‫הפקולטה למדעי החברה‬

‫המחלקה לכלכלה ומנהל עסקים‬

‫[‪]Center‬‬
‫מבוא לכלכלה – מיקרו‬
‫מספר קורס – ‪4/3011910/1/2/3‬‬
‫תשפ"א סמסטר א' מועד ב'‬
‫תאריך – ‪18.02.2021‬‬
‫המרצים‪ :‬ד"ר לימור גונן‪ ,‬ד"ר דורון קלונובר‪ ,‬ד"ר זאב שטודינר‬
‫משך הבחינה‪ :‬שלוש שעות‬

‫אין להשתמש בחומר עזר פרט למחשב כיס‪ ,‬אך אסור להעבירו בין הסטודנטים‪.‬‬
‫להלן הנחיות לבחינה‪:‬‬
‫בחינה זו מורכבת מ ‪ 20‬שאלות ברירה מרובה (קוויז) ‪.‬‬
‫יש לענות על כל השאלות‪ .‬עליך לבחור את התשובה הנכונה ביותר ולסמן אותה בגיליון‬ ‫‪.1‬‬
‫התשובות‪.‬‬
‫תשובות שלא יסומנו או שלא יסומנו נכונה בגיליון התשובות יחשבו כתשובות שגויות‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫סטודנט מחויב לכתוב במחברת הבחינה באופן מלא וברור את דרך הפתרון לכל שאלה הדורשת‬ ‫‪.3‬‬
‫חישוב או הגהה גרפית‪ .‬נדגיש כי שאלה מסוג זה שלא יימצא לה פירוט הפתרון במחברת הבחינה‬
‫לא תקבל ניקוד גם אם סומנה נכון בגיליון התשובות‪.‬‬
‫עליכם להחזיר את השאלון יחד עם דף התשובות ומחברת הבחינה‪.‬‬ ‫‪.4‬‬
‫אם לא ניתן להבין אחרת מנתוני השאלה‪ ,‬הניחו כי‪ :‬עקומות התמורה הן קמורות (קעורות‬
‫לראשית)‪ .‬לכל גורם ייצור יש תפוקה שולית חיובית ופוחתת בקטע הרלוונטי‪ .‬הפירמות מייצרות‬
‫באמצעות גורם ייצור אחד קבוע וגורם ייצור אחד משתנה‪ .‬עקומות הביקוש לכל המוצרים‬
‫יורדות משמאל לימין‪ .‬עקומות ההיצע לכל המוצרים עולות משמאל לימין‪ .‬כל העקומות הן‬
‫רציפות וגזירות (אין מדרגות)‪ .‬בכל השווקים שוררת תחרות משוכללת‪ .‬כאשר מדובר על תפוקה‬
‫שולית‪ ,‬הכוונה היא ליחידה הנוספת האחרונה המועסקת מגורם הייצור‪ .‬אם מדובר על עלות‬
‫שולית‪ ,‬הכוונה היא להוצאה השולית לייצור היחידה הנוספת האחרונה המיוצרת‪ .‬המשק הוא‬
‫סגור‪ ,‬אלא אם כן נאמר במפורש או במשתמע‪ ,‬שהוא פתוח‪ .‬כאשר המשק פתוח‪ ,‬הנח כי הוא קטן‬
‫ביחס לשוק העולמי‪ .‬משק קטן זה יכול לקנות או למכור כל כמות שירצה במחיר העולמי הקבוע‪.‬‬
‫גמישות הביקוש נמדדת בערכה המוחלט‪ .‬רווח מוגדר בתור פדיון בניכוי כל ההוצאות‪.‬‬
‫בהצלחה !‬

‫[‪]Info‬‬
‫להלן טענות בנוגע למודל עקומת התמורה‪:‬‬
‫טענה (‪ )1‬שיפור טכנולוגי במוצר ‪ X‬בהכרח יביא לגידול בייצור מוצר ‪.X‬‬
‫טענה (‪ )2‬קבלת מענק של ‪ 100‬יחידות ‪ X‬מרחיבה את גבול אפשרויות הייצור (עקומת התמורה) ‪.‬‬
‫טענה (‪ )3‬מסחר בין שני משקים מביא להרחבת גבול אפשרויות הייצור (עקומת התמורה) של שני‬
‫המשקים‪.‬‬

