‫משק ללא ייצור ? שני צרכנים ‪ 1‬ו‪ 2-‬וסל תחילי בתיבת אדג'וורת'‪ .

‬נעביר עקומת אדישות של שני הצרכנים בסל התחילי ונמצא את כל‬

‫האזור התחום בינם‪ .‬אלא סלים שאף אחד מהם לא יתנגד לעבור אליו‪ .‬כל ההקצאות באזור זה מקקימים את תכונת הסבירות‬
‫תיקרא ‪ A‬מקיימת תכונה זו אם אין פרט אשר יתנגד למעבר מן ההקצאה התחילית לנקודה זו‪ .‬הקצאה ‪ C‬האינדיווידואלית‪ .‬נאמר כי הקצאה‬
‫המקיימת סבירות אינדיווידואלית כלפיה )כאשר לפחות אחד מהאי‪-‬שיוויוניים הוא אי שוויון חזק(‪ B .‬יעילה פארטו אם לא קיימת הקצאה‬
‫יעילה פארטו‪ ,‬אז כל עלייה בתועלת אחד הצרכנים יפגע בתועלת הצרכן השני‪ .‬אוסף ‪ A‬כלומר לא ניתן לבצע שיפור פארטו‪ .‬אם הקצאה‬
‫של ‪-x 2‬של ‪ 1‬ו ‪ x‬ההקצאות היעילות פארטו בתיבת אדג'וורת' נקרא קו החוזה‪ ,‬וניתן לחשבו על ידי תנאי ההשקה בפתרון פנימי כאשר‬
‫הדרך הפשוטה ביותר למצוא היא לקבע את התועלת של ‪ 2‬בתועלת כלשהי ולמצוא את התועלת של ‪ y: 1‬וכנ"ל לגבי ‪-x‬שווים לסך ה‬
‫ים ואז ניתן למצוא את קו החוזה‪ .‬החלק של קו החוזה העובר דרך העדשה הנוצרת מההקצאה התחילית נקראת ‪ MRS‬המשיק לו לפי שוויון‬
‫ליבה ? זוהי אוסף הקצאות יעילות פארטו המקיימות את תכונת הסבירות האינדיווידואלית כלפי הסל התחילי‪ .‬אם יחסי ההעדפה של הצרכן‬
‫של פונ' כזו הוא הומוגני מדרגה ‪-MRS 0‬הומוטטיים וגזירים‪ ,‬אז קו החוזה יהיה או שווה לאלכסון הראשי או כולו מעליו או כולו מתחתיו‪ .‬ה‬
‫)השיפוע של העקומות שוות התועלת קבועה לאורך קרן היוצאת מראשית הצירים(‪ .‬אם פונ' התועלת של שני הצרכנים זהים‪ ,‬קו החוזה יהיה‬
‫סימטרי ביחס למרכז התיבה‪ .‬אם שתי התכונות שנזכרו מתקיימות‪ ,‬אז קו החוזה חייב להיות האלכסון הראשי‪ .‬אם יחסי ההעדפה מקיימים‬
‫מונוטוניות חזקה‪ ,‬קו החוזה יעבור דרך ראשית הצירים‪ .‬אם יחס ההעדפה גם הומוטטי וגם מונוטוני חזק‪ ,‬קו החוזה חייב להיות האלכסון‬
‫הראשי‪ .‬הקצאות כאשר יש שלילי ? כאשר מוצר פוגע בצרכן והוא מופיע במינוס בפונק' התועלת‪ ,‬אזי אפס הוא הכמות הנצרכת‬
‫האופטימאלית‪ .‬פונ' מוזרות? כאשר אחד מינימום והשני ליניארי ? אז קו החוזה זהה לקו ההתרחבות‪ ,‬בלי קשר לליניארי‪ .‬כאשר אחד קוב‪-‬‬
‫דאגלס והשני מינימום ? שווה לקו ההתרחבות והצלע של התיבה עד לאפס של הצד הקוב‪-‬דאגלסי‪ .‬כאשר שניהם מינימום ? שטח היעילות‬
‫הוא "קו החוזה" ? כל האזור בין שני קווי ההתרחבות‪ .‬כאשר אחד קוב‪-‬דאגלס והשני ליניארי ? יהיה גם פתרון פנימי כשזה יוצר בתחום וגם‬
‫ים ‪-MRS‬הנתון של הליניארי‪ .‬כאשר שניהם ליניארי וה ‪-MRS‬ל ‪-MRS‬פתרון פינתי כשהתשובה יוצאת מחוץ לתיבה‪ .‬ניתן פשוט להשוות את ה‬
‫אז קו החוזה הוא ‪-MRS 2‬של אחד גדול מ ‪ MRS‬הקבועים שלהם לא זהים‪ ,‬אז הפתרון בהכרח פינתי‪ .‬כשהם זהים יש אינסוף פתרונות‪.‬כאשר‬
‫אז ההיפך הוא נכון‪ .‬כאשר שניהם קוואזי ליניארי במקרים רבים נראה קו אנכי ישר וקו ‪-MRS1‬גבוה מ ‪ MRS2‬הצלע התחתון והימני‪ .‬כאשר‬
