‎⁨מבחנים⁩

‫כלכלת עסקים ‪3‬‬
‫אוניברסיטת תל אביב‬
‫הפקולטה לניהול‬
‫ביה"ס למוסמכי במנהל עסקי ע"ש ליאו רקנאטי‬
‫‪ 1231.2210‬כלכלה למנהל עסקי‬

‫שגית לוקר‬
‫מבח סיו ‪ ,‬סמסטר א' תש"ע‬
‫מועד הבחינה‪9/2/2010 :‬‬

‫מש הבחינה‪ 4 :‬שעות )לא תינת הארכת זמ(‪.‬‬
‫לבחינה שני חלקי‪ :‬חלק א' – בחירה‪ ,‬וחלק ב' – חובה‬ ‫•‬
‫משקל כל שאלה הוא ‪ 25‬נקודות – חלוקת הנקודות בי הסעיפי השוני מפורטת בגו( השאלה‬ ‫•‬
‫נית להשתמש בחומר עזר מכל סוג‪ ,‬לרבות ספרי‪ ,‬רשימות‪ ,‬ומחשבי כיס‬ ‫•‬
‫נא לענות בצורה בהירה וקריאה‪ .‬כדאי לחשוב לפני שרושמי את התשובה כ שהתשובה תהיה ברורה‬ ‫•‬
‫ומדויקת‪ .‬חלק מהציו יהיה מבוסס על ארגו נכו של התשובה‪ ,‬ועל כתיבה נקייה‪ ,‬מסודרת‪ ,‬ובכתב יד‬
‫קריא‪ .‬חלק אחר של הציו יהיה מבוסס על הסבר מפורט של כל אחד משלבי התשובה‪.‬‬
‫נא להסביר בקפידה את התשובות‪ ,‬תו דיו מסודר בכל אחד משלבי הניתוח )איננו מתכווני לנחש‬ ‫•‬
‫למה התכוונת א לא תכתבו זאת במפורש!(‪ .‬על התשובות להיות חדות ובהירות ‪ ,‬תשובה עמומה לא‬
‫תתקבל!‬
‫הערה‪ :‬הבחינה היא אנונימית‪ .‬את מתבקשי לא לכתוב את שמכ על גבי דפי התשובות ‪ ,‬דפי העבודה‬
‫יזוהו עפ"י מספר התלמיד ועפ"י מספר סידורי שייכתב על גבי ד( התשובות‪ .‬תלמיד‪/‬ה שכתב‪/‬ה את‬
‫שמו‪/‬ה‪ ,‬כאילו ויתר‪/‬ה מראש על בדיקה אנונימית של הבחינה‪.‬‬
‫בהצלחה!‬
‫‪2‬‬
‫חלק א' – בחירה‬

‫בחלק זה שתי שאלות‪ .‬את‪/‬ה מתבקש‪/‬ת להשיב על אחת מה בלבד לפי בחירת‪.‬‬
‫מומל‪ -‬שתענו על שאלה ‪.1‬‬
‫שאלה ‪1‬‬
‫מפיצי רבי נוהגי להעניק לצרכני הנחות כמות‪.‬‬
‫אחת הצורות הנפוצות של הנחות כמות נקראת ‪ :all-units quantity discount‬לפי שיטת תשלו כזו‪,‬‬
‫הקונה משל מחיר גבוה יחסית ליחידה א הוא קונה מתחת לכמות ס( מסוימת‪ ,‬א א הוא קונה מעבר‬
‫לכמות הס( הוא משל מחיר נמו יותר על כל היחידות שרכש‪.‬‬
‫לעיתי התערי( בנוי מיותר משתי מדרגות‪ ,‬כאשר המחיר בכל מדרגה מתייחס לכל היחידות שהצרכ קנה‪.‬‬
‫שאלה זו בוחנת כיצד ‪ all-units quantity discount‬משפיעה על הצרכני‪.‬‬
‫לראוב יש הכנסה של ‪ 120‬ש"ח שאות הוא מקצה לרכישת מוצר א' שבגינו מוענקת לראוב ‪all-units‬‬
‫‪ .quantity discount‬הנחת הכמות בנויה כ‪:‬‬
‫כל עוד ראוב רוכש פחות מ‪ 10,‬יחידות ממוצר א'‪ ,‬המחיר ליחידה הוא ‪ 6‬ש"ח‪,‬‬
‫כאשר ראוב רוכש בי ‪ 10‬ל‪ 20,‬יחידות ממוצר א'‪ ,‬המחיר לכל יחידה הוא ‪ 4‬ש"ח‪,‬‬
‫וא ראוב רוכש מעל ‪ 20‬יחידות ממוצר א'‪ ,‬המחיר לכל יחידה הוא ‪ 3‬ש"ח‪.‬‬
‫לדוגמא‪ ,‬א ראוב רוכש ‪ 15‬יחידות הוא משל ‪ 60‬ש"ח בסה"כ‪ ,‬וא הוא רוכש ‪ 30‬יחידות הוא משל ‪90‬‬
‫ש"ח בסה"כ‪.‬‬
‫ראוב מקצה את כל ההכנסה שנותרת לו לאחר שרכש את מוצר א' לרכישת כל שאר המוצרי‪.‬‬
‫הנח‪/‬י שראוב מעוניי לרכוש על כל יחידה של מוצר א'‪ α ,‬יחידות משאר המוצרי‪ ,‬וכ שמחיר "שאר‬
‫המוצרי" הוא ‪.1‬‬
‫א‪ (8) .‬הצג‪/‬הציגי את קו התקציב של ראוב על גבי תרשי כאשר הכמות של מוצר א' נמצאת על הציר‬
‫האופקי‪.‬‬
‫נגדיר‪:‬‬
‫‪ – X‬מוצר א'‬
‫‪ – Y‬יתר המוצרים‬
‫‪120 − 6 X , 0 ≤ X < 10,‬‬
‫‪‬‬
‫‪Y = 120 − 4 X , 10 ≤ X < 20,‬‬
‫‪120 − 3 X ,‬‬ ‫‪20 ≤ X .‬‬
‫‪‬‬
‫פונקצית התועלת היא‪U ( X , Y ) = MIN (αX , Y ) :‬‬

‫קו התקציב יהיה הקו המודגש בשחור‪:‬‬
‫‪3‬‬
‫‪Y‬‬
‫‪120‬‬
‫‪Y = 8X‬‬
‫‪Y = 3X‬‬
‫‪80‬‬
‫‪60‬‬
‫‪40‬‬
‫‪X‬‬
‫ב‪ (8) .‬בהסתמ על תשובת לסעי( א' הא נית בוודאות לשלול את האפשרות שראוב ירכוש ‪ 9‬יחידות‬
‫ממוצר א'? הא נית בוודאות לשלול את האפשרות שראוב ירכוש ‪ 15‬יחידות ממוצר א'? הסבר‪/‬י את‬
‫תשובת בפירוט‪.‬‬
‫מכיוון שפונקצית התועלת היא‪ U ( X , Y ) = MIN (αX , Y ) :‬אזי ‪Y = αX :‬‬
‫‪Y = 8X‬‬ ‫‪‬‬

‫‪‬‬ ‫‪X = 8.57‬‬
‫‪Y = 120 − 6 X ‬‬
‫‪8.57 ≤ X < 10‬‬ ‫כלומר‪ ,‬הצרכן לא יקנה כמויות שבין‬
‫‪Y = 3X‬‬ ‫‪‬‬

‫‪‬‬ ‫‪X = 17.14‬‬
‫‪Y = 120 − 4 X ‬‬
‫‪17.14 ≤ X < 20‬‬ ‫כלומר‪ ,‬הצרכן לא יקנה כמויות שבין‬
‫לפיכך‪ ,‬הצרכן לא ירכוש ‪ 9‬יחידות‪ ,‬אבל כן ירכוש ‪15‬‬

‫‪4‬‬
‫ג‪ (9) .‬מה צרי להיות ערכו המינימאלי של ‪ α‬כ שראוב יהיה מעוניי לרכוש פחות מ‪ 10,‬יחידות ממוצר‬
‫א'? מה צרי להיות ערכו המקסימאלי של ‪ α‬כ שראוב יהיה מעוניי לרכוש יותר מ‪ 20,‬יחידות‬
‫ממוצר א'?‬
‫‪α >8‬‬ ‫עבור ‪ X<10‬נקבל‪:‬‬

‫‪α <3‬‬ ‫עבור ‪ X>20‬נקבל‪:‬‬
‫אליהו‪ ,‬אב טרי‪ ,‬הקי מיז מהפכני בתחו התרופות‪ .‬המיז פיתח תרופה להתמודדות ע בעיות שינה‬
‫של ילדי קטני‪ .‬לצור שיווק התרופה יש צור בקבלת אישור של רשות התרופות‪ .‬הלי קבלת האישור‬
‫כרו בעלות של ‪ 11‬מיליו שקל‪ .‬הסיכוי לקבלת אישור עומד על ‪ 0.4‬וההערכה היא שא התרופה תאושר‬
‫= )‪u ( x‬‬ ‫היא תניב רווחי בגובה של ‪ 40‬מליו דולר‪ .‬הנח שפונקצית התועלת של אליהו היא‪x + 20 M :‬‬
‫)‪ (5‬מהו השקול הוודאי של ההחלטה העומדת בפני אליהו?‬ ‫א‪.‬‬

‫)‪ (5‬מהו הסכו המקסימאלי שמשקיע אדיש לסיכו יסכי לשל לאליהו עבור ‪ 1%‬מהמיז?‬ ‫ב‪.‬‬
‫הנח עתה שאליהו יכול לשכור את שירותיה של חברת יעו‪ .-‬חברת הייעו‪ -‬מסוגלת לצפות בוודאות א‬
‫התרופה תאושר או לא‪ .‬העלות של שירותי חברת הייעו‪ -‬היא ‪ 4‬מליו‪) .‬שי לב‪ ,‬ג א חברת הייעו‪ -‬צופה‬
‫שהתרופה תאושר יהיה על אליהו לעבור את תהלי האישור ולשל עבורו‪(.‬‬
‫)‪ (7‬הא על אליהו לשכור את שירותי הייעו‪ ?-‬מדוע?‬ ‫ג‪.‬‬
‫הנח שאליהו שכר את שירותי חברת הייעו‪ ,-‬שיל ‪ 4‬מליו דולר וקיבל דיווח א התרופה שפיתח תאושר‬
‫או לא תאושר‪ .‬בשלב זה‪ ,‬החליט אליהו למכור ‪ 1%‬מהמיז למשקיע חסר סיכו‪ .‬המשקיע חסר הסיכו‬
‫יודע שאליהו קיבל חוות דעת מחברת הייעו‪ -‬א אינו יודע את תוכנה‪ .‬הנח ג שאליהו לא יכול לחשו( את‬
‫חוות הדעת‪.‬‬
‫)‪ (8‬מהו הסכו המקסימאלי שהמשקיע יסכי לשל עבור ‪ 1%‬מ המיז? מדוע?‬ ‫ד‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫חלק ב' – חובה‬

‫בחלק זה ‪ 3‬שאלות‪ .‬הינ מתבקש‪/‬ת להשיב על כול‪.‬‬
‫מונופול משווק את המוצר שלו לצרכני משני סוגי‪ 1 ,‬ו‪.2,‬‬
‫עקומת הביקוש של כל צרכ מסוג ‪ 1‬היא ‪q1 = 5 − P1‬‬
‫ועקומת הביקוש של כל צרכ מסוג ‪ 2‬היא ‪q 2 = 8 − P2‬‬
‫כאשר ‪ q‬מסמ כמות ו‪ P ,‬מסמ מחיר‪.‬‬
‫העלות השולית של המונופול קבועה ושווה ל‪ 2,‬ש"ח ליחידה‪.‬‬
‫)‪ (8‬נניח כי המונופול קובע למוצר שלו תערי( שני חלקי )‪ ,(TPT‬והוא מבחי בי הצרכני השוני‬ ‫א‪.‬‬
‫ויכול להפלות ביניה‪ .‬מהו התערי( האופטימאלי שהמונופול ייקבע לכל סוג של צרכ?‬
‫‪q1 = 3 F1 = 4.5‬‬
‫‪P = MC = 2‬‬ ‫‪⇒‬‬
‫‪q 2 = 6 F2 = 18‬‬
‫)‪ (8‬ענה‪/‬י מחדש על סעי( א' תחת ההנחה שהמונופול לא מבחי בי שני הצרכני ולפיכ חייב לקבוע‬ ‫ב‪.‬‬
‫תערי( שני חלקי אחיד לשניה‪ ,‬וכ תחת ההנחה הנוספת שיש שני צרכני מסוג ‪ 1‬ורק צרכ אחד‬
‫מסוג ‪.2‬‬
‫מכירה לעשיר בלבד‪:‬‬
‫‪q=6‬‬ ‫‪F = 18‬‬ ‫‪Π = 18‬‬

‫מכירה לשלושת הצרכנים‪:‬‬
‫‪P = 3‬‬
‫‪Π = (P − 2)[2(5 − P ) + (8 − P )] + 3‬‬
‫‪(5 − P ) ‬‬
‫‪2‬‬
‫‪q = 2‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ 1‬‬
‫⇒ ‪2 ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪q 2 = 5‬‬
‫‪∂Π‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪F = 2‬‬
‫‪= 9 − 3P = 0‬‬
‫‪∂P‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪Π = 15‬‬
‫מסקנה‪ :‬המונופול ימכור לשוק ‪) 2‬העשיר( בלבד‪ ,‬ורווחיו יהיו ‪18‬‬
‫)‪ (9‬ענה‪/‬י מחדש על סעי( ב' תחת ההנחה שיש רק צרכ אחד מכל סוג‪ .‬מדוע לדעת יש הבדל )א אכ‬ ‫ג‪.‬‬
‫יש הבדל( או מדוע אי הבדל )א אכ אי הבדל( בי תשובת לסעי( זה ותשובת לשני הסעיפי‬
‫הקודמי?‬
‫אם כשהיו ‪ 2‬צרכנים עניים המונופול בחר שלא למכור להם‪ ,‬קל וחומר שלא ימכור לצרכן אחד‬
‫בלבד‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫כאשר פירמות מורשעות בחברות בקרטל‪ ,‬בית המשפט מנסה להערי כמה נזק נגר לצרכני בגלל קיומו‬
‫של הקרטל‪ ,‬והוא מטיל על הפירמות שהיו שותפות בקרטל קנס כספי בגובה ההפרש בי עוד( הצרכ תחת‬
‫הקרטל‪ ,‬ועוד( הצרכ שהיה מתקבל לולא היה קרטל‪ .‬השאלה הבאה מבקשת מכ לחשב את גובה הקנס‬
‫שיוטל על פירמות שהורשעו בחברות בקרטל‪.‬‬
‫הנח‪/‬י שבשוק מסוי למוצר הומוגני פועלות שלוש פירמות‪ .‬בית המשפט הרשיע את החברות בחברות‬
‫בקרטל שבמסגרתו כל אחת מהפירמות ייצרה שליש מהכמות המונופוליסטית‪ .‬בית המשפט ג קבע‬
‫שלולא היה קרטל‪ ,‬שלוש החברות היו מתחרות זו בזו באמצעות קביעת כמויות )היינו שווי המשקל שהיה‬
‫שורר בשוק ללא קרטל היה "שווי משקל קורנו"(‪.‬‬
‫הנח‪/‬י שפונקצית הביקוש למוצר נתונה על ידי ‪ Q = 8 − P‬כאשר ‪ P‬הוא מחיר המוצר‪ Q ,‬היא הכמות‬
‫המצרפית‪ ,‬וכי לכל אחת מפירמות הוצאה שולית קבועה לכל יחידה מיוצרת בגובה של ‪.3‬‬
‫חשב‪/‬י את סכו הקנס הכולל שיוטל על שלוש הפירמות‪.‬‬
‫קרטל‬
‫‪Q = 2.5‬‬
‫‪MR = 8 − 2Q ‬‬ ‫‪‬‬
‫⇒ ‪‬‬ ‫‪ P = 5.5‬‬
‫‪MC = 3‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪CS = 3.125‬‬
‫‪‬‬
‫קורנו‬
‫‪Qi = 1.25‬‬
‫‪MRi = 8 − 2Q1 − Q2 − Q3 ‬‬ ‫‪Q = 3.75‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫⇒‬ ‫‪‬‬
‫‪MC i = 3‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ P = 4.25‬‬
‫‪CS = 7.03125‬‬
‫‪∆CS = 3.90625‬‬ ‫גובה הקנס‪:‬‬

‫‪7‬‬
‫פונקצית הביקוש ההופכית למוצר היא ‪ P = 200 − Q‬כאשר ‪ P‬ו‪ Q ,‬ה המחיר והכמות בהתאמה‪.‬‬
‫לייצור המוצר יש לשל עלות קבועה של ‪ ,50‬וכ להעסיק עובדי‪.‬‬
‫בהינת שפירמה בודדת מעסיקה ‪ L‬עובדי‪ ,‬היא יכולה לייצר את הכמות ‪. q (L ) = 2 L‬‬
‫)‪ (10‬הנח‪/‬י כי שכר העבודה לעובד הוא ‪ .25‬מצא‪/‬י את המחיר‪ ,‬הכמות הכוללת‪ ,‬הכמות שכול פירמה‬ ‫א‪.‬‬
‫תייצר‪ ,‬ומספר הפירמות בשיווי משקל בתחרות משוכללת בטווח הארו )ע כניסה חופשית(‪.‬‬
‫פונקצית העלויות של כל פירמה‬
‫‪q (L ) = 2 L‬‬ ‫⇒‬ ‫‪L = 0.5q 2 ‬‬

‫‪‬‬ ‫‪50‬‬
‫‪PL = 25‬‬ ‫‪‬‬ ‫= ‪ATCi‬‬ ‫‪+ 12.5q‬‬
‫‪‬‬ ‫‪q‬‬
‫‪TC i = 50 + 25L = 50 + 12.5q‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪‬‬
‫ש"מ ט"א‬
‫‪q i = 2‬‬
‫‪ P = 50‬‬
‫‪50‬‬ ‫‪‬‬
‫‪MIN ATC i = −‬‬ ‫⇒ ‪+ 12.5 = 0‬‬ ‫‪‬‬
‫‪q2‬‬ ‫‪Q = 150‬‬
‫‪ N = 75‬‬
‫)‪ (15‬הנח‪/‬י כי שכר העבודה הוא ‪ ,0‬אבל כל פירמה הנכנסת לשוק מעלה את שכר העבודה ב‪ .1,‬מצא‪/‬י‬ ‫ב‪.‬‬
‫את המחיר‪ ,‬הכמות הכוללת‪ ,‬הכמות שכול פירמה תייצר‪ ,‬ומספר הפירמות בשיווי משקל בתחרות‬
‫משוכללת בטווח הארו )ע כניסה חופשית(‪.‬‬
‫פונקצית העלויות של כל פירמה‬
‫‪q (L ) = 2 L‬‬ ‫⇒‬ ‫‪L = 0.5q 2 ‬‬

‫‪‬‬ ‫‪50‬‬
‫‪PL = N‬‬ ‫‪‬‬ ‫= ‪ATC i‬‬ ‫‪+ 0.5 Nq‬‬
‫‪‬‬ ‫‪q‬‬
‫‪TC i = 50 + NL = 50 + 0.5 Nq‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪‬‬
‫ש"מ ט"א‬
‫‪‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪100 ‬‬

‫= ‪q‬‬ ‫=‪Q‬‬
‫‪‬‬ ‫‪N‬‬ ‫‪q ‬‬ ‫‪q = 1‬‬
‫‪‬‬ ‫‪Q = 100‬‬
‫‪50‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪MIN ATC i = −‬‬ ‫‪+ 0.5 N = 0‬‬ ‫⇒‬ ‫= ‪ P = ATC‬‬ ‫‪‬‬ ‫⇒‬ ‫‪‬‬
‫‪q2‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪q‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ N = 100‬‬
‫‪‬‬ ‫‪100 ‬‬ ‫‪ P = 100‬‬
‫‪ P = 200 − Q = 200 −‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪q ‬‬
‫ביה"ס למוסמכים במנהל עסקים ע"ש ליאון רקנאטי‬
‫‪ 1231.2210‬כלכלה למנהל עסקים‬

