‫התערבות ממשלתית‬

‫בענפים שבהם ייצור המוצר כרוך בהוצאות קבועות גבוהות )כגון ייצור חשמל הדורש השקעה גדולה בתשתיות( על מנת לכסות‬
‫את ההוצאות הקבועות יש צורך לייצר ולמכור כמויות גדולות של המוצר‪ .‬במקרה זה אין מקום לספק את המוצר ע"י פירמות רבות‬
‫וקטנות אשר לא יוכלו לכסות את הוצאות הייצור אלא יש מקום רק לפירמה אחת גדולה )מונופול טבעי( אשר תספק את המוצר‪.‬‬

‫‪P‬‬ ‫נניח שייצור מוצר ‪ X‬מאופיין ע"י הוצאה שולית קבועה אך כרוך בהוצאות קבועות גבוהות‪.‬‬
‫תחת צורת ארגון ענפי תחרותי ייצור המוצר אינו אפשרי שכן בשיווי המשקל התחרותי‬
‫נגרם לפירמות הפסדים )נקודה ‪.(C‬‬
‫‪PM‬‬ ‫‪A‬‬ ‫מאידך‪ ,‬למונופול יהיה כדאי לספק את המוצר במחיר ‪ PM‬ברווח מקסימלי ‪.π‬‬
‫‪Π‬‬
‫‪AC‬‬ ‫יחד עם זאת‪ ,‬המונופול גורם להפסד רווחה חברתית‪ .‬אילו ייצור המוצר היה‬
‫‪AC‬‬ ‫עובר לנקודה ‪ C‬הרווחה החברתית הייתה גדלה בגודל המשולש ‪.MAC‬‬
‫‪PC‬‬ ‫‪M‬‬ ‫‪MC‬‬ ‫לכן‪ ,‬בדרך כלל מונופולים נמצאים תחת פיקוח ממשלתי שמטרתו‬
‫‪C‬‬
‫‪D‬‬ ‫לגרום למונופול להגדיל את התפוקה המיוצרת ולהוריד את מחיר‬
‫‪MR‬‬ ‫המוצר בהתאם לנקודה ‪.C‬‬
‫‪XM‬‬ ‫‪XC‬‬ ‫‪X‬‬

‫הכלים בהם משתמשת הממשלה במטרה לצמצם את הנזק הנגרם ע"י המונופול הם‪:‬‬
‫א(אמצעים כלכליים – הטלת מסים ומתן סובסידיות למונופול ב( צעדים מנהליים – פיקוח על המחיר שקובע המונופול‬

‫‪20.01‬‬
 ‫התערבות ממשלתית – אמצעים כלכליים‬
‫‪ (1‬הטלת מס על המונופול בסכום קבוע ‪T‬‬

