‫תשע"ח – שני בילו‬

‫החוג למערכות מידע‬

‫ביה"ס לניהול וכלכלה‬

‫מבוא לכלכלה מיקרו‬ ‫שם הקורס בעברית‬

‫שם הקורס באנגלית‬

‫‪Introduction to Microeconomics‬‬

‫תשע"ח‪ ,‬סמסטר א'‬ ‫שנה וסמסטר‬

‫סגל הקורס‬

‫שם המרצה‬
‫ד"ר בני ברדוגו‬
‫שם המתרגלת‬
‫מיכאלה ננצב מינטקביץ‬
‫שם המתרגל‬
‫ניר רייך‬

‫תכנית הקורס ‪ -‬נושאי הלימוד‬

‫קריאות‬ ‫נושא‬

‫אורון‬ ‫‪Mankiw‬‬

‫‪1.1, 4‬‬ ‫‪1‬‬ ‫הקדמה‪ -‬מהי כלכלה וכיצד עקרונות הניתוח הכלכלי הם‬
‫חלק נכבד מהיסודות של העולם העסקי ועולם הניהול‬
‫בכללותו‪ .‬תופעת המחסור‪ ,‬בעיות היסוד בכלכלה‪ ,‬מנגנון‬
‫ריכוזי מול מנגנון השוק‪ ,‬הנחת הרציונאליות‪ ,‬תחרות‬
‫משוכללת‪ ,‬היד הנעלמה‪ ,‬כשלי שוק (מוצר ציבורי‪,‬‬
‫השפעות חיצוניות)‬
 ‫תשע"ח – שני בילו‬

‫‪1,2,3‬‬ ‫‪1,2,3‬‬ ‫‪.1‬עקומת התמורה‪ ,‬הוצאות אלטרנטיביות‪,‬‬

‫יתרון מוחלט ויתרון יחסי‪-‬‬

‫התמחות‪ ,‬מענק‪ ,‬צמיחה כלכלית‪,‬‬

‫מסחר בינלאומי‬

‫‪5‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪ .2‬פונקציות ייצור‪ ,‬תפוקה שולית‪ -‬הקצאת גורמי ייצור‬

‫‪8‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪ .3‬פונקצית הוצאות‪,‬‬

‫טווח קצר וארוך‪ ,‬פונקצית רווח‬

‫‪8‬‬ ‫‪4 (75-80),‬‬ ‫‪ .4‬היצע הפירמה בטווח קצר וארוך‬

‫גמישות ההיצע‪ ,‬היצע מצרפי‪ ,‬עודף היצרן‬

‫‪5(104-107),‬‬

‫‪7 (147-151), 14‬‬

‫‪9, 10‬‬ ‫)‪4, 5, 7 (142-147‬‬ ‫‪ .5‬פונקצית הביקוש למוצר‪ ,‬עקומת הביקוש‪,‬‬

‫גמישות המחיר‪ ,‬גמישות ההכנסה‪ ,‬גמישות צולבת‪ ,‬ביקוש‬

‫מצרפי‬

‫‪11‬‬ ‫)‪4 (78-85‬‬ ‫‪ .6‬שווי משקל תחרותי במשק סגור ופתוח‬

‫‪7 (152-155), 9‬‬

‫‪12, 6‬‬ ‫)‪18 (398-404‬‬ ‫‪ .7‬שוק גורמי היצור‪ ,‬קשרי גומלין בין שוק גורמי הייצור‬
‫לשוק המוצר‬

‫‪15‬‬ ‫‪6, 8‬‬ ‫‪ .8‬התערבות ממשלה‪ ,‬מסים עקיפים‪ :‬התערבות ביבוא‬

‫ויצוא‬
 ‫תשע"ח – שני בילו‬
‫עקומת תמורה‪ ,‬עלויות אלטרנטיביות‪ ,‬יתרון מוחלט‪/‬יחסי‪ ,‬התמחות‪ ,‬מסחר‬ ‫‪.1‬‬
‫בינלאומי‪.‬‬
‫תופעת המחסור – העובדה שבעולמנו כמות המשאבים (משאבי טבע‪ ,‬מוצרים‪ ,‬זמן) מוגבלת וסופית – גורמת לכך‬
‫שלא ניתן לייצר כמויות אינסופיות ממגוון מוצרים‪ .‬לכן‪ ,‬נוותר על משאב מסוים על מנת לצרוך יותר ממשאב אחר‪.‬‬

‫מוצר – סחורה או שירות המיועד להשביע את רצונותיו‪/‬צרכיו של הצרכן‪.‬‬

‫מוצר חופשי – קיים ללא מחסור‪.‬‬
‫מוצר כלכלי – קיים בכמות מוגבלת‪ ,‬על מנת לצרוך מוצר זה או שנוותר על מוצר אחר בשוק או שנייצר אותו‪ .‬רוב‬
‫המוצרים הם מוצרים כלכליים כיוון שהם קיימים בכמויות סופיות‪ ,‬כלומר במחסור‪.‬‬

