‫הפקולטה למדעי החברה‬

‫המחלקה לכלכלה ומנהל עסקים‬

‫[‪]Center‬‬

‫מבוא לכלכלה – מיקרו‬

‫מספר קורס ‪3020410–1/2/3/4/5‬‬
‫תשע"ו סמסטר א' מועד א'‬
‫תאריך – ‪20.01.16‬‬
‫המרצים‪ :‬ד"ר יעקב בייאר‪ ,‬ד"ר יואל בן אילוז‪ ,‬ד"ר לימור גונן‪ ,‬מר ערן דולב‪ ,‬ד"ר זאב שטודינר‬
‫משך הבחינה‪ :‬שלוש שעות‬
‫אין להשתמש בחומר עזר פרט למחשב כיס‪ ,‬אך אסור להעבירו בין הסטודנטים‬
‫הנחיות‪:‬‬

‫הבחינה מורכבת מ – ‪ 20‬שאלות ברירה מרובה (קוויז)‪ .‬יש לענות על כל השאלות‪ .‬עליכם לבחור‬
‫את התשובה הנכונה ביותר ולסמן אותה בדף התשובות‪ .‬תשובות שלא יסומנו בדף התשובות לא‬
‫יילקחו בחשבון‪ .‬הסטודנט מחויב לכתוב במחברת הבחינה באופן מלא וברור את דרך הפתרון לכל‬
‫שאלה‪ ,‬שאלה שלא יימצא הדרך לפתרון במחברת הבחינה לא יינתן עליה ניקוד‪ ,‬אך הסימון‬
‫בגיליון התשובות הוא הסופי והקובע לשם קבלת הציון‪ .‬עליכם להחזיר את השאלון יחד עם דף‬
‫התשובות ומחברת הבחינה‪.‬‬
‫אם לא ניתן להבין אחרת מנתוני השאלה‪ ,‬הניחו כי‪ :‬עקומות התמורה הן קמורות (קעורות‬
‫לראשית)‪ .‬עקומות הביקוש יורדות משמאל לימין‪ .‬לכל גורם ייצור יש תפוקה שולית חיובית‬
‫ופוחתת בקטע הרלוונטי‪ .‬הפירמות מייצרות באמצעות גורם ייצור אחד קבוע וגורם ייצור אחד‬
‫משתנה‪ .‬עקומות ההיצע עולות משמאל לימין‪ .‬כל העקומות הן רציפות וגזירות (אין מדרגות)‪.‬‬
‫כאשר מדובר על תפוקה שולית‪ ,‬הכוונה היא ליחידה האחרונה המועסקת מגורם הייצור‪ .‬אם‬
‫מדובר על עלות שולית‪ ,‬הכוונה היא להוצאה השולית לייצור היחידה האחרונה המיוצרת‪ .‬בכל‬
‫השווקים שוררת תחרות משוכללת‪ .‬המשק הוא סגור‪ ,‬אלא אם כן נאמר במפורש או במשתמע‪,‬‬
‫שהוא פתוח‪ .‬כאשר המשק פתוח‪ ,‬הנח כי הוא קטן ביחס לשוק העולמי‪ .‬משק קטן זה יכול לקנות‬
‫או למכור כל כמות שירצה במחיר העולמי הקבוע‪ .‬גמישות הביקוש נמדדת בערכה המוחלט‪ .‬רווח‬
‫מוגדר בתור פדיון בניכוי כל ההוצאות‪.‬‬
‫בהצלחה !‬

‫[‪]Info‬‬
‫הנח כי למשק קיימת עקומת תמורה קמורה כלפי הראשית‪ .‬עתה הנח כי המשק קיבל מענק של‬
‫‪ 40‬יחידות ‪ X‬ו‪ 50-‬יחידות ‪ .Y‬לאחר קבלת המענק החליט המשק להגדיל את הצריכה שלו מ‪ Y -‬ב‪-‬‬
‫‪ 40‬יחידות‪.‬‬
‫להלן ארבע טענות‪:‬‬
‫(‪ )1‬העלות האלטרנטיבית השולית לייצור ‪ X‬גדלה‪.‬‬
‫(‪ )2‬הכמות הנצרכת מ‪ X-‬תגדל ביותר מ‪.40-‬‬
‫(‪ )3‬הקצאת גורמי הייצור השתנתה כך שיותר גורמי ייצור מייצרים ‪.X‬‬
‫(‪ )4‬העלות האלטרנטיבית הממוצעת לייצור ‪ Y‬קטנה‪.‬‬
‫[‪]q1‬‬
‫כל הטענות נכונות‬
‫[‪]a‬‬
‫כל התשובות האחרות אינן נכונות‬
‫[‪]a‬‬
 ‫רק טענות (‪ )1‬ו‪ )4( -‬נכונות‬
‫[‪]a‬‬
‫רק טענות (‪ )2( ,)1‬ו‪ )3( -‬נכונות‬
‫[‪]a‬‬
‫רק טענות (‪ )3( ,)2‬ו‪ )4( -‬נכונות‬
‫[‪]a‬‬