‫של ‪ 1‬שווה ‪-x‬ים כי ה ‪ MRS‬החוזה הוא אותו קו אנכי פלוס צד שמאל ממנו צלע תחתון וצד ימין ממנו צלע עליון‪ .‬זאת אם נראה עפ"י השוואת‬
‫של ‪ 2‬וכך האלכסון יהיה במקום היחיד בו הם שווים‪ ,‬כל שאר ההקצאות פינתיים‪ .‬שיווי משקל תחרותי במשק ללא ייצור‪ :‬מכל נקודה ‪-x‬ל‬
‫תחילית מגיעים לנק' שו"מ אחת‪ .‬אותה נק' תמיד על קו החוזה ובתוך הליבה‪ ,‬אבל נקודות תחיליות שונות יכולות להביא לנק' שו"מ שונות‪.‬‬
‫משפט הרווחה ‪ ? 1‬שיווי משקל תחרותי יעיל פארטו ‪ p).‬או רק ‪ py,‬חלקי ‪ (px‬של ‪ 2‬ליחס המחירים ‪-MRS‬של ‪ 1‬ל ‪ MRS‬איך למצוא? השוואת‬
‫בהיעדר השפעות חיצוניות‪ .‬משפט הרווחה ‪ ? 2‬כל הקצאה יעילה פארטו פנימית יכולה להתקבל כתוצאת שיווי משקל תחרותית‪ .‬כלומר‬
‫‪ y‬ועוד ‪ x‬כפול ‪ P‬של תועלת פרט ‪ ,1‬סאבייקט טו ‪ max‬קיימת הקצאה תחילית ויחס מחירים אשר תומכים בה‪ .‬איך פותרים פרקטית? עושים‬
‫אח"כ אותו דבר לפרט ‪-p.‬יעילים התלויים ב ‪-y‬ול ‪-x‬והצבה במגבלה מגיעים ל ‪ MRS‬הנתון ועוד סך ה‪-‬ע הנתון‪ .‬מחישוב ‪-x‬כפול סך ה ‪ P‬שווה‬
‫לאחר שמצאנו את הביקוש לשני המוצרים ‪ y.‬וכנ"ל לגבי ‪-x‬ים שמצאנו כדי לקבל ביקוש מצטרפי ל ‪ .2-x‬לאחר מכן ניתן לחבר את סך ה‬
‫ואנחנו מכירים את ההיצע )סך הכמות הקיימת‪ ,‬כי אין ייצור(‪ ,‬נחשב את עודף הביקוש כך *נוסחא* ונעשה כך לשני המוצרים‪-p, .‬כתלויים ב‬
‫נוכל לחשב את נקודת שיווי המשקל המדויקת בין ‪ 1‬ו‪ ,2-‬לוודא ‪-p‬לאחר מכן נפעיל חוק וולראס האומר כי *נוסחא* ‪ .‬אחרי שמצאנו את ה‬
‫ולוודא שזה מתאים‪ .‬יכול כאן לבוא גם ליניארי וגם ‪-p‬ים בהינתן נקודות אלה ל ‪-MRS‬שחיבורם מביא לכמות הקיימת‪ ,‬ולהשוות את ה‬
‫וגמרנו‪ ,‬אבל אם הם שונים צריך לחלקק ‪ MRS‬שווה לאותו ‪-P‬זהה אז ה ‪ MRS‬מינימום‪ .‬במינימום זה רק להשוות‪ .‬בליניארי‪ ,‬כאשר יש להם‬
‫המתקבל ‪-P‬של זה‪ ,‬מה קורה כשהוא גדול יותר וכו'‪ .‬לפתור כל אפשרות כזאת ולבדוק האם ה ‪-MRS‬קטן מה ‪ P‬לתחומים‪ .‬מה קורה אם‬
‫נמצא בתחום המוגדר‪ .‬בעניין זה קיימת גם התופעה הנקראת מונופול מפלה מושלם כאשר אחד מציע הצעת חלוקה ו‪ 2-‬יכול לקבל ולבצע‪,‬‬
‫או יסרב ולהשאר בסל התחילי‪ .‬מכאן שפרט ‪ 2‬יסכים לכל חלוקה שלא תפגע בו‪ ,‬ולכן פרט ‪ 1‬ישאף להציע הצעה הנותנת לו מקסימום‬
‫תועלת‪ ,‬אך לא יפגע ב‪ .2-‬בפועל מתקבל נקודת החיתוך שבין קו החוזה לבין עקומת האדישות התחילית של ‪ .2‬ייצור הרכב ייצור תיקרא‬
‫ולהיפך‪ .‬אוסף הרכבי הייצור היעילים מציירים על עקומת תמורה‪ .‬הנגזרת של עק' התמורה ‪ y‬מחייב הקטנת ייצור ‪ x‬יעיל אם הגדלת ייצור‬
‫פירוש כלכלי ‪ b.‬שווה לאותו דבר לגו"י ‪ x‬את ‪a‬חלקי ייצור שולי של ‪ y‬את ‪a‬עלות אלטרנטיבית שולית והיא ייצור שולי של ? ‪ RPT‬במינוס נקרא‬
‫נוספת? הקצאה יעילה של גו"י ? דומה להקצאה יעילה של מוצרים‪ .‬ניתן ‪ x‬צריך לוותר על מנת לייצר יחידה ‪ y‬על כמה יחידות ? ‪ RPT‬של‬
