‫מבוא לכלכלה מיקרו – יהלום פונקיית ההוצאות ועקומת ההיצע‬

‫עד עכשיו בעצם היה לנו על ציר ה‪ X -‬כלומר המשתנה התלוי בכלכלה – את מספר העובדים וראינו כמה‬
‫עובדים נעסיק באופן אופטימלי (¿ וכך גם ידענו כמה מייצרים‬

‫אבל אנחנו רוצים להראות את הכמות המיוצרת על ציר ה‪ X -‬כלומר את מספר ה ‪ X‬וכך נוכל להראות כמה‬
‫היצרן יהיה מוכן להציע‪ /‬לייצר בכל מחיר ומחיר‪ .‬כלומר אני לא רוצה יותר לראות בגרף שלי את מספר‬
‫העובדים אלא אני רוצה לראות על גבי הגרף יחידות תפוקה‪.‬‬

‫כלומר אני אראה בציר ה ‪ X -‬את יחידות התפוקה – ‪ X‬או ‪Q‬‬

‫כלומר ‪ – X‬כמות המוצר או – ‪ – Q‬כמות המוצר‪.‬‬

‫ובציר ה ‪ Y‬לא את שכר העובדים אלא את מחיר המוצר ונוכל כמובן בשלב השני להשוות זאת לביקוש‪.‬‬
‫שהכמות תלויה במחיר‪.‬‬
‫אנו מדברים על יצרן תחרותי – זה יצרן קטן שמייצר מוצר הומוגני ולמעשה הוא לא יכול לקבוע את המחיר‪.‬‬
‫המחיר – מחיר המוצר ‪ -‬הוא קבוע עבור היצרן הקטן‪ ,‬אבל שיש שינויים בשווקים והמחיר משתנה‪ ,‬היצרן‬
‫משנה את ההתנהגות שלו‪ ,‬נראה כי כאשר המחיר עולה ליצרן כדאי לייצר יותר והוא גם ירוויח יותר‪ ,‬ואילו‬
‫כאשר המחיר ירד ליצרן יהיה כדאי לייצר פחות והוא גם ירוויח פחות‪.‬‬
‫נראה את הקשר שבין עקומת ההיצע לבין עקומת הביקוש לעובדים‪ ,‬למעשה את עקומת ההיצע בונים מתוך‬
‫עקומת הביקוש לעובדים‪.‬‬

‫מתוך עקומת הביקוש לעבודה מצאנו את השפעת מחיר המוצר ‪ P‬על כמות העבודה המועסקת ובאופן עקיף‬
‫השפעת המחיר על הכמות המיוצרת‪.‬‬
‫אך עקומת ההיצע מתייחסת לכמות המיוצרת במחיר נתון באופן ישיר ולא בצורה עקיפה דרך הביקוש‬
‫לעבודה‪.‬‬
 ‫נרצה להציג את היחס שבין המחיר שהיצרן מקבל לבין הכמות שהוא יהיה מוכן להציע בכל נקודה ונקודה‪.‬‬

‫לצורך מציאת עקומת ההיצע נגדיר קודם את פונקציית ההוצאות של היצרן ‪ ,‬כלומר הקשר בין רמת‬
‫ההוצאות של הפירמה לבין רמת הייצור‪.‬‬
‫כאשר אנו נדבר על המחיר‬
‫המחיר – המחיר הכוונה היא למחיר שהיצרן מקבל בשוק (ולא כמה שעולה ליצרן לייצר)‪ – .‬כלל חשוב‪.‬‬
‫כלומר היצרן רואה את המחיר כנתון והוא צריך להחליט ‪ 2‬החלטות‬
‫כמה לייצר‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫האם בכלל לייצר‪( .‬בהינתן הכמות שמצאנו בסעיף ‪( .)1‬האם לייצר בטווח הארוך וגם בקצר‪ ,‬או לייצר‬ ‫‪.2‬‬
‫רק בטווח הקצר או לא לייצר כלל)‪.‬‬

‫החלטת היצרן היא בהינתן המחיר בשוק (שאותו הוא לא יכול לקבוע) ראשית כמה לייצר – כלומר מהי הכמות‬
‫שאותה היצרן ייצר ‪ ,‬אם הוא ייצר אני קובע כמות שאותה היצרן ייצר ‪X 0‬‬

‫אני בודק האם בכלל כדאי ליצרן לייצר את הכמות ‪ X 0‬בטווח הארוך (והקצר) ‪ ,‬רק בטווח הקצר ‪ ,‬או לא לייצר‬
‫כלל‪.‬‬
‫הטווח הקצר והטווח הארוך‬
‫נבדיל בניתוח בין החלטות היצרן בטווח הקצר ובטווח הארוך‪.‬‬
‫הטווח הקצר‪ :‬פרק הזמן שבו היצרן יכול לשנות הכמויות של רק חלק מגורמי הייצור‪.‬‬
‫הטווח הארוך‪ :‬פרק הזמן שבו היצרן יכול לשנות את הכמויות של כל גורמי הייצור‪.‬‬
‫גורם ייצור משתנה ‪ :‬גורם ייצור הניתן לשינוי בטווח הקצר‪.‬‬
‫דוגמא‪ :‬שעות עבודה (העסקת עוד פועלים‪/‬פיטורים)‬ ‫–‬
‫גורם ייצור קבוע ‪ :‬גורם הניתן לשינוי רק בטווח הארוך‪.‬‬
‫דוגמא‪ :‬מכונה יקרה ‪ /‬פס ייצור (בניית פס ייצור חדש אורכת זמן רב ומצריכה השקעה גדולה)‪.‬‬ ‫–‬

‫‪ - L‬מספר העובדים‬
‫‪ -W‬שכר העובדים‬
‫‪ X =Q‬תפוקה המוצר – כמה מייצרים‪.‬‬
 ‫על בסיס נתוני הדוגמה הקודמת נגדיר את הוצאות הבאות‪:‬‬

‫כמה עולים העובדים‬ ‫‪Variable Cost =VC ( X)=w∗L‬‬ ‫סה"כ ההוצאות המשתנות‪:‬‬

‫כמה עולה השכירות והמכונות‬ ‫‪¿ Cost =FC‬‬ ‫סה"כ ההוצאות הקבועות‪:‬‬

‫סך ההוצאות עובדים ‪+‬שכירות‬ ‫‪Total Cost =TC (X )=VC ( X )+ FC‬‬ ‫סך ההוצאות הכוללות‪:‬‬

‫כמה עולים לי העובדים בממוצע‬ ‫)‪VC ( X‬‬ ‫הוצאה משתנה ממוצעת‪:‬‬

‫‪ Average Variable Cost = AVC (X )= X‬ליחידת מוצר‬

‫כמה עולה לי השכירות בממוצע‬ ‫‪FC‬‬ ‫הוצאה קבועה ממוצעת‪:‬‬

‫= ‪Average ¿ Cost =AFC‬‬
‫ליחידת מוצר‬ ‫‪X‬‬

‫מהי סך העלות הממוצעת ליחידת‬ ‫) ‪TC ( X‬‬ ‫הוצאה כוללת ממוצעת‪:‬‬

‫מוצר‪Average Total.‬‬
‫=) ‪Cost = AC (X )= ATC (X‬‬ ‫‪= AVC + AFC‬‬
‫‪X‬‬

‫מהי העלות לייצור היחידה‬ ‫‪TC VC‬‬ ‫‪W‬‬ ‫הוצאה שולית‪ :‬עלות‬
‫= ‪Marginal Cost=MC‬‬ ‫=‬ ‫=‬
‫האחרונה‪.‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪X M PL‬‬ ‫הייצור של יחידה נוספת‬