‫גורם ייצור – גורם ייצור הוא אמצעי שבאמצעותו מייצרים מוצרים‪/‬שירותים‪.‬‬

‫גורם ייצור עבודה – כל מאמץ פיזי או אנושי המוקדש לייצור מוצרים‪/‬שירותים‪ ,‬עובדים‪.‬‬
‫נמדוד תשומת עבודה בזמן או בכמות העובדים המועסקים‪.‬‬
‫גורמי ייצור טבעיים – אמצעי ייצור שקיימים בטבע‪ :‬קרקע‪ ,‬מים‪ ,‬מחצבים‪ ,‬גז‪ ,‬נפט‪...‬‬
‫גורמי הון פיזי – כל אמצעי הייצור שנצרכים על ידי פירמות לייצור מוצרים‪ ,‬כמו‪ :‬מנופים‪ ,‬מכונות‪ ,‬מחשבים‪...‬‬

‫הקצאה יעילה‪ /‬ייצור יעיל – העובדה כי לא ניתן להגדיל תפוקה ממוצר אחד מבלי להקטין תפוקה ממוצר שני‪.‬‬
‫הגדלת כמות הייצור של מוצר אחד גורם להקטנת כמות הייצור של מוצר אחר‪.‬‬

‫עקומת גבול אפשרויות היצור (תמורה) – מתארת את הכמות המקסימאלית שניתן לייצר ממוצר אחד כשידועה‬
‫הכמות הרצויה מהמוצר האחר‪.‬‬

‫על מנת שהמשק ייצר בנקודה יעילה על העקומה – צריך‬

‫להתקיים שבמעבר מנקודת ייצור אחד אחרת יתבצע ויתור‪.‬‬
‫אם לא התבצע ויתור‪ ,‬נוכל להסיק כי המשק לא ייצר בנקודה‬
‫יעילה (כלומר לא ייצר את הכמות המרבית אותה הוא יכולה‬
‫לייצר)‪.‬‬

‫הנקודות על עקומת התמורה יעילות בדיוק באותה מידה מבחינה כלכלית ולא ניתן לומר שנקודת ייצור אחד טובה‬
‫יותר מאחרת‪ .‬העקומה תמיד תרד משמאל לימין וכך מקיימת את עיקרון הייצור היעיל (כשמייצרים מוצר ‪ X‬אנחנו‬
‫מייצרים פחות ממוצר ‪ Y‬או להפך)‪.‬‬

‫עלויות אלטרנטיביות‬

‫עלות אלטרנטיבית כוללת )‪ – TC (Total Cost‬סה"כ הויתור שהמשק חייב לעשות ממוצר ‪ Y‬על מנת לייצר את כמות‬
‫ה‪ x‬שהמשק מייצר‪ .‬נחשב על ידי חיסור בין כמות מקסימאלית של ייצור מוצר ‪ Y‬בכמות בפועל בהתאם למוצר ‪.X‬‬

‫בפועל ‪TC (x=?)=Ymax−Y‬‬

‫עלות אלטרנטיבית ממוצעת )‪ – AC (Average Cost‬הויתור הנדרש בממוצע ליחידת ‪.X‬‬

‫בפועל ‪Ymax−Y‬‬
‫=)?=‪AC (x‬‬
‫‪X‬‬

‫עלות אלטרנטיבית שולית )‪ – MC (Marginal Cost‬התוספת בעלות האלטרנטיבית הכוללת הנובעת מייצור היחידה‬
‫האחרונה של מוצר ‪ ,X‬כלומר כמה יחידות נוספות ניתן לייצר ממוצר ‪ Y‬בייצור היחידה האחרונה של ‪. X‬‬
‫לרוב נחשב על ידי שיפוע העקומה‪.‬‬

‫‪∆Y‬‬
‫= ) ?= ‪MC ( x‬‬
‫‪∆X‬‬
 ‫תשע"ח – שני בילו‬
‫‪1‬‬
‫‪.‬‬ ‫העלות האלטרנטיבית השולית לייצור מוצר ‪ Y‬שווה לשיפוע ההופכי של העקומה‪ ,‬כלומר‬
‫)‪MC( x‬‬

‫* בעקומת תמורה שהיא קו יישר העלות האלטרנטיבית השולית קבועה לאורך כל העקומה ושווה לעלות‬
‫האלטרנטיבית הממוצעת‪.‬‬

‫סוגים של עקומות תמורה‬

‫חוסר התמחות – ויתור קבוע של מוצרים ולכן העקומה ליניארית (קו ישר)‪.‬‬
‫התמחות ‪ -‬קיימת התמחות של גורמי ייצור בייצור מוצרים שונים‪ ,‬העקומה תהיה קמורה‪.‬‬
‫התמחות מושלמת – נקודת ייצור יעילה אחת‪ ,‬מצב בו גורם ייצור אחד מייצר רק מוצר ‪ X‬וגורם ייצור שני מייצר רק‬
‫מוצרי ‪.Y‬‬

‫שילוב של התמחויות ‪‬‬

‫יתרון מוחלט – לגורם ייצור המסוגל ליצר יותר מוצרים (באופן יחסי) מאשר גורם יצור אחר‪ ,‬יש יתרון מוחלט בייצור‬
‫אותו מוצר‪.‬‬