‫איתי אטר‪ ,‬ירון יחזקאל‪ ,‬ויוסי שפיגל‬
‫מבחן סיום‪ ,‬סמסטר א' תשע"ג‬
‫מועד הבחינה‪3.2.2013 :‬‬
‫משך הבחינה‪ 4 :‬שעות )לא תינתן הארכת זמן(‪.‬‬
‫במבחן ‪ 4‬שאלות שמשקל כל אחת מהן הוא ‪ 25‬נקודות – הנקודות לכל שאלה תתחלקנה בצורה שווה עד‬ ‫•‬
‫כמה שאפשר בין הסעיפים השונים‬
‫ניתן להשתמש בחומר עזר מכל סוג‪ ,‬לרבות ספרים‪ ,‬רשימות‪ ,‬ומחשבי כיס‬ ‫•‬
‫נא לענות בצורה בהירה וקריאה‪ .‬כדאי לחשוב לפני שרושמים את התשובה כך שהתשובה תהיה ברורה‬ ‫•‬
‫ומדויקת‪ .‬חלק מהציון יהיה מבוסס על ארגון נכון של התשובה‪ ,‬ועל כתיבה נקייה‪ ,‬מסודרת‪ ,‬ובכתב יד‬
‫קריא‪ .‬חלק אחר של הציון יהיה מבוסס על הסבר מפורט של כל אחד משלבי התשובה‪.‬‬
‫נא להסביר בקפידה את התשובות‪ ,‬תוך דיון מסודר בכל אחד משלבי הניתוח )איננו מתכוונים לנחש‬ ‫•‬
‫למה התכוונתם אם לא תכתבו זאת במפורש!(‪ .‬על התשובות להיות חדות ובהירות ‪ -‬תשובה עמומה לא‬
‫תתקבל!‬
‫הערה‪ :‬הבחינה היא אנונימית‪ .‬אתם מתבקשים לא לכתוב את שמכם על גבי דפי התשובות ‪ -‬דפי העבודה‬
‫יזוהו עפ"י מספר התלמיד ועפ"י מספר סידורי שייכתב על גבי דף התשובות‪ .‬תלמיד‪/‬ה שכתב‪/‬ה את‬
‫בהצלחה!‬
‫‪2‬‬
‫עד שנת ‪ 2005‬נהגה חברת התעופה הלאומית של דרום אפריקה לשלם לסוכני נסיעות ששיווקו את כרטיסי‬
‫הטיסה שלה בונוסים‪ ,‬אשר היו תלויים בעמידה ביעדי מכירות שנקבעו מראש‪ .‬שאלה זו עוסקת בהשפעה‬
‫של שיטת הבונוסים הזו על התמריצים של סוכני הנסיעות‪.‬‬
‫לסוכן נסיעות יש יחידה אחת של זמן שאותה הוא מקצה לפנאי ולשיווק כרטיסי טיסה‪ .‬אם הסוכן מקצה‬
‫אחוז ‪ H‬מיחידת הזמן שעומדת לרשותו למכירת כרטיסי טיסה )צריכת הפנאי שלן היא ‪ ,(L = 1-H‬הוא‬
‫מצליח למכור ‪ 20H‬כרטיסי טיסה )היינו ‪ 20‬כרטיסים לכל אחוז מהזמן שאותו הסוכן מקדיש למכירת‬
‫כרטיסי טיסה(‪ ,‬שעל כל אחד מהם הוא מקבל מחברת התעופה תשלום של ‪ w‬שקלים‪ .‬בכסף שהוא מרוויח‬
‫הסוכן רוכש מוצרי צריכה‪ .‬פונקצית התועלת של הסוכן על צריכה‪ ,C ,‬ופנאי‪ ,L ,‬נתונה על ידי ‪u(C,L) = C‬‬
‫‪ .× L‬מוצרי הצריכה נמדדים בשקלים ולכן מחירם הוא ‪.1‬‬
‫הצג‪/‬הציגי את קו התקציב של סוכן המכירות בתרשים שבו פנאי נמצא על הציר האופקי וצריכה על‬ ‫א‪.‬‬
‫הציר האנכי‪.‬‬
‫כמה יחידות זמן יקדיש הסוכן למכירת כרטיסי טיסה וכמה כרטיסים ימכור?‬ ‫ב‪.‬‬
‫כעת‪ ,‬הנח‪/‬הניחי כי חברת התעופה מעניקה לסוכן תשלום מוגדל ב‪ (1.4w) 40%-‬על כל כרטיס שהוא‬ ‫ג‪.‬‬
‫מוכר אם הוא מצליח למכור לפחות ‪ 15‬כרטיסי טיסה‪ .‬אם הוא מוכר פחות מ‪ 15-‬כרטיסים הוא‬
‫ממשיך לקבל תשלום של ‪ w‬לכל כרטיס שהוא מוכר‪ .‬הצג‪/‬הציגי את קו התקציב החדש של סוכן‬
‫המכירות בתרשים שבו פנאי נמצא על הציר האופקי וצריכה על הציר האנכי‪.‬‬
‫כמה כרטיסי טיסה ימכור הסוכן לאחר שמוצע לו בונוס מוגדל של ‪ 40%‬אם הוא מוכר לפחות ‪15‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫כרטיסי טיסה?‬
‫אתר אינטרנט מוכר מודעות ל‪ N-‬פירמות אשר מפרסמות את המוצרים שלהן‪ .‬המודעות נצפות על ידי‬
‫גולשי אינטרנט אשר מבקרים באתר‪ .‬אתר האינטרנט גובה מהפירמות המפרסמות מחיר של ‪ r‬בגין כל‬
‫מודעת פרסומת‪ .‬הסיכוי שכל גולש ירכוש את המוצר של פירמה אשר מפרסמת עולה ככל שהפירמה מעלה‬
‫לאתר יותר פרסומות והוא נתון על ידי ‪ ,kx‬כאשר ‪ x‬הוא מספר הפרסומות של הפירמה באתר‪ ,‬ו‪ k-‬הוא‬
‫קבוע חיובי‪ .‬כל פירמה מרוויחה על כל מוצר שנמכר סכום של ‪ .p‬גולשי אינטרנט אינם אוהבים פרסומות‬
‫וככל שמספרן גדל‪ ,‬מספר המבקרים באתר קטן‪ .‬בפרט‪ ,‬מספר המבקרים באתר הוא ‪ ,M = A-X‬כאשר ‪A‬‬
‫הוא קבוע חיובי‪ ,‬ו‪ X = x1 + x2 + …. + xN -‬הוא המספר הכולל של פרסומות‪.‬‬
‫הנח‪/‬הניחי שאתר האינטרנט קבע את המחיר לפרסומת ‪ .r‬רשום‪/‬רשמי את הרווח של כל פירמה‬ ‫א‪.‬‬
‫כפונקציה של מספר הפרסומות שהיא בוחרת לפרסם באתר‪ ,‬ומצא‪/‬י את כמות הפרסומות שכל פירמה‬
‫‪3‬‬
‫תבחר בשיווי משקל נאש סימטרי )כלומר‪ ,‬שבשיווי המשקל כל הפירמות בוחרות את אותה כמות‬
‫פרסומות(‪.‬‬
‫רשום‪/‬רשמי את הרווח של אתר האינטרנט כפונקציה של מחיר המודעות ‪ ,r‬מספר הפירמות‪,N ,‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫והביטוי שמצאת בסעיף א’ עבור כמות הפרסומות של כל פירמה בשיווי משקל‪ .‬מהו מחיר המודעות‪,r ,‬‬
‫אשר ימקסם את הרווח של אתר האינטרנט?‬
‫היעזר בביטויים שמצאת בסעיפים א' וב' עבור כמות הפרסומות של כל פירמה ושל מחיר המודעות כדי‬ ‫ג‪.‬‬
‫לתאר את מספר המודעות הכולל באתר האינטרנט‪ .‬כיצד משפיעה עלייה ברווחיות של הפירמות‬
‫ממכירת מוצרים‪ ,p ,‬על מספר המודעות בשווי משקל? מה האינטואיציה לתשובתך?‬
‫שתי פירמות מתחרות בתחרות קורנו‪ .‬לכל פירמה יש עלויות ייצור בגובה ‪ ,4qi‬כאשר ‪ qi‬מייצג את הכמות‬
‫הנמכרת על ידי פירמה ‪ .i‬הביקוש למוצר נתון על ידי ‪ ,p = 10 – Q‬כאשר ‪ p‬מייצג את המחיר ו‪ Q -‬את‬
‫הכמות הכוללת‪.Q = q1 + q2 :‬‬
‫פתור‪/‬פתרי את הכמויות והרווחים בשיווי משקל קורנו‪.‬‬ ‫א‪.‬‬

‫הנח‪/‬הניחי כי פירמה ‪ 1‬יכולה להשקיע סכום ‪ F‬להורדת עלות היצור שלה בלבד ל‪ .qi -‬בשלב הראשון‬ ‫ב‪.‬‬
‫של המשחק‪ ,‬פירמה ‪ 1‬מחליטה האם להשקיע או לא‪ .‬לאחר מכן שתי הפירמות מתחרות בתחרות‬
‫קורנו‪ .‬מצא‪/‬מצאי את הסכום ‪ F‬המקסימאלי שפירמה ‪ 1‬תהיה מוכנה להשקיע‪.‬‬
‫הנח‪/‬הניחי כי פירמה ‪ 2‬כבר קבעה את הכמות שמצאת בסעיף א' ואינה יכולה לשנות אותה‪ .‬פירמה ‪1‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫מחליטה האם להשקיע ‪ ,F‬ואז בוחרת את הכמות שלה‪ .‬מצא‪/‬י את הסכום ‪ F‬המקסימאלי שפירמה ‪1‬‬
‫תהיה מוכנה להשקיע‪ .‬השווה‪/‬השווי את הערכים המקסימלים של ‪ F‬שמצאת בסעיפים ב ו‪-‬ג‬
‫והסבר‪/‬הסבירי את התוצאה‪.‬‬
‫בשוק למוצר מסוים יש שני סוגי צרכנים‪ 1 ,‬ו‪ .2 -‬הביקוש המצרפי של צרכנים בשני השווקים זהה והוא‬
‫נתון על ידי‪ ,qi = 4 – pi :‬כאשר ‪ qi‬ו‪ pi -‬מייצגים את הכמות והמחיר בשוק ‪ .1,2 = i‬בשוק פועל מונופול‬
‫שיכול לגבות מחיר שונה מכול סוג של צרכנים‪ .‬הממשלה החליטה להטיל על המונופול מס בגובה ‪ 1‬על כל‬
‫יחידה הנמכרת בשוק ‪.1‬‬
‫הנח‪/‬הניחי כי עלויות הייצור של המונופול הן‪ , Q :‬כאשר ‪ .Q = q1 + q2‬מצא‪/‬י את הכמות שהמונופול‬ ‫א‪.‬‬
‫ימכור בכל שוק‪ .‬בהשוואה למצב שלפני הטלת המס‪ ,‬האם יש צרכנים שמצבם הוטב עקב המס? האם‬
‫יש צרכנים שמצבם הורע עקב המס?‬
‫הנח‪/‬הניחי כי עלויות הייצור של המונופול הן‪ , Q2/2 :‬כאשר ‪ .Q = q1 + q2‬מצא‪/‬י את הכמות‬ ‫ב‪.‬‬
‫שהמונופול ימכור בכל שוק‪ .‬בהשוואה למצב שלפני הטלת המס‪ ,‬האם יש צרכנים שמצבם הוטב עקב‬
‫‪4‬‬
‫המס? האם יש צרכנים שמצבם הורע עקב המס? הסבר‪/‬הסבירי את ההבדל בתוצאות בין סעיפים א ו‪-‬‬
‫ב‪.‬‬
5
Solution
Problem 1
(b) The budget line is
C
C = (1 − L)20w, ⇒ + L = 1.
20w
Since the utility function is Cobb-Douglas with equal weights on C and L, the agent will
devote 1/2 of his income on C and 1/2 on L. Since the price of C is 1/20w and the price of L
is 1, the agent will choose C* = 20w/2 = 10w and L* = 1/2. As a result, the agent will spend
1/2 of his time on selling tickets and will sell 20/2 = 10 tickets.
(c+d) To sell at least 15 tickets, the agent needs to spend 3/4 of his time to selling tickets
since 3/4 x 20 = 15. The agent then can consume less than 1/4 of his time to leisure. The
budget line under the new bonus scheme if L ≤ 1/4 is
C
C = (1 − L)20 × 1.4 × w, ⇒ + L = 1.
28w
If L > 1/4, the agent sells less than 15 tickets and his budget line is as in part (b).
Given the budget constraint, the agent will still choose to spend 1/2 of his time on selling
tickets and will then sell only 10 tickets. It is possible though that the agent will sell exactly
15 tickets in which case his indifference curve is not tangent to the budget constraint. If the
agent sells 10 tickets and his bonus is w, his utility is
U (10w,1 / 2) = 10w × 1 / 2 = 5w.
If the agent spends 3/4 of his time on selling tickets, he sells exactly 15 tickets and his utility
is
U (15w,1 / 4) = 15 × 1.4 × w × 1 / 4 = 5.25w.
The agent will then sell exactly 15 tickets.
Problem 2
6
(a) The profit of each firm i is
π i = p( A − (N − 1)x − xi )kxi − rxi ,
where x is the number of ads that every other firm but i chooses.
The first order condition for the firm’s problem is
π i ' = p( A − (N − 1)x − 2 xi )k − r = 0.
If we impose symmetry we get:

r
A−
π i ' = p( A − (N + 1)x )k − r = 0, ⇒
kp
x* = .
N +1
(b) The profit of the internet website is
 r 
 A− 
 kp  rN ( Akp − r )
π = rN = .
 N +1  kp( N + 1)
 
 
The first order condition for the internet website’s problem is
N ( Akp − r ) − rN Akp
π '= = 0 ⇒ r* = .
kp(N + 1) 2
Given r*, the number of ads is
 r *  Akp 
N  A −  N  A − 
 kp   2kp  NA
Nx* = = = .
N +1 N +1 2( N + 1)
7
(c) When p increases, x* increases, meaning that each firm wishes to advertise more. But
then the website wishes to raise r to make more money from advertisers. The two effects just
cancel each other out.
Problem 3
(a) The profit of firm 1 is π1 = (10 – q1 –q2 – 4)q1. Solving for the first order condition
yields: q1= q2 = 2, and π1 = π2 = 4.
(b) If firm 1 invests, the equilibrium quantities and prices are: q1= 4, q2 = 1, π1 = 16. Firm 1
invests if F < 16 -4 = 12.
(c) Suppose that firm 2 sets q2= 2. If firm 1 invests, it will set q1=3.5, and earn π1= 12.5.
Hence firm 1 invests if F < 12.5 – 4 = 8.5. Now the cutoff of F is lower than before because
now investing in reducing costs does not make the competitor soft (firm 2 continues to set q2
= 2), which reduces the benefits from investment.
Problem 4
,‫ ליחידה אחת‬1 ‫ לאחר המס המונופול מוריד את הכמות בשוק‬.‫ יחידות בכול שוק‬1.5 ‫ המונופול מוכר‬,‫)א( ללא מס‬
‫ נותר‬2 ‫ הורע ומצבם של צרכנים בשוק‬1 ‫ מצבם של צרכנים בשוק‬.‫ יחידות‬1.5 ‫ בגובה‬2 ‫ויותיר את הכמות בשוק‬
.‫ללא שינוי‬
5/8 -‫ ל‬1 ‫ לאחר המס המונופול מוריד את הכמות בשוק‬.‫ המונופול מוכר יחידה אחת בכול שוק‬,‫)ב( ללא מס‬
2 ‫ הורע ומצבם של צרכנים בשוק‬1 ‫ מצבם של צרכנים בשוק‬.‫ יחידות‬9/8 -‫ ל‬2 ‫ ויעלה את הכמות בשוק‬,‫יחידות‬
‫ דבר שמאפשר למונופול להעלות‬,‫ מורידה את העלות השולית‬1 ‫ הורדת הכמות בשוק‬,‫ הסיבה היא שכאן‬.‫הוטב‬
.‫כמות בשוק השני‬
‫ביה"ס למוסמכי במנהל עסקי ע"ש ליאו רקנאטי‬
‫‪ 1231.2210‬כלכלה למנהל עסקי‬

