‫כל הזכויות שמורות ל‪ :‬מר שגיא לוי‬

‫‪2‬‬

‫גיאומטריה אנליטית ____________________________________ ‪7‬‬

‫חשבון ווקטורים _______________________________________________ ‪7‬‬
‫חשבון ווקטורים – דוגמא ____________________________________________________________‪8‬‬

‫מכפלות של ווקטורים ___________________________________________ ‪9‬‬

‫מכפלות של ווקטורים – דוגמא _______________________________________________________‪10‬‬

‫שימושי המכפלות _____________________________________________ ‪10‬‬

‫שימושי המכפלות –דוגמאות _________________________________________________________‪11‬‬

‫מישור במרחב _______________________________________________ ‪13‬‬

‫מצבים הדדיים בין מישורים _________________________________________________________‪13‬‬
‫מישור במרחב –דוגמאות ___________________________________________________________‪13‬‬

‫ישר במרחב _________________________________________________ ‪14‬‬

‫מצבים הדדיים בין ישרים___________________________________________________________‪14‬‬
‫ישר במרחב –דוגמאות_____________________________________________________________‪15‬‬

‫גיאומטריה אנליטית – שאלות נוספות לתרגול עצמי _____________________ ‪16‬‬

‫פתרון מערכת משוואות לינארית __________________________ ‪17‬‬

‫הגדרת מערכת משוואות לינארית __________________________________ ‪17‬‬
‫הצגה בצורת מטריצה __________________________________________ ‪17‬‬
‫מצבי פתרון אפשריים __________________________________________ ‪17‬‬
‫פעולות שורה אלמנטריות _______________________________________ ‪18‬‬
‫דוגמא לפעולות שורה _____________________________________________________________‪18‬‬

‫מערכת מדורגת (חלקית ‪ /‬מלא ‪ /‬קנונית) _____________________________ ‪19‬‬

‫משתנים קשורים וחופשיים ______________________________________ ‪19‬‬
‫הדגמה של צורות מדורגות שונות______________________________________________________‪19‬‬

‫שיטת דירוג גאוס לפתרון _______________________________________ ‪20‬‬

‫דוגמא למצב בו אין פתרון __________________________________________________________‪21‬‬
‫דוגמא למצב של פתרון יחיד _________________________________________________________‪21‬‬
‫דוגמא למצב של אינסוף פתרונות______________________________________________________‪21‬‬

‫פתרון מערכת משוואות – שאלות נוספות לתרגול עצמי ___________________ ‪22‬‬

‫מטריצות ________________________________ __________ ‪23‬‬

‫הגדרת מטריצה ______________________________________________ ‪23‬‬
‫מטריצות מיוחדות ____________________________________________ ‪23‬‬
‫דוגמאות למטריצות מיוחדות _________________________________________________________‪23‬‬

‫פעולות בסיסיות ______________________________________________ ‪23‬‬

‫דוגמאות לפעולות בסיסיות __________________________________________________________‪24‬‬

‫כפל מטריצות _______________________________________________ ‪24‬‬

‫דוגמא לכפל מטריצות _____________________________________________________________‪24‬‬

‫תכונות הכפל ________________________________________________ ‪24‬‬

‫שחלוף מטריצה )‪25 ___________________________________ (Transpose‬‬
‫דוגמא לשחלוף מטריצה ____________________________________________________________‪25‬‬

‫כל הזכויות שמורות ל‪ :‬מר שגיא לוי‬

 ‫‪3‬‬

‫תכונות השחלוף ______________________________________________ ‪25‬‬

‫הפיכת מטריצה (מטריצה הופכית) _________________________________ ‪25‬‬
‫דוגמא להפיכת מטריצה ____________________________________________________________‪26‬‬

‫תכונות המטריצה ההופכית ______________________________________ ‪26‬‬

‫דטרמיננטה של מטריצה ________________________________________ ‪26‬‬
‫דוגמא לחישוב דטרמיננטה של מטריצה מגודל ‪27____________________________________________ 4‬‬

‫תכונות הדטרמיננטה __________________________________________ ‪27‬‬

‫צירוף מטריצה (המטריצה המצורפת ‪28 _________________________ )Adjoint‬‬
‫דוגמא לחישוב ‪ adj‬למטריצה מגודל ‪28___________________________________________________3‬‬

‫תכונות המטריצה המצורפת ______________________________________ ‪28‬‬

‫כלל קרמר __________________________________________________ ‪28‬‬
‫דוגמא למציאת פתרון לפי כלל קרמר ___________________________________________________‪29‬‬

‫מטריצות – שאלות נוספות לתרגול עצמי _____________________________ ‪30‬‬

‫תת מרחב ________________________________ __________ ‪31‬‬

‫הגדרת מרחב ווקטורי __________________________________________ ‪31‬‬
‫הגדרת תת מרחב ____________________________________________ ‪31‬‬
‫תתי מרחבים סטנדרטיים _______________________________________ ‪32‬‬
‫)‪ Col(A‬מרחב העמודות של מטריצה ‪32__________________________________________________ A‬‬
‫)‪ Row(A‬מרחב השורות של מטריצה ‪32__________________________________________________A‬‬
‫)‪ Null(A‬מרחב האפס של מטריצה ‪32___________________________________________________ A‬‬

‫תת מרחב – שאלות נוספות לתרגול עצמי ____________________________ ‪32‬‬

‫צירוף לינארי‪ ,‬נפרש )‪ (Span‬וקבוצה פורשת מינימלית ___________ ‪33‬‬

‫הגדרת צירוף לינארי ___________________________________________ ‪33‬‬
‫דוגמא לצירוף לינארי _____________________________________________________________‪33‬‬

‫מציאת הצירוף הלינארי _________________________________________ ‪33‬‬

‫דוגמאות למציאת צירוף לינארי _______________________________________________________‪33‬‬

‫הגדרת הנפרש ______________________________________________ ‪34‬‬

‫חישוב הנפרש לפי הגדרה _______________________________________ ‪34‬‬
‫דוגמא למציאת ‪ Span‬לפי הגדרה – שני ממדים_____________________________________________‪34‬‬
‫המחשה גיאומטרית _______________________________________________________________‪34‬‬

‫חישוב הנפרש במקרה כללי ______________________________________ ‪35‬‬

‫דוגמא למציאת ‪ Span‬במרחב ________________________________________________________‪35‬‬

‫בדיקת שייכות לנפרש __________________________________________ ‪36‬‬

‫דוגמא לבדיקת שייכות לנפרש________________________________________________________‪36‬‬

‫הגדרת קבוצה פורשת מינימלית ___________________________________ ‪37‬‬

‫מציאת קבוצה פורשת מינימלית ___________________________________ ‪37‬‬
‫דוגמא למציאת פורשת מינימלית ______________________________________________________‪37‬‬

‫שאלות נוספות לתרגול עצמי _____________________________________ ‪38‬‬

‫תרגול של מציאת צ"ל _____________________________________________________________‪38‬‬

‫כל הזכויות שמורות ל‪ :‬מר שגיא לוי‬

 ‫‪4‬‬

‫תרגול של ‪38________________________________________________________________ Span‬‬

‫אי תלות לינארית _____________________________________ ‪39‬‬

‫הגדרת אי תלות לינארית________________________________________ ‪39‬‬
‫בדיקת תלות לינארית __________________________________________ ‪39‬‬
‫דוגמאות לבדיקת ת"ל _____________________________________________________________‪39‬‬

‫הגדרת קבוצה בת"ל מקסימלית ___________________________________ ‪40‬‬

‫מציאת בת"ל מקסימלית ________________________________________ ‪40‬‬
‫אי תלות לינארית – שאלות נוספות לתרגול עצמי _______________________ ‪41‬‬

‫בסיס וממד ________________________________ _________ ‪42‬‬

‫הגדרת בסיס ________________________________________________ ‪42‬‬
‫הגדרת ממד ________________________________________________ ‪42‬‬
‫הגדרות שקולות לבסיס _________________________________________ ‪42‬‬
‫דרכים למציאת בסיס __________________________________________ ‪43‬‬
‫דוגמא למציאת בסיס בתת מרחב שצורתו ‪43____________________________________________ Span‬‬
‫דוגמא למציאת בסיס בתת מרחב של פתרון מע' הומוגנית ______________________________________‪44‬‬

‫ווקטור קואורדינטות ___________________________________________ ‪45‬‬

‫דוגמא למציאת ווקטור קואורדינטות בתת‪ -‬מרחב של פולינומים __________________________________‪45‬‬

‫מטריצת מעבר בין בסיסים ______________________________________ ‪45‬‬

‫בסיס וממד – שאלות נוספות לתרגול עצמי ___________________________ ‪46‬‬

‫העתקה לינארית _____________________________________ ‪47‬‬

‫הגדרת העתקה לינארית ________________________________________ ‪47‬‬
‫המטריצה המייצגת הסטנדרטית __________________________________ ‪47‬‬
‫איך נמצא את הממ"ס?_____________________________________________________________‪47‬‬
‫דוגמא למציאת ממ"ס______________________________________________________________‪47‬‬

‫התמונה והגרעין של הה"ל_______________________________________ ‪48‬‬

‫הגדרת תמונה של ה"ל _____________________________________________________________‪48‬‬
‫הגדרת גרעין של ה"ל _____________________________________________________________‪48‬‬
‫דרך כללית למציאת גרעין ותמונה _____________________________________________________‪48‬‬
‫דוגמא למציאת תמונה וגרעין_________________________________________________________‪49‬‬

‫משפט הממדים ______________________________________________ ‪49‬‬

‫ה"ל חד חד ערכית ‪ /‬על _________________________________________ ‪50‬‬
‫הגדרה של חח"ע ________________________________________________________________‪50‬‬
‫הגדרה של על __________________________________________________________________‪50‬‬
‫איך בודקים חח"ע ועל? ____________________________________________________________‪50‬‬
‫הדגמת כל אחת מהדרכים לבדיקת חח"ע ועל ______________________________________________‪51‬‬
‫הגדרה של איזומורפיזם ____________________________________________________________‪51‬‬
‫דוגמאות לאיזומורפיזם_____________________________________________________________‪52‬‬

‫העתקה לינארית – שאלות נוספות לתרגול עצמי _______________________ ‪52‬‬

‫ערכים עצמיים‪ ,‬ווקטורים עצמיים ולכסון _____________________ ‪53‬‬

‫כל הזכויות שמורות ל‪ :‬מר שגיא לוי‬

 ‫‪5‬‬

‫ווקטורים עצמיים וערכים עצמיים __________________________________ ‪53‬‬

‫הגדרת ווקטור עצמי וערך עצמי של העתקה לינארית _________________________________________‪53‬‬
‫הגדרת ווקטור עצמי וערך עצמי של מטריצה ______________________________________________‪53‬‬
‫איך מוצאים ע"ע?________________________________________________________________‪53‬‬
‫איך מוצאים ו"ע? ________________________________________________________________‪53‬‬
‫דוגמא למציאת ע"ע ו‪-‬ו"ע___________________________________________________________‪54‬‬

‫לכסון _____________________________________________________ ‪55‬‬

‫הגדרת ריבוי אלגברי של ע"ע ________________________________________________________‪55‬‬
‫הגדרת ריבוי גיאומטרי של ע"ע _______________________________________________________‪55‬‬
‫הגדרת מטריצה לכסינה ____________________________________________________________‪55‬‬
‫איך מוצאים את המטריצה המלכסנת 𝑃? _________________________________________________‪55‬‬
‫איך מוצאים את המטריצה האלכסונית 𝐷? ________________________________________________‪55‬‬
‫דוגמא מסכמת לנושא הלכסון ________________________________________________________‪56‬‬

‫לכסון – שאלות נוספות לתרגול עצמי _______________________________ ‪57‬‬

‫טענות לתרגול נוסף ___________________________________ ‪58‬‬

‫כל הזכויות שמורות ל‪ :‬מר שגיא לוי‬

 ‫‪6‬‬

‫סרטוני ההסבר הבאים מומלצים רק לאלו שמעוניינים להבין‬

‫משמעויות יותר עמוקות של המושגים שלומדים בקורס‪.‬‬

‫הם מציגים המחשה ויזואלית נפלאה של המושגים ועוזרים להבנה‬

‫עמוקה שלהם‪.‬‬

‫לינק לכל סדרת הסרטונים‪:‬‬

‫‪www.youtube.com/playlist?list=PLZHQObOWTQDPD3MizzM2xVFitgF8hE_ab‬‬

‫טבלה לפי נושאים‪:‬‬

‫סרטון‬ ‫נושא‬
‫‪https://youtu.be/fNk_zzaMoSs‬‬ ‫ווקטורים‬
‫‪https://youtu.be/LyGKycYT2v0‬‬ ‫מכפלה סקלארית‬
‫‪https://youtu.be/eu6i7WJeinw‬‬ ‫מכפלה ווקטורית‬
‫‪https://youtu.be/XkY2DOUCWMU‬‬ ‫כפל מטריצות‬
‫‪https://youtu.be/Ip3X9LOh2dk‬‬ ‫דטרמיננטה‬
‫‪https://youtu.be/uQhTuRlWMxw‬‬ ‫הפיכות של מטריצה‬
‫‪https://youtu.be/k7RM-ot2NWY‬‬ ‫צירוף לינארי ו‪SPAN‬‬
‫‪https://youtu.be/kYB8IZa5AuE‬‬ ‫העתקה לינארית במישור‬
‫‪https://youtu.be/rHLEWRxRGiM‬‬ ‫העתקה לינארית במרחב‬
‫‪https://youtu.be/PFDu9oVAE-g‬‬ ‫ווקטורים וערכים עצמיים‬
‫‪https://youtu.be/TgKwz5Ikpc8‬‬ ‫מרחבים ווקטוריים‬

‫כל הזכויות שמורות ל‪ :‬מר שגיא לוי‬

 ‫‪7‬‬

‫גיאומטריה אנליטית‬

‫חשבון ווקטורים‬

‫חישוב ווקטור בין ‪ 2‬נקודות‪ :‬בהינתן נקודות ‪ A, B‬הווקטור מנקודה ‪ A‬לנקודה ‪ B‬מחושב על‬
‫̅̅̅̅‬
‫ידי 𝐴 ‪𝐴𝐵 = 𝐵 −‬‬

‫כפל ווקטור פי קבוע‪ :‬בהינתן ווקטור )𝑐 ‪ , 𝑣̅ = (𝑎, 𝑏,‬כפל‬

‫̅̅̅‬
‫שלו פי קבוע ‪ k‬נותן את הווקטור‪𝑘𝑣 = (𝑘𝑎, 𝑘𝑏, 𝑘𝑐) :‬‬

‫חיבור‪/‬חיסור ווקטורים‪ :‬בהינתן ווקטורים‬

‫)𝑓 ‪ 𝑣̅ = (𝑎, 𝑏, 𝑐), 𝑢̅ = (𝑑, 𝑒,‬אז ווקטור החיבור‪/‬חיסור‬
‫̅̅̅̅̅̅̅‬
‫הוא‪𝑣 ± 𝑢 = (𝑎 ± 𝑑, 𝑏 ± 𝑒, 𝑐 ± 𝑓) :‬‬

‫ניתן גם לבצע את הפעולות בין הווקטורים באופן גיאומטרי‪ ,‬באופן הבא‪:‬‬

‫חישוב ווקטור בין ‪ 2‬נקודות‪ :‬בתמונה הבאה רואים את הנקודות )‪ A(1,2), B(3,5‬הווקטור‬
‫מנקודה ‪ A‬לנקודה ‪ B‬מיוצג על ידי חץ המתחיל ב‪ A-‬ומסתיים ב‪.B-‬‬

‫כפל ווקטור פי קבוע‪ :‬התמונה הבאה מראה איך נראית תוצאת כפל ווקטור פי ‪ 2‬ופי )‪.(-1‬‬
‫הכפלה פי מספר חיובי לא משנה את כיוון הווקטור ורק משנה את גודלו בהתאם‪ ,‬כלומר‬
‫הכפלה פי ‪ 2‬האריכה את הווקטור פי ‪ .2‬הכפלה פי מספר שלילי הופכת את כיוון הווקטור‪,‬‬
‫בנוסף לשינוי אורכו‪.‬‬

‫כל הזכויות שמורות ל‪ :‬מר שגיא לוי‬

 ‫‪8‬‬

‫חיבור‪/‬חיסור ווקטורים‪ :‬התמונות הבאות מציגות איך לחבר‪/‬לחסר ווקטורים גיאומטרית‪.‬‬

‫̅̅̅̅̅̅̅ נעשה על ידי כך שמזיזים את‬

‫חיבור ווקטורים 𝑢 ‪𝑣 +‬‬
‫הווקטורים במקביל עד שהסוף של ווקטור ̅𝑣 הוא התחלה‬
‫של ̅𝑢 ואז ווקטור החיבור מתחיל בהתחלה של ווקטור ̅𝑣‬
‫ומסתיים בסוף של ווקטור ̅𝑢‪ .‬התמונה משמאל מדגימה‬
‫זאת‪.‬‬

‫̅̅̅̅̅̅̅ למעשה מבצעים חיבור של‬

‫בחיסור ווקטורים 𝑣 ‪𝑢 −‬‬
‫ווקטור ̅𝑢 עם ̅𝑣 שמוכפל פי )‪ .(-1‬כלומר‪𝑢 − 𝑣 = 𝑢̅ + ,‬‬
‫̅̅̅̅̅̅̅‬
‫̅𝑣 ∙ )‪ .(−1‬התמונה משמאל מדגימה זאת‪.‬‬

‫חשבון ווקטורים – דוגמא‬

‫נתונות הנקודות הבאות‪𝐴(1,2, −1), 𝐵(0,1,5), 𝐶(−1,2,1) :‬‬

‫̅̅̅̅ = ̅𝑣‬ ‫‪ .1‬חשבו את הווקטורים ̅̅̅̅‬

‫𝐶𝐵 = ̅𝑢 ‪𝐴𝐵 ,‬‬
‫‪ .2‬חשבו את הווקטורים ̅𝑢‪𝑢̅ + 𝑣̅ , 2‬‬

‫פתרון‪:‬‬

‫‪̅̅̅̅ = 𝐶 − 𝐵 = (−1,1, −4) .1‬‬

‫𝐶𝐵 = ̅𝑢‬
‫̅̅̅̅ = ̅𝑣‬
‫)‪𝐴𝐵 = 𝐵 − 𝐴 = (−1, −1,6‬‬
‫‪2𝑢̅ = 2(−1,1, −4) = (−2,2, −8) .2‬‬
‫)‪𝑢̅ + 𝑣̅ = (−1,1, −4) + (−1, −1,6) = (−2,0,2‬‬

‫כל הזכויות שמורות ל‪ :‬מר שגיא לוי‬

 ‫‪9‬‬

‫מכפלות של ווקטורים‬

‫מכפלה סקלארית‪ :‬בהינתן ווקטורים )𝑓 ‪ 𝑣̅ = (𝑎, 𝑏, 𝑐), 𝑢̅ = (𝑑, 𝑒,‬אז המכפלה הסקלארית‬
‫שלהם )‪ (Dot product‬היא מספר‪ ,‬המחושב באופן הבא‪:‬‬

‫𝑓 ∙ 𝑐 ‪𝑣̅ ∙ 𝑢̅ = 𝑎 ∙ 𝑑 + 𝑏 ∙ 𝑒 +‬‬

‫בתמונה משמאל רואים את משמעות המכפלה הזו‪ ,‬והיא שמבוצעת הטלה של‬
‫ווקטור אחד על השני ואז כופלים את גודל ווקטור ההטלה בגודל הווקטור‬
‫השני‪ ,‬כלומר‪.𝑣̅ ∙ 𝑢̅ = |𝑣̅ | ∙ |𝑢̅| ∙ cos 𝛼 :‬‬

‫תכונות המכפלה הסקלארית‪:‬‬

‫‪ .1‬חוק החילוף מתקיים‪𝑣̅ ∙ 𝑢̅ = 𝑢̅ ∙ 𝑣̅ :‬‬

‫𝑤 ‪𝑢̅ ∙ (𝑣̅ +‬‬ ‫‪ .2‬חוק הפילוג מתקיים‪̅ :‬‬
‫𝑤 ∙ ̅𝑢 ‪̅) = 𝑢̅ ∙ 𝑣̅ +‬‬
‫̅̅̅ ∙ ̅𝑢‬
‫‪ .3‬עבור קבוע ‪𝑘𝑣 = 𝑘(𝑢̅ ∙ 𝑣̅ ) :k‬‬

‫מכפלה ווקטורית‪ :‬בהינתן ווקטורים )𝑓 ‪ 𝑣̅ = (𝑎, 𝑏, 𝑐), 𝑢̅ = (𝑑, 𝑒,‬אז המכפלה הווקטורית‬
‫שלהם )‪ (Cross product‬היא ווקטור‪ ,‬המחושב באופן הבא‪:‬‬

‫𝑖‬ ‫𝑗‬ ‫𝑘‬

‫𝑤 כאשר ‪ i, j, k‬זה הבסיס הסטנדרטי‪.‬‬
‫𝑎| = ̅𝑢 × ̅𝑣 = ̅‬ ‫𝑏‬ ‫|𝑐‬
‫𝑑‬ ‫𝑒‬ ‫𝑓‬

‫תכונות המכפלה הווקטורית‪:‬‬

‫‪ .1‬חוק החילוף לא מתקיים‪𝑣̅ × 𝑢̅ = −𝑢̅ × 𝑣̅ :‬‬

‫𝑤 ‪𝑢̅ × (𝑣̅ +‬‬ ‫‪ .2‬חוק הפילוג מתקיים‪̅ :‬‬
‫𝑤 × ̅𝑢 ‪̅) = 𝑢̅ × 𝑣̅ +‬‬
‫̅̅̅ × ̅𝑢‬
‫‪ .3‬עבור קבוע ‪𝑘𝑣 = 𝑘(𝑢̅ × 𝑣̅ ) :k‬‬

‫𝑤 ‪ 𝑣̅ = (𝑎, 𝑏, 𝑐), 𝑢̅ = (𝑑, 𝑒, 𝑓),‬אז המכפלה‬

‫מכפלה מעורבת‪ :‬ווקטורים )𝐼 ‪̅ = (𝐺, 𝐻,‬‬
‫המעורבת שלהם )‪ (Mixed product‬היא מספר‪ ,‬המחושב באופן הבא‪:‬‬

‫𝐺‬ ‫𝐻‬ ‫𝐼‬

‫𝑤‪.‬‬
‫𝑎 | = )̅𝑢 × ̅𝑣( ∙ ̅‬ ‫𝑏‬ ‫|𝑐‬
‫𝑑‬ ‫𝑒‬ ‫𝑓‬

‫תכונות המכפלה המעורבת‪:‬‬

‫𝑤‪.‬‬ ‫‪ .1‬חוק חילוף במכפלה הסקלארית‪̅ :‬‬

‫𝑤 ∙ )̅𝑢 × ̅𝑣( = )̅𝑢 × ̅𝑣( ∙ ̅‬
‫‪ .2‬אין חוק חילוף במכפלה הווקטורית‪̅ ∙ (𝑢̅ × 𝑣̅ ) :‬‬
‫𝑤‪̅ ∙ (𝑣̅ × 𝑢̅) = −‬‬
‫𝑤‬
‫𝑤‬ ‫̅̅̅̅ = )̅𝑢 × ̅̅̅‬
‫𝑣𝑘( ∙ ̅‬ ‫‪ .3‬עבור קבוע ‪𝑘𝑤 ∙ (𝑣̅ × 𝑢̅) :k‬‬

