‫תוכן עניינים‬

‫‪ .1‬פתח דבר‬
‫‪ .2‬הקדמה ורציונאל‬
‫‪ .3‬מסמכי יסוד‬
‫‪ -‬מגילת העצמאות‬
‫‪ -‬רוח צה "ל‬
‫‪ -‬יעוד ויחוד‬
‫‪ .4‬שער ראשון‪ -‬תולדות עם ישראל‬
‫‪ .1.4‬פתיחה‬
‫‪ .2.4‬העת העתיקה‬
‫‪ .1.2.4‬ראשיתו של העם היהודי‬
‫‪ .2.2.4‬תקופת ההתנחלות והשופטים‬
‫‪.3.2.4‬תקופת המלוכה‬
‫‪.4.2.4‬חורבן בית המקדש הראשון וגלות בבל‬
‫‪.5.2.4‬שיבת ציון‬
‫‪ .6.2.4‬השלטון ההלניסטי והמרד החשמונאי‬
‫‪.7.2.4‬השושלת החשמונאית ‪ ,‬הכיבוש הרומאי ומלכות הורדוס‬
‫‪.8.2.4‬חורבן בית שני‬
‫‪.9.2.4‬תקופת יבנה‬
‫‪ .01.2.4‬מרד בר‪-‬כוכבא‬
‫‪ .11.2.4‬תקופת ר' יהודה הנשיא וחתימת המשנה‬
‫‪ .21.2.4‬תקופת התלמוד והתהוות מרכז בבל‬
‫‪ .31.2.4‬תקופת הגאונים‬
‫‪ .3.4‬ימי הביניים וראשית העת החדשה‬
‫‪ .1.3.4‬תקופת הראשונים‬
‫‪ .1.1.3.4‬הרמב"ם‬
‫‪ .2.1.3.4‬רש"י‬
‫‪ .2.3.4‬תור הזהב וגירוש ספרד‬
‫‪.3.3.4‬צפת כמרכז רוחני‬
‫‪ .4.3.4‬שבתאי צבי ותנועת השבתאות‬
‫‪ .5.3.4‬תנועת החסידות וההתנגדות לה‬
‫‪ .4.4‬תפוצות ישראל‬
‫‪ .1.4.4‬פתיחה‬
‫‪ .2.4.4‬יהדות מזרח אירופה וברית המועצות‬
‫‪ .3.4.4‬יהדות מערב אירופה וצפון אמריקה‬

‫‪1‬‬
‫* גרסה שנייה‬
 ‫‪ .4.4.4‬יהדות ארצות האסלאם‬
‫‪ .5.4.4‬יהודי אתיופיה‬
‫‪ .5.4‬סיכום‬
‫‪ .5‬שער שני‪ -‬התנועה הציונית‬
‫‪ .1.5‬פתיחה‪ :‬היהודי אל מול אתגרי העת החדשה‬
‫‪ .2.5‬מבשרי הציונות‬
‫‪ .3.5‬תנועת "חיבת ציון "‬
‫‪ .4.5‬בנימין זאב הרצל והקמת התנועה הציונית‬
‫‪ .5.5‬זרמים בתנועה הציונית‬
‫‪.1.5.5‬ציונות מדינית ‪ ,‬ציונות מעשית וציונות סינתטית‬
‫‪.2.5.5‬ציונות רוחנית‬
‫‪.3.5.5‬ציונות דתית‬
‫‪.4.5.5‬ציונות סוציאליסטית‬
‫‪ .6.5‬סיכום‬
‫‪ .6‬שער שלישי‪ -‬הישוב העברי והמדינה שבדרך‬
‫‪ .1.6‬פתיחה‪ :‬ארץ ישראל בין חדש לישן‬
‫‪ .2.6‬הישוב הישן ‪ :‬מאפיינים מרכזיים‬
‫‪ .3.6‬ראשיתו של השינוי‬
‫‪ .4.6‬העלייה הראשונה‬
‫‪ .5.6‬העלייה השנייה‬
‫‪ .6.6‬תחיית השפה העברית‬
‫‪ .7.6‬היישוב אל מול מלחמת העולם הראשונה‬
‫‪ .8.6‬הישוב היהודי ושלטונות המנדט הבריטי ‪ :‬משיתוף פעולה למאבק‬
‫‪ .9.6‬העליות לארץ בתקופת המנ דט הבריטי‬
‫‪.1.9.6‬העלייה השלישית‬
‫‪.2.9.6‬העלייה הרביעית‬
‫‪.3.9.6‬העלייה החמישית‬
‫‪ .01.6‬הישוב היהודי בארץ אל‪ -‬מול מלחמת העולם השנייה והשואה‬
‫‪ .11.6‬לקראת המדינה ‪ :‬הדרך אל הכרזת העצמאות‬
‫‪ .21.6‬הולדתו של הסכסוך הישראלי ‪-‬ערבי (תקופת המאורעות)‬
‫‪ .1.21.6‬פרוץ הסכסוך‬
‫‪ .2.21.6‬מאורעות תר "פ‪-‬תרפ"א וקרב תל‪-‬חי‬
‫‪ .1.2.21.6‬קרב תל‪-‬חי‬
‫‪ .2.2.21.6‬מאורעות תר "פ‬
‫‪ .3.2.21.6‬מאורעות תרפ "א‬
‫‪ .3.21.6‬מאורעות תרפ "ט‬

‫‪2‬‬
‫* גרסה שנייה‬
 ‫‪ .4.21.6‬מאורעות תרצ "ו‪-‬תרצ"ט ( המרד הערבי הגדול)‬
‫‪ .31.6‬התפתחות כוח המגן העברי‬
‫‪ .1.31.6‬במלחמת העולם הראשונה‬
‫‪ .1.1.31.6‬ניל"י‬
‫‪ .2.1.31.6‬הגדודים העבריים‬
‫‪ .2.31.6‬ארגוני השמירה‬
‫‪ .1.2.31.6‬בר‪-‬גיורא‬
‫‪ .2.2.31.6‬השומר‬
‫‪ .3.31.6‬ארגוני המחתרות‬
‫‪ .1.3.31.6‬ההגנה‬
‫‪ .1.1.3.31.6‬פלמ"ח‬
‫‪ .2.3.31.6‬האצ"ל‬
‫‪ .3.3.31.6‬הלח"י‬
‫‪ .4.31.6‬התגייסות היישוב במלחמת העולם השנייה‬
‫‪ .5.31.6‬הקמת צה "ל‬
‫‪ .7‬שער רביעי‪ -‬השואה‬
‫‪ .1.7‬פתיחה‪ :‬העם היהודי בגלות בין שגשוג לשקיעה‬
‫‪ .2.7‬עלייתו של המשטר הנאצי ורדיפת היהודים בגרמניה‬
‫‪ .1.2.7‬דרכה של המפלגה הנאצית לשלטון‬
‫‪ .2.2.7‬תורת הגזע והיהודים ‪ :‬מתיאוריה למעשה‬
‫‪ .1.2.2.7‬חרם ודחיקה מתפקידים ציבוריים‬
‫‪ .2.2.2.7‬חוקי נירנברג‬
‫‪ .3.2.2.7‬טרור ורדיפה‬
‫‪ .4.2.2.7‬ניסיונות ההגירה‬
‫‪ .3.7‬ההודים בשלביה הראשונים של במהלך מלחמת העולם השנייה‬
‫‪ .1.3.7‬פרוץ המלחמה ואיגרת הבזק של היידריך‬
‫‪.2.3.7‬הקמת הגטאות והחיים בגטו‬
‫‪" .4.7‬הפתרון הסופי "‬
‫‪ .1.4.7‬רצח היהודים במבצע ברברוסה‬
‫‪ .2.4.7‬וועידת ואנזה ומבצע ריינהרד‬
‫‪ .3.4.7‬הקמת אושוויץ והשמדת יהדות אירופה‬
‫‪ .5.7‬הצלה והתנגדות‬
‫‪.1.5.7‬חסידי אומות העולם‬
‫‪ .2.5.7‬ניסיונות הצלה‬
‫‪.3.5.7‬התנגדות‪ :‬המרידה בגטאות‪ ,‬במחנות וביערות‬
‫‪ .6.7‬עם תום המלחמה‬

‫‪3‬‬
‫* גרסה שנייה‬
 ‫‪ .1.6.7‬שארית הפליטה והחזרה לחיים‬
‫‪.2.6.7‬משפטי נירנברג‬
‫‪ .7.7‬השואה ומדינת ישראל‬
‫‪.1.7.7‬משפט קסטנר‬
‫‪.2.7.7‬הקמת יד ושם‬
‫‪.3.7.7‬הסכם השילומים‬
‫‪.4.7.7‬משפט אייכמן‬
‫‪ .8.7‬סיכום‬
‫‪ .8‬שער חמישי‪ -‬מדינת ישראל‪ -‬מדינה יהודית ודמוקרטית‬
‫‪ .1.8‬פתיחה‪ :‬מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית‬
‫‪ .2.8‬יסודות המשטר הדמוקרטי‬
‫‪.1.2.8‬הרשות המחוקקת ‪ :‬כנסת ישראל‬
‫‪.2.2.8‬הרשות המבצעת ‪ :‬הממשלה‬
‫‪.3.2.8‬הרשות השופטת ‪ :‬בתי המשפט‬
‫‪ .4.2.8‬האזרח במדינה יהודית ודמוקרטית‬
‫‪.5.2.8‬צה"ל צבא במדינה יהודית ודמוקרטית‬
‫‪.6.2.8‬החייל בצה "ל‪ ,‬צבא עם במדינה יהודית ודמוקרטית‬
‫‪ .3.8‬סמלים לאומיים‬
‫‪ .1.3.8‬סמל המדינה‬
‫‪ .2.3.8‬דגל המדינה‬
‫‪.3.3.8‬המנון המדינה‬
‫‪ .4.8‬מוסדות מרכזיים‬
‫‪ .1.4.8‬נשיא המדינה‬
‫‪ .2.4.8‬מבקר המדינה‬
‫‪ .3.4.8‬הרבנות הראשית לישראל‬
‫‪ .4.4.8‬בנק ישראל‬
‫‪.5.4.8‬המוסדות הציוניים‬
‫‪ .5.8‬חוקים ומסמכים מכוננים‬
‫‪.1.5.8‬חוק יסוד ‪ :‬כבוד האדם וחירותו‬
‫‪.2.5.8‬חוק יסוד ‪ :‬ירושלים בירת ישראל‬
‫‪.3.5.8‬חוק השבות‬
‫‪.4.5.8‬חוק שירות הביטחון‬
‫‪.5.5.8‬מסמך הסטאטוס‪ -‬קוו‬
‫‪ .6.8‬סיכום‬
‫‪ .9‬שער שישי‪ -‬החברה הישראלית‬
‫‪ .1.9‬פתיחה‪ :‬מחברה יישובית לחברה ממלכתית ‪ -‬יש לכתוב פתיח חדש‬

‫‪4‬‬
‫* גרסה שנייה‬
 ‫‪ .2.9‬עלייה וקליטה‬
‫‪.1.2.9‬העלייה ההמונית (שנות החמישים )‬
‫‪" .2.2.9‬שלח את עמי " (שנות השבעים )‬
‫‪.3.2.9‬העלייה מאתיופיה (שנות השמונים והתשעים )‬
‫‪.4.2.9‬העלייה מרוסיה (שנות התשעים )‬
‫‪ .3.9‬מיעוטים במדינת ישראל‬
‫‪ .1.3.9‬פתיחה‬
‫‪ .2.3.9‬דרוזים‬
‫‪.3.3.9‬מוסלמים‬
‫‪.4.3.9‬נוצרים‬
‫‪ .4.9‬מוקדי מתיחות ודיון בחברה הישראלית‬
‫‪.1.4.9‬המתח החברתי‪ -‬כלכלי‬
‫ואדי סאליב‬
‫הפנתרים השחורים‬
‫‪.2.4.9‬המתח הדתי‬
‫המשבר הפוליטי בסוגיית "מיהו יהודי "? והמשאל בקרב חכמי ישראל‬
‫פרשת "האח דניאל "‬
‫פרשת שליט והתיקון בחוק השבות‬
‫‪.3.4.9‬המתח הפוליטי ‪ :‬בין ימין ושמאל‬
‫‪.4.4.9‬המתח בין יונים וניצים ‪ :‬תהליך השלום‬
‫הסכם השלום עם מצריים‬
‫תהליך מדריד‬
‫תהליך אוסלו‬
‫הסכם השלום עם ירדן‬
‫תוכנית ההתנתקות‬
‫‪.5.4.9‬המתח בין ביטחון ‪ ,‬חברה ודמוקרטיה‬
‫עסק הביש‬
‫פרשת קו ‪200‬‬
‫מלחמת המפרץ‬
‫‪ .6.4.9‬המתח בין הרוב היהודי והמיעוט הערבי‬
‫הטבח בכפר קאסם‬
‫יום האדמה‬
‫אירועי אוקטובר וועדת אור‬
‫‪ .5.9‬סיכום‬
‫‪ .01‬שער שביעי‪ -‬ביטחון ישראל‬
‫‪ .1.01‬פתיחה‬
‫‪ .2.01‬מלחמות ומבצעי צה "ל‬

‫‪5‬‬
‫* גרסה שנייה‬
 ‫‪ .1.2.01‬מלחמת העצמאות‬
‫‪ .2.2.01‬פעולות התגמול‬
‫‪ .3.2.01‬מלחמת סיני (מבצע קדש )‬
‫‪ .4.2.01‬מלחמת ששת‪ -‬הימים‬
‫‪ .5.2.01‬מלחמת ההתשה‬
‫‪ .6.2.01‬מלחמת יום הכיפורים‬
‫‪ .7.2.01‬מבצע "יונתן" ( כדור הרעם)‬
‫‪ .8.2.01‬מבצע "ליטאני"‬
‫‪ .9.2.01‬מלחמת שלום הגליל‬
‫‪ .01.2.01‬האינתיפאדה הראשונה‬
‫‪ .11.2.01‬אירועי "גאות ושפל " (האינתיפאדה השנייה )‬
‫‪ .21.2.01‬מלחמת לבנון השנייה‬
‫‪ .31.2.01‬מבצע "עופרת יצוקה "‬
‫‪ .41.2.01‬מבצע "צוק איתן "‬
‫‪ .3.01‬סיכום‬
‫‪ .11‬נספחים‬
‫‪ -‬לוח השנה העברי‪ -‬ישראלי‬
‫‪ -‬נשיאים‪ ,‬ראשי ממשלות ורמטכ "לים‬
‫‪ -‬מפת ארץ ישראל ומפת גבולות‬

‫‪6‬‬
‫* גרסה שנייה‬
 ‫פתח דבר‬
‫"מקראות ישראל" מבטאות את הזיקה שבין המורשת והמסורת לבין משמעות היותנו צבא העם‬
‫במדינה יהודית ודמוקרטית ‪ .‬נטבע בהן חלק קטן מהמארג התרבותי הייחודי של החברה‬
‫הישראלית‪ ,‬והן מהוות תשתית ידע חיונית לכל קצין בצבא ההגנה לישראל‪.‬‬
‫זהותו של אדם נעה בין שני קצותיו של ציר הזמן‪ ,‬הקו המתפתל של שרשרת הדורות‪ .‬קצהו‬
‫האחד מזכיר לכל אדם כי הוא חוליה בתהליך משמעותי וגדול ממנו‪ ,‬שהחל שנים לפני היוולדו‬
‫ויימשך‪ ,‬ככל הנראה‪ ,‬שנים רבות לאחר לכתו‪ .‬השני‪ ,‬הינו ציר המציאות הנוכחית‪ ,‬שהוא חווה‬
‫במהלך חייו‪ :‬הגורמים שהשפיעו על עיצובו בסביבה בה הוא חי‪ ,‬מרכיבי אישיותו כמו גם הידע‬
‫שצבר‪ .‬אין אנו יכולים לצפות את העתיד אך אנו יכולים להשפיע עליו על‪-‬ידי עיצוב ההווה‪.‬‬
‫היות קצין משמעו להוביל ולהנהיג‪ ,‬להוות דוגמה ומופת לחיילים ולחיילות‪ .‬מפקדי צה"ל‪,‬‬
‫במעשיהם ובערכיהם‪ ,‬מחויבים לכך בפני פקודיהם ולמען החברה ממנה יצאו ואליה ישובו‪ .‬היות‬
‫קצין משמעו לקבל את ההחלטה הנכונה בתנאי לחץ ואי ודאות ליזום ולקחת אחריות‪ .‬לכל אלו‬
‫נדרש אמנם ידע מקצועי‪ ,‬אך בה בעת חשוב שהקצין ישאב את סמכותו ממקורות כוח נוספים‪:‬‬
‫תהליכי העבר‪ ,‬לרבות תולדותיהם המופלאים של עם ישראל והמדינה‪ ,‬הרכבה הייחודי של‬
‫החברה הישראלית ונכסי צאן ברזל התרבותיים שלה‪ ,‬כמו גם התהליכים הדמוקרטים של מדינת‬
‫ישראל‪ .‬אלו ירחיבו את בסיס הידע שלו‪ ,‬יעמיקו את השקפת עולמו ויסייעו לו בתהליכי קבלת‬
‫ההחלטות כמו גם בשיח החינוכי עם פקודיו‪ .‬ידיעת העבר‪ ,‬והבנת ההתרחשויות בהווה הן תשתית‬
‫איתנה להיערכותו ומוכנותו של הקצין להתמודד עם אתגרי העתיד‪.‬‬
‫אמר המשורר‪" :‬האדם אינו אלא תבנית נוף מולדתו"‪( .‬שאול טשרניחובסקי) ואכן‪ ,‬כל אשר לנו‬
‫כחברה וכעם נטוע כאן‪ ,‬בנופי הארץ הזו‪ :‬מכמיהת הדורות הקודמים להגיע אליה‪ ,‬לגאול‬
‫ולהיגאל בה‪ ,‬ועד לימינו אלה בהם‪ ,‬אתם דור ההווה והעתיד מממשים בפועל את השמירה על‬
‫הקיים בהגנה על גבולותיה‪.‬‬
‫מונח לפניך‪ ,‬הצוער‪ -‬הקצין לעתיד‪ ,‬לקט עיוני‪ ,‬שמהווה תשתית ידע חיוני‪ ,‬שנועד לחזק את‬
‫עולמך הרוחני ובעיקר לסייע לך בעיצוב זהותך כקצין בצבא ההגנה לישראל‪.‬‬

‫בהצלחה!‬

‫קצין החינוך והנוער הראשי‬ ‫מפקד בית הספר לקצינים‬

‫‪7‬‬
‫* גרסה שנייה‬
 ‫צוער יקר‪,‬‬

‫את כל הצידה שצריך להכין‬ ‫"ל‬ ‫חוברת זו נועדה ללוות אותך בשלב הראשון של תהליך הקצונה בצה‬
‫וכל הצבעים שצריך להבחין‬ ‫(בה"ד ‪ )1‬בתחום‬ ‫ולהכין אותך אל מבחני הכניסה של בית הספר לקצינים‬
‫וכל השירים שהיו לרוחי‬
‫החינוך‪.‬‬
‫לקחתי עימי אל הדרך‪.‬‬
‫מבנה ה חוברת נשען על מגילת העצמאות וכל אחד משערי ה נפתח בציטוט‬
‫האם בשבילים שארצה לנסות‬ ‫ממנה‪ .‬הבחירה במסמך זה איננה מקרית ‪ .‬מגילת העצמאות מייצגת את‬
‫וגם האמת שארצה לכסות‬
‫החלומות והתקוות של מייסדי המדינה היא כוללת בתוכה את הבסיס‬
‫וכל השגיאות שארצה לעשות‪,‬‬
‫יבואו עימי אל הדרך?‬ ‫ההיסטורי‪ ,‬המוסרי והמשפטי להקמת המדינה לצידם של עקרונותיה של‬
‫המדינה החדשה ‪ .‬היכרות עם המגילה חשובה ‪ ,‬על כן ‪ ,‬לכל אזרח ישראלי‬
‫עכשיו כשלפתע נפתחת הדלת‬
‫ועל אחת כמה וכמה ל קצין לעתיד בצה "ל‪.‬‬
‫מולי המרחק והרוח מושכת‬
‫ואני בפתח עומד‪ ,‬ועומד –‬
‫באיזו רגל אתחיל ללכת?‬
‫(יהודה עמיחי )‬
‫‪,‬‬ ‫השער הראשון בחוברת עוסק בסיפורו ההיסטורי של העם היהודי‬
‫ובבסיסו עומדת ההנחה כי היכרות עם העבר הל אומי ועם המורשת ההיסטורית של קהילות ישראל ‪ ,‬חיונית לשם‬
‫הבנת ההווה ולשם פיתוחו של העתיד ‪ .‬השער השני עוסק בסיפורה של התנועה הציונית ‪ ,‬ומטרתו להעמיק את‬
‫‪ .‬השער השלישי מהווה המשך לשער‬ ‫ההיכרות עם המהפכה הרעיונית שהובילה להקמתה של מדינת ישראל‬
‫‪,‬‬ ‫יתו של היישוב העברי בארץ ועל האופן בו נוצרה בה התשתית המוסדית‬ ‫הקודם ומבקש לעמוד על ראש‬
‫‪ .‬השער הרביעי עוסק בשואה‪ ,‬אחד האירועים הטראומטיים ‪,‬‬ ‫החברתית והביטחונית לכינונה של המדינה‬
‫‪ .‬השער החמישי ‪-‬‬ ‫המעצבים והמשמעותיים ביותר בעת החדשה המשפיע באופן עמוק על החברה הישראלית‬
‫‪ ,‬כולל סקירה ביחס‬ ‫עוסק במבנה ובסמלים של מדינת ישראל‬ ‫מדינת ישראל‪ -‬מדינה יהודית ודמוקרטית‬
‫"ל צבא עם במדינה יהודית ודמוקרטי ת; השער‬ ‫לרשויותיה ולמוסדותיה ומתייחס אל משמעות היותו של צה‬
‫השישי "החברה הישראלית "‪ ,‬פותח בתיאור תהליך קיבוץ הגלויות והקליטה ההמונית בעשורים הראשונים‬
‫בבחינתם של מספר מוקדי מתיחות‬ ‫להקמת המדינה ‪ ,‬ממשיך בסקירתם של המיעוטים החיים בישראל ומסיים‬
‫ודיון בחברה הישראלית ‪ .‬מטרתו של פרק זה היא להעמיק את היכרותך ‪ ,‬כקצין לעתיד‪ ,‬עם שורשיך ועם התרבות‬
‫על התהוות הסכסוך‬ ‫ממנה מגיעים חייליך ‪ .‬השער השביעי‪ -‬עוסק בביטחון ישראל ‪ .‬הוא נפתח בסקירה‬
‫הישראלי‪ -‬ערבי ו ממשיך בסקירתן של מלחמות ישראל ומספר מבצעים נוספים ‪ .‬ההיכרות עם תכניו של פרק זה‬
‫"ל‪ .‬בנוסף‬ ‫ביטחו נית בעת הזו ולשם היכרות עם מורשת הקרב של צה‬ ‫הכרחית לשם הבנת המציאות המדינית‬
‫מצורפים ‪ -‬סקירת מועדים מרכזיים בלוח השנה העברי‪ -‬ישראלי; סקירת נשיאים ‪ ,‬ראשי ממשלה וראשי המטה‬
‫הכללי במדינת ישראל ומפת ארץ ישראל בחלוקה לחבלי ארץ וסימון גבולות ‪.‬‬

‫‪8‬‬
‫* גרסה שנייה‬
‫החוברת נכתבה מתוך מגמה להעשיר את עולמו של הלומד ‪ .‬מסיבה זו בחרנו לשבץ בספר ציטוטים ותמונות ‪ ,‬רבים‬
‫‪ .‬מטרתה הראשונית של‬ ‫ככל האפשר ‪ ,‬ושילבנו בו שאלות למחשבה שנועדו לספק זווית נוספת על הנושא הנידון‬
‫החוברת היא כמובן להנחיל ידע אך לצד זאת שאפנו לעודד אתכם לראות בתכניה לא רק רצף של "דברים שצריך‬
‫לדעת"‪ ,‬אלא גם בסיס לדיון ‪ ,‬הזדמנות לנקוט עמדה ובעיקר הזמנה לחשיבה ‪.‬‬
‫לצורך נוחות הקריאה נקבעו בחוברת סימנים מוסכמים ‪ :‬ציטוט יובא בכתב כזה ואילו השאלות לדיון יופיעו בתוך‬
‫מסגרת ו בכתב כזה ‪ .‬הנושאים המרכזיים בכל עמוד בהם תתמקדנה השאלות במבחן יובאו בהדגשה‪ .‬לאורך‬
‫החוברת משולבות הערות שוליים המתייחסות לאישים ‪ ,‬מושגים ומוסדות הנזכרים במהלך הטקסט ; הערות אלו‬
‫‪ .‬לימוד נכון של תכני‬ ‫אינן חלק מן החומר למבחן והן נועדו רק לסייע בביאור ולהרחיב את הטקסט הראשי‬
‫החוברת כולל קריאה ראשונית של הטקסט כולו ולאחריה חזרה תוך התמקדות ב נושאים ובמושגים המובאים‬
‫בהדגשה‪ .‬חשוב לציין – לשם הצלחה במבחן נדרשת הבנה של ההקש ר ההיסטורי והחברתי הכולל ‪ .‬במבחן תדרשו‬
‫(המובא בחוברת)‪ ,‬להשלים מפה אילמת (המובאת ב חוברת) ופרט לכך‬ ‫לכתוב את מילותיו של ההמנון הלאומי‬
‫‪ .‬לתשומת לבכם ‪ :‬במבחן תדרשו לענות על‬ ‫לענות על שאלות אמריקאיות המתייחסות לכלל תכניו של הספר‬
‫שאלות כלליות בלבד ועל נושאים העומדים במרכזו של הפרק‪.‬‬

‫אנו מקווים כי השימוש בחוברת יעשיר את עולמכם ‪ ,‬ירחיב את הידע שלכם ויסייע להצלחתכם במבחן ‪.‬‬

‫בהצלחה!‬

‫אינטראקטיבית‬
‫‪.‬‬ ‫* נבקש להסב את תשומת לבכם כי זוהי גרסת ביניים‪ .‬בעתיד הקרוב תופץ לומדה‬
‫מנת שנוכל לתקנה‪.‬‬
‫* במידה ונתקלתם בטעות במהלך הלימוד נבקשכם להסב את תשומת ליבו של סגל הפיקוד אליה על‪-‬‬

‫‪9‬‬
‫* גרסה שנייה‬
 ‫שער ראשון‪-‬‬
‫תולדות עם ישראל‬
‫"בארץ ישראל קם העם היהודי ‪ ,‬בה עוצבה דמותו הרוחנית ‪ ,‬הדתית‬
‫והמדינית‪ ,‬בה חי חיי קוממיות ממלכתית ‪ ,‬בה יצר נכסי תרבות לאומיים‬
‫וכלל‪ -‬אנושיים והוריש לעולם את ספר הספרים הנצחי "‬
‫(מתוך מגילת העצמאות )‬

‫תמונת שער הניצחון שהוקדש לטיטוס ברומא ועליו תבליט המציג תהלוכה של שבויים הנושאים מאוצרות‬
‫המקדש החרב בירושלים ‪ .‬דמותה של המנורה הנמצאת במרכזו של התבליט משמשת כס מל המדינה‪.‬‬

‫‪ 1.1‬פתיחה‪" :‬עם שאינו יודע את עברו ‪"...‬‬

‫אחת הפסקאות הראשונות במגילת העצמאות ‪ ,‬אותה ציטטנו לעיל ‪ ,‬מבקשת לקשור קשר מורכב בין העם היהודי ‪,‬‬
‫ארץ ישראל ‪ ,‬המסורת היהודית ‪ ,‬מפעלי התרבות שהיא הולידה והתנועה הציונית ‪ .‬קשר מחומש זה שנראה לנו‬
‫טבעי וכמעט מובן מאליו ‪ ,‬לא תמיד א פיין את העם היהודי והתנועה הציונית ‪ .‬חוקר הציונות ‪ ,‬אבי בראלי ‪ ,1‬מבקש‬
‫"משמרת"‪ ,‬ששאפה לשמר את ערכי התרבות‬ ‫להציג את אופייה הכפול של התנועה ‪ :‬מחד היא הייתה תנועה‬
‫; אך מאידך היא הייתה תנועה‬ ‫היהודית גם בעידן מורכב של תמורות וצמיחה של תרבות לאומית חילונית‬
‫"מהפכנית" ש ביקשה לחולל מהפכה בחיי העם היהודי ולהשתית את הזהות היהודית על מרכיבים חדשים או‬
‫מחודשים‪.‬‬
‫כפל הפנים של התנועה הציונית בא לידי ביטוי באין ספור מישורים ‪ :‬המשורר הלאומי ‪ ,‬חיים נחמן ביאליק ‪ ,‬כתב‬
‫את "ספר האגדה " בו ביקש לתאר ולהנגיש את העבר היהודי לקורא המודרני ‪ ;2‬ואילו שאול טשרניחובסקי בשירו ‪,‬‬
‫ן העבר ואת המרידה בו ‪ .3‬האקדמיה לאמנות "בצלאל"‬ ‫"לנוכח פסל אפולו "‪ ,‬תיאר את ניתוקו של היהודי מ‬
‫ביקשה לייצר ‪ ,‬בראשית המאה העשרים ‪ ,‬ביטוי מודרני לאמנות היהודית העתיקה ‪ ,‬והעלתה על נס את האמן‬
‫היהודי הראשון ‪ ,‬בצלאל בן אורי ‪ ;4‬בעוד שרבות מיצ ירות האמנות שנוצרו בארץ ובהן ל דוגמה‪ ,‬היצירה "נמרוד"‬

‫‪ 1‬אבי בראלי (נולד‪ ,)1957 :‬מרצה באוניברסיטת בן‪ -‬גוריון; מתמקד במחקריו בהיסטוריה הפוליטית והרעיונית של מדינת ישראל ‪.‬‬
‫‪ 2‬חיים נחמן ביאליק (‪ ,)1934 - 1873‬משורר‪ ,‬סופר‪ ,‬מתרגם ועורך‪ .‬זכה לתואר "המשורר הלאומי " בשל תרומתו והשפעתו על התרבות היהודית‬
‫המודרנית בעת החדשה ‪ .‬בשנת ‪ 1903‬כתב‪ ,‬יחד עם המשורר יהושע חנא רבינצקי ‪ ,‬את ספר האגדה ‪ ,‬ספר המאגד בתוכו מדרשים שונים מספרות‬
‫חז"ל‪ ,‬המתורגמים ומעובדים עבור הקורא הישראלי המודרני ‪.‬‬
‫‪ 3‬שאול טשרניחובסקי (‪ ,)1943-1875‬משורר ומתרגם עברי שהיה גם רופא במקצועו ‪ .‬יצירותיו מציגות השפעה של המורשת היהודית ‪ ,‬אך גם‬
‫זיקה לתרבות יוון העתיקה ‪ ,‬כך לדוגמה‪ ,‬בשירו לנוכח פסל אפולו בו הוא מתאר את יחסיו המורכבים של "היהודי החדש " עם עברו‪.‬‬
‫‪ 4‬בצלאל בן אורי על‪-‬פי שמות לא ‪ ,‬היה בצלאל בן אורי ‪ ,‬ראש מתכנני המשכן ו נכלל על בוניו‪ .‬דמותו המקראית של בצלאל בן אורי נחשבת לאמן‬
‫והאדריכל היהודי הראשון ‪ .‬האקדמיה לאמנות בצלאל ‪ ,‬האקדמיה לאמנות בירושלים שהוקמה במהלך ימי העלייה השנייה (‪ ,)1906‬נקר את על‪-‬‬
‫שמו‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫* גרסה שנייה‬
‫יאוגרפית‪ .‬עולי‬ ‫של הפסל יצחק דנציגר ‪ ,5‬מבקשות להעלות על נס את המרידה במסורת ואת החיבור לסביבה הג‬
‫העלייה השנייה ביקשו לקרוע קרע בין עברם לבין ההווה החדש בארץ‪ -‬ישראל‪ .‬הם נטשו את המסורת היהודית על‬
‫מרכיביה הש ונים וחלקם אף לא ציינו את החגים ‪ ,‬ואולם הם למדו וטיילו יחד עם התנ "ך‪ ,‬סימנו במפת ארץ‪-‬‬
‫ישראל אין‪ -‬ספור אתרים יהודיים קדומים ובחרו ליישוביהם שמות תנ "כיים‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫‪ .‬יגאל אלון‬ ‫המורשת היהודית העתיקה מוסיפה ומשפיעה על מדינת ישראל בתחומים רבים ושונים גם כיום‬
‫ביטא את חשיבותה של המסורת באחד מן המשפטים המרכזיים המיוחסים לו ‪" :‬עם שאינו יודע את עברו ‪ ,‬ההווה שלו‬
‫דל ועתידו לוט בערפל "‪ .‬על‪-‬פיו‪ ,‬ההיכרות עם העבר היהודי היא תנאי הכרחי לקיומה ולשגשוגה של מדינת ישראל ‪.‬‬
‫תיו של העם היהודי בעת העתיקה‬ ‫בפרק זה אנו מבקשים לסקור בקצרה כמה מן האירועים המרכזיים בתולדו‬
‫– היא מסמנת מספר אירועים ותקופות‬ ‫ובימי הביניים ‪ .‬סקירה זו אינה מקיפה והיא אינה מדעית באופייה‬
‫מרכזיים שנצרבו בזיכרון היהודי המשותף ומבקשת לתאר אותם בהתאם לזיכרון ולמסורת ‪.‬‬
‫בסופו של השער ביקשנו גם להקדיש פרק לתיאורן של כמה מתפוצות ישראל‪ .‬מדינת ישראל היא מדינה קולטת‬
‫עלייה‪ ,‬למסורת ולמורשת שהביאו איתם העולים מהקהילות השונות שמור מקום מרכזי בעיצוב אופייה‬
‫ותרבותה‪ .‬גם סקירה זו היא סקירה כללית בלבד והיא מבקשת להביא רק "טעימה " מן העושר התרבותי הרב של‬
‫כל אחת מן הקהילות ‪ .‬כקצינים לעתיד בצה"ל ח שובה ההיכרות עם מורשתן של תפוצות ישראל לשם ההבנה של‬
‫הרקע ממנו מגיעים חיילינו והמט ען התרבותי שהם נושאים ע מם‪.‬‬

‫שאלה למחשבה‪:‬‬
‫תפיסת "יעוד ויחוד"‪ ,‬קובעת כי "צה"ל אינו מגדיר 'יהדות' מהי או 'ישראליות' מהי‪ ,‬מקומן של שאלות אלו הוא‬
‫'המגרש החברתי' ושם הן אמורות להידון ולהתברר‪ .‬יחד עם זאת צה"ל מסתמך על אירועים‪ ,‬מסורות‪ ,‬דעות‪ ,‬סמלים‬
‫וטקסים שונים מתוך אוצר הזיכרון ההיסטורי היהודי‪ ,‬בכדי לגבש את הכרתם הלאומית של המשרתים בו"‪ .‬האם אתם‬
‫רואים סתירה בין שני חלקי המשפט? כיצד ניתן ליישב אותה?‬

‫‪ 1.2‬העת העתיקה‬
‫‪ 1.2.1‬ראשיתו של העם היהודי‬
‫משמעי‪ .‬לא כל‬ ‫המחקר ההיסטורי באשר לראשיתו של העם היהודי אינו חד‪-‬‬
‫המקראי ואף לא אחד מהם ניתן‬ ‫ההסברים עולים בקנה אחד עם הסיפור‬
‫להוכחה ברורה‪ .‬עובדה ודאית היא כי מזה דורות רבים ‪ ,‬מושפעים בני העם‬
‫‪.‬‬ ‫היהודי מסיפורי המקרא ‪ ,‬בעיקר בשל הערך המוסרי והערכי הנגזר מהם‬
‫ההסבר המסורתי הנשען על פסוקי המקרא ‪ ,‬מתאר את אברהם אבינו כאביו‬
‫של העם היהודי‪ .‬אברהם נולד בארם‪ -‬נהריים‪ 7‬ובצו הא‪ -‬ל יצא למסלול נדודים ‪,‬‬
‫בסופו הגיע אל ארץ‪ -‬ישראל שהובטחה לו ‪ .‬בארץ חווה א ברהם התמודדויות לא‬
‫פשוטות‪ ,‬ולאחר שנים רבות נולדו לו שני בנים ‪ :‬ישמעאל ויצחק ‪ .‬יצחק ‪ ,‬בנה‬

‫שנים עשר שבטי ישראל‪ .‬פסיפס על‬

‫היחיד של שרה ‪ ,‬ירש את אביו ‪ ,‬נשא לאישה את רבקה ולזוג נולדו שני בנים ‪ :‬יעקב‬
‫קיר בית הכנסת בגבעת מרדכי‪.‬‬ ‫ועשיו‪ .‬יעקב (הנקרא גם ישראל ) ירש את אביו ‪ ,‬ומשנים‪ -‬עשר ילדיו שירדו‬
‫למצרים‪ ,‬נולדו והתהוו "בני ישראל "‪ .‬המבנה של בני‪ -‬ישראל הוא שבטי וכל אחד מן השבטים מבוסס על צאצאיו‬
‫של אחד מבניו של יעקב ‪.‬‬

‫‪ 5‬יצחק דנציגר (‪ )1977-1916‬פסל ואדריכל נוף ישראלי ‪ .‬דנציגר היה א חת הדמויות המרכזיות שהיו מזוהות עם הזרם הכנעני ‪ ,‬זרם תרבותי‪-‬‬
‫אמנותי‪ -‬ספרותי ששאף לחדש את העבר "הכנעני " וליצור קשר עם עמי האזור על בסיס תרבות מקומית משותפת ‪ .‬נמרוד הוא אחת היצירות‬
‫המרכזיות של תנועה זו ‪ .‬הפסל מתאר באופן הרואי את דמותו של נמרוד המקראי שהיא דמות של ילית למדי במסורת היהודית ‪.‬‬
‫‪ 6‬יגאל אלון (‪ ,)1918-1980‬מפקד הפלמ"ח‪ ,‬מראשי תנועת העבודה ‪ ,‬חבר כנסת ושר ‪ .‬אלון נולד בכפר תבור והצטרף בגיל צעיר ל‪" -‬הגנה"‪ .‬במהלך‬
‫רוב מלחמת העצמאות שימש כמפקד חזית הדרום ‪ .‬לאחר פרישתו מצה " ל הצטרף לפוליטיקה וכיהן כחבר כנסת מטעם מפ "ם‪ ,‬סגן ראש‬
‫הממשלה‪ ,‬שר החינוך ושר החוץ ‪ .‬לאחר מלחמת ששת‪ -‬הימים הציע תכנית מדינית‪ -‬ביטחונית שכונתה תכנית אלון במסגרתה הציע למקד את‬
‫ההתיישבות היהודית בכיסי‪ -‬שטח ריקים יחסית בעלי חשיבות ביטחונית ברחבי יהודה ושומרון ולהימנע מהתיישבות באזורים בעלי רוב ערבי ‪.‬‬
‫‪ 7‬ארם נהריים‪ ,‬כינוי עתיק לאזור גאוגרפי שהשתרע ככל הנראה באזור הגבול הסורי‪ -‬טורקי‪ -‬עירקי‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫* גרסה שנייה‬
‫על פי המסורת ‪ ,‬לאחר תקופה ארוכה של עבדות ‪ ,‬עם הופעתו של משה ‪ ,‬יצאו בני‪ -‬ישראל ממצרים למסע נדודים בן‬
‫מעבר מחיי עבדות‬ ‫ארבעים שנה במדבר ‪ .‬במהלך נדודיהם קיבלו את התורה וחוו תהליך ארוך ומשמעותי של‬
‫לחיים של עצמאות נפשית ורוחנית ומחיי נדודים להתיישבות של קבע ‪ .‬לאורך ההיסטוריה היהודית נלמדו סיפורי‬
‫האבות כסיפורי מוסר ומופת ולאורם נבחנים סולמות ערכיים רבים כמו גם מערכות יחסים שונות בחיי הפרט‬
‫והכלל‪.‬‬

‫‪ 1.2.2‬תקופת ההתנחלות והשופטים‬

‫על‪-‬פי המקרא ‪ ,‬לאחר יציאת מצריים נדד עם ישראל ארבעים שנה במדבר בהנהגתו‬
‫של משה ‪ .‬ערב הכניסה לארץ עובר מקל ההנהגה ליהושע בן נון ‪ ,‬בהנהגתו נכנס ו שבטי‬
‫ישראל לארץ ור יכזו מאמץ אל מול מלכים וקבוצות שונות ש ביקשו להילחם בהם‪ .‬עם‬
‫שוך הקרבות התיישב כל אחד מן השבטים בנחלה שנבחרה עבורו ‪ ,‬ומכאן ואילך ‪ ,‬החל‬
‫בהתמודדות ביטחונית מקומית‪ .‬העדויות הארכ יאולוגיות מן התקופה (תקופת הברזל )‬
‫בהשוואה לתקופות קודמות ‪ .‬אחד‬ ‫מלמדות על תנופה יישובית מסיבית במרחב‬ ‫בית ארבעת המרחבים‪.‬‬
‫שרטוט‪ :‬זנגביל‪.‬‬
‫ממאפייני הבנייה בתקופת ההתנחלות הוא "בית ארבעת המרחבים" המכונה גם‬
‫"הבית הישראלי "‪ ,‬המבוסס על ארבעה חדרים המחולקים לפי שימושיהם (עבודה‪ ,‬בישול‪ ,‬שינה ואכילה )‪.‬‬
‫יאוגרפיים המוכרים לנו‬ ‫אזורי ההתיישבות של השבטים השאירו את רישומם על חלק מן השמות והכינויים הג‬
‫כיום‪ :‬החטיבות המרחביות של צה "ל באזור יהודה ושומרון (יהו דה‪ ,‬אפרים‪ ,‬מנשה‪ ,‬בנימין)‪ ,‬חלק משמותיהן של‬
‫המועצות האזוריות ("מטה אשר "‪" ,‬מטה בנימין "‪" ,‬בני שמעון "‪" ,‬זבולון")‪ ,‬הכינוי "גוש דן " ביחס לאזור המרכז‬
‫ועוד‪.‬‬
‫להתבסס ואת מקומו תפסו מנהיגים אזוריים שכונו‬ ‫לאחר מותו של יהושע לא הצליחה הנהגה מרכזית חלופית‬
‫שופטים‪ .‬השופטים הצליחו לאחד כמה שבטים כלפי איומים כאלו או אחרים שנתגלעו מצד יושבי הארץ או מצד‬
‫‪ ,‬כפי שמסכם ספר שופטים ‪ַ ֻ " :‬בי ֻ ִָמים הָ הֵ ם ‪ֵ ,‬אין מֶ לֶ ְך‬ ‫מדינות שכנות ‪ ,‬אך האיחוד היה קצר ימים וטקטי במהותו‬
‫יש הַ י ֻ ׁ ָָשר ְ ֻב ֵעינָיו‪ ,‬יַעֲ ֶשה" (שופטים‪ ,‬יז‪ ,‬ו)‪.‬‬
‫ְ ֻבי ְִש ָר ֵאל‪ִ :‬א ׁ‬

‫‪ 1.2.3‬תקופת המלוכה‬
‫סיומה של תקופת השופטים מתואר בספר שמואל בסיפור הפתיחה על משכן שילה המנוהל בידי עלי הכהן ‪ .‬שילה‬
‫הייתה עיר מקראית בנחלת שבט אפרים בה חנה המשכן ‪ .8‬לאחר ההתנחלות וחלוקת הארץ לשבטים ‪ ,‬היא שימשה‬
‫כמרכז מדיני ורוחני ‪ .‬עם מותו של עלי ובניו י רש שמואל את תפקיד ו‪ ,‬אך בעיות החוץ (מלחמה עם פלשתים )‬
‫והפנים (בצורת ופרנסה ) לא פסקו ‪ .‬לעת זקנתו של שמואל פנה אליו העם בבקשה למנות מלך שיוכל לאחד את כלל‬
‫השבטים ולהנהיג א ותו בעתיד ‪" :‬הנה אתה זקנת ובניך לא הלכו בדרכיך ‪ .‬עתה‪ ,‬שימה לנו מלך לשופטנו ככל הגו יים"‬

‫(שמואל א‪ ,‬ח‪ ,‬ה)‪.‬‬

‫שאול שהוביל את המלחמה בפלשתים ‪ ,‬ויצר מסד לשיתוף‬ ‫למלכה הראשון של הארץ נבחר‬
‫ואתו החלה שושלת מלוכה רבת שנים ‪ .‬דוד בנה את‬
‫פעולה בין שבטי העם ‪ .‬את שאול החליף דוד ִ‬
‫בירתו בירושלים הנמצאת בין נחלתו של שבט יהודה ושבט בנימין ‪ ,‬ואינה שייכת לאף אחד מן‬
‫השבטים‪ .‬ירושלים הפכה למרכז מדיני ורוחני חשוב ונבנו בה מוסדות השלטון השונים ‪ .‬על‪ -‬פי‬
‫המסופר במקרא‪ ,‬ביקש דוד לבנות גם את בית המקדש אך נענה בסירוב מצד הא‪ -‬ל‪" :‬לא תבנה‬ ‫נבל המוצג בכניסה לעיר‪-‬דוד‬
‫בירושלים‪ .‬הנבל זוהה עם דוד‬
‫בית לשמי כי איש מלחמות אתה ודמים שפכת "‪( ,‬דברי הימים א ‪ ,‬כח‪ ,‬ג)‪ .‬כפי שנרמז בציטוט זה ‪,‬‬ ‫והפך לסמלו של האתר בו‬
‫נשמרו שרידים המתוארכים‬
‫לתקופת מלכותו‬

‫‪ 8‬משכן הוא כינוי למקום הפולחן המרכזי שהקדים את בניית המקדש ושימש את בני ישראל בעת נדודיהם במדבר ובשנותיהם הראשונות‬
‫בארץ‪ .‬לפי התנ" ך המשכן שרת את ישראל ‪ 480‬שנים‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫* גרסה שנייה‬
 ‫לאורך תקופת מלכותו נערכו מספר מלחמות מרכזיות ‪ ,‬בסופן הצליח להרחיב את גבולות הממלכה ולייצב את‬
‫המצב הביטחוני ‪.‬‬
‫שלמה‪ ,‬בנו של דוד ‪ ,‬היה זה שבנה ‪ ,‬בסופו של דבר ‪ ,‬את בית המקדש‪ ,‬פיתח את הכלכלה ‪ ,‬המסחר ויחסי החוץ ‪ .‬יחד‬
‫עם זאת ‪ ,‬המקרא מבקר א ותו על שנכנע לחומרנות ולהשפעה תרבותית‪ -‬פוליטית חיצונית ‪ .‬הממלכה של דוד‬
‫מלכה לשתי‬ ‫ושלמה המכונה "הממלכה המאוחדת "‪ ,‬לא האריכה ימים ‪ .‬לאחר מותו של שלמה התפלגה המ‬
‫בראשות נכדו רחבעם ;‬ ‫ממלכות‪ :‬ממלכת יהודה ובירתה נותרה ירושלים ‪ ,‬בה המשיכה לשלוט שושלתו של דוד‬
‫וממלכת ישראל שקבעה את בירתה בשומרון (כיום‪ :‬סבסטיה ‪ ,)9‬בה שלט ו שושלות מלוכה שונות‪ .‬למרות הדמיון‬
‫במוצא‪ ,‬בתרבות ובדת ‪ ,‬מתאר המקרא את שתי הממלכות כממלכות המתנהלות בנפרד ‪ ,‬ולעתים אף נאבקות זו‬
‫בזו‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫את ממלכת ישראל והגלתה את תושבי ה אל אזור מסופוטמיה ‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 722‬לפני הספירה החריבה ממלכת אשור‬
‫אוכלוסין כערובה לשקט ביטחוני‪ .‬במקומם של‬ ‫זאת בהתאם לאסטרטגיה השלטונית שביקשה לייצר חילופי‬
‫הישראלים הגולים ‪ ,‬יישבה אשור באזור ה שומרון עמים אחרים ‪ַ " :‬ויָֻבֵ א מֶ לֶ ְך‪ַ -‬א ֻׁשוֻר ִמ ֻ ָבבֶ ל ו ִֻמכֻ ו ָֻתה וֻמֵ ַע ֻוָא וֻמֵ חֲמָ ת‬

‫ו ְֻספַ ְר ַויִם‪ַ ,‬וי ֻ ׁ ֶֹשב ְ ֻב ָע ֵרי ׁש ְֹמרוֹ ן ֻ ַתחַ ת ְ ֻבנֵי י ְִש ָר ֵאל ; ַוי ֻ ְִר ׁש ֻו ֶאת‪ׁ -‬ש ְֹמרוֹ ן ַוי ֻ ְ ֵׁשב ֻו ְ ֻב ָע ֶריהָ " (מלכים ב יז ‪ ,‬כד)‪ .‬מכורח הנסיבות ברחו גם‬
‫חלק מתושב י ממלכת ישראל אל ממלכת יהודה ‪ ,‬וירושלים הפכה שוב למרכז רוחני יחידי ‪.‬‬
‫‪:‬‬
‫למחשבה‬ ‫שאלה‬
‫ממלכת ישראל וממלכת יהודה היו שתי ממלכות שכנות והתושבים שהתגוררו בהן דברו את‬
‫אותה השפה וקיימו תרבות ופולחן דומים – מדוע‪ ,‬אם כן‪ ,‬נמשך לדעתכם קיומן הנפרד של‬
‫הממלכות לאורך תקופה כה ארוכה? האם אתם מזהים קשר בין מצב זה לבין מצבים מן‬
‫העת החדשה‪ ,‬כמו למשל הפיצול בין קוריאה הדרומית לקוריאה הצפונית?‬

‫‪ 1.2.4‬חורבן בית המקדש הראשון וגלות בבל‬

‫‪ .‬לאורך ימי המלוכה פעלו ‪ ,‬במקביל לשליטים ‪ ,‬נביאים‬ ‫מעמדה של יהודה נחלש משגבר כוח המעצמות באזור‬
‫ששימשו כיועצים‪ ,‬כמוכיחים בשער וכנושאי קול המוסר והצדק ; מאוחר יותר נאספו חלק מ דבריהם בספרי‬
‫‪ ,‬ובכלל זאת ‪ ,‬ממלכי יהודה ‪ .‬אחת מן הנבואות‬ ‫התנ"ך השונים ‪ .‬הנביאים לא חסכו את ביקורתם מאף אחד‬
‫המפורסמות בהקשר זה היא נבואתו של ישעיהו ביחס לשחיתות השלטונית ביהודה (ישעיהו‪ ,‬א‪ ,‬י‪ -‬כז)‪:‬‬
‫"שמעו דבר ה' קציני סדום‪ ,‬האזינו תורת אלוקינו עם עמורה‪ .‬למה לי רוב זבחיכם? יאמר ה'‪ ...‬גם כי תרבו תפילה אינני‬

‫שומע‪ ,‬ידיכם דמים מלאו‪ ...‬הסירו רוע מעלליכם מנגד ֵע י ַני‪ ,‬חידלו הרע‪ .‬לימדו היטב‪ ,‬דרשו משפט‪ ,‬אשרו חמוץ‪ ,‬שיפטו‬

‫יתום‪ ,‬ריבו אלמנה‪ ...‬שריך סוררים וחברי גנ בים‪ ,‬כולו אוהב שוחד ורודף שלמונים ‪ ,‬יתום לא ישפוטו וריב אלמנה לא‬

‫יבוא אליהם‪ ...‬ציון במשפט תיפדה ושביה בצדקה"‬

‫דברי הנביאים לא תמיד מצאו אוזן קשבת ‪ ,‬והחברה ביהודה הלכה ואיבדה את חוסנה ‪.‬‬
‫הממלכה הבבלית ‪ 11‬שהחלה להתפשט אל‪ -‬עבר האזור ‪ ,‬שיעבדה את ממלכת יהודה והפכה‬
‫את מלכי ה למלכי חסות הפועלים תחתיה ‪ .‬בשנת ‪ 597‬לפני הספירה הוגלו מיהודה המלך‬
‫יהויכין ורבים מבני האליטה ששלטה במדינה ‪ ,‬גלות זו מכונה "גלות יהויכין " או "גלות‬
‫החרש והמסגר "‪ .‬שנה לאחר מכן מינה מלך בבל ‪ ,‬נבוכדנצר השני ‪ ,‬את צדקיהו ‪ ,‬דודו של‬
‫נבוכנצר מלך בבל‬

‫‪ 9‬שומרון היא עיר קדומה בארץ ישראל ‪ .‬על‪-‬פי המסופר בספר מלכים‪ ,‬את העיר בנה עומרי מלך ישראל ( מלכים א '‪ ,‬ט"ז‪ ,‬כ"ד)‪ ,‬ובנו אחאב חיזק‬
‫וביצר אותה ‪ .‬העיר חרבה בשנת ‪ 721‬לפני הספירה עם הכיבוש האשורי ‪ ,‬ונבנתה שוב בתקופה ההלניסטית ‪ .‬בתחילה הוסב שמה ל סמריה‬
‫ומאוחר יותר ‪ ,‬הסב הורדוס א ת שמה לסבסטיה‪ .‬במהלך העשורים האחרונים נערכו בתחומי העיר חפירות ארכאולוגיות רבות ושטח זה הוכרז‬
‫כגן לאומי‪ .‬לאחר מלחמת יום הכיפורים הייתה תחנת הרכבת הסמוכה לאתר מוקד להפגנות תנועת "גוש אמונים "‪ ,‬וסמל לניסיונות‬
‫ההתיישבות של חבריה בשומרון ‪.‬‬
‫‪ 10‬אשור הוא שמה של ממלכ ה קדומה שהתקיימה החל מ ן המאה העשרים וחמש לפני הספירה ועד המאה השביעית לפני הספירה ‪ ,‬כאשר‬
‫נכבשה בידי הממלכה הבבלית ‪ .‬מרכזה של הממלכה האשורית היה בעיר אשור שבמעלה החידקל ‪ ,‬בתחומי עירק של ימינו ‪.‬‬
‫‪ 11‬בבל הוא שמה של ממלכה קדומה שראשיתה בעיר המדינה בבל ששרידיה נמצאים מדרום לבגדד ‪ .‬האימפריה הבבלית שלטה על שטחים‬
‫נרחבים באזור מסופוטמיה והסהר הפורה ‪ ,‬וירשה את כל שטחיה של האימפריה האשורית שקדמה לה ‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫* גרסה שנייה‬
 ‫יהויכין‪ ,‬למ לך יהודה ‪ .‬לאחר שכרת ברית עם מצרים הסתבך צדקיהו במרידת נפל כנגד בבל ‪ .‬בבל הגיבה בהטלת‬
‫‪ .‬תקופת המצור והחורבן ‪ ,‬על‬ ‫מצור על ירושלים ‪ ,‬וזה נגמר בפריצה לעיר ובהחרבתו של בית המקדש הראשון‬
‫התמונות הקשות שליוו אותן ‪ ,‬מתוארת במגילת "איכה " הנקראת ב‪ -‬ט' באב (איכה‪ ,‬א‪ ,‬א‪-‬ד)‪:‬‬
‫ש ָר ִתי ֻ ַב ֻ ְמ ִדינוֹ ת הָ י ְָתה ‪ ,‬לָ מַ ס‪ָ ֻ :‬בכוֹ ִת ְב ֻ ֶכה ֻ ַב ֻ ַליְלָ ה ‪,‬‬
‫" ֵאיכָ ה י ְ ָׁשבָ ה בָ ָדד ‪ ,‬הָ ִעיר ַר ֻ ָב ִתי ָעם הָ י ְָתה ‪ֻ ְ ,‬כ ַא ְלמָ נָה; ַר ֻ ָב ִתי בַ גֻוֹ יִם ‪ָ ,‬‬

‫אי ְִבים‪ֻ :‬ג ְָל ָתה יְהו ָֻדה מֵ עֹנִ י ‪ ,‬וֻמֵ רֹב עֲ ב ָֹדה‬
‫אהֲבֶ יהָ ֻ ָכל‪ֵ -‬ר ֶעיהָ ֻ ָבגְ ד ֻו בָ ֻה ‪ ,‬הָ י ֻו לָ ֻה ְל ֹ‬
‫וְ ִד ְמ ָע ָת ֻה ַעל לֶ ֱחחי ָֻה‪ֵ --‬אין‪-‬לָ ֻה ְמנַחֵ ם ‪ִ ,‬מ ֻ ָכל‪ֹ -‬‬
‫ִהיא י ְ ָׁשבָ ה בַ גֻוֹ יִם‪ ,‬ל ֹא מָ ְצ ָאה מָ נוֹ חַ ; ֻ ָכל‪-‬ר ְֹדפֶ יהָ ִה ֻ ִשיגוֻהָ ‪ֵ ֻ ,‬בין הַ ֻ ְמצָ ִרים"‬

‫חורבנה של יהודה הביא להגליה שהקיפה חלקים נרחבים של העם ‪ .‬עקרונות הדת היהודית הביאו לכך שבניגוד‬
‫למקרה של עמים אחרים ‪ ,‬שמרו הגולים על זהותם ועל דתם ‪ .‬בגולה המשיכו לפעול כמה נביאים ש על רקע החורבן‬
‫והגלות‪ ,‬החלו להשמיע נבואות נחמה‪ .‬נבואתו של יחזקאל היא אחת המפורסמות שבהן (יחזקאל‪ ,‬לז‪ ,‬כא‪ -‬כב)‪:‬‬
‫יתי‬
‫אתי אוֹ ָתם ֶאל ַא ְדמָ ָתם‪ :‬וְ ָע ִש ִ‬
‫שם ; וְ ִק ֻ ַב ְצ ִֻתי א ָֹתם ִמ ֻ ָס ִביב‪ ,‬וְ הֵ בֵ ִ‬
‫שר הָ ְלכ ֻו ׁ ָ‬
‫" ִה ֻנֵה אֲ נִ י ל ֵֹקחַ ֶאת‪ֻ ְ -‬בנֵי י ְִש ָר ֵאל‪ִ ,‬מ ֻ ֵבין הַ גֻוֹ יִם אֲ ׁ ֶ‬

‫א ָֹתם ְלגוֹ י ֶאחָ ד ֻ ָב ָא ֶרץ‪ ...‬וֻמֶ לֶ ְך ֶאחָ ד י ְִהיֶה ְלכֺ ֻ ָלם‪ְ ,‬למֶ לֶ ְך; וְ ל ֹא י ְִהי ֻו עוֹ ד ִל ְ ׁשנֵי גוֹ יִם‪ ,‬וְ ל ֹא יֵחָ צ ֻו עוֹ ד ִל ְ ׁש ֻ ֵתי מַ ְמלָ כוֹ ת"‬

‫‪ 1.2.5‬שיבת ציון‬
‫במהלך השנים הבאות נחלשה הממלכה הבבלית ואת מקומה ירשה הממלכה הפרסית בראשותו של המלך‬
‫כורש‪ .12‬בניגוד לדיכוי הדתי והאתני שהנהיגו הבבלים ‪ ,‬סבר כורש כי המפתח להבטחת שלטונו הוא דווקא במתן‬
‫חופש דתי ‪ ,‬ועל רקע זה ‪ ,‬בשנת ‪ 538‬לפני הספירה ‪ ,‬נתן ליהודים את הרשות לשוב אל ירושלים ולכונן את בית‬
‫המקדש‪ .‬ההכרזה כונתה הצהרת כורש והיא מובאת בספר עזרא (א'‪ ,‬ב')‪:‬‬
‫"כה אמר כורש מלך פרס ‪ :‬כל ממלכות הארץ נתן לי ה ' א‪-‬להי‬

‫השמים‪ ,‬והוא פקד ַע לָ י לבנות לו בית בירושלם אשר ביהודה ‪ ,‬מי‬

‫בכם מכל עמו יהי א‪ -‬להיו עמו ויעל לירושלם אשר ביהודה ויבן את‬
‫בית ה' א‪-‬לוהי ישראל"‬

‫הצהרה זו פתחה פרק חדש בתולדותיו של העם היהודי ‪ :‬ימי הבית השני ;‬
‫אך בשלב הראשון נענו לה מעטים בלבד ורוב היהודים העדיפו להמשיך‬
‫ולשבת במסופוטמיה ‪ .‬בראשית ספר עזרא מוזכרים שני מנהיגים של גל‬
‫העלייה הזה ששבצר וזרובבל‪ .‬זרובבל‪ ,‬שהפירוט לגביו הוא רב יותר ‪ ,‬ניסה‬ ‫בשנת ‪ 1879‬נמצא בבבל גליל עשוי טין‬
‫המכונה גליל כורש‪ .‬גליל זה מהווה את‬
‫להקים יחד עם קבוצת העולים מזבח ולחדש את בית המקדש ‪ ,‬הוא נתקל בדרך‬ ‫הכתובת המלכותית העיקרית שנשתמרה‬
‫מימי כורש והוא מאפשר לעמוד על‬
‫בהתנגדות עזה מצד גורמים לא יהודיים מקומיים ‪ ,‬שאף לא היססו לפנות אל‬ ‫הצעדים המדיניים המרכזיים שביצע עם‬
‫עלייתו למלכות ובכך להבין גם את‬
‫השלטונות הפרסיים במטרה לפגוע ביהודים ‪.‬‬ ‫הרקע להצהרה המובאת בספר עזרא ‪.‬‬
‫(‪ 458‬לפנה"ס) שהיה כנראה רח ב יותר ‪ ,‬עמד עזרא‬ ‫בראש גל העולים הבא‬
‫הסופר; עם הגעתו לארץ הוא ביקש להילחם בנישואי התערובת בין העולים מבבל לבין יושבי הארץ הלא‪ -‬יהודים‪,‬‬
‫‪ .‬לצדו פעל נחמיה שהגיע ליהודה שנים ספ ורות‬ ‫ולהביא את העם לכדי היכרות מחודשת עם התורה ומצוותיה‬
‫אחריו (‪ 445‬לפנה"ס)‪ .‬נחמיה ביקש לשקם את חומות ירושל ים‪ ,‬לשפר את מצבם של דלת העם ולסייע בידי עזרא‬
‫ברפורמות הדתיות בהן החל ‪ .‬גם פעולתם של השניים נתקלה בקשיים רבים ‪ ,‬בניית חומות ירושלים בצל מצב‬
‫ביטחוני קשה שנבע מהתנגדותם של גורמים שונים ‪ ,‬מתואר בציוריות בספר נחמיה ‪" :‬הבונים בחומה והנושאים בסבל‬
‫עומשים באחת ידו עושה במלאכה ואחת מחזקת השלח" (נחמיה ד‪ ,‬יא)‪.‬‬
‫באחת מפעולותיהן המרכזיות של השני ים‪ ,‬הם כינסו את העם בירושלים למעמד מיוחד ‪ ,‬במהלכו נקראה התורה‬

‫‪ 12‬כורש (המאה השישית לפני הספירה )‪ ,‬מלכה הראשון של הממלכה הפרסית ‪ .‬במשך שלושים שנות שלטונו (‪ 530-560‬לפני הספירה)‪ ,‬כבש כורש‬
‫שורה ארוכה של ארצות ‪ .‬בשנת ‪ 539‬לפני הספירה השתלט על בבל וירש גם את שטחיה ‪ ,‬ובתוכם את ארץ‪ -‬ישראל‪ .‬בניגוד לדיכוי הדתי והאתני‬
‫שהנהיגו הבבלים ‪ ,‬סבר כורש כי המפתח להבטחת שלטונו הוא דווקא במתן חופש דתי יחסי ועל ר קע זה גם אפשר ליהודים לשוב לירושלים‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫* גרסה שנייה‬
 ‫בפומבי‪ ,‬והעם התחייב מחדש למילויי מספר מצוות ‪ .‬פעולתם של עזרא ונחמיה ה גיעה לשיא ה במעמד זה ושינתה‬
‫את פניה של היהדות והניחה את המסד לעולם האמונה היהודי כפי שהוא התעצב במהלך ימי הבית השני ‪.‬‬

‫שאלה למחשבה‪:‬‬
‫הביטוי "שיבת ציון" הפך במהלך שנות החמישים לביטוי בו נעשה שימוש גם ביחס להקמת מדינת‬
‫ישראל ולעלייה ההמונית‪ ,‬מהו בעיניך הקשר בין שתי התקופות? מה הדמיון ומה השוני?‬

‫‪ 1.2.6‬השלטון ההלניסטי והמרד החשמונאי‬

‫‪13‬‬
‫בשנת ‪ 336‬לפני הספירה עלה לכס המלוכה במוקדון שליט צעיר ונמרץ שנודע לימים כ אלכסנדר הגדול ‪ .‬במסגרת‬
‫כיבושיו הנרחבים הגיע גם אל ארץ‪ -‬ישראל וכבש אותה מן הפרסים ‪ .‬עם מותו ניטשו מלחמות עזות בין יורשיו‬
‫(ביוונית‪" :‬דיאדוכים")‪ .‬ארץ‪-‬ישראל עמדה בתו וך בין שני יורשים ‪ :‬סלווקוס שמרכזו בסוריה ותלמי (פתולמאיס)‬
‫שמרכזו במצר ים; בתחילה הייתה השליטה בידי תלמי ובהמשך היא עברה לידי סלווקוס ‪ .‬הכובשים החדשים‬
‫הביאו עִ מם אל הארץ את התרבות ההלניסטית ‪ ,‬בבסיסה עומדים מנהגי הפנאי היווניים ‪ ,‬השפה היוונית ‪ ,‬הסגנון‬
‫האדריכלי הי ווני ואמונה דתית שהיוותה מיזוג ב ין הדת היוונית לדתות המזרח ‪ .‬המפגש בין התרבות היה ודית‬
‫לבין תרבות זו ‪ ,‬היה מורכב למדי ‪ .‬ביהודה החלה תנועה של התייוונות שהייתה חזקה במיוחד בקרב השכבות‬
‫הגבוהות‪.‬‬
‫אשר בניגוד לקודמיו ‪ ,‬נהג ביד קשה ביחס‬ ‫בשנת ‪ 175‬לפני הספירה עלה לשלטון בסוריה אנטיוכוס אפיפאנס‬
‫ליהודי הארץ וביקש לכפות עליהם את התרבות ההלניסטית ‪ .‬הוא התערב בפולחן הדתי ובמינויים של הכוהנים‬
‫הגדולים וכרת ברית עם המתייוונים ‪ .‬הדברים הגיעו לשיאם בהטלת גזרות שמנעו מן היהודים לקיים חלק‬
‫ממצוות דתם ובהן מצוות המילה ומצוו ת השבת ‪ .‬לנוכח צעדיו של אנטיוכוס פרץ בשנת ‪ 167‬לפני הספירה מרד‬
‫נרחב שכוון כנגד השלטון ההלניסטי והמתי יוונים‪ .‬את המרד הובילה משפחת חשמונאי ‪ ,‬משפחת כ והנים מאזור‬
‫‪ /‬מכבים להביס את‬ ‫מודיעין ותומכיהם כונו גם מקבים‪ /‬מכבים‪ .‬לאחר מספר שנות לחימה הצליחו המקבים‬
‫‪ .‬הישגם המרכזי של‬ ‫הצבא הסלווק י ולכונן ממלכה חשמונאית ששלטה בארץ ישראל לאורך עשרות שנים‬
‫‪ 164‬לפני הספירה ‪ .‬לזכרו של‬ ‫המקבים‪ /‬מכבים היה שחרורה המחודש של ירושלים וטיהור בית המקדש בשנת‬
‫מאורע זה נקבע חג החנוכה ‪.14‬‬

‫‪ 1.2.7‬השושלת החשמונאית‪ ,‬הכיבוש הרומאי ומלכות הורדוס‬

‫‪ ,‬הרחיבה את גבולותיה‬ ‫השושלת החשמונאית שלטה ביהודה‬
‫וחיזקה את כוחה ‪ .‬יחסם של המלכים החשמונאים עם חז "ל היה‬
‫‪,15‬‬ ‫מורכב‪ ,‬ובימיהם של המלך אלכסנדר ינאי והמלכה שלומציון‬
‫מטבע אותה טבע השליט החשמונאי‬
‫אפשר למצוא בספרות‬ ‫הגיע אף לוויכוח פומבי שאת עקבותיו‬
‫יוחנן הורקנוס הראשון‪ .‬תבניתו‬ ‫מראהו הכללי של המקדש לאחר‬
‫מוטבעת גם על מטבע של ‪ 2‬ש"ח‪.‬‬ ‫חז"ל‪ .‬עם פטירתה של שלומציו ן (‪ 67‬לפני הספירה ) החל סכסוך‬ ‫שיפוצו של הורדוס‪ .‬מתוך דגם‬
‫ירושלים בימי בית שני‪ ,‬מוזיאון‬
‫ירושה בין שני בניה ‪ .‬בעוד השניים נלחמים ביניהם ‪ ,‬בשנת ‪63‬‬ ‫ישראל‪.‬‬

‫‪13‬‬
‫אלכסנדר הגדול ‪ 323-356( ,‬לפני הספירה)‪ ,‬מלך מוקדון‪ ,‬מגדולי המצביאים של העת העתיקה ‪ .‬אלכסנדר הצליח ‪ ,‬תוך זמן קצר יחסית ‪ ,‬לכבוש‬
‫שטחים נרחבים באירופה ‪ ,‬באסיה הקטנה ובמזרח הרחוק ‪ .‬אלכסנדר הפיץ את עולם האמונה והתרבות ההלניסטית בא ופן רחב אל עבר כל‬
‫הארצות שכבש ‪ .‬לאחר מותו של אלכסנדר ניטשה מלחמה בין אלו שרא ו עצמם כיורשיו והיא כונתה‪ ,‬מלחמת הדיאדוכים ‪ .‬יצוין כי אלכסנדר‬
‫מוקדון מת בגיל ‪ 32‬בלבד‪.‬‬
‫‪ 14‬על חנוכה‪ ,‬ראה בנספח לוח השנה ‪.‬‬
‫‪ 15‬אלכסנדר ינאי (‪ 76-127‬לפני הספירה)‪ ,‬מלך וכהן גדול משושלת חשמונאי ‪ .‬ימיו היו רצופים במלחמות שהצליח ו להרחיב את גבולותיה של‬
‫יהודה עד רמת הגולן (כיום); אך גם בצלה של המ חלוקת ההולכת ומחריפה בתוך העם היהודי בין הצדוקים לבין הפרושים ‪ .‬שלומציון‬
‫אלכסנדרה‪ 67-140( ,‬לפני הספירה)‪ ,‬ירשה את הממלכה מאלכסנדר ינאי‪ ,‬שהיה בעלה ‪ .‬תקופת מלכותה נחשבת לתקופה רגועה יותר ‪ ,‬בה גם‬
‫נרגעו העימותים בתוכו של העם היהודי ‪.‬‬

‫‪15‬‬
‫* גרסה שנייה‬
 ‫לפני הספ ירה‪ ,‬כבש פומפיוס שעמד בראש הצבא הרומי ‪ ,‬את ירושלים ‪ ,‬וכך החל עידן חדש בתולדותיו של העם‬
‫‪,‬‬ ‫היהודי‪ .‬לאחר תקופה קצרה בה המשיכו לשלוט המלכים החשמונאים כשליטים בעלי סמכויות מצומצמות‬
‫המליכו הרומאים על יהודה את הורדוס (‪ 40‬לפני הספירה )‪ .‬בן למשפחה אדומית שהייתה קרובה א ל שליטי בית‬
‫חשמונאי ואל השליטים הרומים ‪ .‬מעמדו מבחינת היהודים היה מורכב ‪ :‬נראה כי מבחינה הלכתית הוא אכן היה‬
‫יהודי (לאחר גיור המוני של האדומים )‪ ,‬אך בפועל הוא נתפס כגורם זר והשתייך אל עולם התרבות הרומי ‪ .‬הורדוס‬
‫שלט בממלכתו ביד רמה ; חיסל את כל הטוענים האפשריים ל כתר מבית חשמונאי ולא בטח באיש ‪ .‬את אופיו‬
‫סיכם בחדות יוספוס פלביוס ‪( 16‬קדמוניות‪ ,‬יז‪:)192-191 ,‬‬
‫" איש אכזר לכל הבריות במידה שווה ועבד לכעסו ומסלף את הצדק ‪ ,‬אלא ששיחק לו מזלו הטוב כשם שלא שיחק‬

‫לשום איש אחר ‪ .‬שכן מהדיוט [= איש פשוט ] נעשה מלך ‪ ...‬ואשר לענייני משפחתו ובניו‪ ,‬אף‪-‬על‪-‬פי שלדעתו ‪ ,‬הואיל‬
‫‪ ,‬הרי לי נדמה שהיה אומלל‬ ‫וחשבם לאויבים לו ‪ ,‬שיחקה לו מאוד השעה מפני שהיה הסיפק בידו להתגבר עליהם‬

‫מאוד"‬

‫את ימי מלכותו אפיינו ‪ ,‬על כן ‪ ,‬אווירת טרור עזה מחד ומפעלי בנייה אדירים מאידך ‪ .‬הורדוס בנה את הנמל ואת‬
‫אמת המים של קיסריה ‪ ,‬את ההר ודיון ‪ ,17‬את מתחם הארמונות במצדה ‪ ,18‬את ארמונות החורף ביריחו ואת‬
‫ירושלים ובתוכה מתחם הר הבית כפי שהוא מוכר לנו כיום ‪.‬‬

‫‪ 1.2.8‬חורבן בית שני‬

‫‪ 4‬לפני הספירה ‪ .‬על פי צוואתו חולקה הארץ בין מספר קרובי‬ ‫שלטונו הממושך של הורדוס הגיע אל קצו בשנת‬
‫משפחתו‪ ,‬אך עד מהרה עברה יהו דה לשלטון ישיר של האימפריה הרומית ‪ ,‬ובארץ שלטו נציבים רומים שונים ‪.‬‬
‫אחד המפורסמים שבהם היה פונטיוס פילטוס ‪ ,‬בתקופתו נשפט ישו ונצלב בירושלים ‪ .‬הנציבים הרומים ‪ ,‬ובמיוחד‬
‫האחרונים שבהם ‪ ,‬הרבו לנצל את הפרובינקיה (מחוז) והתקשו בהשלטת סדר ‪ .‬הציבור היהודי בארץ התנגד‬
‫לשלטון הרומאי והיה מסוכסך עם קבוצות הלניסטיות מקומיות ‪ .‬בהדרגה חלה גם הרעה במצב הכלכלי ‪ ,‬והאיזון‬
‫החברתי‪ -‬כלכלי בחברה היהודית החל להתערער ‪.‬‬
‫המרד הגדול (‪73-66‬‬ ‫כל אלו העלו את העם היהודי על מסלול התנגשות עם השלטון הרומי והביאו לפרוץ‬
‫לספירה)‪ .‬המרד ריתק אל ארץ‪ -‬ישראל כוחות רומיים גדולים והלחימה התפרסה בהדרגה על שטחים נרחבים‬
‫בארץ‪ .‬בשנת ‪ 68‬ניכר מפנה לטובת המורדים ‪ ,‬כאשר חוסר היציבות השלטונית ברומא הביא להקפאת הלחימה ‪.‬‬
‫אך הזדמנות זו לא נוצלה על‪ -‬ידי המורדים היהודים ‪ ,‬הם היו מפולגים בסכסוכים ובמלחמות פנ ימיות שהביאו‬
‫להתחזקותם של גורמים קנא ים קיצוניים ‪ .‬בשנת ‪ 70‬התחדשה הלחימה והוטל על ירושלים מצור בראשותו של‬
‫טיטוס ‪ .19‬בתום קרבות קשים נכבשה העיר ובית המקדש נחרב‪ .‬את אופיו של הקרב מתאר ההיסטוריון ‪ ,‬אוריאל‬
‫רפפורט‪:20‬‬
‫"העיר הפכה לזירת טבח ‪ .‬אלפים שהסתופפו בה ושלא מתו ב רעב‪ ,‬מתו בחרב הרומאים‪ .‬רבים נמכרו לעבדים‪ ,‬נשלחו‬

‫לעבודות פרך ולמלחמת זירה בחיות טרף‪ .‬מנהיגי המורדים‪ ...‬נפלו בשבי‪ .‬העיר נהרסה עד היסוד‪ ...‬טיטוס עזב את‬

‫‪16‬‬
‫יוספוס פלביוס או בשמו היהודי ‪ :‬יוסף בן‪ -‬מתתיהו (המאה הראשונה לספירה )‪ ,‬בתקופת המרד הגדול היה מצביא יהודי שפיקד על המרידה‬
‫באזור הגליל‪ .‬עם נפילתה של העיר יודפת בידי הרומאים ‪ ,‬ערק אליהם והתמנה להיסטוריון שפעל בחצר הקיסר ברומא ‪ ,‬אז גם הוענק לו שמו‬
‫היווני‪ .‬חיבוריו של יוספוס מהווים את החיבורים החשובים ביותר ביחס לאירועים באזור יהודה בסוף התקופה החשמונאית ובראשית התקופה‬
‫הרומית‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫ההרודיון הוא אתר ארכאולוגי מתקופת בית שני הממוקם במזרח גוש עציון ; שימש כארמון של הורדוס ולאחר מותו גם כמקום קבורתו ‪.‬‬
‫לבנייתו נדרש מפעל הנדסי עצום ממדים ‪ ,‬ובימי המרד הגדול התמקמה בו קבוצת מורדים שנ יצלה את ביצור יו לשם המשך ההתנגדות לרומא ‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫מצדה זהו אתר ארכאולוגי מתקו פת בית שני הממוקם במזרחו של מדבר יהודה ‪ .‬במתחם נבנו שורת ארמונות ומתקנים נלווים לשימושו של‬
‫הורדוס‪ .‬בימי המרד הגדול התמקמה בו קבוצת מורדים קיצוניים בראשותו של אלעזר בן יאיר ‪ .‬במצדה נשמרו עדויות ארכאולוגיות חשובות‬
‫לתקופה זו והוא הוכרז בשנת ‪ 2001‬כאתר מורשת עולמ ית על‪-‬ידי ארגון אונסק "ו‪.‬‬
‫‪ 19‬טיטוס (‪ ,)91-39‬מנהיג צבאי שפיקד על דיכוי המרד הגדול ומאוחר יותר ‪ ,‬התמנה לקיסר רומא ‪ .‬על‪-‬פי יוספוס פלביוס‪ ,‬לא התכוון טיטוס‬
‫להביא לחורבנו של בית המקדש ‪ ,‬והדברים התגלגלו מכוח האנרציה ; היסטוריונים מודרני ים נוטים לפקפק בטענה זו ‪.‬‬
‫‪ 20‬אוריאל רפפורט (נולד‪ ,)1935 :‬פרופסור לתולדות עם ישראל מאוניברסיטת חיפה ‪ .‬רפפורט היה ממקימיה של האוניברסיטה והוא נחשב‬
‫לאחד מחשובי החוקרים של ימי הבית השני ‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫* גרסה שנייה‬
 ‫מטבע רומי ועליה הכיתוב "יהודה‬
‫השבויה"‪ .‬על המטבע נראית אישה‬ ‫יהודה בדרכו לרומא והתקבל בכבוד מנצחים"‬
‫אבלה ישובה תחת עץ תמר‬
‫המסמל את יהודה‪ ,‬כשמעליה ניצב‬ ‫‪,‬‬ ‫אך גם חורב נה של ירושלים לא הביא להפסקת המרד‬
‫גבר מנצח המייצג את הצבא‬
‫הרומי‪ .‬המטבע נטבע בשנת ‪71‬‬ ‫ובאזורים המדבריים נותרו מספר קני התנגדות ; מצדה הייתה‬
‫על‪-‬ידי הקיסר אספסיאנוס‪.‬‬
‫אחת המרכזיות שבהם ‪ .‬במתחם התרכזו מורדים קנאים‬
‫שהשתמשו במבנה הטופוגרפי של ו על‪-‬מנת להקשות את כיבושו ‪ .‬הרומאים הציבו עליו מצור ובנו מסביבו דייק‬
‫‪21‬‬
‫ורק בשנת ‪ ,73‬לאחר קרב קשה ‪ ,‬הצליחו להבקיע א ל תוכו ‪ .‬המורדים שהתרכזו ב ו‪ ,‬ובראשם אלעזר בן יאיר ‪,‬‬
‫גמרו אומר שלא להיתפס חיים ‪ ,‬והתאבדו‪ .‬רק עם כיבוש מצדה ‪ ,‬חמש שנים לאחר שהחל המרד ‪ ,‬הצליחו הרומאים‬
‫לבסס שוב את שלטונם באזור‪.‬‬

‫למחשבה‬
‫‪:‬‬ ‫שאלה‬
‫חז" ל מייחסים בדבריהם את חורבנו של בית המקדש השני ל‪"-‬שנאת חינם"‪ ,‬כיצד ניתן להבין‬
‫את הקביעה הזו בהתייחס אל הכיבוש הרומי של הארץ ואל כישלונם של המורדים?‬

‫‪ 1.2.9‬תקופת יבנה‬
‫המכה שספג העם היהודי עם חורבן ירושלים ועם חורבנו של המקדש ‪ ,‬הייתה קשה מאוד ‪ .‬במשך מאות שנים עמד‬
‫בית המקדש במרכזו של הפולחן הדתי ביהדות ‪ ,‬וההנחה הרווחת הייתה כי הוא יעמוד על כנו לנצח ‪ .‬חורבנו גרם‬
‫למשבר רוחני חמור שעל אופיו עומדת בצורה טובה ברייתא המובאת בתוספתא (סוטה טו ‪ ,‬יא‪ -‬טו) ‪:22‬‬
‫"משחרב בית המקדש רבו פרושים [=מי שמתנזר מחיי העולם הזה ] בישראל ולא היו אוכלין בשר ולא היו שותין יין ‪.‬‬
‫ניטפל להן ר ' יהושע‪ ,‬אמר להן ‪ :‬בני‪ ,‬מפני מה אין אתם אוכלים בשר ? אמרו לו ‪ :‬נאכל בשר ‪ ,‬שבכל יום היה [קרבן]‬

‫תמיד קרב על גבי המזבח ועכשיו בטל ? אמר להם ‪ :‬מפני מה אין אתם שותין יין ? אמרו לו ‪ :‬נשתה יין ‪ ,‬שממנו היה‬
‫מתנסך על גבי המזבח ועכשיו בטל? אמר להם‪ :‬אף תאנים וענבים לא נאכל שמהם היו מביאין ביכורים בעצרת! [=בחג‬
‫השבועות] לחם לא נאכל‪ ,‬שממנו היו מביאין שתי לחם הפנים‪ ,‬מים לא נשתה שמהם היו מנסכין בחג [הסוכות]! שתקו"‬

‫הברייתא מעידה על ויכוח בתוך היהדות בין מי שהפסיקו הלכה למעשה את חייהם לבין מי שטענו כי על אף‬
‫החורבן והמצב הקשה ‪ ,‬יש להמשיך בחיים ‪ .‬אחד מן התומכים המרכזיים בגישה האחרונה שתפסה אט‪ -‬אט את‬
‫הבכורה‪ ,‬היה רבן יוחנן בן זכאי ‪ .‬על‪ -‬פי המסופר בספרות חז "ל‪ ,‬הצליח רבן יוחנן לחמוק מירושלים במהלך‬
‫המצור‪ ,‬וביקש מן הרומאים לייסד מרכז רוחני חלופי ב יבנה‪ .‬רבן יוחנן וחכמי יבנה תיקנו שורה של תקנות‬
‫שנועדו לאפשר את המשך החיים היהודיים לאחר החורבן ‪ .‬הנהגה רוחנית זו הובילה את העם בהתמודדויות‬
‫הקשות של התקופה ; אך גם ההסתגלות לחיים ללא מקדש ‪ ,‬לא העלימה את השאיפות לבנייתו מחדש ולחידושה‬
‫של העצמאות המדינית ‪ .‬שאיפות אלו באו לידי ביטוי במרד התפוצות (‪ )117-115‬והתפרצו בעוצמה רבה במרד בר‪-‬‬
‫כוכבא (‪.)135-132‬‬

‫‪ 1.2.10‬מרד בר‪-‬כוכבא‬
‫בשנת ‪ 117‬עלה לשלטון ברומא קיסר חדש – אדריאנוס‪ .‬אדריאנוס ביקש לבנות מחדש את ירושלים כעיר רומית‬
‫אלילית לה העניק את השם איליה קפיטולינה ולבנות מקדש אלילי בהר הבית ‪ .‬פעולה זו ננקטה כנראה כחלק‬
‫ממגמה כללית לאחד את כל עמי האימפריה סביב פולחן רומאי‪-‬הלניסטי‪ ,‬והדעות חל וקות ביחס לשאלה ‪ ,‬האם‬
‫או לא ‪ .‬כך או כך ‪ ,‬היהודים ראו בפעולה זו פגיעה אנושה‬ ‫עמד מאחוריה רצון לפגוע ביהודים באופן מכוון‬
‫בעקרונותיהם הדתיים ‪ ,‬והיא עוררה תסיסה רבה ‪ .‬על‪ -‬פי חלק מן המקורות ההיסטוריים ‪ ,‬לתסיסה זו התווסף עוד‬

‫‪ 21‬אלעזר בן יאיר ( המאה הראשונה לספירה )‪ ,‬מנהיג קנאי שפעל במהלך המרד הגדול ‪ .‬על‪-‬פי המסופר אצל יוסף בן‪ -‬מתתיהו‪ ,‬הנהיג אלעזר את‬
‫המתבצרים במצדה ומשהבין כי גורלם נחרץ ‪ ,‬הוביל את אנשיו לבחור "בחירות על‪ -‬פני החיים"‪.‬‬

‫‪17‬‬
‫* גרסה שנייה‬
 ‫גורם כאשר אסר אדריאנוס על קיום מצוות המילה ‪.‬‬
‫פעולות אלו‪ ,‬לצד המצב הכלכלי הקשה והתקוות המשיחיות לבניינו המחודש של‬
‫בית המקדש ‪ ,‬הביאו לפרוץ מרד בר‪ -‬כוכבא‪ .‬בראש המרד עמד שמעון בר‪ -‬כוסבא‬
‫שכונה בר‪ -‬כוכבא והוא נתמך על‪ -‬ידי חכמים (בראשם היה רבי עקיבא )‪ .‬המורדים‬
‫הכינו תשתית טובה למרד ‪ :‬הם בנו מערכות תת‪ -‬קרקעיות מתוחכמות ששימשו‬
‫מטבע מתקופת מרד בר‪-‬כוכבא‪.‬‬
‫‪ ,‬הם פגעו בייצור של‬ ‫אותם כמקומות מסתור והקשו על הרומאים את הלחימה‬
‫מצדו האחד חזית בית המקדש‬ ‫הנשק הרומי ביהודה ‪ ,‬ריתקו אל האזור כוחות צבא גדולים ועוד‪ .‬כך הם הצליחו‬
‫והכתובת "שמעון"‪ .‬מצדו השני לולב‬
‫ואתרוג והכתובת "לחירות ירושלים"‬ ‫להסב אבידות כבדות לאימפריה ‪ ,‬ולאורך תקופה קצרה אף הצליחו לכונן שלטון‬
‫עצמאי‪.‬‬
‫הרומאים הצליחו להכניע את המרד רק משהביאו לארץ את גדול מצביאיה ם‪ ,‬יוליוס סברוס ‪ ,‬נציב בריטניה ‪ .‬הם‬
‫דיכאו אותו בשיטתיות ובאכזריות תוך מצוד עיקש אחר הלוחמים עד שהם הוכרעו בזה אחר זה ‪ .‬יהודה חרבה ‪,‬‬
‫חללים רבים הופלו ורבבות יהודים הציפו את שוקי העבדות בכל רחבי האימפריה ‪ .‬לאחר הדיכוי גזרו הרומאים‬
‫גזירות שמד ‪ :‬איסור על לימוד תורה ‪ ,‬איסור על התקהלות בבתי‬ ‫על היהודים גזירות שכונו במסורת היהודית‬
‫הכנסת‪ ,‬איסור על המילה ועוד ‪ .‬בין החכמים היו גם מי שסירבו לציית לגזירות ומצאו בעקבות כך את מותם ‪.‬‬

‫‪:‬‬
‫למחשבה‬ ‫שאלה‬
‫סיפורו של מרד בר‪-‬כוכבא כמעט ונעלם מן ההיסטוריה היהודית עד לראשית הציונות אך‬
‫התנועה הציונית הדגישה את חשיבותו של המרד והעומד בראשו‪ .‬מהי לדעתכם הסיבה לכך?‬

‫‪ 1.2.11‬תקופת ר' יהודה הנשיא וחתימת המשנה‬

‫גזירות השמד התמידו כל עוד היה אדריאנוס בין החיים ‪ ,‬אך מספר שנים לאחר‬
‫מותו‪ ,‬בימיו של הקיסר אנטונינוס פיוס ‪ ,‬הן בוטלו‪ .‬בגליל החלו להתחדש מוסדות‬
‫‪ ,‬לפדות שבויים ולייצב את המצב‬ ‫הנהגה‪ ,‬שניסו לשקם את עולם היהדות‬
‫הכלכלי‪ .‬בסוף המאה השני יה לספירה ‪ ,‬קיבל את הנהגת הקהילה היהודית בגליל‬
‫רבי יהודה הנשיא המכונה בספרות חז "ל‪" ,‬רבי"‪ .‬הוא קיים קשרים ענפים עם‬
‫קברו של ר' יהודה‬
‫הנשיא בבית שערים‪.‬‬
‫הקיסרים הרומים מבית סוורוס ‪ ,‬היה עשיר מאוד ‪ ,‬הגיע ממשפחה מיוחסת‬
‫והיווה מנהיג רוחני ופוליטי כאחד ‪ .‬מפעלו המרכזי היה כינוס כלל המסורות ההלכתיות‬
‫שהרכיבו את התורה שבעל‪ -‬פה לכדי חיבור כתוב – המשנה‪ .‬פעולתו בתחום זה ‪ ,‬כמו בתחומים אחרים ‪ ,‬שינתה את‬
‫ה הלכה היהודית כפי שהייתה מוכרת עד לזמנו והיא מעידה על כוחו ההלכתי ועל סמכותו ‪ .‬יחד עם זאת ‪ ,‬פעולות‬
‫אלו לא עברו בלי התנגדות ‪ .‬במהלך תקופת פעילותו הצליח ר ' יהודה הנשיא לכונן חיים נורמ אליים ליהודים‪,‬‬
‫למסד יחסים תקינים עם הרומים ולהרגיע מגמות של מרדנות ומשיחיות ‪ .‬עם מותו של רבי תמה תקופת התנאים ‪.‬‬

‫‪ 1.2.12‬תקופת התלמוד והתהוות המרכז בבבל‬

‫לאחר חתימתה של המשנה ‪ ,‬המשיכו חכמי הדור בגליל ובבבל ‪ ,‬בלימודה ובדברי פרשנות עליה ‪ .‬דיונים אלו נאספו‬
‫בהדרגה ונערכו לחיבור המכונה "תלמוד"‪ .‬התלמוד הירושלמי נחתם בטבריה לקראת סוף המאה הרביעית ‪ ,‬והוא‬
‫מבטא את פועלם של חכמי ארץ‪ -‬ישראל‪ .‬אך באופן הדרגתי ועקבי עבר מרכז התורה לבבל ‪ ,‬שם נוצר התלמוד‬
‫‪ .‬היישוב היהודי באזור החל עוד בימי בית ראשון ‪ ,‬ובתקופה זו ‪,‬‬ ‫הבבלי שנחתם בסופה של המאה החמישית‬
‫ידי האימפריה הסאסאנית ‪ .23‬לקהילה‬ ‫הקהילה היהודית שגשגה בו ונהנתה מן האוטונומיה שניתנה לה על‪-‬‬

‫‪ 23‬האימפריה הסאסאנ ית הייתה אימפריה פרסית קדם אסלאמית ששלטה באזור מסופוטמיה ‪ .‬דתה של האימפריה הייתה הדת הזורואסטרית‬
‫שבמרכזה עומדת ההבחנה החדה בין טוב לרע ‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫* גרסה שנייה‬
‫היהודית בבל היו שני מרכזים חשובים ‪ :‬סורא (באזור דרום עירק של היום ) ופומבדיתא (מערבית לבגדד )‪ .‬בשתי‬
‫הערים התקיימו ישיבות גדולות וקהילה יהודית ענפה ש עסקה בלימוד תורה ‪ ,‬בחקלאות ובמסחר ‪ .‬בראש הקהילה‬
‫עמדו ראשי הי שיבות שהיוו את ההנהגה הרוח נית‪ ,‬וראש הגלות ("ריש גלותא ")‪ ,‬אשר ייצג את הק הילה כלפי חוץ‬
‫‪,‬‬ ‫"אמוראים " והחכמים שפעלו בסמוך לחתימת התלמוד הבבלי‬ ‫ועסק בענייני החול ‪ .‬חכמי התלמוד מכונים‬
‫מכונים "סבוראים"‪ .‬האמוראים יצרו את התלמוד ואת הדיונים המובאים בו ‪ ,‬ואילו הסבוראים עסקו בהסברה‬
‫של התלמוד ובהנח לתו לציבור הלומדים ‪ .‬במקביל בארץ שולטים הביזנטים הנוצרים המאפשרים ליהודים לחיות‬
‫בגליל אך לא בירושלים (מרבית התקופה )‪.‬‬

‫‪ 1.2.13‬תקופת הגאונים‬
‫בראש שתי הישיבות שנזכרו ‪ ,‬עמדו חכמים ש הוכתרו‪ ,‬החל מן המאה השישית ‪ ,‬בתואר הכבוד "גאון "‪ ,‬תקופת‬
‫‪ ,‬הלכה‬ ‫פעילותם מכונה "תקופת הגאונים "‪ .‬אל חכמים אלו פנו כלל יהודי התפוצות בשאלות שונות של רוח‬
‫‪ .‬ספרות ענפה של‬ ‫ומשפט והתש ובות שהם קיבלו ‪ ,‬הפכו לפסקי הלכה מחייבים עבור הקהילה היהודית כולה‬
‫התכתבויות מעין אלו (המכונה ספרות השאלות והתשובות – שו"ת)‪ ,‬נשתמרה בידינו וממנה אפשר ללמוד על‬
‫התפתחות המרכזים הי הודיים השונים במרחב ‪ :‬בבל‪ ,‬מצריים‪ ,‬צפון אפריקה ועוד‪ .‬הגאונים פעלו ב רובם בבבל‬
‫שעמדה תחת שלטון מוסלמי שהוקם במאה ה‪ 7 -‬והשתלט על כל המרחב‪ -‬מצפון אפריקה ועד איראן ‪ ,‬בשנים‬
‫ספורות‪ .‬הגאונים הותירו חיבורים חשובים בנושאים רבים ‪ ,‬חלקם כמענה לאסלאם העולה ‪ .‬כך למשל רב סעדיה‬
‫גאון (‪ )942-882‬שהותיר אחריו ספרים העוסקים בדקדוק עברי ‪ ,‬חיבורי ם פילוסופיים ‪ ,‬אחד מסידורי התפילה‬
‫הראשונים ועוד‪.‬‬

‫שאלה למחשבה‪:‬‬
‫בתקופת הגאונים החלה להיכתב "ספרות השאלות והתשובות" (שו"ת)‪ .‬בספריהם הקפידו‬
‫הגאונים לא רק להביא את פסיקת ההלכה בפני השואל אלא גם לנמק אותה‪ .‬מהי לדעתכם‬
‫הסיבה לכך?‬

‫‪ 1.3‬ימי הביני ים וראשית העת החדשה‬

‫‪ 1.3.1‬תקופת הראשונים‬
‫"תקופת‬ ‫עשרה‪ ,‬אז החלה תקופה חדשה בתולדות העם היהודי המכונה‬ ‫הגאונים פעלו עד למאה האחת‪-‬‬
‫הראשונים"‪ .‬תקופה זו אופיינה בה י חלשותם של המרכזים היהודיים בבבל ובצמיחה של מרכזים יהודיים חדשים‬
‫באירופה‪ .‬הרבנים המרכזיים שפעלו בתקופה זו ‪ ,‬התאפיינו כמו קודמיהם בבניין של נדב ך נוסף על‪ -‬גבי הגותם של‬
‫החכמים שקדמו להם ‪ .‬חכמי התקופה עסקו בכתיבתם של חיבורי ם הלכתיים ובפירוש לתורה ולתלמוד ‪ ,‬מביניהם‬
‫בחרנו להרחיב ביחס לפועלם של שניי ם‪ :‬הרמב"ם שפעל בספרד ובמצרים‪ ,‬ורש"י שפעל בצרפת‪.‬‬

‫‪ 1.3.1.1‬הרמב "ם‬
‫"הרב שלימד ולא הבינו התלמידים ‪ ,‬לא יכעוס עליהן וירגז ‪ ,‬אלא חוזר ושונה הדבר אפילו כמה פעמים ‪ ,‬עד שיבינו‬
‫עומק ההלכה ‪ .‬וכן לא יאמר התלמיד לא הבינותי ‪ ...‬אלא חו זר ושואל ‪ ,‬אפילו כמה פעמים ‪ .‬ואם כעס עליו רבו ‪ ,‬ורגז –‬
‫יאמר לו‪ :‬רבי‪ ,‬תורה היא וללמוד אני צריך " (משנה תורה‪ ,‬הלכות תלמוד תורה ‪ ,‬ד‪ ,‬ד)‬

‫רבי משה בן מימון (‪ )1204-1138‬נולד בקורדובה השוכנת בדרום ספרד‪ ,‬ופעל בעיקר במצריים ‪.‬‬
‫בקהיר‪ ,‬התמחה ברפואה והפך לאחד מן הרופאים‬ ‫הרמב"ם הנהיג את הקהילה היהודית‬
‫‪ .‬הוא נודע בגישתו‬ ‫המרכזיים באותה העת ולמחברם של כמה חיבורי יסוד חשובים‬
‫הרציונליסטית והתנגד לפעולות מאגיות ומיסטיות ‪ ,‬בהן ראה "הגשמה " פסולה של הא‪ -‬ל‪.‬‬

‫‪19‬‬
‫הרמב"ם‬
‫* גרסה שנייה‬
 ‫שמו התפרסם ברחבי העולם היהודי וספריו נלמדים בהרחבה עד עצם היום הזה ‪.‬‬
‫הרמב"ם כתב פירוש למשנה ‪ ,‬חיבורים פילוסופיים שונים שאחד המרכזיים שבהם היה "מורה נבוכים " ‪ 24‬ואגרות‬
‫‪ .‬ספרו המרכזי ‪,‬‬ ‫שמוענו למספר קהילות יהודיות בהן התייחס אל האתגרים שהן עמדו בפניהן וביקש לחזקן‬
‫המשנה תורה ‪ ,‬המכונה גם "היד החזקה "‪ ,‬כולל ארבעה עשר (י"ד) ספרים המסכמים א ת כלל ההלכות שנאספו‬
‫‪ .‬בניגוד לתלמוד הבנוי על‪ -‬פי רצף אסוציאטיבי ‪ ,‬בנוי ספרו‬ ‫מתוך התלמוד וספרות ההלכה שנכתבה עד לימיו‬
‫כחיבור שיטתי המחולק לפי נושאים ‪ .‬עובדה זו עוררה את התנגדותם של גורמים שונים ‪ ,‬ככל הנראה מתוך חשש‬
‫ומים יותר ‪ .‬עוד יצוין כי החיבור אמור להיות נצחי‬ ‫שהוא עשוי לפגוע במעמדם של המקורות התלמודיים הקד‬
‫ועתידני והוא כולל הלכות לבית המקדש והלכות התלויות בארץ (כאילו עם ישראל יושב בציון )‪.‬‬

‫‪ 1.3.1.2‬רש"י‬
‫"תמיד נרגיש שלא ידע רש "י כלל את גדולתו ‪ ...‬הוא פיזר את אוצרות רוחו והשקה מתורתו לרבים ‪ ,‬כנהר זה הנותן‬
‫מימיו לכל‪ ,‬בלי לדעת שאין לעולם בלעדיהם " (אליעזר מאיר ליפשיץ ‪)25‬‬

‫רבי שלמה יצחקי (‪ )1105-1040‬נולד בטרואה שבצפון צרפת ‪ ,‬למד בישיבות המרכזיות של יהדות אשכנז ובמהרה‬
‫המבוסס על‬ ‫הפך לסמכות תורנית‪ -‬הלכתית ולמנהיג ציבור ‪ .‬רש"י חיבר פירוש מקיף ורחב על התורה והתלמוד‬
‫ט‬ ‫הבנת הפשט ועל מדרשי חז "ל‪ .‬פירושו נחשב למרכזי ביותר והוא נלמד באופן מסורתי בצמוד אל הטקס‬
‫המקראי והתלמודי ‪.‬‬
‫רש"י שימש גם כפוסק הלכה ‪ .‬קהילות יהודיות שונות שלחו אליו שאלות ‪ ,‬והתשובות אותן ענה ‪ ,‬התקבלו כהלכה‬
‫ל פוסקי ההלכה בדורות שבאו אחריו וגם בהם טמונים‬ ‫המקובלת בדורו ‪ .‬פירושיו על התלמוד שימשו את כ‬
‫פסיקות רבות ‪ .‬פירושו של רש "י כתוב על‪ -‬פי רוב באותיות ייחודיות המכונות "כתב רש "י"‪ .‬כתב זה שהוא עגול‬
‫יותר ומשווה צורה שונה לכמה מן האותיות ‪ ,‬אומץ על ידי המדפיסים ‪ ,‬על‪-‬מנת להבדיל בין הפירוש לבין עיקרו של‬
‫הטקסט‪.‬‬
‫צאצא יו של רש "י המשיכו לעסוק בפירוש התורה ‪ ,‬רשב"ם (ר' שמואל בן מאיר ) ורבנו תם (ר' יעקב בן מאיר )‪ ,‬הם‬
‫שניים מן הבולטים שבהם ‪ .‬במרוצת הדורות התקבצו בבתי המדרש של אשכנז וצרפת ‪ ,‬הערות ותוספות על פירוש‬
‫רש"י לתלמוד הבבלי‪ ,‬אלו נקבצו בחיבורים קולקטיביים המכונים "תוספות " (במלעיל)‪.‬‬

‫‪ 1.3.2‬תור הזהב וגירוש ספרד‬

‫תקופת השלטון המוסלמי באזור ספרד וסביבתה נחשבת ל תור הזהב של יהדות ספרד ‪ ,‬תקופה של‬
‫פריחה רוחנית‪ ,‬כלכלית ודתית‪ .‬באותה תקופה קמו בקהילה זו תלמידי חכמים ‪ ,‬פילוסופים‪ ,‬משוררים‬
‫בתולדותיו של העם היהודי ‪ ,‬והיו מעורבים בניהול‬ ‫ואנשי רוח שיצרו כמה מן היצירות החשובות‬
‫המדינה‪ .‬עם הכיבוש הנוצרי של ספרד וסביבתה ("רקונקיסטה ")‪ ,‬הורע בהדרגה מצבם של היהודים ‪,‬‬
‫והחופש הדתי שניתן להם ‪ ,‬צומצם ‪ .‬שיאן של הרדיפות הגיע בשנת ‪ 1492‬כשהמלך פרדיננד והמלכה‬
‫צו הגירוש‬ ‫ם‪ :‬להתנצר או לעזוב את ספרד תוך ארבעה‬ ‫איזבלה הציבו בפני יהודי ממלכותיהם אולטימטו‬
‫חודשים‪ ,‬אירוע שנודע לימים כ גירוש ספרד ‪ .‬הרקע לגירוש‪ ,‬כפי שאפשר ללמוד מן הצו שהורה עליו ‪ ,‬היה‬
‫דתי‪:‬‬
‫"‪ ...‬הובא לידיעתנו כי במלכויותינו היו כמה נוצרים רשעים שהתייהדו וכפרו באמונה הקתולית הקדושה שלנו ‪ ,‬הגורם‬

‫הגדול לכך היה אינטרא קציה בין היהודים ובין אותם נוצרים ‪ ...‬על כן אנו ‪ ,‬בהתייעצות עם ראשי הכנסי יה‪ ,‬האצילים‬

‫הגדולים של מלכויות ינו‪ ...‬החלטנו להורות על היהודים והיהודיות הנזכרים של מלכו יותינו לעזוב אותן ‪ ...‬תחת האיום‬

‫‪ 24‬מורה נבוכים ספר פילוסופי שפרסם הרמב "ם במהלך המאה השתים‪ -‬עשרה‪ ,‬במהלכו הוא מבקש לתת כלים לתלמיד "הנבוך " המגלה פער בין‬
‫התורה לבין הפילוסופיה הכללית ‪ .‬הספר עורר התנגדות רבה ומתנגדיו טענו כי הוא רצוף בדברי כפירה ‪.‬‬
‫‪ 25‬אליעזר מאיר ליפשיץ (‪ ,)1879-1946‬רב‪ ,‬מחנך וחוקר של העו לם היהודי‪ .‬ליפשיץ היה אחד מראשי ת נועת "המזרחי " ומאבות החינוך הדת י‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫* גרסה שנייה‬
 ‫שאם לא יישמעו לפקודה זו‪ ,‬ויימצאו באחד מן המחוזות והמלכויות הנזכרים‪ ...‬דינם מוות והחרמת כל רכושם"‬

‫יהודי האזור שגורשו כעבור כמה שנים גם מפורטוגל השכנה ‪ ,‬עזבו ברובם בחופזה וחיפשו מקום מגורים חלופי ‪.‬‬
‫רבים פנו אל עבר האימפריה העות 'מאנית‪ ,‬אל צפון אפריקה ואחרים אל‪ -‬עבר אירופה; קבוצה קטנה אף הרחיקה‬
‫והגיעה אל אמריקה ‪ .‬היהודים שנותרו בספרד והתנצרו ‪ ,‬מכונים אנוסים ‪ .‬רבים מהם המשיכו לשמור על חלק‬
‫ממצוות היהדות בסתר וסבלו מרדיפה של האינקוויז יציה‪ ,‬מוסד משפטי‪ -‬דתי שביקש ל מנוע סטייה מעקרונות‬
‫הדת הקתולית ‪ .‬הגירוש חיסל התיישבות יהודית בת מאות שנים ‪ ,‬הביא לרדיפתם ולנדידתם של עשרות אלפים‬
‫ושינה את פניו של העם היהודי ‪.‬‬

‫שאלה למחשבה‪:‬‬
‫בקהילות היהודיות בעולם התלבטו רבים כיצד יש להתייחס לאנוסים‪ .‬רבים ראו בהם קורבנות‪,‬‬
‫אך אחרים ראו בהם בוגדים; מהי עמדתכם בנושא?‬

‫‪ 1.3.3‬צפת כמרכז רוחני‬

‫עבר האימפריה‬ ‫חלק מן היהודים שגורשו בגירוש ספרד ופנו אל‬
‫העות'מאנית ‪ ,‬הגיעו בסופו של דבר אל ארץ‪ -‬ישראל‪ .‬בארץ התגבש המרכז‬
‫הרוחני והמדיני בעיקר בגליל ובעיר צפת ‪ .‬צפת נחשבה למקודשת בשל‬
‫‪ ,‬ובעיר התקיים יישוב‬ ‫קרבתה אל קברו של רבי שמעון בר יוחאי במירון‬
‫יהודי שרובו הורכב מ‪" -‬מוסתערבים"‪ ,‬יהודים דוברי ערבית שחיו בה‬
‫דורות רבים ‪ .‬הגעת העולים הגדילה את היישוב היהודי ושיפרה את המצב‬
‫צפת‪ ,‬תצלום משנת ‪1895‬‬
‫בה‬ ‫הכלכלי בעיר ‪ .‬יהודי צפת עסקו במגוון מלאכות אך במאה השש‪ -‬עשרה התפתח‬
‫העיסוק בצמר וטוויה והיא הפכה למרכז חשוב בתחום ‪.‬‬
‫‪ .‬תורת הסוד אמנם לא נולדה‬ ‫באותה העת התפתח בצפת גם העיסוק בקבלה שהפכה עם השנים למזוהה עִ מה‬
‫האר"י‬ ‫לאין שיעור ‪ .‬אחת הדמויות הבולטות בתקופה זו היה‬ ‫בעיר‪ ,‬אך העיסוק בה פותח והורחב בתחומיה‬
‫הקדוש (האלוקי רבי יצחק לוריא אשכנזי ‪ )1572-1534 ,‬במצריים שנולד בירושלים וגורש למצרים ‪ ,‬הגיע בשנת‬
‫‪ 1570‬לצפת ולאורך השנתיים בהן פעל בעיר עד למותו ‪ ,‬הצליח להגדיל את מעגל לומדי הקבלה ולפתח מאוד את‬
‫העיסוק בה ‪ .‬האר"י הותיר מעט מאוד חיבורים כתובים ‪ ,‬ואת עיקר המידע עליו ‪ ,‬אנו שואבים מתלמידיו המכונים‬
‫"גורי האר"י" ובעיקר מר' חיים ויטאל ‪.26‬‬
‫לצדו של האר "י פעלו בצפת מנהיגים רוחניים רבים וחשובים ‪ ,‬בהם ר ' יוסף קארו שחיבר את ה "שולחן ערוך "‬
‫' שלמה אלקבץ ור ' משה‬ ‫; ועוד מספר מקובלים בהם ר‬ ‫ונחשב לגדול פוסקי ההלכה בארץ ישראל‬
‫‪27‬‬
‫קורדובירו‬
‫‪ 1.3.4‬שבתאי צבי ותנועת השבתאות‬
‫‪ .‬גזירות‬ ‫הפריחה של תורת הסוד בצפת הקרינה על העולם היהודי כולו והגבירה את המתח המשיחי‬
‫במזרח‬ ‫ת"ח‪-‬ת"ט (‪ )1649-1648‬שהביאו לחורבנן של קהילות יהודיות רבות ולמותם של אלפים‬
‫שבתאי צבי‬ ‫אירופה ‪ ,28‬הרחיבו אף הן את העיסוק בקבלה ‪ ,‬והעמיק ו את הציפייה לשינוי משיחי על‪-‬טבעי ולסיום‬

‫‪ 26‬ר' חיים ויטאל (‪ ,)1620-1543‬ממקובלי צפת ואחד מגדול תלמידיו של האר "י‪ .‬הספרים שפרסם ר ' חיים ויטאל מהווים את המקורות‬
‫המרכזיים דרכם ניתן ללמוד על דמותו ותורתו של האר "י‪ ,‬בהם ‪ :‬עץ החיים‪ ,‬עץ הדעת‪ ,‬שערי קדושה ועוד‪.‬‬
‫‪27‬‬
‫ר' שלמה אלקבץ (המאה השש‪ -‬עשרה)‪ ,‬מקובל ופייטן צפתי שחיבר את הפיוט לכה דודי אותו נוהגים לשיר בכל שבת בבית הכנסת ‪ .‬ר' שלמה‬
‫נולד בסלוניקי ולאחר שהתקרב לתורת הקבלה ‪ ,‬עלה לצפת‪ .‬ר ' משה קורדובירו ( רמ"ק‪ )1570 - 1522 ,‬היה מחשובי המקובלים בצפת ‪ .‬ספרו‬
‫"פרדס רימונים"‪ ,‬מבאר את שיטתו בתורת הקבלה ‪ ,‬וספרו השני "תומר דבורה "‪ ,‬מבקש לתרגם את עקרונותיה לכדי עקרונות מוסריים בחייו‬
‫של האדם‪.‬‬
‫‪28‬‬
‫גזירות ת"ח ות"ט הן כינוי לפרעות אכזריות ורצח המוני של יהודים בין השנים ‪ ,1649-1648‬במהלך התקוממות הקוז 'אקים בפולין‪.‬‬
‫הקוז'אקים ש ימשו כחיילים בצבאה של פולין וזכו בתמורה לאוטונומיה ‪ ,‬כאשר נפגעה האוטונומיה שלהם הם פרצו במרד ‪ .‬המרד כוון אמנם‬
‫נגד האצולה הפולנית ושיטת הממשל הפאודלית ( ראה להלן)‪ ,‬אך היהודים שסומנו כנציגיו של המשטר ‪ ,‬בשל שיתוף הפעולה ההדוק איתו ‪ ,‬היו‬
‫קרבנותיו המרכזיים ‪ .‬המרד כלל סדרה של פרעות סדיסטיות ונחשב ‪ ,‬עד לשואת אירופה‪ ,‬לאירוע האנטישמי החמור ביותר ממנו סבלו היהודים ‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫* גרסה שנייה‬
 ‫הגלות‪ .‬על רקע זה הופיע בעולם היהודי משיח השקר ‪ ,‬שבתאי צבי ‪ ,‬שהצליח להניע אחריו יהודים רבים ולחולל‬
‫תנועה שכונתה שבתאות ‪ .‬שבתאי צבי ‪ ,)1676-1626( ,‬נולד באיזמיר השוכנת באימפריה העות 'מאנית ; בשלב‬
‫מסוים בחייו השתכנע בהיותו המשיח ‪ ,‬ויצא מ עירו למסע על‪ -‬מנת להפיץ את בשור תו‪ .‬במהלך נדודיו פגש בנתן‬
‫העזתי (‪ )1680-1643‬וזה הצטרף אל תנועתו והפך לאחד מראשיה ‪.‬‬
‫אישיותו הכריזמטית של צבי ויכולותיו הרטוריות והאינטלקטואליות ‪ ,‬סחפו אחריו המוני יהודים בקהילות בהן‬
‫‪ ,‬ועד מהרה התפצלו הקהילות היהודיות בין חסידיו‬ ‫ביקר‪ .‬צבי ומאמיניו החלו לבצע שינויים שונים בהלכה‬
‫ומתנגדיו‪ .‬בשנת ‪ 1666‬הוא הגיע לאיסטנבול ‪ ,‬בירת האימפריה העות 'מאנית‪ ,‬והמתח המשיחי בעיר הגיע לשיא ‪.‬‬
‫‪ .‬בעת שישב בכלא המשיך בפעילותו אך‬ ‫מיד עם הגעתו לנמל הוא נעצר בידי אנשי הסולטן והואשם במרידה‬
‫משהועמד שוב למשפט וניתנה לו האפשרות לבחור בין התאסלמות לבין מוות ‪ ,‬בחר להתאסלם ‪ .‬התאסלמותו של‬
‫מנת למגר ולהחר ים את אחרוני‬ ‫שבתאי צבי התקבלה בתדהמה ‪ ,‬והקהילות היהודיות השונות יצאו במסע על‪-‬‬
‫עשרה‪ ,‬ובראשיתה של‬ ‫מאמיניו‪ .‬אף על‪ -‬פי‪-‬כן‪ ,‬נותרו גרעינים נסתרים וגלויים של השבתאות עד למאה השמונה‪-‬‬
‫‪ ,‬יעקב פרנק (‪ ,)1790-1726‬אבי התנועה‬ ‫אותה מאה הופיע נביא שקר נוסף שראה את עצמו כממשיכו של צבי‬
‫הפרנקיסטית ‪.29‬‬
‫‪ 1.3.5‬תנועת החסידות וההתנגדות לה‬
‫תפוצתן של התנועות המשיחיות בעולם היהודי בכלל ובמזרח אירופה בפרט ‪ ,‬מעידה יותר מכ ול על המצב הקשה‬
‫בו ה וא ה יה שרוי ‪ .‬במזרח אירופה ‪ ,‬שם ישבו רוב היהודים ‪ ,‬נותר מיעוט קטן שהמשיך בלימוד התורה ‪ ,‬אך לצדו‬
‫מצאו את עצמם מאות‪ -‬אלפים טרודים בדאגות היום‪ -‬יום‪ ,‬ואלה התרחקו מן העולם היהודי ‪.‬‬
‫על רקע זה צמחה במהלך המאה השמונה‪ -‬עשרה תנועת החסידות ‪ ,‬תנועה חברתית‪ -‬יהודית שפעלה לקרב את כלל‬
‫חלקי העם היהודי ‪ ,‬בדגש על חסרי ההשכלה וקשי היום ‪ ,‬לחיים יהודיים מלאים שבמרכזם עומדת הדבקות בא‪ -‬ל‪.‬‬
‫ר' ישראל בעל‪ -‬שם‪-‬טוב (הבעש"ט‪ ,)1760-1700 ,‬שפעל באזור פ ודוליה השוכן במרכז‬ ‫בראש התנועה עמד‬
‫‪ .‬בתפיסתו הדגיש הבעש "ט את‬ ‫אוקראינה‪ .‬הבעש"ט לא כתב את תורתו והפרטים לגבי תולדות חייו מקוטעים‬
‫ל‪ .‬בניגוד‬ ‫' הטבעית ואת מקומו של הצדיק כמקשר בין החסיד לבין הא‪-‬‬ ‫חשיבותה של השמחה ועבודת ה‬
‫למקובלים ולרבנים אחרים ‪ ,‬ביקשו הבעש "ט ותלמידיו להפיץ את תורת ם לכל עם ישראל ולא רק לשכבה דקה של‬
‫"המגיד "‪ 30‬והיה לאחד ממפיציה‬ ‫תלמידי חכמים ומקובלים ‪ .‬גדול תלמידיו היה ר ' דב בער ממזריטש שכונה‬
‫המרכזיים של תורת הבעש "ט ומחשובי מניחי היסוד של התנועה ‪.‬‬
‫מכאן‪ ,‬הנהיגו תלמידיו של המגיד ‪ ,‬שנתפזרו ברחבי מזרח אירופה ‪" ,‬חצרות " חסידיות ש ונות – כשבראש כל אחת‬
‫מהן עמד רב אשר חסידיו ‪ ,‬שקיימו איתו קשר עז ורב‪ -‬ממדים‪ ,‬כינוהו "רבי" או אדמו "ר (אדוננו‪ ,‬מורנו ורבנו )‪.‬‬
‫"עממיותה "‪ ,‬השמחה והמנהגים השונים שנלוו לה ‪ .‬המתנגדים‬ ‫בראשיתה‪ ,‬עוררה החסידות ביקורת רבה בשל‬
‫לחסידות המכונים מתנגדים או ליטאים‪ ,‬גרסו כי יש להמשיך ולהדגיש את חשיבותו של לימוד התורה כמטרה‬
‫‪.‬‬ ‫ולא רק כאמצעי ופחדו מהתפתחותה של תנועה המונית של משיחיות שקר כדוגמת השבתאות או הפרנקיזם‬
‫בראש המתנגדים עמד הגאון ר' אליהו שכונה הגאון מ ווילנא (הגר"א‪ .)1797-1720 ,‬מרכז פעילותו של הגר"א היה‬
‫בווילנא‪ ,‬בירת ליטא ‪ .‬הוא הטיל חרמות על החסידים ו ביקש לצמצם את השפעתה של התנועה ‪ .‬בהמשך‪ ,‬הדברים‬
‫אף הגיעו לכדי מאבק קשה בו התערבו גם שלטונות המדינה ‪.‬‬
‫במהלך השנים קמו חצרות חסידיות רבות בעלות אופי שונה ודרך ייחודית בערים השונות באירופה ‪ ,‬וכיום‪ ,‬חלקן‬
‫עוד נושאות את שמן ‪ ,‬ואף שומרות על מבנה קהילתי מיוחד ‪ .‬ביניהן אפשר למנות את חסידויות ויז 'ניץ‪ ,‬גור‪ ,‬חב"ד‪,‬‬
‫ברסלב ועוד‪ .‬עם הזמן גם היטשטשו ההבדלים בין החסידים למתנגדים וכיום הם באים לידי ביטוי בעיקר בצורת‬
‫המתנגדים מסתפקים בחליפה ומגבעת ) ובהעברת‬ ‫הלבוש ( החסידים מקפידים ברובם על לבוש מסורתי בעוד ש‬

‫‪ 29‬יעקב פרנק ‪ ,)1790-1726( ,‬היה יהודי שראה את עצמו כמשיח ופעל בשטחי פולין ‪ .‬רבים מן החוקרים רואים בו את אחד מממשיכיו של‬
‫שבתאי צבי‪ .‬הכת שיי סד פרנק מכונה פרנקיזם‪ ,‬פולחנה הדתי כלל עירוב בין יהדות ונצרות והיא הוחרמה על‪ -‬ידי הקהילה היהודית ‪.‬‬
‫‪ 30‬ר' דב בער (" המגיד ") ממזריטש ‪ ( ,‬המאה השמונה‪ -‬עשרה)‪ ,‬גדול תלמידיו של הבעל שם‪ -‬טוב ויורשו בהנהגת התנועה ‪ .‬העיירה מזריטש הפכה‬
‫תחת הנהגתו למרכזה של תנועת החסידות ‪ ,‬ממנה היא נפוצה הלאה אל כל רחבי מזרח אירופה ‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫* גרסה שנייה‬
 ‫המנהיגות בירושה שנמשכת בכמה חצרות חסידיות בניגוד לליטאים ‪.‬‬

‫‪:‬‬
‫למחשבה‬ ‫שאלה‬
‫בשיאו של המאבק בין הליטאים לחסידים‪ ,‬הלשינו גורמים יהודיים על פעולותיו של ר' שניאור‬
‫זלמן מלאדי (מייסד חסידות חב"ד) והוא נכלא על‪-‬ידי השלטונות הרוסים‪ .‬כיצד לדעתך קרה‬
‫שהיחסים בין הקבוצות הורעו עד לכדי כך? האם הרעה כזו יכולה להתרחש לדעתך גם כיום?‬

‫‪ 1.4‬תפוצות ישראל‬
‫כפי שראינו תולדותיו של העם היהודי החל מחורבן בית ראשון הם למעשה תולדותיהם של‬
‫מספר מרכזים יהודיים ברחבי העולם שקיימו קשרים מורכבים האחד עם השני ‪ .‬את יחסם של‬
‫מרכזים אלו אל ארץ‪ -‬ישראל היטב לבטא ר ' יהודה הלוי (ריה"ל) ‪ ,31‬אחד המשוררים הגדולים‬
‫בתור הזהב היהודי בספרד בו דנו לעיל ‪:‬‬
‫ש ֻ ֵלם נְ ָד ַרי וָאֱח סָ ַרי ְ ֻבעוֹ ד‪/‬‬ ‫שר אֹכַ ל וְ ֵא ְ‬
‫יך יֶעֱח ָרב ‪ֵ /‬איכָ ה אֲ ׁ ַ‬ ‫" ִל ִ ֻבי ְב ִמ ָזְרח וְ ָאנ ִֹכי ְ ֻבסוֹ ף מַ עֲ ָרב ‪ֵ /‬א ְ‬
‫יך ֶא ְטעֲ מָ ה ֵאת אֲ ׁ ֶ‬

‫ִציֻוֹ ן ְ ֻבחֶ בֶ ל אֱח דוֹ ם וַאֲ נִ י ְ ֻבכֶ בֶ ל עֲ ָרב ‪ /‬י ֵַקל ְ ֻב ֵעינַי עֲ זֹב ֻ ָכל טוֻב ְספָ ַרד ‪ֻ ְ ,‬כמוֹ ‪ /‬י ֵַקר ְ ֻב ֵעינַי ְראוֹ ת ַע ְפרוֹ ת דְֻ ִביר‬

‫ֶנח ֱָחרב‪".‬‬
‫במשך אלפי שנים של חיים בגולה הצליח העם היהודי לשמור על קיומו ועל אחדותו וכמאמרה‬
‫של מגילת העצמאות לא חדל מלחלום ומל קוות לשוב אל מולדתו ההיסטורית בארץ‪ -‬ישראל‪.‬‬
‫לצד הסקירה הרחבה אותה ביצענו לעיל ביחס לעם היהודי כולו נבקש בפרק הבא לעקוב אחר‬ ‫ר' יהודה הלוי‪ .‬פסל‬
‫המוצב במוזיאון ראלי‪.‬‬
‫‪ :‬מזרח אירופה וברית המועצות ;‬ ‫התהוותם וסיפורם של ארבעה מרכזים יהודיים חשובים‬
‫מערב אירופה וצפון אמריקה ; ארצות האסלאם ; ואתיופיה‪ .‬בחרנו דווק א במרכזים אלו מאחר ומרבית העולים‬
‫‪ .‬היכרות‬ ‫לישראל הגיעו מאחת מן התפוצות הללו וחלקן עודן מהוות תפוצות חשובות מבחינתו של העם היהודי‬
‫עם הרקע ההיסטורי והתרבותי של התפוצות השונות מהווה חלק מסיפורו ההיסטורי של העם היהודי ומשלים‬
‫מבחינות רבות את התמונה אותה התחלנו ל צייר לעיל‪.‬‬

‫שאלה למחשבה‪:‬‬
‫מגילת העצמאות מתייחסת אל הקשר של העם היהודי בתפוצות אל ארץ‪-‬ישראל באופן הבא‪:‬‬
‫" לאחר שהוגלה העם מארצו בכוח הזרוע שמר לה אימונים בכל ארצות פזורים‪ ,‬לא חדל מתפילה ומתקווה לשוב‬
‫לארצו ולחדש בתוכה את חירותו המדינית‪.‬מתוך קשר היסטורי ומסורתי זה חתרו היהודים בכל דור לשוב ולהאחז‬
‫במולדתם העתיקה‪" .‬‬
‫אף על‪-‬פי כן העלייה לארץ לאורך השנים וגם לאחר תחילת פעולתה של התנועה הציונית‬
‫הייתה נחלתן של קבוצות קטנות יחסית‪ ,‬מהי לדעתכם הסיבה לכך?‬

‫‪ 1.4.1‬יהדות מזרח אירופה וברית המועצות‬

‫הקיבוץ היהודי במזרח אירופה היה עד לשואה הקיבוץ היהודי הגדול בעולם ‪ .‬קיבוץ יהודי זה היה מזוהה באופן‬
‫עמוק עם פולין ‪ ,‬אחת המדינות העתיקות באזור ששלטה בעבר על שטחים רחבים‬
‫לבוש טיפוסי של יהודי‬ ‫בהרבה משטחה הריב וני כיום‪.‬‬
‫פולין (המאה ה‪. 18-‬‬

‫‪ 1.4.1.1‬ראשית היישוב היהודי בפולין‬

‫יישוב יהודי קטן ומפוזר במזרח אירופה החל עוד בראשית ימי הביניים ‪ ,‬אך במאה‬

‫‪ 31‬ר' יהודה הלוי (ריה"ל) (המאה ה‪ ,)11 -‬מגדולי המשוררים וההוגים של תור הזהב בספרד ‪ ,‬רופא ופילוסוף נולד בטולדו ‪ ,‬צפון ספרד‪ .‬געגועיו של‬
‫ריה" ל לארץ הביאו אותו לצאת למסע לכיוון ארץ ישראל ‪ ,‬הוא הצליח להגיע לארץ אך מת זמן קצר לאחר מכן ‪ .‬בין חיבוריו ה מרכזיים ‪ :‬ספר‬
‫הכוזרי ‪ ,‬בו הוא מתאר ויכוח תיאולוגי‪ -‬פילוסופי בין היהדות לדתות אחרות ‪.‬‬
‫‪23‬‬
‫* גרסה שנייה‬
‫השלוש‪ -‬עשרה הוא גדל והתרחב ‪ .‬ברקע לשינוי עומדת פלישתם של המונגולים לאירופה שהותירה בפולין הרס רב ‪.‬‬
‫בעקבות המצב ‪ ,‬החליט השלטון ה פולני לנסות וליישב את מרחביה השוממים של הארץ במהגרים ‪ ,‬וביניהם נמנו‬
‫("קיומים ") ובראשם הקיום של מלך פולין ‪ ,‬קאזימיר‬ ‫גם יהודים רבים ‪ .‬היהודים שהיגרו נהנו מכתבי זכויות‬
‫הגדול (‪ .)1370-1310‬כתבי הזכויות הללו הסדירו את החיים היהודיים בפולין במסגרת חוקית חדשה ונפרדת‬
‫שאפשרה מידה גבוהה של אוטונומיה הממוסדת בחוק ‪ .‬תהליך ההגירה וההתיישבות בפולין תואר באופן ציורי‬
‫על‪-‬ידי ש"י עגנון‪:‬‬
‫"ראו ישראל ‪ ,‬שהצרות מתחדשות ובאות והרדיפות נמשכות והולכות ‪ ...‬עמדו על דרכים וראו ‪ ,‬ושאלו לנתיבות עולם‪:‬‬

‫אי זו דרך הטוב ילכו בה ומצאו מרגוע לנפשם ‪ .‬נפל פתק מן השמים ‪ :‬לכו לפולניה ! ויבואו ארצה פולין ויתנו למלך הר‬
‫זהב‪ ,‬ויקבל אותם המלך בכבוד גדול ‪ ...‬ויתן להם המלך לשבת בכל ארצות ממלכתו ‪ ,‬לסחור את הארץ לאורכה‬

‫ולרוחבה ולעבוד את ה ' כמשפט דרכם ‪ ,‬והמלך מגן בעדם מכל צר ואוייב ‪ .‬וישכון ישראל בטח בפולין ימים רבים ‪.‬‬

‫וישלחו ידיהם במסחר ובכל מלאכת עבודה ‪ ...‬כי על כן קרא שמה פולין כי כה אמר ישראל בבואו אל הארץ ‪ :‬פה‪-‬לין!‬
‫לאמור פה נלין עד שנזכה לעלות לארץ‪-‬ישראל"‬
‫ועד ארבע ארצות ‪ .‬הוועד ייצג את‬ ‫האוטונומיה של היהודים בפולין באה לידי ביטוי מובהק ומובחן בפעילותו של‬
‫היהודים בפני השלטו נות הפולניים ‪ ,‬גבה את המסים ‪ ,‬דאג להסדרת היחסים בין הקהילות היהודיות ‪ ,‬פעל למען‬
‫אינטרסים משותפים ‪ ,‬התקין תקנות שונות בהתאם להלכה ‪ ,‬שימש כמעין "בית משפט עליון "‪ ,‬ויסת את הפעילות‬
‫הכלכלית וכן עסק בענייני חינוך ולימוד תורה ‪ .‬פעילותו של ועד ארבע ארצות הייתה מופת לאוטו נומיה וביטאה‬
‫‪ ,‬היא הייתה קשורה בטבורה‬ ‫את אותה רווחה שמפגין עגנון בדבריו ; אלא שרווחה זו לא נמשכה לאורך זמן‬
‫למדינה הפולנית וברגע שכוחה נפגע ‪ ,‬נפגעה גם האוטונומיה ‪.‬‬

‫‪ 1.4.1.2‬הקהילה היהודית אל מול חלוקת פולין‬

‫במהלך המאה השמונה‪ -‬עשרה והתשע‪ -‬עשרה‪ ,‬נעלמה פולין באופן הדרגתי מעל מפת אירופה ‪ .‬שטחה חולק בין‬
‫רוסיה‪ ,‬אוסטריה ופרוסיה ויהודי פולין התחלקו גם הם בין מדינות אלו ‪ .‬בניגוד לאוטונומיה הרחבה ממנה נהנו‬
‫היהודים בממלכה הפולנית ‪ ,‬נטו המדינות הכובשות להתערב בחייה הפנימיים של הקהילה ולראות בה גוף שאינו‬
‫טבעי במציאות החיים של ה מדינה המודרנית ‪ .‬סמכויותיה של הקהילה קוצצו באורח חד ‪ ,‬וההגירה היהודית מן‬
‫האזורים הכפריים אל מרכזי הערים ‪ ,‬יצרה קהילות עירוניות גדולות מסוג חדש ‪ .‬גם פרנסתם של היהודים נפגעה‬
‫‪ ,32‬הלך והתפרק ‪ .‬על רקע זה הח לו‬ ‫מאחר שהמשק הפאודלי שהיהודים היו חלק מהמבנה הכלכלי הייחודי שלו‬
‫‪ ,‬אותם נסקור בראשית השער‬ ‫להופיע במזרח אירופה זרמים רעיוניים שונים שהציעו פתרון לשאלה היהודית‬
‫השני‪.‬‬

‫‪ 1.4.1.3‬הקהילה היהודית ברוסיה הצארית‬

‫מבין המדינות השונות שח ילקו את שטחה של פולין ‪ ,‬נותר בתחומה של רוסיה הצארית‬
‫העיירה לחווא‪ .‬עיירה‬ ‫המספר הגבוה ביותר של יהודים ‪ ,‬ו בראשית המאה העשרים חיו בשטחיה למעלה מ‪40% -‬‬
‫יהודית טיפוסית‬
‫מיהודי העולם‪ .‬שטחי המגורים של יהודי המדינה הוגבלו לתחום המחיה המסורתי שלהם‬
‫שכונה כעת תחום המושב ‪ .‬על היהודים נאסר לצאת מחוץ לשטחים אלו ועד מהרה ‪ ,‬עם הגידול הדמוגרפי ‪ ,‬נוצר‬
‫‪ ,‬ופגעה לשם כך במערכת החינוך‬ ‫בהם עוני חריף ‪ .‬במקביל‪ ,‬המדינה שאפה לצמצם את ההתבדלות היהודית‬

‫‪32‬‬
‫פאודליזם היא שיטה חברתית פוליטית שהייתה נהוגה באירופה בימי הביניים ‪ .‬עיקרה ריכוז השלטון בידי האצולה הפועלת מתחתיו של‬
‫המלך והחלוקה הקשיחה של החברה למעמדות חברתיים (אצולה‪ ,‬כמורה ‪ ,‬מעמד שלישי)‪ .‬בשיטה הפאודלית היו מרבית בני המעמד השלישי‬
‫איכרים חסרי זכויות או רכוש שכונו וסלים‪ .‬מוסד ה חכירה שפרנס רבים מיהודי פולין ‪ ,‬מהווה חלק אינטגרלי משיטה זו ‪ ,‬היהודים חכרו מן‬
‫האציל זכויות ומוסדות שונים שהיו בתחום אחוזתו ( בתי מרזח ‪ ,‬טחנות קמח ועוד ) בתמורה לדמי חכירה קבועים ‪ .‬ההפרש בין דמי החכירה לבין‬
‫הכספים שגבו‪ ,‬היווה את הרווח שלהם מן העסקה ‪ .‬מוסד החכירה הביא לא פעם את ה ו וסלים לשנאה כלפי היהודים שנתפסו כחלק מן הממסד‬
‫הפאודלי המנצל‪ .‬עם ביטול השיטה הפאודלית נעלם גם מוסד החכירה ‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫* גרסה שנייה‬
‫(עברית‬ ‫המסורתית שהעמידה במרכזה את לימוד התורה ‪ ,‬וניסתה לצמצם את השימוש הרווח בשפות היהודיות‬
‫(‪ )1855-1825‬בבקשו "לתקן" את היהודים‬ ‫ויידיש)‪ .‬מגמות אלו הגיעו לשיאן בימיו של הצאר ניקולאי הראשון‬
‫באמצעות גיוסם הכפוי לצבא ‪ .‬השירות הצבאי הארוך בצבא הרוסי ‪ ,‬החל בגיל צעיר מאוד ‪ ,‬נמשך לאורך עשרים‬
‫וחמש שנים ‪ ,‬ובדרך כלל התנהל הרחק מן הקהילה היהודית ‪ .‬מבחינה פורמ אלית אמנם הובטח ליהודים חופש דתי‬
‫בצבא‪ ,‬אך בפועל הוא לא נשמר ונעשו פעולות רבות על‪ -‬מנת להרחיקם מן היהד ות‪ .‬משמעותו של שירות צבאי‬
‫ארוך כל כך‪ ,‬הייתה‪ ,‬על כן‪ ,‬מבחינת היהודי הממוצע ‪ ,‬בעייתית למדי‪ .‬ניקולאי יצר מערכת מתוחכמת בהעמידו את‬
‫הנהגת הקהילה כאחראית על הגיוס ‪ ,‬וכך פגע ביחסים בין הציבור היהודי לבין הנהגתו ‪.‬‬
‫האנטישמיות שבאה לידי ביטוי ב צעדי הממשלה ‪ ,‬לבשה עד מהרה גם דפוסים עממיים וממוסדים למחצה ‪ .‬לאורך‬
‫סוף המאה התשע‪ -‬עשרה וראשית המאה העשרים ‪ ,‬סבלו היהודים מכמה גלים של פוגרומים ‪ .‬בין השנים ‪1882-‬‬
‫‪ 1881‬נפגעו יהודי תחום המושב משורה של פרעות ופוגרומים שכונו "סופות בנגב "‪ ,‬והיוו את אחד מגורמי הדחיפה‬
‫"בעיר‬ ‫לעלייה הראשונה ‪ .33‬ב‪ 1903-‬פרצו שוב פרעות ‪ ,‬הפעם ב קישינב ‪ ,34‬בעקבותיהן כתב ביאליק את הפואמה‬
‫ההריגה"‪:‬‬
‫ֶיך ִת ְר ֶאה ו ְֻבי ְָד ָך ְתמַ ֻׁ ֵ‬
‫ש ׁש ַעל‪ -‬הַ ְ ֻג ֵדרוֹ ת‪ /‬וְ ַעל הָ ֵע ִצים וְ ַעל הָ אֲ בָ נִ ים‬ ‫את ֶאל‪ -‬הַ חֲצֵ רוֹ ת‪ /‬ו ְֻב ֵעינ ָ‬
‫" קוֻם לֵ ְך ְל ָך ֶאל ִעיר הַ ה ֲֵרגָה וֻבָ ָ‬

‫של‪-‬הַ חֲלָ ִלים‪"....‬‬

‫שה ׁ ֶ‬
‫וְ ַעל‪ֻ -‬ג ֻ ֵַבי ִטיחַ הַ ְ ֻכ ָת ִלים‪ֶ /‬את‪-‬הַ דָֻ ם הַ ָֻקרו ֻׁש וְ ֶאת‪-‬הַ ֻמֹחַ הַ ִֻנ ְק ׁ ֶ‬
‫פרעות אנטישמיות אלו "הכינו את הקרקע " מבחינות רבות לקראת הטבח ההמוני שבוצע ביהדות מזרח אירופה‬
‫‪ ,‬מיליונים‬ ‫על‪-‬ידי הגרמנים במהלך תקופת השואה ‪ .‬השואה גבתה מחיר כבד מן היהודים בחלק זה של העולם‬
‫מהם נרצחו במהלכה ורבות מן הקהילות היהודיות באזור ‪ ,‬נמחקו לחלוטין ‪.‬‬

‫‪ 1.4.1.4‬הקהילה היהודית בברית המועצות‬

‫בשנת ‪ 1917‬הודח השליט האחרון של האימפריה הצארית ‪ ,‬ובסיומה של מהפכה פוליטית ‪ ,‬הוקמה‪ ,‬בשנת ‪,1922‬‬
‫ברית המועצות כמדינה קומוניסטית ‪ .‬ברית המועצות התנגד ה‪ ,‬כחלק מעקרונות היסוד של הקומוניזם ‪ ,35‬לכל דת‪,‬‬
‫וביקשה להביא להפרדה מוחלטת של הדת מן המדינה ‪ .‬על רקע זה בוטלו הקהילות היהודיות והוטל איסור על‬
‫‪ .‬יהודים שביקשו לדבוק בדתם ‪ ,‬הועמדו בפני איום בהגליה ‪ ,‬במעצר‬ ‫קיומן הפומבי של חלק ממצוות היהדות‬
‫וברדיפה‪ .‬יחד עם זאת ‪ ,‬כפי שנראה בשער השישי ‪ ,‬גורלם של רוב יהודי ברית המועצות שפר עליהם יותר מגורלם‬
‫של שאר יהודי מזרח אירופה אשר היו נתונים תחת כיבוש נאצי ‪.‬‬
‫על אף שברית המועצות הצהירה על התנגדותה לאנטישמיות ‪ ,‬הרי שבפועל סבלו היהודים גם מרדיפה שהייתה‬
‫אנטישמית במהותה ‪ .‬אחד הביטויים המובהקים לרדיפה זו היו משפטי פראג (‪ ,)1952‬במהלכם הואשמו ארבעה‪-‬‬
‫עשר אנשי ציבור (מהם אחד‪ -‬עשר יהודים ) בריגול לטובת ישראל וארצות הברית ‪ ,‬ורו בם הוצאו להורג ‪ .‬הרדיפה‬
‫הופנתה בהדרגה לא רק כלפי הדת היהודית אלא גם כלפי הציונות ‪ .‬על יהודי ברית המועצות נאסר לעלות לארץ ‪,‬‬
‫ומי שעסק בפעילות ציונית ‪ ,‬סבל מרדיפה ונאסר פעמים רבות לתקופות ממושכות ‪ ,‬אסירים אלו כונו אסירי ציון‪.‬‬
‫בברית המועצות התקיים אחד הריכוזים היהו דיים הגדולים בעולם ‪ ,‬אך עם התמוטטותה של המדינה ‪ ,‬רבים מן‬
‫היהודים שחיו בה ‪ ,‬בחרו להגר ממנה לארצות הברית או לעלות לארץ ‪.‬‬

‫‪ 1.4.2‬יהדות מערב אירופה וצפון אמריקה‬

‫‪ 1.4.2.1‬יהדות מערב אירופה בימי הביניים‬
‫אירופה שהתקיימה בצלם של‬ ‫בסוף האלף הראשון לספירה החלה התיישבות יהודית גם באזור מערב ומרכז‬

‫‪33‬‬
‫"סופות בנגב " הוא כינוי לגל פרעות בדרום רוסיה בין השנים ‪ ,1882-1881‬במהלכן התנפלו הפורעים על יותר ממאתי ים קהילות יהודיות בעוד‬
‫שהשלטון המרכזי הרוסי עמד מנגד ‪ .‬הפרעות מהוות את אחד הגורמים המרכזיים לגל ההגירה הגדול של יהודי רוסיה שחלקו הופנה לארץ‬
‫ישראל והיווה את העלייה הראשונה ; לגביה ראה פ רק נפרד‪.‬‬
‫‪ 34‬קישינב היא עיר שהייתה בעבר תחת שלטון רוסי וכיום משמשת כ בירת מולדובה ‪ .‬באפריל ‪ ,1903‬בשבוע שבו חל חג הפסחא ‪ ,‬פרצו בעיר‬
‫ומסביב לה פרעות קשות ביהודים בהן נרצחו כארבעים ותשעה אנשים ‪ ,‬כשש מאות נוספים נפצעו וכאלף וחמש מאות בתים וחנויות נבזזו ‪.‬‬

‫‪25‬‬
‫* גרסה שנייה‬
 ‫פרעות‪ ,‬גזירות‪ ,‬עלילות דם וגירושים חוזרים ונשנים ‪ .‬אחד האירועים המרכזיים שהשפיעו על קיבוץ יהודי זה היו‬
‫עשרה למאה השלוש‪ -‬עשרה שלוו‬ ‫מסעות הצלב ‪ ,‬סדרת מסעות שיזמו האפיפיורים הנוצרים בין המאה האחת‪-‬‬
‫הנוצרית על טריטוריות שהיו בידיים אחרות ‪ ,‬ובראשן על‬ ‫בלהט דתי ובמרכזם עמד ניסיון לחדש את השליטה‬
‫ארץ‪-‬ישראל‪.‬‬
‫עבור היהודים היו מסעי הצלב בבחינת אסון ‪ :‬הצלבנים‪ ,‬עברו במסעם אל יעדם דרך קהילות היהודיות שנקרו‬
‫בדרכם‪ ,‬פגעו בהן קשות ורצחו באכזריות אלפי יהודים ‪ .‬בעת מסע הצלב הראשון (‪ )1095‬התרחשו פרעות קשות‬
‫ביותר שפגעו בקהילות מרכז גרמניה (בעיקר בקהילות שפיירא ‪ ,‬ורמייזא ומגנצא ) והן כונו גזרות תתנ "ו‪ .‬העדויות‬
‫ההיסטוריות מתקופה זו מדגישות את נכונותם של היהודים למות על קידוש ה ' ואת סירובם המוחלט להתנצר ‪.‬‬
‫באזור הופיעה באותה העת גם עלילת דם ‪ ,‬כינוי המתייחס אל סיפור שקרי בע ל מאפיינים אנטישמיים ‪ ,‬במרכזו‬
‫‪ .‬בימי הביניים התרחשו מספר עלילות דם‬ ‫הטענה כי היהודים משתמשים בדם נוצרי לשם אפיית מצות הפסח‬
‫‪ ,‬בין השאר בנוריץ ' שבאנגליה (‪ ,)1149‬בבלואה‬ ‫מפורסמות שתוצאותיהן היו הרות אסון מבחינת היהודים‬
‫שבצרפת (‪ ,)1171‬בפולדה שבגרמניה (‪ )1235‬ובטרנטו שבאיטליה (‪ .)1475‬יהודי מערב אירופה הואשמו גם‬
‫באחריות ל‪" -‬מוות השחור "‪ ,‬מגפה קשה שהיכתה באסיה ובאירופה בין השנים ‪ 1351-1347‬ובמהלכה מתו מיליוני‬
‫בני‪-‬אדם‪ .‬טענתם של גורמים אנטישמיים במספר מוקדים ביבשת הייתה כי היהודים הרעילו את בארות המים‬
‫ובכך הביאו לפרוץ המגפה‪.‬‬
‫‪ ,‬הם גורשו מאנגליה בשנת ‪.1290‬‬ ‫לנוכח כל אלו גורשו היהודים מספר פעמים ממקומות מושבם וכך לדוגמה‬
‫במאה השלוש‪ -‬עשרה‪ ,‬רוב היהודים שחיו באזור בחרו ‪ ,‬משהתאפשר להם ‪ ,‬להגר מזרחה אל עבר פולין ‪ ,‬והגירה זו‬
‫היוותה את הגרעין המייסד של יהדות מזרח‪ -‬אירופה‪.‬‬

‫‪ 1.4.2.2‬יהדות מערב א ירופה בתקופת הנאורות‬

‫ראשיתה של תקופת הנאורות ("ההשכלה") וירידת כוחה של הנצרות לאחר ימי הביניים ‪ ,‬שיפר‬
‫את מעמדם של יהודי מערב אירופה ומרכזה ‪ .‬דבריו של ג 'ון לוק‪ ,‬מן הבולטים שבהוגי הנאורות ‪,36‬‬
‫שגרס כי "שום פגאני (=עובד אללים)‪ ,‬שום מוחמדני (=מוסלמי) ושום יהודי לא יקפח [את] זכויות האזרח שלו‬
‫‪ .‬עם‬ ‫במדינה בעטייה של דת "‪ ,‬אופייניים לתקופה זו ומבטאים את צורת המחשבה של הנאורות‬

‫ג' ון לוק‬
‫המהפכה הצרפתית ‪ ,)1789( 37‬החלו באופן הדרגתי מדינות אירופה להעניק ליהודים שוויון זכויות‬
‫("אמנציפציה ")‪ .‬עובדה זו ‪ ,‬כפי שנראה בשער הבא‪ ,‬השפיע ה באופן עמוק על כיוון ההתפתחות‬
‫ההיסטורי של העם היהודי ; אך משמעותה הייתה גם פגיעה קשה בסמכויות הקהילה היהודית והנעה של תהליכי‬
‫התבוללות וחילון ‪ .‬השתלבותם של היהודים באוכלוסייה הכוללת לא התרחשה ביום אחד ‪ ,‬מדובר היה בתהליך‬
‫ארוך‪ ,‬אך לאורך השנים ‪ ,‬יותר ויותר יהודים שהתגוררו באזור ‪ ,‬תפסו מקום משמעותי בחברה ‪ ,‬בכלכלה‪ ,‬בשלטון‬
‫ובתרבות‪ .‬יהדות מערב אירופה ומרכזה נפגעה ברובה באופן עמוק במהלך תקופת השואה ‪ .‬כיום קיימות קהילות‬
‫יהודיות גדולות בצרפת‪ ,‬בגרמניה ובבריטניה ; אך המרכזים היהודיים הגדולים במערב היבשת חרבו ברובם ‪.‬‬

‫‪ 1.4.2.3‬יהדות ארצות הברית‬

‫לצד הקהילה היהודית במערב אירופה ‪ ,‬החלה להתהוות בהדרגה קהילה יהודית גם בצפון אמריקה ‪ .‬ראשיתו של‬
‫‪ ,‬בקבוצה של עשרים ושלושה יהודים פורטוגזים שהגיעו למושבה ניו‪-‬‬ ‫היישוב היהודי בחלק זה של העולם‬
‫אמסטרדם (לימים ניו‪ -‬יורק)‪ ,‬בשנת ‪ .1654‬במרוצת המאה השבע‪ -‬עשרה והשמונה‪ -‬עשרה הגיעו לאזור יהודים‬

‫‪36‬‬
‫ג'ון לוק (‪ ,)1704-1632‬פילוסוף אנגלי שנחשב לאחד מן האבות של הליברליזם ‪ .‬בספרו המרכזי ‪ ,‬על הממשל המדיני ‪ ,‬העלה את עקרון הזכויות‬
‫הטבעיות של האדם וטען כי בבסיסה של המדינה עומדת "אמנה חברתית " שמשמעותה התחייבות של כלל אזרחי המדינה להישמע לשלטון כל‬
‫עוד זה שומר על זכויותיהם ‪ ,‬והתחי י בות של המדינה שלא לפגוע בזכויותיהם הבסיסיות של בני האדם ‪.‬‬
‫‪ 37‬המהפכה הצרפתית היא מהפכה חברתית ופוליטית שהתרחשה בצרפת בשנת ‪ .1789‬סיסמתה של המהפכה הייתה "חירות‪ ,‬שוויון ואחווה "‬
‫והיא החלה להניע תהליך אש ר בסיו מו התמוטטו באירופה הממלכות האבסולוטיות א שר התנהלו תחת ריבונות המלך והתקבע רעיון ריבונותו‬
‫של העם‪.‬‬
‫‪26‬‬
‫* גרסה שנייה‬
‫‪ .38‬במהלך המאה השמונה‪ -‬עשרה היגרו למושבות‬ ‫נוספים ממוצא ספרדי שהחלו לנדוד בעולם עם גירוש ספרד‬
‫יהודים נוספים ממוצא אשכנזי ועד מהרה הם הפכו לרוב ‪ .‬בשנת ‪ ,1776‬עם‬
‫ייסוד ארצות הברית ‪ ,‬היו בה כבר כ‪ 3,000-‬יהודים‪.‬‬
‫שיעור במהלך המאה התשע‪ -‬עשרה‪ ,‬בסיומה מנתה‬ ‫מספר זה גדל לאין‬
‫יהדות ארצות הברית כבר כשני מיליון נפש ‪ .‬נהוג לחלק את ההגירה אליה‬
‫"גלים" מרכזיים‪ :‬הגל הראשון (‪ ,)1880-1820‬שהורכב‬ ‫בשלב זה לשני‬
‫בעיקר מיהודים יוצאי גרמניה ומרכז אירופה ; והגל השני (‪,)1914-1881‬‬
‫וסיה ומזרח אירופה ‪ .‬ההגירה של‬ ‫שהורכב בעיקר מיהודים יוצאי ר‬
‫‪ :‬הגידול‬ ‫היהודים הייתה חלק מהגירה כוללת יותר ובמרכזה עמדו‬
‫הדמוגרפי של יהודי אירופה שעורר מצוקה כלכלית ; מגמות אנטישמיות‬
‫ורדיפות על רקע דתי וכן גם ההזדמנויות הרבות שהציעה ארצות הברית ‪,‬‬
‫ה‪" -‬גולדנע מדינא " ( מדינת הזהב ) שהבטיחה שוויון ז כויות לכלל אזרחיה‬
‫ואפשרה התפתחות כלכלית ‪.‬‬
‫המאפיינים הייחודיים בארצות הברית ובייחוד הפרדת הדת מן המדינה ‪,‬‬
‫גלויית שנה טובה מראשית המאה העשרים‪ .‬מימין‬ ‫‪,‬‬ ‫אפשרו למהגרים היהודים להשתלב באופן עמוק בחברה האמריקאית‬
‫נראים יהודי מזרח אירופה בלבושם המסורתי‪,‬‬
‫משמאל נראים יהודי ארצות הברית המושיטים‬ ‫להקים מוסדות קהילה חזקים ורחבים ולפתח את ההגות והמחשבה‬
‫את ידיהם אל אחיהם כשהם לבושים בביגוד‬
‫מודרני‪.‬‬ ‫‪ :‬התנועה‬ ‫היהודית‪ .‬בארצות הברית התפתחו הזרמים הדתיים החדשים‬
‫הרפורמית שראשיתה בגרמניה ‪ ,‬ובמרכזה התביעה לבצע ביהדות רפורמות‬
‫ביהדות אך‬ ‫על‪-‬מנת לה תאימה לרוח התקופה ; התנועה הקונסרבטיבית שדגלה גם היא בשינויים מסוימים‬
‫‪ ,‬התנועה הרקונסטרוקציוניסטית שהתייחסה אל‬ ‫ביקשה לשמר את המנהגים והמצוות המרכזיים וכן בהמשך‬
‫עוד‬ ‫היהדות כתרבות ‪ .‬בהדרגה הפך המרכז היהודי בארצות הברית למרכז היהודי החשוב בעולם והוא התחזק‬
‫‪ .‬כיום מתקיימת בארצות הברית הקהילה היהודית השנייה‬ ‫יותר עם הגירתם של יהודים אליו לאחר השואה‬
‫בגודלה בעולם לאחר מדינת ישראל‪.‬‬

