‫המינהל לתקשוב טכנולוגיה ומערכות מידע‬

‫משרד החינוך‬

‫מגמת ניהול עסקי‬

‫מינהל וכלכלה – ‪70%‬‬

‫שאלות לתרגול‬
‫מבוא לכלכלה‬
‫(פרק ‪)6‬‬

‫הערה‪ :‬כל השאלות בחוברת זו נועדו לסייע לתלמידים‬

‫בתרגול החומר הנלמד ובהבנתו‪.‬‬

‫אין לראות בשאלות אלה – אם בניסוחן ואם בהיקפן‬

‫וכיוצא בזאת – דבר מחייב וקובע לעניין בחינת הבגרות‪.‬‬
 ‫קרדיטים‬

‫ראש צוות פיתוח‬

‫מפמ"ר המגמה‪ ,‬מר שי סעדון‬

‫כתיבה‬
‫מר יואב פיאטקובסקי‬

‫עריכה לשונית‬
‫גב' יפעת דרורי‬

‫עריכה גרפית‬
‫ציפי לנקין‬

‫ניהול הפרויקט‬
‫גב' סיגל ביתן‬

‫ניהול‪ ,‬ריכוז והפקה‬

‫גב׳ רעות מידד‪ ,‬רשת עמל‬

‫גוף מבצע‬
‫רשת עמל‬

‫© כל הזכויות שמורות למשרד החינוך‬

‫‪3‬‬ ‫| הלכלכל אובמ לוגרתל תולאש > יקסע לוהינהינלוהינ‬

‫‪ 6.1‬מבוא‬
‫שאלה ‪1‬‬
‫הסבירו מהי בעיית המחסור במשק‪ .‬הציגו והסבירו דוגמה למוצר אחד שיש בו מחסור ולמוצר אחר שאין בו מחסור‪.‬‬

‫_________________________________________________________________________________‬

‫_________________________________________________________________________________‬

‫_________________________________________________________________________________‬

‫_________________________________________________________________________________‬

‫שאלה ‪2‬‬
‫לפניכם עקומת תמורה המציגה אפשרויות ייצור של שני מוצרים במשק‪ :‬חולצות ואורז‪.‬‬

‫חולצות (יחידות)‬
‫‪1,400‬‬

‫*‪B‬‬ ‫*‪C‬‬
‫‪1,000‬‬ ‫*‪A‬‬

‫אורז (ק"ג)‬
‫‪800 900‬‬

‫ענו על הסעיפים הבאים‪:‬‬

‫‪ .‬אהסבירו את משמעות נקודה ‪.A‬‬

‫‪ .‬בהסבירו את משמעות נקודה ‪.B‬‬

‫‪ .‬גהסבירו את משמעות נקודה ‪.C‬‬

‫‪ .‬דהסבירו את המשמעות של הגדלת ייצור כמות החולצות מ‪ 1,000-‬יחידות ל‪ 1,300-‬יחידות‪ .‬האם וכיצד הדבר ישפיע‬
‫על ייצור האורז?‬

‫תשובה לסעיף א׳‬

‫_________________________________________________________________________________‬

‫_________________________________________________________________________________‬
‫‪4‬‬ ‫| הלכלכל אובמ לוגרתל תולאש > יקסע לוהינהינלוהינ‬

‫תשובה לסעיף ב׳‬

‫_________________________________________________________________________________‬

‫_________________________________________________________________________________‬

‫תשובה לסעיף ג׳‬

‫_________________________________________________________________________________‬

‫_________________________________________________________________________________‬

‫תשובה לסעיף ד׳‬

‫_________________________________________________________________________________‬

‫_________________________________________________________________________________‬

‫_________________________________________________________________________________‬

‫_________________________________________________________________________________‬

‫שאלה ‪3‬‬
‫הסבירו מדוע ההון האנושי נחשב לגורם ייצור חשוב במשק‪.‬‬

‫_________________________________________________________________________________‬

‫_________________________________________________________________________________‬

‫_________________________________________________________________________________‬

‫שאלה ‪4‬‬
‫הסבירו מדוע וכיצד מבנה נחשב לגורם ייצור במשק‪.‬‬

‫_________________________________________________________________________________‬

‫_________________________________________________________________________________‬

‫_________________________________________________________________________________‬
‫‪5‬‬ ‫| הלכלכל אובמ לוגרתל תולאש > יקסע לוהינהינלוהינ‬

‫שאלה ‪5‬‬
‫לפניכם עקומת היצע וביקוש של מוצר‪:‬‬

‫‪P‬‬ ‫‪S‬‬
‫‪100‬‬

‫‪A‬‬
‫‪60‬‬

‫‪D‬‬
‫‪Q‬‬
‫‪20‬‬ ‫‪50‬‬

‫הסבירו את המשמעות של נקודה ‪.A‬‬

‫_________________________________________________________________________________‬

‫_________________________________________________________________________________‬

‫_________________________________________________________________________________‬

‫_________________________________________________________________________________‬

‫שאלה ‪6‬‬
‫הסבירו מהו עודף ביקוש‪ ,‬כיצד הוא נוצר ואיך הוא משפיע‪ ,‬אם בכלל‪ ,‬על הצרכן‪.‬‬

‫_________________________________________________________________________________‬

‫_________________________________________________________________________________‬

‫_________________________________________________________________________________‬

‫_________________________________________________________________________________‬
‫‪6‬‬ ‫| הלכלכל אובמ לוגרתל תולאש > יקסע לוהינהינלוהינ‬

‫תשובות‬

‫תשובה לשאלה ‪1‬‬

‫בעיית המחסור היא מושג בכלכלה המבטא את הפער שבין רצונות הפרט לבין כמות המשאבים המוגבלת במשק‪.‬‬

‫דוגמה לכך היא מיטות בבתי חולים‪ .‬המשק צריך לבנות בתי חולים נוספים כדי לשרת את אוכלוסיית המדינה‪ ,‬אך‬
‫יש מחסור במשאבים המאלץ את המדינה להסתפק בקיים‪ ,‬ללא יכולת לבנות בתי חולים נוספים‪ .‬דוגמה נגדית היא‬
‫האוויר‪ ,‬שממנו יש לכולם‪ ,‬ללא מחסור‪.‬‬

‫תשובה לשאלה ‪2‬‬

‫סעיף א' – כל נקודה על עקומת התמורה מציגה הרכב מסוים של שני המוצרים‪ ,‬שאותם המדינה יכולה לייצר בו זמנית‬
‫באמצעות גורמי הייצור הקיימים בה באותה עת‪ .‬בנקודה ‪ A‬נוכל לייצר בו זמנית ‪ 1,000‬חולצות ו‪ 800-‬ק"ג אורז‪ .‬המשק‬
‫לא יכול לייצר מעבר להרכב המוצרים הזה‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬המשק לא יכול לייצר ‪ 1,001‬חולצות ו‪ 800 -‬ק"ג אורז‪ ,‬או‬
‫‪ 1,000‬חולצות ו‪ 801-‬ק"ג אורז‪.‬‬

‫סעיף ב' – כאשר המשק נמצא בנקודה ‪ ,B‬משמע שהוא מייצר פחות מאשר הוא יכול לייצר (גם חולצות וגם אורז)‪ .‬מצב‬
‫זה מעיד על כך שקיימת אבטלה של חלק מגורמי הייצור‪.‬‬

