‫נפש שמשון‬

‫אגרות ומאמרים‬

‫‪V‬‬
‫❖‬
 ‫קונטרס‬

‫נטש שמשון‬
‫אגרות ומאמרים‬
‫הועתק והוכנס לאינטרנט‬
‫‪WWW. hCb rewboo ks.org‬‬
‫ע״י חיים תשס׳׳ח‬
‫כולל‬

‫מכתבי חיזוק‬
‫מאמרים בעניני המצוות‬

‫מאת‬

‫זצ׳ל‬ ‫מורנו דגאון רבי שמשון דור בינקום‬

‫שנת תשס״ה לט״ק‬

‫הננו לצקש מאת צל מי שיש פדשותו מפמגים‬
‫ופל צתצ יד מאת רצינו זצ״ל שיואיל גטוצו‬
‫למטור לנו העתק למען נופל לזפות צו את‬
‫הרצים‪ .‬צטל׳ ‪054 4893366‬‬

‫©‬
‫פל הזפויות שמורות‬

‫בעניני הקונטרס‪:‬‬

‫טל׳ ‪08 9924347‬‬

 ‫בשערי משמחה‬
‫זח חיום עשה ח׳ נגילח ונשמחה בו‪ .‬ברגשי גיל ושמחה אנו עומדים בשמחת אחינו‬
‫אהובינו היקר שלום פינקוס ני״ו לעת הגיעו לקבלת עול תורה ומצוות‪.‬‬
‫״ותפארת בנים אבותם״ בעת שמחה זו הננו עושים עטרת תפארת לשמחתינו‬
‫בהוצאה לאור קכונבי אבינו זצ״ל ‪ -‬קונטרס ״נפש שמשון״ אגרות ומאמרים‪.‬‬
‫הקונטרס כולל אגרות שנכתבו ע״י אאמו״ר זצ״ל‪ - ,‬מיעוטם נדפסו ועתה נוספו‬
‫עליהם הרבה ‪ -‬בנושאים מגוונים ויש בהם לימוד לארחות חיים והנהגת האדם‪.‬‬
‫וגם מיוחדים המה שתמונת נפשו הגדולה ניכרת בהם והרבה ממידותיו המיוחדות‬
‫טבועות בהם‪ .‬געגועיו לאלקיו ובהירות אמונתו המה חוט השני העובר בין בתרי‬
‫מכתביו‪ ,‬ויהא בזח תועלת חרבים בבחינת כזה ראה וקדש‪.‬‬
‫עוד הוספנו כמה דרשות מאאמו״ר זצ״ל שנאמרו בעת שאר שמחות בר המצוה‬
‫של אחינו נ״י בענין מצות התפילין וקבלת עול מצוות‪ ,‬ונערכו מסרטי הקלטה‪.‬‬
‫וכמו״כ מאמרי התעוררות בעניני המצוות שכתבם אאמו״ר זצ״ל לצורך חיזוק‬
‫הרבים‪.‬‬
‫הרינו בהודאה לחשי״ת על שזכינו להוציא לאור כמה ספרים משיחות אאמו״ר‬
‫זצ״ל מתוך קלטות‪ ,‬ועתה זכינו להוציא לאור קונטרס מיוחד זה לכבוד השמחה‬
‫שכולל כתבים מכת״י ונתפלל לפני אדון כל שנזכה להוציא לאור שאר כתביו‬
‫שהשאיר אחריו ברכה‪.‬‬
‫ונודה בזה להרב יהונתן פוזן שליט״א והרב יעקב ישראל פוזן שליט״א שהם‬
‫המתעסקים בהוצאה לאור של כל הספרים‪ .‬והננו להודות לחרב אהרן שוורץ‬
‫שליט״א אשר ידיו רב לו בהפצת תורת אאמו״ר זצ״ל‪ ,‬ועתה נדבה רוחו באופן‬
‫מיוחד ופעל ללא לאות להוצאת קונטרס זח לכבוד השמחה השרויה בבית אבינו‬
‫זצ״ל‪ .‬וכמו״כ לחרב צבי יוסף שכטר שליט״א שערך השיחות והרב אילן גרינוולד‬
‫שליט״א שטרח להוציא מתח״י דבר נאה ומתוקן‪ .‬יתברכו כולם ממקור הברכות‬
‫ויזכו לראות אושר ונחת מתוך שמחה כל הימים‪.‬‬
‫תפילתנו לאבינו שבשמים שכשם שעד הנה עזרונו רחמיך ולא עזבונו חסדיך כן‬
‫אל תטשנו ה׳ אלוקינו לנצח‪ ,‬וזכות אבינו רבי שמשון דוד בן רבי חיים אברהם‬
‫זצ״ל‪ ,‬ואמנו הצדקנית חיה מינדל בת רבי מרדכי לייב ע״ה‪ ,‬ואחותנו החסודה מרת‬
‫מרים בת רבי שמשון דוד ע״ה תעמוד לאחינו היקר שלום נ״י‪ ,‬המה שמחים למעלה‬
‫ואנו שמחים למטח בעת שמחה גדולה זו‪ ,‬ויזכה לשמור ולעשות ולקיים את כל דברי‬
‫התורה באהבה‪.‬‬
‫בני הגאון זצ״ל‬ ‫א׳ כסליו תשס״ח‬
 ‫תוכן הענינים‬

‫עול מצוות‬
‫יא‬ ‫ענין הנחת התפילין ‪.. .‬‬
‫כב‬ ‫״וקשרתם לאות על ידך״‬
‫כו‬ ‫שאיפות לגדלות בדורנו‬

‫מכתבי חיזוק‬
‫לג‬ ‫‪.‬‬ ‫הדרכה ועידוד בהרבצת תורה לתלמידים‬
‫לה‬ ‫הדרכה בדרך הלימוד ‪.........................‬‬
‫לז‬ ‫‪..‬‬ ‫לבן ישיבה שנסע ללמוד בגלות אמריקה ‪...‬‬
‫לט‬ ‫‪.‬‬ ‫לימוד התורה בימי ששי ושבת ‪...........‬‬
‫מא‬ ‫‪.‬‬ ‫על ענין הנהיגה במכונית ‪......................‬‬
‫מג‬ ‫‪..‬‬ ‫‪....................‬‬ ‫מכתב חמוק לבן ישיבה‬
‫מד‬ ‫‪.‬‬ ‫התפילה היא מציאות פשוטה ‪.................‬‬
‫מד‬ ‫‪..‬‬ ‫״לא טוב היות האדם לבדו״ ‪.................‬‬
‫מה‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.....................‬‬ ‫״שבע יפול צדיק וקם״‬
‫על הקריאה בעיתונים ‪ -‬התעניינות בחדשות העולם ‪ ...................‬נ‬
‫נא‬ ‫חמוק ללימוד בבין־הזמנים ‪..........................‬‬
‫‪ . ..‬נג‬ ‫החינוך הטהור לתשכ״ר ובית יעקב ‪................‬‬
‫‪ ...‬נד‬ ‫לשאת בעול עם הציבור ‪..............................‬‬
‫‪ .‬נה‬ ‫כל העולם כולו אינו שווה לדבר אחד מן התורה‬
‫‪ ...‬נו‬ ‫שמחנו בישועתך ‪.......................................‬‬
‫‪ ...‬נז‬ ‫עובדה אחת אמיתית בחיים ‪ -‬רצון ה׳ ‪...............‬‬
‫‪ .................‬נח‬ ‫עבדות לשם עבדות ‪......................................‬‬
‫‪ ....................‬ם‬ ‫״אהבתי אתכם אמר ה׳״ ‪..............................‬‬
‫‪ ..............‬סא‬ ‫מעלת ה״פנקס״ ‪...........................................‬‬
‫סד‬ ‫‪............‬‬ ‫״ארוכה מארץ מידה״‪......................................‬‬
‫‪ .................‬סו‬ ‫‪...........‬‬ ‫השקפה במאמרי חז״ל ‪..............‬‬
‫‪ ..................‬סח‬ ‫מעלת ריבוי התפילה ‪.......................................‬‬
‫‪ ..................‬סט‬ ‫הידיעה והאמונה בה׳ ‪..................................‬‬
‫‪ ..‬ע‬ ‫‪... .‬‬ ‫זכות ישראל בארץ ישראל ‪..........................‬‬

‫מאמרי התעוררות‬
‫עג‬ ‫‪........... ...‬‬ ‫שנים מקרא ואחד תרגום ‪..............‬‬
‫‪ ...............‬עד‬ ‫״מתוך שלא לשמה בא לשמה״ ‪.....................‬‬
‫זהירות מהשפעת הסביבה ‪ ................. ................................‬עה‬
‫עז‬ ‫טהרת הדיבור ‪............. .................................................‬‬
‫‪ ..............‬ע ח‬ ‫חשיבות ונפלאות לימוד התורה ‪....................‬‬
‫‪ .................‬עט‬ ‫קיום המצוות ביראה ואהבה ‪......................‬‬
‫קדושת ביהכ״נ וביהמ״ד ‪ ................ ..................................‬פא‬
‫״שלא שינו את לבושם״ ‪ ................... ..............................‬פ ב‬
‫‪ .............‬פ ג‬ ‫כבוד והכנה לתפילה ‪..................................‬‬
‫״שקולה ציצית כנגד כל התורה״ ‪ ................ ...................‬פה‬
‫זהירות מחטא ‪ ................. ............................................‬פו‬
‫‪ ............‬פז‬ ‫עבודת האדם בתחילת היום ‪...........................‬‬
‫‪ ................... .............‬פח‬ ‫זהירות במצוות שאדם דש בעקביו‬
‫‪ .............‬צ‬ ‫״קרירות״ ‪ -‬עמלק ‪........................................‬‬
‫‪ ................. .........................‬צ א‬ ‫זהירות בזמן קריאת שמע‬
‫ערל בלצררת‬
 ‫יא‬ ‫שמשון‬ ‫עול מצוות‬ ‫נפש‬

‫ענין הנחת התפילין‬

‫״שהגשמה שנמוחי עם שאר חושי וכוחותיי כולם יהיו‬
‫משועבדים לעבודתו ית׳ שמד׳‬

‫יום הגר‪ -‬מ צו ח ‪ -‬זמן קגיע ת כיוון החיים‬

‫אני נמצא כאן בשמחת בני היקר אשר מתחיל היום בעז׳׳ה להניח תפילין‪ .‬כל‬
‫אחד מהנוכחים כאן ודאי זוכר את היום הראשון שבו הוא הניח תפילין‪ ,‬כמה‬
‫היתה חמצוה חשובה אז בעיניו! מברכים אנו‪ ,‬אפוא‪ ,‬את חתן חבר‪-‬מצוה‪ :‬מי‬
‫יתן וכל ימיו יחוש חביבות כלפי התפילין כפי שחש ביום הראשון להנחתן‪.‬‬
‫ואכן מדברי חז״ל לומדים אנו עד כמה חשובה תקופח זו של הבר‪-‬מצוה‪ ,‬ועד‬
‫כמה השפעתה מכרעת על כל מהלך חיי האדם‪.‬‬
‫ישנה פרשה נוראה בתורה ‪ -‬פרשת ‪ p‬סורר ומורה‪ .‬כידוע‪ p ,‬סורר ומורה‪,‬‬
‫אשר בסה״כ ״אכל תרטימר בשר ושתה חצי לוג יין״‪ ,‬נענש בסקילה! סוקלים‬
‫אותו כמו שסוקלים את מי שעבר על העבירות החמורות בתורה‪ ,‬כחילול שבת‬
‫וכיוצ״ב!‬
‫מדוען‬
‫״תניא‪ ,‬רבי יוסי הגלילי אומר‪ :‬וכי מפני שאכל זח תרטימר בשר ושתה חצי‬
‫לוג יין האיטלקי אמרה תורה יצא לבית דין ליסקלז! אלא‪ ,‬הגיעה תורה לסוף‬
‫דעתו של ‪ p‬סורר ומורח‪ ,‬שסוף מגמר נכסי אביו ומבקש למודו ואינו מוצא‪,‬‬
‫ויוצא לפרשת דרכים ומלסטם את הבריות‪ .‬אמרה תורה‪ :‬ימות זכאי ואל ימות‬
‫חייב״ )סנוזדרין עב ע״א(‪.‬‬
‫ולכאורה הרי הכלל הוא; ״ספק נפשות להקל״‪ .‬אם חיה ספק‪ ,‬ולו הקל ביותר‪,‬‬
‫שבסופו של דבר ח ‪ p‬הסורר לא יתדרדר עד כדי כך ‪ -‬ברור שהתורה לא היתה‬
‫מצוח להורגו‪ .‬ובהכרח לומר שזוהי ודאות של מאה אחוז שהוא אכן יגיע למצב‬
‫שפל זח!‬

‫נאמר בישיב״ק תפו ח ביום הנחת תפילין לבנו ני״ו‬

 ‫שמשון‬ ‫עול מצוות‬ ‫נפש‬ ‫יב‬

‫‪ p‬כמה ילד זח?‬

‫״אמר רבי כרוספדאי‪ :‬כל ימיו של ‪ p‬סורר ומורה אינו אלא שלשה חדשים‬
‫כלומר‪ ,‬מגיל שלוש עשרה עד גיל שלוש עשרה ושלושה‬ ‫)שם סט ע״א(‪,‬‬ ‫בלבד״י‬
‫חודשים‪ .‬אבל אם הוא ‪ p‬שלוש עשרה וארבעה חודשים ‪ -‬אינו נעשה ‪ p‬סורר‬
‫ומורה‪.‬‬

‫נמצא‪ ,‬שבשלושת החודשים הללו שלאחר הבר‪-‬מצוה‪ ,‬אם בחור מעמיד את‬
‫עצמו על דרך של ״אוכל ושותה‪ ,‬זולל וסובא״‪ ,‬בטוחים אנו שבסופו של דבר הוא‬
‫ייעשה ‪ p‬סורר ומורה רח״ל‪.‬‬

‫א״כ בחור‬ ‫פורענות״ )סנהדרין ק ע״ס‪,‬‬ ‫ומאחר וכידוע ״מידה טובה מרובה ממידת‬
‫שנעשה בר מצוה‪ ,‬ובשלושת החודשים הללו הוא קובע את עצמו לחיים של‬
‫קדושה‪ ,‬לחיים של תורה ‪ -‬בטוחים אנו במאת האחוזים שהוא יצמח להיות גדול‬
‫בישראל‪.‬‬

‫ואמנם רוב הציבור היושב כאן מבוגר יותר מגיל בר מצוה‪ ...‬אך הרי נאמר‬
‫‪ -‬אפשר לעשות כל יום ׳בר‪-‬מצוהי‪ ,‬וכפי‬ ‫תשמעו״ ) ת הלים צה‪ ,‬ז{‬ ‫״היום אם בקולו‬
‫שאדם מעמיד את עצמו בבוקר‪ ,‬כך ייראה כל היום שלו‪,‬‬

‫והנה אם כבר עוסקים אנו בהנחת תפילין‪ ,‬נביא כאן מעשה חסידי‪ .‬נער אחד‬
‫הגיע אל האדמו״ר מבעלז הזקן ביום שהתחיל להניח תפילין‪ .‬אמר לו האדמו״ר‪:‬‬
‫״אתן לך כעת ׳מתנה׳ לבר‪-‬מצוה‪ ,‬והיא ‪ -‬שתקבל על עצמך לא לדבר שיחת‬
‫חולין עם התפילין״‪.‬‬

‫לאחר כמה שנים‪ ,‬ביום חתונתו‪ ,‬ניגש אותו בחור שוב אל האדמו״ר ואמר לו‪:‬‬
‫״קיימתי את דברי הרב׳ה ולא שוחחתי שיחת חולין עם התפילין״‪.‬‬

‫אמר לו האדמו״ר; ״לכבוד נישואיך אתן לך ׳מתנה׳ נוספת‪ :‬קבל על עצמך‬

‫שגם עם הטלית לא תדבר שיחת חולין‪ ,‬רק דברי תורה״‪ ,‬ואכן הוא קיבל על‬
‫עצמו קבלה זו‪.‬‬

‫לאחר שנים רבות‪ ,‬כשנפטר אותו יהודי‪ ,‬האדמו״ר עדיין היה חי והשתתף‬
‫בהלווייתו‪ .‬כשחזר מההלוויה‪ ,‬אמר לתלמידו; ״דע לך שנתתי לו מתנה נפלאה‪.‬‬
‫הרי אדם זה נקבר עם טלית ]כאן בארץ לא נוהגים כך‪ ,‬אך בחו״ל המנהג לקבור‬
‫יג‬ ‫שמשון‬ ‫עול מצוות‬ ‫נפש‬

‫עם טלית[‪ ,‬וכשיגיע לב״ד של מעלה וישאלוהו‪ :‬מה היו מעשיך‪ ,‬מדוע עשית כך‬
‫וכך וכר‪ ,‬מאחר והוא אינו מדבר כשהטלית עליו ‪ -‬הוא פשוט לא יענה‪ ...‬וא״כ‬
‫מה אפשר יחיה לעשות אתוי ישלחוהו ישירות לגן עדן״!‪...‬‬

‫עד כאן הסיפור‪ .‬על כל פנים‪ ,‬לא הסיפורים הם העיקר אלא הקבלה העצמית‬
‫שמקבל חתן חבר־מצוח על עצמו ביום זה‪.‬‬

‫צורת היהודי ‪ -‬״ראש עם תפילין׳׳‬

‫עתה נדבר מעט מענין התפילין עצמן‪.‬‬

‫מצות תפילין התייחדה משאר המצוות בכמה דברים‪ .‬אחד מהם הוא דבר‬
‫נפלא שמצינו בתפילת ״פתח אליהו״ ]המובאת בסידורים לפני התפילה[‪ .‬בתפילה‬
‫זו הכוללת בתוכה סודות התורה‪ ,‬מובא‪ ,‬כי מידות השי״ת ]עשרת הספירות[‬
‫מתגלות בצורת גוף האדם‪ ,‬מאחר והוא בבחינת ״צלם אלקים״‪ ,‬ותורף הדברים‬
‫כך הוא‪ :‬״חסד״ כעד זרוע ימין‪ ,‬״גבורה״ ‪ -‬זרוע שמאל‪ ,‬״תפארת״ ‪ -‬גוף‪ ,‬״נצח״‬
‫ו״הוד״ ‪ -‬שני השוקיים וכו׳‪ ,‬ומסיים שם בזה״ל‪ :‬״כתר עליון איהו כתר מלכות‪,‬‬
‫ועליה איתמר מגיד מראשית אחרית‪ ,‬ואיהו קרקפתא דתפילין״‪ .‬כלומר‪ ,‬הספירה‬
‫העליונה ביותר היא ספירת הכתר‪ ,‬והיא מתוארת כ״קרקפתא דתפיליף׳ ־‬
‫הגולגולת ]הראש[ עליו מונחות התפילין‪.‬‬

‫ורואים כאן דבר ערא ונפלא‪ :‬בתיאור של שאר חלקי גוף האדם לא הוזכרו‬
‫המצוות המתקיימות על ידי אותו איבר‪ ,‬מון מצות ציצית המקויימת על ידי‬
‫הגוף וכיוצ״ב‪ ,‬כי גם ללא ציצית ישנו גוף‪ .‬יד זו יד ורגל זו רגל‪ .‬אך הראש מתואר‬
‫כ״ראש של תפילין״‪ ,‬כי לא יתכן ראש ללא תפילין‪ .‬זוהי צורתו הטבעית של‬
‫היהודי‪ :‬יש לו ידיים‪ ,‬רגליים וכו׳ ו״ראש עם תפילין״‪.‬‬

‫אדם שאין לו תפילין בראשו‪ ,‬נחשב הדבר כמו שאין לו ראש כלל‪ .‬ידועים‬
‫דברי חז״ל)ר״ח יז ע״א(‪ :‬״פושעי ישראל מופן מאי ניהוז אמר רב‪ :‬קרכןפתא דלא‬
‫מנח תפילין״‪ .‬מי שאף פעם לא הניח תפילין‪ ,‬לא יצא לעולם מחגהינם‪ ,‬רח״ל‪.‬‬
‫מפני שהוא בלי ראש‪ ,‬ולהיכן יוכל להיכנס בלי ראשי‬

‫מדוע זח כך? מחי חשיבותן המיוחדת של התפילין?‬

 ‫שמשון‬ ‫עול מצוות‬ ‫נפ ש‬ ‫יד‬

‫ישנו הבדל מהותי בין מה שקורה בראש‪ ,‬לבין מה שקורה בשאר האיברים‪.‬‬
‫למשל‪ ,‬אדם שעושה מעשה‪ ,‬דופק על סטנדר למשל‪ ,‬ברגע שהוא דופק ‪ -‬הוא‬
‫דופק‪ .‬ברגע שהוא הפסיק לדפוק‪ ,‬הוא לא דופק‪ .‬כמו כן אדם שנוטל לולב‪ ,‬ברגע‬
‫שהניחו מידו ־ שוב הוא אינו נחשב כנוטלו‪.‬‬

‫אך אדם שמכניס ידיעה לתוך ראשו‪ ,‬קורא ידיעה מסויימת באיזה ספר‪,‬‬
‫הידיעה נכנסת לתוך ראשו‪ ,‬וגם אחרי שהוא סוגר את הספר והולך לאכול‪ ,‬אף‬
‫שהוא אינו חושב על כך כלל אלא משקיע את מחשבתו בברכת ״המוציא לחם‬
‫מן הארץ״‪ ,‬מ״מ הידיעה שהוא קלט מקודם נמצאת עדיין בתוך הראש ולא תצא‬
‫משם לעולם!‬

‫כל האיברים‪ ,‬ברגע שהאדם פועל אתם‪ ,‬הם פועלים‪ ,‬אך לאחר מכן הם אינם‬
‫פועלים‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬כל מה שאדם קולט בראש‪ ,‬נשאר שם תמיד‪ ,‬לנצח נצחים‪.‬‬
‫כל דבר שאדם רואה ושומע‪ ,‬לא יוצא מראשו‪ .‬דבר זה כתוב בכוזרי‪ ,‬וכיום‪,‬‬
‫בעולם המודרני‪ ,‬יודעים זאת גם החוקרים‪ .‬ישנו דבר הנקרא ״היפנוזה״; ניתן‬
‫לקחת אדם‪ ,‬להרדים אותו‪ ,‬ובשעה שהוא ישן לדלות ממנו ידיעות על דברים‬
‫שהוא ראה ושמע בהיותו תינוק‪ .‬כי כל מה שאדם רואה במשך החיים שלו‪ ,‬לא‬
‫נאבד‪ .‬הוא נשמר אי‪-‬שם באחד מתאי הזכרון שלו‪ ,‬ובבוא היום יצוף ויעלה‬
‫במחשבתו‪.‬‬

‫זוהי ידיעה חשובה מאוד‪ .‬אדם הולך לרופא שיניים‪ .‬בהגיעו לשם הוא מגלח‬
‫ששכח לקחת עמו ספר לימוד‪ .‬והנה הוא מוצא שם עיתון ח״י‪ ,‬ומתוך שעמום‬
‫הוא מדפדף בו‪ .‬לפתע מתגלה לעיניו תמונת תועבה‪ .‬מיודענו בחור צנוע ומיד הוא‬
‫מדפדף הלאה‪ ,‬אך עליו לדעת כי מה שהוא ראה באותה שניה‪ ,‬נשאר בראשו‬
‫לנצח נצחים‪ ,‬ראיה אסורה זו נהייתה חלק ממנו רח״ל‪ .‬ולא רק למשך כל חייו‬
‫כאן בעוה״ז‪ ,‬אלא לעולמי עד ולנצח נצחים!‬

‫ענין התפילין מבטא את המיוחדות של מה שקורה בראש‪ .‬כל מה שנכנס לתוך‬

‫הראש‪ ,‬קשור לשם בקשר של קיימא‪ .‬לא יתכן במציאות להוציא דבר מהראש‪.‬‬
‫גם אם מישהו יאמר‪ :‬״אינני זוכר״‪ ,‬זוהי טעות‪ .‬הזכרון דומה למגירה שהכנסנו‬
‫לתוכה חפץ כלשהו‪ ,‬ואיננו יכולים להוציאו משם כיון שאין לנו את המפתח‬
‫המתאים או שאיננו זוכרים באיזו מגירה מדובר‪ ,‬אך החפץ עדיין נמצא שם!‬
‫טו‬ ‫שמשון‬ ‫עול מצוות‬ ‫נפש‬

‫כשאדם לומד דף גמרא‪ ,‬למרות שהוא שוכח אותו‪ ,‬הדף נמצא בתוך ראשו‬
‫והוא חלק ממהותו כיהודי‪ .‬לעתיד לבוא‪ ,‬מה שנזכור מעצמנו‪ ,‬ע״ז נאמר ״אשרי‬
‫מי שבא ותלמודו בידו״‪ ,‬אך גם את מה שנשכח‪ ,‬הקב״ה יזכיר לנו‪ ,‬וזה יהיה‬
‫חלק מאתנו‪ .‬ורח״ל גם להיפך‪ :‬כל ידיעה‪ ,‬כל ראיה אסורה‪ ,‬כל מה שאנו‬
‫מפטפטים ׳סתם׳‪ ,‬הכל נקלט בראשנו ונמצא שם לעולם‪.‬‬

‫לכן דווקא התפילין מבטאות את הראש‪ .‬מה הקב״ה רוצה מאתנו? ״שמע‬
‫ישראל ה׳ אלוקינו ה׳ אחד״‪ ,‬״ואהבת את ה׳ אלקיך‪ ...‬ושננתם לבניך״ וגו׳ ‪-‬‬
‫שהתורה הקדושה תהיה קשורה בראשנו בקשר של קיימא‪ .‬דבר זה בא לידי‬
‫ביטוי גם בהלכות תפילין‪ :‬ישנה הלכה שאסור להסיח את הדעת מהתפילין‪ .‬כי‬
‫הקב״ה רוצה שיהודי יכניס לתוך ראשו את הקב״ה‪ ,‬את אהבתו ויראתו‪ ,‬ויקשור‬
‫אותן אליו בקשר של קיימא‪ .‬זהו ה מו^ של תפילין‪.‬‬

‫היסח הדעת תקטן ביותר מוביל לאסון‬

‫הראש שלנו מלא בידיעות ׳סתם׳‪ .‬אומר לכם מהן ידיעות ׳סתם׳‪ ,‬אך לפני כן‬
‫עלינו להקדים הקדמה‪.‬‬
‫בעולם ישנם אסונות‪ ,‬תאונות דרכים‪ ,‬ה׳ ישמרנו‪ .‬אדם שחי בעולם‪ ,‬כמה זמן‬
‫לוקח לו למות? שניה אחת! במשך ימי חייו יכול אדם להספיק לגמוע אלפי‬
‫קילומטרים‪ ,‬וחנה פעם אחת‪ ,‬ברגע של היסח הדעת קורה אסון‪ ,‬רח״ל‪ .‬שניה‬
‫אחת של היסח הדעת‪ ,‬לא צריך יותר מזה!‬
‫עלית לדעת‪ ,‬שגם ח׳תאונות׳ הרוחניות של בני האדם נובעות משניה אחת של‬
‫היסח הדעת‪ .‬רואים בחור מקולקל‪ .‬כולם חושבים שדבר כזה לא קורה ביום‬
‫אחד‪ .‬זהו תהליך שהתחיל כבר מתקופת לימודו בישיבה הקטנה‪ .‬הוא ׳התקרר׳‬
‫קצת‪ ,‬לאט לאט הכיפח נהייתה יותר קטנה‪ ,‬השיער נחיה יותר גדול‪ ,‬וכך שנה‬
‫אחרי שנה הוא יורד‪ ,‬ופעמים שהתהליך נמשך שש‪ ,‬שבע ואף שמונה שנים‪ ,‬עד‬
‫שלבסוף הוא התקלקל‪.‬‬
‫אך זוהי טעות‪ .‬בדרך כלל אנשים מתקלקלים בשניה אחת! הוא הרים איזה‬
‫ספר‪ ,‬ראה משהו‪ ,‬והדבר שראה תפס אותו ועשה לו ׳חור בראש׳‪ .‬והרי חז״ל‬
‫לימדונו‪ ,‬שכשניקב קרום המוח‪ ,‬הבהמה נעשית טריפה‪ ,‬לא נבילה‪ .‬כלומר‪ ,‬בהמה‬
 ‫שמשון‬ ‫עול מצוות‬ ‫נפ ש‬ ‫טז‬

‫זו יכולה לחיות עוד שנים־עשר חודשים‪ ,‬אבל יש לה נקב בראש ובסוף‬
‫שני ם־ע שר החודשים היא ודאי תמות!‬

‫ואדם לא מפחד‪ .‬קורא‪ ,‬מסתכל בכל מיני ספרים‪ .‬ישנם אפילו אנשים שהם‬
‫״תולעת ספרים״ ־ אוהבים לקרוא‪ .‬אבל אלו דברים לא פשוטים! ספר אחד יכול‬
‫להרוג בחור ישיבה! ואינני מדבר על ספרים שהם טריפה‪ ,‬אלא על ״סתם‬
‫שטויות״ ‪ -‬יוסי הלך‪ ...‬יוסי עשה‪ ...‬מכניסים לראש מושגים של ״חוויות‬
‫החיים״‪ ,‬מכניסים לראש שההנאה אינה נמצאת דווקא בלימוד התורה‪ ,‬ישנן‬
‫הרבה חוויות‪ .‬וכך מקריאת ספר אחד הוא עובר לקריאת שני ספרים‪ ,‬שלושה‬
‫ספרים‪ ,‬ואח״כ בבין־הזמנים כל זמנו מוקדש לקריאה‪...‬‬

‫זהו חיידק! שניה אחת של היסח הדעת!‬

‫ושוב נדגיש‪ :‬כל ידיעה שאנחנו קולטים‪ ,‬נהיית חלק מעצמנו‪ .‬בחור יושב‬
‫ב׳סדר׳ ולומד גמרא‪ ,‬אבל בראשו מזמזם הפטפוט שהוא פיטפט אמש בחדרו‪.‬‬
‫הדברים ׳חיים׳ אצלו ומפריעים לו להתרכז בלימודו‪.‬‬

‫כל ידיעה נעשית חלק מעצמותו של האדם‬

‫יתירה מזאת‪ ,‬הגר״ח סולווייצ׳יק זצ״ל כתב‪ ,‬שעד לפני כמאתיים שנה כל עם‬
‫ישראל היו קדושים‪ .‬בכל עיר היה משומד אחד‪ ,‬ומשוגע אחד‪ .‬חוץ מהם כל אנשי‬
‫העיר היו יהודים שומרי תורה ומצוות ברמות שונות‪ .‬עד שהתחילה תנועת‬
‫״ההשכלה״‪.‬‬

‫מהי אותה ״השכלה״?‬

‫אנשים רצו לדעת חכמות‪ :‬מתמטיקה‪ ,‬אסטרונומיה‪ ,‬פיזיקה וכו׳‪ .‬כדי ללמוד‬
‫חכמות אלו הם היו מוכרחים להיכנס ללמוד במקום הנקרא ״אוניברסיטה״‪ .‬גם‬
‫היום י שע ״אוניבמזיטאות״‪ ,‬אך המצב שם כיום פחות חמור‪ .‬בזמננו ניתן כבר‬
‫לראות רופאים דתיים‪ ,‬אבל פעם ראו בחוש שמי שנכנס ללמוד שם ‪ -‬בסופו של‬
‫דבר הוא נעשה פורק עול‪ .‬בתחילה הוא נכנס לשם ללמוד רפואה לשם פרנסה‪,‬‬
‫ועל ראשו התנוססה כיפה גדולה‪ ,‬ולאט לאט הוא היה מקטין אותה‪ .‬וכאשר הוא‬
‫יז‬ ‫שמשון‬ ‫עול מצוות‬ ‫נפ ש‬

‫נהיה לרופא ־ הכיפה כבר לא היתה קיימת‪ ...‬לא חיה מושג של רופא שומר‬
‫תורה ומצוות‪.‬‬

‫ואני שואל‪ :‬מדוע לימוד חכמות חיצוניות כמו חכמת הרפואה‪ ,‬בהכרח מוביל‬
‫לכפירה? האם לא ניתן ללמוד חכמות אלו ולהישאר אדם מאמין?‬

‫התשובה לכך עמוקה‪ .‬לכאורה נראה בעינינו שזו ׳סתם׳ חכמה‪ ,‬לא לומדים‬
‫שם אפיקורסות‪ ,‬וממילא אין סיבה שהלימוד יקלקל את הלומד‪ .‬וזוהי טעות!‬
‫אדם שלומד רפואה‪ ,‬עצם הלימוד מקלקל אותו‪ .‬ונבאר מדוע‪.‬‬

‫חנה כשנתבוע נבין‪ ,‬שעצם האדם‪ ,‬ה״אני״ שבו‪ ,‬הוא לא הידיים או הרגליים‬
‫שלו‪ ,‬אלא שכלו‪ ,‬מחשבותיו‪ .‬האדם הוא מה שהוא יודע ומבין‪ .‬אם כן‪ ,‬כל ידיעה‬
‫שאדם קולט נהיית חלק מעצמותו‪.‬‬