‫‪ 1.4.4‬יהדות ארצות האסלאם‬

‫‪ 1.4.4.1‬יהדות ארצות האסלאם ‪ :‬מבט כולל‬
‫‪ ,‬אך עליית האסלאם ‪ ,‬החל מן המאה השביעית לספירה ‪,‬‬ ‫יהודים חיו באזורים אלו החל מימי הבית הראשון‬
‫‪ .‬מבחינה‬ ‫הביאה לשינוי ניכר באופיו של האזור ומתוך כך גם באופייה של הקהילה היהודית שהתקיימה בו‬
‫משפטית הוגדרו היהודים והנוצרים כ‪" -‬בני חסות " ( אהל אל‪ -‬ד'מה) והיו זכאים להגנה של השלטון המוסלמי ‪ ,‬אך‬
‫חויבו במס גולגולת מיוחד (ג'זיה) ואולצו להכיר בשלטון האסלאם ובנחיתותם ביחס אליו ‪ .‬עיקרון אחרון זה בא‬
‫לידי ביטוי ב חוקי עומר המיוחסים לח 'ליף המוסלמי עומר השני ‪ 39‬וכוללים איסור על הפגנת הדת ברבים ‪ ,‬איסור‬
‫על גיור או התנצרות ‪ ,‬איסור על בניית מבני דת (בתי כנסת או כנסיות ) חדשים‪ ,‬חובת היבדלות בלבוש ‪ ,‬איסור‬
‫נשיאת חר ב או רכיבה על סוס ועוד ‪ .‬מבחינה היסטורית ‪ ,‬לא תמיד הייתה ההקפדה על "חוקי עומר " עקבית והיא‬
‫‪ ,‬מהאינטרסים הכלכליים ומההשתדלות של היהודים או‬ ‫הושפעה ממידת כוחו של השליט אל מול אנשי הדת‬
‫הנוצרים‪ .‬באופן כללי נהוג לחלק את יהודי ארצות האסלאם לשתי קבוצות מרכזיות ‪ :‬מוסתערבים שהם יהודים‬
‫שישבו באזור עוד לפני המאה החמש‪ -‬עשרה‪ ,‬היו משולבים בתרבות ובחברה הסובבת ודברו ערבית ; ו‪"-‬ספרדים"‬

‫‪ 38‬על גירוש ספרד‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪.‬‬

‫‪ 39‬ח'ליף הוא התואר אותו נושא המנהיג המוסלמי של "אומת האסלאם "‪ .‬משמעות התואר הוא "יורש" או "מחליף " של הנביא מוחמד ‪ ,‬אבי דת‬
‫האסלאם‪ .‬עומר השני (‪ )720-717‬היה שליט מוסלמי משושלת בית אומאיה ‪.‬‬
‫‪27‬‬
‫* גרסה שנייה‬
 ‫שהגיעו אליו לאחר גירוש ספרד ‪ ,‬שמרו על תרבותם הספרדית ו דברו לדינו‪.40‬‬

‫‪ 1.4.4.2‬יהדות ארצות האסלאם עד למאה התשע‪ -‬עשרה‬

‫למרות העובדה שמעמדם של היהודים בארצות האסל אם הי ה נחות ממעמדם‬
‫של שכניהם הלא יהודים ‪ ,‬מדגישים רבים מן ההיסטוריונים כי מצבם של יהודי‬
‫האזור היה טוב בהשוואה ליהודי אירופה ‪ .‬אמנם נרשמו גם מקרים של רדיפות‬
‫דתיות‪ ,‬אך הן היו מוגבלות במשכן ובתפוצתן הג יאוגרפית‪ .‬רדיפה דת ית קשה‬
‫חתונה של יהודים ממרוקו‬
‫במיוחד נרשמה בשנים ‪ 1679-1678‬בתימן‪ ,‬אז אולצו יהודי המדינה להתאסלם‬
‫או לעזוב את בתיהם ; מרבית היהודים בחרו לעזוב את תימן ‪ ,‬התיישבו בעיירה מוזע השוכנת לחוף ים סוף וחזרו‬
‫לשבת בערי תימן רק בשנת ‪ .1681‬דוגמה נוספת לרדיפה דתית נרשמה בעיר משהד ‪ ,‬באיראן‪ ,‬בשנת ‪ ,1839‬שם‬
‫אולצו יהודי העיר להמיר את דתם אך רבים מהם בחרו לשמור על מצוות יהודיות מרכזיות וחיו כאנוסים ‪.‬‬
‫באימפריה העות 'מאנית ששלטה על מרבית המרחב המוסלמי באותה העת ‪ ,‬חיו היהודים במסגרת מילת‪ :‬קהילה‬
‫‪ ,‬שחיטה ‪ ,‬מוסדות חינוך ועוד ‪.‬‬ ‫יהודית אוטונומית שניהלה את חיי היהודים באופן עצמאי וקיימה בתי משפט‬
‫‪.‬‬ ‫רבים מן היהודים הצליחו להשתלב בתקופה זו בתפקידים מרכזיים במנהל ובמערכת הכלכלית של מדינותיהן‬
‫יהודים אחרים ‪ ,‬בעיקר מקרב היהודים שהגיעו לאזור לאחר גירוש ספרד ‪ ,‬יצרו רשתות סחר בין‪ -‬לאומיות חשובות‬
‫ותפסו מקום מרכזי במערכת הכלכלית המקומי ת‪ .‬על תפקידם של היהודים בסביבה המוסלמית ‪ ,‬אפשר ללמוד‬
‫עשרה כקונסול של ארצות הברית‬ ‫‪ ,41‬יהודי ששימש בראשית המאה התשע‪-‬‬ ‫מעדותו של מרדכי עמנואל נוח‬
‫בתוניס‪:‬‬
‫"בארצות ברבריה [=צפון אפריקה ] חיים כ‪ 700,000-‬יהודים‪ .‬למרות שהמוסלמים רואים אותם כנחותים ‪ ,‬בכל זאת הם‬

‫האנשים החשובים בארצות אלה‪ ,‬כי הם האומנים‪ ,‬ראשי המכס‪ ,‬חוכרי הכנסות של האוצר‪ ,‬בעלי זכיון לקניית סחורות‪,‬‬

‫מפקחים על מטבעות‪ .‬הם הגזברים‪ ,‬המזכירים והמתורגמנים של ה‪'-‬ביי' [=השליט המוסלמי] ומהם הרופאים"‬

‫‪ 1.4.4.3‬יהדות ארצות האסלאם בעת החדשה‬

‫תהליכי האמנציפציה שהתרחשו באירופה ‪ ,‬הגיעו בסופה של ה מאה התשע‪ -‬עשרה ובראשית המאה העשרים גם אל‬
‫ארצות האסלאם ‪ ,‬בעיקר באמצעותו של הכיבוש הקולוניאלי האירופי ‪ .‬נוכח זאת החל מצבם של היהודים באזור‬
‫הקפיטולציות עליהן חתמה האימפריה‬ ‫להשתנות‪ .‬ראשית‪ ,‬רבים מן היהודים באימפריה נהנו מהסדרי‬
‫העות'מאנית עם מעצמות אירופאיות שונות והעניקו להן ולמי שהיה מזוהה עמן אוטונומיה רחבה ‪ .‬שנית‪ ,‬באמצע‬
‫המאה התשע‪ -‬עשרה החלו באימפריה העות ' מאנית רפורמות רבות שכונו "תנט'ימאת " ושינו את מעמדם המשפטי‬
‫והמעשי של היהודים‪ .‬בשנת ‪ 1839‬פרסם ה סולטאן עבד אל מג ' יד (‪ )1861-1839‬את‬
‫בית הכנסת בחאלב (דמשק)‬ ‫"הצו הנאצל של ארמון הוורדים " (ח'ט‪ -‬י שריף של גולחנה ) בו הובטחו בפעם הראשונה‬
‫לאחר הריסתו בשנת ‪. 1948‬‬
‫שוויון זכויות והגנה על הביטחון של המיעוטים ‪ .‬צו זה אמנם לא יושם באופן מלא ‪,‬‬
‫‪ .‬ב‪1856-‬‬ ‫אך היה בו כדי לסמן את הכיוון אליו מתקדמת האימפריה ואת שאיפותיה‬
‫פורסם "הצו המלכותי " ( ח'ט‪ -‬י הומאיון ) בו אושררו והודגשו שוויון הזכויות והחופש‬
‫הדתי באימפריה‪.‬‬
‫'מאנית ‪ ,‬ועקרונות‬ ‫עקרונות מערביים הללו הוחלו על כלל שטחי האימפריה העות‬
‫מערביים מתקדמים אף יותר ‪ ,‬הוחלו על מדינות מוסלמיות שנמצאו באותה העת תחת השפעה או שלטון‬
‫קולוניאלי י שיר‪ .‬אך כמו באירופה ‪ ,‬המצב החדש העמיד את יהודי ארצות האסלאם בפני קשיים ודילמות‬

‫‪ 40‬לדינו היא שפה יהודית המכונה גם ספניולית‪ .‬ראשיתה של הלדינו בספרד ‪ ,‬אך עם גירוש ספרד היא נפוצה אל כל רחבי ארצות האסלאם‬
‫ואסיה הקטנה ‪ .‬השפה עצמה כוללת תערובת בין ספרדית ‪ ,‬ארמית ועברית והיא נכתבה באותיות רש "י או באותיות עבריות רגילות ‪.‬‬
‫‪ 41‬מרדכי עמנואל נוח (‪ ,)1851-1785‬היה עיתונאי‪ ,‬דיפלומט ומשפטן יהודי ‪-‬אמריקאי‪ .‬נוח ניסה להקים בארצות הברית מושבה יהודית ‪ ,‬אותה‬
‫כינה אררט ‪ ,‬באי גרנד‪ -‬איילנד‪ .‬נוח ייסד את העיר ופרסם קול קורא ליהודי העולם ‪ ,‬אך הוא זכה להיענות מוגבלת ואף ללע ג מצד רבים‪.‬‬
‫‪28‬‬
‫* גרסה שנייה‬
 ‫משמעותיים באשר לקיום היהודי אל מול השינויים ‪.‬‬
‫‪ ,‬בחלקה הראשון של המאה העשרים ‪ ,‬נתפסו לא פעם יהודי ארצות‬ ‫עם התהוותו של הסכסוך היהודי ערבי‬
‫האסלאם כנציגיו של היישוב היהודי בארץ והם החלו שוב לסבול מאפליה ‪ ,‬רדיפה ולעתים אף אלימות בעלי רקע‬
‫אנטישמי‪ ,‬לאומי או דתי ‪ .‬כך לדוגמה ‪ ,‬הואשמו יהודי דמשק בשנת ‪ 1840‬ברצח פולחני של נזיר נוצרי ומשרתו‬
‫המוסלמי בעלילת דם שכונתה לימים עלילת דמשק ‪ .‬בראשית יוני ‪ 1941‬נרצחו למעלה ממאה ושבעים יהודים‬
‫‪.‬‬ ‫בבגדד בפרעות המכונו ת "הפרהוד " ומאחוריהן עמדה הסתה אנטישמית מבית מדרשה של גרמניה הנאצית‬
‫רדיפות אלו הגיעו לשיא עם הקמתה של מדינת ישראל והן אילצו את יהודי ארצות האסלאם לעזוב את ארצות‬
‫מולדתם בחופזה‪ ,‬פעמים רבות תוך השארתם של נכסים רבים מאחור ‪.‬‬

‫‪ 1.4.5‬יהודי אתיופיה‬
‫‪ 1.4.5.1‬יהדות אתיופיה ‪ :‬מבט כולל‬
‫ראשיתו של היישוב היהודי באתיופיה היא ככל הנראה בעת‬
‫‪.‬‬ ‫העתיקה ויש המקדימים אותה כבר לימי בית ראשון‬
‫העדויות לגבי תקופה זו מועטות והמסורות במחקר סותרות‬
‫‪ .‬היהודים נזכרים בהיסטוריה של אתיופיה‬ ‫זו את זו‬
‫כפלאשים‪ ,‬כינוי שמשמעותו "פולש"‪ .‬הם לעומת זאת מכנים‬
‫את עצמם בכינוי ‪ " :‬ביתא ישראל " המעיד על השייכות‬
‫‪ .‬היהודים התרכזו‬ ‫הדתית‪ -‬אתנית שלהם אל העם היהודי‬
‫בעיקר באזור הצפון‪ -‬מערבי של אתיופיה בסמוך לגבול‬
‫כפר יהודי טיפוסי‬
‫באתיופיה‪ .‬יוצר‪ :‬אעדולם‪.‬‬ ‫האריתראי‪ ,‬חלקם דיברו אמהרית וחלקם דיברו תיגרית ‪ .‬הם הקימו ‪,‬‬
‫על‪-‬פי רוב‪ ,‬כפרים עצמאיים בהם היו גרים יהודים בלבד ועסקו בחקלאות ‪ .‬זהותם היהודית נשמרה במשך דורות‬
‫רבים והתפתחה במנותק משאר העולם היהודי ‪ ,‬אך תוך מגע רצוף עם התרבות והחברה הסובבים ‪ .‬ספר התורה‬
‫של יהודי אתיופיה מכונה "אורית" והוא כתוב בשפת הגעז המקודשת להם ; הם לא נהגו לחגוג את חנוכה ופורים‬
‫שהם חגים שנקבעו על‪ -‬ידי חז "ל‪ ;42‬ועד למאה התשע‪ -‬עשרה לא הכירו ולא קיימו קשר עם קיבוצים יהודיים‬
‫אחרים‪.‬‬

‫‪ 1.4.5.2‬יהדות אתיופיה עד למאה התשע‪ -‬עשרה‬

‫‪ ,‬מתוארכות למאה ה שלוש‪ -‬עשרה או‬ ‫העדויות הברורות הראשונות על קיומה של קהילה יהודית באתיופיה‬
‫הארבע‪-‬עשרה‪ .‬בעדויות ששרדו מן התקופה מתוארת "ביתא ישראל " כקהילה שקיימה עצמאות ריבונית וביקשה‬
‫לשמור עליה מפני הקיסרים הנוצרים ‪ .‬בקרב בני העדה מכונה הישות הריבונית אותה קיימו באותה העת ‪ ,‬ממלכת‬
‫הגדעונים‪ .‬הקיסר הנוצרי יסחאק שהשתייך לשושלת הסולומונית ‪ ,43‬יצא נגדם למלחמה ו הוא זה שביטל את‬
‫עצמאותם‪ .‬על‪ -‬פי מקורות מסוימים יסחאק לחץ על בני העדה להתנצר ‪ ,‬ואיים כי זכויותיו של מי שלא יעשה כן ‪,‬‬
‫ייפגעו‪.‬‬
‫מכאן ואילך הפכו היהודים למרכיב חלקי בפסיפס התרבותי‪ -‬דתי המורכב של אתיופיה ‪ .‬בתקופה בה נבנתה העיר‬
‫(המאה השבע‪ -‬עשרה)‪ ,‬בסמוך לשטחי המחיה שלהם ‪ ,‬ישנן עדויות על‬ ‫גונדר כבירתה של השושלת הסולומונית‬
‫‪ ,‬ומרביתם נותרו לחיות‬ ‫מעורבותם בבנייתה של העיר ‪ .‬אולם המהלך כולו לא הביא לשינוי באורחות חייהם‬
‫עשרה (שכונתה "תקופת‬ ‫באזורים הכפריים ‪ .‬היחלשותה של השושלת הסולומונית במהלך המאה השמונה‪-‬‬
‫השופטים האתיופית ")‪ ,‬הרעה את מצבה של הקהילה שהייתה נתונה כעת לחסדיהם של שליטים מקומיים ‪.‬‬

‫‪ 42‬על חנוכה ופורים ראה נספח לוח שנה ‪.‬‬

‫עשרה וע ד למאה העשרים ‪ .‬הקיסרים בשושלת טענו‬ ‫‪ 43‬השושלת הסולמנית היא שושלת קיסרים ששלטה באתיופיה החל מן המאה השלוש‪-‬‬
‫שמוצאם משלמה המלך וממלכת שבא ‪.‬‬
‫‪29‬‬
‫* גרסה שנייה‬
 ‫‪ 1.4.5.3‬יהדות אתיופיה בעת החדשה‬
‫באמצע המאה התשע‪ -‬עשרה הייתה עדיין "ביתא ישראל " קהילה גדולה שמנתה כמה‬
‫‪ ,‬והיקפה של הקהילה‬ ‫עשרות אלפי יהודים ‪ ,‬אך בהמשך המאה הלך והורע מצבה‬
‫צומצם‪ .‬העולם המערבי גילה באזור מגמות קולוניאליסטיות ‪ ,‬ושלח אל אתיופיה‬
‫‪44‬‬
‫‪ .‬במקביל‪ ,‬גם יהודי‬ ‫וחלקם פעלו בקרב הקהילה בהצלחה מצומצמת‬ ‫מיסיונרים‬
‫אירופה החלו לגלות בה עניין ‪ ,‬יוסף הלוי ‪ ,‬היה מזרחן וארכ יאולוג יהודי שהתגורר‬
‫יעקב פייטלוביץ‪. 1955 ,‬‬
‫בצרפת‪ ,45‬ביקש לצאת לחקור את ק ורותיהם של יהודי המדינה ‪ .‬המכתב שהפנה אל‬
‫אגודת "כל ישראל חברים "‪ 46‬ובו נימק את בקשתו ‪ ,‬יכול ללמד על הכוונות והחששות שעמדו מאחורי מסע זה ‪:‬‬
‫" מפי כתבי העתים נודע לי כי יש את נפשם מאוד לשלוח איש נבון ונאמן אל אחינו בני ישראל האובדים בארץ כוש‬

‫וסינים‪ ,‬לדרוש שלומם ‪ ,‬לחקור מעשיהם ומנהגיהם ולקשרם בקשר אמיץ אל אחינו בני המערב ‪ ...‬החדשות המעציבות‬
‫אשר באו מקרוב מארץ כוש על שפל מצב אחינו שמה ‪ ,‬והרעה הנוראה הנשקפה להם מאת צדי נפש אדם ‪ ...‬להדיח‬

‫ישראל מדת אבותם‪ ...‬העירו כשלהבת‪ -‬יה את רחמי בני עמנו על אחינו האומללים ההם וקול אנחה מרה נשמע מכל‬

‫אפסי ארץ לאמור‪ :‬קומו ונקומה לישע אחינו!"‬

‫אירופה חששו מהיעלמותה של הקהילה ומהצלחת פעולתם של אנשי המיסיון‬ ‫על‪-‬פי מקור זה עולה כי יהודי‬
‫המכונים‪ " :‬צדי נפש אדם "‪ .‬הלוי הגיע לאתיופיה והיה היהודי הראשון שנפגש עם הקהילה ‪ .‬בשנים הבאות ‪ ,‬בימיו‬
‫של הקיסר יוהנס הרביעי ‪ ,‬הורע עוד יותר מצבה של בני הקהילה מאחר שהאזורים בהם הם חיו ‪ ,‬הפכו לשדה קר ב‬
‫בין צבאות אתיופיה לבין צבאות מצריים ‪ ,‬סודן ואיטליה ‪ .‬תקופה זו מכונה בפי בני העדה ‪ " :‬הימים הרעים " וגם‬
‫‪ ,‬יעקב פייטלוביץ '‬ ‫היא הביאה להצטמצמותה של הקהילה ‪ .‬על רקע זה המשיך ופעל במדינה תלמידו של הלוי‬
‫(‪ .)1955-1881‬מפעל חייו של פייטלוביץ ' היה הניסיון לגשר בין 'קהילת ביתא ישראל ' לבין הקהילות היהודיות‬
‫האחרות בעולם ‪ .‬הוא פרסם את דבר קיומה של הקהילה ‪ ,‬גייס למענה כספים ‪ ,‬הקים ועדי פעולה ‪ ,‬ובשנת ‪1923‬‬
‫הקים‪ ,‬לשם שימור תרבותה ‪ ,‬גם בית ספר יהודי מודרני ‪ .‬כחלק מתהליך זה ‪ ,‬ביקשו יהודי מערב אירופה להשפיע‬
‫על יהודי אתיופיה לזנוח חלק ממנהג יהם הייחודיים ובהם הקרבת הקורבנות ‪ ,‬מוסד הנזירות ועוד ‪ .‬לצדו של‬
‫פייטלוביץ' פעל גם מנהיג יהודי מקומי בשם תמרת עמנואל שהיה גדול תלמידיו ‪.47‬‬
‫עם הקמתה של מדינת ישראל היא כוננה יחסים דיפלומטיים עם אתיופיה והם התחזקו מאוד בימיו של הקיסר‬
‫‪49‬‬
‫היילה סלאסי ‪ ,48‬אך עניינם של י הודי המדינה כמעט ולא עלה על סדר היום ‪ .‬בנוסף‪ ,‬הרבנות הראשית לישראל‬
‫לא הכירה בקהילת ביתא ישראל ‪ ,‬על מנהגיה ומאפייניה הייחודיים ‪ ,‬כקהילה יהודית ‪ .‬ארגונים יהודיים שונים ‪,‬‬
‫ובהם הסוכנות היהודית ‪ ,50‬המשיכו לפעול במדינה והביאו לצמיחתה של שכבת מנהיגות יהודית חדשה ‪ ,‬ואחד מן‬
‫הבולטים בבניה היה יונה בוגלה ‪ .51‬בשנת ‪ 1973‬הוציא הרב הראשי הספרדי לישראל (הראשון לציון )‪ ,‬הרב עובדיה‬

‫‪ 44‬מיסיון (מלטינית ‪" :‬שליחות") היא פעילות להפצת דת מסוימת בקרב בני דת אחרת ‪ .‬עיקר פעילויות המיסיון נעשו בידי הנוצרים ‪ .‬המיסיון‬
‫קיבל ממד ממוסד עם ראשיתו של הקולוניאליזם ‪ ,‬והופץ בידי מעצמות אירופה במדינות אותן כבשו באפריקה ‪.‬‬
‫‪ 45‬יוסף הלוי ‪ ,)1917-1827( ,‬מזרחן ‪ ,‬ארכאולוג ומלומד יהודי שפעל ברחבי אירופה ‪ .‬מוצאו של הלוי לוט בערפל ‪ ,‬אך ברור כי הוא פעל תקופה‬
‫מסוימת בשטחי האימפריה העות 'מאנית והסתכסך שם עם ה הנהגה היהודית המסורתית ‪ .‬הלוי הגיע לצרפת ‪ ,‬רכש בה השכלה אקדמית רחבה‬
‫ויצא למסעות חקר במזרח ‪.‬‬
‫‪ 46‬כל ישראל חברים (כי"ח) שנודע גם בשמו הצרפתי אליאנס‪ ,‬הוא ארגון יהודי‪ -‬צרפתי שהוקם ב‪ 1860-‬ושם לעצמו למטרה להגן על זכויות‬
‫היהודים ולפעול למענם‪ .‬במהלך המאה התשע‪ -‬עשרה והעשרים הקים הארגון בתי ספר ברחבי המזרח התיכון ‪ ,‬והם מילאו תפקיד מרכזי‬
‫בתהליכי המודרניזציה של יהודי האזור והפיצו אגב כך את התרבות הצרפתית ‪.‬‬
‫‪ 47‬תמרת עמנואל (‪ ,)1963-1888‬מנהיג ציבור יהודי ‪-‬אתיופי‪ ,‬שימש פרופסור ורב ‪ .‬כשהיה בן עשרים נשלח עמנואל לאיטליה על‪ -‬מנת לרכוש‬
‫השכלה‪ ,‬הוא שב לאתיופיה ו שימש מנהלו של בית ספר להכשרת מורים ‪ .‬בסוף ימי ו התגורר עמנואל במדינת ישראל ונקבר בהר המנוחות ‪.‬‬
‫‪ 48‬היילה סלאסי (‪ ,)1975-1892‬אחרון קיסרי אתיופיה ‪ .‬הוא הומלך בשנת ‪ 1928‬ופעל לקידומה של המדינה‪ ,‬אך עם הכיבוש האיטלקי (‪)1936‬‬
‫נאלץ לברוח מן המדינה והגיע לירושלים‪ .‬ב‪ 1941-‬חזר אל אתיופיה‪ ,‬לאחר שחרורה בידי בעלות הברית ‪ ,‬והמשיך לשלוט בה עד ‪ .1974‬סלאסי‬
‫כונן יחסים הדוקים מאוד עם מדינת ישראל והם נמשכו עד לשנת ‪ .1973‬הוא זכה לכינוי "גור אריה יהודה "‪ .‬דת הראסטפרי רואה בו מנהיג דתי‬
‫ואת התגלמותו של המשיח ‪.‬‬
‫‪49‬‬
‫על הרבנות הראשית לישראל ‪ ,‬ראה פרק מדינת ישראל‪ -‬מדינה יהודית ודמוקרטית ‪.‬‬
‫‪50‬‬
‫על הסוכנות היהודית ‪ ,‬ראה פרק מדינת ישראל‪ -‬מדינה יהודית ודמוקרטית ‪.‬‬
‫‪ 51‬יונה בוגלה (‪ ,)1987-1908‬מחנך ואיש ציבור יהודי‪ -‬אתיופי‪ ,‬נחשב במהלך ימי חייו למנהיגה של הקהילה ‪ .‬בוגלה עלה לארץ בשנת ‪ 1979‬ופעל‬
‫‪30‬‬
‫* גרסה שנייה‬
 ‫; כעבור כשנה הלך גם הרב הראשי האשכנזי‬ ‫יוסף‪ ,52‬פסק הלכה שקבע כי בני העדה נמנים עם העם היהודי‬
‫‪ ,‬הוכשרה הקרקע לעלייתה של‬ ‫לישראל‪ ,‬הרב שלמה גורן ‪ ,53‬בעקבותיו‪ .‬עם הרעת מצב היהודים באתיופיה‬
‫הקהילה לישראל‪.‬‬

‫‪ 1.5‬סיכום‬
‫מראשיתו בימי התנ "ך ועד לראשית העת‬ ‫בשער זה תיארנו בקצרה את סיפורו ההיסטורי של העם היהודי‬
‫החדשה‪ .‬למדנו כי החל מימי הבית הראשון התפצל העם היהודי וקיים מרכזים מקבילים במקומות שונים‬
‫בעולם‪ :‬בבל‪ ,‬צפון אפריקה ‪ ,‬ספרד‪ ,‬פולין ואשכנז ‪ .‬את הפרק סיימנו במעקב אחר ארבעה קיבוצים יהודיים‬
‫מרכזיים שההיסטוריה והמורשת שהם נושאי ם עמם‪ ,‬משפיעים עד היום על החברה הישראלית ‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1996‬הופק על‪ -‬ידי גלי צה "ל שיר מיוחד שנכתב על‪ -‬ידי מאיר אריאל ובהקלטתו השתתפו א מנים רבים‬
‫המייצגים מורשות תרבותיות שונות בחברה הישראלית ‪:‬‬
‫כן‪ ,‬כל הצבעים עוד יזהירו‬ ‫לפני כמה וכמה שנות אלף‬

‫לכל הצדדים בעולם‬ ‫נפרדנו אני ואחי‬

‫לראות כולם את כולם‬ ‫הוא לכיוון של הקרירים האלה‬

‫וכל הצדדים עוד יכירו‬ ‫אני לדרום מזרחי‬

‫בגוונים השונים של עצמם‬ ‫יובלות על יובלות לא התראנו‬

‫ויותר הצבעים לא יסתירו‬ ‫ופתאום נפגשנו כאן‬
‫אדם מאדם‪ ,‬דם מדם‪.‬‬ ‫לא הכרנו‪ ,‬כל כך השתנינו‬

‫טוב שהשארנו סימן [‪]...‬‬

‫אכן‪ ,‬אחרי אלפים שנות גלות נפגשו בארץ יהודים שהגיעו מחלקים שונים של העולם ‪ .‬שימורו וטיפוחו של הסיפור‬
‫מאיתנו ‪ ,‬ושל המכנה המשותף הרחב שלנו ‪,‬‬ ‫היהודי המשותף לנו ‪ ,‬תוך הדגשה של הגוון הייחודי שנושא כל אחד‬
‫מהווה משימה ראשונה במעלה ‪ .‬לנו‪ ,‬כקצינים לעתיד בצה "ל‪ ,‬בו נפגשים‪ ,‬אולי בפעם היחידה ‪ ,‬ישראלים בעלי רקע‬
‫ותרבות שונים ‪ ,‬תפקיד מרכזי במשימה זו ‪ .‬בשער הבא נעסוק בסיפור הולדתה של התנועה הציונית המהווה את‬
‫המשכו הישיר של הסיפור ההיסטו רי של העם היהודי ‪.‬‬

‫ממנה על‪-‬מנת לעודד ולאפשר את עלייתה של הקהילה לישראל ‪.‬‬

‫‪ 52‬הרב עובדיה יוסף ‪( ,‬נולד‪ ,)1920 :‬ממנהיגיה הבולטים של היהדות החרדית הספרדית ‪ ,‬רב ופוסק הלכה ‪ .‬הרב עובדיה נולד בבגדד ובילדותו עלה‬
‫עם משפחתו לארץ‪-‬ישראל‪ .‬הוא הוסמך לדיינות בגיל צעיר ושימש במגוון תפקידים רבניים עד שמונה בשנת ‪ 1980‬לראשון לציון‪ .‬בשנת ‪1984‬‬
‫היה הרב עובדיה מעורב בהקמתה של תנועת ש"ס (שומרי תורה ספרדים ) וכיום הוא מהווה אחד ממנהיגיה הרוחניים ‪ .‬בין חיבוריו ההלכתיים‬
‫החשובים נמצא ספר השאלות והתשובות יביע אומר המונה עשרה כרכים ‪.‬‬
‫‪ 53‬הרב שלמה גורן ‪ ,)1994-1918( ,‬רב ופוסק הלכה ‪ ,‬השתייך אל חוגי הציונות הדתית ‪ .‬בשנת ‪ 1948‬מונה הרב גורן לרב הצבאי הראשי והיה‬
‫למעשה למקימה של הרבנות הצבאית הראשית ‪ .‬בשנת ‪ 1971‬השתחרר מצה "ל בדרגת אלוף ו מונה לרב האשכנזי הראשי לישראל ‪ .‬בין ספריו ‪:‬‬
‫"משיב מלחמה "‪" ,‬תורת המו עדים"‪" ,‬ספר משנת המדינה " ועוד‪.‬‬
‫‪31‬‬
‫* גרסה שנייה‬
 ‫שער שני‪-‬‬
‫התנועה הציונית‬
‫" זוהי זכותו הטבעית של העם היהודי להיות ככל עם ועם ‪ ,‬עומד ברשות עצמו‬
‫במדינתו הריבונית " (מתוך מגילת העצמאות )‬

‫בנימין זאב הרצל נואם בפני באי‬

‫הקונגרס הציוני הראשון בבאזל (‪.) 1897‬‬

‫‪ 2.1‬פתיחה‪ :‬היהודי אל מול אתגרי העת החדשה‬

‫בחלקה הראשון של מגילת העצמאות מופיעות שתי פסקאות המתייחסות להולדתה ולפועלה של התנועה‬
‫הציונית ‪:‬‬
‫"בשנת תרנ "ז (‪ )1897‬נתכנס הקונגרס הציוני לקול קריאתו של הוגה חזון המדינה היהודית תיאודור הרצל והכריז על‬
‫זכות העם היהודי לתקומה לאומית בארצו"‬

‫"זכות זו הוכרה בהצהרת בלפור מיום ב' בנובמבר ‪ 1917‬ואושרה במנדט מטעם חבר הלאומים‪ ,‬אשר נתן במיוחד תוקף‬

‫בין‪-‬לאומי לקשר ההיסטורי שבין העם היהודי לבין ארץ‪-‬ישראל ולזכות העם היהודי להקים מחדש את ביתו הלאומי"‬

‫בהמשכה של המגילה ‪ ,‬מופיעה הטענה המרכזית של התנועה הציונית בדבר זכו תו של העם היהודי למדינת לאום‬
‫ריבונית‪ ,‬כמו כל בני עם אחר ‪:‬‬
‫" זוהי זכותו הטבעית של העם היהודי להיות ככל עם ועם עומד ברשות עצמו במדינתו הריבונית"‪.‬‬

‫‪ .‬הרוחות החדשות שהחלו לנשב באירופה החל מסוף המאה‬ ‫אלא שהדברים לא תמיד היו מובנים מאליהם‬
‫‪ .‬כפי שראינו ‪ ,‬בימי הביניים ובראשית העת‬ ‫השמונה‪ -‬עשרה‪ ,‬שינו באופן יסו די את חייו של היהודי הטיפוסי‬
‫החדשה היהודים חיו בקהילות נפרדות וסגורות ‪ .‬הקהילה ניהלה את חייה כמעט ללא מגע עם העולם החיצוני ‪ ,‬בין‬
‫היהודים לאוכלוסייה הסובבת התקיים בידול כמעט מוחלט ‪ .‬כך מתאר את הדברים ההיסטוריון יעקב כ "ץ‪:54‬‬
‫"מושב היהודים מוגבל מטעם השלטונות ‪ ,‬ואין הם רשאים לישב אלא בקצת רחובות ‪ ...‬לבושו של היהודי ‪ ,‬שהיה שונה‬

‫מלבוש שאר האוכלוסים ‪ ...‬וכן שאר דברים של מראה ‪ :‬הזקן והפאות של האיש וכיסוי השער של האשה הנשואה ‪...‬‬

‫מציינים ומבדילים את היהודי מכלל האוכלוסייה"‬

‫‪ 54‬פרופ' יעקב כ "ץ (‪ ,)1998-1904‬מחנך‪ ,‬היסטוריון וסוציולוג ישראלי ‪ .‬הגותו של כ " ץ הוקדשה לתולדות עם ישראל בימי הביניים ולמבנה‬
‫החברה היהודית בתקופה זו ‪ .‬כ"ץ זכה ב‪ 1980-‬בפרס ישראל למדעי היהדות ‪.‬‬
‫‪32‬‬
‫* גרסה שנייה‬
 ‫מונה‪ -‬עשרה‪ ,‬כחלק מתהליכים כלליים שהתרחשו בעולם הרעיונות ובתוך הקהילה‬ ‫החל מסוף המאה הש‬
‫היהודית‪ ,‬החלו מדינות שונות במערב אירופה לדבר על הענקת שוויון זכויות (אמנציפציה ) ליהודים ועל שילובם‬
‫"תנועת הנאורות " ( המכונה גם‬ ‫בחברה הכללית ‪ .‬התפתחות זו היוותה המשך ישיר להתבססות ולצמיחה של‬
‫‪ ,‬כפי‬ ‫"תנועת ההשכלה ")‪ .‬הנאורות הייתה תנועה רוחנית ופוליטית שהעמידה במרכזה את השכל האנושי‬
‫שמסבירים חוקרי מדע המדינה ‪ ,‬מיכאל קרן ועליזה קורנשטיין ‪:‬‬
‫"אנשי ההשכלה ‪ ,‬האמינו כי הרחבת הדעת והתקדמות המדע הם המפתח לפתרון בעיות בכל תחומי החיים של‬
‫‪ .‬ההסדרים החברתיים‬ ‫האדם‪ ...‬אנשי ההשכלה הדג ישו‪ ,‬כי האדם התבוני הוא השולט והמעצב הבלעדי של חייו‬

‫והמדינתיים נובעים ממה שבני אדם עושים‪ ,‬ולא מכוח עליון שמחוץ להם"‬

‫‪ ,‬התרבות והכלכלה ‪ ,‬ובנוסף‬ ‫לרעיונות הנאורות הייתה השפעה חשובה בתחומי המדיניות‬
‫השפעה יוצאת דופן מבחינת היהודים ‪ .‬תנועת הנאורות טענה כי כל בני‪ -‬האדם שווים וכנגזר‬
‫מכך‪ ,‬דגלה בחופש אמונה ודת ‪ .‬בעקבות רעיונות אלו והמהפכה הצרפתית (‪ )1789‬שהביאה‬
‫‪ .‬התנאי‬ ‫אותם לכדי ביטוי פוליטי ‪ ,‬הוענקו בהדרגה זכויות שוות ליהודים ברחבי אירופה‬
‫להענקת זכויות שוות ליהודים היה אימוץ אורח חיים ‪ ,‬דרכי התנהגות ‪ ,‬מקצועות ומנהגים‬
‫‪ ,‬ראשית בגרמניה‬ ‫של התרבות המערבית ‪ .‬על רקע זה צמחה גם תנועת ההשכלה היהודית‬
‫משה מנדלסון‪ .‬ציור‪ :‬אנטון גרף‬
‫שם עמד בראשה משה מנדלסון ‪ ;55‬ובהמשך גם בקיבוצים היהודיים הגדולים של מזרח‬
‫אירופה אירופה‪ .‬על עיקריה של תנועה זו עומד ההיסטו ריון בן‪ -‬ציון דינור ‪:56‬‬
‫– חכמה ומלאכה ‪ ,‬לשון ונימוס ‪ .‬חכמה – פירושה‪ :‬הכנסת המדעים הכלליים לחוג‬ ‫"סיסמאותיה של ההשכלה היו‬

‫הידיעות‪ ...‬המלאכה – פירושה‪ :‬דאגה ציבורית מכוונת להבראתו הכלכלית של היישוב היהודי על ידי הכשרת הדור‬
‫הצעיר למלאכה ואומנות המפרנסת את בעליה ‪ ...‬הלשון – לשונות העמים אשר בקרבם אנו יושבים ‪ ...‬נימוס – זהו‬
‫בעצם מושג יותר כולל ומקיף ‪ ...‬הקפדה על צורה חיצונית ‪ ,‬על מידה וקצב ‪ ,‬על חן וטעם ‪ ,‬ומשום כך נימוס כולל בעצם‬

‫שיפור כל הליכות החיים"‬

‫‪ ,‬אך ממשיכי דרכו ובניו‬ ‫רעיונות אלו אינם רעיונות אנטי‪ -‬דתיים ואכן מנדלסון עצמו הקפיד על מצוות הדת‬
‫התרחקו ממנה ‪ .‬על רקע זה התגלע שסע גדול המלווה את העם היהודי עד לימים אלו ‪ :‬השסע בין שומרי המצוות‬
‫של היהדות ‪ ,‬שכפי שראינו‬ ‫למי שאינם שומרי מצוות ‪ .‬חלק גדול מן המשכילים גם ביקשו לצמצם את תחומיה‬
‫בשער הראשון ‪ ,‬היא מהווה דת ‪ ,‬לאום ותרבות ; ולטעון כ י היא מהווה דת בלבד ואין לה הקשרים חברתיים או‬
‫תרבותיים‪.‬‬
‫המשכילים ביקשו לטעון כי הם "צרפתים בני דת משה "‪ " ,‬אוסטרים בני דת משה " וכו '‪ ,‬וסי סמתם הייתה "היה‬

‫אדם בצאתך ויהודי בביתך"‪ .‬המשכילים הקיצוניים ‪ ,‬ששאפו להשתלב בחברה הכללית ככל ה אפשר‪ ,‬אף הציעו לערוך‬
‫במצוות ה דת מספר תיקונים (רפורמה) שאחת ממטרותיהם הייתה למחוק את הזיקה היהודית המסורתית‬
‫העמים בקרבם הם חיים‬ ‫לארץ‪-‬ישראל‪ .‬באופן זה הם ביקשו להראות כי אין מניעה שהיהודים ישתלבו בקרב‬
‫וייקחו חלק במאבק להקמתה של מדינת הלאום ו בסיפורים המכוננים של הזהות הלאומית ‪.‬‬
‫כך או כך ‪ ,‬ניסיון ההתערות הצליח רק ב אופן חלקי ‪ .‬את תהליכי האמנ ציפציה שהגיעו בסופו של דבר ‪ ,‬בצורה כזו‬
‫או אחרת ‪ ,‬לכל חלקיה של אירופה ‪ ,‬ליווה גל של פרעות אנטישמיות במזרח אירופה ומגמות חדשות של‬
‫אנטישמיות גזענית וארסית במיוחד במערב אירופה ‪ .‬לצד זאת ‪ ,‬הגידול הניכר באוכלוסייה היה ודית ב אותה העת ‪,‬‬

‫‪ 55‬משה מנדלסון (‪ ,)1786-1729‬פילוסוף יהודי‪ -‬גרמני‪ ,‬נהוג לרא ות בו כמי שבישר את הופעת תנועת ההשכלה היהודית ועמד בראש ה‪ .‬מנדלסון‬
‫הקפיד על קיומה של ההלכה היהודית ‪ ,‬אך נתן פירוש רציונליסטי ומרחיק לכת לתורה ועורר בכך את חמתה של הקהילה היהודית המסורתית ‪.‬‬
‫‪ 56‬בן ציון דינור (‪ ,)1973-1884‬היסטוריון‪ ,‬מחנך ופוליטיקאי ישראלי ‪ .‬דינור היה פרופסור להיסטוריה באוניברסיטה העברית ‪ .‬במהלך שנות‬
‫החמישים כיהן כשר החינוך והביא לחקיקתו של "חוק חינוך ממלכתי "‪ .‬דינור היה מקימו ומנהלו הראשון של יד‪ -‬ושם‪ ,‬זכה פעמי ים בפרס‬
‫ישראל והיה חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למד עים‪.‬‬
‫‪33‬‬
‫* גרסה שנייה‬
‫הגביר את מצוקתם החומרית של היהודים והביא את הקהילות במזרח אירופה אל סף רעב ‪ .‬היהודים בכל רחבי‬
‫היבשת עמדו כעת בפני צומת דרכים משמעותית ו במשבר עמוק בזהותם הפנימית ‪.‬‬

‫סביב משבר זה אפשר לסמן חמישה כיווני פעולה שכל אחד מהם שונה בתכלית ‪:‬‬
‫היטמעות ‪ -‬מאות אלפי יהודים ברחבי אירופה ביקשו להיטמע בסביבה הלא‪ -‬יהודית‪ .‬בהקשר זה החלו‬ ‫‪‬‬
‫יהודים ליטול חלק מרכזי בתרבות ובכלכלה וכאמור היו אף כאלו שהמירו את דתם ‪.‬‬
‫התבדלות ‪ -‬כתגובת נגד להשכלה ולרפורמה בדת ‪ ,‬החל הציבור היהודי שביקש לשמור על המסורת והדת‬ ‫‪‬‬
‫‪57‬‬
‫בראשות החת "ם סופר ‪ ,‬להגביה את חומות ההפרדה ולבדל את הקהילות היהודיות במידת האפשר מן‬
‫הציבור הלא‪ -‬יהודי ומן המשכילים ‪ .‬באופן זה נולדה היהדות החרדית ועקרונות המפתח המובילים‬
‫אותה‪.‬‬
‫הגירה ‪ -‬במחצית השנייה של המאה התשע‪ -‬עשרה פקד את אירופה גל הגירה גדול שיעדו ארצות הברית ‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫בגל זה היה ה אחוז של היהודים מקרב כלל המהגרים ‪ ,‬גבוה למדי ‪ .‬ארצות הברית הציעה למהגר היהודי‬
‫מאנטישמיות ‪ .‬ההגירה המסיבית הולידה את הקהילות‬ ‫הזדמנויות כלכליות וכן חופש מרדיפות ו‬
‫‪58‬‬
‫היהודיות הגדולות באמריקה ותועדה ביצירות ספרותיות רבות ובראשם ביצירתו של שלום עליכם ‪.‬‬
‫מהפכנות ‪ -‬יהודים רבים ברחבי אירופה ביקשו לראות את פתרון הבעיה היהודית במסגרת תנועות‬ ‫‪‬‬
‫המהפכה הרבות שקמו באירופה והושפעו מרעיונות סוציאליסטי ים או קומוניסטיים שביקשו לשנות מן‬
‫היסוד את הסדר החברתי וקראו לשוויון זכויות בין עשירים לעניים ‪.‬‬
‫לאומיות ‪ -‬מיעוט מבין היהודים ביקש לראו ת בלאומיות יהודית את הפתרון ‪ :‬שוויון זכויות לאומי שהוא‬ ‫‪‬‬
‫המשכו הישיר של שוויון הזכויות הפרטי ‪ .‬לדעתם‪ ,‬דווקא ניסיון האמנציפציה הוכיח כי היהודים שונים‬
‫מהותית משכניהם הלא‪ -‬יהודים וכי הם לעולם לא יוכלו להיות "צרפתים בני דת משה " או "אוסטרים‬
‫בני דת משה "‪ ,‬מאחר שהיהדות איננה רק דת ‪.‬‬

‫למחשבה‬
‫‪:‬‬ ‫שאלות‬
‫‪ -‬מדוע לדעתכם פותחת מגילת העצמאות בתיאור ההיסטורי של הקונגרס הציוני הראשון?‬
‫‪ -‬האמנציפציה ותנועת ההשכלה הביאו להתרחקות מן הרעיון הלאומי‪ ,‬כיצד קרה בסופו‬
‫של דבר שדווקא שני גורמים אלו הביאו להתעוררות הרעיון הלאומי מחדש?‬

‫‪ 1.2‬מבשרי הציונות‬
‫‪ ,‬נהוג להדגיש את‬ ‫מתוך מיעוט קטן של מי שראו בפנייה ללאומיות את הפתרון למשבר הזהות של העם היהודי‬
‫פועלן של שלוש דמויות מרכזיות המכונות "מבשרי הציונות "‪:‬‬
‫משה הס (‪ )1875-1812‬נולד בגרמניה‪ ,‬כילד קיבל חינוך מסורתי בבית סבו ‪ ,‬אך עם השנים התרחק מן‬
‫היהדות‪ ,‬התקרב אל רעיונות סוציאליסטיים וטען כי רק במסגרת זו ‪ ,‬כחלק משוויון הזכויות הכולל ‪,‬‬
‫יימצא פתרון גם ל בעיה היהודית ‪ .‬בשלב כלשהו‪ ,‬בהשפעת איחוד איטליה ‪ 59‬ותהליכים כלליים אחרים ‪,‬‬
‫‪,‬‬ ‫שינה הס את עמדתו ‪ .‬בספרו "רומא וירושלים " הוא טען כי היהדות איננה רק דת אלא גם לאום‬

‫‪ 57‬הרב משה סופר (חת "ם סופר ) (‪ ,)1839-1762‬רב‪ ,‬פוסק הלכה ומנהיגה של היהדות החרדית ‪ .‬החת "ם סופר נולד בגרמניה ופעל בהונגריה ‪,‬‬
‫השקפתו סוכמה בביטוי "חדש אסור מן התורה " אותו טבע‪ .‬משמעות מונח זה הוא כי קיים איסור מן התורה לבצע כל חידוש באורח המחשבה ‪,‬‬
‫ההתנהגות ‪ ,‬הד יבור וכו '‪ .‬כלל זה מנחה את הקהילה החרדית עד לימים אלה ‪.‬‬
‫‪58‬‬
‫שלום עליכם (‪ ,)1916-1859‬סופר ביידיש‪ ,‬שהרבה לתאר ביצירתו את הע ולם היהודי במזרח אירופה ואת קשיי ו אל מול העולם המשתנה ‪.‬‬
‫כמה מיצירותיו (בהן "מוטל בן פייסי החזן " ו"טוביה החולב " שעובד למחזמר "כנר על הגג ")‪ ,‬מתייחס ות גם אל ההגירה לארצות הברית ‪.‬‬
‫‪59‬‬
‫איחוד איטליה ‪ ,‬מאז התפוררותה של האימפריה הרומית ‪ ,‬היו שטחי איטליה מחולקים למדינות רבות ‪ ,‬חלקן תחת שלטון זר של מדינה‬
‫אחרת‪ .‬בראשית המאה התשע‪ -‬עשרה החלו לפעול בשטחי איטליה אגודות לאומיות שביקשו "לשחרר" את איטליה ולאחד אותה ת חת שלטון‬
‫אחד‪ .‬תהליך איחודה של איטליה נחשב לאחד השיאים של המהפכה הלאומית ("אביב העמים ") והשפיע רבות על תנועות לאומיות אחרות וב הן‬
‫הציונות‪.‬‬
‫‪34‬‬
‫* גרסה שנייה‬
‫וביקש לקדם תכניות לתקומה לאומית של היהודים בארץ ישראל ‪ .‬מתוך ספרו ‪" :‬עומד אני בכל תוקף על זכותו של‬

‫עם ישראל‪ ,‬זכות מקודשת וקדומה במידה שאין למעלה הימנה‪ ,‬לתבוע לעצמו את ארץ מולדתו"‪.‬‬
‫הרב יהודה שלמה אלקלעי (‪ ,)1878-1798‬נולד באזור הבלקן לאב שהיה רב הקהילה בעיר סרייבו‬
‫ושימש בעצמו כרב הקהילה בזמלין שבסרביה ‪ .‬אמונתו הדתית העזה ‪ ,‬המרידות הלאומיות בבלקן‬
‫ועלילת דמשק ‪ ,60‬הביאו אותו למסקנה כי בעיית היהודים תיפטר רק עם כינון מדינה בארץ‪ -‬ישראל‪.‬‬
‫הרב אלקלעי פרסם בנושא מאמרים רבים ויצא למסעות בקהילות היהודיות על‪ -‬מנת לגייס תמיכה‬
‫לרעיונותיו‪ .‬מתוך הגותו ‪ " :‬רוח הזמן דורש מכל המדינות לכונן את ארצם ולהקים את לשונם וכן דורש מאתנו לכונן את בית‬
‫חיינו ולהקים את לשוננו הקדושה ולהחיותה"‪.‬‬

‫הרב צבי הירש קלישר (‪ )1874-1795‬נולד בפוזנן השוכנת בגבול פולין‪ -‬פרוסיה וקיבל חינוך יהודי‪-‬‬
‫מסורתי‪ .‬הרב קלישר קנה השכלה רחבה בתחומים תורניים וכלליים ושימש כרב ו כדיין‪ .‬הוא סבר כי‬
‫‪ ,‬יחישו את הגאולה ‪ .‬את‬ ‫התעוררות לאומית יהודית ‪ ,‬רצון המעצמות והתיישבות בארץ ישראל‬
‫רעיונותיו פרסם בספר "דרישת ציון "‪ .‬מתוך הגותו ‪ " :‬למה אנשי איטליה ושאר מדינות ימסרו נפשם עבור‬

‫ארץ אבותיהם‪ ,‬ואנחנו נעמוד מרחוק ?‪ ...‬שימו נא לב מה עשו אנשי איטליה‪ ...‬אשר השליכו נפשם מנגד ‪ ,‬כספם וזהבם ‪ ,‬עבור שם‬
‫נחלת ארצם‪ .‬ואנחנו בני ישראל‪ ,‬אשר הארץ המפוארה‪ ,‬משוש כל הארץ‪ ,‬היא לנו למורשה‪ ...‬נהיה כאיש אשר אין בו רוח"‪.‬‬

‫למחשבה‬
‫‪:‬‬ ‫שאלות‬
‫‪ -‬בין ההוגים הדתיים (הרב אלקלעי והרב הירש) לבין משה הס‪ ,‬ישנם הבדלים רבים הן‬
‫בביוגרפיה והן בתפיסה הלאומית‪ .‬למה‪ ,‬אם כן‪ ,‬אנחנו מתייחסים אליהם ביחד?‬
‫‪ -‬מה ניתן ללמוד על אישיותו של כל אחד מן האישים דרך סגנון דבריו והמילים בהן הוא‬
‫בוחר? מה ההבדל בין "זכותו של עם ישראל" עליה מדבר הס‪ ,‬לבין הדרישה "לכונן את‬
‫בית חיינו"‪ ,‬עליה מדבר הרב אלקלעי?‬

‫‪ 1.3‬תנועת "חיבת ציון"‬

‫פי רוב באדישות ואף בעוינות‪ .‬מבין כיווני הפעולה‬ ‫רעיונותיהם של מבשרי הציונות נתקלו על‪-‬‬
‫השונים שעמדו בפני היהודים בצומ ת הדרכים בו עמדו‪ ,‬לא הייתה האופציה הלאומית אופציה‬
‫מרכזית‪ .‬אך בשנות השמונים של המאה התשע‪ -‬עשרה‪ ,‬בעקבות פרוץ פרעות קשות ביהודי דרום‬
‫רוסיה שכונו "סופות בנגב ‪ ,‬החלה התמונה להשתנות ‪ .‬במהלך שנת ‪ 1882‬התפרסמה בעיר ברלין‬
‫יהודה לייב‬
‫חוברת קטנה בעילום שם ש כותרתה "אוטואמנציפציה ! קול קורא לבני עמו‪ ,‬מאת יהודי רוסי "‪.‬‬
‫פינסקר‬ ‫אותו "יהודי רוסי "‪ ,‬כותב החוברת ‪ ,‬היה יהודה לייב פינסקר (‪ ,)1891-1821‬יהודי יליד רוסיה שלמד‬
‫משפטים ורפואה ושימש כרופא בעיר אודסה ‪ .‬בראשית דרכו האמין פינסקר כי את בעיית היהודים יש לפתור על‪-‬‬
‫ידי התבוללות בחברה הרוסית ‪ ,‬אך לאחר מספר אירועים אנטישמיים שינה את השקפתו והאמין כי הפתרון‬
‫היחיד ליהודי רוסיה טמון בעזיבת המדינה ‪ .‬בחוברת אוטואמנציפציה ביקש לנתח את בעיית היהודים ‪ .‬לטענתו‪,‬‬
‫שורש הבעיה נעוץ בעובדה שאוכלוסיית הרוב הלא‪ -‬יהודית רואה ביהודים זרים וא ינה מוכנה לקבלם כחלק מן‬
‫החברה‪ ,‬זרות זו מביאה גם לא אחת לפחד ולשנאה ‪ .‬באשר לפתרון הבעיה ‪ ,‬טען פינסקר כי בהשוואת הזכויות של‬
‫היהודים (אמנציפציה ) אין די ‪ ,‬מאחר ש היא לא תעלים את דרך ההתייחסות אליהם כאל זרים ואת השנאה‬
‫(אוטואמנציפציה ) ולהקמת "ארץ מקלט "‬ ‫השורשית כלפיהם ‪ .‬בשל כך ‪ ,‬על היהודים לשאוף לשחרור עצמי‬
‫שתהפוך לארצם ‪:‬‬
‫"באין מקום ששם היהודי הוא בביתו‪ ,‬ששם נחשב הוא כבן לארצו‪ - ,‬הרי הוא זר לעולם בכל מקום‪ .‬ואף אם הוא עצמו‬

‫‪ 60‬עלילת דמשק כינוי לעלילת דם ולפרעות ביהודים שהתרחשו בדמשק ב‪ .1840 -‬הקהילה היהודית הואשמה ברצח של נזיר נוצרי ומשרתו‬
‫המוסלמי ונכבדי הקהילה היו נתונים לחקירה אכזרית ולמאסר ‪ .‬הפרשה הסתיימה בהתערבות דמויות בכירות מן העולם היהודי באירופה ‪.‬‬
‫עלילת דמשק מהווה את אחד הביטויים האנ טישמיים הראשונים בארצות האסלאם ‪.‬‬
‫‪35‬‬
‫* גרסה שנייה‬
 ‫וגם אבותיו נולדו בארץ‪ ,‬אין זה משנה כלום בגופו של דבר"‬

‫החוברת של פינסקר לא עוררה הדים בגרמניה אך זכתה להתייחסות רחבה ‪ ,‬של אוהדים ומתנגדים כאחד ‪ ,‬במזרח‬
‫אירופה‪ .‬בשטחי רומניה ‪ ,‬רוסיה פולין ובהמשך אף במרכז ובמערב אירופה ‪ ,‬קמו באותה העת ‪ ,‬ובלי ארגון מרכזי‬
‫מאוחד‪ ,‬עשרות אגודות וארגונים שביקשו לקדם התיישבות יהודית בארץ‪ -‬ישראל‪ .‬חברי האגודות כונו חובבי ציון‬
‫(המילה ציון היוותה כינוי לארץ‪ -‬ישראל) והתנועה כולה כונתה "חיבת ציון "‪.‬‬
‫אחת האגודות המפורסמות וה מרכזיות היי תה ביל"ו ראשי תיבות של הפסוק "בית יעקב לכו ונלכה " (ישעיהו ב '‪,‬‬
‫משכילים שהתאכזבו מן האמנ ציפציה ‪,‬‬ ‫ה')‪ .‬בין חברי האגודות השונות היו יהודים שומרי מסורת לצד יהודים‬
‫נקודה שהביאה למחלוקות ו לחיכוכים‪ .‬חלק מן האגודות הצליחו להגשים את רעיונותיהם וחבריהם עלו לארץ‬
‫‪.‬‬
‫ישראל‪ .‬עולים אלו היוו את העלייה הראשונה והקימו בין השנים ‪ 1903-1882‬שורה של מושבות בארץ‪ -‬ישראל‬
‫יעדר הנהגה‬ ‫מעשרות רבות של אגודות קטנות ובה‬ ‫החולשה המרכזית של התנועה הייתה בהיותה מורכבת‬
‫מרכזית‪ .‬פינסקר‪ ,‬שהפך לאחד ממנהיגיה הבולטים של התנועה ‪ ,‬הבין זאת וביקש לכנס ‪ ,‬בשיתוף עם הרב שמואל‬
‫מוהליבר‪ ,61‬ועידה מיוחדת שתכונן הנהגה כזו ‪ .‬ב‪ 1884-‬כונסה למטרה זו ועידת קטוביץ ' שניסתה לכונן הנהגה‬
‫משותפת ומערכת כלכלית ח זקה לאנשי האגודות מן הערים השונות ‪ ,‬אך נכשלה בכך ‪ .‬פעילותן של אגודות חובבי‪-‬‬
‫ישראל נקלעו למשבר כלכלי‬ ‫ציון באירופה נתקלה בקשיים הולכים וגדלים ובנוסף לכך גם המושבות בארץ‪-‬‬
‫וחברתי חמור‪.‬‬

‫שאלה למחשבה‪:‬‬
‫חוקרים שונים טוענים שהשסע בין דתיים לחילונים בהנהגת "חיבת ציון" הוא אחד‬
‫הגורמים המרכזיים בקושי ליצור הנהגה מרכזית‪ .‬באיזה אופן משפיע השסע בין חילונים‬
‫לדתיים על החברה הישראלית ועל היכולת להגיע להסכמה לאומית כיום?‬

‫‪ 1.4‬בנימין זאב הרצל והקמת התנועה הציונית‬

‫על רקע הכישלון של אגודת חובבי ציון ‪ ,‬החל במהלך סוף המאה התשע‪ -‬עשרה פרק חדש ו מאורגן יותר בתולדות‬
‫‪.‬‬ ‫הציונות‪ ,‬כאשר בנימין זאב הרצל החל בהקמת התנועה הציונית ובהפיכתה לתנועה לאומית גדולה ומאוחדת‬
‫הרצל נולד ב‪ 1860 -‬בבודפשט וחי את רוב חייו ב ווינה‪ .‬על אף שהחוקרים חלוקים בדעותיהם לגבי הביוגרפיה של ו‪,‬‬
‫‪ ,‬ומבין חמשת כיווני הפעולה‬ ‫נראה כי בשלב הראשון של חייו הוא היה רחוק יחסית מכיוון הפעולה הלאומי‬
‫ועסק בכתיבה‬ ‫‪ .‬הוא למד משפטים באוניברסיטה‬ ‫שהצגנו בראשית הפרק ‪ ,‬היה קרוב יותר אל ההיטמעות‬
‫ספרותית ועיתונאית ‪ .‬למחייתו ערך הרצל את העיתון "נויה פריה פרסה "‪ ,‬שהיה אחד החשובים שבעיתוני וינה ‪.‬‬
‫‪ ,‬הייתה איטית ומדורגת ‪ .‬קשה להצביע על‬ ‫התקרבותו אל העיסוק בבעיה היהודית ואל דרך הפעולה הלאומית‬
‫אירוע אחד בעקבותיו שינה הרצל את דעתו אך נראה כי לפגישותיו החוזרות ונשנות עם‬
‫האנטישמיות המודרנית ‪ ,‬הייתה עליו השפעה רבה ‪.‬‬
‫עוד בשנת ‪ ,1883‬במהלך לימודיו ‪ ,‬היה הרצל עד לאזכרה אנטישמית שערכה אגודת‬
‫הסטודנטים בה היה חבר ("אלביה")‪ ,‬לריכרד ואגנר ‪ .62‬בשנת ‪ 1894‬פרסם את המחזה "הגטו‬
‫(ה"גטו") וזכה לאמנציפציה ‪,‬‬ ‫החדש" העוסק בקורותיו של יהודי שיצא מן השכונה היהודית‬
‫אך נתקל בסירובה של החברה הסובבת לקבל אותו ‪.‬‬
‫זמן קצר לאחר פרסום המחזה ‪ ,‬החל בצרפת משפט דרייפוס ‪ ,‬במהלכו הואשם הקצין היהודי‬ ‫טקס ההורדה בדרגה של‬
‫אלפרד דרייפוס‪ .‬איור מאת‬
‫הנרי מאייר‪. 1895,‬‬

‫‪ 61‬שמואל מוהליבר (‪ ,)1898-1824‬רב יליד וילנה ‪ ,‬ממנהיגיה של תנועת "חיבת ציון " ונחשב למנהיג הדתיים בתנועה ‪ .‬הרב מוהליבר סייע רבות‬
‫למושבות של עולי העלייה הראשונה וחיבר חיבורים הלכתיים רבים ‪.‬‬
‫‪ 62‬ריכרד ואגנר (‪ ,)1883-1813‬מוזיקאי גרמני שזכה להערכה ו להצלחה רבה ‪ .‬בשנת ‪ 1850‬פרסם את החיבור האנטישמי "היהודים במוזיקה "‪ ,‬בו‬
‫טען כי " על אף כל שנאמר ונכתב בזכות האמנציפציה ליהודים ‪ ,‬תמיד חשנו באופן אינסט ינקטיבי דחייה עזה מפני מגע ממשי איתם " וכי‬
‫היהודים א ינם מס וגלים ליצור מוזיקה‪ .‬לאחר מותו אומצו ואגנר ורעיונותיו על‪-‬ידי המפלגה הנאצית ‪.‬‬
‫‪36‬‬
‫* גרסה שנייה‬
 ‫אלפרד דרייפוס בבגידה וברי גול לטובת גרמניה ‪ ,‬דרגתו נשללה ממנו בטקס משפיל והוא נידון למאסר עולם‬
‫‪ .‬לטובת דרייפוס קמו‬ ‫ולגלות‪ .‬המשפט התנהל תוך גילויים אנטישמיים ומבלי שהמסמכים נבדקו באופן מעמיק‬
‫כמה אנשי ציבור צרפתים ובעקבות הלחץ שהפעילו ‪ ,‬נערך לדרייפוס משפט חוזר בו התגלה כי המסמכים מזויפי ם‪,‬‬
‫‪ ,1906‬עם החלפת השלטון ב צרפת‪.‬‬ ‫אך הוא לא זוכה לגמרי ‪ .‬לזיכוי מלא ולהחזרת דרגותיו הוא זכה רק בשנת‬
‫משפט דרייפוס היווה הדגמה בוטה לטענה המרכזית של הרצל שהועלתה קודם לכן גם על‪ -‬ידי פינסקר ואחרים –‬
‫היהודים אמנם זכו לשוויון זכויות מדיני ‪ ,‬אך האנטישמיות גורמת לכך ש הם לא שווי זכויות באמת ‪ .‬בחודשים‬
‫הבאים החל הרעיון לרקום עור וגידים במוחו של הרצל עד שלבסוף ‪ ,‬בשנת ‪ ,1896‬הוא גיבשו בספר בשם מדינת‬
‫היהודים‪ .‬בספר מציע הרצל תכנית מעשית לפתרון בעיית היהודים על ידי הקמת מדינה ‪:‬‬
‫"התכנית כולה בצורתה היסודית היא פשוטה עד מאוד‪ ,‬ועליה להיות כן‪ ,‬למען תהי מובנת לכל אדם‪ .‬יותן לנו השלטון‬

‫בחלקת‪-‬ארץ על פני האדמה‪ ,‬אשר תספיק לצרכיה הישרים של אומתנו‪ ,‬ואת כל השאר נעשה בעצמנו"‬

‫ניתן להשיג את המטרה‬ ‫הרצל נ יסח בספר שלבי פעולה מפורטים המסבירים כיצד‬
‫הזאת וזהו חידושו המרכזי ‪ .‬מעבר לצורך בהקמתם של מוסדות ‪ ,‬מדבר הרצל על‬
‫הצורך ב‪ -‬צ'ארטר‪ ,‬אישור בין‪ -‬לאומי להתיישבות היהודית ‪ .‬הספר תורגם עד מהרה‬
‫לעברית‪ ,‬ליידיש ולרוסית ועורר תגובות רבות ‪ .‬לצד רבים שקיבלו את ניתוחו של‬
‫הרצל‪ ,‬היו גם רבים שהתנגדו לו ‪ .‬הסופר היהודי‪ -‬אוסטרי סטפן צווי יג ‪ 63‬תיאר את‬
‫ההתנגדות לספר בווינה ‪:‬‬
‫"עדיין למדתי בגימנסיה כשיצאה לאור חוברת דקה זו‪ ...‬וזוכר [אני] את התדהמה והרוגז של חוגי‬

‫הבורגנות היהודית בווינה ‪ .‬מה עלה על דעתו של סופר תרבותי ‪ ,‬אינטליגנטי ובעל הומור זה ?‬

‫שאלו בפנים זועפות ‪ ,‬על אלו שטויות שהמציא הוא כותב ? מדוע עלינו ללכת לארץ‪ -‬ישראל?‬
‫לשוננו גרמנית היא ולא עברית‪ ,‬ומולדתנו היא אוסטריה"‬
‫‪ ,‬כפי שמציין‬ ‫כך או כך ‪ ,‬לכו ל היה ברור כי בנימין זאב הרצל הולך ומתעצב כמנהיגה של תנועת המונים חדשה‬
‫ההיסטוריון אלכסנדר ביין ‪:64‬‬
‫" אמנם רעיונות דומים לאלה ביטאו עוד לפני הרצל רבים אחרים ‪[ ...‬אך] עד הופעתו של הרצל נשאר הרעיון הזה מנת‬
‫חלקם של חוגים קטנים בלבד‪ .‬ואילו כוח השכנוע ורצון המעשה של הרצל ‪ ,‬הצליח להפוך את הכרעתו הזאת להכרתם‬

‫של אלפים רבים ולעשות את הצעדים הראשונים והמכריעים לביצוע הצעתו במציאות המדינית"‬

‫י של פגישות ‪ .‬הוא ביקש להגיע לעסקה עם מנהיגה של‬ ‫מיד לאחר פרסום הספר החל הרצל בסבב קדחתנ‬
‫ישראל‪ ,‬על‪ -‬פיה יגייסו היהודים סכום כסף שי ציל את‬ ‫האימפריה העות ' מאנית ששלטה באותה העת בארץ‪-‬‬
‫האימפריה מפשיטת רגל ‪ ,‬ובתמורה היא תעניק ל ה ם זיכיון להתיישבות בארץ‪ -‬ישראל‪ .‬לשם כך נפגש הרצל‬
‫בתחילה עם בעלי ממון יהודים שעל‪ -‬פי רוב לא התלהבו מרעיונו ‪ .‬בעקבות כישלונו בזירה זו החליט לפעול בשני‬
‫מסלולים מקבילים ‪ :‬הפצת רעיונותיו בקרב המוני היהודים באירופה ופגישה עם גורמים דיפלומטיים רלוונטיים ‪.‬‬
‫שיאו של סבב זה היה בסדרת פגישות באיסטנבול עם גורמי שלטון עות'מאניים ‪ ,‬פגישות שהסתיימו בכישלון ‪.‬‬
‫הרצל חזר לאירופה מאוכזב ‪ ,‬א ך עד מהרה החל בהכנות למפעלו הבא ‪ ,‬הקונגרס הציוני הראשון ‪ ,‬שנועד לכנס את‬
‫תומכי הרעיון הציוני מרחבי העולם ‪ .‬על יעדי הקונגרס כתב ‪" :‬הקונגרס הזה צריך להי עשות הפגנה אדירה של הציונות‬

‫ולאחד צירים מכל הארצות‪ .‬תכלית הקונגרס היא להראות לעולם‪ ,‬מה היא הציונות ומה היא רוצה"‬
‫למעשה היו לקונגרס הציוני הראשון ‪ ,‬שנערך לבסוף בב אזל‪ ,‬בשוויץ‪ ,‬בשנת ‪ ,1897‬תפקידים נוספים ‪ :‬נוסדו בו‬
‫המוסדות המרכזיים שעל‪ -‬בסיסם פעלה התנועה הציונית ונוסחה בו מטרתה הבסיסית של הציונות ותביעתה‬

‫‪ 63‬סטפן צוו ייג (‪ ,)1942-1881‬סופר יהודי‪ -‬אוסטרי שזכה להצלחה עולמית גדולה לפני עליית הנאצים לשלטון ‪ .‬משעלו הנאצים לשלטון הוחרם‬
‫צוויג וספריו נשרפו‪ .‬הוא ברח מגרמניה ונדד בעולם עד שהתאבד יחד עם א ישתו בברזיל ‪.‬‬
‫‪ 64‬אלכסנדר ביין (‪ ,)1988-1903‬היסטוריון וביוגרף ישראלי ‪ .‬ביין כתב ביוגרפיה מקיפה על בנימין זאב הרצל ‪ ,‬פרסם ביוגרפיות על מנהיגים‬
‫ציוניים נוספים ושימש כמנהל הארכיון הציוני המרכזי ‪.‬‬
‫‪37‬‬
‫* גרסה שנייה‬
‫מאומות העולם שנודעה מאוחר יותר כ "תכנית באזל"‪ :‬הקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל המובטח על‪-‬‬
‫פי משפט העמים ‪ .‬יעד חשוב נוסף שהושג בקונגרס היה יצירת השיח הראשוני בין שומרי מסורת למי שעזבו את‬
‫הדת‪.‬‬
‫קונגרסים נוספים הוסיפו להתכנס מדי שנה ‪ ,‬התנועה הציונית הלכה והתרחבה (בעיקר במזרח אירופה ) והרצל‬
‫הוסיף להת רוצץ ולהי פגש עם מנהיגים שונים בעולם ‪ .‬במסגרת זו ביקר בארץ ישראל ‪ ,‬הצליח להשיג את תמיכתו‬
‫של קיסר גרמניה וילהלם השני ואף הצליח להתקבל לר יאיון אצל הסולט ן העות'מאני‪ .‬אך מכל אלו לא יצא בסופו‬
‫של יום דבר והרצל חזר לנקודת הפתיחה ‪ :‬היה בידיו רעיון גדול אך לא היו בידיו הכלים לממשו ‪.‬‬
‫ב‪ 1902-‬פרסם הרצל ספר נוסף ‪ :‬אלטנוילנד (ארץ ישנה‪ -‬חדשה – או לפי תרגומו של נחום סוקולוב "תל אביב ")‪,‬‬
‫הפעם היה הספר רומן אוטופי שתיאר את החיים במדינה היהודית שעתידה לקום בארץ ישראל ‪ .‬הרצל מצייר את‬
‫המדינה הזו כ חברת מופת ‪ ,‬חברה המושתת ת על עקרונות הצדק ‪ ,‬הדאגה לחלש ‪ ,‬הסובלנות והשלום ‪ .‬בין השאר‬
‫‪ .‬במדינה אותה‬ ‫מתאר הרצל בספר את הישגיה הטכנולוגיים של המדינה ואת הברכה שהיא מביאה לעולם כולו‬
‫‪ .‬את הספר מסיים הרצל בפסקה‬ ‫הוא מתאר ‪ ,‬יש למסורת תפקיד חשוב והיא משמשת לצד הקדמה והפיתוח‬
‫הבאה‪:‬‬
‫"אם תרצו אין זו אגדה ‪ ,‬אבל אם לא ת רצו‪ ,‬כל מה שסיפרתי לכם הוא אגדה – ויישאר אגדה ‪ ...‬החלום אינו שונה‬

‫בהרבה מן המעשה‪ ,‬כמו שחושבים רבים‪ .‬כל מעשיהם של בני האדם היו פעם חלומות ; כל מעשיהם יהיו ביום מן הימים‬
‫לחלום"‬

‫גם ספרו השני של הרצל לא הוביל לפריצת דרך מדינית ועל רקע כישלון זה ‪ ,‬החלה פרשת אוגנדה ‪ .‬באפריל ‪1903‬‬
‫(כיום על גבול קניה‪ -‬אוגנדה)‬ ‫הציעו הבריטים להרצל להחכיר לתנועה הציונית שטח גדול ופורה במזרח אפריקה‬
‫וליצור מושבה יהודית בשטח זה ‪ .‬בתחילה נטה הרצל לקבל את ההצעה הבריטית ‪ ,‬בעיקר בשל העובדה ש היא‬
‫הוצעה ימים ספורים לאחר פרעות קיש ינב והביא את הנושא להצב עה בקונגרס הציוני השישי ‪ .‬ההצעה עוררה‬
‫בקונגרס סערה כשאל מול הרצל התייצבו כמעט כאיש אחד יהודי רוסיה ובראשם המנהיג הציוני יחיאל צ 'לנוב‪.65‬‬
‫הוויכוח היה ֹככ ה עז עד שבמהלך הקונגרס נראה היה כי התנועה הציונית הולכת להתפלג ‪ .‬לבסוף‪ ,‬כפשרת ביניים ‪,‬‬
‫הוחלט לשגר לאוגנדה משלח ת שתבדוק את השטח ‪ .‬כשנה לאחר שהועלתה ההצעה לראשונה ‪ ,‬הורדה ההצעה‬
‫סופית מן הפרק ‪.‬‬
‫הרצל יצא מפרשת אוגנדה מוכה וחבול ‪ ,‬ונפער קרע בינו לבין מנהיגים ציוני ים רבים אחרים ‪ .‬מצבו הבריאותי הלך‬
‫והתדרדר עד שביולי ‪ 1904‬הלך לעולמו והוא בן ‪ 44‬בלבד‪ .‬את לווייתו העצובה של הרצל תיאר סטפן צוו ייג ‪:‬‬
‫"פתאום הגיעו לווינה ‪ ,‬לכל תחנות הרכבות ‪ ,‬ביום ובלילה יהודים מכל הארצות ‪ ...‬מעולם לא הורגש ברור יותר ‪ ,‬מה‬
‫שלא הורגש קודם לכן בגלל המאבקים והדיבורים ‪ ,‬כי כאן מלווים למנוחתו מנהיג של תנועה גדולה ‪ ...‬פתאום הבחינה‬

‫ני‪ ,‬אלא מעצב רעיונות ‪ ,‬הקם ומנצח בארץ אחת ‪ ,‬בעם אחד ‪ ,‬במרווחי זמן‬ ‫וינה כי מת לא רק סופר או משורר בינו‬
‫ארוכים מאוד"‬

‫‪:‬‬
‫למחשבה‬ ‫שאלה‬
‫עוד בימי חייו‪ ,‬רבים כינו את הרצל "מלך היהודים"‪ ,‬מאוחר יותר זכה לכינוי "חוזה המדינה"‪.‬‬
‫כפי שראינו‪ ,‬הרצל לא היה המנהיג הציוני היחיד ובוודאי שלא הראשון‪ ,‬יתר על כן‪ :‬רבים חלקו‬
‫על דרכו‪ ,‬מדוע‪ ,‬אם כן‪ ,‬זכה דווקא הוא לכינויים אלו?‬

‫‪ 2.5‬זרמים בתנועה הציונית‬

‫‪ 2.5.1‬ציונות מדינית‪ ,‬ציונות מעשית וציונות סינתטית‬

‫‪ 65‬יחיאל צ 'לנוב (‪ ,)1918-1863‬רופא ופעיל ציוני בקרב יהודי רוסיה ‪ .‬נחשב לאבי "הציונות הסינתטית " שביקשה לשל ב בין הזרמים השונים‬
‫בתנועה הציונית ‪ .‬השתתף בהקמת הטכניון (‪ )1913-1910‬וסייע בהשגת הצהרת בלפור (‪.)1916‬‬
‫‪38‬‬
‫* גרסה שנייה‬
‫לאחר מותו של הרצל עמדה התנועה ה ציונית בפני צומת דרכים קשה ‪ ,‬ורבים חשו כי היא נותר ה יתומה מאב ‪ .‬על‬
‫רקע זה ניכרו ‪ ,‬יותר מתמיד ‪ ,‬חילוקי הדעות והקבוצות בתוך התנועה הציונית ‪ .‬המחלוקת המרכזית הייתה בין‬
‫הדוגלים ב ציונות המדינית לבין הדוגלים ב ציונות המעשית ‪ .‬כאמור‪ ,‬הרצל‪ ,‬שהיה אבי הציונות המדינית ‪ ,‬האמין‬
‫‪ .‬הוא הדגיש את‬ ‫' ארטר שיאפשר התיישבות רחבה וגדולה בארץ ישראל‬ ‫כי התנועה הציונית צריכה להשיג צ‬
‫העובדה שהעליות לארץ (הראשונה והשנייה ) היו חסרות מעמד חוקי ‪ ,‬כינה את העולים "מסתננים " וסבר שעלו‬
‫לארץ כ"גנבים בלילה"‪ .‬בחזונו הוא ראה כשלב ראשון הכרה בין‪ -‬לאומית‬
‫אפריל ‪ ,1921‬חיים ויצמן בראש משלחת ציונית‬
‫המבקרת בארצות הברית‪ .‬משמאל לימין ‪ :‬מנחם‬ ‫רח בה ברעיון הבית לאומי לעם היהודי ורק לאחר מכן עלייה חוקית‬
‫אוסישקין‪ ,‬חיים ויצמן ורעייתו‪ ,‬פרופ ' אלברט‬
‫אינשטיין ורעייתו והפעיל הציוני ד"ר בן‪-‬ציון‬
‫ומסודרת‪ .‬כנגד עמדתו עמדו רובם של יהודי מזרח אירופה שדגלו‬
‫מוסינזון‪.‬‬ ‫בציונות מעשית ‪ .‬הציונים המעשיים טענו כי למפעל יישוב הארץ ולעלייה‬
‫אליה‪ ,‬יש ערך גם אם היא לא מלווה בצ 'ארטר ובהסכמה בין‪ -‬לאומית‪ .‬הציונים המעשיים הג בירו את כוחם ככל‬
‫‪ .‬אחד ממנהיגי הציונים המעשיים היה מנחם‬ ‫שהתברר שפעילותו המדינית של הרצל לא נושאת תוצאות‬
‫אוסישקין ‪ 66‬שביטא במאמרו "הפרוגרמה שלנו" את השקפותיהם ‪:‬‬
‫‪ ,‬צריך שהוא יהיה בעליה ושליטה למעשה ‪ ,‬אם גם לא‬ ‫" כדי שהארץ תיעשה קניינו של העם המכונן בה את מרכזו‬

‫להלכה… הוא צריך להרוות אדמה זו בזיעת אפו"‬

‫הציונות הסינתטית ביקשה לשלב (ליצור סינתזה ) בין הציונות המדינית והציונות המעשית וסברה כי על התנועה‬
‫הציונית לפעול לשיפור מצבם של היהודים במזרח אירופה ‪ .‬בראש הזרם עמד חיים ויצמן ‪ ,67‬שסבר כי‪:‬‬
‫"את היחס בין העבודה המדינית לעבודה המעשית בארץ‪ -‬ישראל אני רואה כמו היחס בין חופרי מנהרה ‪ ,‬המתחילים‬

‫‪ ...‬אנו רוצים ‪ ...‬סינתזה ישרה ואמתית של שני הכיוונים‬ ‫את עבודת החפירה משני עברי ההר עד אשר הם נפגשים‬

‫בציונות"‬

‫‪ 2.5.2‬ציונות רוחנית‬
‫זרם נוסף בתנועה הציונית היה הציונות הרוחנית בראשו עמד אחד‪-‬העם (אשר צבי גינצברג ‪,‬‬
‫‪ .)1927-1856‬אחד העם היה פעיל ציוני ותיק שהחל את פעילותו עוד בימי "חיבת ציון "‪ .‬במאמר‬
‫שפרסם בשנת ‪ 1889‬וכותרתו "לא זה הדרך "‪ ,‬הוא ביקש לטעון כי ארץ‪ -‬ישראל אינה מסוגלת‬
‫"מתאימים " עדיין לעליי ה ולעבודת האדמה ‪ .‬הוא‬ ‫לקלוט עלייה המונית וכי היהודים אינם‬
‫סבר‪ ,‬על כן ‪ ,‬כי יש להתמקד ב "הכשרת הלבבות "‪ ,‬זאת אומרת להכשיר את היהודים לעלייה‬
‫אחד העם‬
‫לארץ‪ .‬בארץ ישראל הוא ראה "מרכז רוחני " ולא "ארץ מקלט "‪ ,‬הוא האמין שצריכה לקום בה‬
‫מדינה יהודית שתשמר ותפתח את התרבות היהודית וסירב לראות בה מקום מפלט מפרעות ומאנ טישמיות ‪:‬‬
‫"מה שחסר לנו קודם כל ‪ ...‬הוא מקום קבוע למרכז לאומי רוחני ‪ ,‬אשר יהיה 'מקלט בטוח לא ליהודים כי אם ל יהדות‪,‬‬
‫לרוח‪-‬לאומנו; אשר בו ובשכלולו ישתתפו כל בני עמנו מכל ארצות פזוריהם"‬

‫אחד‪ -‬העם ביקר בחריפות את עולי העלייה הראשונה בשני מאמרים שנקראו " אמת מארץ ישראל "‪ .‬הוא האשים‬
‫אותם ביחס לא הגון אל הערבים ‪ ,‬בכך שהם חיים על חשבון הברון רוטשילד ובעיקר בכך שהם חומרניים ‪ .‬הוא אף‬
‫"אלטנוילנד" איננו יהודי‬ ‫התנגד חריפות להרצל וטען כי רעיונותיו לא ישימים וכי אופי המדינה שהוא מצייר ב‬
‫דיו‪.‬‬

‫‪ 2.5.3‬ציונות דתית‬

‫‪ 66‬מנחם אוסישקין (‪ ,)1941-1863‬מנהיג ציוני ‪ ,‬כיהן כמזכיר בקונגרס הציוני הראשון ‪ ,‬היה מיוזמי הקמתה של האוניברסיטה העברית ופעל‬
‫רבות לרכישת קרקעות להתיישבות יהודית בארץ ישראל‪.‬‬
‫‪ 67‬חיים ויצמן היה לימים נשיאה הראשון של מדינת ישראל ‪ ,‬ראה נספח‪.‬‬
‫‪39‬‬
‫* גרסה שנייה‬
 ‫הציונות הדתית ‪ .‬דתיים ושומרי מסורת לקחו מאז‬ ‫עוד זרם בולט בתנועה הציונית הוא‬
‫‪ .‬אתגר הניהול של התנועה ‪ ,‬על‪-‬אף‬ ‫ומתמיד חלק חשוב בפיתוחו ויישומו של הרעיון הציוני‬
‫המחלוקות וההבדלים בתפיסות העולם ‪ ,‬היה אתגר לא פשוט החל בתקופת "חיבת ציון "‪ ,‬דרך‬
‫‪ .‬עוד ב‪ 1893 -‬הקים הרב‬ ‫הקונגרסים הציוניים שניהל הרצל והמשך בתקופה שלאחר מכן‬
‫"חיבת ציון "‪ ,‬את תנועת "המזרחי " שביקשה להפיץ את‬ ‫מוהליבר‪ ,‬אחד ממנהיגי תנועת‬
‫רעיונות הציונות בקרב האוכלוסיי ה הדתית‪ .‬בשנת ‪ 1902‬החליטו הצירים הדתיים בקונגרסים‬
‫ספר שאלות‬ ‫הציוניים להתאגד בסיעה בעלת שם זהה ‪ ,‬והיא פעילה עד ימינו ‪ .‬מטרותיה של תנועת המזרחי‬
‫ותשובות מאת הרב‬
‫ריינס‬ ‫היו לשמור על צביונה הדתי של הציונות ‪ ,‬למנוע התערבות של התנועה הציונית בענייני חינוך ‪,‬‬
‫תרבות ודת ולחזק את יעדיו המדיניים של הרצל ‪ .‬בראש "המזרחי " עמד הרב יצחק יעקב ריינס ‪ ,‬מגדולי הרבנים‬
‫בליטא‪.68‬‬

‫‪ 2.5.4‬ציונות סוציאליסטית‬
‫זרם נוסף הוא הציונות הסוציאליסטית שביקשה לשלב בין הרעיון הציוני של הקמת בית לאומי לעם היהודי‬
‫לעקרונות הסוציאליזם המבקש ליצור שוויון בין כל בני האדם ולטפל בפערים מעמדיים ‪ .‬אחד מראשוני הציונות‬
‫(‪ )1924-1868‬שפרסם בשנת ‪ 1898‬חיבור בשם "שאלת היהודים ומדינת‬ ‫הסוציאליסטית היה נחמן סירקין‬
‫היהודים הסוציאליסטית " בו טען כי ‪:‬‬
‫" גלגלי המדינה היהודית לא יונעו מבלעדי זרועותיו האמיצות של הפועל היהודי ‪ ...‬הציונות סופה שתתמזג בהכרח עם‬
‫הסוציאליזם‪ .‬מדינת היהודים תהיה סוציאליסטית בהכרח"‬

‫הציונות הסוציאליסטית הצליחה במיוחד במזרח אירופה ורבים מעולי העלייה השנייה‬
‫והעלייה השלישית ‪ 69‬נשבו ברעיונותיה‪ .‬הדוגלים בציונות סוציאליסטית התאגדו באגודות "פועלי ציון" שהפכה‬
‫בהדרגה למפלגה‪.‬‬

‫‪ 2.5.5‬ציונות רוויזיוניסטית‬
‫‪70‬‬
‫זרם נוסף הוא הציונות ה רוויזיוניסטית (הצה"ר) אותה ייסד זאב ז'בוטינסקי בשנת ‪ 1925‬לאחר הדרישה‬
‫לרוויזיה (בחינה מחדש) של דרכי הפעולה של ההסתדרות הציונית העולמית לאחר מלחמת העולם הראשונה‬
‫ותוצאותיה ‪ .‬הצה " ר דגלה בהשגת רוב עברי בארץ ישראל והקמת מדינה עברית משני עברי הירדן על יסודות של‬
‫חופש אזרחי וחברתי ‪ ,‬עלייה חופשית של יהודים לארץ ישראל וביטול הגולה היהודית ‪ .‬ז'בוטינסקי הסתמך על‬
‫הצהרת בלפור‪ ,‬על חלוקת העולם למדינות לאום ועל הסיוע שסייעו הגדודים העבריים שהוא הקים ) במהלך‬
‫הקרבות על הארץ במסגרת מלחמת העולם ‪ .‬הוא דרש לפעול באופן ייזום מול הבריטים ולא לחכות שימלאו את‬
‫שהבטיחו‪ .‬בשנת ‪ 1935‬פרשה המפלגה מ "ההסתדרות הציונית העולמית" והקימה את " ההסתדרות הציונית‬

‫‪ 68‬הרב יעקב ריינס (‪ )1915-1840‬מגדולי הרבנים בליטא ‪ ,‬מנהיג ציוני ומייסד תנועת המזרחי ‪ .‬הרב ריינס סבר כי יש לשלב את לימודי החול לצד‬
‫לימודי הקודש‪ .‬הרב ריינס פרסם מספר ספרים בהלכה ובהשקפה ‪.‬‬
‫‪ 69‬על העלייה השנייה‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ .‬על העלייה השלישית‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪.‬‬
‫‪70‬‬
‫זאב ז'בוטינסקי נולד בשנת ‪ 1880‬באודסה שברוסיה למשפחה מסורתית מהמעמד הבינוני‪ .‬כבר מגיל צעיר עבד כמתורגמן‪ ,‬וכעיתונאי ‪.‬‬
‫ז'בוטינסקי שלח כתבות ומאמרים לעיתונים ברוסיה ‪ ,‬תחת שם העת "אלטנלנה"‪ .‬הוא ארגן יחידות להגנה עצמית יהודית ונלחם על זכויות‬
‫המיעוט היהודי ברוסיה ‪ .‬במלחה "ע ה‪ 1-‬הוא צידד בבריטים ויזם הקמת גדודים עבריים שישתתפו בכיבוש ארץ ישראל ‪ .‬בשנת ‪ 1920‬עמד בראש‬
‫הגנת ירושלים בפני פרעות הערבי‪ .‬היה ממייסדי "קרן היסוד "‪ .‬החל מ‪ 1923‬החל לפעול בצה"ר‪ .‬ב‪ 1938‬עבר מכפר לכפר בפולין בניסיון לשכנע‬
‫יהודים לעזוב בשל "הקטסטרופה הקרבה לבוא"‪ .‬גורש מהארץ לארה"ב ושם נפטר ב‪.1940‬‬

‫‪40‬‬
‫* גרסה שנייה‬
 ‫החדשה" (הצ "ח) שגרפה תמיכה רבה (לשם השוואה‪ ,‬בשנת ‪ 1938‬התפקדו לשורותיה של הצ"ח ‪ 713,000‬חברים‬
‫לעומת ‪ 635,000‬שהתפקדו להסתדרות הכללית)‪.‬‬
‫הצ"ח פורק לאחר מלחמת העולם השנייה בשנת ‪ 1946‬בטענה ש"נוצרו תנאים חדשים בעולם היהודי והציוני וכי‬
‫ההסתדרות הציונית קבלה את העיקרון של הקמת המדינה העברית"‪.‬‬
‫התנועה כללה גם את תנועת הנוער בית "ר ‪ ,‬את 'ברית החייל ' ( אגף של ארגון חיילים משוחררים )‪ ,‬קרן תל חי ‪.‬‬
‫מתוך שורותיה באו אנשי האצ "ל והלח"י‪.‬‬

‫‪ 2.6‬סיכום‬
‫פתחנו את הפרק בתי אור קצר של הקהילה היהודית לפני הופעת ההשכלה והציונות ‪ ,‬עסקנו בהגותם הציונית של‬
‫אישים רבים ותיארנו מספר זרמים שפעלו ופועלים בתנועה הציונית ‪ .‬המסע שעברנו בדפים האחרונים הוא המסע‬
‫של העולם היהודי במאה וחמישים השנים האחרונות ‪ ,‬מסע שרק בסופו אפשר היה לכתוב במגילת העצמאות כי‬
‫"זוהי זכותו הטבעית של העם היהודי להיות ככל עם ועם עומד ברשות עצמו במדינתו הריבונית "‪ ,‬מסע שרק בסופו אפשר‬
‫היה להקים מדינה ‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1990‬פרסם העיתונאי צבי כסה בעיתון "הארץ " טור המתאר שיחה דמיונית בין ישראלי בן‪ -‬זמנו לבין אחד‬
‫תגובות‬ ‫מאבות אבותיו ‪ ,‬הטור מתאר אגב כך את השינוי הגדול שהביאה הציונות בתולדות העם היהודי ועורר‬
‫רבות‪ ,‬עיקריו מובאים להלן ‪:‬‬
‫" אז הלכתי להעלות בסיאנס את אחד מאבותיי מהעיירה הקטנה בדרום רוסיה‪ ,‬ואמרתי לו‪ :‬סבא‪ ,‬אומרים שהזהות היהודית שלי‬

‫לא ברורה ‪ ,‬עזור לי להבהיר אותה ‪ .‬שאל אותי סבא‪ :‬צאצאי היקר‪ ,‬מה אתה עושה ? אמרתי לו‪ :‬הקמתי מדינה‪ .‬אמר לי‪ :‬יש דבר‬

‫כזה‪ ,‬מדינת היהודים? אמרתי לו‪ :‬כן‪ .‬אמר לי‪ :‬לא ייתכן! מה עוד אתה עושה? אמרתי לו‪ :‬כדי שתהיה לנו מדינה צריך להגן עליה‪.‬‬

‫הקמתי צבא‪ ...‬טכנולוגיה וחקלאות ומדע ותחבורה ומדיניות ותקשורת וטלוויזיה וחלל ומשפחה שוות מעמד לאיש ולאישה וכו '‪.‬‬

‫אמר לי‪ :‬בני‪ ,‬אני לא יכול לעזור לך‪ .‬באמתחת הזהות שלי אין חומרים כאלה‪ .‬תגדיר את עצמך בעצמך"‪.‬‬
‫שינויים אלו וההתמודדות עמם הם אתגר הניצב לפנינו בימים אלו ‪.‬‬

‫‪41‬‬
‫* גרסה שנייה‬
 ‫שער שלישי‪-‬‬
‫היישוב העברי והמדינה שבדרך‬
‫"מתוך קשר היסטורי ומסורתי זה ‪ ,‬חתרו היהודים בכל דור ודור לשוב‬
‫ולהיאחז במולדתם העתיקה ‪ ,‬ובדורות האחרונים שבו לארצם בהמונים "‬
‫(מתוך מגילת העצמאות )‬

‫חברי קבוצת "מכורה" שהשתייכה אל‬

‫הקיבוץ הדתי‪1945 ,‬‬

‫‪ 3.1‬פתיחה‪ :‬ארץ ישראל בין חדש לישן‬

‫‪ ,‬כפי‬ ‫במהלך עשרות השנים שקדמו להקמת המדינה התפתח בארץ במהירות יישוב יהודי גדול ומאורגן שהיווה‬
‫‪ .1948‬לפני‬ ‫שמציינת מגילת העצמאות ‪ ,‬את התשתית המעשית והאיד יאולוגית להקמתה של מדינת ישראל ב‪-‬‬
‫"ארבעת ערי‬ ‫העליות הציוניות התקיים בארץ יישוב קטן יחסית של יהודים אדוקים בדתם שהתרכז בעיקר ב‪-‬‬
‫הקודש" ( ירושלים‪ ,‬צפת‪ ,‬טבריה וחברון )‪ ,‬וכונה "היישוב הישן "‪ ..‬את הטיפוסים המאפיינים כל אחד מן‬
‫היישובים‪ ,‬מתאר ש "י עגנון ברומן "תמול שלשום "‪ ,‬במהלכו הוא מבקש להבדיל בין יצחק קומר ‪ ,‬שעלה לארץ‬
‫במהלך ימי העלייה השנייה " כדי לעבוד את הארץ ולהקים אותה מחורבנה ‪ .‬ידיו שוקקות לעבוד כל עבודה ‪ .‬ולכשתגיע‬

‫הספינה ליפו ילך למושבה וייטול מעדר ויעבוד "; לבין זוג זקנים אותם הוא פ וגש בדרכו לארץ ה מתוארים כ‪" -‬אוכלי‬

‫שכלים ומתים ומוסיפים קברים על‬

‫לחם החלוקה ‪ ,‬שבאים מכל הארצות ולומדים תורה מתוך בטלה ‪ ,‬ורצים מקבר לקבר ‪ ,‬עד ֻ ָ‬
‫קברים"‪.‬‬
‫יאולוגי ברור ‪ ,‬והיא לא מביאה‬ ‫אולם חלוקה ברורה זו ל‪" -‬ישן" ו‪" -‬חדש" היא חלוקה שטמון בה שיפוט איד‬
‫בחשבון את המורכבות של כל אחת מן הקבוצות ואת הרכבן המגוון ‪ .‬בשער זה ננתח בקצרה את מאפייניהם של‬
‫"היישוב החדש "‪ ,‬נתאר את השינויים‬ ‫בני "היישוב הישן "‪ ,‬נעמוד על העליות השונות לארץ שהרכיבו את‬
‫המרכזיים שהם הביאו עמם ‪ ,‬את יחסיהם עם השלטון (העות' מאני ולאחריו הבריטי ) ואת התשתית הלאומית‪-‬‬
‫תרבותית אותה יצרו ‪.‬‬

‫‪ 3.2‬היישוב הישן‪ :‬מאפיינים מרכזיים‬

‫בראשית המאה התשע‪ -‬עשרה עסק רובו של ה "יי שוב הישן " האשכנזי שהלך וגדל במהלך מאה זו ‪ ,‬בלימוד תורה‬
‫‪.‬‬ ‫ב"כוללים" ונתמך על‪ -‬ידי כספי החלוקה ‪ .‬הכולל היה מסגרת ללימוד תורה שהופעלה על בסיס ארצות המוצא‬

‫‪42‬‬
‫* גרסה שנייה‬
 ‫הכולל קיבל את תקצי ביו מקהילות האם באירופה ‪ ,‬וחילק לכל אחד מן הלומדים ִקצבה שבאמצעותה התקיים‬
‫והתפרנס‪.‬‬
‫מבנהו ותפיסותיו של "היישוב הישן " הספרדי‪ ,‬שהיווה את רובו של היישוב הישן‬
‫באותה העת ‪ ,‬היו‪ ,‬לעומת זאת ‪ ,‬מגוונים יותר ‪ .‬היהודים הספרדים קיימו מערכת‬
‫של קשרים כלכליים עם אוכלוסיית הרוב המוסלמית של הארץ ורבים מהם עבדו‬
‫ברה (יתומים ‪,‬‬ ‫לפרנסתם‪ .‬תמיכה כלכלית ניתנה רק למגזרים מסוימים בח‬
‫אלמנות‪ ,‬זקנים ו‪" -‬עילויים")‪ .‬הספרדים היו שונים מן האשכנזים גם ביחסם‬
‫העקרוני אל המודרנה ‪ -‬בעוד שהאשכנזים נרתעו ממנה מכול וכול ‪ ,‬גילו הספרדים‬
‫יחס מורכב יותר לגביה ‪ .‬הדבר בא לידי ביטוי לדוגמה ‪ ,‬ביחס אל לימודי החול וכפי‬
‫יהודים מן היישוב הישן בירושלים‬ ‫"הם לא פחדו מלימוד‬ ‫‪71‬‬
‫שמעיד אחד מחוקריה הראשונים של ה ארץ‪ ,‬א"מ לונץ‬
‫לשונות ומדעים ‪ ,‬בזוכרם כי אבותיהם בספרד ‪ ,‬החכמים שטעמו מעץ הדעת ‪ ,‬לא סרו מדרך התורה והמצוות ולכן לא התנגדו‬
‫לבתי ספר"‪.‬‬

‫‪ 3.3‬ראשיתו של השינוי‬
‫השינוי המרכזי שהתרחש בארץ ‪ ,‬עוד קודם לעליות הציוניות ‪ ,‬היה הגידול הניכר במספר תושביה שהיה גבוה‬
‫במיוחד באוכלוסייה היהודית ‪ .‬בראשית המאה התשע‪ -‬עשרה מנתה אוכל וסיית הארץ כ‪ 6,000 -‬יהודים בלבד ‪,‬‬
‫ואילו לקראת סופה ‪ ,‬בשנת ‪ ,1880‬מנתה האוכלוסייה היהודית כבר למעלה מ‪ 26,000 -‬איש‪ .‬גידול זה‪ ,‬של למעלה‬
‫משלוש מאות אחוזים ‪ ,‬אינו נזקף כמובן רק לטובת הריבוי הטבעי ; השפיעו עליו גם עליות קדם‪ -‬ציוניות שהחלו‬
‫להגיע לארץ הודות לשיפור בדרכי התחבורה ובמצב הב יטחוני ו כן גם המעורבות ההולכת וגוברת של המעצמות‬
‫האירופאיות בארץ‪.‬‬
‫נקודה אחרונה זו ‪ ,‬חשובה במיוחד – כחלק מתהליך הידרדרותה והתפרקותה של האימפריה העות'מאנית‪ .‬במאות‬
‫השמונה‪ -‬עשרה והתשע‪ -‬עשרה‪ ,‬היא חתמה עם מעצמות שונות על הסכמי קפ יטולציות‪ ,‬שהקנו זכויות יתר לנ תיני‬
‫(דואר‪ ,‬בריאות‪ ,‬חינוך וע וד)‪.‬‬ ‫וא פשרו ל הן לבצע מספר הולך וגדל של פעולות בתחומים שונים‬
‫אותן מעצמות ִ‬
‫מהסכמי הקפיטולציות נהנו בעיקר הקהילות הלא מוסלמיות ובהן גם היהודים ‪.‬‬
‫‪ ,‬אך היה בהם לסמן כיווני התפתחות‬ ‫כל אלו הובילו לשינויים ביישוב הישן שלא נבעו אמנם ממניעים ציוניים‬
‫‪ :‬היציאה מן החומות בירושלים וראשיתה של ההתיישבות‬ ‫דומים‪ .‬להלן נסקור שתי התפתחויות מרכזיות‬
‫‪ ,‬התרחשו ביישוב התפתחויות‬ ‫החקלאית בפתח‪ -‬תקווה ובראש פינה ‪ .‬חשוב לזכור שלצדם של אירועים אלו‬
‫נוספות‪ :‬פתיחתם של בתי ספר חדשים בהם למדו לימודי חול (בית הספר אוולינה דה‪ -‬רוטשילד‪ ,‬בית הספר למל ‪,‬‬
‫ומאוחר יותר ‪ -‬בית הספר כי "ח ‪ ;)72‬פרסומם של עיתונים חדשים בעברית ("החבצלת"‪" ,‬הלבנון" ‪ ;)73‬התרחבות‬
‫ההתיישבות ביפו ועוד ‪.‬‬

‫שאלה למחשבה‪:‬‬
‫ניסיונות השינוי בישוב הישן נתקלו לא פעם בהתנגדות‪ .‬מי לדעתכם היו המתנגדים ומה הניע‬
‫אותם לכך?‬

‫‪71‬‬
‫אברהם משה (א"מ) לונץ (‪ ,)1918-1854‬מראשוני החוקרים של ארץ‪-‬ישראל‪ .‬לונץ נולד בקובנה והתיישב בירושלים ב‪ ,1869 -‬עם הגיעו לארץ‬
‫החל לפרסם שורה של חיבורים בנושאים ג יאוגרפיים‪ ,‬היסטוריים‪ ,‬ארכי אולוגיים ודמוגרפיים‪.‬‬
‫‪ 72‬בית הספר אוולינה דה‪ -‬רוטשילד בית ספר שנוסד ב‪ 1854 -‬בירושלים בתמיכת משפחת רוטשילד ‪ .‬בית הספר למל‪ ,‬בית ספר שנוסד ב‪1856-‬‬
‫בירושלים בתמיכת משפחת למל ‪ ,‬משפחה יהודית פילנטרופית מאוסטריה ‪.‬‬
‫‪ 73‬החבצלת היה עיתון עברי שהחל לצאת לאור בירושלים בשנת ‪ 1863‬על‪-‬ידי ישראל ב" ק (‪ )1874-1797‬וישראל דב פרומקין (‪,)1914-1850‬‬
‫שניהם מאנשי היישוב הישן ‪ .‬הלבנון היה עיתון עברי שהחל לצאת לאור בתדירות שונה החל ב‪ 1863 -‬בעריכתו של יחיאל ברי"ל (‪.)1886-1836‬‬
‫‪43‬‬
‫* גרסה שנייה‬
 ‫‪ 3.3.1‬היציאה מן החומות‬
‫בנו במאה ה‪.16 -‬‬ ‫עשרה הוגבל על ידי חומות העיר העתיקה שנ‬ ‫שטחה של ירושלים עד למחצית המאה התשע‪-‬‬
‫‪ ,‬והצפיפות הלכה‬ ‫‪ ,‬היו מרוכזים בשטח הקטן שבתוך החומות‬ ‫אוכלוסייתה המתרחבת של העיר ומוסדותיה‬
‫והחמירה‪ .‬תנאי המחיה ‪ ,‬התברואה והכלכלה בעיר ‪ ,‬היו קשים ואילצו את התושבים לנסות ולמצוא פתרונות מחוץ‬
‫ות שניצלו את הסכמי הקפיטולציות ובנו‬ ‫לחומות‪ .‬הראשונים לעשות זאת היו באי כוחן של המעצמות הנוצרי‬
‫מתחמים ששירתו את הצליינים ואת המיסיון ‪ .‬בנייה זו שהייתה ציבורית ברובה ‪ ,‬נותנת את אותותיה על אופייה‬
‫‪ ,‬בעיקר של מוסלמים‬ ‫של ירושלים עד היום ‪ .‬מאוחר יותר החלה גם בנייה של בתים פרטיים‬
‫עשירים‪.‬‬
‫ההתיישבות היהודית מחוץ לחומות החלה ביוזמות פילנטרופיות של יהודים עשירים שרצו לסייע‬
‫משה מונטיפיורי ‪ .‬מונטיפיורי‬ ‫לתושבים היהודים ‪ ,‬אחת המפורסמות שבהן הייתה יוזמתו של‬
‫(‪ )1885-1784‬נולד בליוורנו ‪ ,‬באיטליה והיגר אל בריטניה ‪ ,‬שם הפך לאיש ציבור רם מעלה ‪ .‬לא פעם‬
‫הוא השתמש במעמדו על‪ -‬מנת לסייע לקהילות יהודיות שונות ברחבי העולם ‪ .‬בשנת ‪ 1860‬הוא יזם‬
‫את הקמתה של השכונה היהודית הראשונה מחוץ לחומות – משכנות שאננים ‪ .‬בתחילה הת ייחסו‬ ‫משה מונטיפיורי‬

‫רבים אל התיישבות זו בחשד ‪ ,‬אך בסופו של דבר ‪ ,‬המצב הקשה בעיר העתיקה ‪ ,‬העוני והתחלואה ‪,‬‬
‫הביאו להקמת שכונות נוספות (מחנה ישראל ‪ ,‬נחלת שבעה ‪ ,‬מאה שערים ועוד )‪ ,‬חלקן ביוזמה ציבורית‪ -‬מקומית‬
‫ובד של היישוב היהודי‬ ‫וחלקן ביוזמה אישית ‪ .‬תוך עשרות שנים הועתק המרכז העירוני של ירושלים ומרכז הכ‬
‫בעיר‪ ,‬אל העיר החדשה‪.‬‬

‫‪ 3.3.3‬ניסיונות ראשונים בהתיישבות חקלאית‬

‫‪.‬‬ ‫במקביל לתהליך היציאה מן החומות בירושלים ‪ ,‬החלו באותה העת גם מספר ניסיונות להתיישבות חקלאית‬
‫באזור צפת רכשו מספר אישי ציבור ‪ ,‬בראשם ר ' ישראל ב "ק‪ ,‬ר' שמואל עבו ואליעזר רוקח ‪ ,74‬אדמות במטרה‬
‫להקים מושבה חקלאית ‪ .‬תכניתם יצאה אל הפועל בשנת ‪( 1834‬תרצ"ד) בגיא אוני שתהפוך לימים לראש פינה ‪.‬‬
‫במושבה התיישבו שבע‪ -‬עשרה משפחות יהודיות מצפת ששאפו להתנתק מכספי החלוקה ‪ ,‬ולקיים את עצמן באופן‬
‫עצמאי‪ .‬אך הבצורת והיעדר הניסיון החקלאי ‪ ,‬הביאו את רוב המשפחות לנטוש את המושבה ‪ .‬היישוב במקום‬
‫הורחב וחודש רק עם ראשית העלייה הראשונה (‪ )1882‬כשקבוצת חסידים מרומניה התיישבו במקום ושינתה את‬
‫שמו לראש פינה‪.‬‬
‫‪ ,‬הוקמה בשרון מושבה נוספת ‪ :‬פתח תקווה שכונתה לימים ‪ ,‬אם‬ ‫כמעט במקביל להקמתה של ראש פינה‬
‫המושבות‪ .‬את המושבה יסדו מספר אנשי ציבור מן היישוב הישן בירושלים ובהם יהושע שטמפפר ‪ ,‬דוד גוטמן ‪,‬‬
‫יואל משה סלומון ‪ ,‬זרח ברנט ומשפחת ראב ‪ .75‬התבואה של השנה הראשונה אמנם עלתה יפה ‪ ,‬אך כמו בראש‪-‬‬
‫פינה‪ ,‬התגלו עד מהרה קשיים ‪ ,‬בעיקר בעקבות מגפה של מלריה ‪ .76‬המושבה ננטשה והיישוב בה חודש רק לאחר‬
‫העלייה הראשונ ה‪.‬‬

‫‪74‬‬
‫ישראל ב"ק (‪ ,)1874-1797‬איש ציבור שהשתייך אל הי ישוב הישן‪ ,‬חידש את הדפוס העברי בארץ והיה מחשובי המוציאים לאור ‪ .‬שמואל עבו‬
‫(‪ ,)1879-1789‬היה רב ומנהיג רוחני ‪ ,‬עלה בראשית המאה התשע‪ -‬עשרה מאלג'יר לצפת‪ .‬עבו מונה על‪ -‬ידי ממשלת צרפת לקונסול של המדינה‬
‫באזור הגליל‪ .‬לאחר רעידת האדמה שפקדה את העיר ‪ ,‬פעל עבו על‪-‬מנת לבנות מחדש את הרובע היהודי ‪ .‬הוא אף היה זה שבנה את המבנה מעל‬
‫קברו של ר' שמעון בר‪ -‬יוחאי במירון ‪ .‬אליעזר רוקח (‪ ,)1914-1854‬נכדו של ר' ישראל ב "ק‪ ,‬היה כמו סבו ‪ ,‬עורך ומוציא לאור ‪ .‬עם התחזקותה של‬
‫התנועה הציונית הפך למזוהה א יתה‪.‬‬
‫‪75‬‬
‫יהושע שטמפפר (‪ ,)1908-1852‬דוד גוטמן (‪ ,)1894-1827‬יואל משה סלומון (‪ ,)1912-1838‬זרח ברנט (‪ ,)1935-1843‬יהודה ראב (‪;)1948-1858‬‬
‫היו אישי ציבור ירושלמיים שהשתייכו ליישוב הישן האשכנזי והיו פעילים במחציתה השנייה של המאה התשע‪ -‬עשרה בניסיונות ההתיישבות‬
‫מחוץ לירושלים‪ .‬פועלם לא התמקד רק בהקמתה של פתח‪ -‬תקווה ‪ :‬זרח ברנט נמנה גם עם מקימיה של שכונת נווה שלום מחוץ ליפו ויואל משה‬
‫סלו מון היה מעורב מאוד בבנייתן של השכונות היהודיות מחוץ לירושלים ‪.‬‬
‫‪ 76‬מלריה היא מחלה זיהומית טרופית המועברת על‪ -‬ידי עקיצה של יתוש האנופלס‪ .‬המלריה המהווה עד היום את אחד הגורמים העיקריים‬
‫למוות בעולם השלישי‪ ,‬הייתה נפוצה למדי בארץ‪ -‬ישראל עד למאה העשרים ‪ ,‬והביאה למותם ש ל רבים מן העולים בעלייה הראשונה והשנייה ‪.‬‬
‫‪44‬‬
‫* גרסה שנייה‬
 ‫‪ 3.4‬העלייה הראשונה‬
‫ראשיתו של "היישוב החדש " בארץ הוא בעלייה הראשונה שהחלה ב‪1882 -‬‬
‫ונמשכה עד ל‪ .1903 -‬באותה התקופה החל גל הגירה גדול ממזרח אירופה‬
‫שכלל יהודים ולא יהודים כאחד ‪ ,‬והופנה ברובו אל ארצות הברית ‪ .‬ברקע‬
‫‪ ,‬עומדים גם ראשית‬ ‫לעזיבת היהודים את האזור ולעלייתם לארץ ישראל‬
‫חברי התזמורת של ראשון לציון‬ ‫"חובבי ציון " שהחלו להפיץ רעיונות לאומיים בקרב‬ ‫פעולתה של תנועות‬
‫היהודים ‪ ,77‬וכן‪ ,‬מצבם של הקהילות היהודיות שהיה קשה במיוחד בתחום המושב הרוסי ובא לידי ביטוי במהלך‬
‫הפרעות בשנים ‪ 1881-1882‬שכונו "סופות בנגב"‪.78‬‬
‫במהלך שנות העלייה הראשונה הגיעו לארץ כשלושים אלף עולים ‪ ,‬רובם ככולם מרוסיה ‪ ,‬מפולין ומרומניה ‪ .‬הם‬
‫הגיעו בשני גלים מרכזיים ‪ :‬הראשון בין השנים ‪ 1882-1881‬והשני בין השנים ‪ .1891-1890‬מרבית העולים התיישבו‬
‫ביפו ובירושלים אך כ‪ 5000 -‬מהם שדגלו בעבודת אדמה ‪ ,‬הקימו מושבות חדשות ‪ .‬לאורך שנות העלייה הראשונה ‪,‬‬
‫‪ ,‬והיוו יישובים יהודיים ראשונים מחוץ לארבעת ערי‬ ‫הוקמו למעלה מעשרים מושבות ששינו את מפת הארץ‬
‫הקודש‪ .‬העולים אף חיזקו את שני ניסיונות ההתיישבות החקלאית של היישוב הישן בפתח‪ -‬תקווה ובראש פינה ‪.‬‬
‫אך העולים שניסיונם החק לאי היה מועט ‪ ,‬נקלעו תוך זמן קצר לקשיים כלכליים חריפים ונאלצו לבקש את עזרתו‬
‫גדולים ושלח אליהן צוותים של מומחים‬ ‫של הברון רוטשילד ‪ .79‬הברון רוטשילד השקיע במושבות סכומים‬
‫ופקידים שיסייעו בניהולם הכלכלי ‪ .‬השיטה בה נקט הברון רוטשילד ‪ ,‬שכונתה שיטת הפקידות ‪ ,‬יצרה תלות ש ל‬
‫החקלאים במימון חיצוני והפכה את העולים ל‪" -‬מנהלי עבודה " שהתרחקו מעבודת האדמה ‪ .‬על רקע זה התעוררו‬
‫במושבות לא מעט חיכוכים וויכוחים ‪ .‬אחת הקבוצות שבלטו בהתנגדותן לפקידי הברון ‪ ,‬הייתה תנועת ביל "ו (" ֻ ֵבית‬

‫יַעֲ קֹב ְלכ ֻו וְ נ ְֵלכָ ה " ‪ -‬ישעיהו ב'‪ ,‬ה')‪ .‬הביל"ויים‪ ,‬בניגוד לרוב העולים בגל זה ‪ ,‬היו על‪ -‬פי רוב חילוניים יותר ‪ ,‬הגיעו‬
‫לארץ כרווקים והדגישו יותר את עקרון העצמאות ועבודת האדמה ‪ .‬לצד העולים מאירופה עלו ארצּה באותן שנים‬
‫גם כ‪ 2500 -‬עולים אדוקים מתימן שהונעו מהחמרת מצב היהודים באזורם ומהתעוררות משיחית ‪ ,‬ונעזרו בשיפור‬
‫אמצעי התחבורה‪ .‬עולים אלו נתקלו באיבה ובאפליה מצד יושבי הארץ וקיימו ברובם אורח חיים סגפני ודחוק ‪.‬‬
‫ישראל שמאחוריו עמדה אידאולוגיה ציונית‪ -‬לאומית‬ ‫העלייה הראשונה היוותה את גל ההגירה הראשון לארץ‪-‬‬
‫‪ ,‬עובדה‪ ,‬שכפי שמ ציין ההיסטוריון רן‬ ‫ברורה‪ .‬העולים יצרו לראשונה שורה של יישובים ומוסדות עצמאיים‬
‫אברהמסון‪ ,‬אינה פחות ממהפכנית ‪:‬‬
‫הארץ השונים ‪ ...‬שטחים גדולים הוכשרו לעיבוד חקלאי ‪ ,‬דרכים רבות‬ ‫"האדמות שניקנו היו פרושות על פני אזורי‬

‫נסללו בהם ואליהם ‪ ...‬הונחה תשתית שאפשרה פעילות יישובית מודרנית ‪...‬בלטו גם מפעלים תעשייתיים ‪...‬התנהלה‬

‫פעילות חברתית ותרבותית מגוונת‪ ,‬ושימת לב גדלה והולכת הוקדשה לבתי הספר ולהפצת העברית"‬

‫שאלה למחשבה‪:‬‬
‫כפי שציינו‪ ,‬לעלייה הראשונה קדמו עליות נוספות במאה התשע‪-‬עשרה וגם נקודות ישוב‬
‫ראשונות הוקמו עוד לפניה‪ .‬במה באה אם כן לידי ביטוי ראשוניותה של עלייה זו?‬

‫‪ 3.5‬העלייה השנייה‬
‫גל העלייה הלך ונחלש בסוף שנות התשעים של המאה התשע‪ -‬עשרה‪ ,‬אך כעשור לאחר מכן ‪ ,‬בשנת ‪ 1904‬החל גל‬
‫עלייה חדש שכונה העלייה השנייה ‪ ,‬ונמשך עד לפרוץ מלחמת העולם הראשונה ‪ ,‬בשנת ‪ .1914‬לפי האומדנים‬
‫‪77‬‬
‫על חובבי ציון‪ ,‬ראה פרק נפרד‪.‬‬
‫‪ 78‬על מצב היהודים ברוסיה באותה תקופה ‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪.‬‬
‫‪ 79‬אברהם בנימין (אדמונד ג 'יימס) דה‪ -‬רוטשילד שכונה הברון רוטשילד (‪ ,)1934-1845‬היה בן לענף הצרפתי של משפחת רוטשילד ‪ ,‬הוא נידב‬
‫את כספו לטובת המפעל הציוני ותמך ברבות ממושבות העלייה הראשונה ‪ .‬רוטשילד נחשב לאחד מן התומכים המרכזיים שאפשרו את‬
‫ההתיישבות בארץ ‪ ,‬אך פעולותיו זכו גם להתנגדות רבה ‪ .‬הוא נקבר בגני רמת הנדיב הסמוכים לבנימינה ‪.‬‬
‫‪45‬‬
‫* גרסה שנייה‬
‫הצטרפו בתקופה זו לאוכלוסייתה של הארץ ‪ ,‬כשלושים וחמישה אלף עולים ‪ ,‬רובם ממזרח אירופה ‪ ,‬ובסופה מנה‬
‫היישוב היהודי כשמונים וחמישה אלף תושבים ‪ .‬ברקע לעלייה עומד מצבם הקשה של יהודי מזרח אירופה שבא‬
‫‪:‬‬ ‫לידי ביטוי אנטישמי נוסף בפרעות קישינב ‪ ;80‬כמו גם מספר גורמים הקשורים להתחזקות התנועה הציונית‬
‫מוסדותיה של התנועה הפיצו את הרעיון הציוני במזרח אירופה והיוו משענת מוסדית ורעיונית לעולים ; צעירים‬
‫וראו בארץ‪ -‬ישראל את המקום בו יוכלו לממשם ; פרשת אוגנדה‬ ‫רבים באזור נתפסו לרעיונות סוציאליסטיים‬
‫(‪ )1903‬הביאה רבים להדגיש בפעולתם את משמעותה של ארץ‪ -‬ישראל עבורם ואת חוסר הנכונות שלהם לוותר על‬
‫ההתיישבות בה ‪.‬‬
‫‪ .‬הם הביאו‬ ‫בין העולים היו גם הפעם משפחות בעלות רקע מסורתי יותר שהתיישבו בערים הגדולות ובמושבות‬
‫‪ .‬בשנת ‪ 1909‬הם אף יסדו שכונה חדשה‬ ‫לפיתוח משמעותי של היישוב העירוני ולהתבססות המשק היהודי‬
‫שתהפוך לעיר העברית הראשונה – אחוזת בית‪ ,‬לימים תל‪ -‬אביב‪.‬‬
‫‪ ,‬בעלי תודעה לאומית‬ ‫לצדם הופיעה גם קבוצה חדשה של עולים‬
‫וסוציאליסטית שטבעו את החותם המרכזי של עלייה זו ‪ .‬עולים אלו היו‬
‫סוציאליסטי ‪ ,‬חדורי‬ ‫רווקים‪ ,‬צעירים‪ ,‬בעלי אורח חיים חילוני‪-‬‬
‫אידיאולוגיה ונחושים לעשייה של מעשה פיזי שיקבע עובדות בשטח ‪ .‬אחד‬
‫היה המאבק ל כיבוש העבודה ‪ .‬עולי‬ ‫המאפיינים הבולטים בפעולתם‬
‫העלייה השנייה הדגישו את החשיבות שבעבודת האדמה ובעבודת‬
‫הכפיים‪ .‬עבודת האדמה נתפסה בעיניהם כדרך להבראתו של העם היהודי‬
‫אחוזת בית‬ ‫ש‪"-‬התנוון" במהלך הגלות‪ ,‬כפי שמציין א ‪.‬ד גורדון ‪:81‬‬
‫"אני מרגיש את החיים ההם [בגלות]‪ ,‬והנה הם צרים כשאול ‪ ,...‬ואני מתנער בחזקה‪ ,‬בכל כוחי‪...‬ואני מתחיל הכול מחָ דש‪...‬‬

‫והדבר הראשון ‪ ,‬הפותח בראשונה את לבי לחיים ‪ ,‬אשר ידעתי כמוהם ‪ ,‬היא העבודה ‪ .‬לא עבודה לשם מחיה ולא עבודה‬
‫לשם מצווה‪ .‬כי אם עבודה לשם חיים‪ ,‬עבודה אשר ראיתיה‪ ,‬והנה היא אחד מחלקי החיים‪ ,‬משורשיהם היותר עמוקים"‪.‬‬

‫‪ ,‬בני המושבות ‪ .‬בני המושבות העסיקו על‪ -‬פי רוב‬ ‫על רקע זה התגלע סכסוך בינם לבין עולי העלייה הראשונה‬
‫; בעולי העלייה השנייה הם ראו לא פעם‬ ‫פועלים ערבים וטענו כי העסקתם זולה יותר ותפוקתם גבוהה יותר‬
‫‪ .‬חלוצי העלייה השנייה חיפשו ‪ ,‬על כן ‪ ,‬דרך‬ ‫חבורה מפוקפקת של צעירים חילונים שעשויה להשחית את הנוער‬
‫שתאפשר להם להתקיים ולעבוד מבלי להזדקק לעבודה במושבות ותוך ביטוי מלא של העקרונות האיד יאולוגיים‬
‫בהם האמינו ‪ .‬הם ביקשו להקים חברה צודקת ושוויונית בהתבסס על עקרונות סוציאליסטיים וכך העלו את רעיון‬
‫הקבוצה שהתגלגל והפך לימים לרעיון הקיבוץ‪ .‬בסיסו של הרעיון הוא בהתיישבות משותפת ועיבוד משותף של‬
‫‪ :‬על כל אחד לעבוד כפי יכולתו‬ ‫חלקות האדמה ‪ ,‬ללא רכוש פרטי ותוך כדי הקפדה על שוויון בין החברים‬
‫ולהשתמש במשאבים הציבוריים כפי צרכיו ‪ .‬ניסיונות ראשונים להקים קבוצה החלו עוד ב‪1907 -‬‬
‫והקבוצה הראשונה דגניה‪ ,‬הוקמה ב‪.1909 -‬‬ ‫א‪.‬ד גורדון‬

‫הקמתן של הקבוצות והקיבוצים ‪ ,‬הדגישה עיקרון איד יאולוגי נוסף – "כיבוש האדמה "‪ .‬הקיבוצים נוסדו על‬
‫קרקעות לאומיות שנִ קנו בידי המוסדות הציוניים והצליחו בזמן קצר יחסית להגדיל את הכמות וההיקף של‬
‫היישובים היהודיים בארץ ‪ .‬להתרחבות זו נלוותה החרפה במאבק עם ערביי הארץ שעליה נעמוד בנפרד ‪ ,‬והביאה‬
‫גם להקמתם של ארגוני המגן והשמירה ה ראשונים במה שכונה בידי עולי העלייה השנייה ‪" ,‬כיבוש השמירה "‪.82‬‬
‫‪ ,‬מאוחר יותר ‪ ,‬חלק מהותי מן התשתית היישובית ‪:‬‬ ‫העולים גם הקימו רבים מן המוסדות והארגונים שהיוו‬

‫‪80‬‬
‫על מצב היהודים ברוסיה באותה תקופה ‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪.‬‬
‫‪ 81‬אהרון דוד גורדון (‪ ,)1922-1856‬מעולי העלייה השנייה ; חלוץ‪ ,‬סופר‪ ,‬פובליציסט והוגה דעות ‪ .‬גורדון עלה לארץ כשהיה בן ‪ 48‬ונחשב לחריג‬
‫בנוף החלוצי מפאת גילו‪ .‬הוא עבד כפועל והפך עד מהרה למורה רוחני ומעשי של רבים מן העולים ‪ .‬בהגותו‪ ,‬שהיה מי שכינה אותה "דת‬
‫העבודה "‪ ,‬פיתח את רעיון הקשר בין האדם לטבע ואת חשיבותה של עבודת הכפיים ‪.‬‬
‫‪ 82‬על התפתחות "כוח המגן העברי "‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪.‬‬
‫‪46‬‬
‫* גרסה שנייה‬
‫הסתדרות העובדים ‪ ,83‬מפלגות הפועלים ‪ ,‬קופות החולים ועוד ‪ .‬בשל התנאים הקשים בארץ ‪ ,‬רבים מבני העלייה‬
‫השנייה‪ ,‬בעיקר מבין המתיישבים העירוניים ‪ ,‬היגרו ממנה כעבור מספר שנים ‪.‬‬

‫‪:‬‬
‫למחשבה‬ ‫שאלה‬
‫עולי העלייה השנייה ביקשו לשלב בין הציונות המדגישה את ייחודיותו של העם היהודי‪ ,‬לבין‬
‫הסוציאליזם‪ ,‬המדגיש את השווה בין כל בני האדם‪ .‬רבים טענו כנגדם כי שילוב זה אינו אפשרי‬
‫ונועד מראש לכישלון‪ .‬מהי עמדתכם בנושא? העם עולי העלייה השנייה הצליחו לשלב בצורה‬
‫טובה בין עקרונותיהם? האם השילוב בין שני העולמות האידיאולוגיים אפשרי?‬

‫‪ 3.6‬תחיית השפה העברית‬

‫‪ ,‬פיתח "היישוב‬ ‫לצד עלייה והתיישבות חקלאית ‪ ,‬שהיוו את הגרעין להתהוות חברה ומשק יהודיים עצמאיים‬
‫החדש" גם תרבות חדשה שהשפה העברית עומדת במרכזה ‪ .‬זה הי וו ה סממן מובהק לשאיפה לתחייה לאומית‬
‫מלאה‪ :‬העברית שהייתה שפתו העתיקה של העם היהודי ‪ ,‬שימשה באותה העת כלשון קודש בלבד ולא ה תאפשר‬
‫להשתמש בה כשפת יום‪ -‬יום בשל דלותה ‪ .‬היהודים עשו ‪ ,‬על כן ‪ ,‬שימוש מגוון באחת מן השפות היהודיות (יידיש‬
‫במזרח אירופה ולדינו במזרח התיכון ) או בשפה המקומית בסביבה בה חיו ‪ .‬נטישת לשונות הגלות והשימוש‬
‫בעברית‪ ,‬נחשב לאחד הצעדים המרכזיים בפיתוחו של יישוב לאומי עצמאי בארץ ‪.‬‬
‫תחיית השפה היא תהליך שהתרחש במקביל במספר מוקדים ‪ .‬המוקד הראשון היה‬
‫בירושלים‪ ,‬שם פעלה קבוצת מחנכים ואינטלקטואלים לפיתוחה של השפה ‪ .‬המרכזי‬
‫שבהם היה אליעזר בן יהודה ‪ .)1922-1858( ,‬הוא הקים אגודות לדיבור עברי שמהן‬
‫צמח 'ועד הלשון העברית ' המכונה כיום ‪ ' ,‬האקדמיה ללשון העברית'‪ ,‬חידש כ‪300 -‬‬
‫("הצבי")‬ ‫מילים המתאימות למציאות המשתנה ‪ ,‬ייסד והוציא לאור עיתון עברי‬
‫וחיבר את המילון העברי המקיף ‪ .‬בן‪ -‬יהודה שוחח עם משפחתו בעברית בלבד וניסה‬
‫אליעזר בן‪-‬יהודה‬ ‫האפשר‪ .‬על רקע זה‬ ‫להחדיר את השפה לחיי היום‪ -‬יום של אוכלוסייה רחבה ככל‬
‫"חילול הקודש "‪ .‬את משנת ו בדבר חינוך הילדים‬ ‫התנהל נגדו מאבק עיקש מצד היישוב הישן שראה בפעולותיו‬
‫בעברית‪ ,‬פרס בן‪-‬יהודה במאמר בשם "על דבר החינוך"‪:‬‬
‫"רק בחנכנו את נערינו בשפת עברית ‪ ,‬בהסכינם [בהתרגלם] לדבר את השפה הזאת תמי ‪ ...‬יסכין [יתרגל] הנער העברי‬

‫ל אהוב את עמו עוד בימי ילדותו ולא יחדול מאהוב את העם הזה עד יומו האחרון"‪.‬‬
‫העיר יפו‪ ,‬אשר הפכה ב אותה העת למרכז העירוני החשוב ביותר של היישוב החדש ‪ ,‬הייתה גם היא מוקד להפצה‬
‫ולחידוש העברית כשפה מודרנית ‪ .‬בעיר קמו בתי ספר עבריים ופעלו בה כמה סופרים חשובים שכתבו בעברית‬
‫ובהם ש"י עגנון‪ ,‬יוסף חיים ברנר וש' בן‪-‬ציון ‪.84‬‬
‫‪ ,‬היו למוקד נוסף של שימוש הולך וגדל‬ ‫נקודות ההתיישבות החדשות שהקימו עולי העלייה הראשונה והשנייה‬
‫תית‪ .‬בהדרגה הוקמו‬ ‫בעברית‪ .‬במושבות פעלו בתי ספר במימון הברון רוטשילד ושפת הלימוד בהם הייתה צרפ‬
‫בתי‪-‬ספר ששפת הלימוד בהם הייתה עברית ‪ .‬המורים באותם בתי‪ -‬ספר מילאו תפקיד מרכזי בהתפתחות השפה ‪,‬‬
‫כתבו ספרי לימוד בעברית ותרגמו לעברית ספרות יפה מלשונות זרות ‪ .‬כך נוצר בארץ דור ראשון שהעברית היא‬

‫‪ 83‬ההסתדרות ה כללית של העובדי ם בארץ ישראל איגוד עובדים שהוקם בשנת ‪ 1920‬ואיגד את העובדים היהודים בארץ "לשם סידור כל‬
‫העניינים היישוביים‪ ,‬הכלכליים והתרבותיים של המעמד ה עובד בארץ ובניין חברת העבודה העברית בארץ‪ -‬ישראל" (החלטת היסוד של‬
‫ההסתדרות )‪.‬‬
‫‪ 84‬על ש"י עגנון ראה הערה ‪ .19‬יוסף חיים ברנר ‪ ,)1921-1881( ,‬סופר‪ ,‬הוגה‪ ,‬פובליציסט ומנהיג יהודי ‪ .‬ברנר נמנה עם עולי העלייה השנייה והיה‬
‫רחוק מן הדת היהודית ‪ ,‬על רקע זה הרבה להתפלמס עם רבי ם ביישוב החדש וזכה מצדם לקיטונות של ביקורת ‪ .‬בשנת ‪ 1921‬נרצח כאשר‬
‫פורעים ערביים התנפלו על הבית בו התגורר במהלך פרעות תרפ "א ( ראה עמ ' ‪ .)X‬בין יצירותיו ‪" :‬מכאן ומכאן "‪" ,‬שכול וכישלון"‪" ,‬הגאולה‬
‫והתמורה " ועוד‪ .‬ש' בן ציון (‪ ,)1932-1870‬סופר‪ ,‬עורך וממייסדיה של העיר תל‪ -‬אביב‪ .‬בן‪ -‬ציון עלה לארץ במהלך העלייה השנייה ולימד בבית‬
‫הספר לבנות של נווה צדק ‪ .‬בנו היה נחום גוטמן ‪ ,)1980-1898( ,‬מן המרכזיים שבציירי העיר ‪.‬‬
‫‪47‬‬
‫* גרסה שנייה‬
 ‫שפת אמו‪ .‬בזיכרונותיו מעיד שמואל דיין ‪ ,85‬מעולי העלייה השנייה ‪ ,‬על הנחישות בה הונחלה השפה ‪:‬‬
‫" הלוחמים הקנאים הטילו קנסות על היודעים עברית ואינם מדברים בה ‪ ,‬הנהיגו שיעורי ערב וקריאה‪ -‬בצוותא‪ ...‬כעבור‬

‫‪ [ ...‬ש]הצליח ללמד את רוב החברים והחברות עברית‬ ‫שנתיים קיבלה הקבוצה תקציב למורה מיוחד לעברית‬

‫טובה‪...‬עבודת כיבוש עצמי"‪.‬‬

‫הוויכוח שרחש מתחת לפני השטח ‪ ,‬פרץ באירוע המכונה "מלחמת השפות " או "ריב הלשונות " והתרחש בשנים‬
‫‪ .1914-1913‬חברת "עזרה"‪ ,‬חברה פילנתרופית שבבעלותה היו עשרות בתי ספר בארץ בהם לימדו בשפה הגרמנית ‪,‬‬
‫ביקשה להקים בית ספר מדעי גבוה בחיפה ‪" -‬טכניון"‪ .‬החברה טענה כי מן ההכרח שהלימודים במוסד זה יתנהלו‬
‫בגרמנית‪ ,‬שכן השפה העברית אינה עשירה דיה כדי לקיים בה דיון אקדמי וללמד מדעים ‪ .‬טענה זו עוררה זעם רב‬
‫בקרב הציבור‪ ,‬ובכוונותיה של "עזרה" נאבקו תלמידי בתי המדרש למורים ‪ ,‬התלמידים של בתי הספר בהם למדו‬
‫עברית‪ ,‬הסתדרות המורים ואחרים ‪ .‬את טיע וניהם מסכמים תלמידי הגימנסיה הרצלי י ה במכתב גלוי שכתבו ‪:‬‬
‫" אנו התחנכנו מילדותנו על ברכי שפת העם בארץ אבות ‪ ,‬מדברים‪ ,‬לומדים וחושבים בה ורק בה ‪ .‬הוכחנו לעולם כולו ‪,‬‬

‫‪ ...‬אנו מביעים בזאת את מחאתנו‬ ‫שרק השפה העברית היא היכולה וצריכה לשמש שפת הדיבור והלימוד בארצנו‬

‫העזה‪ ,‬המתפרצת מלבנו ‪ ,‬נגד אלה המעיזים לפרוץ פרץ בשפה העברית בארצנו והמערערים בזה את יסוד תרבותנו‬
‫הצעירה"‬

‫בסופו של דבר נעתרה "עזרה" לדרישת היישוב‪ ,‬ושינתה את שפת הלימוד בטכניון לעברית ‪ .‬המאבק החריף הדגיש‬
‫כי עבור הציבור המתהווה בארץ ‪ ,‬הייתה העברית חלק עקרוני מהמאבק לכינונה של תרבות ציונית‪ -‬עברית‪.‬‬

‫‪ 3.7‬היישוב אל מול מלחמת העולם הראשונה‬

‫בקיץ ‪ 1914‬מנה היישוב היהודי בארץ כשמונים וחמש אלף יהודים שהיוו כ‪ 10% -‬מן האוכלוסייה הכוללת ‪ .‬הם‬
‫התגוררו במספר הולך וגדל של נקודות יישוב ועיבדו מאות דונמים ‪ .‬במהלך השנים הם הקימו מוסדות חשובים‬
‫‪ .‬התנופה היישובית נעצרה באופן חד עם פרוץ מלחמת העולם‬ ‫ששימשו כתשתית להתיישבות וסייעו בעדה‬
‫הראשונה‪ .‬במלחמה שנמשכה לאורך כארבע שנים ‪ ,‬נלחמו מדינות ההסכמה (בריטניה‪ ,‬צרפת‪ ,‬איטליה‪ ,‬רוסיה‪,‬‬
‫ארצות הברית ‪ ,‬יפן ועוד ) כנגד מעצמות המרכז (האימפריה האוסטרו‪ -‬הונגרית‪ ,‬האימפריה העות 'מאנית וגרמניה )‪.‬‬
‫; העלייה‬ ‫היא הביאה לניתוקם של הקשרים בין ארץ‪ -‬ישראל לבין מדינות ההסכמה ולמעשה עם אירופה כולה‬
‫ארצה נעצרה וכך גם היבוא והיצוא ‪ .‬יתרה מזאת ‪ ,‬ביטול הקפיטולציות והחרפת היחסים בין טורקיה לאירופה ‪,‬‬
‫אזרחות של מדינות שהפכו כעת למדינות אויב וחשף אותה‬ ‫פגע קשות באוכלוסייה היהודית שהחזיקה ברובה‬
‫להתעמרות מצד השלטונות ‪.‬‬
‫בתחילת המלחמה תמכו רבים מקר ב היישוב החדש בטורקיה‪ ,‬בתקווה שתמיכתם תשפר את יחס האימפריה‬
‫לתושבי הארץ היהודים ולמפעל הציוני ‪ .‬אולם במהרה ‪ ,‬הסתבר שה טורקים מנצלים את המלחמה כדי לפגוע‬
‫ביישוב שסבל מגירושים המוניים ‪ ,‬מגיוס בכפייה לצבא ומסגירה של מוסדותיו המרכזיים ‪ .‬המצב החמיר בשנים‬
‫‪86‬‬
‫‪ , 1917-1916‬כאשר בארץ התפתח רעב ‪ ,‬כפי שמעיד אהרון אהרונסון ‪" :‬בינתיים גוועים אנשים מרעב ‪ ,‬פשוטו כמשמעו‪.‬‬

‫מראות זוועה ראו עינינו ‪ :‬זקנים‪ ,‬נשים וטף משוטטים ‪ ,‬רעב ובלהות ‪ -‬טירוף בעיניהם הגוססות ‪ ,‬ומאפס מזון נופלים תחתם‬
‫ומתים"‪.‬‬
‫במרץ ‪ 1917‬גירשו הטורקים את תושבי יפו וסביבותיה ‪ ,‬ובכללם את תושבי תל אבי ב‪ ,‬באירוע שכונה לימים גירוש‬
‫תל‪-‬אביב‪ .‬ברקע לצו הגירוש עמדה התקדמותם של הבריטים בחזית המצרית ‪ ,‬והצו הופנה ‪ ,‬מבחינה רשמית ‪ ,‬כלפי‬

‫‪ 85‬שמואל דיין (‪ ,)1968-1891‬מחלוצי העלייה השנייה ‪ ,‬חבר כנסת ואיש ציבור ‪ .‬דיין עלה ארצה בשנת ‪ 1908‬ועסק בחקלאות‪ .‬בשנת ‪ 1911‬הצטרף‬
‫לדגניה‪ ,‬הקבוצה הראשונה ‪ .‬ב‪ 1921-‬החליט על ייסודה של צורת התיישבות חדשה ‪ ,‬מושב העובדים ‪ ,‬ויסד את נהלל בעמק יזרעאל על‪ -‬פי דגם זה‪.‬‬
‫בין השנים ‪ 1959-1949‬שימש כחבר כנסת ‪ .‬בנו של שמואל‪ ,‬משה דיין‪ ,‬שימש כרמטכ "ל וכשר ביטחון ‪.‬‬
‫‪ 86‬אהרון אהרונסון (‪ ,)1919-1876‬אגרונום ופעיל ציוני‪ .‬אהרונסון נולד ברומניה ועלה לארץ במהלך העלייה הראשונה ‪ .‬הוא נמנה עם מייסדי‬
‫המושבה זיכרון יעקב ‪ ,‬ובמהלך מלחמת העולם הראשונה ‪ ,‬היה במחתרת ניל "י שריגלה לטובת הבריטים ‪.‬‬
‫‪48‬‬
‫* גרסה שנייה‬
 ‫כלל תושבי האזור (יהודים כערבים )‪ .‬בפועל זה השפיע בעיקר על היהודים שעזבו‬
‫‪ .‬לעזרתם של תושבי יפו‬ ‫את בתיהם וחזרו לאזור רק לאחר חודשים ארוכים‬
‫‪ ,‬אך‬ ‫נרתמו איכרי הגליל והשרון ששיכנו את המגורשים באוהלים ובבקתות‬
‫התנאים הקשים והרעב הביאו למותם של רבים ‪.‬‬
‫על רקע זה‪ ,‬רבים ביישוב היהודי בארץ ובתנועה הציונית מחוצה לה ‪ ,‬החלו לתמוך‬
‫בבריטים וביקשו לסייע להם במלחמתם ‪ .‬תנועת המחתרת ניל "י שהוקמה בזיכרון‬
‫יעקב על‪ -‬מנת לסייע לבריטים ‪ ,‬ובה נעסוק בהרחבה בהמשך ‪ ,‬מהווה את אחד‬
‫‪,‬‬ ‫הביטויים למגמות אלו ‪ .87‬מחוץ לארץ‪ -‬ישראל ה קימו אישי ציבור יהודים‬
‫ובראשם זאב ז 'בוטינסקי ויוסף טרומפלדור ‪ ,‬גדודים שלחמו לצדו של הצבא‬
‫טקס כיבוש ירושלים‪ 11 ,‬בדצמבר ‪1917‬‬
‫הבריטי‪.88‬‬
‫על רקע שיתוף הפעולה עם הבריטים והאינטרסים שלהם באזור ‪ ,‬ניתנה ב‪ 2 -‬בנובמבר ‪ 1917‬הצהרה רשמית בדמות‬
‫מכתב ששלח שר החוץ הבריטי ‪ ,‬ארתור ג ' יימס בלפור ‪ ,‬לברון רוטשילד ונו דעה לימים כ "הצהרת בלפור "‪ .‬הצהרה‬
‫זו שהושגה לאחר מאמצים דיפלומטיים של חיים ויצמן ‪ 89‬ואחרים‪ ,‬מהווה למעשה הכרה רשמית בתביעותיה של‬
‫התנועה הציונית על ארץ‪ -‬ישראל‪:‬‬
‫" ממשלת הוד מלכותו רואה בעין יפה הקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל ‪ ,‬ותשתדל במיטב מאמציה להקל‬
‫בזכויות האזרחיות והדתיות של עדות לא‬ ‫על השגת מטרה זו ‪ ,‬בתנאי ברור שלא ייעשה שום דבר העלול לפגוע‬

‫יהודיות בארץ ישראל או בזכויות ובמעמד המדיני של יהודים בכל ארץ אחרת"‬
‫‪90‬‬
‫כחלק מתנאי המנדט שניתן לבריטניה על‬ ‫הצהרה זו קיבלה תוקף מחייב כאשר אושרה על ידי חבר הלאומים‬
‫ארץ‪-‬ישראל (‪ ,)1922‬והיא מהווה הישג דיפלומטי חשוב ביותר בדרך למדינה‪.‬‬

‫‪ 3.8‬היישוב היהודי ושלטונות המנדט הבריטי ‪ :‬משיתוף פעולה למאבק‬

‫ישראל‬ ‫במהלך השנים ‪ 1918-1917‬כבשו הבריטים בהדרגה את שטחה של ארץ‪-‬‬
‫‪ 1920‬בשלטון אזרחי ‪ .‬מדיניותם ביחס‬ ‫והכריזו על שלטון צבאי שהוחלף בשנת‬
‫‪.‬‬ ‫לארץ נבעה מסבך של הבטחות ואינטרסים שלא אחת התנגשו האחד בשני‬
‫במהלך שנות שלטונם הם נאלצו לא פעם לשנות את מדיניותם ולהתאימה‬
‫למציאות המשתנה ‪ .‬בהתאמה ‪ ,‬גם יחסיהם עם היישוב היהודי בארץ והמוסדות‬ ‫דגל המנדט‬

‫הציוניים‪ ,‬ידעו עליות ומורדות ‪ .‬ראשיתה של התקופה עומד בסי מן של שיתוף פעולה בין שני הצדדים ומאחוריו‬
‫ל"יצירת‬ ‫עמד הניסיון להביא את בריטניה למלא את מחויבותה בסעיף השני של כתב המנדט שניתן לה ולהביא‬
‫"‪ .‬אך בשנים הבאות ‪ ,‬שינויי‬ ‫התנאים הפוליטיים ‪ ,‬המנהליים והכלכליים ‪ ,‬אשר יבטיחו את הקמתו של בית לאומי יהודי‬
‫המדיניות של הבריטי ם ופגיעתם בעלייה לארץ ‪ ,‬ברכישת קרקעות ובהרחבת ההתיישבות ‪ ,‬גרמו למתחים קשים‬
‫בין ראשי היישוב והתנועה הציונית לבין בריטניה ‪.‬‬
‫"ספר לבן " ( על שם צבע‬ ‫השינויים במדיניות הבריטית בארץ הוגדרו באופן רשמי בסדרה של מסמכים שכונו‬
‫עטיפתם) ‪ .91‬בשנת ‪ 1922‬פורסם הספר הלבן הראשון על ידי שר המושבות הבריטי ‪ ,‬וינסטון צ 'רצ'יל ‪ .‬בספר אמנם‬
‫‪92‬‬

‫‪ 87‬על ניל"י‪ ,‬ראה פרק נפרד‪.‬‬

‫‪ 88‬על הגדודים העבריים במלחמת העולם ה ראשונה‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪.‬‬
‫‪ 89‬על חיים ויצמן‪ ,‬ראה נספח ‪.‬‬
‫‪90‬‬
‫חבר הלאומים גוף בין‪ -‬לאומי שהוקם בשנת ‪ ,1920‬בעקבות מלחמת העולם הראשונה ‪ .‬מטרותיו היו ‪ :‬שמירת השלום בעולם ומניעת תוקפנות‬
‫צבאית מצד מדינות ‪ .‬גוף זה העניק לבריטניה את המנדט (סמכות חוקית ) על ארץ‪-‬ישראל‪ .‬בפועל ההצל חה של חבר הלאומים בתפקידו הייתה‬
‫מוגבלת בלבד‪ ,‬והוא חדל מלתפקד בפועל עם פרוץ מלחמת העולם השנייה ‪ .‬ב‪ 1946-‬הועברו כלל סמכויותיו לאו "ם‪.‬‬
‫‪ 91‬ספר לבן (‪ )White Paper‬הוא מסמך רשמי היוצא לאור על‪ -‬ידי ממשלת בריטניה ‪ ,‬מציג את מדיניות הממשלה ומובא לאישור של הפרלמנט ‪.‬‬
‫‪ 92‬וינסטון צ'רצ 'יל (‪ ,)1965-1874‬מדינאי בריטי ששימש ראש ממשלת בריטניה במהלך מלחמת העולם השנייה ‪ .‬בין השנים ‪ ,1922-1921‬שימש‬
‫שר המושבות הבריטי והיה ממונה במסגרת תפקיד זה על כלל המושבות של בריטניה ברחבי העולם ‪ ,‬ובכלל זאת על ארץ‪ -‬ישראל‪.‬‬
‫‪49‬‬
‫* גרסה שנייה‬
‫הביעה בריטניה את המשך תמיכתה בהקמת בית לאומי לעם היהודי ‪ ,‬כפי שנקבע בהצהרת בלפור ; אך עבר הירדן‬
‫המזרחי (לימים ממלכת ירדן ) הופרד מארץ‪ -‬ישראל והוחרג מהצהרה זו ‪ ,‬ונקבע כי העלייה היהודית לארץ תוגבל‬
‫ותותאם ליכול ת הקליטה הכלכלית שלה ‪ .‬בהתאמה עמדו שנות העשרים בסימן שיתוף פעולה עם הבריטים‬
‫שהביא להתפתחות כללית של היישוב היהודי בארץ והקמה של מוסדות אוטונומיים ‪ ,‬תרבותיים וכלכליים‪.‬‬
‫ים‬ ‫מאורעות תרפ "ט‪ )1929( 93‬יצרו שינוי במדיניות הבריטית בארץ וזה בא לידי ביטוי בשורת מסמכים המבטא‬
‫נסיגה מן המחויבות להקמתו של הבית הלאומי ושיאם בספר הלבן השני ( של פאספילד ) אשר פורסם בשנת ‪,1930‬‬
‫וקבע קריטריונים חדשים לעלייה ולרכישת קרקעות ‪ .‬אולם שינוי זה היה זמני בלבד ובין השנים ‪ 1936-1931‬עלו‬
‫ארצה כרבע מליון יהודים תוך שיתוף פעולה בין הבריטים ליהודים ‪.‬‬
‫מאורעות תרצ "ו‪-‬תרצ"ט ‪ )1939-1936( 94‬הביאו שוב לשינוי במדיניות הבריטית ביחס לארץ‪ -‬ישראל‪ .‬בעקבות הגל‬
‫הראשון של המאורעות ‪ ,‬מינו הבריטים את ועדת פיל ‪ ,‬עליה הוטל לבדוק את הסיבות לפרוץ המאורעות ולהציע‬
‫פתרון לסכסוך היהודי‪ -‬ערבי המתהווה ‪ .‬בפני הוועדה העידו ראשי שלטון המנד ט בארץ ‪ ,‬נציגי היישוב הארץ‪-‬‬
‫‪ .‬ביולי ‪ 1937‬התפרסמו מסקנות‬ ‫ישראלי ולבסוף גם נציגי הוועד הערבי העליון שסירבו בתחילה להופיע בפניה‬
‫‪ ,‬שתי קהילות לאומיות בעלות אינטרסים ושאיפות‬ ‫הוועדה‪ .‬חבריה הגיעו למסקנה כי בארץ חיות זו בצד זו‬
‫מנוגדים‪ ,‬וכי המשך שלטון המנדט עשוי רק להח ריף את הבעיה ‪ .‬הם הציעו ‪ ,‬על כן‪ ,‬לחלק את הארץ לשתי מדינות ‪:‬‬
‫(שכונו ה‪N -‬‬ ‫מדינה ערבית על רוב שטחה של הארץ ומדינה יהודית באזורי ההתיישבות המרכזיים של היהודים‬
‫היישובי)‪ .‬את המקומות הקדושים באזור ירושלים ‪ ,‬נמל יפו וה "מסדרון " המחבר ביניהם ‪ ,‬הם המליצו לשמור‬
‫בריבונות בריטית‪.‬‬
‫המסקנות ‪ ,‬היו שבירכו על ההמלצ ה להקים‬ ‫הצד היהודי התלבט כיצד לקבל את‬
‫מדינה יהודית והיו שהתנגד ו לה לאור השטח המצומצם שה וקצה לה ‪ .‬בצד הערבי‬
‫דחה הרוב את ההצעה על הסף ‪ ,‬ועם פרסום המסקנות ‪ ,‬פתח בגל נוסף של אלימות‪.‬‬
‫כפי שנראה בשער השמיני ‪ ,‬לנוכח עובדה זו ‪ ,‬חיזקו הבריטים את שיתוף הפעולה‬
‫הביטחוני עם היהודים ‪ .‬א ולם האיום מצדה של גרמניה הנאצית ‪ ,‬שהוביל בסופו של‬
‫דבר לפרוץ מלחמת העולם השנייה ‪ ,‬הביא אותם להתקרבות אל הצד הערבי מתוך‬
‫רצון להרגיע את האזור ‪ ,‬ולהשיג את שיתוף הפעולה של ערביי המזרח התיכון ‪ .‬שיאה‬
‫של מדיניות זו הגיע עם פרסום הספר הלבן השלישי (של מקדונלד) במאי ‪,1939‬‬
‫שקבע הלכה למעשה כי במדינת ישראל לא תוקם מדינה יהודית אלא מדינה דו‪-‬‬
‫לאומית‪ ,‬הטיל מכסות עלייה מצומצמות מאוד ואסר כמעט לחלוטין מכירת קרקעות‬
‫ליהודים‪ .‬מדיניות זו עוררה ביישוב זעם‪ ,‬במיוחד בשל משמעויותיה הטרגיות מבחינתם של יהודי גרמניה שניסו‬
‫לצאת את המדינה ללא הצלחה וכל מדינות העולם סגרו את שעריהן בפניהם ‪.95‬‬
‫היישוב התאחד למאבק בבריטים ‪ ,‬אך פרוץ מלחמת העולם ‪ ,‬זמן קצר לאחר מכן (ספטמבר ‪ ,)1939‬העמיד אותו‬
‫בפני דילמה ‪ .‬מחד‪ ,‬ביקש היישוב לסייע בידי הברי טים במאבקם בגרמניה הנאצית ‪ ,‬אך מאידך ‪ ,‬דווקא ל נוכח‬
‫האירועים באירופה ‪ ,‬ביקשו רבים ב יישוב להיאבק במדיניות ה חדשה‪ .‬כך‪ ,‬כפי שנראה בהמשך ‪ ,‬התנדבו רבים‬
‫לצבא הבריטי ‪ ,‬לצד רבים אחרים שהפגינו נגד מדיניות העלייה של ממשלת המנדט ברחובות ‪ ,‬וניסו לעקוף אותה‬
‫בדרכים שונות ‪.96‬‬
‫עם ת ום מלחמת העולם השנייה בשנת ‪ ,1945‬החלה תקופה שכונתה ‪" ,‬תקופת המאבק " והיא עמדה בסימן של‬
‫התנגשויות חוזרות ונשנות בין הי ישוב ומוסדותיו לבין שלטונות המנדט הבריטי ‪ .‬הי ישוב היהודי פעל על‪ -‬מנת‬

