‫אוניברסיטת תל אביב‬

‫הפקולטה לניהול‬
‫ביה"ס למוסמכי במנהל עסקי ע"ש ליאו רקנאטי‬

‫‪ 1231.2210‬כלכלה למנהל עסקי

‬
‫שגית לוקר‬

‫מבח סיו
‪ ,‬סמסטר א' תש"ע‬

‫מועד הבחינה‪9/2/2010 :‬‬

‫מש הבחינה‪ 4 :‬שעות )לא תינת הארכת זמ(‪.‬‬

‫לבחינה שני חלקי‪ :‬חלק א' – בחירה‪ ,‬וחלק ב' – חובה‬ ‫•‬

‫משקל כל שאלה הוא ‪ 25‬נקודות – חלוקת הנקודות בי הסעיפי השוני מפורטת בגו( השאלה‬ ‫•‬

‫נית להשתמש בחומר עזר מכל סוג‪ ,‬לרבות ספרי‪ ,‬רשימות‪ ,‬ומחשבי כיס‬ ‫•‬

‫נא לענות בצורה בהירה וקריאה‪ .‬כדאי לחשוב לפני שרושמי את התשובה כ שהתשובה תהיה ברורה‬ ‫•‬

‫ומדויקת‪ .‬חלק מהציו יהיה מבוסס על ארגו נכו של התשובה‪ ,‬ועל כתיבה נקייה‪ ,‬מסודרת‪ ,‬ובכתב יד‬
‫קריא‪ .‬חלק אחר של הציו יהיה מבוסס על הסבר מפורט של כל אחד משלבי התשובה‪.‬‬

‫נא להסביר בקפידה את התשובות‪ ,‬תו דיו מסודר בכל אחד משלבי הניתוח )איננו מתכווני לנחש‬ ‫•‬

‫למה התכוונת א לא תכתבו זאת במפורש!(‪ .‬על התשובות להיות חדות ובהירות ‪ ,‬תשובה עמומה לא‬
‫תתקבל!‬

‫הערה‪ :‬הבחינה היא אנונימית‪ .‬את מתבקשי לא לכתוב את שמכ על גבי דפי התשובות ‪ ,‬דפי העבודה‬
‫יזוהו עפ"י מספר התלמיד ועפ"י מספר סידורי שייכתב על גבי ד( התשובות‪ .‬תלמיד‪/‬ה שכתב‪/‬ה את‬
‫שמו‪/‬ה‪ ,‬כאילו ויתר‪/‬ה מראש על בדיקה אנונימית של הבחינה‪.‬‬

‫בהצלחה!‬
 ‫‪2‬‬

‫חלק א' – בחירה‬

‫בחלק זה שתי שאלות‪ .‬את‪/‬ה מתבקש‪/‬ת להשיב על אחת מה בלבד לפי בחירת‪.‬‬
‫מומל‪ -‬שתענו על שאלה ‪.1‬‬

‫שאלה ‪1‬‬
‫מפיצי רבי נוהגי להעניק לצרכני הנחות כמות‪.‬‬
‫אחת הצורות הנפוצות של הנחות כמות נקראת ‪ :all-units quantity discount‬לפי שיטת תשלו כזו‪,‬‬
‫הקונה משל מחיר גבוה יחסית ליחידה א הוא קונה מתחת לכמות ס( מסוימת‪ ,‬א א הוא קונה מעבר‬
‫לכמות הס( הוא משל מחיר נמו יותר על כל היחידות שרכש‪.‬‬
‫לעיתי התערי( בנוי מיותר משתי מדרגות‪ ,‬כאשר המחיר בכל מדרגה מתייחס לכל היחידות שהצרכ קנה‪.‬‬
‫שאלה זו בוחנת כיצד ‪ all-units quantity discount‬משפיעה על הצרכני‪.‬‬