‫יתרון יחסי – לגורם ייצור שהעלות האלטרנטיבית השולית לייצור מוצר ‪ X‬שלו נמוכה יותר מגורם ייצור אחר‪ ,‬יש יתרון‬
‫יחסי בייצור מוצר ‪ .X‬אם לגורם ייצור אחד יש יתרון יחסי בייצור מוצר אחד אז בהכרח לגורם הייצור השני יש יתרון‬
‫בייצור מוצר שני‪.‬‬

‫מסחר בינלאומי בין שני משקים‪:‬‬

‫מסחר בינלאומי משפר את רווחת המשק כתוצאה מהגדלת אפשרויות הצריכה והפרדה בין נקודת הייצור לנקודת‬
‫הצריכה במשק‪ .‬משק פתוח למסחר יכול לקנות ולמכור מוצרים במחיר העולמי‪.‬‬
‫) ‪P( x‬‬
‫מחיר יחסי עולמי‪ /‬עלות אלטרנטיבית שולית בעולם – נחשב לפי‬
‫)‪P ( y‬‬

‫גבול אפשרויות הצריכה (קו המאזן המסחרי) – קו המתאר את הנקודות היעילות במסחר בעולם‪ ,‬תמיד יהיה מעל‬
‫עקומת התמורה (אחרת אין יעילות במסחר הבינלאומי)‪.‬‬
‫כל עוד ‪ MC‬של המשק בייצור מוצר ‪ X‬נמוכה יותר מהמחיר היחסי של ‪ X‬בעולם – שווה למשק לייצר את מוצר ‪.X‬‬
‫מהרגע שבו ה‪ MC‬של המשק לייצור מוצר ‪ X‬גבוהה ממחיר מוצר ‪ X‬בעולם‪ ,‬כדאי למשק לקנות ‪ X‬בשוק העולמי ולא‬
‫לייצר אותו (זו נקודת הצריכה)‪.‬‬

‫פונקציית ההוצאות ומבנה ההוצאות של הפירמה‪ ,‬טווח קצר‪/‬ארוך‪ ,‬פונקציית רווח‬ ‫‪.2‬‬
‫(נקי‪/‬תפעולי)‪.‬‬
 ‫תשע"ח – שני בילו‬
‫טווח ארוך הינו טווח זמן מספיק ארוך כל שלפירמה יש מרחב תרמון לשנות את הכמות המועסקת מכל גורמי היצור‬
‫(גורמי היצור הקבועים והמשתנים)‪.‬‬

‫טווח קצר הינו טווח זמן מספיק קצר כך שהפירמה אינה יכולה לשנות את העסקת כל גורמי היצור‪ ,‬אך זמן זה מספיק‬
‫ארוך כך שלפירמה יש מרחב תמרון לשינוי הכמות של חלק מגורמי היצור המועסקים‪.‬‬

‫בטווח הארוך היצרן שעדיין לא הקים את הפירמה‪ ,‬מתלבט האם להקים את הפירמה או לא? האם להיכנס לענף או‬
‫לא ? להחלטה זו יש השפעה על ההחלטה כמה רכוש‪/‬לשכור מגורמי היצור הקבועים ובמידה והוחלט להיכנס לענף‬
‫נחלי כמה לייצר‪.‬‬
‫בטווח הקצר היצרן שבפירמה מתלבט‪ ,‬האם להשבית את הפירמה (להפסיק יצור) או להמשיך לייצר?‬

‫מבנה העלויות של הפירמה‪:‬‬

‫עלות כוללת ‪ TC(x), total cost‬הינה סך ההוצאה הנדרשת מהפירמה על מנת לייצר יחידת תפוקה ‪.x‬‬

‫עלות קבועה ‪ FC, fixed cost‬הינה הוצאה של הפירמה על גורמי יצור קבועים (כמו שכירות לדוגמא)‪ .‬עלות זו אינה‬
‫משתנה בטווח הקצר גם אם הוחלט לשנות את התפוקה‪.‬‬

‫עלות משתנה ‪ VC(x), variable cost‬הינה ההוצאה של הפירמה על גורמי היצור המשתנים‪ .‬ההוצאה יכולה‬
‫)‪TC (x)=FC +VC (x‬‬ ‫להשתנות עקב הקטנת או הגדלת תפוקה (כמו חשמל‪ ,‬מים לדוגמא)‪.‬‬

‫עלות כוללת ממוצעת ‪ ATC(x), average total cost‬או ‪ AC, average cost‬הינה סך ההוצאה הנדרשת בממוצע‬
‫) ‪TC ( x‬‬
‫=) ‪ATC ( x‬‬ ‫ליחידה על מנת לייצר תפוקה ‪ .x‬עלות זו היא היחס בין העלות הכוללת ובין תפוקה ‪.x‬‬
‫‪X‬‬

‫עלות קבועה ממוצעת ‪ AFC , average fixed cost‬הינה ההוצאה של הפירמה בממוצע ליחידה על גורמי הייצור‬
‫‪FC‬‬
‫=)‪AFC ( x‬‬ ‫הקבועים על מנת לייצר תפוקה ‪.x‬‬
‫‪X‬‬

‫עלות משתנה ממוצעת ‪ AVC(x), average variable cost‬הינה ההוצאה של הפירמה בממוצע ליחידה הנובעת‬
‫)‪VC (x‬‬
‫=)‪AVC ( x‬‬ ‫משינוי הכמות של גורמי הייצור המשתנים‪.‬‬
‫‪X‬‬