‫סעיף ג' – נקודה ‪ C‬מבטאת את תופעת המחסור כיוון שהיא מציינת נקודת ייצור בלתי אפשרית מבחינת המשק‪ ,‬הקשורה‬
‫בכמות גורמי הייצור העומדים לרשות המשק‪ .‬כלומר‪ ,‬כמות גורמי הייצור שקיימים אינה מספקת לייצור הנדרש (גם‬
‫חולצות וגם אורז) וכך נוצרת תופעת המחסור‪.‬‬

‫סעיף ד' – כאשר עקומת התמורה מבטאת משק שבו מייצרים שני מוצרים‪ ,‬הרי שהגדלת הייצור של מוצר אחד (ייצור‬
‫יותר חולצות) כרוכה בהקטנת כמות הייצור של המוצר השני (ייצור פחות אורז)‪.‬‬

‫תשובה לשאלה ‪3‬‬

‫הון אנושי – כל משאבי האנוש התורמים לתהליך הייצור‪.‬‬

‫ההון האנושי מתייחס לכוח העבודה‪ ,‬שיוזם ויוצר מוצרים באופן שמגדיל את כושר הייצור ואת המקורות של המשק‪.‬‬
‫מדובר במנהלים בדרגים שונים‪ ,‬באנשי טכנולוגיה ופיתוח‪ ,‬ביועצים‪ ,‬באנשי כספים ובעובדי ייצור‪ ,‬שבאמצעות הידע‬
‫שלהם והשכלתם תורמים להפיכת התשומות לתפוקות‪.‬‬

‫הגורם האנושי הוא הגורם החשוב ביותר‪ ,‬משום שרק באמצעותו ניתן לפתח את המשק‪ ,‬ואיכות כוח האדם היא הגורם‬
‫החשוב ביותר ביכולת הייצור של המשק‪.‬‬

‫תשובה לשאלה ‪4‬‬

‫מבנה נחשב להון פיזי‪ .‬מבנה הוא נכס מוחשי של המשק המשמש כגורם ייצור לטווח ארוך‪ .‬באמצעות מבנים ניתן להקים‬
‫מפעלים (הן ברמת ארגון והן ברמת קווי ייצור)‪ ,‬וכך הם יכולים לשמש כגורמי ייצור המקדמים את המשק בטווח הארוך‪.‬‬
‫‪7‬‬ ‫| הלכלכל אובמ לוגרתל תולאש > יקסע לוהינהינלוהינ‬

‫תשובה לשאלה ‪5‬‬

‫שיווי משקל הוא הנקודה שבה הנכונות של הצרכן לרכוש את המוצר והנכונות של היצרן לספק את המוצר משתוות‬
‫באופן כמותי‪ ,‬כך שלא מתקיים עודף ביקוש וגם לא עודף היצע‪ ,‬כלומר כל מה שמיוצר נמכר במחיר של שיווי משקל‪.‬‬

‫תשובה לשאלה ‪6‬‬

‫עודף ביקוש הוא מצב שבו הכמות המבוקשת של המוצר גדולה מהכמות המוצעת שלו‪ .‬עלייה בביקוש באה לידי ביטוי‬
‫בצורה גרפית כתזוזה ימינה ולמעלה של עקומת הביקוש‪.‬‬

‫עודף ביקוש נוצר מהסיבות הבאות‪ :‬שינוי בטעמים‪ ,‬שינוי דמוגרפי‪ ,‬הכנסת הצרכן‪ ,‬שינוי במחיר המוצר התחליפי ושינוי‬
‫במחיר המוצר המשלים‪.‬‬

‫הצרכנים מעלים את דרישתם למוצר ונוצר עודף ביקוש‪ .‬בהתאם לכך‪ ,‬הצרכנים מוכנים לשלם "קצת" יותר כדי לזכות‬
‫במוצר‪ .‬בתהליך של הצעת מחיר גבוה יותר‪ ,‬הכמות המוצעת עולה‪ ,‬ואילו הכמות המבוקשת פוחתת‪ .‬כל עלייה במחיר‬
‫גוררת ירידה בעודף הביקוש‪.‬‬
‫‪8‬‬ ‫| הלכלכל אובמ לוגרתל תולאש > יקסע לוהינהינל תולאש > יקסע לוהינ‬

‫‪ 6.2‬ביקוש והיצע של מוצר‬

‫סרטוט לשאלות ‪2-1‬‬

‫לפניכם עקומת ביקוש של מוצר א'‪.‬‬

‫‪ P‬מחיר‬

‫מצב ‪0‬‬

‫‪ Q‬כמות‬

‫שאלה ‪1‬‬
‫בהנחה שמוצר א' הוא מוצר נורמלי‪ ,‬הסבירו כיצד עלייה בשכר במשק יכולה‪ ,‬אם בכלל‪ ,‬להשפיע על העקומה‪ .‬במידת‬
‫הצורך יש לסרטט עקומת ביקוש חדשה המציגה את השינויים‪.‬‬

‫_________________________________________________________________________________‬

‫_________________________________________________________________________________‬

‫שאלה ‪2‬‬
‫מוצרים א' וב' הם מוצרים תחליפיים‪ .‬באיזה מצב ייתכן שינוי בהעדפות הצרכנים לגבי הביקוש למוצר א'?‬

‫יש לסרטט עקומת ביקוש חדשה (או עקומות ביקוש חדשות) למוצר א' להצגת השינוי‪.‬‬

‫_________________________________________________________________________________‬

‫_________________________________________________________________________________‬
‫‪9‬‬ ‫| הלכלכל אובמ לוגרתל תולאש > יקסע לוהינהינל תולאש > יקסע לוהינ‬

‫שאלה ‪3‬‬
‫קפה נמס (מוצר א') הוא מוצר תחליפי לקפה מגורען (מוצר ב')‪ .‬ביום ‪ 1‬באוגוסט ‪ 2018‬הוחלט להעלות את המחיר של‬
‫מוצר א'‪ .‬כיצד העלאת המחיר תשפיע על הביקוש למוצרים א' ו‪-‬ב'?‬

‫_________________________________________________________________________________‬

‫_________________________________________________________________________________‬

‫שאלה ‪4‬‬
‫שמן מנועים ודלק הם מוצרים משלימים‪ .‬הסבירו מהם מוצרים משלימים וכן את ההשפעה על הביקוש לשני המוצרים‬
‫בעקבות עליית מחיר הדלק‪.‬‬

‫_________________________________________________________________________________‬

‫_________________________________________________________________________________‬

‫_________________________________________________________________________________‬

‫_________________________________________________________________________________‬

‫שאלה ‪5‬‬
‫הסבירו את ההשפעה של שיפור טכנולוגי על כמות המחשבים שיימכרו במשק ועל מחיר כל מחשב‪ ,‬במצב של שיווי משקל‪.‬‬

‫_________________________________________________________________________________‬

‫_________________________________________________________________________________‬

‫שאלה ‪6‬‬
‫‪P‬‬ ‫הסבירו את המשמעות של הוצאות הצרכנים על‪-‬פי הגרף‪.‬‬

‫________________________________________‬

‫________________________________________‬
‫‪P0‬‬
‫________________________________________‬
‫‪TR‬‬ ‫________________________________________‬
‫‪D‬‬
‫‪Q‬‬
‫‪Q0‬‬
‫‪10‬‬ ‫| הלכלכל אובמ לוגרתל תולאש > יקסע לוהינהינל תולאש > יקסע לוהינ‬