‫כל הזכויות שמורות ל‪ :‬מר שגיא לוי‬

 ‫‪10‬‬

‫מכפלות של ווקטורים – דוגמא‬

‫נתונים הווקטורים הבאים‪̅ = (2,2, −2) :‬‬
‫𝑤 ‪𝑢̅ = (−1,1,4), 𝑣̅ = (1,0,3),‬‬

‫חשבו את‪̅ :‬‬

‫𝑤 ∙ )̅𝑢 × ̅𝑣( ‪𝑣̅ × 𝑢̅, 𝑢̅ ∙ 𝑣̅ ,‬‬

‫פתרון‪:‬‬

‫𝑖‬ ‫𝑘 𝑗‬
‫= |‪𝑣̅ × 𝑢̅ = (1,0,3) × (−1,1,4) = | 1 0 3‬‬
‫‪−1 1 4‬‬

‫‪0 3‬‬ ‫‪1 3‬‬ ‫‪1 0‬‬

‫|𝑖=‬ ‫|𝑗‪| −‬‬ ‫|𝑘‪|+‬‬ ‫)‪| = −3𝑖 − 7𝑗 + 𝑘 = (−3, −7,1‬‬
‫⏟‬
‫‪1 4‬‬ ‫⏟‬‫‪−1 4‬‬ ‫⏟‬‫‪−1 1‬‬
‫‪0−3=−3‬‬ ‫‪4+3=7‬‬ ‫‪1−0=1‬‬

‫‪𝑢̅ ∙ 𝑣̅ = (−1,1,4) ∙ (1,0,3) = (−1) ∙ 1 + 1 ∙ 0 + 4 ∙ 3 = 11‬‬

‫‪−1 1‬‬ ‫‪4‬‬

‫𝑤 ∙ ) ̅𝑣 × ̅𝑢(‬ ‫‪0 3‬‬
‫‪̅ = ((−1,1,4) × (1,0,3)) ∙ (2,2, −2) = | 1 0‬‬ ‫⏟| ‪3 | = −1‬‬ ‫‪|−‬‬
‫‪2 −2‬‬
‫‪2 2‬‬ ‫‪−2‬‬ ‫‪0−6=−6‬‬

‫‪1 3‬‬ ‫‪1 0‬‬

‫|‪1‬‬ ‫|‪| + 4‬‬ ‫‪| = 6 + 8 + 8 = 22‬‬
‫⏟‬‫‪2 −2‬‬ ‫⏟‬
‫‪2 2‬‬
‫‪−2−6=−8‬‬ ‫‪2−0=2‬‬

‫שימושי המכפלות‬

‫‪ .1‬מכפלה סקלארית‪:‬‬
‫חישוב אורך ווקטור‪|𝑣̅ | = √𝑣̅ ∙ 𝑣̅ :‬‬ ‫א‪.‬‬
‫בדיקת אנכיות ווקטורים‪𝑣̅ ∙ 𝑢̅ = 0 ⟺ 𝑢̅ ⊥ 𝑣̅ :‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫𝑢∙̅𝑣‬
‫̅‬
‫חישוב זווית בין ווקטורים‪𝑐𝑜𝑠𝛼 = |𝑣̅|∙|𝑢̅| :‬‬ ‫ג‪.‬‬

‫𝑤)‬
‫‪ .2‬מכפלה ווקטורית (נסמן ̅𝑢 × ̅𝑣 = ̅‬
‫𝑤 אנך לשני ווקטורים אחרים ̅𝑢 ‪𝑣̅ ,‬‬
‫מציאת ווקטור ̅‬ ‫א‪.‬‬
‫בדיקת מקבילות ווקטורים‪̅ = 0̅ ⟺ 𝑢̅ ∥ 𝑣̅ :‬‬
‫𝑤‬ ‫ב‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫חישוב שטח משולש הנוצר על ידי הווקטורים ̅𝑢 ‪̅| :𝑣̅ ,‬‬
‫𝑤| ‪𝑆 = 2‬‬ ‫ג‪.‬‬

‫𝑤 = 𝑡)‬
‫‪ .3‬מכפלה מעורבת (נסמן )̅𝑢 × ̅𝑣( ∙ ̅‬
‫בדיקה ש‪ 3-‬ווקטורים על מישור ‪̅ ∈ 𝑝 :p‬‬
‫𝑤 ‪𝑡 = 0 ⟺ 𝑢̅, 𝑣̅ ,‬‬ ‫א‪.‬‬
‫𝑤‪𝑉 = |𝑡| :‬‬
‫חישוב נפח מקבילון הנוצר על ידי הווקטורים ̅𝑢 ‪̅ , 𝑣̅ ,‬‬ ‫ב‪.‬‬

‫כל הזכויות שמורות ל‪ :‬מר שגיא לוי‬

 ‫‪11‬‬

‫שימושי המכפלות –דוגמאות‬

‫נתונות הנקודות הבאות‪𝐴(1,2, −1), 𝐵(0,1,5), 𝐶(−1,2,1) :‬‬

‫ונתונים הווקטורים הבאים‪̅ = (𝑘, 2, −2) :‬‬

‫𝑤 ‪𝑢̅ = (−1,1,4), 𝑣̅ = (1, 𝑘, 3),‬‬

‫‪ .1‬חשבו את אורך הצלע ‪AB‬‬

‫𝑤?‬
‫‪ .2‬האם קיים ‪ k‬עבורו ̅𝑣 ⊥ ̅‬
‫‪ .3‬חשבו את הזווית בין צלע ‪ BC‬לצלע ‪AB‬‬
‫‪ .4‬עבור ‪ ,k=1‬מצאו ווקטור המאונך לווקטורים ̅𝑢 ‪𝑣̅ ,‬‬
‫‪ .5‬חשבו את שטח משולש ‪ABC‬‬
‫‪ .6‬בדקו האם הנקודות ‪ A, B, C‬והווקטור ̅𝑢 על אותו מישור‪.‬‬
‫במידה ולא‪ ,‬מהו נפח המקבילון שנוצר על ידן?‬

‫פתרון‪:‬‬

‫̅̅̅̅‬
‫‪ .1‬תחילה נחשב את הווקטור של הצלע‪𝐴𝐵 = 𝐵 − 𝐴 = (−1, −1,6) .‬‬
‫כעת נחשב את אורך הווקטור על ידי מכפלה סקלארית‪:‬‬
‫‪̅̅̅̅| = |(−1, −1,6)| = √(−1, −1,6) ∙ (−1, −1,6) = √38‬‬
‫𝐵𝐴|‬
‫𝑤‪.‬‬ ‫‪ .2‬לפי תנאי האנכיות ̅𝑣 ⊥ ̅‬
‫𝑤 ⟺ ‪̅ ∙ 𝑣̅ = 0‬‬
‫לכן נחשב את המכפלה הסקלארית ונשווה לאפס‪.‬‬
‫‪̅ ∙ 𝑣̅ = (𝑘, 2, −2) ∙ (1, 𝑘, 3) = 𝑘 + 2𝑘 − 6 = 3𝑘 − 6 = 0‬‬
‫𝑤‬
‫תשובה סופית‪𝑘 = 2 :‬‬
‫‪ .3‬תחילה נחשב את ווקטורי הצלעות‪:‬‬

‫חשוב! לשים לב לצאת מהקודקוד החוצה‬

‫‪̅̅̅̅ = 𝐴 − 𝐵 = (1,1, −6),‬‬
‫𝐴𝐵‬ ‫)‪̅̅̅̅ = 𝐶 − 𝐵 = (−1,1, −4‬‬
‫𝐶𝐵‬
‫כעת נחשב את הזווית‪:‬‬
‫𝐶𝐵∙ ̅̅̅̅‬
‫𝐵𝐴‬ ‫̅̅̅̅‬ ‫)‪(1,1,−6)∙(−1,1,−4‬‬ ‫‪−1+1+24‬‬ ‫‪24‬‬
‫𝐵𝐴| = 𝛼𝑠𝑜𝑐‬
‫𝐶𝐵|∙| ̅̅̅̅‬
‫| ̅̅̅̅‬
‫= |)‪= |(1,1,−6)|∙|(−1,1,−4‬‬ ‫=‬
‫‪√1+1+36∙√1+1+16‬‬ ‫‪√38√18‬‬

‫תשובה סופית‪ 23.3 :‬מעלות‬

‫‪ .4‬נבצע מכפלה ווקטורית של הווקטורים הללו‪:‬‬
‫𝑖‬ ‫𝑘 𝑗‬
‫|‪𝑣̅ × 𝑢̅ = (1,1,3) × (−1,1,4) = | 1 1 3‬‬
‫‪−1 1 4‬‬
‫‪1 3‬‬ ‫‪1 3‬‬ ‫‪1 1‬‬
‫|𝑖 =‬ ‫|𝑗‪|−‬‬ ‫|𝑘‪|+‬‬ ‫)‪| = (1, −7,2‬‬
‫⏟‬
‫‪1 4‬‬ ‫⏟‬
‫‪−1 4‬‬ ‫⏟‬‫‪−1 1‬‬
‫‪4−3=1‬‬ ‫‪4+3=7‬‬ ‫‪1+1=2‬‬

‫ואכן ניתן לבדוק ולוודא לפי תנאי האנכיות שהתוצאה מאונכת לשני הווקטורים‪.‬‬

‫כל הזכויות שמורות ל‪ :‬מר שגיא לוי‬

 ‫‪12‬‬

‫‪ .5‬נחשב את שטח המשולש בעזרת מכפלה ווקטורית‪.‬‬

‫נחשב את הווקטורים שיוצאים מקודקוד ‪B‬‬
‫‪̅̅̅̅ = 𝐴 − 𝐵 = (1,1, −6),‬‬
‫𝐴𝐵‬ ‫)‪̅̅̅̅ = 𝐶 − 𝐵 = (−1,1, −4‬‬
‫𝐶𝐵‬
‫נבצע מכפלה ווקטורית של הווקטורים הללו‪:‬‬
‫𝑖‬ ‫𝑘 𝑗‬
‫̅̅̅̅‬ ‫̅̅̅̅‬
‫|‪𝐵𝐴 × 𝐵𝐶 = (1,1, −6) × (−1,1,4) = | 1 1 −6‬‬
‫‪−1 1 −4‬‬
‫‪1 −6‬‬ ‫‪1 −6‬‬ ‫‪1 1‬‬
‫|𝑖 =‬ ‫|𝑗‪|−‬‬ ‫|𝑘‪|+‬‬ ‫)‪| = (2, −10,2‬‬
‫⏟‬
‫‪1 −4‬‬ ‫⏟‬‫‪−1 −4‬‬ ‫⏟‬‫‪−1 1‬‬
‫‪−4+6=2‬‬ ‫‪−4−6=−10‬‬ ‫‪1+1=2‬‬

‫השטח של המשולש הוא חצי אורך ווקטור זה‪:‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫= 𝐶𝐵𝐴𝑆‬ ‫𝐶𝐵 × ̅̅̅̅‬
‫𝐴𝐵|‬ ‫|)‪̅̅̅̅ | = |(2, −10,2)| = | (2, −10,2)| = |(1, −5,1‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪= √1 + 25 + 1 = √27‬‬
‫‪ .6‬תחילה ניצור ‪ 3‬ווקטורים‪ .‬מנקודות ‪ A, B, C‬ניצור ‪ 2‬ווקטורים‪ ,‬למשל‪:‬‬
‫̅̅̅̅‬
‫‪𝐵𝐴 = 𝐴 − 𝐵 = (1,1, −6),‬‬ ‫)‪̅̅̅̅ = 𝐶 − 𝐵 = (−1,1, −4‬‬
‫𝐶𝐵‬
‫כעת נבדוק האם הווקטורים על אותו מישור לפי מכפלה מעורבת‪:‬‬
‫‪−1 1‬‬ ‫‪4‬‬
‫𝐶𝐵 × ̅̅̅̅‬
‫𝐴𝐵( ∙ ̅𝑢‬ ‫‪̅̅̅̅ ) = (−1,1,4) ∙ ((1,1, −6) × (−1,1, −4)) = | 1 1‬‬ ‫= |‪−6‬‬
‫‪−1 1‬‬ ‫‪−4‬‬
‫‪1 −6‬‬ ‫‪1 −6‬‬ ‫‪1 1‬‬
‫| ‪−1‬‬ ‫|‪| − 1‬‬ ‫|‪| + 4‬‬ ‫‪| = 16‬‬
‫⏟‬‫‪1 −4‬‬ ‫⏟‬
‫‪−1 −4‬‬ ‫⏟‬‫‪−1 1‬‬
‫‪−4+6=2‬‬ ‫‪−4−6=−10‬‬ ‫‪1+1=2‬‬

‫תשובה סופית‪ :‬המכפלה המעורבת לא יצאה אפס‪ ,‬לכן אינם על אותו מישור‪.‬‬
‫נפח המקבילון שנוצר הוא ‪.16‬‬

‫כל הזכויות שמורות ל‪ :‬מר שגיא לוי‬

 ‫‪13‬‬

‫מישור במרחב‬

‫משוואת המישור 𝑝 היא ‪𝑝: 𝐴𝑥 + 𝐵𝑦 + 𝐶𝑧 + 𝐷 = 0‬‬

‫כאשר הווקטור )𝐶 ‪ (𝐴, 𝐵,‬הוא האנך למישור וקרוי הנורמל‬

‫ניתן להציג מישור גם כך‪ 𝑝: 𝐴 + 𝑡𝑣̅ + 𝑞𝑢̅ :‬כאשר ̅𝑢 ‪𝑣̅ ,‬‬

‫ווקטורים במישור‪ ,‬ו 𝐴 נקודה שנמצאת במישור‪.‬‬

‫מצבים הדדיים בין מישורים‬

‫מישורים יכולים להיחתך‪ ,‬להקביל או להתלכד זה עם זה‪ .‬השלבים לבדיקת מצב הדדי בין‬
‫מישורים מתוארים בדיאגרמה הבאה‪:‬‬

‫כן‬ ‫מתלכדים‬
‫האם יש נקודה‬
‫כן‬
‫משותפת?‬
‫האם הנורמלים‬
‫לא‬ ‫מקבילים‬
‫מקבילים?‬
‫לא‬ ‫נחתכים‬

‫מישור במרחב –דוגמאות‬

‫‪ .1‬נתון המישור ‪ .𝑥 + 2𝑦 + 3𝑧 + 6 = 0‬מצאו ווקטור המוכל במישור ובדקו שהנורמל‬
‫של המישור מאונך לווקטור זה‪.‬‬
‫‪ .2‬מצאו את משוואת המישור שעובר דרך שלושת הנקודות הבאות‪:‬‬
‫)‪𝐴(1,2,4), 𝐵(0,3,5), 𝐶(2, −1,7‬‬

‫פתרון‪:‬‬

‫‪ .1‬על מנת ליצור ווקטור‪ ,‬צריך למצוא ‪ 2‬נקודות השייכות למישור‪ .‬למשל‬
‫)‪ 𝐴(−6,0,0), 𝐵(0, −3,0‬כעת נחשב את הווקטור בין הנקודות‪:‬‬
‫)‪̅̅̅̅ = 𝐴 − 𝐵 = (−6,3,0‬‬
‫𝐴𝐵‬
‫האם ווקטור זה מאונך לנורמל? נבדוק!‬
‫הנורמל הוא מקדמי משוואת המישור‪ ,‬כלומר )‪.𝑛̅ = (1,2,3‬‬
‫ואכן מתקיים תנאי האנכיות ‪̅̅̅̅ ∙ 𝑛̅ = (−6,3,0) ∙ (1,2,3) = 0‬‬
‫𝐴𝐵‬
‫‪ .2‬תחילה נמצא את הנורמל למישור‪ .‬ניצור מהנקודות ‪ 2‬ווקטורים‪:‬‬
‫̅̅̅̅̅‬
‫̅̅̅̅ ‪𝐴𝐵 = 𝐵 − 𝐴 = (−1,1,1),‬‬
‫)‪𝐴𝐶 = 𝐶 − 𝐴 = (1, −3,3‬‬

‫כל הזכויות שמורות ל‪ :‬מר שגיא לוי‬

 ‫‪14‬‬

‫הנורמל אנך לשניהם‪ ,‬כלומר ניתן למצוא אותו על ידי מכפלה ווקטורית שלהם‪𝑛̅ = :‬‬
‫𝑖‬ ‫𝑘 𝑗‬
‫̅̅̅̅‬ ‫̅̅̅̅‬
‫)‪𝐴𝐵 × 𝐴𝐶 = |−1 1 1| = (6,4,2‬‬
‫‪1 −3 3‬‬
‫כעת ניתן להגיד משוואת המישור היא 𝐷 = 𝑧‪ 6𝑥 + 4𝑦 + 2‬ונציב אחת מהנקודות על‬
‫מנת למצוא את 𝐷‪ .‬למשל נציב את )‪ 𝐴(1,2,4‬ונקבל כי‪6 + 8 + 8 = 𝐷 ⟹ 𝐷 = :‬‬
‫‪ 22‬כלומר המישור ‪6𝑥 + 4𝑦 + 2𝑧 = 22‬‬
‫ונצמצם על מנת לקבל תשובה סופית‪3𝑥 + 2𝑦 + 𝑧 = 11 :‬‬

‫ישר במרחב‬

‫לישר ‪ l‬יש מספר הצגות‪:‬‬

‫‪𝑥−𝑥0‬‬ ‫‪𝑦−𝑦0‬‬ ‫‪𝑧−𝑧0‬‬

‫‪𝑙:‬‬ ‫=‬ ‫=‬ ‫הצגה קנונית‪:‬‬ ‫א‪.‬‬
‫𝑎‬ ‫𝑏‬ ‫𝑐‬

‫) ‪ (𝑥0 , 𝑦0 , 𝑧0‬היא נקודה על הישר‪ (𝑎, 𝑏, 𝑐) ,‬הוא ווקטור הכיוון של הישר‬

‫הצגה כנקודה ) ‪ + (𝑥0 , 𝑦0 , 𝑧0‬ווקטור כיוון )𝑐 ‪:(𝑎, 𝑏,‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫)𝑐 ‪𝑙: (𝑥0 , 𝑦0 , 𝑧0 ) + 𝑡 ∙ (𝑎, 𝑏,‬‬
‫הצגה פרמטרית‪𝑙: (𝑥, 𝑦, 𝑧) = (𝑥0 + 𝑎𝑡, 𝑦0 + 𝑏𝑡, 𝑧0 + 𝑐𝑡) :‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫𝑡𝑎 ‪𝑥 = 𝑥0 +‬‬
‫או בצורה של מערכת משוואות 𝑡𝑏 ‪𝑙: {𝑦 = 𝑦0 +‬‬
‫𝑡𝑐 ‪𝑧 = 𝑧0 +‬‬
‫‪𝐴𝑥 + 𝐵𝑦 + 𝐶𝑧 + 𝐷 = 0‬‬
‫{ ‪𝑙:‬‬ ‫הצגה כחיתוך של שני מישורים‪:‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫‪𝐸𝑥 + 𝐹𝑦 + 𝐺𝑧 + 𝐻 = 0‬‬

‫מעבר בין הצגות א‪-‬ג הוא מיידי‪ .‬את המעבר מהצגה ד' נדגים בהמשך‪.‬‬

‫מצבים הדדיים בין ישרים‬

‫ישרים במרחב יכולים להיחתך‪ ,‬להקביל‪ ,‬להתלכד או להצטלב זה עם זה‪ .‬השלבים לבדיקת‬
‫מצב הדדי בין ישרים מתוארים בדיאגרמה הבאה‪:‬‬

‫כן‬ ‫מתלכדים‬
‫האם יש נקודה‬
‫כן‬
‫משותפת?‬
‫לא‬ ‫מקבילים‬
‫האם הכיוונים‬
‫מקבילים?‬
‫כן‬ ‫נחתכים‬
‫האם יש נקודה‬
‫לא‬
‫משותפת?‬
‫לא‬ ‫מצטלבים‬

‫כל הזכויות שמורות ל‪ :‬מר שגיא לוי‬

 ‫‪15‬‬

‫ישר במרחב –דוגמאות‬

‫‪𝑥+𝑦−𝑧 =2‬‬
‫{ ‪ .𝑙:‬העבירו אותו להצגה אחרת‪.‬‬ ‫‪ .1‬נתון הישר הבא‪:‬‬
‫‪2𝑥 − 𝑦 + 2𝑧 = 6‬‬
‫‪ .2‬האם הישר )‪ 𝑙: (2,5,0) + 𝑡 ∙ (3,2,1‬מקביל למישור ‪?𝑥 + 2𝑦 − 𝑧 = 0‬‬

‫פתרון‪:‬‬

‫‪ .1‬נמצא את ווקטור הכיוון של הישר על ידי כפל ווקטורי של נורמלי המישורים‪.‬‬

‫𝑖‬ ‫𝑗‬ ‫𝑘‬
‫‪𝑣̅ = (1,1, −1) × (2, −1,2) = |1‬‬ ‫)‪1 −1| = (1, −4, −3‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪−1 2‬‬
‫בנוסף‪ ,‬נמצא נקודה שפותרת את מערכת המשוואות‪ .‬ניקח ‪ z=0‬ואז נותר לפתור את‬
‫‪8‬‬ ‫‪−2‬‬ ‫‪𝑥+𝑦 =2‬‬
‫= 𝑦‪𝑥 = 3,‬‬ ‫{ שהפתרון שלה הוא‬
‫‪3‬‬ ‫‪2𝑥 − 𝑦 = 6‬‬
‫‪8 −2‬‬
‫‪ (𝑥0 , 𝑦0 , 𝑧0 ) = (3 ,‬ובנוסף ווקטור הכיוון‬ ‫כלומר מצאנו שהנקודה על הישר היא )‪, 0‬‬
‫‪3‬‬

‫הוא )‪(𝑎, 𝑏, 𝑐) = (1, −4, −3‬‬

‫‪8‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪𝑥−‬‬ ‫‪𝑦+‬‬ ‫‪𝑧−0‬‬
‫‪𝑙:‬‬ ‫‪3‬‬
‫=‬ ‫‪3‬‬
‫=‬ ‫ולכן הצגה קנונית של הישר תהיה‬
‫‪1‬‬ ‫‪−4‬‬ ‫‪−3‬‬

‫‪ .2‬ישר מקביל למישור אם ורק אם הוא מאונך לנורמל של המישור‪ .‬לכן נבדוק האם‬
‫ווקטור הכיוון של הישר והנורמל של המישור מאונכים‪.‬‬
‫כלומר נבדוק )‪ (3,2,1) ⊥ (1,2, −1‬לפי תנאי האנכיות‪.‬‬
‫‪(3,2,1) ⋅ (1,2, −1) = 3 + 4 − 1 = 6 ≠ 0‬‬
‫תנאי האנכיות לא מתקיים‪ ,‬לכן הישר אינו מקביל למישור‪.‬‬

