‫סיכום‪-‬חשבונאות פיננסית חדשה‪-‬פרקים‬

‫‪1+2‬‬

‫חשבונאות‪-‬מהווה שפה עסקית שיוצרת תמונה של מצב של חברה בתחומים שונים‪.‬‬

‫לחשבונאות מספר כלים ליצירת תמונה זו כגון דוח רווח והפסד‪,‬מאזן‪,‬תשקיפים‪,‬הודעות לעיתונות וכל‬
‫דוח אחר שהחברה רואה לנכון לפרסם‪.‬‬
‫החשבונאות הפיננסית הכרחית לספקי אשראי ולמשקיעים אך לא רק להם‪.‬היא כלי פיקוח על חברות‬
‫ציבוריות‪,‬חברות בעלות מונופול וכו'‪ .‬היא בודקת האם המנהלים מקבלים תגמול סביר מההון ובהתאם‬
‫האם המשקיעים מקבלים דיבידנדים‪.‬‬
‫החשבונאות מושפעת ומשפיעה‪:‬‬
‫מושפעת מהסביבה בשינויים הקשורים להליכים משפטיים ומיסוי‪.‬‬
‫משפיעה על הסביבה בכך שהיא מספקת מספרים ונתונים לגבי חברה שהם משוב למנהלים ומסייע‬
‫בידם למקרה הצורך על מנת לערוך שינויים ולעצב מחדש את הסביבה שלהם‪.‬‬
‫כמו כן‪,‬היא משמשת למשקיעים ככלי להערכת חברה חדשה שהם חושבים להשקיע בה‪.‬‬

‫חשבונאות פיננסית‪ -‬חשבונאות אשר משמשת בעיקר גורמים מחוץ לחברה אשר מעוניינים להשקיע‪/‬‬
‫לערוך ביקורות כמו ביקורת מס וכו‪.‬‬
‫מורכבת בעיקר משני דברים‪:‬‬
‫‪ .1‬דוחות פיננסיים‪-‬נערכים ע"י הדירקטוריון וההנהלה‪.‬‬
‫‪ .2‬ביקורת על הדוחות הפיננסיים‪-‬נערכות ע"י רו"ח חיצוניים לחברה‪.‬‬
‫חשבונאות ניהולית‪ -‬חשבונאות אשר בעיקר משמשת לתמחור‪,‬לתכנון נכון והפק"ל ניהוליים בתוך‬
‫החברה עצמה‪ .‬נעזרים בה המנהלים כדי לבצע את פעולות הארגון‪.‬‬
‫היא אינה מדע מדויק והמבנה שלה משתנה בין כל חברה לחברה‪.‬‬

‫שיטת הרישום הכפול‪ -‬עד המאה ה‪ 15‬השתמשו ברישום אחד כלומר דיווח פשוט על פעולה של‬
‫הוצאה‪/‬הכנסה‪.‬‬
‫במאה ה‪ 15‬הומצא עיקרון הרישום הכפול ע"י כומר איטלקי וכך לגבי כל נכס יש למצוא חשבון נגדי‬
‫וליצור מצב בו שני הצדדים מאוזנים‪(.‬סגנון מאזן)‬
‫שיטה זו למעשה מחייבת את המנהלים לחשוב בצורה של עלות(מה שהוקרב) ורווח(מה שהופק‬
‫מעבר למה שהוקרב)‪.‬‬
‫במאה ה‪ 19‬הייתה התפתחות עסקית משמעותית ואז גם התפתחות חשבונאית בהתאם‪ .‬מה שקרה‬
‫הוא שנוצרה הפרדה בין הישות(חברה‪/‬ארגון) לבין בעלי מניותיה באופן משפטי‪ .‬התפתחות זו הובילה‬
‫לכך שכל חברה כזו חויבה בדיווח כספי מסודר‪.‬‬
‫גם במאה ה‪, 20-‬חיוניות החשבונאות בלטה כאשר חברות החלו לגייס הון ציבורי ועלו חששות‬
‫ממשקיעים שמא יקבלו מהחברות מידע כוזב או מידע שאינו מובן להם ויעשו השקעה לא חכמה‪.‬‬
‫כתוצאה מכך‪ ,‬החלו הרשויות לדרוש מהחברות להכין דוחות כספיים לפחות אחת לשנה ומידת פירוט‬
‫הדיווח הייתה תלוי ב"כמה הציבור מעוניין באותה חברה"‪.‬‬
 ‫השפעות התפתחות הטכנולוגיה על הדיווח החשבונאי‪:‬‬

‫עד שנת ‪ 2003‬הודפסו הדוחות‬

‫הכספיים על נייר‪.‬זה יצר בעייתיות‬
‫כי משקיעים לא יכלו לפעול בצורה‬
‫מהירה ויעילה כי לא תמיד הגיע‬
‫הדיווח במהירות‪.‬‬

