‫‪pit11-11A.

docx‬‬

‫כתב‪ :‬חזי נוימן‬ ‫‪11‬‬ ‫‪ - 20406‬פתרון ממ"ן‬ ‫חדו"א א‬

‫שאלה ‪ - 1‬חישובי גבולות מהפן הגרפי‬

‫באיור שלפניך הגרף של )‪ f (x‬המוגדרת לכל ‪. x‬‬
‫א‪ .‬רשום את הנוסחה לפונקציה )‪. f ( x‬‬
‫ב‪ .‬לגבי כל אחת מהטענות הבאות קבע‪ ,‬רק על סמך האיור ‪,‬‬
‫האם היא נכונה או לא‪ .‬הוסף הסבר קצרצר לפי האיור‪.‬‬

‫‪y‬‬

‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪x‬‬
‫‪-1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪-1‬‬

‫‪f (1)  4 )4‬‬ ‫‪lim f ( x)   )3‬‬ ‫‪lim f ( x)  1 )2‬‬ ‫‪lim f ( x)  2 )1‬‬

‫‪x  ‬‬ ‫‪x 1‬‬ ‫‪x  1‬‬

‫תשובה ‪1‬‬

‫סעיף א‬
‫הנוסחה של )‪: f (x‬‬
‫‪ 1‬‬ ‫‪x  1‬‬
‫‪ x  3 1  x  0‬‬
‫‪3  2 x 0  x  1‬‬
‫‪f ( x)  ‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪x 1‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬‫‪3‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪x2‬‬
‫‪‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪2‬‬

‫סעיף ב‬
‫‪ .1‬הטענה לא נכונה כי הגבולות מימין ומשמאל ל ‪ x  1‬קיימים ושונים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫השלם את המשפטים הבאים ‪-‬‬
‫‪1‬‬
‫‪pit11-11A.docx‬‬

‫הגבול מימין‪ x  1 ,‬הוא _____________________ ‪,‬‬

‫הגבול משמאל‪ x  1 ,‬הוא ____________________ ‪,‬‬
‫לכן הגבול )‪. __________________________ lim f ( x‬‬
‫‪x  1‬‬

‫‪ .2‬הטענה נכונה‪ .‬הגבולות מימין ומשמאל ל‪ x  1 -‬קיימים ושווים ל‪.1 -‬‬

‫‪ .3‬הטענה לא נכונה‪ .‬האיור מראה שעבור ערכי ‪ x‬המקיימים ‪ x  1‬הערך של )‪ f (x‬הוא ‪ 1‬ולכן‬
‫קבענו שערך הגבול הוא ‪.1‬‬
‫‪ .4‬הטענה נכונה כפי שהאיור מראה‪.‬‬

‫שאלה ‪ - 2‬חישובי גבולות‬

‫פירוק לגורמים של פונקציה ריבועית‬ ‫חשב את הגבולות הבאים‪:‬‬ ‫א‪.‬‬

‫‪2‬‬
‫אם ‪ p, q‬פתרונות של ‪ax  bx  c  0‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪x6‬‬
‫‪. lim‬‬ ‫‪‬‬ ‫א‪.1.‬‬
‫אזי )‪. ax2  bx  c  a( x  p)(x  q‬‬ ‫‪x2‬‬ ‫‪x2  2 x  8 x2  4‬‬

‫‪2 x  x2  2 x  5‬‬
‫(עיין בסעיף ‪ 2.5‬שאלה ‪ . 65‬לטריק הנ"ל קוראים כפל בצמוד)‬ ‫‪. lim‬‬ ‫א‪.2.‬‬
‫‪x 1‬‬ ‫‪x 1‬‬