‫איתי אטר‪ ,‬ירו יחזקאל‪ ,‬ויוסי שפיגל‬
‫מבח סיו ‪ ,‬סמסטר א' תשע"ד‬
‫מועד הבחינה‪ 26 :‬בינואר ‪2014‬‬
‫מש הבחינה‪ 4 :‬שעות )לא תינת הארכת זמ(‪.‬‬
‫במבח ‪ 4‬שאלות שמשקל כל אחת מה הוא ‪ 25‬נקודות – הנקודות לכל שאלה תתחלקנה בצורה שווה עד‬ ‫•‬
‫כמה שאפשר בי הסעיפי השוני‬
‫נית להשתמש בחומר עזר מכל סוג‪ ,‬לרבות ספרי‪ ,‬רשימות‪ ,‬ומחשבי כיס‬ ‫•‬
‫נא לענות בצורה בהירה וקריאה‪ .‬כדאי לחשוב לפני שרושמי את התשובה כ שהתשובה תהיה ברורה‬ ‫•‬
‫ומדויקת‪ .‬חלק מהציו יהיה מבוסס על ארגו נכו של התשובה‪ ,‬ועל כתיבה נקייה‪ ,‬מסודרת‪ ,‬ובכתב יד‬
‫קריא‪ .‬חלק אחר של הציו יהיה מבוסס על הסבר מפורט של כל אחד משלבי התשובה‪.‬‬
‫נא להסביר בקפידה את התשובות‪ ,‬תו דיו מסודר בכל אחד משלבי הניתוח )איננו מתכווני לנחש‬ ‫•‬
‫למה התכוונת א לא תכתבו זאת במפורש!(‪ .‬על התשובות להיות חדות ובהירות ) תשובה עמומה לא‬
‫תתקבל!‬
‫הערה‪ :‬הבחינה היא אנונימית‪ .‬את מתבקשי לא לכתוב את שמכ על גבי דפי התשובות ) דפי העבודה‬
‫יזוהו עפ"י מספר התלמיד ועפ"י מספר סידורי שייכתב על גבי ד* התשובות‪ .‬תלמיד‪/‬ה שכתב‪/‬ה את‬
‫בהצלחה!‬
‫‪2‬‬
‫אזרחי אמריקאיי בני ‪ 65‬שני ומעלה זכאי ליהנות מתכנית ביטוח בריאות ממלכתית לגימלאי‬
‫הקרויה בש מדיקייר )‪ .(Medicare‬סעי* ‪ D‬בתכנית מדיקייר מאפשר למבוטחי ליהנות מסבסוד‬
‫ההוצאות לרכישת תרופות‪ .‬נכו ל)‪ 2013‬עובדת התכנית כ‪ 325 :‬הדולרי הראשוני בכל שנה שאות‬
‫מוציא המבוטח לרכישת תרופות אינ מכוסי על ידי התכנית‪ ,‬וה אמורי לצאת מכיסו של המבוטח‪.‬‬
‫הוצאה שמעל ‪ 325‬דולרי מסובסדת בשיעור של ‪ ,75%‬כ שהמבוטח מוציא מכיסו רק ‪ 25‬סנט לכל דולר‬
‫של הוצאה לתרופות‪ ,‬כאשר ‪ 75‬הסנט הנותרי משולמי על ידי הממשלה ישירות לבית המרקחת )למשל‬
‫א תרופה עולה ‪ 10‬דולר‪ ,‬המבוטח ישל בבית המרקחת מכיסו רק ‪ 2.5‬דולר; בית המרקחת מקבל ‪7.5‬‬
‫דולר נוספי ממשלת ארה"ב(‪ .‬ואול‪ ,‬כאשר ס ההוצאה השנתית של המבוטח לרכישת תרופות מגיעה ל)‬
‫‪ 2,970‬דולר‪ ,‬הסובסידיה נפסקת‪ ,‬וכל דולר נוס* לרכישת תרופות מעבר ל)‪ 2,970‬דולר יוצא בלעדית מכיסו‬
‫‪http://www.q1medicare.com/PartD-2013PartDCalculator-‬‬ ‫)ראו‪,‬‬ ‫המבוטח‪.‬‬ ‫של‬
‫‪ .(MedPartDXphp.php‬שאלה זו עוסקת בסעי* ‪ D‬של תכנית מדיקייר‪.‬‬
‫הצג‪/‬הציגי את קו התקציב של מבוטח בתכנית מדיקייר שלו הכנסה שנתית של ‪ 10,000‬דולר‪ ,‬שאות‬ ‫א‪.‬‬
‫הוא יכול להוציא על תרופות ועל מוצרי צריכה אחרי‪ ,‬בתרשי שבו ההוצאה לתרופות נמצאת על‬
‫הציר האופקי וההוצאה על מוצרי צריכה אחרי מופיעה על הציר האנכי‪ .‬נא לסמ את הנקודות‬
‫השונות על גבי קו התקציב בצורה מפורטת‪ ,‬נא להסביר בצורה מפורטת את השיפוע של קו התקציב‬
‫ומשמעותו הכלכלית‪ ,‬ונא להסביר בצורה מפורטת מדוע קו התקציב נראה בתרשי כפי שהוא נראה‪.‬‬
‫כעת‪ ,‬נניח שנית לתאר את העדפות מבוטחי מדיקייר בי תרופות ובי מוצרי צריכה אחרי באמצעות‬
‫עקומות אדישות רגילות מהסוג שראינו בכיתה )עקומות האדישות "יורדות משמאל לימי" וה קמורות‬
‫כלפי ראשית הצירי(‪.‬‬
‫הנח‪/‬הניחי כי קיי מבוטח ששיעור התחלופה השולי שלו‪ ,‬כאשר הוא מוציא ‪ 325‬דולר בשנה על‬ ‫ב‪.‬‬
‫תרופות‪ ,‬שווה ל ‪ .0.75‬הא ייתכ שהמבוטח יוציא בדיוק ‪ 325‬דולר בשנה על תרופות? הא בהכרח‬
‫המבוטח יוציא בדיוק ‪ 325‬דולר בשנה על תרופות?‬
‫הנח‪/‬הניחי כי קיי מבוטח ששיעור התחלופה השולי שלו‪ ,‬כאשר הוא מוציא ‪ 2970‬דולר בשנה על‬ ‫ג‪.‬‬
‫תרופות‪ ,‬שווה ל ‪ .0.75‬הא ייתכ שהמבוטח יוציא בדיוק ‪ 2970‬דולר בשנה על תרופות? הא בהכרח‬
‫המבוטח יוציא בדיוק ‪ 2970‬דולר בשנה על תרופות?‬
‫אליהו הוא בעליו של מיז‪ .‬לפי ההערכות‪ ,‬המיז צפוי להצליח בהסתברות ‪ ,0.5‬ולהיכשל בהסתברות של‬
‫‪ .0.5‬במקרה של הצלחה המיז יניב רווח של ‪ ,20‬ובמקרה של כשלו הוא יניב רווח של ‪ .0‬פונקצית התועל‬
‫של אליהו מתוארת על ידי הפונקציה הבאה‪. u ( x) = 16 + x :‬‬
‫‪3‬‬
‫א‪ .‬מהי תוחלת הרווח מהמיז? מהי תוחלת התועלת של אליהו מהמיז?‬
‫ב‪ .‬חברת השקעות מעוניינת לרכוש את המיז מאליהו‪ .‬מה המחיר המינימלי שחברת ההשקעות צריכה‬
‫להציע לאליהו כ שהוא יסכי למכור לה את המיז?‬
‫כעת נניח שחברת מתחרה מציע לאליהו למזג את המיז שלה ע המיז שלו‪ ,‬כ שלאליהו יהיו ‪50%‬‬
‫בחברה המשותפת‪ .‬המיז של החברה המתחרה צפוי א* הוא להניב רווח של ‪ 20‬בהסתברות של ‪ ,0.5‬או ‪0‬‬
‫בהסתברות ‪ ,0.5‬כאשר סיכויי ההצלחה של שני המיזמי ה בלתי תלויי זה בזה‪.‬‬
‫ג‪ .‬מה תוחלת התועלת של אליהו א הוא מסכי למזג את המיז שלו ע המיז המתחרה תמורת ‪50%‬‬
‫מהחברה הממוזגת? הא כדאי לאליהו להצטר למיז החדש? מה הסיבה לכ?‬
‫ד‪ .‬נניח שאליהו הסכי להצעת המיזוג‪ ,‬וכעת הוא מקבל הצעה מחברת השקעות למכור לה את חלקו‬
‫בחברה הממוזגת )שלה כאמור שני מיזמי(‪ .‬מה המחיר המינימלי שחברת ההשקעות צריכה להציע‬
‫לאליהו כ שהוא יסכי למכור לה את חלקו בחברה הממוזגת?‬
‫ה‪ .‬השווה‪/‬י בי תשובת לסעי* ב' ע תשובת לסעי* ד'‪ .‬מה האינטואיציה לתוצאות ההשוואה?‬
‫רשות ההגבלי העסקיי שוקלת בימי אלה להטיל עיצומי כספיי על מונופולי הגובי מחיר מופרז‪,‬‬
‫קרי מחיר העולה על העלות השולית‪ .‬שאלה זו עוסקת בדרכי למניעת מחיר מופרז‪.‬‬
‫מונופול מייצר מוצר בעלות שולית של ‪ k‬ליחידה‪ .‬בנוס*‪ ,‬יש למונופול עלות קבועה של ‪ .F‬פונקצית הביקוש‬
‫למוצר נתונה על ידי ‪ ,Q = A – p‬כאשר ‪ Q‬היא הכמות הנמכרת ו)‪ p‬הוא מחיר המוצר‪ .‬המונופול בוחר את‬
‫המחיר כדי למקס את רווחיו‪ .‬א המחיר שהמונופול גובה עולה על ‪ ,k‬הממשלה יכולה לנסות לתבוע את‬
‫המונופול בעילה של גביית מחיר מופרז‪ .‬הסיכוי שהממשלה תזכה בבית המשפט נתו על ידי ‪ ,b‬כאשר ‪b‬‬
‫הוא פרמטר אקסוגני קבוע‪ ,‬שמסיבות משפטיות שאינ בשליטת הממשלה קט מ)‪.1‬‬
‫הממשלה שוקלת שלוש חלופות להטלת עיצומי כספי על המונופול א המונופול יורשע בבית‬
‫המשפט בגביית מחיר מופרז )כאמור ההסתברות להרשעה היא ‪.(b‬‬
‫חלופה א'‪ :‬המונופול ישל קנס השווה ל)‪ 80%‬מהרווחי שהפיק‬ ‫•‬
‫חלופה ב'‪ :‬המונופול ישל קנס השווה ל)‪ 80%‬מההפרש בי המחיר שגבה לעלות השולית‪ ,‬כפול‬ ‫•‬
‫הכמות שמכר )קרי ‪ 80%‬מההכנסות המופרזות שלו(‬
‫חלופה ג'‪ :‬המונופול ישל קנס השווה ל)‪ 80%‬מהמחיר שגבה כפול הכמות שמכר )קרי ‪80%‬‬ ‫•‬
‫מההכנסות שלו(‬
‫‪4‬‬
‫המונופול בוחר את המחיר שהוא גובה‪ ,p ,‬במטרה למקס את רווחיו ממכירת המוצר בניכוי תוחלת‬
‫העיצומי הכספיי בגי גביית מחיר מופרז )קרי‪ ,‬הסיכוי להרשעה בבית משפט כפול העיצומי הכספיי‬
‫במקרה שהמונופול מורשע(‬
‫מה יהיה המחיר שהמונופול יקבע א הסיכוי להרשעה בגי גביית מחיר מופרז‪ ,b ,‬הוא ‪?0‬‬ ‫א‪.‬‬
‫השווה בי שלוש החלופות לעיל‪ :‬איזה מה מביאה למחיר נמו יותר לצרכ? מדוע?‬ ‫ב‪.‬‬
‫נניח כעת שהממשלה בחרה בחלופה ג'‪ .‬מה יקרה למחיר שהמונופול יקבע למוצר א הסיכוי להרשעה‪,‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫‪ ,b‬יגדל? מה האינטואיציה לתשובת?‬
‫שתי חברות תקשורת מתחרות זו בזו באמצעות החלטות על היק* הפריסה של רשתות התקשורת שלה‪.‬‬
‫א רשת תקשורת ‪ 1‬מכסה ‪ x1‬אחוזי משטח המדינה‪ ,‬והרשת השנייה מכסה ‪ x2‬אחוזי משטח המדינה‪,‬‬
‫וא ‪ ,x1 > x2‬אזי שתי הרשתות מתחרות זו בזו ב) ‪ x2‬אחוזי משטח המדינה‪ ,‬ואילו רשת ‪ 1‬מהווה‬
‫מונופול ב) ‪ x1-x2‬אחוזי משטח המדינה‪) .‬לש פשטות הנח‪/‬הניחי שהרשתות אינ יכולות לבחור לעצמ‬
‫אזורי שוני ולפעול בה כמונופולי – הרשת הגדולה יותר מכסה את כל האזור שהרשת הקטנה מכסה‪,‬‬
‫ועוד אזורי נוספי‪ (.‬מנגד‪ ,‬א ‪ ,x1 < x2‬אזי שתי הרשתות מתחרות זו בזו ב) ‪ x1‬אחוזי משטח המדינה‪,‬‬
‫ואילו רשת ‪ 2‬מהווה מונופול ב)‪ x2-x1‬אחוזי משטח המדינה‪ .‬עלות הפריסה של רשת תקשורת היא ‪5x2‬‬
‫)פי חמש מאחוז הפריסה של הרשת ברבוע(‪ .‬הרווח של כל רשת באזור שבו יש תחרות בי הרשתות ‪,4y‬‬
‫כאשר ‪ y‬הוא האחוז משטח המדינה שבו יש תחרות בי שתי רשתות‪ ,‬ואילו הרווח של כל רשת באזור שבו‬
‫יש מונופול הוא ‪ ,6z‬כאשר ‪ z‬הוא האחוז משטח המדינה שבו יש מונופול‪.‬‬
‫מה יהיה שווי המשקל‪ ,‬או שוויי המשקל א יש יותר משווי משקל אחד‪ ,‬במצב שבו שתי הרשתות‬ ‫א‪.‬‬
‫בוחרות בו)זמנית את היק* הפריסה שלה? הצג‪/‬הציגי את תשובת בתרשי שבו ‪ x1‬מופיע על הציר‬
‫האופקי‪ ,‬ו) ‪ x2‬מופיע על הציר האנכי )אנא הקפד‪/‬הקפידי לסמ בקפידה את מרכיבי התרשי ולהסביר‬
‫באופ מילולי מה רואי בתרשי(‬
‫הנח‪/‬הניחי שרשת ‪ 1‬פועלת כמונופול‪ .‬מה היק* הפריסה שרשת ‪ 1‬תבחר?‬ ‫ב‪.‬‬
‫השווה‪/‬השווי בי תשובת לסעי* א' ותשובת לסעי* ב'‪ .‬באיזה מצב מכוסה אחוז גדול יותר משטח‬ ‫ג‪.‬‬
‫המדינה? הא תחרות מביאה לכיסוי רחב יותר של שטח המדינה? מדוע?‬
‫הנח‪/‬הניחי שרשת ‪ 1‬בוחרת את היק* הפריסה שלה לפני רשת ‪ .2‬רשת ‪ 2‬רואה את היק* הפריסה של‬ ‫ד‪.‬‬
‫רשת ‪ 1‬ורק אז בוחרת את היק* הפריסה שלה‪ .‬ענה‪/‬י מחדש על סעי* א'‪.‬‬
‫כלכלה למנהל עסקים – תשע"ו‬
‫פתרון תרגיל ‪2‬‬
‫א‪U (1,7)  7  U (2,3)  U (3,2)  6  U (5,1)  5 .‬‬
‫ב‪ .‬לא‪ ,‬אין משמעות למספרים אלא לסדר בלבד‪.‬‬
‫א‪y  500  x .‬‬
‫‪ y  500  x‬‬ ‫‪x  100‬‬

‫‪‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫‪ y  425  0.25x x  100‬‬
‫‪ y  500‬‬ ‫‪x0‬‬

‫‪( ‬בהנחה שאם הצרכן לא צורך חשמל הוא איננו משלם כלל)‬ ‫ג‪.‬‬
‫‪ y  450  0.2 x x  0‬‬
‫‪ y  500‬‬ ‫‪x0‬‬

‫‪‬‬
‫‪(  y  350 0  x  100‬בהנחה שאם הצרכן לא צורך חשמל הוא איננו משלם כלל)‬ ‫ד‪.‬‬
‫‪ y  360  0.1x x  100‬‬
‫‪‬‬
‫א‪ y  50  2 x .‬סל אופטימלי‪ :‬כל סל על קו התקציב‪.‬‬
‫ב‪( X * , Y * )  (0,50) y  50  3x .‬‬
‫ג‪( X * , Y * )  (25,0) y  25  x .‬‬
‫ד‪ y  40  2 x .‬סל אופטימלי‪ :‬כל סל על קו התקציב‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫ה‪ y  41  2 x .‬סל אופטימלי‪ :‬כל סל על קו התקציב‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫א‪ .‬מגבלת התקציב‪:‬‬
‫‪Other products‬‬
‫‪10,000‬‬
‫‪9,675‬‬
‫‪9,013.75‬‬
‫‪325‬‬ ‫‪2,970 11,983.75 drugs‬‬
‫ב‪ .‬לא ייתכן‪ .‬ניתן לראות זאת גרפית‪ ,‬בהוצאה של ‪ 325‬שיפוע קו התקציב איננו מוגדר לכן נימוק‬
‫לפיו אין שוויון בין יחס המחירים לשיעור התחלופה השולי (‪ )MRS‬איננו מדויק‪ .‬שימו לב בגרף‬
‫שניתן להגיע לתועלת גבוהה יותר‪ .‬האינטואיציה לכך היא פשוטה‪ :‬שימו לב לכך ששיעור התחלופה‬
‫השולי הינו ‪ 0.75‬ואילו שיפוע קו התקציב הינו ‪ 0.25‬ולכן‪ ,‬אם נתקדם ימינה‪ ,‬הגדלת ההוצאה על‬
‫תרופות תוביל לוויתור של ‪ 0.25‬מההוצאה על מוצרים אחרים‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬הצרכן מוכן לוותר על‬
‫‪ 0.75‬מהוצאה על מוצרים אחרים בתמורה להגדלת הוצאתו בשקל על תרופות ולכן בוודאי שכדאי‬
‫לסטות מהנקודה )‪ (325, 9675‬ולהגדיל את ההוצאה על תרופות (ההשקה מימין בגרף)‪ .‬שימו לב‬
‫שאותו טיעון תקף גם להקטנה ההוצאה על תרופות (ההשקה משמאל בגרף) לכן בהכרח לא יוציא‬
‫‪ 325‬על תרופות‪.‬‬
Other products
10,000
9,675
9,013.75
325 2,970 11,983.75 drugs
.‫ ייתכן אך לא בהכרח‬.‫ג‬
:‫ייתכן‬
Other products
10,000
9,675
9,013.75
325 2,970 11,983.75 drugs

‫לא בהכרח‪ :‬ההשקה יכולה להתקבל משמאל להוצאה של ‪( 325‬נקודה ‪ B‬למשל)‪ .‬שימו לב ש ‪MRS‬‬
‫הולך וגדל ככל שנעים שמאלה ולמעלה על גבי עקומת האדישות וכך גם שיפוע התקציב קטן בערכו‬
‫המוחלט במעבר לנקודה זו‪.‬‬
‫‪10,000‬‬
‫‪B‬‬
‫‪9,675‬‬
‫‪9,013.75‬‬ ‫‪A‬‬
‫‪325‬‬ ‫‪2,970 11,983.75 drugs‬‬

‫פתרון בחינה משנת ‪2014‬‬
‫ראו פתרון שאלה ‪ 4‬מתרגיל בית ‪2‬‬
‫הצגתי פתרון מלא בכיתה השבוע‪ ,‬ראו תמצית הפתרון‪:‬‬
‫תוחלת הרווח הינה ‪ 10‬ואילו תוחלת התועלת‪:‬‬
‫‪EU = 0.5*(16 + 20)0.5+0.5*(16 + 0)0.5= 0.5*6 + 0.5*4 =5‬‬
‫ב‪ .‬יש לחשב למעשה את השקול הוודאי‪:‬‬
‫‪CE = 5^2 – 16 = 9.‬‬ ‫‪=> (16 + CE)0.5 =5‬‬
‫ג‪ .‬תוחלת הרווח ללא שינו (‪ )10‬ואילו תוחלת התועלת תהיה גבוהה יותר כעת‪:‬‬
‫‪0.25*(16 + 1/2 * 20 + 1/2 * 20)0.5 + 0.5*(16 + 1/2 * 20)0.5+ 0.25*(16 + 0)0.5= 0.25*6 + 0.5*5.1 + 0.25*4‬‬
‫‪= 5.05‬‬
‫תוחלת התועלת עלתה בשל היותו שונא סיכון‪ .‬כמובן שעליו לקבל את ההצעה‪.‬‬
‫ד‪ .‬השקול הוודאי‪:‬‬
‫‪CE = 5.05^2 – 16 = 9.5.‬‬ ‫>=‬ ‫‪(16 + CE)0.5 = 5.05‬‬
‫ג‪ .‬אליהו ידרוש סכום גבוה יותר בסעיף ד' מכיוון שהשקול הוודאי גבוה יותר וזאת בשל היותו שונא סיכון‬
‫ולכן תוחלת התועלת שלו גבוהה יותר מהפרויקט השני (עם השותפות)‪ ,‬דבר הנובע מפיזור הסיכון‪.‬‬
‫‪(a) If the fine is imposed on profits, the firm would maximize the function‬‬
‫‪(Q(p)(p-k) – F)(1-0.8b),‬‬
‫‪where b is the prob. of conviction in court and 0.8 is the fine in that case. Since 1-0.8b is‬‬
‫‪independent of p, the firm would simply choose the monopoly price, so this policy is not‬‬
‫‪effective.‬‬
‫‪If the fine is imposed on excessive revenue, the firm would maximize the function‬‬
‫‪Q(p)(p-k) – F - 0.8bQ(p)(p-k) = Q(p)(p-k)(1-0.8b) – F.‬‬
‫‪Since F is fixed, this policy is equivalent to the first policy, and hence it is not effective.‬‬
2
If the fine is imposed only on the revenue, the firm would maximize the function
Q(p)(p-k) – F - 0.8bQ(p)p = Q(p)(p(1-0.8b)-k) – F.
To see the effect of the policy on the monopoly price, let’s rewrite the monopoly’s problem
as
Q(p)(p-k) – F - 0.8bQ(p)p = Q(p)(p-k/(1-0.8b))(1-0.8b) – F.
Since 1-0.8b is constant, this is equivalent to k being equal to k/(1-0.8b), which is above k
since 1-0.8b < 1. The monopoly sets a price as if its cost is higher than it really is. Hence this
rule leads to a higher monopoly price! Intuitively, the fine is related to Q(p)p. Without a fine,
the firm sets the derivative of Q(p)p such that it equals the derivative of Q(p)k which is
negative (raising the price lowers the firm’s cost). Hence, at the optimum, Q(p)p is
decreasing with p. Now when b > 0, the firm will naturally try to lower Q(p)p. Since Q(p)p is
decreasing with p the way to so it is by raising p which obviously harms consumers.
If the government chose the later plan then an increase in b will make things even
worse since an increase in b is equivalent to an even bigger increase in k: the firm will now
wish to lower Q(p)p even more than earlier and the way to do it is by raising p further.
4 ‫שאלה‬
The problem is based on the paper “Geographic Access Rules and Investments,” by Marc
Bourreau, Carlo Cambini, and Steffen Hoernig
(a) Suppose that x1> x2. Then the profits of the two firms are
1  4x2  6x1  x2   5x12 ,
 2  4x2  5x22 .
The coverage the maximizes the profits of the two firms are given by
6
 1 '  6  10x1  0,  x1*  ,
10
4
 2 '  4  10x2  0,  x2 *  .
10
That is, firm 1 covers 60% of the country and firm 2 covers 40%. There is a second
equilibrium which is the exact opposite: firm 1 covers 40% of the country and firm 2 covers
60%.
(b+c) If firm 1 operates as a monopoly, its profit is

3
1  6 x1  5x12 .
The coverage that maximizes this expression is 60%, just as in the duopoly case. Competition
then does not lead to more coverage. The reason is that on the margin, firm 1 is a monopoly
in either case. The coverage of firm 2 lowers the profits of firm in the duopoly region but not
on the margin and hence it has no effect on firm 1’s incentive to choose the size of the area it
wants to cover.
(d) In a sequential game, firm 2 chooses x2 only after it knows x1. If firm 2 choose a lower
coverage than firm 1 then we get the same answer as in part (a): firm 2 will cover 40% of the
market. If firm 2 choose a larger coverage, then, as part (a) shows, firm 2 should choose
coverage of 60%. Now, let’s consider firm 1. If firm chooses coverage of 60% or more it will
certainly be the larger firm since firm 2 will never choose coverage of more than 60%. If firm
1 chooses coverage of 60% or less, firm 2 will choose 60% and be the larger firm. Firm 1
then will be better off choosing coverage of 40% exactly as the small firm. Therefore firm 1
can choose which role to play by choosing coverage of either 60% or 40%. Obviously it will
choose the more profitable option. Let’s compute the profits from the two options.
 1  4  0.4  60.6  0.4  5  0.62  1.6  1.2  5  0.36  1,

 2  4  0.4  5  0.42  1.6  5  0.16  0.8.
Firm 1 is better off choosing coverage of 60% which would lead firm 2 to choose coverage of
40%.
‫‪1‬‬
‫אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬
‫בית הספר למוסמכים במינהל עסקים ע"ש ליאון רקנאטי‬
‫‪ - 1231.2210‬כלכלה למנהל עסקים‬

‫ד"ר אילה ארד‪ ,‬ד"ר דויד צביליחובסקי‪ ,‬שגית לוקר‬
‫מתרגלים ‪ -‬מישר מאירי‪ ,‬פבריס לוזון‬
‫מבחן סיום‪ ,‬סמסטר ב' תשע"ו‬
‫מספר סידורי‪________________:‬‬ ‫מספר זהות‪________________:‬‬
‫מועד הבחינה‪22.6.2016 :‬‬

‫משך הבחינה‪ 4 :‬שעות ללא הארכה‬
‫מספר עמודים‪ 5 :‬כולל עמוד זה‬
‫כל חומר עזר מותר בשימוש לרבות ספרים‪ ,‬רשימות‪ ,‬ומחשבי כיס‪.‬‬ ‫חומר עזר‪:‬‬
‫אסור להשתמש במחשבים‪ ,‬טלפונים סלולריים וכל אביזר המתחבר לאינטרנט‬
‫משקל כל שאלה הוא ‪ 25‬נקודות – חלוקת הנקודות בין הסעיפים השונים מפורטת בגוף השאלה‬ ‫‪‬‬
‫על התשובות להיות חדות‪ ,‬בהירות ומנומקות ‪ -‬תשובה עמומה לא תתקבל‬ ‫‪‬‬
‫יש לכתוב את התשובות בעט‬ ‫‪‬‬
‫בתום הבחינה יש להקפיד ולמסור למשגיח‪/‬ה (באופן אישי) את כל מחברות הבחינה והשאלון‬ ‫‪‬‬
‫בהצלחה!‬
‫‪2‬‬
‫שאלה ‪ 25( 1‬נקודות)‬

