‫ג­‬‫‪/‬ד‬

‫‪/‬‬
‫אינג מ‪ .‬גולומב‬
‫‪ -‬יד ‪o‬ינגלת‪:‬ס‪p‬י‬ ‫‪VTVIN‬‬

‫‪ к>рЬ‬מ ת ו ך תספר‪:‬‬

‫ת כ נ ו נ ם וייצורם‬

‫חלק א‬

‫בעריפת ר‪ .‬נדב‬

‫תומלץ ע״י משדד מחינוך ווזתדבות פספד לימוד לגתי ספר ג\כניים‬

‫ת ו צ א ת אודכ‪< 1‬שראל‬

‫‪ -‬המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי‪ ,‬במשרד התמ״ת ‪ ,‬כל הזכויות שמורות ©‬ ‫‪ rJOT‬נ ו‬ ‫בהוצאת‬
 ‫יסוא<‬

‫אינג׳ מ‪.‬גולומב‬
‫אורכי ‪ -‬יד ס י נ ג ל ו ב ס ק י‬

‫ל ק ט מ ת ו ך תספר‪:‬‬

‫פרקי מכשירים‬
‫ת כ נ ו נ ם וייצורם‬

‫חלקא‬

‫בעריפת ר‪ .‬נדב‬

‫הומלץ ע״י משרד תחינוך והתרבות כספר לימוד לבתי ספר טפניים‬

‫ת ו צ א ת אורכ\ <שראל‬

‫‪ -‬המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי‪ ,‬במשרד התמ״ת‪ ,‬כל הזכויות שמורות ©‬ ‫‪®ГКО‬‬ ‫‪:‬את‬
‫לקש זה הודפס עבור הלומד<ס במגמת מכשירנות תעש<ת<ת‬
‫במסגרת משרד העבודה והרווחה‪,‬‬
‫באדיבותו של המחבר וברשות ההוצאה‬

‫כל הזכיות שמורות להוצאת אורט <שראל‬

‫מהדורה ראשונה ‪196$ -‬‬

‫®‬ ‫הוצאת הלקט ‪-‬ג‪9‬מנ ‪ -‬מ א י •‬

‫‪ -‬המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי‪ ,‬במשרד התמ״ת‪ ,‬כלי הזכויות שמורות ‪О‬‬ ‫^•‪4‬‬
 ‫ת ו כ ן של ה ל ק ט‬
‫עמוד‬

‫‪69‬‬ ‫חומרים‬ ‫חוזק‬ ‫בתורת‬ ‫וטבלאות‬ ‫נוסחאות‬ ‫פרק ‪:8‬‬

‫מכשירים‬ ‫בייצור‬ ‫שימושיימ‬ ‫חומרים‬ ‫פרק ‪;9‬‬

‫‪78‬‬ ‫תכונות כלליות של מתכות‬ ‫‪9.1‬‬
‫‪80‬‬ ‫מבנה המתכות וםנםנותיהן‬ ‫‪9.2‬‬
‫‪87‬‬ ‫פלדות לבניית מכשירים‬ ‫‪9.3‬‬
‫‪90‬‬ ‫‪ . 1‬טיפול טרמי בפלדות‬
‫‪94‬‬ ‫‪ .2‬בדיקת קשיות החומרים‬
‫‪94‬‬ ‫‪ . 3‬פלדות מיוחדות‬
‫‪95‬‬ ‫מתכות אל‪-‬ברזליות‬ ‫‪9.4‬‬
‫‪97‬‬ ‫חומרים פלאסטיים‬ ‫‪9.5‬‬
‫‪103‬‬ ‫הננת פרקי מכשירים מפני איכול )ציפוי(‬ ‫‪9.6‬‬
‫‪109‬‬ ‫שאלות לחזרה‬ ‫‪9.7‬‬
‫•‬

‫‪146‬‬ ‫מכשירים‬ ‫לפרקי‬ ‫מבוא‬ ‫פרק ‪:13‬‬

‫חיבורים קבועים‬
‫‪148‬‬ ‫‪ 14.1‬סימרור ע״י מסמרות‬
‫‪155‬‬ ‫‪ 14.2‬סימרור ישיר‬
‫‪156‬‬ ‫‪ 14.3‬חיבור פחים עייי בליטות‬
‫‪158‬‬ ‫‪ 14.4‬חיבור חלקים ע״י עירנול‪ ,‬מעיכה ונילנול‬
‫‪159‬‬ ‫‪ 14.5‬ריתוך‬
‫‪162‬‬ ‫‪ 14.6‬ריתוך נקודתי‬
‫‪169‬‬ ‫‪ 14.7‬הלחמה‬
‫‪173‬‬ ‫‪ 14.8‬חיבורים בעזרת דבק‬
‫‪174‬‬ ‫‪ 14.9‬חיבורים בעזרת מרק‬
‫‪175‬‬ ‫‪ 14.10‬חיבורים בשעת יציקה‬
‫‪176‬‬ ‫‪ 14.11‬שאלות לחזרה‬

‫‪ -‬המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי‪ ,‬במשרד התמ״ת‪ ,‬בל הזכויות שמורות ©‬

‫עמוד‬
‫מתפרקים‬ ‫חיבורים‬ ‫פרק ‪:15‬‬
‫‪177‬‬ ‫‪ 15.1‬חיבורי כבישה‬
‫‪180‬‬ ‫‪ 15.2‬חיבורים ע ייי פינים‬
‫‪185‬‬ ‫‪ 15.3‬חיבורים בעזרת יתדות ושגבלים‬
‫‪191‬‬ ‫‪ 15.4‬חיבורים בעזרת מצולעים‬
‫‪192‬‬ ‫‪ 15.5‬חיבורים כ ידו ניים‬
‫‪193‬‬ ‫‪ 15.6‬שאלות לחזרה‬

‫בורגיים‬ ‫חיבורים‬
‫‪194‬‬ ‫‪ 16.1‬מבוא והגדרות‬
‫‪198‬‬ ‫‪ 16.2‬תבריגי הידוק‬
‫‪207‬‬ ‫‪ 16.3‬תבריגי הנעה‬
‫‪208‬‬ ‫‪16.4‬‬ ‫גות‬
‫‪16.5‬‬ ‫‪212‬‬ ‫החיבורים העקיפים בהברגות‬ ‫חלקי‬
‫‪16.6‬‬ ‫‪220‬‬ ‫להבטחת חיבורים בורגיים‬ ‫אמצעים‬
‫‪16.7‬‬ ‫‪224‬‬ ‫לייצור חלקי חיבור בורגי‬ ‫חומרים‬
‫‪16.8‬‬ ‫‪224‬‬ ‫לתיכנון חיבורים בורגיים‬ ‫הוראות‬
‫‪16.9‬‬ ‫‪226‬‬ ‫של חיבורים בורגיים‬ ‫חישובים‬
‫‪23г‬‬ ‫‪16.10‬‬ ‫וגמה‬
‫‪16.11‬‬ ‫‪233‬‬ ‫לחזרה‬ ‫שאלות‬

‫אלאסטיים‬ ‫חיבורים‬
‫‪235‬‬ ‫‪ 17.1‬מבוא‬
‫‪238‬‬ ‫‪ 17.2‬קפיצי לחיצה בו רגיים‬
‫‪245‬‬ ‫‪ 17.3‬קפיצי משיכה בורגיימ‬
‫‪249‬‬ ‫‪ 17.4‬קפיצי פיתול בורגיימ‬
‫‪ 17.5‬קפיצים שטוחים‬
‫‪257‬‬ ‫‪ 17.6‬קפיצים לולייניים‬
‫‪262‬‬ ‫‪ 17.7‬קפיצימ טרמיים דו‪-‬מתכתיים‬

‫‪ -‬המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי‪ ,‬במשרד התמ״ת‪ ,‬כל הזכויות שמורות ©‬ ‫^‬ ‫בהוצאת‬
‫עמוד‬
‫‪263‬‬ ‫‪ 17.8‬מנחתים‬
‫‪264‬‬ ‫‪ 17.9‬שאלות לחזרה‬

‫‪265‬‬ ‫פרק ‪ 17‬אי ‪ :‬צינורות ואבתריהם‬

‫‪265‬‬ ‫‪ 17.1‬א׳ צינורות‬
‫‪267‬‬ ‫‪ 1 7 . 2‬א ׳ אמצעי חיבור של צינורות‬
‫‪271‬‬ ‫‪ 17.3‬א׳ אב מרים לרשתות של נתלים ונזים‬

‫^‪ - Ч•^ ^^С‬המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי‪ ,‬במשרד התמ״ת‪ ,‬כל הזכויות שמורות ©‬ ‫בהוצאת‬
‫־ המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי‪ ,‬במשרד התמ״ת ‪ ,‬כל הזכויות שמורות ©‬ ‫בהוצאת‬
 ‫‪8‬‬ ‫פ ר ק‬

‫עסחאות וטבלאות בתורת חוזק חומרים‬

‫בסיכום הפרקים הדנים בתורת חחק חומרים אנו מביאים ‪ 9‬טבלאות‬
‫המכילות נתונים על תכונות חומרים שימושיים בבניית מכונות ובמכשירנות‬
‫צויינו השיטות לבחירת מאמצים מותרים לגבי חומרים שונים‪.‬‬ ‫כמו‪-‬כן‪,‬‬
‫בטבלה מסי ‪ 9‬ריכזע את הנוסחאות החשובות ביותר‪ ,‬הדרושות‬
‫לביצוע רוב החישובים בבניית מכונות ומכשירים‪.‬‬
‫בטבלה מסי ‪ 8‬ניתן תיאור םכימאטי של סוגי העומסים ומובאות‬
‫דוגמאות לשימוש בנוסחאות המתאימות­‬

‫טבלה מם׳ ‪. 1‬‬

‫‪/‬‬ ‫ל‬ ‫גבולי‬ ‫חוזק‬

‫חוזק בבולי‬ ‫חוזק גבולי‬

‫ה ח ו מ ר‬ ‫ש ם‬
‫בלחיצה‬ ‫במשיכה‬

‫‪ .1‬ח ו מ ר י מ ב ר ז ל י י ם‬
‫‪14 - 30‬‬ ‫יצקה ברזל‬
‫‪55‬‬ ‫יצקה פלדה‬
‫‪32 - 47‬‬ ‫פ ל ד ו ח ד ל ו ח פחמן‬
‫‪52 - 90‬‬ ‫פלדוח פחמניומ מעולוח‬
‫ע ד ‪100‬‬ ‫פלדוח םסונסגות‬
‫ע ד ‪130‬‬ ‫פלדוח מיוחדוח‬

‫‪ .11‬מ ה כ ו ח א ל ‪ -‬ב ר ז ל י ו ח‬
‫‪9-10‬‬ ‫חמרן דך‬
‫‪16 - 18‬‬ ‫חמרן קשה‬
‫‪38 - 50‬‬ ‫דוראלוםיניום‬
‫‪1 - 5‬‬ ‫עופרח‬
‫‪15-20‬‬ ‫נחושה יצוקה‬
‫‪ 48‬־־ ‪37‬‬ ‫נחושה משוכה בקור‬
‫‪30 - 50‬‬ ‫פליז‬
‫‪300‬‬ ‫וולפראמ‬
‫‪34‬‬ ‫פלטינה‬
‫‪20 - 25‬‬ ‫אבץ‬
‫‪3.5‬‬ ‫בדיל‬

‫‪.III‬אבנים‬

‫‪10 - 58‬‬ ‫‪1‬‬ ‫בזלח‬

‫‪9-27‬‬ ‫‪0.5-0.8‬‬ ‫נרניס‬
‫‪ 3.5‬־ ‪1‬‬ ‫‪0.3‬‬ ‫כמון‬

‫‪.IV‬חומרים שונים‬

‫‪7.5‬‬ ‫‪13‬‬ ‫עץ‬

‫‪2.5‬‬ ‫‪4.5‬‬ ‫רצועה עור‬
‫‪50-110‬‬ ‫‪2.8‬‬ ‫‪6‬‬ ‫זכוכיח‬
‫‪100 - 120‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪12‬‬ ‫קרמיקה‬

‫במכשירים‬ ‫נתונים מ ד ו י י ק י ם יותר ע ל ת כ ו נ ו ת ה ח ו מ ר י ם ה ש י מ ו ש י י ם‬ ‫הערה‪:‬‬

‫ח ש מ ל י י ם ‪ ,‬א ל ק ט ר ו נ י י ם ו מ י כ נ י י ם ר א ה ב פ ר ק ‪.9‬‬

‫‪69‬‬

‫־ המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי‪ ,‬במשרד התמ״ת ‪ ,‬כל הזכויות שמורות ©‬ ‫‪Draco‬‬
 ‫‪,‬‬
‫טבלה מס ‪.2‬‬

‫שוני‬ ‫חומרים‬ ‫של‬ ‫הנמישות )אלאםטיות(‬ ‫תכונות‬

‫מקדם‬ ‫מ ו ד ו ל הזיחה‬ ‫מודול האלאסטיות‬ ‫ה ח ו מ ר‬ ‫ש ם‬

‫פואסון‬ ‫‪«0‬‬ ‫)‪(E‬‬
‫ק״ג‬ ‫ק "ג‬
‫ממ״ר‬ ‫ממי• ר‬

‫‪0.11‬‬ ‫‪0.30‬‬ ‫‪2900‬‬ ‫‪4000‬‬ ‫‪8500‬‬ ‫‪11800‬‬ ‫ברזל‬ ‫יצקת‬

‫‪0.3‬‬ ‫‪7700‬‬ ‫‪20000‬‬ ‫פלדה רכה‬
‫פלדה בעלת איכות‬
‫‪0.3‬‬ ‫‪8100 - 8300‬‬ ‫‪21000‬‬ ‫‪22000‬‬ ‫גבוהה יותר‬
‫‪0.34‬‬ ‫‪27000‬‬ ‫‪72000‬‬ ‫חמרן‬
‫‪0.34‬‬ ‫‪2800‬‬ ‫‪7500‬‬ ‫דוראלומיניום‬
‫‪0.45‬‬ ‫‪600‬‬ ‫‪1700‬‬ ‫עופרת‬
‫‪0.34‬‬ ‫‪4700‬‬ ‫‪11500‬‬ ‫נחושת‬
‫‪0.3‬‬ ‫‪0.4‬‬ ‫‪3500‬‬ ‫‪9000‬‬ ‫פליז‬
‫‪0.33‬‬ ‫‪2000‬‬ ‫‪5500‬‬ ‫בדיל‬
‫‪0.33‬‬ ‫‪4900‬‬ ‫‪13000‬‬ ‫אבץ‬
‫‪0.38‬‬ ‫‪2900‬‬ ‫‪8100‬‬ ‫בסף‬
‫‪0.42‬‬ ‫‪2800‬‬ ‫‪8100‬‬ ‫זהב‬
‫‪0.39‬‬ ‫‪6200‬‬ ‫‪17000‬‬ ‫פלטינה‬
‫‪0.17‬‬ ‫‪16000‬‬ ‫‪33100‬‬ ‫‪37200‬‬ ‫וולפראמ‬
‫‪1300‬‬ ‫‪2460‬‬ ‫אבנים‬
‫‪0.25 - 0.32‬‬ ‫‪1200‬‬ ‫‪1700‬‬ ‫‪2400 - 3400‬‬ ‫בטון‬
‫‪0.20 - 0.27‬‬ ‫‪2700‬‬ ‫‪7000‬‬ ‫זכוכית‬
‫‪12 - 22‬‬ ‫ר צ ו ע ו ת עור‬
‫‪0.02 - 0.8‬‬ ‫גומי‬
‫ע ד ‪1200‬‬ ‫עץ‬

‫‪70‬‬

‫‪ -‬המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי במשרד התמ״ת‪ ,‬כל הזכויות שמורות ‪О‬‬
 ‫שווה למאמץ ה מ ו ת ר‬
‫במשיכה‬
3
vT
и и
и и 1
X ‫ם‬ ‫שווה למאמץ ה מ ו ת ר‬
‫ם‬ ‫במשיכה‬
a 3 3
1ST и
to ‫־<־־‬ to to 4^ U) ы to to to to
3 00 ‫ו‬4‫ג‬ —‫ ג‬чл чл ‫ע‬4
x
13
О чл о о ООО
Ч W
О чл О О
3
а
•
vT
а
чл ro чл А 00 о> \л \л \jy 4±
a 3 00 ON 00 A ON А ON
‫ *־־‬О 42
О о О о ООО О О о о
a
C5
I
13 a
‫״‬
‫< ם‬3 чл ы чО to О О
О о О О О О ‫ם‬
3
a
I
a ‫ג‬0 q ы -рх ‫ע‬4 —»J ON ЧЛ A f A W 3
3 I 00 00 О
4<‫נ‬ чл чл Ч Ч Ы vO и
On ‫ט‬ 13 о о О О ООО О О О О 13
I
I 13
a
00
13
и
13
4*‫נ‬
ЧЛ
3
a a
3
Q го
о
ы
о
00 O
О ‫ע‬4
о
N
о
W ю
чл О 00
ООО
О 00 00 00 ^4
^ to О
о о о о
ы 3
а
3
3
a a! а Чл)
13
и ‫ט‬ 00
4*‫ נ‬О
го
а а
° 3 CI о О 00 ON ^ . A v>) ‫נ^י‬ О
‫ם‬
3
и
4:
X
8§ чл чл
О О
о чл чл
о О о
чл О О О
О О О О
х
а I 3•
vT
CJ a
3 -4 to 4*‫ ג‬to чл А и
‫־‬2 3 чл ON 00 - 4 ЧлЗ А - 1
О 00 3
3 о о О о ООО о о о о и
X 3
a
а
к
CJ 6w 1 3 ‫ג‬ и A to ON А О 00 00 (J\ кл \л х
‫״‬ 00 ON ЧЛ ЧО О 00 to ON ЧЛ Чл)
О о О о ООО О О О О 3 о
a
J 3 а
13 3 00
и 13 ЧЛ о
чл о
чО
‫ח‬4 ^ а и 15
a и a о о Ч
х
и Iа О о О чл О
ООО
чл чл О О
О О О О а а
3 v: -I I
vj а а а
CJ 3 3 3
и
>Г 3 a a а I
a 3
3 13
5 a 2 a О О
• • •
О О О О О 45 3
3 x 3 x x x x чл _рх 4>‫נ‬
• • • •
со to —ь —* а C5
3 -1 ‫ע‬ и a
\л У*Л чл О чл О и а
4<‫נ‬ to
а и
‫וב‬
3
3

6 и а
v: ‫־‬41 3
3 3 3 а 3
3
а
13
и 13 13
3 3 13 -4
\Г
13 13

71

© ‫ במשרד התמ״ת כל הזכויות שמורות‬,‫ המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי‬-

‫י‬ ^JCO ‫בהוצאת‬
 ‫טבלה מס^ ‪. 4‬‬

‫בנזירה‬ ‫גבולי‬ ‫חוזק‬ ‫י‬

‫‪ т‬ק״ג‪/‬ממ״ר‬ ‫ה ח ו מ ר‬ ‫שם‬

‫פחמניות‬ ‫פלדות‬ ‫א(‬

‫‪25‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪32‬‬ ‫‪0.1‬‬ ‫הפחמן‪:‬‬ ‫אחוז‬
‫‪32‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪0.2‬‬
‫‪36‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪48‬‬ ‫‪0.3‬‬
‫‪45‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪56‬‬ ‫‪0.4‬‬
‫‪56‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪72‬‬ ‫‪0.6‬‬
‫‪72‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪90‬‬ ‫‪0.8‬‬
‫‪80‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪105‬‬ ‫‪1.0‬‬
‫‪45 - 65‬‬ ‫פלדה צורנית‬
‫‪52 - 56‬‬ ‫פלדה בלתי מהלידה‬
‫מתכות אל‪-‬ברזליות‬ ‫ב(‬
‫‪2-3‬‬ ‫עופרת‬
‫‪18-30‬‬ ‫נ ח ו ש ת )פחים(‬
‫‪22 - 40‬‬ ‫פ ל י ז ר ך )פחים(‬
‫‪28 - 56‬‬ ‫בסף חדיש‬
‫‪32 - 60‬‬ ‫ברונזה מעורנלת‬
‫‪12-20‬‬ ‫אבץ‬
‫‪3-4‬‬ ‫בדיל‬
‫‪7‬‬ ‫אלומיניום‬
‫‪Al-Cu-Mg‬‬ ‫‪16-24‬‬
‫חומרים לא‪-‬מתכתיים‬ ‫ג(‬
‫‪1.5‬‬ ‫ן‬ ‫ע ו ר עד ‪ 2‬מ״מ ע ו ב י‬
‫‪I‬‬ ‫‪4‬‬ ‫קלינגריס‬
‫‪0.6-1.5‬‬ ‫ן‬ ‫גומי‬
‫‪5-8‬‬ ‫ן‬ ‫מ י ק ה )נציץ(‬
‫‪4-6‬‬ ‫ן‬ ‫תאית )צלולואיד(‬
‫‪3-6‬‬ ‫קרטון‬
‫‪11‬‬ ‫פיברה‬
‫‪9‬‬ ‫סקססוליס‬
‫‪I‬‬ ‫‪10-13‬‬ ‫פרטינקס‬

‫‪72‬‬

‫־ המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי‪ ,‬במשרד התמ״ת‪ ,‬כל הזכויות שמורות ©‬ ‫בהוצאת‬
 ‫‪.5‬‬ ‫מסי‬ ‫טבלה‬

‫ה ה ת ע ר ו ת )מודול החתך(‬ ‫ההתמדה ומומנט‬ ‫מומנט‬

‫כפיפה‬ ‫פיתול‬
‫ערב‬ ‫חתך‬
‫‪I‬‬ ‫‪Z‬‬ ‫‪I‬‬
‫‪Z0‬‬

‫‪h‬‬ ‫‪> b‬‬ ‫אם‬

‫‪b h‬‬
‫‪a‬‬

‫‪bh‬‬ ‫‪bh‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪6‬‬ ‫ו ‪3 +‬‬ ‫‪яь/h‬‬

‫‪12‬‬
‫‪2.2b*h‬‬
‫‪9‬‬

‫‪a‬‬ ‫‪a‬‬
‫‪0.208 a‬‬
‫‪12‬‬ ‫‪6‬‬

‫<‪///‬׳‬
‫‪1‬ך‪5‬‬ ‫‪BH -bh‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪BH -bh‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪6H‬‬

‫‪BH‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪+bh‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪BH‬‬ ‫‪+bh‬‬
‫‪12‬‬ ‫‪6H‬‬

‫‪1‬‬
‫‪B(H -h‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬
‫)‬ ‫) ‪В(H —h‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬

‫‪12‬‬ ‫‪6 II‬‬

‫‪I‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪= 0.06s‬‬ ‫‪4‬‬

‫‪Z‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪= 0.128‬‬ ‫‪3‬‬

‫‪0.17s‬‬
‫= ‪l‬‬ ‫‪y‬‬ ‫‪O.OGs‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪Z‬‬ ‫‪y‬‬ ‫‪= 0.104s‬‬ ‫‪3‬‬

‫‪frD‬‬ ‫‪4‬‬

‫‪51‬‬ ‫‪77Df‬‬ ‫‪7rD‬‬ ‫‪D‬‬

‫‪0.1 D‬‬ ‫‪0.1 D‬‬ ‫‪4‬‬
‫»‬ ‫‪0.2D‬‬
‫‪64‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪32‬‬ ‫‪32‬‬ ‫‪16‬‬

‫‪JL‬‬ ‫‪D-d‬‬ ‫‪D‬‬ ‫‪4 d 4‬‬

‫' ‪32‬‬ ‫‪D‬‬ ‫־ (&‬ ‫)‬ ‫‪16‬‬ ‫‪D‬‬
‫‪D -d‬‬‫‪4‬‬
‫‪D -d‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬

‫~‬ ‫) ‪0.1(D -d‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬

‫‪20‬‬ ‫‪10D‬‬ ‫‪5D‬‬

‫‪73‬‬

‫־ המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי‪ ,‬במשרד התמ״ת‪ ,‬כל הזכויות שמורות ©‬

 ‫ט ב ל ה מ ס ׳ ‪.6‬‬

‫ב ק ו ר ו ת‬ ‫ו ש ק י ע ה‬ ‫כ פ י פ ה‬ ‫מ ו מ נ ט‬

‫אחד‬ ‫א( ק ו ר ה ר ת ו מ ה ב ק צ ה‬

‫הכוחות‬ ‫ש ק י ע ה ;)‪(6‬‬ ‫מומנט‬ ‫ההעמסה‬ ‫אופן‬

‫ס" מ‬ ‫)‪ (M‬ק ״ ג ‪ -‬ס ״ מ‬

‫מ ר ו כ ז ב ק צ ה אחד‬ ‫הכוח‬

‫‪М = FL‬‬
‫‪3EI‬‬

‫מ ח ו ל ק במידה שוה‬ ‫העומס‬

‫‪ 111‬ן |‪• •Mil t i l l ,‬‬

‫‪8EI‬‬

‫מרוכז בקצה א ח ד ‪,‬‬ ‫הכוח‬

‫מ ח ו ל ק במידה שוה‬ ‫והעומס‬ ‫‪11П11и1111шг»,‬׳‬
‫‪11‬ןוו ׳׳״‬

‫‪(3Q+8F‬‬ ‫‪М= FL‬‬

‫‪24EI‬‬

‫קורה ע ל שני סומכימ‬

‫מרוכז באמצע‬ ‫העומס ‪F‬‬

‫‪48EI‬‬

‫באמצע‬ ‫העומס‬
‫‪Fab‬‬
‫‪3 Б IL‬‬

‫מ ח ו ל ק ב מ י ד ה שוה‬ ‫העומס‬

‫=‪M‬‬
‫‪77EI‬‬

‫קורה רתומה בשני הקצוות‪.‬‬

‫מ ח ו ל ק ב מ י ד ה שוה‬ ‫העומס‬
‫‪»111‬ווע‪1‬ו‬
‫=‪в‬‬
‫‪384EI‬‬
 ‫מ ם ׳ ‪.7‬‬ ‫טבלה‬

‫ל ק ר י ס ה‬ ‫ב ח י ש ו ב י ם‬ ‫ה מ ק ד ם ‪0‬‬ ‫ע ר ך‬
‫ש ד נ י ם‬ ‫ח ו מ ר י ם‬ ‫ל ג ב י‬
‫מ ם ׳ ‪.8‬‬ ‫טבלה‬
 ‫מ ס ׳ ‪.9‬‬ ‫טבלה‬
‫ח ו מ ר י ם‬ ‫ל ח ו ז ק‬ ‫ה נ ו ס ח א ו ת‬ ‫ר ש י מ ת‬

‫מספר‬
‫סעיף‬ ‫נוסחה‬ ‫המבוקש‬ ‫הגודל‬ ‫הנוסחה‬
‫בספר‬
‫‪2.2‬‬ ‫מאמץ במשיכה‬

‫‪2.3‬‬ ‫‪a‬‬ ‫=‬ ‫מאמץ מותר במשיכה‬

‫מותר‬
‫‪2.5‬‬ ‫=‪€‬‬ ‫התארכות יחסית‬

‫‪2.6‬‬ ‫= ־*=‪Е‬‬ ‫מודול האלאםטיות‬

‫‪1,-‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪2.6‬‬ ‫התארכות סופית אחרי ההרס במשיכה‬

‫‪2.7‬‬ ‫מקדם פואסון‬

‫‪2.9‬‬ ‫מאמץ בלחיצה‬

‫‪3.1‬‬ ‫=‪т‬‬ ‫מאמץ בגזירה‬

‫‪3.2‬‬ ‫‪F = к-АТ‬‬ ‫הכוח הדרוש בגזירה סכנולוגית‬

‫‪4.2‬‬ ‫מומנס התנגדות‬

‫‪4.2 I Ы = a Z‬‬ ‫‪э‬‬ ‫‪3‬‬ ‫מומנט כפיפה‬

‫‪. Z‬״‪I М =Т5.2‬‬

‫‪В‬‬ ‫‪0‬‬ ‫מומנט פיתול‬

‫‪5.2‬‬ ‫‪= 0.2d‬‬ ‫מומגט פיתול בחישוב גליט‬ ‫‪22‬א‬

‫‪5.3‬‬ ‫זווית הפיתול‬

‫‪G I‬‬
‫‪5.4‬‬ ‫‪ /‬ק ״ ג ‪ -‬ט ״ מ ‪71620 ^ /‬‬ ‫מומגט פיתול ל פ י ההטפק‬

‫‪Р‬‬
‫‪5.4‬‬ ‫‪d * A‬‬ ‫׳* ‪* ; d * В‬‬ ‫קוםר הגל‬
‫‪п‬‬ ‫‪V п‬‬

‫‪6.1‬‬ ‫מאמץ מורכב‪ :‬משיכה ובפיסה‬

‫‪6.2‬‬ ‫‪T‬־ ‪ Va3‬־ ‪la‬‬

‫‪V‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪B‬‬ ‫מאמץ כ ל ל י בפיתול יחד עם כפיפה‬

‫‪6.2‬‬ ‫מומנט חישוב בפיתול יחד עם כפיפה‬

‫חישוב‬
‫‪6.2‬‬ ‫* ‪d‬‬ ‫קוטר הגל במאמץ מורכב‬
‫מותר‬

‫‪7.2‬‬ ‫נוסחת אוילר לכוח קריטי בקריסה‬

‫‪7.3‬‬ ‫ההתמדה‬ ‫רדיוס‬

‫‪7.3‬‬ ‫זקיפות )רכות( קמוט‬

‫|‬ ‫‪(7‬‬
‫מותר קריסה‬ ‫מותר‬ ‫מאמץ קריסה ביחס למאמץ לחיצה‬

‫־ המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי‪ ,‬במשרד התמ״ת‪ .‬כל הזכויות שמורות ©‬

 ‫‪9‬‬ ‫פ ר ק‬

‫חומרים שימושיים בייצור‬

‫‪9‬‬

‫מ ב ו א‬
‫אל‪-‬ברזליות‬ ‫מתכות‬ ‫פלדות‪,‬‬ ‫כגון‪:‬‬ ‫משתמשים בחומרים שונים‪,‬‬ ‫בתעשיה‬
‫חומרים פלאםטיים‪ ,‬קראמיקה‪ ,‬זכוכית ועוד‪.‬‬ ‫ותרכובותיהן‪,‬‬

‫ה ע י ק ר י י ם ב י נ י ה ם הם‪:‬‬ ‫ח ו מ ר י ם מתאימים ת ל ו י ה ב ג ו ר מ י ם ר ב י ם ‪.‬‬ ‫בחירת‬

‫ג‪ .‬הציוד‬ ‫ב ‪ .‬מ ב נ ה ה ח ל ק )צורתו ומימדיו(;‬ ‫עבודתו ש ל החלק;‬ ‫א ‪ .‬תנאי‬
‫ד ‪ .‬מחיר החומרים‪.‬‬ ‫ל ר ש ו ת המייצרים;‬ ‫העומד‬

‫כך‪,‬‬ ‫לבחור בחומרים זולים יותר‪.‬‬ ‫יש‬ ‫אם התנאים מאפשרים זאת‪,‬‬
‫להשתמש בחומרים פלאסטיים‪.‬‬ ‫במקום מתכות אל‪-‬ברזליות אפשר‬ ‫למשל‪,‬‬
‫את איכות החומרים ל פ י‬ ‫בדרך כלל‪,‬‬ ‫מכשירים — מעריכים‪,‬‬ ‫בייצור‬
‫מאשר בבניית מכונות‪.‬‬ ‫אחרות‪,‬‬ ‫תכונות‬

‫מ ת כ ו ת‬ ‫של‬ ‫כ ל ל י ו ת‬ ‫ת כ ו נ ו ת‬ ‫‪.9.1‬‬
‫מ ת ו ך ל מ ע ל ה ממאה י ס ו ד ו ת ה י מ י י ם ה י ד ו ע י ם ה י ו ם ‪ ,‬י ו ת ר מ ‪ 8 0 -‬ה ס מ ת כ ו ת ‪,‬‬
‫ביניהן ה ן ב ר ז ל ו ח מ ר ן ‪ .‬ר ו ב ה מ ת כ ו ת א י נ ן מ צ ו י ו ת ב ט ב ע ב צ ו ר ה‬ ‫והנפוצות‬
‫חופשית‪ ,‬אלא בצורת עופרות המהוות תערובת ותרכובת עם יסודות אחרים‪.‬‬

‫אופייניות תכונות פלאסטיות )לעיבוד‬ ‫ברובן‪,‬‬ ‫וסגסגותיהן‪,‬‬ ‫למתכות‬

‫וברק‬ ‫מוליכות טובה ש ל חום וחשמל‪,‬‬ ‫חוזק גבוה‪,‬‬ ‫בחישול(‪,‬‬ ‫בכבישה‪,‬‬
‫אל‪-‬מתכות‪.‬‬ ‫ב ת ע ש י ה משתמשים ה ר ב ה ב ס ג ס ג ו ת ש ל מ ת כ ו ת ע ם‬ ‫חיצוני‪.‬‬
‫נ י ת ן ל ה ש י ג סגסוגת ב ע ל ת ת כ ו נ ו ת‬ ‫בחירת מרכיבים מתאימים‪,‬‬ ‫על‪-‬ידי‬
‫ואילו השימוש במתכות טהורות בייצור מוגבל מ א ד ‪ ,‬ב ד ר ך‬ ‫לנו‪.‬‬ ‫רצויות‬
‫ב ג ל ל י ו ק ר ה ח ו מ ר י ם ו ה י ע ד ר ה ת כ ו נ ו ת ה ד ר ו ש ו ת ‪ .‬הםגםגות ה ן ת מ י ד‬ ‫כלל‪,‬‬
‫ח ת ק גבולי ש ל‬ ‫לדוגמה‪,‬‬ ‫חוזק גבוה יותר מזה ש ל מתכת טהורה‪.‬‬ ‫בעלות‬
‫‪ 0.2%‬פחמן גדול פי‪-‬שניים מזה ש ל ב ר ז ל טהור;‬ ‫עם תוספת ש ל‬ ‫ברזל‬
‫‪1Ш‬‬ ‫ו‪-‬‬ ‫ע ם ת ו ס פ ו ת ק ט נ ו ת ש ל ‪Mg, Си‬‬ ‫‪()AI‬‬ ‫הםגסגות ש ל ח מ ר ן‬ ‫חוזק‬
‫נקי‪.‬‬ ‫פי‪-‬ארבעה מזה ש ל חמרן‬ ‫כמעט‬ ‫גבוה‬

‫‪78‬‬

‫‪ -‬המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי‪ ,‬במשרד התמ״ת‪ ,‬כל הזכויות שמורות ©‬

 ‫נציין בקיצור את התכונות העיקריות והחשובות של המתכות המקובלות‬
‫בייצור‪.‬‬
‫מתכות בעלות משקל סנולי פחות מ ‪ 5 -‬ג׳‪/‬םמ״ק‬ ‫סגולי‪:‬‬ ‫א( מ ש ק ל‬
‫המתכות עם משקל סגולי גדול יותר נקראות‬ ‫קלות‪,‬‬ ‫נקראות מתכות‬
‫‪,(0.53‬‬ ‫—‬ ‫למתכות קלות שייכות‪) B i :‬המשקל הסנולי‬ ‫כבדות‪.‬‬ ‫מתכות‬
‫‪.‬‬ ‫(‬ ‫‪1‬‬ ‫)‬ ‫‪4‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫(‬ ‫‪T‬‬ ‫‪i‬‬
‫‪,‬‬ ‫(‬ ‫‪z‬‬ ‫)‬ ‫‪7 . 2 (мп‬‬ ‫״‪,(7.14‬‬ ‫‪,‬‬ ‫(‬ ‫‪v‬‬ ‫)‬
‫‪,‬‬ ‫(‬ ‫‪P‬‬ ‫‪b‬‬ ‫‪, ( 1 0 . 2 ) Mo , ( 8 . 9 2 ) Си , ( 8 . 9 ) N i‬‬ ‫‪, ( 7 . 8 6 ) Fo , ( 7 . 2 8 ) Sn (11.34‬‬
‫‪.‬‬ ‫(‬ ‫‪W (19.3‬‬

‫הםגסגות של מתכות הגפוצות ביותר הן‪ :‬דוראלומין)המשקל הסגולי ‪, ( 2 . 7‬‬

‫פליז)‪.(8.5‬‬ ‫)‪,(8.5‬‬ ‫פלדה ) ‪ , ( 7 . 8 6‬יצקת ברזל ) ‪ , ( 7 . 2 5‬ארד‬

‫ה ה י ת ו ך ‪ :‬זוהי הטמפרטורה בה עובר החומר ממצב מוצק‬ ‫ב( נ ק ו ד ת‬

‫) ‪, ( c‬‬ ‫‪Sn‬‬ ‫‪232°‬‬ ‫י‪ .‬אנו מבחינים במתכות קלות‪-‬היתוך‪ ,‬והן‪:‬‬
‫(‪,‬‬ ‫קשות‪-‬היתוך‪:658*C)A1‬‬ ‫ומתכות‬ ‫‪,‬‬ ‫(‬ ‫‪с‬‬ ‫‪)РЬ327°.(c)zn,"419‬‬
‫(‪(,c)Ni1452°(,‬‬ ‫להיתוך;‬ ‫‪ :1539°c)Fe с ) Си1083‬וקשות מאד‬ ‫‪в‬‬

‫‪с) w.(3400°‬‬

‫תכונה זו הולכת‬ ‫חשמלי‪:‬‬ ‫וזרם‬ ‫חום‬ ‫של‬ ‫מוליכות‬ ‫נ(‬

‫‪.‬‬ ‫‪Z‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪F e , рь :Ag, С и , А 1 ,‬‬ ‫תור הבא‬
‫מוליכות החום מוגדרת ע״י מקדם המוליכות ג ; זוהי כמות החום העוברת‬
‫דרך קוביה של החומר הנתון בעלת צלע של ‪ 1‬ס״מ במשך שניה אחת‪,‬‬
‫אם ההבדל בטמפרטורות בין הצלעות הוא ‪. Г с‬‬

‫מוליכות הזרם החשמלי של המתכות חופפת כמעט עם מוליכות החום‪.‬‬

‫מקדם מוליכות הזרם )‪ (к‬מציין את נודל המוט במטרים‪ ,‬בעל חתך של‬
‫מקדם מוליכות הזרם הוא יחידה הפוכה‬ ‫‪ 1‬ממי׳ר‪ ,‬שהתעדותו תהיה ‪. Ш‬‬
‫למקדם ההתנגדות הסגולית‪.‬‬
‫‪Щ‬‬

‫ק ו י ת ‪ :‬את התכונה הזאת מאפיין המקדם‬ ‫טרמית‬ ‫ד( ה ת פ ש ט ו ת‬

‫המראה את ההתארכות של יחידת אורך המתכת בהשפעת הגדלת‬ ‫‪, (^г) а‬‬
‫הטמפרטורה במעלה אחת‪ .‬ההתפשטות הטרמית הולכת וגדלה בכיוון מ‪,w -‬‬
‫יצקת ברזל‪ ,‬פלדה‪ ,Си , F e ,‬פליז‪.Zn ,рь , S n ,‬‬

‫נתונים של ‪ к Д‬ו ‪ a -‬מצויים בלוחות טכניים ובספרי לימוד לפיזיקה‪.‬‬

‫‪79‬‬

‫‪ -‬המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי‪ ,‬במשרד התמ״ת‪ ,‬כל הזכויות שמורות ©‬

‫רק מספר מצומצם של מתכות ניחונות בתכונה‬ ‫מגנטיות‪:‬‬ ‫ה( ת כ ו נ ת‬
‫פ ר ר ו מ ג נ ט י ו ת )‪. Ni ,Co Fe :(Ferromagnetic‬‬
‫‪:‬‬ ‫זו; אלה הן מתכות‬
‫פאראמגנטיות‪.‬‬ ‫יתר מתכות‪ ,‬החסרות תכונת המגנטיו ז‪ ,‬נקראות‬

‫וסגסגותיהן‬ ‫המתכות‬ ‫‪ .9.2‬מ ב נ ה‬

‫ג ב י ש י ‪ ,‬הווה אומר —‬ ‫מבנה המתכות וסגסגותיהן במצב מוצק הוא‬
‫האטומים של המתכות מסודרים במרחב בסידור פנימי אופייני להם —‬
‫לעומת זאת‪ ,‬בטמפרטורות גבוהות‪ ,‬כאשר החומר‬ ‫בצורת סריג )ציור ‪.(9.1‬‬
‫מותך‪ ,‬האטומים נמצאים בתנועה בלתי‪-‬מסודרת‪ .‬המבנה הגבישי נוצר‪,‬‬
‫כאשר החומר עובר ממצב נוזלי למצב מוצק‪ .‬הצורה הגבישית הנפוצה‬
‫‪ — w ,v‬ציור אי( או‬ ‫ביותר אצל מתכות היא קוביה )‪,Cr ,Fe‬‬
‫בתנאים רגילים‪ ,‬לגביש‬ ‫מנסרה משושה )‪ — Be , Zn ,Mg‬ציור ג ׳ ( ‪.‬‬
‫של ברזל טהור צורת קוביה עם מרכז מרחבי)ציור אי(‪ ,‬ואילו בטמפרטורות‬
‫גבוהות — קוביה עם מרכז משטחי )ציור ב׳( ‪ .‬קוביה עם מרכז משטחי‬
‫‪. С и‬‬ ‫‪,РЬ ,Ni:A1,‬‬ ‫ן‬ ‫ו‬ ‫ג‬ ‫ב‬ ‫למתכות אחרות‪,‬‬

‫והסריב של מתכות‬ ‫הגבישים‬ ‫צורות‬ ‫‪.9.1‬‬ ‫ציור‬

‫‪80‬‬
‫בציורים הנ״ל מופיעים רק המרכזים של האטומים‪ .‬אנו יכולים לתאר‬
‫את האטומים ככדורים הבאים במגע הדוק אחד עם משניהו וממלאים‬
‫ברציפות את מרחב הסריג)ציורים ד ׳ ‪ ,‬ה ׳ ‪ ,‬ו׳( ‪ .‬גודל הסריג נמדד‬
‫‪8‬‬
‫= ‪.( X 1‬‬ ‫‪A°‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪ 1‬עד ‪) A°6‬ס״מ ־‬ ‫‪)°A‬‬ ‫(‬
‫את מבנה הגביש של המתכת נוהגים לחקור בעזרת מיקרוסקופ מטאלורגי‬
‫או קרני רנטגן‪.‬‬

‫זמן‬

‫ברזל‬ ‫דיאגרמת ק י ר ו ר וחימוש של‬ ‫‪.9.2‬‬ ‫ציור‬

‫ו אינה משתנה במשך זמן‬ ‫‪с‬‬ ‫‪539°‬‬ ‫בדיאגרמה נראה‪ ,‬שהטמפרטורה של‬
‫מסויים )קו אופקי(‪ ,‬למרות שנמשכת פליטת החום )או הוספת החום(‪.‬‬
‫ה כ מ ו ס ‪ ,‬הדרוש להעברת חומר ממצב‬ ‫החום‬ ‫תופעה זו ערמת ע׳יי‬
‫נחלי למצב מוצק )או להיפך(‪ (*.‬קו אופקי מופיע בדיאגרמות של חומרים‬
‫מוגדרת‬ ‫התכה‬ ‫טמפרטורת‬ ‫גבישיים בלבד‪ .‬בחומרים אלה קיימת‬
‫והם זקוקים לחום כמום לשבירת הסריג הגבישי‪.‬‬

‫שונה הדבר בחומרים אמורפיים‪ .‬בחומרים אלה אין טמפרטורת התכה‬

‫מוגדרת‪ ,‬ולכן‪ ,‬קו החימום או הקירור שלהם הוא רצוף ללא עצירות‪.‬‬

‫נוזלי‬ ‫ממצב‬ ‫ה מ י ס‬ ‫ה כ ל ל י ת לגבי מעבר‬ ‫מהפיזיקה‬ ‫ידועה‬ ‫התופעה‬ ‫*(‬

‫‪.(с'100‬‬ ‫או לגז‪ ,‬אדים )ב‪-‬‬ ‫קרח )ב־‪,(0°0‬‬ ‫למוצק‪,‬‬

‫‪81‬‬

‫‪ -‬המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי‪ ,‬במשרד התמ״ת‪ ,‬כל הזכויות שמורות ©‬

‫קיימות מתכות בעלות מבנה קבוע )כגון‪ :‬עופרת‪ ,‬נחושת(; לעומת זאת‪,‬‬
‫הברזל קיים בארבע צורות אלוטרופיות )בדומה לפחם הטבעי הקיים גם‬
‫בשתי צורות אלוטרופיות שונות‪ :‬גרפיט ויהלום; כמו‪-‬כן‪ ,‬יש צורות‬
‫אלוטרופיות לגפרית‪ ,‬לזרחן ועוד(‪ .‬שיעי צורתו של החומר גורם לשינוי‬
‫את הצורות האלוטרופיות של החומר‬ ‫הפיזיות‪.‬‬ ‫יסודי בתכונותיו‬
‫נהוג לסמן באותיות יווניות‪ у ,0 ,а :‬ועוד‪.‬‬

‫במתכת בעלת מבנה קבוע )חסרת צורות אלוטרופיות( קיימת נקודת‬

‫לעומת זאת‪,‬‬ ‫ראשונה‪.‬‬ ‫התגבשות‬ ‫התגבשות אחת‪ ,‬והיא נקראת‬
‫לברזל ‪ 4‬נקודות קריטיות‪ ,‬בהתאם למספר הצורות האלוטרופיות שלו‪.‬‬
‫~ ‪,‬י‪900‬י ‪, - с‬‬ ‫‪1390‬‬ ‫י‬ ‫‪°с1539, с‬‬ ‫הנקודות הקריטיות הן בטמפרטורות‪:‬‬
‫הצורות האלוטרופיות מסומנות בדיאגרמה‪ ,‬נציין את תכונותיהן‬ ‫‪:с768°‬י‪.-‬‬

‫‪ — а‬הוא חומר רך וחלש‪ ,‬הוא מגנטי רק עד לטמפרטורה‬ ‫ברזל‬

‫‪.(/3‬‬ ‫מעל לטמפרטורה זו הוא נהפך לחומר פאראמגנטי )ברזל‬ ‫‪,‬‬ ‫‪с‬‬ ‫‪768°‬‬
‫‪ — Fe a‬קוביה‬ ‫ברזל ‪ a‬אינו ממים טוב פחמן‪ .‬המבנה הפנימי של‬
‫בעלת מרכז מרחבי )מרכז פנימי(‪.‬‬

‫‪ — у‬חומר קשה וחזק‪ .‬הוא ממיס פחמן גם במצב מוצק‪,‬‬ ‫ברזל‬

‫‪ .‬מבנה׳ של‬ ‫מסוגל לספוג עד ‪ 1.7%‬פחמן בטמפרטורה של‪с*1130‬‬
‫‪ — Fe у‬קוביה בעלת מרכז משטחי )מרכז פאה(‪.‬‬

‫‪ — /3‬רך ופלאסטי מאוד‪ ,‬אינו מגנטי‪.‬‬ ‫ברזל‬

‫מצב אחר הוא בסגםגות של מתכות‪ .‬לדיאגרמות קירור וחימום של‬

‫םגםגות צורה שונה לגמרי‪ .‬טמפרטורת ההתכה של הסגסוגת תלויה ביחס‬
‫בין המרכיבים‪.‬‬

‫בציור ‪ 9.3‬מתוארת דיאגרמת קירור וחימום של סגסוגת עופרת )‪(рь‬‬

‫)‪ .(sb‬מהדיאגרמה נובע‪ ,‬שלסגסוגת בהרכב ‪%‬ך ‪ sb‬ו‪РЬ 93#-‬‬ ‫ואנטימון‬
‫אין טמפרטורת התקדשות מוגדרת כנקודה אחת‪ ,‬אלא כתחום המתחיל‬
‫)נקודה ‪.(g‬‬ ‫‪е‬‬
‫) ‪ ( е‬ומסתיים בטמפרטורה‪с246‬‬ ‫‪ с‬נ ק ו ד ה‬ ‫‪280°‬‬ ‫מפרטורה‬

‫‪82‬‬

‫‪ -‬המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי‪ ,‬במשרד התמ״ת‪ ,‬כל הזכויות שמורות ©‬ ‫בהוצאת ‪^ ^ С О‬‬
 ‫‪Pb-Sb‬‬ ‫ד י א ג ר מ ת ש י ו ו י ‪ -‬מ ש ק ל ש ל סגסוגת‬ ‫‪.9.3‬‬ ‫ציור‬

‫מ‪с'246-‬‬ ‫‪ sb 50$‬ו ‪ РЬ 50$ -‬טמפרטורת ההתכה נמצאת בתחום‬ ‫בםגסוגת‬

‫אאוטקטי‪,‬‬ ‫‪ а‬ב ‪ . с 4 6 0 ° -‬רק להרכב הנקרא‬ ‫(‬ ‫לנקודה‬
‫( ‪ .‬הקו‬ ‫‪E‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪ръ‬‬ ‫‪,‬‬
‫ל י ק ו י ד ו ם ‪ .‬הקו ‪ CED‬נקרא‬ ‫נקרא קו‬ ‫התחלת הגיבוש‪,‬‬ ‫‪ ,AEB‬קו‬
‫מעל לקו ליקוידום החומר הוא במצב מותך‪ ,‬מתחת‬ ‫קו ס ו ל י ד ו ם ‪.‬‬
‫נמצאים‬ ‫לקו םולידוס החומר הוא מוצק‪ .‬בתחומים שבין הקוים האלה‪,‬‬
‫בתוך החומר המותך גבישים של שני מרכיבי הםגסוגת‪ .‬לםגםוגת בהרכב‬
‫אאוםקטי‪ ,‬טמפרטורת התקדשות קבועה‪ ,‬בדומה למתכות טהורות‪ .‬מבנה‬
‫המתכת האאוטקטית אחיד‪ ,‬מורכב מגבישים קטנים‪ .‬דיאגרמה זו נקראת‬
‫דיאגרמת שיווי‪-‬משקל של ‪.ръ-sb‬‬

‫‪83‬‬

‫‪ - Ч•*/‬המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי‪ ,‬במשרד התמ״ת‪ ,‬כל הזכויות שמורות ©‬ ‫בהוצאת‬
 ‫פלדה‪,‬‬ ‫נכיר עתה בצורה כללית את דיאגרמת קירור וחימום של‬
‫ו פ ח מ ן ‪ .‬אם‪-‬כי פלדה מכילה‪ ,‬בדרך כלל‪,‬‬ ‫ברזל‬ ‫ז ‪ .‬א ‪ .‬של סגסוגת‬
‫כאל‬ ‫אליה‬ ‫מתיחסים‬ ‫‪, , 0‬‬ ‫‪,N ,s‬‬ ‫‪,P‬‬ ‫‪(н‬‬ ‫אחרימ )כגון‪:‬‬
‫ברזל ופחמן יוצרים תרכובת‬ ‫)בינארית(‪.‬‬ ‫סגסוגת בעלת ‪ 2‬מרכיבים‬
‫תרכובת זו‬ ‫צמנטיט‪.‬‬ ‫הנקרא‬ ‫ק ר ב י ד הברזל‪,‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪c‬‬ ‫‪,Fe‬‬ ‫חימית יציבה‬
‫פחמן ו ‪ 9 3 . 3 3 $ -‬ברזל‪.‬‬ ‫‪6.67$‬‬ ‫מכילה‬

‫את דיאגרמת שיווי‪-‬המשקל בין ברזל ופחמן )ציור ‪ (9.4‬אפשר לראות‬

‫‪ . ( c‬בסגסגות‬ ‫‪3‬‬ ‫‪F e ) F e‬‬ ‫(‬ ‫)וצמנטיט‬ ‫של שיווי‪-‬משקל בין ברזל‬
‫‪.6.67$‬‬ ‫השימושיות הפחמן אינו עובר את הגבול של‬

‫ברזל‪-‬פחמן‬ ‫ש י ו ו י ‪ -‬מ ש ק ל של‬ ‫דיאגרמת‬ ‫ציור ‪.9.4‬‬

‫‪ . I I I‬ח ו מ ר מותך וגבישי‬ ‫‪ . I I‬ח ו מ ר מותך וגבישי אאוםטניט;‬ ‫‪ .1‬ח ו מ ר מ ו ת ך ;‬
‫גבישי אאוםטגיט; ‪ . V‬גבישי אאוסטניט ו ג ב י ש י צמנטיט‬ ‫צמנטיט; ‪.IV‬‬
‫מההתגבשות השניה• ‪ . V I‬ג ב י ש י אאוםטניט וגבישי צמנטיט בין גבישי ל ד ב ו ר י ט ;‬
‫‪ •VII‬גבישי צמנטיט מההתנבשות ה ר א ש ו נ ה בין גבישי ל ד ב ו ר י ט ;‬
‫‪ . I X‬ג ב י ש י פ ר ר י ט ו פ ר ל י ט ; ‪ .X‬ג ב י ש י‬ ‫‪ .VIII‬גבישי אאוטטניט ו פ ר ר י ט ;‬
‫אאוסטניט מההתנבשות השניה ו פ ר ל י ט ; ‪ .XI‬פרליט בין גבישי לדבוריט;‬
‫‪ .XII‬צמנטיט מההתנבשות הראשונה בין גבישי ל ד ב ו ר י ט ‪.‬‬

‫הדיאגרמה מאפשרת להבין את השינויים הסטרוקטוראליים החלימ בשעת‬

‫קירור איטי של פלדות ממצב נוזלי עד למצב מוצק‪ ,‬ולאחר מכן — עד‬
‫לטמפרטורת הסביבה‪ .‬האורדינאטה מציינת את הטמפרטורות והאבציםה —‬
‫את אחוז הפחמן בסגסוגת‪ .‬האורדינאטה מצד שמאל מתאימה ל‪ 100$-‬ברזל‪,‬‬

‫‪84‬‬

‫‪ -‬המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי‪ ,‬במשרד התמ״ת‪ ,‬כל הזכויות שמורות ©‬

 ‫ימין — ל‪ 100%-‬צמנטיט )‪ 6.67%‬פחמן(‪.‬‬ ‫ומצד‬

‫נתאר ר ק את‬ ‫על‪-‬כן‪,‬‬ ‫‪ 9.4‬חינה מ ס ו ב כ ת ל מ ד י •‬ ‫בציור‬ ‫הדיאגרמה‬

‫ב כ ל איזור‬ ‫מ ב נ ה הםגםוגת‬ ‫האופייניות והאמורים העיקריים‪.‬‬ ‫הנקודות‬
‫ו א י ז ו ר ש ו נ ה הוא; ה ב ד י ק ה ה מ י ק ר ו ס ק ו פ י ת מ ר א ה ש ק י י מ ו ת ‪ 6‬צ ו ר ו ת יסודיות‪:‬‬
‫פ ר ל י ט וגראפיט‪.‬‬ ‫פרריט‪,‬‬ ‫לדבוריט‪,‬‬ ‫צמנטיט‪,‬‬ ‫אאוםטניט‪,‬‬

‫ה מ ג ב י ל א ת המצב ה נ ו ז ל י ש ל ה ם נ ס ו נ ת ‪.‬‬ ‫הוא קו ה ל י ק ו י ד ו ס ‪,‬‬ ‫‪ACD‬‬ ‫הקו‬

‫ע ם י ר י ד ת ה ט מ פ ר ט ו ר ה מתחת‬ ‫‪ (I‬ה ח ו מ ר ה ו א מ ו ת ך ‪.‬‬ ‫ל ק ו ז ה )איזור‬ ‫מעל‬
‫‪ , 11‬מ ת ח ת ל ק ו ‪,АС‬‬ ‫באיזור‬ ‫ה ה ת ג ב ש ו ת ‪.‬‬ ‫מתחילה‬ ‫הליקוידוס‪,‬‬ ‫לקו‬
‫‪ ,111‬מ ת ח ת ל ק ו ‪,CD‬‬ ‫באיזור‬ ‫א א ו ס ט נ י ט‪,‬‬ ‫גבישים הנקראים‬ ‫נפרשים‬
‫עם ירידה נוספת ש ל הטמפרטורה‪,‬‬ ‫צ מ נ ט י ט ‪.‬‬ ‫גבישים ש ל‬ ‫נפרשים‬
‫וגדלה כמות הגבישים המוצקים ע ל חשבון החומר המותך‪.‬‬ ‫הולכת‬

‫בנקודה‬ ‫החומר הוא כ ב ר מוצק‪.‬‬ ‫)קו ה ס ו ל י ד ו ם ( ‪,‬‬ ‫ל ק ו ‪AECF‬‬ ‫מתחת‬

‫נפרשים בעת ובעונה‬ ‫ו‪с1130°-‬‬ ‫‪ ) 4 . 3 %‬נ ק ו ד ה ‪(с‬‬ ‫פחמן‬ ‫תכולת‬
‫הם יוצרים תערובת הנקראת‬ ‫אאוםטניט‪.‬‬ ‫ג ב י ש י צמנטיט וגבישי‬ ‫אחת‬
‫א א ו ט ק ט י ת ‪.‬‬ ‫ה נ ק ו ד ה ה ק ר י ט י ת הזאת מ ב ו נ ה ב ש ם‬ ‫ל ד ב ו ר י ט‪.‬‬

‫לדבוריט ואאוסטניט‪ ,‬ובאיזור ‪— v i i‬‬ ‫‪ v i‬מתהווה ת ע ר ו ב ת ש ל‬ ‫באיזור‬

‫כאשר תכולת הפחמן‬ ‫‪,IV‬‬ ‫באיזור‬ ‫רק‬ ‫לדבוריט וצמנטיט‪.‬‬ ‫של‬ ‫תערובת‬
‫הוא — אאוסטניט‪.‬‬ ‫מבנה‪,‬‬ ‫קיים סוג אחד ש ל‬ ‫מ‪,2%-‬‬ ‫נמוכה‬

‫חלים בברזל שינויים‬ ‫‪910°с‬‬ ‫לטמפרטורה‬ ‫שמתחת‬ ‫הוזכר‪,‬‬ ‫כבר‬

‫מוגבלת‬ ‫מ ס י ס ו ת ה פ ח מ ן ב ‪Fe a -‬‬ ‫ל ‪ -‬׳‪.Fe 0‬‬ ‫נהפך‬ ‫‪Fe у‬‬ ‫אלוטרופיים‪:‬‬
‫מכאן נובע‪ ,‬שעם‬ ‫פחמן גם במצב מוצק‪.‬‬ ‫ממים‬ ‫‪Fe у‬‬ ‫לעומת זאת‪,‬‬ ‫מאד;‬
‫הסביבה — חלים שינויים נוספים במבנה‬ ‫הטמפרטורה עד לטמפרטורת‬ ‫ירידת‬
‫מתחת‬ ‫ש נ י ה ‪.‬‬ ‫ה ת ג ב ש ו ת‬ ‫זוהי‬ ‫נ פ ר ש י ם גבישים ח ד ש י ם ;‬ ‫הםגסוגת‪.‬‬
‫מ ג ב י ל את‬ ‫‪SE‬‬ ‫הקו‬ ‫פרריט‪.‬‬ ‫גבישי‬ ‫מופיעים‬ ‫‪(vui‬‬ ‫)איזור‬ ‫‪GS‬‬ ‫לקו‬
‫ה ה ת ה ו ו ת ש ל גבישי צמנטיט ח ד ש י ם מאאוסטניט )איזור ‪ . (v‬ה ק ו ‪PSK‬‬ ‫איזור‬
‫מתהווה‬ ‫‪s‬‬ ‫בנקודה‬ ‫‪.‬‬ ‫(‬ ‫‪с‬‬ ‫‪723°‬‬ ‫השניה )‬ ‫ק ו ה ס י ו ם ש ל ההתגבשות‬ ‫הוא‬
‫פ ר ל י ט )איזור ‪ . (IX‬ב צ י ו ר ‪9.4‬‬ ‫הנקראת‬ ‫ת ע ר ו ב ת ש ל פ ר ר י ט וצמנטיט‪,‬‬
‫ב כ ל איזור ואיזור‪.‬‬ ‫ב צ ו ר ה םכימאטית מ ב נ ה הסגםוגת‬ ‫מתואר‬

‫בהתאם‬ ‫בתהליך התקררות הפלדה‪,‬‬ ‫האופייניות )הקריטיות(‬ ‫הנקודות‬

‫הן‪:‬‬ ‫הפחמן‪,‬‬ ‫לתכולת‬

‫‪85‬‬

‫‪ -‬המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי‪ .‬במשרד התמ״ת‪ .‬כי־־ הזכויות שמורות ©‬ ‫בהוצאת‬
 ‫בפלדות‬ ‫א א ו ט ו ק ל ו י ד ‪.‬‬ ‫נקראת‬ ‫פחמן(‬ ‫ה נ ק ו ד ה‪s(0.8%‬‬
‫מבנה של‬ ‫—‬ ‫פ ח מ ן נ מ ו ך מ‪0.8%-‬‬ ‫ל פ ל ד ה ע ם אחוז‬ ‫קבוצות‪:‬‬ ‫מבחינים ש ל ש‬
‫מבנה‬ ‫בעלות‬ ‫ה מ כ י ל ו ת ‪ 0.8%‬פ ח מ ן ה ן‬ ‫פלדות‬ ‫פרריט ופרליט;‬ ‫תערובת‬
‫ש ל פ ר ל י ט ; מ ע ל ‪ 0.8%‬פ ח מ ן — ק י י מ ת ב פ ל ד ה ת ע ר ו ב ת ש ל פ ר ל י ט ו צ מ נ ט י ט ‪.‬‬

‫פחמן( — ה י א נ ק ו ד ת ג ב ו ל ב י ן פ ל ד ה ו ב י ן י צ ק ת‬ ‫ה נ ק ו ד ה‪E(2%‬‬
‫הםגסגות ש ה ן ש מ א ל ה מ נ ק ו ד ה ז ו )פחות מ‪ 2%-‬פחמן( ה ן פ ל ד ו ת ;‬ ‫ברזל‪.‬‬
‫לייצור‬ ‫המשמשות‬ ‫פלדות‬ ‫למעשה‪,‬‬ ‫ברזל‪.‬‬ ‫מנקודה זו — ה ן יצקות‬ ‫ימינה‬
‫פ ל ד ו ת המשמשות‬ ‫ה ג ב ו ל ש ל ‪ 0.65%‬פ ח מ ן ‪ ,‬ו א י ל ו‬ ‫עוברות את‬ ‫אינן‬ ‫מכונות‬
‫שפלדות‬ ‫מבאן נ ו ב ע ‪,‬‬ ‫פחמן‪.‬‬ ‫מ‪1.3%-‬‬ ‫כ ל י ם אינן מכילות יותר‬ ‫לתעשיית‬
‫לדבוריט )אשר מופיע ב ת כ ו ל ת פחמן גבוהה יותר(‪.‬‬ ‫מכילות כ ל ל‬ ‫אינן‬
‫ל ד ב ו ר י ט — הן‬ ‫ומכילות‬ ‫סגסגות ע ם א ח ו ז פ ח מ ן ג ד ו ל מ‪2%-‬‬ ‫לעומת זאת‪,‬‬
‫לבנות‪.‬‬ ‫יציקות‬

‫פ ח מ ן — הן‬ ‫קבוצות‪ :‬מ ע ל ‪ 2%‬ו ע ד ‪4.3%‬‬ ‫לשלוש‬ ‫מחולקות‬ ‫היציקות‬

‫ליציקות בעלות‬ ‫פ ר ל י ט וצמנטיט מ ש נ י ;‬ ‫לדבוריט‪,‬‬ ‫מבנה ש ל תערובת‬ ‫בעלות‬
‫פחמן — מבנה‬ ‫ל י צ י ק ו ת מ ע ל ‪4.3%‬‬ ‫לדבוריט;‬ ‫‪ 4.3%‬פ ח מ ן — מ ב נ ה ש ל‬
‫ראשוני‪.‬‬ ‫לדבוריט וצמנטיט‬ ‫ש ל תערובת‬

‫המרכיבים השונים שנזכרו ל ע י ל ‪.‬‬ ‫עכשיו את תכונותיהם ש ל‬ ‫עדיר‬

‫צ מ נ ט י ט — ז ו ה י ת ר כ ו ב ת חימית ש ל ב ר ז ל ו פ ח מ ן ) ק ר ב י ד ה פ ח מ ן —‬
‫‪нв‬‬ ‫קרובה(‬ ‫היחסית‬ ‫ההתארכות‬ ‫~ ו ש ב י ר ‪.‬‬
‫ה נ פ ר ש ב ז מ ן ה ג י ב ו ש ה ר א ש ו נ י )מתחת ל ק ו ‪,(CD‬‬ ‫מבחינים ב י ן צמנטיט‬ ‫ל‪.0-‬‬
‫— ש ה י נ ו צמנטיט מ ש נ י ‪.‬‬ ‫ה נ פ ר ש מ א א ו ם ט נ י ט ) ל פ י ק ו ‪(SE‬‬ ‫צמנטיט‬ ‫ובין‬
‫הצמנטיט מ ב נ ה‬ ‫לשלוש צורות‬ ‫‪. (GPQ‬‬ ‫ק י י ם ג ם צמנטיט ש ל י ש ו נ י )באיזור‬
‫חוזק‬ ‫הגרעינים )או ה ל ו ח י ו ת ( ‪.‬‬ ‫בגודל‬ ‫נבדלות ז ו מזו ר ק‬ ‫הן‬ ‫אחיד;‬
‫נ מ ו ך — ‪ 5‬קייג‪/‬ממי״ר‪.‬‬ ‫הצמנטיט‬

‫ומהווה‬ ‫‪с‬״‪723‬‬ ‫לטמפרטורה‬ ‫למעשה ר ק מעל‬ ‫— קיים‬ ‫א א ו ס ט נ י ט‬

‫בברזל‪.‬‬ ‫מוצקת ש ל פחמן‬ ‫תמיסה‬

‫הנוצרת‬ ‫וצמנטיט‪,‬‬ ‫אאוסטניט‬ ‫אאוטקטית ש ל‬ ‫— זו תערובת‬ ‫ל ד ב ו ר י ט‬

‫ושביר‪.‬‬ ‫)‪700‬׳<‪(Bv11‬‬ ‫הראשוני‪ .‬זהו חומר קשה מאד‬ ‫הגיבוש‬ ‫תוך תהליך‬
‫לבנות‪.‬‬ ‫ליציקות ברזל‬ ‫הלדבוריט אופיינית‬ ‫נוכחות‬

‫‪86‬‬

‫‪ -‬המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי‪ ,‬במשרד התמ״ת‪ .‬כי־ הזכויות שמורות ©‬ ‫בהוצאת‬
 ‫פ ר ר י ט — אפשר לראות בו ‪ Fe a‬טהור בגלל האחוז הנמוך של‬
‫פחמן‪ .‬זהו חומר רך ופלאסטי‪ .‬חוזקו — כ־‪ 25‬ק״ג‪/‬ממ״ר והקשיות —‬
‫הוא‬ ‫‪ .нв 80‬ההתארבות היחסית מגיעה ל ‪ . 5 0 $ -‬עד לטמפרטורה‪с"768‬‬
‫מגנטי‪.‬‬

‫פ ר ל י ט — מורכב מלוחיות פרריט )‪ (87$‬ולוחיות צמנטיט)‪;(13$‬‬

‫מכיל ‪ 0.86$‬פחמן‪ .‬חומר חזק )חוזקו מגיע עד ל ‪ 7 0 -‬ק״ג‪/‬ממ״ר(‪ .‬עם‬
‫עלית אחוז הפרליט בפלדה‪ ,‬גדל חוזקה‪ .‬כמות הפרליט בפלדה תלויה‬
‫באחת הפחמן שבה‪ .‬הגדלת תכולת הפחמן מעל לגבול מסויים גורמת‬
‫לשביריות החומר‪ ,‬בגלל מדלת אחח הצמנטיט‪.‬‬

‫לדיאגרמת שיווי‪-‬משקל של ברזל‪-‬פחמן נודעת חשיבות רבה‪ .‬היא מאפשרת‪:‬‬

‫א( קביעת תחומי הטמפרטורה בעת עיבוד טרמי של פלדות;‬
‫ב( קביעת תחומי הטמפרטורה בעת עיבוד פלאסטי של פלדות )עירגול‪,‬‬
‫כבישה(;‬
‫מטלורגיימ למיניהמ‪.‬‬ ‫ג( קביעת טמפרטורות ההיתוך במפעלימ‬

‫מכשירים‬ ‫לבניית‬ ‫פלדות‬ ‫‪.9.3‬‬

‫את כ ל סוגי הפלדות השימושיות מייצרים לפי תקנים לאומיים ובינ­‬
‫לכל סוג פלדה הרכב חימי מסויימ ותבונות מיכניות אופייניות‪.‬‬ ‫לאומיים‪.‬‬
‫מבחינים בשגי סוגים עיקריימ של פלדות‪ :‬פחמניות ומםוגסגות‪.‬‬

‫פ ח מ נ י ו ת — אלה הן פלדות בהן המרכיבים הבאים‬ ‫פלדות‬

‫—‪, с , 0 . 3 $:1.7$—Cr‬‬ ‫ם‬ ‫ה‬ ‫ו‬ ‫את הערך המקסימאלי‪,‬‬
‫‪Ni,0.5$ Si—0.5$—0.8$,‬‬

‫מ ם ו ג ם ג ו ת — נחשבות הפלדות בהן אחד המרכיבים‬ ‫כפלדות‬

‫הנ״יל‪ ,‬לפחות‪ ,‬נמצא בכמות העולה על הערך המקסימאלי שצויין לעיל‪.‬‬

‫עמ‬ ‫פחמן‪.‬‬ ‫בפלדות פחמניות המרכיב הקובע את התבונות — הוא‬

‫הגדלת אחח הפחמן גדל חוזק הפלדה‪ ,‬אולם בד בבד עם זה קטנה‬
‫הפלאסטיות‪ ,‬וכן הצמיגות של החומר‪.‬‬

‫כאשר הדרישות לגבי הפלדות הן גבוהות )מבחינת חוזק וטיפול טרמי(‪,‬‬

‫משתמשים בפלדות מםוגסגות‪ .‬המרכיבים החשובים ביותר הם‪ :‬ניקל‪ ,‬כרום‪,‬‬
‫מען‪ ,‬צורן‪ ,‬וולפראם‪ ,‬ואנדיום‪ ,‬מוליבדן‪ ,‬קובלט‪.‬‬

‫‪87‬‬

‫המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי‪ ,‬במשרד התמ״ת‪ ,‬כי־' הזכויות שמורות ©‬ ‫בהוצאת ^ ‪- Ч • ^ ^ ^ C‬‬
 ‫)‪ — (Ni‬מגדיל את החוזק הגבולי ואת כושר המשיכות‪ .‬אחוז‬ ‫ניקל‬
‫הניקל בפלדות מסוגסגות המשמשות לבניית מכונות נע בין ‪ 1‬עד ‪.5%‬‬
‫לפעמים מופיע ניקל בפלדות יחד עם מרכיבים אחרים‪ ,‬כגון‪.w ,Mn ,Cr :‬‬
‫ן‬

‫)‪ — (Cr‬מגדיל את קשיות הפלדה וגם את החוזק הגבולי‪.‬‬ ‫כרום‬

‫פלדות כרום עומדות יפה בטיפול הטרמי‪ .‬לכן‪ ,‬משתמשים בהן גם בייצור‬
‫מכוגות וגם לעשיית כלים שונים )כגון‪ ,‬מטריצות(‪.‬‬

