‫‪1‬‬

‫המחלקה להנדסת חשמל ואלקטרוניקה‬

‫ההמחלקה להנדסת מכונות‬ ‫המחלקה להנדסת ביוטכנולוגיה‬

‫מבוא לכלכלה למהנדסים (‪)51605‬‬

‫דר' מריה מרינוב‬ ‫מבחן ביניים‬ ‫‪ 8‬לדצמבר ‪2017‬‬
‫דר' נטליה זייצב‬

‫משך המבחן – ‪ 90‬דקות‪ .‬מותר דף נוסחאות המצורף לבחינה‪ ,‬ומחשבון‪.‬‬

‫יש להחזיר טופס המבחן יחד עם דף תשובות!‬

‫נא למלא טופס זה במשנה קפדנות ולא לבלבל את השורות‪.‬‬

‫נא לסמן תשובה אחת בלבד בכל שורה!‬

‫ת‪.‬ז‪.‬‬ ‫המחלקה‬

‫בהצלחה!‬
‫ד‬ ‫ג‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫שאלה‪/‬תשובה‬
‫‪X‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪X‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪X‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪X‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪X‬‬ ‫‪5‬‬
‫‪X‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪6‬‬
‫‪X‬‬ ‫‪7‬‬
‫‪X‬‬ ‫‪8‬‬
‫‪X‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪9‬‬
‫‪X‬‬ ‫‪10‬‬

‫משקל כל שאלה במבחן ‪ 10‬נקודות‪.‬‬

‫אין מתן ניקוד חלקי עבור תשובה נכונה חלקית‪.‬‬
 ‫הנתונים הבאים מתייחסים לשאלות ‪.1-4‬‬
‫במשק מיוצרים שני סוגי מוצרים ‪ X‬ו‪ Y-‬באמצעות עובדים בלבד‪ .‬בטבלה הבאה נתונות תפוקות היצור בענפים‬
‫השונים כתלות במספר העובדים‪:‬‬
‫‪ 7‬ומעלה‬ ‫‪6‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫מס' עובדים‬
‫‪55‬‬ ‫‪54‬‬ ‫‪52‬‬ ‫‪48‬‬ ‫‪41‬‬ ‫‪32‬‬ ‫‪18‬‬ ‫תפוקת ‪X‬‬
‫‪104‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪90‬‬ ‫‪76‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪42‬‬ ‫‪22‬‬ ‫תפוקת ‪Y‬‬

‫שאלה ‪ .1‬הנח כי לרשות המשק ‪ 9‬עובדים‪ .‬כל אחד מהעובדים יכול לעבוד או ביצור ‪ X‬או ביצור ‪ ,Y‬אך אינו יכול‬
‫לפצל את זמנו ולעבוד בשני הענפים ‪ .‬כשמייצרים ‪ 41‬יחידות ‪ X‬העלות האלטרנטיבית הממוצעת של ‪X‬‬
‫א‪ .‬בין ‪ 0.1‬ו‪ 0.2-‬יחידת ‪Y‬‬
‫ב‪ .‬נמוכה מ‪ 0.08 -‬יחידת ‪Y‬‬
‫ג‪ .‬בין ‪ 0.09‬ו‪ 0.1-‬יחידת ‪Y‬‬
‫ד‪ .‬אין תשובה נכונה‬
‫פתרון שאלה ‪ :1‬לא ניתן לפצל זמנו של כל עובד בין יצור שני מוצרים‪ ,‬לכן מעבר מכמות לכמות מבוסס על מעבר‬
‫זמן מלא של הפעול ליצור כמות חדשה‪ .‬עבור כמות ‪:X = 41‬‬
‫‪X max  55  L x  7  LY  2  Y  42, Ymax  104  L y  7  L x  2  X  32.‬‬
‫‪.‬‬ ‫‪Ymax  Y0 104  100‬‬
‫‪X 0  41  Y0  100 ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ 0.097‬‬
‫‪X0‬‬ ‫‪41‬‬

