‫פתרון לשאלון מבחן‬

‫חדו"א ‪1‬‬ ‫שם הקורס‪:‬‬

‫דר' פיאנה יעקובזון‪,‬‬
‫שם מרצה‪ :‬דר' לודמילה שוורצמן‪,‬‬ ‫מספר קורס‪:‬‬
‫דר' ילנה פוגרבניאק‪,‬‬
‫‪11003‬‬
‫גב' רעיה קרדמן‬
‫תאריך בחינה‪21.2.16 :‬‬ ‫מחלקה‪ :‬מתמטיקה‬
‫משך הבחינה‪ :‬שלוש שעות‬ ‫שעת בחינה‪9:00-12:00 :‬‬
‫מועד בחינה ב'‬ ‫סמסטר‪ :‬א'‪ ,‬תשע"ו‬

‫שאלה ‪)16%( 1‬‬

‫מצא את הגבולות הבאים‪ ,‬באם הם קיימים ‪ .‬פרט ונמק את החישובים‪.‬‬
‫‪x2‬‬
‫‪ x 1 ‬‬
‫‪2‬‬
‫‪lim  2‬‬ ‫‪‬‬ ‫א‪) 8 % ( .‬‬
‫‪x  x  2‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫פתרון‪:‬‬
‫‪x2‬‬ ‫‪x2‬‬ ‫‪x2‬‬
‫‪ x2  1 ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ ( x 2  2)  2  1 ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪3 ‬‬
‫‪lim  2‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ "1 "  lim ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ lim  1  2‬‬ ‫‪ ‬‬
‫‪x  x  2‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪x ‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪x ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪x2‬‬
‫‪‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪x 2 2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪x‬‬ ‫‪x 2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3 ‬‬ ‫‪3 1‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪3 ‬‬
‫‪ lim  1  2‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ e   e‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪lim  1  2‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ e3‬‬
‫‪x 2‬‬ ‫‪  ‬‬ ‫‪x 2‬‬
‫‪x ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪x‬‬
‫‪‬‬
‫‪x2‬‬
‫‪ lim‬לפי משפט הגבול של פונקציה רציונלית‪( ,‬או‪ ,‬לפי אריתמטיקת הגבולות)‬
‫‪x x 2  2‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪‬‬
‫‪x 2 2‬‬
‫‪‬‬ ‫‪3 ‬‬
‫‪ lim  1  2‬לפי משפט הגבול המפורסם השני‬ ‫‪‬‬ ‫‪ e3‬‬ ‫‪‬‬
‫‪x‬‬
‫‪‬‬ ‫‪x 2‬‬

‫‪lim‬‬
‫‪x ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪x2  6x  x‬‬ ‫‪‬‬ ‫ב‪) 8 % ( .‬‬
‫פתרון‪:‬‬

‫‪x  6 x  x   "    "  lim‬‬

‫‪‬‬ ‫‪x2  6x  x‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪x2  6x  x‬‬ ‫‪  lim x  6x  x‬‬
‫‪‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪lim‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪‬‬
‫‪x ‬‬ ‫‪ x ‬‬
‫‪x2  6x  x‬‬ ‫‪x ‬‬
‫‪x2  6x  x‬‬
‫‪ )*(  lim‬כפל‬ ‫‪6x‬‬ ‫‪6x‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪6‬‬
‫‪ lim‬‬ ‫‪ lim‬‬ ‫‪  3,‬‬
‫‪x ‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪ x ‬‬ ‫‪6  x ‬‬ ‫‪6   2‬‬
‫‪x 1  x‬‬ ‫‪x  1   1‬‬ ‫‪ 1   1‬‬
‫‪x‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪x ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪x ‬‬
‫בצמוד של מונה ומכנה‬
‫(**) ‪x    x  x‬‬
‫(***) אריתמטיקת הגבולות‬
‫‪1‬‬
 ‫שאלה ‪)24%( 2‬‬
‫‪x‬‬
‫‪ 2  arctan x,‬‬ ‫‪x0‬‬
‫‪‬‬
‫‪f  x    x ln x,‬‬ ‫‪0  x 1‬‬
‫נתונה פונקציה‬
‫‪‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪x 1‬‬
‫‪ 1 x‬‬
‫א‪ )6%( .‬מצא תחומי רציפות של ‪ f  x ‬ומיין את הנקודות האי‪-‬רציפות שלה באם הן קיימות‪ ,‬נמק‬
‫את תשובתך‬
‫ב‪ )6%( .‬מצא את האסימפטוטות של ‪ f  x ‬באם הן קיימות‬
‫ג‪ )6%( .‬מצא את הנגזרת של ‪ f  x ‬בכל נקודה בה היא קיימת‪ ,‬נמק את תשובתך‬
‫ד‪ )6%( .‬מצא תחומי עליה‪/‬ירידה ונקודות קיצון מקומי של ‪ f  x ‬בקטע ‪ ,  ,1‬נמק את תשובתך‬

