‫עלות האיכות על פי ג'ניצ'י טגוצ'י‬

‫‪Genichi Taquchi‬‬
‫מרצה‪ :‬מוזיקנט אורן‬
 ‫הגדרת האיכות ע"פ טאגוצ'י‬

‫איכות המוצר הנה ההפסד המינימלי הנגרם ע"י‬

‫המוצר מרגע שהוא נשלח ללקוח‬

The quality of a product is the

(minimum) loss imparted by the
product to society from the time the
product is shipped
 ‫‪Quality Loss Function‬‬
‫‪ ‬ישנם ערכים אופטימאליים למאפיינים של מוצרים‬

‫‪ ‬טגוצ'י הציע את להשתמש בפונקציית אובדן האיכות (‪Quality‬‬

‫‪ )Loss Function‬אשר מניחה שלכל סטייה מהאופטימום יש עלות‪.‬‬
‫‪ ‬אובדן איכות מביא לתוצאות הבאות‪:‬‬

‫‪ ‬אי שביעות רצון של הלקוח‬

‫‪ ‬מימוש האחריות ‪ -‬עבודה חוזרת‬
‫‪ ‬אמינות היצרן נפגעת‬
‫‪ ‬על מנת להקטין את האובדן כתוצאה מאיכות לקויה צריכה‬
‫ההתפלגות של מאפיין המוצר להתרכז סביב ערך המטרה והשונות‬
‫צריכה להיות מינימאלית‪.‬‬
‫‪ ‬פונקציית אובדן האיכות קושרת בין ערך של מאפיין כלשהו (גובה‪ ,‬משקל‪)...‬‬
‫של המוצר ועלות הנזק הנגרם כאשר ערך זה מתרחק מערך המטרה‪.‬‬
‫‪ ‬ככל שהמוצר מתרחק מערך היעד ההפסד הולך וגדל‪.‬‬

‫עלות‪/‬איכות‬

‫• נקבע ע"י הלקוח‬

‫באמצעות שאלונים‬
‫ומשובים‪.‬‬
‫• בערך המטרה אין הפסד‪.‬‬

‫ערך הפרמטר‬
‫גבול מפרט‬ ‫הערך‬ ‫גבול מפרט‬
‫תחתון‬ ‫האידיאלי‬ ‫עליון‬
 ‫הגישה הקלאסית מול גישת טגוצ'י‬

‫הגישה הקלאסית‪:‬‬ ‫גישת טגוצ'י‪:‬‬

‫• בחינת המוצר הייתה ביחס לגבולות‬
‫המפרט שלו‪.‬‬
‫• מוצר הוערך כ"טוב" כל עוד לא חרג‬
‫מגבולות המפרט והאובדן הכרוך בו‬
‫שווה לאפס (בעיה בינומית)‬
‫• סטייה מערך המטרה היא בסדר כל‬
‫עוד לא חצינו את גבולות המפרט‬
‫• יש להימנע מהצמדות לדרישות‬
‫המפרט בלבד‪.‬‬
‫• כל סטייה מערך המטרה של‬
‫תכונת האיכות גורמת לעלויות‬
‫כשל‪.‬‬
 ‫ערכי המטרה‬
‫• ‪ -Nominal the best‬כאשר יש ערך מטרה ספציפי‪ :‬למשל ערך‬
‫ספציפי של ‪ volt 115‬עבור ספק כוח‪.‬‬

‫‪𝐿=𝑘 ∗( 𝑦 − 𝑡 )2‬‬

‫‪t‬‬
 ‫ערכי המטרה‬
‫‪-Smaller is better‬תכונה שערך המטרה האידיאלי שלה הוא‬
‫‪.0‬לדוגמא‪:‬אחוז שחיקת צמיג‪.‬‬
 ‫ערכי המטרה‬
‫‪-Larger is better‬תכונה שערך המטרה האידיאלי שלה הוא‬
‫אינסוף (למשל אלסטיות ‪ ,‬עמידות לחום‪.)...,‬‬
 ‫פונקציית הפסד האיכות עבור ‪Nominal the best‬‬