‫‪P‬‬ ‫המונופול קובע את הכמות ואת המחיר על פי תנאי האופטימום‪MR = MC :‬‬

‫’‪AC‬‬ ‫נבדוק את השפעת המס על הוצאות המונופול‪:‬‬
‫‪MC‬‬
‫‪TC ' = TC + T‬‬ ‫ההוצאות לאחר המס‪:‬‬
‫‪A‬‬
‫‪PM‬‬
‫'‪π‬‬ ‫‪AC‬‬ ‫‪TC + T‬‬ ‫‪T‬‬
‫‪C‬‬ ‫= ' ‪AC‬‬ ‫‪= AC +‬‬ ‫ההוצאה הממוצעת עולה‪:‬‬
‫' ‪AC‬‬ ‫‪π‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪X‬‬
‫‪AC‬‬ ‫‪MC ' = MC‬‬ ‫אין שינוי בהוצאה השולית‪:‬‬
‫‪M‬‬ ‫‪D‬‬
‫המונופול לא ישנה את המחיר או את הכמות ויספוג את המס‪.‬‬
‫‪MR‬‬ ‫רווחיו ירדו בגודל ‪.T‬‬
‫‪XM‬‬ ‫‪X‬‬
‫‪P‬‬ ‫‪ (2‬מס עקיף בסכום ‪ t‬ליחידה נמכרת‬
‫‪MC + t‬‬
‫‪TC ' = TC + tX‬‬ ‫ההוצאות לאחר המס‪:‬‬
‫'‪A‬‬ ‫‪MC‬‬
‫' ‪PM‬‬ ‫‪A‬‬ ‫‪TC + tX‬‬
‫= ' ‪AC‬‬ ‫‪= AC + t‬‬
‫‪PM‬‬
‫‪C‬‬ ‫‪X‬‬ ‫ההוצאה השולית‬
‫'‪M‬‬ ‫‪MC ' = MC + t‬‬ ‫והממוצעת עולות ב‪.t -‬‬
‫‪M‬‬ ‫‪D‬‬
‫המונופול יצמצם את הכמות ויעלה את המחיר ומתרחק מנקודה ‪.C‬‬
‫המונופול מעלה את המחיר בפחות מ‪ t -‬כך שהוא סופג חלק מהמס‬
‫‪MR‬‬ ‫ורווחיו יורדים‪.‬‬
‫‪XM ' XM‬‬ ‫‪X‬‬
‫‪20.02‬‬
 ‫מן האמור נובע שמדיניות משולבת של סובסידיה ליחידה נמכרת בגובה ‪ s‬ומס קבוע בסכום ‪ T‬עשויה להביא את המונופול‬
‫לשיווי המשקל התחרותי‪.‬‬
‫ההוצאות לאחר המס והסובסידיה‪:‬‬
‫‪P‬‬
‫‪TC ' = TC − sX + T‬‬
‫‪MC‬‬ ‫‪MC − s‬‬ ‫‪TC − sX + T‬‬ ‫‪T‬‬
‫= ' ‪AC‬‬ ‫‪= AC − s +‬‬
‫‪X‬‬ ‫‪X‬‬
‫‪PM‬‬ ‫' ‪AC‬‬
‫‪A‬‬ ‫‪C‬‬ ‫‪MC ' = MC − s‬‬ ‫רק הסובסידיה משפיעה על ה‪:MC -‬‬
‫‪PC‬‬
‫‪s‬‬ ‫נקבע את גובה הסובסידיה כך שהמפגש בין ה‪MC -‬‬
‫‪M‬‬ ‫‪D‬‬
‫ל‪ MR -‬יהיה בכמות התחרותית‪.‬‬
‫) ‪MR( X C‬‬ ‫'‪M‬‬ ‫הסובסידיה ליחידה שווה למחיר התחרותי פחות‬
‫‪MR‬‬
‫גובה הפדיון השולי בכמות התחרותית‪:‬‬
‫‪X M XC‬‬ ‫‪X‬‬
‫'‪s =C −M‬‬
‫) ‪s = PC − MR( X C‬‬

‫נחשב את רווחי המונופול לאחר הסובסידיה ) ‪ . Π ( X C‬נסמן * ‪ Π‬רמת הרווח הרצויה ע"י הממשלה‪ .‬המס על המונופול הוא‪:‬‬