‫פתרון‬
‫‪1‬‬ ‫‪x‬‬
‫פונקציות אלמנטאריות‪ ,‬לכן רציפות בתחום הגדרתן‪ ,‬אז‪:‬‬ ‫א‪, x ln x ,  arctan x .‬‬
‫‪1 x‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪x‬‬
‫רציפה בקטע )‪(1, ‬‬ ‫‪  arctan x‬רציפה בקטע )‪ x ln x , (,0‬רציפה בקטע )‪, (0,1‬‬
‫‪1 x‬‬ ‫‪2‬‬
‫לכן פונקציה ‪ f  x ‬רציפה בכל אחד מהקטעים )‪. (1, ) , (0,1) , (,0‬‬
‫נבדוק מה קורה בנקודות תפר ‪. x  0, x  1‬‬
‫ב‪: x  0 -‬‬
‫‪x‬‬ ‫‪‬‬
‫‪lim   arctgx   0  f (0),‬‬
‫‪x 0  2‬‬ ‫‪‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ln x   ‬‬
‫‪lim x ln x   0     lim‬‬ ‫‪    lim x   lim x  0‬‬
‫‪x 0‬‬ ‫‪x 0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪   x0 1‬‬ ‫‪x 0‬‬
‫‪2‬‬
‫‪x‬‬ ‫‪x‬‬
‫)‪lim f ( x)  lim f ( x)  f (0‬‬
‫‪x 0‬‬ ‫‪x 0‬‬
‫פונקציה רציפה ב ‪x  0‬‬
‫ב‪: x  1 -‬‬
‫)‪lim x ln x  0  f (1‬‬
‫‪x 1‬‬

‫‪1‬‬
‫‪lim‬‬ ‫‪ ‬‬
‫‪x 1‬‬ ‫‪1 x‬‬
‫‪ x  1‬נקודת יא‪-‬רציפות מסוג ‪II‬‬

‫‪2‬‬
 .‫ב‬
1
.‫ היא אסימפטוטה אנכית‬x  1 ‫ לכן‬, lim   )1(
x 1 1 x
:‫ במינוס אינסוף‬y  ax  b ‫) נחפש אסימפטוטה משופעת‬2(
x
 arctgx 
f ( x) 2 1 1  1
a  lim  lim  lim   arctgx   , lim arctgx  
x  x x  x 
x  2 x  2 x 2
x x 
, b  lim  f ( x)  ax   lim   arctgx   
x x
2 2 2
1 
.‫ אסימפטוטה משופעת במינוס אינסוף‬y  x ‫לכן‬
2 2
:‫ באינסוף‬y  ax  b ‫) נחפש אסימפטוטה משופעת‬2(
1
 0 , a  lim 1  x  lim
1 1
b  lim 0
x  1  x x  x x 1  x  x

.‫ היא אסימפטוטה אופקית באינסוף‬y  0 ‫לכן‬

.‫ג‬
1 1  x2  1
  , x  0  , x0
2 1 x
2
 2  x 2
 1 
 1 
f '( x)  ln x  x , 0  x  1  ln x  1, 0  x 1
 x  1
 1  , x 1
 , x 1  1  x 
2

 1  x  
2

x  1 -‫ לא גזירה ב‬f ( x) ‫ אז‬,‫רציפות של הפונקציה‬-‫ נקודת יא‬x  1

: x0

x  x 1 1
  arctgx   0  arctgx 
0
f '  0   lim       lim 2 1  x  
2 2 1
 lim 2
x0 x x0 x  0  x0 1 2

f '  0   lim
 x ln x   0  lim ln x  
x0 x x 0

x  0 -‫ לא גזירה ב‬f ( x)