‫‪1‬‬
 ‫[‪]q1‬‬
‫כל הטענות אין נכונות‬
‫[‪]a‬‬
‫רק טענות (‪ )1‬ו (‪ )3‬נכונות‬
‫[‪]a‬‬
‫רק טענות (‪ )1‬ו (‪ )2‬נכונות‬
‫[‪]a‬‬
‫כל הטענות נכונות‬
‫[‪]a‬‬
‫רק טענה (‪ )2‬נכונה‪.‬‬
‫[‪]a‬‬

‫במשק מסוים ‪ 1,200‬עובדים ו ‪ 1,200‬מכונות‪.‬‬

‫לייצור יחידה אחת של ‪ X‬נחוצים ‪ 3‬עובדים ו ‪ 2‬מכונות‪.‬‬
‫לייצור יחידה אחת של ‪ Y‬נחוצים ‪ 6‬עובדים ו ‪ 10‬מכונות‪.‬‬
‫ידוע שמייצרים ‪ 300‬יחידות של ‪.X‬‬
‫מה ניתן להסיק מהנתונים?‬
‫[‪]q2‬‬
‫כל העובדים מועסקים‪ ,‬אך יש ‪ 100‬מכונות שאינן מנוצלות‬
‫[‪]a‬‬
‫כל העובדים מועסקים‪ ,‬אך יש ‪ 80‬מכונות שאינן מנוצלות‬
‫[‪]a‬‬
‫כל המכונות מנוצלות‪ ,‬אך יש ‪ 120‬עובדים שאינם מנוצלים‬
‫[‪]a‬‬
‫כל המכונות מנוצלות‪ ,‬אך יש ‪ 200‬עובדים שאינם מנוצלים‬
‫[‪]a‬‬
‫כל התשובות האחרות אינן נכונות‬
‫[‪]a‬‬

‫במשק "תבלין" מייצרים שני מוצרים‪ :‬פפריקה (‪ ,X‬בק"ג) וכמון (‪ ,Y‬בק"ג)‪ .‬לרשות המשק‬
‫עומדים ארבעה סוגי עובדים‪ :‬עובדים מסוג א'‪ ,‬ב'‪ ,‬ג' ו‪-‬ד'‪ .‬להלן נתוני תפוקה יומית של עובד אחד‬
‫מכל סוג‪:‬‬
‫עובד מסוג א' מסוגל לייצר ‪ 5‬ק"ג פפריקה או ‪ 5‬ק"ג כמון‪.‬‬
‫עובד מסוג ב' מסוגל לייצר ‪ 10‬ק"ג פפריקה או ‪ 20‬ק"ג כמון‪.‬‬
‫עובד מסוג ג' מסוגל לייצר ‪ 4‬ק"ג פפריקה או ‪ 10‬ק"ג כמון ‪.‬‬
‫עובד מסוג ד' מסוגל לייצר ‪ 20‬ק"ג פפריקה או ‪ 10‬ק"ג כמון‪.‬‬
‫הנח לרשות המשק יש ‪ 50‬עובדים מכל סוג‪ ,‬ושבכל מקרה משק "תבלין" זקוק ל ‪ 1,500-‬ק"ג‬
‫פפריקה ליום (הנחה זו תקפה בכל חלקי השאלה)‪.‬‬

‫‪2‬‬
 ‫[‪]q3‬‬
‫תשובות (‪ )1‬ו (‪ )2‬נכונות‬
‫[‪]a‬‬
‫(‪ ) 1‬כל העובדים מסוג א' ו‪-‬ד' מייצרים פפריקה‪ .‬כל העובדים מסוג ג' מייצרים כמון‬
‫[‪]a‬‬
‫המשק מייצר ‪ 1,100‬ק"ג כמון‬
‫[‪]a‬‬
‫(‪ )2‬לעובדים מסוג ד' יש יתרון יחסי וגם יתרון מוחלט בייצור פפריקה‬
‫[‪]a‬‬
‫כל התשובות האחרות אינן נכונות‬
‫[‪]a‬‬