‫שלהם ‪-RTS‬להשתמש בתיבת אדג'וורת'‪ .‬הקצאת הגו"י חייב להיות יעיל פארטו‪ .‬אם מקבלים שני פונק' ייצור מסובכות צריך לחשב את ה‬
‫אבל לייצור(‪ ,‬להשוות אותם אחד לשני‪ ,‬למצוא את קו החוזה שבין גורמי הייצור‪ .‬לאחר מכן ניתן באמצעות משוואת קו ‪) MRS‬שזה כמו‬
‫בלבד וכך להגיע לעקומת התמורה‪) .‬עק' תמורה ‪-y‬ו ‪ x‬החוזה להציב אותו בפונקציית הייצור‪ ,‬לנטרל את הגו"י ולהפוך את זה למשוואה של‬
‫גדל ? קורה כשפונ' הייצור מקיים תי"ל‪ .‬כאשר תק"ל ? ליניארי וכאשר תע"ל ? קמורה(‪ .‬יעילות ‪-RPT‬אז ה ‪ x‬קעורה = כאשר אני מגדיל את‬
‫זה פנאי‪ .‬התועלת תלוי בצריכה ובפנאי‪ .‬הצריכה היא פונקציה התלויה ‪-l‬זה עבודה ו ‪ L‬כאשר ‪. L+l=1‬כוללת בייצור ובצריכה‪ :‬מודל רובינזון‬
‫לתועלת של רובינזון במגבלת של ‪ max‬בעבודה‪ .‬לכן עקומת התמורה היא הגדרת הצריכה כפונק של הפנאי באמצעות הצבה‪ .‬אח"כ עושים‬
‫מצב מודרני מסובך יותר כאשר יש שני צרכנים‪ ,‬שני מוצרים ושני גו"ים‪-RPT. .‬ל ‪-MRS‬עק' התמורה‪ .‬את זה מוצאים על ידי השוואת ה‬
‫שווה ‪ MRS1‬הגו"ים מוגבלים‪ .‬תנאי סדר ראשון להקצאה פנימית של גו"י בין המוצרים ומצרכים בין הצרכנים ליעילות פארטו כוללת היא כי‬
‫כלומר ייצור יעיל על עק' התמורה‪ ,‬חלוקת מצרכים יעילה על קו החוזה ותיאום בין הייצור לצריכה‪ .‬כלומר המשיק של ‪-RPT.‬שווה ל ‪-MRS2‬ל‬
‫עקומות האדישות של הצרכנים בתוך תיבת האדג'וורת' צריכה להיות שווה למשיק על עקומת התמורה‪ .‬צורת פתרון הבעיה‪ :‬להתחיל‬
‫ים‪ x ,‬זה אומר אוהב ‪-RPT‬גדול מ ‪ MRS‬ליניארי כאשר ‪-RPT.‬ים ולהשוות ביניהם ל ‪-MRS‬אח"כ למצוא את ה ‪-RPT,‬במציאת עקומת התמורה וה‬
‫ים‪ .‬כאשר שניהם מעל או מתחת‪ ,‬המשק ייצר רק את ‪-y‬ים ואחד כל ה ‪-x‬ים‪ ,‬אחד ייקח את כל ה ‪-MRS‬באמצע ה ‪RPT‬וקטן‪ ,‬ההיפך‪ .‬לכן אם ה‬
‫המוצרים שהם אוהבים וכל חלוקה תהיה אופטימאלית‪ .‬כעת נראה גם מה קורה כאשר הכנסת הפרטים תלויה בבעלות שלהם על גו"ים ועל‬
‫פירמות‪ .‬אלפא ? אחוז בעלות של ‪ ,1‬בטא ? אחוז בעלות של ‪ .2‬יש אלפא וביטא על כל אחד מהפירמות ומהגו"ים‪ .‬כל אלפא וביטא ביחד‬
‫שווה ‪ a‬עם ‪ x‬כפול ייצור שולי של ‪ x‬על מנת להשיא מקסימום רווח‪ :‬מחיר ‪-b‬ו ‪ a‬הבוחרת ‪ x‬שווים לאחד‪ .‬סדר פתרון בעיה סבוכה שכזו פירמה‬
‫‪ y‬פירמה ‪ x.‬ורווח ‪ x‬היצע של ‪-b,‬ול ‪-a‬ל ‪ x‬מכאן ניתן לחשב ביקוש ‪ pb).‬חלקי ‪ (Pa‬שווה ליחס מחירי הגו"י ‪-RTS‬לכן ה ‪ b.‬כנ"ל לגבי גו"י ‪ a.‬מחיר‬
‫‪-‬ים ליחסי המחירים של הגו"ים באים בסופו של דבר לידי ביטוי בכך שמבחינה כוללת ה ‪-RTS‬עושה בדיוק את אותו הדבר‪ .‬סך השוואת ה‬
‫לאחר שמצאנו את הדברים האלה אנחנו עוברים לצרכנים‪ .‬כל אחד מנסה להשיא את ‪ y.‬ומוצר ‪ x‬שווה ליחס המחירים של מוצר ‪RPT‬‬
‫שווה להכנסה שהיא פונ' הנקבעת עפ"י מכירת ‪ y‬ולגבי ‪ x‬התועלת שלו בהינתן המגבלה‪ .‬המגבלה היא מחיר המוצר כפול כמות המוצר לגבי‬