‫)‪ — (Mn‬מקנה לפלדות תכונות דומות לאלה של פלדות כרום‪.‬‬ ‫מנגן‬

‫משתמשים בפלדות מען הן בתעשיית כלים והן בייצור מכונות‪.‬‬

‫)‪ — (si‬מגדיל את החתק הגבולי‪ ,‬את הקשיות והאלםטיות‪,‬‬ ‫צורן‬

‫לכן נמצא בפלדות המיועדות לייצור קפיצים‪.‬‬
‫פחי דינאמו מכילים עד ‪ 4%‬צורן‪.‬‬

‫» ! מ ג ד י ל י ם את חחק הפלדות‬ ‫‪,v‬‬ ‫‪,w‬‬ ‫—‬ ‫‪Со‬‬ ‫‪,м‬‬

‫ומקנים להן כושר עמידה בפני טמפרטורות גבוהות‪ .‬לכן‪ ,‬השימוש בהן‬
‫רב בעשיית כלים העובדים בטמפרטורות גבוהות‪ ,‬כגון‪ :‬בכבישה חמה‪,‬‬
‫בעירגול ועוד‪.‬‬

‫בפלדות משתמשים לייצור גלים‪ ,‬צירים‪ ,‬גלגלי שיניים‪ ,‬קפיצים וחלקים‬

‫אחרים‪ ,‬ביחוד כאשר החלקים צריכים להצטיין בחתק‪ ,‬יציבות וקשיות‪.‬‬

‫בטבלה מסי ‪ 10‬מובאות התבונות האופייניות של פלדות למיניהן וכן‬

‫צויין שימושן‪ .‬פלדות פחמניות רגילות )דלות פחמן(‪ ,‬המשמשות בתעשיה‪,‬‬
‫והם אינם‬ ‫בצורת מוטות בעלי מידות בלתי‪-‬מדוייקות‪,‬‬ ‫מסופקות‬
‫מתאימים לעיבוד במחרטה אוטומאטית‪ .‬לייצור המוני של חלקים קטנים‪,‬‬
‫כגון‪ :‬ברגים‪ ,‬צירים‪ ,‬פינים‪ ,‬מתאימה ביותר פלדה ״אוטומאטית״‪ ,‬הנמכרת‬
‫בעלי מידות מח־ייקות‪ .‬פלדה אוטומאטית טובה גם לצימעט‪.‬‬ ‫בצורת מוטות‬

‫בפלדות פחמניות בינוניות‪ ,‬בעלות איכות גבוהה יותר‪ ,‬משתמשים לייצור‬

‫חלקים אחראיים‪ ,‬העובדים בעומס בינוני‪ .‬פלדות מסוגסגות משמשות לייצור‬
‫חלקים הנמצאים תחת עומס בינוני או גדול יותר‪ .‬מפלדות מסוגסגות מייצרים‬
‫גם מובילים‪ ,‬גלגלי שיניים‪ ,‬קפיצים ו כ ו ׳ ‪.‬‬

‫‪88‬‬

‫־ המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי‪ ,‬במשרד התבל" ת ‪ ,‬כל הזכריות שמורות ©‬ ‫בהוצאת‬
 ‫טבלה מסי ‪.10‬‬
‫בייצור‬ ‫שימושיות‬ ‫פלדות‬

‫חוזק‬
‫התארכות‬ ‫חוזק גבולי‬
‫בכגיעה‬
‫הקריעה‬ ‫במשיכה‬
‫)גבול‬ ‫‪a‬‬ ‫כמויות פחמן‬
‫השימוש‬ ‫פרסי‬ ‫באחוזים‬ ‫ח‬ ‫שם החומר‬
‫הפלאסטיות(‬ ‫מ מ ו צ ע ו ת ב־‪6‬ל‬
‫‪a‬‬
‫‪P‬‬ ‫ק״ג‬ ‫ב‪-‬ק״ג‪/‬ממי״ר‬
‫פל״ממ״ר‬

‫פ ל ד ו ת א ל ה אינן מ ת ח ם מ ו ת ;‬ ‫‪33‬‬ ‫‪32-40‬‬ ‫‪0.07-0.12‬‬ ‫‪ . 1‬פ ל ד ו ת דלוח‬

‫הן מ ע ו ב ד ו ת ב ק ל ו ת ו מ ש ת מ ש י ם‬ ‫‪31‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪34-42‬‬ ‫‪0.09-0.15‬‬ ‫פחמן לםכגים‬
‫בהן לייצור חלקים בעלי עומס‬ ‫‪25-27‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪38-47‬‬ ‫‪0.14-0.22‬‬
‫ק ט ן ‪ ,‬לדונםה‪ :‬ברגים‪ ,‬שלדים‬
‫ונופים ג ד ו ל י ם ‪ ,‬בנון מנופים‬
‫ו כ ו י ‪ .‬ד ו ג מ ה ש ל תקן'‪:DIN‬‬
‫‪22c,615010,‬‬
‫פלדות אלה אפשר לחסם;‬ ‫‪22‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪50-60‬‬ ‫‪0.35‬‬ ‫‪ .2‬פ ל ד ו ת פ ח מ ן‬
‫משתמשים בחן לייצור חלקים‬ ‫‪17‬‬ ‫‪34‬‬ ‫‪60-72‬‬ ‫‪0.45‬‬ ‫ביגוגיות‬
‫ב ע ל י עומס ב י ג ו נ י ‪ ,‬ל ד ו ג מ ה ‪:‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪39‬‬ ‫‪70-85‬‬ ‫‪0.60‬‬ ‫למכגים‬
‫ג ל י ם ‪ ,‬ס ר ג י ם ובו* ‪ .‬ד ו ג מ ת‬
‫ש ל ת ק ן ‪:DIN‬‬
‫‪70‬‬ ‫‪c35,‬־‬ ‫‪c45,c‬‬

‫פ ל ד ו ת א ל ה ג ב ד ל ו ת מ ק ב ו צ ה )‪(1‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪34-45‬‬ ‫‪0.07-0.15‬‬ ‫‪ .3‬פ ל ד ו ת ד ל ו ת‬

‫ב מ י ד ה קםגת י ו ת ר ש ל ס י י ג י ם ‪.‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪41-50‬‬ ‫‪0.17-0.25‬‬ ‫פתמן באיכות‬
‫ד ו ג מ ה ש ל ת ק ן ‪:DIN‬‬ ‫גבוהת יותר‬
‫‪к)cklO,‬‬ ‫(‪ск15, ск22‬‬

‫פלדות א ל ה שונות מ ק ב ו צ ה ) ‪( 2‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪48-60‬‬ ‫‪0.27-0.35‬‬ ‫‪ .4‬פ ל ד ו ת פ ח מ ן‬

‫במידה קסנח יותר של סייגים‪.‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪32‬‬ ‫‪57-70‬‬ ‫‪0.37-0.45‬‬ ‫ביגוגיות‬
‫משתמשים בהן בתלקים‬ ‫‪14‬‬ ‫‪35‬‬ ‫‪63-75‬‬ ‫‪0.47-0.55‬‬ ‫למבנים‬
‫של עומס ג ד ו ל ‪ ,‬לדוגמה‪:‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪38‬‬ ‫‪66-90‬‬ ‫‪0.60-0.70‬‬ ‫באיכות גבוהה‬
‫גלגלי שיגייס‪ ,‬ג ל י ם ‪ ,‬זיזים‪.‬‬ ‫יותר‬
‫‪:DIN‬‬ ‫דוגמה של ת ק ן‬
‫‪ (Ck35,ck45,ck60‬כ)‪70ck,‬‬

‫משמשות לייצור חלקים קסגיס‬ ‫‪22‬‬ ‫‪42-57‬‬ ‫‪0.08-0.16‬‬ ‫‪ .4‬פ ל ד ו ת‬

‫)ברנינ^ פ י ג י ם ו כ ו י ( ב ע ז ר ת‬ ‫אוםומםיות‬
‫מכוגות אוסומאםיות‪ .‬גבדלות‬
‫מ פ ל ד ו ת פחמן רגילות ב א ח ת‬
‫גדול יותר של זרחן וגפרית‬
‫המיםיביס את העיבוד ה ש ב ב י ‪.‬‬
‫פ ל ד ה זו טובה גם לצימגוס‪.‬‬
‫גבדלות מ פ ל ד ו ת ביגוניות למבגים‬ ‫‪13‬‬ ‫‪90‬‬ ‫‪0.7-1.3‬‬ ‫‪ .6‬פ ל ד ו ת ע ש י ר ו ת‬
‫באחוז גדול יותר ש ל פחמן‬ ‫פחמן ל י י צ ו ר‬
‫ובגקיון חימי‪ .‬משמשות לייצור‬ ‫כלימ‬
‫כ ל י עבודה ו ח ל ק י ם במכשירגות‪:‬‬
‫צירי מורדים‪ ,‬קפיצים‪ ,‬מעצורים‬
‫ו כ ו י ‪ .‬טובות לטיפול טרמי‪.‬‬

‫לייצור חלקים בהמ דרושח‬ ‫‪11‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪90‬‬ ‫‪0.15‬‬ ‫‪ .7‬פ ל ד ו ת‬

‫קשיות ר ב ה ב ש כ ב ו ת החיצוגיות‬ ‫מסוגסגות‬
‫ורכות השורש‪ .‬הקשיות לאחר‬ ‫למבנים‬
‫ה צ י ם ג ו ט מגיעה ל ‪.Rc 6 2 - 5 9 -‬‬
‫לדוגמה‪ :‬גלגלי שיניים‪ ,‬מצמדים‬
‫ו כ ו י ‪ .‬מ ל ב ד פ ח מ ן מצוי ב ה ר כ ב‬
‫ה פ ל ד ו ת ג ם ב ר ו ם ‪ -‬נ י ק ל ‪) .‬ג(‬
‫ל ח ל ק י ם ב ע ל י ע ו מ ס ג ד ו ל בהם‬ ‫‪15‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪0.34‬‬ ‫‪ .8‬פ ל ד ו ת‬
‫ד ר ו ש ה ק ש י ו ת ג ד ו ל ה ‪ ,‬לדוגמה‪:‬‬ ‫מסונסנות‬
‫מובילים וגדרות במכונות‬ ‫למבנים‬
‫ח י ש ו ב ‪ .‬ב ה ר כ ב ה פ ל ד ו ת מצויים‬
‫מוליבדן‪,‬כרום ולפעמים חמרן)ד(‬

‫ס מ ל י ם ו ת ק נ י ם מ ק ו ב ל י ם בארץ‪:‬‬
‫‪1020-SAE ; В4‬‬ ‫בופורס‬ ‫)א(‬
‫‪SAE-1045 ; В 14 , В 10, В7‬‬ ‫בופורם‬ ‫)ב(‬
‫‪4130 ; RD653‬‬ ‫בופורס‬ ‫)נ(‬
‫‪SAE 4337 ; CRD861‬‬ ‫בופורס‬ ‫)ד(‬
‫‪89‬‬

‫טכנולוגי‬ ‫בהוצאת‬
‫מכשירים אלקטרוניים וחשמליים משתמשים ה ר ב ה בסוגים שונים‬ ‫בייצור‬
‫ש ל פ ח י ם ‪ .‬ל פ י ע ו ב י ה פ ח מ ב ח י נ י ם ב ס ו ג י ם אלה‪:‬‬

‫פ ח י ם ב י נ ו נ י י ם )‪ 1.5-0.5‬מ״מ(;‬ ‫א( פ ח י ם ד ק י ם )עד ‪ 0.5‬מ״מ(; ב(‬

‫פחים עבים משמשים לייצור גופים‬ ‫ג( פ ח י ם ע ב י ם )מעל ‪ 1.5‬מ״מ(‪.‬‬
‫ה פ ח י ם ה ד ק י ם ה ם משני סוגים‪:‬‬ ‫ושלדים ש ל מכשירים גדולים ומתקנים‪.‬‬

‫פ ל ד ה ד ק י ם לעיצוב‬ ‫רגילה ו ‪ (2 -‬פ ח י‬ ‫‪ (1‬פ ח י ם ד ק י ם מ פ ל ד ה פחמנית‬

‫פ ח י ם מ ה ק ב ו צ ה ה ר א ש ו נ ה מ ת א י מ י ם ל פ ע ו ל ו ת גזירה‬ ‫בלתי‪-‬שבבי)כבישה(‪.‬‬
‫נ ד ר ש מ ה ם ח ח ק מיוחד‬ ‫משתמשים ב ה ם לתעשיית מוצרים ש ל א‬ ‫וכפיפה;‬
‫א ו תכונות טכנולוגיות מיוחדות‪.‬‬

‫מ ה ק ב ו צ ה ה ש נ י ה מתאימים ב מ י ו ח ד ל ת ע ש י י ת מ ו צ ר י ם ע ״ י כ ב י ש ה‬ ‫פחים‬
‫פ ח י ם א ל ה מ י ו צ ר י ם ל פ י ד ר י ש ו ת מ י ו ח ד ו ת ‪ .‬ת ק ן גרמני ‪DIN 1623‬‬ ‫במבלטים‪.‬‬
‫הסוגים מוגדרים‬ ‫בלתי‪-‬שבבי‪.‬‬ ‫מ ב ח י ן ב‪ 4-‬ס ו ג י ם ש ל פ ח י פ ל ד ה ל ע י צ ו ב‬
‫ל מ י ד ת ה ת א מ ת ם ל פ ע ו ל ו ת מ ת י ח ה )מתיחה ר ג י ל ה ו מ ת י ח ה עמוקה(‪.‬‬ ‫בהתאם‬

‫ב ל ת י ‪ -‬ש ב ב י צריכים להיות חלקים‬ ‫פ נ י השטח ש ל פחים דקים לעיצוב‬

‫התקן‬ ‫ש כ ב ו ת מעוכות ועוד‪.‬‬ ‫שכבות נפרדות‪,‬‬ ‫סדקים‪,‬‬ ‫כגון‪:‬‬ ‫פגמים‪,‬‬ ‫וללא‬
‫במספר סוגים גם ל פ י ט י ב פ נ י השטח‪.‬‬ ‫מבחין‬

‫ב פ ל ד ו ת‬ ‫ט ר מ י‬ ‫ט י פ ו ל‬ ‫‪.9.3.1‬‬
‫ה ט י פ ו ל‬ ‫בפלדות לבניית מכונות ומכשירים חשוב מ א ד‬ ‫בשימוש‬
‫קירור‬ ‫המבוססים ש ל ליהוט‪,‬‬ ‫טיפול טרמי כ ו ל ל תהליכים‬ ‫הט רמ י‪.‬‬
‫שמטרתן להטיב תכונות מיכניות ש ל מתכות‬ ‫טרמיות אחרות‪,‬‬ ‫ופעולות‬
‫הטיפול הטרמי גורם‬ ‫אותן לדרישות הייצור ש ל חלקים שונים‪.‬‬ ‫ולהתאים‬
‫גם ל ש י נ ו י י ם ב מ ב נ ה הגבישי ש ל ה מ ת כ ו ת ‪.‬‬

‫ה ע י ק ר י י ם ב ט י פ ו ל הטרמי הם‪:‬‬ ‫התהליכים‬

‫א ‪ .‬חיםום — טיפול שמטרתו להגדיל את קשיות החומר;‬

‫ה ח ל ק י ם המחוסמים;‬ ‫ה ר פ י י ה — מ ט ר ת ה ל ה ג ד י ל א ת צמיגות‬ ‫ב‪.‬‬
‫ר י פ ו י — ט י פ ו ל ש מ ט ר ת ו ל א ח ד א ת ה מ ב נ ה ה פ נ י מ י ש ל החומר;‬ ‫ג‪.‬‬
‫אזוטאציה( — מ ט ר ת ו ל ש פ ר א ת ה‬ ‫ט י פ ו ל ט ר מ ו ‪ -‬ח י מ י )צימנוט‪,‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫ה מ י כ נ י ו ת ש ל ה ש כ ב ו ת החיצוניות ש ל ה ח ו מ ר ‪.‬‬

‫‪90‬‬

‫‪ -‬המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי‪ ,‬במשרד התמ״ת‪ ,‬כל הזכויות שמורות ©‬ ‫בהוצאת‬
 ‫חי סום‬
‫אפשר לקבוע לגבי‬ ‫בהסתמך על דיאגרמת יי נ ו ז ל ‪ -‬פ ח מ ן יי‪,‬‬
‫פלדות פחמניות תהליך חיסום כדלקמן‪ :‬מחממים את החלק עד לטמפרטורה‬
‫בהתאם לאחוז הפחמן בפלדה‪ ,‬משאירים את החלק במה‬ ‫‪ 750°‬־ ‪, 8 5 0 ° c‬‬
‫דקות בטמפרטורה זו ולאחר מכן מקררים אותו במהירות במים‪ ,‬בשמן או‬
‫‪ . ( с‬לגבי חלקים עשויים מפלדה מםוגםגת‪ ,‬צריך‬ ‫‪20°‬‬ ‫באויר )בטמפרטורה‬
‫לנהוג לפי הוראות היצרן של אותו חומר‪ .‬נתונים אלה מסופקים‪ ,‬בדרך‬
‫כלל‪ ,‬ע״י המפעלים המטלורגיים ומצויים בלוחות טכניים שונים‪.‬‬

‫טמפרטורת החיםום של פלדות מםוגסגות גבוהה לרוב מזו של פלדות‬

‫פחמניות‪ .‬בך למשל‪ ,‬את הפלדות ״המהירות״ מחממים עד לטמפרטורה‬
‫)בהתאם לטיב החומר(‪ .‬החימום מבוצע בכורי נפחים‪,‬‬ ‫‪ 3 0 0 ° с - 1000°‬ו‬
‫בתנורי‪-‬גז‪ ,‬בתנור חשמלי או באמבטיות המכילות מלחים טכניים מיוחדים‪.‬‬
‫לפני הטיפול באמבטיות אלו‪ ,‬יש להחזיק את המוצרים במשך זמן‪-‬מה‬
‫כדי לייבשם כראוי‪ ,‬כי לחות המוצר עלולה‬ ‫‪,с*250‬‬ ‫בטמפרטורה של‬
‫לגרום להתפוצצות באמבטיות המלוחות‪.‬‬

‫את החלקים המחוממים עד לנקודת החיסום יש לקרר במהירות‪ .‬הקירור‬

‫צריך להיעשות במידה שווה לכל שטח החלק‪ ,‬שאם לא כן — נוצרים‬
‫בחומר מאמצים פנימיים‪ ,‬אשר ערמו להתבקעויות‪ .‬ככל שצורות החלקים‬
‫מסובכות יותר‪ ,‬כן גדולה יותר הסכנה של היווצרות סדקים והתבקעויות‪.‬‬

‫הרפייה‬
‫הרפייה ‪ юл‬טיפול טרמי המבוצע לאחר החיסום‪ .‬אחרי החיסום נעשות‬
‫הפלדות קשות מאד‪ ,‬אולם בו בזמן גם שבירות מאד‪ .‬נוסף על בך‪,‬‬
‫נוצרים בחלקים מחוםמים מאמצים פנימיים‪ ,‬וכדי לשחררם דרוש טיפול‬
‫נוסף‪ ,‬והוא — ה ר פ י י ה ‪.‬‬

‫ההרפייה מבוצעת ע״י חימום הפלדות המחוםמות מחדש עד לטמפרטורה‬

‫)זו נקודת הרפיית ה פ ל ד ו ת ( ה ח ז ק ת ן בטמפרטורה זו במשך זמן‪-‬מה‪,‬‬ ‫‪е‬‬
‫‪с720‬‬
‫וקירורן לאחר מכן‪ .‬בתוצאה מתהליך זה‪ ,‬מאבדת הפלדה במידה רבה את‬
‫שבירותה ונעשית צמיגית יותר‪ .‬ברור‪ ,‬שעם זאת היא מפסידה במקצת‬
‫מקשיותה‪ .‬פטישים שלא הורפו לאחר החיסום מתפקעים בעת העבודה‪,‬‬
‫אולם לאחר ההרפייה הם עומדים יפה בפני מכות‪.‬‬

‫‪91‬‬

‫‪ -‬המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי‪ ,‬במשרד התמ״ת‪ ,‬כל הזכויות שמורות ©‬ ‫‪Draco‬‬
 ‫ההרפייה מבוססת על שינויים בסטרוקטורה החומר‪ ,‬ושינויים אלה‬
‫עוברימ שלבימ מסויימימ‪ .‬אנו מבחיניס ב ‪ 3 -‬סוגימ של הרפייה‪ ,‬התלויימ‬
‫בטמפרטורת החימומ‪:‬‬

‫א( הרפייה בטמפרטורה עלובה )"‪ ,(2404 - 150‬שמטרתה להקטין את‬

‫בשלב זה נעלמימ‬ ‫שבירות החומר מבלי להקטין את קשיותו וסבילותו;‬
‫גמ המאמצימ הפנימיימ‪ .‬הרפייה זו מבוצעת לגבי כלי עבודה שונימ‪ :‬מדידימ‪,‬‬
‫קפיצימ ו כ ד ׳ ‪.‬‬

‫( מקטינה בהרבה את‬ ‫‪е‬‬

‫‪2 4 0 -‬‬ ‫" ‪с‬‬ ‫בטמפרטורה ביענית‬ ‫‪)4‬הרפייה‬
‫השבירות ומגבירה את גמישות החומר וסבילותו לגבי מהלומות שונות‪.‬‬
‫מטריצות‪ ,‬כ ל י עבודה‪ ,‬פטישים‬ ‫הרפייה זו מתאימה בשביל קפיצימ‪,‬‬
‫וחלקי מכוניות‪.‬‬

‫ג( הרפייה בטמפרטורה גבוהה )"‪ c - 400‬״ ‪ ( 6 5 0‬גורמת למידה גדולה‬

‫של סבילות החומר למהלומות בגלל קשיותו‪ .‬משתמשימ בה לגבי פרקי‬
‫מכועת‪ .‬הרפייה זו מאפשרת עיבוד שבבי לאחר הטיפול הטרמי‪.‬‬

‫ריפוי‬
‫ריפוי הפלדות הוא טיפול טרמי המבוסס על חימומ עד לטמפרטורה‬
‫איטי‬ ‫וקירור‬ ‫מסויימת‪ ,‬אחזקה בטמפרטורה זו במשך זמן‪-‬מה‬
‫לאחר מכן‪ .‬אנו מבחינימ בסוגי הריפוי הבאימ‪:‬‬

‫א( ריפוי לשם השגת אחידות החומר; משתמשימ בו לגבי גופים‬

‫מיצקת פלדות‪ .‬תהליך זה מבוצע בטמפרטורה של ‪ с"1150 - 1100°‬והחומר‬
‫מוחזק במשך ‪ 15‬שעות בטמפרטורה זו; לאחר מכן נעשה קירור איטי‬
‫במשך ימימ רבימ‪ .‬תהליך זה מבצעימ במפעלימ מטלורגיימ‪.‬‬

‫‪,,‬‬
‫ב( ריפוי ״נורמאלי )לשמ נורמאליזציה(‪ ,‬גמ הוא מבוצע במפעלימ‬
‫‪ ,‬החזקה ממושכת‬ ‫‪с‬‬ ‫מטלורגיימ ומבוסס על חימומ החומר עד ל ‪1 2 0 0 ° -‬‬
‫בטמפרטורה זו וקירור איטי לאחר‪-‬מכן באויר עד לטמפרטורה‪. с"20‬‬

‫מ ו ח ל ט הוא תהליך הדומה לריפוי נורמאלי‪ ,‬אולמ‬ ‫ג( ריפוי‬

‫והקירור נמשך באטיות‬ ‫‪,‬‬ ‫החימומ הוא עד לטמפרטורה "‪с"1250- 1200‬‬
‫בתוך התנור הסער עד להתקררותו‪.‬‬

‫‪92‬‬

‫‪ -‬המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי‪ ,‬במשרד התמ״ת‪ ,‬כל הזכויות שמורות ©‬ ‫בהוצאת‬
 ‫ד( ריפוי שמטרתו לסלק את המאמצים הפנימיים‪ .‬משיגים זאת ע יי י‬
‫חימום עד לטמפרטורה ‪ ,6004‬החזקה בטמפרטורה זו וקירור איטי באויר‪.‬‬
‫בתהליך זה משתמשים לגבי מוצרים שרותכו‪ ,‬חושלו או נכבשו קודם לבן‪.‬‬

‫שמטרתו ריכוך הפלדה לשם הקלת העיבוד המיכני‪.‬‬ ‫מרכך‬ ‫ה( ריפוי‬
‫*‪ с*900 - 721‬ולאחר מכן מקררים באיטיות‪.‬‬ ‫מחממים את החומר עד‬

‫וצימנוט‬ ‫טרמו‪-‬חימי‬ ‫טיפול‬

‫צימנוט הוא תהליך של הרווית השיכבה החיצונית של החלק בפחמן‬
‫בתנאי טמפרטורה גבוהה‪ .‬צימנוט מבצעים רק בפלדות בעלות אחח קטן‬
‫של פחמן )פחות מ‪ .(0.2%-‬בשעת הצימנוט מרווים בפחמן‪ ,‬כאמור‪ ,‬רק‬
‫את השיכבה החיצונית של החומר‪ ,‬אולם בפנימיותו אחת הפחמן אינו‬
‫בדרך זה מגדילים את הסבילות לחיכוך בחלקי מכונות; חלקים‬ ‫משתנה‪.‬‬
‫אלה נשארים בעלי קושי דרוש ויחד עם זאת אינם שבירים‪.‬‬

‫‪1‬‬
‫״לבלוע״ )לספוג( פחמן‬ ‫תהליך הצימעט מבוסם על תכונת הפלדות‬
‫בתגאי טמפרטורה גבוהה‪ .‬את המוצר המכוסה פחם מכניסים לתיבה סגורה‬
‫הרמטית ומחממים אותו עד לטמפרטורה גבוהה‪ .‬ככל שהטמפרטורה גבוהה‬
‫בן תגדל כמות הפחמן הנספג ושיכבת הצימנוט תתעמק‪.‬‬ ‫יותר‪,‬‬

‫לאחר הצימנוט מבצעים חיסום‪ ,‬כדי להשיג את דרגת הקושי הדרושה‪.‬‬

‫את תהליך הצימנוט אפשר לבצע גם באמבטיות של מלחים טכניים‪ .‬תהליך‬
‫זה טוב מהקודם משום שהוא קצר יותר; כמו‪-‬בן‪ ,‬החלקים אינם מתחמצנים‬
‫ושיבבת הצימעט היא אחידה יותר; יחד עם זאת‪ ,‬הוא מקטין את הסיכון‬
‫של רפורמאציה‪ .‬באמבטיה הצימנוט קל יותר לשמור על הטמפרטורה‬
‫לאחר החיםום במים מגיע קושי החלקים עד‬ ‫הדרושה )‪ с - 815°‬״‪.(860‬‬
‫‪.R‬‬ ‫‪c‬‬ ‫ל‪ 63 - 56-‬מעלות‬

‫חנקן‬ ‫הגז‬ ‫והיא — בתוך‬ ‫הפלדות‪,‬‬ ‫לצימנוט‬ ‫נוספת‬ ‫שיטה‬ ‫קיימת‬

‫פלדות בעלות אחוז ניכר של פחמן‪ ,‬אשר‪ ,‬באמור‪,‬‬ ‫)אזוטאציה(‪.‬‬
‫אינן טובות לצימנוט‪ ,‬אפשר להקשותן בתהליך של אזוטאציה‪ .‬תהליך זה‬
‫מגדיל את קשיות החומר והוא גם מהווה גורם אנטי‪-‬קורוזי‪.‬‬

‫‪93‬‬

‫‪ -‬המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי‪ ,‬במשרד התמ״ת‪ ,‬כל הזכויות שמורות ©‬ ‫‪Draco‬‬
 ‫ה ח ו מ ר י ם‬ ‫ק ש י ו ת‬ ‫ב ד י ק ת‬ ‫‪.9.3.2‬‬
‫בבחינת חוזק החומרים‪.‬‬ ‫הבדיקה הקדומה ביותר‬ ‫הקשיות היא‬ ‫בדיקת‬
‫לבדוק מוצרים מוגמרים‪.‬‬ ‫ולבן אפשר‬ ‫בחומר הנבחן‪,‬‬ ‫ב ד י ק ה ז ו איגה פ ו ג מ ת‬
‫משתמשים באחת משלש‬ ‫לרוב‪,‬‬ ‫קיימות כ מ ה שיטות ש ל בדיקת הקשיות;‬
‫ש י ט ת‬ ‫ב(‬ ‫המםומגת ב ‪;нв -‬‬ ‫ב ר י נ ל ‪,‬‬ ‫ש י ט ת‬ ‫הבאות‪ :‬א(‬ ‫השיטות‬
‫ר ו ק ו ו ל ‪ ,‬המסומנת ב ‪.HR -‬‬ ‫ג( ש י ט ת‬ ‫המסומגת ב ‪;HV -‬‬ ‫ו י ק ר ם ‪,‬‬

‫שיטות א ל ו מ ב ו ס ס ו ת ע ל ל ח י צ ת ב ד ו ר פ ל ד ה ק ט ן ‪ ,‬א ו י ה ל ו ם ב צ ו ר ת‬
‫בעומק‬ ‫מידת הקשיות מתבטאת‬ ‫ל ת ו ך החומר הנבדק‪.‬‬ ‫פירמידה א ו חרוט‪,‬‬
‫הלחיצה או בהיקפה‪.‬‬

‫ברינל משתמשים לגבי פלדות רכות ומתכות א ל ‪ -‬ב ר ז ל י ו ת ‪.‬‬ ‫בשיטת‬

‫ר ו ק ו ו ל מ צ י י נ י ם ש ל ו ש ה ל ו ח ו ת ש ל קשיות‪:‬‬ ‫בשיטת‬

‫ל ח ו מ ר י ם ק ש י ם מ א ו ד ) פ ל ד ה מחוםמת(‬ ‫‪— с‬‬ ‫א‪ .‬לוח‬

‫לפלדות רכות‬ ‫ב‪ .‬לוח ‪— в‬‬
‫א ו ל ם ד ק י ם מ א ד )פחים(‪.‬‬ ‫לחומרים קשים‪,‬‬ ‫ג ‪ .‬לוח ‪— А‬‬

‫‪:R‬‬ ‫א ת סוג הקשיות ל פ י ר ו ק ו ו ל מסמנים באות קטנה ל י ד האות‬

‫‪R‬‬ ‫‪R‬‬ ‫‪R‬‬
‫‪A‬‬ ‫‪ c‬׳ ‪» B‬‬

‫ש י ט ת וי ק ר ס מ ש א י ר ה פ ח ו ת ע ק ב ו ת ב ח ו מ ר י ם ה נ ב ד ק י ם ל ע ו מ ת השיטות‬
‫לבדיקת שטחים מלוטשים ושטחים לאחר‬ ‫האחרות‪ .‬ל כ ן ‪ ,‬היא מתאימה‬
‫שיט( ז ז ו מ ב ט י ח ה ש ה ש י כ ב ה ה נ ב ד ק ת ל א ת י נ ק ב ‪.‬‬ ‫צימנוט‪.‬‬

‫הקשיות נותנת ל נ ו מושג גם ע ל מידת החוזק ש ל החומר‪.‬‬ ‫בדיקת‬

‫במידה ידועה ש ל בטחון‪,‬‬ ‫תלות ז ו בין החוזק והקושי אפשר לקבוע‪,‬‬
‫פ ל ד ו ת ע ם א ח ח ק ט ן ש ל פחמן‪:‬‬ ‫לגבי‬
‫‪a % 0.34 ив‬‬
‫ח‬
‫החלקים ה ע ו מ ‪ л‬ם בפני טיפול טרמי י ש לציין א ת הקשיות‬ ‫בשרטוטי‬
‫הדרושה‪.‬‬

‫מ י ו ח ד ו ת‬ ‫פ ל ד ו ת‬ ‫‪.9.3.3‬‬

‫מ כ ש י ר י ם מ ד ו י י ק י ם מ ש ת מ ש י ם ג ם ב פ ל ד ו ת מיוחדות‪:‬‬ ‫בייצור‬

‫קרוב‬ ‫זוהי פ ל ד ה ע ם מקדם התפשטות קטן ביותר‪,‬‬ ‫אי נ ו ו ר‪.‬‬ ‫א(‬

‫‪ .‬היא משמשת לייצור מכשירים‪,‬‬ ‫‪с‬‬ ‫‪100°‬‬ ‫ל ‪ 0 -‬ב ט מ פ ר ט ו ר ו ת מ‪50-‬־ ע ד‬
‫לשנות את‬ ‫מבלי‬ ‫לעמוד בפני שינויים גדולים בטמפרטורה‪,‬‬ ‫שעליהם‬

‫‪94‬‬

‫‪ -‬המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי במשרד התמ״ת‪ ,‬כל הזכויות שמורות ©‬ ‫בהוצאת‬
 ‫מדגמים יסודיים למדידת אורך‪ ,‬חלקים למכשירים‬ ‫למשל‪,‬‬ ‫מידותיהם‪.‬‬
‫גיאודזיים או חלקי שעונים‪ ,‬וכדומה‪ .‬פלדות אלו מכילות ‪ 37% - 35‬ניקל‪.‬‬
‫פלדה זו מכילה ‪ 44% - 42‬ניקל; משתמשים בה‬ ‫פלטיניט‪.‬‬ ‫ב(‬
‫לייצור חלקים שצריך להטביעם בזכוכית‪ ,‬כי מקדם ההתפשטות שלה‬
‫שווה למקדם ההתפשטות של הזכוכית )כמעט ‪.(0‬‬

‫בפלדות רנילות משתנה מודול האלאםטיות עם‬ ‫אלינואר‪.‬‬ ‫ג(‬

‫שינויי הטמפרטורה‪ .‬במכשירי מדידה שונים דרושה אחידות האלאסטיות‬
‫בכל תנאי הטמפרטורה‪ ,‬כדי למנוע שגיאות במדידות‪ .‬החומר הנקרא‬
‫אלינואר מצטיין בתכונה זו‪ .‬הפלדה מכילה ‪ 36%‬ניקל ו ‪ 7 -‬עד ‪9%‬‬
‫כרום; היא משמשת לעשיית קפיצים בשעונים ועוד‪.‬‬

‫ד( אם המכשיר צריך לפעול בתנאי אקלים קשים‪ ,‬למשל — בקירבת‬

‫בלתי‪-‬‬ ‫בסביבת גזים ואדים — משתמשים לייצורו בפלדה‬ ‫הים‪,‬‬
‫מח ל י דה‪.‬‬

‫)צבעוניות(‬ ‫אל‪-‬ברזליות‬ ‫מתכות‬ ‫‪.9.4‬‬

‫לחומרים אלה שייכים‪ :‬נחושת‪ ,‬פליז‪ ,‬ארד‪ ,‬ניקל‪ ,‬אלומיניום‪,‬‬
‫דוראלומיניום ועוד‪ .‬בתעשייה משתמשים הן במתכות צבעוניות טהורות והן‬
‫בםגסגות שלהן‪ .‬הן מצויות בשוק בצורת מוטות‪ ,‬פסים‪ ,‬פחים‪ ,‬סרטים‪,‬‬
‫צינורות ו כ ד ׳ ‪ .‬קשיות החומרים האלה נעה מרכות עד קשה‪-‬למחצה וקשה‪.‬‬
‫בשרטוט החלק יש לציין ליד שם החומר גם את מידת קשיותו‪.‬‬

‫מתכות צבעוניות עומדות )לרוב( היטב בפני חומרים הימיים פעילים‪.‬‬

‫בדרך כלל‪ ,‬מתחמצנת רק השיכבה החיצונית והיא מנינה בפני חדירת‬
‫האיכול לעומק החומר‪ .‬מהתכונות הכלליות של מתכות אלה )ברובן( יש‬
‫לציין גם מוליכות טובה של חום וזרם חשמלי‪.‬‬

‫רוב החומרים האלה ניתנים הן לעיבוד שבבי והן לעיבוד בלתי‪-‬שבבי‬

‫)כבישה ומתיחה(; עיצוב בלתי‪-‬שבבי דורש חומרים רבים‪ ,‬לעומת העיבוד‬
‫השבבי אשר לו מתאימים יותר מוטות קשים‪.‬‬

‫נציין בקצרה את תכונות המתכות הצבעוניות השימושיות ביותר‪.‬‬

‫נ ח ו ש ת — חומר נפוץ מאד בתעשיית חלקי חשמל )כבלים‪ ,‬מגעות‬

‫וגם בתעשייה כללית )מיכלים‪ ,‬צינורות‪ ,‬אביזרים שונים(‪ .‬המשקל‬ ‫וכד׳(‪,‬‬
‫— ‪ .с1083°‬נחושת מופיעה‬ ‫‪,‬‬ ‫‪ 8 . 9‬ו נ ק ו ד ת ההיתוך‬ ‫ל הנחושת הוא‬
‫בםגםגות שונות‪ ,‬ששימושן רב מאד בתעשייה‪.‬‬

‫‪95‬‬

‫‪ -‬המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי‪ ,‬במשרד התמ״ת‪ ,‬כל הזכויות שמורות ©‬ ‫‪Draco‬‬
 ‫נחושת טהורה מייצרים בתהליך של זיקוק או בעזרת אלקטרוליזה‪.‬‬
‫בשיטה האחרונה מקבלימ נחושת במעט טהורה לגמרי)‪ 99.98$‬נחושת(‪.‬‬

‫פ ל י ז — זוהי סגסוגת‪ ,‬המורכבת בעי קר מנחושת )‪ (Си‬ואבץ )‪. (Zn‬‬

‫חומר זה נפוץ ביותר במכשירנות וגמ בבניית מכונות‪ .‬הפליז בהרכב‪:‬‬
‫‪Си,‬‬ ‫או‪,‬‬ ‫‪:63$‬‬ ‫—‬ ‫‪Pb — 1$‬‬ ‫‪Си,2$‬‬ ‫—‪Pb‬‬ ‫‪,‬‬
‫מפליז מייצרימ‬ ‫שבבי‪.‬‬ ‫לעיבוד‬ ‫‪ ,zn‬מתאימ במיוחד‬ ‫והשאר —‬
‫‪ш‬‬
‫תותבימ‪ ,‬אומימ‪ ,‬ברגימ ו כ ד ׳ ‪ .‬החומר‬ ‫חלקי שעונימ‪ ,‬גלגלי שיניימ‪,‬‬
‫טוב לחיבורימ בהלחמה‪ ,‬כמו‪-‬כן אפשר לצפותו בציפוי גלוואני‪ .‬חלקימ‬
‫גדולימ יותר מפלת יוצקימ בתבניות חול או במכונות ליציקת לחץ‪.‬‬

‫ב לתי ‪-‬‬ ‫פליז בהרכב‪ Си — 85$ :‬והשאר — ‪ , Zn‬מתאימ לעיצוב‬

‫כגון — מתיחה עמוקה של מיכלימ‪ ,‬חלקימ של מדי‪-‬לחץ‪,‬‬ ‫שבבי‪,‬‬
‫ממבראנות ו ב ד ׳ ‪.‬‬

‫ח ד י ש )‪Pakf ong‬‬ ‫כסף‬ ‫‪ Ni 30$‬מוכר בשמ‬ ‫פליז בתוספת של‬

‫חומר זה יקר יחסית‪ ,‬עומד היטב בפני איכול ומשמש‬ ‫‪;(argetan‬‬
‫בתעשיית מכשירימ )ממסרימ‪ ,‬מחוגימ ועוד(‪.‬‬

‫קיימות סגסגות נוספות על בסיס — ‪ ,Cu-zn‬המשמשות למטרות‬

‫שונות‪.‬‬

‫ההרכב הרגיל‬ ‫ובדיל;‬ ‫נחושת‬ ‫א ר ד — זוהי סגסוגת של‬

‫סגסוגת זו‬ ‫— ‪.Си‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪Z‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪— 5$ ,Sn‬‬ ‫‪,‬‬
‫מתאימה לעשיית מיםבימ וחלקי ממסרות‪.‬‬

‫החומר אינו פלאסטי‪ ,‬קשה וצמיג‪ ,‬נוח ליציקה בשיטות שונות‪.‬‬

‫עםף לסוג הנזכר‪ ,‬קיימות סגםגות ארד בהרכבימ שונימ; החשובות‬

‫בחומרימ אלה משתמשיס‬ ‫בדילי‪.‬‬ ‫וארד‬ ‫זרחני‬ ‫ביניהן הן‪ :‬ארד‬
‫לעשיית חלקי מכשירימ ומכונות ולקפיצימ )כגון‪ :‬קפיצי‪-‬שערה בשעונימ(‪.‬‬

‫נ י ק ל — משמש לייצור צירימ‪ ,‬גלגלי שיניימ וחלקימ שונימ במדי‪-‬‬

‫מימ ובמכשירימ אחרימ‪ .‬הניקל משמש גמ כחומר ציפוי למתכות אחרות‪.‬‬
‫קונסטנטן‪,‬‬ ‫נקראת‬ ‫‪Ni+‬‬ ‫‪40$‬‬ ‫—‬ ‫‪Си — 60$‬‬
‫נ י ק י ל י ן‪.‬‬ ‫נקראת‬ ‫‪Ni,26$‬‬ ‫—‬ ‫‪Zn — 12‬‬
‫בחומרימ אלה משתמשימ בגופי חימומ חשמליימ‪ .‬בהרכב‪,Ni — 66$ :‬‬
‫מונל‪,‬‬ ‫מתכת‬ ‫‪ Си — 29$‬ו ־ ‪ — 5 $‬מרכיבימ אחרימ‪ ,‬נקראת הסגסוגת‬

‫‪96‬‬

‫'*•‪ - Ч‬המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי‪ ,‬במשרד התמ״ת‪ ,‬כל הזכויות שמורות ©‬ ‫בהוצאת‬
 ‫היא עומדת היטב בפני חום גבוה ואיכול‪ .‬החתק הגבולי שלה במשיכה‬
‫הוא ‪ 80‬קייג‪/‬ממ״ר‪.‬‬

‫)‪ 2.7‬גר׳ ‪/‬סמ״ק(‪,‬‬ ‫א ל ו מ י נ י ו ם — למתכת זו משקל סגולי קטן‬

‫היא שייכת לקבוצת המתכות הקלות‪ .‬אלומיניום ניתן לעיבוד בחום ובקור‪.‬‬
‫מלבד אלומיניום טהור‪ ,‬משתמשים גם בםגםגות עם צורן ) ס י ל ו מ י נ י ו ם ( ‪.‬‬
‫סגסוגת זו טובה ליציקות שונות‪ .‬מחמת משקלו הסגולי המועט‪ ,‬משמש‬
‫קלות‬ ‫האלומיניום לתעשיית חלקים וגופים בשטחים בהם חשובה ביותר‬
‫המוצרים )למשל‪ ,‬בתעופה(‪.‬‬

‫ד ו ר ‪ -‬א ל ו מ י נ י ו ם — זוהי סגסוגת אלומיניום‪ ,‬המורכבת מ‪-‬‬

‫‪ .‬חוזק גבולי של‬ ‫‪,‬‬ ‫‪M‬‬ ‫‪n‬‬
‫דור‪-‬אלומיניום מגיע ל‪ 50-‬קייג‪/‬ממ״ר; חומר זה מתאים לעיבוד שבבי‪.‬‬

‫‪,‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪А‬‬ ‫— ‪, :4%‬‬ ‫‪Mg— 0.03%‬‬ ‫‪,Си — 1%‬‬

‫מתאימה במיוחד ליציקה בלחץ‪ .‬מייצרים ממנה גופים‬ ‫השאר — ‪,zn‬‬
‫שונים‪ .‬חומר זה מתאים גם לעיצוב בלתי‪-‬שבבי‪.‬‬

‫במכשירנות משתמשים הרבה ב יציקות לחץ של אלומיניום וםגםגותיו‪,‬‬

‫בדיל וםגםגותיו ואבץ וםגםגותיו‪ .‬על שיטות התיבנון של מוצרים יצוקים‬
‫ידובר בחלק ב׳ של הספר‪.‬‬

‫פלאסטיים‬ ‫חומרים‬ ‫‪.9.5‬‬

‫חומרים פלאסטיים בעיים בעיקר מחומרים סינתטיים‪ ,‬אשר מתקבלים‬
‫בתהליך פולימריזציה של תרכבות אורגאניות פשוטות למוליקולות ארוכות‬
‫עד‬ ‫מאד‪ .‬הפולימר )המולקולה הארוכה( בנוי מצירוף של מ א ו ת‬
‫המשקל‬ ‫מרים‪.‬‬ ‫יחידות מבנה קטעת‪ ,‬המכונות‬ ‫אלפי‬ ‫מאות‬
‫ד‬ ‫‪6‬‬
‫‪ 5.10‬עד ‪) 10‬ביחס למשקל‬ ‫המולקולארי של פולימר נע בגבולות של‬
‫‪.(1‬‬ ‫האטומי של מימן‪ ,‬שהוא‬

‫שמות הפולימרים מבוססים על שמות היחידות היסודיות שלהם‪ ,‬למשל‪:‬‬

‫פוליםטרן‬ ‫פ ו ל י א ט י ל ן — הוא פולימר המבוסם על יחידות אטילן;‬
‫עצר ע ״י הגדלת יחידות סטירן ו כ ד ׳ ‪.‬‬

‫הפולימר המתקבל )שרף( ניתן לעיצוב‪ ,‬באשר מביאים אותו למצב‬

‫מבחינה מדעית מתאים‬ ‫פלאסטי‪.‬‬ ‫חומר‬ ‫עזלי‪ ,‬מכאן השם —‬
‫פולימריים‪.‬‬ ‫חומרים‬ ‫יותר השם‬

‫‪97‬‬

‫‪ -‬המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי‪ ,‬במשרד התמ״ת‪ ,‬כל הזכויות שמורות ©‬ ‫‪Draco‬‬
 ‫סבעיים‪,‬‬ ‫מלבד חומרים פלאםטיימ םינתטיימ קיימים גם פולימרים‬
‫כגון‪ :‬חלבונימ‪ ,‬תאית‪ ,‬גומי טבעי ושרפימ טבעיימ של צמחימ )ביחוד של‬
‫עצי מחט(‪ .‬בשרפימ אלה משתמשימ כבר מזמן‪ ,‬לעשיית לקות‪ ,‬צבעימ‪,‬‬
‫סבון ועוד‪.‬‬

‫אפשר להגדיר‪ :‬חומרים פלאסטיימ המ חומרים אורגאניים‬ ‫לסיכום‪,‬‬

‫בעלי משקל מולקולארי גדול ביותר‪ ,‬אשר בתנאימ מסויימימ של עיצוב‬
‫)טמפרטורה‪ ,‬לחץ( נעשים פלאסטיימ מאד עד נוזליימ‪ ,‬ובתנאימ רגילימ‬
‫)טמפרטורת הסביבה‪ ,‬לחץ אטמוספירי( שומרימ על הצורה הניתנת להמ‬
‫בעת עיצובם‪.‬‬
‫בשוק מופיעימ םוגימ רבימ של חומרימ פלאסטיימ בשמות שונימ‪.‬‬
‫באופן כללי‪ ,‬אפשר למיין את החומרימ האלה בהתאמ לשימושמ‪ ,‬כדלקמן‪:‬‬

‫פ ל א ם ט ו מ ר י מ — אלה חומרי מבנה‪ ,‬המשמשימ לבניית חלקימ‬ ‫א(‬

‫במכונות ומכשירים;‬

‫א ל א ס ט ו מ ר י מ — חומרימ דמויי גומי;‬ ‫ב(‬

‫ס י ב י מ — משמשימ בתעשיית טקסטיל וביגוד;‬ ‫ג(‬

‫צבעימ;‬ ‫ציפויימ‪,‬‬ ‫ד(‬

‫ה( ד ב ק י מ ‪.‬‬

‫חומרימ פלאםטיימ נפוצימ מאד במכשירנות‪ ,‬בציוד אלקטרוני וחשמלי‪.‬‬

‫בשלב הראשון החליף החומר הפלאסטי את מקומן של פלדות ומתכות אל‪-‬‬
‫ברזליות‪ ,‬אולמ לאחר מכן החלו להשתמש בו במידה רבה כל כך‪ ,‬עד‬
‫שכיום לא ייתכנו מכשירים אלקטרוניים וחשמליימ ללא חלקימ מחומר‬
‫פלאסטי‪ .‬ובזמן האחרון התפשט השימוש בחומריס פלאסטיימ גם בבניית‬
‫מכונות‪.‬‬

‫מצב זה נוצר עקב תכונותיו המיוחדות של החומר הפלאסטי‪:‬‬

‫א( משקל סגולי מועט‪ :‬פי ‪ 6-4‬קטן מזה של מתכות‪.‬‬

‫ב( בידוד חשמלי טוב‪.‬‬
‫ג( תכונות מיכניות מעולות )החומר יכול להיות קשה‪ ,‬גמיש ופלאםטי(‪.‬‬
‫ד( מראה נאה‪ ,‬שיכבה חיצונית מבריקה; ניתן ליצור חומר פלאסטי‬
‫בצבעימ למיניהמ‪ ,‬והצבע לא רק מצפה את פני השטח‪ ,‬אלא חודר לתוך‬
‫המוצר כולו‪ .‬חומר פלאסטי יבול להיות גמ שקוף‪ ,‬שקוף למחצה או‬
‫אטומ‪.‬‬

‫‪98‬‬

‫׳׳*‪ - 41‬המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי‪ .‬במשרד התמ״ת‪ ,‬כל הזכויות שמורות ©‬ ‫בהוצאת‬
 ‫ה( אפשר לצפותו בתהליך של מטאליזאציה‪.‬‬
‫ו( עמיד בפני איכול; ציפויים פלאםטיים מגינים על חלקי מתכת‪.‬‬
‫ז( חומר זול‪ ,‬יחסית‪.‬‬
‫ח( עיצוב מוצרים מחומר פלאסטי מתאים מאד לתנאי ייצור המוני‪,‬‬
‫והדיוק המתקבל בעיצובם מספק את הדרישות‪.‬‬

‫טרמוסטי‬ ‫מבחינת העיצוב אנו מבחינים בחומר פלאסטי‬

‫וטרמופלאסטי‪.‬‬
‫*‬

‫לקבוצה זאת של חומרים פלאםטיים שייכים‬ ‫טרמוםטי‪.‬‬ ‫חומר‬

‫בקליט‪ ,‬טקסטוליט‪ ,‬פרטינקם ועוד‪ .‬מאפיינת אותם התכונה הבאה‪ :‬לאחר‬
‫חימום עד לטמפרטורה מסויימת‪ ,‬הם נעשים פלאסטיים מאד‪ ,‬ועם עליה‬
‫ח ו ז ר ‪ .‬חלקים‬ ‫אינו‬ ‫נוספת של הטמפרטורה — הם מתקשים; תהליך זה‬
‫מחומר טרמוםטי מיוצרים בתבניות בעזרת מכבשים הידראוליים‪ .‬החומר‬
‫במצב פלאסטי מאד )הודות לחימום( ממלא בלחץ את התבנית החמה‪.‬‬
‫שרף טרמוסטי עובר תהליך של פולימריזאציה בעת עיצובו‪ ,‬ולכן תהליך‬
‫עיצובו בתבנית דורש זמן מסויים )ממושך יותר מאשר בחומר טרמופלאסטי(‪.‬‬
‫מוצרים מחומר טרמוסטי שומרים היטב על מידותיהם ואינם מתרככים בהשפעת‬
‫החום‪ .‬שרף טרמוסטי הוא גם הזול מבין הסוגים של שרפים מלאכותיים‪.‬‬

‫לחומרים אלה מוסיפים לרוב תוספות שונות‪ ,‬הנקראות מילוא‪ ,‬שמטרתן‬

‫לשפר את התכונות המיכניות של החומר‪ .‬התוספות הן‪ :‬סיבי זכוכית‪,‬‬
‫נסורת עץ‪ ,‬טלק ועוד‪ .‬תוספת של אזבסט ומיקה משפרת את התכונות‬
‫הטרמיות של החומרים‪ .‬גם בחומרים טרמופלאםטיים ישנם מילואים‬
‫)למשל‪ ,‬ב‪.(P.V.C. -‬‬
‫•‬

‫לקבוצה זאת שייכים‪:‬‬ ‫טרמופלאםטיים‪.‬‬ ‫חומרים‬

‫פוליםטרן‪ ,‬פוליאטילן‪ ,‬תאית )צלולוזה(‪ ,‬ניילון ואחרים‪ .‬אופייני לחומרים‬
‫אלה שעם חימום עד לטמפרטורה מםויימת‪ ,‬הם נעשים פלאםטיים מאד‬
‫)עד למצב נחלי‪ ,‬כמעט( ולאחר קירורם הם מתקשים‪ .‬אולם השינויים‬
‫בתהליך זה הם פיזיקאליים גריידא ואפשר לחזור עליו מספר פעמים‬
‫באותו החומר‪ .‬חלקים מחומר טרמופלאםטי מייצרים ע״י כבישה מוזרקת‪,‬‬
‫ז״א — החומר הנמצא במצב נוזלי מוזרק בלחץ לתוך תבנית מקוררת‪.‬‬

‫חומר פלאסטי אפשר להשיג בצורת אבקה )ליציקות‪ ,‬כבישה מתרקת‬

‫מספר‬ ‫או כבישה בתבניות(‪ ,‬או בצורת לוחות‪ ,‬מוטות‪ ,‬סרטים ו ב ו ׳ ‪.‬‬

‫‪99‬‬

‫‪ -‬המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי‪ ,‬במשרד התמ״ת‪ ,‬כל הזכויות שמורות ©‬ ‫‪Draco‬‬
 ‫הםוגימ של החומרימ הפלאםטיימ הולך וגדל‪ ,‬ומדי שנה מופיעים סוגים‬
‫חדשימ בעלי תכו עת שונות‪.‬‬

‫מובאות תכועתיהמ האופייניות של כמה חומרימ‬ ‫מ ס ׳ ‪11‬‬ ‫בטבלה‬

‫פלאםטיימ‪ ,‬המקובלימ ביותר בציוד חשמלי ואלקטרוני‪ .‬על עקרונות‬
‫התיכנון של פרקי מכונות מחומרימ אלה ידובר בחלק השני של הספר‪.‬‬

‫ב ט ב ל ה )פנול‪-‬פורמאלדיהיד(‬ ‫הראשונה‬ ‫לקבוצה‬

‫‪,Aerolite ,Bakelite ,Durer‬‬ ‫שייבימ חומרימ הידועימ בשמות‪:‬‬
‫‪ Textoiite‬ועוד‪ .‬המ אינמ ניזוקימ על‪-‬ידי רוב החומצות‪ ,‬אבל נפגעימ‬
‫על‪-‬ידי סודה ואלקאליימ חריפימ אחרימ‪ .‬מייצרימ אותמ‪ ,‬בדרך כלל‪,‬‬
‫בצבעימ כהימ בלבד‪ .‬פנול‪-‬פורמאלדיהיד נמכר ליצרנימ בצורת אבקת‬
‫עיצוב‪ .‬השרפימ נמכרימ בצורה מוצקת או בצורת תמיסה לייצור שכבות‬
‫או דבק‪ .‬פנול‪-‬פורמאלדיהיד מסופק גמ בצורות יצוקות‪ ,‬כגון‪ :‬מוטות‪,‬‬
‫לוחות‪ ,‬מטילימ וצינוח־ת‪ .‬מכיוון שהצורות היצוקות עברו כבר את תהליך‬
‫הפולימריזאציה‪ ,‬אפשר לעצב את צורתמ רק ע״ י עיבוד שבבי‪ .‬מוצרימ‬
‫טיפוסיימ של בקליט המ‪ :‬חלקי חשמל‪ ,‬חלקי רדיו‪ ,‬חלקי טלפון‪ ,‬כגון‬
‫ידיות של טלפונימ‪ ,‬בית שפופרות רדיו ו כ ד ׳ ‪ .‬בטקםטוליט )חומר שיכבתי‬
‫עמ אריגה( משתמשימ גמ לייצור גלגלי שיניימ‪ ,‬מיםבימ ו ב ד ׳ ‪.‬‬

‫)אורה‪-‬פורמאלדיהיד(‬ ‫בטבלה‬ ‫שניה‬ ‫לקבוצה‬

‫‪.Aidur‬‬ ‫‪,Poiiopas‬‬ ‫‪,Beetle‬‬ ‫חומרימ הידועימ בשמות‪:‬‬ ‫שייכימ‬
‫המ קשימ מהחומרימ שבקבוצה הראשונה ועומדימ טוב בפני חיכוך‪ .‬מייצרימ‬
‫אותמ בשלל צבעימ‪ .‬מוצרימ מקבוצה זאת עומדימ בפני חומצות וחוכלרימ‬
‫אלקאליימ גמ יחד‪ ,‬אולמ אינמ עומדימ בפני השפעת האויר‪ .‬מחומרימ‬
‫אלה מייצרימ תיבות רדיו‪ ,‬חלקי מקררימ‪ ,‬חלקי תאורה‪ ,‬מפסקי זרמ ו ב ו ׳ ‪,‬‬
‫כמו‪-‬כן מוצאימ המ שימוש רב כחומר ציפוי‪ ,‬באריגות שועת ובתעשיית‬
‫אמייל‪.‬‬

‫‪100‬‬

‫^ • ‪ - Ч‬המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי‪ ,‬במשרד התמ״ת‪ ,‬כל הזכויות שמורות ©‬ ‫בהוצאת‬
 ‫‪,‬‬
‫טבלה מ ס ‪.11‬‬
‫שונים‬ ‫פלאםטיים‬ ‫לחומרים‬ ‫אופייניים‬ ‫נתונים‬

‫חוזק‬ ‫מוליכות‬ ‫סבילות‬ ‫חוזק ג ב ו ל י ב ‪ -‬ק ״ ג ‪ /‬ס מ ״ ר‬ ‫‪I‬‬

‫קושי‬ ‫משקל‬
‫דיאלקנ‬ ‫החום‬ ‫לחימום‬
‫חוזק ל ה כ א ה ח ו ם סגולי‬ ‫לפי ברינל‬ ‫סגולי‬ ‫החומר‬ ‫סוג‬
‫קילוולס‬
‫קל‪/‬ס״מ‬ ‫קג״מ‪/‬םמ״ד קלודיות‪/‬גרם‬ ‫ק״ג‪/‬סמ״ר‬ ‫גר׳‪/‬סמ״יק‬
‫ל פ י מדטנם‬ ‫‪а‬‬ ‫כפיפה‬ ‫משיכה ‪а‬‬ ‫לחייצה ‪а‬‬
‫שניה‬ ‫‪НВ‬‬
‫‪ . 1‬פגול פ ו ר מ א ל ד י ה י ד‬
‫‪12.8‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪115‬‬ ‫‪0.35‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪800‬‬ ‫‪450‬‬ ‫‪2000‬‬ ‫‪37‬‬ ‫‪1.3‬‬ ‫א ‪ .‬יצוק‬
‫‪7-20‬‬ ‫‪4.5-8‬‬ ‫‪130-215‬‬ ‫‪0.3-0.35‬‬ ‫‪6-15‬‬ ‫‪600-1300 300-500 1000-2500‬‬ ‫‪37‬‬ ‫‪1.3‬‬ ‫ב ‪ .‬נ כ ב ש מאבקה‬
‫‪-‬‬ ‫‪6.5‬‬ ‫‪100-130‬‬ ‫‪0.35‬‬ ‫‪30-50‬‬ ‫‪1200-1700 600-1600‬‬ ‫‪3000‬‬ ‫‪1.35‬‬ ‫ג ‪ .‬בשכבות‬

‫‪7.5‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪90‬‬ ‫‪0.4‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪800‬‬ ‫‪400‬‬ ‫‪2000‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪1.5‬‬ ‫‪ .2‬א ו ר ה ‪ -‬פ ו ר מ ל ד י ה י ד‬

‫‪10‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪130‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪800‬‬ ‫‪450‬‬ ‫‪2000‬‬ ‫‪1.5‬‬ ‫‪ . 3‬מלאמין‪-‬פורמלדיהיד‬

‫‪10‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪0.35‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪500‬‬ ‫‪400‬‬ ‫‪1000‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪1.35‬‬ ‫‪ .4‬צ ל ו ל ו ז ה אצטאט‬
‫‪ .5‬צ ל ו ל ו א י ד‬
‫‪16‬‬ ‫‪4‬‬ ‫_‬ ‫‪0.36‬‬ ‫‪150‬‬ ‫‪600‬‬ ‫‪600‬‬ ‫‪600‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪1 .2‬‬ ‫) צ ל ו ל ו ז ה ניטראט(‬

‫‪30‬‬ ‫‪8.5‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪0.5‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪150‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪0.93‬‬ ‫‪ .6‬פ ו ל י א ט י ל ן‬

‫‪22‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪130‬‬ ‫‪0.32‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪900‬‬ ‫‪400‬‬ ‫‪1000‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪1 .06‬‬ ‫‪ .7‬פ ו ל י ס ט ר ן‬
‫‪ .8‬פ ו ל י ו י ג י ל כ ל ו ר י ד ) ‪( Р . V . C‬‬
‫‪40‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪70‬‬ ‫‪0.25‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪1100‬‬ ‫‪600‬‬ ‫‪900‬‬ ‫‪1 .4‬‬ ‫קשיח‬
‫‪30‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪80‬‬ ‫‪0.4‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪200‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪1 .2‬‬ ‫מרוכך‬
‫‪ .9‬ס ר ן‬
‫‪13‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪85‬‬ ‫‪0.32‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪1100‬‬ ‫‪400‬‬ ‫—‬ ‫‪1 .68‬‬ ‫)ויגילדן כלוריד(‬

‫‪16‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪0.35‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪950‬‬ ‫‪550‬‬ ‫‪850‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪1.18‬‬ ‫‪ .Ю‬פ ל ק ס י ג ל א ז‬
 ‫ב ט ב ל ה )מלאמי ן‪-‬פורמאלדיהיד(‬ ‫שלישית‬ ‫לקבוצה‬
‫‪ .Melamine‬הם מצטיינים‬ ‫‪,Ultrapas‬‬ ‫‪,Ueladui‬‬ ‫שייכים החומרים‪:‬‬
‫בהתערות גדולה לחשמל גם בטמפרטורה גבוהה; עמידים בפני חומרים‬
‫חלקי מתכת ובתעשיית רהיטים)השיכבה‬ ‫חימיים‪ .‬משתמשים בהם לציפוי‬
‫העליונה של ״פורמאיקה״(‪ .‬כמו‪-‬כן‪ ,‬יש להם שימוש רב בייצור חלקי‬
‫חשמל‪.‬‬

‫שייכים‪:‬‬ ‫אצטאט(‬ ‫)צלולוזה‬ ‫רביעית‬ ‫לקבוצה‬

‫‪,Tcnite‬‬ ‫‪1.‬‬ ‫‪,Ceiion‬‬ ‫עומדים‪.‬‬
‫בפני אש; מייצרים אותם בשלל צבעים; ניתנים לעיבוד בנקל‪ .‬מייצרים‬
‫מהם סרטים לצילום‪ ,‬מכםאות לכלי מדידה‪ ,‬מסרקות‪ ,‬מברשות שיניים‪,‬‬
‫כפתורים ו כ ו י ‪.‬‬

‫שייכים‬ ‫ניטראט(‬ ‫)צלולואיד‬ ‫חמישית‬ ‫לקבוצה‬

‫חומרים הידועים בשמות‪.Celluloid ,Troiit F ,Pyraiin ,Nixon CN :‬‬
‫הם גמישים ומצויים בצבעים רבים‪ .‬מייצרים‬ ‫חומרים אלה נשרפים בנקל;‬
‫מהם כלי שרטוט‪ ,‬סרטי צילום‪ ,‬לוחות‪-‬שנתות במכשירי מדידה; הם‬
‫נפוצים כחומר דקוראטיבי‪.‬‬

‫זהו חומר‬ ‫פוליאטילן‪.‬‬ ‫מופיע‬ ‫שישית‬ ‫בקבוצה‬

‫נפוץ ביותר‪ .‬עומד בפני חימיקלים‪ ,‬מייצרים ממנו מתקנים שונים בתעשיה‬
‫חימית‪ .‬הוא מצוי גם בצורת צינורות ולוחות‪ .‬כמו‪-‬כן‪ ,‬שימושו רב כחומר‬
‫בידוד חשמלי‪.‬‬

‫ידוע גם‬ ‫פוליסטרן‪.‬‬ ‫מהווה‬ ‫שביעית‬ ‫קבוצה‬

‫זהו חומר שקוף‪,‬‬ ‫בשמות‪.Novodur ,Polystor01 ,Troiitui ,styron' :‬‬
‫אולם ניתן לצביעה בצבעים שונים‪ .‬עומד בפני חימיקלים‪ .‬מייצרים ממנו‬
‫חלקים רבים של מכשירי מדידה לחשמל‪ ,‬וכן רב שימושו במוצרים יום־‬
‫יומיים‪ ,‬כמו כלי בית‪ ,‬צעצועים‪ ,‬ציפוי קירות ו כ ו ׳ ‪.‬‬

‫פ ו ל י ו י נ י ל כ ל ו ר י ד )‪. (p. v.c‬‬ ‫היא‬ ‫שמינית‬ ‫קבוצה‬

‫‪:p.v.c.‬‬ ‫קיימים כמה סוני‬

‫לוחות‬ ‫קשיח — משמש לצינורות חשמל‪ ,‬צינורות ביוב‪ ,‬אביזרים‪,‬‬

‫שטוחים למחיצות ו ב ד ׳ ‪.‬‬

‫מרוכך — משמש לצינורות מים‪ ,‬תקליטים‪ ,‬נעליים‪ ,‬חגורות הנעה‪,‬‬

‫בידוד חשמלי‪ ,‬ביגוד )מעילי גשם( ועוד‪.‬‬

‫‪102‬‬

‫‪ -‬המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי‪ ,‬במשרד התמ״ת‪ .‬כל הזכויות שמורות ©‬ ‫בהוצאת‪Р^вО/*•4‬‬
 ‫ויני לידן ‪-‬כלוריד‪,‬‬ ‫מהורה‬ ‫תשיעית‬ ‫קבוצה‬
‫‪ . S a r a n‬הוא מצוי בצורת צינורות‪ ,‬וכן‬ ‫‪,Veion‬‬ ‫הידוע גמ בשמות‪:‬‬
‫גמ בבד‪ .‬נפוץ בתעשייה חימית‪.‬‬

‫הידועימ בשמות‪:‬‬ ‫אקרילימ‪,‬‬ ‫מהווה‬ ‫עשירית‬ ‫קבוצה‬

‫חומר קל‪,‬‬ ‫זהו‬ ‫‪•Perplex‬‬ ‫‪,Plexiglass‬‬ ‫‪,Plexigum,‬‬ ‫‪Lucite‬‬

‫מייצרימ ממנו חלקי‬ ‫ולעיצוב צורות‪.‬‬ ‫שבבי‬ ‫לעיבוד‬ ‫ניתן‬ ‫שקוף‪,‬‬

‫מטוםימ )תא הטייס(‪ ,‬חלקי חשמל‪ ,‬פנטי מכוניות‪ ,‬עדשות אופטיות ו כ ו י ‪.‬‬
‫החומר אינו שביר‪.‬‬

‫החומרימ שצויינו בטבלה מסי ‪ 11‬המ רק חלק מכל החומרימ הפלאםטיימ‬

‫המצויימ בתעשיה‪ ,‬ומםפרמ הולך וגדל מדי שנה‪.‬‬

‫הציפוי‬ ‫ומטרת‬ ‫איכול‬ ‫מפני‬ ‫מבשירימ‬ ‫פרקי‬ ‫‪ . 9 . 6‬הגנת‬

‫איכול )קורוזיה( פוגע לא רק במראה המוצר‪ ,‬אלא גם מקטין את‬
‫סבילות החומר‪ .‬יתר על בן‪ ,‬במתקני חשמל עלול איכול החלקים לגרום‬
‫לקצר חשמלי‪ .‬גם בחיבורים הנראים במבט ראשון במוגנים בפני איכול —‬
‫הולך ונהרס בהדרגה החומר‪ .‬נודל האיכול תלוי בתנאי האקלים‪ .‬עומק‬
‫השיכבה הנהרסת במשך שנה אחת נע בין ‪ 0.001‬מ״מ )בסביבה נקיה‬
‫ויבשה( ועד ‪ 0 . 1 2 5‬מ״מ באיזור תעשיה‪ ,‬בלחות גבוהה‪.‬‬

‫האיכול מסוכן ביחוד בחיבורים של חלקים בעלי פוטנציאלים אלקטרו‪-‬‬

‫הימיים שונים‪ .‬חיבור בין שתי מתכות בעלות פוטנציאלים אלקטרוחימיים‬
‫שונים יוצר אלמנט גלוואני‪ ,‬באשר חודרת לחות בין המתכות‪ .‬במקרה זה‬
‫נהפכת מתכת בעלת פוטנציאל שלילי לאנודה והיא נמסה ונהרסת‪.‬‬

‫את מידת עמידתו של המוצר בפני איכול בוחנים ע״י בדיקות מיוחדות‪.‬‬
‫מתקני רדיו וחשמל המיועדים להרכבה במטוסים‪ ,‬באניות ו ב ד ׳ ‪ ,‬נבדקים‬
‫בתאים מיוחדים‪ ,‬בהם יוצרים תנאים אקלימיים קשים‪.‬‬

‫הציפוי משמש גם‬ ‫בציפוי‪.‬‬ ‫להגנת החומר מפני איכול משתמשים‬

‫להגדלת קשיות החומר‪ ,‬וכן לשם נוי המוצר‪ .‬לפני הציפוי יש להכין את‬
‫סילוק שמנים וצריבה בחומצות‪.‬‬ ‫החלק לתהליך זה ע״י ניקוי מיבני‪,‬‬

‫חימי‬ ‫אלקטרוחימי‪,‬‬ ‫מבחינים בסוגי הציפוי הבאים‪:‬‬

‫בלאקות‪.‬‬ ‫וציפוי‬

‫‪103‬‬

‫׳^•‪ - 4‬המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי‪ ,‬במשרד התמ״ת‪ .‬כל הזכויות שמורות‬ ‫בהוצאת‬
 ‫)גלוואני(‬ ‫אלקטרוחימי‬ ‫ציפוי‬ ‫א‪.‬‬
‫ציפיי גלוואני הוא תהליך אלקטרוחימי‪ ,‬בו מצפים מוצרים ממתכת‬
‫בשיכבה של מתכות אחרות‪ .‬תהליך זה מבוסס על אלקטרוליזה של מלחים‪.‬‬
‫מהות האלקטרולתה היא כדלקמן‪ :‬בתמיסת מלחים אנאורגניים )מתכתיים(‬
‫אלקטרוליטית‪.‬‬ ‫דיסוציאציה‬ ‫במים נוצרת תופעה הנקראת‬
‫אטום המתכת נהפך ליון חיובי‪,‬‬ ‫ליונים‪:‬‬ ‫פרודות האלקטרוליט נפרדות‬
‫לדוגמה‪ :‬בתמיסה של אבץ‬ ‫ואילו אטום האלמתכת נהפך ליון שלילי‪.‬‬
‫( ויונים‬ ‫‪)zn ( 1 z n‬במים מצויים יונים חיוביים של האבץ‬ ‫‪a‬‬ ‫) ‪c‬‬ ‫כלורי‬
‫)‪ ,(ci‬לפי הסכימה‪:‬‬ ‫שליליים של כלור‬
‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬
‫‪Zn C‬‬ ‫‪l‬‬ ‫‪a‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪C‬‬ ‫‪1‬‬ ‫י‬ ‫‪,‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪Z‬‬