‫* ‪T = Π(XC ) − Π‬‬

‫במידה ורמת הרווח הרצויה ע"י הממשלה ‪ Π *=0‬עקומת ה‪ AC -‬של המונופול לאחר המס והסובסידיה תשיק את עקומת‬
‫הביקוש הענפית במחיר התחרותי )נקודה ‪ .(C‬אילו ה‪ AC -‬היה חותך את הביקוש באותה נקודה‪ ,‬פירושו שקיימת נקודה אחרת‬
‫שבה הרווח גדול מאפס‪ ,‬אך הדבר לא יתכן שכן נקודה ‪ C‬היא אופטימלית ובה רווח המונופול אפס‪.‬‬
‫‪20.03‬‬
 ‫דוגמה מספרית‬
‫‪P‬‬
‫בפני המונופול עומדת עקומת הביקוש‪:‬‬
‫‪10‬‬
‫‪P = 10 − 0.5 X‬‬
‫‪MC‬‬ ‫‪MR = 10 − X‬‬ ‫הפדיון השולי‪:‬‬
‫‪6.7‬‬
‫‪5.4‬‬ ‫‪Π =8‬‬ ‫‪C‬‬ ‫‪AC‬‬
‫' ‪MC‬‬ ‫‪TC = 0.25 X 2 + 25‬‬ ‫נניח למונופול פונקצית הוצאות‪:‬‬
‫‪5‬‬
‫‪M‬‬ ‫‪MC = 0.5 X‬‬ ‫הוצאה שולית‪:‬‬
‫' ‪AC‬‬
‫‪MR‬‬
‫‪D‬‬ ‫‪TC‬‬ ‫‪25‬‬
‫= ‪AC‬‬ ‫‪= 0.25 X +‬‬ ‫הוצאה ממוצעת‪:‬‬
‫'‪M‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪X‬‬
‫‪6.7‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪20 X‬‬ ‫‪X = 6.7 ; P = 6.7 ; Π = 8‬‬ ‫המונופול קבע ) ‪:(M‬‬
‫נחשב את רווחי המונופול לאחר הסובסידיה‪:‬‬ ‫אילו הענף היה תחרותי בשיווי‬
‫‪Π ( X C ) = PX + sX − TC = 5 ⋅ 10 + 5 ⋅ 10 − 50 = 50‬‬ ‫‪X = 10 ; P = 5 ; Π = 0‬‬ ‫המשקל היה נקבע ) ‪:(C‬‬
‫רמת הרווח הרצויה ‪ Π∗=0‬ולכן גודל המס הוא‪:‬‬
‫נניח שהממשלה מעונינת שהמונופול יעבור לנקודה ‪ C‬וכן‬
‫‪T = Π ( X C ) − Π * = 50 − 0 = 50‬‬ ‫להשאיר את המונופול עם רווח ‪:Π∗=0‬‬
‫ההוצאות המונופול לאחר הסובסידיה והמס הן‪:‬‬
‫נחשב את הסובסידיה ליחידה ‪:‬‬
‫‪TC ' = 0.25 X 2 + 25 − 5 X + 50‬‬
‫) ‪s = PC − MR( X C‬‬
‫‪75‬‬
‫‪AC ' = 0.25 X + − 5‬‬
‫‪X‬‬ ‫‪MR = 10 − X = 10 − 10 = 0‬‬
‫‪MC ' = 0.5 X − 5‬‬
‫‪s = PC − MR( X C ) = 5 − 0 = 5‬‬
‫‪G = sX − T = 50 − 50 = 0‬‬ ‫עלות המדיניות לממשלה‪:‬‬

‫‪20.04‬‬
 ‫‪ (3‬מס בשיעור ‪ t‬על הרווחים‬
‫‪Π‬‬
‫‪Π n = Π − tΠ = (1 − t) Π‬‬ ‫הרווח הנקי לאחר תשלום מס‪:‬‬
‫*‪Π‬‬ ‫עבור ‪ t‬נתון‪ Π n ,‬הוא מקסימלי כאשר ‪ Π‬הוא מקסימלי ולכן מס על‬
‫הרווחים לא משפיע על הכמות והמחיר שקובע המונופול‪.‬‬
‫* ‪(1 − t ) Π‬‬
‫הרווח הנקי לאחר תשלום מס‪:‬‬
‫‪Π n = (1 − t ) Π = (1 − t )(TR − TC ) = (1 − t )TR − (1 − t )TC‬‬
‫כדי למקסם את הרווח הנקי נגזור לפי ‪:X‬‬
‫‪dΠ n‬‬
‫‪= (1 − t ) MR − (1 − t) MC = 0‬‬
‫‪dX‬‬
‫תנאי סדר ראשון למקסימום רווח הנקי‪:‬‬
‫*‪X‬‬ ‫‪X‬‬ ‫)‪(1‬‬ ‫‪(1 − t ) MR = (1 − t ) MC‬‬
‫‪MR, MC‬‬
‫‪a‬‬ ‫נניח שיחידה נוספת בייצור ‪ X‬מעלה את הפדיון ב‪1-‬‬
‫ש"ח‪ .‬הגידול בפדיון מעלה את הרווח ב‪ 1-‬ש"ח ומגדיל‬
‫את תשלום המס ב‪ t -‬ש"ח כך שבפועל הפדיון נטו עלה‬
‫‪MC‬‬
‫רק ב‪ (1-t) -‬ש"ח‪(1 − t) MR :‬‬
‫‪(1 − t)a‬‬ ‫בצורה דומה‪ ,‬נניח שיחידה נוספת בייצור ‪ X‬מעלה את‬
‫‪(1 − t) MC‬‬ ‫ההוצאות ב‪ 1-‬ש"ח‪ .‬הגידול בהוצאות מקטין את הרווח‬
‫ב‪ 1-‬שקל ומקטין את תשלום המס ב‪ t -‬ש"ח כך שבפועל‬
‫ההוצאות עלו רק ב‪ (1-t) -‬ש"ח‪(1 − t) MC :‬‬
‫‪MR‬‬ ‫מס על הרווחים מקטין את הפדיון השולי אך גם מקטין את‬
‫ההוצאה השולית באותו שיעור כך שנקודת האופטימום‬
‫‪(1 − t) MR‬‬
‫אינה משתנה‪:‬‬
‫*‪X‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪MR = MC‬‬ ‫נחלק משוואה )‪ (1‬ב‪: (1-t) -‬‬
‫‪20.05‬‬
 ‫‪P‬‬ ‫‪ (4‬מס בשיעור ‪ t‬על הפדיון או מחיר המוצר‬
‫‪1‬‬ ‫רווח המונופול לאחר מס‪:‬‬
‫‪a‬‬ ‫‪MC‬‬
‫)‪(1 − t‬‬ ‫‪Π = TR − TC − tTR = (1 − t )TR − TC‬‬