‫עלות שולית ‪ MC(x), marginal cost‬הינה התוספת בהוצאה הכוללת ש הפירמה כתוצאה מייצור היחידה‬
‫)‪ MC (x)=VC ( x) – VC (x−1‬או)‪MC ( x)=TC ( x )– TC (x−1‬‬ ‫האחרונה‪.‬‬

‫פירמה תחרותית רואה את מחיר המוצר כנתון ואינה יכולה להשפיע עליו לבדה‪ .‬מחיר מוצר ‪ x‬נגדיר כ ‪.Px‬‬

‫פונקציית הפדיון ‪ -‬סך ההכנסות של הפירמה בפרק זמן מוגדר‪ .‬כמות × ‪. R=Px‬‬

‫עלות כוללת (רווח נקי) – סך ההוצאות של הפירמה בתקופה מסוימת‪π=R – TC (x) .‬‬

‫מטרת הפירמה היא למקסם את הרווחים‪ ,‬ולכן היזם יכנס לענף רק אם הרווח שלו יהיה חיובי‪. π ( x ) >0 ,‬‬

‫היצע הפירמה בטווח הקצר‪/‬הארוך‪ ,‬היצע מצרפי‪.‬‬ ‫‪.3‬‬

‫‪ 3‬מצבים לייצור בפירמה‪:‬‬

‫פדיון ‪ R < VC‬עלות משתנה – לא נייצר‪ ,‬מובטח רווח שלילי‪.‬‬ ‫‪-‬‬

 ‫תשע"ח – שני בילו‬
‫עלות כוללת ‪ > TC‬פדיון ‪ R > VC‬עלות משתנה ‪ -‬נייצר בטווח הקצר בלבד למרות ההפסד ברווח‪ ,‬הפדיון יכול‬ ‫‪-‬‬
‫לכסות את ההוצאות המשתנות בטווח הקצר אבל לטווח הארוך הפירמה תפסיד לכן כדאי לשנות את כמות גורמי‬
‫הייצור או אולי לסגור את המפעל‪.‬‬
‫פדיון ‪ R > TC‬עלות כוללת – נייצר בטווח הארוך תמיד היות והפדיון מכסה את כל העלויות ונותר רווח חיובי‬ ‫‪-‬‬
‫לפירמה‪.‬‬

‫*עקומת ‪ AVC‬ההוצאה הממוצעת של הפירמה מותאמת לעקומת ‪ MC‬אבל בשיפוע מתון יותר‪ .‬באמצעות עקומה זו‬
‫נחליט אם לייצר או לא‪.‬‬
‫** עקומת ‪ ATC‬תהיה זהה ל‪ AVC‬אבל בערכים גבוהים יותר במחיר (‪.)Y‬‬
‫*** באמצעות עקומה ‪ MC‬נחליט כמה לייצר‪.‬‬

‫נניח שהיצרן נכנס לפירמה‪,‬‬

‫כמה עליו לייצר כדי למקסם את הרווחים?‬
‫הפירמה תייצר את היחידה הנוספת כל עוד ההכנסה שלה מכל יחידה נוספת גדולה מהעלות הנובעת מהייצור שלה‬
‫(או שווה לעלות הייצור שלה)‪ .‬הפירמה תייצר כל עוד העלות השולית )‪ MC(x‬קטנה או שווה למחיר ‪ Px‬ועקומת‬
‫)‪ MC(x‬עולה‪.‬‬
‫היצרן יחליט להמשיך ליצר רק אם הרווח התפעולי גדול מ‪ 0‬וישבית את הפירמה אם הרווח התפעולי שלילי‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬אם מתקיים ‪ ≥ Min AVC(x) Px‬אז בהכרח קיימת תפוקה ‪ x‬שבה הרווח התפעולי יהיה חיובי (כלומר הפירמה‬
‫יכולה לכסות את ההוצאות המשתנות ואולי גם חלק או כל ההוצאות הקבועות)‪.‬‬

‫עודף היצרן – על עוד מחיר המכירה גבוהה מהעלות‬

‫השולית יש ליצרן רווח על אותה יחידה ולכן כדאי לייצרן‬
‫לייצר עוד יחידות עד לנקודה שבה העלות השולית ‪MC‬‬
‫גבוהה מהמחיר‪ .‬בנקודה שבה ‪ MC‬גבוהה מהמחיר אם‬
‫היצרן ייצר את היחידה הבאה הוא יפסיד עליה ולכן‬
‫הרווח הכולל שלו יתחיל לרדת‪ .‬עודף היצרן שווה לפדיון‬
‫ללא העלויות המשתנות‪ ,‬אם נרצה חשב את הרווח‬
‫הנקי – נפחית מעודף היצרן גם את העלויות הקבועות‪.‬‬