‫ונציב למגבלה ונוכל למצוא את ‪-y‬ו ‪ x‬ליחס מחירי ‪-MRS‬הגו"י לפירמות ורווחי הפירמות עפ"י אחוז הבעלות של הפרט עליהם‪ .‬נשווה את ה‬
‫אשר בהינתן ‪ x, y, a, b .‬נעשה כנ"ל לגבי צרכן ‪ .2‬שו"מ תחרותי סופי הוא וקטור מחירים הנקבע עפ"י מחירי ‪ y.‬ולמוצר ‪ x‬הביקוש שלו למוצר‬
‫ווקטור זה‪ ,‬בכל שוק הכמות המבוקשת שווה לכמות המוצעת‪ .‬מוצרים ? פרטים מבקשים‪ ,‬פירמות מספקות‪ .‬גו"י ? פירמות מבקשות‪ ,‬פרטים‬
‫כשל שוק עד כה ראינו ‪-PRT.‬ים שווים השווים ל ‪ MRS‬מספקים‪ .‬פתרון סופי בתרגיל כזה תמיד יראה לנו כי התוצאה הסופית נותנת לנו שני‬
‫כי שו"מ תמיד יעיל פארטו‪ .‬אבל זה נכון רק בתנאי ש‪ (1 :‬אינפורמציה מלאה ‪ (2‬אין הפרעות חיצוניות ‪ (3‬אין הסדרים כובלים או מונופולים‪,‬‬
‫כל הכמויות והמחירים נקבעים בשווקים תחרותיים ‪ (4‬אין יתרונות לגודל ועלות כניסה לשוק אפס‪ .‬לכן כשל שוק יכול לנבוע מ‪(1 :‬כלכלה‬
‫לא תחרותית ? לפחות מוצר אחד מונופוליסטי ‪ (2‬התערבות ממשלתית ‪ (3‬מוצרים ציבוריים ‪ (4‬השפעות חיצוניות‪(1 .‬מונופול כאשר יצרן‬
‫לא ‪-RPT‬ים כמובן כרגיל שווים ליחס מחירי המוצרים‪ .‬עם זאת‪ ,‬ה ‪-MRS‬שווה ליחס המחירים של הגו"ים וה ‪-RTS‬אחד מונופול והשני לא‪ ,‬ה‬
‫התוצאה היא כי המונופול תמיד מייצר פחות ממה ‪ y).‬או גדול ממנו )אם זה )‪ x‬ים בשו"מ‪ ,‬אלא יהיה קטן ממנו )אם זה ‪-MRS‬יהיה שווה ל‬
‫שהשוק דורש‪ .‬כלומר חלוקת המצרכים יעילה והייצור יעיל‪ ,‬על עק' התמורה‪ .‬אך אין תיאום בין הייצור לצריכה‪ .‬כאשר שני היצרנים‬
‫להיות שווה ליחס המחירים אך ורק אם גמישויות ‪-RPT‬ים אחד חלקי השני ולא למחירים‪ .‬זה הופך את ה ‪-MR‬שווה ל ‪-RPT‬מונופוליסטים‪ ,‬ה‬
‫הביקוש בשיווי משקל שוות זו לזו‪ .‬זאת מאחר ו )*כל הנןסחאות לגבי גמישות והערת אגב ממחירים ב‪ :‬תזכורת ממחירים ב' על גמישות‪:‬‬
‫שווה אפס‪ .‬כאשר הגמישות אינסופית )קו ישר אופקי(‪ ,‬אז ‪ MR‬ערך מוחלט של גמישות הביקוש תמיד שווה ‪ 1‬במקסימום פדיון ? כאשר‬
‫רווחי המונופול שווה לרווחי הענף התחרותי‪ .‬אחרת‪ ,‬המונופול תמיד מרוויח יותר מכלל הענף התחרותי‪.‬שמאלה ? גדול מאחד‪ .‬ימינה ? קטן‬
‫ים לא יהיו שווים‪ .‬זאת מאחר ואין ‪-MRS‬מאחד*( אשר אחד המוצרים מיוצר על ידי מונופול מפלה‪ ,‬אז אין חלוקה יעילה בין הצרכנים ? ה‬
‫‪-MR‬וה ‪-MC,‬ל ‪-MR‬שלו ליחס מחירים אחר‪ .‬כמו כן‪ ,‬מאחר והמונופול משווה את ה ‪-MRS‬לצרכנים את אותו המחיר וכל אחד משווה את ה‬
‫לכן אין תיאום כלל‪ .‬איך הממשלה יכולה לתקן? ‪ y).‬הפוך אם זה ‪ x,‬ים )אם זה ‪-MRS‬יהיה קטן משני ה ‪-MC‬התלוי ב ‪-RPT‬נמוך מהמחיר‪ ,‬אז ה‬
‫כאשר רק אחד המוצרים מיוצר על ידי מונופול ? הענקת סובסידיה או קביעת מחיר מקסימום‪ .‬כאשר שני היצרנים מונופולים‪ ,‬ניתן להעניק‬
‫סובסידיה או להטיל מס עפ"י הצורך‪ .‬כאשר יש מונופול מפלה ? אי אפשר לתקן‪ .‬העוול נגרם מעצם האפליה בין המחירים והוא נמצא‬