‫פירמה מוכרת שני מוצרים ‪ 1‬ו‪ ,2-‬בשוק בו ארבעה צרכנים א‪ ,‬ב‪ ,‬ג‪ ,‬ו‪-‬ד המעוניינים כל אחד ביחידה‬
‫אחת לכל היותר מכל מוצר (הפירמה איננה יכולה לזהות את הצרכנים והיא משיאה רווחים)‪.‬‬
‫עלות הייצור ליחידה של מוצר ‪ 1‬היא ‪ 60‬ואילו עלות הייצור ליחידה של מוצר ‪ 2‬היא ‪.20‬‬
‫מחירי המקסימום אותם מוכנים הצרכנים לשלם הם כדלקמן‪:‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪60‬‬ ‫‪50‬‬ ‫א‬
‫‪30‬‬ ‫‪90‬‬ ‫ב‬
‫‪45‬‬ ‫‪75‬‬ ‫ג‬
‫‪10‬‬ ‫‪100‬‬ ‫ד‬
‫א‪ )8( .‬מה יהיו מחיר כל אחד מהמוצרים אם הפירמה בוחרת למכור כל מוצר בנפרד? מה יהיו‬
‫רווחי הפירמה?‬
‫ב‪ )8( .‬מה יהיה מחיר חבילה הכוללת את מוצר ‪ 1‬ואת מוצר ‪ 2‬אם הפירמה בוחרת למכור את שני‬
‫המוצרים יחדיו? רווחיה?‬
‫ג‪ )9( .‬האם קיימת אסטרטגיה מעורבת ‪ -‬הכוללת מחיר ליחידת מוצר ‪ ,1‬מחיר ליחידת מוצר ‪2‬‬
‫ומחיר לחבילה הכוללת יחידה מכל מוצר ‪ -‬אשר יכולה להגדיל את רווחיה של הפירמה ביחס‬
‫לסעיפים הקודמים? אם לא הסבירו מדוע‪ ,‬ואם כן פרטו מהי האסטרטגיה המעורבת‬
‫הממקסמת את רווחיה של הפירמה‪.‬‬
‫פתרון‬
‫א‪ .‬אם תקבע מחיר נפרד לכל מוצר‪P1  90, P2  45,   110 :‬‬
‫ב‪ .‬אם תמכור את שני המוצרים בחבילה‪PB  110,   120 :‬‬
‫ג‪ .‬אסטרטגיה מעורבת‪P1  100, P2  60, PB  120,   160 :‬‬

‫‪3‬‬
‫אורי לומד לקראת תואר שני במנהל עסקים ולוקח הסמסטר שני קורסים בלבד‪ :‬קורס בכלכלה (‪2‬‬
‫‪2x  y‬‬
‫‪ ‬ממוצע‬ ‫י״ס) וקורס בפסיכולוגיה (‪ 1‬י״ס)‪ .‬אם כן‪ ,‬ממוצע הציונים שלו הסמסטר יהיה‪:‬‬
‫‪3‬‬
‫כאשר ‪ x‬הוא ציון הבחינה שלו בכלכלה ו‪ y -‬הוא ציון הבחינה שלו בפסיכולוגיה‪.‬‬
‫אורי מתקשה בשני הקורסים וקיבל מהוריו תקציב של ‪ 500‬ש"ח לשימוש עבור שיעורים פרטיים‬
‫בלבד‪ .‬ידוע שמחיר שיעור פרטי בכלכלה באורך שעה הוא ‪ Px‬ומחיר שיעור פרטי בפסיכולוגיה‬
‫באורך שעה הוא ‪ . Py‬שיעור פרטי יכול לארוך כל זמן שהוא ואז משולם המחיר היחסי‪ ,‬למשל‪ ,‬ל‪-‬‬
‫‪Px‬‬
‫‪.‬‬ ‫‪ 20‬דקות שיעור פרטי ישלם‪:‬‬
‫‪3‬‬
‫ידוע ששעת שיעור פרטי תעלה את הציון של אורי בבחינה בקורס ב‪ 10-‬נקודות (וחלק משעה יעלה‬
‫את הציון באופן יחסי‪ .‬למשל‪ ½ ,‬שעת שיעור תעלה את הציון ב‪ 5-‬נקודות)‪ .‬בכל אחד מהקורסים‪,‬‬
‫אם אורי לא ייקח שיעורים פרטיים הוא יקבל ‪ .50‬אם ייקח שיעור פרטי באורך שעה בנושא הקורס‬
‫יקבל ‪ 60‬בבחינה‪ ,‬אם ייקח שני שיעורים פרטיים יקבל ‪ 70‬וכך הלאה‪.‬‬
‫הניחו שאורי מעוניין להשיא את ממוצע הציונים שלו הסמסטר וכן שמחירי השיעורים הפרטיים‬
‫הם לפחות ‪ 100‬ש״ח לשעה‪.‬‬
‫א‪ )10( .‬מהי פונקציית הביקוש הכוללת של אורי לשיעורים פרטיים בכלכלה ובפסיכולוגיה?‬
‫ב‪ )10( .‬הניחו עתה שמחיר שיעור פרטי בפסיכולוגיה הוא ‪ 150‬ש״ח‪ .‬בכיתתו של אורי ישנם בסך‬
‫הכל ‪ 20‬סטודנטים בעלי פונקציית ביקוש לשיעורים פרטיים בכלכלה הזהה לשלו‪ .‬היצע‬
‫‪Px‬‬
‫‪( X ‬מורים פרטיים לוקחים את המחיר כנתון‪,‬‬ ‫השיעורים הפרטיים בכלכלה נתון על ידי‪:‬‬
‫‪4‬‬
‫כמו בתחרות משוכללת)‪ ,‬כאשר ‪ X‬מבטא את שעות השיעורים הפרטיים המוצעות‪ .‬כמה שעות‬
‫שיעורים פרטיים בכלכלה ייקח אורי?‬
‫ג‪ )5( .‬מה יהיה הציון הממוצע של אורי?‬
‫פתרון‬
‫א‪ .‬אם ‪ px=2py‬כל נקודה על קו התקציב אופטימלית‪ .x*px+y*py=500 :‬אם ‪ px<2py‬הוא‬
‫ישתמש בתקציב רק עבור שיעורים בכלכלה‪ ,‬כלומר ‪ ,x=500/px, y=0‬ואחרת ‪y=500/py,‬‬
‫‪.x=0‬‬
‫ב‪ .‬נניח שיש שווי משקל בו מחיר שעור בכלכלה גבוה מפעמים מחיר שעור בפסיכולוגיה‪ .‬אז‬
‫הסטודנטים ייפנו רק לשיעורים בפסיכולוגיה והביקוש לשעורים בכלכלה יהיה ‪ .0‬על פי‬
‫פונקציית ההיצע של שעורים בכלכלה‪ ,‬משמע שמחיר שיעור בכלכלה הוא ‪ .0‬סתירה‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫לכן בשווי משקל ‪ . px<2py‬הביקוש המצרפי הוא‪ 10,000/px :‬וההיצע המצרפי הוא ‪.px/4‬‬
‫מכאן שהמחיר בשוק לשיעור בכלכלה הוא ‪ 200‬ואורי יקח ‪ 2.5‬שיעורים‪.‬‬
‫‪2 * (50  2.5 *10)  50‬‬
‫‪AVG ‬‬ ‫‪ 66.67‬‬
‫‪3‬‬

‫פירמה מונופוליסטית מייצרת את המוצר שלה בשני מפעלים‪ .‬פונקציית העלויות שלה במפעל‬
‫הראשון היא‪ TC  2q :‬כאשר הקיבולת המקסימלית של המפעל היא ‪ 2,000‬יחידות (כלומר‪ ,‬לא‬
‫ניתן לייצר במפעל זה למעלה מ‪ 2,000-‬יחידות)‪ ,‬ואילו פונקציית העלויות שלה במפעל השני היא‪:‬‬
‫‪ , TC  5q‬כאשר במפעל זה הקיבולת המקסימלית היא ‪ 5,000‬יחידות‪.‬‬
‫הביקוש למוצר של הפירמה מגיע משני שווקים‪ .‬הביקוש בשוק הראשון הוא‪P  10  0.001Q :‬‬
‫ואילו הביקוש בשוק השני הוא‪. P  20  0.004Q :‬‬
‫א‪ )5( .‬בהנחה שהפירמה יכולה להפלות בין שני השווקים (אפליה מדרגה שלישית)‪ ,‬מה יהיה המחיר‬
‫בכל שוק ומהם רווחי הפירמה?‬
‫(‪ )5‬מה יהיה המחיר בשוק ומה יהיו רווחי הפירמה אם היא תחליט למכור רק לשוק העשיר?‬ ‫ב‪.‬‬
‫ג‪ )5( .‬מה יהיה המחיר בשוק ומה יהיו רווחי הפירמה אם היא תמכור במחיר אחיד לשני השווקים‬
‫(אפליה אסורה)? כמה יחידות תימכרנה בכל שוק?‬
‫ד‪ )5( .‬כמה יחידות תמכור הפירמה בטווח הארוך בהנחה שהיא יכולה להפלות בין השווקים? כמה‬
‫יחידות נמכרות בכל שוק‪ ,‬מהם המחירים בשווקים ומהם רווחיה? הניחו שבטווח הארוך‬
‫הפירמה נותרת מונופול בשוק אך באפשרותה לפתוח ולסגור מפעלים (עם הטכנולוגיה הקיימת)‬
‫כראות עיניה‪.‬‬
‫ה‪ )5( .‬השיבו שנית על סעיף א' (טווח קצר‪ ,‬אפליה מותרת)‪ ,‬כאשר קיבולת המפעל השני אף היא‬
‫‪ 2,000‬יחידות‪ :‬מהו המחיר בכל שוק ומהם רווחי הפירמה?‬
‫פתרון‬
‫א‪.‬‬
‫פונקציית העלות השולית של הפירמה נתונה ע"י‪:‬‬
‫‪2 Q  2000‬‬
‫‪MC  ‬‬
‫‪5 Q  2000‬‬
‫‪1‬‬
‫‪( MR  12 ‬בתחום בו נמכרת כמות חיובית לשני השווקים)‬ ‫מחישוב ‪ MR‬מצרפי מתקבל‪Q :‬‬
‫‪625‬‬
‫‪1‬‬
‫‪MR  MC  12 ‬‬ ‫פתרון בתחום הראשון‪Q  2  Q  6250 :‬‬
‫‪625‬‬
‫‪5‬‬
‫‪1‬‬
‫‪. MR  MC  12 ‬‬ ‫פתרון זה הוא מחוץ לתחום ולכן‪Q  5  Q  4375 :‬‬
‫‪625‬‬
‫‪q1  2500, q2  1875,‬‬ ‫‪p1  7.5,‬‬ ‫‪p2  12.5,   26,312.5‬‬
‫ב‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ - MR  MC  20 ‬מחוץ לתחום‬ ‫‪Q  2  Q  2250‬‬
‫‪125‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ MR  MC  20 ‬מחוץ לתחום‬ ‫‪Q  5  Q  1875 -‬‬
‫‪125‬‬
‫הפרימה תייצר ‪ 2000‬יחידות במפעל ‪ 1‬כך ש‪MC2  5  MR(Q  2000)  4  MC1  2 :‬‬
‫ולכן‪P  12,   20,000 :‬‬
‫ג‪.‬‬
‫הביקוש המצרפי נתון ע"י‪:‬‬
‫‪20  0.004Q P  10‬‬

‫‪‬‬
‫‪P‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪‬‬‫‪12 ‬‬ ‫‪Q P  10‬‬
‫‪‬‬ ‫‪1250‬‬
‫פתרון בתחום בו ‪: P  10‬‬
‫הפתרון יתקבל בתחום בו ‪ 5=MC‬והכמות הכוללת תהיה זהה לכמות עם אפליה (חלוקת היחידות‬
‫בין השווקים היא שתשתנה)‬
‫‪1‬‬
‫‪MR  MC  12 ‬‬ ‫‪Q  5  Q  4375, P  8.5, q1  1500, q 2  2875‬‬
‫‪625‬‬
‫ד‪ .‬העלות השולית של הפירמה קבועה ושווה ל‪ 2 -‬במקרה הזה ולכן‪:‬‬
‫‪MR1  MC‬‬ ‫‪10  0.002q1  2‬‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ q1  4000, q 2  2250,‬‬ ‫‪p1  6,‬‬ ‫‪p 2  11‬‬
‫‪MR2  MC‬‬ ‫‪20  0.008q 2  2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ . MR  MC  12 ‬כמות זו חורגת מהמגבלה‬ ‫ה‪ .‬בסעיף א התקבל‪Q  5  Q  4375 :‬‬
‫‪625‬‬
‫הכוללת (‪ )4000‬ולכן יתקבל פתרון המקיים‪:‬‬
‫‪‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬

‫‪MR1  MR2‬‬ ‫‪10 ‬‬ ‫‪q1  20 ‬‬ ‫‪q2‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪500‬‬ ‫‪125‬‬
‫‪s.t. q1  q 2  4000 s.t. q  q  4000‬‬
‫‪‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬
‫מפתרון המערכת מתקבל‪:‬‬

‫‪6‬‬
‫‪q1  2200, q2  1800‬‬
‫בשוק ‪ 4‬פירמות ולכל אחת מהן פונקציית העלויות הבאה‪. TC i qi   2qi2 :‬‬
‫‪P  900  Q‬‬ ‫הביקוש (ההופכי) למוצר הוא‪:‬‬
‫א‪ )3( .‬הפירמות מתחרות בתחרות כמויות בו‪-‬זמנית בסגנון קורנו‪ .‬מה רווחי הפירמות‪ ,‬המחירים‬
‫והכמויות שתייצר כל פירמה‪.‬‬
‫ב‪ )4( .‬הניחו שפירמה ‪ 1‬רכשה את המפעלים של שתיים ממתחרותיה‪ .‬מה ההשפעה של המיזוג על‬
‫הענף תחת תחרות קורנו (כיצד ישתנו הכמויות והמחירים) ? מה קרה לרווחי הפירמות בשוק‬
‫זה בעקבות המיזוג?‬
‫ג‪ )4( .‬כמתו את רווחת הצרכנים בתרחישים (א) ו ‪(-‬ב)‪ .‬באיזה מהתרחישים רווחת הצרכנים‬
‫גבוהה יותר?‬
‫ד‪ )7( .‬עו"ד של פירמה ‪( 1‬שרכשה שניים ממתחריה) הציע לסייע בהקמת קרטל‪ .‬אותו עו"ד גם‬
‫יאכוף את הסכם הקרטל תמורת תשלום שכר טרחה של ‪ 1000‬ש”ח מכל פירמה משתתפת‪.‬‬
‫מנגנון האכיפה כולל קנס של ‪ 15,000‬ש”ח שישולם על ידי פירמה שמפרה את הסכם הקרטל‪.‬‬
‫סכום זה מבטיח שאף פירמה החתומה על ההסכם לא תפר אותו‪.‬‬
‫הקרטל יוכל לקבוע כמויות יצור לחבריו אך לא יוכל להעביר רווחים בין הפירמות‪.‬‬
‫אם יוקם קרטל הוא ייצר את הכמות האופטימלית הכוללת (כמו מונופול רב מפעלי) וכל אחד‬
‫מהמפעלים ייצר את חלקו היחסי בכמות הכוללת‪.‬‬
‫האם כדאי לפירמה ‪ 1‬שיוקם קרטל? נמקו‪.‬‬
‫האם יקום קרטל בתנאים הנ"ל ? נמקו‪.‬‬
‫ה‪ )7( .‬למרות המאמצים‪ ,‬הניסיונות להקמת הקרטל נכשלו‪ ,‬והשוק נפתח כך שאפשר לייצא (אך‬
‫לא לייבא) במחיר של ‪ 400‬ש”ח ליחידה‪ .‬הניחו ששתי הפירמות שנותרו בשוק מתחרות בסגנון‬
‫קורנו‪ .‬תארו את שיווי המשקל‪ :‬כמה תייצרנה ‪ ,‬כמה תייצאנה ומה יהיו רווחי כל פירמה?‬
‫פתרון‬
‫סעיף א‬
‫‪max  1  q1 [900  q1  q 2e  q3e  q 4e ]  2q12‬‬

‫‪q1‬‬
‫‪‬‬ ‫‪900  q 2e  q3e  q 4e‬‬

‫‪ 0  BR1 (q 2 , q3 , q 4 )  q1 ‬‬
‫‪e‬‬ ‫‪e‬‬ ‫‪e‬‬
‫‪q1‬‬ ‫‪6‬‬
‫ובאותו אופן‪ ,‬מתקבלות פונקציות תגובה סימטריות עבור שאר הפירמות‪.‬‬

‫‪7‬‬
‫מטעמי סימטריה‪ q1  q 2  q3  q 4  q :‬ומכאן ש‪:‬‬
‫‪900  3q‬‬
‫‪q‬‬ ‫‪ q  100, P  500,  i  30,000‬‬
‫‪6‬‬
‫סעיף ב‬
‫פתרון עבור פירמה ‪( 1‬שרכשה כאמור את פירמות ‪ 2‬ו‪:)3 -‬‬
‫‪2‬‬
‫‪max  1  q1 [900  q1  q 4e ]  q12‬‬
‫‪q1‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪‬‬ ‫) ‪3 * (900  q 4e‬‬
‫‪ 0  BR1 (q 4e )  q1 ‬‬
‫‪q1‬‬ ‫‪10‬‬
‫פתרון עבור פירמה ‪( 4‬הפירמה שלא היתה צד למיזוג)‪:‬‬
‫‪max  4  q 4 [900  q 4  q1e ]  2q 42‬‬

‫‪q4‬‬
‫‪‬‬ ‫‪900  q1e‬‬

‫‪ 0  BR4 (q1e )  q 4 ‬‬
‫‪q 4‬‬ ‫‪6‬‬
‫מפתרון מערכת המשוואות מתקבל‪:‬‬
‫‪q1  236.84, q4  110.52, P  552.63,  1  93,490  4  36,647.3‬‬
‫סעיף ג‬
‫‪(900  500) * 400‬‬

‫‪CS ‬‬ ‫בסעיף א‪ 80,000 :‬‬
‫‪2‬‬
‫‪(900  552.63) * 347.36‬‬

‫‪CS ‬‬ ‫בסעיף ב‪ 60,332.9 :‬‬
‫‪2‬‬
‫סעיף ד‬
‫ה – ‪ MC‬המצרפי עבור שתי הפירמות נתון ע"י‪ MC  Q :‬כך ש‪Q  q1  q4 :‬‬
‫ולכן‪MR  MC  900  2Q  Q  Q  300 :‬‬
‫‪q1  225, q4  75, P  600,  1  101,250  1000  100,250  4  33,750  1000  32,750‬‬
‫ללא העברת רווחים‪ ,‬הקמת הקרטל כדאית לפירמה ‪( 1‬הגדולה) אולם לא כדאית לפירמה ‪.4‬‬
‫סעיף ה‬
8
2
max  1  q1 [900  q1  q 4e ]  400q1EX  (q1  q1EX ) 2
q1 3
 4
 0  900  2q1  q 4e  (q1  q1EX )  0
q1 3
 4
 0  400  (q1  q1EX )  0
q1
EX
3
:‫ומכאן ש‬
500  q 4e
BR1 (q 4e )  q1 
2
:)‫ (הפירמה שלא היתה צד למיזוג‬4 ‫פתרון עבור פירמה‬
max  4  q 4 [900  q 4  q1e ]  400q 4EX  2(q 4  q 4EX ) 2

q4

 0  900  2q 4  q1e  4(q 4  q 4EX )  0
q 4

 0  400  4(q 4  q 4EX )  0
q 4
EX
500  q1e
BR4 (q1e )  q 4 
2
:‫ ומכאן ש‬q1  q4  q :‫מטעמי סימטריה‬
500  q 2
q  q  166
2 3
2
.‫ לא מייצאת‬4 ‫ ולכן פירמה‬q 4EX  0 ‫ מתקבל‬q 4  166 ‫אולם עבור‬
3
:)‫ (ללא יצוא) היא נתונה כן ע"י (מסעיף ב‬4 ‫פונקציית התגובה של פירמה‬
900  q1e
BR4 (q1e )  q 4 
6
:‫מפתרון המערכת‬
500  q 4e
BR1 (q 4e )  q1 
2
900  q1e
BR4 (q1 )  q 4 
e
6
:‫מתקבל‬
‫‪9‬‬
‫‪q1  190.9, q1EX  109 q 4  118.18, P  590.9,  1  96,442.8  4  41,899.53‬‬
‫ביחס לסעיף ב‪ ,‬רווחי פירמה ‪ 4‬עלו מכיוון שפירמה ‪ 1‬מייצאת חלק מהכמות ולכן מצמצמת את‬
‫הכמות הנמכרת בארץ‪ ,‬דבר המאפשר לפירמה ‪ 4‬להגדיל את הכמות הנמכרת בארץ ולהגדיל גם את‬
‫רווחיה‪.‬‬
‫בהצלחה!‬
‫‪1‬‬
‫בית הספר למוסמכים במינהל עסקים ע"ש ליאון רקנאטי‬
‫‪ - 1231.2210‬כלכלה למנהל עסקים‬

‫ד"ר אילה ארד‪ ,‬ד"ר דויד צביליחובסקי‪ ,‬שגית לוקר‬
‫מתרגלים ‪ -‬מישר מאירי‪ ,‬פבריס לוזון‬
‫מבחן סיום‪ ,‬סמסטר ב' תשע"ו‬
‫מספר סידורי‪________________:‬‬ ‫מספר זהות‪________________:‬‬
‫מועד הבחינה‪22.6.2016 :‬‬