‫שימוש במגנא‪-‬מערכת גילוי נאות‬

‫אלקטרונית‪.‬ב‪ 2003‬הכניסה רשות ניירות‬
‫הערך את מערכת זו שבה מפיצות החברות‬
‫את המידע לגביהן‪.‬כך הנתונים הגיעו בזמן‬
‫אמת‪.‬גם למשקיעים וגם לציבור הרחב‪.‬זו‬
‫מערכת אחת מהמתקדמות בעולם‪,‬היא‬
‫מאובטחת ונותנת מידע רב לגבי מגוון סוגים‬
‫של דוחות‪.‬‬

‫כל אדם יכול לגלוש באינטרנט לאתר של‬

‫מגנא ולקבל נתונים בזמן אמת ובחינם‪.‬‬

‫חברות מורשות יכולות בעזרת ‪ PIN‬מיוחד‬

‫להזין נתונים מכל מקום בעולם‪.‬‬

‫הומצאה שפת ה‪XBRL-‬‬

‫‪Extensible business reporting language‬‬

‫שפה אשר פותחה ע"י שת"פ בין מספר ארצות בעולם‪ .‬זו למעשה שפה של דיווח כספי‬
‫שבאמצעותה מערכת יכולה לשלוף נתונים ולהציג אותם בשפה אחידה ומובנת לכל‬
‫משתמש בעולם בין אם הוא מסין או מישראל‪.‬‬

‫זה נותן אפשרות לקבל דיווח מהימן וכן להשוות בין ביצועי חברות שונות או בין ביצועי‬
‫אותה חברה בשנים שונות ללא צורך באיסוף מידע ידני‪.‬‬

‫שפה זו פתחה עולם חדש של נגישות והיא נהית נפוצה יותר ויותר‪.‬בארה"ב למשל‬
‫נקבע חוק על פי ‪ 500‬החברות הגדולות מחויבות לדווח בשפה זו‪.‬‬

‫ישראל מחייבת את כל החברות הציבוריות לדווח בשפה זו‪.‬‬

‫היום יש שת"פ בין המגנא לבין השפה‬

‫‪ XBRL‬בכך שבאתר של מגנא יש לצד‬
‫הדיווח הרגיל‪,‬גם דוחות המתורגמים‬
‫לשפה זו‪.‬‬
 ‫כללי החשבונאות המקובלים‬

‫על מנת למסד את החשבונאות ככלי אמין‪ ,‬החלה כל מדינה ביצירת עקרונות חשבונאיים משלה‪.‬‬

‫מאחר שבכל מדינה ישנם אינטרסים שונים‪ ,‬מאפיינים כלכליים יחודיים ומערכות יחסים שונול בין‬
‫מוסדות התקינה לבין רשויות הערך‪ ,‬בכל מדינה היו העקרונות החשבונאיים שונים‪.‬‬

‫כיום פועלות רוב מדינות העולם המערבי למעט ארה"ב על פי תקינה בינלאומית של העקרונות‬
‫הבסיסיים שנקראת ‪GAAP-generally accepted accounting principles‬‬

‫בארה"ב הגוף נקרא ‪.US GAAP‬צופים שבעשור השני של המאה ה‪ 21‬ארה"ב תצטרף גם היא‪.‬‬

‫דיווח כספי בישראל‬

‫ישנו שוני בין חובת הדיווח שיש לחברה פרטית לבין זו של חברה ציבורית‪.‬‬

‫המדינה מחייבת חברות ציבוריות לערוך שיקוף רחב יותר ותכוף יותר על מנת להעביר מידע ברור‬
‫ומהימן למשקיעים בפועל ולמשקיעים פוטנציאליים‪.‬כמו כן חברות ציבוריות מעבירות לא רק נתונים‬
‫כספיים נטו אלא דוחות דירקטוריון על מצב החברה ודוח שמתאר את עסקי החברה‪.‬‬

‫החובה החוקית ליצירת דוחות כספיים מעוגנת בחוק החברות אשר עורך הבחנה בנוגע לדיווח בין‬
‫חברה פרטית לציבורית‪:‬‬

‫א‪.‬חברה פרטית‪ -.‬בהתאם לחוק החברות‪ ,‬חברה פרטית נדרשת לעשות כל שנה קלנדרית סדרת‬
‫דוחות מסוימת הקבועה בחוק על פי כללי חשבונאות מקובלים וכן לערוך ביקורת על סדרה זו‪.‬‬

‫הדוחות מוגשים לרשם החברות ונערכים בתוך שישה חודשים מתאריך המאזן או בתקופה אחרת‬
‫שלא תעלה על יותר מ‪ 9-‬חודשים‪.‬‬

‫ב‪.‬חברה ציבורית‪-‬בהתאם לחוק החברות‪,‬חברה ציבורית נדרשת לערוך דוחות כספיים ולנהל‬
‫חשבונות על פי הנדרש בחוק ניירות ערך ועל פי תקנותיו‪.‬‬

‫על פי חוק זה‪,‬נדרשות החברות הציבוריות להגיש דוחות לשלושה גופים‪:‬‬

‫רשות ניירות הערך‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫רשם החברות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫בורסה‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫ואלו הם הדוחות‪ 3,‬סוגי דיווחים‪:‬‬