‫בחלוקה שבין הצרכנים‪ .‬הממשלה לא יכולה לתקן את העיוות‪ (2 .‬התערבות ממשלתית התערבות ממשלתית גורמת לעיוות בשוק‪ .‬מס‬
‫ים מפני שהיצרנים והצרכנים לא רואים את אותו המחיר‪ .‬במקרה של סובסידיה זה יהיה הפוך‪ .‬גם אם ‪-MRS‬יהיה נמוך מה ‪-RPT‬קניה ? ה‬
‫תקבולי הממשלה ניתנים כמענק ישר לכיס של הצרכן‪ ,‬השוני במחיר צרכן לעומת מחיר יצרן גורם לחוסר תיאום בין הייצור לבין הצריכה‬
‫ים זהים וייצור ‪ RTS‬במשק‪ .‬מס על גורם ייצור המשמש לייצור שני המוצרים ? אין פגיעה בשוק כי שני היצרנים רואים את אותו המחיר ויהיה‬
‫יעיל‪ .‬אבל אם ההיצע של הגו"י אינו קבוע‪ ,‬אז כן יכול להיות עיוות‪ .‬למשל במקרה של עבודה ? עלות הפנאי לצרכנים יהיה שונה מעלות‬
‫יגרום ? ‪ y‬אך ללא מס בייצור מוצר ‪ x‬העבודה של הפירמות‪ .‬לכן יהיה שוני בין שיעור התחלופה בייצור בין פנאי‪ .‬מס על גו"י בייצור מוצר‬
‫ים יהיו שונים‪ .‬הנטל ‪-RTS‬למשק לייצר בחוסר יעילות ולא להימצא על עק' התמורה‪ ,‬כי יחס המחירים שהיצרנים רואים יהיו שונים ולכן ה‬
‫העודף ? הטלת מס גורם לנטל עודף ? אובדן רווחה‪ .‬למה? כי הטלת המס מעוות את יחס המחירים‪ .‬אם הממשלה מטילה מס שאינו מעוות‬
‫את יחס המחירים‪ ,‬אזי התועלת הכללית של השוק הייתה יורדת רק בתועלת שהממשלה משיגה )ומעבירה לאוכלוסיה כמובן‪ ,(...‬אך בעיוות‬
‫יחס המחירים יש אובדן ממשי של רווחה שאף אחד לא יקבל‪ .‬גם בסובסידיה יש אבדן רווחה כי יש עודף ייצור‪ ,‬יש הוזלה לא מוצדקת של‬
‫המוצר וניצולת יתר של משאבי הטבע ועיוות בהקצאת המקורות‪ .‬הממשלה צריכה לממן סובסידיות באמצעות מיסים‪ ,‬לכן עיוות בשוק אחד‬
‫יגרום גם לעיוות בשווקים נוספים‪ .‬כמו כן עיוות של כל שוק גורם גם לעיוותים בשווקים של מוצרים תחליפיים או משלימים‪ (3 .‬מוצרים‬
‫ציבוריים מוצר ציבורי טהור מקיים א( היעדר מניעה )לא ניתן למנוע שימוש במוצר למי שלא שילם( ו‪-‬ב( היעדר יריבות ? שימוש במוצר של‬
‫צרכן אחד לא מונע שימוש של צרכן אחר‪ .‬דומגאות הן כבישים‪ ,‬משטרה‪ ,‬צבא‪ ,‬מגדלור‪ .‬מוצר המקיים היעדר יריבות אך לא היעדר מניעה‬
‫נקרא מוצר מועדון‪ ,‬כמו לימודים באו"פ‪ ,‬קאנטרי קלאב וכו'‪ .‬יש עלות כניסה אבל בפנים כולם מקבלים אותו דבר‪ .‬מוצר המקיים היעדר‬
‫מניעה אך לא היעדר יריבות הוא מוצר משותף‪ .‬כמו נדנדה בגן שעשועים או מיקום למנגל‪ .‬כולם יכולים אבל אם מישהו שם אחד אחר לא‬
‫ים במשק צריכים ביחד להיות ‪-MRS‬יכול להשתמש בו בו"ז‪ .‬האופטימום החברתי במוצר ציבורי הוא תנאי סמואלסון‪* :‬נוסחא* כלומר סך ה‬
‫מוצר פרטי‪) .‬בניגוד לקודם‪ ,‬סדר הגזירה חשובה כאן!( בפתרון ‪-x‬מוצר ציבורי ו ‪ G‬שבין המוצר הציבורי לבין הפרטי כאשר ‪-RPT‬שווים ל‬
‫כפול סכום ‪ x‬כאשר המגבלה היא מחיר ‪-x,‬ומ ‪-G‬בעיות מהתחום הזה אנו מסתכלים על התועלת של כלל הפרטים במשק‪ .‬סה"כ תועלת מ‬
‫כאשר תועלת הצרכנים היא קוב ‪ n).‬כפול ‪ I‬שווה להכנסה הכוללת במשק )אם לכולם הכנסה שווה אז ‪-G‬כפול ה ‪-G‬הכמויות ועוד מחיר ה‬
