‫תרגיל מס' ‪ - 4‬ביקוש ‪ -‬גמישות הביקוש‬

‫שאלה ‪1‬‬
‫עקומת הביקוש לעגבניות של צרכן מסוים נתונה על פי המשוואה ‪q = 50 – 5p‬‬

‫‪ :q‬כמות מבוקשת של עגבניות בחודש‪ ,‬בק"ג; ‪ :p‬מחיר ק"ג עגבניות‪ ,‬בש"ח‪.‬‬

‫א‪ .‬מהי המשמעות הכלכלית של מקדמי המשוואה?‬

‫ב‪ .‬צייר‪/‬י את העקומה וחשב‪/‬י את גמישות הביקוש (הנקודתית)‪ ,‬עבור ‪p=1 ,…,9‬‬

‫ענה‪/‬י על השאלות הבאות‪:‬‬

‫‪ .1‬איך משתנה ההוצאה של הצרכן על קניית עגבניות עם הירידה במחירן?‬

‫‪ .2‬באיזה מחיר ההוצאה של הצרכן מקסימלית?‬

‫‪ .3‬מה הקשר בין גמישות הביקוש לבין השינויים בהוצאה של הצרכן?‬

‫שאלה ‪2‬‬

‫להלן נתונים על הכמויות המבוקשות של קמח במחירים שונים וברמות הכנסה שונות‪ :‬המחירים‬
‫וההכנסות נקובים בשקלים‪.‬‬

‫‪1200‬‬ ‫‪1000‬‬ ‫‪800‬‬ ‫מחיר ‪/‬הכנסה‬

‫‪18‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪13‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪3‬‬

‫‪8‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪4‬‬

 ‫א‪ .‬התווה על גבי מערכת צירים אחת את כל עקומות הביקוש שניתן לקבל מן‬

‫הנתונים הנ"ל‪.‬‬

‫ג‪ .‬האם קמח הוא מוצר נורמלי או מוצר נחות?‬

‫אנחנו רואים מהשרטוט שככל שההכנסה עולה עקומת הביקוש גם עולה מכאן שקמח הוא מוצר‬
‫נורמלי‪.‬‬

‫נסכם‪:‬‬

‫אם הכנסה עולה והביקוש עולה‪ -‬מוצר נורמאלי (טיסות לחו"ל)‬

‫אם הכנסה עולה והביקוש יורד‪ -‬מוצר נחות (נסיעה באוטובוס)‬

‫אם הכנסה עולה וביקוש ללא שינוי‪ -‬מוצר נטרלי (סוכר)‬

‫א‪ .‬התווה על גבי מערכת צירים אחת את כל עקומות הביקוש שניתן לקבל מן‬

‫הנתונים הנ"ל‪.‬‬

‫ב‪ .‬הצג את עקומת הביקוש המתייחסת להכנסה של ‪ 1200‬כמשוואה ליניארית‪ .‬הצג את ‪( p‬המחיר)‬
‫משתנה הבלתי תלוי ואת ‪ q‬כמשתנה התלוי‪.‬‬

‫ד‪ .‬בהתייחס לעקומת הביקוש עבור הכנסה של ‪ 1200‬חשב את הגמישות הנקודתית עבור ‪ ,p=3‬הראה‬
‫שהיא שווה לגמישות הקשתית במעבר מ‪ p=2 -‬ל‪.p=4 -‬‬
 ‫ה‪ .‬בהתייחס לאותה עקומת ביקוש האם תוכל לקבוע באיזה תחום של העקומה הגמישות גדולה מ‪1-‬‬
‫ובאיזה היא קטנה מ‪ 1-‬מבלי לערוך חישוב מדויק‪ ,‬על‪-‬פי נוסחת הגמישות? אם כן כיצד?‬

