‫טופס מלווה לשאלון מבחן‬

‫חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי ‪2‬‬ ‫שם הקורס‪:‬‬

‫ד"ר אביב גיבלי‪ ,‬ד"ר מרים ברזינה‪,‬‬
‫סגל הקורס‪:‬‬ ‫מספר קורס‪:‬‬
‫אולג קליס וריאן ראניה‬ ‫‪11005‬‬
‫תאריך בחינה‪10.3.2019 :‬‬ ‫מחלקה‪:‬‬
‫משך הבחינה‪ 3 :‬שעות‬ ‫שעת בחינה‪14:30-17:30 :‬‬
‫מועד בחינה מועד ב‬ ‫תשע"ט‬ ‫סמסטר‪ :‬א'‪ ,‬ב'‪ ,‬קיץ‬

‫הוראות לנבחן ולמשגיח‬

‫‪ .1‬יש לענות על הבחינה (לסמן ‪ X‬בסוגריים)‪:‬‬

‫( ) במחברת הבחינה בלבד‬
‫( ) במחברת הבחינה ועל גבי טופס שאלון הבחינה‬
‫( ‪ ) X‬בטופס שאלון הבחינה בלבד‬
‫‪ .2‬המחברות ייבדקו ‪ /‬לא ייבדקו (מחק את המיותר)‪.‬‬
‫‪ .3‬טפסי השאלון ייבדקו ‪ /‬לא ייבדקו (מחק את המיותר)‪.‬‬
‫‪ .4‬ניתן ‪ /‬לא ניתן להשתמש בכל חומר עזר (מחק את המיותר)‪.‬‬
‫‪ .5‬ניתן ‪ /‬לא ניתן להשתמש במחשבון (מחק את המיותר)‪.‬‬
‫‪ .6‬יש ‪ /‬אין לחלק לסטודנטים פתקי שאלות (מחק את המיותר)‪.‬‬
‫‪ .7‬יש ‪ /‬אין להחזיר את השאלון המבחן בסוף הבחינה (מחק את המיותר)‪.‬‬
‫‪ .8‬יש ‪ /‬אין לצרף את השאלון למחברת הבחינה בסוף הבחינה (מחק את המיותר)‪.‬‬
‫‪ .9‬יש לענות על כל השאלות‪ /‬חלק השאלות (מחק את המיותר)‪.‬‬
‫‪ .10‬מספר הנקודות לכל שאלה נתון בסוגריים ( ‪.) X‬‬
‫‪ .11‬היכן שדרושים הסברים תן‪/‬י הסבר‪.‬‬
‫‪ .12‬אין להעביר כל חומר בין הסטודנטים‪.‬‬

‫הערות‬

‫המבחן בנוי מ‪ 2‬חלקים‪ :‬חלק א’‪ :‬שאלות פתוחות וחלק ב’‪ :‬אמריקאי‪.‬‬

‫ניקוד השאלות מצוין לצד כל שאלה‪ .‬נמקו היטב את צעדיכם וחישוביכם!‬

 ‫חורף ‪ ,2019‬מועד ב‬ ‫‪10.3.2019‬‬

‫חלק א – שאלות פתוחות ‪72%‬‬

‫ענו על כול השאלות‪ ,‬כתבו פתרון מלא ונמקו היטב את צעדיכם וחישוביכם!‬

‫שאלה ‪ 32( :1‬נק’)‬

‫א‪ 17( .‬נק’) מצאו את מסת הגוף ‪ V‬החסום ע"י המשטחים ‪ z  x 2  y 2‬ו ‪z  2  x 2  y 2‬‬
‫‪.‬‬ ‫‪ x, y , z   z‬‬ ‫שבו הצפיפות‬

‫(‬ ‫‪ y ‬החסום ע"י המישור ‪y  1‬‬

‫‪2‬‬
‫‪‬‬
‫‪1 2‬‬
‫‪‬‬
‫ב‪ 15( .‬נק’) מצאו את שטח משטח ‪ ‬המתואר ע"י‪x  z 2 :‬‬
‫‪.) z  0‬‬