‫‪𝐿=𝑘 ∗ 𝐷 2=𝑘 ∗( 𝑦 − 𝑡 )2‬‬

‫הגדרות‬
‫= הפסד כספי‪/‬אובדן לחברה‬
‫‪ = t‬ערך המטרה‬
‫‪ = y‬ערך התכונה בפועל‬
‫)‪ D = (y-t‬ערך הסטייה בפועל‬
‫‪ k‬מקדם מחיר= נוכל לחשב אותו מהמידע בציור‪ :‬הפסד עקב מוצר‬
‫פגום (‪ )=L$‬חלקי ריבוע של חצי "טולרנס" הצרכן ()‬
‫𝐿‬
‫=𝑘‬ ‫‪2‬‬
‫∆‬
‫הערה‪ :‬המילה העברית ל‪"-‬טולרנס" היא אפיצות‬
‫דוגמה ‪ -‬הקוטר של ‪ 30‬מוטות (במילימטר)‪.‬‬
‫הנתונים‪:‬‬
‫‪0.496 0.539 0.515 0.518 0.501 0.507 0.522 0.486 0.525 0.522‬‬
‫‪0.559 0.472 0.525 0.513 0.504 0.548 0.492 0.487 0.529 0.518‬‬
‫‪0.544 0.530 0.515 0.524 0.483 0.518 0.536 0.511 0.506 0.488‬‬
‫ממוצע ‪ ,m=0.514‬סטיית תקן ‪s=0.021‬‬

‫נתון‪t=0.5, USL=0.55, LSL=0.45 :‬‬

‫הספק יודע שעלות התיקון של מוט עם קוטר ‪ 0.52‬היא ‪.0.5$‬‬

‫מצא את מקדם המחיר ‪:k‬‬

‫=‪1250‬‬
 ‫פונקציית אובדן האיכות עבור‬
‫‪Nominal the best‬‬
‫‪ ‬פונקציית האובדן מתייחסת להפסד הצפוי עבור פריט בודד‪:‬‬

‫‪ ‬הערך של פונקציית האובדן הוא שונה מפריט לפריט (ערכי ‪ y‬שונים)‪.‬‬

‫נוכל לדבר על התוחלת או על ההפסד הצפוי לפריט‪:‬‬
‫) )𝑡 ‪𝐸 ( 𝐿 ( 𝑦 ) )=𝑘(𝜎 𝑦 +(𝜇 𝑦 −‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪ ‬תוחלת פונקציית האובדן ממחישה את הקשר בין השונות של המאפיין‬

‫‪ y‬ובין הפער בין הממוצע שלו לערך המטרה לבין העלות הצפויה‪.‬‬
‫‪ ‬נוכל לחשב גם את סה"כ הנזק‪:‬‬

‫𝑠𝑡𝑐𝑢𝑑𝑜𝑟𝑃 𝑓𝑜 𝑟𝑒𝑏𝑚𝑢𝑁 ∗ )) 𝑦 ( 𝐿 ( 𝐸 =𝑡𝑠𝑜𝐿 𝑙𝑎𝑡𝑜𝑇‬

 ‫נחזור לדוגמת ‪ 30‬המוטות‬
‫נתון‪t=0.5, USL=0.55, LSL=0.45 :‬‬ ‫‪‬‬
‫חישבנו ‪ :‬ממוצע ‪ ,0.514‬סטיית תקן ‪0.021‬‬ ‫‪‬‬
‫מצאנו את מקדם המחיר =‪1250‬‬ ‫‪‬‬
‫נוכל לחשב את תוחלת העלות לפריט‪ :‬נציב במקום התוחלת‬ ‫‪‬‬
‫והשונות את הממוצע והשונות המדגמיים‪:‬‬