‫‪ 93‬על מאורעות תרפ"ט‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪.‬‬

‫‪94‬‬
‫על מאורעות תרצ"ו תרצ"ט (המרד הערבי הגדול)‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪.‬‬
‫‪95‬‬
‫על ניסיונות ההגירה של יהודי גרמניה לאחר עליית הנאצים לשלטון ‪ ,‬וראשית יי שום מדיניותם ‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪.‬‬
‫‪ 96‬על התמודדות היישוב אל מול מלחמת העולם ה שנייה והמנדט ‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪.‬‬
‫‪50‬‬
‫* גרסה שנייה‬
‫השונות התאחדו‬ ‫לקבוע עובדות בשטח ‪ :‬מבצעי ההעפלה הורחבו ‪ ,‬נקודות י ישוב חדשות הוקמו והמחתרות‬
‫במסגרת תנועת המרי העברי ופגעו בתשתית השלטון הבריטית בארץ ‪ .‬בין השאר ‪ ,‬במהלך ה‪ 17 -‬ביוני ‪ ,1946‬פוצצו‬
‫‪ ,‬בפעולה שכונתה "ליל‬ ‫אחד‪ -‬עשר גשרים המחברים את ארץ‪ -‬ישראל המנדטורית עם הארצות השכנות לה‬
‫הגשרים"‪ .‬כחודש לאחר מכן ‪ ,‬ב‪ 22-‬ביולי ‪ ,1946‬פוצץ מלון המלך דוד ‪ 97‬בירושלים ששימש את שלטונות המנדט ‪,‬‬
‫בפעולה שנויה במחלוקת אשר בוצעה בהובלת האצ "ל אך גונתה לאחר מעשה על‪ -‬ידי ה‪" -‬הגנה"‪ .‬הבריטים מצדם‬
‫‪ 29‬ביוני ‪ 1946‬שכונתה‬ ‫פעלו על‪ -‬מנת לעצור את פעולות היישוב ‪ .‬אחד מן השיאים של פעילות זו הגיע בשבת ה‪-‬‬
‫"השבת השחורה "‪ ,‬במהלכה עצרו הבריט ים את ראשי הי ישוב‪ ,‬הטילו עוצר על אזורים יהודיים רחבים וערכו‬
‫חיפושים נרחבים אחר נשק מוסלק ‪.‬‬

‫‪:‬‬
‫למחשבה‬ ‫שאלה‬
‫במאי ‪ 1942‬נחנכה על חוף ימה של תל‪-‬אביב "כיכר לונדון"‪ .‬הכיכר נקראה בשם זה לאות‬
‫כבוד והערכה על עמידתו של העם הבריטי במהלך ההפגזות הגרמניות הכבדות (בליץ)‬
‫לאורך מלחמת העולם השנייה‪ .‬לאחר קום המדינה הוקמה במרכז הכיכר אנדרטה המספרת‬
‫את סיפורם של המעפילים‪ .‬מה המסר של הנצחתם של שני האירועים ההיסטוריים באותה‬
‫הכיכר?‬

‫‪ 3.9‬העליות לארץ בתקופת המנדט הבריטי‬

‫‪ 3.9.1‬העלייה השלישית‬
‫העליות הציוניות לארץ החלו בתקופת השלטון העות 'מאני‪ ,‬ו המשיכו ביתר שאת גם בתקופה הבריטית ‪ .‬עליות‬
‫אלו חיזקו את הי ישוב והגדילו באופן משמעותי את היקפו ‪ .‬בשנת ‪ 1919‬הגיעה לחופי הארץ האנייה "רוסלן" ועל‬
‫סיפונה למעלה מ‪ 600 -‬עולים‪ ,‬שהיוו כ אחוז מכלל האוכלוסייה היהודית בארץ באותה העת (!)‪ .‬הגעתה של אנייה‬
‫זו סימנה את ראשיתה של העלייה השלישית שנמשכה עד ‪ ,1923‬ובמהלכה הגיעו ארצה כשלושים וחמישה אלף‬
‫; כמו גם האכזבה‬ ‫עולים‪ .‬ברקע לעלייה זו עומדים סיומה של מלחמת העולם הראשונה ופרסום הצהרת בלפור‬
‫שרבים מיהודי מזרח אירופה חשו לאחר שהתגלה כי השלטון החדש ברוסיה‬
‫‪98‬‬
‫וגם שברפובליקה שהוקמה בפולין לאחר מלחמת העולם‬ ‫נותר עוין ליהודים‬
‫השנייה‪ ,‬רווחות מגמות אנטישמיות ‪.99‬‬
‫כשליש מן העולים ‪ ,‬צעירים שעלו לארץ לאחר הכשרה במסגרת תנועת "החלוץ "‬
‫‪ ,100‬ביקשו להגשים בה את העקרונות הציוניים‬ ‫או השומר הצעיר‬
‫הסוציאליסטיים בהם האמינו ‪ .‬הם חיזקו את הקבוצות והקיבוצים שהקימו עולי‬

‫חברי גדוד העבודה בעת‬

‫"גדוד‬ ‫‪ .‬בנוסף‪ ,‬הם הקימו את‬ ‫העלייה השנייה וייסדו נקודות יישוב חדשות‬
‫סלילת כביש בעמק יזרעאל‬ ‫העבודה"‪ ,‬אשר נועד להיות קומונה כללית שחבריה חיים חיי שיתוף ‪ ,‬כמו בקיבוץ‪.‬‬
‫פלוגות "גדוד העבודה" עבדו בסלילת כבישים ובהקמת יישובים ‪ ,‬אך עקב מחלוקות ‪ ,‬הגדוד התפצל וחדל לפעול ב‪-‬‬

‫‪ 97‬מלון המלך דוד הוא בית מלון שנוסד בירושלים בשנת ‪ ,1929‬בידי משפחת מוצרי היהודית‪ -‬מצרית‪ .‬בשנת ‪ 1938‬חכרו שלטונות המנדט את‬
‫האגף הדרומי של המלון והשתמשו בו לצורכיהם ‪ .‬ב‪ 22-‬ביולי ‪ ,1946‬הטמינו בו אנשי האצ " ל מטעני חבלה גדולים ‪ .‬לאחר זמן מה הם הודיעו‬
‫למשטרה על הכוונה לפוצץ את המלון ‪ ,‬אך ההודעה לא הועברה ובניגוד לתכנון המוקדם ‪ ,‬הבניין לא פונה‪ ,‬והפיצוץ הביא לקריסת האגף הדרומי‬
‫של המלון על יושביו ולמותם של כתשעים איש‪ .‬במהלך מלחמת העצמאות שימש המלון את הצלב האדום והאו "ם‪ ,‬אך בשל קרבתו לעמדות‬
‫הירדניות‪ ,‬ספג פגיעות רבות‪ .‬המלון שוקם רק ב‪ 1958 -‬ולאחר פתיחתו המחודשת ‪ ,‬הפך לבית ההארחה רשמי בו משוכנים אורחיה הרשמיים של‬
‫מדינת ישראל‪.‬‬
‫‪ 98‬המהפכה הרוסית בפברואר ‪ 1917‬הדיחו מהפכנים רוסים את הצאר ניקולאי השני מתפקידו ‪ .‬לאחר תקופת מעבר ‪ ,‬באוקטובר ‪ ,‬תפסו‬
‫הסובייטים‪ ,‬בראשות לנין‪ ,‬את השלטון ‪ .‬יהודים רבים תלו תקוות בחילופי השלטון ‪ ,‬אך התאכזבו לגלות כי גם השלטון החדש לא היטיב עמם ‪.‬‬
‫‪ 99‬במהלך המאה התשע‪ -‬עשרה חולק שטחה של פולין בין מדינות שונות ונשללה עצמאותה ‪ .‬לאחר מלחמת העולם השנייה הוקמה "הרפובליקה‬
‫השנייה" על חלקים משטחה ההיסטורי ‪ .‬הרפובליקה התקיימה עד לפרוץ מלחמת העולם השנייה ‪ ,‬בשנת ‪.1939‬‬
‫‪100‬‬
‫החלוץ הייתה מסגרת שנוסדה ב‪ ,1918 -‬ברוסיה‪ ,‬במטרה להכשיר צעירים יהודים לקראת עלייה לארץ ‪ .‬ההכשרה התבססה על הקמת‬
‫"קיבוצי הכשרה " שפעלו כקבוצות שיתופיות‪ ,‬והושם בהן דגש על לימודי עברית ו הכשרה לעבודה חקלאית ולהגנה עצמית ‪ .‬בשיא כוחה של‬
‫התנועה‪ ,‬ערב מלחמת העולם השנייה ‪ ,‬היו חברים בה כמה עשרות אלפי צעירים‪ .‬בשנים ‪ 1939-1919‬עלו לארץ כ‪ 50-‬אלף מחבריה ‪ .‬השומר‬
‫הצעיר היא תנועת נוער שהוקמה ב‪ 1913 -‬במזרח‪ -‬אירופה‪ .‬תנועה זו דוגלת בציונות ‪ ,‬סוציאליזם ואחוות עמים ומקיימת עד היום פעילות‬
‫חינוכית בלתי‪ -‬פורמלית בקרב בני‪ -‬נוער‪ .‬חניכי התנועה הקי מו מספר י ישובים המאוגדים במסגרת הקיבוץ הארצי שהוקם בשנת ‪.1917‬‬
‫‪51‬‬
‫* גרסה שנייה‬
‫‪ .1929‬מוסד חשוב נוסף שהוקם ב תקופה זו היה ההסתדרות הכללית של העובדים העבריים בארץ ישראל ‪ ,‬ארגון‬
‫עובדים שאיגד את כלל העובדים היהודים בארץ "לשם סידור כל הע ניינים היישוביים‪ ,‬הכלכליים והתרבותיים של המעמד‬

‫" (מתוך החלטת היסוד של ההסתדרות )‪ .‬בניגוד לארגוני‬ ‫העובד בארץ ובניין חברת העבודה העברית בארץ ישראל‬

‫עובדים אחרים‪ ,‬פעילותה של ההסתדרות נגעה לכל תחומי החיים והיא הפכה עד מהרה לארגון החשוב ביותר של‬
‫תנועת העבודה ולאחד הגופים הדומיננטיים בחיי היישוב בארץ ‪.‬‬
‫עולי העלייה השלישית שלא הצטרפו לתנועות החלוציות ‪ ,‬עיבו את הי ישוב העירוני והביאו לפיתוחה של התעשייה‬
‫הזעירה‪ .‬ב‪ 1923-‬נקלע היישוב למשבר כלכלי חריף וזה הביא להפסקת העלייה ‪.‬‬

‫‪ 3.9.2‬העלייה הרביעית‬
‫בשנת ‪ 1924‬החל גל עלי יה נוסף והוא כונה העלייה הרביעית ‪ .‬גל זה נמשך עד ‪ 1929‬ובמהלכו עלו לארץ כשבעים‬
‫ן השנייה באפיון‬ ‫‪ ,‬שתי העליות נבדלו האחת מ‬ ‫אלף עולים ‪ .‬על אף הסמיכות הכרונולוגית לעלייה השלישית‬
‫ובמניעים השונים של העולים שהגיעו ארצה במהלכן ‪ .‬הדימוי של העלייה הרביעית היה של עלייה אשר הורכבה‬
‫ברובה ממשפחות בנות המעמד הבינוני ‪ ,‬שעזבו את פולין בשל המצב הכלכלי הקשה ‪ ,‬ובחרו להגיע אל ארץ ישראל‬
‫‪ .‬בפועל נמנו בין העולים גם‬ ‫דווקא מאחר שארצות הברית צמצמה באותה העת את מכסות ההגירה אל שטחה‬
‫פועלים רבים שפנו לעבודת כפיים במושבות ובערים ‪ .‬תרומתה המרכזית של עלייה זו הייתה בפיתוח היישוב‬
‫‪ ,‬התעשייה‪ ,‬התרבות‬ ‫העירוני בארץ ‪ ,‬ובעיקר בפיתוחה של תל‪ -‬אביב אשר הפכה בשנים אלה למרכז הכלכלה‬
‫והמנהל של היישוב ‪ .‬בנוסף‪ ,‬הקימו העולים מספר מושבות חקלאיות ‪ ,‬תוך שימוש ביוזמה ובהון פרטיים ‪ ,‬כך‬
‫ִ‬
‫הוקמו‪ :‬כפר גנים וגת רימון בסמוך לפתח תקווה ‪ ,‬מגדיאל ורמתיים באזור השרון ועוד ‪.‬‬

‫‪ 3.9.3‬העלייה החמישית‬
‫העלייה החמישית ‪ .‬ברקעה של עלייה זו‬ ‫בשנים ‪ 1939-1933‬הגיעו לארץ כרבע מליון עולים בגל עלייה שכונה‬
‫עומדת החרדה מפני המשטרים הפשיסטיים שתפסו את השלטון באירופה ‪ ,‬ומגורלם של היהודים תחת שלטונם ‪,‬‬
‫כמו גם צמצום אפשרויות ההגירה למדינות אחרות מחוץ לאירופה ‪ .‬עלייה זו הגדילה את היישוב היהודי בארץ‬
‫כמעט פי שלושה‪ ,‬ובסופה הוא מנה קרוב לחצי מיליון תושבים ‪.‬‬
‫על אף שרק כחמישית מהעולים הגיעו מגרמניה ‪ ,‬הם הטביעו את חותמם על עלייה זו ‪ .‬בניגוד לעו לים ממדינות‬
‫אחרות‪ ,‬העלייה הגרמנית לא נטמעה במערכות היישוביות הקיימות ושמרה על ייחודה התרבותי והחברתי ‪ .‬הדבר‬
‫‪ .‬מרבית העולים היו‬ ‫בא לידי ביטוי ל דוגמה‪ ,‬בשמירה על השפה הגרמנית ובהוצאה לאור של עיתונים בשפה זו‬
‫בעלי מקצועות אקדמיים (רופאים‪ ,‬מהנדסים‪ ,‬עורכי דין )‪ ,‬ועל אף שלרבים מהם לא נמצאה תעסוקה בתחומי‬
‫‪ .‬לצד‬ ‫התמחותם בטווח המידי ‪ ,‬הרי שבטווח הבינוני והארוך הם תרמו לפיתוחם של מקצועות אלה ביישוב‬
‫"החלוץ " ממזרח אירופה ‪ ,‬והם‬ ‫העולים מגרמניה ‪ ,‬הגיעו לארץ באותן השנים עשרות אלפי עולים חברי תנועת‬
‫הביאו להקמתם של יישובים חקלאיים רבים ובהם ל דוגמה‪ ,‬יישובי עמק חפר ‪ .‬עם פרוץ מלחמת העולם השנייה‬
‫נסתם הגולל על העלייה ההמונית לארץ ; זו חודשה רק לאחר המלחמה ‪ .‬אולם העליו ת שהגיעו עד ‪ ,1939‬יצרו מצב‬
‫בלתי הפיך של יישוב יהודי ‪ ,‬המונה כחצי מליון נפש ומקיים ארגונים חברתיים ‪ ,‬תרבותיים‪ ,‬פוליטיים וכלכליים ‪,‬‬
‫אוטונומיים ‪.‬‬

‫‪ 3.10‬היישוב היהודי בארץ אל‪ -‬מול מלחמת העולם השנייה והשואה‬

‫מלחמה (‪ ,)1941-1939‬אך חלחולה של‬ ‫ידיעות על המתרחש באירופה הגיעו לארץ עוד בשנים הראשונות של ה‬
‫‪101‬‬
‫‪ ,‬הנחת‬ ‫‪ .‬כפי שמציינת ההיסטוריונית ‪ ,‬דינה פורת‬ ‫ההבנה העמוקה של ההתרחשויות הייתה איטית בהרבה‬

‫‪ 101‬דינה פורת (נולדה‪ ,)1943 :‬היסטוריונית העוסקת בחקר השואה ‪ .‬פורת משמשת כהיסטוריונית הראשית של "יד ושם" וכן גם שימשה‬
‫פרופסור באוניברסיטת תל‪ -‬אביב‪.‬‬
‫‪52‬‬
‫* גרסה שנייה‬
 ‫‪ ,‬אך הוא תוצר לוואי של‬ ‫היסוד ביישוב הייתה כי "סבלם של יהודי אירופה הוא הנורא ביותר שידעו יהודים אי פעם‬

‫המלחמה; חלק ניכר מהם יצליחו לעבור את המלחמה‪ ...‬ויש לדאוג לעתידם אז ‪ ,‬על ידי חיזוק הציונות ובניין הארץ "‪ .‬רק ב‪-‬‬
‫‪ ,1942‬בעקבות הצטברות הידיעות‪ ,‬התגבשה בקרב ראשי היישוב ההכרה ‪ ,‬כי באירופה מתחולל מסע מתוכנן‬
‫להשמדת העם היה ודי‪.‬‬
‫כך או כך‪ ,‬במהלך כל שנות המלחמה פעל היישו ב בארץ על‪ -‬מנת לנסות ולסייע ליהודי אירופה‪ .‬כפי שציינו ‪ ,‬ברקע‬
‫לפעולת היישוב עמד ה דילמה באשר ליחסים עם הבריטים ‪ :‬מחד ביקש היישוב לסייע להם במאבקם בגרמניה‬
‫הנאצית‪ ,‬אך מאידך ‪ ,‬דווקא ל נוכח האירועים באירופה ‪ ,‬היה צורך להיאבק ב סגירת שערי הארץ בפני הפליטים‬
‫היהודים המבקש ים להגיע אליה ‪ .‬לבסוף‪ ,‬התפשטות המלחמה לכיוונה של ארץ‪ -‬ישראל‪ ,‬הביאה רבים לה ניח בצד‬
‫‪.‬‬
‫את כעסיהם ותחושותיהם ‪ ,‬ולהתנדב לצבא הבריטי‬
‫מנת לסייע ליהודי אירופה גם‬ ‫לצד זאת פעלו היישוב היהודי והתנועה הציונית על‪-‬‬
‫בערוצים נוספים ‪ .‬הסוכנות היהודית הק ימה נציגויות בארצות שנותרו ניטר ליות ולא‬
‫נכבשו בידי הנאצים (תורכיה‪ ,‬שבדיה‪ ,‬שוויץ‪ ,‬ספרד ופורטוגל )‪ .‬השליחים שם יצרו‬
‫קשר עם יהודים בשטחי הכיבוש והעבירו אליהם חבילות מזון ‪ ,‬בגדים וכסף‪.‬‬
‫בהדרגה החלו להירקם גם "תכניות הצלה " במטרה להציל יהודים רבים ככל האפשר ‪.‬‬
‫‪ ,‬התגבשו גם‬ ‫לצד תכניות שביקשו להיעזר בבעלות הברית או במדינות ניטרליות‬
‫אנדרטה לזכר האונייה‬
‫תכניות שהתבססו על רקימת קשר עם הגרמנים עצמם תוך ניסיון להציל יהודים תמורת‬ ‫"סטרומה" במרכז חולון‪.‬‬

‫כסף או שווה כסף ‪ .‬תכניות אלו עוררו כדרך הטבע ביקורת ודילמות מוסריות ומדיניות רבות ‪ .‬אולם ה צלחתן של‬
‫תכניות ההצלה כולן הייתה מצומצמת בלבד והן נתקלו בקשיים רבים‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬פעלו מוסדות ה י ישוב על‪ -‬מנת לפתוח את שעריה של הארץ בפני פליטים שהצליחו לברוח מאירופה גם‬
‫באמצעים לא חוקיים (בלשון התקופה ‪ " :‬בלתי לגאליים") במסגרת פעולות "ההעפלה "‪ .‬ההעפלה שהחלה עוד לפני‬
‫מלחמת העולם השנייה ‪ ,‬נמשכה גם לאורך השנים בהן התרחשה השואה ‪ ,‬במהלכן הגיעו לארץ כחמש ה‪ -‬עשר אלף‬
‫‪ .‬תחילה אפשרו הבריטים‬ ‫מעפילים‪ .‬חלק ניכר מן הספינות נתפס בידי הבריטים אשר עצרו את המעפילים‬
‫למעפילים שנתפסו ‪ ,‬להגיע לארץ ‪ ,‬ושחררו אותם לאחר תקופת כליאה קצרה ‪ .‬אולם מסוף ‪ 1940‬החלו הבריטים‬
‫לגרש את המעפילים ולא לאפשר להם להגיע לארץ ‪ .‬פעולתם הביאה לא אחת למ קרים טרגיים כמו זה של האנייה‬
‫"סטרומה" שטובעה בפברואר ‪ 1942‬בים השחור‪.‬‬
‫מידת ההתגייסות של היישוב בארץ להצלת היהודים באירופה היא סוגיה מורכבת ועדינה מאוד ‪ :‬האם נעשה כל‬
‫מה שהיה אפשרי? והאם נעשה בזמן ? דעותיהם של ההיסטוריונים חלוקות בנושא ‪ ,‬אך ברור כי הצלחתם של‬
‫גורמי היי שוב הייתה חלקית בלבד וכי התנהלותם של הבריטים הקשתה מאוד על פעולתם ‪.‬‬

‫למחשבה‬
‫‪:‬‬ ‫שאלה‬
‫אישית כמעט לכל מי‬ ‫‪.‬‬ ‫עבור רבים בישוב הייתה השואה לא רק טרגדיה לאומית כי אם גם טרגדיה‬
‫שחי בארץ באותה תקופה היו קרובי משפחה שנותרו באירופה‪ .‬הסופרת שולמית לפיד מתארת‬
‫בספרה "ואולי לא היו" את הרגשות המעורבים של בני הישוב עם סיום המלחמה‪:‬‬
‫"איזו שמחה מטורפת אחזה בעיר הזאת עם סיום המלחמה! מאה אלף חוגגים התכנסו ברחבה שלפני תיאטרון הבימה‪...‬‬
‫בחלל האוויר נישאו הסיסמאות על ניצחון הצדק‪ ,‬על חזון גאולתנו‪ ,‬על שבר עמנו‪ .‬שוב ושוב חזרו כל הנואמים על‬
‫התביעה להקמת מדינה עברית‪ .‬הביחד הזה הרעיד את הלבבות ‪ ...‬מתחת לתזזית שהקדיחה את האוויר זרמו נהרות של‬
‫כאב"‬
‫כיצד אתם חושבים שחשו בני הישוב עם סיום המלחמה? אלו רגשות באים לידי ביטוי בקטע אותו‬
‫הבאנו מתוך ספרה של שולמית לפיד?‬

‫‪ 3.11‬לקראת מדינה‪ :‬הדרך אל הכרזת העצמאות‬

‫כינונם של המוסדות הלאומיים שהיוו‪ ,‬למעשה‪ ,‬את הממשל האוטונומי של יהודי ארץ‪ -‬ישראל בתקופת היישוב ‪,‬‬

‫‪53‬‬
‫* גרסה שנייה‬
‫‪,102‬‬ ‫‪ .‬כפי שמציינים הסוציולוגים ליסק והורוביץ‬ ‫הניח את היסודות המבניים להקמתה של מדינה עצמאית‬
‫" בשלושים שנות המנדט נעשה היישוב היהודי למעין מדינה שתשתיתה המוסדית ‪ ...‬הפכה ב‪ 1948-‬לשלד המערכת הפוליטית‬

‫"המדינה שבדרך "‪ .‬מוסדות אלו‬ ‫של מדינת ישראל הריבונית "; מסיבה זו יש המכנים את המוסדות הלאומיים‬
‫הורכבו משני גופים ‪:‬‬
‫‪ ‬כנסת ישראל שייצגה את כלל היישוב היהודי בארץ ‪ ,‬למעט קבוצות שוליים שלא קיבלו על עצמן את מרותה ‪.‬‬
‫היא הורכבה מנציגים שנבחרו על‪ -‬ידי הציבור אחת לארבע שנים ‪ .‬מתוך נציגים אלו הורכב הוועד הלאומי‬
‫ששימש‪ ,‬למעשה‪ ,‬כגוף ביצועי המקביל במדינה ריבונית לממשלה ‪ ,‬והיה אחראי על הו צאה לפועל של החלטות‬
‫כנסת ישראל וביצוע משימות שהוגדרו על‪ -‬ידי שלטונות המנדט ‪.‬‬
‫‪ ‬הסוכנות היהודית הוקמה ב‪ 1929-‬בהתאם לכתב המנדט והיוותה נציגות משותפת ליהודי ארץ‪ -‬ישראל‪,‬‬
‫לתנועה הציונית העולמית ולגופים יהודיים לא ציוניים מסוימים שהיו בעלי זיקה לבניין הבית הלאומי באר ץ‪.‬‬
‫התפקידים שהועידו הבריטים לשני הגופים הללו היו מצומצמים יחסית ‪ ,‬אך בפועל הם עסקו בתפקידים רחבים‬
‫בהרבה‪ :‬הם תפסו את עצמם כנציגים הבלבדיים של ה יישוב היהודי בארץ אל מול שלטונות המנדט‪ ,‬טיפחו את‬
‫המערכת הב יטחונית הצעירה ופיקחו עליה והפעילו שירותים קדם‪ -‬מדיניים שונים בתחומים רבים ‪ .‬המוסדות‬
‫הלאומיים פעלו עד ליום הק מת המדינה ולמעשה ‪ ,‬הם אלו שקיבלו את ההחלטה על הקמתה ‪.‬‬

‫אחת הסוגיות המרכזיות איתה היו צריכים המוסדות הלאומיים להתמודד ‪ ,‬הייתה שאלת עתידה של ארץ‪ -‬ישראל‬
‫עם תום שלטון המנדט הבריטי ‪ ,‬שהוגדר מלכתחילה כשלטון זמני ‪ .‬כפי שראינו לעיל ונראה שוב בשער הש ביעי‬
‫העוסק בביטחון ישראל ‪ ,‬הבריטים התקשו לכונן בארץ את שלטונם אל מול המאבק המחריף בין היהודים‬
‫לערבים‪ .‬עוד בשנת ‪ 1937‬המליצה ועדת פיל על סיומו של שלטון המנדט ‪ ,‬ועל הקמתן של מדינה יהודית וערבית ‪.‬‬
‫לאחר מ לחמת העולם השנייה ‪ ,‬עקב המצב הכלכלי הקשה בבריטניה והלחץ הכבד שהפעילה התנועה הציונית על‬
‫דעת הקהל העולמית לנוכח התהוות בעיית הפליטים היהודים ‪ ,103‬הוחלט להעביר את סוגיית ארץ‪ -‬ישראל לדיון‬
‫באו"ם‪.‬‬
‫האו"ם הקים את ועדת אונסקו "פ (ועדת האו "ם המיוחדת לארץ‪ -‬ישראל)‪ ,‬ועדת חקי רה מיוחדת ולאחר שניהלה‬
‫שיחות עם גורמים מרכזיים בארץ ובעולם ‪ ,‬החליטה ‪ ,‬בסופו של דבר ‪ ,‬להמליץ לחלק את ארץ‪ -‬ישראל המנדטורית‬
‫לשלושה אזורים ‪ :‬מדינה יהודית ‪ ,‬מדינה ערבית ואזור בפיקוח בין‪ -‬לאומי בירושלים ‪ .‬בעוד שמדינות ערב ונציגי‬
‫הערבים בארץ דחו באופן מוחלט את המסקנות ‪ ,‬ראשי הסוכנות היהודית והתנועה הציונית ‪ ,‬קיבלו אותן ‪ .‬ב‪29-‬‬
‫בנובמבר ‪ ,1947‬הובאה ההצ עה להצבעה באו "ם והתקבלה ברוב של ‪ 33‬מדינות תומכות ‪ 13 ,‬מתנגדות ו‪ 10 -‬נמנעות‬
‫(בהן בריטניה)‪.‬‬
‫ביישוב היהודי בארץ ובעם היהודי כולו ‪ ,‬נתפסה ההחלטה הז את כהחלטה היסטורית ‪,‬‬
‫שתאפשר את הגשמת החזון הציוני ‪ .‬עם היוודע ההחלטה אלפים יצאו לרחובות ורקדו‬
‫עד אור הבוקר ‪ .‬עזריאל קרליבך ‪ ,‬שערך באותה העת את העיתון "מעריב"‪ ,‬ביטא את‬
‫מחשבותיהם של רבים כשאמר ‪:‬‬
‫"זכינו לראות את השינוי הגדול בחיינו ‪ .‬גדלנו בתלות אחרים‪ .‬אבותינו נאנחו במשך אלפיים שנה‬

‫תחת עולם של עמים זרים ‪ .‬והיום הועמדנו על רגלי עצמנו ‪ .‬אנו הולכים לחיות חיים אחרים ‪...‬לא‬

‫עוד חברי אונים ותלויים ברצונם של אחרים‪ .‬אדונים לגורלנו"‬

‫מפת החלוקה‬
‫שהציעה הועדה‬

‫‪ 102‬משה ליסק (נולד‪ ,)1928 :‬סוציולוג שהרבה לעסוק במחקר יו בחברה הישראלית ‪ .‬משמש כפרופסור באוניברסיטה העברית ‪ ,‬חתן פרס ישראל‬
‫לשנת תשנ"ב‪ .‬דן הורוביץ (‪ ,)1991-1928‬סוציולוג‪ ,‬פעל לצדו של הורוביץ והרבה לחקור אף הוא את החברה הישראלית ‪ .‬בנוסף‪ ,‬עסק הורוביץ גם‬
‫בכתיבה עיתונאית והיה פעיל במפלגת "העבודה"‪.‬‬
‫‪ 103‬על בעיית הפליטים היהודים באירופה ‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪.‬‬
‫‪54‬‬
‫* גרסה שנייה‬
 ‫אולם השמחה לא נמשכה זמן רב ‪ ,‬יום למחרת ההצבעה הגורלית פרצה בארץ מלחמת השחרור ‪ ,‬והיי שוב עמד בפני‬
‫איום ממשי על קיומו ‪ .104‬על רקע זה החלו לחצים כבדים על התנועה הציונית שלא לממש את החלטת האו "ם ולא‬
‫להכריז על מדינה עם סיום המנדט הבריטי שנועד למאי ‪ .1948‬לבסוף החליטו מוסדות המדינה ‪ ,‬בהובלתו של בן‪-‬‬
‫גוריון‪ ,‬שלא לדחות את ההכרזה וכך ‪ ,‬ביום שישי ‪ ,‬ה' באייר תש "ח‪ 14 ,‬במאי ‪ ,1948‬שעות ספורות לפני עזיבת‬
‫הנציב העליון הבריטי את הארץ ‪ ,‬התכנסה מועצת העם באולם מוזיאון תל‪ -‬אביב‪ ,‬והכריזה על הקמתה של מדינה‬
‫יהודית בארץ‪-‬ישראל – היא מדינת ישראל ‪.‬‬

‫‪ 3.12‬מחברה יישובית לחברה ממלכתית‬

‫הקמת המדינה ‪ ,‬ב‪-‬ה' באייר תש "ח‪ ,‬העמידה אתגר עצום בפני ה חברה היהודית‬
‫בארץ ולעם היהודי כולו ‪ .‬הבנייה של המדינה יש מאין ‪ ,‬תוך כדי מלחמה קשה‬
‫וקליטת עלייה בממדים גדולים הביאה רבים לפקפק בעצם יכולתה לשרוד ‪ .‬אחד‬
‫‪,‬‬ ‫ממקורות הכוח המרכזיים של המדינה הצעירה היה התשתית המוסדית‬
‫דוד בן‪-‬גוריון בעת הכרזת העצמאות‪ ,‬ה' באייר‬
‫הפוליטית‪ ,‬הכלכלית והביטחונית שהוקמה בארץ במהלך השנים שעברו מאז‬
‫תש"ח‪ 14 ,‬במאי ‪. 1948‬‬ ‫העלייה הראשונה ‪ .‬כדברי ההיסטוריונית אניטה שפירא ‪:105‬‬
‫"מערכות החינוך‪ ,‬הבריאות והסעד נבנו על התשתית הארגונית שגובשה בתקופת היישוב‪ .‬צבא ההגנה לישראל אימץ‬

‫– ולא במקרה – את שמו של ארגון ההגנה ונחשב ליורשה של המסורת הצבאית שטופחה ביישוב ‪ .‬הגושים הפוליטיים‬

‫שהסתמנו בתקופת היישוב ‪ ,‬השמאל והימין ‪ ,‬נשארו דומיננטיים גם בשדה הפוליטיקה הישראלית ‪ .‬כוחה של תנועת‬
‫העבודה‪ ...‬לא נתערער גם לאחר הקמת המדינה"‪.‬‬

‫אולם לצד ההמשכיות הביאה איתה הקמת המדינה גם שינוי גדול שניתן לסכמו ב עיקרון אחד עליו הכריז דוד בן‪-‬‬
‫(וולונטריים)‪ ,‬מי שרצה‬ ‫גוריון ‪ -‬ממלכתיות‪ .‬המוסדות הלאומיים בתקופת היישוב היו מוסדות התנדבותיים‬
‫להצטרף אליהם הצטרף ומי שלא לא ‪ ,‬ואילו מוסדות המדינה הם מוסדות רשמיים בעלי סמכות חוקית מחייבת ‪.‬‬
‫המזוהים בדרך כלל עם המדינה ו קיימו מערכות‬ ‫בתקופת היישוב לקחו על עצמן המפלגות הפוליטיות תפקידים‬
‫חינוך‪ ,‬תעסוקה ‪ ,‬בריאות ואפילו ארגונים צבאיים עצמאיים ‪ .‬כך למשל תומכי מפלגות הפועלים נהנו משירותיה‬
‫של קופת הח ולים הכללית ‪ ,‬ילדיהם למדו ב‪" -‬זרם העובדים "‪ ,‬הם קיבלו שירותי רווחה מלשכת עבודה מפלגתית ‪,‬‬
‫"ח‪ .‬לעומתם תומכי‬ ‫"הפועל" ותרמו למאמץ ההגנתי במסגרת ההגנה והפלמ‬ ‫אהדו את קבוצות הספורט של‬
‫‪ ,‬ילדיהם למדו ב‪" -‬זרם הכללי "‪ ,‬הם קי בלו שירותי‬ ‫הרוויזיוניסטים נהנו משירותיה של קופת החולים לאומית‬
‫"בית"ר" ותרמו למאמץ ההגנתי במסגרת של‬ ‫רווחה מלשכת עבודה מפלגתית ‪ ,‬אהדו את קבוצות הספורט של‬
‫האצ"ל והלח "י‪ .‬עם הקמת המדינה הוקמו מוסדות ממלכתיים שתפסו את מקומן של המפלגות והוחלט כי הן לא‬
‫ם עליה ם אמורים להיות אמונים‬ ‫יוכלו להמשיך ולעסוק בסוגיות רחבות כמו בעבר ולתת לתומכיהן שירותי‬
‫מוסדות המדינה ‪.‬‬
‫‪.‬‬ ‫השינוי האידיאולוגי לווה גם בשינויים משמעותיים נוספים ובהם עלייה המונית של יהודים מכל רחבי העולם‬
‫כעת התחדדו שאלות של מדיניות פנים וחוץ שהיו פחות רלוונטיות בתקופת היישוב ‪ :‬כיצד יש להתייחס למיעוט‬
‫הערבי? כיצד לקלוט את העולים הרבים ‪ ,‬שהגיעו לא פעם חסרי כל ? כיצד להתמודד עם השוני התרבותי שבין‬
‫העולים מן המדינות השונות ? כיצד יש לעצב את יחסי החוץ של המדינה הצעירה ?‬
‫שאלות אלו ואחרות ליוו את המדינה בשנותיה הראשונות והתחלפו עם הזמן בשאלות אחרות ‪ ,‬קשות לא פחות ‪.‬‬

‫‪ 104‬על מלחמת השחרור ‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪.‬‬

‫‪ 105‬פרופ' אניטה שפירא (נולדה ‪ ,)1940 :‬היסטוריונית ישראלית העוסקת בחקר היישוב ושנותיה הראשונות של מדינת ישראל ‪ ,‬כלת פרס ישראל‬
‫לשנת תשס"ח‪ .‬שפירא מכהנת כראש מכון ויצמן לחקר הציונות באוניברסיטת תל‪ -‬אביב ונחשבת לאחת ההיסטוריוניות החשובות בתחום ‪.‬‬
‫‪55‬‬
‫* גרסה שנייה‬
 ‫שאלה למחשבה‪:‬‬
‫עוד מייסודו נבנה צה" ל כגוף ממלכתי הנתון למרות המדינה בלבד ונאסרה בו כל פעילות‬
‫פוליטית‪ .‬מהי לדעתכם הסיבה לכך?‬

‫‪ 3.13‬הולדתו של הסכסוך הישראלי‪ -‬ערבי (תקופת המאורעות )‬

‫‪ 3.13.1‬פרוץ הסכסוך‬
‫קשה להצביע על נקודת זמן ספציפית בה החל הסכסוך היהודי‪ -‬ערבי‪ ,‬הוא התפתח בשלבים וגבר ככל שגדל מספר‬
‫ישראל פחות מ‪ 30,000 -‬יהודים‪ ,‬רובם בני ה יישוב‬ ‫היהודים בארץ ‪ .‬קודם לעלייה הראשונה התגוררו בארץ‪-‬‬
‫הישן ‪ ,106‬לצידם של כחצי מליון ערבים (יחס של ‪ .)1:17‬מאזן דמוגרפי זה הלך והשתנה עד שב‪ 1948 -‬התגוררו‬
‫בארץ למעלה מ‪ 600,000 -‬יהודים לצידם של כ‪ 1,200,000 -‬ערבים (יחס של ‪ .)1:2‬עוד בימי העלי ות הראשונה‬
‫והשנייה (‪ ,107)1881-1914‬התפתחו סכסוכים בין יהודים לערבים ‪ ,‬אך במהותן היו אל ו מחלוקות בעלות אופי‬
‫מקומי‪ ,‬הנוגעות לבעלות על קרקע ופגיעה ברכוש ‪ .‬השלטון העות 'מאני סירב להכיר באף תנועה לאומית וראה‬
‫בשטחי ארץ‪ -‬ישראל חלק מן המדי נה הנמצאת תחת שלטונו ומרכזה באיסטנבול ‪ .‬רק בשנת ‪ ,1908‬עם מהפכת‬
‫הטורקים הצעירים ‪ ,‬החלה להשתנות התמונה ‪ ,‬והיא התהפכה כליל בשנת ‪ 1914‬עם מלחמת העולם הראשונה‬
‫וכיבוש הארץ בידי הבריטים ‪.108‬‬
‫(השריף חוסיין ) ‪ ,109‬ובמכתבי מקמהון‪ -‬חוסיין‬ ‫במהלך המלחמה נעזרו הבריטים במנהיג הערבי חוסיין בן עלי‬
‫התחייבו להעניק לו ממלכה בשטחים ש הם יכבשו במזרח התיכון ‪ .‬הבטחה זו עומדת בניגוד להתחייבותם של‬
‫הבריטים לצרפת בהסכם סייקס‪ -‬פיקו שהגדיר ה את אזור סוריה ולבנון כאזורים הנתונים לשליטה או השפעה‬
‫‪.‬‬
‫צרפתית ‪ 110‬ולהתחייבויותיה ם ליהודים‪ ,‬בהצהרת בלפור לתמוך בהקמת ב ית לאומי לעם היהודי בארץ‪ -‬ישראל‬
‫ב‪ 1922-‬קבע חבר הלאומים כי שטחה של ארץ‪ -‬ישראל יופקד בידי בריטניה שנדרש ה לפעול להקמת בית לאומי‬
‫לעם היהודי בשטחו ‪ .‬כך ל נוכח תקוות מקבילות של ה יישוב היהודי והתושבים הערבים ‪ ,‬שתודעתם הלאומית‬
‫התגבשה אט‪ -‬אט‪ ,‬החלה סדרה של התנגשויות אלימ ות שכונו בלשון אותה תקופה ‪" ,‬מאורעות "‪.‬‬

‫‪ 3.13.2‬מאורעות תר"פ‪-‬תרפ"א וקרב תל‪-‬חי (‪)1921-1920‬‬

‫בשנים תר "פ‪-‬תרפ"א (‪ )1921-1920‬התרחשו שלושה גלי אירועים אלימים בסמיכות זמנים ובמקומות שונים‬
‫התנגשות ‪ ,‬וכי מהותו של‬ ‫בארץ‪ .‬אירועים אלו יצרו לראשונה הבנה כי היהודים והערבים נמצאים על מסלול‬
‫הסכסוך אינה מקומית או כלכלית כי אם לאומית ‪.‬‬

‫‪ 3.13.2.1‬קרב תל‪ -‬חי (מרץ ‪)1920‬‬

‫‪ .‬ארץ‪-‬‬ ‫בתום מלחמת העולם הראשונה חולק המזרח התיכון בין הבריטים לצרפתים‬
‫ישראל עברה לידיה של בריטניה אך קו הגבול הצפוני בינה לבין צרפת ‪ ,‬זז מספר פעמים‬
‫אשר סומן בעת הסכמי‬ ‫עד לקביעתו הסופית ב‪ .1920 -‬על‪-‬פי קו הגבול הראשוני‬
‫יל (צפונה לקו חיפה‪ -‬עפולה)‪ ,‬על‬ ‫"סייקס‪ -‬פיקו" (‪ ,)1916‬צריך היה אזור אצבע הגל‬
‫(תל‪-‬חי‪ ,‬כפר גלעדי ‪ ,‬מטולה וחמארה )‪ ,‬להיות נתון‬ ‫ארבעת היישובים היהודים שבו‬ ‫חצר תל‪-‬חי‬

‫‪ 106‬על "היישוב הישן" ראה פרק נפרד‪.‬‬

‫‪107‬‬
‫על העלייה הראשונה והשנייה ראה פרק נפרד ‪.‬‬
‫‪ 108‬הטורקים הצעירים מפלגה לאומית טורקית שתפסה את השלטון על האימפריה העות 'מאנית ב‪ ,1908 -‬והדיחה את הסולטן ששלט בה ‪.‬‬
‫‪ 109‬חוסיין בן עלי (‪ ,)1931-1853‬מנהיג ערבי‪ ,‬שלט על ממלכה באזור חצי האי ערב ‪ .‬במהלך מלחמת העולם הראשונה ‪ ,‬שיתף פעולה עם הבריטים‬
‫יכבשו מידי האימפריה‬ ‫בתקווה כי לאחר יה יגמלו לו ‪ .‬במכתבי מקמהון‪ -‬חוסיין אכן התחייבה בריטניה להעניק לו ממלכה בשטחים שי‬
‫העות'מאנית‪ ,‬ועם תום המלחמה קיבלו בניו מ ספר ממלכות ‪ ,‬ובראשן ממלכת ירדן וממלכת עירק ‪ ,‬אך חוסיין הבין את ההבטחה הבריטית‬
‫כרחבה יותר וסבר כי הבריטים רימו אותו ‪ .‬בשנת ‪ 1924‬התמוטטה הממלכה ש הוא עמד בראשה ‪ ,‬בחצי האי ערב ‪ ,‬ונכבשה בידי משפחת סעוד‬
‫אשר יסדה על חורבותיה את ממלכת ערב‪ -‬הסעודית‪ .‬חוסיין נחשב לאבי שושלת המלוכה ההאשמית וצאצאיה שולטים עד היום בירדן ‪.‬‬
‫‪ 110‬הסכם סייקס‪ -‬פיקו היה הסכם חשאי בין בריטניה לצרפת‪ ,‬נחתם עוד טרם כיבוש ארץ‪ -‬ישראל וקבע חלוקה של המזרח התיכון לאזורי‬
‫שליטה‪ .‬ההסכם לא בוצע בפועל באופן מלא‪ ,‬ורק במהלך ‪ 1920‬נקבעו קווי התיחום הסופיים שהקנו לבריטים את השליטה באצבע הגליל ‪.‬‬
‫‪56‬‬
‫* גרסה שנייה‬
‫"ממלכת סוריה הגדולה "‪,‬‬ ‫לשליטה צרפתית ‪ .‬אך הערבים המקומיים התקוממו נגד צרפת ופעלו להקמתה של‬
‫בהנהגתו של האמיר פייצל ‪. 111‬‬
‫בהדרגה השתררה באזור אנרכיה כללית במטרה להקשות על הצרפתים לכונן את שלטונם ‪ .‬היישובים היהודיים‬
‫באזור נקלעו למאבק שלא בטובתם ‪ ,‬ונתפסו על‪ -‬ידי ערביי האזור כ "גייס חמישי " המסייע לצרפתים ‪ .‬על רקע זה‬
‫ישובים אלו ‪ .‬בהנהגת הי ישוב היהודי התעורר ויכוח ‪ :‬האם ל נוכח‬ ‫התרחשו שורה של תקריות אלימות כלפי י‬
‫‪" :‬אתם צריכים לאמר‬ ‫הנסיבות צריך לה תמיד בהתיישבות באזור ? ז' בוטינסקי סבר שעדיף לוותר על היישובים‬
‫לחברים‪ :‬שובו בחזרה משם ובנו פה את הקיים "; בן‪-‬גוריון לעומתו חשב אחרת ‪" :‬לנו ברור שצריך להגן על כל מקום שבו‬

‫עובד פועל יהודי‪ ...‬אם נברח מפני שודדים‪ ,‬נצטרך לעזוב לא רק את הגליל העליון אלא את כל ארץ‪-‬ישראל"‪.‬‬
‫בינואר ‪ 1919‬הצטרף לאנשי תל‪ -‬חי‪ ,‬יוסף טרומפלדור ‪ ,‬במטרה לארגן את השמירה במקום ‪ .‬טרומפלדור לחם‬
‫בצבא הרוסי ב עת מלחמת רוסיה‪ -‬יפן‪ ,112‬ושם איבד את ידו השמאלית ‪ .‬הוא עלה לארץ ב‪ 1912 -‬ועבד כפועל‪ .‬יחד‬
‫עם ז'בוטינסקי היה ממקימי "הגדודים העבריים " בצבא הבריטי במהלך מלחמת העולם הראשונה ‪.113‬‬
‫ב‪-‬י"א באדר תר"פ (‪ 1‬במרץ ‪ ,)1920‬דרשה קבוצת ערבים להיכנס ל חצר תל‪-‬חי‪ .‬בקרב יריות שהתפתח נהרגו שישה‬
‫מאנשי המקום ‪ ,‬ביניהם טרומפלדור ‪ .‬ששת החללים הללו הצטרפו לשני חללים נוספים שנהרגו קודם לכן ‪ .‬בעקבות‬
‫‪ .‬המילים‬ ‫הקרב נאלצו המתיישבים לפ נות את תל‪ -‬חי‪ ,‬אך סיפורם הפך למיתוס מרכזי של התנועה הציונית‬
‫‪ ,‬הפכו לאחת מן‬ ‫האחרונות המיוחסות לטרומפלדור ‪" :‬טוב למות בעד ארצנו "‪ ,‬בין אם נאמרו ובין אם לאו‬
‫הדוגמאות המרכזיות לנכונות ה של התנועה הציונית להגן בחירוף נפש על עקרונותיה ‪ .‬על קברם של מגני תל‪ -‬חי‬
‫הוקמה אנדרטה ובמרכזה ארי שואג ‪ ,‬תנועות הנוער עלו אל האתר ויום נפילת תל‪ -‬חי צוין על‪ -‬ידי היישוב כולו ‪ .‬כך‬
‫ערבי‪ ,‬לאחד הסמלים הב יטחוניים‬ ‫באופן פרדוקס אלי‪ ,‬הפך קרב זה שאינו קשור במישרין לסכסוך הישראלי‪-‬‬
‫המרכזיים של הי ישוב היהודי ‪ .‬ימים אחדים לאחר מאורעות תל‪ -‬חי‪ ,‬חיבר בר ל כצנלסון הספד להרוגי המאורעות‬
‫שלימים הפך לתשתית על‪ -‬פיה נכתב נוסח ה‪" -‬יזכור"‪ ,‬בו נעשה שימוש במדינת ישראל עד היום ‪:‬‬
‫" יזכור עם ישראל את הנשמות הטהורות של בניו ובנותיו ‪ ,‬הנאמנים והאמיצים ‪ ,‬אנשי העבודה והשלום ‪ ,‬אשר הלכו‬

‫ואדמת ישראל ‪ .‬יזכור עם ישראל ויתברך בזרעו ויאבל על זיו‬ ‫אחרי המחרשה ויחרפו את נפשם על כבוד ישראל‬
‫העלומים וחמדת הגבורה וקדושת הרצון ומסירות הנפש ‪ ,‬אשר נספו במערכה הכבדה ‪ .‬אל ישקוט ואל יינחם ואל יפוש‬
‫האבל עדי בוא יום בו ישוב ישראל וגאל אדמתו השדודה"‪.‬‬

‫‪ 3.13.2.2‬מאורעות תר "פ (אפריל ‪)1920‬‬

‫‪114‬‬
‫שהתרחשו‬ ‫באפריל ‪ ,1920‬כחודש לאחר הקרב בתל‪ -‬חי‪ ,‬פרצו בירושלים מהומות במהלך חגיגות נבי מוסא‬
‫‪ ,‬חאג' אמין אל‪ -‬חוסייני ‪,115‬‬ ‫‪ .‬המון ערבי שהוסת בידי המופתי של ירושלים‬ ‫באותה השנה במקביל לפסח‬
‫בסיסמאות לאומניות ואנטישמיות ‪ ,‬התנפל על יהודים ש נקרו על דרכו‪ .‬הבריטים עמדו מנגד ואף אסרו את זאב‬
‫ז'בוטינסקי שניסה לארגן את היהודים להגנה עצמית ‪ .‬חיים ויצמן שהה בעת המאורעות בארץ יחד עם בנו בנימין ‪,‬‬

‫‪ 111‬האמיר פייצל (‪ ,)1933-1885‬נצר לשושלת ההאשמית ‪ ,‬ממנהיגי המרד הערבי ‪ .‬בהת אם להסכם של הבריטים עם אביו היה אמור לקחת חלק‬
‫במדינה הערבית החדשה ‪ ,‬שתוקם במזרח התיכון ע ם תום המלחמה ‪ .‬פייצל ניהל משא ומתן עם חיים וייצמן ‪ ,‬במטרה להגיע להסכמות עם‬
‫התנועה הציונית ‪ .‬ב‪ 1920-‬מונה למלך סוריה אך זמן קצר לאחר מכן ‪ ,‬גורש ממנה בידי הצרפתים‪ .‬הבריטים מינו אותו לבסוף למל ך עירק‪ ,‬בה‬
‫שלט עד ‪.1933‬‬
‫‪ 112‬מלחמת רוסיה‪ -‬יפן מלחמה שהתרחשה בין השנים ‪ 19045-1904‬בעקבות סכסוך על אזורי מנצ 'וריה וקוריאה ‪ .‬המלחמה הסתיימה בניצחון‬
‫יפן‪.‬‬
‫‪ 113‬על הגדודים העבריים‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪.‬‬
‫‪ 114‬חגיגות נבי מוסא מנהג מוסלמי של עלייה לרגל אל מסגד נבי מוסא השוכן במדבר יהודה ‪ ,‬סמוך לעיר יריחו ‪ .‬על‪ -‬פי האמונה המוסלמית‬
‫באתר זה קבור משה שהוא "ראשון הנביאים "‪ .‬המסע אל‪ -‬עבר נבי מוסא היה יוצא מהר הבית בירושלים ‪.‬‬
‫‪115‬‬
‫חאג ' אמין אל‪ -‬חוסייני (‪ ,)1974-1895‬מנהיג דתי ופוליטי של ערביי ארץ‪ -‬ישראל במהלך תקופת היישוב ‪ .‬היה ידוע באי בתו למפעל הציוני ‪ .‬ב‪-‬‬
‫‪ 1920‬נאסר בעקבות המהומות ‪ ,‬נידון למאסר אך נמלט ; ב‪ 1921-‬זכה לחנינה ומונה למופתי של ירושלים ; ב‪ 1936-‬הקים את "הוועד הערבי‬
‫העליון" והיה מ ן המארגנים של מאורעות תרצ "ו‪-‬תרצ"ט‪ .‬עקב זאת‪ ,‬הדיחו אותו הבריטים מתפקידו והוא נמלט מ ן הארץ‪ .‬במהלך מלחמת‬
‫הע ולם השנייה ניסה לייצר שיתוף פעולה עם הנאצים ואף נפגש עם היטלר ‪ .‬בעשרים שנות חייו האחרונות חי בקהיר ובבי ירות‪ ,‬אך לא היה פעיל‬
‫מבחינה ציבורית ‪.‬‬
‫‪57‬‬
‫* גרסה שנייה‬
 ‫והוא תיאר אותם בכאב רב לו ורה א שתו‪" :‬עבר עלינו ‪ ,‬חביבתי‪ ,‬דבר איום ביותר‪ ,‬חמור ביותר – פוגרום בירושלים ‪ ,‬עם כל‬

‫סימני הלוואי וה 'חן' של פוגרום ‪ .‬אני מאשים בזאת את ה ממשל [הבריטי]‪ .‬אולי לא הם ארגנו את הפוגרום בפועל ‪ ,‬אך אין ספק‬
‫שהם סייעו לו בעמדתם הפסיבית"‪.‬‬
‫יש הרואים קשר ישיר בין הקרב בתל‪ -‬חי ובמקומות אחרים בגליל לבין המאורעות בירושלים ‪ ,‬ומדגישים כי כל‬
‫ההתרחשויות קרו על רקע התקוות ל ייסודה של ממלכה ערבית בסוריה ‪ .‬במהלך המאורעות נרצחו שישה יהודים ‪,‬‬
‫נמנו למעלה ממאת יים פצועים ונזק כבד נגרם לרכוש ‪ .‬בעקבותיהן החליטה מפלגת אחדות העבודה אשר הייתה‬
‫המפלגה הגדולה ביותר ביי שוב באותם ימים ‪ ,‬על הקמתו של ארגון הגנה ארצי ‪ ,‬לימים – "ההגנה"‪.‬‬

‫‪ 3.13.2.3‬מאורעות ת רפ"א (מאי ‪)1921‬‬

‫גל אלימות נוסף פקד את הארץ במאי ‪ ; 1921‬המוקד הפעם היה ביפו ‪ ,‬אך משם הוא‬
‫‪116‬‬
‫התפשט אל הארץ כולה ‪ .‬ראשיתן של המהומות בתהלוכת ה‪ 1 -‬במאי (חג הפועלים )‬
‫‪ .‬אך מ סקירת‬ ‫שכמו שאירע בירושלים‪ ,‬התפתחה להתנגשות בין יהודים לערבים‬
‫הארגון של ההתקפות מסיקים רוב חוקרי התקופה כי הערבים התארגנו לפעולה‬
‫גל‪-‬עד לחללי מאורעות תרפ"א‬
‫בפתח‪-‬תקווה‪ .‬צילום‪ :‬אבישי טייכר‪.‬‬
‫מראש‪.‬‬
‫‪ ,‬תל‪ -‬אביב וכמה מושבות‬ ‫כנופיות ערביות חמושות החלו בתקיפה של יהודי יפו‬
‫נוספות‪ .‬עד סופו של השבוע נרצחו ארבעים ושבעה יהודים ‪ ,‬נמנו מאה ושישה עש ר פצועים ונזק כבד נגרם לרכוש ‪.‬‬
‫היה כי ללא הסיוע‬ ‫כוחות ה‪" -‬הגנה" שהייתה אז בחיתוליה ‪ ,‬הצליחו למלא את תפקידם באופן חלקי ונראה‬
‫הבריטי‪ ,‬היו תוצאות המאורעות חמורות אף יותר ‪ .‬שני אירועים במהלך המאורעות זעזעו את היישוב היהודי‬
‫באופן מיוחד ‪ :‬טבח שנערך בעולים שהתגוררו ב‪" -‬בית העולים " ביפו‪ ,‬ורצח יושביו של "בית ויצקר " באזור אבו‪-‬‬
‫כביר וביניהם הסופר יוסף חיים ברנר ‪.‬‬

‫‪ 3.13.3‬מאורעות תרפ"ט (‪)1929-1928‬‬

‫חצי שנה לאחר האירועים במאי ‪ ,‬ב‪ 2-‬בנובמבר ‪ 1921‬שהיה יום השנה להצהרת בלפור ‪ ,‬התרחשו שוב אירועים‬
‫אלימים ו מרכזם בירושלים ; אך עם סיומם של אירועים אלו ‪ ,‬שלא גבו מחיר בנפש ‪ ,‬נראה היה כי השתרר שקט‬
‫בארץ‪ .‬בספטמבר ‪ 1928‬החלו שוב מאורעות בירושלים על רקע זכויות תפילה בכותל המערבי ‪ .‬כתב המנדט חייב‬
‫את בריטניה לשמור על הסט אטוס‪ -‬קוו (המצב הקיים ) בנוגע למקומות הקדושים ‪ .‬בהתאם לכך ‪ ,‬רחבת הכותל‬
‫נחשבה להקדש מוסלמ י ("ווקף")‪ .117‬לנוכח זאת‪ ,‬תבעו הגופים המוסלמיים שניהלו את הווקף ‪ ,‬כי היהודים יבואו‬
‫למקום לתפילה בלבד ‪ ,‬וביקשו לאסור עליהם להציב ברחבה מתקנים כגון ספסלים ומחיצות ‪ .‬במהלך כל שנות‬
‫העשרים הוגשו תלונות על הפרת התנאים משני הצדדים והן הובילו לתקריות מקומיות ‪ ,‬אך לא מעב ר לכך‪ .‬ביום‬
‫כיפור תרפ "ט הציבו היהודים ברחבת הכותל מחיצת בד ‪ .‬גורמים מוסלמיים לאומני י ם ב ראשות חאג ' אמין אל‪-‬‬
‫חוסייני‪ ,‬שהסית כבר חודשים קודם לכן ‪ ,‬וטען כי היהודים מבקשים להשתלט על הר הבית ‪ ,‬ליבו‬
‫את האירוע השולי ‪ .‬קבוצות יהודיות הגיבו בהפגנות רבות משתתפים ‪ .‬המתיחות נשמרה לאורך‬
‫השנה כולה והתפרצה שוב לקראת ט ' באב (אוגוסט ‪.)1929‬‬
‫העתיקה ‪ ,‬ובהמשך גם על ריכוזים‬ ‫במשך שמונה ימים התנפל המון ערבי מוסת על יהודי העיר‬
‫יהודיים נוספים‪ .‬הפגיעה ביהודי חברון הייתה קשה במיוחד ‪ ,‬מתוך כשש‪ -‬מאות היהודים שהתגוררו‬

‫ניצול מן הטווח‬
‫ביהודי חברון‬

‫‪ 1 116‬במאי (יום הפועלים הבין‪ -‬לאומי) הוא יום חג המבטא סולידריות בין ארגוני הפועלים ואיגודי העובדים בכל העולם ‪ .‬מקורו של היום‬
‫בהפגנות שנערכו בתאריך זה בקנדה ובארצות הברית ‪ ,‬בסוף המאה התשע‪ -‬עשרה‪ .‬הוא נחוג באופן בולט במיוחד במדינות קומוניסטיות ‪ ,‬אך‬
‫מצוין בדרכים שונות גם במדינות אחרות ‪ .‬בעבר היה יום זה בולט מאוד במרחב הציבורי בישראל ‪.‬‬
‫‪ 117‬ווקף (הקדש מוסלמי )‪ ,‬רכוש השייך לדת המוסלמית ‪ ,‬וכ ל שימוש הנעשה בו והכנסות המופקות ממנו ‪ ,‬מוקדש ים אך ורק לצרכיה ‪.‬‬
‫‪58‬‬
‫* גרסה שנייה‬
 ‫בעיר‪ ,‬נרצחו למעלה משישים ‪ ,‬ובעקבות הטבח חדל היישוב היהודי בעיר להתקיים ‪ .‬טבח נוסף התרחש בצפת בה‬
‫נרצחו כשמונה‪ -‬עשר יהודים ‪ .‬הפורעים התנפלו על מספר יישובים נוספים ובהם ‪ :‬המושבה מוצא ‪ ,‬המושבה באר‪-‬‬
‫טוביה וחוות חולדה ‪ .‬כנופיות ערביות ניסו לפגוע בריכוזים יהוד יים גם בערים עזה ‪ ,‬תל‪-‬אביב וחיפה ; אך נבלמו‬
‫‪ ,‬רמלה‪ ,‬ג'נין ועכו ‪ .‬עם‬ ‫בידי כוחות "ההגנה " ו"בית"ר"‪ .‬הבריטים פינו קהילות יהודיות קטנות מן הערים שכם‬
‫תום המאורעות נמנו מאה שלושים ושלושה הרוגים יהודים ושלוש מאות שלושים ותשע ה פצועים‪.‬‬
‫היישוב היהודי הוכה בהלם מעוצמת הפר עות‪ ,‬מהיקפן‪ ,‬מהיכולות המוגבלות של "ההגנה " שלא הצליחה לבלום‬
‫את הפורעים לחלוטין ומאבדן השליטה של הבריטי ם‪ ,‬שנתפסו עד אז כמג ני המפעל הציוני בארץ ‪ .‬כמו‪-‬כן‪ ,‬הטבח‬
‫בחברון ובצפת הוכיח שהמאבק הערבי אינו מכוון נגד ה "יישוב החדש " בלבד אלא נגד כל נוכחות יהודית בארץ ‪.‬‬
‫בפועל הביאו ה מאורעות להפרדה הולכת וגוברת בין היהודים והערבים בארץ ‪ ,‬נקודה עליה עומד הסופר ש "י‬
‫עגנון‪:‬‬
‫שכניהם‬ ‫"קודם לפרעות תרפ "ט הי יתה בקעה [שכונת בקעה בירושלים ] מיושבת מישראל ‪ ,‬והיו ישראל דרים עם‬

‫יו לוקחים רפואות לחלואיהם ‪ ...‬יהודי‬ ‫הערבים בשלום ובמישור ‪ .‬באוטו בוס אחד היו נוסעים ובבית מרקחת אחד ה‬
‫‪ ...‬לפתע פתאום‬ ‫כשהיה מברך את הערבי היה מברכו בערבית וערבי כשהיה מברך את היהודי היה מברכו בעברית‬

‫באו ימי הפרעות של שנת תרפ "ט‪ .‬דם ישראל נשפך בידי שכניהם הערבים שישבו ע ימהם כאחים אהובים ‪ .‬נפל פחד‬
‫הערבים על היהודים וכל מי שהיה דר בין הערביים ברח על נפשו"‬

‫השני (של פספילד )‬ ‫בעקבות המהומות הטילו הבריטים הגבלות על ההגירה היהודית במסגרת הספר הלבן‬
‫"הגנה" שהלכה וגדלה ופריסתה‬ ‫‪ .118 1930‬בנוסף‪ ,‬האירועים הביאו לשינויים רבים ב‪-‬‬ ‫שהתפרסם בשנת‬
‫הגיאוגרפית התרחבה ‪.‬‬

‫‪ 3.13.4‬מאורעות תרצ"ו‪-‬תרצ"ט (המרד הערבי הגדול‪)1939-1936 ,‬‬

‫‪ 3.13.4.1‬השלב הראשון ‪ :‬מאורעות תרצ "ו‬
‫באפריל ‪ 1936‬החל שלב חדש במאבק הלאומי ‪ .‬מנקודת המבט הערבית זה היה מרד נגד המשך שלטון המנדט‬
‫בארץ‪ ,‬ומכאן הכינוי שנתנו לו ‪" :‬המרד הערבי הגדול "‪ .‬הוועד הערבי העליון ‪ 119‬שהוקם בראשית המרד ‪ ,‬דרש מן‬
‫הבריטים הפסקה מוחלטת של העלייה היהודית ‪ ,‬איסור מכירת קרקעות ליהודים והעברת השליטה בארץ לידי‬
‫הרוב הערבי ‪ .‬לעומת זאת ‪ ,‬מנקודת המבט היהודית ‪ ,‬זה היה עוד שלב בסכסוך הלאומי המחריף על עתיד ארץ‪-‬‬
‫ישראל‪ ,‬המשך ישיר להתנכלויות הערבים למפעל הצי וני‪ ,‬מכאן שמם של האירועים בפי היהודים "מאורעות "‪.‬‬
‫המרד נגד הבריטים וההתנכלויות ליישוב היהודי ‪ ,‬כללו שביתה כללית של המגזר הערבי שנועדה לפגוע במערכת‬
‫הכלכלית הארץ‪-‬ישראלית‪ ,‬ומאות פעולות טרור וגרילה שכוונו נגד יישובים יהודיים ו מטרות בריטיות ‪ .‬לראשונה‪,‬‬
‫מרכז הכובד של האלימות לא היה התפרעויות המוניות אלא פעולות מתוכננות של קבוצות חמושות שהתארגנו‬
‫‪ .‬בסוף אפריל גויסו‬ ‫והתאמנו לפני ביצוען ‪ .‬אל מול מציאות זו הוגבר שיתוף הפעולה בין היהודים והבריטים‬
‫נוטרים‪ .‬הנוטרים קיבלו מן ה בריטים נשק‪ ,‬מדים ומחצית משכרם‬ ‫לראשונה שוטרים יהודים שכונו לימים‬
‫ושירתו תחת פיקודם של קצינים בריטים ‪ .‬תפקידם היה להגן על הי ישובים היהודיים ‪ ,‬על הדרכים ועל אתרים‬
‫אסטרטגיים‪ .‬הנוטרים שיתפו פעולה עם ההגנה ושימשו לא פעם כיסוי חוקי לפעילותה המחתרתית ‪.‬‬
‫‪ 3.13.4.2‬השלב השני (מאורעות תרצ "ח‪-‬תרצ"ט)‬
‫בעקבות הגל הראשון של המאורעות ‪ ,‬מינו הבריטים את ועדת פיל ‪ ,‬עליה הוטל לבדוק את הסיבות לפרוץ‬
‫המאורעות ולהציע פתרון לסכסוך היהודי‪ -‬ערבי המתהווה ‪ .‬חברי הוועדה הגיעו למסקנה כי בארץ חיות זו בצד זו‬

‫‪ 118‬על מדיניות הבריטים כלפי היהודים ‪ ,‬ראה פרק נפר ‪.‬‬

‫‪119‬‬
‫הוו עד הערבי העליון היה גוף ההנהגה המרכזי שהוביל את מאבקם של ערביי ארץ ישראל בתנועה הציונית ‪ .‬הוועד הוקם בשנת ‪ 1936‬והיה‬
‫פעיל עד לסיום מלחמת העצמאות‪ .‬הקו התקיף שהנהיג והתנגדותו לכל פתרון מדיני ‪ ,‬העלו אותו על מסלול התנגשות עם הבריטים ‪ .‬בשנת ‪,1937‬‬
‫לאחר רצח איש ממשל בריטי בגליל (לואיס אנדרוס )‪ ,‬הוגלו חבריו לאיי סיישל ‪ ,‬ויושב ראש ה וועד‪ ,‬חאג' אמין אל‪ -‬חוסייני‪ ,‬ברח ללבנון ‪ .‬הוועד‬
‫הודי‪.‬מכוסה במגנים נגד זריקת רימונים ואבנים‬
‫‪1959‬‬ ‫אוטובוס י‬
‫חזר לפעול באופן סדור ב‪ 1945-‬וייצג את ערביי ארץ‪ -‬ישראל בדיונים השונים על גורלה של הארץ‪ .‬הוועד פורק סופית ב‪-‬‬
‫‪59‬‬
‫* גרסה שנייה‬
 ‫שתי קהילות לאומיות בעלות א ינטרסים ושאיפות מנוגדים ‪ ,‬וכי המשך שלטון המנדט עשוי רק להחריף את‬
‫הבעיה‪ .‬הם הציעו ‪ ,‬על כן‪ ,‬לחלק את הארץ לשתי מדינות ‪ :‬מדינה ערבית על רוב שטחה של הארץ ‪ ,‬ומדינה יהודית‬
‫באזורי ההתיישבות המרכזיים של היהודים (שכונו ה‪ N -‬היישובי)‪ .‬את המקומות הקדושים באזור ירושלים ‪ ,‬את‬
‫נמל יפו ואת ה "מסדרון" המחבר ביניהם ‪ ,‬הם המליצו לשמור בריבונות בריטית ‪.‬‬
‫הצד היהודי התלבט כיצד לקבל את המסקנות ‪ ,‬היו שבירכו על ההמלצה להקים מדינה יהודית והיו שהצביעו על‬
‫השטח המצומצם שהוקצה לה ‪ .‬בצד הערבי דחה הרוב א ת ההצעה על הסף ועם פרסום המסקנות ‪ ,‬פתח בגל נוסף‬
‫‪ .‬הן פגעו ביישובים‬ ‫של אלימות ‪ .‬בסיסן של כנופיות המורדים היה בכפרים ובשכונות ערביות עליהן השתלטו‬
‫ובתחבורה היהודיים ובמטרות ממשל בריטיות ; בנוסף‪ ,‬הן איימו על גורמים ערביים מתונים שהתנגדו להן ואף‬
‫פגעו בהם‪.‬‬
‫הבריטים החריפו את תגובתם ‪ ,‬רדפו אחר הכנופיות‪ ,‬ניסו לפגוע במפקדותיהן ויזמו פ עולות ענישה כנגד כפרים‬
‫שנתנו להן מקלט‪ .‬אחד מן הקרבות המכריעים והחריפים ביותר במהלך המרד ‪ ,‬התרחש בסוף קיץ ‪ 1938‬לאחר‬
‫שהמורדים השתלטו על העיר העתיקה בירושלים ‪ .‬הבריטים הטילו מצור על העיר ‪ ,‬הפסיקו את החשמל ו את‬
‫הקשר הטלפוני וכבשו א ותה מחדש בקרב שנמשך חמישה ימים ‪ .‬בסוף אוקטובר ‪ 1938‬הוטל ממשל צבאי על‬
‫הארץ ונשלחה תגבורת על‪ -‬מנת לגדוע את המרד ‪ .‬לאחר שהשתרר שקט יחסי ‪ ,‬במהלך ‪ ,1939‬נסלל כביש הצפון ‪,‬‬
‫כביש ביטחון על הגבול בין ישראל ללבנון ‪ ,‬על‪-‬מנת למנוע חדירה של נש ק וגורמי טרור אל הארץ ‪ .‬בנוסף‪ ,‬נבנו בכל‬
‫הארץ מצודות משטרה שכונו מצודות טיגרט ‪ ,‬במטרה לה גביר את השליטה והביטחון ‪ .‬רבות ממצודות אלו‬
‫קיימות גם כיום ומשמשות את כוחות הביטחון ‪ .‬מג" ב אף אימץ את תבנית המצודה והיא מופיעה בסמלו ובתג‬
‫היחידה שלו‪.‬‬
‫במהלך שנים אלו הוסיפו הבריטים לחזק את שיתוף הפעולה הב יטחוני עם ה יישוב היהודי ‪ .‬ביוני ‪ 1938‬הוקמו‬
‫פלגות הלילה המיוחדות בהן שרתו נוטרים יהודים לצד חיילים בריטים ‪ .‬הפלוגות פעלו בהתאם לתו "ל (תורת‬
‫לחימה) שבנה מייסדן ‪ ,‬הקצין הבריטי אורד צ 'ארלס וינגייט ‪ .120‬הן היוו למעשה‪ ,‬יחידות קומנדו קטנות וניידות‬
‫שתרמו תרומה חשובה למלחמה בטרור בכלל ולשמירה על צינור הנפט עירק‪ -‬חיפה בפרט‪.‬‬
‫‪ .‬עמדתם של מוסדות היישוב הייתה שיש להבליג על‬ ‫היישוב היהודי התלבט כיצד להגיב ביחס לגלי האלימות‬
‫פעולות טרור ערביות ואסור להגיב עליהן בפעולות טרור נגדיות ולפ גוע בחפים מפשע ; על‪-‬פי מדיניות זו פעל הכוח‬
‫הצבאי המרכזי של היישוב – ה"הגנה"‪ .‬האצ "ל‪ ,‬לעומת זאת ‪ ,‬סבר כי יש לגבות את מחיר הדמים של הנרצחים‬
‫היהודים מן הצד הערבי וביצע פעולות שכללו פגיעה באוכלוסייה אזרחית ‪ ,‬בניגוד לעמדת מוסדות הי ישוב‪.‬‬
‫במהלך הגל השני של המאורעות ‪ ,‬נחנך נמל תל‪ -‬אביב (פברואר ‪ )1938‬שהרעיון לבנייתו הועלה עוד במהלך הגל‬
‫הראשון של המאורעות ‪ ,‬לנוכח השביתה שכפו הערבים בנמלי הים האחרים ‪ .‬בנוסף‪ ,‬הוקמו עוד מספר נקודות‬
‫יישוב יהודיות במסגרת שכונתה "חומה ומגדל " ועיקריה‪ :‬הקמה של מהירה של י י שובים שאופיינו בגדר מקיפה‬
‫בנויה עץ וחצץ‪ ,‬מגדל שמירה ומספר צריפי מגורים ‪ .‬באופן הזה הוקמו למעלה מחמישים י ישובים חקלאיים ‪.‬‬

‫‪ 3.14‬התפתחות כח המגן העברי‬

‫כפי שראינו בשער החמישי ובפרק הראשון של שער זה ‪ ,‬החל מתקופת העלייה השנייה החל להתבסס בארץ כח‬
‫מגן עברי שעסק בשמירה ובהגנה ‪ .‬בפרק זה נבקש לסקור בקצרה את כלל המחתרות ‪ ,‬הגופים ושיתופי הפעולה עם‬
‫צבאות זרים שהתקיימו בארץ‪ -‬ישראל קודם להקמתו של צה "ל‪ .‬הפרק הוא מושגי באופיו ודן בכל ארגון וארגון‬
‫בנפרד במטרה להשלים את התמונה ולסקור את הגופים שיצרו את התשתית עליה נשען צה "ל בעת הקמתו ‪.‬‬

‫‪ 120‬אורד צ ' ארלס וינגייט (‪ ,)1944-1903‬קצין בצבא הבריטי ‪ ,‬התמחה בלוחמה זעירה (לו"ז) ובהתמודדות עם פעולות גרילה ‪ .‬וינגייט היה אוהד‬
‫של הציונות ויזם את הקמתן של פלגות הלילה המיוחדות ‪ .‬יחסיו החמים עם התנועה הציונית העניקו לו את הכינוי הידיד‪ .‬במהלך מלחמת‬
‫העולם השנייה נהרג וינגייט בהתרסקות מטוס בהודו ‪.‬‬
‫‪60‬‬
‫* גרסה שנייה‬
 ‫‪ 3.14.1‬ארגוני השמירה‬
‫‪ 3.14.1.1‬בר‪ -‬גיורא‬
‫‪121‬‬
‫‪ ,‬על‪-‬‬ ‫בר‪-‬גיורא הוא ארגון השמירה הראשון בארץ‪ -‬ישראל‪ .‬הוא הוקם בשנת ‪ ,1907‬במהלך ימי העלייה השנייה‬
‫ידי קבוצת פעילים ממפלגת "פועלי ציון " ובראשו עמד ישראל שוחט ‪ .122‬הארגון נקרא על שמו של שמעון בר‪-‬‬
‫גיורא‪ ,‬אחד ממנהיגי המרד הגדול והוקם במטרה ליטול את האחריות על השמירה והביטחון של היישוב היהודי‬
‫בארץ‪-‬ישראל מידי השומרים הזרים (הערבים)‪ .‬סי סמת הארגון הייתה "בדם ואש יהודה נפלה ‪ ,‬בדם ואש יהודה‬
‫תקום"‪.‬‬
‫חברי "בר‪-‬גיורא" נתקשרו בחו קה של משמעת חזקה וחשאיות‪ .‬החברים קיבלו על עצמם את העבודה והשמירה‬
‫בחוות סג'רה וכעבור זמן מה הצליחו "לכבוש" את השמירה גם במסחה (כפר תבור) ובמושבות נוספות‪.‬‬

‫שאלה למחשבה‪:‬‬
‫איזה מסר בקשו מקימי הארגון להעביר בבוחרם את השם "בר‪-‬גיורא"?‬

‫‪ 3.14.1.2‬השומר‬
‫ארגון‬ ‫בשנת ‪ ,1909‬בעקבות הצלחתם של חברי "בר‪-‬גיורא"‪ ,‬הוחלט על הרחבת פעילות השמירה ועל הקמתו של‬
‫גלוי ורחב יותר שיהווה "הסתדרות שומרים " – ארגון "השומר "‪ .‬מטרתו הייתה גם היא ליטול את האחריות על‬
‫השמירה והביטחון של היישוב היהודי בארץ ‪-‬ישראל מידי השומרים הזרים (הערבים)‪.‬‬
‫אנשי "השומר" היו ברובם אנשי העלייה השנייה ‪ ,‬חברי "פועלי ציון " שהושפעו מתנועת המהפכה ברוסיה ‪ ,‬והיו‬
‫פעילים בהגנה העצמית היהודית כנגד הפרעות שם‪ .‬המועמדים להצטרפות לארגון נאלצו לעמוד בבחינות גופני ות‬
‫ואידיאולוגיות‪ ,‬בסופן נערך טקס השבעה סודי ‪ .‬בתחילה הם פעלו לביסוס השמירה העברית בגליל ואחר כך פנו‬
‫גם ל מושבות הוותיקות – ראשון לציון‪ ,‬רחובות וחדרה ‪" .‬השומר " היה אף אחראי להקמתם של מספר י ישובים‬
‫ובהם תל עדשים וכפר גלעדי ‪ .‬ב‪ 1913-‬הגיע ה ארגון לשיא כוחו והצליח "לכבוש" את השמירה במושבות רבות אך‬
‫חודשים ספורים לאחר מכן ‪ ,‬סולק מחלקן ‪ ,‬ועם פרוץ מלחמת העולם הראשו נה‪ ,‬נאלץ לרדת למחתרת וכמה‬
‫מחבריו נעצרו‪.‬‬
‫עם ראשיתו של השלטון הבריטי בארץ והקמתה של מפלגת "אחדות העבודה " סברו רבים ממנהיגי היישוב כי יש‬
‫להטיל את השמירה על גוף רחב ועממי‪ ,‬בניגוד לעמדתם של ותיקי "השומר" ששאפו לשמור על האופי החצי‪-‬‬
‫חשאי והאליטיסטי של הארגון‪ .‬על רקע חילוקי דעות אלו‪ ,‬ובצל מאורעות תל ‪-‬חי‪ ,123‬התכנסה במאי ‪ 1920‬האספה‬
‫האחרונה של "השומר"‪ ,‬במסגרתה הוחלט שהארגון יתפרק מרצונו ויעביר את סמכויותיו הביטחוניות למפלגת‬
‫"אחדות העבודה"‪ .‬ימים אחדים לאחר מכן הוכרז בוועידת "אחדות העבודה" בכנרת על הקמת ארגון "ההגנה "‪.‬‬

‫‪:‬‬
‫למחשבה‬ ‫שאלה‬
‫במהלך השנים סיגלו לעצמם אנשי השומר צורת לבוש‪ ,‬צורת דיבור ומנהגים אותם שאבו‬
‫מהתרבות הערבית ( כך למשל נהגו לחבוש כאפייה)‪ ,‬מה לדעתכם מייצגת התנהגות זו?‬

‫‪ 3.14.2‬במלחמת העולם הראשונה‬

‫‪ 3.14.2.1‬ניל"י (נצח ישראל לא ישקר )‬

‫‪ 121‬על העלייה השנייה‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪.‬‬

‫ישראל שוחט ‪ ,)1961-1886( ,‬ממקימיה של מפלגת "פועלי ציון" וממנהיגיו של ארגון "בר‪-‬גיורא" וארגון "השומר "‪ .‬שוחט עלה לארץ במהלך‬
‫העלייה השנייה והיה פעיל מאוד בהנהגת היישוב ותנועת הפועלים ‪ ,‬עם הקמת המדינה התמנה ליועץ משפטי במשרד המיעוטים ובמשרד‬
‫המשטרה ‪.‬‬
‫‪ 123‬על מאורעות תל‪-‬חי‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪.‬‬
‫‪61‬‬
‫* גרסה שנייה‬
‫ניל"י היה גוף מחתרתי שהוקם ב‪ 1915 -‬על‪-‬ידי אהרון אהרונסון וכמה מצעירי מושבות העלייה הראשונה שביקשו‬
‫לסייע לבריטים לכבוש את הארץ מידי הטורקים במהלך מלחמת העולם הראשונה ‪ ,124‬מתוך הנחה ששלטונם‬
‫יקדם את האינטרס הציוני ‪ .‬במהלך פעולתה סייעה המחתרת במסירת מידע לבריטים על תנועות ומתקנים של‬
‫טורקיה ומעצמות המרכז ‪ ,‬בהן הם נלחמו ‪ .‬ניל"י מנתה מספר מצומצם של חברים ‪ ,‬מרכזה היה בז יכרון יעקב ובין‬
‫מנהיגיה יש להזכיר ‪ ,‬לצד אהרונסון ‪ ,‬גם את אבשלום פיי נברג ‪ .125‬אנשי הארגון הצליחו ליצור קשר עם הבריטים‬
‫‪ .‬פעילותם עוררה‬ ‫שהתנהל‪ ,‬על‪-‬פי רוב ‪ ,‬באמצעות ספינה שהגיעה ממצרים אל חוף עתלית‬
‫התנגדות ביישוב ובקרב מנהיגים ציוניים ‪ ,‬בשל החשש כי הטורקים עשויים להעניש את‬ ‫אהרון אהרונסון‬

‫היישוב כולו במ קרה שתתגלה המחתרת ‪ .‬אף‪ -‬על‪-‬פי‪-‬כן‪ ,‬בין ניל "י לבין ההנהגה הציונית התקיימו קשרים‬
‫"י אל הבריטים וגילו את קיומה של‬ ‫מסוימים‪ .‬בספטמבר ‪ 1917‬לכדו הטורקים יונת דואר ששלחו אנשי ניל‬
‫המחתרת‪ .‬הם פשטו על זיכרון יעקב וביצעו מעצרים המוניים ‪ .‬בין העצורים היו שרה אהר ונסון‪ ,‬אחותו של אהרון‬
‫‪126‬‬
‫וכן גם ויוסף לישנסקי ונעמן בלקינד ‪ ,‬שניים מחברי הארגון‬ ‫וחברת הארגון ‪ ,‬שהתאבדה לאחר עינויים קשים‬
‫שנתלו בדמשק‪.‬‬

‫למחשבה‬
‫‪:‬‬ ‫שאלה‬
‫בתקופת פעולתה ומייד לאחר שנחשפה בידי הטורקים זכתה ניל"י לביקורת רבה מצידו של‬
‫הישוב‪ .‬יחד עם זאת בחלוף השנים השתנה יחס זה והיא הפכה לחלק מן הסיפור הממלכתי של‬
‫בניית כח המגן העברי‪ ,‬מה לדעתכם הוביל לשינוי?‬

‫‪ 3.14.2.2‬הגדודים העבריים‬
‫"הגדודים העבריים " הם כינוי ל גדודי צבא יהודיים שהוקמו על ‪-‬ידי הבריטים במלחמת העולם הראשונה ולחמו‬
‫לצדם נגד מעצמות המרכז ‪ .‬הוגה הרעיון היה זאב ז'בוטינסקי‪ ,‬שראה בגדודים אמצעי להשגת תמיכה בריטית‬
‫בהגשמת השאיפות הציוניות בארץ‪ -‬ישראל ובהזדמנות להכשרת "כח מגן עברי"‪.‬‬
‫הגדוד הראשון היה "גדוד נהגי הפרדות "‪ .‬הוא הורכב מיהודים בעלי נתינות זרה אותם גירשו הטורקים מ ן הארץ‬
‫עם פרוץ המלחמה ‪ .‬הגדוד היה גדוד תובלה שנועד לסייע לבריטים בקרבות בגליפולי ‪ ,127‬מפקדו היה קולונל בריטי‬
‫וסגנו היה יוסף טרומפלדור ‪ .‬עם סיום המערכה ולאחר שעוטר ‪ ,‬בשנת ‪ ,1916‬פונה הגדוד ופורק ‪ .‬חלק מחיילי ו‬
‫התנדבו להמשך שירות והועברו ללונדון ‪ ,‬שם היוו גרעין לגדוד חדש שהוקם בחודשים הבאים ‪.‬‬

‫ועסקו‬ ‫בעקבות לחצו של ז ' בוטינסקי הוקמו בשנים הבאות גדודים נוספים שהורכבו מקבוצות יהודים שונות‬
‫בלחימה ממש ‪ .‬בסוף ‪ 1917‬הוקם " הגדוד הראשון (‪ ) 38‬של קלעי המלך " (הגדוד הלונדוני ) שהורכב ברובו‬
‫ממהגרים יהודים מ מוצא רוסי שהתגוררו בבריטניה ‪ .‬לאחר פרסום הצהרת בלפור ‪ ,128‬הוקם "הגדוד השני (‪) 39‬‬
‫של קלעי המלך " (הגדוד האמריקני ) שהורכב ברובו ממהגרים יהודים שחיו בארצות הברית אך טרם החזיקו‬
‫באזרחות אמריקנית ‪ ,‬ומגרע ין של אנשי "החלוץ" בהנהגת יצחק בן צבי ודוד בן‪ -‬גוריון (שגורשו מארץ ישראל ב‪-‬‬

‫‪ 124‬על היישוב בארץ בתקופת מלחמת ה עולם הראשונה ‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪.‬‬
‫‪125‬‬
‫אבשלום פיינברג (‪ ,)1917-1889‬פעיל מרכזי בניל"י‪ ,‬עבד כעוזרו של אהרונסון בתחנה החקלאית שהקים בעתלית ‪ .‬פיינברג ניסה ליצור קשר‬
‫עם הבריטים שישבו במצריים מספר פעמים‪ .‬באחד מניסיונותיו זוהה על‪ -‬ידי בדואים מקומיים ונהרג בקרב עמם ‪ .‬עצמותיו הועלו להר הרצל ‪.‬‬
‫‪126‬‬
‫שרה אהרונסון (‪ ,)1917-1890‬מראשי מחתרת ניל "י‪ ,‬אחותו של אהרון אהרונסון ‪ .‬אהרונסון נתפסה על‪ -‬ידי הטורקים ועונתה בעינויים קשים ‪.‬‬
‫על‪-‬מנת למנוע מעצמה עינויים נוספים‪ ,‬ובמטרה לא להסגיר את סודות המחתרת ‪ ,‬ניסתה להתאבד ומתה מפצעיה כעבור מספר ימים ‪ .‬קבורה‬
‫בזכרון יעקב ‪.‬‬
‫‪ 127‬גליפולי הוא חצי אי במצרי הדרנלנדים המפרידים בין אסיה לאירופה (כיום בשטח טורקיה )‪ .‬במלחמת העולם הראשונה נערכו באזור‬
‫קרבות רבים בין מדינות ההסכמה בראשות בריטניה לבין מע צמות המרכז בראשות טורקיה ‪.‬‬
‫‪ 128‬ראה עמ' ‪.79‬‬
‫‪62‬‬
‫* גרסה שנייה‬
 ‫‪" .)1915‬הגדוד השלישי (‪ ) 40‬של קלעי המלך " (הגדוד האר ץ‪-‬ישראלי)‪ ,‬הוקם לאחר שהבריטים כבר החלו בכיבוש‬
‫הארץ והגיעו לריכוז היהודי באזור המרכז ‪ .‬הגיוס הוביל למחלוקת פנימית קשה ביישוב‪ ,‬אך בסופו של דבר‬
‫הצליח לסחוף צעירים רבים ‪ .‬הגדודים השונים לקחו חלק במאמץ המלחמתי ועם תום המלחמה ‪ ,‬היוו חלק ניכר‬
‫מן הכוחות הבריטיים ששהו בארץ‪ -‬ישראל‪ .‬לאחר המלחמה פורקו שני הגדודים הראשונים ואילו הגדוד הארץ‪-‬‬
‫ישראלי הפך ל‪" -‬גדוד הראשון ביהודה "‪ ,‬ולימים הפך לחלק מחיל המצב הקבוע בארץ והוסיף להתקיים עד למאי‬
‫‪ .1921‬יצוין כי משתחררי הגדודים העבריים היו לפלוגות ההגנה הראשונים של ירושלים במאורעות תר "פ‪.‬‬

‫שאלה למחשבה‪:‬‬
‫הגדודים העבריים פעלו במסגרת צבא זר‪ ,‬מדוע אם כן אנו רואים בהם חלק מבנייתו של כוח‬
‫המגן העברי?‬

‫‪ 3.14.3‬ארגוני המחתרת‬
‫‪ 3.14.3.1‬ה"הגנה"‬
‫לאחר כיבוש א רץ‪-‬ישראל בידי הבריטים ב תום מלחמת העולם הראשונה ‪ ,‬סברו רבים כי הם ייטיבו את המצב‬
‫הביטחוני בארץ ועל כן אין עוד צורך בארגוני השמירה ‪ .‬אולם כפי שראינו ‪ ,‬תוך שנים מעטות התלקח הסכסוך‬
‫הישראלי‪ -‬ערבי לכדי שורה של אירועים אלימים ‪ .‬באמצע יוני ‪ ,1920‬התכנס ה בקבוצת כנרת ועידה של מפלגת‬
‫"השומר " ולהקים ארגון חדש – "ההגנה"‪.‬‬ ‫"אחדות העבודה "‪ .‬לאחר ויכוחים מרים נפלה ההחלטה לפזר את‬
‫הוחלט כי ארגון זה יהיה עממי ורחב ‪ ,‬כך שיוכל להתמודד עם האיום הנשקף על היישוב ולהגן עליו‪ .‬מטרת הארגון‬
‫הייתה להוות כוח צבאי עממי גדול הכפוף למרות מוסדות היישוב וכולל בתוכו כל גבר ואישה הכשירים לשירות‪.‬‬
‫המאורעות של‬ ‫ה"הגנה" עסקה בהגנה על היישובים והשכונות היהודיים במהלך‬
‫וגדול יותר‪ .‬ב‪,1930-‬‬ ‫שנות העשרים ‪ ,‬כשהיא הופכת בהדרגה לארגון ריכוזי‬
‫בעקבות לקח ממאורעות תרפ "ט‪ ,‬הוקמה "המפקדה הארצית " ‪ -‬גוף אזרחי בו היו‬
‫הסתדרות העובדים ושלושה נציגים נוספים של‬ ‫חברים שלושה נציגים של‬
‫"המחנה האזרחי " ( איכרים‪ ,‬עירוניים‪ ,‬רוויזיוניסטים ) שפיקח על פעולות הארגון ‪.‬‬
‫במרוצת השנים הבאות הוק מה רשת להברחת נשק מאירופה במטרה לחמש את‬
‫אלחוטאית בהגנה‬
‫חברי הארגון‪.‬‬
‫במהלך מאורעות תרצ"ו‪-‬תרצ"ט גבר שיתוף הפעולה בין הארגון לבין הבריטים במסגרת הנוטרות ‪ ,‬פלוגות הלילה‬
‫"גדרות" היישובים‬ ‫המיוחדות ועוד במקביל הוקמו פלוגות שדה (פו"ש)‪ ,‬יחידות ניידות שיצאו אל מחוץ ל‪-‬‬
‫‪ .‬הארגון אף לקח חלק בפעו לות בלתי‪-‬‬ ‫והשכונות היהודיים על‪ -‬מנת לקדם את הפורעים ולאתר את בסיסיהם‬
‫חוקיות כגון העלייה על הקרקע של יישובי "חומה ומגדל " ופעולות ההעפלה‪.‬‬
‫‪ .‬ב‪ 15-‬במאי ‪1941‬‬ ‫במהלך מלחמת העולם השנייה התהדק שיתוף הפעולה עם הבריטים‬
‫הוקם ה פלמ"ח (פלוגות המחץ)‪ ,‬על רקע איום פלישה של כוחות צבא גרמניים ואפשרות‬
‫השתלטותם על ארץ‪-‬ישראל‪ .‬הפלמ"ח היווה "חטיבה ארצית מגויסת "‪ ,‬כלומר‪ ,‬יחידה‬
‫צבאית שעמדה לרשות הפיקוד העליון והמנהיגות המדינית של היישוב‪ .‬כל עוד עמד איום‬
‫ידי הבריטים ‪ ,‬אך כאשר סכנה זו‬ ‫הפלישה הגרמני בתוקף ‪ ,‬נתמך ואומן הארגון על‪-‬‬
‫‪ .‬על‪-‬מנת לממן את‬ ‫התרחקה‪ ,‬הסירו ממנו הבריטים את ידם והוא הפך לגוף מחתרתי‬
‫פעילויות הפלמ "ח‪ ,‬חילקו מחלקות יו את זמנן בין אימונים לבין עבודה בקיבוצים‪ .‬המסגרת‬
‫הארגונית שנוצרה בפלמ "ח והחלוקה לגדודים ‪ ,‬פלוגות‪ ,‬מחלקות ו "שירותים " המופקדים על תחומים מיוחדים ‪,‬‬
‫השפיעה רבות על צה "ל והיוותה את התשתית למבנהו הארגוני ‪.‬‬
‫השנייה‪ ,‬שימשו ה "הגנה " והפלמ "ח מכשיר הביצוע של ה מוסדות הלאומיים‬ ‫בשנים שלאחר מלחמת העולם‬
‫‪63‬‬
‫* גרסה שנייה‬
‫להקמת מדינה יהודית ‪ ,‬עסקו בא ינטנסיביות בפעולות ההעפלה ‪ ,‬בהקמה‬ ‫ביצירת לחץ על ממשלת המנדט‬
‫ובאבטחה של נקודות יישוב חדשות ושל תשתיות לאומיות ועוד ‪ .‬עם פרוץ מלחמת העצמאות ב‪ 30 -‬בנובמבר ‪,1947‬‬
‫מילאו ה "הגנה" והפלמ"ח תפקיד מפתח בהגנה על הי ישוב‪ .‬על‪-‬בסיס ה פלמ"ח שולבו בצה "ל שלוש חטיבות‪:‬‬
‫הראל‪ ,‬יפתח והנגב‪ ,‬שלחמו בגזרות השונות ‪ .‬עם הקמתו של צה "ל פורקה ה "הגנה " אך גופיה ‪ ,‬מחלקותיה ואנשיה‬
‫היוו את הבסיס להקמתו של הצבא החדש ‪ .‬בחודשים הבאים הוסיף ה פלמ"ח לפעול בתוך צה "ל במס גרת נפרדת ‪,‬‬
‫אך ב‪ 5-‬בנובמבר ‪ ,1948‬הוא פורק לחלוטין‪.‬‬

‫‪:‬‬
‫למחשבה‬ ‫שאלה‬
‫במסגרת פעולתה נדרשה ה"הגנה" לפעול לעתים גם כנגד המחתרות האחרות שנתפסו על‪-‬‬
‫ידי ראשי היישוב כמי שמפרות את רצון העם ואינן מצייתות למרותו‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬עם הקמת‬
‫מדינת ישראל נדרשו המחתרות לפעול בשיתוף פעולה ולבסוף שולבו כולן בצה"ל‪ .‬כיצד ניתן‬
‫היה לדעתכם להתגבר על משקעי העבר ולהתחיל בפעולה משותפת?‬

‫‪ 3.14.3.2‬האצ"ל (ארגון צבאי לאומי )‬

‫בעקבות מאורעות תרפ "ט (‪ ,)1929‬מדיניות ההבלגה והאכזבה מביצועיה‪ ,‬התעוררה ביקורת על דרכה של ה "הגנה "‬
‫ודרישה שתעבור לפעולות אקטיביות יותר ‪ .‬באפריל ‪ 1931‬פרשו ממנה מפקד מחוז ירושלים של הארגון‪ ,‬אברהם‬
‫תהומי‪ ,)1990-1903( ,‬וקבוצת מפקדים ששמרו לו אמונים ‪ ,‬והקימו ארגון מחתרת חדש ‪ ,‬שכונה בתחילה "ארגון‬
‫ב'"‪ .‬בחודשים הבאים הצטר פו אליהם צעירים שהשתייכו אל תנועת בית"ר ואל התנועה הרוויזיוניסטית ‪ .‬במאי‬
‫‪ ,1937‬לנוכח מאורעות תרצ "ו‪-‬תרצ"ט שבו אברהם תהומי וחבריו והתאחדו עם ה "הגנה "‪,‬‬
‫ו‪"-‬ארגון ב'" נותר בחזקתם של הרוויזיוניסטים שהעניקו לו שם חדש – ארגון צבאי לאומי‬
‫(אצ"ל)‪.‬‬
‫מטרת הארגון הייתה להביא ל הקמת מדינה יהודית בארץ ‪-‬ישראל על שתי גדות הירדן‬
‫(ארץ‪-‬ישראל המנדטורית והחלק שהפך בשנות בארבעים לממלכת עבר הירדן )‪ .‬לצורך כך‬
‫האמינו מנהיגי ו כי יש לעבור מהבלגה והגנ ה פסיבית להגנה אקטיבית ו לביצוע פעולות‬
‫תגמול נגד הערבים ‪ .‬האצ "ל נתפס על‪ -‬ידי ה "הגנה" והנהגת ה יישוב כארגון סורר שאינו‬
‫מקבל את מרותם ‪ .‬ולכן‪ ,‬היה היחס אליו קשה ובתקופות מסוימות אף הידרדר לרדיפתם ולהסגרתם לשלטונות‬
‫הבריטים (תקופת ה "סזון ")‪.‬‬
‫בתחילה התמקד האצ "ל במעשי תגמול על התקפותיה ם של הערבים ובמבצעי העפלה של התנועה הרוויזיוניסטית‬
‫("עליית אף ‪-‬על‪-‬פי")‪ .‬לאחר פרסום הספר הלבן השלישי (של מקדונלד) במאי ‪ ,1939‬הוא החל לפעול גם נגד מטרות‬
‫בריטיות‪ .‬עם פרוץ מלחמת העולם השנייה השהה הארגון את מאבקו בבריטים ‪ ,‬וכמו ה "הגנה"‪ ,‬ביקש לשתף עם‬
‫הבריטים פעולה במלחמתם בנאצים ‪ .‬קבוצת חברים באצ "ל שהתנגדה להפסקת המאבק נגד הבריטים ‪ ,‬פרשה‬
‫והקימה את ארגון "לוחמי חירות ישראל " ( לח"י)‪ .‬בתחילת ‪ ,1944‬עוד טרם הסתיימה מלחמת העולם השנייה ‪,‬‬
‫חידש האצ "ל את המאבק בבריטים והכריז מ רד על שלטונם‪ .‬באוקטובר ‪ 1945‬הושג הסכם על שיתוף פעולה‬
‫במאבק בבריטים בין המחתרות במ סגרת תנועת "המרי העברי "‪ .‬ב‪ 22-‬ביולי ‪ ,1946‬פוצץ בירושלים מלון המלך‬
‫‪129‬‬
‫ששימש את שלטונות המנדט ‪ ,‬בפעולה שנויה במחלוקת שבוצעה בהובלת האצ "ל אך גונתה לאחר מעשה‬ ‫דוד‬
‫על‪-‬ידי ה‪"-‬הגנה"‪ .‬פעולה זו הובילה לפירוק תנועת "המרי העברי"‪ ,‬ולאחריה המשיך האצ "ל בפעולות עצמאיות ‪.‬‬
‫עם פרוץ מלחמת העצמאות ב‪ 30 -‬בנובמבר ‪ ,1947‬מילא האצ "ל תפקיד בקרבות‪ ,‬בין השאר כבשו כוחותיו את יהוד‬
‫ואת שכונת מנשייה הצמודה ליפו‪ ,‬את רמלה ופעולה ששינתה את פניה של מלחמת העצמאות היא כיבוש הכפר‬
‫דיר יאסין‪ .‬עם פלישת צבאות ערב לארץ ‪-‬ישראל נלחם הארגון בעיקר באזור רמת רחל במטרה לעצור את‬

‫‪ 129‬ראה הערה ‪.184‬‬

‫‪64‬‬
‫* גרסה שנייה‬
‫התקדמות הצבא המצרי‪ .‬לאחר הקמתו של צה"ל ב ‪ 26-‬במאי ‪ 1948‬שולבו כוחות האצ "ל בצה"ל‪ .‬בירושלים (שלא‬
‫הייתה אמורה להיות חלק מן המדינה היהודית בהתאם למתווה שהתקבל באו"ם) המשיכו כוחות האצ "ל לפעול‬
‫באופן עצמאי‪ .‬ביוני ‪ 1948‬התקרבה אל חופי הארץ "אלטלנה" ‪ -‬ספינה שהובילה נשק שרכשו האצ "ל ועולים‬
‫חדשים‪ .‬מנחם בגין‪ ,‬מפקד האצ "ל לשעבר‪ ,130‬דרש שהנשק יועבר לידי יחידות האצ "ל בירושלים‪ ,‬בן ‪-‬גוריון סירב‬
‫לכך‪ .‬בסופו של דבר‪ ,‬הגיעו הדברים לכדי ירי באש חיה בין חיילי צה"ל לאנשי הא צ" ל‪ ,‬והספינה הוטבעה כאשר‬
‫התקרבה אל חופי תל ‪-‬אביב‪ .‬בעימותים נהרגו ‪ 16‬לוחמי אצ "ל‪ 3 ,‬מחיילי צה "ל ועשרות נפצעו ‪ .‬זכורה היא‬
‫דרישתו‪ -‬פקודתו של בגין ‪ " :‬לא לירות " ו" מלחמת אחים לעולם לא "! בעקבות האירוע פורקו לחלוטין יחידות‬
‫האצ"ל ופוזרו בתוך צה "ל‪ ,‬וכמאתיים מאנשי הארגון נעצרו‪.‬‬

‫‪:‬‬
‫למחשבה‬ ‫שאלה‬
‫כמה ימים לאחר הקמת המדינה פרסם מנחם בגין שעמד בראש הארגון בין השנים ‪, 1948-1944‬‬
‫מאמר בעיתון "המשקיף" בו טען‪:‬‬
‫"המרד העברי של השנים תש"ד‪-‬תש"ח הוכתר בהצלחה‪ ,‬המרד העברי הראשון אחרי התקוממות החשמונאים שנסתיים‬
‫בניצחון‪ .‬שלטון השעבוד של בריטניה בארץ מולדתנו‪ ...‬פורק וסולק‪ ...‬הכינו‪ ,‬היטב הכינו וסילקנוהו‪ ,‬לעולם סילקנוהו"‬
‫מהי לדעתך מידת ההשפעה של פעולות האצ"ל והמחתרות האחרות על החלטת הבריטים‬
‫לעזוב את הארץ? האם הם הורתעו מפעולות המחתרת או שהניעו אותם אינטרסים אחרים?‬

‫‪ 3.14.3.3‬הלח"י (לוחמי חירות ישראל )‬

‫עם פרוץ מלחמת העולם השנייה החלו חילוקי דעות באצ"ל‪ :‬רוב חברי הא רגון ובהם מפקדו ‪ ,‬דוד‬
‫תם בגרמניה‬ ‫רזיאל‪ ,131‬החליטו להפסיק את המאבק בבריטים ולשתף עימם פעולה במלחמ‬
‫הנאצית ; קבוצה קטנה ובראשה אברהם ("יאיר") שטרן ‪ ,132‬התנגדו לקו זה וביקשו ל המשיך‬
‫‪ .‬הפורשים הקימו ארגון‬ ‫ולהילחם בשלטון הבריטי בו ראו את האויב המרכזי של היישוב‬
‫מחתרתי קטן שלימים ייקרא "לוחמי חירות ישראל " ( לח"י)‪ ,‬ומטרתו הייתה סילוק הבריטים מן‬
‫הארץ והקמת מדינה יהודית ‪ .‬במהלך פעילותו פגע הלח "י במתקנים ובנציגים בריטיים‪ ,‬פעולות‬
‫שהיו שנויות במחלוקת ביישוב ‪.‬‬
‫הבריטים רדפו את הארגון ‪ ,‬כלאו רבים מחבריו ‪ ,‬וב‪ 12-‬בפברואר ‪ ,1942‬רצחו את שטרן שהיה מנהיגו ‪ .‬בנובמבר‬
‫‪ 1943‬הצליחו חברי הלח "י שהיו כלואים בלטרון לברוח מכלאם ‪ ,‬וביצעו כמה פעולות בולטות ובהן ניסיון‬
‫התנקשות בנציב העליון הבריטי (אוגוסט ‪ )1944‬ורצח הלורד מוי ן ‪ ,133‬השר לענייני המז רח התיכון ש ישב במצרים‬
‫והיה אחראי בין היתר לאיסור עלייתם של הניצולים מאירופה (נובמבר ‪.)1944‬‬
‫בסתיו ‪ 1945‬הצטרף הלח "י לתנועת "המרי העברי " ולקח חלק בפעולותיה ‪ .‬לאחר פירוק ה המשיך בפעולותיו נגד‬
‫הבריטים‪ :‬התקיף מחנות צבא ‪ ,‬הצית את בתי הזיקוק בחיפה ועוד‪ .‬עם פרוץ מלחמת העצמאות החל הלח "י לפעול‬
‫‪ ,‬וחבריו פ ירקו את מסגרותיהם‬ ‫גם נגד הערבים ‪ ,‬ועם הקמת צה "ל פורק הארגון בכל הארץ פרט לירושלים‬

‫‪130‬‬
‫על מנחם בגין‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.126‬‬
‫‪131‬‬
‫דוד רזיאל (‪ )1941-1910‬מפקדו הרביעי של האצ"ל ואחד ממייסדיו ‪ .‬תחת פיקודו ‪ ,‬החל מיולי ‪ ,1938‬ביצע הארגון מספר רב של פעולות‬
‫כתגובה למאורעות תרצ "ו‪-‬תרצ"ט‪ .‬אולם עם פרוץ מלחמת העולם השנייה ‪ ,‬השהה רזיאל את ההתנגדות לבריטים ואף יצא בראש יחידת קומנדו‬
‫לפעולת סיוע לבריטים בעירק בה מצא את מותו ‪.‬‬
‫‪ 132‬אברהם ("יאיר") שטרן (‪ ,)1942-1907‬מקימו ומפקדו הראשון של הלח "י‪ .‬הבריטים ראו בשטרן טרוריסט וכינו את הארגון בראשו עמד ‪:‬‬
‫"כנופיית שטרן"‪ .‬בפברואר ‪ 1942‬הצליחו סוכני בולשת בריטים לעצור אותו ‪ ,‬ורצחו אותו בירייה במהלך המעצר ‪.‬‬
‫‪ 133‬וולטר גינס‪ ,‬כונה הלורד מ וין ‪ ,)1944-1880( ,‬היה השר הבריטי לענייני המזרח התיכון ומושבו הקבוע בקהיר ‪ .‬במסגרת תפקידו ראו בו רבים‬
‫כמי שאחראי למדיניות "הספר הלבן " של הבריטים ‪ .‬הוא נרצח על‪ -‬ידי אנשי לח"י בצעד שעורר סערה רבה בבריטניה ובארץ‪ -‬ישראל‪.‬‬
‫‪65‬‬
‫* גרסה שנייה‬
‫העצמאיות ושולבו ביחידות הצבא ‪ .‬ב‪ 17-‬בספטמבר ‪ 1948‬רצחו‪ ,‬ארבעה מיוצאי הארגון‪ ,‬את פולקה ברנדוט ‪,134‬‬
‫ששימש מ תווך מטעם האו "ם בין ישראל למדינות ערב ‪ .‬הרצח זעזע את המדינה ‪ ,‬מועצת המדינה הזמנית חוקקה‬
‫בעקבותיו את פקודת מניעת טרור ורבים מפעילי הלח "י נעצרו‪.‬‬

‫שאלה למחשבה‪:‬‬
‫הלח"י‪ ,‬כמו המחתרות האחרות‪ ,‬ראה חשיבות רבה בהוצאה לאור של עיתונים ובהדבקתם של‬
‫עיתוני קיר על קירות הבתים‪ ,‬פעולות שהיו כרוכות בסיכון לא מועט‪ .‬מדוע לדעתך המשיכו‬
‫המחתרות לעסוק בפעולות אלו למרות הסיכון? מהי התועלת במעשה זה?‬

‫‪ 3.14.4‬התגייסות היישוב במלחמת העולם השנייה‬

‫עמדה דילמה‬ ‫כפי שציינו בשער החמישי ‪ ,‬בבסיס פעולת היישוב במלחמת העולם השנייה‬
‫באשר ליחסים עם הבריטים ‪ :‬מחד הוא ביקש לסייע להם במאבקם בגרמניה הנאצית ‪ ,‬אך‬
‫מאידך‪ ,‬דווקא ל נוכח האירועים באירופה ‪ ,‬היה צורך להיאבק בסגירת שערי הארץ בפני‬
‫הפליטים היהודים המבקשים להגיע אליה ‪ .135‬לבסוף‪ ,‬התפשטות הלחימה לכיוונה של ארץ‪-‬‬
‫ישראל‪ ,‬גרמה לרבים להניח בצד את כעסיהם ותחושותיהם ולהתנדב לצבא הבריטי ‪.‬‬
‫הסוכנות היהודית פנתה עוד בשלביה הראשונים של הלחימה אל בריטניה בבקשה להקים‬
‫מלא‬ ‫‪ .‬אולם בריטניה לא נענתה באופן‬ ‫כוח צבאי יהודי שיילחם לצדן של בעלות הברית‬
‫‪ .‬בהדרגה ובלחץ‬ ‫להצעה‪ ,‬ובפועל דחתה את ביצועה וגייסה באופן עצמאי יהודים מן היישוב כתומכי לחימה‬
‫הסוכנות הורחב הגיוס ונוצרו יחידות קרביות יהודיות ‪ ,‬עד שב‪ 1944 -‬הוקמה החטיבה היהודית הלוחמת (חי"ל)‬
‫שכונתה גם הבריגאדה היהודית ‪ .‬החטיבה נכנסה ללחימה בחזית האיטלקית ‪ ,‬לחמה תחת דגל ועליו מגן‪ -‬דוד‬
‫‪ .‬לאחר המלחמה נודעה חשיבות רבה למפגש בין חיילי‬ ‫ונתפסה כמי שמייצגת באופן רשמי את העם היהודי‬
‫הבריגאדה לבין ניצולי השואה ‪ .‬החיילים פעלו במחנות העקורים ומילאו תפקיד חשוב בהפעלתה של תנועת‬
‫ההעפלה ( העלייה הבלתי חוקית לארץ ) ובהמשך ברכישת נ שק עבור ה"הגנה"‪.‬‬
‫פרשייה חשובה נוספת בהקשר זה היא סיפורם של הצנחנים הארצישראליים שגם הם הופעלו רק בלחץ הסוכנות‬
‫היהודית‪ .‬צנחנים אלו הוכשרו על‪ -‬ידי הבריטים לצניחה מעבר לקווי האויב לצורך למילוי מספר תפקידים ‪ :‬הצלת‬
‫שבויי מלחמה בריטים ‪ ,‬הפעלת אלחוט ביחידות הפרטיזני ם ושליחות בקרב הקהילה היהודית ‪ .‬לבסוף יצאה‬
‫‪ ,‬שלושים ושלושה צנחנים הוצנחו באזור דרום‬ ‫התכנית לפועל רק לקראת סופה של המלחמה ובהיקף מצומצם‬
‫אירופה וחמישה נוספים חדרו אליה דרך הקרקע ‪ .‬הם נתקלו בקשיים רבים ‪ ,‬שנים‪ -‬עשר מהם נתפסו ונפלו בשבי‬
‫ושבעה מהם הוצאו להורג ‪ .‬עם זאת ‪ ,‬הצנחנים שהצליחו להגיע לכלל פעולה (בעיקר ברומניה ובסלובקיה )‪ ,‬מילאו‬
‫תפקיד חשוב בעידוד ובהנהגת הקהילות היהודיות המקומיות ‪.‬‬
‫חשוב לציין שלצדם של יהודי ארץ‪ -‬ישראל‪ ,‬פעלו בצבאות השונים יהודים רבים נוספים שמלאו תפקיד חשוב‬
‫בלחימה ובכלל זאת בצבא האדום ‪ ,‬בצבא ארצות הברית ובצבאות נוספים ‪ .‬אלו וגם אלו רכשו במהלך מלחמת‬
‫העולם השנייה ניסיון צבאי רב ששימש מאוחר יותר את צה "ל במהלך מלחמת העצמאות ‪.‬‬

‫‪ 134‬פולקה ברנדוט ‪ ,)1948-1895( ,‬מתווך מטעם האו "ם בין ישראל למדינות ערב ‪ .‬ברנדוט נולד בשטוקהולם והשתייך למשפחת המלוכה‬
‫השבדית‪.‬‬
‫‪ 135‬על תגובתו של היישוב אל מול מלחמת העולם השנייה והשואה ‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.X‬‬
‫‪66‬‬
‫* גרסה שנייה‬
 ‫‪:‬‬
‫למחשבה‬ ‫שאלה‬
‫מגילת העצמאות מדגישה את תרומת היהודים להשגת הניצחון במלחמת העולם השנייה‪:‬‬
‫" במלחמת העולם השנייה תרם היישוב העברי בארץ את מלוא חלקו למאבק האומות השוחרות חירות ושלום נגד כוחות‬
‫הרשע הנאצי‪ .‬ובדם חייליו ובמאמצו המלחמתי קנה לו את הזכות להמנות עם העמים מייסדי ברית האומות המאוחדות"‬
‫מדוע לדעתכם בוחרים להדגיש כותבי המגילה נקודה זו? מהי מהות הזכות אותו "קנה"‬
‫לעצמו העם היהודי על‪-‬פי כותבי המגילה?‬

‫סיכום‬
‫כפי שראינו במהלך השנים שחלפו מהעלייה הראשונה ועד להקמתה של מדינת ישראל הצליחה להתהוות בארץ‬
‫‪ .‬תוכנה של מגילת‬ ‫תשתית ארגונית וביטחונית שהיוותה את המסד עליו נבנתה מאוחר יותר מדינת ישראל‬
‫במרוצת הדורות‬ ‫העצמאות מבטא את תפיסות העולם הערכיות ביחס לטיבו של הבית הלאומי כפי שהתעצבו‬
‫בכלל ותקופת היישוב בפרט ‪ .‬בתקופה זו התרחשו רבים מן האירועים המכוננים שמשפיעים על מדינת ישראל עד‬
‫‪.‬‬ ‫לימים אלו והוקמו כמה מן המוסדות שלאחר הקמת המדינה הוסבו ועמדו בבסיסם של המוסדות הממלכתיים‬
‫היכרות עם תקופה זו היא על‪ -‬כן חיונית לשם הבנה אמיתית ומלא ה של מדינת ישראל ושל דרכי פעולתה ‪.‬‬

‫‪67‬‬
‫* גרסה שנייה‬
 ‫שער רביעי‪-‬‬
‫השואה‬
‫" השואה שנתחוללה על עם ישראל בזמן האחרון בה הוכרעו לטבח מיליונים‬
‫יהודים באירופה ‪ ,‬הוכיחה מחדש בעליל את ההכרה בפתרון בעי ית העם‬
‫היהודי מחוסר המולדת והעצמאות " (מתוך מגילת העצמאות )‬

‫תלאי צהוב‪ ,‬אות קלון אותו אולצו היהודים לענוד‬

‫ברבות ממדינות הכיבוש הנאצי‬

‫‪ 4.1‬פתיחה‪ :‬העם היהודי בגלות בין שגשוג לשקיעה‬

‫כפי שראינו בשער ה ראשון הקיום היהודי בגולה ידע עליות ומורדות ‪ .‬לצידן של תקופות זוהר בהן ישבו יהודים‬
‫לבטח הם סבלו לאורך השנים גם מרדיפות ומשנאה ‪ .‬בשער זה נעסוק בקצרה באסון הגדול ביותר שהתרחש לעם‬
‫היהודי בתולדותיו – השואה‪ .‬סיפור הרדיפה וההשמדה של היהודים בין השנים ‪ 1945-1939‬שהוא סיפור מורכב‬
‫‪ .‬מגילת העצמאות שנכתבה כ שלוש שנים בלבד‬ ‫וקשה שהשפיע ועודנו משפיע באופן עמוק על החברה בישראל‬
‫מסיום המלחמה מקדישה למאורעות השואה פסקה ארוכה שהובאה בפתיחת השער ‪ .‬הזיקות העמוקות של העם‬
‫תקופת השואה‪ ,‬אך כאשר נחשפו‬ ‫היהודי לארץ ישראל והשאיפה הציונית למדינה החלו אמנם עוד הרבה לפני‬
‫‪ ,‬בצורה האיומה ביותר ‪ ,‬זכותם של היהודים למדינה וזרותם‬ ‫במלוא עוצמתם תהליכי ההשמדה הוכחה שוב‬
‫באירופה‪.‬‬
‫את המושג אנטישמיות טבע ב‪ 1879 -‬היהודי המומר וילהלם מאר על‪ -‬מנת לתאר את גישתו הגזענית‪ -‬לאומנית‪.‬‬
‫וריה כולה ‪ .‬קשה להצביע על ראשיתה של‬ ‫יאור השנאה ליהודים לאורך ההיסט‬ ‫מאז נעשה בו שימוש לת‬
‫האנטישמיות ‪ .‬מגמות אנטישמיות רווחו עוד בעולם ההלניסטי‪ -‬רומי‪ :‬ההיסטוריון מנתון (המאה השלישית לפני‬
‫מצריים ; הרטוריקן אפיון (המאה הראשונה‬ ‫הספירה) טען שמוצאם של היהודים מקבוצה שפלה שגורשה מ‬
‫מקיים מצוות מוזרות ‪ .‬במהותם ביטאו חיבורים‬ ‫לספירה) כתב ספר נגד היהודים בו טען כי הם עם לא מוסרי ה‬
‫אלו מגמות של שנא ת זרים (קסנופוביה) והם נוצרו כנראה על‪ -‬רקע השוני במנהגים בין היהודים לבין סביבתם ‪.‬‬
‫‪ .‬הכנסייה ראתה ביהודים את‬ ‫עם התפשטותה של הדת הנוצרית החלו להופיע מגמות אנטישמיות שבסיסן דתי‬
‫"רוצחי האל " והאמינה כי הם האחראים לצליבתו של ישו ‪ .‬בנוסף‪ ,‬על רקע עיסוקם הכפוי של היהו דים בהלוואה‬
‫בריבית‪ 136‬הם צו ירו כמי שמתפרנסים שלא ביושר מ ניצול כלכלי של הנוצרים ‪.‬‬

‫‪ 136‬הלוואה בריבית היא הלוואה של כסף לזמן קצוב בתמורה לריבית מסו ימת שהיא הרווח של המלווה ‪ .‬במהלך ימי הביניים עסקו יהודים‬
‫‪68‬‬
‫* גרסה שנייה‬
 ‫בתקופות שפל הודרו היהודים מתחומי החברה והכלכלה וסבלו לא אחת מאפליה ומהסתה שכפי שראינו בשער‬
‫השלישי היו חמורים למדי ‪ :‬במהלך מסעות הצלב (גזרות תתנ "ו) התרחש ביהודי אשכנז רצח המוני ; במספר‬
‫עלילות דם הואשמו הם ברצח פולחני של ילדים נוצרים ; במהלך המגפה שכונתה "המוות השחור " הם הואשמו‬
‫‪ ,‬המרכזי שבהם היה הגירוש‬ ‫בהרעלת בארות המים ; ולאורך ימי הביניים הם חוו מספר גירושים משפילים‬
‫מספרד‪.137‬‬
‫עשרה והשינויים הפוליטיים הובילו לשינוי מצב‬ ‫הפילוסופיה של הנאורות שהחלה להתפתח במאה השמונה‪-‬‬
‫(אמנצ יפציה)‬ ‫היהודים מן הקצה אל הקצה ‪ .‬כפי שראינו בתחילת השער הרביעי הענקת שוויון הזכויות ליהודים‬
‫והתפוצה של רעיונות הנאורות ‪ ,‬השוויון בין בני האדם והחופ ש הדתי ‪ ,‬הטיבו בתחילה עם היהודים ‪ .‬אולם הם לא‬
‫שינו בהכרח דפוסי חשיבה אנטישמיים של המון העם והו לידו גם מגמות של אנטישמיות מסוג חדש ‪.‬‬
‫התחייה הלאומית באירופה והנ י סיונות לכונן מדינת לאום ‪ ,‬הציבו לא פעם את היהודי כ‪" -‬אחר" החותר תחת‬
‫הזהות הלאומית המשותפת של הרוב ומאיים עליה ‪ .‬דברים המבטאים גישה זו אמר הכומר אדולף שטקר (‪1835-‬‬
‫‪ )1909‬שהיה אחד מן ה מפיצים המרכזיים של הרעיונות ה אנטישמיים בראשית המאה העשרים ‪:‬‬
‫"היהודים נשארים עם בתוך עם ‪ ,‬מדינה בתוך מדינה ‪ ,‬שבט נפרד בקרב גזע זר לו ‪ ...‬בניגוד לטבע הגרמני הם מציגים‬

‫את אופיים השמי הבלתי‪ -‬מעורער‪ ,‬בניגוד לנצרות את פולחן‪ -‬המצוות הקפדני או את שנאת הנוצרים ‪ .‬איננו יכו לים‬
‫להאשים אותם כל עוד יהודים המה ‪ ,‬אין הם יכולים לנהוג אחרת ‪ .‬אולם חייבים אנו להתגונן בהכרה ברורה מפני‬

‫הסכנות הטמונות בהתבוללות כזאת ‪ ...‬אנו מתקרבים למצב שדעת הקהל תהיה לגמרי בשלטון היהודים ‪ ,‬והעבודה‬
‫תנוצל על‪-‬ידם לגמרי‪ .‬תהליך החיסול הוא במלוא תוקפו‪ ,‬מאום לא יצילנו מכך"‬
‫"מדעית" שהחליפה את העקרונות‬ ‫כפי שרומזים דבריו של שטקר ‪ ,‬האנטישמיות לבשה כעת גוון של גזענות‬
‫הדתיים של האנטישמיות "הישנה"‪ .‬התפתחותם של תחומי מחקר שונים כמו אנתרופולוגיה ‪ ,‬בלשנות‪ ,‬ביולוגיה‬
‫ורפואה הביא ו להנחה כי כמו את עולם החי גם את בני האדם ניתן לחלק למספר קבוצות או גזעים הנבדלים זה‬
‫מזה במראה ‪ ,‬בתכונות ובאופי ; וכי בין הגזעים השונים קיימת היררכיה ומלחמה תמידית ‪ .‬בהדרגה הפכו רעיונות‬
‫אלו לרווחים באירופה ונעשה בהם שימוש תכוף בידי מפלגות וגופים שונים כחלק מן הויכוח הציבורי ‪.‬‬
‫על קרקע רעיונית זו החלה להתפתח בשנות העשרים והשלושים האידיאולוגיה הנאצית שבהדרגה תפסה מקום‬
‫מרכזי בגרמניה ובמהלך מלחמת העולם השנייה התפשטה לאירופה והולידה את השואה ‪.‬‬

‫‪:‬‬
‫למחשבה‬ ‫שאלה‬
‫כיצד ניתן להסביר את העובדה כי דווקא בתקופה בה הושוו זכויותיהם החוקיות של היהודים‬
‫לזכויותיהם של שאר האזרחים‪ ,‬התפתחה אנטישמיות מודרנית מסוג חדש?‬

‫‪ 4.2‬עלייתו של המשטר הנאצי ורדיפת היהודים בגרמניה‬

‫‪ 4.2.1‬דרכה של המפלגה הנאצית לשלטון‬
‫התקופה שלאחר מלחמת העולם הראשונה מכונה בהיסט וריה הגרמנית "רפובליקת ויימאר "‪ .‬הרפובליקה נכפתה‬
‫על גרמניה על‪ -‬ידי "מדינות ההסכמה " שניצחו במלחמה והייתה מדינה דמוקרטית שהקפידה על כבוד האדם‬
‫‪ ,‬אך עם זאת רבים הוסיפו לשמור אמונים לקיסר‬ ‫וזכויותיו‪ .‬הציבור הרחב שיתף פעולה עם המשטר החדש‬
‫ולמנהיגי הרייך השני שהובילו את המדינה עד ל הפסד במלחמה‪.‬‬
‫כלכלי‬ ‫ההפסד והתנאים שנכפו על הצד הגרמני עם תום המלחמה יצרו תחושת השפלה עמוקה ומשבר חברתי‪-‬‬
‫חמור‪ .‬חיילים גרמנים ששבו מהמלחמה התקשו למצו א מקומות עבודה ‪ ,‬החוב לאומי היה עצו ם ו המשבר נתן את‬
‫אותותיו גם בתחום הפוליטי והתבטא בחוסר יציבות שלטונית ‪ .‬במציאו ת זו החלה להתפתח בגרמניה תיאוריי ת‬

‫רבים במקצוע זה לאחר שנאסר עליהם לעסוק במקצועות אחרים ולאור העובדה כי עיסוק זה נאסר על‪ -‬ידי הכנסייה על האוכלוסייה הנוצרית ‪.‬‬
‫‪ 137‬על יהודי אירופה בימי הביניים ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪ ; 57‬על גירוש ספרד ראה פרק נפרד‪ ,‬עמ' ‪.52‬‬
‫‪69‬‬
‫* גרסה שנייה‬
 ‫ה"סכין בגב" לפיה גרמניה כשלה במלחמה בשל בגידתם של הקומוניסטים הסוציאליסטים והיהודים ‪.‬‬
‫על רקע זה הוקמה המפלגה הנציונאל‪ -‬סוציאליסטית ( נאצית) שבראשה עמד אדולף היטלר ‪ .‬בבסיס האידיאולוגיה‬
‫שלה עמדו מספר עקרונות ‪ :‬עליונות האומה הגרמנ ית ואחדותה ; עליונות המנהיג המהווה את הביטוי המושלם‬
‫לאומה ולגזע ; הערצת הכוח והמלחמה ; המחו יבות ליצירת מרחב המחיה שדרש את הרחבת גבולותיה של גרמניה‬
‫אל אזורים "גרמניים " הנמצאים מחוצה לה ; ועקרונות תורת הגזע ‪.‬‬
‫‪ ,‬הנאצים השתמשו ברעיונות הגזעניים שהתפתחו בראשית המאה‬ ‫נקודה אחרונה זו חשובה במיוחד לענייננו‬
‫העשרים‪ ,‬עליהם עמדנו בקצרה לעיל ‪ ,‬והרחיבו אותם ‪ .‬הם האמינו כי בני הגזעים עשויים בתבנית ביולוגית שאינה‬
‫‪ .‬הם גיבשו היררכיה בראשה עמד הגזע הארי אליו‬ ‫משתנה וכי התכונות שלהם נגזרות מתוך אותה התבנית‬
‫השתייך העם הגרמני ובתחתיתו עמ ד הגזע השמי אליו השתייך העם היהודי ‪ .‬אחת מן המשימות המרכזיות שהם‬
‫"מנוון " בינו לבין היהודים ‪ .‬היהודי הוצג‬ ‫שמו לעצמם הייתה השמירה על טוהר הגזע הארי ועל ההימנעות ממגע‬
‫באידיאולוגיה הנאצית כטפיל הפועל על‪ -‬מנת להרוס את החברה ‪ ,‬כחיידק או נושא מחלה שיש להתגונן מפני ה‬
‫ו כמי שפועל מאחורי הקלעים במטרה להשתלט על עמדות כוח וצובר כסף על חשבון אוכלוסיית הרוב ‪.‬‬
‫בראשית דרכה הייתה המפלגה הנאצית מפלגה מקומית שפעלה בבוואריה ‪ ,‬בשנת ‪ 1923‬ניסו אנשי המפלגה לבצע‬
‫הפיכה בשלטון והיטלר נשפט ונאסר ‪ .‬בשנת ‪ 1925‬הצליחה המפלגה להתארגן מחדש ‪ ,‬הפעם כמפ לגה ארצית ‪ ,‬אך‬
‫בבחירות הבאות (‪ )1928‬זכתה בהישג מאכז ב והייתה למפלגה שולית ‪ .‬למרות הכ י שלון בבחירות יצרה המפלגה‬
‫מנגנונים שהצליחו להרחיב את התמיכה בה בבחירות הבאות (‪ .)1930‬המפלגה צברה בהדרגה עוצמה עד שהפכה‬
‫באמצעות הבחירות הדמוקרטיות למפלגה הגדולה בפרלמנט‪.‬‬
‫לאחר ניסיונות שונים לכונן ממשלה ללא המפלגה הנאצית מונה ב‪ 1933 -‬היטלר לקנצלר ‪ .‬כעבור שבועות ספורים‬
‫ביקש היטלר לערוך בחירות חדשות ‪ ,‬תוך שהוא פועל להגביל את המפלגות היריבות ‪ .‬זמן קצר לפני הבחירות‬
‫הוצת בניין הפרלמנט הגרמני ‪ ,‬צעד שאפשר להיטלר להגביר את הרדיפה אחרי יריביו ולחזק את שליטתו במדינה ‪.‬‬
‫לפעול לביטולה של השיטה הדמוקרטית ‪ .‬היטלר ביטל את‬ ‫בבחירות ‪ 1933‬התחזק כוחו אף יותר והוא החל‬
‫סמכותה של הרשות המחוקקת והעניק חופ ש מלא לרשות המבצעת בראשה עמד‪ ,‬הוא אסר על קיומן של מפלגות ‪,‬‬
‫פירק את האיגודים המקצועיים ופעל להשליט את הרעיונות הנאצים בתרבות ובחינוך ‪ .‬בהדרגה הוא החל לפעול‬
‫‪ .‬היטלר אף לא היסס‬ ‫לפגיעה במתנגדיו לשלטון והקים מחנות ריכוז בהם נכלאו קומוניסטים וסוציאליסטים‬
‫לפגוע בחברים למפלגה הנאצית ורצח כמה מהם שנתפסו כמתנגדיו במהלך "ליל הסכינים הארוכות " (יוני ‪.)1934‬‬

‫שאלה למחשבה‪:‬‬
‫המפלגה הנאצית תפסה את השלטון בגרמניה תוך שימוש בכלים דמוקרטים‪ .‬כיצד ניתן‬
‫להסביר זאת?‬

‫‪ 4.2.2‬תורת הגזע והיהודים‪ :‬מתיאוריה למעשה‬

‫‪ 4.2.2.1‬חרם ודחיקה מתפקידים ציבוריים‬
‫עם עליית המפלגה הנאצית לשלטון ה חל יישום הדרגתי של המדיניות הגזענית כלפי היהודים ‪ .‬היטלר האשים את‬
‫‪ 1‬באפריל כ יום חרם על יהודי‬ ‫יהודי המדינה בהוקעה של פעולותיה של גרמניה ברחבי העולם והכריז על ה‪-‬‬
‫‪.‬‬ ‫גרמניה‪ .‬החרם עבר בהצלחה חלקית בלבד אך סימן בפעם הראשונה את היהודים באופן ממוסד כזרים‬
‫בזיכרונותיו מספר ארווין לנדאו‪ ,‬יהודי תושב גרמניה על הרושם שהותירה פע ולה זו בזיכרונו‪:‬‬
‫"שני נאצים צעירים עמדו גם מול החנות שלנו ‪ ,‬ומנעו מהלקוחות את הכניסה פנימה ‪ ...‬אלה היו האנשים שאנחנו –‬
‫היהודים הצעירים – לחמנו עבורם פעם בחפירות ‪ ,‬ושפכנו את ד מנו כדי להגן על המדינה מפני האו יב‪ ...‬התביישתי‬

‫באמון שנתתי ברבים כל כך – אנשים שזה עתה נחשפו פניהם האמיתיים כאויבי בנפש ‪ .‬גם הרחוב עצמו נראה לי‬
‫לפתע זר ומנוכר"‬

‫‪70‬‬
‫* גרסה שנייה‬
‫במהלך אותה השנה חוקק "החוק בדבר החזרת הפקידות המקצועית על כנה " שביקש לסלק ממוסדות השלטון‬
‫‪ .‬בחודשים הבאים סולקו יהודים רבים‬ ‫גורמים שנתפסו כ‪" -‬לא נאמנים " והתייחס על כן גם ליהודים רבים‬
‫ממשרות ותפקידים ציבוריים ‪ :‬עורכי דין ‪ ,‬מנהלי בנקים ‪ ,‬רופאים ועוד ‪ .‬במקביל הורחקו היהודים גם מן הזירה‬
‫התרבותית‪ ,‬ההפצה של יצירותיהם נמנעה ‪ ,‬הם סולקו ממשרות באוניברסיטאות ‪ ,‬מספרם בבתי הספר הוגבל ועוד ‪.‬‬
‫ב‪ 10-‬במאי אף נערך טקס פומבי בו נשרפו ספרים של סופרים יהודים ש‪" -‬ניוונו" את התרבות הגרמנית ‪.‬‬
‫הפגיעה ביהודים השפיעה גם על היבטים שונים של חיי היום‪ -‬יום‪ :‬על יהודים נאסר לשבת על ספסלים בפארקים‬
‫הם ועוד‪ .‬את‬ ‫ובגנים הציבוריים ‪ ,‬במקומות בילוי שונים נתל ו שלטים שהבהירו כי היהודים אינם רצויים ב‬
‫"דר‪-‬‬ ‫הרעיונות האנטי‪ -‬יהודיים הפיצו הנאצים באמצעות תעמולת המונים שבאה למשל לידי ביטוי בעיתון‬
‫שטירמר"‪ 138‬ובאמצעות מסרים שהועברו במערכת החינוך ‪.‬‬
‫‪:‬‬
‫למחשבה‬ ‫שאלה‬
‫המשורר היהודי‪-‬גרמני היינריך היינה כתב במחזה אותו פרסם במרוצת המאה התשע‪-‬עשרה כי‬
‫"במקום שבו שורפים ספרים ישרפו בסוף גם בני‪ -‬אדם"‪ ,‬האם אתה מסכים עם קביעה זו?‬

‫‪ 4.2.2.2‬חוקי נירנברג (‪)1935‬‬

‫לקראת סוף ‪ 1933‬חלה רגיעה מסו ימת בגל האנטי‪ -‬יהודי שנבעה ככל הנראה ממניעים כלכליים ‪ ,‬אך גם בתקופה זו‬
‫‪ 1935‬ושיאו‬ ‫‪ .‬הגל האנטי‪ -‬יהודי הבא התרחש בשנת‬ ‫המשיכו מגמות אנטישמיות לרחוש מתחת לפני השטח‬
‫בחקיקתם של חוקי נירנברג שסימנו את היהודים כגזע נפרד שאינו חלק מן החברה הגרמנית ‪.‬‬
‫"בעלי דם גרמני "‬ ‫החוק הראשון בחוקי ני רנברג‪" ,‬חוק אזרחות הרייך " קבע כי אזרחי המדינה חייבים להיות‬
‫וכמשתמע מכך ‪ ,‬יהודי המדינה אינם בגדר אזרחים ‪ .‬החוק השני שהתקבל אסר על נישואי תערובת בין יהודים‬
‫לגרמנים‪ ,‬על העסקה של נשים גרמניות צעירות בבתי יהודים ועל שימוש בסמלי המדינה על‪ -‬ידי יהודים‪ .‬על‪-‬מנת‬
‫לבצע את החוקים הללו נכתבה מערכת של תקנות והנחיות שמטרתה לסייע בקביעה מי מוגדר כיהודי ומהו דינו‬
‫של בן לנישואי תערובת ("מישלינגה ")‪.‬‬

‫‪ 4.2.2.3‬טרור ורדיפה‬
‫בשנת ‪ 1936‬נערכו בברלין המשחקים האולימפיים שהביאו להפוגה‬
‫זמנית בגל הרדיפ ות ועוררו תקווה כי גל האנטישמיות נבלם ‪ .‬תקווה זו‬
‫נכזבה בחודשים הבאים כאשר התברר כי השיפור במצבה הכלכלי של‬
‫את הסלמתן של המגמות‬ ‫גרמניה והתנתקותה מגורמי חוץ אפשרו‬
‫האנטישמיות ‪ .‬כעת הפגיעה ביה ודים התמקדה בתחום הרכוש ‪ :‬הנאצים‬
‫החלו בתהליך של "אריזציה"‪ ,‬שמשמעותו השתלטות אלימה על בתי‬
‫עסק ונכסים יהודים ‪ .‬עם הסיפוח של אוסטריה וההשתלטות על שטחי‬
‫חלונות מנופצים‪ ,‬יום למחרת ליל הבדולח‬
‫צ' כוסלובקיה התרחב מעגל הרדיפות גם לאוכלוסיית היהו דים במדינות‬
‫אלו‪ .‬במהלך ‪ 1938‬חויבו היהודים להוסיף לשמם בתעודת הזהות גם שם‬
‫יהודי ("ישראל" לגברים‪" ,‬שרה" לנשים); דרכוניהם סומנו בסימון מיוחד ; יהודים ממוצא פולני שחיו בגרמניה‬
‫גורשו; והרדיפות ברחוב התגברו‪.‬‬
‫הדברים הגיעו לשיא בנובמבר ‪ 1938‬באירועים שזכו לכינוי ליל הבדולח ‪ .‬בלילה שבין ה‪ 9 -‬ל‪ 10-‬בנובמבר פשטו‬
‫יחידות נאציות המלוו ת בהמון העם על מבני מגורים ‪ ,‬מוסדות ועסקים יהודיים ‪ .‬הפרעות נשאו אופי של "פרעות‬
‫עממיות" שפרצו בעקבות רצח המזכיר בשגרירות גרמניה בצרפת ‪ ,‬אך המעורבות הממשלתית והמפלגתית ב הן‬

‫‪ 138‬דר שטירמר היה שבועון רב תפוצה שהיווה חלק מהתעמולה הנאצית ‪ .‬הוא הופץ בין השנים ‪ 1945-1923‬והיה ידוע במגמותיו האנטישמיות‬
‫הגסות שבאו לידי ביטוי בכתבות ובקריקטורות ‪.‬‬
‫‪71‬‬
‫* גרסה שנייה‬
‫הייתה ניכרת ‪ .‬במהלך הלילה הוצתו ונהרסו יותר מ‪ 1,400 -‬בתי כנסת במדינה ‪ ,‬נשרפו ונשדדו למעלה מ‪8,000 -‬‬
‫חנויות‪ ,‬כ‪ 400-‬יהודים נרצחו בפוגרום ועוד כ‪ 30,000 -‬נעצרו ונשלחו למחנות ריכוז ‪ .‬כינויו של האירוע נגזר מן‬
‫הזכוכיות המנופצות שהתפזרו ברחובות הערים ‪ .‬לאחר שהתבררו מימדי ה נזק ועלות התיקונים להם תידרש‬
‫המדינה הוטל על היהודים גם קנס קיבוצי בגובה מ יליארד מארק‪.‬‬

‫‪ 4.2.2.4‬ניסיונות ההגירה‬
‫כפי שראינו‪ ,‬במהלך שש השנים שבין עליית הנאצים לשלטון (‪ )1933‬לבין פרוץ מלחמת‬
‫‪ .‬תגובתה של יהדות‬ ‫העולם השנייה (‪ )1939‬ניצבו יהודי גרמניה בפני איום מתמשך‬
‫גרמניה נעה בין התנגדות ‪ ,‬השלמה והגירה ‪ .‬ככל שהחריף המצב ניסו יותר ויותר יהודים‬
‫בעיקר בשל העובדה שרבות ממדינות‬ ‫לעזוב את ה מדינה אך בהצלחה חלקית בלבד‬
‫העולם סגרו את שעריהן בפניהם והגדירו מכסות הגירה מצומצמות ‪ .‬הנושא עורר את‬
‫‪ 1938‬לדיון בפורום בין‪ -‬לאומי ב וועידת אוויאן‬ ‫דעת הקהל העולמית והגיע ביולי‬
‫שתי נשים מביטות מחלון‬
‫האונייה "סנט לואיס"‬
‫שהתקי ימה ביולי ‪ .1938‬מרבית הדוברים מטעם המדינות המשתתפות הביעו צער על‬
‫‪ .‬הועדה כלל לא עסקה‬ ‫מצבם הקשה של היהודים אך סרבו לקלוט פליטים נוספים‬
‫‪139‬‬
‫בשאלת ההגירה לארץ ישראל שאישורי העלייה אליה צומצמו באותה תקופה כחלק ממדיניות " הספר הלבן"‬
‫אחת מן הפרשיות החמורות ביותר בהקש ר זה היא פרשת האונייה סנט‪ -‬לואיס שיצאה במאי ‪ 1939‬מנמל המבורג‬
‫‪ .‬הפליטים נשאו אשרות הגירה לקובה ‪,‬‬ ‫והייתה אחת האוניות האחרונות שיצאו את גרמניה לפני סגירת שעריה‬
‫סירבה הממשלה הקובנית שהושפעה מן התעמולה האנטישמית הגרמנית‬ ‫אך כאשר הגיעו לדרום אמריקה‬
‫לקלטם‪ .‬האונייה פנתה אל חופי מיאמי ‪ ,‬אך גם ארצות הברית ס ירבה לקלוט את הפליטים שעל סיפונה ‪ .‬רק‬
‫מששבה האונייה לכיוון אירופה הסכימו כמה מדינות במערבה של היבשת לקלוט את הפליטים שעל סיפונה ‪ .‬עם‬
‫ם‬ ‫התקדמותה של מלחמת העולם השנייה נמצאו הפליטים שוב תחת האיום הגרמני וחלקם נרצחו כחלק מיישו‬
‫הפתרון הסופי‪.‬‬
‫‪:‬‬
‫למחשבה‬ ‫שאלה‬
‫מדוע לדעתכם סרבו מדינות העולם לקבל אליהן פליטים יהודים?‬

‫‪ 4.3‬היהודים בשלביה הראשונים של מלחמת העולם השנייה‬

‫‪ 4.3.1‬פרוץ המלחמה ואיגרת הבזק של היידריך‬
‫ב‪ 1-‬בספטמבר ‪ 1939‬פלשה גרמניה לפולין וכבשה אותה במהלך חמישה שבועות ‪ ,‬בתגובה הכריזו בריטניה וצרפת‬
‫(הסכם‬ ‫מלחמה על גרמניה – כך פרצה מלחמת העולם השנייה ‪ .‬בהתאם להסכם שחתמו הגרמנים עם הרוסים‬
‫ריבנטרופ‪-‬מולוטוב‪ ,)140‬פלשו במקביל הסובייטים אל מזרחה של פולין ואל המדינות הבלטיות ‪ .‬ערב המלחמה חיו‬
‫‪ ,‬נותרו בתחומי השטח הגרמני כ‪-‬‬ ‫בפולין כ‪ 3,300,000 -‬יהודים ולאחר חלוקתה בין גרמניה לברית המועצות‬
‫‪ 2,100,000‬יהודים‪ ,‬כ‪ 300,000-‬נוספים ברחו מזרחה‪ .‬רדיפת היהודים בפולין החלה כבר במהלך הכ יבוש‪ ,‬כוחות‬
‫נאציים שהתלוו אל הצבא פגעו בקהילות היהודיות ‪ ,‬השפילו את היהודים ברחוב וגייסו אותם לעבודות כפייה ‪ .‬עם‬
‫תום ה שלב הראשון של ה לחימה מצאה עצמה ג רמניה הנאצית במצב חדש ו גודלה של האוכלוסייה היהודית‬
‫הנמצאת תחת שליטתה גדל בעשרות מונים‪.‬‬
‫ב‪ 21-‬בספטמבר נשלחה א יגרת מטעם ראש משטרת הביטחון ‪ ,‬ריינהרד היידריך ובה הוראות לגבי אופן הטיפול‬
‫ביהודים‪ .‬איגרת זו נודעה לימים בשם "איגרת הבזק של היידריך " ובה הוא הורה לרכז את היהודים בכמה ערים‬

‫‪ 139‬על היחסים המורכבים בין היישוב היהודי והשלטונ ות הבריטיים באותה תקופה ראה עמ ' ‪.79‬‬
‫‪ 140‬הסכם ריבנטרופ‪ -‬מולוטוב הסכם שנחתם בין שר החוץ הגרמני ‪ ,‬יואכים פון‪ -‬ריבנטרופ ושר החוץ הסובייטי ‪ ,‬ויאצ'סלב מולוטוב‪ ,‬ב‪23-‬‬
‫באוגוסט ‪ .1939‬ההסכם כלל חלק גלוי התובע אי‪ -‬התקפה בין ברית המועצמות לגרמניה ‪ ,‬וחלק חסוי בו נקבעה חלוקת שטחה של פולין בין שתי‬
‫המדינות‪ .‬ב‪ 22-‬ביוני ‪ 1941‬הפרה גרמניה את ההסכם כאשר פתחה במבצע "ברברוסה "‪.‬‬
‫‪72‬‬
‫* גרסה שנייה‬
‫גדולות הסמוכות לצמתי רכבות ‪ ,‬בשטחי פולין שאינם עתידים להיות מסופחים אל גרמניה ( שטח שנוד ע לימים כ‪-‬‬
‫"גנרלגוברנמן")‪ .‬בנוסף הוא הורה על הקמת יודנראטים‪" ,‬מועצת זקנים " יהודית שתהיה ממונה על התיווך בין‬
‫הציבור היהודי לבין השלטון הנאצי ‪ .‬כל זאת כדי לרכז ולארגן את היהודים לקראת גרושם מתחומי השלטון‬
‫הגרמני‪ .‬ביחס להיבטים כלכליים התיר היידריך את המשך פעילות ם של מפעלים וסוחרים החיוניים לאינטרסים‬
‫הגרמניים‪ ,‬אך הורה להעביר אדמות השייכות ליהודים לפולנים לשם עיבודן ‪.‬‬

‫‪ 4.3.2‬הקמת הגטאות והחיים בגטו‬

‫בהתאם לאגרת הבזק של היידריך ולהוראות שניתנו מטעם המושל‬
‫הנאצי של פולין ‪ ,‬הנס פרנק ‪ ,‬החל להתערער בסיס הקיום של יהודי‬
‫המדינה‪ :‬היהודים ובתי העסק שלהם סומנו באמצעות אות קלון‬
‫והודרו מהמרחב הציבורי במגוון דרכים והושפלו לא פעם בפומבי ;‬
‫החל תהליך "אריזציה" של מפעלים ו רכוש יהודי שפגע בפרנסתם‬
‫ואחרים‬ ‫של מרבית יהודי המדינה ; רבים נלקחו לעבודות כפייה‬
‫גירוש יהודי קראקוב אל הגטו‬ ‫גורשו ממקום מגוריהם ; מערכת החינוך היהודית נסגרה ‪.‬‬
‫‪141‬‬
‫‪ .‬הגטאות הגדולים ביותר הוקמו‬ ‫בהדרגה ה וקמו בערי פולין גטאות – רובעים סגורים בהם רוכזו היהודים‬
‫בורשה ובלודז '‪ ,‬עשרות גטאות נוספים ה וקמו בערים אחרות ‪ .‬בחלק מהמקומות הוקף הגטו בגדר גבוהה ‪,‬‬
‫ו ממקום למקום ו מתקופה לתקופה אך באופן כללי‬ ‫אפשרויות היציאה מן הגטו לצרכי עבודה או מסחר השתנ‬
‫הלכו והצטמצמו ככל שחלף הזמן‪ .‬על אופי החיים בגטו ורשה מעיד חיים אהרון קפלן ‪:‬‬
‫"שטח הגטו הוא צר מלהכיל חצי מיליון א יש‪ ...‬הצפיפות אין לשער ‪ .‬כשאתה נעמד על איזו גזוזטרה ומסתכל מעליה‬

‫על רחובות הגטו הנמתחים לפניך אתה רואה ים של אלפי ראשים‪ ,‬גלים שוטפים ועוברים של רבבות המונים ‪ ...‬ועל פני‬
‫כולם שורה העצבות היהודית‪ ,‬שאינה מסתלקת מפנינו מיום שנעשינו כעפר לדוש"‬

‫‪.‬‬ ‫בגטאות רבים התפתחו תנאי רעב ומצב תברואתי קשה שהביא להתפרצות של מגפות ולאחוזי תמותה גבוהים‬
‫היהודים הכלואים בגטאות קיימו מאבק עיקש להישרדות ו בגטאות רבים הוקמו מנגנוני עזרה רפואית ‪ ,‬רווחה‪,‬‬
‫תרבות‪ ,‬חינוך‪ ,‬תנועות נוער ועוד ‪.‬‬
‫באפריל ‪ 1940‬החלו הנאצים במלחמה במערב אירופה וכבשו את מדינות היבשת בזו אחר זו ‪ .‬כמו במזרח אירופה‬
‫‪ .‬בהדרגה שולחו רבים מיהודי‬ ‫הגרמנים פעלו כנגד היהודים באזורים שכבשו ויזמו תקנות וחוקים אנטישמיים‬
‫מערב אירופה למזרח היבשת ‪ ,‬חלקם למחנות ההשמדה בהן בוצע "הפתרון הסופי "‪.‬‬

‫שאלה למחשבה‪:‬‬
‫גירוש היהודים מבתיהם התרחש לנגד עיניהם של שכניהם שלעתים חיו לצידם עשרות שנים‪.‬‬
‫רובם עמדו מן הצד ולא התערבו בפעולת הגירוש‪ ,‬כיצד ניתן לדעתך להבין התנהגות זו?‬

‫‪" 4.4‬הפתרון הסופי"‬

‫‪ 4.4.1‬רצח היהודים במהלך מבצע ברברוסה‬
‫הסכם ריבנטרופ‪ -‬מולוטוב שנחתם בין ברית המועצות לגרמניה הנאצית באוגוסט ‪ 1939‬אפשר להיטלר למקד את‬
‫מאמצי ו בחזית המערבית מבלי להיות מאוי ם מחזית נוספת ‪ .‬בראשית ‪ ,1941‬כאשר כיבושה של מערב אירופה‬
‫הלך ונשלם‪ ,‬החל היטלר לתכנן מבצע צבאי במזרח אירופה ‪ .‬המבצע החל לבסוף ביוני ‪ 1941‬וזכה לשם הקוד מבצע‬
‫‪ .‬הצבא הנאצי פלש אל שטחי ברית‬ ‫ברברוסה על שמו של אחד מן המלכים החשובים של גרמניה בימי הביניים‬

‫‪ 141‬הביטוי גטו מקורו מאיטלקית והוא מתייחס אל רובע נפרד של העיר בו התגוררו היהודים במהלך ימי הביניים וראשית העת העתיקה ‪.‬‬
‫הגטאות החלו להיעלם מעל מפת אירופה כחלק מתהליך השוואת הזכויות של היהודים במאה התשע‪ -‬עשרה‪ .‬הגרמנים עשו במונח זה שימוש‬
‫מטעה כ חלק ממדיניות הריכוז והבידוד של היהודים ‪.‬‬
‫‪73‬‬
‫* גרסה שנייה‬
 ‫המועצות בעוצמה גדולה ‪ ,‬התקדם במהירות והגיע עד ל פאתי לנינגרד (כיום סנט‪ -‬פטרבורג) ומוסקבה‪.‬‬
‫בשטח אותו כבשו הגרמנים התגוררו מ יליוני יהודים נוספים ועל מנת לטפל ב‪" -‬בעיה" זו‪ ,‬התלוו אל היחידות‬
‫הקרביות שפלשו לברית המועצות יחידות ס "ס שכונו "איינזצגרופן " ( עוצבות מבצע )‪ .‬תפקידן של יחידות אלה‬
‫היה "לטהר" את השטחים שנכבשו מגורמים עוי נים‪ ,‬בפועל הם הביאו לרציחתם של מאות אלפים מיהודי האזור‬
‫בבורות ירי ‪ .‬אחד מן הסיפ ורים האיומים ביותר בתקופה זו התרחש באתר הרצח פונאר ‪ ,‬אליו הובלו יהודי העיר‬
‫וילנה‪ .‬על שהתרחש בו פרסם המשורר היידי שמריהו קצ 'רגינסקי ‪ 142‬שיר שזכה לתהודה רבה ‪:‬‬
‫אל פונאר דרכים יובילו‪,‬‬ ‫שקט‪ ,‬שקט‪ ,‬בני נחרישה!‬

‫דרך אין לחזור‪,‬‬ ‫כאן צומחים קברים‪,‬‬

‫לבלי שוב הלך לו אבא‬ ‫השונאים אותם נטעו‬

‫ועמו האור‬ ‫פה מעברים‬

‫עד מהרה גילו הגרמנים כי לביצועו של הרצח בבורות הירי השפעה שלילית על מבצעיו והם החלו לחפש שיטות‬
‫רצח המוני "נקיות " יותר‪ ,‬שיטה כזו נמצאה בהמשך ויושמה במחנות ההשמדה ‪.‬‬

