‫מבחן ‪41‬‬

‫הפקולטה למדעי החברה‬

‫המחלקה לכלכלה ומנהל עסקים‬
‫[‪]Center‬‬
‫מבוא לכלכלה – מיקרו‬
‫מספר קורס –‪3011910-01/02/03‬‬
‫תשע"ט סמסטר א' מועד ב'‬
‫תאריך – ‪14.02.2019‬‬
‫המרצים‪ :‬ד"ר לימור גונן‪ ,‬ד"ר דורון קלונובר‪ ,‬ד"ר זאב שטודינר‬
‫משך הבחינה‪ :‬שלוש שעות‬

‫אין להשתמש בחומר עזר פרט למחשב כיס‪ ,‬אך אסור להעבירו בין הסטודנטים‪.‬‬
‫להלן הנחיות לבחינה‪:‬‬
‫בחינה זו מורכבת מ ‪ 20‬שאלות ברירה מרובה (קוויז) ‪.‬‬
‫‪ .1‬יש לענות על כל השאלות‪ .‬עליך לבחור את התשובה הנכונה ביותר ולסמן אותה בגיליון‬
‫התשובות‪.‬‬
‫‪ .2‬תשובות שלא יסומנו או שלא יסומנו נכונה בגיליון התשובות יחשבו כתשובות שגויות‪.‬‬
‫‪ .3‬סטודנט מחויב לכתוב במחברת הבחינה באופן מלא וברור את דרך הפתרון לכל שאלה‬
‫הדורשת חישוב או הגהה גרפית‪ .‬נדגיש כי שאלה מסוג זה שלא יימצא לה פירוט הפתרון‬
‫במחברת הבחינה לא תקבל ניקוד גם אם סומנה נכון בגיליון התשובות‪.‬‬
‫‪ .4‬עליכם להחזיר את השאלון יחד עם דף התשובות ומחברת הבחינה‪.‬‬
‫אם לא ניתן להבין אחרת מנתוני השאלה‪ ,‬הניחו כי‪ :‬עקומות התמורה הן קמורות (קעורות‬
‫לראשית)‪ .‬לכל גורם ייצור יש תפוקה שולית חיובית ופוחתת בקטע הרלוונטי‪ .‬הפירמות מייצרות‬
‫באמצעות גורם ייצור אחד קבוע וגורם ייצור אחד משתנה‪ .‬עקומות הביקוש לכל המוצרים‬
‫יורדות משמאל לימין‪ .‬עקומות ההיצע לכל המוצרים עולות משמאל לימין‪ .‬כל העקומות הן‬
‫רציפות וגזירות (אין מדרגות)‪ .‬בכל השווקים שוררת תחרות משוכללת‪ .‬כאשר מדובר על תפוקה‬
‫שולית‪ ,‬הכוונה היא ליחידה הנוספת האחרונה המועסקת מגורם הייצור‪ .‬אם מדובר על עלות‬
‫שולית‪ ,‬הכוונה היא להוצאה השולית לייצור היחידה הנוספת האחרונה המיוצרת‪ .‬המשק הוא‬
‫סגור‪ ,‬אלא אם כן נאמר במפורש או במשתמע‪ ,‬שהוא פתוח‪ .‬כאשר המשק פתוח‪ ,‬הנח כי הוא קטן‬
‫ביחס לשוק העולמי‪ .‬משק קטן זה יכול לקנות או למכור כל כמות שירצה במחיר העולמי הקבוע‪.‬‬
‫גמישות הביקוש נמדדת בערכה המוחלט‪ .‬רווח מוגדר בתור פדיון בניכוי כל ההוצאות‪.‬‬
‫בהצלחה !‬