‫שאלה ‪ .2‬הנח כי לרשות המשק ‪ 8‬עובדים‪ ,‬כל אחד מהעובדים כן יכול לפצל את זמנו ולעבוד בשני הענפים‪.‬‬
‫כשמייצרים ‪ 50‬יחידות ‪ X‬העלות האלטרנטיבית השולית של ‪Y‬‬
‫א‪ .‬הינה ‪ 0.2‬יחידת ‪X‬‬
‫ב‪ .‬גבוהה מעלות אלטרנטיבית שולית של ‪X‬‬
‫ג‪ .‬נמוכה מ‪ 0.2-‬יחידת ‪X‬‬
‫ד‪ .‬אין תשובה נכונה או שיש יותר מתשובה אחת נכונה מהתשובות הנ"ל‪.‬‬
‫פתרון שאלה ‪.2‬‬
‫‪X max  55  L x  7  LY  1  Y  22, Ymax  104  L y  7  L x  1  X  18.‬‬
‫‪X‬‬ ‫‪48  52 1‬‬
‫‪X 0  50 ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ .‬‬
‫‪Y‬‬ ‫‪76  60 4‬‬

‫שאלה ‪ .3‬לרשות המשק ‪ 8‬עובדים כאשר ‪ 3‬מהם יודעים לייצר רק ‪ X‬וכל השאר – את שני המוצרים‪ .‬בתנאים‬
‫אלה‪:‬‬
‫א‪ .‬הנקודה (‪ )32,90‬אינה יעילה‬
‫ב‪ .‬הנקודה (‪ )32,100‬אפשרית‬
‫ג‪ .‬הנקודה (‪ )55,22‬אינה נמצאת על עקומת התמורה‬
‫ד‪ .‬אין תשובה נכונה או שיש יותר מתשובה אחת נכונה‬
‫פתרון שאלה ‪ :3‬כאשר ‪ 5‬עובדים מיצרים ‪ 90‬יחידות ‪ ,Y‬ישנם עוד שלושה עובדים שיכולים ליצר ‪ 41‬יחידות ‪ ,X‬לכן‬
‫הנקודה (‪ )32,90‬אינה יעילה‪ .‬לא ניתן ליצר ‪ 100‬יחידות ‪ ,Y‬מכיוון שאין ‪ 6‬עובדים היודעים ליצר ‪ ,Y‬לכן הנקודה‬
‫(‪ )32,100‬אינה אפשרית‪ .‬כאשר עובד אחד מיצר ‪ 22‬יחידות ‪ 7 ,Y‬עובדים מיצרים ‪ 55‬יחידות ‪ ,X‬לכן הנקודה‬
‫(‪ )55,22‬נמצאת על עקומת התמורה‪.‬‬
 ‫הנתונים להלן מתייחסים לשאלות ‪.4-5‬‬
‫חברה המבצעת סקרים מעסיקה שני סוגי סוקרים‪ .‬מספר הסקרים שכל סוקר יכול לבצע כתלות במספר שעות‬
‫העבודה מוצג בטבלה להלן‪:‬‬
‫‪ 5‬ומעלה‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫שעות עבודה‬
‫‪50‬‬ ‫‪45‬‬ ‫‪37‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪15‬‬ ‫סוקר סוג ‪1‬‬
‫‪64‬‬ ‫‪57‬‬ ‫‪46‬‬ ‫‪33‬‬ ‫‪18‬‬ ‫סוקר סוג ‪2‬‬

‫על פי התקציב ניתן להעסיק סוקרים לסך של ‪ 14‬שעות‪.‬‬

‫הכנת הנתונים‪ :‬קובעים את סדר הקצאת השעות בין הסוקרים לפי גודל של תפוקה שולית‪:‬‬
‫סוג ‪2‬‬ ‫סוג ‪1‬‬
‫סדר‬ ‫‪MP‬‬ ‫‪TP‬‬ ‫סדר‬ ‫‪MP‬‬ ‫‪TP‬‬ ‫‪H‬‬
‫הקצאה‬ ‫הקצאה‬
‫‪1‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪33‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪46‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪37‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪6‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪57‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪45‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪9‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪5‬‬