‫כל הזכויות שמורות ל‪ :‬מר שגיא לוי‬

 ‫‪16‬‬

‫גיאומטריה אנליטית – שאלות נוספות לתרגול עצמי‬

‫‪ .1‬מצאו את שטח המשולש 𝐶𝐵𝐴‪ ,‬שקודקודיו )‪𝐴(1,1,1), 𝐵(2, −1,3), 𝐶(−1,4,2‬‬

‫‪ .2‬האם הנקודות )‪ 𝐴(1,2, −1), 𝐵(0,1,5), 𝐶(−1,2,1), 𝐷(2,1,3‬נמצאות במישור אחד?‬
‫‪ .3‬נתונות ‪ 4‬הנקודות )‪𝐴(2,0,6) ; 𝐵(−2,2,14) ; 𝐶(6,4,10) ; 𝐷(4, −10,8‬‬
‫מצאו את משוואת מישור 𝐶𝐵𝐴‪ .‬האם נקודה 𝐷 גם על מישור 𝐶𝐵𝐴?‬
‫‪ .4‬נתונות נקודות )‪ 𝐴(0,1, −3) ; 𝐵(1,3,5‬מצאו את המישור העובר דרך 𝐴 ומאונך לישר‬
‫𝐵𝐴‬
‫‪𝑥+𝑦 =1‬‬
‫{ ‪ 𝑙:‬ועובר דרך הנקודה‬ ‫‪ .5‬רשמו את משוואת המישור שמכיל את הישר‬
‫‪𝑦+𝑧 = 2‬‬
‫)‪.𝑃(1,3,2‬‬
‫‪𝑥 − 2𝑦 + 𝑧 = 4‬‬
‫{ ‪𝑙:‬‬ ‫‪ .6‬מצאו את הישר העובר דרך )‪ 𝐴(−4,3,0‬ומקביל לישר‬
‫𝑧 = 𝑦 ‪2𝑥 +‬‬
‫‪ .7‬מצאו את היטלה של )‪ 𝑃(2,4,6‬על המישור ‪𝑥 − 𝑦 + 𝑧 = 7‬‬
‫‪ .8‬הוכיחו כי הישרים הבאים נחתכים ומצאו את משוואת המישור שמכיל את שניהם‪:‬‬
‫‪𝑥+3 𝑦−1 𝑧+2‬‬
‫‪𝑙1 :‬‬ ‫=‬ ‫=‬
‫‪1‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪−3‬‬
‫‪𝑥 + 2𝑦 + 𝑧 = 3‬‬
‫{ ‪𝑙2 :‬‬
‫𝑥‪3𝑦 + 𝑧 = 4 − 3‬‬

‫כל הזכויות שמורות ל‪ :‬מר שגיא לוי‬

 ‫‪17‬‬

‫פתרון מערכת משוואות לינארית‬

‫הגדרת מערכת משוואות לינארית‬

‫במשוואה לינארית מותרות הפעולות‬

‫הבאות בלבד‪ :‬חיבור‪/‬חיסור משתנים וכפל‬
‫משתנים בקבוע‪.‬‬

‫מערכת משוואות לינארית היא אוסף של‬

‫כמה משוואות לינאריות יחד‪.‬‬

‫בתרשים משמאל ניתן לראות מערכת של ‪ 3‬משוואות ב‪ 3-‬משתנים‪.‬‬

‫הצגה בצורת מטריצה‬

‫ניתן להציג מערכת משוואות לינארית בצורה של מטריצה מורחבת באופן הבא‪ :‬מקדמי‬
‫המשתנים נרשמים בחלק השמאלי ונקראים מטריצת המקדמים והמספרים החופשיים‬
‫נרשמים בחלק הימני ונקראים ווקטור המספרים החופשיים‪ .‬בדרך כלל יש גם קו מפריד‬
‫שנועד לייצג את סימני השווה של המערכת‪.‬‬

‫בתרשים הקודם ניתן לראות איך העבירו מערכת של ‪ 3‬משוואות ב‪ 3-‬משתנים לצורה של‬
‫מטריצה‪.‬‬

‫מצבי פתרון אפשריים‬

‫למערכת משוואות לינארית יש ‪ 3‬מצבי פתרון אפשריים בלבד‪:‬‬

‫‪ .1‬אין פתרון‪ :‬מצב בו בתהליך פתרון המערכת נוצר פסוק שקר‪.‬‬

‫‪ .2‬פתרון יחיד‪ :‬מצב בו רק צירוף יחיד של ערכים למשתנים פותר את המערכת‪.‬‬
‫‪ .3‬אינסוף פתרונות‪ :‬מצב בו יש אינסוף צירופים של ערכים למשתנים הפותרים את‬
‫המערכת‪.‬‬

‫מערכת משוואות הומוגנית מוגדרת כמצב שבו המספרים החופשיים כולם אפס‪ .‬למערכת‬
‫הומוגנית תמיד יהיה את הפתרון הטריוויאלי שבו כל המשתנים שווים אפס‪ ,‬לכן למערכת‬
‫הומוגנית יהיה פתרון יחיד או אינסוף פתרונות‪.‬‬

‫כל הזכויות שמורות ל‪ :‬מר שגיא לוי‬

 ‫‪18‬‬

‫פעולות שורה אלמנטריות‬

‫פעולת שורה אלמנטריות מוגדרת כפעולה המערבת מספר משוואות‪ ,‬אשר אינה משנה את‬
‫הפתרון של המערכת‪ .‬מותרות ‪ 3‬סוגי פעולות שורה‪:‬‬

‫‪ .1‬החלפת שורות‪ :‬נסמן פעולה זו באופן הבא 𝑗𝑅 ⟷ 𝑖𝑅‪ ,‬כלומר שורה 𝑖 מתחלפת עם‬
‫שורה 𝑗‪.‬‬
‫‪ .2‬כפל (או חלוקת) שורה בקבוע שאינו אפס‪ :‬נסמן פעולה זו באופן הבא 𝑖𝑅𝑘 ⟶ 𝑖𝑅‪,‬‬
‫כלומר שורה 𝑖 מוכפלת פי 𝑘‪.‬‬
‫‪ .3‬חיבור (או חיסור) שורות‪ :‬נסמן פעולה זו באופן הבא 𝑗𝑅 ‪ ,𝑅𝑖 ⟶ 𝑅𝑖 +‬כלומר שורה 𝑖‬
‫מחוברת עם שורה 𝑗‪.‬‬

‫שימו ‪‬‬
‫‪ .1‬ניתן לבצע את פעולה ‪ 3‬גם על מספר שורות‪ ,‬למשל להחליף את‬
‫שורה ‪ 1‬בסכום של שורות ‪𝑅1 ⟶ 𝑅1 + 𝑅2 + 𝑅3 1-3‬‬
‫‪ .2‬ניתן לבצע את פעולות ‪ 2,3‬יחדיו ולקבל את הפעולה 𝑗𝑅𝑘 ‪𝑅𝑖 ⟶ 𝑅𝑖 +‬‬

‫דוגמא לפעולות שורה‬

‫החלפת שורה ‪ 1‬עם ‪3‬‬

‫‪0‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪−1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪−2‬‬ ‫‪4‬‬

‫‪(2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫~ )‪7‬‬‫‪⏟ (2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫)‪7‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪−2‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪−1‬‬ ‫‪1‬‬
‫𝑅⟷ 𝑅‬
‫‪3‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪5 1 3 3‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪5‬‬

‫כפל שורה ‪ 2‬פי ‪4‬‬

‫‪0‬‬ ‫‪2 −1 1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪2 −1 1‬‬

‫‪(2‬‬ ‫~ )‪2 2 7‬‬ ‫‪⏟ (8‬‬ ‫)‪8 8 28‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1 −2 4‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1 −2 4‬‬
‫‪𝑅2 ⟶4𝑅2‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪0 0 5‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0 5‬‬

‫חיסור ‪ 3‬פעמים שורה ‪ 1‬משורה ‪4‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪1 −2 4‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪−2 4‬‬

‫‪(2‬‬ ‫)‪2 2 7‬‬ ‫~‬
‫⏟‬ ‫‪(2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫)‪2 7‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪2 −1 1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪2 −1 1‬‬
‫𝑅‪𝑅 ⟶𝑅 −3‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪0 0 5 4 4 1 0‬‬ ‫‪−3 6 −7‬‬

‫כל הזכויות שמורות ל‪ :‬מר שגיא לוי‬

 ‫‪19‬‬

‫מערכת מדורגת (חלקית ‪ /‬מלא ‪ /‬קנונית)‬

‫נגדיר בכל שורה שאינה שורת אפסים שהאיבר המוביל בשורה הוא האיבר הראשון שאינו‬
‫אפס‪.‬‬

‫בצורה מדורגת חלקית נדרוש שכל שורות האפסים יהיו בתחתית המטריצה ובנוסף‪ ,‬מתחת‬
‫לכל איבר מוביל יהיו רק אפסים‪.‬‬

‫בצורה מדורגת מלא נדרוש בנוסף שהאיברים המובילים יהיו כולם ‪.1‬‬

‫בצורה קנונית נדרוש בנוסף שגם מתחת לכל איבר מוביל יהיו אפסים‪.‬‬

‫משתנים קשורים וחופשיים‬

‫משתנים קשורים אלו המשתנים שבצורה מדורגת יש להם איבר מוביל בעמודה (לא משנה‬
‫איזו צורה‪ ,‬חלקית‪/‬מלאה‪/‬קנונית)‬

‫משתנים חופשיים אלו שאר המשתנים‪ ,‬כלומר משתנה לא קשור הוא חופשי‪.‬‬

‫הדגמה של צורות מדורגות שונות‬

‫דירוג חלקי‬

‫‪2 1‬‬ ‫‪6‬‬

‫‪(0 3‬‬ ‫)‪11‬‬
‫‪0 0‬‬ ‫‪0‬‬

‫זהו דירוג חלקי בלבד כי המובילים (מסומנים) אינם ‪.1‬‬

‫בנוסף‪ ,‬משתנים ראשון ושני קשורים כי יש בעמודה שלהם מוביל‪.‬‬

‫משתנה שלישי חופשי‪.‬‬

‫דירוג מלא‬

‫‪1 1‬‬ ‫‪6‬‬

‫‪(0 1‬‬ ‫)‪11‬‬
‫‪0 0‬‬ ‫‪1‬‬

‫זהו לא דירוג קנוני כי מעל המובילים לא הכל אפסים‪.‬‬

‫בנוסף‪ ,‬כל המשתנים קשורים כי יש בעמודה שלהם מוביל‪.‬‬

‫כל הזכויות שמורות ל‪ :‬מר שגיא לוי‬

 ‫‪20‬‬

‫דירוג קנוני‬

‫‪1 3‬‬ ‫‪6‬‬

‫‪(0 0‬‬ ‫)‪0‬‬
‫‪0 0‬‬ ‫‪0‬‬

‫זהו דירוג קנוני כי אין מוביל שיש מעליו מספר שאינו אפס‪.‬‬

‫בנוסף‪ ,‬משתנה ראשון קשור כי יש בעמודה שלו מוביל‪.‬‬

‫משתנים שני ושלישי חופשי‪.‬‬

‫שיטת דירוג גאוס לפתרון‬

‫שיטה זו מתבססת על הבאת המערכת לצורה מדורגת (חלקית או מלאה או קנונית)‪.‬‬

‫ארשום את האלגוריתם להבאה לצורה קנונית‪:‬‬

‫‪ .1‬במידה ובעמודה ‪ 1‬יש רק אפסים‪ ,‬עברו לעמודה ‪.2‬‬

‫אחרת‪ ,‬במידה ויש בעמודה ‪ 1‬איבר שהוא ‪ ,1‬החליפו את השורה שלו עם שורה ‪ 1‬כך‬
‫שאיבר ‪( 𝑎11‬המוביל) יהיה שווה ‪1‬‬
‫במידה ואין איבר שהוא ‪ ,1‬דאגו לכך שאיבר ‪( 𝑎11‬המוביל) אינו אפס‬
‫‪ .2‬דאגו לאפס את כל האיברים שמתחת ומעל המוביל‪ ,‬רצוי מאוד להשתמש בתהליך‬
‫האיפוס רק בשורה של המוביל‪ .‬כלומר בשלב של עמודה ‪ ,1‬לעשות פעולות מצורת‬
‫‪𝑅𝑖 ⟶ 𝑅𝑖 + 𝑘𝑅1‬‬
‫‪ .3‬סיימנו לאפס את כל עמודה ‪ 1‬ונעבור לעמודה ‪.2‬‬
‫שוב‪ ,‬במידה והיא עמודת אפסים נעבור לעמודה ‪.3‬‬
‫אחרת‪ ,‬יהיה מוביל ‪ 𝑎22‬שבעזרתו נאפס את כל איברי עמודה ‪.2‬‬
‫‪ .4‬חוזרים על התהליך עד להגעה לצורה קנונית‪.‬‬
‫‪ .5‬פתרון המערכת‪:‬‬
‫אין פתרון‪ :‬במידה ותוך כדי התהליך נוצר מצב של שורת סתירה‪ ,‬ניתן‬ ‫א‪.‬‬
‫להפסיק כיוון שאין למערכת פתרון‪.‬‬
‫פתרון יחיד‪ :‬אם כשמגיעים לצורה הקנונית‪ ,‬כל המשתנים קשורים (אין‬ ‫ב‪.‬‬
‫משתנים חופשיים)‪ ,‬אז יש פתרון יחיד‪ ,‬שהוא ווקטור המספרים החופשיים‬
‫של הצורה הקנונית‪.‬‬
‫אינסוף פתרונות‪ :‬אם כשמגיעים לצורה הקנונית‪ ,‬יש לפחות משתנה אחד‬ ‫ג‪.‬‬
‫חופשי‪ ,‬אז יש אינסוף פתרונות וניתן לרשום את הפתרון הכללי של‬

‫כל הזכויות שמורות ל‪ :‬מר שגיא לוי‬

 ‫‪21‬‬

‫המערכת‪ ,‬שזה פתרון שבו מבטאים את המשתנים הקשורים בעזרת‬

‫החופשיים‪.‬‬

‫דוגמא למצב בו אין פתרון‬

‫‪𝑥+𝑦 =3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0 1‬‬
‫‪{ 𝑥 + 2𝑦 = 5 ⟺ (1‬‬ ‫)‪2|5‬‬ ‫~‬
‫⏟‬ ‫‪(0‬‬ ‫)‪1|2‬‬ ‫~‬
‫⏟‬ ‫‪(0‬‬ ‫) ‪1| 2‬‬
‫‪2𝑥 + 3𝑦 = 7‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪37‬‬ ‫‪𝑅2 ⟶𝑅2 −𝑅1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1 1 𝑅1⟶𝑅1−𝑅2 0‬‬ ‫‪0 −1‬‬
‫‪𝑅3 ⟶𝑅3 −2𝑅1‬‬ ‫‪𝑅3 ⟶𝑅3 −𝑅2‬‬

‫המובילים מסומנים‪ ,‬נשים לב שנוצרה שורת סתירה בשורה ‪( 3‬כי כתוב שאפס שווה מינוס ‪)1‬‬
‫לכן אין פתרון‬

‫דוגמא למצב של פתרון יחיד‬

‫‪𝑦−𝑧 = 0‬‬
‫{‬ ‫𝑥‬ ‫‪+‬‬ ‫‪2𝑦 − 𝑧 = 2‬‬
‫‪2𝑥 + 3𝑦 + 2𝑧 = 7‬‬
‫‪0 1‬‬ ‫‪−1 0‬‬ ‫‪1 2 −1 2‬‬ ‫‪1 2 −1 2‬‬
‫‪⟺ (1 2‬‬ ‫~ )‪−1|2‬‬
‫)‪⏟ (0 1 −1|0‬‬ ‫~‬
‫⏟‬ ‫)‪(0 1 −1|0‬‬
‫‪2 3‬‬ ‫‪2 7 𝑅1⟷𝑅2 2 3 2 7 𝑅3⟶𝑅3−2𝑅1 0 −1 4 3‬‬

‫‪1 0‬‬ ‫‪1 2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0 1 2‬‬ ‫‪1 0 01‬‬

‫~‬
‫⏟‬ ‫‪(0 1‬‬ ‫~ )‪−1|0‬‬
‫‪⏟ (0‬‬ ‫)‪1 −1|0‬‬ ‫~‬
‫⏟‬ ‫)‪(0 1 0|1‬‬
‫‪𝑅1 ⟶𝑅1 −2𝑅2 0 0‬‬ ‫‪3 3 𝑅3⟶𝑅3 0‬‬ ‫‪0 1 1 𝑅1⟶𝑅1−𝑅3 0 0 1 1‬‬
‫‪𝑅3 ⟶𝑅3 +𝑅2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪𝑅2 ⟶𝑅2 +𝑅3‬‬

‫המובילים מסומנים‪ ,‬כל המשתנים קשורים ומתקבל פתרון יחיד )‪(𝑥, 𝑦, 𝑧) = (1,1,1‬‬

‫דוגמא למצב של אינסוף פתרונות‬

‫‪𝑦−𝑧 =0‬‬ ‫‪0 1 −1 0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2 −1 0‬‬
‫(‬
‫‪{𝑥 + 2𝑦 − 𝑧 = 0 ⟺ 1 2 −1|0‬‬ ‫)‬ ‫~‬
‫⏟‬ ‫(‬ ‫‪0‬‬ ‫)‪1 −1|0‬‬ ‫~‬
‫⏟‬
‫‪2𝑥 + 2𝑧 = 0‬‬ ‫‪2 0 2 0 𝑅1⟷𝑅2 2‬‬ ‫‪0 2 0 𝑅3⟶𝑅3−2𝑅1‬‬

‫‪1 2 −1 0‬‬ ‫‪1 0 1 0‬‬

‫)‪(0 1 −1|0‬‬ ‫~‬
‫⏟‬ ‫)‪(0 1 −1|0‬‬
‫‪0 −4 4 0 𝑅1⟶𝑅1−2𝑅2 0 0 0 0‬‬
‫‪𝑅3 ⟶𝑅3 +4𝑅2‬‬

‫המובילים מסומנים‪ ,‬המשתנה השלישי חופשי‪.‬‬

‫בשלב זה נסמן את כל המשתנים החופשיים באותיות אחרות כדי להדגיש שהם חופשיים‪.‬‬
‫במקרה זה נסמן 𝑡 = 𝑧‬

‫לאחר מכן נרשום את המערכת המדורגת ונציג את המשתנים הקשורים כתלויים בחופשיים‪.‬‬

‫‪𝑥+𝑡 =0‬‬
‫המערכת היא כעת ‪ {𝑦 − 𝑡 = 0‬וניתן מיידית לראות כי 𝑡 = 𝑦 ‪𝑥 = −𝑡,‬‬
‫‪0=0‬‬

‫ולכן הפתרון הכללי הוא )𝑡 ‪(𝑥, 𝑦, 𝑧) = (−𝑡, 𝑡,‬‬

‫כל הזכויות שמורות ל‪ :‬מר שגיא לוי‬

 ‫‪22‬‬

‫פתרון מערכת משוואות – שאלות נוספות לתרגול עצמי‬

‫‪ .1‬פתרו את מערכות המשוואות הבאות בעזרת שיטת הדירוג של גאוס‪:‬‬

‫‪𝑥+𝑦+𝑧 =1‬‬
‫‪{ 𝑥 − 2𝑦 = 2‬‬ ‫א‪.‬‬
‫‪2𝑥 − 𝑦 − 2𝑧 = 5‬‬
‫‪𝑥+𝑦+𝑧=1‬‬
‫‪{𝑥 + 5𝑦 − 𝑧 = 2‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫‪2𝑥 + 6𝑦 = 5‬‬
‫‪𝑥 − 2𝑦 + 7𝑧 = 2‬‬
‫{‬ ‫ג‪.‬‬
‫‪2𝑥 − 𝑦 + 𝑧 = 0‬‬
‫‪𝑦+𝑧 =0‬‬
‫‪{𝑥 + 5𝑦 − 𝑧 = 0‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫‪2𝑥 + 6𝑦 = 0‬‬
‫‪𝑦+𝑧 =0‬‬
‫‪{5𝑦 − 𝑧 = 0‬‬ ‫ה‪.‬‬
‫‪6𝑦 + 𝑧 = 0‬‬
‫‪𝑥 2 + 7𝑦 + 3𝑧 = 0‬‬
‫{‬ ‫‪𝑥 2 − 12𝑦 = 2‬‬ ‫ו‪.‬‬
‫‪2𝑥 2 − 10𝑦 − 21𝑧 = 5‬‬
‫רמז‪ :‬בצעו הצבה ‪𝑡 = 𝑥 2‬‬
‫‪𝑥𝑦𝑧 = 1‬‬
‫‪2 4 3‬‬
‫‪{𝑥 𝑦 𝑧 = 2‬‬ ‫ז‪.‬‬
‫‪2𝑥 2 𝑦 = 5‬‬
‫‪ .2‬מערכות המשוואות הבאות תלויות בפרמטר 𝑘‪ ,‬בדקו לאלו ערכים של הפרמטר יש‬
‫למערכות פתרון יחיד‪ ,‬אינסוף פתרונות ואף פתרון‪.‬‬
‫𝑘= 𝑧‪𝑥+𝑦+‬‬
‫‪{ 𝑥 − 2𝑦 = 2‬‬ ‫א‪.‬‬
‫‪2𝑥 − 𝑦 − 2𝑧 = 5‬‬
‫‪𝑥+𝑦+𝑧 =1‬‬
‫‪{𝑥 + 5𝑦 − 𝑘𝑧 = 2‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫‪2𝑥 + 6𝑘𝑦 = 5‬‬
‫‪𝑦+𝑧 = 0‬‬
‫‪{𝑘𝑥 + 5𝑦 − 𝑧 = 0‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫‪2𝑘𝑥 + 6𝑦 = 0‬‬
‫𝑘=𝑧‪𝑦+‬‬
‫‪{ 5𝑦 − 𝑧 = 𝑘 2‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫𝑘‪6𝑦 + 𝑧 = 3‬‬

‫כל הזכויות שמורות ל‪ :‬מר שגיא לוי‬

 ‫‪23‬‬

‫מטריצות‬

‫הגדרת מטריצה‬

‫מטריצה 𝑛𝑥𝑚𝐴 היא למעשה רשימה דו‪-‬ממדית‬

‫שיש בה 𝑛𝑚 איברים‪ ,‬המסודרים ב‪ 𝑚-‬שורות ו‪𝑛-‬‬
‫עמודות‪ ,‬כפי שניתן לראות בתרשים משמאל‪.‬‬

‫נהוג לסמן את איברי המטריצה באותיות קטנות‪ ,‬כך למשל האיבר בשורה 𝑖 ועמודה 𝑗 של‬
‫מטריצה 𝐴 יסומן 𝑗𝑖𝑎‬

‫מטריצות מיוחדות‬

‫מטריצה ריבועית‪ :‬מטריצה שבה מספר שורות המטריצה שווה למספר העמודות‪.‬‬

‫מטריצה משולשית‪ :‬מטריצה ריבועית‪ ,‬שבה מעל או מתחת לאלכסון הראשי יש רק אפסים‪.‬‬

‫מטריצה אלכסונית‪ :‬מטריצה ריבועית‪ ,‬כל האיברים הם אפס‪ ,‬פרט לאיברי האלכסון הראשי‪.‬‬

‫מטריצת היחידה‪ :‬מטריצה אלכסונית שכל המספרים על האלכסון הם ‪.1‬‬

‫דוגמאות למטריצות מיוחדות‬

‫מטריצת היחידה‬ ‫מטריצה אלכסונית‬ ‫מטריצה משולשית‬ ‫מטריצה ריבועית‬
‫‪1 0‬‬ ‫‪5 0 0‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪1 6‬‬ ‫‪7‬‬
‫(‬ ‫)‬
‫‪0 1‬‬ ‫)‪(0 −1 0‬‬ ‫‪(2 5‬‬ ‫)‪8‬‬
‫‪(0‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪−1‬‬ ‫)‪0‬‬
‫‪0 0 9‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3 4‬‬ ‫‪9‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬

‫פעולות בסיסיות‬

‫פעולות חיבור מטריצות‪ ,‬חיסור מטריצות וכפל בקבוע מתבצעות "איבר איבר"‪.‬‬

‫כפל בקבוע‪ 𝑘𝐴 :‬היא מטריצה שגודלה זהה לזה של מטריצה 𝐴 וכל איבר בה הוא פי 𝑘‬
‫מהאיבר התואם לו ב‪.𝐴-‬‬