‫לדוגמא‪ :‬אם ניקח פרוסת לחם‪ ,‬ונלמד את כל החכמה הטמונה בה ]ובאמת‬

‫זוהי חכמה עצומה! המדענים גילו שפרוסה אחת של לחם מורכבת ממיליוני‬
‫אטומים![‪ ,‬הראש שלנו יהפוך להיות ׳חתיכת לחם׳! חתיכת חומריות! כשאוכלים‬
‫את הלחם ומכניסים אותו לתוך הגוף‪ ,‬הלחם נהיה חלק מאתנו‪ ,‬והגוף נעשה‬
‫חומרי‪ .‬אך כשמכניסים את הלחם לתוך הראש ‪ -‬הראש נחיה חתיכת חומר‪.‬‬
‫עצם הידיעות על הגשמיות הופכות את האדם לגשמי יותר‪.‬‬

‫כאשר יהודי לומד תורה‪ ,‬כגון‪ :‬״ארבעה אבות נזיקים‪ ,‬השור וחבור המבעה‬
‫החיים״ ) ש ע ר ג‪ ,‬פי״א(‪:‬‬ ‫וחהבער״‪ ,‬מאחר והתורה היא דבר ה׳‪ ,‬כמוש״כ ה״נפש‬
‫״שהוא יתברך ודיבורו חד״ ‪ -‬דיבור של הקב״ה הוא כביכול הקב״ה בכבודו‬
‫ובעצמו‪ ,‬א״כ הוא מכניס בתוך ראשו‪ ,‬כביכול‪ ,‬׳חתיכת׳ השי״ת‪ ,‬ועי״ז הוא נעשה‬
‫קדוש יותר‪ ,‬עד כדי כך שהיו יהודים שנעשו ״בית מקדש״ מהלך ‪ -‬פשוטו‬
‫כמשמעו!‬

‫הן כך אמרו חז״ל ) מ מ ת כב ע״ס‪ :‬״אמר רבא‪ :‬כמה טפשאי שאר אינשי דקיימי‬
‫מקמי ספר תורה ולא קיימי מקמי גברא רבה״ ‪ -‬כמה טפשים האנשים שעומדים‬
‫מפני ספר תורה‪ ,‬ולא עומדים מפני תלמיד חכם‪ .‬הרי תלמיד חכם הוא ׳חתיכת‬
‫תורה׳‪ .‬כי כל ידיעה שאדם יודע‪ ,‬נהיית חלק ממנו‪.‬‬
 ‫שמשון‬ ‫עול מצוות‬ ‫נפ ש‬ ‫> ‪n‬‬

‫>בך בדיוק גם לצד ההפוך־ בל סיפור שאדם קורא בספר קריאה כלשהו‪,‬‬
‫ד<י‪ 2‬כ‪>£‬לו ה׳כשר׳ ביותר‪ ,‬כל ידיעה שהוא קורא בעיתון על הנעשה בעולם הרחב‬
‫]עץ‪.‬בב>י\נת ‪ 2000‬יחיו מכוניות חדשות וכיוצ״ב‪...‬ן‪ ,‬נהפכת לחלק ממנו‪ ,‬לחלק‬
‫מ ע <גנ מו תו‪.‬‬

‫כ ב ל ידיעה‪ ,‬שאדם מכניס לתוך הראש•‪ ,‬אם זו ידיעה של תורה‪ ,‬ידיעה של‬
‫> ‪~1p‬ר‪ y^J‬ה‪ ,‬הידיעה עושה אותו ב׳חפצא׳ לחתיכת קדושה‪ .‬ידיעה של חולין‪ ,‬זו‬
‫ו־ורב>>בת חולין‪ .‬ידיעה של טומאה‪ ,‬זו חתיכת טומאה‪ ,‬וזה הופך להיות חלק מעצם‬
‫רז א?* כ ם‪.‬‬

‫ז ר ז ו הביטוי של תפילין‪ .‬הקב״ה כביכול אומר; רוצה אתה להיות יהודיי יהודי‬
‫מי שמכניס את ה״שמע ישראל הי אלוקינו ה׳ אחד״ לתוך הראש‪ ,‬בקשר‬ ‫תרא‬
‫ש ל » ‪ » p‬מ א‪ ,‬בלי היסח הדעת! מה שתפילין צריכות להיות בקשר של קיימא והן‬
‫א ש ד ר ^ ו ת בהיסח הדעת‪ ,‬זו אינה מידת חסידות‪ ,‬אלא הלכה בעצם מצות תפילין‪.‬‬
‫ה ר ג נ ר ו מאתנו אינם יודעים ידיעה זו‪.‬‬

‫א ר נ מ ו ל ראיתי פרסומת המיועדת לציבור שלנו‪ ,‬על ״אנציקלופדיה״ מסויימת‪.‬‬

‫א י כ נ י רוצה לדבר נגד האנציקלופדיה הזו‪ ,‬אך דעו לכם כי להציע ״אנציקלופדיה״‬
‫ל ״ ב׳ י ר ב ישראל״‪ ,‬זה כמו ״א יידישע גוי״‪ ...‬והרי יהודי אינו גוי‪ ,‬וגוי אינו יהודי‪.‬‬

‫‪0‬נ»ת עשו המוציאים לאור? הוציאו את כל דברי הכפירה והדברים המכוערים‪,‬‬

‫ו מ ל ס נ־ ד י ם אותנו ׳סתם׳ ידיעות‪ ,‬כגון‪ :‬מי היה רןנשיא הראשון של אמריקה‪ ,‬מ>■‬
‫רזנשיא השלוש‪-‬עשרה של אמריקה‪ ,‬סתם ידיעות בעלמא‪ .‬לא ח״ו על‬ ‫ר‪ 1‬י ר ז‬
‫ה צגי ר פ ר ת‪ ,‬רק ידיעוונ סתמיות‪ .‬לדעת ולהכיר את העולם‪ .‬וכך‪ ,‬הראש נהיה‬
‫׳ ת ר נ י־ ג ב ת עולם׳!‬

‫רו כ ^ ב ״ ה רוצה שאנו נדע את התורה שלו‪ .‬שאנו נהיה‪ ,‬כביכול‪ ,‬׳חתיכת תורה׳‪.‬‬
‫א ל ר רנ פי לין ‪ -‬״קרקפתא דמנח תפילין״‪.‬‬

‫לקרוא רק דברים שהיינו קוראים גם כשעטורים עם תפילין‬

‫ר>ב<י‪ 2‬ן ברצוני להעניק לכם עצה טובה‪ ,‬הרבה פעמים כשמרימים עיתון או ספר‪,‬‬
‫מ ת ל ב ב ס י ם‪ :‬מותר לקרוא או אסור לקרוא‪ .‬ובאמת עלינו לדעת‪ ,‬כי מה שמותר‬
‫יט‬ ‫שמשון‬ ‫עול מצוות‬ ‫נפש‬

‫לקרוא עם תפילין‪ ,‬מותר גם לקרוא בשבת‪ .‬אך ההלכה למעשה היא‪ ,‬ששבת‬
‫חמורה יותר‪.‬‬

‫אחד שאל אותי מדוע אסור לקרוא עיתון בשבת‪ ,‬אמרתי לו שזוהי הלכה‬
‫פסוקה בשולחן ערוך‪ .‬אך הוא המשיך ושאל‪ ,‬מה ההרגש בזה? הרי ישנה מצוה‬
‫של עונג שבת‪ ,‬ולי יש הנאה מהידיעה על הנעשה והמתרחש בעולם‪ .‬לא ח״ו‬
‫דברים רעים‪ ,‬אלא ידיעות ״סתם״‪ .‬מדוע‪ ,‬אם כן‪ ,‬אסרו זאת חכמים?‬

‫אמרתי לו‪ :‬אספר לך סיפור שבעיני ראיתיו‪ .‬בהיותי בחור צעיר‪ ,‬גרתי‬
‫בארה״ב‪ .‬והנה‪ ,‬כידוע ביו״כ ישנם ארבע פעמים שבהן הציבור כורע ונופל על‬
‫פניו‪ .‬כאן בא״י נהוג לחלק ניירות ל״כורעים״‪ ,‬אך בארה״ב חילקו חתיכות של‬
‫עיתונים ישנים‪.‬‬

‫והנה רואה אני יהודי אחד‪ ,‬שכשכולם נפלו ב״כורעים״ הוא נפל אתם‪ ,‬וקרא‬
‫בעיתון!‪...‬‬

‫אם חייתי בא ומוכיח אותו‪ :‬״מה אתה עושה״?! הוא היה אומר לי‪ :‬״זה לא‬
‫עיתון מלוכלך‪ ,‬זה ׳ניו‪-‬יורק טיימס׳‪ ,‬עיתון מכובד״‪...‬‬

‫״טוב ויפה״‪ ,‬הייתי עונה לו‪ ,‬״מדובר אולי בעיתון נקי מדברים אסורים‪ .‬אבל‬
‫עכשיו‪ ,‬בשעה מרוממת כזו שעושים אנו את מה שהיו עושים כלל ישראל במקדש‬
‫״כשהיו שומעים את ה׳ הנכבד והנורא מפורש יוצא מפי כהן גדול בקדושה‬
‫ובטהרה״?! דווקא עכשיו מוכרח אתה לדעת מה קרח בבית הל ‪p‬״ז!‪...‬‬

‫וכך עניתי לאותו שואל‪ :‬שבת קודש היא שמו של הקב״ה‪ .‬לכן‪ ,‬רק מה שהיית‬
‫קורא ביו״כ בשעה שמזכירים את השם המפורש ‪ -‬אותו תקרא גם בשבת!‬

‫להלכה לילה הוא ג״כ זמן תפילין‪ ,‬אך בכל זאת אסור להניחן אז מפני שצריך‬
‫גוף נקי‪ ,‬ושמא יישן בהן‪ .‬וא״כ יש לי עצה טובה‪ :‬כשתרצה לקרוא משהו בלילה‬
‫לפני השינה‪ ,‬עמוד קודם וחשוב ‪ .‬אם היית עטור כעת בתפילין‪ ,‬האם גם אז היית‬
‫קורא זאת? אם כן‪ ,‬תקרא‪ .‬אם לא ‪ -‬אל תקרא!‬

‫זה מה שהקב״ה רוצה מאתנו ‪ -‬להיות עטורים בתפילין כל הזמן‪ ,‬בקשר של‬
‫קיימא!‬
 ‫שמשון‬ ‫עול מצוות‬ ‫נפ ש‬

‫וכאשר סוף כל סוף התפילין קשורות בחוץ‪ ,‬הקדושה חודרת לתוך המוח‪ .‬ואז‬
‫כשפותחים את הגמרא ומתחילים ללמוד‪ ,‬לפתע מבינים את קושיית רבי עקיבא‬
‫אייגר‪ ,‬ואת תירוצו של ר׳ ברוך בער‪ ,‬כי התורה הקדושה היא בבחינת ״הוא‬
‫ודיבורו חד״‪ ,‬השי״ת בכבודו ובעצמו‪.‬‬

‫בחור יוצא מביהמ״ד לאחר שגמר את הסדר‪ ,‬ונכנס לפנימייה‪ .‬מה הוא עושה‬
‫כעתי כעת הרי הוא כבר לא לומד‪ .‬מה הוא עושה? ״סתם״! היתכן?! הרי יש כאן‬
‫מזוזה שבח כתוב ״שמע ישראל ה׳ אלוקינו ה׳ אחד״‪ ,‬כאן זה לא ״סתם״‪ ,‬זהו‬
‫בית מקדש! לכן‪ ,‬רק מה שמותר לקרוא בבית המקדש‪ ,‬תקרא‪ ,‬ומה שמותר‬
‫לפטפט בבית המקדש‪ ,‬תפטפט‪ .‬אינני אומר שאסור לפטפט מעט‪ .‬אבל פטפוטים‬
‫כדי לדעת מה שקורה בעולם‪ ,‬או פוליטיקה ‪ -‬דברים אלו הורסים אותנו‪ .‬זוהי‬
‫ה״תאונת דרכים״ שהורסת גדולים ויקרים!‬

‫אתם בחורים צעירים‪ ,‬יתכן שאינכם מבינים כל כך את מה שאני מדבר‬

‫אליכם‪ .‬הנה‪ ,‬כשנכנסים לכיתה ב׳חיידר׳ ושואלים את הרסה‪ :‬״מה נשמע‬
‫בכיתה״? תשובתו היא‪ :‬״ב״ה יש לי כיתה טובה‪ ,‬יש לי שמונים אחוז ילדים‬
‫טובים בעלי כשרון״‪ .‬מגיעים לכיתה ת‪ ,‬הרב׳ה אומר‪ :‬״יש לי שלושים אחוז‬
‫ילדים בעלי כשרון״‪ .‬מגיעים לישיבה קטנה‪ ,‬המשגיח אומר‪ :‬״איזה יופי‪ ,‬יש לי‬
‫עשרים אחוז בחורים טובים״‪ .‬מגיעים לישיבה גדולה‪ ,‬אומר ראש הישיבה‪:‬‬
‫״ב״ה‪ ,‬איזו הצלחה‪ ,‬יש לי בישיבה עשרה אחוז שהם ממש בחורים טובים״‪...‬‬

‫אתם מבינים מה כוונתי? הן לכאורה זוהי תמיהה עצומה‪ :‬מה קורה? מדוע‬
‫כבר אמרו ש״אלף‬ ‫חז״ל )ילקו׳׳ש קהלת רמז תתקעז(‬ ‫כל כך הרבה נופלים בדרך? נכון‪,‬‬
‫נכנסים‪ ,‬אחד יוצא״‪ ,‬אך מדוע באמת נופלים? האם רח״ל מישהו עושה דברים‬
‫רעים?! ודאי שלא! נופלים מ״סתם״! מה הכוונה ״סתם״? ‪ -‬כל מה שנכנס לראש‬
‫נמצא שם ופועל את פעולתו!‬

‫השי״ת ציווה אותנו‪ :‬״והגית בו יומם ולילה״‪ .‬זוהי הלכה בשולחן עחד» לא‬
‫מידת חסידות‪ .‬נכון‪ ,‬קשה לנו לעמוד בזה‪ ,‬אבל דעו לכם‪ ,‬ואני אומר זאת במלא‬
‫האחריות‪ :‬יותר חשוב מה שמכניסים לתוך הראש‪ ,‬ממה שלא נכנס לתוך הראש‪.‬‬
‫עוד דף גמרא‪ ,‬פחות דף גמרא ‪ -‬לא זה שמה שקובע את עתידנו‪ .‬ניתן ללמוד‬
‫פא‬ ‫שמשון‬ ‫עול מצוות‬ ‫נפש‬

‫את אותו דף גמרא גם מחר‪ .‬השאלה היא רק‪ :‬אלו דברים אחרים נכנסו לראש‬
‫במקום הדף גמרא!‬
‫לפני שלושה ימים ניגש אלי בחור מירושלים‪ ,‬כבן שמונה‪-‬עשרה‪ ,‬ושאל אותי‬
‫שאלה־ ״מחמת בעיות רפואיות כלשהן ציווה עלי הרופא שלא ללמוד‪ .‬מה עלי‬
‫לעשות״?‬
‫אמרתי לו‪ :‬״אל תעשה כלום‪ .‬אל תלמד‪ ,‬אבל גם אל תקרא דברים אחרים״‪.‬‬
‫״אולי קצת סיפורים״‪ ?...‬המשיך ושאל‪.‬‬
‫אמרתי לו‪ :‬״קריאת הסיפורים תהרוס אותך! כי כשהראש שלך פנוי‪ ,‬והשי״ת‬
‫יודע שהנך שואף ללמוד‪ ,‬ושאתה מעוניין שבתוך ראשך תהיה רק קדושה‪ ,‬הרי‬
‫שלא קרה כלום‪ .‬אבל ‪^a‬ותו רגע שאינך לומד‪ ,‬אם זה בלילה‪ ,‬אם זה בין‬
‫הסדרים ואם בבין־הזמנים‪ ,‬ואתה מכניס לתוך הראש דברים אחרים‪ ,‬אפי׳‬
‫ידיעות סתם‪ ,‬ידיעות פשוטות‪ ,‬כאן טמונה תחילת הנפילה״‪...‬‬
‫ב״ה לומדים הרבה‪ ,‬ב׳סדרים׳ ישנה ׳ריתחא דאורייתא׳ מופלאה‪ ,‬ואעפ״כ זה‬
‫עדיין לא הכל‪ .‬עלינו ׳לסתום את החורים׳ האלו‪ ,‬להתחזק בלימוד גם בזמנים‬
‫כמו בין הסדרים‪ ,‬בין־חזמנים‪ ,‬או הלילה‪ .‬אדם יכול למלא את כיסיו במליון‬
‫דולר‪ ,‬ואם יש שם חור קטן ‪ -‬הכל נופל‪ ...‬סתימת אותם ׳חורים׳ יכולה להיעשות‬
‫ע״י התפילין הקדושות‪ ,‬ואז כל התורה שלומדים תהיה בבחינת קשר של קיימא‪.‬‬
‫יעזרט השי״ת שהתורה תהיה אצלנו בבחינת ״תורת חיים״‪ ,‬ובזכות זה נזכה‬
‫בעז״ה לכל הברכות כולן‪.‬‬
 ‫שמשון‬ ‫עול מצוות‬ ‫נפ ש‬ ‫כב‬

‫״וקשדתם לאות על ידן״‬

‫ע״י הנחת התפילין מתחזק בח הדעת‬

‫ישנה חשיבות גדולה בבירור עניינה של מצות תפילין‪ ,‬משום שכמדומה זוהי‬
‫מצוה שאינה ״מנוצלת״ על ידינו כראוי‪ .‬אנו מניחים תפילין כל יום‪ ,‬ואעפ״כ‬
‫קשורים אנו יותר למצה וללולב מאשר לתפילין‪ ,‬מאחר ורק מעט מזעיר ידוע לנו‬
‫על מצוה זו‪.‬‬
‫‪ T‬וע כי לתפילין ישנה קדושה גדולה עד מאוד‪ ,‬ולכך יש להיזהר מהיסח הדעת‬
‫בשעה שהק מונחות עליו‪ ,‬ובדרך מליצה מסופר על צדיק אחד שראה יהודי השח‬
‫דברים בטלים בשעה שהתפילין היו עליו‪ .‬פנה אליו אותו צדיק ואמר לו‪ :‬״הנך‬
‫בגמ׳ )גי טין סח‬ ‫גדול יותר מאשמדאי מלך השדים?!‪ ...‬שהרי על אשמדאי מסופר‬
‫שכאשר בניהו בן יהוידע בקש לתפסו‪ ,‬הוא גרם לו להשתכר‪ ,‬ובעודו ישן‬ ‫ע״א(‬

‫מחמת שכרותו הניח עליו שרשרת שהיה רשום עליה שם המפורש‪ ,‬וכשהתעורר‬
‫הודיעו בניהו כי ״שמא דמרא עלך״ ‪ -‬שמו של הקב״ה עליך‪ .‬והנה כששמע זאת‬
‫אשמדאי הוא נעצר‪ ,‬והכיר מיד בעובדה כי כששם הי עליו אין באפשרותו אפילו‬
‫לזוז ממקומו‪ .‬ואילו אתה‪ ,‬אף כשיישם הי נקרא עליך״ ‪ -‬כשהתפילין על ראשך‬
‫‪ -‬הנך מעיז לדבר דברים בטלים בחופשיותיי‪...‬‬
‫עיקר הציווי שנצטווינו בענין התפילין הוא ייוקשרתםיי‪ .‬קשירה עניינה חיבור‪,‬‬
‫להדק ולאחד את המוח ואת הלב לאמונה בהשי״ת‪ .‬ראש שלא מונחים עליו‬
‫תפילין הנו ראש נטול אמונה‪ ,‬ואייכ הוא יצא מכלל ההגדרה האמיתית של‬
‫המושג ״ראש״‪.‬‬
‫מטעם זה נפסק להלכה כי תפילין אסורים בהיסח הדעת‪ ,‬ולפיי׳ז מה שמצינו‬
‫ש״לילה לאו זמן תפילין״‪ ,‬אין הכוונה שאין צריך להניח תפילין בזמן זה‪ ,‬שהרי‬
‫חובה לא להסיח את הדעת כלל מהתפילין מאחר וזו צורת היהודי‪ ,‬אלא שבלשון‬
‫הקדמונים נקראו התפילין ״המשכת המוחין״‪ ,‬ופירושו של דבר שע״י התפילין‬
‫מתחזק כח השכל המורכב מחכמה‪ ,‬בינה ודעת‪ .‬וגם בסוף היום כשהתפילין‬
‫מורדות מהאדם‪ ,‬עדיין נשאר בו הרושם עד להנחתן שנית למחרת בבוקר‪ ,‬ובכל‬
‫הנחת תפילין הננו מחזקים את אותו רושם‪.‬‬
 ‫כג‬ ‫שמשון‬ ‫עול מצוות‬ ‫נפש‬

‫אבל ודאי כי ללא תפילין כלל ]או רושם שנותר מהנחתם[ אין זה מדר ״אדם״‬
‫אלא בהמה כפשוטו! ולא מדובר כאן על מדרגת האדם שהיא ע״י ציצית וכיוצ״ב‪,‬‬
‫אלא על צורתו הפשוטה והטבעית של האדם‪ .‬ולכן נקראת פעולה זו בשם‬
‫״קשירה״‪ ,‬מאחר ולא שייך בה היסח הדעת‪.‬‬

‫קדושת התפילין מחייבת מחיצה בתון מחיצה‬

‫ענין זה בא לידי ביטוי גם בצורתה החיצונית של המצוה‪ .‬התפילין עצמן‬

‫צבועות בצבע שחור‪ ,‬נתונים בתוך ״בתים״‪ ,‬בתוך עור של בהמה‪ ,‬וגם כשכבר‬
‫הונחו על ראש האדם‪ ,‬עדיין מפרידה ביניהם לבין מוחו עצם הגולגולת שהיא‬
‫העצם הקשה ביותר מעצמות האדם‪ .‬הרי לנו כי בין פרשיות התפילין למוח‬
‫האדם ישע מחיצות אחרי מחיצות‪.‬‬

‫מה פשר הדברז‬

‫ההבנה השטחית הרווחת ב׳עולם׳ היא‪ ,‬שמחיצה עניינה הפרדה והרחקה‪ .‬אך‬
‫המתבוע ביתר עמקות מגלה כי פעמים רבות אין המציאות כך‪ ,‬אלא להיפך‪:‬‬
‫מחיצה גורמת ומאפשרת דווקא קירבה וסמיכות‪ ,‬ולא ריחוק‪ .‬לדוגמא‪ :‬המחיצה‬
‫בבית הכנסת המבדילה בין עזרת הגברים לעזרת נשים‪ ,‬עניינה אינו להרחיק את‬
‫הנשים‪ ,‬אלא אדרבה‪ ,‬כדי לאפשר לנשים להיכנס לתוך ביהכ״נ להתפלל ולשמוע‬
‫קרה״ת‪ ,‬שהרי לולי המחיצה הן היו נאלצות להישאר בביתן‪ .‬הרי לנו מחיצה‬
‫שאינה יוצרת הפרדה וריחוק‪ ,‬אלא קירבה ומקום לנשים בביהכ״נ‪.‬‬
‫דוגמא נוספת‪ :‬ענין השראת השכינה תמיד מוזכר בתנ״ך דוקא ע״י מחיצות‪.‬‬
‫במעמד הר סיני נאמר ״ויהי ביום השלישי בהיות הבוקר וגר ועע כבד על ההר‬
‫וגד והר סיני עשן כולו מפני אשר ירד עליו ה׳ באש‪ ,‬ויעל עשנו כעשן הכבשן״‬
‫הרי לנו כי באותו מעמד היו חושך‪ ,‬עע וערפל‪ .‬וכמו״כ כשנבנה‬ ‫נשמות יט‪ ,‬יחז‪.‬‬

‫ביהמ״ק והגיעה השעה שהקב״ה ישרה שכינתו בו‪ ,‬אמר שלמה המלך ע״ה‪ :‬״ה׳‬
‫בערפל״ ) מ ל כי ם א‪ ,‬ח‪ ,‬י ס‪.‬‬ ‫אמר לשכון‬
‫והטעם בזה הוא‪ ,‬כי הנה כיצד יתכן שהשי״ת כביכול ירד על הר סיני או‬
‫ישכון בביהמ״ק‪ ,‬והרי אפילו השמש שהיא אחד מהשמשים של תבורא יתברך‪,‬‬
‫אם הקב״ה היה מורידה על הר סיני‪ ,‬מיד היה נשרף לחלוטין‪ ,‬שהרי גודלה פי‬
 ‫שמשון‬ ‫עול מצוות‬ ‫נפש‬ ‫כד‬

‫‪ 370‬מגודלו של כל כדור הארץ‪ ,‬והחום המופק ממנה הנו עצום ונורא שלא ניתן‬
‫לעמוד בו‪ .‬על אחת כמה וכמה בשעה שהבורא ית׳ בכבודו ובעצמו יורד על הר‬
‫סיני‪ ,‬שההר אינו יכול לעמוד במצב זה‪ .‬לשם כך הוצרך הקב״ה כביכול להעמיד‬
‫מחיצות בדמות ״חושך‪ ,‬עע וערפל״‪ ,‬לא כדי לחצוץ ח״ו בינינו לבין אור פני מלך‬
‫חיים‪ ,‬אלא אדרבה‪ ,‬כדי לאפשר את ירידתו והתגלותו על הר סיני‪.‬‬

‫זהו גם ענייע של המחיצות שמצינו בתפילין‪ .‬מצות תפילין עיקרה אמונה‬

‫ודביקות מוחלטת ביחודו ובאחדותו יתברך ‪ -‬״שמע ישראל ה׳ אלקינו ה׳ אחד״‪,‬‬
‫תוך ביטול עצמיותו של האדם‪ .‬והנה אדם הדבוק באופן מוחלט בבוראו אינו‬
‫יכול להמשיך לחיות כאן בעוה״ז‪ ,‬וכמו שארע‪ ,‬כידוע‪ ,‬אצל רבי שמעון בר יוחאי‬
‫שבהיותו שנים רבות במערה השיג דביקות מוחלטת בבוראו‪ ,‬ומתוך כך כשיצא‬
‫)שבת‬ ‫מהמערה וראה יהודים עוסקים בענייני העולם‪ ,‬נתן בהם את עיניו ושרפם‬
‫וכך אצל יהודי הדבוק כל כולו בהשי״ת בהכרה מושלמת‪ ,‬מתבטלת‬ ‫לג ע״&‪.‬‬

‫אפשרות הקיום שלו בעוה״ז‪.‬‬

‫לשם כך ציוונו הקב״ה ליצור מחיצות מסוימות ‪ -‬מחיצה בתוך מחיצה ‪-‬‬
‫בינינו לבין פרשיות התפילין‪ :‬לצובען בשחור‪ ,‬מאחר והצבע השחור מבטא חושך‬
‫עע וערפל‪ ,‬להניחן בתוך ״בתים״‪ ,‬ולא עוד אלא ״בתים״ העשויים מעור‪ .‬ועדיין‬
‫איננו מניחים את התפילין בתוך הראש ממש‪ ,‬אלא על ה״קרקפתא״ ־ עצם‬
‫הגולגולת הקשה‪ ,‬או אז ניתן לקשור את התפילין ־ השם הקדוש ‪ -‬למוחו של‬
‫האדם‪ ,‬ועי״ז נעשה הראש בבחינת ״קרקפתא דתפילין״ ‪ -‬דרגת ספירת הכתר‬
‫שהיא האדם השלם באמונה‪.‬‬

‫כדי להמחיש את הדבר‪ ,‬נתאר לעצמנו תרופה ‪ -‬״קפסולה״‪ .‬״קפסולה״ זו‬

‫שוקלת בסה״כ כשני גרם‪ .‬מתוכם התרופה עצמה אינה אלא חלקיק קטן ביותר‪,‬‬
‫והשאר מטרתו אך ורק לעטוף ולכסות את התרופה‪ .‬כי מחמת כוחה העצום של‬
‫התרופה‪ ,‬אם היתה ניטלת בפנ״ע‪ ,‬היא היתה עלולה לשרוף את מערכת העיכול‬
‫של האדם‪ .‬וכדי שהאדם יוכל להכיל בתוכו את התרופה היא ניתנת בצורת‬
‫״קפסולה״‪ .‬כך גם לענין התפילין‪ .‬עוצמת קדושתן כה נוראה עד שיש למעטה‬
‫מיעוט אחר מיעוט‪.‬‬
‫כה‬ ‫שמשון‬ ‫עול מצוות‬ ‫נפש‬

‫דוגמא ל״תפילין לבנים״ ‪ -‬תפילין כפשוטן ללא כל מחיצות‪ ,‬זוהי שבת קודש‪.‬‬
‫גם שבת‪ ,‬כמו תפילין‪ ,‬היא בגדר ״אות״ ]לכן ״שבת לאו זמן תפילין הוא״‪ ,‬כי‬
‫השבת בעצמה היא אות[‪ .‬ביום זה כל הבריאה שובתת ממלאכה‪ .‬האדם נעשה‬
‫כולו קודש ובטל מכל ענייני העולם‪.‬‬
‫ומ״מ גם בימות החול ענייע של התפילין הוא דביקות מוחלטת ברבש״ע‪ ,‬וכיון‬
‫שכך עלינו להתאמץ לכוון כראוי בקיום מצוה זו‪ ,‬וכך נזכה להידבק בבורא ית׳‪.‬‬
 ‫שמשון‬ ‫עול מצוות‬ ‫נפ ש‬ ‫בו‬

‫שאיפות לגדלות בדורנו‬

‫רוקא גדורנו השפל יש הצרח לגשר גי) שני קטגים‬
‫ב״ה זוכים אנו לשמוח בשמחת בר המצוה של בננו היקר שיחי׳‪ ,‬אשר נקרא‬
‫ע״ש ראש הישיבה שלי‪ ,‬ר׳ יושע בער זצוק״ל‪ ,‬אשר מלבד מה שהיה בנו של מרן‬
‫הרב מבריסק זצ״ל‪ ,‬הוא עצמו היה אדם גדול מאוד‪.‬‬
‫אומר לכם דבר אחד יסודי‪.‬‬
‫הדבר החשוב ביותר שיש בעולמנו הוא הדביקות בהשי״ת‪ ,‬כאן בעולם הזה‪.‬‬
‫דביקות זו נעשית דרך שלושת התפילות שאדם מתפלל כל יום‪ ,‬וכפי שביאר זאת‬
‫ה״כוזרי״‪ ,‬ששלושת התפילות הללו הן מעין שלושת הסעודות שאדם סועד במשך‬
‫היום‪ ,‬שהרי חיים אנו בעולם גשמי‪ ,‬עולם שכדי לחיות בו צריכים לאכול ולשתות‬
‫וכוי‪ .‬וכשם שאותן סעודות גשמיות הן עצם החיים‪ ,‬מהן הוא ניזון ומהן הוא חי‬
‫‪ -‬ארוחת בוקר נותנת לו כח וחיות עד הצהרים‪ ,‬וארוחת הצהרים מקיימת אותו‬
‫עד ארוחת הערב ‪ -‬כך הוא גם עניינן של שלושת התפילות‪ :‬תפילת שחרית נותנת‬
‫לאדם חיות כפשוטו עד שהוא מתפלל מנחה‪ ,‬ותפילת המנחה עד שמתפלל מעריב‪.‬‬
‫אמנם בימים מיוחדים תיקנו לנו חז״ל להתפלל תפילה נוספת‪ :‬תפילת המוספים‪.‬‬
‫בחז״ל מוזכר‪ ,‬שאברהם יצחק ויעקב‪ ,‬שהם היסוד של עם ישראל‪ ,‬עמודי‬
‫התווך שלו ‪ -‬הם תיקנו את שלושת התפילות‪ :‬שחרית‪ ,‬מנחה וערבית‪ ,‬ותפילת‬
‫מוסף היא כעד יוסף הצדיק ]אני מדבר על כך מפני שחתן הבר‪-‬מצוה שלנו נקרא‬
‫גם הוא ״יוסף״‪ ,‬והיינו יוסף הצדיק]‪.‬‬
‫יוסף היה מאוד מיוחד בין השבטים‪ .‬כידוע ישנם אבות וישנם בנים‪ .‬האבות‬
‫הם השורשים של עם ישראל‪ ,‬והבנים הם עצם מציאות הבנין של עם ישראל‪.‬‬
‫יוסף היה אמצעי בין אבות לבנים‪ .‬מצד אחד הוא היה אחד מהשבטים‪ ,‬ומצד‬
‫שני הוא גם היה ׳אב׳ ‪ -‬הוליד שבטים‪ ,‬את מנשה ואפרים‪ .‬לפעמים יוסף נכלל‬
‫בתוך החשבון של השבטים‪ ,‬ולפעמים מוכנסים מנשה ואפרים בתוך החשבון של‬
‫השבטים‪ ,‬כך שיוסף נחשב כאב‪.‬‬

‫נאמר בשמחת הבר‪-‬מצוה של בנו ני״ו‬

‫כז‬ ‫שמשון‬ ‫עול מצוות‬ ‫נפש‬

‫ובאמת ליוסף היה תפקיד מיוחד‪ :‬לקשר בין הדורות‪ .‬מצד אחד הוא אחז‬
‫במדרגת האבות‪ ,‬היתה לו שייכות לגדלות המיוחדת של האבות‪ ,‬ומצד שני‪ ,‬הוא‬
‫העביר את הגדלות של האבות לשבטים‪ .‬לכן יוסף היה ״מלך״‪ .‬ולא רק במצרים‪,‬‬
‫אלא הוא מבטא את המציאות שנקראת ״משיח בן יוסף״ ‪ -‬מלכות ישראל‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬היתה מלכות יהודה והיתה מלכות ישראל‪ .‬המובן של מלכות ישראל‬
‫הוא‪ ,‬הסדר האמיתי כיצד עם ישראל צריכים להתנהג; להיות צדיקים‪ ,‬להיות‬
‫קרובים אל ה׳‪ .‬כל זה הוא מכוחו של יוסף‪ ,‬וכמו שאנו קוראים לעם ישראל‬
‫״הבן יקיר לי אפרים״‪ ,‬כי הכל משבט יוסף‪.‬‬