‫(עיין בסעיף ‪ 2.8‬דוגמאות ‪)5 , 4‬‬ ‫א‪. lim x  sin 3x .3.‬‬

‫‪x0‬‬ ‫‪5 x  sin x‬‬
‫חשב את הגבולות הבאים‪:‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫ב‪ .1.‬מצא את ‪ . lim x  2 , lim x :‬מהו ערך הגבול ‪? lim  x  2  x ‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪x   2 x  3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪x   2x  3‬‬ ‫‪x 2‬‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3x  2 x 3  4 x 2  5 x  6‬‬
‫(חלק מונה ומכנה ב‪ x n -‬עבור ‪ n‬מתאים)‬ ‫‪. lim‬‬ ‫ב‪.2.‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪x ‬‬ ‫‪6‬‬
‫‪2 x  5  2 x 2  3x  4‬‬

‫תשובה ‪2‬‬

‫סעיף א‬
‫‪6‬‬ ‫‪x6‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪x6‬‬
‫‪lim‬‬ ‫‪ 2‬‬ ‫‪ lim‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ .1‬פירוק לגורמים‪:‬‬
‫‪x2‬‬ ‫‪x  2x  8 x  4 x  2‬‬
‫‪2‬‬ ‫(‬ ‫‪x‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪4‬‬‫()‬ ‫‪x‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪2‬‬‫)‬ ‫(‬ ‫‪x‬‬ ‫‪‬‬ ‫)‪2)( x  2‬‬
‫)‪6( x  2)  ( x  6)( x  4‬‬
‫‪ lim‬‬ ‫מכנה משותף‬
‫)‪x  2 ( x  4)( x  2)( x  2‬‬

‫‪x2  4 x  12‬‬
‫‪ lim‬‬ ‫פתיחת סוגריים‬
‫‪x2‬‬ ‫)‪( x  4)( x  2)( x  2‬‬
‫)‪( x  6)( x  2‬‬
‫‪ lim‬‬ ‫פירוק לגורמים במונה‬
‫)‪x 2 ( x  4)( x  2)( x  2‬‬

‫‪x6‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪1‬‬

‫‪ lim‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫צמצום וסיום החישוב‪:‬‬
‫)‪x 2 ( x  4)( x  2‬‬ ‫‪64 3‬‬

‫‪2‬‬
pit11-11A.docx

‫ כפלנו בצמוד של הביטוי המופיע במונה‬.2

2 x  x2  2 x  5 2 x  x2  2 x  5 2 x  x2  2 x  5
lim  lim 
x 1 x 1 x 1 x 1 2 x  x2  2 x  5
4 x 2  ( x 2  2 x  5)
 lim :‫פתיחת סוגריים‬
x 1 ( x  1)(2 x  x2  2x  5 )

3x 2  2 x  5
 lim
x 1 ( x  1)(2 x  x2  2x  5 )

( x  1)(3x  5)
 lim :‫פירוק לגורמים‬
x 1 ( x  1)(2x  x2  2x  5 )
3x  5 8
 lim  2 :‫צמצום וסיום החישוב‬
x 1 2x  x2  2 x  5 2 4

sin x
lim 1 : 2.8.3 ‫ משפט‬.3
x 0 x

sin( mx )
lim m () :)4,5 ‫ בדוגמאות‬2.8 ‫תוצאה ממשפט זה (עיין בסעיף‬
x 0 x
:‫וכעת נחשב את הגבול המבוקש‬
x  sin( 3x)
x  sin( 3x) x
lim  lim :‫ מונה ומכנה‬x -‫נחלק ב‬
x 0 5 x  sin x x 1 5 x  sin x
x
x sin(3 x ) sin(3 x )
 1 1 3 2
 lim x x  lim x  
x 0 5 x sin x x 0 sin x 51 3
 5
x x x
() ‫השתמשנו בגבול הידוע‬

‫סעיף ב‬
x
lim  .1
x 2

x2  2 2
x2  2 x
lim  lim x  lim x  0   
x  2 x  3 x  2 x  3 x  3 20 2
2
x x
 
 2 
 x  2 x
lim  ‫ חישוב הגבול‬- ‫וכעת לחלק המרכזי של התרגיל‬
x   
2x  3 2
   

  