‫נתון משק המייצר מכונות (‪ )X‬ושאר מוצרי תצרוכת (‪ .)Y‬לרשות המשק ‪ 120‬עובדים‪ 150 ,‬עובדות‬
‫ו‪ 60-‬מכונות‪ .‬ידוע כי לייצור מכונה אחת נדרשים שני עובדים וגם שלוש עובדות וגם מכונה אחת‪.‬‬
‫לייצור יחידת תצרוכת אחת נדרשים שלושה עובדים וגם שתי עובדות וגם מכונה אחת‪.‬‬
‫להלן שלוש טענות‪:‬‬
‫(‪ )1‬המשק לא יכול לייצר ‪ 40‬מכונות ו‪ 10-‬יחידות מוצרי תצרוכת‪.‬‬
‫(‪ )2‬לא משנה מה יבחר המשק לייצר‪ ,‬תמיד יהיו מכונות שלא יועסקו‪.‬‬
‫(‪ )3‬המשק לא יכול לייצר ‪ 30‬מכונות ו‪ 30-‬יחידות מוצרי תצרוכת‪.‬‬
‫(‪ ) 4‬אם המשק מייצר מוצרי תצרוכת בלבד (ולא מייצר מכונות כלל) וכן ידוע כי בכל שנה מתבלות‬
‫‪ 10‬מכונות (כלומר בסוף השנה כמות המכונות קטנה ב‪ ,10 -‬אלא אם המשק ייצר מכונות חדשות)‪,‬‬
‫לאחר שלוש שנים כמות מוצרי התצרוכת תקטן ב‪.25% -‬‬
‫[‪]q2‬‬
‫רק טענות (‪ )3( ,)2‬ו‪ )4( -‬נכונות‬
‫[‪]a‬‬
‫כל התשובות האחרות אינן נכונות‬
‫[‪]a‬‬
‫רק טענות (‪ )1‬ו‪ )2( -‬נכונות‬
‫[‪]a‬‬
‫רק טענות (‪ )1‬ו‪ )3( -‬נכונות‬
‫[‪]a‬‬
‫כל הטענות נכונות‬
‫[‪]a‬‬

‫במשק שני סוגי מכונות‪ 100 :‬מכונות מסוג א' ו ‪ 100‬מכונות מסוג ב'‪ .‬מכונה מסוג א' מייצרת ‪5‬‬
‫תותחים או ‪ 5‬טון חיטה‪ .‬מכונה מסוג ב' מייצרת ‪ 4‬תותחים או ‪ 4‬טון חיטה‪ .‬עתה חל שיפור‬
‫טכנולוגי בכושר הייצור של מכונה מסוג א'‪ ,‬כך שהיא מסוגלת לייצר ‪ 6‬תותחים או ‪ 10‬טון חיטה‪.‬‬
‫ידוע כי לפני השיפור הטכנולוגי מכונות מסוג א' ייצרו חיטה‪ .‬מכאן‪ ,‬לאחר השיפור הטכנולוגי‪:‬‬
‫(‪ )1‬יתכן כי מכונות מסוג א' יפסיקו לייצר חיטה‪.‬‬
‫(‪ )2‬אם המשק ייצר ‪ 500‬תותחים רק מכונה א' תייצר חיטה‪.‬‬
‫(‪ )3‬למכונה א' יתרון יחסי ומוחלט בייצור חיטה על מכונה ב'‪.‬‬
‫[‪]q3‬‬
‫טענות (‪ )2( ,)1‬ו‪ )3( -‬נכונות‬
‫[‪]a‬‬
‫כל התשובות האחרות אינן נכונות‬
‫[‪]a‬‬
‫רק טענה (‪ )1‬נכונה‬
‫[‪]a‬‬
‫רק טענות (‪ )2‬ו‪ )3( -‬נכונות‬
‫[‪]a‬‬
‫רק טענות (‪ )1‬ו‪ )3( -‬נכונות‬
‫[‪]a‬‬