‫שאלה ‪ .4‬אם לרשות החברה ‪ 3‬סוקרים מכל סוג‪ ,‬אזי‬

‫א‪ .‬מספר הסקרים המרבי שניתן לערוך הינו מעל ‪220‬‬
‫ב‪ .‬כל סוקר מסוג ‪ 2‬יעבוד ‪ 3‬שעות‬
‫ג‪ .‬כל סוקר מסוג ‪ 1‬יעבוד שעתיים‬
‫ד‪ .‬אין תשובה נכונה או שיש יותר מתשובה אחת נכונה‬
‫פתרון שאלה ‪ :4‬הקצאתן של ‪ 14‬שעות בין הסוקרים‪:‬‬
‫סוג ‪ )3( 1‬סוג ‪)3( 2‬‬
‫‪)1( 3‬‬ ‫‪)3(3‬‬
‫‪)2( 3‬‬ ‫‪)5( 2‬‬
‫‪)4( 3‬‬
‫סה"כ ‪9‬‬ ‫סה"כ ‪5‬‬
‫מספר הסקרים הכולל‪. TP14  46  3  15  3  12  2  207 :‬‬

‫שאלה ‪ .5‬אם לרשות החברה ‪ 3‬סוקרים מכל סוג‪ ,‬אזי התפוקה הממוצעת לסוקר הינה‬
‫א‪ .‬נמוכה מ – ‪ 33‬סקרים‬
‫ב‪ .‬גבוהה מ – ‪ 33‬סקרים‬
‫ג‪ .‬גבוהה מ–‪ 37‬סקרים‬
‫ד‪ .‬אין תשובה נכונה או שיש יותר מתשובה אחת נכונה‬
‫פתרון שאלה ‪ :4‬הקצאתן של ‪ 14‬שעות בין הסוקרים‪:‬‬
‫סוג ‪)3( 2‬‬ ‫סוג ‪)3( 1‬‬
‫‪)1( 3‬‬ ‫‪)3(3‬‬
‫‪)2( 3‬‬ ‫‪)5( 2‬‬
‫‪)4( 3‬‬
‫סה"כ ‪9‬‬ ‫סה"כ ‪5‬‬
 ‫מספר הסקרים הכולל‪ . TP14  46  3  15  3  12  2  207 :‬לכן כל אחד מ‪ 6 -‬הסוקרים בממוצע מבצע‬
‫‪TP‬‬
‫‪. AP ‬‬ ‫‪ 34.5‬‬
‫‪6‬‬
‫הנתונים להלן מתייחסים לשאלות ‪.6-8‬‬
‫לפירמה בענף תחרותי המייצר את ‪ X‬פונקצית הוצאות ‪TC  Q   Q 2  40Q  900‬‬
‫הכנת הנתונים‪ .‬בונים עקומת ההיצע של יצרן בודד‪:‬‬
‫‪P  MC  (TC )  2q  40‬‬
‫‪For Short run : AVCmin (0)  40.‬‬
‫‪900‬‬
‫‪For Long run : ATCmin (q)  ?  ATC  MC  q  40 ‬‬ ‫‪ 2q  40  ATC (30)  100‬‬
‫‪q‬‬
‫שאלה ‪ .6‬כאשר המחיר בשוק ‪₪ 120‬‬
‫א‪ .‬הרווח התפעולי פי ‪ 2‬נמוך מהעלויות המשתנות‬
‫ב‪ .‬הפדיון פי ‪ 3‬גבוה מהרווח התפעולי‬
‫ג‪ .‬הרווח הכולל פי ‪ 2‬נמוך מהעלויות המשתנות‬
‫ד‪ .‬אין תשובה נכונה או שיש יותר מתשובה אחת נכונה‬
‫פתרון שאלה ‪ .6‬עבור מחיר ‪:120‬‬
‫‪P  40 120  40‬‬
‫‪P  100  qopt ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ 40‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪  TR  TC  120  40   402  40  40  900   4800  (1600  1600  900)  4800  4100  700‬‬
‫‪1‬‬
‫‪PS  4800  3200  1600  P  Q  3  PS , PS ‬‬ ‫) ‪(TVC‬‬
‫‪2‬‬
‫שאלה ‪ .7‬ידוע כי הפירמה מייצרת ‪ 50‬יחידות מוצר‪ .‬בתנאי זה מחיר המוצר בשוק שווה ל‪:‬‬
‫א‪ ₪ 140 .‬ליחידה‬
‫ב‪ ₪ 120 .‬ליחידה‬
‫ג‪ ₪ 80 .‬ליחידה‬
‫ד‪ .‬אין תשובה נכונה‬
‫פתרון שאלה ‪qopt  50  P  MC  2  50  40  140 .7‬‬