‫דוח תקופתי‪-‬מתפרסם אחת לשנה(עד ‪ 3‬חודשים מתום שנת הדיווח) וכולל ‪ 4‬פרקים‪:‬תיאור‬ ‫‪‬‬
‫עסקי החברה‪,‬דוח הדירקטוריון על מצב ענייני החברה‪ ,‬דוחות כספיים שנתיים מבוקרים‬
‫ופרטים נוספים‪.‬‬
‫דוחות כספיים ודוחות דירקטוריון לתקופות ביניים‪-‬נערכים במתכונת תמציתית‬ ‫‪‬‬
‫ומתפרסמים כל סוף רבעון למעט הרבעון האחרון בשנה‪.‬‬
‫דוח מיידי על אירועים מסוימים‪-‬למשל‪:‬שינוי בהון מונפק‪,‬שינוי בהחזקות בעלי עניין‪,‬עסקאות‬ ‫‪‬‬
‫עם בעלי עניין ובעלי שליטה וחילופי נושאי משרה בכירה‪.‬‬

‫למעשה לכללי התקינה המקובלים אין תוקף משפטי אך יש להם חשיבות גדולה משום שחברות רבות‬
‫מעצם יישום כללים אלו‪,‬יוצר את כוחם המחייב של הכללים הללו‪.‬‬
 ‫רשות ניירות ערך ‪Israel securities authority‬‬

‫לרשות זו תוקף חוקי מכוח חוק ניירות ערך ותפקידה לשמור על עניינו של ציבור המשקיעים בניירות‬
‫ערך‪.‬תפקיד הוא לא לדאוג לפצות את המשקיעים במידה והפסידו מהשקעה אלא לדאוג לכך שיקבלו‬
‫את כל המידע על מנת לקבל החלטה נכונה בנוגע להשקעות‪.‬‬

‫בהתאם לסעיף ‪ 36‬א' בחוק ני"ע קיימת לרשות ני"ע סמכות להורות על דרך הצגת פריטים‪:‬‬

‫א‪.‬הוראה לגבי ישות בודדת‪-‬רשות ני"ע יכולה לדרוש מישות מסוימת להציג פריט כלשהו במאזן‬
‫שלדעתה יש בו עניין לציבור‪.‬‬

‫ב‪.‬הנחיה כללית(לגבי חברות ציבוריות בלבד)‪ -‬רשות ני"ע יכולה לקבוע הנחיות לגבי הצגה של פריט‬
‫כלשהו בדוחות הכספיים שלדעתה יש בו עניין לציבור‪.‬להנחיה זו יהיה תוקף של שנה אחת או באישור‬
‫שר האוצר עד שנתיים‪.‬‬

‫לפני קביעת ההנחיות צריכה רשות ני"ע לתת הזדמנות נאותה לנשיא לשכת רואי החשבון בישראל‬
‫להביע את דעתו בנוגע להנחיות‪.‬במהלך תוקפן של הנחיות אלה‪,‬לשכת רואי החשבון תפרסם גילוי‬
‫דעת בנוגע להנחיות רק באישורה של הרשות לני"ע‪.‬‬

‫ע"פ סעיף ‪ 17‬לחוק ניירות הערך‪,‬שר האוצר על פי הצעת הרשות‪/‬בשיתוף הרשות ובאישורה של‬
‫הכנסת‪,‬יתקין תקנות בדבר הפרטים שיש לכלול בתשקיף וכיצד הוא יראה‪.‬ינחה גם את מידת הפירוט‬
‫והעקרונות החשבונאיים לעריכת דוחות של אותה חברה‪/‬חברות בת‪.‬‬

‫למעשה הרשות לני"ע היא בעלת סמכות לשנות חוקי הצגה של דוחות כספיים אך חשוב לציין שמאז‬
‫שנכנסו החוקים הבינלאומיים לישראל‪,‬הרשות לא מפרסמת כללים הסותרים אותם‪.‬‬

‫חוק הרישום הכפול‪ -‬חברות ישראליות הנסחרות בארה"ב ובישראל הגישו עד חקיקת החוק הזה שני‬
‫דוחות‪,‬אחד על פי המתכונת האמריקאית והשני על פי הישראלית‪.‬חוק זה למעשה אמר שחברות‬
‫שרשומות למסחר בארה"ב(גם ישראליות וגם לא)‪,‬יפרסמו בארץ את הדוחות שלהם רק באנגלית על‬
‫פי החוקים האמריקאים‪.‬‬

‫נוצר מצב שלפיו יש חברות הנסחרות בארץ ובחו"ל‪,‬המדווחות על פי כללי ארה"ב ויש כאלה שעל פי‬
‫התקינה הבינלאומית(‪.)IFRS‬אך ב‪ 2008‬החליטה רשות ני"ע בארה"ב לאשר למסחר והצגה גם את‬
‫שיטת הדיווח הבינלאומית ללא צורך בצירוף דוח על פי התקינה האמריקאית(‪.)US GAPP.‬אישור זה‬
‫הפך את המסחר והצגת הדוחות לפשוטים יותר‪.‬‬