‫לסיכום‪,‬‬

‫אם ‪ ≤ Min AVC(x) Px‬היצרן לא ייצר בכלל (לא‬ ‫‪-‬‬

‫בטווח הקצר ולא בטווח ארוך)‪.‬‬
‫אם )‪ Min AVC(x) < Px < Min AC(x‬היצרן ייצר‬ ‫‪-‬‬
‫רק בטווח הקצר ויהיה לו רווח נקי שלילי ורווח‬
‫תפעולי חיובי (היצרן יכסה את ההוצאות‬
‫המשתנות אבל לא את ההוצאות הקבועות)‪ ,‬בטווח‬
‫הארוך היצרן יצא מהענף‪.‬‬
‫אם )‪ Px > Min AC(x‬היצרן ייצר בטווח הארוך‬ ‫‪-‬‬
‫וגם בטווח הקצר‪.‬‬

‫עקומת ההיצע ‪ –Supply‬עקומת העלויות השוליות ‪ , MC‬מראה לכל מחיר שוק מה תהיה הכמות שהיצרן יציע‬
‫למכירה‪ .‬גורמים שיכולים להשפיע על ההיצע‪ :‬שינויים בעלויות הייצור ומחסור‪/‬עודף גורמי ייצור‪.‬‬
 ‫תשע"ח – שני בילו‬
‫היצע מצרפי ‪ -‬בענף יש ‪ n‬פירמות‬
‫המייצרות מוצר ‪.x‬‬
‫ההיצע מצרפי של הענף הוא סכום‬
‫אופקי של ההיצעים של כל פירמה‬
‫בנפרד‪.‬‬

‫פונקציית הביקוש‬ ‫‪.4‬‬

‫למוצר‪ ,‬השפעת השינויים בהכנסה על עקומת הביקוש‪ ,‬גמישות הביקוש ביחס‬
‫למחיר והקשר בין גמישות לפדיון היצרנים והוצאות הצרכנים‪.‬‬
‫עקומת הביקוש ‪ - Demend‬מראה עבור כל מחיר בשוק‬
‫מה תהיה הכמות שהצרכן ידרוש לקנות‪.‬‬
‫העקומה יורדת משמאל לימין‪ ,‬כיוון שככול שהמחיר עולה‬
‫הביקוש ירד‪ .‬שינויים בהכנסה (‪ ,)Income‬במחירי מוצרים‬
‫אחרים או בטעמים יביאו לתנועה של עקומת הביקוש‪.‬‬

‫נניח שישנם ‪ 2‬מוצרים בשוק – ‪ X‬ו‪ ,Y -‬פונקציית הביקוש‬

‫תהיה‪D x( Px , Py . I ) :‬‬

‫השפעת השינויים בהכנסה (‪ )Income‬על עקומת הביקוש‪:‬‬

‫מוצר נורמאלי – ככלות שההכנסה עולה הביקוש עולה ולהפך‪.‬‬

‫לדוגמא‪ :‬נסיעות לחו"ל‪ ,‬ככול שההכנסה עולה רוב האנשים ירצו יותר לנסוע לחו"ל ולכן הביקוש עולה‪.‬‬

‫מוצר נייטרלי – מוצר שהביקוש אליו לא משתנה כתוצאה מהשינויים בהכנסה‪ ,‬כלומר גם אם ההכנסה עולה‪/‬יורדת‬
‫לא נצרוך יותר מהמוצר‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬תרופות‪ ,‬רוב האנשים יצרכו את אותה כמות של תרופות למרות שינויים בהכנסתם‪.‬‬

‫מוצר נחות – מוצר שהביקוש אליו קטן כתוצאה מעליית ההכנסה ולהפך‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬לחם אחיד‪ ,‬או תחבורה צבורית‪ ,‬ככול שההכנסה עולה רוב האנשים יצרכו פחות מהלחם האחיד ויצרכו יותר‬
‫לחמים אחרים‪ .‬כך גם עם תחבורה ציבורית‪ ,‬אם ההכנסה עלתה נשמש פחות בתחבורה ציבורית ונשתמש ברכב‬
‫פרטי‪.‬‬

‫השפעת השינויים במחיר מוצרים אחרים (‪ Py‬וכו') על עקומת הביקוש‪:‬‬

‫מוצרים משלימים – מוצרים שאם מחיר אחד מהם עולה‪ ,‬הביקוש למוצר האחר קטן ולהפך‪ .‬את מוצרים אלו נצרוך‬
‫יחד‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬דלק ומכונית‪ ,‬אם מחירי הדלק יעלו יצרכו פחות דלק והביקוש למכוניות יקטן‪ .‬או קונפלקס וחלב‪ ,‬אם המחיר‬
‫של החלב יעלה יצרכו פחות קורנפלקס והביקוש ירד‪.‬‬

‫מוצרים תחליפיים – מוצרים שאם המחיר של אחר מהם עולה‪ ,‬הביקוש‬

‫למוצר השני יגדל‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬פפסי וקולה‪ ,‬לחם ובגט‪ ,‬מונית ורכב פרטי‪.‬‬

