‫‪1‬‬

‫כלכלה למנהל עסקים ‪ -‬פתרון מבחן תש"ע‬

‫שאלה ‪1‬‬

‫(א) נגדיר כ‪ X -‬ו‪ Y -‬את מספר היחידות ממוצר א' ומיתר המוצרים‪ ,‬בהתאמה‪ .‬קו התקציב הוא‪:‬‬

‫‪120  6 X , 0  X  10,‬‬
‫‪‬‬
‫‪Y  120  4 X , 10  X  20,‬‬
‫‪120  3 X ,‬‬ ‫‪20  X .‬‬
‫‪‬‬

‫קו התקציב מתואר בתרשים הבא‪:‬‬

‫(ב) נניח כי הצרכן רוכש ‪ 9‬יחידות‪ .‬המחיר במקרה זה הוא ‪ 6‬ליחידה ולכן הצרכן ישלם ‪ .54‬אם הצרכן רוכש‬

‫‪ 4‬ליחידה כלומר ‪ .54‬כלומר‪ ,‬במקרה זה הצרכן יוכל להגדיל את‬ ‫‪ 13.5‬יחידות הוא ישלם לפי מחיר של‬

‫הצריכה משני המוצרים וליהנות מתועלת גבוהה יותר‪ .‬לפיכך הצרכן לעולם לא ירכוש ‪ 9‬יחידות‪.‬‬

‫כעת נניח שהצרכן רוכש ‪ 15‬יחידות‪ .‬המחיר ליחידה במקרה זה הוא ‪ 4‬כך שהצרכן ישלם בסה"כ ‪ .60‬אבל‬

‫הצרכן יכול לרכוש ‪ 20‬יחידות והמחיר ליחידה ירד ל‪ 3 -‬ליחידה‪ .‬התשלום הכולל של הצרכן הוא שוב ‪.60‬‬

‫לכן הצרכן לא ירכוש ‪ 15‬יחידות – אם הוא מוכן לשלם בסה"כ ‪ 60‬עדיף לו לרכוש ‪ 20‬יחידות‪.‬‬

‫‪(   4‬כלומר הצרכן רוצה לצרוך ‪4‬‬ ‫נשים לב כי עקב ההנחה שהמוצרים משלימים מושלמים‪ ,‬וכאשר‬

‫יחידות של ‪ Y‬על כל יחידת ‪ )X‬הצרכן יהיה אדיש בין ‪ 15‬יחידות לבין ‪ 20‬יחידות מ‪( X -‬ראו תרשים)‪.‬‬
 ‫‪2‬‬

‫מכל מקום‪ ,‬קשה לומר מה הצרכן יעשה כאשר הוא אדיש‪ .‬אין לו סיבה מיוחדת דווקא לרכוש פחות‬

‫יחידות ‪ .X‬לכן ניתן לומר שהצרכן לא ירכוש ‪ 15‬יחידות ‪ X‬אם כי זו לא שגיאה להסביר שהצרכן אדיש‬

‫ולכן יכול לרכוש גם ‪ 15‬יחידות ‪.X‬‬

‫(ג) עבור ‪   12‬הצרכן ירכוש פחות מ‪ 10 -‬יחידות‪ .‬עבור ‪ 12    8‬הצרכן ירכוש בדיוק ‪ 10‬יחידות‪.‬‬

‫עבור ‪ 4    3‬הצרכן ירכוש בדיוק ‪ 20‬יחידות‪ .‬עבור ‪   3‬הצרכן ירכוש יותר מ‪ 20 -‬יחידות‪.‬‬
 ‫‪3‬‬

‫שאלה ‪2‬‬

‫(א) השקול הוודאי הוא סכום הכסף המינימאלי שמשאיר את אליהו אדיש בין קבלתו בוודאות לבין‬

‫השתתפות במיזם‪ .‬כלומר‪ ,‬התועלת מקבלה ודאית של סכום זה שווה לתוחלת התועלת מהשתתפות‬

‫במיזם‪ .‬תוחלת התועלת של אליהו אם הוא משתתף במיזם הינה‪:‬‬

‫‪Eu  0.4 20  40  11  0.6 20  11  4.6M‬‬

‫הסכום המינימאלי ‪ t -‬שאליהו יסכים לקבל בוודאות כך שיהיה אדיש בין שני המצבים צריך לקיים‪:‬‬