‫זוהי גם המידה המיוחדת‪ ,‬הכח המיוחד הנקרא ״תפילת מוסף״‪ .‬כלומר‪ ,‬חוץ‬
‫מהיסוד ‪ -‬שחרית‪ ,‬מנחה ומעריב ‪ -‬יש דבר שנקרא ״תוספת״‪ .‬פירוש הדבר הוא‬
‫שאדם יכול להתפרץ עוד ועוד‪ ,‬ואם הוא מוסיף והולך ‪ -‬זה לא נגמר לעולם‪.‬‬
‫זהו כח מיוחד שעל ידו ניתן לתפוס את השורש‪ ,‬ולשפוך עוד ועוד בלי גבול‪.‬‬

‫ליוסף הצדיק היה את הכח המיוחד לקשר בין שתי קצוות‪ .‬מעולם לא היו‬
‫קטבים כה רחוקים כמו יעקב אבינו‪ ,‬שדמות דיוקנו חקוקה בכסא הכבוד‪,‬‬
‫ומצרים שהיא המקום השפל ביותר ־ ״ערות הארץ״‪ ,‬ובתוך מצרים הושם יוסף‬
‫אצל אשת פוטיפר שהיא היתה החלק השפל ביותר שבמצרים‪ .‬כזה ניגוד קוטבי!‬
‫ויוסף גישר ביניהם! זהו הכח המיוחד של יוסף הצדיק‪.‬‬

‫אינני רוצה להאריך בזה‪ ,‬אבל מה שאני חושב שחתן הבר־מצוה שלנו יכול‬
‫להבין‪ ,‬הוא כך‪ :‬חיים אנו בדור שפל ומסוכן שלא היה כמוהו‪ .‬מעולם עוד לא‬
‫היה מצב כזה שיציאה הכי קטנה מהישיבה‪ ,‬מהגמרא‪ ,‬מהבית‪ ,‬הליכה קצרה‬
‫ברחוב‪ ,‬זוהי פשוט התאבדות! אנו חיים בדור כמו דור המבול!‬

‫פעם שוחחתי עם בחור אחד וניסיתי להשפיע עליו לחזור לישיבה‪ .‬הוא אמר‬
‫לי‪ :‬״ישיבה זה לא בשבילי״‪ .‬אמרתי לו‪ :‬״מה אתה חושב‪ ,‬שלנח היה טוב בתיבה‬
‫עם האריות‪ ,‬הדובים והנמרים?! ודאי שלא! אך כשבחוץ יורד מבול‪ ,‬אין ברירה‪.‬‬
‫חייבים להישאר בתוך התיבה ולא להוציא ממנה את האף! היום ישיבה היא‬
‫בבחינת תיבה‪ ,‬שהיוצא ממנה נמצא בסכנת נפשות״!‬
 ‫שמשון‬ ‫עול מצוות‬ ‫נפ ש‬ ‫כח‬

‫והנה מאחר ונמצאים אנו בעולם כה שפל‪ ,‬בעולם כה מסוכן‪ ,‬יכול אדם‬
‫לחשוב; ״אם אני שומר על עצמי ולא נופל לתוך התהום של השפלות‪ ,‬של‬
‫הלכלוך‪ ,‬של התאוות ‪ -‬עשיתי משהו״‪.‬‬

‫אבל לאמתו של דבר‪ ,‬מחשבה זו אינה נכונה! העבודה שלנו היא לקשר את‬
‫שני הניגודים הקוטביים‪ ,‬לגשר בין שני עולמות‪ ,‬תפקידנו בתוך השפלות הזו‬
‫להתקשר ולהיות שייך לקדושה‪ ,‬לגדלות של האבות‪ .‬ללמוד תורה בקדושה‬
‫ובטהרה של פעם‪.‬‬

‫הגאון ח לייב מאלין זצ״ל היה מורי ורבי‪ .‬ואף שהייתי צעיר מאוד כשנפטר‪,‬‬
‫הוא השאיר עלי רושם אדיר‪ ,‬רושם עצום‪.‬‬

‫הוא כתב הקדמה לחוברת ״התבונה״ ]והרב מבריסק זצ״ל התבטא ואמר כי‬
‫אין שם מילה אחת מיותרת[‪ ,‬ובין השאר הוא כותב שם‪ :‬״כמו שעם ישראל לא‬
‫משתנה‪ ,‬וכמו שהתורה לא משתנה‪ ,‬כך הישיבות הקדושות לא יכולים‬
‫להשתנות״‪.‬‬

‫המשגיח ר׳ ירוחם זצ״ל היה אומר שגם כיום צריכים להקים ישיבות כמו‬
‫הישיבות שהיו בזמן רבינא ורב אשי‪ ,‬כמו ישיבות פומבדיתא וסורא‪ .‬ובאמת‪,‬‬
‫שאיפה זו‪ ,‬צורת חיים זו‪ ,‬אינה בגדר ״מותרות״‪ .‬בלעדיה לא שייך כיום כלל‬
‫להחזיק מעמד! בתוך התהום העמוקה שבה אנו נמצאים‪ ,‬אם רוצים אנו לשרוד‪,‬‬
‫לא להיות שקועים בה‪ ,‬עלינו לקשור את עצמנו להשגות ולמושגים של פעם‪ .‬ואם‬
‫לא נתקשר לשאיפות שהיו תמיד לאבות אבותינו‪ ,‬אין לנו שום אפשרות לשרוד!‬
‫כי אפילו יוסף הצדיק‪ ,‬עם כל כוחו ועוצמתו‪ ,‬כשהוא היה בתוך הנסיון‪ ,‬לא היה‬
‫אף אחד שהיה יכול לעזור לו ‪ -‬רק דמות דיוקנו של יעקב החקוקה על כסא‬
‫הכבוד‪.‬‬

‫אני אומר זאת לבני יקירי‪ ,‬ב״ה ילד טוב‪ ,‬ב״ה עכשיו גומר את החיידר ונכנס‬
‫לישיבה קטנה‪ .‬מה צריכה להיות השאיפה של ילד היום? סוף כל סוף כל ילד‬
‫ביום הבר‪-‬מצוה שלו חושב על עתידו‪ .‬שואף הוא להיות ילד טוב‪ ,‬ללמוד‪ ,‬לגדול‬
‫בתורה‪ ,‬לקבל בעז״ה שידוך טוב‪ ,‬להיות אברך מצויין ובעז״ה להקים משפחה‬
‫לתפארת‪ .‬והאמת היא‪ ,‬שדוקא בדורנו לא די בשאיפות אלו‪ ,‬כי אם אין את‬
‫כט‬ ‫שמשון‬ ‫עול מצוות‬ ‫נפש‬

‫השאיפה לגדול מדלות של פעם‪ ,‬אין שום אפשרות לשרוד! דוקא בדורנו השפל‪,‬‬
‫מוכרחים אנו לקשר ולגשר בין שני הקטבים‪.‬‬

‫אומר לכם את האמת‪ :‬יש דברים שאני זוכר‪ ,‬ויש דברים שאינני זוכר‪ .‬את‬
‫תאריכי לידת הבנים שלי כמעט ואינני זוכר‪ .‬אמנם‪ ,‬את תאריך לידתו של חתן‬
‫הבר‪-‬מצוה אני זוכר‪ .‬אני יודע שהוא נולד ב״חסד שביסוד״‪.‬‬

‫והרי זהו עניינה של מידת היסוד ‪ -‬לקשר בין שני קטבים‪ .‬יוסף הצדיק הוא‬
‫זה שקישר בין שני הקטבים‪ .‬אבל יש לעשות זאת ב״חסד״ ‪ -‬עם רחבות‪ .‬לא עם‬
‫צמצום‪.‬‬

‫גדלות של ״פעם״‬

‫ב״ה נמצאים אתנו כאן בשמחה אבי ואמי שיחיו‪ .‬אבי שליט״א עוד זכה‬
‫לראות את צורת החיים של פעם‪ .‬זכורני בהיותי ילד‪ ,‬אבי היה מספר לי על ר׳‬
‫ברוך בער זצ״ל‪ .‬אינני יכול לשכוח זאת‪ .‬הייתי ילד בן שבע‪ ,‬בן שמונה‪ ,‬ואבא‬
‫היה צועק ש״בליל שבת השכינה היתה שורה עליו‪ ,‬על ר׳ ברוך בער״‪ .‬אבי זכה‬
‫ב״ה לראות את ר׳ ברוך בער‪ ,‬את ר׳ ירוחם‪ ,‬ובכלל את הדור הקודם‪ ,‬את‬
‫ה״פעם״‪.‬‬

‫אבי שליט״א אולי לא יודע‪ ,‬אך שמורים אצלי כל המכתבים ששלח הביתה‬
‫מישיבת מיר‪ .‬דרך אגב‪ ,‬אבי הגיע מאמריקה לישיבת מיר‪ .‬הוא לא למד ח״ו‬
‫באוניברסיטה‪ .‬הוא למד בישיבת ״תורה ודעת״ בזמן הגאון ר׳ שלמה היימן‬
‫זצ״ל‪ ,‬וזה היה כשהיה לימוד של גדלות בתורה‪ .‬אבל סוכ״ס הוא היה באמריקה‪,‬‬
‫ואחר תקופה של לימוד בישיבת מיר‪ ,‬הוא כותב לאחים ואחיות שלו‪ :‬״אין לכם‬
‫מושג מה קורה כאן‪ ,‬איך שתוך חודש אחד יכול אדם להפוך את כל המציאות‬
‫שלו״! כך הוא כותב‪.‬‬

‫אני שמעתי מיהודי אחד‪ ,‬אדם גדול‪ ,‬שסיפר שכשהוא פתח את הדלת ורצה‬
‫להיכנס להיכל ישיבת מיר‪ ,‬תקף אותו פחד נורא והוא ברח משם‪ ,‬פשוט ברח!‬

‫ואמי שתהיה בריאה‪ ,‬למדה אצל שרה שנירר ע״ה בקראקא‪ .‬לא כאן הוא‬
‫המקום להאריך ולספר על הגדלות ועל הקדושה של פעם‪.‬‬
 ‫שמשון‬ ‫עול מצוות‬ ‫נפש‬

‫ולהבדיל בין חיים לחיים‪ ,‬השווער זצ״ל‪ ,‬הוא היה אדם גדול‪ ,‬ראש ישיבה‪,‬‬
‫אבל הוא גם היה יהודי של פעם‪ ,‬״גדול״ של פעם‪ ,‬עם הגעשמאק בלימוד‪ ,‬עם‬
‫הגדלות‪ ,‬עם המעוף של פעם‪.‬‬
‫זהו היסוד שברצוני לומר לחתן הבר‪-‬מצוה וכן לשאר הילדים‪ :‬אנחנו לא‬
‫יכולים להתפשר על צורת החיים של היום‪ .‬אנו מוכרחים את ה״פעם״‪ .‬את‬
‫הפרישות של פעם‪ ,‬את הקדושה של פעם‪ ,‬את הגדלות של פעם‪ ,‬את הסהרה של‬
‫פעם‪ .‬ובלי לשאוף לזה‪ ,‬לא שייך לשרוד בדורנו!‬
‫וב״ה שזיכנו הקב״ה לחיות כאן בתוך הקהילה הקדושה‪ ,‬אשר באמת כולם‬
‫אהובים‪ ,‬כולם ברורים‪ .‬ב״ה הילדים שלי גדלים כאן‪ .‬הגדולים יותר גדלו בב״ב‬
‫אצל השווער‪ ,‬וכעת היותר קטנים גדלים כאן באופקים‪.‬‬
‫מי שיזדמן לכאן‪ ,‬לאופקים‪ ,‬ב׳בין הזמנים׳‪ ,‬יראה שלוש מאות בחורים‬
‫ואברכים לומדים תורה בהתמדה גדולה‪.‬‬
‫אני זוכר שפעם‪ ,‬בסוף חודש אדר‪ ,‬הראש‪-‬ישיבה שלנו‪ ,‬ר׳ חיים קמיל‬
‫שליט״א‪ ,‬התבטא כמשיח לפי תומו‪ :‬״מה יהיה? כעת בסוף הזמן ישנו רפיון‪,‬‬
‫חולשה‪ .‬נכון‪ ,‬כשיגיע ׳בין הזמנים׳ יתחילו ללמוד‪ ,‬אבל מה נעשה כעת‪ ,‬בסוף‬
‫הזמן‪ ,‬עד ׳בין הזמנים״׳? כך הוא אמר‪ .‬הוי אומר‪ :‬כשיגיע בין הזמנים הכל יהיה‬
‫בסדר‪ ,‬תהיה כאן ריתחא דאורייתא‪ ,‬הבעיה היא רק מה יהיה עד בין הזמנים‪...‬‬
‫וב״ה הילדים שלי גדלים בתוך אוירה כזו‪ .‬באמת‪ ,‬הראש‪-‬ישיבה ר׳ חיים‬
‫שליט״א הכניס לתוכנו כזו ריתחא דאורייתא של לימוד‪ ,‬של התמדה‪ ,‬ועבורי זוהי‬
‫זכות עצומה שהילדים שלי גדלים בתוך ריתחא זו‪ ,‬ממש במושגים של פעם‪.‬‬
‫הנני מברך את כולכם שהקב״ה יעזור שיהיו אצלכם הרבה שמחות‪ ,‬הרבה‬
‫נחת‪ ,‬ובעז״ה בקרוב נראה בגאולת ציון וירושלים!‬
‫בלכתכי חידרק‬
‫לג‬ ‫שמשון‬ ‫מכתבי חיזוק‬ ‫נפש‬

‫הדרבה ועידוד !הרבצת תורה לתלמידים‬

‫מכתב ששלח רבנו לידידו תלמיד חכם מובהק שירש מקום אבותיו לראשות‬
‫ישיבה ובענותנותו היה מסתפק בדבר‬

‫כבוד ידתי אהובי חרב רבי ‪....‬‬

‫ואיך אנחמך‪ ,‬שנתקיים ״במחשכים הושיבני״‪ ,‬כפשוטו‪ ,‬נשארנו בחושך‪ ,‬שכי‬
‫מר אביך הגה״ח זצוקללה״ה הי׳ אור ממש‪ ,‬ולא בדרך דמיון אלא אור אלקים‬
‫ניתן לישראל לאור בו‪ ,‬מי שינחם אבלי ציון וירושלים גם אותך בתוכם שזהו‬
‫צרתם ואבלם‪ ,‬נסתמו המעיינות של חסד‪ ,‬של תורה‪ ,‬של אהבת הבריות‪ ,‬של‬
‫קדושה וטהרה נפלאה‪ ,‬של מידות טובות למעלה מכל טבע‪ ,‬אוי מי יתן תמורתו‪,‬‬
‫שהי׳ מצדיקי הדור ממש‪ ,‬לא הניח אחריו כמותו ואיך אנחם‪.‬‬
‫ולא באתי במילים האלו לנחמך‪ ,‬ורק לעוררך על כמה נקודות שאתה ודאי‬
‫יודעם‪ ,‬ומי אנכי שאבוא אחרי המלך‪ ,‬ואמנם אולי מפני גודל צערך‪ ,‬כדאי שאחר‬
‫יעוררך על כמה נקודות‪ ,‬ובטוח אני בענוותך שלא תקפיד ע״ז‪.‬‬
‫הנה שמעתי שה׳ הר״ר רבי ‪ ....‬א מ ר ברבים שאתה הוא המנוי למלאות מקום‬
‫אבותיך‪ ,‬ונפשי גילה ברעדה על שעלית לגדולה למלוך על עם השם‪ .‬ותהי׳ רועה‬
‫בעדריו יתב׳ ותשגיח על בניו ותמלא פיהם מים חיים‪ ,‬אשריך שזכית לכך‪ ,‬אוי‬
‫לנפשנו שלא זכה כ׳ אביך הגה״ח זצוקללה״ה לשמוח לגדולתך בעודו חיים‪,‬‬
‫ובודאי שמח גם עתה‪ ,‬והוא על כל אהוביך מברכים אותך בברכת מזל טוב‪.‬‬

‫ומה שרציתי אני לעוררך על פרשה ארוכה גבי רחבעם ‪ p‬שלמה‪ ,‬ששאל אצל‬
‫יועציו ואיך לנהוג את המלוכה‪ ,‬והעצה שהיה צריך ללכת אחריה הי׳ להיות לעבד‬
‫להעם חזה ולהניח מעולו הקשח עליהם‪.‬‬
‫ודון מינה‪ ,‬שאז נתאספו כל ישראל ואמרו וביקשו שיקל עולו מעליהם‪ ,‬והי׳‬
‫לו לשמוע בקולם‪ ,‬ולכן עכשיו שמבקשים ממך להכביד העול על התלמידים‬
‫שחמה נכספים למרות‪ ,‬זהו חדרך שאתה צריך לקחתו‪ .‬תקום מעל הארץ‪ ,‬והסיר‬
‫הדמעה מלחייך‪ ,‬אין עכשיו הזמן לבכות‪ ,‬שאין לבכיות תועלת בכגון זה‪ .‬הצער‬
‫הוא יותר גדול מבכי‪ ,‬עכשיו עת לעשות‪ ,‬אחרי השם תוליך‪ ,‬כאריה תשאג באו ‪p‬‬
‫שאין אתה רגיל לו ולא ידעת מימיך שאתה שייך לזה כלל‪ ,‬תתגבר בתורה ותראה‬
 ‫שמשון‬ ‫מכתבי חיזוק‬ ‫נפ ש‬ ‫לד‬

‫נפל או ת‪ ,‬ואני אומר לך בודאות שאס תעשה כמו שאני אומר‪ ,‬והיינו שתבין‬
‫ב מע שיך‪ ,‬לא לשם עצמך ולא לעשות נחת רוח לאביך זצוק״ל אלא למען שמו‬
‫י ת ב׳‪ ,‬לקרב בניו בתורה ויראה‪ ,‬ותזהר בנפשך שלא תאמר שיעור או שיחה בדברי‬
‫י ר א ה‪ ,‬מבלי תקדמנו תפילה‪ ,‬שהשי״ת למען שמו ישים בפיך דברי תורה שתוכל‬
‫ל ה ש קו ת לבניו תורה‪ - .‬ואם תעשה כן אז תראה נפלאות ותראה שאתה מחדש‬
‫חידו שי ם שלא חדשת מימיך‪ ,‬ויש לך הסייעתא‪-‬דשמיא שלא היו לך עד עכשיו‬
‫ו כ פי גודל היגיעה ורוב התפילות וכוונה הרצוי׳ כן תראה מאורות חדשים‪ ,‬ויש‬
‫לו לחקב״ה הרבה בבית גנזיו בעדך‪ ,‬ואין מעצור לה׳ מלהושיע‪.‬‬

‫ואם אתה לא תעשה כן‪ ,‬ותאמר נער אנכי‪ ,‬ואיך אומר שיעורים בחזקה‪ ,‬ואק‬
‫א ק פו ץ על ראשי עם השם‪ ,‬ואיך אעלה את עצמי לגדולה הזו שלא התרגלתי בו‬
‫מנעורי‪ ,‬ואיך אגיד לבני ישראל‪ ,‬ולתפוס המלוכה בחוזקה‪ ,‬די לי במה שחברי‬
‫ו ר בו תי יכריחו אותי בו‪ ,‬ע״ז אני אןמר‪ ,‬שאין אני הפוסק לאמר מה המה הדברים‬
‫ה אל ה‪ ,‬אבל נראה לפענ״ד שהמה דיבורי יונה בן אמיתי הנביא‪ ,‬שרצה לברוח‬
‫מפני ח׳‪ ,‬ואין הלכה כמותו‪ ,‬ודי בזה‪.‬‬

‫ולכן אל תאמר מה זה אשר בחר ה׳ בי ‪ -‬אין זה רוב מעשיך‪ ,‬אלא אלקים‬

‫א ש ר עשה את משה ואת אהרן‪ ,‬ועשה איש אלקים קדוש כמו מר אביך ז״ל‪,‬‬
‫ע ש ה גם אותך ‪ -‬לשמו ‪ -‬לכבודו ‪ -‬ואין לך רשות לברוח מפניו‪ ,‬ואין ספק‬
‫שי שר אל אינם מוותרים על זה והם לא ימחלו אותך כ״כ קל‪ ,‬ע״כ ה׳ עמך גיבור‬
‫ה חי ל‪ ,‬החלש יאמר גיבור אני‪ ,‬התחזק בענווה‪ ,‬והתחזק מאון התורה והיראה‪,‬‬
‫ג ם מזה ומזה אל תנח ידיך‪ ,‬תן כבוד לאלוקי ישראל למלוך על בניו‪.‬‬

‫ואז תזכה לענווה אמיתית ולהיכנס תחת עולו כשור לעול‪ ,‬ואז גם אתה עם‬
‫כ ל ישראל יקבלו תנחומים על אביך הגה״ח זצוקללה״ה‪.‬‬

‫החותם בצער‪ ,‬ובענווה‪ ,‬מצפים לגדולתך‬

‫אוהבך המתפלל בעדך‬

‫שמשון דוד פינקוס‬

‫לה‬ ‫שמשון‬ ‫מכתבי חיזוק‬ ‫נפש‬

‫הדרפה גדרן הלימוד‬

‫לבגוד מיל)ר שאיני מכירו ר׳ ‪ .....‬שליט״א‪,‬‬

‫אחדשה״ט‬

‫מכתבו הגיעני‪ ,‬ואיני יודע כ״כ מה תועלת יצא מזה שאכתוב את דעתי בכל‬
‫אשר שאלתם‪ ,‬אם עד עכשיו שמעתם בזה עשרים דעות עכשיו יחא עשרים ואחד‪,‬‬
‫ומה יתן ומה יוסיף להבלבול‪ .‬מ״מ מפני כבודו אכתוב דעתי על כל הנושא‪.‬‬

‫הנסיון הראה שאלו שהטריד להם הנושא של ידיעות רחבות ופרשו מדרך‬
‫הישיבתי והלכו לבד‪ ,‬לא הצליחו‪ ,‬ועינינו ראו הרבה שנפלו ולא נשאר מהם כלום‬
‫מחמת שפרשו מהדרך הישיבתי‪ ,‬אחד היה החזון־איש שהלך לבד‪ ,‬אבל בדורנו‬
‫אין לנו את הכח לעמוד בלי תומכים‪.‬‬

‫השאיפה לידיעות רחבות הוא שאיפה קדושה שאין כמוה‪ ,‬ותכלית האדם‪,‬‬
‫והיסוד לכל סיפוק‪ ,‬ואינו צריך להיות בסתירה עם הדרך הישיבתי‪ .‬אברך שלומד‬
‫סדר או שתים בעיון ובפלפול חברים‪ ,‬יש ויש זמנים רבים להתמיד וללמוד ולזכור‬
‫מסכתות‪.‬‬

‫עיקר הבעיה אינו שיטת העיון אלא שלא לומדים בהתמדה‪ .‬כשבחור ישיבה‬
‫לומד משך שלושה סדרים‪ ,‬נטו ‪ -‬שלש שעות מפני ההפסקות וטרדות וידיעת כל‬
‫המתרחש בעולם והפוליטיקה העולמית והיהודית והמקומית‪ ,‬ואינו זוכר‬
‫המסכתות‪ ,‬אז הישיבה אשם?!!!‬

‫ר׳ חיים ז״ל והרי״ז ז״ל כשעוררו על לימוד הרבה דפים‪ ,‬לא התכוונו ללימוד‬
‫בשטחיות‪ .‬היום רוצים ללמוד מסכתות שלימות בזמנים קצרים עם ראש חלש‬
‫וגם מבולבל‪ ,‬וחייב לקצץ באיזה מקום‪ ,‬על כן נכנסים לשטחיות וזה הפשע הגדול‬
‫ביותר למי שרוצח לגדול בתורה‪.‬‬

‫מקובל אצלנו שר׳ חיים ז״ל פעם ראשונה שלמד זבחים למד עד פרק שמיני‬
‫בשש שעות‪ .‬אבל שמעתי גם בשם הברכת‪-‬שמואל וגם בשם הרי״ז ״ער האט זיך‬
‫היינו שלא היה לימוד‬ ‫)חוא חתעכב ‪ p>n‬שצריה‪,‬‬ ‫אף געשטעלט אוואו מיד רארף״‬
 ‫שמשון‬ ‫מכתבי חיזוק‬ ‫נפש‬ ‫לו‬

‫שטחי ח״ו‪ ,‬אלא לימוד של ר׳ חיים ז״ל‪ .‬היום אין לנו את המוח לזה‪ .‬והשמועות‬
‫בשם אותם הגדולים פשוט מבלבל אותנו‪ ,‬שאין לנו את הכלים שלהם ולא דברו‬
‫על אנשים כמונו‪.‬‬

‫ועל כן לפי דעתי מי שרוצה לגדול שלא יחשוב הרבה על דרך הלימוד‪ ,‬כל‬
‫הדיבורים בזה בא מאלו שהזמן לא יקר להם‪ ,‬ובאים להטיל האשמה על רבותינו‬
‫ראשי הישיבות שעליהם נאמר ״כל הפורש ממך כפורש מן החיים״‪ ,‬אלא ישים‬
‫לב להאיכות והכמות של ההתמדה‪ ,‬ועיקר העיקרים‪ ,‬שעות רבות ברציפות‬
‫דווקא‪ ,‬ובזמנים הפנויים שלא ישמע חדשות שלא יקרא עיתון שלא לפטפט עם‬
‫החברה על דא ועל הא‪ ,‬ואז ממילא שישאף שאיפה נוראה לדעת את כל התורה‬
‫ולחזור ולחזור‪ ,‬וימצא הדרך לעשות כן‪ .‬בין־הזמנים ובין הסדרים יהא עיקר‬
‫אצלו לא פחות מסדרי הישיבה והכולל‪ ,‬מי שיעשה כן יש לו זמן לכל‪ ,‬גם ללמוד‬
‫הרבה גם לעיין וגם להיות אבא טוב ובעל טוב‪.‬‬

‫ועוד כמה הערות למעשה‪ ,‬מן עיקרים הגדולים ביותר ויסוד לכל ההצלחה‬
‫הוא לקום בזמן בבוקר‪ .‬והוא ממש מעכב בהצלחת הגדלות‪.‬‬

‫בענין החיזוקים‪ ,‬צריך כל הזמן להתחזק עוד ועוד‪ ,‬להרבות ההתמדה‪ ,‬ויש‬
‫כאלו שעושים כן על חשבון הבית‪ ,‬שזה טעות גדולה‪ ,‬לעולם לא תתחרט על מה‬
‫ששוחחת קצת עם הבני‪-‬בית‪ .‬ודאי שלא צריך להסתובב בבית כמו בטלן‪ ,‬אבל‬
‫מי שהוא מתמיד בתורה‪ ,‬ואשתו רואה שזמנו יקר באמת‪ ,‬ובכל זאת הוא מקדיש‬
‫זמן בשבילה‪ ,‬כל רגע כזה הוא מצוה ומוסיף לשלימות האדם והאוירה‪ ,‬ויסוד‬
‫לההצלחה‪ .‬ולא כאלו כשמתלבש עליהם רוח טהרה מיד עושים דברים טובים על‬
‫חשבון אחרים‪ ,‬לומדים חוץ מהישיבה ומזלזלים בראש הישיבה‪ ,‬מצערים האשה‪,‬‬
‫כל זה עצת היצר‪ ,‬אפשר לגדול גדלות אמיתי ולצאת ידי חובת כולם והכל‪ .‬ורק‬
‫כך בא הסייעתא‪-‬דשמיא שהוא עיקר העיקרים‪.‬‬

‫וכבר אמרו חז״ל שכל זה הוא חצי מלאכה‪ ,‬וחצי שני הוא תפילה‪.‬‬

‫והדברים לא מסודרים ואתכם הסליחה‬

‫שמשון דוד פינקוס‬
 ‫לז‬ ‫שמשון‬ ‫מכתבי חיזוק‬ ‫נפש‬

‫לבן ישיבה שנסע ללמוד בגלות אמריקה‬

‫ליקירי‪.....‬‬

‫שלום וברפח‪,‬‬

‫כמה פעמים שהיה במחשבתי לכתוב לך מילים ספורות‪ ,‬וכידוע לשון תוכחה‬
‫מלשון להוכיח ולברר ענין מה‪ ,‬ולאו דווקא מלשון תוכחות קשות‪.‬‬

‫ורצוני לומר לפניך את כל לבי‪ ,‬שדואג אני מאוד עליך‪ ,‬ומסופק אם טוב עשית‬
‫שנסעת לארץ טמאה‪ ,‬סוף סוף ארץ הקודש קודש היא‪ ,‬וכלשון הגר״א באגרת‬
‫״חמדת הקב״ה חמדת כל ישראל שכל עליונים ותחתונים תשוקתם אליה״‪,‬‬
‫והסייעתא־דשמיא הוא כפל כפליים לעומד לפני המלך בביתו וחצרו‪.‬‬

‫ועל זה אני בא לבקשך מעומק לבי‪ ,‬אנא אל תצא מלפני ה׳‪ ,‬וכמו שאמרו‬
‫חז״ל ״כל הדר בחוץ לארץ כאילו שאין לו אלוק״‪ ,‬ורק אהלי תורה כתב הגר״א‬
‫שבית מדרש בחו״ל יש לו קדושת ארץ ישראל‪ ,‬אבל לצאת מאהלי תורה אפילו‬
‫יציאה קלה‪ ,‬הרי זה יציאה לארץ עמים שנדבק הטומאה ח״ו‪.‬‬

‫וכך כותב הרמב״ם בהלכה אחרונה בהלכות תשובה‪ :‬״דבר ידוע וברור שאין‬
‫אהבת הקב״ה נקשרת בלבו של אדם עד שישגה בה תמיד כראוי ויעזוב כל מה‬
‫שבעולם חוץ ממנה״‪ ,‬הרי שהלכה של אהבת ה׳ אינו רק להתדבק במה שמתקרב‬
‫ומתדבק לחקב״ה אלא שעוזב כל חוץ ממנה‪.‬‬

‫על רבינו רב״ב זיע״א הברכת‪-‬שמואל‪,‬‬ ‫וזצ״ל(‪,‬‬ ‫וסיפר לי אבי מורי שליט״א‬
‫שבא לאמריקא לאסוף כסף בעבור ישיבת קמניץ‪ ,‬וכשנסע במכונית במנהטין‬
‫הצביעו לו על הבנינים הגבוהים ולא רצה אף להביט דרך החלון‪ ,‬ואמר‪ :‬״לא‬
‫באתי לראות את אמעריקא‪ ,‬ורק בעבור הישיבה״‪ .‬ואין זה מדרגה ופרישות‬
‫גדולה‪ ,‬אלא פשוט‪ ,‬שכל מדינה יש את המיוחדות שבה‪ ,‬וזה מושך מאוד כמו‬
‫שכל המסתכל בה נדבק בה וסופו למות מיתת נבל‪ ,‬כן‬ ‫ומשלי ח(‪,‬‬ ‫האשה הזרה‬
‫הנמשך אחרי יופיו של כל מדינה‪ .‬וידוע שבלשון הקודש‪ ,‬הארץ וכן מדינה‪ ,‬תמיד‬
‫היא לשון נקבה‪ ,‬וכן היא מושכת ממש כמו הזרה‪ ,‬ומזיקה כמוה‪ .‬ולזה ‪ n‬ברוך‬
‫בער לא רצה להסתכל על יופיו של מדינה זרה כמו אשה זרה‪ ,‬ורק על ארץ‬
 ‫שמשון‬ ‫מכתבי חיזוק‬ ‫נפ ש‬ ‫לח‬

‫הקודש היו צדיקים משביעים את עיניהם כמו דכתיב ״ארץ אשר עיני ה׳ אלקיך‬
‫בה מראשית השנה עד אחרית השנה״‪.‬‬

‫וכך כותב הרמב״ם בהלכות מזוזה‪ :‬״וידע שאין דבר העומד לעולם ולעולמי‬
‫עולמים אלא ידיעת צור העולם״‪ ,‬ומה מאוד צריכין להשתדל בזה‪ ,‬לא לימשך‬
‫אחרי תאוות העולם‪ ,‬ולא רק התאוות הנאסרות בתורה בפירוש‪ ,‬אלא התאוות‬
‫הנראות שאין בהם כל חסרון‪ ,‬ולהיות דבוק לתורה ולנצחיות‪.‬‬

