You are on page 1of 73

‫חשבון דיפרנציאלי‬

‫פונקציה זוגית‬
‫פונקציה תקרא זוגית כאשר יתקיים‪:‬‬
‫� ‪F � x � � F � �x‬‬
‫פונקציה כזו תהיה סימטרית יחסית לציר ‪. y‬‬

‫דוגמאות‪:‬‬

‫� ‪F � x � � x 2 � F � � x � � � �x � � x 2 � F � x‬‬
‫‪2‬‬

‫‪y‬‬

‫‪x‬‬

‫� ‪F � x � � cos � x � � F � � x � � cos � � x � � cos � x � � F � x‬‬

‫‪y‬‬

‫��‬ ‫�‬ ‫�‬ ‫�‬ ‫‪x‬‬


‫�‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪x2 �1‬‬ ‫‪� �x �2 � 1 x 2 � 1‬‬


‫‪F�x� � 2‬‬ ‫� � ‪� F ��x‬‬ ‫�‬ ‫�‪� F�x‬‬
‫‪x �2‬‬ ‫‪� � x �2 � 2 x 2 � 2‬‬
‫‪y‬‬ ‫‪y �1‬‬

‫‪x‬‬

‫למה חשוב לדעת האם הפונקציה זוגית?‬


‫אם יודעים אפשר לחסוך זמן בחקירת הפונקציה ולחקור‬
‫רק את החלק עבור ‪ x � 0‬ולשכפל עבור ‪. x � 0‬‬

‫פונקציה אי זוגית‬
‫פונקציה תיקרא אי זוגית כאשר יתקיים‪:‬‬
‫� ‪F � � x � � �F � x‬‬
‫פונקציה כזו תהיה סימטרית הפוכה לציר ‪. x‬‬

‫דוגמאות‪:‬‬

‫� ‪F � x � � x 3 � F � � x � � � � x � � �x 3 � �F � x‬‬
‫‪3‬‬

‫‪y‬‬

‫‪x‬‬

‫� ‪F � x � � sin � x � � F � � x � � sin � � x � � � sin � x � � � F � x‬‬


‫‪y‬‬ ‫‪y �1‬‬

‫�‪�2‬‬ ‫��‬ ‫�‬ ‫‪2� x‬‬

‫‪y � �1‬‬

‫‪x2 �1‬‬ ‫‪� � x �2 � 1 x 2 � 1 x 2 � 1‬‬


‫� �‪F�x‬‬ ‫� � ‪� F ��x‬‬ ‫�‬ ‫� ‪� � 3 � �F � x‬‬
‫‪x3‬‬ ‫� �‬
‫�‬ ‫‪x‬‬
‫‪3‬‬
‫�‬ ‫‪x‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪x‬‬
‫‪y‬‬

‫‪x‬‬

‫למה חשוב לדעת אם הפונקציה אי זוגית?‬


‫אם יודעים אפשר לחסוך זמן בחקירה‪ .‬לחקור את התחום ‪ x � 0‬ולשכפל הפוך עבור ‪. x � 0‬‬
‫נגזרות‬
‫הפונקציה‬ ‫הנגזרת‬
‫נגזרות‬ a 0
ax a
‫בסיסיות‬
a � xn a � n � x n �1
‫כלל השרשרת‬
n n �1
‫נגזרת פנימית‬ a � F�x� a � n � F�x� � F '� x �
‫כלל המכפלה‬ F�G F' G � G 'F
‫כלל המנה‬ F F 'G � G ' F
G G2
‫שורש ריבועי‬ a � F'�x�
a F� x�
‫עם נגזרת פנימית‬ 2 F� x�
sin x cos x
‫פונקציות‬ cos x � sin x
1
‫טריגונומטריות‬ tgx
cos 2 x
‫בסיסיות‬
�1
cot x
sin 2 x
sin F � x � cos F � x � � F' � x �
‫פונקציות‬ cos F � x � � sin F � x � � F ' � x �
1
‫טריגונומטריות‬ tgF � x � � F '� x �
‫עם נגזרת פנימית‬ cos 2 F � x �
�1
cot F � x � 2 � �
� F '� x �
sin F x
sin n F � x � � �sin F � x � �
n
n � sin n �1 F � x � � cos F � x � � F ' � x �
cos n F � x � � � cos F � x ��
n
‫פונקציות טריגונומטריות‬ � n � cos n �1 F � x � � sin F � x � � F ' � x �
‫עם נגזרת‬ 1
tg n F � x � � � tgF � x � �
n n � tg n �1F � x � � � F '� x �
‫פנימית ומעריך‬ cos 2 F � x �
1
cot n F � x � � � cot F � x ��
n �n � cot n �1 F � x � � 2 � F '� x �
sin F x � �
‫חשוב‪:‬‬
‫מקדמים מספריים לפני הפונקציה לא משפיעים על הנגזרת‪.‬‬ ‫�‬
‫לא לשכוח לכפול בנגזרת הפנימית‪.‬‬ ‫�‬
‫‪a‬‬
‫( כפעולה מקדימה אלגברית לפני שגוזרים‪.‬‬ ‫‪n‬‬
‫‪� a � x �n‬‬ ‫לא לשכוח חוקי חזקות )ובעיקר‬ ‫�‬
‫‪x‬‬
‫לא לשכוח נוסחאות כפל מקוצר‪ ,‬פירוק לגורמים‪ ,‬וטרינום כפעולה מקדימה אלגברית לצורכי‬ ‫�‬
‫צמצום לפני הנגזרת‪.‬‬
‫לא לשכוח לחשוב על טכניקה אלגברית של חילוק פולינומים כפעולה מקדימה לפעולת הנגזרת‪.‬‬ ‫�‬
‫בנגזרות טריגונומטריות יש צורך להשתמש בזהויות כפעולה מקדימה לפעולת הנגזרת‪.‬‬ ‫�‬

‫דוגמאות )נגזרות בסיסיות‪ ,‬כלל השרשרת‪ ,‬שורשים‪ ,‬כלל המכפלה וכלל המנה(‪:‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪�3x‬‬ ‫‪2‬‬


‫�‬
‫‪� 5x � 6 ' � 3 � 2x � 5 � 6x � 5‬‬

‫�‬ ‫' �‪3‬‬


‫� ‪�3 � x � 5x � � � 3 � 3 � x � 5x � � � 2x � 5 � � 9 � 2x � 5 � � x � 5x‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪2‬‬

‫�‬ ‫‪3‬‬ ‫�‬ ‫'‬ ‫)‪�9(2x � 5‬‬


‫‪3‬‬ ‫‪� 2‬‬ ‫�‪3‬‬
‫‪' � ��3 � (x 2 � 5x)�3 �� � 3 � (�3) � (x 2 � 5x)�4 (2x � 5) � 2‬‬
‫� � ‪� � x � 5x‬‬ ‫‪(x � 5x)4‬‬

‫� ‪3 � 2x � 5‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪�3‬‬ ‫' ‪x 2 � 5x‬‬ ‫�‬
‫‪2 x 2 � 5x‬‬

‫� ‪�2‬‬ ‫� �‬ ‫�‬ ‫� ‪8 � 2x � 5‬‬


‫‪1‬‬
‫‪4‬‬
‫� �‪' � 2 � � � x 2 � 5x � 3 � � 2x � 5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪�x‬‬ ‫‪2‬‬
‫� ‪� 5x‬‬
‫‪4‬‬
‫� ‪' � 2 � � x 2 � 5x‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪3 � x 2 � 5x‬‬

‫�‬ ‫‪2‬‬ ‫� �‬ ‫‪2‬‬ ‫�‬


‫�‬
‫�‬
‫‪� 3 x 2 � 5x‬‬ ‫�‬
‫‪4‬‬ ‫� � '�‬
‫‪� � x 2 � 5x‬‬ ‫�‬ ‫�‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫� '�‬
‫�‬ ‫‪2‬‬ ‫�‬ ‫�‬‫�‬‫‪x‬‬ ‫‪2‬‬
‫�‬ ‫‪5x‬‬ ‫�‬
‫‪�4‬‬
‫�‬
‫�‪� 4‬‬
‫�‪� 3‬‬
‫‪�7‬‬
‫� � ‪3 ' � 2 � � � � � � x 2 � 5x � 3 � � 2x � 5‬‬

‫�‬ ‫� �‬ ‫�‬
‫‪6‬‬
‫� ‪�8 � 2x � 5‬‬ ‫�‪�8 � 2x � 5‬‬
‫�‬ ‫‪�7‬‬
‫�‬
‫� ‪3 � x 2 � 5x‬‬ ‫‪� x 2 � 5x �7‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬
‫�‪3‬‬

‫‪7‬‬ ‫‪� x 3 � x 2 � 5x � � ' � 3x 2 � x 2 � 5x � � � 2x � 5 � � x 3 � 3x 4 � 15x 3 � 2x 4 � 5x 3 � 5x 4 � 20x 3‬‬


‫�‬ ‫�‬
���� G � ���� G'
������ � ���� F �
�� F'
���� �
2 � � 2x � 3� � 2 � � x 2 � 5x � � 3 � � x 2 � 5x � � � 2x � 5� � � 2x � 3�
3 2
� � 2x � 3� 2 � 2
� 3 �' � �
�� � x 2 � 5x � �� ���
x 2 �� �6
� 5x�
G2

� 2x � 3� � x 2 � 5x � �� ������������� ��
2 4x � 20x �12x � 48x � 45
2 2

8
� 4 � x � 5x � � 3 � 2x � 5 �� 2x � 3� � �
2

� x 2 � 5x �6

� 2x � 3 � � x 2 � 5x � � �8x 2 � 28x � 45 �
2

� x 2 � 5x �6

:(‫דוגמאות )שימוש בטרינום וכפל מקוצר‬


� x 2 � 5x � 6 �
� �
� x 2 � 5x � 6 � � x 2 � 2x � 3x � 6 � � � x � 2 � � x � 3� �
1 � �' � � ��� � x � 2� � ' � � x � 3� ' � x � 2
� x�2 � �x � x � 2 � � 3 � x � 2 � � � �
� � x � 2 � � x � 3� �
� �

�� x 4 � 8x 2 � 16�4 � ' � ��� x 2 � 4�2 � � ' � �� x �


4
� 4 � ' � 8 � � x 2 � 4 � � 2x � 16x � � x 2 � 4 �
8 7 7
2 2

� 3x 2 � 2x � 1 �
� �
� 3x 2 � 3x � x � 1 � �� x � 2x � 1�� � �
2
� x 2 � 2x � 1 � � x � 1� 2
� �' � � � , � ��� �' �
�� 2
3x � 2x � 1� 2 �
� 3x � x � 1� � 1� x � 1� � �� � x � 1� 2 �� �� � x � 1� 2 � 3x � 1�2 �

� �
3 � � x � 1� � 3x � 1� �
� �

� �
�� ' � � � 3x � 1� � ' � �2 � � 3x � 1� � 3 �
1 �2 �3 �6
�� 2
� � 3x � 1� � � 3x � 1�3
:(‫דוגמאות )פונקציות טריגונומטריות‬

� cot x � ' � �1
1
sin 2 x

�� cot � x 2 � 5x � �� ' � �1
2 � � 2x � 5 �
sin 2 � x 2 � 5x �
� � x 2 �� � x 2 � 2x � 2x � 5 � � 2 � x 2
3 cos
� � �� ' � � sin � ��
� � 2x � 5 � � � 2x � 5 � � 2x � 5 �2
1
4 � tgx � ' �
cos 2 x
2x � 5
5 � tg x 2 � 5x ' � � 2
1

cos x � 5x 2 x 2 � 5x
2

2x
6 � 3 � �
�sin x � 5 � ' � 3 sin x � 5 � cos x � 5 �
2 2 2 2 �� �
2 x2 � 5
� 4 � x2 �� 3� x
2 � � x 2 � 2x � x � 5 � � 1 � x 2
7 � cos � �� ' � � 4cos � � � sin � ��
� � x � 5 � � � x � 5 � � x � 5 � � x � 5 �2
1
�� cot � x � �� ' � �4 cot � x � �
4 5 3 5
8 � 5x 4
sin 2 �x �
5
‫דוגמאות )פונקציות טריגונומטריות – עם שילוב של זהויות(‪:‬‬
‫� ‪� cos x‬‬
‫�‪2‬‬
‫� � ‪� 2cot x � � sin x � � cos x sin 2 x‬‬
‫‪1‬‬ ‫�‬ ‫�‬ ‫'‬ ‫�‬ ‫�‬ ‫�‪�' � �2‬‬ ‫�‬ ‫‪� ' � 2 � sin x � cos x � ' � � sin 2x � ' � 2 cos 2x‬‬
‫� � ‪� 1 � cot 2 x‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪� � sin x‬‬ ‫� ‪1‬‬
‫�‬ ‫�‬
‫� ‪� sin 2 x‬‬
‫‪� 2 � cos 2 x � 3cos x‬‬ ‫�‬ ‫נסמן‬ ‫� ‪� t 2 � 3t � 2 � � t 2 � t � 2t � 2‬‬
‫�‬ ‫� '�‬ ‫�‬ ‫�‬ ‫� � '�‬ ‫� '�‬
‫�‬ ‫‪2‬‬ ‫�‬ ‫‪cos x � t‬‬ ‫�‬ ‫‪2‬‬ ‫� �‬ ‫‪2‬‬ ‫�‬
‫‪� 2 � cos x � cos x‬‬ ‫�‬ ‫� ‪� � t � t � 2 � � � t � t � 2t � 2‬‬

‫� ‪� t � t � 1� � 2 � t � 1� � � � t � 1� � t � 2‬‬ ‫�‬
‫��‬ ‫� � '�‬ ‫� ' � ‪� ' � � t � 1 � ' � � cos x � 1‬‬
‫� ‪� � t � t � 1� � 2 � t � 1� � �� � � t � 1� � t � 2‬‬ ‫�� ‪�� �� 1 � t �� �� 1 � cos x‬‬
‫‪2‬‬ ‫�‬ ‫� �‬ ‫�‬
‫�‬ ‫�‬ ‫‪2 x‬‬ ‫�‬ ‫� �‬ ‫‪x‬‬ ‫�‬
‫�‬ ‫‪� 2 cos‬‬ ‫‪� 1 � � 1 � � 2 cos 2‬‬ ‫� �‬ ‫�‪x‬‬ ‫‪�1 1‬‬ ‫‪�1‬‬
‫� ' �� ‪� ' � � cot 2 � ' � �� cot‬‬
‫�‬ ‫� ‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪x‬‬
‫��‬ ‫� � '�‬ ‫� �‬
‫�‬ ‫� ‪x‬‬ ‫‪x‬‬ ‫� �‪2‬‬ ‫�‪2‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪x‬‬
‫‪1 � ��1 � 2 sin 2 �� � �� 2 sin 2‬‬ ‫� �‬ ‫‪2‬‬
‫�‬ ‫�‬ ‫‪sin 2‬‬ ‫‪2 � sin 2‬‬
‫�‬ ‫�‬ ‫� � �‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫�‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫משמעויות הנגזרת‬
‫נגזרת של פונקציה היא ביטוי‪ ,‬שמשמעותו שיפוע כללי של הפונקציה‪.‬‬

‫משיק‬
‫קיימות שלוש אפשרויות למציאת משוואת משיק‪:‬‬
‫נתונה הפונקציה וערך ‪ x‬או ‪ y‬של נקודת ההשקה‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫נתונה הפונקציה ושיפוע המשיק‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫נתונה הפונקציה ונקודה שאינה על הפונקציה‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬

‫נתונה הפונקציה וערך ‪ x‬של נקודת ההשקה‬ ‫א‪.‬‬


‫נציב את ‪ x‬בפונקציה המקורית ונמצא את ‪ . y‬כך נקבל את נקודת ההשקה‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫נגזור את הפונקציה ונקבל ביטוי שהוא השיפוע הכללי‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫נציב את הערך של ‪ x‬בשיפוע הכללי ונמצא את השיפוע בנקודה‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫נשתמש בנוסחת הקו הישר � ‪ , y � y1 � m � x � x1‬ונציב את נקודת ההשקה � ‪� x1 , y1‬‬ ‫‪.4‬‬
‫ואת שיפוע המשיק ‪. m‬‬
‫דוגמא עבור פולינום‪:‬‬
‫מצא את משוואת המשיק לפונקציה ‪ y � x 2 � 5x � 3‬בנקודה ‪. x � 1‬‬

‫פתרון‪:‬‬
‫�‪y �1� � 12 � 5 � 1 � 3 � �1 � �1, �1‬‬ ‫נמצא את ‪: y‬‬ ‫‪.1‬‬

‫‪y ' � 2x � 5‬‬ ‫נגזרת‪:‬‬ ‫‪.2‬‬

‫‪y ' �1� � 2 � 5 � �3‬‬ ‫שיפוע בנקודה‪:‬‬ ‫‪.3‬‬

‫� ‪y � y1 � m � x � x1‬‬ ‫משוואת הישר‪:‬‬ ‫‪.4‬‬

‫�‪y � � �1� � �3 � x � 1‬‬


‫‪y � 1 � �3x � 3‬‬
‫‪y � �3x � 2‬‬
‫דוגמא עבור פונקציית מנה‪:‬‬
‫‪x2‬‬
‫� ‪.y‬‬ ‫נתונה הפונקציה‪:‬‬
‫‪2x � 5‬‬
‫מצא את משוואת המשיק בנקודה ‪. x � �1‬‬