3
 ‫‪x2  1‬‬
‫‪x  1  x  1  0 ‬‬
‫‪2‬‬
‫ד‪ .‬בקטע ]‪ ( ,0‬הנגזרת ‪ 0‬‬
‫‪2  x 2  1‬‬
‫מכאן ‪ x  1‬חשודה לקיצון‪.‬‬
‫לכל ‪ x  1‬מתקיים ‪ , f   0‬לכן הפונקציה עולה לפי מסקנה ממשפט לגראנז' בקטע זה‪,‬‬
‫ו‪ f   0 -‬לכל ‪ , 1  x  0‬לכן הפונקציה יורדת לפי מסקנה ממשפט לגראנז' ב‪ 1,0 -‬‬
‫מסקנה‪ x  1 :‬נקודת מינימום מקומי‪.‬‬
‫)‪ f ( x‬רציפה אך לא גזירה ב ‪ , x  0‬לכן גם ‪ x  0‬נקודה חשודה לקיצון‬
‫בקטע ‪  0,1‬נפתור ‪ , x  e1  ln x  1  0‬אז ‪ x  e1‬נקודה חשודה לקיצון‪.‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫ב‪ (e1 ,1] -‬פונקציה עולה‪ ,‬ב ‪ 0,e 1‬פונקציה יורדת‪,‬‬
‫מסקנה‪ x  e1 :‬נק' מינימום מקומי‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫ב‪  1,0 -‬הפונקציה יורדת וגם ב‪ 0,e 1 -‬הפונקציה יורדת‪,‬‬
‫לכן‪:‬‬
‫‪ x  0‬אינה נק' קיצון‬
‫)‪ f ( x‬לא גזירה ב ‪ , x  1‬אך נק' זו לא חשודה לקיצון מקומי כי הפונקציה לא מוגדרת בההערה‪ :‬ב‪-‬‬
‫‪ 1, ‬הנגזרת לא מתאפסת וחיובית‪ ,‬לכן הפונקציה עולה לפי מסקנה ממשפט לגראנז'‬

‫‪f '( x) +‬‬ ‫–‬ ‫–‬ ‫‪+‬‬

‫)‪f ( x‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪‬‬‫‪1‬‬ ‫לסיכום‪:‬‬
‫‪e‬‬
‫ב‪  , 1 ,(e1,1] -‬פונקציה עולה‪ ,‬ב ‪  1,e ‬פונקציה יורדת‪ ,‬בנקודה ‪ x  1‬יש‬
‫‪1‬‬

‫מקסימום מקומי‪ ,‬ב‪ x  e1 -‬יש מינימום מקומי‬

‫שאלה ‪)17%( 3‬‬

‫נתונה פונקציה ‪ f  x   2  ln 1  x   x ln 2‬לכל ‪. x  1‬‬
‫‪x‬‬

‫א‪ )6%( .‬רשום את הקירוב הליניארי לפונקציה ‪ f  x ‬בנקודה ‪, x0  0‬‬

‫וחשב באמצעותו את הקירוב למספר ‪f  0.5‬‬
‫ב‪ )6%( .‬הראה כי ל‪ f  x  -‬אין מינימום מוחלט בתחום הגדרתה‬
‫ג‪ )6%( .‬הוכח כי קיים פתרון למשוואה ‪ 2  ln 1  x   x ln 2‬בקטע ‪.  1,0‬‬
‫‪x‬‬

‫פתרון‬
‫א‪ .‬הקירוב הליניארי לפונקציה ‪ f  x ‬בנקודה ‪ x0  0‬הוא המשיק או גם פולינום מקלורן עד מעלה ‪, 1‬‬
‫‪1‬‬ ‫)‪f '(0‬‬
‫‪, f '( x )  2 x ln 2 ‬‬ ‫‪ . T1 ( x)  f (0) ‬נחשב ‪ ln 2‬‬ ‫כלומר‪x ,‬‬
‫‪1 x‬‬ ‫!‪1‬‬
‫לכן ‪f (0)  2  ln1  0  2 , f '(0)   ln 2  1  ln 2  1‬‬
‫ומכאן ‪ T1 ( x)  x  2‬ו‪T1 ( 0.5)  1.5 -‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫ב‪ .‬מתקיים ‪ , lim 2 x  ln 1  x   x ln 2  ‬לכן הפונקציה אינה חסמומה מלרע ואין לה‬
‫‪x1‬‬
‫מינימום מוחלט בתחום הגדרתה ‪x  1‬‬

‫‪4‬‬
  
‫ קיימת נקודה‬M  0 ‫ אז לכל‬, lim 2 x  ln 1  x   x ln 2   ‫ וגם‬f (0)  2  0 ‫ מתקיים‬.‫ג‬
x1
‫ ומקיימת‬ x0 ,0 ‫ רציפה בקטע‬f . f ( x0 )  0 ‫ מתקיים‬1  x0  xM ‫ כך שלכל‬1  xM
. f (c)  0 ‫ ש‬c ‫ לכן לפי משפט ערך הביניים קיימת לפחות נקודה אחת‬, f ( x0 )  f  0   0

