‫תורת הצרכן‬

‫אילה ארד‬
‫הפקולטה לניהול‬
‫אוניברסיטת תל אביב‬
 ‫תורת הצרכן‬

‫• העדפות ותועלת‬

‫• קו התקציב )מגבלת התקציב(‬

‫• בחירת סל הצריכה האופטימלי על ידי הצרכן‬

‫• פונקצית הביקוש של הצרכן‬

‫• עודף הצרכן‬

‫• הביקוש המצרפי‬

‫‪2‬‬
‫העדפות ותועלת‬
 ‫העדפות הצרכן‬
‫מקסימום רווחה‪:‬‬

‫• מרחב האלטרנטיבות יהיה כל סלי הצריכה האפשריים‪.‬‬

‫נניח שהצרכן בוחר את הסל אשר מביא לרווחתו המקסימלית‪,‬‬
‫בכפוף למגבלת התקציב העומד לרשותו‬

‫• סל צריכה ‪ -‬אוסף מוצרים הניתנים לרכישה‬

‫• לשם פשטות נתרכז בסלים של שני מוצרים‪ ,‬כלומר זוגות‬

‫מהצורה )‪(",$‬‬

‫‪4‬‬
‫העדפות הצרכן ‪ -‬הנחות‬
‫שלמות‪:‬‬

‫• בין כל זוג סלים ! ו‪ " -‬הצרכן יודע לומר אם הוא‪:‬‬

‫"≻!‬ ‫• מעדיף את ! על "‪:‬‬

‫ש‬
‫!≻"‬ ‫• מעדיף את " על !‪:‬‬

‫"∼!‬ ‫• אדיש בין הסלים‪:‬‬

‫‪5‬‬
 ‫העדפות הצרכן ‪ -‬הנחות‬
‫טרנזיטיביות‪:‬‬

‫• אם הצרכן מעדיף את סל ! על פני סל "‪ ,‬ומעדיף את סל " על‬

‫פני סל ‪ ,#‬אזי נובע כי הוא מעדיף את סל ! על ‪:#‬‬

‫"≻!‬ ‫ש‬
‫→ ‪$‬‬ ‫‪!≻#‬‬
‫‪"≻#‬‬

‫‪6‬‬
 ‫העדפות הצרכן ‪ -‬הנחות‬
‫תכונת חוסר הרוויה )מונוטוניות עולה(‪:‬‬

‫)‪(5,6) ≻ (5,5‬‬ ‫• הצרכן תמיד ישמח לעוד‪ ,‬כלומר‬

‫ש‬
‫)‪(6,5) ≻ (5,5‬‬ ‫• וגם‬

‫)‪6,5 ? (5,6‬‬ ‫• אבל‬

‫‪7‬‬
 ‫פונקצית התועלת ‪!-‬‬
‫• את העדפות הצרכן אנו מייצגים באמצעות פונקצית תועלת‬

‫• פונקצית התועלת "מודדת" את מידת שביעות הרצון של הפרט‬

‫מהסלים השונים ומצמידה מספר לכל סל‬

‫• באמצעות המספר מבטאת פונקצית התועלת את הדרך בה הוא‬

‫מדרג את הסלים השונים‬

‫• ככל שהמספר גבוה יותר – הסל מועדף יותר על ידי הצרכן‬

‫‪8‬‬
 ‫פונקצית התועלת ‪!-‬‬
‫שימו לב‪:‬‬

‫• ברוב המקרים‪ ,‬למספר עצמו אין משמעות‪ ,‬אלא הוא נמדד‬

‫באופן יחסי לסלים האחרים של אותו צרכן‬

‫• אין משמעות להשוואה בין תועלות של שני צרכנים שונים‬

‫• הערה‪ :‬להבדיל מנכונות לשלם‪/‬למכור‬

‫‪9‬‬
‫הערה‪ :‬השימוש במתמטיקה בקורס‬
‫• בקורס נעשה שימוש נרחב בחשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי ‪-‬‬
‫בעיקר נגזרות ונגזרות חלקיות‬

‫• להלן תזכורת חלקית‪:‬‬

‫משתנים = ‪! , #‬‬
‫פרמטרים = & ‪%,‬‬

‫‪10‬‬
 ‫נגזרות חלקיות‬

F ( X,Y ) = aX b Y F = 3X 4 Y

¶F
Fx = = abX b -1 Y Fx = 12 X 3 Y
¶X

¶F aX b 3X 4
Fy = = Fy =
¶Y 2 Y 2 Y

11
 ‫תועלת שולית ‪!"# -‬‬

‫• התועלת השולית של הצרכן ממוצר ) מראה בכמה תגדל תועלת‬

‫הצרכן‪ ,‬כאשר הוא יצרוך )אפסילון( יחידה אחת נוספת של )‪,‬‬
‫בעוד * יישאר ללא שינוי‬
‫‪(%‬‬
‫= &‪$%‬‬
‫)(‬

‫• אם הפרט אוהב את המוצר‪ ,‬אזי ככל שיש לו יותר מהמוצר‬

‫תועלתו תגדל‬
‫• מתמטית‪ ,‬זה אומר שהנגזרת החלקית של ‪ U‬לפי ‪ X‬היא חיובית‪:‬‬
‫‪$%& > 0‬‬

‫‪12‬‬
 ‫תועלת שולית ‪!"# -‬‬

‫• אם תועלתו השולית הולכת ופוחתת‪ ,‬אז הנגזרת החלקית‬

‫השניה של ‪ U‬לפי ‪ X‬הינה שלילית‪:‬‬

‫‪$%&' < 0‬‬

‫‪13‬‬
 ‫פונקצית התועלת ‪ -‬דוגמה‬

‫‪! ", $ = " & $‬‬ ‫• לצרכן פונקציית תועלת‪:‬‬

‫• כיצד הפרט מדרג את שלושת הסלים הבאים‪:‬‬

‫‪' = 2,4‬‬ ‫‪* = 3,1‬‬ ‫=‪-‬‬ ‫‪2, 16‬‬

‫• האם הפרט אוהב את המוצרים?‬

‫• האם תועלתו השולית מכל מוצר קבועה‪ ,‬גדלה או פוחתת?‬

‫‪14‬‬
 ‫פתרון‬
‫• נמצא את תועלת הצרכן מכל סל ונדרג את הסלים‪:‬‬
‫‪! ", $ = " & $‬‬

‫‪' = 2,4‬‬ ‫‪* = 3,1‬‬ ‫=‪-‬‬ ‫‪2, 16‬‬

‫‪! ' = ! 2,4 = 2& 4 = 8‬‬

‫‪! * = 3& 1 = 9‬‬

‫&‬
‫= ‪! -‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪16 = 8‬‬
‫• מסקנה‪:‬‬

‫‪'∼-‬‬ ‫'≻*‬ ‫‪*≻-‬‬

‫‪15‬‬
 ‫פתרון‬
‫• נמצא את תועלת שולית מכל מוצר‪:‬‬

‫‪! ", $ = " & $‬‬

‫&"‬
‫‪'!( = 2" $ > 0‬‬ ‫= ‪'!,‬‬ ‫‪>0‬‬
‫‪2 $‬‬
‫&"‬
‫‪'!(& = 2 $ > 0‬‬ ‫‪'!,& = −‬‬ ‫‪<0‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪$/‬‬

‫‪16‬‬
 ‫תיאור סלי צריכה )שני מוצרים(‬
‫• הדרך המקובלת לתאר גרפית את הבחירה בין סלי צריכה‬
‫הכוללים שני מוצרים מתבססת על מערכת צירים‬

‫"‬
‫‪y‬‬

‫!‬

‫‪17‬‬
 ‫עקומות אדישות‬

‫• עקומת אדישות – מייצגת את אוסף הסלים האפשריים‪ ,‬אשר‬

‫הצרכן אדיש ביניהם )כלומר‪ ,‬הם שווי ערך מבחינת תועלתו‬
‫האישית(‬

‫‪y‬‬
‫• מפת קווי אדישות – מורכבת מאינסוף עקומות אדישות‪ ,‬כאשר‬
‫כל קו מייצג תועלת מסוימת לצרכן‬