‫פתרון‪:‬‬
‫נמצא את ‪ y‬בנקודת ההשקה‪:‬‬ ‫‪.1‬‬

‫‪� �1�2‬‬ ‫� ‪�1‬‬ ‫�‪1‬‬


‫� �‪y � �1‬‬ ‫�‬ ‫� � ‪� � �1,‬‬
‫‪2 � �1� � 5 7‬‬ ‫�‬ ‫�‪7‬‬
‫נגזור‪:‬‬ ‫‪.2‬‬

‫‪2x � 2x � 5 � � 2 � x 2‬‬ ‫‪4x 2 � 10x � 2x 2‬‬ ‫‪2x 2 � 10x‬‬


‫� '‪y‬‬ ‫�‬ ‫�‬
‫‪� 2x � 5�2‬‬ ‫‪� 2x � 5�2‬‬ ‫‪� 2x � 5�2‬‬

‫שיפוע בנקודה‪:‬‬ ‫‪.3‬‬

‫�‪2 � �1� � 10 � �1‬‬


‫‪2‬‬
‫‪12‬‬
‫� �‪y ' � �1‬‬ ‫�‬
‫�‪� 2 � �1� � 5‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪49‬‬

‫משוואת משיק‪:‬‬ ‫‪.4‬‬


‫‪1 12‬‬
‫� ‪y � y1 � m � x � x1‬‬ ‫�‬ ‫�‪y‬‬ ‫�‬ ‫�‪� x � 1‬‬
‫‪7 49‬‬
‫‪1 12‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪5‬‬
‫�‪y‬‬ ‫�‬ ‫�‪x‬‬ ‫�‬ ‫�‪y‬‬ ‫�‪x‬‬
‫‪7 49‬‬ ‫‪49‬‬ ‫‪49‬‬ ‫‪49‬‬
‫דוגמא עבור פונקציה עם שורש ריבועי‪:‬‬
‫‪x �1‬‬
‫�‪y‬‬ ‫נתונה הפונקציה‪:‬‬ ‫א‪.‬‬
‫‪x2 � 3‬‬
‫מצא את משוואת המשיק לגרף הפונקציה בנקודה ‪ y � 3‬שעל הפונקציה‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫פתרון‪:‬‬
‫נשווה את הפונקציה ל ‪ 3 -‬ונחלץ את הערך של ‪. x‬‬ ‫א‪.‬‬
‫‪x �1‬‬
‫�‪3‬‬
‫‪x2 � 3‬‬

‫‪3 x2 � 3 � x � 1‬‬ ‫‪� �2‬‬


‫‪9 � x 2 � 3� � x 2 � 2x � 1‬‬

‫‪9x 2 � 27 � x 2 � 2x � 1‬‬

‫‪8x 2 � 2x � 28 � 0‬‬

‫‪4x 2 � 8x � 7x � 14 � 0‬‬
‫‪4x � x � 2 � � 7 � x � 2 � � 0‬‬

‫����‬
‫‪x � 2 �� 4x � 7 � � 0‬‬
‫�‬ ‫���‬ ‫�‬
‫‪x �2‬‬ ‫‪7‬‬
‫�� ‪x‬‬
‫‪4‬‬

‫היות והעלינו בריבוע חייבים לבדוק את הפתרון‪.‬‬


‫רק ‪ x � 2‬מתאים ולכן התקבלה נקודת השקה �‪. � 2,3‬‬

‫נגזור ונציב את ערכי ‪ . x‬כך נקבל את שיפוע המשיק‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬


‫‪2x‬‬
‫� ‪1 x2 � 3‬‬ ‫�‪� � x � 1‬‬
‫' � ‪� x �1‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪2 x �3‬‬
‫� � '‪y‬‬ ‫� �‬
‫�‬ ‫‪x‬‬ ‫‪2‬‬
‫�‬ ‫‪3‬‬ ‫�‬ ‫‪x2 � 3‬‬

‫�‪x � x � 1‬‬
‫� ‪x2 � 3‬‬
‫‪x2 � 3‬‬
‫� '‪y‬‬
‫‪x2 � 3‬‬
‫‪x2 � 3 � x2 � x‬‬ ‫‪�3 � x‬‬
‫� '‪y‬‬ ‫�‬
‫�‪x 2 � 3 � x 2 � 3‬‬ ‫�‪x 2 � 3 � x 2 � 3‬‬
‫‪�3 � 2‬‬
‫�� �‪y ' � 2‬‬ ‫‪� �5‬‬
‫�‪4 � 3 � 4 � 3‬‬
‫עכשיו נמצא את משוואת המשיק ששיפועו � ‪ � �5‬ועובר בנקודה �‪. � 2,3‬‬

‫� ‪y � y1 � m � x � x1‬‬

‫� ‪y � 3 � �5 � x � 2‬‬

‫‪y � 3 � �5x � 10‬‬

‫‪y � �5x � 13‬‬


‫דוגמא עבור פונקציה טריגונומטרית‪:‬‬

‫‪y � 3cos3 x 2 � 2� � 1‬‬ ‫נתונה הפונקציה‪:‬‬


‫מצא את משוואת המשיק לפונקציה בנקודה ‪ x � � � 1‬שעל הפונקציה‪.‬‬

‫פתרון‪:‬‬
‫נציב ‪ x � � � 1‬ונחלץ את הערך של ‪. y‬‬

‫‪y � x � � � 1� � 3cos3 � � � 1�2 � 2� � 1‬‬

‫‪y � 3cos3 �2 � 2� � 1 � 2� � 1‬‬

‫‪y � 3cos3 �2‬‬

‫‪y � 3cos 3 � � 3 � �1� � �3‬‬


‫‪3‬‬

‫לכן נקודת ההשקה תהיה �‪. � � � 1, �3‬‬


‫נגזור‪:‬‬

‫‪y ' � 3 � 3cos2‬‬ ‫�‬ ‫��‬


‫‪x 2 � 2� � 1 � � sin‬‬ ‫�‬ ‫��‬
‫� ‪x 2 � 2� � 1‬‬
‫‪2x‬‬
‫‪2 x 2 � 2� � 1‬‬

‫� '‪y‬‬
‫‪�9x‬‬
‫‪cos 2‬‬ ‫�‬ ‫� �‬
‫‪x 2 � 2� � 1 sin‬‬ ‫‪x 2 � 2� � 1‬‬ ‫�‬
‫‪2‬‬
‫‪x � 2� � 1‬‬

‫מקבלים � ולכן נציב ונקבל‬ ‫נציב ‪ x � � � 1‬אנו יודעים כבר שכאשר מציבים עבור השורש ‪x 2 � 2� � 1‬‬
‫�‪�9 � � � 1‬‬
‫� �‪y ' � x � � � 1‬‬ ‫� � � ‪cos2 � � � sin‬‬
‫�‬
‫‪ sin � � � � 0‬ולכן נקבל שיפוע ‪m � 0‬‬

‫עבור שיפוע ‪ m � 0‬ונקודה �‪ � � � 1, �3‬נקבל את המשוואה ‪. y � �3‬‬


‫נתונה הפונקציה ושיפוע המשיק‬ ‫ב‪.‬‬
‫נגזור את הפונקציה‪ ,‬נקבל את השיפוע הכללי‪ ,‬ונשווה לשיפוע הנתון‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫נפתור את המשוואה ונמצא את ערכי ה‪. x -‬‬ ‫‪.2‬‬
‫נציב את ערכי ‪ x‬בפונקציה המקורית‪ ,‬ונמצא את ערכי ה‪. y -‬‬ ‫‪.3‬‬

‫נשתמש בנוסחת הקו הישר‪ , y � y1 � m � x � x1 � :‬ונציב את נקודת ההשקה‬ ‫‪.4‬‬

‫� ‪ � x1 , y1‬ואת שיפוע המשיק ‪. m‬‬

‫דוגמא עבור פולינום‪:‬‬


‫נתונה הפונקציה ‪. y � 3x 2 � 5x � 2‬‬
‫שיפוע המשיק לפונקציה הוא ‪ . 1‬מצא את משוואת המשיק‪.‬‬

‫פתרון‪:‬‬
‫נגזרת והשוואה לשיפוע‪y ' � 6x � 5 � 1 :‬‬ ‫‪.1‬‬
‫פיתרון המשוואה‪6x � 5 � 1 � 6x � 6 � x � 1 :‬‬ ‫‪.2‬‬

‫‪ , y � 3 � 12 � 5 � 1 � 2 � �4‬ולכן נקודת ההשקה � ‪�1, �4‬‬ ‫מציאת ‪: y‬‬ ‫‪.3‬‬

‫� ‪y � y1 � m � x � x1‬‬ ‫משוואת הישר‪:‬‬ ‫‪.4‬‬

‫�‪y � 4 � 1� x � 1‬‬
‫‪y � 4 � x �1‬‬
‫‪y � x �5‬‬
‫דוגמא עבור פונקציית מנה‪:‬‬
‫‪x 2 � 3x � 3‬‬
‫� ‪.y‬‬ ‫נתונה הפונקציה‪:‬‬
‫‪x�2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪.‬‬ ‫מצא את משוואת המשיק ששיפועו‬
‫‪4‬‬

‫פתרון‪:‬‬
‫נגזור ונשווה לשיפוע הנתון‪:‬‬
‫�‪� 2x � 3� � x � 2 � � 1� x 2 � 3x � 3‬‬ ‫‪3‬‬
‫� '‪y‬‬ ‫�‬
‫�‪� x � 2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪4‬‬

‫�‬ ‫� �‬
‫‪4 2x 2 � 7x � 6 � x 2 � 3x � 3 � 3 x 2 � 4x � 4‬‬ ‫�‬
‫‪4� x‬‬ ‫‪2‬‬
‫� ‪� 4x � 3� � 3 � x � 4x � 4‬‬
‫‪2‬‬

‫‪4x 2 � 16x � 12 � 3x 2 � 12x � 12‬‬

‫‪x 2 � 4x � 0‬‬
‫‪x � x � 4� � 0‬‬
‫מתקבלים שני פתרונות‪:‬‬
‫‪ x � 0‬ו‪ . x � �4 -‬נציב במקורית ונמצא את ‪: y‬‬
‫‪0�0�3 3‬‬ ‫�‪� 3‬‬
‫� �‪y � x � 0‬‬ ‫� ‪� � � 0,‬‬
‫‪0�2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫�‪� 2‬‬

‫‪� �4 �2 � 3 � � �4 � � 3‬‬ ‫‪16 � 12 � 3‬‬ ‫‪7‬‬ ‫�‬ ‫�‪7‬‬


‫� � ‪y � x � �4‬‬ ‫�‬ ‫� � ‪� � � � �4,‬‬
‫‪�4 � 2‬‬ ‫‪�2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫�‬ ‫�‪2‬‬
‫נמצא את משוואת המשיק‬
3 3
a� a�
4 4
� 3� � 7�
� 0, � � �4, � �
� 2� � 2�

y � y1 � a � x � x1 � y � y1 � a � x � x1 �

3 3 7 3
y� � � x � 0� y� � � x � 4�
2 4 2 4

3 3 7 3
y� x� y� � x�3
4 2 2 4

3 1
y� x�
4 2
‫דוגמא עבור פונקציה עם שורש ריבועי‪:‬‬
‫נתונה הפונקציה ‪. y � 2 x � x‬‬
‫מצא את משוואת המשיק ששיפועו ‪. 1‬‬

‫פתרון‪:‬‬
‫נגזרת והשוואה לשיפוע‪:‬‬ ‫‪.1‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬
‫� '‪y‬‬ ‫� ‪�1‬‬ ‫‪�1 � 1‬‬
‫‪2 x‬‬ ‫‪x‬‬
‫פתרון המשוואה‪:‬‬ ‫‪.2‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫� ‪� 2 �1� 2 x‬‬ ‫‪� x � �x‬‬
‫‪x‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪4‬‬
‫מציאת ‪: y‬‬ ‫‪.3‬‬

‫�‪�1‬‬ ‫‪1 1‬‬ ‫‪1 1 3‬‬ ‫�‪�1 3‬‬


‫�‪y� � � 2‬‬ ‫� ‪� � 2� � � � � ,‬‬
‫�‪�4‬‬ ‫‪4 4‬‬ ‫‪2 4 4‬‬ ‫�‪�4 4‬‬
‫מציאת המשיק‪:‬‬ ‫‪.4‬‬
‫) ‪y � y1 � m(x � x1‬‬

‫‪3‬‬ ‫�‬ ‫�‪1‬‬


‫�‪y‬‬ ‫� � ‪� 1� x‬‬
‫‪4‬‬ ‫�‬ ‫�‪4‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬
‫�‪y‬‬ ‫�‪�x‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫�‪y� x‬‬
‫‪2‬‬
‫דוגמא עבור פונקציה טריגונומטרית‪:‬‬
‫נתונה הפונקציה‪ , y � sin � 2x � � 3cos � x � :‬בתחום �‪. 0 � x � 2‬‬

‫מצא את המשיק אם ידוע ששיפועו ‪. 1‬‬


‫פתרון‪:‬‬
‫נגזור ונשווה לשיפוע ‪. 1‬‬
‫‪y ' � 2 cos � 2x � � 3sin � x � � 1‬‬

‫נציב � ‪. cos � 2x � � 1 � 2sin 2 � x‬‬

‫�‬ ‫�‬
‫‪2 � 1 � sin 2 � x � � 3sin � x � � 1‬‬

‫נסמן ‪ sin � x � � t‬ונקבל‪:‬‬

‫�‬ ‫�‬
‫‪2 1 � 2t 2 � 3t � 1‬‬

‫‪�4t 2 � 3t � 2 � 1‬‬

‫‪4t 2 � 3t � 1 � 0‬‬

‫‪4t 2 � 4t � t � 1 � 0‬‬
‫‪4t � t � 1� � 1� t � 1� � 0‬‬

‫‪� t � 1�� 4t � 1� � 0‬‬

‫אפשרות א'‪:‬‬
‫‪t � �1 � sin � x � � �1‬‬

‫�‪3‬‬
‫� ‪ x‬רדיאן‪.‬‬ ‫בתחום שלנו הפתרון היחיד הוא �‪ x � 270‬חייבים לעבור לרדיאנים לכן נקבל‬
‫‪2‬‬
‫אפשרות ב'‪:‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫�‪t‬‬ ‫� � ‪� sin � x‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬
‫בתחום שלנו הפתרונות הם ברביע הראשון והשני‪sin � � � � sin �180� � � � .‬‬

‫�‪�1‬‬
‫ניגש למחשבון ונקבל �‪. shift sin � � � 14.477‬‬
‫�‪�4‬‬
‫לא לשכוח לכל זווית � בסינוס יש גם � � �‪ 180‬נקבל גם �‪. 180� � 14.477� � 165.52‬‬
‫שוב נעבור לרדיאנים נזכור כי � � �‪ 180‬רדיאן‪.‬‬
‫�‪14.477‬‬
‫� �‪14.477‬‬ ‫��‬
‫�‪180‬‬
‫�‪14.477‬‬ ‫‪14.477‬‬
‫� ��‬ ‫‪� 3.14‬‬
‫�‪180‬‬ ‫�‪180‬‬
‫‪14.477‬‬
‫‪� 3.14 � 0.252‬‬
‫�‪180‬‬
‫�‪165.52‬‬
‫� �‪165.52‬‬ ‫��‬
‫�‪180‬‬
‫�‪165.52‬‬ ‫�‪165.52‬‬
‫� ��‬ ‫‪� 3.14‬‬
‫�‪180‬‬ ‫�‪180‬‬
‫�‪165.52‬‬
‫‪� 3.14 � 2.888‬‬
‫�‪180‬‬
‫הערה‪:‬‬
‫חייבים לעבור לרדיאנים כי לא מדובר פה על פתרון של משוואה ריבועית אלא על גרף של פונקציה‪.‬‬
‫לפרטים נוספים בנושא אתם מוזמנים להתקשר ולשאול אותנו‪.‬‬
‫נסכם את המצב‪ .‬מצאנו ‪ 3‬פתרונות בתחום‪:‬‬
‫�‪3‬‬
‫�‪x‬‬ ‫‪, 0.252 , 2.888‬‬
‫‪2‬‬
‫לכל ‪ x‬נמצא את ‪ y‬על ידי הצבה במקורית‪:‬‬

‫�‬ ‫� �‪3‬‬ ‫� �‪� 3‬‬


‫� ‪y�x‬‬ ‫�‪� � 0 � � ,0‬‬
‫�‬ ‫� ‪2‬‬ ‫� ‪� 2‬‬
‫� ‪y � x � 0.252 � � 3.388 � � 0.252,3.388‬‬

‫� ‪y � x � 2.888 � � �3.388 � � 2.888, �3.388‬‬

‫נמצא לכן ‪ 3‬משוואות משיק בתחום‪:‬‬


‫� ‪y � y1 � m � x � x1‬‬

‫�‬ ‫� �‪3‬‬ ‫�‪3‬‬


‫� ‪y � 0 � 1� x � � � y � x‬‬
‫�‬ ‫� ‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪y � 3.388 � 1� x � 0.252 � � y � x � 3.136‬‬