‫היונים האלה נמצאים בתנועה חופשית ומפוזרת‪ .‬תמיסות של אלקטרו‪-‬‬

‫ליטים מוליכות חשמל‪ ,‬ובמידה שהדיסוציאציה שלהן גבוהה יותר — כן‬
‫גדלה המוליכות‪ .‬כאשר מעבירים זרם חשמלי דרך תמיסת מלח‪ ,‬נעים‬
‫‪++‬‬
‫‪ (zn‬אל האלקטרודה השלילית‬ ‫היונים החיוביים של המתכת )למשל‪,‬‬
‫‪ ,cr‬למשל( נעים אל האלקטרודה‬ ‫)הקטח־ה( והיונים השליליים )של‬
‫קטיונים‬ ‫החיובית )האנודה(‪ .‬על‪-‬כן‪ ,‬נקראים היונים החיוביים‬
‫אניונים‪.‬‬ ‫והיונים השליליים —‬

‫כאשר הקטיונים מגיעים אל הקטודה‪ ,‬עוברים אלקטרונים מהקטודה אל‬

‫מתכת‪:‬‬ ‫היונים ואלה נהפכים שוב לאטומים נייטראלייס של‬
‫‪+ +‬‬
‫‪Zn‬‬ ‫‪+ 2e‬‬ ‫‪— Zn‬‬
‫ואילו האניונים‪ ,‬בבואם אל האנודה‪ ,‬מחזירים לאנודה את האלקטרונים‬
‫א ל מ ת כ ת‪:‬‬ ‫ויוצרים אטום נייטראלי של‬
‫‪cr‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪e‬‬ ‫‪— ci‬‬

‫מתכת‬ ‫של‬ ‫שיכבה‬ ‫כתוצאה מכך נוצרת על הקטודה‬

‫‪. (Zn‬‬ ‫)למשל‪,‬‬

‫אם האגודה עשוייה גם היא אבץ‪ ,‬עוברים בהדרגה אטומים של אבץ‬

‫‪,,‬‬
‫לתמיסה ומועבתם ע י הזחם החשמלי אל הקטודה‪ .‬האגודה הולכת ונמסה‬
‫בתהליך זה‪ .‬אם נשים כקטודה את המוצר שברצוננו לצפות‪ ,‬הוא יתכסה‬
‫שעברה דרך‬ ‫החשמל‬ ‫בכמות‬ ‫בשיכבת מתכת‪ .‬עובי השיכבה תלוי‬
‫אלקטרוחימי‪.‬‬ ‫האלקטרוליט‪ .‬ציפוי כזה נקרא‬

‫‪104‬‬

‫‪ -‬המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי‪ ,‬במשרד התמ״ת‪ ,‬כל הזכויות שמורות ©‬ ‫בהוצאת‬
‫מובאים הפוטנציאלים האלקטרוחימיים של יסודות‬ ‫ל ה מ ם ׳ ‪12‬‬
‫המימן המ בעלי פוטנציאל שליל‬ ‫ל‬ ‫שונימ‪ .‬היסודות הרשומימ‬
‫המימן המ בעלי פוטנציאל חיובי‪ .‬רשימה זו‬ ‫אחרי‬ ‫ואלה הרשומימ‬
‫כאשר מחברימ שתי מתכות‬ ‫המתכות‪.‬‬ ‫ל‬ ‫תור‬ ‫נקראת‬
‫בעלות פוטנציאלימ שונימ )למשל‪ ,‬אבץ ונחושת( כשהן טבולות בתמיסה‬
‫א ל מ נ ט )תא( ג ל ו ו א נ י‬ ‫מוליכה‪ ,‬נוצר ביניהן זרמ חשמלי‪ ,‬זהו‬
‫המתח‪.‬‬ ‫כ כ ל שההבדל בין הפוטנציאלית גדול יותר‪ ,‬כן גדל‬

‫בתופעה זו כרובה סכנת האיכול בחיבורימ של מתכות שונות‪.‬‬

‫אמ המתכת המשמשת בציפוי היא בעלת פוטנציאל שלילי יותר מהמתכת‬
‫במקרה הפוך‪ ,‬הציפוי‬ ‫אנ ו ד י‬ ‫ציפוי‬ ‫ציפוי בזה נקרא‬ ‫המצופה‬
‫הוא ק ט ו ד י ‪.‬‬

‫טבלה מם׳ ‪.12‬‬

‫שונימ‬ ‫יסודות‬ ‫של‬ ‫אלקטרוחימי‬ ‫פוטנציאל‬

‫פוטנציאל‬ ‫פוטנציאל‬
‫הסימן | א ל ק ט ר ו ‪-‬‬ ‫שם‬ ‫הסימן ‪ I‬א ל ק ט ר ו ‪-‬‬
‫ש ם היסוד‬
‫חימי‪,‬‬ ‫החימי‬ ‫היסוד‬ ‫החימי ‪ I‬ח י מ י ‪,‬‬
‫בוולטים‬ ‫בוולטים‬
‫‪-0.14‬‬ ‫‪Sn‬‬ ‫בדיל‬ ‫‪•2.40‬‬ ‫‪1!g‬‬ ‫מגנזיום‬
‫‪-0.13‬‬ ‫‪РЬ‬‬ ‫עופרת‬ ‫‪•1 .70‬‬ ‫‪A1‬‬ ‫חמרן‬
‫‪0.00‬‬ ‫‪Н‬‬ ‫מימן‬ ‫‪1.10‬‬ ‫‪Мп‬‬ ‫מאננאן‬
‫‪+0.20‬‬ ‫‪Sb‬‬ ‫אנטימון‬ ‫‪0.76‬‬ ‫‪Zn‬‬ ‫אבץ‬
‫‪+0.30‬‬ ‫‪As‬‬ ‫ארסן‬ ‫‪0.56‬‬ ‫‪Cr‬‬ ‫כרום‬
‫‪+0.34‬‬ ‫‪Си‬‬ ‫נחושת‬ ‫‪0.44‬‬ ‫‪Fe‬‬ ‫ברזל‬
‫‪+0.80‬‬ ‫‪Ag‬‬ ‫כסף‬ ‫‪0.40‬‬ ‫‪Cd‬‬ ‫קדמיום‬
‫‪+0.80‬‬ ‫‪Hg‬‬ ‫כספית‬ ‫‪0.27‬‬ ‫‪Co‬‬ ‫קובלט‬
‫‪+1.50‬‬ ‫‪Au‬‬ ‫זהב‬ ‫‪0.25‬‬ ‫‪Ni‬‬ ‫ניקל‬

‫ציפוי אנודי מגן ביתר יעילות על המוצר המתכתי‪ .‬כאשר מגיעה לחות‬
‫אל הציפוי‪ ,‬המתכת היסודית אינה נפגמת‪ ,‬אלא רק השיכבה החיצונית‬
‫)הציפוי( נאכלת‪ .‬הדבר הפוך הוא בציפוי קטודי‪ .‬אמ בציפוי נוצרימ‬
‫למשל‬ ‫חריצימ וחודרת בהס לחות‪ ,‬נהרסת גמ המתכת‬
‫)‪(Ni‬‬ ‫האבץ )‪ (zn‬הוא ציפוי אנודי‪ ,‬ואילו ניקל‬ ‫)‪(Fe‬‬ ‫לגבי פלדה‬
‫ונחושת )‪ (си‬הפ ציפויימ קטודיימ‬

‫‪105‬‬

‫‪ -‬המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי‪ ,‬במשרד התמ״ת‪ ,‬כל הזכויות שמורות ©‬

 ‫קורוזיה קטודית נוצרת לרוב בחיבורים של מתכות בעלות הבדלי‬
‫פוטנציאלים גדולים‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬אסור לחבר פרקי אלומיניום עם פרקי‬
‫נחושת או פרקים אלה עם פלדה‪ .‬אפשר לבצע חיבורים כאלה לאחר‬
‫בטבלה‬ ‫)‪ (z!1‬או בדיל )‪.(Sn‬‬ ‫אבץ‬ ‫)‪,(cd‬‬ ‫ציפוי הפלדה בקדמיום‬
‫)בסוף הפרק( מובאים סוגים שונים של ציפוי אלקטרוחימי‬ ‫‪13‬‬ ‫מס׳‬
‫והשימוש בהם‪.‬‬

‫ב נ י ק ל — הוא ציפוי קטודי לפלדות‪ .‬בדרך כלל‪,‬‬ ‫ציפוי‬

‫מצפים בניקל את הפלדות לאחר שהן צופו כבר בנחושת‪ .‬הציפוי בניקל‬
‫הוא דקוראטיבי גרידא‪.‬‬

‫ב כ ר ו ם — מגדיל את קשיות השיכבה החיצונית של‬ ‫ציפוי‬

‫הפלדה‪ .‬הכרום איגו מתחמצן באויר‪ ,‬אולם הציפוי בכרום הוא נקבובי‪,‬‬
‫ומשום כך הוא לבדו אינו מהווה גורם אגטי‪-‬קורתי‪ .‬לכן‪ ,‬מצפים את‬
‫הפלדות בשכבות‪-‬ביניים של נחושת וניקל‪ ,‬ולאחר מכן מבצעים את הציפוי‬
‫בכרום בשיכבה החיצונית‪.‬‬

‫ולכן‬ ‫ב א ב ץ — מיטיב להגן על פלדה מפני איכול‪,‬‬ ‫ציפוי‬

‫הוא נ פ ‪ p‬ביותר‪ .‬להגדלת הסבילות של השיכבה המצופה‪ ,‬לאחר הציפוי‬
‫חימצ ו ן‬ ‫פאסיבציה היא‬ ‫הפאסיבציה‪.‬‬ ‫באבץ‪ ,‬מבצעים את פעולת‬
‫של השיכבה החיצונית‪ .‬שיכבה זו כשהיא אטומה משמשת כמגן נוסף מפני‬
‫האיכול‪ .‬ציפוי באבץ הוא גם פלאסטי‪.‬‬

‫ב ב ד י ל — בדיל מתרכב בנקל עם המתכת היסודית‪.‬‬ ‫ציפוי‬

‫זהו ציפוי פלאסטי ונפוץ מאוד‪ .‬בשוק מצויים פחים המכוסים כבר בבדיל‪.‬‬

‫ב ק א ד מ י ו ם — משמש גם כמגן מפני איכול וגם למטרות‬ ‫ציפוי‬

‫דקוראטיביות‪ .‬ציפוי זה מגן על המוצר הנמצא בקי רבת הים‪ .‬להגדלת‬
‫סבילות השיכבה המצופה מכסים אותה גם בלאקה‪.‬‬

‫ב ע ו פ ר ת — נעשה רק לגבי חומרים הנמצאים בסביבה‬ ‫ציפוי‬

‫חומצית‪.‬‬

‫ב כ ס ף — משמש למטרות נוי‪ ,‬וכן להגברת מוליכות‬ ‫ציפוי‬

‫הזרם החשמלי‪ .‬בדרך כלל‪ ,‬משתמשים בו לגבי חומרים אל‪-‬ברזליים‪.‬‬

‫ב ז ה ב — משמש אף הוא למטרות נוי‪ ,‬להגגה מפני‬ ‫ציפוי‬

‫בתעשיית שעונים ומכשירי מעבדות מדוייקים ויקרים‪.‬‬ ‫קורתיה‪,‬‬

‫‪106‬‬

‫‪ -‬המהלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי‪ ,‬במשרד התמ״ת‪ ,‬כלי הזכויות שמורות ©‬ ‫בהוצאת‬
‫ב נ ח ו ש ת — אין משתמשים בו אלא בציפוי‪-‬ביניים לפני‬ ‫ציפוי‬
‫ציפוי בניקל או בכסף‪.‬‬
‫ב ח י מ ו ם — נעשה ע״י טבילת המוצר בתוך מתכת מותכת‬ ‫ציפוי‬
‫)למשל‪ ,‬בדיל מותך(‪.‬‬

‫על המתכנן לזכור שכל ציפוי נלוואני מגדיל את עובי החלק )ראה‬
‫טבלה מס׳ ‪ ,(13‬ויש לקחת זאת בחשבון בתיבנון חיבור החלקים‪.‬‬

‫ח י מ י — מבוצע עייי היווצרות שיכבה מחומצנת על‬ ‫ציפוי‬ ‫ב‪.‬‬

‫המתכת היסודית‪ .‬שיבבה זו מגינה מפני איכול ומשמשת גם לנוי‪ .‬בגיגוד‬
‫לציפוי גלוואני‪ ,‬הציפוי החימי אינו מגדיל את עובי החלקים‪ .‬מבצעים‬
‫אותו לגבי מכשירים אופטיים מדוייקים‪ ,‬מכשירי מדידה‪ ,‬בבניית מטוסים‪,‬‬
‫מכוניות ו ב ו ׳ ‪.‬‬

‫סוגי הציפוי החימי הם‪:‬‬

‫א נ ו ד י ז א צ י ה — זהו ציפוי המיועד לאלומיניום‪ ,‬נחושת‪ ,‬מאעאן‬

‫וםגםגותיהם‪ .‬אנודיזאציה מגדילה את קשיות המתכת המצופה‪.‬‬

‫)חימצון פלדות( — משמשת למטרות דקוראטיביות‪,‬‬ ‫אוקםידאציה‬

‫אבל אינה מגינה מפני קורוזיה‪ ,‬לכן משתמשים בה רק במקרים שבהם‬
‫אי‪-‬אפשר לבצע ציפוי אחר‪ .‬כדי להאריך את קיום הציפוי‪ ,‬מכסים את‬
‫המוצרים בשי כבת שמן‪.‬‬

‫ז י ר ח ו ן )פוספוריזאציה( — מבוצע ע״י טבילת מוצרים מפלדה‬

‫בתמיסה חמה של זרחות חומציות של ברזל ומנגן‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬נוצרת‬
‫על פני המוצרים שיכבת מלח של חומצה זרחנית קשה‪-‬תמם‪ .‬בתהליך זה‬
‫משתמשים‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬לגבי פלדות שאחת הפחמן בהן קטן‪ .‬אחרי‬
‫הזירחון מכסים את החלקים בלאקה‪.‬‬

‫בלאקות‬ ‫ציפוי‬ ‫ג‪.‬‬

‫ציפוי בלאקות נפוץ ביותר במבשירגות‪ ,‬בי הוא מהווה גורמ אנטי‪-‬‬
‫קורחי יעיל‪ ,‬ומשמש גמ למטרות דקוראטיביות‪ .‬צי‪3‬וי זה נעשה לגבי‬
‫‪.‬‬ ‫‪с‬‬ ‫‪150°‬‬ ‫מכשירימ העובדימ בטמפרטורות שאינן עולות על‬

‫חוץ מציפויימ שהתכרו לעיל‪ ,‬מבצעימ גמ ציפויי מטאליזאציה וציפויים‬

‫בחומרימ פלאםטיימ‪.‬‬

‫‪107‬‬

‫־ המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי‪ ,‬במשרד התמ״ת כל הזכויות שמורות ©‬

‫י‬
 ‫טבלה מסי ‪.13‬‬
‫הציפוי‬ ‫שיכבת‬ ‫ועובי‬ ‫הציפוי‬ ‫מטרת‬

‫עובי השיכבה‬ ‫החומר‬ ‫המתכת‬ ‫מטרת‬

‫במיקרונים‬ ‫המצפה‬ ‫המצופה‬ ‫הציפוי‬

‫אבץ‬ ‫פלדה‬ ‫הגנה מפני א י כ ו ל‬

‫קדמיום‬ ‫פלדה‬ ‫בתנאי א ק ל י ם‬
‫זירחון‬ ‫רנילים‬
‫חימצון‬

‫קדמיום‬ ‫פלדה‬ ‫הננה ב ס ב י ב ת‬

‫‪40-50‬‬ ‫כרום‬ ‫פלדה‬ ‫הים‬

‫הננה מ פ נ י‬
‫‪20-500‬‬ ‫עופרת‬ ‫פלדה‬ ‫חומצות ומלחים‬

‫ציפוי נוי וננד‬

‫ניקל )בתנאים‬ ‫פלדה‬ ‫איכול‬
‫קלים(‬
‫‪6-40‬‬ ‫כרום‬ ‫פלדה‬
‫ניקל‬ ‫נחושת‬ ‫פלדה‬
‫כרום‬
‫נחושת‬
‫ניקל‬ ‫וסנסנותיה‬
‫כרום‬
‫כרום‬ ‫ניקל‬
‫כסף‬
‫זהב‬
‫א נ ו ד י ז א צ י ה עם‬ ‫חמרן‬
‫לאקה‬ ‫וסנסנותיו‬
‫ע ד ‪12‬‬ ‫כרום‬ ‫חמרן ‪ +‬אבץ‬
‫נחושת‬
‫‪15-45‬‬ ‫כרום‬

‫פלדה ויצקת‬ ‫להחלשת החיכוך‬

‫‪500‬‬ ‫כרום‪-‬מאט‬ ‫ברזל‬

‫פלדת‪-‬נחושת כ ס ף )בזרם‬ ‫הנדלת מוליכות‬

‫‪10-20‬‬ ‫נמיר(‬ ‫וםנסנותיה‬ ‫הזרם החשמלי‬

‫נחושת‬ ‫הננה ב פ נ י א י כ ו ל‬
‫פלטינה‬ ‫במכשירים מדוייקים| וסנסנותיה‬
‫י‬ ‫ביותר‬
‫‪2-6‬‬ ‫פאלאדיום‬
‫זהב‬

‫*( הערות‪ :‬א( ה מ ס פ ר י ם ה נ מ ו כ י ם מ י ו ע ד י ם ל ת נ א י ם ק ל י ם י ו ת ר ‪ ,‬ו ה נ כ ו ח י ם‬

‫לתנאים קשים‪.‬‬
‫ב( ב צ י פ ו י שנעשה בכמה ש כ ב ו ת ‪ ,‬ה מ ס פ ר מציין את ה ע ו ב י‬
‫הכולל של כ ל השכבות‪.‬‬

‫‪108‬‬

‫־ המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי‪ ,‬במשרד התמ״ת‪ ,‬כל הזכויות שמורות ©‬ ‫‪ГКО‬‬ ‫בהוצאת‬
 ‫לחזרה‬ ‫שאלות‬ ‫‪.9.7‬‬

‫אלה סוגי פלדות ידועים לך?‬ ‫‪.1‬‬

‫הבא דוגמאות של שימוש בפלדות פחמניות רגילות ובפלדות‬ ‫‪.2‬‬
‫בעלות איכות גבוהה‪.‬‬
‫באלה פלדות משתמשים באוטומאטים ומה תכונותיהן?‬ ‫‪.3‬‬
‫מתי משתמשים בפלדות מסוגסגות?‬ ‫‪.4‬‬
‫אלה טיפולים טרמיים הנך מכיר?‬ ‫‪.5‬‬
‫איך בודקים את קשיות החומרים?‬ ‫‪.6‬‬
‫אלה פלדות מיוחדות ידועות לך ומה שימושן?‬ ‫‪.7‬‬
‫באלה חומרים אל‪-‬ברזליים משתמשים במבשירנות?‬ ‫‪.8‬‬
‫מה הם האמצעים המגינים מפני איכול )קורוזיה(?‬ ‫‪.9‬‬
‫‪ 0‬ו ‪ .‬אלה חומרים אל‪-‬מתכתיים מצויים בפרקי מכונות?‬
‫‪ .11‬אלה סוגי ציפוי הנך מכיר?‬

‫‪109‬‬

‫^ ‪ - Ч • ^ ^ ^ C‬המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי‪ ,‬במשרד התמ״ת‪ ,‬כלי הזכויות שמורות ©‬ ‫בהוצאת‬
 ‫‪13‬‬ ‫פ ר ק‬

‫מבוא לפרקי מכשירים‬

‫בל מכונה‪ ,‬מתקן או מכשיר מדידה מורכבים ממספר רב‪ ,‬פחות או‬
‫יותר‪ ,‬של פרקים‪ .‬מספרם ואופיים תלויים במבנה המתקן‪ ,‬בנדלו ובמטרתו‪.‬‬

‫תעשיית ציוד אלקטרוני ומכשירנות כללית — אלה הן מהתעשיות‬

‫המסובכות והקשות ביותר‪ .‬ציוד אלקטרוני הינו מסובך הן מבחינת המבנה‬
‫החשמלי והן מבחינת המבנה המיכני‪ .‬מכשיר אלקטרוני בינוני מורכב‬
‫‪10,0.00‬‬ ‫מ‪ 1000 -‬חלקים‪ ,‬בערך‪ :‬מכשירים מסובכים יותר מורכבים מ ‪-‬‬
‫‪100,000‬‬ ‫בקירוב‪ ,‬ולפעמים מכיל ציוד אלקטרוני מםויים עד‬ ‫פרקים‪,‬‬
‫חלקים ויותר‪ .‬אולם‪ ,‬מתוך המספר העצום הזה של פרקים שונים אפשר‬
‫לסווג אלמנטים דומים מבחינת הצורה‪ ,‬המטרה ואופן הפעולה‪ .‬אלה הם‪,‬‬
‫קודם כל‪ ,‬פרקי מכשירים טיפוסיים )כלליים(‪ ,‬בגון‪ :‬מסמרות‪ ,‬ברגים‪,‬‬
‫גלגלי‪-‬שיניים ו כ ד ׳ ‪ ,‬המשמשים למטרות כלליות‪ .‬הם נבדלים מפרקי‬
‫מכשירים המיועדים למטרות מיוחדות‪ ,‬כלומר מאלה המשמשים רק למכשיר‬
‫מסויים או למתקן מיוחד‪.‬‬

‫טיפוסיים‪.‬‬ ‫מכשירים‬ ‫בפרקי‬ ‫בחלק זה של הספר נעסוק‬

‫אופיים של פרקים אלה בציוד חשמלי‪ ,‬אלקטרוני ובמכשירנות שונה מזה‬
‫מכונות‪.‬‬ ‫פרקי‬ ‫של פרקי מתקנים ומבונות‪-‬עיבוד כלליים‪ ,‬הנקראים‬

‫כפי שציינו בהקדמה‪ ,‬אין חלקים אלה נתונים להשפעת כוחות נדולים‪,‬‬
‫ועל‪-‬כן שונים יסודות מבנם מאלה של מכונות ומתקנים אנרגטיים‪.‬‬

‫את פרקי המכשירים הטיפוסיים ניתן לסווג לשתי קבוצות יסודיות‪:‬‬

‫ואלאסטיים;‬ ‫מתפרקים‬ ‫קבועים‪,‬‬ ‫לחיבורים‬ ‫פרקים‬ ‫א‪.‬‬

‫ועקיפה‪.‬‬ ‫ישירה‬ ‫להנעה‬ ‫פרקים‬ ‫ב‪.‬‬

‫פרקי מכונות ופרקי מכשירים הנפוצים ביותר )טיפוסיים( מיוצרים לפי‬

‫תקנים בינלאומיים ולאומיים‪ .‬דבר זה מקיל במידה רבה על המתכננים‪,‬‬
‫היצרנים והצרכנים כאחד‪ .‬המתכנן אינו מבזבז מזמנו כדי לתכנן פרקים‬
‫כאלה‪ ,‬אלא בוחר מתוך טבלאות התקיים את החלקים המתאימים בגדלם‬

‫‪146‬‬

‫‪ -‬המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי‪ ,‬במשרד התמ״ת‪ ,‬כל הזכויות שמורות ©‬

 ‫לתיבנון הרצוי לו‪ .‬בצורה כזו בוחרים‪ ,‬למשל‪ ,‬ברגים‪ ,‬מסמרות וכד׳‬
‫למתקן מסויים‪ .‬התקן מאפשר‪ ,‬על‪-‬כן‪ ,‬לקצר את זמן הכנת המוצר‪.‬‬
‫לדוגמה‪ :‬כאשר מייצרים גלגלי‪-‬שיניים בעלי פרופיל השן לפי התקן‪,‬‬
‫»‬

‫קיימת האפשרות לקנות גלגל מוכן שיתאים לדרישות המתכגן‪ ,‬או אף‬
‫מכשיר לייצור גלגל מתאים‪.‬‬
‫לבסוף‪ ,‬מתקן שמבנהו מבוסם על חלקים תקניים )םטנדארטיים( מבטיח‬
‫החלקים המשומשים‪ ,‬כמו ברגים‪ ,‬מיםבים‬ ‫חילוף‬ ‫לצרכן אפשרות של‬
‫ללא טיפול נוסף‪.‬‬ ‫וכד׳‪,‬‬

‫במפעלים תעשייתיים גדולים מצויים תקנים מפעליים‪ ,‬המבוססים על‬

‫תקנים ביגלאומיים ולאומיים‪.‬‬

‫כדי להקל על השימוש בתקנים‪ ,‬מובאים בספר זה קטעים מתקנים‬

‫לאומיים ובינלאומיים‪ ,‬ובמקומות בהם לא מצאנו אפשרות להביא קטעים‬
‫נרחבים יותר ‪-‬־ ציינו את המספרים של התקנים המתאימים‪.‬‬

‫להלן נרחיב את הדיבור על כל סוג וסוג של פרקי מכשירים‪ ,‬כפי‬

‫שהוזכרו לעיל‪.‬‬

‫‪147‬‬

‫^ • ‪ - Ч‬המהלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי‪ ,‬במשרד התמ״ת‪ ,‬כלי הזכויות שמורות ©‬ ‫בהוצאת‬
 ‫‪14‬‬ ‫פ ר ק‬

‫חיבורים קבועים‬

‫הם חיבורים אשר נפגמים ונהרסים בשעת‬ ‫קבועים‬ ‫חיבורים‬

‫הפרדתם‪ .‬בפרק זה ידובר על הסוגים הבאים של חיבורים קבועים‪ ,‬המצויים‬
‫בציוד אלקטרוגי‪ ,‬חשמלי ובמכשירנות‪:‬‬
‫‪ . 1‬חיבורים ע״י מסמרות )םימרור(‬
‫‪ . 2‬סימרו ר ישיר )בלי מסמרות(‬
‫חיבור פחים ע יי י בליטות‬ ‫‪.3‬‬
‫חיבור ע״י עירגול‪ ,‬מעיבה וגילגול‬ ‫‪.4‬‬
‫ריתוך‬ ‫‪.5‬‬
‫ריתוך גקודתי‬ ‫‪.6‬‬
‫הלחמה‬ ‫‪.7‬‬
‫חיבורים בעזרת דבק‬ ‫‪.8‬‬
‫חיבורים בעזרת מרק‬ ‫‪.9‬‬
‫‪. 10‬חיבורים בעת יציקה וכבישה‬

‫מסמרות‬ ‫ע״ י‬ ‫סימרור‬ ‫‪.14.1‬‬

‫משמשות לחיבורם של פחים דקים ועבים‪ .‬בעזרת מסמרות‬ ‫מסמרות‬
‫הםימרור‬ ‫לפני שנים היה‬ ‫מיוחדות ניתן לחבר גם חומרים אל‪-‬מתכתיים‪.‬‬
‫נפוץ ביותר בבניית גשרים‪ ,‬דוודים ומתקנים אחרים‪ .‬כיום — הודות‬
‫להתפתחות של טכניקת הריתוך )רגיל ואוטומאטי( — הולך ומוחלף הסימרור‬
‫אולם‪ ,‬גם כעת מצוי החיבור בםימרור במבנים שונים‪ ,‬למשל —‬ ‫בריתוך‪.‬‬
‫בבניית מטוסים‪ .‬בציוד אלקטרוני ובמכשירנות נפוץ הםימרור ביותר בחיבור‬
‫אלמנטים שונים‪ ,‬כגון‪ :‬מגעות‪ ,‬קפיצים ו כ ד ׳ ‪.‬‬

‫בציור ‪ 14.1‬מתוארות דוגמאות של חיבורים ע״י מסמרות בציוד‬

‫אלקטרוגי וחשמלי‪.‬‬

‫‪148‬‬

‫‪ -‬המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי‪ ,‬במשרד התמ״ת‪ ,‬כל הזכויות שמורות ©‬ ‫‪ЕГКО‬‬
 ‫א׳‬ ‫ב׳‬
‫ח י ב ו ר י ם ק ב ו ע י ם ע ״ י מ ס מ ר ו ת ב צ י ו ד חשמלי‪:‬‬ ‫‪.14.1‬‬ ‫ציור‬
‫ב( כ פ ת ו ר כ י ו ו נ ו ן ‪.‬‬ ‫א( מ ב ר ש ת ל ר י א ו ם ט א ט ;‬

‫הסימרור‬ ‫תהליך‬
‫את החיבור ע״י מסמרות מבצעים בדרך זו)ציור ‪ :(14.2‬בחלקים שיש‬
‫לחברמ ביניהמ מנקבימ קדחימ ומכניסימ בהמ מסמרה בצורה כזו שראש‬
‫ס ו מ ך )‪ ;(3‬את חבלסמרה מצמידימ ע״י‬ ‫המסמרה מונח על מתקן הנקרא‬
‫)‪ .(2‬כאשר מפעילימ לחץ על קנה חכלסמרה או מכימ עליו‬ ‫מהדק‬
‫בפטיש‪ ,‬הקנה מתעבה‪ ,‬ממלא את חלל הקדח ויוצר ראש שני של המסמרה;‬
‫ה ס י מ ר ו ר‪.‬‬ ‫זהו תהליך‬ ‫סגור‪.‬‬ ‫ראש‬ ‫ראש זה נקרא‬

‫מסמרות בעלות קוטר עד ‪ 8‬מ״מ מסמררימ‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬בתהליך קר‪.‬‬

‫מסמרות בעלות קוטר גדול יותר יש לסמרר בחימומ; מחממימ אותן עד‬
‫‪ с‬י ‪ .1000‬בציוד אלקטרוני ובמכשןירנות משתמשימ במסמרות בעלות קוטר‬
‫עד ‪ 8-7‬מ״מ‪ ,‬ולכן תהליך הסימרור נעשה ללא חימומ‪.‬‬

‫עבים‪:‬‬ ‫•פ ח י ם‬ ‫סימרור‬ ‫‪.14.2‬‬ ‫ציור‬

‫א׳ — הצמדת ה פ ח י ם ע״י בורג )‪ ,(1‬מהדק )‪ ,(2‬סומך )‪;(3‬‬
‫ב ׳ — ס י מ ר ו ר מ ו ק ד ם ב פ ט י ש ; ג' — ע י צ ו ב ר א ש סגור ע״י ח ו ת ם ט ב י ע ה )‪.(4‬‬

‫‪149‬‬

‫‪ -‬המחיקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי‪ ,‬במשרד התמ״ת‪ ,‬כל הזכויות שמורות ©‬ ‫בהוצאת‬
 ‫מסב‬
‫את הקדחים למסמרות מכינים‬
‫במאטריצות או‬ ‫ניקוב‬ ‫עי״ י‬
‫הניקוב במאטריצות‬ ‫קדיחה‪.‬‬ ‫ע״י‬
‫מחליש את החומר‪ ,‬ולפעמים נוצרים‬
‫המטריצה‬ ‫בית‬ ‫סדקים והתבקעויות מסביב לקדח‪.‬‬
‫היתרון העיקרי של ניקוב במאטריצות‬
‫הכס‬ ‫לאחר‬
‫נעוץ בהספק הגדול‪.‬‬
‫‪г‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬קדיחת הקדחים‬
‫אינה מחלישה את החומר‪ .‬בחיבורים‬
‫אחראיים מבצעים לפעמים תחילה‬
‫‪г‬‬ ‫כבישה ולאחר מכן קידוח‪.‬‬
‫ב׳‬

‫הכנת קדחים לסימרור‬ ‫ציור ‪.14.3‬‬

‫בציור ‪ 14.3‬מתוארות השיטות‬
‫ב'‬ ‫בניקוב;‬ ‫א׳‬
‫לביצוע קרחים למסמרות‪.‬‬
‫בקדיחה‬

‫טבלה מס׳ ‪.16‬‬

‫במכשירנות‬ ‫מסמרות‬ ‫סוגי‬

‫ב ה ר כ ב ה‬ ‫ש י מ ו ש‬ ‫ס ק י צ ה‬ ‫ש ם‬ ‫מס׳‬

‫ן ! במקומות בהם דרוש חוזק‪,‬‬ ‫‪/‬‬ ‫ר א ש ח צ י עגול‬

‫‪•4. V‬‬

‫ו ב מ ק ו מ ו ת שיש מ ק ו ם ל ר א ש‬ ‫—‪(J‬‬ ‫‪DIN 660‬‬

‫\ ^ ‪1‬׳ י‬
‫המסמרה‬
‫•‪••.IV‬‬ ‫‪X .‬‬

‫‪V‬‬ ‫במקומות שעובי החומר‬ ‫ר א ש משופע‬

‫מ א פ ש ר זאת‬ ‫‪DIN 661‬‬

‫‪2‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬

‫לסימרור נופים רכים‬ ‫ראש משופע קמור‬
‫) ע ו ר ‪ ,‬פ י ב ר ‪ ,‬ע ץ ‪ ,‬אבובים‬ ‫‪DIN 662‬‬
‫וסקסטוליט(‬
‫־‪'••Г<ч‬‬

‫לסימרור חומר שביר‬ ‫גלילית חלולה‬

‫)קראמיקה‪ ,‬זכוכית(‬ ‫‪DIN 7341‬‬
‫־‪h‬‬ ‫גלילית וחורים בקצוות‬

‫ראש קמור וחור בקצה‬

‫‪1Ш-‬‬ ‫‪DIN 7338‬‬

‫י ‪ч с‬‬
‫סימרור חומרים רכים‬ ‫גלילית חלולה וקצה‬
‫ושכירים‬ ‫מ ש ו פ ע ‪DIN 7339‬‬
‫‪V‬‬ ‫גלילית חלולה וקצה‬
‫מעוגל ‪DIN 7340‬‬

‫‪150‬‬

‫־ המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי‪ ,‬במשרד התמ״ת‪ ,‬כל הזכויות שמורות ©‬ ‫בהוצאת‬
 ‫מסמרות‬ ‫סוגי‬
‫בציוד אלקטרוני משתמשים‪ ,‬נוסף למסמרות מלאות )כפי שתוארו‬
‫גם במסמרות חלולות‪ ,‬חלולות‪-‬למחצה וכמסמרות‬ ‫‪,(14.2 ,14.1‬‬ ‫בציורים‬
‫מיוחדות‪.‬‬

‫מ ס ׳ ‪ 16‬מובאות צורות המסמרות המיועדות למבשירנות‬ ‫בטבלה‬

‫ולציוד אלקטרוני‪ ,‬וכן מתוארת צורתן לאחר הסימרור‪.‬‬

‫במסמרות חלולות וחלולות‪-‬למחצה משתמשים‪ ,‬כאשר האלמנטים )החלקים(‬

‫שיש לחברם עשויים מחומר רך יותר מחומר המסמרה‪ ,‬או מחומר שביר‬
‫באקאליט‪ ,‬פרטינאקס וכוי(‪ ,‬וזאת משום שבמסמרות אלה‬ ‫)קראמיקה‪,‬‬
‫אפשר לבצע את הסימרור ללא מהלומות חזקות‪ .‬כבלו‪-‬כן‪ ,‬משתמשים‬
‫במסמרות חלולות במקרים‪ ,‬בהם יש צורך ליצור מעבר לאויר‪ ,‬או כדי‬
‫להקטין במידת האפשר את משקל החיבור‪ ,‬או על‪-‬מנת למנוע נזקים‬
‫הערמים ע״י זרמים חשמליים מערבוליים‪.‬‬

‫לפעמים‪ ,‬מנצלים את חלל המסמרות גם לשם העברת מוליכים וחוטים‬

‫למיניהם או בתבריג לברגים‪ .‬את סגירת המסמרות האלה מבצעים עייר‬
‫מבבשי‪-‬יד קטנים‪ ,‬מכבשי דוושה‪ ,‬וכן במכונות מיוחדות לסימרור סיבובי‪.‬‬
‫את המסמרות החלולות עושים מחומרים רכים‪ ,‬בגון‪ :‬צינורות עם תפר או‬
‫ובן מסרטים ופחים עי״י עיצוב במבלטים‪.‬‬ ‫בלעדיו‪,‬‬

‫מלבד המסמרות המלאות והחלולות‪ ,‬שתוארו עד בה‪ ,‬מצויים בשוק‬

‫סוגים רבים של מסמרות מיוחדות‪ ,‬המיועדות בעיקר לעבודות קלות‬
‫ולייצור ועלוני של מוצרים‪ .‬נכיר כמה מהן‪:‬‬

‫דו‪-‬דולקיווז‪:‬‬ ‫מסמרות‬ ‫‪.14.4‬‬ ‫ציור‬

‫ב׳ — מסמרה מלאה ד ו ‪ -‬ח ל ק י ת‬ ‫א׳ — מסמרה חלולה ד ו ‪ -‬ח ל ק י ת ;‬

‫בציור ‪ 1 4 . 4‬מתוארות מסמרות דו‪-‬חלקיות‪ .‬את החיבור משיגים ע״י‬

‫כבישת ‪ 2‬חלקי המסמרה‪ ,‬אחת לתוך השניה‪.‬‬

‫‪151‬‬

‫&\ ‪ -‬המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי‪ .‬במשרד התמ״ת‪ .‬כל הזכויות שמורות ©‬ ‫‪^JCO‬‬ ‫בהוצאת‬
‫לסגירה בצד א ח ד ש ל החיבור‪.‬‬ ‫ל מ ס מ ר ו ת הניתנות‬ ‫עדעת‬ ‫גדולה‬ ‫חשיבות‬
‫)ראה‬ ‫ח ש ו ב ב י ח ו ד ל ג ב י ח י ב ו ר י ם ש א י ן ב ה ם גישה מ ה צ ד ה ש נ י‬ ‫הדבר‬
‫צ י ו ר ‪.(14.5‬‬

‫דוגמאות של חיבור ח ד ‪ -‬צ ד ד י במסמרות‬ ‫‪.14.5‬‬ ‫ציור‬

‫ר ב ו ת המאפשרות א ת סגירת המסמרה מ צ ד א ח ד ב ל ב ד ‪.‬‬ ‫שיטות‬ ‫קיימות‬

‫נ ת א ר ש ת י ם מהן‪:‬‬

‫מכניסים‬ ‫‪.Choberta‬‬ ‫ב צ י ו ר ‪ 14.6‬א ׳ מ ת ו א ר ת ש י ט ת ה ס ג י ר ה ל פ י‬

‫מצמידים את‬ ‫ל ת ו ך ה ק ד ח י ח ד ע ם כ ל י ה ע י ב ו ד )‪;(1‬‬ ‫)‪(3‬‬ ‫את המסמרה‬
‫)‪ (2‬ומוציאים א ת ה כ ל י ה ח ו צ ה ב כ ו ח ע ״ י מ ש י כ ת ו ;‬ ‫בעזרת מהדק‬ ‫המםמרה‬
‫ע ל ‪ -‬מ נ ת להגדיל‬ ‫בפעולה ז ו מעצב ה כ ל י א ת הראש הסגור ש ל המסמרה‪.‬‬
‫ע״י‬ ‫מ כ נ י ס י ם פין)‪(5‬‬ ‫את ח ו ז ק ה ח י ב ו ר ‪ ,‬ו ג ם כ ד י להשיג א ת א ט י מ ו ת ו ‪,‬‬
‫לחץ לתוך המסמרה‪.‬‬

‫ה י א — סגירת‬ ‫בי(‬ ‫צ י ו ר ‪14.6‬‬ ‫‪,Brequeta‬‬ ‫)לפי‬ ‫אחרת‬ ‫שיטה‬

‫ב ע ז ר ת כ ל י מ כ ו פ ף ‪ ,‬המבצע ת נ ו ע ה ס י ב ו ב י ת ו י ח ד א ת ה — ע ל י ה‬ ‫המסמרה‬
‫לאורך ציר המםמרה‪.‬‬

‫‪152‬‬

‫‪ - ^jj^ ГКО‬המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי‪ .‬במשרד התמ״ת‪ ,‬כל הזכויות שמורות ©‬ ‫בהוצאת‬
 ‫)‪b‬‬ ‫)‪с‬‬ ‫אחת השיטות החדישות ביותר‬
‫םימרור בעזרת מסמרות "‪"pop‬‬ ‫היא‬
‫זו‬ ‫בשיטה‬ ‫ציור ‪.(14.7‬‬ ‫)ראה‬
‫המסמר )‪ (1‬נקרע אחרי עיצוב‬
‫ראש המסמרה )‪ .(2‬מכשיר מיוחד‪,‬‬
‫המבצע את הפעולה‪ ,‬סוגר את‬
‫המסמרה גמ מהצד השני‪ .‬הספק‬
‫‪.14.7‬‬ ‫ציור‬ ‫הסימרור בשיטה זו מגיע ל‪1200-‬‬
‫‪,1‬‬
‫ש ל ב י ה ס ג י ר ה ש ל מ ס מ ר ו ת " ‪;Pop‬‬ ‫מסמרות לשעה‪.‬‬
‫לפני הסגירה; ‪ — Ъ‬אחרי הסגירה‬ ‫‪а‬‬
‫אחרי קריעת המסמר והוצאתו‪.‬‬

‫במסמרות‬ ‫החיבור‬ ‫חישוב‬

‫החיבור הסימרורי פועל בדרך בלל בגזירה‪ ,‬אם‪-‬בי גזירת המסמרות‬
‫יבולה לבוא רק ע״ י החלקה הדדית של הפחימ המחוברימ‪.‬‬

‫המקובלת‬ ‫את כמות המסמרות הדרושה לחיבור מחשבימ לפי‬

‫)‪:(10‬‬ ‫בגזירה‬

‫= ‪г‬‬ ‫‪F‬‬ ‫‪4F‬‬

‫)‪(Ю‬‬ ‫‪А‬‬ ‫‪s‬‬
‫‪tfd n‬‬
‫המאמץ בגזירה‪ ,‬ב‪-‬ק״ג‪/‬ממ״ר‬ ‫‪т‬‬
‫הכוח הפועל על החיבור‪ ,‬בק״ג‬ ‫‪F‬‬
‫‪ - a‬קוטר המסמרה‪ ,‬במ״מ‬
‫מספר החתכימ במסמרה‪ ,‬עליהמ פועל הכוח‬ ‫‪11‬‬

‫בבניית מכשירים איןמחשבימ‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬את החיבורימ במסמרות‪,‬‬

‫חוץ ממקרים אחראיים ביותר‪ .‬בחירת קוטר המסמרה נעשית לפי הנוסחא‬
‫קוטר המםמרה קטן במקצת‪ ,‬כרגיל‪ ,‬מקוטר הקדח‪ ,‬וקנה‬ ‫הניסיוניות‪.‬‬
‫המסמרה מסתיים בשיפוע על מנת להקל את הכנסתו בקדח הפח‪.‬‬

‫בחיבור פחים דקים אפשר לקבוע את קוטר המסמרה לפי הנוסחה‬

‫המקורבת‪:‬‬
‫)מסמרה(‬ ‫‪а = (1.5-‬‬ ‫‪2)6‬‬

‫‪ юл‬העובי הכללי של הפחים המתחברים‪.‬‬ ‫‪6‬‬

‫‪153‬‬

‫‪ -‬המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי‪ ,‬במשרד התמ״ת‪ ,‬כל הזכויות שמורות ©‬

 ‫המסמרות על פני השטח של הפח‪ ,‬משמע — המרחק‬ ‫חלוקת‬ ‫את‬
‫)‪ ,(t‬ניתן לחשב לפי הנוסחה‪:‬‬ ‫המסמרות‬ ‫צירי‬ ‫בין‬

‫=‪d3‬‬ ‫‪5‬מ״מ‬ ‫‪+‬‬ ‫‪t‬‬

‫קובעים ע״י‬ ‫הפח‬ ‫מקצה‬ ‫)‪ (e‬של ציר המםמרה‬ ‫את המרחק‬
‫הנוסחה‪:‬‬
‫^ ‪e‬‬ ‫‪1.5d‬‬

‫בין המםמרה והקדח הם כדלקמן‪:‬‬ ‫המרווחים‬

‫‪ 0.05‬מ״מ‬ ‫למסמרות בעלות קוטר עד ‪ 2‬מ״מ —‬

‫‪ 0.10‬מי״מ‬ ‫למסמרות בעלות קוטר מ‪ 2-‬עד ‪ 4‬מ״מ —‬
‫‪ 0.15‬מ״מ‬ ‫למסמרות בעלות קוטר מ‪ 4-‬עד ‪ 7‬מ״מ —‬

‫מידות סטנדארטיות של מסמרות למיניהן אפשר למצוא בתקנים ובלוחות‬

‫טכניים‪.‬‬

‫למסמרות‬ ‫חומרים‬ ‫בחירת‬

‫בבחירת חומר למסמרות יש להתחשב בתכונות הפיזיות של החלקים‬
‫המתחברים‪ .‬לדוגמה‪ :‬חומר המםמרה צריך להיות בעל אותו מקדם התפשטות‬
‫טרמית במו זה של החלקים המתחברים; שאם לא כן‪ ,‬תהיה הרפורמאציה‬
‫של המסמרות עם שינויי הטמפרטורה שוגה מזו של החלקים‪ ,‬דבר שיגרום‬
‫להחלשת החיבור‪ .‬לבן‪ ,‬עשויות המסמרות‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬מאותו חומר ממנו‬
‫מיוצרים חלקי החיבור‪ .‬למשל‪ ,‬לחיבור חלקים מתכתיים משתמשים במסמרות‬
‫מאותה מתכת‪.‬‬

‫אם חומר המםמרה )מתכת( שונה מזה של חלקי החיבור‪ ,‬קיימת‬

‫אפשרות של היווצרות איכול בחיבור )נוצר אלמנט גאלוואני(‪ .‬למרות‬
‫זאת‪ ,‬מצויים במכשירנות גם חיבורים מחומרים שונים‪ .‬במקרים כאלה‬
‫‪.(9.5‬‬ ‫יש להפעיל אמצעים ע ד איכול )בפי שהוסבר בפרק‬

‫מסמרות לחיבורם של פחי פלדה מיוצרות‪ ,‬כרגיל‪ ,‬מפלדה רכה בעלת‬

‫פלאסטיות גבוהה )חוזק גבולי‪ 38 :‬ק״ג‪/‬ממ״ר(‪ .‬בשביל חומרים אחרים‬
‫משתמשים במסמרות מפליז רך‪ ,‬נחושת ואלומיניום‪ .‬במגעות מצויות גם‬
‫מסמרות מכסף‪ ,‬וולפראם‪ ,‬פלאטינה ו כ ו י ‪ .‬לחיבורים של חומרים פלאםטיים‬
‫)למשל‪ ,‬פיליאטילן( משתמשים במסמרות מאותו חומר‪.‬‬

‫‪154‬‬

‫‪ -‬המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי‪ ,‬במשרד התמ״ת‪ ,‬כל הזכויות שמורות ©‬ ‫‪®ГКО‬‬ ‫בהוצאת‬
 ‫םימרור‬ ‫חיבורי‬ ‫של‬ ‫ושירטוט‬ ‫לתיבנון‬ ‫הערות‬
‫בשתי‬ ‫באשר מחברים שני לוחות במסמרות‪ ,‬יש להשתמש‬
‫אחרת עלולים הפחים להסתובב זה בלפי זה‪,‬‬ ‫לפחות‪,‬‬ ‫מם'מ ר ו ת‬
‫אם אין אמצעי למנוע זאת‪.‬‬
‫•‬

‫בציור ‪ 1 4 . 8‬מתוארות שלוש שיטות של אופן השירטוט של חיבורי‬

‫בשירטוט הרבבה‪ ,‬בחתך‪ ,‬אין מקוקוים את המםמרה‪.‬‬ ‫סימרור‪.‬‬

‫חיבור בםימרור‬ ‫שיטות שירטוט של‬ ‫‪.14.8‬‬ ‫ציור‬

‫חפייה‬ ‫במחבר‬ ‫חיבורי פחים יבולים להיות משני סוגים‪ :‬םימרור‬

‫)ציור ‪ . (14.9‬בהתאם למספר השורות של‬ ‫מוטלה‬ ‫במחבר‬ ‫וםימרור‬
‫ורב‪-‬שורתיים‪.‬‬ ‫לחד‪-‬שורתיים‬ ‫התפרים מתחלקים החיבורים‬

‫פחים בםימרור‬ ‫ח י ב ו ר י ם שונים של‬ ‫‪.14.9‬‬ ‫ציור‬

‫החלקים(‬ ‫אחד‬ ‫של‬ ‫רפורמאציה‬ ‫י ש י ר )ע״ י‬ ‫סימרור‬ ‫‪.14.2‬‬

‫בסימרור ישיר‪ ,‬אחד האלמנטים המתחברים מסתיים במדרגה )יד(‬
‫המשמשת כמםמרה‪ .‬מדרגה זו יבולה להיות גלילית או מלבנית‪ .‬מישור‬
‫המדרגה משמש כתמיכה והוא מכוון את החלק המתחבר‪.‬‬

‫את החלק המשמש כמסמרה עושים ממתכת רכה ופלאסטית‪ .‬בחלק‬

‫השני המיועד לחיבור קודחים חור‪ ,‬המותאם בצורתו ומידותיו לקצה החלק‬
‫בשיטה זו אפשר לחבר שני חלקים בלי מסמרות‪.‬‬ ‫הראשון‪.‬‬

‫‪155‬‬

‫‪ -‬המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי‪ ,‬במשרד התמ״ת‪ ,‬כל הזכויות שמורות ©‬ ‫‪ гко‬צו‬
 ‫בציור ‪ 14.10‬מובאות דוגמאות של חיבור ישיר‪ .‬בחיבורים כאלה‬
‫משתמשים בעיקר במקרים בהם החלקים מאונכים זה א ה ‪.‬‬
‫סימרור ישיר נפוץ בבניית מכשירים אלקטרוניים וחשמליים‪ ,‬כגון‪:‬‬
‫עמודים קטנים‪ ,‬מחיצות‪ ,‬או גלגלי‪-‬שיניים בהם קיים הבדל גדול בין‬
‫הקוטר החיצוני של הגלגל ובין קוטר התושבת )ראה ציור ‪ 14.10‬ו׳( ו כ ד ׳ ‪.‬‬

‫היד המשמשת כמםמרה יכולה להיות מלאה או חלולה‪ .‬לפעמים‪ ,‬עושים‬

‫‪,‬‬
‫את שטח היד מחוספס‪ ,‬כדי להבטיח את יציבות החיבור )ציור ‪ 14.10‬ה ( ‪.‬‬
‫את יצירת הראש הסגור מבצעים באחת השיטות המקובלות בסימרור ע״י‬
‫מסמרות‪ ,‬כפי שתוארו בסעיף הקודם‪.‬‬

‫בליטות‬ ‫של‬ ‫רפורמאציה‬ ‫ע ״י‬ ‫פחים‬ ‫חיבור‬ ‫‪.14.3‬‬

‫חיבור ע״י בליטות מבוסס על חיתוך בליטות )‪ (1‬באחד החלקים‬
‫‪,‬‬
‫והכנסתן לתוך חורים מתאימים של החלק‬ ‫המתחברים )ציור ‪ 14.11‬א (‬
‫)‪ ;(2‬לאחר מכן מבצעים רפורמאציה של הבליטות בדרכים שונות‬ ‫השני‬
‫‪.‬‬ ‫על מנת ליצור חיבור קבוע של החלקים‪.‬‬

‫ח י ב ו ר פ ח י ם ע ״ י ר פ ו ר מ א צ י ה של בליטות‪:‬‬ ‫ציור ‪.14.11‬‬

‫רפורמאציה של הבליטות‬ ‫ב׳ ‪ ,‬ג' —‬ ‫א׳ — ה כ נ ת ה פ ח י ם ל ח י ב ו ר ;‬

‫‪156‬‬

‫‪ -‬המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי‪ ,‬במשרד התמ״ת‪ ,‬כל הזכויות שמורות ©‬ ‫בהוצאת‬
 ‫בחיבור פחים דקינז )עד ‪ 0.5‬מ״מ( אפשר לכופף את הבליטות‪ ,‬כפי‬
‫שמתואר בציור ‪ 14.11‬ב ׳ ‪ .‬כדי להקל על פעולת המבלט לחיתוך חורים‬
‫ועל הרכבת החלקימ לאחר‪-‬מכן‪ ,‬יש לעשות את רוחב החור )‪ (a‬גדול‬
‫‪a ^6‬‬ ‫במקצת או שווה לעובי הפח )‪:(6‬‬

‫את כפיפת הבליטות מבצעימ ביד או בעזרת מכבש קטן‪ .‬כפיפה טובה‬
‫היא מלאכה קשה‪ ,‬כי יש להפעיל בעת ובעונה אחת כוח כפיפה )‪(Q‬‬
‫וכוח אחיזה )‪ .(F‬בגלל קפיציות החומר של הבליטות‪ ,‬קיימת בהן הנטיה‬
‫לחזור למצב התחלתי בזוית מםויימת‪ .‬חיבור מסוג זה אינו מובטח לאורך‬
‫ימימ ומשמש לגבי אלמנטימ בעלי ערך משני בלבד‪.‬‬

‫פ י ת ו ל הבליטות )ראה ציור ‪114.11‬׳( ‪ .‬את‬ ‫קיימת גמ שיטה של‬

‫הבליטות מפתלימ בעזרת מלקחיימ‪ .‬הבליטות המפותלות מזדקרות‪ -‬משטח‬
‫הפחימ ומבחינה ז ו אינן אםטטיות ואף גורמות לפציעה‪ .‬ל כ ן ‪ ,‬משתמשימ‬
‫בסוג זה של חיבורימ אך ורק באותמ חלקי מתקן או מכשיר‪ ,‬שאין‬
‫גישה אליהם בשימוש יומ‪-‬יומי‪ ,‬בדרך כלל‪.‬‬

‫את חיבורמ של פחימ עבימ )מ‪ 0.5 -‬עד ‪ 2‬מ״מ( מבצעים בעזרת‬
‫כלימ מיוחדימ‪ ,‬עיי י שימוש במכבשימ קטנימ )ראה ציור ‪.(14.12‬‬

‫חיבור פחים עבים ע ״ י רפורמאציה של בליטות‪:‬‬ ‫‪.14.12‬‬ ‫ציור‬

‫‪ ( с‬הדגשה נקודתית;‬ ‫‪ (Ъ‬ח י ם פ ו ס ה ב ל י ט ה ;‬ ‫‪ (а‬הדגשה בעזרת מקב;‬
‫‪ (d‬ס י מ ר ו ר ה ב ל י ט ה ‪.‬‬

‫שיטת חיבור פחימ עייי בליטות הינה פשוטה ועחה לייצור המוני‪,‬‬
‫מכיוון שאת החלקימ החתוכימ במבלטימ אפשר להרכיב‪ ,‬ללא עיבוד נוסף‪,‬‬
‫באמצעים פשוטים‪ .‬אולם‪ ,‬חיבורימ כאלה המ חלשימ ואינמ עומדימ בפני‬
‫כוחות גדולים‪ .‬לבן‪ ,‬אין משתמשים בחיבורים מסוג זה בחלקים חיצוניים‪.‬‬
‫בציוד אלקטרוני מחוברים בצורה כזו מכםאות לפוטנציומטר במקלטי רדיו‪,‬‬
‫מחיצות בקופסאות וחלקים דומים אחרים‪.‬‬

‫‪157‬‬

‫^ • ‪ - Ч‬המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי‪ ,‬במשרד התמ״ת‪ ,‬כל הזכויות שמורות ©‬ ‫בהוצאת‬
 ‫וגילגול‬ ‫מעיכה‬ ‫עירגול‪,‬‬ ‫חלקים ע״י‬ ‫חיבור‬ ‫‪.14.4‬‬
‫משתמשים על מנת לחבר מוטות עגולים עם‬ ‫עירג ו ל‬ ‫בשיטת‬
‫צינורות‪ ,‬או ציער אחד עם משנהו‪ .‬הצינורות יכולים להיות ללא תפרים‬
‫או מעלגלים מפח‪ .‬החיבור מבוסס על הכנסת צינור או מוט לתוך צינור‬
‫קוטר המוט או הקוטר החיצוני של‬ ‫שני ועירגול שניהם )ציור ‪.(14.13‬‬
‫הצינור צריך להיות שווה לקוטר הפנימי ש ל הציער השני‪ .‬חיבור כזה‬
‫הוא‬ ‫הינו חזק ביותר‪ ,‬כי דרוש כוח רב כדי להפרידו; נוסף על כ ך ‪,‬‬
‫אםטטי וקל לבצעו‪.‬‬

‫עירגול‪:‬‬ ‫חיבור ל י י‬ ‫‪.14.13‬‬ ‫ציור‬

‫‪ (с‬ח י ב ו ר א ט ו ם ב מ כ ש י ר מ ד י ד ה‬ ‫‪ (b‬מ ו ט ע ם צ י נ ו ר ;‬ ‫^ מ כ ם ה עם צינור;‬

‫זכוכית‪.‬‬ ‫טבעת נומי‪3 ,‬‬ ‫דיטקית‪2 ,‬‬ ‫‪1‬‬

‫חיבור זה‬ ‫מתוארת בציור ‪.14.14‬‬ ‫מעיכה‬ ‫שיטת החיבור ע״י‬

‫מבוסם על הכנסת מוט או חוט בחריץ ש ל לוח וביצוע רפורמאציה בשניהם‬
‫בפי שמראה הציור‪ ,‬מועכים חוט מתכת בעל קוטר ‪ d‬עד לעובי ‪.а‬‬
‫וקטן מ ‪. s -‬‬ ‫בחלק שיש לחברו עם החוט קודחים חור בקוטר גדול מ‪d -‬‬
‫הרכבת שני החלקים נעשית ע׳״ י דחיפה בכוח של החוט לתוך החור‬
‫ומעיכתם בבל כבש קטן‬

‫)‪b‬‬

‫‪I‬‬
‫‪I‬‬ ‫י‪-‬־‪4‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪L1‬‬ ‫‪/‬‬

‫״‬

‫צ י ו ר ‪.14.1 5‬‬ ‫‪. 14.14‬‬ ‫ציור‬

‫ח י ב ו ר פ ח י ם ע״יי נ י ל נ ו ל‬ ‫חיבור חוט עם ל ו ח שטוח ע ״ י מעיכה‬

‫בצורה כזו מחברים‪,‬‬ ‫הציור ‪ 14.15‬מתאר חיבור ע״י ג י ל ג ו ל ‪.‬‬

‫בדרך כ ל ל ‪ ,‬פחים דקים‪ .‬חיבור כזה אפשר לעשות אטום‪ .‬החיבור ע״י‬
‫גילגול יכול להיות יחידי )‪ (a‬או כפול )‪• (b‬‬

‫‪158‬‬

‫‪ -‬המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי‪ ,‬במשרד התמ״ת‪ ,‬כל הזכויות שמורות ©‬ ‫‪СГКО‬‬ ‫בהוצאת‬
 ‫מתכות שונות‪ ,‬ביחוד אלומיניום ונחושת‪ ,‬אפשר לחבר בדרך הבאה‪:‬‬
‫מחממים אותן עד למצב פלאסטי ומועכים אותן בכוח ר ב ‪ .‬בצורה כזו‬
‫מחברים חוטי מתכת ופחים שעוביים אינו עולה על ‪ 0.2‬מיימ‪ .‬לחיבור‬
‫כזה יש מוליכות חשמלית טובה‪ ,‬וכן סבילות מיכנית גדולה‪.‬‬

‫ריתוך‬ ‫‪.14.5‬‬

‫ריתוך מבוצע ע ״י היתוך חלקים מתכתיים סמוך למקום המיועד לחיבור‬

‫כלחם משמשת אותה מתכת ממנה עשויים החלקים‪.‬‬ ‫וםיגסוגם בעזרת ל ח ם ‪.‬‬
‫כ ך ‪ ,‬למשל‪ ,‬כדי לחבר בריתוך חלקים מפלדה דלת‪-‬פחמן‪ ,‬גם הלחם צריך‬
‫להיות מפלדה מאותו סוג; כדי לחבר חלקים עשויים נחושת‪ ,‬צריך להשתמש‬
‫בלחם מנחושת‪ .‬תפר ריתוכי נוצר אחרי קירור החומר‪.‬‬

‫חיבור ע״י ריתוך מצוי במבנים מברזל )אנטנות‪ ,‬עמודים‪ ,‬גופים‪,‬‬

‫במקרים רבים‪ ,‬בהם היו מבצעים לפני שנים חיבור עי• י‬ ‫שלדים ו כ ד ׳ ( ‪.‬‬
‫סימרור‪ ,‬הוא נעשה כעת ע״י ריתוך‪.‬‬

‫חיבורי ריתוך קלים ב ‪ 20% -‬מחיבורים ע״י מסמרות ו ב ‪ 30%, -‬מגופי‬

‫יציקה‪.‬‬

‫בגז‬ ‫ריתוך‬
‫ברי תוך בגז נעשה חימום שטחי החיבור ע ״י להבת אצטילן עם חמצן‪.‬‬
‫בשיטה זו קל לחבר מתכות בעלות נקודות היתוך שונות‪ .‬במבשירנות‬
‫מחברים בדרך זו מתכות קשות‪-‬היתוך )בגון‪ :‬וולפראם‪ ,‬פלאטינה‪ ,‬טאנטאל(‬
‫עם מתכות בעלות נקודת היתוך נמוכה )ניקל‪ ,‬נחושת וכוי(‪.‬‬

‫חשמלי‬ ‫ריתוך‬
‫שיטת הריתוך הנפוצה ביותר כיום מבוצעת בעזרת חשמל‪ .‬שיטה זו‬
‫מבוססת על יצירת קשת חשמלית במקום המיועד לריתוך‪ .‬חום הקשת‬
‫מתיך את המתכות סמוך למקום החיבור‪ .‬מקורות הזרם העיקריים למטרה‬
‫זו הם גנרטור‪-‬ריתוך לזרם ישר או טראנספורמטור‪-‬ריתוך א ר ם חילופין‪.‬‬

‫בציורים ‪ 14.18 ,14.17 ,14.16‬מתוארים סוגים שונים של תפרי‬

‫ריתוך המצויים בגופים ובשלדים‪ .‬חתך תפרי הריתוך יכול להיות ישר‪,‬‬
‫קעור‪ ,‬או קמור )ציור ‪.(14.16‬‬

‫‪159‬‬

‫^•‪ 4‬־ המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי‪ ,‬במשרד התמ״ת‪ ,‬כל הזכויות שמורות ©‬ ‫בהוצאת‬
 ‫)‪a‬‬ ‫)‪b‬‬ ‫)‪с‬‬ ‫)‪d‬‬
‫לא נכין‬

‫‪/‬‬

‫‪Ж‬‬
‫‪3+15mm‬‬

‫ריתוך‪:‬‬ ‫בתפרי‬ ‫החתכים‬ ‫צורות‬ ‫צ י ו ר ‪,14.16‬‬

‫‪ (d‬ח ת ך ק מ ו ר מחוזק‬ ‫‪ ( с‬חתך קמור;‬ ‫‪ ппп(Ъ‬י ש ר •‬ ‫‪ ( а‬חתך ק ע ו ר ;‬

‫גמ בריתוך מבחינימ בםוגימ שרנימ של מחבר‪ :‬מחבר השקה‪ ,‬מחבר‬

‫פינה ומחבר חפיה‪.‬‬

‫משתמשימ לשמ חיבורמ של פחימ עבימ‬ ‫השקה‬ ‫במחבר‬ ‫א(‬

‫בשולי הפחימ‬ ‫בעלי עובי שווה‪ .‬לפני הריתוך יש לעשות שיפועימ‬
‫תלו‬ ‫המיועדים לחיבור‪ .‬המרווח בין הפחים נע בגבולות‬
‫ובצורת התפר‪.‬‬ ‫בעובי הפחים )‪(6‬‬
‫)‪с‬‬ ‫)‪d‬‬
‫ג‬ ‫ן‬

‫‪I‬‬ ‫)‪a‬‬ ‫)‪b‬‬

‫‪I‬‬ ‫ח‬ ‫)‪8 b‬‬

‫‪1‬‬
‫‪~~3+5mm‬‬
‫‪\ 0,2+5тт‬‬

‫בזווית‬ ‫פחים‬ ‫חיבורי‬ ‫צ י ו ר ‪.14.17‬‬

‫מבצעימ את התפריפ‬ ‫פינה(‬ ‫)מחבר‬ ‫ב( בחיבור פחימ בזווית‬

‫עובי התפר המשולש )‪(a‬‬ ‫בצורת משולש שוה‪-‬שוקיימ )ציור ‪.(14.17‬‬
‫נקבע לפי הנוסחה‪:‬‬
‫‪a‬‬ ‫‪б • sin 45'= 0.7б‬‬

‫מבוצעים ‪ ш‬הם בצורת משולש‬ ‫חפיה‬ ‫במחבר‬ ‫ג( התפרימ‬

‫גודל הקפל צריך להיות לא פחות מ ‪. 5 6 -‬‬

‫מוקדמת‬ ‫את התפרימ במחבר חפיה ובזווית אפשר לבצע בל‬

‫של החומר‪ .‬בל תפרי ריתוך יכולימ להיות רצופימ או מרוסקימ‬

‫‪160‬‬

‫‪ -‬המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי‪ ,‬במשרד התמ״ת‪ ,‬כל הזכויות שמורות ©‬

 ‫חסרון החיבור בריתוך חשמלי הוא ב כ ך שהשימוש בשיטה זו מוגבל‬
‫לגבי חלקימ עשויימ מאותו חומר בלבד‪ ,‬בלומר‪ :‬אפשר לרתך פלדות‬
‫עמ פלדות‪ ,‬יציקות עמ יציקות‪ ,‬נחושת עם נחושת‪ ,‬דוראלומיניומ עמ‬
‫דוראלומיניומ ו ב ו ׳ ‪.‬‬

‫פרקימ שונימ ע״ י ריתוך‬ ‫בציור ‪ 14.18‬מובאות דוגמאות של‬

‫חיבורי ריתוך בפרקי מכשירים‬ ‫‪.14.18‬‬ ‫ציור‬

‫ריתוך‬ ‫תפרי‬ ‫חישוב‬

‫המקומ החלש ביותר בחיבור‬

‫ריתוכי הוא התפר‪ .‬תפרימ במחבר‬
‫השקה מתשבימ‪ ,‬בדרך ב ל ל ‪ ,‬לגבי‬
‫)ציור ‪.(14.19‬‬ ‫משיבה או לחיצה‬

‫את המאמץ בתפר בודקימ לפי‬

‫הנוסחה הידועה מתורת חוזק החומרימ‬
‫‪.14.19‬‬ ‫ציור‬ ‫^ ‪F‬‬
‫הכוחות הפועלים על תפר‬
‫)‪(1‬‬ ‫‪a‬‬ ‫< ‪7‬‬ ‫‪a‬‬

‫משיכה‬ ‫‪A‬‬ ‫מותר‬

‫במחבר השקה‬
‫^ ‪F‬‬
‫‪9‬‬ ‫ז< < ‪7‬‬
‫<>‬ ‫*לחיצה‬ ‫‪A‬‬ ‫מותר‬

‫‪A‬‬ ‫‪Ъ •б‬‬ ‫שטח החתך של התפר שווה‪:‬‬ ‫‪А‬‬

‫)‪. ( а = б‬‬ ‫בחיבורימ מצחיימ ‪ б‬שווה‪ ,‬בדרך ב ל ל ‪ ,‬לעובי הפח ‪а‬‬

‫המאמץ המותר בשביל תפר ריתוך נקבע ב ‪ 0.7 -‬מהמאמץ המותר‬

‫לחומר היסודי של החלקיק המתחברימ‪.‬‬

‫מחשבימ את המאמץ לפי‬ ‫כפיפה‪,‬‬ ‫אמ על התפר פועל כוח‬

‫הנוסחה )‪:(19‬‬
‫כ‪м‬‬
‫־‪0‬‬ ‫‪7‬׳‬ ‫<‬ ‫‪а‬‬

‫כ‬ ‫‪Z‬‬ ‫מותר‬

‫את המאמץ ומותר לתפר בכפיפה קובעימ כ ‪ 0.9 -‬מהמאמץ המותר של‬
‫החומר היסודי‪.‬‬

‫‪161‬‬

‫‪ -‬המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי‪ ,‬במשרד התמ״ת‪ ,‬כל הזכויות שמורות ©‬

‫נתונה בפרק ‪ 3‬של הםפר‪.‬‬ ‫בגזירה‬ ‫דוגמת חישוב של תפרי הפיה‬
‫המאמץ המותר לתפר בגזירה )״‪ (7‬נקבע ב ‪ 0.65 -‬מהמאמץ המותר של‬
‫החומר היסודי‪.‬‬

‫)ריתוך בהתערות(‬ ‫נקודתי‬ ‫ריתוך‬ ‫‪.14.6‬‬

‫ריתוך נקודתי הוא אופן החיבור האופייני במתקנים קטנים‪ ,‬בציוד‬
‫אלקטרוני וחשמלי‪ .‬ביצוע הריתוך נעשה בדרך זו‪ :‬החלקים שיש לחברם‬
‫נלחצים אחד לשני בכוח )‪ (F‬הפועל על ציר האלקטרודות של מכונת‬
‫החיתוך הנקודתי )ציור ‪ .(14.20‬הלחץ צריך להיות חזק דיו‪ ,‬בדי שהשטחים‬
‫יהיו צמודים היטב זה לזה‪ .‬לכן‪ ,‬משתמשים בשיטת ריתוך זו לחיבור‬
‫פחים דקים ועפים אלאםטיים‪ .‬לאחר לחיצת החלקים ע״י האלקטרודות‪,‬‬
‫מעבירים בהן זרם חשמלי והחומר מתחמם עד לנקודת היתוך‪.‬‬

‫נקודתי‪:‬‬ ‫ריתוך‬ ‫‪.14.20‬‬ ‫ציור‬

‫מ כ ו נ ת ה ר י ת ו ך ‪ (1 :‬א ל ק ט ר ו ד ו ת ; ‪ (2‬נ ק ו ד ו ת ה ר י ת ו ך ;‬ ‫א׳‬
‫מענל חשמלי; נ ׳ — ריתוך בכמה א ל ק ט ר ו ד ו ת‬ ‫ב׳‬

‫כמות החום הדרושה ל כ ך )‪ (Q‬שווה )בקלוריות(‪:‬‬

‫‪2‬‬
‫־‪Q‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪Rt‬‬ ‫‪0.24‬‬

‫‪ - 1‬עוצמת הזרם‪ ,‬באמפרים‬

‫‪ - R‬התעדות חשמלית של החובלר‪ ,‬באומים‬
‫‪ - t‬משך הריתוך‪ ,‬בשניות‬

‫מאחר שכמות החום עלצאת ביחס ישר לריבוע עוצבלת הזרם‪ ,‬משתמשים‬
‫כרגיל בזרם חזק במתח עלוך‪ .‬במכונות ריתוך חדישות נפסק הזרם‬