‫וגם אתה כבר הגעת לגיל שכבר ראית מכל מה שעבר עליך בכל שני חייך‪,‬‬
‫ואתה יודע כבר מנסיון‪ ,‬מה נשאר לנו מכל אשר רדפנו וחשבנו בשעת מעשה‬
‫לדברים חשובים‪ ,‬הרי סוף דבר לא נשאר רק הכמה דפי גמרה שלמדנו‪ ,‬וזה‬
‫הרכוש ששווה באמת‪ ,‬וזולת זה לא נשאר כלום‪ .‬הנה באת למדינה זרה‪ ,‬מהו‬
‫הרכוש שהיה בידיך‪ ,‬רק את מה שלמדת ורכשת ידיעות בתורה‪ ,‬וישרות שכל‬
‫בלימוד‪ ,‬ובזה כיבדו אותך‪ ,‬ובזה יכולת להרים ראש‪ ,‬וכל הדברים שבזבזנו כ״כ‬
‫הרבה שעות כאילו שלא היו כלל‪ ,‬וכן כאשר תחזור לארץ הקודש‪ ,‬אחרי רבע‬
‫שעה האדם גומר לספר על כל נפלאות אמעריקא‪ ,‬אבל השעות של התמדה ודפי‬
‫הגמרא ותפילות בכוונה הם הסחורה אשר מביא הביתה גם בעולם הזה‪ ,‬וכ״ש‬
‫בהמסע הגדול‪ ,‬שהאדם לוקח אתו רק הסחורה האמיתי ליהנות ממנו לכל יום‬
‫ויום שנה אחרי שנה בלי הפסק עד עולם‪.‬‬

‫ואתה יקירי‪ ,‬אנא שפוך קצת דיו‪ ,‬ותודיע לי מה קורה אתך באמת‪ ,‬האם אתה‬
‫שקוע בלימוד‪ ,‬וכל מילה יהא לי למשיב נפש‪ ,‬ולך למצוה יחשב‪.‬‬

‫שמשון דוד פיגקוס‬

‫נ״ב‬
‫היות שאינך שומע ברכת כהנים כל יום‪ ,‬אני מכוון את שמך כמעט בכל יום‬
‫בברכת כהנים‪ ,‬וגם אתה תתפלל עלינו בתוך כל ישראל‪ ,‬שתפילתך מתקבל ביותר‪,‬‬
‫כדכתיב ״ממעמקים קראתיך״ וגר‪.‬‬

‫♦♦♦ ♦♦♦ ♦♦♦‬

‫לט‬ ‫שמשון‬ ‫מכתבי חיזוק‬ ‫נפש‬

‫לימור התורה בימי ששי ושבת‬

‫מכתב שכתב רבנו לבני הקהילה באופקים‬

‫גס״ד‬

‫אחי ורעי בני הקהילה תחיו נצח‪ ,‬שלום רב וכט״ס לכאו׳׳א‪.‬‬

‫הנני בזה במילים של התעוררות על ענין שעומד על הפרק עכשיו‪.‬‬

‫אנו חיים בדור תהפוכות‪ ,‬עת רוגזה‪ ,‬וכל שעה באמת הוא שעת חרום‪ .‬היום‬
‫אנו רואים בחוש את מה שידענו תמיד באמונה שלימה‪ ,‬עוצם כוחו של לימוד‬
‫תורה‪ ,‬ורק התורה בכוחה לפוצץ הרים הרמים וחומות בצורות של החילוניות‪,‬‬
‫שהרסה והחריבה‪ ,‬שרפה והשחיתה כל נתח טוב מבית ישראל‪ .‬אותנו שלח השם‬
‫אל אלפים ורבבות וריבי רבבות מישראל‪ ,‬ששוכבים בלי רוח חיים פגרים חיים‪.‬‬
‫לשונם דבקה לחיכם מצמא לדבר ה׳‪ ,‬נפשם פרחה‪ ,‬והם שקועים בשאול תחתית‬
‫גהנום של כפירה ותאוה‪ ,‬לחבות אש אוכלים בשר ורוח‪ ,‬ותורתנו היא בעבור‬
‫להחיות מתים‪ ,‬לעורר ישנים‪ ,‬להרוות צמאים ולהאכיל רעבים‪ ,‬לקרב‪ ,‬לשקם‬
‫ולרחם ־ כל זה ע״י תורתנו ותפילתנו‪ ,‬חוצבי להבות אש‪ ,‬בוקעי שחקים‪ ,‬אע״פ‬
‫שאין עיני בשר רואות‪.‬‬

‫בזמן כזה אין אנו יכולים לשקול הנהגתנו‪ ,‬בין של יחיד בין של צבור‪ ,‬כמו‬
‫בעת שלום‪ ,‬ודברים שנראים רחוקים עתה עיתם לקרב‪.‬‬

‫וחענין כדלהלן‪ :‬הזזת שעון קיץ העמ ‪ T‬אותנו לפני כמה עובדות‪ .‬אחד מהם‬
‫הוא ‪ -‬ימי ערב שבת‪ ,‬שהם ימים קדושים ומסוגלים לתורה וקדושה במיוחד‪,‬‬
‫התארכו מאוד‪ ,‬ומגמר הלימוד בכולל עד השקיעה יש שבע שעות ויותר‪ ,‬ופירצה‬
‫קוראת לגנב‪ .‬והנה לפני חמש חודשים כשהדליקו נרות בשעה ‪ 4.00‬והיה פחות‬
‫בארבע שעות שלמות‪ ,‬כולנו הסתדרנו ב״ח לקבל שבת בזמן‪ .‬וא״כ עלינו לערוך‬
‫חשבון הנפש על אותן ארבע שעות היכן חם‪ ,‬וכמה הם יקרים בפרט בימים‬
‫טרופים אלו‪ .‬האם אי אפשר להצילם?! היכן הם הולכים? כמו כן שבת אחרי‬
‫הצהרים יש תשע שעות ויותר מגמר תפילת שחרית עד השקיעה‪ ,‬והמה שעות‬
‫מיוחדות נפלאות‪ ,‬קדושת שבת בתוקפו‪.‬‬
 ‫שמשון‬ ‫מכתבי חיזוק‬ ‫נפש‬ ‫מ‬

‫ויש להוסיף‪ ,‬שעון הקיץ הביא גל נורא של חילול שבת‪ .‬ואם אנו חיים במקום‬
‫שמדיניות הממשלה הוא ״שן תחת שן״‪ ,‬על כל מטען חבלה חייב תגמול ‪ -‬מהו‬
‫התגמול שנשיב מלחמה שערה‪ ,‬וכי נקבל מהם מכת מות כזו ונשתוקי! נבוא‬
‫אנחנו בהתחזקות של תורה דווקא בשבת קודש‪ ,‬שתאיר כל הסביבה באור בהיר‬
‫לגרש החילול שבת ולהרבות קדושה‪.‬‬
‫ועליכם‪ ,‬קהילה קדושה‪ ,‬נאמר ״רבות בנות עשו חיל ואת עלית על כולנה״‪.‬‬
‫תמיד אתם ראש וראשון לכל דבר קדושה וחיזוק‪ ,‬הן לדבר צדקה‪ ,‬הן לדבר‬
‫תורה‪ ,‬לגדור כל פרץ במסירות נפלאה‪ ,‬וקול התורה שהיה בבין־הזמנים שעבר‪,‬‬
‫בקע רקיעין להוריד ברכה גדולה ומרובה‪ ,‬וזכותו ישפיע עלינו ללכת מחיל אל‬
‫חיל גם למשימה קשה מאוד זו‪ ,‬ולהתחזק כולנו בימי ששי ושבתות בהתמדת‬
‫הלימוד יחד‪ ,‬כולט יחד חברים‪.‬‬
‫ובקשתנו מעתה לכל אשר ביכולתו‪ ,‬והגם שכולם מתמידים וגורסים תמיד‬
‫בביתם‪ ,‬אבל בזמנים יום ששי בשעה ‪ 3.30‬עד ‪ 5.30‬לפחות‪ ,‬וביום שבת משעה‬
‫‪ 3.00‬עד ‪ 5.00‬לפחות‪ ,‬שנתאסף כולנו‪ ,‬או בבית המדרש בישיבה או בבית הכנסת‬
‫״קויתי ה׳״‪ ,‬וכל אחד שמשתתף מחזק ע״י כך אחרים‪ ,‬ונזכה לרוב ברכה ויראת‬
‫שמים טהורה‪ ,‬ונחת ואושר וכל טוב ה׳ סלה‪.‬‬
‫שמשון דוד פיצקוס‬
‫מא‬ ‫שמשון‬ ‫מכתבי חיזוק‬ ‫נפש‬

‫על ענין הנהיגה במכונית‬

‫לאחי ורעי בגי הקהילה הקדושה‪ ,‬ונר‪.‬‬

‫ה׳ עליפם יחי׳!‬

‫נפשי בבקשתי לכם על ענין שאני מצטער עליו עד עומק דכדוכה של נפש‪.‬‬
‫אמרתי אשית לפני אהובי רעי‪ ,‬אולי בקולי ישמעו וירווח לי‪.‬‬

‫לאחרונה נתרבו בתוככי קהילתנו הקדושה בעלי מכוניות‪ ,‬ונפשי יודעת מאוד‬
‫ומבשרי אחזה שהוא רעה רבה וצרה גדולה מכמה וכמה סיבות‪ .‬אשתדל כאן‬
‫לפרט מעט מהן‪ .‬ישמע החכם ויוסיף לקח להתרחק מזה וכל הדומה לו‪ .‬אם לא‬
‫מצד ההכרח הגמור ממש‪.‬‬

‫א( במה שבחו חז׳׳ל התנא רב‪ ,‬שלא הסתכל מעודו חוץ מארבע אמותיו‪ .‬אנו‬
‫אין לנו שייכות למדרגה זאת אבל כל דור כפי ענינו‪ .‬לא להרחיב הד׳ אמות‬
‫במאות קילומטר‪ .‬היקף קומת האדם גדול ועצום הוא מסוף עולם עד סופו‬
‫והאדם מתאוה בטבעו להרחיב היקף חייו‪ .‬ללכת לראות ולדעת ולכבוש שטחים‬
‫יותר רחבים‪ .‬אבותינו טיילו מעולם לעולם‪ ,‬מהיכל להיכל ומקדושה לקדושה ‪-‬‬
‫ואנו עם כח רחבות זה‪ ,‬מטיילים ממקום למקום מעיר לעיר‪ ,‬מגשמיות לגשמיות‪.‬‬
‫ממקום של טומאה ונסיונות למקום חדש עם נסיונות אחרים‪ .‬בעל מכונית‬
‫מרחיב היקפו בעניני העולם הזה כפל כפליים‪ .‬הוא מוצא לעצמו כל מיני אופנים‬
‫להרוויח‪ ,‬לערוך ״קניות בזול״‪ .‬שמירת העיניים יורד פלאים‪ ,‬ולעומת מאות‬
‫הקילומטרים שהוא גומא‪ ,‬היקפו בקדושה יורד פלאים‪ .‬כל בעל דעה יודע‬
‫פשטותם של הדברים עד היכן מגיע‪ .‬ומה שנראה לדעתי בלי ספק‪ ,‬שגדול בתורה‬
‫אמיתי עם מכונית הם תרתי דסתרי גמור‪ ,‬וגם לכל אחד ואחד‪ ,‬יהודי או אפילו‬
‫להבדיל גוי‪ ,‬ת״ח או ע״ה‪ ,‬המכונית היא ירידה עצומה‪.‬‬

‫)בראשית ל״ם ״ויירא יעקב מאד ויצר לו״‪ .‬וברש״י ־ ״ויירא שמא יהרג‪ ,‬ויצר‬ ‫ב(‬
‫לו אם יהרוג את האחרים״‪ .‬בחיים המודרניים שלנו אנו תמיד תחת ״וירא״‬
‫מהמכוניות המשתוללות ר״ל ושאר סכנות אשר ״התקדמו״ ע״י המדענים בדורנו‪.‬‬
 ‫שמשון‬ ‫מכתבי חיזוק‬ ‫נפ ש‬ ‫מב‬
‫אבל למה להוסיף על זה ״ויצר לו׳׳ שהוא סכנה גדולה יותר‪ ,‬״הי צבקות יגן‬
‫עליהם ‪ -‬כן תגן על עמך ישראל בשלומך״‪.‬‬
‫המכוניות מביאות אתן הוצאות עצומות ואי אפשר בשום אופן לתאר עד‬ ‫ג(‬
‫היכן הדברים מגיעים‪ .‬והשפלות והחטא שמרמים מהחובות ידועים‪.‬‬
‫והנה הצער שלי גדול בזה כפליים‪ ,‬באשר ידוע לי כי בשלי הרעה הגדולה הזו‪,‬‬
‫שיש לי מכונית‪ ,‬ורבים למדים ממני‪ .‬וע״כ אני בא כאן לגלות דעת ולהתחע לפני‬
‫הציבור‪ :‬אל תביאו עלי עונש זה‪ .‬המכונית שלי היא אנוס על פי הדיבור בכמה‬
‫חיובים כלפי יחידים וציבור וענינים שא״א לפורטם‪ .‬כבר בקשתי משלושה גדולי‬
‫ישראל שליט״א ואין מתירין לי לזרוק המכונית‪ .‬מפני כך אני חייב לסבול בכמה‬
‫אופנים‪ ,‬אבל לכם אחי אני פונה‪ ,‬אם יקפוץ אדם מן הגג כדי להציל איזה ענין‬
‫מוכרח‪ ,‬וע״י כך שבר ידיו ורגליו ויצא הכה ופצוע‪ ,‬וכי נלמד ממנו לעשות כן גם‬
‫אנחט בלי ההכרח ההואי!‬
‫וע״כ אני מבקש מכם חוסו על נפשותיכם‪ .‬תתחזקו בתורה ויראת שמים‬
‫טהורה‪ .‬מי שחשקו להרחיב היקף חייו יטייל בפרדס הש״ס ומי שצריך אוטו‬
‫מפני לקצר דרכו‪ ,‬אדרבה זה מרחיק הדרך ומרחיב ההוצאות‪ .‬חוץ מאלו שבאמת‬
‫ההכרח מחייב אותם לזה‪.‬‬
‫אלו דברי המצטער ומבקש בבקשה גדולה שטוחה ועצומה‪ ,‬להתגבר למנוע‬
‫מהעניין הנזכר‪.‬‬
‫ממני אוהבכם‪ ,‬קטן שבחבורה‬
‫שמשון דוד פיגקוס‬
‫רב קהל עדת חרדים‪ ,‬אופקים‬

‫>♦‬ ‫• ‪♦1‬‬ ‫♦ ‪♦1‬‬

‫מג‬ ‫שמשון‬ ‫מכתבי חיזוק‬ ‫נפש‬

‫מכתב חיזוק לבן ישיגה‬

‫לצצוד הצחור היקר איני מצירו שליט״א‬

‫קראתי את מכתבך‪ ,‬ולא הגעתי למדרגה לתת עצות ולומר לך מה לעשות‪ ,‬אבל‬
‫אכתוב מה שנראה לפענ״ד אחרי התיאור של הדברים שכתבת‪.‬‬
‫נראה לי שאתה משתדל מאוד בעליה בתורה ויראת שמים‪ ,‬ואתה עושה את כל‬
‫יכולתך ויצאת ידי חובת השתדלות‪ .‬עכשיו אתה נמצא בשלב שאתה צריך עזרה‬
‫מבחוץ‪ .‬הסיבה לזה הוא פשוט מפני שהדברים הם כל כך נשגבים ונוראים‪ ,‬לזכות‬
‫לתורה ולחשק פנימי‪ ,‬וככל שתיארת‪ ,‬זה פשוט למעלה מכוחות אנושיים‪ ,‬ואע״פ‬
‫שודאי צריך גם השתדלות מצדנו‪ ,‬אבל מגיע רגע שצריך לפנות לעזרה מבחוץ‪.‬‬
‫על כן אני אתן לך שם וכתובת‪ ,‬שאליו תפנה והוא יעזור לך‪.‬‬

‫קוראים לו השי״ת‪.‬‬
‫הוא חזק מאוד‪ ,‬שבאמת הוא ברא הכל‪ ,‬ואני יודע בסוד שהוא גם אוהב אותך‬
‫באופן אישי‪ ,‬והוא מחכה בכליון עינים שתפנה אליו‪.‬‬
‫אין בעיה למצוא הכתובת שלו יתב׳‪ ,‬שהוא נמצא בכל מקום‪ ,‬כפשוטו‪ ,‬גם‬
‫הרגע הזה שאתה קורא המכתב אתה יכול לפנות אליו‪.‬‬
‫אני כותב זה‪ ,‬מפני שהרבה חושבים שהוא ענין של תפילה ועשיית מצוה וחיפוש‬
‫מדרגות‪ .‬כל זה נכון אבל אינו העיקר ‪ -‬העיקר הוא שהקב״ה אישיות ברורה חי‬
‫וקיים‪ ,‬שאפשר לתפוס אתו קשר אישי‪ ,‬ולעולם לא התאכזב מי שעשה כך‪.‬‬
‫ומה שהדבר יותר פשוט ופרקטי יותר טוב ויותר מועיל‪ ,‬והעיקר שיהא קשר‬
‫אישי פשוט לספר לו על הבעיה שלך‪ ,‬ולבקש ממנו עוד פעם וע ת פעם‪.‬‬
‫מי שיתן לך עצה אחרת‪ ,‬חבל על ההשתדלות‪ ,‬תלך ישר למי שיכול לעזור‬
‫באמת‪ ,‬ותתפוס אותו ואל תעזוב אותו‪ ,‬׳׳אל תתני דמי לוי׳ עד שהשגת את כל‬
‫שלבך חפץ‪.‬‬
‫החותם בכבוד גדול ל ^ תורה המחפש באמת‪ ,‬ורק חבל שאינו יודע היכן לחפש‪.‬‬
‫שמשון ד ת פינקוס‬
‫♦‪♦ > ♦ > ♦1‬‬
 ‫שמשון‬ ‫מכתבי חיזוק‬ ‫נפ ש‬ ‫מד‬

‫התפילה היא מציאות פשוטה‬

‫מכתב לשואל אשר התלונן על מצבו שהתפלל הרבה ע ל דבר מסוייס ולא יצא‬
‫לפועל‪ ,‬ומאז לצערו ירד חשקו בתפילה‬

‫פבוד‪ ...‬יחי׳ עמו״ש‬

‫קבלתי מכתבך‪ ,‬ותודה‪ .‬על השאלה מה הגדר המדוייק של ״כל המתפלל בעד‬
‫חברו הוא נענה תחילה״‪ ,‬איני חושב שיש הגדרה מדוייקת חוץ מהפשט הפשוט‪.‬‬

‫ומה שביקשת עצה למועקה שלך‪ ,‬איני יודע לתת עצה‪.‬‬

‫ומפני‪ ,‬שתפילה היא עבודה שבלב‪ ,‬והלב הוא דבר מאוד אישי‪ ,‬ואיך אפשר‬
‫לתת עצה כאשר אין הלבבות דומות זה לזה‪ .‬ומ״מ אנסה לנתח את הבעיה‪.‬‬

‫הבעיה היא‪ ,‬שהתפילה אצלנו היא חוויה רוחנית נפלאה‪ .‬ואיני אומר שאין זה‬
‫נכון‪ ,‬לפעמים זה כך‪ ,‬אבל חוץ מזה יש בו דבר יותר יסודי ויותר נפלאה‪ ,‬והוא‬
‫שהתפילה היא לדבר עם השי״ת‪ .‬באופן הכי פשוט שיכול להיות‪.‬‬

‫והכל מתחיל עם האמונה‪ .‬האמונה הנכונה היא הידיעה הפשוטה ועובדתית‬

‫שיש הקב״ה‪ ,‬כמו שיש שולחן ויש כסא ‪ -‬יש הקב״ה‪ .‬לא מפני שזה מעלה לדעת‬
‫שיש‪ ,‬ולא מפני שאם לא יודעים זה שפלות או אפיקורסות או כל כינוי אחר‪,‬‬
‫אלא יש מפני שעובדה הוא ‪ -‬שיש‪ ,‬ותו לא מידי‪ .‬וכיון שיש ‪ -‬אפשר לדבר אתו‪,‬‬
‫אפילו כשאין בזה חוויה רוחנית‪.‬‬

‫כאשר כתבת אלי מכתב‪ ,‬איזו חוויה רוחנית היה בזה? כלום‪ ,‬ורק כיון‬
‫שעובדתית באופקים יש שם איש שקוראים לו פינקוס‪ ,‬זה עובדה במציאות‪,‬‬
‫והוא כתב ספר על התפילה‪ ,‬גם זה עובדה במציאות‪ ,‬והדואר פועל‪ ,‬זה גם‬
‫מציאות‪ ,‬אם כן אפשר לפנות אליו‪ ,‬ויש סיכוי שזה יעזור לי‪ .‬כמו כן עובדה שיש‬
‫הקב״ה‪ ,‬זה עובדה במציאות‪ ,‬והוא שומע הכל ‪ -‬גם זה עובדה במציאות‪ ,‬ועובדה‬
‫שהוא ברא הכל‪ ,‬ועובדה שהוא חיכו ממתקים וכולו מחמדים‪ ,‬ועובדה שהוא‬
‫איכפת לו עלי ודואג לטובתי יותר ממני עצמי‪ ,‬ולכן אפשר לפנות אליו‪ ,‬בין אם‬
‫מרגישים בלב או בנפש‪ ,‬בין אם לא מרגישים כלום‪ ,‬אבל עובדה זה עובדה‬
‫ומציאות זה מציאות ‪ -‬וזהו זה!!׳‪.‬‬
‫מה‬ ‫שמשון‬ ‫מכתבי חיזוק‬ ‫נפש‬

‫אבל מהי לפעמים יש הרגשה‪ ,‬נכון שאפשר לדבר אתו‪ ,‬אבל איני יודע אם אני‬
‫רוצה ־ ח״ו ‪ -‬לדבר‪...‬‬
‫אבל גם לזה צריך לפנות ל״המציאות העובדתית״‪ .‬אף אחד לא עושה ׳׳ברוגז״‬
‫עם העינים‪ ,‬או המוח‪ ,‬ואיך אפשר לעשות ברוגז עם החיים עצמם? ״צור לבבי‬
‫וחלקי אלקים לעולם״ ‪ -‬הקב״ה לבם של ישראל‪ ,‬כפשוטו ממש‪.‬‬
‫וכאשר מצרפים לזה את הפתגם הידוע‪ ,‬לעולם אל תצטער על מה ש״לא״‪,‬‬
‫הלוואי שלא נצטער על מה ש״כן״‪ ,‬ובפרט בשידוכים‪ ,‬שזה כל כך נעלם ונסתר‪,‬‬
‫כמה מחלות נסתרות מתגלות‪ ,‬וכמה מידות לא טובות מתגלות‪ ,‬וכו׳ וכו׳‪...‬‬
‫בקיצור‪ ,‬תעשה שלום עם הקב״ה שלנו‪ ,‬ואע״פ שהוא גדול מאוד‪ ,‬רק לעשות‬
‫עין אחד‪ ,‬מכונת מצלמה משוכללת כל כך‪ ,‬בנוי מ‪ 40,000,000,000-‬חלקים‪,‬‬
‫אעפ״כ הוא אינו ברוגז‪ .‬ואע״פ שאצלך היה ברק של ברוגז‪ ,‬אצלו לא‪ ,‬אלא מחכה‬
‫לך בכליון עינים וזרועות פתוחות‪ ,‬שתתנצל לפניו‪ ,‬ותחזור לאהבתו‪ ,‬ויש לו‬
‫בשבילך‪ ,‬בזמן הנכון באמת‪ ,‬השידוך שהוא באמת טוב‪ ,‬מכל צד ומכל פינה‪,‬‬
‫לאושר עולם‪.‬‬
‫והנני מצרף ברכת הדיוט‪ ,‬שהקב״ה ימלא לך כל משאלות לבך לטובה‪.‬‬
‫שמשון דוד פינקוס‬
 ‫שמשון‬ ‫מכתבי חיזוק‬ ‫נפ ש‬ ‫מו‬

‫״לא טוב היות האדם לבדו״‬

‫כבוד הבחור מחשוג‪ ...‬הי״ו‬

‫שלום רב ובט״ס‬

‫ראשית אני מודה על החזקת טובה‪ ,‬וזה מעודד אותי ‪ -‬יישר כח‪.‬‬

‫בענין ״למה צריך להתחתן״‪ ,‬יש כאן טעות ביסוד‪ .‬לא צריך סיבות לזה‪ ,‬אלא‬
‫שכך הוא הבריאה של מהות האדם מששת ימי בראשית‪ .‬וכל מה שאמרו בחז״ל‬
‫״שרוי בלא תורה בלא חומה״ וכף‪ ,‬אין אלו סיבות אלא קביעת עובדות‪.‬‬

‫ולמשל‪ ,‬למה צריך עינים? וכי זו שאלהי! ומה תאמר בהתשובה? לראות‪ ,‬אבל‬
‫למה צ ר ^ לראות? וכי אי אפשר ללמוד תורה בעל פהי! וכף וכף‪ ,‬אין זה נושא‬
‫לדיון‪ ,‬בלי עינים הוא בעל מום‪ ,‬וחסר בשלימות אדם‪ ,‬ויש בזה סודות וסודי‬
‫סודות‪ .‬כן בלי אשה אין כאן אדם שלם‪.‬‬

‫הקב״ה ברא העולם לתכלית אחד‪ ,‬להידבק בה״אדם״‪ .‬אנו אומרים בר״ה‬
‫״היום הרת עולם״‪ ,‬״זה היום תחילת מעשיך זכרון ליום ראשון״‪ ,‬והרי שמים‬
‫וארץ נבראו בכ״ה אלול? אלא עיקר העולם בעבור האדם‪ ,‬והוא הנקודה‬
‫המרכזית במעשה בראשית שבלי זה אין טעם לשום דבר‪ ,‬ועל מעשה בראשית‬
‫כתיב בכל יום ״כי טוב״‪ ,‬וכאשר נברא האדם נאמר ״לא טוב״‪ ,‬ולמה לא טוב?‬
‫מפני שעדיין אין כאן אדם‪ ,‬ורק כאשר יש זכר ונקבה אז יש אדם‪.‬‬

‫אבל יש לנו קושיא בעצם ההגדרה‪ ,‬שהרי אצלנו אדם הוא מי שאוכל לחם‬
‫במקום דשא‪ ,‬וא״כ היכן חסר באדם בלי אשה‪ ,‬הרי גם בלי אשה אוכלים מאכל‬
‫אדם‪ ,‬ועל זה מתרצת הגמרא‪ ,‬שלא זה אדם ‪ -‬בריה שאוכלת ושותה‪ ,‬אלא בריה‬
‫)וזח לשון הרמב״ם‬ ‫שיש לה תורה ושמחה וחומה ונצחיות דהיינו ענין פריה ורביה‬
‫לחופה״(‪ ,‬וממילא בלי אשה חסר‬ ‫בתשובה ‪ .‬״שלא ימנע האדם לפחד מן המות עד שלא יכנס‬

‫כל אלו וחסרה מהות אדם‪ ,‬אבל אין אלו סיבות אלא קביעת עובדות‪.‬‬

‫ומה שהוסיפו חז״ל ואמרו שאינו ״אדם״‪ ,‬והרי גם הסיבות האחרות הם‬
‫מהות אדם‪ ,‬ומה נוסף בזה? אלא מפני שכל העניינים הנזכרים הם הגדרות‬
‫בפרטי האדם‪ ,‬אבל התרגום הכללי של ״אדם״ הוא בריה שקשורה להקב״ה‪,‬‬
‫מז‬ ‫שמשון‬ ‫מכתבי חיזוק‬ ‫נפש‬

‫שזה עצם מהות האדם‪ ,‬וזה שאמרו שעד שלא נושא אשה הוא מנותק מהקב״ה‪,‬‬
‫וכמו שכתב בספר תומר דבורה בזה הלשון; ״וזה פשיטא שאין השכינה שורה‬
‫אצל האדם עד שאינו נושא אשה״‪ ,‬וזח שאמרו שאינו אדם היינו שאינו דבוק‬
‫לשכינה‪.‬‬

‫ולכן מה ששאלת‪ ,‬וז״ל מכתבך‪ :‬״בקיצור‪ ,‬לא טוב האדם להיות לבדו ‪ -‬אמת‬
‫‪ -‬אבל רצוני לדעת מדוע״‪ ,‬התירוץ ‪ -‬כך ברא הקב״ה‪ ,‬וכל מדוע רק ימעט עוצמת‬
‫נוראות צעקת הפסוק‪ .‬התורה שהיא האמת האין סופית צועקת ואומרת ״לא‬
‫טוב״‪.‬‬

‫וחנה כתיב ״יוצר אור ובורא חושך עושה שלום ובורא רע״‪ ,‬הטוב הוא בריאה‬
‫והרע הוא בריאה‪ ,‬ומעשה בראשית ‪ -‬היינו חתול וחמור‪ ,‬שמים וארץ ‪ -‬שייכים‬
‫לבריאת הטוב‪ ,‬חטא שייך לבריאת הרע‪ ,‬וכן אדם בלי אשה אינו שייך עדיין‬
‫להבריאה שנקראת ״טוב״‪ ,‬וכל זה מציאות עולם כמו ״שנים ועוד שנים ארבע״‪.‬‬
‫מדועייי! כך המציאות שעשה הקב״ה‪ ,‬כך בלי אשה לא טוב ‪ -‬ומה יש להוסיף‪.‬‬
‫והנני מברכך שתזכה למצוא זיווג הגון ולגדול מעלה מעלה בתורה ויראת‬
‫שמים טהורה‪.‬‬

‫שמשון דוד פינקוס‬

‫*♦♦ * ♦*‬
 ‫שמשון‬ ‫מכתבי חיזוק‬ ‫נפש‬ ‫מח‬

‫יפיל צדיק וקם״‬ ‫״ שבע‬

‫נכתב לאברך הכואב על נסיונותיו הרבים אשר הפילו אותו ליאוש‬

‫כגוד ידידי ר׳‪.‬״ שליט״א‬

‫קראתי מכתבך ואשתדל לענות בקיצור‪.‬‬

‫כתבת הרבה דברים ומכל מה שכתבת לא מצאתי רק מילה אחת נכונה‪ :‬״בער‬
‫ולא מבין‪ ,‬סכל ולא יודע״ ‪ -‬זה אמת בהחלט‪ ,‬ואני מוסיף ‪ -‬שוטה וטיפש!!!‬

‫ואסביר אחד לאחד‪:‬‬

‫אתה כותב ״אני לא בן תורה‪ ,‬לא דתי‪ ,‬לא אדם״‪ ,‬ותוך כדי דיבור אתה מספר‬
‫איך שאתה מצטער על מצבך‪ ,‬איך שעד שבועות עמדת בנסיון‪ ,‬איך שאתה‬
‫מתפלל‪ ,‬האם אינך רואה הסתירה? ! אם תאמר שאתה חוטא ‪ -‬זה נכון‪ ,‬צריך‬
‫לעמוד בנסיונות‪ ,‬אבל ״לא דתי״?! האם זה מכתב של לא דתי?! האם זה מכתב‬
‫בהרגשים של ״לא ‪ p‬תורה״?! האם זה התשים של ״לא ‪ p‬אדם״?! כמה‬
‫דוממים או צומחים או בעלי חיים מרגישים את מה שאתה מרגיש?‬

‫אתה כותב שמיתתך טובה לך‪ ,‬לאשתך‪ ,‬להקב״ה לעולם וכה‪.‬‬

‫נפרט אחת לאחת‪:‬‬

‫לך‪ :‬האם ידוע לך מה שסיפרו חז״ל על עונשו של בלעם? ש״ז רותחת‪ ,‬הכוונה‪:‬‬
‫רתיחה נוראה של היסורים של תאוה בלי אף רגע של השגת התאוה‪ ,‬מה שאתה‬
‫טועם כאן בעולם הזה‪ ,‬ומה גם בעולם האמת פי מליון‪ .‬אם תמות בלי להתגבר‬
‫ולשוב‪ ,‬הרי זה מה שמחכה לך‪ ,‬ומה הרווח? לצאת מתוך הסיר ישר לתוך האש‪.‬‬

‫איזו שטות לחשוב עכשיו על המות‪ ,‬כשאתה בשלב לפני התגברות ותשובה‪,‬‬
‫ממש כמו אחד שעולה על סולם האושר ולפני שלב אחרון מתייאש ומפיל עצמו‬
‫‪ -‬שוטה‪ ,‬האם אינך רואה מעצם ההתגברות של התאוות שזה לפני שלב אחרון‬
‫וגסיסה של אש התאוה הרודף אחריך?! האם תתן לו לנצח רגע לפני נצחונך?!‬

‫טוב לאשתך‪ :‬הרי אם תתגבר לסוף‪ ,‬ואולי יהיו עוד כמה נפילות לפני כך‪ ,‬אך‬
‫אם לבסוף תתגבר‪ ,‬הרי בעלה יהא לו אור עליון המאיר מסוף עולם עד סופו‪,‬‬
‫מט‬ ‫שמשון‬ ‫מכתבי חיזוק‬ ‫נפ ש‬