.    ‫הגבול הנ"ל הוא גבול מהצורה‬

3
‫‪pit11-11A.docx‬‬

‫‪‬‬
‫‪ ‬האם נוכל להסיק כי הערך הוא ‪? 0‬‬
‫‪ ‬מדוע אי אפשר להפעיל את משפט ‪ 2.5.1‬סעיף ב?‬
‫_____________________________________________________‬
‫_____________________________________________________‬

‫נחשב את הגבול מבוקש על ידי ארגון הפונקציה ‪,‬‬

‫‪ x2  2 x ‬‬ ‫)‪2( x 2  2)  x(2 x  3‬‬ ‫‪4  3x‬‬

‫‪lim ‬‬ ‫‪   lim‬‬ ‫‪ lim‬‬
‫‪x   2 x  3 2  x ‬‬ ‫)‪2  (2 x  3‬‬ ‫‪x  4 x  6‬‬

‫‪4‬‬
‫‪‬‬ ‫‪3 03‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪ lim‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫נחלק מונה ומכנה ב‪x -‬‬
‫‪x ‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪x‬‬
‫מה למדנו?‬

‫‪1‬‬
‫נדרשים מעברים‬ ‫שאין עבורו כלל חשבוני מיידי‪.‬‬ ‫גבול מהצורה ‪   ‬הוא ביטוי לא מוגדר‬
‫אלגבריים על מנת לפצח את הערך של הגבול‪.‬‬
‫בכל מקרה ‪   ‬אינו בהכרח ‪ 0‬כפי שרבים נוטים לחשוב‪.‬‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3x  2 x 3  4 x 2  5 x  6‬‬
‫‪lim‬‬ ‫‪ .2‬הגבול המבוקש הוא‪:‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪x ‬‬ ‫‪6‬‬
‫‪2 x  5  2 x 2  3x  4‬‬

‫הממונה והמכנה הינם פולינומים‪.‬‬

‫לאור העיקרון החשוב המופיע בעמוד ‪ 112‬בטענה ‪ 11‬המופיעה בהצללה נסיק כי בפולינום (ורק‬
‫בפולינום) מותר להשמיט את כל האיברים עם החזקות הנמוכות כאשר נדרשים לחישובי גבולות‬
‫של ‪. x  ‬‬
‫הנה הביצוע‪:‬‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ 2x3   lim 16x12  16  0.25‬‬

‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪3x  2 x 3  4 x 2  5 x  6‬‬
‫‪lim‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪lim‬‬
‫‪2 x  5   2 x 2  3x  4 ‬‬ ‫‪ 2x2  x 64x 64‬‬
‫‪x ‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪x ‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪12‬‬

‫‪ 1‬דוגמאות ל" ביטויים מוגדרים" המכילים ‪. 3     ,      , 8  ()   : ‬‬

‫‪4‬‬
‫‪pit11-11A.docx‬‬

‫שאלה ‪ - 3‬רציפות‬

‫‪ sin x‬‬ ‫‪, x0‬‬

‫‪‬‬
‫( שאלה ‪ 38‬בסעיף ‪) 2.8‬‬ ‫‪. f ( x)   x‬‬ ‫נגדיר‬ ‫א‪.‬‬
‫‪ 1‬‬ ‫‪, x0‬‬
‫‪‬‬
‫א‪ .1.‬הוכח כי )‪ f ( x‬אינה רציפה בנקודה ‪. x  0‬‬
‫א‪ .2.‬הפונקציה בסעיף א מוגדרת להיות ‪ 1‬כאשר ‪ . x=0‬האם קיים מספר אחר (שונה מ ‪)1 -‬‬
‫כך שהפונקציה תהיה רציפה בנקודה ‪? x=0‬‬
‫תהי ‪ f :   1,1    ,  ‬פונקציה המקיימת ‪. lim  f ( x)  ( f ( x))2   6‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫‪x 0‬‬