‫‪162‬‬

‫המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי‪ ,‬במשרד התמ״ת‪ ,‬כל הזכויות שמורות ©‬ ‫בהוצאת‬
‫אוטומאטית‪ ,‬וכן נפסק לחץ האלקטרודות לאחר הריתוך‪ .‬לחץ האלקטרודות‬
‫משאיר‪ ,‬בדרך כלל‪',‬סימנימ על החלקים‪.‬‬
‫האלקטרודות עשויות נחושת או סגסוגת נחושת‪-‬טועסטן)וולפראמ(‪.‬‬

‫בציוד אלקטרוני‪ ,‬סימרור חלקימ מפחימ דקימ הוחלף ברוב המקרית‬

‫ב ריתוך נקודתי‪ .‬בייצור המוני משתמשימ במכונות ‪ л‬תוך בנות מספר‬
‫אלקטרודות הפועלות בבת אחת )תרשימ ג׳(‪.‬‬

‫העקרון של ריתוך בהתערות הוא — התכת החומר בין שטחי המגע‬

‫של חכלתכות המתחברות בלבד‪ ,‬ולא בין האלקטרודות והמתכות‪ .‬לפיכך‪,‬‬
‫יש להקטין כ כ ל האפשר את כמות התומ הנוצרת בשטח שבין האלקטרודה‬
‫והמתכת‪ .‬הווה אומר — יש להקטין את התנגדות מלעבר מהאלקטרודה אל‬
‫הנלתכת‪ .‬למטרה ז ו ‪ ,‬יש להקפיד על ניקוי האלקטרודות מתחמוצות‪ ,‬חלודה‪,‬‬
‫שמנימ‪ ,‬צבעימ וכוי‪ ,‬וכן לדאוג למגע הדוק‪.‬‬

‫בריתוך פחימ בעלי עובי שונה‪,‬‬

‫רצוי למשוך בפח הדק בליטה במקופ‬
‫הריתוך‪ .‬הודות לבליטה‪ ,‬מחממ הזרמ‬
‫צ י ו ר ‪.14.21‬‬ ‫החשמלי רק את מקומ המגע‪ .‬בעת‬
‫עם‬ ‫ריתוך נקודתי בפחים‬ ‫הריתוך‪ ,‬בהשפעת הלחץ‪ ,‬הפחימ‬
‫שקעים ובליטות‪:‬‬ ‫מתיישרימ )ראה ציור ‪.(14.21‬‬
‫א׳ — לפני הריתוך;‬
‫ב׳ — יישור הפחים לאחר הריתוך‬

‫שיטת ריתוך פחימ עמ בליטות נוחה בעיקר בייצור המוני‪ .‬בכל מקרה‬
‫בו פח אחד עבה מהשני פי‪ 3 -‬או יותר‪ ,‬רצוי להשתבלש בבליטות‪ .‬את‬
‫מידות הבליטות הרצויות אפשר לבחור לפי הטבלה הבאה‪.‬‬

‫עומק השקע‬ ‫קוטר השקע‬ ‫עובי ה פ ח )מ״מ(‬

‫‪h‬‬ ‫‪d‬‬ ‫‪6‬‬

‫‪0.7‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2.8‬‬ ‫‪0.75‬‬

‫‪0.9‬‬ ‫‪3.2‬‬ ‫‪1.0‬‬
‫‪1.1‬‬ ‫‪4.3‬‬ ‫‪1.5‬‬
‫‪1.3‬‬ ‫‪4.5‬‬ ‫‪2.0‬‬

‫‪163‬‬

‫‪ -‬המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי‪ ,‬במשרד התמ״ת‪ ,‬כל הזכויות שמורות ©‬ ‫•^‪t‬‬ ‫^‪^•4‬‬ ‫בהוצאת‬
 ‫ריתוך זה נעשה‬ ‫ריתוך קוי‪.‬‬ ‫םוג אחר של ריתוך נקודתי הוא‬
‫בשיטה ז ו ‪ ,‬הפחים שיש‬ ‫בעזרת אלקטרודות שצורתן גלגל )ציור ‪.(14.22‬‬
‫לחברם גלחצים זה אל זה ע״י הגלגלים‪ .‬הזרם המועבר דרך הגלגלים מבצע‬
‫תפר קוי‪ ,‬רצוף או מרוסק‪ ,‬בעת שהחומר נע קדימה‪.‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪2 3‬‬

‫קוי‪:‬‬ ‫ריתוך‬ ‫‪.14.22‬‬ ‫ציור‬

‫ב ׳ — תרשים המכונה‪:‬‬ ‫א' — המענל החשמלי;‬
‫‪ (3‬ק ו ר י ת ו ך מ ר ו ס ק ‪.‬‬ ‫‪ (2‬ק ו ר י ת ו ך ר צ ו ף ‪,‬‬ ‫‪ (1‬ה א ל ק ט ר ו ד ו ת ‪,‬‬

‫בחיבור חפיה‪ ,‬בייצור קופסאות פח‪ ,‬מיכליםועוד‪.‬‬ ‫ריתוך קוי מבצעים‬

‫נקודתי‬ ‫בריתוך‬ ‫חישובים‬

‫בקירוב‪ ,‬לחתך הקצה של‬ ‫מניחים שגודל נקודת הריתוך שווה‪,‬‬
‫קוטר קצה האלקטרודה תלוי בעובי האלמנטים המתחברים‪.‬‬ ‫האלקטרודות‪.‬‬
‫באשר מחברים שני פחים שאחד מהם דק והשני עבה‪ ,‬יש להתחשב‬
‫באלמנט הדק‪ .‬בדרך ב ל ל ‪ ,‬יש להימנע מלחבר בריתוך שני פחים שעוביים‬
‫שונה בהרבה זה מזה‪.‬‬

‫את קוטר קצה האלקטרודות אפשר לקבוע לפי הנוסחאות הניסיוניות‬

‫הבאות )בשביל פלדות(‪:‬‬

‫מ ״ מ ‪d = 2 6 +3‬‬ ‫לריתוך פחים שעוביים עד ‪ 1.5‬מ״מ‪:‬‬

‫מ ״ מ ‪d ш 1.56 + 5‬‬ ‫לריתוך פחים שעוביים מעל ‪ 1.5‬מ״מ‪:‬‬

‫‪ - 6‬עובי הפחים המתחברים‬

‫‪ - d‬קוטר או רוחב של קצה האלקטרודות‬

‫אפשר לבחור את קוטר האלקטרודות גם לפי הטבלאות המצורפות‬

‫למכועת הריתוך‪.‬‬

‫‪164‬‬

‫־ המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי‪ .‬במשרד התמ״ת‪ ,‬כל ‪-‬זכויות שמורות ©‬ ‫‪ГКО‬‬ ‫בהוצאת‬
 ‫חיבור בריתוך נקודתי הוא פחות סביל מריתוך רגיל‪ .‬הנסיון מראה‪,‬‬
‫שנקודות הריתוך בחיבור פחים שעוביים הוא ‪ 1.5-1‬מ״מ אינן עזרות‪,‬‬
‫אלא החומר נהרס קודם לכן‪.‬‬

‫ה נ ק ו ד ו ת בריתוך של פחים דקים‪ ,‬אפשר‬ ‫בקביעת מ ס פ ר‬

‫‪,‬‬
‫להיעזר בטבלאות המבוססות על נסיון )ראה סבלה מ ס ‪ .(17‬ל ע י פחים‬
‫בעלי עובי ‪ 1.5‬מ״מ ויותר‪ ,‬אפשר לחשב את המאמץ בנזירה לאחר‬
‫שמקטינים את המאמץ המותר‪.‬‬

‫הערך המקובל לחוזק גבולי ) ‪ ,‬ז ( בנקודת הריתוך בעומס סטאטי הוא‬
‫‪ 30‬ק״ג‪/‬ממ״ר )לפלדה רבה(‪ .‬מקדם הבטחון נע בגבולות‪.n = 3 . 5 - 4 :‬‬
‫בעומס משתנה )תעדתי( יהיה מקדם הבטחון גדול מ ‪. 5 -‬‬

‫טבלה מס׳ ‪.17‬‬

‫נקודתי‬ ‫ב ריתו ך‬ ‫אחת‬ ‫לנקודה‬ ‫הגזירה‬ ‫חוזק‬

‫דקים‬ ‫פחים‬ ‫של‬

‫קוטר האלקטרודה )בקצה(‪,‬‬

‫במ״מ‬ ‫דור‬ ‫פלדה‬ ‫עובי הפח‬
‫דור‪-‬‬ ‫פלדה פלדה‬ ‫אלומיניום‪,‬‬ ‫בלתי‬ ‫)‪(6‬‬
‫אלומיניום‬ ‫בלתי‪-‬‬ ‫רכה‬ ‫ק״נ‬ ‫מהלידה‪,‬‬ ‫במ״מ‬
‫מהלידה‬ ‫ק״נ‬

‫‪2.5‬‬ ‫‪0.2‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪45‬‬ ‫‪0.4‬‬
‫‪5‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪200‬‬ ‫‪0.5‬‬
‫‪6‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪130‬‬ ‫‪500‬‬ ‫‪0.8‬‬
‫‪7‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪160‬‬ ‫‪700‬‬ ‫‪1 .0‬‬
‫‪8‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪270‬‬ ‫‪1000‬‬ ‫‪1.5‬‬
‫‪10‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪450‬‬ ‫‪1500‬‬ ‫‪2.0‬‬

‫אם החיבור בריתוך מיועד לעמוד בפני כוחות גדולים‪ ,‬יש לבצע‬
‫תחילה חיבור נסיוני‪ .‬המקום שבו החומר מרותך בנקודות נחשב‪ ,‬בדרך‬
‫כמקום חלש‪.‬‬ ‫כלל‪,‬‬

‫‪165‬‬

‫טכנולוגי‪,‬‬ ‫בהוצאת‬
 ‫לרוב‪ ,‬מצורפות למכונות הריתוך הנקודתי טבלאות לפיהן יש לכוון‬
‫בהתאמ לעובי הפחים המתחברימ‪.‬‬ ‫הזרמ‬ ‫עוצמת‬ ‫את‬

‫יש להימנע מריתוך נקודתי לגבי פלדות בעלות אחוז גבוה של פחמן‪.‬‬
‫מסבירים זאת בכך‪ ,‬שההתקררות המהירה הבאה אחרי החימום גורמת‬
‫למאמצים פנימיים בחומר ובעקבותיהם מופיעות התבקעויות‪ .‬התבקעויות‬
‫אלו אינן נראות‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬בעין בלתי‪-‬מזויינת‪.‬‬

‫נקודתי‬ ‫ריתוך‬ ‫של‬ ‫צורתיות‬

‫בציור ‪ 14.23‬מובאות דוגמאות של חיבורים בחיתוך נקודתי‪.‬‬

‫את האלמנטים שיש לרתכם צריך לתכנן בצורה כזו‪ ,‬שיהיה מקום‬
‫להנחת האלקטרודות‪ ,‬שאם לא בן — יהיה צורך לכופף את האלקטרודות‪,‬‬
‫דבר שלא תמיד עתן תוצאות טובות‪.‬‬

‫חיבורים ע״י ריתוך נקודתי‬ ‫צ י ו ר ‪.14.23‬‬

‫אסור שהמרחק בין נקודות הריתוך יהיה קטן מדי‪ ,‬כי דבר זה יבול‬
‫לגרום ל״בריחת״ הזרם לנקודה עשויה קודם לכן‪ ,‬וכתוצאה מכך תהיה‬
‫הנקודה החדשה חלשה ופגומה‪.‬‬

‫‪,‬‬
‫בטבלה מס ‪ 18‬נתונים המרחקים המומלצים בין נקודות הריתוך‪ ,‬וכן‬
‫המרחק הרצוי עד לקצה הפח‪ ,‬בהתאם לעובי הפחים‪ ,‬מספרם והחומר ממנו‬
‫הם עשויים‪.‬‬

‫‪166‬‬

‫^ • ‪ - Ч‬המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי‪ ,‬במשרד ה ת מ ״ ת ‪ ,‬כל הזכויות שמורות ©‬ ‫בהוצאת‬

 ‫טבלה מסי ‪.18‬‬
‫במ״מ‬ ‫ריתוך‪,‬‬ ‫נקודות‬ ‫מרחקים בין‬
‫)לפי ‪(AMERICAN WELD SOC.‬‬

‫הסימון‪:‬‬
‫המרחק של נקודת הריתוך מקצה הפח;‬ ‫‪e‬‬ ‫ה מ ר ח ק בין נ ק ו ד ו ת ה ר י ת ו ך ;‬
‫ה מ ר ח ק בין נ ק ו ד ת ה ר י ת ו ך ו ה ק י ר ה נ י צ ב ש ל ה ח י ב ו ר ‪.‬‬

‫כאשר יש צורך לבצע תפר הרמטי‬

‫)אטום(‪ ,‬רצוי למרוח תחילה את שטחי‬
‫החיבור בלקה הרמטית‪ .‬קיימות לקות‬
‫המוליכות זרם והמתקשות‬ ‫מיוחדות‪,‬‬
‫בטמפרטורה גבוהה‪.‬‬

‫‪ 14.24‬מתאר ריתוך נקודתי‬ ‫הציור‬

‫אטום‪.‬‬
‫‪.14.24‬‬ ‫ציור‬
‫‪ (1‬פ ח י ם ‪ (2 ,‬ל ק ה ‪,‬‬
‫‪ (3‬א ל ק ט ר ו ד ו ת ‪.‬‬
‫סיכום‬
‫רבות‪ :‬הוא‬ ‫מעלות‬ ‫לריתוך נקודתי‬
‫זול מםימרור‪ ,‬משום שאין צורך לקדוח חורים ולייצר מסמרות‪ ,‬ובן‬
‫הספק הריתוך הנקודתי גדול מזה של הסימרור‪.‬‬

‫בריתוך מסונ זה‪ ,‬והם‪:‬‬ ‫חסרונות‬ ‫אולם קיימים גם‬

‫א( לאחר הריתוך נשאר סימן על החומר )מכונות ריתוך אוטומאטיות אינן‬
‫משאירות סימן ניכר(;‬

‫‪167‬‬

‫& \ ‪ -‬המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי‪ ,‬במשרד חתמי׳ ת ‪ ,‬כל הזכויות שמורות ©‬ ‫בהוצאת‬
‫עלולות לחדור‬ ‫אלקטרוחיבלי ש ל צ ל מ נ ט ש ח ו ב ר ב ר י ת י ר ‪,‬‬ ‫ציפוי‬ ‫בשעת‬ ‫ב(‬
‫לאיבול;‬ ‫לתוך נקבי התפר ולגרום‬ ‫חומצות‬

‫נקודתי‪.‬‬ ‫ריתוך‬ ‫ה מ ת כ ו ת ניתן ל ח ב ר ע ״ י‬ ‫בל‬ ‫ל א את‬ ‫ג(‬

‫ש א פ ש ר לרתבן ב ר י ת ו ך נקודתי‬ ‫המתכות‬ ‫מ ס י ‪ 19‬מ ו ב א ת רשימת‬ ‫בטבלה‬

‫‪.19‬‬ ‫מסי‬ ‫טבלה‬

‫נ ק ו ד ת י‬ ‫ר י ת ו ך‬ ‫ר‬ ‫ע יי‬ ‫ל ר ת כ ן‬ ‫ש א פ ש ר‬ ‫מ ת כ ו ת‬

‫סגסוגת‬ ‫כסף‬ ‫ניקל‬ ‫‪/‬‬ ‫פליז ‪v I‬‬ ‫פלדה‬ ‫שם‬

‫אלובליגיום‬ ‫חדיש‬ ‫)ברוגזה( י‬ ‫המתכת‬

‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬ ‫פלדה‬

‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬ ‫פליז‬

‫ארד‬
‫‪+‬‬ ‫־‪4‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬ ‫)ברונזה(‬

‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬ ‫ניקל‬

‫כסף‬
‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬ ‫חדיש‬
‫סגסוגת‬
‫‪+‬‬ ‫אלומיניום‬

‫ה ל ח מ ה‬ ‫‪.14.7‬‬
‫בציוד אלקטרוני וחשמלי‬ ‫ביותר‬ ‫חשוב‬ ‫הלחמה יש לו ע ר ך‬ ‫ע״ י‬ ‫חיבור‬
‫מ ו צ ק‬ ‫ב מ צ ב‬ ‫ש ו נ ו ת‬ ‫מ ת כ ו ת‬ ‫מבוססת ע ל חיבור‬ ‫הלחמה‬
‫אלברזליות‪.‬‬ ‫הוא סגסוגת ש ל מתכות‬ ‫הלחם‬ ‫מ ו ת ך ‪.‬‬ ‫ל‬ ‫ב ע ז ר ת‬
‫החלקים‬ ‫על תופעת הדיפוזיה ש ל הלחם לתוך‬ ‫ההלחמה מושתת‬ ‫תהליך‬
‫ונשארים במשך כ ל זמן ההלחמה‬ ‫עצמם א י נ ם מ ו ת כ י ם‬ ‫החלקים‬ ‫המתחברים‪.‬‬
‫מוצק‪.‬‬ ‫במצב‬

‫כדלקמן‪:‬‬ ‫תכונות‬ ‫להיות בעלי‬ ‫צריכים‬ ‫הלחמים‬

‫נ מ ו כ ה מזו ש ל האלמנטים‬ ‫להיות‬ ‫הלחם צריבה‬ ‫נקודת ההיתוך ש ל‬ ‫א(‬
‫המתחברים;‬
‫ביותר;‬ ‫הזעירים‬ ‫לחריצים‬ ‫הלחם צריך לחדור‬ ‫ב(‬
‫אנטי‪-‬קורוזי במקום ההלחמה;‬ ‫ה ל ח ם צ ר י ך ל ש מ ש גם כ ח ו מ ר צ י פ ו י‬ ‫ג(‬
‫ת ר כ ב ו ת הימיות עם המתכות המתחברות;‬ ‫בנקל‬ ‫הלחם צריך ליצור‬ ‫ד(‬
‫לזמן א ר ו ך ‪.‬‬ ‫סבילות‬ ‫בעלי‬ ‫צריכים להיות‬ ‫תפרי ההלחמה‬ ‫ה(‬

‫‪168‬‬

‫־ המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי‪ ,‬במשרד התמ״ת ‪ ,‬כל הזכויות שמורות ©‬ ‫נ‪ г*/‬נו‬
 ‫אנו מבחינים בסוגי הלחמים הבאים‪:‬‬
‫‪ .3‬לחם אציל‪.‬‬ ‫‪ .1‬לחם רך; ‪ .2‬לחם קשה;‬

‫רבים‬ ‫לחמים‬ ‫ו‪.‬‬

‫בדיל‬ ‫היסודות העיקריים מהם מורכבים הלחמים הרבים הם‬
‫ועופרת‪.‬‬

‫א( לחמים עם ‪ 40^-30‬בדיל — משמשים לחיבורים חזקים‪ ,‬בליפוף‬

‫מנועים חשמליים‪ ,‬בחלקים המוליכים זרם העשויים מפלת‪ ,‬נחושת‪ ,‬ניקל‪,‬‬
‫כסף; מתאימים מאד לחיבור חלקים לאחר ציפוי בבדיל‪.‬‬

‫ב( לחמים עם ‪ 6 3 % , - 5 0‬בדיל — משמשים להלחמת מוליכים מבודדים‬

‫‪; ( с‬‬ ‫מקרים בהם דרושה טמפרטורה נמוכה של הלחמה )פחות מ ‪1 9 0 ° -‬‬
‫נפוצים בייצור ציוד חשמלי‪ ,‬אלקטרוני ובמכשירעת‪.‬‬

‫משמשים בייצור מענונים רפואיים‪.‬‬ ‫ג( לחמים עם ‪ 90%‬בדיל —‬

‫ישנם גם לחמים רכים עם אחוז קטן של בדיל‪ ,‬אולם אלה מותכים‬

‫בקושי ויש צורך להתיך אותם בעזרת מבער‪.‬‬

‫לחם רך מייצרים בצורת מוטות דקים‪ ,‬עגולים או משולשים‪ .‬ישנם‬

‫גם מוטות לחם בצורת צנורות ממולאים חומרי היחזור‪ .‬לפני ההלחמה‬
‫צריך להקפיד על נקוי השטחים המתחברים‪ .‬את הניקוי מבצעים באמצעים‬
‫מיכניים או הימיים )ע״י טבילה בחומצה(‪.‬‬

‫בדי להקל על תהליך ההלחמה‪ ,‬משתמשים בחומרי היחזור שתפקידם‬

‫לנקות את שטחי החיבור מתחמוצות‪ .‬חומרים אלה מבטיחים גם נזילות‬
‫אחידה של הלחם במקום המגע ומגינים על החיבור מפני חימצון‪ .‬בלחמים‬
‫רכים משתמשים באיחזורים פעילים מבחינה חימית )אבץ כלורידי( וכן‬
‫באיחזורים שאינם פעילים בטמפרטורה רגילה )קלופוניה(‪ .‬איחזורים פעילים‬
‫גורמים לאיכול החומר‪ ,‬ומסיבה זו אין השימוש בהם רצוי בציוד אלקטרוני‬
‫וחשמלי‪.‬‬

‫בחיבורים הנתונים לעומס מועט;‬ ‫הלחמה בלחמים רכים מצויה‪:‬‬

‫בחיבורים אטומים; בהלחמה נקודתית; בהלחמת הצות חוטים‪.‬‬

‫בציור ‪ 14.25‬מובאות דוגמאות של חיבורי הלחמה‪.‬‬

‫‪169‬‬

‫^ • ‪ - Ч‬המהלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי‪ ,‬במשרד התמ״ת‪ ,‬כל הזכויות שמורות ©‬ ‫בהוצאת‬
 ‫דוגמאות של חיבורים ע ״ י הלחמה‬ ‫‪.14.25‬‬ ‫עיור‬

‫בחיבורי הלחמה‬ ‫ולגזירה‬ ‫למשיבה‬ ‫סבילות הלחמימ הרכימ‬

‫היא‪:‬‬

‫ק ״ ג ‪ /‬מ מ ״ ר ‪ 3‬ע ד ‪т = 1 .8‬‬ ‫ק ״ ג ‪ /‬מ מ ״ ר ‪ 8‬ע ד ‪; cr, = 5‬‬

‫גבולי‬ ‫ח‬

‫בגלל‬ ‫המרווח בו יכול לעבור לחמ רך הוא ‪ 0.15-0.10‬מ״מ‪.‬‬

‫הסבילות הנמוכה של הלחמימ הרכימ‪ ,‬רצוי שחוזק החיבור יהיה מובטח‬
‫גמ ע״י אמצעימ מיכניימ‪ .‬חלקים מולחמימ ע״י לחמ רך אינס מתאימיס‬
‫לציפוי גאלוואני או לציפוי בלקה בחומ‪.‬‬

‫שוניפ )ראה‬ ‫מ לחמימ‪,‬‬ ‫את הוזלחמה אפשר לבצע בעזרת כלימ‪,‬‬

‫ציור ‪:(14.26‬‬

‫‪ .1‬מלחם המחומם באש )‪(a‬‬

‫)‪(ь‬‬ ‫‪ .2‬מלחם המחומם ע "י גז‬

‫)‪(с‬‬ ‫‪ .3‬מלחם המחומם ע •יי בנזין‬

‫‪ .4‬מלחם המחומם ע •יי זרפ חשמלי• סוג זה נפוץ ביותר בציוד‬

‫)‪.(d‬‬ ‫אלקטרוני וחשמלי‬

‫‪170‬‬

‫‪ -‬המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי‪ ,‬במשרד התמ״ת‪ ,‬כל הזכויות שמורות ©‬ ‫בהוצאת‬
‫)‪a‬‬ ‫)‪с‬‬

‫)‪b‬‬

‫מלחמים שונים‬ ‫‪.14.26‬‬ ‫ציור‬

‫קשים‬ ‫לחמים‬ ‫‪.2‬‬

‫מ‪с"500-‬‬ ‫לחמימ קשימ המ חומרימ שטמפרטורת ההיתוך שלהמ גבוהה‬
‫להלחמת חלקי פלדה עס סגסוגות נחושת משתמשימ בלחמ מפליז ונחושת‪.‬‬
‫תלויימ בהרכב החימי של הלחמ‬ ‫טמפרטורת ההלחמה והשימוש‬
‫בטבלה מסי ‪ 20‬מובאימ נתונימ על השימוש בלחמימ קשים‪.‬‬

‫טבלה מס* ‪.20‬‬

‫ונחושת‬ ‫מפליז‬ ‫בלחמימ‬ ‫שימוש‬

‫ש י מ ו ש‬

‫הלחמת חלקים קטנים‬ ‫‪845‬‬

‫מנחושת וניקל‬
‫הלחמת חלקים קטנים‬ ‫‪870‬‬ ‫שא‬
‫מנחושת ו פ ל ד ה‬
‫הלחמת חלקים מנחושת‪,‬‬ ‫‪890‬‬
‫פליז‪ ,‬פ ל ד ה ‪ ,‬נופים יצוקים‬
‫וצינורות‬
‫םכיני ח י ת ו ך ‪ ,‬חלקים‬ ‫‪070‬‬
‫מ פ ל ד ה עם מטאלוקרמיקה‬

‫בהלחמה‬ ‫חומרי היחזור בחיבורים אלה הם בוראקס או‬

‫עמ לחמימ קשימ‪ ,‬הרווח בין הלוחות נע בגבולות ‪ 0.10-0.07‬מ״מ‪.‬‬
‫את ההלחמה אפשר לבצע בעזרת מבער או בתנור‪ .‬סבילות הלחמימ הקשים‬
‫‪ • а , = 20‬לכן‪ ,‬חיבור זה יכול לעמוד בעומס גדול‪.‬‬ ‫‪п‬‬ ‫ק״נ‪/‬ממ״ר‬ ‫היא‪:‬‬
‫חיבורים שנעשו ע״י לחמים קשים אפשר לצפות בציפוי גאלוואני או‬
‫בלקה בחום‪.‬‬

‫לחיבור חלקים מאלומיניום משתמשים בלחמים מאלומיניום )חמרן(‪.‬‬

‫‪171‬‬

‫בהוצאת ‪ - JCO^ ^41‬המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי‪ .‬במשרד התמ״ת‪ ,‬כל הזכויות שמורות ©‬
 ‫בשוק מצויים לחמים שונים לאלומיניום בצורת אבקות מוכנות לשימוש‬
‫‪.DIN 1732‬‬ ‫פרטים על לחמים קשים לחמרן אפשר למצוא בתקן‬

‫הלחמת חלקי אלומיניום מבצעים בעזרת מבער בעכחות חומרי היחזור‬

‫מיוחדים לחמרן‪.‬‬

‫אצילים‬ ‫לחמים‬ ‫‪.3‬‬

‫נחושת ואבץ‪ .‬טמפרטורת ההיתוך‬ ‫לחמים אצילים הם סגסוגות של בסף‬

‫משתמשים בלחמים אלה בחיבורים‬ ‫‪. с 7 0 0 °‬‬ ‫שלהם היא בגבולות ‪- *0830‬‬
‫של פחים דקים מאד‪ ,‬של צינורות מיוחדים ובתעשיית מכשירי מדידה‬
‫מדוייקים‪ .‬החיבור בלחמים אצילים יוצר תפר נקי מאד‪.‬‬

‫מיוחדים‬ ‫לחמים‬ ‫‪.4‬‬

‫מלבד הלחמים עליהם דובר בסעיפים הקודמים‪ ,‬קיים סוג לחם מיוחד‬
‫‪(Wood‬‬ ‫המתאים להלחמת חוטי חשמל מבודדים‪ .‬לחם זה )לחם ווד‪,‬‬
‫‪ .с*145‬בלחמים אלה משתמשים במקרים בהם‬ ‫‪60‬‬ ‫מותך בטמפרטורה‬
‫אסור לחמם את האלמנטים המתחברים‪.‬‬

‫לחמי ווד מצויים בהרכב הבא‪:‬‬

‫טמפרטורת‬ ‫מ ר כ י ב י ם ב‪>$<-‬‬
‫ה י ת ו ך ) ‪(0‬‬ ‫‪Cd‬‬ ‫‪Sn‬‬ ‫‪РЪ Bi‬‬

‫‪60‬‬ ‫‪12.5‬‬ ‫‪12.5‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪50‬‬

‫‪96‬‬ ‫—‬ ‫‪16‬‬ ‫‪32‬‬ ‫‪52‬‬

‫‪145‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪32‬‬ ‫—‬

‫סיכום‬
‫רבות‪:‬‬ ‫מעלות‬ ‫לשיטת ההלחמה‬
‫א( טמפרטורת ההלחמה הינה נמוכה;‬
‫ב( החלקים המתחברים אינם נפגעים;‬
‫ג( ההלחמה אינה משנה את ההרכב החימי של המתכות המתחברות ואת‬
‫תכונותיהן המיכניות והחשמליות;‬
‫ד( בהלחמה אפשר לחבר את כל המתכות כמעט;‬
‫ה( תהליך ההלחמה הוא פשוט ביותר והםפקו גדול; בזמן האחרון מבצעים‬
‫את ההלחמה באופן אוטומאטי במקרים רבים )למשל‪ ,‬בייצור מקלטי‬
‫רדיו עם מעגלים מודפסים(‪.‬‬

‫‪172‬‬

‫‪ -‬המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי‪ ,‬במשרד התמ״ת‪ ,‬כל הזכויות שמורות ©‬ ‫בהוצאת ‪Draco‬‬
 ‫ה ו א — ירידת הסבילות‬ ‫בהלחמה‬ ‫החיבור‬ ‫חסרון‬
‫בטמפרטורות גבוהות‪.‬‬

‫דבק‬ ‫בעזרת‬ ‫חיבורים‬ ‫‪.14.8‬‬

‫חיבור זה מבוסם על הכנסת דבק בין השטחים שיש לחברם; הדבק‬
‫;‬ ‫פועל בכוח אדהזיה‪ .‬הדבק מורכב‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬ממהל ומחומר דביק‬
‫המהל מתאדה והחומר הדביק מתקשה‪ .‬חיבור מתכות ע״י דבק הוא תהליך‬
‫חדש‪ ,‬יחסית‪ ,‬אולם התפשט במהרה בכל חלקי תבל‪.‬‬

‫של חיבור כזה הן‪:‬‬ ‫מעלותיו‬

‫‪ .1‬סבילותו קרובה לסבילות החלקים המתחברים;‬
‫הכוחות הפועלים על החיבור מתפשטים על כל שטחו בצורה אחידה;‬ ‫‪.2‬‬
‫חתכי האלמנטים המתחברים אינם מוחלשים;‬ ‫‪.3‬‬
‫‪ .4‬לעבודת הדבקה הספק גדול;‬
‫‪ .5‬החיבור אינו מגדיל בהרבה את משקל החלקים המתחברים;‬
‫‪ .6‬השטחים החיצוניים של החלקים אינם נפגעים;‬
‫הדבקה מאפשרת חיבור חלקים גמורים ביניהם גם לאחר טיפול טרמי‪.‬‬ ‫‪.7‬‬

‫החיבור בדבק הם‪:‬‬ ‫חסרונות‬

‫‪ .1‬יש להפעיל לחץ על החלקים המתחברים‪ ,‬אך במקרים רבים הדבר‬
‫אינו ניתן לביצוע;‬
‫דרושה הבנה מיוחדת של שטחי החיבור;‬ ‫‪.2‬‬
‫אסור לחבר בדבק חלקים העשויים לפעול בטמפרטורה גבוהה‪ ,‬בי‬ ‫‪.3‬‬
‫ההבדל בין מקדמי ההתפשטות הטרמית של החומר והדבק עלול להרוס‬
‫את החיבור‪.‬‬

‫כדי שהאלמנט הדבוק יוכל לעמוד בטמפרטורה גבוהה יותר‪ ,‬הדבק‬

‫צריך להיות בעל מאמץ נזירה הבא‪:‬‬

‫‪т = 3‬‬ ‫ק״ג‪/‬ממ״ר‬ ‫א( בטמפרטורת הסביבה‪:‬‬

‫‪7 = 0.7‬‬ ‫‪ c‬ק ״ ג ‪ /‬מ מ י י ר‬ ‫‪:200°‬‬ ‫ב( בטמפרטורה של‬

‫תכונות אלה מצויות בסוגי דבק העשויים משרפים טרמוםטיים‪.‬‬

‫שלבי ההדבקה הם‪:‬‬

‫א( הכנת השטחים להדבקה‪ ,‬סילוק הליכלוך משטחי החיבור;‬
‫ב( הבנת הדבק לשימוש ישיר;‬

‫‪173‬‬

‫‪ -‬המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי‪ ,‬במשרד התמ״ת‪ ,‬כל הזכויות שמורות ©‬ ‫‪^^СО‬‬
 ‫ג( מריחת שטחי החיבור בדבק )כל שטח לחוד(;‬
‫ד( ייבוש חלקי של שיכבת הדבק לפני החיבור‪ ,‬עד לרגע בו דבקות‬
‫הדבק היא גדולה ביותר; זמן הייבוש המוקדם תלוי בסוג הדבק;‬
‫ה( לחיצת האלמנטים זה אל זה לאחר ההדבקה;‬
‫ו( ניקוי שרידי הדבק שהסתננו לאחר הלחיצה )לפני שהדבק יתקשה(‪.‬‬

‫הדבק צריך למלא את בל המרווחים בין השטחים המודבקים‪ .‬החיבור‬

‫בדבק מצוי לרוב בגופים לסלילים‪ .‬אולם‪ ,‬בדבק רגיל אפשר להדביק‬
‫רק אותם שלדים בהם פועלים הםלילים במתח נמוך‪ ,‬עד ‪ 2‬קילוולט‪,‬‬
‫מכיוון שחיבור בזה אינו עומד בפגי פריצת הזרם‪ .‬במתח גבוה מ‪2-‬‬
‫קו יי ט יש צורך להשתמש בדבק מיוחד‪.‬‬

‫המאמץ הגבולי בחיבורי דבק תלוי בסוג הדבק ובטמפרטורה‪ .‬בשביל‬

‫מתכות בטמפרטורת הסביבה הוא נע בגבולות ‪ 300-100‬ק״ג‪/‬םמ״ר‪ .‬עם‬
‫הגדלת הטמפרטורה‪ ,‬יורד החוזק במהירות‪ .‬בדבק אפשר לחבר חומרים‬
‫שוגים‪ ,‬כגון‪ :‬חלקי מתכת‪ ,‬קרמיקה‪ ,‬זכוכית‪ ,‬חומרים פלאסטיים ועוד‪.‬‬
‫לפעמים מדביקים למתכת כיסוי עור או חומר פלאסטי לשם נוי או‬
‫להקטנת התנודות החשמליות‪.‬‬

‫מרק‬ ‫בעזרת‬ ‫חיבור‬ ‫‪.14.9‬‬

‫הצבת זכוכית במתכת )למשל‪ ,‬חיבור נורת זכוכית לבסיסה(‪ ,‬או חיבור‬
‫קרמיקה ושיש עם מתכת — מבוצעים באמצעות חומרים הנקראים מ ר ק י ם ‪.‬‬
‫את המרק מכניסים לתוך המרווח שבין החלקים המתחברים‪ .‬המרק צריך‬
‫להיות פלאסטי מאד‪ .‬סבילות החיבור ע״י מרק היא קטנה מאד‪.‬‬
‫החיבור מסוג זה הן‪ :‬קלות הביצוע ואטימות החיבור‪.‬‬ ‫מעלות‬

‫הם‪ :‬דרוש זמן רב לייבוש חומר המרק ויש צורך‬ ‫חסרונותיו‬

‫להשתמש במכשירי לחיצה מיוחדים‪ ,‬כדי לבצע את ההדבקה‪.‬‬

‫בציור ‪ 14.27‬מובאות דוגמאות של חיבורים ע״י מרק‪ .‬ישנם שני‬

‫סוגי מרקים‪:‬‬
‫א‪ .‬מרקים המתקשים באופן פיזי; מרקים אלה מותכים בשעת חימום‬
‫ומתקשים עם הקירור; לקבוצה זו שייכים החומרים‪ :‬לקה‪ ,‬שלאק‪,‬‬
‫שעווה‪ ,‬גופרית; לחומרים אלה מוסיפים תוספות שונות לפני‬ ‫קאלופוגיום‪,‬‬
‫השימוש‪.‬‬

‫ב‪ .‬מרקים המתקשים באופן חימי; דוגמה‪ :‬גבם או גבם עם דקסטריגה‪.‬‬

‫‪174‬‬

‫‪ -‬המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי‪ ,‬במשרד התמ״ת‪ ,‬כל הזכויות שמורות ©‬

 ‫‪лзлп‬‬

‫ח י ב ו ר י ם ע ״ י מרק‪:‬‬ ‫‪.14.27‬‬ ‫ציור‬

‫א ׳ — צ י ב ו ר ז כ ו כ י ת מ ח ו ב ר א ל ת ו ת ב מ ת כ ת ; ב ׳ — א ו ם מ ת כ ת ב ת ו ך גוף‬
‫ק ר מ י ק ה ; ב׳ — פ ל ם מ י ם מ ו ר כ ב עייי מ ר ק‬

‫יציקה‬ ‫בשעת‬ ‫חיבור‬ ‫‪.14.10‬‬

‫בייצור המוני של מוצרימ המתקבלים ביציקת לחץ‪ ,‬מחברים לפעמים‬
‫חלקים שונים ע״י הכנסתם לתבניות ויציקתם ביחד‪ .‬על חלקים עשויים‬
‫מחומר קשה‪-‬היתוך שופבימ חומר אחר שמותך בטמפרטורה נמוכה יותר‪.‬‬
‫בצורה כזו מחברים‪ ,‬למשל‪ ,‬חלקי פלדה או פליז עמ גופימ מאבץ‪,‬‬
‫אלומיניומ או חומר פלאסטי‪.‬‬

‫בציורימ ‪ 14.29 ;14.28‬מתוארימ חיבורימ מסוג זה‪.‬‬

‫)‪a‬‬ ‫)‪b‬‬ ‫)‪с‬‬ ‫)‪d‬‬ ‫)‪e‬‬

‫חיבורים ב פ ר ק י מ כ ש י ר י ם ב ע ת יציקתם‪:‬‬ ‫‪. 14.28‬‬ ‫ציור‬

‫‪ (a, b‬תותב )מארד( בתוך גוף מתכת ב ע ל ט מ פ ר ט ו ר ת היתוך נמוכה )סגסוגת אבץ(;‬
‫‪ (d‬ד י ם ק ה ו צ י ר ב מ ו נ ה ח ש מ ל י ;‬ ‫‪ (с‬פין לאחיזת קפיץ;‬
‫‪ ( е‬תותב ב ע ל הברגה בגוף מסגםונת אבץ‪.‬‬

‫בחלקימ המוכנםימ לגופימ אחרימ לפי שיטה זו‪ ,‬יש צורך לבצע‬
‫הבנה מוקדמת והיא — חיספוס שטחי המגע או עשיית חריצימ בהמ‪.‬‬

‫מקדמי ההתפשטות וההתכווצות של חומר פלאסטי גדולימ מאלה של‬

‫מתכות‪ ,‬ולבן יש להכניס אלמנטימ קטניס ממתכת לתוך מסות גדולות של‬
‫חומר פלאסטי‪ ,‬שאמ לא כן — יתבקע החומר והחיבור ייהרס‪.‬‬

‫‪175‬‬

‫בהוצאת ‪ - \ ^ ^JCO‬המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי‪ .‬במשרד התמ״ת‪ .‬כל הזכויות שמורות ©‬
 ‫חיבור חלקי מתכת עם גופים מחומר פלאסטי‬ ‫‪.14.29‬‬ ‫ציור‬

‫שיטה דומה נהוגה בחיבור מתכת עם זכוכית‪ ,‬למשל — בשפופרות‬

‫במקרה זה בוחרים בחומרים בעלי מקדמי התפשטות שווים‪.‬‬ ‫אלקטרוניות‪.‬‬
‫בציוד אלקטרוני ובמבשירעת רב השימוש בחלקים מחומר פלאסטי‬
‫וחיבורם עם מתכת ע״י יציקה )כבישה(‪ .‬לדוגמה‪ :‬ידיות במקלטי רדיו‪,‬‬
‫אמורטתאטורים‪ ,‬גשרי חיבור‪ ,‬גופים של מפסקי זרם ו ב ו ׳ ‪) .‬על תיבנון‬
‫חלקים אלה ידובר בחלק השני של הספר(‪.‬‬

‫לחזרה‬ ‫שאלות‬ ‫‪.14.11‬‬

‫איזה סוגי חיבורים ידועים לך?‬ ‫‪.1‬‬

‫ציין את סוגי החיבורים הקבועים‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫‪ .3‬תאר את תהליך הסימרור‪.‬‬
‫‪ .4‬על פי אלה עקרונות יש לבחיר את החומרים למסמרות?‬
‫‪ .5‬תאר את שיטות הביצוע של קרחים למסמרות‪.‬‬
‫כיצד מחשבים מסמרות?‬ ‫‪.6‬‬
‫באלו מסמרות משתמשים במכשירנות ומה שימושן?‬ ‫‪.7‬‬
‫‪ .8‬מה זה סימרור ישיר?‬
‫‪ .9‬תאר חיבורים אחרים‪ ,‬פרט למסמרות‪ ,‬הנעשים ע«י‬
‫רפורמאציה‪.‬‬
‫‪ .10‬איזה סוגי ריתוך הנך מביר?‬
‫‪ .11‬ציין את צורות התפרים הנוצרים בריתוך‪.‬‬
‫‪ .12‬לפי איזה עקרון פועל החיבור בריתוך נקודתי?‬
‫‪ .13‬איך מחשבים ריתוך נקודתי?‬
‫‪ .14‬מהו תהליך ההלחמה?‬
‫‪ .15‬אלה סוגי לחמים קיימים ומהו השימוש ב כ ל סוג וסוג?‬
‫‪ .16‬איך מחברים אלמנטים ע״י דבק ומרק?‬
‫‪ .17‬כיצד נוצר חיבור ביציקה וכבישה?‬
‫‪ .18‬השווה את כ ל סוגי החיבורים הקבועים ומנה את מעלותיו‬
‫וחסרונותיו של כל סוג וסוג‪.‬‬

‫‪176‬‬

‫‪ -‬המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי‪ ,‬במשרד התמ״ת‪ ,‬כל הזכויות שמורות ©‬

 ‫‪15‬‬ ‫פרק‬
‫חיבורים מתפרקים‬

‫בניגוד לחיבורים קבועים‪ ,‬אותם תיארנו בפרק הקודם‪ ,‬מאפשרים‬

‫החיבורים המתפרקים את הפרדת החיבור מבלי להזיק לחלקים המחוברים‪.‬‬

‫סוגי החיבורוזם המתפרקים הם‪:‬‬

‫חיבורי כבישה‬ ‫‪.1‬‬
‫ע״י פינים‬ ‫חיבורים‬ ‫‪.2‬‬
‫חיבורים ע ״י יתדות ושגמים‬ ‫‪.3‬‬
‫חיבור בעזרת מצולעים‬ ‫‪.4‬‬
‫חיבורים כידוגיים‬ ‫‪.5‬‬
‫חיבורים תבריניים )על נושא זה נדון בפרק הבא(‪.‬‬ ‫‪.6‬‬

‫כבישה‬ ‫חיבורי‬ ‫‪.15.1‬‬

‫חיבור כבישה הוא חיבור חיכוכי של שני אלמנטים גליליים או‬
‫בחיבור זה מנצלים את גמישותם של‬ ‫בלחץ‪.‬‬ ‫הנעשה‬ ‫חרוטיים‬
‫י ד )‪ (1‬והחלק‬ ‫החומרים המתחברים‪ .‬החלק ףפנימי של החיבור נקרא‬
‫ן‬

‫ת ו ש ב ת )‪(2‬״ ‪) ,‬ראה ציור ‪.(15.1‬‬ ‫החיצוני —‬

‫א׳‬ ‫ב׳‬ ‫ג׳‬

‫חיבור בכבישה‪:‬‬ ‫‪.15.1‬‬ ‫ציור‬

‫)‪; (2W‬‬ ‫—‬ ‫חיבור כיווץ ע״י טבעת‬ ‫ב'‬ ‫ר בכבישה;‬
‫חלקי החיבור‪.‬‬ ‫—‬ ‫)‪3W •)1,2‬‬ ‫נ׳ — חיבור כיווץ ע״י גשר‬

‫‪177‬‬

‫‪ -‬המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי‪ ,‬במשרד התמ״ת‪ ,‬כל הזכויות שמורות ©‬ ‫בהוצאת‬
 ‫חיבור בכבישה קשה להפרידו‪ ,‬אולם את רוב החיבורים האלה ניתן‬
‫לפרק בלי פגיעות‪.‬‬

‫שיטת החיבור בכבישה מושתת על התופעה הבאה‪:‬‬

‫קוטר הקדח בחלק המקיף )תושבת( קטן במקצת מזה של החלק‬
‫המוקף )יד(‪ .‬רפורמאציה של שני החלקימ המתחברימ בלחץ ערמת ע״י‬
‫הבדל המידות )מרחק(‪ ,‬והיא יוצרת לחץ בין שני החלקימ וכתוצאה ממנו‬
‫ח י כ ו ך ‪ ,‬אשר מחזיק את החיבור‪.‬‬ ‫עצר כוח‬

‫המדחק )‪ (м‬בין החלקימ המתחברימ הוא‪:‬‬

‫‪м =d‬‬ ‫‪- d‬‬
‫יד‬ ‫תושבת‬

‫למערכת טבולות ואמיצות‪.‬‬ ‫‪i.s.o.‬‬ ‫את המרחק בוחרימ לפי הטבלאות‬

‫חיבור זה קל לבצע והוא מבטיח את מרכזיות היד כלפי התושבת‪.‬‬

‫השיטה הזאת המ‪ :‬א( נוצרימ מאמצימ פנימיומ בחלקימ‬ ‫חסרונות‬

‫בשעת הכבישה; ב( המרחק משתנה עמ שינויימ קיצוניימ בטמפרטורה‪,‬‬
‫כאשר מחבריפ גופימ בעלי מקדמי התפשטות שונימ; כתוצאה מכך‪ ,‬נחלש‬
‫החיבור‪.‬‬
‫את החיבור בכבישה אפשר לבצע לגבי שטחימ גליליימ או חרוטיימ‪.‬‬
‫סוג מיוחד של חיבור מבוצע ע״י התכווצות טרמית‪.‬‬

‫המדחק תלוי רק בבחירת האפיצות‪.‬‬ ‫גליליימ‬ ‫בחיבורימ‬ ‫א‪.‬‬

‫אמ חלקי החיבור עשויימ מחומר בעל תכונות פלאסטיות )ביחוד התושבת(‪,‬‬
‫מותרימ מדחקימ גדולימ יותר‪ .‬אמ חלקי החיבור עשויימ מחומר שבירי‪,‬‬
‫רצוי לבחור במדחקימ קטנימ יותר‪.‬‬
‫בשביל חלקימ שקוטרמ למעלה מ ‪ 6 -‬מ״מ‪ ,‬רצוי לבחור באפיצות לפי‬
‫‪. ( 6 h / 7 s 8 / s 7‬‬ ‫) ‪ H . i . s . o‬או‬

‫מ״מ — מומלץ )לפי ‪: ( V . D . I . Bietter‬‬ ‫‪6‬‬ ‫בתחומ המידות מ‪ 1-‬עד‬

‫‪6‬‬‫‪:S5/114,V 6 / 1 1 5 ,‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪/‬‬ ‫‪h‬‬ ‫ה‬ ‫כ‬

‫ר ך ‪8:Z7/116,z8/h8, Z b 8 / h‬‬
‫לפלדה רכה‪ — 6h/7 x‬לפליז‬
‫;‬ ‫‪5/114‬‬ ‫לקוטריממ־‪:R0.3‬מ״מ‪1‬עד‬
‫ואלומיניומ רך‪.‬‬

‫מציינימ אפיצות מומלצות לחיבורי‬ ‫‪DIN,8315-DIN-8317‬‬ ‫התקנימ‬

‫כבישה בתעשיית שעונים‪.‬‬

‫‪178‬‬

‫בהוצאת ^‪ - JC^ ^•4‬המהלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי‪ ,‬במשרד התמ״ת‪ ,‬כלי הזכויות שמורות ©‬
 ‫וצירים ארוכים רצוי לעשות מדרגה במקום החיבור )ראה‬ ‫בגל‬
‫על הגל‬ ‫לה על הצבת התושבת של‬ ‫ציור ‪.(15.2‬‬

‫‪i‬‬
‫גז‬

‫‪я‬‬
‫‪Ш1Ю‬‬ ‫ז‬
‫‪\\ WW‬‬ ‫‪1»d‬‬
‫\‬ ‫לת‪1‬ץ‬ ‫‪ turn‬ב‬

‫צ י ו ר ‪ .15.3‬ת ו ף ש ל מ כ ש י ר ר י ש ו ם‬ ‫צ י ו ר ‪ .15.2‬מ ב נ ה נ כ ו ן של‬

‫אוטומאטי מורכב כולו בכבישה‬ ‫הנל המיועד לחיבור בכבישה‬

‫בציור ‪ 15.3‬מתואר תוף של מכשיר לרישום אוטומאטי המבוצע כולו‬

‫מחובר אל הדפנות )מדוראלומיניום(‬ ‫בשיטת כבישה‪ .‬התוף )צינור אלומ‬
‫בכבישה‪ .‬גם הפינים להגשת הסרט נכבשו בתור התוף‪.‬‬
‫לפני ההרכבה‪ ,‬ביחוד בחיבור שטחים גדולים‪ ,‬הכרחי ‪1‬עא לשמן את‬
‫שטחי החיבור‪ .‬השמן מגן על פני השטחים מפגי פגעים וגם מקיל על‬
‫פירוק החיבור בשעת הצורך‪.‬‬
‫בחיבורים שאינם מדוייקים‬
‫ל ח ם פ ס את פני‬ ‫ביותר אפשר‬
‫הגל המיועד לכבישה‪ .‬על ידי‬

‫ב׳‬
‫הלחץ נכבשות שיני החיספוס‬
‫א׳‬
‫בהיקף התושבת )ציור ‪.(15.4‬‬
‫‪ .15.4‬ח י ב ו ר ב כ ב י ש ה ש ל ח ל ק י ם‬ ‫ציור‬
‫מחוטפטים‪:‬‬ ‫במקרים אלה יש לעשות את‬
‫אחרי הכבישה‬ ‫לפני ה כ ב י ש ה ; בי‬ ‫א'‬
‫התושבת מחומר רך יותר מהיד‬
‫חסרון החיבור מסוג זה הוא חוסר המרכזיות בין החלקים המחוברים‪.‬‬
‫כבישת חלקים מחוספסים מתאימה מאד לייצור המוני‪ .‬החיבור אינו‬
‫דורש דיוק ר ב בהבנת קדחים )אפשר להבין אותם בקדיחה(‪ ,‬וכן אין‬
‫צורך במדרגות מיוחדות במקומות החיבור של גלים ארוכים‪ ,‬כי החיספוס‬
‫מובן מאליו‪ ,‬ששיני החיספוס צריכות להיות‬ ‫עצמו משמש במדרגה‪.‬‬
‫חיבורים אלה יכולים לעמוד בפני כוחות גדולים יותר מאשר‬ ‫ישרות‪.‬‬
‫חיבורים בלי חיםפוס‪.‬‬

‫‪3 -‬‬ ‫בציור ‪ 15.5‬מתוארים‬

‫פרקי מכשירים מחוברים‬
‫ב‬ ‫א‬ ‫בכבישה לפי שיטת‬
‫פרקי מכשירים מחוברים בכבישה‬ ‫‪.15.5‬‬ ‫ציור‬ ‫החיספוס‪.‬‬
‫נלגל‪-‬שיניים על ציר מחוספס;‬ ‫א׳‬
‫זרוע )מנוף פח( מחובר ל צ י ר מ ח ו ס פ ס‬ ‫ב׳‬

‫‪179‬‬

‫‪ -‬המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי‪ ,‬במשרד התמ״ת‪ ,‬כל הזכויות שמורות ©‬ ‫‪Draco‬‬
 ‫בכבישה מבטיחים את המדחק עי״י‬ ‫חררטיים‬ ‫בחיבור שטחים‬ ‫ב‪.‬‬
‫הזזה הדדית של החלקים‪ .‬המרחק תלוי בסוג החרוט ובמקדם החיכוך‪ .‬את‬
‫מידות החרוט בחיבור יש לבחור לפי התקנים‪ ,‬וכן אפשר להיעזר בהוראות‬
‫הבאות‪:‬‬

‫‪ :6‬ו — מתפרק בנקל;‬ ‫חיבור חרוטימ בעלי שיפוע ‪;1 :5‬‬

‫‪ — 1:10‬מתאימ לתנאימ בינוניים;‬ ‫חיבור בעל שיפוע‬
‫‪ — 1 : 20 ; 1 :15‬קשה להפרידמ )לפרקמ(;‬ ‫חיבורימ בעלי שיפוע‬
‫חיבור בעל שיפוע ‪) — 1 : 50‬פינימ קוניימ( קשה להפרדה‪.‬‬

‫התכווצות‬ ‫ע״י‬ ‫חיבורימ‬ ‫ג‪.‬‬

‫חיבור ע״י התכווצות משיגימ בדרך זו‪ :‬מחממימ את החלק החיצוני‪,‬‬
‫התושבת‪ ,‬עד לטמפרטורה מםויימת; החלק המחוממ מתרחב‪ ,‬ואז מכניםימ‬
‫לתוכו את החלק הפנימי‪ .‬פעולה זו מבוצעת לרוב ע״י כבישה‪ .‬עמ‬
‫הקירור נוצר בשטחי המגע לחץ גדול‪ ,‬הגורמ להגדלת החיכוך בין החלקימ‪.‬‬
‫חיבור זה מאפשר עמידה בפני עומםימ גדולימ‪ .‬הוא נמצא על הגבול‬
‫בין חיבורימ קבועימ ומתפרקים‪.‬‬

‫‪ 15.6‬מתוארימ כמה חיבורימ שבוצעו ע״י התכווצות‪.‬‬ ‫בציור‬

‫ח י ב ו ר י ם ע״י ה ת כ ו ו צ ו ת‬ ‫‪.15.6‬‬ ‫ציור‬

‫פינים‬ ‫ע ״י‬ ‫חיבורים‬ ‫‪.15.2‬‬

‫החיבורימ הנעשימ בעזרת פינימ משמשימ למטרות הבאות‪:‬‬
‫•‬

‫א( להעברת כוחות; ב( לקביעתמ ההדדית של החלקימ במקומ מסויימ;‬

‫ג( כמובילימ בתנועה קוית‪.‬‬

‫‪ 21‬מתוארימ סוגימ שונימ של פיניפ‪ ,‬הנפוצימ ביותר‬ ‫בטבלה מסי‬

‫במכשירנות ובמתקגימ קטנים‪.‬‬

‫‪180‬‬

‫‪ -‬המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי‪ ,‬במשרד התמ״ת‪ ,‬כל הזכויות שמורות ©‬ ‫בהוצאת‬
 ‫טבלה מס״ ‪.21‬‬
‫במ כ ש ר ר נ ו ת‬ ‫הנפוצים‬ ‫הפינים‬ ‫סוגי‬

‫פין גלילי )‪:(DIN 7‬‬

‫קצוות מעוגלים או שטוחים;‬
‫מיוצרים בדיוק‪11h; :6;h8‬‬
‫דוגמת השימוש בציור ‪,15.7‬‬
‫‪ 15.13‬ב׳ ‪.‬‬
‫פין חרוטי )‪; (DIN 1‬‬
‫דוגמת השימוש בציור ‪,15.9‬‬
‫‪ 15.13‬א׳‪.‬‬

‫פין חרוטי מחורץ‬

‫דוגמת השימוש בציור ‪ 15• 13‬ג‬

‫פין גלילי‪ ,‬חרוטי בחלקו‬

‫דוגמת השימוש בציור עייר‬
‫הטבלה מטי ‪.22‬‬

‫פין חרוטי בעל תבריג בקצה‬

‫)‪(DIN 258; DIN 7977‬‬
‫דוגמת השימוש בציור ע״י‬
‫הטבלה מטי ‪.22‬‬
‫פין קפיצי‬
‫)‪(DIN 1481; DIN 7346‬‬

‫פין עם קפלים קוניים לכל‬

‫אורכו)‪;(DIN 1471‬‬
‫מתאים לחיבורים קבועים;‬
‫דוגמת השימוש בציור ‪ 15.13‬ד'‬

‫פין עם קפלים קוניים‬

‫חלקיים)‪;(DIN 1472‬‬
‫דוגמת השימוש בציור ‪15.13‬ה'‬

‫פין עם קפלים בחלקו‬

‫)‪;(DIN 1475‬‬
‫דוגמת השימוש בציור ‪ 15.13‬ו‬

‫פין עם קפלים בחלקו‬

‫|)‪; (DIN 1474‬‬
‫מתאים לחיבור בו חלק אחד‬
‫!מתפרק לעתים קרובות‬

‫‪181‬‬

‫־ המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי‪ ,‬במשרד התפל״ת‪ ,‬כל הזכויות שמורות ©‬

 ‫ג ל י ל י‬ ‫א‪ .‬פ י ן‬
‫ב ק ו ט ר י ם קטנים ש ל‬ ‫בחיבורים מסוג ז ה ‪.‬‬ ‫פ י ן ג ל י ל י ה ו א הטיפוסי‬
‫במקרים א ל ה יש‬ ‫מ ב ו צ ע ה ח י ב ו ר ע ״ י ה ת א מ ה ב ל ח ץ )דפיקה(‪.‬‬ ‫הפינים‬
‫ה ו ד ו ת ל ק ו ש י ה ח ו מ ר נמנעת‬ ‫‪. (HR‬‬ ‫‪C‬‬ ‫ב פ י נ י ם מחוםמים )‪~ 50‬‬ ‫להשתמש‬
‫ל פ ר ק את‬ ‫הפינים בשעת ההרכבה והפריקה‪ .‬א ם י ש צ ו ר ך‬ ‫דפורמאצית‬
‫מכניסים‬ ‫לעתים קרובות‪,‬‬ ‫החיבור‬
‫את הפין בלוח א ח ד בלחיצה‬
‫ובלוח השני‬ ‫)מושב לחוץ(‬
‫מ ר כ י ב י ם א ו ת ו ב מ ו ש ב מ נ ע )שיטת‬
‫ה ג ל האחיד(‪.‬‬
‫צ י ו ר ‪.15.8‬‬ ‫צ י ו ר ‪.15.7‬‬
‫םימרור פינים‬ ‫ח י ב ו ר ע׳יי פ י נ י ם ו ב ו ר ג‬ ‫ק ר ו ב ו ת משתמשים‬ ‫לעתים‬
‫גליליים ביחד עם ברגים‬ ‫בפינים‬
‫)ציור ‪ .(15.7‬ב מ ק ר ה ז ה מ ש מ ש י ם ה פ י נ י ם ל ק ב י ע ה ה ה ד ד י ת ש ל ה ח ל ק י ם‬
‫מחזק א ת החיבור‪.‬‬ ‫והבורג‬

‫אפשר לםמרר את הפין‬ ‫אם רוצים להפוך חיבור כ ז ה לבלתי מתפרק‪,‬‬

‫ע ל ‪ -‬י ד י הדגשת ה פ י ן מ ח ז ק י ם א ת ה ח י ב ו ר ‪,‬‬ ‫)ראה צ י ו ר ‪ (15.8‬א ו ל ה ד ג י ש ו ‪.‬‬
‫פינים שברצוננו לסמרר צריכים להיות עשויים‬ ‫א ו ל ם ה ו א ניתן ל פ י ר ו ק ‪.‬‬
‫רבה‪.‬‬ ‫מפלדה‬

‫ח ר ו ט י י ם‬ ‫פ י נ י ם‬ ‫ב‪.‬‬
‫קל‬ ‫פ י נ י ם ‪1 :20‬‬ ‫ח ר ו ט י י ם ע ש ו י י ם ב ש י פ ו ע ‪ 1 :50‬א ו ‪. 1 :20‬‬ ‫פינים‬
‫ב י י ח ו ד במנגנונים ה פ ו ע ל י ם‬ ‫להשתחרר בנקל‪,‬‬ ‫אולם הם עלולים‬ ‫לייצרם‪,‬‬
‫ב ת נ ו ד ו ת ‪ .‬א ם ה ח י ב ו ר אחראי ב מ י ו ח ד ו פ ו ע ל בתנאי‬
‫מבטיחים א ת הפינים מפני שיחדור‬ ‫גדולות‪,‬‬ ‫תנודות‬
‫ע ״ י ח ו ט ק פ י צ י )ראה צ י ו ר ‪.(15.9‬‬

‫חיבור בעזרת פינים חרוטיים הינו יקר‬ ‫ביצוע‬

‫ממליצים‬ ‫מ ז ה ש ל חיבור בפינים נליליים‪ .‬ל כ ן ‪,‬‬
‫במקרים בהם יש‬ ‫ע ל השימוש בפינים חרוטיים ר ק‬
‫בפירוק שכיח ש ל החיבור‪.‬‬ ‫צורך‬

‫בחלקים המתחברים קודחים ומקדדים‬ ‫את הקדחים‬

‫צ י ו ר ‪.15.9‬‬
‫הבטחת הפין מפני‬ ‫להקל ע ל פירוק החלקים‪,‬‬ ‫לפעמים‪ ,‬בדי‬ ‫בבת‪-‬אחת‪.‬‬
‫שיחדור‬
‫בפינים חרוטיים ע ם הברגה בקצותיהם‪.‬‬ ‫משתמשים‬

‫‪182‬‬

‫־ המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי‪ ,‬במשרד חתמי׳ ת ‪ ,‬כל הזכויות שמורות ©‬

 ‫קפלים‬ ‫עם‬ ‫פינים‬ ‫ג‪.‬‬

‫ציור ‪ 15.10‬מתאר את אופן השימוש בפינים מסוג זה‪ .‬אם הפין‬

‫נכבש בחומר קשה‪ ,‬נעשות בקפלים דפורמאציות אלאםטיות ואפשר לפרק‬
‫ולהרכיב מחדש חיבור כזה פעמים מספר‪ .‬אולם‪ ,‬כאשר מכניסים את הפין‬
‫בחומר רך )חמרן‪ ,‬למשל(‪ ,‬חודרים הקפלים לתוך החומר‪ ,‬ופירוק החיבור‬
‫•‪ео*Т 90‬‬
‫אינו מאפשר שימוש באותו פין פעם נוספת‪.‬‬
‫בפינים בעלי קפלים משתמשים במקרים בהם‬
‫אין חשיבות רבה לדיוק המצב ההדדי של החלקים‬
‫חיבור כזה אינו דורש קידוד‬ ‫כמו‪-‬כן‪,‬‬ ‫המתחברים‪.‬‬
‫מדוייק של הקדחים‪ .‬פינים מסוג זה מייצרים עם‬
‫הוא‪,‬‬ ‫קפל‬ ‫ל כ ל ארבם או בחלקם‪ .‬מספר‬ ‫קפל‬
‫‪.15.10‬‬ ‫ציור‬
‫בדרך כ ל ל ‪ ,‬שלושה‪ .‬פינים אלה נפוצים במכשירים‬
‫ח ת ך הפין ל פ נ י‬
‫הכבישה ואחריה‬ ‫זעירים‪.‬‬

‫קפיציים‬ ‫פינים‬ ‫ד‪.‬‬

‫פינים קפיציים מייצרים ע״י גילגול פח‪ .‬לאחר הגילגול הם נתונים‬
‫לעיבוד טרמי‪ .‬הקוטר החיצוני של הפין גדול בהרבה מקוטר הקרח‪ ,‬לכן‬
‫הקדחים יכולים להיות פחות מדוייקים)‪. (н 12‬‬

‫בציור ‪ 15.11‬מתואר פין קפיצי‬

‫לפני החיבור‪ .‬חיבור בעזרת פינים‬
‫קפיציים אינו מבטיח את דיוק המצב‬
‫קפיצי‬ ‫פין‬ ‫‪.15.11‬‬ ‫ציור‬ ‫ההדדי של החלקים‪.‬‬

‫פנימית‬ ‫הברגה‬ ‫עם‬ ‫צינוריים‬ ‫פינים‬ ‫ה‪.‬‬

‫בפינים אלה משתמשים בייצור מכשירים‬

‫‪Zb 9/M‬‬ ‫קטנים ומדוייקים מאד )שעונים(‪ .‬הפינים‬
‫עשויים בצורת צינורות עם חרוט בקצה אחד‬
‫)‪d(H8/h8‬‬ ‫לחלק אחד של החיבור דוחקים את הפין‬
‫בלחץ גדול ובחלק השני — במושב מגע‬
‫)ציור ‪ .(15.12‬חיבור זה מחוזק ע״י בורג‬
‫‪.15.12‬‬‫ציור‬ ‫ויש לו מעלות רבות בייצור המוני של‬
‫פין עם קדח מוברנ‬
‫מכשירים‪.‬‬

‫‪183‬‬

‫בהוצאת ‪ ^^CO‬׳^•‪ - 4‬המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי‪ .‬במשרד התמ״ת‪ ,‬כל הזכויות שמורות ©‬
 ‫לתיכנון‬ ‫והוראות‬ ‫פינים‬ ‫ע״ י‬ ‫חיבור‬ ‫חישוב‬
‫את הפינימ מחשבימ בדומה למסמרות — לגזירה ולחיצה‪ .‬פינים במושב‬
‫חופשי מחשבימ לכפיפה‪ .‬במכשירנות בוחרימ את הפינימ לפי תקניפ‬
‫ולפי טבלאות המצויות בלוחות טכניים‪.‬‬
‫הציור ‪ 15.13‬מביא דוגמאות של שימוש בפינימ בחיבורימ שונים‪.‬‬

‫בטבלה מסי ‪ 22‬נתועת מידות של פינימ בהתאמ לצורת החלקימ שיש לחברמ‪.‬‬

‫ד׳‬ ‫ה׳‬ ‫ו׳‬

‫ד ו ג מ א ו ת ש ל ח י ב ו ר י ם עייי פ י נ י ם ‪:‬‬ ‫צ י ו ר ‪.15.13‬‬
‫א׳ — פין חרוטי; ב ׳ — פין גלילי; ג ׳ — פין חרוטי מחורץ;‬
‫ד ׳ ‪ ,‬ה ׳ ‪ ,‬ו ׳ — פינים בעלי קפלים‬

‫טבלה מט׳ ‪.22‬‬

‫במי• מ‬ ‫שונימ‪,‬‬ ‫פינים‬ ‫של‬ ‫מידות‬ ‫קביעת‬

‫‪1.5‬‬ ‫‪2.6‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪81‬‬

‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪13‬‬

‫‪h‬‬ ‫‪£2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4-5‬‬ ‫‪6-8‬‬ ‫‪10-12 14-16 18-20‬‬ ‫‪20-25‬‬ ‫‪>25‬‬

‫‪6‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪10‬‬

‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪8‬‬

‫‪184‬‬

‫־ המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי במשרד התמ״ת‪ ,‬כל הזכויות שמורות ©‬ ‫‪Draco‬‬
 ‫ושגמים‬ ‫יתדות‬ ‫בעזרת‬ ‫‪ .15.3‬ח י ב ו ר י ם‬
‫בעזרת יתדות ושגמים מחברים גלים עם החלקים המונחים עליהם‪,‬‬
‫•‬
‫בגון‪ :‬גלגלי רצועה‪ ,‬גלגלי שיניים‪ ,‬מצמדים ו ב ו ׳ ‪.‬‬
‫קיימים שני מיני יתדות‪ :‬א( בעלות שיפוע; ב( ללא שיפוע )שגמים(‪.‬‬
‫יתדות בעלות שיפוע הן‪ .1 :‬יתדות ערב; ‪ . 2‬יתדות אורך‪.‬‬

‫ערב‬ ‫יתדות‬ ‫‪.1‬‬

‫חיבור רגיל בעזרת יתד ערב מתואר בציור ‪ .15.14‬היתד מחברת את‬
‫הציר‪ .‬היא נכנסת לתוך חריצים מתאימים‪ .‬עד במה שהיתר‬ ‫המזלג עם‬
‫נלחצת יותר בתוך החריצים‪ ,‬בן גדל ההידוק בין החלקים המתחברים‪.‬‬
‫לחיבור זה יש כמה חסרונות‪:‬‬
‫א‪ .‬הוא אינו מבטיח את מרכזיות החלקים‬
‫המתחברים;‬
‫ב ‪ .‬הוא עלול לגרום סטיות אנכיות בחלק‬
‫הנמצא על הגל;‬

‫יתד ערב‬ ‫‪.15.14‬‬ ‫עיור‬

‫ג ‪ .‬הוא מגדיל את המאמצים בחיבור;‬
‫ד‪ .‬דרושה התאמה מיוחדת )עבודת‪-‬יד(‬
‫של החלקים ומרכיבים אותם ע״י מכות פטיש‪ ,‬דבר שאינו רצוי‪ ,‬בדרך‬
‫כלל‪.‬‬
‫חיבור ביתדות ערב מצוי אך במקרים בודדים בציוד האלקטרוני‬
‫ובמכשירנות‪.‬‬

‫אורך‬ ‫‪ .2‬י ת ד ו ת‬
‫חיבורים בעזרת יתדות אורך חרוטיות מתוארים בציור ‪.15.15‬‬

‫ב׳‬ ‫א׳‬

‫ז׳‬ ‫ו׳‬ ‫ה׳‬ ‫ד׳‬

‫אורך‬ ‫יתדות‬ ‫‪.15.15‬‬ ‫עיור‬

‫‪185‬‬

‫בהוצאת ‪ - Ч • ^ ^ ^ С О‬המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי‪ .‬במשרד התמ״ת‪ .‬כל הזכויות שמורות ‪О‬‬
‫יתדות אלו עשויות‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬מפלדה פחמנית בעלת איכות גבוהה‪.‬‬
‫‪ ;1 :100‬שיפוע כזה מצוי גם בחריץ התושבת‪ .‬בתיכנון‬ ‫הן בעלות שיפוע‬
‫החיבור יש לקחת בחשבון שתהיה גישה נוחה לדפיקת היתדות ושיחרורן‪.‬‬
‫אם על החיבור פועלים כוחות מאוזנים‪ ,‬צריך להכניס את היתד בצורה‬
‫כזו‪ ,‬שכוחות אלה יפעלו בכיוון היתד כלפי השיפוע‪ ,‬שאבו לא כן —‬
‫עלולה היתד להשתחרר וליפול‪.‬‬

‫אנו מבחינים בכמה סוגים של יתדות אורך‪:‬‬

‫ק ע ו ר ה — מיועדת לגלים בלי חריצים; משתמשים בה‬ ‫יתד‬ ‫‪.1‬‬
‫בחיבורים בעלי עומס קטן להעברת כוחות זעירים )ציור א׳(‪.‬‬

‫ש ט ו ח ה — לגלים עם משטח קטן במקום החיבור; רוחב‬ ‫יתד‬ ‫‪.2‬‬

‫המשטח צריך להתאים לרוחב היתד )ציור ב׳(‪ .‬חיבור זה יבול להעביר‬
‫מומנטים גדולים יותר מאשר החיבור הקודם‪.‬‬