‫כמו שסיפרו חז״ל על נתן צוציתא ‪ -‬ואיזה ילדים יצאו ממכם כצאת השמש‬
‫בגבורתו‪ ,‬האם אין כדאי לה לסבול בשביל סוף כזהז ! וכן להקב״ה וכן למשפחה‪.‬‬
‫אבל בנוגע לעולם‪ ,‬נכון שעבירות הורגים נפשות‪ ,‬אבל רבי עקיבא היה דורש‬
‫על כל קוץ וקוץ תלי תילים של דברי תורה‪ .‬קוץ היינו דקירה‪ ,‬על כל רגע שאתה‬
‫מתגבר‪ ,‬מי יודע כמה אור אתה מכניס לעולם‪.‬‬
‫בא נדבר ברורות‪ :‬למה אתה סובלי תוריד את הכיפה ותצא לעולם הגדול‪ .‬מי‬
‫מעכבי רק המצפון העמוק וידיעת האמת ודביקות הנשמה להקב״ה‪ ,‬וכל רגע של‬
‫התעכבות מחטא מוסיף אור לעולם פי כמה מההרס שעושה חטא‪.‬‬
‫ובעיקר אתה אומר שאתה ״מציג״‪ .‬דע אחי שזו סוגיה עמוקה‪ ,‬אדם שמציג‬
‫מעשיו החיצונים אינם מתאימים לפנימיות שלו‪ ,‬אלא לפנימי פנימיות‪ ,‬בסוד‬
‫״נעוץ סופו בתחילתו״ ובסוד ״סוף מעשה במחשבה תחילה״‪.‬‬
‫אדם ש״מציג״ כדי שיוכל ללכוד אנשים להרע להם‪ ,‬זה נורא‪ ,‬אבל אין זח‬
‫מצבך‪ ,‬אתה מציג מפני שזה מה שאתה רוצה עמוק עמוק‪ ,‬באמת אתה בעל‬
‫עבירה ומציג כאילו אתה אברך נחמד ‪ -‬למה אתה עושה כן? מפני שבאמת‬
‫ובפנימיות אתה רוצח וחושק להיות אברך נחמד‪ ,‬וכי זו הצגה של רעי!‬
‫בקיצור‪ ,‬אתה שוטה‪ ,‬ובעיקר השטות שאתה לא רואה האור שהוא כבר קרוב‬
‫אל ‪ p‬מאוד והישועה שהיום היא בהישג ידך ‪ -‬אבל אני כן רואה‪ ,‬ואין אני‬
‫מתפלל על מותך‪ ,‬אני מתפלל שיבקע האור על אפך וחמתך ‪ -‬להכעיס!!!‬
‫אוהגד שמשון‬

‫♦ ‪♦1‬‬ ‫♦ ‪♦1‬‬ ‫♦ ‪♦1‬‬

 ‫שמשון‬ ‫מכתבי חיזוק‬ ‫נפ ש‬

‫על הקדיאה בעיתונים ‪ -‬התעניינות בחדשות העולם‬

‫רשימה‬

‫כתב הרמב״ם)חל׳ ע״ז פ״י ה״ס וז״ל; ״אין כל הדברים האלו אמורים אלא בזמן‬
‫שגלו ישראל לבין העובדי כוכבים או שיד עכד׳ם תקיפה על ישראל‪ ,‬אבל בזמן‬
‫שיד ישראל תקיפה עליהם אסור לנו להניח עובדי כוכבים בינינו‪ ,‬ואפילו יושב‬
‫ישיבת עראי או עובר ממקום למקום בסחורה לא יעבור בארצנו‪ ,‬אלא עד שיקבל‬
‫עליו שבע מצות שנצטוו בני נח‪ ,‬שנאמר ׳לא ישבו בארצך אפילו לפי שעה״‪ ,‬עיין‬
‫שם‪ .‬והיינו כפשוטו‪ ,‬שבזמן שיד ישראל היתה תקיפה היה במעבר הגבול ״בדיקת‬
‫דרכונים״ כמו היום‪ ,‬ובלי ״ויזה״ א״א היה להיכנס‪ ,‬וכל גוי שלא היה גר תושב‬
‫לא נכנס אפילו לשעה קלה‪ .‬עיין שם בראב״ד שחולק‪ ,‬ולהרמב״ם היא אחת‬
‫מתרי״ג מצוות‪.‬‬
‫וכפי ההבנה הפשוטה של המצוה ‪ -‬לא להלכה‪ ,‬אלא הבנת הענין ‪ -‬זה מחייב‬
‫לא להחזיק בבית רדיו‪ ,‬אפילו לשמוע חדשות גרידא‪ ,‬או עיתון שמספר על מעשה‬
‫גויי העולם‪ ,‬ואפילו לא על המגונים שבהם‪ ,‬אלא על חדשות גרידא שקורים‬
‫בעולם‪ ,‬כגון לשמוע דברי נשיאי מדינות וכדומה‪ ,‬או מעשיהם בהתפתחות המדע‬
‫והטכנולוגיה ‪ -‬שמצות התורה שישראל ישבו עם בדד מרוכזים בעניינים שלהם‪,‬‬
‫ולא יהא להם שום מגע עם הגוי‪ ,‬ואפילו ישיבת עראי‪ ,‬והרי בתוך כותלי הבית‬
‫של כל אחד‪ ,‬יד ישראל תקיפה עליהם‪ .‬ודו״ק היטב‪ ,‬שלכאורה אין זה חסידות‪,‬‬
‫אלא ה מו^ הפשוט של אחת מתרי״ג מצוות‪.‬‬

‫♦ ‪♦1‬‬ ‫♦ ‪♦1‬‬
‫נא‬ ‫שמשון‬ ‫מכתבי חיזוק‬ ‫נפש‬

‫חיזוק ללימוד גביו־הזמנים‬

‫מכתב מרבינו זצ״ל עבור תלמידי ישיבת בין־הזמניס שע״י ״התאחדות בני‬
‫הישיבות״‬

‫בתורה‬ ‫ומהעמלים‬ ‫ישיבות׳׳‬ ‫מ״התאחדות בני‬ ‫חבר וחלק‬ ‫בהיותך‬

‫בבין־הזמנים‪ ,‬הרשה לנו לחזור ולומר לך את הידוע לך‪ .‬מה יקר הוא לימוד‬
‫התורה ובמיוחד בבין־הזמנים‪ ,‬כאשר הישיבות הקדושות בכל רחבי העולם‬
‫שובתות ודוממות‪ ,‬רק קבוצות בודדות‪ ,‬זעיר פה זעיר שם‪ ,‬עומדות על המשמר‬
‫ולומדות תורה בכוונה מיוחדת ‪ -‬לדאוג שקול התורה לא יפסק ולא ידום אפילו‬
‫לרגע‪ ,‬במסירות ובהתמדה לשם שמים‪ .‬מה גדול כוחם ומה רבה זכותם‪ ,‬אין‬
‫אהובים וחביבים אצל הקב״ה כמותם‪.‬‬

‫אם היו שואלים אחד מאתנו‪ ,‬ולאו דוקא ‪ p‬תורה המבין ערכם של דברים‪,‬‬
‫אלא כל ‪ p‬אדם בעולם‪ ,‬מהי החויה המרגשת ביותר שיכולה להיות לו‪ ,‬איזה‬
‫רגע יהיה המאושר בחייוי ‪ -‬נראה שהתשובה תהיה ‪ -‬לזכות להציל אדם ממוות‪,‬‬
‫למשל‪ ,‬לשלוף ברגע אחרון ילד מתחת לגלגלי מכונית נוסעת‪ ,‬או לנטרל מ ט^‬
‫חבלני ברגע אחרון ברחוב הומה אדם‪ ,‬וכי יש רגע של אושר גדול מזהי!‬

‫בבית של אברך אחד קרה לא מזמן מקרה כזה‪ ,‬ילד ‪ p‬עשר קם באמצע‬
‫הלילה‪ ,‬וראה שתנור החימום גרם לשריפה בשמיכה של אחיו הקטן הישן לידו‪,‬‬
‫והנה מיטתו עולה בלהבות אש‪ .‬הילד לא איבד עשתונותיו‪ ,‬הוא קפץ ממיטתו‬
‫ומשך בכח את אחיו הישן מתוך הלהבות אל מחוץ לחדר‪ ,‬ורק אחר כך רץ‬
‫להזעיק את הוריו מחדרם‪ .‬האבא רץ אל תוך החדר‪ ,‬וראה ארון ספרים שעלה‬
‫בלהבות שהוא סמוך למוקד חשמלי‪ ,‬האב שחשש שיהיה קצר ויגרום לשריפה‬
‫בכל הדירה‪ ,‬ניסה להזיז את הארון‪ ,‬ואז כל הארון נפל עליו ובגדיו עלו בלהבות‪.‬‬
‫הילד בראותו שהלהבות אחזו באביו‪ ,‬רץ לאמבטיה‪ ,‬הביא גיגית מים ושפך על‬
‫אביו ‪ -‬וכך הציל את אביו ואת אחיו ממוות‪ .‬כל המשפחה יצאה ב״ה בלי פגע‪,‬‬
‫חוץ מכמה כוויות קלות לאב שבע״ה יתרפא לגמרי‪.‬‬
 ‫שמשון‬ ‫מכתבי חיזוק‬ ‫נפ ש‬ ‫נב‬

‫האם יש אושר גדול מזהז ילד שזכה להציל שתי נפשות‪ ,‬ועוד את מי! ‪ -‬אבא‬
‫יקר ואח יקרי! זו זכות לכל החיים‪ ,‬האם יש מי שאינו מקנא בו? הלוואי ולא‬
‫עי ע למצבים כאלה‪ ,‬אבל אם זה כבר קרה ‪ -‬אין אושר גדול מזה בעולם‪.‬‬

‫אבל באמת‪ ,‬תלמיד יקר‪ ,‬גם לך יש את הזכות ואת האושר הזה‪ ,‬פשוטו‬
‫כמשמעו בלי כל גוזמה‪ .‬כשאנו אומרים על דברי התורה ״כי הם חיינו ואורך‬
‫ימינו״‪ ,‬אין זה משל ומליצה‪ ,‬אלא כפשוטו ממש‪ .‬התורה היא חיי הנפש של כל‬
‫ישראל‪ ,‬וכאשר הישיבות דוממות‪ ,‬העולם עולה באש להבה המאיימת לעשות‬
‫שמות בארץ‪ ,‬ר״ל‪ ,‬וכל התופס ספר‪ ,‬כתופס גיגית מים ‪ -‬ומציל עולם ומלואו‪.‬‬

‫״אלמלי נתנה רשות לעין לראות אין כל בריה‬ ‫)בריות דף ח‬ ‫הגמרא אומרת‬
‫יכולה לעמוד מפני המזיקין‪ .‬אמר רב הונא‪ ,‬כל חד וחד מי ‪ ,p‬אלפא משמאליה‬
‫ורבבתא מימיניה שנאמר ׳יפול מצדך אלף ורבבה מימינך״׳‪ .‬בזמן הגמרא לא ראו‬
‫את המזיקין הרבים ואת הסכנות‪ .‬בזמנינו‪ ,‬אולי ניתן לומר‪ ,‬הם כל כך רבים עד‬
‫שכבר רואים אותם בעין‪ ,‬כמה מכוניות סובבות אותנו‪ ,‬כמה נפגעים בכל יום‪,‬‬
‫כמה ערבים מסתובבים ברחובותינו‪ ,‬כמה מהם מחבלים‪ ,‬או קשורים למחבלים‪,‬‬
‫או רוצים להיות מחבלים‪ ,...‬כמה מחלות ר״ל‪ ...‬כמה סכנות רוחניות; הפריצות‪,‬‬
‫חברים רעים‪ ,‬כלי התקשורת‪ ,‬כל אלה מאיימים על חיינו וחיי יקירנו בכל רגע‪...‬‬
‫מי ישמור ומי יציל? התורה מגנא ומצלא!‬

‫אשרינו מה טוב חלקנו ומה נעים גורלנו שאנו זוכים ללמוד תורה בימים‬
‫טרופים אלו‪ ,‬ובפרט בבין־הזמנים שהשכר כפול ומכופל‪ ,‬ועיין בשל״ה הק׳‪,‬‬
‫מסכת שבועות‪ ,‬מכתבו של ר׳ שלמה אלקבץ זיע״א‪ ,‬שסיפר איך שהשכינה כביכול‬
‫דיברה עם החבורה הקדושה של מרן הב״י בליל שבועות‪ ,‬וכנראה שאז עדיין לא‬
‫התפשט המנהג להיות כולם ערים בליל שבועות‪ ,‬כמה משבחת היא את לימודם‬
‫שהוא דוקא בזמן שכולם ישנים! ובתוך הדברים‪ :‬״ולכן חזקו ואמצו ועלצו בני‬
‫ידידי המהדרים ואל תפסיקו הלימוד‪ ,‬כי חוט של חסד משוך עליכם ותורתכם‬
‫עריבה לפני הקב״ה״‪.‬‬

‫♦‪♦1♦ ♦ > ♦T‬‬

‫נג‬ ‫שמשון‬ ‫מכתבי חיזוק‬ ‫נפש‬

‫ההינון הטהור לתשב״ר ובית יעקב‬

‫נכתב עבור אסיפה בחו״ל בענין חיזוק החינוך‬

‫״ומעדיקי הרכים ככוכבים לעולם ועד ‪ -‬אלו מלמדי תיגוקות״‬

‫)בבא בתרא דף חי(‪.‬‬

‫המאורות שבשמים הם הקשר בינינו לבין הקב״ח‪ ,‬שהאור שלהם מבריח‬

‫מקצה השמים עד לארץ‪ ,‬ודרכו בא אלינו כל השפע והברכה ממרום‪.‬‬
‫השמש וירח הם רומזים לאבות והאמהות‪ ,‬הצדיקים והצדקניות שבכל‬
‫הדורות‪ ,‬שהאירו את העולם בצדקתם הטהורה‪ .‬אבל‪ ,‬אעפ״כ‪ ,‬יש שקיעה לשמש‬
‫ולירח‪ ,‬דהיינו דור יתום‪ .‬אולם‪ ,‬מצדיקי הרבים‪ ,‬היינו מלמדי תינוקות‪ ,‬ככוכבים‬
‫לעולם ועד‪ ,‬שאין להם שקיעה אלא קיימים בכל דור ודור‪ .‬והם ניצוצות של אור‪,‬‬
‫ואור הוא הדבר היחיד בעולם שאינו מקבל שום הרכבה‪ ,‬אם חזק אם חלש‪,‬‬
‫תמיד טהור ונקי מכל תערובת‪.‬‬
‫וכתב רבינו הגאון רבי אריה לייב מאלץ זצוק״ל בהקדמת ספר התבונה‪ ,‬וז״ל‪:‬‬
‫״רבינו הגח״ח מרן ירוחם הלוי זצוק״ל‪ ,‬שהיה ר ט ומנהיגן של הישיבות בתקופה‬
‫האחרונה‪ ,‬היה מרגלא בפומיה לומר‪ :‬׳ישיבה בזמן הזה צריכה להיות כבימות‬
‫רבינא ורב אשי׳‪ .‬הוא ז״ל חיה שומר על צורת הישיבה כאישון עינו שלא תשתנה‬
‫ח״ו מצורתה שקבלנוח מאבותינו‪ .‬הבורא־עולם הוא נצח‪ ,‬התורה היא נצחית‪,‬‬
‫כמו שא״א ח״ו איזה שינוי בתורה כן א״א ח״ו איזה שינוי בישיבה‪ .‬אורייתא‬
‫וקוב״ה וישראל חד הוא״‪ ,‬עכ״ל‪.‬‬
‫ואם על הישיבות הגדולות נאמר כן‪ ,‬שצריך להקפיד לשמור על טהרת צורתם‪,‬‬
‫כל שכן הישיבות קטנות ובית יעקב‪ ,‬שבהם מתחנכים גדיי הצאן‪ ,‬שלהם הנקיות‬
‫הוא דבר שנשמה תלויה בו יותר מכל‪ ,‬וכל שכן בדורנו‪ ,‬דור יתום‪ ,‬שהערבוביה‬
‫מתגברת בו‪ ,‬והטחרה רחוקה‪ ,‬עמוק עמוק מי ימצאנה‪.‬‬
‫והנני מכיר טובה גדולה לרבני ומנהלי ישיבה הקטנה ובית יעקב של‪ ...‬שכיבדו‬
‫אותי לחיות סניף לדבר מצוה‪ ,‬אורח כבוד למקום קדוש‪ ,‬שעיקר הדגש בו על‬
‫טהרת המסורת שקבלנו מדור לדור‪ ,‬יתן השם וחפצם יצליח להגדיל תורה‬
‫ולהאדירה‪.‬‬
‫♦‪•1‬‬ ‫>*‬
 ‫שמשון‬ ‫מכתבי חיזוק‬ ‫נפ ש‬ ‫נד‬

‫לשאת בעול עם הציבור‬

‫למען אחי ורעי בני הקהילה‪...‬‬

‫שלום רב לאוהבי התורה אין להם מכשול‪.‬‬

‫הננו חוזרים בזה לפנות לבני הקהילה‪ ,‬בענין מס קהילה הנהוג אצלנו כמו‬
‫בכל תפוצות ישראל‪ ,‬ואשר היה נהוג אצל אבותינו בכל דור ודור‪ ,‬וכדרך כל דבר‬
‫שבקדושה שצריך חיזוק‪ ,‬ואם לא מחזקים תמיד‪ ,‬הולך ונחלש‪.‬‬
‫ויש תכונה אצל הרבה להתחמק מחובות כגון דא‪ ,‬עם כל מיני טענות וסברות‪,‬‬
‫אבל למען האמת אין לך זכות ומצוה כמו לעשות מה שישר ונכון‪ ,‬ולהיות חלק‬
‫מן הציבור גם בנשיאת עול‪ ,‬שהיא אחד מן המידות המעכבות לקנין תורה‬
‫לכן בזכות זה‪ ,‬ה׳ עוז לעמו יתן ויברך אותנו כולנו כאחד בכלי מחזיק כל‬
‫הברכות בשלום‪ ,‬ושנה טובה ומבורכת‪ ,‬בבריאות ונהורא מעליא‪ ,‬ואושר ונחת‪.‬‬
‫שמשון דוד פינקוס‬

‫♦ ‪♦1‬‬ ‫♦ ‪♦1‬‬
‫נה‬ ‫שמשון‬ ‫מכתבי חיזוק‬ ‫נפש‬

‫כל העולם כולו אינו שווה לדבר אחד מן התורה‬

‫גלות ניו‪-‬יורק יצ״ו‬

‫אני כותב עתה ממלון ‪ ---------‬ב י ת מלון הכי מפואר ומפורסם בעולם על‬
‫הרחוב‬ ‫‪ ) ----‬א נ י צריך לחכות להיפגש עם מישהו ובאן זה בקירבת מקום ויש כאן מקום לשבת(‪.‬‬

‫מפואר ביותר‪ .‬הבניינים כאן של עשרות רבות קומות מזכוכית לבנה‪ ,‬העשירות‬
‫מבהיל על הרעיון‪ .‬ושמחה עצומה בלבי שכל הפאר אינו תופס אצלי מקום‬
‫כלל‪ ,‬רק בשביל לברך ״מה רבו מעשיך״ ולעשות ק״ו ״אם לעוברי רצונו כך‬
‫לעושי רצונו כ״ש״‪ .‬בירושלמי אומר ״כל העולם כולו אינו שווה דבר אחת מן‬
‫התורה״‪ ,‬מה נפלא יהא אותו יום כאשר כל הגויים יכסה כלימה פניהם והכל‬
‫יהא לנו מפני שחכינו לו ביום חושך‪ ,‬וכאשר הלכתי על ״פארק אווניו״ וחשבתי‬
‫על כל העשירות הזו שביום אחד יהא שלי מפני שאני גולה ומבוזה בגלל‬
‫התורה‪ ,‬אז חשבתי בשמחה הכל יהא שלי להתענג מזיו השכינה שמחת עולם‬
‫לעולם ועד‪.‬‬
 ‫שמשון‬ ‫מכתבי חיזוק‬ ‫נפ ש‬ ‫נ‪1‬‬

‫שמחנו בישועתן‬
‫נכתב באוירון בע ת נסיעתו ל חדל בתוך חג הסוכות‬

‫אני כותב עכשיו מאוירון‪ ,‬ברומא‪ ,‬הנסיעה הולכת כשורה בע״ה‪ ,‬אע״פ שאני‬
‫לא ‪0‬׳כ במצב רוח טוב‪ .‬ראשית אני מאוד עייף מאתמול שישנתי רק כשלש‬
‫שעות‪ ,‬ואיני יכול לישון פה בשום או^‪ .‬גם אני רעב ואין לי רק עוגיות שעוזר‬
‫קצת‪ ,‬והעיקר שכל זה לא הי׳ מפריע אותי כלל אם היה עכשיו זמן לזה‪ ,‬אבל‬
‫כשאני נזכר שעכשיו זמן שמחתנו וכל ישראל שמחים עם הקב״ה‪ ,‬ובצורה‬
‫לארץ )ו בין הולכי‪-‬שנים אשר אי‬ ‫שציוותה התורה ‪ -‬״איש וביתו״‪ ,‬ואני בגלות בחוץ‬
‫ורחוק מסוכה‪ ,‬ורחוק משמחה‪ ,‬על זה אני מצטער מאוד‪,‬‬ ‫אפשר לכנותם בשם בני אדם(‪,‬‬

‫יה״ר שיהא היסורים האלו גלות של תורה ואז אשרי לי‪.‬‬

‫ובאמת שזו בושה לומר שאני רחוק משמחה‪ ,‬שחרי ״נתת שמחה בלבי״ כתוב‪,‬‬
‫ששמחה היא דבר שבתוך הלב‪ ,‬ומה לי להסביבה? וזו באמת בושה גדולה שהייתי‬
‫צריך להיות יותר חזק מזה‪ ,‬ואפילו בעניותי‪ ,‬שבאמת השמחה שלנו היא בהקב״ה‪,‬‬
‫עלי )ועשיתי גם טעות שכאשר ידעתי שאני צריך ספר קל‬ ‫והירידה לחוץ לארץ כבר השפיעה‬
‫לקריאה הבאתי עמי ספר ״מן המצר״‪ ,‬אבל עכשיו לא זמן לזה‪ ,‬ו״לכל זמן ועת״ כתיב ״ועת לשחוק״‪.(...‬‬

‫ובאמת ההבדל שבין חוץ לארץ לארץ הקודש מוצאים בעיקר לענין שיש‬
‫מלאכים אחרים‪ ,‬וגם יש השגחה אחרת‪ ,‬אבל באמת הרי כבוד ה׳ נמצא במלא‬
‫כל העולם ותמיד ובאיזה מצב אז הקב״ה קרוב מאוד‪ ,‬ואפשר לשמוח ולהשתעשע‬
‫אתו‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬שהרי אמרו ״דישתכחון מצרות דילהון ועסקין בחדותה דילי״‪,‬‬
‫ואפילו אם נאמר שאני במצבי רחוק ח״ו משמחה‪ ,‬ואפילו נאמר שהולך בדרך‬
‫שרחוק מסוכתו‪ ,‬חסר לו משהו‪ ,‬אבל הקב״ה הרי הוא שמח‪ ,‬וכל בקשתנו היא‬
‫״שמחנו בישועתך״‪ ,‬אין אנו רוצים לחשוב כלל על שמחות שלנו רק לשמוח בזה‬
‫שהקב״ה הוא שמח‪ ,‬וישראל כולם המה יושבים בסוכות‪ ,‬ושמחים ומרגישים‬
‫)ואם כן ח״ו‪ ,‬אבל זה‬ ‫השמחה‪ ,‬וא״כ מה לי יותר מזה? וכי אני מבקש שמחה שליי!‬
‫אלא לשמוח בשמחת השם‪.‬‬ ‫לזמן הזה לסוכות‪ ,‬שזה אהבת עצמי(‪,‬‬ ‫לא שייך‬
‫בינתיים עבר זמן ובעוד פחות משעה נגיע לניו־יורק ב״ה‪ .‬ואינני יכול כבר‬
‫לחכות עד שאגיע אל הסוכה האהובה‪.‬‬
‫ואחתום כאן‬
‫נז‬ ‫שמשון‬ ‫מכתבי חיזוק‬ ‫נפש‬

‫עוגדח אחת אמיתית בחייס ־ רצון ה'‬

‫לבן הקהילה שעקר דירתו ל ח דל‬

‫ר׳‪.‬״ היקר חי״ו‬

‫ממש תודה על מכתבך‪ .‬מלבד הכבוד שהנן זוכר אותי‪ ,‬היה זה הנאה לשמוע‬
‫ממך‪ ,‬והנאה שישנם אנשים אשר עדיין ״צומחים״ מתוך התלהבות‪ .‬בדרך כלל‬
‫)כלומר‪ ,‬״הגעתי‬ ‫אנשים שמגיעים לגיל שלך חיים מתוך גישה של ״זה מה שיש״‪...‬‬
‫שזהו סוד חורבננו‪ .‬בכל אופן היה טוב לשמוע ממך‪.‬‬ ‫למה שהגעתי וזהו״(‬

‫מה שלום הילדים? האם הם מקבלים את החינוך והלימוד ששאפת אליו?‬

‫אל תשכח שזה אותו ד׳ ית׳ בכל מקום‪ ,‬אז לעולם אל ״תרים ידיים״ בגלל‬
‫״המצב הקיים״ וה״עובדות״ שאתה רואה בשטח‪ .‬יש רק עובדה אחת אמיתית‬
‫בחיים‪ ,‬רצון ד׳‪ .‬ואין לעולם מצב אשר משהו הוא בלתי אפשרי‪ .‬הבנים שלך יהיו‬
‫בע״ה בשורה אחת עם גדולי חדור‪ ,‬ענקי תורה ויראה ואל תוריד את עיניך‬
‫ממטרה זו אפילו שבריר שניה במשך חייך‪.‬‬
‫באהבה רבה‪,‬‬
‫שמשון‬
 ‫שמשון‬ ‫מכתבי חיזוק‬ ‫נפש‬ ‫נח‬

‫עבדות לשם עגדות‬

‫רשימה מימי בחרותו‬

‫אור ליום עש״ק פ׳ נשא תשנ״ד ג ‪— 4:30‬‬

‫זה עכשיו נתגלה לי הרגש חדש כשישבתי בביהמ״ד ולמדתי וכבר נתאחר‬
‫הזמן‪ ,‬ואיבדתי החשק‪ ,‬והייתי מסופק אם להפסיק או לא ועלו במחשבתי כמה‬
‫עניינים‪ ,‬שעייף אני וכבר רוצה לילך לישון‪ ,‬ובין כך לא אלמד עוד שכבר אין לי‬
‫חשק‪ ,‬ואח״כ אמרתי ללמוד מוסר ולהתפלל וגם לזה אין לי חשק עכשיו‪ .‬והייתי‬
‫מסופק למעשה אם להפסיק או אם אני יכול ללמוד עוד‪ ,‬וכל העיון והספיקות‬
‫היו בעצמי‪ ,‬בחוות דעתי ותאוותי ורצוני לכובשם או לאו וכף‪.‬‬

‫אבל אח״כ נתעוררתי בע״ה הערה אחת‪ ,‬והיא; שלא עלה על דעתי אף פעם‬
‫מהו רצונו של הקב״ה עתה ברגע זו‪ ,‬ומה הוא רוצה‪ .‬שכל הספיקות היו אלא‬
‫בעצמי ברצוני ובחוות דעתי‪ ,‬אבל לא עלתה במחשבתי לעשות משום שהקב״ה‬
‫רוצה כן‪ ,‬אלא גם הצד היותר טוב הי׳ עוה״ב שלי או פשוט הלא צריך אני ללמוד‬
‫ולא משום שזה רצון ה׳‪.‬‬

‫נזצ״ל[ משגיח דישיבת מיר‬ ‫)שליט״א(‬ ‫וא״כ מה מאוד נעמו דברי ר׳ יחזקאל‬
‫כעת בפוניבז׳‪ ,‬שגער על איזו בחורים על שהיו מזמרים ״אנא עבדא דקודשא‬
‫ב״ה״‪ .‬וגם אני הייתי מכוון זה הרבה‪ ,‬ובפרט בהלל בפסוק ״אנא ה׳ כי אני‬
‫עבדך״ וגו׳‪ .‬אבל באמת לפי דבריי אלו נמצא שמעולם לא עעתי כלל וכלל במידה‬
‫זו‪ ,‬שעבד הוא מי שעושה מפני שכן הוא רצון אדונו ולא משום עצמו‪ .‬ואין עולה‬
‫על דעתו כלל בשיקול ספיקותיו מהו חוות דעת שלו או רצונו‪ ,‬אלא מהו חוות‬
‫דעת האדון ומהו רצונו וא״כ נמצא שמעולם לא נגעתי כלל בהמידה‪.‬‬

‫וגם ח״ו מחוסר אני מעיקר צורת ק״ש שהיא קבלת עול מלכות שזהו באמת‬
‫הענין של קבלת עול לאמיתתו‪.‬‬

‫ואחר העיון ראה ראיתי שאין בי יכולת לקיים ענין זה שהעבודה נשגבה ממני‬
‫הרבה ואין סוף‪ ,‬שהלא רצון ה׳ הוא שאהיה קרוב לו תכלית הקרבות לטובתי‪.‬‬
‫ואני אין בי גם יכולת להגיע לזה עתה ואיני יודע הגדר בזה‪ .‬ואני מרגיש מאוד‬
‫נט‬ ‫שמשון‬ ‫מכתבי חיזוק‬ ‫נפש‬

‫עול נורא שישנו בדבר זה‪ ,‬וזהו שאה״ב על משה רבינו ע״ה ״עבד ה״׳ ועוד יותר‬
‫ויותר עמוק עד בלי סוף‪.‬‬
‫אמנם אמרתי שמן הנכון מאוד ממני ומן החיוב גמור לפחות לעוע בהמידה‪,‬‬
‫ואם לא לפחות אנגע במידה אז חטאתי לאלקים‪ .‬בודאי שכבר נתגלה לי הרבה‪,‬‬
‫ואיך מלא לבי לסלק מעלי עול מלכות שמים לגמרי‪ ,‬ע״כ אשתדל בל״נ לפחות‬
‫שיהא לי שייכות עם המידה והשי״ת יושיעני ויקרבני דרגה אחר דרגה עד שאהא‬
‫באמת עבד ה׳‪ ,‬אמן‪.‬‬
 ‫שמשון‬ ‫מכתבי חיזוק‬ ‫נפ ש‬

‫״אהבתי אתכם אמר ה׳״‬

‫מכתב מימי בחרותו‬

‫לכגוד ידידי‪...‬‬

‫בבקשה ממך לקרות האגרת הזאת במתינות הרבה מאוד‪.‬‬

‫תדע ותכיר מאוד שיש לנו בורא שאוהב אותנו עד למאוד מאוד‪ ,‬ותצייר‬
‫במחשבתך כרגע אב ואם שאוהבים ‪ p‬יחיד ילד זקונים ‪ -‬כן הקב״ה אוהב אותנו‬
‫עוד יותר ויותר ועד בלי תכלית‪.‬‬
‫ותעמיק בזה שאמרו חז״ל ״בעשרה מאמרות נברא העולם״ ]פירוש עשרה‬
‫פעמים כתוב ״ויאמר״ בבריאת העולם[‪ ,‬ואמרו‪ :‬״מה ת״ל‪ ,‬הלא במאמר אחד‬
‫יכול להבראות״? במאמר אחד כביכול היו יוצאים כל הבריאה כולה‪ ,‬כל‬
‫העולמות העליונים ותחתונים עד אין סוף‪ ,‬אילו לא צימצם כביכול יכולתו‪ .‬כמה‬
‫מונח במאמר אחד! וא״כ הכתוב מעיד ״משא דבר ת> אל ישראל ביד מלאכי״‪,‬‬
‫ששלח לנו השי״ת שליח מיוחד להגיד לנו מאמר אחד והוא ״אהבתי אתכם אמר‬
‫ה׳״‪ .‬וזהו מאמר אחד ולא מצינו שצימצם כביכול יכולתו במאמר זה‪ ,‬וא״כ כמה‬
‫מונח שם‪ .‬תעמיק בדבר זה ותשמח שמחה גדולה‪.‬‬
‫ובשבת כשאומר החזן ״אשר בחר בנביאים טובים ורצה בדבריהם הנאמרים‬
‫באמת״‪ ,‬תכוון אמיתתם בפסוק ראשון בספר מלאכי שזכרתי ]וגם באהבה רבה‬
‫בברכת ק״ש[‪.‬‬

‫♦‪♦1‬‬ ‫‪1‬‬
‫* *‬ ‫♦‪♦1‬‬
‫סא‬ ‫שמשון‬ ‫מכתבי חיזוק‬ ‫נפש‬

‫מעלת ה״פצקס״‬
‫הצעה לפנקס שכתב רבינו זצ״ל לתועלת הרבים‬

‫אד״א תשמ״ט‬

‫אנו שמחים להגיש בע״ה את הצעת זה הפנקס לפני הציבור‪ ,‬ואנו תפלה‬
‫להשי״ת שיהיה בזה תועלת הרבים‪.‬‬

‫בגמ׳ שבת דף י״ב‪ :‬״רבי ישמעאל קרא והטה‪ ,‬וכתב על פנקסו‪ :‬אני ישמעאל‬
‫‪ p‬אלישע קריתי והיטתי נר בשבת‪ ,‬לכשיבנה בית המקדש אביא חטאת שמנה״‪,‬‬
‫ע״כ‪ .‬משמע שהיה לו פנקס‪ ,‬ולכאורה לשם מה נחוץ פנקסי אלא באמת זה חשוב‬
‫מאוד שכל יהודי ויהודי בכלל ו ‪ p‬תורה בפרט יחזיק לעצמו פנקס קבוע מפני‬
‫רוב התועלת שיש בזה‪ .‬מטרתו העיקרית של הפנקס ‪ -‬שבעזרתו אפשר לזכור‬
‫דברים רבים הנשכחים בדרך כלל‪ ,‬ועי״כ אפשר לאחוז בהרבה מצוות ולהינצל‬
‫מעבירות רבות‪ .‬ודאי הוא שתוכן הפנקס אינו שווה אצל כל אדם ואדם‪ ,‬שכל‬
‫אחד צריך לתוכן אחר‪ .‬ואנו באנו בהצעה וצורה השווה לרוב הציבור וכל אחד‬
‫יכול לשנותה כפי צרכיו וענייני נפשו‪.‬‬