‫‪y � 3.388 � 1� x � 2.888� � y � x � 6.276‬‬

‫נסרטט סקיצה של גרף הפונקציה שתמחיש את הפתרון והתוצאה הסופית שהתקבלה‪.‬‬


‫‪y‬‬
‫�‪� 0.252, 3.388‬‬
‫�‬

‫� �‪� 3‬‬
‫�‪� ,0‬‬
‫� ‪� 2‬‬
‫�‬
‫‪0‬‬ ‫�‪2‬‬ ‫‪x‬‬

‫�‬
‫�‪� 2.88, �3.388‬‬
‫צורות "המכירה" השונות של המושג שיפוע במתמטיקה‬
‫נתון מידי ‪ -‬מכירה פשוטה וזולה כמו בדוגמא שלנו‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫בעזרת ישרים מקבילים שלהם אותו שיפוע‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫בעזרת ישרים אנכיים שמכפלת שיפועיהם ‪ , �1‬או במילים אחרות‪ ,‬ששיפועיהם הופכיים ונגדיים‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫בעזרת הזווית עם הכיוון החיובי של ציר ‪ : x‬שאז �‪ . m=tg‬זווית חדה ‪ -‬השיפוע חיובי‪ ,‬זווית‬ ‫ד‪.‬‬
‫כהה ‪ -‬השיפוע שלילי‪.‬‬
‫‪y1 � y 2‬‬
‫� ‪.m‬‬ ‫בעזרת השיפוע בין שתי נקודות � ‪ � x1 y1‬ו‪: � x 2 y2 � -‬‬ ‫ה‪.‬‬
‫‪x1 � x 2‬‬

‫‪1‬‬
‫� )מכירה זולה(‪ ,‬נספר סיפורים אחרים שבסופו‬ ‫ניקח את הדוגמא הקודמת‪ .‬במקום לספר שהשיפוע‬
‫‪4‬‬
‫של דבר יהיו זהים לחלוטין‪.‬‬

‫‪x2 � 1‬‬
‫� ‪:y‬‬ ‫נתונה הפונקציה‬
‫‪x�2‬‬
‫אפשרות א'‪ :‬ידוע כי המשיק מקביל לישר אחר שמשוואתו ‪. 4y � x � 15 � 0‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪15‬‬
‫� ‪. 4y � � x � 15 � y � � x‬‬ ‫הפתרון‪ :‬נבודד את ‪ y‬ונקבל‪:‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫�‪.‬‬ ‫לישרים מקבילים אותו שיפוע ולכן שיפוע המשיק‬
‫‪4‬‬

‫אפשרות ב'‪ :‬ידוע כי המשיק מאונך לישר אחר שמשוואתו ‪. y � 4x � 10 � 0‬‬


‫הפתרון‪ :‬נבודד את ‪ y‬ונקבל‪. y � 4x � 10 :‬‬

‫‪1‬‬
‫�‪.‬‬ ‫שיפוע הישר ‪ . 4‬המשיק מאונך לו ולכן שיפועו הופכי ונגדי למספר ‪ 4‬ולכן‬
‫‪4‬‬
‫אפשרות ג'‪ :‬המשיק יוצר זווית של ‪ 14.0362º‬עם הכיוון השלילי של ציר ‪. x‬‬
‫הפתרון‪ :‬קודם כל נעבור לכיוון החיובי ‪� � 14.0362º � 180� � � � 165.9638º‬‬
‫‪1‬‬
‫� � ‪m � tg �165.9638º � � �0.249 � �0.25‬‬ ‫נפעיל את ‪ tg‬על הזווית ונקבל‪:‬‬
‫‪4‬‬
‫)המספרים מכוערים‪ ,‬אבל‪ ,‬ככה זה עם ‪ . tg‬לכן בדרך כלל יתנו לנו את הזווית ‪ 45º‬או ‪ 135º‬ואז ה‪tg -‬‬
‫יוצא יפה‪.( tg135º � �1 , tg45º � 1 .‬‬

‫אפשרות ד'‪ :‬המשיק מאונך לישר אחר שעובר דרך הנקודות � ‪ �1, 2‬ו‪. � 3,10 � -‬‬

‫‪10 � 2 8‬‬
‫�‪m‬‬ ‫הפתרון‪ :‬נמצא את השיפוע‪� � 4 :‬‬
‫‪3 �1 2‬‬
‫‪1‬‬
‫�‪.‬‬ ‫המשיק מאונך לישר ששיפוע ‪ 4‬ולכן שיפוע המשיק הופכי ונגדי למספר ‪ 4‬ולכן‬
‫‪4‬‬

‫הערות כלליות‪:‬‬
‫קו המקביל לציר ‪ - x‬שיפועו אפס � ‪. � m � 0‬‬ ‫א‪.‬‬

‫נקודת ההשקה מקיימת את הפונקציה המקורית וגם את משוואת המשיק‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬


‫נתונה הפונקציה ונקודה שאינה על הפונקציה‬ ‫ג‪.‬‬
‫נסמן את נקודת ההשקה כפונקציה של ‪. � t, F � t � � : t‬‬ ‫‪.1‬‬

‫נגזור את הפונקציה המקורית ובביטוי שנוצר נציב במקום ‪ x‬את ‪ . t‬נקבל ביטוי‬ ‫‪.2‬‬
‫שמייצג את שיפוע המשיק כפונקציה של ‪. t‬‬
‫נייצג את השיפוע גם כשיפוע בין שתי הנקודות‪ - (x1 , y1 ) :‬הנקודה הנתונה מחוץ‬ ‫‪.3‬‬

‫לפונקציה ו ‪ - � t, F � t � � -‬נקודת ההשקה שהמצאנו על הפונקציה‪.‬‬

‫‪F(t) � y1‬‬
‫� ‪ m‬ונקבל שוב ביטוי שמייצג את שיפוע המשיק כפונקציה של ‪. t‬‬
‫‪t � x1‬‬
‫נשווה בין שני הביטויים מסעיף ב' ו‪ -‬ג'‪ ,‬נפתור את המשוואה שמתקבלת‪ ,‬ונחלץ את ‪, t‬‬ ‫‪.4‬‬
‫נקודת ההשקה‪.‬‬
‫נמצא כעת את משוואת המשיק בצורה רגילה )נתונה הפונקציה ונקודת ההשקה(‪.‬‬ ‫‪.5‬‬
‫דוגמא עבור פולינום‪:‬‬
‫נתונה הפונקציה ‪ . y � x 3 � 4x‬מצא את משוואת המשיק שעובר דרך הנקודה � ‪. � 2, �8‬‬
‫פתרון‪:‬‬

‫�‬ ‫�‬
‫נסמן שנקודת ההשקה היא‪. t, t 3 � 4t :‬‬ ‫‪.1‬‬

‫הנגזרת‪ . y ' � x � � 3x 2 � 4 :‬נציב את ‪ t‬ונקבל ‪. m � y '(t) � 3t 2 � 4‬‬ ‫‪.2‬‬

‫� ‪.m‬‬
‫‪�t‬‬ ‫‪3‬‬
‫�‬
‫)‪� 4t � (�8‬‬
‫�‬
‫‪t 3 � 4t � 8‬‬
‫השיפוע בין שתי הנקודות‬ ‫‪.3‬‬
‫‪t�2‬‬ ‫‪t�2‬‬
‫‪t 3 � 4t � 8‬‬
‫� ‪3t 2 � 4‬‬
‫‪t�2‬‬
‫�‬ ‫�‬
‫� ‪� 3t 2 � 4 � � t � 2 � � t 3 � 4t � 8‬‬ ‫נבצע השוואה ונקבל‪:‬‬ ‫‪.4‬‬

‫‪3t 3 � 6t 2 � 4t � 8 � t 3 � 4t � 8 � 2t 3 � 6t 2 � 0 � 2t 2 � t � 3� � 0 � t1 � 0 , t 2 � 3‬‬

‫נמצא את משוואת המשיק )שתי אפשרויות(‪:‬‬ ‫‪.5‬‬

‫�‬ ‫�‬
‫� ‪t � 3 � t, t 3 � 4t � � 3,15‬‬ ‫�‬ ‫�‬
‫� ‪t � 0 � t, t 3 � 4t � � 0, 0‬‬ ‫הנקודה‬

‫‪t 3 � 4t � 8‬‬ ‫‪t 3 � 4t � 8‬‬


‫� )‪m(t � 3‬‬ ‫‪� 23‬‬ ‫� )‪m(t � 0‬‬ ‫‪� �4‬‬ ‫השיפוע‬
‫‪t�2‬‬ ‫‪t�2‬‬
‫�‪y � 15 � 23 � x � 3‬‬
‫� ‪y � 0 � �4 � x � 0‬‬ ‫משוואות‬
‫‪y � 15 � 23x � 69‬‬
‫‪y � �4x‬‬ ‫המשיק‬
‫‪y � 23x � 54‬‬
‫דוגמא עבור פונקציה עם שורש ריבועי‪:‬‬
‫נתונה הפונקציה‪. y � x � 5 :‬‬

‫�‬ ‫�‪1‬‬
‫מהנקודה � � ‪ � 3,‬מעבירים משיק לגרף הפונקציה‪ .‬מצא את משוואת המשיק‪.‬‬
‫�‬ ‫�‪2‬‬

‫פתרון‪:‬‬
‫�‬ ‫�‪1‬‬
‫הנקודה � � ‪ � 3,‬אינה נמצאת על גרף הפונקציה ולכן מדובר במשיק מנקודה חיצונית‪.‬‬
‫�‬ ‫�‪2‬‬
‫"נמצא" את נקודת ההשקה‪ .‬נסמן את הערך של ‪ x‬ב‪x � t � t -‬‬
‫נציב בפונקציה המקורית ונמצא את ‪y‬‬

‫‪y � t�5‬‬

‫‪� t,‬‬ ‫�‬


‫לכן נק' ההשקה היא‪t � 5 :‬‬

‫נביע את השיפוע בשתי דרכים – דרך הנגזרת ודרך שתי נקודות‪.‬‬


‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫� � ‪m � y '� x � t‬‬ ‫�‬
‫‪2 x�5‬‬ ‫‪2 t �5‬‬
‫��‬ ‫�‪1‬‬ ‫�‬ ‫‪1‬‬
‫� ‪t �5‬‬
‫� ‪y1 � y 2 �� 3, � 2‬‬ ‫�‬ ‫‪2‬‬
‫�‪m‬‬ ‫�� �‬ ‫�‬ ‫��‬
‫� ‪x1 � x 2‬‬ ‫‪t �3‬‬
‫�‬ ‫�‬
‫‪t, t � 5‬‬ ‫�‬ ‫�‬
‫�‬
‫נשווה בין השיפועים‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫� ‪t�5‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬
‫�‬
‫‪2 t �5‬‬ ‫‪t�3‬‬
‫�‬ ‫�‪1‬‬
‫� � ‪t �3 � 2 t �5� t �5‬‬
‫�‬ ‫�‪2‬‬

‫‪t � 3 � 2 � t � 5� � t � 5‬‬

‫‪t � 3 � 2t � 10 � t � 5‬‬

‫‪7�t � t �5‬‬
‫נעלה בריבוע ונקבל‪:‬‬

‫‪� 7 � t �2 � t � 5‬‬
‫‪49 � 14t � t 2 � t � 5‬‬

‫‪t 2 � 15t � 54 � 0‬‬

‫‪t 2 � 9t � 6t � 54 � 0‬‬
‫‪t � t � 9� � 6 � t � 9 � � 0‬‬

‫‪� t � 9 �� t � 6 � � 0‬‬
‫נשים לב כי הפתרון ‪ t � 9‬אינו מתאים ולכן יפסל‪.‬‬
‫מכאן‪. t � 6 :‬‬
‫נציב בפונקציה המקורית ונחלץ את ‪: y‬‬

‫�‪y� x �6 � � 6 � 5 � 1 � 1 � � 6,1‬‬

‫נמצא את השיפוע‪:‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫�‪m‬‬ ‫�‬ ‫�‬
‫‪2 t �5‬‬ ‫‪2 6�5‬‬ ‫‪2‬‬
‫נציב במשוואת המשיק‪:‬‬
‫� ‪y � y1 � m � x � x1‬‬

‫‪1‬‬
‫� ‪y �1‬‬ ‫�‪� x � 6‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫�‪y‬‬ ‫‪x�2‬‬
‫‪2‬‬
‫דוגמא עבור פונקציה טריגונומטרית‪:‬‬
‫�‬ ‫�‬
‫מצא את ערך הפונקציה � ‪ y � cos � 2x � � 2x sin � 2x‬עבור � ‪ x‬ו‪. x � � -‬‬ ‫א‪.‬‬
‫‪6‬‬ ‫‪6‬‬
‫�‬ ‫� ‪3� 1‬‬
‫‪ � 0,‬מעבירים משיק לפונקציה‪ .‬מצא‬
‫�‬ ‫נתונה הפונקציה � ‪ . y � cos � 2x‬מהנקודה �� �‬ ‫ב‪.‬‬
‫�‬ ‫‪6‬‬ ‫�‪2‬‬
‫את נקודות ההשקה ואת משוואת המשיק‪.‬‬

‫פתרון‪:‬‬

‫�‬ ‫��‬ ‫� �‪� 2� � 2� � 2‬‬ ‫‪��� � ��� 1‬‬ ‫�‪3‬‬


‫� � � ‪y � x � � � cos‬‬ ‫� � � � ‪sin � � � cos � � � sin‬‬ ‫א‪.‬‬
‫�‬ ‫�‪6‬‬ ‫‪� 6 � 6‬‬ ‫� ‪� 6‬‬ ‫‪�3� 3‬‬ ‫‪�3� 2‬‬ ‫‪6‬‬

‫�‬ ‫��‬ ‫‪� 2� � 2� � 2� � 1‬‬ ‫�‪3‬‬


‫� � � � ‪y � x � � � � cos‬‬ ‫� � � � � ‪sin‬‬
‫�‬ ‫�‪6‬‬ ‫‪� 6 � 6‬‬ ‫‪� 6 � 2‬‬ ‫‪6‬‬
‫מדובר במשיק מנקודה חיצונית‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫"נמצא" את נקודת ההשקה‪.‬‬
‫נסמן ‪ x � t‬ולכן‪y � cos � 2t � :‬‬

‫מכאן שנקודת ההשקה היא‪� t, cos � 2t � � :‬‬


‫נציג את השיפוע בעזרת נגזרת ובעזרת שתי נקודות‪:‬‬
‫� ‪m � y '� x � t � � �2sin � 2x � � �2sin � 2t‬‬

‫� ‪� 3� 1‬‬
‫��‬ ‫�� � � ‪3� 1 � � cos � 2t‬‬ ‫�� �‬
‫‪y1 � y 2 ���� 0,‬‬ ‫�� �� �‬ ‫�‬ ‫‪6‬‬ ‫�‪2‬‬
‫�‪m‬‬ ‫�� �‬ ‫‪6‬‬ ‫� �� ‪2‬‬
‫� ‪x1 � x 2‬‬ ‫�‬ ‫‪t�0‬‬
‫� � � ‪�� t, cos � 2t‬‬

‫� ‪� 3� 1‬‬
‫�� � � ‪cos � 2t‬‬ ‫�� �‬
‫‪� 6‬‬ ‫�‪2‬‬
‫� ‪� �2 sin � 2t‬‬ ‫נשווה בין השיפועים ונקבל‪:‬‬
‫‪t‬‬
‫� ‪� 3� 1‬‬
‫�� � ‪cos 2t‬‬ ‫� ‪� �� � �2t sin � 2t‬‬
‫‪� 6‬‬ ‫�‪2‬‬
‫‪3� 1‬‬
‫� � ‪cos 2t � 2t sin � 2t‬‬ ‫�‬
‫‪6‬‬ ‫‪2‬‬
‫� �‬
‫� ‪ x‬מתקבל עבור‬ ‫איך פותרים משוואה כזו? אכן בעיה‪ ,‬אבל‪ ,‬בסעיף א' הראנו שכאשר � ‪,‬‬
‫‪6 6‬‬
‫‪3� 1‬‬
‫‪ .‬הביטוי בסעיף א' והביטוי שלנו הם בדיוק אותו הדבר לכן‬ ‫הביטוי המבוקש �‬
‫‪6‬‬ ‫‪2‬‬
‫�‬ ‫�‬
‫הפתרונות הם � ‪ t‬ו‪. t � � -‬‬
‫‪6‬‬ ‫‪6‬‬
‫נמצא את משוואת המשיק ואת נקודת ההשקה‪:‬‬
‫�‬ ‫�‬
‫��‪t‬‬ ‫�‪t‬‬
‫‪6‬‬ ‫‪6‬‬
‫‪� �2 � � 1‬‬ ‫‪� 2� � 1‬‬
‫� ‪y � cos � 2x � � cos‬‬ ‫��‬ ‫� � � ‪y � cos � 2x � � cos‬‬
‫‪� 6 � 2‬‬ ‫‪� 6 � 2‬‬
‫�‪� � 1‬‬ ‫�‪�� 1‬‬
‫נקודת ההשקה‪� � , � :‬‬ ‫נקודת ההשקה‪� , � :‬‬
‫�‪� 6 2‬‬ ‫�‪� 6 2‬‬
‫� �‪� 2‬‬ ‫� �‪� 2‬‬
‫‪m � �2 sin � 2t � � �2sin � � � � 3‬‬ ‫‪m � �2sin � 2t � � �2sin � � � � 3‬‬
‫� ‪� 6‬‬ ‫� ‪� 6‬‬
‫� ‪y � y1 � m � x � x1‬‬ ‫� ‪y � y1 � m � x � x1‬‬