‫‪u  20  t  4.6M  t  1.16M‬‬

‫(ב) עבור משקיע אדיש לסיכון תוחלת התועלת מהשתתפות במיזם שווה לתועלת המושגת כאשר הצרכן‬

‫מקבל בוודאות את הערך הצפוי של התקבולים מהמיזם‪ .‬הערך הצפוי של התקבולים מהמיזם הינו‪:‬‬

‫‪Ex  0.4(40  11)  0.6(11)  5M‬‬

‫לפיכך‪ ,‬יסכים המשקיע לשלם עד ‪ 0.05M‬דולר עבור ‪ 1%‬מהמיזם‪.‬‬

‫(ג) תוחלת התועלת של אליהו משכירת שירותי היועץ‪:‬‬

‫‪Eu  0.4 20  40  11  4  0.6 20  4 ~ 5.08M  4.6M‬‬

‫לפיכך‪ ,‬עדיף לו לשכור את שירותי הייעוץ‪.‬‬

‫(ד) כעת הערך הצפוי של התקבולים מהמיזם הינו‪:‬‬

‫‪Ex  0.4(40  11  4)  0.6(4)  7.6M‬‬

‫לפיכך‪ ,‬יסכים המשקיע האדיש לסיכון לשלם עד ‪ 0.076M‬דולר עבור ‪ 1%‬מהמיזם‪.‬‬

 ‫‪4‬‬

‫שאלה ‪3‬‬

‫(א) המונופול יקבע את התעריף המשתנה בגובה העלות השולית ואת התשלום הקבוע יקבע בגובה סך עודף‬

‫הצרכן‪ .‬בעיית המונופול (בשוק ‪:)1‬‬

‫‪1‬‬
‫‪MAX p1 (q1 )q1  2q1  (5  (5  q1 ))q1‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ 2‬‬
‫‪q1‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪CS‬‬

‫‪1 2‬‬
‫‪ (5  q1 )q1  2q1  q1‬‬
‫‪2‬‬

‫מכוח תנאי סדר ראשון לבעיית המונופול מתקבל כי ‪ . q1  3‬לפיכך‪ p1  MC  2 ,‬וכל הרווח מושג רק‬

‫דרך התשלום הקבוע ‪ -‬עודף הצרכן‪ .‬בדומה‪ ,‬בשוק ‪ 2‬תוצאות שיווי המשקל הן ‪. q2  6, p2  2‬‬

‫(ב) אם המונפול מוכר רק לצרכן ‪( 2‬הצרכן העשיר) הרווח שלו הוא ‪.18‬‬

‫אם הוא מוכר לשלושת הצרכנים הוא יכול לגבות מחיר קבוע השווה לעודף הצרכן בשוק הקטן (שוק ‪.)1‬‬

‫‪(5  p) 2‬‬
‫‪ . CS ‬לכן‪ ,‬לכל ‪ p‬שיקבע המונופול‪ ,‬פונקציית הרווח שלו‬ ‫עודף הצרכן בשוק הקטן הינו‪:‬‬
‫‪2‬‬

‫‪(5  p) 2‬‬
‫‪.  3‬‬ ‫‪ ( p  2)(2(5  p)  (8‬‬
‫‪‬‬
‫הינה‪ p)) :‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪q‬‬ ‫‪q‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬

‫פתרון בעיית המקסימיזציה (גזירת פונקצית הרווח לפי ‪ p‬והשוואתה ל‪ )0 -‬נותן כי המחיר האחיד יהיה‬

‫שווה ל‪ .3 -‬בשוק ‪ 1‬המונופול ימכור ‪ 2‬יחידות לכל צרכן ובשוק ‪ 2‬ימכור המונופול ‪ 5‬יחידות לצרכן הבודד‪.‬‬

‫התשלום הקבוע שווה ל‪( 2 -‬כלומר‪ ,‬סך ההכנסה מהתשלום הקובע שווה ל‪ .)6 -‬סך כל הרווח במקרה זה‬