‫כל הזכויות שמורות ל‪ :‬מר שגיא לוי‬

 ‫‪24‬‬

‫חיבור‪/‬חיסור מטריצות‪ :‬נדרש שמטריצות 𝐵 ‪ 𝐴,‬יהיו בעלות אותו גודל‪ .‬במקרה זה 𝐵 ‪( 𝐴 +‬או‬
‫𝐵 ‪ )𝐴 −‬היא מטריצה שגודלה זהה לזה של מטריצות 𝐵 ‪ 𝐴,‬וכל איבר בה הוא סכום (או‬
‫הפרש) של האיברים המתאימים במטריצות 𝐵 ‪.𝐴,‬‬

‫דוגמאות לפעולות בסיסיות‬

‫‪2 3‬‬ ‫‪3∙2‬‬ ‫‪3∙3‬‬ ‫‪6 9‬‬
‫כפל בקבוע‪3 (−2 0) = (3 ∙ (−2) 3 ∙ 0) = (−6 0) :‬‬
‫‪1 0‬‬ ‫‪3∙1‬‬ ‫‪3∙0‬‬ ‫‪3 0‬‬

‫‪1 2‬‬ ‫‪3 0‬‬ ‫‪1+3 2+0‬‬ ‫‪4 2‬‬

‫(‬ ‫(‪)+‬‬ ‫(=)‬ ‫(=)‬ ‫חיבור מטריצות‪) :‬‬
‫‪2 1‬‬ ‫‪0 1‬‬ ‫‪2+0 1+1‬‬ ‫‪2 2‬‬

‫‪1 1‬‬
‫‪1 2‬‬
‫(‬ ‫חיסור מטריצות‪) − (1 1) :‬‬
‫‪2 1‬‬
‫‪1 1‬‬

‫במקרה זה החיסור לא חוקי כי המטריצות לא מאותו גודל‬

‫כפל מטריצות‬

‫פעולת כפל מטריצות אינה מתבצעת איבר איבר‪ ,‬אלא היא למעשה כפל סקלארי בין שורה‬
‫לעמודה‪ .‬נסמן 𝐵𝐴 = 𝐶 אז האיבר 𝑗𝑖𝑐 הוא תוצאת כפל סקלארי של שורה 𝑖 של 𝐴 בעמודה 𝑗‬
‫של 𝐵‪ .‬בעקבות זאת נובעת גם מגבלה לפיה מספר העמודות של 𝑨 חייב להיות שווה‬
‫למספר השורות של 𝑩‪ .‬כלומר‪𝐴𝑚𝑥𝑛 ∙ 𝐵𝑛𝑥𝑘 = 𝐶𝑚𝑥𝑘 :‬‬

‫דוגמא לכפל מטריצות‬

‫תכונות הכפל‬

‫פעולת כפל בין מטריצות שומרת את רוב התכונות של כפל בין מספרים פרט לחוק החילוף‪.‬‬
‫התכונות של פעולה זו הן‪:‬‬

‫כל הזכויות שמורות ל‪ :‬מר שגיא לוי‬

 ‫‪25‬‬

‫‪ .1‬אסוציאטיביות‪ :‬לכל ‪ 3‬מטריצות 𝑙𝑥𝑘𝐶 ‪ 𝐴𝑚𝑥𝑛 , 𝐵𝑛𝑥𝑘 ,‬מתקיים )𝐶𝐵(𝐴 = 𝐶)𝐵𝐴(‬

‫‪ .2‬חוק הפילוג‪ :‬לכל ‪ 3‬מטריצות 𝑘𝑥𝑛𝐶 ‪ 𝐴𝑚𝑥𝑛 , 𝐵𝑛𝑥𝑘 ,‬מתקיים 𝐶𝐴 ‪𝐴(𝐵 + 𝐶) = 𝐴𝐵 +‬‬
‫‪ .3‬מטריצת היחידה‪ :‬קיימת מטריצת יחידה שמסומנת 𝐼 המקיימת 𝐴 = 𝐴𝐼 = 𝐼𝐴‬
‫(בדומה למספר ‪ 1‬שמקיים שכל מספר שנכפול בו לא ישתנה)‬

‫חוק החילוף בכפל מטריצות לא מתקיים‬

‫שחלוף מטריצה )‪(Transpose‬‬

‫פעולת שחלוף מטריצה משמעה להפוך את השורות להיות לעמודות ולהיפך‪ .‬כלומר מטריצה‬
‫𝑚𝑥𝑛𝐵 = 𝑡) 𝑛𝑥𝑚𝐴( כאשר 𝑖𝑗𝑏 = 𝑗𝑖𝑎‬

‫שימו לב‪ ,‬זו לא העלאה של מטריצה 𝐴 בחזקת 𝑡‪ ,‬זהו רק סימון של פעולת השחלוף‪.‬‬

‫דוגמא לשחלוף מטריצה‬

‫𝑡 ‪6 9‬‬
‫‪6‬‬ ‫‪−6 3‬‬
‫( = )‪(−6 0‬‬ ‫)‬
‫‪9‬‬ ‫‪0 0‬‬
‫‪3 0‬‬

‫תכונות השחלוף‬

‫‪ .1‬שחלוף פעמיים מחזיר להתחלה‪𝐴 = (𝐴𝑡 )𝑡 :‬‬

‫‪ .2‬הוצאת קבוע‪(𝑘 ∙ 𝐴)𝑡 = 𝑘 ∙ 𝐴𝑡 :‬‬
‫‪ .3‬חיבור‪/‬חיסור‪(𝐴 ± 𝐵)𝑡 = 𝐴𝑡 ± 𝐵 𝑡 :‬‬
‫‪ .4‬כפל‪(𝐴 ∙ 𝐵)𝑡 = 𝐵 𝑡 ∙ 𝐴𝑡 :‬‬

‫הפיכת מטריצה (מטריצה הופכית)‬

‫פעולת הפיכת מטריצה 𝐴‪ ,‬משמעותה מציאת מטריצה 𝐵‬

‫המקיימת 𝐼 = 𝐴𝐵 = 𝐵𝐴‪ .‬מטריצה הופכית זו היא יחידה‬
‫ומסומנת ‪ .𝐴−1‬כיוון שמטריצת היחידה ריבועית נובע‬
‫שפעולה זו מוגבלת למטריצות ריבועיות בלבד‪.‬‬

‫את פעולת ההפיכה ניתן לבצע באופן הבא‪:‬‬

‫כל הזכויות שמורות ל‪ :‬מר שגיא לוי‬

 ‫‪26‬‬

‫‪ .1‬רושמים מטריצה משולבת‪ ,‬שבה יש את המטריצה שרוצים להפוך בצד שמאל ואת‬
‫מטריצת היחידה בצד ימין‪ .‬ניתן לראות זאת בתרשים משמאל‪.‬‬
‫‪ .2‬מבצעים פעולות שורה עד שבצד שמאל קורים אחד משני הדברים הבאים‪:‬‬
‫מתקבלת שורת אפסים‪ ,‬ואז המטריצה אינה הפיכה‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫מתקבלת מטריצת היחידה‪ ,‬ואז המטריצה בצד ימין היא ההופכית‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬

‫דוגמא להפיכת מטריצה‬

‫‪1‬‬ ‫‪11 0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1 1 0‬‬

‫(‬ ‫|‬ ‫)‬ ‫~‬ ‫(‬ ‫|‬ ‫)‬
‫‪2‬‬ ‫‪20 1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0 −2 1‬‬
‫‪𝑅2 − 2𝑅1 → 𝑅2‬‬

‫‪1 1‬‬
‫( אינה הפיכה‪.‬‬ ‫במצב זה נוצרה שורת אפסים לכן המסקנה היא שהמטריצה )‬
‫‪2 2‬‬

‫‪1 11 0‬‬ ‫‪1 1 1 0‬‬ ‫‪1 0 2 −1‬‬

‫(‬ ‫|‬ ‫)‬ ‫~‬ ‫(‬ ‫|‬ ‫)‬ ‫~‬ ‫(‬ ‫|‬ ‫)‬
‫‪1 20 1‬‬ ‫‪0 1 −1 1‬‬ ‫‪0 1 −1 1‬‬
‫‪𝑅2 − 𝑅1 → 𝑅2‬‬ ‫‪𝑅1 − 𝑅2 → 𝑅1‬‬

‫‪2 −1‬‬
‫( היא ההופכית‬ ‫במצב זה קיבלנו את מטריצת היחידה בצד שמאל ולכן המטריצה )‬
‫‪−1 1‬‬
‫‪1 1‬‬
‫(‬ ‫של )‬
‫‪1 2‬‬

‫תכונות המטריצה ההופכית‬

‫‪ .1‬הפיכה פעמיים מחזירה להתחלה‪𝐴 = (𝐴−1 )−1 :‬‬

‫‪1‬‬
‫‪" .2‬הוצאת" קבוע‪(𝑘 ∙ 𝐴)−1 = ∙ 𝐴−1 :‬‬
‫𝑘‬

‫‪ .3‬הופכית של כפל‪(𝐴 ∙ 𝐵)−1 = 𝐵 −1 ∙ 𝐴−1 :‬‬

‫‪ .4‬הופכית של המשוחלפת‪(𝐴𝑡 )−1 = (𝐴−1 )𝑡 :‬‬

‫דטרמיננטה של מטריצה‬

‫פעולת הדטרמיננטה מוגבלת למטריצות ריבועיות בלבד‪ ,‬תוצאת‬

‫הפעולה היא מספר‪ .‬למספר הזה יש משמעות גיאומטרית של נפח‬
‫המקבילון שנוצר על ידי עמודות המטריצה (במטריצה בגודל ‪2‬‬
‫המשמעות היא שטח מקבילית כפי שניתן לראות בתרשים משמאל)‪.‬‬

‫הסימון של הפעולה הוא על ידי )𝐴(𝑡𝑒𝑑 או |𝐴|‬

‫כל הזכויות שמורות ל‪ :‬מר שגיא לוי‬

 ‫‪27‬‬

‫חישוב הדטרמיננטה מתבצע כך‪:‬‬

‫𝑎‬ ‫𝑏‬
‫|‬ ‫מטריצה בגודל ‪ 2‬מחושבת מיידית 𝑐𝑏 ‪| = 𝑎𝑑 −‬‬
‫𝑐‬ ‫𝑑‬

‫אחרת‪ ,‬נעזרים בכך שדטרמיננטה של מטריצה משולשית היא כפל איברי האלכסון‪,‬‬
‫ומבצעים פעולות שורה (או עמודה) על המטריצה עד להגעה לצורה משולשית‪.‬‬

‫פעולות אלו משפיעות על הדטרמיננטה באופן הבא‪:‬‬

‫‪ .1‬כל פעולת החלפת שורות (או החלפת עמודות) משנה את סימן הדטרמיננטה‪.‬‬
‫‪ .2‬פעולת כפל שורה (או עמודה) פי קבוע‪ ,‬גורמת להכפלת הדטרמיננטה פי אותו קבוע‪.‬‬
‫‪ .3‬פעולת 𝑗𝑅𝑘 ‪( 𝑅𝑖 ⟶ 𝑅𝑖 +‬או הפעולה המקבילה על עמודות)‪ ,‬לא משנה את‬
‫הדטרמיננטה‪.‬‬

‫דוגמא לחישוב דטרמיננטה של מטריצה מגודל ‪4‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪2 −1 1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2 −1 1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2 −1 1‬‬
‫‪|2‬‬ ‫|‪2 2 7‬‬ ‫=‬
‫⏟‬ ‫‪|0‬‬ ‫= |‪−2 4 5‬‬‫‪⏟ − |0‬‬ ‫|‪1 −2 4‬‬ ‫=‬
‫⏟‬
‫‪0‬‬ ‫‪1 −2 4 𝑅 −2𝑅 ⟶𝑅 0‬‬ ‫‪1 −2 4‬‬ ‫‪0 −2 4‬‬ ‫𝑅⟶ 𝑅‪5 𝑅 +2‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫𝑅⟷ 𝑅‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪0 0 5 𝑅4−3𝑅1⟶𝑅4 0‬‬ ‫‪−6 3 2 2 3‬‬ ‫‪0 −6 3‬‬ ‫‪2 𝑅4+6𝑅2⟶𝑅4‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪2 −1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪−1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪− |0‬‬ ‫‪1 −2‬‬ ‫= |‪4‬‬ ‫‪⏟ + |0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪−2‬‬ ‫‪4 | = −117‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪0 0‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪−9‬‬ ‫‪26‬‬
‫𝑅⟷ 𝑅‬
‫‪0‬‬ ‫‪0 −9‬‬ ‫‪26 4 3‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪13‬‬

‫שימו לב שבמעבר השני הוחלפו שורות לכן סימן הדטרמיננטה התהפך‪ ,‬ובמעבר הרביעי‬
‫בוצעה החלפה נוספת ולכן הסימן שוב התחלף‪ .‬כל יתר הפעולות שבוצעו לא שינו את‬
‫הדטרמיננטה‪.‬‬

‫תכונות הדטרמיננטה‬

‫‪ .1‬דטרמיננטה למטריצת היחידה‪|𝐼| = 1 :‬‬

‫‪" .2‬הוצאת" קבוע‪ |𝑘𝐴| = 𝑘 𝑛 |𝐴| :‬כאשר 𝑛 גודל מטריצה 𝐴‬
‫‪ .3‬דטרמיננטה של כפל‪|𝐴𝐵| = |𝐴| ∙ |𝐵| :‬‬
‫‪ .4‬דטרמיננטה של חזקה‪|𝐴𝑛 | = (𝐴)𝑛 :‬‬
‫‪1‬‬
‫= | ‪|𝐴−1‬‬ ‫‪ .5‬דטרמיננטה של ההופכית‪:‬‬
‫|𝐴|‬

‫‪ .6‬דטרמיננטה של המשוחלפת‪|𝐴𝑡 | = |𝐴| :‬‬

‫מטריצה ‪ A‬הפיכה ‪|𝑨| ≠ 𝟎 ‬‬

‫כל הזכויות שמורות ל‪ :‬מר שגיא לוי‬

 ‫‪28‬‬

‫צירוף מטריצה (המטריצה המצורפת ‪)Adjoint‬‬

‫פעולת הצירוף )‪ (adjoint‬מוגבלת למטריצות ריבועיות בלבד‪ ,‬תוצאת הפעולה היא מטריצה‪.‬‬
‫ניתן להשתמש בפעולה זו כדרך נוספת לחישוב של מטריצה הופכית‪.‬‬

‫הסימון של הפעולה הוא על ידי )𝐴(𝑗𝑑𝑎‬

‫נסמן )𝐴(𝑗𝑑𝑎 = 𝐵‪ .‬האיבר 𝑖𝑗𝑏 הוא הדטרמיננטה של המטריצה 𝐴 לאחר מחיקת שורה 𝑖‬
‫ועמודה 𝑗 ממנה‪ ,‬בנוסף הסימן של איבר זה הוא 𝑗‪.(−1)𝑖+‬‬

‫דוגמא לחישוב ‪ adj‬למטריצה מגודל ‪3‬‬

‫‪2‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪2 0‬‬ ‫𝑡 ‪2 2‬‬
‫|‪+‬‬ ‫|‬ ‫|‪−‬‬ ‫|‬ ‫|‪+‬‬ ‫|‬
‫‪1‬‬ ‫‪−1 −2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪4 2‬‬ ‫‪4 3‬‬
‫‪−1‬‬ ‫‪−2‬‬ ‫‪1 −2‬‬ ‫‪1 −1‬‬
‫‪𝑎𝑑𝑗 (2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫|‪0 ) = −‬‬ ‫|‪| +‬‬ ‫|‪| −‬‬ ‫|‬
‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪4 2‬‬ ‫‪4 3‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪−1‬‬ ‫‪−2‬‬ ‫‪1 −2‬‬ ‫‪1 −1‬‬
‫‪(+ | 2‬‬ ‫‪0‬‬
‫|‪| −‬‬
‫‪2 0‬‬
‫|‪| +‬‬
‫) ‪2 2‬‬
‫|‬

‫𝑡 ‪4 −4 −2‬‬ ‫‪4 −4‬‬ ‫‪4‬‬

‫‪= (−4 10 −7) = (−4 10‬‬ ‫)‪−4‬‬
‫‪4 −4 4‬‬ ‫‪−2 −7‬‬ ‫‪4‬‬

‫תכונות המטריצה המצורפת‬

‫‪ .1‬מצורפת של מטריצת היחידה‪𝑎𝑑𝑗(𝐼) = 𝐼 :‬‬

‫‪ .2‬מצורפת של כפל‪𝑎𝑑𝑗(𝐴 ∙ 𝐵) = 𝑎𝑑𝑗(𝐵) ∙ 𝑎𝑑𝑗(𝐴) :‬‬
‫‪−1‬‬
‫))𝐴(𝑗𝑑𝑎( = ) ‪𝑎𝑑𝑗(𝐴−1‬‬ ‫‪ .3‬מצורפת של ההופכית‪:‬‬
‫𝑡‬
‫‪ .4‬מצורפת של המשוחלפת‪𝑎𝑑𝑗(𝐴𝑡 ) = (𝑎𝑑𝑗(𝐴)) :‬‬
‫)𝐴(𝑗𝑑𝑎‬
‫= ‪𝐴−1‬‬ ‫|𝐴|‬
‫‪ .5‬חישוב ההופכית‪:‬‬

‫כלל קרמר‬

‫כלל קרמר הוא תהליך לפתרון‬

‫מערכת משוואות לינאריות על‬
‫ידי דטרמיננטות‪ .‬הוא מוגבל למצב של מערכת "ריבועית" בעלת פתרון יחיד בלבד‪.‬‬

‫כל הזכויות שמורות ל‪ :‬מר שגיא לוי‬

 ‫‪29‬‬

‫כלומר‪ ,‬נתונה מערכת 𝑏 = 𝑥𝐴 כך שמטריצה 𝐴 הפיכה‪ .‬הרכיב ה‪ 𝑘-‬של ווקטור הפתרון הוא‬
‫| 𝑘𝐴|‬
‫= 𝑘𝑥 כאשר המטריצה 𝑘𝐴 מתקבלת על ידי החלפת עמודה 𝑘 של מטריצה 𝐴 בווקטור 𝑏‪.‬‬ ‫|𝐴|‬

‫‪𝑎1‬‬ ‫‪𝑏1‬‬ ‫‪𝑐1 𝑑1‬‬

‫‪(𝑎 2‬‬ ‫‪𝑏2‬‬ ‫התרשים הקודם הדגים את כלל קרמר עבור המערכת ) ‪𝑐2|𝑑2‬‬
‫‪𝑎3‬‬ ‫‪𝑏3‬‬ ‫‪𝑐3 𝑑3‬‬

‫דוגמא למציאת פתרון לפי כלל קרמר‬

‫את הדוגמא הזו כבר פגשנו קודם ופתרונה היה )‪ ,(𝑥, 𝑦, 𝑧) = (1,1,1‬כעת נפתור לפי כלל‬
‫קרמר‪.‬‬

‫‪𝑦−𝑧 =0‬‬
‫‪{ 𝑥 + 2𝑦 − 𝑧 = 2‬‬
‫‪2𝑥 + 3𝑦 + 2𝑧 = 7‬‬

‫ראשית נוודא שאכן ‪|𝐴| ≠ 0‬‬

‫‪0‬‬ ‫‪1 −1‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪−1‬‬ ‫‪1 2‬‬
‫‪|𝐴| = |1‬‬ ‫⏟| ‪2 −1| = −1‬‬ ‫|‪| − 1‬‬ ‫‪| = −3‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫⏟‬
‫‪2 3‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪3 2‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪−1‬‬

‫כעת יש לחשב עוד ‪ 3‬דטרמיננטות‪:‬‬

‫‪0 1‬‬ ‫‪−1‬‬ ‫| ‪|𝐴1‬‬

‫‪2‬‬ ‫‪−1‬‬ ‫‪2 2‬‬
‫‪|𝐴1 | = |2 2‬‬ ‫⏟| ‪−1| = −1‬‬ ‫|‪| − 1‬‬ ‫= ‪| = −3 ⟹ 𝑥 = 𝑥1‬‬ ‫‪=1‬‬
‫‪7‬‬ ‫‪2‬‬ ‫⏟‬
‫‪7 3‬‬ ‫|𝐴|‬
‫‪7 3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪−8‬‬

‫‪0 0 −1‬‬ ‫| ‪|𝐴2‬‬

‫= ‪|𝐴2 | = |1 2 −1| = −1 |1 2| = −3 ⟹ 𝑦 = 𝑥2‬‬ ‫‪=1‬‬
‫⏟‬
‫‪2 7‬‬ ‫|𝐴|‬
‫‪2 7 2‬‬ ‫‪3‬‬

‫‪0 1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫| ‪|𝐴3‬‬

‫‪1 2‬‬
‫‪|𝐴3 | = |1 2‬‬ ‫= ‪2| = −1 |⏟ | = −3 ⟹ 𝑧 = 𝑥3‬‬ ‫‪=1‬‬
‫‪2 7‬‬ ‫|𝐴|‬
‫‪2 3‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪3‬‬