‫פתרון‬
‫א‪ .‬נשים לב כי זהו גוף התחום בתוך החרוט מעל מישור ‪ xy‬ולמעלה ע"י הספרה‪.‬‬

‫ואז‬ ‫נרשום את הנוסחא המתאימה לחישוב מסת הגוף בתרגיל‪m V     ( x, y , z )dxdydz :‬‬

‫‪ 2 x 2  y 2‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ 2 2 x 2  y 2 ‬‬

‫‪z‬‬
‫‪m V    zdxdydz     zdz  dxdy   ‬‬ ‫‪dxdy‬‬
‫‪D ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪2 x2  y2 ‬‬
‫‪V‬‬
‫‪ x2  y2‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪D‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪   2  x 2  y 2    x 2  y 2   dxdy   1  x 2  y 2  dxdy‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2 D‬‬ ‫‪D‬‬

‫‪‬‬
‫‪z  x  y‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪ x2  y2  1‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫כעת נמצא את ההיטל ‪ D‬ע"י חיתוך המשטחים החוסמים‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪‬‬ ‫‪z 1‬‬
‫‪‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪y‬‬
‫כעת נמשיך לחשב את המסה ע"י אינטגרל כפול כאשר נעבור לקואורדינטות קוטביות‬
‫‪x  r cos , y  r sin  , J  r‬‬

‫‪2‬‬
 ‫‪2 1‬‬
‫‪m V  ‬‬ ‫‪ 1  x‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ y dxdy ‬‬ ‫‪  1  r rdrd‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪D: x 2  y 2 1‬‬ ‫‪0 0‬‬

‫אז נקבל ‪‬‬

‫‪1‬‬
‫‪2 1‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪ r2 r4 ‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪   r  r drd  ‬‬

‫‪1‬‬
‫‪‬‬ ‫‪   d   1d ‬‬
‫‪3‬‬

‫‪0 0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪ 2 4 0‬‬ ‫‪4 0‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪‬‬
‫תשובה סופית‪:‬‬
‫‪2‬‬

‫ב‪ .‬נשים לב שמדובר בפרבולואיד סביב ציר ‪ y‬אומנם רק בחצי הנמצא רק מעל מישור ‪xy‬‬

‫מדובר אם כן באינטגרל משטחי סוג ראשון‪.‬‬

‫‪ 1‬‬ ‫‪‬‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫הצגה פרמטרית של משטח‪r ( x, z )   x, x 2  z 2 , z  :‬‬
‫‪ 2‬‬ ‫‪‬‬
‫היות והמשטח נתון בצורה מפורשת‪ ,‬נחשב נורמל למשטח בעזרת הגרדיאנט שהינו‬

‫) ‪N  ( yx'  x, 1, yz'  z‬‬

‫לכן‬

‫'‪S ( )   1  yx‬‬ ‫‪   ‬‬ ‫‪ yz' dxdz   1  x 2  z 2 dxdz‬‬

‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪D‬‬ ‫‪D‬‬

‫‪‬‬
‫‪y  x  z ‬‬
‫‪1 2‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪‬‬ ‫‪2‬‬ ‫כעת נמצא את ההיטל ‪ D‬ע"י פתרון מערכת הבאה‪ x 2  z 2  2 :‬‬
‫‪ y  1‬‬

‫ואז נמשיך לפתור אינטגרל כפול בעזרת קואורדינטות קוטביות‪x  r cos  , z  r sin  , J  r :‬‬

‫‪3‬‬
‫כל הזכויות שמורות © מבלי לפגוע באמור לעיל‪ ,‬אין להעתיק‪ ,‬לצלם‪ ,‬להקליט‪ ,‬לשדר‪ ,‬לאחסן מאגר מידע‪ ,‬בכל דרך שהיא‪ ,‬בין מכנית ובין אלקטרונית או‬
‫בכל דרך אחרת כל חלק שהוא מטופס הבחינה‪.‬‬
 ‫ מועד ב‬,2019 ‫חורף‬ 10.3.2019