‫בעולם שבו שני משקים‪ ,‬המייצרים (כל אחד) שני מוצרים ‪ X‬ו‪ ,Y -‬ידוע כי גבול אפשרויות הייצור‬
‫בכל אחד מן המשקים הוא קו ישר (עקומה ליניארית)‪ .‬עקומת גבול אפשרויות הייצור של משק א'‬
‫היא‪ ,: Y=100-X‬ועקומת גבול אפשרויות הייצור של משק ב' היא‪ .Y=150-5X :‬בשנת ‪2015‬‬
‫נפתחים שני המשקים למסחר ביניהם ונקבע שהמחיר הבינלאומי ליחידה אחת של מוצר ‪ X‬היא ‪4‬‬
‫יחידות ‪ .Y‬אם נתון כי לאחר המסחר משק א' צורך ‪ 80‬יחידות ‪ .X‬מכאן שמשק ב' צורך‪:‬‬
‫[‪]q4‬‬
 ‫‪ 70‬יחידות ‪Y‬‬
‫[‪]a‬‬
‫‪ 80‬יחידות ‪Y‬‬
‫[‪]a‬‬
‫‪ 10‬יחידות ‪X‬‬
‫[‪]a‬‬
‫‪ 130‬יחידות ‪X‬‬
‫[‪]a‬‬
‫כל התשובות האחרות אינן נכונות‬
‫[‪]a‬‬

‫במשק מסוים מגדלים חסה בעזרת פועלים ושדות סוג א' וכרוב בעזרת פועלים ושדות סוג ב'‪.‬‬
‫במשק מצויים ‪ 220‬פועלים זהים ‪ 50‬שדות מסוג א' ו‪ 50‬שדות מסוג ב'‪ .‬להלן פונקציית הייצור‬
‫(בק"ג לשעה)‪:‬‬

‫הנח שמחיר ק"ג חסה הוא ‪ ₪ 2‬ושמחיר ק"ג כרוב הוא ‪ .₪ 3‬הפועלים יכולים לעבוד בכל סוג של‬
‫שדה‪ .‬הנח כי אפשר לנתח את שוק העבודה לעיל כשוק תחרותי‪ .‬להלן שלוש טענות אותן ניתן‬
‫להסיק בנוגע לשנה זו‪:‬‬
‫(‪ )1‬שכר העבודה לשעה הוא ‪.₪ 340‬‬
‫(‪ )2‬התפוקה הכוללת של חסה לשעה הנה ‪ 13,400‬ק"ג‪.‬‬
‫(‪ )3‬ערך התפוקה השולית של שדות מסוג ב' היא ‪.₪ 300‬‬
‫[‪]q5‬‬
‫רק טענות (‪ )1‬ו‪ )2( -‬נכונות‬
‫[‪]a‬‬
‫טענות (‪ )2( ,)1‬ו‪ )3( -‬נכונות‬
‫[‪]a‬‬
‫רק טענות (‪ )2‬ו‪ )3( -‬נכונות‬
‫[‪]a‬‬
‫רק טענה (‪ )3‬נכונה‬
‫[‪]a‬‬
‫רק טענה (‪ )2‬נכונה‬
‫[‪]a‬‬
‫הנח שיצרן משתמש בטכנולוגיה שבה התפוקה השולית של גורם הייצור המשתנה עולה ולאחר‬
‫מכן פוחתת‪ .‬להלן הטענות הבאות‪:‬‬
‫(‪ )1‬אם העלות השולית (‪ )MC‬במגמת עליה‪ ,‬גם העלות המשתנה הממוצעת ((‪ AVC‬במגמת עליה‪.‬‬
‫(‪ )2‬אם העלות המשתנה הממוצעת (‪ )AVC‬במגמת ירידה‪ ,‬גם העלות הכוללת הממוצעת ((‪ATC‬‬
‫במגמת ירידה‪.‬‬
‫(‪ )3‬אם העלות המשתנה הממוצעת (‪ )AVC‬במגמת עליה אז גם העלות הכוללת הממוצעת (( ‪ATC‬‬
‫במגמת עליה‪.‬‬
‫(‪ )4‬אם העלות הכוללת הממוצעת (‪ )ATC‬במגמת עליה אז העלות השולית (‪ )MC‬גדולה ממנה‪.‬‬
‫(‪ )5‬עקומת ההיצע היא רק חלק מהחלק העולה של עקומת העלות השולית‪.‬‬
‫[‪]q6‬‬
‫רק טענות (‪ )4( ,)2‬ו‪ )5( -‬נכונות‬
‫[‪]a‬‬
‫רק טענות (‪ )1‬ו‪ )2( -‬נכונות‬
‫[‪]a‬‬
‫רק טענות (‪ )1‬ו‪ )3( -‬נכונות‬
‫[‪]a‬‬
‫טענות (‪ )2( ,)1‬ו‪ )4( -‬נכונות‬
‫[‪]a‬‬
‫רק טענה (‪ )3‬נכונה‬
‫[‪]a‬‬