‫בביטא(‪ ,‬אז תמיד *נוסחא* בניתוח ביקוש מוצר ציבורי יש לזכור שכולם משלמים על משהו שהוא יחיד וניתן לכולם‪-x .‬באלפא ו ‪ (G‬גאגלס‬
‫נשאר אותו דבר‪ ,‬אך מחברים את סך המחירים במשק של מה שאנשים מוכנים לשלם‪ .‬שמים את עקומות הביקוש אחת מעל ‪-G‬לכן כמות ה‬
‫יהיה הרבה יותר גבוה ממחירי הביקוש‪ .‬אף איש לא מוכן או יכול לממן את צה"ל לבד‪ .‬אבל כולם ביחד יכולים לשלם ‪-MC‬השניה‪ .‬בד"כ ה‬
‫מחיר נמוך כל אחד‪ .‬אם כל אחד באמת היה משלם את מה שהוא מוכן לשלם אז היינו מגיעים לייצור וצריכה יעילה אבל זה לא אפשרית‬
‫פרקטית‪ .‬חייבים לקבוע מחיר ולגבות אותו מכל הצרכנים‪ .‬כמה מוכנים לשלם נגזר מההכנסה של הפרט‪ .‬גם אם יש פונ' תועלת זהה לכל‬
‫הצרכנים במשק‪ ,‬עדיין יבקשו לשלם שונה עפ"י ההכנסה‪ .‬זה נקרא מיסי לינדאל ? כל אחד משלם כפי כמה שהוא מוכן‪ ,‬וזה נותן את‬
‫היעילות הכי טובה‪ .‬בפועל זה לא עובד ככה‪ .‬אספקה אסטרטגית אומרת שכל פרט מחליט כמה לתרום למוצר הציבורי כאשר הוא מקבל‬
‫לרשום *נוסחא* כלומר תרומה שלי פלוס תרומת ‪ G‬כך‪ :‬במקום ‪ i‬את תרומת האחרים כנתונים‪ .‬אז ניתן לבטא את בעיית הצרכן של פרט‬
‫אז מגיעים ל"עקומת התגובה" של ‪ x.‬כך‪* :‬נוסחא* כלומר הכנסה פחות תרומת הפרט למוצר הציבורי חלקי מחיר ‪-x‬האחרים‪ ,‬ולבטא את ה‬
‫ככל שאחרים תורמים יותר‪ ,‬אני תורם פחות"‪ .‬במקרה" ‪ gi.‬באמצעות גזירת מיקסום התועלת של הפרט והשוואת הגזירה לאפס ובידוד ‪ i‬פרט‬
‫בביטא‪ ,‬עקומת התגובה היא *נוסחא* ואם יש לנו משק שבו כל הצרכנים אותו דבר‪ ,‬אז במקום הסיגמא ‪-x‬באלפא ו ‪ G‬של קוב‪-‬דאגלס עם‬
‫גדלה‪ ,‬התרומה של כל פרט ‪-n‬ואז נגיע לשו"מ נאש *נוסחא* כלומר ככל ש ‪-g,‬מינוס אחד כפול ה ‪ n‬של סך תרומות אחרות ניתן לרשום‬
‫טן‪ .‬זוהי ה‬
‫במונה ? הכפלת הביטוי באוכלוסיה‪ .‬שים לב כי ביטוי זה ‪ n‬של כלל המשק‪ ,‬צריך להוסיף ‪ G‬של פרט ספציפי‪ .‬כדי לקבל ‪-g‬ק ֶ‬
‫גדלה‪ ,‬הכשל מחריף‪ .‬למה זה יוצא כך? כי ‪-n‬היעיל הנמצא לעיל‪ .‬לכן בשו"מ נאש המשק יהיה בתת אספקה‪ ,‬וככל ש ‪-G‬תמיד יהיה נמוך מה‬
‫?‪ G‬כלומר מתחלק שווה‪ .‬מה צריך להיות גודל ‪ n,‬חלקי ‪ pg‬עבור כל פרט היא ‪ G‬כל אחד רוצה להיות "טרמפיסט"‪ .‬בחירות נניח כי מחיר‬
‫סה‪ ,‬האלטרנטיבה המנצחת בבחירות היא החציון‪ ,‬והיעילה היא הממוצע‪ .‬לכן בחירות מביאה לאופטימום רק אם ההעדפות של‬ ‫עפ"י קונדור ֵ‬
‫כי ‪ n,‬לאחד חלקי ‪ MRS‬תלוי בגודל ההכנסה שלו גם‪ ...‬תועלת הצרכן ? השוואת ‪ G‬הצרכנים מתפלגים סימטרית‪ .‬זכור כי העדפת פרט לגודל‬
‫‪-G‬אם מכפיל ה ‪-G.‬ייתן לנו את גודל ה ‪ n‬לאחד חלקי ‪ MRSm‬זה יחס המחירים שהוא רואה‪ .‬הפרט המכריע הוא הפרט החציוני‪ ,‬לכן השוואת‬
‫בפונ' התועלת גבוהה יותר אצל הצרכן החציוני מאשר אצל הממוצע‪ ,‬אז יהיה אספקת יתר‪ ,‬ולהיפך‪ .‬מוצר ציבורי דיסקרטי שאינו רציף‪ .‬פרט‬
‫את ‪-r‬שווה הכנסה(‪ .‬נסמן ב ‪, x‬שווה אפס ‪-(G‬גבוה מ )‪ g‬שווה הכנסה פחות עלות ‪-x‬שווה ‪ 1‬ו ‪ (G‬מעוניים במוצר ציבורי כאשר התועלת של‬