‫לראוב יש הכנסה של ‪ 120‬ש"ח שאות הוא מקצה לרכישת מוצר א' שבגינו מוענקת לראוב ‪all-units‬‬
‫‪ .quantity discount‬הנחת הכמות בנויה כ‪:‬‬
‫כל עוד ראוב רוכש פחות מ‪ 10,‬יחידות ממוצר א'‪ ,‬המחיר ליחידה הוא ‪ 6‬ש"ח‪,‬‬
‫כאשר ראוב רוכש בי ‪ 10‬ל‪ 20,‬יחידות ממוצר א'‪ ,‬המחיר לכל יחידה הוא ‪ 4‬ש"ח‪,‬‬
‫וא ראוב רוכש מעל ‪ 20‬יחידות ממוצר א'‪ ,‬המחיר לכל יחידה הוא ‪ 3‬ש"ח‪.‬‬
‫לדוגמא‪ ,‬א ראוב רוכש ‪ 15‬יחידות הוא משל ‪ 60‬ש"ח בסה"כ‪ ,‬וא הוא רוכש ‪ 30‬יחידות הוא משל ‪90‬‬
‫ש"ח בסה"כ‪.‬‬
‫ראוב מקצה את כל ההכנסה שנותרת לו לאחר שרכש את מוצר א' לרכישת כל שאר המוצרי‪.‬‬
‫הנח‪/‬י שראוב מעוניי לרכוש על כל יחידה של מוצר א'‪ α ,‬יחידות משאר המוצרי‪ ,‬וכ שמחיר "שאר‬
‫המוצרי" הוא ‪.1‬‬

‫א‪ (8) .‬הצג‪/‬הציגי את קו התקציב של ראוב על גבי תרשי כאשר הכמות של מוצר א' נמצאת על הציר‬
‫האופקי‪.‬‬

‫נגדיר‪:‬‬
‫‪ – X‬מוצר א'‬
‫‪ – Y‬יתר המוצרים‬
‫‪120 − 6 X , 0 ≤ X < 10,‬‬
‫‪‬‬
‫‪Y = 120 − 4 X , 10 ≤ X < 20,‬‬
‫‪120 − 3 X ,‬‬ ‫‪20 ≤ X .‬‬
‫‪‬‬

‫פונקצית התועלת היא‪U ( X , Y ) = MIN (αX , Y ) :‬‬

‫קו התקציב יהיה הקו המודגש בשחור‪:‬‬
 ‫‪3‬‬

‫‪Y‬‬

‫‪120‬‬
‫‪Y = 8X‬‬

‫‪Y = 3X‬‬

‫‪80‬‬

‫‪60‬‬

‫‪40‬‬

‫‪X‬‬

‫ב‪ (8) .‬בהסתמ על תשובת לסעי( א' הא נית בוודאות לשלול את האפשרות שראוב ירכוש ‪ 9‬יחידות‬
‫ממוצר א'? הא נית בוודאות לשלול את האפשרות שראוב ירכוש ‪ 15‬יחידות ממוצר א'? הסבר‪/‬י את‬
‫תשובת בפירוט‪.‬‬

‫מכיוון שפונקצית התועלת היא‪ U ( X , Y ) = MIN (αX , Y ) :‬אזי ‪Y = αX :‬‬

‫‪Y = 8X‬‬ ‫‪‬‬

‫‪‬‬ ‫‪X = 8.57‬‬
‫‪Y = 120 − 6 X ‬‬
‫‪8.57 ≤ X < 10‬‬ ‫כלומר‪ ,‬הצרכן לא יקנה כמויות שבין‬

‫‪Y = 3X‬‬ ‫‪‬‬

‫‪‬‬ ‫‪X = 17.14‬‬
‫‪Y = 120 − 4 X ‬‬
‫‪17.14 ≤ X < 20‬‬ ‫כלומר‪ ,‬הצרכן לא יקנה כמויות שבין‬

‫לפיכך‪ ,‬הצרכן לא ירכוש ‪ 9‬יחידות‪ ,‬אבל כן ירכוש ‪15‬‬

 ‫‪4‬‬

‫ג‪ (9) .‬מה צרי להיות ערכו המינימאלי של ‪ α‬כ שראוב יהיה מעוניי לרכוש פחות מ‪ 10,‬יחידות ממוצר‬
‫א'? מה צרי להיות ערכו המקסימאלי של ‪ α‬כ שראוב יהיה מעוניי לרכוש יותר מ‪ 20,‬יחידות‬
‫ממוצר א'?‬