‫להלן נתונים על עלויות הייצור בש"ח של פירמה הממקסמת רווחיה ומייצרת מוצר ‪ X‬בתנאי‬
‫תחרות משוכללת‪:‬‬

‫ידוע כי ‪ X‬נסחר בשוק במחיר של ‪ .₪ 15‬כמו כן נתון כי הרווח של הפירמה (פדיון בניכוי עלויות‬
‫כוללות) הוא ‪ .₪ 2‬מהן העלויות הקבועות של הפירמה?‬
‫[‪]q7‬‬
‫‪13‬‬
‫[‪]a‬‬
‫‪7‬‬
‫[‪]a‬‬
‫‪10‬‬
‫[‪]a‬‬
‫‪12‬‬
‫[‪]a‬‬
‫כל התשובות האחרות אינן נכונות‬
‫[‪]a‬‬

‫הנח כי פירמה מעסיקה עובדים שהם גורם הייצור המשתנה היחיד‪ .‬להלן נתונים על רמת‬
‫התפוקה השולית לעובד של הפירמה כפונקציה של מספר העובדים שתעסיק‪:‬‬
‫שכר העבודה נתון לפירמה ושווה ‪ ,₪ 500‬המחיר שבו הפירמה מוכרת יחידת תפוקה נתון עבורה‬
‫ושווה ‪ ,₪ 100‬ההוצאות הקבועות של הפירמה הן ‪ ₪ 1,000‬והפירמה ממקסמת את רווחיה‪.‬‬
‫מנתונים אלו ניתן להסיק שבטווח הקצר‪:‬‬
‫[‪]q8‬‬
‫רק תשובות (‪ )2‬ו‪ )3( -‬נכונות‬
‫[‪]a‬‬
‫‪2‬‬
‫(‪ )1‬העלות השולית היא ‪₪6‬‬
‫‪3‬‬
‫[‪]a‬‬
‫(‪ )2‬הרווח הכולל של הפירמה (פדיון בניכוי כל ההוצאות) הוא ‪₪ 4000‬‬
‫[‪]a‬‬
‫(‪ )3‬ערך התפוקה השולית של העובדים שווה ל ‪₪ 1500‬‬
‫[‪]a‬‬
‫תשובות (‪ )2( ,)1‬ו‪ )3( -‬נכונות‪.‬‬
‫[‪]a‬‬

‫יצרן מייצר את מוצר ‪ X‬באמצעות תשומה קבועה (גורם ייצור קבוע)‪ ,‬ותשומה משתנה (גורם‬
‫ייצור משתנה)‪ .‬מחיר יחידת ‪ X‬בשוק הוא ‪ .₪ 10‬במחיר זה המפעל מייצר ‪ 600‬יחידות של מוצר‬
‫‪ .X‬העלות הממוצעת הכוללת בנקודת הייצור היא ‪ ₪ 8‬והעלות הממוצעת המשתנה בנקודת‬
‫הייצור שווה היא ‪ .₪ 6‬מכאן ש‪:‬‬
‫[‪]q9‬‬
‫(‪ )1‬העלות הקבועה היא ‪₪ 1,200‬‬
‫[‪]a‬‬
‫תשובות (‪ )1‬ו‪ )2( -‬נכונות‬
‫[‪]a‬‬
‫(‪ )2‬רווח היצרן הוא ‪₪ 2,400‬‬
‫[‪]a‬‬
‫היצרן ייצר אך ורק בטווח הקצר‬
‫[‪]a‬‬
‫כל התשובות האחרות אינן נכונות‬
‫[‪]a‬‬