‫‪ 4.4.2‬וועידת ואנזה ומבצע ריינהרד‬

‫במהלך ‪ 1941‬החלו הגרמנים בחיסולם של הגטאות באזור פולין ‪ .‬היהודים שהתגוררו בהם נשלחו בתחילה אל‬
‫מחנות הריכוז והעבודה‪ .‬לקראת סופה של השנה החלו הגרמנים בהקמת מחנה ההשמדה הראשון ‪ ,‬חלמנו‪ ,‬הסמוך‬
‫לעיר לודז ' בה שכן אחד הגטאות הגדולים בפולין ‪ .‬אל המחנה נשלחו יהודים ששולחו מגטאות הסביבה ובשטחו‬
‫הם הושמדו באמצעות משאיות גז ‪ .‬ב‪ 20-‬בינואר ‪ ,1942‬בעוד ההשמדה של היהודים נמצאת בעיצומה התכנסה‬
‫בפרבר של ברלין וועידת ואנזה‪.‬‬
‫"פתרון הסופי של בעיית‬ ‫בוועידה השתתפו ארבע ה‪ -‬עשרה נציגים בכירים של הממשל הנאצי שביקשו לדון ב‬
‫היהודים"‪ .‬לפני המתדיינים הוצג דו "ח ובו מספר היהודים במדינות אירופה השונות ‪ ,‬המיועדים להיות מטופלים‬
‫במסגרת הפתרו ן הסופי ונערכו דיונים גם ביחס לילדים לנישואי תערובת ("מישלינגה")‪" .‬הפתרון הסופי " לא נולד‬
‫בואנזה‪ ,‬הנאצים החלו ליישמו עוד קודם לכן ‪ .‬אולם הוועידה מהווה ציון דרך מרכזי ‪ ,‬ממנה ואילך הפכה השמדת‬
‫היהודים לשיטתית ומקיפה יותר ‪ .‬מבחינתם של יהודי מערב אירופה ‪ ,‬שמצבם טרם הוועיד ה נחשב טוב יותר ‪,‬‬
‫סימלה הוועידה את תחילתו של הגירוש מזרחה אל עבר מחנות המוות והעבודה שבפולין ‪.‬‬
‫במרץ ‪ 1942‬החל מבצע ריינהרד שמטרתו הייתה להביא להשמדתה של יהדות פולין‬
‫ובמסגרתו הוקמו שלושה מחנות השמדה גדולים (בלז'ץ‪ ,‬סוביבור וטרבלינקה )‪ .‬במחנות‬
‫התפתחה שיטת השמדה שעשתה שימוש בתאי גזים ‪ .‬בגטאות בוצעו אקציות (מגרמנית ‪:‬‬
‫השילוחים‬ ‫מבצע) במהלכן נאספו היהודים מן הרחובות והבתים והובאו אל כיכר‬
‫(אומשלאגפלץ)‪ .‬בכי כר השילוחים נדחקו היהודים אל תוך קרונות רכבת צפופים והובלו‬
‫אל מה שהיה מבחינתם יעד לא ידוע ‪ .‬על התחושות של היהודים המשולחים באותה העת‬
‫האנדרטה שהוקמה על‬
‫חורבות טרבלינקה‬
‫ניתן ללמוד ממכתב שנמצא באחד הקרונות ונכתב על‪ -‬ידי ילד יהודי מורשה בשם דוד ‪:‬‬
‫" נלקחתי מגטו ורשה יחד עם יהודים רבים אחרים ‪ ,‬צעירים וזקנים‪ ,‬לגירוש ל 'מחנה עבודה '‬
‫הקרוי טרבלינקה‪ .‬אנחנו עומדים בשורה ליד קרון בקר ‪ .‬כשדוחפים אותנו לתוכ ו‪ ,‬אחדים נופלים מהרכבת ‪ ,‬והשומרים‬

‫הגרמנים לוקחים וזורקים אותם בחזרה ‪ ...‬כדי לפנות מקום ‪ ,‬אנו נאלצים לעמוד בידיים מורמות מעל הראש ‪ ...‬לפתע‬
‫נטרקת הדלת והקרון נחתם ‪ .‬לתוך הקרון מושלך דלי לעשיית הצרכים ‪ ...‬זה עתה מתה אישה זקנה שהייתה לידי ‪ .‬ילד‬
‫קטן צורח ומחפש את אימו ‪ .‬אני רוצה למות ‪ .‬לפתע בולמת הרכב ת ונעצרת‪ .‬אינני יודע כמה זמן נסענו אבל נדמה לי‬

‫‪ 142‬שמריהו קצ ' רגינסקי (‪ )1954-1908‬סופר‪ ,‬עיתונאי ומשורר יידיש ‪ .‬לאחר בריחתו מגטו וילנה ‪ ,‬הצטרף ליחידת פרטיזנים סובייטים והיה אחד‬
‫מהראשונים ששבו אל גטו וילנה לאחר שנחרב ‪ ,‬בשנת ‪ .1944‬קצ'רגינסקי היגר לארגנטינה בשנת ‪ ,1950‬ונהרג שם בתאונת מטוס בשנת ‪.1954‬‬
‫‪74‬‬
‫* גרסה שנייה‬
 ‫שחלפו ימים רבים"‬

‫‪ .‬רובם הוכנסו תוך זמן קצר‬ ‫כאשר הגיעו הקרונות אל המחנה הורדו היהודים ששרדו את הנסיעה אל הרציף‬
‫באמצעות שימוש בשיטות הטעייה אל תאי הגזים משם לא שבו ‪.‬‬

‫‪ 4.4.3‬אושוויץ והשמדת יהדות אירופה‬

‫בהדרגה‪ ,‬עם התקדמות הרצח השיטתי של יהדות פולין ‪ ,‬נסגרו מחנות מבצע ריינהרד וההשמדה רוכזה במחנה‬
‫אושוויץ‪ .‬באושוויץ נאסרו החל מ‪ 1940 -‬אסירים פוליטיים ‪ ,‬אנשי אינטליגנציה ומתנגדי שלטון פולנים ‪ .‬בעקבות‬
‫והפך בהדרגה למרכז‬ ‫וועידת ואנזה והכוונה להביא להשמדתם של כלל יהודי אירופה שינה אושוויץ את אופיו‬
‫השמדה בו נרצחו למעלה ממ יליון יהודים ‪ .‬על‪ -‬פני אירופה כולה נפרסה רשת רכבות שהובילה קרונות מלאים‬
‫ביהודים אל אושוויץ ‪ .‬המגורשים לאושוויץ ‪ ,‬כמו המגורשים למחנות מבצע ריינהרד ‪ ,‬לא ידעו בדרך כלל את‬
‫המצפה להם ‪ .‬שם הקוד בו נעשה שימוש במהלך האיסוף וההובל ה להשמדה היה "גירוש למזרח "‪ ,‬אך היהודים‬
‫לא הבינו ב רוב המקרים את משמעותו הטראגית של המושג‬
‫ואת יעדן של הרכבות‪.‬‬
‫כאשר הגיעו הרכבות לאושוויץ נערכה ליהודים שהורדו מן‬
‫הרכבות סלקציה ‪ ,‬יהודים ה כשירים לעבוד הובלו אל חלק‬
‫אחד של המחנה וי הודים ש לא היו מסוגלים לעבוד הובלו‬
‫הכניסה למחנה אושוויץ‪-‬בירקנאו‬
‫אל תאי הגזים ‪ .‬במחנות עבדו היהודים בעבו דות פרך תוך שהם סובלים‬
‫‪143‬‬
‫‪,‬‬ ‫מאלימותם של הנאצים ‪ ,‬מרעב ומתנאים סניטריים קשים ‪ .‬פרימו לוי ‪ ,‬יהודי איטלקי שנכלא במחנה אושוויץ‬
‫הגדיר אותו כ‪" -‬פלנטה אחרת "‪:‬‬
‫‪,‬‬ ‫"הייתי שם שנתיים לערך ‪ .‬אין הזמן שם כפי שהוא על כדור הארץ ‪ ,‬כל שבר רגע הולך שם על גלגלי זמן אחר‬

‫ולתושבי פלנטה זו לא היו שמות ‪ ,‬לא היו להם הורים ולא היו להם ילדים ‪ .‬הם לא לבשו כדרך שלובשים כאן ; הם לא‬

‫נולדו ולא הולידו; נשמו לפי חוקי טבע אחרים‪ ,‬הם לא חיו לפי החוקים של העולם כאן ולא מתו"‬

‫מערכת ההשמדה המשיכה לפעול עד לימיה האחרונים של המלחמה ‪ .‬גם כאשר היה ברור לנאצים כי הכף נוטה‬
‫לרעתם הם המשיכו במלאכת ההשמדה ‪ .‬עם תום המלחמה נמנו כשישה מליון יהודים שנרצחו באכזריות ‪ ,‬כשליש‬
‫מיהדות העולם‪.‬‬

‫‪ 4.5‬הצלה והתנגדות‬
‫‪ 4.5.1‬חסידי אומות העולם‬
‫הוצאתה לפועל של תכנית ההשמדה הנאצית התאפשרה על רקע עמידה מנגד ולעתים‬
‫‪ .‬הישרדות יהודים במהלך השואה‬ ‫אף שיתוף פעולה של האוכלוסייה הסובבת‬
‫הצריכה בדרך כלל עזרה מגורמים לא‪ -‬יהודים שהיו מאו ימים אף הם מהטרור הנאצי‬
‫הם בודדים‬ ‫‪ .‬חסידי אומות העולם‬ ‫והסתכנו בעונשים כבדים אם יעזרו ליהודים‬
‫וקבוצות שסייעו בידיהם של היהודים ‪ ,‬תוך סיכון עצמי וללא תמורה ‪ .‬אין ידיעה‬
‫ברורה מה מספר ניצולי השואה אשר ניצלו הודות לפעולתם של חסידי אומות העולם‬
‫המדליה המוענקת‬ ‫ולא קל לאתר את הסיפור ים כולם ‪ ,‬אך מתוך הידוע לנו עולה כי הם השתייכו לכל‬
‫לחסידי אומות העולם‬
‫שכבות האוכלוסייה ופעלו בכל רחבי אירופה ‪ .‬רוב המצילים היו אנשים רגילים ‪ ,‬חלקם‬
‫פעלו מתוך הכרה פוליטית‪ ,‬אידיאולוגית או דתית ואילו אחרים פעלו מתוך מגמה אנושית פשוטה ‪.‬‬

‫‪ 143‬פרימו לוי (‪ )1987-1919‬סופר וכימאי יהודי יליד איטליה ‪ .‬בין השנים ‪ 1945-1943‬נכלא לוי באושוויץ ולאחר סיום המלחמה החל לכתוב את‬
‫קורותיו‪ .‬ספרו‪ ,‬הזהו אדם ‪ ,‬העוסק בחייו באושוויץ ‪ ,‬נחשב לאחד מן הספרים החשובים ביותר שנכתבו במאה העשרים ‪.‬‬
‫‪75‬‬
‫* גרסה שנייה‬
 ‫‪144‬‬
‫או‬ ‫פעולות ההצלה לבשו פנים שונות ‪ .‬בחלק מן המקרים כ מו בפעולתו של הדיפלומט השבדי ראול ולנברג‬
‫הקונסול היפני צ 'יאונה סוגיהארה ‪ ,145‬הנפיקו המצילים ויזות ואשרות כניסה שאפשרו ליהודים לחמוק מאירופה ‪.‬‬
‫‪146‬‬
‫התאפשרה ההצלה תוך ניצולם של יחסי‬ ‫במקרים אחרים כמו בפעולתו של התעשיין הגרמני אוסקר שינדלר‬
‫האמון עם הגרמנים ‪ .‬רובם ש ל חסידי אומות העולם סייעו ליהודים בכך שהסתירו אותם בבתיהם ‪ ,‬כל למשל בני‬
‫‪147‬‬
‫ומשפחת ה רדגה‬ ‫הזוג מיפ ויאן חיס שהסתירו בביתם שבאמשטרדם את בני משפחתה של אנה פראנק‬
‫שהסתירו בביתם שבסרייבו את בני משפחת קביליו ‪.148‬‬
‫את אות "חסיד אומות העולם " מעניקה "יד‪-‬ושם" ועד כה הוענקו כ‪ 25,000 -‬אותות‪ .‬כל תיק של מועמד לקבלת‬
‫האות נידון ונבדק בקפדנות על‪ -‬ידי ועדה ציבורית בראשות שופט בית המשפט העליון ‪ .‬חסידי אומות העולם‬
‫מקבלים מדליה ותעודת הוקרה ושמותיהם מונצחים בהר הזיכרון בירושלים‪.‬‬

‫שאלה למחשבה‪:‬‬
‫חסידי אומות העולם פעלו תוך סיכון אישי כבד‪ .‬מה לדעתך הניע אותם? מה הבדיל אותם‬
‫משכניהם וחבריהם שעמדו מנגד ולא סייעו ליהודים?‬

‫‪ 4.5.2‬ניסיונות ההצלה‬
‫לצד פעולתם של חסידי אומות העולם התרחשו במהלך השואה גם נ יסיונות רבים של הצלת יהודים בידי יה ודים‬
‫ובכלל זאת פעולות הברחה ‪ ,‬זיוף‪ ,‬החבאה ועוד ‪ .‬היהודים שעסקו בפעולות אלו לא פעם סכנו את חייהם ונשארו‬
‫נאמנים לצו מצפונם גם בתקופה קשה זו ‪ .‬גם יהדות העולם ביקשה לנסות ולסייע ‪ :‬בשער החמישי דנו בהרחבה‬
‫‪ ;149‬לצידן של הפעולות בהן נקט החלה גם‬ ‫בהתמודדותו של היישוב היהודי בארץ עם הידיעות על השואה‬
‫התארגנות בקרב קהילות יהודיות אחרות בעולם ובעיקר בקרב הקהילה היהודית בארצות הברית במטרה להציל‬
‫כמה שיותר יהודים מציפורני הנאצים ‪ .‬הצלחתם של נ יסיונות הה צלה הייתה חלקית בלבד ורק כמות זעומה של‬
‫יהודים הצליחה לחמוק מאירופה בדרכים ובתחבולות שונות ‪.‬‬

‫‪ 4.5.3‬התנגדות‪ :‬המרידה בגטאות‪ ,‬במחנות וביערות‬

‫אינפורמציה‪ ,‬היהודים עמדו‬ ‫פעולתם של הנאצים לוותה בהטעיה ובדיס‪-‬‬
‫שיצרו מציאות‬ ‫על‪-‬פי רוב בחוסר אונים אל מול ההתפתחויות המהירות‬
‫חדשה ובלתי‪ -‬מובנת‪ .‬בגטאות רבים ניסו היהודים לקיים חיים מלאים ככל‬
‫האפשר ובכך הדגישו את גבורת הרוח אל מול הגזירות והרדיפות ‪ .‬היהודים‬
‫ידי הברחת אוכל‬ ‫פעלו גם על‪ -‬מנת לנסות ולשפר את מצבם בגטאות על‪-‬‬
‫ותרופות אל תוך הגטאות ‪ .‬כאשר התבררו כוונותיה הרצחניות של גרמניה‬
‫בעיקר על‬ ‫הנאצית התפתחו בהדרגה ב גטאות מחתרות שהיו מבוססות‬
‫אנשי המחתרת בגטו וילנה‬

‫‪ 144‬ראול ולנברג (‪ )1947-1912‬איש עסקים ודיפלומט שבדי שפעל בהונגריה בתקופת מלחמת העולם השנייה ‪ .‬ולנברג השתמש במעמדו‬
‫הדיפלומטי על‪ -‬מנת לסייע ליהודי המדינה והביא להצלתם של רבים מהם ‪ .‬בסוף המלחמה ‪ ,‬נתפס ולנברג בידי ברית המועצות ומאז נעלמו‬
‫עקבותיו‪ .‬בשנת ‪ 1966‬הוכר ולנברג על‪-‬ידי "יד ושם" כחסיד אומות עולם ‪.‬‬
‫‪145‬‬
‫ציאונה סוגיהארה (‪ )1986-1900‬הקונסול היפני בעיר קובנה שבליטא בזמן מלחמת העולם השנייה ‪ .‬סוגיהארה השתמש במעמדו הדיפלומטי‬
‫על‪-‬מנת לסייע לעשרות אלפי יהודים באמצעות הנפקת ויזות תוך שהוא ממרה במפורש את הוראות מממשלת יפן ‪ .‬בשנת ‪ 1984‬הוכר על‪-‬ידי "יד‬
‫ושם" כחסיד אומות עולם‪.‬‬
‫‪ 146‬אוסקר שינדלר (‪ )1974-1908‬עסקן גרמני שהצליח לנצל את מעמדו החברתי על‪ -‬מנת להציל אלפי יהודים מהשמדה תוך שימוש במפעל לכלי‪-‬‬
‫בית שהיה בבעלותו בפאתי קרקוב ‪ .‬בשנת ‪ 1993‬הוכר על‪-‬ידי "יד ושם" כחסיד אומות העולם ‪ .‬שינדלר הרב ה לבקר בארץ ולאחר מותו נקבר בה ‪.‬‬
‫סיפורו פורסם בספר רשימת שינדלר מאת תומאס קנילי שעובד על‪ -‬ידי סטיבן שפילברג לסרט קולנוע‪.‬‬
‫‪147‬‬
‫מיפ חיס (‪ )1900-2010‬תושבת אמשטרדם הסתירה יהודים בתקופת מלחמת העולם השנייה ‪ ,‬ביניהם אנה פראנק (‪ )1945-1929‬ומשפחתה‪.‬‬
‫אנה הייתה ילדה יהודייה שחיה באמשטרדם ונרצחה בברגן‪ -‬בלזן‪ .‬פראנק השאירה אחריה יומן אישי שכתבה במהלך חייה כשהתחבאה בביתה‬
‫של חיס‪ .‬לאחר המלחמה פרסם את היומן אביה ‪ ,‬אוטו פראנק‪ .‬בשנת ‪ 1972‬הוכרו מיפ חיס ובעלה יאן על ידי "יד ושם" כחסידי אומות העולם ‪.‬‬
‫‪ 148‬משפחת הרדגה הייתה משפחה מוסלמית אדוקה מבוסניה ‪ ,‬אשר הסתירה את משפחת קביליו היהודייה ויהודי נוסף בשם "פאפו" בתקופת‬
‫מלחמת העולם השנייה ‪ .‬בשנת ‪ 1985‬הוכרו בני המשפחה על ידי "יד ושם" כחסידי אומות העולם ‪ .‬בשנת ‪ 1994‬הגיעו משפחת הרדגה לארץ‬
‫בחפשה מקלט ממלחמת האזרחים ביוגוסלביה ‪.‬‬
‫‪ 149‬ראה עמ' ‪.82‬‬
‫‪76‬‬
‫* גרסה שנייה‬
 ‫תנועות הנוער‪.‬‬
‫ללוחמים בגטאות היה ברור כי לא יצליחו לפגוע באופן ממשי בפעולת הנאצים והרעיון של מרד כולל הועלה רק‬
‫‪ .‬את ההיגיון מאחורי פעולת המורדים ביטא‬ ‫כאשר התפתחה ההבנה הברורה כי פניהם של הנאצים להשמדה‬
‫‪150‬‬
‫‪ ,‬ממנה יגי "החלוץ הלוחם " ערב המרד בגטו קרקוב ‪ " :‬אנו נלחמים בשביל שלוש שורות בהיסטוריה‪,‬‬ ‫אהרון ליבסקינד‬
‫ובלבד ולא ייאמר שהנוער שלנו הלך כצאן לטבח "‪ .‬המרידות התרחשו בכמה גטאות ‪ ,‬אך המרד הגדול ביותר ה תרחש‬
‫בגטו ורשה ‪ .‬במהלכו פעלו שני ארגונים יהודיים האי "ל (ארגון יהודי לוחם ) והאצ "י (ארגון צבאי יהודי ) שהצליחו‬
‫להחזיק מעמד קרוב לחודש ‪ ,‬לרתק א ל שטח הגטו כוחות גדולים של גרמנים ולהסב להם אבידות ‪.‬‬
‫מרידות התרחשו גם במחנות ההשמדה ‪ .‬בסוביבור‪ ,‬הצליחו מאות מהאסורים במחנה לברוח לאחר שא גרו נשק‬
‫וחיבלו בתשתית המחנה ; גם בטרבלינקה הצליחו מספר אסירים לברוח מן המחנה ; ובאושוויץ פוצצה המשרפה‬
‫‪ .‬רבים מה יהודים שהצליחו לברוח מן‬ ‫(קרמטוריום) ששימה את הנאצים לשריפת גופותיהם של הקורבנות‬
‫פרטיזנים‪ .‬כוחות הפרטיזנים פעלו במזרח וב מערב אירופה‬ ‫הגטאות והמחנות התרכזו ביער וחברו אל קבוצות‬
‫‪ .‬על מגמותיהם ואופיים של‬ ‫והורכבו מיהודים ושאינם יהודים שניסו לפגוע בעורף הגרמני והסתתרו ביערות‬
‫הפרטיזנים מעיד "שיר הפרטיזנים "‪:‬‬
‫זה יום נכספנו לו עוד יעל ויבוא‪,‬‬ ‫אל נא תאמר‪" :‬הנה דרכי האחרונה‪,‬‬
‫ומצעדנו עוד ירעים – אנחנו פה!‬ ‫את אור היום הסתירו שמי העננה!"‬

‫‪ 4.6‬עם תום המלחמה‬

‫‪ 4.6.1‬שארית הפליטה והחזרה לחיים‬
‫במאי ‪ 1945‬נכנעה גרמניה הנאצית בפני כוחות בעלות הברית ; באסיה המשיכו‬
‫היפנים‪ ,‬בעלי בריתם של הגרמנים ‪ ,‬בלחימה עוד מספר חודשים ונכנעו רק‬
‫‪.‬‬ ‫בחודש אוגוסט לאחר שארצות הברית הטילה בשטחם שתי פצצות אטום‬
‫במהירות נחשפו זוועות הכיבוש הנאצי ורבבות יהודים שניצלו מידי הנאצים‬
‫וכונו שארית הפליטה החלו לנדוד באירופה ‪ .‬על תחושותיהם מעידה ניצולת‬
‫קבוצת אסירים במחנה‬ ‫השואה גניה פינקלשטיין מאוקראינה ‪:‬‬
‫הריכוז אבנזה ביום השחרור‪.‬‬
‫"אני ניצלתי‪ .‬אולי זה גורל‪ .‬מזל‪ .‬אולי אלוהים רצה שאשאר בחיים כדי לספר איך‬
‫נמחתה מעל פני האדמה משפחה מפוארת‪ ,‬חמה ואוהבת‪ .‬הייתה לי תקופת אשמה‪ ,‬שאני ניצלתי וכולם נהרגו‪ ...‬רציתי‬
‫לחיות‪ .‬ועם כל זאת ‪ ,‬היו רגעים איומים של דיכאון ‪ .‬אבל החיים ניצחו תמיד‪ .‬אין לילה שאני לא חולמת על אמא ‪ ,‬על‬

‫אבא‪ ,‬על אחיי הקטנים"‬

‫הפליטים היהודים היו חסרי בית וגילו במרבית המקרים כי כל רכושם נגזל במהלך השואה ‪ .‬רבים מהם היו במצב‬
‫גופני ונפשי ירוד‪ .‬ב עלות הברית ששלטו בשלב הראשון בשטחים ששוחררו מן הכיבוש הנאצי הקימו עבורם מחנות‬
‫עקורים‪ .‬מחנות אלו הוקמו בדרך כלל ב תחומי מחנות ששימשו בעבר את הנאצים כמחנות השמדה ועבודה ‪ ,‬על אף‬
‫השיפור בתנאים ‪ ,‬החיים בהם היו עדין לא נוחים ‪ .‬ניצולי השואה מצידם פיתחו במחנות חיי תרב ות‪ ,‬חינוך וחברה‬
‫שהיוו ביטוי לבחירתם "לחזור לחיים "‪ ,‬מהר ככל האפשר ‪ .‬רבים מן היהודים שביקשו לעלות לארץ‪ -‬ישראל נתקלו‬
‫במגבלות שהעמידה בריטניה‪ .‬רבים מאלו שבחרו לעלות לארץ במסגרת ההעפלה ‪ 151‬נעצרו על ידי הבריטים ונכלאו‬
‫במחנות מעצר שהוקמו בקפריסין ‪ .‬הלחץ מצד היהודים ‪ ,‬הא מריקאים ודעת הקהל העולמית לא הצליח לשנות את‬
‫עמדת הבריטים ובעיית הפליטים נפטרה רק עם הקמתה של מדינת ישראל וקליטתם בה ‪.‬‬

‫‪150‬‬
‫אהרון ליבס קינד (‪ )1942-1912‬לוחם מחתרת ופרטיזן יהודי שהיה ממקימי וראשי המחתרת בקרקוב ‪.‬‬
‫‪ 151‬על ההעפלה ראה‪ ,‬עמ' ‪.82‬‬
‫‪77‬‬
‫* גרסה שנייה‬
 ‫שאלה למחשבה‪:‬‬
‫הסרט "הים האחרון" אותו יצר חיים גורי (‪ )1979‬נפתח בתמונות של חגיגות הניצחון באירופה‬
‫כשברקע ניצולת שואה הקובעת בעצב "לא הייתי שמחה" וניצול שואה אחר שואל‪" :‬חירות? אני‬
‫יורק על החירות הזאת"‪ .‬מה אפיין את מצבם של היהודים עם תום המלחמה? אלו דילמות‬
‫עמדו לדעתכם בפניהם וכיצד ניתן היה להתמודד עמן?‬

‫‪ 4.6.2‬משפטי נירנברג‬
‫‪ .‬ב‪ 20-‬בנובמבר ‪1945‬‬ ‫לאחר המלחמה פנו בעלות הברית גם להעמדתם לדין ולהענשתם של הפושעים הנאצים‬
‫החלו בגרמניה משפטי נירנברג בהם הועמדו לדין בפני טריבונל בין‪ -‬לאומי ראשי המשטר הנאצי שנותרו בין‬
‫החיים‪ .‬המשפט אמנם לא התמקד בפשעיהם של הנאצים כלפי היהודים ‪ ,‬אך במהלכו נחש ף לראשונה תיעוד קשה‬
‫ביחס לרצח ולמנגנוני ההשמדה ‪ .‬שיתוף הפעולה הבין‪ -‬לאומי במהלך המשפטים והערכים המשותפים שעלו ממנו‬
‫שימשו מאוחר יותר כמסד לאמנה למניעת רצח עם שהתקבלה על‪ -‬ידי האו"ם בשנת ‪.1948‬‬

‫‪ 4.7‬השואה ומדינת ישראל‬

‫עם הקמתה של מדינת ישראל וראשית העלייה ההמונית הגיעו א ל תחומיה מאות אלפי ניצולי שואה שנטלו חלק‬
‫חשוב בבנייתה ובהגנה על ביטחונה ‪ .‬הותיקים לא תמיד ידע ו כיצד להתייחס אל ניצולי השואה ולא פעם לווה‬
‫היחס אליהם בהתנשאות ‪ ,‬דעות קדומות ובורות ‪ .‬רק כעבור זמן עם ההפנמה של מימדי השואה והמפגש עם‬
‫משמעותה במהלך משפט אייכ מן חל שינוי בנושא זה ‪ .‬להלן נבקש לבחון בקצרה מספר אירועים משמעותיים‬
‫שהשפיעו על התהוותו ואופיו של זיכרון השואה במדינת ישראל ‪.‬‬

‫‪ 4.7.1‬משפט קסטנר‬
‫ישראל (רז'ה) קסטנר (‪ )1906-1957‬היה עורך דין ועיתונאי ציוני שפעל במהלך מלחמת העולם השנייה להצלתם‬
‫של יהודים על ידי משא ומתן עם קציני ס"ס בכירים‪ ,‬במסגרת "ועד העזרה וההצלה " של התנועה הציונית‬
‫בבודפשט שבהונגריה‪ .‬לאחר השואה עלה קסטנר לארץ ועם הקמתה של מדינת ישראל המשיך בעיסוקו העיתונאי‬
‫ושימש כעוזרו של דב יוסף ‪ ,152‬שר המסחר והתעשייה ‪ .‬בסוף שנת ‪ 1952‬האשים עיתונאי ירושלמי בשם מלכי אל‬
‫גרינוולד את קסטנר בכך שהכשיר את הקרקע לר צח יהודי הונגריה לקראת סופה של המלחמה וקרא לחסלו ‪.‬‬
‫קסטנר החליט לתבוע את גרינוולד על הוצאת דיבה במה שנודע לימים כ משפט קסטנר (‪ .)1954-1955‬בסיומו של‬
‫המשפט קבע השופט ‪ ,‬בנימין הלוי ‪ ,153‬כי קסטנר " מכר את נשמתו לשטן " ושיתף פע ולה עם הנאצים ‪ .‬פסק הדין‬
‫גרם לזעזוע במדינה ופתח דיון ציבורי רחב ביחס להתנהלותם של היהודים אל מול השלטון הנאצי וביחס‬
‫להתנהלותו של היישוב היהודי בארץ בראשות מפא "י שקסטנר נתפס כשליחה אל מול ה ידיעות על ההשמדה ‪.‬‬
‫בשנת ‪ ,1957‬בעוד שהערעור שהגיש קסטנר נידון בבית המשפט ‪ ,‬הוא נרצח בפתח ביתו בתל‪ -‬אביב‪ .‬מספר חודשים‬
‫לאחר מכן הכריע בית המ שפט העליון בתביעתו ו ניקה אותו מכל ההאשמות שהופנו נגדו פרט לאחת ‪ .‬פרשייה זו‬
‫ואת הבעייתיות‬ ‫חשפה בפני הציבור הרחב בארץ את הדילמות שעמדו בפני ההנהגה היהודית אל מול השואה‬
‫שבשיפוטיות ביחס להכרעות שקיבלו ‪.‬‬
‫‪:‬‬
‫למחשבה‬ ‫שאלה‬
‫כיצד לדעתכם קרה שמשפט קסטנר שהחל מתביעת דיבה פשוטה הפך לפרשייה ארצית שהשפיעה‬
‫על המערכת הפוליטית ועל החברה הישראלית?‬

‫‪ 152‬דב יוסף (‪ )1980-1899‬עורך דין‪ ,‬חבר כנסת ושר ‪ .‬יוסף נולד בקנדה ‪ ,‬ב‪ 1921-‬עלה לארץ והיה אחד מעורכי הדין הידועים בתקופת היישוב‬
‫ופעיל במפא"י‪ .‬עם הקמת המדינה מונה למושל הצבאי של ירושלים הנצורה ו עם החלת משטר הצנע מונה לשר הקיצוב ‪ .‬בהמשך שימש גם כשר‬
‫התחבורה ‪ ,‬שר החקלאות ‪ ,‬שר המשפטים ‪ ,‬שר המסחר והתעשייה ושר הבריאות ‪.‬‬
‫‪ 153‬בנימין הלוי (‪ )1996-1910‬שופט שישב בדין בכמה מהמשפטים הידועים ביותר בתולדות מדינת ישראל ובהם ‪ :‬משפט קסטנר‪ ,‬משפט נאשמי‬
‫הטבח בכפר קאסם ומשפט אייכמן ‪ .‬לאחר שעזב את המערכת המשפטית כיהן כחבר כנסת ‪.‬‬
‫‪78‬‬
‫* גרסה שנייה‬
 ‫‪ 4.7.2‬הקמת יד ושם‬
‫‪ ,1945‬זמן קצר‬ ‫עוד בישיבה של הועד הפועל הציוני שנערכה בלונדון באוגוסט‬
‫לאחר תום המלחמה ‪ ,‬הוטל על הועד הלאומי שהיה הגוף שקדם לממשלת‬
‫יד ושם שהגדיר את‬ ‫ישראל‪ ,‬לפעול להנצחת קורבנות השואה בארץ ‪ .‬באוגוסט ‪ 1953‬קיבלה הכנסת את חוק‬
‫המוסד כרשות ממלכתית המופקדת על תיעוד תו לדותיו של העם היהודי בתקופת השואה ‪ ,‬הנצחת סיפור חייהם‬
‫‪ .‬בנוסף אחראית הרשות על ההכרה‬ ‫וזכרם של כל אחד מן הנרצחים והנחלת מורשת השואה לדורות הבאים‬
‫וההנצחה של חסידי אומות העולם ‪.‬‬
‫ביד ושם פועל מוזיאון היסטורי ; בית ספר בין לאומי ל הוראת השואה ; ארכיון גדול בו נאספים מ סמכים‪ ,‬עדויות‬
‫ים מגוונים‬ ‫וחפצים; מכון מחקר ועוד ‪ .‬יד ושם פועל לריכוז השמות של כלל הנספים בשואה ועושה זאת באמצע‬
‫ובהם איסוף "דפי עד" בהם מתבקשים הניצולים להעיד על קרובי משפ חה וחברים שנספו ‪.‬‬

‫‪ 4.7.3‬הסכם השילומים‬
‫הסכם השילומים (‪ ,)1952‬הוא הסכם שנחתם בין ממשלת מער ב גרמניה לממשלת ישראל במסגרתו העבירה‬
‫גרמניה לישראל סכום של כ שלושה מיליארד מ א רק כפיצוי על הסבל והנזק החומרי אשר נגרם ליהודים בתקופת‬
‫השואה‪ .‬עם כניעתה של גרמניה היא חויבה בפיצויי מלחמה נרחבים לכל הצדדים שלקחו חלק במלחמה ונפגעו‬
‫ממנה‪ ,‬אך היא לא נדרשה לפצות את היהודים מאחר ולאלו לא הייתה מדינה שעמדה במלחמה עימם ‪ .‬בשל המצב‬
‫הכלכלי הקשה בארץ‪ ,‬החלו בממשלה דיונים בנושא והוחלט לפנות אל בעלות הברית בנושא ‪ ,‬אך משאלו סרבו‬
‫לשאת ולתת בשם ישראל הוחלט על קיומו של משא ומתן ישיר ‪ .‬בשנת ‪ 1951‬החלו מגעים חשאיים במטרה לקדם‬
‫וטלת על עצמה את האחריות על פשעי הנאצים‬ ‫את הרעיון ולאחר שגרמניה הודיעה באופן רשמי על כך שהיא נ‬
‫כלפי העם היהודי‪ ,‬הוכשרה הקרקע למגעים גלויים ‪.‬‬
‫שאלת השילומים הייתה אחד המאבקים החריפים והדרמטיים‬
‫בתולדות מדינת ישראל והכנסת בפרט ‪ .‬מתנגדי ההסכם ומנחם בגין‬
‫בראשם‪ ,‬טענו שבחתימת ההסכם יש עוול מוסרי מאחר והוא מהווה‬
‫מחילה רשמית לנאצים על פשעיהם ונקיבת מחיר חומרי על סבל‬
‫לתמחר‪ .‬לעומתם‪ ,‬תומכי ההסכם ‪ ,‬בראשם ראש‬ ‫אותו לא ניתן‬
‫‪154‬‬
‫הממשלה דוד בן‪ -‬גוריון ונחום גולדמן ‪ ,‬יושב ראש הקונגרס הציוני ‪,‬‬
‫טענו כי השילומים י סייעו למדינת ישראל לפתור את המשבר הכלכלי‬
‫מנחם בגין נואם נגד‬
‫החמור בו הייתה נתונה באותה העת ‪ .‬בן‪ -‬גוריון טבע את המושג "גרמניה האחרת "‪,‬‬ ‫הסכם השילומים‪.‬‬

‫שמשמעו כי גרמניה של היום איננה עוד גרמניה הנאצית ועל כן אין סיבה שלא לבוא במגע עם מדינה זו‪.‬‬
‫‪,‬‬ ‫לקראת הדיון בכנסת ‪ ,‬ב ‪ 7-‬בינואר ‪ ,1952‬קיימו מתנגדי ההסכם הפגנת המונים שהחלה בכיכר ציון בירושלים‬
‫וצעדה לבניין הכנסת (אז בבית פרומין ‪ ,‬מרחק דקות הליכה מהכיכר )‪ .‬סביב הבניין הוקמו מחסומים ו אלפי‬
‫חיילים ושוטרים הועמדו בכוננות מחשש שההמון יפרוץ לבניין ‪ .‬לבסוף התקבלה ההחלטה ברוב של ‪ 61‬תומכים‬
‫מול ‪ 50‬מתנגדים‪ ,‬ההסכם נחתם בספטמבר ‪ 1952‬וסכום השילומים חולק בין מדינת ישראל ו"וועידת התביעות "‪,‬‬
‫‪ .‬בנוסף‬ ‫הכולל נציגים מארגונים שונים ומטרתו לסייע לניצולי השואה‬ ‫ארגון יהודי אמריקאי ללא כוונת רווח‬
‫העניקה ממשלת גרמניה "רנטות"‪ ,‬תשלום חודשי קבוע ‪ ,‬לניצולי השואה ‪ .‬לכספי השילומים נודעה חשיבות רבה‬
‫בכלכלה הישראלית‪.‬‬

‫‪ 154‬נחום גולדמן (‪ )1895-1982‬מנהיג יהודי וציוני‪ ,‬ממייסדי הקונגרס היהודי העולמי ונשיאו ‪ .‬מן הפעילים הבולטים למען הסכם השילומים ‪.‬‬
‫‪79‬‬
‫* גרסה שנייה‬
 ‫‪ 4.7.4‬משפט אייכמן‬
‫במאי ‪ 1960‬הודיע דוד בן גוריון בישיבת הכנסת כי "אדולף אייכמן נמצא בארץ‪,‬‬
‫ויעמוד בקרוב למשפט"‪ .‬אייכמן (‪ )1906-1962‬היה מבכירי המנגנון הנאצי‬
‫בגרמניה ומהאחראים להוצאתו לפועל של ה פתרון הסופי ‪ .‬עם תום המלחמה‬
‫ברח אייכמן לארגנטינה והסתתר בה בזהות בדויה ‪ .‬הוא נחטף והובא לארץ‬
‫בפעולה של כוחות הביטחון והואשם ב פשעים נגד העם היהודי‪ ,‬פשעים נגד‬
‫שלושת השופטים במשפט אייכמן‪ :‬יצחק‬
‫רווה‪ ,‬משה לנדוי ובנימין הלוי‪.‬‬ ‫האנושות‪ ,‬פשעי מלחמה וחברות בארגון עוין (ס"ס‪ ,‬ס"ד וגסטפו)‪.‬‬
‫ב‪ 10-‬באפריל ‪ 1961‬החל משפטו להתנהל בפני בית המשפט המחוזי בירושלים שפעל בהרכב מיוחד של שלושה‬
‫על‪ -‬מנת לאפשר לציבור הרחב להאזין להם ‪ .‬התובע במשפט היה היועץ‬ ‫שופטים וקיים את דיוניו בבית העם‬
‫‪155‬‬
‫המשפטי לממשלה‪ ,‬גדעון האוזנר ‪ .‬המילים בהן פתח האוזנר את כתב התביעה נצרבו בזיכרון הישראלי‬
‫המשותף ‪:‬‬
‫"במקום זה בו אני עומד לפניכם ‪ ,‬משופטי ישראל ‪ ...‬אין אני עומד יחידי ; עמדי ניצבים כאן ‪ ,‬בשעה זו ‪ ,‬שישה מליון‬

‫קטגורים‪ .‬אך אין הם יכולים לקום על רגליהם ‪ ,‬לשלוח אצבע מרשיעה כלפי תא הזכוכית ולזעוק כלפי היושב שם‪' :‬אני‬

‫אושוויץ ושדות טר בלינקה‪ ,‬נשטף ביערות פולין ‪ ,‬וקבריהם פזורים על פני‬ ‫מאשים'‪ .‬מפני שעפרם נערם בין גבעות‬

‫אירופה"‬

‫במהלך המשפט הוצגו עדויות של למעלה ממאה ניצולים לצד אלפי מסמכים שחשפו את מעורבותו של אייכמן‬
‫בהשמדת יהודי אירופה‪ .‬אייכמן ניסה להציג עצמו כ"בורג קטן" שרק מילא את הפקודות שהטילו עליו מפקדיו;‬
‫אך התביעה הוכיחה במשפט כי אייכמן הגיע להזדהות נפשית מלאה עם התפקיד שאותו נדרש לבצע‪ .‬על אייכמן‬
‫נגזר גזר דין מוות‪ ,‬היחיד שניתן בתולדות מדינת ישראל‪ ,‬שהוצא מיד לפועל‪ .‬גופתו נשרפה ואפרו פוזר מחוץ למים‬
‫הטריטוריאליים של מדינת ישראל‪.‬‬
‫המשפט הביא לשינוי היסטורי בתפיסת החברה הישראל ית ביחס לשואה ‪ ,‬בייחוד בקרב הדור הצעיר‪ ,‬ולשינוי‬
‫ביחס אל הניצולים ‪ .‬עדויותיהם של ניצולי השואה הגיעו לכל בית בישראל והשואה חדלה להיות סיפור עמום‬
‫ורחוק והפכה לסיפור אישי וקונקרטי שקרה לאנשים פרטיים ‪.‬‬

‫שאלה למחשבה‪:‬‬
‫אדולף אייכמן הורשע בפשעים שבוצעו לפני הקמתה של מדינת ישראל ומחוץ לתחומיה‪ .‬מדוע‬
‫לדעתכם התעקשה ישראל להעמידו לדין דווקא בפני בית משפט ישראלי ולא בפני בית משפט‬
‫בין‪-‬לאומי? מהי המשמעות המיוחדת של העמדת אייכמן לדין דווקא בארץ?‬

‫‪ 155‬גדעון האוזנר (‪ )1990-1915‬משפטן ופוליטיקאי ישראלי‪ .‬האוזנר כיהן החל משנת ‪ 1960‬כיועץ המשפטי לממשלה‪ .‬בשנת ‪ 1965‬נבחר לכנסת‬
‫מטעם הסיעת הליברלים העצמאיים (ל"ע)‪.‬‬
‫‪80‬‬
‫* גרסה שנייה‬
 ‫‪ 4.8‬סיכום‬
‫הידרדרה‬ ‫בשער זה עסקנו בנושא השואה ; פתחנו בעלייתה של המפלגה הנאצית לשלטון ועמדנו על האופן בו‬
‫‪.‬‬ ‫הדמוקרטיה הגרמנית ואפשרה את פעולתו של שלטון טוטליטרי וגזעני באחת המדינות התרבותיות בעולם‬
‫הציר ההיסטורי‬ ‫סקרנו את הפגיעה ביהודי גרמניה בתקופה שקדמה למלחמת העולם השנייה והמשכנו עם‬
‫"הפתרון הסופי "‪ .‬לאחר‬ ‫לסקירת מצבם של יהודי פולין והארצות הכבושות ולסקירת ההתהוות וההתפתחות של‬
‫מכן עסקנו בהצלה ובהתנגדות ‪ ,‬למדנו על מצב הדברים עם תום המלחמה וסיימנו בדיון בקשר שבין מדינת ישראל‬
‫לשואה‪ .‬תפיסת "יעוד ויחוד " מתייחסת אל צה "ל וזיכרון השואה‪:‬‬
‫"צה"ל – כמדינת ישראל כולה ‪ ,‬רואה בשואה את אחד האירועים המרכזיים בדורות האחרונים ובהיסטוריה בכלל ‪ .‬זהו‬
‫אירוע ייחודי בעל השלכות לאומיות ואנושיות חשובות ביותר ‪ .‬החינוך להנחלת זיכרון השואה מהווה מרכיב חשוב‬

‫בכלל החינוך שמקנה צה "ל לחייליו ‪ .‬צה"ל יפעל להנחלת זיכ רון השואה על‪ -‬מנת לחזק את הקשר ואת תחושת‬

‫השייכות של החייל למדינת ישראל ולצה"ל"‬

‫לא בכדי הקדשנו שער נפרד לתקופת השואה ‪ .‬כקצינים לעתיד בצה " ל ישנה חשיבות גדולה להיכרותנו עם הנושא‬
‫ולחיזוק יכולתנו לעסוק בו עם חיילינו ‪ .‬מבחינה חינוכית עלינו להדגיש את משמעויותיה הייח ודיות של השואה‬
‫לצד משמעויותיה האוניברסאליו ת ולעסוק בנושא כמרכיב בזהות הישראלית‪ -‬יהודית‪.‬‬

‫‪81‬‬
‫* גרסה שנייה‬
 ‫שער חמישי‪-‬‬
‫מדינת ישראל‪ -‬מדינה יהודית ודמוקרטית‬
‫" מדינת ישראל תהא פתוחה לעלייה יהודית ולקיבוץ גלויות ‪ ,‬תשקוד על‬
‫פיתוח הארץ לטובת כל תושביה‪ ,‬תהא מושתתת על יסודות החירות ‪ ,‬הצדק‬
‫והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל ‪ .‬תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני‬
‫גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת ‪ ,‬גזע ומין‪ ,‬תבטיח חופש דת ‪ ,‬מצפון‪ ,‬לשון‪,‬‬
‫חינוך ותרבות " (מתוך מגילת העצמאות)‬

‫מנורת הכנסת‪ ,‬אנדרטה מברונזה המוצבת בגן ה ו ורדים אל מול הכנסת‪ .‬את האנדרטה עיצב הפסל היהודי‪ -‬בריטי‪-‬גרמני בנו אלקן (‪ ) 1960-1877‬בדמות של מנורת בית‬
‫המקדש‪ ,‬על גביה מפוסלים כשלושים אירועים‪ ,‬דמויות וסיפורים מכוננים המתייחסים אל העם היהודי‪ .‬המנורה הוענקה לממשלת ישראל במתנה מידי ממשלת בריטניה‪.‬‬

‫‪ 5.1‬פתיחה‪ :‬מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית‬

‫מדינת ישראל מוגדרת בחוק כמדינה "יהודית ודמוקרטית "‪ ,‬הגדרה פורמאלית מאוחרת יחסית שנקבעה באופן‬
‫"מדינה יהודית " ואילו המילה‬ ‫רשמי רק בשנות השמונים ‪ .‬במגילת העצמאות עצמה מוגדרת מדינת ישראל כ‪-‬‬
‫"דמוקרטיה"‪ ,‬אינה מוזכרת בה ‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬אופייה הדמוקרטי של המדינה בא לידי ביטוי בהבטחת השוויון‬
‫‪,‬‬ ‫לכלל אזרחיה המופיעה בפסקה בה פתחנו ‪ ,‬במחויבות למגילת האומות המאוחדות המופיעה במקום אחר‬
‫‪ .‬מייסדיה של ישראל שאפו להקים מדינה המקיימת תרבות‬ ‫במגילה ובחוקים שונים שחוקקו לאורך השנים‬
‫ומשטר דמוקרטי ואשר אופייה ותרבותה הלאומיים יהיו מושתתים על היהדות ‪ .‬הם לא ראו בשני עקרונות אלו ‪,‬‬
‫‪" :‬מדינת ישראל ‪ ...‬תהא מושתתת על‬ ‫עקרונות סותרים ; אדרבה‪ ,‬על‪-‬פי מגילת העצמאות הם נובעים זה מזה‬
‫יסודות החירות ‪ ,‬הצדק והשלום – לאור חזונם של נביאי ישראל "‪.‬‬
‫יחד עם זאת ‪ ,‬בחברה הישראלית לא קיימת הסכמה ביחס לשאלה כיצד על היסודות היהודיים והדמוקרטיים‬
‫לבוא לידי ביטוי ‪ .‬בשנת ‪ ,1992‬עם חקיקתם של חוקי היסוד בהם מוגדרת ישראל באופן מפורש כ‪" -‬מדינה יהודית‬
‫ודמוקרטית"‪ ,‬החל דיון ציבורי ביחס למשמעו ת המושג ‪ ,‬בין השופטים חיים כהן ‪ ,‬מנחם אלון ואהרון ברק ‪.156‬‬

‫‪156‬‬
‫חיים כהן (‪ ,)2002-1911‬שופט בבית המשפט העליון ‪ ,‬שר המשפטים ‪ ,‬פרקליט המדינה והיועץ המשפטי לממשלה ‪ .‬כהן היה אחד מן השופטים‬
‫הבולטים בישראל והשפיע רבות על עיצובה של מערכת המשפט ‪ .‬מנחם אלון (‪ ,)2013-1923‬שופט בבית המשפט העליון ‪ ,‬פרופסור למשפטים‬
‫ומומחה למשפט עברי ‪ ,‬כ תב ספרים רבים בנ ושא זה‪ .‬אלון נולד למשפחה חסידית ‪ ,‬למד במשך שנים רבות בישיבת חברון ואף הוסמך לרבנות ‪.‬‬
‫אהרון ברק (נולד‪ ,)1936 :‬כיהן כנשיא בית המשפט העליון ‪ ,‬היועץ המשפטי לממשלה ודיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת העברית‬
‫בירושלים‪ .‬ברק הוא ניצול שואה ‪ ,‬עלה לארץ עם הוריו בשנת ‪ .1947‬הוא מזוהה עם הרחבת תחומי העיסוק של בית המשפט העליון כחלק מ‪-‬‬
‫‪82‬‬
‫* גרסה שנייה‬
 ‫; הוא ראה בצמד המילים‬ ‫השופט כהן סבר כי יש למצוא את שורשי הדמוקרטיה ביהדות ובמשפט העברי‬
‫"יהדות שהיא דמוקרטית ודמוקרטיה שהיא‬ ‫"יהודית" ו‪" -‬דמוקרטית"‪ ,‬מושג אחד וגרס כי יש לעצב ולבנות‬
‫יהודית"‪ .‬השופט אלון ‪ ,‬לעומת זאת ‪ ,‬סבר כי היהדות והדמוקרטיה אינ ן מושג אחד‪ ,‬אלא שתי מערכות ערכיות‬
‫צריכות להנחות את השופט ‪ .‬השופט ברק ‪ ,‬בניגוד לשניהם ‪ ,‬ביקש לפרש פירוש‬ ‫מקבילות ושוות במעמדן והן‬
‫מצמצם את המושג "יהדות "‪ ,‬הוא סבר כי מדינת ישראל היא יהודית בכך שמתקיים בה רוב יהודי והרוב הזה‬
‫משפיע על לוח ה שנה הלאומי ועל המרחב הציבורי ב ה‪ .‬בנוסף‪ ,‬בעיניו‪ ,‬מדינת ישראל היא יהודית בכך שהיא‬
‫שואבת את ערכיה האוניברס אליים (כמו אהבת האדם ‪ ,‬קדושת החיים ‪ ,‬צדק חברתי ועוד ) ממקורות יהודיים ‪.‬‬
‫לכל אחת מן הפרשנויות הללו ‪ ,‬יש כמובן גם השפעה מהותית על האופי הציבורי של מדינת ישראל ועל חוקיה ‪ .‬אך‬
‫הדיון בחברה הישראלית הוא רחב יותר ונוגע לא רק ליחס בין היהדות לדמוקרטיה אלא אף למשמעות של כל‬
‫אחד מן המושגים בביטוי זה ‪ .‬למושג "יהדות " שלוש "פנים" מרכזיות‪:‬‬
‫היהדות כדת שעיקרה מצוות ההלכה ‪ ,‬והמסורת הדתית היהודית ‪ .‬מכאן‪ ,‬בהיותה של מדינת ישראל מדינה‬ ‫‪‬‬
‫יהודית‪ ,‬עליה להביא לידי ביטוי את ההלכה בחיי היום‪ -‬יום‪ ,‬בחקיקה ובמשפט ‪.‬‬
‫היהדות כלאום שמוקדו בג ורל ו בייעוד המ שותפים לעם היהודי בארץ ובתפוצות ‪ .‬מכאן נגזרת הגדרתה של‬ ‫‪‬‬
‫מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי וככזו ‪ ,‬עליה לפעול על‪-‬מנת להדגיש ולשמר עובדה זו ‪.‬‬
‫היהדות כתרבות שמוקדה ב רעיונות‪ ,‬סמלים ומסורות יהודיים ‪ .‬מכאן‪ ,‬בהיותה של מדינת ישראל מדינה‬ ‫‪‬‬
‫יהודית‪ ,‬עליה לחזק את התרבות היהודית ולהביא אותה לידי ביטוי כתרבות הרשמית של המדינה באמצעות‬
‫מוסדותיה‪.‬‬

‫גם על משמעות המושג "דמוקרטיה " מתקיים דיון בחברה הישראלית מתוכו ניתן לסמן למשל א ת הסוגיות‬
‫הבאות‪:‬‬
‫כיצד ניתן לאזן בין יחסי רוב ומיעוט ‪ :‬באיזה אופן יש להביא לידי ביטוי את תרבות הרוב ואיזו רמה של‬ ‫‪‬‬
‫אוטונומיה יש להותיר למיעוט‪ .‬כך ל דוגמה‪ ,‬עולה השאלה ‪ ,‬האם צריכה המדינה לקבוע נושאי ליבה שיעמדו‬
‫במרכז סדר היום בבתי הספר של הציבור הערבי‪ -‬ישראלי‪ ,‬או שמא עליה לאפשר לו לנהל את מערכת החינוך‬
‫שלו באופן עצמאי ?‬
‫כיצד ניתן לאזן בין השאיפה לשוויון וחירות הפרט ‪ :‬האם יש לאפשר למערכת הכלכלית‪ -‬חברתית להתנהל‬ ‫‪‬‬
‫באופן עצמאי ‪ ,‬או ש יש להתערב בה על מ נת להגביר את השוויון בין האזרחים ? כך למשל עולה השאלה האם‬
‫ורותיהם של בכירים בשירות‬ ‫צריכה המדינה להטיל מסים כבדים יותר על בעלי ההון או להגביל את משכ‬
‫הציבורי כדי לעודד שוויון או שעליה להימנע מכך כדי לא לפגוע בחירו יות הפרט ?‬
‫כיצד ניתן לאזן בין עקרון הייצוגיות לע קרון המשילות ‪ :‬האם יש להפקיד את הובלת המדיניות בידי ה כנסת‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫ידו‪ ,‬או ש יש לחז ק את הממשלה במטרה שתפעל בצורה יעילה ? כך‬ ‫המייצגת את רצון העם ונבחרת על‪-‬‬
‫לדוגמה‪ ,‬עולה השאלה מה צריכה להיות מידת החירות של ממשלה נבחרת ובאילו תנאים יכולה הכנסת‬
‫להביא להפלתה?‬

‫כל אחת מן הדילמות שהזכרנו בפתיחת פרק זה ‪ ,‬מהווה מוקד של שיח ציבורי בחבר ה הישראלית ‪ ,‬וכל אחת מ הן‬
‫משפיעה באופן עמוק על חיי ה יום‪ -‬יום של כולנו ‪ .‬ניתן ללמוד מהן על חוסר ההסכמה בחברה בנוגע לסוגיות רבות‬
‫ס להגדרתה כמדינה יהודית‬ ‫כי במדינת ישראל קיימת הסכמה רחבה ביח‬ ‫וחשובות‪ .‬ניתן גם ללמוד מהן‬
‫ודמוקרטית וכי עיקר הו ויכוח מוסב ביחס לפרשנות ולתרגום של מושגים אלו לכללים ולחוקים ספציפיים‬

‫"המהפכה החוקתית "‪.‬‬

‫‪83‬‬
‫* גרסה שנייה‬
 ‫שאלה למחשבה‪:‬‬
‫חיים כהן טבע את ההגדרה "יהדות שהיא דמוקרטית ודמוקרטיה שהיא יהודית"‪ ,‬כיצד אתה‬
‫מבין את ההגדרה הזו? האם לדעתך ניתן לחלק ולבחור רק בחלק אחד של ההגדרה‬
‫("דמוקרטיה שהיא יהודית" או "יהדות שהיא דמוקרטית")?‬

‫‪ 5.2‬יסודות המשטר הדמוקרטי‬

‫ביסוד הדמוקרטיה עומדת ה הבנה כי האדם הוא יצור תבוני וריבוני ‪ ,‬ולכן‪ ,‬לכל אדם הזכות והחובה להיות אחראי‬
‫לגורלו החברתי והפוליטי ‪ .‬בשל כך ‪ ,‬כל אחד מן האזרחים צריך לקחת חלק בניהול המדינה ו להיות שות ף לכך‬
‫באופן ישיר (על‪ -‬ידי כך שישתתף בעצמו ) או באופן עקיף (באמצעות בחירת נציגים )‪ .‬בהיסטוריה העולמית ישנן‬
‫דוגמאות ל מספר דגמים של משטרים דמוקרטיים ועל כן‪ ,‬אין צורה אחת "נכונה " של דמוקרטיה ; אך עיקרון זה‬
‫של ריבונות העם על ענייניו הוא המשותף למשטרים הדמוקרטיים כולם ‪ .‬אופייה הדמוקרטי של כל מדינה‪ ,‬ובכלל‬
‫זה גם של מדינת ישראל ‪ ,‬מבוסס על שתי מערכות ‪:‬‬
‫מערכת פורמאלית‪-‬מוסדית הכוללת תהליכים מוסכמים הקיימים בכל משטר דמוקרטי באמצעותם מתממש‬ ‫‪‬‬
‫עקרון ריבונות העם‪ :‬הכרעת הרוב‪ ,‬קיומה של אופוזיציה ובחירות חופשיות ושוויוניות ‪.‬‬
‫מערכת תרבותית‪ -‬ערכית הכוללת ערכים דמוקרטיים בסיסיים ‪ ,‬כגון‪ :‬שמירה על כבוד האדם‪ ,‬שמירה על‬ ‫‪‬‬
‫זכויות אדם בכלל ועל זכויות מיעוטים בפרט ‪ ,‬קבלת תוצאות יהם של התהליכים הפורמ אליים (תוצאות‬
‫הבחירות‪ ,‬מדיניות הממשלה הנבחרת) והשאיפה לחירות ולשוויון ‪.‬‬
‫ככלל‪ ,‬במדינת ישראל מתקיימת הן ה מערכת הפורמאלית ( מוסדות שלטון דמוקרטיים ‪ ,‬בחירות‪ ,‬חילופי שלטון )‬
‫הן המ ערכת התרבותית (שוויון‪ ,‬אפליה מתקנת ‪ ,‬מדיניות רווחה )‪ .‬אחד מן ההיבטים הפורמ אליים החשובים ביותר‬
‫הוא עקרון הפרדת הרשויות ‪ .‬משמעו‪ ,‬שהמשטר הדמוקרטי מורכב משלוש רשויות נפרדות ‪ :‬הרשות המחוקקת‬
‫;‬ ‫האחראית על חקיקתם של חוקים ; הרשות המבצעת האחראית על ביצוע החוק ועל ניהול מוסדות המדינה‬
‫והרשות השופטת המפקחת על ביצוע החוק ונותנת סעד לאזרח למול החוק ולמול ם של אזרחים אחרים ‪ .‬כאשר‬
‫שלושת הרשויות נפרדות‪ ,‬הן מאזנות ובולמות האחת את השנייה ‪ ,‬והכוח השלטוני מבוזר בין שלושתן ‪ .‬מצב בו‬
‫אין הפרדת רשויות ‪ ,‬והחוק ‪ ,‬המשפט והביצוע מרוכזים בידי אדם אחד ‪ ,‬עשוי להביא לשחיתות שלטונית ‪ ,‬לפגיעה‬
‫נשמרות זכויות‬ ‫בחירות‪ ,‬לאי‪-‬צדק‪ ,‬למצב בו קבוצה קטנה משתלטת על עמדות הכוח במדינה או למצב בו לא‬
‫המיעוט‪.‬‬

‫‪ 5.2.1‬הרשות המחוקקת‪ :‬כנסת ישראל‬

‫של המדינה ‪ .‬מכהנים בה ‪ 120‬חברים‪ ,‬הנבחרים על ־ידי הציבור‬ ‫בישראל‪ ,‬הכנסת מהווה את הרשות המחוקקת‬
‫אחת לארבע שנים (בהנחה שהבחירות אינן מוקדמות )‪ .‬מקור השם "כנסת" הוא בכנסת הגדולה ‪ ,‬אשר התכנסה‬
‫ארית‪ ,‬הציבור בוחר במפלגות ‪ ,‬המפלגות‬ ‫בירושלים בימי הבית השני‪ .‬בישראל שיטת הבחירות היא פרלמנט‬
‫‪ ,‬הופך להיות לראש‬ ‫חוברות ביניהן על‪ -‬מנת להקים את הממשלה וראש המפלגה הגדולה ביותר בממשלה‬
‫הממשלה‪.‬‬
‫הכנסת פועלת באמצעות המליאה שהיא הגוף המרכזי שלה בו חברים‬
‫כל חברי הכנסת ; ובאמצעות הוועדות‪ ,‬בהן חברים מספר מצומצם של‬
‫חברי כנסת על‪ -‬פי חלוקה יחסית לגודלן של ה סיעות‪ .‬במליאה נידונים‬
‫נושאים עקרוניים ומתבצעת ההחלטה על חקיקת החוקים ‪ .‬חברי הכנסת‬
‫בניין הכנסת בירושלים‪.‬‬
‫גופי‬ ‫יכולים להעלות בה גם "נושאים לסדר היום " ולדון בה ם ולהפנות "שאילתות " אל‬
‫הביצוע של הממשלה ‪ .‬בוועדות‪ ,‬לעומת זאת ‪ ,‬נידונים נושאים ספציפיים בהתאם לנושאי העיסוק של הו ועדה (חוץ‬
‫וביטחון‪ ,‬כספים‪ ,‬חינוך‪ ,‬פנים ו כו')‪ .‬הוו עדות עוסקות בעיצוב החוקים לאחר שעברו בקריאה ראשונה והתקבלו‬

‫‪84‬‬
‫* גרסה שנייה‬
 ‫עקרונית ולפני שהם מתקבלים בקריאה ש נייה ושלישית והופכים לחוקים רשמיים ‪ .‬הוועדות יכולות גם לזמן‬
‫אליהן אזרחים או עובדים במשרדי הממשלה ‪ ,‬על מנת להפוך את הדיון למקצועי ויסודי יותר ‪.‬‬
‫לכנסת שני תפקידים מרכזיים ‪ :‬חקיקת חוקים ובקרה על עבודת הממשלה ‪ .‬חברי הכנסת רשאים לחוקק כל חוק‬
‫ובפרט שהוא "חוקתי "‪ ,‬קרי‪ ,‬אינו סותר את חוקי היסוד ואינו סותר את הגדרתה של ישראל כמדינה יהודית‬
‫ודמוקרטית‪ .‬הבקרה על עבודת הממשלה נעשית באמצעות היכולת להצביע בה "אי‪-‬אמון" ובכך לגרום לנפילתה ‪,‬‬
‫באמצעות היכולת לשאול שאילתות או להעלות נושאים לדיון ובאמצעות החובה לאשר במליאה צעדים מסוימים‬
‫של הממשלה כמו ההחלטה על תקציב המדינה ‪ ,‬חתימת חוזה שלום ‪ ,‬יציאה למלחמה ועוד ‪.‬‬
‫הכנסת מחולקת לש תי קבוצות ‪ :‬קואליציה ה מורכבת מחברי כל המפלגות השותפות בממשלה ותפקידה לגבות‬
‫; ואופוזיציה המורכבת מחברי כל המפלגות שאינן שותפות‬ ‫בכנסת את צעדי הממשלה ולנסות להגן עליהם‬
‫בממשלה ותפקידה לנסות ולהציע בפני הציבור אלטרנטיבה לפעולות הממשלה ולהוביל את הביקורת על צעדיה ‪.‬‬
‫במצב תקין ‪ ,‬הקואליציה גדולה יותר מ ן האופוזיציה וכך יש רוב בכנסת השומר על יציבות הממשלה ומבטיח את‬
‫יכולתה להביא את מדיניותה לכדי ביצוע ‪ .‬מצב בו האופוזיציה גדולה יותר מן ה קואליציה ‪ ,‬אינו מאפשר לממשלה‬
‫לפעול וי וביל באופן טבעי לכינונה של ממשלה חדשה ובמקרים מסוימים גם לפיזור הכנסת ולעריכת בחירות‬
‫חדשות‪.‬‬
‫שאלה למחשבה‪:‬‬
‫בשנים האחרונות קיימת במדינת ישראל מחלוקת בנוגע לשיטת הבחירות‪ .‬השיטה הנוכחית‬
‫מאפשרת ייצוג רחב של כל גווני האוכלוסייה אך מאפשרת בשל כך את קיומן של מפלגות‬
‫קטנות יחסית‪ ,‬המחלישות את כוחה של הממשלה ושל העומד בראשה ועשויות לפגוע ביכולתו‬
‫לנהל מדיניות ולהוביל שינויים‪ .‬מהי עמדתכם בנושא?‬

‫‪ 5.2.2‬הרשות המבצעת‪ :‬הממשלה‬

‫‪,‬‬ ‫בתום הבחירות לכנסת ‪ ,‬מזמן אליו נשיא המדינה את נציגי המפלגות‬
‫‪,‬‬ ‫ובעקבות השיחות עמם הוא מטיל את הקמת הממשלה על חבר הכנסת‬
‫בעל הסיכוי הגבוה ביותר להצליח ‪ ,‬להרכיב ברית (קואליציה ) של מפלגות‬
‫שיסכימו לכונן את הממשלה ולפעול על‪ -‬פי קווי יסוד משותפים ‪ .‬בהתאם‬
‫לסיכום עם המפלגות ממנה ראש הממשלה את השרים ‪ .‬השרים הם ברובם‬
‫חברי כנסת מן הקואליציה ‪ ,‬אך ראש הממשלה יכול למנות גם אדם שאינו‬
‫תצלום קבוצתי של הממשלה השנייה‬ ‫חבר כנסת ‪ ,‬לתפקיד שר ‪ ,‬בהתאם למומחיותו ‪ .‬ממשלת ישראל מורכבת‬
‫בראשותו של דוד בן‪-‬גוריון‪.‬‬
‫מסך כל השרים בממשלה ‪ ,‬כל שר הוא חבר בממשלה וכל חברי הממשלה‬
‫הם שרים‪.‬‬
‫לאחר שהורכבה הממש לה היא מוצגת בפני הכנסת ומפרטת את "קווי היסוד " שלה‪ ,‬קרי‪ ,‬העקרונות על‪ -‬פיהן היא‬
‫מבקשת לנהל את המדינה בשנים הקרובות ‪ .‬הכנסת צר יכה להביע אמון בממשלה ‪ ,‬אם לא תעשה זאת לא תוכל‬
‫הממשלה החדשה לקום ‪ .‬למעשה‪ ,‬קיום הממשלה מותנה באישור הכנסת ‪ .‬החקיקה המתקבלת בה מחייבת את‬
‫משרדי הממשלה ו הכנסת יכולה גם להביע "אי אמון " בממשלה ובכך לגרום לה להפסיק להתקיים ‪.‬‬
‫יחד עם זאת ‪ ,‬על אף תלותה בכנסת ‪ ,‬מרוכז בידי הממשלה כוח רב ‪ :‬השרים קובעים ומבצעים את מדיניותה של‬
‫ישראל בתחומים השונים ‪ :‬ביטחון ‪ ,‬יחסי חוץ ‪ ,‬כלכלה‪ ,‬חינוך‪ ,‬בריאות וכ ו'‪ .‬משרדי הממשלה השונים אחראים גם‬
‫להפעלתם של כלל מוסדות המדינה ‪ :‬השב"כ והמוסד (משרד ראש הממשלה )‪ ,‬מערכת החינוך (משרד החינוך )‪,‬‬
‫צה"ל (משרד הביטחון )‪ ,‬שגרירויות במדינות זרות (משרד החוץ )‪ ,‬משטרה (המשרד לביטחון פנים ) וכן הלאה ‪.‬‬
‫(על‪ -‬פי רוב שבועיות ) בהן מתקבלות‬ ‫‪ ,‬מקיימת הממשלה ישיבות‬ ‫בנוסף לפעולותיהם של המשרדים עצמם‬
‫ההחלטות המרכזיות באשר לדר ך פעולתה של המדינה בנושאים העקרוניים והחשובים ביותר ‪ .‬היא אף מקיימת‬

‫‪85‬‬
‫* גרסה שנייה‬
‫ועדות שונות בהתאם לנושאי העיסוק השונים ועל‪-‬פי רוב גם מקיימת גוף מצומצם של שרים המכונה קבינט או‬
‫‪ ,‬בעיקר בתחום הב יטחוני‪ .‬כל אחד מן השרים נושא‬ ‫מטבחון‪ ,‬בו נידונים נושאים הדורשים הכרעה מידית‬
‫לפעולות הממשלה ‪ .‬בנוסף‪ ,‬שר נושא באחריות בלב דית על החלטות יו‬ ‫באחריות משותפת בנוגע להחלטות ו‬
‫ופעולותיו של משרדו‪.‬‬

‫‪ 5.2.3‬הרשות השופטת‪ :‬בתי המשפט‬

‫הרשות השופטת בישראל מורכבת ממערכת בתי המשפט ‪ ,‬תפקידה הוא לספק סעד לאזרח או לגופים הנדרשים‬
‫לו‪ .‬בתי המשפט עוסקים בתביעות של אזרחים כלפי אזרחים (משפט אזרחי )‪ ,‬בתביעות של המדינה כלפי אזרחיה‬
‫(משפט פלילי) ובתביעות של אדם הרואה את עצמו נפגע כתוצאה מפעילות של רשויות המדינה ‪ .‬בעיסוק אחרון זה‬
‫מקיימת למעשה הרשות השופטת בקרה על הרשות המחוקקת והרשות המבצעת ‪ .‬לעומת זאת ‪ ,‬החוקים על‪ -‬פיהם‬
‫מתבצע המשפט ‪ ,‬מחוקקים על‪ -‬ידי הרשות המחוקקת ‪ ,‬וביצוע גזר הדין מוטל על הרשות המבצעת ‪.‬‬
‫‪ ,‬הוא היותה מערכת‬ ‫העיקרון החשוב ביותר במערכת המשפט ‪ ,‬המהווה תנאי לאמון של ציבור האזרחים בה‬
‫להטות את החלטותיה ‪ .‬מסיבה ז ו בחירת‬ ‫ניטראלית‪ ,‬עצמאית ונטולת פניות ‪ ,‬והרשות המבצעת אינה יכולה‬
‫השופטים מבוצעת על‪ -‬ידי ועדה מיוחדת ולא על‪ -‬ידי חברי הכנסת או הציבור ‪ ,‬ומסיבה זו גם אין אפשרות לפטר‬
‫שופט‪ ,‬הוא מסיים את תפקידו באופן אוטומטי בהגיעו לגיל שבעים ‪ .‬בנוסף‪ ,‬נקבעו מספר עקרונות יסוד על‪ -‬פיהם‬
‫פועלת המערכת‪:‬‬
‫שוויון בפני החוק ‪ -‬כל אדם ללא תלות במוצאו ‪ ,‬במעמדו‪ ,‬במינו או בדתו ‪ ,‬זכאי ליחס שוויוני מצד השופט‬ ‫‪‬‬
‫ולמשפט צדק‪ ,‬ואכיפת החוק צריכה להיות שוויונית ולה תבצע באופן אחיד ועקבי ‪.‬‬
‫פומביות המשפט ‪ -‬הצדק חייב להיראות ולא רק להיעשות ; הדיונים בבית המשפט פומביים ‪ ,‬הפרוטוקולים‬ ‫‪‬‬
‫שלהם פתוחים ולכל אדם מותר לצפות במשפ ט‪ .‬כל זאת ‪ ,‬להוציא מקרים מיוחדים של דיונים הנע רכים ב‪-‬‬
‫"דלתיים סגורות" בשל נסיבות מיוחדות (ביטחון המדינה ‪ ,‬חשש לחיי אדם ‪ ,‬מעורבות של קטינים )‪.‬‬
‫הזכות להליך הוגן ‪ -‬כל אדם זכאי לה ליך משפטי מסודר ‪ ,‬לייצוג משפטי שיאפשר לו להעלות את טענותיו בפני‬ ‫‪‬‬
‫השופט ולהזדמנות לטעון א ת טענותיו ‪.‬‬
‫מערכת בתי המשפט בארץ מחולקת ל שלוש דרגות (ערכאות); כל מקרה מובא בפני הערכה המתאימה לו בהתאם‬
‫לטיבו‪ ,‬ובמקרה בו אחד מן הצדדים מתנגד להכרעת הדין ‪ ,‬הוא זכאי להגיש ערעור לערכה הבאה בהיררכיה ‪:‬‬
‫בית משפט השלום עוסק בעיקר במשפטים שאינם חמורים ‪ ,‬כגון סכסוכים א זרחיים עד סכום מסוים ‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫המתעדכן מעת לעת‪ ,‬או עבירות פליליות שעונשן מוגבל ‪.‬‬
‫בית המשפט המחוזי עוסק במשפטים חמורים יותר ‪ ,‬כגון סכסוכים כספיים גדולים או עבירות פליליות‬ ‫‪‬‬
‫חמורות‪ .‬בתי המשפט המחוזיים פועלים בירושלים ‪ ,‬בתל‪ -‬אביב בחיפה‪ ,‬בנצרת‪ ,‬בלוד ובבאר שבע‪.‬‬
‫בית המשפט העלי ון ‪ -‬בו מתבררים בעיקר ערעורים על פסקי דין שנידונו בבית המשפט המחוזי ‪ .‬בית‬ ‫‪‬‬
‫(ראה בהמשך) והוא המכתיב את ההלכות המשפטיות‬ ‫המשפט הזה יושב גם כבית משפט גבוה לצדק‬
‫ופירושי החוקים המחייבים את הערכאות הנמוכות יותר ‪.‬‬
‫מלבד זאת‪ ,‬קיימים גם בתי משפט לנוער‪ ,‬אשר בהם המגמה לשקם את העבריין ‪,‬‬
‫גוברת על המגמה להענישו ; בתי משפט ל ענייני משפחה‪ ,‬בתי דין לעבודה ועוד ‪.‬‬
‫בית משפט גבוה לצדק‬ ‫אחד מתפקידיו של בית המשפט העליון הוא לשמש כ‬
‫שמגישים אזרחים או גופים‬ ‫(בג"ץ)‪ .‬במסגרת זו עוסק בית המשפט בעתירות‬
‫הרואים את עצמם נפ געים מפעולותיה ש ל המדינה או של אחת מרשויותיה ‪ .‬בין‬
‫הכנסת ונטען כי אינם‬ ‫השאר‪ ,‬דן בג "ץ בעתירות כנגד חוקים אותם קיבלה‬
‫מבנה בית המשפט העליון‬
‫חוקתיים‪ ,‬בעתירות כנגד מדיניותם של גופים ממשלתיים ובעתירות יום‪ -‬יומיות יותר‬

‫‪86‬‬
‫* גרסה שנייה‬
 ‫ביחס למקרים פרטיים ‪ .‬בסמכותו של בג "ץ לדון בכל עניין אשר בו הוא רואה צ ורך ואשר אינו בסמכותו של בית‬
‫משפט או של בית דין אחר במדינה‪ .‬עם זאת ‪ ,‬בטרם ידון בעתירה ‪ ,‬מפעיל בג "ץ שיקול דעת האם הנושא נמצא‬
‫בסמכותו‪ .‬מידת החופש שראוי שתהיה ל ו בהחלטה אילו עתירות לקבל ובעיקר בנושאים פוליטיים ומדיניים ‪ ,‬כמו‬
‫גם שאלת האיזון בין בית המשפט לרשויות האחרות ; הן סוגיות הנמצאות במרכז השיח הציבורי כיום ‪.‬‬

‫‪ 5.2.4‬האזרח במדינה יהודית ודמוקרטית‬

‫‪ ,‬נועד במהותו לשרת את האזרח ולמנוע‬ ‫האיזון בין הרשויות השונות כפי שהוא בא לידי ביטוי במדינת ישראל‬
‫למגבלות; או מצב בו‬ ‫מצב בו אדם או קבוצה מסוימת תופסים בפועל את השלטון ואינם כפופים לפיקוח או‬
‫מוסדות המדינה נוהגים בחוסר הוגנות כלפי האזרח מבלי שיוכל להגן על עצמו ‪ .‬הממשל הדמוקרטי שולט במדינה‬
‫בהסכמת כלל העם ובכלל זאת גם בהסכמת המיעוט שלא בחר בו ‪ .‬גם אם יש המתנגדים לממשלה הנבחרת ‪ ,‬כלל‬
‫לחיות יחד תחת שלטון המשרת את מטרותיהם‬ ‫האזרחים במדינה דמוקרטית מסכימים ביניהם על שאיפתם‬
‫ומשקף את עמדותיהם העקרוניות ‪ ,‬ול"כללי המשחק " הדמוקרטיים שהם מתחייבים לפעול על‪ -‬פיהם‪.‬‬
‫למעשה‪ ,‬המערכת והמוסדות הדמוקרטיים נועדו למנוע מצב של אנרכיה ‪ ,‬בו האזרחים משיגים את מטרותיהם‬
‫באמצעות כוח הזרוע ‪ .‬ללא קבלת כללי הדמוקרטיה לא תוכל המדינה ל שמור על צביונה ולא יוכל האזרח להביע‬
‫‪ .‬על כן ‪ ,‬תפקידה של חברה השואפת לשמר את הדמוקרטיה‬ ‫את דעתו או להשפיע על האופן בו מתנהלים חייו‬
‫לטובת כלל חבריה ‪ ,‬הוא לחנך לדמוקרטיה ולהדגיש את הערכים המרכזיים העומדים בבסיסה ‪ ,‬דוגמת החשיבות‬
‫והלגיטימיות שבקיומו של ויכוח חופשי המבטא ריבוי דעות ‪ ,‬הסלידה מהאלימות ‪ ,‬כיבוד החוק ‪ ,‬זכויות האדם‬
‫והאזרח ועוד‪.‬‬

‫‪ 5.2.5‬צה"ל צבא במדינה יהודית ודמוקרטית‬

‫צה"ל הוא צבא עם במדינה יהודית‪ -‬דמוקרטית‪ ,‬עובדת יסוד המשפיעה על אופ יו ו על‬
‫דרכי פעולתו‪ .‬על אף העובדה ש צבא הוא ארגון טוטלי והיררכי אשר בין שורותיו א ין‬
‫נהוגה דמוקרטיה ‪ ,‬מבטא צה "ל מספר מאפיינים דמוקרטיים ‪ .‬ראשית‪ ,‬הוא מהווה זרוע‬
‫שהתקבלו‬ ‫תפקידו לבצע החלטות‬ ‫מבצעת של הממשלה שנבחרה באופן דמוקרטי ו‬
‫באופן דמוקרטי על‪ -‬ידי הכנסת והממשלה ‪ .‬על המשמעות העמוקה של עובדה זו עמד‬
‫דוד בן‪-‬גוריון‪:‬‬
‫הצבא הוא מכש יר האומה ‪ ,‬לא הצבא קובע מה תעשה הא ומה‪ ,‬ולא הצבא קובע מה יעשה הצבא‪ ...‬כל הצבא‪ ,‬בלי יוצא מן‬
‫הכלל‪ ,‬יעשה רצון המדינה ‪ ,‬ויהיו דעותיהם של החיילים אשר יהיו ‪ .‬כאזרחים יחוו גם דעתם בבחירות ‪ ,‬אבל כחיילים יפעלו‬

‫אך ורק על פי פקודה מוסמכת"‪.‬‬

‫צה"ל כפוף ‪ ,‬על כן ‪ ,‬לדרג המדיני ‪ ,‬יונק את סמכותו מהחלטות יו ופועל לממשן ‪ .‬מתוקף כך ‪ ,‬נדרשים חיילי צה " ל‬
‫לציית לפקודות הצבא ‪ ,‬בין אם ה פקודות עולות בקנה אחד עם עמד ותיו האישיות של החייל ובין אם לאו ‪ .‬החייל‬
‫אינו מחויב להזדהות עם המשימה המוטלת עליו ‪ ,‬אולם הוא נדרש להזדהות עם חוב ת ביצוע המשימה ‪ ,‬שהיא‬
‫מרכיב בשמירת חוסנה של מדינת ישראל ובסיכול כל ניסיון לשבש את התנהלותה הדמוקרטית ואת אורח החיים‬
‫התקין בה‪.‬‬
‫עובדת היותו של צה "ל זרוע מבצעת ‪ ,‬משפיעה גם על הייצוגיות הנדרשת מחיילי ו וממפקדיו ‪ ,‬ועל אופיו הא‪ -‬פוליטי‬
‫אשר בזכותו הוא מצליח להי שמר מחוץ למחלוקת בחברה הישרא לית‪ ,‬כמוקד של הסכמה רחבה ושל חוסן לאומי ‪.‬‬
‫כאזרח במדינת ישראל‪ ,‬זכותו ואף חובתו של החייל להחזיק בעמדה פוליטית ולהצביע בבחירות במטרה להשפיע‬
‫על הרכבו של הדרג המדיני ‪ .‬עם זאת‪ ,‬פקודות צה"ל אוסרות על חיילי צה "ל הבעת דעותיהם הפוליטיות בציבור‬
‫במהלך שירותם‪ ,‬לרבות השתתפות בהפגנות וחתימה על עצומות בעלות אופי פוליטי – בין במדים ובין בלבוש‬

‫‪87‬‬
‫* גרסה שנייה‬
 ‫אזרחי‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬מתוך הנחה שצה " ל ייטיב לבצע את משימותיו אם חייליו יבינו את משמעות היותם חיילים בצבאה של‬
‫מדינה יהודית ודמוקרטית ‪ ,‬ומתוך מחויבותו למדינה ולחייל כאזרח בה ; פועל צה"ל לחזק בק רב חייליו ומפקדיו‬
‫את תחושת ה מחויבות כלפי המדינה וערכיה (אותם ערכים הבאים לידי ביטוי במגילת העצמאות ‪ ,‬ברוח צה " ל‬
‫ובמורשתו)‪ .‬צה"ל מסתמך לשם כך על מרכיבים שונים מתוך אוצר הזיכרון היהודי וזאת מבלי להכריע בשאלות‬
‫הנתונות לשיח ציבורי באשר למהותה של היהדות או לאופייה הרצוי של הישראליות ‪ .‬פעילות זו משמשת לחיזוק‬
‫תחושת הלכידות ביחידה והסולידריות בעם ‪ ,‬ומהווה תשתית למוטיבציה ולתובנת המשימה של החיילים ‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬המרחב המשותף בצה "ל הוא בעל צביון יהודי ‪ .‬אין ה כוונה בכך לשמירה על זכותו ועל חירותו של כל פרט‬
‫לנהוג על ־פי מנהגיו הדתיים (זמני תפילות ‪ ,‬צומות)‪ ,‬אלא במאפיינים הנוגעים לאופי סביבת השירות ולאופי‬
‫הארגון‪ .‬הצביון היהודי של המסגרת הצבאית כולל את שמירת הכשרות בכל מטבחי צה "ל‪ ,‬את נוהל השבת ‪ ,‬את‬
‫הטיפול של הרבנות הצב אית בחללים ובענייני אישות ‪ ,‬את האפשרות לגיור בצבא וכן גם את עיסוקם של מפקדים‬
‫וחיילים בסוגיות של זהות ישראלית‪ -‬יהודית במסגרת פעילויות החינוך והעיסוק בצדקת הדרך‪.‬‬

‫שאלה למחשבה‪:‬‬
‫החל מהקמתו של צה"ל ביקש דוד בן‪-‬גוריון למנוע עיסוק פוליטי בתוך הצבא‪ .‬על חיילים‬
‫וקצינים נאסר להביע עמדה פוליטית‪ ,‬להיות חברים במפלגה או להשתתף בהפגנות‪ .‬מהי‬
‫לדעתכם הסיבה לכך?‬

‫‪ 5.2.6‬החייל בצה"ל צבא עם במדינה יהודית ודמוקרטית‬

‫בנוסף לעקרונות אלו שהם עקרונות כלליים ‪ ,‬משפיעה הגדרתה של ישראל‬
‫כמדינה יהודית ודמוקרטית גם על אורח חייו ועל מהות פעילותו של‬
‫החייל‪ .‬חלק מן החירויות מהן נהנים האזרחים במדינת ישראל ‪ ,‬נשללות‬
‫‪.‬‬ ‫מן החייל הנדרש לבצע את פקודות הצבא ונאסר עליו לפעול בניגוד להן‬
‫יחד עם ז את‪ ,‬פקודותיו של צה "ל כפופות גם הן לעקרונות הדמ וקרטיה‬
‫וסבירות‪ .‬כל חייל בצה "ל יכול לערער על‬ ‫ומחויבות להיות שוויוניות‬
‫החלטות מפקדיו על‪-‬פי הפקודות וה דרכים המקובלות ואף לקבול אותן באמצעות נציב קבילות החיילים ‪.157‬‬
‫יתנות להם ‪ .‬החייל נדרש לציית לפקודות חוקיות‬ ‫צה" ל אף מגדיר ומנחה את חייליו להבחין בין הפקודות הנ‬
‫בלבד‪ .‬במקרה של פקודה בלתי חוקית ‪ ,‬הוא נדרש לבצעה ולפעול לאחר מכן על‪ -‬מנת להדגיש את אי חוקיותה בפני‬
‫הגורמים הרלוונטיים ‪ .‬במקרה של פקודה בלתי חוקית בעליל ‪ ,‬מושג שנתווה ביחס לפקודה שניתנה במהלך טבח‬
‫כפר קאסם ‪ ,158‬ומתייחס אל פקודה בלתי חוקית שעשויה לפגוע במישרין בחייו של אדם ‪ ,‬מוטלת על החייל חובה‬
‫לסרב לה‪.‬‬
‫יתר על כן ‪ ,‬במישור הרעיוני החייל נדרש לוותר לזמן קצוב הקבוע בחוק על חירויותיו לשם הגנה על אותן‬
‫"כללי המשחק " של הדמוקרטיה ופועל‬ ‫החירויות‪ .‬הוא מגויס לצבא מתוקף ההסכמה החברתית הרחבה על‬
‫למעשה על‪-‬מנת להגן עליהם‪ .‬כך החייל הוא זה הנותן למפקדו את האפשרות לתת לו פקודות ‪.‬‬

‫‪ 5.3‬סמלים לאומיים‬
‫במדינת הלאום המודרנית ממלאים סמלי המדינה (דגל‪ ,‬סמל והמנון ) מספר תפקידים חשובים ‪ .‬הם מייצגים את‬
‫ריבונותה ואת מוסדותיה מבית ו מחוץ‪ .‬סמלי המדינה מעניקים ביטוי ללכידותה של האומה ‪ ,‬לערכיה המשותפים ‪,‬‬

‫‪ 157‬נציב קבילות חיילים הוא מוסד הקיים מתוקף חוק השיפוט הצבאי (‪ )1955‬ובו מתבררות תלונות של חיילים ‪ ,‬מועמדים לשירות ביטחון ובני‬
‫משפחותיהם מדרגה ראשונה ביחס לאדם או גוף צבאי אחר שהם חשים עצמם כנפגעים ממנו‪ .‬כל חייל או מפקד‪ ,‬בסדיר או במילואים ‪ ,‬רשאי‬
‫לפנות אל הנציב ללא קשר לדרגתו או תפקידו של הנקבל ‪.‬‬
‫‪ 158‬על טבח כפר קאסם‪ ,‬ראה הערה נפרדת ‪ ,‬עמ' ‪.112‬‬
‫‪88‬‬
‫* גרסה שנייה‬
‫לזהותה ולמורשתה ‪ .‬זרח ורהפטיג ‪ ,‬חבר מועצת המדינה הזמנית אשר נמנה על החותמים על מגילת העצמאות ‪,159‬‬
‫קבע כי ‪ ,‬בכל הנוגע לסמלי המדינה ‪ ,‬צריך ל נהוג הכלל לפיו "העתיק יותר הוא המקודש יותר ‪ ...‬צריכה ללוות אותנו‬

‫המחשבה כי לא יצרנו מדינה חדשה ‪ ,‬אלא חידשנו מדינה שהייתה קיימת בימים עברו "‪ ,‬ואכן במדינת ישראל ‪ ,‬בה גרעין‬
‫הזהות הלאומית הוא יהודי ‪ ,‬מזוהים סמליה של המדינה עם המורשת ההיסטורית של היהדות ‪.‬‬

‫‪ 5.3.1‬סמל המדינה‬
‫‪ .‬מועצת המדינה הזמנית מינתה‬ ‫עם הקמתה ביקשה מדינת ישראל לאמץ לעצמה סמל רשמי‬
‫‪.‬‬ ‫ועדת סמלים מיוחדת ‪ ,‬אשר פנתה אל תושבי המדינה והזמינה אותם להציע את הצעותיהם‬
‫מתוך מאות הצעות שהוגשו לוו עדה‪ ,‬נבחרה בסיכומו של התהליך הצעתם של המעצבים גבריאל‬
‫ומקסים שמיר ‪ .160‬הסמל אותו עיצבו שוזר יחד יו שלושה מרכיבים ‪ :‬מנורה בת שבעה קנים ‪ ,‬ענפי‬
‫‪ .‬צורת המנורה המופיעה‬ ‫זית והשם "ישראל"‪ .‬המנורה מ ייצגת את עברו הלאומי של העם ואת מאבקו לחירות‬
‫בסמל‪ ,‬מבוססת על תבליט המופיע על שער טיטוס ברומא בו מתוארים כלי המקדש שנלקחו בשבי עם חורבן‬
‫הבית ‪ .161‬לבחירה זו מ שמעות סמלית – אותה מנורה שציינה את היציאה לגלות ‪ ,‬מבטאת כיום את חזרת ם של‬
‫היהודים למדינתם הריבונית ‪ .‬ענפי הזית מסמלים את העתיד ואת ה שאיפה לשלום ‪ .‬סמל המדינה קשור בבסיסו‬
‫גם אל חזון זכריה ‪ ,‬אחד הנביאים שחיו בתקופת שיבת ציו ן‪ .‬באחת מנבואותיו נגלה אליו מחזה של מנורה ושני‬
‫יתי וְ ִה ֻנֵה ְמנוֹ ַרת זָהָ ב ֻ ֺכ ֻ ָל ֻה‪ ...‬וְ ִ ׁש ְב ָעה ֵנר ֶֹתיהָ ָעלֶ יהָ ‪ ...‬ו ְ ֻׁש ַניִם ז ִ‬
‫ֵיתים ָעלֶ יהָ ‪( "...‬זכריה ד‪ ,‬ב‪-‬ג)‪.‬‬ ‫ענפי זית‪ָ " :‬ר ִא ִ‬

‫‪ 5.3.2‬דגל המדינה‬
‫דגל מדינת ישראל הוא בעל רקע לבן ‪ ,‬במרכזו מגן דוד ולאורכו שני פסים בגוון תכלת כהה ‪.‬‬
‫‪ .‬דגל זה‬ ‫את ההשראה לעיצובו העניקה הטלית בה נוהגים יהודים להתעטף בעת התפילה‬
‫ליווה את התנועה הציונית כמעט מיום היווסדה ‪ .‬במהלך ההכנות לקראת הקונגרס הציוני‬
‫‪163‬‬
‫‪ ,‬עוזרו של הרצל ‪ ,‬את הרעיון ‪ " :‬הרי יש לנו דגל ! הוא כחול לבן‬ ‫הראשון ‪ ,162‬הגה דוד וולפסון‬
‫כמו הטלית "‪ ,‬פסק והזמין ד גל לבן מעוטר בשני פסי תכלת ‪ .‬בשנת ‪ ,1933‬בקונגרס הציוני‬
‫השמונה‪ -‬עשר‪ ,‬התקבל הדגל כדגלה הרשמי של ההסתדרות הציונ ית והעם היהודי ‪ .‬עם קום‬
‫ובתחילה הזמינה את הציבור‬ ‫מדינת ישראל התלבטה מועצת המדינה הזמנית לגבי דגלה‬
‫הנפת דגל המדינה עם‬
‫כיבוש אילת במלחמת‬ ‫להציע את הצעותיו כפי שהיה במקרה של הסמל ‪ .‬דגל התנועה ה ציונית נבחר באופן רשמי‬
‫העצמאות ("דגל הדיו")‪.‬‬
‫לשמש כדגלה של מדינת ישראל ב‪ 28 -‬באוקטובר ‪ ,1948‬והוא הועדף על פני רעיונות אחרים ‪,‬‬
‫משום שכבר היה מוכר היטב בציבור היהודי וזוהה כסמלו של המפעל הציוני ‪.‬‬

‫‪ 5.3.3‬המנון המדינה‬
‫'תקוותנו ' על ידי המשורר נפתלי הרץ‬ ‫ההמנון של מדינת ישראל 'התקווה הינו שיר שנלקח ברובו מתוך השיר‬
‫‪164‬‬
‫ב‪ ,1878-‬שיר שכלל כ‪ 8 -‬בתים הפותחים ברובם במילים 'כל עוד ' ועם פזמון חוזר ‪' :‬עוד לא אבדה‬ ‫אימבר‬
‫תקוותנו‪ ,‬התקווה הנושנה ‪ ,‬לשוב לארץ אבותינו ‪ ,‬לעיר בה דוד חנה '‪ .‬שירו של אימבר הוכרז כבר ב ‪ 1897‬כהמנון‬

‫‪ 159‬זרח ורהפטיג (‪ ,)2002-1906‬פוליטיקאי ומשפטן ישראלי‪ ,‬מראשי הפועל המזרחי וחבר כנסת מטעם המפלגה הדתי ת לאומית (מפד"ל)‪.‬‬
‫‪ 160‬גבריאל ומקסים שמיר גבריאל (‪ )1992- 1909‬ומקסים (‪ )1990- 1910‬שפטלוביץ'‪ ,‬היו מעצבים גרפיים שעיצבו את סמל מדינת ישראל ‪ .‬בנוסף‬
‫עיצבו שטרות כסף שהנפיק בנק ישראל ‪.‬‬
‫‪ 161‬שער טיטוס שער ניצחון הממוקם ברומא כסמל לצחונו של טיטוס על היהודים במרד הגדול ( ראה עמ ' ‪ .)X‬בשער מופיע תבליט של תהלוכת‬
‫הניצחון שערכו הרומאים עם שובם ל רומא לאחר החרבת ירושלים ‪ .‬בין השאר נראים בתבליט שבויים יהודיים הנושאים את כלי המקדש ‪.‬‬
‫‪162‬‬
‫על התפתחות התנועה הציונית ‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.63‬‬
‫‪ 163‬דוד וולפסון ‪ ,)1914-1855( ,‬איש עסקים ופעיל ציוני שהנהיג את התנועה הציונית לאחר מותו של הרצל ‪ .‬וולפסון התקרב לציונות לאחר‬
‫שקרא את ספרו של הרצל ("מדינת היהודים ")‪ ,‬הוא שימש כעוזרו במהלך כל ימי חייו והצטרף אליו בנסיעותיו ובפגישותיו ‪.‬‬
‫‪ 164‬נפתלי הרץ אימבר ‪ ,)1909-1856( ,‬משורר ומח בר ה ה מנון‪ .‬אימבר נדד במהלך ימי העלייה הראשונה בין המושבות שהוקמו בארץ והציע להם‬
‫לאמץ את ההמנון שכתב ‪ .‬כך זכתה היצירה ל פרסום ונוצרו מספר גרסאות באשר לכתיבתה ‪ .‬אימבר סיים את חייו כאלכוהוליסט עני בניו יורק‪.‬‬
‫‪89‬‬
‫* גרסה שנייה‬
 ‫ארגון "חובבי ציון " ובשנת ‪ 1933‬קיבל מעמד של המנון לאומי בקונגרס הציוני ‪ .‬השיר פורסם לראשונה בקובץ‬
‫"ברקאי" ב‪.1884‬‬

‫השיר עוסק בתקווה ובחזון ‪ ,‬בארץ ובעם‪ .‬הביטוי "עוד לא אבדה תקוותנו " נגזר מהכתוב בחזון העצמות היבשות‬
‫שבספר יחזקאל ‪ .‬את השיר המקורי שינה ד "ר יהודה לי יב מטמון כהן – מייסד גימנסיה "הרצליה " שהפכו כבר‬
‫ב‪ 1905‬לשיר יותר לאומי ישראלי כששינה את הפזמון ל 'סגירת' ימי הגלות – 'שנות ‪ ,'2000‬ולשאיפה 'להיות עם‬
‫חופשי בארצנו'‪:‬‬
‫ימה‬
‫עוד ֻ ַב ֻ ֵלבָ ב ֻ ְּפנִ ָ‬
‫ֻ ָכל ֹ‬
‫הו ִמיָֻה‬
‫נֶפֶ ׁש יְּהו ִֻדי ֹ‬

‫ימה‬
‫ו ְֻּלפַ אֲ ֵתי ִמזְּ ָרח ָק ִד ָ‬
‫צו ִפיָֻה‬
‫ַעיִן ְּל ִצי ֹֻון ֹ‬
‫עוד ל ֹא אָ ְּב ָדה ִֻת ְּקוָ ֵתנ ֻו‬
‫ֹ‬

‫הַ ִֻת ְּקוָה ֻ ַבת ְּ ׁש ֹנות אַ ְּל ֻ ַפיִם‬

‫ִל ְּה ֹיות ַעם חָ ְּפ ִ ׁשי ְּ ֻבאַ ְּרצֵ נ ֻו‬

‫ֻשלַ יִם‬
‫אֶ ֶרץ ִצי ֹֻון וִ ירו ׁ ָ‬

‫יש הסבורים כי לאחר הקמת המדינה ‪" ,‬התקווה " אינו מתאי ם עוד לשמש כהמנון ‪ ,‬משום ששפתו היא שפ ה של‬
‫ערגה וגעגוע ואין בו ביטוי לתקומתו של העם היהודי בארצו ‪ .‬במרוצת השנים הועלו רעיונות שונים להמנון חלופי ‪,‬‬
‫אולם ההמנון שליווה את התנועה הציונית מראשיתה ‪ ,‬מוסיף לשמש גם כיום כהמנון הרשמי ‪ ,‬ובשנת ‪ 2004‬אף‬
‫עוגן מעמדו בחוק המדינה ‪.‬‬

‫‪ 5.4‬מוסדות מרכזיים‬
‫‪ 5.4.1‬נשיא המדינה‬
‫על‪-‬פי חוק מי שעומד בראש מדינת ישראל הוא נשיא המדינה ‪ ,‬אולם מעמד‬
‫זה הוא בעיקרו ייצוגי ונועד לתת ביטוי סמלי לאחדות העם ‪ .‬הנשיא משתתף‬
‫בטקסים רשמיים כנציג המדינה ‪ ,‬חותם על חוקי ה כנסת (אם כי אינו ממלא‬
‫תפקיד בעיצובם ואינו יכול להתנגד להם )‪ ,‬מסמיך את שגרירי ישראל בעולם‬
‫(אך לא ממנה אותם )‪ ,‬מקבל את כתבי האמנה של שגרירים זרים ו עוד‪ .‬כאשר‬
‫‪ ,‬נותן הנשיא‬ ‫מחליט ראש הממשלה לפזר את הכנסת וללכת לבחירות‬
‫האמנת שגריר ארצות‬
‫הברית בבית הנשיא‪ ,‬צילום‪:‬‬
‫אישורו לכך ‪ ,‬ולאחר שמתקיימות בחירות ‪ ,‬מקיים הנשיא התייעצויות עם סיעות‬
‫השגרירות האמריקנית‬ ‫עליו ממליצות רובן ‪.‬‬ ‫הכנסת ומטיל את תפקיד הרכבת הממשלה על המועמד‬
‫בישראל‪.‬‬
‫‪ .‬בחירתו של הנשיא‬ ‫סמכותו המהותית של הנשיא היא הסמכות לחון עבריינים ולקצוב את עונשם של אסירים‬
‫נעשית בהליך פוליטי ‪ ,‬אך יש ציפייה כי הנשיא הנבחר יתעלה מעל למחלוקות פוליטיות ומעבר לאינטרסים‬
‫מפלגתיים צרים ‪ ,‬ויפעל כגורם מפשר בין קבוצות שונות בחברה ‪ .‬הנשיא נבחר על‪ -‬ידי הכנסת בבחירות חשאיות‬
‫לכהונה אחת בת שבע שנים ‪.‬‬

‫‪90‬‬
‫* גרסה שנייה‬
 ‫‪:‬‬
‫למחשבה‬ ‫שאלה‬
‫סעיף ‪ 4‬בחוק יסוד נשיא המדינה קובע כי " כל אזרח ישראלי שהוא תושב ישראל‪ ,‬כשיר להיות‬
‫מועמד לכהונת נשיא המדינה" ; תנאי הכשירות הקבועים בחוק מינימאליים בהשוואה לבעלי‬
‫תפקידים אחרים – החוק אינו מחייב‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬גיל מינימאלי‪ ,‬היעדר הרשעות בעבירות שיש‬
‫עמן קלון או תקופת צינון‪ .‬מדוע לדעתך הסתפק המחוקק בתנאים מינימאליים? אילו‬
‫יתרונות ואילו חסרונות עשויים להיות לכך?‬
‫‪-‬‬

‫‪ 5.4.2‬מבקר המדינה‬
‫כפי שראינו בפרקים הקודמים ‪ ,‬במדינה דמוקרטית שמור לביקורת תפקיד חשוב בהגנה‬
‫על הדמוקרטיה‪ ,‬במניעת שחיתות או בזבוז כספי ציבור ‪ ,‬ובהגברת השקיפות של השלטון‬
‫כלפי האזרחים ‪ .‬במדינת ישראל קיים גוף מיוחד האחראי לבקרה ופיקוח על גופים‬
‫ציבוריים – משרד מבקר המדינה ‪ .‬המבקר נבחר בבחירות חשאיות על ידי הכנסת‬
‫סמל משרד מבקר המדינה‪.‬‬
‫‪ .‬המבקר יכול לבדוק מספר גדול של גופים ובהם‬ ‫לתקופת כהונה אחת בת שבע שנים‬
‫משרדי הממשלה‪ ,‬מוסדות המדינה ‪ ,‬זרועות הביטחון ‪ ,‬הרשויות המקומיות וחברות ממשלתיות ‪.‬‬
‫את דוחות הביקורת מגיש המבקר ל יושב ראש הכנסת ולוועד ה לענייני ביקורת המדינה ‪ .‬דוחות אלו מסוקרים‬
‫בתקשורת ומשמשים לא פעם כבסיס לדיון ציבורי ‪ .‬מאז ‪ 1971‬משמש המבקר גם כנציב תלונות הציב ור וכל אזרח‬
‫הסבור כי נפגע מפעילותו של אחד מן הגופים הנתונים לביקורת המשרד ‪ ,‬רשאי להגיש אליו תלונה‪.‬‬
‫‪:‬‬
‫למחשבה‬ ‫שאלה‬
‫מוסד מבקר המדינה נחשב למוסד ביקורת חזק ובעל סמכויות רבות‪ ,‬בהשוואה למוסדות‬
‫מקבילים בעולם‪ .‬מהו לדעתכם הערך שבביקורת ובביקורתיות? מהי הסכנה הטמונה בהם?‬

‫‪ 5.4.3‬הרבנות הראשית לישראל‬

‫‪ .‬תפקידיה‬ ‫במדינה‪ ,‬אשר מופקד על מתן שירותי דת‬ ‫הרבנות הראשית לישראל היא המוסד הרבני העליון‬
‫‪ .‬הרבנות הראשית נוסדה‬ ‫הקבועים בחוק נוגעים לפעילות הדתית השוטפת ולצביונה היהודי של רשות הרבים‬
‫בשנת תרפ "א (‪ )1921‬בחסות שלטונות המנדט הבריטי ‪ ,‬שהעניקו לה את הסמכות בשאלות הנוגעות לענייני דת‬
‫והמעמד האישי (נישואין וגירושין ) בקרב הציבור היהודי ‪ .‬בראשה עומדים שני רבנים ראשיים‪ :‬רב אשכנזי ורב‬
‫ספרדי (אשר נושא גם את התואר "הראשון לציון ") המתמנים ל כהונה בת עשר שנים‪ .‬מייסדה של הרבנות‬
‫‪165‬‬
‫תרם רבות לביסוסה ‪ ,‬ראה בה לא רק מוסד שיפוטי‪ -‬דתי אלא גם‬ ‫הראשית‪ ,‬הרב אברהם יצחק הכהן קוק‬
‫הנהגה רוחנית של העם כולו ‪" :‬הרבנות איננה נחלת חלק אחד בלבד של היישוב ‪ ,‬היא צריכה להיות מעל כל המפלגות‬

‫והכוחות שביישוב ‪ ,‬והשפעתה חייבת להיות על כל תח ומי החיים‪ ".‬אולם בחברה המ חולקת לקבוצות אשר יחסן להלכה‬
‫ולאורח החיים הדתי הוא מגוון ‪ ,‬לא תמיד אלו הם פני הדברים ‪.‬‬
‫כיום ממונה הרבנות על מערכת הנישואין והגירושין של הציבור היהודי במדינת ישראל ‪ ,‬אחראית על הקבורה של‬
‫רוב היהודים בארץ באמצעות ה‪" -‬חברא קדישא " ‪ ,166‬מנהלת את מערכת הכשרות ‪ ,‬מתחזקת מ תקנים דתיים ‪,‬‬
‫‪ ,‬המתפקדות כמעין‬ ‫ממנה רבני ערים ושכונות ועוד ‪ .‬חלק מפעולותיה נעשות באמצעות המועצות הדתיות‬

‫‪ 165‬הרב אברהם יצחק הכהן קוק (‪ ,)1935-1865‬רב‪ ,‬פוסק והוגה ‪ .‬הרב קוק עלה לארץ במהלך תקופת העלייה השנייה ‪ ,‬שימש כרבה של יפו‬
‫והמושבות ומאוחר יותר עבר להתגורר ב ירושלים‪ ,‬כיהן כרב האשכנזי הראשי הראשון ופעל לחיזוקה של הרבנות הראשית ‪ .‬בניגוד לרבני היישוב‬
‫הישן‪ ,‬לא שלל הרב קוק את דרכם של החלוצים וראה בפעולתם את ראשית תהליך הגאולה‪ .‬לימים הפכה הגותו מזוהה עם הציבור הציוני‪ -‬דתי‪.‬‬
‫‪ 166‬חברא קדישא (מארמית ‪ :‬חבר קדוש )‪ ,‬ארגון יהודי הדואג לצ ורכי המת וקבורתו לפי ההלכה ‪ .‬לעתים מכונה גם גחש"א (גמילות חסדים ‪ ,‬חסד‬
‫של אמת)‪ .‬ביהדות מהווה פעולתה של החברה קדישא והדאגה למת ‪ ,‬מצווה מרכזית ונחשבת לדרגה נעלה במיוחד של חסד ‪.‬‬
‫‪91‬‬
‫* גרסה שנייה‬
‫בתי הדין הרבניים ‪ ,‬הפועלים על‪ -‬פי חוקי‬ ‫"סניפים" עירוניים של ה‪ .‬מועצת הרבנות הראשית מנהלת גם את‬
‫ההלכה ולהם סמכות בתחום הנישואין והגירו שין‪ ,‬הגיור וכן בבוררו יות בהן שני בעלי הדין מקבלים את סמכותו‬
‫של בית הדין‪.‬‬

‫שאלה למחשבה‪:‬‬
‫לאורך שנות קיומה של הרבנות הראשית‪ ,‬הועלו מספר הצעות למנות רב ראשי אחד במקום‬
‫שני רבנים (אשכנזי וספרדי)‪ ,‬אך הדבר לא יצא אל הפועל‪ .‬האם לדעתך‪ ,‬יש צורך בשני רבנים‬
‫ראשיים המייצגים את שתי מסורות הפסיקה של עדות ישראל‪ ,‬או שעדיף להסתפק ברב אחד‬
‫המעביר מסר של אחדות וקשר בין שתי עדות אלו?‬

‫‪ 5.4.4‬בנק ישראל‬
‫בנק ישראל הוא הבנק המרכזי של מדינת ישראל ; הוא נוסד בדצמבר ‪ ,1954‬ומקום מושבו‬
‫בירושלים‪ ,‬בתוך קריית הממשלה ‪ .‬בדמוקרטיות המערביות הבנק המרכזי הוא חלק‬
‫המדיניות העל הכלכלית (מקרו‪ -‬כלכלה)‪,‬‬ ‫ממארג מוסדות השלטון אשר מופקד על עיצוב‬
‫‪ ,‬ריסון אינפלציה ‪ ,‬מניעת‬ ‫ולפיכך יש לו השפעה מכרעת בסוגיות מרכזיות כמו קביעת קצב הצמיחה במשק‬
‫אבטלה‪ ,‬יציבות שערי חליפין וכדומה ‪ .‬הבנק אחראי על הנפקת המטבע והסדרת מערכת המזומנים במשק ‪ ,‬תמיכה‬
‫בפעילותם הסדירה וביציבותם של השווקים הפיננסיים והבנקים ‪ ,‬הסדרת מערכות התשלומים והסליקה ‪ ,‬ניהול‬
‫יתרות מטבע החוץ של ישראל ‪ ,‬פיקוח על המערכת הבנקאית ועוד ‪.‬‬
‫‪ ,‬משמש כיועץ כלכלי לממשלה‬ ‫בראש הבנק עומד נגיד בנק ישראל אשר מופקד על הניהול השוטף של הבנק‬
‫ומהווה דמות מרכזית בעיצוב המדיניות הכלכלית ‪ .‬נגיד הבנק מתמנה על‪ -‬ידי הנשיא‪ ,‬בהתאם להמלצת הממ שלה‬
‫לתקופה של חמש שנים והחוק מבטיח לו עצמאות רבה במילוי תפקידו ‪.‬‬

‫‪ 5.4.5‬המוסדות הציוניים‬
‫‪ .‬ראשיתם של מוסדות אלו‬ ‫קבוצת מוסדות מרכזיים נוספת במדינת ישראל הם המוסדות הציוניים‬
‫נטוע עוד בבאזל ‪ ,‬שם‪ ,‬במהלך הקונגרס הציוני הראשון (‪ ,)1897‬ייסד הרצל את ההסתדרות הציונית‬
‫העולמית כארגון‪ -‬גג המאגד תחתיו את פעולת הגופים הציוניים בעולם ‪ .‬במהלך השנים הוקמ ו מוסדות‬
‫ציוניים רבים ‪ ,‬מהם נציין שתי זרועות אשר מ ילאו תפקיד חשוב בקידו ם המפעל הציוני ובפיתוח ההתיישבות‬
‫בארץ ישראל‪:‬‬
‫הקרן הקיימת לישראל נוסדה בשנת ‪ ,1901‬במהלך הקונגרס הציוני החמישי ‪ .‬מלכתחילה הופקדה‬ ‫‪‬‬
‫בעבור התנועה הציונית ‪ ,‬אך‬ ‫הקרן הקיימת על איסוף כספים לשם רכישת קרקעות בארץ ישראל‬
‫בהדרגה התרחבו תפקידיה והיקף פעולתה לכדי עיסוק ב מפעלי התיישבות ‪ ,‬ייעור‪ ,‬חינוך ועוד ‪.‬‬
‫הסוכנות היהודית נוסדה בשנת ‪ 1929‬ושימשה עד קום המדינה כגוף מרכזי בניהול היישוב‬ ‫‪‬‬
‫לידי‬ ‫ובייצוגו אל מול שלטונות המנדט ‪ .‬לאחר הקמת המדינה הועברו רבים מתפקידיה‬
‫ממשלת ישראל ‪ .‬כיום נותרו בידי הסוכנות האחריות על קידום העלייה וסיוע בקליטתה ועל הקשר עם יהדות‬
‫התפוצות‪.‬‬
‫שאלת תפקידם של המוסדות הציוני ים לאחר הקמת המדינה עלה ‪ ,‬לדיון מספר פעמים והוסדר בחוק ב‪.1952 -‬‬
‫בשנת ‪ ,1968‬נוסחו מחדש מטרותיהם של הגופים הציוניים ב תכנית שכונתה "תכנית ירושלים השנייה "‪:‬‬
‫" אחדותו של העם היהודי ומרכזיותה של מדינת ישראל בחיי העם ; כינוסו של העם היהודי ‪ ...‬בארץ ישראל ‪ ,‬על‪-‬ידי‬

‫עידוד עליה מכל הארצות; ביצורה של מדינת ישראל המושתת על חזון הנביאים של צדק ושלום; שמירה על יחודו של‬
‫העם על‪ -‬ידי קידום חינוך יהודי ועברי וטיפוח ערכי רוח ותרבות יהודיים; הגנה על זכויות היהודים בכל מקומות מושבם"‬

‫‪92‬‬
‫* גרסה שנייה‬
 ‫‪ 5.5‬חוקים ומסמכים מכוננים‬
‫במדינת ישראל לא נחתמה חוקה סדורה המעניקה הגנה לערכי יסוד ‪ .‬מלאכת ניסוח החוקה הוטלה על‪ -‬פי מגילת‬
‫העצמאות על הכנסת הראשונה ‪ ,‬אך כאשר התברר כי היא מתקשה לעשות זאת ‪ ,‬התגבשה בשנת ‪ ,1950‬ביוזמתו‬
‫של חבר הכנסת יזהר הררי‪ ,167‬פשרה שנודעה כ פשרת הררי ‪ ,‬על‪ -‬פיה הכנסת לא תחוקק חוקה שלמה אלא חוקי ‪-‬‬
‫יסוד שיהוו בבוא העת את ס עיפיה של החוקה ‪ .‬עד כה‪ ,‬נחקקו שלושה‪ -‬עשר חוקי יסוד כאלו וחלק מעקרונותיה של‬
‫‪ .‬בפרק זה נציג בקצרה כמה מן‬ ‫המדינה מעוגנים בחוקים רגילים או במסמכים להם אין תוקף חוקי רשמי‬
‫החוקים והמסמכים שאנו סבורים כי יש להם רלוונטיות מיוחדת מבחינתו של הקצין והחייל בצה "ל‪.‬‬

‫‪ 5.5.1‬חוק יסוד‪ :‬כבוד האדם וחירותו‬

‫חוק יסוד ‪ :‬כבוד האדם וחירותו‪ ,‬שהתקבל בכנסת בשנת תשנ "ב (‪ ,)1992‬הוא אחד מחוקי היסוד המרכזיים ‪ .‬החוק‬
‫מעניק הגנה על מספר זכויות אדם בסיסיות ובהן ה זכות ל חירות‪ ,‬לקניין‪ ,‬לפרטיות וזכות האדם על חייו ‪ ,‬גופו‬
‫וכבודו‪ .‬מסיבה זו יש הרואים בחוק את "מגילת זכויות האדם " של המשפט הישראלי ‪.‬‬
‫סעיף ‪ 8‬לחוק ‪ ,‬קובע כי "אין פוגעים בזכויות שלפי חוק‪ -‬יסוד זה אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל ‪ ,‬שנועד‬
‫לתכלית ראויה ‪ ,‬ובמידה שאינה עולה על הנדרש או לפי חוק כאמור מכוח הסמכה מפורשת בו "‪ .‬סעיף זה ‪ ,‬המכונה בשפה‬
‫משפטית "פסקת הגבלה "‪ ,‬קובע למעשה ‪ ,‬את עליונותו של חוק יסוד זה על‪ -‬פני חוקים אחרים ‪ .‬הסעיף ה‪" -‬טכני"‬
‫הזה הוא בעל משמעויות מרחיקות לכת והוא הניע תהליך שכונה המהפכה החוקתית ‪ .‬החוק ִא פשר למעשה ‪ ,‬לבית‬
‫המשפט העליון לעסוק בביקורת על הרשות המחוקקת ‪ ,‬ולהכריז על ב יטולם של חוקי ם אשר עומדים בסתירה‬
‫לחוק היסוד או חותרים תחת זכויות אדם המעוגנות בו ‪ .‬על הדברים עמד שופט בית המשפט העליון באותה העת ‪,‬‬
‫אהרון ברק ‪:168‬‬
‫"לא הכול מודעים לכך‪ ,‬אך לאחרונה התחוללה מהפכה בישראל‪ .‬זוהי מהפכה חוקתית‪ ,‬אשר הכנסת ‪ -‬כגוף מכונן ‪-‬‬

‫גרמה‪ ...‬מכוחה של חקיקת־יסוד זו‪ ,‬הפכו זכויות האדם בישראל‪ ...‬לנורמות משפטיות בעלות מעמד חוקתי עדיף‪...‬‬

‫מעל הכנסת כרשות מחוקקת עומדת הכנסת כרשות מכוננת‪ ,‬ומעל לחוק הרגיל של הכנסת עומדים שני חוקי‪-‬היסוד‪..‬‬

‫מעתה‪ ,‬בית‪-‬המשפט יוכל לא רק לפרש חוק הנוגד את עקרונות היסוד‪ ,‬אלא גם להצהיר על בטלותו"‪.‬‬

‫ו‪ ,‬הביאו‬ ‫הפירוש שהעניק ברק לחוק ‪ ,‬ופעילותו של בית המשפט כחלק מן המהפכה החוקתית בעקבות חקיקת‬
‫לדיון ציבורי ער ביחס אליו‪ .‬יחד עם זאת ועל אף ש החוק אינ נו משוריין הוא לא שונה מאז חקיקתו ‪.‬‬
‫‪.‬‬

‫שאלה למחשבה‪:‬‬
‫שאלת היחס בין הרשות השופטת לרשות המבצעת והמחוקקת‪ ,‬נתון בשנים האחרונות בוויכוח‬
‫כבד‪ .‬בעוד שתומכיה של המערכת טוענים כי בידיה הזכות לפסול את הכרעת הרוב לשם הגנה‬
‫דמוקרטיים יש הטוענים כי בתי המשפט אינם‬
‫‪,‬‬ ‫על הפרט או על המיעוט בשמם של ערכים‬
‫מייצגים את "רצון העם" ועל כן עליהם להימנע מלעשות זאת‪ .‬מהי עמדתכם בנושא?‬

‫‪ 5.5.2‬חוק יסוד‪ :‬ירושלים בירת ישראל‬

‫חוק יסוד ‪ :‬ירושלים בירת ישראל ‪ ,‬שהתקבל בכנסת בשנת תש "ם (‪ ,)1980‬קובע כי ירושלים השלמה והמאוחדת‬
‫היא בירת ישראל המהווה את מקום מושבם של מוסדות המדינה ‪ .‬בחוק היסוד כלולה גם התחייבות לשמירה על‬
‫המקומות הקדושים והבטחת גישה חופשית אליהם לבני כל הדתות ‪ .‬חקיקת החוק עורר ה סערה פוליטית וזכ תה‬

‫‪167‬‬
‫יזהר הררי‪ ,)1978-1908( ,‬חבר כנסת בשבע הכנסות הראשונות מטעם המפלגה הפרוגרסיבית ‪ ,‬המפלגה הליברלית ומפלגת העבודה ‪.‬‬
‫‪ 168‬ראה הערה ‪.1‬‬
‫‪93‬‬
‫* גרסה שנייה‬
‫לתגובות חריפות בזירה הבינלאומית ‪ .‬שגרירויות שמקום מושבן היה בירושלים ‪ ,‬העתיקו את מקומן לתל אביב ‪,‬‬
‫לאומי‪ .‬בשנת ‪( 2000‬תשס "א)‬ ‫ומועצת הביטחון של האו "ם אף קבעה כי הוא עומד בניגוד לכללי המשפט הבין‪-‬‬
‫נוסף תיקון לחוק האוסר על העברת "סמכות מתחום ירושלים לכל גורם זר ‪ ,‬מדיני או שלטוני " וניתן לשינוי רק מכוח‬
‫חוק יסוד שי תקבל בתמיכתם של רוב חברי הכנסת ‪.‬‬

‫‪ 5.5.3‬חוק השבות‬
‫לעלות ארצה ולקבל אזרחות‬ ‫חוק השבות שהתקבל בכנסת בשנת תש "י (‪ )1950‬קובע כי לכל יהודי הזכות‬
‫ישראלית ללא תנאי ‪ .‬בכך נתן המחוקק ביטוי לזהותה של מדינת ישראל כמדינ ה יהודית וכבית פוטנציאלי עבור‬
‫כל יהודי שירצה בכך ‪ .‬על פי תיקון לחוק משנת תש "ל (‪ ,)1970‬הורחב היקף הזכאות לעלות ארצה והיא מוקנית גם‬
‫לילדיהם ולנכדיהם של יהודים ‪ ,‬ולבני זוגם‪ .‬במהלך השנים עמד חוק השבות במרכזן של מספר מחלוקות הנובעות‬
‫בעיקר מן העובדה שהחוק ‪ ,‬בנוסחו המקורי ‪ ,‬אינו מכריע בשאלה מיהו יהודי ‪ ,‬סוגיה בה נדון בהמשך ‪.169‬‬

‫‪ 5.5.4‬חוק שירות הביטחון‬

‫חוק שירות הביטחון שהתקבל בכנסת בשנת תש "ט (‪ )1949‬ועודכן בשנת תשמ "ו (‪ ,)1986‬קובע ומסדיר את חובת‬
‫גיל הגיוס ‪ ,‬משך השירות הצבאי‬ ‫השירות הסדיר בצה "ל‪ ,‬החלה על אזרחי ישראל ‪ .‬בחוק מעוגנים בין השאר‬
‫נוגעים‬ ‫לגברים ולנשים ‪ ,‬כללים הנוגעים להתייצבות לבדיקות ולמיונים של מועמדים לשירות צבאי וכן כללים ה‬
‫לשירות במסגרות ממשלתיות שאינן צבאיות‪ ,‬כגון משמר הגבול והמשטרה ‪ .‬סעיף ‪ 36‬לחוק מקנה לשר הביטחון‬
‫את הסמכות לפטור אזרחים משירות צבאי ‪ ,‬ועל בסיסו נשען הפטור של אוכלוסיות כאלו או אחרות משירות‬
‫בצה"ל‪ .‬סעיף זה נמצא במחלוקת ציבורית עזה ואף בג "ץ נדרש לדון בו מספר פעמים ולבחון את חוקיותו ‪.‬‬

‫‪ 5.5.5‬מסמך הסטאטוס‪-‬קוו‬
‫ומנהיג המדינה שבדרך ‪ ,‬מכתב לראשי המפלגה‬ ‫בשנת ‪ 1947‬שלח דוד בן‪ -‬גוריון‪ ,‬אז ראש הסוכנות היהודית‬
‫החרדית אגודת ישראל ‪ .170‬המכתב משרטט מעין מתווה לשמירת המצב הקיים (סטאטוס קוו ) בענייני דת ומדינה‬
‫במדינה שעתידה לקום ‪ .‬מטרתו הייתה לסמן ת נאים המסדירים ומאפשרים חיים משותפים בין דתיים וחילונים‬
‫על‪-‬אף המחלוקת‪ .‬המכתב נשלח על רקע החשש כי אגודת ישראל תתנגד להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל‬
‫בעדותה בפני ועדת אונסקו "פ‪ ,‬ועדת האו "ם שהמליצה בסופו של דבר על החלטת החלוקה ושב יקרה באותם ימים‬
‫בארץ‪.171‬‬
‫המכתב ציין את חובתה של המדינה שתקום לה בטחת חופש המצפון לכל אזרחיה ו מצהיר כי לא תהיה מדינה‬
‫תיאוקרטית (כלומר‪ ,‬לא תאמץ את ההלכה כחוקתה )‪ .‬במכתב אין התחייבות ביחס ל חוקת המדינה‪ ,‬אולם הוא‬
‫מבהיר את עמדת הסוכנות בארבעה נושאים הקשורים לדת ו ליחסיה עם המדינה ‪:‬‬
‫שבת ‪ -‬יום המנוחה הרשמי יהיה השבת והוא יישמר במ וסדות המדינה ובמקומות ציבוריים ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫כשרות ‪ -‬שמירה על כשרות בכל המוסדות הממשלתיים לרבות צה "ל ומשרדי הממשלה ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫דיני אישות – בתחום נישואין וגירושין ‪ ,‬תופקד הסמכות המשפטית בידי מערכת השיפוט הרבנית ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫(ובכלל זה גם לזרם החרדי )‪ ,‬תוך קביעת "מינימום של‬ ‫חינוך ‪ -‬אוטונומיה מלאה לכל הזרמים בחינוך‬ ‫‪‬‬
‫לימודי חובה" במקצועות כגון עברית ‪ ,‬היסטוריה ומדעים ‪.‬‬

‫‪169‬‬
‫על סוגיית "מיהו יהודי?"‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.104‬‬
‫‪ 170‬אגודת ישראל (אגו"י)‪ ,‬ארגון יהודי אורתודוקסי שנוסד בשנת ‪ 1912‬בפולין במטרה להתמודד עם בעיותיו של העם היהודי ברוח המסורת ‪.‬‬
‫‪ ,‬רווחה ‪ ,‬כשרות ועוד ‪ .‬עם הקמתה של המדינה הפכה‬ ‫כיום אגודת ישראל מייצגת את הזרם המרכזי בציבור החרדי בישראל ועוסקת בחינוך‬
‫אגודת ישראל למפלגה המיוצגת בכנסת ‪ ,‬ייצוג המת מיד עד לימים אלו‪ .‬האגודה מונהגת בידי "מועצת גדולי התורה " ונשמעת להורא ו תיה‪.‬‬
‫‪ 171‬על התהליכים שקדמו להקמתה של מדינת ישראל ‪ ,‬ראה עמ ' ‪.84‬‬
‫‪94‬‬
‫* גרסה שנייה‬
‫על אף שהמסמך נשא אופי פוליטי ולא היה בעל תוקף משפטי מחייב‪ ,‬הוא נחשב לאבן פינה בכינון ההסדרים בין‬
‫דתיים וחילונים ‪ .‬חלק מן ההסדרים עוגנו בחוקי המדינה וחלקם נותרו לא כתובים ‪ ,‬אלו וגם אלו מהווים לא אחת‬
‫בסיס לו ויכוחים בנושאי דת ומדינה ‪ .‬דוגמה טובה בהקשר זה היא סוגיית השבת ‪ ,‬בהמשך להתחייבות במסמך‬
‫‪ ,‬נחקק בשנת ‪ 1951‬חוק שעות עבודה‬ ‫הסטאטוס קוו ולתפיסה הסוציאליסטית של מנהיגי המדינה באותה העת‬
‫ומנוחה האוסר על עבודה בשבת ‪ .‬בנוסף‪ ,‬בנושא התחבורה הציבורית ‪ ,‬הוחלט לשמור על המצב כפי שהיה קודם‬
‫להקמת המדינה ; במסגרתו התחבורה ה ציבורית אינה פועלת בשבת פרט לערים חיפה ואילת ‪ .‬הן פתיחתם של‬
‫מרכזי מסחר בשבת (בניגוד לחוק שעות עבודה ומנוחה ) הן הפעלתם של קווי אוטובוס (בניגוד לנוהג)‪ ,‬עולים לדיון‬
‫ציבורי מפעם לפעם ושנויים במחלו קת עזה בין חלקים שונים בחברה ‪.‬‬

‫‪ 5.6‬ידיעת הארץ‬
‫העיסוק בתחום ידיעת הארץ בצה "ל הינו ארוך ימים ‪ ,‬שורשיו נטועים עוד בתנועות הנוער הציוניות והמשכו‬
‫‪ ,‬בין השאר ‪ ,‬גם‬ ‫בתרבות סיורי ידיעת הארץ שהתפתחה בארץ ישראל עם העליות הראשונות ובאו לידי ביטוי‬
‫במסעות הפלמ"ח‪ ,‬אשר תרו את הארץ ברגליהם וראו ביציאה אל המרחב כלי לעיצוב דמותו של הישראלי החדש ‪.‬‬
‫מאז ועד ימינו הפכו סיורי ידיעת הארץ למקום בו פוגש החייל את ההיסטוריה והמורשת של נופי הארץ ‪ ,‬מתחשל‬
‫במסעות הארוכים והופך הלכה למעשה ל "תבנית נוף מולדתו "‪ .‬הנוף הינו שותף דומם המלווה את החייל משך כל‬
‫שירותו; בנסיעותיו הארוכות לבסיסי צה "ל‪ ,‬באימונים וביתר שאת במהלך הגנתו על גבולות מדינת ישראל‬
‫וביטחון אזרחיה ותושביה ‪ ,‬מתוך ומחוץ למוצבים והבסיסים הפרוסים בכל רחבי הארץ ‪.‬‬
‫‪ " :‬אהבת המולדת‬ ‫מאז הקמתו של צה "ל ועד ימינו ‪ ,‬ידיעת הארץ משמשת ככלי המסייע בהטמעת ערך היסוד‬
‫‪,‬‬ ‫ונאמנות למדינה " ( רוח צה "ל)‪ ,‬בקרב מפקד ים וחיילים באמצעות החשיפה הבלתי אמצעית למורשת העם‬
‫המדינה וצה "ל במפגש עם הנופים ‪ ,‬האתרים והסיפורים האישיים והלאומיים במרחב הגיאוגרפי ‪ .‬בנוסף‪ ,‬העיסוק‬
‫החינוכי רואה ביציאה אל המרחב והעיסוק בידיעת הארץ כלי חינוכי המאפשר שיח ועיסוק בערכים ומסרים‬
‫חינוכיים בקרב המש רתים בצה "ל‪ ,‬לצד חיזוק ההיכרות וההתמצאות של החייל בסביבה בה הוא משרת ופועל ‪.‬‬

‫‪ 5.6.2‬החלוקה לחבלי ארץ ושיטת הלמידה‬

‫יש לציין כי ניתן לסווג את הארץ במספר רב של דרכים ‪ ,‬וההצעה המובאת לפניך הינה אחת מני רבות ‪.‬‬
‫לפניך עשרה חבלי ארץ שהעיסוק בהם מחולק למספר תתי‪ -‬פרקים אשר יחדיו מרכיבים את מכלול הנוף ‪ .‬החלוקה‬
‫"מכלול נופאדם "‪ .172‬כאשר אנו מביטים בנוף קיים ‪,‬‬ ‫של כל חבל ארץ שואבת את מקורותיה משיטה הנקראת‬
‫‪ :‬אתרים ארכיאולוגים ‪ ,‬כבישים‪ ,‬עצים‪ ,‬בעלי‪-‬חיים‬ ‫קיים קושי להכיל את כלל פרטי המידע העולים לנגד עינינו‬
‫‪ :‬הרובד הפיזי ‪ :‬אקלים ‪,‬‬ ‫ועוד‪ .‬שיטת "מכלול נופאדם " מציע ה דרך לחלוקת הפריטים בנוף לשלושה רבדים‬
‫טופוגרפיה ומסלע ושאר התופעות הא‪ -‬ביוטיות המעצבות את הנוף ; הרובד הביוטי ‪ :‬צומח ובעלי החיים ; והרובד‬
‫האנושי העוסק באדם והיותו מושפע ומשפיע כחלק ממכלול הנוף בעבר ובהווה ‪ .‬שיטת נופאדם מאפשרת ללמוד‬
‫על הקשר וההשפעה בין הרבדים השונים וראיית הנוף כמכלול אחד וכך ליצור מבט מעמיק ורחב על הגיאוגרפיה‬
‫של ארץ ישראל‪.‬‬

‫‪ 5.6.3‬חלוקת האורך הגיאוגרפית של ארץ‪-‬ישראל‬

‫‪.‬‬ ‫לצד חלוקת מרחבי ה של הארץ לחבלי ארץ יש להבחין בחלוקה המרכזית לארבע רצועות מרכזיות בחתך אורך‬
‫‪ ,‬הנמשכות מצפון‬ ‫בהתבוננות ממבט על ‪ ,‬ניתן להבחין במעין ארבע רצועות לאורכה של הארץ בתחומי המדינה‬

‫‪ 172‬שיטת נופאדם מקורה בפיתוח של איש ידיעת הארץ והסביבה ד "ר מאיר (טימי) בן יוסף‪.‬‬
‫‪95‬‬
‫* גרסה שנייה‬
 ‫לדרום‪.‬‬
‫היא רצועת מישור החוף ; הרצועה המזרחית לה ‪ ,‬רצועת ההרים (שדרת ההר‬ ‫הרצועה המערבית שבהן‬
‫העמקים; והרצועה המזרחית ‪ ,‬רצועת הגולן‬ ‫המרכזית); מזרחית לה ‪ ,‬רצועת בקע ים המלח ובקעת הירדן –‬
‫והחרמון‪ .‬בכל אחת מהרצועות בולטת במיוחד צורת נוף מסוימת ‪.‬‬
‫‪ .1‬רצועת מישור החוף ‪ :‬האזור המיושב ביותר בישראל ‪ ,‬בו מנהלים את חייהם מרבית תושבי הארץ ‪ ,‬ובו‬
‫מתקיימים עיקר הערי ם הגדולות ‪ ,‬מרכזי התעשייה ומערכת התחבורה המשוכללת ביותר ‪ .‬צורת הנוף‬
‫‪100‬‬ ‫הבולטת באזור זה הינו המישור ‪ ,‬אך במרחב קיימות גם גבעות נמוכות המגיעות עד לגובה של‬
‫‪ .‬נהוג לחלקה‬ ‫מטרים‪ .‬באזור העיר חיפה וקיבוץ ראש הנקרה נקטע המישור ומופיעים רכסי הרים‬
‫לשלושה אזורי משנה ‪ :‬מישור החוף הצפוני ‪ ,‬המרכזי והדרומי‪.‬‬
‫‪ .2‬רצועת שדרת ההר המרכזית ‪ :‬רצועת ההרים המשתרעת במרכז ישראל ‪ ,‬מצפון לדרום ‪ .‬מדרונות ההרים‬
‫תלולים בצידם המזרחי ‪ ,‬ומתונים יותר במורדותיהם המערביים ‪ .‬רצועת ההרים נקטעת באזור עמק‬
‫יזרעאל ובקעת באר שבע – שם קיימים עמקים נרחבים ‪ .‬נהוג לחלק את רצועת שדרת ההר המרכזית‬
‫לאזורי משנה מצפון לדרום ‪ :‬הרי הגליל ‪ ,‬הרי השומרון ‪ ,‬הרי יהודה ‪ ,‬הרי הנגב והרי אילת ‪ .‬שדרת ההר‬
‫ממשיכה גם מחוץ לגבולותיה של מדינת ישראל ברמה הגיאוגרפית המרחבית ‪.‬‬
‫‪ .3‬רצועת בקע ים המלח ובקעת הירדן ‪ :‬רצועת עמקים נרחבים משתרעת במזרח ישראל ‪ ,‬בהם ז ורם הירדן ‪,‬‬
‫ומצויים עמק החולה ‪ ,‬ימת הכנרת וים המלח ‪ .‬עמק יזרעאל הנרחב הקוטע את רצועת שדרת ההר‬
‫המרכזית‪ ,‬נמשך מזרחה גם אל עבר רצועת העמקים ‪ .‬נהוג לחלק את רצועת עמקים זו לאזורי משנה‬
‫מצפון לדרום‪ :‬עמק החולה ‪ ,‬עמק כינרות‪ ,‬עמק בית שאן ‪ ,‬עמק הירדן והערבה ‪.‬‬
‫‪ .4‬רמת הגולן והח רמון‪ :‬בצפון מזרח מדינת ישראל משתרעת רמת הגולן הגבוהה והשטוחה ‪ ,‬הבנויה משכבת‬
‫סלעי בזלת ‪ ,‬מעליהם מתנשאים הרים געשיים (תלים)‪ .‬צפונית לרמת הגולן מצוי החרמון ‪ ,‬רכס ההרים‬
‫הגבוה ביותר בישראל‪ ,‬שפסגותיו מושלגות בימות החורף ‪.‬‬

‫‪96‬‬
‫* גרסה שנייה‬
‫‪97‬‬
‫* גרסה שנייה‬
 ‫‪ 5.7‬סיכום‬
‫בשער זה עסקנו בהיבטיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ‪ -‬המשטר הדמוקרטי נועד להבטיח את‬
‫חירויות הפרט ואת זכויותיהם של כלל האזרחים במדינה ובכלל זאת גם את זכויותיהם של בני המיעוט‪ .‬כל אחד‬
‫ממאפייני המשטר (שלטון העם ‪ ,‬הכרעת הרוב ‪ ,‬אחריות השלטון ו ה גבלותיו‪ ,‬הסכמת העם ‪ ,‬זכויות המיעוט ‪,‬‬
‫חירויות הפרט ‪ ,‬התרבות הדמוקרטית ‪ ,‬שלטון החוק ‪ ,‬פלורליזם‪ ,‬בחירות וחילופי שלטון )‪ ,‬מטפל בהיבט אחר של‬
‫החירויות ושל החיים המשותפים ‪ .‬בין המאפיינים השונים קיימת תלות המחייבת את קיו מם המשותף‪.‬‬
‫הצביון היהודי של מדינת ישראל מוצא את ביטוי ו בדמוגרפיה (שלושה מכל ארבעה תושבי ישראל מגדירים עצמם‬
‫כיהודים)‪ ,‬בחקיקה (חוקים המקנים עדיפות אזרחית ליהודים ‪ ,‬כדוגמת חוק השבות )‪ ,‬בתרבות (חגים יהודיים הם‬
‫חגים לאומיים ‪ ,‬סמלים יהודיים כגון מגן דוד והמנורה הם סמלי המדינה ) ובטריטוריה (מדינת ישראל הוקמה על‬
‫אדמת ארץ ישראל בשל הזיקה של העם היהודי למולדתו )‪.‬‬
‫‪ ,‬הציבה למדינ ת ישראל‬ ‫השאיפה לבסס את המשטר הישראלי על עקרונות הדמוקרטיה לצדו של הצביון היהודי‬
‫? מהן‬ ‫‪ :‬כיצד יש להתייחס לאזרחים הלא יהודים של המדינה‬ ‫אתגרים ושאלות מהותיות לאורך שנות קיומה‬
‫זכויותיהם? מהו המקום שיש לתת לתורת ישראל ול מסורת ישראל בחקיקה הישראלית ? כיצד יש לנהוג כאשר‬
‫מתגלה אי־ התאמה בין ההלכה לבין חוקי המדינה ? באלו תחומים ראוי לחוקק חוקים הנותנים יחס מיוחד לטובת‬
‫אזרחיה היהודים של המדינה ? ועוד‪.‬‬
‫אתגרים אלה מלווים את המדינה גם בימים אלו וככל הנראה ‪ ,‬ימשיכו ללוות א ותה גם בעתיד ‪.‬‬

‫‪98‬‬
‫* גרסה שנייה‬
 ‫שער שישי‪-‬‬
‫פסיפס ישראלי‬
‫"אנו קוראים‪ ...‬לבני העם הערבי תושבי מדינת ישראל לשמור על השלום‬
‫וליטול חלקם בבניית המדינה על יסוד אזרחות מלאה ושווה "‬

‫" אנו קוראים אל העם היהודי בכל התפוצות להתלכד סביב ה יישוב בעלייה‬
‫ובבניין ולעמוד לימינו במערכה הגדולה על הגשמת שאיפת הדורות לגאולת‬
‫ישראל"‬

‫כיתוב תמונה‬

‫הצבר המצוי מהווה את אחד הצמחים הנפוצים בארץ ושימש בהשאלה ככינוי לילידי הארץ‪.‬‬

‫קשה לחשוב על שתי פסקאות במגילת העצמאות המאתגרות האחת את השנייה יותר משתי הפסקות שהבאנו‬
‫בפתחו של הפרק ‪ .‬הראשונה‪ ,‬מבטאת את המחויבות של ישראל לתושביה של הארץ ללא הבדל דת גזע ומין‬
‫עולים‬ ‫בהתאם להגדרתה כמדינה דמוקרטית ; השנייה‪ ,‬מבטאת את המחויבות של ישראל ליהודי התפוצות ול‬
‫החדשים שהגיעו מן התפוצות בהתאם להגדרתה כמדינה יהודית ‪ .‬בין שתי הפסקאות אין כמובן ניגוד מובנה ‪ ,‬אך‬
‫בהחלט אפשר לראות בהן מתח מסוים ‪.‬‬
‫‪ ,‬נוצרה בישראל ‪ ,‬כמו ברבות ממדינות הלאום‬ ‫עם תום מלחמת העצמאות וקביעתם של גבולות הארץ‬
‫הדמוקרטיות‪ ,‬מציאות בה מתקיים רוב יהודי לצדן של מספר קבוצות מיעוט ‪ .‬במדינת ישראל המיעוטים שונים‬
‫‪ :‬לצד קבוצות שכרתו‬ ‫מקבוצת הרוב בדתם ‪ ,‬בתרבותם ובשפתם ‪ .‬מיעוטים אלו אינם עשויים מקשה אחת‬
‫מלכתחילה ברית דמים עם מדינת ישראל ‪ ,‬היו מי שהסתייגו ועודם מסתייגים מהגדרתה וממאפייניה כמדינה‬
‫יהודית ודמוקרטית ‪.‬‬
‫בשער זה נציג את תהליך קיבוץ הגלויות שהתרחש בעשורים הראשונים להקמתה של מדינת ישראל ; נביא תיאור‬
‫קצר לגבי כל אחת מקבוצות המיעוטים בצה "ל ונפרט על מוקדי המתח בחברה הישראלית ‪ .‬בצה "ל משרתים כתף‬
‫‪ ,‬וישראלים בני דתות שונות ‪ .‬השירות הכל לי בצה "ל‪ ,‬של החיילים‬ ‫אל כתף יהודים בעלי מגוון אמונות ודעות‬
‫היהודים והלא יהודים כאחד ‪ ,‬תורם לכוחו של צה " ל ומבטא את היותם חלק בלתי נפרד מן החברה הישראלית ‪.‬‬
‫מחויבותנו כקצינים לעתיד היא להכיר את מרכיביו של הפסיפס הישראלי ‪ :‬הרקע‪ ,‬התרבות ועולם האמונות ממנו‬

‫‪99‬‬
‫* גרסה שנייה‬
 ‫מגיעים אנו וממנו מגיעים חיילינו ‪ .‬ראשית‪ ,‬חשוב ש כל אחד מאיתנו יכיר את המורשת ממנה הוא מגיע ‪ ,‬מורשת זו‬
‫היא חלק מהותי מן הזהות הפנימית שלנו ‪ ,‬הבית בו גדלנו ‪ ,‬הערכים עליהם חונכנו וכו '‪ .‬בהקשר זה חשוב לומר כי‬
‫גם אם בבסיסו ‪ ,‬עולם האמונה ‪ ,‬המנהגים והחגים הוא דתי ‪ ,‬הרי שבהיותו אוצר של זיכרון היסטורי ותרבותי‬
‫המשותף לכ ולנו‪ ,‬ההיכרות איתו צריכה להיות נחלת הכלל ולא רק נחלתו של האדם הדתי ‪ .‬שנית‪ ,‬לא פחות חשוב‬
‫להכיר גם את תרבותו של האחר ‪ :‬בן לאוכלוסיית הרוב צריך להכיר את תרבותו של בן המיעוט ובן המיעוט צריך‬
‫חברה שלמה ומלוכדת‬ ‫להכיר את תרבותו של בן אוכלוסיית הרוב ‪ .‬ההיכרות הזאת היא קריטית ביצירתה של‬
‫והיא קריטית עוד יותר ביצירה של היכרות בין חברי היחידה ‪.‬‬

‫‪ 6.2‬עלייה וקליטה‬
‫דוד בן‪-‬גוריון‪ ,‬ראש הממשלה הראשון‪ ,‬ראה בעלייה את אבן‪ -‬הבוחן המרכזית ליישום ייעודה של המדינה ‪:‬‬
‫"המדינה חסרה דבר אחד יסודי‪ :‬היא חסרה יהודים‪ .‬חסרון זה לא יתמלא בקלות‪ ,‬הוא אינו תלוי כמעט לגמרי באומות‬
‫המאוחדות‪ ,‬אלא בנו בלבד‪ ...‬למען הבטיח לא רק הקמתה של המדינה אלא גם קיומה וייעודה של המדינה היהודית ‪,‬‬

‫יש צורך בהעלאת מיליון וחצי יהודים והשרשתם בארץ"‪.‬‬

‫בניגוד לימי היישוב ‪ ,‬כאשר העלייה הייתה תלויה באישור השלטון הזר ‪ ,‬הקמת המדינה פתחה את שערי הארץ‬
‫לעלייה המונית ‪ ,‬אך במקביל גם הטילה את האחריות על הבאת העולים ועל יצירת התשתית לקליטתם המוצלחת‬
‫באופן בלעדי על מוסדות המדינה ‪ .‬להלן נסקור כמה מן העליות המרכזיות לארץ במהלך השנים האחרונות ‪.‬‬

‫‪ 6.2.1‬העלייה ההמונית (שנות החמישים)‬

‫בשלוש השנים הראשונות לאחר הקמת המדינה (‪ )1948-1951‬הגיעו לארץ כ‪-‬‬
‫‪ 700‬אלף עולים‪ ,‬שהכפילו את האוכלוסייה היהודית בארץ‪ .‬גל עלייה זה כונה‬
‫העלייה ההמונית בשל ממדיו ‪ .‬עולי העלייה ההמונית הגיעו בעיקר מאירופה‬
‫וממדינות האסלאם ‪ .‬חלקה הייתה ע ליית בודדים ומשפחות לא מאורגנת‬
‫ואילו רובה היה תוצר של מבצעים שאורגנו בידי המדינה ושליחיה להעלאת‬
‫משפחה תימנית בדרכה למחנה מעבר‬
‫קהילות שלמות ‪ ,‬ביניהם ‪:‬‬
‫בסמוך לעדן (תימן)‪ .‬צילום‪ :‬זולטן קלוגר‪,‬‬
‫אוצר התצלומים הלאומי‪ ,‬נובמבר ‪. 1949‬‬
‫"מרבד הקסמים " – העלאת יהודי תימן בשנים ‪ 1948-1950‬במהלכה עלו‬ ‫‪‬‬
‫לארץ כ‪ 50-‬אלף עולים‪.‬‬
‫"מבצע עזרא ונחמיה " – העלאת יהודי עיראק בשנים ‪ ,1950-1951‬במהלכה עלו לארץ למעלה מ‪ 110 -‬אלף‬ ‫‪‬‬
‫עולים‪.‬‬
‫"מבצע יכין" העלאת יהודי מרוקו בראשית שנות השישים ‪ ,‬במהלכה עלו לארץ כ‪ 80-‬אלף עולים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫גל העלייה מאירופה הורכב בעיקר מניצולי שואה ששוכנו באופן זמני ב מחנות העקורים עם תום מלחמת העולם‬
‫השנייה‪ .‬כאמור מחנות אלו הוקמו על‪ -‬ידי בעלות הברית ושוכנו בהם פליטים יהודים רבים ‪ .‬לא פעם מוקמו‬
‫מחנות העקורים במחנות הריכוז לשעבר ועל‪ -‬אף שבעלות הברית ביקשו לסייע ליהו דים היו התנאים בהם לא‬
‫קלים ‪.173‬‬
‫בהיבטים של שיכון‪,‬‬ ‫ומצבה הכספי הרעוע של המדינה הקשו מאוד על קליטתם‬ ‫היקפה הגדול של העלייה‬
‫תעסוקה‪ ,‬שירותי בריאות ו עוד‪ .‬כ‪ 100-‬אלף עולים שוכנו בבתים של ערבים שננטשו בעקבות מ לחמת העצמאות ;‬
‫מאות אלפים נוספים שוכנו במעברות – שיכונים זמניים של צריפים‪ ,‬פחונים ואוהלים שהוקמו בשולי הערים‬
‫והמושבות‪ ,‬ושתושביהן הועסקו בדרך‪ -‬כלל בעבודות יזומות (ייעור‪ ,‬יישור חולות ‪ ,‬סיקול ועוד )‪.‬‬
‫עולים חדשים לומדים עברית במסגרת‬
‫הטירונות בבה"ד ‪. 1954 ,4‬‬
‫‪173‬‬
‫על מחנות העקורים‪ ,‬ראה עמ ' ‪.94‬‬
‫‪100‬‬
‫* גרסה שנייה‬
 ‫בהמשך שנות ה חמישים הוקמו גם יישובי עולים ‪ :‬מושבי עולים ועיירות פיתוח בפריפריה‪.‬‬
‫‪ ,‬דבר שהביא בסופו של דבר לעצירה זמנית של‬ ‫העלייה ההמונית העצימה את בעיותיה הכלכליות של המדינה‬
‫‪ ,‬עליה ניתן ללמוד למשל‬ ‫העלייה ב‪ .1951 -‬אך מעבר לסוגיה הכלכלית עלתה גם סוגיה תרבותית לא פשוטה‬
‫מדברים שנאמרו בשיחה שנערכה בשנות השבעים בין רינה שפירא ‪ ,‬מ ורה צברית שלימדה במספר מעברות בשנות‬
‫החמישים לבין תלמידיה ‪ .‬כך למשל אמר לה תלמיד בשם ידידיה ‪:‬‬
‫‪ [ ...‬ש]שיקף את הפער העצום בין הגולה לבין תהליך‬ ‫"היה מתח בין מה שראינו בבית למה שהיה בבית הספר‬
‫'הישראליזציה'‪ .‬עברנו תהליך ישראליזציה חריף מאוד ‪ .‬אני בדיעבד שמח שעשיתי א ת זה ‪ ,‬זה אמנם עלה לי‬

‫במאמצים רבים עם מתחים ומריבות אין קץ בבית‪ ...‬אמי תמכה כל הזמן בלימודים שלי‪[ ...‬אבל] היא אפילו לא הבינה‬

‫שאני מקבל חינוך שונה לחלוטין‪ ,‬ושבגלל החינוך הזה קורות כל ההתנגשויות בינינו"‬

‫תלמידה אחרת בשם עמליה מוסיפה ‪:‬‬

‫"אני חושבת ‪ ,‬בראייה לאחור‪ ,‬שה'ישראליזציה' הזאת היתה לוחצת מדי ‪ ...‬זכור לי שהמ ריבות עם ההורים נבעו מכך‬
‫שהזדהתי יותר איתך רינה‪ ,‬מאשר עם הבית‪ .‬כי אני חשבתי שכל מה שהם הביאו משם הוא איום‪ ,‬גלותי‪ ,‬פרימיטיבי"‬

‫שאלה למחשבה‪:‬‬
‫שני התלמידים המצוטטים מתארים את האופן בו חוו את הפער בין החינוך אותו קיבלו בבית‬
‫לבין החינוך אותו קיבלו מהמדינה‪ .‬מה משמעות הפער הזה? מה הן החובות המוטלות על‬
‫המפקד המחנך בצה"ל בהקשר זה?‬

‫‪" 6.2.2‬שלח את עמי" (שנות השבעים)‬

‫ברית המועצות שהייתה מדינה קומוניסטית‪ -‬חילונית פגעה בחופש הדת של כלל אזרחיה ובכלל זאת בחופש הדת‬
‫של היהודים ‪ .‬במהלך שנות החמישים והשישים ניהלה ברית המועצות מדיניות של אפליה קשה ופגיעה ביהודי‬
‫‪ ,‬ת עמולה אנטישמית ואנטי‪-‬‬ ‫המדינה שכללה‪ ,‬בין היתר ‪ ,‬משפטי ראווה על בסיס האשמות שווא נגד יהודים‬
‫ישראלית בכלי התקשורת ‪ ,‬פיטורי יהודים ממקומות עבודה ‪ ,‬מניעת לימודים באוניברסיטאות ואיסור על פעילות‬
‫בעלת אופי לאומי יהודי ‪ .174‬כחלק מן המאבק גם בוטלו כמעט לגמרי אשרות ההגירה לישראל ונמנעה פעילות של‬
‫עידוד הגירה‪.‬‬
‫מדיניות זו הובילה לזעם גדול בקר ב היהודים בארץ ובעולם ובאופן פרדוקסאלי ליבתה ג ל של הזדהות לאומית‬
‫עם ישראל בקרב יהודי ברית המועצות שהתעצם עוד יותר לאחר מלחמת ששת‪ -‬הימים ‪ .175‬בתגובה לגל זה הגיבו‬
‫השלטונות בהגברת הרדיפה ובמאסרים ‪ .‬האסירים כונו אסירי ציון ועוררו הזדהות רבה בקרב יהדות העולם‬
‫שפתחה ב מאבק על‪ -‬מנת לשחררם ולאפשר עלייה חופשית של יהודי ברית המועצות לישראל ‪ .‬על‪-‬מנת לה שיג את‬
‫המטרות הללו ה חל מסע לחצים בין לאומי שהתנהל תחת הכותרת "שלח את עמי " שביקשה לרמוז לבקשתו של‬
‫משה מפרעה קודם ליציאת מצריים‪ .‬הלחצים הועילו ובסופו של דבר התאפשרה יציאתם של כ‪ 500,000 -‬מיהודי‬
‫ברית המועצות לאורך תקופת זמן של כשלוש שנים ‪.‬‬

‫‪ 6.2.3‬העלייה מאתיופיה (שנות השמונים והתשעים)‬

‫הקהילה האתיופית ‪" ,‬ביתא ישראל "‪ ,‬היא קהילה יהודית עתיקה שה תקיימה לאורך מאות רבות של שנים ‪.176‬‬
‫קבוצה קטנה של בני הקהילה הגיעו לארץ עוד במהלך שנות החמישים ‪ ,‬אך העלייה הגדולה של הקהילה החלה‬
‫בשנות השמונים בשני גלים‪ ,‬שהיו תוצר של מבצעים חשאיים ונועדו להעלות את הקהילה היהודית כולה ‪.‬‬