‫‪18‬‬
 ‫מפת עקומות אדישות‬

‫‪#& > #% > #$‬‬

‫"‬
‫‪y‬‬
‫&‪#‬‬
‫‪#%‬‬
‫‪#$‬‬

‫!‬

‫‪19‬‬
 ‫העדפות הצרכן – הנחות )המשך(‬

‫• קמירות – אם הצרכן אוהב את שני המוצרים‪ ,‬ותועלתו השולית‬

‫הולכת ופוחתת‪ ,‬אזי ככל שיש לו יותר ממוצר ! ופחות ממוצר‬
‫"‪ ,‬הוא מוכן לוותר על יותר יחידות ! בכדי לקבל יחידת " אחת‬

‫‪20‬‬
‫עקומות אדישות )המשך(‬
‫צורה אופיינית של עקומות האדישות‬

‫• יורדות משמאל לימין‬

‫• לעולם אינן נחתכות‬

‫• השיפוע הולך ופוחת )כאשר העדפות הן קמורות(‬

‫‪21‬‬
 ‫מפת עקומות אדישות‬

‫‪#& > #% > #$‬‬

‫"‬
‫‪y‬‬
‫&‪#‬‬
‫‪#%‬‬
‫‪#$‬‬

‫!‬

‫‪22‬‬
‫שיעור התחלופה השולי בצריכה ‪MRS -‬‬
‫‪MRS - Marginal Rate of Substitution‬‬

‫• שיעור התחלופה השולי ‪ -‬בצריכת ! מונה את מספר היחידות‬

‫ממוצר " עליהן יש לוותר‪ ,‬כך שעבור תוספת יחידה אחת של !‪,‬‬
‫רמת התועלת )הרווחה( תישאר קבועה‪:‬‬

‫"∆‬
‫= ‪#$%‬‬
‫!∆‬

‫‪23‬‬
‫שיעור התחלופה השולי בצריכה ‪MRS -‬‬
‫‪)*+‬‬
‫= '&‪%‬‬ ‫‪)*,‬‬
‫מתקיים‪:‬‬ ‫‪∆" → 0‬‬ ‫• כאשר‬

‫)כאשר ישנה נגזרת(‪...‬‬

‫• כאשר העדפות הן קמורות אז ככל שיש לצרכן יותר יחידות "‬

‫)ופחות ‪ ,(-‬הוא יהיה מוכן לשלם פחות יחידות ‪ -‬עבור כל‬
‫יחידת " נוספת‪ .‬כלומר‪ ,‬שיעור התחלופה השולי בצריכה הולך‬
‫ופוחת עם הגידול ב‪"-‬‬

‫‪24‬‬
 ‫שיעור התחלופה השולי ‪ -‬דוגמה‬

‫& ‪' $, & = $‬‬ ‫• לצרכן פונקציית תועלת‪:‬‬

‫• במצב המוצא הוא צורך את הסל ‪10,10‬‬

‫כלומר ‪ 10‬יחידות ‪ $‬ו‪ 10 −‬יחידות &‬

‫• מהו שיעור התחלופה השולי של הצרכן במצב המוצא?‬

‫‪25‬‬
 ‫פתרון‬
‫" ‪$ #, " = #‬‬

‫" = )‪($‬‬ ‫"‪($) 2‬‬

‫' ‪#‬‬ ‫= ‪(+,‬‬ ‫=‬ ‫→‬ ‫‪(+, 10,10 = 2‬‬
‫= *‪($‬‬ ‫‪($-‬‬ ‫‪#‬‬
‫" ‪2‬‬

‫• מסקנה‪ :‬בכדי לשמור על רמת התועלת ההתחלתית שלו‪ ,‬יהיה‬

‫הצרכן מוכן לוותר על ‪) 2‬אפסילון( יחידות " תמורת תוספת של‬
‫)אפסילון( יחידת ‪ #‬אחת‬

‫‪26‬‬
 ‫המחשה גרפית‬
‫• שימו לב ששיעור התחלופה השולי הולך ויורד עם הגידול ב‪! -‬‬
‫)שבא על‪-‬חשבון הירידה ב‪("-‬‬

‫"‪2‬‬
‫= ‪#$%‬‬ ‫‪=2‬‬
‫!‬
‫"‬
‫‪y‬‬
‫‪10‬‬

‫‪2‬‬ ‫)(‬

‫‪10‬‬ ‫!‬

‫‪27‬‬
‫פונקציות תועלת ייחודיות‬

‫• פונקצית קוב‪-‬דאגלס‬

‫• תחליפים מושלמים‬

‫• משלימים מושלמים‬

‫• רוויה‪ ,‬מוצר רע‪ ,‬מינימום צריכה‬

‫‪28‬‬
 ‫קוב דאגלס‬
‫פונקצית קוב‪-‬דאגלס‬

‫• כאשר לצרכן פונקציית תועלת מהסוג‪:‬‬

‫' & ‪! = #$ %‬‬

‫• )‪ a, b ,A‬חיוביים(‬

‫• נקבל‪:‬‬

‫‪)!* = +#$ %,-& ' > 0‬‬ ‫& ‪)!* +‬‬

‫‪%‬‬ ‫‪',-‬‬ ‫= ‪( → )34‬‬ ‫‪= 6‬‬
‫& ‪)!0 = 1#$‬‬ ‫‪>0‬‬ ‫‪)!5 1 $‬‬

‫‪29‬‬
 ‫קוב דאגלס ‪ -‬דוגמה‬
‫(‬
‫= )‪!(#, %‬‬ ‫‪# )% *.,‬‬ ‫• לצרכן פונקצית תועלת‪:‬‬

‫• שיעור התחלופה השולי ‪:‬‬

‫‪-!0‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪% 5%‬‬

‫= ‪-./‬‬ ‫=‬ ‫= ‪6‬‬
‫‪-!1 3(0.8) # 6#‬‬

‫‪30‬‬
 ‫תחליפיים מושלמים‬
‫תחליפיים מושלמים‬

‫• כאשר לצרכן פונקציית תועלת מהסוג‪:‬‬

‫)( ‪# = %& +‬‬

‫• הרי ששיעור התחלופה השולי קבוע לאורך כל עקומת‬

‫האדישות‪:‬‬
‫‪*#- %‬‬
‫= ‪*+,‬‬ ‫=‬
‫( ‪*#.‬‬
‫!‬
‫"‬
‫כלומר‪ ,‬מפת קווי האדישות תורכב מקווים ישרים בעלי שיפוע‪:‬‬

‫‪31‬‬
 ‫תחליפים מושלמים ‪ -‬דוגמה‬
‫‪! ", $ = 5" + 2$‬‬ ‫• לצרכן פונקצית תועלת‪:‬‬

‫• שיעור התחלופה השולי‪:‬‬

‫‪)!, 5‬‬
‫= ‪)*+‬‬ ‫‪= = 2.5‬‬
‫‪)!- 2‬‬

‫‪32‬‬
 ‫תחליפים מושלמים – המחשה גרפית‬
‫(‪+ ', ( = 5' + 2‬‬
‫• בגרף ‪ 3‬עקומות אדישות שונות‪ ,‬המייצגות רמות תועלת שונות‪:‬‬
‫תועלת ‪ 10,‬תועלת ‪ 15‬ותועלת ‪20‬‬
‫שימו לב שהשיפוע זהה בכל העקומות ושווה ל‪2.5-‬‬
‫(‬