‫‪=0.79625$‬‬

‫‪ ‬העלות עבור ‪ 30‬המוצרים‪0.79625*30=23.8875$:‬‬

‫כמה נחסוך אם הממוצע יהיה שווה‬
‫לערך המטרה?‬
‫‪ ‬תוחלת העלות לפריט‪:‬‬
‫=‪0.55125$‬‬

‫‪ ‬העלות עבור ‪ 30‬המוצרים‪:‬‬

‫‪0.55125 *30=16.5375$‬‬

‫‪ ‬כלומר עבור יצור של ‪ 30‬מוצרים כדאי ליצרן להשקיע‬

‫‪23.8875 -16.5375=7.35$‬‬
 ‫דוגמא ‪ -‬ספקי כוח עבור טלוויזיות‬
‫נתונים עבור ספקי כוח לטלוויזיה‪,T=115 volt :‬עלות תיקון מוצר ‪. 200$‬‬ ‫‪‬‬
‫הטולרנס של הלקוח ‪( .20 volt‬מכאן ‪)k=200/20^2=0.5‬‬
‫יש לבחור בין שני תהליכי ייצור שונים (‪ A‬ו ‪ )B‬של ספקי כוח לטלוויזיה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫‪A‬‬ ‫‪B‬‬ ‫הנתונים שהתקבלו מתהליכי הייצור הם‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫‪Volt‬‬ ‫‪113 113‬‬ ‫באיזה מהתהליכים הפסד האיכות נמוך יותר?‬ ‫‪‬‬
‫‪116 112‬‬
‫‪115 113‬‬
‫‪113 112‬‬
‫‪117 113‬‬ ‫עבור תהליך ‪ A‬תוחלת ההפסד הצפוי לפריט היא‪:‬‬
‫‪115 113‬‬
‫‪115 112‬‬ ‫=‪0.97‬‬
‫‪114 114‬‬
‫‪Mean‬‬ ‫‪114.8 112.8‬‬ ‫עבור תהליך ‪ B‬תוחלת ההפסד הצפוי לפריט היא‪:‬‬
‫‪Variance‬‬ ‫‪1.9‬‬ ‫‪0.5‬‬
‫=‪2.67‬‬
 ‫פונקציות אובדן איכות‬
‫ישנן מספר רב של נוסחאות לחישוב פונקציית האובדן והן מתחלקות‬ ‫‪‬‬
‫ל‪ 3-‬משפחות לפי ערך המטרה‪.‬‬
‫פונקציית האובדן בה השתמשנו הניחה שישנו ערך נומינלי שאליו אנו‬ ‫‪‬‬
‫שואפים (‪.)Nominal is best‬‬
‫ישנן תכונות איכות שעבורם אין ערך מטרה מוגדר אלא ערך אידיאלי‬ ‫‪‬‬
‫או להגדיל את ‪ Y‬ככל האפשר (אמינות)‪.‬‬
‫‪( Smaller is better‬פגמים‪ ,‬זיהום וכו')‪:‬‬ ‫‪‬‬

‫‪𝐿 ( 𝑦 )=𝑘 𝑦 2‬‬ ‫) ‪𝐸 ( 𝐿 ( 𝑦 ) )=𝑘(𝜎 𝑦 2 +𝜇 𝑦 2‬‬

‫‪: Larger is better ‬‬

‫𝑘‬ ‫𝑘‬ ‫𝑦𝜎‪3‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪𝐿 ( 𝑦 )= 2‬‬ ‫‪𝐸 ( 𝐿 ( 𝑦 ) )= 2 (1+‬‬ ‫)‬
‫𝑦‬ ‫𝑦𝜇‬ ‫𝑦𝜇‬
‫‪2‬‬
‫הפונקציות עבור כל אחד מהאופייניים‬
‫דוגמא ‪ -‬שחיקת צמיג‬
‫באופן אידיאלי נרצה שיהיה שווה לאפס‪.‬‬