‫ו‪ .‬האם תוכל לנסח כלל כיצד משתנית הגמישות לאורך עקומת ביקוש ליניארית?‬

‫ז‪ .‬מהי גמישותה של עקומת הביקוש המתייחסת להכנסה של ‪ ?800‬האם גמישות זו תלויה בנקודה בה‬
‫נמצאים על גבי העקומה?‬

‫שאלה ‪3‬‬

‫בשוק תפוחי האדמה שני צרכנים‪ ,‬יוסף ובנימין‪ .‬ליוסף תפוח אדמה הוא מוצר נורמלי ולבנימין ‪ -‬מוצר‬
‫נחות‪.‬‬

‫מה יקרה לעקומות הביקוש של כל אחד מהם‪ ,‬אם גדלות ההכנסות של שניהם?‬ ‫א‪.‬‬
‫מה יקרה לעקומת הביקוש המצרפית לתפוחי אדמה‪ ,‬אם גדלות ההכנסות של שניהם?‬ ‫ב‪.‬‬

‫מה יקרה לעקומות הביקוש הפרטיות לתפוחי אדמה‪ ,‬ולעקומת הביקוש של השוק‪ ,‬אם נעביר‬ ‫ג‪.‬‬
‫הכנסה מיוסף לבנימין?‬

‫מה יקרה לעקומות הביקוש הפרטיות לתפוחי אדמה‪ ,‬ולעקומת הביקוש של השוק‪ ,‬אם נעביר‬ ‫ד‪.‬‬
‫הכנסה מבנימין ליוסף?‬
 ‫תשובה‬

‫א‪+‬ב‪.‬‬

‫מחיר‬ ‫כמות‬ ‫הכנסה גדלה‬ ‫מוצר‬

‫לשניהם‬
‫↑‬ ‫↑‬ ‫תגדל‬ ‫נורמלי‬ ‫יוסף‬
‫↓‬ ‫↓‬ ‫תרד‬ ‫נחות‬ ‫בנימין‬
‫?‬ ‫?‬ ‫לא ניתן לדעת‬ ‫מצרפי‬

‫עקומת הביקוש של יוסף עולה ועקומת הביקוש של בנימין יורדת‪.‬‬ ‫א‪.‬‬

‫לא ניתן לדעת מה יקרה לעקומת הביקוש המצרפית‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬

‫ג‪.‬‬

‫מחיר‬ ‫כמות‬ ‫ביקוש‬ ‫הכנסה‬ ‫מוצר‬

‫↓‬ ‫↓‬ ‫↓‬ ‫ירדה‬ ‫נורמלי‬ ‫יוסף‬
‫↓‬ ‫↓‬ ‫↓‬ ‫עלתה‬ ‫נחות‬ ‫בנימין‬
‫↓‬ ‫↓‬ ‫↓‬ ‫מצרפי‬

‫עקומת הביקוש של כל אחד מהצרכנים תרד וגם עקומת הביקוש של השוק תרד‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬

‫ד‪.‬‬

‫מחיר‬ ‫כמות‬ ‫ביקוש‬ ‫הכנסה‬ ‫מוצר‬

‫↑‬ ‫↑‬ ‫↑‬ ‫עלתה‬ ‫נורמלי‬ ‫יוסף‬
‫↑‬ ‫↑‬ ‫↑‬ ‫ירדה‬ ‫נחות‬ ‫בנימין‬
‫↑‬ ‫↑‬ ‫↑‬ ‫מצרפי‬