‫‪TC ( X )=VC ( X ) + FC‬‬

‫‪VC ( X ) =TC ( X )−FC‬‬
‫אם נחלק את העלות הכוללת ב‪ X‬מה נקבל ?‬

‫‪TC VC FC‬‬
‫=‬ ‫‪+‬‬ ‫‪⟹ ATC= AVC + AFC‬‬
‫‪X‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪X‬‬
‫כאשר יחידות מוצר=כמות=‪X =Q‬‬
‫נסכם יש לנו בעצם‬
‫‪=VC + FC‬ההוצאות סך= ‪TC‬‬
‫‪ VC‬עלות העובדים – עלות משתנה – ‪W*L‬‬
‫‪ FC‬עלות קבועה – עלות המכונות‪ /‬קרקע‪.‬‬

‫נציג את הדוגמה הקודמת אבל הפעם נעשה אותה באופן אחר כלומר נציג את הכמות – מספר יחידות המוצר‬
‫ולא את מספר העובדים‬

‫כלומר הכמות של ‪ X‬היא ה ‪ TP-‬בדילוגים של עובדים (עובד ‪ 1‬מייצר ‪ 2 , 5‬מייצרים ‪ 12‬וכן הלאה)‬

‫נתונים נוספים ‪w=30 , FC=40‬‬

‫שכר העבודה הוא ‪ , 30‬וההוצאות הקבועות הן ‪.40‬‬
‫‪∆ TC ∆VC‬‬ ‫‪w‬‬ ‫‪TC‬‬ ‫‪FC‬‬ ‫‪VC‬‬ ‫‪TC =VC + FC‬‬ ‫‪FC‬‬ ‫‪VC =wL‬‬ ‫כמות‬
‫=‬ ‫=‬ ‫= ‪ATC=AC‬‬ ‫=‪AFC‬‬ ‫=‪AVC‬‬
‫‪∆X‬‬ ‫‪∆ X M PL‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪X‬‬ ‫קבועה עלות עלות כוללת‬ ‫עלות‬ ‫–‪X‬‬
‫עלות שולית‬ ‫עלות כוללת‬ ‫עלות קבועה‬ ‫עלות משתנה‬ ‫משתנה‬
‫ממוצעת‬ ‫ממוצעת ‪-‬לא‬ ‫ממוצעת‬
‫חשוב‬
‫‪40+ 0=40‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪0∗30=0‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪30‬‬ ‫‪70‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪70‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪1∗30=30‬‬ ‫‪5‬‬
‫‪=6‬‬ ‫‪=14‬‬ ‫‪=6‬‬
‫‪5‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪5‬‬
‫‪30‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪2∗30=60‬‬ ‫‪12‬‬
‫‪=4.28‬‬ ‫‪=8‬‬ ‫‪=5‬‬
‫‪7‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪12‬‬
‫‪30‬‬ ‫‪130‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪90‬‬ ‫‪130‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪3∗30=90‬‬ ‫‪18‬‬
‫‪=5‬‬ ‫‪=7‬‬ ‫‪=5‬‬
‫‪6‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪18‬‬
‫‪30‬‬ ‫‪160‬‬ ‫‪120‬‬ ‫‪160‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪4∗30=120‬‬ ‫‪23‬‬
‫‪=6‬‬ ‫‪=6.93‬‬ ‫‪=5.2‬‬
‫‪5‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪23‬‬
‫‪30‬‬ ‫‪190‬‬ ‫‪150‬‬ ‫‪190‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪5∗30=150‬‬ ‫‪27‬‬
‫‪=7.5‬‬ ‫‪=6.9‬‬ ‫‪=5.55‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪27‬‬
‫‪30‬‬ ‫‪220‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪180‬‬ ‫‪220‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪6∗30=180‬‬ ‫‪30‬‬
‫‪=10‬‬ ‫‪=7‬‬ ‫‪=6‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪30‬‬
‫‪30‬‬ ‫‪250‬‬ ‫‪210‬‬ ‫‪250‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪7∗30=210‬‬ ‫‪32‬‬
‫‪=15‬‬ ‫‪=7.75‬‬ ‫‪=6.56‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪32‬‬ ‫‪32‬‬
‫‪30‬‬ ‫‪280‬‬ ‫‪240‬‬ ‫‪280‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪8∗30=240‬‬ ‫‪33‬‬
‫‪=30‬‬ ‫‪=8.41‬‬ ‫‪=7.27‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪33‬‬ ‫‪33‬‬

‫ניתן לראות כי כאשר אנו מיצרים ‪ 5‬יחידות‪ ,‬עלות העובדים הממוצעת ליחידה היא ‪6‬‬
‫ניתן לראות כי כאשר אנו מיצרים ‪ 12‬יחידות‪ ,‬עלות העובדים הממוצעת ליחידה היא ‪5‬‬
‫ניתן לראות כי כאשר אנו מיצרים ‪ 18‬יחידות‪ ,‬עלות העובדים הממוצעת ליחידה היא ‪5‬‬
‫ניתן לראות כי כאשר אנו מיצרים ‪ 23‬יחידות‪ ,‬עלות העובדים הממוצעת ליחידה היא ‪5.2‬‬

‫‪∆ VC‬‬ ‫‪TC‬‬ ‫‪FC‬‬ ‫‪VC‬‬ ‫‪TC =VC+ FC‬‬ ‫‪FC‬‬ ‫‪VC =wL‬‬ ‫כמות –‬
‫=‪MC‬‬ ‫=‪ATC=AC‬‬ ‫=‪AFC‬‬ ‫=‪AVC‬‬ ‫‪X‬‬
‫‪∆X‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪X‬‬
‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪30−0‬‬ ‫‪70‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪70‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪5‬‬
‫‪=6‬‬ ‫‪=14‬‬ ‫‪=8‬‬ ‫‪=6‬‬
‫‪5−0‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪5‬‬
‫‪60−30‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪12‬‬
‫‪=4.28‬‬ ‫‪=8‬‬ ‫‪=3‬‬ ‫‪=5‬‬
‫‪12−5‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪12‬‬
‫‪90−60‬‬ ‫‪130‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪90‬‬ ‫‪130‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪90‬‬ ‫‪18‬‬
‫‪=5‬‬ ‫‪=7‬‬ ‫‪=2‬‬ ‫‪=5‬‬
‫‪18−12‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪18‬‬
‫‪120−90‬‬ ‫‪160‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪120‬‬ ‫‪160‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪120‬‬ ‫‪23‬‬
‫‪=6‬‬ ‫‪=6.93‬‬ ‫‪=1.73‬‬ ‫‪=5.2‬‬
‫‪23−18‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪23‬‬
‫‪150−120‬‬ ‫‪190‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪150‬‬ ‫‪190‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪150‬‬ ‫‪27‬‬
‫‪=7.5‬‬ ‫‪=6.9‬‬ ‫‪=1.4‬‬ ‫‪=5.5‬‬
‫‪27−23‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪27‬‬
‫‪180−150‬‬ ‫‪220‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪180‬‬ ‫‪220‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪180‬‬ ‫‪30‬‬
‫‪=10‬‬ ‫‪=7‬‬ ‫‪=1‬‬ ‫‪=6‬‬
‫‪30−27‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪30‬‬
‫‪210−180‬‬ ‫‪250‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪210‬‬ ‫‪250‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪210‬‬ ‫‪32‬‬
‫‪=15‬‬ ‫‪=7.75‬‬ ‫‪=1.25‬‬ ‫‪=6.5‬‬
‫‪32−30‬‬ ‫‪32‬‬ ‫‪32‬‬ ‫‪32‬‬
‫‪240−210‬‬ ‫‪280‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪240‬‬ ‫‪280‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪240‬‬ ‫‪33‬‬
‫‪=30‬‬ ‫‪=8.41‬‬ ‫‪=1.21‬‬ ‫‪=7.2‬‬
‫‪33−32‬‬ ‫‪33‬‬ ‫‪33‬‬ ‫‪33‬‬