‫‪α >8‬‬ ‫עבור ‪ X<10‬נקבל‪:‬‬

‫‪α <3‬‬ ‫עבור ‪ X>20‬נקבל‪:‬‬

‫שאלה ‪2‬‬
‫אליהו‪ ,‬אב טרי‪ ,‬הקי מיז מהפכני בתחו התרופות‪ .‬המיז פיתח תרופה להתמודדות ע בעיות שינה‬
‫של ילדי קטני‪ .‬לצור שיווק התרופה יש צור בקבלת אישור של רשות התרופות‪ .‬הלי קבלת האישור‬
‫כרו בעלות של ‪ 11‬מיליו שקל‪ .‬הסיכוי לקבלת אישור עומד על ‪ 0.4‬וההערכה היא שא התרופה תאושר‬
‫= )‪u ( x‬‬ ‫היא תניב רווחי בגובה של ‪ 40‬מליו דולר‪ .‬הנח שפונקצית התועלת של אליהו היא‪x + 20 M :‬‬

‫)‪ (5‬מהו השקול הוודאי של ההחלטה העומדת בפני אליהו?‬ ‫א‪.‬‬

‫)‪ (5‬מהו הסכו המקסימאלי שמשקיע אדיש לסיכו יסכי לשל לאליהו עבור ‪ 1%‬מהמיז?‬ ‫ב‪.‬‬

‫הנח עתה שאליהו יכול לשכור את שירותיה של חברת יעו‪ .-‬חברת הייעו‪ -‬מסוגלת לצפות בוודאות א‬
‫התרופה תאושר או לא‪ .‬העלות של שירותי חברת הייעו‪ -‬היא ‪ 4‬מליו‪) .‬שי לב‪ ,‬ג א חברת הייעו‪ -‬צופה‬
‫שהתרופה תאושר יהיה על אליהו לעבור את תהלי האישור ולשל עבורו‪(.‬‬

‫)‪ (7‬הא על אליהו לשכור את שירותי הייעו‪ ?-‬מדוע?‬ ‫ג‪.‬‬

‫הנח שאליהו שכר את שירותי חברת הייעו‪ ,-‬שיל ‪ 4‬מליו דולר וקיבל דיווח א התרופה שפיתח תאושר‬
‫או לא תאושר‪ .‬בשלב זה‪ ,‬החליט אליהו למכור ‪ 1%‬מהמיז למשקיע חסר סיכו‪ .‬המשקיע חסר הסיכו‬
‫יודע שאליהו קיבל חוות דעת מחברת הייעו‪ -‬א אינו יודע את תוכנה‪ .‬הנח ג שאליהו לא יכול לחשו( את‬
‫חוות הדעת‪.‬‬
‫)‪ (8‬מהו הסכו המקסימאלי שהמשקיע יסכי לשל עבור ‪ 1%‬מ המיז? מדוע?‬ ‫ד‪.‬‬
 ‫‪5‬‬

‫חלק ב' – חובה‬

‫בחלק זה ‪ 3‬שאלות‪ .‬הינ מתבקש‪/‬ת להשיב על כול‪.‬‬

‫שאלה ‪3‬‬
‫מונופול משווק את המוצר שלו לצרכני משני סוגי‪ 1 ,‬ו‪.2,‬‬
‫עקומת הביקוש של כל צרכ מסוג ‪ 1‬היא ‪q1 = 5 − P1‬‬
‫ועקומת הביקוש של כל צרכ מסוג ‪ 2‬היא ‪q 2 = 8 − P2‬‬
‫כאשר ‪ q‬מסמ כמות ו‪ P ,‬מסמ מחיר‪.‬‬
‫העלות השולית של המונופול קבועה ושווה ל‪ 2,‬ש"ח ליחידה‪.‬‬

‫)‪ (8‬נניח כי המונופול קובע למוצר שלו תערי( שני חלקי )‪ ,(TPT‬והוא מבחי בי הצרכני השוני‬ ‫א‪.‬‬
‫ויכול להפלות ביניה‪ .‬מהו התערי( האופטימאלי שהמונופול ייקבע לכל סוג של צרכ?‬