S     1  x 2  z 2 dxdz
D { x 2  z 2 1, z  0}

 2 2
t  1  r 2   3
 r 1  r drd  
2
 r 1  r dr  
2
   tdt
0 0 0  dt  2 rdr  21
 2 
3

  t
2 3
3/2

1

3
 27  1 

3
 
27  1 :‫תשובה סופית‬

)’‫ נק‬15( :2 ‫שאלה‬


D  ( x, y )  2
| x 2  y 2  2 x, y  0 ‫כאשר‬   D
x 2  y 2 dxdy ‫חשבו‬

:‫פתרון‬
(1,0) ‫ ומרכז בנקודה‬1 ‫ הינו חצי מעגל עליון עם רדיוס‬D ‫נשים לב כי תחום‬

:‫ ואז נמצא את גבולות הרדיוס כך‬. x  r cos  , y  r sin  , J  r ‫נעבור לקואורדינטות קוטביות‬

0  -‫ ש‬y  0 ‫ וזה גורר עם הנתון‬0  r  2cos ‫ לכן‬r  2cos   r 2  2r cos   x 2  y 2  2 x
2
 
2 2 cos 
82
 x  y dxdy    r drd   cos3  d
2 2 2
D
0 0
30

 t  sin   8
1
82
  1  sin   cos  d  
2
   1  t 2 dt
30  dt  cos  d  3 0 ‫לכן נקבל‬
1
8  t3  16
 t   
3  3 0 9

16
:‫תשובה סופית‬
9

)’‫ נק‬25 ( :3 ‫שאלה‬

‫ ובנוסף‬D ‫שדה משמר בתחום‬ F  x, y    P  x, y  , Q  x, y   ‫נק’) הוכיחו שאם‬10 ( .‫א‬

. Qx
'
 Py' ‫ אזי מתקיים‬, F  x, y   C1  D 

4
 ‫‪ .‬בנוסף נתון כי‪:‬‬
‫‪2‬‬
‫בעלת נגזרות חלקיות רציפות ב‬ ‫ב‪ 15 ( .‬נק’) תהי הפונקציה ‪f  u , v ‬‬
‫' ‪1‬‬
‫‪. f v  0,1  , f u  0,1  5‬‬
‫'‬

‫‪2‬‬

‫‪. g ( x, y, z ) ‬‬ ‫) ‪f ( xy  yz, e2 y 2 z‬‬ ‫נגדיר פונקציה‬

‫מצאו מישור המשיק למשטח ) ‪ z ( x, y‬המוגדר באמצעות המשוואה ‪ g ( x, y, z )  0‬בנקודה‬

‫‪1,1,1‬‬
‫פתרון‬

‫שדה משמר בתחום ‪ ,D‬לכן לפי הגדרה מתקיים‬ ‫א‪ .‬נתון ש‪F  x, y    P  x, y  , Q  x, y   -‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪F  x, y    P  x, y  , Q  x, y    u ( x, y )  u x' , u 'y  P  u x' , Q  u 'y‬‬

‫‪u ‬‬
‫'‬
‫'‬
‫‪y x‬‬ ‫''‪ u xy‬‬
‫‪ .‬מכיוון שיש‬ ‫ז"א קיימות נגזרות חלקיות ורציפות ב‪ D -‬לכן‬ ‫כמו כן נתון ש‪F  x, y   C1  D  -‬‬
‫‪u ‬‬
‫'‬
‫'‬
‫‪x‬‬ ‫‪u‬‬ ‫''‬
‫‪yx‬‬
‫‪y‬‬