‫‪1‬‬ ‫�‬ ‫��‬ ‫‪1‬‬ ‫�‬ ‫��‬


‫�‪y‬‬ ‫� � ‪� 3�x‬‬ ‫�‪y‬‬ ‫� � ‪� � 3�x‬‬
‫‪2‬‬ ‫�‬ ‫�‪6‬‬ ‫‪2‬‬ ‫�‬ ‫�‪6‬‬

‫‪3� 1‬‬ ‫‪3� 1‬‬


‫� ‪y � 3x‬‬ ‫�‬ ‫� ‪y � � 3x‬‬ ‫�‬
‫‪6‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪2‬‬

‫�‬ ‫� ‪3� 1‬‬


‫‪. � 0,‬‬
‫�‬ ‫ניתן כמובן לראות כי המשיקים נחתכים בנקודה �� �‬
‫�‬ ‫‪6‬‬ ‫�‪2‬‬
‫נקודות קיצון ותחומי עלייה וירידה‬
‫גזור את הפונקציה ומצא את הביטוי שמייצג את השיפוע הכללי‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫השווה את השיפוע לאפס‪ ,‬כי בנקודות הקיצון המשיק אופקי ולכן שיפועו אפס‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫פתור את המשוואה המתקבלת ומצא את ערכי ‪. x‬‬
‫הצב את ערכי ‪ x‬בפונקציה המקורית ומצא את ערכי ‪. y‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫על ישר הצב את ערכי ‪ x‬שקיבלת ואת תחום ההגדרה )אם קיים(‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫בחר ערכים כרצונך בתחומים שנוצרו‪ .‬הצב ערכים אלו בנגזרת‪ .‬סמן בתחומים את‬
‫התוצאה � או � ‪ .‬הרעיון נקרא "רנטגן" של הפונקציה‪.‬‬
‫לסימן � צייר חץ במגמת עלייה �‬ ‫ה‪.‬‬
‫לסימן � צייר חץ במגמת ירידה �‬
‫המעבר � � מציין נקודת מינימום ) ‪.( MIN‬‬ ‫ו‪.‬‬

‫המעבר �� מציין נקודת מקסימום) ‪.( MAX‬‬

‫דוגמא עבור פונקציית מנה‪:‬‬


‫‪x2‬‬
‫� ‪.y‬‬ ‫נתונה הפונקציה‪:‬‬
‫‪x 2 � 2x � 3‬‬
‫מצא את נקודות הקיצון ותחומי עלייה וירידה‪.‬‬

‫פתרון‪:‬‬
‫נגזרת‪:‬‬ ‫א‪.‬‬

‫� '‪y‬‬
‫�‬ ‫�‬
‫‪2x x 2 � 2x � 3 � � 2x � 2 � � x 2‬‬
‫�‬
‫‪�x‬‬ ‫�‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪� 2x � 3‬‬

‫‪2x 3 � 4x 2 � 6x � 2x 3 � 2x 2‬‬ ‫‪2x 2 � 6x‬‬


‫�‬ ‫�‬
‫‪�x‬‬ ‫�‬ ‫‪�x‬‬ ‫�‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪� 2x � 3‬‬ ‫‪� 2x � 3‬‬

‫נשווה לאפס‪:‬‬ ‫ב‪.‬‬


‫‪2x 2 � 6x‬‬
‫‪� 0 � 2x 2 � 6x � 0 � 2x � x � 3� � 0 � x1 � 0, x 2 � 3‬‬
‫‪�x‬‬ ‫�‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪� 2x � 3‬‬
‫נציב את ‪ x‬בפונקציה המקורית‪:‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫� ‪y � 0 � � 0 � � 0, 0‬‬

‫‪3‬‬ ‫�‪� 3‬‬


‫� �‪y � 3‬‬ ‫� ‪� � 3,‬‬
‫‪4‬‬ ‫�‪� 4‬‬
‫חייבים למצוא תחום הגדרה לפני ה"רנטגן"‪:‬‬ ‫ד – ו‪.‬‬

‫‪x 2 � 2x � 3 � 0‬‬
‫‪� x � 3�� x � 1� � 0‬‬
‫‪x � �3‬‬ ‫‪x �1‬‬
‫נבצע את הרנטגן‪:‬‬

‫‪5‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪5‬‬


‫‪0‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬

‫נציב את הערכים בנגזרת )הכי מכונסת‪ ,‬שלא צומצמה במספרים שליליים(‪.‬‬


‫מספיק להציב במונה‪ ,‬כי המכנה בוודאות חיובי‪.‬‬
‫�‪y ' � 2x � x � 3‬‬

‫�‪�1‬‬
‫� � � � �‪y ' � 5 � � � � � , y ' � 2 � � � � � , y ' � � � � � � , y ' � �1� � � � � , y' � �5‬‬
‫�‪�2‬‬

‫�‪� 3‬‬
‫‪� 0, 0 � MAX ,‬‬ ‫‪� 3, 4 � MIN‬‬
‫�‬ ‫�‬
‫‪x � �3 , �3 � x � 0 , x � 3‬‬ ‫תחומי עלייה‪:‬‬
‫‪0 � x � 1 ,1 � x � 3‬‬ ‫תחומי ירידה‪:‬‬
‫דוגמא עבור פונקציה עם שורש ריבועי‪:‬‬

‫‪y � x 2 � x2‬‬ ‫נתונה הפונקציה‪:‬‬


‫מצא את נקודות הקיצון )כולל הקצוות( ואת תחומי העלייה והירידה‪.‬‬
‫פתרון‪:‬‬
‫מציאת כל תחום ההגדרה )הביטוי תחת השורש לא שלילי(‪.‬‬

‫� ‪2 � x2 � 0‬‬ ‫�‬ ‫‪2�x‬‬ ‫��‬ ‫�‬


‫‪2�x �0‬‬

‫�‬ ‫�‬ ‫�‬

‫‪� 2‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪� 2�x� 2‬‬


‫נגזור את הפונקציה ונמצא את תחומי החיוביות והשליליות שלה‪.‬‬

‫�‬
‫‪y ' � x � 2 � x2‬‬ ‫�‪� ' � 1‬‬ ‫� ‪2 � x2‬‬
‫‪�2x‬‬
‫‪2 2 � x2‬‬
‫‪�x‬‬

‫‪x2‬‬ ‫‪2 � x2 � x2‬‬


‫� ‪y '' � 2 � x 2‬‬ ‫�‬
‫‪2 � x2‬‬ ‫‪2 � x2‬‬

‫� '‪y‬‬
‫‪2 � 2x 2‬‬
‫�‬
‫�‬
‫‪2 1� x2‬‬ ‫� ‪� � 2 �1 � x ��1 � x‬‬
‫‪2 � x2‬‬ ‫‪2 � x2‬‬ ‫‪2 � x2‬‬
‫נבדוק מתי הנגזרת משנה סימן ולכן נשווה לאפס‪.‬‬
‫� ‪2 �1 � x ��1 � x‬‬
‫‪�0‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2�x‬‬
‫‪�x � 1 � y � 1 2 � 12 � 2‬‬
‫�‬
‫�‬
‫‪��x � �1 � y � �1 2 � 12 � � 2‬‬

‫�‬ ‫� �‬ ‫�‬
‫קיבלנו שתי נקודות‪ �1, � 2 :‬ו‪. 1, 2 -‬‬

‫נציב משמאל ומימין בנגזרת בתוך תחום ההגדרה‪.‬‬


‫� ‪2 �1 � x ��1 � x‬‬
‫� '‪y‬‬
‫‪2 � x2‬‬
‫�‬ ‫�‬ ‫�‬
‫� ‪�2 � �1.5‬‬ ‫�‪� 0‬‬ ‫‪�1.5� 2‬‬
‫‪�1‬‬ ‫‪1‬‬

‫�‪y ' � �1.5 � � � �1‬‬ ‫;‬ ‫� � � � � ‪y ' �0‬‬ ‫;‬ ‫� � � � � ‪y ' �1.5‬‬

‫�‬ ‫�‬ ‫�‬ ‫�‬


‫קיבלנו שנקודת המקסימום היא ‪ 1, 2‬ונקודת המינימום ‪. �1, � 2‬‬

‫תחומי עליה‪�1 � x � 1 :‬‬


‫תחומי ירידה‪ 1 � x � 2 :‬או ‪�2 � x � �1‬‬
‫דוגמא עבור פונקציה טריגונומטרית‪:‬‬
‫‪8‬‬
‫�‪. 0 � x � 2‬‬ ‫� ‪ . y � 2 cos � x � � cos3 � x‬בתחום‬ ‫נתונה הפונקציה‪:‬‬
‫‪3‬‬
‫מצא את נקודות הקיצון )כולל הקצוות( ואת תחומי העלייה והירידה‪.‬‬

‫פתרון‪:‬‬
‫נגזור את הפונקציה‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫‪y ' � �2sin � x � � � 3 � cos 2 � x � � � sin � x � � � 0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪y ' � �2sin � x � � 8 cos 2 � x � sin � x � � 0‬‬

‫�‬ ‫�‬
‫‪y ' � 2 sin � x � 4 cos 2 � x � � 1 � 0‬‬

‫נזכור כי‪:‬‬
‫‪cos � 2x � � 2 cos 2 � x � � 1 � 2 cos 2 � x � � cos � 2x � � 1‬‬
‫נציב ונקבל‪:‬‬

‫�‬ ‫�‬
‫‪2sin � x � 2 � cos � 2x � � 1� � 1 � 0‬‬

‫‪2sin � x � � 2cos � 2x � � 1� � 0‬‬


‫אפשרות א'‪:‬‬
‫‪sin � x � � 0 � x � �k‬‬
‫נפרוש את הפתרונות בתחום �‪: 0 � x � 2‬‬
‫�‬ ‫�‪2‬‬
‫� � ‪k � 0 � x � 0 � � 0,‬‬
‫�‬ ‫�‪3‬‬
‫�‪� 2‬‬
‫� ‪k � 1 � x � � � � �,‬‬
‫�‪� 3‬‬
‫�‬ ‫�‪2‬‬
‫� � ‪k � 2 � x � 2� � � 2�,‬‬
‫�‬ ‫�‪3‬‬
‫אפשרות ב'‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫� � � ‪2cos � 2x � � 1 � 0 � 2 cos � 2x � � �1 � cos � 2x‬‬
‫‪2‬‬
‫�‪2‬‬ ‫�‬
‫� ‪2x 1‬‬ ‫‪� 2�k � x1 � � �k‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬
‫�‪2‬‬ ‫�‬
‫� � ‪2x 2‬‬ ‫‪� 2�k � x 2 � � � �k‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬
‫נפרוש את הפתרונות בתחום �‪: 0 � x � 2‬‬
‫�‬ ‫�‪�� 2‬‬
‫� ‪k � 0 � x1‬‬ ‫� ‪�� ,‬‬
‫‪3‬‬ ‫�‪� 3 3‬‬
‫�‪4‬‬ ‫� ‪� 4� 2‬‬
‫� ‪k � 1 � x1‬‬ ‫� �‪� � ,‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪� 3‬‬ ‫�‪3‬‬
‫�‪2‬‬ ‫� ‪� 2� 2‬‬
‫� ‪k � 1 � x2‬‬ ‫� �‪� � ,‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪� 3‬‬ ‫�‪3‬‬
‫�‪5‬‬ ‫� ‪� 5� 2‬‬
‫� ‪k � 2 � x2‬‬ ‫� �‪� � ,‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪� 3‬‬ ‫�‪3‬‬

‫�‬ ‫�‬
‫נציב בנגזרת משמאל ומימין‪y ' � 2 sin � x � 2 cos 2 � x � � 1 :‬‬

‫�‬ ‫�‬ ‫�‬ ‫�‬ ‫�‬ ‫�‬


‫‪0‬‬ ‫�‪2‬‬
‫���‬ ‫���‬ ‫� �‪� 5‬‬ ‫� �‪� 11‬‬ ‫� �‪� 3‬‬ ‫� �‪� 11‬‬
‫� �‬ ‫�‬ ‫� �‬ ‫�‪2‬‬ ‫�‬ ‫�‬ ‫�� ‪� �� 6‬‬ ‫�‬ ‫�‬ ‫�‬ ‫�‬
‫�‪�6‬‬ ‫�‪�2‬‬ ‫� ‪� 6‬‬ ‫�‪4‬‬ ‫� ‪� 2‬‬ ‫�‪5‬‬ ‫� ‪� 2‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬
‫� �‪� 5‬‬ ‫���‬ ‫���‬
‫�� � � � �' ‪y‬‬ ‫��� � � �' ‪y‬‬ ‫��� � � �' ‪y‬‬
‫� ‪� 6‬‬ ‫�‪�2‬‬ ‫�‪�6‬‬
‫� �‪� 11‬‬ ‫� �‪� 3‬‬ ‫� �‪� 7‬‬
‫�' ‪y‬‬ ‫��� � �‬ ‫��� � � �' ‪y‬‬ ‫��� � � �' ‪y‬‬
‫� ‪� 6‬‬ ‫� ‪� 2‬‬ ‫� ‪� 6‬‬
‫�‪� 2‬‬ ‫�‪�� 2‬‬ ‫� ‪� 5� 2‬‬
‫� ‪� 0, � ; � , � ; � ,‬‬ ‫נקודת ‪: MAX‬‬
‫�‪� 3‬‬ ‫�‪�3 3‬‬ ‫�‪� 3 3‬‬
‫�‬ ‫�‪2‬‬ ‫� ‪� 4� 2‬‬ ‫� ‪� 2� 2‬‬ ‫�‬ ‫�‪2‬‬
‫� � ‪� 0, � � ; � , � � ; � , � � ; � 2� ,‬‬ ‫נקודת ‪: MIN‬‬
‫�‬ ‫�‪3‬‬ ‫‪� 3‬‬ ‫�‪3‬‬ ‫‪� 3‬‬ ‫�‪3‬‬ ‫�‬ ‫�‪3‬‬
‫�‪4‬‬ ‫�‪5‬‬ ‫�‪2‬‬
‫�‪�x‬‬ ‫‪,‬‬ ‫��‪�x�� , 0�x‬‬ ‫תחומי עליה‪:‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬
‫�‪5‬‬ ‫�‪4‬‬ ‫�‬ ‫�‪2‬‬
‫� ‪� x � 2� , � � x‬‬ ‫‪,‬‬ ‫�‪�x‬‬ ‫תחומי ירידה‪:‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬
‫מציאת נקודות קיצון בעזרת נגזרת שנייה‬
‫נגזור את הפונקציה ונשווה לאפס‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫נפתור את המשוואה ונמצא את ערכי ‪. x‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫נציב במקורית ונמצא את ערכי ‪. y‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫נגזור פעם שנייה ונציב את ערכי ‪ x‬שהתקבלו‪ .‬אם הנגזרת השנייה חיובית הנקודה היא‬ ‫ד‪.‬‬
‫‪ , MIN‬אם הנגזרת השנייה שלילית‪ ,‬הנקודה היא ‪. MAX‬‬
‫נחזור לדוגמאות הקודמות‪:‬‬

‫דוגמא עבור פולינום‪:‬‬


‫נתונה הפונקציה‪. y � x 3 � x 2 � 5x :‬‬

‫‪� 2‬‬ ‫� ‪13‬‬


‫נזכור כי קיבלנו שתי נקודות �‪ � �1, 3‬ו‪� 1 , �6 � -‬‬
‫‪� 3‬‬ ‫� ‪27‬‬

‫ונזכור כי הנגזרת הראשונה יצאה ‪. y ' � 3x 2 � 2x � 5‬‬

‫�‬ ‫�‬
‫נגזור פעם שנייה‪y '' � 3x 2 � 2x � 5 '' � 6x � 2 :‬‬

‫נציב את ערכי ‪ x‬ונקבל‪:‬‬


‫‪y ' � �1� � 6 � �1� � 2 � �8 � 0 � � �1, 3� MAX‬‬

‫�‪� 2‬‬ ‫�‪� 2‬‬ ‫‪� 2‬‬ ‫� ‪13‬‬


‫‪y ' �1 � � 6 �1 � � 2 � 8 � 0 � � 1 , �6 � MIN‬‬
‫�‪� 3‬‬ ‫�‪� 3‬‬ ‫‪� 3‬‬ ‫� ‪27‬‬
‫מכאן קצת קשה לרשום תחומי עלייה וירידה ולכן שיטה זו טובה במידה והנגזרת השנייה‬
‫פשוטה ולא מבקשים תחומי עלייה וירידה‪.‬‬
‫אסימפטוטות‬

‫אסימפטוטה אנכית – לפי תחום הגדרה‪. x � a :‬‬


‫‪x‬‬
‫�‪y‬‬ ‫‪� x �3� x �3‬‬
‫‪x �3‬‬
‫‪3‬‬
‫�‪y‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪� x 2 � 5x � 6 � 0 � (x � 2)(x � 3) � 0 � x � 3 , x � 2 � x � 3 , x � 2‬‬
‫‪x � 5x � 6‬‬
‫‪5‬‬ ‫‪3‬‬
‫�‪y‬‬ ‫� ‪� 2x � 3 � 0 � 2x � 3 � x‬‬
‫‪2x � 3‬‬ ‫‪2‬‬