‫‪q1 = 3 F1 = 4.5‬‬
‫‪P = MC = 2‬‬ ‫‪⇒‬‬
‫‪q 2 = 6 F2 = 18‬‬

‫)‪ (8‬ענה‪/‬י מחדש על סעי( א' תחת ההנחה שהמונופול לא מבחי בי שני הצרכני ולפיכ חייב לקבוע‬ ‫ב‪.‬‬
‫תערי( שני חלקי אחיד לשניה‪ ,‬וכ תחת ההנחה הנוספת שיש שני צרכני מסוג ‪ 1‬ורק צרכ אחד‬
‫מסוג ‪.2‬‬
‫מכירה לעשיר בלבד‪:‬‬

‫‪q=6‬‬ ‫‪F = 18‬‬ ‫‪Π = 18‬‬

‫מכירה לשלושת הצרכנים‪:‬‬

‫‪P = 3‬‬
‫‪Π = (P − 2)[2(5 − P ) + (8 − P )] + 3‬‬
‫‪(5 − P ) ‬‬
‫‪2‬‬
‫‪q = 2‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ 1‬‬
‫⇒ ‪2 ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪q 2 = 5‬‬
‫‪∂Π‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪F = 2‬‬
‫‪= 9 − 3P = 0‬‬
‫‪∂P‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪Π = 15‬‬
‫מסקנה‪ :‬המונופול ימכור לשוק ‪) 2‬העשיר( בלבד‪ ,‬ורווחיו יהיו ‪18‬‬

‫)‪ (9‬ענה‪/‬י מחדש על סעי( ב' תחת ההנחה שיש רק צרכ אחד מכל סוג‪ .‬מדוע לדעת יש הבדל )א אכ‬ ‫ג‪.‬‬
‫יש הבדל( או מדוע אי הבדל )א אכ אי הבדל( בי תשובת לסעי( זה ותשובת לשני הסעיפי‬
‫הקודמי?‬
‫אם כשהיו ‪ 2‬צרכנים עניים המונופול בחר שלא למכור להם‪ ,‬קל וחומר שלא ימכור לצרכן אחד‬
‫בלבד‪.‬‬
 ‫‪6‬‬

‫שאלה ‪4‬‬
‫כאשר פירמות מורשעות בחברות בקרטל‪ ,‬בית המשפט מנסה להערי כמה נזק נגר לצרכני בגלל קיומו‬
‫של הקרטל‪ ,‬והוא מטיל על הפירמות שהיו שותפות בקרטל קנס כספי בגובה ההפרש בי עוד( הצרכ תחת‬
‫הקרטל‪ ,‬ועוד( הצרכ שהיה מתקבל לולא היה קרטל‪ .‬השאלה הבאה מבקשת מכ לחשב את גובה הקנס‬
‫שיוטל על פירמות שהורשעו בחברות בקרטל‪.‬‬

‫הנח‪/‬י שבשוק מסוי למוצר הומוגני פועלות שלוש פירמות‪ .‬בית המשפט הרשיע את החברות בחברות‬
‫בקרטל שבמסגרתו כל אחת מהפירמות ייצרה שליש מהכמות המונופוליסטית‪ .‬בית המשפט ג קבע‬
‫שלולא היה קרטל‪ ,‬שלוש החברות היו מתחרות זו בזו באמצעות קביעת כמויות )היינו שווי המשקל שהיה‬
‫שורר בשוק ללא קרטל היה "שווי משקל קורנו"(‪.‬‬

‫הנח‪/‬י שפונקצית הביקוש למוצר נתונה על ידי ‪ Q = 8 − P‬כאשר ‪ P‬הוא מחיר המוצר‪ Q ,‬היא הכמות‬
‫המצרפית‪ ,‬וכי לכל אחת מפירמות הוצאה שולית קבועה לכל יחידה מיוצרת בגובה של ‪.3‬‬
‫חשב‪/‬י את סכו הקנס הכולל שיוטל על שלוש הפירמות‪.‬‬

‫קרטל‬
‫‪Q = 2.5‬‬
‫‪MR = 8 − 2Q ‬‬ ‫‪‬‬
‫⇒ ‪‬‬ ‫‪ P = 5.5‬‬
‫‪MC = 3‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪CS = 3.125‬‬
‫‪‬‬