‫[‪]Info‬‬
‫משק מסוים‪ ,‬אשר לו עקומת תמורה קמורה (קעורה לראשית)‪ ,‬מייצר וצורך ‪ X‬ו‪ Y-‬בלבד‪.‬‬
‫לאחרונה המשק קיבל מענק (מתנה) של ‪ 5‬יחידות ‪ Y‬ו ‪ 5‬יחידות ‪ . X‬כמו כן‪ ,‬ידוע שלאחר המענק‪,‬‬
‫המשק בחר לצרוך אותה כמות של ‪ X‬כמו שצרך לפני המענק מכאן‪:‬‬
‫[‪]q1‬‬
‫טענות (‪ )1‬ו (‪ )2‬נכונות‬
‫[‪]a‬‬
‫(‪ )1‬העלות האלטרנטיבית הכוללת ביצור ‪ Y‬גדלה ב ‪5‬‬
‫[‪]a‬‬
‫(‪ )2‬העלות האלטרנטיבית השולית ביצור ‪ X‬בהכרח תקטן כתוצאה מהמענק‬
‫[‪]a‬‬
‫העלות האלטרנטיבית הכוללת של ‪ Y‬עלתה ב‪ 25% -‬והעלות האלטרנטיבית הכוללת של ‪ X‬קטנה‬
‫אך לא ניתן לדעת בכמה‬
‫[‪]a‬‬
‫(‪ )3‬העלות האלטרנטיבית השולית ביצור ‪ Y‬בהכרח לא השתנתה כתוצאה מהמענק‬
‫[‪]a‬‬
‫כל התשובות האחרות אינן נכונות‬
‫[‪]a‬‬
 ‫משק מייצר שני מוצרים‪ X :‬ו‪ .Y-‬בשנת ‪ 2017‬היו במשק שלושה סוגי עובדים‪ :‬א'‪ ,‬ב'‪ ,‬ו ג'‪.‬‬
‫עשרה עובדים מכל סוג‪.‬‬
‫כל עובד מסוג א' מסוגל לייצר ‪ 3‬יחידות ‪ X‬או ‪ 3‬יחידות ‪.Y‬‬
‫כל עובד מסוג ב' מסוגל לייצר ‪ 3‬יחידות ‪ X‬או ‪ 4‬יחידות ‪.Y‬‬
‫כל עובד מסוג ג' מסוגל לייצר ‪ 2‬יחידות ‪ X‬ואינו מסוגל לייצר יחידות ‪.Y‬‬
‫ידוע שבני המשק מעוניינים לצרוך תמיד ‪ 25‬יחידות ‪ X‬וכמה שיותר יחידות ‪ .Y‬בשנת ‪2018‬‬
‫העובדים מסוג ג' החליטו לעזוב את המשק‪.‬‬
‫בעקבות העזיבה שלהם‪:‬‬
‫[‪]q2‬‬
‫העלות האלטרנטיבית השולית לייצור ‪ X‬נשארה ללא שינוי‬
‫[‪]a‬‬
‫העלות האלטרנטיבית הכוללת לייצור ‪ Y‬נשארה ללא שינוי‬
‫[‪]a‬‬
‫העלות האלטרנטיבית הכוללת לייצור ‪ X‬קטנה‬
‫[‪]a‬‬
‫העלות האלטרנטיבית הכוללת לייצור ‪ Y‬גדלה‬
‫[‪]a‬‬
‫כל התשובות האחרות אינן נכונות‬
‫[‪]a‬‬

‫לייצור יחידת ‪ X‬דרושים ‪ 6‬עובדים‪ 15 ,‬מכונות וגם ‪ 4‬ק"ג חומר גלם ‪ .‬לייצור יחידת ‪ Y‬דרושים ‪6‬‬
‫עובדים‪ 5 ,‬מכונות וגם ‪ 2‬ק"ג חומר גלם ‪.‬לרשות המשק יש ‪ 1800‬עובדים‪ 3000 ,‬מכונות ו‪ 100 -‬ק"ג‬
‫חומר גלם‪.‬‬
‫לפיכך‪:‬‬
‫[‪]q3‬‬
‫ההוצאה האלטרנטיבית השולית ל ‪ x‬שווה ל‪ 2-‬יחידות ‪y‬‬
‫[‪]a‬‬
‫ההוצאה האלטרנטיבית הכוללת ל ‪ x‬שווה ל‪ 30-‬יחידות של ‪y‬‬
‫[‪]a‬‬
‫בכל נקודה על עקומת תמורה קיימת אבטלה של עובדים בלבד‬
‫[‪]a‬‬
‫ההוצאה האלטרנטיבית השולית ל‪ x‬שווה לחצי יחידת ‪y‬‬
‫[‪]a‬‬
‫כל התשובות האחרות אינן נכונות‬
‫[‪]a‬‬