‫נגדיר את המושג עלות שולית – כמה עולה לי לייצר את היחידה האחרונה ‪ ,‬מהי התוספת בכסף שאני משלם‬
‫על מנת לייצר את היחידה האחרונה‪.‬‬
‫כיצד מחשבים את העלות השולית?‬
‫מסתבר שהדבר תלוי בנתונים ‪:‬‬
‫דרך ראשונה היא‬
‫‪ΔTC ΔVC‬‬
‫=‪MC‬‬ ‫=‬
‫‪ΔX‬‬ ‫‪ΔX‬‬
‫השינוי בעלות הכוללת (תמיד תמיד יהיה) ששווה לשינוי בעלות המשתנה (כי הפרש היא העלות הקבועה‬
‫שהיא קבועה)‬
‫חלקי השינוי בתפוקה שהוא ‪Δ X‬‬
‫דרך שנייה ‪:‬‬
‫‪w‬‬
‫=‪MC‬‬
‫‪M PL‬‬

‫העלות השולית תהיה שווה לשכר חלקי התפוקה השולית‪.‬‬

‫מדוע הן זהות ?‬
‫בטבלה שלנו זה ברור מפני שבמקרה שלנו בגלל שהטבלה נוצרה מתפוקה שולית‬
‫הרי נקבל ‪Δ TC = Δ VC=w‬‬
‫‪Δ X=M P L‬‬

‫‪∆ TC ∆VC‬‬ ‫‪w‬‬

‫=‪MC‬‬ ‫=‬ ‫=‬
‫‪∆X‬‬ ‫‪∆ X M PL‬‬
‫במקרים אחרים תצטרכו להשתמש באחת הדרכים לפי הנתונים שיהיו לכם‪.‬‬
‫העלות השולית ‪ -‬בכלכלה הכי חשוב הוא השולי – כאן מה זה השולי – מהי העלות ליצרן לייצר את היחידה‬
‫האחרונה‪ ,‬כמה עולה לי לייצר את היחידה האחרונה‪.‬‬
‫נקודה חשובה ‪-‬ראינו כי ככל שאני מייצר יותר התפוקה שולית פוחתת כלומר אני משלם לעובד אותו דבר אותו‬
‫אבל הוא מייצר לי פחות‬
‫דוגמא פשוטה מאד מאד שמסבירה היטב את הרעיון ‪:‬‬

‫עלות שולית‬ ‫תפוקה שולית‬ ‫תפוקה כוללת‬ ‫עובד‬

‫‪w‬‬
‫=‪MC‬‬
‫‪MPL‬‬

‫‪100‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪1‬‬

‫‪=4‬‬
‫‪25‬‬
‫‪100‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪35‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪=10‬‬
‫‪10‬‬
‫‪100‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪=20‬‬
‫‪5‬‬
‫‪100‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪42‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪=50‬‬
‫‪2‬‬

‫כלומר אם אני משלם שכר של ‪ 100‬והעובד מייצר לי ‪ 25‬יחידות – כל יחידה עולה לי ‪4‬‬
‫אבל אם אני משלם שכר של ‪ 100‬והעובד מייצר לי ‪ 10‬יחידה כל יחידה עולה ‪10‬‬
‫כלומר שאני מייצר יותר והתפוקה השולית פוחתת הרי ההעלות השולית עולה‪.‬‬
‫התפוקה השולית של העובד ירדה מ ‪ 25‬ל ‪10‬‬
‫העלות השולית ליחידה עלתה לי מ ‪ 4‬ל ‪10‬‬
‫‪w‬‬
‫=‪MC‬‬
‫‪M PL‬‬

‫כלומר כמו שראינו שהתפוקה השולית פוחתת ככל שאני מייצר יותר כך נראה העלות השולית עולה כלומר‬
‫ליצרן עולה יותר לייצר את היחידה האחרונה‪.‬‬
‫עלות שולית ניתנת להגדרה בשלושה אופנים זהים‬
‫‪∆ TC‬‬
‫השינוי בעלות הכוללת חלקי השינוי בתפוקה ‪-‬‬ ‫‪.1‬‬
‫‪∆X‬‬
‫‪∆ VC‬‬
‫השינוי בעלות המשתנה חלקי השינוי בתפוקה‬ ‫‪.2‬‬
‫‪∆X‬‬
‫בעצם הוספת עובד עולה לי השכר שלו – שהוא קבוע ומה שהוא מייצר הוא התפוקה השולית‬ ‫‪.3‬‬
‫‪w‬‬
‫=‪MC‬‬
‫‪M PL‬‬
‫ככל שהתפוקה השולית פוחתת עולה לי לייצר כל יחידה יותר‪.‬‬
‫בוחרים אחת מהאפשרויות לפי הנתונים בשאלה‪.‬‬
 ‫הגדרה חשובה מאד ומרכזית היא‬
‫ההוצאה השולית (‪ )MC‬מוגדרת התוספת בהוצאות הנובעת מתוספת של יחידה אחת בייצור ‪.X‬‬
‫‪ - MC‬כמה עולה לי לייצר את היחידה האחרונה‪.‬‬
‫‪ – MC‬מהי העלות ליצרן לכל יחידה‪.‬‬

‫נגדיר את ‪MC‬‬
‫‪TC VC‬‬
‫=‪MC‬‬ ‫=‬
‫‪X‬‬ ‫‪X‬‬

‫הסיבה ש‪ MC‬ניתן לחישוב גם דרך ה‪ TC-‬וגם דרך ה – ‪ VC‬משום שההפרש ביניהם הוא קבוע הוא ה ‪-‬‬
‫‪ FC‬ולכן אין הבדל ב‬

‫קיים קשר הפוך בין ‪ MC‬ל‪:MPL-‬‬ ‫‪‬‬

‫‪TC‬‬ ‫‪W L‬‬ ‫‪W‬‬

‫=‪MC‬‬ ‫=‬ ‫=‬
‫‪X‬‬ ‫‪MP L L MP L‬‬
‫שהתפוקה השולית עולה ה‪ MC‬יורד ושהתפוקה השולית יורדת ‪ MC‬עולה‪.‬‬

‫נחזור לשאלה ששאלנו מקודם ‪:‬‬

‫מהי רמת הייצור אשר תמקסם את רווחי הפירמה ? מהי נקודת האופטימום של הפירמה‬
‫אם ידוע כי מחיר המוצר הוא ‪P X =10 10‬‬

‫שאלנו שתי שאלות ‪:‬‬

‫כמה לייצר?‬ ‫‪.1‬‬
‫האם בכלל לייצר – האם לייצר בטווח הארוך (וגם בקצר) או רק בטווח הקצר ‪ ,‬או לא לייצר כלל‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
 ‫תשובה לשאלה הראשונה כמה לייצר?‬

‫ניתן לראות כי תנאי האופטימום הוא שכל עוד מחיר המוצר גבוה מעלות הייצור של יחידה נוספת ( ‪,) P ≥ MC‬‬
‫רווח הפירמה יגדל עם הגדלת הייצור‪.‬‬

‫אך מאחר וההוצאה השולית עולה (‪ MC‬עולה) הפירמה תפסיק להגדיל את ייצור ‪ X‬כאשר מחיר המוצר ‪P‬‬
‫ישתווה להוצאה השולית ‪:‬‬
‫כלומר ‪P=MC‬‬
‫נייצר עד אשר ‪P ≥ MC‬‬
‫כדאי ליצרן להמשיך לייצר כל זמן שהמחיר שהוא מקבל עבור המוצר גבוה מהעלות השולית – כלומר הוא‬
‫מרוויח עוד כסף על כל יחידה שהוא מייצר‬
‫כלומר בנקודה שבה המחיר שווה לעלות השולית כלומר כאן על היחידה האחרונה הוא לא מרוויח ולא‬
‫מפסיד ‪ ,‬לכן הוא יפסיק לייצר בנקודה זו‪.‬‬

‫במילים פשוטות – עברית לעם ‪ -‬נייצר עד הנקודה שבה ‪ P ≥ MC‬כלומר המחיר של המוצר הכי קרוב‬
‫לעלות השולית אבל אף פעם לא נייצר כאשר ‪ MC‬יותר גדולה מ‪. P‬‬

‫נייצר עד הנקודה שבה‬

‫‪P ≥ MC‬‬
‫מחיר המוצר הכי קרוב לעלות השולית אבל תמיד תמיד תמיד מחיר המוצר גדול או שווה לעלות השולית‬