‫‪174‬‬
‫על מצבם של יהודי ברית המועצות ‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.56‬‬
‫‪175‬‬
‫על מלחמת ששת הימים‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.164‬‬
‫‪ 176‬על הקהילה היהודית באתיופיה ‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.60‬‬
‫‪101‬‬
‫* גרסה שנייה‬
‫בשנת ‪ 1984‬הגיעו ידיעות על מצבם הקשה של היהודים באתיופיה ‪ .‬נוסף על הבצורת והרעב שפקדו את אתיופיה ‪,‬‬
‫‪ ,‬אסר על קיום חוקי הדת‬ ‫‪ ,‬שגייס לצבא ילדים בגיל צעיר מאוד‬ ‫סבלו היהודים מרדיפות קשות של המשטר‬
‫‪ .‬כל אלה הביאו את ממשלת ישראל לכלל‬ ‫היהודית‪ ,‬האשים את מנהיגי הקהילה בריגול למען ישראל ועוד‬
‫מבצע‬ ‫החלטה‪ ,‬שיש להציל את יהודי אתיופיה ולהעלות אותם ארצה במבצע שכונה‬
‫משה‪.‬‬
‫ובשל התנאים המדיניים‬ ‫מימוש ההחלטה היה מסובך מאוד בשל הריחוק הגיאוגרפי‬
‫והיעדר יחסים בין ישראל ובין המשטר באתיופיה ‪ .‬זאת ועוד ‪ :‬המשטר באתיופיה אסר‬
‫‪.‬‬ ‫על יציאת אזרחים מן המדינה ‪ ,‬וגם מעבר של אזרחים מאזור לאזור היה בלתי חוקי‬
‫‪ ,‬ומשם‬ ‫בתנאים אלה צריך היה למצוא ליהודים נתיב בריחה סודי מאתיופיה לסודאן‬
‫להעביר אותם לאירופ ה – ולישראל‪ .‬הנדידה במדבריות סודן הייתה מסוכנת וקשה‬
‫למדי ובדרכם ארצה נספו כ‪ 5,000 -‬מבני הקהילה האתיופית ‪ .‬כדי לאפשר את המבצע‬
‫וגם לזכות בשיתוף פעולה מצד שלטונות סודאן ‪ ,‬נערך המבצע בסודיות גמורה במשך‬
‫עולים חדשים מאתיופיה‬ ‫מספר שבועות‪.‬‬
‫במהלך ירידתם מהמטוס‪,‬‬
‫מבצע שלמה‪ ,‬מאי ‪. 1991‬‬
‫‪ .‬העלייה התחדשה רק בשנת ‪1991‬‬ ‫אולם החשאיות נשברה לבסוף והעלייה הופסקה‬
‫במסגרת מבצע שלמה‪ ,‬שהיה מבצע הטסה גלוי ובמהלכו עלו לארץ ‪ 14,000‬יהודים‪ .‬בתום‬
‫מבצע זה עלו מרבית יה ודי אתיופיה לארץ אך באתיופיה עצמה נותר ו עדיין יהודים מזרע ביתא ישראל (המכונים‬
‫לעתים "פלאשמורה") שביקשו וציפו לעלות לארץ ‪ .‬החל מ‪ 1992 -‬הוחלט כי מי שאימו יהודיה יוכל לעלות לישראל‬
‫ויעבור תהליך גיור ‪ .‬קבוצת עולים זו מועלית לארץ בהדרגה לאחר שהות ממושכת במחנות בגונדר ובאדיס‪ -‬אבבה‪.‬‬
‫נכון לינואר ‪ 2013‬נותרו באתיופיה עוד כאלפיים זכאי עליה ועלייתם צפויה להיות מושלמת בשנה הקרובה ‪.‬‬
‫הקליטה של יהודי אתיופיה מורכת ומאתגרת ‪ .‬מרבית העולים שהגיעו לארץ הינם חסרי השכלה או ידע מקצועי‬
‫שיוכל לקדם את מעמדם החברתי‪ -‬כלכלי בישראל ‪ .‬האופי המודרני והעירוני של הארץ הצריך אותם לשינוי גדול‬
‫באורחות החיים ‪ .‬מדינת ישראל נוקטת במדיניות של העדפה מתקנת כדי לשפר את סיכויי השתלבותם ומשקיעה‬
‫בתהליך הקליטה משאבים רבים ‪ .‬גם צה "ל שותף למשימה זו ופועל על‪ -‬מנת לקדם את יוצאי אתיופיה ולאפשר‬
‫להם הזדמנות שווה ‪.‬‬

‫שאלה למחשבה‪:‬‬
‫במהלך השנים ה אחרונות נעשות הכנות להקמת מרכז לתרבות אתיופית שיכלול מוזיאון‬
‫ויאפשר לציבור הרחב להכיר את מורשתה של העדה‪ .‬מדוע חשוב לדעתכם להכיר את תרבותם‬
‫ומורשתם של העולים החדשים? האם כקצינים לעתיד בצה"ל יש להיכרות זו ערך מיוחד?‬

‫‪ 6.2.4‬העלייה מרוסיה (שנות התשעים)‬

‫המועצות ונפילת המחיצות בין מזרח אירופה למערבה בסוף שנות‬ ‫התפוררות השלטון הקומוניסטי בברית‬
‫‪ .‬מאז ‪ 1989‬ועד תום המאה ה‪ 20 -‬הגיעו לארץ כמיליון עולים‬ ‫השמונים הוליד את גל העלייה ההמוני לישראל‬
‫ממדינות ברית המועצות לשעבר ‪ ,‬גל עלייה חסר תקדים בהיקפו מאז שנותיה הראשונות של המדינה ‪.‬‬
‫רבים מן העולים נמשכ ו אל מדינת ישראל כמדינה בעלת משטר דמוקרטי ‪ ,‬צביון מערבי ורמת חיים גבוהה יחסית ‪.‬‬
‫מיעוטם הושפע משיקולים אידיאולוגיים כמו אלו שהניעו את העולים מברית המועצות בשנות השבעים ‪.‬‬
‫קליטתה של כמות גדולה כל כך של עולים היוותה עבור החברה הישראלית אתגר קשה ‪ .‬רוב העולים הגיעו לארץ‬
‫‪ .‬עקב קשיי שפה ומבנה שוק‬ ‫עם תואר אקדמי וקיוו להמשיך לעסוק במשלח היד בו עסקו בברית המועצות‬
‫העבודה הישראלי‪ ,‬פעמים רבות הדבר לא הסתייע ‪ .‬יתר על כן‪ ,‬ההשתלבות של העולים בחברה הישראלית מבחינה‬
‫תרבותית הייתה איטית מאוד ‪ ,‬חלקם בחרו להסתגר בתוך הקהילה הרוסית ‪ ,‬עובדה שבאה לידי ביטוי בהקמת‬
‫מפלגות‪ ,‬עיתונים ואזורי בילוי המשמרים את תרבותם ‪.‬‬

‫‪102‬‬
‫* גרסה שנייה‬
 ‫עובדה נוספת שהשפיעה על קליטתה של העלייה הרוסית הייתה העובדה שחלק ניכר מן העולים הורשו לעלות‬
‫פי ההלכה בשל האחוז הגבוה של נישואי תערובת בברית‬ ‫לארץ על‪ -‬פי חוק השבות אך לא הוכרו כיהודים על‪-‬‬
‫המועצות‪.‬‬

‫שאלה למחשבה‪:‬‬
‫מרוסיה‬
‫‪,‬‬ ‫במהלך שנות התשעים רווחו בציבור הישראלי דעות קדומות רבות ביחס לעולים‬
‫תופעה שהתרחשה גם בגלי עלייה קודמים‪ .‬מה לדעתך מוביל להתפתחותם של סטריאוטיפים‬
‫ביחס לעולים חדשים? כיצד ניתן לצמצם את השפעתם?‬

‫‪ 6.3‬מיעוטים במדינת ישראל‬

‫‪ 6.3.1‬פתיחה‬
‫‪ 177‬חיים במדינת ישראל נכון לשנת ‪ 5,931,000 ,2012‬יהודים; ‪ 1,354,000‬מוסלמים; ‪ 154,500‬נוצרים;‬
‫לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‬
‫‪ 130,000‬דרוזים; ו‪ 4,000-‬צ'רקסים‪ .‬המיעוטים במדינת בישראל שונים בדתם ‪ ,‬באורחות חייהם‪ ,‬בתולדותיהם ובמוצאם‪ .‬קבוצת מיעוט‪ ,‬מוגדרת כקבוצה סוציולוגית או‬

‫אתנית המבקשת לשמר את זהותה הייחודית בשונה מזהותה של אוכלוסיית הרוב‪ .‬מדינת ישראל מכירה בזכויותיהם השוות של בני מיעוטים ובזכותן של קבוצות מיעוט‬

‫להתקיים‪ ,‬מחוייבות זו מופיעה עוד במגילת העצמאות‪:‬‬

‫"מדינת ישראל‪ ...‬תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה ‪ ,‬תהא מושתת על יסודות החירות הצדק והשלום לאור‬

‫חזונם של נבאי ישראל ‪ .‬תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה ‪ ,‬בלי הבדל דת גזע ומין ‪ ,‬ותבטיח חופש‬
‫דת‪ ,‬מצפון לשון חינוך ותרבות‪ ,‬תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות"‪.‬‬

‫בולים המתייחסים למיעוטים בישראל"(מימין לשמאל)‪ :‬זוג רקדנים צ'רקסים בתלבושת מסורתית (‪ ,) 1990‬מסגד אל ג'זאר בעכו (‪ ,) 1987‬בית יד לבנים ביישוב דלית אל‪-‬‬
‫כרמל (‪ ,) 1984‬כנסיית הבשורה בנצרת (‪ ,) 1987‬המוזיאון לתרבות הבדואית (‪.) 1990‬‬

‫בהתאם לעקרונות אלו זכאים בני המיעוטים לקיי ם את מצוות דתם באופן חופשי ‪ ,‬להקים בתי תפילה ‪ ,‬לקיים‬
‫רישום נישואין וגירושין על‪ -‬פי עקרונות דתם ‪ ,‬לקיים בתי דין דתיים ‪ ,‬להפעיל בתי קברות דתיים ואף לקיים‬
‫מערכת חינוך על‪ -‬פי עקרונותיהם הדתיים והתרבותיים ‪ .‬בני מיעוטים בוחרים ונבחרים לכנסת הן במסגרת‬
‫רשימות ייחודיות וה ן במסגרת המפלגות הגדולות והם יכולים להקים תנועות פוליטיות וחברתיות שיקדמו את‬
‫ענייניהם והשקפת עולמם ‪.‬‬
‫יחד עם זאת ‪ ,‬בפועל‪ ,‬לא פעם מתגלים פערים בין אוכלוסיית המיעוטים לבין אוכלוסיית הרוב ‪ ,‬כפי שניתן ללמוד‬
‫מנתונים סטטיסטיים שונים ‪ :‬אחוז הזכאים לבגרות ‪ ,‬אחוז ההשתתפו ת בכוח העבודה ומדדי ההכנסה נמוכים‬
‫יותר באופן משמעותי בקרב המיעוטים ‪ .‬נושא היחס והשילוב של המיעוטים בחברת הרוב הוא נושא איתו‬
‫מתמודדות רוב מדינות הלאום בצורה כזו או אחרת ו פערים הללו מהווים אתגר מתמיד בעבור מדינת ישראל ‪.‬‬
‫חוסר השו ויון בא לידי ביטוי גם בחובות הא זרחיות ‪ :‬בעוד שעל היהודים חל גיוס חובה לנשים ולגברים כאחד ‪ ,‬על‬
‫הדרוזים והצ' רקסים חל גיוס חובה לגברים בלבד ועל שאר בני המיעוטים לא חל גיוס חובה כלל ‪.‬‬

‫‪ .‬הלשכה הוקמה כיחידה‬ ‫‪ 177‬הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה היא גוף ממשלתי האמון על איסוף מידע סטטיסטי אודות מדינת ישראל‬
‫עצמאית במשרד ראש הממשלה מספר חודשים לאחר הקמת מדינת ישראל כהמשך למחלקות לסטטיסטיקה שפעלו בתקופת המנדט הבריטי‬
‫בארץ‪.‬‬
‫‪103‬‬
‫* גרסה שנייה‬
 ‫בפרק שלפנינו נבחן את מא פיינ יהם‪ ,‬ייחודיותן ואופן התנהלותן של קבוצות המיעוט השונות כמו גם את אופן‬
‫ל‪ .‬סדר הצגתם נקבע לפי כמותם בישראל מהרב‬ ‫השתלבותן במרחב המדיני החברתי והפוליטי במדינת ישרא‬
‫למעט‪:‬‬

‫שאלה למחשבה‪:‬‬
‫בעת האחרונה העלתה ממשלת ישראל קמפיין טלוויזיוני הקורא למעסיקים להעסיק בני‬
‫מיעוטים ולא לפעול בהתאם לדעות קדומות‪ .‬האם לדעתכם קיימות בציבור היהודי במדינת‬
‫ישראל דעות קדומות ביחס לבני מיעוטים? עד כמה הן נפוצות ומשפיעות?‬

‫‪ 6.3.2‬דרוזים‬
‫‪ .‬בני העדה הדרוזית‬ ‫הדרוזים הם בני עדה דתית החיים במדינות המזרח התיכון‬
‫רואים את עצמם כצאצאים הישרים של הנביא יתרו ולכן מחשיבים א ת דתם כקודמת‬
‫הדת הדרוזית‬ ‫לשלוש הדתות המונותיאיסטיות ‪ .‬הגישה המחקרית מסבירה כי‬
‫התפלגה מן האסלאם השיעי בראשית המאה האחת‪ -‬עשרה כאשר הח'ליף הפאטמי‬
‫אל‪-‬חאכם באמר ‪-‬אללה (מהדי) הכריז על עצמו כנביא‪ .‬הדרוזים מאמינים בכך שאל‪-‬‬ ‫הדגל הדרוזי‬

‫חאכם היה נביא אמת ואמונה זו מ בדילה ביניהם לבין המוסלמים המאמינים בהיותו של מוחמד‬
‫אחרון הנביאים‪ ,‬על‪-‬פי הכתוב בקוראן "שליח אלוהים הוא וחותם הנביאים‪ ,‬ואלוהים יודע כל" (פרק עובדי‬
‫אלילים‪ ,‬לג‪ ,‬מ) ורואים באמונה בנביא מאוחר יותר ככפירה ‪ .‬המחלוקת בין הדרוזים לבין המוסלמים היא עמוקה‬
‫ועל רקע זה נרדפו הדרוזים בעברם‪ .‬תחת השלטון המוסלמי נאלצו הדרוזים לעיתים ל"ת'קיה" כלומר לנהוג כלפי‬
‫חוץ כמוסלמים על מנת שלא יזהו את שייכותם האמיתית ‪ .‬חשוב לציין שהדבר לא היה פ שוט בשל השוני בין‬
‫המנהגים הדרוזים למנהגים המוסלמים בעיקר בנושא ספרי הקודש ‪ ,‬החגים השונים ואירוע לוח השנה והשוני‬
‫במעמד האשה ( לפי העדה הדרוזית יש לאשה מעמדה גבוה לעומת ההתייחסות המוסלמית )‪.‬‬
‫הדת הדרוזית היא דת סודית ועיקריה ידועים רק ל אלה המגדירים עצמם 'דתיים' ומכונים "עוקאל"‪ .‬הדתיים‬
‫מובדלים בלבושם כאשר הנשים מכסות את ראשן והגברים מגדלים שפם‬
‫‪178‬‬
‫ואסור לו לעסוק‬ ‫ומכסים ראשם גם הם ‪ .‬מי שאינו דתי מכונה "ג'אהל "‬
‫בתפילות ובלימוד הדת אך מחוייב להשתתף בחגים ובאירועי העדה ‪ .‬באופן‬
‫כללי ניתן לומר כי הדרוזים מאמינים בקיומו של אל אחד (מונותאיזם )‪,‬‬
‫מאמינים בכל הנביאים שקדמו להופעת הדת הדרוזית ובחמישה נביאים‬
‫דרוזים נוספים (בראשם יתרו) ובקיומו של גלגול נשמות ‪.‬‬
‫‪ ,‬יש המתארכים אותו עוד למאה‬ ‫היישוב הדרוזי בארץ הוא ותיק למדי‬
‫מתחם קבר הנביא שועייב‬ ‫האחת‪ -‬עשרה מייד עם יסוד הדת ויש הדוחים אותו למאה החמש‪ -‬עשרה‪ .‬בתחומי‬
‫‪ :‬קבר הנביא שועייב‪ .‬הנביא שועייב מוזכר רבות‬ ‫מדינת ישראל נמצא אחד המקומות הקדושים ביותר לעדה‬
‫בקוראן ועל‪ -‬פי האמונה הדרוזית הוא יתרו כהן מדיין ‪ ,‬אבי ציפורה אשתו של משה ‪ .‬קבר הנביא שועייב ממוקם‬
‫בגליל בקרבת כפר חיטים‪.‬‬
‫‪ :‬בגליל ובכרמל ‪ ,‬מרביתם בכפרים ובעיירות‬ ‫הדרוזים בישראל חי ים בכפרים שהוקמו בעיקר בשני מוקדים‬
‫הבאים‪ :‬דלית אל כרמל ‪ ,‬עוספייה‪ ,‬בית ג 'אן‪ ,‬מע'ר‪ ,‬ירכא‪ ,‬ג'וליס‪ ,‬סג'ור‪ ,‬אבו סנאן ‪ ,‬ראמה וכסרא‪ -‬סמייע‪ ,‬ינוח‪-‬‬
‫ערך השטח‬ ‫ג'ת‪ ,‬אל אסד ‪ ,‬שפרעם ופקיעין ‪ .‬ברוב הכפרים מהווה היום גרעין הכפר המסורתי רק חלק קטן ממ‬
‫הבנוי‪ ,‬והמערך החדש של הכפר מורכב משכונות חדשות המקיפות את הגרעין המסורתי ‪.‬‬
‫‪ .‬לאחר‬ ‫העדה הדרוזית בישראל מהווה קבוצת מיעוט המכריזה על נאמנותה המוחלטת למדינת ישראל ולחוקיה‬
‫‪ ,‬בעיקר ביחידת המיעוטים ‪ .‬החל משנת ‪ 1956‬חייבים‬ ‫הקמת המדינה התנדבו רבים מבני העדה לשירות צבאי‬

‫‪ 178‬יש לציין כי הביטוי ג'אהל אצל הדרוזים מסמל 'חילוני' אך אצל המוסלמים משמש כביטוי שלילי – כאדם בור‪ ,‬ללא ידע‪.‬‬
‫‪104‬‬
‫* גרסה שנייה‬
‫"ל‬ ‫הדרוזים בשירות חובה ‪ ,‬אחוזי הגיוס בקרב העדה גבוהים ושיעור הקצינים והנגדים בני העדה הדרוזית בצה‬
‫עולה על חלקם היחסי באוכלוסייה ‪.‬‬

‫שאלה למחשבה‪:‬‬
‫סוציולוגים רבים מתארים את החברה הדרוזית כחברה מסורתית הנדרשת לנסות ולשמור על‬
‫ייחודה במדינת מערבית ומודרנית‪ .‬כיצד לדעתכם ניתן לשלב בין שמירה על המסורת מחד‬
‫לבין לקיחת חלק בחברה הישראלית הכללית והתקדמות עם המודרנה והטכנולוגיה מאידך?‬

‫‪ 6.3.3‬מוסלמים‬
‫האסלאם ה יא הדת השנייה המונותיאיסטי ת בגודלה בעולם ‪ .‬בבסיס האמונה המוסלמית עומדת האמונה באל‬
‫אחד‪ ,‬ההכרה במוחמד כאחרון הנביאים וכשליחו של האל (רסול אללה ) והאמונה בקוראן כספר היסוד של הדת ‪.‬‬
‫האסלאם היא דת הכוללת את כל אורח החיים (לא מספיק רק לבוא לתפילות ולציין את החגים ) ובכל אשר אדם‬
‫הולך חייב לזכור שהאל מעליו ‪ .‬באסלאם חמש מצוות יסוד ‪ " :‬שהאדה" ( עדות) החובה להצהיר על דבקות בעיקרי‬
‫– לכיוון ֵמּכה ‪" ,‬זכאה "‬ ‫האמונה‪" ,‬צלאה" התפילה הנערכת חמש פעמים ביו ם בכל מקום וביום שישי במסגד‬
‫החובה לתת צדקה ‪" ,‬צּום" החובה לצום במהלך חודש הרמדאן במשך שעות האור ‪" ,‬חאג' " החובה על כל אדם‬
‫המסוגל לכך מבחינה כלכלית לעלות לרגל למכה ולאתרים המקודשים שסביבה ‪.‬‬
‫יש המוסיפים מצווה נוספת והיא הג'יהאד‪ -‬מלחמת קודש שמקורה אשר במקורה נועדה כמצווה דתית נגד כל‬
‫‪ .‬חשוב לציין כי אדם שמת במהלך‬ ‫מי שכופר במציאות האל אך פירושה משתנה בין הפלגים ובמציאות הזמן‬
‫ג'יהאד‪ ,‬ובכלל אדם המת למען קיום מצוותיו של אללה ‪ ,‬נקרא "שהיד" (= עד) ועל פי האמונה ‪ ,‬הוא זוכה למקום‬
‫בגן עדן‪.‬‬
‫‪179‬‬
‫ו כ‪ 5%-‬פלגים קטנים כגון‬ ‫המוסלמים בעולם מתחלקים לשני פלגים עיקריים ‪ :‬כ‪ 80%-‬סונים‪ ,‬כ‪ 15% -‬שיעים‬
‫חוארג'‪ ,‬ווהאבים‪,‬סופיים עלאווים‪ .‬לכל אחד מהפלגים חוקות‪ ,‬פירושים דתיים וחגים ייחודים‪.‬‬
‫המוסלמים בישראל מתחלקים לשלוש קבוצות אוכלוסיה עיקריות ‪ :‬ערבים מוסלמים ‪ ,‬בדואים וצ'רקסים‪ ,‬רובם‬
‫ככולם שייכים לפלג ה סוני המהווים חטיבה אחידה למדי מבחינה דתית ‪ .‬מקורם של המוסלמים בישראל משתנה‬
‫לפי בתי האב ‪ :‬חלקם קדומים מאוד והתאסלמו תחת השלטון המוסלמי (השלטון הקדום במאה ה‪ 7-11 -‬או לאחר‬
‫‪ .‬אחוז המוסלמים‬ ‫' מני מסיבות פוליטיות ודמוגרפיות‬ ‫בו הממלוכים ) וחלקם הגיעו במהלך השלטון העות‬
‫באוכלוסייה הישראלית עומד באופן עקבי על כ‪ 16%-‬מן האוכלוסייה בישראל ‪ .‬להלן נרחיב על כל קבוצה בנפרד ‪:‬‬

‫‪ 6.3.3.1‬ערבים מוסלמים‬
‫מוסלמים סונים ‪ ,‬המתגוררים בערים או בכפרים ערביים או במספר ערים‬ ‫ערביי ישראל רובם ככולם הם‬
‫מעורבות‪ .‬ריכוז היישוב הערבי נמצא בצפונה של ישראל בגליל ולאורך מורדות הכרמל ‪ .‬צורת ההתיישבות הנפוצה‬
‫ביותר של ערביי ישראל היא הכפר ‪ .‬הכפר המסורתי מנה כמה מאות משפחות ‪ ,‬אך כיום ישנם גם כפרים גדולים‬
‫המונים עשרות אלפי תושבים‪ .‬רוב הכפרים הערביים נבנו על מורדות הה רים מעל לאדמות הפוריות של העמקים ;‬
‫זאת מטעמים חקלאיים וב י טחוניים כאחד ‪ .‬החלוקה הפנימית בתוך הכפרים התבססה על בתי‪ -‬האב (חמולות)‪,‬‬
‫בני בית אב אחד נהגו לגור בסמיכות לבני המשפחה ויצרו מתחמי מגורים משותפים ‪ .‬על מנת לשמור על הפרטיות‬
‫נבנה הבית סביב חצר פנימית ‪ ,‬שבה מתנהלים חיי המשפחה ‪ .‬בעשורים האחרונים עובר הכפר הערבי תהליכי עיור‬
‫פאחם או טייבה ובתוכם מתפתחים תעשייה מודרנית ומרכזי‬ ‫‪ -‬כפרים רבים הפכו לערים כמו למשל אום אל‪-‬‬
‫מסחר‪ .‬על רקע זה נמצא גם אחוז העוסקים בחקלאות ‪ ,‬שהיה בעבר גב וה מאוד‪ ,‬במגמת ירידה‪.‬‬

‫‪ 179‬במאה השבעית לספירה התפלגו המוסלמים ל סונים ולשיעים‪ .‬הכינוי "סונים" מגיע מלשון "סונה"‪ ,‬בערבית נוהג ‪ ,‬אורח חיים ; במסורת‬
‫המוסלמית משמשת המילה לציון הרגלי החיים של הנביא מוחמד ‪ ,‬שכל מוסלמי מצווה לחקותם ולדבוק בהם ‪ " .‬שיעים" מגיע מלשון "שיעה"‪,‬‬
‫בערבית סיעה ; בני השיעה ביקשו לדבוק במסורת סיעתו של עלי שהיה בן דודו של מוחמד ובעלה של פאטמה בתו ‪.‬‬
‫‪105‬‬
‫* גרסה שנייה‬
‫הפולחן הדתי של הערבים המוסלמים מתרכז במסגדים ‪ .‬המונח "מסגד " מגיע מן הפועל הערבי "מסג'ד" שפירושו‬
‫"ג'מע"‬ ‫לסגוד או להשתחוות ‪ .‬לצדו של המסגד הגדול קיימים בכל עיר גם מקומות תפילה קטנים יותר המכונים‬
‫כלומר ‪ -‬התכנסות או התאספות ‪ .‬לצידם של המסגדי ם המרכזיים בנוי צריח אשר ממנו קורא המואזין לאחיו‬
‫המוסלמים להתפלל ב כל אחת מחמשת המועדים בהם הם מחויי בים בכל יום‪.‬‬

‫‪ 6.3.3.2‬בדואים‬
‫הבדואים מהווים חלק מהמיעוט הערבי במדינת ישראל ‪ .‬הכינוי "בדואים" מגיע מלשון "בַּ ִדיָה"‪ ,‬בערבית "יושבי‬
‫מדבר"‪ .‬כינוי זה מתייחס אל השבטים הנודדים במדבריות המזרח התיכון וצפון אפריקה ‪ .‬באופן מסורתי עוסקים‬
‫הבדואים במרעה ‪ ,‬עיסוק המחייב אותם לנדידה בחיפוש אחר שטחים מתאימים ‪ .‬הניידות של הבדו אים השפיעה‬
‫מרכזי‪.‬‬ ‫על אורחות חיי הם ותרבותם‪ ,‬על עצמאותם ו על היעדר התלות שלהם במסגרת לאומית או בשלטון‬
‫הנדודים נתנו את אותותיהם גם ביחס לצורת המגורים המסורתית – אוהל ארעי‪.‬‬
‫מרבית הבדואים הם מוסלמים בדתם אולם פולחן הדת והמצוות הקשורות בה‬
‫אינם תופסים על‪ -‬פי רוב מקום מרכזי בחייהם‪ .‬התכונות הראשיות המייחדות‬
‫‪ ,‬הכנסת אורחים (שיסודה‬ ‫את החברה הבדואית הן ליכוד שבטי ומשפחתי‬
‫) ומשפט שבטי המושתת על‬ ‫בכורח של עזרה הדדית בתנאי המדבר הקשים‬
‫גאולת הדם (שהיה מיסודותיו של ליכוד השבט )‪.‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪ ,1948‬מתיחת הגבולות בין ישראל לשכנותיה‬ ‫עם הקמת מדינת ישראל ב‪-‬‬
‫של בסיסים ושטחי אש ‪ ,‬צומצם שטח‬ ‫הרחבת ההתיישבות בנגב והקמתם‬ ‫העיר רהט‪ ,‬אחת מן העיירות הבדואיות בנגב‬
‫הנדידה והמחייה של האוכלוסייה הבדואית ‪ .‬הבדואים בישראל מתחלקים לשתי‬
‫קבוצות מרכזיות ‪ :‬הבדואים בגליל המתגוררים ברובם בכפרים המוכרים על‪ -‬ידי המדינה והבדואים בנגב שהחל‬
‫על‪-‬מנת ליישבם ב יישובי קבע ‪ .‬נכון לשנ ת ‪ 2014‬הוקמו שבעה יישובים‬ ‫משנות השישים פועלת מדינת ישראל‬
‫כאלו‪ :‬תל‪-‬שבע (‪ ,)1968‬רהט (‪ ,)1972‬שגב שלום (‪ ,)1979‬כסייפה (‪ ,)1982‬חורה (‪ ,)1989‬לקיה (‪ )1990‬וערערה בנגב‬
‫כפרים לא מוכרים ‪ ,‬יישוב שרשויות המדינה אינן‬ ‫(‪ .)1996‬הן בגליל והן בנגב ישנם בדואים רבים המתגוררים ב‬
‫‪ ,‬חלק מן‬ ‫מכירות בקיומו או אף מתנגדות לקי ומו ואינו מהווה מועצה מקומית או כלול בתוך מועצה אזורית‬
‫הכפרים הללו גם לא מחוברים לתשתיות של מים וחשמל ‪.‬‬
‫פי רוב הם מאופיינים באחוזי‬ ‫הכפרים הלא מוכרים מתפשטים במהירות על אזורים גיאוגרפים רחבים ועל‪-‬‬
‫מודרניזציה ועיור ‪ ,‬נפגעה גם פרנסתם המרכזית של‬ ‫אבטלה ועוני גבוהים ‪ .‬בחלוף השנים ולאורם של תהליכי‬
‫הבדואים מרע יית צאן וחקלאות מסורתית ‪ .‬החיפוש אחר מקור פרנסה חלופי גם הוא לא פשוט לאור העובדה‬
‫שמרבית האוכלוסייה הבדואית גרה הרחק ממרכזי תעסוקה ותעשייה ‪.‬‬
‫על אף שעל הבדואים לא חל חוק גיוס חובה ‪ ,‬רבים מבני העדה משרתים ב צה"ל‪ .‬הבדואים הראשונים התגייסו‬
‫לצה"ל עוד בשנות החמישים והשתלבו בתפקידים שונים ‪ ,‬רובם ביחידת המיעוטים ‪ .180‬בשנת ‪ 1970‬הוקמה יחידת‬
‫הגששים המבוססת רובה ככולה על בני העדה ובשנת ‪ 1986‬הוקם "גדוד הסיור המדברי " (הגדס"ר הבדואי) הכפוף‬
‫"ל‪.‬‬ ‫לחטיבה הדרומית של אוגדת עזה ‪ .‬בדואים נוספים משרתים בתפקידים שונים במערכיו השונים של צה‬
‫אנדרטת הלוחם הבדואי הנמצאת בסמוך למחלף המוביל בגליל מוקדשת לציון תרומתם הרבה של בני העדה‬
‫"ל נלחמים יחד‬ ‫לביטחון ישראל‪ .‬יש לציין כי לאורך ההיסטוריה היו נאבקים השבטים הבדואים זה בזה ובצה‬
‫כתף לצד כתף‪.‬‬

‫‪:‬‬
‫למחשבה‬ ‫שאלה‬
‫בקרב העדה הבדואית ובצה" ל קיימת מחלוקת ביחס לדרך הנכונה לשלב את הבדואים בשירות‬
‫הצבאי‪ ,‬יש הטוענים כי נכון לאפשר את קיומם של יחידות נפרדות לעדה ויש הטוענים כי נכון‬
‫‪ .‬יחידת המיעוטים‬ ‫? דרוזים ובני מיעוטים אחרים‬‫בנושא‬
‫שירתו‬ ‫עמדתכם‬
‫העצמאות ובה‬ ‫במהלךמהי‬
‫מלחמת‬ ‫רגילות‪.‬‬
‫ביחידותשהוקמה‬ ‫ולשבם‬
‫יחידה צה " לית‬ ‫לנסות היא‬ ‫‪ 180‬יחידת‬
‫יותרהמיעוטים‬
‫הייתה יחידה מבצעית שלחמה בכלל מלחמות ישראל ‪ .‬לימים הפכה היחידה ל גדוד חרב הכפוף לחטיבה המרחבית ברעם של אוגדת הגליל ‪.‬‬
‫‪106‬‬
‫* גרסה שנייה‬
 ‫‪ 6.3.3.3‬צ'רקסים‬
‫'רקסית ‪.‬‬ ‫עדה מוסלמית נוספת הנפרדת מן הערבים המוסלמים היא העדה הצ‬
‫"אדיגים") הם עם ק ווקזי שבמהלך המאה‬ ‫הצ'רקסים (המכנים את עצמם‬
‫‪ .‬האימפריה‬ ‫בעקבות הכיבוש הרוסי‬ ‫לנדוד ממולדתו‬ ‫התשע‪ -‬עשרה החל‬
‫‪181‬‬
‫ששלטה באותה העת בבלקן פתחה את שער יה בפני הצ 'רקסים‬ ‫העות'מאנית‬
‫‪ .‬כיום קיימים‬ ‫הנמלטים ועודדה את התיישבותם באזורי ספר בעייתיים‬
‫גברים צ'רקסים בלבוש מסורתי‪ ,‬כפר קמא‬ ‫יישובים צ'רקסיים בטורקיה ‪ ,‬סוריה‪ ,‬ירדן וישראל‪.‬‬
‫בישראל מתגוררים הצ 'רקסים בשני כפרים בצפון הארץ ‪ :‬כפר קמה‪ -‬בגליל התחתון וריחניה‪ -‬בגליל העליון ‪.‬‬
‫מבחינה דתית הצ 'רקסים הם מוסלמים סונים ‪ ,‬כמו רוב ערביי ישראל ; אולם הם שומרים על מסורות ייחודיות‬
‫‪ .‬העדה הצ 'רקסית מבקשת לשמור על ייחודה‬ ‫ועל שפתם המקורית המבדילות אותם מן הערבים המוסלמים‬
‫האתני‪ ,‬אך לצד זאת לנסות ולהשתלב בחברה הישראלית ‪ .‬הצ'רקסים שומרים על תלבושתם המיוחדת ‪ ,‬בייחוד‬
‫בימי חג ומועד ‪ .‬הגבר חובש לראשו כובע שעיר המכונה "פפח'ה"‪ ,‬על גופו הוא לובש בגד שחור המקושט בכדורי‬
‫רובה וחרב חגורה למותניו ‪.‬‬
‫הצ'רקסים קיימו מערכת יחסים טובה עם ה יישוב היהודי עוד מימי העליות‬
‫הראשונה והשנייה ‪ .‬מאוחר יותר סייעו הצ 'רקסים ל יישוב במאבקו נגד הפורעים‬
‫הערבים והבריטים ‪ .‬לאחר הקמת המדינה התנדבו מרבית בני העדה לשירות‬
‫'רקסית שנקראה‬ ‫צבאי‪ ,‬בעיקר ביחידת המיעוטים ובפלוגות פרשים צ‬
‫"חיל הספר " שהפך ברבות הימים למשמר‬ ‫'קלוואלריה"‪ .‬לאחר שפורקה הפלוגה הוקם במקומה‬ ‫הדגל הצ'רקסי‬
‫הגבול‪ .‬בשנת ‪ 1958‬ביקשו מנהיגי העדה הצ 'רקסית להחיל עליהם גיוס חובה ‪ ,‬במכתב לראש מועצת‬
‫כבר‪-‬קמא נענה ראש הממשלה ‪ ,‬דוד בן‪ -‬גוריון‪ ,‬לבקשתם ‪:‬‬
‫" מר עבד אל עזיז שוגאן הנכבד ‪ ...‬לאחר עיון ובדיקה בבקשתך לגייס את צעירי הצ'רקסים גיוס חובה לצה "ל החלטתי‬

‫לקבל הצעתך ‪...‬זאת אני עושה מתוך הוקרה לאומץ הלב ‪ ,‬שבני עדתכם הצטיינו בו מאז ומעולם והנאמנות למדינה‬

‫שהנכם מגלים כל השנים הללו"‬

‫‪ 6.3.4‬נוצרים‬
‫במדינת ישראל חיים נוצרים בני כתות וזרמים שונים ‪ .‬הקבוצה הנוצרית‬
‫הגדולה ביותר בישראל (‪ ,80%‬נכון לשנת ‪ )2010‬הם הערבים הנוצרים‬
‫מאות שנים ‪ .‬לצידם חיים‬ ‫ששפתם ותרבותם ערבית והם יושבים באזור‬
‫בארץ גם בני סגל כנסייתי שמוצאם אירופי ‪ ,‬בני קבוצות נוצריות שאינם‬
‫ערבים (ארמנים וחבשים ל משל)‪ ,‬קרובי משפחה של יהודים שדתם נוצרית‬
‫(ברובם זכאי חוק השבות )‪ ,‬עובדים זרים‪ ,‬פליטים‪ ,‬מסתננים ומהגרי עבודה‬
‫המגדירים את עצמם כנוצרים ‪ .‬את הנוצרים בישראל ניתן גם לחלק על‪ -‬פי‬
‫‪ .‬רובם של ה נוצרים משתייכים‬ ‫הזרם הכנסייתי אליו הם משתייכים‬
‫לכנסייה הקתולית ‪ ,‬אך לצד זאת‬ ‫לכנסייה היוונית‪ -‬אורתודוקסית או‬
‫כנסיית הקבר‪ ,‬אחד מן האתרים‬
‫המקודשים ביותר לנוצרים בארץ‬

‫‪ 181‬האימפריה העות 'מאנית הייתה אימפריה רב‪ -‬לאומית שבסיסה בטורקיה וחלשה בשיאה על כל אזורי המזרח התיכון ואסיה הקטנה ‪ .‬בראש‬
‫האימפריה עמד הסולטאן שהתייחס אל שושלת בית עות 'מאן‪ .‬החל מהמאה השמונה‪ -‬עשרה החל מצב אימפריה להידרדר ובמלחמת העולם‬
‫הראשונה היא נעלמה מן המפה באופן סופי ‪ .‬פירוק האימפר יה העות 'מאנית יצר את המזרח התיכון כפי שהוא מוכר לנו כיום ‪.‬‬
‫‪107‬‬
‫* גרסה שנייה‬
‫מתקיימות בישראל קהילות המשתייכות לכנסיה הקופטית ‪ ,‬המארונית ‪ ,‬האשורית ‪ ,‬האתיופית‪ ,‬הפרוטסטנטית ‪,‬‬
‫האנגליקנית ועוד‪ .‬ארץ‪ -‬ישראל קדושה לנוצרים מאחר ובה חי ופעל ישו ‪ ,‬אבי הנצרות ‪ ,‬עובדה שיכולה להסביר את‬
‫ריבויים של הזרמים והמסורות הנוצריות הנ וכחות בישראל ‪ .‬בישראל ממוקמים אתרים רבים הקדושים לנצרות‬
‫וצליינים רבים מגיעים אליה על‪ -‬מנת לבקר במקומות הקדושים להם ‪.‬‬
‫מדינת ישראל מאפשרת לאוכלוסייה הנוצרית חופש דתי מלא וכמו העדות האחרות היא רשאית לנהל בתי דין‬
‫העדה‪ .‬בדומה לערבים המוסלמים ( שאינם בדואים )‬ ‫עצמאיים והיא האחראית על טיפול בענייני אישות של בני‬
‫רוב הערבים הנוצרים אינם מתגייסים לצה "ל‪ .‬על‪-‬פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת ‪ 70% 2010‬מן‬
‫הנוצרים בישראל מתגוררים בגליל ‪ 13% ,‬באזור חיפה ו‪ 10% -‬בירושלים‪ .‬העיר הנוצרית הגדולה ביותר היא נצרת ‪.‬‬
‫– בעיקר בשל רדיפה של מוסלמים‬ ‫עם זאת ‪ ,‬בשנים האחרונ ות ישנה ירידה בכמות הנוצרים בערים המעורבות‬
‫קיצוניים‪ .‬עוד מעלים הנתוני ם כי רמת ההשכלה בקרב האוכלוסייה הנוצרית היא גבוהה וכי בתוך החברה‬
‫הערבית קיים פער גדול בין נוצרים למוסלמים ‪.‬‬

‫‪ 6.4‬מוקדי מתיחות ודיון בחברה הישראלית‬

‫פנים‪ ,‬בין אזרחיה מתקיימים פערים ומחלוקות ב מגוון נושאים‬ ‫החברה הישראלית היא חברה מגוונת ורבת‪-‬‬
‫היוצרים במקרים מסו ימים גם מתחים ‪ .‬בפרק הבא בחרנו להציג שישה מן המתחים הללו תוך התמקדות‬
‫ם שההיכרות‬ ‫באירועים ובמושגים מרכזיים ה נקשרים בהם ‪ .‬כך אנו מבקשים לעסוק במספר אירועים מרכזיי‬
‫עימם מהווה תשתית ידע בסיסית עבורנו כקצינים לעתיד ‪ .‬הצגה זו היא חלקית מעצם טבעה ואינה כוללת את כל‬
‫המתחים ואף לא את כל האירועים הרלוונטיים לכל מוקד מתח ואת תמונת המצב העדכנית שלו ‪ ,‬אך יש בה כדי‬
‫לסקור מספר אירועי מפתח ול ספק תמונה כללית על החברה בישרא ל‪.‬‬

‫‪ 6.4.1‬המתח החברתי‪-‬כלכלי‬
‫בשנים הראשונות לקיום המדינה היה מצבה הכלכלי רעוע ‪ :‬מספרם העצום‬
‫של העולים ‪ ,‬מיעוט ההון העצמי שהביאו עמם וההוצאות העצומות בתחומי‬
‫הביטחון בעת מלחמת העצמאות ומיד לאחריה ‪ ,‬היוו עול כלכלי קשה‪.‬‬
‫‪ 1949-1952‬משטר "צנע"‬ ‫כתוצאה מכך נאלצה המדינה להטיל בין השנים‬
‫‪ .‬לכל אזרח‬ ‫שמשמעותו קיצוב ופיקוח על קניית מוצרי יסוד ועל מחיריהם‬
‫הקצתה המדינה תלושים על‪ -‬פי מפתח קבוע שרק באמצעותם ניתן היה‬
‫לרכוש את המוצרים שבפיקוח ‪ .‬באופן זה ביקשה המדינה לחלק את מעט‬ ‫תור למצרכים בהקצבה כחלק‬
‫ממדינות הצנע‪ .‬תל‪-‬אביב‪. 1954 ,‬‬
‫ייווצר בקרב העולים‬ ‫המשאבים שהיו לה באופן שווה ובעיקר למנוע מצב בו‬
‫החדשים והאוכלוסיות החלשות רעב ‪.‬‬
‫כלכליים לאורך זמן ‪ .‬אחת התוצאות‬ ‫אולם משטר הצנע לא הצליח למנוע את היווצרותם של פערים חברתיים‪-‬‬
‫הישירות של קליטת העלייה המאסיבית ל אורך כל שנותיה של מדינת ישראל ‪ ,‬ובפרט בשנותיה הראשונות ‪ ,‬הייתה‬
‫של המדינה שני‬ ‫התגבשותו של שסע חברתי‪ -‬כלכלי שנשא גם אופי עדתי ‪ .‬לשסע זה היו בעשורים הראשונים‬
‫מימדים‪:‬‬
‫כלכלה וחברה ‪ :‬מרבית יוצאי ארצות האסלאם התרכזו בעשירונים התחתונים של החברה בעוד שהעשירונים‬ ‫‪‬‬
‫העליונים של החברה הורכבו בעיקר מיוצאי אירופה ואמריקה ‪ .‬הפער ניכר גם במדדים נוספים ‪ :‬מספר בעלי‬
‫ההשכלה התיכונית מקרב יוצאי אירופה ואמריקה היה גבוה בהרבה וכך גם מספרם מ קרב עובדי המדינה‪.‬‬
‫מוצא ותרבות ‪ :‬בנוסף על ה קיטוב הכלכלי‪ -‬חברתי החל להתהוות פער נוסף ‪ .‬יוצאי אירופה ‪ ,‬ה‪" -‬אשכנזים"‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ ,‬קודם להקמת מדינת ישראל ומילאו תפקיד מרכזי‬ ‫היוו את הרוב המוחלט של עולי העליות בימי היישוב‬
‫ישראלית‪ .‬יוצאי צפון א פריקה ואסיה ‪ ,‬ה‪" -‬מזרחים"‪ ,‬הגיעו‬ ‫בעיצוב המוסדות והתרבות החלוצית הארץ‪-‬‬
‫‪108‬‬
‫* גרסה שנייה‬
‫ברובם לאחר הקמת המדינה ‪ ,‬ונדרשו לא פעם לסגל עולם ערכי ותרבותי שונה משלהם ‪ .‬על רקע זה התעוררו‬
‫לא אחת תחושות קשות ונשמעו טענות על קיפוח וזלזול בתרבות שהביאו עמם עולי ארצות האסלאם‬
‫מארצות מוצאם ‪.‬‬
‫‪ ,‬מביניהם נציין שניים ‪ :‬מהומות ואדי סאליב (‪ )1959‬וגל‬ ‫פערים אלו הולידו לאורך השנים מספר גלי מחאה‬
‫המחאה של "הפנתרים השחורים " (‪.)1970-1971‬‬

‫שאלה למחשבה‪:‬‬
‫במהלך תקופת הצנע נפגעה זכות הקניין של השכבות החזקות על מנת להבטיח קיום בכבוד‬
‫לשכבות החלשות‪ .‬האם בעיניכם מדיניות זו מוצדקת? האם היא הולמת את עקרונות‬
‫הדמוקרטיה?‬

‫‪ 6.4.1.1‬ואדי סאליב‬
‫גנות‬ ‫בראשית יולי ‪ 1959‬פרצו בשכונת ואדי סאליב שבחיפה שורה של הפ‬
‫ומחאות אלימות שנודעו כאירועי ואדי סאליב ‪ ,‬בהם ביקשו תושבי הוואדי‬
‫קה למחות כנגד מה שהם הגדירו‬ ‫שנימנו ברובם עם יוצאי צפון אפרי‬
‫כאפליה וקיפוח של הממסד "האשכנ זי"‪ .‬אשת מדע המדינה הנרייט דהאן‪-‬‬
‫כלב מתארת את הרקע לפרוץ המהומות ‪:182‬‬
‫‪ 11‬שנים‪ .‬משנות הצנע‬ ‫"ב‪ 1959-‬הייתה ישראל מדינה עצמאית כבר‬
‫ומעליית ההמונים היא התאוששה ‪ ...‬מעמדה של ישראל בעולם התחזק‬
‫ואדי סאליב בחיפה‬
‫בזכות היכולת הטכנולוגית החקלאית שפיתחה‪ ...‬לאחר מלחמת סיני שררה‬
‫‪ :‬כאן‬ ‫בה רגיעה ביטחונית יחסית ‪ ...‬כך התחדד גם בחיפה הקיטוב בין השכונות הסמוכות ואדי סאליב והדר כרמל‬

‫שכונת העוני ‪ ,‬שבה חיו תושבים שכבר זוהו כ 'ישראל השנייה '‪ ,‬וכאן השכונה הבורגנית ‪ ,‬העשירה והמאוכלסת בעיקר‬

‫תושבים ממוצא אירופי"‬

‫בוואדי סאליב חיו כחמ ישה‪ -‬עשר אלף תושבים ש יושבו בבתים ערבים שננטש ו במהלך מלחמת העצמאות ‪ .‬הם חיו‬
‫בתנאים סניטריים קשים ‪ ,‬רבים מבעלי ה משפחות היו מובטלים ורבים מן הילדים והנערים נשרו ממערכת‬
‫החינוך‪.‬‬
‫המהומות עצמן פרצו כאשר שוטרי ם שהוזעקו לשכונה על‪ -‬מנת לרסן שיכור ירו ברגלו ‪ .‬אירוע זה היווה זרז‬
‫לפריצתן של מהומות ‪ .‬עוד באותו ערב פרצו בשכונה הפגנות אלימות שגלשו בימים הבאי ם גם גם למגדל העמק ‪,‬‬
‫בית‪-‬שאן וקריית שמונה ‪ .‬ההפגנות אורגנו בידי ארגון קטן בשם "ליכוד עולי צפון אפריקה "‪ ,‬וכוונו נגד מה שנתפס‬
‫בעיני המפגינים כסמלים של הממסד ‪ :‬תח נות משטרה ‪ ,‬בנייני הסתדרות וסניפ י מפא "י ( מפלגת השלטון)‪.‬‬
‫בעת התרחשות האירועים הת קשה הממסד להביט עליהם באופן כולל ול נתח את הגורמים שהביאו לפריצתם ‪ .‬רק‬
‫בדיעבד הצביעו חוקרי התקופה על אירועי ואדי‪ -‬סאליב כעל הפעם הראשונה בה התרחשה במדינה מחאה על רקע‬
‫בסוגיית העולים החדשים‬ ‫‪ .‬האירועים הביאו לדיון ציבורי נרחב‬ ‫עדתי וניתנה במה פומבית לטענות הקיפוח‬
‫ב עיתונות וגם הממשלה הקימה ועדת חקירה במטרה לנסות ולבחון את השינויים שצריכים להיעשות ‪.‬‬

‫‪ 6.4.1.2‬הפנתרים השחורים‬
‫כעשור לאחר אירועי ואדי סאליב ‪ ,‬בשנים ‪ ,1970-1971‬פקד את מדינת ישראל ג ל מחאה נוסף על רקע השסע‬
‫" הפנתרים השחורים "‪ .‬ברקע לגל מחאה זה עומד‬ ‫החברתי‪ -‬כלכלי שאורגן על‪ -‬ידי תנועה שכינתה את עצמה‬

‫‪ 182‬הנרייט דהאן‪ -‬כלב חוקרת העוסקת בעיקר במדע המדינה ומגדר ‪ .‬היא מ שמשת כפרופסור באוניברסיטת בן‪ -‬גוריון בנגב‪.‬‬
‫‪109‬‬
‫* גרסה שנייה‬
 ‫‪183‬‬
‫שלא התחלק באופן שווה בין שכבות‬ ‫השיפור במצב הכלכלי וה ביטחו ני עם תום מלחמת ששת הימים‬
‫האוכלוסייה וחידד את ה פערים החברתיים‪ -‬כלכליים‪ .‬מרכזה של תנועת המחאה היה בשכונת מוסררה (קוממיות)‬
‫שבירושלים‪ :‬שכונה ערבית שננטשה במלחמת העצמאות ואוכלסה במהירות על‪ -‬ידי עולים חדשים ‪ .‬את תחושת‬
‫הקיפוח חידדה קרבתה של השכונה לרחביה ‪ ,‬אחת השכונות המבוססות בירושלים ; אלא שהפעם לצד ה תפתחותה‬
‫של תחושת קיפוח ‪ ,‬שאבו המוחים גם השראה מצעירי רחביה ונחשפו דרכם ל תרבות "דור הפרחים " האמריקני‬
‫ולתנועות המחאה שליוו אותה ‪ .‬כך למשל הושאל הביטוי "פנתרים שחורים "‪ ,‬מתנועת מחאה אמריקאית וגם‬
‫בדפוסי הפעולה ניכרה השפעה מ התנועות האמריקאיות שנאבקו בגזענות ‪.‬‬
‫בין מוצא ותרבות (עדה) לבין מעמד‬ ‫הטענה של המוחים הייתה כי במדינת ישראל מתקיים קשר פסול ומכוון‬
‫כלכלי‪ .‬בניגוד ל אנשי ואדי סאליב ‪ ,‬אנשי "הפנתרים השחורים " היו בני עולים ‪ ,‬או כ אלה שהגיעו לארץ בילדותם‬
‫‪ ,‬הם לא מצליחי ם להתקדם בסולם‬ ‫המוקדמת ; הם טענו כי בניגוד לעולים יוצאי ארצות אירופה ואמריקה‬
‫החברתי‪ -‬כלכלי ו נותרים לחיות בשולי החברה ‪ .‬הם יזמו שורה של הפ גנות ופעולות מחאה יצירתיות בירושלים‪.‬‬
‫אחת המרכזיות שבהן הייתה גניבת בקבוקי החלב שהונחו על יד דלתות בתיהם ש ל תושבי רחביה ‪ 184‬והעברתם אל‬
‫‪ ,‬מגיע גם לילדי העולים ולא אמור‬ ‫תושבי "השכונות"‪ ,‬בטענה כי החלב שנחשב למוצר בריאותי שמחירו גבוה‬
‫להיות נחלתם של העשירים בלבד ‪ .‬על טענות המחאה ניתן ללמוד מכרוז שחולק במהלך הפגנה באוגוסט ‪: 1971‬‬
‫"האזרח הדפוק ‪ ,‬מי אתה? אולי אתה פועל שמרוויח ‪ 500‬לירות ישראליות לחודש וצריך להאכיל ‪ 12‬פיות‪ .‬אולי אתה‬
‫נער עבריין שמקבל את הכרוז הזה לבית הסוהר ‪ .‬אולי את אם לעשרה ילדים שצריכה לעבודה בניקיון כדי לפר נס את‬

‫משפחתך‪ ...‬אתה דפוק לא כי נולדת ככה אלא כי מישהו מקפח אותך ‪ ...‬בתנאים של צפיפות איומה ‪ ,‬מחלות וכמעט‬

‫רעב היית צריך לגדל את ילדיך ‪ .‬יצאת לעבוד בבניין‪ ,‬בסלילת כבישים ובחקלאות – אבל נשאר לך טעם מר ‪...‬‬

‫קיבלת שכר של ניצול ‪ ,‬ומה שיותר רציני ‪ ,‬הם אכלו את פרי עבודתך – המקפחים‪ ...‬הם בעלי משרות בכירות במדינה‬
‫שאתה בנית"‬
‫‪ .‬לראש הממשלה באות ה העת ‪ ,‬גולדה‬ ‫גם הפעם התקשו מוסדות המדינה להבין את ההקשר הרחב של המחאה‬
‫מאיר ‪ ,185‬מיוחסת האמירה הכללית והמזלזלת ביחס למוחים‪" ,‬הם לא נחמדים "‪ .‬מאיר סירבה להיפגש איתם‬
‫בשל הצעדים האלימים בהם הם נקטו ‪ .‬יוזמי המחאה הקימו מפלגה פוליטית שהתמודדה בבחירות לכנסת וזכתה‬
‫למספר מנדטים נמוך ‪ ,‬אך השפעתה ניכרה בעיקר מחוץ לשדה הפוליטי ‪" .‬הפנתרים השחורים " הצ ליחו להפ וך את‬
‫השסע החברתי כלכלי לנושא מדובר ומוכר שמרבים לעסוק בו ‪ .‬חוקרים רבים רואים באירועי המחאה את אחד‬
‫המבשרים של "המהפך " הפוליטי ועלייתו של מנחם בגין לשלטון בשנת ‪.186 1977‬‬

‫‪:‬‬
‫למחשבה‬ ‫שאלה‬
‫המנשר של "הפנתרים השחורים" שצוטט בשורות הקודמות גורס כי "אתה דפוק לא כי נולדת‬
‫ככה אלא כי מישהו מקפח אותך"‪ .‬מה דעתכם עד טענה זו? עד כמה מהלך חיינו הוא תוצאה‬
‫של הנסיבות והסביבה אליה נולדנו ועד כמה אנו אחראים לגורלנו ומסוגלים לשלוט בו?‬

‫‪ 6.4.2‬המתח הדתי‬
‫כפי שר אינו בשער הראשון ‪ ,‬מדינת ישראל מ ו גדרת בחוק כמדינה יהודית ודמוקרטית ‪ ,‬מהצירוף שבין שני חלקיו‬
‫לא תמיד ברורה ‪ .‬בבסיס יחסי הדת והמדינה‬ ‫עשוי להתקיים מתח מסוים ושהמשמעות של כל אחד מחלקיו‬

‫‪ 183‬על מלחמת ששת‪-‬הימים והשפעותיה ‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.164‬‬

‫‪184‬‬
‫בשל היעדר תנאי קירור באותה התקופה היה החלב בארץ מחולק בבקבוקי זכוכית אל דלתות התושבים שהיו מסוגלים לשלם על כך ‪ .‬את‬
‫החלב היה מחלק חלבן שהיה עובר מדלת אל דלת וגובה את המחיר בסוף החודש ‪ .‬עם התפתחות תנאי ההובלה בקירור שונה אופן הצריכה של‬
‫המוצר‪.‬‬
‫‪185‬‬
‫על גולדה מאיר‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.125‬‬
‫‪ 186‬על המהפך הפוליטי‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.106‬‬
‫‪110‬‬
‫* גרסה שנייה‬
 ‫בישראל עומד מסמך הסטאטוס‪ -‬קוו‪ ,187‬המגדיר את מחויבויותיה של מדינת ישראל להקפיד על עקרונות ההלכה‬
‫בהקשרים של שמירת כשרות ‪ ,‬שמירת שבת ‪ ,‬אחריותה של הרבנות לנישואין ולגירושין ‪ ,‬עצמאות החינוך הדתי‬
‫ועוד‪ .‬על אף זאת‪ ,‬במהלך שנות קיומה של המדינה התעוררו מספר ויכוחים ציבוריים בהקשר ליחסי דת ומדינה ‪.‬‬
‫אחת הסוגיות המרכזיות בהקשר זה היא סוגיית "מיהו יהודי ?"‪ ,‬בה נתמקד להלן ‪.‬‬

‫‪ 6.4.2.1‬המשבר הפוליטי בסוגיית "מיהו יהודי ?" והמשאל בקרב "חכמי‬

‫"מיהו יהודי?" קריקטורה של‬
‫יוסף בס המוצבת בכניסה‬ ‫ישראל" (‪)1958‬‬
‫למוזיאון הקירקטורה והקומיקס‬ ‫חוק השבות שחוקק ב‪ 1950 -‬קובע כי ל כל יהודי החפץ בכך עומדת הזכות‬
‫בחולון‪ .‬צילום‪ :‬אבישי טייכר‪.‬‬
‫לעלות לארץ ולקבל אזרחות ‪ .188‬יחד עם זאת החוק לא קבע הגדרה למונח‬
‫"יהודי" ועד מהרה התעוררה השאלה המתבקשת "מיהו יהודי ?"‪ .‬מן הבחינה הדתית ההלכה האורתודוקסית‬
‫‪ .‬ההגדרה הלאומית לעומת זאת עשויה להיות‬ ‫גורסת כי יהודי הוא מי שנולד לאם יהודייה או נתגייר כהלכה‬
‫רחבה יותר ואינה מתכנסת בהכרח לס עיפים ההלכתיים‪.‬‬
‫לאור העובדה שהחוק לא היה ברור דיו ‪ ,‬ההחלטה באיזה אופן יש להגדיר ולרשום בתעודת הזהות ילדים שהם‬
‫בנים לאב יהודי ולאם לא‪ -‬יהודייה‪ ,‬הייתה נתונה בידי פקיד י משרד הפנים ‪ .‬בשל ההתלבטות בנושא הוציא בשנת‬
‫‪189‬‬
‫רישום צריך להתבצע על‪ -‬פי "שיקולים‬ ‫הנחיות מפורטות שקבעו כי ה‬ ‫‪ 1958‬שר הפנים ישראל בר‪ -‬יהודה‬
‫פי‬ ‫מנהליים גרידא " ולא על‪ -‬פי "שיקולים הלכתיים " ולכן קביעת הלאום בתעודת הזהות צריכה להתבצע על‪-‬‬
‫הצהרה של אדם באשר לעצמו או של ההורים באשר לילדיהם מתוך הנחה ש "חזקה על אדם שהוא יודע אם הוא‬
‫יהודי או לא "‪.‬‬
‫הוראתו של בר‪ -‬יהודה נתפסה על‪-‬ידי גורמים דתיים כסתירה להלכה ‪ ,‬שהיא בעיניהם היחידה‬
‫‪ .‬הציבור הדתי זעם ונציגי המפלגות הדתיות‬ ‫שבכוחה לקבוע מי משתייך לעם היהודי ומי לא‬
‫פרשו מן הממשלה ‪ .‬דוד בן‪ -‬גוריון‪ ,‬ראש הממשלה ‪ ,‬ביקש ל נסות ולפתור את הסוג יה באמצעות‬
‫משאל שערך בקרב "חכמי ישראל "‪ ,‬חמישים ראשי קהילות ומלומדים יהודים ‪ ,‬מכל העולם‪,‬‬
‫‪190‬‬
‫שחקר את הפרשה ‪ ,‬ארבעה מן ה‪-‬‬ ‫מהם ביקש לחוות דע ה בסוגיה‪ .‬על‪ -‬פי אליעזר דון‪ -‬יחיא‬
‫"חכמים" לא ענו על המכתב כלל ‪ ,‬ארבעה נמנעו מהכרעה בנושא ‪ ,‬שבעה הביעו עמדה המנוגדת‬
‫לגישה ההלכתית ושלושים וחמישה הציעו פתרון המבוסס על עקרונות ההלכה ‪.‬‬ ‫ישראל בר‪-‬יהודה‬

‫‪ 6.4.2.2‬פרשת "האח דניאל " ( ‪)1962‬‬

‫ההנחיות של בר‪ -‬יהודה בוטלו לבסוף והוויכוח שקע ועל ה שוב אל הזירה הציבורית רק ב‪ ,1962 -‬כאשר בג "ץ דן‬
‫בעתירתו של אסוולד רופאייזן שכונה " האח דניאל "‪ .‬רופאייזן היה יהודי שהסתתר בימי השואה במנזר והתנצר ‪.‬‬
‫כאשר עלה לארץ ביקש להירשם כיהודי בסעיף הלאום ‪ ,‬משרד הפנים דחה את בקשתו ולכן עתר לבג "ץ‪.‬‬
‫‪191‬‬
‫ועל כן היה האח דניאל רשאי להירשם‬ ‫ותו עודנו יהודי‬ ‫על‪-‬פי ההלכה יהודי שהמיר את דתו ומתכחש ליהד‬
‫(כפי שעשה קודם לכן בר‪-‬‬ ‫כיהודי‪ .‬אולם עמדת הרוב בבג "ץ פירשה את המושג יהודי בהקשר החילוני לאומי‬
‫"יהודי " "כהוראתו‬ ‫יש לפרש את המונח‬ ‫יהודה) ועל‪ -‬כן פסקה כי אין להיעתר לבקשתו של האח דניאל וכי‬

‫‪ 187‬על מסמך הסטאטוס‪ -‬קוו‪ ,‬ראה פרק נפרד‪ ,‬עמ' ‪.16‬‬

‫‪ 188‬על חוק השבות‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.16‬‬
‫‪189‬‬
‫ישראל בר‪ -‬יהודה (‪ )1965-1895‬פעיל ציוני ‪ ,‬חבר כנסת ושר מטעם מפלגת הפועלים המאוחדת (מפ"ם) ומאוחר יותר מטעם מפלגת אחדות‬
‫העבודה‪ .‬בר‪ -‬יהודה נולד בקונטופ שבאוקראינה ועלה לארץ בשנת ‪.1926‬‬
‫‪ 190‬פרופ' אליעזר דון‪ -‬יחיא יש מדע המדינה העוסק בפוליטיקה ישראלית ויהודית ‪ ,‬בקשר בין דת לפוליטיקה ובהתהוותה של "הדת האזרחית "‬
‫(תרבות לאומית ) בישראל ‪ .‬הוא מלמד באוניברסיטת בר‪ -‬אילן‪.‬‬
‫‪ 191‬הקביעה הבסיסית בהקשר זה מופיעה בתלמוד הבב לי‪ ,‬מסכת סנהדרין ‪ ,‬דף מ "ד ע "א‪ " :‬ישראל – אף על פי שחטא ‪ ,‬ישראל הוא "‪ .‬היינו‪,‬‬
‫השייכות המשפחתית הביולוגית של האדם היא המקנה תוקף ליהדותו ולא אורחות חייו ‪.‬‬
‫‪111‬‬
‫* גרסה שנייה‬
 ‫‪192‬‬
‫שסבר כי יש לקבל א ת‬ ‫[כפרשנותו] הרגילה בלשון בני אדם ‪ ...‬יהודי שהתנצר אינו נקרא יהודי "‪ .‬גם השופט חיים כהן‬
‫בקשתו של האח דניאל הסתמך על טיעון חילוני וגרס כי כל אדם יכול להגדיר א ת עצמו כיהודי ללא קשר להגדרה‬
‫ההלכתית‪.‬‬

‫‪ 6.4.2.3‬פרשת שליט (‪ )1968‬והתיקון בחוק השבות (‪)1970‬‬

‫הנושא עלה פעם נוספת על סדר היום בשנת ‪ ,1968‬כאשר עתר לבג "ץ רב‪-‬סרן בנימין שליט שהיה נשוי לאישה לא‬
‫יהודייה ו ביקש שילדיו יירש מו כבני הלאום היהודי וכחסרי דת ‪ .‬גם הפעם ‪ ,‬עמדת הרוב בבג "ץ ניתקה בין הגדרת‬
‫הזהות הלאומית לבין הגדרת הזהות הדתית ‪ ,‬דחתה את הפרש נות ההלכתית למונח "יהודי " ונעתרה לבקשתו‪.‬‬
‫קביעתו של בג "ץ עו ררה סערה בציבור ובעקבותיה תוקן בשנת ‪ 1970‬חוק השב ות ונקבעה בו ההגדרה ההלכתית‬
‫המחייבת למונח "יהודי "‪" :‬יהודי – מי שנולד לאם יהודייה או שנתגייר והוא אינו בן דת אחרת "‪ .‬גם חקיקה זו לא שמה‬
‫את הקץ על הוויכוחים הרבים באשר לשאלה "מיהו יהודי " שכיום מתמקדים בשאלה מה משמעות המונח‬
‫"גיור"‪ ,‬האם הוא חייב להיות אורתודוקסי ומי יכול לבצעו ‪ .‬במאי ‪ 2011‬עלה הקשר אחר לכותרות כאשר בג "ץ‬
‫קבע כי הסופר יורם קניוק ‪ 193‬זכאי להירשם בתעודת הזהות כ "חסר דת" ולא כיהודי‪.‬‬

‫‪:‬‬
‫למחשבה‬ ‫שאלה‬
‫סוגיית "מיהו יהודי?" מעסיקה באופן מצטבר את הציבור הישראלי כבר קרוב לשישים שנה והיא‬
‫טרם הוכרעה בצורה סופית‪ ,‬מהי לדעתך הסיבה לכך?‬

‫‪ 6.4.3‬המתח הפוליטי‪ :‬בין ימין לשמאל‬

‫מאז ראשית שנות השלושים של המאה העשרים עמדה מפלגת פועלי ארץ‪ -‬ישראל (מפא "י) ובגלגוליה המאוחרים‬
‫יותר "המערך" ו"מפלגת העבודה "‪ ,‬בראשות מוסדות השלטון ‪ .‬מצב זה מכונה במדע המדינה "הגמוניה פוליטית "‬
‫"י הייתה‬ ‫‪ .‬הגמוניה זו באה לידי ביטוי קודם כל בכך שמפא‬ ‫והיא נמשכה מימי היישוב אל תוך ימי המדינה‬
‫המפלגה הגדולה ביותר בכנסת ועל‪ -‬כן מי שעמד בראשה היה זה שהרכיב את הממשלה ‪ .‬אולם היה להגמוניה הזו‬
‫גם הקשר ת רבותי רחב יותר ‪ :‬ערכיה של התנועה ובעיקר השילוב שבין לאומיות ציונית חילונית לבין בניית חברה‬
‫חלוצית בעלת מאפיינים סוציאליסטיים נתפסו כערכים המובילים של החברה כולה ‪.‬‬
‫‪194‬‬
‫‪ ,‬יורשתה של התנועה‬ ‫עמדה תנועת "חירות" בראשות מנחם בגין‬ ‫בצד השני של המפה הפוליטית‬
‫‪ .‬בראשית שנות החמישים‬ ‫הרוויזיוניסטית שהתנגדה לשלטון מפא "י ומפלגות הפועלים עוד בתקופת היישוב‬
‫"חירות" הייתה תנועה פוליטית אופוזיציונית קטנה יחסית ‪ .‬ראש הממשלה ‪ ,‬דוד בן‪ -‬גוריון טבע את המושג "בלי‬
‫חירות ובלי מק "י"‪ ,‬באמצעותו הגדיר את הגבולות ה‪" -‬לגיטימיים" של הפוליטיקה הישראלית וב חר להוציא‬
‫‪195‬‬
‫שסימלה לדעתו את השמאל הקיצוני ואת חירות שסימלה‬ ‫ממנה‪ ,‬את מק "י (מפלגה קומוניסטית ישראלית )‬
‫לדעתו את הימין הקיצוני ‪ .‬על רקע זה היו בן‪ -‬גוריון ובגין מסוכסכים זה עם זה והויכוח ביניהם עלה לא פעם‬
‫לטונים צורמים ולכינויי גנאי קשים ‪.‬‬
‫תהליכים חברתיים ‪ ,‬דמוגרפיים ותרבותיים ארוכי טווח שחקו את‬
‫מעמדם של מפא "י ותנועת העבודה ‪ .‬במהלך שנות השישים חברה תנועת‬

‫‪ 192‬ראה הערה ‪.1‬‬

‫‪193‬‬
‫יורם קניוק (נולד‪ )1930 :‬הוא סופר ומחזאי ישראלי ‪ .‬קניוק נולד בתל‪ -‬אביב והצטרף בגיל שבע‪ -‬עשרה אל הפלמ"ח‪ ,‬במסגרתו לחם במלחמת‬
‫העצמאות‪ .‬בין יצירותיו המרכזיות ‪ :‬אדם בן כלב ‪ ,‬סוסעץ‪ ,‬היהודי האחרון ו‪ -‬תש"ח‪.‬‬
‫‪194‬‬
‫תנועת החירות תנועה פוליטית בעלת קו ציוני ימני שהוקמה בשנת ‪ 1948‬על‪-‬ידי מנחם‪ -‬בגין‪ .‬בשנת ‪ 1965‬חברה למפלגה הליברלית ליצירת‬
‫רשימה משותפת לכנסת ‪ :‬גח "ל (גוש חירות ליברלים )‪ .‬ב‪ 1973-‬הפכה חירות למרכיב בסיעת הליכוד‪ .‬על מנחם בגין ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.X‬‬
‫‪195‬‬
‫מק"י (מפלגה קומוניסטית ישראלית ) תנועה פוליטית ישראלית שדוגלת בקומוניזם ‪ .‬התנועה הוקמה עוד ב‪ 1919 -‬תחת השם פק"פ‬
‫שונה)‪.‬ל רק"ח‬
‫ושמה(‪1981‬‬
‫ושמעון פרס‬ ‫התפלגה בגין‬
‫המפלגה‬ ‫מנחם‬ ‫( פאלעסטינישע קטומוניסטישע פרטיי )‪ ,‬ב‪ 1948-‬הצטרפו אל יה מנהיגים ערבים קומוניסטים ‪ .‬ב‪1965-‬‬
‫(רשימה קומוניסטית חדשה )‪ .‬כיום פעילה התנועה תחת השם חד "ש (החזית הדמוקרטית לשלום ולשוויון )‪ .‬המפלגה מעולם לא הייתה שותפה‬
‫בממשלה‪.‬‬
‫‪112‬‬
‫* גרסה שנייה‬
 ‫‪196‬‬
‫ויצרה את "גוש חירות ליברלים " (גח"ל)‪ ,‬שהיה כוח פוליטי משמעותי בהרבה‬ ‫"חירות" למפלגה הליברלית‬
‫והחל להתעצב כאלטרנטיבה שלטונית ‪ .‬בתקופת ה המתנה שלפני מלחמת ששת‪ -‬הימים נכנסה גח "ל לראשונה‬
‫לממשלה ולקחה חלק בהחלטות הביטחוניו ת לפני המלחמה ובמהלכה ‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1973‬התאחדה גח "ל עם תנועות נוספות והקימה את תנועת "הליכוד"‪ .‬הליכוד זכה לתמיכה הולכת וגוברת‬
‫בעיקר בקרב הדור השני של העולים ‪ .‬השסעים החברתיים וביטוייה ם בשנות השבעים שבאו לידי ביטוי בין ה יתר‬
‫בפעולתם של "הפנתרים השחורים " בהם דנו לעיל ‪ ,‬לצד תוצאותיה של מלחמת יום הכיפורים ומחיר הדמים‬
‫שהיא גבתה נתפסו על‪ -‬ידי חלקים נרח בים בציבור ככשל של תנועת העבודה וחיזקו את התמיכה ב "ליכוד"‪.‬‬
‫בשנת ‪ ,1977‬במהלך הבחירות לכנסת העשירית‪ ,‬הצליחה תנועת הליכוד להפוך למפלגה הגדולה בישראל ולזכות‬
‫ב‪ 43-‬מנדטים (לעומת ‪ 32‬של תנועת העבודה )‪ .‬עובדה זו הפכה את מנחם בגין למי שניתנה בידו הסמכות להרכיב‬
‫‪197‬‬
‫‪:‬‬ ‫את הממשלה ולעמוד בראשה ‪ .‬במהלך שידורי הטלוויזיה ‪ ,‬עם פרסום המדגם ‪ ,‬הכריז מגיש החדשות חיים יבין‬
‫"גבירותיי ורבותי – מהפך"‪ .‬מילותיו הפכו עם השנים לסמל של חילופי השלטון במדינת ישראל שכונו המהפך ‪.‬‬
‫‪ .‬במערכת בחירות זו‬ ‫המהפך הפוליטי והאופן החלק בו בוצע היווה ביטוי לחוזקה של הדמוקרטיה הישראלית‬
‫שנים לעזוב את ההנהגה‬ ‫לטון ששלטה בארץ יותר מיובל‬ ‫הוכח לראשונה כי במדינת ישראל יכולה מפלגת ש‬
‫בהתאם לדין הבוחר וללא אלימות ‪ .‬ממשלתו של מנחם בגין ביקשה ליישם שיטה כלכלית ליברלית יותר ופעלה על‬
‫מנת לשנות את סדר העדיפויות הלאומי בהתאם להשקפותיה החברתיות‪ -‬כלכליות‪ .‬לאחר המהפך הראשון בוצעו‬
‫עוד מספר "מהפכים "‪ ,‬קרי‪ :‬חילופי שלטון בין מפלגו ת שונות ‪ .‬בכל המקרים התבצעו חילופי השלטון בהתאם‬
‫לעקרונות הדמוקרטיים וללא אירועים חריגים ‪.‬‬
‫‪:‬‬
‫למחשבה‬ ‫שאלה‬
‫פוליטית כיצד‬
‫‪.‬‬ ‫במרבית המדינות שהוקמו במקביל לישראל לוו חילופי השלטון באלימות‬
‫לדעתכם הצליחה החברה הישראלית להימנע מכך?‬

‫‪ 6.4.4‬המתח בין יונים לניצים‪ :‬תהליך השלום‬

‫‪ ,‬כאשר כוחות המחתרת נלחמו בכל רחבי הארץ ובלב‬ ‫מגילת העצמאות שנכתבה בתוך ימי מלחמת העצמאות‬
‫מנהיגי המדינה עמד החשש (שאכן התממש ) מפני פלישה של כלל מדינות ערב ‪ ,‬כוללת לקראת סופה את הקריאה‬
‫הבאה‪:‬‬
‫"אנו מושיטים יד לשלום ושכנות טובה לכל המדינות השכנות ועמיהן ‪ ,‬וקוראים להם לשיתוף פעולה ועזרה הדדית עם‬
‫העם העברי העצמאי בארצו‪ .‬מדינת ישראל מוכנה לתרום חלקה במאמץ משותף לקדמת המזרח התיכון כולו"‬

‫אך התקווה שהובעה בפסקה זו לא התממשה במהרה ‪ .‬עם תום מלחמת העצמאות נחתמו בין ישראל לבין מרבית‬
‫מדינות ערב הסכמי שביתת נשק שנודעו כ הסכמי רודוס ‪ .198‬הסכמים אלו היו בהגדרה הסכ מים זמניים ש היו‬
‫אמורים להוביל אל שיחות שלום ‪ ,‬בפועל תהליך השלום בין ישראל לשכנותיה החל רק בשנות השבעים ‪ .‬הויתורים‬
‫הטריטוריאליי ם שנדרשו מישראל כחלק ממנו ‪ ,‬הובילו למוקד מתח מרכזי בחברה הישראלית בין "יונים" שתמכו‬
‫בתהליך והסכימו לויתורים כחלק ממנו לבין "נצים " שהתנגדו לו ולויתורים שנלוו לו ‪.‬‬

‫‪ 6.4.4.1‬הסכם השלום עם מצריים‬

‫התהליך המדיני עם מצריים החל לאחר מלחמת יום הכיפורים ‪ .‬בשנת ‪ 1975‬נחתמו בתיווך אמריקני הסכמי‬

‫‪196‬‬
‫המפלגה הליברלית מפלגה שהתקיימה בין השנים ‪ 1961-1988‬והיוותה איחוד של מפלגת הציונים הכלליים והמפלגה הפרוגרסיבית ‪ .‬עם‬
‫הקמת הליכוד שולבה המפלגה הליברלית בתוכו ‪.‬‬
‫‪ 197‬חיים יבין (נולד‪ )1932 :‬עיתונאי‪ ,‬במאי וקריין טלוויזיה ‪ .‬יבין הגיש במשך זמן רב את מהדורת החדשות בערוץ הראשון וכונה "מר‬
‫טלוויזיה"‪.‬‬
‫‪ 198‬עוד על הסכמי רודוס ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.160‬‬
‫מנחם בגין‪ ,‬ג'ימי קרטרק ואנואר סאדאת בעת‬
‫‪113‬‬
‫החתימה ל הסכם השלום (‪ .) 1979‬צילום‪ :‬לע"ם‪.‬‬
‫* גרסה שנייה‬
 ‫‪199‬‬
‫לביקור‬ ‫ביניים בין ישראל למצריים‪ .‬שנתיים לאחר מכן ‪ ,‬בשנת ‪ 1977‬הגיע הנשיא המצרי אנואר סאדאת‬
‫בישראל‪ .‬היה זה ביקור פומבי ראשון של אישיות ערבית בכירה בארץ והוא עורר תקוות רבו ת והתרגשות עצומה‬
‫בחברה הישראלית‪ .‬מדינות ערב לעומת זאת זעמו על צעדיו של סאדאת וראו ב זה בגידה‪.‬‬
‫לאחר הביקור החל תהליך שלום ישיר ואינטנסיבי שנקלע תוך זמן קצר לקשיים בשל הדרישה המצרית לכלול‬
‫‪ ,‬שומרון ועזה ‪ .‬לאור קשיים אלו הזמין‬ ‫בהסכם השלום סעיפים המתייחסים גם אל הפלסטינים ביהודה‬
‫בספטמבר ‪ 1978‬הנשיא האמריקני ‪ ,‬ג' ימי קרטר ‪ ,‬את שני הצדדים ל וועידה מיוחדת בקמפ‪ -‬דיוויד‪ .‬לאחר שבועיים‬
‫של דיונים מתישים נחתם הסכם בין הצדדים ‪ .‬במסגרת זו הוחלט כי ישראל תסיג את כוחותיה מחצי האי סיני‬
‫ותפנה את כלל היישובים הישראלים משטחו ו מצריים תכונן שלום מלא עם ישראל ות אפשר שיט ישראלי חופשי‬
‫"זכויות הלגיטימיות " של‬ ‫בתעלת סואץ ‪ .‬בנוסף ה סכימה ישראל לכלול בהסכם סעיפים המתייחסים ל‪-‬‬
‫הפלסטינים‪ .‬באשר לשרטוטו המדויק של הגבול הוחלט כי הוא יקבע בוועד ה משותפת בחסות האו "ם‪ .‬בעקבות‬
‫ההסכם זכו בגין וסאדאת בפרס נובל לשלום לשנת ‪.1978‬‬
‫הסכם השלום הסופי נחתם ב‪ 26 -‬במרץ ‪ .1979‬בשנת ‪ 1981‬נרצח סאדאת על‪ -‬ידי פעיל מארגון הג ' יהאד האסלאמי ‪.‬‬
‫באפריל ‪ 1982‬השלימה ישראל את נסיגתה מחצי האי סיני ואת פינוי הישובים היהודים בו ‪ .‬הפינוי שהוטל ברובו‬
‫יים שהקימו את "התנועה‬ ‫על צה " ל לווה במחאה ציבורית רחבה ובהתנגדות עיקשת מצד גורמים אידיאולוג‬
‫לעצירת הנסיגה מסיני "‪ .‬רובם של תושבי האזור התפנו מרצון אך חלק קטן מהתושבים ופעילים נוספים שהגיעו‬
‫אל חבל ימית סרבו להתפנות ‪ ,‬התבצרו במספר מוקדים ופונו בכוח רק לאחר מאמצים רבים ‪.‬‬

‫‪:‬‬
‫למחשבה‬ ‫שאלה‬
‫אריאל שרון‪ ,‬שר הביטחון בעת פינוי סיני‪ ,‬הדגיש בדבריו את התנהלות צה"ל בעת הפינוי‪:‬‬
‫" היו שניבאו מלחמת אחים כשניגשנו לבצע את המעשה חסר התקדים בתולדות המלחמות והשלום– לעקור את‬
‫יישובינו הפורחים והמבוססים‪ ,‬על יושביהם ובתיהם‪ ...‬אולם צבא הגנה לישראל‪ ,‬צבא העם‪ ,‬שוב הוכיח את בגרות‬
‫בנותיו ובניו‪ ,‬קציניו ומפקדיו‪ ...‬לא באלימות אלא באהבה‪ .‬לא באטימות אלא בהבנה לקולות הזעקה והכאב"‬
‫מה לדעתו של שרון מנע מלחמת אחים? האם אתם מסכימים עם עמדתו?‬

‫‪ 6.4.4.2‬תהליך מדריד‬
‫לאחר נסיגת ישראל מ סיני היה אמור להתחיל מימוש חלקו השני של ההסכם המתייחס למשא ומתן בין ישראל‬
‫לפלסטינים‪ .‬מהלכים דיפלומטיים שנערכו בשנות השמונים לא ה ביאו ל פריצת דרך מדינית נוספת ‪ ,‬זו הגיעה רק‬
‫בשנת ‪ ,1991‬עם כינוס וועידת מדריד ‪ .‬וועידה בחסות הקהילה הבין‪ -‬לאומית‪ ,‬אשר פתחה מאמץ להשגת שלום‬
‫במזרח התיכון בין ישראל לבין כל שכנותיה – ירדן‪ ,‬סוריה‪ ,‬לבנון והפלסטינים שיוצגו באופן עקיף ‪ .‬ברקע לכינוס ה‬
‫עמדו אירועים בין‪ -‬לאומיים ( נפילת ברית המועצות ‪ ,‬מלחמת המפרץ ) ומקומיים (האינתיפאדה הראשונה ) שיצרו‬
‫הסכם‪ .‬במסגרת התהליך שנוצר התקיימו מפגשי משלחות דו‪ -‬צדדיים‬ ‫את התחושה כי נוצר חלון הזדמנויות ל‬
‫(ישראל מול כל אחת משכנותיה ) ורב‪-‬צדדיים ( שדנו בנוש אים אזוריים )‪ .‬חשיבותן של הפגישות היה בעיקר‬
‫ביצירת מגעים ראשונים בין ישראל לפלסטיני ם אולם הפגישות שנערכו לאורך השנים הבאות לא צלחו ונראה‬
‫היה כי התהליך גווע‪.‬‬

‫‪ 6.4.4.3‬תהליך אוסלו‬
‫לאור כישלון תהליך מדריד‪ ,‬החל בימי ממשלת רבין השנייה ( שנבחרה‬
‫ב‪ )1992-‬תהליך חשאי‪ ,‬שכונה לימים "תהליך אוסלו "‪ .‬בניגוד לתהליך‬

‫‪199‬‬
‫אנואר סאדאת (‪ )1981-1918‬נשיאה של מצרים בין השנים ‪ .1981-1970‬סאדאת יזם את מלחמת יום הכיפורים במהלכה הצליח להפתיע את‬
‫מדינת ישראל ולגבות ממנה מחיר כבד ‪ .‬בנובמבר ‪ 1977‬נחת סאדאת בצעד תקדימי בנמל התעופה ב ן‪ -‬גוריון ובכך קידם את תהליך השלום בין‬
‫‪ .‬ב‪ 1981-‬התנקש בחייו‬ ‫המדינות‪ .‬סאדאת היה המנהיג הערבי הראשון שחתם על הסכמי שלום עם מדינת ישראל וספג על כך ביקורות קשות‬
‫טרוריסט שהשתייך לארגון מוסלמי קיצוני ‪.‬‬
‫‪114‬‬ ‫יאסר ערפאת‪ ,‬ביל קלינטון ויצחק רבין‬
‫שנייה‬ ‫גרסה‬
‫‪.) 1993‬‬ ‫בעת החתימה על הסכם *‬
‫אוסלו (‬
 ‫מדריד‪ ,‬הפעם התנהלו השיחות בין ישראל לפלסטינים באופן ישיר וללא תיווך בין‪ -‬לאומי‪ .‬ההסכמה הישראלית‬
‫‪200‬‬
‫היוותה שינוי משמעותי במדיניותה ‪ :‬עד לאותו שלב ס ירבה ישראל להכיר‬ ‫לדון ולהיפגש עם נציגי אש "ף‬
‫באש"ף‪ ,‬שהנהגתו ישבה מחוץ לשטחי יהודה ושומרון ‪ ,‬כנציגם של הפלסטינים ‪ ,‬ראתה בו ארגון טרור ‪.‬‬
‫בהדרגה‪ ,‬הפכו השיחות למפגשים רשמיים והולידו את "הסכם אוסלו " עליו חתמו יצחק רבין ויאסר ערפאת‬
‫בספטמבר ‪ 1993‬בוושינגטון‪ .‬במרכזו של ההסכם עומדת הכרה הדדית בין ישראל ואש "ף‪ ,‬נסיגה הדרגתית של‬
‫צה"ל מעזה ומערים בגדה המערבית ‪ ,‬הקמת רשות פלסטינית שתנהל ממשל עצמי אוטונומ י לתקופת ביניים של‬
‫חמש שנים ‪ ,‬ופתיחת שיחות על הסדר קבע במהלך תקופה זו ‪.‬‬
‫הסכמי אוסלו עוררו מחלוקת חריפה בחברה הישראלית ‪ .‬היו מי שקיוו שהם יביאו לסיומו הסופי של הסכסוך‬
‫ארץ‪-‬‬ ‫הארוך בין ישראל לבין העולם הערבי ‪ ,‬לעומתם היו מי שראו בו צעד מסוכן והתנגדו לוויתור על חלקים מ‬
‫ישראל‪ .‬ההסכמים עברו בכנסת על חודו של קול ומתנגדי ההסכם קיימו מחאות והפגנות רבות ‪ .‬הויכוח הפוליטי‬
‫‪ .‬במקביל העיבו על‬ ‫הלגיטימי הדרדר והפך אלים יותר ויותר ‪ ,‬תהליך ששיאו ברצח ראש הממשלה יצחק רבין‬
‫יישום ההסכמים פיגועים של ארגוני הטרור הפלסטינים ‪.‬‬

‫‪:‬‬
‫למחשבה‬ ‫שאלה‬
‫כיצד לדעתך קרה שהויכוח הפוליטי הלגיטימי סביב הסכמי אוסלו הדרדר לאלימות ולרצח של‬
‫ראש ממשלה? כיצד ניתן למנוע הידרדרות דומה בעתיד?‬

‫‪ 6.4.4.4‬הסכם השלום עם ירדן‬

‫במקביל להתפתחות היחסים עם הפלסטינים ‪ ,‬נוצרה פריצת דרך במסלול הירדני ‪ .‬חוסיין מלך ירדן ניהל במשך‬
‫עשרות שנים מגעים חשאיים עם מדינאים ישראלים בכירים ‪ ,‬אך עד וועידת מדריד לא יצר מסלול דו‪ -‬צדדי פומבי‬
‫עם ישראל‪ .‬בשנים ‪ 1993-1991‬התנהל המשא ומתן בין ישראל לירדן במסגרת תהליך מדריד ‪ ,‬אך ללא פריצת דרך ‪.‬‬
‫הסכם אוסלו (‪ )1993‬בין ישראל לאש "ף שינה את המצב ‪ .‬להסכם הייתה משמעות כפולה עבור ירדן ‪ :‬ראשית‪ ,‬הוא‬
‫אפשר למלך חוסיין להתקדם באופן עצמאי ב מסלול לשלום עם ישראל מבלי שייראה כמי שזונח את האינטרסים‬
‫הפלסטיניים ; שנית‪ ,‬הסכם אוסלו יצר אצל המלך תחושת דחיפות להגיע להסכם עם ישראל כדי לשמר את‬
‫האינטרסים הירדניים ‪ .‬המשא ומתן בין המדינות ‪ ,‬הוליד הסכם שלום שנחתם בערבה ‪ ,‬באזור הגבול בין עקבה‬
‫‪ ,‬ישראל וירדן הסכימו‬ ‫לאילת‪ ,‬ב‪ 26-‬באוקטוב ר ‪ .1994‬מעבר להצהרה על כינון מצב שלום מלא בין המדינות‬
‫‪201‬‬
‫‪.‬‬ ‫ביניהן על חילופי שטחים בערבה ‪ ,‬על העברת מכסות מים ועל יצירת משטר מיוחד באזור נהריים‬

‫‪ 6.4.4.5‬תכנית ההתנתקות‬
‫שנות ה תשעים התאפיינו בניסיון מתמשך ל סיים את הסכסוך הישראלי‪ -‬ערבי באמצעות הסכמי שלום ‪ .‬הסכמים‬
‫שונים‬ ‫אלו נחתמו לכל אורך התקופה כאשר ברקע עומדת התנגדות עיקשת ואלימה של ארגונים פלסטיניים‬
‫להביא את‬ ‫שביצעו פיגועים בשטח ישראל ‪ .‬בקיץ ‪ 2000‬התכנסה בקמפ‪ -‬דיוויד וועידת שלום שמטרתה הייתה‬
‫הישראלים והפלסטינים לחתימה על הסכם קבע ‪ .‬אולם הוועידה הסתיימה בכישלון וזמן קצר‬
‫חיילת המסייעת בפינוי הישוב שירת הים‬
‫בעת ההתנתקות‪ .‬צילום‪ :‬דו"צ‪.‬‬
‫לאחריה פרצו אירועי "גאות ושפל " ‪ .202‬האירועים האלימים הביאו לסיומו של המשא ומתן‬
‫ולהנחה הישראלית כי בצד הפלסטיני לא קיים שותף ראוי ("פרטנר") להמשך התהליך ‪.‬‬
‫יזמה מ משלת ישראל בקיץ ‪ 2005‬מהלך ביטחוני חד‪ -‬צדדי‪ ,‬תכנית ההתנתקות ‪.‬‬ ‫כאלטרנטיבה למשא ומתן‬

‫‪200‬‬
‫אש"ף (הארגון לשחרור פלסטין )‪ ,‬הוא ארגון המאגד כמה תנועות לאומי ות פלסטיניות שהוקם בשנת ‪ 1964‬וראה בעצמו כמייצגו של העם‬
‫הפלסטיני‪ .‬במהלך שנות השבעים והשמונים פעל הארגון משטחן של ירדן ולבנון תוך שהוא מבצע פעולות טרור וחבלה שפגעו בישראל ‪ .‬בשנת‬
‫‪ 1993‬הכירה ישראל באש "ף שהקים למעשה את הרשות הפלסטינית ‪.‬‬
‫‪ 201‬נהרים הוא אזור בבקעת היר דן השוכן במפגש הנהרות ירמוך וירדן ‪ .‬בשנות העשרים הוקמה באזור זה תחנת הכוח הראשונה בארץ על‪ -‬ידי‬
‫פנחס רוטנברג (‪ .)1879-1942‬עם תום מלחמת העצמאות ננטש האזור והמתקנים שעליו נהרסו ‪ .‬לאחר הסכם השלום הוקם בנהרים פארק‬
‫שנקרא אי השלום‪ .‬ב‪ 13-‬במרץ ‪ 1997‬ירה חייל ירדני על נ ערות שסיירו באתר ורצח שבע מהן באירוע שכונה הטבח בנהריים ‪.‬‬
‫‪ 202‬על אירועי "גאות ושפל"‪ ,‬ראה פרק נפרד‪ ,‬עמ' ‪.175‬‬
‫‪115‬‬
‫* גרסה שנייה‬
 ‫במסגרתה פ ינתה המדינה את ה יישובים היהודיים ובסיסי צה " ל ברצועת עזה ובצפון השומרון וויתרה על‬
‫שליטתה הצבאית ברצועת עזה ‪ .‬התכני ת עוררה ויכוח ער בחברה הישראלית ‪ .‬מתנגדיה טענו כי מ טעמים רבים חל‬
‫איסור על פינוי יישובים יהודיים בארץ ישראל ‪ ,‬הזהירו מפני ההשלכות ה ביטחוניות של ביצוע ה תכנית ואף ט ענו‬
‫כי היא התקבלה בדרך לא דמוקרטית ‪ .‬תומכיה טענו כי הישיבה הישראלית באזורים אלו פוגעת באינטרסים‬
‫האסטרטגיים של מדינת ישראל ו כי היישובים המפונים לא יש ארו בידיה ב אף הסכם עתידי ‪ .‬האחריות על ביצוע‬
‫משימת הפינוי וההערכות מחדש הוטלה על כוחות הביטחון ובמרכזם צה "ל‪.‬‬

‫‪ 6.4.5‬המתח בין ביטחון‪ ,‬חברה ודמוקרטיה‬

‫כפי שנראה בשער השמיני ‪ ,‬לאורך כל שנות קיומה ניצבה מדינת ישראל בפני איום ביטחוני ופעמים רבות היא‬
‫נדרשה להגן על עצמאותה וריבונותה ‪ ,‬במערכות ישראל ‪ ,‬במבצעים ביטחוניים ובלוחמת ביטחון שוטף (בט"ש)‪.‬‬
‫‪ .‬במסגרת פרק זה נסקור שלושה‬ ‫מציאות ייחודית זו נתנה את אותותיה באופן ניכר על החברה הישראלית‬
‫אירועים ביטחוניים מרכזיים המבטאים את המתח בין הביטחון ‪ ,‬החברה הישראלית והדמוקרטיה ‪.‬‬

‫‪ 6.4.5.1‬העסק הביש (פרשת לבון )‬

‫בשנת ‪ 1954‬חשף השלטון המצרי חוליה בת אחד‪ -‬עשר יהודים מצריים שפעלו בשירות גורמי מודיעין ישראלים ‪.‬‬
‫החוליה עסקה בהטמנת מטעני חבלה במקומות הומי אדם ו ביעדים מערביים במטרה לע רער א ת הסדר הציבורי‬
‫ולחבל ביחסים של מצריים עם המערב ‪ .‬חברי החוליה שכונו "נידוני קהיר " הועמדו למשפט ‪ ,‬שניים מ הם נידונו‬
‫למוות והשאר לתקופות מאסר ממוש כות‪ .‬חשיפת החוליה היוותה כשל מבצעי שעשוי היה לגרום נזק אסטרטגי ‪,‬‬
‫לסכן את ביטחו נם של יהודי מצריים ולפגוע במעמדה הבין‪ -‬לאומי של ישראל ו מסיבה זו כונה "העסק הביש "‪.‬‬
‫עד מהרה התעוררה בקרב מנגנוני הביטחון והממשל השאלה המתבקשת "מי נתן את ההוראה ?"‪ ,‬שאלה שליוותה‬
‫ות מרחיקות לכת ‪ .‬שר‬ ‫את המערכת הפוליטית הישראלית לאורך כל שנות החמישים והשישים והיו לה השלכ‬
‫הביטחון באותה העת פנחס לבון ‪ ,203‬טען כי ראש אגף המודיעין (אמ"ן)‪ ,‬אלוף‪-‬משנה בנימין ג 'יבלי‪ ,‬הוא שנתן את‬
‫את החוליה ‪ .‬משה שרת ‪ ,‬שהיה באותה‬ ‫ההוראה ואילו ג 'יבלי טען כי לבון הוא שהורה לו להפעיל‬
‫פנחס לבון‬
‫העת ראש הממשלה ‪ ,204‬מינה ועדת חקירה לבירור הסוגיה ( ועדת או לשן‪ -‬דורי) אך זו לא הצליחה‬
‫להגיע לתשובה ברורה‪.‬‬
‫אף על פי כן החליט לבון להתפטר מתפקידו והוא הוחלף על‪ -‬ידי דוד בן‪ -‬גוריון‪ .‬פרשת לבון חשפה יחסים עכורים‬
‫‪205‬‬
‫ובין שר הביטחון לראש הממשלה ‪ .‬הפרשה נכנסה‬ ‫מאוד בין שר הביטחון לרמטכ "ל באותה העת ‪ ,‬משה דיין‬
‫שהורשע בבית המשפט כ‪" -‬סוכן כפול "‬ ‫לתרדמת למספר שנים אך נפתחה מחדש עם משפטו של אברי אלעד‬
‫שהסגיר את חברי החוליה לידי ה מצריים‪ .‬בעקבות המשפט ובעקבות עבודתה של ועדת חקירה נוספת שמינה בן‪-‬‬
‫גוריון‪ ,‬נחשפו אי‪ -‬סדרים נוספים ולאור זאת ביקש לבון מבן‪ -‬גוריון לטהר את שמו ‪ .‬בן‪ -‬גוריון סבר כי את הפרש ה‬
‫‪ ,‬אך בניגוד לדעתו החליטה הממשלה על הקמת ועדה‬ ‫צריכה לחקור ועדת חקירה ממלכתית בראשות שופט‬
‫‪ .‬אולם בן‪ -‬גוריון סרב לקבל את עמדת‬ ‫שהורכבה משבעה שרים שקבעה כי לבון הוא לא זה שנתן את ההוראה‬
‫הועדה והוביל למשבר פוליטי שבסופו התפטר ‪ .‬הפרשה פגעה ביוקרתו של בן גוריון ‪ ,‬המש יכה להעסיק אותו‬
‫בשנים הבאות והביאה בהמשך לפיצולה של מפא "י ‪ ,206‬מפלגת השלטון ולהקמתה של רפ"י‪ .207‬ההיסטוריון ‪ ,‬יחיעם‬

‫‪ 203‬פנחס לבון (‪ )1976-1904‬מנהיג פועלים ופוליטיקאי ישראלי ממפלגת מפא "י‪ .‬לבון נולד בפולין והיה ממיסדיה של תנועת הנוער "גורדוניה "‪.‬‬
‫לבון שימש כחבר כנסת בין ‪ 1961-1949‬ובשנת ‪ 1953‬התמנה לשר הביטחון ‪ ,‬בנוסף שימש מספר פעמים כמזכיר הכללי של ההסתדרות ‪.‬‬
‫‪ 204‬על משה שרת ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.123‬‬
‫‪205‬‬
‫על משה דיין‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.135‬‬
‫‪ 206‬מפלגת פועלי ארץ‪ -‬ישראל (מפא "י) הייתה מפלגת שמאל מרכזית שנוסדה בשנת ‪ 1930‬מאיחודן של מספר מפלגו ת ציוניות סוציאליסטיות ‪.‬‬
‫דוד בן‪ -‬גוריון עמד בראשות המפלגה והיא תפסה מקום מרכזי בתקופת היישוב ‪ .‬עם הקמתה של מדינת ישראל הפכה למפלגת השלטון עד‬
‫למהפך הפוליטי בשנת ‪ .1977‬לימים הפכה המפלגה למפלגת העבודה הישראלית ‪.‬‬
‫‪ 207‬רשימת פועלי ארץ‪ -‬ישראל (רפ"י) מפלגה אותה ייסד דוד בן‪-‬גוריון ב‪ 1965 -‬לאחר פרישתו ממפלגת מפא " י בעקבות מחלוקת עם מחליפו‬
‫בתפקיד ראש הממשלה לוי אשכול ‪ .‬בין חברי המפלגה ‪ :‬יצחק נבון ‪ ,‬משה דיין ושמעון פרס ‪ .‬בשנת ‪ 1967‬התאחדה המפלגה אל מפלגת העבודה ‪.‬‬
‫‪116‬‬
‫* גרסה שנייה‬
 ‫וייץ‪ ,208‬עומד על ההשלכות הרחבות של הפרשה ‪:‬‬
‫"בעקבות הפרשה נמוגה הכריזמה ה בן‪ -‬גוריונית‪ ...‬היא הביאה לפילוג מפא "י ולהקמת רפ "י‪ ...‬היא נתנה לראשונה‬

‫‪ ...‬השתנה מעמד העיתונות ‪ ,‬שהעזה לבקר את‬ ‫בתולדות המדינה לגיטימציה לדיון ביקורתי על מערכת הביטחון‬

‫הממסד ואת מנהיגיו בצורה בוטה בהרבה בהשוואה למה שהרשתה לעצמה עד אז"‬
‫בשנת ‪ 1968‬שוחררו מרבית חבר י החוליה מהכלא המצרי במסגרת עסקת חילופי השבויים שלאחר מלחמת ששת‪-‬‬
‫הימים‪ .‬בשנת ‪ ,2005‬במלאת חמישים שנים להוצאתם להורג של משה מרזוק וסמי עזר שהואשמו בפרשה ‪ ,‬נערך‬
‫טקס הוקרה מיוחד לנאשמי הפרשה שנותרו בחיים ‪ .‬הייתה זו הפעם הראשונה בה הם הוכרו כמי ש "יצאו לשליחות‬
‫ביטחונית בפעילות סודית על פי הוראת ממשלת ישראל"‪.‬‬

‫שאלה למחשבה‪:‬‬
‫מדוע לדעתכם התעקש דוד בן‪-‬גוריון לברר את הפרשה? האם אתם מסכימים עם עמדתו?‬

‫‪ 6.4.5.2‬פרשת קו ‪( 300‬פרשת השב "כ)‬

‫אביב לאשקלון ‪ ,‬החזיקה בנוסעי‬ ‫ב‪ 12-‬באפריל ‪ ,1984‬חטפה חוליית מחבלים אוטוב וס של אגד שנסע מתל‪-‬‬
‫האוטובוס כבני‪ -‬ערובה ודרשה לשחרר תמורתם מחבלים הכלואים בישראל ‪ .‬בסופו של דבר הצליחו כוחות‬
‫מיוחדים של צה "ל להשתלט על האוטובוס ולשחרר את נוסעיו ‪ .‬במהלך ההשתלטות נהרגה אחת מהנוסעות וכן‬
‫ידי השב "כ לאחר חקירתם ‪ ,‬באופן המנוגד לחוק‬ ‫שנים מארבעת המחבלים ‪ .‬שני מחבלים נוספים נהרגו על‪-‬‬
‫הישראלי והבין‪ -‬לאומי‪ ,‬פרשייה זו נודעה בשם פרשת קו ‪ 300‬או פרשת השב "כ‪ .‬בהודעה רשמית מטעם המדי נה‬
‫נמסר ששני המחבלים מתו מפציעה שנגרמה במהלך ההשתלטות ‪ ,‬אולם עיתון "חדשות " פרסם תמונה שצולמה‬
‫מיד לאחר ההשתלטות ‪ ,‬בה נראו שני המחבלים כשאינם פצועים ‪ .‬הצנזורה‪ ,‬אשר דרשה מן העיתון שלא ל פרסם‬
‫את התמונה ‪ ,‬הביאה ל סגירת העיתון ל משך כמה ימים ‪ ,‬צעד חריג ביותר במדינה דמוקרטית ‪.‬‬
‫ועדת בדיקה הוקמה בכדי לחקור את נסיבות מותם של שני המחבלים ("ועדת זורע")‪ .‬הועדה לא קבעה בבירו ר מי‬
‫הרג את שני המחבלים אך המליצה להעמיד לדין את ראש אגף המבצעים של השב "כ ואת מי שפיקד על הפעולה‬
‫בצה"ל‪ ,‬השנים הועמדו לדין בתוך ארגוניהם וזוכו ‪ .‬בנובמבר ‪ 1985‬חשפו שלושה בכירי ם בשב"כ התנהגות בלתי‬
‫ו בכירי השב"כ כדי להסיר מעלי הם את האחריות ‪ .‬היועץ‬ ‫תקינה‪ ,‬תיאום גרסאות וסילוף עובדות בהם נקט‬
‫המשפטי לממשלה ‪ ,‬יצחק זמיר ‪ ,209‬התעקש להעמיד את אנשי השב "כ שהיו מעורבים בפרשה לדין ופתח בחקירה ‪,‬‬
‫אולם ביולי ‪ 1986‬החליט נשיא המדינה‪ ,‬יצחק הרצוג ‪ ,‬להתערב בפרשה ולחון את בכירי השב "כ המעורבים בה‬
‫שהתפטרו מן השירות ‪ .‬פרשת קו ‪ ,300‬היא אחת הפרשיות החשובות ביחסי מערכת הביטחון ‪ ,‬מערכת המשפט‬
‫ומערכות התקשורת‪ .‬מבחינות רבות היא מהו וה עדיין פצע מדמם שטרם הגליד ‪ ,‬היא לימדה את מערכת הביטחון‬
‫ציפה דילמות ערכיות ביחס ל לחימה בטרור‬ ‫על כוחה של התקשורת ‪ ,‬העידה על עליונותו של שלטון החוק וה‬
‫במדינה דמוקרטית‪.‬‬
‫משפחה ישראלית חובשת מסכות‬
‫אב"כ במהלך המלחמה‬
‫‪ 6.4.5.3‬מלחמת המפרץ‬
‫עתודות הנפט שלה‬ ‫ב‪ 2-‬באוגוסט ‪ 1990‬פלשה עיראק בהנהגתו של סדאם חוסיין לכווית במטרה להשתלט על‬
‫קואליציה בין‪ -‬לאומית‬ ‫ולחזק את מעמדה באזור ‪ .‬פעולה זו הביאה את ארצות הברית לגבש בחודשים הבאים‬
‫שאיימה לתקוף את עיראק במידה ולא תיסוג מהשטחים אותם כבשה ‪ .‬לאחר ש עיראק סירבה לאולטימאטו ם‬
‫פתחה הקואליציה ב‪ 16 -‬בינואר ‪ 1991‬במתקפה משולבת נגד – מלחמת המפרץ ‪.‬‬
‫במהלך המלחמה ירתה עיראק למעלה מ ארבעים טילי סקאד לעבר ערי ישראל והצליחה לשבש בה את חיי היום‪-‬‬

‫‪ 208‬יחיעם ויץ (נולד ‪ )1951 :‬היסטוריון העוסק בהיסטוריה של ימי היישוב ושל רא שית מדינת ישראל ‪ .‬ויץ מ כהןרופסור באוניברסיטת חיפה ‪,‬‬
‫הוא בן למשפחה ציונית ותיקה ‪ ,‬אביו רענן ויץ היה ראש המחלקה להתיישבות בסוכנות היהודית וסבו יוסף ויץ היה מראשי הקרן הקיימת ‪.‬‬
‫‪ 209‬יצחק זמיר (נולד ‪ )1931 :‬פרופסור למשפטים ששימש כיועץ המשפטי לממשלה וכשופט בבית המשפט העליון ‪.‬‬
‫‪117‬‬
‫* גרסה שנייה‬
‫יום‪ .‬החשש המרכזי היה מירי של טילים שיכילו חומר לחימה כימי (חל"כ) ולכן נאלצו תושבי ישראל לחבוש בעת‬
‫הישמע האזעקות מסכות אב "כ ולהסתגר בחדרים אטומים ‪ .‬הטילים יצרו בעיקר נזק לרכוש והביאו למותו של‬
‫"פטריוט"‪,‬‬ ‫אדם אחד בלבד ‪ .‬בלחץ אר צות הברית‪ ,‬שהציבה בשטח ישראל סוללות של טילים נגד טילים מסוג‬
‫נמנעה ממשלת ישראל בראשות יצחק שמיר מתגובה ‪.‬‬

‫‪:‬‬
‫למחשבה‬ ‫שאלה‬
‫במהלך מלחמת המפרץ בחרו רבים מתושבי תל‪-‬אביב ואזור המרכז לעזוב את בתיהם‪ .‬ראש‬
‫עיריית תל‪-‬אביב באותה העת‪ ,‬שלמה להט (צ'יץ') ביקר אותם בחריפות והדביק להם את‬
‫הכינוי "עריקים"‪ .‬מה דעתך על עמדתו של להט? מה לדעתך הוא ניסה להשיג בביקורתו?‬

‫‪ 6.4.6‬המתח בין הרוב היהודי והמיעוט הערבי‬

‫לצדם של מוקדי הדיון והמתח הפנים‪ -‬יהודיים‪ ,‬בהם דנו עד כה ‪ ,‬קיים במדינת ישראל מוקד מתח טעון במיוחד‬
‫בו כבר התחלנו לדון בשער השני ‪ .‬הטעינות של מוקד זה נובעת מכך‬ ‫בין אזרחים יהודים לבין אזרחים ערבים‬
‫מה גם אל‬ ‫שהוא נוגע בעומק הגדרתה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית והוא מתקשר במידת‪-‬‬
‫‪ ,‬נציין ש לושה ‪:‬‬ ‫הסכסוך הישראלי‪ -‬ערבי‪ .‬מבין האירועים והתהליכים הרבים שהטביעו את חותמם בהקשר זה‬
‫הטבח בכפר קאסם (‪ )1956‬בו גם נטבעה הגדרתה של "פקודה בלתי חוקית בעליל "‪ ,‬יום האד מה (‪ )1976‬המצוין‬
‫על‪-‬ידי ערביי ישראל מדי שנה ומהומות אוקטובר (‪ )2001‬שהיוו את אחת ההתנגשויות הקשות ביותר בין ערבים‬
‫ליהודים בישראל‪.‬‬

‫‪ 6.4.6.1‬הטבח בכפר קאס ם (‪)1956‬‬

‫החל מקום המדינה ועד ‪ 1966‬היו נתונים אזרחי ישראל הערבים לממשל צבאי ‪ .‬איש מדע המדינה ‪ ,‬בנימין נויברגר‬
‫עומד על הסיבות לכך ‪:210‬‬
‫" הממשל הצבאי נועד לבסס את אחיזת ישראל בשטחים שהיה בהם רוב ערבי ‪ ...‬לסכל אפשרות שערבים מקומיים‬

‫יסייעו לפעילות צבאית יזומה של המדינות השכנות ‪ ,‬לפקח על תנועת ערבים באזורים רגישים ‪ ,‬לבלום התארגנות‬

‫ערבית לאומית עוינת‪ ,‬ולדאוג להענשה יעילה ומהירה של עברייני ביטחון"‬

‫‪ ,‬אך בתקופות של‬ ‫הממשל הצבאי הפך לליברלי יותר ויותר עד לביטולו‬
‫רגישות ביטחונית עולו היה בדרך כלל מו גבר‪ .‬ב‪ 29-‬באוקטובר ‪ ,1956‬שהיה‬
‫סיני‪ ,‬הורה פיקוד המרכז להטיל עוצר על כל‬ ‫היום הראשון למלחמת‬
‫ה העת הגבול בין ישראל לבין‬ ‫הכפרים הסמוכים לקו הירוק שהיה באות‬
‫‪ .17:00‬גדוד‬ ‫ירדן‪ .‬במסגרתו נאסרה כל תנועה מחוץ לבתים אחרי השעה‬
‫וקיבל הוראה לפתוח באש אל מי‬ ‫משמר הגבול נשלח לאכוף את העוצר‬
‫אנדרטה לזכר הנספים במרכז‬
‫כפר קאסם‬
‫שמפר אותו ‪ ,‬אלא שפועלים ערבים אשר שהו מחוץ לכפריהם לצורכי עבודה‬
‫לא ידעו על הטלתו‪ .‬מרבית שוטרי מג "ב בחרו להפעיל שיקול דעת ונמנעו‬
‫מיישום הפקודה כלשונה ‪ .‬אולם מפקד המחלקה שהוצב בכפר‪ -‬קאסם לא נהג כך ‪ ,‬הורה לחייליו לפתוח באש אל‬
‫ארבעים ושלושה אזרחים ולפציעתם של שלושה‬ ‫עבר קבוצת חקלאים שלא ידעה על העוצר והביא להריגתם של‬
‫עשר נוספים; אירוע זה נודע בשם הטבח בכפר קאסם ‪.‬‬
‫‪211‬‬
‫ונעשה תחקיר פנימי על‪ -‬מנת לבדוק את הרקע‬ ‫בשלב הראשון פרסום האירוע נאסר על‪ -‬ידי הצנזורה הצבאית‬
‫לאירוע‪ ,‬אך אט‪ -‬אט האירוע נודע ‪ .‬בינואר ‪ 1957‬הועמדו לדין בפרשה אחד‪ -‬עשר לוחמי מג "ב ונגזרו עליהם עונשי‬

‫‪ .‬משמש כ פרופסור‬ ‫‪ 210‬בנימין נויברגר איש מדע המדינה העוסק בחקר הממשל והפוליטיקה באפריקה ובישראל וביחסי דת ומדינה‬
‫באוניברסיטה הפתוחה ובאוניברסיטת תל‪ -‬אביב וחבר ועדת מקצוע האזרחות במ שרד החינוך ‪.‬‬
‫‪ 211‬הצנזורה הצבאית היא יחידה השייכת לאגף המודיעין (אמ"ן) ומטרתה לפקח על התבטאויות ופרסומים העשויים לפגוע בביטחון המדינה ‪.‬‬
‫‪118‬‬
‫* גרסה שנייה‬
‫מאסר שונים ‪ ,‬מפקד הגדוד הואשם ברצח ‪ .‬במהלך המשפט ‪ ,‬טבע השופט הצבאי ‪ ,‬בנימין הלוי ‪ ,212‬את המושג‬
‫"פקודה בלתי חוקית בעליל "‪ .‬פקודה זו מוגדרת כפקודה ש "דגל שחור מתנוסס מעליה " ובבסיסה "אי חוקיות הדוקרת‬

‫את העין ומקוממת את הלב"‪ ,‬עוד הוא קבע כי ‪:‬‬

‫" לשום אדם אין את הסמכות להפר את החוק או לצוות להפרו ‪ .‬פקודה המגלה על פניה כי היא מפרה את החוק ‪ ,‬כגון‬
‫פקודה גלויה להרוג אנשים חפים מפשע‪ ,‬מהווה שידול למעשה פשע‪ .‬אסור לתיתה ואסור לבצעה "‬

‫‪ .‬משפחות‬ ‫‪ ,‬אך כולם שוחררו תוך זמן קצר יחסית‬ ‫בתום המשפט נגזרו על המעורבים בפרשה עונשים כבדים‬
‫הקורבנות זכו לפיצוי כספי ובשנת ‪ 1957‬נערכה בכפר "סולחה" גדולה‪ ,‬אך אירוע קשה זה המשיך להעיב על יחסי‬
‫יהודים‪ -‬ערבים במדינת ישראל ‪ .‬בשנת ‪ ,2007‬במהלך ביקור בכפר קאסם התנצל נשיא המדינה ‪ ,‬שמעון פרס‪ ,‬באופן‬
‫רשמי על האירועים בשמה של מדינת ישראל ‪.‬‬

‫שאלה למחשבה‪:‬‬
‫ההגדרה "פקודה בלתי חוקית בעליל" מעידה על הכוח הרב שניתן בצה"ל לחייל ולמפקד‬
‫הזוטר‪ .‬כיצד ניתן לחנך את חיילינו לזהות פקודות מסוג זה?‬

‫‪ 6.4.6.2‬יום האדמה‬
‫‪ .‬החל‬ ‫אחת הסוגיות המרכזיות המלווה את היחסים בין יהודים לערבים במדינת ישראל היא סוגיית הקרקעות‬
‫בית עברו‬ ‫מהקמת המדינה חוקקו חוקים ונקבעו תקנות שהביאו לכך שאדמות רבות שהיו בעבר בבעלות ער‬
‫"חוק נכסי נפקדים " שקובע כי אדמותיו של אדם‬ ‫לבעלות המדינה ‪ .‬אחד החוקים המרכזיים בהקשר זה הוא‬
‫אויב במהלך מלחמת העצמאות יופקעו ממנו ‪ .‬האדמות והנכסים שהופקעו‬ ‫שעזב את שטח הארץ אל ארצות‬
‫שימשו ברובם לשם קליטת העלייה המאסיבית והמהירה אליה נדרשה מדינת ישראל ולשם הקמתם של מקומות‬
‫יישוב חדשים‪.‬‬
‫במהלך ‪ .1976‬בראשית השנה‬ ‫אחד משיאי ההתנגדות ו הביקורת של ערביי ישראל ביחס למדיניות זו התרחש‬
‫פרסמה המדינה שורת החלטות בנוגע להפקעת קרקעות בגליל בכלל ובאזור העיר כרמיאל בפרט ‪ .‬מנהיגות הציבור‬
‫הערבי ביקשה לערוך ב‪ 30-‬במרץ ‪ 1976‬שביתה כללית והפגנות שנועדו למחות על כך תחת הכותרת "יום האדמה "‪.‬‬
‫נגשויות אלימות בין‬ ‫ככל שהתקרב התאריך האלימות הלכה והסלימה ולבסוף ביום המחאה עצמו אירעו הת‬
‫המוחים לבין כוחות הביטחון במהלכן נהרגו שישה אזרחים ערבים ‪ .‬מאז ועד היום הפך יום זה ליום מרכזי בלוח‬
‫השנה של ערביי ישראל במהלכו נערכות עצרות זיכרון‪ ,‬הפגנות מחאה ושביתות ‪ .‬היסטוריונים ואנשי מדע המדינה‬
‫מתייחסים לאירוע זה כקו שבר המעיד על שינוי מגמות בתוך הציבור הערבי‪ -‬ישראלי‪.‬‬

‫‪ 6.4.6.3‬אירועי אוקטוב ר וועדת אור‬

‫ב‪ 1-‬באוקטובר ‪ ,2000‬כיומיים לאחר פרוץ ההפגנות הסוערות ביהודה‪ ,‬שומרון ועזה ‪ ,‬שבישרו את תחילת אירועי‬
‫"גאות ושפל "‪ ,213‬החל גל הפגנות אלימות גם בקרב ערביי ישראל ‪ .‬במהלך האירועים שכונו "אירועי אוקטובר "‬
‫השליכו המפגינים ‪ ,‬ערבים אזרחי ישראל ‪ ,‬בבקבוקי תבערה ‪ ,‬חס מו כבישים ויידו אבנים אל עבר מכוניות יהודיות‬
‫וכוחות הביטחון ‪ .‬פעולות אלו הביאו לפגיעה ברכוש ‪ ,‬לפציעתם של רבים ואף למותו של אזרח ישראלי ‪ .‬על‪-‬מנת‬
‫הפגנות (אלפ"ה) ולעתים אף באש חיה ‪.‬‬ ‫לפזר את ההפגנות עשו כוחות הביטחון שימוש נרחב באמצעים לפיזור‬
‫מקרב המפגינים נהרגו במהלך האירועים שניים‪ -‬עשר ערבים אזרחי ישראל ופלסטיני שאינו אזרח ישראל י‪.‬‬
‫בעקבות ה אירועים הקשים‪ ,‬הוחלט ב‪ 8-‬בנובמבר ‪ ,2000‬להקים ועדת חקירה לבדיקת האירועים בראשות שופט‬

‫‪212‬‬
‫ראה הערה ‪.210‬‬
‫‪ 213‬על אירועי "גאות ושפל" ראה פרק נפרד‪ ,‬עמ' ‪.175‬‬
‫‪119‬‬
‫* גרסה שנייה‬
 ‫‪214‬‬
‫("ועדת אור")‪ .‬ב‪ 1-‬בספטמבר ‪ ,2003‬פרסמה הועדה את מסקנותיה שכללו‬ ‫בית המשפט העליון ‪ ,‬תיאודור אור‬
‫לצד התייחסות ספציפית אל "אירועי אוקטובר " גם דין וחשבון כללי על מצבו של המגזר הערבי ‪ .‬הועדה מצאה‬
‫‪ ,‬בין השאר ב שימוש באמצעים קטלניים לפיזור ‪ .‬בנוסף‬ ‫ליקויים רבים בהתנהלות המשטרה בדיכוי המהומות‬
‫הצביעו הממצאים גם על מצוקתם של ערביי ישראל לאורך השנים ועל תחושות של הפליה וקיפוח ; לצד הקצנה‬
‫פוליטית ודתית ו על הסתה לאלימות מצד מנהיגי המגזר ‪ .‬בשל הפן האלים של ההפגנות ודיכוי ן‪ ,‬פגעו מהומות‬
‫אוקטובר במרקם היחסים העדין שבין המגזר הערבי והמגזר היהודי במדינת ישראל ‪.‬‬

‫‪ 6.5‬סיכום‬
‫בשער זה העמקנו את היכרותנו עם החברה הישראלית ‪ .‬פתחנו בסקירתן של העליות השונות ‪ ,‬המשכנו בתיאורם‬
‫של המיעוטים במדינת ישראל ולסיום ‪ ,‬פירטנו מספר מוקדי מת יחות ודיון המשפיעים על החברה הישראלית ‪.‬‬

‫‪ 214‬תיאודור אור ( נולד‪ )1934:‬שופט בית המשפט העליון ששימש גם כמשנה לנשיא ‪.‬‬
‫‪120‬‬
‫* גרסה שנייה‬
 ‫שער שביעי‪-‬‬
‫ביטחון ישראל‬
‫"אנו קוראים – גם בתוך התקפת הדמים הנערכת עלינו זה חודשים – לבני‬
‫העם הערבי תושבי מדינת ישראל לשמור על השלום ‪ ...‬אנו מושיטים יד‬
‫לשלום ושכנות טובה לכל המדינות השכנות ועמיהן ‪ .‬וקוראים להם לשיתוף‬
‫פעולה ועזרה הדדית עם העם העברי העצמאי בארצו "‬

‫טקס סיום קק"צ יבשה‪2012 ,‬‬

‫‪ 7.1‬פתיחה‬
‫‪ .‬יום לאחר החלטת האו "ם ב‪ 29 -‬בנובמבר ‪ ,1947‬בה הוחלט על‬ ‫מדינת ישראל קמה אל תוך סערת המלחמה‬
‫‪ ,‬פרצה מלחמת העצמאות ‪ .‬ההמונים בי ישוב‬ ‫חלוקת הארץ והקמתה של מדינה יהודית לצדה של מדינה ערבית‬
‫שרקדו ברחובות עד אור הבוקר ‪ ,‬נדרשו להתגייס להגנתה של המדינה שעד יין לא קמה ‪ .‬ב‪ 14-‬במאי ‪ ,1948‬ה'‬
‫באייר תש "ח‪ ,‬כאשר הבריטים עזבו את הארץ ‪ ,‬ובתל‪-‬אביב הכריזו על הקמת מדינת ישראל ‪ ,‬ההמונים כבר לא‬
‫רקדו ברחובות‪.‬‬
‫לצד השמחה האדירה וההכרה בשעה ההיסטורית ‪ ,‬רווחה בארץ תחושה מתוחה‬
‫‪215‬‬
‫"מבצע חמץ " לכיבוש יפו ; אלון קדיש‬ ‫וקשה‪ .‬רק יום לפני ההכרזה הסתיים‬
‫מציין בספרו על מלחמת העצמאות כי במהלכה ‪ ,‬נאלצו לברוח כ‪ 17,000 -‬יהודים‬
‫שהתגוררו בשכונות הדרומיות של תל‪ -‬אביב‪ ,‬מאימת הצלפים שירו עליהם מכיוון‬
‫יפו והכפרים סביבה ‪ .‬יום לפני ההכרזה נפל אזור גוש עציון ‪ 216‬בידי הלגיון הירדני ‪,‬‬
‫מודעה מעיתון "דבר"‪ 14 ,‬במאי‬ ‫ורבים מתושביו ומגניו נהרגו ‪ .‬נדמה כי יותר מכ ול מעידה על טיב המצב ‪ ,‬מודעה‬
‫‪ ,1948‬יום הקמת המדינה‬
‫קטנה שהתפרסמה בשולי העיתון החגיגי המדווח על הקמת מדינת ישראל ‪ .‬במודעה‬
‫(משמאל) נכתב כי ‪" :‬חומרת השעה מחייבת מאמץ עליון לקיום הגיוס המהיר והנמרץ של המפקדים ושל‬
‫החיילים‪ ,‬השוטרים והנוטרים "‪ ,‬לצורך כך‪" ,‬הרבנות הראשית התירה – מטעם פיקוח הנפש – את קיום התחבורה‬
‫הקשורה בהעברת המגויסים גם בשבת "‪ .‬נדמה כי חומרת הדברים מדברת בעד עצמה ‪.‬‬
‫אף על‪-‬פי כן‪ ,‬ראתה לנכון המדינה הצעירה לכלול במסמך היסוד שלה קריאה לשלום ‪ ,‬הן כלפי ערביי ארץ‪-‬ישראל‪,‬‬

‫‪ 215‬אלון קדיש ‪ ,‬פרופסור בחוג להיסטוריה של האוניברסיטה העברית ‪ ,‬כיהן בעבר כראש מחלקת היסטוריה בצה "ל‪ .‬ספרו‪" ,‬מלחמת העצמאות‬
‫תש"ח‪-‬תש"ט‪ :‬דיון מחודש "‪ ,‬נחשב לאחד הספרים המרכזיים בחקר מלחמת העצמאות ‪.‬‬
‫‪ 216‬גוש עציון הוא כינוי לקבוצת י י שובים מדרום לירושלים שהוקמו החל משנות העשרים ‪ .‬במהלך מלחמת העצמאות נפלו י ישובי גוש עציון‬
‫בידי הירדנים בתום קרבות קשים ‪ .‬ההתיישבות באזור חודשה לאחר מלחמת ששת הימים ‪.‬‬
‫‪121‬‬
‫* גרסה שנייה‬
 ‫‪ ,‬לאורך חודשים ארוכים הן כלפי המדינות‬ ‫איתם היה היישוב היהודי במלחמה עזה שגבתה קורבנות רבים‬
‫השכנות מפניהן היה חשש פן תפלושנה אל תחומיה ‪ .‬רוב המנהיגים הציוני י ם לא חזו את התפתחותו של הסכסוך‬
‫‪ .‬הרצל ל דוגמה‪ ,‬תיאר את מדינת ישראל כמדינה‬ ‫שהתהווה בארץ בין היהודים לערבים החל משנות העשרים‬
‫‪ .‬תקווה‬ ‫שצבאה משמש למשימות טקסיות בלבד וצפה שהאוכלוסייה הערבית תשתף פעולה עם התנועה הציונית‬
‫זו הוסיפה ללוות את היישוב העברי ועברה בירושה גם אל מדינת ישראל ‪.‬‬
‫כך או כך‪ ,‬מאז מלחמת העצמאות נאלצה מדינת ישראל להתמודד שוב ושוב עם איומים על קיומה ‪ .‬מיום הקמתה‬
‫ידעה ישראל שבע מלחמות והייתה מעורבת באין ספור עימותים צבאיים ‪ .‬אלו גבו מן החברה הישראלית מחיר‬
‫כבד‪.‬‬
‫ך על ביטחון ישראל ‪ ,‬בהן שבע‬ ‫השער שלפניכם ס וקר בקצרה כמה מאבני הדרך המרכזיות במאבק המתמש‬
‫‪ .‬סקירה זו ‪ ,‬מעצם טבעה‬ ‫מערכות ישראל ועוד מספר מבצעים מרכזיים שנצרבו בזיכרון הקולקטיבי הישראלי‬
‫אינה מלאה ‪ ,‬היא מבקשת לגעת רק בכמה מן הנקודות המרכזיות לאורך ציר הזמן ‪ .‬מטרתו של השער היא לחדד‬
‫את ערך היסוד ‪" ,‬הגנת המדינה ‪ ,‬אזרחיה ותושביה " שהוא אחד מערכי היסוד העומדים בבסיסו של רוח צה "ל‪.‬‬
‫ערך יסוד שמימושו במציאות ב יטחונית משתנה ‪ ,‬מעולם לא היה קל ‪ ,‬ונראה כי הוא א ינו הופך להיות קל יותר ‪.‬‬
‫"ל‪ .‬נקודות מבט אחרות ודאי קיימות גם הן‬ ‫לנוכח זאת‪ ,‬מתאר השער את האירועים מנקודת מבטו של צה‬
‫וההיכרות עִ מן עשויה ‪ ,‬לא פעם ‪ ,‬להשלים את התמונה ‪ .‬אך מבחינתנו ‪ ,‬משמעותו המרכזית של השער היא לסייע‬
‫בהבנת שורשיה של המציאות המו רכבת והמשתנה בה פועל צה "ל‪ ,‬והשפעותיה על המשימות העומדות בפניו ‪.‬‬

‫שאלה למחשבה‪:‬‬
‫בקרב חוקרי הסכסוך הישראלי‪-‬ערבי יש שסוברים כי הוא מהווה התפתחות טבעית שלא ניתן‬
‫היה להימנע ממנה בין שתי תנועות לאומיות‪ .‬אחרים סוברים כי סכסוך זה התהווה מכורח‬
‫נסיבות מסוימות‪ ,‬לאור התנהלות לא נכונה של הצדדים‪ .‬מהי עמדתך בנושא?‬

‫‪ 7.2‬הקמת צה"ל‬
‫ב‪-‬ה' באייר תש"ח קמה מדינת ישראל בתוך סערת מלחמת העצמאות ‪ .‬בשלב הראשון של המלחמה ‪ ,‬שהתרחש‬
‫פעולה‬ ‫לפני הקמת המדינה ובראשיתו של השלב השני פעלו המחתרות השונות בנפרד כשהן מנסות לקיים שיתוף‬
‫ביניהן‪ .‬עם הקמתה של המדינה ולנוכח עקרונות הממלכתיות שהתווה ראש הממשלה דוד בן‪ -‬גוריון‪ ,217‬ברור היה‬
‫כי יש צורך בהקמתו של כ וח צבאי ממלכתי שיופקד על הגנתה של המדינה הריבונית היהודית ויביא לפירוקן של‬
‫המחתרות‪.‬‬
‫ב‪ 26 -‬במאי ‪ 1948‬הוקם‪ ,‬על‪-‬פי עקרונות אלו‪ ,‬צבא ההגנה לישראל ‪ .‬נאסר על הקמתו או על קיומו של כל כ וח צבאי‬
‫אחר והוחלט כי כל אדם המשרת בצבא ההגנה לישראל‪ ,‬יהיה חייב להישבע אמונים למדינת ישראל‪ ,‬לחוקיה‬
‫ולשלטונותיה המוסמכים ‪ .‬למחרת נשבע הפיקוד הבכיר של צה"ל אמונים ‪ ,‬ובמהלך השבועות הקרובים ‪ ,‬לאחר‬
‫הכרזת "ההפוגה הראשונה " הצטרפו אליהם כלל חיילי צה "ל‪ .‬בן גוריון עמד על החשיבות שבקיומו של כוח צבאי‬
‫אחד‪:‬‬
‫"הסעיף הרביעי של הפקודה הוא נגד הקמתו וקיומו של כל כוח מזוין מחוץ לצבא ההגנה לישראל‪ .‬ושוב‪ :‬זה לא היה‬

‫סעיף המכוון רק לסדר ממלכתי תקין‪ -‬אם כי גם זה חשיבותו גדולה ומכרעת‪ -‬אלא צורך חיוני להתגוננותנו‪ :‬נגד אויב‬

‫חיצוני אפשר לעמוד רק בכוח אחיד‪ ,‬המציית לממשלה אחת ולפיקוד עליון אחד"‪.‬‬
‫‪ ,‬נמשך עוד זמן‪ -‬מה‪ .‬פרשיית‬ ‫אולם יצירתם של דפוסים צבאיים ממלכתיים ופירוקן המלא של המחתרות‬
‫"אלטלנה" עליה עמדנו לעיל במספר הזדמנויות ‪ ,‬היוותה את אחד האתגרים המרכזיים שעמדו בפני הצבא הצעיר ‪.‬‬

‫‪217‬‬
‫על עקרון הממלכתיות בהגותו של בן‪ -‬גוריון‪ ,‬ראה עמ ' ‪.121‬‬
‫‪122‬‬
‫* גרסה שנייה‬
‫אירוע משמעותי נוסף היה פירוק הפלמ "ח שחטיבותיו אמנם שולבו בצה "ל אך קיימו עד נובמבר ‪ 1948‬מטה‬
‫נפרד‪.‬‬

‫‪ 7.3‬מלחמות ומבצעי צה "ל‬

‫‪ 7.3.1‬מלחמת העצמאות‬

‫(אות הקוממיות)‬

‫ראש המטה הכלי‪:‬‬ ‫שר הביטחון‪:‬‬ ‫ראש הממשלה‪:‬‬

‫יעקב דורי‬ ‫דוד בן‪-‬גוריון‬ ‫דוד בן‪-‬גוריון‬
‫‪ 30‬בנובמבר ‪ 20 – 1947‬ביולי ‪1949‬‬
‫‪ 7.3.1.1‬הרקע לפרוץ המלחמה‬
‫במהלך מלחמת העולם הראשונה (‪ ,)1917‬נכבשה ארץ‪-‬ישראל על‪ -‬ידי הצבא הבריטי וביולי ‪ 1922‬החל בארץ שלטון‬
‫המנדט‪ .‬הבריטים היו מחויבים על‪ -‬פי כתב המנדט להקמתו של בי ת לאומי לעם היהודי בארץ ‪ ,‬אולם היו להם‪,‬‬
‫כפי שראינו ‪ ,‬התחייבויות גם לערבים ‪ .‬בתקופת המנדט התפתח הי ישוב היהודי בארץ – הוקמו י ישובים‪ ,‬פותחה‬
‫שהיוו את המסד לה קמתה של מדינה ‪ .‬באופן הדרגתי התהווה ‪,‬‬ ‫הכלכלה ונוצרו מוסדות הנהגה וארגוני מגן‬
‫‪218‬‬
‫‪ .‬בנוסף‪ ,‬לתפיסתה של האוכלוסייה‬ ‫במהלך תקופת המנדט הבריטי ‪ ,‬סכסוך לאומי בין יהודים לערבים‬
‫‪219‬‬
‫והגבילה את העלייה היהודית‬ ‫היהודית‪ ,‬נסוגה בריטניה מהבטחתה כשהחלה בי ישום מדיניות "הספר הלבן "‬
‫לארץ‪.‬‬
‫עביר את האחריות לגבי עתידה אל האו "ם‪ .‬האו "ם מינ ה ועדה‬ ‫המצב בארץ הביא את בריטניה להחלטה לה‬
‫לבחינת הבעיה (ועדת אונסקו "פ)‪ ,‬שהמליצה על סיום המנדט הבריטי והקמת מדינה יהודית ומדינה ערבית בשטח‬
‫ארץ‪-‬ישראל‪ .‬ב‪ 29-‬בנובמבר ‪ 1947‬החליטה עצרת האו "ם לקבל את ה המלצות‪ .‬ההחלטה התקבלה בשמחה רבה‬
‫על‪-‬ידי הציבור היהוד י‪ ,‬אך ההנהגה הערבית דחתה אותה מכ ול וכול ופתחה ב‪ 30 -‬בנובמבר‪ ,‬היום שלמחרת קבלת‬
‫ההחלטה‪ ,‬במלחמה כנגד היישוב היהודי בארץ שמטרתה ביטול החלטת החלוקה ‪.‬‬
‫מלחמת העצמאות הייתה הקשה שבמלחמות ישראל ‪ .‬בחלקה הראשון של המלחמה ‪ ,‬הכוחות הלוחמים היהודי ים‬
‫עדיין לא היו מאורגנים כצבא ‪ ,‬והם נאלצו להתמודד עם האוכלוסייה הערבית המקומית כמו גם עם פלישה של‬
‫‪,‬‬ ‫(מצרים‪ ,‬סוריה‪ ,‬לבנון‪ ,‬ירדן‪ ,‬עיראק)‪ .‬החזית נמתחה לאורך ולרוחב הארץ‬ ‫חמישה צבאות ערביים חזקים‬
‫ולמעשה‪ ,‬היישוב היהודי כולו עמד בסכנה ‪ .‬את המלחמה ניתן לחלק לשני שלבים עיקריי ם‪ :‬השלב הראשון ‪ ,‬מה‪-‬‬
‫‪ 30‬בנובמבר ‪ 1947‬ועד להכרזה על הקמת המדינה ‪ ,‬ב‪ 14-‬במאי ‪( 1948‬ה' באייר תש "ח)‪ ,‬במהלכו התנהלה הלחימה‬
‫לבין הערבים המקומיים ‪ .‬השלב השני ‪ ,‬מפלישת צבאות ערב ‪ ,‬יום לאחר הכרזת‬ ‫בין כוחות המגן של הישוב‬
‫‪,‬‬ ‫העצמאות‪ ,‬ב‪ 15-‬במאי ‪ ,1948‬ועד סיום המלחמה עם החתימה על הסכמי שביתת הנשק בחזיתות השונות‬
‫במהלכו התנהלה לחימה בין הצבאות הסדירים של מדינות ערב וצה"ל שהוקם בסערת המלחמה ‪.‬‬

‫‪ 7.3.1.2‬השלב הראשון‬
‫ראשיתה של מלחמת העצמאות התאפיינה בסדרה של פעולות טרור וגרילה שהזכירו באופיין את פעולותיו של‬
‫הצד הערבי במהלך "תקופת המאור עות" אותה סקרנו לעיל ‪ .‬במרכזן של פעולות אלו עמדו ירי והתקפות על‬

‫‪218‬‬
‫על תקופת המאורעות‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.146‬‬
‫‪ 219‬על היחסים עם השלטון הבריטי ‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.79‬‬
‫‪123‬‬
‫* גרסה שנייה‬
‫שכונות ספר בערים המע ורבות‪ ,‬התקפות על התחבורה העברית ‪ ,‬והתקפות על י ישובים מבודדים ‪ .‬כתוצאה מכך‬
‫התנהלה הלחימה בכל הארץ ‪ ,‬ללא קווי חזית ברורים ‪ .‬כוחות המגן של הי ישוב לא התארגנו עדיין ללחימה‬
‫ופעילותם ה ייתה הגנתית בעיקר מתוך מגמה להכיל את ההתקפות הערביות ולא‬
‫‪ .‬בתווך עמדו כוחות‬ ‫להביא להסלמה ‪ ,‬בהנחה שזהו גל מאורעות נוסף שישכך‬
‫בריטיים שהתכוננו לפינוי מ ן הארץ על‪ -‬פי החלטת האו "ם‪ ,‬וניסו לקיים מראית עין‬
‫אח ד מהם ‪.‬‬ ‫של שמירה על הסדר‪ ,‬לעתים חוצצים בין הצדדים ולעתים מסייעים ל‬
‫‪ .‬בחודשים הראשונים הייתה‬ ‫הלחימה התפרסה בהדרגה והתנהלה בגזרות רבות‬
‫היוזמה בידי הערבים ‪ ,‬שנהנו מאספקת נשק וזרם מתנדבים מהארצות השכנות בהם‬
‫כוחות סדירים למחצה ‪ ,‬כמו "צבא ההצלה " ‪ .220‬שיא הצלחתם היה במר ץ ‪ ,1948‬כאשר‬ ‫משוריין בו נעשה שימוש לשם‬
‫שמירת הקשר עם קיבוץ יחיעם‪.‬‬

‫הצליחו להשמיד מספר שיירות ו לנתק את הדרכים לירושלים ‪ ,‬לנגב ולגליל‬

‫המערבי‪.‬‬
‫בו בעת עשתה הנהגת הי ישוב מאמצים לגבש תכני ת‪ ,‬לגייס כוחות ולהשיג‬
‫נשק‪ .‬כך גובשה תכנית ד ' שמטרותיה היו להשתלט באופן יזום על‬
‫השטחים שיועדו על‪ -‬פי תכנית האו "ם למדינה היהודית תוך שמירה על‬
‫‪.‬‬ ‫נקודות י ישוב הנמצאות מחוץ לשטחים אלו והבטחת הדרך אליהם‬
‫אנשי "הגנה" באזור עפולה‪,‬‬
‫במסגרת התכנית אף אורגנו הכוחות בחטיבות שקיבלו אחריות למרחבים‬
‫השלב הראשון של המלחמה‪.‬‬ ‫מוגדרים‪ .‬בראשית אפריל ‪ 1948‬החל להסתמן מפנה במהלך ‪ :‬מבצע "נחשון "‬
‫שנחשב לראשון המבצעים שבוצעו על‪ -‬פי עקרונות התכנית ‪ .‬מטרת המבצע הייתה לפרוץ את הדרך לירושלים‬
‫ובמהלכו רוכז לראשונה כוח בעוצמה של חטיבה שפעל במתכונת של צבא סדיר ‪ ,‬במטרה לכבוש שטחים ולהחזיק‬
‫בהם‪ .‬המבצע נחל הצלחה חלקית בלבד ‪ ,‬ובשבועות שלאחריו הוחל במספר מבצ עים נוספים במטרה להבטיח את‬
‫הדרך לירושלים ("מבצע הראל "‪" ,‬מבצע יבוסי "‪" ,‬מבצע מכבי "); העיר יפו נכבשה באופן סופי (מבצע "חמץ ");‬
‫שופרו העמדות בגליל ונכבשו הערים צפת וטבריה (מבצע "יפתח"‪ ,‬מבצע "מטאטא "‪ ,‬מבצע "בן‪-‬עמי") וכן נכבשו‬
‫אזור השפלה ומישור החוף הדרומי (מבצע "ברק")‪ .‬מרבית יעדיה של תכנית ד ' הושגו ‪ ,‬אך היו גם כישלונות –‬
‫הדרך לירושלים לא נפרצה‪ ,‬גוש עציון שמדרום לירושלים נפל ומספר י ישובים מבודדים פונו‪.‬‬

‫‪ 7.3.1.3‬השלב השני‬
‫השלב השני של המלחמה נפתח עם הכרזת המדינה ‪ ,‬ב‪ 14-‬במאי ‪ .1948‬מדינות ערב איימו לפלוש אל ארץ‪ -‬ישראל‬
‫‪ ,‬וברור היה למנהיגי הי ישוב כי הן לא תהססנה לממש איום זה ‪ .‬את‬ ‫אם יוכרז על הקמת המדינה היהודית‬
‫האווירה הקשה ששררה בארץ ערב השלב השני ‪ ,‬מבטא יותר מכל קטע מיומנו של דוד בן‪ -‬גוריון‪:‬‬
‫"בארבע אחה "צ הוכרזה העצמאות היהודית והוקמה המדינה ‪ .‬גורלה בידי כוחות הב יטחון‪ .‬מיד אחרי טקס ההכרזה‬
‫חזרתי לבית המפקדה ונת ייעצנו על המצב המחמיר ‪ ...‬החלטנו על "גיוס" רובים במשקים בשביל חטיבה חדשה ‪ ,‬על‬

‫החשת הייצור ומחסומים נגד טנקים ‪ .‬כמעט כל אנשי המטה התנגדו לדעתי להסתער בכוח יותר גדול ובמרץ יותר‬
‫עקשני על כיבוש המרחבים סביב כביש ת"א ירושלים‪ ...‬אני מרגיש שהחמיצו ומחמיצים כיבוש הקובע גורל ירושלים ‪-‬‬
‫ואולי גורל המערכת כולה‪ .‬בערב באו ידיעות קשות גם מהנגב‪ - .‬הפציצו הלילה את ת"א?"‬
‫הידיעות שהגיעו אל בן‪ -‬גוריון היו מדויקות ‪ ,‬וגם חששו מהפצצה של תל‪ -‬אביב‪ ,‬התממש כעבור ז מן קצר ‪ .‬לצבאות‬
‫ערב הייתה עדיפות ברור ה על הכוחות הצבאיים של המדינה שזה עתה נולדה ‪ ,‬אך מכיוון שלא פעלו לפי תכנית‬
‫מתואמת ותחת פיקוד אחד ‪ ,‬לא הצליחו ל הביא לידי ביטוי א ת מלוא יכולתם ‪ .‬הכוחות הישראל יים היו נחותים‬
‫בציוד ובחימוש ובמהלך החודש הראשון לקרבות ("חודש הפלישה ") הצליחו לבלום את כוחות האויב ומנ עו ממנו‬

‫‪ 220‬צבא ההצלה היה צבא של מתנדבים ערבים בפיקודו של פאוזי קאוקג 'י הלבנוני‪ .‬צבא זה הוקם על‪ -‬פי החלטה של הליגה הערבית מדצמבר‬
‫‪ 1947‬והיה צבא סדיר למחצה ‪ .‬הוא פלש אל ארץ‪-‬ישראל עוד קודם לסיום המנדט במטרה לבוא לעזרתם של ערביי הארץ ‪.‬‬
‫‪124‬‬
‫* גרסה שנייה‬
‫‪ .‬חלק חשוב בבלימה נטלו הי ישובים‬ ‫הישג שיסכן את קיומה של המדינה‬
‫ומגניהם עמדו מול כוחות עדיפים ורק אחדים מהם נפלו ‪.‬‬
‫– העיקרי צפונה לאורך‬ ‫צבא מצר יים פלש מדרום והתקדם בשני מאמצים‬
‫מישור החוף אל עבר תל‪ -‬אביב; והמשני מזרחה ‪ ,‬דרך באר שבע וחברון אל‬
‫‪ ,‬לאחר קרבות קשים ביד‬ ‫עבר ירושלים ‪ .‬בציר החוף הגיע הכוח המצרי‬
‫מרדכי‪ ,221‬עד מצפון לאשדוד (גשר "עד הלום ")‪ ,‬השתלט על כביש אשקלון‬
‫בית‪-‬גוברין ו כך למעשה‪ ,‬ניתק את הנגב מהמדינה היהודית ‪ .‬בציר המשני‬ ‫האנדרטה בגשר "עד הלום"‪ ,‬הנקודה הצפונית‬
‫ביותר אליה הגיעו המצרים בכביש החוף‪.‬‬
‫רחל ושכונת ארמון הנציב אשר‬ ‫הגיעו המצרים עד לאזור קיבוץ רמת‪-‬‬
‫בדרומה של ירושלים‪ ,‬שם חברו לכוחות הירדנים ‪ .‬באזור זה התרחשו קרבות עזים והקיבוץ עבר מיד ליד מספר‬
‫פעמים‪ ,‬רק כיבושו הסופי על‪ -‬ידי צה"ל‪ ,‬בלם את התקדמות המצרים לכיוון ירושלים ‪.‬‬
‫הלגיון הערבי של צבא ירדן תקף באזור ירושלים ‪ ,‬אך נ יסיונותיו לפרוץ לעיר המערבית ‪ ,‬נבלמו‪ .‬הרובע היהודי‬
‫‪ .‬כוחות הלגיון התקדמו‬ ‫בעיר העתיקה נפל בידי הירדנים והר הצופים נשאר כמובלעת מבודדת בשטח האויב‬
‫מערבה והתבססו באזור לטרון וניתקו את הדרך לירושלים ‪ ,‬הם התקדמו ו הגיעו עד לוד ורמלה‪ .‬מבצע דני (לרל"ר)‬
‫ומבצע ההר הסיגו את הכוחות הירדנים עד לטרון אולם הניסיונות לכבוש את לטרון נכשלו ‪ .‬בסופו של דבר נפרצה‬
‫דרך חלופית אל העיר שכונתה "דרך בורמה" ואפשרה את חידוש הקשר והעברת האספקה ‪.‬‬
‫צבא עיר אק פלש אל הארץ באזור גשר שבעמק הירדן אך נבלם ‪ .‬העיראקים העתיקו את המאמץ לשומרון ‪ ,‬הגיעו‬
‫עד לעיר ג'נין ואיימו על אזור השרון ממזרח ‪ ,‬ניסיונות לכבוש את ג 'נין נכשלו‪.‬‬
‫ב‪ 26-‬במאי ‪ ,1948‬בעוד הקרבות בשיאם ‪ ,‬הוקם צבא ההגנה לישראל ‪ ,‬צבא סדיר הנמצא באופן מלא תחת מרות‬
‫המדינה והוא נועד לאחד תחתיו את פעילותם של כלל הגורמים הצבאיים ב יישוב‪ .‬האו "ם גילה מעורבות בבעיית‬
‫‪222‬‬
‫למתווך מטעמו ‪ .‬ב‪ 11-‬ביוני ‪ 1948‬הצליח ברנדוט להשיג הפוגה‬ ‫ארץ ישראל ומינה את הרוזן פולקה ברנדוט‬
‫"ההפוגה הראשונה "‪ .‬ההפוגה אפשרה לצה "ל להתארגן ‪,‬‬ ‫בלחימה לאורך ארבעה שבועות שלימים תכונה‬
‫להתחמש‪ ,‬לרענן כוחות ולהתכונן לחידוש הקרבות‪ .‬במהלך ההפוגה הושבעו כלל החיילים לצה "ל‪ ,‬הוקמו החילות‬
‫השונים‪ ,‬נקבעו תקנים ודרגות למפקדים ועוד ‪ .‬במהלך ההפוגה התרחשה גם פרשיית אניית הנשק אלטלנה עליה‬
‫הרחבנו לעיל‪.‬‬
‫ה"ל שבמהלך "קרבות עשרת הימים "‬ ‫בראשית יולי חודשה האש ‪ .‬הפעם הייתה היוזמה בעיקרה בידיו של צ‬
‫הצליח להגיע להישגים בגזרות השונות ‪ .‬במרכז החל ב‪ 9 -‬ביולי מבצע "דני" במהלכו נכבש המרחב שבין ראש העין‬
‫לעמק איילון ‪ ,‬הערים לוד ורמלה ‪ ,‬שדה התעופה של לוד (לימים נמל התעופה בן‪ -‬גוריון) ו שטחים ב פרוזדור‬
‫ירושלים‪ .‬בצפון החל מבצע "ברוש" שמטרתו הייתה כיבוש "ראש הגשר " שהחזיקו הסורים באזור משמר הירדן ‪.‬‬
‫כיבוש ר אש הגשר אמנם לא הושג ‪ ,‬אך נבלמו ניסיונות סורי ים לכבוש את מחנ יים ולבתר את הגליל העליון ‪.‬‬
‫במקביל החל בגליל התחתון מבצע "דקל" במהלכו השתלט צה"ל על אזור נצרת‪ ,‬פתח את הדרך לטבריה וסילק‬
‫את "צבא ההצלה "‪ .‬בגזרת ג ' נין לא הצליחו כוחות צה "ל להשתלט על העיר וייצבו קו הגנה על הגלבוע ‪ .‬באזור‬
‫הדרום התנהלו קרבות עזים במסגרת מבצע "אנ‪ -‬פאר" ומבצע "מוות לפולש "‪ ,‬אך אף אחד מן הצדדים לא הצליח‬
‫לזכות בהישג משמעותי ‪.‬‬
‫ב‪ 19-‬ביולי כפה האו "ם הפוגה נוספת ("ההפוגה השנייה ")‪ ,‬הפעם ללא הגבלה בזמן ‪ ,‬וקרא לצדדים לפתוח במ שא‬
‫ומתן‪ .‬ישראל נענתה לקריאה ‪ ,‬אך מדינות ערב לא הגיבו ‪ .‬המתווך ברנדוט גיבש תכנית שעיקרה ויתור ישראלי על‬
‫הנגב בתמורה לגליל המערבי שהיה בלאו הכי בידיה של ישראל ‪ .‬ב‪ 17-‬בספטמבר ‪ 1948‬נרצח ברנדוט בירושלים‬
‫בידי מתנקשים הקשורי ם בארגון הלח "י‪ .‬הרצח זעזע את המדינה ‪ ,‬מועצת המדינה הזמנית חוקקה בעקבותיו את‬

‫‪ 221‬יד מרדכי קיבוץ במישור החוף הדרומי ‪ ,‬נוסד ב‪ 1943-‬וקרוי על‪-‬שם מרדכי אנילביץ '‪ )1943-1919( ,‬מנהיג המורדים בגטו ורשה ‪ .‬במהלך‬
‫מלחמת העצמאות התרחשו בקיבוץ קרבות קשים והוא שוחרר במסגרת מבצע יואב ‪.‬‬
‫‪ 222‬ראה הערה ‪.470‬‬
‫‪125‬‬
‫* גרסה שנייה‬
 ‫פקודת מניעת טרור ורבים מפעילי הלח "י נעצרו ‪ .‬מבחינה בין‪ -‬לאומית העמיד הרצח את ישראל במצב לא נוח‬
‫ושיווה לתכנית שגיבש ברנדוט ‪ ,‬מעמד של צוואה ‪ .‬מצב של הפוגה ללא הכרעה ‪ ,‬כאשר כוחות האויב בשטח ה‪ ,‬לא‬
‫היה נוח לישראל והיא שאפה להגיע להכרעה ו לכפות על מדינות ערב להסכים למשא ומתן ‪.‬‬
‫על רקע זה החלה באוקטובר סדרה חדשה של מבצעים ‪ .‬בחזית הדרום החל ב‪ 15 -‬בחודש מבצע "יואב"‪ ,‬במהלכו‬
‫נפרצה הדרך לנגב ונכבש ה באר‪ -‬שבע‪ .‬בדרום‪-‬מערב נסוגו המצרים עד לצפון רצועת עזה ‪ .‬כך נותרה באזור שכונה‬
‫"כיס פלוג'ה" ( סמוך לקריית גת ) חטיבה מצרית מכותרת שקווי האספקה שלה נותקו ‪ .‬במהלך המבצע טובעה גם‬
‫מבצע "ההר"‬ ‫"האמיר פארוק "‪ .‬במקביל למבצע זה נערך באזור ירושלים‬ ‫אניית הדגל של חיל הים המצרי‬
‫במהלכו השתלטו כוחות צה "ל על השטח שבין נחל שורק לבית גוב רין‪ .‬בחזית הצפון החל ב סוף אוקטובר מבצע‬
‫"חירם" במהלכו שוחרר הגליל העליון וצה "ל פלש אל שטח לבנון ‪ .‬במהלך נובמבר המשיכה הלחימה בחזית‬
‫‪ ,‬אל‬ ‫הדרום וצה "ל סיכל במסגרת מבצע "אסף" את כוונות המצרים להרחיב את אחיזתם ברצועת עזה מזרחה‬
‫עומק שטח ישראל ‪ .‬לנוכח הקיפאון המדיני והחשש הישראלי מכפיית פתרון בנוסח תכנית ברנדוט ‪ ,‬החל בדצמבר‬
‫מבצע צבאי נוסף בדרום – מבצע "חורב" במהלכו נכבש האזור שמדרום לבאר שבע עד לניצנה ‪ ,‬וכוחות צה "ל אף‬
‫חדרו לשטח סיני ‪ ,‬כבשו את אבו‪ -‬עגילה והחלו להתקדם אל עבר אל‪ -‬עריש‪ ,‬מהלך שאיים בכיתור כל הצבא המצרי ‪.‬‬