‫לשני משקים – משק א' ומשק ב'‪ ,‬המייצרים ‪ X‬ו ‪ ,Y‬עקומות תמורה ליניאריות‪.‬‬
‫משק א' יכול לייצר במשך שנה אחת ‪ 50‬יחידות ‪ X‬או ‪ 100‬יחידות ‪.Y‬‬
‫משק ב' יכול לייצר במשך שנה אחת ‪ 50‬יחידות ‪ X‬או ‪ 200‬יחידות ‪.Y‬‬
‫המחיר הבינלאומי שנקבע ליחידת ‪ X‬הוא ‪ 3‬יחידת ‪.Y‬‬
‫ידוע כי לפני פתיחת המשקים למסחר משק א' צרך ‪ 20‬יחידות ‪ X‬ומשק ב' צרך ‪ 20‬יחידות ‪X‬‬
‫ולאחר פתיחת המשק למסחר משק א' ממשיך לצרוך ‪ 20‬יחידות ‪ .X‬מכאן שלאחר פתיחת המשק‬
‫למסחר‪:‬‬
‫[‪]q4‬‬
‫משק א' יגדיל את הצריכה מ ‪ Y‬ב ‪ 30‬יחידות‪ ,‬ומשק ב יקטין את הצריכה מ ‪ Y‬ב ‪ 10‬יחידות‬
‫ויגדיל את הצריכה מ ‪ X‬ב ‪ 10‬יחידות‬
‫[‪]a‬‬
‫משק א' יגדיל את הצריכה מ ‪ Y‬ב ‪ 40‬יחידות‪ ,‬ומשק ב יקטין את הצריכה מ ‪ Y‬ב ‪ 15‬יחידות‬
‫ויגדיל את הצריכה מ ‪ X‬ב ‪ 25‬יחידות‬
‫[‪]a‬‬

‫‪2‬‬
‫משק א' יגדיל את הצריכה מ ‪ Y‬ב ‪ 25‬יחידות‪ ,‬ומשק ב יקטין את הצריכה מ ‪ Y‬ב ‪ 10‬יחידות‬
‫ויגדיל את הצריכה מ ‪ X‬ב ‪ 5‬יחידות‬
‫[‪]a‬‬
‫משק א' יגדיל את הצריכה מ ‪ Y‬ב ‪ 20‬יחידות‪ ,‬ומשק ב יקטין את הצריכה מ ‪ Y‬ב ‪ 20‬יחידות‬
‫ויגדיל את הצריכה מ ‪ X‬ב ‪ 10‬יחידות‬
‫[‪]a‬‬
‫כל התשובות האחרות אינן נכונות‬
‫[‪]a‬‬

‫במשק מסוים ישנם ‪ 3‬שדות מסוג א' ו‪ 3-‬שדות מסוג ב' שבהם מגדלים אורז‪ .‬במשק ‪ 16‬פועלים‬
‫זהים המסוגלים לגדל אורז‪ .‬פונקציית הייצור של אורז לכל אחד מהשדות‪ ,‬נתונה בטבלה הבאה‪:‬‬

‫שדה ב'‬ ‫שדה א'‬ ‫פועלים‬

‫תפוקת אורז בטונות‬ ‫תפוקת אורז בטונות‬
‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪1500‬‬ ‫‪1000‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪2100‬‬ ‫‪1700‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪2600‬‬ ‫‪2100‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪3050‬‬ ‫‪2400‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪3300‬‬ ‫‪2650‬‬ ‫‪5‬‬

‫מכאן ניתן להסיק כי‪:‬‬

‫[‪]q5‬‬
‫(‪ )2‬התפוקה השולית של שדה א' היא ‪ 800‬טונות אורז‬
‫[‪]a‬‬
‫(‪ )1‬התפוקה הכוללת במשק היא ‪ 14250‬טונות אורז‬
‫[‪]a‬‬
‫(‪ )3‬התפוקה השולית של שדה א' היא ‪ 900‬טונות אורז‬
‫[‪]a‬‬
‫תשובות (‪ )1‬ו‪ )2(-‬נכונות‬
‫[‪]a‬‬
‫(‪ )4‬התפוקה השולית של הפועלים היא ‪ 400‬טונות אורז‬
‫[‪]a‬‬