‫' ‪PM‬‬ ‫‪MC‬‬ ‫כדי למקסם את הרווח נגזור לפי ‪: X‬‬

‫‪dΠ‬‬
‫‪PM‬‬ ‫‪= (1 − t ) MR − MC = 0‬‬
‫‪(1 − t)a‬‬ ‫‪dX‬‬
‫תנאי סדר ראשון למקסימום רווח ‪:‬‬
‫'‪M‬‬
‫‪PS‬‬ ‫‪D‬‬
‫‪S‬‬ ‫‪(1 − t ) MR = MC‬‬
‫'‪M‬‬ ‫‪M‬‬
‫‪MR‬‬
‫‪(1 − t) MR‬‬ ‫‪(1 − t) P‬‬ ‫המונופול מצמצם את הכמות ומעלה את המחיר )' ‪.(M‬‬
‫המחיר נטו למונופול הוא ‪ (1-t)P‬לכן ניתן לראות‬
‫‪XM ' XM‬‬ ‫‪X‬‬ ‫שהמונופול סופג חלק מהמס‪:‬‬

‫נטל הצרכן‪ :‬העלייה במחיר לצרכן עקב המס‪PM '− PM :‬‬

‫‪+‬‬
‫‪PM − PS‬‬ ‫נטל היצרן‪ :‬הירידה במחיר ליצרן עקב המס‪:‬‬
‫‪PM '− PS‬‬ ‫המס ליחידה‪:‬‬
‫בצורה אלטרנטיבית נוכל לרשום את תנאי סדר ראשון ‪:‬‬

‫‪1‬‬
‫בשני הניסוחים מתקבל פתרון זהה‪.‬‬ ‫= ‪MR‬‬ ‫‪MC‬‬
‫) ‪(1 − t‬‬

‫‪20.06‬‬
 ‫התערבות ממשלתית – צעדים מנהליים – פיקוח מחירים‬
‫פירמה תחרותית‬
‫‪P‬‬ ‫‪MC‬‬ ‫בתחרות‪ ,‬ירידה במחיר גורמת שהפירמה תצמצם את התפוקה המיוצרת‪.‬‬
‫‪A0‬‬ ‫במונופול קביעת מחיר מקסימום ע"י הממשלה נמוך מזה שקבע המונופול‬
‫‪P0‬‬ ‫עשויה לגרום למונופול להגדיל את הייצור‪.‬‬
‫‪A1‬‬ ‫כדי לבדוק טענה זו נבהיר קודם את שתי הנקודות הבאות‪:‬‬
‫‪P1‬‬ ‫‪ (1‬בעקומת ביקוש גמישה לחלוטין מתקיים‪.MR=P :‬‬
‫הוכחה‪:‬‬
‫‪‬‬ ‫‪1 ‬‬
‫נוסחת ה‪:MR -‬‬
‫‪MR = P 1 −‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ | E |‬‬
‫‪X1 X 0‬‬ ‫‪X‬‬ ‫בעקומת ביקוש גמישה לחלוטין מתקיים‪| E |= ∞ :‬‬
‫‪MR = P‬‬ ‫נציב בנוסחת ה‪ MR -‬ונקבל‪:‬‬
‫‪ (2‬גזירת ה‪ MR -‬מתוך עקומת ביקוש‬ ‫מאחר ופירמה תחרותית רואה לפניה ביקוש גמיש לחלוטין‪,‬‬
‫המורכבת משני קטעים ליניאריים‬ ‫מכאן שגם תנאי האופטימום של פירמה תחרותית הם‪:‬‬
‫‪P‬‬ ‫‪MC = MR‬‬