‫נקודה לציון‪:‬כללי החשבונאות החלים על תאגידים בנקאיים ועל חברות ביטוח הם שונים‬ ‫‪‬‬
‫מכללי החשבונאות הרגילים ולכן ישנו חוסר אחידות בין הדיווח שלהן לבין שיטת הדיווח של‬
‫חברות ציבוריות אחרות‪.‬‬

‫ניהול רווחים‬

‫בניגוד לתרמיות חשבונאיות בהן מחסירים פרטים או מלבישים את הפרטים במעטה אחר המשלה‬
‫את המשקיעים‪ ,‬ניהול רווחים הוא דרך שבה מנהלי החברות מתמרנים את עיתוי הצגת‬
‫הרווחים\הפסדים על מנת ליצור מצב בו נדמה שהחברה נשארת יציבה‪.‬גם דרך זו אינה חוקית אך‬
‫בגלל חוסר אמצעים לפעמים קשה לעקוב אחרי סילופים אלו‪.‬‬

‫יש ‪ 3‬דרכים לעשות זאת‪:‬‬

‫‪ .1‬שיטת האמבט הגדול‪-‬ע"פ שיטה זו‪,‬במצב שיש ירידה בפעילות העסקית ונוצרים‬
‫הפסדים‪,‬מדווחים על צבירת עלויות מתקופות שונות‪-‬עבר ועתיד‪,‬דבר שמשנה את מראה‬
‫המאזן‪.‬‬
 ‫‪ .2‬שיטת צנצנת העוגיות‪ -‬דיווח בדוחות כספיים על הוצאות מוגזמות(למשל לדווח על כך שאני‬
‫מפריש ‪ 1000‬שח כל חודש לפנסיה של עובד למרות שמה שאני באמת מפריש זה ‪500‬‬
‫שח)‪.‬כך שבמקרה ופתאום יש הפסדים לא צפויים‪,‬מורידים את הסכום הנדרש מההוצאות‬
‫שניפחנו לסעיפי הרווח השונים‪.‬‬
‫‪ .3‬הקדמת הכרה בהכנסות‪ -‬למשל ע"י מתן הערכה כספית מוקדמת בדוחות למועדי סיום‬
‫פרויקטים‪.‬או לחילופין לשמור כמות מסוימת של ני"ע בצד ובמקרה הצורך להוציא אותם‬
‫לשוק וככה זה נכנס לסעיף שונה במאזן ולא לרווח והפסד‪.‬‬

‫למה‪,‬על פי מחקרים‪ ,‬מנהלים נוקטים בשיטות ניהול רווחים?‬

‫‪. 1‬המנהלים שמים את כל השקעתם וזמנם בעבודה אחת לעומת בעלי המניות שיכולים להשקיע‬
‫במספר תחומים‪.‬לכן הם מעדיפים לפזר את הרווחים על מנת ליצור מצב של יציבות יחסית‬
‫בדוחות‪.‬כמו כן בחברות מסויימות המנהלים מקבלים בונוסים על רווחי החברה וכאשר הבונוס הוא‬
‫פונקציה של הרווח‪,‬משתלם להם לנהל רווחים‪.‬‬

‫‪.2‬שיפור יכולת התחזית של הדוחות הכספיים ועמידה בתחזיות‪-‬אי מימושו של רווח צפוי שנובא על פי‬
‫דוחות כספיים‪,‬יכול להוריד את ערך המניה של חברה ואת המוניטין שלה‪.‬בניהול רווחים‪,‬אותה חברה‬
‫יודעת בוודאות שתעמוד בציפיות מסוימות כשהיא מתמרנת את תזמון הופעתן בדוחות‪.‬‬

‫‪.3‬הנפקה בבורסה‪-‬רוצים לגרום לדוחות להראות טוב בציבור לפני ההנפקה‪.‬‬

‫‪.4‬עמידה בהתניות פיננסיות‪-‬קשורות להלוואות שלקחו החברות‪.‬‬

‫ציפיות מרו"ח העורך ביקורת על חברה‪:‬‬

‫ביצוע ע"י רו"ח ועוזריו אשר מורשים לכך ועברו הכשרה מתאימה‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫אי תלות בישות המבוקרת‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫ביצוע הביקורת בזהירות מקצועית ראויה‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫תכנון עבודת הביקורת ופיקוח על עוזרים‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫בחינה של מידת הבקרה הפנימית באותה חברה‪.‬ע"פ זה לקבוע עד כמה הביקורת צריכה‬ ‫ה‪.‬‬
‫להיות מקיפה ויסודית‪.‬‬
‫השגת ראיות מספיקות לחוו"ד‪,‬ניהול מסודר של הביקורת כולל תיעוד רשום על מנת‬ ‫ו‪.‬‬
‫שבמידת הצורך יוכלו לבצע בדיקה על התהליך‪.‬‬

‫תקנות רו"ח בנושא ניגוד עניינים ופגיעה באי תלול כתוצאה מעיסוק אחר‪.‬‬

‫נחקקו ב‪,2008‬חלות מינואר ‪ ,2009‬ומבדילות בין שני מצבים עיקריים של ניגוד אינטרסים‪:‬‬

‫מצבים כלליים שאינם נובעים מעיסוק ספציפי‪-‬שכר טרחה מוגזם לרו"ח‪,‬מו"מ איתו‪,‬קשר‬ ‫‪‬‬
‫כלכלי‪,‬החזקת ני"ע של הלקוח‪,‬קשר משפחתי וכו'‪.‬‬
‫מצבים הנובעים מעיסוק ספציפי‪-‬עיסוק בחברה או בחברה אחרת שקשורה אליה באיזשהי‬ ‫‪‬‬
‫משרה כמו עו"ד עבור אותה חברה‪,‬כהוהנה כמזכיר החברה‪,‬תכנון או יישום של מערכות‬
‫מידע בעבור אותה חברה וכו'‪.‬‬

‫אחריות רו"ח‪:‬‬

‫לרו"ח ישנה אחריות הנגזרת מחובתם לערוך בדיקה וביקורת יסודית של החברה‪.‬תחומי אחריות אלו‬
‫מעוגנים בחוקים שונים‪.‬‬

‫א‪ .‬אחריות פלילי‪.‬‬

‫ב‪ .‬המישור המקצועי‪-‬דין משמעתי‪.‬‬
‫ג‪ .‬אחריות חוזית‪ -‬על פיה תוכל החברה הנבדקת לתבוע רו"ח שלדעתה לא ערך ביקורת ראויה‪.‬‬
‫ד‪ .‬אחריות בנזיקין‪-‬יש לרו"ח אחריות שלא ייגרם נזק לחברה הנבדקת בגלל רשלנות בביקורת‬
‫שעשה‪.‬כמו כן אם ביצע תרמית או הפר כללים משפטיים הנוגעים לאופן הביקורת‪.‬‬

‫חוק סרבנס אוקסלי ויישומו בישראל‬

‫בעקבות נפילה של חברת אנרון האמריקאית קרו מספר דברים‪:‬‬

‫התעורר הצורך בגוף שיפקח על הדיווח בחברות הציבוריות‪.‬לכן נוצרה מועצת פיקוח‬ ‫‪‬‬
‫חשבונאי על חברות ציבוריות‪ -‬הגוף נקרא ‪PCAOB‬‬
‫נחקק חוק סרבנס אוקסלי‪-‬על פיו הוגדרו תפקידיה ואופייה של וועדת ביקורת בכל חברה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫ע"פ חוק זה גם הוטלה חובה על כל חברה לכלול בדוחות השנתיים שלה‪,‬דוח שההנהלה‬ ‫‪‬‬
‫עושה בנוגע לאופן עריכת הביקורת‪.‬‬
‫דבר נוסף במסגרת החוק הוא העובדה שכל חברה צריכה לאמץ קוד אתי בנוגע לאנשים‬ ‫‪‬‬
‫המנהלים את הכספים אצלה וכן לפרסם את הקוד האתי הזה עם הדוחות הכספיים‪.‬‬

‫רשות ני"ע הציעה לאמץ חלקית את חוק סרבנס אוקסלי‪,‬זאת עקב דוח גושן ‪.‬על פי הצעה זו יש לכלול‬
‫בכל דוח תקופתי גם‪:‬‬

‫‪. 1‬דוח דירקטוריון והנהלת התאגיד בנוגע לכמה אפקטיבית היתה הבקרה הפנימית על הדיווח הכספי‪.‬‬

‫‪.2‬הצהרות אישיות של המנכ"ל ואיש הכספים הבכיר בתאגיד‪-.‬מצהירים שהדוחות תקינים‪,‬שלא‬

‫הוסתרו ליקויים וכן שהם העריכו את הבקרה הפנימית בחברה‪.‬‬

‫‪.3‬דוח של רו"ח המבקר‪-‬חוו"ד בנוגע לאפקטיביות הבקרה הפנימית על הדיווח וחולשות מהותיות‬
‫שזיהה‪.‬‬

‫החסרונות של המודל החשבונאי הקיים‬

‫המידע המופיע בדוחות הוא מבוסס עבר‪.‬למשל יופיע לי תזרים מזומנים חיובי אבל זה‬ ‫א‪.‬‬
‫כתוצאה מהשקעה בפרסום ובמו"פ שעשיתי בעבר‪.‬זאת בניגוד למה שבפועל רלוונטי‬
‫למשקיעים וזה צפי עתידי‪.‬‬
‫החשבונאות כמודל דיכוטומי‪-‬אם נכס מסויים או התחייבות אינם עומדים בכללי ההכרה‬ ‫ב‪.‬‬
‫הרלוונטים להם‪,‬הם לא יוזכרו בדוחות‪.‬למשל עלויות פרסום לא יוזכרו במאזן למרות שהן‬
‫צפויות לתת רווח עתידי‪.‬‬
‫שימוש במספרים מדוייקים‪ -‬ישנן עובדות שיכולות להיות מוזכרות באופן שונה שיכול לגרום‬ ‫ג‪.‬‬
‫למשקיעים לרצות להשקיע יותר\פחות אם היו מדווחות באופן שונה‪.‬‬
‫הצגת הדוחות הכספיים ועריכתם פועלת על פי ‪ 4‬ערכים‪:‬מהימנות‪,‬רלוונטיות‪,‬מובנות‬ ‫ד‪.‬‬
‫והשוואתיות‪ .‬מאחר והנתונים המהימנים הם אלו המוצגים בד"כ‪ ,‬יהיה נתונים שהם יותר‬
‫רלוונטים אבל בגלל שהם יותר עדכניים‪,‬פחות מהימנים ולעיתים לא ייחשפו‪.‬‬
‫המידע שמפורסם הוא סטטי‪-‬לעומת שאר החיים שהקצב בהם היותר מאד מהיר הודות‬ ‫ה‪.‬‬
‫לרשת האינטרנט‪.‬הדוחות מפרסמים פעם ברבעון והמקיפים יותר‪-‬פעם בשנה‪.‬‬

‫אי הסימטריה שבשוק ההון‬

‫לא כל המידע שברשותם של מנהלי הפירמות מועבר למשקיעים‪.‬רק מקורבים למנהלים יידעו נתונים‬
‫אלה‪ .‬מאחר ולא כל המידע מועבר והחברה הינה ציבורית ועל פי כך נסחרת‪ ,‬המשקיעים לעיתים‬
‫שמים כסף בשווי רב יותר מהשווי האמיתי של ני"ע‪.‬‬

‫מנגנונים לאיזון ה‪-‬א סימטריה‪:‬‬

 ‫‪.1‬גילוי החובה‪-‬הדוחות הכספיים שמחויבות החברות הציבוריות למסור‪,‬בדגש על אמינות הדיווח‪.‬‬

‫הדוחות הכספיים מהווים מעבר לתרומתם לצמצום הא סימטריה במידע‪ ,‬גם אמצעי איתות‪.‬כלומר‬
‫כאשר הדוחות הכספיים של חברה עוברים ביקורת יותר מהר ולפיכך יוצאים לציבור יותר מהר‪,‬זה‬
‫מעיד על ויתור שהחברה עשתה‪.‬כלומר בין החברה לבין הרו"ח המבקר יש סוג של מו"מ לגבי תוכן‬
‫הדוחות וכשחברה עושה ויתור‪,‬זה אומר שהדוח שלה יראה פחות "יפה" אבל זה מצביע על אמינות‬
‫מצדה‪.‬‬

‫‪.2‬גילוי וולונטרי‪-‬כולל הודעות לעיתונות‪,‬מידע באינטרנט וכו'‪.‬גם כאן דגש על אמינות המידע‪.‬‬

‫‪.3‬איתות‪ -‬העברת מידע לציבור באופן עקיף כגון חלוקת דיבידנדים שמשדרת "הרווחנו"‪.‬‬

‫‪.4‬מתווכי מידע‪-‬מומחים שמפרשים את הדוחות הכספיים על מנת להוציא מהם מידע ברור יותר עבור‬
‫המשקיעים‪.‬מחקרים מצביעים על כך שמהדוחות הכספיים אפשר גם לנבא אם חברה עומדת על סף‬
‫פשיטת רגל‪.‬‬

‫הקשר בין פיקוח ממשלתי להתפתחותם של כללי חשבונאות מקובלים‪:‬‬

‫הבעיה המרכזית הפוגעת ברלוונטיות של הנתונים אותם מקבלים המשקיעים‪ ,‬היא שהחוקים‬
‫החשבונאיים נחקקים מתוך צורך‪,‬בד"כ כזה שעולה מן החברות‪.‬‬

‫זה יוצר מצב שבו החוקים שנהיים מקובלים יותר‪,‬מאפשרים לחברות להציג את נתוניהם בדרך‬
‫שמשרתת את האינטרסים שלהם‪.‬‬

‫דוגמה מרכזית היא שבאנגליה החברות הציבוריות הציעו חוק שגם הפחת יחשב כהוצאה‪,‬דבר שבדוח‬
‫הרווח וההפסד מתפרש כירידה ברווחים‪.‬‬

‫זאת בעקבות חוק שיצא שחברה שרווחיה נמוכים‪,‬תוכל לגבות מחירים גבוהים יותר מצרכנים‪.‬וודאי‬
‫שלחברות הציבוריות היה נוח להציג את זה כך ולמעה למקסם רווחים‪.‬‬

‫התפתחות התקינה החשבונאית בישראל‬

‫ועדה לכללי‬
‫‪-1931‬הקמת לשכת‬
‫חשבונאות‬
‫‪-1997‬הקמת המוסד‬ ‫רו"ח‪.‬ללא מטרות רווח‬
‫ודיווח כספי‬
‫הישראלי לתקינה‬ ‫וללא תוקף בחוק‪.‬מאחר‬
‫בחשבונאות‪.‬הוקם‬ ‫שרוב רו"ח היו רשומים‬
‫ע"י רשות ני"ע‬ ‫בה‪-‬גילויי הדעת שלה כגוף‬
‫והלשכה‪.‬‬ ‫ועדה לתקני‬ ‫חזק ובעל מוניטין הפכו‬
‫ביקורת ונהלי‬ ‫לכללי חשבונאות מקובלים‬
‫ביקורת‬ ‫בישראל‪,‬כללה‪:‬‬
 ‫אימוץ התקינה הבינלאומית בישראל‬

‫לאחר שב‪ 2005-‬מדינות אירופה רבות אימצו את כללי התקינה החשבונאית העולמית‪,‬הוחלט שגם‬
‫בישראל כללים אלו יחולו על חברות ציבוריות‪.‬חוק זה נכנס לתוקף החל מינואר ‪.2008‬למרות שחוק‬
‫זה מדבר על הציבוריות‪,‬גם החברות הפרטיות הושפעו מכך שכן הרבה מכללי המוסד הישראלי‬
‫לחשבונאות מושפעים מהכללים הבינלאומיים‪.‬‬

‫עובדה זו לא באה לבטל את קיומו של המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות אלא הוא למעשה אימץ‬
‫חלק מן הכללים הבינלאומיים‪.‬‬

‫‪-‬ב ארה"ב לא קיבלו את כללי התקינה הבינלאומית אך חברות אמריקאיות שאינן ציבוריות מורשות‬
‫לדווח על פי הכ ללים העולמיים‪ .‬הכיוון העיקרי הוא כן יצירה של כללי חשבונאות כלל עולמיים אך נכון‬
‫להיום‪,‬ארה"ב לא קיבלה על עצמה כללים אלו‪.‬‬

‫מוסדות התקינה הבינלאומית‬

‫המוסד הבינלאומי לתקינה בחשבונאות(‪ 14:)IASB‬חברים שהם רו"ח מורשים‪,‬אקדמאים‬ ‫‪‬‬

‫ומייצגי משתמשים שונים בדוחות‪,‬הם ממונים לתקופה של ‪ 5‬שנים‪.‬דיוניהם פתוחים לציבור‬
‫והחלטות מתקבלות על פי רוב‪.‬‬
‫מועצת תקינה מייעצת(‪:)SAC‬פורום להשתתפות של ארגונים ופרטים שיש להם קשר לדיווח‬ ‫‪‬‬
‫פיננסי בינלאומי ושמגיעים מרקעים גיאוגרפים ופונקציונאליים שונים‪.‬ממונים ‪ 49‬חברים‬
‫לתקופה של עד ‪ 3‬שנים‪.‬חברים אלו כולם מובילים בתחום החשבונאות‪(.‬מנהלים‪,‬גופי‬
‫תקינה‪)..‬גם כאן דיוניהם פתוחים לציבור‪.‬‬
‫וועדה לפרשנויות של דיווח כספי בינלאומי(‪:)IFRIC‬עוסקת בנושאים כלליים מעבר לאינטרס‬ ‫‪‬‬
‫של ישויות קטנות ופרטיות‪.‬סמכויותיה כוללות התדיינות ואישור תקנים חדשים ועניינים‬
‫שהתפתחו לגביהם פרשנויות מנוגדות‪.‬כוללת ‪ 12‬חברים‪.‬‬

‫בין המוסדות הללו קיימים הסכמים שלמעשה מגדירים את הסמכויות של כל מוסד ותלותו‬
‫באחר‪(.‬מצורף תרשים שסרקתי מהספר בסוף הסיכום)‪.‬‬

‫תהליך התקינה‪-‬מושתת על העקרונות הבאים‪:‬שקיפות‪,‬נגישות‪,‬התייעצות נרחבת ונטילת אחריות‪.‬‬

‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬

‫פיתוח ופרסום של מסמך‬ ‫תכנון הפרויקט‪-‬‬ ‫קביעת סדר היום ‪-‬‬

‫לדיון‪-‬‬
‫האם לאחר שתתקבל‬ ‫ה‪ IASB‬שוקל האם‬
‫ה‪ IASB‬מפרסם נייר עמדה על‬ ‫ההחלטה‬ ‫הנושא מספיק רלוונטי‬
‫פי מחקר שערך‪,‬כדי לקבל‬ ‫לאישורו‪,‬יתבצע‬ ‫למשתמשים‪,‬האם‬
‫תגובות מהציבור‪(.‬כולל‬ ‫הפרויקט באופן‬ ‫התקן שיפותח יכול‬
‫סקירה‪,‬גישות טיפול‪)..‬אחרי‬ ‫עצמאי או בשיתוף עם‬ ‫להיות איכותי מספיק‬
‫‪ 120‬יום‪,‬מנתח ה‪ IASB‬את‬ ‫מוסדות‬ ‫ללא מגבלות של‬
‫התגובות‪.‬‬ ‫אחרים‪.‬נקבעת קבוצת‬ ‫משאבים לפיתוחו‪.‬‬
‫עבודה‪.‬‬
 ‫‪6‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪4‬‬

‫נהלים לאחר פרסום‪-‬‬
‫אם יש גורמים בינלאומיים אחרים‬
‫אשר מעוניינים בהכוונה לגבי‬
‫יישום החוק בגזרתם‪,‬נערכת להם‬
‫ישיבה עם ה ‪.IASB‬‬
‫הצוות להכין תקן דיווח כספי‬
‫ישנן פעילויות הדרכה בעניין‬
‫תקינות חדשות וכן ה‪ IASB‬שב‬
‫לבחינה מחודשת של ההצעה‬
‫במקרה הצורך‪.‬‬
‫פיתוח ופרסום של תקן דיווח‬ ‫פיתוח ופרסום של‬
‫כספי בינלאומי‪-‬‬ ‫טיוטת תקן‪-‬‬
‫כשה‪ IASB‬מגיע למסקנה שבחן‬ ‫זה שלב בו ה‪IASB‬‬
‫את הנושא מספיק לעומק וגם‬ ‫מוציאים תוצר ראשוני‬
‫לאור התגובות‪,‬הוא מנחה את‬ ‫של התקינה לאחר‬
‫שקיבלו את התגובות‬
‫בינלאומי‪.‬לאחר סקירה של‬ ‫בנושא‪.‬גם הוא חשוף‬
‫ה‪ IFRIC‬ושתהליך התקינה‬ ‫לתגובות הציבור ‪120‬‬
‫הושלם‪,‬התקן מאושר לפרסום‬ ‫יום ואחרי תקופה זו‬
‫על ידי ה‪.IASB‬‬ ‫דנים בו שנית‪.‬‬

‫כללי הדיווח לישויות קטננות\בינוניות(‪)SMEs‬‬

‫לישויות אלו ישנו תקן שאישר ה‪ IASB‬והוא למעשה כמו ה ‪ IFRS‬לחברות הציבוריות‪,‬רק בגרסה‬
‫הקלילה יותר‪ .‬החשיבות הגדולה בכזה תקן היא שיכלול כללי דיווח פשוטים ליישום אשר אינם כוללים‬
‫עלויות כבדות כי לפעמים מדובר בחברות עם מעט משאבים‪.‬‬

‫מוגדר לישויות אשר עומדות בתנאים הבאים‪:‬‬

‫א‪.‬אין לישות אחריות דיווחית ציבורית‪.‬‬
‫ב‪.‬מפרסמת דוחות כספיים למשתמשים חיצוניים כמו בעלי מניות שאינם מעורבים בניהול‪,‬נותני‬
‫אשראי וכו‪.‬‬
‫לגבי ישויות מיקרו לא קיים תקן בינלאומי מסוג זה‪.‬‬

‫מגמות בהווה ומחשבות לעתיד‪-‬חשבונאות‪:‬‬

‫מעבר לשיטה מבוססת עקרונות‪-‬כיום החשבונאות היא שיטה מבוססת כללים וכללים אפשר לעקוף‬
‫יותר בקלות מאשר עקרונות מנחים אשר הם כוללניים יותר‪.‬מה גם שכללים משתנים בהתאם לשוק‬
‫העסקי אבל עקרונות נשארים‪.‬‬

‫מעבר למדידה על פי שיטת ההוגן‪-fair value-‬שווי הוגן‪:‬הסכום שבו ניתן להמיר נכס\לסלק‬
‫התחייבות בעסקה בתום לב בין קונה מרצון ומוכר מרצון‪.‬‬

‫בשנים האחרונות מסתמנת מדידה יותר באמצעות שיטת השווי ההוגן מאשר מדידה אמיתי של ערך‬
‫אותו הנכס\ההתחייבות‪.‬‬

‫האחדת כללי החשבונאות הוא תהליך שמתהווה אט אט בין מדינות העולם וחלקית כבר קרה‪.‬‬
‫יתרונות לתהליך זה‪:‬‬

‫יצירת השוואתיות‪-‬שפה אחידה למשקיעים שמתלבטים היכן להשקיע‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫הגברת אמון הציבור‪-‬כשיש שפת דיווח אחידה שהמשקיע מכיר‪,‬יותר קל לו לבצע השקעה‬ ‫‪‬‬
‫ולשים את כספו במשהו שכבר נראה יותר מוכר מאחר והשפה זהה‪.‬‬
‫הקלה על הנפקות זרות‪-‬אפשרות לגיוס הון מעוד מדינות בעולם ולא רק שוק אחד‪.‬וכן‬ ‫‪‬‬
‫במהירות גדולה יותר שכן אין צורך אין עיכוב בהנפקה שנובע מתרגום הדוחות לשווקים‬
‫אחרים‪.‬‬
‫איכות התקינה ויתרונות לגודל‪-‬העובדה שיש גוף אחד עולמי שמתעסק בתקינה חוסכת‬ ‫‪‬‬
‫משאבים לשאר המדינות‪.‬כמו כן יש לכל המדינות להתבסס על מחקרים מושקעים וכלל‬
‫עולמיים ולמצוא את הפתרונות החשבונאיים ההולמים ביותר לבעיות דיווחיות‪.‬‬
‫הדיפת אינטרסים צרים‪-‬גוף תקינה מאוחד וסמכותי יכול לסייע בהפחתת השפעתם של‬ ‫‪‬‬
‫גורמים אינטרסנטים‪.‬‬