‫אם עקומת התפוקה השולית תחילה עולה ולאחר מכן יורדת‪ ,‬וידוע שישנן הוצאות קבועות‪:‬‬
‫[‪]q6‬‬
‫תשובות (‪ )1‬ו (‪ )3‬נכונות‬
‫[‪]a‬‬
‫(‪ )1‬עקומת העלות הממוצעת הכוללת (‪ )ATC‬ועקומת העלות המשתנה הממוצעת (‪(AVC‬‬
‫מתקרבות אחת לשנייה ככל שהתפוקה גדלה‬
‫[‪]a‬‬
‫(‪ )2‬כאשר התפוקה השולית (‪ )MP‬יורדת‪ ,‬התפוקה הממוצעת (‪ )AP‬בהכרח יורדת אף היא‬
‫[‪]a‬‬
‫(‪ )3‬עקומת העלות השולית תחילה יורדת ולאחר מכן עולה‬
‫[‪]a‬‬
‫כל התשובות האחרות אינן נכונות‬
‫[‪]a‬‬

‫להלן נתונים על הוצאות הייצור של פירמה‪:‬‬

‫‪3‬‬
 ‫‪8‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪X‬‬
‫‪1460‬‬ ‫‪1190‬‬ ‫‪960‬‬ ‫‪770‬‬ ‫‪620‬‬ ‫‪500‬‬ ‫‪420‬‬ ‫‪320‬‬ ‫‪VC‬‬

‫כמו כן נתון שמחיר המוצר הוא ‪ ₪ 200‬ליחידה‪ .‬מכאן ש‪:‬‬

‫[‪]q7‬‬
‫אם ידוע שהעלות הקבועה היא ‪ ,₪ 400‬כדאי לפירמה לייצר בדיוק ‪ 6‬יחידות בטווח הקצר‬
‫ולהפסיק לייצר בטווח הארוך‬
‫[‪]a‬‬
‫אם ידוע שהעלות הקבועה היא ‪ ,₪ 200‬כדאי לפירמה לייצר בדיוק ‪ 5‬יחידות בטווח הקצר וגם‬
‫בטווח הארוך‬
‫[‪]a‬‬
‫‪ 4‬אם ידוע שהעלות הקבועה היא ‪ ,₪ 120‬כדאי לפירמה לייצר בדיוק ‪ 3‬יחידות בטווח הקצר‬
‫ולהפסיק בטווח הארוך‬
‫[‪]a‬‬
‫אם ידוע שהעלות הקבועה היא ‪ ,₪ 100‬כדאי לפירמה לייצר בדיוק ‪ 6‬יחידות בטווח הקצר‬
‫ולהפסיק בטווח הארוך‬
‫[‪]a‬‬
‫כל התשובות האחרות אינן נכונות‬
‫[‪]a‬‬

‫להלן נתונים על עלויות הייצור ב ‪ ₪‬של פירמה הממקסמת רווחיה‪ ,‬מעסיקה עובדים בשכר של ‪60‬‬
‫‪ ₪‬ומייצרת מוצר ‪ X‬שמחירו ‪:₪ 10‬‬

‫‪6‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫כמות עובדים‬

‫‪39‬‬ ‫‪34‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪2‬‬ ‫תפוקה ‪TP‬‬

‫הנח כי לפירמה הוצאה קבועה בגובה ‪.₪ 5‬‬

‫[‪]q8‬‬
‫הפירמה תעסיק חמישה עובדים בטווח הקצר ובטווח הארוך‬
‫[‪]a‬‬
‫הפירמה תעסיק שני עובדים בטווח הקצר ותצא מהענף בטווח הארוך‬
‫[‪]a‬‬
‫הפירמה תעסיק ארבעה עובדים בטווח הקצר ותצא מהענף בטווח הארוך‬
‫[‪]a‬‬
‫הפירמה תעסיק שלושה עובדים בטווח הקצר ותצא מהענף בטווח הארוך‬
‫[‪]a‬‬
‫כל התשובות האחרות אינן נכונות‬
‫[‪]a‬‬