‫שאלה ‪ .8‬כאשר מחיר השוק עומד על ‪ ₪ 60‬ליחידת המוצר‪,‬‬

‫א‪ .‬הפירמה תייצר בטווח הארוך כמות של ‪ 10‬יחידות ‪.‬‬
‫ב‪ .‬הפירמה תייצר בטווח הארוך כמות יותר גדולה מאשר בטווח הקצר‪.‬‬
‫ג‪ .‬הפירמה תייצר ‪ 10‬יחידות בטווח הקצר בלבד‪.‬‬
‫ד‪ .‬אין תשובה נכונה או שיש יותר מתשובה אחת נכונה‪.‬‬
‫פתרון שאלה ‪ :8‬עקומת ההיצע של הפירמה היא‪ .MC = 2q + 40 :‬מאחר והמחיר גדול מ‪ ₪ 40-‬ליחידה‪ ,‬הפירמה‬
‫תייצר את בטווח הקצר כמות של ‪ 10‬יחידות ( ‪) P  60  MC  4q  40  qopt  10‬‬
‫מאחר והמחיר נמוך מ‪ ₪ 100-‬ליחידה‪ ,‬הפירמה לא תייצר בטווח הארוך‪.‬‬
 ‫שימו לב‪ :‬השאלות הבאות אינן קשורות לנתונים הקודמים!‬

‫שאלה ‪ .9‬נתונה פונקצית היצור של פירמה המייצרת בענף תחרותי‪ , Q  12 K  L :‬כאשר ‪ – K‬מספר מכונות‪– L ,‬‬
‫מספר שעות העבודה‪ – Q ,‬תפוקה כוללת של הפירמה‪ .‬הפירמה רכשה ‪ 16‬מכונות במחיר ‪ ₪ 1200‬למכונה‪ ,‬ולא‬
‫ניתן לשנות את מספר המכונות בטווח הקצר‪ .‬שכר העבודה לשעה הינו ‪ .₪ 60‬הפירמה מייצרת תפוקה המביאה‬
‫לרווח מרבי‪.‬‬
‫כאשר הפירמה מייצרת ‪ 288‬יחידות‬
‫א‪ .‬העלות המשתנה של הפירמה שווה ל‪₪ 2000 -‬‬
‫ב‪ .‬העלות הכוללת של הפירמה שווה ל‪₪ 21360 -‬‬
‫ג‪ .‬הפירמה משלמת שכר כולל בסך ‪₪ 2160‬‬
‫ד‪ .‬אין תשובה נכונה או שיש יותר מתשובה אחת נכונה‬
‫פתרון שאלה ‪ .9‬שעות עבודה – גורם יצור משתנה‪ ,‬מכונות – גורם יצור קבוע‪K = 16, PK = 1200 .‬‬
‫‪. Q  288  12  16  L  48 L  L  36, TC  TVC  FC  w  L  PK  K  60  36 16 1200  21360‬‬

‫שאלה ‪ .10‬ידוע כי‪ .MC(5) = 20, MC(4) = 15 ,TVC(5) = 60 ,TC(0) = 200 :‬לכן‪:‬‬
‫א‪TC(5) = 260 .‬‬
‫ב‪TVC(3) = 15 .‬‬
‫ג‪AVC(4) = 12 .‬‬
‫ד‪ .‬אף תשובה אינה נכונה או שיש יותר מתשובה אחת נכונה‬

‫פתרון שאלה ‪.10‬‬

‫‪TC (0)  200  FC  200. TC (5)  TVC (5)  FC  60  200  260‬‬
‫)‪TVC (4‬‬
‫‪TVC (5)  60, MC (5)  20  TVC (4)  60  20  40. AVC (4) ‬‬ ‫‪ 10‬‬
‫‪4‬‬
‫‪MC (4)  15  TVC (3)  40  15  25‬‬
‫‪2‬‬