‫לעיתים בטבלה יהיו לנו שתי נקודות באחת העלות השולית (‪ )MC‬יהיה מתחת למחיר ובאחרת העלות‬
‫השולית (‪ ) MC‬תהיה מעט מעל המחיר ‪ ,‬תמיד נייצר בנקודה שמתחת למחיר ולא מעל המחיר‪.‬‬

‫כלומר אני היצרן מוכן לייצר כל זמן שהתמורה שאני מקבל כלומר ‪,‬המחיר ‪,‬גדול מהעלות השולית‪.‬‬
‫כאשר המחיר שווה לעלות השולית – אני לא מרוויח ולא מפסיד ואז אני עוצר (זאת היחידה האחרונה שאני‬
‫מייצר)‪.‬‬
‫אני אף פעם לא אייצר כאשר העלות השולית גבוהה מהמחיר שאני מקבל‪.‬‬

‫הרעיון הוא שעד אותה נקודה אני מרוויח כי ‪ MC‬בעלייה כלומר עד אותה נקודה כל יחידה עלתה לי פחות‬
‫מהמחיר שאני מקבל עליה והרווחתי עליה כי קיבלתי את אותו מחיר‪ ,‬כאשר הגעתי לנקודה שבה אני לא‬
‫מרוויח ולא מפסיד על היחידה האחרונה אני עוצר בנקודה זו‪.‬‬
‫הערה חשובה – אף פעם לא נייצר כאשר ‪ MC‬בירידה‪ .‬כי אם אני אייצר עוד יחידה בנקודה זו אני ארוויח‬
‫ואם אפסיק לייצר בנקודה זו יהיה לי מקסימום הפסד‪.‬‬

‫דוגמה‪:‬‬
‫מחיר המלפפונים בשוק הוא ‪ 9‬ש"ח לק"ג‪ .‬העלות הקבועה לחקלאי שווה ל‪ .₪ 6 -‬עלות היצור המשתנה‬
‫הכוללת מפורטת בטבלה הבאה‪:‬‬

‫‪8‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫כמות מיוצרת – ‪X – Q‬‬
‫‪100‬‬ ‫‪77‬‬ ‫‪56‬‬ ‫‪41‬‬ ‫‪33‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪11‬‬ ‫עלות משתנה כוללת (‪)VC‬‬

‫כמה כדאי ליצרן לייצר ומה יהיו הרווחים שלו‬

‫‪TC =VC + FC‬‬

‫רווח שולי ‪P−MC‬‬ ‫רווח‬ ‫פדיון‬ ‫‪MC‬‬ ‫‪VC‬‬ ‫‪FC‬‬ ‫‪TC‬‬ ‫‪X‬‬
 ‫‪/‬הכנסו‬
‫ת‬
‫‪6-‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪8-‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪8-‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪5-‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪32‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪3-‬‬ ‫‪36‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪33‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪39‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪2-‬‬ ‫‪45‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪41‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪47‬‬ ‫‪5‬‬
‫‪8-‬‬ ‫‪54‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪56‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪62‬‬ ‫‪6‬‬
‫‪20-‬‬ ‫‪63‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪77‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪83‬‬ ‫‪7‬‬
‫‪34-‬‬ ‫‪72‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪106‬‬ ‫‪8‬‬

‫נתון ש ‪P=9‬‬

‫רווח שולי ‪P−MC‬‬ ‫רווח‬ ‫‪MC‬‬ ‫‪VC‬‬ ‫‪FC‬‬ ‫‪TC‬‬ ‫‪X‬‬

‫‪P R=P∗X−TC‬‬
‫‪0−6=−6‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪9−11=−2‬‬ ‫‪9∗1−17=−8‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪=11‬‬
‫‪1‬‬
‫‪9−9=0‬‬ ‫‪9∗2−26=−8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪=9‬‬
‫‪1‬‬
‫‪9−6=3‬‬ ‫‪9∗3−32=−5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪32‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪=6‬‬
‫‪1‬‬
‫‪9−7=2‬‬ ‫‪9∗4−39=−3‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪33‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪39‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪9−8=1‬‬ ‫‪45−47=−2‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪41‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪47‬‬ ‫‪5‬‬
‫‪9−15=−6‬‬ ‫‪54−62=−8‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪56‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪62‬‬ ‫‪6‬‬
‫‪9−21=−12‬‬ ‫‪63−83=−20‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪77‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪83‬‬ ‫‪7‬‬
‫‪9−23=−14‬‬ ‫‪72−106=−34‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪106‬‬ ‫‪8‬‬

‫במקרה שלנו ‪ Δ X=1‬תמיד‬

‫עלות השולית‬
‫‪ΔTC ΔVC‬‬
‫=‪MC‬‬ ‫=‬
‫‪ΔX‬‬ ‫‪ΔX‬‬
‫רווח =‬
‫‪P R=P∗X−TC‬‬

‫רווח שולי ‪P−MC‬‬ ‫רווח‬ ‫‪MC‬‬ ‫‪VC‬‬ ‫‪FC‬‬ ‫‪TC‬‬ ‫‪X‬‬

‫‪-‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪9−11=−2‬‬ ‫‪9∗1−17=−8‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪9−9=0‬‬ ‫‪9∗2−26=−8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪9−6=3‬‬ ‫‪27−32=−5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪32‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪9−7=2‬‬ ‫‪36−39=−3‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪33‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪39‬‬ ‫‪4‬‬
 ‫‪9−8=1‬‬ ‫‪45−47=−2‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪41‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪47‬‬ ‫‪5‬‬
‫‪9−15=−6‬‬ ‫‪54−62=−8‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪56‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪62‬‬ ‫‪6‬‬
‫‪9−21=−15‬‬ ‫‪63−83=−20‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪77‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪83‬‬ ‫‪7‬‬
‫‪72−106=−34‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪106‬‬ ‫‪8‬‬

‫‪P=9‬‬
‫רווח מוגדר כ‪:‬‬
‫¿=‪PR=P∗X −TC‬‬
‫אני עוצר בנקודה שהרווח השולי הכי קרוב ל‪ , 0 -‬כי אני מרוויח עד הנקודה הזאת על כל היחידות הקודמות‬
‫ומאותה נקודה לא כדאי לי לייצר עוד כי על היחידה הבאה אני אפסיד‪.‬‬
‫רווח שולי – רווח ליחידה = מחיר פחות עלות שולית‪.‬‬
‫למה כדאי לי לייצר שהרווח השולי שלי הכי קרוב לאפס – כי אני בעצם יודע שהעלות השולית עולה כלומר אני‬
‫הרווחתי על כל היחידות שקדמו לה ורק על היחידה האחרונה אני לא מרוויח ולא מפסיד ולכן אני עוצר שם‪.‬‬

‫אני יכול להגיד מאחר ואם יש לנו פונקציה רציפה אני מייצר כל זמן שאני מרוויח ועל היחידה האחרונה אני‬
‫בעצם עוצר בה כי בה אני לא מרוויח ולא מפסיד‪.‬‬
‫נשאלו על הטבלה שתי שאלות מצוינות‬
‫למה לא נייצר רק ‪ 2‬יחידות כי שם בדיוק ‪P=MC‬‬ ‫‪.1‬‬
‫למה נייצר בכלל כי אני מפסיד ‪ 2‬אם אני מייצר ‪ 5‬יחידות‬ ‫‪.2‬‬

‫באופן כללי עקומת ‪ MC‬נראית כך ‪:‬‬

 ‫תשובה לשאלה הראשונה‪:‬‬

‫תמיד אייצר רק בחלק של עקומת ה‪ MC -‬עולה‪ .‬כי כאשר ‪ MC‬יורדת ‪ ,‬כדאי לי לייצר עוד יחידות כי העלות שלי‬
‫יורדת ולכן אני ארוויח יותר אם אני מייצר עוד ולכן החלק היורד של ‪ MC‬לא רלוונטי‪.‬‬