‫שאלה ‪7‬‬
‫לפניכם גורמים אחדים המשפיעים על היצע וביקוש‪:‬‬

‫אשכר העובדים המייצרים את מוצר ‪.X‬‬ ‫‪.‬‬

‫בהביקוש למוצר ‪.X‬‬ ‫‪.‬‬

‫גשיפורים טכנולוגיים בייצור מוצר ‪.X‬‬ ‫‪.‬‬

‫דעלייה במחיר מוצר ‪ Y‬המשמש כחומר גלם לייצור ‪.X‬‬ ‫‪.‬‬

‫הסבירו איזה מהם אינו יכול לגרום לתזוזה של עקומת ההיצע של מוצר ‪.X‬‬

‫_________________________________________________________________________________‬

‫_________________________________________________________________________________‬

‫_________________________________________________________________________________‬

‫_________________________________________________________________________________‬
‫‪11‬‬ ‫| הלכלכל אובמ לוגרתל תולאש > יקסע לוהינהינל תולאש > יקסע לוהינ‬

‫תשובות‬

‫תשובה לשאלה ‪1‬‬

‫עלייה בשכר במשק גורמת לכך שאנשים ירצו לקנות יותר מוצרים נורמליים בכל מחיר ומחיר‪ .‬אם לפני ההעלאה‪ ,‬במחיר‬
‫מסוים לפריט הצרכנים היו מוכנים לקנות כמות מסוימת של פריטים‪ ,‬הרי שבעקבות העלייה בשכר הם ירצו לקנות כמות‬
‫גדולה יותר שלהם‪ .‬המצב החדש מקבל ביטוי באמצעות תזוזת עקומת הביקוש ימינה (או למעלה)‪ .‬מצב ‪ 1‬בסרטוט‬
‫שלפנינו מציג את התזוזה בעקומת הביקוש‪:‬‬

‫‪ P‬מחיר‬

‫מצב ‪1‬‬
‫מצב ‪0‬‬

‫‪ Q‬כמות‬

‫תשובה לשאלה ‪2‬‬

‫שינוי בהעדפות של הצרכנים לגבי מוצר א' יכול לנבוע משינוי במחיר מוצר ב'‪:‬‬

‫אם מחיר מוצר ב' יעלה‪ ,‬אז הצרכנים יעדיפו לרכוש את מוצר א'‪ ,‬והביקוש למוצר א' יגדל – עקומת הביקוש תזוז ימינה‬
‫(מצב ‪ .)1‬ואם מחיר מוצר ב' ירד‪ ,‬אז הצרכנים יעדיפו לרכוש את מוצר ב'‪ ,‬והביקוש למוצר א' ירד – עקומת הביקוש‬
‫תזוז שמאלה (מצב ‪.)2‬‬

‫‪ P‬מחיר‬

‫מצב ‪1‬‬
‫מצב ‪0‬‬
‫מצב ‪2‬‬

‫‪ Q‬כמות‬

‫תשובה לשאלה ‪3‬‬

‫מוצר ב' הוא מוצר תחליפי למוצר א'‪ .‬לכן‪ ,‬העלאת מחירו של מוצר א'‪ ,‬גורמת לירידת הביקוש למוצר א' ולעליית הביקוש‬
‫למוצר ב'‪.‬‬
‫‪12‬‬ ‫| הלכלכל אובמ לוגרתל תולאש > יקסע לוהינהינל תולאש > יקסע לוהינ‬

‫תשובה לשאלה ‪4‬‬

‫מוצרים משלימים הם שני מוצרים או יותר‪ ,‬שצריכתם נעשית בדרך כלל יחד או תלויה בקשר של האחד עם השני‪.‬‬
‫לדוגמה‪ :‬דלק ושמן מנוע‪ .‬שינוי במחירו של מוצר אחד יוביל לשינוי בביקוש למוצר האחר‪ .‬אם למשל מחיר הדלק עולה‪,‬‬
‫הביקוש לדלק עשוי לקטון ולגרום לירידה בביקוש לשמן מנועים‪ ,‬אף שמחירו לא השתנה‪ ,‬משום ששני אלה הם מוצרים‬
‫משלימים‪ .‬כלומר‪ :‬הביקוש למוצר משלים תלוי לא רק במחירו אלא גם במחיר המוצר השני‪ .‬ירידה במחירו של אחד‬
‫מהם תגדיל את הביקוש לשניהם‪.‬‬

‫תשובה לשאלה ‪5‬‬

‫כאשר מתקיים שיפור טכנולוגי במצב של שיווי משקל‪ ,‬הרי שהעלות ליחידה קטנה‪ ,‬והדבר מביא לגידול בכמות המיוצרת‪.‬‬
‫עובדה זו גורמת לכך שהצרכנים ירכשו יותר מחשבים – גידול בהכנסות של היצרנים‪.‬‬

‫תשובה לשאלה ‪6‬‬

‫שטח המלבן מתאר את כל הוצאות הצרכנים על כל הכמות המבוקשת‪ .‬ניתן לחשב את הוצאות הצרכנים על ידי מכפלה‬
‫של הכמות המבוקשת במחיר ליחידה‪.‬‬

‫תשובה לשאלה ‪7‬‬

‫הביקוש למוצר ‪ X‬הוא הגורם היחיד שאינו משפיע על עקומת ההיצע‪ ,‬מפני שנושא זה אינו בעל השפעה על ההיצע‪ .‬יתר‬
‫הגורמים הם בעלי השפעה ישירה על ההיצע‪ ,‬שכן עלויות העסקת עובדים‪ ,‬שיפורים טכנולוגיים ועלייה במחירי חומרי‬
‫הגלם משפיעים על מחיר הייצור‪ ,‬אשר משפיע ישירות על תזוזה בעקומת ההיצע‪.‬‬
‫‪13‬‬ ‫| הלכלכל אובמ לוגרתל תולאש > יקסע לוהינהינלאש > יקסע לוהינ‬

‫‪ 6.3‬שיווי משקל בשוק‬

‫שאלה ‪1‬‬
‫לפניכם שתי אמירות של כלכלנים‪:‬‬

‫כלכלן א' – "בנקודת שיווי המשקל אין עודף ויש מחסור"‪.‬‬

‫כלכלן ב' – "אתה טועה‪ .‬בנקודת שיווי המשקל אין מחסור ויש עודף"‪.‬‬

‫נתחו את האמירות שלעיל וקבעו מי צודק‪/‬טועה‪.‬‬

‫_________________________________________________________________________________‬

‫_________________________________________________________________________________‬

‫_________________________________________________________________________________‬

‫_________________________________________________________________________________‬

‫שאלה ‪2‬‬
‫האם עלייה או ירידה בהכנסות של הצרכנים תשפיע על עקומת הביקוש?‬

‫_________________________________________________________________________________‬

‫_________________________________________________________________________________‬

‫_________________________________________________________________________________‬

‫_________________________________________________________________________________‬

‫שאלה ‪3‬‬
‫האם מחיר שיווי משקל הוא מצב אופטימלי ליצרנים?‬

‫_________________________________________________________________________________‬

‫_________________________________________________________________________________‬

‫_________________________________________________________________________________‬

‫_________________________________________________________________________________‬
‫‪14‬‬ ‫| הלכלכל אובמ לוגרתל תולאש > יקסע לוהינהינלאש > יקסע לוהינ‬