‫המחלקה להנדסת חשמל ואלקטרוניקה‬

‫ההמחלקה להנדסת מכונות‬ ‫המחלקה להנדסת ביוטכנולוגיה‬

‫מבוא לכלכלה למהנדסים (‪)51605‬‬

‫דר' מריה מרינוב‬ ‫מבחן ביניים‬ ‫‪ 8‬לדצמבר ‪2017‬‬
‫דר' נטליה זייצב‬

‫משך המבחן – ‪ 90‬דקות‪ .‬מותר דף נוסחאות המצורף לבחינה‪ ,‬ומחשבון‪.‬‬

‫יש להחזיר טופס המבחן יחד עם דף תשובות!‬

‫נא למלא טופס זה במשנה קפדנות ולא לבלבל את השורות‪.‬‬

‫נא לסמן תשובה אחת בלבד בכל שורה!‬

‫ת‪.‬ז‪.‬‬ ‫המחלקה‬

‫בהצלחה!‬
‫ד‬ ‫ג‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫שאלה‪/‬תשובה‬
‫‪X‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪X‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪X‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪X‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪X‬‬ ‫‪5‬‬
‫‪X‬‬ ‫‪6‬‬
‫‪X‬‬ ‫‪7‬‬
‫‪X‬‬ ‫‪8‬‬
‫‪X‬‬ ‫‪9‬‬
‫‪X‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪10‬‬

‫משקל כל שאלה במבחן ‪ 10‬נקודות‪.‬‬

‫אין מתן ניקוד חלקי עבור תשובה נכונה חלקית‪.‬‬
 ‫הנתונים הבאים מתייחסים לשאלות ‪.1-3‬‬
‫לפירמה בענף תחרותי המייצר את ‪ X‬פונקצית הוצאות ‪TC  Q   Q 2  40Q  900‬‬
‫הכנת הנתונים‪ .‬בונים עקומת ההיצע של יצרן בודד‪:‬‬
‫‪P  MC  (TC )  2q  40‬‬
‫‪For Short run : AVCmin (0)  40.‬‬
‫‪900‬‬
‫‪For Long run : ATCmin (q)  ?  ATC  MC  q  40 ‬‬ ‫‪ 2q  40  ATC (30)  100‬‬
‫‪q‬‬
‫שאלה ‪ .1‬כאשר המחיר בשוק ‪₪ 120‬‬
‫א‪ .‬הרווח התפעולי פי ‪ 2‬נמוך מהעלויות המשתנות‬
‫ב‪ .‬הפדיון פי ‪ 3‬גבוה מהרווח התפעולי‬
‫ג‪ .‬הרווח הכולל פי ‪ 2‬נמוך מהעלויות המשתנות‬
‫ד‪ .‬אין תשובה נכונה או שיש יותר מתשובה אחת נכונה‬
‫פתרון שאלה ‪ .1‬עבור מחיר ‪:120‬‬
‫‪P  40 120  40‬‬
‫‪P  100  qopt ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ 40‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪  TR  TC  120  40   402  40  40  900   4800  (1600  1600  900)  4800  4100  700‬‬
‫‪1‬‬
‫‪PS  4800  3200  1600  P  Q  3  PS , PS ‬‬ ‫) ‪(TVC‬‬
‫‪2‬‬
‫שאלה ‪ .2‬ידוע כי הפירמה מייצרת ‪ 50‬יחידות מוצר‪ .‬בתנאי זה מחיר המוצר בשוק שווה ל‪:‬‬
‫א‪ ₪ 140 .‬ליחידה‬
‫ב‪ ₪ 120 .‬ליחידה‬
‫ג‪ ₪ 80 .‬ליחידה‬
‫ד‪ .‬אין תשובה נכונה‬
‫פתרון שאלה ‪qopt  50  P  MC  2  50  40  140 .2‬‬