‫מ ו כ נ ס ת — לגלים עם חריצים; יתד זו מבטיחה מפני‬ ‫יתד‬ ‫‪.3‬‬

‫פיתול המושב ביחס לגל )ציור ג׳( ‪ .‬היא יכולה להעביר מומנטים גדולים‬
‫ו‪ -‬ב׳‪.‬‬ ‫יותר מאשר היתדות א׳‬

‫מ ש י ק י ו ת — משתמשים בהן בגלים בעלי קוטר גדול‪,‬‬ ‫יתדות‬ ‫‪.4‬‬

‫העובדים בעומס חילופין ניכר )ציור ז ׳ ( ‪.‬‬

‫יתדות אלה עשויות בצורת חרוטים או ישרות‪ .‬החיבור ביתדות אורך‬

‫בבניית מכונות ובמכשירנות מוגבל ביותר בגלל במה חסרונות‪ :‬א( ביצוע‬
‫החיבור יקר‪ ,‬יחסית; ב( הוא מגדיל את המאמצים הפנימיים; ג( דרושה‬
‫התאמת החלקים ע״י מכות בפטיש‪.‬‬

‫*‬
‫לעומת זאת‪ ,‬מעלת החיבור ביתדות אורך היא בכך שקל להרכיבו‬
‫ולפרקו‪ .‬את המידות של היתדות אפשר לבחור לפי התקנים‪.‬‬

‫שגמים‬ ‫‪.3‬‬
‫שגמים מעבירים את מומנט הסיבוב ע״י לחץ על צידי השגם‪ .‬החיבור‬
‫מבוצע בצורה כזו שבתושבת מעל לשגם מצוי מרווח קטן‪ .‬לעומת חיבורי‬
‫יתדות בעלות שיפוע‪ ,‬יש לחיבור ע״י שגמים מעלות כדלקמן‪:‬‬

‫מרכזיות החיבור תלויה באפיצת‬ ‫לאי‪-‬מרכזיות בתיבור;‬ ‫גורם‬ ‫א( אינו‬

‫הגל והתושבת;‬

‫ב( אינו גורם לסטיות התושבת;‬

‫‪186‬‬

‫©‬ ‫‪/‬‬ ‫‪FKfa‬‬

 ‫ג( מאפשר פירוק קל של החיבור;‬

‫ד( מעורר מאמצים קטנים יותר בחלק‬

‫אנו מבחינים בשני סוגי חיבורים‪ .1 :‬חיבורים נייחים; ‪ . 2‬חיבורים‬

‫ניידים )מונעים(‪.‬‬

‫נלחץ השגם בחריץ הגל וגם בחריץ התושבת‬ ‫נייח‬ ‫בחיבור‬

‫‪.(9/119‬‬ ‫)‪N‬לדוגמה‪ :‬אפיצה‬

‫השגם נלחץ‪ ,‬בדרך כ ל ל ‪ ,‬בחריץ הגל )אפיצה‬ ‫נייד‬ ‫בחיבור‬

‫‪ G‬או‪9/119‬‬ ‫)אפיצות‬ ‫קיים מרווח‬ ‫בחריץ התושבת‬ ‫‪ ,9/119(N‬אולם‬
‫‪7,f/9/119‬‬ ‫(‪.‬‬
‫המאפשרת את הזזתה של התושבת לאורך הגל‪.‬‬

‫בחיבורים ע״י יתדות אורך ושגמים אין מחשבים‪ ,‬בדרך כ ל ל ‪ ,‬את‬

‫מידות השגמים‪ ,‬אלא בוחרים אותן לפי טבלאות התקנים‪ .‬יתדות ושגמים‬
‫מיוצרים מפלדה פחמנית בעלת אחוז פחמן ‪.0.5-0.7‬‬

‫מחשבים אותו לגבי‬ ‫כאשר יש צורך לבדוק את חוזק החיבור‪,‬‬

‫גזירה ומעיכה‪ ,‬לפי הנוסחאות הבאות‪:‬‬

‫‪2м‬‬ ‫‪т‬‬
‫‪г‬‬ ‫‪4м‬‬
‫נז‪.‬‬ ‫ז‬ ‫־‬ ‫<‪ 1‬ה‪db‬ד‬ ‫מותר‬ ‫י;‬ ‫ס‬
‫מע‪.‬‬ ‫=‬ ‫!־‪тг‬‬
‫‪dhl‬‬ ‫‪<°‬‬ ‫מותר‬

‫‪ - d‬קוטר הגל‪.‬‬ ‫;‬ ‫‪1‬‬ ‫‪ ,‬מ י ד ו ת השגם —‬ ‫‪h, ъ‬‬ ‫אות אלה‪:‬‬
‫‪ — м‬מומנט הסיבוב המעביר את תנועת הגל‬

‫בציור ‪ 15.16‬מתוארות שיטות של ביצוע חריצים בגלים בשביל שגמים‬

‫‪W.1‬‬

‫‪3-¥- 4гЧ‬‬ ‫>‬

‫א׳‬ ‫ב'‬ ‫ג׳‬ ‫ד׳‬

‫צורות שונות של חריצים לשגמים ויתדות‪:‬‬ ‫‪.15.16‬‬ ‫ציור‬

‫נ ׳ — חריץ סגור למחצה;‬ ‫בי — ח ר י ץ פתוח מ צ ד א ח ד ;‬ ‫חריץ פתוח;‬ ‫א‬
‫ד ׳ — חריץ סגור‪.‬‬

‫‪187‬‬

‫& \ ‪ -‬המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי‪ ,‬במשרד חתמי׳ ת ‪ ,‬כל הזכויות שמורות ©‬ ‫בהוצאת‬
‫לפי הטבלאות ‪ 24 ,23‬ו ‪ 2 5 -‬אפשר לבחור את המידות והצורות של‬
‫שגמימ שונים‪.‬‬

‫טבלה מס׳ ‪.23‬‬

‫הש ג מ י מ‬ ‫סוגי‬

‫ת ר ש י ם‬ ‫השגם‬ ‫תיאור‬

‫שגם רגיל עם קצוות מעוגלים בלי‬

‫ב ר ג י א ח י ז ה )‪. (DIN 6885‬‬

‫שגם רגיל עם קצוות שטוחים בלי‬

‫ב ר נ י א ח י ז ה )‪. (DIN 6885‬‬

‫שבמים ע ם א ח י ז ה נ ו ס פ ת עייי‬
‫‪V//A‬‬ ‫‪m‬‬
‫)‪• (DIN 6885‬‬ ‫ברגים‬
‫משמשים בעיקר בחיבורים ניידים‬

‫ש ג ם ו ו ד ר ו ף ) מ ק ט ע י ת ( )‪(DIN 6888‬‬
‫מתאים לעומסים קטניםן קל לביצוע‬
‫בייצור המוני‪.‬‬

‫‪188‬‬

‫־ המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי‪ ,‬במשרד התמ״ת ‪ ,‬כל הזכויות שמורות ©‬ ‫בהוצאת‬
 ‫טבלה מסי ‪.24‬‬

‫ה ש ג ם )‪ , (DIN 6885‬ב מ יי מ‬ ‫וממדי‬ ‫הגל‬ ‫קוטר‬ ‫בין‬ ‫הקשר‬

‫ו‬

‫עומק ה ש ק ע‬ ‫עומק ה ש ק ע‬ ‫מידות השגם‬ ‫ק ו ט ר הגל‬

‫בתושבה ‪t -‬‬
‫‪2‬‬ ‫בגל ־ ! ‪t‬‬ ‫‪Ъ Xh‬‬ ‫‪d .‬‬

‫‪1.0‬‬ ‫‪1.1‬‬ ‫‪2X 2‬‬ ‫‪8- 6‬‬

‫‪1.4‬‬ ‫‪1.7‬‬ ‫‪3X 3‬‬ ‫‪10 - 8‬‬
‫‪1 .7‬‬ ‫‪2.4‬‬ ‫‪4X 4‬‬ ‫‪12 - 10‬‬
‫‪2.2‬‬ ‫‪2.9‬‬ ‫‪5X 5‬‬ ‫‪17 - 12‬‬
‫‪2.6‬‬ ‫‪3.5‬‬ ‫‪6X 6‬‬ ‫‪22 - 17‬‬
‫‪3.0‬‬ ‫‪4.1‬‬ ‫‪8X 7‬‬ ‫‪30 - 22‬‬
‫‪3.2‬‬ ‫‪4.7‬‬ ‫‪10 X 8‬‬ ‫‪38 - 30‬‬
‫‪3.4‬‬ ‫‪4.9‬‬ ‫‪12 X 8‬‬ ‫‪44 - 38‬‬
‫‪3.6‬‬ ‫‪5.5‬‬ ‫‪14 X 9‬‬ ‫‪50 - 44‬‬
‫‪3.9‬‬ ‫‪6.2‬‬ ‫‪16 х 10‬‬ ‫‪58 - 50‬‬
‫‪4.3‬‬ ‫‪6.8‬‬ ‫‪18 Х11‬‬ ‫‪65 - 58‬‬
‫‪4.7‬‬ ‫‪7.4‬‬ ‫‪20 Х12‬‬ ‫‪75 - 65‬‬
‫‪5.4‬‬ ‫‪8.5‬‬ ‫‪22 х 14‬‬ ‫‪85 - 75‬‬
‫‪5.6‬‬ ‫‪8.7‬‬ ‫‪25 х14‬‬ ‫‪95 - 85‬‬
‫‪6.2‬‬ ‫‪9.9‬‬ ‫‪28 х 16‬‬ ‫‪110 - 95‬‬

‫הערה‪:‬‬
‫ה ט ב ל ה מ ב י א ה מ י ד ו ת של שגמים ג ב ו ה י ם המתאימים ל ת נ א י ם ב י נ ו נ י י ם • אם‬
‫כ‪ 1/5-‬מהמומנט שהגל י כ ו ל ל ה ע ב י ר ‪,‬‬ ‫ה ח י ב ו ר מ ע ב י ר מומנט ט י ב ו ב ק ט ן ‪,‬‬
‫א פ ש ר ל ה ש ת מ ש בשגמים נ מ ו כ י ם י ו ת ר ש מ י ד ו ת י ה ם מ ו פ י ע ו ת באותו ת ק ן ‪.‬‬

‫‪189‬‬

‫־ המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי‪ ,‬במשרד התמ״ת ‪ ,‬כל הזכויות שמורות ©‬

 ‫טבלה מסי ‪.25‬‬

‫ו ו ד ר ו ף )מ ק ט ע י ת(‬ ‫שגם‬
‫השגם‬ ‫הגל וממדי‬ ‫קוטר‬ ‫בין‬ ‫היחס‬

‫‪t‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪d‬‬ ‫‪h‬‬ ‫‪b‬‬ ‫קוטר הגל ‪D‬‬

‫‪ D - 0.9‬ן‪D - 0 . 6 -‬‬ ‫‪3.8‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪ .4‬ו‬ ‫‪1 .0‬‬ ‫מ ‪ 3 -‬עד ‪4‬‬

‫‪D + 0.8‬‬ ‫‪D‬‬ ‫‪ .9‬ו‬ ‫‪6.8‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪2.6‬‬ ‫‪1.5‬‬ ‫מ ‪ 4 -‬עד ‪5‬‬

‫‪D - 1 .7‬‬ ‫‪6.8‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪2.6‬‬

‫‪D +1‬‬ ‫‪2.0‬‬ ‫מ‪ 5-‬עד ‪7‬‬
‫‪D‬‬ ‫‪2.8‬‬ ‫‪9.7‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪3.7‬‬
‫‪D 2.7‬‬ ‫‪9.7‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪3.7‬‬ ‫‪2.5‬‬
‫‪D‬‬ ‫‪2.7‬‬ ‫‪9.7‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪3.7‬‬
‫‪D + 1.1‬‬ ‫‪D‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪12.6‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪5.0‬‬ ‫‪3‬‬ ‫מ ‪ 7 -‬עד ‪10‬‬
‫‪D - 5.5‬‬ ‫‪15.7‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪6.5‬‬
‫‪D‬‬ ‫‪3.5‬‬ ‫‪12.6‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪5.0‬‬
‫‪D + 1.6‬‬ ‫‪D‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪15.7‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪6.5‬‬
‫‪4‬‬ ‫מ ‪ 1 0 -‬ע ד ‪14‬‬
‫‪D‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪18.6‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪7.5‬‬
‫‪D‬‬ ‫‪7.5‬‬ ‫‪21 .7‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪9.0‬‬

‫‪D‬‬ ‫‪4.5‬‬ ‫‪15.7‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪6.5‬‬

‫‪D‬‬ ‫‪5.5‬‬ ‫‪18.6‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪7.5‬‬
‫‪D + 2.1‬‬ ‫‪D‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪21 .6‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪9.0‬‬ ‫‪5‬‬ ‫מ ‪ 1 4 -‬ע ד ‪18‬‬
‫‪D‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪24.5‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪10‬‬
‫‪D‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪27.3‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪11‬‬

‫‪D‬‬ ‫‪6.5‬‬ ‫‪21 .6‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪9‬‬

‫‪D‬‬ ‫‪7.5‬‬ ‫‪24.5‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪10‬‬
‫‪D + 2.6‬‬ ‫ע‬ ‫‪8.5‬‬ ‫‪27.3‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪6‬‬ ‫מ ‪ 1 8 -‬ע ד ‪24‬‬
‫‪D-10.5‬‬ ‫‪31 .4‬‬ ‫‪32‬‬ ‫‪13‬‬
‫‪D-12.5‬‬ ‫‪37.1‬‬ ‫‪38‬‬ ‫‪15‬‬

‫‪D - 7‬‬ ‫‪24.5‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪10‬‬

‫‪D‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪27.3‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪11‬‬
‫‪D + 3.1‬‬ ‫‪D-10‬‬ ‫‪31 .4‬‬ ‫‪32‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪8‬‬ ‫מ ‪ 2 4 -‬ע ד ‪30‬‬
‫‪D-12‬‬ ‫‪37.1‬‬ ‫‪38‬‬ ‫‪15‬‬
‫‪D - 13‬‬ ‫‪43.1‬‬ ‫‪45‬‬ ‫‪16‬‬
‫‪D - 14‬‬ ‫‪50.8‬‬ ‫‪55‬‬ ‫‪17‬‬

‫‪190‬‬

‫‪ -‬המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי‪ ,‬במשרד התמ״ת‪ ,‬כל הזכויות שמורות ©‬ ‫בהוצאת‬
 ‫הזחה‬ ‫שיני‬ ‫ע יי ר‬ ‫ישיר‬ ‫חיבור‬ ‫‪.4‬‬
‫בחיבור זה מהווה היתד חלק אחד עם הגל‪ .‬מ‪0‬פר היתדות )השיניים(‬
‫שיניים‬ ‫יבול להיות ‪ 8 ,6‬ויותר‪ ,‬והוא תלוי בפרופיל השן‪ .‬גל בעל‬
‫כוכב‪.‬‬ ‫רבות נקרא ג ל‬
‫מתוארות צורות שונות של שיניים בגלי‪-‬כוכב‪,‬‬ ‫בציור ‪15.17‬‬
‫של חיבור נפוץ בבניית מכונות‬ ‫ובציור ‪ 15.18‬נתונה דוגמה‬

‫א‬ ‫ב‬ ‫נ‬

‫צ י ו ר ‪ .15. 17‬צ ו ר ו ת ש ו נ ו ת ש ל ג ל י ‪ -‬כ ו כ ב ‪:‬‬

‫שיניים משולשות;‬ ‫שיניים מרובעות; ב‬ ‫א־‬
‫ש י נ י י ם עם פ ר ו פ י ל א ו ו ל ב נ ט‬ ‫נ‬

‫גלי כוכב עשויים להעביר עומסים‬

‫גדולים‪ .‬הם מתאימים בעיקר לחיבורים‬
‫ניידים‪ ,‬בגון‪ :‬גלגלי‪-‬שיניים בתבות‬
‫בהן יש‬ ‫ההילוכים של מכונות עיבוד‪,‬‬
‫צורך להזיז את גלגלי‪-‬השיניים לעתים‬
‫קרובות בעת פעולתה של המכונה‪.‬‬
‫ביצוע החיבורים האלה הינו יקר‪ ,‬יחסית‪.‬‬
‫השיניים יכולות להיות מלבניות‪ ,‬משולשות‬
‫או בעלות פרופיל אוולבנט‪ .‬את הצורות‪,‬‬
‫המידות והסטיות של השיניים‪ ,‬ובן את‬
‫האפיצות המומלצות אפשר למצוא בתקנים‬
‫צ י ו ר ‪ .15.18‬ד ו נ מ ת ח י ב ו ר ש ל‬ ‫המתאימים‪.‬‬
‫נ ל ‪ -‬כ ו כ ב בבניית מכונות‬

‫מצולעים‬ ‫בעזרת‬ ‫חיבור‬ ‫‪.15.4‬‬

‫בכל שקטן מספר הצלעות‪ ,‬כן גדול‬ ‫חיבור זה הוא חיבור ישיר‪.‬‬
‫שהחיבור יכול להעביר‪ .‬לרוב‪ ,‬משתמשים בחיבורים‬ ‫יותר מומנט הסיבוב‬
‫משולשים ומרובעים‪ ,‬ולעתים גם בחרוטיים )שיפוע ‪ .(1 :10‬חיבור מרובע‬
‫בדרך כלל‪ ,‬להצבת ידיות למנופים‪ .‬חיבור כזה הוא פשוט וזול‪,‬‬ ‫משמש‪,‬‬
‫אולם אינו מבטיח מרכזיות מלאה‪.‬‬
‫ואילו הקדחים‬ ‫את החיבור המצולע מבצעים ע״ י כירסום וניפ‬
‫לחיבורים אלה הם יצוקים‪ ,‬כבושים או מחושלים‪.‬‬

‫‪191‬‬

‫‪ -‬המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי‪ ,‬במשרד התמ״ת‪ ,‬כל הזכויות שמורות ©‬

 ‫בחיבורים בעזרת מצולעים משתמשים בציוד חשמלי ואלקטרוני‬
‫בציור ‪ 15.19‬מתוארות כבלה דוגמאות של חיבורים מסוג זה‪.‬‬

‫ג׳‬ ‫ב׳‬ ‫א׳‬

‫ד׳‬

‫חיבורים בעזרת מ צ ו ל ע י ם ‪ .‬שיטות ל ק ב י ע ת החיבור במקום‬ ‫‪.15.19‬‬ ‫ציור‬

‫עייי פ י ן ;‬ ‫עייי ב ו ר ג ן ג‬ ‫ע ״ י דיסקית מיוחדת; ב'‬ ‫א׳‬
‫עי״י א ו ם ‪.‬‬ ‫ה'‬ ‫ע״י פין מפוצל;‬ ‫ד׳‬

‫כידוניים‬ ‫חיבורים‬ ‫‪.15.5‬‬

‫בציור ‪ 15.20‬מובאות דוגמאות של חיבורים בידוניים‪ .‬בחיבור זה‬
‫אחד החלקים הוא בעל חריצים ובחלק השגי מצויות בליטות מתאימות‪.‬‬
‫לאחר הטיבוב ההדדי החיבור נטנר )בלחץ מםויים(‪ .‬חיבור בזה נוח‬
‫ביותר במקרים בהם מעוניינים בפירוק מהיר לעתים תכופות‪ .‬חיבור כידוני‬
‫‪,‬‬
‫יכול להיות סיבובי )ציור ב*( או מונע לאורך וציור א ( •‬

‫ב‬

‫א‬

‫חיבורים כידוניים‪:‬‬ ‫צ י ו ר ‪.15-20‬‬

‫חיבור כידוני שטוח;‬ ‫א׳‬
‫חיבור כידוני סיבובי;‬ ‫ב'‬
‫ח י ב ו ר כ י ד ו נ י של מכסה וגוף‬ ‫ג׳‬

‫ג‬

‫‪192‬‬

‫־ המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי‪ ,‬במשרד התמ״ת ‪ ,‬כל הזכויות שמורות ©‬ ‫נו‬ ‫‪г‬‬ ‫נ ‪* /‬‬
‫בטיחות החיבור הכידוני תלויה בחיכוך בין החריץ שבחלק הנייד ובין‬
‫הפין‪ ,‬הבורג או הבליטה‪ ,‬המורכבים בחלק הנייח‪ .‬החיבור יכול להתבצע‬
‫עי״י פין אחד )ציור ב ׳ ( ‪ ,‬ע״י שני פינים )ציור א ‪ /‬ג*( או ע״י שלושה‬
‫פינים‪ .‬את מידות הפינים וראשיהם יש לקבוע בהתאם לחיכוך שאנו רוצים‬
‫ליצור עם סגירת החיבור‪.‬‬

‫החיבורים הכידוניים אינם אטומים‪ ,‬וכן קיימת בהם הסכנה של פירוק‬

‫עצמי‪ ,‬ביחוד אם המתקן פועל בתנודות‪ .‬לשם הנדלת בטיחות החיבורים‪,‬‬
‫?!ציידים אותם כקפיצים מיוחדים וגם משנים את צורת החריץ‪.‬‬

‫הציור ‪ 5 . 2 0‬ו ב ׳ מראה חיבור כידוני בבית נורה חשמלית‪ .‬החיבור‬

‫נסגר ע״י סיבוב של חלק אחד סביב החלק השני‪ .‬אולם‪ ,‬עם סיום‬
‫הסיבוב נוצרת הזזה מאוזנת הננרמת ע״י קפיץ‪ .‬כדי לפרק את החיבור‪,‬‬
‫יש צורך ללחוץ תחילה על החלק העליון בכיוון מאוזן ולאחר מכן‬
‫לסובב אותו‪.‬‬

‫לחזרה‬ ‫שאלות‬ ‫‪.15.6‬‬

‫אלה חיבורים מפרקתיים ידועים לך?‬ ‫‪.1‬‬
‫מהו חיבור כבישה ואיך מתאימים אליו את המידות ?‬ ‫‪.2‬‬
‫אלה פינים הנך מביר ומה השימוש בהם?‬ ‫‪.3‬‬
‫כיצד מחשבים פינים?‬ ‫‪.4‬‬
‫אלו יתדות ידועות לך ומה שימושן?‬ ‫‪.5‬‬
‫מה זה שגמים ואיך בוחרים את מידותיהם?‬ ‫‪.6‬‬
‫כיצד מבצעים חיבור נייח וחיבור נייד בעזרת שגמים?‬ ‫‪.7‬‬
‫מה זה חיבורי מצולעים?‬ ‫‪.8‬‬
‫מתי משתמשים בחיבור כידוני?‬ ‫‪.9‬‬
‫‪ .10‬מה הם האמצעים להגדלת הבטיחות בחיבור כידוני?‬
‫‪ .11‬הבא דונמאות לשימוש בחיבורים כידוניים במכשירנות‪.‬‬

‫‪193‬‬

‫‪ -‬המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי‪ ,‬במשרד התמ״ת‪ ,‬כל הזכויות שמורות ©‬

 ‫‪• 16‬‬ ‫פ ר ק‬

‫חיבורים בורגיים‬

‫והגדרות‬ ‫מבוא‬ ‫‪.16.1‬‬

‫תבריגים וברגים הם האמצעים הידועים והנפוצים ביותר לחיבור חלקים‬
‫במתקנים ומכונות‪ .‬בטכניקה המודרנית משתמשים בתבריגים הן בחיבורים‬
‫פשוטים והן במדוייקים ביותר )ברגי מיקרומטר‪ ,‬למשל(‪ .‬את התבריגים‬
‫מייצרים ע״י חיתוך במחרטות‪ ,‬ע״י מחרטות רבולבר ומחרטות אוטומאטיות‬
‫)בעזרת סביגי חיתוך‪ ,‬מברזים ומחרקות(‪ .‬קיימות גם מכונות מיוחדות‬
‫המותאמות לייצור המוני של ברגים‪ .‬בזמננו מייצרים תבריגים מדוייקים‬
‫ע״י כרםמות מיוחדות להברגות‪ ,‬ובייצור המוני מייצרים ברגים ע״י‬
‫עירגול‪ .‬את הדיוק הגבוה ביותר משיגים ע ״י השחזת הברגים וחישוקם‪.‬‬
‫פעולות אלה מבוצעות רק בייצור מכשירי מדידה מדוייקים‪.‬‬

‫‪:(16.1‬‬ ‫)ראה ציור‬ ‫הגדרות‬

‫מתקבל כאשר משולש ישר זווית ‪ ,АВС‬שבו‬ ‫הב ורגי‬ ‫א( ה ק ו‬

‫נברך על גבי גליל‬ ‫ל‬ ‫‪вс‬‬ ‫‪77‬‬ ‫‪АС‬צ ב‬
‫הניצב ה נ י‬
‫ל‪ d -‬ו‬
‫הנכרך סביב‬ ‫כך שהניצב ‪ АС‬נשאר מאונך לציר הגליל‪ .‬הקטע ‪AB‬‬
‫בורגי‪.‬‬ ‫קו‬ ‫לגליל ייהפך לקו לולייני‪ ,‬הנקרא‬

‫‪h-vdtgr‬‬

‫)‪(7‬‬ ‫‪ .16.1‬קו ב ו ר ג י ‪ ,‬מ ע ל ת ה ה ב ר ג ה ו ז ו ו י ת ה מ ע ל ה‬ ‫ציור‬

‫‪ ,АС = n d - w‬חופפת הנקודה ‪ с‬לאחר הסיבוב את הנקודה ‪А‬‬ ‫מאחר‬

‫‪194‬‬

‫‪ -‬המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי‪ ,‬במשרד התמ״ת‪ ,‬כל הזכויות שמורות ©‬ ‫בהוצאת‬
 ‫ב( כ י ו ו ן‬ ‫הת ב ריג‬
‫כיוון ההברגה הוא ימני‪ ,‬אם על החלק הנראה של הגליל עולה קו‬
‫הבורג משמאל לימין‪.‬‬
‫כיוון ההברגה הוא שמאלי‪ ,‬אם על חלק הגליל הנראה לנו עולה קו‬
‫הבורג מימין לשמאל‪.‬‬
‫את הבורג או את האום בעל קו בורגי ימני מבריגים בסיבוב בכיוון‬
‫שמאלי‬ ‫מחוגי השעון‪ ,‬ואילו את הבורג או את האום בעל קו בורגי‬
‫מבריגים ע״י סיבוב נגדי לתנועת מחוגי השעון‪.‬‬

‫)‪(11‬‬ ‫הב ורגי‬ ‫הקו‬ ‫מעלת‬ ‫ג(‬

‫)‪>1‬זל(‪ ,‬נקרא‬ ‫) ‪ , ( в с‬שבסיסו שווה להיקף הגל‬ ‫גובה המשולש‬
‫להגדיר את המעלה כמידת‬ ‫אפשר‬ ‫ה ב ו ר ג י‪.‬‬ ‫הקו‬ ‫מעלת‬
‫ל לציר‬ ‫ההתקדמות של הקו הבורגי בסיבוב אחד בכיוון‬

‫היא הזווית בין הבסיס והקו הבורגי‬ ‫ה מ ע ל ה )‪(у‬‬ ‫ד( ז ו ו י ת‬

‫‪h‬‬
‫‪tg у‬‬ ‫‪ d‬זד‬ ‫יחס‪:‬‬ ‫קיים‬ ‫הגל‬ ‫וקוטר‬ ‫המעלה‬ ‫המעלה‪,‬‬ ‫זווית‬ ‫בין‬
‫)ראה ציור ‪.(16.1‬‬

‫ה( ה ת ב ר י ג‬
‫אם במקום קו נכרוך סביב היקף הגליל סרט בעל חתך מסויים )או‬
‫נחרוט חריץ בעל חתך מסויים(‪ ,‬נקבל ת ב ר י ג ‪ .‬הפרופיל המסתובב נקרא‬
‫ה ת ב ר י ג‪.‬‬ ‫חוט‬

‫א׳‬ ‫ב‬ ‫נ‬ ‫ד‬ ‫ה‬ ‫ו׳‬

‫פ ר ו פ י ל י ם ש ו נ י ם של ח ו ט י וזבריג‬ ‫‪.16.2‬‬ ‫ציור‬

‫תברינ טרפזי‬ ‫תברינ טרפזי סימטרי; נ‬ ‫תברינ משולש; ב‬ ‫א‬

‫ענול;‬ ‫תברינ‬ ‫תברינ מרובע; ה'‬ ‫ד‬ ‫ב ל ח י ‪ -‬ם י מ ט ר י )שיני משור(‪:‬‬
‫תברינ אדיסון‪.‬‬ ‫ו‬
‫‪195‬‬

‫‪ -‬המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי‪ ,‬במשרד חתמי׳ ת ‪ ,‬כל הזכויות שמורות ©‬ ‫בהוצאת‬
 ‫צ פ י ר ת ( ה ת ב ר י ג — זהו חלק מהקו הלולייני‬ ‫)או‬ ‫כריכת‬
‫המונח על קטע הגליל‪ ,‬שאורכו שווה לאורך מעלה אתת‪ .‬את מספר הכריכות‬
‫בתבריג מציינימ באות ‪• z‬‬
‫פרופיל של חוט התבריג יכול להיות משולש‪ ,‬ריבוע‪ ,‬טרפז או עיגול‬
‫ו ג ד ו ד ‪ .‬גב התבריג‬ ‫גב‬ ‫בפרופיל אגו מבחיגימ‪:‬‬ ‫)ראה ציור ‪.(16.2‬‬
‫זהו החלק הבולט‪ ,‬ועומק החריץ )הגדוד( זהו עומק התבריג )‪. (t‬‬

‫מרובה( —‬ ‫)תבריג‬ ‫חוטימ‬ ‫מספר‬ ‫בעל‬ ‫ו(תבריג‬

‫כך נקרא תבריג‪ ,‬שבו חוטימ אחדימ בעלי פרופיל שווה נכרכימ סביב‬
‫לגליל‪ .‬בעובי החוט תלויה פסיעתו ) ‪ , (h‬כלומר — המרחק בין שתי‬
‫‪z‬‬

‫נקודות המתאימות זו לזו בכתבות השבעת )נמדד בכיוון מקביל לציר(‪.‬‬

‫אמ המעלה )‪ (h‬שווה לפםיעה ) ‪ ,(h‬התבריג הוא יחיד )חוט אחד‬
‫‪z‬‬

‫בתבריגימ בעלי חוטימ אחדימ ישנן במעלה אחת )‪ (h‬כמה‬ ‫ויחידי(‪.‬‬

‫פסיעות ) ‪ (h‬שמספרן תלוי במספר החוטימ )ראה ציור ‪.(16.3‬‬ ‫‪z‬‬

‫א׳‬ ‫ב׳‬ ‫ג'‬

‫הבריג ב ע ל מספר חוטים — הבריג מרובה‪:‬‬ ‫‪.16.3‬‬ ‫ציור‬
‫‪ ; 1 1 h‬ב ׳ — ש נ י ח ו ט י ם ‪ h 2 ,‬־־ ‪h‬‬
‫‪z‬‬ ‫‪z‬‬ ‫־־‬ ‫א׳ —חוטאחד‪,‬‬
‫=‪.hz3‬‬ ‫‪h‬‬ ‫ו ש החוטים—'‬

‫בתבריגימ אלה הכריכות הבודדות מונחות במקביל אחת לשניה‪ .‬במקרה‬

‫זה קיימות כמה התחלות של הקו‪.‬הבורגי‪.‬‬

‫ת ב ר י ג י מ — חיבור זה עצר במשותף ע״י בורג ואומ‪.‬‬ ‫ז( ח י ב ו ר‬

‫התבריג באומ )תבריג פנימי( צריך להתאימ בדייקנות לתבריג הבורג )תבריג‬
‫בהבריגנו את האומ על הבורג — מתקבלת‪ ,‬בסיבוב של *‪,360‬‬ ‫חיצוני(‪.‬‬
‫‪ • h‬בתבריגימ בעלי‬ ‫תנועה הדדית ש ל שגי החלקימ בגודל השווה למעלה‬
‫‪•1‬‬

‫‪196‬‬

‫־ המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי‪ ,‬במשרד התמ״ת‪ ,‬כל הזכויות שמורות ©‬

 ‫‪ , h‬בתזאמ למספר‬ ‫‪z‬‬ ‫חוטימ אחדימ מתקבלת תנועה הדדית גדולה מהפסיעה‬
‫החוטימ‪.‬‬

‫תבריג‬ ‫חיבורי‬ ‫של‬ ‫אופייניות‬ ‫מידות‬ ‫ח(‬

‫מספר‬ ‫) ‪ , (h‬זווית המעלה ) ‪, ( у‬‬ ‫‪z‬‬ ‫נוסף למעלה )‪ ,(11‬פסיעה‬
‫)‪ (z‬וכיוון הקו הלולייני )הבורגי(‪ ,‬אנו מבחינימ במידות הבאות‬ ‫הכריכות‬
‫בחיבורי תבריגימ‪:‬‬
‫‪ — d‬קוטר נומינאלי של הבורג‬ ‫״‬

‫‪ — d‬קוטר חיצוני של תבריג הבורג )השווה בדרך כלל ל ‪(d -‬‬

‫‪n‬‬

‫^ — קוטר פנימי של הבורג )קוטר שורש הבורנ(‬

‫‪ — D‬קוטר חיצוני של האומ‬
‫—‬ ‫האום‬
‫‪ — t‬עומק הפרופיל‬
‫העומק התיאורטי )ההנדסי( של התבריג )‪ (t‬לא תמיד שווה לעומק‬
‫) ‪ •(t‬לעתים קרובות מצויים תבריגימ בעלי פרופיל‬ ‫‪g‬‬ ‫המעשי של הפרופיל‬
‫מעוגל או מקוצר )קהה( בקודקודמ‪.‬‬
‫ה ח ל ו ק ה — זדו‬ ‫בקוטר‬ ‫מלבד מידות אלו אנו מבחינימ גמ‬
‫קוטר הגליל העובר דרך אמצע הפרופיל ומחלק את גב הפרופיל לשניים‪.‬‬
‫למעשה‪ ,‬שווה קוטר החלוקה בבורג לקוטר החלוקה באום‪ ,‬לכן — זהו‬
‫היעיל‪.‬‬ ‫הקוטר‬
‫אם הקוטר החיצוני של תבריג האום גדול מהקוטר החיצוני של תבריג‬
‫)או מרווח שורשי(‪ .‬במקרה זה‪,‬‬ ‫קו ד קו די‬ ‫מרווח‬ ‫נוצר‬ ‫הבורג‪,‬‬
‫אורך המגע בין כריכות הבורג ובין כריכות האום קטן מגובה הגב‪.‬‬

‫לתקנימ‬ ‫בהתאמ‬ ‫התבריגימ‬ ‫ט‪.‬מיון‬

‫התקנימ הבינלאומיימ לתבריגימ המ‪:‬‬
‫‪ .1‬תקן מטרי‬
‫‪ . 2‬תקנימ אנגליימ )ויטוורת ואחרימ(‬
‫תקנימ אמריקאיים )סלר ואחרית(‬ ‫‪.3‬‬
‫תקן מואחד‬ ‫‪.4‬‬

‫‪ ,1841‬כאשר התעשיין‬ ‫תחילתו של תיסנון התבריגימ היתה בשנת‬

‫האעלי ויטוורת התחיל בייצור המוני של ברגימ לפי מידות תקניות‪.‬‬

‫מטרות תיקנו ן התבריגימ הן‪:‬‬

‫להקטין את מספר כלי העבודה וכלי המדידה הדרושימ לייצור‬

‫‪197‬‬

‫‪ -‬המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי‪ ,‬במשרד התמ״ת‪ ,‬כל הזכויות שמורות ©‬

 ‫ב‪ .‬לאפשר ייצור המוני של ברגים;‬
‫נ ‪ .‬להבטיח את האפשרות של חילוף חלקי המכונות והמתקנים‪.‬‬

‫המעלה‪.‬‬ ‫בנודל‬ ‫כל מידות התבריגים הערמאליים תלויות‬

‫המוני — תלוי גודל המעלה בקוטר הנומינאלי‬ ‫בתבריגים רגילים בייצור‬
‫של התבריג‪ .‬מספיק לדעת את קוטר התבריג וסוגו‪ ,‬בדי לקבוע את כל‬
‫המידות האחרות של התברינ‪ .‬הקוטר הנומינאלי בכל התבריגים )חוץ‬
‫מתבריגי צינורות( שווה‪ ,‬בדרך בלל‪ ,‬לקוטר החיצוני של הבורג‪.‬‬
‫פרטים בדבר המידות היסודיות של ברגים שונים מובאים בתקנים‬
‫‪.289‬‬ ‫‪,288‬‬ ‫‪,287‬‬ ‫‪,286‬‬ ‫‪,79‬‬ ‫‪,50‬‬ ‫הישראליים מס׳‬

‫לתפקידם‬ ‫בהתאם‬ ‫התבריגים‬ ‫מיון‬ ‫י‪.‬‬

‫חיבורי התבריגים הם‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬חיבורים מתפרקים‪ .‬אולם‪ ,‬לפי‬
‫הצורך‪ ,‬הם יבולים להיות‪:‬‬
‫נייחים — חיבורים על‪-‬ידי ברגי הידוק )תבריגי הידוק(‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫ניידים למחצה — המופעלים לעתים רחוקות‪ ,‬למשל — חיבור‬ ‫‪.2‬‬
‫ברגי ביוונון במכשירי מדידה‪.‬‬
‫ניידים )נעים( — חיבורים אלה משמשים להפיכת תנועה סיבובית‬ ‫‪.3‬‬
‫לתנועה קוית וליצירת כוח מאוזן גדול‪ .‬לדוגמה‪ :‬בורנ מוליך במחרטה‪,‬‬
‫ברגים מיקרומטריים‪ ,‬בורג הרמה ו ב ו ׳ ‪.‬‬

‫הידוק‬ ‫תבריגי‬ ‫‪.16.2‬‬

‫תבריגי הידוק מתחלקים לשלושה סוגים‪:‬‬
‫א‪ .‬תבריגי הידוק רגילים; ב‪ .‬תבריגי הידוק עדינים; ג‪ .‬תבריגי הידוק‬
‫לצינורות‪.‬‬

‫בעלי פרופיל משולש‪.‬‬ ‫רגילים‬ ‫הידוק‬ ‫תנויגי‬ ‫א(‬

‫תברינים אלה הם הנפוצים ביותר‪ .‬פרופיל חוט התבריג הוא משולש‬
‫בעל קודקוד חד או מעוגל‪ .‬זווית הקודקוד היא ‪ 60°‬לפי תקן מטרי‪ ,‬או‬
‫*‪ 55‬לפי תקן וויטוורת‪ .‬בתבריגימ אלה משתמשימ לחיבורימ נייחימ‪ .‬ייצורם‬
‫אינו מטובך‪ ,‬כמו‪-‬כן‪ ,‬יש להמ בושר בלימה עצמית‪.‬‬
‫את‬ ‫תבריגי הידוק מיוצריפ לפי תקן מטרי או לפי תקן וויטוורת‪.‬‬
‫לפני‬ ‫מ‪.‬‬ ‫במ‬ ‫התבריג המטרי מציינים ע״י רישומ הקוטר הנומינאלי‬
‫המספר המציין את קוטר התבריג‪ ,‬רושמיס מצד שמאל את סמל התקן ‪м‬‬
‫למשל‪ ,‬מציין תבריג לפי תקן מטרי בעל‬ ‫)מטרי(‪ .‬לכן‪ ,‬הציון ‪,M6‬‬
‫קוטר נומינאלי של ‪ 6‬מ״מ )קוטר חיצוני(‪.‬‬

‫‪198‬‬

‫‪ -‬המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי‪ ,‬במשרד התמ״ת‪ ,‬כל הזכויות שמורות ©‬

 ‫בטבלאות של תבריגי וויטוורת אין גוהגים להביא את גודל הכריכות‪,‬‬
‫לעומת ואת מציינים את מספר הבריכות לאינץ׳‪ .‬את ההברגות לפי ויטוורת‬
‫מציינים ע״י רישום האות ‪ w‬ושמאלה ממנה — הקוטר הנומינאלי של‬
‫ויטוורת‬ ‫תבריג‬ ‫מתאר‬ ‫‪iw‬‬ ‫לדוגמה‪ :‬הציון‬ ‫התבריג ב א י נ צ י י ם ‪.‬‬
‫בעל קוטר חיצוני ‪ill‬‬

‫את מידותיו של תבריג הידוק מטרי אפשר לבחור לפי הטבלה מס׳ ‪26‬‬
‫‪.27‬‬ ‫)‪ (B.S.W.‬מובאות בטבלה מס׳‬ ‫מידותיו של תבריג הידוק וויטוורת‬

‫טבלה מס׳ ‪.26‬‬

‫רגיל‬ ‫מטרי‬ ‫הידוק‬ ‫ת ב ריג‬

‫‪199‬‬

‫‪ -‬המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי‪ ,‬במשרד התמ״ת‪ ,‬כל הזכויות שמורות ©‬

 ‫‪,‬‬
‫ט ב ל ה מ ס ‪.27‬‬
‫)‪(B.S.W.‬‬ ‫ו י ט ו ו ר ת‬ ‫ה י ד ו ק‬ ‫ת ב ר י ג‬

‫מספר‬ ‫קוטר‬ ‫חיצוני‬ ‫קוטר‬

‫כריכות לאינץ‬ ‫פנימי‬

‫‪d‬‬ ‫‪d‬‬
‫במ״מ‬ ‫באינץ׳ן‬

‫‪4.72‬‬ ‫‪6.35‬‬ ‫‪1/4‬‬

‫‪6.13‬‬ ‫‪7.94‬‬ ‫‪5/16‬‬
‫‪7.49‬‬ ‫‪9.53‬‬ ‫‪3/8‬‬
‫‪9.99‬‬ ‫‪12.7‬‬ ‫‪1/2‬‬
‫‪12.92‬‬ ‫‪15.88‬‬ ‫‪5/8‬‬
‫‪15.8‬‬ ‫‪19.05‬‬ ‫‪3/4‬‬
‫‪18.61‬‬ ‫‪22.23‬‬ ‫‪7/8‬‬
‫‪21.33‬‬ ‫‪25.4‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪23.93‬‬ ‫‪28.58‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪27.1‬‬ ‫‪31.75‬‬ ‫‪1i‬‬
‫‪29.5‬‬ ‫‪34.93‬‬
‫‪32.68‬‬ ‫‪38.1‬‬ ‫‪11‬‬
‫‪37.94‬‬ ‫‪44.45‬‬
‫‪43.57‬‬ ‫‪50.8‬‬ ‫‪11‬‬
‫‪2‬‬

‫הפרופיל ש ל תבריג וויטוורת הוא משולש ב ע ל זווית קודקודית‬ ‫כאמיר‪,‬‬

‫ש ל *‪ .55‬כ ד י ל פ ש ט א ת מ ב נ ה ה פ ר ו פ י ל ש ל ב ל י ה ע י ב ו ד ו ל ק ר ב א ת‬
‫האעלוםקסיות‬ ‫עוברים עכשיו בארצות‬ ‫האעלוםקםיות לאירופיות‪,‬‬ ‫המידות‬
‫בדומה ל פ ר ו פ י ל המטרי‪ .‬ר ק ציון המידות‬ ‫משולש שווה‪-‬צלעות‪,‬‬ ‫לפרופיל‬
‫מ ו א ח ד )‪, (UNC‬‬ ‫ת ב ר י ג‬ ‫תבריג מסוג ז ה נקרא‬ ‫באינצ׳ים‪.‬‬ ‫נשאר‬
‫אחייג‪.‬‬ ‫בקיצור‬

‫לפי‬ ‫‪ 28‬מ ו ב א ו ת ה מ י ד ו ת ה י ס ו ד י ו ת ש ל ה ת ב ר י ג ה מ ו א ח ד ‪,‬‬ ‫בטבלה מ ם ׳‬

‫ה י ש ר א ל י ‪. 286‬‬ ‫התקן‬

‫א ת ה ת ב ר י ג אחייג מציינים ע ״ י ר י ש ו ם ה ק ו ט ר הנומינאלי ב א י נ צ ׳ י ם‬

‫ר ו ש מ י ם א ת מ ס פ ר הציון ב ל ב ד ( ‪,‬‬ ‫ש ק ו ט ר ם הנומינאלי ק ט ן מ ‪-‬‬ ‫)בתבריגים‬
‫אחרי מקף‪ ,‬נרשם מ ס פ ר הכריכות לאינץ׳; לימין המספר הזה‪ ,‬אחרי‬ ‫ולימינו‪,‬‬

‫‪200‬‬

‫‪ -‬המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי‪ ,‬במשרד התמ״ת‪ ,‬כל הזכויות שמורות ©‬ ‫בהוצאת‬
 ‫נקודה‪ ,‬רושמים את האותיות ‪) UNC‬או אחייג(‪ .‬לדוגמה‪:‬‬
‫הציון ‪ ,UNC.3-4‬או אחייג‪ ,3-4 .‬מציין תבריג מואחד גם בן ‪ 4‬כריכות‬
‫לאינץ׳‪ ,‬שקוטרו הנומינאלי הוא ‪ 3‬אינצ׳ים‪.‬‬

‫טבלה מם׳ ‪.28‬‬

‫ה י ס ו ד ל פ י ת ״ י ‪286‬‬ ‫מידות‬ ‫מ ו א ח ד גס )אחייג(‪:‬‬ ‫תבריג‬
‫‪/j:Q.86603p‬‬
‫פנימ ‪nut-‬‬
‫‪,‬‬
‫‪run‬‬

‫‪ с‬־ב־ ־‪Q‬‬

‫‪П2ЛП‬‬ ‫‪7*1‬‬
‫‪scnew‬‬ ‫‪THREAD‬‬ ‫‪AXIS‬‬

‫‪ 1‬הקוטר הקטן בתבריג‬

‫הקוטר‬ ‫הקוטר‬ ‫מספר‬ ‫הסםיעה‬ ‫הקוטר‬
‫החיצוני‬ ‫האפקטיבי ! הפנימי‬ ‫הגדול‬ ‫הנומינלי‬
‫‪D1‬‬ ‫הצפירות‬ ‫‪р‬‬ ‫הציון‬
‫!‪D1=d‬‬ ‫‪D=d‬‬ ‫‪D‬‬
‫)מ״מ(‬ ‫)מ״מ(‬ ‫)מ״מ(‬ ‫)מ״מ(‬ ‫לאינץ׳‬ ‫)מ״מ(‬
‫)אעד(ו‬
‫‪2065‬‬ ‫‪2156‬‬ ‫‪2433‬‬ ‫‪2845‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪0.6350‬‬ ‫‪0.112‬‬ ‫‪4 —40. UNC‬‬
‫‪2.532‬‬ ‫‪2647‬‬ ‫‪2990‬‬ ‫‪3.505‬‬ ‫‪32‬‬ ‫‪0.7938‬‬ ‫‪0.138‬‬ ‫‪6 —32 UNC‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3.193‬‬ ‫‪3.307‬‬ ‫‪3.650‬‬ ‫‪4.166‬‬ ‫‪32‬‬ ‫‪0.7938‬‬ ‫‪0.164‬‬ ‫‪8 —32UNC‬‬
‫‪3328‬‬ ‫‪3.680‬‬ ‫‪4.138‬‬ ‫‪4.826‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪1.0583‬‬ ‫‪0.190‬‬ ‫‪10 —24. UNC‬‬
‫‪4.793‬‬ ‫‪4.976‬‬ ‫‪5.524‬‬ ‫‪6350‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪1.2700‬‬ ‫‪1/4‬‬ ‫‪1/4 —20.UNC‬‬
‫‪6.205‬‬ ‫‪6411‬‬ ‫‪7.021‬‬ ‫‪7.938‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪14111‬‬ ‫‪5/16‬‬ ‫‪5/16—18.UNC‬‬
‫‪7.577‬‬ ‫‪7.805‬‬ ‫‪8.494‬‬ ‫‪9.525‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪1.5875‬‬ ‫‪3/8‬‬ ‫‪3/8 —16. UNC‬‬
‫‪8.887‬‬ ‫‪9.149‬‬ ‫‪9.934‬‬ ‫‪11.112‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪1.8143‬‬ ‫‪7/16‬‬ ‫‪7/16—14. UNC‬‬
‫‪10.302‬‬ ‫‪10584‬‬ ‫‪11.430‬‬ ‫‪12700‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪1.9528‬‬ ‫‪1/2‬‬ ‫‪1/2 —13.UNC‬‬
‫‪11.692‬‬ ‫‪11.996‬‬ ‫‪12913‬‬ ‫‪14.288‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪21167‬‬ ‫‪9/16‬‬ ‫‪9/16—12UNC‬‬
‫‪13.043‬‬ ‫‪13.376‬‬ ‫‪14.376‬‬ ‫‪15.875‬‬ ‫‪и‬‬ ‫‪23091‬‬ ‫‪5/8‬‬ ‫‪5/8 —11.UNC‬‬
‫‪15.933‬‬ ‫‪16.299‬‬ ‫‪17399‬‬ ‫‪19.050‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪2.5400‬‬ ‫‪3/4‬‬ ‫‪3/4 —10.UNC‬‬
‫‪18.763‬‬ ‫‪19.169‬‬ ‫‪20.391‬‬ ‫‪22225‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪28222‬‬ ‫‪7/8‬‬ ‫‪7/8 — 9.UNC‬‬
‫‪21504‬‬ ‫‪21.963‬‬ ‫‪23.338‬‬ ‫‪25.400‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪3.1750‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1 — 8.UNC‬‬
‫‪24.122‬‬ ‫‪24.648‬‬ ‫‪26.218‬‬ ‫‪28.575‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪3.6286‬‬ ‫‪1 1/8‬‬ ‫‪1 1/8 — 7. UNC‬‬
‫‪27.297‬‬ ‫‪27.823‬‬ ‫‪29393‬‬ ‫‪31.750‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪3.6286‬‬ ‫‪1 1/4‬‬ ‫‪1 1/4 — 7.UNC‬‬
‫‪29.731‬‬ ‫‪30.343‬‬ ‫‪32174‬‬ ‫‪34.925‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪4.2333‬‬ ‫‪1 3/8‬‬ ‫‪1 3/8 — 6.UNC‬‬
‫‪32906‬‬ ‫‪33.518‬‬ ‫‪35350‬‬ ‫‪38.100‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪4.2333‬‬ ‫‪1 1/2‬‬ ‫‪1 1/2 — 6.UNC‬‬
‫‪38.217‬‬ ‫‪38.951‬‬ ‫‪41.151‬‬ ‫‪44.450‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪5.0800‬‬ ‫‪1 3/4‬‬ ‫‪1 3/4 — 5.UNC‬‬
‫‪43.876‬‬ ‫‪44.689‬‬ ‫‪47.135‬‬ ‫‪50.800‬‬ ‫‪4.5‬‬ ‫‪5.6444‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2 — 4 1/2 UNC‬‬
‫‪50.226‬‬ ‫‪51.039‬‬ ‫‪53.485‬‬ ‫‪57.150‬‬ ‫‪4.5‬‬ ‫‪5.6444‬‬ ‫‪2 1/4‬‬ ‫‪2 1/4 — 4 1/2UNC‬‬
‫‪55.710‬‬ ‫‪56.627‬‬ ‫‪59.375‬‬ ‫‪63.500‬‬ ‫‪63500‬‬ ‫‪2 1/2‬‬ ‫‪2 1/2 — 4.UNC‬‬
‫‪62060‬‬ ‫‪62977‬‬ ‫‪65.725‬‬ ‫‪69.850‬‬ ‫‪6.3500‬‬ ‫‪2 3/4‬‬ ‫‪2 3/4 — 4.UNC‬‬
‫‪68.410‬‬ ‫‪69.327‬‬ ‫‪72075‬‬ ‫‪76.200‬‬ ‫‪6.3500‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3 — 4.UNC‬‬
‫‪74.760‬‬
‫‪81.110‬‬
‫‪87.460‬‬
‫‪93.810‬‬
‫‪75.677‬‬
‫‪82027‬‬
‫‪88377‬‬
‫‪94.727‬‬
‫‪78.425‬‬
‫‪84.775‬‬
‫‪91.125‬‬
‫‪97.475‬‬
‫‪82550‬‬
‫‪88.900‬‬
‫‪95.250‬‬
‫‪101.600‬‬
‫ן‬ ‫‪6.3500‬‬
‫‪6.3500‬‬
‫‪6.3500‬‬
‫‪6.3500‬‬
‫‪3 1/4‬‬
‫‪3 1/2‬‬
‫‪3 3/4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3 1/4 — 4.UNC‬‬
‫‪3 1/2 — 4.UNC‬‬
‫‪3 3/4 — 4.UNC‬‬
‫‪4 — 4. UNC‬‬

‫‪201‬‬

‫־ המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי‪ ,‬במשרד התמ״ת‪ ,‬כל הזכויות שמורות ©‬

 ‫א פ ש ר למצוא בתקנים‬ ‫‪,28‬‬ ‫מידות היסוד המובאות ב ט ב ל ה מ ם ׳‬ ‫מלבד‬
‫התקן מבחין‬ ‫‪ (287‬א ת ה מ י ד ו ת ה ג ב ו ל י ו ת ש ל ה ת ב ר י ג ה מ ו א ח ד ה ג ס ‪.‬‬ ‫)ת״יי‬
‫ב ש ת י ד ר ג ו ת ד י ו ק ו מ ב י א ב נ פ ר ד א ת מ י ד ו ת ה ג ב ו ל ש ל ה ת ב ר י ג החיצוני‬
‫התבריג הפגימי‪.‬‬ ‫ושל‬

‫פלדה‬ ‫בגון‪:‬‬ ‫רבים‪,‬‬ ‫מהקבוצות שתוארו ל ע י ל מתאימות לחומרים‬ ‫ההברגות‬

‫ובו׳‪.‬‬ ‫אלומיניום‬ ‫יצקת ב ר ז ל ‪,‬‬ ‫רבה‪,‬‬

‫בהם אינו דרוש‬ ‫ה י ד ו ק אלה משתמשים בחיבורים רגילים‪,‬‬ ‫בתבריגי‬

‫גבוה‪.‬‬ ‫דיוק‬

‫ע ד י נ י ם‬ ‫ה י ד ו ק‬ ‫ת ב ר י ג י‬ ‫ב‪.‬‬
‫וביחוד במכשירים זעירים ו ב ב ל י מ ד י ד ה ‪ ,‬משתמשים‬ ‫מדוייקים‪,‬‬ ‫לחיבורים‬
‫תבריגים א ל ה אינם מחלישים את ש ו ר ש‬ ‫ע ד י נ י ם ‪.‬‬ ‫ב ת ב ר י ג י ם‬
‫בלימתם העצמית גדולה מזו ש ל התבריגים ה ר ג י ל י ם ‪.‬‬ ‫הבורג;‬

‫כ ל דרגה‬ ‫עדינים מטריים מחולקים ל פ י דרגות העדינות‪.‬‬ ‫תבריגים‬

‫האות ‪ A‬מצייגת א ת ה ד ר ג ה‬ ‫‪.(E,‬‬ ‫‪D, с ,‬‬ ‫)‪в , А‬‬ ‫ע״י אות‬ ‫מסומנת‬
‫לתבריגים מטריים בעלי אותו קוטר —‬ ‫עליה ד ו ב ר בסעיף הקודם‪.‬‬ ‫הרגילה‬
‫‪ 16.4‬מ ו ב א י ם נ ת ו נ י ם השוואתיים‬ ‫בציור‬ ‫גודל הפסיעה ש ו נ ה בהתאם לדרגתם‪.‬‬
‫בדרגות שוגות‪.‬‬ ‫‪мзо‬‬ ‫הבורג‬ ‫של‬

‫א׳‬ ‫ב׳‬ ‫ג׳‬ ‫ד׳‬ ‫ה׳‬

‫תבריג מטרי עדין‪.‬‬ ‫‪.16.4‬‬ ‫ציור‬
‫ה ש ו ו א ת ה פ ט י ע ו ת ב ב ו ר ג ‪:М30‬‬
‫ד ׳ — ד ר ג ה ‪;D‬‬ ‫ג ׳ — ד ר ג ה ‪;С‬‬ ‫ב ׳ — ד ר ג ה ‪;В‬‬ ‫‪;А‬‬ ‫א׳ — דרגה‬
‫‪.£‬‬ ‫ה׳ — דרגה‬

‫ע ד י ן מ ט ר י מציינים ע״יי ר י ש ו ם ה ק ו ט ר ה נ ו מ י נ א ל י במיימ‪ .‬מ צ ד ו‬ ‫תבריג‬

‫לדוגמה‪:‬‬ ‫‪.м‬‬ ‫ר ו ש מ י ם א ת ג ו ד ל ה פ ס י ע ה ו מ צ ד ו ה ש מ א ל י — א ת האות‬ ‫הימני‬

‫‪202‬‬

‫־ המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי‪ ,‬בנ?שרד התמ״ת‪ ,‬כל הזכויות שנערות ©‬ ‫‪^^СЛ‬‬
 ‫‪0.5‬‬ ‫‪ х‬מ״מ‪ 6‬מציין תבריג לפי תקן מטרי בעל קוטר נומינאלי של‬ ‫‪6‬‬ ‫‪м‬‬
‫‪.(с‬‬ ‫‪ 0.5‬מ״מ )דרגה‬ ‫ופסיעה‬
‫‪ 29‬נתון היחס בין הקוטר והפםיעה בתבריגים מטריים‬ ‫בטבלה מסי‬
‫עדינים‪.‬‬
‫‪.29‬‬ ‫טבלה מסי‬
‫עדינים‬ ‫מטריים‬ ‫בתבריגים‬ ‫והפסיעה‬ ‫הקוטר‬ ‫בין‬ ‫היחס‬

‫מ‪и‬‬ ‫ב‬ ‫פ ס י ע ה‬
‫קוטר‬
‫עדינות‬ ‫דרגות‬ ‫התבריג‬
‫במ״מ‬
‫‪£‬‬ ‫‪D‬‬ ‫‪С‬‬ ‫‪В‬‬ ‫‪А‬‬
‫‪0.2‬‬ ‫‪0.25‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪0.2‬‬ ‫‪0.25‬‬ ‫‪1.2‬‬
‫‪0.2‬‬ ‫‪0.3‬‬ ‫‪1.4‬‬
‫‪0.2‬‬ ‫‪0.35‬‬ ‫‪1.7‬‬
‫‪0.25‬‬ ‫‪0.4‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪0.25‬‬ ‫‪0.4‬‬ ‫‪2.3‬‬
‫‪0.35‬‬ ‫‪0.45‬‬ ‫‪2.6‬‬
‫‪0.35‬‬ ‫‪0.5‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪0.35‬‬ ‫‪0.6‬‬ ‫‪3.5‬‬
‫‪0.5‬‬ ‫‪0.7‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪0.5‬‬ ‫‪4.5‬‬
‫‪0.5‬‬ ‫‪0.8‬‬ ‫‪5‬‬
‫‪0.5‬‬ ‫‪5.5‬‬
‫‪0.5‬‬ ‫‪0.75‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪6‬‬
‫‪0.5‬‬ ‫‪0.75‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪7‬‬
‫‪0.5‬‬ ‫‪0.75‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1.25‬‬ ‫‪8‬‬
‫‪0.35‬‬ ‫‪0.5‬‬ ‫‪0.75‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1 .25‬‬ ‫‪9‬‬
‫‪0.35‬‬ ‫‪0.5‬‬ ‫‪0.75‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1.5‬‬ ‫‪10‬‬
‫‪0.35‬‬ ‫‪0.5‬‬ ‫‪0.75‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1.5‬‬ ‫‪11‬‬
‫‪0.5‬‬ ‫‪0.75‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1 .25‬‬ ‫‪1 .75‬‬ ‫‪12‬‬
‫‪0.5‬‬ ‫‪0.75‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1.5‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪14‬‬
‫‪0.5‬‬ ‫‪0.75‬‬ ‫ו‬ ‫‪1.5‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪16‬‬
‫‪0.5‬‬ ‫‪0.75‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1.5‬‬ ‫‪2.5‬‬ ‫‪18‬‬
‫‪0.5‬‬ ‫‪0.75‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1.5‬‬ ‫‪2.5‬‬ ‫‪20‬‬
‫‪0.5‬‬ ‫‪0.75‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1.5‬‬ ‫‪2.5‬‬ ‫‪22‬‬
‫‪0.75‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1.5‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪24‬‬
‫‪0.75‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1.5‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪27‬‬
‫‪0.75‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1.5‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3.5‬‬ ‫‪30‬‬
‫‪0.75‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1.5‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3.5‬‬ ‫‪33‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1.5‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪36‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1.5‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪39‬‬
‫ו‬ ‫‪1.5‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4.5‬‬ ‫‪42‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1.5‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4.5‬‬ ‫‪45‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1.5‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪48‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1.5‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪52‬‬
‫‪1.5‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5.5‬‬ ‫‪56‬‬
‫‪1.5‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5.5‬‬ ‫‪60‬‬
‫‪1.5‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪64‬‬
‫‪1.5‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪6.6‬‬ ‫‪68‬‬

‫‪ , i . s . o .‬המתייחסים לתבריג‬ ‫בזמן האחרון הופיעו תקנים חדשים‬

‫מטרי‪ .‬התקן הישראלי החדש ת״י ‪ 665‬מביא קטרים ופסיעות לגבי תבריגים‬
‫מטריים רגילים ועדינים כאחד‪ .‬הצעת ת״י ‪ 638‬קובעת את הסטיות המותרות‬
‫לח^ייגלם אלה‪.‬‬
‫‪203‬‬

‫־ המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי‪ ,‬במשרד התמ״ת ‪ ,‬כל הזכויות שמורות ©‬ ‫נו‬ ‫‪г‬‬ ‫נ‪*/‬‬
 ‫ח ו ץ מתבריגים מטריים עדינים משתמשים במבשירנות גם בתבריגים‬
‫מ״מ‪.‬‬ ‫רגילים בעלי קוטר ע ד ‪1‬‬ ‫מטריים‬

‫ב ט ב ל ה מ ס ׳ ‪ 30‬מ ו ב א ו ת מ י ד ו ת ש ל ת ב ר י מ ם ר ג י ל י ם )דרגה ‪ (A‬ע ד‬

‫פרופיל ש ל משולש שווה‬ ‫תבריגים א ל ה ה ם בעלי‬ ‫לקוטר ש ל ‪ 1‬מ״מ‪.‬‬
‫צלעות‪.‬‬

‫‪.30‬‬ ‫טבלה מ ם ׳‬
‫מ״מ‬ ‫‪1‬‬ ‫ע ד‬ ‫ק ו ט ר‬ ‫ב ע ל‬ ‫מ ט ר י‬ ‫ת ב ר י ג‬ ‫ש ל‬ ‫מ י ד ו ת‬

‫‪0.3‬‬ ‫‪0.35‬‬ ‫‪0.4‬‬ ‫‪0.45‬‬ ‫‪0.5‬‬ ‫‪0.55‬‬ ‫‪0.6‬‬ ‫‪0.7‬‬ ‫‪0.8‬‬ ‫‪0.9‬‬

‫‪0.075 0.075 0.100 0.100 0.125 0.125 0.150 0.175 0.200 0.225‬‬

‫‪0.004 0.004 0.005 0.005 0.011 0.011 0.012 0.014 0.015 0.016‬‬

‫שורשי‬ ‫‪mnn-a‬‬ ‫‪-h‬פסיעה;‬ ‫התברינ•‬ ‫‪-(1‬קוטר‬

‫אח דים‪:‬‬ ‫ע ד י גי ם‬ ‫תב ר יגי ם‬

‫ממנו‬ ‫ונבדל‬ ‫רגיל‬ ‫וויטוורת‬ ‫לתבריג‬ ‫דומה‬ ‫‪B.S.F.‬‬ ‫עדיו‬ ‫תבריג‬
‫ו ל כ ן הפסיעה בתבריג ז ה קטנה‬ ‫ר ק במספר ר ב יותר ש ל כריכות ל א י נ ץ ׳ ‪,‬‬
‫יותר‪.‬‬

‫‪,в.А.‬‬ ‫ל ג ב י ת ב ר י ג י ם ב ע ל י ק ו ט ר י ם קטנים )עד ‪ 6‬מ״מ( ק י י ם ת ק ן א ע ל י‬

‫של‬ ‫ה ו א שוגה מתבריגים אחרים‬ ‫מ א ו ד ‪.‬‬ ‫ע ד י ן‬ ‫ת ב רי ג‬ ‫הנקרא‬
‫•‪.(47'30‬‬ ‫ב ז ו ו י ת ה פ ר ו פ י ל )משולש ב ע ל ז ו ו י ת ק ו ד ק ו ד י ת‬ ‫וויטוורת‬
‫מספר ‪ 4‬מציין‬ ‫לדוגמה‪,‬‬ ‫הסימון היא ל פ י מ ס פ ר הציון ב ת ק ן ‪.‬‬ ‫שיטת‬
‫״‪ 3.6) 0.1417‬מ״מ(‪.‬‬ ‫ת ב ר י ג ב ע ל ק ו ט ר חיצוני‬

‫ג ם ב ת ק ן ה מ ו א ח ד ק י י ם ת ב ר י ג ע ד י ן )‪ (UNF‬ו א ת מ י ד ו ת י ו א פ ש ר ל מ צ ו א‬
‫ב ת ק ן ה י ש ר א ל י ‪ .286‬ת ב ר י ג ז ה מ צ י י נ י ם ע ״ י ר י ש ו ם ה ק ו ט ר הנומינאלי באיגץ׳‬
‫מ ס מ נ י ם ע ״י מ ס פ ר ה צ י ו ן ש ל‬ ‫)תבריגים ש ק ו ט ר ם ה נ ו מ י נ א ל י ק ט ן מ »‪1‬‬
‫ר ו ש מ י ם א ת מ ס פ ר ה צ פ י ר ו ת )הכריכות( ל א י נ ץ‬ ‫אחרי מ ק ף ‪,‬‬ ‫לימינו‪,‬‬ ‫התקן(;‬
‫לדוגמה‪:‬‬ ‫אח״ד(‪.‬‬ ‫בעברית‪,‬‬ ‫)או‪,‬‬ ‫נ ק ו ד ה — א ת האותיות ‪UNF‬‬ ‫ואחרי‬
‫מ״מ‬ ‫)‪(2.845‬‬ ‫״‪0.112‬‬ ‫קוטר‬ ‫תבריג ד ק ב ע ל‬ ‫מציין‬ ‫‪UNF4-40‬‬
‫‪ 0.635‬מ ״ מ ‪.‬‬ ‫שפםיעתו‬

‫‪204‬‬

‫בהוצאת ‪ - СО^^ ^42‬המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי‪ ,‬במשרד התמ״ת‪ ,‬כל הזכויות שמורות ©‬
 ‫לצינורות‬ ‫הידוק‬ ‫ג‪ .‬ת ב ר י ג י‬
‫מתאים ביחוד לצינורות‬ ‫תבריג הידוק לצינורות וויטוורת ) ‪( B . S . P .‬‬
‫מים‪ ,‬גז וקיטור‪.‬‬

‫לתבריג זה פרופיל משולש עם זווית קודקודית של '‪ ,55‬אולם‬

‫הפסיעה היא קטנה‪ .‬הקוטר הנומינאלי של התבריג שווה לקוטר הפנימי‬
‫של הצינור שעליו מצוי התבריג‪ .‬תבריג הצינור יכול להיות חד או קהה‪.‬‬

‫תבריני וויטוורת‬ ‫בטבלה מס׳ ‪ 31‬נתונות המידות העיקריות של‬

‫לצינורות גז ) ‪. ( B . S . P .‬‬

‫טבלה מס׳ ‪.31‬‬

‫)‪(B.SP.‬‬ ‫לצינורות‬ ‫וויטוורת‬ ‫תבריגי‬

‫נוסף לתבריג גלילי לצינורות‪ ,‬קיימ גמ תבריג ווטוורת קוני )חרוטי(‬

‫של‬ ‫קוני‬ ‫תבריג‬ ‫לצינורות‪ .‬אולמ למכשירנות מתאימ במיוחד‬
‫החרוט בתבריג זה הוא‬ ‫שיפוע‬ ‫ב ר י ג ם — ‪) Briggs‬ציור ‪.(16.5‬‬
‫והוא מתאימ לחיבורימ אטומימ של צינורות‪ .‬לחיבור כזה אינס‬ ‫‪,1:16‬‬
‫דרושימ אמצעי אטימה אחרימ‪.‬‬

‫‪205‬‬

‫‪ -‬המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי‪ ,‬במשרד התמ״ת‪ ,‬כל הזכויות שמורות ©‬

 ‫‪•—If‬‬
‫צ י ו ר ‪ .16.5‬ת ב ר י ג ח ר ו ט י ‪• B r i g g s‬‬
‫מידות תקניות באינצ׳ים‪:‬‬
‫‪2 ,1£‬‬ ‫‪3/4,‬‬ ‫‪,1/2 , 3 / 8 , 1 / 4 ,1/8‬‬

‫אחרים‬ ‫הידוק‬ ‫ד‪ .‬ת ב ר י ג י‬

‫לקבוצת תבריגי הידוק שייכים גם תבריגים בעלי פרופיל עגול‪.‬‬
‫תבריגים אלה מצטייגים בטבילות גדולה והחיבור בהם אינו רגיש לליכלוך‪.‬‬
‫אולם‪ ,‬ייצורם איגו קל‪ ,‬ולכן דם יקרים‪ ,‬יחטית‪ .‬גוםף על כ ך ‪ ,‬כוח‬
‫אחיזתם אינו גדול‪ .‬בציור ‪ 16.2‬ה׳ מתואר פרופיל של תבריג עגול רגיל‪,‬‬
‫תבריג עגול מטיפוס אדיםון‬ ‫ובציור ‪ 16.2‬ו׳‬

‫תבריג מטיפוס אדיםון נפוץ ביותר במתקני חשמל )לדוגמה‪ ,‬בגורות‬

‫חשמל(‪ .‬תבריג אדיםון מייצרים ע״י עיצוב פח במבלטים‪ .‬מציינים את‬
‫התבריג ע״י רישום מידת הקוטר החיצוני ולשמאלו האות ‪. E‬‬

‫בטבלה מס׳ ‪ 32‬גתוגות מידות של תבריגי אדיםון )לפי ת״י ‪.(79‬‬

‫טבלה מס׳ ‪.32‬‬

‫‪79‬‬ ‫ת״ י‬ ‫לפי‬ ‫אד י ס ו ן‪,‬‬ ‫תבריגי‬ ‫של‬ ‫המידות‬

‫רדיום ‪I‬‬ ‫מסיעה‬ ‫ס‬ ‫תגריג חיצוני)בורג( תבריג םגימי)אום(‬

‫*יון‬
‫‪г‬‬ ‫‪,h‬‬ ‫!ם‬ ‫‪D‬‬ ‫‪d‬‬
‫התבריג‬
‫)מ״מ(‬ ‫)מ״מ(‬ ‫)מ״מ(‬ ‫)מ״מ(‬ ‫)מ״מ(‬ ‫)מ״מ(‬