‫צרכנים במשק צורכים (בין השאר) גבינה ויין‪ .‬ידוע כי גבינה ויין הם מוצרים שהגמישות הצולבת‬
‫(גמישות התחלופה) ביניהם שלילית‪ .‬חלב הוא גורם ייצור משתנה בייצור גבינה‪ ,‬גורם הייצור‬
‫המשתנה בייצור יין הוא ענבים‪ .‬הנח כי הממשלה הטילה מס בגודל נתון לכל ק"ג חלב‪ .‬להלן‬
‫שלוש טענות המתייחסות להשפעת המס‪:‬‬
‫(‪ )1‬מחיר הגבינה יעלה ומחיר היין ירד‪.‬‬
‫(‪ )2‬התפוקה השולית של חלב בייצור גבינה תקטן והתפוקה השולית של ענבים בייצור יין תגדל‪.‬‬
‫(‪ )3‬אם גמישות הביקוש לגבינה קטנה מ‪( 1-‬לפני ואחרי השינוי) אז ההוצאה של הצרכנים על‬
‫גבינה תגדל‪.‬‬
‫[‪]q10‬‬
‫רק טענות (‪ )1‬ו‪ )3( -‬נכונות‬
‫[‪]a‬‬
 ‫רק טענות (‪ )2‬ו‪ )3( -‬נכונות‬
‫[‪]a‬‬
‫טענות (‪ )2( ,)1‬ו‪ )3( -‬נכונות‬
‫[‪]a‬‬
‫רק טענה (‪ )1‬נכונה‬
‫[‪]a‬‬
‫רק טענות (‪ )1‬ו‪ )2( -‬נכונות‬
‫[‪]a‬‬

‫משפחה מוציאה תמיד ‪ 5%‬מהכנסתה על זיתים ו ‪ 10%‬מהכנסתה על לחם‪ .‬מנתונים אלו נוכל‬
‫להסיק כי‪:‬‬
‫(‪ )1‬גמישות הביקוש הצולבת של זיתים ביחס ללחם‪ ,‬היא אפס‪.‬‬
‫(‪ )2‬גמישות הביקוש ביחס להכנסה של לחם‪ ,‬גדולה פי שניים מגמישות הביקוש ביחס להכנסה‬
‫של זיתים‪.‬‬
‫(‪ )3‬גמישות הביקוש ביחס להכנסה של זיתים‪ ,‬גדולה פי שניים מגמישות הביקוש ביחס להכנסה‬
‫של לחם‪.‬‬
‫(‪ )4‬גמישות הביקוש ביחס למחיר של זיתים ושל לחם היא יחידתית‪.‬‬
‫[‪]q11‬‬
‫רק טענות (‪ )1‬ו‪ )4( -‬נכונות‬
‫[‪]a‬‬
‫רק טענות (‪ )2‬ו‪ )3( -‬נכונות‬
‫[‪]a‬‬
‫רק טענות (‪ )1‬ו‪ )3( -‬נכונות‬
‫[‪]a‬‬
‫טענות (‪ )2( ,)1‬ו‪ )3( -‬נכונות‬
‫[‪]a‬‬
‫רק טענה (‪ )1‬נכונה‬
‫[‪]a‬‬

‫בשוק הנסיעה באוטובוס קיימות שתי קבוצות צרכנים‪ :‬צעירים וקשישים‪ .‬הנח כי בשוק זה‬
‫קיימת עקומת היצע שעולה משמאל לימין‪ .‬עקומות הביקוש של צעירים וקשישים יורדות‬
‫משמאל לימין‪ .‬בעקבות מעבר צעירים מנסיעה באוטובוס לנסיעה על אופניים חשמליות ניתן‬
‫להסיק כי‪:‬‬
‫[‪]q12‬‬
‫הוצאות הקשישים על נסיעה באוטובוס יגדלו אך ורק אם גמישות הביקוש של הקשישים לנסיעה‬
‫באוטובוס גדולה מ ‪1‬‬
‫[‪]a‬‬
‫הוצאות הצעירים על נסיעה באוטובוס יקטנו אך ורק אם גמישות הביקוש של הצעירים לנסיעה‬
‫באוטובוס קטנה מ ‪1‬‬
‫[‪]a‬‬
‫הוצאות הקשישים על נסיעה באוטובוס לא ישתנו‬
‫[‪]a‬‬
‫לא ניתן לקבוע האם כמות הנסיעות הכוללת תגדל או תקטן‬
‫[‪]a‬‬
‫כל התשובות האחרות אינן נכונות‬
‫[‪]a‬‬

‫בכדי לעזור לצרכן‪ ,‬שוקלת הממשלה שתי חלופות בשוק ‪:X‬‬

‫‪ .1‬קביעת מחיר מקסימום הנמוך ב‪ ₪ 200-‬ממחיר ש‪.‬מ‪ .‬ושמירתו ע"י סיפוק עודפי הביקוש‪.‬‬
‫‪ .2‬מתן סובסידיה של ‪ ₪ 200‬לכל יחידה‪.‬‬
‫[‪]q13‬‬
‫הצרכנים יעדיפו את קביעת מחיר המקסימום‬
‫[‪]a‬‬
 ‫הצרכנים יהיו אדישים בין שתי החלופות‬
‫[‪]a‬‬
‫היצרנים יהיו אדישים בין שתי החלופות‬
‫[‪]a‬‬
‫היצרנים יעדיפו את קביעת מחיר המקסימום‬
‫[‪]a‬‬
‫כל התשובות האחרות אינן נכונות‬
‫[‪]a‬‬