‫שאלה ‪ .3‬כאשר מחיר השוק עומד על ‪ ₪ 60‬ליחידת המוצר‪,‬‬

‫א‪ .‬הפירמה תייצר בטווח הארוך כמות של ‪ 10‬יחידות ‪.‬‬
‫ב‪ .‬הפירמה תייצר בטווח הארוך כמות יותר גדולה מאשר בטווח הקצר‪.‬‬
‫ג‪ .‬הפירמה תייצר ‪ 10‬יחידות בטווח הקצר בלבד‪.‬‬
‫ד‪ .‬אין תשובה נכונה או שיש יותר מתשובה אחת נכונה‪.‬‬
‫פתרון שאלה ‪ :3‬עקומת ההיצע של הפירמה היא‪ .MC = 2q + 40 :‬מאחר והמחיר גדול מ‪ ₪ 40-‬ליחידה‪ ,‬הפירמה‬
‫תייצר את בטווח הקצר כמות של ‪ 10‬יחידות ( ‪) P  60  MC  4q  40  qopt  10‬‬
‫מאחר והמחיר נמוך מ‪ ₪ 100-‬ליחידה‪ ,‬הפירמה לא תייצר בטווח הארוך‪.‬‬
 ‫הנתונים הבאים מתייחסים לשאלות ‪.4-6‬‬
‫במשק מיוצרים שני סוגי מוצרים ‪ X‬ו‪ Y-‬באמצעות עובדים בלבד‪ .‬בטבלה הבאה נתונות תפוקות היצור בענפים‬
‫השונים כתלות במספר העובדים‪:‬‬
‫‪ 7‬ומעלה‬ ‫‪6‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫מס' עובדים‬
‫‪55‬‬ ‫‪54‬‬ ‫‪52‬‬ ‫‪48‬‬ ‫‪41‬‬ ‫‪32‬‬ ‫‪18‬‬ ‫תפוקת ‪X‬‬
‫‪104‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪90‬‬ ‫‪76‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪42‬‬ ‫‪22‬‬ ‫תפוקת ‪Y‬‬

‫שאלה ‪ .4‬הנח כי לרשות המשק ‪ 9‬עובדים‪ .‬כל אחד מהעובדים יכול לעבוד או ביצור ‪ X‬או ביצור ‪ ,Y‬אך אינו יכול‬
‫לפצל את זמנו ולעבוד בשני הענפים ‪ .‬כשמייצרים ‪ 41‬יחידות ‪ X‬העלות האלטרנטיבית הממוצעת של ‪X‬‬
‫א‪ .‬בין ‪ 0.1‬ו‪ 0.2-‬יחידת ‪Y‬‬
‫ב‪ .‬נמוכה מ‪ 0.08 -‬יחידת ‪Y‬‬
‫ג‪ .‬בין ‪ 0.09‬ו‪ 0.1-‬יחידת ‪Y‬‬
‫ד‪ .‬אין תשובה נכונה‬
‫פתרון שאלה ‪ :4‬לא ניתן לפצל זמנו של כל עובד בין יצור שני מוצרים‪ ,‬לכן מעבר מכמות לכמות מבוסס על מעבר‬
‫זמן מלא של הפעול ליצור כמות חדשה‪ .‬עבור כמות ‪:X = 41‬‬
‫‪X max  55  L x  7  LY  2  Y  42, Ymax  104  L y  7  L x  2  X  32.‬‬
‫‪.‬‬ ‫‪Ymax  Y0 104  100‬‬
‫‪X 0  41  Y0  100 ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ 0.097‬‬
‫‪X0‬‬ ‫‪41‬‬

‫שאלה ‪ .5‬הנח כי לרשות המשק ‪ 8‬עובדים‪ ,‬כל אחד מהעובדים כן יכול לפצל את זמנו ולעבוד בשני הענפים‪.‬‬
‫כשמייצרים ‪ 50‬יחידות ‪ X‬העלות האלטרנטיבית השולית של ‪Y‬‬
‫א‪ .‬הינה ‪ 0.2‬יחידת ‪X‬‬
‫ב‪ .‬גבוהה מעלות אלטרנטיבית שולית של ‪X‬‬
‫ג‪ .‬נמוכה מ‪ 0.2-‬יחידת ‪X‬‬
‫ד‪ .‬אין תשובה נכונה או שיש יותר מתשובה אחת נכונה מהתשובות הנ"ל‪.‬‬
‫פתרון שאלה ‪.5‬‬
‫‪X max  55  L x  7  LY  1  Y  22, Ymax  104  L y  7  L x  1  X  18.‬‬
‫‪X‬‬ ‫‪48  52 1‬‬
‫‪X 0  50 ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ .‬‬
‫‪Y‬‬ ‫‪76  60 4‬‬