‫‪0.531‬‬ ‫‪1.814‬‬ ‫‪+0.17‬‬ ‫‪8.59‬‬ ‫‪9.61‬‬ ‫‪8.34‬‬ ‫‪9.36‬‬ ‫‪E 10‬‬

‫‪0.822‬‬ ‫‪2.822 +0.19 12.37‬‬ ‫‪13.97‬‬ ‫‪12.10‬‬ ‫‪13.70‬‬ ‫‪E 14‬‬
‫‪1.025‬‬ ‫‪3.629 +0.30 24.36‬‬ ‫‪26.55‬‬ ‫‪23.96‬‬ ‫‪26.15‬‬ ‫‪E 27‬‬
‫‪1.187‬‬ ‫‪4.233 +0.40 30.55‬‬ ‫‪33.15‬‬ ‫‪30.05‬‬ ‫‪32.65‬‬ ‫‪E 33‬‬
‫‪1.850‬‬ ‫‪6.350 +0,45 36.00‬‬ ‫‪39.60‬‬ ‫‪35.45‬‬ ‫‪39.05‬‬ ‫‪E 40‬‬
‫ן‬

‫‪206‬‬

‫־ המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי‪ ,‬במשרד התמ״ת ‪ ,‬כל הזכויות שמורות ©‬

 ‫)ניידים(‬ ‫הנעה‬ ‫תבריגי‬ ‫‪.16.3‬‬
‫למחצה משינים החלפת תנועה סיבובית‬ ‫חיבורים נעים‬ ‫על‬
‫לתנועה קוית‪ .‬את התנועה הקוית יכולים לבצע האום או הבורג‬

‫‪ 16.6‬מתוארים שני מקרים עיקריים של החלפת התנועה‬ ‫בציור‬

‫הסיבובית בתנועה קוית‪ .‬במקרה א׳‬
‫הבורג מבצע תנועה סיבובית וגם‬
‫קידמה קוית‪ ,‬ואילו האום נמצאת‬
‫הבורג מבצע‬ ‫במנוחה; במקרה ב׳‬
‫תנועה‬ ‫תנועה סיבובית והאום‬
‫קוית‪.‬‬

‫תבריגי הנעה יבולים להיות‬

‫בעלי חוט אחד או חוטים אחדים‬
‫)תבריג מרובה(‪ .‬לפי מבנה‬
‫הפרופיל מבחינים בתבריגי הנעה‬
‫ב׳‬ ‫‪к‬‬ ‫ותבריגי הנעה‬ ‫מרובעים‬
‫החלפת תנועה סיבובית‬ ‫‪.16.6‬‬ ‫ציור‬
‫טרפ זי ים‪.‬‬
‫בורני‬ ‫ע״י חיבור‬ ‫קוית‬ ‫בתנועה‬

‫מ ר ו ב ע )ראה ציור ‪ 16.2‬די( מקדם חיכוך קטן‪ ,‬וזוהי אחת‬ ‫לתבריג‬

‫חםרוע של תבריג זה שייצורו אינו קל והוא יקר‪ ,‬יחסית‪.‬‬ ‫ממעלותיו‪.‬‬

‫יותר לייצר;‬ ‫‪ 16.2‬ב‪( ' 1 ,‬‬ ‫)ציור‬ ‫ט ר פזי ים‬ ‫תבריגי הנעה‬
‫כמו‪-‬בן‪ ,‬יש להם סבילות גבוהה יותר‪.‬‬

‫קיימים תבריגים טרפזיים בעלי פרופיל סימטרי )טרפז שווה‪-‬שוקיים(‬

‫)ציור ב י ( ‪ ,‬ובעלי פרופיל אי‪-‬םימטרי — פרופיל של שיני משור )ציור ג׳(‬

‫בתבריג טרפזי ש ו ו ה ‪ -‬ש ו ק י י ם משתמשים במקרים בהם יש‬

‫לדוגמה‪ :‬בורג‬ ‫צורך להחליף את כיוון ההנעה בעת שהבורג‬
‫מוליך במחרטה‪.‬‬

‫מ ש ו ר משתמשים‪ ,‬כאשר דרושים הספק‬ ‫בתבריג בעל ש י נ י‬

‫לדוגמה‪ :‬מכבש‬ ‫גבוה עבודה במהירויות גדולות והעברת כוחות‬
‫בורג חד‪-‬ביווני )שיני משור( מעביר את הכוח רק בכיוון אחד‪.‬‬ ‫בורגי‪.‬‬

‫תבריגים נעים מופיעים גם במכשירי מדידה )לדוגמה‪ :‬מיקרומטרים(‪.‬‬

‫במכשירי מדידה הכוחות אינם גדולים והחיכוך בין הצפירות איע משפיע‬

‫‪207‬‬

‫• ‪ - 4£/‬המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי‪ ,‬במשרד התמ״ת‪ ,‬כל הזכויות שמורות ©‬ ‫בהוצאת *‬
 ‫על עבודתו התקינה של המתקן‪ ,‬ולבן משתמשים במקרים אלה בפרופיל‬
‫‪ 16.2‬א׳( ‪ .‬במתקני מדידה חשוב מאוד דיוק העיבוד‬ ‫)ציור‬ ‫משולש‬
‫של ההברגות בבורג ובאום‪.‬‬

‫ברגים‬ ‫לפעמים מצויים במתקנים זעירים שאינם מדוייקים ביותר‬

‫עשויים מסרט פח מפותל‪ .‬בציור ‪ 16.7‬מתואר בורג במצלמה מסרט מפותל‬

‫*****‬

‫‪.16.8‬‬ ‫ציור‬
‫‪.16.7‬‬ ‫ציור‬
‫מיקומו של סכין מאוזניים‬ ‫כיוונון‬
‫מתקן הנעה של‬
‫ע״י ברגים‬
‫סרט במצלמה‬

‫במכשירים מופיעים גם חיבורים נעים‪-‬למחצה‪ ,‬כדוגמת מתקני ביווגון‬

‫‪ 16.8‬מראה מתקן מסוג זה לכיוונון סכין מאוזגיים‪ .‬את‬ ‫בורגיים‪ .‬הציור‬
‫כיוונון הםכין)‪ (3‬משיגים בשני מישורים ע״י שגי ברגים וטריז‪ .‬סיבוב‬

‫אנכי; סיבוב הבורג )‪ (2‬מכוון את‬ ‫הבורג )‪ (1‬מכוון את הסכין במישור‬

‫הסכין במישור אופקי‪ .‬לשם הבטחת בלימה עצמית של החיבור‪ ,‬מייצרים‬
‫•‬

‫בברגים אלה פרופיל משולש עם זווית מעלה קטגה‪.‬‬

‫הברגות‬ ‫בעלי‬ ‫מכשירים‬ ‫חלקי‬ ‫לתיכנון‬ ‫הוראות‬ ‫‪.16.4‬‬

‫מורכב מציון סוג‬ ‫טכניים‬ ‫בשרטוטים‬ ‫א‪ .‬סימון התבריג‬

‫״‬

‫שיטות הסימון של סוגי התבריגים השוגים מרוכזות‬ ‫התבריג ומידותיו‪.‬‬

‫‪ .33‬את מידות התבריג מציינים ע״י סימון התבריג ואורכו‪.‬‬ ‫בטבלה מס׳‬
‫‪.16.9‬‬ ‫דוגמאות לרישום מידות התבריגים מובאות בציור‬

‫‪208‬‬

‫‪ -‬המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי‪ ,‬במשרד התמ״ת‪ ,‬כל הזכויות שמורות ©‬

 ‫טבלה מסי ‪.33‬‬
‫התבריגים‬ ‫םוגי‬ ‫של‬ ‫הציון‬ ‫שיטות‬

‫דוגמה‬ ‫סמל‬ ‫מידות שיש לציין‬ ‫סוג ה ת ב ר י ג‬

‫‪M‬‬ ‫‪10‬‬ ‫ק ו ס ר חיצוני של‬ ‫מטרי רגיל‬

‫ה ב ו ר ג ‪ ,‬במי״מ‬

‫‪X 0.75‬‬ ‫ק ו ס ר חיצוני של‬ ‫מסרי עדין‬

‫ה ב ו ר ג ‪ x‬פ ס י ע ה ‪ ,‬במיימ‬

‫קוטר חיצוני של‬ ‫וויטוורת רגיל‬

‫הבורג‪ ,‬באינץ'‬

‫ק ו ט ר חיצוני של‬ ‫וויטוורת עדין‬

‫‪1/4 BSF‬‬ ‫‪BSF‬‬
‫הבורג‪ ,‬באינץ'‬

‫‪4 BA‬‬ ‫אנגלי עדין מאוד | מ ס פ ר התבריג‬

‫ל פ י התקן‬

‫‪BSP‬‬ ‫ו ו י ט ו ו ר ט ל צ י נ ו ר ו ת | קוטר פנימי של‬

‫הצינור‪ ,‬באינץ'‬
‫‪16.UNC‬‬ ‫‪UNС‬‬ ‫קוטר הבורג‪ ,‬באינץ'‬ ‫מ ו א ח ד גס‬
‫‪24.UNF‬‬ ‫‪UNF‬‬ ‫קוטר הבורג‪ ,‬באינץ'‬ ‫מואחד דק‬
‫‪E 27‬‬ ‫ק ו ט ר ג ו מ י ג א ל י במיימ‬ ‫אדיסון‬

‫‪X6‬‬ ‫ק ו ט ר נ ו מ י נ א ל י ‪ ,‬במיימ‬ ‫טרפזי‬

‫‪ x‬פסיעה‬
‫‪11‬‬
‫‪X 4/1‬‬ ‫קוטר נומינאלי באינץ'‬
‫כריכות‬ ‫‪ x‬מספר כריכות ל ‪-‬‬

‫סימון תבריגיס ב ש י ר ט ו ט י ם סכניים‬ ‫‪.16.9‬‬ ‫ציור‬

‫הת ב ר י ג‬
‫ב‪ .‬ת י כ נ ו ן‬‫צורת‬
‫שני לקים אפשר לחבר זה עם זה ע״י הברגה ישירה‬
‫עקיפה באמצעות חלקים מיוחדים )ברגים ואוכלים(‪ .‬בחיבור ישיר חותכים‬

‫‪209‬‬

‫־ המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי‪ ,‬במשרד התמ״ת‪ ,‬כל הזכויות שמורות ©‬ ‫‪Ж РКП‬‬ ‫בהוצאת‬
 ‫את ההברגה ישר על החלקים המתחברים‪.‬‬
‫מחבר‬ ‫מחבר‬

‫נ‬ ‫ב‬ ‫א׳‬

‫ע י ו ר ‪ .16.10‬ח י ב ו ר י ת ב ר י ג י ש י ר י ם ו ע ק י פ י ם‬

‫בציור ‪ 16.10‬מובאות דוגמאות של חיבורים שוגים‪ .‬בציור א׳ מתואר‬

‫מתקן הרמה‪ ,‬בו החיבור בין הבורג )‪ (3‬ובין האום הניידת )‪ (2‬הוא ישיר;‬
‫כמו‪-‬כן‪ ,‬גם החיבור בין האום )‪ (2‬ובין הבסיס של המתקן )‪ (1‬הוא ישיר‬

‫הלוח )‪ (3‬מחובר אל הבסיס )‪ (1‬באמצעות לולב‬ ‫בציור ב׳‬

‫הצינור )‪ (2‬שומר על המרחק הדרוש בין הלוחות‪ .‬הלולב מחובר אל‬
‫זהו חיבור עקיפי; גם‬ ‫הבסיס )‪ (1‬בחיבור ישיר ואל הלוח עי• י אום‬
‫התותב )‪ (4‬מחובר ללוח )‪ (3‬בחיבור עקיפי עי״י בורג‪.‬‬

‫מצב דומה מתואר בציור ג ׳ ; החיבור מבוצע ללא צינור והמרחק נקבע‬
‫ע"י מדרגות בלולב )‪.(2‬‬

‫ב׳‬ ‫א‬ ‫צורת החלקים בעלי‬

‫)‪у‬‬ ‫התבריג תלויה בשיטות‬
‫‪к‬‬ ‫!‬
‫הייצור‪ .‬בתבריגים המיוצרים‬
‫גד‬
‫קצה‬ ‫ע יי י סכיני חיתוך‬
‫‪d‬‬
‫‪1 < d.3D‬‬ ‫התבריג יכול להיות מעוגל‪,‬‬
‫גי‬ ‫ד׳‬ ‫ג׳‬ ‫ישר עם שיפועים או‬
‫י‬
‫‪Г‬‬ ‫חרוטי‪ ,‬כפי שמתואר‬
‫ר־‬
‫בציור ‪) 16.11‬א‪ ,‬ב ׳ ‪ ,‬ג׳(‪.‬‬
‫הציור ד׳ מראה תבריג‬
‫מבנה הקצוות בחלקים ב ע ל י‬ ‫צ י ו ר ‪.11.16‬‬
‫הברגות‬ ‫עשוי לפי שיטת עירגול‪.‬‬

‫‪210‬‬
 ‫בחיבורים המיועדים להעברת כוחות קטנים‪ ,‬נתקלים לעתים קרובות‬
‫בקדחים בפח בעלי סליל תבריגי אחד )ציור ‪ 16.12‬אי( הברגות אלה‬
‫מתאימות מאד לנורות חשמל‪ .‬נורה נכנסת לבית המנורה בנקל וכרגיל‬
‫עד למעצור קפיצי‪ .‬החיבור הקפיצי מגדיל את החיכוך בין הצפירות‬
‫ומבטיח מפני פירוק עצמי‪ .‬בזמן האחרון מצויות בשוק אומים מפח דק‬
‫בעלות בליטות קפיציות‪ ,‬המבטיחות חיבור יעיל‪ .‬האום היא כרגיל קמורה‬
‫ובעת חיבורה נעשית בה רפורמאציה נמישה והיא נעשית שטוחה‪ .‬הבליטות‬
‫ו‪-‬גי(‪.‬‬ ‫נעות בין כריכות הבורג )ראה ציור ‪ 16.12‬ב ׳‬

‫א ו מ י פח‬ ‫‪.16.12‬‬ ‫ציור‬

‫אפ אין אפשרות להשתמש באומימ והפח דק מדי‪ ,‬משתמשים באמצעים‬

‫שונימ לשמ הארכת התבריג‪ ,‬על מנת ליצור חיבור יעיל‪ .‬בציור ‪16.13‬‬
‫מתוארות שיטות שונות להארכת התבריג בפח דק‪.‬‬

‫ד‬ ‫ג׳‬ ‫ב'‬ ‫א׳‬

‫שיטות ל ה א ר כ ת התבריג בפחים דקים‬ ‫‪.16.13‬‬ ‫ציור‬
‫כפיפת הפח;‬ ‫לוחית מתוברת ע ״ י ריתוך נקודתי; ב‬ ‫א‬
‫הוספת תותב המחובר ע״י סימרור ישיר‬ ‫מתיחת הפח; ד ׳‬ ‫נ‬

‫ה צ י מ ו ד )‪ (н‬בתבריג )ראה ציור ‪ (16.14‬צריך להבטיח‬ ‫אורך‬

‫שלא תחול קריעת סלילי התבריג‪ .‬האורך היעיל‬
‫תלוי בסוג החומר של החלק‪ .‬לדוגמה‪ ,‬תבריג‬
‫בחלק עשוי אלומיניומ צריך להיות ארוך יותר‬
‫מזה של בורג פלדה המחבר חלק מפלדה‪.‬‬
‫‪.16.14‬‬ ‫ציור‬ ‫חישוב האורך היעיל של התבריג יובא בםוף‬
‫אורך יעיל בתבריג‬ ‫הפרק‪ .‬אולם‪ .‬לגבי חיבורים רגילים אפשר‬

‫‪211‬‬

‫־ המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי‪ ,‬במשרד התמ״ת‪ ,‬כל הזכויות שמורות ©‬ ‫‪€ГЛСО‬‬
 ‫_‪d(25-1.6‬‬ ‫; לארד‬ ‫(‬ ‫לקבוע את האורך כדלקמן‪ :‬לפלדות —‪d(1-1.3‬‬
‫‪.‬‬ ‫(‬ ‫קלות—‪d(2-2.5‬‬ ‫למתכות‬ ‫;‬ ‫‪(d(1.5-2‬‬ ‫ליצקת ב ת ל —‬

‫בהברגות‬ ‫חל‬ ‫‪.16.5‬‬

‫ברגים‬ ‫א‪.‬‬
‫בטבלה מם׳ ‪ 34‬מתוארים סוגים שונים ש ל ברגים ‪-‬עם ציון התקן‬
‫המתאים‪ ,‬ובציור ‪ 16.15‬מובאות דוגמאות לשימושם‪.‬‬

‫ב׳‬ ‫א׳‬

‫ו׳‬ ‫ה׳‬
‫ח‬

‫יא‬ ‫ט׳‬

‫‪I‬‬
‫טו׳‬ ‫יד‬ ‫יג׳‬ ‫יב׳‬

‫יס׳‬ ‫יח׳‬ ‫יז׳‬ ‫טז׳‬

‫צ י ו ר ‪ .16.15‬ד ו ג מ א ו ת ל ש י מ ו ש ב ב ר ג י ם ש ו נ י ם ב מ כ ש י ר נ ו ו ז‬
‫) ה ס ב ר י ם ר א ה ב ט ב ל ה מ ס ׳ ‪(34‬‬

‫‪212‬‬

‫‪ -‬המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי‪ ,‬במשרד התמ״ת‪ ,‬כל הזכויות שמורות ©‬

 ‫בייצור מכשירי מדידה ומתקנים קטנים רב השימוש ב ב ר ג י‬
‫ר א ש ‪ ,‬המתאימים להברגה ע״י מברג‪ .‬לרוב משתמשים בברגים בעלי‬
‫ראש גלילי )‪ 2,1‬בטבלה(‪ ,‬ראש משוקע )‪ (3‬וראש עדשה )‪ (4‬ולעתים —‬
‫בברגים בעלי ראש קמור )‪ .(5‬אלה האחרונים מיוצרים גם עם חריצים‬
‫)‪ ,(23‬דבר המגדיל את כוח סגירתו של הבורג‪ ,‬אולם לשם‬ ‫מצולבים‬
‫כך דרוש מברג מיוחד‪.‬‬

‫‪ , ( d‬יש להשתמש בברגים‬ ‫‪0.6‬‬ ‫כאשר מחברים פחים דקים )פחות מ_‬
‫מאפשר‬ ‫עם ראשים גליליים )ציור ‪ 16.15‬ד׳( ‪ .‬רק אם עובי החלק‬
‫בברגים עם‬ ‫זאת‪ ,‬משתמשים בברגים בעלי ראש משוקע )‪ 16.15‬י׳( ‪.‬‬
‫‪ , ( d‬מכיון שהראש‬ ‫‪0.6‬‬ ‫ראש עדשה אפשר להשתמש גם בפחים דקים )מעל‬
‫בולט בחלקו מחוץ לחומר )ראה ‪ 16.15‬ב י ( ‪ .‬ראשים אלה נאים בצורתם‪,‬‬
‫לפעמים מצפים אותם בניקל או בכרום והם מהווים גורם לנוי של המכשיר‪.‬‬

‫במכשירעת ובמתקנימ זעירים משתמשימ הרבה בברגימ בעלי ראשימ‬

‫מוגדלימ )‪ 15 ,14‬בטבלה(; משתמשים בהם בלי דיסקיות וחם מתאימימ‬
‫לחיבורמ של חלקימ אל‪-‬ברזליימ )‪ 16.15‬ג ׳ ‪ ,‬הי(‪ .‬שטחו הגדול של ראש‬
‫הבורג מגדיל את מומנט החיכוך בחיבור ומקטין את הסכנה ש ל פירוק‬
‫עצמי‪ .‬הבורג )‪ (14‬מתאימ ביחוד לשעונימ והוא מצוי במידות קטנות מ‪.1^1-‬‬
‫ראשימ אלה מיוצרימ עמ חריץ המתאימ למברג‪ ,‬או עמ שני חורימ‬
‫המתאימימ למפתח מיוחד‪.‬‬

‫בברגימ בעלי ראשימ גליליימ עמ משושה פנימי )מם׳ ‪ 6‬בטבלה(‬

‫משתמשימ במקרים בהם דרוש כוח סגירה גדול )‪ 16.15‬א׳(‪ .‬בברגימ אלה‬
‫קטנה הסכנה של קילקול הראש‪ ,‬כפי שזה קיימ בברגימ בעלי חריצימ‪.‬‬
‫ראש הבורג יכול להיות משוקע בתוך החומר‪.‬‬

‫בחיבורימ הדורשימ כיוונון מזמן לזמן יש להשתמש בברגים בעלי‬

‫ראשימ מחוםפסימ )‪ 16.15‬ו ׳ ‪ ,‬י ׳ ( או בעלי ראשימ ענו חורימ )‪ 16.15‬ח ׳ ( ‪.‬‬

‫טיפוסיימ‪ .‬נוסף‬ ‫הידוק‬ ‫ברגי‬ ‫הברגים שתוארו עד כה הם‬

‫קביעה‬ ‫על כ ך ‪ ,‬המ יכולימ למלא גם תפקידים א ^ ם ‪ ,‬כגון‪:‬‬
‫)ידות( בחלקימ מסתובבים‪.‬‬ ‫בצי רימ‬ ‫ש ל חלקימ‪ ,‬או לשמש‬ ‫הדדית‬
‫לצורך זה משתמשימ בברגימ בעלי מדרגות‪.‬‬

‫‪213‬‬

‫©‬ ‫'‬ ‫‪Р^вО‬‬

‫בורג בעל מדרגה באמצע )מס׳ ‪ 10‬בטבלה( הוא בורג טיפוסי למתקנים‬
‫זעירים בהם הוא משמש בציר הסיבוב )סרן(‪ .‬דוגמה לשימוש בבורג זה‬
‫מתוארת בציור ‪ 16.15‬ז ׳ ‪ .‬דוגמאות נוספות נביא בפרק הדן בגלים וסרנים‬
‫במבשירנות )בחלקו השני של הספר(‪.‬‬

‫המדרגה היא כרגיל בקצה הבורג‪ .‬בורג קביעה‬ ‫קביעה‬ ‫בברגי‬

‫נכון‬ ‫מוביל‬ ‫יכול לשמש לחיבור נייח )‪ 16.15‬י ד ׳ ‪ ,‬טו׳( או להבטחת‬
‫של חלק אחד לגבי החלק השני )‪ 16.15‬ו ׳ ‪ ,‬י א ׳ ‪ ,‬יב׳(‪ .‬במקרה הראשון‬
‫)חיבור נייח( — קצה הבורג הוא שטוח או חרוטי )‪ 22 ,21 ,20‬בטבלה(;‬
‫ברגים אלה יכולים להיות גם ללא ראש )מחורצים בצד אחד( או עם‬
‫משושה פנימי)‪ .(22‬בחיבור נייד — הברגים הם‪ ,‬בדרך כ ל ל ‪ ,‬בעלי ראש‬
‫גלילי או משוקע )‪ 16 ,15‬בטבלה(‪.‬‬

‫בברגי‪-‬בנף‬ ‫בחיבורים שיש לפרקם לעתים קרובות משתמשים‬

‫)מם׳ ‪ 18‬בטבלה; ‪ 16.15‬ט׳(‪.‬‬

‫משתמשים במקרים בהם יש צורך לפתוח‬ ‫אוזן‬ ‫בעלי‬ ‫בברגים‬

‫ולסגור לעתים קרובות מכסה של מתקן לשם בדיקתו‪ .‬בציור ‪ 16.15‬יז׳‬
‫מובא חיבור ע״י בורג בעל אוזן‪ .‬די בסיבוב קל של אום הבורג‪ ,‬וכבר‬
‫לשחרר את המכסה מגוף המתקן עיי י סיבוב הבורג על צירו‪.‬‬ ‫אפשר‬

‫ללא אומים‪ .‬ברגים בעל‬ ‫כלל‬ ‫בברגים שתוארו משתמשים‬

‫ראשים משושים ומרובעים נפוצים במתקנים גדולים יותר‪ ,‬עם אומים או‬
‫בלעדיהם‪ .‬מידות הראשים האלה נקבעות ע •יי התקן‪ ,‬ובעבודה איתם‬
‫משתמשים במפתחות מתאימים‪ .‬בטבלה הם מופיעים במס׳ ‪.12 ,11 ,7‬‬

‫להשקעה בתור החומר של החלק‬ ‫הכו‬ ‫מכל‬ ‫לראש‬

‫המתחברים‪ ,‬יש צורך להכין שקעים מיוחדים‪ .‬בציור ‪ 16.16‬מתוארות‬
‫צורות השקעים הדרושים לראשים שונים‪.‬‬

‫צורות השקעים הדרושים ל ר א ש י ברגים שונים‬ ‫‪.16.16‬‬ ‫ציור‬

‫‪214‬‬

‫׳‪ - <JL‬המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי‪ ,‬במשרד ה ת מ ״ ת ‪ ,‬כל הזכויות שמורות ©‬ ‫בהוצאת ‪^^CO‬‬
 ‫ב‪ .‬א ו מ י ם‬
‫אורך חיבור התבריג תלוי במספר הצפירות )הכריכות( הנמצאות במגע‬
‫בחיבור ישיר תלוי אורך התבריג בעומק הקרח המוברג‪ •,‬בחיבור עקיפי‬
‫תלוי מספר הצפירות בגובה האומ‪.‬‬

‫על סמך הנחיות תיאורטיות ונסיונות נקבע תקן לגבי אומימ רגילות‬
‫‪.‬‬ ‫‪d‬‬ ‫מפלדות‪ .‬גובה האומ נקבע ל ‪0.8 -‬‬

‫במכשירנות משתמשימ לרוב באומימ נמוכות מן הרגיל‪ .‬במוצרימ זולימ‬

‫משתמשימ גמ באומימ העזרות מפח ע״י מבלטימ‪ .‬גובה אומימ אלה הוא‬
‫‪,‬‬
‫בטבלה מ ס ‪ 35‬מתוארימ כמה סוגימ של אומימ עמ ציון‬ ‫‪0.7) d‬‬
‫התקן ואופן שימושן‪.‬‬

‫טבלה מסי ‪.34‬‬

‫‪(16.15‬‬ ‫ש ו נ י מ )ראה דוגמאות לשימושנו בציור‬ ‫ברגי מ‬ ‫תיאור‬

‫ת ר ש י ם‬ ‫שם תבורג ומספר התקן‬

‫ב ו ר ג ע ם ר א ש ג ל י ל י )‪ , (DIN 84‬י כ ו ל‬
‫להיות שקוע בתוך החומר; דוגמה‬
‫בציור ד ׳ ‪.‬‬

‫בורג עם ראש ג ל י ל י עדשה‪:‬‬

‫‪ ,DIN 85‬ר א ש מ ו ק ט ן‬ ‫ר א ש רגיל‬
‫‪ .DIN 920‬ד ו ג מ ה ב צ י ו ר ג ׳ ‪.‬‬

‫בורג עם ראש משוקע‪ :‬ראש נמוך‬

‫‪;DIN 87‬‬ ‫‪ ,DIN‬ר א ש ג ב ו ה‬
‫דוגמה בציור י׳ ‪.‬‬

‫בורג עם ראש עדשה‪ :‬ראש נמוך‬

‫‪DIN 88‬‬ ‫ראש גבוה‬ ‫‪,DIN 91‬‬
‫דוגמה בציור ב ׳ ‪.‬‬

‫ב ו ר ג ע ם ר א ש ע נ ו ל ) ק מ ו ר ( — ‪DIN 86‬‬

‫בורג ע ס ראש ג ל י ל י ושקע משושה‪:‬‬

‫‪,DIN 912‬‬ ‫ר א ש רגיל‬
‫י •‬
‫‪ ,DIN 7984‬ר א ש עם‬ ‫ר א ש נמוך‬
‫‪.DIN 6912‬‬ ‫מוביל למפתח‬
‫דוגמה בציור אי ‪.‬‬

‫‪215‬‬

‫־ הנזחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי‪ ,‬בנ?שרד התניית‪ ,‬כל הזכריות שנ?ורות ©‬ ‫‪P^fO‬‬ ‫בהוצאת‬
‫ת ר ש י ם‬ ‫שם הבורג ו מ ס פ ר התקן‬ ‫מם׳‬

‫‪; (DIN‬‬ ‫)‪478‬‬ ‫ב ו ר ג עם ר א ש מ ר ו ב ע‬

‫נפוץ בבניית מכונות‬

‫בורג מיוחד עם ח ו ר י ם מ צ ו ל ב י ם‬
‫דוגמה בציור ח ‪/‬‬ ‫‪;DIN 404‬‬

‫ב ו ר ג עם ר א ש מ ח ו ס פ ס • ד ו ג מ ת‬
‫השימוש בציור ו׳ ‪.‬‬

‫בורג עם ר א ש ג ל י ל י עדשה בעל‬

‫‪;DIN 923‬‬ ‫מדרגה המשמשת כסרן‬
‫דוגמה בציור ז ׳ ‪.‬‬

‫בורג ב ע ל ראש מ ר ו ב ע‬
‫‪ ;DIN 478 ,479‬נ פ ו ץ ב ב נ י י ת‬ ‫‪,480‬‬
‫דוגמה ב צ י ו ר י ד ׳ ‪.‬‬ ‫מכוגות‪.‬‬

‫בורג בעל ר א ש מ ש ו ש ה‬
‫‪DIN 931 ,558 ,561‬‬ ‫‪,564‬‬

‫לשעונים‬ ‫עם ראש גלילי מוגדל‬ ‫בורג‬

‫‪;DIN‬‬ ‫‪921‬‬ ‫ב ו ר ג עם ר א ש ג ל י ל י ע ד ש ה‬
‫דוגמה בציור ה׳ ‪.‬‬

‫בורג ק ב י ע ה עם ר א ש ג ל י ל י ע ד ש ה‬
‫דוגמה בציור יא׳ ‪.‬‬ ‫‪;DIN 922‬‬

‫בורג ק ב י ע ה עם ר א ש משוקע‬
‫דוגמה בציור ו' ‪.‬‬ ‫‪;DIN 925‬‬

‫‪216‬‬

‫־ המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי‪ ,‬במשרד התמ״ת ‪ ,‬כל הזכויות שמורות ©‬ ‫נו‬ ‫נ‪г*/‬‬
‫בהוצאת‬
 ‫ת ר ש י ם‬ ‫שם ה ב ו ר ג ו מ ס פ ר ה ת ק ן‬ ‫מס‬

‫בורג מיוחד עם ראש מ ח ו ס פ ס ; דוגמה‬

‫‪;DIN 464‬‬ ‫ב צ י ו ר יי • ר א ש ג ב ו ה‬
‫‪;DIN 653‬‬ ‫ר א ש נמוך‬
‫‪DIN 465‬‬ ‫עם חריץ ל מ ב ר ג‬

‫‪;DIN‬‬ ‫‪36‬‬ ‫בורג כנפיים‬ ‫‪18‬‬

‫דוגמה בציור ט' ‪.‬‬

‫‪DIN‬‬ ‫‪438‬‬ ‫בורג מדוייק ב ל י ראש‬ ‫‪19‬‬

‫‪DIN‬‬ ‫‪551 ,553‬‬ ‫בורג קביעה‬ ‫‪20‬‬

‫דוגמה בציור סו׳‬

‫‪DIN‬‬ ‫‪417 ,926‬‬ ‫בורג קביעה‬ ‫‪21‬‬

‫דוגמה בציורים יט' ו ‪ -‬י ח י ‪.‬‬

‫| ב ו ר ג ק ב י ע ה ע ם ש ק ע מ ר ו ב ע או‬ ‫‪22‬‬
‫מ ש ו ש ה — ‪;DIN 913‬‬
‫דוגמה בציור יג' ‪.‬‬

‫בורג ב ע ל חריצים מצולבים‪:‬‬ ‫‪23‬‬

‫‪DIN 7988‬‬ ‫ראש משוקע‬
‫‪DIN 7987‬‬ ‫ראש עדשה‬
‫‪DIN 7985‬‬ ‫ראש קמור‬

‫‪;DIN‬‬ ‫‪444‬‬ ‫ב ו ר ג ע ם ר א ש ב צ ו ר ת אוזן‬ ‫‪24‬‬

‫דוגמה בציור י ז ' ‪.‬‬

‫‪217‬‬

‫^ • ‪ Ч‬־ המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי‪ ,‬במשרד התניית‪ ,‬כי‪ '-‬הזכויות שנערות ©‬ ‫בהוצאת‬
 ‫טבלה מסי ‪.35‬‬
‫ושימושם‬ ‫אומים‬ ‫של‬ ‫שונים‬ ‫סוגים‬
‫תרשים‬ ‫סוג ה א ו ם ו מ ס פ ר ה ת ק ן‬

‫אום רגילה משושה לבגיית מכונות‬

‫‪DIN 555‬‬ ‫ומעלה‬ ‫מ‪M5-‬‬
‫‪DIN 934‬‬ ‫למתקנים זעירים‬

‫אום רגילה משושה נמוכה )למידות מ‪-‬‬

‫‪DIN‬‬ ‫‪439‬‬
‫‪(:1110‬‬
‫להברגות רגילות‬
‫‪DIN‬‬ ‫‪936‬‬ ‫להברגות עדיגות‬

‫יש‬ ‫אום מחורצת )אום כ ת ר ( ; לשימוע‬

‫צורך ל ק ד ו ח גקב בבורג ו ל א ח ר הידוק‬
‫ל ה כ נ י ס פין מ פ ו צ ל ‪.‬‬
‫‪DIN 533‬‬ ‫לאומים גסות‬
‫‪DIN 534‬‬ ‫לאומים בינוניות‬
‫‪DIN 935‬‬ ‫להברנות עדינות‬

‫אום משושה מוגברת לעומסים גדולים;‬

‫משמשת בחיבורים שיש צורך ל פ ר ק ם ל ע ת י ם‬
‫ק ר ו ב ו ת מ ב ל י ל ק ל ק ל את ה ה ב ר ג ה ‪.‬‬

‫אום כ י פ ה ל ה ב ר ג ו ת רגילות עדיגות‪:‬‬

‫‪;DIN‬‬ ‫‪1587‬‬ ‫גבוהה‬
‫‪.DIN‬‬ ‫‪917‬‬ ‫גמוכה‬
‫משתמשים בה כדי שהבורג לא י ב ל ו ס‬
‫)למשל‪ ,‬בידיות(‪.‬‬

‫להברגות‬ ‫‪(DIN‬‬ ‫)‪315‬‬ ‫אום עם כגפיים‬

‫א ו ם מ ח ו ס פ ס ת )‪ (DIN 466‬ל ה ב ר ג ו ת מ‬
‫‪11‬‬
‫‪ 10‬ל ח י ב ו ר י ם ש י ש צ ו ר ך ל פ ר ק ם‬
‫לעתים קרו?ות בכוח מועט‬

‫א ו ם נ ג ז ר ת מפח ‪ ,‬גם מ ש ו ש ה ‪:‬‬

‫‪DIN 562‬‬ ‫ע ד ‪M10‬‬

‫‪18‬‬

‫־ המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי‪ ,‬במשרד התמ״ת‪ ,‬כל הזכויות שמורות ©‬ ‫בהוצאת‬
 ‫תרשים‬ ‫סוג ה א ו ם ו מ ס פ ר ה ת ק ן‬ ‫מס׳‬

‫אום ע ג ו ל ה ‪ ,‬מ ח ו ס פ ס ת ‪ ,‬נמוכה; להברגות‬ ‫‪9‬‬

‫‪DIN 467‬‬ ‫‪M 10‬‬ ‫מ ‪ M1 -‬עד‬

‫מ‪1M‬‬ ‫אום ע ג ו ל ה ‪ ,‬מ ח ו ר צ ת ; ל ה ב ר ג ו ת‬ ‫‪10‬‬

‫‪DIN 546‬‬ ‫ע י ‪M 20‬‬

‫אום עגולה ב ע ל ת ח ו ר י ם ל ס ג י ר ת ה ; החריץ‬ ‫‪11‬‬

‫מבסיח מפני פירוק עצמי‪.‬‬

‫אום עגולה ב ע ל ת חריצים בהיקף; ל ת ב ר י ג י ם‬ ‫‪12‬‬

‫‪;DIN‬‬ ‫‪1804‬‬ ‫עדינים מ ‪M 6 -‬‬
‫מתאימה במיוחד לאחיזת מיסבי גילגול‬

‫אום עגולת ב ע ל ת ק ר ח י ם ב ה י ק ף ; ל ת ב ר י ג י ם‬ ‫‪13‬‬

‫‪;DIN 548‬‬ ‫ר ג י ל י ם מ ‪20 M1 -‬עד ‪M‬‬
‫ל ת ב ר י נ י ם ע ד י נ י ם מ ‪ M 6 -‬ע ד ‪M 20‬‬
‫‪.DIN‬‬ ‫‪1816‬‬

‫אום ע ג ו ל ה ב ע ל ת ח ו ר י ם ל ס ג י ר ת ה ; ל ה ב ר נ ו ת‬ ‫‪14‬‬
‫‪. M 5 4 7‬‬ ‫‪- DIN‬‬ ‫עד‪20-M1‬‬

‫ג‪ .‬ד י ס ק ר ת‬
‫להבטחת החלקים המתחברים מפני פגמים כלשהם העלולים להיווצר‬
‫בעת הברגת הברגים או האומים‪ ,‬משתמשים בדיסקות למיניהן‪ .‬השימוש‬
‫בדיסקות חשוב ביחוד בחיבור של חלקים שבידיים )בקליט‪ ,‬קראמיקה(‬
‫או של חלקים מצופים‪.‬‬

‫בדרך כלל‪ ,‬משתמשימ בדיסקות נגזרות מפח ע״י מבלטים‪ ,‬אולם‬

‫במכשירימ יקרימ‪ ,‬בהמ ניתנת תשומת הלב גמ למראה החיצוני‪ ,‬משתמשימ‬

‫‪219‬‬

‫־ המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי‪ ,‬במשרד התמ״ת‪ ,‬כל הזכויות שמורות ©‬

‫הרבה בדיםקות המיוצרות בעיבוד שבבי — ע״י מחרטות‪ ,‬מחרטות רבולבר‬
‫ואוטומאטיות‪.‬‬
‫חלקים מחומרים רכים משתמשים בדיםקות בעלות קטרים‬ ‫בחיבור‬
‫חיצוגיים מוגדלים; ע״י כך מקטינים את הלחץ על החומר היסודי‪ .‬מלבד‬
‫הדיסקות הרגילות‪ ,‬משתמשים במקרים רבים בדיםקות מיוחדות המבטיחות‬
‫את החיבור מפני פירוק עצמי‪.‬‬

‫‪, D I N - 1 2 5 ,126,433‬‬ ‫נות מובאות בתקנים‬

‫‪.16.17‬‬ ‫דוגמאות לשימוש בדיםקות מתוארות בציור‬ ‫‪.1441‬‬ ‫‪,1440‬‬

‫ב'‬ ‫ג׳‬ ‫ד׳‬ ‫ה'‬ ‫ו׳‬

‫צורות של דיסקות‪:‬‬ ‫ציור ‪.16.17‬‬

‫א' — נגזרות מפח; ב ׳ — חרוטות ממוטות; ג ׳ — בעלות ק ו ט ר גדול לשם‬
‫הננה ע ל תומר ר ך ; ד' ‪ ,‬ה' — דיסקית מיותרת מושקעת בתוך חומר ר ך ‪,‬‬
‫ע ש ו י ה עייי ח ר י ט ה ; ו ' — ד י ס ק י ת מ פ ת ‪.‬‬

‫בורגיים‬ ‫חיבורים‬ ‫להבטחת‬ ‫‪ .16.6‬א מ צ ע י ם‬

‫חיבור בעזרת ברגי הידוק נחשב תקין‪ ,‬אם אינו מתפרק במשך הזמן‪,‬‬
‫ז ‪ .‬א ‪ .‬אם אינו משנה את מצבם ההדדי של החלקים המחוברים בעקב‬
‫החלשת הלחץ ביניהם‪.‬לכן‪ ,‬בתיכנון חיבורי תבריג יש לקחת בחשבון‬
‫את האפשרות של פירוק עצמי של החיבור ולאחוז באמצעים מתאימים‬
‫למניעת הדבר‪.‬‬

‫בשעת ההברגה נוצרת בבורג ובחלקי החיבור רפורמאציה גמישה‪.‬‬

‫יחד עם זאת‪ ,‬מופיע כוח מאונך המעורר חיכוך בין כריכות הבורג והאום‪,‬‬
‫וכן נוצר חיכוך בין השטח המצחי של האום או בין ראש הבורג לבין‬
‫החלק המתחבר‪ .‬חיכוך זה מבטיח במידה מםויימת את החיבור מפני‬
‫פירוק בלתי רצוי‪ .‬אולם‪ ,‬הבטחה כזו מספיקה רק בחיבורים הפועלים‬
‫ללא תנודות‪ .‬במקרה שהחיבור צריך לעמוד בפני תנודות‪ ,‬יש לנקוט‬
‫באמצעים מיוחדים אשר ימנעו פירוק בלתי רצוי‪ ,‬כפי שהדבר נעשה לגבי‬
‫כל חיבור אחראי‪.‬‬

‫‪220‬‬

‫‪ -‬המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי‪ ,‬במשרד התמ״ת‪ ,‬כל הזכויות שמורות ©‬ ‫‪®ГКО‬‬ ‫בהוצאת‬
 ‫קיימות שיטות הבטחה שונות‪ .‬השיטה הנפוצה ביותר מבוצעת באמצעות‬
‫אופ‬ ‫אום עדית )ציור ‪ .(16.18‬תחילה מבריגים אום ‪ p‬ולאחר מכן‬
‫באופן כזה משיגים מאמץ‬ ‫‪ N‬ל ‪.P -‬‬
‫עסף בבורג‪ .‬בחלקים המתחברים חלה‬
‫רפורמאציה קטנה )קפיצית(; כריכות‬
‫האום נלחצות בחחקה אל כריכות הבורג‪.‬‬
‫שיטה זו נפוצה ביותר בבניית מבועת‪,‬‬
‫אולם לא תמיד היא מספיקה במכשירנות‪.‬‬

‫‪.16.18‬‬ ‫ציור‬
‫בטבלה מס׳ ‪ 36‬מובאות דונמאות‬
‫הבטחת חיבור בורגי מפני פירוק‬ ‫של שיטות שועת הנפוצות במכשירנות‪,‬‬
‫ע צ מ י עייי א ו ם נ ג ד י ת‬
‫לשם הבטחת חיבור בורגי מפני פירוק‬
‫עצמי‪.‬‬
‫בציוד אלקטרוני וחשמלי מצויה ביותר הבטחה של ברגים קטנים ע״י‬
‫לקה או משחה‪ .‬במכשירים עדינים משתמשים במשחה אנטי‪-‬קורחית מיוחדת‪,‬‬
‫בה מושחים את האומים לפני ההברגה‪ .‬לאחר זמן מסויים מתייבשת המשחה‬
‫ומבטיחה מפני פירוק בלתי רצוי )ציור ‪.(16.19‬‬

‫שעווה‬ ‫שעווה‬

‫‪7A Ш‬‬
‫ד‬ ‫ג‬ ‫ב‬ ‫א׳‬
‫הבטחה מפני פירוק‪:‬‬ ‫‪.16.19‬‬ ‫ציור‬
‫ע״י שעווה‬ ‫נ׳ ‪ ,‬ד׳‬ ‫ע״י ל ק ה ;‬ ‫א׳ ‪ ,‬ב׳‬

‫במקרים מסויימים משתמשים בסתימות‪,‬‬

‫כדי להבטיח את החיבור מפני פירוק ע׳יי‬
‫אנשים זרים‪ ,‬דבר החשוב במיוחד לנבי‬
‫מוצרים או מתקנים המסופקים באחריות‬
‫מצד הייצרן )ראה ציור ‪.(16.2‬‬

‫‪ . 1 6.20‬ה ב ט ח ת ה ח י ב ו ר מ פ נ י פ י ר ו ק‬ ‫ציור‬
‫ע״יי ס ת י מ ה‬

‫‪221‬‬

‫‪ -‬המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי‪ ,‬במשרד התמ״ת‪ ,‬כל הזכויות שמורות ©‬

 ‫טבלה מס׳ ‪.36‬‬
‫עצמי‬ ‫פירוק‬ ‫מפני‬ ‫בורגיים‬ ‫חיבורים‬ ‫הבטחת‬
‫ת ר ש י ם‬ ‫תיאור שיטות ההבטחה‬

‫הבטחה ע״י אום נגדית‪ ,‬הלוחצת על האום‬

‫ה ר א ש ו נ ה ו מ נ ד י ל ה את ה ח י כ ו ך ב י ן צ פ י ר ו ת‬
‫התבריגים‪.‬‬

‫| י‬
‫הבטחה ע י דיסקית קפיצית מחורצת‬
‫בשעת ההברגה‬ ‫‪;(DIN‬‬ ‫)‪127‬‬
‫ה ד י ס ק י ת נ מ ת ח ת ו מ ש ג ה את ג ו ב ה ה ; כ א ש ר‬
‫מופיע מרווח בין האום ובין ה ח ל ק ה מ ת ח ב ר‬
‫בעקב תנודות‪ ,‬הדיםקית משתחררת ומבטיחה‬
‫את ה ח י כ ו ך בין כ ר י כ ו ת ה ת ב ר י ג ‪.‬‬

‫הבטחה ע״י דיסקית קפיצית שקערורית;‬

‫עקרון ה פ ע ו ל ה במו ב ‪. 2 -‬‬

‫ה ב ט ח ה ע ״ י ד י ס ק ו ת מ י ו ח ד ו ת ; ע ק ר ו ן פעולתן[‬ ‫‪4‬‬
‫כ מ ו ב ‪ ; 2 -‬ש י נ י ה ד י ס ק ו ת מ ג ד י ל ו ת את‬
‫ה ח י כ ו ך בין שטחי ה מ נ ע ‪.‬‬

‫הבטחה ע״י דיטקית מנומי; עקרון הפעולה‬ ‫‪5‬‬

‫כמו ב ‪. 2 -‬‬

‫הבטחה ע״י קפיץ הלוחץ על הבורג ומנדיל‬ ‫‪6‬‬

‫את ה ח י כ ו ך בין צ פ י ר ו ת ה ח י ב ו ר ; ה ש י ט ה‬
‫נפוצה במכשירנות‪.‬‬

‫הבטחה ע״י ר פ ו ר מ א צ י ה של האום ה מ ח ו ר צ ת ;‬ ‫‪7‬‬

‫‪ш‬‬ ‫ק פ י צ י ו ת ה א ו ם מ נ ד י ל ה את ה ח י כ ו ך בין‬
‫צפירות התברינ‪.‬‬

‫הבטחה ע״י דיסקית חסומה‪.‬‬ ‫‪8‬‬

‫‪222‬‬

‫־ המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי‪ ,‬במשרד התמ״ת‪ ,‬כל הזכויות שמורות ©‬

 ‫ת ר ש י ם‬ ‫תיאור שיטות ההבטחה‬ ‫מס׳‬

‫הבטחה ע״י חוס העובר ד ר ך החורים‬

‫הנמצאים בברגים‬

‫מ‬
‫הבטחה ע י כיפוף הדיסקית;‬
‫‪DIN 93 ,463‬‬ ‫התקגים‪:‬‬

‫ה ב ט ח ה ע ״ י כ י פ ו ף ל ו ח י ת ‪ ,‬ב ע ל ת שני ק ד ח י ם‬
‫ב ש ב י ל שני ברגים‪.‬‬

‫ה ב ט ח ה ע ״ י פין מ פ ו צ ל ה ע ו ב ר ד ר ך ה ב ו ר ג‬
‫השיטה‬ ‫‪.DIN‬‬ ‫ו ה א ו ם ; תקן הפין‬
‫אינה נפוצה במכשירגות בגלל יוקר הביצוע‬

‫י !‬
‫הבורג בלבד‪.‬‬ ‫העובר דרך‬ ‫ה ב ט ח ה ע י פין‬

‫‪;(DIN‬‬ ‫ה ב ט ח ה ע ״ י ד י ס ק י ת ח ס ו מ ה )‪70852‬‬
‫השיטה נפוצה לאחיזת מיסבי גילגול‪.‬‬

‫הבטחה ע״י חוט קפיצי כפוף‬

‫הבטחה ע״י הדנשה )רפורמאציה קבועה(;‬

‫א פ ש ר ל ה ד ג י ש גם את ק נ ה ה ב ו ר ג ) מ צ ד ו‬
‫השני של ה ח י ב ו ר ( ‪ .‬שיטה זאת נהוגה‬
‫ב מ כ ש י ר י ם קטנים‪ ,‬כ א ש ר אין צורך ל פ ר ק‬
‫את ה ח י ב ו ר ב ש י מ ו ש ה י ו מ י ו מ י ‪.‬‬

‫‪223‬‬

‫־ המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי‪ ,‬במשרד התפל' ת‪ ,‬כל הזכויות שמורות ©‬

‫‪1‬‬
‫‪Ж РКП‬‬ ‫בהוצאת‬
 ‫בורגי‬ ‫חיבור‬ ‫חלקי‬ ‫לייצור‬ ‫חומרים‬ ‫‪.16.7‬‬
‫חוזק החיבור הבורגי תלוי בסבילות שורש הבורג‪ .‬חומר הבורג צריך‬
‫להצטיין בסבילות רבה‪ ,‬בפלאםטיות ובתכונות המקנות גותיות העיבוד‪.‬‬
‫בךנימ שאינמ עתידימ לעמוד בעומט רב — מיוצרימ מפלדות דלות פחמן‬
‫בשיטת עירגול‪ .‬ברגימ קטנימ ואומימ המיוצרימ במחרטות אוטומאטיות‬
‫עשויימ‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬מפלח; ״׳אוטומאטית״ או מפלת קשה‪ .‬ברגימ הפועלימ‬
‫בעומס רב יותר — עשויימ מפלדות אוטומאטיות או מפלדות מעולות בעלות‬
‫‪ 0.35# - 0 . 4 5 %‬פחמן‪ .‬ברגימ העומדיפ בפני עומס דינאמי וכוחות‬
‫גדולימ — מיוצרימ מפלדות מםוגםגות )עמ ברומ או עמ כרופ‪-‬ניקל(‪.‬‬
‫ברגימ המצויימ בטמפרטורה גבוהה עשויימ מנתכי פלדה עמ ברומ ומוליבדן‪.‬‬

‫את הברגימ והאומימ המיועדימ למכשירנות רצוי לצפות בשיטה גלוואנית‪.‬‬

‫במקרימ בהמ דרושה שיכבה עבה של ציפוי‪ ,‬יש לבחור בברגימ בעלי‬
‫קוטר פסיעה קטן יותר‪ .‬בבחירת שיטת הציפוי אפשר להיעזר בהנחיות‬
‫שהובאו בפרק ‪.9‬‬
‫‪Ш‬‬

‫בורגיימ‬ ‫חיבורימ‬ ‫לתיבגון‬ ‫הוראות‬ ‫‪.16.8‬‬

‫א‪ .‬קוטר החורימ בחלקימ בהמ עוברימ הברגימ‪ ,‬צריך להיות גדול במקצת‬
‫מקוטר הבורג‪ .‬המרווח מאפשר כיוונון הדדי של החלקימ המתחברימ‪,‬‬
‫ביחוד כאשר התיבור נעשה בעזרת כמה ברגימ בעת ובעונה אתת‪ .‬את‬
‫מידות הקדחימ אפשר למצוא בלוחות טכניימ‪.‬‬

‫ב ‪ .‬לשמ הבטתת הקביעה ההדדית של החלקימ המתחברימ‪ ,‬יש להשתמש‬

‫בשני ברגימ‪ ,‬לפחות‪ .‬בורג אחד מספיק רק במקרימ‪ ,‬בהמ מובטח החיבור‬
‫מפני הזזה הדדית באמצעימ אחריפ‪ ,‬כגון‪ :‬פין‪ ,‬כפיפה‪ ,‬מעצור ו ב ד י ‪.‬‬

‫בציור ‪ .16.21‬מובאות דוגמאות של חיבורי תבריג בעלי בורג אחד‪.‬‬

‫*‬ ‫‪-‬‬

‫בהוצאת‬
 ‫בדרך כ ל ל ‪ ,‬יש להימנע מביצוע תבריגים בחומרים פלאסטיים‪ ,‬מכירן‬
‫שתבריגים כאלה אינם מחזיקים מעמד לאורך ימים‪ .‬אולם‪ ,‬ממליצים על‬
‫ביצוע תבריגים בחומר פלאסטי בעת עיצוב החלק בתבנית )ראה סעיף ‪.(14.10‬‬
‫במקרים בהם דרוש חיבור חומרים פלאםטיים עם חלקים ממתכת‪ ,‬אפשר‬
‫לעשות זאת בשיטות המתוארות בציור ‪.16.22‬‬

‫‪ . 16.22‬ח י ב ו ר י ם ב ו ר ג י י ם של ח ו מ ר י ם פ ל א ס ט י י ם ע ם ח ל ק י מ ת כ ת‬ ‫עיור‬

‫ג ‪ .‬בחיבור אלמנטים בעלי מטעני חשמל מנוגדים )חיובי ושלילי(‪ ,‬משתמשים‪,‬‬

‫בדרך כ ל ל ‪ ,‬בצינורות מבודדים ודיסקות מחומרים מבדרים )ראה ציור ‪. (16.23‬‬

‫בזמן האחרון משתמשים במקרים אלה בברגי ניילון‪ .‬בברגים אלה‬

‫מקילים על הקונסטרוקציה של החיבור )ראה ציור ‪.(16.24‬‬

‫ע י ו ר ‪.16.24‬‬ ‫ע י ו ר ‪.16.23‬‬
‫ח י ב ו ר א ל מ נ ט י ם ע ״ י ברני נ י י ל ו ן‬ ‫ח י ב ו ר א ל מ נ ט י ם ב ע ל י מטען ח ש מ ל‬

‫ד ‪ .‬במכשירי מדידה מיכניים נתקלים לעתים קרובות בחיבורי ברגים מהדקים‪.‬‬

‫חיבור כזה נוח ביותר‪ ,‬כאשר דרושה החלפה תכופה של חלק במכשיר‬
‫כמו‪-‬בן‪ ,‬הוא מקיל על קביעת המכשיר במקום הדרוש‪.‬‬ ‫מדידה‪.‬‬

‫בציור ‪ 16.25‬מובאים פתרונות לבניית חיבורים כאלה‪.‬‬

‫‪225‬‬

‫^•‪ - Ч‬המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי‪ ,‬במשרד התמ״ת‪ ,‬כל הזכויות שמורות ©‬ ‫בהוצאת‬
 ‫ה'‬ ‫חיבורי ברגים מהדקים‪:‬‬ ‫ציור ‪.16.25‬‬
‫א ׳ — ח י ב ו ר המצוי ל ע ת י ם ת כ ו פ ו ת ב ע מ ו ד י ם ל ח ו ג ג י ם ; ב ׳ — ח י ב ו ר ע ״ י הזזת‬
‫בורג ב ע ל חריץ ) ב מ כ ו ג ת ל י פ ו ף ‪ ,‬ל מ ש ל ( ; ג ' — ה צ ב ת מחט בעזרת אום‬
‫מ ח ו ר צ ת )‪ ;(1‬ד ' — ח י ב ו ר מצוי ב ז ח ו ג י ם ; ה ' — ח י ב ו ר גפוץ ב ע מ ו ד י ם ל ח ו ג ג י ם ‪.‬‬

‫בורגיים‬ ‫חיבורים‬ ‫של‬ ‫‪ .16.9‬ח י ש ו ב י ם‬

‫נבדוק את היחם הקיים בין הכוחות הפועלים בחיבור בורגי‪ .‬לצורך‬
‫זה נתזור לפריסת הקו הבורגי )ציור ‪ .(16.26‬כאשר מבריגים אום על‬
‫‪ y‬־ ‪ F‬־ ‪M‬‬ ‫בורג‪ ,‬פועלימ עייי כוח משיק )‪ (F‬היוצר מומנט סיבובי‪:‬‬
‫)‪ — do‬הוא קוטר ממוצע(‪ .‬בוח פעיל זה )‪ (F‬חייב להתגבר על‬
‫הכוח הסביל ‪) Q‬העומס החיצוני המאוזן(‪.‬‬

‫ציור ‪ .16.26‬ה כ ו ח ו ת ה פ ו ע ל י ם ב ח י ב ו ר ב ו ר ג י‬

‫)‪(Q‬‬ ‫אפשר להשוות להומת המשקל‬ ‫א ת המתרחש ב ת י ב ו ר הבורגי‬

‫ע ל פ נ י מ י ש ו ר מ ש ו פ ע ב ע ל ז ו ו י ת ‪•У‬‬ ‫עי״י כ ו ח א ו פ ק י )‪(F‬‬

‫ומאונך לשיפוע; ו כ ן נ ח ל ק‬ ‫מקביל‬ ‫לשני כוחות‪:‬‬ ‫נתלק א ת הכוח ‪F‬‬

‫לשני כותות‪.‬‬ ‫א ת העומס ‪Q‬‬

‫‪226‬‬

‫‪ -‬המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי‪ ,‬במשרד התמ״ת‪ ,‬כל הזכויות שמורות ©‬ ‫בהוצאת ‪^^СО‬‬
 ‫ל ה ש ג ת ש י ו ו י ‪ -‬מ ש ק ל ש ל ה כ ו ח ו ת הוא‪:‬‬ ‫התנאי‬
‫‪ О‬־־ ‪F• cos у - Q-sinу‬‬
‫‪F = Q • tg у‬‬ ‫מכאן‪:‬‬

‫המשקל ע״י הברגת האום‪ ,‬י ש להתחשב גם בכוח החיכוך‬ ‫בהרמת‬

‫הנוצר ב י ן האום ובין הבורג‪ .‬א ם נסמן א ת מקדם החיכוך ב ־ ‪ м‬ו א ת כוח‬
‫א פ ש ר ל ה ר ח י ב א ת ת נ א י ש י ו ו י ‪ -‬ה מ ש ק ל ש ל הכוחות‪:‬‬ ‫ה ח י כ ו ך ב ‪,т -‬‬
‫‪ s i n y - Т=0‬׳ ‪F « c o s y - Q‬‬

‫‪т = /iN‬‬ ‫כידוע‪ ,‬כוח החיכוך הוא‪:‬‬

‫‪F-cosy- Q«siny= /zN‬‬ ‫‪ — N‬הכוח הערמאלי למישור‪ .‬לכן‪:‬‬
‫שווה לסכום של שני המרכיבים הנורמאליים למישור המשופע‬ ‫הכוח ‪N‬‬
‫‪ c o s y‬׳ ‪N = F-siny + Q‬‬ ‫של הכוחות ‪ Q‬ו ־ ‪:F‬‬
‫מכאן‪:‬‬
‫‪cosy-‬׳‬ ‫‪Fsiny‬׳‪Q‬‬ ‫‪ Q‬״ ‪cosy) = M F‬׳‪= /x(F«siny + Q‬‬ ‫‪•cos‬‬
‫‪у^+‬‬
‫)‪F(cosу - Д sinу) = Q(ji cosу + sin У‬‬
‫‪F‬‬ ‫‪л . Д cosy + sinу‬‬
‫‪m‬‬
‫‪4‬‬
‫‪cos‬‬ ‫‪у - д siny‬‬

‫‪ tg p‬־־ ‪ji‬‬ ‫ונציב במקום ‪: д‬‬ ‫נחלק את השבר ב ‪cos у -‬‬

‫)‪ — р‬זווית החיכוך(‪ .‬נקבל‪:‬‬
‫‪ Q‬־ ‪F‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪tg‬‬
‫‪f+ Ч‬‬ ‫‪v‬‬
‫‪У‬‬
‫=‬
‫'‬ ‫‪Q-tg(y‬‬ ‫)‪p‬‬
‫‪+‬‬ ‫‪H‬‬
‫־‬

‫המומנט הנוצר מהפעלת הכוח ‪ F‬בעת הברגת האום על הבורג‪ ,‬הנמצא‬

‫‪ ,q‬שווה‪:‬‬ ‫תחת עומס מאוזן‬

‫‪ F‬־= ‪м‬‬ ‫•)‪= Q •tg(y+p‬‬

‫כאשר פותחים את האום‪ ,‬ז״א מורידים את המשקל‪ ,‬משנה כוח החיכוך‬

‫את כיווע‪ ,‬והכוח ‪ F‬שווה‪:‬‬
‫)‪F = Q • tg(y-p‬‬

‫העוצר את התנועה‪ .‬לכן‪ ,‬בחיבורים בהם‬ ‫הכוח ‪ F‬הוא עתה הכוח‬

‫‪ у > p‬קיימת הסכנה של פירוק עצמי תחת העומס ‪.Q‬‬

‫כאשר ‪ ,у < p‬אזי ‪ ,F > 0‬ז ‪ .‬א ‪ .‬כדי להתגבר על כוח החיכוך‪,‬‬
‫הכוח ‪ F‬צריך להצטרף לכוח ‪ Q‬כדי להבריג את הבורג‪ .‬להברגות אלה‬
‫החיכוך בין הצפירות‬ ‫כוח‬ ‫עצמית‪.‬‬ ‫בלימה‬ ‫יש תכונה של‬
‫מספיק לבדו לעצירת התנועה‪.‬‬

‫‪227‬‬

‫‪ -‬המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי‪ ,‬במשרד התמ״ת‪ ,‬כל הזכויות שמורות ©‬

 ‫בחיבור יבש‬ ‫בתבריגי הידוק זווית המעלה חייבת להיות‪.у * в* :‬‬
‫או יבש למחצה — מקדמ החיכוך בין שטחי המתכת הוא‪ 0.1 :‬־־ ‪\l = tgp‬‬
‫אז‪:‬‬ ‫מכאן נובע‪ ,‬שאמ *‪,у = 6‬‬ ‫•‪.5*47‬‬ ‫במקרה זה הזווית ‪ p‬היא‬
‫וגמ הכוח ‪.F » 0‬‬ ‫‪,tg(y-p) » 0‬‬

‫מבתינה מעשית‪ ,‬בלימה עצמית של הברגה תלויה בכמה גורמימ‪ :‬סוג‬

‫החומר‪ ,‬טיב העיבוד של שטחי המגע‪ ,‬תנאי העבודה )תנודות( וכו׳; לכ ן‬
‫הגבולות של גודל הזווית אינמ קבועימ‪ .‬לפעמימ‪ ,‬משיגימ בלימה עצמית‬
‫בזוויות גדולות מ ‪ -‬״ ‪ ; 6‬לעומת זאת‪ ,‬קורה שחיבור עמ זווית מעלה קטנה‬
‫חסר בלימה עצמית‪.‬‬ ‫מ‪-‬״ ‪в‬‬

‫המבוצעת ע״י הכוח הפעיל )‪ (F‬בעת‬ ‫העבודה‬ ‫עדיר עתה את‬

‫סיבוב אחד של הבורג )הדרך שווה ‪1 do‬ז(‪:‬‬
‫‪ Fя do‬־־ ‪w‬‬
‫ונקבל‪:‬‬ ‫נציב את ערכו של ‪F‬‬
‫‪ Q •tg(y +p) • *do‬־ ‪w‬‬

‫לגובה ‪) ь‬פסיעה( היא‬ ‫העבודה המעשית הנעשית בהרמת המשקל ‪Q‬‬

‫‪W = Q• h‬‬
‫מעשית‬ ‫^‬

‫נקבל‪:‬‬ ‫‪, r d o - t g y:h= 7‬‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫צ‬ ‫נ‬ ‫אמ במקומ ‪h‬‬
‫‪w‬‬
‫מעשית‬ ‫=‬ ‫‪ Ч * * в У‬י‬

‫מכאן‪ ,‬נצילות התמסורת תהיה‪:‬‬

‫*מעשית‬ ‫•‪Q‬‬ ‫‪do«tgy‬״‬ ‫‪tgy‬‬
‫‪V‬‬
‫‪W‬‬ ‫‪Q • tg(y+p).ffdo‬‬ ‫)‪tg(y+ p‬‬

‫מהאמור לעיל נובע‪ ,‬שעמ הגדלת זווית המעלה גדלה נצילות החיבור‬
‫בחיבורימ בהמ חשובה בלימה עצמית של התבריג‪ ,‬משיגימ זאת‬ ‫אולמ‪,‬‬
‫על חשבון הנצילות‪.‬‬

‫בנוסתת הנצילות לקחע בחשבון את התיכוך בין הצפירות בלבד‪ ,‬ולא‬

‫התחשבנו בגורמי חיכוך אחרימ )כגון‪ :‬חיכוך בין השטחימ המצחיימ‪ ,‬בין‬
‫ראש הבורג והחלק‪ ,‬בין השטחימ המצחיימ של האומ ותלקי המתקן ובו׳(‬

‫בחישוב החיבורימ ע״י תבריגי הידוק יש לשימ לב לצורת שטחי‬

‫המגע בין חלקי החיבור‪ .‬אמ שטחי החיבור המ ישרימ ומאונכימ לציר‬

‫‪228‬‬

‫‪ -‬המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי‪ ,‬במשרד התמ״ת‪ ,‬כל הזכויות שמורות ©‬ ‫‪®ГКО‬‬ ‫בהוצאת‬
 ‫בהתאם לכיוון‬ ‫לחיצה‪,‬‬ ‫או‬ ‫למשיכה‬ ‫הבורג‪ ,‬מחשבים את הבורג‬
‫פעולתם של הכוחות החיצוניים‪ .‬אם שטחי המגע בין חלקי החיבור ‪ж‬נם‬
‫והמאמצים בבורג גדלים‬ ‫כפיפה‬ ‫מאונכים לציר הבורג‪ ,‬נוצר מומנט‬
‫מוקדם‪.‬‬ ‫מאמץ‬ ‫במידה ניכרת‪ .‬בעת סגירת האום‪ ,‬נוצר בבורג גם‬
‫לכן‪ ,‬יש להבחין בחישרב בין ברגים עם מאמץ מרקדם ובלעדו‪.‬‬

‫אם הבררג עמרם בכרח צירי ראין מתחשבים במאמץ מדקדם‪ ,‬משתמשים‬
‫בעםחה הבאה לחישרב המאמץ‪:‬‬

‫משיכה‬ ‫‪А‬‬ ‫מותר‬

‫_‬ ‫‪ -‬הערמם הפרעל לאררך ציר הבררג‬ ‫שבה‪Q :‬‬

‫‪d‬‬
‫‪1‬‬ ‫״‪и‬‬
‫־‪г‬־ = ‪А‬‬ ‫‪ - А‬שטח החתך של שר רש הבררג‪:‬‬
‫!‪ - d‬הקרטר הפנימי של תבריג הבררג‬
‫‪ - к‬מקדם התלרי בטיב העיברד של הבררג; ערכר נע בגברלרת‬
‫‪ 0.5) 1 -0.5‬לברגים גסים(‪.‬‬
‫את הנרםחה הזאת אפשר לשנרת רלקצר בצררה הבאה‪:‬‬

‫‪d * 1.15‬‬
‫‪x‬‬

‫)אם אינה קיימת סבנה‬ ‫ללחיצה‬ ‫בצררה דרמה מחשבים את הבררג‬

‫של קריסה(‪:‬‬

‫‪a‬‬ ‫‪а‬‬

‫משיכה‬ ‫״יי‬ ‫‪и‬‬

‫לחיצה‬ ‫לגבי פלדרת‪:‬‬

‫על סמך הנרסחארת האלה מוצאים את הקרטר הפנימי של הבררג ‪( d j‬‬

‫רמתאימים ארתר לתקן‪.‬‬

‫אלה הן עםחארת יסרדירת בחישרב בדגי הידרק‪ .‬הבעיה היא רק‬

‫בקביעה הנברנה של ארפיים‪ ,‬כיררנם רגרדלם של הכרחרת הפרעלים על‬
‫הבררג‪ .‬עסף על כך‪ ,‬יש לזברר שבנרסחארת אלה משתמשים רק לגבי‬
‫ערמסים סטאטיים‪ .‬התנאי היסרדי הרא‪ :‬ראשית‪ ,‬מבריגים את הבררג ראחר‬
‫)ראה תרגיל א ׳ ( ‪.‬‬ ‫הציר‬ ‫לאורך‬ ‫כך מעמיסים ארתר‬

‫אם מבריגים את החיברר תחת ערמס‪ ,‬נרצרים בר‪ ,‬גרסף למאמצי משיכה‪,‬‬
‫לכן‪ ,‬מחשבים את הבררג בחיבררים בעלי אחרירת‬ ‫פ י ת ר ל‪.‬‬ ‫גם מאמצי‬
‫גדרלה לפי מאמצים מררכבים‪.‬‬

‫‪229‬‬

‫‪ -‬המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי‪ ,‬במשרד התמ״ת‪ ,‬כל הזכויות שמורות ©‬

 ‫לגבי מאמצימ מורכבימ )משיכה ופיתול( תהיה הנוסחה‬

‫מותר‬

‫לפי העקרונות‬ ‫נוסחה זאת מבוססת על חיבור מאמצימ מורכבימ‪,‬‬

‫המובאימ בפרק ‪.6‬‬

‫אם אין יודעימ את ערכו של מומנט הסיבוב )למשל‪ ,‬מומנט הנגרמ‬

‫עייי פועל המבריג באותו כות ברגימ קטנימ וברגימ בעלי קטרים גדולים‬
‫אפשר לתשב את קוטר הבורג לפי הנוסחה הנפיונית‪:‬‬

‫מותר‬

‫בשלוש הנוסחאות לגבי קוטר הבורג יש לבחור את המאמץ המותר לפי‬

‫אמ העומס הוא סטאטי או משתנה‬ ‫אופי העומס‪ ,‬הווה אומר — לקבוע‪,‬‬
‫)סוג שני(‪.‬‬

‫לציר הבורג‪ ,‬מחשבימ‬ ‫במאונך‬ ‫אמ הבותות החיצוניימ פועלימ‬

‫ההנחה היא שהבורג נמצא בקדח בלי מרווחימ‪,‬‬ ‫לגזירה‪.‬‬ ‫אותו‬
‫והחישוב דומה לזה של מסמרות לגזירה‪:‬‬

‫‪4F‬‬
‫‪ffd*«m‬‬ ‫מותר‬

‫כאן ‪ — m‬מספר הוזתבימ העזרימ בעת ובעונה אתת‪.‬‬

‫לכפיפה‪,‬‬ ‫אמ הברגימ נמצאימ בקדתימ במרוותימ‪ ,‬מתשבימ אותמ‬
‫בדומה לחישוב לולב בתיבור מתפרק‪ .‬הנוסתה היא‪:‬‬

‫כ*‬
‫־ ‪а‬‬ ‫—‬ ‫‪< а‬‬
‫כ‬ ‫‪Z‬‬ ‫מותר‬

‫אין מחשבימ‪ .‬המידות‬ ‫נייחימ‬ ‫את גובה האומימ בחיבורימ‬

‫הסטנדארטיות של האומימ מבטיתות תיזוק מספיק של צפירות התיבור‬

‫וניידימ‬ ‫ני י דימ‬ ‫לעומת זאת‪ ,‬מתשבימ את גובה האומ בתיבורימ‬

‫למחצה‪ .‬התישוב הוא לפי העםחה‪:‬‬
‫‪8‬‬
‫‪.‬־‪q-f(d -df).‬‬ ‫‪P‬‬
‫מותר‬

‫‪230‬‬

‫‪ ^jj^ ^^CO‬־ המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי‪ ,‬במשרד התמ״ת‪ ,‬כל הזכויות שמורות ©‬ ‫בהוצאת‬
 ‫מספר הצפירות‬ ‫כאן‪:‬‬
‫היטל אופקי של הצפירות )ללא הבדל בין צורות‬ ‫‪4‬‬ ‫‪(d‬‬ ‫)‪*J‬‬
‫הפרופיל של תזבריג(‬
‫הלחץ המותר על הצפירות‪ ,‬הנחשב לפי‪:‬‬ ‫‪P‬‬
‫‪(0.1‬‬ ‫‪0.3) • a‬‬
‫לחיצה‬