‫‪. Qx‬‬
‫'‬
‫שוויון נגזרות מעורבות ‪ u xy''  u ''yx‬ולכן מקבלים ש‪ Py' -‬‬

‫‪.u‬‬ ‫‪ x, y, z   xy  yz, v  x, y, z   e2 y 2 z‬‬ ‫ב‪ .‬נגדיר את הפונקציות‬

‫ומתקיים גם שהפונקציות‬
‫‪2‬‬
‫בעלת נגזרות חלקיות רציפות ב‪-‬‬ ‫מכיוון שנתון ש‪f  u , v  -‬‬
‫גם הן בעלות ניגזרות חלקיות בכל המישור לכן ניתן להישתמש בכלל שרשרת‪ .‬נחשב‬ ‫‪u  x, y , z  , v  x, y , z ‬‬
‫תחילה את הניגזרות הבאות‪:‬‬
‫‪g x (1,1,1)  f u (0,1)  ux (1,1,1)  f v (0,1)  v x (1,1,1)  f u (0,1)  y‬‬ ‫)‪(1,1,1‬‬ ‫‪ f v (0,1)  0‬‬ ‫)‪(1,1,1‬‬ ‫‪ 5 1  5‬‬
‫‪g y (1,1,1)  f u (0,1)  u y (1,1,1)  f v (0,1)  v y (1,1,1) ‬‬
‫‪1‬‬
‫‪f u (0,1)   x  z ‬‬ ‫)‪(1,1,1‬‬ ‫‪ f v (0,1)  e 2 y 2 z  2‬‬ ‫)‪(1,1,1‬‬ ‫‪ 50 ‬‬ ‫‪1 2  1‬‬
‫‪2‬‬
‫)‪g z (1,1,1)  f u (0,1)  uz (1,1,1)  f v (0,1)  vz (1,1,1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ f u (0,1)    y ‬‬ ‫‪(1,1,1)  f v (0,1)  e‬‬
‫‪2 y 2 z‬‬
‫)‪ ( 2‬‬ ‫)‪(1,1,1‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪‬‬ ‫(‬ ‫‪‬‬‫)‪1‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ 1  ( 2)  6‬‬
‫‪2‬‬
‫וגם הפונקציה ) ‪ g ( x, y, z‬בעלת ניגזרות חלקיות בכל‬ ‫מכיוון שמתקיים ‪g (1,1,1)  f (0,1) , g z (1,1,1)  0‬‬
‫המישור לכן תנאי משפט על פונקציה סתומה מתקיימים ולכן‬
‫‪g x (1,1,1) 5‬‬ ‫‪g (1,1,1) 1‬‬
‫‪ z (1,1)  1, z x 1,1  ‬ולכן נציב במשוואת מישור‬ ‫‪ , z y 1,1   y‬‬ ‫‪‬‬
‫‪g z (1,1,1) 6‬‬ ‫‪g z (1,1,1) 6‬‬
‫‪. z x 1,1   x  1  z y 1,1   y  1   z  1  0 :‬‬ ‫‪1,1,1‬‬ ‫המשיק המתאים למשטח ) ‪ z ( x, y‬בנקודה‬

‫‪5‬‬
‫כל הזכויות שמורות © מבלי לפגוע באמור לעיל‪ ,‬אין להעתיק‪ ,‬לצלם‪ ,‬להקליט‪ ,‬לשדר‪ ,‬לאחסן מאגר מידע‪ ,‬בכל דרך שהיא‪ ,‬בין מכנית ובין אלקטרונית או‬
‫בכל דרך אחרת כל חלק שהוא מטופס הבחינה‪.‬‬
 ‫חורף ‪ ,2019‬מועד ב‬ ‫‪10.3.2019‬‬

‫‪5‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪ .‬אחרי סידור‬ ‫נציב את הניגזרות החלקיות המתאימות שחישבנו ונקבל‪  x  1    y  1   z  1  0 :‬‬
‫‪6‬‬ ‫‪6‬‬
‫המשוואה מקבלים‪. 5x  y  6 z  0 :‬‬
‫תשובה סופית‪5x  y  6 z  0 :‬‬

‫חלק ב – אמריקאי ‪28%‬‬

‫סמנו אך ורק תשובה אחת נכונה בכול שאלה‪ ,‬ריבוי תשובות לא יתקבל ולא יזכה בניקוד כלל!‬