‫סרטוט עקומת היצע לשאלה ‪4‬‬

‫‪P‬‬
‫‪S‬‬
‫‪120‬‬

‫‪80‬‬

‫‪40‬‬

‫‪Q‬‬
‫‪500‬‬ ‫‪1,000‬‬
‫כמות‬

‫שאלה ‪4‬‬
‫הסבירו כיצד הודעת הנהלת החברה על צמצום פעילות של קו ייצור עלולה‪ ,‬אם בכלל‪ ,‬להשפיע על עקומת ההיצע‪.‬‬
‫במידת הצורך יש לסרטט עקומת היצע חדשה המציגה את השינויים‪.‬‬

‫_________________________________________________________________________________‬

‫_________________________________________________________________________________‬

‫שאלה ‪5‬‬
‫יצרן בתחרות משוכללת מייצר מוצר מסוים ומוכר ‪ 1,500‬יחידות בנקודת שיווי משקל במחיר של ‪ 35‬ש"ח‪ .‬בעקבות‬
‫עלייה בביקוש למוצר‪ ,‬מחיר שיווי המשקל עלה ל‪ 37-‬ש"ח והכמות המיוצרת גדלה ל‪ 2,000-‬יחידות‪.‬‬

‫הסבירו מה יקרה לרווחי הפירמה וסרטטו את המקרה בגרף מתאים‪.‬‬

‫_________________________________________________________________________________‬

‫_________________________________________________________________________________‬

‫_________________________________________________________________________________‬

‫_________________________________________________________________________________‬
‫‪15‬‬ ‫| הלכלכל אובמ לוגרתל תולאש > יקסע לוהינהינלאש > יקסע לוהינ‬

‫שאלה ‪6‬‬
‫לפניכם גרף חלקי‪ ,‬הכולל התייחסות לשלושה מצבים שונים במסגרת היצע וביקוש לחולצות ספורט‪ .‬תארו בהתאם‬
‫לגרף את נקודת שיווי המשקל‪ ,‬הסבירו מה יתרחש כאשר היצרן יעלה את המחיר כתוצאה מעלייה במחירי התשומות‪,‬‬
‫או לחלופין‪ ,‬מה יתרחש כאשר היצרן יוריד את המחיר כתוצאה משיפור טכנולוגי‪ .‬יש לתת הסבר מפורט‪ ,‬כולל סרטוט‬
‫מחדש המתאר כל אחד מהמצבים השונים‪.‬‬

‫‪P‬‬

‫‪60‬‬

‫‪35‬‬

‫‪20‬‬

‫‪300‬‬ ‫‪600‬‬ ‫‪900‬‬ ‫‪1,000‬‬

‫‪Q‬‬

‫_________________________________________________________________________________‬

‫_________________________________________________________________________________‬

‫_________________________________________________________________________________‬

‫_________________________________________________________________________________‬

‫_________________________________________________________________________________‬

‫_________________________________________________________________________________‬

‫_________________________________________________________________________________‬

‫_________________________________________________________________________________‬
‫‪16‬‬ ‫| הלכלכל אובמ לוגרתל תולאש > יקסע לוהינהינלאש > יקסע לוהינ‬

‫שאלה ‪7‬‬
‫לפניכם טבלה המתארת נקודות המוצבות על גרף המשקף היצע וביקוש לשולחנות מעוצבים‪:‬‬

‫כמות מוצעת (יחידות)‬ ‫כמות מבוקשת (יחידות)‬ ‫מחיר בש״ח‬ ‫נקודה בגרף‬
‫‪1,500‬‬ ‫‪1,500‬‬ ‫‪80‬‬ ‫‪A‬‬
‫‪800‬‬ ‫‪180‬‬ ‫‪B‬‬
‫‪4,000‬‬ ‫‪180‬‬ ‫‪C‬‬
‫‪800‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪D‬‬
‫‪2,300‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪E‬‬

‫בהתאם לטבלה שלעיל‪ ,‬עליכם להציג את הגרף המתאר את הביקוש וההיצע של השולחנות המעוצבים‪ .‬כמו כן‪ ,‬יש‬
‫להסביר את ההפרש בין נקודות ‪ B‬ו‪.C-‬‬
‫‪17‬‬ ‫| הלכלכל אובמ לוגרתל תולאש > יקסע לוהינהינלאש > יקסע לוהינ‬

‫שאלה ‪8‬‬
‫לפניכם טבלה המתארת נקודות המוצבות על גרף המשקף ביקוש והיצע של מדפסות‪:‬‬

‫כמות מוצעת (יחידות)‬ ‫כמות מבוקשת (יחידות)‬ ‫מחיר בש״ח‬ ‫נקודה בגרף‬
‫‪1,000‬‬ ‫‪1,000‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪A‬‬
‫‪450‬‬ ‫‪200‬‬ ‫‪B‬‬
‫‪2,000‬‬ ‫‪200‬‬ ‫‪C‬‬
‫‪450‬‬ ‫‪75‬‬ ‫‪D‬‬
‫‪1,500‬‬ ‫‪75‬‬ ‫‪E‬‬

‫בהתאם לטבלה שלעיל‪ ,‬עליכם להציג את הגרף המתאר את הביקוש וההיצע של המדפסות‪ .‬כמו כן‪ ,‬יש להסביר את‬
‫ההפרש בין נקודות ‪ D‬ו‪.E-‬‬
‫‪18‬‬ ‫| הלכלכל אובמ לוגרתל תולאש > יקסע לוהינהינלאש > יקסע לוהינ‬

‫תשובות‬

‫תשובה לשאלה ‪1‬‬

‫שני הכלכלנים טועים‪ .‬מחיר שיווי משקל משקף נקודת מפגש שבה ההיצע (הכמות המוצעת) של כל הפירמות בענף‬
‫של מוצר מסוים שווה לכמות המבוקשת של המוצר‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬מחיר שיווי משקל משקף נקודת מפגש בין עקומת‬
‫הביקוש לעקומת ההיצע‪.‬‬

‫לכן‪ ,‬בנקודת שיווי משקל אין עודף ואין מחסור‪ .‬הצריכה היא בהתאם לכמות המיוצרת‪.‬‬

‫תשובה לשאלה ‪2‬‬

‫עלייה בהכנסות של הצרכנים תגדיל את יכולת הקנייה שלהם ותגרום לתזוזה ימינה (גידול) של עקומת הביקוש‪.‬‬

‫ירידה בהכנסות של הצרכנים תקטין את יכולת הקנייה שלהם ותגרום לתזוזה שמאלה (קיטון) של עקומת הביקוש‪.‬‬

‫תשובה לשאלה ‪3‬‬

‫מחיר שיווי משקל טוב ליצרנים כיוון שהצרכנים רוכשים מהם את המוצרים במחירים סבירים‪ ,‬וכך אין להם עודף היצע‪.‬‬
‫לכן מדובר במצב אופטימלי במשק‪.‬‬

‫תשובה לשאלה ‪4‬‬

‫הודעת הנהלת החברה על צמצום פעילות של קו ייצור מצביעה על קיטון בכמות המוצעת למכירה ובכך על תזוזה‬
‫שמאלה ולמעלה של עקומת ההיצע‪ .‬להלן מצב ‪ 1‬המתאר את הקיטון בהיצע‪:‬‬