‫לברגים נייחים(‪.‬‬ ‫לברגים ניידים; הערך הגבוה‬ ‫)הערך הנמוך‬

‫ל מחשבים את מספר הצפירות הדרוש לחיבור‬ ‫מתוך‬

‫‪4Q‬‬
‫‪1r(d -d-).‬‬
‫‪a‬‬
‫‪P‬‬

‫אם ידועה פסיעת התבריג‪ ,‬מחשבים את גובה האום )‪ (н‬לפי הנוסחה‪:‬‬

‫‪н = z•h‬‬
‫‪(hz‬‬ ‫‪h‬‬ ‫)בתבריג יחיד‬

‫לדוגמה‬ ‫תרגילים‬ ‫‪.16.10‬‬

‫א׳‬ ‫תרגיל‬
‫בגוף של מנוע חשמלי מוברג בורג בעל אוזן ‪) м 20‬ציור ‪.(16.27‬‬
‫המנוע מורכב על בסים עשוי מיצקת ברזל‪ .‬המשקל הכללי )מנוע ‪ +‬בסים(‬
‫הוא ‪ 1800‬ק״ג‪ .‬לבדוק‪ ,‬אם מותר להשתמש באתן הבורג להובלת המנוע‪.‬‬
‫‪a‬‬ ‫הבורנ עשוי מפלדה פחמנית ‪.0.2^0‬‬

‫פתרון‪:‬‬
‫‪ .1‬לפי טבלה מם׳ ‪ 26‬מוצאים את שטח החתך‬
‫‪.A‬‬ ‫‪2.2‬‬ ‫של הבורג ‪ ;м 20‬סמ״ר‬

‫‪0*1800кП‬‬ ‫‪ .2‬מחשבים את המאמץ המעשי בבורג‬

‫‪ 1‬־‪0‬‬ ‫‪1800‬‬ ‫ק״ג‬
‫צ י ו ר ‪.16.27‬‬ ‫‪A‬‬ ‫‪2.2‬‬ ‫‪820‬‬
‫סמ״ר‬
‫ב ו ר ג ב ע ל אוזן מ ו ב ר ג‬
‫‪ .3‬לפי ההנחיות‪ ,‬אין קיימים בבורג מאמצי‬
‫ב נ ו ף המנוע‬
‫פיתול‪ .‬לפי טבלה מסי ‪ 3‬מוצאים את המאמץ‬
‫ומקטינים אותו עיי י מקדם ‪ ;к = 0.8‬המאמץ‬ ‫‪с‬‬ ‫המותר לפלדה ‪2%‬‬
‫המותר יהיה‪:‬‬
‫‪1150‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪0.8 = 920‬‬ ‫ק״ג‬
‫מוחר‬ ‫סמ״ר‬

‫שמותר‬ ‫המאמץ המעשי בבורג קטן מהמאמץ המותר‪ .‬המסקנה היא‬

‫להשתמש בבורג להובלת המנוע‪.‬‬

‫‪231‬‬

‫‪ -‬המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי‪ ,‬במשרד התמ״ת‪ ,‬כל הזכויות שמורות ©‬

 ‫ת ר ג י ל ב׳‬
‫מוט עשוי פלדה דלת‪-‬פתמן מעביר כוח מאתן‪ .‬קוטר המוט הוא‬
‫‪(16.28‬‬ ‫‪ 3‬ם״מ והוא מורכב משני חלקימ מחוברימ ע״י תותב מוברג )ציור‬
‫התותב עשוי מאותו תומר‪ .‬יש לתשב את קוטרו החיצוני של התותב‬
‫ואורך התבריג ‪.H‬‬

‫חיבור תבריגי ש ל המוט‬ ‫צ י ו ר ‪.16.28‬‬

‫פתרון‪:‬‬
‫‪ .1‬בחיבור המוט מניחימ שהתוזק בתתך המסוכן ‪ 11-11‬אינו קטן‬
‫‪ ;1-1‬מבאן‪:‬‬ ‫מהחוזק בחתך‬
‫‪A, £ A II‬‬
‫‪ird‬‬
‫!‪ & ) А‬הוא הקוטר הפנימי של ההברגה‪ ,‬ולפי הטבלה מם׳ ‪26‬‬ ‫‪г‬‬
‫‪4‬‬
‫מ״מ(‪.‬‬ ‫‪25.453‬‬ ‫שווה ל ־‬

‫‪ . 2‬הקוטר הפנימי של חתותב חייב להיות מתאימ לתבריג ‪, и 30‬‬

‫חריץ שקוטרו‪:‬‬ ‫אולמ מבהמה טכנולוגית קיימ במקומ החיבור‬
‫‪.D‬‬ ‫מ ״ מ ‪=32‬־‬
‫פ‬
‫‪ .3‬החתך ב ‪ 11-11 -‬הוא‪:‬‬

‫ו‪А‬‬
‫‪4К‬‬ ‫‪-‬‬ ‫)‪4‬‬
‫מ ‪ -‬הקוטר החיצוני ש ל חתותב‪.‬‬
‫‪>1‬ז‪1‬‬
‫*‪4 *50‬‬ ‫בהתאמ להנחה‪:‬‬

‫‪ .4‬מכאן מתשבימ את הקוטר החיצוני של התותב‪:‬‬

‫‪E‬‬
‫‪D * D + df‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪3.2* + 2 . 5 4‬‬ ‫‪2‬‬
‫ט מ ״ ר ‪ 16.70‬־‬
‫ח‬ ‫פ‬

‫‪D‬‬ ‫‪16.70‬‬ ‫ס ״ מ ‪4.09‬‬

‫ח‬

‫!!‬
‫קובעים את הקוטר החיצוני ל ‪ 42 -‬מ מ‪.‬‬

‫‪232‬‬

‫־ המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי‪ ,‬במשרד התמ״ת‪ ,‬כל הזכויות שמורות ©‬ ‫בהוצאת‬
‫את אורך התבריג ‪ н‬מחשבימ לפי העומס שיכולימ להעמיס על המוט‪.‬‬

‫‪ .5‬את אורך התבריג ‪) н‬גובה האומ( מחשבימ לפי הנוסתה של מספר‬

‫הכריכות‬
‫‪4Q‬‬
‫‪Z‬‬
‫‪ff(D‬‬ ‫‪Df )•p‬‬
‫מותר‬

‫נציב‬ ‫במקומ ‪Q‬‬ ‫ה מ ק ו ט ר י ה ה ב ר ג ה באוש‪.‬‬ ‫ו‪ -‬ס‬

‫ג‬ ‫‪D‬‬
‫‪г‬‬
‫‪ • d1‬זל‬
‫מותר ‪а‬‬
‫‪4‬‬

‫‪.а‬‬ ‫‪1100‬‬ ‫ק"ג‪0/‬מ"ר‬ ‫לפלדה דלת‪-‬פחמן‪:‬‬

‫‪р‬‬ ‫‪х‬‬ ‫‪0.3‬‬ ‫‪1100‬‬ ‫‪= 330‬‬ ‫ק״ג‪/‬סמ״ר‬ ‫לבן‪:‬‬

‫נקבל‪:‬‬
‫‪2 J‬‬
‫מותר ‪41 df •а‬ז‬ ‫‪d11‬‬ ‫‪0‬־‬
‫מותר‬
‫‪z‬‬
‫מותר‬ ‫מותר‬
‫‪3‬‬
‫‪2.54 X 1100‬‬ ‫‪9.2‬‬
‫‪x 330‬‬

‫)‪(h‬‬ ‫לפי טבלה מס׳ ‪ 26‬הפסיעה‬ ‫מעגלימ ל ‪ 1 0 -‬כ ר י כ ו ת ‪.‬‬

‫שווה ל־‪ 3.5‬מ״מ‪ .‬לכן‪ ,‬גובה האומ )אורך התבריג ‪ (н‬יהיה‪:‬‬

‫‪н‬‬ ‫‪z •h ; H‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪3.5‬‬ ‫מ״מ ‪35‬‬

‫‪2 33‬‬

‫‪ -‬המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי‪ ,‬במשרד התמ״ת‪ ,‬כל הזכויות שמורות ©‬

 ‫לחזרה‬ ‫שאלות‬ ‫‪.16.11‬‬

‫איזה פרופילים של תבריגים ידועים לך ומתי משתמשים‬ ‫‪.1‬‬

‫בהם?‬
‫מה זאת פםיעת תבריג?‬ ‫‪.2‬‬
‫הבא מידות יסודיות של פרופילי התבריגים באותיות כלליות‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫איזה מרווחים קיימים בחיבורי תבריגים?‬ ‫‪.4‬‬

‫מהו תבריג עדין? מנה את סוגיו השונים‪.‬‬ ‫‪.5‬‬

‫איך מסמנים את חתבריגים בשירטוטים טבגיים?‬ ‫‪.6‬‬
‫מהו תפקידן של הדיםקיות?‬ ‫‪.7‬‬
‫איזה צו ‪ л‬ת ראש קיימות בב רגים ?‬ ‫‪.8‬‬
‫כיצד מחשבים ברגים?‬ ‫‪.9‬‬
‫‪ .10‬אתה אמצעי בטחון מפני פירוק עצמי ידועים לך?‬
‫‪ .11‬איך משפיע גודל זווית המעלה על בלימה עצמית של‬
‫תמסורת בורגית?‬
‫‪ .12‬איך מחשבים את הכוח הדרוש לסיבוב האום בתמסותז בורגית?‬

‫‪234‬‬

‫‪1‬‬
‫‪ - 4 2 /‬המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי‪ ,‬במשרד ה ת מ ״ ת ‪ ,‬כלי הזכויות שמורות ©‬ ‫בהוצאת‬
 ‫‪17‬‬ ‫פרק‬
‫חיבורים אלאסטיים‬

‫מבוא‬ ‫‪.17.1‬‬
‫אלמנטים אלאסטיים עשויים הן ממתכות והן מחומרים אל‪-‬מתכתיים‪.‬‬
‫הקפיצים‬ ‫קפיצים‪.‬‬ ‫האלמנטים האלאסטיים העשויים ממתכות נקראים‬
‫מפלדה מעולה בעלת אחח גדול של פחמן או מפלדות‬ ‫עשויים לרוב‬
‫מםוגסגות‪ .‬הפלדות מסופקות‪ ,‬כרגיל‪ ,‬מחוסמות ומורפות‪ .‬גבול האלאסטיות‬
‫בחומרים אלה הוא גבוה‪.‬‬

‫את החומר לעשיית קפיצים בוחרים בהתאם לנתונים הבאים‪:‬‬

‫צורת הקפיץ‪ ,‬מידות הקפיץ‪ ,‬סוג העומס ותהליך הייצור והעיבוד הטרמי‪.‬‬

‫אפשר לייצר מחומר בעל קשיות דרושה‪ ,‬או מחומר‬ ‫את הקפיצים‬
‫לייצור קפיצים קטנים בעלי חתך עגול משתמשים‬ ‫רך ולחסם אותם‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫בתיל פםגתר‪ .‬החחק הגבולי של התיל הוא ‪ 290 - 180‬קי ג‪/‬ממ״ר; הוא‬
‫‪Ш‬‬

‫עייי‬ ‫עשוי פלדה בעלת ‪ 1#‬פחמן‪ ,‬בקירוב‪ .‬חוטי תיל כאלה מיוצרים‬
‫רדידות קרה והם עוברים טיפול טרמי מיוחד‪.‬‬

‫לעשיית קפיצים משתמשים גם במתכות אל‪-‬ברזליות‪ .‬הדבר חשוב‬

‫‪0‬‬

‫העברת זרם חשמלי‪ ,‬או במקומות בהם הקפיצים‬ ‫במקומות בהם דרושה‬
‫פועלים בשדות מגנטיים‪ .‬בחומר אל‪-‬ברזלי משתמשים גם במקרים בהם‬
‫קיימת סכנת איכול‪ .‬קפיצים אלה עשויים מארד )ברונזה( זרחני או מארד‬
‫שבה קיימת סכנת איכול — משתמשים גם כקפיצים‬ ‫בסביבה‬ ‫ברזלי‪.‬‬
‫עשויים מפלדה בלתי‪-‬מחלידה‪.‬‬

‫המאמצים המותרים בחומרים שונים‪ ,‬המשמשים לעשיית קפיצים‪,‬‬

‫‪. 37‬‬ ‫נתונים בטבלה מסי‬

‫‪235‬‬

‫‪ -‬המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי‪ ,‬במשרד התמ״ת‪ .‬כל הזכויות שמורות ©‬ ‫^‬
 ‫טבלה מס׳ ‪.37‬‬
‫־ ן‬ ‫־'‬ ‫־‬ ‫—‬

‫ל ק פ י צ י מ )בק״ג‪/‬ממ״ר(‬ ‫שונימ‬ ‫חומרימ‬ ‫ש ל‬ ‫מותרימ‬ ‫ומאמצים‬ ‫מיכניות‬ ‫תבונות‬

‫קושי לפי עומס סטאטי עומס דינאמי‬ ‫חוזק‬ ‫מודול‬ ‫מודול‬

‫‪HR‬‬ ‫האלסטיות‬ ‫סוג החומר‬
‫‪C‬‬
‫גבולי ) ‪(a‬‬ ‫הזיחה)‪(G‬‬
‫חוס קפיצי משוך בקור‪:‬‬
‫מ״מ‪210-200-‬‬ ‫‪8,000‬‬ ‫‪20,000‬‬ ‫‪,SAE -1350‬‬
‫*‪ 12‬מ"מ‪105-100-‬‬ ‫‪SAE -1360‬‬
‫‪42-46‬‬ ‫עד *‪ 2,5‬מ"מ‪ 0.1* 8,400-‬מ"מ‪310-250-‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪21,000‬‬ ‫תיל פסנתר‬
‫מעל ‪ 2,5‬מ״מ‪ 3.4* 8,200-‬מ״מ‪200-170-‬‬
‫‪и‬‬ ‫פלדה מעולה‪ ,‬מחוסמת‬
‫‪40-50‬‬ ‫*‪215-195- 0.8‬‬ ‫‪7,850‬‬ ‫‪20,000‬‬ ‫ומורפה בשמן‪:‬‬
‫‪и‬‬ ‫*‪135-120-12‬‬ ‫‪SAE -1065‬‬
‫פלדה מסוגסגת )כרומ‬
‫ג!‬ ‫מ״מ‪210-195-‬‬ ‫‪1‬‬‫‪0‬‬‫*‬ ‫עד‬
‫מעל *‪ 10‬מ"מ‪42-50 155-140-‬‬ ‫‪7,850‬‬ ‫וואנדיומ(‪ ,‬מחוסמת‬
‫ומורפה בשמן‪:‬‬
‫‪SAE -6150‬‬

‫‪42-46‬‬ ‫‪170-160‬‬ ‫‪7,600‬‬ ‫מסוגסגת)‪20,300 (Mn,81‬‬ ‫פלדה‬

‫‪SAE -9260‬‬
‫‪U‬‬ ‫‪4,400‬‬ ‫‪10,600‬‬ ‫ארד זרחני‪ :‬חוס‬
‫סרט‬
‫‪5,000‬‬ ‫‪12,500‬‬ ‫ארד ברזלי‪ :‬חוס‬
‫סרט‬
‫‪•Л‬‬

‫‪5,100‬‬ ‫סרס‬ ‫כסף חדיש‬

‫‪800‬‬ ‫‪600‬‬ ‫פליז‪CuZn 30 :‬‬

‫‪го‬‬ ‫אם הקפיץ פועל בעומסים פתאומיים )מכות(‪,‬‬ ‫ב ח ו ט י ם ד ק י ם מ ‪ 1‬מ ״ מ א פ ש ר ל ה ג ד י ל את ה מ א מ צ י ם ה מ ו ת ר י ם ב ‪ 0 $ -‬ו ‪.‬‬ ‫ה ע ר ה ‪:‬‬
‫‪со‬‬ ‫י ש ל ה ק ט י ן את ה מ א מ צ י ם ב‪.50%-‬‬

‫‪3‬ל‬
‫‪и‬‬
 ‫את אלאסטיות הקפיצים משיגים ע״י נתינת צורה מיוחדת וכן ע״י‬
‫אחיזה מסויימת‪.‬‬

‫״קפריזיים״‪ .‬לא תמיד מבטיחים‬ ‫קפיצים הם‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬חלקים‬

‫את פעולתו התקינה של הקפיץ ע״י חישוב מדוייק ותיבנון הצורה‪ .‬לפעמים‬
‫דרושה שורה ארובה של ניסויים ובדיקות בחומרים ובפרופילים שונים‪,‬‬
‫עד שמשיגים את התכונות הרצויות‪.‬‬

‫גומי‪.‬‬ ‫גפוץ ביותר כחומר אלאסטי —‬ ‫אל‪-‬מתכתיים‬ ‫מחומרים‬

‫גומי טכגי יכול להיות רך או קשה‪ .‬החוזק הגבולי של גומי לגבי משיכה‬
‫מגיע ל‪ 300-‬ק״ג‪/‬םמ״ר‪ .‬המאמץ המותר לגומי גקבע בגבולות מ־ ‪ 5‬עד‬
‫‪ 50‬קייג‪/‬סמייר‪ .‬התארכות הגומי יכולה להגיע עד ל ‪ ,1000$ -‬אולם למעשה‬
‫‪ 100$‬במשיכה ‪ л-50%‬בלחיצה‪ .‬גומי‪ ,‬בצורת לוחות שטוחים‬ ‫מגיעים עד‬
‫נ פ ‪ p‬כאמצעי אמורטיזאציה )הנחתה( במכונות ובמכשירים‪.‬‬ ‫ובצורות מיוחדות‪,‬‬

‫הקפיצים‬ ‫מיון‬
‫הקפיצים הם חלקים חשובים ואחראיים בבניית מכשירים‪ .‬חם משמשים‬
‫למטרות הבאות‪:‬‬
‫א( יצירת לחץ‬
‫ב( יצירת מומנט סיבוב‬
‫ג( צבירת אנרגיה מיכנית‬
‫ד( בלימת תנודות‪.‬‬

‫מבחינים כקפיצים בורגיים‪ ,‬שטוחים‪ ,‬לולייניים‬ ‫לצו רתם‬ ‫בהתאם‬

‫וטבעתיים‪.‬‬

‫לפי דיוק הביצוע‪ ,‬קיימים‪ :‬א( קפיצים בעלי דרגת דיוק גבוהה ביותר‪,‬‬
‫אלה הם קפיצים המשמשים למכשירי מדידה מדוייקים )למשל‪ ,‬דינאמומטרים(‪,‬‬
‫ולגביהם יש צורך בבדיקה ובםימון כוחם ע״ י מכונים מתאימים‪ ,‬במכון‬
‫התקנים; ב( קפיצים בעלי דרגת דיוק גמוכה יותר )למשל‪ ,‬קפיצי כיוונון‬
‫במכשירי מדידה( ו‪-‬ג( קפיצים שאינם מדוייקים ביותר )למשל‪ ,‬המשמשים‬
‫כאמורטיזאטורים‪ ,‬מעצורים ובו׳(‪.‬‬

‫מספר סוגי הקפיצים הינו גדול למדי‪ .‬נתאר כאן רק את הסוגים‬

‫ולוליינייס‪.‬‬ ‫שטוחים‬ ‫בורגיים‪,‬‬ ‫העיקריים‪ ,‬והם‪ :‬קפיצים‬

‫‪237‬‬

‫^ • ‪ - Ч‬המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי‪ ,‬במשרד התמ״ת‪ ,‬כל הזכויות שמורות ©‬ ‫^‪^^C‬‬
 ‫קפיצים בורגיים‪:‬‬ ‫‪.17*1‬‬ ‫ציור‬
‫ג' — ק פ י ץ פ י ת ו ל‬ ‫בי — קפיץ משיכה;‬ ‫אי — קפיץ ל ח י צ ה ;‬

‫מחלקיפ לקפיצי לחיצה‪ ,‬קפיצי מעזיבה‬ ‫הבורגיימ‬ ‫את הקפיצימ‬

‫וקפיצי פיתול )ראה ציור ‪.(17.1‬‬

‫קפיצימ בורגיימ קטנימ מיוצרימ באוטומאטימ מיותדימ‪ .‬תהליך הייצור‬

‫'‪- 230‬‬ ‫ולאחר מבן מרפימ את הקפיצימ בטמפרטורה של‬ ‫נעשה בקור‪,‬‬
‫‪ .315*0‬קפיצימ בעלי מידות גדולות יותר נברכימ בחומ‪ ,‬בטמפרטורה של‬
‫‪ , с ' 1 0 0 0‬גמ המ מחוםמימ ומורפימ‪ .‬בדי למנוע את הפסד האלאםטיות‪,‬‬ ‫"‪-800‬‬
‫משתמשימ בתהליך מיוחד‪ ,‬המבוסס על כך שבמשך זמן ממויימ )מ‪ 6 -‬עד‬
‫‪ 50‬שעות( מעמיםימ את הקפיץ במעט עד לגבול האלאטטיות‪ .‬בדרך זו‬
‫משיגימ את אחידות האלאטטיות בשעת העבודה הרגילה‪ .‬בתהליך זה בודקימ‬
‫גבו את טיב הטיפול הטרמי‪.‬‬

‫עשויימ מתיל בעל חתך‬ ‫בורגיימ‬ ‫לחיצה‬ ‫קפיצי‬ ‫‪.17.2‬‬

‫עגול או מרובע‪ ,‬ולפעמימ — מסרט שטוח‪ .‬מצויימ קפיצימ גליליימ‬
‫הנפוציפ ביותר הפ הקפיצימ הגליליימ בעלי חתך עגול‪.‬‬ ‫וקונייפ‪.‬‬

‫גליליימ‬ ‫בורגיימ‬ ‫לחיצה‬ ‫קפיצי‬ ‫של‬ ‫חישוב‬

‫הקפיצימ המ פרקי מבנה המקבלימ דפורמאציות גדולות )רצויות( בהשפעת‬
‫כותות חיצוניימ‪ .‬אולמ‪ ,‬עמ הפסקת פעולתמ של הכוחות‪ ,‬חוזרימ הקפיציפ‬
‫למצבמ ההתחלתי‪ .‬מכך נובע‪ ,‬שאין המאמצימ צריבימ לעבור את גבול‬
‫האלאםטיות של החומר‪ .‬התכונה המאפיינת את הקפיצימ היא — בושרמ‬
‫לקבל דפורמאציות אלאטטיות גדולות‪ .‬שקיעה של קורה תחת עומס גמ‬
‫היא כיפוף אלאסטי‪ ,‬אולמ מבחינת התפקידימ מגבילימ את השקיעה של‬
‫הקורות עד למינימומ‪ ,‬ואילו בקפיצימ אנו מעוניניפ בשקיעות גדולות‪.‬‬

‫‪238‬‬

‫‪ - ^ / ^JCO‬המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי‪ ,‬במשרד התמ״ת‪ ,‬כל הזכויות שמורות ©‬ ‫בהוצאת‬
‫האלאםטיחז ש ל ה ח ו מ ר ‪,‬‬ ‫הקפיצים נשארות בגבול‬ ‫שדפורמאציות‬ ‫בהנחה‬
‫ב ר ו ב ה מ ק ר י ם י ח ס י ש ר ב י ן ה ע ו מ ס )כוח ‪ (F‬ו ב י ן ה כ י פ ו ף‬ ‫קובעים‬
‫‪.(240‬‬ ‫‪ — 17.2‬ע מ ׳‬ ‫)ראה צ י ו ר‬ ‫ש ל הקפיץ‬ ‫‪(6‬‬ ‫)השקיעה‬

‫הכוח ‪ F‬יוצר מומנט המפתל‬ ‫ק פ י ץ ל ח י צ ה עמום כ ל פ י ה צ י ר ‪,‬‬ ‫כאשר‬

‫אפשר להשתמש בנוסחה הידועה‬ ‫לכן‪,‬‬ ‫‪. (м‬‬ ‫) ‪= F • D/2‬‬ ‫הצפירות‬ ‫את‬
‫)‪:(22‬‬ ‫חוזק החומרים‬ ‫מתורת‬
‫‪D‬‬
‫‪F‬‬
‫‪2‬‬
‫‪z •т‬‬
‫פ‬ ‫פ‬ ‫פ‬

‫נ ו צ ר י ם ב צ פ י ר ו ת ג ם מאמצי ג ז י ר ה ומאמצי‬ ‫פיתול‪,‬‬ ‫ע ל מאמצי‬ ‫נוסף‬

‫לפי!‬ ‫המאמץ א י ע מ ת ח ל ק ב צ ו ר ה א ח י ד ה ב ח ת ך ה ת י ל ‪.‬‬ ‫כמו כ ן ‪,‬‬ ‫כפיפה‪.‬‬
‫מ ק ד ם‬ ‫הנקרא‬ ‫מקטינים א ת המאמץ ה מ ו ת ר ע״יי מ ק ד ם מ י ו ח ד )‪, (к‬‬
‫‪D‬‬
‫‪•с‬‬ ‫ע ר ך ה מ ק ד ם ת ל ו י ביחס‪:‬‬ ‫ש ל ‪.w a h 1‬‬
‫‪d‬‬
‫הממוצע ש ל ה ק פ י ץ ; ‪ - d‬ק ו ט ר ה ת י ל ‪.‬‬ ‫הקוטר‬ ‫‪D‬‬

‫ה מ ק ד ם מ ו ב א י ם ב ט ב ל ה מ ס י ‪.38‬‬ ‫ערכי‬

‫‪.38‬‬ ‫טבלה מסי‬

‫ל פ י ‪WAHL‬‬ ‫)‪(к‬‬ ‫ה מ ק ו ם‬ ‫ע ר כ י‬

‫‪с‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪К‬‬ ‫‪II‬‬ ‫‪c‬‬

‫‪К‬‬ ‫‪с‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪к‬‬ ‫‪с‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪К‬‬

‫‪23‬‬ ‫‪2,06‬‬ ‫‪3,6‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1.46‬‬ ‫‪5,4‬‬ ‫‪138‬‬ ‫‪95‬‬ ‫‪11.5‬‬

‫‪2Д‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪19.8‬‬ ‫‪3.7‬‬ ‫‪14.4‬‬ ‫‪5.6‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪137‬‬ ‫‪10.0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪11.4‬‬
‫‪23‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪19.0‬‬ ‫‪3.8‬‬ ‫‪14,3‬‬ ‫‪53‬‬ ‫‪136‬‬ ‫‪105‬‬ ‫‪11.4‬‬
‫‪23‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪ХМ‬‬ ‫‪3.9‬‬ ‫‪14.2‬‬ ‫‪63‬‬ ‫‪135‬‬ ‫‪из‬‬ ‫‪11.3‬‬
‫‪2.4‬‬ ‫‪17.9‬‬ ‫‪4,0‬‬ ‫‪14,0‬‬ ‫‪63‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪134‬‬ ‫‪115‬‬ ‫‪11.2‬‬
‫‪25‬‬ ‫‪17.5‬‬ ‫‪4.1‬‬ ‫‪139‬‬ ‫‪6.4‬‬ ‫‪134‬‬ ‫‪12.0‬‬ ‫‪11.2‬‬
‫‪2.6‬‬ ‫‪17.1‬‬ ‫‪43‬‬ ‫‪136‬‬ ‫‪63‬‬ ‫‪133‬‬ ‫‪125‬‬ ‫‪Ml‬‬
‫‪2,7‬‬ ‫‪136‬‬ ‫‪43‬‬ ‫‪137‬‬ ‫‪63‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪132‬‬ ‫‪13.0‬‬ ‫‪11.1‬‬
‫‪23‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪16.4‬‬ ‫‪4.4‬‬ ‫‪136‬‬ ‫‪73‬‬ ‫‪131‬‬ ‫‪13.5‬‬ ‫‪11.1‬‬
‫‪2,9‬‬ ‫‪16.0‬‬ ‫‪45‬‬ ‫‪135‬‬ ‫‪73‬‬ ‫‪131‬‬ ‫‪143‬‬ ‫‪11.0‬‬
‫‪33‬‬ ‫‪158‬‬ ‫‪4,6‬‬ ‫‪134‬‬ ‫‪7.4‬‬ ‫‪130‬‬ ‫‪145‬‬ ‫‪11.0‬‬
‫‪3.1‬‬ ‫‪15,6‬‬ ‫‪4.7‬‬ ‫‪134‬‬ ‫‪7,6‬‬ ‫‪11.9‬‬ ‫‪15.0‬‬ ‫‪11.0‬‬
‫‪33‬‬ ‫‪153‬‬ ‫‪43‬‬ ‫‪132‬‬ ‫‪73‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪11.9‬‬ ‫‪163‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪10.9‬‬
‫‪131‬‬ ‫‪4.9‬‬ ‫‪132‬‬ ‫‪83‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪11.8‬‬ ‫‪17.0‬‬ ‫‪138‬‬
‫‪3.4‬‬ ‫‪14.9‬‬ ‫‪5.0‬‬ ‫‪131‬‬ ‫‪85‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪11.7‬‬ ‫‪18.0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪10.8‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪5‬‬
‫‪14.8 i‬‬ ‫‪5,2‬‬ ‫‪130‬‬ ‫‪93‬‬ ‫‪11.6‬‬ ‫‪193‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪10.7‬‬

‫קפיצים בעלי ח ת ך עגול אפשר לכתוב‪:‬‬ ‫לגבי‬

‫‪D‬‬ ‫‪ffd‬‬ ‫פ‪T‬‬
‫‪F‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪К‬‬

‫‪239‬‬

‫‪ -‬המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי‪ ,‬במשרד התמ״ת‪ ,‬כל הזכויות שמורות ©‬ ‫בהוצאת‬
 ‫)‪:(F‬‬ ‫מכאן אפשר לחשב את הכוח‬
‫‪TT-T‬‬ ‫‪•d‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪.‬‬ ‫‪7• T • d‬ז‬
‫פ‬ ‫‪d‬‬ ‫פ‬
‫‪F‬‬
‫‪8K‬‬ ‫‪D‬‬ ‫‪8K с‬‬

‫אם ידוע הכוח‪ ,‬אפשר לחשב את קוטר התיל‪:‬‬

‫‪FcK‬‬
‫‪d‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪Т.‬‬
‫פ‬

‫את שקיעת צפירה אחת מחשבים לפי הנוסחה‬

‫‪8D*F‬‬
‫‪6‬‬ ‫‪d •G‬‬‫‪4‬‬

‫המאמץ המותר לפיתול ראה‬ ‫ו־ ‪т‬‬ ‫את ‪ — G‬מודול הדיחה‪,‬‬

‫פ‬
‫בטבלה מם׳ ‪.37‬‬

‫מגבילים את היחס בין‬ ‫בדי למנוע מאמצים גדולים מדי בז‬

‫היחס ‪: к т‬‬ ‫קוטר הקפיץ וקוטר התיל‪.‬‬
‫‪D‬‬
‫)‪ - 16‬־ ‪;< 6(6 -‬‬ ‫לתיל בעל קוטר עד ‪ 0.5‬מ״מ‬
‫‪d‬‬
‫‪D‬‬
‫‪с‬‬ ‫)‪ - 10‬־ ‪2< 4 ( 4 -‬‬ ‫לתיל בעל קוטר מעל ‪ 0.5‬מ״מ‬
‫‪d‬‬

‫עבודתם התקינה של מתקנים ומכשירי מדידה רבים תלויה בטיב‬

‫כדי להגדיל את רגישות הקפיצים ולאפשר מסירה מהירה של‬ ‫הקפיצים‪.‬‬
‫קפיצי‬ ‫לפרקים אחרים של המתקן‪ ,‬מרכיבים‬ ‫שיגויים בפעולת‬
‫ה ת ח ל ת י ‪ ,‬אותו משיגים‬ ‫הלחיצה עם מאמץ מםויים‪ ,‬הנקרא מ א מ ץ‬
‫הכוח !‪ F‬קובעים בתחום‪:‬‬ ‫את‬ ‫ע״י כוח לחיצה התחלתי ! ‪. F‬‬
‫הוא הכוח הפועל על הקפיץ בתנאי‬ ‫‪2‬‬‫‪F‬בו ‪F‬‬ ‫‪X‬‬ ‫־ ־ ‪, (0.3‬‬ ‫‪F (0.8‬‬
‫עבודה רגילים‪.‬‬

‫היחס בין העומס ו ה ח ק צ ר ו ת קפיץ ה ל ח י צ ה‬ ‫‪.17.2‬‬ ‫ציור‬

‫בהתאם לכוח הפועל‬ ‫בציור ‪ 17.2‬מתוארים מצבים שונים של‬

‫עליו‪ .‬הגראף מצד ימין של הציור מראה את היחס הישר הקיים בין‬
‫התכווצות הקפיץ והכוח הפועל‪ .‬התחום המעשי של פעולת הקפיץ מתבטא‬
‫ע״י השטח המקוקו — בין הכוחות !‪ F‬ו ‪ -‬״‪.F‬‬

‫‪240‬‬

‫‪ -‬המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי‪ ,‬במשרד התמ״ת‪ ,‬כל הזכויות שמורות ©‬

 ‫התקצרות הקפיץ כתוצאה מהעומס ההתחלתי )!‪ (F‬היא‪:‬‬
‫‪Д! = 6!• n‬‬

‫כאן !ם — שקיעת צפירה אחת ‪ - n‬מספר הצפירות‪.‬‬

‫;‬

‫‪A‬‬ ‫‪2‬‬ ‫״ ‪6 2‬‬ ‫*‬ ‫‪n‬‬ ‫‪:д‬‬ ‫‪2‬‬ ‫בצורה דומה תהיה‬

‫נסמן את מהלך העבודה של הקפיץ ב־ ‪: Д‬‬

‫‪у‬‬

‫)!‪3 A! = п(6 - б‬־‪ = A‬ע ‪А‬‬ ‫‪2‬‬

‫)‪:(п‬‬ ‫מכאן ניתן לתשב את מספר הכריכות‬

‫‪п‬‬
‫‪б - 61‬‬ ‫‪а‬‬

‫אמ נרכיב את הקפיץ בלי עומס התתלתי‪ ,‬אזי מספר הצפירות‬

‫יהיה‪:‬‬

‫‪ 2‬־‪ 1.5 4‬כריכות בגלל הכיפוף והשחזת‬ ‫למספר הכריכות יש להוסיף‬

‫הקצוות של הקפיץ‪.‬‬

‫צורת הקצוות משפיעה על עבודתו התקינה של הקפיץ‪ .‬אמ הקצוות‬

‫אינמ ישרימ‪ ,‬הכוה אינו פועל בכיוון לציר הקפיץ‪ ,‬ולכן קיימת סכנה‬
‫של קריסת הקפיץ‪ .‬כיפוף הכריכות האחרונות משפר במידת‪-‬מה את המצב‪.‬‬
‫קצוות מושחזימ מבטיחימ את מרכזיות הקפיץ לנבי הכוח הפועל עליו‬
‫אולמ ההשחזה מחלישה את הכריכות האחרונות‪ .‬תוצאות טובות ביותר‬
‫משיגימ‪ ,‬באשר קצות הקפיץ המ כפופימ ומושחזימ גמ יחד‪.‬‬

‫צורות שומת של קצות הקפיץ מתוארות בציור שליד הטבלה מסי ‪. 39‬‬
‫לפי טבלה זו ניתן לחשב את גובה הקפיץ במצב תופשי‪ ,‬ללא עומס‪, ( н ) ,‬‬
‫‪п‬‬

‫ובמצב בו הקפיץ מכווץ בכות מקטימאלי עד שהצפירות נוגעות אתת‬

‫בשניה ) ‪) ( н‬ראה ציור ‪.(17.2‬‬

‫‪241‬‬

‫‪ -‬המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי‪ ,‬במשרד התמ״ת‪ ,‬כל הזכויות שמורות ©‬

 ‫טבאז מם׳ ‪.39‬‬

‫הקצרות‬ ‫לצורת‬ ‫בהתאמ‬ ‫לחיצה‬ ‫קפיצי‬ ‫גובה‬

‫‪Г‬‬

‫קצוות כפופים‬ ‫קצוות‬ ‫קצוות‬

‫קצוות כפופים‬
‫ומושחזים‬ ‫מושחזים‬ ‫בלתי‪-‬ישרים‬

‫‪ nt + 2d‬־ ‪Н‬‬
‫‪п‬‬
‫‪Н = nt‬‬
‫‪п‬‬ ‫‪Н = nt + 3d‬‬
‫‪п‬‬ ‫‪ nt + d‬־ ‪Н‬‬
‫‪п‬‬

‫‪H = nd‬‬ ‫‪2d‬‬ ‫‪H = nd‬‬ ‫‪ nd + 3d‬־־ ‪H‬‬ ‫‪H = nd + d‬‬

‫‪n =n + 2‬‬
‫‪x‬‬
‫‪п‬‬‫‪г‬‬ ‫‪= n + 1.5‬‬ ‫‪п‬‬‫‪г‬‬ ‫‪= п +2‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪=n‬‬

‫)‪ (t‬במצב חופשי )בלתי עמוס( מחשבימ‬ ‫הקפיץ‬ ‫פםיעת‬ ‫את‬

‫לפי העםחה‪:‬‬
‫‪t‬‬ ‫‪d + 6 + 0.1 d‬‬

‫שקיעת צפירה אתת בעומס מקסימאלי‪.‬‬ ‫‪б‬‬

‫)‪ (а‬מחשבימ לפי הנוסחה הידועה‬ ‫המעלה‬ ‫זווית‬ ‫את‬

‫‪t‬‬
‫‪tga = 77D‬‬

‫נתוניפ אלה דרושיפ בעת ליפוף הקפיץ‪ .‬הנוסחאות שהבאנו מכוונות‬

‫לנבי קפיצימ בעלי זווית מעלה עד ‪.10°‬‬

‫למרות יישור קצות הקפיץ‪ ,‬קיימת תמיד סכנה של קריסתו‪ ,‬ביתוד‬

‫מרכיבימ את הקפיץ במתקן‬ ‫לשמ מניעת סטיות‬ ‫בקפיצימ‬
‫בעזרת מוביל חיצוני או פנימי‪ .‬ביחוד דרוש מוביל לקפיצימ בהמ היחס‬
‫‪н‬‬
‫‪> 3‬‬ ‫בין הגובה והקוטר גדול מ ‪: 3 -‬‬

‫שיטות הרבבתמ ואחיזתמ של קפיצי לחיצה במתקנימ מתוארות‬

‫‪.17.3‬‬ ‫בציור‬

‫‪242‬‬

‫‪ -‬המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי‪ ,‬במשרד התמ״ת‪ .‬כל הזכויות שמורות ©‬ ‫בהוצאת‬
 ‫ה׳‬ ‫ד׳‬ ‫ג׳‬ ‫ב׳‬ ‫א׳‬

‫י׳‬ ‫ט׳‬ ‫ח׳‬ ‫ז׳‬ ‫ו׳‬

‫שיטות הרכבתם של קפיצים בורגיים‬ ‫‪. 17.3‬‬ ‫ציור‬

‫א׳‪:‬‬ ‫תרגיל‬
‫את המידות של קפיץ בורגי גלילי‪ ,‬הלותץ על קצה החוגן‬ ‫לחשב‬
‫של שעון )אינדיקאטור(‪ ,‬לפי הנתונימ הבאימ‪ :‬עומס התחלתי — ‪ 200‬גר׳;‬
‫עומס עבודה — ‪ 300‬גר׳; תחומ המדידה — ‪ 10‬מ״מ‪ .‬מבנה המתקן מאפשר‬
‫להשתמש ב קפיץ ב ע ל קוטר חיצוני עד ‪ 8‬מ״מ וקוטר פנימי מעל ‪ 4‬מ״מ‪.‬‬

‫פתרון‪:‬‬
‫‪ =с:10‬־ ־ ‪с‬‬ ‫‪ .1‬בוחרימ את היתם‬
‫‪а‬‬
‫‪Wahi:1.14‬‬ ‫=‬ ‫‪к‬‬ ‫( את המקדמ של‬ ‫‪2‬‬ ‫‪.‬‬

‫‪ ,37‬יהיה‬ ‫בוחרימ חומר לקפיץ — תיל פטנתר; לפי הטבלה מס׳‬ ‫‪.3‬‬
‫ד — ‪ 50‬ק״ג‪/‬ממ״ר )בקירוב(‪ ,‬ומודול הויחה ‪— G‬‬ ‫המאמץ המותר‬
‫‪ 8000‬ק״ג‪/‬ממ״ר‪.‬‬

‫‪243‬‬

‫‪ -‬המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי‪ ,‬במשרד התמ״ת‪ ,‬כל הזכויות שמורות ©‬ ‫בהוצאת‬
 ‫‪ .4‬מחשבים את קוטר התיל‪:‬‬
‫‪ tF • с •К‬״ ‪,‬‬‫‪2‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪в‬‬ ‫‪/0.3 X 10 X 1.14‬‬ ‫״‪_ .‬‬ ‫״‬
‫‪d‬‬ ‫=‬ ‫‪ь‬‬ ‫‪6‬‬ ‫=‬ ‫‪ь‬‬ ‫‪6‬‬ ‫=‬ ‫‪4‬‬ ‫‪2‬‬ ‫מ‬
‫מ‬
‫^ ־ ‪> r V‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪50‬‬ ‫•‪°‬‬

‫קובעים את הקוטר התיל — ‪ 0.5‬מ״מ‪.‬‬

‫‪ . 5‬בעקב תנאי המבנה קובעים את הקוטר החיצוני‪ 7.5 :‬מ״מ )מותר‬

‫הקוטר הממוצע יהיה‪:‬‬ ‫עד ‪ 8‬מ״מ(‪.‬‬
‫‪ D‬־ ‪D‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪- d‬‬ ‫‪= 7.5-0.5‬‬ ‫מ״מ ‪= 7‬‬

‫=‪=ГТ7‬‬ ‫איפוא‪:14‬‬ ‫היחס האמיתי בין הקוטרים יהיה‬

‫עתה נבדוק את כוח הלחיצה לפי המידות שנקבעו‪:‬‬

‫‪2‬‬
‫‪T- d‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪5‬‬ ‫״‬
‫‪2‬‬ ‫ג‬ ‫ק‬
‫‪*сК"2.56-‬‬ ‫־‬ ‫‪X 1.1 X‬‬ ‫‪14‬‬ ‫״ ־ ‪2.56‬‬

‫‪ .6‬את העומס המקסימאלי קובעים לפי‪:‬‬

‫‪x1.25‬‬ ‫=‬ ‫‪2‬‬ ‫‪XF‬‬ ‫‪0.375‬ק״ג‬ ‫=‬ ‫‪0.3‬‬
‫מקם'‬

‫‪ .7‬מחשבים את השקיעה של צפירה אחת תחת עומסים שונים‬

‫‪X7 X‬‬ ‫‪3‬‬
‫״ ״‬ ‫‪0.375‬״‬
‫‪4‬‬ ‫‪6‬‬ ‫מ‬ ‫מ‬
‫‪°‬מקם׳‬ ‫־ ‪ ~d*G‬־‬ ‫‪x‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪80 00‬‬ ‫י*‬
‫‪3‬‬ ‫‪э‬‬
‫‪_ 8D • F‬‬ ‫‪2‬‬ ‫_ ‪_ 8 X 7 х 0.3‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬
‫מ ״ מ ‪1.65‬‬
‫‪ d •G‬־‬ ‫‪0.5‬‬ ‫‪ X 8000‬־ ־‬ ‫־‬
‫‪3‬‬ ‫‪a‬‬
‫‪8D -F,‬‬ ‫‪8 X 7 X 0.2‬‬
‫‪б‬‬ ‫‪4‬‬ ‫=‬ ‫=‬ ‫‪b‬‬ ‫‪l‬‬ ‫מ‬ ‫״‬ ‫מ‬
‫‪1 = 0 .‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪5X‬־^‪6:‬‬ ‫‪8000‬‬

‫‪ .8‬מספר הצפירות יהיה‪:‬‬

‫‪Д‬‬
‫‪У‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬
‫‪n‬‬
‫!‪6 - 6‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪1.65-1.1‬‬ ‫‪0.55‬‬

‫פסי עת הקפיץ במצב חופשי‪:‬‬ ‫‪.9‬‬

‫‪ d +б ,‬־ ‪t‬‬ ‫מ ״ מ ‪+ 0 . 1 d = 0.5 + 2.3 + 0.1 X 0.5 = 2.85‬‬

‫מקם׳‬

‫‪ .10‬זווית המעלה של הצפירות במצב חופשי של‬

‫‪a‬‬ ‫‪= 7*20' ~ 7.5‬‬

‫‪ .11‬גובה הקפיץ במצב חופשי )הקצוות כפופים ומושחזים(‪:‬‬

‫‪x18‬‬ ‫=‬ ‫‪d‬‬ ‫‪2+‬‬ ‫‪H‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪= nt‬‬ ‫מ‬‫‪52‬מ״‬ ‫=‬ ‫‪1‬‬

‫‪244‬‬

‫‪ -‬המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי‪ ,‬במשרד התמ״ת‪ ,‬כל הזכויות שמורות ©‬

 ‫ו ‪:F -‬‬
‫‪2‬‬ ‫!‪F‬‬ ‫התקצרות הקפיץ תחת העומסים‬ ‫‪.12‬‬

‫‪A1‬‬ ‫‪б!-п‬‬ ‫‪= 1.1‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪20‬‬ ‫מ״מ‬

‫‪6 • п‬י׳‬ ‫‪1.65‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪30‬‬ ‫מ״מ‬

‫ב ד י ק ת ת ח ו מ המדידה‪:‬‬ ‫‪.13‬‬
‫‪А‬‬ ‫!‪А‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪ 10‬־‬ ‫מ״מ‬

‫ו‪F-‬‬ ‫גובה הקפיץ בעומסימ שונים ) ! ‪F ^ F‬‬ ‫‪.14‬‬

‫מקם‬
‫‪н‬‬ ‫ח‪н‬‬ ‫‪Д‬‬ ‫‪г‬‬ ‫‪52‬‬ ‫‪20‬‬
‫־‬ ‫‪32‬‬ ‫מ״מ‬

‫‪н‬‬
‫‪2‬‬ ‫=‬ ‫‪н‬‬
‫‪п‬‬ ‫‪Д 5 2‬‬ ‫־ ‪30‬״‬ ‫‪22‬‬ ‫מ״מ‬

‫‪Н‬‬ ‫‪nd + 2d‬‬ ‫‪18‬‬ ‫־־‬ ‫‪X 0.5‬‬ ‫‪+ 2 X 0.5‬‬ ‫‪ 10‬־‬ ‫מ״מ‬

‫ב ו ר ג י י מ‬ ‫משיכה‬ ‫פ י צ י‬ ‫‪.17.3‬‬
‫צורת‬ ‫מתוארימ הקצוות ש ל קפיצי משיבה בורגיימ‪.‬‬ ‫‪17.3‬‬ ‫בציור‬
‫תלויה בשיטת הרכבתו ש ל הקפיץ במתקן‪.‬‬ ‫הקצוות‬
‫‪,‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪(F‬‬ ‫המאמץ ה נ ו צ ר ב ק פ י צ י מ ש י כ ה כ ת ו צ א ה מעומט ה ע ב ו ד ה )כות‬ ‫מלבד‬
‫והמ‪:‬‬ ‫קיימימ ב ה מ ש נ י טוגי מאמצימ מ ו ק ד מ י מ ‪,‬‬
‫מאמצימ‬ ‫ה ק פ י ץ ;‬ ‫ל י פ ו ף‬ ‫מאמצימ מ ו ק ד מ י מ ה נ ו צ ר י ת ב ע ת‬ ‫א‪.‬‬
‫ב ש ע ת ס י ב ו ב ה ת י ל ט ב י ב ל צ י ר ו )הצפירות ל ו ת צ ו ת א ת ת‬ ‫מתעוררים‬ ‫אלה‬
‫השניה(; ב ק פ י צ י מ ש י ב ה פ ט י ע ת ה ק פ י ץ ש ו ו ה ל ק ו ט ר ש ל ה ת י ל ) ‪ d‬־ ‪. ( t‬‬ ‫על‬

‫ה ר כ ב ת ו‬ ‫המאמץ ה נ ו צ ר ע ״ י העומס ה ה ת ח ל ת י ש ל ה ק פ י ץ ב ע ת‬ ‫ב‪.‬‬

‫ן‪.‬‬ ‫במתק‬

‫ע צ ר מאמץ‬ ‫‪ 17.4‬נ ת ו ן ת ר ש י מ ש ל ש י ט ת ל י פ ו ף ה ק פ י ץ ב ה‬ ‫בציור‬

‫אמ‬ ‫לבדוק ואזער׳‬ ‫ניתן‬ ‫א ת המאמץ‬ ‫)לחץ ב י ן הצפירות(‪.‬‬ ‫מוקדפ‬
‫את הכוח‬ ‫נעמיס א ת ק פ י ץ ה מ ש י כ ה ע ד ש י ת ק ב ל מ ר ו ו ת ב י ן ה צ פ י ר ו ת ‪.‬‬
‫‪F‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪* 0.32‬‬ ‫‪F‬‬ ‫‪2‬‬ ‫א ת המאמץ ה מ ו ק ד מ ‪ ,‬ק ו ב ע י מ ‪ ,‬ב ד ר ך כלל‪: ,‬‬ ‫)‪( F‬היוצר‬ ‫‪0‬‬

‫א‬

‫‪R2‬‬
‫ב׳‬

‫‪.17.5‬‬ ‫ציור‬ ‫‪.17.4‬‬ ‫ציור‬

‫דיאגרמת ההתארכות של קפיץ משיכה‪:‬‬ ‫תרשים של ליפוף הקפיץ‬
‫) ‪;(F‬‬‫‪0‬‬
‫עם מאמץ מ ו ק ד ם‬ ‫א׳‬ ‫ע ם מאמץ מ ו ק ד ם‬
‫ב ל י מאמץ מ ו ק ד ם ‪.‬‬ ‫ב׳‬

‫‪245‬‬

‫‪ * ' ^^С - Ч‬ה מ ח ל ק ה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי‪ ,‬במשרד התמ״ת‪ .‬כי־ הזכויות שמורות ©‬ ‫•‬ ‫^‬
 ‫)‪.F = f(6‬‬ ‫המאמץ המוקדם משנה את די‪ж‬רמת הכוחות‪:‬‬
‫הדיאנרמה אינה מתהילה מ‪) -0‬כמו בקפיצי‪-‬לתיצה(‪ ,‬אלא מגודל מסויימ)‪( F‬‬
‫‪0‬‬

‫בציור ‪ 17.5‬מובאות ‪ 2‬דיאנרמות של הכותות הפועלימ על קפיץ עם‬

‫מאמץ מוקדפ ובלעדיו‪ .‬כפי שנובע מהדיאגרמות‪ ,‬המתארכות של הקפיץ‬
‫ואילו התארכות‬ ‫;‬ ‫‪б‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪Д =б‬‬ ‫!‬ ‫‪+6‬‬ ‫‪2‬‬ ‫( ‪ 0^F‬ש ו ו ה ‪:‬‬ ‫‪G‬‬ ‫)‬ ‫מ‬
‫‪.д = б! + б‬‬ ‫‪г‬‬ ‫היא‪:‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪(F‬‬ ‫)‪= 0‬‬ ‫הקפיץ ללא מאמץ מוקדמ‬

‫‪ - 6‬התארכות מדומה של הקפיץ‬ ‫‪0‬‬ ‫כאן‪:‬‬

‫!‪ - 6‬התארכות התתלתית‬
‫‪ - б 2‬התארכות תחת עומס רגיל‪.‬‬

‫‪,‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪2‬‬ ‫בקפיץ עמ מאמץ מוקדמ‬ ‫; ‪;б! ; F‬‬

‫‪2‬‬

‫מתוך הדיאגרמה )‪ 17.5‬א׳(‪:‬‬ ‫) ‪(6‬‬ ‫‪0‬‬ ‫אפשר לתשב את התארכותו המדומה‬

‫״‪F‬‬ ‫״‪F‬‬ ‫^‪F‬‬
‫‪б‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪A‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪+ б! + б‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪ 6‬׳‪F‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪+ F - 6! + F - 6‬‬

‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪2‬‬ ‫=‬ ‫‪F - 6О‬‬
‫‪2‬‬

‫‪(F‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪F )-6‬־‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫!‪= F (6‬‬

‫‪0‬‬ ‫‪+‬‬ ‫) ‪6‬‬ ‫‪2‬‬

‫) ‪F (6! + 6‬‬
‫= ״‪б‬‬
‫‪ F‬־‪F‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪2‬‬
‫מבאן‪:‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪0‬‬

‫ברור‪ ,‬שההתארכות המדומה גדלה עמ הגברת המאמץ המוקדם ‪( ) F‬‬

‫‪0‬‬

‫הנוצר בעת ליפוף הקפיץ‪ .‬תכונה זו חשובה ביותר בתיבנון קפיצימ‪ ,‬כי‬
‫היא מאפשרת הקטנת מידותיו של הקפיץ‪ .‬נסביר זאת ע״י הדוגמה הבאה‬

‫במתקן פועל קפיץ עמ מאמץ מוקדמ ‪ 250‬נרמ‪ .‬מהלך הקפיץ בעת‬

‫הכוח הפועל בעבודה רגילה‬ ‫)‪; ( б ! + 6 = 50‬‬ ‫‪2‬‬ ‫עבודה רגילה הוא ‪ 50‬מ״מ‬
‫הוא ‪ 750‬נרמ‪ .‬נתשב את המהלך )ההתארכות( של הקפיץ‪ ,‬אמ הוא נלפף‬
‫בלי מאמץ מוקדמ‪.‬‬

‫ההתארכות המדומה בקפיץ הראשון שווה‪:‬‬

‫‪F‬‬ ‫‪0‬‬ ‫!‪(6‬‬ ‫) ‪+б‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪250 X 50‬‬
‫‪6,‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬
‫=‬ ‫‪2‬‬ ‫‪5‬‬ ‫מ״מ‬
‫‪F‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪- F‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪750 -‬‬ ‫‪250‬‬

‫ההתארבות המלאה של הקפיץ בלי מאמץ מוקדמ תהיה‪:‬‬

‫‪Д = 6‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪+ б! + 6‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪= 25‬‬ ‫‪+ 50 = 75‬‬ ‫מ״מ‬

‫‪246‬‬

‫‪ -‬המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי‪ ,‬במשרד התמ״ת‪ ,‬כל הזכויות שמורות ©‬ ‫בהוצאת‬
 ‫כי במשיכת הקפיץ לשם קבלת כוח של ‪ 750‬גרם‪,‬‬ ‫הדוגמה םראה‪,‬‬
‫יש צורך במהלך גדול ב־ ‪ 25‬מ״מ מאשר בקפיץ עם מאמץ מוקדם‪ .‬המסקנה‬
‫היא‪ ,‬שקפיציס עם מאמץ מוקדם תופסים פחות מקום ונוחים יותר בעבודה‪.‬‬

‫‪ 17.6‬נתון היחס בין העומס ובין ההתארכות של קפיץ‪-‬משיכה‪.‬‬ ‫בציור‬

‫היחס בין העומס ובין ה ה ת א ר כ ו ת ש ל קפיץ משיכה‬ ‫‪.17.6‬‬ ‫עיור‬

‫חישוב המידות של קפיצי משיכה מבוסס על אותם העקרועת והנוסחאות‬

‫שהבאנו לגבי קפיצי־לחיצה‪ .‬והן‪:‬‬

‫‪3‬‬
‫) ‪8D (F-F‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪6‬‬
‫— ‪ 1 * Т ё‬־ ־ ־־‬ ‫;‬ ‫‪d = 1‬‬

‫‪;6‬‬ ‫‪ ,‬בחישוב‬ ‫במקום ‪ F‬יש להציב בנוסחה האחרונה ‪F‬‬

‫מק ס‬
‫!‪.6‬‬ ‫ו ‪ F -‬בחישוב‬
‫‪X‬‬ ‫‪;6‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪ — F2‬בחישוב‬

‫העומס המקסימאלי הוא העומס בו מגיעים כמעט עד לגבול האלאםטיות‬

‫של הקפיץ‪ .‬התארכות מעבר לגבול זה אסורה‪.‬‬

‫גובה הקפיץ במצב חופשי הוא‪:‬‬

‫‪н‬‬ ‫‪п‬‬ ‫‪= nd + 2a‬‬
‫) ‪ — a‬גובה האוזן(‪.‬‬

‫‪н =н‬‬ ‫‪п‬‬ ‫‪+д‬‬ ‫גובה הקפיץ שתזארך בכוח ‪ F‬הוא‪:‬‬

‫מהלך החישוב דומה לזה של חישוב קפיצי לחיצה‪ .‬בתרגיל ב׳ מובאת‬

‫דוגמת החישוב‪.‬‬

‫‪247‬‬

‫‪ -‬המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי‪ ,‬במשרד התמ״ת‪ ,‬כל הזכויות שמורות ©‬

 ‫ב׳‪:‬‬ ‫תרגיל‬
‫נתון קפיץ משיכה עשוי מחוט שקוטרו )‪ (d‬הוא ‪ 1‬מ״מ; הקוטר‬
‫— )‪ D‬מ״מ‪ .‬לחשב את הכוח שאפשר להפעיל‬ ‫) ‪1 0‬‬ ‫הממוצע של הקפיץ‬
‫על ה ק פ ת ‪ ,‬ומהו מספר הצפירחז הדרוש כדי להשיג התארכות של‬
‫— )‪ т‬ק״ג‪/‬ממ״ר‪,‬״ מודול הזיחה ‪G‬‬ ‫) ‪5 0‬‬ ‫‪ 20‬מ״מ‪ .‬המאמץ המותר לפיתול‬
‫‪ 8000‬ק״ג‪/‬ממ״ר‪.‬‬

‫פתרון‪:‬‬
‫‪ 10‬־ ‪ у‬־ ־ ־ ‪с .‬‬ ‫ו ‪ .‬קובעים את היחס בין הקוטרים‪:‬‬

‫‪к:(1.14‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪к‬‬ ‫‪ ,‬קובעים את ה‪13‬קדס )‬ ‫‪2‬‬ ‫‪.‬‬

‫)‪:(F‬‬ ‫‪ .3‬מחשבים את העומס המקסימאלי המותר‬

‫‪3‬‬ ‫‪Э‬‬
‫_‬ ‫‪0.392 d -T‬‬ ‫‪0.392 х 1 Х 50‬‬ ‫״ _ ‪.‬‬
‫=‬
‫‪—5Гк‬‬ ‫=‬
‫״ — ‪10 x 1 . 1 4‬‬ ‫‪u‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫ק‬

‫‪2‬‬‫‪F‬‬ ‫‪:(F0.8s‬‬ ‫‪4 .‬‬

‫= ‪F‬‬ ‫‪A‬‬ ‫‪0.5 X F‬‬ ‫‪0.5‬‬ ‫־־‬ ‫‪X‬‬ ‫ק ״ ג ‪ « 0 . 9‬ק ״ נ ‪1.7 = 0.85‬‬

‫•־ ‪F ! = (0.3‬‬ ‫‪F‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪(F‬‬ ‫‪2‬‬ ‫)‪:(0.8‬‬ ‫מס ההתחלתי‬

‫‪F‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪= 0.5 X F‬‬ ‫‪2‬‬ ‫ק ״ ג ‪x 0.9 = 0.45 « 0 . 5‬־=‪0.5‬‬

‫‪0‬‬ ‫‪F‬‬ ‫הנוצר בעת ליפוף הקפיץ‬ ‫‪)F‬העומס‬‫‪0‬‬

‫ק ״ ג ‪F = 0 . 2 x 0 . 9 *«0.2‬‬
‫‪0‬‬

‫‪ .7‬מחשבים את ההתארכות של צפירה אחת בעומסים שונים‪:‬‬

‫‪6‬‬ ‫‪d •G‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬

‫‪1 Х 8000‬‬ ‫מ ״ מ ‪1.5‬‬
‫מקם‬

‫‪3‬‬
‫‪8D‬‬ ‫‪3‬‬
‫) ‪(F -F‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪0‬‬ ‫)‪8 х10 х(0.9-0.2‬‬
‫‪б‬‬ ‫‪4‬‬ ‫מ ״ מ ‪0.7‬‬
‫‪d -G‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪1 Х 8000‬‬

‫‪3‬‬
‫) ‪8D -(F -F‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫)‪8 X10 х(0.5-0.2‬‬
‫= !‪б‬‬ ‫‪d •G‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪1 Х 8000‬‬ ‫‪4‬‬ ‫מ״מ‬

‫‪ .8‬מחשבים את מספר הצפירות )‪:(п‬‬

‫‪д‬‬
‫‪у‬‬ ‫‪20‬‬
‫‪5‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪6 -6‬‬ ‫‪2‬‬ ‫ג‬ ‫־ ‪ 0.7 - 0.3‬־‬

‫‪248‬‬

‫‪ -‬המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי‪ ,‬במשרד התמ״ת‪ ,‬כל הזכויות שמורות ©‬

 ‫‪ .9‬מחשבים את התארכות הקפיץ בעומסים שונים‪:‬‬

‫‪A 1 6!• n‬‬ ‫‪= 0.3‬‬ ‫‪X 50 = 15‬‬ ‫מ״מ‬

‫‪6• п‬״ ‪A г‬‬ ‫‪= 0.7‬‬ ‫‪х‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪35‬‬ ‫מ״מ‬

‫‪А‬‬ ‫‪б • п = 1.5‬‬ ‫‪X 50‬‬ ‫‪75‬‬ ‫מ״מ‬

‫מק ס‬

‫‪ .10‬מחשבים את גובה הקפיץ במצבים שונים‪:‬‬

‫‪Н‬‬ ‫‪п‬‬ ‫‪ nd + 2a = 50 X 1 + 2 x 10 = 70‬־־‬ ‫מ״מ‬

‫‪H! = Н‬‬ ‫‪п‬‬ ‫‪+ А1‬‬ ‫‪70‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪85‬‬ ‫מ״מ‬

‫‪H2‬‬ ‫‪=H п + А‬‬ ‫‪70‬‬ ‫‪+ 35‬‬ ‫‪= 105‬‬ ‫מ״מ‬

‫‪ Н‬־ ‪ Н‬מקס‬ ‫‪п‬‬ ‫‪+‬‬ ‫׳ ‪А‬‬ ‫‪0‬‬ ‫?‬ ‫‪а‬‬

‫‪70‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪75‬‬ ‫‪145‬‬ ‫מ״מ‬

‫‪ .11‬מחשבים את זווית המעלה )‪:(а‬‬

‫‪tg a‬‬
‫‪t‬‬ ‫‪d‬‬ ‫‪1‬‬ ‫=‬ ‫‪0.031‬‬
‫‪ffD‬‬ ‫‪17D‬‬ ‫‪ x 10‬זד‬
‫‪II‬‬
‫‪a‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪50‬‬

‫ב ו רגי ים‬ ‫פיתול‬ ‫קפיצי‬ ‫‪.17.4‬‬

‫קפיצים בורגיים שעליהם פועל מומנט פיתול במישור מאונך לציר‬
‫פיתול‪.‬‬ ‫קפיצי‬ ‫הקפיץ גקראים‬
‫למרות מומנט הפיתול הפועל על‬
‫‪,(17.7‬‬ ‫לפי הציור‬ ‫‪F •a‬‬ ‫הקפיץ )מומנט‬
‫צפירות הקפיץ נכפפות‪ .‬בזוגיות‬
‫קטנות אפשר להניח שמומנט הפיתול‬
‫שווה למומנט הכפיפה‪ ,‬ולכן אפשר‬
‫לחשב תיל הקפיץ לפי הנוסחה‬
‫הידועה מתורת חוזק החומרים )‪:(19‬‬
‫צ י ו ר ‪.17.7‬‬
‫ה י ח ס בין ה ע ו מ ס ) מ ו מ נ ט ה פ י ת ו ל (‬ ‫מק ס‬ ‫‪M‬‬ ‫'=‬ ‫‪F‬‬ ‫•‬ ‫‪a‬‬ ‫=‬ ‫‪Z‬‬ ‫‪•о‬‬
‫וזווית הפיתול‬

‫המאמץ הנוצר בצפירות הקפיץ‬

‫איע צריך לעלות על המאמץ המותר‬
‫‪^*^1‬מקס‬
‫‪а‬‬ ‫‪a‬‬
‫‪Z‬‬ ‫מותר‬

‫‪249‬‬

‫‪ -‬המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי‪ ,‬במשרד התמ״ת‪ ,‬כל הזכויות שמורות ©‬ ‫‪С ГКО‬‬
‫להתחשב‪ ,‬כמו בקפיצי משיכה‬ ‫קוטר התיל בקפיצי פיתול י ש‬ ‫בחישוב‬
‫מ ו פ י ע ב נ ו ם ת ת המאמץ ה מ ו ת ר ה מ ק ד ט‬ ‫מורכביפ‪ .‬לכן‪,‬‬ ‫במאמצימ‬
‫‪D‬‬
‫‪.‬‬ ‫״ מ ק ו ם ‪wah 1‬‬ ‫‪ . с‬גמ מ ק ד מ ז ה נ ק ר א‬ ‫התלוי אף הוא ביחט‬
‫‪d‬‬

‫הטבלה מראה שהמקדמ‬ ‫‪.40‬‬ ‫‪ к‬מובאימ ב ט ב ל ה מט׳‬ ‫‪х‬‬ ‫המקדמ‬ ‫ערכי‬

‫קטן מ־‪5‬‬ ‫ו ל ב ן אין ז ה רצוי לקבוע ‪с‬‬ ‫‪,с‬‬ ‫ג ד ל ע מ הקטנת היחט‬ ‫‪к1‬‬

‫‪.40‬‬ ‫טבלה מ ס ׳‬
‫‪WAHL‬‬ ‫ל פ י‬ ‫)!‪(К‬‬ ‫ה מ ק ד מ‬ ‫ע ר ב י‬

‫•‬

‫‪С‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪12‬‬
‫•‬

‫!‪к‬‬ ‫‪1.38‬‬ ‫‪1.25‬‬ ‫‪1.19‬‬ ‫‪1.15 1.12‬‬ ‫‪1.11‬‬ ‫‪1.09‬‬ ‫‪1.08‬‬ ‫‪1.07‬‬ ‫‪|1.07‬‬

‫הדיאגרמה ל י ד ה צ י ו ר ‪ 17.7‬מ ר א ה א ת ה י ח ט ב י ן העומט )מומגט ה פ י ת ו ל‬

‫בדומה‬ ‫היחט הוא י ש ר ‪,‬‬ ‫ו ב י ן ה ר פ ו ר מ א צ י ה )זווית ה פ י ת ו ל ‪. (>р‬‬ ‫‪(м‬‬ ‫‪а‬‬

‫לגבי קפיצי לחיצה ומשיכה‪.‬‬ ‫לגראף‬

‫פ‬
‫מאפיין את‬ ‫‪с‬‬ ‫‪0‬‬ ‫לומר שהמקדמ‬ ‫אפשר‬ ‫‪;с 0‬‬ ‫ב‬ ‫נסמן את היחט‬
‫תול‬ ‫‪Г‬‬ ‫של‬ ‫יציבותו‬
‫‪EI‬‬
‫‪с‬‬ ‫שווה‪:‬‬ ‫‪c‬‬ ‫‪0‬‬ ‫המקדמ‬
‫‪ D n‬זז‬
‫‪7rd‬‬‫‪4‬‬
‫‪1 = 64‬‬ ‫ההתמדה‬ ‫מומנט‬ ‫‪1‬‬ ‫האלאסטיות;‬ ‫מודול‬ ‫‪E‬‬
‫הצפירות‪.‬‬ ‫מספר‬ ‫‪n‬‬
‫•‬

‫)‪(<p‬‬ ‫האלה ניתן ל ת ש ב א ת זווית הפיתול‬ ‫מהנוםתאות‬

‫‪м‬‬ ‫‪64М-Р-П‬‬
‫‪со‬‬ ‫ברדיאנימ‬
‫*‪E •d‬‬

‫‪о‬‬ ‫‪64M-D-n‬‬ ‫‪180‬‬

‫‪тг‬‬ ‫במעלות‬
‫‪Е •d‬‬

‫הדרושות‬ ‫הצפירות‬ ‫אפשר לתשב את מםפר‬ ‫מכאן‬

‫‪4‬‬
‫זז ‪E - d - < p ° -‬‬ ‫‪ff-Ed‬‬‫‪4‬‬
‫‪°‬מ<‬
‫‪п‬‬
‫‪64M-D 180‬‬ ‫־‬
‫‪11520-M-D‬‬

‫מ ע ש י הסטיות ב ח י ש ו ב ז ו ו י ת‬ ‫ובאופן‬ ‫מקורבות‪,‬‬ ‫האלה‬ ‫הנוסתאות‬

‫‪.10$‬‬ ‫יכולות לעלות על‬ ‫הפיתול‬

‫ה פ י ת ו ל ש ל ה ק פ י ץ א י נ ה צ ר י כ ה ל ע ל ו ת על‪:‬‬ ‫זווית‬
‫‪<123.1‬‬ ‫‪ Vn‬ק‪= °‬‬

‫‪250‬‬

‫‪ -‬המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי‪ ,‬במשרד התמ״ת‪ ,‬כל הזכויות שמורות ©‬

 ‫גמ קפיצי פיתול מורכבימ עמ מאמץ התחלתי ) ‪ . ( м‬ערך המאנלץ־‬
‫‪х‬‬

‫הוא‪:‬‬
‫‪и = (0.3‬‬‫‪1‬‬ ‫‪4-‬‬ ‫‪0.8) М2‬‬

‫בציור ‪ 17.8‬מתוארות שיטות אחיזתמ של קצות הקפיצית בהרכבתמ‬

‫;‬ ‫‪F‬‬ ‫‪!:F= F -‬‬ ‫‪2‬‬ ‫נימ‪ .‬במבנה )א׳( פועל על ציר הקפיץ כוח שקול‬
‫‪.‬‬ ‫‪2‬‬‫י ח ט י ת ‪:F= F! + F‬‬ ‫בנה ) ב ׳ ( הכוח השקול הוא גדול יותר‪,‬‬

‫ציור ‪ .17.8‬קצוות של קפיצי פיתול והרכבתם במתקנים‬

‫ג׳‪:‬‬ ‫תרגיל‬
‫ק״ג• מ״מ;‬ ‫‪Ц‬‬ ‫—‬ ‫הפועל בתנאימ הבאימ‪ :‬מומגט העבודה ‪3 4 . 5 ,‬‬
‫‪ 29‬מ״מ; התיל עשוי‬ ‫—‬ ‫זווית הפיתול — *‪ = 22.5‬ק>; קוטר חיצוני‬
‫‪2‬‬