‫משך הבחינה‪ 4 :‬שעות ללא הארכה‬
‫מספר עמודים‪ 5 :‬כולל עמוד זה‬
‫כל חומר עזר מותר בשימוש לרבות ספרים‪ ,‬רשימות‪ ,‬ומחשבי כיס‪.‬‬ ‫חומר עזר‪:‬‬
‫אסור להשתמש במחשבים‪ ,‬טלפונים סלולריים וכל אביזר המתחבר לאינטרנט‬
‫משקל כל שאלה הוא ‪ 25‬נקודות – חלוקת הנקודות בין הסעיפים השונים מפורטת בגוף השאלה‬ ‫‪‬‬
‫על התשובות להיות חדות‪ ,‬בהירות ומנומקות ‪ -‬תשובה עמומה לא תתקבל‬ ‫‪‬‬
‫יש לכתוב את התשובות בעט‬ ‫‪‬‬
‫בתום הבחינה יש להקפיד ולמסור למשגיח‪/‬ה (באופן אישי) את כל מחברות הבחינה והשאלון‬ ‫‪‬‬
‫בהצלחה!‬
‫‪2‬‬

‫פירמה מוכרת שני מוצרים ‪ 1‬ו‪ ,2-‬בשוק בו ארבעה צרכנים א‪ ,‬ב‪ ,‬ג‪ ,‬ו‪-‬ד המעוניינים כל אחד ביחידה‬
‫אחת לכל היותר מכל מוצר (הפירמה איננה יכולה לזהות את הצרכנים והיא משיאה רווחים)‪.‬‬
‫עלות הייצור ליחידה של מוצר ‪ 1‬היא ‪ 60‬ואילו עלות הייצור ליחידה של מוצר ‪ 2‬היא ‪.20‬‬
‫מחירי המקסימום אותם מוכנים הצרכנים לשלם הם כדלקמן‪:‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪60‬‬ ‫‪50‬‬ ‫א‬
‫‪30‬‬ ‫‪90‬‬ ‫ב‬
‫‪45‬‬ ‫‪75‬‬ ‫ג‬
‫‪10‬‬ ‫‪100‬‬ ‫ד‬
‫א‪ )8( .‬מה יהיו מחיר כל אחד מהמוצרים אם הפירמה בוחרת למכור כל מוצר בנפרד? מה יהיו‬
‫רווחי הפירמה?‬
‫ב‪ )8( .‬מה יהיה מחיר חבילה הכוללת את מוצר ‪ 1‬ואת מוצר ‪ 2‬אם הפירמה בוחרת למכור את שני‬
‫המוצרים יחדיו? רווחיה?‬
‫ג‪ )9( .‬האם קיימת אסטרטגיה מעורבת ‪ -‬הכוללת מחיר ליחידת מוצר ‪ ,1‬מחיר ליחידת מוצר ‪2‬‬
‫ומחיר לחבילה הכוללת יחידה מכל מוצר ‪ -‬אשר יכולה להגדיל את רווחיה של הפירמה ביחס‬
‫לסעיפים הקודמים? אם לא הסבירו מדוע‪ ,‬ואם כן פרטו מהי האסטרטגיה המעורבת‬
‫הממקסמת את רווחיה של הפירמה‪.‬‬
‫פתרון‬
‫א‪ .‬אם תקבע מחיר נפרד לכל מוצר‪P1  90, P2  45,   110 :‬‬
‫ב‪ .‬אם תמכור את שני המוצרים בחבילה‪PB  110,   120 :‬‬
‫ג‪ .‬אסטרטגיה מעורבת‪P1  100, P2  60, PB  120,   160 :‬‬

‫‪3‬‬
‫אורי לומד לקראת תואר שני במנהל עסקים ולוקח הסמסטר שני קורסים בלבד‪ :‬קורס בכלכלה (‪2‬‬
‫‪2x  y‬‬
‫‪ ‬ממוצע‬ ‫י״ס) וקורס בפסיכולוגיה (‪ 1‬י״ס)‪ .‬אם כן‪ ,‬ממוצע הציונים שלו הסמסטר יהיה‪:‬‬
‫‪3‬‬
‫כאשר ‪ x‬הוא ציון הבחינה שלו בכלכלה ו‪ y -‬הוא ציון הבחינה שלו בפסיכולוגיה‪.‬‬
‫אורי מתקשה בשני הקורסים וקיבל מהוריו תקציב של ‪ 500‬ש"ח לשימוש עבור שיעורים פרטיים‬
‫בלבד‪ .‬ידוע שמחיר שיעור פרטי בכלכלה באורך שעה הוא ‪ Px‬ומחיר שיעור פרטי בפסיכולוגיה‬
‫באורך שעה הוא ‪ . Py‬שיעור פרטי יכול לארוך כל זמן שהוא ואז משולם המחיר היחסי‪ ,‬למשל‪ ,‬ל‪-‬‬
‫‪Px‬‬
‫‪.‬‬ ‫‪ 20‬דקות שיעור פרטי ישלם‪:‬‬
‫‪3‬‬
‫ידוע ששעת שיעור פרטי תעלה את הציון של אורי בבחינה בקורס ב‪ 10-‬נקודות (וחלק משעה יעלה‬
‫את הציון באופן יחסי‪ .‬למשל‪ ½ ,‬שעת שיעור תעלה את הציון ב‪ 5-‬נקודות)‪ .‬בכל אחד מהקורסים‪,‬‬
‫אם אורי לא ייקח שיעורים פרטיים הוא יקבל ‪ .50‬אם ייקח שיעור פרטי באורך שעה בנושא הקורס‬
‫יקבל ‪ 60‬בבחינה‪ ,‬אם ייקח שני שיעורים פרטיים יקבל ‪ 70‬וכך הלאה‪.‬‬
‫הניחו שאורי מעוניין להשיא את ממוצע הציונים שלו הסמסטר וכן שמחירי השיעורים הפרטיים‬
‫הם לפחות ‪ 100‬ש״ח לשעה‪.‬‬
‫א‪ )10( .‬מהי פונקציית הביקוש הכוללת של אורי לשיעורים פרטיים בכלכלה ובפסיכולוגיה?‬
‫ב‪ )10( .‬הניחו עתה שמחיר שיעור פרטי בפסיכולוגיה הוא ‪ 150‬ש״ח‪ .‬בכיתתו של אורי ישנם בסך‬
‫הכל ‪ 20‬סטודנטים בעלי פונקציית ביקוש לשיעורים פרטיים בכלכלה הזהה לשלו‪ .‬היצע‬
‫‪Px‬‬
‫‪( X ‬מורים פרטיים לוקחים את המחיר כנתון‪,‬‬ ‫השיעורים הפרטיים בכלכלה נתון על ידי‪:‬‬
‫‪4‬‬
‫כמו בתחרות משוכללת)‪ ,‬כאשר ‪ X‬מבטא את שעות השיעורים הפרטיים המוצעות‪ .‬כמה שעות‬
‫שיעורים פרטיים בכלכלה ייקח אורי?‬
‫ג‪ )5( .‬מה יהיה הציון הממוצע של אורי?‬
‫פתרון‬
‫א‪ .‬אם ‪ px=2py‬כל נקודה על קו התקציב אופטימלית‪ .x*px+y*py=500 :‬אם ‪ px<2py‬הוא‬
‫ישתמש בתקציב רק עבור שיעורים בכלכלה‪ ,‬כלומר ‪ ,x=500/px, y=0‬ואחרת ‪y=500/py,‬‬
‫‪.x=0‬‬
‫ב‪ .‬נניח שיש שווי משקל בו מחיר שעור בכלכלה גבוה מפעמים מחיר שעור בפסיכולוגיה‪ .‬אז‬
‫הסטודנטים ייפנו רק לשיעורים בפסיכולוגיה והביקוש לשעורים בכלכלה יהיה ‪ .0‬על פי‬
‫פונקציית ההיצע של שעורים בכלכלה‪ ,‬משמע שמחיר שיעור בכלכלה הוא ‪ .0‬סתירה‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫לכן בשווי משקל ‪ . px<2py‬הביקוש המצרפי הוא‪ 10,000/px :‬וההיצע המצרפי הוא ‪.px/4‬‬
‫מכאן שהמחיר בשוק לשיעור בכלכלה הוא ‪ 200‬ואורי יקח ‪ 2.5‬שיעורים‪.‬‬
‫‪2 * (50  2.5 *10)  50‬‬
‫‪AVG ‬‬ ‫‪ 66.67‬‬
‫‪3‬‬

‫פירמה מונופוליסטית מייצרת את המוצר שלה בשני מפעלים‪ .‬פונקציית העלויות שלה במפעל‬
‫הראשון היא‪ TC  2q :‬כאשר הקיבולת המקסימלית של המפעל היא ‪ 2,000‬יחידות (כלומר‪ ,‬לא‬
‫ניתן לייצר במפעל זה למעלה מ‪ 2,000-‬יחידות)‪ ,‬ואילו פונקציית העלויות שלה במפעל השני היא‪:‬‬
‫‪ , TC  5q‬כאשר במפעל זה הקיבולת המקסימלית היא ‪ 5,000‬יחידות‪.‬‬
‫הביקוש למוצר של הפירמה מגיע משני שווקים‪ .‬הביקוש בשוק הראשון הוא‪P  10  0.001Q :‬‬
‫ואילו הביקוש בשוק השני הוא‪. P  20  0.004Q :‬‬
‫א‪ )5( .‬בהנחה שהפירמה יכולה להפלות בין שני השווקים (אפליה מדרגה שלישית)‪ ,‬מה יהיה המחיר‬
‫בכל שוק ומהם רווחי הפירמה?‬
‫(‪ )5‬מה יהיה המחיר בשוק ומה יהיו רווחי הפירמה אם היא תחליט למכור רק לשוק העשיר?‬ ‫ב‪.‬‬
‫ג‪ )5( .‬מה יהיה המחיר בשוק ומה יהיו רווחי הפירמה אם היא תמכור במחיר אחיד לשני השווקים‬
‫(אפליה אסורה)? כמה יחידות תימכרנה בכל שוק?‬
‫ד‪ )5( .‬כמה יחידות תמכור הפירמה בטווח הארוך בהנחה שהיא יכולה להפלות בין השווקים? כמה‬
‫יחידות נמכרות בכל שוק‪ ,‬מהם המחירים בשווקים ומהם רווחיה? הניחו שבטווח הארוך‬
‫הפירמה נותרת מונופול בשוק אך באפשרותה לפתוח ולסגור מפעלים (עם הטכנולוגיה הקיימת)‬
‫כראות עיניה‪.‬‬
‫ה‪ )5( .‬השיבו שנית על סעיף א' (טווח קצר‪ ,‬אפליה מותרת)‪ ,‬כאשר קיבולת המפעל השני אף היא‬
‫‪ 2,000‬יחידות‪ :‬מהו המחיר בכל שוק ומהם רווחי הפירמה?‬
‫פתרון‬
‫א‪.‬‬
‫פונקציית העלות השולית של הפירמה נתונה ע"י‪:‬‬
‫‪2 Q  2000‬‬
‫‪MC  ‬‬
‫‪5 Q  2000‬‬
‫‪1‬‬
‫‪( MR  12 ‬בתחום בו נמכרת כמות חיובית לשני השווקים)‬ ‫מחישוב ‪ MR‬מצרפי מתקבל‪Q :‬‬
‫‪625‬‬
‫‪1‬‬
‫‪MR  MC  12 ‬‬ ‫פתרון בתחום הראשון‪Q  2  Q  6250 :‬‬
‫‪625‬‬
‫‪5‬‬
‫‪1‬‬
‫‪. MR  MC  12 ‬‬ ‫פתרון זה הוא מחוץ לתחום ולכן‪Q  5  Q  4375 :‬‬
‫‪625‬‬
‫‪q1  2500, q2  1875,‬‬ ‫‪p1  7.5,‬‬ ‫‪p2  12.5,   26,312.5‬‬
‫ב‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ - MR  MC  20 ‬מחוץ לתחום‬ ‫‪Q  2  Q  2250‬‬
‫‪125‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ MR  MC  20 ‬מחוץ לתחום‬ ‫‪Q  5  Q  1875 -‬‬
‫‪125‬‬
‫הפרימה תייצר ‪ 2000‬יחידות במפעל ‪ 1‬כך ש‪MC2  5  MR(Q  2000)  4  MC1  2 :‬‬
‫ולכן‪P  12,   20,000 :‬‬
‫ג‪.‬‬
‫הביקוש המצרפי נתון ע"י‪:‬‬
‫‪20  0.004Q P  10‬‬

‫‪‬‬
‫‪P‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪‬‬‫‪12 ‬‬ ‫‪Q P  10‬‬
‫‪‬‬ ‫‪1250‬‬
‫פתרון בתחום בו ‪: P  10‬‬
‫הפתרון יתקבל בתחום בו ‪ 5=MC‬והכמות הכוללת תהיה זהה לכמות עם אפליה (חלוקת היחידות‬
‫בין השווקים היא שתשתנה)‬
‫‪1‬‬
‫‪MR  MC  12 ‬‬ ‫‪Q  5  Q  4375, P  8.5, q1  1500, q 2  2875‬‬
‫‪625‬‬
‫ד‪ .‬העלות השולית של הפירמה קבועה ושווה ל‪ 2 -‬במקרה הזה ולכן‪:‬‬
‫‪MR1  MC‬‬ ‫‪10  0.002q1  2‬‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ q1  4000, q 2  2250,‬‬ ‫‪p1  6,‬‬ ‫‪p 2  11‬‬
‫‪MR2  MC‬‬ ‫‪20  0.008q 2  2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ . MR  MC  12 ‬כמות זו חורגת מהמגבלה‬ ‫ה‪ .‬בסעיף א התקבל‪Q  5  Q  4375 :‬‬
‫‪625‬‬
‫הכוללת (‪ )4000‬ולכן יתקבל פתרון המקיים‪:‬‬
‫‪‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬

‫‪MR1  MR2‬‬ ‫‪10 ‬‬ ‫‪q1  20 ‬‬ ‫‪q2‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪500‬‬ ‫‪125‬‬
‫‪s.t. q1  q 2  4000 s.t. q  q  4000‬‬
‫‪‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬
‫מפתרון המערכת מתקבל‪:‬‬

‫‪6‬‬
‫‪q1  2200, q2  1800‬‬
‫בשוק ‪ 4‬פירמות ולכל אחת מהן פונקציית העלויות הבאה‪. TC i qi   2qi2 :‬‬
‫‪P  900  Q‬‬ ‫הביקוש (ההופכי) למוצר הוא‪:‬‬
‫א‪ )3( .‬הפירמות מתחרות בתחרות כמויות בו‪-‬זמנית בסגנון קורנו‪ .‬מה רווחי הפירמות‪ ,‬המחירים‬
‫והכמויות שתייצר כל פירמה‪.‬‬
‫ב‪ )4( .‬הניחו שפירמה ‪ 1‬רכשה את המפעלים של שתיים ממתחרותיה‪ .‬מה ההשפעה של המיזוג על‬
‫הענף תחת תחרות קורנו (כיצד ישתנו הכמויות והמחירים) ? מה קרה לרווחי הפירמות בשוק‬
‫זה בעקבות המיזוג?‬
‫ג‪ )4( .‬כמתו את רווחת הצרכנים בתרחישים (א) ו ‪(-‬ב)‪ .‬באיזה מהתרחישים רווחת הצרכנים‬
‫גבוהה יותר?‬
‫ד‪ )7( .‬עו"ד של פירמה ‪( 1‬שרכשה שניים ממתחריה) הציע לסייע בהקמת קרטל‪ .‬אותו עו"ד גם‬
‫יאכוף את הסכם הקרטל תמורת תשלום שכר טרחה של ‪ 1000‬ש”ח מכל פירמה משתתפת‪.‬‬
‫מנגנון האכיפה כולל קנס של ‪ 15,000‬ש”ח שישולם על ידי פירמה שמפרה את הסכם הקרטל‪.‬‬
‫סכום זה מבטיח שאף פירמה החתומה על ההסכם לא תפר אותו‪.‬‬
‫הקרטל יוכל לקבוע כמויות יצור לחבריו אך לא יוכל להעביר רווחים בין הפירמות‪.‬‬
‫אם יוקם קרטל הוא ייצר את הכמות האופטימלית הכוללת (כמו מונופול רב מפעלי) וכל אחד‬
‫מהמפעלים ייצר את חלקו היחסי בכמות הכוללת‪.‬‬
‫האם כדאי לפירמה ‪ 1‬שיוקם קרטל? נמקו‪.‬‬
‫האם יקום קרטל בתנאים הנ"ל ? נמקו‪.‬‬
‫ה‪ )7( .‬למרות המאמצים‪ ,‬הניסיונות להקמת הקרטל נכשלו‪ ,‬והשוק נפתח כך שאפשר לייצא (אך‬
‫לא לייבא) במחיר של ‪ 400‬ש”ח ליחידה‪ .‬הניחו ששתי הפירמות שנותרו בשוק מתחרות בסגנון‬
‫קורנו‪ .‬תארו את שיווי המשקל‪ :‬כמה תייצרנה ‪ ,‬כמה תייצאנה ומה יהיו רווחי כל פירמה?‬
‫פתרון‬
‫סעיף א‬
‫‪max  1  q1 [900  q1  q 2e  q3e  q 4e ]  2q12‬‬

‫‪q1‬‬
‫‪‬‬ ‫‪900  q 2e  q3e  q 4e‬‬

‫‪ 0  BR1 (q 2 , q3 , q 4 )  q1 ‬‬
‫‪e‬‬ ‫‪e‬‬ ‫‪e‬‬
‫‪q1‬‬ ‫‪6‬‬
‫ובאותו אופן‪ ,‬מתקבלות פונקציות תגובה סימטריות עבור שאר הפירמות‪.‬‬

‫‪7‬‬
‫מטעמי סימטריה‪ q1  q 2  q3  q 4  q :‬ומכאן ש‪:‬‬
‫‪900  3q‬‬
‫‪q‬‬ ‫‪ q  100, P  500,  i  30,000‬‬
‫‪6‬‬
‫סעיף ב‬
‫‪2‬‬
‫‪max  1  q1 [900  q1  q 4e ]  q12‬‬
‫‪q1‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪‬‬ ‫) ‪3 * (900  q 4e‬‬
‫‪ 0  BR1 (q 4e )  q1 ‬‬
‫‪q1‬‬ ‫‪10‬‬
‫פתרון עבור פירמה ‪( 4‬הפירמה שלא היתה צד למיזוג)‪:‬‬
‫‪max  4  q 4 [900  q 4  q1e ]  2q 42‬‬

‫‪q4‬‬
‫‪‬‬ ‫‪900  q1e‬‬

‫‪ 0  BR4 (q1e )  q 4 ‬‬
‫‪q 4‬‬ ‫‪6‬‬
‫מפתרון מערכת המשוואות מתקבל‪:‬‬
‫‪q1  236.84, q4  110.52, P  552.63,  1  93,490  4  36,647.3‬‬
‫סעיף ג‬
‫‪(900  500) * 400‬‬

‫‪CS ‬‬ ‫בסעיף א‪ 80,000 :‬‬
‫‪2‬‬
‫‪(900  552.63) * 347.36‬‬

‫‪CS ‬‬ ‫בסעיף ב‪ 60,332.9 :‬‬
‫‪2‬‬
‫סעיף ד‬
‫ה – ‪ MC‬המצרפי עבור שתי הפירמות נתון ע"י‪ MC  Q :‬כך ש‪Q  q1  q4 :‬‬
‫ולכן‪MR  MC  900  2Q  Q  Q  300 :‬‬
‫‪q1  225, q4  75, P  600,  1  101,250  1000  100,250  4  33,750  1000  32,750‬‬
‫ללא העברת רווחים‪ ,‬הקמת הקרטל כדאית לפירמה ‪( 1‬הגדולה) אולם לא כדאית לפירמה ‪.4‬‬
‫סעיף ה‬
8
2
max  1  q1 [900  q1  q 4e ]  400q1EX  (q1  q1EX ) 2
q1 3
 4
 0  900  2q1  q 4e  (q1  q1EX )  0
q1 3
 4
 0  400  (q1  q1EX )  0
q1
EX
3
500  q 4e
BR1 (q 4e )  q1 
2
:)‫ (הפירמה שלא היתה צד למיזוג‬4 ‫פתרון עבור פירמה‬
max  4  q 4 [900  q 4  q1e ]  400q 4EX  2(q 4  q 4EX ) 2

q4

 0  900  2q 4  q1e  4(q 4  q 4EX )  0
q 4

 0  400  4(q 4  q 4EX )  0
q 4
EX
500  q1e
BR4 (q1e )  q 4 
2
:‫ ומכאן ש‬q1  q4  q :‫מטעמי סימטריה‬
500  q 2
q  q  166
2 3
2
.‫ לא מייצאת‬4 ‫ ולכן פירמה‬q 4EX  0 ‫ מתקבל‬q 4  166 ‫אולם עבור‬
3
:)‫ (ללא יצוא) היא נתונה כן ע"י (מסעיף ב‬4 ‫פונקציית התגובה של פירמה‬
900  q1e
BR4 (q1e )  q 4 
6
:‫מפתרון המערכת‬
500  q 4e
BR1 (q 4e )  q1 
2
900  q1e
BR4 (q1 )  q 4 
e
6
:‫מתקבל‬
‫‪9‬‬
‫‪q1  190.9, q1EX  109 q 4  118.18, P  590.9,  1  96,442.8  4  41,899.53‬‬
‫ביחס לסעיף ב‪ ,‬רווחי פירמה ‪ 4‬עלו מכיוון שפירמה ‪ 1‬מייצאת חלק מהכמות ולכן מצמצמת את‬
‫הכמות הנמכרת בארץ‪ ,‬דבר המאפשר לפירמה ‪ 4‬להגדיל את הכמות הנמכרת בארץ ולהגדיל גם את‬
‫רווחיה‪.‬‬
‫בהצלחה!‬
‫כלכלת עסקים‬
‫תש"פ – סמסטר ב'‬
‫כלכלת עסקים – שאלות חזרה‬
‫קיימים ‪ 011‬צרכנים‪ ,‬שהביקוש (ההופכי) של כ"א מהם למוצר הוא‪P  100  10q :‬‬
‫קיימות שתי פירמות‪ ,‬לכ"א מהן פונקצית העלויות‪. TC i qi   500  10 qi :‬‬
‫כל פירמה שוקלת האם לשתף פעולה עם הפירמה השניה או לא‪.‬‬