‫?ממה יכול לקרות‬ ‫‪ P‬מחיר‬ ‫כמות‬

‫‪X‬‬
‫נוספו יצרנים לענף ‪1.‬‬ ‫↓‬ ‫↑‬ ‫היצע גדל‬
‫שיפור טכנולוגי‪2.‬‬
 ‫צמצום עלויות ייצור‪ /‬צמצום עלויות חומרי גלם‪3.‬‬
‫יצאו יצרנים מהענף‪1.‬‬ ‫↑‬ ‫↓‬ ‫היצע קטן‬
‫נסיגה טכנולוגית‪2.‬‬
‫הגדלת עלויות ייצור‪ /‬הגדלת עלויות חומרי גלם‪3.‬‬
‫‪.1‬כאשר ההכנסה עולה והמוצר נורמלי‬ ‫↑‬ ‫↑‬ ‫ביקוש‬
‫‪ .2‬כשההכנסה יורדת והמוצר הוא נחות‪.‬‬ ‫גדל‬
‫‪ .3‬כאשר מחיר מוצר ‪ Y‬עולה ומוצר ‪ X‬תחליפי ל‪ Y‬עקומת הביקוש‬
‫של ‪ X‬תעלה‪.‬‬
‫(מחיר חלב טרה ‪ PY‬עלה ולכן הביקוש של המוצר התחליפי ‪ X‬שהוא‬
‫חלב תנובה יעלה)‬
‫‪.4‬תוספת צרכנים‬
‫‪ .5‬העדפת הצרכנים גדלה‬
‫‪.1‬כאשר ההכנסה עולה והמוצר נחות‪.‬‬ ‫↓‬ ‫↓‬ ‫ביקוש‬
‫‪ .2‬כאשר ההכנסה יורדת והמוצר הוא נורמלי‪.‬‬ ‫קטן‬
‫‪ .3‬כאשר מחיר מוצר ‪ Y‬עולה ומוצר ‪ X‬משלים ל‪ Y‬עקומת הביקוש של‬
‫‪ X‬תרד‪.‬‬
‫(מחיר מדפסת ‪ PY‬עלה לכן הביקוש של המוצר המשלים ‪ X‬שהוא דיו‬
‫ירד)‬
‫‪.4‬צמצום צרכנים‬
‫העדפת הצרכנים קטנה ‪5.‬‬

‫תשובה לשאלה ‪3‬‬

‫בשוק תפוחי האדמה שני צרכנים‪ ,‬יוסף ובנימין‪ .‬ליוסף תפוח אדמה הוא מוצר נורמלי ולבנימין ‪ -‬מוצר‬
‫‪.‬נחות‬

‫מה יקרה לעקומות הביקוש של כל אחד מהם‪ ,‬אם גדלות ההכנסות של שניהם?‬ ‫א‪.‬‬

‫עקומת הביקוש של יוסף תגדל ושל בנימין תקטן‬

‫מה יקרה לעקומת הביקוש המצרפית לתפוחי אדמה‪ ,‬אם גדלות ההכנסות של שניהם?‬ ‫ב‪.‬‬

‫לא ניתן לדעת מה יקרה לעקומת הביקוש המצרפית שכן אנו לא יודעים מה קרה בדיוק ליוסף ומה קרה בדיוק לבנימין‬

‫מה יקרה לעקומות הביקוש הפרטיות לתפוחי אדמה‪ ,‬ולעקומת הביקוש של השוק‪ ,‬אם נעביר‬ ‫ג‪.‬‬
‫הכנסה מיוסף לבנימין?‬

‫מאחר שהורדנו את ההכנסה של יוסף עקומת הביקוש שלו תרד ואם נוסיף הכנסה לבנימין שעבורו תפוחי אדמה הוא מוצר נחות‪ ,‬הרי עקומת‬
‫הביקוש שלו תרד אף היא‪ .‬ומכאן שעקומת הביקוש של השוק בטוח תרד‪.‬‬
‫מה יקרה לעקומות הביקוש הפרטיות לתפוחי אדמה‪ ,‬ולעקומת הביקוש של השוק‪ ,‬אם נעביר‬ ‫ד‪.‬‬
‫הכנסה מבנימין ליוסף?‬