‫מפלדה ‪.SAE - 9260‬‬

‫פתרון‪:‬‬
‫‪ .1‬בוחרים את קוטר החוט — ‪ 2‬מ״מ‬

‫‪ .2‬המומנט המקסימאלי הוא‪:‬‬

‫ק״ג‪-‬מ״מ ‪M = 1.25 X M- = 1.25 X 34.5 = 43.12‬‬
‫מקם‬ ‫•‬ ‫•‬

‫‪ .3‬קובעימ את המקדמ ) ‪ , ( к‬לפי הטבלה מס׳ ‪:40‬‬‫‪х‬‬

‫־ ק ך ־ ־־ ־ ‪ ; с‬מ״מ ‪D = 29 - 2 = 27‬‬ ‫‪К‬‬ ‫;‬ ‫= !‪13.5‬‬

‫‪ .4‬לפי הטבלה מס׳ ‪ ,37‬קובעימ את התכונות המיכניות של החוט‬

‫ו!‬ ‫•ו‬ ‫רד»ן‪:‬‬
‫ק״ג‬
‫ממ״ר ‪а = 70‬‬
‫‪ ; Е = 20300‬־*‪-‬דך‪-‬‬ ‫ק״ג‬
‫ממ״ר‬

‫‪ .5‬בודקימ את קוטר החוט לפי המומנט המקטימאלי‪:‬‬

‫‪3‬‬
‫‪d‬‬ ‫‪ц,2-М-Кт‬‬ ‫‪/32 Х43.12 х 1.07‬‬ ‫מ״מ ‪1.9‬‬
‫‪а‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪я х 70‬‬
‫מעגלימ ל ‪ 2 -‬מ״מ‪.‬‬

‫‪251‬‬

‫טכנולוגי‪,‬‬ ‫בהוצאת‬
 ‫‪ .6‬מחשבים את מספר הצפירות הפעילות‪:‬‬
‫‪ d . <р‬י ‪ • E‬זז‬
‫‪4‬‬
‫‪г‬‬

‫קובעים את המומנט ההתחלתי ) ‪: ( м‬‬

‫‪х‬‬

‫‪ 13.8‬־ ‪U = 0.4 Ц3 = 0.4 х 34.5‬‬

‫‪x‬‬ ‫ק״ג• מ ״ מ‬
‫‪4‬‬
‫‪ X 20300 X 2 X 22.5‬זז _‬ ‫‪.‬‬ ‫=‬
‫‪п‬‬
‫‪11520‬‬ ‫־‬ ‫)‪X 27(34.5- 13.8‬‬

‫‪ .7‬פסיעת הקפיץ‪:‬‬
‫מ ״ מ ‪t = d + 0.3 = 2 + 0.3 = 2.3‬‬

‫‪ .8‬זווית המעלה של הקפיץ )במצב חופשי(‪:‬‬

‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪1‬‬

‫‪^ F D -‬‬ ‫= ‪3.11x27‬‬

‫־‪a33*1‬‬ ‫'‬

‫‪ .9‬אורך החוט הדרוש לעשיית הקפיץ )בלי קצוות לתפיסה(‪:‬‬

‫־ ‪L‬‬ ‫־‬ ‫‪З‬‬ ‫‪Л‬‬

‫‪* Ш‬‬ ‫*‬ ‫‪4‬‬
‫מ ״ מ ‪ 340‬־‬
‫‪cos a‬‬ ‫‪0.9996‬‬

‫‪ 0‬ו ‪ .‬זווית הפיתול המקסימאלית‪:‬‬

‫‪. _ 64 U Dn • 180 _ 64 X 43.12 x.27 х 4 х 180‬‬

‫‪v‬‬ ‫‪4‬‬
‫־‬ ‫‪E‬‬ ‫זז פ ‪20300‬‬ ‫־‬ ‫‪4‬‬
‫‪x 2 x 3.14‬‬ ‫*‬ ‫&‬ ‫‪J‬‬

‫שטוחים‬ ‫‪ .17.5‬ק פ י צ י ם‬
‫במתקני חשמל‪ ,‬וביחוד במכשירים לפיקוח ולבקרה‪ ,‬משתמשים הרבה‬
‫כקפיצים שטוחים‪ .‬סוגי הקפיצים השטוחימ הם‪:‬‬

‫א( בעלי חתך קבוע או משתנה; ב( יש ‪ л‬ם או כפופים בצורות שוגות;‬

‫ג( יחידים או מורכבים מכמה לוחות‪.‬‬

‫קפיצים שטוחים רגישים מאד לפגמים בחומר )סדקים‪ ,‬התבקעויות וכד׳( ‪.‬‬
‫לפיכך‪ ,‬יש להמנע במידת האפשר מקדחים‪ ,‬מפינות חדות ומעברים‬
‫פתאומיים‪ ,‬ולבחור בצורות פשוטות המאפשרות לערוך חישוב מדוייק של‬
‫הקפיץ‪ .‬גם קרחי חמוק יש לעשות בחלק הבלתי עמום של הקפיץ‪.‬‬

‫‪252‬‬

‫^ • ‪ - Ч‬המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי‪ ,‬במשרד התמ״ת‪ ,‬כל הזכויות שמורות ©‬ ‫בהוצאת‬
 ‫בעלי‬ ‫א‪ .‬קפיצים ישרים‪,‬‬
‫חתך מלבני קבוע‪ ,‬מתאימים‬
‫לכוחות קטנים ובמקרים בהם‬
‫דרושה שקיעה קטנה של הקפיץ‬
‫‪7‬‬ ‫)לדוגמה‪ ,‬בקפיצי מגע בהם‬
‫‪ф‬‬
‫השקיעה היא מ ‪ 0.6 -‬עד ‪ 1‬מ״מ(‪.‬‬
‫צ י ו ר ‪. 17.9‬‬
‫קפיצים אלה נפוצים מאד‬
‫מ ע ר ב ת ק פ י ע י מגע ה פ ו ע ל ת ל פ י ש י ט ת‬
‫ס ג י ר ת המעגל‪:‬‬ ‫בציוד אלקטרוני וחשמלי‪ .‬הם‬
‫‪ — 1.7‬ת ו מ כ י ם ; ‪ — 2‬ק פ י ץ נ י י ד ; ‪ - 3‬פ י ן ;‬
‫משמשים לפתיחתם וסנירתם של‬
‫‪ — 4,5‬מ נ ע ו ת ; ‪ — 6‬ק פ י ץ נ י י ח ‪.‬‬
‫מעגלי זרם חשמלי‪ .‬מערכת‬
‫קפיצי המגע הפשוטה ביותר‬
‫מורכבת משני קפיצים בהם‬
‫מוצבים המגעות‪ .‬מערכת כזו‬
‫*‪.JU^_rr‬‬ ‫ל ) ‪ £‬י‬ ‫ל‬ ‫ן‬ ‫ע‬ ‫פ‬ ‫ל‬ ‫י כ ן ל ה‬

‫המעגל‬ ‫פתיחת‬ ‫המעגל )ראה ציור ‪ (17.9‬או לפי שיטת‬ ‫סגירת‬

‫‪.(17.10‬‬ ‫)ציור‬

‫מערכות מגע הן לעתים מםובבתז ביותר ומורכבות מעשרות זוגות‬

‫הקפיצים נכבשים בתוך גוף מחומר פלאסטי‪.‬‬ ‫קפיצים‪.‬‬

‫קפיצים שטוחים מורכבים‪ ,‬בדרך כ ל ל ‪ ,‬עם עומס התחלתי‪ .‬המאמץ‬

‫ההתחלתי‪ ,‬העצר בשעת הרכבת הקפיץ‪ ,‬מגדיל את בטיחות פעולתו של‬
‫המתקן ומקטין את סכנת השריפה של המגעות‪ .‬כמו‪-‬בן‪ ,‬הוא מאפשר‬
‫להשתמש בכוחות קטנים יותר הגורמים שקיעות קטעת‪ ,‬ולכן ניתן להקטין‬
‫את מידות הקפיץ‪ .‬את המאמץ ההתחלתי משיגים ע״י כפיפת הקפיץ בכיוון‬
‫כשהקצה החופשי של הקפיץ נתמך ע״י תומך‬ ‫המנוגד לכיוון פעולתו‪,‬‬
‫מיוחד )הרפורמאציה ההתחלתית היא בכיוון תזומך(‪.‬‬

‫תרשים פעולתו ש ל קפיץ שסוח‬ ‫‪.17.11‬‬ ‫עיור‬

‫‪253‬‬

‫‪ -‬המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי‪ ,‬במשרד התמ״ת‪ ,‬כל הזכויות שמורות ©‬ ‫‪®ГКО‬‬
‫‪ 17.11‬ניתן תרשים פעולתו של קפיץ שטוח עם מאמץ התחלת‬ ‫בציור‬
‫הנאחז בקצה אחד‪ .‬מהדיאגרמה שליד התרשים נובע‪:‬‬
‫‪F‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪- F‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪F‬‬ ‫‪A‬‬

‫‪6‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪б! + 6‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪F‬‬
‫־‪—Чг‬״• ‪б! = б 2‬‬ ‫מכאן ניתן לחשב את השקיעה ההתחלתית‪:‬‬
‫* ‪* 1‬‬ ‫־ ‪2‬‬

‫את הקפיצים השטוחים מחשבים לפי הנוסחה הידועה מתורת חתק‬

‫החומרים לגבי כפיפת קורה המרותקת‪ ,‬בקצה אחד )‪ 9‬ו(‪:‬‬

‫‪2‬‬
‫‪bh‬‬
‫‪g-‬־־ ־ ‪z‬‬ ‫בקפיץ בעל חתך מלבגי‪:‬‬

‫את שקיעת הקפיץ מחשבים לפי הנוטחה )ראה טבלה מם׳ ‪(6‬‬
‫‪FT‬‬ ‫‪FL‬‬
‫= ‪0‬‬
‫‪3E I‬‬

‫= ‪1‬‬ ‫בקפיץ בעל חתך מלבני‪:‬‬

‫‪3‬‬
‫‪.‬‬
‫‪6‬‬ ‫=‬
‫‪4L -F‬‬ ‫‪,‬‬
‫‪ь^Ё‬‬ ‫לפיכי־‬

‫)‪ ,(19‬נקבל‬ ‫אם נציב את ערכו של ‪ F‬מהנוסחה‬

‫‪б = -•—•а‬‬
‫‪3 Eh‬‬ ‫מותר‬

‫ונתונים‬ ‫אם יש צורך לחשב את מידות החתך של הקפיץ ) ‪ ь‬ו‪(1»-‬‬

‫)‪ , (L‬מחשבים תחילה את עובי‬ ‫הכוח )‪ ,(F‬השקיעה )‪ (6‬ואורך הקפיץ‬
‫)‪ (19‬מחשבים את רוחבו‬ ‫ולפי הנוסחה‬ ‫‪,6‬‬ ‫)‪ (h‬מתוך הנוסחה של‬ ‫הקפיץ‬
‫)‪.(b‬‬

‫מחשבים קודמ את השקיעה‬ ‫אם נתון גם העומס ההתחלתי ) ‪, (F‬‬

‫‪X‬‬

‫ההתחלתית ) ‪ . (б‬אם רוחב הקפיץ מתקבל לפי החישוב גדול מדי‪ ,‬אפשר‬ ‫ג‬

‫לבנות קפיץ מורכב ממספר לוחות צרים הפועלים ביחד‪.‬‬

‫קפיצים שטוחים מייצרים מסרטי פלדה‪ ,‬ארד או בסף חדיש‪ .‬את‬

‫‪ .37‬בשעת ייצור קפיצים‬ ‫המאמץ המותר אפשר לבחור לפי הטבלה מס׳‬
‫יש להעמידם לאורך שכבות העירגול או בזווית לא‪-‬גדולה כלפיהן‪.‬‬

‫‪254‬‬

‫‪ -‬המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי‪ ,‬במשרד התמ״ת‪ ,‬כל הזכויות שמורות ©‬

 ‫ב כ‬
‫ך ‪ ,‬שהעומס איגו מת‬ ‫החסרון העיקרי של קפיצימ שטוחימ היא‬
‫בצורה אחידה לאורך הקפיץ‪ .‬קפיצימ אלה שימושייס רק לגבי כותות‬
‫קטנימ‪ ,‬לבפפיפ קטנים‪.‬‬

‫קפיצימ שטוחימ מ ב ו פ פ י מ מחשביס לפי אותן הנוסחאות של‬

‫הישרימ‪ ,‬אבל את המאמץ המותר יש לחשב במקדמ בטחון נבוה יותר‬

‫ד׳‪:‬‬ ‫תרגיל‬
‫חישוב קפיץ שטוח בעל עומס התחלתי‪ .‬נתונימ‪:‬‬
‫עומס בתנאי עבודה)‪ F) —0.3‬ק״ג; )עומס ה ת ת ל ת י ^ — ‪ 0.1‬קייג•‬ ‫‪2‬‬

‫—)‪L‬מ״מ; שקיעה בעבודה ר ג י ל ה ) ‪( 6‬‬

‫‪2‬‬ ‫) ‪8 0‬‬ ‫ורך הפעיל של הקפיץ‬
‫‪E‬‬ ‫‪= 10000‬‬ ‫ק״ג‪/‬ממ״ר‬ ‫‪r‬‬
‫;‬ ‫ס‬ ‫‪= 16‬‬ ‫קייג‪/‬ממ״ר‬ ‫‪r‬‬
‫‪ 5‬מ״מ‪ .‬החומר ארד‪:‬‬
‫י‬ ‫מותרי‬ ‫י‬

‫פתרון‪:‬‬
‫‪ .1‬שקיעה התחלתית‪:‬‬
‫‪F,‬‬ ‫‪5 x 0.1‬‬
‫‪8‬‬ ‫=‬ ‫=‬ ‫‪2‬‬ ‫‪5‬‬ ‫מ‬ ‫״‬ ‫מ‬
‫' ^‬ ‫^ ' »‬ ‫‪0.3 - 0.1‬‬ ‫•‬
‫‪ .2‬עובי הקפיץ‪:‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪s‬‬
‫_ ‪. _x80 162L g‬‬ ‫‪2x‬‬ ‫״‬
‫‪П‬‬ ‫‪u‬‬ ‫‪y‬‬ ‫‪1‬‬
‫~‬ ‫'‬ ‫־‬ ‫‪3‬‬
‫‪ .3‬רותב הקפיץ‪:‬‬
‫‪3‬‬
‫‪X80 X4‬‬ ‫וו‪о‬״ ‪0.1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪0 . 9 х 10000 X 2.5‬‬ ‫מ ״ מ ‪11.2‬‬

‫מעגלימ ל ‪ 11 -‬מ״מ‪.‬‬

‫הי‪:‬‬ ‫תרגיל‬
‫חישוב קפיץ שטוח בלי עומס התחלתי‪ .‬נתונימ‪:‬‬
‫עומט מ ק ט י מ א ל י ) ^ —‪ 0.2‬ק ״ ג שקיעה בעבודה ) ‪ 6— (6‬מ״מ;‬
‫‪2‬‬ ‫;‬ ‫‪2‬‬

‫האורך הפעיל של הקפיץ )!‪ 40 — (1‬מ״מ‪ .‬חומר ארד‪:‬‬

‫ק ״ ג ‪ /‬מ מ ״ ר ‪ ; Е = 10000‬ק ״ ג ‪ /‬מ מ ״ ר ‪а = 17‬‬
‫מותר‬
‫פתרון‪:‬‬
‫עובי הקפיץ‪:‬‬
‫‪5‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪2L -g‬‬ ‫‪2 X40 X 17‬‬ ‫״״‬
‫‪h‬‬ ‫=‬ ‫‪3 0 2‬‬ ‫מ‬ ‫מ‬
‫‪= 3FT‬‬ ‫• ‪3 x 10000x6 = °‬‬
‫‪h‬‬ ‫‪= 0.3‬‬ ‫מ״מ‬

‫‪255‬‬

‫‪ -‬המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי‪ ,‬במשרד התמ״ת‪ ,‬כל הזכויות שמורות ©‬ ‫בהוצאת‪P K f t^•4‬‬
 ‫רוחב הקפיץ‬

‫‪6F-L‬‬ ‫‪6x0.2x40‬‬
‫=‪ь‬‬ ‫‪30‬‬ ‫מ״מ‬
‫‪h •a‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪0.3 X 17‬‬

‫ב ‪ .‬קפיצימ שטוחימ הנתמבימ בשני הקצוות ועמוםימ באמצע‪ ,‬מחשבים‬

‫לפי הנוסחאות הבאות )ציור ‪:(17.12‬‬
‫‪A-A‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬

‫תרשים ל ח י ש ו ב קפיצים שטוחים הנתמכים‬ ‫‪.17.12‬‬ ‫ציור‬

‫בשני הקצוות באופן חופשי‬

‫‪FL‬‬
‫‪ = 4‬כ‪M‬‬ ‫מ ו ת ר‪0‬־• ‪Z‬‬ ‫מומנט הכפיפה‪:‬‬

‫_‪_1_ F_L‬‬ ‫‪2 bh‬‬

‫‪б‬‬ ‫השקיעה‪:‬‬ ‫‪;F‬‬ ‫‪3 L‬‬ ‫מותר ‪a‬‬ ‫בחתך מלבני‪:‬‬
‫‪48 E •I‬‬ ‫י‬

‫נקבל‪:‬‬ ‫‪,1‬‬ ‫‪bh‬‬ ‫נציב במקומ ‪:1‬‬

‫‪12‬‬
‫‪1 L‬‬ ‫‪1 Lf£‬‬
‫‪б‬‬
‫‪4 bh‬‬ ‫‪E‬‬ ‫‪6 'h E‬‬

‫המרותקימ בקצה אחד‪ ,‬הינו‬ ‫נ ‪ .‬חישוב של קפיצימ שטוחימ‬

‫מסובך מאוד‪ ,‬אולפ אפשר לחשבפ לפי אותן הנוסחאות שהבאנו לעיל‪,‬‬
‫בהנתה של מאמץ מותר נמוך יותר )כמחצית הערבימ המקובלימ(‪.‬‬

‫דוגמאות של מבנה ושימוש בקפיצימ מכופפימ מובאות בציור ‪17.13‬‬

‫‪«II‬‬

‫‪У/////////////,‬‬

‫דונמאות לשימוש כקפיצים שטוחים מכופפים‬ ‫‪.17.13‬‬ ‫ציור‬

‫להלן נביא דוגמה לחישוב של קפיץ מכופף‪.‬‬

‫‪256‬‬

‫‪ -‬המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי‪ ,‬במשרד התמ״ת‪ ,‬כל הזכויות שמורות ©‬

 ‫ו׳‪:‬‬ ‫ת ר ג י ל‬
‫במפסק‪-‬זרם‬ ‫נ ת ו ן ק פ י ץ מ כ ו פ ף )מגע‬
‫)‪(F‬‬ ‫צ י ו ר ‪ .(17.14‬ע ל ה ק פ י ץ פ ו ע ל כ ו ח‬
‫‪ 0.4‬ק ״ ג )בעת ס ג י ר ת מ ע ג ל הזרם(‪.‬‬
‫הקפיץ‬ ‫— )‪ L‬מ ״ מ ;‬ ‫‪1‬‬ ‫‪6‬‬ ‫)‬ ‫הקפיץ‬ ‫ה‬
‫עשוי א ר ד ז ר ח נ י ב ע ל ה ת כ ו נ ו ת הבאות‪:‬‬
‫צ י ו ר ‪.17.14‬‬
‫ק״ג‪/‬ממ״ר‪,‬‬ ‫‪25‬‬ ‫במשיכה‬ ‫ח ח ק גבולי‬
‫ה א ל א ם ט י ו ת — ‪ 10,000‬ק ״ ג ‪ /‬מ מ ״ ר ‪ .‬ע ו ב י ה ס כ י ן ה ס ו ג ר א ת המעגל‬ ‫מודול‬
‫הוא ‪ 1‬מ״מ‪.‬‬
‫לחשב את מידות הקפיץ‪.‬‬

‫פתרון‪:‬‬
‫מ ח ש ב י ם א ת ה ק פ י ץ כ ק ו ר ה ר ח ו מ ה ב ק צ ה אחד‪.‬‬
‫‪= 0.2‬‬ ‫ק״ג‬ ‫ה ז ר ו ע ו ת ‪ ,‬ו ל ז ר ו ע א ח ת ה ו א שווה‪:‬‬ ‫מתחלק לשתי‬ ‫העומס‬
‫‪''2‬‬
‫‪.6/2‬‬ ‫‪= 0.5‬‬ ‫גם ה ש ק י ע ה ש ל ז ר ו ע א ח ת היא‪ :‬מ ״ מ‬
‫ב נ ו ס ח א ו ת ל ג ב י ק פ י צ י ם י ש ת ם ו נ ק ט י ן א ת המאמץ ה מ ו ת ר‬ ‫נשתמש‬
‫)מקדם ‪. (m = 2‬‬ ‫לחציו‬

‫ה ק פ י ץ יהיה‪:‬‬ ‫עובי‬
‫‪г‬‬

‫=‪h‬‬ ‫‪2‬‬ ‫׳‪L‬‬ ‫‪CT‬‬ ‫‪3‬‬

‫‪2 x 1 6 х 25‬‬
‫מ ״ מ ‪ 0.42‬־־‬
‫‪3 E •6• m‬‬ ‫‪3 х 10,000‬‬
‫מ״מ‪.‬‬ ‫‪0.4‬‬ ‫עובי הקפיץ‬ ‫קובעים‬

‫מ ח ש ב י ם א ת ר ו ח ב הקפיץ‪:‬‬

‫‪ъ‬‬ ‫‪6 F1‬‬ ‫‪6 X 0.2‬‬ ‫‪X 16 X‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪9.2‬‬ ‫מ״מ‬
‫‪2‬‬
‫‪h a‬‬ ‫‪г‬‬
‫‪0.4 Х 25‬‬
‫‪ 10‬מ ״ מ ‪.‬‬ ‫קובעים א ת ר ו ח ב הקפיץ‬

‫ל ו ל י י נ י י ם‬ ‫ק פ י צ י ם‬ ‫‪.17.6‬‬
‫חתך‬ ‫מסרטי פלדה בעלי‬ ‫בדרך כ ל ל ‪,‬‬ ‫לולייניים עשויים‪,‬‬ ‫קפיצים‬
‫ע ש ו י י ם מ א ר ד ומוזיל ע ג ו ל ‪.‬‬ ‫משתמשים גם כקפיצים‬ ‫אולם‪,‬‬ ‫מלבני‪.‬‬
‫במישור המאונך לציר הקפיץ‪.‬‬ ‫ע ם מתיחת הקפיץ ע צ ר מומנט הפועל‬
‫במכשירי מדידה מיכניים‬ ‫בשעונים‪,‬‬ ‫בציוד אוטומאטי‪,‬‬ ‫ק פ י צ י ם א ל ה מצויים‪:‬‬
‫חשמליים )וולטמטרים‪ ,‬אמפרמטרים‬ ‫ובמכשירי מדידה‬ ‫בדינאמומטרים(‪,‬‬ ‫)למשל‪,‬‬
‫קפיץ‬ ‫לדוגמה‪:‬‬ ‫לולייניים‪,‬‬ ‫וכוי(‪ .‬גם במכונות שונות מופיעים קפיצים‬
‫במקדחה‪.‬‬ ‫המחזיר א ת הכוש‬

‫‪257‬‬

‫‪ Г К О‬׳^•‪ - 4‬המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי‪ ,‬במשרד התמ״ת‪ ,‬כל הזכויות שמורות ©‬ ‫בהוצאת‬
 ‫בהתאפ לתפקידם מבחינים כקפיצים‪:‬‬

‫)להמ שימוש רב במכשירי‬ ‫ננדי‬ ‫מומנט‬ ‫להיווצרות‬ ‫א‪.‬‬

‫מדידה חשמליימ בקפיצימ מחזירימ(;‬

‫הנעה‬ ‫קפיצי‬ ‫ב ‪ .‬לצבירת כמות גדולה של אנרניה מיבנית —‬

‫)מנוע מיכני(‪.‬‬
‫לקפיצימ לולייניימ יש יתרונות רבימ והמ‪:‬‬
‫ו( המ חסכוניימ מבחינת המבנה‪ ,‬תופםימ מקומ מועט;‬
‫‪ (2‬הקפיץ עמוס בצורה אחידה לכל אורכו;‬
‫‪ (3‬המ יבולימ לצבור כמות גדולה של אנרגיה מיכנית )לדוגמה‪ :‬בשעון‬
‫בינוני מגיעה האנרגיה המיכנית הצבורה בקפיץ עד ל ‪ 3 -‬ק״גימ(;‬
‫‪ (4‬המ מאפשרימ מהלך ארוך בעבודה )עד ‪ 7-6‬םיבובימ של הגל(‪.‬‬

‫ננדי‬ ‫מומנט‬ ‫להיווצרות‬ ‫לולייניימ‬ ‫קפיצימ‬ ‫א‪.‬‬

‫החזרה(‪.‬‬ ‫)קפיצי‬
‫במכשירי מדידה חשמליימ משתמשימ ברובמ בקפיצימ לולייניימ לשם‬
‫מחזיר‪ ,‬או להשגת שיווי‪-‬משקל במענון מדידה‪,‬‬ ‫היווצרות מומנט נגדי‬
‫בקריאת‬ ‫וכן לביטול מרווחימ למיניהמ העלולימ להביא לידי טעויות‬
‫הערך הנמדד‪ .‬לעתימ‪ ,‬משמשיפ קפיצימ אלה להעברת זרמ חשמלי דרכמ‪.‬‬
‫הדרישות המיכניות והפיזיות לגבי קפיצימ מטוג זה הן גבוהות מאד‪.‬‬

‫מתוארימ קפיצימ לולייניימ במכשירי מדידה‪.‬‬ ‫בציורימ ‪17.16 ,17.15‬‬

‫תיכנון קפיצימ לולייניימ מבוסט על ההנתיות הבאות‪:‬‬
‫‪ (1‬הצפירות בקפיץ בעת פעולתו אינן נוגעות אחת בשניה;‬
‫‪ (2‬מהלך הקפיץ הוא קטן;‬
‫‪ (3‬בפעולתו אין הקפיץ משנה בהרבה את צורתו הספיראלית )לוליינית(‬
‫ונקודת הכובד שלו נמצאת תמיד באותו המקופ;‬
‫‪ (4‬בקפיץ חופשי אין קיימימ מאמצימ הנוצרית בשעת ליפוף הקפיץ‪.‬‬

‫‪.17.16‬‬ ‫ציור‬ ‫‪.17.15‬‬ ‫ציור‬

‫קפיץ ל ו ל י י נ י ל ה י ו ו צ ר ו ת מומנט נגדי‬ ‫קפיץ לולייני במכשיר מדידה‬

‫‪258‬‬

‫‪ -‬המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי‪ ,‬במשרד התמ״ת‪ ,‬כל הזכויות שמורות ©‬

 ‫ה ק פ י ץ‬ ‫ח י ש ו ב‬
‫לפי הנוסחה הידועה‬ ‫לכפיפה‪,‬‬ ‫מחשבים אותו‬ ‫קצה ה ק פ י ץ ר ת ו ם ‪,‬‬ ‫אם‬
‫ח ו ז ק חומרים‪:‬‬ ‫מתורת‬
‫‪M = z •a‬‬
‫כ‬ ‫מותר‬

‫הנוסחה מקבלת צורה‬ ‫קפיץ בעל ח ת ך מלבני‬ ‫בשביל‬

‫‪=—а‬ך־ = ‪11‬‬
‫כ‬ ‫ם‬ ‫מותר‬

‫‪ - ъ‬רוחב הקפיץ‪ ,‬במ״מ‬ ‫כאן‪:‬‬

‫‪ - ь‬עובי הקפיץ‪ ,‬במ״מ‬
‫בק״ג‪/‬ממ״ר‬ ‫מ ו ת ר ‪ - о‬המאמץ ה מ ו ת ר ‪,‬‬
‫‪-‬‬
‫‪3‬‬
‫‪E I .‬‬ ‫‪b h •Е‬‬ ‫‪л‬‬

‫כ‬ ‫‪L‬‬ ‫‪12 L‬‬

‫‪ - L‬אורך הקפיץ‪ ,‬במ״מ‬

‫‪ - 1‬מומנט התמדה ש ל ח ת ך הקפיץ ב י ח ס ל צ י ר המקביל‬
‫‪4‬‬
‫לציר הגל‪ ,‬ב מ ״ מ‬
‫בק״ג‪/‬ממי״ר‬ ‫האלאסטיות‪,‬‬ ‫‪ - E‬מודול‬
‫ברדיאנים‪.‬‬ ‫ק> ־ ז ו ו י ת ה ס י ב ו ב ש ל ה ג ל ‪,‬‬

‫מקבלים את העםחה לחישוב‬ ‫הנוסחאות למומנט‪,‬‬ ‫השוואת ש ת י‬ ‫ע״י‬

‫)‪:(h‬‬ ‫ע ו ב י הקפיץ‬
‫•‪L‬‬ ‫‪cr22‬‬ ‫‪a‬‬
‫_ ‪11‬‬ ‫מותר‬ ‫״‬ ‫_‬ ‫מותר‬
‫~ ‪L‬‬ ‫‪E •<p‬‬ ‫;‬
‫־‬ ‫‪E •<p‬‬

‫)‪, (L‬‬ ‫א פ ש ר ל ת ש ב את א ו ר ך ה ק פ י ץ‬ ‫‪, 17.16‬‬ ‫שנובע מהציור‬ ‫כפי‬

‫‪2‬‬
‫כדלקמן‪:‬‬
‫) ‪7r(pf- D‬‬
‫‪L‬‬ ‫=‬
‫־^‪4‬‬
‫פ ‪ -‬ה ק ו ט ר החיצוני ש ל ה ק פ י ץ ‪ ,‬ב מ ״ מ‬ ‫ג‬ ‫כאן‪:‬‬
‫‪ -‬ה ק ו ט ר ה פ נ י מ י ש ל ה ק פ י ץ ‪ ,‬בכל״ מ‬ ‫ס‬
‫‪с = k -h‬‬‫‪x‬‬ ‫ה צ פ י ר ו ת ‪ ,‬במ״מ‪:‬‬ ‫‪ -‬המרחק בין מרכזי‬ ‫‪с‬‬

‫‪ к‬הוא‪:‬‬ ‫‪г‬‬ ‫המקדם‬

‫‪ 50‬מ י ל י ג ר ם ‪ -‬ס ״ מ ( — ‪ 10‬ע ד ‪;13‬‬ ‫)עד‬ ‫ק פ י צ י ם ב ע ל י מ ו מ נ ט קטן‬ ‫בשביל‬
‫ק פ י צ י ם ב ע ל י מ ו מ נ ט ג ד ו ל י ו ת ר — ‪ 7‬ע ד ‪.8‬‬ ‫בשביל‬

‫‪259‬‬

‫‪ -‬המהילה לפיתוח פדגוגי טכנוי־וגי‪ ,‬במשרד התמ״ת‪ .‬כל הזכויות שמורות ©‬ ‫®‬
 ‫נציב בנוסחה של עובי הקפיץ את ערך האורך )‪:(L‬‬

‫צ י ו ר ‪ .17.17‬ש י ט ו ת א ת י ז ת ם ש ל ה ק צ ו ו ת כ ק פ י צ י ם ל ו ל י י נ י י ם ‪:‬‬
‫אי — א ח י ז ת ה ק צ ה ה פ נ י מ י ש ל ה ק פ י ץ ;‬
‫ב ׳ — א ח י ז ת ה ק צ ה ה ת י צ ו נ י של ה ק פ י ץ ‪.‬‬

‫לולייניים‬ ‫הנעה‬ ‫קפיצי‬ ‫ב‪.‬‬

‫קפיצי הנעה מצויימ בשעונימ‪ ,‬במתקנימ לרישומ אוטומאטי וגם‬
‫ובקפיצימ‬ ‫חופשי ימ‬ ‫בקפיצימ‬ ‫למבנה מבחינימ‬ ‫בהתאמ‬ ‫בצעצועימ‪.‬‬
‫בתופימ‪.‬‬ ‫מורבבימ‬

‫‪ 17.18‬מתואר קפיץ חופשי‪ ,‬המתאימ למספר םיבובימ קטן‬ ‫בציור‬

‫) ‪ п = 2 з‬־ ‪ . ( ч‬קצות הקפיץ רתומימ; זווית הפיתול היא בה קטנה שהצפירות‬
‫אינן נוגעות אחת בשניה‪.‬‬

‫‪ 17.19‬מראה אף הוא קפיץ לולייני חופשי‪ ,‬המתאימ למספר‬ ‫ציור‬

‫סיבובית גדול יותר‪ .‬קצה אחד של הקפיץ מחובר בצורה מפרקתית ללולב‬
‫)‪ ;(6‬הקצה השני נאחז בגל המשמש למתיחת‬ ‫המתזק את גוף המתקן‬
‫)‪,(3‬‬ ‫)‪ .(4‬מומנט הסיבוב עובר דרך גלגל משונן )מתגר שיניימ‬ ‫הקפיץ‬
‫היושב על הגל )‪ (4‬בתושבת לחץ‪ ,‬ודרך המחגר )‪ (5‬לגלגל שיניימ )‪.(2‬‬
‫מבאן מועברת התנועה אל המתקן‪.‬‬

‫‪260‬‬

‫‪ -‬המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי‪ ,‬במשרד התמ״ת‪ ,‬כל הזכויות שמורות ©‬

 ‫‪.17.19‬‬ ‫ציור‬ ‫‪.17.18‬‬ ‫ציור‬
‫קפיץ הנעה ל ו ל י י נ י ח ו פ ש י בשעון‬ ‫קפיץ הנעה לולייני ח ו פ ש י ‪ ,‬המתאים‬
‫מעורר‪ ,‬המכוון למספר סיבובים גדול‬ ‫ל מ ס פ ר ס י ב ו ב י ם קטן‬

‫בעת מתיחת הקפיץ מסתובב הגל )‪ (4‬בכיוון הפוך לכיוון עבודתו‬

‫הרגילה של המתקן‪ .‬המחגר )‪ (5‬מקפץ על הגלגל )‪ (3‬ומומנט הסיבוב‬
‫של הקפיץ אינו עובר אז לגלגל שיניים )‪ .(2‬להפסקת הסיבובים גורם גם‬
‫מומגט החיכוך בין גלגל השיניים )‪ (2‬וגלגל המחגר )‪ ;(5‬מומנט זה נוצר‬
‫הודות לקפיץ שצורחו כעין צלחת )‪.(1‬‬

‫לפעמים מורכבים קפיצים אלה בתוך תופים שאליהם עוברת התנועה‪.‬‬

‫של מתקנים אלה משפיעה במידה רבה סיכת הקפיץ‪ .‬מספר‬ ‫על‬
‫הצפירות בקפיצי הנעה הינו גדול‪ ,‬יחסית‪ ,‬והצפירות נוגעות זו בזו)ראה‬
‫ציור ‪.(17.20‬‬

‫ד‬
‫תק‪ 9‬ך‬ ‫ח^ך‬
‫‪t‬‬
‫ב‬ ‫ז‬ ‫א׳‬

‫צ י ו ר ‪ .17.20‬ת ר ש י ם ש ל ק פ י ץ הנעה‪:‬‬
‫במצב מורפה‬ ‫במצב מתוח; ב׳‬ ‫א‬

‫‪261‬‬

‫& \ ‪ -‬המהלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי‪ ,‬במשרד התמ״ת‪ ,‬כל הזכויות שמורות ©‬ ‫בהוצאת‬
 ‫)בימטאל(‬ ‫ד ו ‪-‬מת בת י ים‬ ‫ט רמ י ים‬ ‫קפיצים‬ ‫‪.17.7‬‬
‫קפיץ טרמי דו‪-‬מתכתי הפשוט ביותר מורכב משתי לוחיות דקות‪,‬‬
‫עשויות ממתכות שונות בעלות מקדמ התפשטות שונה‪ .‬שתי השכבות‬
‫מרותכות או מולחמות זו א ו בעזרת לחמ קשה‪ .‬שינויימ בטמפרטורה‬
‫גורמימ להתארכות השכבות במידה שונה‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬מתכופף הקפיץ‬
‫בכיוון השיכבה בעלת מקדמ ההתפשטות הקטן יותר )בכיוון השיכבה‬
‫הטבילה(‪.‬‬

‫קפיצימ אלה מצויימ במכשירי מדידה )מודדי לחץ ומודדי טמפרטורה(‪,‬‬

‫וגבו בציוד חשמלי ואוטומאטי כקפיצי מנע‪ .‬המ יכולימ להיות שטוחימ‪,‬‬
‫מכופפימ וגמ לולייניימ‪.‬‬
‫י‬

‫את הקפיצימ מפעילימ ע״ י חימומ הסביבה או ע״ י חימומ ישיר של‬

‫הקפיץ עצמו בעזרת סליל חימומ מיותר‪.‬‬
‫החומרימ המשמשימ לייצור קפיצימ אלה צריכימ להצטיין בתכונות‬
‫הבאות‪:‬‬
‫א( הפרש נדול בין מקדמי ההתפשטות הטרמית של המתכות;‬
‫ב( תבונות מיכניות קרובות )בנון‪ :‬מודול האלאסטיות והמאמץ בכפיפה(;‬
‫ג( ניתנימ לריתוך‪.‬‬

‫תוצאות טובות משיגימ‪ ,‬כאשר השי בבה הסבילה עשויה מאינוור‬

‫והשיכבה הפעילה — מפליז; כמו‪-‬כן‪ ,‬השיכבה הטבילה יכולה להיות‬
‫מפלדה בלתי‪-‬מחלידה‪.‬‬
‫יתרועתיהפ של קפיצי מגע דו‪-‬מתבתיימ הבו‪ :‬צורת המבגה הפשוטה‪,‬‬
‫חיסכון בשטח ויציבות בתנאי תנודות‪.‬‬

‫חסרונמ העיקרי הוא ב כ ך ‪ ,‬שקשה לייצר קפיצית אלה שיהיו בעלי‬

‫תכונות קבועות ושוות‪ ,‬בתנאימ של ייצור המוני‪ .‬ח ס ת ן נוסף של קפיצי‬
‫מגע דו‪-‬מתכתייפ הוא — שריפת המגעות‪ ,‬כתוצאה מטגירה איטית של‬
‫המעגל‪.‬‬

‫מובאות דוגמאות של קפיצי מגע דו‪-‬מתכתיימ‪.‬‬ ‫בציור ‪.17.21‬‬

‫ק פ י צ י מגע ד ו ‪ -‬מ ת כ ת י י ם‬ ‫‪.17.21‬‬ ‫ציור‬

‫‪262‬‬

‫‪ -‬המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי‪ ,‬במשרד התמ״ת‪ ,‬כל הזכויות שמורות ©‬ ‫•‬ ‫בהוצאת‬
 ‫)א מ ו ר ט י ז א ט ו ר י ם (‬ ‫מנחתים‬ ‫‪.17.8‬‬

‫תפקיד המנחתימ הוא — מניעת תנודות )ויבראציות( העלולות להימסר‬

‫מתלק אהד של המתקן אל משנהו‪ .‬המנחתימ עשויימ מפלדות‪ ,‬פליז‪,‬‬
‫עץ‪ ,‬עור‪ ,‬מחומר פלאסטי או מגומי‪ .‬המנחתימ מפלדות עשויימ‪ ,‬בדרך‬
‫כ ל ל ‪ ,‬בצורת קפיצימ למיניהמ )ציור ‪.(17.22‬‬

‫‪ooooo‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪Q‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪Q‬‬

‫‪Q Q‬‬

‫שיטות אמורטיזאציה )הנחתה( ש ל מ כ ש י ר י מדידה ע ״ י קפיצים‬ ‫‪.17.22‬‬ ‫ציור‬

‫בדרך כ ל ל ‪ ,‬בצורת לוחות‬ ‫עשויימ‪,‬‬ ‫מנחתימ מחומרימ אל‬

‫פריזמות או דיסקיות מחומרימ אלאסטיימ‪ .‬הנפוצימ ביותר המ מנחתימ מגומי‬
‫הוא בכך‪ ,‬שייצורפ קל וזול‬ ‫יתרונמ של המנחתימ‬ ‫)ציור ‪.(17.23‬‬
‫יחסית; נוסף על כך‪ ,‬המ משמשימ גמ כמבדדי חשמל‪.‬‬

‫‪г‬‬ ‫ו‬
‫‪>5‬‬
‫‪1‬‬

‫מדידה‬ ‫במכשירי‬ ‫גומי‬ ‫רגלי‬ ‫‪•17.23‬‬ ‫עיור‬

‫‪263‬‬

‫־ המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי‪ ,‬במשרד התמ״ת‪ ,‬כל הזכויות שמורות ©‬ ‫‪1‬צ‬ ‫‪г х о‬‬
 ‫לחזרה‬ ‫שאלות‬ ‫‪.17.9‬‬

‫במה תלויה אלאםטיות הקפיצים?‬ ‫‪.1‬‬

‫איזה סוגי קפיצים ידועים לך?‬ ‫‪.2‬‬
‫מאיזה חומר מיוצרים קפיצים?‬ ‫‪.3‬‬
‫ביצר מוגעים את קריסת הקפיצים הבורגיים?‬ ‫‪.4‬‬
‫מה הם העקרונות היסודיים לחישוב קפיצים?‬ ‫‪.5‬‬
‫כיצד מסיימים את קצות הקפיצים הבורגיים ללחיצה‪ ,‬למשיכה‬ ‫•‬
‫‪.6‬‬
‫ולפיתול?‬
‫מהו מאמץ התחלתי בקפיצי פיתול?‬ ‫‪.7‬‬
‫אילו מידות קפיצים יש לציין בשירטוטים טכניים?‬ ‫‪.8‬‬
‫‪ .9‬כיצד מרכיבים קפיצים במתקנים?‬
‫בהם? ‪.‬‬ ‫‪ .10‬כיצד פועלים קפיצים שטוחים‪ ,‬ומהו השימוש‬
‫‪ .11‬על מה מבםםים את חישוב הקפיצים השטוחים הישרים?‬
‫לאילו מטרות משמשים קפיצים לולייניים?‬ ‫‪.12‬‬
‫‪ .13‬מהי השפעת השימון כקפיצים לולייניים?‬
‫הבא במה דוגמאות לשימוש כקפיצים לולייניים‪.‬‬ ‫‪.14‬‬
‫‪ .15‬מהו עקרון פעולתם של קפיצים דו‪-‬מתכתיים?‬
‫‪ .16‬אילו מנחתים )אמורטתאטורים( ידועים לך?‬

‫‪264‬‬

‫‪ -‬המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי‪ ,‬במשרד התמ״ת‪ ,‬כל הזכויות שמורות ©‬ ‫בהוצאת‬
 ‫י‬

‫‪г‬‬
‫פ ר ק ‪к 17‬‬

‫צינורות ואביזררים‬
‫‪ 17.1‬א ׳ ‪ ,‬צינורות‬
‫בצינורות משתמשים להעברת נוזלים או גזים למטרות שונות ולמרחקים‬
‫שונים‪ .‬הצינורות מחוברים ביניהם ויוצרים קוי אספקה‪ .‬קוי אספקה אחדים‬
‫מסתעפים ויוצרים רשת‪.‬‬

‫בציור ‪ 1‬מתואר קטע של רשת צינורות‪ .‬התרשים מראה‪ ,‬שהרשת‬

‫קטעים ישרים של צינורות המסומנים בציור‬ ‫מורכבת מאלמנטים רבים‪ .‬והם‪:‬‬
‫)‪ , (p-1‬אביזרי חיבור ישרים )‪ , (P-2‬אביזרי חיבור המאפשרים הסתעפויות‬
‫‪ ) 2 - к‬ו א ב י ז ר י ויסות של‬ ‫(‬ ‫) ‪ , ( к - з , 4 - к‬מעברים לקטרים קטנים יותר‬
‫כמובן‪ ,‬שאת הרשת יש לחבר למכונת עבודה‬ ‫עוצמת זרימת החומר )‪,(z‬‬
‫)משאבה או מדחס( ‪ ,‬המפעילה לחץ על החומר הזורם ודוחםת אותו )או‬
‫דרך כל הרשת‪.‬‬ ‫מושכת אותו(‬

‫ציור ‪17.1‬א‪ .‬קטע של רשת צ י נ ו ר ו ת ‪.‬‬

‫השימושים העיקריים ברשתות מסוג זה הם‪ :‬אספקת מים‪ ,‬הובלת מי‪-‬‬

‫פסולת‪ ,‬אספקת גז‪-‬בעירה ודלק לצרכים אזרחיים ותעשייתיים‪.‬‬

‫הצינורות מופיעים גם כחלקי מכונות ובמתקגי ייצור שוגים‪ ,‬ובן במכונות‬

‫עיבוד‪ ,‬במערכות של הנעה הידראולית או פניאומטית‪ ,‬ובהעברת מי‪-‬קירור‪.‬‬
‫בתחנות כוח ובמפעלים כימיים משמשים הצינורות לחיבור בין שלבי התהליכים‬
‫כמו־כן‪ ,‬משתמשים הרבה בצינורות למבנים תעשיתיים שונים‪.‬‬ ‫השתים‪.‬‬

‫‪265‬‬

‫‪ -‬המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי‪ ,‬במשרד התמ״ת‪ ,‬כל הזכויות שמורות ©‬ ‫בהוצאת‬
 ‫השימוש הרב‪-‬גוני הזה גורם לגיוון הרב הקיים בסוגי הצינורות‬
‫בהתאם לתנאי העבודה של הרשת‪),‬הלחץ ברשת‪ ,‬סוג החומר‬ ‫ואבתריהמ‪.‬‬
‫מוגדרות הדרישות ׳הטבגיות לגבי הצינורות ‪-‬‬ ‫הזורמ‪ ,‬טמפרטורת התומר(‬
‫מבתינת עמידתמ בפני כוחות חיצוניימ )משיכה‪ ,‬לחיצה‪ ,‬כפיפה וכד׳(‬
‫ועמידתמ בפני איכול‪.‬‬

‫נביא להלן הנתיות כלליות לבתירת התומר לצינורות‪.‬‬

‫צינורות מקרמיקה‪ ,‬זכוכית‪ ,‬בטון ‪ -‬עמידתמ טובה בפני תומרימ כימיים‬

‫שונימ )תומצות( ‪ ,‬אולמ אינמ מתאימימ ללתצימ גבוהימ‪.‬‬
‫צינורות מיצקת ברזל מתאימימ ללתץ עד כדי ‪ 10‬אטמוטפירות ; המ גמ‬
‫עמידימ בטמפרטורות גבוהות‪.‬‬
‫ציגורות פלדה מתאימימ להעברת תומר בלתץ גבוה )מאות אטמוספירות(‬

‫צינורות עופרת מתאימים לרשתות של מימ ותומצות‪.‬‬

‫צינורות נתושת‪ ,‬פלמ‪ ,‬אלומיניום משמשימ בקוימ קצרימ וגמישים‪.‬‬

‫צינורות מתומריס פלאסטיימ מתאימימ להעברת נוזלית בלתצימ נמוכימ‬

‫ובטמפרטורות נמוכות; המ עמידיט היטב בפני איכול‪.‬‬

‫מלבד םוגימ אלה‪ ,‬משתמשימ הרבה בצינורות פלדה מצופימ בשכבות‬

‫של חומר פלאסטי או בציגורות מגולוואגימ )בדרך כלל‪ ,‬בציפוי אבץ( ‪.‬‬

‫צינורות מייצרימ לפי תקנימ בינלאומיימ המגדירים את מידותיהם )הקטרימ‬

‫עובי הדפנות ואורכמ בעת אטפקתמ( ‪ .‬את החתך היעיל של הצינור נתשב‬
‫‪2‬‬
‫לפי הנוםתה הבאה‪:‬‬
‫‪A‬‬ ‫‪D Q‬׳‪n‬׳‬
‫‪4‬‬ ‫‪v‬‬

‫‪ - A‬החתך היעיל של הצינור‪ ,‬במ״ר‬ ‫שבה‪:‬‬

‫ים ‪ -‬הקוטר הפנימי של הצינור‪ ,‬במ׳‬
‫ב ‪ -‬מ י ׳ ק ( הזורמת‬ ‫‪ - Q‬הספיקה‪ ,‬ז״א ‪ -‬כמות הנוזל )הנפת‪,‬‬
‫ביחידת הזמן‬
‫‪ - v‬מהירות הזרימה במ׳‪/‬לשניה‬

‫התקן מגדיר גמ את הלחץ הנומינלי המותר לצינור‪ ,‬בהתאמ לחומר ממנו‬

‫הוא עשוי ולפי עובי הדפנות‪ .‬הלתץ המעשי המותר הוא חלק מהלחץ הנומינלי‬
‫טמפרטורת העבודה‪,‬תנאי הבטיחות‪,‬‬ ‫והוא מוקטן ע״ י גורמימ שונימ‪ ,‬כגון‪:‬‬
‫לא יכול להיות‬ ‫מבנה הרשת ובו׳‪ .‬מובן שהלחץ המעשי )לחץ העבודה(‬

‫‪266‬‬

‫המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי‪ ,‬במשרד התמ״ת‪ ,‬כל הזכויות שמורות ©‬

 ‫גבוה מהלחץ הנומינלי‪ ,‬בי הדבר מסכן את הבטיחות בעבודה‪.‬‬

‫נתונים על מידות הצינורות ועל הלחץ הנומינלי המותר גיתן למצוא‬

‫בתקנים מתאימים ובלוחות טכניים‪.‬‬

‫צינורות‬ ‫של‬ ‫חיבור‬ ‫אמצעי‬ ‫‪17.2‬א‪.‬‬

‫חיבורי צינורות יכולים להיות קבועים ומתפרקים‪.‬‬

‫חיבורים קבועים משיגים ע״י ריתוך‪ ,‬הלחמה‪ ,‬הדבקה‪ ,‬גילגול‪ ,‬ושיטות‬

‫אחרות )שדובר עליהן בפרק ‪. (14‬‬

‫חיבורים מתפרקים משיגים בעזרת תבריגים ואביזרים מיוחדים‪.‬‬

‫בציור ‪ 2‬מובאות דוגמאות מספר של חיבורים קבועים לצינורות‪.‬‬

‫‪1‬־‪гт‬‬ ‫ב׳‬
‫‪H‬‬ ‫א׳‬

‫קבועים של צינורות‪:‬‬ ‫ציור ‪ 1 7 . 2‬א ‪ .‬חיבורים‬

‫‪ -‬חיבור‬ ‫‪ -‬חיבור בהלחמה; ה׳‬ ‫א ' ‪ ,‬ב י ‪ ,‬נ ' ‪ -‬חיבורי ריתוך; די‬
‫בריחוף‪.‬‬ ‫או‬ ‫בהלחמה‬

‫מובאים כמה פתרונות של חיבורי תבריג לצינורות)חיבורים‬ ‫בציור ‪3‬‬

‫מתפרקים( ‪ .‬השיטה הפשוטה ביותר היא חיבור ישיר של שני צינורות‪,‬‬
‫כאשר אחד הוא בעל הברגה‪ .‬פנימית בקצהו והשני ‪ -‬בעל הברגה חיצונית‬
‫בקצהו‪ .‬התבריג הוא‪,‬בדרך כלל ‪ ,‬קוני )ציור א׳( ‪ .‬התבריגים בצינורות‬
‫הם לפי תקן ויטוורט; זווית הקודקוד היא בת ‪ .55°‬התקן הישראלי מבחין‬
‫ותבריג קוני לצינורות )ת״י ‪.(50.3‬‬ ‫בין תבריג גלילי לצינורות )ת״י ‪(50.2‬‬
‫)על תבריגי ויטוורט ואחרים ראה פרק ‪.( 16‬‬
‫‪267‬‬

‫‪ -‬המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי‪ ,‬במשרד התמ״ת‪ .‬כל הזכויות שמורות ©‬ ‫^‬
 ‫תבריג גלילי לצינורות נועד להיצמד לתבריג גלילי חיצוני או לתבריג‬
‫קוני תיצוני‪ .‬תבריג קוני תיצוני גצמד לתבריג קוני פגימי או לתבריג‬
‫גלילי פנימי‪ ,‬כאשר מספרי הציון של שני התבריגימ המ שווים‪.‬‬

‫השימוש הנפוץ ביותר של חיבורי תבריג הוא ע״י מצמרות שתות‪.‬‬

‫בחיבור המתואר בציור ‪ 3‬ב ׳ יש צורך להבריג את המצמדת על אחד הצינורות‪,‬‬
‫ולאחר מכן להבריג את הצינור השני ע״י סיבובו‪ .‬כאשר הקוימ ברשת‬
‫מםתעפימ‪ ,‬השיטה הזאת אינה נוחה ולעתימ אף אינה ניתנת לביצוע‪.‬‬
‫בחיבורימ לפי התרשימימ ג׳ עד ו' ניתן לחבר את הצינורות מבלי לסובבמ‪.‬‬

‫‪п‬‬ ‫‪I‬‬

‫‪1‬‬

‫ן‬
‫‪г‬‬
‫ו‬ ‫ה‬ ‫ד‬ ‫ג‬ ‫ב‬ ‫א‬

‫ציור ‪17.3‬א‪ .‬ח י ב ו ר י ת ב ר י ג ב צ י נ ו ר ו ת •‬

‫לחיבור צינורות דקים‪ ,‬בידווד העשויים ממתכות צבעוניות‪ ,‬שימושיות‬

‫גם החיבורים‬ ‫ציור‬ ‫מאד השיטות המתוארות בציורים‬
‫שימושיים לצינורות בעלי קטרים קטנים ‪ ,‬ומשתמשים‬ ‫המתוארים בציור ‪4‬‬
‫בהם במערכות שימון במכונות שונות‪ ,‬בחיבורים גמישים וכוי‪.‬‬

‫א‬

‫ג‬ ‫ב‬

‫ציור ‪17*4‬א«חיבורים של צינורות דקים ‪.‬‬

‫‪268‬‬

‫־ המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי‪ ,‬במשרד התמ״ת‪ ,‬כל הזכויות שמורות ©‬ ‫בהוצאת‬
 ‫לחיבורים בהםתעפויות משתמשים באביזרים מיוחדים‪ ,‬המאפשרים לחבר‬
‫צינורות בזוויות שונות וגם צינורות בעלי קטרים שונים )ראה תרשימים‬
‫בציורים ‪ 1‬ן־ ‪. (5‬‬

‫ב'‬

‫ציור ‪ 1 7 . 5‬א ‪.‬‬

‫אביזרים לחיבור צינורות‪:‬‬

‫אביזרים ב ע ל י חברנה פנימית‬ ‫א‪.‬‬
‫אביזרים ב ע ל י הברגה חיצונית‬ ‫ב‪.‬‬

‫אטימת חיבור התבריג נעשית ע״י חבלי פשתן או קנבוס‪ ,‬או ע״י‬
‫אלומיניום‪ ,‬גחושת‪,‬‬ ‫מילויים עשויים בצורת טבעות מחומרים רכים‪ ,‬כגון‪:‬‬
‫ו־ ‪. (4‬‬ ‫חומר פלאסטי וגומי )ראה ציורים ‪3‬‬

‫חיבור מתפרק אחר‪ ,‬הנפוץ ביחוד ברשתות טכנולוגיות‪ ,‬הוא חיבור‬

‫בעזרת אועים‪ .‬שיטה זו מיועדת לצינורות בעלי קטרים בינוניים וגדולים‬
‫את האומים מחברים לציגורות ע״י ריתוך או הברגה‪ ,‬או שהם חופשיים‪.‬‬

‫בציור ‪ 6‬מתוארות כמה דוגמאות של שימוש באועים בחיבורי ציגורות‪.‬‬

‫‪269‬‬

‫‪ -‬המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי‪ ,‬במשרד התמ״ת‪ ,‬כל הזכויות שמורות ©‬

 ‫צ י נ ו ר ו ת ב ע ז ר ת אוגנים‪:‬‬ ‫של‬ ‫‪17.6‬א ‪ .‬חיבורים‬ ‫ציור‬
‫ח י ב ו ר אוגנים ש ל צ י נ ו ר ו ת י צ ו ק י ם ; ב ‪ -‬ח י ב ו ר אוגנים ץ״י ר י ת ו ך ;‬ ‫א‪.‬‬
‫ח י ב ו ר האונן ע ״ י ה ב ר ג ה ו ר י ת ו ך ; די ‪ -‬א ו נ נ י ם ח ו פ ש י י ם ‪.‬‬ ‫נ‪.‬‬

‫לחיבור בהסתעפויות קיימים‪ ,‬באמור‪ ,‬אבתרים מיוחדים‪ .‬אלה הם חלקים‬

‫יצוקים שאפשר לחברם בנקל לצינורות הודות לאוגנים ובעזרת ברגים פשוטים‬
‫וציור ל( •‬

‫כמובן‪ ,‬כל החיבורים חייבים להיות אטומים היטב ע" י דיסקיות עשויות‬
‫מניר עבה‪ ,‬קרטון ספוג שמן‪ ,‬אזבסט מרוח‪ ,‬אזבסט כבוש וםפוג גומי‪ ,‬או‬
‫אזבסט כביש ומזויין בחוטי מתכת‪ .‬את חומר האטימה בוחרים בהתאם ללחץ‬
‫העבודה של הרשת ובהתאם לטמפרטורת הנתלים והגזים העוברים בצינורות‪.‬‬
‫)‪a‬‬ ‫)‪с‬‬

‫)‪d‬‬

‫ציור ‪ 1 7 . 7‬א ‪ .‬אביזרים תקניים ל ח י ב ו ר י צינורות‬

‫‪270‬‬

‫‪ -‬המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי‪ ,‬במשרד התמ״ת‪ ,‬כל הזכויות שמורות ©‬

 ‫חיבורים של צינורות יצוקים נעשים ע" י מצמרות שצורתן כשל גביע‪,‬‬
‫והן מהוות חלק אחד עם הצינור )ראה ציור ‪ . (8‬החיבור הוא פשוט‪:‬‬
‫מכניסים צינור בעל קצה ישר לתוך הגביע של הצינור השני‪ ,‬ואת החלל‬
‫בין קירותיהם של שני הצינורות ממלאים בחומר אטימה‪.‬‬

‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪ 1 7 .‬ח י ב ו ר של צ י נ ו ר ו ת י צ ו ק י ם‬

‫וגזים‪.‬‬ ‫נוזלים‬ ‫של‬ ‫לרשתות‬ ‫אביזרים‬ ‫‪17.3‬א‪.‬‬

‫תפקידם של האביזרים ־ להבטיח פעולה תקינה של הרשת‪ .‬הם מאפשרים‬

‫‪Ш‬‬

‫לווסת את כמות הנוזלים או הגזים העוברים דרך קטעי הרשת‪ ,‬עד לסגירתם‬
‫הסופית‪.‬‬
‫תפקידיהם הנוספים חם‪ :‬לבודד את החומר הזורם‪ ,‬להבטיח את זרימת‬
‫החומר בכיוון הרצוי ולהבטיח את הרשת מפני עומס יתר )לחץ מעל המותר( ‪.‬‬
‫אבחר יחיד אינו יכול‪ ,‬כמובן‪ ,‬למלא את כל הדרישות האלה‪ ,‬ולכן‬
‫קיימים אביזרים רבים לצינורות‪.‬‬
‫את האביזרים מייצרים לפי תקנים מוסכמים‪ ,‬ולכן ניתן לבחור בנקל‬
‫אבתר בהחאם למטרה ולמידה הדרושה‪ .‬האביזרים העיקריים לויסות כמות‬
‫שסתומים‪ ,‬מגופים‪ ,‬ברזים ומשנקים‪.‬‬ ‫החומר הזורם הם‪:‬‬
 ‫בציורים ‪ 9‬ו‪ 10 -‬מתוארים שסתומים לצינורות על חלקיהם השונים ‪.‬‬

‫השסתומים מאפשרים ויסות של זרימת החומר רק בכיוון אחד‪ .‬מייצרים‬

‫או ללחץ גבוה )ציור ‪ . (10‬החלקים‬ ‫אותם או ללחץ נמוך )ציור ‪( 9‬‬
‫גוף השסתום )‪ ,(1‬סגר )‪(2‬‬ ‫‪:(.9‬‬ ‫העיקריים של השסתום הם )לפי הציור‬
‫ומערבת הפיקוד )‪. (3‬‬

‫מראה שסתום טיפוסי ללחץ גבוה‪ .‬הוא מורכב מגוף השסתום‬ ‫הציור ‪10‬‬
‫הנושאת‬ ‫ותעלות יציאה )‪ , (3‬ומחיצה )‪(4‬‬ ‫בעל תעלות כניסה )‪(2‬‬ ‫)‪(1‬‬
‫מחובר‬ ‫שצורתו כשל פטריה‬ ‫את בית הסגר ‪ -‬תזושבת )‪ ; (5‬הסגר )‪(6‬‬
‫למוט השסתום )‪ . (7‬השסתום מתואר בציור במצב סגור‪ .‬סיבוב של ידית‬
‫גורם לעליית המוט יחד עם הסגר ולפתיחת המעבר‪ .‬עליית‬ ‫המוט )‪(9‬‬
‫המוט מבוצעת תודות לתבריג במוט ובמכםה )‪. (10‬‬

‫מהווה חלק נפרד מהמכסה )‪ . (10‬את‬ ‫בשםתומים גדולים ‪ -‬האום )‪(8‬‬

‫אטימת המוט מבצעים בחומר מילוי רך‪ ,‬הנלחץ לתוך חלל המכסה )‪(10‬‬
‫ע״י תותב לחץ )‪. (11‬‬

‫כאמיר‪ ,‬את השסתומים מייצרים לפי מידות מוסכמות‪ .‬הקוטר )‪(D‬‬

‫הוא בתחום מ‪ 10-‬עד ‪ 400‬מ״מ‪ ,‬האורך )‪ (L‬בתחום ‪ 1100 - 120‬מ״מ;‬
‫ואילו מידת הגובה)‪(н‬אינה תלויה בתקן‪.‬‬
‫כ‬ ‫א‬

‫צורות התושבות בשםתומים‪.‬‬ ‫‪17.11‬א ‪.‬‬ ‫ציור‬

‫היא יכולה להיות שטוחה‪ ,‬קונית או‬ ‫צורת התושבת בשםתום שונה‪:‬‬
‫בדורית )ראה ציור ‪ . (11‬בשםתומים קטנים התושבת מהווה חלק אחד‬
‫עם הגוף‪ .‬בשסתומים גדולים התושבת עשויה כחלק נפרד מחומר רך‬
‫)גומי‪ ,‬עור‪ ,‬אזבסט‪ ,‬לבד‪• ,‬קלינגריט וכוי( או מחומר קשה‪ .‬תושבות‬
‫מחומרים רכים אינן מתאימות לכוחות סגירה גדולים‪ ,‬ויש צורך להחליפן‬
‫לעתים קרובות‪.‬‬

‫תושבות קשות עשויות מפליז‪ ,‬ארד‪ ,‬מפלדת אל‪-‬חלד וממתכות אחרות‪:‬‬

‫יש ללטש אותן ולהתאימן לסגר בקפדנות‪ .‬שיטות האחיזה של התושבות‬
‫לגופי השסתומים מובאות בציור ‪. 12‬‬
‫‪272‬‬

‫‪1‬‬
‫׳^•‪ - 4‬המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי‪ .‬במשרד התמ״ת‪ ,‬כלי הזכויות שמורות ©‬ ‫בהוצאת‬
 ‫א‬ ‫ב‬ ‫ג‬ ‫ד‬
‫ו‬

‫ה‬ ‫ו‬ ‫ז‬

‫שיטות האחיזה ש ל התושבות בשםתומים‪:‬‬ ‫‪ 17.12‬א ‪,‬‬ ‫ציור‬

‫‪ -‬ט ב ע ו ת א ר ד או‬ ‫‪ -‬טבעת עור; ב' ‪ -‬טבעת גומי; ג' ‪ ,‬ד ' ‪ ,‬ה '‬ ‫א'‬
‫‪ -‬טבעות פ ל ד ה ‪.‬‬ ‫ו׳ ‪,‬ז׳ ‪,‬חי‬ ‫פליז;‬
‫לפי שיטות האחיזה א ׳ ‪ ,‬ב י ‪ ,‬ו־ ח ׳ ‪ ,‬הטבעות ניתנות להחלפה בנקל‪.‬‬
‫יתר הטבעות מחוברות לגופים ע״י עירגול קצותיהן או ע״י ל ח י צ ה ) ו י ( ‪.‬‬
‫התעלות לכניסה וליציאה בשםתום יכולות להיות בציר אחד )ציורים‬
‫או יוצרות זווית) וציור ‪• (13‬‬ ‫‪(10,9‬‬

‫‪ 1 7 . 1 4‬א ‪ .‬שסתום ד ו ‪ -‬ד ר כ י‬ ‫ציור‪.‬‬ ‫שסתום בעל מעבר בזווית‪.‬‬ ‫ציור ‪ 1 7 . 1 3‬א ‪.‬‬

‫הוא דו‪-‬דרכי‪ ,‬המאפשר שינוי בדרך‬ ‫השםתומ המתואר בציור ‪14‬‬

‫הזרימה )במצב המתואר בציור‪ ,‬הזרימה היא דרך שתי הדרבים בבת אחת(‬

‫כל סוג של שסתום אפשר לחבר בנקל לרשת צינורות ע״י הברגות‬
‫בתעלות או ע" י אומים‪.‬‬

‫א י ‪ -‬רגיל; ב ׳ ‪ -‬בעל גובתה אטומה‪.‬‬ ‫ציור ‪ 1 7 . 1 5‬א » ברזים‪:‬‬

‫‪273‬‬

‫־ המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי‪ ,‬במשרד התמ״ת‪ ,‬כל הזכויות שמורות ©‬ ‫בהוצאת‬
‫הברזים חם אביזרים שממלאים למעשה אותם התפקידים כשל שסתומים;‬
‫הם מתאימים במיוחד לצינורות דקים‪ .‬הם פשוטים במבנם ומאפשרים לפתוח‬
‫ולסגור את הזרימה במהירות גדולה‪.‬‬
‫בציור ‪ 15‬אי מתואר הברז הפשוט ביותר‪ .‬למגופת הברז צורת חרוט‬
‫)‪ , (1 :6‬הוא מושחז ומותאם לחרוט של בית הברז‪ .‬אטימת הברז נעשית‬
‫יש‬ ‫על‪-‬ידי הקונום לבדו‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬בברז המתואר בציור ‪ 15‬ב '‬
‫או באוגן )‪. (2‬‬ ‫תותב לחץ ואוטם )‪ . (6‬התעלות נגמרות בהברגה )‪(1‬‬
‫והפין )‪ (7‬מגבילים את התנועה הסיבובית של המגופה‪.‬‬ ‫הבליטה )‪(4‬‬

‫ברזים אלה יכולים להיות ח ד ‪ , -‬ד ו ‪ -‬ותלת‪-‬דרביים )ראה ציור ‪.(16‬‬

‫עורקים בברזים‪:‬‬ ‫צ י ו ר ‪17.16‬א‪.‬‬

‫‪ -‬ברז תלת‬ ‫‪ -‬ברז בזווית ‪ .‬נ' ‪ -‬ברז ד ו ‪ -‬ד ר כ י ; ד‬ ‫‪ -‬ברז רגיל; ב‬ ‫א'‬
‫ה' ‪ -‬מחליף זרימה משני מקורות לשני כיוונים ניצבים‪.‬‬ ‫דרכי;‬

‫מתאימים לצינורות גדולים‪ .‬חמגוף מאפשר את‬ ‫מגופים )ציור ‪(17‬‬

‫זרימת החומר בבל החתך ללא מעברים חדים‪ .‬התנגדות הזרימה היא קטנה‪.‬‬

‫כ‬

‫מנופים‪:‬‬ ‫ציור ‪17.17‬א‪.‬‬

‫‪ -‬מנוף ט ר י ז י ; ב ' ‪ -‬מנוף מ ק ב י ל ‪.‬‬ ‫א'‬

‫‪274‬‬
 ‫ביית‪ ,‬ועל־ מנת לפתוח את חמגוף )‪(1‬‬ ‫האום )‪(4‬‬ ‫בנלגוף טריזי )ציור א׳(‬
‫מסתובב‬ ‫האום )‪(7‬‬ ‫יש לסובב את הבורג )‪ . (2‬במגוף מקביל )ציור ב׳(‬
‫והבורג מבצע רק תנועה קוית )לפי החץ( ‪.‬‬
‫מלבד האביזרימ שתוארו לעיל קיימים סוגים רבימ נוספימ‪ ,‬חמשמשימ‬
‫הן למטרות כלליות )סגירה ופתיחה של הזרימה( והן למטרות מיוחדות‪ .‬נתאר‬
‫להלן כבלה מהם‪.‬‬
‫בציור ‪ 18‬מובא תרשי ם של שסתום‪ -‬בטחון למיכל קיטור‪.‬‬

‫ציור ‪ 1 7 . 1 8‬א ‪ .‬מראה שסתום בטחון ל מ י כ ל ק י ט ו ר ‪.‬‬

‫התלוי בקצה‬ ‫עמום בעומס מסויימ על‪-‬ידי המשקל )‪(5‬‬ ‫הסגר )‪(2‬‬
‫)‪ ; (3‬למנוף נקודת תמיכה )‪ . (4‬את גודל העומס ניתן לכוון עייי‬ ‫המנוף‬
‫הזזת המשקל לאורך זרועו של המנוף‪ .‬כאשר הלחץ במיכל )או ברשת(‬
‫גדול מעל המותר‪ ,‬הקיטור מריס את הסגר וחלק מהקיטור יוצא דרך התעלה‬
‫הצדדית )ראה החץ( ‪.‬‬

‫שםתוט‪-‬בטחון קפיצי מתואר בציור ‪.19‬‬

‫הגדלת הלחץ ברשת גורמת להתכווצות‬
‫הקפיץ )‪ ; (2‬הסגר )‪ (1‬עולה והגזימ‬
‫יוצאימ דרך הפתחיס שבגוף )‪; (3‬‬
‫הבורג)‪ (4‬מאפשר לכוון את הלחץ‬
‫הדרוש המותר‪.‬‬

‫‪17.19‬א‪.‬‬ ‫ציור‬

‫‪275‬‬

‫‪ - ^Ц/‬המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי‪ ,‬במשרד התמ״ת‪ ,‬כל הזכויות שמורות ©‬ ‫בהוצאת‬
‫הציור ‪ 20‬מדגים שסתומים אל‪ -‬חוזרים ‪ .‬שסתומים אלה מאפשרים זרימת‬
‫החומר בכיוון אחד ומונעים את זרימתו בכיוון הפוך‪ .‬הוא פועל כדלקמן‪:‬‬
‫בגלל הלחץ ברשת‪.‬‬ ‫הגחל )או הגז( מרים בעת זרימתו את הסגר‪,‬‬

‫שסתומים א ל ‪ -‬ח ו ז ר י ם ‪.‬‬ ‫ציור ‪ 1 7 . 2 0‬א ‪.‬‬

‫עם הפסקת הזרימה‪ ,‬נופל הסגר מחמת משקלו העצמי או בשל סידור‬
‫של קפיץ‪,‬ודןא נצמד שוב לתושבת‪.‬‬

‫הזרימה בכיוון הפוך היא בלתי אפשרית עס שסתומ כ ז ה ‪ ,‬כ י לתץ‬

‫הזרימה מהדק אז בחוזקה רבה יותר את הסגר‪.‬‬

‫הציור ‪ 21‬מראה שסתום אל‪-‬תוזר לציגורות קטנימ‪.‬‬

‫שסתום א ל ‪ -‬ח ו ז ר לצינורות קטנים‪.‬‬ ‫ציור ‪17.21‬א‪.‬‬

‫‪276‬‬

‫‪ -‬המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי‪ ,‬במשרד התמ״ת‪ ,‬כל הזכויות שמורות ©‬ ‫‪1‬צ‬ ‫‪г х о‬‬