‫מוצרים בלתי תלויים – מוצרים שאם מחיר האחד עולה או יורד הביקוש‬
‫למוצר השני לא מושפע מכך‪ .‬אלו מוצרים שאין ביניהם קשר בשוק‪.‬‬
 ‫תשע"ח – שני בילו‬
‫במידה ומחיר מוצר ‪ Y‬עלה‪,‬‬
‫‪ -‬אם הקשר בין המוצרים הוא משלים‪ ,‬עקומת הביקוש תקטן ולכן תזוז שמאלה‪.‬‬
‫‪ -‬אם הקשר בין המוצרים הוא תחליפי‪ ,‬הביקוש למוצר ‪ X‬יגדל ולכן העקומה תזוז ימינה‪.‬‬
‫‪ -‬אם הקשר בין המוצרים הוא בלתי תלוי‪ ,‬הביקוש למוצר ‪ X‬יישאר ללא שינוי והעקומה לא תזוז‪.‬‬

‫השפעת השינויים בטעמים על עקומת הביקוש‪:‬‬

‫אם הטעמים השתנו לטובה הביקוש יגדל‪ ,‬היות ובכל מחיר הצרכנים יהיו מעוניינים לרכוש עוד יחידות ולהפך‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬נניח שבעקבות מחקר מסוים התגלה מוצר כלשהו כלא בריא‪ ,‬הדבר יגרום לשינוי בטעמים של הצרכנים‬
‫ועקב כך עקומת הביקוש תרד‪.‬‬

‫עודף הצרכן ‪-‬השטח הכלוא בין עקומת הביקוש לקו האופקי‬

‫מחיר השוק‪ .‬עודף הצרכן מתאר את הרווח של הצרכן‪ .‬כלומר‪,‬‬ ‫של‬
‫ההפרש בין הסכום שהצרכן יהיה מוכל לשלם עבור המוצר‬
‫לבין הסכום שהצרכן שילם בפועל עבור אותו מוצר‪.‬‬

‫מחירו של מוצר ‪ X‬ירד – עודף הצרכן יגדל ולהפך‪.‬‬ ‫אם‬

‫גמישות ושיווי משקל בשוק‪:‬‬

‫גמישות הביקוש ‪ -‬מדד לרגישות הכמות המבוקשת לשינויים במחיר‪.‬‬

‫כאשר נרצה למדוד את הרגישות של הכמות המבוקשת לשינויים במחיר נחשב את היחס בין אחוז השינוי בכמות לבין‬
‫במחיר‪.‬‬ ‫אחוז השינוי‬

‫מה קורה להוצאות הצרכנים כתוצאה מהתייקרות מוצר ‪ ?X‬כתוצאה מהתייקרות המוצר‪ ,‬ירדה הכמות המבוקשת‬
‫למוצר זה‪ .‬אבל לא נוכל לדעת מה קרה להוצאות הצרכנים‪ ,‬כיוון שעליית המחיר של מוצר ‪ X‬מגדילה את הוצאותיהם‬
‫או הירידה בכמות המבוקשת מצמצמת את הוצאותיהם‪ .‬לכן‪ ,‬נחשב את גמישות הביקוש‪.‬‬

‫את שיעור השינוי נחשב לפי יחס בין השינוי (בכמות מוצר ‪ X‬או במחיר ‪ )P‬לבין המספר המקורי (‪ X‬או ‪)P‬‬

‫הגמישות היא מדד ללא יחידות ולכן תמיד נחשב את היחס בין שיעורי השינויים‪.‬‬
‫הגמישות היא תכונה נקודתית והיא עשויה להשתנות מנקודה לנקודה על עקומת ההיצע‪.‬‬
‫כאשר מודדים את הגמישות ביחס לנקודה – אנחנו מחשבים "גמישות נקודתית"‪.‬‬

‫גמישות ההיצע – מתארת את רגישות הכמות היצעת ביחס למחיר‪ .‬כלומר‪ ,‬אם מחיר המוצר בשוק יעלה באחוז אחד‬
‫בכמה אחוזים תגדל הכמות המוצעת על ידי היצרן‪.‬‬ ‫–‬

‫במידה ומחיר המוצר עולה הכמות המוצעת על יד היצרן עולה גם היא (בעקומת היצע רגילה – עולה משמאל לימין)‬
‫כך גם הפדיונו ורווחיו של היצרן יגדלו ללא קשר לגמישות ההיצע‪.‬‬
 ‫תשע"ח – שני בילו‬
‫סוגים של עקומות הביקוש‪:‬‬

‫ביקוש קשיח לחלוטין – גם אם המחיר עולה הכמות המבוקשת למוצר היא קבועה ולא משתנה‪ .‬הגמישות = ‪ 0‬כיוון‬
‫שגם אחרי שינוי במחיר אין שינוי בהיצע המוצר‪.‬‬
‫ביקוש קשיח – הגמישות < ‪ ,1‬אחוז השינוי בכמות קטן מאחוז השינוי במחיר‪.‬‬
‫ביקוש גמיש לחלוטין – המחיר קבוע ללא קשר לכמות ולכן גמישות הביקוש תהיה = אינסוף (הפירמה תהיה מוכנה‬
‫להציע אינסוף יחידות)‪.‬‬
‫ביקוש גמיש – גמישות הביקוש > ‪ ,1‬אחוז השינוי בכמות גדול מאחוז השינוי במחיר‪.‬‬

‫עקומת ביקוש מצרפית – נניח שבמשק שתי קבוצות צרכנים‪ ,‬עלינו לחבר את עקומת הביקוש של קבוצות הצרכנים‬
‫על ידי סכימה אופקית של הכמויות בכל קבוצה‪.‬‬