‫שאלה ‪ .6‬לרשות המשק ‪ 8‬עובדים כאשר ‪ 3‬מהם יודעים לייצר רק ‪ X‬וכל השאר – את שני המוצרים‪ .‬בתנאים‬
‫אלה‪:‬‬
‫א‪ .‬הנקודה (‪ )32,90‬אינה יעילה‬
‫ב‪ .‬הנקודה (‪ )32,100‬אפשרית‬
‫ג‪ .‬הנקודה (‪ )55,22‬אינה נמצאת על עקומת התמורה‬
‫ד‪ .‬אין תשובה נכונה או שיש יותר מתשובה אחת נכונה‬
‫פתרון שאלה ‪ :6‬כאשר ‪ 5‬עובדים מיצרים ‪ 90‬יחידות ‪ ,Y‬ישנם עוד שלושה עובדים שיכולים ליצר ‪ 41‬יחידות ‪ ,X‬לכן‬
‫הנקודה (‪ )32,90‬אינה יעילה‪ .‬לא ניתן ליצר ‪ 100‬יחידות ‪ ,Y‬מכיוון שאין ‪ 6‬עובדים היודעים ליצר ‪ ,Y‬לכן הנקודה‬
‫(‪ )32,100‬אינה אפשרית‪ .‬כאשר עובד אחד מיצר ‪ 22‬יחידות ‪ 7 ,Y‬עובדים מיצרים ‪ 55‬יחידות ‪ ,X‬לכן הנקודה‬
‫(‪ )55,22‬נמצאת על עקומת התמורה‪.‬‬
 ‫הנתונים להלן מתייחסים לשאלות ‪.7-8‬‬
‫חברה המבצעת סקרים מעסיקה שני סוגי סוקרים‪ .‬מספר הסקרים שכל סוקר יכול לבצע כתלות במספר שעות‬
‫העבודה מוצג בטבלה להלן‪:‬‬
‫‪ 5‬ומעלה‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫שעות עבודה‬
‫‪50‬‬ ‫‪45‬‬ ‫‪37‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪15‬‬ ‫סוקר סוג ‪1‬‬
‫‪64‬‬ ‫‪57‬‬ ‫‪46‬‬ ‫‪33‬‬ ‫‪18‬‬ ‫סוקר סוג ‪2‬‬

‫על פי התקציב ניתן להעסיק סוקרים לסך של ‪ 14‬שעות‪.‬‬

‫הכנת הנתונים‪ :‬קובעים את סדר הקצאת השעות בין הסוקרים לפי גודל של תפוקה שולית‪:‬‬
‫סוג ‪2‬‬ ‫סוג ‪1‬‬
‫סדר‬ ‫‪MP‬‬ ‫‪TP‬‬ ‫סדר‬ ‫‪MP‬‬ ‫‪TP‬‬ ‫‪H‬‬
‫הקצאה‬ ‫הקצאה‬
‫‪1‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪33‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪46‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪37‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪6‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪57‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪45‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪9‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪5‬‬

‫שאלה ‪ .7‬אם לרשות החברה ‪ 3‬סוקרים מכל סוג‪ ,‬אזי‬

‫א‪ .‬מספר הסקרים המרבי שניתן לערוך הינו מעל ‪220‬‬
‫ב‪ .‬כל סוקר מסוג ‪ 2‬יעבוד ‪ 3‬שעות‬
‫ג‪ .‬כל סוקר מסוג ‪ 1‬יעבוד שעתיים‬
‫ד‪ .‬אין תשובה נכונה או שיש יותר מתשובה אחת נכונה‬
‫פתרון שאלה ‪ :7‬הקצאתן של ‪ 14‬שעות בין הסוקרים‪:‬‬
‫סוג ‪ )3( 1‬סוג ‪)3( 2‬‬
‫‪)1( 3‬‬ ‫‪)3(3‬‬
‫‪)2( 3‬‬ ‫‪)5( 2‬‬
‫‪)4( 3‬‬
‫סה"כ ‪9‬‬ ‫סה"כ ‪5‬‬
‫מספר הסקרים הכולל‪. TP14  46  3  15  3  12  2  207 :‬‬