‫ואכן התקבל אותו פתרון כמו קודם )‪(𝑥, 𝑦, 𝑧) = (1,1,1‬‬

‫כל הזכויות שמורות ל‪ :‬מר שגיא לוי‬

 ‫‪30‬‬

‫מטריצות – שאלות נוספות לתרגול עצמי‬

‫‪ .1‬נתונות המטריצות הבאות‪:‬‬

‫‪1 1‬‬ ‫‪1 0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪5 6‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬
‫( = 𝐵 ‪𝐴 = (2 4 ) ,‬‬ ‫‪) , 𝐶 = (−2 3‬‬ ‫)‪−1) , 𝐷 = (−2 −3 0‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪0 3‬‬ ‫‪5 3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪3 7‬‬
‫בצעו את החישובים הבאים‪ ,‬במידה וניתן לבצעם‪.‬‬
‫‪𝐴2‬‬ ‫ה‪.‬‬ ‫𝐶 𝑡𝐴‬ ‫ד‪.‬‬ ‫𝐴‪2‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫𝐷‪𝐶−‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫𝐵‪𝐴+‬‬ ‫א‪.‬‬
‫|𝐵|‬ ‫י‪.‬‬ ‫‪𝐷−1‬‬ ‫ט‪.‬‬ ‫‪𝐶 −1‬‬ ‫ח‪.‬‬ ‫𝐴𝐶 ‪𝐴𝐵 +‬‬ ‫ז‪.‬‬ ‫‪𝐵2‬‬ ‫ו‪.‬‬
‫)𝐵(𝑗𝑑𝑎 יד‪ 𝑎𝑑𝑗(𝐶) .‬טו‪𝑎𝑑𝑗(𝐵 + 𝐶) .‬‬ ‫יג‪.‬‬ ‫יב‪𝑎𝑑𝑗(𝐴) .‬‬ ‫יא‪|𝐶𝐷| .‬‬
‫‪ .2‬מצאו עבור אלו ערכי 𝑘 המטריצות הבאות הפיכות‪:‬‬
‫‪0 1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫𝑘‬ ‫𝑘‬ ‫𝑘‪2‬‬ ‫𝑘‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬
‫𝑘 ‪𝐶 = (−1‬‬ ‫)‪−1‬‬ ‫‪𝐵 = (1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫)‪−1‬‬ ‫(‬
‫‪𝐴= 0‬‬ ‫‪𝑘+1‬‬ ‫) ‪−1‬‬
‫‪−3 1‬‬ ‫𝑘‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪−1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪𝑘−1‬‬
‫‪ .3‬נתונות מטריצות 𝐶 ‪ 𝐴, 𝐵,‬וידוע כי 𝐵 ‪ 𝐴,‬הפיכות‪.‬‬
‫מצאו את מטריצה 𝑋 שהיא הפתרון של המשוואה הבאה‪𝐴𝑋𝐵 + 𝐵𝐶 = 𝐴 + 𝐶 :‬‬
‫שימו לב כי המטריצות לא נתונות מספרית‪ ,‬כלומר צריך לקבל את מטריצת הפתרון 𝑋‬
‫כתלות בשאר המטריצות‪.‬‬
‫‪ .4‬נתונה מטריצה 𝐴 המקיימת את המשוואה הבאה‪𝐴17 + 𝐴4 = 2𝐴 + 7𝐼 :‬‬
‫הראו כי 𝐴 הפיכה ומצאו את ההופכית שלה‪.‬‬
‫‪ .5‬נתונה מטריצה 𝐴 המקיימת 𝐼 = ‪𝐴19 = 𝐴7‬‬
‫הראו כי 𝐴 היא מטריצת היחידה‪.‬‬
‫‪0 1 3‬‬
‫‪ .6‬נתונה )‪ ,𝐴 = (0 0 −1‬חשבו את ‪ 𝐴2‬ואת ‪.𝐴3‬‬
‫‪0 0 0‬‬
‫נסו להכליל את מה שהתקבל בדוגמא זו‪ ,‬למצב של 𝐴 כללית שהיא משולשית עם‬
‫אלכסון ראשי שכולו אפסים‪.‬‬
‫‪ .7‬חשבו את הדטרמיננטות הבאות‪:‬‬
‫𝑥‬ ‫𝑦‬ ‫𝑧‬ ‫𝑡 𝑡‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫𝑘 ‪1‬‬ ‫𝑘‬ ‫‪1‬‬ ‫‪5 9‬‬ ‫‪13‬‬
‫‪2‬‬
‫𝑥‪| 2‬‬ ‫𝑦‪−2‬‬ ‫| 𝑧‪2‬‬
‫|‬‫𝑡‬ ‫𝑡‬ ‫𝑡‬ ‫|𝑡‬ ‫‪|1 1‬‬ ‫|𝑘‬ ‫‪|2‬‬ ‫‪6 10‬‬ ‫|‪14‬‬
‫𝑥‪−3‬‬ ‫𝑦‬ ‫𝑧‪−3‬‬ ‫‪𝑡 7‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1 1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪7 11‬‬ ‫‪15‬‬
‫‪𝑡 8‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪8 12‬‬ ‫‪16‬‬
‫‪1 0 1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪5 6‬‬
‫‪ .8‬נתונות המטריצות הבאות‪𝐴 = (−2 3 −1) , 𝐵 = (−2 −3 0) :‬‬
‫‪5 3 2‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪3 7‬‬
‫חשבו את | 𝑡) 𝑡 𝐵( ∙ ‪|5𝐴 ∙ 𝐵 ∙ 𝐴𝑡 ∙ 𝐵 −1 ∙ 𝐴3‬‬
‫הערה כללית‪ :‬במידה ולא רשום כמה שורות ועמודות יש למטריצה‪ ,‬אז זו מטריצה 𝑛𝑥𝑛‬

‫כל הזכויות שמורות ל‪ :‬מר שגיא לוי‬

 ‫‪31‬‬

‫תת מרחב‬

‫הגדרת מרחב ווקטורי‬

‫קבוצה לא ריקה 𝑉 תיקרא מרחב ווקטורי מעל שדה ‪ ℱ‬כאשר מוגדרות עבורה שתי פעולות‪:‬‬

‫פעולת כפל בקבוע בין איבר של 𝑉 לבין קבוע‬ ‫פעולת החיבור בין איברי 𝑉 (נסמן פעולה זו ‪)+‬‬
‫מתוך ‪( ℱ‬נסמן פעולה זו ∙) המקיימת את ‪5‬‬ ‫המקיימת את ‪ 5‬התכונות הבאות‪:‬‬
‫התכונות הבאות‪:‬‬
‫סגירות‪α ∙ 𝑣̅ ∈ 𝑉 :‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫סגירות‪𝑢̅ + 𝑣̅ ∈ 𝑉 :‬‬ ‫א‪.‬‬
‫קיבוציות‪(α𝛽) ∙ 𝑣̅ = α ∙ (𝛽 ∙ 𝑣̅ ) :‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫𝑤 ‪(𝑢̅ + 𝑣̅ ) +‬‬ ‫קיבוציות‪̅):‬‬
‫𝑤 ‪̅ = 𝑢̅ + (𝑣̅ +‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫קיום '‪1 ∙ 𝑣̅ = 𝑣̅ :'1‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫חילוף‪𝑢̅ + 𝑣̅ = 𝑣̅ + 𝑢̅:‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫חוק פילוג ‪(α + 𝛽) ∙ 𝑣̅ = α ∙ 𝑣̅ + 𝛽 ∙ 𝑣̅ :1‬‬ ‫ד‪.‬‬ ‫‪⃗ = 𝑣̅ :0‬‬
‫‪𝑣̅ + 0‬‬ ‫קיום איבר ניטרלי ⃗‬ ‫ד‪.‬‬
‫חוק פילוג ‪𝛼 ∙ (𝑢̅ + 𝑣̅ ) = 𝛼 ∙ 𝑢̅ + 𝛼 ∙ 𝑣̅ :2‬‬ ‫ה‪.‬‬ ‫קיום איבר נגדי )̅𝑢‪⃗ :(−‬‬
‫‪𝑢̅ + (−𝑢̅) = 0‬‬ ‫ה‪.‬‬
‫𝒖 ולכל 𝓕 ∈ 𝜷 ‪𝛂,‬‬
‫𝒗 ‪̅,‬‬ ‫תכונות אלו מתקיימות לכל 𝑽 ∈ ̅‬
‫𝒘 ‪̅,‬‬

‫הגדרת תת מרחב‬

‫בהינתן מרחב ווקטורי 𝑉‪ ,‬תת קבוצה 𝑊 שלו היא‬

‫תת מרחב אם היא מקיימת‪:‬‬

‫‪ 𝑨 .1‬אינה ריקה‪ :‬הכי קל לבדוק תנאי זה על‬

‫ידי בדיקה האם ווקטור האפס שייך ל 𝑊‪.‬‬
‫‪ .2‬סגירות לכפל בקבוע‪ :‬לכל ווקטור ̅𝑣 ב 𝑊‬
‫ולכל קבוע 𝑘‪ ,‬גם הווקטור ̅𝑣𝑘 ב 𝑊‪.‬‬
‫(או במתמטית‪)∀ 𝑣̅ ∈ 𝑊, ∀ 𝑘 ∈ ℝ , 𝑘𝑣̅ ∈ 𝑊 ...‬‬
‫‪ .3‬סגירות לחיבור‪ :‬לכל זוג ווקטורים ̅𝑣 ‪ 𝑢̅,‬ב 𝑊‪ ,‬גם ווקטור הסכום ̅𝑣 ‪ 𝑢̅ +‬ב 𝑊‪.‬‬
‫(או במתמטית‪)∀ 𝑢̅ , 𝑣̅ ∈ 𝑊, 𝑢̅ + 𝑣̅ ∈ 𝑊 ...‬‬

‫בתרשים ניתן לראות את המרחב הווקטורי של ‪ ℝ3‬ובתוכו ‪ 2‬סוגי תתי מרחבים‪ ,‬מישורים‬
‫וישרים‪ .‬שימו לב שתתי המרחבים בתרשים עוברים כולם דרך הראשית‪ ,‬כיוון שווקטור האפס‬
‫חייב להיות שייך לתת מרחב‪.‬‬

‫כל הזכויות שמורות ל‪ :‬מר שגיא לוי‬

 ‫‪32‬‬

‫כללי אצבע מהירים‪:‬‬

‫‪ .1‬אם בפעולות של הגדרת הקבוצה יש פעולה לא לינארית (למשל‪ :‬הוצאת‬
‫שורש‪ ,‬העלאה בריבוע וכדומה) אז סביר שזה אינו תת מרחב‪.‬‬
‫‪ .2‬אם הקבוצה מוגדרת כפתרון של מערכת הומוגנית‪ ,‬אז היא תת מרחב‪.‬‬
‫‪ .3‬אם הקבוצה מוגדרת כנפרש* של ווקטורים‪ ,‬אז היא תת מרחב‪.‬‬

‫תתי מרחבים סטנדרטיים‬

‫)‪ Col(A‬מרחב העמודות של מטריצה ‪A‬‬

‫בהינתן מטריצה שעמודותיה הן } 𝑚𝐶 ‪ {𝐶1 , 𝐶2 , 𝐶3 , . . .,‬מרחב העמודות הוא הנפרש* של‬
‫עמודות המטריצה‪ ,‬כלומר‪𝐶𝑜𝑙(𝐴) = 𝑆𝑝𝑎𝑛(𝐶1 , 𝐶2 , 𝐶3 , . . ., 𝐶𝑚 ) :‬‬

‫)‪ Row(A‬מרחב השורות של מטריצה ‪A‬‬

‫באופן דומה‪ ,‬בהינתן מטריצה ששורותיה הן } 𝑛𝑅 ‪ {𝑅1 , 𝑅2 , 𝑅3 , . . .,‬מרחב השורות הוא‬
‫הנפרש* של שורות המטריצה‪ ,‬כלומר‪𝑅𝑜𝑤(𝐴) = 𝑆𝑝𝑎𝑛(𝑅1 , 𝑅2 , 𝑅3 , . . ., 𝑅𝑛 ) :‬‬

‫)‪ Null(A‬מרחב האפס של מטריצה ‪A‬‬

‫בהינתן מטריצה 𝐴 מרחב האפס הוא כל ווקטורי הפתרון של המערכת ההומוגנית ‪,𝐴𝑣̅ = 0‬‬
‫כלומר‪𝑁𝑢𝑙𝑙(𝐴) = {𝑣̅ |𝐴𝑣̅ = 0} :‬‬

‫תת מרחב – שאלות נוספות לתרגול עצמי‬

‫האם הקבוצות הבאות הן תת מרחב?‬

‫‪𝑊 = {(𝑥, 𝑦, 𝑧, 𝑤)|𝑥 + 𝑦 + 3𝑧 = 2} .1‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬
‫( = 𝐵 ‪𝑊 = {𝐴𝑀2𝑥2 | 𝐴𝐵 = 𝐴 + 𝐼,‬‬ ‫‪)} .2‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪9‬‬
‫‪𝑊 = {𝑝 ∈ 𝑃2 (ℝ) | 𝑝(0) = 0} .3‬‬
‫‪𝑊 = {𝑝 ∈ 𝑃3 (ℝ)|𝑝(1) = 𝑝′ (0), 𝑝′′ (1) = 1} .4‬‬
‫‪𝑊 = 𝑆𝑝{𝑥 + 1, −2𝑥 − 1, 𝑥 2 − 7, 𝑥 3 + 2𝑥 + 7} .5‬‬
‫‪𝑊 = {(𝑥, 𝑦)|𝑥 2 + 𝑦 2 = 0} .6‬‬
‫‪𝑊 = {(𝑥, 𝑦)|𝑥 2 − 𝑦 2 = 0} .7‬‬

‫* מושג הנפרש )‪ (Span‬של ווקטורים מוגדר בהמשך‬

‫כל הזכויות שמורות ל‪ :‬מר שגיא לוי‬

 ‫‪33‬‬

‫צירוף לינארי‪ ,‬נפרש )‪(Span‬‬

‫וקבוצה פורשת מינימלית‬

‫הגדרת צירוף לינארי‬

‫ווקטור 𝑣 הוא צירוף לינארי (צ"ל) של‬

‫הווקטורים } 𝑛𝑣 ‪ {𝑣1 , 𝑣2 , … ,‬אם 𝑖𝑣 𝑖𝛼 ‪𝑣 = ∑𝑛𝑖=1‬‬
‫כאשר ‪𝛼𝑖 ∈ ℝ‬‬

‫‪3‬‬
‫בתרשים ניתן לראות שהווקטור )‪ (2‬הוא צירוף‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬
‫לינארי של הווקטורים )‪ (0) , (1‬ומודגם על מערכת צירים שאם נזוז ‪ 3‬פעמים בהתאם לווקטור‬
‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬
‫)‪ (0‬ואז פעמיים בהתאם לווקטור השני‪ ,‬נקבל )‪3 (0) + 2 (1) = (2‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪0‬‬

‫דוגמא לצירוף לינארי‬

‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬
‫) ( הוא צ"ל של }) ( ‪ {( ) ,‬כיוון שמתקיים ) ( ‪( ) = ( ) +‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪−1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪−1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬

‫מציאת הצירוף הלינארי‬

‫ניקח את } 𝑛𝑣 ‪ {𝑣1 , 𝑣2 , … ,‬ו"נדביק" אותם למטריצה‪ ,‬ונפתור את המערכת שזו מטריצת‬

‫המקדמים שלה והווקטור ‪ v‬הוא הווקטור החופשי‪ .‬אם למערכת הזו אין פתרון אז ‪ v‬אינו צ"ל‪,‬‬
‫במידה ויש פתרון אז הוא צ"ל כאשר ווקטור הפתרון הוא ווקטור המקדמים 𝑖𝛼‬

‫דוגמאות למציאת צירוף לינארי‬

‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪ .1‬צריך לבדוק האם ) ( הוא צ"ל של }) ( ‪ {( ) ,‬ואם כן למצוא את הצירוף‪.‬‬
‫‪−1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬
‫פתרון‪:‬‬

‫‪1 12‬‬ ‫‪1 12‬‬ ‫~‬ ‫‪1‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪01‬‬

‫(‬ ‫) |‬ ‫~‬ ‫(‬ ‫) |‬ ‫(‬ ‫) |‬ ‫~‬ ‫(‬ ‫) |‬
‫‪−1 2 1‬‬ ‫‪0 3 3 𝑅2‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪11‬‬
‫‪𝑅2 + 𝑅1 → 𝑅2‬‬ ‫‪→ 𝑅2‬‬ ‫‪𝑅1 − 𝑅2 → 𝑅1‬‬
‫‪3‬‬

‫מהצורה הקנונית ניתן לראות שהפתרון הוא )‪ (1,1‬ולכן אלו מקדמי הצ"ל‪,‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫כלומר‪( ) = 1 ∙ ( ) + 1 ∙ ( ) :‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪−1‬‬ ‫‪2‬‬

‫כל הזכויות שמורות ל‪ :‬מר שגיא לוי‬

 ‫‪34‬‬

‫‪2‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬

‫‪ .2‬האם )‪ (2‬הוא צ"ל של ‪?{(1 , −1‬‬
‫)‬ ‫(‬ ‫})‬
‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬
‫פתרון‪:‬‬
‫ניצור מערכת משוואות כאשר הווקטורים של הקבוצה יוצרים את מטריצת המקדמים‬
‫והווקטור הנבדק מצד ימין‪.‬‬
‫‪2 0 1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪0 1‬‬ ‫‪2 0 1‬‬
‫)‪(1 −1|2‬‬ ‫~‬ ‫‪(0‬‬ ‫|‬
‫‪−2 3‬‬‫)‬ ‫~‬ ‫(‬ ‫)‪0 −2|3‬‬
‫‪0 1 3 2𝑅2 − 𝑅1 → 𝑅2 0‬‬ ‫‪1 3 2𝑅3 + 𝑅2 → 𝑅3 0 0 9‬‬
‫נוצרה שורת סתירה ולכן הוא אינו צ"ל‪.‬‬

‫הגדרת הנפרש‬

‫נתונה קבוצת ווקטורים } 𝑛𝑣 ‪ ,𝐴 = {𝑣1 , 𝑣2 , … ,‬נגדיר את הנפרש שלה כך‪:‬‬

‫}‪𝑆𝑝𝑎𝑛(𝐴) = {𝑣 | 𝑣 = ∑𝑛𝑖=1 𝛼𝑖 𝑣𝑖 𝑎𝑛𝑑 𝛼𝑖 ∈ ℝ‬‬

‫במילים‪ ,‬זו קבוצת כל הצירופים הלינאריים שהווקטורים של 𝐴 יוצרים‪.‬‬

‫חישוב הנפרש לפי הגדרה‬

‫דוגמא למציאת ‪ Span‬לפי הגדרה – שני ממדים‬

‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫נמצא את הנפרש של }) ( ‪ {( ) ,‬לפי הגדרה‬
‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬

‫פתרון‬

‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬

‫}‪𝑆𝑝𝑎𝑛 ({( ) , ( )}) = {𝑎 ( ) + 𝑏 ( ) ∈ ℝ2 | 𝑎, 𝑏 ∈ ℝ‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬
‫𝑎‬ ‫𝑏‬ ‫𝑏‪𝑎+‬‬
‫({ = }‪= {( ) + ( ) ∈ ℝ2 | 𝑎, 𝑏 ∈ ℝ‬‬ ‫}‪) ∈ ℝ2 | 𝑎, 𝑏 ∈ ℝ‬‬
‫𝑎‬ ‫‪0‬‬ ‫𝑎‬
‫𝑐‬
‫‪= {( ) ∈ ℝ2 | 𝑎, 𝑐 ∈ ℝ} = ℝ2‬‬
‫𝑎‬

‫המחשה גיאומטרית‬
‫שני הווקטורים משורטטים בקו רציף בצבעים שחור ואדום‪.‬‬

‫נניח שנרצה להגיע לנקודה כלשהי במישור‪ ...‬מה נעשה?‬

‫כל הזכויות שמורות ל‪ :‬מר שגיא לוי‬

 ‫‪35‬‬

‫במקרה המתואר הפכנו את כיוון הווקטור השחור (הווקטור המקווקו השחור) והווקטור‬
‫האדום זז במקביל (כלומר נותר ללא שינוי)‪ ,‬וכך הצלחנו להגיע לנקודה‪.‬‬

‫ניתן לעשות זאת ולהגיע לכל נקודה במישור לכן הנפרש של הווקטורים הוא המישור כולו‪.‬‬

‫חישוב הנפרש במקרה כללי‬

‫לפני ההכללה‪ ,‬נדגים מציאת נפרש במרחב‪.‬‬

‫דוגמא למציאת ‪ Span‬במרחב‬

‫‪1‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪7‬‬
‫נמצא את הנפרש של })‪𝑊 = {(2) , (5) , (8‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪9‬‬

‫פתרון‬

‫כעת לא נעבוד לפי הגדרה‪ ,‬אלא נעבוד לפי דירוג‪.‬‬

‫𝑥‬
‫למעשה נענה לשאלה האם ווקטור כללי )𝑦( הוא צ"ל של הווקטורים‪.‬‬
‫𝑧‬

‫‪1 4‬‬ ‫𝑥 ‪7‬‬ ‫‪1 4‬‬ ‫‪7‬‬ ‫𝑥‬

‫~‬
‫‪(2 5‬‬ ‫) 𝑥‪8| 𝑦) 𝑅 − 2𝑅 → 𝑅 (0 −3 −6 | 𝑦 − 2‬‬ ‫~‬
‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪3 6‬‬ ‫‪9‬‬ ‫𝑧‬ ‫𝑧‬ ‫‪−‬‬ ‫𝑥‪3‬‬ ‫‪𝑅3 − 2𝑅2 → 𝑅3‬‬
‫‪𝑅3 − 3𝑅1 → 𝑅3 0 −6 −12‬‬

‫‪1 4‬‬ ‫‪7‬‬ ‫𝑥‬

‫) 𝑥‪(0 −3 −6| 𝑦 − 2‬‬
‫‪0 0‬‬ ‫𝑥 ‪0 𝑧 − 2𝑦 +‬‬
‫𝑥‬
‫מסקנה‪ (𝑦) :‬יהיה צ"ל רק אם אין סתירה בשורה ‪ ,3‬כלומר ‪ , 𝑧 − 2𝑦 + 𝑥 = 0‬בכך קיבלנו‬
‫𝑧‬
‫𝑥‬
‫את התנאי שמגדיר את הנפרש }‪𝑆𝑝𝑎𝑛(𝑊) = {(𝑦) ∈ ℝ3 |𝑧 − 2𝑦 + 𝑥 = 0‬‬
‫𝑧‬

‫כל הזכויות שמורות ל‪ :‬מר שגיא לוי‬

 ‫‪36‬‬

‫הערה‪:‬‬
‫אם בנפרש יש ווקטורים שהם צ"ל של האחרים‪ ,‬ניתן להוריד אותם מהנפרש‬
‫) 𝑛𝑣 ‪𝑆𝑝𝑎𝑛(𝑣1 , 𝑣2 , … , 𝑣𝑘−1 , 𝑣𝑘 , 𝑣𝑘+1 , … , 𝑣𝑛 ) = 𝑆𝑝𝑎𝑛(𝑣1 , 𝑣2 , … , 𝑣𝑘−1 , 𝑣𝑘+1 , … ,‬‬
‫כאשר 𝑘𝑣 צירוף לינארי של יתר הווקטורים‪.‬‬

‫בדיקת שייכות לנפרש‬

‫שייכות לנפרש זו שאלה שקולה לבדיקת צירוף לינארי‪ .‬כלומר‪:‬‬

‫𝑛‬

‫𝑖𝑣 𝑖𝛼 ∑ = 𝑣 ⟺ ) 𝑛𝑣 ‪𝑣 ∈ 𝑆𝑝𝑎𝑛(𝑣1 , … ,‬‬

‫‪𝑖=1‬‬

‫דוגמא לבדיקת שייכות לנפרש‬

‫‪1‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪2‬‬
‫בדקו האם )‪ (1‬שייך לנפרש של })‪{(2) , (0) , (0‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪4‬‬

‫פתרון‪:‬‬

‫‪2‬‬
‫ניצור מהווקטורים של הנפרש מטריצה והווקטור )‪ (1‬יהיה הפתרון שנחפש‪.‬‬
‫‪4‬‬

‫‪1 4 7 2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪2‬‬

‫~‬
‫𝑅‪(2 0 0| 1) 𝑅 − 2‬‬ ‫(‬ ‫‪0‬‬ ‫)‪−8 −14| −3‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪1 → 𝑅2‬‬
‫𝑅 → 𝑅‪3 2 5 4 𝑅 − 3‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪−10 −16 −2‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪2‬‬

‫~‬ ‫‪(0‬‬ ‫)‪−8 −14| −3‬‬
‫‪8𝑅3 − 10𝑅2 → 𝑅3 0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪12 14‬‬

‫‪2‬‬
‫ניתן לראות שיש פתרון‪ ,‬לכן )‪ 1‬אכן בנפרש‪.‬‬
‫(‬
‫‪4‬‬

‫כל הזכויות שמורות ל‪ :‬מר שגיא לוי‬

 ‫‪37‬‬

‫הגדרת קבוצה פורשת מינימלית‬

‫בהינתן קבוצת ווקטורים } 𝑛𝑣 ‪ ,𝑉 = {𝑣1 , … ,‬נאמר כי תת קבוצה 𝐴 היא קבוצה פורשת‬

‫מינימלית כאשר מתקיים‪ 𝑆𝑝𝑎𝑛(𝐴) = 𝑆𝑝𝑎𝑛(𝑉) ,‬ולא קיימת קבוצה פורשת 𝐵 שמקיימת‬
‫|𝐵| > |𝐴|‪.‬‬

‫מציאת קבוצה פורשת מינימלית‬

‫למעשה הקבוצה הפורשת המינימלית היא הקבוצה המקורית‪ ,‬בניפוי כל הווקטורים שהם צ"ל‬
‫של ווקטורים אחרים‪ .‬שלבי העבודה הם‪:‬‬