‫דרך נוספת להראות היא לדבר על ‪ AVC‬כלומר עלות משתנה ממוצעת‬

‫ולכן למעשה ניתן לראות את התנאים גם באופן הבא ‪:‬‬

‫כאשר אני מייצר כמות מסויימת ‪ , X‬סך העלויות המשתנות שלי הן )‪VC(X‬‬

‫ההכנסות שלי הן ‪P∗X‬‬

‫ואם אני רוצה שההכנסות יכסו לפחות את ההוצאות המשתנות ‪ ,‬כלומר יהיה לי כדאי לייצר לפחות בטווח‬
‫הקצר הרי ‪:‬‬

‫‪ =P∗X−VC ( X ) ≥ 0‬טק ‪PR‬‬

‫) ‪P∗X ≥VC ( X‬‬

‫נחלק את המשוואה ב – ‪X‬‬

‫) ‪VC ( X‬‬
‫≥‪P‬‬
‫‪X‬‬
‫) ‪P ≥ AVC ( X‬‬
‫המחיר צריך להיות גדול או שווה מהעלות המשתנה הממוצעת וזה תמיד יהיה בחלק ש ‪ MC‬עולה‪.‬‬
 ‫כאשר ‪MC= AVC‬‬
‫עקומת ה‪ AVC‬נמצאת בנקודת המינימום שלה‬

‫תמיד אנו נייצר בטווח הקצר רק כאשר המחיר גדול מנקודת המינימום של ‪ AVC‬מתחת לזה לא כדאי לייצר‬
‫כלל כי אנו מפסידים גם בטווח הקצר ‪ -‬אנו לא מכסים אפילו את העלויות המשתנות‪.‬‬

‫תשובה לשאלה השנייה‬

‫אם יש הפסד כלומר אם אני מייצר והרווח קטן מ‪ 0 -‬המשמעות היא שאני לא אייצר בטווח הארוך כי אני‬
‫מפסיד כסף‬
‫במקרה זה אני צריך לבדוק האם כדאי לי לייצר בטווח הקצר –‬
‫אם לא אייצר כלל אפסיד ‪ – 6‬כי אני חייב לשלם את ההוצאות הקבועות‬
‫לעומת זאת אם אני אייצר אני אפסיד ‪ 2‬ולכן עדיף לי לייצר בטווח הקצר ולהפסיד ‪ 2‬ולא להפסיק לייצר‬
‫ולהפסיד ‪6‬‬
‫כלומר במקרה זה נייצר ‪ 5‬יחידות בטווח הקצר בלבד אבל לא נייצר בטווח הארוך‬
‫שימו לב שאם לא הייתי מכסה אפילו לא את העלויות המשתנות לא הייתי מייצר כלל לא בטווח הקצר ולא‬
‫בטווח הארוך‪.‬‬

‫מה המשמעות של טווח קצר וטווח ארוך‬

‫בטווח הקצר יש לנו גורם ייצור משתנה שאנחנו יכולים לקבוע נעסיק אותו או לא כלומר אני יכול לבחור האם‬
‫להעסיק עובד או לא ולכן אם לא כדאי להעסיק עובד אני לא אעסיק ולא אצטרך לשלם את שכרו‪.‬‬
‫אבל בטווח הקצר יש לי בעיה יש לי חוזה שכירות שגם אם העסק סגור אני חייב לשלם את השכירות‪ ,‬אני לא‬
‫יכול להחליט היום שאני לא משלם שכירות כי החוזה נגמר מתי ב ‪31.12.2022‬‬
‫הטווח הקצר הוא פרק הזמן שבו אני מחויב להוצאות הקבועות ויכול לשנות רק את ההוצאות המשתנות‪.‬‬
‫הטווח הקצר – מהרגע שחתמת על החוזה עד הרגע שהוא מסתיים‪.‬‬
‫בטווח הארוך – הכוונה שהוא מגיע בעוד הרבה זמן – במקרה שלנו הטווח הארוך יקרה ב‪ , 31.12.2022‬כי‬
‫אז אני אוכל להחליט האם אני מאריך את חוזה השכירות או סוגר את העסק‪ ,‬הטווח הארוך הוא פרק הזמן‬
‫שיגיע בעוד הרבה זמן – הוא יכול להיות מהיר ‪ ,‬כי זה פרק הזמן שבו אני יכול להחליט הן על כמות גורם‬
‫הייצור המשתנה – העובדים והן על כמות גורם הייצור הקבוע – השכירות‪.‬‬

‫שכירות – ‪ FC‬כי זה עלות קבועה לטווח ארוך‪.‬‬

 ‫בטווח הקצר – אני כבר חתמתי בעבר על הסכם השכירות ואני כבול בו ‪ ,‬כלומר אני לא יכול להשתחרר ולכן‬
‫אני יכול לשלוט רק על ההוצאות המשתנות ההוצאות הקבועות נכפות עלי בגלל החוזה‬
‫בטווח הארוך – אני חופשי לחתום על איזה חוזה שאני רוצה או לא לחתום כלל כלומר אני לא מחויב לכלום‪.‬‬
‫יש לנו בעצם שלושה תנאים למקסימום רווח‬
‫נייצר עד אשר ‪ - P ≥ MC‬כמה אייצר (אם אייצר?)‬ ‫‪.1‬‬
‫נפסיק לייצר או נייצר עד נקודה מסוימת רק ש ‪ MC‬בעלייה‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫האם בכלל לייצר בטווח הארוך וכמובן בקצר ‪ ,‬או רק בקצר ‪ ,‬או בכלל לא‪.‬‬ ‫‪.3‬‬

‫את התנאי השלישי‬

‫האם כדאי לייצר בכלל בטווח הארוך וגם הקצר ) ‪P ≥ ATC , P ≥ min ( ATC‬‬ ‫א‪.‬‬
‫או נייצר רק בטווח הקצר ) ‪P ≥ AVC , P≥ min ( AVC‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫או לא לייצר כלל ) ‪P<min ( AVC‬‬ ‫ג‪.‬‬

‫ניתן להגדיר את התנאי השלישי בשתי צורות‬

‫גישה ראשונה ‪:‬‬
‫‪PR‬‬ ‫‪⏟ −‬‬
‫‪ = P∗X‬טא⏟‬ ‫⏟‬
‫‪TC‬‬ ‫‪≥0‬‬
‫❑ רווח‬ ‫הכנסות =פדיון‬ ‫הוצאות כוללות‬

‫אם הרווח של הטווח הארוך הוא גדול או שווה לאפס הרי נייצר בטווח הארוך וכמובן שנייצר בטווח הקצר‪.‬‬
‫אם לעומת זאת אנו מקבלים כי ‪:‬‬
‫‪ =P∗X −TC <0‬טא ‪PR‬‬

‫אז אנו מחשבים רווח של טווח קצר כלומר אנו מתחשבים רק בהוצאות המשתנות אבל לא בהוצאות הקבועות‪.‬‬
‫אבל נקבל‬
‫‪ =P∗X−‬טק ‪PR‬‬ ‫⏟‬
‫‪VC‬‬ ‫‪≥0‬‬
‫הוצאות משתנות‬

‫נייצר רק בטווח הקצר אבל לא בטווח הארוך‬

‫אבל אם נקבל שגם אנו לא מכסים את ההוצאות המשתנות כלומר ‪:‬‬
‫‪ =P∗X−VC < 0‬טק ‪PR‬‬