‫תוכן הפגקס‪:‬‬
‫חידושי תורה‪.‬‬
‫כל אחד מחדש או שומע חידושים יפים כמעט מדי יום ביומו‪ .‬בשעת מעשה‬
‫אנו מקווים שנזכור אותם‪ ,‬אבל ע״פ רוב הדברים נשכחים לאחר זמן קצר או‬
‫ארוך‪ .‬היה גדול אחד שהיתה לו קביעות לבכות בכל יום על חידושי תורה‬
‫שנשכחו‪ .‬תועלת עצומה יש בזה אם מתרגל האדם לרשום מדי יום או בכל פעם‬
‫שמזדמן לו את החידושים ששמע‪ .‬אפשר לרשום בקיצור נמרץ והדברים‬
‫שמורים לעולם‪ .‬מי שיתרגל לכך אוצר גדול ונפלא שמור לו‪ ,‬וכשיחזור על‬
‫המסכת פעם נוספת‪ ,‬וכן שנה הבאה בפרשת השבוע וכדומה‪ ,‬ימצא אוצרותיו‬
‫ערוכים ושמורים לפניו‪.‬‬
 ‫שמשון‬ ‫מכתבי חיזוק‬ ‫נפש‬ ‫סב‬

‫חשבון הנפש‪.‬‬
‫כבר כתב המסילת ישרים שהדרך היחידה להצליח בעבודת השם היא על ידי‬
‫חשבון נפש‪ .‬אחד הקשיים הגדולים בדורנו לאנשים כערכנו‪ ,‬שהדברים נשכחים‬
‫מאתנו‪ .‬בעזרת הפנקס אפשר לבדוק את התקדמותנו בעבודה‪ ,‬לראות את הטעון‬
‫תיקון ולבדוק אם אמנם מה שקבלנו לתקן נושא פרי‪.‬‬

‫התועלת היוצאת בחשבון הנפש אינה רק כאשר רואים התקדמות במשך‬

‫תקופה‪ ,‬אלא עצם זה שאדם שם לבו על מעשיו ואינו משוטט בעולמו כספינה‬
‫המטורפת בלי מנהיג‪ ,‬זוהי כבר מעלה עצומה והתקדמות גדולה‪ ,‬וודאי שבסוף‬
‫יראה פירות ממעשיו‪ ,‬והבא ליטהר מסייעים בידו‪.‬‬

‫לענין זה חילקנו את סדר היום לפרטים‪ ,‬ותועלת גדולה היא לבחון את‬
‫ההתקדמות בכל פרט ופרט‪ .‬כמו ‪ p‬שהצורה שסדרנו היא רק בגדר הצעה וכל‬
‫אדם יודע נגעי נפשו ומהי הדרך הטובה לו‪ ,‬ועל זה נאמר ״ישמע חכם ויוסף‬
‫לקח״‪.‬‬

‫ממון‪.‬‬
‫ידוע לכל חומר איסור גזל‪ ,‬ולדאבוננו נכשלים בשוגג בלא מעט גזילות קטנות‬
‫מכח השכחה ואי שימת לב לדבר‪ ,‬וזה מן האסונות האוכלים בנו חלקים טובים‬
‫והוא מן העוונות שאדם דש בעקביו‪ ,‬וכבר אמרו חז״ל‪ :‬״מי מקטרג בראש‬
‫כולם״? וכף‪ .‬ולכן מה מאוד חשוב לרשום מיד כל פעם שלווה או מה שהזיק‬
‫לחבירו‪ ,‬וכדאי מאוד לרשום גם את מה שחייבים לו‪ ,‬וכ מו^ לא לשכוח לרשום‬
‫הפרעון‪.‬‬
‫להשלמת הפנקס הוספנו את זמני היום שהם יסוד גדול לעבודת השם יום‬
‫יום‪.‬‬
‫לסיום ברצוננו להציע כמה הצעות מעשיות;‬
‫ההצלחה בענין החזקת פנקס היא בעקביות וההתמדה‪ .‬הדבר הזה אינו‬ ‫א‪.‬‬
‫גדלות אלא נקנה ע״י ההרגל‪ .‬ודאי שבהתחלה זה קשה‪ ,‬אבל מי שיתעקש מאוד‬
‫עד שיתרגל יראה בזה תועלת גדולה ועצומה‪.‬‬
‫סג‬ ‫שמשון‬ ‫מכתבי חיזוק‬ ‫נפש‬

‫ב‪ .‬החידושי תורה צריכים ליכתב בקיצור ובתמציות אבל לא ברמזים‪ ,‬הנסיון‬
‫הראה שבשעת מעשה הרמזים ברורים וחושבים שאחרי זמן יזכרו‪ ,‬אבל באמת‬
‫לאחר זמן לא זוכרים למה הם רומזים והרבה חידושים אובדים לדאבון הלב‪.‬‬
‫דברים המודפסים אין צורך להעתיק אלא לפרט את המראה מקומות בצורה‬
‫ברורה‪ .‬הכלל בזה הוא לכתוב כך שאדם אחר בקצת עמל יוכל להבין את הדברים‪.‬‬

‫ג‪ .‬החשבון הנפש צריך שיהיה ברמזים בכדי שאף אחד אחר לא יוכל להבין‪.‬‬
‫ואם שיתכן שישכח למה הם רומזים‪ ,‬אין בכך כ״כ הפסד כמו אם פנקסו פתוח‬
‫לרבים‪.‬‬
‫ד‪ .‬צריך לרשום את החשבון נפש בכל יום ועדיף בשעה קבועה ולא כמה‬
‫פעמים ביום‪ ,‬ולפי מש״כ בחז״ל הזמן הרצוי הוא לפני השינה‪ .‬את החידושי‬
‫תורה כדאי לכתוב מיד אחר סיום עסקו בסוגיא‪ ,‬אם באמצע הלימוד עלה‬
‫ברעיונו חידוש לא לכתוב מיד בפנקס אלא על דף נייר‪ ,‬ואחר בירור וליבון‬
‫הסוגיא לרשום בפנקס‪.‬‬
‫סיום התפלה ‪..‬‬ ‫‪.‬‬ ‫קשעח״מ אמש‬
‫ברהמ״ז ‪...........‬‬ ‫קימה בבוקר‪ ,‬שעה‪:‬‬
‫‪.‬‬ ‫ברכת הנהנין‬
‫זריזות בקימה ‪.‬‬
‫‪....‬‬ ‫סדר ראשון‬
‫‪............‬‬ ‫שחרית‪:‬‬
‫מנחה ‪...............‬‬
‫‪.‬‬ ‫ברכות ‪. . .‬‬
‫‪.......‬‬ ‫סדר שני‬
‫‪.........‬‬ ‫קרבנות‬
‫לימוד ספרי יראה‬
‫פסוד״ז ‪...............‬‬
‫‪...........‬‬ ‫מידות‬
‫ערבית ‪..............‬‬ ‫ברכות ק״ש ‪.. ..‬‬

‫‪.‬‬ ‫סדר שלישי‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫ק״ש ‪.‬‬

‫הצעות לשיפור‬ ‫שמו״ע‬

‫ממון‬ ‫אשרי ובל״צ‬

 ‫שמשון‬ ‫מכתבי חיזוק‬ ‫נפש‬ ‫סד‬

‫״ארובה מארץ מידה״‬

‫נכתב בע ת טיסה ל ח ד ל )לצורך ניתוח חמותו ע״ה(‪.‬‬

‫בס״ד ט״ז תמוז תש׳׳מ‬

‫למען אחי ורעי אדברה נא שלום לכם ולתורתכם‪ ,‬כולכם אהובים ברורים ‪-‬‬
‫הקהילה הקדושה אופקים יכב״ץ ה׳ עליכם תחיו‪.‬‬
‫כאשר בעוה׳׳ר נדחפתי מארץ חמדה‪ ,‬חמדת כל ישראל‪ ,‬חמדת הקב״ה וכל‬
‫אמרתי עכ»פ לכתוב כמה‬ ‫)לשון הגר״א באגרת(‪,‬‬ ‫עליונים ותחתונים תשוקתם אליה‬
‫מילים לאהובי חבירי‪ ,‬ובפרט לפני ימים קדושים ונפלאים‪ ,‬שעם ישראל שופך‬
‫נחלי דמע על שנתרחקו מבית חייהם ושכינה הקדושה שהיא םנלות‪ .‬ואמנם‬
‫לעומת זה יש אהבה מסותרת ושמחה נפלאה שהקב״ה עסקו בנו ואנחנו בניו‬
‫האהובים שמכה ורודה בהם ואינו נותן להם לסור מדרך הישרה‪.‬‬

‫והנה התורה היא ״ארוכה מארץ מידה ורחבה מני ים״‪ ,‬הרי סוף סוף התורה‬
‫שנלמד כאן צריכה להספיק לעד ולנצח ומי יאמר זכיתי לבי‪ .‬ואני ראיתי‬
‫בהמאירי דבר ‪ -‬אין הספר לפני להעתיק לשונו הנפלא‪ ,‬אבל תוכן דבריו שמי‬
‫שלומד שעה אחת מרוויח אחת ומי שלומד עוד שעה אינו מוסיף עוד אחת אלא‬
‫כופל את מה שהשיג כבר‪ ,‬וכן עוד שעה מוסיף וכופל הכל‪ ,‬והחשבון הוא מדהים‬
‫למי שמתבוק בזה‪ .‬ומסיים; נמצא שמי שמבטל תורה מפסיד מה שאין לו ערך‬
‫)שכן החשבון ‪ ,M/ 128/256/512/1024/2048/4096/8192/16384/1/2/4/8/16/32‬הנה‬ ‫ואין לו גבול‬
‫אחרי חמש עשרה דפים הגיע ערכו לשש עשרה אלף‪ .‬ו ק תעשה חשבון עד אין חקר כל חיי אדם(‪.‬‬

‫המאירי ) א ״ ח־ מאירי במשלי ח‪ ,‬לד(‪.‬‬ ‫וצריכין לדעת מקום‬

‫ונראה באו ‪ p‬זה מה שאמרו חז״ל ״מידת הקב״ה כלי מלא מחזיק כלי ריק‬
‫אינו מחזיק״‪ .‬משל לעני שעשה דבר גדול בעבור המלך‪ ,‬אמר לו המלך‪ :‬״נקוב‬
‫שכרך ואתן״‪ ,‬אמר העני‪ :‬״הנה יש לי שק‪ .‬נא מלאו השק עם סמרטוטים‪ ,‬וכן‬
‫שלשים יום‪ ,‬וביום השלושים בשק שאביא תמלאו כסף״‪ .‬הבטיחו המלך על כך‪.‬‬
‫ביום הראשון בא עם שקו ומלאו סמרטוטים‪ ,‬והוא לקח הסמרטוטים ותפר מהם‬
‫שק גדול‪ .‬למחר בא עם שקו ושוב מלאו עוד בדים‪ .‬ושוב תפר מהבדים שק‪ ,‬וכן‬
‫יום מחרת‪ ,‬עד שראו בקרוב שאין במדינה או בעולם כמות בדים למלאות שקו‬
‫סה‬ ‫שמשון‬ ‫מכתבי חיזוק‬ ‫נפ ש‬

‫לקראת השלושים יום‪ .‬והנח חז״ל אומרים ״כלי מלא מחזיק״‪ ,‬נמצא שכל מח‬
‫שהאדם ממלא ראשו ולבו תורה‪ ,‬כל המילוי חזה הוא עצמו כלי‪ ,‬והוא ממש‬
‫כמשל הנ״ל‪ .‬והחשבון הוא מבעית הרבה יותר ממה שכתב חמאירי‪.‬‬
‫וכבר אמרו חז״ל ״שלשה דמעות״ ‪ -‬אחד על ביטול תורה‪ .‬שבאמת להחשבון‬
‫הנ״ל הוא התחלת רגש מה זה ביטול תורה שהוא בלי חקר או ערך‪ .‬וכ״ש כשאנו‬
‫יודעים שכל מילה בתורה היא דביקות למקור החיים‪ .‬וראיתי משל נאה על‬
‫״כי בוכים כל העם כשמעם את דברי התורה״‪ .‬משל לאחד‬ ‫בנחמיה ) ח‪ ,‬טן‪:‬‬ ‫מש״כ‬
‫שהי׳ חולה הרבה זמן ולסוף עמד ממשכבו‪ ,‬ולשמחת לבו ולב אוהביו כבר הולך‬
‫בשוק‪ .‬והנה הולך אל ארון בגדים ולובש בגד‪ ,‬וחנה אוי ואבוי ‪ -‬בוכה ומתאוע‪.‬‬
‫ושאלוהו‪ :‬״למה אתה בוכה״י ענה‪ :‬״הנה חשבתי שחזרתי לאיתני כמקדם‪,‬‬
‫ועכשיו שאני רואה מדי איך שגדלים אלי ראיתי כמה שרזיתי וכחש בשרי‬
‫מחולי‪ .‬וכן כאן כשעם ישראל היום מלות ברוב צרות‪ ,‬ואח״כ חזרו בבית שני‬
‫וחשבו‪ :‬חנה חזרנו כמקדם‪ .‬אבל כששמעו התורה וראו כמה שהם רחוקים‬
‫מלקיים אותה‪ ,‬ראו כמה רחוקים הם מקדם‪.‬‬
‫וכן אנחנו‪ ,‬הנה בימים אלו כנסת ישראל ושכינה הק׳ בוכה על חו ר ^ בית‬
‫המקדש‪ ,‬וביטול תורה‪ .‬וכאשר כתבנו‪.‬‬

‫♦‪♦1‬‬
 ‫שמשון‬ ‫מכתבי חיזוק‬ ‫נפ ש‬ ‫סו‬

‫השקפה במאמרי חז״ל‬

‫תשובה לשואל בענין הנאמר בחז״ל ״כל הדר בארץ ישראל שרוי בלא עוך‪ ,‬וכי‬
‫בזה שדר באי׳י יכול לזכות לכל ואת?! ומה עם קיוט כל המצוות?‬

‫לכגוד ר׳״‪.‬‬

‫קבלתי מכתבו כחודש לפני פסח‪ ,‬ולא מיהרתי להשיב מפני שהייתי בדרך‬
‫לדבר מצוה‪ ,‬וחזרתי ממש לפני פסח‪ .‬וגם מה לי להשיב על שאלה שנשאל לגדולי‬
‫ישראל‪ ,‬וכל דברי יהיו בגדר ״יהודה ועוד לקרא״ לעומת גדולי ישראל אשר ענו‬
‫על שאלתכם‪ .‬ומ״מ אכתוב מה שנראה לי שהשמיטו‪ ,‬מרוב שהדברים פשוטים‬
‫אצלם‪.‬‬

‫הנה מו״ר הגה״ר‪ ...‬שליט״א תפס אתכם על הלשון ‪ -‬דברים קטנים‪ ,‬וביאר‬
‫בטוב טעם שאצל יהלומים אין הגדול וקטן נמדד בקילוגרם כמו תפוחי אדמה‪.‬‬
‫אבל באמת כוונת השואל לא היתה ח״ו למעט עוצמת העניינים מצד עצמם‪ ,‬אלא‬
‫הקושיה היתה איך עניינים אלו תופסים חלק בראש לעומת חמורות כגון שבת‬
‫וכל מילי דאורייתא החמורות ו״תלמוד תורה כנגד כולם״‪.‬‬

‫אבל הפשוט בזה‪ ,‬משל למה הדבר דומהז מי שיאמר לחבירו; ״תאכל מאכל‬
‫מסויים‪ ,‬וזה יחזק את לבך ותוכל לעמוד ע ד כל קשיי החיים״‪ ,‬האם יתפוס עליו‬
‫השומע‪ ,‬וכי על ידי שחיזקת הלב עם מאכל מועיל פלוני כבר יעמוד ע ד הכלי!‬
‫ומה יקרה אם המוח לא יתפקד‪ ,‬ומה עם הכבד ומה עם הכליות‪ ,‬ומה עם שאר‬
‫פרטי המזון? וכי גם בלי לחם או חלב יעמוד עד הכלי! ומה עם שתיה‪ ,‬ומה עם‬
‫אויר‪ ,‬ומה יקרה אם תהא תאונת דרכים ר״ל? ועוד אלפים כהנה שבלעדם לא‬
‫יעמוד ע ד שום דבר‪ ,‬והלב עצמו תלוי בהרבה דברים חוץ מאותו סגולה‪ ...‬וכי‬
‫זה תפיסה?! וכי ההוא אמר שדי בסגולה פלונית בלי כל צרכי החיים?י כל מה‬
‫שאמר היה שאותו ענין יש בו מצד עצמו הכח לאותו דבר‪ ,‬בלי למעט בחשיבות‬
‫כשחז״ל )כ תובו ת קיד‬ ‫כל הדברים מסביב שהם חשובים עוד יותר‪ .‬כן הדבר כאן‪,‬‬
‫ע״א( אמרו ״כל הדר בארץ ישראל שרוי בלא עון״‪ ,‬הכוונה שדר בארץ ישראל‬
‫סז‬ ‫שמשון‬ ‫מכתבי חיזוק‬ ‫נפש‬

‫ומקיים כל המצוות‪ ,‬ואז מה שדר בארץ ישראל יש בו הסגולה להכריע את כל‬

‫עוונותיו‪.‬‬
‫ואמנם מסתבר שיש כאן עומק יותר‪ ,‬שבאמת בעניינים גשמיים שחל בהם‬
‫הצמצום‪ ,‬דבר אחד נכנס מבול חברו‪ ,‬אבל בעניינים רוחניים ששייכים לעולם‬
‫של אמת ולא לעולם של צמצום‪ ,‬שם נכנסים הרבה נושאים ומתאחדים בלי‬
‫שאחד יסתור את השני‪ ,‬ואין לנו שום או^ איך להבין את המציאות האמיתית‬
‫הזו‪ ,‬ועכ״פ כל דברי חז״ל יתקיימו בלי שאחד ימעט חברו‪.‬‬
‫קצרתי מפני שאינך צריך לדידי ולדכוותי‪ ,‬ואיני ראוי לכבוד זה שפנית אלי‪,‬‬
‫שאני תלמיד לאותם גדולי דורנו שלהם פנית‪.‬‬
‫בכבוד רב‬
‫שמשון דוד פינקוט‬
 ‫שמשון‬ ‫מכתבי חיזוק‬ ‫נפ ש‬ ‫סח‬

‫מעלת ריפוי התפילה‬

‫תשובה לשואל על דברי דרשן שסיפר על אברך שהתפלל והפציר הרבה על‬
‫זש״ק ונושע‪ ,‬ואח״ב נפטר התינוק‪ .‬והסיק מזאת שלא צריך להפציד בתפילה‪,‬‬

‫לב געומר תשנ״ד‬

‫לכבוד הרב‪ ...‬הי״ו איני מכירו לכנותו כראוי לכבודו‪.‬‬

‫שלום רב!‬

‫בענין מכתבך היקר ‪ -‬ראשית‪ ,‬תודה על התודה‪.‬‬

‫מה שהבאת מבעל דרשן חשוב‪ ,‬איני ראוי לחלוק עליו‪ ,‬אבל לדעתי לא טוב‬
‫עשה לדרוש ברבים מה שגזרו בשמים‪ .‬דממ׳ינ‪ ,‬אם אין לו רוח הקודש‪ ,‬מאין‬
‫הוא יודעי ואם יש לו רוח הקודש‪ ,‬אם הקב״ה הסתיר גזירות שמים מאתנו‪,‬‬
‫למה אינו עושה כדעת קונו גם כן להסתיר? ובפרט ענין כזה שיוצא מזה רפיון‬
‫בתפילה‪.‬‬
‫ולגופו של ענין מי שמרבה בתפילה לא יאונה לו כל רע ח״ו‪ ,‬ורק צריך ליזהר‬
‫שלא להרבות דברים‪ ,‬כמו לומר ״אני מוכן למות על כך״ וכדומה‪ .‬ואולי זה מה‬
‫שקרה לאותו צדיק שבכה חמש שעות ‪ -‬אולי בתוך כל אותו הזמן דיבר מה שלא‬
‫צריך‪ .‬אבל מי שנזהר שלא להרבות בדיבור בכל מיני טענות ובקשות‪ ,‬אלא חוזר‬
‫עוד פעם על תפילות של חז״ל ופסוקים‪ ,‬אין לו מה לחשוש‪ .‬ומעלת ריבוי תפילה‬
‫יא!‪ :‬״ויזעק אל ה׳ כל‬ ‫)שמואל א טו‪,‬‬ ‫מפורשת בחז״ל‪ ,‬ועל שמואל הנביא כתוב‬
‫יח(‪ :‬״ואתנפל לפני ה׳ וגו׳ ארבעים יום‬ ‫)דברים ט‪,‬‬ ‫הלילה״‪ ,‬ועל משה רבינו כתיב‬
‫וארבעים לילה״‪ ,‬ואין בכח סיפורים להכריע מה שמפורש בחז״ל*‪.‬‬
‫על כן חזק ואמץ בריבוי תפילה‪ ,‬ואני הקטן מצטרף לתפילותיך שתזכה‬
‫במהרה לזש״ק מתוך שמחה ונחת תמיד‪.‬‬
‫בכבוד רב‬
‫שמשון דוד פינקוס‬

‫* עי׳ שערים בתפילה פרק פגיעה‪.‬‬

‫>*‬
‫סט‬ ‫שמשון‬ ‫מכתבי חיזוק‬ ‫נפש‬

‫הידיעה והאמונה בה׳‬

‫כבוד הר״ר‪ ...‬ייי״ו‪ ,‬שלום רב!‬

‫בענין שאלתכם‪ ,‬האמת שלא הבנתי את ההגדרה שלכם על אמונה לעומת‬

‫ידיעה‪ ,‬ולכן לא הבנתי מה קשה לכם‪ ,‬מ״מ אכתוב בקיצור מה שהבנתי בעניו‬
‫אמונה וידיעה‪.‬‬
‫ידיעה הוא מה שאדם משיג בחושים‪ ,‬ואמונה הוא מה שאינו תופס בחושים‪.‬‬
‫ולמשל‪ ,‬שיש בורא לעולם‪ ,‬זו ידיעה‪ ,‬שכמו שיש בונה לשולחן והשולחן לא נעשה‬
‫מאליו‪ ,‬כ׳׳ש עולם ומלואו‪ ,‬ודאי שהיה מי שעשאו‪ ,‬ועוד שראינו אותו בהר סיני‪,‬‬
‫והמסורת בנויה בבהירות שזו ממש ידיעה‪.‬‬
‫אמנם שהקב״ה כל יכול‪ ,‬שזה כולל דברים שהם למעלה מן השכל האנושי‪,‬‬
‫כגון להכניס את כל ישראל בין שני בדי הארון‪ ,‬זה לעולם ישאר אמונה‪.‬‬
‫וזה שאומרים ‪ -‬״אני מאמין באמונה שלמה‪ ,‬שהבורא יתעלה בורא ומנהיג‬
‫לכל הברואים והוא לבדו עשה ועושה ויעשה כל מעשים״‪ ,‬היינו שלא נאמר אני‬
‫מאמין שיש בורא‪ ,‬שזה שיש בורא זו ידיעה ולא אמונה‪ ,‬אבל זה שהוא עושה‬
‫את כל המעשים כולם‪ ,‬ואין שום דבר חוץ ממנו‪ ,‬זו אמונה‪.‬‬
‫ואמנם למה אני מאמין‪ ,‬אינו סתם‪ ,‬אלא בהמשך מהידיעה‪ .‬ולמשל‪ ,‬מי שיודע‬
‫שאביו עשיר‪ ,‬ואף נתן לו דירה וכל צרכיו‪ ,‬כל זה בעבר‪ ,‬וזו ידיעה‪ ,‬ומכיר אותו‬
‫לאיש נאמן והגון ויקר‪ ,‬כל זה בידיעה‪ ,‬אם אביו יאמר לו ״מחר אתן לד מאה‬
‫שקל״‪ ,‬הדבר הזה שיקרה מחר‪ ,‬זו אמונה‪ ,‬שסוף סוף עדיין לא הגיע לידי ידיעה‪.‬‬
‫ואמנם‪ ,‬למה הוא מאמין? מכח המעלות שהוא ראה אותן בידיעה‪ ,‬כל זה מביא‬
‫לידי אמונה‪ .‬וכן אצל בורא עולם‪ ,‬מכח מכל מה שאנו מכירים בו בידיעה‪ ,‬אנו‬
‫מאמינים את כל הכתוב בתורה אף מה למעלה משכלנו ואף מה שהבטיח ועדיין‬
‫לא הגיע‪ ,‬וזה החלק של אמונה‪.‬‬
‫ושמעתי ששאלו את הגרי״ז זלה״ה מבריסק‪ ,‬היות שלעתיד לבוא תהא האמת‬
‫ברורה לכל‪ ,‬איך תתקיים אז מצות אמונה‪ ,‬ותירץ‪ ,‬לעולם יהא מקום לאמונה‪,‬‬
‫ע״כ שמעתי‪ .‬והמו^‪ ,‬שכמה שנשיג לעולם יהיו דברים למעלה מהשכל‪ ,‬וזה יהא‬
‫חלק האמונה‪.‬‬
‫ואסיים בברכה מרובה‪ ,‬שמשון דוד פינקוס‬

‫> ♦ > ♦ ♦‪♦1‬‬

 ‫שמשון‬ ‫מכתבי חיזוק‬ ‫נפ ש‬

‫זכות ישראל בארץ ישראל‬

‫תשובה לשואל על הנכתב בספר תפארת תורה עה״ת פר׳ נח בענין זכות עט‬
‫ישראל לכבוש את כל העולם ע״י המשיח‬

‫צבוד הר״ר‪ ...‬שליט״א‬

‫קבלתי מכתבך ואני מאוד מודה על זה שאתה קורא בספר תפארת תורה‪,‬‬
‫שזה זכות גדולה שתלמידי חכמים קוראים בהספרים‪.‬‬

‫בענין יוסף‪ ,‬זה ודאי שעצם הקנין שזכו ויזכו עם ישראל יהיה בקנין כיבוש‪,‬‬
‫שהוא קנין מועיל‪ ,‬וכל טענת האומות אינו על עצם הקנין‪ ,‬שגם הם כל‬
‫מוחזקותם הוא כיבוש אחד מן השני‪ .‬והגע עצמך‪ ,‬האומות אומרים לסטים‬
‫אתם‪ ,‬וכי יש אומה יושבת על אדמתה מאז דור הפלגה? ! הרי הכל כיבוש אחד‬
‫מן השני‪ ,‬ומה טענתם? אלא ודאי שטענתם הוא ההוגנות והיושר‪ ,‬וכך הם‬
‫אומרים‪ :‬בשלמא אנחנו‪ ,‬הרי עשו התברך על חרבך תחיה‪ ,‬וישמעאל פרא אדם‪,‬‬
‫ולנו מותר הכל‪ ,‬אבל אתם‪ ,‬הרי צדיקים אתם‪ ,‬ואיך מותר לכם?‬

‫ועל זה באה התורה לומר שלפי היושר עשינו‪ ,‬ש ‪^a‬מת במקור ראשון הכל‬
‫מגיע לנו‪ .‬הרי יוסף היה יכול לקחת הכל לעצמו‪ ,‬והוא לא עשה כן‪ ,‬אלא עשה‬
‫עצמו כאילו שהוא לא קיים והכל לפרעה‪ .‬אבל זה היה רק אם פרעה ילך בדרך‬
‫ישר‪ ,‬אבל כאשר המצריים לא ידעו את יוסף‪ ,‬הרי היושר הוא שכאשר רק יכול‬
‫לקחת מה שמגיע לו שיעשה כן‪.‬‬

‫בענין לקיים ״עשה לך רב״‪ ,‬אני מצדי איני יכול לקחת האחריות הזו מכמה‬
‫סיבות‪ ,‬אבל הטלפון פתוח לכל אחד מתי שאני כאן ולא בחו״ל‪ ,‬ומה גם שמתוך‬
‫מכתבך רואים שכבודו ת״ח מופלג ואינו צריך לדידי‪ ,‬אבל בתור חבר אני יכול‬
‫לשוחח על איזה ענין שתרצה דרך הטלפון או כשנזדמן שנינו לאותו מקום‪.‬‬

‫והנני חותם בכבוד וידידות‬

‫שמשון דוד סינקוס‬
‫בלאבלרי התעוררות‬
‫מאמרים אלו נלקטו מתוך גליונות שנכתבו‬
‫ע״י רבינו זצ״ל ]בשנים תשמ״ט ‪ -‬תשנ״א[‬
‫עבור עלון ״המעייף׳ היוצא לאור ע״י ת״ת‬
‫״באר יצחק״ באר שבע‬
‫עג‬ ‫שמשון‬ ‫מאמרי התעוררות‬ ‫נפש‬

‫שנים מקרא ואחד תרגום‬

‫כל שנה אנו מתחילים שוב מתחילת התורה וקוראים מתחילת פר׳ בראשית‪.‬‬
‫כמה נעימה ומרגשת החוויה הזו‪ ,‬להתחיל מחדש! בשמחת תורה הרגשנו את‬
‫זה כאשר סיימנו את התורה והתחלנו את חומש בראשית‪ .‬ובשבת הזו מתחילים‬
‫״בראשית ברא אלקים״‪ ,‬כאילו שהשמים והארץ נבראו מחדש‪ ,‬כמו ההרגש‬
‫ההוא הנפלא כשיוצאים מוקדם בבוקר בזמן נץ החמה‪ ,‬שהכל כ״כ זוהר ונעים‪,‬‬
‫והרוח הקרירה מענגת הנפש‪ ,‬הציפורים משתגאים בזמר‪ ,‬והנפש שרה אתם יחד‪,‬‬
‫כן להתחיל בתחילת התורה‪ ,‬כמה נעים! כמה נפלא!‬
‫אבל ‪ -‬הלכה למעשה! מהתרגשות לחוד אינו יוצא דבר‪ .‬דבר ראשון‪ :‬״לעולם‬
‫ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור שתים מקרא ואחד תרגום״‪ .‬ו״כל המשלים‬
‫פרשיותיו עם הציבור מאריכים לו ימיו ושנותיו״‪ .‬אין זמן טוב יותר להתחזק‬
‫ולקבל על עצמנו לעמוד בהלכה זו כל שבת בשבתו‪ .‬האר״י הקדוש היה גומר‬
‫הפרשה בערב שבת ואח״כ טבל במקוה טהרה דעל ידי שתיהם מקבלים קדושת‬
‫שבת שלימה‪ .‬אבל לפחות לגמור הפרשה לפני סעודת הבוקר‪.‬‬
‫שנית‪ :‬כאשר קורים את הפרשה‪ ,‬שלא תהא קריאה בעלמא אלא לעמוד רגע‬
‫לבחון פירוש המילות‪ .‬העצה לכן לדמיין כאילו לא ראיתי המילים האלו מעולם‪,‬‬
‫כאילו פעם ראשונה קוראים מה שכתוב ‪ -‬״בראשית ברא אלקים את השמים״‪,‬‬
‫כמה נורא הדבר‪ ,‬השמים העצומים עם מיליוני מילירדי כוכבים‪ ,‬כל אחד פי‬
‫כמה וכמה מכל העולם‪ ,‬מי ברא כל אלה! וכן הסיפור עם אדם הראשון‪ ,‬ונח‬
‫ואברהם אבינו‪ ,‬אם מסתכלים כאילו היום ניתנה תורה‪ ,‬כמו דכתיב ״היום‪ ,‬אם‬
‫בקולו תשמעו״‪ ,‬״בכל יום יהיה בעיניך כחדשים״‪ ,‬כמה נפלאים ומתוקים יהיו‬
‫דברי תורה אצלנו‪.‬‬
‫בשמחת תורה כשרקדנו ושמחנו עם התורה‪ ,‬זו היתה באמת גולת הכותרת‬
‫של כל הימים הנוראים‪ .‬הימים הנוראים היו כולם באמת הכנה לשמחת תורה‪,‬‬
‫כמו ההכנות והתכונה הרבה שיש לפני חתונה‪ ,‬ותכלית הכל שהחתן והכלה‬
‫יתייחדו וישמחו יחד‪ .‬כן תכלית כל הימים הנוראים היא שהיהודי והתורה‬
‫יתחברו וישמחו יחד בחטיבה אחת‪ ,‬אבל באמת גם יום החתונה אינו התכלית‪,‬‬
 ‫שמשון‬ ‫מאמרי התעוררות‬ ‫נפ ש‬ ‫עד‬

‫אל א לחיות ביחד חיים משותפים‪ .‬כן התכלית האמיתית של כל הרעש ותגעש‬
‫של הימים הקדושים והנוראים מתחילה עכשיו‪ ,‬להכניס את התורה להיות‬
‫שו ת פ ת חיינו‪ ,‬לאהוב את התורה ולהתענג בה ולחיות על פיה‪.‬‬