‫אסימפטוטה אופקית‪: x � �� , x � � :‬‬


‫בחקירת מנות מסתכלים איזו חזקה גבוה יותר‪ ,‬מונה או מכנה‪.‬‬
‫‪x 2 � 5x‬‬
‫� ‪ - y‬החזקה במונה חזקה יותר ולכן המונה מנצח ואין אסימפטוטה אופקית‪.‬‬
‫‪x �3‬‬
‫‪x �3‬‬
‫� ‪ - y‬החזקה במכנה חזקה יותר ולכן המכנה מנצח והאסימפטוטה הינה ‪. y � 0‬‬
‫‪x 2 � 5x‬‬
‫‪2x 2 � 5x‬‬
‫� ‪ - y‬החזקה במונה ובמכנה באותו חוזק‪ .‬המקדם במונה של ‪ x 2‬הוא ‪ 2‬והמקדם‬
‫‪4x 2 � 3‬‬
‫במכנה של ‪ x 2‬הוא ‪ . 4‬האסימפטוטה האופקית תהיה מנת המקדמים של החזקות הגבוהות‪,‬‬
‫‪2 1‬‬
‫� ‪.y‬‬
‫ולכן �‬
‫‪4 2‬‬
‫באופן כללי‪ ,‬בכל מצב שיש קושי בקביעת האסימפטוטה‪ ,‬אפשר להציב במחשבון ערכים גדולים‬
‫ששואפים ל ‪ � -‬או קטנים מאוד ששואפים ל‪ , �� -‬ולראות את התוצאה המתקבלת‪.‬‬
‫בכל מצב כדאי להציב לצורכי בקרה ובדיקה‪.‬‬
‫נקודות פיתול‬
‫גוזרים פעם נוספת ומקבלים '' ‪ . y‬משווים לאפס ומוצאים את ערכי ה‪ x -‬החשודים כפיתול‪.‬‬
‫מציבים ערכים מספריים ב ‪ y '' -‬משמאל ומימין לפתרונות שמצאנו ומסמנים ‪ +‬או –‪.‬‬
‫עבור '' ‪ 0 � y‬הפונקציה קעורה כלפי מעלה ‪. � -‬‬
‫עבור ‪ y '' � 0‬הפונקציה קעורה כלפי מטה ‪. � -‬‬
‫במעבר בין קעירות מטה לקעירות מעלה ולהיפך נוצרת נקודת פיתול‬

‫�‬ ‫�‬ ‫�‬


‫� � ''‪y‬‬ ‫� � ''‪y‬‬ ‫� � '' ‪y‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x1‬‬ ‫‪x2‬‬
‫נקודות פיתול – דוגמא עם פולינום‪:‬‬
‫‪3 5‬‬
‫� ‪.y‬‬ ‫נתונה הפונקציה ‪x � 2x 4 � 2x 3 � 1‬‬
‫‪5‬‬
‫מצא את נקודות הפיתול‪ ,‬את תחומי הקעירות כלפי מעלה � � � ואת תחומי הקעירות כלפי מטה � � � ‪.‬‬

‫פתרון‪:‬‬
‫נגזור פעמיים ונשווה לאפס‪ .‬נמצא את הנקודות החשודות לפיתול‪:‬‬
‫‪3‬‬
‫� '‪y‬‬ ‫‪� 5x 4 � 2 � 4x 3 � 2 � 3x 2‬‬
‫‪5‬‬
‫‪y ' � 3x 4 � 8x 3 � 6x 2‬‬

‫‪y '' � 12x 3 � 24x 2 � 12x � 0‬‬

‫‪x 3 � 2x 2 � x � 0‬‬

‫�‬
‫‪x x 2 � 2x � 1 � 0‬‬‫�‬
‫‪x � x � 1� � 0‬‬
‫‪2‬‬

‫הנקודות המועמדות הן‪. x � 0,1 :‬‬


‫נציב משמאל ומימין לנקודות בנגזרת השנייה‪:‬‬

‫�‪y '' � x � x � 1‬‬


‫‪2‬‬

‫�‬ ‫�‬
‫�‬‫�‬
‫�‬ ‫�‬
‫� �‬
‫�‬‫‪1‬‬
‫‪0‬‬ ‫�‪�1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫�‪�2‬‬
‫� �‬
‫�‪�2‬‬
‫המעבר מקעירות מטה � לקעירות מעלה � נמצא רק עבור הנקודה ‪ x = 0‬ולכן היא נקודת הפיתול‬
‫היחידה‪ .‬הנקודה ‪ x � 1‬היא אינה נקודת פיתול ולכן השוואת הנגזרת השנייה לאפס אינה מבטיחה תמיד‬
‫נקודת פיתול‪ .‬רק אחרי ההצבה ניתן לבצע קביעה מדויקת‪.‬‬
‫כאשר ‪ x � 0‬גם ‪ y � 0‬ולכן נקודת הפיתול היא �‪. � 0,1‬‬

‫‪.x � 0‬‬ ‫קעירות כלפי מעלה � ‪:‬‬


‫‪.x � 0‬‬ ‫קעירות כלפי מטה � ‪:‬‬
‫נקודות פיתול – דוגמא עם פונקציית מנה‪:‬‬
‫‪2x‬‬
‫� ‪.y‬‬ ‫‪2‬‬
‫נתונה הפונקציה‪:‬‬
‫‪x �1‬‬
‫מצא את נקודות הפיתול ואת תחומי הקעירות מעלה � והקעירות מטה � ‪.‬‬

‫פתרון‪:‬‬
‫נגזור פעמיים ונשווה לאפס‪ .‬נמצא את הנקודות החשודות לפיתול‪.‬‬

‫� '‪y‬‬
‫�‬
‫‪2 x 2 � 1 � 2x � 2x‬‬ ‫�‬ ‫�‬
‫‪2x 2 � 2 � 4x 2‬‬

‫�‪� x � 1‬‬ ‫‪�x‬‬ ‫�‬


‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪�1‬‬

‫� '‪y‬‬
‫‪2 � 2x 2‬‬
‫�‬
‫�‬
‫‪2 1 � x2‬‬ ‫�‬
‫‪�x‬‬ ‫‪� �x‬‬ ‫�‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪�1‬‬ ‫‪�1‬‬

‫�‬ ‫�‬ ‫�‬ ‫�‬ ‫�‬ ‫‪� �0‬‬


‫‪2‬‬
‫‪�2x x 2 � 1‬‬ ‫‪� 2 x 2 � 1 � 2x � 1 � x 2‬‬
‫� ‪y '' � 2‬‬
‫‪�x‬‬ ‫�‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪�1‬‬

‫�‬ ‫� �‬
‫‪2x x 2 � 1 � � x 2 � 1 � 2 1 � x 2 � � 0‬‬
‫�‬ ‫�‬ ‫� �‬ ‫�‬
‫�� �‬
‫‪2x x 2 � 1 � x 2 � 1 � 2 � 2x 2 � 0‬‬ ‫�‬
‫‪2x � x � 1�� x‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪�3 � 0‬‬ ‫�‬
‫‪. x � 0, 3, � 3‬‬ ‫הנקודות המועמדות לפיתול הן‪:‬‬
‫נציב מימין ומשמאל לנגזרת השנייה‪:‬‬

‫�‬
‫‪y � 2x x 2 � 1 x 2 � 3‬‬ ‫��‬ ‫�‬
‫� �‬ ‫�‬ ‫�‬
‫� �‬ ‫�‬ ‫�‬
‫� ‪� �2‬‬ ‫�‪� �1‬‬ ‫‪0‬‬
‫�‪�1‬‬ ‫�‪�2‬‬
‫‪� 3‬‬ ‫‪3‬‬

‫בכל הנקודות יש מעבר מ ‪ � -‬ל‪ � -‬ולהיפך‪ ,‬לכן כולן נקודות פיתול‪.‬‬


‫נמצא את הערך של ‪: y‬‬

‫� ‪y� x �0 � � 0 � � 0, 0‬‬

‫‪2 3 2 3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫�‬ ‫�‪3‬‬


‫‪y‬‬ ‫�‬ ‫�‬ ‫�‬ ‫‪� �� 3,‬‬ ‫�‬
‫� ‪� x� 3‬‬ ‫‪3�1‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪2‬‬ ‫�‬ ‫�� ‪2‬‬

‫‪2 3‬‬ ‫‪2 3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫�‬ ‫�‪3‬‬


‫‪y‬‬ ‫��‬ ‫��‬ ‫��‬ ‫� ‪� �� � 3,‬‬ ‫�‬
‫� ‪� x �� 3‬‬ ‫‪3 �1‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪2‬‬ ‫�‬ ‫�� ‪2‬‬

‫‪� 3 � x � 0 ,x � 3‬‬ ‫תחומי הקעירות כלפי מעלה � ‪:‬‬

‫‪x � � 3 ,0 � x � 3‬‬ ‫תחומי הקעירות כלפי מטה � ‪:‬‬


‫נקודות פיתול בפונקציה עם שורש ריבועי‪:‬‬
‫‪x �1‬‬
‫� ‪.y‬‬ ‫נתונה הפונקציה‪:‬‬
‫‪x‬‬
‫מצא את נקודות הפיתול ואת תחומי הקעירות מעלה � והקעירות מטה � ‪.‬‬

‫פתרון‪:‬‬
‫נגזור פעמיים ונשווה לאפס‪ .‬נמצא את הנקודות החשודות כנקודות פיתול‪.‬‬
‫אין לשכוח‪ ,‬כמובן‪ ,‬את תחום ההגדרה!‬
‫לכן הפונקציה מוגדרת עבור ‪. x � 0‬‬ ‫יש במכנה ‪x‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪x �1‬‬
‫� ‪1� x‬‬ ‫�‪� x � 1‬‬ ‫�‪x‬‬
‫‪2 x‬‬ ‫‪2 x‬‬
‫� '‪y‬‬ ‫�‬
‫�‪� x‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪x‬‬

‫‪2x � x � 1‬‬ ‫‪x �1‬‬ ‫‪1 x �1‬‬


‫� '‪y‬‬ ‫�‬ ‫�‬ ‫‪� 3‬‬
‫‪2x x‬‬ ‫‪2x x‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪x2‬‬
‫�‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫�‬
‫� �‪� 1 � x 2 � 3 x 2 � x � 1‬‬
‫‪1‬‬
‫� � � '' ‪y‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪��0‬‬

‫� �‬
‫‪2‬‬ ‫�‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫�‬
‫�‬ ‫�‬
‫�‬ ‫‪x2‬‬ ‫�‬
‫‪1‬‬
‫�‬ ‫‪3‬‬ ‫�‬
‫‪x2‬‬ ‫‪� x � � x � 1� � � 0‬‬
‫�‬ ‫‪2‬‬ ‫�‬
‫�‬ ‫‪3‬‬ ‫�‪3‬‬
‫‪x �x � x � � � 0‬‬
‫�‬ ‫‪2‬‬ ‫�‪2‬‬
‫‪� 1‬‬ ‫�‪3‬‬
‫‪x �� x � � � 0‬‬
‫‪� 2‬‬ ‫�‪2‬‬
‫הנקודות המועמדות לפיתול הן‪. x � 0,3 :‬‬
‫‪ x � 0‬אינו בתחום הגדרה לכן הוא נפסל‪.‬‬
‫נציב מימין ומשמאל בנגזרת השניה‪.‬‬
‫�‬ ‫�‬
‫�‬ ‫�‬
‫‪0‬‬
‫�‪�1‬‬ ‫‪3‬‬
‫�‪�4‬‬
‫בנקודה ‪ x � 3‬יש שינוי מגמה מ ‪ � -‬ל‪ � -‬לכן זוהי נקודת פיתול‪ .‬נמצא את ‪. y‬‬

‫‪3 �1‬‬ ‫‪4‬‬ ‫� ‪� 4‬‬


‫� �‪y � x �3‬‬ ‫�‬ ‫‪� � 3,‬‬ ‫�‬
‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫�‬ ‫�‪3‬‬
‫‪0�x�3‬‬ ‫קעירות כלפי מעלה � ‪:‬‬
‫‪.x � 3‬‬ ‫קעירות כלפי מטה � ‪:‬‬

‫נקודות פיתול – פונקציה טריגונומטרית‪:‬‬


‫�‬ ‫‪3‬‬
‫�‪.‬‬ ‫נתונה הפונקציה � ‪ y � sin 2 � x � � 2 cos � x‬בתחום � � ‪� x‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫מצא את נקודות הפיתול‪.‬‬

‫פתרון‪:‬‬
‫נגזור פעמים ונמצא את נקודות הפיתול בתחום‪:‬‬
‫� ‪y ' � 2sin � x � � cos � x � � 2 sin � x � � sin � 2x � � 2 sin � x‬‬

‫� ‪y '' � 2 cos � 2x � � 2 cos � x‬‬


‫נשווה לאפס ונפתור את המשוואה הטריגונומטרית‪:‬‬
‫‪2cos � 2x � � 2 cos � x � � 0‬‬

‫‪cos � 2x � � cos � x � � 0‬‬

‫� ‪cos � 2x � � cos � x‬‬


‫נזכור כי עבור‪:‬‬
‫‪�� � x � 2�k‬‬
‫� � ‪cos � � � � cos x‬‬
‫‪�� � � x � 2�k‬‬
‫לכן במקרה שלנו נקבל‪:‬‬
‫‪�2x � x � 2�k � x � 2�k‬‬
‫�‬
‫�‬ ‫‪2‬‬
‫‪��2x � � x � 2�k � 3x � 2�k � x � 3 �k‬‬

‫�‬ ‫‪3‬‬
‫�‪.‬‬ ‫נמצא את הפתרונות בתחום � � ‪� x‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫עבור ‪ x � 2�k‬נקבל פתרון רק כאשר ‪ k � 0‬ואז ‪. x � 0‬‬
‫‪2�k‬‬
‫� ‪ x‬נקבל פתרון כאשר‪:‬‬ ‫עבור‬
‫‪3‬‬
‫‪k�0� x�0‬‬
‫�‪2‬‬
‫� ‪k �1� x‬‬
‫‪3‬‬
‫�‪4‬‬
‫�‪k�2� x‬‬
‫‪3‬‬
‫נציב משמאל ומימין בנגזרת השנייה בתחום הנתון‪:‬‬
‫� ‪y '' � cos � 2x � � cos � x‬‬

‫� �‬
‫�‬ ‫�‬
‫� �‬ ‫�‬ ‫�‬
‫�� �‬ ‫�� �‬ ‫�� �‬ ‫�� �‬ ‫�� �‬
‫‪13‬‬ ‫� �‪� 3‬‬
‫� ��‬ ‫� � ‪�� � 0‬‬ ‫�‪2‬‬ ‫�‪4‬‬ ‫�‬ ‫�‬ ‫� �‬
‫�‪� 2‬‬ ‫�‪� 3‬‬ ‫�‪� 2‬‬ ‫� ‪� 3‬‬ ‫� ‪� 2‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬

‫לא לשכוח כי מציבים כאן ברדיאנים!‬


‫�‪2� 4‬‬
‫� ‪.x‬‬‫‪,‬‬ ‫נקודות הפיתול כמובן יהיו ב ‪-‬‬
‫‪3 3‬‬
‫נמצא את הערך של ‪ y‬בנקודות על ידי הצבה בפונקציה המקורית‪:‬‬
‫‪1‬‬ ‫� ‪� 2� 1‬‬
‫�‪y‬‬ ‫� �‪2‬‬ ‫��‬ ‫� �‪� � ,‬‬
‫� �‪� x‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪� 3‬‬ ‫�‪4‬‬
‫�‬ ‫� ‪3‬‬

‫‪1‬‬ ‫� ‪� 4� 1‬‬
‫�‪y‬‬ ‫� �‪4‬‬ ‫��‬ ‫� �‪� � ,‬‬
‫� �‪� x‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪� 3‬‬ ‫�‪4‬‬
‫�‬ ‫� ‪3‬‬
‫�‪2‬‬ ‫�‪4‬‬
‫�‪�x‬‬ ‫תחומי קעירות כלפי מעלה � ‪:‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬
‫�‬ ‫�‪2‬‬ ‫�‪4‬‬ ‫�‪3‬‬
‫�‪.‬‬ ‫�‪�x‬‬ ‫או‬ ‫�‪�x‬‬ ‫תחומי קעירות כלפי מטה � ‪:‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬
‫חקירה מלאה של פונקציה‬
‫חקירה מלאה של פונקציה עם נקודת אי הגדרה סליקה‪:‬‬
‫‪4x 2 � x � 3‬‬
‫� ‪ . y‬לפונקציה שתי אסימפטוטות בלבד ‪ y � 2 -‬ו‪. x � 3 -‬‬ ‫נתונה הפונקציה‬
‫‪ax 2 � bx � c‬‬
‫מצא את הפרמטרים ‪) a, b, c‬מצא את כל האפשרויות(‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫עבור הפתרון שבו ‪ b � c � 24‬מצא‪:‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫את תחום ההגדרה של הפונקציה‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫את נקודות החיתוך של הפונקציה עם הצירים‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫את נקודות הקיצון ואת תחומי העלייה והירידה של הפונקציה‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫את נקודות הפיתול ותחומי הקעירות כלפי מעלה והקעירות כלפי מטה של הפונקציה‪.‬‬ ‫‪.4‬‬
‫את האסימפטוטות המקבילות לצירים של הפונקציה‪.‬‬ ‫‪.5‬‬
‫סרטט סקיצה של גרף הפונקציה‪.‬‬ ‫‪.6‬‬

‫פתרון‪:‬‬
‫לפונקציה יש אסימפטוטות ב ‪ y � 2 -‬וב‪. x � 3 -‬‬ ‫א‪.‬‬

‫‪4‬‬ ‫‪4x 2 � x � 3‬‬


‫‪.‬‬ ‫‪ y � 2‬כאשר � � ‪ y , x‬שואף כמובן ל ‪-‬‬ ‫עבור הפונקציה‬
‫‪a‬‬ ‫‪ax � bx � c‬‬
‫נראה זאת בעזרת חישוב גבול‪:‬‬
‫�‬ ‫� ‪1 4‬‬
‫‪2‬‬ ‫� ‪x2 � 4 � � 2‬‬
‫‪4x � x � 4‬‬ ‫�‬ ‫� ‪x x‬‬
‫‪lim 2‬‬ ‫‪� lim‬‬
‫‪x �� ax � bx � c‬‬ ‫� ‪x �� 2‬‬ ‫� ‪b c‬‬
‫� ‪x �a � � 2‬‬
‫�‬ ‫� ‪x x‬‬

‫‪4‬‬ ‫‪c b 4 1‬‬


‫‪.‬‬ ‫‪ 2 , , 2 ,‬כאשר � � ‪ x‬שואפים לאפס לכן נקבל‬
‫‪a‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪x x‬‬ ‫‪x‬‬
‫נתון שהאסימפטוטה היא ‪ y � 2‬ולכן‪:‬‬
‫‪4‬‬
‫‪�2�a �2‬‬
‫‪a‬‬

‫‪4x 2 � x � 3‬‬
‫�‪y‬‬ ‫קיבלנו‪:‬‬
‫‪2x 2 � bx � c‬‬
‫המכנה מתאפס כאשר ‪ x � 3‬כי אחרת לא תהיה אסימפטוטה ‪ . x � 3‬המכנה הוא פונקציה‬
‫ריבועית ולכן יתכן שיש שם עוד מספר שמאפס את המכנה אבל אסור לו להיות אסימפטוטה ולכן‬
‫הוא יהיה נקודת אי הגדרה סליקה‪.‬‬
‫נפרק את המונה לגורמים‪:‬‬
‫�‪4x 2 � x � 3 � 4x 2 � 4x � 3x � 3 � 4x � x � 1� � 3 � x � 1� � � x � 1�� 4x � 3‬‬
‫למונה שתי נקודות איפוס לכן ישנם שלוש אפשרויות‪:‬‬

‫אפשרות א'‪:‬‬
‫�‪� 4x � 3�� x � 1� � 4x � 3�� x � 1‬‬
‫�‪y‬‬ ‫�‬
‫�‪2 � x � 3�� x � 1‬‬ ‫‪2x 2 � 4x � 6‬‬

‫מכאן‪. a � 2 , b � �4 , c � �6 :‬‬

‫במקרה זה יש נקודת אי הגדרה סליקה כאשר ‪. x � �1‬‬

‫אפשרות ב'‪:‬‬
‫�‪� 4x � 3�� x � 1‬‬ ‫�‪� 4x � 3�� x � 1‬‬
‫�‪y‬‬ ‫�‬
‫‪1‬‬ ‫‪2x 2 � 7.5x � 4.5‬‬
‫�‪� x � 3�� 4x � 3‬‬
‫‪2‬‬
‫ולכן‪a � 2 , b � �7.5 , c � �4.5 :‬‬

‫‪3‬‬
‫� ‪.x‬‬ ‫במקרה זה יש נקודת אי הגדרה סליקה כאשר‬
‫‪4‬‬
‫אפשרות ג'‪:‬‬
‫�‪� 4x � 3�� x � 1� � 4x � 3�� x � 1‬‬
‫�‪y‬‬ ‫�‬
‫‪2 � x � 3�� x � 3� 2x 2 � 12x � 18‬‬

‫ולכן‪a � 2 , b � �12 , c � 18 :‬‬

‫נחקור את הפונקציה עבור המקרה ‪ , b � c � 24‬זוהי אפשרות א'‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬


‫‪4x 2 � x � 3‬‬
‫�‪y‬‬
‫‪2x 2 � 4x � 6‬‬
‫תחום ההגדרה‪:‬‬ ‫‪.1‬‬

‫‪2x 2 � 4x � 6 � 0‬‬

‫�‬
‫‪2 x 2 � 2x � 3 � 0‬‬ ‫�‬
‫‪2 � x � 3�� x � 1� � 0 � x � �1,3‬‬

‫נסדר קצת אחרת את הפונקציה ונמצא נקודות חיתוך עם הצירים‪:‬‬ ‫‪.2‬‬

‫‪4x 2 � x � 3‬‬ ‫‪� 4x � 3�� x � 1� 4x � 3‬‬


‫�‪y‬‬ ‫�‬ ‫�‬
‫‪2x 2 � 4x � 6‬‬ ‫�‪2 � x � 3�� x � 1� 2 � x � 3‬‬

‫לא נשכח שצמצמנו והנקודה ‪ x � �1‬תהיה נקודת אי הגדרה סליקה‪.‬‬

‫�‪� 1‬‬ ‫‪�3 1‬‬


‫כאשר ‪ x � 0‬נקבל ‪� 0, 2 � � y � �6 � 2‬‬
‫�‬ ‫�‬

‫כאשר ‪ y � 0‬נקבל ‪ . 4x 2 � x � 3 � 0‬נפתור משוואה ריבועית‪:‬‬

‫�‪�1 � 1 � 4 � 4 � � �3‬‬ ‫‪�1 � 49 �1 � 7‬‬


‫� ‪x1,2‬‬ ‫�‬ ‫�‬
‫‪2�4‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪8‬‬

‫�� ‪� �1, 0 � ,‬‬


‫‪3‬‬ ‫� ‪3‬‬
‫� ‪x1 � �1 , x1‬‬ ‫�‬ ‫�‪,0‬‬
‫‪4‬‬ ‫� ‪�4‬‬

‫נמצא נקודות קיצון ותחומי עלייה וירידה‪.‬‬ ‫‪.3‬‬


‫נגזור את הפונקציה‪:‬‬

‫�� �‪1 � 4x � 3 � 1 �� 4 � x � 3� � 1� 4x � 3‬‬


‫� '‪y‬‬ ‫�‬ ‫� '�‬
‫�‪2� x �3 � 2‬‬ ‫‪� x � 3� 2‬‬ ‫�‬
‫�‬ ‫�‬
‫‪9‬‬
‫� � '‪y‬‬
‫�‪2 � x � 3‬‬
‫‪2‬‬

‫הנגזרת אינה מתאפסת‪ ,‬ותמיד שלילית‪ ,‬ולכן אין נקודות קיצון והפונקציה יורדת בכל‬
‫תחום הגדרתה‪.‬‬

‫נמצא נקודות פיתול ותחומי קעירות מעלה ומטה‪.‬‬ ‫‪.4‬‬


‫נגזור פעם נוספת‪:‬‬
‫‪� �9‬‬ ‫� ‪�2‬‬ ‫‪�9‬‬ ‫‪9‬‬
‫� ' � �‪y '' � � � x � 3‬‬ ‫� ‪� �2 �� x � 3��3‬‬
‫‪� 2‬‬ ‫�‬ ‫‪2‬‬ ‫‪� x � 3�3‬‬
‫הנגזרת השנייה לא מתאפסת‪ .‬נמצא את התחומים בהם היא משנה את סימנה‪.‬‬
‫נציב משמאל ומימין לתחום ההגדרה בנגזרת השנייה‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫� '' ‪y‬‬
‫‪� x � 3�3‬‬

‫�‬ ‫�‬ ‫�‬ ‫�‬


‫�‬ ‫�‬

‫�‪� 0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫�‪�2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫�‪�4‬‬

‫תחומי קעירות כלפי מעלה � ‪ , x � 3 :‬תחומי קעירות כלפי מטה � ‪x � 3 :‬‬


‫נמצא את האסימפטוטות המקבילות לצירים‪:‬‬
‫‪4x � 3‬‬
‫‪lim‬‬ ‫‪�2� y�2‬‬
‫�‪x ��� 2 � x � 3‬‬

‫‪4x � 3‬‬
‫‪lim‬‬ ‫‪���x �3‬‬
‫� ‪x �3 2 � x � 3‬‬

‫‪4x � 3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫�‬ ‫�‪1‬‬


‫‪lim‬‬ ‫נקודת אי הגדרה סליקה � � ‪� � � � �1,‬‬
‫� ‪x �1 2 � x � 3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫�‬ ‫�‪4‬‬
‫נסרטט‪:‬‬
‫‪y‬‬ ‫‪x�3‬‬

‫�‪� 1‬‬
‫� ‪� 0,‬‬
‫‪y�2‬‬
‫� ‪�� 3‬‬
‫�‬ ‫‪x‬‬
‫� ‪�3‬‬
‫�‪� ,0‬‬
‫� ‪�4‬‬
‫�‬ ‫�‪1‬‬
‫� � ‪� 1,‬‬
‫�‬ ‫�‪4‬‬
‫דוגמא לחקירה מלאה כולל פרמטר – פונקציית מנה עם שורש ריבועי‪:‬‬
‫‪ax � b‬‬
‫�‪y‬‬ ‫נתונה הפונקציה‪:‬‬
‫‪x2 � c‬‬
‫�‬ ‫�‪3‬‬
‫‪. � 4,‬‬
‫לפונקציה יש נקודת קיצון בנקודה �� ‪� 2‬‬
‫�‬ ‫�‬
‫הפונקציה חותכת את אחת מהאסימפטוטות האופקיות שלה בנקודה ‪. x � 2.5‬‬
‫מצא את הפרמטרים ‪. a, b, c‬‬ ‫א‪.‬‬
‫חקור חקירה מלאה‪ .‬מצא את‪:‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫תחום ההגדרה של הפונקציה‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫נקודות חיתוך עם הצירים של הפונקציה‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫נקודות הקיצון של הפונקציה‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫תחומי העלייה והירידה של הפונקציה‪.‬‬ ‫‪.4‬‬
‫נקודות הפיתול של הפונקציה‪.‬‬ ‫‪.5‬‬
‫תחומי הקעירות כלפי מעלה � � � והקעירות כלפי מטה � � � של הפונקציה‪.‬‬ ‫‪.6‬‬

‫האסימפטוטות המקבילות לצירים של הפונקציה‪.‬‬ ‫‪.7‬‬


‫סרטט סקיצה של גרף הפונקציה‪.‬‬ ‫‪.8‬‬

‫פתרון‪:‬‬
‫צריך למצוא את הפרמטרים ‪. a, b, c‬‬ ‫א‪.‬‬
‫נייצר שלוש משוואות‪:‬‬
‫יש קיצון בנקודה ‪ x � 4‬ולכן נגזרת הפונקציה בנקודה זו מתאפסת‪ .‬נרשום‪:‬‬ ‫�‬
‫‪y ' � x � 4� � 0‬‬

‫‪3‬‬ ‫�‬ ‫�‪3‬‬


‫� �‪. y � x � 4‬‬ ‫מקיימת את הפונקציה‪ .‬נרשום‪:‬‬ ‫‪�� 4,‬‬ ‫הנקודה ��‬ ‫�‬
‫‪2‬‬ ‫� ‪� 2‬‬
‫יש נתון לגבי החיתוך של הפונקציה עם האסימפטוטה האופקית‪ .‬לכן‪ ,‬נמצא את‬ ‫�‬
‫האסימפטוטה האופקית‪ ,‬נשווה אותה לפונקציה ונציב את הנקודה‪.‬‬
‫נרשום‪ lim F(x) � F(x) :‬ונציב במקום ‪ x‬את המספר ‪. 2.5‬‬
‫�� ‪x‬‬
:‫נפתור את המשוואות‬
y ' � x � 4� � 0 �

2x
a x2 � c � � � ax � b �
2 x2 � c
�0
x2 � c
:‫ ונקבל‬x � 4 ‫נציב‬
4
a 16 � c � � 4a � b � � 0 � 16 � c
16 � c
a �16 � c � � 4 � 4a � b � � 0

16a � ac � 16a � 4b � 0
�ac � 4b � 0
�ac � 4b
ac
� �b
4

3
y � x � 4� � �
2
3 4a � b

2 16 � c
3 16 � c � 2 � 4a � b �

3 16 � c � 8a � 2b
:‫האופקית‬ x�� ‫נמצא את האסימפטוטה עבור‬ �
� b�
x�a � �
ax � b x�
lim � lim � �a
x �� 2 x �� c
x �c x 1�
x
x � 2.5 ‫נשווה לפונקציה ונציב‬
ax � b
a�
x2 � c
‫‪2.5a � b‬‬
‫�‪a‬‬
‫‪6.25 � c‬‬

‫‪a � 6.25 � c � 2.5a � b‬‬


‫נפתור את מערכת המשוואות‪:‬‬
‫‪ac‬‬
‫� � ‪ b‬מהמשוואה הראשונה במשוואה השלישית ונקבל‪:‬‬ ‫נציב את‬
‫‪4‬‬
‫‪ac‬‬
‫� ‪2.5a‬‬ ‫‪� a 6.25 � c‬‬
‫‪4‬‬
‫‪10a � ac � 4a 6.25 � c‬‬

‫�‬ ‫�‬
‫‪a 10 � c � 4 6.25 � c � 0‬‬

‫אפשרות ‪a � 0 : I‬‬
‫אפשרות ‪: II‬‬

‫‪10 � c � 4 6.25 � c‬‬ ‫‪� �2‬‬


‫� ‪100 � 20c � c2 � 16 � 6.25 � c‬‬

‫‪100 � 20c � c2 � 100 � 16c‬‬

‫‪c 2 � 4c � 0‬‬
‫‪c �c � 4� � 0‬‬
‫‪c�0 , c�4‬‬
‫נבדוק את התשובות )היות והעלנו בריבוע(‪ ,‬שתיהן תקינות‪.‬‬
‫האפשרות שבה ‪ a � 0‬או ‪ c � 0‬לא מתאפשרות כי אז לפי המשוואה הראשונה גם ‪ b‬חייב‬
‫להיות אפס ומצב זה לא יאפשר לקבל פונקציה שמתאימה לתנאי השאלה‪.‬‬
‫נשארנו עם ‪. c � 4‬‬
‫נציב במשוואה הראשונה והשנייה ונקבל‪:‬‬
‫� ‪�4a � 4b‬‬ ‫משוואה ראשונה‪� a � b :‬‬

‫משוואה שנייה‪3 �16 � 4 � � 8a � 2b � 6 � 8a � 2b � 3 � 4a � 2b :‬‬

‫נפתור את המערכת ונקבל ‪3 � 4a � � �a � � 3 � 3a � a � 1 � b � �1‬‬

‫נסכם‪a � 1, b � �1, c � 4 :‬‬


‫‪x �1‬‬
‫� ‪.y‬‬ ‫הפונקציה המתקבלת היא‪:‬‬
‫‪2‬‬
‫‪x �4‬‬

‫נחקור את הפונקציה חקירה מלאה‪:‬‬ ‫ב‪.‬‬


‫‪x2 � 4 � 0‬‬ ‫�‬ ‫‪� x � 2�� x � 2� � 0‬‬ ‫תחום הגדרה‪:‬‬ ‫‪.1‬‬

‫�‬ ‫�‬ ‫�‬

‫‪�2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪ 2 � x‬או ‪x � �2‬‬

‫חיתוך עם הצירים‪:‬‬ ‫‪.2‬‬


‫‪x �1‬‬
‫� ‪ , 0‬לא בתחום ההגדרה‪.‬‬ ‫ציר ‪� x � 1 � 0 � x � 1 : y � 0 � x‬‬
‫‪x2 � 4‬‬
‫ציר ‪ : x � 0 � y‬לא בתחום ההגדרה‪.‬‬

‫מציאת נקודות קיצון‪:‬‬ ‫‪.3‬‬


‫‪2x‬‬
‫� ‪1� x 2 � 4‬‬ ‫�‪� � x � 1‬‬
‫� '‪y‬‬ ‫‪2 x2 � 4‬‬ ‫‪�0‬‬
‫‪x2 � 4‬‬
‫�‪x � x � 1‬‬
‫� ‪x2 � 4‬‬
‫‪x2 � 4 � 0‬‬
‫�‬ ‫‪x2 � 4‬‬ ‫�‬
‫‪x2 � 4 � x2 � x‬‬
‫‪�0‬‬
‫‪�x‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪�4‬‬ ‫�‬ ‫‪x �4‬‬‫‪2‬‬

‫‪x�4‬‬
‫‪�0‬‬
‫‪�x‬‬ ‫�‬
‫‪1.5‬‬
‫‪2‬‬
‫‪�4‬‬

‫‪x�4�0‬‬
‫‪x�4‬‬
‫‪4 �1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3 3‬‬ ‫‪3‬‬
‫� �‪y � x � 4‬‬ ‫�‬ ‫�‬ ‫�‬ ‫�‬ ‫נמצא את הערך של ‪: y‬‬
‫‪42 � 4‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪2 3‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪2‬‬

‫�‬ ‫�‪3‬‬
‫‪. � 4,‬‬
‫יש נקודת קיצון בנקודה �� ‪� 2‬‬
‫�‬ ‫�‬
‫)ניתן לראות כי בכך שיצאה אותה הנקודה‪ ,‬מצאנו נכון את הפרמטרים‪(.‬‬

‫נמצא את תחומי העלייה והירידה על ידי הצבה של ערכי ביניים בנגזרת‪:‬‬ ‫‪.4‬‬
‫‪x�4‬‬
‫� '‪. y‬‬
‫‪�x‬‬ ‫�‬
‫‪1.5‬‬
‫‪2‬‬
‫‪�4‬‬

‫�‬ ‫�‬ ‫�‬


‫�‪� �3‬‬ ‫‪�2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫�‪� 5‬‬
‫�‪� 3‬‬ ‫‪4‬‬

‫� � � � �‪y ' � 5‬‬ ‫� � � � �‪y ' � 3‬‬ ‫� � � � �‪y ' � �3‬‬

‫�‬ ‫�‪3‬‬
‫‪ � 4,‬מינימום‪.‬‬
‫קיבלנו אם כן‪� 2 �� ,‬‬
‫�‬ ‫�‬
‫‪x�4‬‬ ‫הפונקציה עולה‪:‬‬
‫הפונקציה יורדת‪x � �2 , 2 � x � 4 :‬‬

‫נמצא נקודות פיתול ע"י הנגזרת השנייה‪:‬‬ ‫‪.5‬‬


‫‪1‬‬

‫�‬ ‫�‬ ‫�‬ ‫�‬


‫‪1.5‬‬
‫�‬ ‫‪x�4‬‬ ‫‪� ' 1 x2 � 4‬‬ ‫‪� 1.5 x � 4‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫� ‪� 2x � � � x � 4‬‬
‫‪y '' � � 2‬‬ ‫� �‬ ‫‪�0‬‬
‫�‬ ‫�‬
‫‪1.5‬‬
‫‪� x �4‬‬ ‫�‬
‫‪�x‬‬ ‫�‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫�‬ ‫�‬ ‫‪�4‬‬

‫‪1‬‬ ‫� � ‪� x 2 � 4 � 3x � x � 4‬‬
‫‪�x‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪�4‬‬ ‫�‬ ‫‪2‬‬ ‫�‬ ‫‪� �0‬‬
‫�‬ ‫�‬
‫‪3‬‬
‫‪x2 � 4‬‬
‫‪x 2 � 4 � 3x 2 � 12x‬‬
‫‪�0‬‬
‫�‪� x � 4‬‬
‫‪2.5‬‬
‫‪2‬‬

‫� ‪�2 � x � 6x � 2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪�0‬‬
‫�‪� x � 4‬‬
‫‪2.5‬‬
‫‪2‬‬

‫‪x 2 � 6x � 2 � 0‬‬
‫‪6 � 36 � 8 6 � 28‬‬
‫� ‪x1,2‬‬ ‫�‬ ‫‪� x1 � 5.645, x 2 � 0.354‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫הנקודה ‪ x � 0.354‬אינה בתחום ההגדרה‪.‬‬
‫נמצא את ערכו של ‪ y‬המתאים ל ‪ , x � 5.645 -‬ונקבל‪:‬‬
‫‪5.645 � 1‬‬
‫� � ‪y � 5.645‬‬ ‫‪� 0.88‬‬
‫‪5.6452 � 4‬‬
‫הנקודה המתקבלת היא � ‪. � 5.645, 0.88‬‬

‫� '' ‪y‬‬
‫�‬
‫‪�2 x 2 � 6x � 2‬‬ ‫תחומי � ו‪ � -‬ע"י הצבה בנגזרת השנייה‪� :‬‬ ‫‪.6‬‬
‫‪�x‬‬ ‫�‬
‫‪2.5‬‬
‫‪2‬‬
‫‪�4‬‬

‫�‬
‫�‬ ‫�‬
‫�‬ ‫�‬
‫�‬
‫�‪� �3‬‬ ‫‪�2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫�‪� 3‬‬ ‫‪5.645‬‬ ‫�‪�7‬‬

‫� � � � � ‪y'' � 5.645‬‬ ‫� � � � �‪y'' � 3‬‬ ‫� � � � �‪y'' � �3‬‬

‫קיבלנו‪ � 5.645, 0.88 � :‬היא נקודת פיתול‪.‬‬

‫תחומי קעירות כלפי מעלה � ‪2 � x � 5.645 :‬‬


‫תחומי קעירות כלפי מטה � ‪x � �2 , 5.645 � x :‬‬

‫נמצא את האסימפטוטות המקבילות לצירים‪:‬‬ ‫‪.7‬‬


:‫אסימפטוטה אנכית‬
x �1
lim ��� x�2
x �2 x2 � 4
x �1
lim � �� � x � �2
x ��2 2
x �4
:‫אסימפטוטה אופקית‬
� 1�
x �1 � �
x �1 x�
lim � lim � � 1� y � 1
x �� x 2 � 4 x �� x � 1 � 4
x
� 1�
x �1 � �
x �1 � x � � �1 � y � �1
lim � lim
x ��� x 2 � 4 x ��� x � 1 � 4
x

:‫סקיצה‬ .8
� 3�
� 4,


2 �
� 5.645, 0.88 �



‫דוגמא לחקירה של פונקציה טריגונומטרית‪:‬‬
‫‪x‬‬
‫� ‪ y � 1 � cos x � 1 � cos x‬בתחום‪. 0 � x � � :‬‬ ‫נתונה הפונקציה‪:‬‬
‫‪2‬‬
‫הוכח כי הפונקציה עולה בכל תחום ההגדרה הנתון‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫מצא את נקודות הפיתול‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫פתרון‪:‬‬
‫בתחום הנתון � � ‪ 0 � x‬הביטויים תחת השורש אינם שליליים‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫למעשה הביטויים ‪ 1 � cos x‬ו‪ 1 � cos x -‬תמיד גדולים או שווים לאפס בשל תחום ההגדרה של‬
‫‪ cos x‬שהוא ‪. �1 � cos x � 1‬‬
‫לפני שנגזור נסדר קצת את הפונקציה‪:‬‬
‫‪x‬‬
‫� ‪y � 1 � cos x � 1 � cos x‬‬
‫‪2‬‬

‫�‬ ‫�‪x‬‬ ‫�‬ ‫‪x � x‬‬


‫� �‪y � 1 � �1 � 2sin 2 � � 1 � � 2cos 2 � 1‬‬
‫�‬ ‫�‪2‬‬ ‫�‬ ‫‪2 � 2‬‬

‫‪x‬‬ ‫‪x x‬‬


‫‪y � 2 sin 2‬‬ ‫� ‪� 2 cos 2‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2 2‬‬

‫‪. x2 � x‬‬ ‫כאשר מוציאים שורש לאיבר ריבועי צריך לרשום‬

‫� ‪x‬‬
‫� ‪ 0‬וברביע הראשון ערכי הפונקציות ‪ sin‬ו‪ cos -‬חיוביים‪.‬‬ ‫אבל היות ו ‪ , 0 � x � � -‬הרי �‬
‫‪2 2‬‬
‫לכן‪ ,‬נוציא שורש ונרשום את הפתרון החיובי‪:‬‬
‫‪x‬‬ ‫‪x x‬‬
‫‪y � 2 sin‬‬ ‫� ‪� 2 cos‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2 2‬‬
‫עכשיו נגזור ונשווה לאפס‪:‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪x 1‬‬
‫� '‪y‬‬ ‫� ‪� cos‬‬ ‫‪sin � � 0‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2 2‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪x 1‬‬
‫� ‪cos‬‬ ‫‪sin � � 0‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2 2‬‬
‫�‬ ‫‪x‬‬ ‫�‬ ‫‪x 1‬‬
‫‪sin cos � cos sin � � 0‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪2 2‬‬
‫‪�� x� 1‬‬
‫� � � � ‪sin‬‬
‫‪�4 2� 2‬‬
‫� ‪� x‬‬ ‫‪x �1‬‬ ‫��‬
‫� � ‪� � � 2�k‬‬ ‫� ‪� � 2�k‬‬ ‫‪� 4�k‬‬
‫‪4 2 6‬‬ ‫‪2 12‬‬ ‫‪6‬‬
‫‪� x 5‬‬ ‫‪x 7‬‬ ‫‪7‬‬
‫‪� � � � 2�k � � � � 2�k � x � � � 4�k‬‬
‫‪4 2 6‬‬ ‫‪2 12‬‬ ‫‪6‬‬
‫בתחום שלנו � � ‪ 0 � x‬אין פתרונות למשוואה ולכן הפונקציה עולה או יורדת בכל תחום‬
‫ההגדרה‪.‬‬
‫נציג בנגזרת ערך בתחום ונקבל‪:‬‬

‫�‬
‫�‬
‫‪2‬‬

‫‪� x �� 1‬‬ ‫�� �‬ ‫‪�� �� 1‬‬


‫‪y ' � sin � � � � � y ' � � � sin � � � � � 0‬‬
‫‪� 2 4� 2‬‬ ‫�‪�2‬‬ ‫‪�4 4� 2‬‬
‫קיבלנו ערך חיובי ולכן הפונקציה עולה בכל התחום‪.‬‬
‫נגזור פעם שנייה ונשווה לאפס‪:‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫' �‪� � x � � 1‬‬ ‫‪�x �� 1‬‬
‫‪y '' � �sin � � � � � � cos � � � � � 0 � 0‬‬
‫�‪� � 2 4 � 2‬‬ ‫‪�2 4� 2‬‬
‫�� ‪� x‬‬
‫‪cos � � � � 0‬‬
‫�‪�2 4‬‬
‫� � ‪x‬‬ ‫� ‪x‬‬ ‫�‬
‫‪� � � �k � � � �k � x � � 2�k‬‬
‫‪2 4 2‬‬ ‫‪2 4‬‬ ‫‪2‬‬
‫�‬
‫� ‪.x‬‬ ‫בתחום שלנו הנקודה היא‬
‫‪2‬‬
‫נציב בפונקציה המקורית ונמצא את ‪: y‬‬

‫�‬ ‫��‬ ‫�‬ ‫� �‬ ‫�‬


‫� � � ‪y � x � � � 1 � cos � 1 � cos‬‬
‫�‬ ‫�‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2 4‬‬ ‫‪4‬‬
‫�� � �‬
‫הנקודה היא‪� , � � :‬‬
‫�‪�2 4‬‬
‫נציב משמאל ומימין בנגזרת השנייה‪:‬‬

‫‪0‬‬
‫�‬ ‫�‬ ‫�‬ ‫�‬
‫�‬
‫���‬ ‫�‬ ‫� �‪� 2‬‬
‫�‪� 3‬‬ ‫� ‪� 3‬‬
‫� �‬ ‫‪2‬‬ ‫� �‬
‫�� ‪� x‬‬
‫� � � ‪y '' � cos‬‬
‫�‪� 2 4‬‬
‫���‬
‫� � � � '' ‪y‬‬
‫�‪�3‬‬
‫� �‪� 2‬‬
‫� � � � '' ‪y‬‬
‫� ‪� 3‬‬
‫�� � �‬
‫הנקודה � � ‪ � ,‬היא נקודת הפיתול‪.‬‬
‫�‪�2 4‬‬
‫דוגמא נוספת לחקירת פונקציה מלאה עם פרמטר‪:‬‬
‫‪x 2 � 3x � a‬‬
‫�‪y‬‬ ‫נתונה הפונקציה‪:‬‬
‫‪x 2 � 3x � 2‬‬
‫�‬ ‫�‪9‬‬
‫בנקודה ‪ x � 3‬שעל גרף הפונקציה עובר משיק‪ .‬משיק זה חותך את ציר ה‪ y -‬בנקודה � � ‪. � 0,‬‬
‫�‬ ‫�‪2‬‬
‫מצא את ‪. a‬‬ ‫א‪.‬‬
‫מצא את תחום ההגדרה של הפונקציה‪.‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫מצא את נקודות החיתוך של הפונקציה עם הצירים‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫מצא את נקודות הקיצון של הפונקציה‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫מצא את תחומי העליה ואת תחומי הירידה של הפונקציה‪.‬‬ ‫‪.4‬‬
‫מצא את האסימפטוטות של הפונקציה‪.‬‬ ‫‪.5‬‬
‫סרטט סקיצה של גרף הפונקציה‪.‬‬ ‫‪.6‬‬
‫עבור אילו ערכים של ‪ k‬הישר ‪ y � k‬חותך את הפונקציה ב ‪ 2 -‬נקודות?‬ ‫ג‪.‬‬

‫פתרון‪:‬‬
‫נגזור את הפונקציה‪ ,‬נציב ‪ x � 3‬ונמצא את שיפוע המשיק‪:‬‬ ‫א‪.‬‬
‫� ‪� 2x � 3� � x 2 � 3x � 2 � � � 2x � 3� � x 2 � 3x � a‬‬
‫� '‪y‬‬
‫‪� x 2 � 3x � 2�2‬‬
‫נציב ‪ x � 3‬ונקבל‪:‬‬
‫� ‪3 �9 � 9 � 2� � 3 �9 � 9 � a‬‬ ‫‪6 � 3a‬‬
‫� �‪y ' � x � 3‬‬ ‫�‬
‫�‪�9 � 9 � 2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪4‬‬

‫נציב את ‪ x � 3‬בפונקציה המקורית ונקבל‪:‬‬


‫‪9�9�a a‬‬
‫� �‪y � 3‬‬ ‫�‬
‫‪9�9� 2 2‬‬
‫�‪� a‬‬
‫נקודת ההשקה היא � ‪. � 3,‬‬
‫�‪� 2‬‬
‫�‬ ‫�‪9‬‬
‫המשיק עובר גם בנקודה � � ‪ , � 0,‬ולכן ניתן לחשב את השיפוע ע"י שיפוע בין שתי נקודות‪:‬‬
‫�‬ ‫�‪2‬‬
‫‪a 9‬‬
‫�‬
‫‪y1 � y 2 2 2 a � 9‬‬
‫�‪m‬‬ ‫�‬ ‫�‬
‫‪x1 � x 2‬‬ ‫‪3�0‬‬ ‫‪6‬‬
‫נשווה בין השיפועים‪:‬‬
‫‪a � 9 6 � 3a‬‬
‫�‬
‫‪6‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪4a � 36 � 36 � 18a‬‬
‫‪22a � 0‬‬
‫‪a�0‬‬
‫לכן הפונקציה היא‪:‬‬
‫‪x 2 � 3x‬‬
‫�‪y‬‬
‫‪x 2 � 3x � 2‬‬
‫תחום הגדרה‪:‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫ב‪.‬‬

‫‪x 2 � 3x � 2 � 0‬‬
‫‪� x � 2�� x � 1� � 0‬‬
‫‪x � 2, x � 1‬‬

‫ציר ה‪: y -‬‬ ‫‪.2‬‬

‫� ‪x � 0 � y � 0 � 0, 0‬‬
‫ציר ה‪: x -‬‬
‫� ‪y � 0 � x 2 � 3x � 0 � � 0, 0 � , � 3, 0‬‬

‫נגזור ונשווה לאפס‪:‬‬ ‫‪.3‬‬

‫� ‪� 2x � 3� � x 2 � 3x � 2 � � � 2x � 3� � x 2 � 3x‬‬
‫� '‪y‬‬ ‫‪�0‬‬
‫‪� x 2 � 3x � 2 �2‬‬
‫� ‪� 2x � 3� � x 2 � 3x � 2 � x 2 � 3x‬‬
‫‪�0‬‬
‫‪�x‬‬ ‫�‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪� 3x � 2‬‬

‫‪� 2x � 3�� 2 � � 0‬‬


‫‪3‬‬
‫�‪x‬‬
‫‪2‬‬
‫נציב בפונקציה המקורית‪:‬‬

‫‪�1.5 � � 3�1.5� � 9‬‬


‫‪2‬‬
‫�‪y x‬‬‫�‬ ‫‪3‬‬
‫��‬
‫‪2‬‬
‫‪�1.5 � � 3�1.5� � 2‬‬
‫‪2‬‬

‫� ‪�3‬‬
‫נקודת הקיצון היא � ‪. � ,9‬‬
‫� ‪�2‬‬
‫נציב בנגזרת משמאל לימין‪:‬‬

‫�‬ ‫�‬ ‫�‬ ‫�‬

‫�‪� 0‬‬ ‫�‪�1.1‬‬ ‫� ‪�1.8‬‬ ‫�‪� 3‬‬


‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫� � � � �‪y ' � 0‬‬ ‫� � � � �‪y ' �1.1‬‬ ‫� � � � �‪y ' � 3‬‬ ‫� � � � �‪y ' �1.8‬‬

‫� ‪�3‬‬
‫לכן � ‪. Min � ,9‬‬
‫� ‪�2‬‬
‫‪3‬‬
‫הפונקציה עולה‪� x � 2, 2 � x :‬‬ ‫‪.4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫� ‪x � 1, 1 � x‬‬ ‫הפונקציה יורדת‪:‬‬
‫‪2‬‬
‫נמצא את האסימפטוטות‪:‬‬ ‫‪.5‬‬
‫אנכיות‪:‬‬
‫‪x 2 � 3x‬‬
‫‪lim‬‬ ‫��‬
‫‪x �2‬‬ ‫‪x 2 � 3x � 2‬‬
‫‪x 2 � 3x‬‬
‫‪lim‬‬ ‫��‬
‫‪x �1 x 2‬‬ ‫‪� 3x � 2‬‬
‫לכן האסימפטוטות האנכיות הן‪. x � 1, x � 2 :‬‬
‫אופקיות‪:‬‬

‫‪lim‬‬
‫‪x 2 � 3x‬‬
‫‪� lim‬‬
‫�‬
‫‪x 2 1 � x3‬‬ ‫�‬ ‫‪� lim‬‬
‫� ‪x 2 �1 � 0‬‬
‫‪�1‬‬
‫��� ‪x‬‬ ‫‪x 2 � 3x � 2‬‬ ‫��� ‪x‬‬
‫�‬
‫� ‪x 2 1 � 3x‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪x2‬‬ ‫�‬ ‫��� ‪x‬‬ ‫� ‪x 2 �1 � 0 � 0‬‬