‫‪10‬‬
‫‪y‬‬
‫‪7.5‬‬

‫‪5‬‬

‫‪2.5‬‬
‫'‬
‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬

‫‪33‬‬
 ‫משלימים מושלמים‬
‫משלימים מושלמים )פרופורציות קבועות(‬

‫• כאשר לצרכן פונקציית תועלת מהסוג‪:‬‬

‫)"‪# = %&'()!, +‬‬

‫• שיעור התחלופה השולי אינו מוגדר בנקודות היעילות‪.‬‬

‫זאת משום שבנקודות אלו אין תחלופה בין ! ל " ‪ -‬הצרכן צורך‬
‫אותם בפרופורציות קבועות‬

‫‪34‬‬
 ‫משלימים מושלמים ‪ -‬דוגמה‬
‫)‪! ", $ = &'((5", 2$‬‬ ‫• לצרכן פונקצית תועלת‪:‬‬

‫‪$‬‬ ‫• מפת קווי האדישות הינה‪:‬‬

‫‪7.5‬‬ ‫‪!5 = 15‬‬

‫‪y‬‬ ‫‪!3 = 10‬‬
‫‪5‬‬

‫‪2.5‬‬ ‫‪!2 = 5‬‬

‫"‬
‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬

‫‪35‬‬
 ‫עקומות אדישות – "רוויה"‬
‫• מוצר ‪ 1‬תחילה‪ :‬בסדר עדיפויותיו מעוניין מקבל ההחלטות קודם‬
‫כל בהשגת המוצר הראשון ואולם הוא מגיע לרוויה ממוצר זה‬
‫כאשר הוא משיג את הכמות ‪ ,10‬ואז עובר להתעניין רק בכמות‬
‫המוצר השני‪.‬‬

‫‪10‬‬

‫‪36‬‬
 ‫עקומות אדישות – "סל אידיאלי"‬
‫• סל אידיאלי‪ :‬קיים סל אידיאלי‪ .‬מקבל ההחלטות מעדיף את‬
‫הסל ‪ x‬על ‪ y‬אם הוא קרוב יותר לסל האידיאלי‪.‬‬

‫‪37‬‬
 ‫עקומות אדישות – "סל אידיאלי"‬
‫• יחס לקסיקוגרפי ‪ ! :‬עדיף על " אם &‪#$ < #‬‬
‫או &‪ #$ = #‬וגם &( < ‪($‬‬
‫• כל "עקומת אדישות" מכילה איבר בודד מכיוון שאין שני סלים‬
‫שונים זה מזה שמקבל ההחלטות אדיש ביניהם‪.‬‬

‫(‬

‫‪#‬‬

‫‪38‬‬
 ‫עוד פונקציות תועלת ייחודיות‬

‫• מוצר רע ‪ -‬מוצר ‪ X‬יחשב לרע‪ ,‬אם תועלת הצרכן נפגעת עם‬

‫העלייה בכמות הנצרכת‬

‫• סף צריכה ‪ -‬כמות מינימלית שהצרכן דורש‬

‫‪39‬‬
‫קו התקציב‬
 ‫מגבלת התקציב‬
‫• קו התקציב מגדיר את כל הסלים האפשריים עבור הצרכן‬

‫נגדיר‪:‬‬
‫סך הכמות הנרכשת על ידי הצרכן ממוצר !‬ ‫–‬ ‫!‬
‫סך הכמות הנרכשת על ידי הצרכן ממוצר "‬ ‫–‬ ‫"‬
‫מחיר ליחידת מוצר !‬ ‫–‬ ‫!‪#‬‬
‫מחיר ליחידת מוצר "‬ ‫–‬ ‫"‪#‬‬
‫סך הכנסתו של הצרכן לתקופה נתונה‬ ‫–‬ ‫‪$‬‬

‫‪41‬‬
 ‫מגבלת התקציב‬
‫קו התקציב יהיה‪:‬‬

‫( = &"‪!"# + %‬‬

‫• ההנחה היא כי הצרכן מוציא את כל הכנסתו בתקופה הנתונה‬

‫ואינו יכול לצרוך מעבר לה‬
‫‪( − !"#‬‬ ‫• על ידי העברת אגפים נקבל‪:‬‬
‫=‪%‬‬
‫&"‬
‫• כלומר‪ ,‬שיפועו של קו התקציב הוא יחס המחירים‪:‬‬
‫‪"#‬‬
‫&"‬

‫‪42‬‬
 ‫קו התקציב‬

‫&‬

‫!‬
‫'"‬

‫‪"#‬‬
‫‪"$‬‬
‫‪%‬‬
‫!‬
‫‪"#‬‬
‫‪43‬‬
 ‫קו התקציב – שאלות‬
‫• מה יקרה לקו התקציב בעקבות עליה במחיר ! או ירידה‬
‫במחיר " ללא שינוי נוסף?‬

‫• מה יקרה לקו התקציב בעקבות ירידה במחיר ! או עלייה‬

‫במחיר " ללא שינוי נוסף?‬

‫• מה יקרה לקו התקציב בעקבות עליה )ירידה( בהכנסה ללא‬

‫שינוי נוסף?‬

‫‪44‬‬
 ‫קו התקציב‬
‫מה יקרה לקו התקציב בעקבות עליה במחיר ‪ %‬או‬
‫&‬ ‫ירידה במחיר & ללא שינוי נוסף?‬

‫!‬
‫'"‬

‫‪"#‬‬
‫‪"$‬‬
‫‪%‬‬
‫!‬
‫‪"#‬‬
‫‪45‬‬
 ‫קו התקציב‬
‫מה יקרה לקו התקציב בעקבות ירידה במחיר ‪ %‬או‬
‫&‬ ‫עלייה במחיר & ללא שינוי נוסף?‬

‫!‬
‫'"‬

‫‪"#‬‬
‫‪"$‬‬
‫‪%‬‬
‫!‬
‫‪"#‬‬
‫‪46‬‬
 ‫קו התקציב‬

‫מה יקרה לקו התקציב בעקבות עליה‬

‫&‬ ‫)ירידה( בהכנסה ללא שינוי נוסף?‬

‫!‬
‫'"‬

‫‪"#‬‬
‫‪"$‬‬
‫‪%‬‬
‫!‬
‫‪"#‬‬
‫‪47‬‬
 ‫קו התקציב – עוד שאלות‬

‫• מה יקרה לקו התקציב בעקבות עליה )ירידה( באחוז זהה‬

‫במחירי שני המוצרים ללא שינוי נוסף?‬

‫• מה יקרה לקו התקציב בעקבות עליה )ירידה( באחוז זהה‬

‫במחירי המוצרים ובהכנסה?‬

‫‪48‬‬
 ‫קו התקציב‬
‫מה יקרה לקו התקציב בעקבות עליה )ירידה(‬
‫&‬ ‫באחוז זהה במחירי שני המוצרים ללא שינוי נוסף?‬

‫!‬
‫'"‬

‫‪"#‬‬
‫‪"$‬‬
‫‪%‬‬
‫!‬
‫‪"#‬‬
‫‪49‬‬
 ‫קו התקציב‬
‫מה יקרה לקו התקציב בעקבות עליה )ירידה(‬
‫&‬ ‫באחוז זהה במחירי המוצרים ובהכנסה?‬

‫!‬
‫'"‬

‫‪"#‬‬
‫‪"$‬‬
‫‪%‬‬
‫!‬
‫‪"#‬‬
‫‪50‬‬
‫בחירת הסל האופטימלי‬
 ‫בעיית ההחלטה של הצרכן‬

MAX U ( X , Y )
X ,Y

s.t. XPx + YPy = I

L = U ( X , Y ) - l (XPx + YPy - I )
¶L MU x ü
= MU x - lPx = 0 Þ l=
¶X Px ï MU x MU y
ï =
¶L MU y ï Px Py
= MU y - lPy = 0 Þ l= ý Þ
¶Y Py ï
¶L ï XPx + YPy - I = 0
= XPx + YPy - I = 0 ï
¶l þ