‫שוק הקפה מכיל צרכנים רבים ויצרנים רבים הפועלים בתנאי תחרות משוכללת‪.‬‬
‫פונקציית הביקוש המצרפי הינה ‪X=20000-1000P :‬‬
‫פונקציית ההיצע המצרפי הינה ‪X=1250P-2500 :‬‬
‫‪ p‬מחיר ק"ג קפה‪ X ,‬כמות הקפה (בק"ג)‬
‫נפתח סחר בינלאומי במוצר‪ .‬המוצר נמכר בחו"ל במחיר של ‪ 1.5$‬לק"ג (שער החליפין הינו ‪5=1$‬‬
‫‪ .)₪‬אין עלויות הובלה‪ .‬ידוע שהמשק הוא קטן ביחס לשוק העולמי‪ .‬הממשלה מעוניינת שהיבוא‬
‫יהיה ‪ 2250‬ק"ג‪ .‬מהו גובה המכס שעליה להטיל על כל ק"ג קפה מיובא?‬
‫[‪]q14‬‬
‫‪ ₪ 1.5‬לק"ג‬
‫[‪]a‬‬
‫‪ ₪ 2.5‬לק"ג‬
‫[‪]a‬‬
‫‪ ₪ 9‬לק"ג‬
‫[‪]a‬‬
‫‪ ₪ 4‬לק"ג‬
‫[‪]a‬‬
‫כל התשובות האחרות אינן נכונות‬

‫מוצר ‪ X‬מיוצר בארץ ונמכר בחלקו בשוק המקומי (‪ 2,500‬יחידות) וחלקו בחו"ל (‪ 1,250‬יחידות)‪.‬‬
‫מחיר יחידת מוצר ‪ X‬בחו"ל הוא ‪ 2.5‬דולר ליחידה ושער החליפין עומד על ‪ .₪ 2‬במטרה להגדיל‬
‫את היצוא הממשלה מעניקה סובסידיה של ‪ ₪ 2‬לכל יחידת מוצר ‪ X‬המיוצאת לחו"ל‪ .‬נתון‬
‫שגמישות הביקוש המקומי היא ‪( -0.5‬מינוס ‪ )0.5‬וגמישות ההיצע היא ‪ .1.2‬לאחר הסובסידיה‪:‬‬
‫(‪ )1‬הוצאות הצרכנים המקומיים תהיינה ‪.₪ 17,500‬‬
‫(‪ )2‬הסובסידיה תעלה לממשלה ‪.₪ 7,100‬‬
‫(‪ )3‬היצוא יגדל ב‪ 2,300 -‬יחידות‪.‬‬
‫[‪]q15‬‬
‫רק טענות (‪ )2‬ו‪ )3( -‬נכונות‬
‫[‪]a‬‬
‫רק טענה (‪ )2‬נכונה‬
‫[‪]a‬‬
‫רק טענות (‪ )1‬ו‪ )2( -‬נכונות‬
‫[‪]a‬‬
‫רק טענה (‪ )1‬נכונה‬
‫[‪]a‬‬
‫טענות (‪ )2( ,)1‬ו‪ )3( -‬נכונות‬
‫[‪]a‬‬