‫)‪L(y)=k(Y2‬‬
‫תכנון טולרנסים (אפיצויות) בשיטת טגוצ'י‬
‫– דוגמה מספרו של חיים שור (‪)1995‬‬
‫‪ ‬מפעל מייצר מכשיר לייצוב חום‪ .‬שאמור לייצב את הטמפרטורה על‬
‫‪ 196‬יחידות חום (זהו ערך המטרה)‪.‬‬
‫‪ ‬היצרן מעריך שה"אפיצות הנסבלת" (טולרנס) של הצרכן היא ‪.±4‬‬
‫‪ ‬ידוע שמעבר לאפיצות הנסבלת‪ 50% ,‬מהצרכנים מחזירים את‬
‫המוצר לתיקון ולא יחזרו לקנות מוצר נוסף‪ .‬היצרן מעריך שתיקון‬
‫מוצר עולה ‪ ₪ 7.5‬ואובדן לקוח עתידי עולה ‪ .₪ 6.84‬לכן אובדן‬
‫ממוצע לפריטים על גבולות הבקרה הוא‬
‫‪ ‬נמצא את ‪k‬‬
‫𝐿‬ ‫‪7 .17‬‬
‫= ‪𝑘= 2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪=0 . 448‬‬
‫∆‬ ‫‪4‬‬
 ‫המשך הדוגמה‬
‫‪ ‬היצרן מעריך שתיקון מוצר שעוד לא יצא מהמפעל היא ‪.₪ 0.59‬‬
‫‪ ‬בעזרת עלות זאת נוכל למצוא את "אפיצות היצרן" (נקרא גם‬
‫"טולרנס טכני")‪ .‬נסמן את חצי אפיצות היצרן ב‪.-‬‬

‫*‪0.59=0.448‬‬ ‫‪ ‬נציב בפונקציית האובדן‪:‬‬

‫‪=1.15‬‬
‫‪ ‬מכאן שאפיצות היצרן היא ‪196±1.15‬‬
 ‫תכנון טולרנסים (אפיצויות) בשיטת טגוצ'י –‬
‫סיכום‬
‫‪ ‬נוסחאות פונקציית הפסד האיכות משמשות כבסיס לקביעת טולרנסים‬
‫טכניים‪.‬‬
‫‪ ‬עפ"י גישת טגוצ'י יש להעריך תחילה את המקדם של פונקציית האובדן‬
‫באמצעות הטולרנס של הצרכן ובשלב שני לקבוע את טולרנס הייצור‬
‫תוך התחשבות בעלויות של תיקון מוצר פגום במפעל‪.‬‬
‫‪ ‬על פי גישת טגוצ'י היצרן יקבע את "הטולרנס הטכני" אשר מעבר לה‬
‫משתלם ליצרן לתקן את המוצר בטרם יצא מהמפעל‪ ,‬כיוון שעלות תיקון‬
‫המוצר תהיה נמוכה מהאובדן הצפוי עפ"י פונקציית האובדן‪.‬‬
 ‫דוגמא נוספת‬
‫‪ ‬עבור תהליך יצור של פלטות עץ לנגרים נתון ערך מטרה של משקל‬
‫הפלטה ‪ ,t=200‬הטולרנס של הצרכן היא ‪ ,10‬עלות אובדן של פריט‬
‫הנמצא על גבולות טולרנס הצרכן היא‪ 71.7 :‬ש"ח‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬עלות‬
‫תיקון של מוצר שנמצא פגום בתוך המפעל הינה ‪ 1‬ש"ח ‪.‬‬

‫‪ ‬מצא את טולרנס היצרן למד חום בתנורים?‬

‫‪L‬‬ ‫‪71 . 7‬‬
‫=‪k = 2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪=0 . 717‬‬ ‫נמצא את מקדם המחיר‬
‫∆‬ ‫‪10‬‬
‫‪)^0.5=1.18‬‬ ‫נמצא את חצי טולרנס היצרן‬

‫טולרנס היצרן הוא ‪1.18 200‬‬