52
 ‫הסל האופטימלי‬
‫• מסקנה‪ :‬עבור צרכן בעל פונקציית תועלת גזירה )ובפתרון‬
‫פנימי(‪ ,‬מתקיים כי הסל האופטימלי הוא זה המתקבל בנקודת‬
‫ההשקה בין קו התקציב לעקומת האדישות‪:‬‬

‫‪!"# &#‬‬
‫=‬
‫‪!"$ &$‬‬

‫‪'&# + )&* = +‬‬

‫‪53‬‬
 ‫הסל האופטימלי‬

‫&‬
‫קו התקציב‬
‫!‬
‫'"‬
‫סל הצריכה‬

‫עקומת האדישות‬

‫‪"#‬‬ ‫)(‬
‫‪"$‬‬
‫‪%‬‬
‫!‬
‫‪"#‬‬
‫‪54‬‬
 ‫בעיית הצרכן ‪ -‬דוגמה‬
‫‪! ", $ = 2 "$‬‬ ‫• לצרכן פונקצית תועלת‪:‬‬

‫‪' = 1,200‬‬ ‫‪*+ = 2‬‬ ‫‪*, = 6‬‬ ‫• נתון עוד כי‪:‬‬

‫• הוא מוציא את כל הכנסתו על שני מוצרים אלו‪.‬‬

‫• כמה יחידות יצרוך מכל מוצר?‬

‫‪55‬‬
 ‫פתרון‬
‫‪! = 1,200‬‬ ‫‪'( = 2‬‬ ‫‪') = 6‬‬ ‫• קו התקציב‪:‬‬

‫‪! − '( 1,200 − 2-‬‬ ‫‪1‬‬

‫=‪+‬‬ ‫=‬ ‫‪= 200 − -‬‬
‫)'‬ ‫‪6‬‬ ‫‪3‬‬

‫• עקומות האדישות‪:‬‬

‫‪/1‬‬
‫‪/ -, + = 2 -+‬‬ ‫→‬ ‫=‪+‬‬
‫‪4-‬‬

‫‪56‬‬
 ‫פתרון‬

U = 2 XY Px = 2 Py = 6 I = 1,200
MU x Y ü
MRS = = ï
MU y X ï Y 2
ýÞ = Þ X = 3Y
Px 2 ï X 6
=
Py 6 ïþ
XPx + YPy = I Þ 3YPx + YPy = I
Þ 3 × 2Y + 6Y = 1,200
Þ Y = 100 X = 300

57
 ‫פתרון גרפי‬
‫‪1‬‬
‫• קו התקציב‪$ = 200 − # :‬‬
‫‪3‬‬
‫‪$‬‬ ‫‪&2‬‬
‫=‪$‬‬ ‫• עקומות האדישות‪:‬‬
‫‪4#‬‬

‫‪200‬‬ ‫‪,- 1‬‬

‫= *)(‬ ‫=‬
‫‪,. 3‬‬

‫‪100‬‬

‫'&‬
‫‪#‬‬
‫‪300‬‬ ‫‪600‬‬

‫‪58‬‬
‫פונקצית תועלת של תחליפים מושלמים‬
‫• כאשר לצרכן פונקצית תועלת מהסוג‪:‬‬

‫'& ‪! = #$ +‬‬

‫)‪(!) +‬‬
‫=‬ ‫→‬ ‫כל נקודה על קו התקציב היא אופטימלית‬
‫‪(!* +,‬‬

‫)‪(!) +‬‬ ‫‪1‬‬

‫>‬ ‫→‬ ‫‪'=0‬‬ ‫‪,‬‬ ‫=‪$‬‬
‫‪(!* +,‬‬ ‫)‪+‬‬

‫)‪(!) +‬‬ ‫‪1‬‬

‫<‬ ‫→‬ ‫‪$=0‬‬ ‫‪,‬‬ ‫='‬
‫‪(!* +,‬‬ ‫‪+,‬‬

‫‪59‬‬
 ‫תחליפים מושלמים – המחשה גרפית‬
‫'‪+ &, ' = 5& + 2‬‬
‫• בגרף ‪ 3‬עקומות אדישות שונות‪ ,‬המייצגות רמות תועלת שונות‪:‬‬
‫תועלת ‪ 10,‬תועלת ‪ 15‬ותועלת ‪20‬‬
‫'‬ ‫• אם יחס המחירים הוא ‪ ,2‬למשל‪ ,‬נקנה רק ‪.X‬‬
‫• אם הוא ‪ ,3‬נקנה רק ‪.Y‬‬
‫‪10‬‬
‫‪y‬‬
‫‪7.5‬‬ ‫קו התקציב‬
‫‪Px/Py=2‬‬
‫‪5‬‬

‫‪2.5‬‬
‫&‬
‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬

‫‪60‬‬
‫פונקציית תועלת של משלימים מושלמים‬
‫• כאשר לצרכן פונקציית תועלת מהסוג‪:‬‬

‫)‪!(#, %) = ()*(+#, ,%‬‬

‫• אזי נקודת הצריכה תהיה בנקודת הברך‪ ,‬הגבוהה ביותר‬

‫האפשרית על קו התקציב‬

‫‪61‬‬
 ‫משלימים מושלמים ‪ -‬דוגמה‬
‫)‪! ", $ = &'((5", 2$‬‬ ‫• לצרכן פונקצית תועלת‪:‬‬
‫• אז בפתרון אופטימלי‪ :‬א‪ .‬הסל על קו התקציב‪ .‬ב‪.5X=2Y .‬‬
‫‪$‬‬

‫‪7.5‬‬ ‫‪!5 = 15‬‬

‫‪y‬‬ ‫‪!3 = 10‬‬
‫‪5‬‬
‫קו התקציב‬
‫‪2.5‬‬ ‫‪!2 = 5‬‬

‫"‬
‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬

‫‪62‬‬
‫ביקוש הצרכן‬
 ‫ביקוש הצרכן‬
‫הצרכן בוחר אילו מוצרים לרכוש בהינתן‪:‬‬

‫• מערכת העדפותיו‬

‫• הכנסתו התקופתית‬

‫• מחירי המוצרים‬

‫• )וגם פוטנציאל השתכרותו העתידית‪ ,‬ריבית וכו'(‬

‫‪64‬‬
 ‫ביקוש הצרכן הבודד – דוגמה‬
‫)‪!(#, %) = ()#(#, %‬‬ ‫• לצרכן פונקצית תועלת‪:‬‬

‫• והוא מוציא את כל הכנסתו על שני מוצרים אלו‪.‬‬

‫• מהי פונקציית הביקוש?‬

‫‪.‬‬
‫‪,0‬‬ ‫‪+, < +-‬‬
‫‪+,‬‬

‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬
‫= )‪*(+, , +- , .‬‬ ‫‪, 0 ; 0,‬‬ ‫‪+, = +-‬‬
‫‪+,‬‬ ‫‪+-‬‬

‫‪.‬‬
‫‪0,‬‬ ‫‪+, > +-‬‬
‫‪+-‬‬

‫‪65‬‬
 ‫שינוי קטן לדוגמה‬
‫)‪!(#, %) = ()#(2#, %‬‬ ‫• לצרכן פונקצית תועלת‪:‬‬

‫• והוא מוציא את כל הכנסתו על שני מוצרים אלו‪.‬‬

‫• מהי פונקציית הביקוש?‬

‫‪/‬‬
‫‪,0‬‬ ‫‪,- < 2,.‬‬
‫‪,-‬‬

‫‪/‬‬ ‫‪/‬‬
‫= )‪+(,- , ,. , /‬‬ ‫‪, 0 ; 0,‬‬ ‫‪,- = 2,.‬‬
‫‪,-‬‬ ‫‪,.‬‬

‫‪/‬‬
‫‪0,‬‬ ‫‪,- > 2,.‬‬
‫‪,.‬‬

‫‪66‬‬
 ‫העדפה נגלית‬
‫• גם בעולם הצרכן ניתן לדון בשאלה האם כלל בחירה של צרכן‬
‫ניתן לרציונליזציה‬