‫כאשר שתיהן משתפות פעולה זו עם זו‪ ,‬כ"א מהן מוכרת מחצית מהכמות המונופוליסטית במחיר‬
‫המונופוליסטי‪.‬‬
‫כאשר שתיהן לא משתפות פעולה זו עם זו‪ ,‬הן מנהלות תחרות כמויות (קורנו)‪.‬‬
‫כאשר אחת משתפת פעולה והשניה לא – אזי הראשונה (משתפת הפעולה) מייצרת מחצית‬
‫מהכמות המונופוליסטית‪ ,‬ואילו השניה (זו שמפרה את ההסכם)‪ ,‬ממקסמת את רווחיה בהינתן‬
‫שהראשונה מייצרת את הכמות המוסכמת‪.‬‬
‫א‪ ) 8( .‬כמה יחידות תמכור כל פירמה ובאיזה מחיר אם הן מנהלות ביניהן תחרות כמויות(קורנו)?‬
‫מה יהיו רווחיה של כל פירמה?‬
‫ב‪ ) 8( .‬כמה יחידות תמכור כל פירמה ובאיזה מחיר אם הן משתפות ביניהן פעולה? מה יהיו‬
‫רווחיה של כל פירמה?‬
‫ג‪ )8( .‬הנח‪/‬י כעת כי הן החליטו לשתף ביניהן פעולה‪ ,‬וכי פירמה ‪ 0‬אכן עומדת בהסכם ומתכוונת‬
‫לייצר את מספר היחידות שמצאת בסעיף ב'‪ .‬פירמה ‪ 2‬יודעת שפירמה ‪ 0‬תמלא חלקה בהסכם‪,‬‬
‫ומחליטה להשיא את רווחיה תוך הפרת ההסכם ביניהן‪ .‬כמה יחידות תמכור פירמה ‪ ?2‬מה‬
‫יהיה המחיר בשוק ומה יהיו רווחיה של כל פירמה?‬
‫ד‪ )9( .‬הנח‪/‬י עתה כי כל פירמה יכולה להכריז על המחיר שהיא תגבה מהצרכן‪ .‬כל פירמה‬
‫מתלבטת בין שני מחירים – ‪ 54‬ש"ח או ‪ 01‬ש"ח‪ .‬בנוסף‪ ,‬מתחייבת כל אחת מהפירמות למחיר‬
‫הזול ביותר ומכריזה כי מי שיוכיח שניתן לקנות את המוצר במחיר זול יותר במקום אחר‪,‬‬
‫יקבל חזרה את ההפרש‪ .‬לכל פירמה מגיעים בדיוק ‪ 41‬קונים (מחצית מהשוק) וכ"א מהם‬
‫קונה בהתאם לפונקצית הביקוש שלו‪ .‬אם בדיעבד מסתבר לקונה כי המוצר נמכר אצל‬
‫המתחרה במחיר נמוך יותר מזה ששילם – הוא פונה לפירמה ומקבל את ההחזר‪ .‬האם ייתכן‬
‫שהמוצר יימכר בשוק במחירים שונים?‬
‫פתרון‬
‫א‪.‬‬
‫‪ 1  100 ((100  0.1(q1  q 2 ))q1  10 q1 )  500‬‬

‫‪ 1 '  100  0.2q1  0.1q 2  10  0‬‬
‫‪q1  450  0.5q 2‬‬
‫‪q1  q 2  300‬‬
‫‪p  100  0.1(300  300 )  40‬‬
‫‪ 1  (300 * 30 )  500  8500‬‬
‫ב‪ .‬בשיתוף פעולה נוצר קרטל‪:‬‬
‫‪10  100  20 q‬‬

‫‪q  4.5‬‬
‫‪Q  450‬‬
‫כלומר כל צרכן יצרוך ‪ 5.4‬יחידות במחיר ‪ 44‬ש"ח וכל חברה תייצר ‪ 224‬יחידות ותרוויח ‪.9024‬‬
‫ג‪ .‬נמצא את פונקצית הרווח של הפירמה הבוגדנית‪:‬‬
‫‪  100 * pq  500  100 * 10 q‬‬

‫‪p  100  22 .5  10 q‬‬
‫‪  100 (77 .5  10 q)q  10 q   500‬‬
‫‪ '  77 .5  20 q  10  0‬‬
‫‪q  0.05 * 67 .5  3.375‬‬
‫‪Q 2  337 .5‬‬
‫המחיר יהיה ‪ .57.34‬פירמה ‪ 0‬תרויח ‪ .3197.34‬פירמה ‪ 2‬תרויח ‪.01,891.07‬‬

‫ד‪ .‬לא‪ ,‬כי פירמה שתמכור יקר יותר תפסיד‪ -‬היא תמכור פחות בכמות‪ -‬לפי מחיר של ‪ 01‬אבל בפו‬
‫על ישלמו לה ‪ 54‬אחרי קיזוז ההחזר‪ .‬לכן לא כדאי לפירמה למכור יקר כשחברתה זולה‪.‬‬
‫אורי לומדת לתואר שני במנהל עסקים במקביל לתואר שני ברפואה‪ ,‬באוניברסיטה שכוחת‪-‬אל אי‬
‫שם בעולם‪.‬‬
‫כל קורס בפקולטה למנהל עסקים (אותו נסמן ב‪ )X-‬עולה ‪ $0,111‬ועוד ‪ 211‬נקודות‪ ,‬ואילו כל קורס‬
‫בפקולטה לרפואה (אותו נסמן ב‪ )Y-‬עולה ‪ $411‬ועוד ‪ 411‬נקודות‪.‬‬
‫לאורי הכנסה של ‪ $01,111‬ו‪ 4,111-‬נקודות לשנה הקרובה‪.‬‬
‫מכיוון שלימודי הרפואה חשובים יותר לאורי‪ ,‬היא מעוניינת ללמוד ‪ 0.0‬קורסים בפקולטה‬
‫לרפואה על כל קורס בפקולטה למנהל עסקים‪ .‬כלומר פונקצית התועלת של אורי הנה‬
‫‪ y ‬‬
‫‪ u  min  x, ‬כאשר ‪ Y‬מציין קורסים ברפואה ו ‪ X‬קורסים במינהל עסקים‪.‬‬
‫‪ 1.6 ‬‬
‫א‪ )4( .‬תאר‪/‬י גראפית את תחום אפשרויות הלימוד של אורי‪.‬‬
‫ב‪ )4( .‬כמה קורסים תיקח אורי בכל פקולטה?‬
‫ג‪ ) 01( .‬ענה‪/‬י שנית על סעיפים א' וב' אך הנח‪/‬י כי ניתן לקנות ולמכור את הנקודות בשוק‬
‫שחור‪ ,‬וכי מחירן הוא ‪ $5‬לנקודה‪ .‬בנוסף‪ ,‬הנח‪/‬י כי בעקבות פתיחת השוק השחור‪,‬‬
‫מעוניינת אורי ללמוד ‪ 0.28‬קורסים בפקולטה לרפואה על כל קורס בפקולטה למנהל‬
‫עסקים‪.‬‬
‫פתרון‬
‫א‪ .‬למעשה יש לאורי שני קווי תקציב‪ -‬אחד של נקודות‪:‬‬
‫‪200x  500 y  5000‬‬
‫ואחד של כסף‪:‬‬
‫‪1000x  500y  10,000‬‬
‫נצייר את שני קווי התקציב‪:‬‬
‫ב‪.‬‬
‫‪ .0‬היחס האופטימאלי בין הקורסים‪Y=X0.0 :‬‬
‫‪ .2‬נציב בקו התקציב של הכסף‪:‬‬
‫‪1000 x  500 y  10,000‬‬

‫‪1000 x  800 x  10,000‬‬
‫‪x  5.555‬‬
‫‪y  8.8888‬‬
‫נציב בקו התקציב של הנקודות‪:‬‬
‫‪200 x  500 y  5000‬‬

‫‪200 x  800 x  5000‬‬
‫‪x5‬‬
‫‪y 8‬‬
‫כלומר אילוץ הנקודות הוא האילוץ האפקטיבי – והוא מגביל את מספר‬

‫הקורסים שתקח אורי‬
‫ג‪ .‬בסעיף הזה נוכל ליצור קו תקציב אחד – אם נמיר את הנקודות לכסף‪:‬‬
‫ואז ההכנסה של אורי‪:‬‬
‫‪I  10,000  5,000 * 4  30,000‬‬

‫‪Py  500 $  500   2500 $‬‬
‫‪p x  1000 $  200   1800 $‬‬
‫‪1800 x  2500 y  30,000‬‬
‫‪y  1.28 x‬‬

‫‪1800 x  2500 *1.28 x  30,000‬‬
‫‪x6‬‬
‫‪y  7.68‬‬
‫במדינה "השחיתות" דרוש לכל יבואן רישיון ליבוא‪ .‬על פי החוק‪ ,‬האגרה השנתית המוטלת על פי‬
‫החוק כל יבואן הינה ‪ 011,111‬ש"ח‪ .‬הביקוש לרישיונות ליבוא )‪ (X‬הינו‪. PX  500,000  50X :‬‬
‫על מתן הרישיונות אחראי הפקיד "יורם"‪ ,‬שעל פי החוק יש לו שיקול דעת מלא אם לתת רישיון‬
‫ליבוא (ולהעביר לממשלה את דמי הרישיון הקבועים בחוק) או לסרב‪ .‬יורם דורש שוחד מכל‬
‫מבקש רישיון‪ ,‬בנוסף לאגרה הקבועה בחוק‪.‬‬
‫מטרתו של יור ם היא למקסם את רווחיו מהשוחד (הנח כי ליורם אין עלות להנפקת רישיונות וכי‬
‫יורם אינו מפלה בשוחד בין היבואנים)‪.‬‬
‫א‪ .‬כמה רישיונות ינפיק יורם‪ .‬נמק‪/‬י והצג‪/‬הציגי בתרשים‪.‬‬
‫ב‪ .‬אם יורם יכול להשאיר ברשותו מלבד את כספי השוחד גם את כספי האגרה‪ ,‬כמה רישיונות‬
‫ינפיק? נמק‪/‬י‪.‬‬
‫פתרון‬
‫א‪ .‬יורם צריך להעביר לממשלה ‪ 011,111‬ש"ח לכל רישיון שהוא מאשר‪ ,‬לכן זו העלות השולית‬
‫עבורו‪ .‬כמונופול הוא ישווה את העלות השולית לפדיון השולי ונקבל‪:‬‬
‫‪. 500,000  100X  100,000  X  4,000, PX  300,000‬‬
‫כלומר‪ ,‬כל רישיון יימכר ב‪ 711,111 -‬ש"ח‪ 011,111 ,‬ש"ח לממשלה והשאר הוא השוחד‪.‬‬
‫(ניתן להגיע לאותו הפתרון גם ע"י שינוי הביקוש)‪.‬‬
‫ב‪ .‬במקרה זה יורם מקבל את כל הסכום המשולם ע"י היבואנים ולכן העלות השולית שלו היא‬
‫אפס‪. 500,000  100X  0  X  5,000 .‬‬
‫עקומת הביקוש למוצר נתונה ע"י‪ , P  100  Q :‬כאשר ‪ Q‬היא סך הכמות המבוקשת ו‪ P -‬הוא‬
‫מחיר המוצר‪ .‬בענף פועלות ‪ 7‬פירמות אשר אין להן כלל הוצאות‪.‬‬
‫א‪ .‬הנח‪/‬הניחי כי פירמה ‪ 0‬קובעת ראשונה את הכמות אותה היא מייצרת‪ ,‬לאחר מכן פירמה ‪2‬‬
‫ולבסוף פירמה ‪ .7‬כל פירמה רואה את הכמות שיצרו קודמותיה‪.‬‬
‫חשב‪/‬חשבי את הכמות שתמכור כל פירמה‪ ,‬את מחיר המוצר בשיווי משקל ואת רווחי כל פירמה‪.‬‬
‫ב‪ .‬מהו הסכום (אם קיים כזה) אותו תהיה מוכנה לשלם פירמה ‪ 0‬תמורת שינוי סדר הבחירה כך‬
‫שלאחר שהיא בוחרת את הכמות ראשונה‪ ,‬פירמות ‪ 2‬ו‪ 7 -‬יבחרו את הכמויות שלהן באופן‬
‫סימולטני? הסבר‪/‬הסבירי תשובתך‪.‬‬
‫ג‪ .‬כעת הנח‪/‬הניחי שהכמויות נקבעות ע"י ‪ 7‬הפירמות באופן סימולטני (קורנו)‪ .‬חשב‪/‬חשבי את‬
‫הכמות שתמכור כל פירמה‪ ,‬את מחיר המוצר בשיווי משקל ואת רווחי כל פירמה‪.‬‬
‫ד‪ .‬בהמשך לסעיף ג (קורנו)‪ ,‬פירמות ‪ 2‬ו‪ 7-‬שוקלות להתמזג לפירמה אחת אשר תסומן באינדקס ‪.5‬‬
‫(פירמה מספר ‪ 0‬תמשיך להתחרות בפירמה הממוזגת)‪ .‬האם כדאי לפירמות ‪ 2‬ו‪ 7-‬להתמזג (בהנחה‬
‫שסך רווחי הפירמה הממוזגת יתחלקו שווה בשווה בין הצדדים למיזוג)? האם המיזוג מעלה את‬
‫רווחיה של פירמה ‪ ?0‬הסבר‪/‬י את האינטואיציה הכלכלית לכל אחת מהתוצאות שקיבלת בסעיף‬
‫זה‪.‬‬
‫פתרון‬
‫א‪.‬‬
‫בעיית המקסימיזציה של פירמה ‪ 7‬ועקומת התגובה שלה‪:‬‬
‫‪Max  3  (100  q1  q2  q3 )q3‬‬

‫‪ 3‬‬ ‫‪100  q1  q2‬‬
‫‪ 0  q3 ‬‬
‫‪q3‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪100  q1  q2‬‬ ‫‪100  q1  q2‬‬
‫‪Max  2  (100  q1  q2 ‬‬ ‫( ‪)q2 ‬‬ ‫‪)q2‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪ 2‬‬ ‫‪100  q1‬‬
‫‪ 0  q2 ‬‬
‫‪q2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪‬‬ ‫‪100  q1 100  q1  (100  q1 ) / 2 ‬‬

‫‪Max  1  100  q1 ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪q1‬‬
‫‪‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ 100  q1  (100  q1 ) / 2 ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪q1 ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ 1‬‬
‫‪ 0  q1  50‬‬
‫‪q1‬‬
‫מכאן נקבל‪. q1  50 ; q2  25; q3  12 .5 :‬‬
‫מחיר המוצר‪.p=12.5:‬‬
‫רווחי הפירמות‪.  1  50 12.5  625 ;  2  25 12.5  312 .5;  3  156 .25 :‬‬
‫ב‪.‬‬
‫אם פירמות ‪ 2‬ו‪ 7 -‬מתחרות סימולטנית‪ ,‬בעיית המקסימיזציה של פירמה ‪ 7‬ועקומת‬
‫התגובה שלה‪:‬‬
‫‪Max  3  (100  q1  q2  q3 )q2‬‬

‫‪ 3‬‬ ‫‪100  q1  q2‬‬
‫‪ 0  q3 ‬‬
‫‪q3‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪100  q1  q3‬‬
‫‪. q2 ‬‬ ‫ובאופן דומה‪ ,‬עקומת התגובה של פירמה ‪ 2‬היא‪:‬‬
‫‪2‬‬
‫‪100  q1‬‬ ‫‪100  q1‬‬
‫‪. q2 ‬‬ ‫‪; q3 ‬‬ ‫נקבל כי‪:‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬
‫לכן‪ ,‬בעיית המקסימיזציה של פירמה ‪:0‬‬
‫‪‬‬ ‫‪100  q1 ‬‬

‫‪Max  1  100  q1  2‬‬ ‫‪q1‬‬
‫‪‬‬ ‫‪3 ‬‬
‫‪ 1‬‬ ‫‪100 2‬‬
‫‪ 0  100  2q1  200 / 3  4q1 / 3  0 ‬‬ ‫‪ q1‬‬
‫‪q1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪q1  50‬‬
‫‪100  50‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪. q 2  q3 ‬‬ ‫מכאן נקבל כי‪ 16 :‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪p  100  50  2  16‬‬ ‫מחיר המוצר יהיה‪ 16 :‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬
‫הרווח של פירמה ‪.  1  50  16  833 :0‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫ולכן‪ ,‬הסכום המקסימאלי שפירמה ‪ 0‬תהיה מוכנה לשלם הוא ‪. K  833  625  208‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬
‫ג‪.‬‬
‫עקומת התגובה של פירמה ‪:i‬‬
‫‪100  q j  q k‬‬
‫‪qi ‬‬
‫‪2‬‬
‫לפיכך‪ ,‬הכמויות בשיווי משקל‪ q1  q2  q3  25 :‬ומחיר המוצר הוא ‪ .24‬רווחי כל‬

‫פירמה הם ‪.024‬‬
‫ד‪.‬‬
‫נניח שישנן שתי פירמות המתחרות בתחרות כמויות סימולטנית‪ .‬בעיית המקסימיזציה‬
‫של פירמה ‪:i‬‬
‫‪Max  i  100  qi  q j qi‬‬

‫‪ i‬‬ ‫‪100  q j‬‬
‫‪ 0  100  2qi  q j  0  qi ‬‬
‫‪qi‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪ . p  33‬רווח כל‬ ‫לפיכך‪ ,‬הכמויות בשיווי משקל‪ qi  q j  33 :‬ומחיר המוצר הוא‬
‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪5‬‬ ‫‪1‬‬
‫פירמה הוא ‪   1111‬והרווח של פירמה ‪ 2‬ו‪ 7 -‬הוא ‪.  2   3  555‬‬
‫‪9‬‬ ‫‪9‬‬
‫המיזוג מעלה את רווחיה של פירמה ‪ 0‬מפני שכעת היא מתחרה רק מול פירמה אחת – ולכן זו‬
‫סביבה פחות תחרותית יחסית למצב בסעיף הקודם בו פירמה ‪ 0‬התחרתה מול שתי פירמות‬
‫המיזוג‬
‫‪1‬‬
‫כלכלה למנע"ס ‪-‬שיעור חזרה‬

‫שאלה ‪ – 1‬תחרות משוכללת וקרטל ביבוא ויצוא‬
‫‪. TCi (qi ) = 10 + qi2‬‬ ‫בשוק ‪ 20‬פירמות ולכ"א מהן פונקצית העלויות הבאה‪:‬‬
‫‪P = 231 − Q‬‬ ‫הביקוש (ההופכי) למוצר הוא‪:‬‬
‫א‪ .‬כמה יחידות תמכור כל פירמה ובאיזה מחיר אם מדובר בתחרות משוכללת? מה יהיו רווחיה?‬
‫ב‪ .‬אם הפירמות מתאחדות לקרטל‪ ,‬כמה יחידות תמכור כל פירמה ובאיזה מחיר? מה יהיו רווחיה כל פירמה‬
‫בקרטל?‬
‫ג‪ .‬הניחו כי בתנאי סעיף ב' (קרטל) ניתן לייצא את המוצר לחו"ל במחיר ‪ 100‬ש"ח ליחידה‪ ,‬אך אין אפשרות‬
‫לייבאו‪ .‬כמה יחידות תמכור כל פירמה בארץ ובאיזה מחיר? כמה יחידות תמכור כל פירמה בחו"ל ובאיזה‬
‫מחיר? מה יהיו רווחי כל פירמה?‬
‫ד‪ .‬כעת הניחו כי בתנאי סעיף ב' (קרטל) ניתן לייבא את המוצר מחו"ל במחיר ‪ 100‬ש"ח ליחידה‪ ,‬אך לא לייצאו‪.‬‬
‫כמה יחידות תמכור כל פירמה ובאיזה מחיר? מה יהיו רווחי כל פירמה בקרטל? כמה יחידות מיובאות‬
‫ארצה?‬
‫ה‪ .‬ענו שנית על סעיף ד' בהנחה שניתן לייבא את המוצר מחו"ל במחיר ‪ 20‬ש"ח ליחידה (כמה יחידות תמכור כל‬
‫פירמה ובאיזה מחיר‪ ,‬מה יהיו רווחיה וכמה יחידות מיובאות לארץ)‬
‫שאלה ‪ – 2‬מונופול רב‪-‬מפעלים (‪ MC‬עולה)‬