‫להלן נתונים לגבי שני ענפים במשק‪ .‬ענף המכוניות‪ ,‬וענף אביזרי רכב (אביזרי רכב מושפעים משוק‬
‫המכוניות ומהווים מוצר משלים למכוניות חדשות‪ ,‬שוק המכוניות לא מושפע משוק האביזרים)‬
‫‪ ‬בשני הענפים עקומות הביקוש וההיצע יורדות משמאל לימין ‪.‬‬
‫‪ ‬בשני הענפים שוררת תחרות משוכללת‪ ,‬וכל המוצרים נורמליים‪.‬‬
‫‪ ‬השוק העולמי מאוד גדול לעומת המשק‪.‬‬
 ‫‪ ‬בשוק המכוניות קיים יבוא (המכוניות המיובאות זהות למכוניות המקומיות)‪.‬‬
‫‪ ‬קיים מכס על כל מכונית שמיובאת מחו"ל‪.‬‬
‫‪ ‬בענף אביזרי הרכב אין יצוא ואין יבוא (ענף סגור למסחר בינלאומי)‪.‬‬
‫כתוצאה מכך שחל ייסוף בשקל (שער החליפין יורד מ‪ ₪ 4 -‬לדולר ל‪ ₪ 3.5 -‬לדולר)‬
‫[‪]q16‬‬
‫יבוא המכוניות יגדל‪ ,‬פדיון יצרני המכוניות המקומיים יקטן‪ ,‬פדיון היצרנים של אביזרי הרכב‬
‫יגדל‬
‫[‪]a‬‬
‫יבוא המכוניות יגדל‪ ,‬פדיון יצרני המכוניות המקומיים יקטן‪ ,‬לא ניתן כיצד ישתנו רווחי היצרנים‬
‫של אביזרי הרכב‬
‫[‪]a‬‬
‫יבוא המכוניות יקטן‪ ,‬פדיון יצרני המכוניות המקומיים יגדל‪ ,‬פדיון היצרנים של אביזרי הרכב יקטן‬
‫[‪]a‬‬
‫יבוא המכוניות יקטן‪ ,‬פדיון יצרני המכוניות המקומיים יקטן‪ ,‬פדיון היצרנים של אביזרי הרכב יקטן‬
‫[‪]a‬‬
‫כל התשובות האחרות אינן נכונות‬
‫[‪]a‬‬

‫בענף מוצר ‪ X‬הביקוש הוא‪ P=24-X :‬וההיצע הוא‪ ,P=3X :‬גמישות הביקוש להכנסה הינה ‪5‬‬
‫וכעת חלו שני השינויים הבאים בו זמנית‪:‬‬
‫(‪ )I‬הממשלה מטילה מס של ‪ ₪ 2‬ליחידה‪.‬‬
‫(‪ )II‬ההכנסה גדלה ב‪.10%-‬‬
‫כתוצאה מכך‪:‬‬
‫(‪ )1‬הכנסות הממשלה תהיינה ‪.₪ 12‬‬
‫(‪ )2‬בהשוואה לנקודת שיווי המשקל ההתחלתית (לפני הטלת המס ושינוי ההכנסה)‪ ,‬פדיון‬
‫היצרנים קטן ב‪.₪ 36-‬‬
‫(‪ )3‬לאחר השינוי הוצאות הצרכנים הן ‪.₪ 120‬‬
‫[‪]q17‬‬
‫רק טענות (‪ )1‬ו‪ )3( -‬נכונות‬
‫[‪]a‬‬
‫(רק טענה (‪ )1‬נכונה‬
‫[‪]a‬‬
‫רק טענה (‪ )2‬נכונה‬
‫[‪]a‬‬
‫(רק טענות (‪ )2‬ו‪ )3( -‬נכונות‬
‫[‪]a‬‬
‫רק טענות (‪ )1‬ו‪ )2( -‬נכונות‬
‫[‪]a‬‬

‫הביקוש למוצר ‪ X‬הוא‪ .P = 400 –X :‬ההיצע למוצר ‪ X‬הוא‪ .P = 100 + 2X :‬המחיר העולמי של‬
‫מוצר ‪ X‬שווה ל‪ 70 -‬דולר‪ ,‬שער החליפין הוא ‪ ₪ 4‬לדולר ויש עלות הובלה של ‪ ₪ 15‬לכל יחידה‬
‫מיוצאת או מיובאת‪ .‬כמו כן נתון כי קיימת סובסידיה של ‪ ₪ 30‬לכל יחידה מיוצאת וקיים מכס‬
‫של ‪ ₪ 15‬לכל יחידה מיובאת מכאן ש‪:‬‬
‫[‪]q18‬‬
‫לא יהיה יבוא ולא יהיה יצוא‬
‫[‪]a‬‬
‫יהיה יבוא של ‪ 5‬יחידות‬
‫[‪]a‬‬
‫יהיה יצוא של ‪ 7.5‬יחידות‬
‫[‪]a‬‬
‫יהיה יבוא של ‪ 7.5‬יחידות‬
‫[‪]a‬‬
‫כל התשובות האחרות אינן נכונות‬
 ‫[‪]a‬‬