‫• במקביל לכלל אלפא עליו דיברנו בשיעור הראשון‪ ,‬בעולם הצרכן‬

‫משתמשים ב"אקסיומה החלשה של העדפה נגלית" ‪WARP -‬‬

‫‪67‬‬
‫האקסיומה החלשה של העדפה נגלית‬
‫עבור צרכן רציונלי )ממקסם העדפות(‪:‬‬

‫• אם סל ! נבחר על פני " כאשר שניהם היו במסגרת התקציב‪,‬‬

‫לא יתכן שסל " יבחר על פני ! במערכת מחירים‪/‬הכנסה‬
‫שונה ‪,‬כאשר שניהם במסגרת התקציב‬

‫• כלל בחירה שלא מקיים את האקסיומה איננו ניתן לרציונליזציה‬

‫‪68‬‬
‫דוגמה להפרת האקסיומה‪ :‬הסלים ‪ A‬ו‪B -‬‬
‫• בחירה ב‪ C-‬וב‪ D-‬איננה מבטאת הפרה של האקסיומה‬

‫"‬

‫&‬

‫‪#‬‬
‫‪%‬‬

‫‪$‬‬
‫!‬

‫‪69‬‬
 ‫ביקוש הצרכן למוצר !‬
‫• הביקוש ל‪ !-‬הוא פונקציה של המחיר של !‪ ,‬אך נוח ומקובל‬
‫להשתמש בנוסחת הביקוש ההפכית‪ ,‬כלומר ‪ "#‬כפונקציה של‬
‫!‪ ,‬כפי שמופיע בשרטוט הבא‬
‫‪"#‬‬
‫• עקומת הביקוש של הצרכן הבודד‪:‬‬

‫!‬
‫• במציאת פונקציית הביקוש‪ ,‬אנו מקבעים את ההכנסה ) ‪ ($‬ואת‬
‫מחירי המוצרים האחרים ) ‪ ("%‬ומוצאים את הקשר בין הכמות‬
‫)!( למחיר ) ‪("#‬‬

‫‪70‬‬
 ‫ביקוש הצרכן למוצר ‪X‬‬
‫• העקומה יורדת משמאל לימין‪ :‬הכמות גדלה עם הירידה במחיר‬

‫• שני המשתנים היחידים בפונקציית הביקוש הינם הכמות ) !(‬

‫והמחיר ) ‪("#‬‬

‫• שאר הגורמים )העדפות – ‪ $‬הכנסה ‪ % -‬ומחיר המוצר האחר ‪-‬‬

‫‪ ("#‬הינם קבועים‬

‫• העקומה לא בהכרח לינארית‬

‫‪71‬‬
 ‫ביקוש הצרכן למוצר !‬
‫• שינויים אנדוגניים )במחיר מוצר !( יביאו לתנועה על עקומת‬
‫הביקוש‬

‫• שינויים אקסוגניים )במחיר מוצר " בהכנסה‪ ,‬או בהעדפות‬

‫הצרכן( יביאו לתנועה של עקומת הביקוש‬

‫‪72‬‬
 ‫ביקוש הצרכן הבודד ‪ -‬דוגמה‬
‫‪" !, $ = 2 !$‬‬ ‫• לצרכן פונקצית תועלת‪:‬‬

‫‪' = 1,200‬‬ ‫‪*+ = 6‬‬ ‫• נתון עוד כי‪:‬‬

‫• הוא מוציא את כל הכנסתו על שני מוצרים אלו‪.‬‬

‫• מהי פונקציית הביקוש ל‪?!-‬‬

‫‪73‬‬
 ‫פתרון‬

U = 2 XY Px = 2 Py = 6 I = 1,200

MU x Y ü
MRS = = ï
MU y X ï Y Px
ý Þ = Þ YPy = XPx
Px ï X Py
Py ïþ
I
XPx + YPy = I Þ 2 XPx = I Þ X=
2 Px
Þ X = 300 , Y = 100

74
 ‫פתרון‬
‫‪0 *, 1 = 2 *1‬‬

‫‪! = 1,200‬‬ ‫‪'( = 6‬‬

‫!‬ ‫!‬
‫=*‬ ‫→‬ ‫= ‪'2‬‬
‫‪2'2‬‬ ‫*‪2‬‬
‫עקומת הביקוש הכללית ל‪*-‬‬ ‫עקומת הביקוש ההופכית‬

‫‪+,,--‬‬
‫=*‬ ‫‪,./‬‬
‫‪ ! = 1,200‬עקומת הביקוש היא‪:‬‬ ‫• עבור ‪'( = 6‬‬

‫• הצרכן מוציא חצי מהכנסתו על כל מוצר‬

‫‪75‬‬
‫עוד על הביקוש‬
 ‫גורמים המשפיעים על הביקוש‬
‫• שוב ‪ -‬מלבד המחיר של המוצר‪ ,‬הגורמים הנוספים המשפיעים‬
‫על הביקוש נותרים קבועים על גבי אותה עקומת ביקוש‪:‬‬

‫• טעמי הצרכן‬

‫• הכנסת הצרכן‬

‫• איכות המוצר‬

‫• מחירים של מוצרים אחרים‬

‫• כשמדברים על ביקוש מצרפי‪ ,‬האוכלוסיה נותרת קבועה‬

‫‪77‬‬
 ‫מוצרים תחליפיים ומשלימים‬
‫• שני מוצרים יוגדרו כמוצרים תחליפיים אם עליית )ירידת( מחירו‬
‫של אחד מהם תגרום לצרכנים לצרוך יותר )פחות( מהמוצר‬
‫השני‬

‫– דיאט קולה‪/‬דיאט פפסי‬

‫– תחבורה ציבורית‪/‬פרטית‬

‫• שני מוצרים יוגדרו כמוצרים משלימים אם עליית )ירידת( מחיר‬

‫של אחד המוצרים תגרום לצרכנים לצרוך פחות )יותר( מהמוצר‬
‫השני‬

‫– מכוניות‪/‬דלק‬
‫– מחשב‪/‬מדפסת‬

‫‪78‬‬
‫מוצרים תחליפיים ומשלימים ‪ -‬דוגמאות‬
‫שירותי טלפון נייד וקווי‬

‫• תחליפיים‪ :‬בבית או במשרד‬

‫• משלימים‪ :‬לסיים שיחה שהתחילה במכונית כשהגעת הביתה‬

‫• בלתי תלויים‪ :‬שיחה בחוץ אינה יכולה להתבצע באמצעות קו‬

‫נייח‬

‫‪79‬‬
‫מוצרים תחליפיים ומשלימים ‪ -‬דוגמאות‬
‫עיתון יומי ואתר האינטרנט של העיתון‪:‬‬

‫• תחליפיים‪ :‬ניתן לקרוא חדשות‪/‬כתבות באמצעות העיתון או‬

‫במחשב‬

‫• משלימים‪ :‬אתר האינטרנט מספק עדכונים והעיתון מספק‬

‫רקע‪/‬כתבות עומק‬

‫• בלתי תלויים‪ :‬לקרוא את העיתון במהלך ארוחת הבוקר וגלישה‬

‫באינטרנט בערב‪/‬בעבודה‬

‫• מוצרים יכולים להיות תחליפיים עבור חלק מהצרכנים ומשלימים‬

‫לצרכנים אחרים‬

‫‪80‬‬
 ‫מוצר נורמלי ומוצר נחות‬
‫• עלייה )ירידה( בהכנסת הצרכן תביא לעלייה )ירידה( בכמות‬
‫הנצרכת של מוצר נורמלי‬

‫• עלייה )ירידה( בהכנסת הצרכן תביא לירידה )לעלייה( בכמות‬

‫הצרכת של מוצר נחות‬

‫• צריכתם של מוצרים נחותים יורדת כשההכנסה עולה כיוון‬

‫שהצרכן מקצה יותר כסף לטובת מוצרים באיכות גבוהה יותר‬
‫הממלאים צרכים דומים‪ :‬שדרוג מכונית‪ ,‬דירה‪ ,‬מסעדות וכו'‬