‫מאחר שהורדנו את ההכנסה של בנימין עקומת הביקוש שלו תעלה ‪ ,‬כי עבורו תפו"א מוצר נחות‪ ,‬כמו כן הוספנו הכנסה ליוסף שעבורו‬
‫תפוחי אדמה הוא מוצר נורמלי ‪ ,‬ולכן עקומת הביקוש שלו תעלה אף היא‪ .‬ומכאן שעקומת הביקוש של השוק בטוח תעלה‪.‬‬
 ‫שאלה ‪4‬‬
‫משפחה מסוימת שרמת הכנסתה החודשית עולה על ‪ 5000‬ש"ח נוהגת להוציא בחודש ‪ 3000‬ש"ח על מזון‪,‬‬
‫‪ 30%‬מהכנסתה החודשית על ביגוד והשאר על בידור‪.‬‬

‫ידוע כי המשפחה לא תשנה את התנהגותה גם אם תשתנה הכנסתה וגם אם ישתנו מחירי המזון‪ ,‬הביגוד‬
‫והבידור‪.‬‬

‫א‪ .‬מהי גמישות הביקוש (ביחס למחיר) של מזון‪ ,‬ביגוד‪ ,‬בידור?‬

‫שאלה ‪5‬‬

‫א‪ .‬מה יותר גמיש‪ :‬הביקוש לשוקולד מסוג רוזמרי או הביקוש לשוקולד בכלל?‬

‫ב‪ .‬ידוע כי הביקוש למלח הוא מאוד בלתי גמיש‪ .‬מנה ‪ 3‬סיבות היכולות‬

‫להסביר זאת‪.‬‬

‫שאלה ממבחן‪:‬‬
‫מוצר א' ומוצר ב' הם מוצרים תחליפים‪ .‬חלה עליה במחירי חומרי הגלם בשוק למוצר א'‪.‬‬
‫מה יקרה בעקבות זאת לכמות ולמחיר שווי משקל בשוק א'‪ ,‬ולכמות ולמחיר שיווי משקל בשוק למוצר ב'?‬

‫בשוק מוצר א' עלו המחירים של חומרי גלם‪ ------‬היצע של מוצר א' קטן‪ ---‬כמות קטנה מחיר עולה‪.‬‬
‫מחיר מוצר א' עלה והוא תחליפי למוצר ב'‪ -------‬עקומת הביקוש למוצר ב' עלתה‪ ----‬כמות עולה ומחיר עלה‪.‬‬

‫מוצרים תחליפיים‪ ,‬עליה בחומרי הגלם תגרום לירידה בהיצע של מוצר א' היצע א' ירד‪ ---‬כמות תרד ומחיר יעלה‪ .‬אם המחיר של‬
‫א' עלה וב' הוא תחליפי אז הביקוש של ב' יעלה‪ ----‬כמות עולה מחיר עולה‪.‬‬
 ‫מה קרה סה"כ בשוק‪ :‬מחיר עלה בוודאות והכמות לא ניתן לדעת‬

‫שאלה ממבחן‪:‬‬
‫מוצר א' ומוצר ב' הם מוצרים משלימים‪ .‬חלה עליה במחירי חומרי הגלם בשוק למוצר א'‪.‬‬
‫מה יקרה בעקבות זאת לכמות ולמחיר שווי משקל בשוק א'‪ ,‬ולכמות ולמחיר שיווי משקל בשוק למוצר ב'?‬
‫מוצרים משלימים‪ ,‬עליה בחומרי הגלם תגרום לירידה בהיצע של מוצר א' היצע א' ירד‪ ---‬כמות תרד ומחיר יעלה‪.‬‬
‫אם המחיר של א' עלה וב' הוא משלים אז הביקוש של ב' ירד‪ ----‬כמות יורדת מחיר יורד‪.‬‬
‫בשוק בו יש מוצרים א' וב' הכמות תרד ולמחיר לא ניתן לדעת מה יקרה‪.‬‬