‫שאלה ‪ 7( 4‬נק')‬
‫וקו ‪ L‬שהינו עקום החיתוך בין המשטחים‬ ‫)‪F  ( x,  x, z‬‬ ‫נתון שדה וקטורי‬

‫שווה ל‪:‬‬ ‫‪ F dl‬‬

‫‪L‬‬
‫‪ z‬ו ‪ . z  1‬אזי‬ ‫‪ x2  y 2‬‬

‫‪4 )5‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪)4‬‬ ‫‪2 )3‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪)2‬‬ ‫‪0 )1‬‬

‫פתרון‬

‫‪ .‬נחשב קודם את הרוטור של שדה וקטורי הנתון‬ ‫נשים לב כי מתקיימים תנאי משפט סטוקס‪ F dl   rot Fd s :‬‬
‫‪L‬‬

‫‪i‬‬ ‫‪j‬‬ ‫‪k‬‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪rot F ‬‬ ‫‪  0,0, a ‬‬
‫‪ .‬נגדיר את משטח ‪ ‬כך ש‪ L‬עקום השפה שלו‪:‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪y‬‬ ‫‪z‬‬
‫‪x‬‬ ‫‪ax‬‬ ‫‪z‬‬
‫‪  ( x, y,1) | x 2  y 2  1‬‬
‫הצגה פרמטרית (מפורשת) של משטח זה הינה‪ r( x, y )   x, y,1 :‬לכן )‪ N  (0,0,1‬לכן‬

‫‪ F dl   rot Fd s ‬‬ ‫‪  0, 0, a    0, 0,1 dxdy‬‬

‫‪L‬‬ ‫}‪D { x 2  y 2 1‬‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪adxdy  a  S  D    a‬‬

‫}‪D { x 2  y 2 1‬‬
‫שאלה ‪ 7( 5‬נק')‬

‫נתונה הפונקציה ‪f  x, y   x 2  xy  y 2  2 x   y‬‬

‫אזי‬

‫‪.‬‬ ‫‪ (1,0) )1‬הינה נקודת מקסימום מקומי של ‪f  x, y ‬‬

‫‪.‬‬ ‫‪ (2, 0) )2‬הינה נקודת מקסימום מקומי של ‪f  x, y ‬‬

‫‪6‬‬
 ‫‪.‬‬ ‫‪ (1,0) )3‬הינה נקודת מינימום מקומי של ‪f  x, y ‬‬

‫‪.‬‬ ‫‪ (2, 0) )4‬הינה נקודת מינימום מקומי של ‪f  x, y ‬‬

‫אין נקודות קיצון מקומי‪.‬‬ ‫‪ )5‬לפונקציה ‪f  x, y ‬‬

‫פתרון‬
‫הפונקציה בעלת ניגזרות חלקיות רציפות בכל המישור לכן נקודות קריטיות ניתן לחשב בעזרת הגרדיאנט המגדיר את‬
‫המערכת הבאה‬
‫‪ f x  2 x  y  2a  0‬‬
‫‪. ( x, y )  ( a,0)  ‬‬
‫‪ fy  x  2y  a  0‬‬
‫( ‪f  x, y   C 2‬‬ ‫‪2‬‬
‫בנוסף מתקיים ש‪) -‬‬
‫ולכן ניתן להשתמש במבחן נגזרות חלקיות מסדר שני למיון של נקודות קריטיות‪:‬‬
‫‪f xx  2  0, f xy  1, f yy  2, f xx  f yy   f xy   4  1  3  0‬‬
‫‪2‬‬

‫ולכן הנקודה הינה מינימום מקומי‪.‬‬

‫שאלה ‪ 7( 6‬נק')‬

‫‪ sin   x 2   y 2 ‬‬

‫‪‬‬ ‫)‪, ( x, y)  (0, 0‬‬
‫‪f ( x, y )   x 2  y 2  1  1‬‬ ‫תהי הפונקציה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪,‬‬ ‫)‪( x, y)  (0, 0‬‬