‫‪-r.‬כאשר תרומת הצרכן קטנה מה ‪ G‬הגורם לצרכן להיות אדיש לגבי אספקתו של המוצר‪ .‬לכן ניתן לומר כי יעיל לספק ‪-G‬תרומת הפרט ל‬
‫ים של כל הפרטים במשק צריכים להיות יחד גדולים מהעלות ‪-r‬והוא צריך להיות גדול או שווה לעלות‪ .‬לכן סך ה ‪-MRS‬הוא בעצם ה ‪-r‬ה‬
‫כך נחשב את יעילות האספקה‪ .‬אבל האם יסופק בשו"מ נאש? יכול להיות לא ? כמו דילמת ‪-RPT.‬ל ‪ MRS‬זה בעצם שוויון ‪ G.‬הכללית של‬
‫האסיר‪ .‬יכול להיות טיפוס מתנדב ? כל אחד רוצה אבל מעדיף שהאחר‪ ,‬אבל מעדיף לבד מאשר כלום‪ .‬יהיה בסוף טרמפיסט אחד‪ .‬יתכן גם‬
‫"שניהם או שאף אחד"‪ .‬שניהם שו"מ נאש‪ (4 .‬השפעות חיצוניות כאשר החלטות יחידה כלכלית אחת משפיעה על רווחתה של יחידה‬
‫כלכלית אחרת והשפעה זו אינה עוברת באמצעות מנגנון השוק והמחירים‪ .‬השפעות יכולות להיות חיוביות או שליליות‪" .‬קיץ הגיע לכן מחיר‬
‫ארטיקים עולה" ? אינו השפעה חיצונית‪ ,‬כי זה עובר במנגנון השוק והמחירים‪ .‬השפעה חיצונית בצריכה‪ :‬שלילית ? אני סובל מצריכת‬
‫הסיגריות של מי שעומד לידי‪ .‬חיובית ? אני נהנה מהמוזיקה שמישהו אחר שומע‪ .‬לא קיבלתי פיצוי כספי על העשן ולא שילמתי על המוזיקה‬
‫ששמעתי‪ .‬בייצור‪ :‬שלילית ? מפעל מזהם נהר ופוגע ברווחים של הדייגים‪ .‬חיובית ? מפעל הדבש מרוויח מכך שיש לידו מפעל פרחים‪ .‬נקבל‬
‫פונ' תועלת של פרט כאשר כמות הצריכה של צרכן אחר הוא חלק מהפונ'‪ .‬כדי לחשב את האופטימום במשק‪ ,‬מחברים את סך התועלת‬
‫שלהם מול סך המגבלה‪ .‬בד"כ הכי קל להציב את המגבלה בתוך פונ' המטרה ואח"כ לגזור‪ .‬לוקחים את סכום התועלת השולית של כל‬
‫הפרטים מצריכת המוצר ומשווים ליחס המחירים‪ .‬זהו למעשה תנאי סמואלסון ? מוצר ציבורי הוא בפועל מקרה פרטי של השפעות חיצוניות‪.‬‬
‫איך לחשב שו"מ? להסתכל על כל צרכן בנפרד כצרכן בפני עצמו המסתכל רק על התועלת שלו ולהגיע לשו"מ כרגיל ? ונראה שהשו"מ‬
‫בפונ' ‪ y‬אינו יעיל פארטו‪ .‬בהשפעות שליליות ? יש אספקת יתר ובהשפעות חיוביות ? יש תת‪-‬אספקה‪ .‬כלומר אם נגדיר את החלק של מוצר‬
‫‪ y‬שווה למחיר ‪ y‬עפ"י ‪-v‬אז בשו"מ תחרותי גזירת ה ‪ y,‬ונתון שצרכן ‪ 2‬מושפע מצריכת ‪ 1‬את ‪' v,‬ועוד פונ ‪ x‬שווה ‪-u‬כאש ה ‪' v,‬התועלת כפונ‬
‫משפט קוז אומר כי ‪ y.‬צריך להיות שווה למחיר ‪ y1‬עפ"י ‪ v2‬פלוס גזירת ‪ y1‬עפ"י ‪ v1‬אצל כל אחד מהצרכנים‪ ,‬אך באופטימום חברתי גזירת‬
‫‪ y‬אם הבעיה היא אי קיומו של שוק אז יש להקים כזה שוק‪ ,‬וזה יפתור ללא קשר לזכות הקניין‪ .‬הפרט המשפיע ישווה את תועלתו למחיר‬
‫פיצוי‪ .‬גם אם זה פיצוי שייאלץ לשלם או אם זה פיצוי שהיה יכול לקבל ולא יקבל‪ .‬פרט ‪ 2‬ידרוש שהפיצוי יהיה שווה לנזק השולי‪ C-‬פלוס‬
‫‪ y1.‬עפ"י ‪ v‬יהיה שווה למינוס גזירת ‪-C 2‬הנגרם לו או יהיה מוכן לשלם פיצוי המשקף את אובדן הרווחה השולית שלו‪ ,‬כלומר בכל מקרה ה‬