‫תרגיל ‪ - 5‬שווי משקל בשוק תחרותי‬

‫שאלה ‪1‬‬

‫עקומת הביקוש ‪ D‬לחלב נתונה על ידי הפונקציה הבאה‪P = 32 - 0.8Q :‬‬

‫‪ p‬הוא המחיר בשקלים‪ ,‬ו‪ Q-‬היא הכמות באלפי ליטר‪.‬‬

‫‪P = 2 + 0.4Q‬‬ ‫עקומת ההיצע ‪ S‬של חלב נתונה על ידי הפונקציה‪:‬‬

‫שרטט את העקומות וקבע את המחיר והכמות בשווי משקל‪.‬‬ ‫א‪.‬‬

‫נקבע את שיווי המשקל לפי השוואה בין עקומת ההיצע לעקומת הביקוש ‪D=S‬‬
‫‪32−0.8Q=2+0.4 Q‬‬
‫‪−0.8 Q−0.4 Q=2−32‬‬
 ‫‪−1.2 Q=−30‬‬
‫‪Q=25‬‬
‫בשביל למצוא את המחיר ‪ P‬נציב במשוואת הביקוש ‪ D‬את ‪ Q‬שמצאנו‪:‬‬
‫‪P=32−0.8 Q‬‬
‫‪P=32−0.8∗25=12‬‬
‫מכאן שנקודת שיווי המשקל היא (‪)25,12‬‬
‫‪D : P=32−0.8Q‬‬

‫‪S : P=2+0.4 Q‬‬

‫‪:‬הוצאות הצרכנים יהיו‬

‫‪25∗12=300‬‬

‫‪:‬עודף הצרכנים‬

‫‪( 32−12 )∗25‬‬

‫‪=250‬‬
‫‪2‬‬

‫‪:‬עודף היצרנים‬

‫‪( 12−2 )∗25‬‬

‫‪=125‬‬
‫‪2‬‬

‫‪:‬תשובה ‪1‬‬
‫א‪.‬‬
  
S: P=32- 0.8Q P=12

==>

Q: P=2+0.4Q Q=25
 ‫שאלה ‪6‬‬

‫מוצרים ‪ X‬ו‪ Y -‬הם תחליפיים זה לזה‪ .‬שני השווקים פועלים בתנאים של תחרות משוכללת ועקומות‬
‫הביקוש וההיצע רגילות‪.‬‬

‫בייצורו של מוצר ‪ Y‬חלו שיפורים טכנולוגיים‪.‬‬

‫אם חלו שיפורים טכנולוגים ב‪ Y‬ההיצע של ‪ Y‬יגדל‪ .‬כמות גדלה מחיר יורד‪.‬‬

‫א‪ .‬איך יושפעו המחיר והכמות הנמכרת (סה"כ) בכל אחד מהשווקים‪.‬‬

‫הצג גרפית כל שוק בנפרד‪.‬‬

‫אם המוצרים תחליפיים ומחיר מוצר ‪ Y‬ירד הביקוש של ‪ X‬ירד‪.‬‬

‫בשוק בו יש את שני המוצרים ‪ X‬ו‪ Y-‬ניתן לומר שהמחיר ירד אך לא ניתן לדעת מה יקרה‬
‫לכמות‪.‬‬

‫‪ #######‬אם יש רק שינוי במחיר של המוצר הספציפי המדובר יהיה שינוי על העקומה ולא של‬
‫העקומה!!!!‬

‫לדוגמא אצלנו מחיר מוצר ‪ Y‬ירד ואז לא היה שינוי של עקומת הביקוש של ‪ Y‬אלא תזוזה על‬
‫עקומת הביקוש של ‪.Y‬‬

‫חזור על סעיף א'‪ ,‬בהנחה שהמוצרים משלימים זה לזה‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬

‫אם המוצרים משלימים ומחיר מוצר ‪ Y‬ירד הביקוש של ‪ X‬יעלה‪.‬‬

‫לסיכום‪ :‬שמגיעים לתרגיל מסוג זה מנתחים את השאלה ומבנים האם מדובר בהשפעה אחת או שתיים‬
‫על השוק‪.‬‬