‫‪81‬‬
 ‫מתי עקומת הביקוש נעה החוצה?‬
‫• מחיר מוצר תחליפי עולה‬

‫• ההכנסה עולה והמוצר נורמלי‬

‫"‬
‫• ההכנסה יורדת והמוצר הוא נחות‬

‫• בביקוש מצרפי‪ ,‬שינויים דמוגרפיים‪:‬‬

‫‪ -‬הגירה )בתוך ואל המדינה(‬
‫‪ -‬שינוי בהרכב הגילאים של האוכלוסיה‬

‫!‬
‫‪82‬‬
 ‫מתי עקומת הביקוש נעה פנימה?‬
‫• מחירו של מוצר משלים עולה‬

‫• הכנסת הצרכן יורדת והמוצר הוא נורמלי‬

‫"‬
‫• הכנסת הצרכן עולה והמוצר הוא נחות‬

‫• בביקוש מצרפי‪ ,‬שינויים דמוגרפיים‪/‬טכנולוגיים‪:‬‬

‫למשל‪ ,‬שימוש באינטרנט‬

‫!‬
‫‪83‬‬
 ‫פונקצית ביקוש‬
‫• פונקצית הביקוש היא תיאור מתמטי של הכמות הנדרשת‬
‫כפונקציה של גורמים המשפיעים על הביקוש‬

‫• כלכלנים פיתחו טכניקות לאמידה של פונקציות ביקוש על סמך‬

‫נתוני מכירות עבר‬

‫• לדוגמא‪ ,‬פונקצית ביקוש היפותטית לתירס היא‪:‬‬

‫&‬
‫‪!"#$%‬‬ ‫‪= 5 − 2+"#$% + 4+.#/0/#12 − 0.25+56//1$ + 0.00038‬‬

‫• לפי פונקצית הביקוש‪ ,‬חמאה היא מוצר משלים לתירס‪ .‬תפוחי‬

‫אדמה הם מוצר תחליפי לתירס ותירס הוא מוצר נורמלי‬

‫‪84‬‬
‫גמישות הביקוש‬
‫גמישות הביקוש ביחס למחיר ‪Elasticity‬‬
‫• גמישות הביקוש ביחס למחיר ‪ -‬מודדת בכמה אחוזים תשתנה‬
‫הכמות המבוקשת‪ ,‬בעקבות שינוי של אחוז אחד במחיר‬

‫&‪%‬‬
‫‪"=−‬‬
‫&‬ ‫!‬
‫‪=−‬‬
‫' &‪%‬‬
‫(‬
‫'‪%‬‬ ‫& '‪%‬‬
‫'‬

‫• או‪ :‬השינוי היחסי בכמות‪ ,‬מחולק בשינוי היחסי במחיר‬

‫‪86‬‬
‫גמישות הביקוש ביחס למחיר ‪Elasticity‬‬
‫• אם גמישות הביקוש היא ‪ ,2‬אזי עליה של ‪ 1%‬במחיר‪ ,‬תביא‬
‫בקירוב לירידה של ‪ 2%‬בכמות‬

‫‪+,‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪+, -‬‬ ‫‪+, -‬‬
‫‪(=−‬‬
‫‪+-‬‬
‫‪=−‬‬ ‫'‬
‫= ‪.‬‬
‫‪+- ,‬‬
‫‪.‬‬
‫‪+- ,‬‬
‫‪-‬‬

‫• אם גמישות הביקוש היא ‪ ,0.5‬אזי ירידה של ‪ 1%‬במחיר‪ ,‬תביא‬

‫בקירוב לעליה של ‪ 0.5%‬בכמות‬

‫‪87‬‬
‫גמישות הביקוש ביחס למחיר ‪Elasticity‬‬
‫• ביקוש גמיש = גמישות ביקוש גבוהה‬

‫∞<‪1<$‬‬

‫!‬
‫• ביקוש קשיח = גמישות ביקוש נמוכה‬

‫‪0<$<1‬‬

‫‪88‬‬
 ‫גמישות הביקוש ביחס למחיר‬
‫גמישות משתנה לאורך עקומת הביקוש‬

‫• רוב עקומות הביקוש מאופיינות בגמישות ביקוש משתנה לאורך‬

‫העקומה‬

‫• ככל שהמחיר גבוה יותר‪ ,‬הביקוש גמיש יותר‪ ,‬ועם הירידה‬

‫במחיר‪ ,‬הגמישות הולכת וקטנה‬

‫• כאשר העקומה לינארית – הגמישות באמצע העקומה שווה‬

‫לאחת‬

‫‪89‬‬
‫גמישות הביקוש ביחס למחיר‬
‫גמישות משתנה לאורך עקומת הביקוש‬
‫‪#‬‬
‫‪$>1‬‬

‫‪$=1‬‬
‫!‬

‫‪$<1‬‬

‫"‬

‫‪90‬‬
 ‫גמישות הביקוש ביחס למחיר‬
‫עקומות ביקוש יוצאות דופן‬

‫• גמישות ביקוש אינסופית‬

‫!‬ ‫• גמישות ביקוש אפס‬

‫• גמישות ביקוש יחידתית )מקרה פרטי של גמישות קבועה(‬

‫• גמישות ביקוש קבועה‬

‫‪91‬‬
 ‫גמישות הביקוש ביחס למחיר‬
‫גמישות ביקוש אינסופית )מחיר קבוע(‬

‫• כאשר הגמישות היא אינסופית‪ ,‬אזי עליה מזערית במחיר תביא‬

‫לכך שהצרכן לא ירכוש כלל את המוצר‬
‫‪#‬‬

‫!‬

‫"‬
‫‪92‬‬
 ‫גמישות הביקוש ביחס למחיר‬
‫גמישות ביקוש אפס‪ ,‬קשיחות אינסופית )כמות קבועה(‬

‫• כאשר הקשיחות היא אינסופית‪ ,‬אזי לא משנה בכמה יעלה או‬

‫ירד מחיר המוצר ‪ -‬הצרכן ימשיך לרכוש את אותה הכמות לה‬
‫‪#‬‬ ‫הוא נזקק )עד רמה מסוימת של מחיר(‬

‫!‬

‫"‬
‫‪93‬‬
 ‫גמישות הביקוש ביחס למחיר‬
‫גמישות ביקוש יחידתית )הוצאה קבועה(‬

‫• כאשר הצרכן מוכן להוציא תמיד אותו סכום על מוצר מסויים‪,‬‬

‫אזי גמישות הביקוש שלו יחידתית‬
‫‪#‬‬

‫!‬

‫"‬
‫‪94‬‬
 ‫גמישות הביקוש ביחס למחיר‬
‫גמישות ביקוש קבועה‬

‫• גמישות הביקוש קבועה בגובה ‪ e‬כאשר עקומת הביקוש היא‪:‬‬

‫!‬
‫‪"= %‬‬
‫‪$‬‬

‫• כאשר קבוע = !‬

‫‪95‬‬
 ‫גמישות הביקוש ביחס למחיר‬
‫• גמישות הביקוש בדרך כלל תהיה יותר גדולה כאשר‪:‬‬