‫בעולם יש שני משקים בלבד‪ ,‬משקים או ‪,‬ב שיכולים לייצר שני מוצרים ‪ X‬ו ‪ Y,‬עקומות‬
‫התמורה לינאריות‪ .‬במשק ‪ A‬ניתן לייצר בשנה ‪10‬יחידות ‪ X‬או ‪ 50‬יחידות ‪ Y,‬במשק ‪ B‬ניתן‬
‫לייצר בשנה ‪ 20‬יחידות ‪ X‬או ‪ 60‬יחידות ‪Y‬‬
‫מנתונים אלו ניתן להסיק כי‪:‬‬
‫[‪]q4‬‬
‫אם המחיר העולמי של מוצר ‪ X‬הוא ‪ 4‬יחידות ‪ ,Y‬שני המשקים יסכימו למסחר‬
‫[‪]a‬‬
‫אם המחיר העולמי של מוצר ‪ X‬הוא ‪ 6‬יחידות ‪ ,Y‬שני המשקים יסכימו למסחר בתנאי שמשק ב'‬
‫ייצר רק‪. X‬‬
‫[‪]a‬‬
‫אם המחיר העולמי של מוצר‪ Y‬הוא ‪ 1‬יחידות ‪ , X‬שני המשקים יסכימו למסחר בתנאי שמשק ב‬
‫ייצר רק ‪Y‬‬
‫[‪]a‬‬
‫אם המחיר העולמי של מוצר ‪ X‬הוא ‪ 3.5‬יחידות ‪ ,Y‬משק א' יתנגד למסחר‬
‫[‪]a‬‬
‫כל התשובות האחרות אינן נכונות‬
‫[‪]a‬‬

‫לקיבוץ המייצר חולצות יש ‪ 8‬עובדים זהים ושתי מכונות (אחת מסוג א' ואחת מסוג ב')‪ .‬להלן‬
‫פונקציות היצור של המכונות‪:‬‬

‫תפוקת מכונה‬ ‫מספר עובדים תפוקת מכונה א'‬

‫ב'‬
‫‪20‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪30‬‬ ‫‪80‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪35‬‬ ‫‪90‬‬ ‫‪3‬‬

‫‪3‬‬
 ‫‪38‬‬ ‫‪95‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪40‬‬ ‫‪98‬‬ ‫‪5‬‬
‫‪40‬‬ ‫‪98‬‬ ‫‪6‬‬
‫‪40‬‬ ‫‪98‬‬ ‫‪7‬‬
‫‪40‬‬ ‫‪98‬‬ ‫‪8‬‬
‫[‪]q5‬‬
‫התפוקה השולית של מכונה מסוג ב' היא ‪35‬‬
‫[‪]a‬‬
‫התפוקה השולית של העובדים היא ‪5‬‬
‫[‪]a‬‬
‫ידוע שמחיר חולצה הוא הינו ‪ .₪ 10‬השכר שישולם לעובדים במכונה א' הוא ‪ ₪ 30‬לעובד והשכר‬
‫שישולם לעובדים במכונה ב' הוא ‪ ₪ 50‬לעובד‬
‫[‪]a‬‬
‫ידוע שמחיר חולצה הוא הינו ‪ .₪ 10‬השכר שישולם לכל העובדים הוא ‪ ₪ 50‬לעובד‬
‫[‪]a‬‬
‫כל התשובות האחרות אינן נכונות‬
‫[‪]a‬‬

‫אם פירמה בתחרות וללא עלויות קבועות (עם עקומת עלות שולית עולה) מגלה שמחיר המוצר‬
‫גבוה מהעלות השולית לייצורו‪ ,‬אז ‪:‬‬
‫[‪]q6‬‬
‫כדאי לפירמה להגדיל תפוקתה עד שייסגר הפער‬
‫[‪]a‬‬
‫כדאי לפירמה לצמצם את התפוקה‪ ,‬על מנת להגדיל את הפער‪ ,‬וכך הרווח יגדל‬
‫[‪]a‬‬
‫הפירמה צוברת רווחים‪ ,‬לכן לא כדאי לה לשנות את התפוקה‬
‫[‪]a‬‬
‫כדאי לפירמה לצאת מהענף‬
‫[‪]a‬‬
‫כל התשובות האחרות אינן נכונות‬
‫[‪]a‬‬