‫♦ ‪♦1‬‬ ‫♦ ‪♦1‬‬ ‫♦ ‪♦1‬‬

‫״ מ תו ך ש ל א ל ש מ ה בא ל ש מ ה ״‬
‫חו מ ש בראשית נקרא ״ספר הישר׳׳‪ ,‬שמסופר בו על אבות העולם וישרותם‬
‫וצד קו ת ם המופלגת ומסירותם להקב״ה ב או^ מופלא מאוד מאוד‪ .‬התורה‬
‫מ ס פ ר ת לנו זאת בכדי שגם אנחנו נלך בדרכיהם ‪ -‬דרכי ישרים‪ ,‬כל אחד כפי‬
‫יכול תו‪ .‬יחד עם זה מסופר בתורה על מעשיהם של אנשים שהיו פחות צדיקים‪,‬‬
‫ו ח שו ב מאוד לשים לב למה שניתן ללמוד גם ממעשיהם‪ ,‬שאם התורה מספרת‬
‫על כ ך משמע שיש בזה לימוד גדול‪.‬‬
‫ב סו ף פרשת נח מסופר על אחיו של אברהם אבינו ‪ -‬הרן‪ ,‬״וימת הרן על פני‬
‫תר ח אביו בארץ מולדתו באור כשדים״‪ ,‬ומפרשים חז״ל שכששבר אברהם אבינו‬
‫א ת הצלמים של תרח אביו‪ ,‬וגזר נמרוד להשליכו לכבשן האש‪ ,‬היה הרן יושב‬
‫ו או מ ר בלבו־ ״אם אברם נוצח אני משלו ואם נמרוד נוצח אני משלו״‪ ,‬לבסוף‬
‫ה צי ל הקב״ה את אברהם אבינו בנס‪ ,‬אמרו לו להרן‪ :‬״משל מי אתה״ן אמר‬
‫לה ם הרן‪ :‬״משל אברם אני״‪ ,‬השליכוהו לכבשן האש‪ ,‬ונשרף‪ .‬הנה אברהם אבינו‬
‫ש מ ס ר נפשו לשם שמים ניצל‪ ,‬ולעומתו הרן‪ ,‬שלא התכוון לש״ש‪ ,‬לא זכה לנס‬
‫ונ שרף‪ .‬ואעפ״כ‪ ,‬האפשר לומר שהקב״ה יקפח את שכרו של הרןי! אה״נ שכוונתו‬
‫לא הי ת ה טהורה‪ ,‬אבל סוף סוף הוא הפיל את עצמו לתוך האש בשם ה׳‪ .‬אך‬
‫ב א מ ת ראינו מי היו בניו של הרן; שרה ‪ -‬אימותם של כל ישראל‪ ,‬ולוט‪ ,‬שממנו‬
‫יצ או ש תי צדיקות עולם ‪ -‬רות המואביה ונעמה העמונית‪ ,‬אימותיהם של מלכות‬
‫בי ת דו ד ומשיח צדקנו‪ .‬נמצאנו למדים‪ ,‬שכל מעשה טוב‪ ,‬גם אם לא נעשה בכוונה‬
‫ט הו ר ה ולשם שמים‪ ,‬הקב״ה קובע לו שכר גדול ונצחי‪.‬‬
‫קו ר ה לפעמים שרואים יהודים עושים מעשים טובים‪ ,‬כגון שנודבים נדבות‬
‫ב בי ת הכנסת‪ ,‬או עוזרים לזולת‪ ,‬וניכר שאין כוונתם טהורה‪ ,‬אלא רצונם‬
‫עה‬ ‫ש מ שון‬ ‫מאמרי התעוררות‬ ‫נפש‬

‫להתהדר במעשיהם לשם כבוד וכד׳‪ .‬והנה נכון שאין זו הדרך ללכת בה‪ ,‬אבל‬
‫אסור לנו לזלזל בערכם של המעשים ההם‪ ,‬שבאמת כל מעשה טוב הוא חשוב‬
‫מאוד מאוד אצל הקב״ה‪ ,‬וכבר אמרו חז״ל )סנהדרין קה ע״ב(‪ :‬״לעולם יעסוק אדם‬
‫בתורה ובמצוה‪ ,‬אפילו שלא לשמה‪ ,‬שמתוך שלא לשמה בא לשמה‪ ,‬שבשכר‬
‫אמרו ) ר ״ ח ד‬ ‫ארבעים ושתים קרבנות שהקריב בלק זכה ויצאה ממנו רות״‪ .‬וכן‬
‫ע״א(‪ :‬״האומר סלע זו לצדקה בשביל שיחיו בני ובשביל שאזכה בה לחיי העולם‬
‫הבא הרי זה צדיק גמור״‪ .‬וכן האדם‪ ,‬אפילו כשלא מוצא את עצמו בשלימות‬
‫המדרגה וטהרת המעשים כרצונו‪ ,‬לא ימנע מלעשות כל אשר ביכולתו‪ ,‬שכבר‬
‫הבטיחו לנו חז״ל ש״מתוך שלא לשמה בא לשמה״‪ ,‬ולבסוף יטהרו גם המחשבות‬
‫ויזכה לשלימות הרצויה‪.‬‬

‫זהירות מהשפעת הסביבה‬

‫״לך לך מארצך ממולדתך ומבית אביך״‪ ,‬מפרש רבינו בחיי‪ :‬״לדלך ‪ -‬מלשון‬
‫לכלוך״‪ ,‬דהיינו לך לך ‪ -‬בכדי שלא תתלכלך ותטנף מדרכיהם הרעים של אנשי‬
‫ארצך ובית אביך‪ .‬ולכאורה‪ ,‬וכי אצל אברהם אבינו יש חשש שיושפע מסביבה‬
‫רעה?! והרי אדרבה זו היתה מהותו ומידתו המיוחדת של אברהם אבינו שהיה‬
‫לבד בלי שום חבר הורה או מורה‪ ,‬שעליו אמרו ‪ -‬״אברהם העברי‪ ,‬למה נקרא‬
‫שמו עבריי שכל העולם כולם בעבר האחד והוא בעבר השני״‪ ,‬היינו שעמד איתן‬
‫כנגד השפעת בית אביו שהיו עובדי ע״ז‪ ,‬ונגד השפעת כל העולם כולו והעמיד‬
‫והפיץ את הדת האמיתית בכל העולם‪ .‬ואם כן איזה חשש יש שיושפע לרעה‬
‫מאנשי סביבתו?‬

‫אבל באמת הרמז של רבינו בחיי מבאר את הענין‪ ,‬לך לך מלשון לכלוך‪ ,‬וכמו‬
‫הלכלוך הנדבק באדם מבלי שתהא לו כוונה ומחשבה לקרבו אליו‪ ,‬אלא מהאויר‬
‫ומאליו ידבק בו‪ ,‬כן היא השפעת הסביבה‪ ,‬גם אם יזהר האדם לא להשתייך‬
‫אליהם ולא להתחבר אתם‪ ,‬בע״כ ידבק בו השפעת דרכיהם‪ .‬והמדרש מבאר את‬
‫״הולך אל חכמים יחכם ורועה כסילים ירוע״‪,‬‬ ‫הפסוק )מ שלי יג‪ ,‬ח‬ ‫הסכנה יותר‪ ,‬על‬
 ‫שמשון‬ ‫מאמרי התעוררות‬ ‫נפש‬ ‫עו‬

‫אומר המדרש‪ :‬משל למה הדבר דומה? לאדם שנכנס לחנותו של בשם וקלט ריח‬
‫הבשמים‪ ,‬כשיצא כל בגדיו מבושמים ואפילו כשהוא לא קנה מן הבשם כלום‪,‬‬
‫וכן להיפך‪ ,‬הנמצא בסביבת רשעים‪ ,‬הרי זה כאדם הנכנס לחנות של בורסקי‬
‫שבגדיו קולטים ריחות רעים‪ ,‬וגם אם יזהר בכל מאודו שלא להשתייך כלל לבעל‬
‫הבורסקי ועורותיו הסרוחים‪ ,‬ידבק בו הריח בע״כ‪.‬‬
‫וכך כותב הרמב״ם בהלכות דעות וז״ל‪ :‬״דרך ברייתו של אדם להיות נמשך‬
‫בדעותיו אחר ריעיו וחביריו ונוהג כמנהג אנשי מדינתו‪ ,‬לפיכך צריך אדם‬
‫להתחבר לצדיקים כדי שילמד ממעשיהם ויתרחק מן הרשעים ההולכים בחשך‬
‫כדי שלא ילמוד ממעשיהם‪ ,‬הוא ששלמה אומר ׳הולך את חכמים יחכם ורועה‬
‫כסילים ירוע׳״‪ ,‬עכ״ל‪ .‬דייק לומר ״דרך ברייתו של האדם״‪ ,‬שכך הוא טבע‬
‫הבריאה שהטביע הקב״ה‪ ,‬וזו היא המציאות‪ ,‬ואין מי שיוכל לנהוג אחרת‪ ,‬דמי‬
‫הוא שיעמוד איתן נגד חוקי הטבע‪ ,‬והרי זה כמו חולה שיש לו מחלה מדבקת‪,‬‬
‫היאמר מישהו בכוחי הוא שלא ידבק בי ממחלתו? ! אלא כל אחד‪ ,‬וגם הבריא‬
‫ביותר‪ ,‬נזהר להתרחק מסביבתו‪ .‬כך הוא הדבר בסביבת אלו שאינם שומרים‬
‫תורה ומצוות כדבעי‪ ,‬ומבלים ימיהם בהבלי עולם ופטפוטי הבל‪ ,‬או גרוע יותר‪,‬‬
‫אין עצה אחרת אלא רק להסתלק מסביבתם לגמרי‪.‬‬
‫ואפשר לומר‪ ,‬שלהכי קבעה התורה את המסר החשוב הזה ‪ -‬לך לך בכדי‬
‫שלא תתלכלך‪ ,‬דוקא אצל אברהם אבינו‪ ,‬מפני שלעולם לא היה ולא יהא מי‬
‫)יחזקאל לג‪ ,‬כד(‬ ‫שעמד איתן נגד השפעת הסביבה כמו אברהם אבינו‪ ,‬וכדכתיב‬
‫״אחד היה אברהם ויירש את הארץ״‪ ,‬שהוא היה אדם אחד בעולם של עובדי‬
‫ע״ז‪ ,‬והוא אחד במעלה זו‪ ,‬ולעולם לא יהא כמוהו‪ .‬ואם בכל זאת הזהירו הקב״ה‬
‫לך לך מלכלוכי ארצך‪ ,‬מולדתך‪ ,‬ובית אביך‪ ,‬כ״ש וכ״ש כל אחד מאתנו‪ ,‬צריך‬
‫להשתדל להיות תמיד במקום טהור ונקי‪ ,‬ובסביבת חכמים וצדיקים‪.‬‬

‫♦‪♦ > ♦ > ♦1‬‬

‫עז‬ ‫שמשון‬ ‫מאמרי התעוררות‬ ‫נפש‬

‫טהרת הדיגור‬
‫״בזכות ארבעה דברים עאלו ישראל ממצרים‪ :‬שלא שינו את שמם‪ ,‬ואת‬
‫)ילקו״ש אמור‬ ‫לשונם‪ ,‬ולא אמרו לשון הרע‪ ,‬ולא נמצא אחד מהן פרוץ בערוה״‬
‫תת״ז(‪.‬‬

‫נעמוד עתה על ענין ״שלא שינו את לשונם״‪ ,‬שידוע שגם במצרים דיברו‬
‫אבותינו לשון הקודש‪ .‬ואין זה רק שדיברו בשפה יהודית‪ ,‬אלא גם ששמרו על‬
‫צורתה המיוחדת של השפה‪ ,‬שדיבורם היה טהור ללא ניבול פה‪ ,‬וכמו שמפרש‬
‫הרמב״ם )מר׳נ( ־ למה נקראת לשון הקודש? מפני שאין בשפה זו מילים לדברים‬
‫שיפה להם הצניעות‪ ,‬אלא רק דיבור קדוש ונקי‪ .‬יוצא שמי שעולים על לשונו‬
‫מילים וביטויים לא נקיים ־ אין זה לשון הקודש‪ ,‬ולא זאת השפה ששמרו‬
‫אבותינו שבזכותה נגאלו ממצרים‪.‬‬

‫חידוש מיוחד הוא ששמרו את טהרת הלשון במצרים‪ ,‬שארץ מצרים נקראת‬
‫ערות הארץ‪ ,‬מפני ששם גדרי הצניעות היו פרוצים לגמרי‪ ,‬והרי זו זכות מיוחדת‬
‫שאעפ״כ שמרו שם ישראל על דיבור טהור‪ ,‬ומפני כך נגאלו‪ .‬גם בזמנינו בעולם‬
‫המודרני‪ ,‬שגדרי הצניעות פרוצים בו כל כך‪ ,‬ענין מיוחד הוא לשמור על טהרת‬
‫הדיבור‪ ,‬ובזה תלוי הצלחתנו בכל דבר‪.‬‬

‫טחרת הדיבור אינה רק בענין ניבול הפה‪ .‬גם אנשים שלא תעלה על דל שפתם‬
‫מילה מגונה‪ ,‬צריכים ליזהר מביטויים חריפים‪ ,‬אפילו אם הם כועסים על‬
‫רשעים‪ .‬מסופר על החפץ־חיים שמלבד זהירותו המופלאה מלשון הרע‪ ,‬כאשר‬
‫דיבר בגטתם של רשעים‪ ,‬שזה מותר‪ ,‬ולפעמים גם מצוה‪ ,‬לעולם לא יצאו מפיו‬
‫ביטויים בוטים‪ ,‬אלא שפתו היתה תמיד צחה ונקיה‪.‬‬

‫משל לחבית של יין נקי שיש לה ברז‪ ,‬אם‬ ‫)קחלת ו‪ ,‬ז(‪.‬‬ ‫״כל עמל האדם לפיהו״‬
‫יש לכלוך על הברז‪ ,‬ואפילו מעט‪ ,‬כל היין הנקי שיצא משם יתלכלך‪ ,‬ואי אפשר‬
‫יהיה לשתותו כלל‪ .‬וכן האדם‪ ,‬אפילו אם הוא מלא בתפילה‪ ,‬תורה ויראת שמים‪,‬‬
‫אם פיו מתגאל בניבול פה‪ ,‬אפילו מעט‪ ,‬כל התורה והתפילות והיראת־שמים‬
‫היוצאים ממנו מתלכלכים ואינם שווים‪ ,‬אוי ‪ -‬כמה דבר קטן שלא שמים אליו‬
‫לב‪ ,‬בכוחו לקלקל כ״כ הרבה‪.‬‬
 ‫שמשון‬ ‫מאמרי התעוררות‬ ‫נפש‬ ‫עח‬

‫וכן להיפך‪ ,‬אם על הברז נסוך טעם טוב או בושם מעולה‪ ,‬אפילו אם החבית‬
‫מלאה במים פשוטים‪ ,‬בעברם דרך הברז חם מתמתקים ומתבשמים‪ .‬וכן אדם‬
‫שנסוך על פיו חן ועדינות הלשון‪ ,‬כל דיבוריו ואפילו בענייני העולם‪ ,‬מתבשמים‬
‫ויוצא מהם קידוש שם שמים‪ ,‬ועליו נאמר ״ישראל אשר בך אתפאר״‪.‬‬

‫חשיפות ונפלאות לימוד התורה‬

‫בפרשת יתרו אנו קוראים על המעמד הנשגב בהר סיני‪ ,‬ועל המתנה הנפלאה‬
‫שקבלנו שם ‪ -‬התורה והמצוות‪ .‬והנה מכל המצוות כולם שקבלנו מסיני‪,‬‬
‫החשובה והמופלאה שביניהם‪ ,‬היא מצות לימוד התורה עצמה‪ ,‬וכך כתב בספר‬
‫על פי מקורות מהזוה״ק‪ :‬״ועוד זאת יתירה התורה‬ ‫>שער ד׳ פ״ק‬ ‫נפש החיים‬
‫הקדושה‪ ,‬ביתרון אור ותוספת קדושה גם על כל המצוות כולן ביחד‪ ,‬שגם אם‬
‫קיים האדם כל התרי״ג מצוות בשלימות האמיתי כראוי‪ ...‬אשר אז נעשה האדם‬
‫כולו בכל אבריו ופרקיו וכל כוחותיו מרכבה גמורה שתשרה עליהם הקדושה‬
‫עליונה של המצוות כולן‪ ,‬עם כל זה‪ ,‬אין ערוך ודמיון כלל קדושת ואור המצוות‬
‫לגודל עוצם קדושת ואור התורה אשר תופיע נהרה על האדם העוסק בה כראוי‪,‬‬
‫כי ראשית דרכה בקודש הוא הגבה למעלה מעלה משורש הקדושה ואור העליון‬
‫של המצות כולן יחד״‪ ,‬עכ״ל‪.‬‬

‫והנפלאות שבלימוד התורה‪ ,‬אינו רק לחכמים הגדולים שיודעים את כל‬

‫התורה כולה‪ ,‬אלא כידוע מהספרים שמצות לימוד תורה היא בכל תיבה ותיבה‬
‫שלומד‪ ,‬וכל תיבה היא מצוה גדולה בפני עצמה השקולה כנגד כל המצוות‪,‬‬
‫ויש בה את כל נוראות סגולת התורה‪ .‬ומה נמרצו מעתה דברי רבינו יונה‬
‫בשערי תשובה שמוכיח את אלו שמבטלים ומבזבזים זמנם לריק‪ ,‬וז״ל‪ :‬״כשבני‬
‫אדם פוסקים ממלאכתם ומעסקיהם‪ ,‬והולכים לבתיהם והם בטלים‪ ,‬או‬
‫משיחים דברים בטלים‪ ,‬רעתם רבה וחטאתם כבדה מאד‪ ,‬לפי שהם מבזים‬
‫את התורה‪ ,‬שאילו היו מאמינים שאין תכלית למתן שכרה‪ ,‬למה לא ישיבו‬
‫רגליהם לבית הכנסת ללמוד הלכות או קרוא חומש או סדור תפלות‪ ,‬ואמרו‬
‫עט‬ ‫שמשון‬ ‫מאמרי התעוררות‬ ‫נפש‬

‫חז״ל כי זה שכתוב ׳כי דבר ה׳ בזה ואת מצוותיו הפר הכרת תכרת הנפש‬
‫ההיא עונה בה׳‪ ,‬כי זה נאמר על כל מי שאפשר לו לעסוק בתורה ואינו עוסק‪,‬‬
‫שהוא בוזה את דבר ח׳‪ .‬על כן חייב כל אדם לתקן לו גם בביתו מקום מיוחד‪,‬‬
‫וישים לו שם הלכות או מקרא או תחלים‪ ,‬או סדור תפלח‪ ,‬וכאשר יפנה‬
‫מעסקיו יסור שמה לשנות או לקרות‪ ,‬וגם בתקנה הזאת יפליא עצה לנפשו‬
‫לחשוך נפשו מני שחת״‪.‬‬

‫והנה עלינו לדעת‪ ,‬שכמו שאז לא ניתנה התורה במתנה לכל מאן דבעי‪ ,‬אלא‬
‫מה שזכינו לתורה היה על ידי קבלתנו את התורה מצדנו‪ ,‬ורק כאשר קבלנו עלינו‬
‫את עול התורה‪ ,‬ואמרנו ״כל אשר דיבר ה׳ נעשה ונשמע״‪ ,‬עי״כ זכינו לתורה‪ ,‬כן‬
‫הוא כהיום הזה ‪ -‬הצלחת האדם להתקרב אל ה׳ ולזכות בתורה‪ ,‬תלויה כפי‬
‫תוקף קבלתו עול תורה‪ ,‬ובעיקר שאותם הזמנים שקובע בהם עיתים לתורה‪,‬‬
‫יקבל על עצמו לעמוד איתן כחומה בצורה במסירת נפש שיהיו אותם הזמנים‬
‫קודש לה׳‪ ,‬ושלא תבטלנו שום טירדא‪ ,‬וכפי חיזוק ההסכמה כן יעזרהו ה׳ ויסורו‬
‫הטרדות ממנו‪.‬‬

‫קיום המצוות גיראה ואהגה‬

‫בפרשת יתרו אנו קוראים את עשרת הדברות‪ .‬עשרת הדברות כתובים פעם‬
‫נוספת בפרשת ואתחק‪ ,‬ויש כמה שינויים בין הדברות שבפרשת יתרו לפרשת‬
‫ואתחע‪ .‬מהמפורסמים שבחם שבפרשת יתרו כתיב ״זכור את יום השבת‬
‫לקדשו״‪ ,‬ובפרשת ואתחע כתיב ״שמור את יום השבת לקדשו״‪ .‬ודרשו חז״ל)ר״ח‬
‫כז ע״א(‪ :‬״זכור ושמור בדיבור אחד נאמרו מה שאין הפה יכולה לדבר ואין האוזן‬
‫יכולה לשמוע״‪ ,‬שנאמרו שניהם ‪ -‬בדבור אחד‪ ,‬והוא פלא גדול שעשה הקב״ה‪.‬‬

‫וזח בא ללמדנו יסוד גדול בשמירת המצוות‪ .‬״זכור״ ־ הוא ציווי כללי על כל‬
‫מצוות עשה‪ ,‬שצריך לזכור לקיימן‪ ,‬״שמור״ ‪ -‬הוא ציווי כללי על כל מצוות לא‬
‫תעשה‪ ,‬שצריכים אט לשמור עצמנו מלהיכשל בהן‪.‬‬
 ‫שמשון‬ ‫מאמרי התעוררות‬ ‫נפ ש‬

‫קיום מצוות העשה נובע בדרך כלל מאהבת השם‪ .‬שהאדם אוהב ומתעע‬
‫לקיים רצון הקב״ה‪ ,‬ולכן משתדל מאוד במצוות עשה כגון לימוד תורה‪ ,‬תפילה‪,‬‬
‫שבת קודש וכדי‪ .‬לעומת זאת קיום מצוות לא תעשה נובע בדרך כלל מיראה‪,‬‬
‫שירא האדם את בוראו ומהעונשים הגדולים שיהיו לאלו שיעברו על הלאווים‪,‬‬
‫כגון גזלה‪ ,‬אונאה‪ ,‬חילול שבת‪ ,‬לשון הרע וכד׳‪ ,‬וע״י היראה שומר האדם שלא‬
‫לעבור על הלאווים‪.‬‬
‫בנוהג שבעולם אהבה ויראה הם סתירה גמורה‪ .‬א״א לאהוב את מי שאני‬
‫ירא‪ ,‬וא״א לירא ממי שאני אוהב‪ .‬היראה גורמת בדרך כלל הרחקה וסלידה‪,‬‬
‫ואילו האהבה גורמת למשיכה וקירבה‪ ,‬והן סתירות גמורות‪ .‬אלא ששונה הדבר‬
‫כשבאים לעבודת ה׳‪ .‬כאשר האדם ירא את השם‪ ,‬ההרגש הזה עצמו הוא התענוג‬
‫הגדול ביותר שגורם לאהבה וקירבה‪ ,‬שהיראה אינה מרחקת אלא אדרבה‬
‫מקרבת‪ .‬וכתב רבינו שלמה א ^ גבירול בכתר מלכות! ״אברחה ממך ־ אליך״‬
‫כאשר בורחים מפחד השם‪ ,‬לאן בורחים? אליו יתברך לקרבתו ולאהבתו‪ .‬ו ע‬
‫בענין האהבה ככל שמתקרבים ואוהבים יותר ויותר כך יראים יותר‪ ,‬עד שהיראה‬
‫והאהבה מתאחדים‪ ,‬והלאווים הם אהובים‪ ,‬והמצוות עשה הן נוראות‪ ,‬הכל אחד‪.‬‬
‫יש שחושבים שזהירות מהעבירות והפחד מהעונש מביא לידי עצבנות ועצבות‪.‬‬
‫ההיפך הוא הנכון‪ ,‬שבענין תורה ומצוות‪ ,‬דוקא הזהירות והשמירה בדרכי‬
‫התורה‪ ,‬הוא התענוג הגדול ביותר‪ ,‬וככל שהאדם מוסיף זהירות ושמירה ניתוסף‬
‫לו חמדה ותענוג בחיים‪ ,‬וזה בדוק ומנוסה‪ .‬ולפעמים גם בני תורה טועים‬
‫במחשבה זו‪ ,‬ויראים להתמסר יותר מדי לתורה ותפלה‪ ,‬ובאמת כל מה שהאדם‬
‫מתקרב יותר‪ ,‬מוצא הוא את החיים יפים ונעימים יותר‪.‬‬
‫ולכן נאמרו שתי הדברות ״שמור״ ו״זכור״ ב״דיבור אחד״‪ ,‬ללמדנו ששני‬
‫היסודות אהבה ויראה צריכים להיות מאוחדים בלב היהודי איחוד גמור כאחד‪.‬‬
‫פא‬ ‫שמשון‬ ‫מאמרי התעוררות‬ ‫נפש‬

‫קדושת ביהכ״נ וגיהמ״ד‬

‫)מגילה כט ע״א(‬ ‫פרשת תרומה עוסקת במצות בנין בית המקדש‪ ,‬ואמרו חז״ל‬
‫שבימינו בתי כנסיות ובתי‬ ‫מעט״ )יחזקאל יא‪ ,‬טז(‪,‬‬ ‫עפ״י הפסוק ״ואהי להם למקדש‬
‫מדרשות הם במקום בית המקדש‪.‬‬

‫ואין זה רמז בעלמא‪ ,‬אלא הלכה גמורה מדאורייתא‪ .‬וכן הביא להלכה בספר‬
‫חפץ חיים בשם ספר היראים‪ ,‬דמצות מורא מקדש ‪ -‬היינו לירא מן כבוד שמים‬
‫הנמצא בבית המקדש ושלא לנהוג שם בבזיון‪ ,‬היא מצוה וחיוב דאורייתא גם‬
‫בזמן הזה על בתי הכנסיות ובתי המדרשות שלנו‪.‬‬

‫ומפני כך בתי כנסיות ובתי מדרשות אסור לנהוג בהם קלות ראש‪ ,‬שחוק או‬
‫שיחה בטלה‪ ,‬וכל שכן שאסור לדבר בהם לשון הרע ושאר דברים אסורים‪,‬‬
‫שנראה כמורד נגד המלך בביתו ולפניו‪ ,‬ח׳ ישמרנו‪.‬‬

‫וכן אסור להיכנס לביהכ״נ וביהמ״ד להסתתר מפני הגשם או בכדי לדבר עם‬
‫חבר או לקצר את דרכו‪ .‬ואם מתעכב שם מעט לעסוק בתורה או בתפלה‪ ,‬מותר‪.‬‬

‫וכן הוזהרנו מן התורה שלא להשחית דבר מביהכ״נ וביהמ״ד או בכליהם‪,‬‬

‫״ונתצתם את מזבחתם ושברתם את מצבתם וגו׳ ואבדתם‬ ‫ודברים יב‪ ,‬ג‪ -‬ח‪:‬‬ ‫דכתיב‬
‫את שמם מן המקום ההוא‪ ,‬לא תעשון כן לה׳ אלקיכם״‪ .‬וע״כ צריך מאוד‬
‫להיזהר לא לחרוט חריצים בשולחנות‪ ,‬בספסלים או בקירות ביחכ״נ‪ ,‬שיש בזה‬
‫איסור תורה‪ ,‬ובעיקר להזהיר את הילדים על כך‪.‬‬

‫כל אלו המצוות מראות על הזהירות שצריך לנהוג בקדושת בתי כנסיות ובתי‬
‫מדרשות‪ ,‬ולכבדם כראוי‪ ,‬וכן בפרשת תצוה מצינו שבני ישראל כבדו את בית ה׳‬
‫והתלהבו מאוד מאוד ליפות אותו בכדי לפאר ולרומם את בית אלקינו‪ ,‬ונדבו‬
‫זהב וכסף ואבנים טובות וכל מיני בדים יקרים בכדי להדרו‪ .‬ובאמת בכל הדורות‬
‫ידעו ישראל לחבב ולכבד ולפאר את בית הכנסת‪ .‬והיום בדורנו‪ ,‬כמו כל דבר‬
‫שבקדושה‪ ,‬נחלשה מאוד ההתלהבות למצוה זו‪.‬‬

‫ואחת הסיבות לכך היא מפני שבימינו נחלשה מאוד האמונה הפשוטה‬
‫והטהורה‪ .‬מי שהאמונה בתורה ובדברי חז״ל חיה ותמימה אצלו‪ ,‬ביודעו‬
 ‫שמשון‬ ‫מאמרי התעוררות‬ ‫נפש‬ ‫פב‬
‫שהדברים הם כפשוטם ‪ -‬שבית הכנסת ובית המדרש הם מקום משכנו כביכול‬
‫של בורא כל העולמות‪ ,‬שחיינו פרנסתנו ובריאות נפשנו וכל אושר חיינו ממנו‬
‫הם‪ ,‬ודאי לא יתעצל מלדאוג שהבית הנכבד יהא מרומם ומפואר‪ ,‬ולפחות כמו‬
‫שדו אג לביתו שלו‪ .‬ואפילו אדם מכובד אינו צריך לחוס על כבודו אלא לדאוג‬
‫ולעזור בעצמו ובמו ידיו שבית הכנסת ובית המדרש יהא יפה נקי ומסודר‪ ,‬וכבר‬
‫״אל תתהדר לפני מלך״‪ ,‬שזה מורה על אמונה‬ ‫ומשלי כח‪0 ,‬‬ ‫א מר שלמה המלך‬
‫טהורה ואהבת ה׳‪ ,‬שהן העליונות שבמדרגות והמקורות לכל הברכות‪.‬‬

‫״שלא שינו את לבושם״‬

‫בפרשת תצוה מסופר על הבגדים המיוחדים‪ ,‬המפוארים והקדושים שלבשו‬
‫הפהנים בעת עבודתם בבית המקדש‪ .‬ובאמת כל ישראל נקראים כהנים‪ ,‬כדכתיב‬
‫״ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש״‪ ,‬שכל אחד מישראל עומד תמיד‬
‫ומשרת לפני הקב״ה בתפילותיו‪ ,‬בלימוד התורה שלו ובקיום המצוות הממלאים‬
‫א ת היינו‪ .‬לכן‪ ,‬כמו הכהנים בעבודתם בבית המקדש‪ ,‬כל אחד ואחד מישראל‬
‫צריך שיהא לבושו מיוחד שיהיה ניכר שהוא ממשרתי השם‪.‬‬

‫לבושו של יהודי צריך להיות מיוחד בשלשה דברים‪ :‬ראשית‪ ,‬שיהא לבוש‬
‫צנוע‪ ,‬ולא כאופנות החדשות של הגויים‪ ,‬שכל עניינם לעורר תאוות ומחשבות‬
‫רעות ולבוז כל קודש‪ ,‬שנית‪ ,‬להיזהר מלבוש האסור ע״פ תורה‪ ,‬היינו לבוש‬
‫שמעורב בו צמר ופשתן יחדו שזה שעטנז‪ ,‬ואיסור שעטנז שווה לאיסור אכילת‬
‫חזיר‪ .‬שלישית‪ ,‬בלבוש של מצוה‪ ,‬היינו ציצית השקולה כנגד כל המצוות‪.‬‬

‫נדמה לאדם שענין הבגדים הוא סה״כ ענין חיצוני ולא כ״כ חשוב‪ ,‬אבל האמת‬
‫הי א שיש בהם נקודה פנימית ועמוקה‪ ,‬ולכן חם תופסים מקום חשוב בעבודת‬
‫השם‪.‬‬

‫ענין הבגדים בטבע הוא בעיקר לשמש להגנה על חיצוניות האדם מפני פגעים‬
‫מבחוץ‪ ,‬כגון קור‪ ,‬חום וכדי‪ .‬אבל באמת הם משמשים גם לשמירה על פנימיות‬
‫פג‬ ‫שמשון‬ ‫מאמרי התעוררות‬ ‫נפש‬

‫האדם‪ ,‬והדבר נראה בחוש‪ ,‬שהרי עינינו רואות שמי שלבוש בגדים המורים שהוא‬
‫שומר תורה ומצוות קשה לו להסתובב ולהתחבר עם אנשים פורקי עול‪ ,‬ויש בזה‬
‫הגנה גדולה בפני השפעות רעות‪ ,‬וכי יוכל להיכנס למסעדה שאינה מהדרין מן‬
‫המהדרין או לאיזה מקום מפוקפקז! כ׳׳ש הלובש חלוקא דרבע‪ .‬התופעה הזו‬
‫אינה במקרה‪ ,‬אלא יש בבגדים קדושה השומרת את האדם מפני עבירות‪.‬‬
‫הראשונים שלבשו בגדים היו אדם וחוח‪ ,‬כדכתיב ״ויעש ה׳ אלקים לאדם‬
‫שהמילה ״עור״ רומזת‬ ‫חז״ל >ב״ר פ״כ‪ ,‬כט(‬ ‫ולאשתו כתנות עור וילבשם״‪ .‬ומבארים‬
‫גם על ״אור״‪ ,‬שבאמת מי שמדיו הם בצניעות ובקדושה של מצוה ‪ -‬לבוש הוא‬
‫תמיד כתנות אור‪ .‬מדי אדם וחוה היו מדים שהלבישם הקב״ה‪ ,‬וחם היו כתנות‬
‫אור‪ ,‬וכן כל מי שדואג שמלבושיו יהיו כלבושי אדם ואשתו‪ ,‬בכיסוי ראש כהלכה‪,‬‬
‫ומדים צנועים ובמנעלים מתאימים‪ ,‬לבוש ועטוף הוא מכף רגל ועד ראש באור‬
‫יקרות של קדושה‪.‬‬
‫וכ״ש מדי מצוה‪ ,‬היינו הציצית‪ ,‬שהיא כתונת אור ממש המצילה מפגעים‬
‫רעים כדרך שמזוזה שומרת דלתות ישראל‪ ,‬וכמו כן כיסוי הראש שהוא עטרת‬
‫תפארת ונר אלקים דולק על ראשינו‪ ,‬שניהם שומרים אותנו מכל פגעי העולם‪.‬‬