‫‪ -‬למוצר הרלבנטי יש תחליפים קרובים‬

‫‪ -‬ההוצאה של הצרכנים על המוצר היא גדולה יחסית‬

‫• גמישות הביקוש בדרך כלל תהיה יותר קטנה‪/‬קשיחה כאשר‬

‫‪ -‬הרוכשים רואים במוצר הכרחי )תרופות‪ ,‬סיגריות(‬

‫• גמישות הביקוש ברמת השוק‪/‬הענף היא קשיחה יותר מאשר‬

‫ברמת המוצר הבודד או ברמת הפירמה הפעילה בשוק‬

‫‪96‬‬
‫דוגמאות‬

‫• יותר גמיש‬
‫)אך עדיין ביקוש‬
‫קשיח ‪(0 < # < 1‬‬

‫• יותר קשיח‬

‫‪97‬‬
‫דוגמאות‬

‫‪98‬‬
 ‫גמישות המחיר הצולבת‬
‫• גמישות המחיר הצולבת – כיצד שינוי באחוז אחד במחיר של‬
‫מוצר אחר )‪ (j‬משפיע על הכמות המבוקשת ממוצר ‪i‬‬
‫‪()#‬‬
‫‪)#‬‬ ‫&* ‪()# *& ()#‬‬
‫&‪!"#,%‬‬ ‫=‬ ‫=‬ ‫= ‪+‬‬ ‫‪+‬‬
‫&*(‬ ‫‪(*& )# (*& )#‬‬
‫&*‬
‫• המושג עונה על השאלה "בכמה משתנה הביקוש כאשר מוצר‬
‫אחר מתייקר?"‬

‫• האם הגמישות הצולבת גבוהה יותר עבור מוצרים דומים או‬

‫עבור מוצרים מובדלים?‬

‫‪99‬‬
 ‫מוצרים תחליפיים ומשלימים‬
‫• מוצר ‪ j‬תחליפי למוצר ‪ i‬אם הגמישות הצולבת של ‪ i‬ביחס‬
‫למחיר של מוצר ‪ j‬היא חיובית – עלייה במחיר של ‪ j‬מביאה‬
‫לעלייה בביקוש ל‪i -‬‬

‫• מוצר ‪ j‬משלים למוצר ‪ i‬אם הגמישות הצולבת של ‪ i‬ביחס למחיר‬

‫של מוצר ‪ j‬היא שלילית – עלייה במחיר של ‪ j‬מביאה לירידה‬
‫בביקוש ל‪i -‬‬

‫• מוצר ‪ j‬הוא בלתי תלוי במוצר ‪ i‬אם הגמישות הצולבת של ‪i‬‬

‫ביחס למחיר של מוצר ‪ j‬שווה ל‪ – 0-‬עלייה במחיר של ‪ j‬איננה‬
‫מביאה לשינוי בביקוש ל‪i -‬‬

‫הערה‪ :‬מוצר ‪ j‬עשוי להיות תחליפי למוצר ‪ i‬מבלי שההיפך יהיה נכון‪:‬‬
‫– ניתן להאזין לרדיו באמצעות האינטרנט אך לא ניתן לגלוש באינטרנט באמצעות‬
‫הרדיו‬
‫– ניתן לדבר בטלפון סלולרי בבית אך לא ניתן לדבר בטלפון קווי במכונית‬

‫‪100‬‬
‫גמישות ביקוש ביחס להכנסה‬
‫• גמישות הביקוש ביחס להכנסה ‪ -‬כיצד שינוי באחוז אחד‬
‫בהכנסה משפיע על הכמות המבוקשת מהמוצר‬

‫'&‬
‫'‬ ‫( '& ( '&‬
‫‪!",$‬‬ ‫=‬ ‫=‬ ‫= )‬ ‫)‬
‫(&‬ ‫' (& ' (&‬
‫(‬

‫• המושג עונה על השאלה "בכמה משתנה הביקוש כאשר‬

‫ההכנסה עולה?"‬

‫‪101‬‬
 ‫ביקוש הצרכן הבודד ‪ -‬דוגמה‬
‫"! ‪' !, " = 2‬‬ ‫• לצרכן פונקצית תועלת‪:‬‬

‫‪* = 1,200‬‬ ‫‪+, = 6‬‬ ‫• נתון עוד כי‪:‬‬

‫• הוא מוציא את כל הכנסתו על שני מוצרים אלו‪.‬‬

‫• מצאנו קודם את פונקציית הביקוש ל‪.!-‬‬

‫האם ! הוא מוצר נורמלי‪ ,‬נחות או ניטרלי?‬ ‫•‬

‫האם ! מוצר תחליפי‪ ,‬משלים או בלתי תלוי ב‪?"-‬‬ ‫•‬
‫בנקודת הצריכה המחיר של ‪ X‬הוא ‪ 2‬והצריכה היא ‪300,100‬‬ ‫•‬
‫מהי גמישות הביקוש ביחס למחיר?‬
‫מהי גמישות הביקוש ביחס להכנסה?‬ ‫•‬
‫מהי גמישות הביקוש הצולבת?‬ ‫•‬

‫‪102‬‬
 ‫פתרון‬
‫‪0 *, 1 = 2 *1‬‬

‫‪! = 1,200‬‬ ‫‪'( = 6‬‬

‫!‬ ‫!‬
‫=*‬ ‫→‬ ‫= ‪'2‬‬
‫‪2'2‬‬ ‫*‪2‬‬
‫עקומת הביקוש הכללית ל‪*-‬‬ ‫עקומת הביקוש ההופכית‬

‫‪+,,--‬‬
‫=*‬ ‫‪,./‬‬
‫‪ ! = 1,200‬עקומת הביקוש היא‪:‬‬ ‫• עבור ‪'( = 6‬‬

‫• הצרכן מוציא חצי מהכנסתו על כל מוצר‬

‫‪103‬‬
 ‫פתרון‬
‫‪! ", $ = 2 "$‬‬

‫‪' = 1,200‬‬ ‫‪*+ = 6‬‬

‫'‬ ‫'‬
‫="‬ ‫→‬ ‫= ‪*-‬‬
‫‪2*-‬‬ ‫"‪2‬‬
‫• גמישות הביקוש ביחס להכנסה‪ ,‬בנקודת הצריכה‪:‬‬

‫' "‪1‬‬ ‫‪1 1,200‬‬

‫= ‪/0‬‬ ‫= ‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪=1‬‬
‫‪1' " 2*- 300‬‬

‫• כלומר‪ ,‬מדובר במוצר נורמלי‬

‫‪104‬‬
 ‫פתרון‬
‫&‪# $, & = 2 $‬‬

‫‪) = 1,200‬‬ ‫‪,- = 6‬‬

‫)‬ ‫)‬
‫=‪$‬‬ ‫→‬ ‫= ‪,/‬‬
‫‪2,/‬‬ ‫‪2$‬‬
‫• גמישות הביקוש הצולבת‪ ,‬בנקודת הצריכה‪:‬‬

‫‪2$ ,-‬‬
‫= ‪1-‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪=0‬‬
‫‪2,- $‬‬

‫• כלומר‪ ! ,‬בלתי תלוי ב‪"-‬‬

‫‪105‬‬
 ‫פתרון‬
‫‪! ", $ = 2 "$‬‬

‫‪' = 1,200‬‬ ‫‪*+ = 6‬‬

‫'‬ ‫'‬
‫="‬ ‫→‬ ‫= ‪*-‬‬
‫‪2*-‬‬ ‫"‪2‬‬
‫• גמישות הביקוש ביחס למחיר‪ ,‬בנקודת הצריכה‪:‬‬

‫‪0" *-‬‬ ‫‪' *-‬‬ ‫‪1,200‬‬

‫=‪/‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪= − 31‬‬ ‫‪= −‬‬ ‫‪=1‬‬
‫" ‪0*-‬‬ ‫" ‪2*-‬‬ ‫‪4 1 300‬‬

‫• כלומר‪ ,‬מדובר במוצר בעל גמישות יחידתית‬

‫‪106‬‬
 ‫פתרון‬
‫‪! ", $ = 2 "$‬‬

‫‪' = 1,200‬‬ ‫‪*+ = 6‬‬

‫'‬ ‫'‬
‫="‬ ‫→‬ ‫= ‪*-‬‬
‫‪2*-‬‬ ‫"‪2‬‬
‫• ואפשר גם‪:‬‬
‫"‪/‬‬ ‫‪1‬‬
‫=‬ ‫‪>0‬‬ ‫• מדובר במוצר נורמאלי כי‪:‬‬
‫‪/' 2*-‬‬
‫"‪/‬‬
‫‪=0‬‬ ‫• ‪ X‬בלתי תלוי ב‪ Y-‬כי‪:‬‬
‫‪/*+‬‬