‫בפירמה המייצרת את מוצר ‪ ,X‬פועלים הם גורם הייצור המשתנה היחיד‪ .‬ידוע שכל פועל מייצר ‪3‬‬
‫יחידות בשעה‪ .‬לפירמה יש גם עלויות קבועות‪ .‬מכאן ניתן להסיק ש‪:‬‬
‫[‪]q9‬‬
‫העלות המשתנה הממוצעת קבועה והעלות הכוללת הממוצעת יורדת עם גידול בתפוקה‬
‫[‪]a‬‬
‫העלות השולית קבועה ושווה לעלות המשתנה הממוצעת ושווה גם לעלות הכוללת הממוצעת‬
‫[‪]a‬‬
‫העלות הכוללת קבועה‬
‫[‪]a‬‬
‫העלות המשתנה הממוצעת יורדת עם הגידול בתפוקה‬
‫[‪]a‬‬

‫‪4‬‬
 ‫העלות השולית קבועה ושווה לעלות הכוללת הממוצעת‬
‫[‪]a‬‬

‫בארץ מייצרים ומייבאים תפוזים‪ .‬עקומת ההיצע של היצרנים המקומיים עולה משמאל לימין‪.‬‬
‫עקומת הביקוש בארץ יורדת משמאל לימין‪ .‬ידוע שעל מנת למנוע יבוא תפוזים לארץ‪ ,‬על‬
‫הממשלה לתת ליצרנים סובסידיה בגובה ‪ x‬לק"ג תפוזים‪ .‬מכאן נובע ש‪:‬‬
‫[‪]q10‬‬
‫(‪ )1‬הטלת מכס בגובה ‪ x‬לק"ג תפוזים בוודאות תמנע לחלוטין את היבוא‬
‫[‪]a‬‬
‫(‪ )2‬הטלת מכס בגובה ‪ x‬לק"ג תפוזים תקטין את היבוא אבל לא תמנע אותו‬
‫[‪]a‬‬
‫(‪ )3‬מכס לעולם אינו יכול למנוע יבוא‬
‫[‪]a‬‬
‫תשובות (‪ )2‬ו (‪ )3‬נכונות‬
‫[‪]a‬‬
‫כל התשובות האחרות אינן נכונות‬
‫[‪]a‬‬

‫להלן מספר טענות לגבי צרכן בשוק תחרותי‪:‬‬

‫(‪ )1‬אם ידוע שצרכן מוציא תמיד ‪ 10%‬מהכנסתו על מוצר ‪ X‬אז המוצר נורמאלי עבורו וגמישות‬
‫עקומת הביקוש ביחס למחיר שווה ל – ‪ 1‬בערך מוחלט‪.‬‬
‫(‪ )2‬אם ידוע כי עקומת הביקוש לינארית‪ ,‬הרי גמישות הביקוש ביחס למחיר קבועה‪.‬‬
‫(‪ )3‬אם ידוע שכתוצאה מירידת מחיר המוצר ב‪ 20% -‬עלתה הכמות המבוקשת ב‪ 30% -‬אז גמישות‬
‫הביקוש ביחס למחיר גדולה מ – ‪ 1‬בערך מוחלט‪.‬‬
‫(‪ )4‬אם גמישות ההכנסה קטנה מ ‪ ,1‬הרי המוצר נחות בהכרח‪.‬‬
‫[‪]q11‬‬
‫רק טענות (‪ )1‬ו‪ )3( -‬נכונות‬
‫[‪]a‬‬
‫כל הטענות נכונות‬
‫[‪]a‬‬
‫רק טענות (‪ )2‬ו‪ )4( -‬נכונות‬
‫[‪]a‬‬
‫רק טענות (‪ )3‬ו‪ )4( -‬נכונות‬
‫[‪]a‬‬
‫רק טענות (‪ )3( ,)1‬ו‪ )4( -‬נכונות‬
‫[‪]a‬‬