‫‪ .1‬ניצור מהקבוצה 𝑉 מטריצה ("נדביק" את הווקטורים לפי עמודות)‪.‬‬

‫‪ .2‬נדרג את המטריצה (מספיק דירוג חלקי)‪.‬‬
‫‪ .3‬כל העמודות שאין להן מוביל הן למעשה ווקטורים שהם צ"ל‪ ,‬לכן ננפה אותן ונישאר‬
‫עם הפורשת המינימלית‪.‬‬

‫דוגמא למציאת פורשת מינימלית‬

‫‪1‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪7‬‬
‫מצאו את הקבוצה הפורשת המינימלית של })‪𝑉 = {(2) , (5) , (8‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪9‬‬

‫פתרון‬

‫ניצור את המטריצה ונדרג דירוג חלקי‬

‫‪1 4 7‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪1 4‬‬ ‫‪7‬‬

‫~‬
‫𝑅‪(2 5 8) 𝑅 − 2‬‬ ‫(‬ ‫‪0‬‬ ‫‪−3 −6‬‬ ‫)‬ ‫~‬ ‫(‬ ‫)‪0 −3 −6‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪1 → 𝑅2‬‬
‫𝑅 → 𝑅‪3 6 9 𝑅 − 3‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪−6 −12 𝑅3 − 2𝑅2 → 𝑅3 0 0‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬

‫‪7‬‬
‫מסקנה מהדירוג‪ :‬לעמודה ‪ 3‬אין מוביל לכן )‪ (8‬הוא צ"ל של האחרים ולאחר שנוריד אותו‬
‫‪9‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪4‬‬
‫מהקבוצה נקבל את הפורשת המינימלית שהיא })‪{(2) , (5‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪6‬‬

‫כל הזכויות שמורות ל‪ :‬מר שגיא לוי‬

 ‫‪38‬‬

‫שאלות נוספות לתרגול עצמי‬

‫תרגול של מציאת צ"ל‬

‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪ .1‬בדקו האם )‪ (2‬הוא צ"ל של הווקטורים הבאים‪{( ) , ( ) , ( )} :‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪−1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪−1 1‬‬ ‫‪2 3‬‬ ‫‪1 5‬‬
‫({‬ ‫(‪),‬‬ ‫(‪),‬‬ ‫( היא צ"ל של המטריצות הבאות‪)} :‬‬ ‫‪ .2‬בדקו האם )‬
‫‪0‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2 3‬‬ ‫‪0 0‬‬ ‫‪2 6‬‬
‫‪ .3‬בדקו האם ‪ 𝑃(𝑥) = 𝑥 2 + 1‬הוא צ"ל של הפולינומים הבאים‪{𝑥 2 + 𝑥 + 7, 2𝑥 − 3} :‬‬

‫תרגול של ‪Span‬‬
‫‪ .1‬מהי הצורה במרחב המתוארת על ידי הקבוצה הבאה?‬
‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪−1‬‬
‫}) ‪𝑊 = 𝑆𝑃𝐴𝑁 {(1) , (0) , (−1) , (0) , ( 1‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪−5‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬
‫( נמצא בנפרש של המטריצות הבאות‪:‬‬ ‫‪ .2‬בדקו האם )‬
‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪−1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2 3‬‬
‫({‬ ‫(‪),‬‬ ‫(‪),‬‬ ‫})‬
‫‪0‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪5 1‬‬

‫כל הזכויות שמורות ל‪ :‬מר שגיא לוי‬

 ‫‪39‬‬

‫אי תלות לינארית‬

‫הגדרת אי תלות לינארית‬

‫קבוצת ווקטורים } 𝑛𝑣 ‪ {𝑣1 , 𝑣2 , … ,‬היא בלתי תלויה לינארית‬

‫(בת"ל) אם למערכת המשוואות ההומוגנית ‪ ∑𝑛𝑖=1 𝛼𝑖 𝑣𝑖 = 0‬יש רק את הפתרון הטריוויאלי‪.‬‬
‫אם יש פתרון לא טריוויאלי‪ ,‬הקבוצה תלויה לינארית (ת"ל)‪.‬‬

‫בדיקת תלות לינארית‬

‫בדיקה זו שקולה לבדיקה האם ווקטור האפס הוא צ"ל של הווקטורים של הקבוצה‪ .‬כלומר‪,‬‬
‫רושמים את הווקטורים כעמודות ו"מדביקים" אותם זה לזה לקבלת מטריצה 𝐴 ופותרים את‬
‫המערכת ההומוגנית ‪ .𝐴𝑣 = 0‬אם יש רק פתרון יחיד אז בת"ל‪ ,‬אחרת ת"ל‪.‬‬

‫דוגמאות לבדיקת ת"ל‬

‫‪1‬‬ ‫‪−2‬‬ ‫‪5‬‬
‫‪ .1‬בדקו האם הקבוצה הבאה בת"ל‪𝑉 = {(2) , ( 1 ) , (0)} .‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪2‬‬
‫פתרון‬
‫נסווג את המערכת ההומוגנית הבאה (לכן מספיק רק דירוג חלקי)‪:‬‬

‫‪1 −2 5 0‬‬ ‫‪1 −1‬‬ ‫‪5 0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪−1‬‬ ‫‪5 0‬‬
‫~‬
‫)‪(2 1 0|0) 𝑅 − 2𝑅 → 𝑅 (0 5 −10|0‬‬ ‫~‬ ‫‪(0‬‬ ‫)‪5 −10|0‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬
‫𝑅→ 𝑅‪1 4 2 0 𝑅 −‬‬ ‫‪0 5‬‬ ‫‪−3 0 𝑅3 − 𝑅2 → 𝑅3 0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪7 0‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬

‫זהו מצב של פתרון יחיד (כי לכל משתנה יש מוביל)‪ ,‬לכן הקבוצה בת"ל‪.‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪𝑘+1‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪ .2‬בדקו עבור אלו ערכי 𝑘 הקבוצה הבאה ת"ל‪𝑊 = {(𝑘) , ( 1 ) , (0)} .‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪2‬‬
‫פתרון‬
‫שוב‪ ,‬נסווג את המערכת ההומוגנית המתאימה‪:‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪𝑘+1 0 0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪−1‬‬ ‫‪00‬‬ ‫~‬

‫~‬
‫𝑘(‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0|0) 𝑅 − 𝑘𝑅 → 𝑅 (0‬‬ ‫‪1 − 𝑘 − 𝑘2‬‬ ‫‪0|0) 𝑅3‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪→ 𝑅3‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪𝑅3 − 𝑅1 → 𝑅3‬‬ ‫‪0‬‬ ‫𝑘‪3−‬‬ ‫⏟ ‪20‬‬‫𝑘‪3−‬‬
‫‪𝑘≠3‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪−1‬‬ ‫‪0 0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪−1‬‬ ‫‪0 0‬‬
‫‪1 − 𝑘 − 𝑘2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪(0‬‬ ‫)‪0 |0‬‬ ‫~‬ ‫‪(0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫) |‬
‫‪2‬‬ ‫‪3−𝑘 0‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪𝑅2 ⟷ 𝑅3 0‬‬
‫‪3−𝑘 0‬‬ ‫‪1 − 𝑘 − 𝑘2‬‬ ‫‪0 0‬‬

‫כל הזכויות שמורות ל‪ :‬מר שגיא לוי‬

 ‫‪40‬‬

‫‪1 −1‬‬ ‫‪0‬‬

‫‪2‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪||0‬‬
‫~‬ ‫𝑘‪3−‬‬
‫‪𝑅3 − (1 − 𝑘 − 𝑘 2 )𝑅2 → 𝑅3‬‬ ‫‪−2(1 − 𝑘 − 𝑘 2 ) 0‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬
‫(‬ ‫𝑘‪3−‬‬ ‫)‬
‫) ‪−2(1−𝑘−𝑘 2‬‬
‫וזה מתקיים‬ ‫מתי יהיה ת"ל? כאשר אין פתרון יחיד‪ ,‬כלומר כאשר ‪= 0‬‬
‫𝑘‪3−‬‬

‫עבור ‪𝑘 = 0.62, −1.62‬‬

‫שימו ♥ שלא היה מנוס מאשר לבצע חלוקה בגורם שיכול להתאפס‪ ,‬ולכן צריך לבדוק‬
‫בנפרד מצב שהמכנה שווה אפס‪.‬‬
‫נבדוק זאת על ידי הצבה במקום האחרון האפשרי והמשך דירוג‬
‫‪1‬‬ ‫‪−1‬‬ ‫‪00‬‬ ‫‪1 −1 0 0‬‬
‫‪(0 1 − 𝑘 − 𝑘 2‬‬ ‫|‬
‫‪00‬‬ ‫)‬ ‫=‬
‫⏟‬ ‫(‬ ‫)‪0 −11 0|0‬‬
‫‪0‬‬ ‫𝑘‪3−‬‬ ‫‪2 0 𝑘=3 0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪20‬‬
‫ניתן לראות מיידית שבמצב זה פתרון יחיד‪ ,‬כלומר בת"ל‪.‬‬
‫תשובה סופית‪ :‬הקבוצה ת"ל עבור ‪𝑘 = 0.62, −1.62‬‬

‫הגדרת קבוצה בת"ל מקסימלית‬

‫בהינתן קבוצת ווקטורים } 𝑛𝑣 ‪ ,𝑉 = {𝑣1 , … ,‬נאמר כי תת קבוצה 𝐴 היא קבוצה בת"ל‬

‫מקסימלית כאשר מתקיים שהיא בת"ל ולא קיימת קבוצה בת"ל 𝐵 שמקיימת |𝐵| < |𝐴|‪.‬‬

‫מציאת בת"ל מקסימלית‬

‫למעשה קבוצה בת"ל מקסימלית היא הקבוצה המקורית‪ ,‬בניפוי כל הווקטורים שהם צ"ל של‬
‫ווקטורים אחרים‪ .‬שלבי העבודה זהים לאלו של מציאת פורשת מינימלית!!!‬

‫קבוצה בת"ל מקסימלית = קבוצה פורשת מינימלית‬

‫כל הזכויות שמורות ל‪ :‬מר שגיא לוי‬

 ‫‪41‬‬

‫אי תלות לינארית – שאלות נוספות לתרגול עצמי‬

‫‪ .1‬בדקו האם הקבוצות הבאות ת"ל או בת"ל‪.‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪5‬‬
‫( ‪𝑆1 = {( ) ,‬‬ ‫}) ( ‪) ,‬‬ ‫א‪.‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪127‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪1‬‬
‫})‪𝑆2 = {(0) , ( 2 ) , (2‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪11‬‬
‫})‪𝑆3 = {(2) , ( 8 ) , (222) , (20‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪333‬‬ ‫‪30‬‬
‫‪1 0‬‬ ‫‪−2 5‬‬ ‫‪1 0‬‬
‫({ = ‪𝑆4‬‬ ‫(‪),‬‬ ‫(‪),‬‬ ‫})‬ ‫ד‪.‬‬
‫‪1 0‬‬ ‫‪1 11‬‬ ‫‪−1 3‬‬
‫}𝑥 ‪𝑆5 = {𝑥, 𝑥 2 + 1, 2 +‬‬ ‫ה‪.‬‬
‫}‪𝑆6 = {𝑥 + 1, 7, 𝑥 2 − 𝑥 − 1, 2𝑥 − 𝑥 + 7‬‬ ‫ו‪.‬‬
‫‪ .2‬לכל אחת מהקבוצות ת"ל של שאלה ‪ 1‬מצאו בת"ל מקסימלית‪.‬‬
‫‪ .3‬לכל אחת מהקבוצות ת"ל של שאלה ‪ 1‬מצאו פורשת מינימלית‪.‬‬
‫‪1 4‬‬
‫(?‬ ‫‪ .4‬האם ) ‪) ∈ 𝑠𝑝𝑎𝑛(𝑆4‬‬
‫‪4 3‬‬
‫‪ .5‬קבעו לאלו ערכים של הפרמטר ‪ k‬הקבוצות הבאות בת"ל‪:‬‬
‫𝑘‬ ‫‪10‬‬ ‫‪5‬‬
‫( ‪{( ) ,‬‬ ‫}) ( ‪) ,‬‬ ‫א‪.‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪127‬‬ ‫‪3‬‬
‫𝑘‬ ‫‪4‬‬ ‫𝑘‪10‬‬ ‫‪11‬‬
‫‪2‬‬
‫})‪{(2𝑘 ) , (𝑙𝑛(𝑘)) , ( 2 ) , (2𝑘 + 6‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪33‬‬ ‫𝑘 ‪30 −‬‬
‫‪𝑘 0‬‬ ‫‪−2 5‬‬ ‫‪1 0‬‬
‫({‬ ‫(‪),‬‬ ‫(‪),‬‬ ‫})‬ ‫ג‪.‬‬
‫‪1 0‬‬ ‫‪𝑘 11‬‬ ‫‪−1 3‬‬
‫}𝑥 ‪{𝑘𝑥, 𝑥 2 + 𝑘, 2 +‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫כל הזכויות שמורות ל‪ :‬מר שגיא לוי‬

 ‫‪42‬‬

‫בסיס וממד‬

‫הגדרת בסיס‬

‫נתונה קבוצת ווקטורים } 𝑛𝑣 ‪ 𝐵 = {𝑣1 , 𝑣2 , … ,‬במרחב 𝑉‪.‬‬

‫קבוצה 𝐵 היא בסיס אם היא בת"ל ופורשת‪.‬‬

‫בתרשים רואים את מערכת הצירים הסטנדרטית במרחב‪ ,‬שנוצרת מהבסיס הסטנדרטי‬

‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬
‫})‪ {𝑒̅1 , 𝑒̅2 , 𝑒̅3 } = {(0) , (1) , (0‬וניתן להבין מדוע קוראים לבסיס הזה סטנדרטי‪ ,‬זאת‬
‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬
‫𝑎‬
‫משום שהוא הכי קל לשימוש‪ .‬הייצוג של כל ווקטור ‪ (𝑏 ) ∈ ℝ3‬לפי הבסיס הסטנדרטי הוא‬
‫𝑐‬
‫𝑎‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬
‫בהתאם לערכי הווקטור‪ ,‬כלומר‪(𝑏 ) = 𝑎 ∙ (0) + 𝑏 ∙ (1) + 𝑐 ∙ (0) :‬‬
‫𝑐‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬

‫הגדרת ממד‬

‫בהינתן מרחב 𝑉‪ ,‬המימד שלו הוא גודל הבסיס שלו‪.‬‬

‫כלומר‪ ,‬אם קיים בסיס שהוא הקבוצה } 𝑛𝑣 ‪ 𝐵 = {𝑣1 , 𝑣2 , … ,‬אז 𝑛 = 𝑉𝑚𝑖𝑑‬

‫הגדרות שקולות לבסיס‬

‫הגדרות חלופיות הן‪:‬‬

‫‪ 𝐵 .1‬היא קבוצה בת"ל מקסימלית‪ .‬כלומר‪ ,‬לא קיימת קבוצה 𝐴 שגודלה מעל 𝑛 שהיא‬
‫בת"ל‪.‬‬
‫‪ 𝐵 .2‬היא קבוצה פורשת מינימלית‪ .‬כלומר‪ 𝑆𝑝𝑎𝑛(𝐵) = 𝑉 ,‬ולא קיימת קבוצה פורשת 𝐴‬
‫שגודלה מתחת 𝑛‪.‬‬
‫‪ .3‬בקבוצה 𝐵 יש בדיוק 𝑛 איברים והיא בת"ל‪.‬‬
‫‪ .4‬בקבוצה 𝐵 יש בדיוק 𝑛 איברים והיא פורשת‪.‬‬

‫כל הזכויות שמורות ל‪ :‬מר שגיא לוי‬

 ‫‪43‬‬

‫שימו ‪‬‬
‫יש הדדיות נפלאה בין פרישה ותלות לינארית‬
‫בגדול‪ ,‬הוספת ווקטור "משפרת" את הפרישה והורדת ווקטור "משפרת" בת"ל‪.‬‬
‫זה לא הכי מדויק מה שאמרתי פה‪ ,‬כי בהחלט אפשר להביא דוגמאות שמוסיפים ווקטור‬
‫והפרישה לא משתנה‪ ,‬או שמורידים ווקטור והקבוצה עדיין נשארת ת"ל‪.‬‬
‫מתי זה מתקיים באמת?‬

‫בבסיס (קבוצה שהיא פורשת ‪ +‬בת"ל)‬

‫זו הקבוצה שאם תוסיפו לה ווקטור היא תהפוך להיות ת"ל ואם תורידו ווקטור היא תפסיק‬
‫לפרוש‪.‬‬

‫ניתן לתאר זאת על ציר באופן הבא‪:‬‬

‫פורשת‬ ‫בת"ל‬

‫בסיס‬
‫(בת"ל‬
‫ופורשת)‬
‫פורשת ולא בת"ל‬ ‫בת"ל ולא פורשת‬

‫דרכים למציאת בסיס‬

‫ניתן לומר שיש ‪ 2‬סוגים של תתי מרחבים‪:‬‬

‫‪ .1‬תתי מרחבים שניתנים כ 𝑛𝑎𝑝𝑆‪.‬‬

‫‪ .2‬תתי מרחבים שניתנים כפתרון של מערכת הומוגנית‪.‬‬

‫הטיפול הוא מעט שונה‪.‬‬

‫בסוג ‪ 1‬נחלץ את הבת"ל המקסימלית‪ ,‬לעומת זאת בסוג ‪ 2‬נמצא פתרון כללי וממנו נחלץ את‬
‫הבסיס בשיטת "שליפת האותיות"‪.‬‬

‫דוגמא למציאת בסיס בתת מרחב שצורתו ‪Span‬‬

‫מצאו בסיס של תת המרחב }‪ 𝑊 = 𝑆𝑝𝑎𝑛{1, 𝑥 + 1,2𝑥 + 1, 𝑥 2 + 2𝑥 + 7‬שנמצא במרחב‬
‫הפולינומים מסדר ‪.2‬‬

‫כל הזכויות שמורות ל‪ :‬מר שגיא לוי‬

 ‫‪44‬‬

‫פתרון‪:‬‬

‫תחילה‪ ,‬נתרגם את הבעיה לווקטורים‬

‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬

‫‪2‬‬
‫})‪𝑊 = 𝑆𝑝𝑎𝑛{1, 𝑥 + 1,2𝑥 + 1, 𝑥 + 2𝑥 + 7} ≈ 𝑆𝑝𝑎𝑛 {(0) , (1) , (2) , (2‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪7‬‬

‫נדביק את הווקטורים למטריצה ונדרג‪:‬‬

‫‪0 0 0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫~‬ ‫‪1 1‬‬ ‫‪1 7‬‬

‫‪(0 1 2‬‬ ‫‪2) 𝑅3 ⟷ 𝑅1 (0 1‬‬ ‫)‪2 2‬‬
‫‪1 1 1‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪0 0‬‬ ‫‪0 1‬‬

‫מסקנה‪ :‬מובילים בעמודות ‪ ,1,2,4‬לכן ווקטורים ‪ 1,2,4‬הם בת"ל מקסימלית‪.‬‬

‫לכן הבסיס הוא (רק נשים לב לחזור לפולינומים)‪{1, 𝑥 + 1, 𝑥 2 + 2𝑥 + 7} :‬‬

‫דוגמא למציאת בסיס בתת מרחב של פתרון מע' הומוגנית‬

‫𝑎‬ ‫𝑏‬ ‫𝑎‬ ‫𝑏‬ ‫𝑎‬ ‫𝑡 𝑏‬
‫({ = 𝑈‬ ‫(|)‬ ‫(=)‬ ‫מצאו בסיס לתת המרחב הבא } )‬
‫𝑐‬ ‫𝑑‬ ‫𝑐‬ ‫𝑑‬ ‫𝑐‬ ‫𝑑‬

‫פתרון‪:‬‬

‫תחילה‪ ,‬נבין מהי המערכת ההומוגנית שיוצרת את תת המרחב‪.‬‬

‫𝑎‬ ‫𝑏‬ ‫𝑎‬ ‫𝑐‬ ‫𝑏‬ ‫𝑡 𝑏 𝑎‬

‫𝑎‬
‫( ובתרגום למערכת משוואות‬ ‫(=)‬ ‫(‪ ,‬כלומר )‬
‫(=)‬ ‫התנאי הוא )‬
‫𝑐‬ ‫𝑑‬ ‫𝑏‬ ‫𝑑‬ ‫𝑑‬ ‫𝑐‬
‫𝑑 𝑐‬
‫‪b=c‬‬
‫{ אמנם זו מערכת פשוטה וקלה הניתנת לפתרון מיידי‪ ,‬אבל‬ ‫נובעת המערכת הבאה‪:‬‬
‫𝑏=𝑐‬
‫נראה פתרון במטריצה כדי להבין איך מתמודדים עם מערכת הומוגנית מכל סוג שהוא‪.‬‬

‫𝑐=𝑏‬ ‫‪𝑏−𝑐 =0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1 −1 0 0‬‬

‫{‬ ‫{ ⟺‬ ‫( ⟺‬ ‫) |‬
‫𝑏=𝑐‬ ‫‪−𝑏 + 𝑐 = 0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪−1 1 0 0‬‬

‫כעת נדרג את המערכת ונמצא פתרון כללי‬

‫‪0 1 −1 0 0‬‬ ‫~‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1 −1 0 0‬‬

‫(‬ ‫( 𝑅 ⟶ 𝑅 ‪| )𝑅 +‬‬ ‫) |‬
‫‪0 −1 1 0 0 2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2 0‬‬ ‫‪0 0 0 0‬‬

‫משתנה 𝑏 קשור וכל היתר חופשיים‪ .‬נסמן ‪ 𝑎 = 𝑡1 , 𝑐 = 𝑡2 , 𝑑 = 𝑡3‬ונקבל כי ‪ 𝑏 = 𝑡2‬ולכן‬

‫𝑎‬ ‫‪𝑡1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬
‫𝑡‬
‫הפתרון הכללי הוא )‪( 𝑐 ) = (𝑡 ) = 𝑡1 ( ) + 𝑡2 ( ) + 𝑡3 (0‬‬
‫𝑏‬ ‫‪2‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬
‫𝑑‬ ‫‪𝑡3‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0 1‬‬ ‫‪0 0‬‬

‫({‬ ‫(‪),‬‬ ‫(‪),‬‬ ‫ולכן הבסיס הוא (לשים ‪ ‬לחזור למטריצות)‪)} :‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1 0‬‬ ‫‪0 1‬‬

‫כל הזכויות שמורות ל‪ :‬מר שגיא לוי‬

 ‫‪45‬‬

‫ווקטור קואורדינטות‬

‫בהינתן בסיס } 𝑛𝑣 ‪ 𝐵 = {𝑣1 , 𝑣2 , … ,‬במרחב 𝑉‪ ,‬ניתן לייצג כל ווקטור 𝑣 שהוא במרחב כצירוף‬
‫לינארי של ווקטורי הבסיס‪ .‬ייצוג זה הוא יחיד ונקרא ווקטור הקואורדינטות של 𝑣 לפי בסיס 𝐵‪.‬‬

‫כלומר‪ ,‬נמצא את הצירוף הלינארי 𝑛𝑣 𝑛𝑎 ‪ 𝑣 = 𝑎1 𝑣1 + 𝑎2 𝑣2 + ⋯ +‬ואז ווקטור‬

‫‪𝑎1‬‬
‫𝑎‬
‫הקואורדינטות הוא ) ‪[𝑣]𝐵 = ( ⋮2‬‬
‫𝑛𝑎‬

‫דוגמא למציאת ווקטור קואורדינטות בתת‪ -‬מרחב של פולינומים‬

‫מצאנו בדוגמא קודמת את הבסיס }‪ 𝐵 = {1, 𝑥 + 1, 𝑥 2 + 2𝑥 + 7‬לתת‪-‬מרחב הפולינומים‬
‫ממעלה ‪ .2‬כעת נמצא את ווקטור הקואורדינטות של 𝑥 ‪.𝑝 = 𝑥 2 −‬‬