‫ואז רואים האם מדובר על נושאים שקשורים ליצרנים שאז זה שינויים בעקומת ההיצע או אם מדובר‬
‫על נושאים שקשורים לצרכנים (העדפות‪ ,‬אופי מוצר‪ ,‬סוג מוצרים) זה יהיה שינויים בעקומת הביקוש‪.‬‬

‫מגיעים למסקנה לגבי כל שינוי ואז כותבים בצד את השינויים וסוכמים אותם‪ .‬רואים האם ניתן להגיע‬
‫למסקנה או שלא ניתן לדעת‪.‬‬

‫תשובה נוספת‪:‬‬

‫המוצרים תחליפיים זה לזה‬

‫‪.Y‬בשוק‪ :‬ההיצע יגדל‪ ,‬המחיר ירד והכמות המוצעת תגדל‬

‫‪. X‬בשוק‪ :‬הביקוש ירד‪ ,‬המחיר והכמות יקטנו‬

‫‪.‬‬

‫‪.‬ב‪ .‬המוצרים משלימים זה לזה‬

‫‪Y‬התהליך בשוק‬

‫‪.‬זהה לזה שהתרחש בסעיף א‬

‫‪ X‬בשוק‬

‫‪.‬הביקוש יעלה‪ ,‬מחירו וכמותו יגדלו‬

 ‫שאלה על התערבות ממשלתית (מס וסובסדיה)‬

‫נתון שוק המחשבים הניידים הפועל בתנאי תחרות משוכללת‪.‬‬

‫הביקוש ‪D‬החודשי למחשבים נתון בפונקציה הבאה ‪P=5 , 000−30Q :‬‬

‫ההיצע ‪ S‬החודשי של המחשבים נתון בפונקציה ‪P=1000+10 Q :‬‬

‫כאשר ‪ Q‬היא כמות המחשבים באלפי יחידות ואילו‪ P‬הוא מחירו של מחשב בש"ח‪.‬‬

‫חשבו וציירו את שיווי המשקל בענף‪.‬‬ ‫א‪.‬‬

‫עתה נודע כי הממשלה בוחנת את האפשרות להטיל מס של ‪ ₪ 800‬על כל מחשב‪ .‬ציירו וחשבו את שווי המשקל החדש כולל את‬ ‫ב‪.‬‬
‫המחיר שמשלם הצרכן‪ ,‬המחיר שמקבל נטו היצרן והכמות‪ .‬מי נפגע ומי נהנה מהמס? הסבירו‬

‫כשיש מס‪ :‬יצרן ‪−P‬צרכן ‪T= P‬‬

‫כשיש סובסדיה‪ :‬צרכן ‪−P‬יצרן ‪SUB= P‬‬

‫כדי לעודד משקיעים זרים החליטה הממשלה להקטין את המס שהוטל ל‪ ₪ 600 -‬לכל מחשב‪ .‬ציירו וחשבו את שווי המשקל‬ ‫ג‪.‬‬
‫החדש כולל את המחיר שמשלם הצרכן‪ ,‬המחיר שמקבל נטו היצרן והכמות‪ .‬מה קרה להכנסות הממשלה מהמס?‬

‫‪:D‬‬ ‫הביקוש החודשי למחשבים נתון בפונקציה הבאה ‪P=5 , 000−30Q :‬‬

‫‪S:‬‬ ‫ההיצע החודשי של המחשבים נתון בפונקציה ‪P=1000+10 Q :‬‬

‫מציאת שיווי משקל נשווה בין הביקוש להיצע ‪D=S‬‬ ‫א‪.‬‬

‫‪5000−30Q=1000+10 Q‬‬
‫‪−30 Q−10 Q=1000−5000‬‬
‫‪−40Q=−4000‬‬
‫‪Q=100‬‬
‫בשביל למצוא את המחיר ‪ P‬נציב בפונקצית הביקוש ‪.D‬‬