‫‪ S‬מצב ‪1‬‬

‫‪P‬‬ ‫‪ S‬מצב ‪0‬‬

‫‪120‬‬

‫‪80‬‬

‫‪40‬‬

‫‪Q‬‬
‫‪500‬‬ ‫‪1,000‬‬
‫כמות‬
‫‪19‬‬ ‫| הלכלכל אובמ לוגרתל תולאש > יקסע לוהינהינלאש > יקסע לוהינ‬

‫תשובה לשאלה ‪5‬‬

‫כלל אצבע בשיווי משקל הוא שכאשר מחיר מוצר עולה‪ ,‬הרווחים יעלו ביותר מאשר השינוי במחיר במכפלת הכמות‬
‫המקורית‪ .‬דהיינו‪ ,‬הרווחים יעלו ביותר מאשר ‪ 2‬ש"ח * ‪ 1,500‬יחידות = עלייה ברווחים של מעל ‪ 3,000‬ש"ח‪ .‬כמו כן‪ ,‬לאור‬
‫כך שהתוספת למחיר המכירה היא ‪ 2‬ש"ח‪ ,‬הרי שלא ניתן להרוויח יותר מ‪ 2-‬ש"ח במכפלת כמות המוצרים החדשה‬
‫שנמכרת (‪ 2,000‬יחידות) = ‪ 4,000‬ש"ח‪ .‬לכן‪ ,‬תוספת הרווח של היצרן תהיה בין ‪ 3,000‬ל‪ 4,000-‬ש"ח‪.‬‬

‫‪P‬‬
‫‪S‬‬
‫‪37‬‬

‫‪35‬‬
‫‪ D‬חדשה‬

‫‪D‬‬
‫‪Q‬‬
‫‪1,500‬‬ ‫‪2,000‬‬

‫תשובה לשאלה ‪6‬‬

‫בנקודת שיווי המשקל (מסומנת באות ‪ )A‬המחיר לצרכן הוא ‪ 35‬ש"ח ליחידה‪ .‬כמו כן‪ ,‬הכמות שהיצרנים מוכנים לייצר‬
‫זהה לכמות שהצרכנים מוכנים לקנות – סה"כ ‪ 600‬מוצרים‪ .‬בכל מחיר אחר קיים פער בין הביקוש להיצע‪ ,‬כדלקמן‪:‬‬

‫במחיר ‪ 60‬ש"ח ליחידה‪ ,‬היצרנים מוכנים לייצר ‪ 1,000‬חולצות (נקודה ‪ ,)B‬אך הצרכנים מעוניינים לקנות רק ‪ 300‬חולצות‬
‫(נקודה ‪ .)C‬במחיר זה קיים עודף חולצות בכמות של ‪ 700‬יחידות (ההפרש בין ‪ 1,000‬ל‪.)300-‬‬

‫מנגד‪ ,‬במחיר של ‪ 20‬ש"ח עבור חולצה‪ ,‬הצרכנים רוצים לקנות ‪ 900‬חולצות (נקודה ‪ )C‬אך היצרנים מוכנים לייצר הרבה‬
‫פחות – רק ‪ 300‬חולצות (נקודה ‪ .)F‬במחיר זה‪ ,‬קיים עודף ביקוש לחולצות‪ ,‬שמשמעותו מחסור של ‪ 600‬חולצות ספורט‬
‫(ההפרש בין ‪ 900‬ל‪ 300-‬יחידות)‪.‬‬

‫‪P‬‬

‫‪C‬‬ ‫‪B‬‬
‫‪60‬‬

‫‪A‬‬
‫‪35‬‬

‫‪20‬‬
‫‪E‬‬ ‫‪D‬‬

‫‪300‬‬ ‫‪600‬‬ ‫‪900‬‬ ‫‪1,000‬‬

‫‪Q‬‬
‫‪20‬‬ ‫| הלכלכל אובמ לוגרתל תולאש > יקסע לוהינהינלאש > יקסע לוהינ‬

‫תשובה לשאלה ‪7‬‬

‫להלן הגרף המתאר את הביקוש וההיצע של שולחנות מעוצבים‪:‬‬

‫‪P‬‬

‫‪B‬‬ ‫‪C‬‬
‫‪180‬‬

‫‪A‬‬
‫‪80‬‬

‫‪50‬‬
‫‪D‬‬ ‫‪E‬‬

‫‪800‬‬ ‫‪1,500‬‬ ‫‪2,300‬‬ ‫‪4,000‬‬

‫‪Q‬‬

‫הסבר לפער בין נקודות ‪ B‬ו‪:C-‬‬

‫במחיר ‪ 180‬ש"ח ליחידה‪ ,‬היצרנים מוכנים לייצר ‪ 4,000‬שולחנות (נקודה ‪ ,)B‬אך הצרכנים מעוניינים לקנות רק ‪800‬‬
‫שולחנות (נקודה ‪ .)C‬במחיר זה קיים עודף היצע שולחנות בכמות של ‪ 3,200‬יחידות (ההפרש בין ‪ 4,000‬ל‪.)800-‬‬

‫תשובה לשאלה ‪8‬‬

‫להלן הגרף המתאר את הביקוש וההיצע של מדפסות‪:‬‬

‫‪P‬‬

‫‪B‬‬ ‫‪C‬‬
‫‪200‬‬

‫‪A‬‬
‫‪100‬‬

‫‪75‬‬
‫‪D‬‬ ‫‪E‬‬

‫‪450‬‬ ‫‪1,000‬‬ ‫‪1,500‬‬ ‫‪2,000‬‬

‫‪Q‬‬

‫הסבר לפער בין נקודות ‪ D‬ו‪:E-‬‬

‫במחיר ‪ 75‬ש"ח ליחידה‪ ,‬הצרכנים מעוניינים לקנות ‪ 1,500‬מדפסות (נקודה ‪ ,)E‬אך היצרנים מוכנים לייצר רק ‪450‬‬
‫מדפסות (נקודה ‪ ,)D‬זאת בשל המחיר הנמוך‪ .‬במחיר זה קיים עודף ביקוש למדפסות בכמות של ‪ 1,050‬יחידות (ההפרש‬
‫בין ‪ 1,500‬ל‪.)450-‬‬
‫‪21‬‬ ‫| הלכלכל אובמ לוגרתל תולאש > יקסע לוהינהינאש > יקסע לוהינ‬

‫‪ 6.4‬מסחר בין‪-‬לאומי‬

‫שאלה ‪1‬‬
‫הסבירו האם מסחר בין‪-‬לאומי תורם למשק או פוגע בו‪.‬‬

‫_________________________________________________________________________________‬

‫_________________________________________________________________________________‬

‫_________________________________________________________________________________‬

‫_________________________________________________________________________________‬

‫שאלה ‪2‬‬
‫לפניכם טבלה המתארת נקודות המוצבות על שני גרפים שונים‪ :‬האחד מציג את השוק המקומי והשני מציג שוק בין‪-‬‬
‫לאומי‪.‬‬

‫כמות מוצעת (יחידות)‬ ‫כמות מבוקשת (יחידות)‬ ‫נקודה בגרף‬ ‫גרף‬ ‫מחיר בש״ח‬
‫‪600‬‬ ‫‪600‬‬ ‫‪A‬‬ ‫שוק בין‪-‬לאומי‬ ‫‪48‬‬
‫‪600‬‬ ‫‪600‬‬ ‫‪B‬‬ ‫שוק מקומי‬ ‫‪40‬‬
‫‪500‬‬ ‫‪C‬‬ ‫שוק מקומי‬ ‫‪48‬‬
‫‪700‬‬ ‫‪D‬‬ ‫שוק מקומי‬ ‫‪48‬‬