‫שילוב המשוואות ופתרון הבעיה יראה כי שו"מ תחרותי במקרה זה יהיה יעיל פארטו ושווה לתנאי האופטימום‪ .‬משפט קוז לא ניתן ליישם‬
‫בפועל‪ .‬ניתן לעשות רגולציה ? לאסור עישון בקניון וכו'‪ .‬כמו כן יש תמיד מיסוי מתקן‪ .‬הטלת מס על השפעות שליליות ע"מ לצמצמן ומתן‬
‫סובסידיות להשפעות חיוביות על מנת לעודדן‪ .‬הממשלה מחכה את השוק שלא קיים ומביא את השוק לאופטימום‪ .‬גובה המיסוי יהיה כגובה‬
‫הפיצוי במשפט קוז והחישוב יהיה זהה‪ .‬לרוב מטילים את המס על קניית המוצר המותאם להתנהגות השלילית‪ ,‬כי לא ניתן לפקח על‬
‫ההתנהגות‪ .‬השפעה חיצונית שאינה נובעת מחוסר שוק‪ ,‬אלא קנאה או אלטרויזם לא יתוקן בד"כ כי הוא תלוי ברגשות סובייקטיביות‪.‬‬
‫שהוא תוצר לוואי )פסולת או צוף( המשפיע על ‪ z‬היא מייצרת יותר ‪ x‬אבל ככל שהיא מייצרת יותר ‪ x‬מייצרת ‪ x‬השפעה חיצונית בייצור פירמה‬
‫למחיר‪ .‬לחשב אופטימום חברתי על ידי מקסימיזציה של ‪-MC‬בשו"מ תחרותי כל חברה משיאה את רווחיה ומשווה את ה ‪ y.‬רווחי פירמה‬
‫האופטימלי פלוס ‪-x‬של ה ‪-MC‬צריך להיות מושווה ל ‪ x‬השוואת שניהם לאפס‪ .‬באופטימום‪ ,‬מחיר ‪ y,‬ואח"כ עפ"י ‪ x‬הרווח הכולל‪ ,‬גזירתו עפ"י‬
‫האופטימלי‪ .‬תיקון ? יצירת השוק החסר‪ ,‬כמו ‪-x‬עפ"י ה ‪ z‬יהיה חיובי או שלילי עפ"י כיוון ההשפעה( כפול נגזרת( ‪ z‬עפ"י ‪ y‬של ‪ TC‬גזירת‬
‫על מנת לקחת את הפיצוי שהוא משלם בחשבון‪ ,‬או ‪ C‬מינוס ‪ x‬ישווה את העלות השולית למחיר ‪ x‬בצריכה‪ .‬משפט קוז תקף גם פה‪ .‬פירמה‬
‫כפול נגזרת ‪ z‬שלו עפ"י ‪-TC‬השווה לנגזרת ה ‪, C‬תדרוש פיצוי‪ ,‬או תהיה מוכנה לשלם ‪ y‬את התשלום שהיה יכול לקבל ומוותר עליו‪ .‬ופירמה‬
‫במקרה של השפעה חיובית‪ ,‬תשלום זה יהיה שלילי‪ .‬מאחר וקשה ליישם את משפט קוז‪ ,‬הממשלה בד"כ יחכה את השוק הלא קיים ‪ x.‬של ‪z‬‬
‫לעיל‪ .‬לעיתים קשה ליישם מס אופטימאלי בגלל חוסר אינפורמאציה וקושי באכיפה‪ .‬ניתן לפתור זאת ע"י רגולציה ‪-C‬וידרוש מס השווה ל‬
‫ומכסות ייצור או ע"י מיזוג של פירמות‪ .‬אם הפירמה המזיק והניזוק מתמזגים לפירמה אחת‪ ,‬יביאו לאופטימום ויתחשבו בכלל הגורמים‪ .‬בעיית‬
‫השטח המשותף ניצול יתר של משאבי טבע שהם נחלת הכלל‪ .‬ככל שיש יותר פרות בשדה‪ ,‬כל אחת תניב פחות חלב‪ .‬באופטימום החברתי‬
‫והשוואה ‪ N‬גזירת הפונ' עפ"י ‪ N.‬כפול ‪ Pc‬פחות עלות אחזקת פרה ‪ N‬תפוקת חלב כפול מספר פרות )‪ F(N‬מחיר חלב כפול ‪ Pm‬הרווח הוא‬
‫עם זאת‪ ,‬כל איכר רואה רק את הרווח שלו‪ ,‬לכן הוא ‪ Pc).‬פחות)‪ F‬ועוד ‪ N‬כפול ‪ F‬כפול )נגזרת ‪ (Pm‬לאפס ייתן מספר אופטימלי של פרות‬
‫בשו"מ‪ .‬והוא לא ‪-N‬שווה אפס ? יביא את הפרה שלו לדשא כל עוד הרווח לא שלילי‪ .‬ניתן מזה לחשב את ה ‪ Pm‬פחות )‪ F(N‬כפול ‪ Pm‬רואה‬
‫מס על החלב ‪ .‬להכפיל ‪ N).‬כפול ‪ F‬כפול )נגזרת ‪ pm‬אופטימאלי‪ ,‬אלא תמיד גבוה‪ .‬פתרון כדמי כניסה לשטח ? דמי כניסה שווה ‪-N‬שווה ל‬
‫‪ t.‬אופטימאלי ולחלץ את ‪ N‬לשים )‪ t‬ב‪ 1)-‬מינוס ‪Pm‬‬