‫ככוד והכנה לתפילה‬

‫בחומש ויקרא מצוה התורה על מעשה הקרבנות שהיו מקריבים בני ישראל‬
‫במשכן ובבית המקדש‪ .‬הקרבנות מיוחדים בקדושתם הגדולה ומעלתם היתירה‬
‫מכל מצוות התורה‪ .‬והענין בזה הוא מפני שטבע האדם להתרגש מאוד משפיכת‬
‫דם‪ ,‬יותר מכל דבר אחר בעולם‪ ,‬וזה גם היה ענין הקרבנות ‪ -‬שפיכת דם על‬
‫המזבח‪ ,‬להראות ביטוי של אהבה בין האדם לבוראו‪ ,‬אהבה בוערת ורצון‬
‫בקרבתו יתב׳‪ ,‬עד כדי שפיכת דמי וחלבי על מזבח אהבת ה׳‪.‬‬
‫וידוע שהתפילה היא במקום הקרבנות‪ ,‬דכתיב ״ונשלמה פרים שפתינו״‪.‬‬
‫וב מו^ הפשוט‪ ,‬כמו שקר ‪ p‬הוא ביטוי לחתבטלותו של האדם לפני בוראו עד‬
‫כדי שפיכת דמו למענו יתב׳‪ ,‬כך התפילה היא רגש של התבטלות גמורה לפני‬
 ‫שמשון‬ ‫מאמרי התעוררות‬ ‫נפש‬ ‫פד‬

‫הבורא‪ ,‬היינו ההכרה שכל מה שיש בעולם בכלל‪ ,‬ובעולמי בפרט‪ ,‬הכל ממנו יתב‪/‬‬
‫והכל שלו ורק בידו לתת‪ .‬ולכן בכדי שתהא התפילה שלימה‪ ,‬צריך שיכלל בה‬
‫ביטוי למסירות נפש והתבטלות מעשית לפני הקב״ה‪.‬‬

‫והנה חיי האדם הוא הזמן שניתן לו ממנו יתב׳ לחיות בעולם‪ ,‬וא״כ היסוד‬
‫הראשון להצלחה בשעת עסק התפילה הוא להקדיש לה זמן ופנאי‪ .‬והנה לפעמים‬
‫אנו רואים אדם שהגיע מאוחר לבית הכנסת‪ ,‬או מפני שהיה לו קשה לקום‬
‫מהמיטה‪ ,‬או מפני איזה עסק או שיחה שהיו לו לפני התפילה‪ ,‬ומפני כך הוא‬
‫ממהר בחופזה ובדילוגים מתחילת התפילה עד שמו״ע כדי להספיק להתפלל עם‬
‫הציבור‪ ,‬ובסוף התפילה ג״כ חוטף ומדלג בכדי לצאת לעסקים דחופים‪ ,‬וסוף דבר‬
‫היום קצר לו והתפילה מרובה לו‪ ,‬ומנסה לדחוס הרבה בזמן מועט‪ ,‬וכל יופיה‬
‫של התפילה מתקלקל‪ .‬ובאמת מי שלא התרגל לבוא בזמן‪ ,‬אותם עשר הדקות‬
‫לפני התפילה הם קשות כמוות‪ ,‬ואמנם זה מענין מסירות הנפש בתפילה ‪-‬‬
‫שאפילו את הדקות היקרות של שינה בבוקר או שאר ענין שבשעתו נראה חשוב‬
‫מאוד‪ ,‬יקבע האדם לעצמו שבזמן המוקדש לתפילה וההכנה לקראתה‪ ,‬כל עסקיו‬
‫יהיו בטלים וזמנו יהיה קודש לשמים‪.‬‬

‫ויש כאן גם ענין הנוגע לכבוד שמים‪ .‬הרי הכבוד הפשוט ביותר שאפשר לתת‬
‫למישהו הוא להקדיש לו מעט זמן‪ ,‬וכי יש עלבון גדול יותר מלומר ״אין לי פנאי‬
‫בשבילך״?! וכן כשכבר אנו מדברים אל השי״ת בזמן התפילה‪ ,‬בעצם אין לנו זמן‪,‬‬
‫אלא אנו ממהרים לגמור את עסקנו בתפילה במהירות‪ ,‬וחוטפים כמה מילים‬
‫כמו ״אני צריך חיים‪ ,‬פרנסה‪ ,‬רפואה‪ ,‬ועוד ועוד‪ ,‬שלום־שלום״‪ ,‬חולצים את‬
‫התפילין ובורחים‪ ,‬והיכן הדרך־ארץ? ומאחר ולפעמים באמת לחוצים בזמן‪,‬‬
‫צריך להקדים ולבוא יותר מוקדם‪ .‬אם למשל זמן התפילה בשבע בבוקר‪ ,‬להגיע‬
‫לפחות עשר דקות לפני כן‪ ,‬וזה כבר עושה שינוי גדול בכל התפילה כמו שידוע‬
‫לכל אחד‪ ,‬ואין לך דבר חשוב כמוהו למי רוצה לעשות עסק מועיל מהתפילה‪,‬‬
‫ומי שיעבוד את בוראו כך‪ ,‬ודאי שכל תפלותיו יתקבלו ־ כקרבנות וניחוחים‪.‬‬

‫♦‪♦1‬‬ ‫♦‪♦ > ♦1‬‬

 ‫פה‬ ‫שמשון‬ ‫מאמרי התעוררות‬ ‫נפש‬

‫״שקולה ציצית בנגד בל התורה״‬

‫אע״פ שאמרו חכמים נאבות פ״ב מ״א(‪ :‬״והוי זהיר במצוה קלה כבחמורה שאין‬
‫אתה יודע מתן שכרן של מצוות״‪ ,‬מ״מ יש מצוות שיש להן חשיבות מיוחדת‬
‫והוזהרנו בהן באופן מיוחד‪ .‬אחת מהן היא מצות ציצית‪ ,‬שעליה אמרו חז״ל‬
‫״שקולה ציצית כנגד כל התורה כולה״‪ ,‬ועוד אמרו מאמרים רבים להדגיש את‬
‫חשיבותה וגודל שכרה של מצות ציצית‪.‬‬

‫עוד ענין מיוחד יש במצות ציצית על דרך מה שנאמר ״חכם לב יקח מצוות״‪,‬‬
‫היינו שלעסק המצוות צריך לגשת כדרך הסוחרים הממולחים שכל מעשיהם‬
‫בחכמה ותבונה‪ ,‬לדעת איזו סחורה לקנות שיהא אפשר להרויח בה רווחים‬
‫גדולים‪ .‬והכלל בזה‪ ,‬לחפש סחורה שההשקעה בה מועטה והרווח הוא גדול‪,‬‬
‫ומבחינה זו מצות ציצית היא סחורה כדאית ומשתלמת מאוד מבין המצוות‪,‬‬
‫שאין כמותה‪ .‬הרי מחיר הציצית הוא כמה שקלים‪ ,‬פחות מרוב המצוות כמו‬
‫תפילין או לולב‪ ,‬והרווחים ממנה מרובים‪ ,‬שבכל רגע ורגע נזקפת לזכותו מצוה‬
‫נוספת‪ ,‬וזח אף אם ישכח שציציותיו עליו‪ ,‬כמו אם תאמר להשקיע השקעה חד‬
‫פעמית של כמה שקלים באיזה עסק שאינו דורש עבודה ויגיעה או מחשבה‬
‫נוספת‪ ,‬ורישום הרווחים אינו חד שנתי‪ ,‬אלא בכל רגע ורגע‪ ,‬הרי ודאי שההכנסה‬
‫תגיעה למיליונים‪ .‬לא לעשות עסק כזה צריכות להיות שתי אפשריות‪ ,‬או שהוא‬
‫שוטח גמור‪ ,‬או שאינו מאמין‪ ,‬והשניה קשה מהראשונה‪.‬‬

‫אמנם יצר הרע‪ ,‬שיודע את הסוד הזח‪ ,‬משתדל בכל כוחותיו למנוע מצוה זו‬
‫מהאדם‪ .‬מה הוא עושה‪ ,‬לאלה שעדיין לא התרגלו בציצית הוא מכניס בראשם‬
‫שזה קשה ומכביד‪ ,‬ובפרט בקיץ‪ ,‬ואע״פ שזה ׳אבסורד׳ מאין כמוהו ‪ -‬הרי כל‬
‫אחד לובש חולצה וגופיה‪ ,‬ומה כבר מוסיף עוד בגד קל של כותנה‪ ,‬שבקלות‬
‫מתרגלים אליו וערכו מגיע למיליוניסז אלא שכך היא דרכו‪ ,‬שמפתה את האדם‬
‫בכל מיני פיתוים כוזבים ומשונים למנוע ממנו לקיים את המצוות‪ .‬וגם לאידך‬
‫גיסא לאלה שכבר התרגלו ואין הולכים ד׳ אמות בלא ציצית‪ ,‬הופכת הציצית‬
‫לחלק בלתי נפרד ממלבושיהם עד שלא ירגישו בה כלל‪ ,‬וכבר אינו שם לב‬
‫לכשרות הציצית‪ ,‬שקורה שהחוטים נקרעים ואז הציצית פסולה‪ ,‬ונמצא שלובש‬
 ‫שמשון‬ ‫מאמרי התעוררות‬ ‫נפ ש‬ ‫פו‬

‫בגד עם ארבע כנפות ללא ציצית‪ ,‬ואז אדרבה‪ ,‬בכל רגע ורגע נרשמת לחובתו‬
‫עבירה‪ .‬על כן כמה זהירות צריכים למצוה חשובה ויקרה זו‪ ,‬ועל מי שזוכה לח‬
‫אמרו‪ :‬״והזהיר בציצית זוכה ומקבל פני שכינה״‪.‬‬

‫♦ ‪♦1‬‬ ‫♦ ‪♦1‬‬ ‫♦ ‪♦1‬‬

‫וחידות מחטא‬
‫התורה מספרת לנו על חטאים שחטאו גדולי עולם‪ ,‬כגון משה רבינו ע״ה‪,‬‬
‫שאמר לו הקב״ה ״יען לא האמנתם בי להקדישני״‪ ,‬וכן השבטים הקדושים‪ ,‬דוד‬
‫המלך‪ ,‬ועוד רבים‪ .‬ורואים שרצתה התורה שנדע את כל זה‪ ,‬וודאי לא בכדי‬
‫להמעיט את ערכם של אבותינו הקדושים בעינינו ח״ו‪ ,‬שבאמת לא נגע בכבודם‬
‫בהוא זה‪ .‬הרי מצינו ראינו משה רבינו ע״ה שלא זכה ליכנס לארץ ישראל על מי‬
‫מריבה‪ ,‬מה כתיב בוז ״וימת שם משה ‪ -‬על פי ה׳״‪ ,‬כביכול מת בנשיקת פיהו‬
‫של הקב״ה‪ ,‬ופשוט הוא שאם היה פוחת מערכו אפילו משהו לא היה זוכה‬
‫לנשיקה זו שהיא עדות על חביבותו ודביקותו הנצחית בהקב״ה עד אין סוף‬
‫ותכלית‪ .‬וכן השבטים הקדושים היו ונשארו אבות האומה והיסוד והשורש לעם‬
‫ה׳ עד עולם‪ ,‬ודוד המלך הוא משיח ה׳ נעים זמירות ישראל‪.‬‬
‫אלא באה התורה ללמדנו ולהראות לנו עד כמה צריכים אנו לעמוד על‬
‫המשמר ולהיזהר מכל חטא ועוון‪ .‬לפעמים אנו חושבים שהיצר הרע עיקר עסקו‬
‫הוא באנשים רקים ופוחזים‪ ,‬אבל כגון אנא‪ ,‬שקבלתי עלי עול מצוות‪ ,‬שומר שבת‬
‫כהלכתו ולומד תורה במידת האפשר‪ ,‬מובטחני שלא אתפתה בפתויו‪ ,‬ולא אכשל‬
‫בו‪ .‬לזה באה התורה ללמדנו שאף קדושי עולם נכשלו‪ ,‬ואם בארזים נפלה‬
‫שלהבת מה יעשו אזובי קיר‪ ,‬ועל האדם להיות זהיר מאוד מאוד‪ ,‬ולהתפלל תמיד‬
‫להקב״ה שיצילנו מחטאים וממכשולות ומן הכיעור והדומה לו‪.‬‬
‫זאת ועוד‪ ,‬אם נכשלנו לפעמים באיסורים‪ ,‬כגון לשון הרע‪ ,‬ביטול תורה‪,‬‬
‫״אבק״ של שנאה קנאה ומחלוקת‪ ,‬נדמה לנו שמסתמא הקב״ה לא יקפיד על כך‬
‫ויוותר‪ ,‬הרי בסך הכל הולך אני בדרך טובים‪ .‬על זה באה התורה להזהירנו‪ ,‬הנה‬
‫אבות העולם צדיקים וטהורים‪ ,‬לא ויתר להם הקב״ה מאומה‪ ,‬ודקדק עימהם‬
 ‫פז‬ ‫ש מ שון‬ ‫מאמרי התעוררות‬ ‫נפש‬

‫כחוט השערה‪ ,‬ונענשו בחומרה אף על חטא דק מן הדק‪ ,‬כ״ש אנו יתמי דיתמי‬
‫שצריכים להיות זהירים שלא ליבשל‪.‬‬
‫ולפעמים מרגיש האדם את עצמו בטוב ומשתבח בעצמו‪ ,‬כגון שלמד תורה‬
‫כמה שעות בהתמדה גדולה‪ ,‬או עשה חסד בהשתדלות רבה‪ ,‬או התפלל בכוונה‬
‫וכדומה‪ ,‬ומרגיש שהוא ״בסדר׳׳ עם הקב״ה‪ ,‬ומרשה לעצמו להקל קצת מעליו‬
‫עול תורה ומצוות‪ ,‬״לא נורא״ לדבר קצת דברים בטלים‪ ,‬לבלות קצת עם‬
‫החבר׳ה‪ ,‬לעיין קצת בעיתון או לקרוא בספר שלא כ״כ ״בהכשר״ ‪ -‬וכד׳ וכד׳‪,‬‬
‫וודאי שאין טעות גדולה מזו‪ ,‬שהרי הקב״ה מדקדק עם חסידיו כחוט השערה‪,‬‬
‫ואפילו הם אבות העולם שהיו חביבים לו אף לנשקם במו פיו יתברך‪ ,‬כביכול‪,‬‬
‫כ״ש אנו שצריכים לדקדק ולהיזהר‪ ,‬ורק אז נהיה גם אנו חביבים ואהובים אצלו‬
‫יתב׳‪.‬‬

‫עבודת האדם בתחילת היום‬

‫אחת הדרכים החשובות ביותר להצלחה בעבודת השם היא להיזהר שיהא‬
‫ראשית חיום כולו מוקדש ומיוחד להקב״ה‪ .‬וראינו בפרשת ביכורים שיש חיוב‬
‫לתת לה׳ את הראשית מכל דבר‪ ,‬וזה מפני שבטבע העולם הראשית הוא החביב‬
‫והמעולה‪ ,‬והוא היסוד לכל מה שבא אחריו‪ ,‬ועל האדם לכוף את יצרו ולתת‬
‫דוקא את המובחר והחביב לה׳‪ .‬שחרי כשהבורא ברא את העולם והוציאנו‬
‫ממצרים זכה ממילא מעיקר הדין לכל ראשית‪ ,‬מבכור אדם ובהמה‪ ,‬מן הפירות‬
‫וראשית עריסותיכם‪ ,‬וכן ראשית הגז‪.‬‬
‫ומה הדבר היקר ביותר להאדם? החיים עצמם‪ ,‬כל ימי חלדו עלי אדמות‪ .‬וגם‬
‫כאן צריך שיהא הראשית ‪ -‬חיינו הבוקר שהוא ראשית כל היום‪ ,‬קודש לה׳‬
‫לבדו‪ .‬וכך כתוב בפרשת בלק‪ :‬״הן עם כלביא יקום וכארי יתנשא״‪ ,‬ומפרש רש״י‪:‬‬
‫״כשהן עומדים משנתם שחרית‪ ,‬הן מתגברין כלביא וכארי לחטוף המצוות;‬
‫ללבוש טלית ולקרוא את שמע ולהניח תפילין״‪ .‬בטבע העולם כשהאדם מתעורר‬
‫בבוקר הוא קם בכוחות מחודשים ומוצא שגם העולם כולו מחודש ושמח‪,‬‬
 ‫שמשון‬ ‫מאמרי התעוררות‬ ‫נפ ש‬ ‫פח‬
‫״ ח ד שי ם לבקרים״‪ ,‬וזה זמן המסוגל מאוד להצליח בכל דבר ודבר‪ .‬ובזמן הזה‬
‫ב ד ר ך כלל האדם רעב אחרי שינת הלילה ותאב לחטוף איזה משהו לאכול‪ ,‬ואולי‬
‫ג ם ל שו ח ח קצת ולשמוע מחדשות העולם‪ ,‬אבל עם ישראל מתגברים ומקדישים‬
‫א ת ה שע ה היפה ביותר ביום‪ ,‬ומקיימים בה מה דכתיב ״קרבן ראשית תקריבו‬
‫א ת ם לה׳״‪ ,‬ואז התפלה והמצוות הם כקרבן חביב שעולה כליל לריח ניחוח‬
‫ו פ ו ת ח שערי שמים לכל ההצלחות לכל היום‪.‬‬

‫ו הו ב א ה עצה נפלאה בספרי הקדמונים‪ ,‬שאם רוצה האדם שתהא עבודת‬

‫ה בו ‪ p‬ר שלו עבודה מעולה בכוונה ובדביקות‪ ,‬שישמור מלדבר שום שיחת חולין‬
‫מ ה ר ג ע שהוא קם עד אחר תפלת שחרית‪ ,‬ואה״נ לא כולם יכולים לעמוד בזה‪,‬‬
‫א ב ל מי שמתרגל בזה ודאי יראה תועלת עצומה לכל תפלת הבוקר‪ ,‬וממנה ימשך‬
‫ל כ ל היו ם‪ ,‬שבטבע הדברים שהכל נמשך אחרי הראש‪ ,‬וכאשר הראשית היא‬
‫ט ו ב ה‪ ,‬כל היום יהיה בטובה ובהצלחה‪.‬‬

‫ו כ ן כתבו בשם הר״ח מוולוז׳ין‪ ,‬דבר מנוסה כשישכים אדם בבוקר ויקבל עליו‬
‫ב י ו ם ההוא עול תורה באמת ובלב תמים וכו׳‪ ,‬אז יסורו ממנו הביטולים ובוודאי‬
‫י צ ל י ח ביום ההוא בתורה‪ ,‬וכפי חיזוק ההסכמה כן יעזרהו ה׳ בו ביום וכן יסורו‬
‫ה ט ר דו ת ממנו‪.‬‬

‫ד ש ב ע ‪ p‬בי)‬ ‫שאדם‬ ‫ב מ צוו ת‬ ‫זהירות‬

‫״ו הי ה עקב תשמעון״‪ ,‬וכתב רש״י בשם חז״ל דהכוונה למצוות הקלות שאדם‬
‫ד ש ב ע ק ביו תשמעון‪ ,‬היינו שטבעו של האדם שאינו נותן לבו למצוות הקלות‬
‫ו ה מנ הגי ם הקטנים‪ ,‬אבל באמת דוקא המה מעידים על הכרת האדם ואהבתו‬
‫א ת בו ר או‪.‬‬

‫ו נ ב י א דוגמא למצוה קלה שאדם דש בעקביו‪ ,‬בדרך לשון נופל על לשון‪ :‬סדר‬
‫ל ב י ש ת נעליים‪ ,‬וכך נפסק בשו״ע או״ח סימן ב׳ בדיני לבישת בגדים‪ :‬״ינעול מנעל‬
‫י מין תחיל ה ולא יקשרנו ואח״כ ינעול של שמאל ויקשרנו‪ ,‬ויחזור ויקשור של‬
‫פט‬ ‫ש מ שון‬ ‫מאמרי התעוררות‬ ‫נפש‬

‫ימין‪ ,‬כשחולץ מנעליו חולץ של שמאל תחילה״‪ .‬והנח למי שחונך כך מילדותו או‬
‫שהשתדל להתרגל בזה‪ ,‬הרי זה כבר אצלו כטבע שני‪ ,‬אבל למי שלא הורגל בזה‪,‬‬
‫זה קשה‪ ,‬מפני שאדם נועל את מנעליו באופן אוטומטי ואינו נותן דעתו על מעשיו‬
‫באותו רגע‪ ,‬וודאי שאם היו מראים לו שבכל פעם שהוא נועל נעליו לא כמפורט‬
‫בתורה‪ ,‬באותו רגע נפצע ילד יהודי ר״ל באיזה מקום‪ ,‬פשיטא ופשיטא שיותר‬
‫על פעם אחת לא היינו צריכים להזהירו‪ ,‬אלא שנדמה לנו‪ ,‬גם אחרי שידועה‬
‫ההלכה‪ ,‬שאין הענין חמור כל כך‪ ,‬הרי אין פה לא ע״ז ולא ג״ע ולא שפ״ד‪ ,‬אבל‬
‫צריך לדעת שזה שקר! יש כאן מה שחמור משלשתן! יש כאן זלזול בתורה ובמי‬
‫שנתן את התורה‪ ,‬וכך אמרו חכמים‪ ,‬אל תסתכל בגודל המצוה אלא בגודל מי‬
‫שציווה עליה‪ ,‬ואם הקב״ה הוא שציווה על זה ‪ -‬ודאי שיש בזה ענין גדול ועמוק‬
‫עד אין חקר‪.‬‬

‫וכשמתבוננים רואים עד כמה דבר שנראה לנו קטן ‪ -‬באמת גדול הוא‪ ,‬בבוקר‬
‫אנו מברכים ״שעשה לי כל צרכי״‪ ,‬ומודים להקב״ה על המנעלים‪ ,‬לכאורה מה‬
‫המיוחד בנעליים שצריך לברך עליהם? אבל נתאר לנו אחד הנוסע באוטובוס‬
‫לאיזו פגישה גורלית וחשובה‪ ,‬באמצע הדרך הוא מוריד את הנעליים כדי להקל‬
‫על רגליו‪ ,‬ומה עושה איזה ״זד יהיר לץ שמו״ שיושב אחריו? לוקח בסתר נעל‬
‫אחת וזורקה דרך החלון‪ .‬בסופו של דבר‪ ,‬מגיעים לתחנה שהוא צריך לרדת‪,‬‬
‫איפה הנעל? ! הנהג ממהר ולוחץ ‪ -‬עכשיו כבר כל האנשים עוזרים בחיפוש‪ ,‬לסוף‬
‫הוא יורד בלי נעל‪ ,‬אנו כבר מתארים את סוף הסיפור ‪ -‬כל הסיבובים עד שמגיע‬
‫הביתה‪ ,‬כמה צער‪ ,‬כמה בושה ‪ -‬נו‪ ,‬האם באמת נעל היא דבר כזה קטן? ואם‬
‫הקב״ה נותן לנו נעליים‪ ,‬כמה חסד מונח בזה‪ ,‬ומה סה״כ הוא מבקש מאתנו?‬
‫שנזכר אז במצות תפילין‪ ,‬כמו שאת התפילין קושרים בשמאל ‪ -‬כך המנעלים‪,‬‬
‫והיינו‪ ,‬שכמו שצריכים לקשור ולהמליך את יחודו של הקב״ה על לבו ומוחו על‬
‫ידי התפילין‪ ,‬כן צריך לקשור את זכרון הקב״ה בכל הליכותיו ובכל מעשיו שהוא‬
‫עושה‪ ,‬״בכל דרכיך דעהו״‪ ,‬ואז יתקיים בנו ״מכף רגל עד ראש יש בו מתום״‪,‬‬
‫ונהיה כולנו קשורים אליו ודבוקים לקדושתו יתברך‪.‬‬

‫♦‪♦1♦ ♦ > ♦1‬‬

 ‫שמשון‬ ‫מאמרי התעוררות‬ ‫נפש‬

‫‪//‬י׳קדירות״ ‪ -‬עמלק‬
‫מ צו ת עשה מן התורה לזכור את הרע אשר עשה עמלק לישראל‪ .‬והנה ממה‬
‫ש ציוו ת ה התורה שנזכור תמיד את מעשה עמלק‪ ,‬משמע שיש כאן יסוד עקרוני‬
‫ו ח ש ו ב מאוד‪ ,‬שרשעותו של עמלק היא סכנה שכיחה וקרובה אלינו בחיי‬
‫ה י ו ם־ י ו ם‪ .‬ועוד‪ ,‬מדוע החמירה התורה כל כך למחות את זכר עמלק עד בלתי‬
‫ה ש א י ר לו שריד מה שלא מצאנו באומות אחרות שהציקו לנוי הנה מצרים‬
‫ה ע ב י ד ו אותנו עבודות פרך‪ ,‬זרקו את בנינו ליאור‪ ,‬ופרעה אף רחץ יום יום בדם‬
‫י ל די ישראל‪ ,‬ואעפ״כ לא נצטווינו למחות את זכרו מן העולם‪ ,‬א״כ מה כ״כ‬
‫מ י ו ח ד בענין עמלקי‬

‫א מנ ם כבר פירשו רבותינו‪ ,‬מהו דכתיב אשר ״קרך׳ בדרך? מלשון קרירות‪.‬‬
‫ה מ ו ב ן של הדברים הוא כך‪ :‬כאשר אדם עושה עבירה ודבר רשע‪ ,‬ודאי שעי״כ‬
‫הו א מל מד לאחרים לעשות כמוהו‪ ,‬וכבר הוא שותפו של עמלק‪ ,‬אבל עדיין אין‬
‫ז ה מ ר א ה שהוא מזלזל ומתלוצץ מכל הענין‪ .‬הנה פרעה כאשר זרק את ילדי‬
‫י ש ר א ל ליאור‪ ,‬לא בא להפגין שלרצוח בני אדם חפים מפשע הוא דבר של מה‬
‫ב ב ך ו אין בזה כל חטא‪ ,‬אלא בא במצח נחושה להרוג‪ ,‬ולכן מידה כנגד מידה‪,‬‬
‫ה ק ב ״ ה הרג כל בכור בארץ מצרים‪ .‬לא כן עמלק‪ ,‬כאשר הוא בא ללחום עם‬
‫י ש ר א ל היה זה מתוך הפגנת לעג וביטול‪ ,‬ועל ידי ליצנותו רצה לעקור את כל‬
‫ה עני ן ‪ -‬אין כאן מה לפחד מעם ישראל ואף לא מהקב״ה ההולך לפניהם בעמוד‬
‫א ש ו ע ע ‪ ,‬ואין מה להתרגש מהניסים הגדולים שנעשו להם‪ .‬וכיון שבא לעקור‬
‫א ת כ ל חומר הענין‪ ,‬גם אותו נצטווינו לעקור לגמרי מן העולם‪.‬‬

‫ו ה מו ס ר הגדול הזה נוגע גם לנו בחיי היום־יום‪ .‬יהודי משוחח בבית כנסת‬
‫ב ש ע ת התפילה או קריאת התורה‪ ,‬ומפגין לכל שאין כל חשש מלדבר דברים‬
‫ב ט ל י ם בביהכ״נ‪ ,‬ואין בזה כל חטא‪ ,‬וכאומר־ מה ישי וכי חיללתי שבתל! וכי‬
‫א כ ל ת י חזירי! זו בכלל לא עבירה‪ .‬וזה ממש מעשה עמלק! שהרי בא לזלזל‬
‫ו ל ע ק י ר את כל חומרת הענין משורשו‪ .‬ולכן נצטווינו לזכור את מעשה עמלק‪ ,‬כדי‬
‫ש א נ ח נ ו עצמנו לא נעשה מעשה עמלק‪.‬‬
‫צא‬ ‫שמשון‬ ‫מאמרי התעוררות‬ ‫נפש‬

‫וכמו שהענין שייך להרבה פינות בתורה‪ ,‬כך גם בענייני העולם הזה‪ .‬לדוגמא;‬
‫עומדים אנשים במעבר חציה ומחכים שיתחלף אור הרמזור מאדום לירוק‪ .‬והנה‬
‫איזה אדם‪ ,‬בפומביות‪ ,‬חוצה את הכביש באור אדום‪ ,‬וכאומר‪ ,‬אין בזה סכנה‪.‬‬
‫עוולה גדולה מאוד עושה האיש חזה‪ ,‬שממנו לומדים גדולים וקטנים שאין הענין‬
‫חמור כ״כ‪ ,‬והרי הרמזור נעשה להצלת חיי אדם‪ ,‬והוא מקרר את הדבר ומחר‬
‫או מחרתיים איזה ילד יקפח את חייו מחמת זח‪ ,‬רח׳׳ל‪ .‬ע״כ כאשר נזכור את‬
‫מעשה עמלק‪ ,‬נזכור גם למחות את זכרו ממעשינו‪ ,‬וח׳ יהיה בעזרינו‪.‬‬

‫♦ ‪►1‬‬ ‫♦ ‪♦1‬‬ ‫♦ ‪♦1‬‬

‫זהירות בזמן קדיאת שמע‬

‫ימי הקיץ הבאים לקראתנו טומנים בקרבם סכנה לאחת מהמצוות שהיא‬
‫מהיסודות החשובים ביותר בתורה ובאמונת ישראל‪.‬‬

‫היסוד שעליו עומדים התורה והמצוות הוא יחוד ה׳‪ ,‬שפירושו שהקב״ה שולט‬
‫על כל דבר בעולם שליטה גמורה ויחידה‪ .‬הוא ברא את הכל‪ ,‬הוא מחיה את הכל‬
‫והוא מנהיג את הכל‪ .‬מצות עשה מדאורייתא להעיד את האמת הזאת פעמיים‬
‫ביום‪ ,‬בבוקר ובערב‪ ,‬וזו היא מצות קריאת שמע של שחרית וערבית‪.‬‬

‫למצוה זו זמן קבוע שאין לאחרו‪ ,‬ואם קרא לאחר זמנה לא יצא ידי חובת‬
‫המצוה‪ .‬בבוקר חייבים להקפיד לקרוא ק׳׳ש דוקא לפני שעובר רבע היום‪ .‬דומה‬
‫הדבר לשטר השווה אלפי שקלים אשר זמן פירעונו מוגבל‪ .‬כמה חסר‪-‬לב יהיה‬
‫מי שנכנס לבנק לפדות את שטרו לאחר הזמן הנקוב‪ ,‬ולאכזבתו חרבה מודיעים‬
‫לו שמפני התרשלותו איבד את כל העושר ההוא‪ .‬כך הדבר במצות ק״ש‪ ,‬אפשר‬
‫לקיימה רק עד הזמן שהתורה קבעה‪ ,‬לאחר זמנה אין למצוה כל ערך‪ ,‬אלא נחשב‬
‫ככל הקורא פרשה אחרת בתורה‪.‬‬

‫בימי הקיץ הימים מתארכים והשמש זורחת מוקדם יותר‪ ,‬זמן ק״ש מקדים‬
‫והולך‪ .‬מי שאינו עומד על המשמר לקיים את המצוה בזמנה‪ ,‬עלול מאוד מפני‬
‫שינויי הזמנים לאחר ולאבד את המצוה ח״ו‪ .‬בפרט בשבתות וימים טובים שיש‬
 ‫שמשון‬ ‫מאמרי התעוררות‬ ‫נפ ש‬ ‫צב‬

‫ה ק מי ם מאוחר יותר‪ ,‬וגם התפלות מאוחרות יותר‪ ,‬מרובה אז הסכנה להפסיד‬

‫א ת חמצוה‪.‬‬
‫סו ף זמן ק״ש של שחרית הוא ברבע היום‪ .‬ישנם שתי שיטות כיצד לחשב את‬
‫הז מן‪ ,‬המגן אברהם על השולחן ערוך ועוד מגדולי הפוסקים אומרים שמחשבים‬
‫א ת היו ם מעלות השחר עד צאת הכוכבים‪ ,‬והגר״א ומגדולי הפוסקים אומרים‬
‫ש מח שבי ם את היום מנץ החמה עד שקיעת החמה‪ .‬בימים אלו של תחילת ניסן‪,‬‬
‫עד שיונ הג שעון הקיץ‪ ,‬הזמנים מקדימים מיום ליום‪ ,‬וצריך לשים לב שלא לאחר‬
‫א ת ו מן ק״ש‪ .‬למגן אברהם סוף זמן ק׳׳ש היום הוא בערך ‪ 7:40‬עד ‪ 50‬־ ‪ 7‬והולך‬
‫ו מ ת קד ם‪ ,‬ולהגר״א הוא בערך ‪.8:40‬‬
‫ובזכו ת מצות ק״ש בזמנה נזכה לברכת ״למען ירבו ימיכם וימי בניכם על‬
‫ה אד מ ה אשר נשבע ה׳ לאבותיכם״‪.‬‬

‫> ♦ ♦‪♦1♦ ♦1‬‬