‫‪P = 27 − 0.1Q‬‬ ‫עקומת הביקוש היומית (באלפי יחידות) למוצר מסויים היא‪:‬‬
‫בענף ‪ 5‬פירמות זהות (סוג ‪ )1‬שלכ"א מהן פונקציית העלויות הבאה‪TC1 (q1 ) = 2 + 0.5q12 :‬‬
‫ו‪ 10-‬פירמות זהות (סוג ‪ )2‬שלכ"א מהן פונקציית העלויות‪TC2 (q 2 ) = 9 + q22 :‬‬
‫א‪ .‬מהו ש"מ התחרותי של הט"ק (מחיר וכמות)? כמה יחידות תמכור פירמה מכל סוג?‬
‫ב‪ .‬מהו ש"מ בט"ק‪ ,‬אם חברה אחת רכשה את כל האחרות והיא פועלת כמונופול רב‪-‬מפעלים?‬
‫ג‪ .‬ענו שנית על שני הסעיפים הקודמים בהתייחס לט"א‪.‬‬
‫שאלה ‪ – 3‬קורנו ומונופול משתנים‬

‫‪2‬‬
‫אסי וגורי הם הספקים היחידים של מלפפונים ועגבניות‪.‬‬

‫בשל בעיות טכניות‪ ,‬יכול כ"א מהם לגדל רק גידול אחד‪ :‬או עגבניות‪ ,‬או מלפפונים‪ ,‬וכ"א מהם צריך להחליט מה‬
‫לזרוע‪ ,‬בלי יכולת לתאם עם רעהו (הם היו שותפים בעבר‪ ,‬אך בשל חילוקי דעות‪ ,‬אינם משוחחים זה עם זה)‪.‬‬
‫ההוצאות הכרוכות בגידול מלפפונים הן‪TC (q ) = 2q :‬‬
‫‪TC (q ) = q‬‬ ‫ההוצאות הכרוכות בגידול עגבניות הן‪:‬‬
‫‪P1 = 134 − Q1‬‬ ‫הביקוש למלפפונים (בקילוגרמים) הוא‪:‬‬
‫‪P2 = 91 − Q2‬‬ ‫הביקוש לעגבניות (בקילוגרמים) הוא‪:‬‬
‫שימו לב‪:‬‬
‫אם רק אחד מהם מגדל מוצר מסויים‪ ,‬הרי שהוא מונופול‬ ‫•‬
‫אם שניהם מגדלים את המוצר – מדובר בתחרות כמויות (קורנו)‬ ‫•‬
‫א‪ ) 6( .‬מהו ש"מ אם אסי מחליט לגדל עגבניות וגורי מחליט לגדל מלפפונים? (מחירים וכמויות בכל שוק)‬
‫מהם רווחיו של כל אחד מהם?‬
‫ב‪ )6( .‬מהו ש"מ קורנו אם שניהם מחליטים לגדל מלפפונים? מהם רווחיו של כל אחד מהם?‬
‫ג‪ )6( .‬מהו ש"מ קורנו אם שניהם מחליטים לגדל עגבניות? מהם רווחיו של כל אחד מהם?‬
‫ד‪ ) 7( .‬מה שקרה בפועל הוא שכ"א מהם חשב שהאחר יגדל עגבניות לכן גידלו שניהם מלפפונים‪ .‬דקות לפני‬
‫שהם מגיעים לשוק‪ ,‬מבקש ממך אסי לתווך ביניהם ולהציע למכירה לגורי את המלפפונים שגידל‪ .‬מכיוון‬
‫שאסי יודע שלמדת כלכלה‪ ,‬הוא מבקש ממך לומר מה המחיר המקסימלי אותו כדאי לו (לאסי) לדרוש‬
‫עבור מלפפוניו‪.‬‬
‫מה תהיה תשובתך?‬
‫שאלה ‪ – 4‬קרטל עם אפליה משני סוגים‬

‫קיימים ‪ 100‬צרכנים‪ ,‬שהביקוש של כ"א מהם למוצר הוא‪P = 150 − 10q :‬‬
‫קיימות שתי פירמות‪ ,‬לכ"א מהן פונקצית ההוצאות‪. TC (q ) = 10q :‬‬
‫א‪ )8( .‬הניחו כי הפירמות החליטו לשתף ביניהן פעולה‪ ,‬וכי פירמה ‪ 1‬מתכוונת לעמוד בהסכם ולייצר את מספר‬
‫היחידות המתוכנן‪ .‬פירמה ‪ 2‬יודעת שפירמה ‪ 1‬תמלא חלקה בהסכם‪ ,‬ומחליטה להשיא את רווחיה תוך הפרת‬
‫ההסכם ביניהן‪ .‬כמה יחידות תמכור כל פירמה? מה יהיה המחיר בשוק ומה יהיו רווחיה של כל פירמה?‬
‫ב‪ ) 8( .‬כעת‪ ,‬הניחו כי הפירמות יכולות למכור את המוצר שלהן לשוק נוסף‪ ,‬שהביקוש המצרפי שלו המגיע מ‪30-‬‬
‫צרכנים זהים‪ ,‬הוא ‪ . P = 180 − 0.1Q‬מה יהיה המחיר בכל שוק אם הפירמות מחליטות לשתף פעולה‬
‫‪3‬‬
‫(ולעמוד בהסכם) ולהפלות מחירים (אפליה מדרגה שלישית)? כמה יחידות תימכרנה בכל שוק? כמה יחידות‬
‫תייצר כל פירמה?‬
‫ג‪ )9( .‬בהמשך לסעיף ב' הניחו שהפירמות מחליטות לנקוט באסטרטגיית ‪ TPT‬ולהפלות בין שני השווקים‪ .‬כמה‬
‫יחידות רוכש כל צרכן בכל שוק? מהו מחיר הכניסה לכל אחד מהשווקים? כמה יחידות מיוצרות בכל מפעל?‬
‫שאלה ‪ – 5‬אפליה בקרטל ובקורנו‬

‫בענף שלוש פירמות המתנהגות לפי מודל קורנו (תחרות כמויות)‪.‬‬
‫פונקצית הביקוש ההופכית למוצר היא ‪P = 200 − Q :‬‬
‫‪TC (q ) = 3q 2‬‬ ‫פונקצית הייצור של כל פירמה היא‪:‬‬
‫(‪ )8‬חשב‪/‬י את הכמות שתייצר כל פירמה ואת המחיר שישרור בענף‬ ‫א‪.‬‬
‫(‪ )9‬הניחו שכל פירמה יכולה גם לייצא לחו"ל ופונקצית הביקוש של חו"ל גמישה לחלוטין במחיר חו"ל‬ ‫ב‪.‬‬
‫השווה ל‪ 180-‬ש"ח ושהצרכנים אינם יכולים לייבא את המוצר‪ .‬אם הפירמות מחליטות לשתף ביניהן פעולה‬
‫ולפעול כמונופול רב‪-‬מפעלים בט"ק‪ ,‬ובהנחה שהפירמות עומדות בהסכם ושהן יכולות להפלות בין שוק חו"ל‬
‫לשוק המקומי‪ ,‬מה יהיה המחיר בארץ וכמה יחידות תימכרנה בו? כמה יחידות משווקות לחו"ל? כמה‬
‫יחידות מייצרת כל פירמה?‬
‫(‪ ) 8‬כיצד תשתנה תשובתך לסעיף ב' בהינתן שהפירמות יכולות להפלות מחירים בין השוק המקומי לשוק‬ ‫ג‪.‬‬
‫חו"ל אך הן אינן משתפות פעולה ביניהן? כמה יחידות תשווק כל פירמה לשוק המקומי ובאיזה מחיר? כמה‬
‫יחידות תייצא כל פירמה לחו"ל? (שימו לב שמדובר בתחרות כמויות)‬
‫שאלה ‪ – 6‬מוצר לוואי‬

‫פונקצית הביקוש ההופכית לשולחנות העומדת בפני יצרן מונופוליסטי היא‪ P = 120 − Qd :‬כאשר ‪ P‬הוא‬
‫המחיר בשקלים‪ ,‬ו‪ Qd -‬היא סך הכמות הנמכרת בשוק‪.‬‬
‫פונקצית העלויות של המונופול היא ‪ TC = 0.5Qs‬כאשר ‪ Qs‬היא סך הכמות המיוצרת ע"י המונופול‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫הניחו כי בייצור של כל שולחן‪ ,‬נוצרת חבילת נסורת‪ ,‬אותה יכול היצרן למכור בשוק הלולים‪ ,‬במחיר ‪ 100‬שקלים‬
‫לחבילה‪( .‬כלומר‪ ,‬אם יוצרו ‪ 50‬שולחנות‪ ,‬נוצרו גם ‪ 50‬חבילות נסורת‪ ,‬הנמכרות כל אחת במחיר ‪ 100‬ש"ח‬
‫ליחידה)‪.‬‬
‫כמה שולחנות נמכרים בשוק ובאיזה מחיר? כמה חבילות נסורת נמכרות בשוק? מהם רווחי היצרן?‬
‫שאלה ‪ – 7‬קורנו מתפתח‬

‫‪4‬‬
‫טום וג'רי הינם שני היצרנים היחידים במשק של מוצר ‪ . Q‬עלות הייצור של טום הינה ‪ 20‬ש"ח ליחידה ואילו של‬
‫ג'רי ‪ 15‬ש"ח ליחידה‪.‬‬
‫הביקוש המקומי למוצר הוא ‪P = 100 − Q‬‬
‫א‪ .‬אם הם מתחרים ביניהם תחרות כמויות (קורנו)‪ ,‬מהו המחיר בשוק? כמה ימכור טום וכמה ג'רי?‬
‫הניחו כי הממשל ה מחליטה לפתוח את השוק לתחרות‪ ,‬במטרה להוזיל את המחיר לצרכן‪ .‬לשוק מצטרף יצרן‬
‫שלישי‪ ,‬שעלות הייצור שלו היא ‪ 2‬שקלים ליחידה‪ .‬טום וג'רי מחליטים לשתף פעולה והם מתחרים תחרות‬
‫כמויות מול היצרן השלישי‪.‬‬
‫ב‪ .‬מה יהיה המחיר החדש בשוק אם טום וג'רי כבר ייצרו את הכמויות אותן מצאתם בסעיף א'? מה הם‬
‫רווחיהם המשותפים של טום וג'רי? מהם רווחי היצרן החדש?‬
‫ג‪ .‬בתנאי סעיף ב' (כלומר‪ ,‬טום וג'רי משתפים פעולה כנגד היצרן החדש‪ ,‬ובידם קיימת הכמות שמצאתם‬
‫בסעיף א') הניחו כי בעקבות מסע פרסום של היצרן השלישי‪ ,‬הביקוש החדש למוצר הוא‪:‬‬
‫‪ . P = 289 − Q‬מהו המחיר החדש בשוק? מהם רווחיהם של טום וג'רי? מהם רווחיו של היצרן החדש?‬
‫שימו לב שטום וג'רי יכולים לייצר מעבר לכמות המצויה אצלם במלאי‬
‫שאלה ‪ 25( 8‬נקודות) – תועלת‪ ,‬ייצור‪ ,‬תחרות‪ ,‬מונופול רגיל ומפלה‬

‫‪U1 = 50q − q 2 + 2 y‬‬ ‫בשוק ‪ 100‬צרכנים שפונקצית התועלת של כ"א מהם היא‪:‬‬
‫‪U 2 = 80q − 2q 2 + 4 y‬‬ ‫ו‪ 200-‬צרכנים נוספים שפונקצית התועלת של כ"א מהם היא‪:‬‬
‫מחיר ‪ y‬הוא ‪ 2‬ש"ח‪.‬‬
‫בשוק ‪ 10‬יצרנים זהים המייצרים את המוצר ‪ q‬ולכ"א מהם פונקצית הייצור הבאה‪q = l 0.5 k 0.25 :‬‬
‫‪Pl = 5‬‬ ‫נתון עוד כי לכל יצרן כמות קבועה של ‪ 1,600‬יחידות ‪ k‬במלאי‪ ,‬וכן‪Pk = 1 :‬‬
‫א‪ )5( .‬מהי עקומת הביקוש המצרפית בשוק?‬
‫ב‪ )5( .‬מהי עקומת הוצאות השוליות המצרפית בשוק?‬
‫ג‪ )5( .‬כמה יחידות ימכור כל יצרן בש"מ תחרותי ובאיזה מחיר? כמה יחידות קונה כל צרכן מהסוג הראשון?‬
‫ומהסוג השני?‬
‫‪P = 34.21‬‬
‫ד‪ )5( .‬כמה יחידות ימכור כל יצרן אם כל היצרנים עובדים יחדיו כמונופול רב‪-‬מפעלים? כמה יחידות קונה כל‬
‫צרכן מהסוג הראשון? ומהסוג השני? (הניחו כי האפליה אסורה)‬
‫‪P = 35.79‬‬
‫‪5‬‬
‫ה‪ )5( .‬כיצד תשתנה תשובתך לסעיף ד' לעיל אם המונופול רשאי להפלות מחירים? מהו המחיר עבור הצרכן‬
‫הראשון וכמה יחידות יקנה כל צרכן? כמה יחידות יקנה כל צרכן מהסוג השני ובאיזה מחיר?‬
‫‪P1 = 39.13‬‬ ‫‪P2 = 34.13‬‬
‫פתרונות‬
‫שאלה ‪ – 1‬תחרות משוכללת וקרטל ביבוא ויצוא‬
‫‪ ,‬ומטעמי סימטריה‪:‬‬ ‫א‪ .‬בתחרות משוכללת‬
‫נציב ונקבל‪:‬‬
‫הרווח של כל פירמה יהיה‪:‬‬
‫ב‪ .‬עבור שיתוף פעולה (קרטל) נדרוש שהעלות השולית של כל פירמה תהיה שווה לפדיון השולי הכולל‪:‬‬
‫הרווחים של כל פירמה בקרטל יהיו‪:‬‬
‫ג‪ .‬מטעמי סימטריה מתקיים (‪:)d – domestic, e – export‬‬
‫באפליית מחירים צריך להתקיים שוויון בין הפדיונות השוליים בכל שוק לכל פירמה‪ ,‬כלומר‬
‫‪ .‬נציב ונקבל‪:‬‬
‫‪6‬‬
‫‪ ,‬ובקרטל מתקיים‬ ‫בנוסף‪ ,‬באפליית מחירים מתקיים‬

‫‪ .‬נציב ונקבל‪:‬‬ ‫‪ ,‬ולכן‬
‫הרווח של כל פירמה בקרטל נתון ע"י‪:‬‬
‫ד‪ .‬הביקוש החדש מוגדר ע"י‪:‬‬
‫נדרוש שהעלות השולית של כל פירמה תהיה שווה לפדיון השולי הכולל‪ .‬בסעיף ב' קיבלנו שאם מניחים‬
‫‪ .‬כלומר‪ ,‬הכמות בש"מ של קרטל לא מקיימת את התחום‪.‬‬ ‫שפינקציית הביקוש כמו קודם אזי‬
‫‪:‬‬ ‫נבדוק עבור‬
‫‪ .‬בשני המקרים התחום לא מתקיים‪ .‬נשארה רק נקודת הקיצון בפונקציית הביקוש ‪-‬‬ ‫מקבלים‬
‫‪ .‬הרווח של כל פירמה נתון ע"י‪:‬‬ ‫‪ .‬עבור נקודה זו מתקיים ‪-‬‬
‫לגבי הייבוא‪ ,‬אנו מניחים שמכיוון שהקרטל משווה את המחיר למחיר הייבוא הצרכנים יקנו רק את המוצרים‬
‫שלו‪ ,‬והייבוא יהיה ‪.0‬‬
‫ה‪ .‬כעת הביקוש החדש מוגדר ע"י‪:‬‬
‫מקבלים‬ ‫שוב‪ ,‬כמו בסעיף ב'‪ ,‬אם משווים את הפדיון השולי לעלות השולית בתחום‬
‫‪ .‬כלומר‪ ,‬התחום לא מתקיים‪ .‬נשווה את העלות השולית למחיר ונבדוק שמתקיים‬
‫‪:‬‬
‫הפעם התחום של פונקציית הביקוש מתקיים‪ .‬רווחי כל פירמה נתונים ע"י‪:‬‬

‫‪7‬‬
‫‪.‬‬ ‫כמות היחידות שמיובאות לארץ היא‬
‫שאלה ‪ – 2‬מונופול רב‪-‬מפעלים (‪ MC‬עולה)‬
‫‪ .‬נציב ונקבל את סדרת המשוואות הבאה‪:‬‬ ‫א‪ .‬בש"מ תחרותי בט"ק מתקיים‬
‫‪ .‬נציב ונקבל את סדרת המשוואות‬ ‫ב‪ .‬עבור מונופול רב‪-‬מפעלים מתקיים‬

‫הבאה‪:‬‬
‫המינימלי‪ .‬נגזור‬ ‫ג‪ .‬גם בתחרות משוכללת וגם במונופול רב‪-‬מפעלים בט"א ישוכפלו רק המפעלים בעלי ה‬
‫כדי למצוא את המינימלי ביניהם‪:‬‬ ‫של שני סוגי המפעלים למציאת הכמות בש"מ ונציב ב‬ ‫את ה‬
‫‪ .‬בט"א לא יהיו מפעלים מסוג ‪ 2‬גם בתחרות משוכללת וגם‬ ‫קיבלנו כי‬
‫עבור מונופול רב‪-‬מפעלים‪.‬‬
‫‪ .‬מכאן נגזרת הכמות הכוללת שתיוצר‬ ‫בתחרות משוכללת בט"א המחיר יהיה‪ :‬שווה ל‬
‫בש"מ וכמות הפירמות‪:‬‬
‫‪ .‬נציב את‬ ‫במונופול רב‪-‬מפעלים בט"א מתקיים‬

‫ונקבל את הכמות‪ ,‬המחיר וכמות המפעלים בש"מ בט"א‪:‬‬
‫‪8‬‬
‫מכיוון שלא יכול להיות מספר לא שלם של מפעלים נעגל למטה ל ‪ 62‬מפעלים‪.‬‬
‫שאלה ‪ – 3‬קורנו ומונופול משתנים‬

‫‪ .‬עבור מלפפונים נקבל‪:‬‬ ‫א‪ .‬במונופול מתקיים‬
‫הרווח של גורי מגידול מלפפונים נתון ע"י‪:‬‬
‫עבור עגבניות נקבל‪:‬‬
‫הרווח של אסי מגידול עגבניות נתון ע"י‪:‬‬
‫‪ ,‬ואז נציב‬ ‫לפי‬ ‫ב‪ .‬נסמן (‪ .)A-Asi, G-Guri‬אם שניהם מחליטים לגדל מלפפונים נגזור את‬
‫מטעמי סימטריה‪:‬‬
‫הרווח של אסי ושל גורי מגידול מלפפונים יהיה‪:‬‬
‫מטעמי סימטריה‪:‬‬ ‫‪ ,‬ואז נציב‬ ‫לפי‬ ‫ג‪ .‬באותו אופן כמו בסעיף הקודם נגזור את‬
‫הרווח של אסי ושל גורי מגידול מלפפונים יהיה‪:‬‬

‫‪9‬‬
‫ד‪ .‬מכיוון שאסי וגורי כבר גידלו את המלפפונים העלויות שלהם שקועות‪ .‬לפי סעיף א'‪ ,‬כל אחד מהם חשב שהוא‬
‫מונופול בגידול מלפפונים וגידל ‪ 66‬ק"ג מלפפונים‪ .‬אם אסי מוכר לגורי את כל המלפפונים שלו‪ ,‬אז לגורי יהיו‬
‫ק"ג מלפפונים והוא יהיה מונופול‪ .‬הוא יכול למכור כל כמות עד ‪ 132‬ק"ג ההמלפפונים שיש ברשותו‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬הוא ימקסם את הרווח שלו‪ ,‬שבמקרה של עלויות שקועות שקול למיקסום הפדיון‪ ,‬לפי כמות המלפפונים‪:‬‬
‫נציב את התוצאה ונקבל את הפדיון של גורי‪:‬‬
‫מצד שני אם אסי לא מוכר לגורי הם יתחרו לפי כמויות‪ ,‬עד ‪ 66‬ק"ג המלפפונים שיש לכל אחד מהם‪ .‬עבור עלות‬
‫‪ ,‬ואז נציב‬ ‫לפי‬ ‫שקועה גזירת הרווח שקולה לגזירת הפדיון‪ ,‬לכן נגזור את‬
‫מטעמי סימטריה‪:‬‬
‫‪ .‬כלומר‪ ,‬הכמות שכל אחד ימכור קטנה מהכמות שכל אחד גידל‪ ,‬ולא‬ ‫בש"מ קורנו מתקיים‬
‫צריך לחפש ש"מ חדש‪ .‬הפדיון של אסי ושל גורי יהיה‪:‬‬
‫המחיר המקסימלי שכדאי לאסי לדרוש עבור המלפפונים שלו הוא ההפרש בין הפדיון של גורי כאשר הוא‬
‫‪ .‬על מנת שגורי לא יהיה אדיש‬ ‫מונופול‪ ,‬לבין הפדיון שלו בש"מ קורנו‬
‫לעסקה‪ ,‬וכדי שאסי גם יבטיח לעצמו סכום גבוה מהפדיון הצפוי בש"מ קורנו‪ ,‬הוא יכול להוריד ‪ 1‬אגורה‬
‫‪.‬‬ ‫מהמחיר ל‬
‫שאלה ‪ – 4‬קרטל עם אפליה משני סוגים‬