‫‪D = MR‬‬
‫‪P‬‬

‫‪D‬‬
‫‪MR‬‬

‫‪X0‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪X‬‬

‫‪20.07‬‬
 ‫קביעת מחיר מקסימום‬
‫נניח שהממשלה קובעת מחיר מקסימום ‪ P‬נמוך מזה שקבע המונופול‪ .‬נבדיל בין שלושה מקרים‪:‬‬

‫‪1) PC ≤ P < PM‬‬ ‫‪2) M ≤ P < PC‬‬ ‫‪3) P < M‬‬

‫) ‪ M‬הוא גובה ה‪ MR -‬בכמות ‪( X M‬‬

‫המונופול מגדיל את הייצור ל‪X M ' -‬‬ ‫המונופול מגדיל את הייצור ל‪X M ' -‬‬ ‫המונופול מקטין את הייצור ל‪X M ' -‬‬
‫ומוריד את המחיר ל‪P -‬‬ ‫ונוצר עודף ביקוש בגודל ' ‪X D − X M‬‬ ‫ונוצר עודף ביקוש בגודל ' ‪X D − X M‬‬

‫בכל שלושת המקרים רווחי המונופול יורדים ואם יגרמו למונופול הפסדים יתכן שהמונופול יפסיק את הייצור‬

‫‪P‬‬ ‫‪P‬‬ ‫‪P‬‬

‫‪MC‬‬ ‫‪MC‬‬ ‫‪MC‬‬
‫‪PM‬‬ ‫‪PM‬‬ ‫‪PM‬‬
‫‪P‬‬
‫‪C‬‬ ‫'‪M‬‬ ‫‪C‬‬ ‫‪C‬‬
‫‪P‬‬
‫‪M‬‬ ‫'‪M‬‬ ‫‪M‬‬ ‫‪M‬‬
‫‪D‬‬ ‫‪D‬‬ ‫'‪M‬‬ ‫‪D‬‬
‫‪P‬‬
‫‪MR‬‬ ‫‪MR‬‬
‫‪MR‬‬
‫' ‪XM XM‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪X M X M 'X D‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪XM ' XM‬‬ ‫‪XD‬‬ ‫‪X‬‬

‫‪20.08‬‬
 ‫קביעת מחיר מקסימום‬
‫נניח שהממשלה מאפשרת יבוא חופשי של המוצר במחיר ‪ P‬שהוא נמוך מהמחיר שקבע המונופול‪ .‬נבדיל בין שלושה מקרים‪:‬‬

‫‪1) PC ≤ P < PM‬‬ ‫‪2) M ≤ P < PC‬‬ ‫‪3) P < M‬‬

‫) ‪ M‬הוא גובה ה‪ MR -‬בכמות ‪( X M‬‬

‫המונופול מגדיל את הייצור ל‪X M ' -‬‬ ‫המונופול מגדיל את הייצור ל‪X M ' -‬‬ ‫המונופול מקטין את הייצור ל‪X M ' -‬‬
‫ומוריד את המחיר ל‪P -‬‬ ‫והיבוא הוא‪X D − X M ' :‬‬ ‫והיבוא הוא‪X D − X M ' :‬‬
‫ומספק את כל הביקוש )אין יבוא(‬

‫בכל המקרים רווחי המונופול יורדים ואם יגרמו הפסדים יתכן שהמונופול יפסיק את הייצור ואספקת המוצר תהיה מיבוא בלבד‪.‬‬
‫‪P‬‬ ‫‪P‬‬ ‫‪P‬‬
‫‪MC‬‬ ‫‪MC‬‬ ‫‪MC‬‬
‫‪PM‬‬ ‫‪PM‬‬ ‫‪PM‬‬
‫‪P‬‬
‫‪C‬‬ ‫'‪M‬‬ ‫‪C‬‬ ‫‪C‬‬
‫‪P‬‬
‫‪M‬‬ ‫'‪M‬‬ ‫‪M‬‬ ‫‪M‬‬
‫‪D‬‬ ‫‪D‬‬ ‫'‪M‬‬ ‫‪D‬‬
‫‪P‬‬
‫‪MR‬‬ ‫‪MR‬‬
‫‪MR‬‬
‫' ‪XM XM‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪X M X M 'X D‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪XM ' XM‬‬ ‫‪XD‬‬ ‫‪X‬‬