‫קורנו‬
‫‪Qi = 1.25‬‬
‫‪MRi = 8 − 2Q1 − Q2 − Q3 ‬‬ ‫‪Q = 3.75‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫⇒‬ ‫‪‬‬
‫‪MC i = 3‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ P = 4.25‬‬
‫‪CS = 7.03125‬‬

‫‪∆CS = 3.90625‬‬ ‫גובה הקנס‪:‬‬

 ‫‪7‬‬

‫שאלה ‪5‬‬
‫פונקצית הביקוש ההופכית למוצר היא ‪ P = 200 − Q‬כאשר ‪ P‬ו‪ Q ,‬ה המחיר והכמות בהתאמה‪.‬‬
‫לייצור המוצר יש לשל עלות קבועה של ‪ ,50‬וכ להעסיק עובדי‪.‬‬
‫בהינת שפירמה בודדת מעסיקה ‪ L‬עובדי‪ ,‬היא יכולה לייצר את הכמות ‪. q (L ) = 2 L‬‬

‫)‪ (10‬הנח‪/‬י כי שכר העבודה לעובד הוא ‪ .25‬מצא‪/‬י את המחיר‪ ,‬הכמות הכוללת‪ ,‬הכמות שכול פירמה‬ ‫א‪.‬‬
‫תייצר‪ ,‬ומספר הפירמות בשיווי משקל בתחרות משוכללת בטווח הארו )ע כניסה חופשית(‪.‬‬

‫פונקצית העלויות של כל פירמה‬

‫‪q (L ) = 2 L‬‬ ‫⇒‬ ‫‪L = 0.5q 2 ‬‬

‫‪‬‬ ‫‪50‬‬
‫‪PL = 25‬‬ ‫‪‬‬ ‫= ‪ATCi‬‬ ‫‪+ 12.5q‬‬
‫‪‬‬ ‫‪q‬‬
‫‪TC i = 50 + 25L = 50 + 12.5q‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪‬‬

‫ש"מ ט"א‬

‫‪q i = 2‬‬
‫‪ P = 50‬‬
‫‪50‬‬ ‫‪‬‬
‫‪MIN ATC i = −‬‬ ‫⇒ ‪+ 12.5 = 0‬‬ ‫‪‬‬
‫‪q2‬‬ ‫‪Q = 150‬‬
‫‪ N = 75‬‬

‫)‪ (15‬הנח‪/‬י כי שכר העבודה הוא ‪ ,0‬אבל כל פירמה הנכנסת לשוק מעלה את שכר העבודה ב‪ .1,‬מצא‪/‬י‬ ‫ב‪.‬‬
‫את המחיר‪ ,‬הכמות הכוללת‪ ,‬הכמות שכול פירמה תייצר‪ ,‬ומספר הפירמות בשיווי משקל בתחרות‬
‫משוכללת בטווח הארו )ע כניסה חופשית(‪.‬‬

‫פונקצית העלויות של כל פירמה‬

‫‪q (L ) = 2 L‬‬ ‫⇒‬ ‫‪L = 0.5q 2 ‬‬

‫‪‬‬ ‫‪50‬‬
‫‪PL = N‬‬ ‫‪‬‬ ‫= ‪ATC i‬‬ ‫‪+ 0.5 Nq‬‬
‫‪‬‬ ‫‪q‬‬
‫‪TC i = 50 + NL = 50 + 0.5 Nq‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪‬‬

‫ש"מ ט"א‬

‫‪‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪100 ‬‬

‫= ‪q‬‬ ‫=‪Q‬‬
‫‪‬‬ ‫‪N‬‬ ‫‪q ‬‬ ‫‪q = 1‬‬
‫‪‬‬ ‫‪Q = 100‬‬
‫‪50‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪MIN ATC i = −‬‬ ‫‪+ 0.5 N = 0‬‬ ‫⇒‬ ‫= ‪ P = ATC‬‬ ‫‪‬‬ ‫⇒‬ ‫‪‬‬
‫‪q2‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪q‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ N = 100‬‬
‫‪‬‬ ‫‪100 ‬‬ ‫‪ P = 100‬‬
‫‪ P = 200 − Q = 200 −‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪q ‬‬