‫הפקולטה למדעי החברה‬

‫המחלקה לכלכלה ומנהל עסקים‬

‫[‪]Center‬‬
‫מבוא לכלכלה – מיקרו‬
‫מספר קורס –‪3011910-01/02/03/04‬‬
‫תשע"ז סמסטר א' מועד ב'‬
‫תאריך – ‪2.03.2017‬‬
‫המרצים‪ :‬ד"ר לימור גונן‪ ,‬מר ערן פישמן‪ ,‬ד"ר דורון קלונובר‬
‫משך הבחינה‪ :‬שלוש שעות‬

‫אין להשתמש בחומר עזר פרט למחשב כיס‪ ,‬אך אסור להעבירו בין הסטודנטים‪.‬‬
‫להלן הנחיות לבחינה‪:‬‬
‫בחינה זו מורכבת מ ‪ 20‬שאלות ברירה מרובה (קוויז) ‪.‬‬
‫יש לענות על כל השאלות‪ .‬עליך לבחור את התשובה הנכונה ביותר ולסמן אותה בגיליון‬ ‫‪.1‬‬
‫התשובות‪.‬‬
‫תשובות שלא יסומנו או שלא יסומנו נכונה בגיליון התשובות יחשבו כתשובות שגויות‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫סטודנט מחויב לכתוב במחברת הבחינה באופן מלא וברור את דרך הפתרון לכל שאלה הדורשת‬ ‫‪.3‬‬
‫חישוב או הגהה גרפית‪ .‬נדגיש כי שאלה מסוג זה שלא יימצא לה פירוט הפתרון במחברת הבחינה‬
‫לא תקבל ניקוד גם אם סומנה נכון בגיליון התשובות‪.‬‬
‫עליכם להחזיר את השאלון יחד עם דף התשובות ומחברת הבחינה‪.‬‬ ‫‪.4‬‬
‫אם לא ניתן להבין אחרת מנתוני השאלה‪ ,‬הניחו כי‪ :‬עקומות התמורה הן קמורות (קעורות‬
‫לראשית)‪ .‬לכל גורם ייצור יש תפוקה שולית חיובית ופוחתת בקטע הרלוונטי‪ .‬הפירמות מייצרות‬
‫באמצעות גורם ייצור אחד קבוע וגורם ייצור אחד משתנה‪ .‬עקומות הביקוש לכל המוצרים‬
‫יורדות משמאל לימין‪ .‬עקומות ההיצע לכל המוצרים עולות משמאל לימין‪ .‬כל העקומות הן‬
‫רציפות וגזירות (אין מדרגות)‪ .‬בכל השווקים שוררת תחרות משוכללת‪ .‬כאשר מדובר על תפוקה‬
‫שולית‪ ,‬הכוונה היא ליחידה הנוספת האחרונה המועסקת מגורם הייצור‪ .‬אם מדובר על עלות‬
‫שולית‪ ,‬הכוונה היא להוצאה השולית לייצור היחידה הנוספת האחרונה המיוצרת‪ .‬המשק הוא‬
‫סגור‪ ,‬אלא אם כן נאמר במפורש או במשתמע‪ ,‬שהוא פתוח‪ .‬כאשר המשק פתוח‪ ,‬הנח כי הוא קטן‬
‫ביחס לשוק העולמי‪ .‬משק קטן זה יכול לקנות או למכור כל כמות שירצה במחיר העולמי הקבוע‪.‬‬
‫גמישות הביקוש נמדדת בערכה המוחלט‪ .‬רווח מוגדר בתור פדיון בניכוי כל ההוצאות‪.‬‬
‫בהצלחה !‬
‫[‪]Info‬‬

‫משק מייצר כמויות חיוביות משני מוצרים ‪ X‬ו‪ .Y -‬בעקבות רעידת אדמה נפגע כושר הייצור של‬
‫מוצר ‪ Y‬כך שלכל הקצאה של גורמי ייצור ניתן לייצר כמות ‪ Y‬הקטנה ב ‪ 10%‬מהכמות אשר‬
‫הייתה מיוצרת לפני רעידת האדמה‪.‬‬
‫להלן שלוש טענות‪:‬‬
‫(‪ )1‬אם המשק ימשיך לייצר את אותה כמות מ‪ X-‬שייצר לפני רעידת האדמה אז העלות‬
‫האלטרנטיבית השולית לייצור ‪ Y‬תגדל בהכרח‪ ,‬והעלות האלטרנטיבית הממוצעת לייצור ‪X‬‬
‫תקטן בהכרח‪.‬‬
‫(‪ )2‬אם המשק ימשיך לייצר את אותה כמות ‪ X‬שייצר לפני רעידת האדמה‪ ,‬אז העלות‬
‫האלטרנטיבית הכוללת לייצור ‪ X‬תקטן בהכרח ב ‪.10%‬‬
‫(‪ )3‬אם המשק ימשיך לייצר את אותה כמות ‪ Y‬שייצר לפני רעידת האדמה‪ ,‬אז העלות‬
‫האלטרנטיבית השולית לייצור ‪ X‬תגדל בהכרח והעלות האלטרנטיבית הממוצעת לייצור ‪ Y‬תקטן‬
‫בהכרח‪.‬‬
‫[‪]q1‬‬

‫‪1‬‬
 ‫רק טענות (‪ )1‬ו‪ )2( -‬נכונות‪.‬‬
‫[‪]a‬‬
‫רק טענות (‪ )2‬ו‪ )3( -‬נכונות‬
‫[‪]a‬‬
‫טענות (‪ )2( ,)1‬ו‪ )3( -‬נכונות‬
‫[‪]a‬‬
‫רק טענה (‪ )3‬נכונה‬
‫[‪]a‬‬
‫כל התשובות האחרות אינן נכונות‬

‫לגידול ק"ג חיטה נדרשים ארבע דונם קרקע ושני עובדים‪ .‬לגידול ק"ג קטניות נדרש חצי דונם‬
‫קרקע ועובד אחד‪ .‬לרשות היצרן ‪ 80‬עובדים ו ‪ 100‬דונם קרקע‪.‬‬
‫להלן הטענות הבאות‪:‬‬
‫(‪ )1‬אם היצרן יבחר לייצר ‪ 8‬ק"ג קטניות ו‪ 24 -‬ק"ג חיטה ייצורו יהיה בלתי יעיל‪ ,‬כלומר‪ ,‬נקודת‬
‫הייצור לא תהיה על עקומת התמורה‬
‫(‪ )2‬יתכן כי במשק תהיה אבטלה מבנית של עובדים‬
‫(‪ )3‬כמות ק"ג החיטה המקסימלית שניתן לייצר היא ‪ 25‬ק"ג‬
‫[‪]q2‬‬
‫רק טענות (‪ )2‬ו‪ )3(-‬נכונות‬
‫[‪]a‬‬
‫רק טענות (‪ )1‬ו‪ )3( -‬נכונות‬
‫[‪]a‬‬
‫רק טענות (‪ )1‬ו‪ )2( -‬נכונות‬
‫[‪]a‬‬
‫רק טענה (‪ )1‬נכונה‬
‫[‪]a‬‬
‫טענות (‪ )2( ,)1‬ו‪ )3( -‬נכונות‬
‫[‪]a‬‬

‫משק מייצר שני מוצרים שולחנות וארונות‪ .‬לרשות המשק ‪ 150‬מכונות ישנות‪ 100 ,‬מכונות חדשות‬
‫ו‪ 50-‬מכונות מחודשות‪ .‬כל מכונה ישנה מסוגלת לייצר שולחן אחד או ארון אחד בשבוע‪ ,‬כל מכונה‬
‫חדשה מסוגלת לייצר שלושה שולחנות או ארון אחד בשבוע‪ ,‬וכל מכונה מחודשת מסוגלת לייצר‬
‫שולחן אחד או שלושה ארונות בשבוע‪.‬‬
‫[‪]q3‬‬
‫אם המשק מייצר ‪ 100‬ארונות‪ ,‬העלות האלטרנטיבית הממוצעת ליצור ארונות שווה לעלות‬
‫האלטרנטיבית השולית לייצור ארונות‬
‫[‪]a‬‬
‫אם המשק מייצר ‪ 100‬ארונות‪ ,‬העלות האלטרנטיבית הממוצעת ליצור שולחנות שווה לעלות‬
‫האלטרנטיבית השולית לייצור שולחנות‬
‫[‪]a‬‬
‫אם המשק מייצר ‪ 200‬ארונות‪ ,‬העלות האלטרנטיבית הממוצעת ליצור שולחנות שווה לעלות‬
‫האלטרנטיבית השולית לייצור שולחנות‬
‫[‪]a‬‬
‫אם המשק מייצר ‪ 200‬ארונות‪ ,‬העלות האלטרנטיבית הממוצעת ליצור ארונות שווה לעלות‬
‫האלטרנטיבית השולית לייצור ארונות‬
‫[‪]a‬‬
‫כל התשובות האחרות אינן נכונות‬
‫[‪]a‬‬

‫‪2‬‬
‫בעולם שבו שני משקים‪ ,‬המייצרים (כל אחד) שני מוצרים ‪ X‬ו‪ ,Y -‬ידוע כי גבול אפשרויות הייצור‬
‫בכל אחד מן המשקים הוא קו ישר (עקומה ליניארית)‪ .‬עקומת גבול אפשרויות הייצור של משק א'‬
‫היא‪ ,: Y=200-2X‬ועקומת גבול אפשרויות הייצור של משק ב' היא‪ .Y=300-5X :‬בשנת ‪2016‬‬
‫נפתחים שני המשקים למסחר ביניהם ונקבע שהמחיר הבינלאומי ליחידה אחת של מוצר ‪ X‬היא ‪3‬‬
‫יחידות ‪ .Y‬אם נתון כי לאחר המסחר משק א' צורך ‪ 20‬יחידות ‪ .X‬מכאן שמשק ב' צורך‪:‬‬
‫[‪]q4‬‬
‫‪ 60‬יחידות ‪Y‬‬
‫[‪]a‬‬
‫‪ 80‬יחידות ‪Y‬‬
‫[‪]a‬‬
‫‪ 40‬יחידות ‪X‬‬
‫[‪]a‬‬
‫‪ 70‬יחידות ‪X‬‬
‫[‪]a‬‬
‫כל התשובות האחרות אינן נכונות‬
‫[‪]a‬‬

‫במשק מסוים קיימים עשרה מפעלים זהים לייצור מקררים וחמישה מפעלים זהים לייצור‬
‫מצנמים‪ .‬כמו כן קיימים במשק ‪ 43‬פועלים זהים‪.‬‬
‫להלן התפוקה של המפעלים השונים כפונקציה של מספר העובדים‪.‬‬

‫הנח שמחיר מקרר הוא ‪ ₪ 50‬ושמחיר מצנם הוא ‪ .₪ 10‬הפועלים יכולים לעבוד בכל סוג מפעל‪.‬‬
‫הנח כי אפשר לנתח את שוק העבודה לעיל כשוק תחרותי‪ .‬להלן שלוש טענות אותן ניתן להסיק‪:‬‬
‫(‪ )1‬שכר העבודה לשעה הוא ‪.₪ 500‬‬
‫(‪ )2‬כמות המקררים המיוצרת במשק היא ‪540‬‬
‫(‪ )3‬ערך התפוקה השולית של מפעלי המצנמים היא ‪.₪ 300‬‬
‫[‪]q5‬‬
‫רק טענות (‪ )1‬ו‪ )2( -‬נכונות‬
‫[‪]a‬‬
‫טענות (‪ )2( ,)1‬ו‪ )3( -‬נכונות‬
‫[‪]a‬‬
‫רק טענות (‪ )2‬ו‪ )3( -‬נכונות‬
‫[‪]a‬‬
‫רק טענה (‪ )3‬נכונה‬
‫[‪]a‬‬
‫רק טענה (‪ )2‬נכונה‬
‫[‪]a‬‬

‫‪3‬‬
‫הנח שיצרן משתמש בטכנולוגיה שבה התפוקה השולית של גורם הייצור המשתנה עולה ולאחר‬
‫מכן פוחתת‪ .‬להלן הטענות הבאות‪:‬‬
‫(‪ )1‬נקודת המינימום של עקומת ‪ AVC‬נמצאת בהכרח ברמות יצור הנמוכות מרמת המינימום של‬
‫עקומת ‪.ATC‬‬
‫(‪ )2‬אם יצרן יעיל החליט לייצר בטווח הקצר אזי המחיר גבוה מנקודת מינימום ‪ATC‬‬
‫(‪ )3‬כאשר עקומת ‪ ATC‬עולה אזי בהכרח עקומת ‪ AVC‬עולה‬
‫[‪]q6‬‬
‫טענות (‪ )1‬ו‪ )3(-‬נכונות‬
‫[‪]a‬‬
‫רק טענה ‪ 1‬נכונה‬
‫[‪]a‬‬
‫רק טענות (‪ )1‬ו‪ )2( -‬נכונות‬
‫[‪]a‬‬
‫רק טענה (‪ )3‬נכונה‬
‫[‪]a‬‬
‫כל התשובות האחרות אינן נכונות‬
‫[‪]a‬‬

‫להלן נתונים על עלויות הייצור הממוצעות המשתנות ((‪ AVC‬ב ‪ ₪‬של פירמה הממקסמת רווחיה‬
‫ומייצרת מוצר ‪ X‬בתנאי תחרות משוכללת‪:‬‬

‫[‪]q7‬‬
‫אם מחיר ‪ X‬הוא ‪ ₪ 24‬ולפירמה הוצאה קבועה בגובה ‪ ₪ 20‬יהיו רווחיה ‪₪ 30‬‬
‫[‪]a‬‬
‫אם מחיר ‪ X‬הוא ‪ ₪ 12‬הפירמה תציע ‪ 2‬יחידות ‪ X‬או ‪ 4‬יחידות ‪X‬‬
‫[‪]a‬‬
‫אם מחיר ‪ X‬הוא ‪ ₪ 16‬והממשלה תטיל מס שבועי על הפירמה (בין אם היא פועלת ובין אם לאו)‬
‫בסך ‪ ₪ 10‬הפירמה תעדיף לא לייצר כלל‬
‫[‪]a‬‬
‫אם מחיר ‪ X‬הוא ‪ ₪ 16‬הפירמה תציע יחידת ‪ X‬אחת‬
‫[‪]a‬‬
‫כל התשובות האחרות אינן נכונות‬
‫[‪]a‬‬

‫‪4‬‬
 ‫חקלאי מגדל עגבניות באמצעות שני גורמי ייצור‪ :‬שדה (גורם יצור קבוע) ופועלים (גורם יצור‬
‫משתנה)‪ .‬להלן פונקציית הייצור של עגבניות בק"ג‪:‬‬

‫מחיר ק"ג עגבניות הוא ‪ ,₪ 15‬שכר עבודה של פועל הוא ‪ ₪ 35‬ועלות הקבועה היא ‪.₪ 50‬‬
‫מתוך הנתונים ניתן להסיק כי‪:‬‬
‫[‪]q8‬‬
‫בנקודת הייצור האופטימאלית רווחי הפירמה יהיו ‪₪ 190‬‬
‫[‪]a‬‬
‫בנקודת הייצור האופטימאלית רווחי הפירמה יהיו ‪₪ 220‬‬
‫[‪]a‬‬
‫בנקודת הייצור האופטימאלית החברה תעסיק ‪ 7‬עובדים‬
‫[‪]a‬‬
‫היצרן לא ייצר כלל‬
‫[‪]a‬‬
‫כל התשובות האחרות אינן נכונות‬
‫[‪]a‬‬

‫הניחו כי פירמה תחרותית המייצרת את מוצר ‪ ,X‬באמצעות תשומה קבועה מכונות ותשומה‬
‫משתנה עבודה‪ .‬מחיר יחידת תפוקה הוא ‪ ₪ 50‬ועלות הייצור הקבועה היא ‪ .800₪‬העלות הכוללת‬
‫הממוצעת המינימלית היא ‪ .45‬מכאן‪:‬‬
‫[‪]q9‬‬
‫(‪ )1‬הרווח של היצרן בהכרח גדול מאפס‬
‫[‪]a‬‬
‫(‪ )2‬בטווח הארוך הרווח של היצרן גדול מ ‪₪ 800‬‬
‫[‪]a‬‬
‫בטווח הקצר היצרן מפסיד אך הפסדו קטן מ ‪₪ 800‬‬
‫[‪]a‬‬
‫העלות השולית בייצור ‪ X‬היא ‪₪ 20‬‬
‫[‪]a‬‬
‫תשובות (‪ )1‬ו‪ )2( -‬נכונות‬
‫[‪]a‬‬

‫מוצר ‪ X‬ומוצר ‪ Y‬הנם מוצרים משלימים זה לזה ונסחרים בשווקים תחרותיים‪ .‬עקומת ההיצע של‬
‫מוצר ‪ Y‬היא גמישה לחלוטין וכל יתר העקומות רגילות‪ .‬ירידה במחירי חומרי הגלם המשמשים‬
‫לייצור מוצר ‪ X‬תגרום בהכרח‪:‬‬
‫[‪]q10‬‬
‫לירידה במחירו של מוצר ‪ X‬ולעליה בכמות הנצרכת של מוצר ‪Y‬‬

‫‪5‬‬
 ‫[‪]a‬‬
‫לעליה בהוצאות של הצרכנים על שני המוצרים‬
‫[‪]a‬‬
‫לירידה במחירו של מוצר ‪ Y‬ולירידה בכמות הנצרכת של מוצר ‪X‬‬
‫[‪]a‬‬
‫לירידה במחיר ובכמות הנצרכת של מוצר ‪X‬‬
‫[‪]a‬‬
‫לא ניתן לדעת אם הכמות הנצרכת של מוצר ‪ X‬תעלה או תרד‬
‫[‪]a‬‬

‫מוצר ‪ X‬ומוצר ‪ Y‬הנם מוצרים שאינם תלויים אחד בשני‪ .‬מוצר ‪ X‬מוצר נחות ומוצר ‪ Y‬הוא מוצר‬
‫נורמאלי‪ .‬עקומת ההיצע של מוצר ‪ X‬גמישה לחלוטין‪ ,‬עקומת ההיצע של מוצר ‪ Y‬קשיחה לחלוטין‬
‫ועקומות הביקוש של מוצר ‪ Y‬ומוצר ‪ X‬הן רגילות‪ .‬הממשלה העלתה מיסים על ההכנסה וכתוצאה‬
‫מכך ירדה הכנסת הצרכן‪ .‬מכאן‪:‬‬
‫[‪]q11‬‬
‫המחיר של מוצר ‪ Y‬ירד והמחיר של מוצר ‪ X‬נותר ללא שינוי‬
‫[‪]a‬‬
‫המחיר של מוצר ‪ Y‬לא ישתנה‬
‫[‪]a‬‬
‫הכמות הנקנית של מוצר ‪ Y‬עלתה בעקבות ירידת מחיר ‪Y‬‬
‫[‪]a‬‬
‫הכמות הנקנית של מוצר ‪ X‬תעלה ומחירו יעלה‬
‫[‪]a‬‬
‫כל התשובות האחרות אינן נכונות‬
‫[‪]a‬‬

‫הביקוש לדירות יד שניה מורכב מביקוש של תושבים ותיקים ומביקוש של עולים חדשים‪ .‬ידוע כי‬
‫היצע הדירות יד שניה קשיח לחלוטין‪ .‬השנה חל גידול בביקוש של עולים חדשים לדירות יד שניה‪,‬‬
‫בעקבות כך‪:‬‬
‫[‪]q12‬‬
‫העלייה בכמות דירות הנרכשות ע"י העולים החדשים שווה לירידה בכמות הדירות הנרכשות ע"י‬
‫הוותיקים‬
‫[‪]a‬‬
‫(‪ )1‬כמות הדירות הנרכשות על ידי עולים חדשים לא תשתנה‬
‫[‪]a‬‬
‫(‪ )2‬כמות הדירות הנרכשות על ידי תושבים ותיקים לא תשתנה‬
‫[‪]a‬‬
‫תשובות (‪ )1‬ו‪ )2( -‬נכונות‬
‫[‪]a‬‬
‫כמות הדירות הנרכשות על ידי עולים חדשים תגדל רק אם גמישות הביקוש של עולים חדשים‬
‫קטנה מיחידתית‬
‫[‪]a‬‬

‫להלן שלושה טיעונים המתייחסים למשק הישראלי‪:‬‬

‫טיעון ‪ :1‬שיעור התוצר לנפש בישראל נמצא בקרב ‪ 10‬המדינות בעלות התוצר לנפש הגבוה‬
‫במדינות ה‪.OECD-‬‬

‫‪6‬‬
 ‫טיעון ‪ :2‬ישראל מדורגת גבוה בשיעורי העוני ואי השוויון בקרב מדינות ה‪.OECD-‬‬
‫טיעון ‪ :3‬במשבר הסאב‪-‬פריים ישראל הגדילה את שיעור החוב‪-‬תוצר כמו יתר מדינות ה‪.OECD-‬‬
‫[‪]q13‬‬
‫יש טיעון אחד נכון‬
‫[‪]a‬‬
‫יש שני טיעונים נכונים‬
‫[‪]a‬‬
‫יש שלושה טיעונים נכונים‬
‫[‪]a‬‬
‫כל הטיעונים לא נכונים‬
‫[‪]a‬‬

‫מוצר ‪ X‬מיוצר בארץ וגם מיובא מחו"ל במחיר קבוע של ‪ 2‬דולר ליחידה‪ .‬שער החליפין של המטבע‬
‫הוא ‪ ₪ 4‬לדולר ועלות ההובלה מחו"ל הינה ‪ ₪ 2‬ליחידה‪ .‬עקומת הביקוש למוצר ‪ X‬היא‬
‫‪ X=100-2P‬ועקומת ההיצע היא ‪ X=3P.‬הממשלה מעוניינת למנוע לחלוטין את יבוא המוצר‪,‬‬
‫ללא שינוי במחיר לצרכן ולכן החליטה לתת סובסידיה ליצרנים בארץ‪ .‬להלן מספר טענות‬
‫המתייחסות למעבר ממצב של משק פתוח למשק סגור בעקבות החלטת הממשלה‪.‬‬
‫(‪ )1‬גודל הסובסידיה הנדרשת ליחידה הוא ‪₪ 10‬‬
‫(‪ )2‬הוצאות הממשלה יהיו ‪₪ 1,333.33‬‬
‫(‪ )3‬הוצאות הצרכנים יישארו ללא שינוי‬
‫[‪]q14‬‬
‫רק טענות (‪ )2‬ו‪ )3( -‬נכונות‬
‫[‪]a‬‬
‫רק טענה (‪ )3‬נכונה‬
‫[‪]a‬‬
‫רק טענות (‪ )1‬ו‪ )2( -‬נכונות‬
‫[‪]a‬‬
‫רק טענה (‪ )1‬נכונה‬
‫[‪]a‬‬
‫רק טענה (‪ )2‬נכונה‬
‫[‪]a‬‬

‫‪ X‬ו‪ Y-‬הם מוצרים משלימים בעלי עקומות ביקוש והיצע רגילות‪ .‬ידוע כי ‪ Y‬הינו מוצר המיוצר‬
‫בארץ ומיובא מחו"ל‪ .‬מוצר ‪ X‬נמכר בארץ וגם מיוצא לחו"ל‪ .‬אין אפשרות לייבא את מוצר ‪.X‬‬
‫במצב המוצא הממשלה מעניקה ליצרנים בשוק ‪ X‬סובסידיה לכל יחידה מיוצאת‪.‬‬
‫לאחרונה‪ ,‬הממשלה החליטה להקטין את גודל הסובסידיה לכל יחידה מיוצאת שניתנה בשוק ‪X .‬‬
‫לפיכך‪:‬‬
‫[‪]q15‬‬
‫ייבוא מוצר ‪ Y‬יגדל ומחירו לא ישתנה‬
‫[‪]a‬‬
‫ייצוא מוצר ‪ X‬יקטן ומחיר מוצר ‪ X‬יעלה‬
‫[‪]a‬‬
‫ייבוא מוצר ‪ Y‬לא ישתנה‬
‫[‪]a‬‬
‫יבוא מוצר ‪ Y‬יקטן ויצוא מוצר ‪ X‬יקטן‬

‫‪7‬‬
 ‫[‪]a‬‬
‫כל התשובות האחרות אינן נכונות‬
‫[‪]a‬‬

‫בישראל מייצרים אבוקדו הנמכר בישראל ובאירופה‪ .‬ייצוא האבוקדו לאירופה כרוך בעלויות‬
‫הובלה קבועות לכל ק"ג אבוקדו‪ .‬בתקופה האחרונה גדלו עלויות ההובלה על אבוקדו מהמשק‬
‫הישראלי לאירופה‪ .‬כתוצאה מעליה זו ניתן להסיק כי‪:‬‬
‫[‪]q16‬‬
‫(‪ )1‬כתוצאה מהשינויים יקטינו היצרנים את ייצור האבוקדו‪ ,‬אך הצריכה המקומית תגדל‬
‫[‪]a‬‬
‫(‪ )2‬מכיוון שלא יחול שינוי במחיר העולמי‪ ,‬לא יחול שינוי ביצוא האבוקדו מישראל לאירופה‬
‫[‪]a‬‬
‫תשובות (‪ )1‬ו‪ )2( -‬נכונות‬
‫[‪]a‬‬
‫(‪ )3‬כתוצאה מהשינויים המחיר לצרכן המקומי יעלה‬
‫[‪]a‬‬
‫תשובות (‪ )2‬ו‪ )3( -‬נכונות‬
‫[‪]a‬‬

‫בענף מוצר ‪ X‬הביקוש הוא‪ P=400-1.5X :‬וההיצע הוא‪ ,P=10+0.5X :‬גמישות הביקוש להכנסה‬
‫הינה ‪ 2‬וכעת חלו שני השינויים הבאים בו זמנית‪:‬‬
‫(‪ )I‬מחיר גורם הייצור המשתנה עלה בחמישה שקלים לכל יחידה מיוצרת‪.‬‬
‫(‪ )II‬ההכנסה גדלה ב‪.10%-‬‬
‫כתוצאה מכך‪:‬‬
‫(‪ )1‬בהשוואה לנקודת שיווי המשקל ההתחלתית (לפני הטלת המס ושינוי ההכנסה)‪ ,‬פדיון‬
‫היצרנים גדל ב‪.₪ 6537.5-‬‬
‫(‪ )2‬לאחר השינוי הוצאות הצרכנים הן ‪.₪ 27,500‬‬
‫(‪ )3‬לאחר השינוי הכמות המיוצרת גדלה בדיוק ב‪20%‬‬
‫[‪]q17‬‬
‫טענות (‪ )1‬ו‪ )2( -‬נכונות‬
‫[‪]a‬‬
‫(רק טענה (‪ )1‬נכונה‬
‫[‪]a‬‬
‫רק טענה (‪ )2‬נכונה‬
‫[‪]a‬‬
‫רק טענות (‪ )2‬ו‪ )3( -‬נכונות‬
‫[‪]a‬‬
‫טענות (‪ )2( ,)1‬ו‪ )3( -‬נכונות‬
‫[‪]a‬‬

‫ידוע שתה הוא מוצר תחליפי לקפה‪ .‬בארץ נמכר תה מיצור מקומי בלבד ואין יצוא או יבוא של‬
‫תה‪ .‬קפה מיובא בלבד ואין ייצור מקומי של קפה‪ .‬לאחרונה חלה עלייה במחיר העולמי של קפה‪.‬‬
‫כתוצאה משינוי זה‪:‬‬
‫[‪]q18‬‬
‫מחיר התה יעלה ופדיון יצרני התה יעלה‬
‫[‪]a‬‬
‫לא יחול שינוי במחיר התה‬
‫[‪]a‬‬

‫‪8‬‬
 ‫הוצאות צרכני הקפה יעלו‬
‫[‪]a‬‬
‫הוצאות צרכני התה יקטנו‬
‫[‪]a‬‬
‫כל התשובות האחרות לא נכונות‬