‫הנח כי פירמה מעסיקה עובדים שהם גורם הייצור המשתנה היחיד בפירמה‪ .‬להלן נתונים על רמת‬
‫התפוקה של הפירמה כפונקציה של מספר העובדים שתעסיק‪:‬‬

‫תפוקה כוללת ביחידות‬ ‫מספר עובדים‬

‫‪40‬‬ ‫‪1‬‬

‫‪4‬‬
 ‫‪70‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪90‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪100‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪106‬‬ ‫‪5‬‬

‫שכר העבודה הוא ‪ ₪ 130‬לעובד‪ ,‬ההוצאות הקבועות הן ‪ ₪ 500‬ומחיר יחידת תפוקה הוא ‪.₪ 20‬‬
‫הפירמה ממקסמת את רווחיה‪ .‬מתוך הנתונים ניתן להסיק כי‪:‬‬
‫[‪]q7‬‬
‫תשובות (‪ )2( ,)1‬ו (‪ )3‬נכונות‬
‫[‪]a‬‬
‫(‪ )1‬הפירמה תייצר בטווח הקצר וגם בטווח הארוך ‪ 100‬יחידות‬
‫[‪]a‬‬
‫(‪ )2‬בטווח הקצר העלות המשתנה הממוצעת (‪ )AVC‬היא ‪ ₪ 5.2‬ליחידה‬
‫[‪]a‬‬
‫(‪ )3‬בטווח הקצר העלות הקבועה הממוצעת (‪ )AFC‬היא ‪ ₪ 5‬ליחידה‬
‫[‪]a‬‬
‫רק תשובות (‪ )1‬ו (‪ )2‬נכונות‬
‫[‪]a‬‬

‫בשוק תרופות תחרותי יש ‪ 1,000‬יצרנים זהים המייצרים תרופה ייחודית‪ ,‬העלויות המשתנות‬
‫נתונות בטבלה (הטבלה מתייחסת ליצרן בודד)‪:‬‬

‫‪8‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪X‬‬ ‫כמות מוצעת (מיוצרת)‬
‫‪128‬‬ ‫‪104‬‬ ‫‪84‬‬ ‫‪68‬‬ ‫‪56‬‬ ‫‪48‬‬ ‫‪36‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪VC‬‬ ‫עלות כוללת משתנה‬

‫לכל יצרן גם עלות קבועה של ‪ 64‬שקלים לתרופה‪.‬‬

‫במשק ‪ 1,000‬חולים שכל אחד מהם מוכן לקנות ‪ 6‬יחידות בלבד בכל מחיר ומחיר‪ .‬במידה‬
‫והיצרנים מייצרים‪ ,‬הכמות המיוצרת שווה לכמות המבוקשת‪.‬‬
‫[‪]q8‬‬
‫בטווח הקצר יימכרו ‪ 6,000‬יחידות במחיר ‪ ₪ 16‬ליחידה‪ ,‬ובטווח הארוך יימכרו ‪ 0‬יחידות‬
‫[‪]a‬‬
‫בטווח הקצר ובטווח הארוך יימכרו ‪ 6,000‬יחידות במחיר ‪ ₪ 24‬ליחידה‬
‫[‪]a‬‬
‫בטווח הקצר וגם בטווח הארוך‪ ,‬לא יימכרו יחידות כלל‬
‫[‪]a‬‬
‫בטווח הקצר ובטווח הארוך יימכרו ‪ 3,000‬יחידות במחיר ‪ ₪ 24‬ליחידה‬
‫[‪]a‬‬
‫כל התשובות האחרות אינן נכונות‬