‫א‪ .‬הביקוש המצרפי והביקוש המצרפי ההופכי נתונים ע"י‪:‬‬
‫עבור שיתוף פעולה (קרטל) נדרוש שהעלות השולית של כל פירמה תהיה שווה לפדיון השולי הכולל‪:‬‬
‫‪10‬‬
‫יחידות‪ .‬כעת היא תמקסם את הרווח שלה תוך לקיחת נתון זה‬ ‫פירמה ‪ 2‬יודעת שפירמה ‪ 1‬תייצר‬
‫בחשבון‪:‬‬
‫הרווחים של כל פירמה נתונים ע"י‪:‬‬
‫‪ ,‬והשוק החדש בתור שוק ‪ .‬עקב סימטריה מתקיים‬ ‫ב‪ .‬נגדיר את השוק הקודם בתור שוק‬
‫‪ .‬באפליית מחירים עם שיתוף פעולה‬
‫‪ ,‬ומכאן נמצא את המחירים והכמויות שנמכרות בכל‬ ‫(קרטל) מתקיים‬
‫שוק‪ ,‬יחד וע"י כל אחת מהפירמות‪:‬‬
‫יחידות‪.‬‬ ‫כל פירמה מייצרת סה"כ‬
‫‪ .‬נציב ונמצא את‬ ‫עם שיתוף פעולה (קרטל) מתקיים‬ ‫ג‪ .‬באסטרטגיית‬
‫הכמויות שנמכרות בכל שוק‪ ,‬וע"י כל פירמה‪:‬‬
‫יחידות‪.‬‬ ‫כל פירמה מייצרת סה"כ‬

‫יחידות‪.‬‬ ‫כל צרכן בשוק רוכש‬
‫יחידות‪.‬‬ ‫כל צרכן בשוק רוכש‬
‫מוגדר ע"י עודף הצרכן בשוק ‪:‬‬ ‫מחיר הכניסה לשוק‬
‫מוגדר ע"י עודף הצרכן בשוק ‪:‬‬ ‫מחיר הכניסה לשוק‬

‫‪11‬‬
‫שאלה ‪ – 5‬אפליה בקרטל ובקורנו‬

‫מטעמי סימטריה‪:‬‬ ‫‪ ,‬ולבסוף נדרוש‬ ‫לפי‬ ‫א‪ .‬ללא הגבלת הכלליות נגזור את‬
‫היא הכמות‬ ‫זו הכמות שפירמה ‪ 1‬מוכרת בארץ (‪ )domestic‬ו‬ ‫‪ ,‬כאשר‬ ‫ב‪ .‬נגדיר‬
‫‪ ,‬ומטעמי‬ ‫‪,‬‬ ‫שפירמה ‪ 1‬מייצאת לחו"ל (‪ .)export‬באותו אופן נגדיר‬
‫‪.‬‬ ‫‪,‬ו‬ ‫‪,‬‬ ‫סימטריה נקבל‬
‫מבחינת כל פירמה מדובר באפליית מחירים (סדר שלישי)‪ .‬במקרה זה כל פירמה תדרוש שהפדיון השולי בשני‬
‫השווקים יהיה זהה‪ .‬מכיוון שהמחיר בחו"ל קבוע‪ ,‬הפדיון השולי בחו"ל הוא פשוט המחיר‪ 180 ,‬ש"ח ליחידה‪.‬‬
‫מכאן נקבל את הכמות שכל פירמה מוכרת בארץ‪:‬‬
‫הפדיון השולי בכל שוק שווה לעלות השולית המצרפית‪ ,‬שעבור מונופול רב‪-‬מפעלים בט"ק שווה לעלות‬
‫השולית של כל מפעל‪ .‬מכאן נקבל את כמות היחידות שמייצרת כל פירמה‪ ,‬וכמות היחידות שנמכרות בשוק‬
‫בסה"כ‪:‬‬
‫נציב את כמות היחידות שנמכרות בשוק המקומי וכמות היחידות שכל פירמה מוכרת בשוק המקומי ונקבל‪:‬‬
‫מטעמי סימטריה‪:‬‬ ‫ו‬ ‫‪ ,‬ולבסוף נדרוש‬ ‫‪,‬ו‬ ‫לפי‬ ‫ג‪ .‬ללא הגבלת הכלליות נגזור את‬
‫‪12‬‬
‫נכפיל את המשוואה השנייה ב ‪ 3‬ונחסיר מהראשונה לקבלת הכמויות שכל פירמה מוכרת בשוק המקומי ומייצאת‬
‫לחו"ל‪ ,‬ואת המחיר בשוק המקומי‪:‬‬
‫שאלה ‪ – 6‬מוצר לוואי‬

‫מכיוון שעבור כל שולחן שהיצרן מוכר משתלם לו למכור את תוצר הלוואי של חבילת הנסורת‪ ,‬ישנם רק שני‬
‫מקרים שצריך לבדוק‪:‬‬
‫‪ .1‬כמות השולחנות הנמכרת שווה לכמות חבילות הנסורת הנמכרת‪.‬‬
‫‪ .2‬כמות החבילות הנמכרת גדולה מכמות השולחנות הנמכרת‪.‬‬
‫נגדיר את רווח היצרן כאשר הוא מוכר את כל השולחנות שהוא מייצר‪:‬‬
‫נגזור אותו לפי הכמות ה מיוצרת ונקבל את כמות השולחנות וחבילות הנסורת שנמכרים בשוק‪ ,‬ואת המחיר של‬
‫שולחן‪:‬‬
‫הרווח במקרה זה יהיה‪:‬‬
‫במקרה שהיצרן מייצר יותר שולחנות ממה שהוא מוכר‪ ,‬הוא קודם ממקסם את הרווח מחבילות הנסורת‪ .‬נגדיר‬
‫את הרווח שלו מנסורת‪ ,‬ונגזור אותו לקבלת כמות השולחנות וכמות הנסורת שהוא מייצר (ומוכר את הנסורת)‪:‬‬
‫מבחינת שוק השולחנות עלות הייצור שלהם היא שקועה‪ ,‬וכעת היצרן ימקסם את הרווח‪ ,‬שהוא גם הפדיון‬
‫בשוק זה‪:‬‬
‫‪13‬‬
‫רווחי היצרן במקרה זה נתונים ע"י‪:‬‬
‫ולכן היצרן יעדיף את האופציה השנייה‪.‬‬ ‫קיבלנו‬
‫שאלה ‪ – 7‬קורנו מתפתח‬

‫ונקבל את סדרת‬ ‫‪ ,‬כאשר‬ ‫לפי‬ ‫‪ ,‬ואת את‬ ‫לפי‬ ‫א‪ .‬נגדיר ‪ ,T-Tom‬ו ‪ .J-Jerry‬נגזור את‬
‫המשוואות הבאה‪:‬‬
‫נכפול את המשוואה השנייה ב ‪ ,2‬נחסיר את שתי המשוואות‪ ,‬ונמצא את הכמויות שמוכר כל אחד‪ ,‬ואת המחיר‬
‫בשוק‪:‬‬
‫בתור הכמות שמוכרים במשותף טום וג'רי‪ ,‬ו בתור הכמות שמוכר היצרן השלישי‪ ,‬כאשר‬ ‫ב‪ .‬נגדיר‬
‫בהתאמה‪.‬‬ ‫‪ ,‬ושל היצרן השלישי ע"י‬ ‫‪ .‬הרווחים המשותפים של טום וג'רי נתונים ע"י‬
‫אם אנו מניחים שבתח רות כמויות טום וג'רי מוכרים פחות ממה ששניהם ייצרו‪ ,‬אזי כל העלויות שלהם שקועות‪,‬‬
‫לפי ‪,‬‬ ‫‪ ,‬ואת את‬ ‫לפי‬ ‫וניתן לגזור את הפדיון שלהם מש"מ קורנו עם היצרן החדש‪ .‬נגזור את‬
‫ונקבל את סדרת המשוואות הבאה‪:‬‬
‫נכפיל את המשוואה הראשונה ב ‪ ,2‬נחסיר את שתי המשוואות‪ ,‬ונמצא את הכמויות שמוכרים טום וג'רי‬
‫במשותף‪:‬‬
‫‪ .‬כלומר‪ ,‬בש"מ קורנו עם היצרן החדש טום וג'רי מוכרים פחות ממה שייצרו‬ ‫קיבלנו כי‬
‫בסעיף הקודם‪ ,‬כאשר התחרו בכמויות‪ .‬הכמות של היצרן החדש‪ ,‬הכמות הכוללת‪ ,‬והמחיר בשוק נתונים ע"י‪:‬‬
‫‪14‬‬
‫הרווחים המשותפים של טום וג'רי ושל היצרן השלישי נתונים ע"י‪:‬‬
‫ג‪ .‬כעת קיימות שתי אפשרויות‪:‬‬

‫‪ .a‬טום וג'רי מוכרים פחות ממה שייצרו כשהתחרו ביניהם בכמויות (סעיף א')‪.‬‬
‫‪ .b‬טום וג'רי מייצרים מוצרים נוספים כדי להתחרות בכמויות מול היצרן השלישי‪.‬‬
‫אם מניחי ם שטום וג'רי לא מייצרים מוצרים נוספים אז נחזור על הפיתוח בסעיף הקודם‪ ,‬עם הביקוש החדש‪.‬‬
‫לפי ‪ ,‬ונקבל את סדרת המשוואות הבאה‪:‬‬ ‫‪ ,‬ואת את‬ ‫לפי‬ ‫נגזור את‬
‫נכפיל את המשוואה הראשונה ב ‪ ,2‬נחסיר את שתי המשוואות‪ ,‬ונמצא את הכמויות שמוכרים טום וג'רי‬
‫‪ ,‬בסתירה להנחה כי טום וג'רי לא ייצרו מוצרים חדשים‪ ,‬לכן פתרון זה לא קביל‪.‬‬ ‫קיבלנו‬
‫מכאן נסיקה שטום וג'רי צריכים לייצר מוצרים נוספים בכדי להתחרות בכמויות עם היצרן השלישי‪ .‬נגדיר‬
‫בתו ר הכמות שטום וג'רי מייצרים מעבר למה שייצרו בסעיף א'‪ .‬מכיוון שטום וג'רי משתפים‬ ‫מחדש את‬
‫פעולה ויש להם פדיון שולי שונה (עלויות ייצור שונות) הם יבחרו לייצר רק במפעל של ג'רי בעלות ייצור של‬
‫‪:‬‬ ‫לפי‬ ‫‪ 15‬ש"ח ליחידה‪ .‬נגזור את‬
‫‪:‬‬ ‫לפי‬ ‫נגזור את את‬
‫נכפיל את המשוואה הראשונה ב ‪ ,2‬נחסיר את שתי המשוואות‪ ,‬ונמצא את הכמויות העודפות שמוכרים טום וג'רי‬
‫‪15‬‬
‫ולכן ההנחה שטום וג'רי ייצרו כמות נוספת הייתה נכונה‪ .‬הכמות של היצרן החדש‪ ,‬הכמות‬ ‫קיבלנו כי‬
‫הכוללת‪ ,‬והמחיר בשוק נתונים ע"י‪:‬‬
‫הרווחים המשותפים של טום וג'רי ושל היצרן השלישי נתונים ע"י‪:‬‬
‫שאלה ‪ – 8‬תועלת‪ ,‬ייצור‪ ,‬תחרות‪ ,‬מונופול רגיל ומפלה‬

‫‪ .‬נציב ונקבל את הביקוש של צרכן‬ ‫א‪ .‬הסל האופטימלי של צרכן מסוג ‪ 1‬מתקבל כאשר‬
‫מסוג ‪( 1‬למוצר )‪:‬‬
‫‪ .‬נציב ונקבל את הביקוש‬ ‫באותו אופן הסל האופטימלי של צרכן מסוג ‪ 2‬מתקבל כאשר‬
‫של צרכן מסוג ‪( 2‬למוצר )‪:‬‬
‫ונקבל את הביקוש המצרפי של כל הצרכנים מסוג ‪:1‬‬ ‫נציב‬
‫ונקבל את הביקוש המצרפי של כל הצרכנים מסוג ‪:2‬‬ ‫נציב‬
‫נמצא את הביקוש המצרפי ההופכי הכולל‪:‬‬

‫‪16‬‬
‫ב‪ .‬נבטא את כפונקציה של ‪:‬‬
‫לקבלת עקומת ההוצאות השוליות של כל יצרן‪:‬‬ ‫ונגזור לפי‬ ‫נציב את שקיבלנו ב‬
‫ונקבל את עקומת ההוצאות השוליות המצרפית של כל היצרנים‪:‬‬ ‫נציב‬
‫‪ .‬נציב את הביקוש והעלות השולית המצרפיים ונקבל‬ ‫ג‪ .‬בש"מ תחרותי מתקיים‬
‫את הכמות הכוללת בש"מ תחרותי‪ .‬אם מניחים שרק הצרכנים העשירים קונים את המוצר צריך להתקיים‬
‫‪:‬‬
‫‪ ,‬כלומר התחום שבו רק הצרכנים העשירים קונים לא מתקיים‪ .‬נבדוק עבור המקרה שבו כל‬ ‫קיבלנו‬
‫‪:‬‬ ‫הצרכנים רוכשים את המוצר‪ ,‬עבורו צריך להתקיים‬
‫שבו כל הצרכנים קונים את המוצר‪ .‬כל יצרן מייצר‬ ‫קיבלנו כי מתקיים התחום‬
‫יחידות‪ ,‬והמחיר בש"מ נתון ע"י‪:‬‬
‫כמויות היחידות שקונה כל צרכן מסוג ‪ 1‬ומסוג ‪ 2‬נתונות ע"י‪:‬‬
‫ד‪ .‬הפדיון השולי המצרפי נתון ע"י‪:‬‬

‫‪17‬‬
‫‪ .‬נציב את הפדיון והעלות השולית‬ ‫עבור מונופול רב‪-‬מפעלים נדרוש‬

‫המצרפיים ונקבל את הכמות הכוללת‪ .‬אם מניחים שרק הצרכנים העשירים קונים את המוצר צריך להתקיים‬
‫‪:‬‬
‫‪ ,‬כלומר התחום שבו רק הצרכנים העשירים קונים לא מתקיים‪ .‬נבדוק עבור המקרה שבו כל‬ ‫קיבלנו‬
‫‪:‬‬ ‫הצרכנים רוכשים את המוצר‪ ,‬עבורו צריך להתקיים‬
‫שבו כל הצרכנים קונים את המוצר‪ .‬כל יצרן מייצר‬ ‫קיבלנו כי מתקיים התחום‬
‫יחידות‪ ,‬והמחיר בש"מ נתון ע"י‪:‬‬
‫כמויות היחידות שקונה כל צרכן מסוג ‪ 1‬ומסוג ‪ 2‬נתונות ע"י‪:‬‬
‫‪ .‬הכמות הכוללת שמיוצרת עדיין תהיה‬ ‫ה‪ .‬באפליית מחירים נדרוש‬

‫מתקיים‬ ‫לכן‬ ‫בהתאם‪.‬‬ ‫מייצר‬ ‫יצרן‬ ‫שכל‬ ‫והכמות‬
‫‪ .‬נשווה את הפדיון השולי של כל אחת מקבוצות הצרכנים לעלות‬
‫השולית המצרפית ונקבל את הכמויות שצורכת כל קבוצת צרכנים‪ ,‬וכל צרכן בקבוצה‪:‬‬
‫המחירים לשתי קבוצות הצרכנים נתונים ע"י‪:‬‬
‫ב ה צ ל ח ה !!!‬

‎⁨מבחנים⁩

Uploaded by

Document Information

Copyright

Available Formats

Share this document

Share or Embed Document

Sharing Options

Did you find this document useful?

Is this content inappropriate?

Copyright:

Available Formats

‎⁨מבחנים⁩

Uploaded by

Copyright:

Available Formats

‫כלכלת עסקים ‪3‬‬

‫‪ 1231.2210‬כלכלה למנהל עסקי‬

‫מבח סיו ‪ ,‬סמסטר א' תש"ע‬

‫מועד הבחינה‪9/2/2010 :‬‬

‫חלק א' – בחירה‬

‫פונקצית התועלת היא‪U ( X , Y ) = MIN (αX , Y ) :‬‬

‫מכיוון שפונקצית התועלת היא‪ U ( X , Y ) = MIN (αX , Y ) :‬אזי ‪Y = αX :‬‬

‫‪Y = 8X‬‬ ‫‪‬‬

‫‪Y = 3X‬‬ ‫‪‬‬

‫לפיכך‪ ,‬הצרכן לא ירכוש ‪ 9‬יחידות‪ ,‬אבל כן ירכוש ‪15‬‬

‫‪α >8‬‬ ‫עבור ‪ X<10‬נקבל‪:‬‬

‫)‪ (5‬מהו השקול הוודאי של ההחלטה העומדת בפני אליהו?‬ ‫א‪.‬‬

‫)‪ (7‬הא על אליהו לשכור את שירותי הייעו‪ ?-‬מדוע?‬ ‫ג‪.‬‬

‫חלק ב' – חובה‬

‫‪q=6‬‬ ‫‪F = 18‬‬ ‫‪Π = 18‬‬

‫‪∆CS = 3.90625‬‬ ‫גובה הקנס‪:‬‬

‫פונקצית העלויות של כל פירמה‬

‫‪q (L ) = 2 L‬‬ ‫⇒‬ ‫‪L = 0.5q 2 ‬‬

‫פונקצית העלויות של כל פירמה‬

‫‪q (L ) = 2 L‬‬ ‫⇒‬ ‫‪L = 0.5q 2 ‬‬

‫‪‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪100 ‬‬

‫‪ 1231.2210‬כלכלה למנהל עסקים‬

‫מבחן סיום‪ ,‬סמסטר א' תשע"ג‬

‫מועד הבחינה‪3.2.2013 :‬‬

‫משך הבחינה‪ 4 :‬שעות )לא תינתן הארכת זמן(‪.‬‬

‫כמה שאפשר בין הסעיפים השונים‬

‫שמו‪/‬ה‪ ,‬כאילו ויתר‪/‬ה מראש על בדיקה אנונימית של הבחינה‪.‬‬

‫פתור‪/‬פתרי את הכמויות והרווחים בשיווי משקל קורנו‪.‬‬ ‫א‪.‬‬

U (10w,1 / 2) = 10w × 1 / 2 = 5w.

The agent will then sell exactly 15 tickets.

(a) The profit of each firm i is

π i = p( A − (N − 1)x − xi )kxi − rxi ,

If we impose symmetry we get:

(b) The profit of the internet website is

The first order condition for the internet website’s problem is

Given r*, the number of ads is

‫‪ 1231.2210‬כלכלה למנהל עסקי‬

‫מבח סיו ‪ ,‬סמסטר א' תשע"ד‬

‫מועד הבחינה‪ 26 :‬בינואר ‪2014‬‬

‫מש הבחינה‪ 4 :‬שעות )לא תינת הארכת זמ(‪.‬‬

‫כמה שאפשר בי הסעיפי השוני‬

‫שמו‪/‬ה‪ ,‬כאילו ויתר‪/‬ה מראש על בדיקה אנונימית של הבחינה‪.‬‬

‫ב‪ .‬לא‪ ,‬אין משמעות למספרים אלא לסדר בלבד‪.‬‬

‫א‪y  500  x .‬‬

‫‪ y  500  x‬‬ ‫‪x  100‬‬

‫‪ y  500‬‬ ‫‪x0‬‬

‫‪ y  500‬‬ ‫‪x0‬‬

‫א‪ y  50  2 x .‬סל אופטימלי‪ :‬כל סל על קו התקציב‪.‬‬

‫ב‪( X * , Y * )  (0,50) y  50  3x .‬‬

‫ג‪( X * , Y * )  (25,0) y  25  x .‬‬

‫ד‪ y  40  2 x .‬סל אופטימלי‪ :‬כל סל על קו התקציב‪.‬‬

‫‪325‬‬ ‫‪2,970 11,983.75 drugs‬‬

325 2,970 11,983.75 drugs

325 2,970 11,983.75 drugs

‫‪325‬‬ ‫‪2,970 11,983.75 drugs‬‬

‫‪EU = 0.5*(16 + 20)0.5+0.5*(16 + 0)0.5= 0.5*6 + 0.5*4 =5‬‬

‫ב‪ .‬יש לחשב למעשה את השקול הוודאי‪:‬‬

‫‪CE = 5^2 – 16 = 9.‬‬ ‫‪=> (16 + CE)0.5 =5‬‬

‫ד‪ .‬השקול הוודאי‪:‬‬

‫‪CE = 5.05^2 – 16 = 9.5.‬‬ ‫>=‬ ‫‪(16 + CE)0.5 = 5.05‬‬

‫‪Q(p)(p-k) – F - 0.8bQ(p)(p-k) = Q(p)(p-k)(1-0.8b) – F.‬‬

Q(p)(p-k) – F - 0.8bQ(p)p = Q(p)(p(1-0.8b)-k) – F.

Q(p)(p-k) – F - 0.8bQ(p)p = Q(p)(p-k/(1-0.8b))(1-0.8b) – F.

1  4x2  6x1  x2   5x12 ,

‫מבח סיו ‪ ,‬סמסטר א' תש"ע‬

‫)‪ (7‬הא על אליהו לשכור את שירותי הייעו‪ ?-‬מדוע?‬ ‫ג‪.‬‬

‫מבח סיו ‪ ,‬סמסטר א' תשע"ד‬

‫מש הבחינה‪ 4 :‬שעות )לא תינת הארכת זמ(‪.‬‬

‫כמה שאפשר בי הסעיפי השוני‬

‫‪EU = 0.5(16 + 20)0.5+0.5(16 + 0)0.5= 0.56 + 0.54 =5‬‬

‫מספר סידורי‪:‬‬ ‫מספר זהות‪:‬‬

‫מספר סידורי‪:‬‬ ‫מספר זהות‪:‬‬