‫‪20.09‬‬
 ‫מונופול מפלה‬
‫אפליית מחירים‪ :‬גבית מחיר שונה מצרכנים שונים עבור אותו מוצר‪.‬‬
‫דוגמאות לאפליה‪ :‬מיקוח – הנחות לפנסיונרים – הנחות לסטודנטים בטיסות חו"ל – תספורת לילדים‪ ,‬גברים‪ ,‬ונשים –‬
‫שירותי רפואה ‪ -‬תעריפים שונים באיזורים שונים – מחירים שונים עבור כמויות שונות‪.‬‬
‫על מנת שהאפליה תהיה אפשרית על הצרכן להיות בעל תכונה יחודית שלא ניתנת להעברה לצרכן אחר‪.‬‬
‫נבדוק קודם את ההתנהגות של מונופול המוכר לצרכנים שונים )שווקים שונים( במחיר אחיד )מונופול לא מפלה(‪.‬‬

‫מונופול מייצר מוצר ‪ X‬בעלות )‪ TC(X‬ומוכר את המוצר בשני שווקים ‪ X1‬ו‪ X2 -‬במחיר אחיד ‪ . P‬מטרת המונופול‬
‫היא מקסימיזציה של רווחים‪:‬‬
‫) ‪Π = PX1 + PX 2 − TC ( X‬‬
‫) ‪Π = P[ X1 + X 2 ] − TC ( X‬‬
‫) ‪Π = PX − TC ( X‬‬
‫‪dΠ‬‬
‫‪= MR − MC = 0‬‬
‫‪dX‬‬
‫‪MR = MC‬‬

‫המונופול מחבר את עקומות הביקוש של כל השווקים‪ ,‬גוזר מעקומת הביקוש המצרפית את ה‪ ,MR -‬משווה‬
‫‪ MR=MC‬וקובע את המחיר האחיד על הביקוש המצרפי‪.‬‬

‫‪20.10‬‬
 ‫מונופול לא מפלה ‪ -‬דוגמה מספרית‬
‫מונופול מייצר מוצר ‪ X‬בעלות ‪ TC = 0.5 X‬ומוכר את המוצר בשני אזורים‪ ,‬הצפון‪ P = 10 − X1 :‬והדרום‪P = 5 − X 2 :‬‬
‫במחיר אחיד ‪.P‬‬
‫‪P‬‬ ‫צפון‬ ‫‪P‬‬ ‫דרום‬ ‫‪P‬‬ ‫מצרפי‬
‫‪P = 10 − X1‬‬ ‫‪P = 5 − X2‬‬
‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬
‫‪P = 10 − X‬‬
‫‪MR = 10 − 2 X‬‬

‫‪5‬‬ ‫‪5‬‬
‫‪P=4‬‬ ‫‪P = 7.5 − 0.5 X‬‬
‫‪MR = 7.5 − X‬‬
‫‪2.5‬‬
‫‪M‬‬
‫‪0.5‬‬ ‫‪MC‬‬
‫‪6‬‬ ‫‪10 X1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪X2‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪7 7.5‬‬ ‫‪15 X‬‬

‫רווחי המונופול‪:‬‬ ‫קביעת המחיר לפי הביקוש המצרפי‪:‬‬ ‫הביקוש המצרפי‪:‬‬

‫‪Π = TR − TC‬‬ ‫‪P = 7.5 − 0.5 X = 7.5 − 0.5 ⋅ 7 = 4‬‬ ‫‪X = X1 + X 2 = 10 − P + 5 − P‬‬
‫‪Π = PX − TC‬‬ ‫ביקוש הצפון‪:‬‬ ‫‪X = 15 − 2 P‬‬
‫‪P = 10 − X1‬‬ ‫‪P = 7.5 − 0.5 X‬‬
‫‪Π = 4 ⋅ 7 − 0.5 ⋅ 7 = 24.5‬‬ ‫‪4 = 10 − X1‬‬
‫תפוקה אופטימלית‪:‬‬
‫‪X1 = 6‬‬ ‫‪MR = MC‬‬
‫ביקוש הדרום‪:‬‬ ‫‪dTC‬‬
‫‪P = 5 − X2‬‬ ‫= ‪MC‬‬ ‫‪= 0.5‬‬
‫‪dX‬‬
‫‪4 = 5 − X2‬‬
‫‪7.5 − X = 0.5‬‬
‫‪X2 =1‬‬
‫‪X =7‬‬
‫‪20.11‬‬
 ‫תפוקה אופטימלית של מונופול לא מפלה‬

‫נניח שההוצאה השולית של המונופול שווה לפדיון השולי בשלוש נקודות ‪ B ,A‬ו‪.C -‬‬
‫נבדוק כיצד משתנה הרווח במעבר מ‪ A-‬ל‪ ,B-‬מ‪ B-‬ל‪ ,C-‬ולכן מ‪ A-‬ל‪.C-‬‬