‫בהתאם לטבלה שלעיל‪ ,‬עליכם להציג שני גרפים‪ ,‬כדלקמן‪:‬‬

‫‪1.1‬גרף השוק המקומי‪.‬‬

‫‪2.2‬גרף השוק הבין‪-‬לאומי‪.‬‬

‫כמו כן‪ ,‬יש להסביר את הנקודות השונות על הגרפים‪ ,‬כפי שרשומות בטבלה‪ ,‬וכן להסביר את המרחק בין נקודות ‪ C‬ו‪D-‬‬
‫ומה מרחק זה מייצג‪.‬‬
‫‪22‬‬ ‫| הלכלכל אובמ לוגרתל תולאש > יקסע לוהינהינאש > יקסע לוהינ‬

‫תשובות‬

‫תשובה לשאלה ‪1‬‬

‫מסחר בין‪-‬לאומי הוא חליפין של סחורות ושירותים מעבר לגבולותיה של מדינה מסוימת‪ .‬כאשר הסחורות מגיעות אל‬
‫המדינה הדבר נקרא יבוא‪ ,‬וכאשר המדינה מוכרת את סחורותיה למדינה אחרת הדבר נקרא יצוא‪ .‬במרבית המדינות‬
‫מהווה סחר בין‪-‬לאומי חלק משמעותי מהתוצר המקומי‪ ,‬וככזה יש לו חשיבות רבה עבור רוב מדינות העולם‪.‬‬

‫במסגרת מסחר הדדי כל מדינה תייצא את אותם מוצרים שעלויות הייצור שלהם נמוכות יותר ותייבא מוצרים שעלויות‬
‫הייצור שלהם גבוהות‪.‬‬

‫פתרון שאלה ‪2‬‬

‫‪P‬‬ ‫‪P‬‬
‫‪Sw‬‬
‫‪S‬‬
‫‪60‬‬ ‫‪60‬‬
‫‪A‬‬ ‫‪C‬‬ ‫‪D‬‬
‫‪48‬‬
‫‪40‬‬ ‫‪40‬‬
‫‪B‬‬
‫‪20‬‬ ‫‪20‬‬
‫‪Dw‬‬ ‫‪D‬‬

‫‪300‬‬ ‫‪400‬‬ ‫‪500‬‬ ‫‪600‬‬ ‫‪700‬‬ ‫‪800‬‬ ‫‪900‬‬

‫‪Q‬‬ ‫‪300 400 500 600 700 800 900‬‬
‫‪Q‬‬

‫שוק בין‪-‬לאומי‬ ‫שוק מקומי‬

‫יצוא מתקיים כאשר המחיר בשוק המקומי נמוך מהמחיר בשוק העולמי‪ ,‬והיצרנים רואים שטוב יותר למכור בחו"ל‪ ,‬שכן‬
‫מדובר בפוטנציאל כספי (המחיר בשוק המקומי נמוך מהמחיר בשוק העולמי משום שיש יתרון יחסי לייצר את המוצר‬
‫בשוק המקומי)‪.‬‬

‫היצרנים נהנים מן היצוא כשהמחיר עולה ומוכרים אותה כמות או כמות גדולה יותר במחיר גבוה יותר‪.‬‬

‫לכן נראה הבדלים בין נקודות שיווי המשקל בשוק מקומי לבין השוק הבין‪-‬לאומי‪ ,‬כאשר המחיר בשוק הבין‪-‬לאומי יהיה‬
‫גבוה יותר‪.‬‬

‫נקודות ‪ C‬ו‪ D-‬מציגות מצב שבו מחיר המכירה של המוצר בשוק הבין‪-‬לאומי גורם בשוק המקומי למצב של עודף היצע‪,‬‬
‫שכן הציבור המקומי אינו מוכן לרכוש את המוצר במחירו הגבוה וזו למעשה הכמות ליצוא‪.‬‬
‫‪23‬‬ ‫| הלכלכל אובמ לוגרתל תולאש > יקסע לוהינהינתל תולאש > יקסע לוהינ‬

‫‪ 6.5‬השפעת הממשלה על השוק‬

‫שאלה ‪1‬‬
‫הסבירו את המונח מחיר מינימום ואת משמעותו במשק‪ .‬כמו כן‪ ,‬פרטו והסבירו את היכולות‪ ,‬אם קיימות‪ ,‬של הממשלה‬
‫לשמור על מחיר מינימום‪.‬‬

‫_________________________________________________________________________________‬

‫_________________________________________________________________________________‬

‫_________________________________________________________________________________‬

‫_________________________________________________________________________________‬

‫_________________________________________________________________________________‬

‫שאלה ‪2‬‬
‫הסבירו אם וכיצד שינוי מע"מ מ‪ 17%-‬ל‪ 18%-‬ישפיע על הצרכן ועל היצרן‪.‬‬

‫_________________________________________________________________________________‬

‫_________________________________________________________________________________‬

‫_________________________________________________________________________________‬

‫_________________________________________________________________________________‬

‫_________________________________________________________________________________‬

‫שאלה ‪3‬‬
‫הסבירו את משמעות המונח סובסידיה וכן כיצד סובסידיה משפיעה על המחיר לצרכן ועל הכמות המיוצרת‪.‬‬

‫_________________________________________________________________________________‬

‫_________________________________________________________________________________‬

‫_________________________________________________________________________________‬

‫_________________________________________________________________________________‬

‫_________________________________________________________________________________‬
‫‪24‬‬ ‫| הלכלכל אובמ לוגרתל תולאש > יקסע לוהינהינתל תולאש > יקסע לוהינ‬

‫שאלה ‪4‬‬
‫פרטו את היתרונות והחסרונות בחלוקת סובסידיה ליצרנים בתחום החקלאות (מגדלי פירות וירקות)‪.‬‬

‫_________________________________________________________________________________‬

‫_________________________________________________________________________________‬

‫_________________________________________________________________________________‬

‫_________________________________________________________________________________‬

‫_________________________________________________________________________________‬

‫_________________________________________________________________________________‬

‫_________________________________________________________________________________‬

‫_________________________________________________________________________________‬
‫‪25‬‬ ‫| הלכלכל אובמ לוגרתל תולאש > יקסע לוהינהינתל תולאש > יקסע לוהינ‬

‫תשובות‬

‫פתרון שאלה ‪1‬‬

‫מחיר מינימום נקבע כשיש איסור לבצע עסקאות בשוק מסוים במחיר הנמוך ממחיר נתון‪ .‬מקור האיסור בהוראת ממשלה‬
‫שנועדה להבטיח מחיר מכירה "סביר" ליצרן‪.‬‬

‫קביעת מחיר מינימום נועדה להבטיח שמחירי המכירה לא ירדו‪ ,‬שכן בעת ירידת מחירים היצרנים יעדיפו שלא לייצר‬
‫וכך לא תהיה הספקה סדירה לשוק‪ ,‬דבר שיגרום לפגיעה בכלכלה ובצמיחה במשק‪.‬‬

‫באפשרות הממשלה לשמור על מחיר מינימום בשתי דרכים עיקריות‪ :‬האחת‪ ,‬קביעת מכסות ייצור (כמות מוצרים שהיצרן‬
‫נדרש לייצר) והשנייה‪ ,‬רכישת הכמות העודפת במחיר המינימום ובכך להבטיח הכנסה ליצרן‪.‬‬