‫הרי שלא נייצר כלל לא בטווח הקצר ובוודאי לא בטווח הארוך‪.‬‬

‫‪TC =FC +VC‬‬

‫בדוגמא שלנו‬

‫הוצאות כוללות – ‪TC = 47‬‬

‫הוצאות משתנות – ‪VC = 41‬‬

 ‫מחיר = ‪ , P = 9‬כמות =‪X =5‬‬

‫‪⏟ −TC‬‬
‫‪ =P∗X‬טא ‪PR‬‬ ‫‪⏟ =−2<0‬‬
‫⏟‬
‫‪9∗5‬‬ ‫‪47‬‬
‫‪45‬‬

‫לא כדאי לייצר בטווח הארוך‬

‫‪⏟−VC‬‬
‫‪ =P∗X‬טק ‪PR‬‬ ‫‪⏟ =4> 0‬‬
‫‪9∗5‬‬ ‫‪41‬‬

‫כן כדאי לייצר בטווח הקצר‪.‬‬

‫הגישה השנייה ‪ -‬דרך נוספת להציג היא באופן הבא ‪:‬‬

‫אם נסתכל על הרווח של טווח ארוך – ט"א‬
‫‪=P∗X −TC ≥ 0‬טא ‪PR‬‬

‫אם נחלק את המשוואה ב ‪X-‬‬

‫‪P∗X−TC ≥ 0‬‬
‫‪P∗X TC‬‬
‫‪−‬‬ ‫‪≥0‬‬
‫‪X‬‬ ‫‪X‬‬
‫≥‪P‬‬ ‫⏟‬
‫‪ATC‬‬
‫עלות כוללת ממוצעת‬

‫או לחילופין‬

‫) ‪P ≥ min ( ATC‬‬
‫‪TC‬‬
‫=‪ ATC‬עלות כוללת ממוצעת ליחידה‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫‪X‬‬
‫באופן דומה ניתן לחשב את הרווח של טווח קצר – ט"ק‬
‫‪ =P∗X−VC ≥ 0‬טק ‪PR‬‬

‫אם נחלק ב ‪P∗X−VC ≥ 0 X-‬‬

‫‪P∗X VC‬‬
‫‪−‬‬ ‫‪≥0‬‬
‫‪X‬‬ ‫‪X‬‬
‫≥‪P‬‬ ‫⏟‬
‫‪AVC‬‬
‫עלות משתנה ממוצעת‬

‫) ‪P ≥ min ( AVC‬‬
‫‪VC‬‬
‫=‪ AVC‬עלות משתנה ממוצעת ליחידה‬
‫‪X‬‬

‫לפעמים יותר קל לכתוב את התנאים לייצור שבעצם נייצר‬

 ‫בטווח הארוך (וכמובן בקצר) כאשר ‪P ≥ ATC‬‬
‫רק בטווח הקצר כאשר ‪ P ≥ AVC‬אבל ‪P< ATC‬‬
‫לא נייצר כלל כאשר ‪P< AVC‬‬

‫נחזור לשאלה שלנו מצאנו כי נייצר בנקודה ‪ P ≥ MC‬נייצר כמות של ‪ 5‬יחידות‬

‫שימו לב שקודם כל אני מוצא את הנקודה ה"חשודה" שבה אני אייצר אני צריך למצוא כמה אם אייצר אם‬
‫אייצר כלומר ‪P ≥ MC‬‬
‫ואז אני יכול לחשב האם אייצר בטווח הארוך (וגם בקצר) או רק בקצר או לא אייצר כלל‪:‬‬

‫‪9−8=1‬‬ ‫‪45−47=−2‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪41‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪47‬‬ ‫‪5‬‬

‫יש לנו נתונים‬

‫‪=8‬עלות שולית=)‪MC ( X =5‬‬

‫‪=41‬עלות משתנה=)‪VC ( X=5‬‬
‫‪=47‬עלות כוללת =) ‪TC ( X =5‬‬
‫‪TC 47‬‬
‫=)‪ATC( X=5‬‬ ‫‪= =9.4‬‬
‫‪X‬‬ ‫‪5‬‬
‫‪VC 41‬‬
‫=)‪AVC (X =5‬‬ ‫‪= =8.2‬‬
‫‪X‬‬ ‫‪5‬‬

‫האם מתקיים לנו ‪ ? P ≥ ATC‬כלומר האם כדאי לי ליצר בטווח ארוך ?‬

‫‪ ATC=9.4‬לא מתקיים ≥‪P=9‬‬

‫כלומר לא נייצר בטווח הארוך‬

‫האם מתקיים לנו ‪ P ≥ AVC‬בטווח קצר‬

‫‪P=9≥ AVC=8.2‬‬
‫לכן כן נייצר רק בטווח הקצר‪.‬‬

‫כלומר אם נרצה לסכם את הנושא נוכל להגדיר אותו באופן הבא‪:‬‬

‫תנאי למקסימום רווח של היצרן כלומר היצרן ייצר כאשר‬
‫כל התנאים צריכים להתקיים‪.‬‬
‫‪ - P ≥ MC‬כמה לייצר (אם אנו מייצרים)‬ ‫‪.1‬‬
‫‪ MC‬בעלייה (כאשר ‪ MC‬בירידה נמשיך לייצר ולא נפסיק)‬ ‫‪.2‬‬
‫א‪ .‬בטווח הארוך ‪P ≥ ATC , P ≥ AC‬‬ ‫‪.3‬‬
‫ב‪ .‬בטווח הקצר ‪P ≥ AVC‬‬
 ‫נדגיש ‪:‬‬
‫כאשר‬

‫) ‪MC= AVC ⟹ min ( AVC‬‬

‫) ‪MC= ATC ⟹ min ( ATC‬‬
‫בהתאם לציור שלנו נתון כי מחיר השוק הוא ‪P X =9‬‬
‫כמה כדאי ליצרן לייצר אם הוא מעוניין במקסימום רווח?‬
‫מהו התנאי הראשון ‪ P ≥ MC‬כלומר נייצר עד אשר המחיר שווה לעלות השולית במקרה שלנו יש לנו ‪ 2‬נקודות‬
‫המחיר שווה לעלות השולית או כאשר ‪ X =2‬או כאשר ‪ X =7‬כמה נייצר?‬
‫בואו נחשב את הרווח ?‬
‫אם נייצר ‪ 2‬יחידות הראשונה עולה ‪ 10‬והשנייה ‪ , 9‬אני אקבל עבור שתיהן ‪ 9‬כלומר אקבל תמורה של ‪18‬‬
‫ויעלה לי ‪ 19‬כלומר הפסדתי את העלויות המשתנות‬
‫לעומת זאת אם אני אייצר ‪7‬‬
‫היחידה הראשונה עלתה ‪ , 10‬השנייה עלתה ‪ 9‬השלישית עלתה ‪ 6‬הרביעית ‪ ,5‬החמישית ‪ 6‬השישית ‪7‬‬
‫והשביעית ‪9‬‬
‫‪VC =10+9+6 +5+6+7+ 9=52‬‬
‫‪TR=P∗X =7∗9=63‬‬
‫הרווחתי כמה ‪11‬‬

‫בציור כאשר אנו מייצרים ‪ 7‬יחידות אנו נמצאים מעל ‪ AVC‬כלומר לנו לייצר בטווח הקצר אבל בכמות של ‪7‬‬
‫אנחנו נמצאים מתחת ל ‪ ATC‬כלומר לא כדאי לייצר בטווח הארוך‬
 ‫הגרף בעצם אומר לי שאם יתנו לנו את המחיר בשוק אני אדע ‪ 3‬דברים‬
‫כמה לייצר‬ ‫‪.1‬‬
‫האם בכלל לייצר‬ ‫‪.2‬‬
‫האם לייצר רק בטווח הקצר או גם בטווח הארוך‪.‬‬ ‫‪.3‬‬

‫נניח שהמחיר הוא ‪ P1‬נייצר בנקודה בה ‪ P1=MC‬כלומר נייצר כמות של ‪, X 1‬‬

‫בנקודה זו ‪ MC‬בעלייה‬

‫ושימו לב שבנקודה זו המחיר ‪ P> ATC , P> AVC‬נייצר גם בטווח הקצר וגם בטווח הארוך‪.‬‬

‫נניח שהמחיר הוא ‪ P2‬נייצר בנקודה בה ‪ P2=MC‬כלומר נייצר כמות של ‪, X 2‬‬

‫בנקודה זו ‪ MC‬בעלייה‬

‫ושימו לב שבנקודה זו המחיר ‪ , P> AVC‬אבל לצערנו ‪ P< ATC‬נייצר רק בטווח הקצר אבל לא בטווח‬
‫הארוך‪.‬‬