‫הוא ‪.15‬‬
‫מסקנה – עדיף למכור רק לצרכן בשוק ‪( 2‬העשיר) ולהרוויח ‪.18‬‬

‫(ג) אם כאשר היו שני צרכנים עניים המונופול בחר שלא למכור להם‪ ,‬קל וחומר שלא ימכור לצרכן אחד‬

‫בלבד‪.‬‬
 ‫‪5‬‬

‫שאלה ‪4‬‬

‫כאשר הפירמות עובדות בקרטל בעיית הפירמה הינה‪:‬‬

‫‪MAX P(Q)Q  TC‬‬

‫‪Q‬‬

‫‪ (8  Q)Q  3Q‬‬

‫מכוח תנאי סדר ראשון לבעיית הקרטל מתקבל כי ‪. Q  2.5, P  5.5, CS  3.125‬‬

‫כאשר הפירמות מתחרות בתחרות קורנו‪ ,‬בעיית פירמה מייצגת הינה‪:‬‬

‫‪MAX P(Q)q1  TC‬‬

‫‪q1‬‬

‫‪ 8  (q1  q2  q3 q1  3q1‬‬

‫מכוח תנאי סדר ראשון לבעיית פירמה ‪ 1‬נקבל כי‪:‬‬

‫‪5  q 2  q3‬‬
‫‪q1  BR1 (q2 , q3 ) ‬‬
‫‪2‬‬
‫אם נפתור את בעיית פירמות ‪ 2‬ו‪ 3-‬נקבל כי‬

‫‪q1  q 2  q3  1.25‬‬
‫‪P  4.25‬‬
‫‪CS ~ 7.03‬‬

‫לפיכך‪ ,‬גובה הקנס הינו ‪. CS ~ 3.906‬‬

‫שאלה ‪5‬‬

‫(א) בעיית המקסימיזציה של פירמה מייצגת‪:‬‬

‫‪1‬‬
‫‪MAX Pq  50  25  q 2‬‬
‫‪q‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪‬‬
‫‪L‬‬

‫מכוח תנאי סדר ראשון מתקבל כי ‪. P  MC  25q‬‬

‫‪50 25‬‬ ‫‪1‬‬

‫‪ . P ‬נציב ‪ P  25q‬ונקבל כי‬ ‫בנוסף‪ ,‬בטווח ארוך מתקיים ‪ Pq  50  25  q 2  0‬או ‪ q -‬‬
‫‪q‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪‬‬‫‪‬‬
‫‪AC‬‬

‫‪. q  2, P  50‬‬
 ‫‪6‬‬

‫בהצבת ‪ P‬בפונקצית הביקוש המצרפית נקבל כי ‪ . Q  200  P  150‬היות וכל פירמה מייצרת‬

‫‪Q 150‬‬
‫‪.n ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ q  2‬מספר הפירמות שיפעלו בענף לטווח ארוך הינו ‪ 75‬‬
‫‪q‬‬ ‫‪2‬‬

‫(ב) בעיית המקסימיזציה של פירמה מייצגת הינה‪:‬‬

‫‪1‬‬
‫‪MAX Pq  50  n  q 2‬‬
‫‪q‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪‬‬
‫‪L‬‬

‫מכוח תנאי סדר ראשון מתקבל כי ‪. P  MC  nq‬‬

‫‪50 n‬‬ ‫‪1‬‬

‫‪ . P ‬נציב ‪ P  nq‬ונקבל כי‬ ‫בנוסף‪ ,‬בטווח ארוך מתקיים ‪ Pq  50  n  q 2  0‬או ‪ q -‬‬
‫‪q 2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪‬‬‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪AC‬‬

‫‪100‬‬
‫‪. q‬‬ ‫‪, P  100n‬‬
‫‪n‬‬

‫בהצבת ‪ P‬בפונקצית הביקוש המצרפית נקבל כי ‪ . Q  200  P  200  100n‬היות וכל פירמה מייצרת‬

‫‪ q ‬מספר הפירמות שיפעלו בענף לטווח ארוך הינו ‪ . Q  n  200  100n  100‬לפיכך נקבל כי‬
‫‪100‬‬
‫‪q‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪n‬‬
‫‪n‬‬

‫‪. q  1, P  100, Q  100‬‬