‫פתרון שאלה ‪2‬‬

‫מע"מ הוא מס עקיף‪ ,‬ולכן יש לו השפעה ישירה על המחיר שישלם הצרכן‪ .‬היצרן מוסיף מע"מ לעסקה ומעביר את‬
‫התשלום לרשויות המס‪ ,‬ולכן הוא לא נפגע מכך‪ .‬מנגד‪ ,‬הצרכן משלם יותר‪ ,‬ובהנחה כי הוא גורם פרטי‪ ,‬הרי שהוא נפגע‬
‫מהעלאת שיעור המע"מ‪.‬‬

‫פתרון שאלה ‪3‬‬

‫סובסידיה היא תשלום שמעבירה הממשלה לצרכן הרוכש מוצר או שירות מסוימים או ליצרן המפיק אותם‪ .‬התמיכה‬
‫מפחיתה את מחיר המוצר בעבור הצרכן‪ ,‬וכך מגבירה את זמינותו ומעודדת את רכישתו‪.‬‬

‫סובסידיה היא מצב הפוך מהטלת מיסים‪ ,‬ולכן באה לידי ביטוי בצד ההוצאות בתקציב המדינה‪.‬‬

‫ניתן לראות בתמיכה זו מס עקיף שלילי המוטל על המוצר‪ ,‬וכשם שמס עקיף על מוצר מעלה את מחירו ומקטין את‬
‫הכמות המיוצרת‪ ,‬כך התמיכה מפחיתה את המחיר לצרכן ומגדילה את הכמות המיוצרת‪.‬‬

‫פתרון שאלה ‪4‬‬

‫יתרונות הסובסידיה‪:‬‬

‫•מניעת מצב של מחסור בפירות ובירקות במשק‪.‬‬

‫•אין שוק שחור‪ .‬הפעילות הכלכלית מתבצעת בין יצרן ‪ /‬נותן שירותים לצרכן‪.‬‬

‫•אין צורך ביבוא פיראטי שאינו מפוקח‪.‬‬

‫חסרונות הסובסידיה‪:‬‬

‫•עלות גבוהה למדינה (מתוך התקציב הממשלתי)‪.‬‬

‫•מהסובסידיה ומהמחיר הנמוך נהנים גם העשירים ולא רק החלשים‪ .‬המחירים הנמוכים לבעלי הכנסה גבוהה‬
‫משאירים להם כסף למותרות‪ ,‬מה שיוצר פערים כלכליים בקרב הציבור‪.‬‬
‫‪26‬‬ ‫| הלכלכל אובמ לוגרתל תולאש > יקסע לוהינהינלכל אובמ לוגרתל תולאש > יקסע לוהינ‬

‫‪ 6.6‬הקשר בין מיקרו כלכלה למאקרו כלכלה‬

‫שאלה ‪1‬‬
‫הסבירו את המונחים מיקרו כלכלה ומאקרו כלכלה והציגו את ההבדלים בין המונחים הללו‪.‬‬

‫_________________________________________________________________________________‬

‫_________________________________________________________________________________‬

‫_________________________________________________________________________________‬

‫_________________________________________________________________________________‬

‫_________________________________________________________________________________‬

‫_________________________________________________________________________________‬

‫תשובות‬

‫פתרון שאלה ‪1‬‬

‫מיקרו כלכלה – ניתוח ההתנהגות והשיקולים של יחידות כלכליות קטנות (התנהגות היצרן הבודד‪ ,‬התנהגות הצרכן‬
‫הבודד‪ ,‬מצב השוק של מוצר בודד ואף נקודת מבט של תא משפחתי)‪.‬‬

‫מיקרו כלכלה הוא ענף העוסק בתופעות המאפיינות רק חלקים מהמשק ומנסה להסביר את המניעים לפעילותם‪.‬‬

‫מאקרו כלכלה – תחום העוסק בתופעות המאפיינות את המשק כמכלול‪ ,‬ברמת המשק הלאומי (המדינה) והעולמי‬
‫(תוצר לאומי‪ ,‬כסף‪ ,‬תעסוקה ואבטלה‪ ,‬אינפלציה‪ ,‬סחר חוץ וכדומה)‪.‬‬

‫הראייה ברמת המאקרו שונה לחלוטין מזו של רמת המיקרו‪ .‬נקודת המבט רחבה יותר ובוחנת את ההשפעה של גורמים‬
‫שונים על המשק בכללותו‪.‬‬
‫‪27‬‬ ‫| הלכלכל אובמ לוגרתל תולאש > יקסע לוהינהינלוהינ‬

‫‪ 6.7‬תוצר‬

‫שאלה ‪1‬‬
‫הסבירו מהו "תוצר" והציגו כמה דוגמאות לרכיביו במשק הישראלי‪.‬‬

‫_________________________________________________________________________________‬

‫_________________________________________________________________________________‬

‫_________________________________________________________________________________‬

‫_________________________________________________________________________________‬

‫שאלה ‪2‬‬
‫הסבירו את המונחים תוצר לאומי גולמי (תל"ג) ותוצר לאומי נקי (תל"ן)‪.‬‬

‫_________________________________________________________________________________‬

‫_________________________________________________________________________________‬

‫_________________________________________________________________________________‬

‫_________________________________________________________________________________‬

‫שאלה ‪3‬‬
‫הסבירו מהו תוצר מקומי‪ ,‬ומה ההבדל בינו לבין תוצר לאומי‪.‬‬

‫_________________________________________________________________________________‬

‫_________________________________________________________________________________‬

‫_________________________________________________________________________________‬

‫_________________________________________________________________________________‬
‫‪28‬‬ ‫| הלכלכל אובמ לוגרתל תולאש > יקסע לוהינהינלוהינ‬

‫תשובות‬

‫תשובה לשאלה ‪1‬‬

‫תוצר הוא מונח המבטא את השווי של כלל הסחורות והשירותים בעלי ערך כספי שמופקים במשק מסוים בשנה מסוימת‪.‬‬

‫דוגמאות‪ :‬השווי הכולל של האורז הנמכר בישראל בתקופת זמן מסוימת; השווי הכולל של שירותי הייעוץ הניתנים בתקופה‬
‫מסוימת במשק; השווי הכולל של צריכת הקפה בשוק הישראלי בתקופה מסוימת ועוד‪.‬‬

‫תשובה לשאלה ‪2‬‬

‫התל"ג מבטא את סך כל המוצרים הסופיים המופקים בתקופת זמן נתונה במשק לאומי בתוספת ההכנסות של גורמי‬
‫ייצור מקומיים כתוצאה מפעילותם מחוץ לגבולות המדינה‪ ,‬והחסרה של ההכנסות של גורמי ייצור חיצוניים העובדים‬
‫באותו משק (כגון עובדים זרים)‪ ,‬לפני הפחתת הבלאי‪.‬‬

‫התל"ן הוא הערך הכולל של תפוקת המוצרים והשירותים במשק בתקופה מסוימת‪ ,‬בדרך כלל שנה‪ ,‬במחירים שוטפים‪,‬‬
‫בניכוי ההפרשות לצריכת הון (פחת)‪.‬‬