‫ב‪ .1.‬נתון כי הפונקציה ‪ f‬רציפה בקטע ‪.   1,1‬‬

‫מה הערך של הגבול )‪ lim f ( x‬ומה הערך של )‪ . f (0‬נמק את שיקוליך‪ .‬חשוב להבהיר‬
‫‪x 0‬‬

‫היכן עשית שימוש בנתון של הרציפות‪.‬‬

‫ב‪ .2.‬הדגם פונקציה ‪ f‬שמקיימת את הנתונים ‪ ‬אבל אינה רציפה בנקודה ‪. x=0‬‬

‫תשובה ‪3‬‬

‫סעיף א‬

‫נציג את ‪ x‬כפונקציה מוטלאת‪:‬‬

‫‪ x‬‬ ‫‪x0‬‬

‫‪x ‬‬
‫‪ x‬‬ ‫‪x0‬‬
‫נחשב את הגבול של הפונקציה על ידי חישוב הגבולות מימין ומשמאל‪.‬‬
‫‪sin x‬‬ ‫‪sin x‬‬
‫‪lim f ( x)  lim‬‬ ‫‪ lim‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪x 0‬‬ ‫‪x 0 x‬‬ ‫‪x 0 x‬‬

‫‪sin x‬‬ ‫‪sin x‬‬

‫‪lim f ( x)  lim‬‬ ‫‪ lim‬‬ ‫‪ 1‬‬
‫‪x 0‬‬ ‫‪x 0‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪x 0  x‬‬

‫לכן )‪ lim  f ( x)  lim  f ( x‬ומכאן נובע כי )‪ lim f ( x‬לא קיים‪.‬‬

‫‪x0‬‬ ‫‪x 0‬‬ ‫‪x 0‬‬

‫נסיק כי )‪ f (x‬לא רציפה בנקודה ‪. x  0‬‬

‫אין גבול ולכן לא משנה מה יהיה ערך הפונקציה בנקודה ‪ . x=0‬פונקציה זאת אינה רציפה בנקודה‬
‫‪. x=0‬‬

‫סעיף ב‬

‫‪ ‬הפונקציה הנתונה רציפה ולכן לפי הגדרת הרציפות נרשום )‪. lim f ( x)  f (0‬‬
‫‪x 0‬‬

‫‪ ‬כלומר הפונקציה מוגדרת בקטע הפתוח ‪  1,1‬ומקיימת שהגבול הנתון הוא ‪. 2/5‬‬

‫‪5‬‬
‫‪pit11-11A.docx‬‬

‫‪ ‬כמו כן לפי אריתמטיקה של גבולות נסיק כי‬

‫‪. lim( f ( x)) 2  lim f ( x)  lim f ( x)  f (0)  f (0)  ( f (0)) 2‬‬
‫‪x 0‬‬ ‫‪x 0‬‬ ‫‪x 0‬‬

‫‪ ‬נפעיל עוד אריתמטיקה של סכום ונקבל‬

‫‪lim  f ( x)  ( f ( x))2   lim f ( x)  lim( f ( x)) 2  f (0)  ( f (0)) 2‬‬
‫‪x 0‬‬ ‫‪x 0‬‬ ‫‪x 0‬‬

‫‪ ‬לפי הנתון ‪ 6  lim  f ( x)  ( f ( x))2   f (0)  ( f (0)) 2‬כלומר ‪. f (0)  ( f (0)) 2  6‬‬
‫‪x 0‬‬

‫או ‪ . f (0)  3‬וכמובן אלה גם ערכי הגבול המבוקש )‪. lim f ( x‬‬ ‫‪ ‬ומכאן ‪f (0)  2‬‬
‫‪x 0‬‬