‫נניח שהמחיר הוא ‪ P3‬נייצר בנקודה בה ‪ P3=MC‬כלומר נייצר כמות של ‪, X 3‬‬

‫בנקודה זו ‪ MC‬בעלייה‬

‫ושימו לב שבנקודה זו לצערנו המחיר ‪ P< ATC , P< AVC‬ולכן לא נייצר כלל לא בטווח הקצר ובוודאי לא‬
‫בטווח הארוך‪.‬‬
 ‫רק נקודת עזר לשאלות בבחינות‬

‫הרבה פעמים יתנו לנו בנתונים טבלה עם ‪ AVC‬או עם ‪ MC‬או עם ‪ ATC‬צריך לזכור מספר דברים‬

‫קשרים חשובים‬
‫‪VC‬‬
‫=‪AVC‬‬ ‫‪⟹ VC = AVC∗X‬‬
‫‪X‬‬
‫עלות משתנה = עלות משתנה ממוצעת כפול הכמות‬
‫‪TC‬‬
‫=‪ATC‬‬ ‫‪⟹ TC= ATC∗X‬‬
‫‪X‬‬
‫עלות כוללת = עלות כוללת ממוצעת כפול הכמות‬
‫‪VC =AVC∗X‬‬ ‫‪.1‬‬
‫‪TC= ATC∗X‬‬ ‫‪.2‬‬
‫‪ ∑ M C=VC‬כלומר ‪ VC‬הוא סכום המצטבר של כל ה‪ -MC‬ים ‪.‬‬ ‫‪.3‬‬

‫אם נתון רק העלות השולית – ‪ MC‬ניתן לסכום את כל העלות השולית ולמצוא את העלות המשתנה – ‪VC‬‬

‫לדוגמא אם העלות השולית היא ‪7 ,5 , 3‬‬

‫אז סך העלות המשתנה לייצר ‪ 3‬יחידות היא ‪3+5+7=15‬‬

‫עקומת ההיצע ‪:‬‬

‫מראה לנו כמה היצרן יהיה מוכן להציע‪/‬לייצר בכל מחיר ומחיר בטווח הקצר ‪ ,‬עקומת ההיצע מורכבת למעשה‬
‫מעקומת העלות השולית ה ‪ MC-‬החל מנקודת ‪. min AVC‬‬

‫ונסמן אותה באות ‪.S‬‬

‫‪ = Supply‬היצע‬

‫שאלה ‪:‬‬
‫מה מזיז את עקומת ההיצע ומה גורם לתזוזה על גבי עקומת ההיצע ?‬
‫תזוזה על גבי עקומת ההיצע – תזוזה לאורך העקומה‬

‫כאשר המחיר משתנה יש לנו תזוזה על גבי עקומת‬

‫ההיצע או לאורך עקומת ההיצע‬

‫מה מזיז את עקומת ההיצע‬

 ‫תזוזה שמאלה (סגול) קיטון של ההיצע‬
‫מתי ההיצע קטן ?‬
‫‪w‬‬
‫=‪MC‬‬
‫‪M PL‬‬

‫כאשר עלות גורמי הייצור ‪ -‬שכר העובדים או חומרי הגלם עולה ‪ /‬ההיצע קטן זז שמאלה‬
‫כאשר התפוקה השולית קטנה ‪ -‬ההיצע קטן זז שמאלה‬
‫כאשר מספר היצרנים הענף קטן – ההיצע קטן זז שמאלה‬

‫תזוזה ימינה (ירוק) גידול של ההיצע‬

‫מתי ההיצע גדל ?‬
‫‪w‬‬
‫=‪MC‬‬
‫‪M PL‬‬

‫כאשר עלות גורמי הייצור ‪ -‬שכר העובדים או חומרי הגלם יורד ‪ /‬ההיצע גדל זז ימינה‬
‫כאשר התפוקה השולית גדלה ‪ -‬ההיצע גדל זז ימינה‬
‫כאשר מספר היצרנים הענף גדל – ההיצע גדל זז ימינה‬
 ‫‪MC‬‬ ‫‪VC‬‬ ‫‪FC‬‬ ‫‪TC‬‬ ‫‪ATC‬‬ ‫כמות ‪X-‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪21∗1=21‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪12∗2=24‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪5‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪9.67‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪7‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪9∗4=36‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪9‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪9∗5=45‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪5‬‬
‫‪11‬‬ ‫‪36‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪56‬‬ ‫‪9.33‬‬ ‫‪6‬‬

‫נתונים נוספים ‪=20‬עלות קבועה= ‪ FC‬ומחיר ‪P=8‬‬

‫‪TC‬‬
‫= עלות כוללת ממוצעת=‪ATC‬‬ ‫‪⟹ TC=ATC∗X‬‬
‫‪X‬‬
‫‪VC =TC −FC‬‬

‫מהם התנאים שלמדנו ‪:‬‬

‫‪P ≥ MC‬‬
‫כמה נייצר ‪ P=8‬נייצר ‪ 4‬יחידות‬ ‫‪.1‬‬
‫‪ MC‬בעלייה – אין לי בעיה הוא בעלייה‬ ‫‪.2‬‬
‫האם נייצר בטווח הקצר או בטווח הארוך‬ ‫‪.3‬‬
‫‪=P∗X −TC=8∗4−36=−4‬טא ‪PR‬‬
‫לא נייצר בטווח הארוך‬
‫‪ =P∗X−VC =8∗4−16=32−16=16>0‬טק ‪PR‬‬
‫ולכן נייצר בטווח הקצר אבל לא בטווח הארוך‪.‬‬
‫‪P ≥ ATC‬‬
‫‪P=8 , ATC ( X =4 )=9‬‬
‫‪ 8< 9‬ולכן לא נייצר בטווח הארוך‬
‫‪VC 16‬‬
‫=) ‪AVC ( X=4‬‬ ‫‪= =4‬‬
‫‪X‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪P ≥ AVC‬‬
‫‪8> 4‬‬
‫ולכן נייצר בטווח הקצר‪ 4 .‬יחידות אבל לא בטווח הארוך‪.‬‬

‫שימו לב אם אני מייצר ‪ 5‬יחידות‬

 ‫‪=P∗X −TC=8∗5−45=−5‬טא ‪PR‬‬
‫‪ =PX−VC =8∗5−25=25=15‬טק ‪PR‬‬

‫‪MC‬‬ ‫‪VC‬‬ ‫‪FC‬‬ ‫‪TC‬‬ ‫‪ATC‬‬ ‫כמות ‪X-‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪5‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪9.67‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪7‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪36‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪9‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪45‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪5‬‬
‫‪11‬‬ ‫‪36‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪56‬‬ ‫‪9.33‬‬ ‫‪6‬‬

‫‪TC = ATC∗X‬‬
‫כלומר מאחר שמחיר המוצר הוא ‪P=8‬‬
‫וכלל העצירה שלנו הוא ‪P ≥ MC‬‬
‫כמה יחידות נייצר ‪ 4‬יחידות‬
‫נבדוק האם כדאי לייצר בטווח הקצר ובטווח הארוך ?‬
‫‪ =P∗X−VC =8∗4−16=16>0‬טק ‪PR‬‬

‫‪ =P∗X −TC =8∗4−36=32−36< 0‬טא ‪PR‬‬

‫כלומר נייצר בטווח הקצר ‪ 4‬יחידות אבל לא בטווח הארוך‪.‬‬
‫נתון כי ‪FC =20‬‬

‫שאלה ‪12‬‬

‫יצרן תחרותי מייצר מוצר ‪ .X‬על מנת למקסם את רווחיו הוא מחליט לייצר ‪ 8‬יחידות מהמוצר‪ .‬ידוע כי‬
‫רווחיו מייצור כמות זו הם ‪ ,₪ 170‬העלות הקבועה (‪ )FC‬היא ‪ ,30‬והעלות המשתנה הממוצעת ליחידת‬
‫מוצר (‪ )AVC‬היא ‪ .₪ 25‬מכאן מחיר יחידת ‪ X‬הוא‪:‬‬
‫א‪.₪ 50 .‬‬
‫ב‪.₪ 84 .‬‬
‫ג‪.₪ 40 .‬‬
‫ד‪ .‬חסרים נתונים לחישוב ‪.MC‬‬
‫ה‪ .‬כל התשובות האחרות אינן נכונות‪.‬‬