)27%( 4 ‫שאלה‬
:‫ נמק תשובתך‬,‫חשב את האינטגרלים הבאים באם הם קיימים‬
1 5 
1 sin 3 x
2

  x  x  12 dx )9%( .‫ב‬ 0 1  cos x dx )9%( .‫א‬

2
dx )9%( .‫ג‬
0 1  x2 5
‫פתרון‬
.‫א‬
cos x  t 
 x  arccos t 
 
 dt 
 dx    
3
  1  t2
1  t2 
0
2
sin 3 x  dt
0 1  cos x dx  sin x  1  t 2    1 1 t 1  t2
 
 x  0  t  1, 
  
x   t  0
 2 
1
1  t2
1 1
 t2  1
 dt   1  t  dt   t   
0
1 t 0  2 0 2
.‫ב‬
3


5
x 2  x  12 dx 

4 3
x3 x2
4
 x3 x2 3

   x  x  12 dx     x  x  12 dx    12 x     12 x  
2 2

3 2  3 2 
5 4 5  4 

43 4 2  53 52   33 32  43 4 2 
   12  4      12  5      12  3      12  4   
3 2  3 2  3 2  3 2 
43  53  33  43 42  52  32  42
   12   4  5  3  4  
3 2
64  125  27  64 16  25  9  16
   12  16 
3 2
261 16  3
  192  87  24  192  303
3 2
1
II ‫ אז אינטגרל נתון הוא מוכלל מסוג‬lim   .‫ג‬
x 1
1  x2

5
1
1
b
1 
 dx  lim  dx  lim arcsin x 0  lim  arcsinb arcsin 0  
b

0 1  x2 b 1
0 1  x2 b 1 b 1 4

6
 ‫שאלה ‪)16%( 5‬‬
‫‪1 x‬‬
‫‪sin  t‬‬
‫‪. F  x ‬‬ ‫‪‬‬ ‫נתונה פונקציה ‪dt‬‬
‫‪1 x‬‬
‫‪1  t2‬‬

‫הוכח או הפרך את הטענות הבאות‬

‫א‪ F  x  )8%( .‬היא פונקציה אי זוגית‬

‫ב‪ x  0 )8%( .‬היא נקודת מינימום מקומי של הפונקציה‬

‫א‪ .‬הטענה נכונה‪ ,‬הוכחה‪:‬‬

‫‪1 x‬‬ ‫‪1 x‬‬
‫‪sin  t‬‬ ‫‪sin  t‬‬
‫‪F x ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪dt   ‬‬ ‫‪ F  x ‬מוגדרת לכל ‪ x‬ממשי ומקיימת ‪dt   F  x ‬‬
‫‪1 x‬‬
‫‪1 t‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪1 x‬‬
‫‪1  t2‬‬

‫ב‪ .‬הטענה נכונה‪ ,‬הוכחה‪:‬‬

‫‪sin  x‬‬
‫‪ f  x  ‬אלמנטארית ומוגדרת בכל הישר הממשי ולכן רציפה בכל הישר‪.‬‬ ‫הפונקציה‬
‫‪1  x2‬‬
‫‪sin  1  x ‬‬ ‫‪sin  1  x ‬‬
‫‪. F x ‬‬ ‫‪‬‬ ‫לפי משפט היסודי של חדו"א וכלל השרשרת‪ ,‬נקבל‬
‫‪1  1  x ‬‬ ‫‪1  1  x ‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫נשים לב כי ‪ sin  1  x   sin    x    sin  x‬ואילו‬

‫‪ , sin  1  x   sin    x    sin   x   sin  x‬לכן‬
‫‪1  1  x   1  1  x ‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪ sin  x‬‬ ‫‪sin  x‬‬
‫‪F x ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ sin  x ‬‬ ‫‪‬‬
‫‪1  1  x ‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1  1  x ‬‬
‫‪2‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪1  1  x   1  1  x ‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪‬‬
‫‪ 1  2 x  x 2   1  2 x  x 2 ‬‬ ‫‪4 x  sin  x‬‬
‫‪sin  x ‬‬ ‫‪‬‬
‫‪1  1  x    1  1  x   1  1  x    1  1  x  ‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫בקטע ‪  0, ‬מתקיים ‪ F   x   0‬כלומר הפונקציה עולה לפי מסקנה ממשפט לגראנז'‬

‫‪1‬‬
‫‪ 2‬‬
‫ואילו בקטע ‪   ,0 ‬מתקיים ‪ F   x   0‬ולכן הפונקציה עולה לפי מסקנה ממשפט לגראנז'‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ 2‬‬ ‫‪‬‬

‫הערה‪:‬‬
‫אפשר להגיע כאן לסימני הנגזרת בקטעים גם על ידי שיקולים אחרים מאלו שרשמנו למעלה‪.‬‬

‫מסקנה‪ x  0 :‬אינה נקודת מינימום מקומי של הפונקציה‪.‬‬

‫‪7‬‬