‫‪ ‬נבנה את הדוגמא המבוקשת בעזרת הטלאה והערכים ‪ 2‬או ‪ -3‬שמצאנו‪.‬‬

‫‪. f ( x)  2‬‬ ‫‪‬‬

‫‪3‬‬
‫‪1  x  0‬‬
‫‪0  x 1‬‬
‫למשל נגדיר‬

‫פונקציה זאת לא רציפה בנקודה ‪ x=0‬ומקיימת כי‬

‫‪f ( x) ‬‬ ‫‪‬‬‫‪2 1  x  0‬‬

‫‪3 0  x  1‬‬

‫‪( f ( x ))2 ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪4 1  x  0‬‬

‫‪9 0  x 1‬‬

‫‪Y  f ( x )  ( f ( x )) 2 ‬‬ ‫‪‬‬‫‪2 1  x  0‬‬

‫‪3 0  x  1‬‬
‫‪‬‬
‫‪4 1  x  0‬‬
‫‪9 0  x 1‬‬ ‫‪‬‬
‫‪6‬‬

‫ולכן גם הגבול הוא ‪.6‬‬

‫סיימנו‪.‬‬

‫שאלה ‪ - 4‬רציפות‬

‫‪1‬‬ ‫‪x0‬‬
‫‪. f ( x)  ‬‬ ‫נגדיר‬
‫‪2‬‬ ‫‪x0‬‬

‫א‪ .‬שרטט את )‪ . f ( x‬האם )‪ f ( x‬רציפה לכל ‪ ?x‬נמק‪.‬‬

‫ב‪ .‬הדגם )‪ g ( x‬כך ש‪ f ( x)  g ( x) -‬רציפה לכל ‪.x‬‬
‫‪.x‬‬ ‫רציפה לכל‬ ‫)‪f ( x)  g ( x‬‬ ‫כך ש‪-‬‬ ‫‪x‬‬ ‫)‪ g ( x‬רציפה לכל‬ ‫ג‪ .‬האם קיימת‬
‫נמק היטב כל שיקוליך‪( .‬עיין במשפט ‪ 2.7.3‬סעיף ב)‬
‫ד‪ .‬האם הפונקציה המורכבת ‪ f  f ( x) ‬רציפה לכל ‪ ? x‬האם יש אישור או סתירה למשפט ‪. 2.7.6‬‬

‫‪6‬‬
‫‪pit11-11A.docx‬‬

‫תשובה ‪4‬‬

‫סעיף א‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬ ‫הגרף של )‪ : f (x‬בנקודה ‪ f (x) , x  0‬לא רציפה‪.2‬‬

‫סעיף ב‬

‫‪ 1 x  0‬‬
‫‪g ( x)  ‬‬ ‫למשל נבחר‪,‬‬
‫‪ 0 x0‬‬
‫‪1 x  0‬‬ ‫‪ 1 x  0‬‬ ‫‪2 x  0‬‬
‫‪f ( x)  g ( x)  ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫אם כך‪:‬‬
‫‪2 x  0‬‬ ‫‪0 x  0‬‬ ‫‪2 x  0‬‬
‫כלומר ‪ f ( x)  g ( x)  2‬לכל ‪ x‬וכמובן שזאת פונקציה רציפה לכל ‪.x‬‬

‫סעיף ג‬
‫נניח בשלילה שקיימת )‪ g (x‬רציפה לכל ‪ x‬כך שההפרש )‪ f ( x)  g ( x‬רציף לכל ‪.x‬‬
‫נסמן‪ . f ( x)  g ( x)  h( x) :‬אם‪-‬כך‪ g (x) :‬ו‪ h(x) -‬רציפות לכל ‪. x‬‬
‫נעביר אגפים ונקבל‪. f ( x)  g ( x)  h( x) :‬‬
‫הפונקציה )‪ f (x‬היא סכום של פונקציות רציפות לכל ‪.x‬‬
‫לכן‪ ,‬לפי משפט ‪ 2.7.3‬סעיף ב‪ f (x) ,‬רציפה לכל ‪.x‬‬
‫קבלנו סתירה כי )‪ f (x‬לא רציפה בנקודה ‪! x  0‬‬