‫פתרון‪:‬‬

‫תחילה‪ ,‬מומלץ לעבור תמיד לווקטורים‪ .‬במקרה של פולינומים ממעלה ‪ 2‬נהפוך כל פולינום‬
‫𝑎‬
‫לווקטור באופן הבא‪𝑎𝑥 2 + 𝑏𝑥 + 𝑐 ≈ (𝑏 ) :‬‬
‫𝑐‬
‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬
‫כעת הבסיס הופך למונחי ווקטורים })‪ 𝐵 = {(0) , (1) , (2‬והפולינום 𝑥 ‪ 𝑝 = 𝑥 2 −‬גם הוא‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪7‬‬
‫‪1‬‬
‫ווקטור )‪ 𝑝 = (−1‬ונמצא לו את הצירוף הלינארי לפי הבסיס‪ ,‬כלומר נמצא את הפתרון 𝑥‬
‫‪0‬‬
‫למערכת המשוואות 𝑝 = 𝑥𝐵‬

‫‪0 0 1 1‬‬ ‫~‬ ‫‪1 1 7 0‬‬ ‫~‬ ‫‪1 0‬‬ ‫‪5 1‬‬
‫‪(0 1 2|−1) 𝑅 ⟷ 𝑅 (0 1 2|−1) 𝑅 − 𝑅 ⟶ 𝑅 (0 1‬‬ ‫)‪2|−1‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪1 1 7 0‬‬ ‫‪0 0 1 1‬‬ ‫‪0 0‬‬ ‫‪1 1‬‬
‫~‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0 0 −4‬‬ ‫‪−4‬‬
‫‪𝑅1 − 5𝑅3 ⟶ 𝑅1 (0‬‬ ‫)‪1 0|−3) ⟹ [𝑝]𝐵 = (−3‬‬
‫‪𝑅2 − 2𝑅3 ⟶ 𝑅2 0‬‬ ‫‪0 1 1‬‬ ‫‪1‬‬

‫וניתן לבדוק על מנת לוודא‪𝑥 2 − 𝑥 = (−4) ∙ 1 + (−3) ∙ (𝑥 + 1) + 1 ∙ (𝑥 2 + 2𝑥 + 7) :‬‬

‫מטריצת מעבר בין בסיסים‬

‫יושלם בהמשך‬

‫כל הזכויות שמורות ל‪ :‬מר שגיא לוי‬

 ‫‪46‬‬

‫בסיס וממד – שאלות נוספות לתרגול עצמי‬

‫מצאו את הבסיס והממד של תתי המרחב הבאים‪:‬‬

‫‪0‬‬‫‪1‬‬ ‫‪2 5‬‬ ‫‪0 0‬‬ ‫‪1 1‬‬

‫({ 𝑛𝑎𝑝𝑆 = ‪𝑊1‬‬ ‫(‪),‬‬ ‫(‪),‬‬ ‫(‪),‬‬ ‫‪)} .1‬‬
‫‪1‬‬‫‪0‬‬ ‫‪1 0‬‬ ‫‪2 3‬‬ ‫‪1 1‬‬
‫𝑎‬
‫𝑏‬ ‫𝑐 = 𝑏‪𝑎 + 2‬‬
‫| ) 𝑐 ({ = ‪𝑊2‬‬ ‫‪} .2‬‬
‫𝑏‪𝑐 − 𝑑 = 𝑎 + 7‬‬
‫𝑑‬
‫)‪𝑝(1) = 𝑝(2‬‬
‫|)‪𝑊3 = {𝑝(𝑥) ∈ 𝑃3 (ℝ‬‬ ‫‪} .3‬‬
‫)‪𝑝′(5) = 𝑝′′(2‬‬
‫‪1 2‬‬
‫( = 𝐵 ‪𝑊4 = {𝐴 ∈ 𝑀2 (ℝ)|𝐴𝐵 = 0,‬‬ ‫‪)} .4‬‬
‫‪3 6‬‬
‫‪𝑊5 = 𝑆𝑝𝑎𝑛{𝑥, 1 − 𝑥, 𝑥 + 𝑥 2 , 𝑥 2 − 1} .5‬‬

‫חשבו את ווקטורי הקואורדינטות הבאים‪:‬‬

‫‪3 7‬‬
‫( = 𝐴 לפי הבסיס ‪ 𝑊1‬שמצאתם בשאלה ‪.1‬‬ ‫‪ .1‬ווקטור הקואורדינטות של )‬
‫‪5 4‬‬
‫‪7‬‬
‫‪−1‬‬
‫‪ .2‬ווקטור הקואורדינטות של ) ( = 𝑣 לפי הבסיס ‪ 𝑊2‬שמצאתם בשאלה ‪.2‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪3 −1‬‬
‫( = 𝐴 לפי הבסיס ‪ 𝑊4‬שמצאתם בשאלה ‪.4‬‬ ‫‪ .3‬ווקטור הקואורדינטות של )‬
‫‪0 0‬‬
‫‪ .4‬ווקטור הקואורדינטות של ‪ 𝑝 = 𝑥 2 + 2𝑥 + 7‬לפי הבסיס ‪ 𝑊5‬שמצאתם בשאלה ‪.5‬‬

‫כל הזכויות שמורות ל‪ :‬מר שגיא לוי‬

 ‫‪47‬‬

‫העתקה לינארית‬

‫הגדרת העתקה לינארית‬

‫העתקה בין שני מרחבים ווקטוריים 𝑉 → 𝑈 ‪ 𝑇:‬היא‬

‫לינארית אם היא מקיימת את כל התנאים הבאים‪:‬‬

‫‪ .1‬כפל בקבוע‪∀𝑣 ∈ 𝑈, ∀𝑘 ∈ ℝ , 𝑇(𝑘𝑣) = :‬‬

‫)𝑣(𝑇𝑘‬
‫‪ .2‬חיבור‪∀𝑢, 𝑣 ∈ 𝑈, 𝑇(𝑢 + 𝑣) = 𝑇(𝑢) + 𝑇(𝑣) :‬‬

‫בתרשים משמאל מוצגת הדגמה גיאומטרית של העתקה לינארית‪.‬‬

‫המטריצה המייצגת הסטנדרטית‬

‫בהינתן 𝑇 העתקה לינארית (ה"ל) הפועלת על מרחב ווקטורי בעל ממד סופי‪ .‬קיימת לה‬
‫מטריצה מייצגת סטנדרטית (ממ"ס) 𝐴 כך שלכל ווקטור 𝑣 מתקיים 𝑣𝐴 = )𝑣(𝑇‬

‫שימו ‪‬‬
‫המשמעות היא שהממ"ס מחליפה את ההעתקה‪ ,‬כלומר עוברים לעשות‬
‫פעולות על הממ"ס במקום על ההעתקה‪.‬‬

‫איך נמצא את הממ"ס?‬

‫נפעיל את ‪ T‬על הבסיס הסטנדרטי ו"נדביק" את התוצאה למטריצה‪.‬‬

‫דוגמא למציאת ממ"ס‬

‫𝑥‬
‫𝑦‪𝑥+‬‬
‫‪ .𝑇: ℝ3 → ℝ2 ,‬נמצא את הממ"ס‪.‬‬ ‫נתונה ההעתקה הלינארית הבאה‪𝑇 (𝑦) = ( 𝑦 − 𝑧 ) :‬‬
‫𝑧‬

‫פתרון‪:‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬

‫הבסיס הסטנדרטי הוא })‪𝐵 = {(0) , (1) , (0‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬
‫נפעיל את ‪ T‬עליו ונקבל‪𝑇 (0) = ( ) , (1) = ( ) , (0) = ( ) :‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪−1‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬

‫כל הזכויות שמורות ל‪ :‬מר שגיא לוי‬

 ‫‪48‬‬

‫‪1 1 0‬‬
‫(=𝐴‬ ‫"נדביק" את ווקטורי התוצאה למטריצה ונקבל את הממ"ס ‪ A‬הבאה‪) :‬‬
‫‪0 1 −1‬‬
‫𝑥‬
‫𝑦‪𝑥+‬‬
‫ניתן לבדוק ולראות שאכן ) 𝑧 ‪𝐴 (𝑦) = (𝑦 −‬‬
‫𝑧‬

‫שימו ‪‬‬
‫הבדיקה כי 𝑣𝐴 = )𝑣(𝑇 נועדה לוודא שאכן הממ"ס נכונה ולא קרתה טעות‬
‫חישוב שגררה ממ"ס שגויה‪.‬‬

‫התמונה והגרעין של הה"ל‬

‫נתונה ה"ל 𝑉 → 𝑈 ‪𝑇:‬‬

‫הגדרת תמונה של ה"ל‬

‫התמונה היא אוסף כל הווקטורים במרחב 𝑉 (הטווח) שיש להם מקור במרחב 𝑈‬

‫}𝑣 = )𝑢(𝑇 ‪𝐼𝑚(𝑇) = {𝑣 ∈ 𝑉 | ∃𝑢 ∈ 𝑈 𝑠. 𝑡.‬‬

‫הגדרת גרעין של ה"ל‬

‫הגרעין הוא אוסף כל הווקטורים אשר תמונתם היא ווקטור האפס‬

‫}‪𝐾𝑒𝑟(𝑇) = {𝑢 ∈ 𝑈 | 𝑇(𝑢) = 0‬‬

‫בתרשים משמאל מוצגת אילוסטרציה של ה"ל 𝑉 → 𝑈 ‪ 𝑓:‬כאשר העיגול הכחול הוא הגרעין‬
‫כיוון שהתמונה שלו היא ווקטור האפס‪ ,‬האליפסה הצהובה היא תמונה ההעתקה כיוון שכל‬
‫תת המרחב 𝑈 (האליפסה השמאלית) עובר אליה‪.‬‬

‫דרך כללית למציאת גרעין ותמונה‬

‫בהינתן ה"ל 𝑉 → 𝑈 ‪ 𝑇:‬כאשר המרחבים הם בעלי ממד סופי (נניח 𝑚 = 𝑉𝑚𝑖𝑑 ‪)𝑑𝑖𝑚𝑈 = 𝑛,‬‬
‫שלבי מציאת הגרעין והתמונה הם אלו‪:‬‬

‫‪ .1‬שלב ה"וויקטור"‪ :‬נעביר את 𝑇 למונחי 𝑚‪ 𝑇( 𝑇̃: ℝ𝑛 → ℝ‬ה"ווקטורית")‬

‫‪ .2‬נמצא את הממ"ס 𝐴 של ̃𝑇‬

‫כל הזכויות שמורות ל‪ :‬מר שגיא לוי‬

 ‫‪49‬‬

‫‪ .3‬נדרג את 𝐴 חלקית והעמודות שיש להן מובילים הן הבסיס של התמונה של ̃𝑇 (צריך‬

‫לזכור לחזור למונחי מרחב 𝑉)‬
‫‪ .4‬נפתור את המערכת ההומוגנית ‪ 𝐴𝑣 = 0‬ומהפתרון הכללי נחלץ את הבסיס לגרעין של ̃𝑇‬
‫הווקטורית (צריך לזכור לחזור למונחי מרחב 𝑈)‬

‫דוגמא למציאת תמונה וגרעין‬

‫𝑎‬ ‫𝑏‬
‫(𝑇‬ ‫נמצא תמונה וגרעין של הה"ל הבאה‪) = (𝑎 − 𝑏)𝑥 2 + (𝑐 + 𝑑)𝑥 − 𝑑 :‬‬
‫𝑐‬ ‫𝑑‬

‫פתרון‪:‬‬

‫‪ .1‬שלב ה"וויקטור"‬
‫𝑎‬
‫𝑏‪𝑎−‬‬
‫𝑎‬ ‫𝑏‬
‫(𝑇‬ ‫𝑏( ̃𝑇 ⟺ 𝑑 ‪) = (𝑎 − 𝑏)𝑥 2 + (𝑐 + 𝑑)𝑥 −‬‬
‫𝑐‬ ‫)‬ ‫=‬ ‫(‬ ‫)𝑑 ‪𝑐 +‬‬
‫𝑐‬ ‫𝑑‬
‫𝑑‬ ‫𝑑‪−‬‬
‫‪1 −1 0 0‬‬
‫‪ .2‬נפעיל את ̃𝑇 על הבסיס הסטנדרטי ונקבל כי )‪A = (0 0 1 1‬‬
‫‪0 0 0 1‬‬
‫‪ .3‬לשמחתנו 𝐴 כבר מדורגת‪ ,‬ויש מובילים בעמודות ‪ 1,3,4‬לכן נובע כי התמונה של ̃𝑇 היא‪:‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬
‫})‪𝑆pan {(0) , (1) , (1‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬
‫נחזור למונחי פולינומים ונקבל }‪𝐼𝑚(𝑇) = 𝑆𝑝𝑎𝑛{𝑥 2 , 𝑥, 𝑥 + 1‬‬
‫‪ .4‬לשמחתנו 𝐴 אפילו מדורגת קנונית‪ ,‬לכן נסמן את החופשי בעמודה ‪ 2‬להיות 𝑡 ונקבל‬
‫𝑎‬ ‫𝑡‬ ‫‪1‬‬
‫𝑏(‬ ‫𝑡‬ ‫‪1‬‬ ‫̃‬
‫פתרון כללי ממנו ינבע הגרעין של 𝑇‪𝑐 ) = (0) = 𝑆𝑝𝑎𝑛 {(0)} :‬‬
‫𝑑‬ ‫⏟‬‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬
‫) ̃𝑇(𝑟𝑒𝐾‬

‫‪1 1‬‬
‫({ 𝑛𝑎𝑝𝑆 = )𝑇(𝑟𝑒𝐾‬ ‫נחזור למונחי מטריצות ונקבל })‬
‫‪0 0‬‬

‫משפט הממדים‬

‫נתונה ה"ל 𝑉 → 𝑈 ‪ ,𝑇:‬סכום ממדי הגרעין והתמונה יהיה תמיד שווה לממד 𝑈‪.‬‬

‫)𝑼(𝒎𝒊𝒅 = ))𝑻(𝒎𝑰(𝒎𝒊𝒅 ‪𝒅𝒊𝒎(𝑰𝒎(𝑻)) +‬‬

‫כל הזכויות שמורות ל‪ :‬מר שגיא לוי‬

 ‫‪50‬‬

‫ה"ל חד חד ערכית ‪ /‬על‬

‫נתונה ה"ל 𝑉 → 𝑈 ‪𝑇:‬‬

‫הגדרה של חח"ע‬
‫המשמעות של חד חד ערכיות (חח"ע) היא שאין מצב שבו לשני ווקטורים יש את אותה‬
‫תמונה‪ .‬כלומר‪:‬‬

‫‪𝑇(𝑣1 ) = 𝑇(𝑣2 ) ⟹ 𝑣1 = 𝑣2‬‬

‫בתרשים משמאל מתוארת ה"ל 𝑓 וניתן לראות שהיא אינה חח"ע‬

‫כיוון שווקטורים ‪ 2,3,5‬עוברים כולם לווקטור האפס‪.‬‬

‫הגדרה של על‬
‫המשמעות של על היא שלכל ווקטור בטווח יש מקור‪ .‬כלומר‪:‬‬

‫לכל 𝑉 ∈ 𝑣 קיים 𝑈 ∈ 𝑢 כך שמתקיים 𝑣 = )𝑢(𝑇‬

‫בתרשים משמאל 𝑓 אינה על כיוון שלא קיים ווקטור שהופך להיות ווקטור ‪2‬‬

‫איך בודקים חח"ע ועל?‬

‫בהינתן ה"ל 𝑉 → 𝑈 ‪ 𝑇:‬כאשר המרחבים הם בעלי ממד סופי (נניח 𝑚 = 𝑉𝑚𝑖𝑑 ‪)𝑑𝑖𝑚𝑈 = 𝑛,‬‬
‫נבדוק חח"ע ועל בדרכים הבאות (ישנן מספר דרכים שקולות)‪:‬‬

‫‪ .1‬דרך א‪ :‬לפי הממ"ס המדורגת (מספיק דירוג חלקי)‬

‫‪ T‬היא חח"ע ‪ ‬מספר המובילים = מספר העמודות‬

‫‪ T‬היא על ‪ ‬מספר המובילים = מספר השורות‬

‫‪ .2‬דרך ב‪ :‬לפי התמונה והגרעין‬

‫‪ T‬היא חח"ע ‪⃗ } ‬‬

‫‪( 𝐾𝑒𝑟(𝑇) = {0‬או לחלופין ‪)𝑑𝑖𝑚[𝐾𝑒𝑟(𝑇)] = 0‬‬

‫‪ T‬היא על ‪( 𝐼𝑚(𝑇) = 𝑉 ‬או לחלופין 𝑚 = ])𝑇(𝑚𝐼[𝑚𝑖𝑑)‬

‫‪ .3‬דרך )𝑨(𝒕𝒆𝒅 כאשר 𝒎 = 𝒏‪:‬‬

‫במצב שעוברים מאותו ממד לאותו ממד‪ ,‬אז אפשר לבדוק הפיכות 𝑨 על ידי‬
‫דטרמיננט‬
‫חח"ע ‪ +‬על ‪𝑑𝑒𝑡(𝐴) ≠ 0 ‬‬

‫כל הזכויות שמורות ל‪ :‬מר שגיא לוי‬

 ‫‪51‬‬

‫הדגמת כל אחת מהדרכים לבדיקת חח"ע ועל‬

‫‪1 −1 0 0‬‬
‫בדוגמא הקודמת התקבלה ממ"ס )‪A = (0 0 1 1‬‬
‫‪0 0 0 1‬‬

‫לפי דרך א'‪ :‬יש ‪ 3‬מובילים‪ ,‬שווה למספר השורות (לכן על) אבל לא שווה למספר העמודות‬
‫(לכן לא חח"ע)‪.‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬

‫לפי דרך ב'‪ :‬מצאנו שהתמונה היא })‪ 𝑆pan {(0) , (1) , (1‬כלומר ממד ‪ ,3‬שווה לממד‬
‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬
‫הטווח של ההעתקה (לכן על)‪ .‬בנוסף מצאנו שהגרעין אינו אפס לכן (לא חח"ע)‪.‬‬

‫דרך ג' לא אפשרית בדוגמא הקודמת כי הממ"ס לא ריבועית‪.‬‬

‫כללי אצבע מהירים‪:‬‬

‫‪ .1‬אם 𝑚 < 𝑛 ("מעולם קטן לגדול") אז 𝑇 בטוח לא על (וחח"ע לא ידוע)‬
‫‪ .2‬אם 𝑚 > 𝑛 ("מעולם גדול לקטן") אז 𝑇 בטוח לא חח"ע (ועל לא ידוע)‬
‫‪ .3‬אם 𝑚 = 𝑛 אז חח"ע ועל הולכים "יד ביד"‪.‬‬

‫הגדרה של איזומורפיזם‬
‫נתונה ה"ל 𝑉 → 𝑈 ‪ 𝑇:‬כאשר 𝑉𝑚𝑖𝑑 = 𝑈𝑚𝑖𝑑‪ ,‬אם היא חח"ע וגם על אז היא‬
‫תיקרא איזומורפיזם‪ .‬במקרה הזה הממ"ס 𝐴 תהיה הפיכה והמטריצה‬
‫ההפוכה ‪ 𝐴−1‬תייצג את ההעתקה ההפוכה 𝑈 → 𝑉 ‪𝑇 −1 :‬‬

‫בתרשים משמאל ניתן ‪ 3‬מטריצות מייצגות של פעולות סיבוב במישור‪ .‬למשל‬

‫המטריצה הראשונה מייצגת סיבוב של ‪ 90‬מעלות נגד כיוון השעון‪.‬‬

‫כל הזכויות שמורות ל‪ :‬מר שגיא לוי‬

 ‫‪52‬‬

‫דוגמאות לאיזומורפיזם‬
‫ראינו והשתמשנו כבר באיזומורפיזם שהופך מטריצה לווקטור על ידי "שיטוח המטריצה"‪.‬‬
‫𝑎‬
‫𝑏 𝑎‬
‫(𝑇‬ ‫𝑏( = )‬ ‫‪4‬‬
‫למשל למטריצות ריבועיות מגודל ‪ 2‬אפשר להגדיר ‪ 𝑇: 𝑀2 (ℝ) → ℝ‬כך‪𝑐 ) :‬‬
‫𝑑 𝑐‬
‫𝑑‬
‫𝑎‬
‫𝑏 ‪−1‬‬ ‫𝑏 𝑎‬
‫( = ) 𝑐( 𝑇‬ ‫וניתן לראות שההעתקה ההפוכה היא )‪ 𝑇 −1 : ℝ4 → 𝑀2 (ℝ‬שמבצעת )‬
‫𝑑 𝑐‬
‫𝑑‬

‫בנוסף‪ ,‬כאשר עברנו מפולינומים לווקטורים‪ ,‬למעשה הפעלנו איזומורפיזם על הפולינום‬

‫והפכנו אותו לווקטור‪.‬‬

‫𝑎‬
‫למשל לפולינומים מעלה ‪ 2‬אפשר להגדיר ‪ 𝑇: 𝑃2 (ℝ) → ℝ3‬כך‪𝑇(𝑎𝑥 + 𝑏𝑥 + 𝑐) = (𝑏 ) :‬‬
‫‪2‬‬

‫𝑐‬
‫𝑎‬
‫וההעתקה ההפוכה היא )‪ 𝑇 −1 : ℝ4 → 𝑃2 (ℝ‬שמבצעת 𝑐 ‪𝑇 ( ) = 𝑎𝑥 2 + 𝑏𝑥 +‬‬
‫𝑏 ‪−1‬‬

‫𝑐‬

‫העתקה לינארית – שאלות נוספות לתרגול עצמי‬

‫בדקו האם ההעתקות הבאות הן לינאריות‪.‬‬

‫עבור אלו שהן לינאריות‪ ,‬מצאו ממ"ס‪ ,‬תמונה‪ ,‬גרעין ובדקו חח"ע ועל‬

‫𝑥‬ ‫‪𝑥+𝑦−1‬‬
‫‪𝑇 (𝑦) = ( 2𝑦 + 𝑧 ) , 𝑇: ℝ3 ⟶ ℝ3 .1‬‬
‫𝑧‬ ‫𝑦‪𝑧−𝑥−‬‬
‫‪𝑇(𝐴) = 2𝐴 + 𝐼 − 𝐴𝑡 , 𝑇: 𝑀2𝑥2 → 𝑀2𝑥2 .2‬‬
‫𝑥‬
‫𝑧‪𝑥+𝑦−‬‬ ‫𝑧‪2𝑥 + 2𝑦 − 2‬‬
‫( = ) 𝑦( 𝑇‬ ‫‪) , 𝑇: ℝ3 ⟶ 𝑀2𝑥2 .3‬‬
‫𝑧 ‪2𝑥 − 3𝑦 +‬‬ ‫‪0‬‬
‫𝑧‬
‫𝑏 𝑎‬ ‫𝑐‪𝑎 + 𝑏 − 2‬‬
‫(𝑇‬ ‫(=)‬ ‫‪) , 𝑇: 𝑀2𝑥2 ⟶ ℝ2 .4‬‬
‫𝑑 𝑐‬ ‫𝑑‪𝑏 − 𝑐 + 3‬‬
‫)‪𝑝(0) 𝑝′(1‬‬
‫( = ))𝑥(𝑝(𝑇‬ ‫‪) , 𝑇: 𝑃3 (ℝ) ⟶ 𝑀2𝑥2 .5‬‬
‫)‪𝑝(1) 𝑝′′(2‬‬
‫‪𝑇(𝐴) = |𝐴|𝑥 2 + 𝑥 + 7, 𝑇: 𝑀2𝑥2 → 𝑃2 (ℝ) .6‬‬
‫‪𝑇(𝐴) = 5𝐴, 𝑇: 𝑀2𝑥2 → 𝑀2𝑥2 .7‬‬