‫מוצר מיוצר בארץ ומיובא מחו"ל‪ .‬הממשלה מעוניינת לצמצם את הייבוא כך שהכמות המיובאת‬
‫תקטן ב‪ 20 -‬יחידות‪ .‬נשקלו שתי הצעות‪:‬‬
‫(‪ )1‬הטלת מכס של ‪ ₪ m‬לכל יחידה מיובאת‪.‬‬
‫(‪ )2‬הטלת מס קניה של ‪ ₪ k‬לכל יחידה הנצרכת בארץ‪.‬‬
‫[‪]q19‬‬
‫הן הצרכנים והן היצרנים המקומיים יעדיפו את חלופה (‪ )1‬על פני חלופה (‪)2‬‬
‫[‪]a‬‬
‫הן הצרכנים המקומיים והן היצרנים המקומיים אדישים בין חלופה (‪ )1‬וחלופה (‪)2‬‬
‫[‪]a‬‬
‫הן הצרכנים המקומיים והן היצרנים המקומיים יעדיפו את חלופה (‪ )2‬על פני חלופה (‪)1‬‬
‫[‪]a‬‬
‫הצרכנים המקומיים יעדיפו את חלופה (‪ )1‬ואילו היצרנים המקומיים יעדיפו את חלופה (‪)2‬‬
‫[‪]a‬‬
‫כל התשובות האחרות אינן נכונות‬
‫[‪]a‬‬

‫מוצרים ‪ X‬ו ‪ Y‬הם מוצרים משלימים‪ .‬מוצר ‪ X‬הוא מוצר נחות ומוצר ‪ Y‬הוא מוצר נורמאלי‪.‬‬
‫עקומת ההיצע של מוצר ‪ X‬גמישה לחלוטין ושל מוצר ‪ Y‬קשיחה לחלוטין‪ .‬עקומות הביקוש של‬
‫שני המוצרים רגילות‪ .‬כתוצאה מירידה בהכנסת הצרכן‪:‬‬
‫[‪]q20‬‬
‫כל התשובות האחרות אינן נכונות‬
‫[‪]a‬‬
‫(‪ )1‬המחיר של מוצר ‪ Y‬לא ישתנה‬
‫[‪]a‬‬
‫תשובות (‪ )1‬ו (‪ )2‬נכונות‬
‫[‪]a‬‬
‫(‪ )2‬ההוצאה הכוללת של הצרכן לא תשתנה‪ ,‬אך הצרכן יוציא יותר על מוצר ‪ X‬ופחות על מוצר ‪Y‬‬
‫[‪]a‬‬
‫לא ניתן לדעת מה יקרה להוצאה של הצרכן על מוצר ‪X‬‬
‫[‪]a‬‬
 ‫דף נוסחאות‪ -‬לזכאים בלבד‬

‫‪Ymax – Yo‬‬ ‫עלות אלטרנטיבית כוללת בייצור ‪X‬‬

‫)‪/Xo(Ymax – Yo‬‬ ‫עלות אלטרנטיבית ממוצעת בייצור ‪X‬‬

‫עלות אלטרנטיבית שולית בייצור ‪X‬‬

‫= אחוז שינוי במחיר המוצר‪/‬אחוז שינוי בכמות המבוקשת‬ ‫גמישות הביקוש ביחס למחיר‬

‫= אחוז שינוי במחיר ‪/Y‬אחוז שינוי בביקוש ל ‪X‬‬ ‫גמישות צולבת‬

‫= אחוז שינוי בהכנסה‪/‬אחוז שינוי בביקוש ל ‪X‬‬ ‫גמישות ההכנסה‬

‫‪AP = TP/L‬‬

‫‪MP = ΔTP/ΔL‬‬

‫‪TC = TFC + TVC‬‬

‫‪ATC = TC/Q‬‬

‫‪AFC = TFC/Q‬‬

‫‪AVC = TVC/Q‬‬

‫‪ATC = AVC + AFC‬‬

‫‪MC = ΔTC/ΔQ = ΔTVC/ΔQ = PL/MPL‬‬

‫מקרא‪:‬‬

‫עלות משתנה ממוצעת‬ ‫‪AVC‬‬ ‫תפוקה כוללת‬ ‫‪TP‬‬

‫עלות שולית‬ ‫‪MC‬‬ ‫תפוקה ממוצעת‬ ‫‪AP‬‬

‫מחיר גורם ייצור משתנה‬ ‫‪PL‬‬ ‫תפוקה שולית‬ ‫‪MP‬‬

‫תפוקה שולית של גורם ייצור משתנה‬ ‫‪MPL‬‬ ‫עלות כוללת‬ ‫‪TC‬‬

‫‪ TVC‬עלות משתנה כוללת‬

‫עלות קבועה כוללת‬ ‫‪TFC‬‬

‫עלות כוללת ממוצעת‬ ‫‪ATC‬‬

‫עלות קבועה ממוצעת‬ ‫‪AFC‬‬