‫‪P‬‬
‫מצרפי‬ ‫‪A-C‬‬ ‫‪B-C‬‬ ‫‪A-B‬‬
‫‪X B DCX C X A AEX B‬‬ ‫‪∆TR‬‬
‫‪MC‬‬
‫‪X B BCX C X A ABX B‬‬ ‫‪∆TC‬‬

‫‪D‬‬ ‫‪BDC -ABE‬‬ ‫‪BDC‬‬ ‫‪-ABE‬‬ ‫‪∆Π‬‬

‫‪B‬‬ ‫‪C‬‬
‫‪A‬‬ ‫במעבר מ‪ A-‬ל‪ C-‬גדל הרווח ב‪ BDC – ABE -‬ולכן‪:‬‬
‫אם מתקיים ‪ ABE < BDC‬המונופול מייצר בנקודה ‪.C‬‬
‫‪E‬‬ ‫‪MR‬‬ ‫אם מתקיים ‪ ABE > BDC‬המונופול מייצר בנקודה ‪.A‬‬
‫‪X A X B XC‬‬ ‫‪X‬‬

‫‪20.12‬‬
 ‫מונופול מפלה‬

‫מונופול מייצר מוצר ‪ X‬בעלות )‪ TC(X‬ומוכר את המוצר בשני שווקים ‪ X1‬ו‪ X2 -‬במחירים ‪ P1‬ו‪ P2 -‬בהתאמה‪.‬‬
‫מטרת המונופול היא מקסימיזציה של רווחים‪:‬‬
‫) ‪Π = P1 X1 + P2 X 2 − TC ( X‬‬
‫) ‪Π = TR1 + TR2 − TC ( X 1+ X 2‬‬
‫‪∂Π‬‬
‫‪= MR1 − MC = 0‬‬
‫‪∂X1‬‬
‫‪MR1 = MR 2 = MC‬‬
‫‪∂Π‬‬
‫‪= MR2 − MC = 0‬‬
‫‪∂X 2‬‬
‫נניח שהמונופול מייצר כמות נתונה ובה מתקיים ‪ MR1 > MR2‬ושניהם חיוביים‪ .‬העברת יחידה אחת משוק ‪ 2‬לשוק ‪ 1‬תגרום לעליה‬
‫בפדיון בשוק ‪ 1‬גדולה יותר מהירידה בפדיון בשוק ‪ 2‬כך שההעברה כדאית‪ .‬אך מאחר והפדיון השולי פוחת‪ ,‬ההעברה גורמת לעליה‬
‫ב‪ MR2 -‬וירידה ב‪ .MR1 -‬ההעברה תימשך עד ש‪.MR1 = MR2 -‬‬
‫ניתן לרשום את תנאי האופטימום‪:‬‬

‫‪‬‬ ‫‪1 ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪1 ‬‬

‫‪P1 1 −‬‬ ‫‪‬‬ ‫=‬ ‫‪P‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪−‬‬
‫‪‬‬ ‫|‬ ‫‪E‬‬ ‫|‬
‫‪1 ‬‬
‫‪ | E |  = MC‬‬
‫‪‬‬ ‫‪2 ‬‬

‫ניתן לראות‪ :‬א( על מנת שהאפליה תתקיים‪ ,‬גמישויות הביקוש צריכות להיות שונות )אם |‪ |E1| = |E2‬מתקבל ‪.(P1=P2‬‬
‫ב( המונופול יקבע מחיר גבוה יותר בשוק עם גמישות ביקוש קטנה יותר )אם |‪ |E1| < |E2‬מתקבל ‪.(P1>P2‬‬
‫על מנת להשוות ה‪ MR -‬של שני השווקים נחבר אופקית את עקומות ה‪ MR -‬של שני השווקים‪ ,‬ונשווה את ה‪ MR -‬המצרפי ל‪. MC -‬‬

‫‪20.13‬‬
 ‫מונופול מפלה ‪ -‬דוגמה מספרית‬
‫מונופול מייצר מוצר ‪ X‬בעלות ‪ TC = 0.5 X‬ומוכר את המוצר בשני אזורים‪ ,‬הצפון‪ P1 = 10 − X1 :‬והדרום‪P2 = 5 − X 2 :‬‬
‫‪P‬‬ ‫צפון‬ ‫‪P‬‬ ‫דרום‬ ‫‪P‬‬ ‫מצרפי‬
‫‪P1 = 10 − X1‬‬ ‫‪P2 = 5 − X 2‬‬
‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬
‫‪MR1 = 10 − 2 X1‬‬ ‫‪MR2 = 5 − 2 X 2‬‬
‫‪MR = 10 − 2 X‬‬