‫‪ 7.3.1.4‬סיום הלחימה‬
‫הישגיו של צה "ל הביאו להתקדמות במשא ומתן שנערך בחסות האו "ם באי רודוס ולחתימה על סדרה של הסכמי‬
‫שביתת נשק שכונו הסכמי רודוס‪ .‬ב ‪ 24-‬בפברואר נחתם ההסכם הראשון עם מצרי ים וזה הותיר בידיה את רצועת‬
‫עזה‪ ,‬אך הביא לו ויתורה על שאר חלקי הנגב ‪ .‬ב‪ 23-‬במרץ ‪ 1949‬נחתם בראש הנקרה ההסכם עם לבנון ‪ .‬ב ‪ 4-‬במרץ‬
‫‪ 1949‬החל ברודוס המשא ומתן עם ירדן ‪ ,‬במהלכו הם טענו לשליטה על הנגב הדרומי ועקב זאת פתח צה "ל ב‪5 -‬‬
‫במרץ ב מבצע "עובדה" במטרה להשתלט על אזור אילת והערבה ‪ .‬ההסכם עם ירדן נחתם ב ‪ 3-‬באפריל ‪1949‬‬
‫"המשולש "‬ ‫ובמסגרתו נקבע כי היא תוסיף לה חזיק בשטחי הגדה המערבית אך תוותר על רצועת שטח שכונתה‬
‫שתועבר לידי ישראל‪ .‬המשא ומתן עם הסורים היה ארוך וממושך במיוחד וההסכם עִ מם נחתם ב ‪ 20-‬ביולי ‪.1949‬‬
‫מלחמת העצמאות הסתיימה בניצחון ישראל ‪ ,‬אך במחיר כבד – למעלה מ‪ 6,000 -‬איש נפלו (כאחוז אחד מכלל‬
‫האוכלוסייה היהודית )‪ ,‬כ‪ 1,000-‬מהם אזרחים ‪ .‬שירו של חיים גורי ‪" ,‬הנה מוטלות גופותינו "‪ ,‬שנכתב על סיפור‬
‫מותם של שלושים וחמישה הרוגי שיירת ה‪ -‬ל"ה‪ 223‬הפך לאחד מסמליה ‪:‬‬

‫תכנית‬ ‫עם תום המלחמה הייתה ישראל לעובדה קיימת וגבולותיה היו רחבים מן הגבולות שהותוו לה במסגרת‬
‫החלוקה‪ .‬עם סיום הלחימה התפנתה מדינת ישראל לעסוק ביתר שאת בבעיות שהטרידו אותה ‪ :‬קליטת העלייה ‪,‬‬
‫ייצוב הכלכלה והקמת תשתיות ‪ .‬החל מן המלחמה הוטל על ערביי ישראל ממשל צבאי שהתמיד עד לשנת ‪.1966‬‬

‫‪ 223‬שיירת ה‪ -‬ל"ה או מחלקת ההר ‪ ,‬כוח של שלושים וחמישה לוחמים בפיקודו של דני מס ‪ .)1948-1923( ,‬בלילה שבין ה‪ 15 -‬ל‪ 16-‬בינואר ‪,1948‬‬
‫יצא הכוח מכיוון המושבה הר‪ -‬טוב אל‪ -‬עבר גוש עציון הנצור ‪ .‬בשלב כלשהו ה וא התגלה והחל קרב קשה בראש גבעה נ ‪.‬ג ‪ 573‬שלימים כונתה‬
‫"גבעת הקרב"‪ .‬במהל ך הקרב הושמד הכ וח לחלוטין‪ ,‬סיפור לחימתו ונפילתו הפך לאחד מן הסיפורים המכוננים במורשת הקרב של צה "ל‪.‬‬
‫‪126‬‬
‫* גרסה שנייה‬
 ‫‪ 7.4‬פעולות התגמול‬
‫הסכמי שביתת הנשק שנחתמו עם מדינות ערב בתום מלחמת העצמאות ‪ ,‬כוננו גבולות ברורים יחסית בין ישראל‬
‫לשכנותיה‪ ,‬ויצרו ועדות מיוחדות שהיו אמורות לפקח על ההסכמים ולברר מחלוקות בין הצדדים ‪ .‬הסכמים אלו‬
‫היו אמורים להיות זמניים בלבד ולהתבטל כאשר הצדדים יגיעו להסכם שלום כולל; בפועל הסכם כזה לא נחתם‬
‫וקווי הפסקת הנשק שנוד עו בשם הקו הירוק ‪ ,‬הפכו למעשה לגבולותיה של ישראל ‪ .‬זה היה גבול יבשתי באורך של‬
‫כאלף קילומטר ‪ ,‬רובו המכריע לא נשען על מכשול טבעי ‪ ,‬הוא חצה את ירושלים ‪ ,‬חילק כפרים והפריד אותם‬
‫‪ .‬במספר מקומות לאורך הגבולות בהם הי יתה‬ ‫מאדמותיהם החקלאיות וסימונו לא היה תמיד קיים או ברור‬
‫מחלוקת בין הצדדים בנוגע לריבונות‪ ,‬כוננו שטחים מפורזים (כמו באזור ניצנה ‪ ,‬בירושלים ובעיקר בגבול עם‬
‫סוריה)‪ .‬ישראל ומדינות ערב היו חלוקות ביניהן בנוגע לכללים החלים בהם ‪ :‬ישראל טענה כי שמורה לה הזכות‬
‫לקיים בשטחים המפורזים פעילות אזרחית מלאה עד לקו הגבול ‪ .‬סוריה ומדינות ערב ‪ ,‬לעומת זאת ‪ ,‬תפסו א ותם‬
‫‪ .‬על רקע זה פרצו תקריות רבות‬ ‫כשטחי הפקר בהם אסורה כל פעילות ובכלל זאת פעילות אזרחית או חקלאית‬
‫שהתרחבו לעתים לכדי קרבות‪.‬‬
‫בעיה נוספת שהתעוררה כתוצאה מן הגבולות המפותלים והארוכים הייתה תופעת‬
‫‪ .‬בהסכמי‬ ‫ההסתננות לישראל שהחלה בשלהי מלחמת העצמאות וגברה בשנים הבאות‬
‫ידי אזרחים ‪ ,‬אף‪-‬על‪-‬פי‪-‬כן עוד‬ ‫שביתת הנשק נכלל סעיף שאסר את חצייתו של הגבול על‪-‬‬
‫במהלך המלחמה החלה תופעה של אזרחי מדינות ערב שח צו את קו הגבול והסתננו לשטח‬
‫מדינת ישראל ‪ .‬תחילה אלה היו כפריים שב יקשו לחזור אל כפריהם על‪ -‬מנת להציל רכוש או‬
‫לקצור יבול‪ ,‬אך הסיכון שבהסתננות הרתיע את רובם ובהדרגה שינתה ההסתננות את פניה ‪.‬‬
‫בשנים הבאות היו מרבית המסתננים "מסתננים מקצועיים " שהיו מוכנים לקחת את הס יכון‬
‫וחדרו למטרות גנבה ‪ ,‬שוד‪ ,‬רצח וחבלה ‪ .‬הסלמה בפעילות זו חלה באוגוסט ‪ ,1955‬עת החלו‬
‫לפעול יחידות ה "פדאיון" ( מערבית‪ " :‬המחרפים את נפשם ") שאומנו על‪ -‬ידי המצרים‬ ‫חיילי צה"ל בפתח משטרת‬
‫קלקיליה בעת אחת מפעולות‬
‫ברצועת עזה וחדרו מכיוונה ‪ ,‬ומאוחר יותר גם מכיוון ירדן ‪ ,‬למטרות חבלה ורצח ‪.‬‬ ‫התגמול (מבצע שומרון ‪) 1956‬‬

‫פעלה י שראל כנגד כפרים ש שימשו בסיסים למסתננים ‪ ,‬דרכי‬ ‫בהתאם לעקרונות אלו‬
‫תחבורה ששימשו אותם וכו '‪ .‬פעולות אל ו בוצעו בתחילה על‪-‬ידי היחידות הסדירות (גבעתי‪ ,‬גולני‪ ,‬חטיבה ‪ ,)7‬אך‬
‫זכו להצלחה מצומצמת ‪ .‬באוגוסט ‪ 1953‬הוקמה יחידה ‪ ,101‬יחידת קומנדו ‪ ,‬מצומצמת בגודלה ‪ ,‬ששימשה‬
‫"מעבדה" לבחינת שיטות לחימה ‪ .‬בחודשים המעטים בהם פעלה ‪ ,‬הציבה סטנדרטים חדשים של כושר לחימה‬
‫וביצעה פעולות רבות מעבר לגבול שנחלו הצלחה ‪.‬‬
‫נקודת מפנה במדיניות התגמול ‪ ,‬הייתה הפעולה נגד הכפר קיביה בירדן‪( ,‬אוקטובר ‪ ,)1953‬במהלכה פוצצו לוחמי‬
‫יחידה ‪ 101‬ולוחמי חטיבת הצנחנים ‪ ,‬כ‪ 40-‬מבתי הכפר ומכיוון ש הבתים לא נסרקו‪ ,‬כ‪ 60-‬אזרחים שהסתתרו‬
‫בהם‪ ,‬נהרגו‪ .‬הפעולה עוררה ויכוח ציבורי סוער בישראל והעמיקה את התפיסה כי לפעולות ההסתננות אחראית‬
‫המדינה שמתחומה יוצאת הפעולה‪ .‬בינואר ‪ 1954‬מוזגה יחידה ‪ 101‬עם גדוד הצנחנים ‪ ,890‬ושלד הפיקוד התבסס‬
‫בשטח מצר י ים‪ ,‬ירדן וסוריה ‪ .‬מבחינה‬ ‫על ל וחמי ה‪ .101 -‬בשנים שעד מלחמת סיני בוצעו פעולות תגמול רבות‬
‫‪ .‬אולם‪,‬‬ ‫צבאית היו אלה פעולות מוצלחות ‪ ,‬נרכש בהן ניסיון קרבי ופותחו שיטות לחימה שהונחלו לכל הצבא‬
‫למרות ההצלחה ‪ ,‬לא היה בפעולות אלה להביא להפסקת הטרור נגד ישראל ‪.‬‬
‫עם הזמן התרחב היקפן של פעולות התגמול וגדל סדר הכוחות שהשתתף בהן ‪ .‬פעולת הגמול הגדולה ביותר ה ייתה‬
‫‪,‬‬ ‫נגד קלקיליה ("מבצע שומרון ")‪ ,‬באוקטובר ‪ ,1956‬בה נטל חלק כוח בעוצמה של כחטיבה בסיוע טנקים‬
‫ארטילריה ומטוסים ‪ .‬מספר הנפגעים הגבוה בפעולה ‪ ,‬הביא לשיח בצבא ובחברה ביחס לפעולות התגמול‪ ,‬אך בעוד‬
‫נושא זה נמצא בדיון ‪ ,‬החלה מלחמת סיני ששינתה את התמונה האסטרטגית כליל ‪.‬‬

‫‪127‬‬
‫* גרסה שנייה‬
 ‫‪ 7.5.1‬מלחמת סיני (מבצע קדש)‬

‫(אות מלחמת סיני)‬

‫ראש המטה הכלי‪:‬‬ ‫שר הביטחון‪:‬‬ ‫ראש הממשלה‪:‬‬

‫משה דיין‬ ‫דוד בן‪-‬גוריון‬ ‫דוד בן‪-‬גוריון‬
‫‪ 29‬באוקטובר ‪ 5 – 1956‬בנובמבר ‪1956‬‬

‫‪ 7.5.2‬מלחמת סיני (מבצע "קדש")‬

‫‪ 7.5.2.1‬הרקע לפרוץ המלחמה‬
‫מלחמת סיני הייתה מל חמת‪ -‬מנע בה פתחה ישראל נגד מצריים ‪ .‬ברקע למלחמה ניתן להעמיד מספר גורמים ‪:‬‬
‫"פדאיון"‪ :‬מאפריל ‪ 1955‬הופעלו יחידות ה "פדאיון" הכפופות למודיעין המצרי ‪ .‬הם חדרו מגבול מצר יים‬ ‫‪‬‬
‫ולאחר מכן גם מגבול ירדן למטרות חבלה ורצח ושיבשו את החיים התקינים בי ישובי הספר ‪ .‬פעולות התגמול‬
‫שביצעה ישראל לא הביאו למיגור התופעה ‪.‬‬
‫חופש השי ט‪ :‬כבר בשנת ‪ 1951‬מנעו המצרים מעבר אניות ישראליות בתעלת סואץ וכעבור שנתיים גם מעבר‬ ‫‪‬‬
‫סחורות לישראל באניות הנושאות דגל זר ‪ .‬בשנת ‪ 1953‬הם חסמו את מצרי טירן המובילים לנמל אילת ‪,‬‬
‫ובשנת ‪ 1955‬סגרו גם את המרחב הא ווירי שמעל המצרים‪.‬‬
‫ערעור מאזן הכוחות ‪ :‬בספטמבר ‪ 1955‬נחתמה עסקת הנשק הצ 'כית‪-‬מצרית‪ .‬העסקה הבטיחה למצרים נשק‬ ‫‪‬‬
‫ת‪.‬‬ ‫חדיש ובכך הפרה את מאזן הכוחות בינה לבין ישראל והקנתה למצרים יתרון בהתמודדות צבאית עתידי‬
‫בנוסף החלה מצרים בהקמת פיקוד צבאי משותף עם סוריה וירדן ‪.‬‬
‫הסכם עם צרפת ובריטני ה‪ :‬הנסיבות הבינלאומיות זימנו לישראל שעת כושר ובעלי ברית ‪ .‬ביולי ‪ 1956‬הכריז‬ ‫‪‬‬
‫נשיא מצרי ים‪ ,‬גמאל עבד אל ‪-‬נאצר‪ ,‬על הלאמת תעלת סואץ ‪ ,‬צעד שפגע מאוד בבריטניה וצרפת והביא אותן‬
‫לשקול תגובה צבאית‪ .‬לישראל היו באותה העת יחסים הדוקים למדי עם צרפת וזו יצרה את הקשר עם‬
‫‪ .‬עיקרי ההסכם היו כי ישראל‬ ‫בריטניה; שלושת המדינות הגיעו להסכם חשאי על תכנית פעולה משותפת‬
‫תיצור איום צבאי על תעלת סואץ ובכך ת ספק למעצמות עילה להתערב‪ .‬הן מצדן תצגנה אולטימטום לשני‬
‫הצדדים‪ ,‬להפסיק את האש ולסגת למרחק ‪ 10‬מייל מגדות התעלה ‪ ,‬תתפוסנה את ה עמדות לאורכה ותבטחנה‬
‫את חופש הש יט‪ .‬סביר להניח כי מצר יים לא ת יענה לתביעות אלה ו במקרה זה ‪ ,‬שתי המעצמות תפתחנה‬
‫בפעולות צבאיות נגד מצר יים וישראל תהיה חופשית לפעול בסיני בהתאם לתכניותיה ‪.‬‬

‫‪ 7.5.2.2‬מהלך המלחמה‬
‫ב‪ 29-‬באוקטובר ‪ 1956‬פתחה ישראל בלחימה בחזית המצרית ‪ .‬מטרותיה היו ‪ :‬שיקום מאזן הכוחות והשבת כושר‬
‫ההרתעה כלפי העולם הערבי ‪ ,‬פתיחת מצרי טירן לש יט ישראלי וכן‪ ,‬חיסול פעילות הטרור בגבול ישראל ‪-‬מצריים‪.‬‬
‫המבצע החל בניתוק קווי הטלפון בחצי‪ -‬האי סיני על‪ -‬ידי מטו סי חיל האוויר ‪ .‬עם ערב הוצנח גדוד צנחנים ליד‬
‫‪224‬‬
‫להתערבות שתי‬ ‫(הצניחה הקרבית הראשונה בצה "ל)‪ ,‬ובכך נוצר האיום על התעלה והעילה‬ ‫מעבר המתלה‬
‫המעצמות‪.‬‬

‫‪ 224‬מעבר המ תלה הוא מעבר יבשתי בין שני רכסי הרים במערב חצי האי סיני ‪ .‬אורכו של המעבר כ‪ 32 -‬ק"מ וחשיבותו נובעת מכך שהוא מהווה‬
‫את אחת משתי הדרכים היחידות דרכן אפשר להגיע אל אזור דרום תעלת סואץ ‪.‬‬
‫‪128‬‬
‫* גרסה שנייה‬
‫בלילה תקפו כוחות צה "ל את קציימה ‪ ,‬וחטיבה ‪ 7‬פרצה לסיני ‪ .‬למחרת‪ ,‬ב‪ 30-‬באוקטובר‪ ,‬נעה חטיבת הצנחנים אל‬
‫שטחי סיני ‪ ,‬כבשה את תמד ואת נח 'ל‪ ,‬וחברה עם ערב אל הגדוד שהוצנח במ תלה‪ .‬חטיבה ‪ 7‬המשיכה בהתקדמותה‬
‫אל‪-‬עבר א בו‪-‬עגילה‪ ,‬תוך עקיפת מתחם אום‪ -‬קטף‪ .‬בהתאם להסכם ‪ ,‬בריטניה וצרפת הציגו את האולטימ אטום‬
‫ולמחרת (‪ 31‬באוקטובר)‪ ,‬החלו בהפצצת שדות התעופה במצרי ים‪ .‬כוחות צה "ל ה משיכו בתנועה אל עומק סיני עד‬
‫שב‪ 5-‬בנובמבר הושלמה ההשתלטות על כל חצי האי ועל רצועת עזה ‪.‬‬

‫‪ 7.5.2.3‬תוצאות המלחמה‬
‫עם סיום הלחימה השתלט צה "ל על חצי האי סיני ורצועת עזה ‪ ,‬הצבא המצרי‬
‫הובס‪ ,‬חלקו נסוג ורבים נפלו בשבי ‪ .‬בקרבות נפלו למעלה ממאה שבעים חיילי‬
‫כפי ש אפשר ללמוד מ ן הדברים‬ ‫צה"ל‪ .‬בארץ הייתה תחושה של ניצחון מוחלט‬
‫שכתבה מערכת העיתון "דבר" המתארת את מסדר הניצחון שערך צה "ל בשארם‬
‫א‪-‬שייח'‪:‬‬
‫"בקצה הדרומי של סיני הונף דגל ישראל ‪ ...‬כל ישר‪ -‬לב וכל שוחר חופש ושלום‬

‫באמת ובתמים יכיר במלוא צדקתנו במבצע זה ולא יוכל להתנכר לשאיפתנו לבצר‬
‫הרמטכ"ל‪ ,‬רא"ל משה דיין ומפקד‬
‫חטיבה ‪ ,9‬אל"ם אברהם יפה במסדר‬ ‫את ההישג הזה של צבאנו רב‪ -‬הניצחון‪ .‬אך מי שהיה אתמול באותה פינה נהדרה‬
‫הניצחון עם סיום הלחימה ‪.‬‬
‫שארם א‪-‬שייח'‪ 6 ,‬בנובמבר ‪. 1956‬‬ ‫שעל ים‪ -‬סוף‪ ,‬ומי ששמע מפי מפקד החטיבה את פרטי מסע‪ -‬הגבורה‪ ...‬ומי שהגיע‬

‫לאוזניו הד הקדומים שליווה את דברי האגרת של דוד בן‪ -‬גוריון‪ ,‬ומי שראה את פני הבחורים [הלוחמים]‪ ...‬לא היה‬

‫זקוק להוכחות הגיוניות ומדיניות‪ ,‬כי הוא חש בכל נימי נפשו את משק כנפי ההיסטוריה היהודית"‬
‫אולם השליטה בחצי‪ -‬האי סיני לא נמשכה לאורך זמן ‪ :‬החלטת האו "ם ולח ץ מצד אר צות הברית וברית המועצות‪,‬‬
‫אילצו את ישראל ‪ ,‬צרפת ובריטניה להסכים להפסקת אש ‪ ,‬ובשלב מאוחר יותר לסגת משטח מצרים ‪ .‬צה"ל החל‬
‫בנסיגה ב‪ 22-‬בנובמבר ‪ 1956‬והשלים אותה ב‪ 10-‬במרץ ‪.1957‬‬
‫‪.‬‬ ‫במלחמה הוכיח צה "ל את יכול ותיו הצבאיות ‪ ,‬פגע קשות בצבא המצרי והרס את תשתיות הטרור ברצועת עזה‬
‫ולשיפור מעמדה בזירה הבי ן‪ -‬לאומית‪ .‬ההסגר על מפרץ אילת‬ ‫הניצחון הביא לשיקום כוח ההרתעה של ישראל‬
‫הוסר וכוח או "ם הוצב בסיני וברצועת עזה במטרה להבטיח את שמירת השקט ‪ .‬ארצות ה ברית‪ ,‬בריטניה וצרפת‬
‫נתנו ערובה לתמיכ ה בזכות ההגנה של ישרא ל במקרה של סגירה מחודשת של מצרי טירן או חידוש הטרור‪.‬‬

‫‪ 7.5.4‬מלחמת ששת הימים‬

‫(אות מלחמת ששת הימים)‬

‫ראש המטה הכלי‪:‬‬ ‫שר הביטחון‪:‬‬ ‫ראש הממשלה‪:‬‬

‫יצחק רבין‬ ‫משה דיין‬ ‫לוי אשכול‬
‫‪ 5‬ביוני ‪ 10 – 1967‬ביוני ‪1967‬‬
‫‪ 7.5.4.1‬הרקע לפרוץ המלחמה‬
‫עם תום מלחמת סיני השתרר שקט יחסי בגבולות המדינה ‪ ,‬אך המתיחות בגבול הסורי נותרה על קנה ‪ .‬הסורים‬
‫התנגדו לכל פעילות בשטחים המפורזים ‪ ,‬התנכלו לחקלאים ש עיבדו אדמות באזורים אלו ‪ ,‬ניסו למנוע שיט ודיג‬

‫‪129‬‬
‫* גרסה שנייה‬
 ‫‪225‬‬
‫כדי לחבל במפעל המוביל הארצי ‪.‬‬ ‫בצפון‪-‬מזרח ה כינרת וביקשו להטות את מקורות הירדן (הבניאס והחצבני )‬
‫על רקע זה ה תרחש ו תקריות גבול רבות ובחלקן הופ עלו ארטילריה ‪ ,‬טנקים ומטוסים ו בוצעו מספר פעולות גמול‬
‫(‪ .)1966‬לצד פעולות אלו‬ ‫נגד הסורים ‪ .‬ישראל אף מנעה בכוח את ביצוע עבודות ההטיה בשטח רמת הגולן‬
‫התחמשו סוריה ומצרי ים בנשק סובייטי ‪ ,‬והחל גל טרור חדש של פיגועים שיצאו משטחן של סוריה וירדן בהובלת‬
‫הפת"ח ‪ .226‬ישראל מצדה הגיבה בפעולות תגמול שאחת המרכזיות שבהן הייתה פעולת סמוע (נובמבר ‪.)1966‬‬
‫ב‪ 7-‬באפריל ‪ 1967‬אירעה תקרית בדרום הכ ינרת‪ ,‬במהלכה הופלו שישה מטוסים סוריים ‪ .‬עובדה שהובילה ל פגיעה‬
‫בשלטון הסורי עד כדי חשש ליציבותו ‪ .‬המתיחות גברה כש ברית המועצות העבירה למצר יים מידע (שהיה חסר‬
‫בסיס)‪ ,‬כי ישראל מרכזת כוחות בגבול סוריה ‪ .‬בעקבות מידע זה ‪ ,‬מצריים שהייתה חתומה על הסכם הגנה עם‬
‫סוריה‪ ,‬הגבירה את הכוננות ‪ ,‬וב‪ 14-‬במאי ‪ 1967‬החלה להניע כוחות לכיוון סיני‪.‬‬
‫"ם‬ ‫ישראל הגיבה באיפוק ובצעדי כוננות ‪ .‬הסלמה חלה כאשר דרשה מצרי ים לפנות את כוח החירום של האו‬
‫‪ .‬מבחינת ישראל מדובר היה ב עילה למלחמה ‪ ,‬אך הממשלה בחרה‬ ‫וכעבור מספר ימים סגרה את מצרי טירן‬
‫להמתין פרק זמן ולמצות את הדרך המדינית ‪ .‬כל אותה עת נמשך תגבור הצבא המצרי בסיני ‪ ,‬ובישראל החל גיוס‬
‫מילואים‪ .‬האווירה הציבורית בישראל הי יתה קשה וגבלה בחרדה שרק עלת ה עם הגברת הכוננות וגיוס המילואים‬
‫הנרחב‪ .‬ראש הממשלה ‪ ,‬לוי אשכול ‪ ,‬עשה ככל שביכולתו להרגעת האווירה אך תדמיתו הפשרנית הייתה‬
‫בעוכריו‪.227‬‬
‫ב‪ 1-‬ביוני הפכה ממשלת ישראל לממשלת אחדות ובלחץ‬
‫‪.‬‬ ‫הציבור אשכו ל פינה את כיסא שר הביטחון למשה דיין‬
‫לבסוף‪ ,‬לאחר התלבטות קשה ‪ ,‬ב‪ 5-‬ביוני החליט ה מדינת‬
‫ישראל לצאת למלחמת מנע שנודעה לימים כמלחמת ששת‪-‬‬
‫הימים והיא נחשבת לאחד הניצחונות המזהירים של ישראל ‪.‬‬

‫‪ 7.5.4.2‬מהלך המלחמה בחזיתות השונות‬

‫בבוקר יום שני ‪ ,‬ה‪ 5-‬ביוני ‪ ,1967‬פתח צה "ל במבצע "מוקד"‬
‫במהלכו תקף חיל הא וויר את שדות ה תעופה ברחבי מצר יים‬
‫והשמיד בתוך שלוש שעות את חיל האוויר המצרי‪ .‬בהמשך‬
‫נוספות‪ ,‬פגע‬ ‫כתגובה להתערבות חילות האוויר של מדינות‬
‫צה"ל גם בשדות התעופה ובמטוסים של סוריה ‪ ,‬ירדן ועיר אק‪,‬‬
‫בהצלחה‬ ‫הלחימה ‪ .‬מבצע זה הוכתר‬ ‫ונטרל אותם להמשך‬
‫ואפשר למעשה את פעילותו הבלתי מופרעת של צה "ל בימים‬
‫הבאים‪ .‬במהלך הלחימה פעל צה "ל בשלוש חזיתות ‪:‬‬
‫החזית המצרית ‪ :‬המאמץ העיקרי של צה "ל כוון לזירה זו‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫כוחות היבשה ‪ ,‬בעוצמה של שלוש אוגדות ‪ ,‬הבקיעו את‬
‫המערך המצרי וחדרו לסיני ‪ .‬כוח נוסף פנה לרצועת עזה ‪ .‬הכוחות נעו לעומק סיני ‪ ,‬השמידו את השריון המצרי‬
‫ועד ה‪ 9-‬ביוני כבשו את סיני ו רצועת עזה והתייצבו על גדות תעלת סואץ ‪.‬‬
‫בלחימה ב חזית זו ומסר ברוח זו הועבר‬ ‫החזית הירדנית ‪ :‬בראשית הלחימה לא התכוונה ישראל לפתוח‬ ‫‪‬‬
‫לחוסיין מלך ירדן ; אלא שהצבא הירדני שהיה נתון בפיקוד של גנרל מצרי ‪ ,‬פתח באש ‪ .‬כאשר הפכה האש‬

‫‪225‬‬
‫נהר הירדן הוא אחד מן הנהרות המרכזיים בארץ ישראל ‪ ,‬זורם על תוואי השבר הסורי‪ -‬אפריקאי‪ .‬הירדן מהווה את המקור המרכזי של‬
‫הכינרת ושמור לו מקום חשוב באספקת המים לתושבי מדינת ישראל ‪ .‬מקורותיו של נהר הירדן נמצאים בשטח הגולן ובשטח לבנון ‪ ,‬במהלך‬
‫שנות השישים התחולל סכסוך בין ישראל לבין סוריה בשאלת השליטה והשימוש במקורות המים ‪ ,‬סכסוך זה נודע בשם ‪ :‬המלחמה על המים ‪.‬‬
‫‪226‬‬
‫ראה הערה ‪.237‬‬
‫‪ 227‬על לוי אשכול‪ ,‬ראה פרק נפרד‪ ,‬עמ' ‪.123‬‬
‫‪130‬‬
‫* גרסה שנייהמפת ישראל לאחר מלחמת ששת‬
‫הימים (מקור‪ :‬ויקימדיה)‬
‫הירדנית למסוכנת יותר ‪ ,‬וכוח ירדני השתלט על "ארמון הנציב "‪ ,228‬הוחלט להגיב ‪ .‬חטיבת ירושלים כבשה את‬
‫‪ .‬מצפון ל'פרוזדור'‬ ‫"ארמון הנציב " ומספר מ וצבים סמוכים‪ ,‬ובכך ניתקה את ירושלים המזרחית מדרום‬
‫‪229‬‬
‫והתייצבה בצפון ירושלים ‪ .‬חטיבת הצנחנים במילואים‬ ‫הבקיעה חטיבת "הראל" לעבר רכס נבי סמואל‬
‫הבקיעה את הקו העירוני ‪ 230‬ופרצה אל המרחב שמצפון לעיר העתיקה ‪ .‬ב‪ 7-‬ביוני השלימו הצנחנים והחטיבה‬
‫הירושלמית את איחוד העיר‪ ,‬פרצו לעיר העתיקה והגיעו אל הכותל המערבי ‪ .‬כמו כן ‪ ,‬המשיכה החטיבה‬
‫‪ .‬חטיבת הראל‬ ‫הירושלמית את הפריצה לעבר בית לחם וחברון עד שפגשו כוחות שהגיעו מכיוון באר שבע‬
‫המשיכה לעבר רמאללה ובקעת הירדן ‪ .‬כוחות פיקוד הצפון פר צו לעבר ג 'נין ובהמשך השתלטו על השומרון ‪.‬‬
‫לכיוון הר חברון ו בכך השלימו את כיבוש הגדה המערבית‬ ‫כוחות נוספים התקדמו משטח ישראל מזרחה‬
‫כולה‪.‬‬
‫החזית הסורית – סוריה לא מיהרה להצטרף ללחימה ‪ ,‬למרות לחצי מצרי ים לתקוף ‪ .‬ביום השני למלחמה‬ ‫‪‬‬
‫ערכו הסורים שתי התקפות ‪ ,‬ונהדפו באבדות ניכרות ‪ .‬ב‪ 9-‬ביוני‪ ,‬לאחר ריכוז כוחות שהתפנו מלחימה בגזרות‬
‫האחרות‪ ,‬הבקיע צה "ל את קו המוצבים הסורי והתקדם לעומק הרמה ‪ .‬עד כניסת הפסקת האש לתוקפה ‪,‬‬
‫למחרת בערב‪ ,‬נכבשו מסעדה‪ ,‬קוניטרה ‪ ,‬נפח ובוטמיה ‪ .‬ב‪ 12 -‬ביוני תפס כוח גולני במסוקים את כתף החרמון ‪.‬‬

‫‪ 7.5.4.3‬תוצאות המלחמה‬
‫לאחר שבוע ימים זכה צה "ל בניצחון מוחץ בכל הזירות ‪ ,‬הביס שלושה צבאות ערביים ‪ ,‬הסיר את האיום מעל‬
‫ישראל וכבש שטחים נרחבים ‪ .‬במלחמה נפלו קרוב לשמונה מאות חיילי צה "ל‪ .‬מדינת ישראל מצאה את עצמה ‪,‬‬
‫עם תום הלחימה ‪ ,‬במצב חדש ‪ ,‬שטחה גדל לאין ערוך עם כיבוש הגולן ‪ ,‬הגדה המערבית ‪ ,‬רצועת עזה וחצי האי‬
‫‪,‬‬ ‫סיני; והניצחון המהיר הימם את הציבור ‪ .‬שחרור העיר העתיקה והחזרה אל האתרים המקודשים שבתחומיה‬
‫נתן את אותותיו על החברה הישראלית ועורר אף הוא התרגשות רבה ‪ .‬היחס אל שטחים אל ו הפך בהדרגה לסלע‬
‫מחלוקת בחברה הישראלית ‪ .‬בשטחים החדשים שכבש צה "ל‪ ,‬ביהודה ושומרון וברצועת עזה ‪ ,‬חיה אוכלוס ייה‬
‫ערבית בת כמיליון נפש ‪ ,‬וכדי לשלוט באוכלוס ייה האזרחית ולטפל בבעיותיה ‪ ,‬כונן ממשל צבאי ‪ .‬בעוד שהיו מי‬
‫‪ ,‬אחרים פעלו על‪ -‬מנת להעמיק בהם את הנוכחות‬ ‫שראו בשליטה הישראלית בשטחים אלו שליטה זמנית‬
‫היהודית‪.‬‬
‫‪ ,‬מדינות ערב פנו‬ ‫עד מהרה גם התברר כי הניצחון במלחמה לא הביא את הצד הערבי להפסקת אש מוחלטת‬
‫לשיקום כוחם הצבאי ‪ ,‬והאירועים הראשונים של מלחמת ההתשה ‪ ,‬פרצו ימים ספורים לאחר סיום המלחמה ‪ .‬לצד‬
‫זאת‪ ,‬תחושת האופוריה והאמונה בכ וחו של צה "ל שנוצרו בעקבות הניצחון ‪ ,‬סנוורו את הציבור הישראלי ומנעו‬
‫ממנו להבחין בסימנים שקדמו למלחמת יום הכיפורים ‪.‬‬

‫‪ 228‬ארמון הנציב הוא מתחם שלטוני שהוקם בירושלים בימי המנדט הבריטי ושימש לשכה ומקום מגורים לנציב העליון ‪ .‬המתחם ממוקם על הר‬
‫העצה הרעה (ג'בל מוכבר ) והוא צופה אל‪ -‬עבר העיר העתיקה ‪ .‬עם סיום המנדט הבריטי הועבר המבנה לידי הצלב האדום ‪ ,‬ניסיונות של צה "ל‬
‫לכבוש את המתחם וסביבתו נכשלו ‪ .‬עם סיום המלחמה הוכרז האזור כמפורז והועבר לידי האו "ם‪ .‬במהלך מל חמת ששת הימים נכבש המתחם‬
‫על‪-‬ידי הישראלים‪ ,‬ולאחריה הושב חלק ממנ ו לשימושו של האו"ם עד ליום הזה‪.‬‬
‫‪ 229‬נבי סמואל או קבר שמואל הנביא הוא אתר מקודש ליהדות ‪ ,‬לנצרות ולאסלאם מצפון לירושלים ‪ ,‬בו נקבר על‪ -‬פי המסורת שמואל הנביא ‪.‬‬
‫אתר הקבר נמצא בראש הר המתנשא מעל לסביבתו ‪ ,‬סביבו נתגלו תגליות ארכאולוגיות רבות ‪.‬‬
‫‪ 230‬הקו העירוני הוא כינוי לקטע מקו הפסקת האש בין ישראל לירדן בתוך העיר ירושלים ‪ .‬על תוואי הקו נבנתה גדר תיל שהוחלפה בחלק מן‬
‫המקומות בחומה גבוהה שנועדה להגן על התושבים היהודים מצלפים ירדנים ‪ .‬הקו העירוני נהרס לאחר מלחמת ששת הי מים‪.‬‬
‫‪131‬‬
‫* גרסה שנייה‬
 ‫‪ 7.5.5‬מלחמת ההתשה‬

‫(אות מלחמת ההתשה)‬

‫שר הביטחון‪:‬‬ ‫ראש הממשלה‪:‬‬

‫ראש המטה הכללי‪:‬‬
‫משה דיין‬ ‫לוי אשכול (עד ‪) 1969‬‬
‫יצחק רבין (עד ‪) 1968‬‬
‫גולדה מאיר (מ‪) 1969-‬‬
‫חיים בר‪-‬לב (מ‪) 1968-‬‬
‫‪ 11‬ביוני ‪ 8 – 1967‬באוגוסט ‪1970‬‬
‫‪ 7.5.5.1‬הרקע לפרוץ המלחמה‬
‫במלחמת ששת הימים ספגו מדינות ערב תבוסה קשה ‪ ,‬אך זו לא הביאה אותם לחתור להסדר שלום ‪ .‬בוועידת‬
‫חרטום שהתכנסה ב‪ 1-‬בספטמבר ‪ ,1967‬הכריזו מנהיגי מדינות ערב על שלוש ת הלאווים ‪ :‬לא לשלום עם ישראל ‪,‬‬
‫לא להכרה בה ולא למשא ומתן עמה ו לוויתור על זכויות הפלשתינאים ‪ .‬עקרונות אלו הבטיחו למעשה את המשך‬
‫העימות בגבולות ‪ .‬קווי הפסקת האש היו כעת מרוחקים ממרכזי האוכלוס י יה של ישראל ‪ ,‬ולראשונה בתולדותיה‬
‫נשענו על תוואי טבעי ו אפשרו עומק אסטרטגי ‪ .‬מציאות זו דרשה היערכות חדשה ‪ -‬הקמת מפקדות ‪ ,‬הצבת כוחות ‪,‬‬
‫‪ .‬השם "מלחמת ההתשה " יוחד תחילה ללחימה האינטנסיבית‬ ‫הקמת מוצבים והיערכות לוגיסטית מתאימה‬
‫ממרס ‪ 1969‬עד להפסקת האש בגזרות תעלת סואץ וירדן ‪ .‬תקופה זו לא הוגדרה רשמית כמלחמה ולא יוחד לה‬
‫אות‪ .‬בינואר ‪ 2003‬החליטה הממשלה להכיר בתקופת לחימה זו כמלחמה ‪ ,‬לייחד לה אות וקבעה את משכה מ‪11 -‬‬
‫ביוני ‪ 1967‬ועד ‪ 8‬באוגוסט ‪ ; 1970‬המלחמה הארוכה ביותר בתולדות ישראל ‪.‬‬

‫‪ 7.5.5.2‬מהלך המלחמה בחזיתות השונות ‪ :‬יוני ‪ – 1967‬פברואר ‪1969‬‬

‫החזית הירדנית הייתה בתקופה זו החזית בה התנהלה עיקר הלחימה ‪ .‬עם תום מלחמת ששת הימים ניסו ארגוני‬
‫המחבלים ליזום "מלחמת שחרור עממית " שתתנהל בשטחי יהודה ושומרון שהיו כעת תחת שלטון ישראלי ‪ ,‬אך‬
‫למרות מספר הצלחות ‪ ,‬פעילות כוחות הביטחון דחקה אותם מזרחה אל מעבר לנהר הירדן ‪ .‬על קו הגבול החדש‬
‫עם ירדן התנהלה פעילות אינטנסיבית ש התבטאה ב עיקר ב ירי ו בחדירות לישראל לצורך מיקוש ; בחלק מן‬
‫המקרים התערב בנעשה גם צבא ירדן ‪ .‬צה "ל הגיב בפעולות יזומות אל שטח ירדן ‪ ,‬הקשה שבהן הייתה פעולת‬
‫ל הפת "ח‪ ,‬פגעו‬ ‫כראמה (מרץ ‪ ;)1968‬במהלכה השתלטו כוחות צה "ל על העיירה כראמה בה פעלה מפקדה ש‬
‫במחבלים רבים‪ ,‬שבו אחרים והשמידו את בסיסיהם ‪ .‬כוחות שרי ון בודדו את אזור הפעולה ‪ ,‬נכנסו לקרב קשה עם‬
‫כוחות ירדניים ורק עם ערב נותק המגע ‪ ,‬וכל הכוחות חזרו לשטח ישראל ‪.‬‬
‫פעולות אלו לא פתרו את הבעיה באופן מלא ‪ .‬על‪ -‬מנת להתמודד עם האיום נבנתה גדר ‪ ,‬נעשה שי מוש באמצעים‬
‫מיוחדים ופותחה שיטת לחימה חדשה – המרדף‪ .‬בבסיס השיטה עמדה ההנחה כי אין אפשרות למנוע לחלוטין‬
‫חדירה של גורמי טרור אל אזור הבקעה ‪ ,‬מחד; וכי אסור לאפשר לאותם גורמים להמשיך אל פנים הארץ ‪ ,‬מאידך‪.‬‬
‫בשל כך עשה צה " ל מאמץ לעצור את המחבלים בשטח הבקעה באמצעות סיירים וג ש שים שרדפו אחר המחבלים‬
‫בתנאי השטח הקשים בסיוע של כוחות רכובים ‪ ,‬מטוסים ולעתים אף טנקים ‪.‬‬
‫החזית המצרית הייתה בשלב זה רגועה יחסי ת‪ ,‬למעט מספר תקריות ‪ .‬באוקטובר ‪ 1967‬טובעה המשחתת "אילת"‬
‫של חיל הים ‪ .‬צה " ל הגיב בהפגזת בתי הזיקוק בסואץ והדבר הביא לרגיעה של כשנה ‪ .‬בספטמבר ושוב באוקטובר‬
‫‪ ,1978‬פתחו המצרים בהפגזת פתע על המוצבים הישראל יים שעל גדות התעלה ‪ .‬בתגובה פשטו כוחות צה "ל על‬
‫‪231‬‬
‫והביאו לרגיעה נוספת שנ וצלה על‪ -‬ידי צה "ל‬ ‫אזור נגע‪-‬חמאדי השוכן בעומק מצר יים במסגרת "מבצע הלם "‬

‫‪231‬‬
‫‪ .‬ב‪ 31-‬באוקטובר פשט על העיר כ וח לוחמי צנחנים שהוטס במסוקים‬ ‫נגע חמאדי היא עיר מצרית השוכנת בגדה המערבית של הנילוס‬
‫‪132‬‬
‫* גרסה שנייה‬
‫‪232‬‬
‫לבניית קו מוצבים מבוצר על‪ -‬גדות התעלה ‪ ,‬שכונה קו בר‪ -‬לב‪ ,‬על שמו של הרמטכ "ל באותה העת חיים בר‪ -‬לב‬
‫והורכב מ "מעוזים" ( מוצבים מבוצרים )‪ .‬ברצועת עזה שרר שקט יחסי ‪ ,‬למעט מקרים בודדים של השלכת רימונים‬
‫והנחת מטעני חבלה ‪.‬‬
‫החזית הסורית הייתה רגועה בתחילה‪ ,‬אך לאחר כמה ניסיונות חדירה ומיקוש ‪ ,‬תקף חיל הא ו ויר‪ ,‬בפברואר ‪,1969‬‬
‫בסיסי מחבלים במדינה‪ .‬גם החזית הלבנונית הייתה שקטה בראשית התקופה‪ ,‬אך בהדרגה החלו המחבלים לבצע‬
‫‪ ,‬באזור שכונה‬ ‫פיגועי ירי ומיקוש ‪ .‬בשנת ‪ 1968‬החלו המחבלים להתבסס במורדות המערביים של החרמון‬
‫‪233‬‬
‫אל‪ -‬עבר‬ ‫"פתחלנד"‪ ,‬ממנו יצאו פיגועים אל שטח ישראל‪ .‬בסוף דצמבר ‪ ,1968‬נורו בפעם הראשונה קטיושות‬
‫קריית שמונה ‪.‬‬

‫‪ 7.5.5.3‬מהלך המלחמה בחזיתות השונות ‪ :‬מרץ ‪ – 1969‬אוגוסט ‪1970‬‬

‫החזית המצרית התחממה במרץ ‪ 1969‬והחלה להתנהל בה לחימה אינטנסיבית ורצופה שהתאפיינה בהפגזת‬
‫המעוזים ובהצבת מארבים בשטח סיני‪ .‬הפעולות המצריות הסבו לצה "ל נפגעים והוא הגיב בירי שהביא לנטישת‬
‫ערי התעלה ‪ ,‬בפשיטות על הקו המצרי ו בפעולות בעומק מצרים ‪ .‬ביולי ‪ 1969‬החריף צה "ל את תגובתו ‪ :‬ב‪19-‬‬
‫בחודש השתלט כוח צה "ל על האי גרין (מבצע "בולמוס ‪ ,)" 6‬מתחם מצרי מבוצר בפתח תעלת סואץ ; יום לאחר‬
‫‪ ,‬ובספטמבר ‪ 1969‬בוצעה‬ ‫מכן החל חיל האוויר בתקיפה אינטנסיבית על קו המוצבים המצרי על גדות התעלה‬
‫פשיטה משוריינת על הקו (מבצע "רביב")‪ .‬בינואר ‪ 1970‬החל חיל האוויר בהפצצות בעומק מצרי ים והסובייטים‬
‫נטלו על עצמם את ההגנה על ש מי מצר יים‪ .‬כל אלו לא הביאו את המצרים לעצור את הירי ואת החדירה לשטח‬
‫ישראל‪ .‬רק ביוני ‪ 1970‬פתחו האמריקאים במהלך שתכליתו להשיג הפסקת אש ‪ ,‬וב‪ 7-‬באוגוסט בחצות נכנסה זו‬
‫לתוקפה והאש בתעלה פסקה ‪.‬‬
‫בחזית הירדנית נחלה פעילות הביטחון השוטף הצלחה במניעת חדירות ‪ .‬המחבלים הת מקדו בעיקר בירי אל מעבר‬
‫לגבול ו בניסיונות חדירה באזור ים המלח והערבה ‪ .‬באוגוסט ‪ 1970‬הצטרפה ירדן להסכם הפסקת האש המצרית‬
‫והיא הייתה אמורה להיכנס לתוקפה גם בגזרה זו ‪ .‬אולם פעילות ארגוני הטרור רק החריפה בעקבות ההסכם‪ ,‬דבר‬
‫"ספטמבר‬ ‫ושיאן בספטמבר ‪ 1970‬שכונה על‪ -‬ידי ארגוני הטרור‬ ‫שהוביל להתנגשויות בינם לבין השלטונות‬
‫השחור"‪.‬‬
‫‪ ,‬חלה בתקופה זו‬ ‫בחזית הסורית שהייתה שקט ה יחסית בשנתיים הראשונות שלאחר מלחמת ששת הימים‬
‫הסלמה הדרגתית ‪ .‬תחילה אירעו פעולות בודדות ‪ ,‬אך בחלוף ה זמן הן הפכו לתכופות ואלימות יותר ויותר ‪ .‬צה "ל‬
‫הגיב ב "ימי ק רב" במהלכם הונחתה אש ארטילרי ה‪ ,‬טנקים ומטוסים ובוצעו פשיטות בעומק סוריה ‪ .‬ביוני ‪1970‬‬
‫‪ .‬הסורים לא הצטרפו אל הפסקת האש והפעילות‬ ‫בוצעה פשיטה משוריינת על הקו הסורי בדרום רמת הגולן‬
‫בגזרה זו נמשכה‪.‬‬
‫החזית הלבנונית – גזרת לבנון התחממה גם היא לאורך תקופה זו ו פעילות הט רור ב‪" -‬פתחלנד" הלכה וגברה ‪ .‬ב‪-‬‬
‫‪ 22‬במאי ‪ 1970‬התרחש אחד מ ן הפיגועים החמורים בגזרה זו ‪ :‬מחבלים פתחו באש אל‪ -‬עבר או טובוס שהסיע‬
‫ילדים מ היישוב אביבים ‪ .‬כדי לבלום פעילות מסוג זה‪ :‬הוחל בהקמת "גדר המערכת " על הגבול‪ ,‬כוחות חיל‬
‫האוויר תק פו בסיסי מחבלים ‪ ,‬בוצעו מספר פשיטות של כוחות חי "ר ושריון ‪ ,‬וצה "ל השתלט על הר דב ובכך קנה‬
‫שליטה באזור‪.‬‬
‫בעורף הישראלי נמשכו לכל אורך התקופה ניסיונות הפיגוע באמצעות מטענים בערים השונות‪ .‬החמור שבהם היה‬
‫מכונית תופת שהתפוצצה בתל‪-‬אביב‪ ,‬ביוני ‪.1969‬‬

‫במסגרת "מבצע הלם "‪ .‬מבצע זה היה המבצע הראשון שביצעה ישראל בעומק מצר יים ובמסגרתו נפגעו מתקני תשתית בסביבת העיר ‪ ,‬במטרה‬
‫להרתיע את המצרים מהמשך ההפגזות על המוצבים בקו התעלה ‪.‬‬
‫‪232‬‬
‫על חיים בר‪-‬לב‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.137‬‬
‫‪" 233‬קטיושה" הוא כינוי לרקטה המשוגר ת ממשגר מתנייע מתוצרת ברית המועצות ‪.‬‬
‫‪133‬‬
‫* גרסה שנייה‬
 ‫‪ 7.5.5.4‬תוצאות המלחמה‬
‫כוונתה של מצר יים להתיש את ישראל ולאלצה לסגת מסיני ללא הסדר מדיני ‪ ,‬לא הושגה ‪ .‬למעשה מצרי ים עצמה‬
‫‪ .‬ירדן ספגה גם היא‬ ‫הותשה‪ ,‬ספגה אבדות כבדות ‪ ,‬הביאה ל חורבן ערי התעלה ונאלצה להסכים להפסקת אש‬
‫מכות קשות ‪ ,‬צבאיות וכלכליות ‪ ,‬שהביאו אותה להצטרף אל הפסקת אש ‪ .‬ארגוני המחבלים ‪ ,‬למרות האבדות‬
‫שהסבו לצד הישראלי‪ ,‬לא הצליחו לשבש את החיים בישראל ‪.‬‬
‫צה" ל הצליח לעמוד בלחימה ממושכת במספר זירות בו זמנית ‪ ,‬למצוא פתרונות חדשים‪ ,‬ליטול יוזמה ולסכל את‬
‫כוונת מדינות ערב לאלץ את מדינת ישראל לסגת מ ן השטחים שכבשה במלחמת ששת הימים ללא הסדר מדיני ‪.‬‬
‫העורף הישראלי והי ישובים בקווי העימות עמדו בשנים של פיגועים ‪ ,‬תקריות אש ונפגעים והמשיכו בשגרת החיים‬
‫הרגילה‪ .‬יחד עם זאת ‪ ,‬הפסקת האש לא הובילה גם הפעם להסכם שלום עם אף אחת מן המדינות הסובבות ‪ .‬מרכז‬
‫הטרור שהלך והתהווה בדרום לבנון ‪ ,‬המשיך להוות איום על ישראל ולהטריד את י י שובי הצפון לאורך השנים‬
‫הבאות‪ .‬במלחמת ההתשה נפלו למעלה מאלף שלוש מאות חיילים‪ ,‬ובפיגועים נהרגו עשרות אזרחים נוספים ‪.‬‬

‫‪ 7.5.6‬מלחמת יום הכיפורים‬

‫(אות מלחמת יום הכיפורים)‬

‫ראש המטה הכללי‪:‬‬ ‫שר הביטחון‪:‬‬ ‫ראש הממשלה‪:‬‬

‫משה דיין‬ ‫גולדה מאיר‬
‫דוד אלעזר‬
‫‪ 6‬באוקטובר ‪ 24 – 1973‬באוקטובר ‪1973‬‬
‫‪ 7.5.6.1‬הרקע לפרוץ המלחמה‬
‫הפסקת האש שהושגה ב קיץ ‪ ,1970‬הביאה לרגיעה בגזרות מצרים וירדן ‪ ,‬ומראשית ‪ 1973‬רגעה גם הגזרה הסורית‬
‫ורק גזרת לבנון נותרה פעילה ‪ .‬בספטמבר ‪ 1970‬הלך לעולמו נשיא מצרי ים‪ ,‬עבד אל ‪-‬נאצר‪ ,‬ובמקומו מונה אנואר‬
‫סאדאת ‪ .234‬הנשיא החדש נתפס כחלש והערכת המודיעין הי יתה כי מצר יים לא תפתח במלחמה לפני שתשפר את‬
‫יכולתה האווירית וש סוריה לא תצא למלחמה לבד ה‪ ,‬על כן‪ ,‬הסבירות למלחמה נמוכה ‪ .‬הערכה זו שכונתה לימים ‪,‬‬
‫"הקונספציה "‪ ,‬הניחה תנאים מקדימים שללא מימושם ‪ ,‬אין סבירות למלחמה ‪ .‬אגף המודיעין דבק בהערכה זו‬
‫ובהתאם לה טעה ב פירוש הכנות האויב למלחמה ‪ .‬ברקע לאימוצה של הקונספציה והדבקות בה עומדת האופוריה‬
‫הישראלית בסיום מלחמת ששת הימים ‪ ,‬וההנחה כי לאחר הניצחון המזהיר י ימנעו שליטי מצרים וסוריה‬
‫מפעולה‪.‬‬
‫בפועל‪ ,‬כפי שהתברר בדיעבד ‪ ,‬נואש הנשיא המצרי מ ן המהלכים המדיניים ‪ ,‬ב‪ 1973-‬החל להכין את הצבא המצרי‬
‫למלחמה ו רקם שיתוף פעולה סודי עם סוריה ‪ .‬במאי אותה שנה הגיעו ידיעות על כוונות המלחמה של מצר יים‪ ,‬אך‬
‫הערכת המודיעין נותרה על כנה ‪ .‬למרות זאת ‪ ,‬החליט הרמטכ "ל על צעדי כוננות ‪ ,‬אך אלה בוטלו לאחר זמן מה‬
‫מכיוון שהרגיעה נמשכה ‪ .‬בחודש אוגו סט ‪ 1973‬הובחן בתגבור המערך הסורי ‪ ,‬ובאמצע ספטמבר התרחש קרב‬
‫אווירי במהלכו הופל ו שנים‪ -‬עשר מטוסים סורי ים ומטוס ישראלי ‪ .‬לאור ההערכה כי סוריה עשויה להגיב ‪ ,‬תוגברה‬
‫גזרת רמת הגולן ב כוחות שריון וארטילריה ‪.‬‬
‫‪ ,‬וריכוז הכוחות בקו התעלה הוסבר ע ל‪-‬ידי המודיעין‬ ‫בזירה המצרית היה ידוע על תרגיל מצרי בהיקף גדול‬
‫כהכנות אליו; תגבור הכוחות בסוריה הוסבר כתוצאה של חשש מפעולת ישראל ‪ .‬הערכת אגף המודיעין הייתה כי‬

‫‪ 234‬ראה הערה ‪.236‬‬

‫‪134‬‬
‫* גרסה שנייה‬
‫הסבירות למלחמה עודנה נמוכה והיא נותרה בעינה גם לאחר שנודע ‪ ,‬בליל ‪ 5-4‬באוקטובר‪ ,‬על יציאה בהולה של‬
‫היועצים הסובי יטיים מסוריה וממצר יים‪ .‬למרות הערכ ה זו ‪ ,‬החליט הרמטכ "ל על תגבור שתי החזיתות בשריון‬
‫ובארטילריה ו על הכרזת כוננות בצבא ‪ .‬רק בבוקר יום הכיפורים ‪ ,‬ה‪ 6-‬באוקטובר ‪ ,1973‬התברר בוודאות כי צפויה‬
‫לפרוץ מלחמה באותו הערב‪ .‬גיוס המילואים התעכב עד להחלטת הממשלה ‪ ,‬אך מטעמים מדיניים לא א ושרה‬
‫מכת מנע ולא קידום כוחות אל קו התעלה ‪ ,‬כך הייתה היוזמה בידי המצרים והסורים ‪.‬‬

‫‪ 7.5.6.2‬מהלך המלחמה בחזיתות השונות‬

‫ב‪ 6-‬באוקטובר ‪ ,1973‬יום הכיפורים ‪ ,‬במהלך שעות הצהרי ים‪ ,‬הפתיעו צבאות מצרים וסוריה במתקפה מתואמת‬
‫בשתי החזיתות ו כך זכו בשלב הראשון להישגים ‪ .‬בעיקר הנטל של בלימת‬
‫המתקפה‪ ,‬נשאו הכוחות הסדירים ש הוצבו בקווים בסיוע חיל האוויר ‪.‬‬
‫תוגברו על‪ -‬ידי כוחות‬ ‫ורק בהמשך‬ ‫כוחות אלו ספגו פגיעות רבות‬
‫המילואים‪.‬‬

‫חזית הדרום ‪ :‬בצהרי ה‪ 6 -‬באוקטובר תקפו המצרים בעוצמה של שתי‬

‫‪235‬‬
‫את קו המעוזים ‪ .‬הם הנחיתו כוחות קומנדו בדרום סיני‬ ‫ארמיות‬
‫ובצפונו; חצו את התעלה ‪ ,‬מתחו עליה גשרים והעבירו כוחות שריון אל‬
‫השטח שהיה בשליטה ישראלית ‪ .‬כוחות חי "ר מצריים שצוידו בנשק נ "ט‬
‫ומנעו מהם לחבור‬ ‫הצליחו לבלום את כוחות השריון של אוגדת סיני‬ ‫ראש הממשלה גולדה מאיר‪ ,‬שר הביטחון משה דיין‬
‫והאלוף יצחק חופי בשיחה עם חיילים ברמת הגולן‪.‬‬
‫למעוזים‪ .‬ב‪ 7-‬בחודש הגיעו אוגדות המילואים (אוגדת אדן ואוגדת שרון )‬
‫והכוחות הצליחו לייצב קו ממזרח לתעלה ‪ ,‬לאורך ציר החת "ם; אך ניסיונם להתקפת נגד למחר (‪ 8‬באוקטובר) לא‬
‫עלה יפה ‪ ,‬והכוחות נערכו לבלימה ‪ .‬המעוזים עמדו בלחימה ביום הראשון ‪ ,‬אך בהדרגה נפל ו כולם ‪ ,‬למעט המעוז‬
‫הצפוני‪ ,‬ורבים מלוחמיהם נלקח ו בשבי‪.‬‬
‫ב‪ 14-‬בחודש הגיע המפנה בלחימה ‪ ,‬המצרים ניסו לתקוף לכל אורך החזית ‪ ,‬אך צה "ל קיבל מודיעין על כוונותיהם ‪,‬‬
‫והצליח לבלום אותם ולהסב להם אבידות קשות שאפשרו ל ו ליטול את היוזמה ‪ .‬הרעיון המבצעי היה לבצע צליחה‬
‫אל צדה המצרי של תעלת סואץ מצפון לאגם המר הגדול ‪ ,236‬ב"תפר" שבין שתי הארמיות המצריות ‪ .‬בלילה שבין‬
‫"ראש גשר " בצדה המצרי ‪ .‬אולם לא הכ ול התבצע‬ ‫ה‪ 15-‬ל‪ 16-‬בחודש‪ ,‬צלח כוח צנחנים את התעלה והקים‬
‫כמתוכנן‪ :‬חטיבת הטנקים שנועדה לאבטח את מסדרון הצליחה מצ פון‪ ,‬הגיעה למקומה ‪ ,‬אך נתקלה בכוח מצרי‬
‫באזור "החווה הסינית " וניהלה קרב קשה ; אמצעי הצליחה שיועדו על‪ -‬מנת לאפשר העברת כוחות רחבה יותר ‪,‬‬
‫התעכבו בשל הצירים הפקוקים ורק כמות מצומצמת של טנקים הועברה אל הצד המצרי של התעלה לסיוע‬
‫הכוחות‪.‬‬
‫לאחר קרבות קשים קודמו אמצעי גישור שאפשרו העברת כוחות נו ספים מערבה והרחב ה של ראש הגשר ‪ .‬ב‪19-‬‬
‫בחודש פרצו כוחות צה"ל מערבה ועד ה‪ 22-‬בחודש‪ ,‬הגיעו שתי האוגדות לכביש סואץ‪ -‬קהיר‪ ,‬בק"מ ה‪ 101 -‬מקהיר‪.‬‬
‫הפסקת האש שנועד ה להתחיל ביום זה ‪ ,‬לא כובדה ‪ ,‬וכוחות צה "ל המשיכו להתקדם ‪ ,‬כיתרו את הארמ ייה‬
‫‪ ,‬אך הניסיון לכבשה נכשל ‪ .‬הפסקת אש נכנסה ל בסוף ל תוקפה ב‪24 -‬‬ ‫השלישית המצרית ואת העיר סואץ‬
‫באוקטובר‪.‬‬

‫חזית הצפון ‪ :‬כמו בגזרת הדרום ‪ ,‬גם בגולן תקפו הסורים במפתיע בצהרי ה‪ 6 -‬באוקטובר בעוצמה רבה ומאמצם‬
‫העיקרי רוכז בדרום הגזרה ‪ .‬כך הם הצליחו להשתלט על חלק מדרום רמת הגולן ולכבוש את החרמון ; אך בצפון‬
‫הרמה‪ ,‬באזור העיר קונייטרה ‪ ,‬הצליחה חטיבה ‪ 7‬לבלום את התקדמותם ‪ .‬למחרת היום (‪ 7‬באוקטובר) החליט‬

‫‪235‬‬
‫ארמייה יחידה צבאית בסדר גודל של ‪ 60,000‬ל‪ 120,000-‬חיילים הכוללת מספר חילות לוחמים לצדן של יחיד ות תומכ"ל‪.‬‬
‫‪ 236‬האג מים המרים הם שני אגמים מלוחים שנוצרו בתוואי תעלת סואץ ‪.‬‬
‫‪135‬‬
‫* גרסה שנייה‬
‫(אוגדת פלד )‪ ,‬וכעבור יומיים (‪ 8‬באוקטובר ) החלה מתקפת הנגד ‪.‬‬ ‫הרמטכ"ל לתגבר את החזית באוגדה נוספת‬
‫בימים הבאים תקפו שתי אוגדות מדרום (אוגדת פלד ) וממערב (אוגדת לנר ) ואוגדה נוס פת (אוגדת איתן ) עמדה‬
‫בקרבות בלימה קשים באזור נפח וקונייטרה ‪ .‬עד ל‪ 9-‬באוקטובר הצליחו הכוחות להדוף את הסורים משטח רמת‬
‫הגולן אך נכשלו בניסיון לכבוש מחדש את החרמון ‪.‬‬
‫ב‪ 10-‬באוקטובר הוחלט לנצל את ההצלחה ולהבקיע לשטח סוריה במטרה לאיים על דמשק ולהוציא אותה‬
‫ממעגל הלח ימה‪ .‬למחרת החל צה "ל בהתקפה על השטח הסורי ‪ ,‬הצליח להתקדם ‪ ,‬לכבוש את המובלעת בתחומי‬
‫סוריה ולאיים על דמשק ‪ .‬ב‪ 12-‬באוקטובר הופיע בחזית כוח משלוח עירקי ובהמשך גם כוח ירדני ‪ .‬דבר ששינה את‬
‫עזים על‪ -‬מנת‬ ‫‪ .‬במהלך הימים הבאים התנהלו קרבות‬ ‫מאזן הכוחות ואילץ את הפיקוד לעצור את ההתקדמות‬
‫‪ ,‬ב‪22-‬‬ ‫‪ .‬לקראת כניסת הפסקת האש לתוקפה‬ ‫לייצב את המובלעת ‪ ,‬לשפר עמדות ולבלום התקפות סוריות‬
‫באוקטובר‪ ,‬נערך "מבצע קינוח " במהלכו השתלטו כוחות צה "ל על החרמון – המוצב הישראלי ‪ ,‬המוצבים הסורים‬
‫ושיא החרמון ‪.‬‬

‫‪ 7.5.6.3‬תוצאות המלחמה‬
‫בתום המלחמה החלה התכתשות בגבולות שהייתה קצרה בזירה המצרית ‪ ,‬וממושכת יותר בזירה הסורית ‪ .‬ב‪28-‬‬
‫באוקטובר נערך מפגש ראשון בין ישראל ומצרי ים‪ ,‬וב‪ 11-‬בנובמבר נחתם עמה הסכם הפרדת כוחות ‪ .‬ההסכם כלל‬
‫הסכמה ישראלית לנסיגת כוחות צה " ל מצדה המצרי של התעלה ועד למרחק של כעשרים קילומטר ממ זרח לה ‪,‬‬
‫והתחייבות של מצר יים הייתה לדלל את כוחותיה ‪ .‬הסכם זה הפסיק את תקריות האש והיווה את הצעד הראשון‬
‫במסע שבסופו כונן הסכם השלום עם מצר יים ‪ .237‬בגזרה הסורית המשיכה האש לאורך כל חודשי החורף ‪ .‬במהלך‬
‫‪ .‬בסופו של דבר ‪ ,‬נשאו המאמצים‬ ‫"ל כבש את שיא החרמון ופרץ אליו דרך‬ ‫מרץ אף החריפה הלחימה וצה‬
‫המדיניים פרי ‪ ,‬וב‪ 31-‬במאי ‪ ,1974‬נחתם הסכם הפרדת כוחות שכלל הסכמה להחזרת השבויים ‪ ,‬נסיגה של צה "ל‬
‫משטחים מסוימים בגולן ‪ ,‬דילול של הכוחות הסורים והקמת כוח או "ם (אונדו "ף‪ )UNDOF ,‬שנועד לפקח על‬
‫ההסדרים‪.‬‬
‫בהיבט הצבאי נפתחה מלחמת יום הכיפורים בהפתעה שנבעה מן ה הערכות המוטעות‪ .‬צה "ל לא נערך כראוי בפני‬
‫האיום‪ ,‬ולראשונה מאז מלחמת העצמאות ‪ ,‬ניהלה מדינת ישראל קרב בלימה וניסתה לעצור כוחות אויב שחדרו‬
‫אל שטחה ‪ .‬למרות ההפתעה והישגי האויב בשלב הראשון ‪ ,‬הצליח צה "ל להתעשת ‪ ,‬להכיל את מתקפת האויב ‪,‬‬
‫ובהמשך לרכז כוחות להתקפת נגד ולעבור למתקפה בשטח האויב במטרה להשיג הכרעה ‪.‬‬
‫מבחינה צבאית זכתה ישראל בניצחון ‪ ,‬אך התחושות בארץ היו קשות ‪ .‬במלחמה נפלו כ‪ 2,200-‬חיילים‪ ,‬יותר מ‪-‬‬
‫‪ :‬ההפתעה‪,‬‬ ‫‪ 5,200‬נפצעו וכ‪ 300-‬נפלו בשבי ‪ .‬למרות ההישג הצבאי הביאה המלחמה לשבר בחברה הישראלית‬
‫הישגי האויב והאבדות הכבדות‪ ,‬סדקו את תדמיתו של צה "ל והביאו לערעור האמון במנהיגות הדרג המדיני ‪.‬‬
‫על רקע זה מונתה ב‪ 21-‬בנובמבר ועדת אגרנט ‪ ,‬ועדת חקירה ממלכתית‬
‫בראשות נשיא בית המשפט העליון ‪ ,‬השופט שמעון אגרנט ‪ ,238‬עליה הוטל‬
‫לחקור את הכנות צה "ל למלחמה ‪ ,‬את המידע המודיעיני שהתריע עליה ואת‬
‫מהלכיהם של הממשלה וצה "ל בימים הראשונים ללחימה ‪ .‬הוועדה מתחה‬
‫‪ .‬עם‬ ‫ביקורת על הדרג הצבאי אך נמנעה מלמתוח ביקורת על הממשלה‬
‫פרסום דו "ח הביני ים של ה וועדה‪ ,‬התפטר מתפקידו הרמטכ "ל‪ ,‬הודחו‬
‫ועדת אגרנט‬
‫משני‪,‬‬ ‫מתפקידם ראש אמ "ן ומספר קצינים באגף ‪ ,‬ומפקד פיקוד הדרום הועבר לתפקיד‬
‫ולבסוף פרש ‪ .‬כעבור שבוע החליטה להתפטר מתפקידה גם גולדה מאיר ‪ ,‬ראש הממשלה ‪ .‬הדי המלחמה הוסיפו‬

‫‪ 237‬על הסכם השלום עם מצרים‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.107‬‬

‫‪ 238‬שמעון אגרנט ‪ ,)1992-1906( ,‬משפטן‪ ,‬נשיאו השלישי של בית המשפט העליון ‪ .‬בשנת ‪ 1968‬קיבל את פרס ישראל לחקר המשפט ‪ ,‬ובשנת ‪1974‬‬
‫מונה לעמוד בראש ועדת אגרנט לחקר מלחמת יום הכיפורים ‪ .‬בשנות חייו האחרונות כיהן כנשיאה של "האגודה לזכויות האזרח "‪.‬‬
‫‪136‬‬
‫* גרסה שנייה‬
 ‫להשפיע באופן עמוק על הפוליטיקה ‪ ,‬התרבות והחברה הישראלית ‪ .‬מרבית ההיסטוריונים סבורים כי למלחמה זו‬
‫תפקיד מכריע ב‪"-‬מהפך" הפוליטי ב‪.239 1977-‬‬

‫‪ 7.5.7‬מבצע "יונתן" (כדור הרעם)‬

‫‪ ,‬החל להכות‬ ‫לצד "מלחמות התשה " שהתחוללו בגבול המצרי והסורי בשנים שלאחר מלחמת יום הכיפורים‬
‫בישראל גל טרור קשה ‪ .‬ב‪ 11-‬באפריל ‪ 1974‬נהרגו שמונה‪ -‬עשר ישראלים בהתקפת מחבלים על בית דירות בקריית‬
‫שמונה; ב‪ 15-‬במאי נהרגו עשרים וחמישה ישראלים בפעולת טרור שכוונה כלפי כיתת תלמידים במעלות‪.‬‬
‫ב‪ 27-‬ביוני ‪ ,1976‬נחטף מטוס שהיה בדרכו מ ישראל לפריז לאחר חניית ביניים באתונה ‪ .‬זמן קצר לאחר ההמראה‬
‫מאתונה‪ ,‬השתלטו ארבעה מחבלים על המטוס ו לאחר עצירה בלוב ‪ ,‬ניתבו אותו לאנטבה שבאוגנדה ‪ .‬הנוסעים‬
‫הורדו מן המטוס ורוכזו בטרמינל הישן של נמל התעופה תחת משמר חיילים אוגנדים ‪ .‬בהמשך‪ ,‬הופרדו הנוסעים‬
‫הישראלים והיהודים משאר הנוסעים ורוכזו באולם נפרד ‪ .‬החוטפים דרשו תמורת שחרורם ‪ -‬שחרור של מחבלים‬
‫הכלואים בישראל‪ ,‬בקניה ובמספר מדינות אירופ איות‪ ,‬וכן‪ ,‬כופר בסך חמישה מיליון דולר מצרפת ‪ .‬במהלך הימים‬
‫הבאים שוחררו החטופי ם הזרים ונותרו הישראלים והיהודים ‪.‬‬
‫ממשלת ישראל בחנה מספר אפשרויות לפעולה ובכלל זאת אפשרות לפעולה‬
‫‪ ,‬ולאחר איסוף‬ ‫צבאית‪ .‬על המטכ "ל הוטלה המשימה להכין פעולה אפשרית‬
‫מודיעיני מאומץ התגבשה תכנית פעולה ‪ .‬הכוחות הוטסו לבסיס "אופיר"‬
‫הממוקם בסיני‪ ,‬ועם אישורה הסופי של הממשלה ‪ ,‬החלו את דרכם לאנטבה‪.‬‬
‫‪ .‬כוח‬ ‫הטיסה עברה ללא תקלות והמטוסים נחתו בשדה התעופה ללא הפרעה‬
‫‪ ,‬הצליח להפתיע את‬ ‫שחרור החטופים יצא מיד אל עבר הטרמינל הישן‬
‫המחבלים ולשחרר את החטופים ; החיילים האוגנדים שהיו במקום נהרגו או‬ ‫המטוס עליו בני הערובה המשוחררים‬
‫נוחת בנמל התעופה בן‪-‬גוריון‪.‬‬
‫ברחו‪ .‬החטופים הועלו על אחד המטוסים ועם סיום משימותיהם ‪ ,‬התפנו גם שאר‬
‫גוריון‪.‬‬ ‫הכוחות במטוסים אחרים ‪ .‬לאחר נחיתת תדלוק בניירובי ‪ ,‬נחתו המטוסים בשלום בנמל התעופה בן‪-‬‬
‫הפעולה שהתרחשה במרחק של כארבעת‪ -‬אלפים קילומטר משטח ישראל ‪ ,‬נחשבת ל אחת מן הפעולות הנועזות‬
‫‪.‬‬ ‫ביותר של צה "ל‪ .‬נחיתת החטופים בישראל עוררה התרגשות רבה והמונים באו לקבל את פניהם בשדה התעופה‬
‫סיפור המבצע סוקר בהרחבה בכלי התקשורת בעולם ‪.‬‬

‫‪ 7.5.8‬מבצע "ליטני"‬
‫גל הטרור שפגע בישראל לאחר מלחמת יום הכיפורים ‪ ,‬הלך וגבר ‪ ,‬וחטיפת המטוס שהוביל ה ל"מבצע יונתן "‪,‬‬
‫היוותה את אחד משיאיו ‪ .‬ב‪ 11-‬במרץ ‪ 1978‬בוצע פיגוע חמור במיוחד ב כביש החוף (פיגוע "אוטובוס הדמים ")‪ ,‬וזה‬
‫היווה את אחד הזרזים להחלטת הממשלה לצאת לפעולה נרחבת כנגד בסיסי הטרור בדרום לבנון ‪.‬‬
‫באזור זה הלך והתבסס ‪ ,‬החל משנות השישים ‪ ,‬מרכז טרור שכלל מחנ ות אימונים ‪ ,‬מפקדות ומתקנים שונים‬
‫"ספטמבר‬ ‫ששימשו את המחבלים ‪ .‬מאז ספטמבר ‪ ,1970‬התחזק המרכז בעקבות גירוש המחבלים מירדן ב‪-‬‬
‫השחור" ‪ .240‬ב‪ 1975-‬פרצה בלבנון מלחמת אזרחים במהלכה הפעילו המחבלים ‪ ,‬שמספרם גדל בהיתר של הסורים ‪,‬‬
‫לחץ כבד על הנוצרים בכפרים הסמוכים לגבול ישראל ‪ .‬הנוצרים התארגנו בשלוש מובלעות ‪ ,‬ובצר להם פנו לעזרת‬
‫מדינת ישראל‪ .‬ישראל הושיטה להם סיוע צבאי מוגבל ופתחה את "הגדר הטובה "‪ 241‬לצורך מתן סיוע הומניטרי ‪.‬‬
‫כך‪ ,‬במקביל להתחזקותם של ארגוני הטרור ‪ ,‬התחזק הקשר בין ישראל לבין גורמים נוצרי ים בלבנון ‪ ,‬והחל מ‪-‬‬

‫‪239‬‬
‫על המהפך הפוליטי‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.106‬‬
‫‪ 240‬ראה עמ' ‪.167‬‬
‫תגוררו בסמוך לגבול ‪ .‬לאורך גדר הגבול‬ ‫‪ 241‬מדיניות הגדר הטובה הייתה מדיניות בה נקטה ישראל ביחס לאזרחים הנוצרים של לבנון שה‬
‫הוקמו תחנות בהן טיפלו רופאים מישראל באזרחים נוצרים לבנונים ‪ .‬ישראל אישרה להם לעבוד בתחומיה וסייעה ביצוא תוצרת האזור דרך‬
‫חיפה‪.‬‬
‫‪137‬‬
‫* גרסה שנייה‬
 ‫‪ 1977‬הפך הקשר עמם לרשמי‪.‬‬
‫בליל ה ‪ 14-‬במרץ ‪ 1978‬נפתח מבצע צבאי רחב בדרום לבנון ‪ .‬הוא החל בהפצצה מן האוויר ובהרעשה ארטילרית‪,‬‬
‫שחיפו על כניסה קרקעית רחבת היקף בארבע ה צירים‪ .‬תוך זמן קצר השתלט צה "ל על שטח נרחב בדרום לבנון‬
‫שנמתח מקו הגבול ועד לנהר הליטני ‪ .‬המבצע הביא למנוסה של גורמי טרור רבים צפונה ‪ ,‬ובמהלך הימים הבאים‬
‫טוהרו בסיסי מחבלים מרכזיים בגזרה ‪ .‬בתגובה על פעילות צה "ל ירו ארגוני הטרור "קטיושות " אל‪ -‬עבר י ישובי‬
‫הצפון‪.‬‬
‫ב‪ 21-‬במרץ הורה שר הביטחון לכוחות צה "ל להתחיל בנסיגה מלבנון‪ ,‬וזו נעשתה בשלבים והושלמה ב ‪ 13-‬ביוני‬
‫‪ .1978‬כתוצאה מ ן הפעולה נוצרה מציאות חדשה בדרום לבנון ‪ .‬ארגוני הטרור הורחקו מן הגבול באמצעות כוח‬
‫משימה מיוחד של האו "ם שהוצב לאורכו (יוניפי "ל‪ .)UNIFIL ,‬בנוסף‪ ,‬המליצ יות הנוצריות שהתחזקו בעקבות‬
‫‪ .‬על אף ההצלחה בחיסול‬ ‫הפעולה והיו נאמנות לישראל ‪ ,‬הבטיחו גם הן את הרחקתם של גורמי טרור מן הגבול‬
‫האוטונומיה של ארגוני הטרור ‪ ,‬התברר כי השקט שהשתרר היה זמני בלבד ‪ ,‬הגזרה התחממה שוב ו כעבור מספר‬
‫שנים‪ ,‬פתח צה "ל במבצע צבאי נוסף שהפעם הפך למלחמה – מלחמת שלום הגליל ‪.‬‬

‫‪ 7.5.9‬מלחמת שלום הגליל‬

‫(אות מלחמת שלום הגליל)‬

‫ראש המטה הכללי‪:‬‬ ‫שר הביטחון‪:‬‬ ‫ראש הממשלה‪:‬‬

‫רפאל איתן‬ ‫אריאל שרון‬ ‫מנחם בגין‬
‫‪ 6‬ביוני ‪ 31 – 1982‬באוגוסט ‪1982‬‬
‫‪ 7.5.9.1‬הרקע לפרוץ המלחמה‬
‫מבצע "ליטני" שנערך במרץ ‪ ,1978‬הביא לדחיקת המחבל ים אל מצפון לליטני ‪ ,‬ליצירת רצועה נוצרית באזור דרום‬
‫לבנון (אד"ל) ולהצבת כוח או"ם באזור ; אך עם זאת ‪ ,‬המחבלים המשיכו ב פעולתם‪ .‬פעילות זו הגיעה לשיא ביולי‬
‫אל שטח ישראל ‪ .‬צה"ל הגיב בירי ארטי לרי‬ ‫‪ 1981‬כאשר במשך עשרה ימים נורו קרוב לאלפיים טילים ופגזים‬
‫צות הברית‪ .‬ההסכם אמנם נשמר‬ ‫ותקיפות מטוסים ‪ .‬לקראת סוף החודש הושג הסכם הפסקת אש בתיווך אר‬
‫בגזרת לבנון ‪ ,‬אך המחבלים ראו עצמם חופשיים לפעול בגזרות אחרות ‪ .‬ב‪ 3-‬ביוני ‪ 1982‬ניסתה חוליית מחבלים‬
‫להתנקש בחיי שגריר ישראל בלונדון ‪ ,‬שלמה ארגוב ‪ .242‬ישראל ה גיבה בתקיפת מטרו ת מחבלים בלבנון ואלו הגיבו‬
‫בירי על י ישובי הצפון ‪ .‬ההסלמה ה י יתה מהירה והממשלה הורתה לצה "ל ל צאת לפעולה שמטרתה הרחקת‬
‫המחבלים מן הגבול אל מעבר ל טווח הירי‪ ,‬תוך הימנע ות מתקיפת הכוחות הסוריים בלבנון אלא אם אלה י פתחו‬
‫במתקפה‪.‬‬
‫בפעולה זו ביקשה ישראל לפגוע בצורה קשה בא רגוני המחבלים בלבנון ובאמצעות דחיקתם ‪ ,‬להבטיח את השקט‬
‫ביישובי הצפון ‪ .‬מטרות נוספות היו לבלום את ההשפעה והמעורבות הסורית בלבנון ולחזק את הכוחות הנוצרי ים‬
‫במדינה באופן שיביא לכינון ממשל לבנוני אוהד ש יחתור להסדר שלום עם ישראל ‪.‬‬

‫נגמ"ש של צה"ל באזור דרום לבנון‪ ,‬יוני ‪. 1982‬‬

‫‪ 7.5.9.2‬מהלך המלחמה‬
‫הלחימה החלה בבוקר יום ראשון ‪ 6 ,‬ביוני ‪ ,1982‬בתקיפה אווירית‬

‫‪ 242‬שלמה ארגוב (‪ )2003-1929‬שימש סמנכ" ל משרד החוץ ושגריר ישראל במדינות רבות ‪ .‬ב‪ 1979-‬התמנה לתפקיד שגריר ישראל בבריטניה‬
‫וביוני ‪ 1982‬ניסתה חוליית מחבלים להתנקש בחייו ופצעה אותו אנושות ‪ .‬ב‪ 2003-‬נפטר לאחר כעשרים ואחת שנים בהן היה בתרדמת ‪.‬‬
‫‪138‬‬
‫* גרסה שנייה‬
‫בציר החוף ‪ ,‬ברמת נבטיה ובמורדות‬ ‫של חיל הא וויר‪ .‬לקראת הצהרים חדרו שלושה כוחות אוגדתיים ללבנון –‬
‫המערביים של החרמון ‪ .‬בלילה הונחת מ הים כוח נוסף ‪ ,‬מצפון לצידון ‪ ,‬ואוגדה נוס פת עלתה לרמת נבטיה והחלה‬
‫לנוע דרך הרי השוף אל‪-‬עבר כ ביש בי ירות‪-‬דמשק‪ .‬על ציר החוף נעו הכוחות לכיוון בי ירות‪ ,‬תוך לחימה קשה‬
‫בריכוזי המחבלים בצור ובצידון ‪.‬‬
‫במהלך הלחימה נעזרה ישראל בכוחות נוצריים מקומיים שאורגנו עוד קודם לכן במסגרת מליציונית שכונתה‬
‫צבא דרום לבנון (צד"ל)‪ .‬ב‪ 9-‬בחודש החלה הלחימה גם כ נגד כוחות סוריים ששהו בלבנון ‪ .‬זאת לאחר שאלה‬
‫תגברו את מערכיהם ‪ ,‬סייעו למחבלים והפגיזו את כוחות צה"ל‪ .‬חיל הא וויר פגע בסוללות טילי הקרקע‪ -‬אוויר‬
‫(טק"א) ובחיל האו ויר הסורי ו כך השיג עליונות אווירית בזירה ‪ .‬כוחות נוספים נכנסו ללבנון ‪ ,‬בגזרה המזרחית ‪,‬‬
‫הבקיעו את המערך הסורי והתקדמו עד אזור בקעת הלבנון (הבקעא)‪.‬‬
‫לאורך הלחימה קראה מועצת הביטחון של האו "ם להפסקת אש וגם ארה "ב לחצה בכיוו ן זה ‪ .‬ב‪ 11-‬ביוני הורתה‬
‫; אך זו הייתה רופפת ‪ ,‬ושני הצדדים המשיכו בפעילות ‪.‬‬ ‫ישראל לכוחותיה לחדול מלחימה והחלה הפסקת אש‬
‫כוחות צה " ל המשיכו בלחימה בעיקר באזור ביירות ‪ ,‬תפסו עמדות מסביב לעיר ולבסוף גם כבשו את דרום העיר‬
‫ואת שדה התעופה שלה ‪ .‬באמצע אוגוסט הושג הסכם על פ ינוי המחבלים והסורים מבי ירות‪ ,‬ופינוי זה הושלם עד‬
‫סוף החודש (‪ 31‬באוגוסט – סוף המלחמה )‪.‬‬

‫‪ 7.5.9.3‬תוצאות המלחמה‬
‫עם פינוי המחבלים מב יירות ובחירתו של בשיר ג 'ומאייל מנהיג הנוצרים לנשיא לבנון (‪ 23‬באוגוסט ‪ ,)1982‬דומה‬
‫היה כי צפוי להיפתח עידן חדש ביחסים ע מה‪ .‬אולם כשלושה שבועות לאחר היבחרו ‪ ,‬ובטרם נכנס לתפקידו ‪ ,‬נרצח‬
‫ג'ומאייל בפיצוץ המטה שלו בביירות ‪ .‬בעקבות הרצח תפס צה "ל עמדות נוספות באזור מערב בי ירות‪ ,‬בסיוע צבא‬
‫דרום לבנון ‪ .‬במסגרת המבצע הוטל על הפלנגות לטהר את מחנות הפליטים שבאזור מלוחמים של ארגוני הטרור‬
‫הפלסטינים‪ .‬כניסת הפלנגות למחנות (החל מה‪ 16 -‬בספטמבר)‪ ,‬הפכה במהרה לטבח שבו נרצחו מאות מתושבי‬
‫‪ ,‬נתפסה ישראל כמי‬ ‫המחנה ‪ :‬הטבח בסברה ושתילה ‪ .‬על אף שכוחות ישראליים לא היו מעורבים בטבח‬
‫‪ .‬בעקבות האירועים הקשים נסוגה ישראל‬ ‫שאחראית לו ‪ ,‬והאירועים עוררו ביקורת קשה בארץ ומחוצה לה‬
‫ידי גורמים מכל קצוות הקשת‬ ‫מביירות ב‪ 17 -‬בספטמבר‪ .‬הטבח ז עזע את הציבור בארץ וגונה בחומרה על‪-‬‬
‫הפוליטית‪ .‬ב‪ 25-‬בספטמבר התקיימה בכיכר מלכי ישראל הפגנת המונים כנגד הטבח שסימלה את שיאה של‬
‫המחאה הציבורית כנגד המלחמה ‪ .‬בעקבות המחאה הוקמה בראשית נובמבר ועדת כהן ‪ ,‬ועדת חקירה ממלכתית‬
‫לבירור האירועים ‪ .‬הוועדה קבעה כי כוחות צה " ל לא היו מעורבים בטבח בשום שלב אך על ישראל מוטלת‬
‫אחריות עקיפה מאחר שהיא הייתה זו ששלטה בשטח ‪ .‬הוועדה מתחה ביקורת קשה על הרמטכ "ל‪ ,‬רא"ל רפאל‬
‫איתן ‪ 243‬ועל מפקד פיקוד הצפון ‪ ,‬אלוף אמיר דרורי והסיקה מסקנות אישיות לגב י שר הביטחון ‪ ,‬אריאל שרון ‪.244‬‬
‫המטרה הצבאית הראשונית ‪ ,‬הרחקת כוחות המחבלים מגבול ישראל והרס התשתית שלהם ‪ ,‬הושגה ‪ .‬בדרום לבנון‬
‫הוקם אזור בשליטת הנוצרים ‪" ,‬אזור דרום לבנון " (אד"ל) ששימש כאזור חיץ וחוזק "צבא דרום לבנון " (צד"ל)‪,‬‬
‫שפעל בשיתוף פעולה עם ישראל‪ .‬אך בחברה בי שראל התגלו מחלוקות קשות באשר לנחיצות המלחמה ‪ ,‬בייחוד‬
‫עם התארכות השהות בלבנון ‪ .‬לאחר שניסיונות לכונן הסכם עם ממשלת לבנון העלו חרס ‪ ,‬החליטה הממשלה‬
‫בסוף ‪ 1984‬על נסיגה הדרגתית גם בלא הסכם שבוצעה בין החודשים פברואר‪ -‬יוני ‪ .1985‬לאחריה נוצרה בדרום‬
‫לבנון רצועת הביטחון שנועדה להוות אזור חיץ ‪ ,‬ולהקשות על פעילות טרור כנגד ישראל ‪ .‬ברצועה שלט צד "ל‬
‫ונוכחות צה "ל ברחביה הייתה מצומצמת באופן יחסי ‪.‬‬
‫בהדרגה הפכה הרצועה ליעד לפיגועי ם וגם ירי הרקטות אל‪ -‬עבר י ישובי הגליל ‪ ,‬לא פסק ‪ .‬את המאבק בישראל‬
‫הוביל‪ ,‬החל משנת ‪" ,1988‬חיזבאללה" (מערבית‪ :‬צבא האל )‪ ,‬ארגון שיעי קיצוני שהחריף את הפעולה נגד ישראל ‪,‬‬

‫‪243‬‬
‫על רפאל איתן‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.138‬‬
‫‪ 244‬על אריאל שרון‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.131‬‬
‫‪139‬‬
‫* גרסה שנייה‬
‫תקף מוצבים‪ ,‬ביצע מארבים לסיורים ‪ ,‬הניח מטעני חבלה על הצירים ואף ביצע פיגועים בעורף ישראל ‪ .‬צה"ל הגיב‬
‫נרחבים יותר על‪ -‬מנת למנוע את הפגיעה בחייליו וב יישובי הצפון ‪ ,‬המרכזיים‬ ‫באש ואף פתח במספר מבצעים‬
‫שבהם הי ו " מבצע דין וחשבון " ( ‪ )1993‬ו"מבצע ענבי זעם " ( ‪ .) 1996‬בעקבות המבצעים נחתמו הסכמי הבנות‬
‫שהביאו לרגיעה זמנית ‪ ,‬אך גם הם לא הביאו להפסקת העימות ‪ .‬לאור התמשכות הלחימה ומספר הנפגעים הגבוה ‪,‬‬
‫החריף הדיון הציבורי בישראל סביב המשך השהייה בלבנון‪ .‬ב‪ 24-‬במאי ‪ ,2000‬קרוב לשמ ונה‪ -‬עשרה שנ ים לאחר‬
‫פרוץ מלחמת שלום הגליל ‪ ,‬נסוג צה "ל באופן מלא מלבנון ‪ ,‬בהוראתו של ראש הממשלה אהוד ברק ‪ .245‬בעקבות‬
‫הנסיגה התמוטט צד "ל‪ ,‬ארגון החיזבאללה השתלט על דרום לבנון ובגבול השתרר שקט יחסי שהופר מפעם לפעם ‪.‬‬

‫‪ 7.5.10‬האינתיפאדה הראשונה‬
‫‪ .‬בציבור‬ ‫החל ממלחמת ששת‪ -‬הימים התנהלו חייהם של התושבים הערבים ביהודה ושומרון תחת ממשל צבאי‬
‫הישראלי היו הדעות חלוקות ביחס לאופן בו יש לנהוג בשטחי יהודה ‪ ,‬שומרון ורצועת עזה ‪ .‬לצד מי שביקשו לספח‬
‫את השטחים ופעלו על‪ -‬מנת להגדיל את ההתיישבות היהודית בהם ‪ ,‬היו מי שביקש ו לנסות ולמסור אותם כחלק‬
‫"תכנית אלון "‪ ,‬ועל‪-‬פיה ישראל תתמקד‬ ‫מהסכם לירדנים ‪ .‬הצעת ביניים הייתה הצעתו של יגאל אלון שכונתה‬
‫בהתיישבות בכיסי שטח ריקים יחסית ובעלי חשיבות ב י טחונית שיסופחו לשטחה ‪.‬‬
‫במהלך שנות השמונים אירעו בערי הגדה ורצועת עזה מספר אירועים אלימים ‪ ,‬ומספר ני סיונות פיגוע יצאו מהם‬
‫התקוממות עממית וכונו בערבית אינתיפאדה‬ ‫אל שטח ישראל ‪ .‬בסוף ‪ 1987‬החלו מהומות שהתפתחו לכדי‬
‫(מילולית‪ :‬התנערות)‪ .‬המהומות פרצו באופן ספונטני בעקבות תאונת דרכים שבה נהרגו ארבעה פלסטינים‬
‫ברצועת עזה ‪ ,‬והם התפשטו גם ליהודה ושומרון‪ .‬בתוך זמן קצר קמה בשטחים הנהגה שכיוונה את הפעילות‪,‬‬
‫שלבשה בהדרגה שתי פנים‪ :‬פעילות אקטיבית שכללה הפרות סדר המוניות‪ ,‬הפגנות‪ ,‬יידויי אבנים ופיגועים‬
‫מסוגים שונים ; ופעילות פסיבית שהתבטאה בשביתות‪ ,‬בחרם על תוצרת ישראלית‪ ,‬בהחרמת מוסדות השלטון‬
‫ובמרי אזרחי‪.‬‬
‫עם פרוץ האינתיפאדה הופתע צה "ל מהיקף האירועים ומחומרתם‪ ,‬והכוחות שבשטח לא היו ערוכים לטפל בהם‬
‫מבחינת סדר הכוחות‪ ,‬האמצעים וההכשרה ; השימוש באש חיה‪ ,‬בראשית האירועים‪ ,‬הביא לנפגעים רבים בצד‬
‫הפלסטיני‪ .‬בהמשך האירועים נערך צה "ל מחדש – תוגברו הכוחות‪ ,‬הוקמו יחידות מיוחדות ומפקדות חדשות וכן‬
‫גם פותחו אמצעים ושיטות כדי להתמודד עם המצב‪ .‬הפעילות כללה סיורים‪ ,‬מחסומים ‪ ,‬תצפיות ומעקב‪ ,‬פעילות‬
‫סמויה‪ ,‬הטלת עוצר‪ ,‬מעצרים וחיפושים אחר מבוקשים ואמצעי לחימה ‪ ,‬גירוש פעילים ועוד‪.‬‬
‫בעקבות פעילותו האינטנסיבית של צה"ל‪ ,‬נרשמה ירידה מסוימת ברמת האלימות‪ ,‬אך לא היה בה כדי לחסל את‬
‫ההתקוממות לחלוטין‪ .‬הפרות הסדר דעכו באופן משמעותי לאחר מלחמת המפרץ‪ ,‬בחורף ‪ ,1991‬עם ראשיתו של‬
‫‪ ,‬במסגרת תהליך אוסלו שיצר את הרשות‬ ‫התהליך המדיני ‪ ,‬תחילה במסגרת תהליך מדריד ובהמשך‬
‫הפלסטינית ‪.246‬‬

‫‪ 7.5.11‬אירועי "גאות ושפל" (האינתיפאדה השנייה)‬

‫לאחר החתימה על הסכמי אוסלו השתררו מספר שנים של שקט יחסי שהופר‬ ‫זירת פיגוע בחיפה‬
‫מפעם לפעם בפיגועים בעורף ישראל ‪ .‬ב‪ 28-‬בספטמבר ‪ 2000‬עלה ח בר הכנסת‬
‫וראש האופוזיציה ‪ ,‬אריאל שרון ‪ ,‬לביקור מתוכנן בהר הבית ‪ .‬הביקור זכה לסיקור‬
‫‪ .‬זו התפשטה‬ ‫את האות להתפרצות אלימה בירושלים‬ ‫תקשורתי נרחב ונתן‬
‫‪ ,‬גלשה ל רצועת עזה ‪ ,‬ואף חדרה לתחומי‬ ‫במהירות ברחבי יהודה ושומרון‬

‫‪245‬‬
‫על אהוד ברק‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.130‬‬
‫‪ 246‬על תהליך מדריד‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪ ; 108‬על תהליך אוסלו‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.108‬‬
‫‪140‬‬
‫* גרסה שנייה‬
‫ישראל‪ .247‬הפלסטינים כינו את האירועים "אינתיפאדת אל‪ -‬אקצא" או "האינתיפאדה השנייה "‪ ,‬בצה"ל הם כונו‬
‫אירועי "גאות ושפל "‪.‬‬
‫מבחינת ישראל האינתיפאדה השנייה התאפיינה בהיותה עימות אלים‪ ,‬ממושך‪ ,‬ועם זאת מוגבל‪ .‬בצד הפלסטיני‬
‫בלט המאמץ הממוקד לפגוע באוכלוסייה האזרחית הישראלית‪ .‬הפרות הסדר ופיגועי הירי של החודשים‬
‫הראשונים‪ ,‬הפכו במהירות לעימות מזוין‪ ,‬וארגוני המחבלים ומנגנוני הרשות הפלסטינית‪ ,‬השתתפו בו באופן‬
‫פעיל‪ .‬הפלסטינים נקטו מגוון שיטות פעולה – פיגועי התאבדות בעורף ישראל‪ ,‬שהיו מרכיב מרכזי בפעילות וגרמו‬
‫לשיעור הנפגעים הגבוה ביותר; ירי לעבר יישובים ישראליים‪ ,‬ובולט במיוחד הירי לעבר שכונת גילה בירושלים ;‬
‫פיגועי ירי לעבר תחבורה ישראלית בצירים שהיו מאפיין בולט ביהודה שומרון ו כן גם ירי תלול מסלול ‪ ,‬מרגמות‬
‫וטילי "קסאם " שכוון ברובו לעבר יישובים ישראליים בחבל עזה‪ .‬אירוע בולט אחר היה ההתנקשות באישיות‬
‫פוליטית – רצח השר‪ ,‬רחבעם זאבי‪ ,‬במלון בירושלים‪ ,‬ב ‪ 17-‬באוקטובר ‪.2001‬‬
‫אף שישראל הייתה מודעת להתפתחויות האפשריות‪ ,‬איש לא ציפה למערכת טרור אינטנסיבית וממושכת‬
‫שתתמקד בפגיעה במרכזי אוכלוסייה בישראל‪ .‬לנוכח לימוד לקחי העבר‪ ,‬ולאחר הצטיידות ואימון‪ ,‬היה צה" ל‬
‫ערוך לקדם התפרצויות אלימות‪ ,‬אולם העורף האזרחי הופתע וחלף זמן בטרם ננקטו הצעדים הדרושים בתחום‬
‫ביטחון הפנים‪.‬‬
‫כך הפכה בהדרגה הזירה הפלסטינית לזירת הלחימה העיקרית‪ ,‬ובה השקיעה ישראל את המאמץ המרכזי‪ .‬בשלב‬
‫הראשון התמקד המאמץ בהגנה‪ ,‬ובניסיון לצמצם את היקף העימות‪ .‬הפעילות ההתקפית הייתה מוגבלת‪ ,‬וזאת‬
‫בשאיפה להחזיר את הרשות הפלסטינית לנתיב המשא ומתן‪ .‬בהמשך הורחבה הפעילות ההתקפית נגד תשתיות‬
‫הטרור‪ ,‬וכללה גם סיקולים ממוקדים של מנהיגיו ‪.‬‬
‫חודש מרץ ‪ 2002‬היה קטלני במיוחד ובמהלכו נרשם מספר שיא של פיגועים; ב‪ 27-‬בחודש‪ ,‬ליל הסדר ‪ ,‬התרחש‬
‫פיגוע קשה במיוחד במלון "פארק" בנתניה‪ .‬בעקבות הפיגוע החליטה ממשלת ישראל לצאת למבצע נרחב כדי‬
‫להכות בתשתיות הטרור בשטחי הרשות הפלסטינית‪ .‬לראשונה מאז תחילת העימות‪ ,‬אושר גיוס נרחב של כוחות‬
‫מילואים‪ ,‬ובבוקר ה‪ 29-‬במרץ יצא צה "ל ל"מבצע חומת מגן"‪ .‬היעד הראשון היה העיר רמאללה‪ ,‬שבה שכנו בנייני‬
‫השלטון של הרשות הפלסטינית (מתחם המוקטעה )‪ .‬הכוחות השתלטו על העיר‪ ,‬הטילו מצור על המוקטעה והרסו‬
‫את המבנים‪ ,‬למעט זה בו שכנה לשכתו של ערפאת ‪ .‬הקרב הקשה ביותר במבצע התנהל במחנה הפליטים של ג'נין‪,‬‬
‫במהלכו נהרגו עשרים ושלושה חיילים ‪ .‬כוחות צה "ל גם נכנסו ופעלו בשכם ‪ ,‬בית‪ -‬לחם וטול כארם ‪" .‬מבצע חומת‬
‫מגן" היווה שינוי בדפוס הפעולה – השתלטות על שטחי הרשות הפלסטינית ‪ ,‬פגיעה קשה בתשתיות טרור והשגת‬
‫חופש פעולה לצה"ל ביהודה ושומרון ‪ .‬בשנת ‪ 2003‬החלה ישראל בהקמתה של גדר הפרדה ‪ ,‬שתחצוץ בין ריכוזי‬
‫האוכלוסייה הפ לסטיניים לריכוזי האוכלוסייה היהודי ים במטרה לצמצם את האפשרות של גורמי טרור לחדור‬
‫אל שטח ישראל‪.‬‬
‫יש‬ ‫כתוצאה מפעילות צה "ל ובניית הגדר ‪ ,‬דעכה הפעילות האלימה ‪ .‬אין מועד סיום ברור של האינתיפאדה –‬
‫‪ ,2004‬או עם ההתנתקות באוגוסט ‪ ; 2005‬אחרים מאחרים‬ ‫המציינים את הסיום עם מותו של ערפאת בנובמבר‬
‫את סיום האינתיפאדה ל יולי ‪ ,2007‬עת הושג הסכם לפיו ‪ ,‬המבוקש ים בשטחי יהודה ושומרון הניחו את נשקם ‪.‬‬

‫‪ 247‬פרק זה עוסק באירועים שהתרחשו בשטחי יהודה ושומרון ‪ .‬באותה העת התרחשו אירועים אלימים אף בקרב ערביי ישראל ‪ .‬באשר‬
‫לאירועים אלה‪ ,‬שכונו "אירועי אוקטובר "‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.113‬‬
‫‪141‬‬
‫* גרסה שנייה‬
 ‫‪ 7.5.12‬מלחמת לבנון השנייה‬

‫(אות מלחמת לבנון השנייה)‬

‫שר הביטחון‪:‬‬ ‫ראש הממשלה‪:‬‬

‫ראש המטה הכללי‪:‬‬
‫עמיר פרץ‬ ‫אהוד אולמרט‬
‫דן חלוץ‬
‫‪ 6‬ביוני ‪ 31 – 1982‬באוגוסט ‪1982‬‬
‫‪ 7.5.12.1‬הרקע לפרוץ המלחמה‬
‫ב‪ 24 -‬במאי ‪ ,2000‬השלים צה "ל את פינוי כוחותיו מלבנון ונערך על הגבול הבינלאומי ‪ .‬צבא דרום לבנון התפרק‬
‫ונטש את עמדותיו ‪ ,‬ממשלת לבנון נמנעה מלפרוס את צבאה בשטח שפונה ‪ ,‬ו חיזבאללה השתלט על האזור והתייצב‬
‫על הגבול עם ישראל ‪ .‬הארגון הצהיר כי ישראל מחזיקה עדיין שטח לבנוני ‪" ,‬חוות שבעא " השוכנת באזור הר דב ‪,‬‬
‫ולכן‪ ,‬המשך הלחימה נגדה הוא לגיטימי ועל‪ -‬רקע זה ביצע מספר פעולות טרור וחטיפה בגבול לבנון ‪.‬‬
‫ב‪ 25-‬ביוני ‪ 2006‬תקפה חולייה של ארגון החמאס בעזה צוות טנק ב סמוך לכרם שלום ‪ ,‬הרגה שניים מאנשי הצוות‬
‫וחטפה את אחד מאנשיו ‪ .‬צה "ל הגיב במבצע נרחב ברצועת עזה (מבצע "גשמי קיץ ")‪ ,‬ובעוד מבצע זה בעיצומו ‪,‬‬
‫הציבה חוליית חיזבאללה ‪ ,‬ב‪ 12 -‬ביוני ‪ ,2006‬מארב לסיור צה "ל ש פטרל בגזרת הר דב ‪ ,‬הרגה שלושה לוחמים‬
‫‪ ,‬שחרור של אסירים לבנוניים ופלסטיני ים‬ ‫וחטפה שניים נוספים ‪ .‬חיזבאללה דרש תמורת שחרור החטופים‬
‫הכלואים בישראל‪.‬‬

‫‪ 7.5.12.2‬מהלך המלחמה‬
‫לאחר החטיפה התכנסה הממשלה ואישרה‬
‫פעולה נרחבת בלבנון במטרה לפגוע‬
‫בחיזבאללה ולהעמיד את ממשלת לבנון על‬
‫המתבצעת‬ ‫הטרור‬ ‫אחריותה לפעילות‬
‫מתחומה‪ .‬בשמונת הימים הראשונים של‬
‫הלחימה‪ ,‬תקפו מטוסי חיל האו ו יר מטרות‬
‫של ארגון ה חיזבאללה וכן מטרות תשתית‬
‫טור חיילי צה"ל נכנס ללבנון‪ .‬צילום‪ :‬צחי זקס‬
‫בלבנון‪ .‬חיזבאללה הגיב בירי טילים לשטח‬
‫ישראל שגרמו לנזקים והסבו אבדות ‪ .‬בימים אלו הונחתה גם אש ארטילרית של צה " ל על מטרות סמוכות לגבול‬
‫אך הפעילות הקרקעית הי יתה מצומצמת ‪.‬‬
‫החל מה‪ 20 -‬ביולי החלו‪ ,‬לצד תקיפות המטוסים והירי הארטילרי ‪ ,‬גם מאמצים קרקעיים אל‪ -‬עבר כפרים ששימשו‬
‫בסיסי מחבלים ‪ ,‬במגמה לפגוע בכוחות חיזבאללה ‪ .‬אך פעילות זו הייתה מוגבלת יחסית מתוך כוונה להניע‬
‫מאמצים מדיניים שיובילו להפסקת אש ‪ .‬החל מה‪ 30 -‬ביולי הופעלו כוחות מילואים במגמה להרחיב את הפעילות‬
‫הקרקעית לעומק השטח ‪ ,‬כדי לשבש את פעילות ה חיזבאללה ואת ירי הטילים לשטח ישראל‪ .‬בימים הבאים‬
‫אמנם נערכו מספר פשיטות ‪ ,‬אך הרחבת המהלך הקרקעי הושהתה כדי לאפשר התקדמות מדיני ת‪.‬‬
‫ב‪ 7-‬באוגוסט אושרה הרחבת הפעולה הקרקעית להשתלטות על המרחב שעד נהר הליטני ‪ .‬בשל ה יערכות הכוחות‬
‫ומטעמים מדיניים ‪ ,‬התעכב הביצוע עד ה‪ 11 -‬באוגוסט‪ .‬בלחימה נטלו חלק ארבעה כוחות אוגדתיים שנתקלו‬
‫בהתנגדות קשה ו ני הלו קרבות כבדים ‪ .‬המהלך כולו התנהל בצל הדיונים במועצת הביטחון והפסקת האש הקרבה‬
‫שנכנסה לתוקף ב‪ 14 -‬באוגוסט‪ .‬לאורך כל תקופת הלחימה נורו מטחי רקטות לעבר יישובי ישראל ‪.‬‬

‫‪142‬‬
‫* גרסה שנייה‬
 ‫‪ 7.5.12.3‬תוצאות המלחמה‬
‫המטרה הצבאית המרכזית של הרס תשתיות חיזבאללה בדרום לבנון ‪ ,‬והרחקתו מגבול ישראל ‪ ,‬הושגה בעיקרה ‪.‬‬
‫צבא לבנון נפרס ב אזורים הסמוכים לגבול ‪ ,‬וכוח יוניפי "ל הפועל באזור ‪ ,‬חוזק‪ .‬יחד עם זאת ‪ ,‬על אף שאיבד את‬
‫מאחזיו בגבול הצפון וספג מכה חזקה ‪ ,‬ארגון החזבאללה לא הוכרע במהלך המלחמה ‪ ,‬והחיילים החטופים בהם‬
‫החזיק‪ ,‬לא שוחררו ‪ .‬העורף הישראלי נחשף למטחי רקטות וטילים שהגיעו עד מעבר לחיפה‪ ,‬הסבו אבדות ונזקים‬
‫ושיבשו את מהלך החיים הסדיר ‪ .‬במהלך המלחמה נפלו מאה עשרים ואחת חיילים‪ ,‬וארבעים וארבעה אזרחים ‪.‬‬
‫בתמורה לשחרור‬ ‫ב‪ 16-‬ביולי ‪ ,2008‬לאחר מ שא ומתן ממושך‪ ,‬הוחזרו גו פותיהם של שני החיילים שנחטפו‬
‫אסירים‪.‬‬
‫‪,‬‬ ‫היעדר ההכרעה הברורה ‪ ,‬מטחי הטילים אל עבר עורף ישראל והליקויים שהתגלו במוכנות הצבא ובהפעלתו‬
‫עוררו תנועת מחאה ותביעה להקים ועדת חקירה ‪ .‬ב‪ 17-‬בספטמבר ‪ ,2006‬מונתה ועדת וינוגרד במטרה לבדוק את‬
‫התנהלות צה "ל והממשל ה במהלך המלחמה ‪ .‬דו"ח הו ועדה שהוגש ב‪ 30 -‬בינואר ‪ ,2008‬כלל ביקורת על התנהלות‬
‫הממשלה וצה "ל‪ ,‬והמלצות לתיקון הליקויים ‪ .‬הרמטכ"ל‪ ,‬אלוף פיקוד הצפון ומפקד אוגדת הגליל ‪ ,‬בחרו להתפטר‬
‫מתפקידיה ם עוד קודם להגשת הדו "ח‪.‬‬

‫‪ 7.5.13‬מבצע "עופרת יצוקה"‬

‫במהלך אירועי "גאות ושפל " החל ירי תלול מסלול מרצועת עזה אל‪ -‬עבר היישובים הישראלי ים בתוך הרצועה‬
‫ובהמשך גם אל‪ -‬עבר יישובי הנגב המערבי ‪ .‬הטווח‪ ,‬ההיקף והתדירות ‪ ,‬שלו גברו לאחר תכנית ההתנתקות ‪ .248‬ב‪25-‬‬
‫ביוני ‪ 2006‬תקף ארגון החמאס בעזה צוות טנק ב סמוך לכרם שלום ‪ ,‬הרג שניים מאנשי הצוות וחט ף את אחד‬
‫מאנשיו‪ .‬ביוני ‪ 2008‬הושג בגזרה הסכם רגיעה ("תהדייה ") שנשמר לאורך כחצי שנה ‪ .‬בראשית נובמבר ‪ 2008‬שוב‬
‫חלה התחממות בגזרה שהמצב בה הלך וה ידרדר בחודשיים הבאים ‪ .‬בשל רצף האירועים והמשך הירי והפגיעה‬
‫באזרחי הדרום‪ ,‬החליטה מ משלת ישראל בדצמבר ‪ 2008‬לצאת למבצע צבאי בעזה – "מבצע עופרת יצוקה "‪.‬‬
‫עשרות מטרות ‪ ,‬בהן מפקדות ‪ ,‬מאגרי חימוש ובתי‬ ‫המבצע החל במתקפה אווירית קשה של חיל האוויר שתקף‬
‫מלאכה לייצור אמ צעי לחימה‪ .‬חיל הים פעל אף הוא בקיום הסגר הימי ותקף באש מ ן הים מטרות ברצועה ‪.‬‬
‫ב‪ 29-‬בדצמבר‪ ,‬בעוד המתקפה האווירית נמשכת ‪ ,‬החל צה"ל בריכוז כוחות הקרקע הסדירים ו בגיוס מ ילואים‪.‬‬
‫התכנית הכללית הי יתה להיכנס לרצועה בשלושה מאמצים חטיבתיים ‪ .‬המהלך הקרקעי החל ב‪ 3 -‬בינואר ‪,2009‬‬
‫‪ ,‬ולאחר מכן נעו הכוחות פנימה ‪.‬‬ ‫עת פתחו סוללות הארטילריה באש לעבר מטרות בגזרות הפעולה המתוכננות‬
‫הלחימה בשטח העירוני הצפוף והמור כב של רצועת עזה ‪ ,‬לא הייתה פשוטה ‪ ,‬והתקדמותם של הכוחות הייתה‬
‫איטית‪ .‬השימוש שעשו המחבלים במוסדות אזרחיים ‪ ,‬ובכלל זאת בבתי ספר ובבתי חולים ‪ ,‬הקשה אף יותר את‬
‫הפעולה‪.‬‬
‫‪ .‬במהלך המבצע‬ ‫הלחימה נמשכה עד ה ‪ 18-‬בינואר‪ ,‬אז החליטה ממשלת ישראל לנצור את האש באופן חד צדדי‬
‫‪.‬‬ ‫הצליח צה "ל לגבות מחיר כבד מחמאס ‪ ,‬אך לא הביא לערעור שלטונו ולא הצליח לשחרר את החייל החטוף‬
‫במהלך המבצע נורו לשטח ישראל מאות פצצות מרגמה ‪ ,‬רקטות קסאם ורקטות גראד ‪ .‬לראשונה גדל טווח הירי‬
‫וכלל גם את הערים באר שבע ‪ ,‬אשדוד‪ ,‬קריית ‪-‬גת ויבנה‪ .‬הירי המסיבי גבה מחיר בנפש וברכוש‪.‬‬
‫‪ ,‬ככל‬ ‫התגובות למבצע בזירה ה בין‪ -‬לאומית ה יו חלוקות ; למרות התמיכה בזכותה של ישראל להגנה עצמית‬
‫שהתמשך המבצע ‪ ,‬גברו הלחצים להפסקת אש ‪ .‬עוד במהלך המבצע החליטה מועצת זכויות האדם של האו "ם על‬
‫ל‪-‬ידי ישראל במהלך המבצע‪ .‬הוועדה‪ ,‬שכונתה "ועדת גולדסטון "‪,‬‬ ‫הקמת צוות לבדיקת הפרת זכויות האדם ע‬
‫מתחה ביקורת קשה על ישראל וטענה כי הפרה את החוק הבין‪ -‬לאומי‪ .‬ישראל הגיבה בחריפות על הדו "ח בטענה‬

‫‪ 248‬על תכנית ההתנתקות ‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.108‬‬

‫‪143‬‬
‫* גרסה שנייה‬
 ‫כי מסקנותיו נקבעו מראש וקראה לגנוז אותו ‪.‬‬
‫המבצע הוביל לשקט יחסי בגזרה ‪ ,‬אך זה לא נשמר לאורך זמן ‪ ,‬וכבר ב‪ 2009 -‬החל שוב ירי תלול מסלול אל‪ -‬עבר‬
‫יישובי הנגב‪ .‬ירי זה הלך וגבר עד שב‪ 14 -‬בנובמבר ‪ ,2012‬יצאה ישראל למבצע צבאי נוסף בעזה – מבצע "עמוד‬
‫ענן"‪.‬‬

‫‪ 7.6‬צוק איתן‬

‫(אות מערכת "צוק איתן ")‬

‫רקע‬
‫בעקבות הדחת נשיא מצרים מוחמד מורסי ועלייתו של הגנרל אל‪ -‬סיסי לשלטון הפך חמאס בעיני מצרים מידיד‬
‫לאויב‪ .‬תהליך זה גרם לפגיעה כלכלית בחמאס‪.‬‬
‫בעקבות הלחץ הכלכלי ‪ ,‬ב‪ 2-‬ביוני ‪ 2014‬הצטרף החמאס לממשלת אחדות עם הרשות הפלסטינית בהנחה ש תשלם‬
‫את המשכורות ברצועה ‪.‬‬
‫‪ ,‬סיכלה מהלך זה ‪ ,‬ומנעה‬ ‫ממשלת ישראל ‪ ,‬שהצהירה על התנגדות למהלך האיחוד עם הרשות הפלסטינית‬
‫מהבנקים להעביר את הכסף לחמאס בטענה שה וא מיועד לארגון טרור ‪.‬‬
‫מצב זה היה אחת הסיבות שהובילו את חמ אס להסלים את פעולותיו נגד ישראל‬
‫ב‪ 12-‬ביוני ‪ 2014‬נחטפו בגוש עציון שלושה נערים ישראלים ‪ -‬גיל‪ -‬עד שאער‪ ,‬נפתלי פרנקל ואייל יפרח (ז"ל) ונרצחו‬
‫באותו לילה ‪ .‬בעקבות הרצח ‪ ,‬שנחשב בתחילה לחטיפה ‪ ,‬יצא צה "ל למבצע "ש ובו אחים "‪ .‬במקביל למבצע החלו‬
‫המחבלים מיום ראשון ‪ 29‬ביוני לשגר מדי יום רקטות ופצצות מרגמה מרצועת עזה לעבר ישראל‪.‬‬
‫‪ ,‬פתח חיל האוויר‬ ‫ביום שלישי ‪ 1‬ביולי‪ ,‬שעות ספורות לאחר שנמצאו גופותיהם של שלושת הנערים שנחטפו‬
‫הישראלי בתקיפות ברחבי רצועת עזה ‪.‬‬
‫למחרת החלו בירושלים מהומות בתגובה להירצחו של הנער מוחמד אבו‪ -‬ח'דיר (ז"ל) על ידי נערים יהודיים ‪ .‬ביום‬
‫המחרת‪ ,‬לאחר שמוחמד אבו ח 'דיר הובא למנוחות ‪ ,‬חודשו המהומות בירושלים באזורים נוספים ‪.‬‬
‫בעקבות רצף האירועים המפורט הוחלט לצאת למערכת "צוק איתן "‪.‬‬

‫מטרות המערכה‬
‫• הגנת מדינת ישראל בכלל ויישובי הדרום בפרט מפעילות חבלנית עוינת היוצאת מרצועת עזה ובכלל זה ‪:‬‬
‫ירי תלול מסלול וחדירות מחבלים מהים ‪ ,‬מהאוויר ומהיבשה ‪.‬‬
‫הפסקת הירי תלול המסלול מרצועת עזה לעבר מדינת ישראל ‪.‬‬ ‫•‬
‫השמדת מנהרות החמאס ברצועת עזה ‪ -‬מטרה שנוספה לקראת השלב הקרקעי של המבצע ‪.‬‬ ‫•‬
‫המשימה‬
‫פיקוד דרום יגן במרחבו ‪ ,‬ישתלט על המנהרות ההתקפיות וישמיד אותן ‪ ,‬על מנת לחזק את ההרתעה ולהקנות‬
‫ביטחון לתושבי הדרום‬
‫שלב א ' ‪ 8-17‬ביולי ‪ -‬המערכה האווירית‬
‫‪ ,‬וכן בהפגזות ארטילר יות‬ ‫בתקיפות ובהפצצות שביצע חיל האוויר הישראלי‬ ‫השלב הראשון מתאפיין בעיקר‬
‫ובתקיפות מהים ‪ ,‬כדוגמת ‪ -‬המנהרה ההתקפית שהובילה לכרם שלום ‪ .‬בתגובה שיגר החמאס עשרות רקטות‬
‫לשטח מדינת ישראל ‪.‬‬

‫‪144‬‬
‫* גרסה שנייה‬
‫תקיפות צה "ל כוונו אל עבר תשתיות טרור ‪ ,‬משגרים מוטמנים ‪ ,‬מפקדות‪ ,‬מחסנים של אמצעי לחימה ומנהרות תת‬
‫קרקעיות‪ ,‬וכן אל בתים של מחבלים בכירים בחמאס בג'יהאד האסלאמי ‪.‬‬
‫מספר שעות לפני תחילת הפסקת האש ההומניטארי ת שנקבעה תקף החמאס את ישראל דרך האוויר והיבשה ‪.‬‬
‫בתגובה לכך החליט הדרג המדיני על כניסת כוחות קרקעיים לרצועת עזה ‪.‬‬
‫שלב ב ' ‪ 17‬ביולי ‪ 5 -‬באוגוסט ‪ -‬המערכה הקרקעית‬
‫שלב זה מתאפיין ב כניסת כוחות קרקעיים לשטח רצועת עזה ‪ .‬כוחות ה הנדסה היו בליבת הפעילות ‪ ,‬באיתור‪,‬‬
‫חשיפה והשמדה של המנהרות ההתקפיות ‪ .‬המחבלים ניסו לבצע כמה פיגועי חדירה לשטח מדינת ישראל דרך‬
‫מנהרות תת‪ -‬קרקעיות וגרמו לנפגעים‪.‬‬
‫החל מ‪ 26 -‬ביולי ניסו כמה פעמים גורמים בי ן‪ -‬לאומיים להגיע להפסקת אש הומניטארי ת בין צה "ל לחמאס ‪ ,‬אך‬
‫בעוד שישראל הסכימה ליוזמות אלה ‪ -‬חמאס הפר את הפסקות האש פעם אחר פעם ‪ .‬ההפרה החמורה ביותר‬
‫לחטוף אחד מהם ‪ .‬ב‪ 3-‬באוגוסט סיימו כוחות‬ ‫התרחשה ב‪ 1 -‬באוגוסט‪ ,‬אז חמאס תקף שלושה חיילים וניסה‬
‫של‬ ‫ונערכו מחדש מסביב לרצועה‪ .‬בכך תם חלק זה‬ ‫פיקוד הדרום להשמיד כמעט את כל מנהרות החדירה‬
‫המערכה‪.‬‬
‫שלב ג ' ‪ 5-19‬באוגוסט ‪ -‬הפסקת האש‬
‫ב‪ 11 -‬באוגוסט הושגה הפסקת אש בת ‪ 72‬שעות‪ .‬משלחות ישראל ‪ ,‬החמאס והרשו ת הפלסטינית הגיעו למצרים‬
‫‪ .‬ב‪19 -‬‬ ‫לדון בהסדר ארוך טווח ‪ .‬הפסקת האש הוארכה ב ‪ 24-‬שעות נוספות על מנת להשלים את המשא ומתן‬
‫באוגוסט אחר הצהריים הופרה הפסקת האש על ידי מחבלי החמאס ‪.‬‬
‫שלב ד ' ‪ 19-26‬באוגוסט ‪ -‬חידוש הלחימה‬
‫שבוע הלחימה הנוסף ‪ ,‬התאפיין בהמשך החלפת המהלומות האוויריות ‪ .‬המחבלים ירו רקטות ופצמ "רים וצה "ל‬
‫השיב בתקיפות אוויריות ‪ ,‬לרבות על מבנים רבי‪-‬קומות‪ ,‬וגרם להרס רב ומו חשי‪.‬‬
‫כוחות צה " ל שרוכזו לקראת הפשיטה הקרקעית פוזרו והוחזרו לשגרה את מקומם תפסו ‪ 20,000‬אנשי מילואים ‪.‬‬
‫הפסקת האש‬
‫בתום חמישים ימי הלחימה ‪ ,‬נכנסה לתוקפה הפסקת אש בלתי מוגבלת בזמן ‪ .‬ישראל התחייבה לפתוח מיידית את‬
‫המעברים ולאפשר הכנסת ציוד הומניטארי וציוד שיקום לרצו עה‪ ,‬תחת פיקוח ישראלי ‪ .‬עד מועד ההכרזה על‬
‫הפסקת האש נמשך הירי המאסיבי לעבר ישראל ‪.‬‬
‫תוצאות‬
‫• ‪ 3,852‬רקטות נורו לשטח מדינת ישראל ‪ 2,660 ,‬רקטות נפלו בשטח ישראל (בשטחים פתוחים ובנויים )‪.‬‬
‫‪ 735‬רקטות יורטו על ידי סוללות "כיפת ברזל "‪ .‬ייעודן של הסוללות ‪ -‬יירוט רקטות המכו ונות לשטח‬ ‫•‬
‫בנוי בלבד‪.‬‬
‫חיל האוויר ביצע יותר מ‪ 5,262 -‬תקיפות נגד יעדי טרור ברחבי רצועת עזה ‪.‬‬ ‫•‬
‫החמאס נשאר בשלטון ברצועת עזה ‪.‬‬ ‫•‬
‫הרוגים במדינת ישראל ‪ 67 :‬חיילים ו‪ 6 -‬אזרחים‪.‬‬ ‫•‬
‫הרוגים ברצועת עזה ‪ 2,157 :‬פלסטינים נהרגו ברצועת עזה ‪ ,‬למעלה ממחציתם מחבלים ‪.‬‬ ‫•‬

‫הישגים‬

‫סוכלו כל ניסיונות התקיפה של מחבלי החמאס ‪.‬‬ ‫•‬

‫מערכת ההתראה של פיקוד העורף וההגנה הפעילה של "כיפת ברזל" סיפקו הגנה כוללת ‪.‬‬ ‫•‬

‫‪145‬‬
‫* גרסה שנייה‬
 ‫‪ 17‬ממפקדי המחבלים וכ ‪ 1000-‬מחבלים נהרגו‪.‬‬ ‫•‬
‫תשתיות הטרור של ארגון החמאס נפגעו ‪ -‬כשליש מהיקפן הושמד ‪.‬‬ ‫•‬
‫המנהרות ההתקפיות שאותרו נפגעו וחלקן הושמדו כל יל‪.‬‬ ‫•‬

‫‪ 7.7‬סיכום‬
‫בשער זה סקרנו קרוב לשבעים שנות מאבק ביטחו ני מיום ההצבעה באו "ם על חלוקת ארץ ישראל ועד ימים אלה ‪.‬‬
‫האיומים השתנו עם השנים וכך גם היכולות שנדרשו מצה "ל ומכוחות המגן שקדמו לו ‪ .‬המשותף להתמודדויות‬
‫כולן הוא העוצמה האנושית ש הי יתה תמיד יתרונו היחסי של צה "ל‪.‬‬

‫"ל במהלך המלחמה נאום באוניברסיטה‬ ‫בסיום מלחמת ששת‪ -‬הימים נשא יצחק רבין שהיה מפקדו של צה‬
‫העברית שעל הר הצופים ונגע באופן עמוק בנקודה זו ‪:‬‬
‫" התעלותם של לוחמינו לא בזכות הברזל באה אלא בזכות התודעה של שליחות עליונה ‪ ,‬של הכרה בצדקת ענייננו ‪,‬‬
‫של אהבה עמוקה למולדת ושל ‪ ...‬זכותו של עם ישראל לחיות את חייו במדינתו בשלום בשלווה ‪ ,‬כעם חופשי ועצמאי ‪.‬‬
‫צבא זה‪ ,‬שעמדה לי הזכות לעמוד בראשו במלחמה הזאת‪ ,‬מהעם בא ואל העם חוזר‪ .‬עם המתעלה בשעת דוחק והיכול‬
‫לכל אויב‪ ,‬בזכות רמתו המוסרית‪ ,‬הרוחנית והנפשית‪ ,‬העומדת לו בשעת מבחן"‬
‫האחריות על פיתוח המשאב האנושי ‪ ,‬על העיסוק בערכים ועל ההובלה בשעת הקרב ובשעת השגרה ‪ ,‬יושבת על‬
‫כתפיו של כל מפקד ומפקד ‪ .‬האתגרים והדילמות משתנים ‪ ,‬אך הגיונות ההנהגה והפיקוד נותרים יציבים ‪ .‬בשער‬
‫זה למדנו מעט על מלחמות העבר לא רק כדי להעשיר את ידיעותינו ‪ :‬במורשת זו יש גם לסייע לנו כקצינים לעתיד ‪.‬‬

‫‪146‬‬
‫* גרסה שנייה‬
 ‫נספח א'‪ -‬לוח השנה העברי‪ -‬ישראלי‪ :‬חגים ומועדים‬
‫פתיחה‬
‫לוח השנה של תרבויות שונות מלמד רבות על קורותיהן ותרבותן ‪ .‬כך אפשר לראות בלוח הה יג'רי (מוסלמי) את‬
‫עקבות התרבות הנוודית של חצי האי‪ -‬ערב‪ .‬לוח השנה השמשי ‪ ,‬אשר נפוץ ברחבי העולם‪ ,‬קשור בדרך כלל לתרבות‬
‫‪ -‬במיוחד בתקופות בהן עבודת האדמה הייתה מקור‬ ‫חקלאית קבועה ‪ ,‬אשר בה יש לעונות השנה חשיבות רבה‬
‫הפרנסה העיקרי ‪ .‬לוח השנה העברי המשלב בין שנת השמש לשנת הירח ‪ ,‬מסמל את התווך שבין התרבות הנוודית‬
‫ורעיית הצאן לבין התרבות החקלאית הקבועה ‪ .‬כל אחד מלוחות השנה הללו כולל מערכות של חגים ומועדים ‪.‬‬
‫‪.‬‬ ‫החג מהווה הזדמנות חינוכית להגביר את ההיכרות בין חברי היחידה ולעסוק בערכים וברעיונות העולים ממנו‬
‫על‪-‬פי חוק ‪ ,‬צה "ל מציין את כלל המועדים הממלכתיים ‪ .‬החגים היהודיים משפיעים גם הם באופן טבעי על קצב‬
‫‪ .‬בחלק זה‬ ‫החיים בו ‪ ,‬וה היכרות עם המועדים הלא יהודיים היא הכרחית ביחידות בהם משרתים בני מיעוטים‬
‫‪ :‬מועדים ממלכתיים ‪ ,‬מועדים יהודיים ומועדים לא‬ ‫נבקש לסקור בקצרה את לוח השנה הישראלי לשכבותיו‬
‫יהודיים‪.‬‬

‫מועדים ממלכתיים‬
‫יום הזיכרון הממלכתי לרחבעם זאבי‬
‫"אי אפשר לאהוב את המולדת בצורה וירטואלית ‪ ,‬יש לאהוב אותה דרך כפות הרגליים ‪( "...‬רחבעם‬
‫זאבי)‬
‫יום הזיכרון לשר רחבעם זאבי חל ב‪ -‬ל' בתשרי‪ .‬זאבי (‪ ,)2001-1926‬היה אלוף בצה "ל ופוליטיקאי‬
‫ישראלי שכיהן ‪ ,‬בין השאר ‪ ,‬כשר התיירות ‪ .‬ב‪-‬ל' בתשרי תשס "ב‪ 17 ,‬באוקטובר ‪ ,2001‬נרצח זאבי‬
‫על‪-‬ידי מ תנקשים פלסטיני ים במלון בירושלים ‪ .‬זאבי היה האדם הבכיר ביותר שנרצח במהלך‬
‫הסכסוך הישראלי‪ -‬ערבי ורציחתו עוררה כעס רב בציבור הישראלי ‪ .‬בהלווייתו‪ ,‬שהתקיימה בהר‬
‫הרצל‪ ,‬השתתפו אלפי אנשים ‪ .‬מיד לאחר הרצח פתחה מערכת הביטחון בחקירה על‪ -‬מנת לאתר‬ ‫רחבעם זאבי‬

‫את הרוצחים ‪ .‬משאותרו ‪ ,‬הם נכלאו בתחילה ביריחו‪ ,‬אך משהופר ההסכם עם הרשות הפלסטינית ‪,‬‬
‫צה"ל לכד את החוליה במסגרת מבצע "הבאת בי כורים" וחבריה נשפטו ונכלאו בארץ ‪ .‬יום הזיכרון לרחבעם זאבי‬
‫מצוין מתוקף חוק שהתקבל בכנסת בשנת ‪ .2005‬החוק קובע כי יום ה ירצחו של זאבי יהווה יום זיכרון ממלכתי ‪,‬‬
‫במהלכו יתקיים טקס בסמוך לקברו ‪ ,‬ובמחנות צה "ל יוקדש זמן ללימוד פועלו ‪.‬‬

‫יום הזיכרון הממלכתי ליצחק רבין‬

‫"האלימות מכרסמת ביסוד הדמוקרטיה הישראלית ‪ .‬יש לגנות אותה ‪ ,‬להוקיע אותה ‪ ,‬לבודד אותה ‪ ,‬זו אינה דרכנו "‬
‫(יצחק רבין)‬
‫ב‪-‬י"ב בחשוון ‪ .‬יצחק רבין (‪ )1995-1922‬היה‬ ‫יום הזיכרון ליצחק רבין חל‬
‫‪249‬‬
‫‪ .‬במוצאי שבת ‪,‬‬ ‫רמטכ"ל מלחמת ששת הימים ‪ ,‬שר ביטחון וראש ממשלה‬
‫י"ב בחשוון תשנ "ו‪ 4 ,‬בנובמבר ‪ ,1995‬נרצח בעת עצרת שלום שנערכה בכיכר‬
‫מלכי ישראל בתל‪-‬אביב‪ ,‬בידי מתנקש יהודי ‪ .‬הרצח הפוליטי זעזע את‬
‫החברה הישראלית ואלפים‪ ,‬מכל רחב י הקשת הפוליטית ‪ ,‬יצאו אל הרחובות‬
‫על מנת למחות כנגדו ולהדליק נרות נשמה ‪ .‬להלווייתו של רבין ‪ ,‬שנערכה בהר‬
‫‪ .‬מיד‬ ‫הרצל‪ ,‬הגיעו רבים ממנהיגי העולם ובהם גם מנהיגים ממדינות ערב‬
‫היום בו הוא בוצע‬ ‫לאחר הרצח עלתה מקרב הציבור הדרישה להפוך את‬
‫האנדרטה במקום בו נרצח רבין‬

‫‪ 249‬עוד על יצחק רבין‪ ,‬ראה בפרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.125‬‬

‫‪147‬‬
‫* גרסה שנייה‬
 ‫ליום אבל וחשבון נפש ‪ ,‬במהלכו תעס וק החברה הישראלית ב שאלה‪ ,‬כיצד הצליח הוויכוח הפוליטי להידרדר‬
‫למעשי אלימות כה קשים ‪ .‬יום הזיכרון מצוין מתוקף חוק שהתקבל בכנסת בשנת ‪ .1997‬החוק קובע כי היום יצוין‬
‫במוסדות המדינה ‪ ,‬במחנות צה "ל ובבתי הספר ; במהלכו י ורדו דגלי הלאום לחצי הת ורן וייערך טקס ממלכתי‬
‫בהר הרצל‪.‬‬

‫חג הסיגד‬
‫" אימוץ החג החג על ידי הכנסת ועל ידי מדינת ישראל יאפשר את שימורה של מסורת עתיקת יומין ויתרום לתחושת‬
‫ההזדהות והמעורבות של בני הקהילה האתיופית " (דברי הסבר לחוק חג הסיגד )‬
‫‪ .‬סיגד‬ ‫חג הסיגד חל ב‪ -‬כ"ט בחשוון ‪ ,‬חמישים יום לאחר יום הכיפורים‬
‫(מאמהרית ‪ :‬סגידה) הוא אחד מן החגים שצויינו על‪ -‬ידי הקהילה היהודית‬
‫באתיופיה‪ .‬הוא מהווה יום של צום ‪ ,‬טהרה והתחדשות ובמרכזו עמד טקס‬
‫שנערך בידי ראשי העדה (המכונים "קייסים ")‪ ,‬במהלכו חודשה הברית בין‬
‫העם ל אל‪ .‬הטקס בוצע על ראשו של הר גבוה באתיופיה ‪ ,‬כמקבילו של הר‬
‫סיני בו ניתנה התורה לעם ישראל ‪ .‬מעמד הסיגד מזכיר מעמד דומה המתואר‬
‫חג הסיגד‪ ,‬ירושלים (‪ .) 2009‬צילום‪ :‬בני וודו‪.‬‬ ‫בספר נחמיה (א'‪ ,‬א'‪ -‬ג') שנערך בעת שיבת ציון ‪ .250‬בטקס ה שתתפ ו כל בני‬
‫הקהילה היהודית באתיופיה ‪ ,‬לעתים הלכו לשם כך במשך ימים רבים והוא היווה‪ ,‬על כן‪ ,‬גם בסיס לחיזוק הזהות‬
‫היהודית בסביבה הנוצרית הכוללת ‪.‬‬
‫גם בישראל ממשיכים בני העדה האתיופית לחגוג את חג הסיגד‪ .‬כיום מתכנסים בני העדה בטיילת ארמון הנציב‬
‫הצופה אל‪ -‬עבר הר הבית ומקום המקדש ‪ ,‬נושאים תפילה ולאחר מכן ‪ ,‬צועדים אל עבר הכותל המערבי ‪ .‬בכינוס‬
‫סיפור עלייתה לארץ‪ -‬ישראל‪ .‬בשנת ‪2008‬‬ ‫משתתפים על‪ -‬פי רוב גם אישי ציבור המבקשים לחלוק כבוד לעדה ול‬
‫התקבל בכנסת חוק חג הסיגד ‪ .‬החוק קובע כי חג הסיגד יצוין באופן רשמי על‪ -‬ידי מדינת ישראל ‪ .‬על‪ -‬פי פקודות‬
‫הצבא‪ ,‬חלה על המפקד חובה לשחרר מפעילות חייל אתיופי המבקש לקחת חלק בחג ויו ם ההיעדרות ֵי רד ממניין‬
‫ימי החופשה השנתית ‪.‬‬

‫יום הזיכרון הבין‪ -‬לאומי לשואה‬

‫"אין הזמן באושוויץ כפי שהוא כאן על כדור הארץ ‪ .‬כל שבר רגע הולך שם על גלגלי זמן אחר " (ק‪ .‬צטניק )‬
‫‪251‬‬

‫יום הזיכרון הבין‪ -‬לאומי לשואה חל ב‪ 27 -‬בינואר‪ ,‬היום בו שוחרר בשנת ‪ 1945‬מחנה הריכוז וההשמדה אושוויץ‬
‫‪ ,‬והמחנה הפך‬ ‫על‪-‬ידי הצבא האדום ‪ .252‬שחרורו של אושוויץ חשף בפני העולם את זוועות מעשיהם של הנאצים‬
‫של היהודים ומיעוטים נרדפים אחרים ‪ .‬יום זה שימש כיום זיכרון לשואה‬ ‫לסמל לתהליך הדיכוי וההשמדה‬
‫בגרמניה‪ ,‬בבריטניה ובעוד מספר מדינות לאורך שנים רבות ‪ .‬בנובמבר ‪ 2005‬החליט האו "ם להכריז על יום זה כעל‬
‫יום זיכרון בין‪ -‬לאומי וההצעה התקבלה פה אחד ‪ .‬יום הזיכרון הבין‪ -‬לאומי מצוין גם בישראל לצדו של יום‬
‫הזיכרון לשואה ולגבורה המוקדש לזיכרון הלאומי ‪.‬‬

‫יום הזיכרון לשואה ולגבורה‬

‫"על דעת עיני שראו את השכול ‪ ...‬נדרתי הנדר ‪ :‬לזכור את הכל ‪ ,‬לזכור – ודבר לא לשכוח " ("נדר"‪ ,‬אברהם שלונסקי‪)253‬‬

‫‪250‬‬
‫על נחמיה ועל שיבת ציון‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.46‬‬
‫‪251‬‬
‫יחיאל די‪ -‬נור (ק‪ .‬צטניק) (‪ ,)1909-2001‬סופר שואה ניצול מחנות ההשמדה ‪ .‬משמעותו של שם העת שבחר די‪ -‬נור (ק‪ .‬צטניק ) הוא איש‬
‫המחנות‪ ,‬והוא אכן ראה את חובתו במסירת סיפורם של היהודים במחנות המוות והכפייה ‪ .‬ספריו מאופיינים בתיאורים ריאליסטיים ולא פעם‬
‫קשים‪ .‬די‪ -‬נור שימש כעד במהלך משפט אייכמן וכך נחשפה בפעם הראשונה זהותו ‪ ,‬בתום עדותו התעלף ופונה אל בית חולים ‪.‬‬
‫‪ 252‬הצבא האדום ‪ ,‬כינוי לצבאה של ברית המועצות שנקרא כך בגלל צבע דגלו ‪ .‬במהלך מלחמת העולם השנייה מנה הצבא האדום למעלה‬
‫משלושים מיליון חיילים‪ ,‬מהם נהרגו במהלך הלחימה למעלה משמונה מיליון ‪.‬‬
‫‪ 253‬אברהם שלונסקי (‪ )1900-1973‬משורר‪ ,‬עורך ומחזאי ‪ .‬שלונסקי עלה לארץ כחלק מן העלייה השלישית ‪ ,‬היה חבר בגדוד העבודה ולאחר זמן‬
‫מה התמסר לכתיבה ‪ .‬בין יצירותיו ‪ :‬הצגת הילדים "עוץ לי גוץ לי"‪ ,‬תרגום המחזה "המלט" לעברית‪ ,‬תרגום " שיר הפרטיזנים " לעברית ועוד‪.‬‬
‫‪148‬‬
‫* גרסה שנייה‬
‫יום הזיכרון לשואה ולגבורה חל ב‪ -‬כ"ז בניסן ‪ ,‬את היום קבעה הכנסת בחוק שהתקבל בשנת ‪ ,1959‬סעיף ‪ 2‬לחוק‬
‫קובע את אופיו ‪:‬‬
‫" ביום הזיכרון תהא בכל רחבי המדינה דומ ייה של שתי דקות בהן תושבת כל עבודה ותיפסק התנועה בדרכים ; יקוימו‬

‫אזכרות‪ ,‬עצרות עם ‪ ,‬וטקסי התייחדות במחנות הצבא ובמוסדות החינוך ; הדגלים על הבניינים הציבוריים יורדו לחצי‬

‫התורן תכניות השידורים ברדיו יביעו את ייחודו של היום‪ ,‬ובבתי השעשועים יעלו אך נושאים ההולמים את רוחו"‬
‫יום הזיכרון מתחיל בדומה לחגי ישראל מן הערב ‪ .‬האירוע הפותח את יום הזיכרון‬
‫מתקיים ברחבת גטו ורשה ב "יד ושם " ‪ .254‬בעצרת מודלקות שש משואות על‪ -‬ידי‬
‫ניצולי שואה המלווים בבני הדור השני והשלישי ‪ .‬למחרת‪ ,‬בשעה ‪ 10‬בבוקר‪ ,‬נשמעת‬
‫בישראל צפירת דומייה בת שתי דקות ולאחריה מתקיימים אירועים ליד‬
‫אנדרטאות‪ ,‬בבתי ספר ובמחנות צה "ל‪ .‬מאוחר יותר במהלך היום ‪ ,‬נפתח במשכן‬
‫הכנסת וב‪" -‬אוהל יזכור " ב"יד ושם " מעמד "לכל איש יש שם "‪ ,‬במהלכו מקריאים‬
‫הרמטכ"ל ה‪ ,20-‬רא"ל בני גנץ מבקר‬
‫ניצול שואה כחלק מפרוייקט "פרח‬ ‫חברי כנ סת ואישי ציבור שמות של יהודים שנִ ספו בשואה ‪ .‬בצהרים נערכת עצרת‬
‫לניצול"‪ ,‬יום השואה תשע"א‪.‬‬
‫נוספת ב "אוהל יזכור "‪ .‬את האירועים חותמים עצרת של תנועות הנוער הנערכת‬
‫"לוחמי הגטאות "‪ ,‬במוצאי יום‬ ‫בשעות אחר הצהרים ‪ ,‬וטקס הזיכרון בקיבוץ‬
‫השואה‪ .‬משנת ‪ 1988‬נערך ביום השואה אירוע נוסף – מצעד החיים ‪ ,‬במהלכו צועדים אלפי יהודים מן הארץ ומן‬
‫העולם בין אושוויץ לבירקנאו ‪ .‬מדינות נוספות בעולם מציינות גם הן את יום השואה ‪ ,‬אם כי בצורה מינורית יותר ‪,‬‬
‫ומרביתן ממקדות את העיסוק בנושא ליום השואה הבין‪ -‬לאומי‪.‬‬

‫יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות ה איבה‬

‫"אז תשאל האומה שטופת דמע וקסם ‪ ,‬ואמרה‪ :‬מי אתם ? והשנים שוקטים ‪ ,‬יענו לה ‪ :‬אנחנו מגש הכסף שעליו לך ניתנה‬
‫מדינה היהודים " ("מגש הכסף "‪ ,‬נתן אלתרמן‪)255‬‬
‫יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה חל ב‪ -‬ד' באייר‪ .‬בתחילה צוין זכרם של חללי מערכות‬
‫ישראל במסגרת יום העצמאות ‪ .‬הדגם הנוכחי ‪ ,‬בו יום הזיכרון חל ביום שלפני יום העצמאות ‪ ,‬אומץ בשנת ‪1953‬‬
‫ונקבע בחוק בשנת ‪ .1963‬סעיף ‪ 3‬לחוק קובע את אופיו ‪:‬‬
‫" ביום הזיכרון תהא בכל רחבי המדינה דומיה של שתי דקות בה ן תשבות כל עבודה‬

‫;‬ ‫ותיפסק כל תנועה בדרכים ; הדגלים על הבניינים הציבוריים יורדו לחצי התורן‬

‫יקוימו אזכרות ועצרות‪ -‬עם; ייערכו טקסי התייחדות במחנות צבא הגנה לישראל‬

‫ובמוסדות חינוך; תכניות השידורים יביעו את ייחודו של היום"‬

‫משוריינים באזור שער הגיא‪,‬‬ ‫בימים שלפני הטקס מ ציבים חיילי צה "ל את דגל ישראל ומניחים פרח על קברו של‬
‫עטופים בדגלים ועליהם זרי זיכרון ‪.‬‬
‫‪256‬‬
‫כל חלל ‪ .‬האירוע הפותח את יום הזיכרון מתקיים לפנות ערב ב‪" -‬בית יד לבנים "‬
‫בירושלים‪ .‬בשעה שמונה נשמעת ברחבי הארץ צפירת זיכרון בת דקה ו אז מתחיל האירוע הרשמי הנערך ברחבת‬
‫הכותל בירושלים ‪ .‬לאחר הטקס נערכים טקסים נוספים בי ישובים שונים ברחבי הארץ ‪ :‬בירושלים נערך אירוע‬
‫גדול בבנייני האומה ‪ ,‬ובכיכר רבין ‪ ,‬בתל‪-‬אביב‪ ,‬נערך אירוע "שרים בכיכר " המשלב שירי זיכרון וסיפורים של‬
‫נופלים‪ .‬למחרת‪ ,‬בשעה אחת‪ -‬עשרה‪ ,‬נשמעת צפירת זיכרון נוספת ולאחריה מתחילים טקסי הזיכרון בבתי‬
‫הקברות הצבאיים ‪ .‬בשעה אחת בצהרים נערך ט קס זיכרון ממלכתי לחללי פעולות האיבה בהר הרצל ‪ .‬במהלך‬
‫היום נערכים גם טקס אזכרה של משטרת ישראל ‪ ,‬טקס אזכרה לחיילים הבדואים ‪ ,‬טקס אזכרה למעפילים ועוד ‪.‬‬

‫‪254‬‬
‫על "יד ושם"‪ ,‬ראה פרק נפרד‪ ,‬עמ' ‪.95‬‬
‫‪ 255‬נתן אלתרמן (‪ ,)1910-1970‬משורר ומחזאי ישראלי שהשפיע רבות על השירה העברית המודרנית ‪ .‬חתן פרס ישראל לספרות לשנת ‪ .1968‬אחת‬
‫מיצירותיו המרכזיות הוא השיר מגש הכסף ‪ ,‬בשיר מתואר המחיר הכבד ששילמו תושבי הארץ ובכך אפשרו את הקמתה של מדינת ישראל ‪.‬‬
‫‪ 256‬יד לבנים הוא ארגון יש ראלי התנדבותי להנצחת זכרם של חללי מערכות ישראל וטיפול במשפחות השכולות ‪ .‬הארגון נוסד ב‪.1949 -‬‬
‫‪149‬‬
‫* גרסה שנייה‬
 ‫לקראת סופו של היום ‪ ,‬נערך טקס הדלקת המשואות ב הר הרצל החותם את אירועי יום הזיכרון ופותח את‬
‫‪,‬‬ ‫אירועי יום העצמאות ‪ .‬הסמיכות הרבה שבין שני הימים מעוררת לא אחת ויכוחים ושאלות בחברה הישראלית‬
‫אך נשמרת בשל הסמליות שבה ‪.‬‬

‫יום העצמאות‬
‫"בבאזל יסדתי את מדינת היהודים ‪ ,‬אם אומר זאת היום ‪ ,‬יענה לי צחוק כללי ‪ .‬אולי בעוד חמש שנים ‪ ,‬בודאי בעוד‬
‫חמישים שנה ‪ ,‬יודו בכך כולם " (בנימין זאב הרצל)‬
‫יום העצמאות חל ב‪ -‬ה' באייר‪ .‬יום זה הוא יום החג הלאומי המרכזי של מדינת‬
‫‪ .‬יום העצמאות‬ ‫ישראל המציין את ההכרזה על הקמתה עם תום המנדט הבריטי‬
‫מתחיל בטקס הדלקת המשואות בהר הרצל ‪ ,‬במהלכו מודלקות ש תים עשרה משואות‬
‫המסמלות את שנים עשר שבטי ישראל ביד י אנשים שתרמו תרומה מיוחדת לעם או‬
‫מטס של חיל האוויר מעל שמי‬ ‫לחברה‪.‬‬
‫תל‪-‬אביב‪ .‬יום העצמאות ה‪. 61-‬‬
‫ביום העצמאות עצמו עורך נשיא המדינה קבלת פנים מיוחדת לחיילים וקצינים‬
‫מצטיינים בבית הנשיא ‪ .‬בשעות הבוקר המאוחרות נערך חידון התנ "ך העולמי לנוער יהודי ‪ ,‬וצה "ל פותח את‬
‫"ל בו הוצגו יכולותיו‬ ‫בסיסיו לקהל הרחב ומ קיים תצוגות ותערוכות ‪ .‬בעבר היה נערך במהלך היום מצעד צה‬
‫‪.‬‬ ‫וחילותיו השונים ‪ ,‬אך אירוע זה נפסק וכיום מקיימים רק חיל האוויר וחיל הים מטסים ומשטים מיוחדים‬
‫במוצאי יום העצמאות נערך טקס הענקת פרסי ישראל ‪.257‬‬

‫יום הזיכרון הממלכתי לבנימין זאב הרצל‬

‫"קראתי פעם לציונות אידיאל אין‪ -‬סופי‪ ,‬ואני מאמין באמת כי גם לאחר השגת ארצנו ‪ ,‬ארץ ישראל ‪ ,‬לא תחדל מלהיות‬
‫אידאל" (בנימין זאב הרצל)‬
‫יום הזיכרון הממלכתי לבנימין זאב הרצל חל ב‪ -‬י' באייר‪ ,‬היום בו נולד הרצל שהיה אבי התנועה הציונית וזכה‬
‫לכינוי "חוזה המדינה " ‪ .258‬יום הזיכרון מ צוין מתוקף חוק שהתקבל בכנסת בשנת ‪ .2004‬החוק קובע כי ביום זה‬
‫"ל;‬ ‫ייערך טקס זיכרון ממלכתי בסמוך לקבר הרצל ; יוקדש זמן ללימוד חזונו ופועלו בבתי הספר ובמחנות צה‬
‫ובירושלים יתקיים כנס לזכרו ‪ ,‬בו ידונו סוגיות המעסיקות את התנועה הציונית ביחס להגותו ‪.‬‬

‫יום ירושלים‬
‫ֻש ִ ַלם הַ ְּ ֻבנ ֻויָה ְּ ֻכ ִעיר ‪ֶ ׁ ,‬שחֺ ְּ ֻב ָרה‪ָ ֻ -‬ל ֻה י ְַּחדָֻ ו "‬ ‫דות‪ ,‬הָ י ֻו ַרגְּ לֵ ינ ֻו ִ ֻב ְּׁש ָע ַרי ְִּך ‪ ,‬יְּרו ׁ ָ‬
‫ֻש ִ ָלם ‪ .‬יְּרו ׁ ָ‬ ‫"ע ְֹּמ ֹ‬
‫(תהלים קכב‪ ,‬ב)‪.‬‬
‫יום ירושלים חל ב‪ -‬כ"ח באייר ‪ ,‬היום בו שוחררה ירושלים לאחר תשע‪ -‬עשרה‬
‫‪ ,259‬ואוחדה תחת ריבונות‬ ‫שנות כיבוש ‪ ,‬שנמשך עד מלחמת ששת הימים‬
‫ישראל‪ .‬עם תום מלחמת העצמאות חולקה ירושלים בין ישראל לירדן ‪ ,‬ומדינת‬
‫‪.‬‬ ‫ישראל נותקה מן המקומות הקדושים בעיר העתיקה ומן הרובע היהודי‬
‫הכיבוש המחודש של השטח עורר רגשות עזים בקרב הציבור הישראלי וכבר‬
‫"ריקודגלים" ברח' יפו‬
‫שנה לאחר מכן ‪ ,‬נקבע יום השחרור כיום חג לאומי ‪ .‬בשנת ‪ 1998‬עוגן מעמדו של‬
‫בירושלים‪ .‬יום ירושלים שתס"ז‪.‬‬ ‫היום באמצעות חוק מיוחד ‪ .‬במהלך היום נערך טקס ממלכתי מרכזי באתר גבעת‬

‫‪257‬‬
‫פרס ישראל הוא הפרס החשוב והיוקרתי ביותר שמעניקה מדינת ישראל ‪ .‬הפרס מוענק בכל מוצאי יום העצמאות ברציפות החל משנת‬
‫‪ .1953‬הזוכים בפרס הם אזרחי ישראל (יחידים או ארגונים ) שגילו הצטיינות מיוחדת ‪ ,‬מצוינות ופריצת דרך בתחומם או שתרמו תרומה‬
‫מיוחדת לחברה בישראל ‪.‬‬
‫‪258‬‬
‫על בנימין זאב הרצל‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.67‬‬
‫‪ 259‬על מלחמת ששת‪-‬הימים‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.164‬‬
‫‪150‬‬
‫* גרסה שנייה‬
 ‫‪260‬‬
‫וטקסים נוספים במספר אתרים אחרים בעיר ‪ .‬במהלך יום ירושלים מצוין גם יום הזיכרון ליהודי‬ ‫התחמושת‬
‫אתיופיה שנספו בדרכם לישראל ‪.261‬‬