‫מוצר נמכר בתנאי תחרות משוכללת‪ .‬כעת הצטרפו לענף צרכנים המעוניינים לקנות מהמוצר‬
‫כמות קבועה של ‪ 100‬יחידות בכל מחיר ומחיר‪ ,‬וכן הצטרפו יצרנים חדשים‪ .‬ידוע שבעקבות שני‬
‫שינויים אלה גדלה כמות שיווי המשקל בענף בדיוק ב‪ 100-‬יחידות‪.‬‬
‫מכאן שבשיווי משקל‪:‬‬
‫[‪]q12‬‬
‫מחיר המוצר בהכרח נותר ללא שינוי‪.‬‬
‫[‪]a‬‬
‫מחיר המוצר בהכרח עלה‪.‬‬
‫[‪]a‬‬
‫מחיר המוצר בהכרח ירד‪.‬‬
‫[‪]a‬‬
‫לא ניתן לדעת מה יקרה לפדיון היצרנים ‪.‬‬
‫[‪]a‬‬
‫כל התשובות האחרות אינן נכונות‬

‫‪5‬‬
 ‫[‪]a‬‬

‫בשיווי משקל השורר בשוק‪ ,‬מחירו של מוצר ‪ X‬הוא ‪ ₪ 15‬ליחידה והכמות הנמכרת היא ‪100‬‬
‫יחידות‪ .‬הממשלה מעוניינת להוריד את מחיר המוצר עבור הצרכנים ל‪ ₪ 10-‬ליחידה ע"י מתן‬
‫סובסידיה ליצרנים‪ ,‬בגודל קבוע ליחידה מיוצרת‪ .‬מכאן ניתן להסיק ש‪:‬‬
‫[‪]q13‬‬
‫גובה הסובסידיה (ליחידה) הדרוש גבוה מ‪₪ 5-‬‬
‫[‪]a‬‬
‫גובה הסובסידיה (ליחידה) הדרוש שווה ל‪₪ 5-‬‬
‫[‪]a‬‬
‫עלות הסובסידיה לממשלה היא ‪₪ 500‬‬
‫[‪]a‬‬
‫עלות הסובסידיה לממשלה קטנה מ‪₪ 500-‬‬
‫[‪]a‬‬
‫כל התשובות האחרות אינן נכונות‬
‫[‪]a‬‬

‫אם מעבירים הכנסה מצרכן א' לצרכן ב'‪ ,‬הביקוש המצרפי למוצר ‪ X‬בהכרח יקטן אם‬
‫[‪]q14‬‬
‫‪ X‬הוא מוצר נורמלי עבור צרכן א' ומוצר נחות עבור צרכן ב'‬
‫[‪]a‬‬
‫‪ X‬הוא מוצר נורמלי עבור צרכן א' ומוצר נורמלי עבור צרכן ב'‬
‫[‪]a‬‬
‫‪ X‬הוא מוצר נחות עבור צרכן א' ומוצר נחות עבור צרכן ב'‬
‫[‪]a‬‬
‫‪ X‬הוא מוצר ניטרלי עבור צרכן א' ומוצר ניטרלי עבור צרכן ב'‬
‫[‪]a‬‬
‫כל התשובות האחרות אינן נכונות‬
‫[‪]a‬‬

‫המוצרים ‪ X‬ו‪ Y -‬תחליפיים‪ .‬מוצר ‪ X‬מיוצר בישראל ומיובא מחו"ל‪ .‬מוצר ‪ Y‬מיוצר בישראל‬
‫ומיוצא לחו"ל‪ .‬הממשלה הטילה מס על ייצור יחידת מוצר ‪ .Y‬ידוע שהיצוא של מוצר ‪ Y‬המשיך‬
‫גם לאחר המס‪ .‬כתוצאה מהמס‪:‬‬
‫[‪]q15‬‬
‫היבוא של מוצר ‪ X‬לא השתנה ויצוא מוצר ‪ Y‬קטן‬
‫[‪]a‬‬
‫הייצור המקומי של מוצר ‪ X‬קטן וגם יצוא מוצר ‪ Y‬קטן‬
‫[‪]a‬‬
‫הייצור המקומי של מוצר ‪ X‬לא השתנה ויצוא מוצר ‪ Y‬גדל‬
‫[‪]a‬‬
‫הייצור המקומי של מוצר ‪ X‬לא השתנה ויצוא מוצר ‪ Y‬גם לא השתנה‬
‫[‪]a‬‬
‫כל התשובות האחרות אינן נכונות‬
‫[‪]a‬‬