‫תשובה לשאלה ‪3‬‬

‫המונח תוצר מקומי שונה מהמונח תוצר לאומי בכך שהוא אינו כולל העברות כספים בין מדינות‪ ,‬וכך החישוב כולל‬
‫למעשה את התוצר שנוצר בתוך מדינה מסוימת ולא את התוצר שהתקבל בה‪ .‬תוצר מקומי מתייחס לאמידת התוצר‬
‫שנוצר בתחומיו הגיאוגרפיים של המשק‪ ,‬ואילו תוצר לאומי בוחן את המשק הלאומי וכולל גם הכנסות של גורמי ייצור‬
‫מקומיים כתוצאה מפעילותם מחוץ לגבולות המדינה‪.‬‬
‫‪29‬‬ ‫| הלכלכל אובמ לוגרתל תולאש > יקסע לוהינהינע לוהינ‬

‫‪ 6.8‬הממשלה‬

‫שאלה ‪1‬‬
‫הסבירו מהי מדיניות פיסקלית וכיצד היא באה לידי ביטוי בישראל‪.‬‬

‫_________________________________________________________________________________‬

‫_________________________________________________________________________________‬

‫_________________________________________________________________________________‬

‫_________________________________________________________________________________‬

‫_________________________________________________________________________________‬

‫_________________________________________________________________________________‬

‫שאלה ‪2‬‬
‫הסבירו ממה מורכב תקציב המדינה והציגו דוגמאות להכנסות והוצאות בתקציב מדינת ישראל‪.‬‬

‫_________________________________________________________________________________‬

‫_________________________________________________________________________________‬

‫_________________________________________________________________________________‬

‫_________________________________________________________________________________‬

‫_________________________________________________________________________________‬

‫_________________________________________________________________________________‬

‫שאלה ‪3‬‬
‫הציגו את הסיבות לגידול בהוצאות הממשלה אשר עלול להקטין את קצב הצמיחה‪.‬‬

‫_________________________________________________________________________________‬

‫_________________________________________________________________________________‬

‫_________________________________________________________________________________‬

‫_________________________________________________________________________________‬

‫_________________________________________________________________________________‬

‫_________________________________________________________________________________‬
‫‪30‬‬ ‫| הלכלכל אובמ לוגרתל תולאש > יקסע לוהינהינע לוהינ‬

‫תשובות‬

‫פתרון שאלה ‪1‬‬

‫מדיניות פיסקלית היא מונח במאקרו כלכלה המתאר את ניהול מערכת המשתנים הריאליים של המשק‪ .‬מונח זה מתייחס‬
‫כמעט תמיד להוצאות הממשלה ולאופן שבו הן ממומנות‪ :‬הטלת מיסים או יצירת חוב ציבורי‪.‬‬

‫במדינות המערביות מקובל כי המדיניות הפיסקלית נמצאת באחריות הממשלה [בניגוד למדיניות המוניטרית הנמצאת‬
‫באחריות הבנק המרכזי (בישראל – בנק ישראל)]‪.‬‬

‫הכנסות תקציב המדינה הן בעיקר ממיסים‪ ,‬הן ישירים (מס הכנסה)‪ ,‬והן עקיפים‪ .‬כאשר תקציב המדינה (ההוצאות)‬
‫קטן מסך המיסים נוצר עודף תקציבי‪ .‬מנגד‪ ,‬כאשר התקציב גדול מסך המיסים נוצר גרעון תקציבי (למדינה יש יותר‬
‫הוצאות מהכנסות)‪.‬‬

‫כאשר יש גירעון תקציבי‪ ,‬המדינה משלימה את מימון התקציב באמצעות הלוואות‪ .‬ההלוואות יכולות להתקבל מגורמים‬
‫בתוך המדינה ו‪/‬או מחוצה לה‪.‬‬

‫פתרון שאלה ‪2‬‬

‫תקציב המדינה הוא הכלי המרכזי המשמש את ממשלת ישראל ליישום סדרי העדיפויות שלה ולקביעת רמת ההוצאה‬
‫הממשלתית‪ .‬תקציב המדינה מורכב מרשימת סעיפים ותתי‪-‬סעיפים המייצגים פעילות מסוימת‪ .‬לכל פעילות כזו מקצה‬
‫המדינה תקציב בחוק תקציב‪ ,‬בהיקף הנקבע מדי שנתיים‪ .‬התקציב המנוצל בכל אחד מהסעיפים משמש אינדיקציה‬
‫לביצוע הפעילות לה הוקצה‪.‬‬

‫תקציב המדינה מכיל שלושה מרכיבים מרכזיים‪:‬‬

‫•הוצאה ממשלתית – תקציבים המיועדים להפעלת המנגנון הממשלתי‪ :‬קיומו של המנגנון עצמו‪ ,‬יישום רגולציה‪,‬‬
‫קיום מערכת המשפט‪ ,‬הוצאות ביטחון ומשטרה‪ ,‬החזר חובות הממשלה ותשלומי ריבית‪ ,‬וכדומה‪.‬‬

‫•תשלומי העברה – כספים שמעבירה הממשלה ליחידים ללא קשר לייצור של סחורות ושירותים בידי אותם יחידים‬
‫(כגון תשלומי הבטחת הכנסה‪ ,‬דמי אבטלה וקצבאות ילדים)‪.‬‬

‫•השקעות הממשלה – השקעות בפיתוח תשתית המיועדת להגדלת הפעילות הכלכלית של המשק‪ :‬השקעות‬
‫בכבישים‪ ,‬נמלי ים‪ ,‬מתקני התפלה וכדומה‪.‬‬

‫עיקר ההכנסות של המדינה מורכב ממיסים (ישירים ועקיפים) וכן מאגרות‪ .‬סכום הכנסות המדינה נאמד במעל‬
‫‪ 300‬מיליארד ש"ח לשנה‪.‬‬

‫הוצאות הממשלה מחולקות לפי משרדי הממשלה וקטגוריות נוספות‪ ,‬כגון‪ :‬אחזקת משרדי הממשלה‪ ,‬הביטחון והסדר‬
‫הציבורי (כולל עלויות משרד הביטחון‪ ,‬המשרד לביטחון פנים‪ ,‬הוצאות חירום וכדומה)‪ ,‬השירותים החברתיים (כולל‬
‫הוצאות משרד החינוך‪ ,‬הביטוח הלאומי‪ ,‬מוסדות להשכלה גבוהה‪ ,‬הרשות לניצולי שואה וכדומה)‪ ,‬תחום התשתיות‪,‬‬
‫הכלכלה והתעשייה וכן החזרי חוב (כולל ריבית ועמלות בגין הלוואות שנטלה המדינה מאזרחים ומגורמי חוץ)‪.‬‬
‫‪31‬‬ ‫| הלכלכל אובמ לוגרתל תולאש > יקסע לוהינהינע לוהינ‬

‫פתרון שאלה ‪3‬‬

‫להלן הסיבות לגידול בהוצאות הממשלה אשר עלול להקטין את קצב הצמיחה‪:‬‬

‫אגידול בהוצאות הממשלה מעלה את שער הריבית ומקטין את היקף ההשקעות במשק ואת שיעור הגידול‬ ‫‪.‬‬
‫במלאי ההון‪.‬‬

‫בגידול בשכר ובתשלומי הבטחת הכנסה יוצר לחץ על שוק העבודה ומקטין את רווחי הפירמות ואת ההשקעה‬ ‫‪.‬‬
‫במשק‪.‬‬

‫גגידול בהוצאות הממשלה חייב להיות מלווה בהעלאת מיסים בהווה או בעתיד‪ .‬למיסוי השפעה שלילית על‬ ‫‪.‬‬
‫קצב הצמיחה‪.‬‬