‫‪5‬‬
 ‫[‪]a‬‬

‫מוצר ‪ X‬מיוצר ע"י יצרנים מאזור השפלה ומאזור ההר‪ ,‬ונמכר לצרכנים בכל הארץ‪ .‬כעת חל‬
‫שיפור טכנולוגי באזור השפלה בלבד‪ .‬מנתונים אלו ניתן להסיק כי‪:‬‬
‫[‪]q9‬‬
‫תשובות (‪ )2‬ו (‪ )3‬נכונות‬
‫[‪]a‬‬
‫(‪ )1‬כמות שיווי משקל תקטן‬
‫[‪]a‬‬
‫תפוקת יצרני השפלה תגדל ותפוקת יצרני ההר תקטן‪ .‬הגידול בתפוקת יצרני השפלה עולה על )‪(2‬‬
‫הקיטון בתפוקת יצרני ההר‬
‫[‪]a‬‬
‫(‪ )3‬פדיון יצרני ההר יקטן בהכרח ופדיון יצרני השפלה יגדל אם גמישות הביקוש ביחס למחיר‬
‫גדולה מ ‪1‬‬
‫[‪]a‬‬
‫כל התשובות האחרות אינן נכונות‬
‫[‪]a‬‬

‫צרכן מוציא תמיד ‪ ₪ 1,000‬לרכישת שני מוצרים ‪ X‬ו‪( Y -‬את יתר הכנסתו חוסך)‪.‬‬
‫נתון גם שהצרכן תמיד צורך כמות ‪ Y‬שהיא שווה לכמות ‪ X‬שהוא צורך‪.‬‬
‫להלן שלוש טענות‪:‬‬
‫(‪ X )1‬ו ‪ Y‬הם מוצרים נורמאליים בהכרח‪.‬‬
‫(‪ )2‬במידה ומחיר מוצר ‪ Y‬הוא ‪ ,₪ 1‬ומחיר מוצר ‪ X‬הוא ‪ ,₪ 1‬ההוצאה על צריכת ‪ X‬תהיה שווה ל‬
‫‪.₪ 500‬‬
‫(‪ )3‬שני המוצרים הם משלימים‪.‬‬
‫[‪]q10‬‬
‫רק טענות (‪ )2‬ו (‪ )3‬נכונות‬
‫[‪]a‬‬
‫רק טענות (‪ )1‬ו (‪ )2‬נכונות‬
‫[‪]a‬‬
‫רק טענות (‪ )1‬נכונה‬
‫[‪]a‬‬
‫רק טענות (‪ )3‬נכונה‬
‫[‪]a‬‬
‫כל התשובות האחרות אינן נכונות‬
‫[‪]a‬‬

‫במשק "אלפא" שכר העובדים בענף ‪ X‬ובענף ‪ Y‬עלה‪ .‬עובדים אלו הם גם הצרכנים של שני‬
‫מוצרים אלו‪.‬‬

‫‪6‬‬
 ‫מוצר ‪ X‬הוא נורמלי ומוצר ‪ Y‬הוא נחות‪ .‬שני המוצרים בלתי תלויים‪ .‬להלן שלוש טענות‪:‬‬

‫(‪ )1‬מחיר מוצר ‪ X‬עלה בהכרח‪ ,‬מחיר מוצר ‪ Y‬עלה בהכרח‪.‬‬

‫(‪ )2‬כמות ש"מ בענף ‪ X‬קטנה‪ ,‬בענף ‪ Y‬לא ניתן לדעת כיצד השתנתה כמות ש"מ‪.‬‬
‫לא ניתן לדעת כיצד ישתנו הוצאות הצרכנים בענף ‪ ,X‬לא ניתן לדעת כיצד ישתנו הוצאות‬ ‫(‪)3‬‬
‫הצרכנים בענף ‪.Y‬‬
‫[‪]q11‬‬
‫רק טענה (‪ )3‬נכונה‬
‫[‪]a‬‬
‫רק טענות (‪ )2‬ו (‪ )3‬נכונות‬
‫[‪]a‬‬
‫רק טענות (‪ )1‬ו (‪ )2‬נכונות‬
‫[‪]a‬‬
‫רק טענה (‪ )2‬נכונה‬
‫[‪]a‬‬
‫כל התשובות האחרות אינן נכונות‬
‫[‪]a‬‬