‫כל הזכויות שמורות ל‪ :‬מר שגיא לוי‬

 ‫‪53‬‬

‫ערכים עצמיים‪ ,‬ווקטורים עצמיים ולכסון‬

‫ווקטורים עצמיים וערכים עצמיים‬

‫הגדרת ווקטור עצמי וערך עצמי של העתקה לינארית‬

‫נתונה ה"ל 𝑉 → 𝑉 ‪.𝑇:‬‬
‫𝜆 ייקרא ערך עצמי (ע"ע בקיצור) של 𝑇 אם קיים ווקטור ‪ 𝑣 ≠ 0‬כך שמתקיים 𝑣𝜆 = )𝑣(𝑇‪.‬‬
‫ווקטור 𝑣 ייקרא הווקטור העצמי (ו"ע בקיצור) של 𝑇 המתאים לע"ע 𝜆‪.‬‬
‫כיוון שכל העתקה לינארית ניתנת לייצוג על ידי מטריצה‪ ,‬יש הגדרה שקולה עבור מטריצות‪.‬‬

‫הגדרת ווקטור עצמי וערך עצמי של מטריצה‬

‫נתונה מטריצה ריבועית 𝐴‪.‬‬
‫𝜆 ייקרא ערך עצמי (ע"ע בקיצור) של 𝐴 אם קיים ווקטור ‪ 𝑣 ≠ 0‬כך שמתקיים 𝑣𝜆 = 𝑣𝐴‪.‬‬
‫ווקטור 𝑣 ייקרא הווקטור העצמי (ו"ע בקיצור) של 𝐴 המתאים לע"ע 𝜆‪.‬‬

‫בתרשים למעלה ניתן לראות שווקטור 𝐱 הוא ו"ע של 𝐴 המתאים לע"ע 𝜆‪.‬‬

‫‪𝑑𝑒𝑡(𝐴 − 𝜆𝐼) = 0‬‬ ‫איך מוצאים ע"ע?‬

‫הסבר קצר מדוע התנאי הזה מוצא ע"ע‪ ,‬ולמעשה מוצא את כל הערכים העצמיים‪.‬‬

‫נסתכל על התנאי לקיום ע"ע שהוא 𝑣𝜆 = 𝑣𝐴‪ ,‬אם נעביר צדדים נקבל ‪(𝐴 − 𝜆𝐼)𝑣 = 0‬‬

‫כדי שלמשוואה זו יהיה פתרון ‪ 𝑣 ≠ 0‬נדרוש שהמטריצה )𝐼𝜆 ‪ (𝐴 −‬תהיה לא הפיכה‪ ,‬כלומר‬
‫‪.𝑑𝑒𝑡(𝐴 − 𝜆𝐼) = 0‬‬

‫הביטוי )𝐼𝜆 ‪ 𝑑𝑒𝑡(𝐴 −‬הוא למעשה פולינום התלוי במשתנה 𝜆‬

‫פולינום זה נקרא הפולינום האופייני של מטריצה 𝑨‪.‬‬

‫)𝐼𝜆 ‪𝑁𝑢𝑙𝑙(𝐴 −‬‬ ‫איך מוצאים ו"ע?‬

‫נניח שפתרנו את ‪ 𝑑𝑒𝑡(𝐴 − 𝜆𝐼) = 0‬ומצאנו ע"ע ‪.𝜆0‬‬

‫כעת צריך לפתור את המשוואה ‪ (𝐴 − 𝜆0 𝐼)𝑣 = 0‬וכך למצוא את כל ו"ע של ‪.𝜆0‬‬
‫משוואה זו נותנת את כל הפתרונות של המערכת ההומוגנית המבוססת על המטריצה ‪𝐴 −‬‬
‫𝐼 ‪ 𝜆0‬שזה בדיוק מרחב האפס של מטריצה זו‪.‬‬

‫כל הזכויות שמורות ל‪ :‬מר שגיא לוי‬

 ‫‪54‬‬

‫דוגמא למציאת ע"ע ו‪-‬ו"ע‬

‫‪1 2‬‬
‫( = 𝐴 נמצא לה ע"ע ו‪-‬ו"ע‪.‬‬ ‫נתונה המטריצה )‬
‫‪2 4‬‬

‫‪1 2‬‬ ‫‪1 2‬‬ ‫‪1 0‬‬ ‫𝜆‪1−‬‬ ‫‪2‬‬

‫( = 𝐼𝜆 ‪𝐴 −‬‬ ‫( = 𝐼𝜆 ‪) −‬‬ ‫(𝜆‪)−‬‬ ‫(=)‬ ‫תחילה נחשב )‬
‫‪2 4‬‬ ‫‪2 4‬‬ ‫‪0 1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫𝜆‪4−‬‬
‫(למעשה המטריצה 𝐼𝜆 ‪ 𝐴 −‬זה פשוט לרשום את המטריצה המקורית ועל האלכסון הראשי‬
‫להפחית 𝜆)‬

‫כעת נחשב את הפולינום האופייני ונמצא את שורשיו (שהם הע"ע של המטריצה 𝐴)‬
‫𝜆‪1−‬‬ ‫‪2‬‬
‫| = )𝐼𝜆 ‪𝑑𝑒𝑡(𝐴 −‬‬ ‫‪| = (1 − 𝜆)(4 − 𝜆) − 4 = 𝜆2 − 5𝜆 = 0‬‬
‫‪2‬‬ ‫𝜆‪4−‬‬

‫פתרונות ‪ 𝜆 = 0, 5‬כלומר ‪ 2‬ע"ע שונים‪.‬‬

‫לאחר מציאת ע"ע‪ ,‬נחשב לכל אחד מהם את )𝐼𝜆 ‪ 𝑁𝑢𝑙𝑙(𝐴 −‬ונמצא ו"ע מתאימים‪.‬‬

‫עבור ‪ 𝜆 = 0‬נחשב )𝐴(𝑙𝑙𝑢𝑁‪ ,‬כלומר נפתור את המערכת ההומוגנית ‪𝐴𝑣 = 0‬‬

‫‪1 2‬‬ ‫‪1 2‬‬ ‫𝑥‬ ‫𝑡‪−2‬‬ ‫‪−2‬‬

‫(=𝐴‬ ‫⏟)‬
‫( ~~~‬ ‫( = )𝑦( ⟹ )‬ ‫)}) ({( 𝑛𝑎𝑝𝑆 = )𝐴(𝑙𝑙𝑢𝑁 ⟹ )‬
‫‪2 4‬‬ ‫‪0 0‬‬ ‫𝑡‬ ‫‪1‬‬
‫מדרגים‬

‫עבור ‪ 𝜆 = 5‬נחשב )𝐼‪ ,𝑁𝑢𝑙𝑙(𝐴 − 5‬כלומר נפתור את המערכת ההומוגנית ‪(𝐴 − 5𝐼)𝑣 = 0‬‬

‫‪−4 2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪−0.5‬‬ ‫𝑥‬ ‫𝑡‪0.5‬‬

‫( = 𝐼‪𝐴 − 5‬‬ ‫⏟)‬
‫( ~~~‬ ‫( = ) 𝑦( ⟹ )‬ ‫)𝐼‪) ⟹ 𝑁𝑢𝑙𝑙(𝐴 − 5‬‬
‫‪2 −1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫𝑡‬
‫מדרגים‬

‫‪0.5‬‬
‫({( 𝑛𝑎𝑝𝑆 =‬ ‫)})‬
‫‪1‬‬

‫תשובה סופית‬
‫(רצוי לכתוב בצורת טבלה מסכמת‪ ,‬זה יותר יפה לעין ומעלה את המוטיבציה של הבודק‪)....‬‬

‫בדיקה‬ ‫ו"ע מתאים לע"ע‬ ‫ע"ע‬

‫)‪(𝐴 − 𝜆1 𝐼)𝑣 = (1 2) (−2) = (0‬‬ ‫(‬

‫‪−2‬‬
‫)‬ ‫‪𝜆1 = 0‬‬
‫‪2 4‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬

‫)‪(𝐴 − 𝜆2 𝐼)𝑣 = (−4 2 ) (0.5) = (0‬‬ ‫(‬

‫‪0.5‬‬
‫)‬ ‫‪𝜆2 = 5‬‬
‫‪2 −1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬

‫מומלץ לא לוותר על שלב הבדיקה העצמית‬

‫כל הזכויות שמורות ל‪ :‬מר שגיא לוי‬

 ‫‪55‬‬

‫לכסון‬

‫הגדרת ריבוי אלגברי של ע"ע‬

‫ראינו שכל ע"ע ‪ 𝜆0‬הוא אחד משורשי הפולינום האופייני‪ ,‬ולכן הפולינום האופייני‬
‫)𝐼𝜆 ‪ 𝑑𝑒𝑡(𝐴 −‬מכיל בתוכו גורם מצורת 𝑘) ‪(𝜆 − 𝜆0‬‬
‫הריבוי האלגברי הוא החזקה 𝑘‪.‬‬
‫הסימון לריבוי אלגברי של ע"ע ‪ 𝜆0‬הוא ‪𝑎𝜆0‬‬

‫בדוגמא הקודמת ראינו שהפולינום האופייני הוא )‪ 𝜆(𝜆 − 5‬ולכן הריבוי האלגברי של כל ע"ע‬
‫הוא ‪ ,1‬כלומר ‪𝑎0 = 𝑎5 = 1‬‬

‫הגדרת ריבוי גיאומטרי של ע"ע‬

‫ראינו שלכל ע"ע ‪ 𝜆0‬מתאימים ו"ע שמוצאים אותם על ידי מציאת )𝐼 ‪ ,𝑁𝑢𝑙𝑙(𝐴 − 𝜆0‬הריבוי‬
‫הגיאומטרי של ע"ע ‪ 𝜆0‬הוא ))𝐼 ‪.𝑑𝑖𝑚(𝑁𝑢𝑙𝑙(𝐴 − 𝜆0‬‬

‫הסימון לריבוי אלגברי של ע"ע ‪ 𝜆0‬הוא ‪𝑔𝜆0‬‬

‫בדוגמא הקודמת ראינו שהממד של כל אחד ממרחבי האפס הוא ‪ ,1‬ולכן הריבוי הגיאומטרי‬
‫של כל ע"ע הוא ‪ ,1‬כלומר ‪𝑔0 = 𝑔5 = 1‬‬

‫הגדרת מטריצה לכסינה‬

‫נתונה מטריצה ריבועית 𝑛×𝑛𝐴‪.‬‬
‫אם סכום הריבויים הגיאומטריים של כל הע"ע שווה 𝑛 אז המטריצה לכסינה‪ ,‬כלומר קיימת‬
‫מטריצה הפיכה 𝑃 ומטריצה אלכסונית 𝐷 כך שמתקיים ‪𝐴 = 𝑃𝐷𝑃−1‬‬

‫איך מוצאים את המטריצה המלכסנת 𝑃?‬

‫בהנחה שמצאנו לכל ע"ע את הו"ע שלו‪ ,‬אז עמודות המטריצה המלכסנת 𝑃 הם כל ה‪-‬ו"ע‪.‬‬
‫| |‬ ‫|‬
‫כלומר אם } 𝑛𝑣 ‪ 𝐵 = {𝑣1 , 𝑣2 , . . . ,‬קבוצת ו"ע בת"ל‪ ,‬אז המטריצה היא‪𝑃 = (𝑣1 𝑣2 . . . 𝑣𝑛 ) :‬‬
‫| |‬ ‫|‬

‫איך מוצאים את המטריצה האלכסונית 𝐷?‬

‫האיברים באלכסון של 𝐷 הם כל ה‪-‬ע"ע‪ ,‬כאשר המיקומים שלהם בהתאם למיקום ה‪-‬ו"ע‬
‫| |‬ ‫|‬
‫בעמודות מטריצה 𝑃‪ .‬כלומר אם ) 𝑛𝑣 ‪ 𝑃 = (𝑣1 𝑣2 . . .‬אז בעמודה 𝑖 של 𝑃 יש את ה‪-‬ו"ע 𝑖𝑣‬
‫| |‬ ‫|‬
‫שמתאים לע"ע 𝑖𝜆‪ ,‬ולכן האיבר במיקום 𝑖 באלכסון של 𝐷 יהיה הע"ע 𝑖𝜆‪.‬‬

‫כל הזכויות שמורות ל‪ :‬מר שגיא לוי‬

 ‫‪56‬‬

‫דוגמא מסכמת לנושא הלכסון‬

‫𝑎‬ ‫𝑏‪𝑎+‬‬
‫נתונה העתקה לינארית ) 𝑐 ‪ 𝑇 (𝑏 ) = ( 𝑏 +‬נבדוק האם היא לכסינה‪.‬‬
‫𝑐‬ ‫‪0‬‬
‫ראשית נעבור לעולם המטריצות ונמצא ממ"ס‪.‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1 0‬‬
‫‪𝑇 (0) = (0) ,‬‬ ‫‪𝑇 (1) = (1) ,‬‬ ‫‪𝑇 (0) = (1) ⟹ 𝐴 = (0‬‬ ‫)‪1 1‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0 0‬‬
‫𝜆‪1−‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪𝑑𝑒𝑡(𝐴 − 𝜆𝐼) = | 0‬‬ ‫𝜆‪1−‬‬ ‫כעת נמצא פולינום אופייני‪1 | = −𝜆(1 − 𝜆)2 :‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫𝜆‪−‬‬
‫שורשי הפולינום‪ 𝜆 = 0,1 :‬כאשר הריבוי האלגברי הוא ‪𝑎0 = 1, 𝑎1 = 2‬‬
‫עבור ‪ 𝜆 = 0‬נחשב )𝐴(𝑙𝑙𝑢𝑁‪ ,‬כלומר נפתור את המערכת ההומוגנית ‪𝐴𝑣 = 0‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪1 0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0 −1‬‬ ‫𝑥‬ ‫𝑡‬

‫‪𝐴 = (0‬‬ ‫⏟ )‪1 1‬‬
‫‪~~~ (0‬‬ ‫)𝐴(𝑙𝑙𝑢𝑁 ⟹ )𝑡‪1 1 ) ⟹ (𝑦) = (−‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪ 0‬מדרגים ‪0 0‬‬ ‫‪0 0‬‬ ‫𝑧‬ ‫𝑡‬
‫‪1‬‬
‫‪= 𝑆𝑝𝑎𝑛 ({(−1)}) ⟹ 𝑔0 = 1‬‬
‫‪1‬‬

‫עבור ‪ 𝜆 = 1‬נחשב )𝐼 ‪ ,𝑁𝑢𝑙𝑙(𝐴 −‬כלומר נפתור את המערכת ההומוגנית ‪(𝐴 − 𝐼)𝑣 = 0‬‬

‫‪0 1 0‬‬ ‫‪0 1 0‬‬ ‫𝑥‬ ‫𝑡‬

‫)𝐼 ‪~~~ (0 0 1) ⟹ (𝑦) = (0) ⟹ 𝑁𝑢𝑙𝑙(𝐴 −‬‬
‫⏟ ) ‪𝐴 − 𝐼 = (0 0 1‬‬
‫‪ 0 0 0‬מדרגים ‪0 0 −1‬‬ ‫𝑧‬ ‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪= 𝑆𝑝𝑎𝑛 ({(0)}) ⟹ 𝑔1 = 1‬‬
‫‪0‬‬

‫טבלת ריכוז התשובות‬

‫בדיקה עצמית‬ ‫ריבוי גיאומטרי‬ ‫ריבוי אלגברי‬ ‫ו"ע מתאים לע"ע‬ ‫ע"ע‬

‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬

‫)‪𝑇 (−1) = (0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫)‪(−1‬‬ ‫‪𝜆1 = 0‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬

‫)‪𝑇 (0) = (0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫)‪(0‬‬ ‫‪𝜆2 = 1‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬

‫מומלץ לא לוותר על שלב הבדיקה העצמית‬

‫ניתן לראות כי סכום הריבויים הגיאומטריים הוא ‪ 2‬ולא שווה לגודל הממ"ס שהוא ‪ ,3‬לכן‬
‫ההעתקה אינה לכסינה‪.‬‬

‫כל הזכויות שמורות ל‪ :‬מר שגיא לוי‬

 ‫‪57‬‬

‫לכסון – שאלות נוספות לתרגול עצמי‬

‫בדקו האם ההעתקות הבאות ניתנות ללכסון‪.‬‬

‫עבור אלו שניתנות ללכסון‪ ,‬מצאו מטריצה הפיכה 𝑃 ומטריצה אלכסונית 𝐷 כך שעבור הממ"ס‬
‫𝐴 מתקיים ‪𝐴 = 𝑃𝐷𝑃−1‬‬

‫𝑎‬ ‫𝑏‪𝑎−‬‬
‫( = ) (𝑇‬ ‫‪) , 𝑇: ℝ2 ⟶ ℝ2 .1‬‬
‫𝑏‬ ‫𝑏‪2‬‬
‫𝑥‬ ‫‪2𝑥 + 𝑦 − z‬‬
‫‪𝑇 (𝑦) = ( 𝑦 + 𝑧 ) , 𝑇: ℝ3 ⟶ ℝ3 .2‬‬
‫𝑧‬ ‫𝑦 ‪4𝑧 +‬‬
‫𝑥‬ ‫𝑧‪𝑥 + 𝑦 + 5‬‬
‫𝑦‬
‫= ) (𝑇‬ ‫(‬ ‫𝑥‪3‬‬ ‫‪+ 2𝑦 + 𝑧) , 𝑇: ℝ3 ⟶ ℝ3 .3‬‬
‫𝑧‬ ‫𝑧‪𝑥 − 3𝑦 + 5‬‬
‫‪𝑇(𝑝(𝑥)) = 𝑝′(𝑥) + 𝑝(𝑥), 𝑇: 𝑃3 (ℝ) ⟶ 𝑃3 (ℝ) .4‬‬
‫‪𝑇(𝐵) = 2𝐵 − 𝐵 𝑡 , 𝑇: 𝑀2𝑥2 → 𝑀2𝑥2 .5‬‬
‫𝑎‬ ‫𝑏‬ ‫𝑑 ‪𝑎 + 2𝑏 −‬‬ ‫𝑐‪𝑏−‬‬
‫(𝑇‬ ‫(=)‬ ‫‪) , 𝑇: 𝑀2𝑥2 ⟶ 𝑀2𝑥2 .6‬‬
‫𝑐‬ ‫𝑑‬ ‫𝑎‪𝑐−‬‬ ‫‪0‬‬

‫כל הזכויות שמורות ל‪ :‬מר שגיא לוי‬

 ‫‪58‬‬

‫טענות לתרגול נוסף‬

‫‪ .1‬מתקיים 𝑣𝐵 = 𝑣𝐴 כאשר 𝐵 ‪ 𝐴,‬מטריצות ו‪ 𝑣-‬ווקטור שאינו אפס‪ .‬אזי 𝐵 = 𝐴‪.‬‬

‫‪ .2‬נתונה 𝐴 מטריצה ריבועית ופולינום ‪ 𝑓(𝑥) = 3𝑥 4 + 2𝑥 2 + 7𝑥 + 5‬ובנוסף ידוע כי‬
‫‪ .𝑓(𝐴) = 0‬אזי 𝐴 הפיכה‪.‬‬
‫‪ .3‬נתונות 𝐵 ‪ 𝐴,‬מטריצות ריבועיות‪ .‬אם 𝐵 ‪ 𝐴,‬הפיכות אזי 𝐵 ‪ 𝐴 +‬הפיכה‪.‬‬
‫‪ .4‬נתונות 𝐵 ‪ 𝐴,‬מטריצות ריבועיות‪ .‬אם 𝐵 ‪ 𝐴 +‬הפיכה אזי 𝐴 הפיכה או 𝐵 הפיכה‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫= | ‪|𝐴−1‬‬ ‫‪ .5‬אם 𝐴 הפיכה אז‬
‫|𝐴|‬

‫‪ .6‬אם ‪ |𝐴| = 1‬אז 𝐼 = 𝐴‬

‫‪ .7‬נתונות 𝐵 ‪ 𝐴,‬מטריצות ריבועיות‪ .‬אזי בהכרח | 𝑡𝐴𝐵| = | 𝑡 𝐵𝐴|‬
‫‪ .8‬נתונה } ‪ 𝑉 = {𝑣1 , 𝑣2 , 𝑣3 , 𝑣4‬קבוצה ת"ל בתוך מרחב ווקטורי 𝑊‪ .‬אזי ‪.𝑑𝑖𝑚(𝑊) < 4‬‬
‫‪ .9‬נתונות 𝐵 ‪ 𝐴,‬מטריצות‪ .‬אם ‪ 𝐴𝐵 = 0‬אז ‪.𝐴2 𝐵 2 = 0‬‬
‫‪ .10‬נתונות 𝐵 ‪ 𝐴,‬מטריצות‪ .‬אם 𝐴 = 𝐵𝐴 אז 𝐼 = 𝐵‪.‬‬
‫‪ .11‬נתונות 𝐵 ‪ 𝐴,‬מטריצות‪ .‬אם ‪ 𝐴𝐵 = 0‬אז ‪.𝐴 = 0‬‬
‫‪ .12‬נתונות 𝐵 ‪ 𝐴,‬מטריצות‪ .‬אם ‪ 𝐴𝐵 = 0‬וגם 𝐴 הפיכה אז ‪.𝐵 = 0‬‬
‫‪ .13‬נתונה ה"ל ‪ .𝑇: ℝ3 ⟶ ℝ2‬אזי ממד הגרעין שלה אינו אפס‪.‬‬
‫‪ .14‬קיימת ה"ל ‪ 𝑇: ℝ3 ⟶ ℝ4‬כך שתמונתה היא ‪.ℝ4‬‬
‫‪ .15‬קיימת ה"ל ‪ 𝑇: ℝ3 ⟶ ℝ4‬כך שמתקיים })‪ 𝐾𝑒𝑟(𝑇) = 𝑆𝑝𝑎𝑛{(1,1,1), 2,3,4‬וגם‬
‫})‪.𝐼𝑚(𝑇) = 𝑆𝑝𝑎𝑛{(1,1,1,1), (2,3,4,5‬‬
‫‪ .16‬נתונה ‪ 𝑇: 𝑀2𝑥3 (ℝ) ⟶ ℝ4‬העתקה לינארית שהיא על‪ .‬מה ממד הגרעין שלה?‬
‫‪ .17‬אם למטריצה 𝐴 קיים ע"ע ‪ 𝜆 = 0‬אז היא אינה הפיכה‪.‬‬
‫‪ .18‬אם מטריצה לכסינה אז היא הפיכה‪.‬‬
‫‪ .19‬אם מטריצה 𝐴 היא נילפוטנטית (כלומר מקיימת ‪ 𝐴𝑘 = 0‬עבור חזקת 𝑘 כלשהי) אז‬
‫היא אינה לכסינה‪.‬‬
‫רמז‪ :‬תניחו בשלילה שהיא לכסינה ותראו מה נובע‪...‬‬

‫כל הזכויות שמורות ל‪ :‬מר שגיא לוי‬