‫‪5.25‬‬
‫‪5‬‬ ‫‪5‬‬

‫‪2.75‬‬ ‫‪MR = 7.5 − X‬‬

‫‪M‬‬ ‫‪M‬‬ ‫‪M‬‬
‫‪MR=0.5‬‬ ‫‪0.5‬‬ ‫‪MC‬‬
‫‪4.75‬‬ ‫‪10 X1‬‬ ‫‪2.25‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪X2‬‬ ‫‪2.5‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪X‬‬
‫רווחי המונופול‪:‬‬ ‫השוואת ‪:MR1 = MR2‬‬ ‫‪ MR‬המצרפי‪:‬‬
‫באזור הצפון‪:‬‬ ‫‪10 − MR1 5 − MR2‬‬
‫‪Π = TR − TC‬‬ ‫‪MR1 = 0.5‬‬ ‫= ‪X = X1 + X 2‬‬ ‫‪+‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪Π = P1 X1 + P2 X 2 − TC‬‬ ‫‪10 − 2 X1 = 0.5‬‬ ‫‪X = 7.5 − MR‬‬
‫‪X1 = 4.75‬‬ ‫‪MR = 7.5 − X‬‬
‫‪Π = 24.9 + 6.2 − 3.5 = 27.6‬‬ ‫‪P1 = 10 − X1 = 10 − 4.75 = 5.25‬‬ ‫תפוקה אופטימלית‪:‬‬
‫באזור הדרום‪:‬‬ ‫‪MR = MC‬‬
‫הורדת המחיר "לעניים"‬ ‫‪MR2 = 0.5‬‬ ‫‪7.5 − X = 0.5‬‬
‫ועליה במחיר "לעשירים"‬ ‫‪5 − 2 X 2 = 0.5‬‬
‫מעלה את רווחי המונופול‪.‬‬ ‫‪X =7‬‬
‫‪X 2 = 2.25‬‬ ‫גובה ה‪:MR-‬‬
‫‪MR = 7.5 − X = 7.5 − 7 = 0.5 = MC‬‬
‫‪P2 = 5 − X 2 = 5 − 2.25 = 2.75‬‬
‫‪20.14‬‬
 ‫‪P‬‬ ‫השוואת המונופול המפלה לעומת הלא מפלה‬
‫מצרפי‬
‫) א(‬ ‫נבדיל בין שני מקרים‪:‬‬
‫‪MC‬‬ ‫א( המונופול המפלה והלא מפלה מייצרים אותה תפוקה‪ .‬במקרה זה ההפרש‬
‫‪A‬‬ ‫ברווחים שווה להפרש בפדיון שכן ההוצאות של המפלה והלא מפלה שוות‪.‬‬

‫‪C‬‬ ‫‪TR‬‬ ‫מונופול‬

‫רווחי המונופול המפלה גדולים‬ ‫‪OPAMX M‬‬ ‫מפלה‬
‫‪D‬‬ ‫יותר בשטח המשולש ‪.ABC‬‬
‫‪B‬‬ ‫‪M‬‬
‫‪OPBCMX M‬‬ ‫לא מפלה‬
‫‪MR‬‬
‫‪ABC‬‬ ‫הפרש‬
‫‪O‬‬ ‫‪XM‬‬ ‫‪X‬‬
‫‪P‬‬
‫מצרפי‬ ‫ב( המונופול המפלה מייצר יותר‬
‫)ב(‬ ‫‪MC‬‬

‫‪A‬‬ ‫‪Π‬‬ ‫מונופול‬

‫‪C‬‬ ‫רווחי המונופול המפלה גדולים‬ ‫‪OPAC‬‬ ‫מפלה‬
‫‪B‬‬ ‫יותר בשטח המשולש ‪.ABC‬‬
‫‪O‬‬ ‫‪OPAB‬‬ ‫לא מפלה‬
‫‪D‬‬
‫‪ABC‬‬ ‫הפרש‬
‫‪MR‬‬

‫‪XL XM‬‬ ‫‪X‬‬

‫‪20.15‬‬