‫מחיר שיווי המשקל תחרותי בשוק מוצר ‪ X‬הוא ‪ .₪ 10‬הממשלה החליטה לקבוע מחיר מקסימום‬
‫ולשמור על מחיר זה ע"י קביעת סובסידיה בסכום מתאים ליחידה‪ .‬כמו כן‪ ,‬נתון שעקומת הביקוש‬
‫קשיחה לחלוטין‬
‫[‪]q12‬‬
‫תשובות (‪ )1‬ו (‪ )3‬נכונות‬
‫[‪]a‬‬
‫(‪ )1‬המחיר ליצרן יהיה ‪₪ 10‬‬
‫[‪]a‬‬
‫(‪ )2‬המחיר ליצרן יהיה מעל ‪₪ 10‬‬
‫[‪]a‬‬
‫(‪ )3‬הסובסידיה ליחידה תהיה שווה ל ‪ ₪ 10‬פחות מחיר המקסימום אותו הממשלה קבעה‬
‫כלומר‪(10−Pmax) =Sub :‬‬
‫כאשר ‪ Pmax -‬מחיר המקסימום שקבעה הממשלה ו ‪ - Sub‬סובסידיה‬
‫[‪]a‬‬
‫כל התשובות האחרות אינן נכונות‬
‫[‪]a‬‬

‫בשוק ביקוש מצרפי‪ Q=1000-10P :‬והיצע מצרפי ‪Q=30P :‬‬

‫המחיר העולמי של המוצר הוא ‪ 10‬דולרים‪ ,‬שער החליפין הוא‪ 1 :‬דולר = ‪ .₪ 2‬בנוסף ישנן עלויות‬
‫הובלה בסך ‪ ₪ 2‬ליחידה‬
‫[‪]q13‬‬

‫‪7‬‬
 ‫יתקיים יבוא של ‪ 120‬יחידות‬
‫[‪]a‬‬
‫יתקיים יבוא של ‪ 30‬יחידות‬
‫[‪]a‬‬
‫יתקיים יבוא של ‪ 10‬יחידות‬
‫[‪]a‬‬
‫יתקיים יבוא של ‪ 50‬יחידות‬
‫[‪]a‬‬
‫כל התשובות האחרות אינן נכונות‬
‫[‪]a‬‬

‫הממשלה בוחנת שתי רפורמות שונות כדי להגדיל את הכמות המיוצרת של מוצר מסוים‪:‬‬

‫נקיטת צעדים שיוזל את עלויות היצרנים ב‪ ₪ 2‬ליחידה מיוצרת‪.‬‬ ‫‪.1‬‬

‫מתן סובסידיה של ‪ ₪ 2‬לכל יחידה מיוצרת‪.‬‬ ‫‪.2‬‬

‫מכאן נובע ש‪:‬‬

‫[‪]q14‬‬
‫פדיון היצרנים באופציה ‪ 2‬גדול מפדיון היצרנים באופציה ‪ ,1‬והוצאות הצרכנים בשתי האופציות‬
‫זהות‬
‫[‪]a‬‬
‫פדיון היצרנים באופציה ‪ 1‬גדול מפדיון היצרנים באופציה ‪ ,2‬והוצאות הצרכנים בשתי האופציות‬
‫זהות‬
‫[‪]a‬‬
‫הן פדיון היצרנים והן הוצאות הצרכנים זהות בשתי האופציות‬
‫[‪]a‬‬
‫פדיון היצרנים באופציה ‪ 1‬גדול מפדיון היצרנים באופציה ‪ ,2‬והוצאות הצרכנים באופציה ‪2‬‬
‫גדולות מהוצאות הצרכנים באופציה ‪1‬‬
‫[‪]a‬‬
‫כל התשובות האחרות אינן נכונות‬
‫[‪]a‬‬

‫עקומת ההיצע למוצר ‪ X‬היא ‪ P = 4X‬עקומת הביקוש היא ‪P = 200 - 2X‬‬

‫מחיר מוצר ‪ X‬בחו"ל הוא ‪ 10‬דולרים‪ ,‬ושער החליפין של מטבע חוץ הוא ‪ ₪ 4‬לדולר אחד‪.‬‬
‫הממשלה מחליטה להטיל מכס על היבוא בגובה ‪ ₪ 10‬ליחידה‪ .‬מנתונים אלו ניתן להסיק כי‪:‬‬
‫[‪]q15‬‬
‫היבוא יקטן ב ‪ 7.5‬יחידות‬
‫[‪]a‬‬
‫היבוא יקטן ב ‪ 2.5‬יחידות‬