‫מוצר ‪ X‬מיוצר בארץ ונמכר הן בארץ והן בחו"ל (במחיר קבוע)‪.‬‬

‫עקומות הביקוש וההיצע המקומיות למוצר רגילות‪ ,‬ובנוסף ידוע שבמצב ההתחלתי היה יצוא‬
‫המוצר לחו"ל ‪ 100‬יחידות‪.‬‬
‫כעת חל שינוי ומחירו העולמי של המוצר ירד ב‪.₪ 20-‬‬
‫הניחו שגם אחרי ירידת המחיר עדיין יש יצוא‪.‬‬

‫‪6‬‬
‫הממשלה מעוניינת שהיקף היצוא יישאר כפי שהיה במצב ההתחלתי והיא מתלבטת בין שתי‬
‫חלופות‪:‬‬
‫‪ .1‬לתת ליצרנים סובסידיה בגודל קבוע לכל יחידה מיוצרת‪.‬‬
‫‪ .2‬לתת ליצרנים סובסידיה בגודל קבוע לכל יחידה מיוצאת‪.‬‬
‫[‪]q16‬‬
‫(‪ )1‬אם הממשלה תנקוט בחלופה ‪ ,1‬הסובסידיה ליחידה תהיה גבוהה מ ‪ ₪ 20‬והוצאות הממשלה‬
‫יהיו מעל ‪.₪ 2,000‬‬
‫[‪]a‬‬
‫(‪ )2‬אם הממשלה תנקוט בחלופה ‪ 1‬גודל הסובסידיה ליחידה יהיה ‪ ₪ 20‬בדיוק והוצאות‬
‫הממשלה יהיו ‪ ₪ 2,000‬בדיוק‪.‬‬
‫[‪]a‬‬
‫(‪ )3‬הצרכנים יעדיפו את חלופה (‪ )1‬והיצרנים יהיו אדישים בין החלופות‪.‬‬
‫[‪]a‬‬
‫תשובות (‪ )1‬ו (‪ )3‬נכונות‬
‫[‪]a‬‬
‫תשובות (‪ )2‬ו (‪ )3‬נכונות‬
‫[‪]a‬‬

‫הביקוש לפחיות שתייה הוא ‪ P=150-6Q‬ההיצע לפחיות שתייה הוא ‪ ,P=10+4Q‬כאשר ‪ Q‬מציין‬
‫את כמות הפחיות ו‪ P-‬מחיר כל פחית‪ .‬לאחרונה הוטל מס בגובה ‪ ₪ 10‬לפחית‪.‬‬
‫בכמה התייקרה פחית שתייה לצרכן עקב הטלת מס זה?‬
‫[‪]q17‬‬
‫‪₪6‬‬
‫[‪]a‬‬
‫‪₪ 10‬‬
‫[‪]a‬‬
‫‪₪5‬‬
‫[‪]a‬‬
‫‪₪ 12‬‬
‫[‪]a‬‬
‫כל התשובות האחרות אינן נכונות‬
‫[‪]a‬‬

‫ידוע שעקומת ההיצע עולה משמאל לימין ועקומת הביקוש גמישה לחלוטין‪ .‬מכאן נובע שאם יוטל‬
‫על היצרנים מס של סכום קבוע לכל יחידה נמכרת‪:‬‬
‫[‪]q18‬‬
‫המחיר לייצרן ירד והמחיר לצרכן לא ישתנה‬
‫[‪]a‬‬
‫המחיר ליצרן והמחיר לצרכן לא ישתנו‬
‫[‪]a‬‬
‫המחיר לצרכן ירד והכמות הנמכרת תגדל‬
‫[‪]a‬‬
‫פדיון היצרנים לא ישתנה‬
‫[‪]a‬‬
‫כל התשובות האחרות לא נכונות‬
‫[‪]a‬‬