‫פתרון ‪:‬‬
‫נתונים ‪:‬‬
‫‪=170 , FC =30 , AVC =25‬טא ‪X =8 , P R‬‬
‫מכאן‬
‫‪VC=AVC∗X=25∗8=200‬‬
‫) ‪=P∗X −TC =P∗X −( VC+ FC‬טא ‪PR‬‬
‫‪TC =VC + FC =200+30=230‬‬
 ‫) ‪170=P∗8−( 200+30‬‬
‫‪170+230=P∗8‬‬
‫‪400‬‬
‫‪=P=50‬‬
‫‪8‬‬

‫היחסים בין ‪ AC,AVC‬ל‪:MC-‬‬

‫כאשר ‪ AC,AVC‬בירידה (שמאלה מ‪ )A,B -‬ה‪ MC-‬נמוך מהם‪AC , AVC ↓ ⇒ MC < AC , AVC :‬‬ ‫‪)1‬‬
‫כאשר ‪ AC,AVC‬בעליה (ימינה מ‪ )A,B -‬ה‪ MC-‬גבוה מהם‪AC , AVC ↑ ⇒ MC > AC , AVC :‬‬ ‫‪)2‬‬
‫כאשר ‪ AC,AVC‬במינימום או קבועים (נקודות ‪ )A,B‬ה‪ MC-‬שווה להם‪:‬‬ ‫‪)3‬‬
‫‪AC , AVC min ⇒ MC= AC , AVC‬‬

‫סיכום של נושא פונקציית הייצור והוצאות היצרן ‪:‬‬

‫ראינו כי ליצרן הוצאות קבועות ‪ FC -‬והוצאות משתנות ‪ – VC‬ה ‪ VC -‬הוא למעשה השכר לעובדים כלומר‬

‫‪VC =w∗L‬‬
‫כאשר ראינו כי מטרת היצרן היא מקסימום רווח ולכן הוא ייצר עד הנקודה שבה‬
‫‪VM P L ≥ w‬‬
‫כלומר ערך התפוקה השולית צריך להיות הכי קרוב אבל עדיין גדול מהשכר ‪ ,‬כלומר היצרן מוכן להעסיק עובד‬
‫שהוא לא מפסיד ולא מרוויח עליו אבל הוא לא יהיה מוכן להעסיק עובד שהוא מפסיד עליו‪.‬‬
‫בנוסף היצרן להחליט האם הוא מייצר‬
‫בטווח הארוך ובטווח הקצר כלומר הוא מכסה גם את העלויות הקבועות וגם את המשתנות‬ ‫א‪.‬‬
‫רק בטווח הקצר – כלומר מכסה רק את העלויות המשתנות אבל לא את הקבועות כלומר כדאי לו‬ ‫ב‪.‬‬
‫לייצר בטווח הקצר אבל בטווח הארוך הוא יסגור את המפעל‬
‫הוא לא ייצר לא בטווח בקצר ולא בטווח הארוך כי הוא מכסה אפילו לא את העלויות המשתנות‬ ‫ג‪.‬‬
‫ובוודאי לא את העלויות הקבועות‪.‬‬
‫באופן מתמטי כללים אלו נקבעים על ידי התנאי‬
‫‪W ≤ VA P L‬‬

‫כלומר השכר חייב להיות נמוך מערך התפוקה הממוצעת על מנת שיהיה ליצרן אפשרות לכסות את העלויות‬
‫המשתנות‪.‬‬
‫כלומר אם מתקיים שני התנאים גם ‪ W ≤ VM Pl‬וגם ‪ W ≤ VA P L‬היצרן ייצר לפחות בטווח הקצר ‪ ,‬אבל לא‬
‫ניתן לדעת האם ייצר בטווח הארוך ללא ידיעת העלות הקבועה‪.‬‬

‫מסקנה נוספת חשובה מאד היא שתמיד נייצר כאשר עקומת ה ‪ VMP L‬בירידה‬

‫שאלות נוספות לתרגול ‪:‬‬

‫ידוע כי השכר לפועל הוא ‪ .₪ 40‬מה המחיר המינימלי שמתחתיו לא תייצר הפירמה תפוקה‬
‫כלל?‬
‫*‪VC=W‬‬
‫‪MC‬‬ ‫‪AVC=VC/X‬‬ ‫‪L‬‬ ‫תפוקה ממוצעת‬ ‫תפוקה שולית‬ ‫תפוקה כוללת‬ ‫פועלים‬
‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪20‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪13.33333‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪80‬‬ ‫‪2.5‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪16‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪120‬‬ ‫‪2.5‬‬ ‫‪2.5‬‬ ‫‪7.5‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪20‬‬ ‫‪16.84210526‬‬ ‫‪160‬‬ ‫‪2.375‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪9.5‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪26.66666‬‬
‫‪7‬‬ ‫‪18.18181818‬‬ ‫‪200‬‬ ‫‪2.2‬‬ ‫‪1.5‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪5‬‬
‫‪40‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪240‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪6‬‬

‫שאלה ‪:‬‬
‫השכר לפועל הוא ‪ ₪ 40‬מהו המחיר המינימלי שמתחתיו הפירמה לא תייצר כלל‬
‫פתרון ‪:‬‬
‫)‪P>=min(AVC‬‬ ‫צריך להתקיים על מנת שנייצר בטווח הקצר צריך להתקיים‬

‫ניתן לראות כי מינימום ‪ AVC‬שמתחתיו לא נייצר כלל הוא במחיר של ‪16‬‬

‫כלומר מתחת למחיר של ‪ 16‬הפירמה לא תייצר כלל‬

‫אנו יודעים שעקומת ההיצע מתלכדת עם עקומת ה ‪ MC‬החל ממינימום ‪ AVC‬כלומר מתחת למינימום ‪ AVC‬הפירמה אינה מייצרת כלל‬
‫אפילו בטווח הקצר‬
‫‪4‬ד'‪63‬קגכ‬
 ‫אזטח‬
‫כמה פועלים יועסקו?‬ ‫‪)I‬‬
‫‪ .0‬ב) ‪ .1‬ג) ‪ .2‬ד) ‪ .3‬ה) ‪.4‬‬ ‫א)‬

‫הילמה תהא תפוקתם הממוצעת של הפועלים המועסקים?‬ ‫‪)II‬‬

‫א) ‪ .40‬ב) ‪ .13.3‬ג) ‪ .10.7‬ד) ‪ .17‬ה) ‪.3‬‬

‫היל‬
‫הך‬
‫ה‬
‫ה‬
‫ה‬
‫ה‬
‫ה‬
‫ה‬
‫ה‬
 ‫הפתרון שאלה ‪: 9‬‬
‫אהו יודעים כי השכר נקבע על פי‬

‫‪W =VM PL =P∗M P L‬המהו ‪ P=2000 ? P‬מחיר התפוחים‬

‫אם במשק יש ‪ 100‬שדות ויה ‪ 725‬פועלים כלומר התפוקה השולית של הפועל האחרון הפועל ה ‪ 725-‬תהיה‬
‫‪ 40‬הולכן השכר יהיה ‪:‬‬

‫‪W =VP M L=P∗M P L =2000∗40=80,000‬ההערה ‪ :‬יש לבדוק שאכן נייצר כי כדאי לנו לייצר כלומר אין‬
‫הפסד ‪ ,‬ניתן לראות שאכן בעל השדה מרוויח כלומה כדאי לו להעסיק לפחות ‪ 7‬פועלים‪.‬‬
‫פתרון ‪ :‬האם שכר העבודה הוא ‪60,000‬‬
‫כמה פועלהה’ִם נעסיק?‬