‫שיווי משקל במשק סגור‪ ,‬עודף ביקוש‪/‬היצע‪.‬‬ ‫‪.5‬‬

‫עקומת ההיצע מתארת את הכמות המוצעת על ידי היצרנים בכל מחיר‪.‬‬
‫עקומת הביקוש מתארת את הכמות המבוקשת על ידי הצרכנים בכל מחיר‪.‬‬

‫לכן‪ ,‬בנקודת החיתוך בין העקומות יתקיים שיווי משקל בין הביקוש להיצע‪.‬‬
‫בנקודה זו יש מפגש רצונות בין היצרנים לצרכנים‪ ,‬זהו המחיר שבו הביקוש‬
‫שווה להיצע‪ .‬מהרגע שנקבע מחיר שיווי המשקל כל פירמה רואה במחיר‬
‫זה נתון‪.‬‬

‫עודף היצע – המחיר גבוהה ממחיר השיווי משקל ולכן הכמות המיוצרת‬
‫גדולה מהכמות הנצרכת‪.‬‬
‫עודף ביקוש – המחיר נמוך ממחיר השיווי משקל ולכן הכמות המבוקשת‬
‫גדולה מהכמות הנצרכת‪.‬‬
 ‫תשע"ח – שני בילו‬
‫מערכת השווקים פועלת בתחרות משוכללת בעלת המאפיינים‪:‬‬
‫בשוק קיימים מספר רב של יצרנים וכן מספר רק של צרכנים‪ ,‬כאשר כל יצרן‪/‬צרכן לבדם אינם יכולים להשפיע‬ ‫‪.1‬‬
‫על מחירי השוק‪.‬‬
‫בשוק קיימת אינפורמציה מלאה על מחירים וכמויות מבוקשות ומיוצרות‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫המוצרים בשוק הומוגניים לחלוטין (כלומר אין הבדל בין מוצר ‪ X‬בפירמה א' או בפירמה ב')‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫כל יחידה כלכלית בשוק רשאית לתקשר עם כל יחידה כלכלית אחת לשם ביצוע עסקה‪.‬‬ ‫‪.4‬‬
‫אסורה התארגנות או התערבות ממשלתית בשוק זה‪.‬‬ ‫‪.5‬‬

‫מה קרה להוצאות הצרכנים? אם גמישות הביקוש לא ידועה‪ ,‬לא נוכל לדעת מה קרה להוצאות הצרכנים כי מצד‬
‫אחד המחיר ירד אבל מנגד הביקוש למוצר ‪ X‬עלה‪.‬‬
‫‪ -‬אם ‪ μ=1‬שיעור השינוי בביקוש שווה לשיעור השינוי במחיר ולכן ההוצאות לא השתנו‪.‬‬
‫‪ -‬אם ‪ μ<1‬שיעור העלייה בביקוש מוצר ‪ X‬נמוכה משיעור השינוי במחיר‪ ,‬כלומר המחיר של מוצר ‪ X‬עלה ולכן‬
‫ההוצאות של הצרכנים קטנות (הצרכנים יקנו פחות ממוצר ‪.)X‬‬
‫‪ -‬אם ‪ μ>1‬שיעור העלייה בביקוש למוצר ‪ X‬גדול משיעור השינוי במחיר ולכן ההוצאות גדלות (הצרכנים יקנו יותר‬
‫ממוצר ‪.)X‬‬

‫שווקים חלקיים – בשוק מסוים ישנן שווקים חלקיים אם ניתן לתאר את הביקוש או ההיצע לתת אוכלוסיות בשוק‪.‬‬

‫התערבות ממשלה בשוק במוצר במשק סגור‪ ,‬מס‪.‬‬ ‫‪.6‬‬

‫כאשר הממשלה מטילה מס על היצרן בסכום קבוע על כל‬
‫יחידה מיוצרת‪ ,‬עלויות הייצור של היצרן גדלות וכתוצאה מכך‬
‫עקומת ההיצע תעלה כלפי מעלה‪.‬‬

‫כתוצאה מהטלת המס נוצרת נקודת שיווי משקל חדשה (‪ .)B‬על מנת‬
‫למצוא מה המחיר שיקבל היצרן לכל יחידה שימכור לאחר תשלום המס‬
‫נעביר קן אנכי מנקודה ‪ B‬מטה (‪ P1‬יצרן)‪.‬‬
‫ניתן לראות שהמחיר שיקבל הירן על כל יחידה שימכור יהיה נמוך‬
‫מהמחיר ששילם הרכן על כל יחידה כיוון שההפרש הוא המס‪.‬‬

‫כאשר הממשלה מטילה מס על הצרכן בסכום קבוע על כל יחידה נצרכת‪,‬‬

‫עקומת הביקוש יורדת מטה‪ .‬כתוצאה מהטלת המס נוצרת נקודת שווי‬
‫משקל חדשה (‪.)B‬‬

‫אם נעלה אנך מנקודה ‪ B‬למעלה נוכל למצוא את המחיר אותו ישלם הצרכן עבור כל יחידה שיצרוך לאחר התשלום‬
‫מס‪.‬‬