‫סעיף ד‬
‫ננסה לבנות את הנוסחא המפורשת של הפונקציה ))‪. F ( x)  f ( f ( x‬‬
‫יהי ‪ . x  0‬אזי ‪ . f ( x)  1‬לכן ‪ . F ( x)  f (1)  1‬מצאנו כי לכל ‪. F ( x)  1 x  0‬‬
‫יהי ‪ . x  0‬אזי ‪ . f ( x)  2‬לכן ‪ . F ( x)  f (2)  1‬מצאנו כי לכל ‪. F ( x)  1 x  0‬‬
‫הוכחנו כי לכל ‪ x‬מתקיים ‪ . F ( x)  1‬כלומר ‪ . F ( x)  f ( f ( x))  1‬זאת כמובן פונקציה רציפה‬
‫לכל ‪ . x‬אין כאן אישור או סתירה למשפט‪.‬‬

‫‪ 2‬והנימוק הוא‪ :‬ה ש ל ם‪..‬‬

‫‪7‬‬
‫‪pit11-11A.docx‬‬

‫שאלה ‪ - 5‬משפט ערך ‪ -‬הביניים‬

‫‪ p( x)  x 4  3x 2  1‬יש בדיוק ארבע שורשים‪.‬‬ ‫א‪ .‬הוכח כי לפולינום‬

‫‪ , n‬עם מקדמים ממשיים‪ ,‬יש לכל‬ ‫(משפט ללא הוכחה שתוכל להיעזר בו‪ :‬לפולינום מעלה‬
‫היותר ‪ n‬שורשים שונים)‬
‫‪ y=1+cosx+bsinx‬בנקודה המונחת בקטע‬ ‫ב‪ .‬הוכח כי הישר ‪ y=ax‬חותך את גרף הפונקציה‬
‫‪ a‬שרירותיים‪.‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪b‬‬ ‫‪ .   ,  ‬הקבועים‬ ‫בסגור‬
‫(רמז‪ :‬חיתוך בין הגרפים שקול למשוואה ‪)...‬‬
‫ג‪ .‬תהיינה )‪ f(x) , g(x‬רציפות בקטע ‪   ,  ‬ומקיימות ‪ f(x)g(x)>0‬לכל ‪ . x‬כמו כן ‪. f(1)>0‬‬
‫הוכח כי )‪ f(x‬וגם )‪ g(x‬חיוביות לכל ‪. x‬‬

‫תשובה ‪5‬‬

‫סעיף א‬
‫‪ ‬הפולינום הנתון ממעלה ‪ .4‬לכן יש לכל היותר ‪ 4‬שורשים שונים‪.‬‬
‫‪ ‬טריק‪ :‬אם ‪ X‬שורש אז גם ‪ -X‬שורש‪ .‬החזקות זוגיות ולכן ‪. p(X) = p(-X) = 0‬‬
‫‪ ‬בדקו את הערכים של הפולינום בנקודות ‪ x=0,1,2‬וסיימו את הטיעונים הנדרשים‪.‬‬
‫‪ ‬שימו לב כי משפט ‪ 2.7.10‬מבטיח כי השורש נמצא בקטע הפתוח ולא בקטע הסגור‪.‬‬