‫‪8‬‬
 ‫[‪]a‬‬
‫הכנסות הממשלה מהמכס תהיינה ‪850‬‬
‫[‪]a‬‬
‫הכמות המבוקשת ע"י הצרכנים המקומיים תגדל ב ‪ 2.5‬יחידות‬
‫[‪]a‬‬
‫כל התשובות האחרות אינן נכונות‬
‫[‪]a‬‬

‫בארץ מייצרים ומייבאים מחשבים‪ .‬עקומת ההיצע של היצרנים המקומיים עולה משמאל לימין‪.‬‬
‫עקומת הביקוש בארץ יורדת משמאל לימין‪ .‬ידוע שעל מנת למנוע יבוא מחשבים לארץ‪ ,‬על‬
‫הממשלה לתת ליצרנים המקומיים סובסידיה בגובה‪ S‬למחשב‪ .‬מכאן נובע ש‪:‬‬
‫[‪]q16‬‬
‫(‪ )1‬הטלת מכס בגובה הנמוך מ ‪S‬למחשב עשוי למנוע לחלוטין את היבוא‬
‫[‪]a‬‬
‫(‪ )2‬הטלת מכס בגובה הנמוך מ ‪ S‬למחשב לעולם אינו יכול למנוע לחלוטין את היבוא‬
‫[‪]a‬‬
‫‪ )3‬הצרכנים יהיו אדישים בין סובסידיה בגובה ‪ S‬לבין מכס בגובה ‪S‬‬
‫[‪]a‬‬
‫תשובות (‪ )1‬ו (‪ )3‬נכונות‬
‫[‪]a‬‬
‫כל התשובות האחרות אינן נכונות‬
‫[‪]a‬‬

‫מוצר ‪ X‬מיוצר בארץ וגם מיובא מחו"ל‪ .‬פונקציית הביקוש למוצר ‪ X‬היא ‪X=100-0.5P‬‬
‫ופונקציית ההיצע היא ‪ X=0.5P.‬מחירו של מוצר ‪ X‬בעולם הוא ‪ .₪ 50‬אין עלויות הובלה‪.‬‬
‫הממשלה החליטה לצמצם את היבוא ב ‪ 40%‬ע"י הטלת מכס על כל יחידה מיובאת‪ .‬גובה המכס‬
‫ליחידה שיביא לתוצאה הרצויה הוא‪:‬‬
‫[‪]q17‬‬
‫‪20‬‬
‫[‪]a‬‬
‫‪30‬‬
‫[‪]a‬‬
‫‪70‬‬
‫[‪]a‬‬
‫‪50‬‬
‫[‪]a‬‬
‫כל התשובות האחרות אינן נכונות‬
‫[‪]a‬‬

‫‪9‬‬
 ‫הביקוש למוצר ‪ X‬במצב המוצא נתון על‪-‬ידי הפונקציה ‪P=10-X :‬‬
‫פונקציית הביקוש השתנתה וכעת היא נתונה על‪-‬ידי הפונקציה ‪P=8-X :‬‬
‫סיבה אפשרית לשינוי היא ‪:‬‬
‫[‪]q18‬‬
‫הכנסות הצרכנים עלו וידוע שמוצר ‪ X‬הוא נחות‬
‫[‪]a‬‬
‫מחיר מוצר תחליפי עלה‬
‫[‪]a‬‬
‫מחיר המוצר עלה‬
‫[‪]a‬‬
‫חל שיפור טכנולוגי ביצור המוצר‬
‫[‪]a‬‬
‫כל התשובות האחרות אינן נכונות‬
‫[‪]a‬‬

‫במשק מסוים צורכים את מוצר ‪ x‬וגם מייצאים מוצר זה לחו"ל כאשר ידוע שבקטע הרלוונטי‬
‫גמישות הביקוש ל‪ x‬גדולה מ ‪ 1‬בערך מוחלט‪ .‬באותו המשק צורכים ומייצרים את גם את מוצר ‪y‬‬
‫(אין יבוא או יצוא של ‪ .)y‬נתון ש ‪ x‬ו ‪ y‬מוצרים משלימים‪ .‬כעת פחתו עלויות ההובלה של מוצר ‪.x‬‬
‫מכאן נובע ש‪:‬‬