‫יום הזיכרון הממלכתי לזאב ז 'בוטינסקי‬

‫"בוא יבוא היום ועמי גדול יהא ובן‪ -‬חורין‪ ,‬וארץ‪ -‬ישראל תזהר בכל צבעי הקשת של נופה הנהדר – בכוח זיעת אפיהם‬
‫של בני‪ -‬עמי" (זאב ז'בוטינסקי)‬
‫יום הזיכרון הממלכתי ל זאב ז'בוטינסקי חל ב‪ -‬כ"ט בתמוז‪ ,‬היום בו נ פטר ז'בוטינסקי ‪ .‬ז'בוטינסקי‬
‫(‪ )1940-1880‬היה מנהיג ציוני חשוב ‪ ,‬מאבות הציונות הרוויזיוניסטית ‪ ,‬יוזם הקמתם של הגדודים‬
‫העבריים‪ ,262‬מנהיגו של האצ "ל ‪ ,263‬משורר‪ ,‬סופר ומתרגם ‪ .‬יום הזיכרון מ צוין מתוקף חוק‬
‫קבר‬ ‫‪ 2005‬הקובע כי ביום זה ייערך טקס זיכרון ממלכתי בסמוך ל‬ ‫שהתקבל בכנסת בשנת‬
‫ז'בוטינסקי בהר הרצל ‪ ,‬יוקדש זמן ללימוד חזונו במחנות צה "ל‪ ,‬הכנסת תערוך ישיבה מיוחדת‬
‫זאב‬ ‫לזכרו‪ ,‬ובירושלים יתקיים כנס בו יידונו סוגיות המעסיקות את התנועה הציונית ביחס להגותו ‪.‬‬
‫ז'בוטינסקי‬

‫מועדים יהודיים‬
‫ראש השנה‬
‫רון ְּ ֻתרו ָֻעה ‪ִ ,‬מ ְּק ָרא ק ֶֹד ׁש" (ויקרא כג‪ ,‬כד)‪.‬‬
‫זִכ ֹ‬
‫תון ְּ‬ ‫"דַֻ ֻ ֵבר אֶ ל ְּ ֻבנֵי י ְִּש ָראֵ ל ‪ ,‬לֵ אמֹר‪ַ ֻ :‬בח ֶֹד ׁש הַ ֻ ְּׁש ִב ִ‬
‫יעי ְּ ֻבאֶ חָ ד לַ ח ֶֹד ׁש ‪ ,‬י ְִּהיֶה לָ כֶ ם ׁ ַש ֻ ָב ֹ‬
‫ראש השנה חל ב‪ -‬א' בתשרי והוא אחד מימי ה ציון המרכזיים בלוח השנה ה יהודי‪ .‬לחג שלושה היבטים מרכזיים ‪.‬‬
‫ראשית‪ ,‬היותו היום הראשון בשנה החדשה ‪ ,‬יום בו מתחיל מ חזור זמנים חדש ‪ .‬שנית‪ ,‬היותו יום הדין ‪ ,‬בו‪ ,‬על‪ -‬פי‬
‫האמונה ה יהודית‪ ,‬נידונים בפני הא‪ -‬ל כל באי עולם ‪ .‬שלישית‪ ,‬היותו היום בו נברא האדם ותמה מלאכת הבריאה ‪.‬‬
‫בראש השנה נהוגים מספר מצוות ומנהגים ‪ :‬תקיעה בשופר לאורך תפילות היום המסמלת את הצורך להתעורר‬
‫לתשובה ומאזכרת את ס יפור עקדת יצחק ‪ .264‬תשליך‪ ,‬תפילה הנאמרת ביום הראשון של ראש השנה ‪ ,‬אחר י תפילת‬
‫מנחה‪ ,‬על שפת נהר או מקווה מים אחר ומהווה ביטוי לרצון להשליך את כל החטאים ולחזור בתשובה ‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫בערב ראש השנה נוהגים רבים ל אכול מאכלים שונים אשר מסמלים תקווה לשנה החדשה ‪ .‬המאכל המפורסם‬
‫ביותר הוא תפוח בדבש‪ ,‬לצדו יש האוכלים גם ראש של דג או של כבש ‪ ,‬רימון‪ ,‬סלק‪ ,‬גזר‪ ,‬תמר ועוד‪.‬‬

‫יום הכיפורים‬
‫ֹאתיכֶ ם ‪ִ ,‬ל ְּפנֵי ה '‪ֻ ִ ,‬ת ְּטהָ ר ֻו" (ויקרא טז‪ ,‬כ)‪.‬‬
‫" ִ ֻכי בַ י ֹֻום הַ זֶֻה יְּכַ ֻ ֵפר עֲ לֵ יכֶ ם ‪ְּ ,‬לטַ הֵ ר אֶ ְּתכֶ ם ‪ִ :‬מ ֻכֹל‪ ,‬חַ ֻט ֵ‬
‫יום הכיפורים חל ב‪ -‬י' בתשרי ומקורו בספר ויקרא (ויקרא כ "ג כ"ו‪-‬כ"ח)‪ .‬הוא נחשב‬
‫שבת שבתון ‪ .‬במרכזו עומדת‬ ‫ליום המקודש ביותר במחזור השנה היהודית ומכונה‬
‫בקשת הסליחה והכפרה על חטאים ש האדם עשה במהלך השנה ; כפי שמסביר‬
‫‪265‬‬
‫‪ " :‬יום הכיפורים הוא זמן תשובה לכ ול‪ ,‬ליחיד ולרבים ‪ ,‬והוא קץ מחילה וסליחה‬ ‫הרמב"ם‬
‫"‪ .‬יום הכיפורים‬ ‫לישראל‪ .‬לפיכך חייבים הכ ול לעשות תשובה ולהתוודות ביום הכיפורים‬
‫מתייחד בכך שהוא מכוון אל חשבון הנפש של האדם ושל הציבור ‪ ,‬ולמחילה על חטאי‬
‫היחיד והקהילה ולכן אין הוא מתקשר במקרא לאירוע היסטורי כל שהו‪.‬‬

‫‪260‬‬
‫גבעת התחמושת אתר בצפון ירושלים ששימש כבונקר של הלגיון הירדני ‪ .‬במהלך מלחמת ששת‪ -‬הימים התרחש בתחומיו קרב קשה בו נהרגו‬
‫שלושים ושישה חיילים‪ .‬לאחר המלחמה הפך המוצב לאתר הנצחה ממלכתי ‪.‬‬
‫‪ 261‬על העלייה האתיופית‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.101‬‬
‫‪ 262‬על "הגדודים העבריים"‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.152‬‬
‫‪263‬‬
‫על האצ"ל‪ ,‬ראה פרק נפרד‪ ,‬עמ' ‪.154‬‬
‫‪ 264‬עקדת יצחק ‪ ,‬אחד מן הסיפור ים המרכזיים המופיעים בספר בראשית ‪ ,‬על‪-‬פיו צווה אברהם לעקוד (=לקשור) את בנו יצחק למזבח ולהקריבו‬
‫לעולה‪ .‬לבסוף נשמעה בת‪ -‬קול ויצחק ניצל‪ .‬סיפור העקדה זכה לפרשנויות רבות ‪ ,‬נכתבו עליו שירים והוא תואר בציור ובאמנות הפלסטית ‪.‬‬
‫‪ 265‬על הרמב"ם‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.51‬‬
‫‪151‬‬
‫* גרסה שנייה‬
‫יהודים בבית הכנסת ביום הכיפורים‪.‬‬
‫המצווה העיקרית של היום היא "ועיניתם את נפשותיכם "‪ ,‬ממנה גזרו חז "ל שישה איסורים ‪:‬‬
‫ציור מאת מאוריציו גוטליב‪.‬‬ ‫מלאכה‪ ,‬אכילה ושתייה ‪ ,‬רחיצה‪ ,‬סיכה (שימוש במוצרים קוסמטיים )‪ ,‬נעילת הסנדל (העשוי‬
‫מעור) ותשמיש המיטה (קיום יחסי מין )‪ .‬בנוסף לאלו ‪ ,‬נוספו ליום הכיפורים מספר מנהגים ‪ ,‬ובהם‪ :‬לבישת בגדים‬
‫"כפרות"‪ .266‬בבית הכנסת נערכות במהלך היום‬ ‫לבנים‪ ,‬טבילה במקווה ‪ ,‬קיום סעודה גדולה בערב החג וקיום‬
‫תפילות מיוחדות ‪ :‬את החג פותחת תפילת כל נדרי ‪ ,‬המתירה לכל אדם לבוא ולהתפלל עם הקהל ומבטלת את‬
‫חלפה‪ .‬במהלך תפילות היום מוזכר ים‬ ‫הנדרים‪ ,‬ההבטחות והאיסורים שנטל האדם על עצמו במהלך השנה ש‬
‫‪267‬‬
‫‪ .‬את תפילות יום הכיפורים מסיימת תפילת‬ ‫עבודת הכהן הגדול בבית המקדש וסיפורם של עשרת הרוגי מלכות‬
‫נעילה במהלכה מבקש ציבור המתפללים "פתח לנו שער בעת נעילת שער "‪ ,‬ובסופה נשמעת תקיעת שופר והקריאה‬
‫"לשנה הבאה בירושלים הבנויה"‪.‬‬

‫סוכות‬
‫"חַ ג הַ ֻ ֺס ֻכֹת ֻ ַתעֲ ֶשה ְּל ָך ‪ִׁ ,‬ש ְּב ַעת י ִָמים ‪ֻ ְּ :‬באָ ְּס ֻ ְּפ ָך ִמ ֻג ְָּרנְּ ָך ‪ ,‬ו ִֻמי ְִֻּקבֶ ָך‪ .‬וְּ ָש ַמ ְּח ֻ ָת‪ֻ ְּ ,‬בחַ ֶ ֻג ָך‪ :‬אַ ֻ ָתה ו ִֻבנְּ ָך ו ִֻב ֻ ֶת ָך ‪ ,‬וְּ ַע ְּב ְּדֻ ָך וַ אֲ ָמ ֶת ָך ‪ ,‬וְּ הַ ֻ ֵלוִ י‬
‫יך " (דברים‪ ,‬טז ‪,‬יג)‬ ‫אֲשר ִ ֻב ְּׁש ָע ֶר ָ‬ ‫וְּ הַ ֻגֵר וְּ הַ י ֻ ֹ‬
‫ָתום וְּ הָ אַ ְּל ָמנָה ‪ֶ ׁ ,‬‬
‫חג הסוכות חל ב‪ -‬ט"ו בתשרי ונמשך שבעה ימים ‪ .‬סוכות הוא אחד מ שלושת הרגלים (פסח‪ ,‬שבועות וסוכות )‪ ,‬בהם‬
‫היו עולים עולי הרגל אל בית המקדש שבירושלים ‪ .‬מהותו של חג הסוכות ‪ ,‬כמו רבים מחגי ישראל ‪ ,‬היא כפולה ‪:‬‬
‫ראשית‪ ,‬הוא מאזכר אירוע היסטורי – הנדידה לאורך ארבעים שנים במדבר לאחר היציאה ממצרים ‪ ,‬תוך כדי‬
‫ומכונה "חג האסיף " ‪-‬‬ ‫מגורים בסוכות ו באוהלים ארעיים ‪ .‬שנית‪ ,‬הוא חלק מן המעגל החקלאי בארץ ישראל‬
‫בתקופה בה הוא חל נאספת התבואה של העונה החקלאית הקודמת ‪.‬‬
‫המשמעות ההיסטורית של החג באה לידי ביטוי בבנייתה של הסוכה ובחיוב‬
‫מצא תחת‬ ‫ההלכתי של האדם לצאת מביתו ולעבור להתגורר במבנה ארעי הנ‬
‫עובדי אדמה ‪ ,‬האספקט החקלאי‬ ‫כיפת השמים ‪ .‬כיום‪ ,‬כאשר רובנו אינם‬
‫התעמעם מעט אך הוא עד יין בא לידי ביטוי בתפילת הגשם ‪ ,‬אותה מתחילים‬
‫לומר במהל ך החג ובקשר שבין החג למים ‪ .‬המשנה (ראש השנה ‪ ,‬א'‪ ,‬ב') מציינת‬
‫שוק ארבעת המינים בתל‪-‬אביב‪ .‬במרכז‬ ‫כי בחג הסוכות "נידונים על המים "; בזמן שבית המקדש היה קיים ‪ ,‬היה נערך‬
‫התמונה‪ :‬שגריר ארצות הברית ובתו‪.‬‬
‫"ניסוך המים "‪ ,‬שנקשר בשמחה גדולה המכונה‬ ‫במהלך ימי חול המועד טקס‬
‫שמחת בית השואבה ‪ ,‬אותה מתאר הרמב "ם‪:‬‬
‫"והיאך הייתה שמחה זו ‪ :‬החליל מכה‪ ,‬ומנגנין בכינור ובנבלים ובמצלתיים‪ ,‬וכל אחד ואחד‪ ,‬בכלי שיר שהוא יודע לנגן‬

‫בו‪ ...‬ורוקדין ומספקין ומטפחין ומפזזין ומכרכרין כל אחד ואחד כמו שיודע‪ִ ...‬מ ְצ ָוה‪ ,‬להרבות בשמחה זו‪ .‬ולא היו עושין‬

‫אותה עמי הארץ ‪ ,‬וכל מי שירצה אלא גדולי חכמי ישראל וראשי הישיבות והסנהדרין והחסידים והזקנים ואנשי מעשה‬
‫"‬

‫אופייה של שמחת בית השואבה השתנה לאחר חורבן המקדש ‪ ,‬אך גם בימינו נערך אירוע בעל שם זהה בחסידויות‬
‫ובקהילות רבות ‪ .‬התורה מדגישה כי השמחה שהיא יסוד מרכזי בחג ‪ ,‬אינה רק שמחה א ישית‪ ,‬אלא גם שמחה‬
‫לאומית‪-‬קהילתית ו מטרתה להרחי ב את מעגלי הש מחה לשכבות רחבות‪ :‬אל הגר‪ ,‬היתום והאלמנה ‪.‬‬
‫מצוות ארבעת המינים היא אחת המצוות המרכזיות של חג הסוכות ‪ .‬ארבעת המינים (אתרוג‪ ,‬לולב‪ ,‬הדס‪ ,‬ערבה)‬

‫‪266‬‬
‫כפרות הוא מנהג הנערך בערב יום הכיפורים ‪ ,‬על‪-‬פיו לוקחים תרנגול‪ ,‬מסובבים אותו מעל ראשו של כל אחד מבני המשפחה ומכריזים ‪" ,‬זה‬
‫התרנגול ילך למיתה ואני אלך לחיים טובים ‪ ,‬ארוכים ולשלום "‪ .‬לאחר הטקס נשחט התרנגול ובשרו בדרך כלל מחולק כצדקה לעניים ‪ .‬מנהג‬
‫הכפרות עמד במחלוקת קשה בעבר‪ .‬הרמב "ם‪ ,‬הרשב "א ור ' יוסף קארו טענו שיש לבטלו ‪ .‬בשנים האחרונות נוסף לטיעוני המתנגדים טענה של‬
‫צער בעלי‪-‬חיים הנובעת מן התנאים בהם מוחזקים התרנגולים ‪ .‬כיום רבים מקיימים את המנהג באמצעות כסף הנתרם לצדקה ‪.‬‬
‫‪267‬‬
‫עשרת הרוגי מלכות הם עשרה תנאים שחיו בארץ‪ -‬ישראל ומסו פר במדרש כי הוצאו להורג על‪ -‬ידי השלטון הרומי בשל התעקשותם לדבוק‬
‫במצוות‪ .‬סיפורם מוזכר במהלך תפילת יום הכיפורים בפיוט "אלה אזכרה "‪ .‬המחקר ההיסטורי מתייחס למדרש בספקנות ‪ :‬מחד‪ ,‬נטען כי‬
‫התנאים המצוינים בו לא חיו באותה התקופה ולא כולם הוצאו להורג ומאידך ‪ ,‬יש הרואים בסיפור זה עדות עקיפה ל גזרות שהוטלו בעת מרד‬
‫בר‪ -‬כוכבא‪.‬‬
‫‪152‬‬
‫* גרסה שנייה‬
‫ניטלים בכל יום מימי החג ( אך לא בשבת ) בבית הכנסת ‪ ,‬והם מוחזקים בידי המתפללים בזמן תפילת ההלל ‪.268‬‬
‫באירופה היה בעבר קשה מאוד להשיג את ארבעת המיני ם הגדלים רק באזור המזרח התיכון ‪ .‬דבר ש הפך את‬
‫השגתם למשימה קהילתית ראשונה במעלה ‪ ,‬עליה היו טורחים בני הקהילה חודשים מראש ‪.‬‬

‫שמיני עצרת ושמחת תורה‬

‫" ֻ ַבי ֻ ֹום הַ ֻ ְ ׁ‬
‫ש ִמינִ י עֲ צֶ ֶרת ִ ֻת ְהיֶה לָ כֶ ם ֻ ָכל ְמלֶ אכֶ ת עֲ ב ָֹדה ל ֹא ַתעֲ ש ֻו " (במדבר‪ ,‬כט‪ ,‬כה)‬
‫שמיני עצרת חל ב‪ -‬כ"ב בתשרי ‪ ,‬הוא יום חג הצמוד אל סוכות אך מהווה חג בפני עצמו ‪ .‬בשמיני עצרת הופכת‬
‫הבקשה על המים למפורשת יותר ונוסח תפילת העמידה משתנה ‪ .‬שמחת תורה הוא חג נוסף שחל בארץ‪ -‬ישראל‬
‫והוא מסמל את סיום מחזור הקריאה‬ ‫באותו היום של שמיני עצרת ‪ .269‬מקורו של חג זה בתקופת הגאונים‬
‫בתורה‪ :‬בכל שבת נקראת "פרשה" מן התורה – פרשת השבוע ; יום שמחת תורה הוא היום בו מס תיים מחזור‬
‫קריאה אחד בפרשת "האזינו " ומתחיל מי ד מחזור חדש ב פרשת "בראשית"‪ .‬בבתי הכנסת מוצ יאים את כל ספרי‬
‫ולכל‬ ‫התורה ( הפסולים והכשרים ) מארון הקודש ‪ .‬המתפל לים נושאים אותם ומקיפים את הבימה שבע פעמים‬
‫הקפה מיוחדים פסוקי תפילה ופיוטים מיוחדים ‪ .‬עם השנים התרחב המנהג וכל הקפה התארכה מעט והתפתחה‬
‫לכדי ריקודים של שמחה עם ספרי התורה ‪ .‬בהמשך היום עולה כל יהודי ויהודי לתורה ובכלל זאת גם מי שלא‬
‫הגיע לגיל מצוות ‪ .‬מקרב ה מבוגרים נבחרים "חתן תורה " ו"חתן בראשית "‪ ,‬הראשון מסיים את המחזור הקודם‬
‫והשני פותח את המחזור הבא ‪ .‬בשנים האחרונות נערכות במוצאי שמחת תורה "הקפות שניות " ברחובות הערים‬
‫בליווי של מוזיקה ובהשתתפות פעילה של דתיים וחילונים כאחד ‪.‬‬

‫חנוכה‬
‫"כשנכנסו יוונים להיכל טמאו כל השמנים שבהיכל ‪ ,‬וכשגברה יד בית חשמונאי ונצחום ‪ ,‬בדקו ולא מצאו אלא פך אחד‬
‫שהיה מונח בחותמו של כהן גדול ‪ ...‬ונעשה בו נס והדליקו ממנו שמונה ימים " (מגילת תענית ‪)270‬‬
‫חג החנוכה חל ב‪ -‬כ"ה בכסלו ונמשך לאורך שמונה ימים ‪ .‬בסיסו של סיפור החנוכה הוא ב מרד המקבים משנת ‪164‬‬
‫לפני הספירה ‪ .271‬המקבים סירבו לקבל את הגזרות והרדיפה הדתית של המלך היווני‪ -‬סלווקי‪ ,‬אנטיוכוס אפיפנס ‪,‬‬
‫ופתחו במרד כנגדו ‪ .‬באמצעות טקטיקות מלחמה מתוחכמות ‪ ,‬הצליחו ה מקבים לגבור על הסלווקים‪ ,‬להקים‬
‫מדינה עצמאית שהתקיימה במשך עשרות שנים ולטהר את בית המקדש שחולל ‪.‬‬
‫החג נ קבע ל שמונה ימים בעקבות נס שהתרח ש על‪ -‬פי האמונה עם תום הקרבות – נס פך השמן ‪ .‬בעת טיהור בית‬
‫המקדש התגלה שכל הפכים בהם נאצר השמן הדרוש להדלקת מנורת הזהב ‪ ,272‬נפתחו ועל כן ‪ ,‬אינם טהורים עוד ‪.‬‬
‫בסופו של דבר נמצא רק פך טהור אחד שהיה אמור להספיק ליום אחד ‪ ,‬אך הספיק ב דרך נס לשמונה ימים ‪ .‬נס פך‬
‫‪ ,‬הדלקת החנוכ ייה ; ובבסיס המנהג לאכול מ אכלים‬ ‫השמן הוא גם זה שעומד בבסיס המצווה המרכזית בחג‬
‫מטוגנים (סופגניות‪ ,‬לביבות‪ ,‬ספינג')‪.‬‬
‫חנוכה הוא החג הראשון שנקבע על‪ -‬ידי חז "ל ואינו מוזכר בתנ "ך‪ .‬סיפורו של החג נתון‬
‫במהלך העשורים האחרונים לוויכוח בין הגישה היהודית המסורתית לבין גורמים‬
‫‪ ,‬אופייני‬ ‫בתנועה הציונית ‪ .‬הוגי הציונות ביקשו להדגיש את היסוד האנושי של החג‬
‫‪273‬‬
‫‪ ,‬הפותח במילים "נס לא‬ ‫למגמה זו הוא השיר ‪" :‬אנו נושאים לפידים " של אהרון זאב‬

‫‪ 268‬תפילת ההלל היא תפילה הנאמרת כחלק מתפילת שחרית בימי חג ומועד ובראשי חודשים ‪.‬‬
‫אם ובתה מדליקות נרות חנוכה‪.‬‬
‫‪ 269‬בחוץ‪-‬לארץ נחוג על‪ -‬פי ההלכה כל יום חג במשך יומיים במה שמכונה יום טוב שני של גלויות ‪ .‬עיקרון זה נקבע בשל המרחק מארץ‪ -‬ישראל‬
‫והחשש שהוא יוביל לקביע ה שגויה של תאריך ‪ .‬מסיבה זו ‪ ,‬בחוץ ‪ -‬לארץ נחוגים שמיני עצרת ושמחת תורה בנפרד ‪ :‬שמיני עצרת ‪ ,‬שמונה ימים‬
‫לאחר שהחל סוכות ‪ ,‬ושמחת ימים ‪ ,‬תשעה ימים לאחר מכן ‪.‬‬
‫‪ 270‬מגילת תענית היא חיבור מסוף ימי בית שני המונה ‪ 36‬ימים בהם ארעו לעם ישראל אירועים משמחים ולכן אסור לקיים במהלכם תענית ‪.‬‬
‫‪271‬‬
‫עוד על מרד המקבים ותקופת החשמונאים ‪ ,‬ראה פרק נפרד‪ ,‬עמ' ‪.46‬‬
‫‪ 272‬מנורת הזהב היא אחד מכלי המקדש ‪ .‬על‪-‬פי המסופר בתורה ‪ ,‬היא עוצבה על‪ -‬ידי בצלאל בן‪-‬אורי ונבנתה מזהב טהור במקשה אחת ‪.‬‬
‫‪ 273‬אהרון זאב (‪ ,)1968-1900‬משורר‪ ,‬סופר‪ ,‬קצין חינו ך ראשי הראשון ונשיא האגודה למען החייל ‪ .‬זאב נולד בפולין ועלה לארץ בשנת ‪ ,1925‬כתב‬
‫שירי ילדים רבים ומהווה את אחד ממי יסדיו של חיל החינוך ושל תפיסת החינוך בצבא ‪.‬‬
‫‪153‬‬
‫* גרסה שנייה‬
 ‫קרה לנו ‪ /‬פך שמן לא מצאנו "‪ .‬מגמה זו עומדת בניגוד לתפיסתם של מקורו ת מסורתיים המדגישים את פעולת‬
‫ההשגחה העליונה ‪ ,‬כך ל דוגמה‪ ,‬בתפילת "על הנסים "‪" :‬ואתה ברחמ יך הרבים רבת את ריבם ‪ ,‬דנת את דינם‪ ,‬נקמת את‬
‫נקמתם"‪.‬‬

‫ראש השנה לאילנות (ט"ו בשבט )‬

‫"באחד בשבט ראש השנה לאילן כדברי בית שמאי ‪ ,‬בית הלל אומרים בחמשה עשר בו " (משנה ‪ ,‬ראש השנה‪ ,‬א‪ ,‬א)‬
‫ראש השנה לאילנות חל ב‪ -‬ט"ו בשבט‪ .‬ראשיתו של היום בתקופת המשנה ‪ .‬אז‬
‫הוא נקבע כיום בו מיושמות מספר מצוות התלויות בארץ ‪ ,‬ובעיקר התרומות‬
‫והמעשרות המהוות למעשה את המסים ‪ ,‬אותם משלם החקלאי מתוך סך כל‬
‫היבול‪ .274‬הבחירה בתאריך זה א ינה מקרית והוא מייצג את ראשית האביב‬
‫ואת סופו של החורף ‪.‬‬
‫עם השנים נוספו ל‪ -‬ט"ו בשבט רבדים נוספים‪ ,‬בקהילות היהודיות בחוץ‬
‫נטיעות בקיבוץ גן שמואל (‪.) 1940‬‬
‫מקור‪ :‬ארכיון גן שמואל‪.‬‬ ‫לארץ‪ ,‬ובפרט בארצות אשכנז ‪ ,‬היה מ קובל לאכול בחג מפירותיה של ארץ‪-‬‬
‫ישראל ולדבר בשבחה ‪ .‬במאה השבע‪ -‬עשרה התפתח המנהג הקבלי של סדר ט "ו‬
‫‪ .‬הסדר כלל תפילות ופסוקים ‪ ,‬אכילה משלל פ ירות‬ ‫בשבט‪ ,‬במהלכו קיבלה אכילת הפירות ממד חגיגי ורשמי‬
‫נות לעסוק בנטיעות ובהפרחת‬ ‫הארץ ושתיית יין ‪ .‬התנועה הציונית הוסיפה לחג רובד נוסף וראתה בו הזדמ‬
‫השממה‪ .‬הנטיעות הפכו להיות מזוהות עם החג ובכל ט "ו בשבט פותחת הקרן הקיימת לישראל במבצע נטיעות‬
‫נרחב‪ .‬בשנים האחרונות הפך החג להיות מזוהה גם עם תכנים של איכות הסביבה ושל שמירה על הקיימות‪.‬‬

‫פורים‬
‫"כימים אשר נחו בהם היהודים מאויביהם והחודש אשר נהפך להם מיגון לשמחה ‪ ...‬לעשות אותם ימי משתה ושמחה‬
‫ומשלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים " (אסתר‪ ,‬ט‪ ,‬כב)‬
‫‪ ,‬הוא חל ב‪ -‬ט"ו באדר ‪.‬‬ ‫פורים חל ב‪ -‬י" ד באדר ברוב ערי העולם אך בירושלים ובמספר ערים עתיקות נוספות‬
‫הסיפור ההיסטורי שהוביל לקביעתו של החג ‪ ,‬מופיע במגי לת אסתר והתרחש בתקופה שלאחר חורבן בית המקדש‬
‫הראשון‪ .‬על‪ -‬פי סיפור המגילה זמם המן האגגי ‪ ,‬אחד מן המקורבים למלך הפרסי אחשו ורוש ‪" ,‬להשמיד‪ ,‬להרוג‬

‫אסתר‬ ‫ולאבד" את כל היהודים שהתגוררו בתחום הממלכה ‪ .‬מן הגזרה הקשה הצליחו היהודים להינצל בזכות‬
‫ומרדכי‪.‬‬
‫ימי חודש אדר הפכו ‪ ,‬על כן ‪ ,‬מימים של אבל לימים של שמחה ‪ ,‬ומרדכי ואסתר ביקשו לקבעם לדורות ‪ .‬בפורים‬
‫נקבעו ארבע מצוות מרכזיות ‪ :‬מגילה ‪ -‬קריאתה של מגילת אסתר בערב ובבוקר החג ‪ ,‬משתה ‪ -‬סעודה חגיגית בה‬
‫יש לאכול בשר ולשתות יין ‪ ,‬משלוח מנות ‪ -‬משלוח של לפחות חבילה אחת הכוללת שני מוצרים הניתנים למאכל‬
‫מידי‪ ,‬מתנות לאביונים ‪ -‬אחד העקרונות של החג הוא להרחיב את מעגל השמחה ולאפשר גם לעניים לקחת חלק‬
‫בסעודה‪ .‬בנוסף למצוות אלו התקבעו כמה מנהגים נוספים ‪ ,‬בהם התחפשות ‪ ,‬שימוש‬
‫ברעשן ואכילת אוזני המן ‪.‬‬
‫י"ג באדר ‪ ,‬היום שלפני חג הפורים ‪ ,‬הוא יום תענית המכונה תענית אסתר ‪ .‬הצום‬
‫‪ .‬מטרת‬ ‫מתחיל מעלות השחר ונמשך עד לאחר קריאת המגילה עם שקיעת החמה‬
‫‪275‬‬
‫‪" :‬כדי לזכור שהשם יתברך רואה ושומע כל איש בעת‬ ‫התענית מובאת במשנה ברורה‬

‫חיילים חוגגים את פורים בסיוע‬

‫ומעשרות‪ .‬הם החלק היחסי אותו מפריש החקלאי בארץ‪ -‬ישראל לטובת הכ והנים‪ ,‬הלוויים והעניים ‪ .‬על‪-‬פי הת ורה ‪ ,‬הכ והנים‬ ‫‪ 274‬תרומות‬
‫לילדים בסיכון‬
‫והלוויים אינם מקבלים נחלה בארץ ‪ ,‬הם משרתי ציבור ועל הציבור חלה החובה לדאוג לב יטחונם הכלכלי ‪ .‬חלק מסוים מן המעשר (מעשר שני )‬
‫ניתן לאכילה בשנים מסוימות על‪ -‬ידי החקלאי ובני משפחתו בירושלים ‪ .‬בשנים אחרות מומר חלק זה למעשר עני הניתן לעניים ‪.‬‬
‫‪ 275‬משנה ברורה הוא ספר הלכה שנכתב על‪ -‬ידי ר' ישראל מאיר הכ והן מראדין ‪ ,)1933-1838( ,‬המכונה החפץ חיים ‪ .‬המשנה ברורה מהווה את‬
‫אחד מהחיבורים ההלכתיים המרכזיים ‪ ,‬בעיקר ביחס ליהודי אשכנז ‪.‬‬
‫‪154‬‬
‫* גרסה שנייה‬
‫צרתו כאשר יתע נה וישוב אל ד ' בכל לבבו כמו שעשה בימים ההם "‪ .‬ההלכה קובעת הבדל בזמן שבו חל החג בין ערים‬
‫שעל‪-‬פי המסורת היו מוקפות חומה עוד מימיו של יהושע בן‪ -‬נון (לדוגמה‪ :‬ירושלים)‪ ,‬בהן נחוג החג ב‪ -‬ט"ו באדר ‪,‬‬
‫לבין ערי פרזות (שאינן מוקפות חומה ‪ ,‬לדוגמה‪ :‬תל‪-‬אביב)‪ ,‬בהן נחוג החג ב‪ -‬י"ד באדר ‪ .‬בערים בהן קיים ספק‬
‫(לדוגמה‪ :‬טבריה‪ ,‬צפת‪ ,‬חברון‪ ,‬יפו)‪ ,‬נחוג פורים לאורך יומיים ‪ .‬הסיבה נעוצה בבקשתו של מרדכי לאפשר ליהודים‬
‫המתגוררים בשושן‪ ,‬בירת פרס‪ ,‬לחוג את הפורים במשך יום אחד נוסף ‪ ,‬לכן מכונה יום ט "ו באדר‪ ,‬שושן פורים ‪.‬‬

‫פסח‬
‫"ואמרתם זבח פסח הוא לה ' אשר פסח על בתי בני ישראל במצרים ‪ ,‬בנוגפו את מצרים את בתינו הציל " (שמות יב‪ ,‬כז)‬
‫פסח חל ב‪ -‬ט"ו בניסן ונמשך שבעה ימים ‪ .‬בלוח השנה היהודי המקורי ‪ ,‬בו השנה התחילה‬
‫בחודש ניסן‪ ,‬היה פסח החג הראשון שנחוג בשנה ‪ .‬פסח הוא אחד מ שלושת הרגלים (פסח ‪,‬‬
‫שבועות וסוכות )‪ ,‬בהם היו עולים עולי הרגל אל בית המקדש שבירושלים ‪ .‬במרכזו של החג‬
‫עומד סיפור י ציאת מצרים ‪ .‬על‪ -‬פי המסופר במקרא ‪ ,‬בני‪ -‬ישראל שימשו כעבדים במצרים‬
‫במשך ‪ 210‬שנים והועסקו בעבודות פרך ‪ .‬לאחר תהליך ארוך שכ לל את עשרת המכות ‪ ,‬יצאו‬
‫בני‪-‬ישראל ממצרים‪ ,‬ועם תום ארבעים שנות נדודים הגיעו לארץ‪ -‬ישראל‪.‬‬
‫מסיפור זה נגזר הערך המרכזי ה מלווה את חג הפסח הוא ערך החירות וזהו גם אחד‬ ‫מדף של מוצרים כשרים לפסח‬
‫במרכז קניות בישראל‪.‬‬
‫משמותיו‪ .‬השם "פסח" מרמז לקורבן הפסח אותו נדרש עם ישראל להקריב לפני היציאה‬
‫‪ .‬משמעותו המילולית של השם מרמזת על‬ ‫ממצרים ואותו היו מקריבי ם בתקופה שבית המקדש היה קיים‬
‫הפסיחה (דילוג) על בתי היהודים במצריים במהלך מכת בכורות‪.‬‬
‫המצווה המרכזית בפסח היא איסור החמץ ‪ .‬חמץ הוא תערובת הכוללת קמח של אחד מחמשת מיני דגן שבא‬
‫במגע עם מים ותפח (=החמיץ)‪ .‬על‪-‬פי ההלכה ‪ ,‬במהלך חג הפסח אסור ליהודי לאכול או להחזיק בבעלותו חמץ ‪,‬‬
‫כזכר לבני‪ -‬ישראל שיצאו ממצרים ו שבשל החיפזון "לא הספיק בצקם להחמיץ "‪ .‬עובדה זו הפכה את חג הפסח‬
‫למזוהה עם העיסוק בניקיון ‪ .‬ערב לפני החג נערכת בדיקת חמץ ‪ ,‬במהלכה בודק בעל הבית לאור נרות את פינות‬
‫ביתו בחיפוש אחר חמץ ‪ .‬ה חמץ שנמצא במהלך הבדיקה ‪ ,‬נשמר עד לבוקרו של ערב פסח ואז נוהגים לשרוף אותו ‪.‬‬
‫ההלכה מאפשרת מוצא נוסף ביחס לאדם שהוא בעליו של חמץ רב ‪ ,‬מכירת חמץ ‪ :‬החמץ נמכר במהלך הפסח לגוי‬
‫והוא מוחזר לאחר החג לבעליו ‪ .‬עוד לפי ההלכה ‪ ,‬דורשת שמירת הכשרות במהלך ה חג שימוש ב כלים מיוחדים‬
‫‪ .‬המצה שהיא סוג הלחם היחיד המותר‬ ‫שלא באו במגע עם מאכלי חמץ או כלים שהוכשרו במיוחד לצורך זה‬
‫באכילה בפסח‪ ,‬עשויה בצק שלא החמיץ ‪ .‬על‪-‬פי ההלכה עליה להיות מוכנה תוך ‪ 18‬דקות מהרגע בו עורבב הקמח‬
‫עם המים‪.‬‬
‫הערב הראשון של חג הפסח מכונה ליל הסדר ‪ ,‬במהלכו נקראת ההגדה ומסופר סיפור יציאת מצרים ‪ .‬סקר של‬
‫מכון גוטמן הבודק עמדות ודפוסי התנהגות של האוכלוסייה בישראל ‪ ,‬מצא כ י בשנת ‪ 85% ,2000‬מהציבור היהודי‬
‫בישראל קיים את ליל הסדר ‪ .‬לצד הנוסח המסורתי של ההגדה ‪ ,‬עוצב גם בקיבו צים דגם מחודש של הסדר המשלב‬
‫התייחסות גם אל הקמת המדינה ואל מ אורעות מאה השנים האחרונות ‪.‬‬
‫יומו הראשון של חג הפסח ויומו השביעי הם ימים האסור ים לפי ההלכה במלאכה ‪ ,‬כמו שבת ‪ .‬ביום שלאחר חג‬
‫הפסח נוהגים יוצאי צפון אפריקה לציין את ה מימונה – חג עממי שמקורו לא ברור ‪ ,‬אך יש ה מזהים בו כמעין‬
‫‪ ,‬בה נמ נעים חברי הקהילה לאכול ביחד בשל השוני במנהגים‬ ‫חוויה חברתית מתקנת לאחר תקופת החג‬
‫ובמסורות‪ .‬במהלך המימונה פותחת כל משפחה את דלתה בפני הקהילה ומציעה שולחן מלא ב מיני מתיקה ‪ .‬ברכת‬
‫החג היא "תרווחו ותסעדו " – הגיעו למצב של רווחה כלכלית ואישית והשתמשו ברווחה זו‬
‫על‪-‬מנת לסעוד (לסייע‪ ,‬לעזור) לאחרים‪.‬‬

‫ל"ג בעומר וספירת העומר‬

‫‪155‬‬
‫* גרסה שנייה‬
 ‫חֳרת הַ ֻ ׁ ַש ֻ ָבת‬
‫תות ‪ֻ ְּ ,‬ת ִמימֹת ִ ֻת ְּהיֶינָה ‪ַ .‬עד ִמ ֻ ָמ ַ‬
‫חֳרת הַ ֻ ׁ ַש ֻ ָבת ‪ִ ,‬מי ֹֻום הֲ ִביאֲכֶ ם ‪ ,‬אֶ ת ע ֶֹמר הַ ְּ ֻתנוֻפָ ה ‪ֶ ׁ :‬שבַ ע ׁ ַש ֻ ָב ֹ‬
‫"ו ְֻּספַ ְּר ֻ ֶתם לָ כֶ ם ‪ִ ,‬מ ֻ ָמ ַ‬
‫יעת‪ֻ ִ ,‬ת ְּס ֻ ְּפר ֻו חֲ ִמ ֻ ִׁשים ֹיום " (ויקרא כג‪ ,‬טז‪ -‬יז)‪.‬‬
‫הַ ֻ ְּׁש ִב ִ‬
‫ל"ג בעומר הוא יום ציון החל ב‪ -‬י"ח באייר ‪ ,‬היום השלושים ושלושה (ל"ג) לספירת העומר ‪ .‬ספירת העומר היא‬
‫המצווה לספור כל יום מארבעים ותשעה הימים המפרידים בין חג הפסח לחג השבועות ‪ .‬הספירה מחברת בין‬
‫מדורת ל"ג בעומר‬
‫הקרבת קרבן העומר למחרת הפסח ‪ ,‬להקרבת שתי‪ -‬הלחם בשבועות ‪ .‬היא מסמלת גם את המסע שעבר עם‬
‫ישראל מיציאתו ממצרים בפסח ועד מתן תורה בשבועות ‪ .‬מאוחר יותר ‪ ,‬בשל מותם של תלמידי ר ' עקיבא במגפה‬
‫‪ :‬לא מתגלחים ומסתפרים ולא‬ ‫שהתרחשה בזמן זה ‪ ,276‬החלו נוהגים במהלך ימי ספירת העומר מנהגי אבלות‬
‫עורכים חתונות‪.‬‬
‫‪ :‬ביום זה נפסקה מגפה‬ ‫מאוחר יותר ‪ ,‬וביחס אליו קיימות מסורות שונות‬ ‫ל"ג בעומר עצמו גם הוא מנהג‬
‫‪277‬‬
‫וחל מפנה‬ ‫המתוארת בתלמוד שפגעה בתלמידיו של ר ' עקיבא‪ ,‬הלך לעולמו התנא ר ' שמעון בר יוחאי (רשב"י)‬
‫לטובת היהודים המורדים ברומא במהלך מרד בר‪ -‬כוכבא‪ .278‬כל שלושת המסורות עוסקות באירועים שהתרחשו‬
‫כוכבא שהיה אירוע משמעותי מאוד‬ ‫בארץ‪-‬ישראל במהלך המאה השנייה לספירה וכולן קשורות למרד בר‪-‬‬
‫מבחינת העם היהודי ‪ .‬מבחינה הלכתית ‪ ,‬רבים מהנוהגים מנהגי אבלות במהלך ספירת העומר ‪ ,‬מפסיקים אותם‬
‫"י או את דרך‬ ‫ביום זה ‪ .‬בערב ל "ג בעומר נוהגים להדליק מדורות המסמלות את אור תורת הקבלה של רשב‬
‫העברת ההודעות בין לוחמיו של בר‪ -‬כוכבא‪ .‬בקבר רשב "י במירון נערכת הילולה גדולה ורבים נוהגים לעלות אליו‬
‫לרגל‪ .‬התנועה הציונית הדגישה את הקשר בין יום זה לבין מרד בר‪ -‬כוכבא‪ .‬ביום זה נוסד הפלמ "ח ‪ ,)1941( 279‬והוא‬
‫צוין כיום הגדנ "ע‪ ;280‬בשנים האחרונות מציין צה "ל ביום זה את יום ההוקרה למערך המילואים ‪.‬‬

‫שבועות‬
‫" ִׁש ְּב ָעה ׁ ָשבֺ עֹת‪ֻ ִ ,‬ת ְּס ֻ ָפר לָ ְּך‪ֵ :‬מהָ חֵ ל חֶ ְּר ֵמ ׁש ‪ַ ֻ ,‬ב ָֻק ָמה‪ָ ֻ ,‬תחֵ ל ִל ְּס ֻפֹר ‪ִׁ ,‬ש ְּב ָעה ׁ ָשבֺ ֹ‬
‫עות" (דברים טז‪ ,‬ט)‪.‬‬
‫שבועות חל ב‪ -‬ו' בסיוון ומהווה את אחד מ שלושת הרגלים (פסח‪ ,‬שבועות וסוכות )‪ ,‬בהם היו עולים עולי הרגל אל‬
‫בית המקדש שב ירושלים‪ .‬מהותו של חג ה שבועות‪ ,‬כמו רבים מחגי ישראל ‪ ,‬היא כפולה ‪ :‬ראשית‪ ,‬הוא מאזכר‬
‫‪ .‬שנית‪ ,‬הוא חלק מן המעגל‬ ‫אירוע היסטורי – מתן התורה לבני ישראל על הר סיני לאחר היציאה ממצרים‬
‫החקלאי בארץ ישראל ומכונה "חג הקציר " או "חג הביכורים " – בתקופה בה הוא חל ‪ ,‬נקצרת התבואה ובמהלכו‬
‫היו מביאים החקלאים את ביכורי אדמתם אל בית המקדש ‪ .‬עם השנים נוספו לחג מספר מנהגים מרכזיים ‪ :‬בתי‬
‫הכנסת והבתים מקושטים בירק ובצמחייה ‪ ,‬בליל שבועות נערך "תיקון" ונהוג ללמוד בו תורה עד לאו ר הבוקר‬
‫וסעודות החג מורכבות ממאכלים חלביים ‪ .‬בנוסף‪ ,‬נקראת בבתי הכנסת מגילת רות המתארת את סיפור גיורה של‬
‫רות המואבייה ועיקר עלילתה מתרחש בתקופה זו של השנה ‪ .281‬החל מראשית ההתיישבות בארץ‪ -‬ישראל‪ ,‬נעשו‬
‫ניסיונות לחדש את טקס הבאת הביכורים בקיבוצים ובמושבים ‪ .‬טקסים אלו עוררו לא פעם חיכוכים בין דתיים‬
‫לחילונים‪.‬‬

‫‪276‬‬
‫ר' עקיבא (‪ ,)137-17‬תנא ארץ‪ -‬ישראלי בן הדור השלישי ‪ .‬ר' עקיבא היה מגדולי התומכים במרד בר‪ -‬כוכ בא בו ראה משיח ‪ .‬על‪-‬פי בבלי יבמות‬
‫(ס"ב‪ ):‬עשרים וארבע אלף תלמידיו מתו במהלך ימי ספירת העומר ממגפה ‪ ,‬ועל‪-‬בסיס זה נקבעו בהם מנהגי אבלות‪ .‬יש הקושרים בין מותם של‬
‫התלמידים לבין מרד בר‪ -‬כוכבא‪.‬‬
‫‪277‬‬
‫ר' שמעון בר‪ -‬יוחאי (המאה הראשונה לספירה )‪ ,‬מכונה רשב"י תנא ארץ‪ -‬ישראלי בן הדור הרביעי ‪ ,‬תלמידו של ר ' עקיבא‪ .‬רשב"י היה בין‬
‫המתנגדים הבולטים לשלטון הרומי בארץ ומיוחס על‪ -‬פי המסורת עיסוק בקבלה וחיבורו של ספר הזוהר ‪.‬‬
‫‪278‬‬
‫על מרד בר‪ -‬כוכבא‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.49‬‬
‫‪ 279‬על הפלמ"ח‪ ,‬ראה עמ' ‪.154‬‬
‫‪ 280‬גדנ"ע (גדודי נוער ) היא מסגרת טרום צבאית הנמצאת תחת חסותו של צה "ל‪ .‬הגדנ" ע הוקם בשנות העשרים במטרה להקנות הכשרה צבאית‬
‫בסיסית לשם הגנה בעתות חירום ‪ .‬במהלך מלחמת העצמאות אכן שימש הגדנ "ע בתפקיד מכריע ‪ ,‬במיוחד בעיר ירושלים ‪ .‬בראשית שנות‬
‫התשעים פורק הגדנ "ע כמסגרת עצמאית ‪ ,‬והוא שולב בחיל החינוך והנוער כשמטרתו המרכזית היא הכנת בני נוער לשירות ‪.‬‬
‫‪281‬‬
‫מגילת רות ספר מספרי המקרא העוקב אחר סיפורן של נעמי ורות ‪ .‬נעמי ובעלה אבימלך ירדו מן הארץ לגור במואב ‪ ,‬שם הכירו בניה ם כלות‬
‫מואביות‪ .‬כעבור זמן מתו אבימלך ושני הבנים ונעמי מצאה את עצמה בו דדה‪ .‬על‪-‬פי המסופר במגילה ‪ ,‬רות‪ ,‬שהייתה כלתה ‪ ,‬דבקה בה ‪ ,‬הגיעה‬
‫עמה אל ארץ‪-‬ישראל והתגיירה ‪ .‬בארץ הן סבלו ממצב כלכלי קשה שהשתפר רק משרות הכירה את בעז ‪ .‬על‪-‬פי המסורת ‪ ,‬רות היא סבתו של דוד‬
‫המלך‪.‬‬
‫‪156‬‬
‫* גרסה שנייה‬
 ‫ארבעת צומות החורבן‬
‫‪282‬‬
‫; זכרו של‬ ‫ביהדות מהווה חורבן הבית את אחד האירועים ההיסטוריים המרכזיים והטראומטיים ביותר‬
‫המאורע נקבע בארבעה ימי צום המפוזרים לאורך השנה ‪ .‬ה מרכזי שבהם הוא ט' באב‪ ,‬בו מציינים חז "ל חמישה‬
‫אירועים‪" :‬חמישה דברים אירעו את אבותינו בתשעה באב‪ .‬ואלו הם‪ :‬נגזר על דור המדבר שלא ִי ֻ ָכנְ ס ֻו לארץ ישראל‪ ,‬חרב בית‬

‫המקדש הראשון ‪ ,‬חרב בית המקדש השני ‪ ,‬נלכדה ביתר ונחרבה ירושלים " (משנה‪ ,‬תענית‪ ,‬ד‪ ,‬ו)‪ .‬מבחינה הלכתית מתחיל‬
‫‪ :‬אכילה ושתייה ‪,‬‬ ‫ט' באב מן הלילה ונוהגים בו חמשת האיסורים הנהוגים ביום הכיפורים‬
‫מתפללים יושבים על רצפת בית‬ ‫רחיצה‪ ,‬סיכה (שימוש במוצרים קוסמטיים )‪ ,‬נעילת הסנדל (העשוי מעור ) ותשמיש המיטה (קיום‬
‫הכנסת במהלך תפילות ט' באב‪.‬‬
‫יחסי מין )‪ .‬יום זה מוקדש לא רק לזיכרון ההיסטורי אלא בעיקר לחשבון נפש בנוגע לסיבות‬
‫שהביאו לו ‪ :‬שנאת חינם ‪ ,‬פילוג ומחלוקת בקרב העם ‪ .‬בערב הצום נקראת מגילת איכה המתארת את חורבן בית‬
‫המקדש הראשון ‪ ,‬ובמהלכו נקראות קינות (פיוטי אבל ) שהתחברו במהלך השנים ומתייחסות אל שלל אסונות‬
‫שאירעו לעם היהודי ‪ .‬היחס אל ט ' באב בקרב ההתיישבות העובדת ‪ ,‬שנטתה בתחילה להתעלם ממנו ‪ ,‬עורר את‬
‫חמתו של ברל כצנלסון ‪ 283‬וב‪ 1934-‬הוא פרסם מאמר בנושא בעיתון "דבר"‪:284‬‬
‫" את הזנחת התשעה באב בציבורנו בכלל ‪ ,‬אני רואה כאות להפלגה שאין עמה הגה ‪ ...‬אנו אומרים לחנך את הנוער‬

‫לחיים חלוציים ‪ ,‬לחיי הגשמה‪ ...‬כיצד נגיע לכך ?! האמנם יעלה זרע על סלע צחיח ‪ ,‬על רצפ ת אספלט?‪ ...‬דור מחדש‬
‫ויוצר אינו זורק אל גל האשפה את ירושת הדורות"‬

‫בשנים האחרונות מצוין ליל ט ' באב באירועים ציבוריים במרכזי הערים המכונים ‪" :‬הלילה לא לומדים תורה " (על‬
‫' באב)‪ ,‬בהם נפגשים חילונים ודתיים במטרה לדון במחלוקות‬ ‫בסיס האיסור ההלכתי ללמוד תורה במהלך ט‬
‫המרכזיות בחברה ולפעול כנגד "שנאת החינם "‪ ,‬שהביאה ‪ ,‬על‪ -‬פי האמונה‪ ,‬לחורבן‪.‬‬
‫שאר הצומות הם צומות קלים יותר המתחילים עם זריחת השמש ומסתיימים עם שקיעתה ‪ ,‬הם מציינים אירועים‬
‫שונים סביב החורבן ‪ .‬צום גדליה החל ב‪ -‬ג' בתשרי‪ ,‬מציין את רציחתו של גדליהו בן אחיקם ‪ ,‬יהודי שמונה בידי‬
‫‪ .‬גדליה‬ ‫נבוכדנצר מלך בבל לנציב האחראי על שארית הפליטה שנותרה בארץ לאחר חורבן בית המקדש הראשון‬
‫‪ .‬חז"ל קבעו את הצום "ללמדך ששקולה מיתתן של‬ ‫נרצח בידי מתנקש יהודי ומותו סימל את תחילתה של הגלות‬
‫צדיקים כשריפת בית א‪-‬לוהינו" (בבלי‪ ,‬ראש השנה‪ ,‬יח‪ .):‬צום י ' בטבת נקבע לזכר התחלת המצור של נבוכדנצר מלך‬
‫בבל על ירושלים שהביא בסופו של דבר לחורבנה ‪ .‬לאחר השואה ועם הקמתה של מדינת ישראל ‪ ,‬קבעה הרבנות‬
‫‪ ,‬שאין‬ ‫הראשית בישראל את התאריך הזה כ יום הקדיש הכללי בו מצוין מותם של יהודים מתקופת השואה‬
‫‪285‬‬
‫"קדיש" ‪ .‬צום י "ז‬ ‫אפשרות לדעת מתי הלכו לעולמם ‪ ,‬וקרובי מ שפחתם יכולים לומר במהלכו את תפילת ה‪-‬‬
‫בתמוז נקבע לזכר פריצת חומות ירושלים בידי נבוכדנצר מלך בבל ‪ ,‬וכניסתם לעיר של הצבאות הבבליים שהחריבו‬
‫את בית המקדש ‪ .‬בתאריך זה מתחילה תקופה בת שלושה שבועות המכונה בין המצרים ‪ ,‬במהלכה נהוגים מנהגי‬
‫אבלות‪ :‬הימנעו ת משמיעת מוזיקה ‪ ,‬איסור תספורת וגילוח ‪ ,‬איסור קיום חתונות ושמחות ועוד ‪.‬‬

‫מועדים דרוזים‬
‫‪ 2.4.4.1‬חג הנביא שועייב (النبي شعيب )‬
‫חג הנביא שועייב חל בין התאריכים ‪ 24-27‬באפריל‪ ,‬כאשר עיקר החגיגות‬
‫נערכות ב‪ 25-‬באפריל‪ .‬חג זה מציין את זכרו של הנביא שועייב אשר נחשב‬

‫‪282‬‬
‫על חורבן הבית הראשון ‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪ ; 45‬על חורבן הבית השני ‪ ,‬ראה פר ק נפקד‪ ,‬עמ' ‪.48‬‬
‫‪283‬‬
‫ברל כצנלסון (‪ ,)1944-1887‬אחד המנהיגים הבולטים של תנועת העבודה בארץ ‪-‬ישראל והציונות הסוציאליסטית ‪ .‬כצנלסון היה אחד מעולי‬
‫העלייה השנייה והפך עד מהרה למנהיג פועלים ‪ .‬הוא דגל בשילוב בין ערכים סוציאליסטיים ללאומיות היהודית ‪ .‬בניגוד לרבים מבני דורו ‪,‬‬
‫הדרוזים ‪.‬במהלך חגיגות נבי‬ ‫הקברותהצופים‬
‫בחצר כינרת‬ ‫הדגיש כצנלסון את הרלוונטיות של המסורת היהודית ואת הצורך לשמור עליה ‪ .‬כצנלסון נקבר בבית צעדת‬
‫שועייב‪ .‬צילום‪ :‬מרכז הדרכה דרוזי‪.‬‬
‫‪ 284‬דבר היה עיתונה היומי של ההסתדרות הכללית שהופיע בין השנים ‪ .1996-1925‬העיתון נוסד בידי ברל כצנלסון ומשה בילינסון והפך לאחד‬
‫העיתונים החשובים והמשפיעים ביותר בישראל ‪ .‬בין השאר כתבו בעיתון ‪ :‬נתן אלתרמן ‪ ,‬לאה גולדברג‪ ,‬אהרון מגד ‪ ,‬דן בן‪ -‬אמוץ ועוד‪.‬‬
‫‪ 285‬קדיש תפילה יהודית הנאמרת לזכרו של אדם מת ‪ .‬על‪-‬פי ההלכה‪ ,‬את הקדיש יש לומר תקופה מסוימת לאחר המוות וכן בתאריך בו הלך‬
‫לעולמו הנפטר בשנים הבאות ‪.‬‬
‫‪157‬‬
‫* גרסה שנייה‬
‫לנביא המקודש ביותר בקרב הדרוזים ומזוהה עם יתרו חותן משה ‪ .‬במרכזו של החג עומדת העלייה לרגל אל קברו‬
‫של הנביא הממוקם בסמוך להר קרני חיטין‪ .‬העלייה לרגל מייצרת מקום מפגש עבור בני העדה ויש לה הקשרים‬
‫יציקת שמן לשקע המצוי ליד הקבר‬ ‫תרבותיים וחברתיים רבים ‪ .‬אחד המנהגים המרכזיים במתחם הקבר הוא‬
‫ומיוחס לטביעת כף רגלו של הנביא ("דעסה") ו משיחת הגוף בשמן כסגולה להצלחה ‪ .‬בימי העלייה לרגל נהוגה גם‬
‫"השלמת נדרים "‪ ,‬אדם שנדר בקבר נדר מסוים והנדר התגשם חוזר אל הקבר ו משלים את נדרו באמצעות זביחת‬
‫זבח או תרומה לקישוט מקום הקבר ‪.‬‬

‫חג הנביא סבלאן (النبي سبالن)‬

‫שיש‬ ‫חג הנביא סבלאן חל ב‪ 10 -‬בספטמבר ונחגג משנת ‪ 1969‬ועד היום ‪ .‬חג זה מציין את זכרו של הנביא סבלאן‬
‫המייחסים אותו לזבולון ‪ ,‬בנו של יעקב ‪ ,‬המוזכר גם ב כתבי הקודש הדרוזים ‪ .‬הדרוזים והמוסלמים סבורים כי‬
‫מקום קבורתו של הנביא נמצא בגליל העליון ליד הכפר הדרוזי חורפיש ‪ ,‬אשר נחשב למקום השני בקדושתו בקרב‬
‫של הנביא ‪ ,‬המתחילה עוד‬ ‫הדרוזים ( אחרי קבר הנביא שועייב )‪ .‬במרכזו של החג עומדת העלייה לרגל אל קברו‬
‫מערב החג‪ .‬במהלך יום החג עצמו נפתח שוק בחצר הגדולה של המתחם ‪ .‬לרבים מהחוגגים ‪ ,‬אירוע זה מהווה מפגש‬
‫חברתי ואף הזדמנות לזקני העדה וראשיה להתכנס ולהכריע בעניינים חשובים אקטואליים ‪.‬‬

‫חג הנביא אליהו (زيارة سيدنا الخضر עיד אל‪ -‬ח'אדר)‬

‫חג הנביא אל ח'אדר חל ב‪ 25 -‬בינואר ונחגג משנות השישים ‪ .‬חג זה מציין את זכרו של הנביא אלח 'אדר (הנביא‬
‫גם במקורות היהודיים והמוסלמים ‪ .‬בארץ‬ ‫הירוק) אשר מזוהה לפי המסורת הדרוזית עם אליהו הנביא המוזכר‬
‫כתו‪ .‬אתרים אלו‬ ‫ישראל ישנם כמה מקומות קדושים שעל פי המסורת הדרוזית עבר בהם הנביא והשאיר את בר‬
‫'אדר‬ ‫נושאים את שמו ומשמשים כמוקדי עלייה לרגל אולם האתר המרכזי בחשיבותו הינו הקבר של הנביא אלח‬
‫הנמצא בכפר יסיף ‪ ,‬ליד עכו ‪ .‬במהלך ה חג‪ ,‬ראשי העדה מתפללים בעבור שלום העדה ‪ ,‬המדינה והעולם ואילו‬
‫משפחות רבות באות לקבל את ברכת הנביא ו ראשי העדה‪ .‬בנוסף נערכת באתר הקבר מכירה של סמלים וספרים‬
‫דרוזיים‪.‬‬

‫מועדים מוסלמים‬
‫חג הקורבן (عيد األضحى ‪ ,‬עיד אל‪ -‬אדחא)‬
‫חג הקורבן הינו חג מוסלמי ה נמשך לאורך חמישה ימים ומסתיים ב‪ 10 -‬בחודש האחרון של לוח השנה ההג 'רי‬
‫(ד'ו‪-‬אלחיג'ה) הוא מכונה גם "החג הגדול " ( אל‪-‬עיד אל ‪-‬כביר)‪ .‬חג זה מסמל את מועד העלייה לרגל למכה (חאג')‬
‫שהיא אחת מחמשת מצוות היסוד של האסלאם ‪ .‬בבסיסו עומד סיפור עקדת ישמעאל (המוכר ליהודים כסיפור‬
‫עקדת יצחק ) והוא מעלה על נס את כניעתו המוחלטת של אברהם כלפי האל ואת רחמי האל ששעה לתחינתו של‬
‫ישמעאל‪ .‬על פי המסורת המוס למית‪ ,‬אברהם וישמעאל טיהרו את ה "כעבה" (אבן שחורה הנמצאת במכה ומהווה‬
‫את המקום הקדוש ביותר למוסלמים ) מהפולחן האלילי שהונהג בה והפכו אות ה למקדש מונותיאיסטי ‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫ישמעאל נחשב באסלאם לשליח האל ולאבי שבט קורייש‪ -‬ממנו נולד מוחמד ‪.‬‬
‫מעבר למנהג העלייה לרגל ולמנהגים נוספים הנהוגים במכה ‪ ,‬נוהגים רבים לשחוט במהלך החג כבש ולאכול את‬
‫בנו‪ .‬החג מהווה הזדמנות להתכנסות‬ ‫בשרו או לחלקו לעניים ‪ ,‬זכ ר לקורבן הכבש שהקריב אברהם במקומו של‬
‫‪ .‬לבדואים ולצ'רקסים מנהגים זהים לאלה של‬ ‫משפחתית ושבטית ובמהלכו נאמרות גם תפילות מיוחדות‬
‫המוסלמים‪.‬‬
‫הדרוזים מציינים גם הם את החג ‪ ,‬אך לפי מסורתם ה חג נקשר עם הופעת המשיח הדרוזי באחרית הימים ‪ .‬מנהגי‬
‫החג מתמקדים בכפרה על חטאים ‪ ,‬חשבון נפש ‪ ,‬עזרה לזולת וחזרה בתשובה ‪ .‬עשרת הימים הקודמים לחג נקראים‬
‫"ליאלי אל‪ -‬עשר" ( עשרת ימי התשובה ) בהם מרבים בני העדה להתכנס ב "ח'לווה" (בתי התפילה )‪ .‬החג נמשך‬

‫‪158‬‬
‫* גרסה שנייה‬
‫ארבעה ימים במהלכם זובחת כל משפחה זבח ‪ ,‬חוץ ממשפחות שאחד מבניהן נפטר באותה השנה ‪ .‬ראשי הכפרים‬
‫נוהגים לפקוד משפחות אלה ביום החג ולהזמינן להשתתף בסעודותיהם ‪.‬‬

‫יום הולדת הנביא מוחמד ( َم ْو لِل ُدد ال َمن ِلب ِّيي‪ ,‎‬עיד אל‪ -‬מוואליד )‬
‫חג יום הולדתו של הנ ביא מוחמד חל ב‪ 12 -‬בחודש השלישי בלוח השנה ההג 'רי (רביע אלוואל )‪ .‬חג זה מציין את‬
‫האחרון ו החשוב ביותר בקרב המוסלמים ‪.‬‬ ‫יום הולדתו של הנביא מוחמד אשר נחשב למייסד האסלאם ולנביא‬
‫‪ ,‬מתוך הכבוד שרוחשים כלפיו המאמי נים‬ ‫יום הולדתו של הנביא לא נחגג במהלך חייו אלא רק לאחר מותו‬
‫המוסלמים‪ .‬מכיוון שמועד היוולדו של הנביא מוחמד אינו מופיע בכתבי הקודש המוסלמים מועד החג נקבע בעבר‬
‫על פי הסכמה בתוך הקהילה המוסלמית ‪ .‬יום זה מצוין בתפילות ‪ ,‬חגיגות ותהלוכות רבות ‪ ,‬כך למשל במזרח‬
‫ירושלים מתקיימת בערב החג תהלוכה ה מונה אלפי מאמינים העולים להתפל ל בהר הבית בליווי תזמורות ‪.‬‬

‫צום הרמדאן (ر ضان) ועיד אל‪ -‬פיטר (عيد الفطر )‬

‫חודש הרמדאן הינו החודש התשיעי בלוח השנה ההג 'רי‪ .‬חודש זה מקודש ‪ ,‬שכן על פי‬
‫האל‪ .‬בחודש זה חייב המוסלמי‬ ‫המסורת קיבל בו מוחמד את הקוראן לראשונה מ‬
‫להימנע מאכילה ‪ ,‬שתייה‪ ,‬עישון‪ ,‬חיי אישות וכדומה ‪ ,‬מצאת החמה ועד שקיעתה ‪.‬‬
‫‪ .‬מהות הצום היא טיהור‬ ‫צום הרמדאן נחשב לאחת מחמש מצוות היסוד באסלאם‬
‫הגוף והנפש ממחשבות ומעשים רעים וללימוד משמעת עצמית בכדי לזכות בחסד‬
‫ל החודש‬ ‫האל‪ .‬במהלך הרמדאן מרבים לשהות במסגד ואף בשליש האחרון ש‬
‫מתקיימות תפילות לילה מיוחדות ‪ .‬לקראת סופו של החודש מצויין "לילת אל‪-‬קאדר"‬
‫רחוב בירושלים מקושט‬
‫לכבוד הרמדאן‪.‬‬ ‫שהוא על‪ -‬פי המסורת הלילה בו התגלה אל מוחמד המלאך ג 'יבריל‪.‬‬
‫הצום מתחיל בארוחת ה‪" -‬צחור" הנאכלת לפנות בוקר ‪ ,‬קודם לזריחת החמה ‪ .‬סיום הצום ‪ ,‬עם שקיעת החמה‬
‫מצוין בדרך כלל בארוחת ה‪" -‬אפטאר"‪ ,‬ארוחה דשנה הנערכת בחוג המשפחה והחברים ‪ .‬ברחובות אף נמכרים‬
‫ממתקים ומאפים שונים שנועדו להמתיק את הלילה ובכך להקל על הצום ‪.‬‬
‫עם סיומו של חודש הרמדאן ותחילת החודש העשירי בלוח השנה ההג 'רי (שאוול)‪ ,‬מצוין עיד אל פיטר (המכונה‬
‫"החג הקטן ")‪ ,‬חג הפסקת הצום ‪ .‬החג נמשך ל אורך שלושה ימים ומסמל את סוף תקופת הטיהור והצום ‪ .‬במהלכו‬
‫נערכות סעודות משפחתיות ‪ ,‬תפילות ב מסגדים וניתנת צדקה מיוחדת‪" -‬זכאת אל פיטר " הניתנת ככפרה על‬
‫עבירות שנעשו בשגגה במהלך חודש הצום ‪.‬‬
‫בעדה הצ'רקסית ‪ ,‬עיקר המקיימים את מצוות הרמדאן הם המבוגרים והזקנים ואילו שאר בני העדה מציינים‬
‫בעיקר את עיד אל ‪-‬פיטר‪ .‬בתקופה זו נוהגים לפקוד את בתי הקברות ולקרוא פסוקי קוראן לזכר הנפטרים ‪.‬‬

‫מועדים נוצריים‬
‫חג הפסחא‬
‫והו א נודד בין החודשים מרץ‬ ‫חג הפסחא חל ביום ראשון הראשון לאחר הופעת הירח בראשיתו של האביב‬
‫לאפריל‪ .‬החג מסמל על‪ -‬פי האמונה הנוצרית את תחייתו של ישו כשלושה ימים לאחר צליבתו ‪ .‬לחג עצמו קודם‬
‫"השבוע הקדוש " בו מציינים שלושה ימים עיקריים ‪ " :‬יום ראשון של הדקלים "‪ ,‬המצוין לזכר הכניסה של ישו‬
‫לירושלים וקבלתו בענפי דקלים שהונחו לרגליו על‪ -‬ידי המאמינים ‪ " .‬יום חמישי הקדוש "‪ ,‬המצוין לזכר "הסעודה‬
‫צליבתו ‪ " .‬יום שישי הקדוש "‬ ‫האחרונה "‪ ,‬שהיא סעודת ליל הסדר שערך ישו עם תלמידיו בהר ציון זמן קצר לפני‬
‫שהוא יום אבל לציון צליבתו של ישו ; ביום זה מתקיימות תפילות מיוחדות בכנסיות ו הנוצרים‪ -‬קתולים מתנזרים‬
‫במהלכו ממאכלים מסוימים ‪.‬‬
‫אחד מסמלי החג מזה מאות שנים הוא ביצי הפסחא המסמלות פריון והיווצרותם של חיים חדשים ‪ .‬את הביצים‬

‫‪159‬‬
‫* גרסה שנייה‬
 ‫ולהשתמש בהן לקישוט ‪ .‬סמל נוסף של החג הינו ארנב‬ ‫נהוג לצבוע בצבעים בהירים המסמלים את אור השמש‬
‫‪ .‬כיום נוהגים להכין‬ ‫הפסחא‪ ,‬המסמל גם הוא פריון ואת תחילת החיים החדשים המתחילים עם בוא האביב‬
‫מאכלים מתוקים בצורת ארנב ולאוכלם במהלך החג ‪.‬‬

‫חג המולד‬
‫; אולם הזרמים השונים מציינים‬ ‫חג המולד הוא חג ה משותף לכל הזרמים בנצרות ומציין את הולדתו של ישו‬
‫הוא ה‪ 25 -‬לדצמבר לפיו מתנהלים הזרם הקתולי‬ ‫אותו בתאריכים שונים ‪ ,‬כשהתאריך ה רווח ביותר‬
‫והפרוטסטנטי‪ .‬תאריך החג מתבסס על הולדת ישו לפי הברית החדשה ‪ .‬מנהגים שונים בחלקם דתיים ובחלקם‬
‫‪ .‬בחצות הלילה‬ ‫חילוניים המתבססים על מנהגים אליליים שהתקיימו במקומות מסוימים ואומצו אל הנצרות‬
‫שבין ה‪ 24-‬וה‪ 25-‬בדצמבר חלה "מיסת חג המולד "‪ ,‬טקס תפילה מיוחד אליו נוהגים להגיע כל בני הקהילה ‪ .‬מנהגי‬
‫ישו‪ .‬מנהג נוסף‬ ‫החג כוללים את דמותו של "סנטה קלאוס " וחלוקת מתנות כסמל למתנתו של אלוהים לעולם‪-‬‬
‫שנפוץ בכל העולם הינו קישוט עץ אשוח והצבתו בבית ‪ .‬כמו כן‪ ,‬תקופת החג ידועה בתור זמן של מעשים טובים בין‬
‫לאדם ובקהילה‪.‬‬

‫מועדים אזרחיים‬
‫נובי גוד ( ‪ ,Новый год‬ערב השנה החדשה )‬
‫בערב שבין ה‪ 31 -‬בדצמבר ל‪ 1-‬בינואר חל ערב השנה החדשה המצויין בכל העולם ‪ .‬ברוסיה ובשאר מדינות חבר‬
‫העמים‪ ,‬מכונה ערב זה "נובי גוד "‪ .‬השלטון הקומוניסטי ששלט ברוסיה הסובייטית במשך שנים רבות פגע בחופש‬
‫הדת ואסר על קיומם של חגים דתיים במרחב הציבורי ‪ .‬באותה התקופה התעצב הנובי גוד כחג אזרחי חשוב בו‬
‫נפגשו בני המשפחה וסעדו סעודה משפחתית ‪ .‬חלק גדול מעולי ברית המועצות החיים בישראל שחגגו את החג‬
‫האזרחי ברוסיה ממשיכים לציינו גם כיום ‪.‬‬

‫סיכום‬
‫בשער זה העמקנו את היכרותנו עם החברה הישראלית ‪ .‬הרחבנו לגבי עולם האמונה היהודי ולמדנו כמה מושגים‬
‫בסיסיים בהקשר זה ‪ ,‬למדנו על תרבותם ומאפייניהם של המיעוטים במדינת ישראל וסיימנו בסקירתו של לוח‬
‫ה לסייע לנו בהבנת הרקע התרבותי‪-‬‬ ‫השנה הישר אלי‪ -‬יהודי‪ .‬היכרות זו חשובה עבורנו כקצינים לעתיד ועשוי‬
‫ח ברתי ממנו אנו באים ובהבנתו של הרקע ממנו מגיעים חיילינו ‪.‬‬

‫‪160‬‬
‫* גרסה שנייה‬
 ‫נספח ב'‪ -‬נשיאי המדינה‪ ,‬ראשי ממשלה ורמטכ "לים‬
‫נשיאי המדינה‬
‫חיים ויצמן (‪)1952-1874‬‬
‫" הבה ונשקוד קודם כל להגדיל את כוח יצירתנו על ידי הרמת קרן המדע והמחקר במדינת ישראל ‪ .‬מדע‬
‫ומחקר הם יסודות היצירה האנושית כולה ‪ .‬את כל החיל שעשינו במדע ובמחקר בקרב אומות העולם עלינו‬
‫לגייס עכשיו לבניין מולדתנו ‪ .‬אך עם כל החשיבות המכרעת של המדע ‪ ,‬לא בו בלבד ניוושע ‪ .‬עלינו לבנות‬
‫גשר חדש בין המדע לבין רוח האדם"‪.‬‬
‫חיים ויצמן‪ ,‬דברים בפתיחת האספה המכוננת ‪ 12 ,‬בפברואר ‪. 1949‬‬

‫חיים ויצמן ‪ ,‬נשיא המדינה הראשון ‪ ,‬נולד בשנת ‪ 1874‬בעירה מוטילי ‪ ,‬ברוסיה‪ .‬כשהיה בן ‪ 11‬עזב את ביתו ועבר‬
‫ללמוד בגימנסיה בעיר פינסק ‪ .‬מרגע זה ואילך ‪ ,‬הלך ויצמן והרחיב את השכלתו בתחום הכימיה עד שהפך לאחד‬
‫הציונות‬ ‫המדענים החשובים בתחום ‪ .‬במקביל התקרב ויצמן אל הרעיון הציוני והפך לאחד מאבותיה של תפיסת‬
‫‪,‬‬ ‫הסינתטית אשר ביקשה לשלב (ליצור סינתזה ) בין רעיון הציונות המדינית לרעיון הציונות המעשית וגרסה‬
‫בנוסף‪ ,‬כי על התנועה הציונית לפעול גם לשיפור מצבם של היהודים במזרח אירופה ‪.286‬‬
‫בשנת ‪ 1906‬נשא לאישה את ורה ועבר להתגורר במנצ 'סטר‪ ,‬בבריטניה‪ .‬במהלך מלחמת העולם הראשונה ‪ ,‬סייע‬
‫‪ .‬ויצמן האמין כי עם תום המלחמה ‪ ,‬ישלטו‬ ‫לתעשייה הצבאית הבריטית ומצא דרך חלופית לייצור חומר נפץ‬
‫הבריטים בארץ ופעל לקרבם לתביעותיה של התנועה הציונית ; הוא ניצל את הכבוד שהם ר חשו לו בשל תרומתו‬
‫‪287‬‬
‫(‪ .)1917‬משנת ‪ 1920‬עמד בראש ההסתדרות הציונית העולמית ‪,‬‬ ‫המדעית ופעל להשגתה של הצהרת בלפור‬
‫‪288‬‬
‫אש ר סימן בעיני רבים את‬ ‫תפקיד ממנו התפטר בשנת ‪ 1930‬כמחאה על פרסום "הספר הלבן " של פספילד‬
‫הסתייגותם מ ן הציונות ‪ .‬בשנת ‪ ,1931‬ניסה להיבחר שוב לתפקיד זה אך מדיניותו ביחס לבריטים נתפסה כרכה‬
‫מדי והוא הפסיד ו‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1934‬הוקם ברחובות מכון לחקר המדע על‪ -‬שם דניאל זיו וחיים ויצמן מונה למנהלו הראשון ‪ .‬בשנת ‪1937‬‬
‫‪ .‬המכון התפתח והפך עם השנים לאחד המכונים‬ ‫בנה חיים ויצמן את ביתו בשטח המכון והשתקע ברחובות‬
‫החשובים בתחומו ולימים ש ונה שמו ל מכון ויצמן ‪ .‬בשנת ‪ 1935‬נבחר לנשיא ההסתדרות הציונית העולמית‪ ,‬תפקיד‬
‫בו החזיק עד ‪ .1946‬בשנים שלאחר מכן היה ויצמן פעיל במאבק הדיפלומטי לשם הקמתה של מדינת ישראל ‪ .‬עם‬
‫הקמת המדינה נבחר חיים ויצמן לנשיא המועצה הזמנית וב‪ 1949 -‬הפך לנשיאה הראשון של המדינה ‪ .‬כנשיא‬
‫המשיך ויצמן להתג ורר במכון ויצמן ולעסוק במדע ‪ .‬חיים ויצמן נפטר ב‪ -‬כ"א בחשוון תשי "ג‪ 9 ,‬בנובמבר ‪1952‬‬

‫‪:‬‬
‫למחשבה‬ ‫שאלה‬
‫חיים ויצמן ראה בפיתוח המדע משימה לאומית בעלת חשיבות מכרעת באשר לעתידה של‬
‫ישראל‪ .‬מהי לדעתכם החשיבות של פיתוח תחום זה בישראל כיום?‬

‫ונקבר במכון ויצמן ברחובות ‪.‬‬

‫יצחק בן‪ -‬צבי (‪)1963-1884‬‬

‫" קיבוץ גלויות הוא הרעיון המרכזי הנעלה ביותר של המדינה הזאת ‪...‬גם בארצות המזרח הקרוב והתיכון ‪ ,‬גם‬
‫בארצות הצפון והמערב‪ .‬בכל אלה פזורים יהודים למאות אלפים‪ ,‬מהם בעלי רכוש וברוכי יוזמה‪ ,‬ומהם חסרי‬
‫כל וחדלי ישע‪ ...‬על כולם חל חוק אחד ומשפט אחד‪ ,‬הוא חוק השבות אשר קיבלנו בכנסת"‪.‬‬
‫יצחק בן‪ -‬צבי‪ ,‬נאום ההשבעה לכהונת נשיא המדינה‪ 10 ,‬בדצמבר ‪. 1952‬‬

‫יצחק בן‪ -‬צבי‪ ,‬נשיא המדינה השני‪ ,‬נולד בשנת ‪ 1884‬בעירה פולטובה ‪ ,‬ברוסיה‪ ,‬תחת השם יצחק שימשילביץ '‪.‬‬
‫בילדותו למד ב‪" -‬חדר" מסורתי ומאוחר יותר בגימנסיה ובאוניברסיטה של קייב ‪ .‬עוד בצעירותו התקרב בן‪ -‬צבי‬

‫‪286‬‬
‫על הציונות הסינתטית ‪ ,‬ראה עמ' ‪.69‬‬
‫‪287‬‬
‫על הצהרת בלפור‪ ,‬ראה עמ ' ‪.79‬‬
‫‪ 288‬על יחסי היישוב היהודי עם הבריטים בתקופת המנ דט‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.79‬‬
‫‪161‬‬
‫* גרסה שנייה‬
 ‫לציונות והיה פעיל בארגון "הגנה עצמית " בעיירת הולדתו כנגד פורעים אנטישמ יים‪ .‬הוא הצטרף אל מפלגת‬
‫"פועלי ציון" ולקח חלק בעיצוב אופייה ‪.289‬‬
‫בשנת ‪ 1907‬עלה לארץ ישראל ‪ ,‬המשיך בפעילות ציונית בעלת אופי ב יטחוני ונמנה עם מייסדי ארגון השמירה בר‬
‫‪ .290 1907‬בשנת ‪ 1909‬היה בן‪-‬צבי ממקי מי הגימנסיה העברית‬ ‫גיורא‪ ,‬ארגון המגן הראשון שהוקם בשנת‬
‫בירושלים‪ 291‬ושימש כאחד ממוריה ‪ .‬בשנת ‪ 1912‬החל ללמוד משפטים באוניברסיטה באיסטנבול לצדו של דוד בן‪-‬‬
‫לארץ‬ ‫(‪ ,)1914‬נקטעו לימודיהם של השניים והם נאלצו לשוב‬ ‫גוריון‪ .‬כאשר פרצה מלחמת העולם הראשונה‬
‫ישראל‪ .‬בארץ הם ניסו להקים גדוד יהודי במסגרת הצבא העות 'מאני‪ ,‬אך גורשו לחו "ל וכעבור זמן קצר הפליגו‬
‫לארצות הברית‪ ,‬שם יזמו הקמת גדוד עברי אשר פעל במסגרת הצבא הבריטי ‪.292‬‬
‫כאשר חזר בן‪-‬צבי לארץ‪ ,‬שימש במגוון תפקידי מפתח במסגרת המוסדות הלאומיים ועסק במקביל גם בחקר ארץ‬
‫ישראל וקהילות ישראל בארצות האסלאם ‪ .‬בשנת ‪ 1947‬ייסד מכון לחקר קהילות ישראל במזרח ולימים זה הפך‬
‫ל‪-‬יד יצחק בן‪ -‬צבי‪ ,‬מכון מחקר מרכזי ומרכז חינוכי ה עוסק בחקר ההיסטוריה של ארץ ישראל ויהדות המזרח ‪.‬‬
‫החל משנת ‪ 1948‬שימש בן‪ -‬צבי כחבר‪ -‬כנסת מטעם מפא "י‪ .‬עם פטירתו של חיים ויצמן ב‪ ,1952 -‬נבחר יצחק בן‪-‬צבי‬
‫לנשיא‪ .‬כנשיא המשיך להתגורר בצריף צנוע בשכונת רחביה בירושלים והפך את ביתו לבית פת וח אליו הוזמן כל‬
‫אזרח שרצה בכך‪ .‬יצחק בן‪ -‬צבי נפטר ב‪ -‬כ"ט בניסן תשכ"ג‪ 23 ,‬באפריל ‪ ,1963‬ונקבר בהר המנוחות בירושלים ‪.‬‬

‫‪:‬‬
‫למחשבה‬ ‫שאלה‬
‫ישראל בכך הם‬
‫‪,‬‬ ‫יצחק בן‪-‬צבי וא שתו רחל ינאית ראו חשיבות רבה במחקר ההיסטורי של ארץ‬
‫דמו לאישים ציבור מרכזיים נוספים בשנות החמישים שעסקו גם הם בחקר ההיסטוריה‪ .‬מהי‬
‫לדעתכם הסיבה לחשיבות שהוענקה לעיסוק בתחום זה?‬

‫זלמן שזר ( ‪)1889-1974‬‬

‫" אם רבות ושונות הן עוד הסכנות האורבות לנו מבית ומחוץ ‪ ,‬הלא תנאי ראשון ליכולתנו להתגבר עליהן‬
‫הוא קירוב הלבבות שבפנים‪ ...‬על ידי עקירת שנאת אחים וכיבוש יצרי קנאות‪ ,‬על ידי טיפוח הכבוד ההדדי‪,‬‬
‫והסובלנות האמתית‪ ,‬על אף כל ההבדלים האמתיים והמדומים‪ ,‬ועל ידי חתירה מתמדת ומאומצת אל קיומו‬
‫בפועל של הצו הראשוני שהוכרז באוזני עמנו בשחר נעוריי‪ :‬ואהבת לרעך כמוך"‪.‬‬
‫זלמן שז "ר‪ ,‬נאום ההשבעה לכהונת נשיא המדינה ‪ 22 ,‬במאי ‪. 1963‬‬

‫זלמן שזר ‪ ,‬נשיא המדינה השלישי‪ ,‬נולד בשנת ‪ 1889‬בעיר מיר ‪ ,‬בבלרוס‪ ,‬תחת השם שניאור זלמן רובשוב (שז"ר)‪.‬‬
‫' שניאור זלמן מלאדי מייסד חסידות חב "ד‪.293‬‬ ‫משפחתו הייתה משפחה חסידית ידועה שהייתה מצאצאיו של ר‬
‫בלימודי היסטוריה והיה אחד מתלמידיו של ההיסטוריון היהודי החשוב שמעון‬ ‫הוא התמקד בהשכלתו‬
‫‪295‬‬
‫והפך לאחד ממנהיגיה הבולטים ‪ ,‬בשנת ‪ 1911‬הגיע לראשונה‬ ‫דובנוב‪ .294‬בשנת ‪ 1905‬הצטרף למפלגת פועלי ציון‬
‫לארץ‪-‬ישראל ופגש את המשוררת רחל (בלובשטיין) שמאוחר יותר הקדישה לו כמה משיריה ‪ .‬לאחר תקופה קצרה‬
‫חזר לאירופה והמ שיך בלימודי היסטוריה ופילוסופיה ‪ .‬הוא התמקד בחקר תולדות יהודי מזרח אירופה ובחקר‬
‫הקבלה‪.‬‬
‫‪296‬‬
‫בשנת ‪ 1924‬השתקע באופן סופי בארץ‪ -‬ישראל והחל לעבוד כחבר מערכת בעיתון "דבר" ; לאחר מותו של ברל‬

‫‪289‬‬
‫פועלי ציון מפלגה ציונית סוציאליסטית שנוסדה באירופה בראשית המאה ה‪ ,20 -‬בין מנהיגיה ‪ :‬יצחק בן‪ -‬צבי‪ ,‬זלמן שז "ר ודוד בן‪ -‬גוריון‪.‬‬
‫לימים התפלגה המפלגה למפלגת "אחדות העבודה " שהתמזגה אל תוך מפא "י ולמפלגת "פועלי ציון שמאל" שהתמזגה אל תוך מפ "ם‪.‬‬
‫‪290‬‬
‫על ארגון בר‪-‬גיורא‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.152‬‬
‫‪ 291‬הגימנסיה העברית בית הספר התיכון העברי הראשון בירושלים הממוקם בשכונת רחביה ‪ .‬יצחק בן‪ -‬צבי היה אחד ממקימיה ולאחר מותו‬
‫של בן‪-‬צבי‪ ,‬נקראה הגימנסיה על שמו ‪.‬‬
‫‪ 292‬על הגדודים העבריים ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.152‬‬
‫‪ 293‬ר' שניאור זלמן מלאדי (‪ ,)1812-1745‬שנודע כאדמו "ר הזקן ‪ ,‬מנהיגה ומייסדה של חסידות חב"ד (חוכמה בינה ודעת )‪ ,‬אחת החסידויות‬
‫המרכזיות בעולם היהודי ‪ .‬האדמו "ר הזקן כתב את ספר התניא ‪ ,‬ספר חסידות שעסק בטבע האדם ובפנימיות הנפש ‪ .‬כחלק מן המאבק בין‬
‫החסידים למתנגדי הם‪ ,‬נכלא הרב בשנת ‪ 1798‬בכלא הרוסי‪ .‬שחרורו מן הכלא ב‪ -‬י"ט בכסליו‪ ,‬נחגג על‪-‬ידי חסידי חב "ד ב‪" -‬חג הגאולה"‪.‬‬
‫‪294‬‬
‫שמעון דובנוב (‪ ,)1941-1860‬סופר והיסטוריון יהודי שפעל ברוסיה ‪ .‬מראשי התנועה האוטונומיסטית שדרשה לפתור את הבעיה היהודית‬
‫באמצעות הענקת אוטונומיה ליהודים במדינות בהן הם חיים ‪ .‬חיבורו ה מרכזי הוא "דברי ימי עם עולם " הכולל אחד‪ -‬עשר כרכים‪.‬‬
‫‪295‬‬
‫ראה הערה ‪.255‬‬
‫‪ 296‬ראה הערה ‪.66‬‬
‫‪162‬‬
‫* גרסה שנייה‬
 ‫כצנלסון ‪ 297‬בשנת ‪ ,1944‬הפך שזר לעורך העיתון ולעורכה של הוצאת הספרים "עם עובד "‪ .298‬עם הקמת המדינה‬
‫נבחר כחבר כנסת מטעם מפא "י ושימש כשר החינוך בממשלת ישראל הראשונה ‪ .‬בתפקידו זה עסק בבנייה של‬
‫מערכת החינוך הישראלית ויזם את חקיקתו של חוק חינוך חובה ‪ ,‬על פיו חייב כל ילד מגיל ‪ 5‬ועד גיל ‪ 13‬ללמוד‬
‫במוסד חינוכי חינם ‪ .‬לימים הורחב החוק והוא חל היום עד גיל ‪ 12( 18‬שנות לימוד)‪.‬‬
‫עם פטירתו של יצחק בן‪ -‬צבי ב‪ ,1963 -‬נבחר זלמן שז ר לנשיא ‪ .‬הוא המשיך לעסוק בחקר ההיסטוריה גם בתפקיד‬
‫זה ויסד את " חוג הנשיא לחקר יהדות זמננו "‪ .‬ב‪ 1971-‬הוא חנך את "משכן נשיאי ישראל "‪ ,‬המעון הרשמי בו‬
‫מתגוררים נשיאי המדינה מאז ועד היום ‪ .‬שזר כיהן בתפקיד עד לפרישתו במאי ‪ .1973‬זלמן שזר נפטר ב‪ -‬י"ט‬
‫בתשרי תשל"ה‪ 5 ,‬באוקטובר ‪ 1974‬ונקבר בחלקת גדולי האומה בהר הרצל ‪.‬‬

‫‪:‬‬
‫למחשבה‬ ‫שאלה‬
‫"חוק חינוך חובה" נחקק בעת שמדינת ישראל התמודדה עם מצב כלכלי קשה‪ ,‬איום ביטחוני‬
‫קיומי וצורך לקלוט במהרה כמות גדולה מאוד של עולים‪ .‬מדוע לדעתכם התעקש שזר לפעול‬
‫לחקיקת החוק למרות זאת?‬

‫אפרים קציר (‪)2009-1916‬‬

‫" אני שב אל דבריו של הרצל בשבחי החלום ‪ .‬אכן‪ ,‬יש שהמרחק בין חלום ומעשה אינו כה גדול ‪ .‬למיטב‬
‫הכרתי‪ ,‬זה בדיוק המצב בנוגע לחלומם של אבות הציונות ‪ .‬יש בכוחנו לעשות את מדינת ישראל למוקד‬
‫שגשוגם של המאוויים ההם‪ .‬אנו מסוגלים גם מסוגלים לצרף כאן יחדיו מדע ‪ ,‬מחקר‪ ,‬פעילות אינטלקטואלית‬
‫ויצירה תרבותית מן המעלה הראשונה ‪ .‬אם נעשה זאת ‪ ,‬נבצר את מדינת ישראל מבחינות רבות ונשוב‬
‫ונעשה אותה לאבן שואבת"‪.‬‬
‫אפרים קציר ‪ ,‬הרצאה באקדמיה הלאומית למדעים במלאת ארבעים שנה למדינה ‪. 1988 ,‬‬
‫אפרים קציר ‪ ,‬נשיא המדינה הרביעי ‪ ,‬נולד בשנת ‪ 1916‬בעיר קייב ‪ ,‬באוקראינה‪ ,‬תחת השם אפרים קצ 'לסקי ‪.‬‬
‫כשהיה בן תשע עלתה משפח תו לארץ והתיישבה בירושלים ‪ .‬קציר למד בגימנסיה העברית ובהיותו בן ‪ ,16‬התגייס‬
‫ל‪"-‬הגנה"‪ .‬מעט לאחר מכן הח ל את לימודיו באוניברסיטה הע ברית ועד מהרה הפך לאחד מחשובי המדענים‬
‫שפעלו בארץ‪.‬‬
‫במהלך מלחמת העצמאות זימן ראש הממשלה ‪ ,‬דוד בן‪ -‬גוריון‪ ,‬את קציר לפגישה וביקש ממנו להקים את "חיל‬
‫המדע" שתפקידו לרכז ידע הדרוש לצורך פיתוח אמצעי לחימה ‪ .‬בשנת ‪ 1950‬שב קציר לאקדמיה ומונה לראש‬
‫החוג לביופיזיקה במכון ו יצמן‪ ,‬בשנת ‪ 1959‬זכה בפרס ישראל ‪ 299‬למדעי החיים ו בשנת ‪ 1960‬נבחר כחבר המועצה‬
‫הלאומית הישראלית למדעים ‪ .300‬ב‪ 1966-‬מונה קציר למדען הראשי במשרד הביטחון וחזר לעסוק בנושא פיתוח‬
‫אמצעי לחימה‪ .‬בשנת ‪ 1972‬נרצח אחיו ‪ ,‬אהרון קציר שהיה גם הוא מדען חשוב ‪ ,‬בהתקפת מחבלים בנמל התעופ ה‬
‫בן‪-‬גוריון‪.‬‬
‫‪301‬‬
‫מלחמת יום הכיפורים‬ ‫עם פרישתו של זלמן שזר ב‪ 1973 -‬נבחר קציר לנשיא ‪ .‬כהונתו עמדה בעיקר בסימן‬
‫‪.‬‬ ‫שפרצה זמן קצר לאחר כניסתו לתפקיד ‪ .‬הוא הרבה לבקר את הפצועים בבתי החולים ואת אלמנות החללים‬
‫בשנת ‪ 1974‬יסד את "אות הנשיא למתנדב "‪ ,‬עיטור גבוה שמעניק נשיא המדינה לגופים וליחידים שעוסקים‬
‫בתרומה למען הכלל ‪ .‬בשנת ‪ 1977‬קיבל את פניו של נשיא מצריים אנואר סאדאת בעת בי קורו בארץ ‪ .302‬הוא כיהן‬
‫בתפקיד עד לפרישתו במאי ‪ .1978‬אפרים קציר נפטר ב‪ -‬ז' בסיון תשס "ט‪ 30 ,‬במאי ‪ 2009‬ונקבר בבית העלמין‬
‫ברחובות‪.‬‬

‫‪297‬‬
‫ראה הערה ‪.65‬‬
‫‪298‬‬
‫עם עובד היא אחת מהוצאות הספרים ה וותיקות בישראל שנוסדה בשנת ‪ 1942‬על‪-‬ידי הסתדרות העובדים כחלק מחזונו של ברל כצנלסון ‪.‬‬
‫‪ 299‬ראה הערה ‪.39‬‬
‫‪300‬‬
‫האקדמיה הלאומית למדעים גוף רשמי של מדינת ישראל שהוקם בשנת ‪ 1961‬במטרה לאגד את המדענים הישראליים החשובים ביות ר‪,‬‬
‫לטפח ולקדם פעילות מדעית ‪ ,‬לייעץ לממשלה ולייצג את ישראל בחו "ל‪ .‬האקדמיה נחשבת לאח ד הגופים היוקרתיים והחשובים ביותר במדינת‬
‫ישראל‪.‬‬
‫‪301‬‬
‫על מלחמת יום הכיפורים‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.168‬‬
‫‪ 302‬על הסכם הש לום עם מצרים‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.107‬‬
‫‪163‬‬
‫* גרסה שנייה‬
 ‫‪:‬‬
‫למחשבה‬ ‫שאלה‬
‫אפרים קציר היה הנשיא הראשון (והיחיד עד כה) שהגיע לתפקיד מחוץ למערכת הפוליטית‪.‬‬
‫מודל זה של נשיאות עורר תגובות רבות בעד ונגד‪ .‬מהי עמדתכם? מה הם היתרונות ומה הם‬
‫החסרונות של מודל זה?‬

‫יצחק נבון (נולד ‪)1921 :‬‬

‫" אבי היה צאצא למשפחה ספרדית ותיקה בארץ‪ .‬אמי נולדה במרוקו והגיעה לירושלים בהיותה בת חמש עם‬
‫סבא‪ ,‬רבי יעקב בן עטר ‪ ...‬יום אחד חלם סבא חלום והנה אליהו הנביא ניצב לידו ואומר לו ‪ :‬עד מתי אתה‬
‫יושב בגולה בנחת וירושלים בחורבנה ?‪ ...‬עד כמה שידוע לי ‪ ,‬לא קרא סבא את ה 'אוטואמנציפציה' של‬
‫פינסקר ולא התפקד במפקד הציוני ‪ .‬הוא עלה לארץ הקודש לפי צו של אליהו הנביא ‪ .‬אם יהודים ‪ ,‬יהיו‬
‫באשר יהיו‪ ,‬יֵדעו להקשיב לקול אליהו הנביא שבלבם – תוגשם הציונות ועם ישראל ייגאל"‪.‬‬
‫יצחק נבון‪.‬‬
‫יצחק נבון ‪ ,‬נשיא המדינה החמישי ‪ ,‬נולד בשנת ‪ 1921‬בירושלים למשפחה ספרדית ירושלמית ‪ .‬בהיותו נער למד‬
‫במחזור הראשון של התיכון ליד האוניברסיטה ‪ .‬עם תום לימודיו התיכוניים למד מזרחנות וחינוך באוניברסיטה‬
‫העברית‪ .‬בשנת ‪ 1946‬התגייס נבון ל‪" -‬הגנה" ועמד בראש "המחלקה הערבית " בירושלים‪ .303‬בשנת ‪ 1949‬הצטרף‬
‫לשירות הדיפלומטי של משרד החו ץ וכיהן בתפקידים שונים באורוגוואי ו בארגנטינה ‪ .‬בהמשך הפך גם למזכירו‬
‫של שר החוץ‪ ,‬משה שרת‪ ,‬וב‪ 1952-‬הפך למנהל לשכת ראש הממשלה ופעל תחת משה שרת ודוד בן‪ -‬גוריון‪.‬‬
‫‪ .‬בתפקידו זה החל ב‪ -‬מבצע‬ ‫בשנת ‪ 1963‬סיים את תפקידו ומונה לראש אגף התרבות במשרד החינוך והתרבות‬
‫לביעור הב ערות בשיתוף עם קצינת ח "ן ראשית אל "ם סטלה לוי ‪ .304‬מטרת המבצע הייתה להרחיב באופן ניכר‬
‫ידיעת קרוא וכתוב בקרב מבוגרים מאוכלוסיות חלשות ‪ .‬לצורך המבצע העמיד צה " ל כמות גדולה של חיילות‬
‫שנשלחו לריכוזי עולים ועסקו בהוראת השפה ‪ .‬מבצע זה הוכתר בהצלחה רבה והיווה את הבסיס להקמת יחידת‬
‫המורות החיילות ‪.‬‬
‫‪305‬‬
‫וזו הצטרפה בהמשך אל מפלגת‬ ‫בשנת ‪ 1965‬נבחר לכנסת מטעם מפלגת רפ "י אותה הקים דוד בן‪ -‬גוריון‬
‫העבודה‪ .‬בין השנים ‪ 1977-1974‬שימש כיושב ראש ועדת חוץ וביטחון של הכנסת ‪ .‬עם פרישתו של אפרים קציר ב‪-‬‬
‫‪ ,1978‬נבחר יצחק נבון לנשיא ‪ .‬כהונתו עמדה בסימ ן הסכם השלום עם מצרי ים והמחלוקת הציבורית שפרצה‬
‫‪ .‬במהלך מלחמת שלום‬ ‫סביב פינוי חבל ימית ‪ .306‬נבון ביקש לייצג גישה ממלכתית וניסה להרגיע את הרוחות‬
‫הגליל הצטרף נבון לדרישה להקים ועדת חקירה ממלכתית לחקר אירועי סברה ושתילה ‪ .307‬נבון כיהן בתפקיד עד‬
‫לפרישתו במרץ ‪.1983‬‬
‫‪ .‬בשנת ‪1984‬‬ ‫עם תום כהונתו כנשיא חזר לחיים הפוליטיים ונבחר לכנסת האחת עשרה מטעם מפלגת העבודה‬
‫מונה לסגן ראש הממשלה ולשר החינוך והתרבות ‪ .‬ב‪ 1990-‬פרש מ ן הכנסת ומאז הוא מכהן במגוון תפקידים‬
‫בוסתן‬ ‫ציבוריים‪ .‬במקביל לקריירה הפוליטית שלו ע וסק נבון גם בכתיבה ‪ .‬יצירתו הידועה ביותר היא המחזה‬
‫ספרדי‪ ,‬שהועלה לראשונה בשנת ‪ 1969‬וזכה לחידוש בתיאטרון הבימה ב‪ .1998 -‬המחזה מספר את סיפורה של‬
‫השכונה הספרדית אוהל משה ‪ ,‬אחת משכונות ה‪" -‬נחלאות" בירושלים ‪ 308‬בה גדל נבון‪.‬‬

‫שאלה למחשבה‪:‬‬
‫יצחק נבון רתם את צה"ל לצורך משימה לאומית שהוא ראה בה חשיבות רבה (ביעור‬
‫הבערות)‪ .‬האם זה מתפקידו של צה"ל לעסוק בנושא כל‪-‬כך "אזרחי"?‬

‫‪ 303‬המחלקה הערבית יחידה צבאית שפעלה בין השנים ‪ .1943-1950‬היחידה פעלה בתחילה במסגרת הפלמ "ח ובהמשך במסגרת צה "ל‪ .‬חיילי‬
‫היחידה כונו מסתערבים והם התערבבו באוכלוסייה הערבית לתורך פעולות ריגול ‪ ,‬סיכול וחבלה ‪.‬‬
‫‪ 304‬חיל הנשים (ח"ן) חיל שפעל במסגרת צה "ל עד לשנת ‪ 2001‬והיה אחראי על הכשרה ‪ ,‬אימון‪ ,‬שיבוץ וקידום נשים בצבא ‪ .‬בעקבות שינויים‬
‫שונים באופיו של צה "ל‪ ,‬פורק ה‪-‬ח"ן ובמקומו הוק מה מפ קדת היוהל" ן (יועצת הרמטכ " ל לענייני נשים )‪ .‬אל"ם סטלה לוי (‪ )1999-1924‬שימשה‬
‫כ‪-‬קחנ"ר (קצינת ח "ן ראשית) בין השנים ‪ ,1970-1964‬ולאחר מכן כנספח ת הצבאי ת בוושינגטון‪ .‬בין השנים ‪ 1976-1974‬שירתה במשטרת ישראל‬
‫והייתה בין מקימי המשמר האזרחי ‪ .‬בשנת ‪ 1977‬הצטרפה למפלגת ד"ש ושימשה כחברת כנסת בכנסת התשיעית ‪.‬‬
‫‪ 305‬ראה הערה ‪.244‬‬
‫‪306‬‬
‫על הסכם השלום עם מצריים‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.107‬‬
‫‪307‬‬
‫על מלחמת שלום הגליל‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.172‬‬
‫‪ 308‬נחלאות כינוי לגוש של ‪ 32‬שכונות במרכז ירושלים שנבנו בין אמצ ע המאה התשע‪ -‬עשרה לראשית המאה ה עשרים‪.‬‬
‫‪164‬‬
‫* גרסה שנייה‬
 ‫חיים הרצוג (‪)1997-1918‬‬
‫"האויב האמתי שבפניו אנו ניצבים‪ ,‬נמצא בקרבנו‪ ,‬הוא נמצא בקרב כל אחד מאתנו‪ ,‬אזרחי ישראל‪ ,‬יהודים‬
‫וערבים‪ ,‬דתיים וחילוניים‪ ,‬ימניים ושמאלניים‪ ,‬ספרדים ואשכנזים ‪ .‬הוא מתבטא בחוסר הנכונות לשמוע את‬
‫הזולת כשדעתנו אינה נוחה ‪ .‬אולי זוהי הסכנה הגדולה ביותר שלפניה עמדנו אי‪ -‬פעם במדינתנו מאז קבלת‬
‫העצמאות‪ .‬מי כמונו ‪ ,‬כעם ישראל ‪ ,‬שבעיר הקודש הזאת איבד את בית בחירתו ואת עצמאותו בשל ריב‬
‫אחים ונפל קרבן לחרב הפולש – מי כמונו חייב ללמוד ולשנן את לקחי העבר כדי להבטיח את העתיד"‪.‬‬
‫חיים הרצוג‪ ,‬ההשבעה לכהונת נשיא המדינה ‪ 5 ,‬במאי ‪. 1983‬‬
‫חיים הרצוג‪ ,‬נשיא המדינה השישי ‪ ,‬נולד בשנת ‪ 1918‬באירלנד לרב יצחק הרצוג ‪ ,‬רבה הראשי של אירלנד ‪ ,‬ומי‬
‫שהיה לימים רבה הראשי של מ דינת ישראל ‪ .‬בשנת ‪ 1935‬עלה לארץ‪ ,‬למד בישיבת "מרכז הרב "‪ 309‬ולאחר מכן גם‬
‫בישיבת "חברון"‪ .310‬בשנת ‪ 1936‬התגייס לשורות ה "הגנה" ו שנתיים מאוחר יותר חזר לבריטניה על‪ -‬מנת ללמוד‬
‫משפטים‪ .‬הוא השלים את לימודיו והתנדב ל צבא הבריטי שעמד בלחימה קשה עם הנאצים ‪ .‬הרצוג הוצב כקצין‬
‫מודיעין בחזית הגרמנית והיה בין משחררי מחנה הריכוז ברגן בלזן ‪ .‬עם תום המלחמה השתחרר בדרגת מייג 'ור‬
‫(רב‪-‬סרן)‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1948‬הקים את מחלקת המודיעין של צה "ל שהפכה לימים לאגף המודיעין (אמ "ן)‪ .‬בתפקיד זה הניח את‬
‫‪ ,‬פיקד על חטיבת‬ ‫‪ .‬בהמשך שימש גם כנספח הצבאי בוושינגטון‬ ‫היסודות לדפוסי האיסוף והמחקר בתחום‬
‫ירושלים ושימש כראש אגף המודיעין (אמ"ן)‪ .‬בשנת ‪ 1962‬השתחרר מצה "ל בדרגת אלוף‪.‬‬
‫‪ ,‬מילא תפקיד מרכזי‬ ‫בשנת ‪ 1967‬מונה לפרשן ב‪"-‬קול ישרא ל" ועל‪ -‬אף שלא נשא בתפקיד רשמי באותה העת‬
‫בהרגעת הציבור ובעידודו ב‪" -‬תקופת ההמתנה " שקדמה למלחמת ששת הימים ‪ .‬לאחר המלחמה התבקש לשוב‬
‫לצה"ל ומונה למושל ירושלים והגדה המערבית ‪ .‬בשנת ‪ ,1973‬בעת מלחמת יום הכיפורים ‪ ,‬חזר לשדה התקשורתי‬
‫ושימש כפרשן צבאי בערוץ הראשון ‪ .‬בשנים ‪ 1978-1975‬כיהן כשגריר ישראל באו "ם‪ .‬מכהונה זו זכורה במיוחד‬
‫תגובתו הקשה להחלטת האו "ם להגדיר את הציונות כגזענות ‪ .‬בשנת ‪ 1981‬נבחר הרצוג לכנסת מטעם מפלגת‬
‫העבודה‪.‬‬
‫עם פרישתו של יצחק נבון ב‪ ,1983 -‬נבחר חיים הרצוג לנשיא ‪ .‬במהלך כהונתו פעל לחיזוק ה קשר בין ישראל‬
‫לתפוצות ולחיזוק החינוך היהודי ‪ .‬בשנת ‪ 1987‬היה לנשיא הישראלי הראשון שערך ביקור בגרמניה ‪ .‬הוא כ יהן‬
‫בתפקיד עד לפרישתו במרץ ‪ .1993‬חיים הרצוג נפטר ב‪ -‬י' בניסן תשנ "ז‪ 19 ,‬באפריל ‪ ,1997‬ונקבר בחלקת גדולי‬
‫האומה בהר הרצל ‪.‬‬

‫שאלה למחשבה‪:‬‬
‫חיים הרצוג זכה בצעירותו בהשכלה תורנית רחבה‪ ,‬אך בהמשך חייו לא קיים אורח חיים דתי‬
‫מלא‪ .‬אף על‪-‬פי‪ -‬כן הוא שמר על קשר חזק עם היהדות ועשה שימוש נרחב ברקעו התורני‪ .‬מה‬
‫דעתכם על עמדה ייחודית זו?‬

‫‪ 309‬ישיבת מרכז הרב ישיבה גבוהה המזוהה עם הציבור הציוני‪ -‬דתי‪ .‬הישיבה הוקמה בשנת ‪ 1924‬ובראשה עמד הרב אברהם יצחק הכהן קוק‬
‫(‪ .)1935-1865‬במהלך שנות השבעים ‪ ,‬תחת הנהגתו של הרב צבי יהודה קוק (‪ ,)1982-1891‬הפכה הישיבה למזוהה עם תנועת "גוש אמונים "‬
‫ומפעל ההתנחלות‪ .‬במהלך מרץ ‪ 2008‬חדר לשטח הישיבה מחבל שרצח שמונה מתלמידי הישיבה לצעירים הסמוכה לה ‪.‬‬
‫‪310‬‬
‫ישיבת חברון (כנסת ישראל )‪ ,‬אחת הישיבות ה בולטות בציבור החרדי‪ -‬ליטאי בישראל‪ .‬שורשה של הישיבה הוא בסלובודקה ‪ ,‬בליטא‪ ,‬בשנת‬
‫‪ 1924‬הוקם הסניף של הישיבה הליטאית בחברון ‪ .‬לאחר פרעות תרפ "ט (‪ )1929‬בהן נהרגו כמה מתלמידי הישיבה ‪ ,‬היא הוקמה מחדש בירושלים ‪.‬‬
‫בין בוגריה ‪ :‬הרב הראשי אליהו בקשי ‪-‬דורון‪ ,‬הרב הראשי אברהם שפירא ‪ ,‬הנשיא חיים הרצוג ‪ ,‬השופט פרופ ' מנחם אלון ‪ ,‬הרב יהודה עמיטל‬
‫ועוד‪.‬‬
‫‪165‬‬
‫* גרסה שנייה‬
 ‫עזר ויצמן (‪)2005-1924‬‬
‫"הגורל הוליד אותי ואת אחיי בני דורי בימים הגדולים בהם שבו היהודים לארצם והקימוה מחדש‪ ,‬שוב אינני‬
‫היהודי הנודד בדרכי העולם‪ ,‬המהגר ממדינה למדינה‪ ...‬אבל כל יהודי‪ ,‬בכל דור ודור‪ ,‬חייב לראות את עצמו‬
‫כאילו היה שם‪ ,‬בדורות ובמקומות שקדמו לו‪ ...‬הייתי עבד במצריים‪ ,‬וקיבלתי את התורה בהר סיני‪ .‬ויחד עם‬
‫יהושע ואליהו עברתי את נהר הירדן ‪ .‬נכנסתי לירושלים עם דוד ‪ ,‬וגליתי ממנה עם צדקיהו ‪ ,‬ולא שכחתי‬
‫אותה על נהרות בבל‪ ,‬ובשוב ה' את שיבת ציון חלמתי בין בוני חומתיה‪ .‬לחמתי ברומאים‪ ,‬וגורשתי מספרד‪,‬‬
‫והועליתי על המוקד במגנצא‪ ,‬ולמדתי תורה בתימן‪ ,‬ושכלתי את משפחתי בקישינב‪ ,‬ונשרפתי בטרבלינקה‪,‬‬
‫ומרדתי בוורשה ועליתי לארץ‪-‬ישראל‪ ,‬היא ארצי שממנה גליתי ובה נולדתי וממנה אני בא ואליה אשוב"‪.‬‬
‫עזר ויצמן‪ ,‬נאום בפני בית הנבחרים הגרמני (בונדסטאג)‪ 16 ,‬בינואר ‪. 1996‬‬

‫עזר ויצמן ‪ ,‬נשיא המדינה השביעי ‪ ,‬נולד בשנת ‪ 1924‬בתל‪-‬אביב וגדל בחיפה ‪ .‬במהלך מלחמת העולם השנייה‬
‫התגייס לחיל האוויר הבריטי ושירת כטייס קרב ‪ .‬בשנת ‪ 1946‬פרש מן הצבא הבריטי והצטרף לתקופה קצרה‬
‫לאצ"ל‪ .‬בשנת ‪ 1947‬היה ממקימי "שירות האוויר " של ה‪" -‬הגנה"‪ ,‬אשר הפך עם קום המדינה לחיל האוויר‬
‫הישראלי‪ .‬במלחמת העצמאות פיקד על "טייסת הנגב "‪ ,‬עליה הוטל לספק מזון ותחמושת ליישובים היהודים‬
‫המבודדים באזור‪ .‬ויצמן אף השתתף בקרב הקשה אשר בסופו נעצרו המצרים בגשר " עד הלום " הסמוך לאשדוד ‪.‬‬
‫לאחר המלחמה המשיך למלא תפקידים שונים בחיל האוויר ‪ .‬בשנת ‪ 1958‬מונה ל מפקד חיל האוויר ‪ ,‬תפקיד אותו‬
‫מילא במשך שמונה שנים ‪ .‬בתקופה זו ה פך את חיל האוויר לחיל מודרני ומיומן שהצליח להפגין יכולות מרשימות‬
‫‪ .311‬בין השנים ‪ 1969-1966‬שימש כראש אגף‬ ‫מאוד במהלך "מבצע מוקד " שפתח את מלחמת ששת הימים‬
‫המבצעים וסגן הרמטכ "ל‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1969‬פרש ויצמן מצה "ל והצטרף ל גח"ל (גוש חירות ליברלים ) שיהפוך בעתיד למפלג ת הליכוד‪ .‬הוא שימש‬
‫כשר התחבורה לזמן קצר ‪ ,‬ולאחר "המהפך" הפוליטי ב‪ ,312 1977 -‬כשר הביטחון ‪ .‬בהקשר זה מילא תפקיד מפתח‬
‫בהשגת הסכם השלום עם מצרי ים‪ .‬בשנת ‪ 1980‬פרש מן הממשלה על רקע חילוקי דעות עם בגין‪ ,‬וב‪ 1984-‬הקים‬
‫פלגת "העבודה"‪ .‬בשנת ‪ 1992‬החליט לפרוש מן החיים‬ ‫את מפלגת "יחד"‪ ,‬שהתמזגה מאוחר יותר אל מ‬
‫הפוליטיים‪.‬‬
‫עם פרישתו של חיים הרצוג ב‪ ,1993 -‬נבחר עזר ויצמן לנשיא ‪ .‬בניגוד לקודמיו ‪ ,‬הוא הרבה ל התבטא בנושאים‬
‫ישיר ו הבלתי אמצעי ‪ .‬במהלך כהונתו פעל לקידום קליטת העלייה‬ ‫שעמדו על סדר היום תוך נאמנות לסגנונו ה‬
‫הקשר עם המשפחות השכולות ‪ .‬בשנת ‪ 1999‬פורסם כי ויצמן קיבל‬ ‫ממדינות חבר העמים ומאתיופיה ולחיזוק‬
‫‪313‬‬
‫החליט שלא להעמידו לדין אך‬ ‫‪ .‬היועץ המשפטי לממשלה‬ ‫כספים מאיש עסקים מבלי שדיווח על כך כנדרש‬
‫‪ .2000‬עזר ויצמן נפטר ב‪ -‬ט"ו בניסן תשס "ה‪ 24 ,‬במאי ‪ ,2005‬ונקבר בבית‬ ‫ויצמן בחר לפרוש מתפקידו בשנת‬
‫הקברות באור‪ -‬עקיבא‪.‬‬

‫‪:‬‬
‫למחשבה‬ ‫שאלה‬
‫עזר ויצמן נודע בסגנונו הישיר והבלתי אמצעי‪ .‬רבים ראו בסגנון זה "קסם אישי" והעלו על‬
‫נס את ה‪"-‬ישראליות" שבו‪ ,‬אחרים סברו כי סגנון זה אינו מתאים לנשיא שאמור לשמש‬
‫כדוברה הרשמי של מדינת ישראל‪ .‬מה עמדתכם בנושא?‬

‫‪311‬‬
‫על מבצע מוקד‪ ,‬ראה עמ ' ‪.164‬‬
‫‪ 312‬על "המהפך"‪ ,‬ראה עמ' ‪.106‬‬
‫‪ 313‬היועץ המשפטי לממשלה הוא פקיד העומד בראש המערכת המשפטית של הרשות המבצעת (הממשלה )‪ .‬במסגרת תפקידו אחראי על י יעוץ‬
‫משפטי שוטף למשרדי הממשלה ‪ ,‬מייצג את רשויות המדינה בבית המשפט ‪ ,‬אחראי על פרקליטות המדינה ( התביעה הכללית ) ועוד‪.‬‬
‫‪166‬‬
‫* גרסה שנייה‬
 ‫משה קצב (נולד ‪)1945 :‬‬
‫"עצב עמוק יורד על מדינת ישראל משנקבע כי מי שהיה שר בממשלה ‪ ,‬סגן ראש הממשלה ונשיא המדינה ‪,‬‬
‫ביצע מעשים כאלה‪ .‬מחזה קשה ביותר הוא לראות את מי ששימש לסמל ממלכתי במדינה נכנס לכלא"‪.‬‬
‫מרים נאור‪ ,‬עדנה ארבל וסלים ג'ובראן ‪ ,‬פסק הדין בערעור הנשיא לשעבר משה קצב ‪ 10 , ,‬בנובמבר ‪. 2011‬‬

‫משה קצב ‪ ,‬נשיא המדינה השמיני ‪ ,‬נולד בשנת ‪ 1945‬בעיר יזד‪ ,‬באירן‪ .‬בהיותו בן חמש עלה עם משפחתו לישראל ‪.‬‬
‫‪314‬‬
‫והתגייס‬ ‫הוא גדל והתחנך במעברה קסטינה שהפ כה לימים לעיירה קריית מלאכי ‪ ,‬למד בכפר הנוער בן‪ -‬שמן‬
‫לחיל הקשר ‪ .‬עם שחרורו מהצבא פנה ללימודי היסטוריה וכלכלה באוניברסיטה העברית ועסק בהוראה‬
‫ובעיתונאות‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1969‬נבחר כראש הרשות המקומית קריית מלאכי והיה לראש המועצה הצעיר בתולדות המדינה ‪ .‬ב‪1977-‬‬
‫נבחר לראשונה לכנסת מטעם הליכוד ‪ .‬ב‪ 1984-‬מונה לשר העבודה וה רווחה והיה לשר הצעיר ביותר בתולדות‬
‫המדינה‪ .‬ב‪ 1988-‬מונה לשר התחבורה ‪ .‬התקדמותו המהירה של קצב בפוליטיקה הישראלית ‪ ,‬זכתה לתהודה‬
‫גדולה‪ ,‬בעיקר בשל הרקע החברתי‪ -‬כלכלי ממנו הגיע‪ .‬בשנת ‪ 1996‬מונה לסגן ראש הממשלה ולשר התיירות ‪.‬‬
‫עם פרישתו של עזר ויצמן ב‪ ,2000 -‬נבחר משה קצב לנשיא ‪ .‬תקופת כהונתו החלה כתקופה מתונה ושקטה יחסית‬
‫לאחר תקופתו הסוערת של הנשיא ויצמן ‪ .‬בשנת ‪ ,2005‬על רקע הסערה הציבורית סביב תכנית ההתנתקות ‪ ,315‬נשא‬
‫קצב נאום בו חלק למתיישבי חבל קטיף וצפון השומרון שבחים רבים אך ביקש מהם לציית לחוק ולא לפגוע‬
‫בכוחות הביטחון ‪ .‬בינואר ‪ 2007‬ביקש קצב "נבצרות זמנית " על רקע היותו חשוד בפלילים ‪ ,‬ויושבת‪ -‬ראש הכנסת ‪,‬‬
‫דליה איציק‪ ,‬מונתה כממלאת מקומו ‪ .316‬ביוני ‪ 2007‬התפטר סופית מתפקידו ‪.‬‬

‫משה קצב הורשע בשנת ‪ 2011‬בביצוע עבירות אונס ‪ ,‬מעשה מגונה בכוח והטרדה מינית של נשים שהיו כפופות‬
‫למרותו בעת שכיה ן כשר התיירות וכנשיא המדינה ‪ .‬כמו כן הואשם בשיבוש הליכי משפט ‪ .‬קצב נידון לשבע שנות‬
‫מאסר בפועל‪ ,‬שנתיים מאסר על תנאי ופיצוי על סך ‪ ₪ 125,000‬לקורבנותיו‪.‬‬

‫שאלה למחשבה‪:‬‬
‫לאחר הרשעתו של קצב בבית המשפט היו שסברו כי על מדינת ישראל למחוק אזכורים רשמיים‬
‫לתקופת כהונתו כנשיא וכך למשל להסיר את פסלו מהגן בבית הנשיא‪ .‬אחרים טענו כי לא ניתן‬
‫ונענש יש ערך חינוכי‬
‫‪,‬‬ ‫לשכתב את ההיסטוריה וכי דווקא באזכורו של קצב ובעובדה שהוא נכלא‬
‫רב‪ .‬מהי עמדתכם בנושא?‬

‫שמעון פרס (נולד ‪)1923 :‬‬

‫" חברה שיש בה כל כך הרבה מתנדבים וארגוני התנדבות ‪ ,‬היא חברת סגולה ‪ ,‬שקיימת בה סולידריות‬
‫וערבות הדדית‪ .‬חברה שטוב להיות חלק ממנה ‪ .‬האמת היא שגם אם ישנם פגמים בישראל ‪ ,‬טוב להיות‬
‫ישראלי‪ .‬הישראלי יודע שאם ייקלע למצוקה‪ ,‬קרובה לבית או רחוקה ‪ ,‬בקצווי תבל ‪ ,‬לא יישאר לבד ‪.‬‬
‫תמיד יזנקו ממקום מפתיע מתנדבים שיחושו לעזור"‪.‬‬
‫שמעון פרס ‪ ,‬דברים בטקס הענקת אות הנשיא למתנדב ‪ 24 ,‬ביוני ‪. 2006‬‬
‫שמעון פרס‪ ,‬נשיא המדינה התשיעי (הנוכחי)‪ ,‬נולד בשנת ‪ 1923‬בווישנובה‪ ,‬בפולין‪ ,‬תחת השם שמעון פרסקי ‪ .‬בשנת‬
‫‪ 1934‬עלה עם משפחתו לישראל ולמד בבית הספר בבן‪ -‬שמן ‪ ,317‬כשהיה בן שבע‪ -‬עשרה הצטרף להכשרה של הנוער‬
‫העובד‪ 318‬בקיבוץ גבע והיה מקימיו של קיבות אלומות ‪ .‬פרס החל למלא מספר תפקידים בתנועה ; ב‪ 1947-‬הצטרף‬

‫‪314‬‬
‫בן‪-‬שמן הוא כפר נוער שהוקם בשנת ‪ 1927‬על‪-‬ידי ד "ר זיגפריד להמן ‪ .‬בעת מלחמת העולם השנייה קלט כפר הנוער ילדים רבים שברחו‬
‫מאירופה‪ .‬הוא הפך לאחד ממוסדות החינוך החשובים בישראל ‪ .‬בין בוגריו ‪ :‬שמעון פרס‪ ,‬שולמית אלוני‪ ,‬חיים סבן ודן בן‪ -‬אמוץ‪.‬‬
‫‪ 315‬על תכנית ההתנתקות ‪ ,‬ראה פרק נפרד‪ ,‬עמ' ‪.109‬‬
‫‪316‬‬
‫דליה איציק (נולדה ‪ ,)1952 :‬חברת כנסת ששימשה בין השאר כ שרה לאיכות הסביבה ושרת התקשורת ‪ .‬ב‪ 2006-‬נבחרה ליושבת ראש הכנסת ‪,‬‬
‫ועם ההכרזה על נבצרותו של משה קצב ‪ ,‬שימשה כנשיאת המדינה בפועל עד לבחירתו של שמעון פרס‪ .‬בינואר ‪ 2013‬פרשה מן החיים הפוליטיים ‪.‬‬
‫‪317‬‬
‫ראה הערה ‪.280‬‬
‫‪ 318‬הנוער העובד תנועת נוער שהוקמה בארץ‪ -‬ישראל ב‪ 1924 -‬על‪-‬ידי בני נוער עובדים שהתאגדו במטרה להגן על זכויותיהם ‪ .‬התנועה היוותה‬
‫‪167‬‬
‫* גרסה שנייה‬
 ‫פרס ל"הגנה" והוצב במפקדתה הראשית ועם קום המד ינה עבר לשרת במשרד הביטחון ‪.‬‬
‫ב‪ 1952-‬מינה דוד בן‪ -‬גוריון את פרס ל מנכ"ל משרד הביטחון בהיותו בן ‪ 29‬בלבד‪ .‬בתפקידו זה עסק בעיקר‬
‫בהצטיידות צה "ל באמצעי לחימה ובפיתוח התעשיות הביטחוניות ‪ .‬בעת כהונתו הוא פעל לחיזוק היחסים בין‬
‫ישראל לצרפת ‪ ,‬פיתח את יכולותיה האסטרטגיות של ישראל והוביל את ההכנות לקראת מלחמת סיני ‪ .319‬בשנת‬
‫‪ 1959‬נבחר לראשונה לכנסת מטעם מפא "י ושימש כ סגן שר הביטחון ‪ .‬עם הקמת רפ "י‪ 320‬עבר בעקבות בן גוריון אל‬
‫שורותיה‪ .‬בממשלות ישראל השונות שימש כשר לקליטת על ייה‪ ,‬שר התחבורה ‪ ,‬שר התקשורת ‪ ,‬שר ההסברה ‪ ,‬שר‬
‫הביטחון‪ ,‬שר הפנים ‪ ,‬שר החוץ ‪ ,‬שר האוצר ‪ ,‬השר לשיתוף פעולה אזורי ‪ ,‬השר לפיתוח הנגב והגליל ‪ ,‬המשנה לראש‬
‫הממשלה ועוד‪.‬‬
‫"מהפך"‬ ‫ב‪ 1977-‬התמודד לראשונה על ראשות הממשלה אל מול מנחם בגין והפסיד במה שנודע לימים כ‬
‫הפוליטי ‪ .321‬בשנת ‪ 1981‬התמודד שוב מול בגין והפסיד בהפרש נמוך מאוד ‪ .‬בשנת ‪ 1984‬התמודד מול יצחק שמיר‬
‫ומפלגות השמאל זכו למספר מושבים זהה לזה של מפלגות הימין ‪ .‬פרס הפך לראש‪ -‬ממשלת אחדות כחלק מהסכם‬
‫מנהיג הליכוד ‪ ,‬יצחק שמיר ‪ .‬במהלך כהונתו כראש ממשלה ‪,‬‬ ‫רוטציה שקבע כי לאחר שנתיים יחליפו בתפקיד‬
‫‪322‬‬
‫וביצע‬ ‫הוביל תכנית לייצוב המשק ‪ ,‬הסיג את צה "ל לקו הגנה חדש ב דרום לבנון שנודע כ‪" -‬רצועת הביטחון "‬
‫עסקת חילופי שבויים גדולה (עסקת ג' יבריל‪ .)323‬בשנת ‪ 1988‬התמודד פרס שוב כנגד שמיר והפסיד ‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1992‬מונה לשר החוץ בממשלתו של יצחק רבין ‪ .‬רבין הוביל תהליך מדיני בהמשך לוועידת מדריד ‪ ,324‬אך‬
‫התהליך נקלע לקשיים ‪ .‬במקביל הצליח פרס לה גיע להסכם ביניים עם הפלסטינים בערוץ מקביל שנודע כהסכם‬
‫אוסלו ‪ .325‬על צעד זה זכה פרס ‪ ,‬לצדם של יאסר ערפאת ויצחק רבין ‪ ,‬בפרס נובל לשלום ‪ .326‬חתימת ההסכם הביאה‬
‫לפילוג קשה בעם ששיאו ברציחתו של ראש הממשלה ‪ ,‬יצחק רבין ‪ ,‬בנובמבר ‪ .1995‬לאחר הרצח מונה פרס לראש‬
‫בהתאם להסכם שנחתם ‪.‬‬ ‫מדינת ישראל משטחים שונים ביהודה ושומרון‬ ‫הממשלה‪ .‬במהלך כהונתו נסוגה‬
‫החמאס ביצע שורה של פיגועי טרור קשים בעורף ישראל‪ ,‬ובעקבות ירי קטיושות מלבנון ‪ ,‬יצא צה"ל למבצע ענבי‬
‫זעם‪.327‬‬
‫ובשנים הבאות המשיך לכהן כחבר‬ ‫בבחירות של שנת ‪ 1996‬הפסיד פרס את ראשות הממשלה לבנימין נתניהו‬
‫כנסת וכשר‪ .‬בעקבות התפטרותו של משה קצב ‪ ,‬ביוני ‪ ,2007‬נבחר פרס לנשיא ובכך סיים קריירה רצופה בת כ‪48 -‬‬
‫שנים כחבר כנסת ‪ .‬במהלך כהונתו פועל פרס לחיזוק מעמדה הבין‪ -‬לאומי של ישראל ולעידוד יזמות טכנולוגית ‪.‬‬
‫פרס יזם את כינוסה של "וועידת הנשיא " שמטרתה לדון בעתידה של מדינת ישראל ובעתידו של העם היהודי ‪.‬‬

‫שאלה למחשבה‪:‬‬
‫שמעון פרס‪ ,‬שימש במהלך רוב הקריירה הפוליטית שלו כ‪"-‬מספר ‪ ;"2‬אף על פי כן‪ ,‬הוא‬
‫הצליח להוביל‪ ,‬להשפיע ולתרום רבות לביטחון ישראל‪ .‬האם ניתן להוביל גם מעמדה של‬
‫"מספר ‪ ?"2‬האם אנחנו יודעים להעריך גם מנהיגים מסוג זה?‬

‫תנועה בת של ההסתדרות ‪ .‬בשנת ‪ 1959‬התאחדה התנועה עם "התנועה המאוחדת " ושינתה את שמה ל "נוער העובד והלומד "‪.‬‬
‫‪319‬‬
‫על מלחמת סיני‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.162‬‬
‫‪320‬‬
‫ראה הערה ‪.244‬‬
‫‪321‬‬
‫על "המהפך"‪ ,‬ראה פרק נפרד‪ ,‬עמ' ‪.106‬‬
‫‪ 322‬על רצועת הביטחון‪ ,‬ראה עמ ' ‪.174‬‬
‫‪323‬‬
‫עסקת ג 'יבריל כינויה של עסקת חילופי שבויים שבוצעה בשנת ‪ 1985‬בין מדינת ישראל לבין ארגון טרור בראשותו של המחבל אחמד‬
‫ג'יבריל‪ .‬במסגרת העסקה שוחררו ‪ 1,150‬אסירים ב י טחוניים כנגד שלושה חיילי צה " ל שהוחזקו על‪ -‬ידי הארגון בדרום לבנון ‪ .‬עסקה זו עוררה‬
‫בציבור הישראלי פולמוס רחב ו היא נחשבת לאחת מעסקאות השבויים המרכזיות שביצעה ישראל ‪.‬‬
‫‪324‬‬
‫על תהליך מדריד‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.108‬‬
‫‪325‬‬
‫על הסכמי אוסלו‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.108‬‬
‫‪326‬‬
‫פרס נובל הוא פרס המחולק בכל שנה החל מ‪ 1901 -‬בקטגוריות שונות לארגונים או אנשים שתרמו באופן יוצא דופן לחברה ‪ .‬הפרס מחולק‬
‫בעקבות צוואתו של אלפרד נובל ‪ ,‬ממציא הדינמיט ‪ .‬כלל הפרסים מחולקים בשטוקהולם בירת שבדיה ב‪ 10 -‬בדצמבר‪ ,‬על‪-‬ידי בית המלוכה‬
‫השבדי והאקדמיה השבדית למדעים ‪ .‬פרס נובל לשלום מוע נק באוסלו בירת נורווגיה על‪ -‬ידי הפרלמנט הנורווגי ‪ .‬נכון לשנת ‪ 2012‬זכו בנובל‬
‫עשרה ישראלים‪.‬‬
‫‪ 327‬מבצע ענבי זעם הוא מבצע צבאי של צה "ל בדרום לבנון שנערך באפריל ‪ .1996‬המבצע החל בעקבות הירי המסיבי מכיוון דרום לבנון אל‬
‫יישובי הצפון‪ .‬במהל כו פגע צה" ל בתשתיות הטרור של חיזבאללה במטרה להפסיק את הירי‪.‬‬
‫‪168‬‬
‫* גרסה שנייה‬
 ‫ראשי ממשלה‬
‫דוד בן‪ -‬גוריון (‪)1973-1886‬‬
‫"לא די שידע המפקד את מלאכתו ‪ .‬עליו להיות אוהב האדם ‪ ,‬שהחייל שנשלח אליו יהיה יקר לו ‪,‬‬
‫שיאהב אותו‪ ,‬ובעיקר שיעורר אמון בחייל ובאם‪-‬החייל‪ .‬עלינו לפתח ידידות עמים‪ ,‬אך לסמוך יכולים‬
‫אנו רק על עצמנו‪ .‬הדבר תלוי במפקדים שיהיו לנו‪ .‬אם המפקדים יעוררו את האמון ‪ ,‬את האהבה‪ ,‬את‬
‫הדבקות בחיילים שלהם‪ ,‬תדע כל אם עברייה שמסרה גורל בנה לידי מפקדים ראויים לכך"‪.‬‬
‫דוד בן‪-‬גוריון‪ ,‬עם פרידה ‪ 2 ,‬ביולי ‪. 1963‬‬
‫דוד בן‪-‬גוריון‪ ,‬ראש הממשלה הראשון ‪ ,‬נולד בשנת ‪ 1886‬בעירה פלונסק‪ ,‬בפולין‪ ,‬תחת השם דוד גרין ‪ .‬כבר מילדותו‬
‫כחלק מן העלייה השנייה ‪ .328‬בתחילה עבד‬ ‫היה קרוב בדעותיו אל חוגים ציוניים וכשהיה בן עשרים עלה לארץ‬
‫‪329‬‬
‫‪ .‬בשנת ‪ 1912‬החל ללמוד משפטים‬ ‫מפלגת פועלי ציון‬ ‫כפועל חקלאי במושבות ועד מהרה הפך לפעיל מרכזי ב‬
‫באיסטנבול לצדו של יצחק בן‪ -‬צבי‪ .‬כאשר פרצה מלחמת העולם הראשונה (‪ ,)1914‬נקטעו לימודיהם של השניים‬
‫והם נאלצו לשוב לארץ י שראל‪ .‬בארץ הם ניסו להקים גדוד יהודי במסגרת הצבא העות 'מאני‪ ,‬אך גורשו לחו"ל‬
‫וכעבור זמן קצר הפליגו לארצות הברית ‪ ,‬שם יזמו הקמת גדוד עברי אשר פעל במסגרת הצבא הבריטי ‪.330‬‬
‫ב‪ 1919-‬הקים בן‪ -‬גוריון יחד עם ברל כצנלסון ‪ 331‬את מפלגת "אחדות העבודה "‪ ,‬שהיוותה איחוד בין "פועלי ציון "‬
‫לבין קבוצה נוספת ‪ ,‬וב‪ 1921-‬נבחר ל הנהגת הסתדרות העובדים ‪ .‬בשנת ‪ 1930‬התאחדה "אחדות העבודה " עם‬
‫מפלגת "הפועל הצעיר " וכך נוסדה מפלגת פועלי ארץ ישראל (מפא"י)‪ .‬בן‪ -‬גוריון מונה לעמוד בראש המפלגה והפך‬
‫אותה למפלגה הגדולה ביותר בארץ ‪ ,‬שהנהיגה (בגלגוליה השונים ) את מוסדות המדינה עד לשנת ‪.1977‬‬
‫בשנת ‪ 1935‬נבחר בן‪ -‬גוריון ליושב ראש הסוכנות היהודית ‪ .‬מתפקיד זה הוביל את מדיניות ההבלגה כלפי ערביי‬
‫‪332‬‬
‫לחלק את ארץ‬ ‫ארץ‪-‬ישראל וקרא להימנע מפגיעה בחפים מפשע ‪ .‬בשנת ‪ 1937‬תמך בהצעתה של ועדת פיל‬
‫ישראל בין היהודים והערבים ‪ .‬עם פרוץ מלחמת העולם השנייה ‪ ,‬גרס כי יש לשתף פעולה עם הבר יטים במלחמתם‬
‫בנאצים על אף ההגבלות שהטילו על ההגירה היהודית לארץ ישראל ‪ 333‬ולהיאבק בהם בדרכים בלתי אלימות ‪ .‬ב‪-‬‬
‫‪334‬‬
‫והחל במאבק דיפלומטי למען הקמת מדינה יהודית ‪ .‬הוא‬ ‫‪ 1942‬הוא הו ביל את קבלתה של תכנית בילטמור‬
‫ישוב לקראת הקמתה של ה מדינה והקים את התשתית לצבא‬ ‫שאף לשכלל ולפתח את מנגנוני הביטחון של הי‬
‫‪335‬‬
‫ההגנה לישראל‪ .‬כמו כן‪ ,‬עסק בעיצוב דמותה של החברה באמצעות מכתב הסטטוס‪ -‬קוו ‪.‬‬
‫דוד בן‪ -‬גוריון הוביל את התמיכה היהודית בהצעת החלוקה של אונסקו "פ ‪ 336‬ועם אישורה ‪ ,‬ב‪ -‬כ"ט בנובמבר ‪,1947‬‬
‫הנהיג את כוחות המגן בשלביה הראשונים של מלחמת העצמאות ‪ .‬ב‪ 14-‬במאי ‪ ,1948‬ה' באייר תש "ח‪ ,‬הוא הכריז ‪,‬‬
‫‪ .‬מרגע זה‬ ‫כראש מנהלת העם הזמנית‪ ,‬על הקמתה של מדינת ישראל והפך לראש הממשלה ולשר הביטחון שלה‬
‫ממלכתיות ‪ ,‬מושג אותו טבע ומשמעותו ‪-‬‬ ‫ואילך‪ ,‬אחד העקרונות המרכזיים שנקשרו בפעולתו היה עיקרון ה‬
‫פירוקם של מוסדות מפלגתיים ובניית מוסדות מדינה חזקים ‪ .‬בן‪ -‬גוריון ראה במצב בתקופת היישוב ‪ ,‬בו היה‬
‫למפלגות כוח רב וכל זרם מפלגתי הפעיל כוח לוחם מחתרתי ‪ ,‬שירות תעסוקה ‪ ,‬שירותי בריאות ‪ ,‬קבוצות ספורט‬
‫ומערכות חינוך נפרדות ‪ ,‬סכנה רבה ‪ .‬הוא ניגש לטפל קודם כ ול בפירוק המחתרות ובהקמתו צבא ממלכתי ‪ .‬אחד‬
‫האירועים המשמעותיים בהקשר זה ‪ ,‬היה סיפורה של ה נחתת אלטלנה‪ .‬ביוני ‪ 1948‬התקרבה אל חופי הארץ ספינה‬

‫‪328‬‬
‫על העלייה השנייה‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.75‬‬
‫‪ 329‬ראה הערה ‪.255‬‬
‫‪ 330‬על הגדודים העבריים‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.152‬‬
‫‪331‬‬
‫ראה הערה ‪.65‬‬
‫‪ 332‬על ועדת פיל‪ ,‬ראה עמ' ‪.80‬‬
‫‪ 333‬על היחסים בין היישוב היהודי ל שלטון הבריטי ‪ ,‬ראה פרק נפרד‪ ,‬עמ' ‪.79‬‬
‫‪334‬‬
‫יורק‪ .‬במרכז התכנית קריאה‬ ‫תכנית בילטמור היא תכנית עבודה שהתקבלה בוועידה של מנהיגים ציוניים שנערכה במלון בילטמור בניו‪-‬‬
‫להקמה של מדינה יהודית בארץ ישראל עם תום מלחמת העולם השנייה ‪.‬‬
‫‪335‬‬
‫על הסטטוס‪ -‬קוו‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.16‬‬
‫‪ 336‬על התהליכים שקדמו להקמת מדינת ישראל ‪ ,‬ראה עמ ' ‪.83‬‬
‫‪169‬‬
‫* גרסה שנייה‬
‫שהובילה נשק שרכש האצ "ל‪ .‬בין מנחם בגין ‪ ,‬מפקד האצ "ל לשעבר ‪ ,337‬לבין בן גוריון התחולל ויכוח ‪ .‬בגין דרש‬
‫שהנשק יועבר לידי יחידות האצ "ל ששולבו בצבא ההגנה לישראל‪ ,‬בן‪ -‬גוריון סירב לכך ‪ .‬הדברים ה תגלגלו לכדי‬
‫חילופי אש בין אנשי האצ "ל לחיילי צה "ל ובסופו של דבר ‪ ,‬הטביעו כוחות צה "ל את האלטלנה כאשר התקרבה אל‬
‫חופי תל‪ -‬אביב‪ .‬אירוע משמעותי נוסף היה פירוק הפלמ "ח‪ ,‬חטיבות הפלמ "ח אמנם שולבו בצה "ל אך קיימו מטה‬
‫נפרד‪ .‬בנובמבר ‪ 1948‬הורה בן‪ -‬גוריון על פירוקו של המטה ‪ .‬תפיסתו הממלכתית של בן‪ -‬גוריון באה לידי ביטוי גם‬
‫"ייחוד ו ייעוד"‪ .‬בספר עוסק בן‪ -‬גוריון‬ ‫בהשקפתו הרחבה ביחס ל צבא‪ ,‬שהובאה באופן מסודר במסגרת ספרו‬
‫פערים ולהפגיש בין‬ ‫בייחודו של צה "ל ובי יעודו החינוכי‪ -‬חברתי‪ .‬בן‪-‬גוריון ראה בצבא גוף חשוב שיכול לגשר על‬
‫חלקי העם ‪ .‬הוא טבע את הרעיון של צבא מחנך ושלח את הצבא גם לבצע משימות אזרחיות לצורך רווחתו של‬
‫העם‪.‬‬
‫לאחר המלחמה עסק בן‪ -‬גוריון בפתרון בעיותיה האזרחיות של ישראל אשר נבעו בעיקרן מן המצב הכלכלי הקשה‬
‫‪ .‬בצעד שעורר מחלו קת כבדה בארץ ‪ ,‬הביא בן‪ -‬גוריון לחתימה על הסכם‬ ‫ומן העול שהטילה קליטת העלייה‬
‫‪338‬‬
‫וזה הביא לשיפור במצב הכלכלי ‪ .‬בשנת ‪ ,1953‬התפטר בן‪-‬גוריון מראשות‬ ‫השילומים עם גרמניה המערבית‬
‫שדה בוקר ומשה שרת החליף אותו‬ ‫הממשלה בפעם הראשונה ‪ .‬לאחר התפטרותו הוא קבע את ביתו ביישוב‬
‫בתפקיד ראש הממשלה ‪ .‬בן‪ -‬גוריון קיווה שלעלייתו לנגב תהיה השפעה חינוכית ערכית רחבה וכי הוא יעודד עוד‬
‫צעירים לנהוג כמוהו ‪.‬‬
‫ב‪ 1955-‬חזר בן‪ -‬גוריון לחיים הפוליטיים ‪ ,‬תחילה כשר ביטחון ובהמשך גם כראש ממשלה ‪ .‬בכהונה זו הוא הוביל‬
‫את מדינת ישראל ב מלחמת סיני‪ .‬לבסוף פרש מראשות הממשלה ב‪ 1963 -‬ולוי אשכול מונה כמחליפו ‪ .‬ב‪1965-‬‬
‫הקים‪ ,‬יחד עם שמעון פרס ‪ ,‬משה דיין ואחרים ‪ ,‬מפלגה חדשה ‪ :‬רשימת פועלי ארץ‪ -‬ישראל (רפ"י) ונבחר מטעמה‬
‫לכנסת‪ .‬בשנת ‪ 1968‬התאחדה רפ "י עם מפא "י ויצרה את מפלגת העבודה ; בן‪ -‬גוריון התנגד למהלך והקים את‬
‫הרשימה הממלכתית ‪ .‬ב‪ 1970-‬פרש סופית מן הפוליטיקה והתמסר לכתיבת זיכרונותיו ‪ .‬דוד בן‪ -‬גוריון נפטר ב‪ -‬ו'‬
‫בכסליו תשל"ד‪ 1 ,‬בדצמבר ‪ 1973‬ונקבר במדרשת שדה בוקר בנקודה הצופה אל עבר נחל צין ‪.‬‬

‫שאלה למחשבה‪:‬‬
‫דוד בן‪-‬גוריון נודע בתכונותיו האישיות כאדם עיקש מאוד‪ ,‬אף על פי כן כפוליטיקאי הוא‬
‫עודד פשרה‪ ,‬בעיקר בהקשר ליחסי דתיים וחילונים‪ .‬כיצד מתיישבת סתירה זו?‬

‫משה שרת (‪)1965-1894‬‬

‫"מפעלנו הציוני בארץ הוא כולו מכפלה של משק ותרבות ‪ ,‬של כוח ושכל ‪ ,‬של גשם ורוח ‪ ,‬של גוף‬
‫המדינה ואוצר הרוח שלה ‪ .‬כשם שאנו שואפים לעצב טיפוס מעולה של עובד משכיל ‪ ,‬כך אנו חותרים‬
‫ליצור את הלוחם המשכיל"‪.‬‬
‫משה שר ת‪ ,‬דברים בסיום המחזור הראשון של פו "ם‪ 25 ,‬באפריל ‪. 1955‬‬

‫משה שרת ‪ ,‬ראש הממשלה השני ‪ ,‬נולד בשנת ‪ 1894‬בעירה חרסון‪ ,‬באוקראינה‪ ,‬תחת השם משה שרתוק ‪ .‬כשהיה בן‬
‫‪ 12‬עלה לארץ עם הוריו ‪ ,‬התגורר בכפר הערבי עין סיניה ולמד את השפה הערבית על בוריה ‪ .‬כשהיה בן ‪ 14‬היגרה‬
‫ייה ועם‬ ‫המשפחה ליפו והייתה מראשוני תל‪-‬אביב‪ .‬שרת נמנה עם המחזור הראשון של תלמידי גימנסיה הרצל‬
‫גוריון וליצחק בן‪ -‬צבי‪ .‬כשפרצה מלחמת העולם‪,‬‬ ‫תום לימודיו נסע לאיסטנבול ללמוד משפטים בדומה לדוד בן‪-‬‬
‫הראשונה‪ ,‬התגייס לצבא ה עות'מאני והיה בין היהודים היחידים שזכו לדרגות קצונה בצבא זה ‪.‬‬
‫‪339‬‬
‫עם תום המלחמה פ נה ללימודי כלכלה בלונדון וכששב לארץ‪ ,‬החל בפעילות ציונית ב מפלגת "אחדות העבודה " ‪,‬‬
‫ובכתיבה עיתונאית בעיתון "דבר"‪ .340‬בשנת ‪ 1931‬החל לעבוד במחלקה המדינית של הסוכנות היהודית ולאחר‬

‫‪ 337‬על מנחם בגין‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪ .127‬על האצ"ל‪ ,‬ראה פרק נפרד עמ ' ‪.154‬‬
‫‪338‬‬
‫על הסכם השילומים‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.96‬‬
‫‪339‬‬
‫ראה הערה ‪.255‬‬
‫‪ 340‬ראה הערה ‪.66‬‬
‫‪170‬‬
‫* גרסה שנייה‬
 ‫רצח ארלוז ורוב‪ ,341‬מונה לראש המחלקה ‪ .‬למעשה היה שרת אחראי ליחסי החוץ של מוסדות התנועה הציונית‬
‫ובמידה רבה היה זה שכונן אותם ‪ .‬בתקופה שקדמה להקמת המדינה ‪ ,‬היה שרת חלק מן המאמץ הדיפלומטי‬
‫לקבלתן של החלטות ועדת אונסקו "פ ‪ .342‬עם הקמת המדינה מונה שרת לתפקיד שר החוץ והקים את השירות‬
‫הסכמי שביתת ה נשק בין‬ ‫הדיפלומטי הישראלי ‪ .‬במסגרת תפקיד זה הי ה מעורב בכמה פרשיות דרמטיות ובהן‬
‫‪343‬‬
‫‪.‬‬ ‫ישראל לשכנותיה בתום מלחמת העצמאות (הסכמי רודוס) והסכם השילומים עם גרמניה המערבית‬
‫בשנת ‪ ,1953‬עם פרישתו של בן‪ -‬גוריון‪ ,‬מונה שרת למחליפו ‪ .‬תקופתו של משה שרת בראשות הממשלה התאפיינה‬
‫‪344‬‬
‫ועל רקע זה התגלעה מחלוקת חריפה בינו לבין ד וד בן‪ -‬גוריון‪.‬‬ ‫בקו מדיני מתון ובהתנגדותו לפעולות התגמול‬
‫לאחר חזרתו של בן‪ -‬גוריון לראשות הממשלה ‪ ,‬נאלץ שרת לפרוש מן החיים הפוליטיים (‪ .)1956‬לאחר פרישתו‬
‫‪346‬‬ ‫‪345‬‬
‫ובין השנים ‪ 1965-1961‬שימש כיושב ראש‬ ‫ומכללת בית ברל‬ ‫"עם עובד "‬ ‫שימש כמנהל הוצאת הספרים‬
‫ההסתדרות הציונית ‪ .‬משה שרת נפטר ב‪ -‬ז' בתמוז תשכ "ה‪ 7 ,‬ביולי ‪ 1965‬ונקבר בתל‪-‬אביב‪.‬‬

‫שאלה למחשבה‪:‬‬
‫בפעילותו הציבורית הדגיש שרת את חשיבותם של יחסי החוץ לשגשוגה של מדינת ישראל‪ .‬מהי‬
‫לדעתכם חשיבותם של יחסים אלו?‬

‫לוי אשכול (‪)1969-1895‬‬

‫" במשטר דמוקרטי אין ממשלה יכולה לבצע בהצלחה מדיניות כלשהי ‪ ,‬אם העם אינו מבין במה דברים‬
‫אמורים ואינו מוכן לעמוד לימין המבצעים ‪ .‬אני מאמין בעם הזה !‪ ...‬אני מאמין כי עם זה יודע ומבין ‪ ,‬כי‬
‫אחריות לצורכי המדינה איננה אלא אחריות לעצמו לבני ביתו"‪.‬‬
‫לוי אשכול‪ ,‬נאום משודר לאומה‪ 21 ,‬בפברואר ‪. 1966‬‬

‫לוי אשכול‪ ,‬ראש הממשלה השלישי ‪ ,‬נולד בשנת ‪ 1895‬בכפר אורטוב‪ ,‬באוקראינה ‪ ,‬תחת השם לוי שקולניק ‪ .‬בשנת‬
‫‪347‬‬
‫‪ 1914‬עלה לארץ כחלק מן העלייה השנייה ‪ .‬במלחמת העולם הראשונה הצטרף לגדודים העבריים בצבא הבריטי‬
‫ולאחריה נמנה עם מקימיו של קיבוץ דגניה ב' ועם מקימיה של הסתדרות העובדים‪ .‬אשכול שהחל את דרכו כפועל‬
‫חקלאי‪ ,‬החל ל התמקד בעשייה ציבורית ‪ ,‬בתחילה במסגרת ההסתדרות ו מפלגת הפועל הצעיר ובהמשך במפא "י‪.‬‬
‫מקורות ‪ ,‬חברת המים המרכזית של הי ישוב היהודי ‪ ,‬ובהמשך‪,‬‬ ‫בשנת ‪ 1937‬יזם אשכול את הקמתה של חברת‬
‫חברת המים הלאומית של ישראל ‪ .‬בין השנים ‪ 1948-1940‬היה חבר מטה ההגנה והממונה על הרכש והציוד ‪ .‬בשנת‬
‫‪ 1949‬מונה לראש מחלקת ההתיישבות והגזבר של הסוכנות היהודית ‪.‬‬
‫‪348‬‬
‫אל מול‬ ‫בין השנים ‪ ,1963-1952‬שימש כשר האוצר ו נדרש להתמודד עם המשך קליטתם של גלי העלייה‬
‫משאביה המצומצמים של המדינה ‪ .‬אחד הפתרונות המרכזיים שמצא אשכול הי ה הקמת ה מעברות‪ :‬אתרי שיכון‬
‫זמניים שהורכבו מצריפים ‪ ,‬בדונים ופחונים ‪ .‬בשנים אלו עבר המשק הישראלי ממיתון ו‪" -‬צנע" לצמיחה מהירה‬
‫ופותחו מפעלי תשתית מרכזיים ‪ .‬בשנת ‪ ,1963‬עם פרישתו השנייה ( והסופית) של דוד בן‪ -‬גוריון מתפקיד ראש‬
‫הממשלה‪ ,‬מונה לוי אשכול לראש ממשלה ולשר ב יטחון‪ .‬אחד מצעדיו הראשונים בתפקיד ז ה היה י יזום פיוס‬