‫‪P=5000−( 30∗100 )=2000‬‬

‫שיווי המשקל בענף )‪(100,2000‬‬
‫שרטוט‪ :‬בשביל לשרטט את עקומת הביקוש נמצא את החיתוך עם הצירים(פעם אחת מציבים ‪ P=0‬ופעם ‪)Q=0‬‬
‫עתה נודע כי הממשלה בוחנת את האפשרות להטיל מס של ‪ ₪ 800‬על כל מחשב‪ .‬ציירו וחשבו את שווי המשקל החדש כולל‬ ‫ב‪.‬‬
‫את המחיר שמשלם הצרכן‪ ,‬המחיר שמקבל נטו היצרן והכמות‪ .‬מי נפגע ומי נהנה מהמס? הסבירו‬
‫כשיש מס‪ :‬יצרן ‪−P‬צרכן ‪T= P‬‬

‫כשיש סובסדיה‪ :‬צרכן ‪−P‬יצרן ‪SUB= P‬‬

‫ידוע כי ‪ T=800.‬עקומת הביקוש נשארת ללא שינוי‪ ,‬ועקומת ההיצע תקטן‪ .‬ידוע כי ‪-‬‬
‫‪ = T‬יצרן ‪ - P‬צרכן ‪P‬‬

‫‪+ T‬יצרן ‪= P‬צרכן ‪P‬‬

‫יצרן ‪ – P = T‬צרכן ‪P‬‬

‫נציב ‪T=800:‬‬

‫‪:D‬‬ ‫הביקוש החודשי למחשבים נתון בפונקציה הבאה (צרכן) ‪P=5 , 000−30Q :‬‬

‫‪S:‬‬ ‫ההיצע החודשי של המחשבים נתון בפונקציה (יצרן) ‪P=1000+10 Q :‬‬

‫‪ 1.‬מציאת ‪– Q‬‬
 ‫כשיש מס‪ :‬יצרן ‪−P‬צרכן ‪T= P‬‬
‫‪−T‬יצרן ‪=P‬צרכן ‪P‬‬
‫) ‪800=5000−30 Q− (1000+ 10Q‬‬
‫‪800=5000−30 Q−1000−10 Q‬‬
‫‪800=4000−40 Q‬‬
‫‪40 Q=3200‬‬
‫‪Q=80‬‬

‫‪ 2.‬מציאת ‪ P‬צרכן – נציב את ‪ Q‬שמצאנו בפונקצית הביקוש‪:‬‬

‫‪=5000−30∗80=2600‬צרכן ‪P‬‬

‫‪ .3‬מציאת ‪ P‬יצרן – נציב את ‪ Q‬שמצאנו בפונקצית ההיצע‪:‬‬

‫‪=1000+ 10∗80=1800‬יצרן ‪P‬‬

‫במקרה זה נראה מה היה מחיר בשיווי משקל לפני מס‪,‬‬

‫‪P=2000‬‬

‫מצאנו שלאחר מס של ‪ 800‬המחיר שמשלם הצרכן הוא ‪ 2600‬והמחיר‬

‫שמקבל היצרן לאחר מס הוא ‪ 1800‬ז"א שמתוך מס של ‪ 800‬הצרכן משלם‬
‫מס של ‪ 600‬והיצרן משלם מכיסו רק ‪.200‬‬
‫הכנסות הממשלה ממיסים‪:‬‬

‫‪800∗80=64000‬‬
‫אם היחידות באלפים זה יהיה הכנסות של ‪ 64‬מליון‪.‬‬
‫ג‪ .‬כדי לעודד משקיעים זרים החליטה הממשלה להקטין את המס שהוטל ל‪ ₪ 600 -‬לכל מחשב‪ .‬ציירו‬
‫וחשבו את שווי המשקל החדש כולל את המחיר שמשלם הצרכן‪ ,‬המחיר שמקבל נטו היצרן והכמות‪.‬‬
‫מה קרה להכנסות הממשלה מהמס?‬