‫אזי )‪ f ( x, y‬רציפה ב )‪ (0, 0‬עבור ערך ‪: ‬‬

‫‪4 )5‬‬ ‫‪3 )4‬‬ ‫‪2 )3‬‬ ‫‪1 )2‬‬ ‫‪0 )1‬‬

‫פתרון‬

‫לפי הגדרת הרציפות צריך להתקיים ש‪. lim( x , y )(0,0) f ( x, y )  f (0,0)   -‬‬

‫‪sin   x 2   y 2 ‬‬ ‫‪sin   x 2   y 2 ‬‬ ‫‪x2  y2  1  1‬‬

‫)‪lim( x , y )(0,0‬‬ ‫)‪ lim( x , y )(0,0‬‬ ‫‪‬‬
‫‪x2  y2  1  1‬‬ ‫‪x2  y2  1  1‬‬ ‫‪x2  y2  1  1‬‬
‫‪sin   x 2   y 2 ‬‬
‫)‪ lim( x , y )(0,0‬‬
‫‪x  y 11‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪x2  y2  1  1‬‬ ‫‪‬‬ ‫לכן נחשב את הגבול הבא‪:‬‬

‫‪‬‬
‫‪sin   x 2  y 2 ‬‬ ‫‪‬‬
‫)‪   0   lim( x , y )(0,0‬‬
‫‪ x  y‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪x 2  y 2  1  1  2  ‬‬

‫‪7‬‬
‫כל הזכויות שמורות © מבלי לפגוע באמור לעיל‪ ,‬אין להעתיק‪ ,‬לצלם‪ ,‬להקליט‪ ,‬לשדר‪ ,‬לאחסן מאגר מידע‪ ,‬בכל דרך שהיא‪ ,‬בין מכנית ובין אלקטרונית או‬
‫בכל דרך אחרת כל חלק שהוא מטופס הבחינה‪.‬‬
 ‫חורף ‪ ,2019‬מועד ב‬ ‫‪10.3.2019‬‬

‫שאלה ‪ 7( 7‬נק')‬

‫והקו‬ ‫)‪F  (3x2 y 4  y 2   , 4x3 y3  2xy‬‬ ‫נתון שדה וקטורי‬

‫‪ x‬‬ ‫‪‬‬

‫‪2‬‬
‫‪y2‬‬
‫‪.‬‬ ‫‪L‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪=1‬‬ ‫(‬ ‫‪‬‬‫‪3,‬‬ ‫)‪0‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪(3,‬‬ ‫)‪0‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ 9 4‬‬ ‫‪‬‬
‫שווה ל‬ ‫‪ F dl‬‬
‫‪L‬‬
‫אזי ערך האינטגרל‬

‫‪5 )5‬‬ ‫‪4 )4‬‬ ‫‪3 )3‬‬ ‫‪2 )2‬‬ ‫‪1 )1‬‬

‫פתרון‬

‫‪Py'  Qx'  12 x 2 y 3  2 y‬‬ ‫הוא תחום פשוט קשר ומתקיים ש‪-‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪ F  C‬ו‪-‬‬
‫‪1‬‬
‫מכיוון ש‪  -‬‬
‫‪2‬‬

‫אזי לפי תנאי מספיק נובע ש‪ F -‬שדה משמר בכל המישור‪ .‬בפרט האינטגרל הקווי לא תלוי במסלול‪ ,‬לכן נבחר מסלול‬
‫שהינו קו ישר על ציר ‪x‬‬
‫‪r (t )   t ,0  , t [3,3]‬‬ ‫ההצגה הפרמטרית של המסלול‪:‬‬

‫ולכן נחשב את האינטגרל‪:‬‬ ‫‪r '(t )  1,0‬‬ ‫ברור כי‬

‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬

‫‪ F dl    ,0  1,0 dt   dt  6‬‬

‫‪L‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬

‫בהצלחה!‬

‫‪8‬‬