‫‪ 341‬חיים ארלוז ורוב (‪ ,)1933-1899‬מדינאי יהודי שהשתייך לתנועת העבודה ‪ .‬בשנת ‪ 1931‬מונה ארלוז ורוב לראש המחלקה המדינית של הסוכנות‬
‫היהודית ו מעמדה זו ניהל את יחסי החוץ של הי ישוב העברי ‪ .‬בין השאר נשא ונתן ארלוז ו רוב עם השלטון הנאצי על הסכם ההעברה שנועד‬
‫להציל את רכוש יהודי גרמניה ולהעבירו לארץ‪ -‬ישראל והיה נתון ב וויכוח ציבורי ‪ .‬בליל שבת ‪ 16 ,‬ביולי ‪ ,1933‬יצא ארלוז ורוב לטייל עם א ישתו‬
‫על חוף ימה של תל‪-‬אביב ונורה על‪ -‬ידי מתנקש‪ .‬על אף שנעצרו חשודים במעשה ‪ ,‬נותר רצח ארלוז ו רוב בגדר תעלומה אשר מעולם לא נפתרה‪.‬‬
‫‪ 342‬ראה עמ' ‪.84‬‬
‫‪343‬‬
‫על מלחמת העצמאות‪ ,‬ראה פרק מפרד ‪ ,‬עמ' ‪ ; 157‬על הסכם השילומים‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.96‬‬
‫‪ 344‬על פעולות התגמול‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.161‬‬
‫‪ 345‬ראה הערה ‪ 264‬לעיל‪.‬‬
‫‪346‬‬
‫המכללה האקדמית בית ברל מוסד לימודים שהוקם ב‪ 1949 -‬על‪-‬ידי מפא" י כדי להנציח את מורשתו של ברל כצנלסון והוכרז כמוסד אקדמי‬
‫רשמי ב‪ .1970-‬כיום כוללת המכללה בית‪ -‬ספר לחינוך‪ ,‬בית‪ -‬ספר לאמנות‪ ,‬מכון אקדמי להכשרת מורים ערבים ובית ספר לחברה וממשל ‪.‬‬
‫‪347‬‬
‫על הגדודים העבריים‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.152‬‬
‫‪ 348‬על העלייה ההמונית‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.X‬‬
‫‪171‬‬
‫* גרסה שנייה‬
 ‫‪349‬‬
‫לארץ‬ ‫היסטורי עם התנועה הרוויזיוניסטית ותנועות הימין ‪ ,‬באמצעות העלאת עצמותיו של זאב ז 'בוטינסקי‬
‫רמול היחסים עם ערביי‬ ‫וקיומה של הלוויה ממלכתית בהר הרצל ‪ .‬בה משך עשה אשכול גם צעד משמעותי לנ‬
‫ישראל וביטל את השלטון הצבאי‪ .‬במקביל פעל אשכול לבצר את כוחו של צה "ל אל מול האתגרים החדשים‬
‫שעמדו בפניו‪.‬‬
‫מדיניותו הפייסנית והפשרנית של אשכול ‪ ,‬זכתה לת מיכה רחבה מן הציבור עד ל‪" -‬תקופת ההמתנה " שקדמה‬
‫למלחמת ששת‪ -‬הימים ב‪ .350 1967-‬במהלך יום העצמאות אותה שנה ‪ ,‬החליטה מצריים על סגירת מצרי טיר אן בפני‬
‫; במקביל עלה המתח גם בגבול הסורי ‪ .‬האווירה‬ ‫סירות ישראליות והזר ימה כוחות גדולים אל חצי האי סיני‬
‫‪ .‬אשכול עשה ככל‬ ‫הציבורית בישראל הייתה קשה מאוד וגבלה בחרדה קשה שרק גברה עם גיוס מילואים רחב‬
‫שביכולתו להרגיע את האווירה אך תדמיתו הפשרנית הייתה בעוכריו ‪.‬‬
‫לבסוף‪ ,‬לאחר‬ ‫אשכול ויתר על תפקיד שר הביטחון שניתן למשה דיין וכונן ממשלת אחדות יחד עם מנחם בגין ו‬
‫התלבטות קשה ‪ ,‬החליט לצאת ב‪ 5 -‬ביוני למלחמת מנע שנודעה לימים כ מלחמת ששת‪ -‬הימים הנחשבת לאחד‬
‫הניצחונות המזהירים של ישראל ‪ .‬צה"ל‪ ,‬שאשכול השקיע רבות בבניין כוחו ‪ ,‬הביס את צבאותיהן של מצר יים ‪,‬‬
‫סוריה וירדן ותפס שטחים נרחבים ‪ .‬אשכול החזיק בתפקיד ראש הממשלה עד לפטירתו ‪ .‬הוא נפטר ב‪ -‬ח' באדר‬
‫תשכ"ט‪ 26 ,‬בפברואר ‪ 1969‬ונקבר בחלקת גדולי האומה בהר הרצל ‪.‬‬

‫‪:‬‬
‫למחשבה‬ ‫שאלה‬
‫אחת האמירות המיוחסות לאשכול היא " אני מתפשר ומתפשר עד שאני משיג מה שאני רוצה"‪,‬‬
‫מהי עמדתכם על טקטיקה זו? מה ההיגיון הפנימי שעומד מאחוריה?‬

‫גולדה מאיר (‪)1978-1898‬‬

‫" אנחנו דורשים זכות יציאה לכל יהודי מברית המועצות ‪ ,‬הרוצה להצטרף אלינו במולדתנו ‪ ,‬במולדתו‪...‬‬
‫הגענו למה שהגענו מפני שהאמנו ופעלנו למרות הקשיים ‪ ...‬בוא יבוא יום ונזכה עוד לראות זרם עלייה גדול ‪,‬‬
‫צעירים וזקנים ותינוקות ואלה שאחרים ניסו בכוח להשכיח מלבם את אישיותם ואת השתיכותם ‪ .‬הם יבואו‪.‬‬
‫ואומץ הלב שלהם והיהדות השורשית שלהם יצורפו לכוחות הרוח אשר בעם‪ ,‬ויחד נבנה את מדינתנו"‪.‬‬
‫גולדה מאיר‪ ,‬דברים בכנסת על מצב יהודי רוסיה ‪ 19 ,‬בנובמבר ‪. 1969‬‬
‫גולדה מאיר ‪ ,‬ראש ממשלת ישראל הרביעית ‪ ,‬נולדה בשנת ‪ 1898‬בקייב‪ ,‬באוקראינה ‪ ,‬תחת השם גולדה מבוביץ '‪.‬‬
‫לארצות הברית ‪ .‬בנעוריה התוודעה לפעילות ציונית והצטרפה למפלגת‬ ‫כשהייתה בת שמונה היגרה עם הוריה‬
‫פועלי ציון ‪ .351‬בשנת ‪ 1921‬עלתה לאר ץ ישראל וב‪ 1928-‬נבחרה לתפקידה הצ יבורי הראשון כמזכירת מועצת‬
‫הפועלות בהסתדרות העובדים ‪ .‬ב‪ 1932-‬נשלחה מטעמה לארצות הברית וכשחזרה לארץ‪ ,‬מילאה שורה ארוכה של‬
‫תפקידים ציבוריים ‪ .‬בין השאר ‪ ,‬נשלחה מאיר ‪ ,‬בתקופה שקדמה להקמת מדינת ישראל ‪ ,‬להיפגש עם עבדאללה‬
‫מלך ירדן‪ 352‬והצליחה להשיג עמו הסכמות סודיות ‪.‬‬
‫‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 1948‬מונתה מאיר לצירה הישראלית הראשונה בברית המועצות וניסתה ליצור קשר עם יהודי המדינה‬
‫‪ .‬היא כיהנה בתפקיד‬ ‫שליחותה הדיפלומטית נקטעה כשנקראה לכהן כשרת העבודה בממשלת ישראל הראשונה‬
‫במשך כשבע שנים ועיצבה את שוק העבודה הישראלי ואת זכויות העובד הבסיסיות ‪ .‬בין השאר הביאה לחקיקתו‬
‫של "חוק שעות עבודה ומנוחה " הידוע גם כ‪" -‬חוק השבת "‪ ,‬המחייב כל מעסיק לאפשר לעובדיו חופשה בשבת‬
‫ובמועדי ישראל ; והקימה את הביטוח הלאומי ‪ ,‬מוסד הרווחה המרכזי במדינת ישראל המספק קצבאות לנצרכים‬
‫להם‪.‬‬

‫‪349‬‬
‫זאב ז 'בוטינסקי (‪ ,)1940-1880‬מנהיג ציוני ‪ ,‬אבי הציונות הרוויזיוניסטית ‪ ,‬אחד מהוגי רעיון הגדודים העבריים בצבא הבריטי ‪ ,‬מאבותיו‬
‫הרעיוניים של האצ " ל ואחד ממניחי התשתית להגות הציונית הליברלית ‪ .‬במהלך פעילותו יצא ז 'בוטינסקי כנגד תנועת העובדים ומפלגות‬
‫השמאל ששלטו במוסדות ה יישוב באותה העת והיה מוחרם על ידן ‪ .‬ז'בוטינסקי נפטר בארצות הברית ובקשתו האחרונה הייתה שעצמותיו‬
‫תועלינה לארץ עם הקמת המדינה ‪ .‬בן‪ -‬גוריון סירב להעלאת העצמות ורק עם מינויו של לוי אשכול לתפקיד ראש הממשלה ‪ ,‬התאפשר הדבר ‪.‬‬
‫‪350‬‬
‫על מלחמת ששת‪-‬הימים‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.164‬‬
‫‪ 351‬ראה הערה ‪.255‬‬
‫‪ 352‬עבדאללה ‪ ,)1951-1882( ,‬בנו השני של השריף חוסיין ומלכה הראשון של ירדן ‪ .‬בשנים שלפני הקמתה של מדינת ישראל ‪ ,‬קיים מגעים‬
‫חשאיים עם התנועה הציונית ‪ .‬ב‪ 1951-‬נרצח על‪-‬ידי גורמים פלסטיניים קיצוניים‪.‬‬
‫‪172‬‬
‫* גרסה שנייה‬
‫בשנת ‪ 1956‬החליפה גולדה מאיר את משה שרת בתפקיד שר ת החוץ וביקשה לחזק את קשרי ה של ישראל עם‬
‫המדינות החדשות שהוקמו באסיה ובאפריקה ‪ .‬ביוזמתה ‪ ,‬סייעה מדינת ישראל למדינות אלו בפיתוח תשתית‬
‫כלכלית וחקלאית ‪ .‬בשנת ‪ ,1969‬עם פטירתו של לוי אשכול ‪ ,‬מונתה גולדה מאיר לראש ממשלה ‪ .‬תקופה זו עמדה‬
‫בראשיתה בסימן מלחמת ההתשה מחד ו במצב כלכלי טוב מאידך ‪ .‬בין השנים ‪ 1973-1970‬נאלצה מדינת ישראל‬
‫להתמודד עם גל טרור שאחד משיאיו היה בטבח י "א הספורטאים באולימפיאדת מינכן ‪ .353‬ישראל‪ ,‬בתגובה‪ ,‬פעלה‬
‫‪354‬‬
‫בלבנון‪ .‬באוקטובר ‪ 1973‬הופתעה מדינת‬ ‫"אביב נעורים "‬ ‫כנגד ארגוני הטרור בדרכים שונים ויצאה למבצע‬
‫‪355‬‬
‫‪ .‬ישראל התעלמה‬ ‫ישראל במתק פת נגד משולבת של צבאות מצר יים וסוריה שהחלה את מלחמת יום הכיפורים‬
‫מנתונים מודיעיניים שונים ‪ ,‬לא נערכה למלחמה וספגה במהלך ימיה הראשונים מכה קשה ‪.‬‬
‫‪ ,‬אך זמן קצר לאחר מכן התפטרה מתפקידה ‪.‬‬ ‫מיד עם תום המלחמה נבחרה מאיר שוב לתפקיד ראש הממשלה‬
‫גולדה מאיר נפטרה ב‪ -‬ח' בכסליו תשל "ט‪ 8 ,‬בדצמבר ‪ 1978‬ונקברה בחלקת גדולי האומה בהר הרצל ‪.‬‬

‫‪:‬‬
‫למחשבה‬ ‫שאלה‬
‫גולדה מאיר הייתה האישה הראשונה שכיהנה במדינת ישראל כראש ממשלה ואחת הנשים‬
‫הראשונות ששימשו כמנהיגות של מדינה בעולם והדבר נחשב במשך זמן רב כסמל לשוויון בין‬
‫נשים לגברים בישראל‪ .‬האם לדעתכם נשים וגברים במדינת ישראל זוכים ליחס שווה? כיצד‬
‫ניתן לשפר את המצב?‬

‫יצחק רבין (‪)1995-1922‬‬

‫" לאחת הבעיות הכואבות שלנו יש שם‪ ...‬זהו צירוף שתי המילים 'יהיה בסדר'‪ .‬צירוף המילים האלה‪ ,‬שרבים‬
‫מאיתנו שומעים בחיי היום‪ -‬יום של מדינת ישראל ‪ ,‬הוא בלתי נסבל ‪ ...‬חובתכם כמפקדים למצות את‬
‫המקסימום מחייליכם‪ ,‬לאמן ולתרגל אותם כדי שיהיו החיילים הטובים ביותר‪ ,‬להוציא מהם ליטרים של זיעה‬
‫ואף לא טיפה אחת של דם ‪ ,‬אבל גם לדאוג לכסות אותם בלילה ‪ ,‬להמתין להם אחרי מסע מפרך עם‬
‫הסנדוויצ'ים והשתייה‪ ,‬להיות איתם ברגעים הקשים‪ ,‬להיות אב וחבר כשצריך"‪.‬‬
‫יצחק רבין ‪ ,‬נאום בטקס הסיום של קורס פו "ם‪ 27 ,,‬באוגוסט ‪. 1992‬‬
‫יצחק רבין ‪ ,‬ראש הממשלה החמישי ‪ ,‬נולד בשנת ‪ 1922‬בירושלים וגדל בתל‪ -‬אביב‪ .‬כשהיה בן ‪ 15‬החל ללמוד בבית‬
‫הספר החקלאי "כדורי"‪ .‬כשהיה בן ‪ 19‬הצטרף אל הפלמ "ח ושנתיים מאוחר יותר ‪ ,‬מונה למ "מ בארגון‪ .‬באוקטובר‬
‫‪ ,1947‬מעט לפני קום המדינה ‪ ,‬מונה לקצין המבצעים של הפלמ "ח ובמהלך מלחמת העצמאות מונה למפקד‬
‫חטיבת הראל שלחמה לפריצת המצור על ירושלים ‪ .‬מאוחר יותר ‪ ,‬במהלך המלחמה ‪ ,‬מונה לקצין המבצעים של‬
‫חזית הדרום‪.‬‬
‫רבין המשיך במילוי תפקידי פיקוד שונים ו בסוף שנת ‪ ,1963‬מונה לרמטכ"ל השביעי של צה "ל‪ .‬במהלך כהונתו‬
‫פרצה מלחמת ששת הימים ‪ .‬רבין הוביל את צה " ל במלחמה זו והביא אותו אל ניצחון מרשים בשלוש חזיתות ‪.‬‬
‫לאחר פרישתו מ צה"ל (‪ ,)1968‬התמנה ל שגריר ישראל בארצות‪ -‬הברית‪ ,‬ועם תום שליחותו‪ ,‬נבחר לכנסת והתמנה‬
‫לשר העבודה ‪ .‬בשנת ‪ ,1974‬לאחר התפטרותה של ראש הממשלה גולדה מאיר ‪ ,‬בעקבות מלחמת יום הכיפורים ‪,‬‬
‫‪ .‬במהלך כהונתו נחתם הסכם הביניים עם מצריים ;‬ ‫נבחר יצחק רבין בפעם הראשונה לתפקיד ראש הממשלה‬
‫וצה"ל יצא לאחת מן הפעולות המפורסמות שלו ‪ :‬חילוץ הנוסעים החטופים משדה התעופה אנטבה במסגרת‬
‫‪ ,1977‬לאחר פרסום‬ ‫מבצע יונתן ‪ .356‬בדצמבר ‪ 1976‬התפטר רבין מ תפקידו בעקבות משבר פוליטי ובאפריל‬

‫‪353‬‬
‫טבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן אירוע טרור קשה שהתרחש במה לך ה אולימפיאדה שהתקיימה במינכן ( ספטמבר ‪ .)1972‬במהלך‬
‫המשחקים האולימפיים השתלטו טרוריסטים על בניין המשלחת הישראלית בכפר האולימפי והחזיקו בחברי המשלחת הישראלית כבני ערובה ‪.‬‬
‫במהלך האירוע נרצחו אח ד‪ -‬עשר ספורטאים ישראלים ‪ .‬במהלך השנים נוצר סכסוך בין מדינת ישראל שביקשה לאזכר במהלך האולימפיאדות‬
‫הבאות את הרצח של הספורטאים ואת הפגיעה ברוח האולימפי ‪ ,‬לבין הו ועד האולימפי הבין‪ -‬לאומי המתנגד לכך בכל תוקף ‪.‬‬
‫‪354‬‬
‫מבצע אביב נעורים הוא מבצע צבאי שהתרחש בין ה‪ 10-9 -‬באפריל ‪ 1973‬ובמהלכו תקפו כוחות מובחרים של צה " ל מספר מפקדות ומנהיגים‬
‫של ארגוני הטרור הפלסטינים שפעלו בלבנון‪.‬‬
‫‪355‬‬
‫על מלחמת יום הכיפורים‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.168‬‬
‫‪ 356‬על מבצע "יונתן"‪ ,‬ראה פרק נפרד‪ ,‬עמ' ‪.170‬‬
‫‪173‬‬
‫* גרסה שנייה‬
 ‫לארץ‪ ,‬בניגוד לחוקי המדינה באותה העת ‪ ,‬הודיע כי לא‬ ‫בעיתונות על חשבון דולרים בו החזיקה רעייתו בחוץ‪-‬‬
‫יתמודד בבחירות הבאות‪.‬‬
‫ב‪ ,1984-‬כשמונה לשר הבי טחון‪ .‬במהלך כהונתו נאלץ להתמודד עם פרוץ‬ ‫רבין שב לשאת בתפקיד ציבורי‬
‫האינתיפאדה הראשונה ‪ .357‬בשנת ‪ 1992‬ניצח את יצחק שמיר בבחירות לכנסת ומונה לר אש ממשלה בפעם השנייה ‪.‬‬
‫רבין כונן ממשלת שמאל שנשענה על בסיס צר והנהיג שינוי בסדר העדיפויות הלאומי תוך העדפה תקציבית‬
‫תשתיות על‪ -‬חשבון נושאים ביטחוניים ‪ .‬ממשלת רבין החלה לפעול‬ ‫לנושאים "אזרחיים" כמו חינוך או‬
‫‪ .‬ב‪ 1993-‬נחתם הסכם אוסלו הראשון ‪ ,‬בו‬ ‫באינטנסיביות להשגת הסכמי שלום בין ישראל למדינות השכנות לה‬
‫הכירה מדינת ישראל באש " ף כנציג פלסטיני רשמי והתחייבה להעביר לשלטונו האוטונומי שטחים בגדה וברצועת‬
‫עזה‪.358‬‬
‫חודשים ספורים ל אחר מכן ‪ ,‬נחתם הסכם השלום עם ירדן שקבע את הגבול בין המדינות לאורך נהר הירדן וזכה‬
‫לתמיכה נרחבת מאוד בחברה הישראלית ‪ .‬רבין זכה להערכה בין‪ -‬לאומית ולכבוד רב מצד מנהיגי העולם ‪ .‬ב‪1994-‬‬
‫הוענק לו פרס נובל לשלום בשיתוף עם שמעון פרס ויאסר ערפאת ‪ .‬יחד עם זאת ‪ ,‬תהליך השלום ליבה ויכוח ציבורי‬
‫נרחב וקשה‪ .‬הביטויים האלימים ברחוב הישראלי הלכו והחמירו ‪ ,‬רבין הוקע כ‪" -‬בוגד"‪" ,‬רוצח " והיו מי שטענו כי‬
‫חל עליו "דין רודף "‪ .359‬האלימות הגיעה לכדי שיא טר אגי במוצאי שבת ‪ ,‬י"ב בחשוון תשנ "ו‪ 4 ,‬בנובמבר ‪,1995‬‬
‫כשפעיל הימין הקיצוני ‪ ,‬יגאל עמי ר‪ ,‬רצח את רבין בסיום עצרת שלום בכיכר מלכי ישראל במרכז תל‪-‬אביב‪.‬‬
‫‪ .‬אחד ממשפטיו האחרונים של‬ ‫הרצח ה י כה את החברה הישראלית בהלם והביא לתהליך ארוך של חשבון נפש‬
‫רבין‪" ,‬האלימות היא כרסום יסוד הדמוקרטיה "‪ ,‬הפך לססמה מרכזית שליוותה פעילים חברתיים משני צדי המתרס‬
‫‪ .‬יצחק‬ ‫הפוליטי אשר ביקשו לחולל תהליך בירור ושיח בחברה הישראלית כדי למנוע הישנותו של מקרה דומה‬
‫‪ .‬לזכרו הוקם "מרכז יצחק רבין " המבקש לעודד ערכים של‬ ‫רבין נקבר בחלקת גדולי האומה בהר הרצל‬
‫דמוקרטיה וסובלנות ‪.‬‬
‫למחשבה‬
‫‪:‬‬ ‫שאלה‬
‫רצח רבין נחשב כקו‪-‬שבר מרכזי בחברה הישראלית ומייצג את המרחק שבין מגזרים שונים‬
‫בתוכה‪ .‬אף על פי כן‪ ,‬באופן פרדוקסלי‪ ,‬דווקא הרצח הביא להקמתן של יוזמות חדשות‬
‫ולעידוד ההידברות‪ .‬כיצד לדעתך ניתן להסביר זאת?‬

‫מנחם בגין (‪)1992-1913‬‬

‫"לא נטלנו שום ארץ נכרייה ‪ .‬שבנו למולדתנו‪ .‬הקשר בין עמנו לבין הארץ הזאת הוא נצחי ‪ .‬הוא קם בימי‬
‫דמדומים בהיסטוריה האנושית ‪ .‬הוא לא נותק מעולם ‪ .‬בארץ הזאת הקימונו את תרבותנו ‪ ,‬פה חזו נביאינו‬
‫המקודשים‪ ...‬פה השתחוו מלכי יהודה וישראל ‪ ,‬פה היינו לעם ‪ ,‬פה הקימונו ממלכתנו ‪ .‬ומשגלינו מארצנו‬
‫משום הכוח שהופעל נגדנו ‪ ,‬ומשהתרחקנו מעל אדמתנו – לא שכחנו את הארץ הזאת אפילו ליום אחד"‪.‬‬
‫מנחם בגין ‪ ,‬נאום בקבלת הפנים לנשיא מצריים ‪ ,‬אנואר סאדאת‪ ,‬בכנסת ישראל‪ 20 ,‬בנובמבר ‪. 1977‬‬
‫"השומר‬ ‫מנחם בגין ‪ ,‬ראש הממשלה השישי ‪ ,‬נולד בשנת ‪ 1913‬בבריסק‪ ,‬בפולין‪ .‬בנערותו התחבר אל חוגי‬
‫‪360‬‬
‫ים של זאב‬ ‫והחל מגיל ‪ 16‬החל לפעול בתנועת בית "ר שהייתה מזוהה עם רעיונותיו הרוויזיוניסטי‬ ‫הצעיר"‬
‫ז'בוטינסקי ‪ .361‬העיקרון המרכזי שביקשה בית "ר לקדם ‪ ,‬היה הכרזה של התנועה הציונית כי מטרתה הבלבדית‬
‫והמוצהרת היא הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל לאלתר‪.‬‬
‫בגין טיפס בסולם הדרגות והתפקידים בתוך בית "ר‪ .‬בשנת ‪ 1935‬כבר היה ניצב בית " ר בבריסק ו עסק בין השאר‬

‫‪357‬‬
‫על האינתיפאדה הראשונה ‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.174‬‬
‫‪ 358‬על הסכמי אוסלו‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.108‬‬
‫‪359‬‬
‫דין רודף הוא עיקרון בהלכה היהודית ‪ ,‬המתיר לפגוע ב אדם הרודף אחרי אדם אחר כדי להורגו ‪ ,‬במטרה להציל את הנרדף ‪ .‬בהלכה היהודית‬
‫נעשה בדין שימוש במקרה של סיבוכים בה יריון ובלידה ‪ :‬במקרה בו העובר מסכן את אמו ‪ ,‬ניתן לפגוע בו על מנת להצילה‪ .‬לאחר רצח רבין טען‬
‫רוצחו כי העובדה שהו א סיכן את העם היהודי בעת החתימה על הסכמי אוסלו ‪ ,‬מחילה עליו דין רודף ‪.‬‬
‫‪360‬‬
‫ראה הערה ‪.187‬‬
‫‪ 361‬ראה הערה ‪.315‬‬
‫‪174‬‬
‫* גרסה שנייה‬
 ‫וב‪ 1939-‬מונה לנציב בית "ר בפולין ‪ .363‬כאשר פרצה מלחמת העולם‬ ‫‪362‬‬
‫בארגון עלייה בלתי‪-‬חוקית לארץ‪ -‬ישראל‬
‫השנייה‪ ,‬החליט בגין להימלט מפולין אל עבר ברית המועצות ובכך הצלי ח להציל את עצמו מציפורני הנאצים ‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1940‬נעצר בברית המועצות בעוון "פעילות ציונית " ושוחרר מכלאו רק בעת מבצע ברברוסה ‪ ,‬עם הפלישה‬
‫הגרמנית‪ .‬הוא הצטרף לצבא המורדים הפולנים בראשות הגנרל אנדרס ‪ 364‬ובשנת ‪ 1942‬הגיע עם כוחותיו לארץ ‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1943‬פרש בגין מן התנועה הציונית על רקע ביקורת ו כלפי מדיניותה ביחס לשלטונות המנדט הבריטי ‪.365‬‬
‫בגין מונה למפקד האצ "ל והוביל את פעולותיו בשנים הבאות ‪ .‬בראשית יוני ‪ ,1948‬חתם בגין על הסכם שפירק את‬
‫האצ"ל במטרה לשלבו בצה "ל‪ ,‬אך שבועות ספורים לאחר מכן ‪ ,‬עמד בחזית העימות בין ארגון האצ "ל למוסדות‬
‫המדינה במסגרת פרשת אלטלנה ‪ .‬בגין שהה על סיפון הספינה כ אשר התקרבה לתל‪ -‬אביב וכשנורה לעברה פגז‬
‫מעבר החוף‪.‬‬
‫‪366‬‬
‫‪ .‬חירות הציבה אופ וזיציה‬ ‫עם הקמת המדינה ייסד בגין את תנועת החירות ‪ ,‬מפלגה פוליטית בעלת קו ציוני ימני‬
‫מתמדת לדרכו של בן‪ -‬גוריון ו על רקע זה התגלע סכסוך עמוק ב ין השניים שהגיע לא פעם ל וויכוחים בוטים ‪ .‬אחת‬
‫המחלוקות המפורסמות ביניהם נגעה ל הסכם השילומים ‪ .‬כפי שציינו ‪ ,‬בשנת ‪ 1952‬הביא בן‪ -‬גוריון לדיון ב כנסת‬
‫את הסכם הפיצויים שהשיג עם גרמניה המערבית ‪ .367‬מתנגדי ההסכם ‪ ,‬ובגין בראשם ‪ ,‬טענו שהחתימה עליו היא‬
‫‪ .‬הססמה שנשאו אנשי חירות הייתה ‪" :‬הטלאי‬ ‫עוול מוסרי חמור וכי באמצעותו מעניקה ישראל מחילה לנאצים‬
‫הצהוב – אות כבוד ‪ ,‬שילומים ומשא ומתן – חרפה לדורות "‪ .‬ב‪ 7-‬בינואר ‪ ,1952‬בעת שההסכם נידון בכנסת ‪ ,‬הוביל בגין‬
‫הפגנת המונים אל עבר הבניין ‪ ,‬תוך שהוא מ תבטא בחריפות רבה כנג ד הממשלה ‪ .‬המפגינים התעמתו עם שוטרים ‪,‬‬
‫הגיעו עד לסף הבניין והשליכו אבנים אל עבר המליאה ‪ .‬בתגובה על האירועים ה ורחק בגין מן הכנסת למספר‬
‫חודשים‪.‬‬
‫בשנת ‪ ,1967‬זמן קצר לפני מלחמת ששת הימים ‪ ,‬הצטרף בגין לראשונה לממשלה בתפקיד שר בלי‪ -‬תיק‪ .‬עשור‬
‫מאוחר יותר ‪ ,‬ב‪ ,1977-‬הפך לר אש ממשלה במסגרת המהפך הפוליטי‪ .‬לראשונה הודחו מפלגות השמאל מן‬
‫‪ ,‬עודדה בגלוי את‬ ‫השלטון וכוננה ממשלת ימין ‪ .368‬ממשלתו של בגין הביאה לליברליזציה בכלכלה הישראלית‬
‫ההתיישבות היהודית ביהודה ‪ ,‬בשומרון ובחבל עזה ‪ ,‬והביאה בשנת ‪ 1979‬לחתימת הסכם השלום עם מצר יים‪,‬‬
‫‪ .369‬על חתימת ההסכם זכה‬ ‫במסגרתו נסוג ה ישראל משטחי סיני וכוננו יחסים דיפלומטיים מלאים עם המצרים‬
‫בגין‪ ,‬יחד עם עמיתו המצרי ‪ ,‬אנואר סאדאת ‪ ,‬בפרס נובל לשלום ‪.370‬‬
‫‪371‬‬
‫וביוני החליט על יציאה‬ ‫מבצע "אופרה"‬ ‫בשנת ‪ 1981‬הורה בגין על הפצצת הכור האטומי בעירק במסגרת‬
‫למלחמת שלום הגליל ‪ .‬המלחמה ‪ ,‬שבראשיתה זכתה לתמיכה ציבורית נרחבת ‪ ,‬הפכה לשנויה במחלוקת ‪ .‬בהפגנות‬
‫שנערכו ברחבי ישראל ‪ ,‬כונה בגין "רוצח " ומתחת לביתו התקיימה משמרת מחאה ‪ .‬פחות משנה לאחר פרוץ‬
‫המלחמה‪ ,‬הוא החליט ל פרוש מפעילות פוליטית והסתגר בביתו ‪ .‬מנחם בגין נפטר ב‪ -‬ד' באדר ב ' תשנ "ב‪ 9 ,‬במרס‬
‫‪ 1992‬ונקבר בהר הזיתים‪ .‬לזכרו הוקם "מרכז מורשת מנחם בגין " בירושלים העוסק במורשתו ובפועלו ‪.‬‬

‫‪ 362‬על ההעפלה (עלייה ב')‪ ,‬ראה עמ ' ‪.82‬‬

‫‪363‬‬
‫בית"ר ( ברית הנוער העברי על שם יוסף ט רומפלדור)‪ ,‬תנועת הנוער והצעירים של התנועה הרוויזיוניסטית שהוקמה בשנת ‪ 1923‬בלטבייה‬
‫על‪-‬ידי זאב ז 'בוטינסקי ‪ .‬בית" ר פעילה עד היום והיא דוגלת בקו ציוני ימני ‪.‬‬
‫‪ 364‬צבא אנדרס היה צבא פולני בראשות הגנרל ולדיסלב אנדרס שפעל במהלך מלחמת העולם השנייה והיה נאמן לממשלה הפולנית הגולה‬
‫שישבה בלונדון‪ .‬הצבא פעל לצד בעלות הברית במזרח התיכון ולקראת סוף המלחמה גם באיטליה‪ .‬בין חייליו נמנו אלפי יהודים‪.‬‬
‫‪ 365‬על האצ"ל‪ ,‬ראה פרק נפרד‪ ,‬עמ' ‪.154‬‬
‫‪ 366‬ראה הערה ‪.231‬‬
‫‪ 367‬למידע נוסף על הסכם השילומים‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.96‬‬
‫‪ 368‬על המהפך‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.106‬‬
‫‪369‬‬
‫על הסכם השלום עם מצריים‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.107‬‬
‫‪370‬‬
‫ראה הערה ‪.292‬‬
‫‪ 371‬על מבצע "אופרה"‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.172‬‬
‫‪175‬‬
‫* גרסה שנייה‬
 ‫‪:‬‬
‫למחשבה‬ ‫שאלה‬
‫בראשית דרכו הפוליטית היה מנחם בגין שנוא נפשו של דוד בן‪-‬גוריון והשניים אף הרבו לכנות‬
‫האחד את השני בכינויי גנאי‪ .‬לעת זיקנה הם השלימו‪ ,‬ולבן‪-‬גוריון מיוחסת האמירה שאילו‬
‫הוא היה מכיר מקרוב את מנחם בגין עוד קודם‪ ,‬היה מתייחס אליו באופן שונה‪ .‬עד כמה‬
‫אנחנו מכירים את יריבינו האידיאולוגיים? באיזו מידה אנחנו מבססים את דעותינו כלפי‬
‫אנשים החושבים שונה מאיתנו על בסיס היכרות אמתית ובאיזו מידה על דעות קדומות?‬

‫יצחק שמיר (‪)2012-1915‬‬

‫" אסור לטמון את הראש בחול ולקוות שהסכנה תחלוף בדרך נס ‪ .‬ליהודים אסור לסמוך על המזל ‪ ,‬או על‬
‫זרים‪ ,‬אלא על עצמם בלבד"‪.‬‬
‫יצחק שמיר ‪ ,‬מתוך "שיחות עם יצחק שמיר "‪ ,‬חיים משגב ‪1997 ,‬‬

‫יצחק שמיר ‪ ,‬ראש הממשלה השביעי ‪ ,‬נולד בשנת ‪ 1915‬בעיירה רוזי 'נוי‪ ,‬ברוסיה‪ ,‬תחת השם יצחק יזרניצקי ‪.‬‬
‫בנעוריו למד בגימנסיה העברית בביאליסטוק ‪ ,‬ב‪ 1934-‬החל ללמוד משפטים באוניברסיטה בוורשה ובמקביל החל‬
‫בפעילות ציונית בתנועת בית "ר‪ ;372‬שנה לאחר מכן נטש את לימודיו ועלה לארץ‪ -‬ישראל‪ .‬בארץ ביקש להשלים את‬
‫‪373‬‬
‫ועם‬ ‫"ל‬ ‫הלימודים באוניברסיטה העברית בירושלים ‪ ,‬אך ג ם הפעם נקטעו לימודיו כשהצטרף לשורות האצ‬
‫‪374‬‬
‫והפך לאחד מן המנהיגים‬ ‫הפילוג בשורות יו‪ ,‬במהלך מלחמת העולם השנייה ‪ ,‬החליט להצטרף אל ה‪ -‬לח"י‬
‫הבולטים של הארגון ‪ .‬לאחר מספר חודשים חודשים הוא נעצר ונכלא על‪ -‬ידי הבריטים ‪ ,‬אולם הצליח לברוח‬
‫‪375‬‬
‫התחזק מעמדו בארגון והבריטים סימנו אותו‬ ‫מכלאו וירד למחתרת ‪ .‬עם הרצחו ש ל אברהם שטרן ("יאיר")‬
‫בראש רשימת המבוקשים למעצר ‪ .‬ב‪ 1946-‬הם הצליחו לעלות על עקבותיו ‪ ,‬הוא נכלא באריתריאה והצליח לברוח‬
‫מכלאו רק במאי ‪.1948‬‬
‫עם הקמת המדינה הצטרף ל‪" -‬מפלגת הלוחמים " של ותיקי הלח "י‪ .‬בשנת ‪ 1955‬התגייס שמיר אל "המוסד "‬
‫‪ .‬בשנת ‪ 1969‬פרש מן השירות והצטרף אל תנועת‬ ‫ושירת בו לאורך כחמש עשרה שנים בתפקידים מסווגים‬
‫החירות ‪ ,376‬ב‪ 1973-‬נבחר לראשונה לכנסת ועם המהפך הפוליטי בשנת ‪ , 1977‬מונה ל יושב ראש הכנסת‪ .‬ב‪1980-‬‬
‫‪377‬‬

‫‪ .‬עם התפטרותו של מנחם בגין מראשות‬ ‫מונה לשר החוץ ושימש בתפקיד זה במהלך מלחמת שלום הגליל‬
‫הממשלה‪ ,‬נתמנה יצחק שמיר לראש ממשלה במקומו ‪ .‬בשנת ‪ 1984‬התמודד מול שמעון פרס ‪ ,‬ומפלגות הימין זכו‬
‫למספר מושבים זהה לזה של מפלגות השמאל ‪ .‬בעקבות התוצאות כוננה ממשלת אחדות ‪ :‬שמיר שימש כשר חוץ‬
‫בממשלה בה כיהן פרס כראש ממשלה וכחלק מהסכם הרוטציה החל יף את פרס בתפקיד ראש הממשלה עם תום‬
‫שנתיים‪.‬‬
‫‪378‬‬
‫בבחירות ‪ 1988‬נבחר שוב שמיר לראש ממשלה ‪ .‬תקופת כהונתו השנייה עמדה בסימן מבצעי העלייה מאתיופיה‬
‫ומלחמת המפרץ הראשונה בין ארצות‪ -‬הברית ל עירק‪ .379‬במהלך המלחמה נורו טילים אל עבר העורף הישראלי ;‬
‫עירק‪ .‬עם תום המלחמה‬ ‫שמיר החליט להיענות לבקשת האמ ריקאים ולהימנע מתגובה צבאית של ישראל כנגד‬
‫‪381‬‬
‫בה השתתף בניגוד‬ ‫ועל רקע אירועי האינתיפאדה הראשונה ‪ ,380‬ייצג שמיר את מדינת ישראל ב וועידת מדריד‬
‫מלבנון‬ ‫לתפיסתו המדינית ‪ .‬במהלך הו ו עידה נפגשה המשלחת הישראלית לשיחות שלום עם משלחות מסוריה ו‬
‫‪372‬‬
‫ראה הערה ‪.329‬‬
‫‪373‬‬
‫על האצ"ל‪ ,‬ראה פרק נפרד‪ ,‬עמ' ‪.154‬‬
‫‪ 374‬על הלח"י‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.155‬‬
‫‪ 375‬אברהם שטרן ("יאיר") (‪ )1907-1942‬לוחם מחתרת ומשורר ‪ .‬עמד בראש הפורשים מהאצ "ל וייסד ב‪ 1940 -‬את ארגון הלח "י‪ .‬שימש כמפקדו‬
‫של הארגון עד שנתפס ונרצח על‪ -‬ידי אנשי הבולשת הבריטית בפברואר ‪.1942‬‬
‫‪ 376‬ראה הערה ‪.231‬‬
‫‪ 377‬על המהפך הפוליטי‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.106‬‬
‫‪ 378‬על העלייה מאתיופיה‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.101‬‬
‫‪379‬‬
‫על מלחמת המפרץ‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.111‬‬
‫‪380‬‬
‫על האינתיפאדה הראשונה ‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.174‬‬
‫‪ 381‬על תהליך מדריד ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.108‬‬
‫‪176‬‬
‫* גרסה שנייה‬
‫‪ 1992‬הוא הובס על‪ -‬ידי יצחק רבין ‪.‬‬ ‫ועם משלחת יר דנית‪ -‬פלסטינית‪ .‬על רקע זה התפרקה ממשלתו ובבחירות‬
‫שנת ‪ .1996‬בשנת ‪ 2001‬הוענק לו פרס ישראל‬ ‫שמיר פרש מראשות הליכוד אך המשיך לכהן כחבר כנסת עד‬
‫לתרומה מיוחדת לחברה ולמדינה ‪ .‬יצחק שמיר נפטר ב‪ -‬י' בתמוז תשע "ב‪ 30 ,‬ביוני ‪ 2012‬ונקבר בחלקת גדולי‬
‫האומה בהר הרצל ‪.‬‬

‫‪:‬‬
‫למחשבה‬ ‫שאלה‬
‫בעת מלחמת המפרץ‪ ,‬זכתה החלטתו של שמיר שלא להגיב על הירי העירקי אל עבר תחומי‬
‫מדינת ישראל לביקורת רבה‪ .‬בחלוף הזמן‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬נטען כי עמדה זו הייתה עמדה‬
‫"אחראית" שחיזקה את היחסים עם ארצות‪-‬הברית וסייעה להשלמת המשימה של הכוחות הבין‪-‬‬
‫לאומיים בעירק‪ .‬האם לדעתכם ניתן לשפוט החלטה של מנהיג בעת קבלתה?‬

‫שמעון פרס (הפניה)‬

‫שמעון פרס‪ ,‬ראש הממשלה השמיני ‪ ,‬כיהן כראש ממשלה בשנים ‪ 1986-1984‬ובשנים ‪ .1996-1995‬למידע נוסף ראה‬
‫לעיל‪ ,‬עמ' ‪.120‬‬

‫בנימין נתניהו (נולד ‪)1949 :‬‬

‫"זכותו של העם היהודי למדינה בארץ‪ -‬ישראל אינה נובעת מרצף האסונות שפקד את עמנו ‪ .‬נכון הדבר‬
‫שבמשך אלפיים שנה חוו היהודים סבל נורא של גירושים‪ ,‬של פוגרומים ‪ ,‬של עלילות דם‪ ,‬של רציחות – סבל‬
‫שהגיע לשיאו בשואה ואין לו אח ור ע בעולם … הטרגדיות שנבעו מחוסר האונים של העם היהודי מבהירות‬
‫מדוע עמנו זקוק לכוח מגן ריבוני משלו ‪ .‬אבל זכותנו להקים את מדינתנו כאן ‪ ,‬בארץ‪-‬ישראל‪ ,‬נובעת‬
‫מעובדה אחת פשוטה‪ :‬זוהי מולדתו של העם היהודי וכאן נצרבה זהותנו"‪.‬‬
‫בנימין נתניהו‪ ,‬נאום בר‪ -‬אילן‪ 14 ,‬ביוני ‪. 2009‬‬
‫בנימין (ביבי) נתניהו ‪ ,‬ראש הממשלה התשיעי ‪ ,‬נולד בשנת ‪ 1949‬בתל‪-‬אביב וגדל בירושלים‪ .‬כשהיה בן ארבע‪ -‬עשרה‬
‫‪382‬‬
‫היסטוריון של עם ישראל שלימד‬ ‫‪ ,‬בן‪-‬ציון נתניהו‬ ‫עברה המשפחה להתגורר בארצות הברית בעקבות אביו‬
‫‪383‬‬
‫‪ ,‬שב נתניהו ארצה והתגייס אל סיירת מטכ "ל‪ ,‬שם‬ ‫באוניברסיטת קורנל‪ .‬בשנת ‪ ,1967‬ערב מלחמת ששת הימים‬
‫‪384‬‬
‫שירת כלוחם ומפקד והשתחרר ב‪ .1972 -‬לצדו שירת בסיירת אחיו הגדול ‪ ,‬יוני‪ ,‬שנפל במבצע אנטבה (‪. )1976‬‬
‫‪ ,M.I.T‬במסצ'וסטס ‪ ,‬הוא השלים תואר ראשון‬ ‫עם תום שירותו הצבאי החל נתניהו ללמוד באוניברסיטת‬
‫בארכיטקטורה ותואר שני במנהל עסקים ‪ .‬בנוסף למד מד ע המדינה באוניברסיטת הרווארד ‪ .‬עם פרוץ מלחמת יום‬
‫הכיפורים‪ ,385‬שב ארצה ולחם בחזית סיני ‪ ,‬הוא שב סופית להתגורר בארץ ב‪ .1977 -‬ב‪ 1982-‬מונה נתניהו לציר‬
‫ישראל בוושינגטון ‪ ,‬וב‪ 1984-‬מונה ל שגריר באו "ם‪ .‬ב‪ 1988-‬נבחר לכנסת מטעם מפלגת הליכוד ומונה לסגן שר‬
‫החוץ‪.‬‬
‫עם פרישתו של יצחק שמיר מראשות הליכוד ‪ ,‬לאחר בחיר ות ‪ ,1992‬נבחר נתניהו ליושב ה ראש של המפלגה ולראש‬
‫‪386‬‬
‫ולהסכמים עם הפלסטינים עליהם חתם יצחק רבין ‪ .‬בבחירות‬ ‫האופוזיציה‪ .‬מעמדה זו התנגד לתהליך אוסלו‬
‫‪ 1996‬ניצח את שמעון פרס וה תמנה לראש ממשלה ‪ .‬על‪-‬אף התנגדותו לצעדיה של הממשלה הקודמת ‪ ,‬החליט‬
‫נתניהו שלא לבטל את ההסכמי ם להם התחייבה ‪ ,‬ואף חתם ב‪ 1998 -‬על "הסכם וואי " שהתווה לוח זמנים ודרכים‬
‫למימושם‪.‬‬
‫בעקבות החתימה על ההסכם נתגלע משבר פוליטי ובבחירות ‪ ,1999‬הפסיד נתניהו את כיסאו לאהוד ברק ‪ .‬לאחר‬
‫‪.‬‬ ‫פסק זמן מן החיים הפוליטיים ‪ ,‬הצטרף נתניהו בשנת ‪ 2003‬לממשלתו השנייה של אריאל שרון כשר האוצר‬

‫‪ 382‬בן‪ -‬ציון נתניהו (‪ )1910-2012‬פעיל בתנועה הציונית באר צות הב רית והיסטוריון ‪ .‬נתניהו היה מזוהה עם התנועה הרוויזיוניסטית ואף שימש‬
‫כמזכירו של זאב ז 'בוטינסקי ‪ .‬כיהן כפרופסור וחבר באקדמיות שונות ברחבי העולם ולימד באוניברסיטת קורנל שבארה "ב‪.‬‬
‫‪ 383‬על מלחמת ששת הימים‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.163‬‬
‫‪384‬‬
‫על מבצע "יונתן"‪ ,‬ראה פרק נפרד‪ ,‬עמ' ‪.170‬‬
‫‪385‬‬
‫על מלחמת יום הכיפורים‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.168‬‬
‫‪ 386‬על הסכמי אוסלו‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.108‬‬
‫‪177‬‬
‫* גרסה שנייה‬
 ‫‪ ,‬צמצום בהוצאות הממשלה‬ ‫במסגרת כהונה זו הוביל תהליכים נרחבים של הפרטה ומכירת חברות ציבוריות‬
‫ורפורמות כלכליות שונות ‪ .‬בשנת ‪ 2005‬פרש מן הממשלה בשל התנגדותו ל תכנית ההתנתקות ‪ ,387‬ובשנת ‪ ,2006‬עם‬
‫פרישתו ש ל אריאל שרון והק מתה של "קדימה "‪ ,‬חזר להיות יושב ראש הליכוד‪ .‬בבחירות ‪ 2006‬הפסיד לאהוד‬
‫אולמרט ושימש כיושב ראש האופוזיציה ‪ .‬בבחירות ‪ 2009‬מונה לראש ממשלה ונכון לינואר ‪ ,2013‬עודו משמש‬
‫בתפקיד‪.‬‬

‫שאלה למחשבה‪:‬‬
‫בעת כהונתו הראשונה בראשות הממשלה היה‪ ,‬בנימין נתניהו ראש‪-‬הממשלה הצעיר ביותר‬
‫שכיהן בישראל‪ .‬מה הם היתרונות של מנהיג צעיר ומה הם החסרונות שעשויים להיות לו?‬

‫אהוד ברק (נולד ‪)1942 :‬‬

‫"מדינת ישראל ראויה לאווירה אחרת ‪ ,‬הומנית‪ ,‬מתחשבת‪ ,‬סבלנית‪ ,‬סובלנית ופתוחה‪ ,‬גישה המקבלת את‬
‫האדם באשר הוא אדם ‪ ,‬גם אם הוא שונה במוצאו ‪ ,‬בצבע עורו ‪ ,‬באומנותו‪ .‬אם אנחנו רוצים להימנות עם‬
‫המדינות הנאורות והמתקדמות בעולם ‪ ,‬כפי שאנחנו מתיימרים להיות ‪ ,‬כי אז עלינו לסלק את הרוח הרעה‬
‫מקרבנו‪ ,‬לפתוח את הלבבות ולאפשר לרוח אנושית לנשב בקרבנו"‬
‫אהוד ברק‪" ,‬לסלק את הרוח הרעה "‪ 28 ,‬בינואר ‪. 2008‬‬
‫"ל‪ .‬ברק הוא אחד החיילים המעוטרים ביותר‬ ‫התגייס לחיל השריון ולאחר תקופה קצרה אותר לסיירת מטכ‬
‫‪ .‬הוא לחם‬ ‫בצה"ל‪ :‬הוא זכה בעיטור המופת וכן בארבע ה צל"שי רמטכ "ל על אומץ לב ועל הצטיינות בקרב‬
‫במלחמת ששת‪ -‬הימים‪ ,‬ההתשה ‪ ,‬יום הכיפורים ושלום הגליל ‪ .‬בין השאר שימש כמפקד סיירת מטכ "ל ובמסגרת‬
‫זו השתתף במבצע אביב נעורים‪ 10-9( ,‬באפריל ‪ ,)1973‬במהלכו תקפו כוחות מיוחדים של צה "ל מספר יעדי טרור‬
‫בעומק לבנון‪ .‬בנוסף‪ ,‬שימש כמפקד עוצבת עמוד האש ‪ ,‬ראש אגף התכנון (אג"ת)‪ ,‬ראש אגף המודיעין (אמ "ן) וסגן‬
‫הרמטכ"ל‪.‬‬
‫ב‪ 1991-‬מונה ברק לרמטכ"ל הארבעה‪-‬עשר של צה "ל והחל יף בתפקידו את רב‪ -‬אלוף דן שומרון ; במסגרת זו עסק‬
‫‪ .388‬בנוסף‪ ,‬שימש כשליחו של ראש הממשלה לשיחות השלום‬ ‫במימוש הסכמי אוסלו והסכם השלום עם ירדן‬
‫שהתקיימו עם סוריה ולבנון ‪ .‬עם פרישתו מצה "ל‪ ,‬בשנת ‪ ,1995‬מונה על‪ -‬ידי ראש הממשלה ‪ ,‬יצחק רבין ‪ ,‬לשר‬
‫הפנים ומא וחר יותר שימש גם כשר החוץ ‪ .‬ב‪ 1997-‬נבחר אהוד ברק ליושב‪ -‬ראש מפלגת העבודה וב‪ 1999-‬נבחר‬
‫לראשות הממשלה ‪ .‬בעת כהונתו כראש ממשלה ‪ ,‬הסיג את כוחות צה "ל מרצועת הביטחון שבדרום לבנון ‪ 389‬ועשה‬
‫מאמצים רבים על‪ -‬מנת להביא לפריצת דרך מדינית בשיחות השלום עם הפלסטינים והסורים ‪.‬‬
‫אחד השיאים של שיחות השלום שניהל ברק ‪ ,‬היה בדיונים עם הפלסטינים ב וועידת קמפ‪ -‬דיוויד (‪ .)2000‬הוועידה‬
‫‪390‬‬
‫במהלכם הורעו היחסים בין‬ ‫נכשלה וזמן קצר לאחר מכן פרצו אירועי "גאות ושפל " (האינתיפאדה השנייה )‬
‫ישראל לפ לסטינים‪ ,‬והתרחשו אירועי אלימות קשים שהשפיעו גם על היחסים בין יהודים וערבים בתוך גבולות‬
‫‪ ,2001‬הפסיד ברק את‬ ‫ישראל ( מהומות אוקטובר ) ‪ .391‬על‪ -‬רקע אירועים אלו התגלע משבר פוליטי ובבחירות‬
‫ראשות הממשלה למנהיג הליכוד ‪ ,‬אריאל שרון ‪ .‬לאחר ההפסד פרש ברק מן החיים הפוליטיים ופנה לעסקים ‪ .‬הוא‬
‫שב אל המערכת הפוליטית כ ש נבחר בשנת ‪ 2007‬ליושב‪ -‬ראש מפלגת העבודה ומונה לשר הביטחון ‪ .‬בעת כהונתו‬

‫‪387‬‬
‫על תכנית ההתנקות ‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.108‬‬
‫‪ 388‬על הסכמי אוסלו‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪ ; 108‬על הסכם השלום עם ירדן‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.108‬‬
‫‪389‬‬
‫תהליך הנסיגה מלבנון ‪ ,‬עם תום מלחמת שלום הגליל (‪ ,)1982‬שלט צה " ל בשטחים נרחבים בדרום לבנון ‪ .‬ב‪ 1985-‬התמקם צה "ל ברצועת‬
‫הביטחון ונסוג משאר שטחי לבנון ‪ .‬רצועת הביטחון הייתה רצועת שטח בת מספר קילומטרים לאורך כל גבול ישראל לבנון ‪ .‬צה"ל החזיק באזור‬
‫זה שורה של מוצבים וקיים שיתוף פעולה הדוק עם צבא דרום לבנון (צד "ל)‪ .‬הלחימה המתמדת באזור רצועת הביטחון ומחיר הדמים הכבד‬
‫שהיא גבתה ‪ ,‬הביא ו להיווצרותו של לחץ ציבורי כבד לפנותה ‪ .‬לפני היבחרו של ברק לראשות הממשלה ‪ ,‬ב‪ ,1999-‬הוא הבטיח להסיג את כוחות‬
‫צה" ל מלבנון תוך שנה אחת ‪ .‬מיד עם היבחרו הוא החל במגעים עם סוריה על‪ -‬מנת להסדיר את הנסיגה ‪ .‬משכשלו המגעים ‪ ,‬החליט ברק להסיג‬
‫את כוחות צה "ל מן האזור באופן חד‪ -‬צדדי‪ .‬הנסיגה יצאה לפועל ב‪ 24-‬במאי ‪ 2000‬והיא נותרה אירוע שנוי במחלוקת בקרב הציבור הישראלי ‪.‬‬
‫‪ 390‬על אירועי "גאות ושפל" (האינתיפאדה השנייה )‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.175‬‬
‫‪391‬‬
‫אירועי אוקטובר ‪ ,‬מהומות בקרב ערביי ישראל שפרצו ב מקביל לפרוץ אירועי "גאות ושפל " ( האינתיפאדה השנייה ) באוקטובר ‪.2000‬‬
‫האירועים החלו בהפגנות הזדהות של ערביי ישראל עם ערביי השטחים שהתדרדרו לחסימות כבישים ולעימותים קשים עם כוחות המשטרה‬
‫ועם עוברי אורח ‪ .‬במהומות נהרגו שלושה עשר אזרחים ערביי ישראל ואזרח יהודי אחד ‪ .‬בעקבות האירועים הוקמה ועדת חקירה ממלכתית ‪,‬‬
‫ועדת אור ‪.‬‬
‫‪178‬‬
‫* גרסה שנייה‬
‫בתפקיד זה‪ ,‬יצא צה "ל למבצע עופרת יצוקה ‪ 392‬והוחלט על עסקת חילופי השבויים בה הוחזר גלעד שליט ‪ .393‬בשנת‬
‫"העצמאות"‪ ,‬בשנת ‪ 2012‬הודיע על פרישתו מן החיים‬ ‫‪ 2011‬פרש ברק ממפלגת העבודה והקים סיעה חדשה‪-‬‬
‫הפוליטיים‪.‬‬

‫שאלה למחשבה‪:‬‬
‫ברק היה ראש המטה הכללי הראשון שהתמנה לתפקיד ראש ממשלה לאחר מכן‪ .‬מה הם‬
‫לדעתכם היתרונות של פוליטיקאי ששימש בתפקיד בכיר במערכת הצבאית ומה הם לדעתכם‬
‫החסרונות שעשויים להיות לו?‬

‫אריאל שרון (נולד ‪)1928 :‬‬

‫"אנחנו משלמים יום יום מחיר דמים יקר ‪ ,‬מיותר‪ ,‬נורא‪ .‬שהוא תוצאה של רשלנות ‪ ...‬שמירה על כבודו של‬
‫הזולת‪ ,‬יחס מקצועי ‪ ,‬הקפדה‪ ,‬דקדקנות‪ ,‬הם יכולים למנוע מקרים טרגיים שבהם אנשים קפחו את חייהם ‪.‬‬
‫אלו אינן תאונות‪ ,‬זו תוצאה של דריכה ברגל גסה על כללים שהציבור קבע כדי לשמור על שלומו וביטחונו ‪.‬‬
‫את ההתנהגות הזו עלינו לעקור מן השורש"‬
‫אריאל שרון ‪ ,‬נאום בישיבת הכנסת לדיון באסון ורסאי ‪ 30 ,‬במאי ‪. 2001‬‬
‫אריאל שרון ‪ ,‬ראש הממשלה האחד‪ -‬עשר‪ ,‬נולד בשנת ‪ 1928‬בכפר מל "ל‪ ,‬תחת השם אריאל שיינרמן ‪ .‬בנערותו‬
‫השתייך לתנועת הנוער העובד והלומד ‪ 394‬וכשהיה בן שבע‪ -‬עשרה הצטרף אל ה‪" -‬הגנה"‪ .‬במלחמת העצמאות לחם‬
‫בקרבות ל טרון ‪ 395‬וסבל מפציעה קשה ‪ .‬עם תום המלחמה קודם לתפקיד מ "פ ובהמשך גם לתפקיד מפקד סיירת‬
‫גולני‪ .‬ב‪ 1952-‬יצא ללימודים באוניברסיטה העברית ‪ ,‬אך כשנה לאחר מכן נקרא לשוב לצבא על מנת להקים את‬
‫יחידה ‪ 101‬שמשימתה המרכזית הייתה ל בצע פעולות תגמול כנגד המסתננים ‪ .396‬היחידה שמוזגה לבסוף עם גדוד‬
‫‪ 890‬של הצנחנים ‪ ,‬הייתה יחידת הקומנדו הראשונה בצה "ל והנחילה תורות לחימה וטקטיקות מתקדמות לכלל‬
‫מהלך מלחמת קדש ‪ .‬שרון שימש במגוון תפקידי‬ ‫הצבא‪ .‬ב‪ ,1956-‬מונה למפקד חטיבת הצנחנים ופיקד עליה ב‬
‫(‪ )1967‬פיקד גם על או גדה ‪ 38‬שלקחה חלק חשוב בקרבות בחזית‬ ‫פיקוד ומטה ובעת מלחמת ששת הימים‬
‫המצרית‪ .‬ב‪ 1969-‬מונה למפקד פיקוד הדרום‪ ,‬פיקד על החזית במהלך מלחמת ההתשה ו עסק בהקמת קו המעוזים‬
‫על גדות התעלה‪.‬‬
‫בראשית ‪ 1973‬פרש מן הצבא ופנה לפעילות פוליטית בניסיון לאחד את מפלגות הימין ולהקמת מפלגה חדשה ‪ .‬עם‬
‫פרוץ מלחמת יום הכ יפורים‪ ,‬שב שרון לצבא ומונה כמפקד עוצבת עמוד האש ‪ ,‬שנטלה חלק משמעותי בקרבות‬
‫בגזרת סיני ‪ .‬ב‪ 1975-‬מונה ליועצו של ראש הממשלה ‪ ,‬יצחק רבין ‪ ,‬לענייני ביטחון ‪ .‬במקביל הוא עסק בהקמת‬
‫תנועה פוליטית בשם "שלומציון " שלאחר הבחירות ב‪ ,1977 -‬התמזגה את תוך תנועת הליכוד ‪ .‬בממשלת בגין מונה‬
‫שרון לשר החקלאות ובתפקיד זה פעל לעידוד ולהרחבת ההתיישבות היהודית ביהודה ‪ ,‬שומרון וחבל עזה ‪ .‬בשנת‬
‫ים‬ ‫‪ ,1981‬מונה אריאל שרון לשר הביטחון ‪ ,‬במסגרת תפקיד זה היה אחראי על מימוש הסכם השלום עם מצרי‬
‫ופינוי חבל ימית בצפון סיני ‪ .397‬בנוסף הוא היה ההוגה והיוזם של מלחמת שלום הגליל ‪ .‬תפקודו של שרון במהלך‬
‫‪ .‬ועדת כהן שהוקמה בעקבות הטבח במחנות‬ ‫המלחמה היה שנוי במחלוקת וזכה לביקורת ציבורית רחבה‬
‫הפליטים סברה ושתילה ‪ ,398‬מתחה ביקורת קשה על התנהלותו והמליצה כי שרון יסיים את תפקידו ולא ישמש‬
‫בעתיד בתפקיד שר ביטחון‪.‬‬
‫שרון פרש מתפקיד שר הביטחון אך המשיך לכהן כשר בלי תיק ‪ .‬בממשלות הבאות כיהן כשר התעשייה והמסחר ‪,‬‬
‫שר הבינוי והשיכון ושר התשתיות הלאומיות ‪ .‬עם פרישתו של נתניהו מראשות הליכוד בשנת ‪ ,1999‬מונה אריאל‬

‫‪ 392‬על מבצע עופרת יצוקה‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.175‬‬

‫‪393‬‬
‫פרשת גלעד שליט ‪ ,‬גלעד שליט ‪ ,‬חייל צה "ל בחטיבה ‪ ,188‬נחטף מבסיסו בכרם שלום ‪ ,‬על גבול רצועת עזה ‪ ,‬ביוני ‪ .2006‬שליט הוחזק בשבי‬
‫חמאס עד אוקטובר ‪ ,2011‬אז שוחרר במסג רת עסקה בה שוחררו מעל לאלף אסירים ביטחוניים ‪.‬‬
‫‪ 394‬ראה הערה ‪.284‬‬
‫‪ 395‬על מלחמת העצמאות‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.157‬‬
‫‪396‬‬
‫על פעולות התגמול‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.161‬‬
‫‪397‬‬
‫על הסכם השלום עם מצריים ופינוי ימית‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.107‬‬
‫‪ 398‬על אירועי סברה ושתילה‪ ,‬ראה עמ ' ‪.173‬‬
‫‪179‬‬
‫* גרסה שנייה‬
‫שרון ליושב‪ -‬ראש המפלגה ועל רקע אירועי "גאות ושפל " (האינתיפאדה השנייה ) ‪ ,399‬נבחר ב‪ 2001-‬לראשות‬
‫שהוביל ל יציאה ל מבצע חומת מגן ‪.‬‬ ‫הממשלה‪ .‬תקופת כהונתו הראשונה עמדה בסימן המאבק בטרור הפלסטיני‬
‫כהונתו השנייה (‪ )2003‬עמדה בסימן בניית גדר הביטחון שנועדה למנוע חדירה של טרור אל עורף ישראל ותכנית‬
‫ההתנתקות ‪ ,‬תכנית נסיגה חד צדדית מרצועת עזה וצפון השומרון ‪.400‬‬
‫התכנית עוררה מחלוקות וביקורות רבות ו בסופו של דבר יצאה אל הפועל בקיץ ‪ .2005‬היא הביאה למשבר פוליטי‬
‫‪ ,‬הוחלט על הקדמת הבחירות ל‪ .2006 -‬בשיאו של‬ ‫ועל רקע משבר זה והחשדות שהועלו כנגד שרון בשחיתות‬
‫המשבר החליט שרון לנטוש את מפלגת הליכוד ולהקים מפלגה חדשה ‪" ,‬קדימה"‪ .‬בראשית ‪ ,2006‬לקה שרון בשבץ‬
‫מוחי ונבצר ממנו למלא את תפקיד ראש הממשלה ‪ .‬סמכויותיו נמסרו לממלא מקומו ‪ ,‬אהוד אולמרט‪.‬‬
‫שאלה למחשבה‪:‬‬
‫בעת כהונתו של שרון כראש ממשלה קיבל החלטות שרבים בציבור פרשו אותם כנסיגה מעמדות‬
‫קודמות שהביע במהלך פעילותו הציבורית‪ .‬היו מי שביקרו אותו על שינוי אידיאולוגי זה והיו‬
‫פרגמטיות מהי‬
‫‪.‬‬ ‫מי שטענו כי למנהיג ציבור שמורה הזכות לשנות את דעתו וכי הדבר מעיד על‬
‫עמדתכם‪ ,‬האם שינוי בדעות ובגישות מעיד על חוסר עקביות‪ ,‬או שמא דווקא על חשיבה‬
‫מתמדת ובחינת המציאות לאור השינויים?‬

‫אהוד אולמרט (נולד ‪)1945 :‬‬

‫" סוד כוחה של התנועה הציונית בכך שהעשייה הזאת לא הוטלה מעולם על כתפיו של זרם פוליטי אחד‪ ,‬של‬
‫קבוצה אחת‪ ,‬של מעמד אחד‪ .‬מאז ומתמיד השכילה הציונות לחלק את הנטל וברגעי האמת לפעול בכוחות‬
‫משותפים‪ .‬גם אנשים שתהום אידאולוגית ותרבותית פעורה ביניהם ‪ ,‬ידעו לשלב ידיים ולהגשים ביחד את‬
‫החלום המשותף"‬
‫אהוד אולמרט‪ ,‬דברים ליום הרצל ‪ 21 ,‬במאי ‪. 2007‬‬
‫אהוד אולמרט‪ ,‬ראש הממשלה הש נים‪ -‬עשר‪ ,‬נולד בשנת ‪ 1945‬במבצר שוני הסמוך לבנימינה ‪ .‬משפחתו של אולמרט‬
‫‪ .401‬ב‪1963-‬‬ ‫הייתה משפחה רוויזיוניסטית ‪ ,‬ואביו‪ ,‬מרדכי אולמרט ‪ ,‬שימש כחבר כנסת מטעם תנועת החירות‬
‫התגייס ל חטיבת גולני‪ ,‬אולם נאלץ להשתחרר זמנית מן הצבא כעבור זמן קצר עקב פציעה ישנה שלא החלימה‬
‫‪.‬‬ ‫כראוי‪ .‬הוא קיבל דחיית שירות ‪ ,‬במהלכה סיים תואר ראשון בפסיכולוגיה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית‬
‫בשנת ‪ 1971‬שב והשלים את שירותו הצבאי ככתב צבאי בעיתון "במחנה" ‪ ,402‬בעת שירותו במילואים יצא לקורס‬
‫‪ 1975‬הוסמך כעורך‪-‬‬ ‫קצינים והוסמך כקצין ‪ .‬במהלך השירות החל ללמוד לתואר ראשון נוסף במשפטים ובשנת‬
‫דין‪.‬‬
‫עוד בעת תקופת לימודיו ‪ ,‬היה אולמרט מעורב בפעילות פוליטית ‪ .‬בשנת ‪ ,1973‬בהיותו בן עשרים ושמונה בלבד ‪,‬‬
‫נבחר לכנסת מטעם תנועת החירו ת‪ .‬בשנת ‪ 1988‬מונה לשר לענייני מיעוטים ובשנת ‪ ,1990‬מונה לשר הבריאות ‪ .‬עם‬
‫ההפסד של הליכוד בבחירות‪ ,‬בשנת ‪ ,1992‬פרש מן הכנסת ונבחר לעמוד בראש עירי ית ירושלים ‪.‬‬
‫‪ ,‬המסחר‬ ‫‪ .‬לאחר הבחירות מונה לשר התעשייה‬ ‫בשנת ‪ 2003‬פרש מתפקידו כראש העירייה וחזר אל הכנסת‬
‫תכנית ההתנתקות ‪ ,‬היה אולמרט מתומכיה‬ ‫והתעסוקה ולממלא מקום ראש הממשלה ‪ .‬עם ההכרזה על‬
‫המרכזיים‪ .‬לאחר פרישתו של בנימין נתניהו ‪ ,‬מונה לשר האוצר ועם הקמת מפלגת "קדימה "‪ ,‬מונה למספר ש נים‬
‫אהוד אולמרט למחליפו הזמני ובבחירות ‪ ,2006‬נבחר לראשות‬ ‫ברשימה‪ .‬לאחר אשפוזו של אריאל שרון מונה‬
‫הממשלה‪.‬‬
‫כהונתו של אולמרט כראש ממשלה ‪ ,‬אופיינה בהחרפת הסכסוך ברצועת עזה ובהתחדשותו של הסכסוך הישראלי‪-‬‬
‫לבנוני עם חטיפתם של חיילי צה "ל בגזרת הר דב ו בפרוץ מלחמת לבנון השנייה ‪ .403‬המלחמה הביאה לפגיעה קשה‬

‫‪ 399‬על אירועי "גאות ושפל" (האינתיפאדה השנייה )‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.175‬‬
‫‪ 400‬על תכנית ההתנתקות ‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.108‬‬
‫‪401‬‬
‫ראה הערה ‪ 266‬לעיל‪.‬‬
‫‪ 402‬במחנה‪ ,‬שבועון היוצא לאור על‪ -‬ידי צה"ל ומיועד לחייליו‪ .‬ראשית דרכו ב‪ ,1934 -‬כעיתון מחתרתי של סניף ה "הגנה" בתל אביב ‪ .‬ב‪ ,1947-‬הפך‬
‫לביטאון הרשמי של הארגון ‪ .‬עם הקמת מדינת ישראל וייסוד צה "ל‪ ,‬הפך "במחנה " לשבועון הרשמי של הצבא ‪.‬‬
‫‪ 403‬על מלחמת לבנון השנייה‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.176‬‬
‫‪180‬‬
‫* גרסה שנייה‬
 ‫בתשתית הטרור של ארגון החיזבאללה ‪ ,‬אך גם לפגיעה בעורף הישראלי ולמחלוקת לגבי מחדלים שונים שהתגלו‬
‫בה‪.‬‬
‫‪ ,‬אך‬ ‫ועדת וינוגרד ‪ ,‬שהוקמה בעקבות המלחמה ‪ ,‬מצאה ליקויים רבים בהתנהלות הדרג המדיני והדרג הצבאי‬
‫מהמעורבים‪ .‬במקביל הועלו כנגד אולמרט מספר חשדות הנוגעים‬ ‫נמנעה מלקבל מסקנות אישיות כנגד מי‬
‫‪,2009‬‬ ‫בשחיתות ונמצאים עדין בבירור מערכת אכיפת החוק ‪ .‬על רקע זה הוחלט על הקדמת הבחירות למרץ‬
‫ואולמרט החליט כי לא יתמודד בהן ‪ .‬במהלך התקופה שקדמה לבחירות ‪ ,‬בדצמבר ‪ ,2008‬הוביל אולמרט את‬
‫מדינת ישראל למבצע עופרת יצוקה‪ ,‬מבצע צבאי רחב היקף ברצועת עזה ‪.404‬‬

‫שאלה למחשבה‪:‬‬
‫בועידת "חירות" בשנת ‪ , 1966‬עלה אולמרט בן ה‪ 21-‬על הבמה וקרא ליושב ראש המפלגה‬
‫מנחם בגין‪ ,‬שהפסיד לאורך שש מערכות בחירות רצופות לפנות את כיסאו‪ .‬הצעד עורר‬
‫מחלוקת בתוך שורות הליכוד‪ ,‬היו מי שראו בכך חוצפה ופגיעה במנהיג מבוגר והיו מי שראו‬
‫בכך ביטוי של יוזמה ורוח צעירה‪ .‬מהי עמדתכם בנושא?‬

‫ראשי המטה הכללי‬

‫יעקב דורי (‪)1973-1899‬‬
‫"‪...‬כל מפקד ‪ ,‬החל בדרגות הנמוכות ביותר וכלה בעליונות מגלם באופן מוחשי את הרעיון המרכזי שלמענו‬
‫נקראים האנשים להקריב את חייהם‪ ...‬משום כך הכרח הוא כי המפקד יהיה מחונן בסגולות מחנך‪ :‬עליו לחנך‬
‫את אנשיו מבעוד מועד בתקופת השלום ליעודם בקרב"‬
‫יעקב דורי‪ ,‬ספר הפלמ "ח‪ ,‬עמ' ‪. 314‬‬

‫יעקב דורי ‪ ,‬ראש המטה הכללי הראשון ‪ ,‬נולד בשנת ‪ 1899‬בעיר אודסה ‪ ,‬ברוסיה‪ .‬בשנת ‪ 1906‬עלה עם משפחתו‬
‫‪ 40‬של הגדודים‬ ‫לארץ ו בשנת ‪ ,1917‬במהלך מלחמת העולם הראשונה ‪ ,‬התגייס לצבא הבריטי ושירת בגדוד‬
‫העבריים‪ .405‬עם שחרורו החל בלימודי הנדסה אזרחית בבלגיה וכששב לארץ מונה למהנדס של היישובים‬
‫החדשים שתוכננו במסגרת "תכנית האלף "‪ .406‬במהלך מאורעות תרפ "ט (‪ ,)1929‬מונה דורי למפקד ה "הגנה "‬
‫בחיפה‪ 407‬וב‪ 1930-‬עבר להתגורר בירושלי ם ומונה לסגן המהנדס הראשי של הסוכנות היהודית ‪ .‬במקביל הצטרף‬
‫להנהגת ה "הגנה " בעיר והתקדם בסולם התפקידים עד ש בשנת ‪ 1939‬מונה גם לראש המטה הכללי של הארגון‪.‬‬
‫למלחמת ה עצמאות ‪,‬‬ ‫עם היודע החלטת האו "ם‪ ,‬בשנת ‪ ,1947‬סייע ל דוד בן ‪-‬גוריון בהכנת כוח המגן העברי‬
‫בהפיכתה של ה"הגנה " מארגון מחתרתי לצבא סדיר ובשילוב לוחמי המחתרות השונות בצה "ל‪ .‬כשהוקם צה "ל‬
‫באופן רשמי ב‪ 26 -‬במאי ‪ ,1948‬מונה דורי לראש המטה הכללי הראשון וניהל מעמדה זו את מלחמת העצמאות עד‬
‫צבו‬ ‫לחתימת הסכמי הפסקת האש ‪ .‬במהלך חלקם הראשון של הקרבות היה תפקודו של דורי חלקי בשל מ‬
‫הבריאותי ויגאל ידין מילא את מקומו ‪ .‬בנובמבר ‪ 1949‬פרש מתפקידו והוחלף על ידי יגאל ידין ‪.‬‬
‫עם פרישתו מצה "ל מונה לראש אגף המדע במשרד ראש הממשלה וכיהן גם כ חבר בוועדת "אולשן‪-‬דורי" שחקרה‬
‫את פרשת "עסק הביש " ‪ .408‬בין השנים ‪ 1965-1951‬שימש כנשיא הטכניון בחיפה ‪ .409‬יעקב ד ורי נפטר ב‪ -‬י"ט בשבט‬
‫תשל"ג‪ 22 ,‬בפברואר ‪ ; 1973‬על שמו נקרא מחנה תל‪ -‬השומר‪.‬‬

‫‪ 404‬על מבצע עופרת יצוקה‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.177‬‬

‫‪ 405‬על הגדודים העבריים‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.152‬‬
‫‪ 406‬תכנית האלף תכנית התיישבות של כאלף משפחות בסמוך למושבות ותיקות בארץ‪ -‬ישראל‪ .‬התכנית התקבלה על‪ -‬ידי הסוכנות היהודית ב‪-‬‬
‫‪.1930‬‬
‫‪407‬‬
‫על מאורעות תרפ"ט ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.149‬‬
‫‪ 408‬על העסק הביש‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.110‬‬
‫‪ 409‬טכניון (מכון טכנולוגי לישראל ) הוא אוניברסיטה ישראלית הממוקמת בחיפה ומתמקדת בהנדסה ובמדעים מדוייקים ‪ .‬הטכניון הוקם‬
‫בראשית המאה העשרים וסביב שפת הלימוד במוסד התנהל ויכוח ביישוב שנוגע כ "מלחמת השפות " או "ריב הלשונ ות"‪ ,‬להרחבה על אירוע זה‬
‫ראה עמ' ‪.77‬‬
‫‪181‬‬
‫* גרסה שנייה‬
 ‫יגאל ידין (‪)1984-1917‬‬
‫""כשהלכנו לצופים ‪ ,‬להגנה‪ ,‬לקורס סגנים של ההגנה ‪ ,‬חמש פעמים בשבוע ‪ ,‬לא הלכנו רק בשביל להגן על‬
‫עצמנו אם הערבים יתקפו אותנו ‪ .‬אצל כולנו הייתה ההכרה שבארץ הזו צריכה לקום מדינה משלנו‪ ...‬זה היה‬
‫כוח אדיר שהניע אותנו להתכונן ליום פקודה"‬
‫יגאל ידין‬

‫יגאל ידין ‪ ,‬ראש המטה הכללי השני ‪ ,‬נולד בשנת ‪ 1917‬בירושלים‪ ,‬תחת השם יגאל סוקניק ‪ .‬בגיל ‪ 15‬הצטרף אל‬
‫שורות ה "ההגנה " ובגיל ‪ 22‬התמנה לשלישו של יעקב דורי ‪ .‬במקביל לשירותו בארגון למד ידין ארכיאולוגיה ‪ ,‬לשון‬
‫עברית וספרות באוניברסיטה העברית ‪ .‬במהלך מלחמת העצמאות ‪ ,‬שימש כמחליפו של יעקב דורי ובשנת ‪,1949‬‬
‫בהיותו בן ‪ ,32‬מונה לרמטכ "ל‪ .‬כרמטכ"ל קבע את הכללים היסודיים על‪ -‬פיהם מתנה ל צה "ל בתחומי הגיוס‬
‫והמבנה‪.‬‬
‫בשנת ‪ ,1952‬סיים ידין את תפקידו והוחלף על‪ -‬ידי מרדכי מקלף ‪ .‬לאחר פרישתו התמסר ל ארכיאולוגיה ובמסגרת‬
‫עבודתו היה אחראי בין היתר לחשיפת שרידי מצדה ‪ 410‬ולמחקר "המגילות הגנוזות " ‪ .411‬על תרומתו למחקר קיבל‬
‫‪412‬‬
‫במדעי היהדות לשנת ‪ .1956‬ב‪ 1963-‬מונה לפרופסור במכון לארכיאולוגיה של האוניברסיטה‬ ‫את פרס ישראל‬
‫‪413‬‬
‫העברית ושנה לאחר מכן הפך לחבר האקדמיה ה לאומית למדעים ‪ .‬הוא כתב ספרים רבים על שלהי ימי הבית‬
‫השני ועל מרידות היהודים ‪ ,‬באחדים מהם אף השתמש בנסיונו הצבאי וניתח תורות לחימה וטקטיקות של מגננה ‪.‬‬
‫לאחר מלחמת יום הכיפורים שימש ידין כחבר ועדת אגרנט ‪ .414‬לקראת בחירות ‪ 1977‬הקים יחד עם פרופ ' אמנון‬
‫‪415‬‬
‫את תנועת ד "ש (דמוקרטיה לשינוי )‪ ,‬נבחר מטעמה לכנסת ושימש כסגן ראש הממשלה ‪ .‬בעקבות‬ ‫רובינשטיין‬
‫התפוררות המפלגה פרש ב‪ 1981 -‬מן החיים הפוליטיים ‪ .‬יגאל ידין נפט ר ב‪ -‬כ"ח בסיוון תשמ "ד‪ 28 ,‬ביוני ‪ ; 1984‬על‬
‫שמו נקרא מחנה צריפין ‪.‬‬

‫מרדכי מקלף (‪)1978-1920‬‬

‫" כשלושים אלף איש ואשה התנדבו מתוך היישוב העברי בארץ‪ -‬ישראל לשורות הצבא הבריטי ביחידות‬
‫מגוונות קטנות כגדולות‪ ...‬לנו היתה זו מלחמה על קיומנו כעם וכבודדים ‪ ,‬מלחמה להצלת יהודים מידי עריץ‬
‫ששם לו למטרה להשמיד יהודים באשר הם יהודים ‪ .‬היתה זו בשבילנו ראשיתה של מלחמת הקוממיות ‪,‬‬
‫טיפוח גרעין הכוח הצבאי העברי"‬
‫מרדכי מקלף ‪ ,‬פתיחה לספר השירים " בדרך לבריגדה "‪ ,‬מרץ ‪. 1955‬‬
‫מרדכי מקלף ‪ ,‬ראש המטה הכללי השלישי ‪ ,‬נולד בשנת ‪ 1920‬במוצא‪ .‬כשהיה ילד צעיר התנפלו פורעים ערבים על‬
‫ביתו במהלך מאורעות תרפ "ט‪ 416‬והוא היה אחד הניצולים היחידים מן הטווח ש נערך ביהודי המושבה ‪ .‬בגיל ‪16‬‬
‫הצטרף אל שורות ה "הגנה" ולאחר מכן‪ ,‬בגיל ‪ ,19‬הצטרף ל פלגות הלילה המיוחדות תחת פיקודו של אורד וינגייט ‪.‬‬
‫במהלך מלחמת העולם השנייה שירת בשורו ת הצבא הבריטי ולחם בצפון אפריקה ‪ .‬עם תום המלחמה שוחרר‬
‫"ם‪ ,‬מפקד גדוד‬ ‫בדרגת מייג ' ור (רב‪-‬סרן)‪ .‬במהלך מלחמת העצמאות שירת בחטיבת כרמלי ושימש כקצין אג‬
‫ולבסוף כמפקד החטיבה‪ .‬במסגרת זו לחם בעיקר בחזית הצפון והיה בין משחררי חיפה ‪ ,‬עכו והגליל‪.‬‬
‫בשלהי המלחמה מונה מקלף לאחד מהנציגים הישראלים בדיוני שביתת הנשק עם סוריה ולבנון ובסוף ‪ 1949‬מונה‬
‫לסגן הרמטכ "ל ולראש אג "ם‪ .‬עם סיום תפקידו של יגאל ידין כרמטכ "ל (‪ )1952‬ביקש בן‪ -‬גוריון ממקלף ‪ ,‬שהיה‬
‫באותה העת בן ‪ 32‬בלבד‪ ,‬לקבל עליו את תפקיד ‪ ,‬מקלף הסכים אך התנה זאת בכך שהוא י שמש בו למשך שנה‬

‫‪410‬‬
‫על מצדה‪ ,‬ראה עמ ' ‪.205‬‬
‫‪411‬‬
‫"ך‪ .‬גילוי‬ ‫המגילות הגנוזות מגילות שנמצאו בחפירות ארכיאולוגיות במדבר יהודה ובהם טקסטים שונים וגם העתק של חלקים מן התנ‬
‫המגילות נחשב לאחד מהממצאים הארכיאולוגיים החשובים בארץ ישראל ‪ ,‬ולכתבי היד הקדומי ם ביותר של המקרא ‪.‬‬
‫‪ 412‬ראה הערה ‪.39‬‬
‫‪ 413‬ראה הערה ‪.266‬‬
‫‪414‬‬
‫על מלחמת יום הכיפורים וועדת אגרנט ‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.170‬‬
‫‪ 415‬אמנון רובינשטיין (נולד‪ )1931:‬משפטן וסופר ישראלי ‪ .‬בשנת ‪ 1977‬נבחר לכנסת וכיהן בה עד לשנת ‪ .2002‬בתקופה זו ימש במגוון תפקידים‬
‫וביניהם שר החינוך ‪ ,‬שר התקשורת ושר התשתיות ‪ .‬בשנת ‪ 2006‬זכה בפרס ישראל לחקר המשפט ‪.‬‬
‫‪ 416‬על מאורעות תרפ"ט‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.149‬‬
‫‪182‬‬
‫* גרסה שנייה‬
‫בלבד‪ .‬במהלך כהונתו השלים תכנית קיצוצים בצה "ל ושחרר את הצבא ממשימות ומתפק ידים אזרחיים למחצה ‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬היה אחראי להקמת יחיד ה ‪ 101‬שלקחה חלק מרכזי בביצוען של פעולות התגמול ‪.417‬‬
‫בשנת ‪ ,1953‬סיים מקלף את תפקידו והוחלף על‪ -‬ידי משה דיין ‪ .‬לאחר ש חרורו מצה "ל בדצמבר ‪ ,1953‬מילא שורת‬
‫תפקידים ציבוריים בכלכלה הישראלית וביניהם מנכ"ל חברת החשמל ומנכ"ל מפעלי ים המלח ‪ .‬מרדכי מקלף‬
‫נפטר ב‪-‬ט"ו אדר תשל"ח‪ 22 ,‬בפברואר ‪ ; 1978‬על שמו נקרא מחנה השלישות הראשית ברמת‪ -‬גן‪.‬‬

‫משה דיין (‪)1981-1915‬‬

‫"דור התנחלות אנו‪ ,‬ובלי כובע הפלדה ולוע התותח לא נוכל לטעת עץ ולבנות בית‪ .‬אל נרתע מלראות את‬
‫המשטמה המלבה וממלאת חיי מאות אלפים ערבים היושבים סביבנו ‪ .‬אל נסב את עינינו פן תחלש ידנו ‪ .‬זו‬
‫גזרת דורנו ‪ .‬זו ברירת חיינו – להיות נכונים וחמושים ‪ ,‬חזקים ונוקשים‪ ,‬או כי תשמט החרב מאגרופנו ויכרתו‬
‫חיינו"‬
‫משה דיין‪ ,‬הספד לרועי רוטנברג ‪ 30 ,‬באפריל ‪. 1956‬‬
‫משה דיין ‪ ,‬ראש המטה הכללי הרביעי ‪ ,‬נולד בשנת ‪ 1915‬בקיבוץ דגניה‪ .‬בגיל ‪ 18‬הצטרף אל שורות ה"הגנה " כאיש‬
‫‪418‬‬
‫ובשנת ‪ 1938‬היה בין המצטרפים הראשונים לפלגות הלילה המיוחדות תחת פיקודו של‬ ‫משטרת היישובים‬
‫אורד וינגייט ; אולם חודשים ספורים לאחר מכן נאסר על‪ -‬ידי הבריטים כחלק מ‪ -‬מ"ג אסירי ההגנה למשך יותר‬
‫משנה ‪ .419‬בשנת ‪ 1941‬התנדב לפעולות נגד צבא וישי בסוריה ‪ 420‬ואיבד באחת מהן את עינו השמאלית ‪.‬‬
‫"ל לעדה‬ ‫בראשית מלחמת העצמאות שימש דיין במספר תפקידי מטה והיה מיוזמי שיתוף הפעולה בין צה‬
‫הדרוזית‪ .‬בהמשך המלחמה פיקד על הכוחות בעמק הירדן ‪ ,‬שימש כמפקד גדוד שלחם באזור השפלה ולבסוף מונה‬
‫‪ .‬בתוקף תפקיד זה ניהל את המגעים עם‬ ‫למפקד חטיבת עציוני שלחמה באזור ירושלים ולמפקדה של העיר‬
‫הירדנים והיה אחראי לקביעת "הקו העירוני "‪ ,‬שחצה את העיר עד מלחמת ששת‪ -‬הימים‪ .‬בסוף ‪ 1949‬מונה למפקד‬
‫פיקוד הדרום וב‪ 1952 -‬מונה למפקד פיקוד הצפון ‪ .‬עם סיום תפקידו של מרדכי מקלף כרמטכ "ל (‪ )1953‬מונה דיין‬
‫למחליפו‪ .‬בכהונתו שם דגש על הכשרת היחידות הקרביות ופיקד על הצבא במהלך מספר פעולות תגמול ובמהלך‬
‫מלחמת סיני‪.‬‬
‫בשנת ‪ ,1958‬סיים דיין את תפקידו והוחלף על‪ -‬ידי חיים לסקוב ‪ .‬הוא נבחר לכנסת הרביעית וכיהן כשר החקלאות ‪,‬‬
‫תפקיד בו החזיק עד לפרישתו לאחר הקמת רפ "י ב‪ .421 1964-‬בשנת ‪ ,1967‬סמוך לפרוץ מלחמת ששת הימים ‪ ,‬מונה‬
‫לשר ביטחו ן במקומו של לוי אשכול ו החזיק בתפקיד במהלך המלחמה ‪ .‬עם סיום הלח ימה וההפנמה של הנ יצחון‬
‫הגדול זכה דיין להערכה בלתי מסוייגת מהציבור הישראלי והבין‪ -‬לאומי‪ .‬בתקופה זו מיסד את השלטון הצבאי‬
‫בשטחים שנכבשו במלחמה ‪ ,‬הוביל את צה " ל במהלך מלחמת ההתשה ונאלץ להתמודד עם גל פיגועי הטרור‬
‫הקשים‪.‬‬
‫בתקופה שקדמה למלחמת יום הכיפורים ‪ ,‬הניח דיין כי הסבירות לפריצת ה של מלחמה בין ישראל לבין מצריים‬
‫וסוריה היא נמוכה ‪ .‬גישתו נשענה בעיקר על הנחה ("קונספציה ") שארצות ערב ימנעו מלתקוף את ישראל לאור‬
‫המכה שספגו במהלך מלחמת ששת‪ -‬הימים ‪ .422‬קונספציה זו כשלה וישראל הופתעה בתקיפה משולבת בסיני‬
‫ובגולן שגבתה מחיר דמים כבד ‪ .‬עם תום המלחמה התפטר דיין מתפקידו בלחץ הציבור ‪ ,‬זאת על אף שדו "ח ועדת‬
‫אגרנט לא הטיל עליו אחריות אישית ‪ .‬דיין חזר אל החיים הפוליטיים ב‪ 1977 -‬כשנבחר לכנסת התשיעית ומונה‬

‫‪ 417‬על פעולות התגמול‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪..161‬‬

‫‪ 418‬משטרת היישובי ם העבריים כח משטרה יהודי שפעל בחסות המנדט הבריטי לשם הגנתם של היישובים העבריים בשעת מאורעות תרצ "ו‬
‫תרצ"ט; להרחבה על תקופה זו ראה עמ ' ‪.149‬‬
‫‪ 419‬מ"ג אסירי ההגנה כינוי לארבעים ושלושה לוחמי ההגנה שנתפסו על‪ -‬ידי הבריטים במהלך קורס מ "מים באוגוסט ‪ .1939‬הם נידונו לעשר‬
‫שנות מאסר ( פרט לאחד האסירים שכיוון רובה אל עבר שוטר בריטי ונידון למאסר עולם )‪ .‬מוסדות היישוב עשו מאמצים על‪ -‬מנת לשחרר את‬
‫הקבוצה והם שוחררו פברואר ‪ ,1941‬כשהחזית הגרמנית במלחמת העולם השנייה התקרבה אל ארץ‪ -‬ישראל‪.‬‬
‫‪420‬‬
‫ממשל וישי כינוי למשטר הצרפתי שכונן בדרום צרפת לאחר כניעת ה לגרמניה הנאצית ‪ .‬ממשל זה היווה למעשה גרורה של גרמניה הנאצית ‪.‬‬
‫‪421‬‬
‫ראה הערה ‪.244‬‬
‫‪ 422‬על מלחמת יום הכיפורים ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.168‬‬
‫‪183‬‬
‫* גרסה שנייה‬
‫לשר החוץ ‪ .‬הוא היה בין יוזמי המגעים עם מצריים שהבשילו לבסוף לכדי הסכם שלום ‪ ,423‬אך ב‪ 1979 -‬פרש מן‬
‫‪ .‬משה דיין נפטר ב‪-‬י"ח בתשרי תשמ "ב‪16 ,‬‬ ‫הממשלה על רקע מ חלוקת בינו לבין בגין לגבי הדרך ליישומו‬
‫באוקטובר ‪ ; 1981‬על שמו נקרא מחנה המכללות הצבאיות בגלילות ‪.‬‬

‫חיים לסקוב (‪)1982-1919‬‬

‫"אני מאמין בעם ישראל ‪ .‬אני מאמין שניתנה לנו הזדמנות להקים את הבית השלישי ‪ .‬אם אנחנו לא נקים‬
‫אותו – אף אחד לא יקים אותו‪ .‬אם לא ננצל כל רגע בשביל להקימו – הוא לא יקום‪".‬‬
‫חיים לסקוב ‪" ,‬מנהיגות צבאית"‪.‬‬

‫חיים לסקוב ‪ ,‬ראש המטה הכללי החמישי ‪ ,‬נולד בשנת ‪ 1919‬בעיירה בוריסוב ‪ ,‬בבלרוס‪ .‬כשהיה בן שש עלה לארץ‬
‫עם הוריו ו למד בבית הספר הריאלי בחיפה ‪ .‬בגיל ‪ 20‬הצטרף אל שורות ה"הגנה " ו שימש כקשר האישי של יעקב‬
‫דורי ובמגוון תפקידים נוספים ‪ .‬ב ‪ 1941-‬התנדב לצבא הבריטי ‪ ,‬ושירת כלוחם בחזית המזרח התיכון ‪ ,‬ולאחר מכן‬
‫כמפקד פלוגה מסייעת בבריגדה היהודית באיטליה ‪ .‬הוא שוחרר מן הצבא הבריטי עם תום המלחמה בדרגת‬
‫מייג'ור (רב‪-‬סרן)‪ ,‬אך נשאר באירופה ופעל להעלאת יהודים לארץ במסגרת ההעפלה‪.‬‬
‫"ל ובמסגרת זו פיקד על קורס הקצינים‬ ‫עם פרוץ מלחמת העצמאות הוטל עליו לארגן את מערך ההדרכה בצה‬
‫הצה"לי הראשון ‪ .‬ב‪ 1951-‬מונה למפקד חיל האוויר אף שמעולם לא היה טייס והכין את החיל לקבלת מטוסי‬
‫הסילון הקרביים הראשונים ‪ .‬במהלך מלחמת סיני פיקד על אוגדת שריון ‪ .‬עם מותו של אלוף פיקוד הדרום ‪ ,‬האלוף‬
‫אסף שמחוני ‪ ,424‬בתאונת אימונים ‪ ,‬התמנה לסקוב למחליפו ופיקד על נסיגת הכוחות הישראליים מסיני ‪.‬‬
‫עם סיום תפקידו של משה דיין כרמטכ "ל (‪ )1958‬מ ונה לסקוב למחליפו ‪ .‬כהונתו התאפיינה בשקט יחסי ‪ ,‬ללא‬
‫ארועים ביטחוניים יוצאי‪ -‬דופן‪ .‬לסקוב התמקד בבנייתו של צה "ל כצבא מקצועי וסדור ‪ .‬הוא ביקש ליישם בו‬
‫נורמות שספג בעת שירותו בצבא הבריטי והקפיד על כללי משמעת ועל הכשרת המפקדים ‪.‬‬
‫בשנת ‪ ,1961‬סיים לסקוב את תפקידו והוח לף על‪ -‬ידי צבי צור ‪ .‬בשנת ‪ ,1972‬התמנה ל נציב קבילות החיילים‬
‫הראשון בצה "ל‪ ,‬תפקיד בו שימש עד יום מותו ‪ .‬כמו כן ‪ ,‬נמנה עם חברי ועדת אגרנט לבדיקת אירועי מלחמת יום‬
‫הכיפורים‪ .425‬חיים לסקוב נפטר ב‪ -‬כ"ב בכסלו תשמ"ג‪ 8 ,‬בדצמבר ‪ ; 1982‬על שמו נקרא בית הספר לקצינים (בה"ד‬
‫‪ )1‬בנגב‪.‬‬

‫צבי צור (‪)2004-1923‬‬

‫" שלושים וארבע שנים אינן הולכות ברגל ושבע השנים האחרונות היו באמת המעניינות ביותר ‪ .‬אבל מה ?‬
‫חונכתי על ברכי תורת הרוטציה ואני מאמין בה ‪ .‬צריך לדעת מתי להחליף את הסוסים ‪ .‬אנשים חדשים‬
‫מביאים דרך הטבע רעיונות חדשים ומעלים מחשבות תוססות"‬
‫צבי צור‪ ,‬דברים עם פרישתו ממשרד הביטחון ‪ ,‬אפריל ‪. 1974‬‬

‫צבי צור ‪ ,‬ראש המטה הכללי השישי ‪ ,‬נולד בשנת ‪ 1923‬בעיר זסלב ‪ ,‬באוקראינה‪ ,‬תחת השם צבי צ 'רטאנקו ועלה‬
‫לארץ עם הוריו כשהיה בן שנתיים ‪ .‬בהיותו נער ‪ ,‬במהלך מאורעות תרצ "ו‪-‬תרצ"ט‪ ,426‬התגייס אל שורות ה "הגנה "‬
‫ושימש כקשר ‪ .‬במהלך מלחמת העצמאות ‪ ,‬הצטרף לחטיבת גבעתי ופיקד על גדוד ‪ ; 54‬כמפקד הגדוד ‪ ,‬הקים את‬
‫פלוגת הג 'יפים "שועלי שמשון "‪ ,‬שמילאה תפקיד מרכזי בכיבוש הנגב ‪ .‬לקראת תום המלחמה מונה למפקד‬
‫החטיבה‪.‬‬
‫עם תום המלחמה שימש במגוון תפקידים בצה "ל ובין השאר כראש אגף כח האדם (אכ "א)‪ ,‬אלוף פי קוד המרכז ‪,‬‬
‫האחראי על מרחב עזה במהלך מלחמת סיני וסגן הרמטכ "ל‪ .‬עם סיום תפקידו של חיים לסקוב כרמטכ "ל (‪)1961‬‬

‫‪ 423‬על הסכם השלום עם מצריים‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.107‬‬

‫‪424‬‬
‫אסף שמחוני (‪ )1956-1922‬אלוף בצה "ל‪ ,‬שירת ב "הגנה" ובפלמ"ח בתפקידים שונים ובצה "ל שימש כאלוף פיקוד הצפון ‪ ,‬אלוף פיקוד הדרום‬
‫ומפקד מלחמת סיני ‪ .‬נהרג בהרסקות מטוס זמן קצר לאחר תום המלחמה ‪.‬‬
‫‪425‬‬
‫על מלחמת יום הכיפורים ועל ועדת אגרנט‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.168‬‬
‫‪ 426‬על מאורעות תרצ"ו‪-‬תרצ"ט ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.149‬‬
‫‪184‬‬
‫* גרסה שנייה‬
‫מונה צור למחליפו ‪ .‬תקופת כהונתו נחשבת לתקופה שקטה יחסית מן הבחינה ה ביטחו נית למעט "פעולת נוקייב "‬
‫(תו "ל)‬ ‫ור בפיתוח תורת הלחימה‬ ‫(מבצע סנונית ) שהתרחשה במרץ ‪ .427 1962‬במהלך תקופה זו התמקד צ‬
‫הישראלית‪ ,‬ברכישת אמצעי לחימה חדשים ומתקדמים ובפיתוח יכולות בתחום האלקטרוניקה והטילים ‪.‬‬
‫בשנת ‪ ,1964‬סיים צור את תפקידו והוחלף על‪ -‬ידי יצחק רבין ‪ .‬שנה לאחר מכן ה צטרף אל מפלגת רפ "י ‪ 428‬ונבחר‬
‫מטעמה לכנסת ‪ .‬בשנת ‪ 1967‬התמנה לעוזרו של שר הביטחון ‪ ,‬משה דיין ‪ ,‬תפקיד בו נשא לאורך שבע שנים סוערות‬
‫‪ .‬עם פרישתו ממשרד הביטחון שימש במספר תפקידים בכירים‬ ‫שכללו גם את תקופת מלחמת יום הכיפורים‬
‫במשק‪ .‬צבי צור נפטר ב‪ -‬כ' בכסלו תשס"ה‪ 28 ,‬בדצמבר ‪ ; 2004‬על שמו נקרא בית הספר למקצועות החי "ר‬
‫(ביסלמ"ח) בנגב‪.‬‬

‫יצחק רבין (הפנייה )‬

‫כיהן כרמטכ"ל השביעי‪ ,‬בשנים ‪ .1968-1964‬למידע נוסף ראה לעיל‪ ,‬עמ' ‪.125‬‬

‫חיים בר‪ -‬לב (‪)1994-1924‬‬

‫" בגורלו של מפקד נופל לעתים לשלוח אנשים לתפקידים מסוכנים ‪ ,‬נכונותם של המפקדים ללכת תמיד‬
‫בעצמם לפני המחנה היא מקור הכוח המוסרי הדרוש להם לקבלת החלטות אלה"‬
‫חיים בר‪ -‬לב‪.‬‬

‫חיים בר‪ -‬לב‪ ,‬ראש המטה הכללי השמיני ‪ ,‬נולד בשנת ‪ 1924‬בעיר וינה ‪ ,‬באוסטריה‪ ,‬תחת השם חיים ברוצלבסקי ‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1939‬עלה בר‪ -‬לב לארץ ולמד בבית הספר מקווה ישראל ‪ .429‬בשנת ‪ 1942‬הצטרף לפלמ "ח‪ ,‬ב‪ 1946-‬מונה‬
‫למפקד פל וגה וב‪ 1947-‬מונה למפקד גדוד ‪ .‬במהלך מלחמת העצמאות השתתף הגדוד שלו במבצע "חורב" לשחרור‬
‫הנגב‪.‬‬
‫עם תום המלחמה שימש במגוון תפקידים בצה "ל ובין השאר כמפקד קורס מג"דים‪ ,‬מפקד קורס מח"טים ומפקד‬
‫חטיבת גבעתי ‪ .‬במלחמת סיני פיקד ע ל חטיבה משוריינת ועם תום המלחמה מונה למפקד גייסות השריון ‪ .‬ב‪1958-‬‬
‫"ל‪ .‬עם סיום תפקידו של יצחק רבין כרמטכ "ל‬ ‫מונה לאלוף ובהמשך מונה לראש אגף המבצעים ולסגן הרמטכ‬
‫(‪ )1968‬מונה בר‪ -‬לב למחליפו ופיקד על צה "ל במהלך מלחמת ההתשה ‪ .‬בעקבות הלחימה המתמשכת לאורך גדות‬
‫תעלת סואץ הורה על הקמתו של קו מעוזים מבוצר שמנה כש לושים מוצבים וכונה "קו בר‪ -‬לב"‪.‬‬
‫בשנת ‪ ,1972‬סיים בר‪-‬לב את תפקידו והוחלף על‪ -‬ידי דוד אלעזר ‪ .‬עם פרישתו הצטרף אל מפלגת העבודה ו כעבור‬
‫מספר חודשים מונה לשר המסחר והתעשיה ‪ .‬במהלך מלחמת יום הכיפורים גוייס בר‪ -‬לב ב אופן חריג למילואים‬
‫"ל למצב של‬ ‫ושימש כמפקד חזית הדרו ם‪ .‬בתפקיד זה הצליח לבלום את המתקפה המצרית ולהעביר את צה‬
‫התקפה‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1977‬נבחר בר‪ -‬לב לכנסת ו כיהן בה עד ‪ 1992‬ובין השנים ‪ 1990-1984‬שימש כשר המשטרה ‪ .‬עם פרישתו‬
‫מהכנסת מונה לשגריר ברוסיה ‪ .‬חיים בר‪ -‬לב נפטר ב‪-‬ו' בסיון תשנ "ד‪ 7 ,‬במאי ‪ ; 1994‬על שמו נקרא בסיס מ טה‬
‫מפקדת זרוע היבשה בקריית מלאכי ‪.‬‬

‫‪427‬‬
‫פעולת נוקייב הייתה מבצע צבאי שנערך בלילה שבין ה‪ 16 -‬ל‪ 17-‬במרץ ‪ 1962‬כנגד הכפר נוקייב שברמת הגולן ‪ .‬הפעולה נועדה למנוע את‬
‫המשך הירי משטח הכפר אל עבר דייגים ישראלים בכינרת ‪ .‬הפעולה זכתה להצלחה חלקית בלבד בשל התקלות עם כוח סורי גדול ומודיעין‬
‫חלקי‪.‬‬
‫‪ 428‬ראה הערה ‪.244‬‬
‫‪ 429‬מקווה ישראל בית הספר החקלאי הראשון שהו קם בארץ‪ -‬ישראל (‪ )1870‬על‪-‬ידי קרל נטר (‪ .)1826-1882‬בשנת ‪ 1898‬נפגשו הרצל וקיסר‬
‫גרמניה וילהלם השני בכניסה לבית הספר ‪ .‬כיום בית הספר מוגדר כ "בית ספר ללימוד מדעי הטבע ‪ ,‬הסביבה והביו‪ -‬טכנולוגיה הנשענים על‬
‫המשק החקלאי "‪.‬‬
‫‪185‬‬
‫* גרסה שנייה‬
 ‫דוד אלעזר (‪)1976-1925‬‬
‫" אנחנו עם אשר האנדרטאות שהקים לא היו אף פעם אנדרטאות ניצחון ‪ .‬על האנדרטאות שלנו חקוקים‬
‫שמות הנופלים‪ .‬אצל עמים אחרים תמצאו שערי ניצחון ואילו סמלי הגבורה שלנו הם דווקא מצדה ‪ ,‬תל‪-‬חי‬
‫וורשה‪ -‬מקומות שבהם אומנם הפסדנו בקרב‪ ,‬אבל ניצחנו במלחמת הקיום היהודי"‬
‫דוד אלעזר‪.‬‬

‫דוד (דדו) אלעזר‪ ,‬ראש המטה הכללי התשיעי ‪ ,‬נולד בשנת ‪ 1925‬בעיר סרייבו ‪ ,‬בבוסניה‪ .‬בגיל ‪ 14‬החל את לימודיו‬
‫‪430‬‬
‫והתקרב אל הציונות ‪ .‬בשנת ‪ ,1940‬מעט לפני הכיבוש הנאצי של הבלקן‬ ‫בזגרב‪ ,‬הצטרף אל "השומר הצעיר "‬
‫‪431‬‬
‫הצליח אלעזר לעלות לארץ במסגרת "עליית הנוער " ‪.‬‬
‫בחטיבת הראל שלחמה באזור‬ ‫בשנת ‪ 1946‬הצטרף לפלמ"ח‪ ,‬במהלך מלחמת העצמאות שימש כמפקד מחלקה‬
‫ירושלים ו התקדם בסולם הדרגות לאורך הלחימה ‪ .‬עד לסוף המלחמה התמנה למפקד פלו גה ולמפקד גדוד‬
‫ולאחריה שימש במספר תפקידי מטה ‪ .‬בשנת ‪ 1955‬מונה למפקד חטיבת הנגב ופיקד עליה במהלך מלחמת סיני‪.‬‬
‫לאחר המלחמה עבר הסבה לשריון ‪ ,‬שימש כמפקד חטיבה ‪ 7‬ולאחר מכן כמפקד גייסות השריון ‪.‬‬
‫שנות "המלחמה על‬ ‫בשנת ‪ 1964‬מונה למפקד פיקוד הצפון ופיקד על קו הגבול המתוח עם הסורים במהלך‬
‫‪432‬‬
‫ומלחמת ששת הימים ‪ .‬ב‪ 1969-‬מונה אלעזר לראש אגף המבצעים ועם סיום תפקידו של חיים בר‪ -‬לב‬ ‫המים"‬
‫‪433‬‬
‫שהפתיעה את‬ ‫כרמטכ"ל (‪ )1972‬מונה אלעזר למחליפו ‪ .‬במהלך כהונתו כרמטכ "ל פרצה מלחמת יום הכיפורים‬
‫צה" ל וגבתה מן הצד הישראלי מחיר דמים כבד ‪ .‬אלעזר היה שותף להנחה ("קונספציה ") כי ה מצרים לא יפתחו‬
‫במלחמה ונמנע מגיוס מילואים לפני ה‪ .‬יחד עם זאת במהלך המלחמה הצליח להוביל את צה "ל להתקפה ולבלום‬
‫את המצרים והסורים ‪ .‬ועדת אגרנט שמונתה לאחר המלחמה במטרה לבדוק את הכשלים שנלוו לה קבעה כי‬
‫אלעזר "נושא באחריות אישית גם בעניין הערכת המצב וגם בעניין מוכנ ותו של צה "ל "‪ .‬בעקבות המלצ ות הועדה‬
‫הגיש באפריל ‪ 1974‬את התפטרותו והוחלף על‪ -‬ידי מרדכי גור ‪ .‬דוד אלעזר נפטר ב‪-‬ט"ו בניסן תשל "ו‪ 15 ,‬באפריל‬
‫‪ ; 1976‬על שמו נקרא מרכז דדו לחשיבה צבאית בין‪ -‬תחומית בגלילות‪.‬‬

‫מרדכי (מוטה) גור (‪)2008-1930‬‬

‫"עבודתו של קצין המטה ניתנת ללמידה די בקלות ‪ .‬אפשר לתרגל אותה בלי סוף אולם דמותו של קצין‬
‫המטה‪ ,‬מהותו‪ ,‬דרך פעולתו והתנהגותו – אותם אי‪-‬אפשר ללמוד על‪ -‬ידי תרגילים‪ .‬אלה הם ערכים אותם‬
‫צריכים להקנות‪ ,‬עליהם צריך להתחנך ולחנך"‬
‫מוטה גור‪.‬‬

‫מרדכי (מוטה) גור‪ ,‬ראש המטה הכללי העשירי ‪ ,‬נולד בשנת ‪ 1930‬בירושלים‪ ,‬תחת השם מרדכי גורבן ‪ .‬כשהיה בן‬
‫‪ 13‬הצטרף אל שורות ה "הגנה " ומילא תפקידים שונים בגדנ "ע‪ .434‬במלחמת העצמאות לחם כמפקד יחידת ג 'יפים‬
‫ובהמשך מונה למפקד פלוגה בחטיבת הנגב ‪ .‬במהלך פעולת תגמול ב‪ ,435 1955 -‬נפצע וזכה בצל "ש הרמטכ"ל שהומר‬
‫אחר כך לעיטור העוז‪ .‬לאחר הפעולה הוא מונה למפקד גדוד בנח "ל המוצנח ‪ ,‬איתו לחם ב‪ 1956 -‬במלחמת סיני‪.‬‬
‫‪ .436‬בשנת ‪ 1966‬מונה למפקד חטיבת‬ ‫בשנת ‪ 1961‬מונה למפקד חטיבת גולני ובתפקיד זה פיקד על פעולת נוקייב‬
‫הימים‪ .‬החטיבה‪ ,‬שהיי תה אמורה להילחם בחזית‬ ‫הצנחנים במילואים ‪ ,‬עליה פיקד גם במהלך מלחמת ששת‪-‬‬
‫הדרומית נלחמה בגזרת ירושלים ובסיום קרבות קשים הצליחה לשחרר את העיר מידיהם של הירדנים ‪ .‬מוטה גור‬
‫נחרת בזיכרון הציבורי כמשחרר ירושלים‪ ,‬בין השאר בשל קריאתו הנרגשת בקשר ‪" :‬הר הבית בידינו!"‪.‬‬
‫בסוף ‪ 1969‬מונה גור לאלוף פיקו ד הצפון והתמודד עם חוסר השקט בג זרה כחלק ממלחמת ההתשה ‪ .‬ב‪1972-‬‬

‫‪ 430‬ראה הערה ‪.X‬‬

‫‪431‬‬
‫עליית הנוער מסגרת שהוקמה ב‪ 1933 -‬לצורך העלאתם של בני נוער יהודים לארץ‪ -‬ישראל‪ .‬במהלך השואה והשנים שקדמו לה פעל הארגון‬
‫להציל ילדים יהודים מרחבי אירופה ולהעבירם אל מקום מבטחים ‪.‬‬
‫‪ 432‬ראה הערה ‪.187‬‬
‫‪ 433‬על מלחמת יום הכיפורים וועדת אגרנט ‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.168‬‬
‫‪434‬‬
‫ראה הערה ‪.62‬‬
‫‪435‬‬
‫על פעולות התגמול‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.161‬‬
‫‪ 436‬ראה הערה ‪.X‬‬
‫‪186‬‬
‫* גרסה שנייה‬
‫התמנה לנספח ה צבאי בארצות‪ -‬הברית ובתפקיד זה עסק בסיוע בארגון "הרכבת האווירית " של נשק ותחמושת‬
‫במהלך מלחמת יום הכיפורים ‪ .‬עם סיום תפקידו של דוד אלעזר כרמטכ "ל (‪ )1974‬מונה גור למחליפו ‪ .‬במהלך‬
‫כהונתו יצא צה "ל למבצע "יונתן " במהלכו חולצו ישראלים שמטוסם נחטף לאנטבה ‪.437‬‬
‫בשנת ‪ ,1978‬סיים גור את תפקידו והוחלף על‪ -‬ידי רפאל איתן ‪ .‬הוא הצטרף אל מפלגת העבודה וכיהן כחבר כנסת‬
‫וכשר הבריאות‪ .‬מדרכי גור נפטר ב‪-‬י"ח בתמוז תשנ "ה‪ 16 ,‬ביולי ‪ ; 1995‬על שמו נקרא מחנה בית ליד ‪.‬‬

‫רפאל (רפול) איתן (‪)2004-1929‬‬

‫"לא רק לך קשה ‪ ,‬גם לאוייב קשה ‪ .‬השאלה היא מי ישבר ראשון ‪ .‬זה שידחה את נקודת השבירה שלו הוא‬
‫המנצח"‬
‫דברים שכתב בעקבות הקרב על מנזר "סן סימון " במלחמת העצמאות ‪.‬‬

‫רפאל (רפול) איתן‪ ,‬ראש המטה הכללי האחד‪ -‬עשר‪ ,‬נולד בשנת ‪ 1929‬במושב תל‪ -‬עדשים‪ ,‬למשפחה שאביה נמנה‬
‫עם מקימי "השומר " ‪ .438‬בהיותו בן ‪ 15‬הצטרף אל הפלמ"ח ובמהלך מלחמת ה עצמאות לחם בשורות חטיבת הראל‬
‫‪ .‬באוקטובר ‪1955‬‬ ‫בגזרת ירושלים ‪ .‬אחרי המלחמה השתחרר מצה "ל אך התגייס לאחר תקופה קצרה בשנית‬
‫השתתף בפעולת התגמול במשטרת כונתילה ‪ 439‬וזכה על פעולתו בעיטור העוז‪.‬‬
‫‪ .‬ב‪ 1964-‬מונה למפקד חטיבת‬ ‫במלחמת סיני פיקד על גדוד הצנחנים שביצע את הצניחה המבצעית במיתלה‬
‫הצנחנים ובמלחמת ששת‪ -‬הימים פיקד עליה במהלך הקרבות באזור פתחת רפיח וצפון סיני ‪ .‬במהלך הלחימה הוא‬
‫נפצע קשה בראשו ועם החלמתו מונה למפקד חטיבת הב קעה‪ ,‬היה ממפתחיה של שיטת ה "מרדף" והשתתף‬
‫‪ .440‬בהמשך מונה לקצין צנחנים וחי "ר ראשי‬ ‫בעצמו בעשרות מרדפים אחרי מחבלים שחדרו לארץ משטח ירדן‬
‫(קחצ "ר) ו במהלך מלחמת יום הכיפורים פיקד על אוגדה שלחמה בחזי ת הסורית ‪.‬‬
‫לאחר המלחמה ‪ ,‬בשנת ‪ ,1974‬מונה לאלוף פיקוד הצפון ולאחר מכן לראש אגף המבצעים ‪ .‬עם סיום תפקידו של‬
‫מוטה גור כרמטכ "ל (‪ )1978‬מונה איתן למחליפו ‪ .‬איתן נודע כרמטכ "ל שהקפיד מאוד על משמעת ‪ ,‬בנוסף הוא‬
‫הקים את פרוייקט חיילי המקא "ם (מרכז קידום אוכלוסיות מיוחדות )‪ ,‬שמסייע בידי חיילים המזוהים כבעלי‬
‫קשיי הסתגלות גבוהים ל השלים את שירותם הצבאי ‪ .‬במהלך כהונתו השמיד צה " ל ביוני ‪ 1981‬את הכור ים‬
‫הגרעיניים בעירק ("מבצע אופרה " ‪ )441‬ויצא ל מלחמת שלום הגליל (‪ .)1982‬ועדת כהן שהוקמה בעקבות הטבח‬
‫במחנות הפליטים סברה ושתילה ‪ 442‬העלתה ביקורת קשה כלפי איתן אך לא ננקטו נגדו צעדים מאחר ובכל מקרה‬
‫עמד בפני סיום תפקידו‪.‬‬
‫בשנת ‪ ,1983‬סיים איתן את תפקידו והו חלף על‪ -‬ידי משה לוי ‪ .‬שנה לאחר מכן נבחר לכנסת מטעם רשימת‬
‫"התחייה‪ -‬צומת"‪ .‬עמדותיו היו ו שילוב מורכב בין ע מדות ניציות בהקשר לסכסוך היהודי‪ -‬ערבי ועמדות ליברליות‬
‫באשר ליחסי דת ומדינה ‪ .‬ב‪ 1990-‬מונה איתן לשר החקלאות ‪ .‬בבחירות ‪ 1999‬לא הצליחה מפלגתו לעבור את אחוז‬
‫החסימה ואיתן פרש מן החיים הפוליטיים ‪ .‬בשנת ‪ 2001‬החל לעבוד כמנהל בחברה הקבלנית שבנתה את הנמל‬
‫החדש באשדוד ("נמל היובל ")‪ .‬רפאל איתן טבע בים במהלך יום סוער ב‪-‬י' בכסלו תשס "ה‪ 23 ,‬בנובמבר ‪ ; 2004‬על‬
‫שמו נקרא בסיס האימונים החטיבתי (בא"ח) שפיפון של חטיבת הצנחנים ‪.‬‬

‫‪ 437‬על מבצע "יונתן"‪ ,‬ראה פרק נפרד‪ ,‬עמ' ‪.170‬‬

‫‪ 438‬על השומר‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.153‬‬
‫‪ 439‬על פעולות התגמול‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.161‬‬
‫‪440‬‬
‫על המרדפים ומלחמת הה תשה‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.166‬‬
‫‪441‬‬
‫על מבצע "אופרה"‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.172‬‬
‫‪ 442‬ראה הרחבה בעמ ' ‪.173‬‬
‫‪187‬‬
‫* גרסה שנייה‬
 ‫משה לוי (‪)2008-1936‬‬
‫" קבעתי בעבר שמדי פעם נקיים את הדיון השבועי של המטה הכללי באתר כלשהו ‪ ,‬שהוא הרקע לדיונים‬
‫ולפעילות של צה "ל‪ .‬לפני כשלושה חודשים ביקר המטכ "ל בקיבות חניתה‪ ,‬והיום אנו אורחי קריית שמונה ‪.‬‬
‫כך יתקרבו חברי הפורום למקום זה"‬
‫משה לוי‪ ,‬דברים בפתח ישיבת המטכ" ל בקריית שמונה ‪ 2 ,‬בספטמבר ‪. 1985‬‬

‫משה לוי ‪ ,‬ראש המטה הכללי השנים עשר ‪ ,‬נולד בשנת ‪ 1936‬בתל‪-‬אביב‪ .‬בשנת ‪ 1954‬התגייס לצה "ל‪ ,‬בעת מלחמת‬
‫‪ .‬בשנת ‪ 1968‬מונה למפקד חטיבת הבקעה ‪ ,‬במסגרת‬ ‫סיני היה קצין המבצעים בגדוד הצנחנים שצנח במיתלה‬
‫ואף נפצע באחד מהם ‪ .‬לאחר‬ ‫תפקיד זה השתתף ברבים מן המרדפים אחרי מחבלים שחדרו לארץ משטח ירדן‬
‫מכן‪ ,‬בשנת ‪ 1977‬התמנה למפקד פיקוד המרכז והחל מ‪ 1981 -‬שימש כסגן הרמטכ "ל וכראש אג "ם וסייע להכין את‬
‫"ל (‪ )1983‬מונה לוי למחליפו ‪ .‬בתקופת‬ ‫צה"ל למלחמת שלום הגליל ‪ .‬עם סיום תפקידו של רפאל איתן כרמטכ‬
‫כהונתו נערך צה " ל בקווים חדשים בלבנון והצטייד במערכות נשק חדישות ‪.‬‬
‫בשנת ‪ ,1983‬סיים לוי את תפקידו והוחלף על‪ -‬ידי דן שומרון ‪ .‬בשנים שלאחר מכן ביקש לוי להתמסר לעבודה‬
‫חקלאית בקיבוצו ‪ ,‬בית אלפא ‪ .‬בנוסף שימש במספר תפקידים ציבוריים כגון יו "ר הרשות למלחמה בסמים וחבר‬
‫בועדת 'שמגר' לחקירת אירועי הטבח במערת המכפלה ‪ .443‬משה לוי נפטר ב‪ -‬א' בשבט תשס "ח‪ 8 ,‬בינואר ‪; 2008‬‬
‫על‪-‬שמו נקרא בסיס מרכז ההטסה וההכשרות המיוחדות (מרהו "ם) בתל‪-‬נוף‪.‬‬

‫דן שומרון (‪)2008-1937‬‬

‫נוספת‪ .‬הפסדתי אומנם את כל ההטבות‬ ‫" במשך כל הקריירה שלי בצבא חתמתי כל שנה על הארכה‬
‫השמורות לאלה שחתמו על תקופות קבע ארוכות ‪ ,‬אך אני שלם עם עצמי ‪ ,‬כי איני רואה בצבא מקור‬
‫פרנסה‪".‬‬
‫דן שומרון‪. 1984 ,‬‬

‫דן שומרון ‪ ,‬ראש המטה הכללי השלוש ה‪ -‬עשר‪ ,‬נולד בשנת ‪ 1937‬בקיבוץ אשדות יעקב ‪ .‬בשנת ‪ 1956‬התגייס לצה "ל‬
‫ושירת בחטיבת הצנחנים ‪ ,‬במסגרת זו השתתף ב מספר פעולות תגמול ובמלחמת סיני‪ .‬שומרון השתחרר משירות ‪,‬‬
‫‪ .‬הוא שימש כ פקד מחלקה ומ פקד פלוגה בחטיבת‬ ‫אך כעבור שלוש שנים התגייס מחדש ויצא לקורס קצינים‬
‫‪444‬‬
‫פיקד על כוח סיור בחזית המצרית ‪ .‬על תפקודו במלחמה זו קיבל את‬ ‫הצנחנים ובמהלך מלחמת ששת הימים‬
‫עיטור המופת‪.‬‬
‫בצנחנים ופיקד עליו במהלך מלחמת ההתשה ‪ .‬ב‪ 1970-‬החל בלימודי תואר‬ ‫לאחר המלחמה מונה למפקד גדוד‬
‫ראשון בגיאוגרפיה באוניברסיטת תל אביב ובמקביל עבר הסבה לשריון ‪ .‬במהלך מלחמת יום הכיפורים פיקד על‬
‫חטיבת שריון סדירה שנטלה חלק פעיל בקרבות הבלימה ובצליח ה של תעלת סואץ ‪ .‬ב‪ 1974-‬הועלה לדרגת תת‪-‬‬
‫"יונתן" ‪ .445‬ב‪1978-‬‬ ‫אלוף ומונה לקצין חי "ר וצנחנים ראשי (קחצ "ר)‪ ,‬במסגרת תפקיד זה תכנן ופיקד על מבצע‬
‫הועלה לדרגת אלוף ומונה למפקד פיקוד הדרום ‪ .‬בתפקיד זה היה אחראי על השלבים הראשונים של פינוי סיני ‪,‬‬
‫(מפח "ש)‪ ,‬שהפכה בהמשך‬ ‫מצריים ‪ .446‬ב‪ 1983-‬הקים על מפקדת חילות השדה‬ ‫בהתאם להסכם השלום עם‬
‫למפקדת זרוע היבש (מז"י)‪ .‬ב‪ 1985-‬מונה לתפקיד סגן הרמטכ "ל ועם סיום תפקידו של משה לוי כרמטכ"ל (‪)1987‬‬
‫מונה שומרון למחליפו‪ .‬תקופת כהונתו עמדה בסימן פרוץ האינתיפאדה הראשונה ו מלחמת המפרץ ‪.447‬‬
‫בשנת ‪ ,1991‬סיים שומרון את תפקידו והוחלף על‪ -‬ידי אהוד ברק ‪ .‬כמה חודשים לאחר מכן מונה ל יושב ראש‬
‫‪449‬‬
‫התעשייה הצבאית ‪ 448‬וב‪ ,1996-‬לקח חלק בצוות המשא ומתן הישראלי‪ -‬פלסטיני‪ .‬לאחר מלחמת לבנון השנייה‬

‫‪443‬‬
‫הטבח במערת המכפלה טבח שביצע המחבל היהודי ברוך גולדשטיין ב‪ 25 -‬בפברואר ‪( 1994‬פורים תשנ "ד)‪ ,‬במהלכ נרצחו עשרים ותשעה‬
‫מתפללים מוסלמים‪ .‬הטבח הוביל לתגובות קשות בציבור הישראלי והפלסטיני ובעקבותיו הוקמה ועדת שמגר ‪ ,‬ועדת חקירה לבדיקת האירוע ‪.‬‬
‫‪ 444‬על מלחמת ששת הימים‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.164‬‬
‫‪ 445‬על מבצע "יונתן"‪ ,‬ראה פרק נפרד‪ ,‬עמ' ‪.170‬‬
‫‪446‬‬
‫על הסכם השלום עם מצריים‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.107‬‬
‫‪ 447‬על מלחמת המפרץ‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.111‬‬
‫‪ 448‬התעשייה הצבאית ( תע"ש) נוסדה בשנת ‪ 1933‬והיוותה את יצרן הנשק הראשון של כוחות המגן ‪ .‬עם קום המדינה הפכה לחברה ממשלתית‬
‫המהווה כיום את היצרן העיקרי של נשק ותחמושת לכוחות היבשה של צה "ל‪.‬‬
‫‪188‬‬
‫* גרסה שנייה‬
‫התבקש על‪ -‬ידי הרמטכ "ל דן חלוץ לחקור את התנהלות המטכ "ל בזמן המלחמה ‪ .‬דן שומרון נפטר ב‪ -‬כ' באדר‬
‫תשס"ח‪ 26 ,‬בפברואר ‪ ; 2008‬על שמו נקרא מרכז לאימוני יבשה (מל"י) בצאלים‪.‬‬

‫אהוד ברק (הפנייה )‬

‫כיהן כרמטכ"ל הארבעה‪ -‬עשר‪ ,‬בשנים ‪ .1995-1991‬למידע נוסף ראה לעיל‪ ,‬עמ' ‪.130‬‬

‫אמנון ליפקין‪ -‬שחק ( ‪)2012-1944‬‬

‫"בחברה אחת ‪ ,‬לא גדולה ‪ ,‬צפופה באנשים ובדעות כמו שלנו ‪ ,‬סביר ומתבקש שיתנהל ויכוח על העניינים‬
‫הגורליים ביותר לחיינו כאן‪ ...‬אבל הסגנון הופך להיות חלק מהתוכן‪ ...‬והברוטליות משקפת תרבות חברתית‬
‫ששיאה ברצח ראש‪-‬ממשלה‪ ,‬וסימניה ניכרים באלימות לכל סוגיה בחיי יום‪-‬יום‪ .‬לא לזה קם דור והחזיר עם‬
‫לארצו‪ .‬לא כך התכוונה המורשת היהודית‪ ,‬שעל תשתיתה הונחה המדינה‪.‬‬
‫אמנון ליפקין‪ -‬שחק‪ ,‬דברים באזכרה הממלכתית ליצחק רבין ‪ 1 ,‬בנובמבר ‪. 1998‬‬
‫אמנון ליפקין‪ -‬שחק ראש המטה הכללי החמישה עשר נולד בשנת ‪ 1944‬בתל‪-‬אביב‪ .‬כשהיה בן ‪ 13‬הצטרף לפנימייה‬
‫הצבאית לפיקוד בחיפה ובשנת ‪ 1972‬התגייס לחטיבת הצנחנים ‪ .‬הוא שימש כממפקד מחלקה ומפקד פלוגה בגדוד‬
‫צנחנים ובמהלך מלחמת ששת‪ -‬הימים מילא את מקומו של סגן מפקד הגדוד ‪ .‬לאחר המלחמה מונה למפקד סיירת‬
‫"דוכיפת" ופיקד עליה במהלך פעולת כראמה ‪ .450‬על תפקודו בקרב זה זכה בעיטור העוז ‪ .‬בהמשך מלחמת ההתשה‬
‫שימש כקצין האג "ם של חטיבת הצנח נים וכמפקד גדוד הנח "ל המוצנח ‪ .‬בראשית ‪ 1973‬פיקד על כח במבצע "אביב‬
‫נעורים"‪ 451‬ועל תפקודו במבצע הוענק לו עיטור העוז בפעם השנייה ‪.‬‬
‫במהלך מלחמת יום הכיפורים שימש כסגן מפקד חטיבת הצנחנים ‪ ,‬בשנת ‪ 1977‬מונה למפקד החטיבה ופיקד עליה‬
‫במהלך מבצע "ליטני" ‪ .452‬במלחמת שלום הגליל פיקד על אוגדה ‪ .‬בשנת ‪ 1983‬מונה לאלוף פיקוד המרכז ‪ ,‬בשנת‬
‫‪ 1986‬לראש אמ "ן ובשנת ‪ 1991‬לסגן הרמטכ "ל ולראש אג "ם‪ ,‬בתפקיד זה היה מפקד מבצע שלמה ‪ ,‬במסגרתו‬
‫הועלו לארץ כ ארבעה עשר אלף מיהודי אתיופיה ‪ .‬עם סיום תפקידו של אהוד ברק כרמטכ "ל (‪ )1995‬מונה ליפקין‪-‬‬
‫שחק למחליפו‪ .‬בתקופת כהונתו נסוג צה " ל מאזורים שונים ביהודה שומרון ועזה בהתאם להסכמי אוסלו והחל‬
‫שיתוף הפעולה עם כוחות הרשות הפלסטינית ‪.‬‬
‫בשנת ‪ ,1998‬סיים ליפקין‪-‬שחק את תפקידו והוחלף על‪ -‬ידי שאול מופז ‪ .‬לאחר פרישתו פנה ליפקין‪ -‬שחק לפעילות‬
‫פוליטית‪ ,‬היה בין מקימיה של מפלגת המרכז ‪ 453‬וכיהן כשר התיירות ושר התחבורה ‪ .‬אמנון ליפקין‪ -‬שחק נפטר ב‪-‬י'‬
‫בטבת תשע"ב‪ 19 ,‬בדצמבר ‪.2012‬‬

‫שאול מופז (נולד ‪)1948 :‬‬

‫" אני חושב שיש בי הרבה מאבא שלי ‪ .‬ההתמדה‪ ,‬האיפוק‪ .‬קצת סגפנות ‪ .‬אבא היה מאוד חזק באופי שלו ‪,‬‬
‫אבל שתקן גדול ‪ .‬היה מדבר מעט מאוד ‪ .‬הוא גם נתן לי את העניין הזה של משמעת עצמית ועבודה קשה ‪.‬‬
‫אבל הצבא השלים את זה ‪ .‬מה זה להיות חיילי ? איפוק‪ ,‬משמעת עצמית‪ ,‬אחריות‪ .‬לעשות כל דבר הכי נכון‬
‫והכי מדויק כיוון שמוטלת עליך אחריות‪ .‬כיוון שאתה יודע שלהחלטות שלך יש משמעות"‬
‫שאול מופז ‪" ,‬אשנה סדרי עולם"‪ 1 ,‬בינואר ‪. 2010‬‬
‫שאול מופז‪ ,‬ראש המטה הכללי השש ה‪ -‬עשר‪ ,‬נולד בשנת ‪ 1948‬באיספהאן‪ ,‬באיראן‪ ,‬תחת השם שחרם מופזזקר ‪.‬‬
‫‪ ,‬גדל באילת ואת לימודיו התיכוניים עשה בבית‪ -‬הספר החקלאי‬ ‫כשהיה מופז בן תשע עלה עם משפחתו לארץ‬
‫כמפקד מחלקה‪ ,‬מפקד פלוגה ומפקד הסיירת ‪.‬‬ ‫בנהלל‪ .‬בשנת ‪ 1966‬הת גייס לצה "ל ושירת בחטיבת הצנחנים‬

‫‪ 449‬על מלחמת לבנון השנייה‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.176‬‬

‫‪ 450‬על פעולת כראמה‪ ,‬ראה עמ ' ‪.166‬‬
‫‪451‬‬
‫ראה הערה ‪.320‬‬
‫‪ 452‬על מבצע ליטני‪ ,‬ראה פרק נפרד‪ ,‬עמ' ‪.171‬‬
‫‪ 453‬מפלגת המרכז מפלגת מרכ ז פוליטי שהוקמה לקראת הבחירות בשנת ‪ 1999‬על‪-‬ידי אמנון ליפקין‪ -‬שחק‪ ,‬יצחק מרדכי ‪ ,‬דן מרידור ‪ ,‬דליה רבין‬
‫פילוסוף ועוד‪ .‬במהלך כהונתה החלה המפלגה להפרק ובבחירות ‪ 2003‬לא עברה את אחוז החסימה והתפרקה ‪.‬‬
‫‪189‬‬
‫* גרסה שנייה‬
‫במסגרת זו השתתף במלחמת ששת‪ -‬הימים‪ ,‬במלחמת ההתשה ובמלחמת יום הכיפורים ‪ .‬ב‪ 1975-‬מונה לסגן מפקד‬
‫‪ .454‬במהלך מלחמת ששת הימים פיקד על עוצבת‬ ‫סיירת מטכ "ל ושימש כסגנו של יוני נתניהו בעת מבצע יונתן‬
‫חירם ובשנת ‪ 1984‬מונה למפקד בית הספר לקצינים (בה"ד ‪ .)1‬ב‪ 1986-‬מונה למפקד חטיבת הצנחנים ופיקד עליה‬
‫במהלך מספר מבצעים וב‪ 1988 -‬מונה למפקד אוגדה‪.‬‬
‫ב‪ 1994-‬מונה למפקד פיקוד הדרום ולאחר מספר תפקידים נוספים במטה הכללי ‪ ,‬עם סיום תפקידו של אמנון‬
‫ליפקין‪-‬שחק כרמטכ"ל (‪ )1998‬מונה מופז למחליפו‪ .‬בעת כהונתו נסוג צה "ל מלבנון (‪ )2000‬ופרצו אירועי גיאות‬
‫ושפל (האינתיפאדה השנייה ) שבסופם החל צה "ל במבצע חומת מגן במהלכו השתלט צה "ל באופן זמני עם הערים‬
‫הפלסטיניות ביהודה ושומרון ופעל למיגור תשתיות הטרור ‪ .455‬במקביל עמדה תקופת כהונתו בסימן ביטול חיל‬
‫‪456‬‬
‫" רוח צה "ל" שהוגדר כ ‪-‬‬ ‫ופתיחת תפקידים רבים בפניהן ‪ .‬במהלך תקופה זו גם אושר מסמך‬ ‫הנשים (ח"ן)‬
‫"תעודת הזהות הערכית של צה"ל‪ ,‬אשר ראוי שתעמוד ביסוד הפעולות של כל חייל וחיילת"‪.‬‬
‫בשנת ‪ ,2002‬סיים מופז את תפקידו והוחלף על‪ -‬ידי משה יעלון ‪ .‬חודשים ספורים לאחר מכן ‪ ,‬מונה לשר הביטחון‬
‫והמשיך במאבק לסיכול הטרור ‪ .‬במהלך כהונתו פעל לבניית גדר הביטחון ביהודה ושומרון ולביצוע תכנית‬
‫ההתנתקות ‪ .457‬בשנת ‪ ,2005‬הצטרף מופז יחד עם אריאל שרון למפלגת "קדימה " וכיהן בממשלת אולמרט כסגן‬
‫ראש הממשלה וכשר התחבורה ‪ .‬בשנת ‪ 2012‬הפל לראש המפלגה‪.‬‬

‫משה (בוגי) יעלון (נולד ‪)1950 :‬‬

‫"תשאלו תמיד שאלות ‪ .‬יש בצה "ל חופש מחשבה וחובה של ביקורת ‪ ...‬הדיונים אצלי לא מתנהלים על פי‬
‫סדר הדרגות ‪ ,‬כי השכל לא נמצא רק למעלה‪ .‬אני לא יודע יותר טוב ממח"ט שומרון (שכם) מה קורה אצלו‪.‬‬
‫אני צריך להקשיב לו"‬
‫משה (בוגי) יעלון ‪" ,‬קודם כל הגשמה"‪ 4 ,‬באוקטובר ‪. 2003‬‬
‫משה (בוגי) יעלון‪ ,‬ראש המטה הכללי השבע ה‪ -‬עשר‪ ,‬נולד בשנת ‪ 1950‬בקריית חיים ‪ ,‬תחת השם משה סמולנסקי ‪.‬‬
‫‪458‬‬
‫וב‪ 1968-‬התגייס יחד עם חבריו לגרעין לשירות צבאי‬ ‫כבר מגיל צעיר היה פעיל בתנועת הנוער העובד והלומד‬
‫במסגרת מסלול הנח "ל‪ .‬בשנת ‪ 1971‬סיים את שירותו הצבאי בגדוד הנח "ל המוצנח כמפקד כיתה ‪ .‬ב‪ ,1973-‬בעת‬
‫מלחמת יום הכיפורים ‪ ,‬נקרא לשיר ות מילואים וחזר לשירות כאיש קבע ‪ ,‬הוכשר כקצין ושירת כ‪ -‬מפקד מחלקנ‬
‫‪ .459‬בשנים הבאות‬ ‫ומפקד פלוגה בגדוד‪ .‬ב‪ 1978-‬מונה למפקד סיירת צנחנים ופיקד עליה בעת מבצע ליטאני‬
‫ובמהלך מלחמת שלום הגליל שימש במגוון תפקידי פיקוד ביחידות מי וחדות‪ .‬לאחר המלחמה מונה למפקד גדוד‬
‫בצנחנים ונפצע במהלך מרדף אחרי מחבלים בלבנון ‪ .‬ב‪ 1987-‬מונה למפקד סיירת מטכ "ל וב‪ 1990 -‬מונה למפקד‬
‫חטיבת הצנחנים ‪ .‬לאחר מספר תפקידים כמפקד אוגדה מונה ב‪ 1995 -‬לראש אגף המודיעין (אמ "ן) ולאחר מכן ‪ ,‬ב‪-‬‬
‫‪ 1998‬למפקד פיקוד המרכז‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2000‬מונה לסגן הרמטכ "ל ועם סיום תפקידו של שאול מופז כרמטכ"ל (‪ )2002‬מונה מופז למחליפו‪ .‬בעת‬
‫כהונתו נחלשו אירועי גיאות ושפל (האינתיפאדה השנייה ) ‪ ,460‬הסלימו האירועים באזור חבל עזה והחלה ההערכות‬
‫‪ ,‬הוקם באותה העת אגף‬ ‫לביצוע תכנית ההתנתקות (‪ .)2005‬על‪ -‬מנת לספק מענה להתפתחויות הטכנולוגיות‬
‫התקשוב‪ .‬במקביל עמדה תקופת כהונתו בסימן הטמעת ערכי רוח צה "ל וכתיבת תפיסת "יעוד ויחוד " העוסקת‬
‫בחיזוק הזהות הישראלית‪ -‬יהודית בקרב מפקדי צה "ל‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2005‬סיים יעלון את תפקידו והוחלף על‪ -‬ידי דן חלוץ ‪ .‬בשנת ‪ 2009‬נבחר לכנסת מטעם מפלגת ה "ליכוד"‬
‫ונכון לינואר ‪ 2013‬הוא מכהן כמשנה לראש‪ -‬הממשלה וכשר לעניינים אסטרטגים ‪.‬‬

‫‪ 454‬על מבצע "יונתן"‪ ,‬ראה פרק נפרד‪ ,‬עמ' ‪.170‬‬

‫‪ 455‬על מבצע "חומת מגן"‪ ,‬ראה עמ' ‪.175‬‬
‫‪ 456‬ראה הערה ‪.270‬‬
‫‪ 457‬על תכנית ההתנתקות ‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.X‬‬
‫‪458‬‬
‫ראה הערה ‪.284‬‬
‫‪459‬‬
‫על מבצע ליטאני‪ ,‬ראה פרק נפרד עמ ' ‪.171‬‬
‫‪ 460‬על אירועי "גאות ושפל" ראה פרק נפרד‪ ,‬עמ' ‪.175‬‬
‫‪190‬‬
‫* גרסה שנייה‬
 ‫דן חלוץ (נולד ‪)1948 :‬‬
‫"עבורי‪ ,‬המילה 'אחריות' היא בעלת משמעות גדולה ‪ :‬היא חזות הכל ‪ ,‬מ‪-‬א' ועד ת '‪ .‬מאמון ועד תחקיר ‪.‬‬
‫‪ ,‬ולהניח על שולחנך את‬ ‫תפיסת האחריות שלי היא זו שהובילה אותי להישאר בתפקידי עד לעת הזו‬
‫המכתב הזה היום"‬
‫דן חלוץ‪ ,‬מכתב התפטרות מתפקיד הרמטכ "ל‪ 17 ,‬בינואר ‪. 2007‬‬
‫דן חלוץ‪ ,‬ראש המטה הכללי השמונה‪ -‬עשר‪ ,‬נולד בשנת ‪ 1948‬בתל‪-‬אביב וגדל במושב חגור ‪ .‬ב‪ 1966-‬התגייס לקורס‬
‫והסורית ובשנת‬ ‫טיס והוכשר כטייס קרב בטייסת הפאנטומים ‪ .‬במהלך מלחמת ההתשה לחם בחזית המצרית‬
‫‪ 1973‬השתחרר מהצבא ‪ .‬במהלך מלחמת יום הכיפורים נקרא לשירות מילואים ולאחריו המשיך בשירות קבע עד‬
‫שהשתחרר שוב בשנת ‪ .1978‬במהלך מלחמת שלום הגליל ‪ ,‬נקרא שוב לשירות מילואים וגם לאחריו המשיך‬
‫בשירות קבע‪ .‬ב‪ 1984-‬מונה למפקד טייסת ‪ 107‬וב‪ 1986-‬מונה לראש היחי דה המבצעית בפרוייקט הלביא ‪ ,‬במהלכו‬
‫ביקש צה "ל לייצר מטוס קרב מתוצרת ישראלית ‪ .461‬לאחר ביטול הפרוייקט ‪ ,‬מונה לראש מחלקת אמצעי לחימה‬
‫ובהמשך גם למפקד בסיס חצור ‪.‬‬
‫‪ .‬במסגרת‬ ‫בשנת ‪ 1999‬מונה לראש אגף המבצעים (אמ"ץ) במטכ "ל ושנה לאחר מכן מונה למפקד חיל האוויר‬
‫תפקיד זה הוטמעו מטוסי ה‪ ,F16i -‬הורחב השימוש בכלי טיס בלתי מאויישים (כטב"ם) וחוזק הקשר עם כוחות‬
‫היבשה‪ .‬בשנת ‪ 2004‬מונה לסגן הרמטכ "ל ועם סיום תפקידו של משה יעלון כרמטכ"ל (‪ )2005‬מונה חלוץ למחליפו‪.‬‬
‫חלוץ היה לרמטכ"ל הראשון שצמח ב חיל האוויר ‪ .‬במהלך כהונתו בי קש לחזק את חיל האוויר ואת המערכים‬
‫‪ .‬תקופת כהונתו עומדת‬ ‫הארטילרים והטכנולוגים במטרה לתת מענה לאתגרים האסטרטגים של מדינת ישראל‬
‫‪462‬‬
‫‪.2006‬‬ ‫לקראת סופה ‪ ,‬בקיץ‬ ‫בסימן תכנית ההתנתקות שבוצעה עם ראשיתה ומלחמת לבנון השנייה שפרצה‬
‫המלחמה עוררה ביקורת על התנהלותו של צה "ל ויצר ה מחאה ציבורית ‪ ,‬בעקבותיה הורה חלוץ על הקמה של‬
‫מספר ועדות צבאיות לבדיקת המלחמה ‪ .‬בינואר ‪ ,2007‬לאחר סיום שלב התחקירים הצבאיים ‪ ,‬הודיע חלוץ על‬
‫התפטרותו‪.‬‬
‫לאחר התפטרותו פתח בקריירה עסקית וכיהן כמנכ "ל יבואנית רכב‪ .‬בשנת ‪ 2010‬הצטרף למפלגת "קדימה"‪.‬‬

‫גבי אשכנזי (נולד ‪)1954 :‬‬

‫"האתגר הגדול שלכם הוא לצאת לכל מבצע כאילו זו הפעם הראשונה שלכם ‪ ,‬כמו שחקן כדורסל שעולה‬
‫‪ ...‬כחיילים אתם הקובעים ‪ .‬שתיים‪-‬שלוש דקות אחרי‬ ‫דרוך גם למשחק הארבעים שלו באותה עונה‬
‫היתקלות אמנם מגיעים גם הקודקודים ‪ ,‬אבל בדרך כלל בשלב הזה נותרים רק התחקירים ‪ .‬תקפידו על‬
‫המקצועיות‪ .‬אם לא תעשו לעצמכם הנחות‪ ,‬לא יהיו אנחות"‬
‫גבי אשכנזי‪ ,‬שיחה עם לוחמי צנחנים ‪ 28 ,‬בינואר ‪. 2004‬‬
‫גבי אשכנזי ‪ ,‬ראש המטה הכללי התשע ה‪ -‬עשר‪ ,‬נולד בשנת ‪ 1954‬במושב חגור ‪ .‬כשהיה בן ארבע‪ -‬עשרה הצטרף‬
‫לפנימייה הצבאית לפיקוד בתל‪ -‬אביב וב‪ 1972 -‬התגייס לחטיבת גולני‪ .‬במהלך מלחמת יום הכיפורים היה צוער‬
‫בבה"ד ‪ ,1‬ולחם במסגרת חטיבת בית הספר לקצינים בחזית המצרית ‪ .‬הוא שימש כ‪ -‬מ פקד מחלקה‪ ,‬מפקד פלוגה‬
‫וסגן מפקד ג דוד בחטיבת גולני ובמסגרת זו השתתף בשנת ‪ 1976‬במבצע יונתן ובשנת ‪ 1978‬במבצע ליטני ‪ .463‬בשנת‬
‫‪ 1978‬השתחרר מן השירות הצבא י‪ ,‬אך בשנת ‪ 1980‬חזר לשירות קבע כמפקד גדוד בחטיבת גולני ‪ .‬במהלך מלחמת‬
‫‪ .‬ב‪ 1987-‬מונה למפקד חטיבת גולני‬ ‫שלום הגליל כיהן כסגן מפקד החטיבה ופיקד בין היתר על הקרב בבופור‬
‫ופיקד עליה במהלך האינתיפאדה הראשונה ‪ 464‬ובשנת ‪ 1992‬מונה למפקד יחידת הקישור לדרום לבנון (יק"ל)‪.‬‬
‫ב‪ 1996-‬מונה לעוזר ראש אג "ם וקיבל דרגת אלוף ‪ ,‬ב‪ 1998-‬מונה למפקד פיקוד הצפון והוביל בין השאר את‬
‫הנסיגה של צה "ל מלבנון ואת היערכותו מחדש בגזרה ‪ .‬בשנת ‪ 2002‬מונה לסגן הרמטכ "ל עד לשחרורו בשנת ‪.2005‬‬

‫‪ 461‬פרוייקט הלביא פרוייקט ישראלי לייצור מטוס קרב רב‪ -‬משימתי מודרני וזול ‪ .‬הלביא הוטס לראשונה בדצמבר ‪ 1986‬בהצלחה‪ ,‬אך פחות‬
‫משנה לאחרמכן הוקפא הפרוייקט בשל עלויותיו הגבוהות ‪.‬‬
‫‪462‬‬
‫על תכנית ההתנתקות ‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪ .108‬על מלחמת לבנון השנייה ‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.176‬‬
‫‪463‬‬
‫על מבצע "יונתן"‪ ,‬ראה פרק נפרד‪ ,‬עמ' ‪ .170‬על מבצע ליטני‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.171‬‬
‫‪ 464‬על האינתיפאדה הראשונה ‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.174‬‬
‫‪191‬‬
‫* גרסה שנייה‬
‫דן חלוץ כרמטכ"ל (‪ )2007‬מונה אשכנזי‬ ‫לאחר השחרור מונה למנכ "ל משרד הביטחון ועם סיום תפקידו של‬
‫למחליפו‪.‬‬
‫‪ .‬לאור ירי‬ ‫תקופת כהונתו עמדה בסימן בניינו המחודש של כח היבשה והפקת לקחי מלחמת לבנון השנייה‬
‫הרקטות מרצועת עזה יצא צה "ל בסוף ‪ 2008‬למבצע עופרת יצוקה ‪ .‬בשנת ‪ 2011‬סיים אשכנזי את תפקידו והוחלף‬
‫על‪-‬ידי בני גנץ‪ .‬נכון ליוני ‪ 2012‬הוא מכהן כ יושב ראש חברת "שמן " לקידוחי נפט וכיושב ראש קרן רש "י‪.‬‬

‫בנימין (בני) גנץ (נולד ‪)1959 :‬‬

‫" בכל מקום בו נשכיל להכיל בתוכנו ‪ ,‬על אף חילוקי הדעות וההשקפות ‪ ,‬קבוצות רבות יותר ‪ ,‬לכבד את‬
‫אמונתו והשקפתו של כל אחד ‪ ,‬ומבלי לשנות את אמונת היחיד או להשפיע עליה וכל זאת מבלי לפגוע‬
‫בתפקוד המבצעי של המסגרת ובצביון הממלכתי של צה "ל‪ ,‬תוך שמירה על שוויון בין כולם ‪ ,‬נייצר אחדות‬
‫שורות שתתמוך אחדות מטרה ועמידה בייעודו המבצעי הראשי של צה"ל – הגנה על מדינת ישראל"‬
‫בני גנץ‪ ,‬סיכום הרמטכ"ל לסוגיית השירות המשותף ‪ 19 ,‬בינואר ‪. 2012‬‬
‫בנימין (בני) גנץ‪ ,‬ראש המטה הכללי העשרים ‪ ,‬נולד בשנת ‪ 1959‬במושב כפר אחים והתחנך בפנימיית הכפר הירוק ‪.‬‬
‫ב‪ 1977-‬התגייס לגדוד הנח "ל המוצנח ושימש כמ פקד מחלקה וסגן מפקד פלוגה בגדוד‪ .‬בשנת ‪ 1980‬השתתף גנץ‬
‫(הכומתות הירוקות ) וכששב לארץ הו צב בתפקיד מטה‬ ‫בהשתלמות מיוחדת של חיל הנחתים האמריקני‬
‫במקחצ"ר‪ .‬עם פרוץ מלחמת שלום הג ליל מונה לתפקיד מ פקד פלוגה בחטיבת הצנחנים ובשנת ‪ 1987‬מונה למפקד‬
‫גדוד בחטיבה‪ .‬בין השנים ‪ 1999-1989‬מילא שורת תפקידים מרכזיים בליבה המבצעית של צה "ל‪ :‬ביניהם מפקד‬
‫יחידת "שלדג"‪ ,‬מפקד חטיבת הצנחנים ‪ ,‬מפקד חטיבת יהודה ומפ קד אוגדת מילואים בפיקוד הצפון ‪ .‬ב‪ 1999-‬מונה‬
‫למפקדה האחרון של יחידת הקישור לדרום לבנון (היק "ל) לאחר נפילתו של תא "ל ארז גרשטיין ‪ ,‬ושירת בתפקיד‬
‫עד לסגירתה עם הנסיגה מלבנון ‪ .‬בהמשך פיקד על אוגדת איו "ש והוביל את התמודדותה עם ראשית אירועי‬
‫"גאות ושפל "‪ .‬ב‪ 2001-‬מונה ל מפקד הגיס הצפוני ובהמשך למפקד פיקוד הצפון ‪ .‬ב‪ 2005‬מונה למפקד זרוע היבשה‬
‫וב‪ 2007-‬לנספח ההגנה של צה "ל בארצות הברית ‪ .‬ב‪ 2009-‬מונה לסגנו של הרמטכ "ל גבי אשכנזי ו עם סיום תפקידו‬
‫של גבי אשכנזי כרמטכ"ל (‪ )2011‬מונה גנץ למחליפו‪.‬‬
‫בפברואר ‪ 2015‬סיים את כהונתו והשתחרר מצה "ל‪.‬‬

‫גדי אייזנקוט‬
‫"ייחודו של צה "ל באיכות אנשיו ‪ ,‬אנו אחראים לדאוג לנושאים בנטל ‪ ,‬לטיפוחם‪ ,‬להעצמתם ולשמירה על כבוד‬
‫‪ .‬אמון הציבור הוא תנאי הכרחי‬ ‫האדם‪ .‬צבא ההגנה לישראל הוא צבאו של העם וממנו הוא שואב את כוחו‬
‫לעוצמתנו"‪.‬‬
‫(הרמטכ"ל‪ ,‬מתוך נאום כניסתו לתפקיד)‬

‫גדי איזנקוט‪ ,‬ראש המטה הכללי העשרים ואחת ‪ ,‬נולד בשנת ‪ 1960‬בטבריה‪ .‬בשנת ‪ 1978‬התגייס לחטיבת גולני שם‬
‫שובץ לגדוד ‪ .51‬בזמן מלחמת שלום הגליל תפקד כמ "פ בקרב על כיבוש עין א‪ -‬תינה‪ .‬שנה לאחר מכן השתחרר‬
‫מצה"ל וכעבור שלושה חודשים חזר כמ "פ בהכשרת קצונה בבה "ד ‪ .1‬בשנת ‪ 1988‬מונה למג "ד ‪ 13‬בחטיבה וכעבור‬
‫‪:‬‬ ‫שנתיים מונה לתפקיד סמח "ט גולני ‪ .‬לאחר מכן הועלה לדרגת אלוף משנה וביצע שורה של תפקידים בניהם‬
‫מפקד חטיבת (מילואים) כרמלי‪ ,‬מפקד חטיבת אפרים ומפקד חטיבת גולני ‪ .‬בשנת ‪ 1999‬מונה למזכיר הצבאי של‬
‫ראש הממשלה ב ‪ 2003‬מונה למפקד אוגדת איו "ש‪ .‬לאחר שנתיים הועלה לדרגת אלוף ומונה לראש אגף המבצעים‬
‫"ל על‬ ‫במטכ"ל‪ .‬ב ‪ 2006‬מונה לאלוף פיקוד הצפון ‪ .‬איזנקוט היה אמון על עבודת מטה שבעקבותיה הוחלט בצה‬
‫הקמת מפקדת העומק ‪ .‬בין ינואר ‪ 2013‬לדצמבר ‪ 2014‬כיהן כסגן הרמטכ "ל‪.‬‬

‫‪192‬‬
‫* גרסה שנייה‬
‫בפברואר ‪ 2015‬החל לכהן כרמטכ "ל‪ .‬עם כניסתו לתפקיד החל לפעול לקידום צעדים לחיזוק זרוע יבשה וביניהם‬
‫תגבור אימוני כוחות החי "ר והשריון‪ ,‬צמצום היקף כוחות המילואים מחד ותגבור כמות האימונים מאידך ‪.‬‬
‫ביוני החליט להקים את זרוע הסייבר ‪.‬‬

‫‪193‬‬
‫* גרסה שנייה‬