‫מוצר ‪ X‬מיוצר בארץ וגם מיובא מחו"ל במחיר קבוע של ‪ 5‬דולר ליחידה‪ .‬שער החליפין של המטבע‬
‫הוא ‪ ₪ 2‬לדולר‪ .‬פונקציית הביקוש המקומית למוצר היא‪ ,X=2000-40P :‬פונקציית ההיצע‬
‫המקומית היא‪ .X=60P :‬הממשלה מעוניינת להקטין את יבוא המוצר ב ‪ ,10%‬אמצעות מכס‪.‬‬
‫גובה המכס יהיה‪:‬‬

‫‪7‬‬
 ‫[‪]q19‬‬
‫‪₪1‬‬
‫[‪]a‬‬
‫‪₪ 10‬‬
‫[‪]a‬‬
‫‪₪4‬‬
‫[‪]a‬‬
‫‪₪2‬‬
‫[‪]a‬‬
‫כל התשובות האחרות לא נכונות‬
‫[‪]a‬‬

‫בטווח הקצר לא ייתכן שפירמה בתחרות משוכללת הממקסמת את רווחיה‪ ,‬תייצר כמות חיובית‬
‫אם‪:‬‬
‫[‪]q20‬‬
‫מחיר המוצר נמוך מהעלות המשתנה הממוצעת‬
‫[‪]a‬‬
‫מחיר המוצר נמוך מהעלות הקבועה הממוצעת‬
‫[‪]a‬‬
‫מחיר המוצר נמוך מהעלות הכוללת הממוצעת‬
‫[‪]a‬‬
‫כאשר הרווח הכולל של הפירמה שלילי‬
‫[‪]a‬‬
‫כל התשובות האחרות אינן נכונות‬
‫[‪]a‬‬

‫‪8‬‬
 ‫דף נוסחאות‪ -‬לזכאים בלבד‬

‫‪Ymax – Yo‬‬ ‫עלות אלטרנטיבית כוללת בייצור ‪X‬‬

‫‪)Ymax – Yo(/Xo‬‬ ‫עלות אלטרנטיבית ממוצעת בייצור ‪X‬‬

‫‪Y‬‬
‫עלות אלטרנטיבית שולית בייצור ‪X‬‬
‫‪X‬‬

‫‪x‬‬
‫‪ = x‬אחוז שינוי במחיר המוצר‪/‬אחוז שינוי בכמות המבוקשת‬ ‫גמישות הביקוש ביחס למחיר‬
‫‪Px‬‬
‫‪Px‬‬

‫‪x‬‬
‫‪ = x‬אחוז שינוי במחיר ‪/Y‬אחוז שינוי בביקוש ל ‪X‬‬ ‫גמישות צולבת‬
‫‪Py‬‬
‫‪Py‬‬

‫‪x‬‬
‫‪ = x‬אחוז שינוי בהכנסה‪/‬אחוז שינוי בביקוש ל ‪X‬‬ ‫גמישות ההכנסה‬
‫‪I‬‬
‫‪I‬‬

‫‪AP = TP/L‬‬
‫‪MP = ΔTP/ΔL‬‬
‫‪TC = TFC + TVC‬‬
‫‪ATC = TC/Q‬‬
‫‪AFC = TFC/Q‬‬
‫‪AVC = TVC/Q‬‬
‫‪ATC = AVC + AFC‬‬
‫‪MC = ΔTC/ΔQ = ΔTVC/ΔQ = PL/MPL‬‬
‫מקרא‪:‬‬
‫‪ AVC‬עלות משתנה ממוצעת‬ ‫תפוקה כוללת‬ ‫‪TP‬‬
‫‪ MC‬עלות שולית‬ ‫תפוקה ממוצעת‬ ‫‪AP‬‬
‫מחיר גורם ייצור משתנה‬ ‫‪PL‬‬ ‫תפוקה שולית‬ ‫‪MP‬‬
‫‪ MPL‬תפוקה שולית של גורם ייצור משתנה‬ ‫עלות כוללת‬ ‫‪TC‬‬
‫עלות משתנה כוללת‬ ‫‪TVC‬‬
‫עלות קבועה כוללת‬ ‫‪TFC‬‬
‫עלות כוללת ממוצעת‬ ‫‪ATC‬‬
‫עלות קבועה ממוצעת‬ ‫‪AFC‬‬

‫‪9‬‬