‫סעיף ב‬
‫‪ ‬חיתוך בין הישר ובין הפונקציה‪ ...‬נשווה אותן ונעביר אגפים‪.‬‬
‫‪ ‬נעביר אגפים במשוואה שלנו ‪. 0=1+cosx+bsinx-ax‬‬
‫‪ ‬נגדיר פונקצית עזר ‪. Z(x)=1+cosx+bsinx-ax‬‬
‫‪ ‬הפונקציה שלנו רציפה לכל איקס ובפרט בקטע הנתון‪ .‬אנא הוכיחו זאת ‪.‬‬
‫‪ ‬הציבו את קצוות הקטע והוכיחו כי הערכים שוני סימן אם ‪ a‬שונה מ ‪. 0‬‬
‫‪ ‬כעת היעזרו במשפט עה"ב וסיימו את הטיעון‪.‬‬
‫‪1+cosx+bsinx = 0‬‬ ‫‪ ? a=0‬מקרה פרטי‪ .‬או אז המשוואה היא‬ ‫‪ ‬ומה לגבי‬
‫וכעת מייד רואים כי ‪ x = pai‬הוא שורש‪.‬‬
‫‪ ‬הנה הוכחנו כי לכל בחירה של הקבועים ‪ a , b‬תמיד יש שורש בקטע הנתון‪.‬‬

‫סעיף ג‬
‫‪ ‬נניח בשלילה כי ‪ f‬לא חיובית לכל איקס ‪ .‬אזי יש נקודה ‪ X‬ובה ‪ f(X)<0‬או אולי ‪. f(X)=0‬‬
‫‪ ‬אם ‪ f(X)=0‬אזי הצבת איקס זה באי השיוויון הנתון מביא לסתירה‪.‬‬
‫‪ X‬היא‬ ‫‪ ‬אם ‪ f(X)<0‬אזי הנה לפנינו פונקציה רציפה ומצאנו בה החלפת סימן ‪ .‬בנקודה‬
‫שלילית ובנקודה ‪ 1‬היא חיובית (נתון)‪.‬‬
‫‪ ‬לפי ‪ 2.7.10‬בין ‪ 1‬ובין ‪ X‬יש שורש ! נסמן שורש זה ב ‪. C‬‬
‫‪ ‬כלומר יש ‪ C‬כך ש‪ . f(C) = 0 -‬הציבו ‪ C‬באי השיוויון וקבלו סתירה‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫‪pit11-11A.docx‬‬

‫‪ ‬בשלב זה הוכחנו כי הנחת השלילה נופלת ולכן ‪ f‬חיובית לכל איקס‪.‬‬

‫‪ ‬ומה נשאר לנו? להוכיח כי ‪ g‬חיובית לכל איקס‪.‬‬
‫‪ ‬וכי יכול להיות אחרת?‬
‫‪ ‬הרי ‪ f*g>0‬לכל איקס (נתון) וגם הוכחנו כי ‪ f>0‬לכל איקס‪ .‬לכן לכל איקס נקבל ‪. g>0‬‬

‫נחמד‪.‬‬

‫שאלה ‪ - 6‬אתגר חישובי‬

‫‪. lim‬‬ ‫חשב את הגבול ) ‪x  ( 3x  7  3x  5‬‬

‫‪x ‬‬

‫תשובה ‪6‬‬

‫) ‪x  ( 3x  7  3x  5 )( 3x  7  3x  5‬‬
‫‪lim‬‬ ‫‪x  ( 3x  7  3x  5 )  lim‬‬
‫‪x ‬‬ ‫‪x ‬‬ ‫‪3x  7  3x  5‬‬

‫))‪x  ((3x  7)  (3x  5‬‬

‫‪ lim‬‬
‫‪x‬‬ ‫‪3x  7  3x  5‬‬

‫)‪x  (2‬‬
‫‪ lim‬‬
‫‪x‬‬ ‫‪3x  7  3x  5‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ lim‬‬
‫‪x ‬‬ ‫‪3x  7‬‬ ‫‪3x  5‬‬
‫‪‬‬
‫‪x‬‬ ‫‪x‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪ lim‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪x ‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪3 3‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪ 3‬‬
‫‪x‬‬ ‫‪x‬‬

‫סוף קובץ‬

‫‪9‬‬