‫‪107‬‬
‫עודף הצרכן‬
 ‫עודף הצרכן‬
‫‪CS-Consumer Surplus‬‬
‫• עודף הצרכן מוגדר כהפרש בין סך הסכום אותו היה מוכן הצרכן‬
‫לשלם‪ ,‬לבין המחיר אותו שילם בפועל‬

‫• כפי שנראה בשקף הבא‪ ,‬עבור עקומת ביקוש ליניארית נקבל‪:‬‬

‫∗ * ∗ ‪$%&' − $‬‬
‫= "!‬
‫‪2‬‬

‫‪109‬‬
 ‫עודף הצרכן‬
‫‪CS-Consumer Surplus‬‬
‫• גרפית‪ ,‬זהו השטח התחום בין ציר ! )המחיר(‪ ,‬עקומת הביקוש‬
‫והמחיר בשוק‪:‬‬
‫‪$‬‬

‫עודף הצרכן‬

‫המחיר בשוק‬
‫"‬
‫∗‪$‬‬
‫עקומת הביקוש‬

‫‪#‬‬
‫∗‪Q‬‬
‫‪110‬‬
 ‫עודף הצרכן‬
‫‪CS-Consumer Surplus‬‬
‫• יש משמעות לעודף זה גם כאשר מדובר על קבוצה של צרכנים‬
‫שזהו ביקוש הקבוצה המצרפי‬
‫‪#‬‬

‫עודף הצרכן‬

‫המחיר בשוק‬
‫!‬

‫עקומת הביקוש‬

‫"‬

‫‪111‬‬
‫הביקוש המצרפי‬
 ‫הביקוש המצרפי‬
‫• הביקוש המצרפי הוא חיבור אופקי של סך הביקושים בשוק‬

‫• הכמות המבוקשת של צרכן ! תהיה‪"# :‬‬

‫• מחיר המוצר יהיה‪$ :‬‬

‫• סך הכמות המבוקשת בשוק תהיה‪% :‬‬

‫• כאשר‪:‬‬
‫‪% = ' "#‬‬

‫‪113‬‬
‫ביקוש מצרפי של צרכנים שונים ‪ -‬דוגמה‬
‫• בשוק ‪ 3‬צרכנים‪.‬‬

‫(‪! = 150 − 2‬‬ ‫• הביקוש של צרכן ‪ 1‬הוא‪:‬‬

‫(‪! = 200 − 4‬‬ ‫• הביקוש של צרכן ‪ 2‬הוא‪:‬‬

‫( ‪! = 100 −‬‬ ‫• הביקוש של צרכן ‪ 3‬הוא‪:‬‬

‫• מהו הביקוש המצרפי למוצר?‬

‫‪114‬‬
 ‫פתרון‬
‫ראשית‪ ,‬נגדיר את "! במונחי ‪ #‬עבור כל צרכן‪:‬‬

‫‪150 − #‬‬
‫!‪# = 150 − 2‬‬ ‫→‬ ‫= ‪!+‬‬ ‫‪= 75 − 0.5#‬‬
‫‪2‬‬

‫‪200 − #‬‬
‫!‪# = 200 − 4‬‬ ‫→‬ ‫= ‪!/‬‬ ‫‪= 50 − 0.25#‬‬
‫‪4‬‬

‫! ‪# = 100 −‬‬ ‫→‬ ‫‪!0 = 100 − #‬‬

‫‪115‬‬
 ‫פתרון‬
‫• בשלב השני‪ ,‬נאתר את הביקוש‪:‬‬
‫– במחיר הגבוה מ‪ 200-‬ש"ח – אין ביקוש בשוק‬
‫– בין מחיר ‪ 200‬ל‪ 150 -‬קיים רק הביקוש של צרכן ‪2‬‬
‫– בין מחיר ‪ 150‬ל‪ 100 -‬קיימים הביקושים של צרכנים ‪ 1‬ו ‪2 -‬‬
‫– מתחת למחיר ‪ – 100‬קיים הביקוש של כולם‬

‫‪150 − %‬‬
‫(‪% = 150 − 2‬‬ ‫→‬ ‫= *(‬ ‫‪= 75 − 0.5%‬‬
‫‪2‬‬

‫‪200 − %‬‬
‫(‪% = 200 − 4‬‬ ‫→‬ ‫= ‪(.‬‬ ‫‪= 50 − 0.25%‬‬
‫‪4‬‬

‫( ‪% = 100 −‬‬ ‫→‬ ‫‪(/ = 100 − %‬‬

‫‪116‬‬
 ‫פתרון‬
‫• בשלב השלישי‪ ,‬נמצא את הביקוש המצרפי של הצרכנים ‪: 2 ,1‬‬

‫*‪"# = 75 − 0.5‬‬
‫*‪! -#,+ = "# + "+ = 125 − 0.75‬‬
‫*‪"+ = 50 − 0.25‬‬

‫‪125 − -‬‬
‫=*→‬
‫‪0.75‬‬

‫‪117‬‬
 ‫פתרון‬
‫• בשלב הרביעי‪ ,‬נמצא את הביקוש המצרפי של שלושת‬
‫הצרכנים‪:‬‬

‫*‪"# = 75 − 0.5‬‬
‫*‪"+ = 50 − 0.25*! .#,+,0 = "# + "+ + "0 = 225 − 1.75‬‬
‫* ‪"+ = 100 −‬‬

‫‪225 − .‬‬
‫=*→‬
‫‪1.75‬‬

‫‪118‬‬
 ‫פתרון‬
‫• עקומת הביקוש תהיה‪:‬‬

‫*‪225 − 1.75‬‬ ‫‪* ≤ 100‬‬

‫*‪! = #125 − 0.75‬‬ ‫‪100 ≤ * ≤ 150‬‬
‫*‪50 − 0.25‬‬ ‫‪150 ≤ * ≤ 200‬‬

‫!‪200 − 4‬‬ ‫‪! ≤ 12.5‬‬

‫! ‪125 −‬‬
‫‪12.5 ≤ ! ≤ 50‬‬
‫=*‬ ‫‪0.75‬‬
‫! ‪225 −‬‬
‫‪50 ≤ ! ≤ 225‬‬
‫‪1.75‬‬

‫‪119‬‬
 ‫ביקוש מצרפי של צרכנים זהים ‪ -‬דוגמה‬
‫• בשוק ‪ 10‬צרכנים זהים‪.‬‬

‫• הביקוש של כל אחד מהם הוא‪! = 150 − 2( :‬‬

‫הביקוש המצרפי של עשרת הצרכנים יהיה‪:‬‬

‫!‪() = 75 − 0.5‬‬
‫!‪(, = 75 − 0.5‬‬
‫…‬ ‫!‪/)0). = () + (, + ⋯ + () = 750 − 5‬‬
‫…‬
‫!‪(). = 75 − 0.5‬‬

‫‪/‬‬
‫‪→ ! = 150 −‬‬
‫‪5‬‬

‫‪120‬‬
‫ביקוש מצרפי של צרכנים זהים – דוגמה‬
‫• ואפשר גם‪:‬‬

‫‪#‬‬
‫=!‬ ‫• מכיוון שהצרכנים זהים‪ ,‬מתקיים‪:‬‬
‫‪$%‬‬

‫• ולכן‪ ,‬הביקוש המצרפי יהיה‪& = 10! :‬‬

‫&‬ ‫&‬
‫‪) = 150 − 2! = 150 − 2‬‬ ‫‪= 150 −‬‬
‫‪10‬‬ ‫‪5‬‬

‫‪121‬‬