‫ולכן האסימפטוטה האופקית היא‪. y � 1 :‬‬


‫נסרטט את הפונקציה‪:‬‬ ‫‪.6‬‬
‫חקירת פונקציה מלאה עם פרמטרים – פונקציה טריגונומטרית‪:‬‬
‫�‪4‬‬
‫� ‪.0 � x‬‬ ‫נתונה הפונקציה � ‪ y � a sin 2 � x � � b cos � 4x‬בתחום‬
‫‪5‬‬
‫�‬
‫� ‪ . x‬שיפוע המשיק בנקודת הפיתול הוא ‪. 6 3‬‬ ‫לפונקציה יש נקודת פיתול כאשר‬
‫‪6‬‬
‫מצא את הפרמטרים ‪. a, b‬‬ ‫א‪.‬‬
‫חקור את הפונקציה‪:‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫מצא את נקודות החיתוך של הפונקציה עם הצירים‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫מצא את נקודות הקיצון של הפונקציה ואת תחומי העלייה והירידה שלה‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫מצא את נקודות הפיתול ואת תחומי הקעירות מעלה ומטה של הפונקציה‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫סרטט סקיצה של גרף הפונקציה‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫פתרון‪:‬‬
‫�‬
‫� ‪ x‬ולכן נרשום‪:‬‬ ‫יש לפונקציה נקודת פיתול כאשר‬ ‫א‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫�'' ‪y‬‬ ‫��‬ ‫‪�0‬‬
‫� �‪� x‬‬
‫�‪� 6‬‬

‫שיפוע המשיק בנקודה הוא ‪ 6 3‬ולכן נרשום‪:‬‬


‫�' ‪y‬‬ ‫��‬ ‫‪�6 3‬‬
‫� �‪� x‬‬
‫�‪� 6‬‬

‫נגזור את הפונקציה‪:‬‬

‫�‬
‫' � ‪y ' � a sin 2 � x � � b cos � 4x‬‬ ‫�‬
‫� ‪y ' � 2a sin � x � cos � x � � 4b sin � 4x‬‬

‫� ‪y ' � a sin � 2x � � 4b sin � 4x‬‬

‫�' ‪y‬‬ ‫��‬ ‫‪�6 3‬‬


‫� �‪� x‬‬
‫�‪� 6‬‬

‫���‬ ‫� �‪� 2‬‬


‫‪a sin � � � 4b sin � � � 6 3‬‬
‫�‪�3‬‬ ‫� ‪� 3‬‬
3 3
a � 4� b�6 3
2 2
3
� a � 4b � � 6 3
2
a � 4b � 12
:‫נגזור פעם שנייה‬
y '' � � a sin 2x � 4b sin 4x � '

y '' � 2a cos � 2x � � 16b cos � 4x �

y '' � 2 � a cos � 2x � � 8b cos � 4x � �

y ''� �� �0
� x� �
� 6�

� ��� � �� � �
2 � a cos � � � 8b cos � � � � 0
� �3� � 3 ��
1
a � 4b � 0
2
a � 8b � 0
a � �8b
:‫נפתור את המערכת‬
�a � 4b � 12
� � �8b � 4b � 12 � b � �1 � a � 8
�a � �8b

y � 8sin 2 � x � � cos � 4x �

:‫נחקור את הפונקציה‬ .‫ב‬


:‫נמצא את נקודות החיתוך עם הצירים‬ .1

y� x �0 � � 8sin 2 � 0 � � cos � 0 � � �1 � � 0, �1�

y � 8sin 2 � x � � cos � 4x � � 0

cos � 2x � � 1 � 2sin 2 � x � :‫נזכיר כי‬

2sin 2 � x � � 1 � cos � 2x � :‫ולכן‬


cos � 4x � � 2 cos 2 � 2x � � 1 :‫נזכיר כי‬
‫נציב ונקבל‪:‬‬

‫�‬
‫‪0 � 4 �1 � cos 2x � � 2 cos 2 � 2x � � 1‬‬ ‫�‬
‫‪0 � �2 cos 2 � 2x � � 4 cos � 2x � � 5‬‬

‫נסמן ‪ cos � 2x � � t‬ונקבל‪:‬‬

‫‪0 � �2t 2 � 4t � 5‬‬


‫מכאן נקבל‪ . t1 � 0.87, t 2 � �2.87 :‬כשנציב ‪ t 2 � �2.87‬נקבל ‪cos � 2x � � �2.87‬‬

‫אולם ‪ �1 � cos � 2x � � 1‬ולכן פתרון זה מתבטל‪.‬‬

‫עבור ‪ cos � 2x � � 0.87‬נקבל‪:‬‬

‫� ‪2x � shift cos � 0.87‬‬

‫‪2x1 � 0.515 � 2�k‬‬ ‫‪2x 2 � �0.515 � 2�k‬‬


‫‪x1 � 0.257 � �k‬‬ ‫‪x 2 � �0.257 � �k‬‬

‫�‪4‬‬
‫� ‪ 0 � x‬ובעשרוני‪. 0 � x � 2.513 :‬‬ ‫נפרוש את הפתרונות בתחום‬
‫‪5‬‬
‫הפתרון היחידי שמתקבל יהיה כאשר ‪ k � 0‬ואז נקבל ‪ . x � 0.257‬אין ‪ k‬נוסף שייתן‬
‫לנו פתרונות בתחום‪ .‬לכן הפתרון הוא‪� 0.257, 0 � :‬‬
‫לסיכום‪(0.257, 0); (0, �1) :‬‬

‫� ‪f � x � � 8sin 2 x � cos � 4x‬‬ ‫‪.2‬‬

‫�‪4‬‬
‫�‪0� x‬‬
‫‪5‬‬
‫נגזור‪:‬‬
‫‪f ' � x � � 16 sin x � cos x � 4 sin � 4x � � 0‬‬ ‫‪:4‬‬

‫‪4sin x cos � x � � sin � 4x � � 0‬‬

‫‪2sin � 2x � � 2 sin � 2x � cos � 2x � � 0‬‬

‫‪2sin � 2x � �1 � cos � 2x � � � 0‬‬


‫�‬
‫‪cos � 2x � � �1‬‬ ‫‪sin � 2x � � 0‬‬
‫‪2x � � � 2�k‬‬ ‫‪2x � �k‬‬
‫�‬ ‫�‬
‫‪x � � �k‬‬ ‫�‪x‬‬ ‫‪k‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫�‬ ‫‪k�0� x�0‬‬
‫�‪k �0� x‬‬
‫‪2‬‬ ‫�‬
‫� ‪k �1� x‬‬
‫‪2‬‬
‫נציב בנגזרת משמאל ומימין לנקודות ונמצא תחומי עלייה וירידה‪:‬‬

‫�‬ ‫�‬
‫� ‪f '�x‬‬ ‫‪x‬‬
‫�‬
‫‪0‬‬ ‫‪2‬‬ ‫�‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫נציב את הערכים של ‪ x‬בפונקציה המקורית ונחלץ את ערכי ‪: y‬‬
‫לא נשכח גם להציב את הערכים בקצות התחום‪....‬‬
‫‪f � 0 � � 8sin 2 � 0 � � cos � 4 � 0 � � �1‬‬

‫���‬ ‫���‬ ‫�� �‬


‫‪f � � � 8sin 2 � � � cos � 4 � � � 7‬‬
‫�‪�2‬‬ ‫�‪�2‬‬ ‫�‪� 2‬‬
‫� �‪� 4‬‬ ‫� �‪� 4‬‬ ‫� �‪� 4‬‬
‫‪f � � � 8sin 2 � � � cos � 4 � � � 3.57‬‬
‫� ‪� 5‬‬ ‫� ‪� 5‬‬ ‫�‬ ‫� ‪5‬‬
‫נרשום את נקודות הקיצון‪:‬‬

‫��‬ ‫�‬
‫� ‪min � 0 , � 1� , max � , 7‬‬
‫‪�2‬‬ ‫�‬
‫�‪� 4‬‬ ‫�‬
‫� ‪min‬‬ ‫� ‪, 3.57‬‬
‫‪� 5‬‬ ‫�‬
‫�‬ ‫�‪4‬‬
‫�‪�x‬‬ ‫עליה‪:‬‬ ‫תחומי עליה וירידה‪:‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪5‬‬
‫�‬
‫�‪0�x‬‬ ‫ירידה‪:‬‬
‫‪2‬‬
‫למציאת התחום שבו הפונקציה קעורה כלפי מעלה � ‪,‬‬ ‫‪.3‬‬
‫ואת התחום שבו הפונקציה קעורה כלפי מטה � בתחום‬

:‫הנתון נגזור פעם נוספת‬


f ' � x � � 8sin � 2x � � 4 sin � 4x �

f '' � x � � 8 cos � 2x � � 2 � 4 cos � 4x � � 4

f '' � x � � 16 cos � 2x � � 16 cos � 4x �

f '' � x � � 16 �� cos � 2x � � cos � 4x ��� � 0

cos � 2x � � cos � 4x � � 0

cos � 2x � � 2 cos 2 � 2x � � 1 � 0

cos � 2x � � t :‫נציב‬

2t 2 � t � 1 � 0

2t 2 � 2t � t � 1 � 0
2t � t � 1� � � t � 1� � 0

� t � 1�� 2t � 1� � 0

� t � 1� � 0 � 2t � 1� � 0
1
t � �1 t�
2
1
cos � 2x � � �1 cos � 2x � �
2
� �
2x � � � 2�k 2x � � 2 �k 2x � � � 2�k
3 3

� � x�� � �k
x � � �k x � � �k 6
2 6

� � ‫אין פתרונות‬
k�0� x � k�0� x �
2 6 ‫בתחום‬
‫'' ‪y‬‬
‫�‬ ‫�‬ ‫�‬
‫‪x‬‬
‫�‬ ‫�‬
‫‪6‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪0‬‬ ‫�‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫�‬
‫�‪0�x‬‬ ‫הפונקציה קעורה כלפי מעלה כאשר ‪: f '' � x � � 0‬‬
‫‪6‬‬
‫�‬ ‫�‪4‬‬
‫�‪�x‬‬ ‫הפונקציה קעורה כלפי מטה כאשר ‪: f '' � x � � 0‬‬
‫‪6‬‬ ‫‪5‬‬
‫��‬ ‫�‬
‫בנקודה � ‪ � ,1/ 5‬יש פיתול‪.‬‬
‫‪�6‬‬ ‫�‬
‫נסרטט את הפונקציה‪:‬‬ ‫‪.4‬‬
‫‪y‬‬

‫‪7‬‬ ‫�‬

‫‪1‬‬ ‫�‬
‫‪2‬‬ ‫�‬
‫‪2‬‬

‫‪x‬‬
‫‪0‬‬
‫�‬ ‫�‪4‬‬
‫�‬
‫� ‪�1‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪5‬‬
‫‪2‬‬
‫הקשר בין פונקציה לנגזרת ולנגזרת שנייה‬

‫‪y‬‬ ‫'‪g � y‬‬ ‫'' ‪g ' � y‬‬


‫מעבר מעליה לירידה‬ ‫מעבר מחיוביות לשליליות‬
‫מעבר מירידה לעליה‬ ‫מעבר משליליות לחיוביות‬
‫הפונקציה עולה‬ ‫הנגזרת חיובית‬
‫הפונקציה יורדת‬ ‫הנגזרת שלילית‬
‫מעבר מקעור מעלה לקעור מטה‬ ‫מעבר מעליה לירידה‬ ‫מעבר מחיוביות לשליליות‬
‫מעבר מקעור מטה לקעור מעלה‬ ‫מעבר מירידה לעליה‬ ‫מעבר משליליות לחיוביות‬
‫הפונקציה קעורה מעלה‬ ‫הנגזרת עולה‬ ‫הנגזרת השנייה חיובית‬
‫הפונקציה קעורה מטה‬ ‫הנגזרת יורדת‬ ‫הנגזרת השנייה שלילית‬
‫מעבר מקמור מעלה לקמור מטה‬ ‫מעבר מעליה לירידה‬
‫מעבר מקמור מטה לקמור מעלה‬ ‫מעבר מירידה לעליה‬
‫הנגזרת קעורה מעלה‬ ‫הנגזרת השנייה עולה‬
‫הנגזרת קעורה מטה‬ ‫הנגזרת השנייה יורדת‬
‫‪y � �x 4 � 6x 2‬‬ ‫‪y ' � �4x3 � 12x‬‬ ‫‪y" � �12x 2 � 12‬‬

‫משמאל לימין‪:‬‬ ‫משמאל לימין‪:‬‬


‫הפונקציה עוברת מקעור מטה לקעור‬ ‫הפונקציה עוברת מקעור מעלה לקעור‬
‫מעלה – הנגזרת עוברת מירידה לעלייה‬ ‫מטה – הנגזרת עוברת מעלייה לירידה –‬
‫– הנגזרת השנייה עוברת משליליות‬ ‫הנגזרת השנייה עוברת מחיוביות‬
‫לחיוביות‪.‬‬ ‫לשליליות‪.‬‬

‫'‪y‬‬
‫‪30‬‬

‫‪20‬‬

‫�‬ ‫�‪10‬‬ ‫�‬


‫�‬
‫�‬ ‫�‬
‫�‬ ‫�‬ ‫�‬ ‫�‬ ‫�‬
‫‪-3‬‬ ‫‪-2‬‬ ‫‪-1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬
‫�‬ ‫‪-10‬‬

‫‪-20‬‬
‫‪y‬‬ ‫‪y‬‬
‫‪-30‬‬
‫'' ‪y‬‬ ‫'' ‪y‬‬ ‫'‪y‬‬

‫משמאל לימין‪:‬‬ ‫משמאל לימין‪:‬‬


‫הפונקציה עוברת מעלייה‬ ‫משמאל לימין‪:‬‬ ‫הפונקציה עוברת מעלייה‬
‫לירידה – הנגזרת עוברת‬ ‫הפונקציה עוברת מירידה‬ ‫לירידה – הנגזרת עוברת‬
‫מחיוביות לשליליות‬ ‫לעלייה – הנגזרת עוברת‬ ‫מחיוביות לשליליות‬
‫משליליות לחיוביות‬
‫הנגזרת בנקודה יורדת –‬ ‫הנגזרת עוברת מקעור מעלה‬ ‫הנגזרת בנקודה יורדת –‬
‫הנגזרת השנייה בנקודה‬ ‫לקעור מטה – הנגזרת‬ ‫הנגזרת השנייה בנקודה‬
‫שלילית‬ ‫השנייה עוברת מעלייה‬ ‫שלילית‬
‫לירידה‪.‬‬
‫הנגזרת בנקודה קעורה‬ ‫הנגזרת בנקודה קעורה מטה‬
‫מעלה – הנגזרת השנייה‬ ‫– הנגזרת השנייה בנקודה‬
‫בנקודה עולה‬ ‫יורדת‬
‫‪2x‬‬ ‫)‪2(x 2 � 1‬‬ ‫‪12x 3 � 12x‬‬
‫�‪y‬‬ ‫� '‪y‬‬ ‫� "‪y‬‬
‫‪x2 � 1‬‬ ‫‪(x 2 � 1) 2‬‬ ‫‪(x 2 � 1)3‬‬

‫משמאל לימין‪:‬‬
‫הפונקציה עוברת מקעור מטה לקעור‬
‫משמאל לימין‪:‬‬
‫מעלה – הנגזרת עוברת מירידה לעלייה‬
‫הפונקציה עוברת מקעור מטה לקעור‬
‫– הנגזרת השנייה עוברת משליליות‬
‫מעלה – הנגזרת עוברת מירידה לעלייה‬
‫– הנגזרת השנייה עוברת משליליות‬ ‫לחיוביות‪.‬‬
‫לחיוביות‪.‬‬
‫‪3‬‬

‫�‪2‬‬
‫‪y‬‬
‫'' ‪y‬‬
‫�‬ ‫‪1‬‬ ‫�‬ ‫�‬
‫'' ‪y‬‬
‫�‬ ‫�‬ ‫�‬ ‫�‬ ‫�‬
‫'‪y‬‬ ‫‪-4‬‬ ‫�‪-2‬‬ ‫‪�2‬‬ ‫‪4‬‬
‫�‬ ‫�‬ ‫‪-1‬‬ ‫�‬ ‫'‪y‬‬
‫‪y‬‬
‫‪-2‬‬

‫‪-3‬‬

‫משמאל לימין‪:‬‬
‫הפונקציה עוברת מירידה‬ ‫משמאל לימין‪:‬‬
‫לעלייה – הנגזרת עוברת‬ ‫הפונקציה עוברת מעלייה‬
‫משליליות לחיוביות‬ ‫לירידה – הנגזרת עוברת‬
‫מחיוביות לשליליות‬
‫הנגזרת בנקודה עולה –‬
‫הנגזרת השנייה בנקודה‬ ‫הנגזרת בנקודה יורדת –‬
‫חיובית‬ ‫הנגזרת השנייה בנקודה‬
‫הנגזרת בנקודה קעורה‬ ‫שלילית‬
‫מעלה – הנגזרת השנייה‬ ‫הנגזרת בנקודה קעורה‬
‫בנקודה עולה‬ ‫מעלה – הנגזרת השנייה‬
‫בנקודה עולה‬

‫משמאל לימין‪:‬‬
‫הפונקציה עוברת מקעור מעלה לקעור‬
‫מטה – הנגזרת עוברת מעלייה לירידה –‬
‫הנגזרת השנייה עוברת מחיוביות‬
‫לשליליות‪.‬‬

You might also like