‫‪ 1‬מציאת ‪– Q‬‬

‫‪ = T‬יצרן ‪ - P‬צרכן ‪P‬‬

‫‪5000−30Q−(1000+10 Q)=600‬‬
‫‪5000−30Q−1000−10 Q=600‬‬
‫‪4000−40 Q=600‬‬
‫‪−40Q=−3400‬‬
‫‪Q=85‬‬

‫‪ 2.‬מציאת ‪ P‬צרכן – נציב את ‪ Q‬שמצאנו בפונקצית הביקוש‪:‬‬

‫‪=5000−30∗85=2450‬צרכן ‪P‬‬

‫‪ .3‬מציאת ‪ P‬יצרן – נציב את ‪ Q‬שמצאנו בפונקצית ההיצע‪:‬‬

‫‪=1000+ 10∗85=1850‬יצרן ‪P‬‬

‫במקרה זה נראה מה היה מחיר בשיווי משקל לפני מס‪,‬‬

‫‪P=2000‬‬

‫מצאנו שלאחר מס של ‪600‬המחיר שמשלם הצרכן הוא ‪ 2450‬והמחיר שמקבל היצרן לאחר מס‬
‫הוא ‪ 1850‬ז"א שמתוך מס של ‪ 600‬הצרכן משלם מס של ‪ 450‬והיצרן משלם מכיסו רק ‪.150‬‬
‫הכנסות הממשלה ממיסים‪:‬‬

‫‪600∗85=51000‬‬
‫אם היחידות באלפים זה יהיה הכנסות של ‪ 51‬מליון‪.‬‬
 ‫הרחבה‪:‬‬
‫כדי לעודד משקיעים זרים החליטה הממשלה לתת סובסדיה של ‪ ₪ 300‬לכל מחשב‪ .‬ציירו וחשבו את‬
‫שווי המשקל החדש כולל את המחיר שמשלם הצרכן‪ ,‬המחיר שמקבל נטו היצרן והכמות‪ .‬מה קרה‬
‫להוצאות הממשלה מסובסדיה?‬

‫כשיש סובסדיה‪ :‬צרכן ‪−P‬יצרן ‪SUB= P‬‬

 ‫‪:D‬‬ ‫הביקוש החודשי למחשבים נתון בפונקציה הבאה (צרכן) ‪P=5 , 000−30Q :‬‬

‫‪S:‬‬ ‫ההיצע החודשי של המחשבים נתון בפונקציה (יצרן) ‪P=1000+10 Q :‬‬

‫) ‪300=1000+ 10Q−( 5000−30 Q‬‬

‫‪300=−4000+ 40 Q‬‬
‫‪40 Q=4300‬‬
‫‪Q=107.5‬‬

‫‪ 2.‬מציאת ‪ P‬צרכן – נציב את ‪ Q‬שמצאנו בפונקצית הביקוש‪:‬‬

‫‪=5000−30∗107.5=1775‬צרכן ‪P‬‬

‫‪ .3‬מציאת ‪ P‬יצרן – נציב את ‪ Q‬שמצאנו בפונקצית ההיצע‪:‬‬

‫‪=1000+ 10∗107.5=2075‬יצרן ‪P‬‬

‫במקרה הזה היתה סובסדיה של ‪ ,300‬הצרכן שילם ‪ 1775‬במקום ‪ 2000‬שזה בשווי משקל לפני הסובסדיה‪,‬‬
‫והיצרן קיבל מחיר של ‪ .2075‬ז"א שהצרכן נהנה מהסובסדיה ‪ 225‬והיצרן נהנה ב‪.75‬‬

‫הוצאות הממשלה ממתן סובסדיה‪300∗107.5=32,250 :‬‬