‫בשוק בו שוררת תחרות משוכללת עקומת ההיצע הוא ‪ X=20P‬והצרכנים מעוניינים להוציא סכום‬
‫קבוע של ‪ ₪ 4,000‬לרכישת המוצר ללא תלות במחירו‪ .‬הממשלה מחליטה על הטלת מס קבוע לכל‬
‫יחידה מיוצרת וידוע שלאחר הטלת המס‪ ,‬המחיר שמקבל היצרן על כל יחידה הוא מחצית‬
‫מהמחיר שמשלם הצרכן עבור כל יחידה‪ .‬לפיכך‪ ,‬תקבולי הממשלה מהמס הם‪:‬‬
‫[‪]q19‬‬
‫‪₪ 2000‬‬
‫[‪]a‬‬
‫‪₪ 1000‬‬
‫[‪]a‬‬
‫‪₪ 500‬‬
‫[‪]a‬‬
‫‪₪ 750‬‬
‫[‪]a‬‬
‫‪₪ 1250‬‬
‫[‪]a‬‬

‫משפחת כהן מוציאה תמיד ‪ 5%‬מהכנסתה על עגבניות ו ‪ 10%‬מהכנסתה על מלפפונים‪ .‬מנתונים‬

‫אלו נוכל להסיק כי‪:‬‬
‫[‪]q20‬‬
‫מלפפונים ועגבניות הם מוצרים בלתי תלויים עבור משפחת כהן‬
‫[‪]a‬‬
‫גמישות ההכנסה של ביקוש המשפחה למלפפונים גדולה פי שניים מגמישות ההכנסה של‬
‫המשפחה לעגבניות‬
‫[‪]a‬‬
‫גמישות הביקוש ביחס למחיר של המשפחה למלפפונים גדולה פי שניים מגמישות הביקוש ביחס‬
‫למחיר של המשפחה לעגבניות‬
‫[‪]a‬‬
‫עגבניות הן מוצר תחליפי למלפפונים עבור משפחת כהן‬
‫[‪]a‬‬
‫כל התשובות האחרות לא נכונות‬
‫[‪]a‬‬

‫‪9‬‬
 ‫דף נוסחאות‪ -‬לזכאים בלבד‬

‫‪Ymax – Yo‬‬ ‫עלות אלטרנטיבית כוללת בייצור ‪X‬‬

‫)‪/Xo(Ymax – Yo‬‬ ‫עלות אלטרנטיבית ממוצעת בייצור ‪X‬‬

‫עלות אלטרנטיבית שולית בייצור ‪X‬‬

‫= אחוז שינוי במחיר המוצר‪/‬אחוז שינוי בכמות המבוקשת‬ ‫גמישות הביקוש ביחס למחיר‬

‫= אחוז שינוי במחיר ‪/Y‬אחוז שינוי בביקוש ל ‪X‬‬ ‫גמישות צולבת‬

‫= אחוז שינוי בהכנסה‪/‬אחוז שינוי בביקוש ל ‪X‬‬ ‫גמישות ההכנסה‬

‫‪AP = TP/L‬‬
‫‪MP = ΔTP/ΔL‬‬
‫‪TC = TFC + TVC‬‬
‫‪ATC = TC/Q‬‬
‫‪AFC = TFC/Q‬‬
‫‪AVC = TVC/Q‬‬
‫‪ATC = AVC + AFC‬‬
‫‪MC = ΔTC/ΔQ = ΔTVC/ΔQ = PL/MPL‬‬
‫מקרא‪:‬‬
‫‪ AVC‬עלות משתנה ממוצעת‬ ‫תפוקה כוללת‬ ‫‪TP‬‬
‫‪ MC‬עלות שולית‬ ‫תפוקה ממוצעת‬ ‫‪AP‬‬
‫מחיר גורם ייצור משתנה‬ ‫‪PL‬‬ ‫תפוקה שולית‬ ‫‪MP‬‬
‫‪ MPL‬תפוקה שולית של גורם ייצור משתנה‬ ‫עלות כוללת‬ ‫‪TC‬‬
‫עלות משתנה כוללת‬ ‫‪TVC‬‬
‫עלות קבועה כוללת‬ ‫‪TFC‬‬
‫עלות כוללת ממוצעת‬ ‫‪ATC‬‬
‫עלות קבועה ממוצעת‬ ‫‪AFC‬‬

‫‪10‬‬
11