‫[‪]q19‬‬
‫מחיר מוצר ‪ y‬ירד וההוצאות הצרכנים על מוצר ‪ x‬יקטנו‬
‫[‪]a‬‬
‫מחיר מוצר ‪ y‬ירד וההוצאות הצרכנים על מוצר ‪ x‬יגדלו‬
‫[‪]a‬‬
‫מחיר מוצר ‪ y‬יעלה ומחיר מוצר ‪ x‬יעלה‬
‫[‪]a‬‬
‫פדיון היצרנים של מוצר ‪ x‬יקטנו ופדיון היצרנים של מוצר ‪ y‬גם יקטנו‬
‫[‪]a‬‬
‫כל התשובות האחרות אינן נכונות‬
‫[‪]a‬‬

‫הניחו כי בשוק ‪ X‬שוררת תחרות משוכללת‪ .‬בשוק זה ‪ 100‬צרכנים זהים‪ .‬הביקוש של כל אחד‬
‫מהם ‪P=900-100X :‬‬
‫היצע מוצר ‪ X‬מסופק על ידי ‪ 100‬יצרנים זהים כאשר פונקציית ההיצע של כל אחד מהם היא‬
‫‪P=200X‬‬
‫הממשלה שוקלת להעניק סובסידיה מתאימה על מנת להעלות את המחיר ליצרן ל ‪.₪ 800‬‬
‫מצאו מהו גובה הסובסידיה ליחידה הנדרש‪:‬‬

‫‪10‬‬
 ‫[‪]q20‬‬
‫‪300‬‬
‫[‪]a‬‬
‫‪100‬‬
‫[‪]a‬‬
‫‪500‬‬
‫[‪]a‬‬
‫‪200‬‬
‫[‪]a‬‬
‫כל התשובות האחרות אינן נכונות‬
‫[‪]a‬‬

‫‪11‬‬
 ‫דף נוסחאות‪ -‬לזכאים בלבד‬

‫‪Ymax – Yo‬‬ ‫עלות אלטרנטיבית כוללת בייצור ‪X‬‬

‫)‪/Xo(Ymax – Yo‬‬ ‫עלות אלטרנטיבית ממוצעת בייצור ‪X‬‬

‫עלות אלטרנטיבית שולית בייצור ‪X‬‬

‫= אחוז שינוי במחיר המוצר‪/‬אחוז שינוי בכמות‬ ‫גמישות הביקוש ביחס למחיר‬
‫המבוקשת‬

‫= אחוז שינוי במחיר ‪/Y‬אחוז שינוי בביקוש ל‬ ‫גמישות צולבת‬

‫‪X‬‬

‫= אחוז שינוי בהכנסה‪/‬אחוז שינוי בביקוש ל ‪X‬‬ ‫גמישות ההכנסה‬

‫‪AP = TP/L‬‬
‫‪MP = ΔTP/ΔL‬‬
‫‪TC = TFC + TVC‬‬
‫‪ATC = TC/Q‬‬
‫‪AFC = TFC/Q‬‬
‫‪AVC = TVC/Q‬‬
‫‪ATC = AVC + AFC‬‬
‫‪MC = ΔTC/ΔQ = ΔTVC/ΔQ = PL/MPL‬‬
‫מקרא‪:‬‬
‫‪ AVC‬עלות משתנה ממוצעת‬ ‫תפוקה כוללת‬ ‫‪TP‬‬
‫‪ MC‬עלות שולית‬ ‫תפוקה ממוצעת‬ ‫‪AP‬‬

‫‪12‬‬
 ‫מחיר גורם ייצור משתנה‬
‫תפוקה שולית של גורם ייצור משתנה‬
‫‪PL‬‬ ‫תפוקה שולית‬ ‫‪MP‬‬
‫‪MPL‬‬ ‫עלות כוללת‬ ‫‪TC‬‬
‫‪ TVC‬עלות משתנה כוללת‬
‫‪ TFC‬עלות קבועה כוללת‬
‫‪ ATC‬עלות כוללת ממוצעת‬
‫‪ AFC‬עלות קבועה ממוצעת‬
‫‪13‬‬