‫אין זה משנה אם המס מוטל על כל יחידה מיוצרת או על כל יחידה נצרכת‪ ,‬בשני המצבים התוצאה זהה‪ :‬המחיר ליצרן‬
‫ירד או שהמחיר לצרכן עלה – כך או כך הכמות המבוקשת תקטן‪.‬‬
 ‫תשע"ח – שני בילו‬

‫שיווי משקל במשק פתוח‪.‬‬ ‫‪.7‬‬

‫פתיחת המשק לייבוא‪:‬‬
‫במשק מייבא קיימים שני מציעים – יצרנים מקומיים ויצרנים מחו"ל המציעים את תוצרתם‪.‬‬
‫אנחנו מניחים שהשוק המקומי קטן יחסית לעולם ואין לו יכולת השפעה על המחירים העולמיים‪ ,‬לכן עקומת ההיצע‬
‫של ח"ול היא גמישה לחלוטין‪.‬‬

‫כל עוד מחיר המוצר נמוך ממחיר ‪PO‬‬

‫העולמי‪ ,‬יציעו את תוצרתם רק היצרנים‬
‫המקומיים (היצרנים מחו"ל לא יציעו בעד‬
‫מחיר נמוך מהמחיר שלהם)‪.‬‬

‫כאשר מחיר השוק שווה למחיר ‪PO‬‬

‫העולמי‪ ,‬יצרנים מקומיים יציעו כמות של ‪ Q1‬מוצרים לעומת כמות אינסופית שיציעו יצרנים מחו"ל ולכן ההיצע המצרפי‬
‫יהפוך להיות גמיש לחלוטין מנקודה זו‪.‬‬

‫* לא ייתכן שהמחיר בשוק יעלה מעבר ל ‪ PO‬העולמי‪ ,‬כי אם יצרנים‬

‫מחו"ל מציעים במחיר זה כל כמות אין אפשרות שהמחיר יעלה מעבר‬
‫לכך‪.‬‬

‫** במצב בו אין אפשרות לייבא את מוצר ‪ X‬יתקיים שיווי משקל‬

‫בנקודה ‪.A‬‬

‫ברגע שנפתחת האפשרות לייבוא המוצר בשוק המקומי‪ ,‬המחיר‬

‫בשוק ירד‪ .‬במחיר ‪ PO‬נוצר עודף ביקוש מקומי (הצרכנים המקומיים‬
‫רוצים לרכוש במחיר זה יותר מהכמות אותה מציעים היצרנים‬
‫המקומיים) והכמות החסרה תסופק על ידי ייבוא‪.‬‬
‫היות ומחיר המוצר ירד‪ ,‬עודף הצרכן גדל ואילו עודף היצרן קטן‪.‬‬

‫פתיחת המשק לייצוא‪:‬‬

‫במשק מייצא קיימים שני מבקשים – צרכנים מקומיים וצרכנים מחו"ל המעוניינים לרכוש את הסחורה‪.‬‬

‫עקומת הביקוש של צרכני חו"ל הינה גמישה לחלוטין במחיר העולמי‪ .‬אנחנו מניחים שהמשק המקומי קטן יחסית‬
‫לשוק העולמי ולכן במחיר העולמי צרכני חו"ל יסכימו לרכוש כל כמות אך במחיר גבוהה יותר לא ירכשו מוצרים כלל‪.‬‬

‫כל עוד מחיר המוצר בשוק יהיה גבוה‬

‫ממחיר המוצר בעולם‪ ,‬צרכני חו"ל לא יהיו‬
‫מעוניינים לרכוש את המוצר והצרכנים‬
‫היחידים של המוצר יהיו הצרכנים‬
‫המקומיים‪.‬‬

‫כאשר מחיר השוק שווה למחיר העולמי ‪PO‬‬

‫הצרכנים המקומיים יבקשו לרכוש כמות של‬
‫‪ Q1‬ואילו צרכני חו"ל ירכשו כמות אנסופית‬
 ‫תשע"ח – שני בילו‬
‫מהמוצר ביחס לכמות המיוצרת בעולם – ולכן הביקוש המצרפי הופך לגמיש לחלוטין מהנקודה בה המחירים בשוק‬
‫ובעולם משתווים‪.‬‬

‫* לא יתכן שמחיר ירד מתחת למחיר ‪ PO‬העולמי‪ .‬אם הצרכנים בחו"ל מעוניים לרכוש כל כמות במחיר זה אין סיבה‬
‫שהיצרנים יורידו את מחיר המוצר‪.‬‬
‫** במצב שבו אין אפשרות לייצר מוצרים לחו"ל נקודת שיווי המשק במשק תהיה ‪.A‬‬

‫במחיר ‪ PO‬העולמי נוצר עודף היצע (היצרנים המקומיים מציעים‬

‫יותר מהכמות אותה מעוניינים לרכוש הצרכנים המקומיים) לכן‪,‬‬
‫ימכרו היצרנים המקומיים את כל עוף ההיצא לחו"ל כייצוא‪.‬‬

‫כתוצאה מהייצוא ומעליית המחיר בשוק – עודף הצרכן קטן ואילו‬

‫עודף היצרן גדל‪.‬‬