‫שאלה ‪ .8‬אם לרשות החברה ‪ 3‬סוקרים מכל סוג‪ ,‬אזי התפוקה הממוצעת לסוקר הינה‬
‫א‪ .‬נמוכה מ – ‪ 33‬סקרים‬
‫ב‪ .‬גבוהה מ – ‪ 33‬סקרים‬
‫ג‪ .‬גבוהה מ–‪ 37‬סקרים‬
‫ד‪ .‬אין תשובה נכונה או שיש יותר מתשובה אחת נכונה‬
‫פתרון שאלה ‪ :8‬הקצאתן של ‪ 14‬שעות בין הסוקרים‪:‬‬
‫סוג ‪)3( 2‬‬ ‫סוג ‪)3( 1‬‬
‫‪)1( 3‬‬ ‫‪)3(3‬‬
‫‪)2( 3‬‬ ‫‪)5( 2‬‬
‫‪)4( 3‬‬
‫סה"כ ‪9‬‬ ‫סה"כ ‪5‬‬
 ‫מספר הסקרים הכולל‪ . TP14  46  3  15  3  12  2  207 :‬לכן כל אחד מ‪ 6 -‬הסוקרים בממוצע מבצע‬
‫‪TP‬‬
‫‪. AP ‬‬ ‫‪ 34.5‬‬
‫‪6‬‬

‫שימו לב‪ :‬השאלות הבאות אינן קשורות לנתונים הקודמים!‬

‫שאלה ‪ .9‬ידוע כי‪ .MC(5) = 20, MC(4) = 15 ,TVC(5) = 60 ,TC(0) = 200 :‬לכן‪:‬‬
‫א‪TC(5) = 260 .‬‬
‫ב‪TVC(3) = 15 .‬‬
‫ג‪AVC(4) = 12 .‬‬
‫ד‪ .‬אף תשובה אינה נכונה או שיש יותר מתשובה אחת נכונה‬

‫פתרון שאלה ‪.9‬‬

‫‪TC (0)  200  FC  200. TC (5)  TVC (5)  FC  60  200  260‬‬
‫)‪TVC (4‬‬
‫‪TVC (5)  60, MC (5)  20  TVC (4)  60  20  40. AVC (4) ‬‬ ‫‪ 10‬‬
‫‪4‬‬
‫‪MC (4)  15  TVC (3)  40  15  25‬‬

‫שאלה ‪ .10‬נתונה פונקצית היצור של פירמה המייצרת בענף תחרותי‪ , Q  12 K  L :‬כאשר ‪ – K‬מספר מכונות‪L ,‬‬
‫– מספר שעות העבודה‪ – Q ,‬תפוקה כוללת של הפירמה‪ .‬הפירמה רכשה ‪ 16‬מכונות במחיר ‪ ₪ 1200‬למכונה‪ ,‬ולא‬
‫ניתן לשנות את מספר המכונות בטווח הקצר‪ .‬שכר העבודה לשעה הינו ‪ .₪ 60‬הפירמה מייצרת תפוקה המביאה‬
‫לרווח מרבי‪.‬‬
‫כאשר הפירמה מייצרת ‪ 288‬יחידות‬
‫א‪ .‬העלות המשתנה של הפירמה שווה ל‪₪ 2000 -‬‬
‫ב‪ .‬העלות הכוללת של הפירמה שווה ל‪₪ 21360 -‬‬
‫ג‪ .‬הפירמה משלמת שכר כולל בסך ‪₪ 2160‬‬
‫ד‪ .‬אין תשובה נכונה או שיש יותר מתשובה אחת נכונה‬
‫פתרון שאלה ‪ .10‬שעות עבודה – גורם יצור משתנה‪ ,‬מכונות – גורם יצור קבוע‪K = 16, PK = 1200 .‬‬
‫‪. Q  288  12  16  L  48 L  L  36, TC  TVC  FC  w  L  PK  K  60  36 16 1200  21360‬‬