‫ ש"מ תחרותי בכלכלת חליפין‬:5 ‫פתרון תרגיל‬

1 ‫שאלה‬

w1 = (3,6) w2 = (6,3) :‫נתונים סלים תחיליים‬

: ‫ ממקסם‬1 ‫פרט‬

Max 2 ln ( x1 ) + ln( y1 )
s.t. p x x1 + p y y1 = 3 p x + 6 p y

:‫פתרון הבעיה‬

px 2y p p
MRS =  1 = x  y1 = x x1
py x1 py 2 py

:‫נציב זאת במגבלת התקציב‬

px 2 px + 4 p y px + 2 p y
p x x1 + p y x1 = 3 p x + 6 p y  x1D =  y1D =
2 py px py

:‫ ממקסם‬2 ‫ פרט‬, ‫באופן דומה‬

Max x 22 y 24
s.t. p x x2 + p y y 2 = 6 p x + 3 p y

:‫פתרון הבעיה‬

px 2x y 4 y p 2 px
MRS =  22 23 = 2 = x  y 2 = x2
py 4 x2 y 2 2 x2 p y py

:‫נציב זאת במגבלת התקציב‬

2 px 2 px + p y 4 px + 2 p y
p x x2 + p y x 2 = 6 p x + 3 p y  x 2D =  y 2D =
py px py
 ‫ננקה את שוק ‪ x‬ונמצא את יחס המחירים בש"מ‪:‬‬

‫‪2 px + 4 p y‬‬ ‫‪2 px + p y‬‬ ‫‪px‬‬

‫‪x1D + x 2D = x ‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪= 9  px = p y ‬‬ ‫‪=1‬‬
‫‪px‬‬ ‫‪px‬‬ ‫‪py‬‬

‫אזי מצאנו את יחס המחירים בשיווי המשקל התחרותי‪.‬‬

‫נציב זאת בפונקציות הביקוש ונקבל את הקצאת ש"מ התחרותי ‪:‬‬

‫‪x1 = 2 + 4 = 6‬‬
‫‪y1 = 1 + 2 = 3‬‬
‫‪x2 = 2 + 1 = 3‬‬
‫‪y2 = 4 + 2 = 6‬‬

‫‪px‬‬
‫‪.‬‬ ‫ניתן לראות ששני השווקים אכן מתנקים ביחס המחירים ‪= 1‬‬
‫‪py‬‬

‫שאלה ‪2‬‬

‫נתונים סלים תחיליים‪w1 = (3,6) w2 = (6,3) :‬‬

‫פרט ‪ 1‬ממקסם ‪:‬‬

‫פתרון הבעיה‪ :‬התנאי שממקסם תועלת עבור פרט ‪ 1‬הוא‬

‫נציב זאת במגבלת התקציב‪:‬‬

‫באופן דומה ‪ ,‬פרט ‪ 2‬ממקסם‪:‬‬

‫‪Max‬‬ ‫‪x 22 y 24‬‬

‫‪s.t.‬‬ ‫‪p x x2 + p y y 2 = 6 p x + 3 p y‬‬
 ‫פתרון הבעיה‪:‬‬

‫‪px‬‬ ‫‪2x y 4‬‬ ‫‪y‬‬ ‫‪p‬‬ ‫‪2 px‬‬

‫= ‪MRS‬‬ ‫= ‪ 22 23 = 2 = x  y 2‬‬ ‫‪x2‬‬
‫‪py‬‬ ‫‪4 x2 y 2 2 x2 p y‬‬ ‫‪py‬‬

‫נציב זאת במגבלת התקציב‪:‬‬

‫‪2 px‬‬ ‫‪2 px + p y‬‬ ‫‪4 px + 2 p y‬‬

‫‪p x x2 + p y‬‬ ‫= ‪x 2 = 6 p x + 3 p y  x 2D‬‬ ‫= ‪ y 2D‬‬
‫‪py‬‬ ‫‪px‬‬ ‫‪py‬‬

‫ננקה את שוק ‪ x‬ונמצא את יחס המחירים בש"מ‪:‬‬

‫ננרמל ‪px=1‬‬

‫אזי מצאנו את יחס המחירים בשיווי המשקל התחרותי‪.‬‬

‫נציב זאת בפונקציות הביקוש ונקבל את הקצאת ש"מ התחרותי ‪:‬‬

‫ניתן לראות שאכן השווקים מתנקים והביקוש המצרפי שווה לסך המקורות‪.‬‬

‫שאלה ‪3‬‬

‫סעיף א'‪:‬‬

‫ננרמל את מחיר מוצר ‪ y‬להיות ‪ 1‬ונמצא את פונקצית הביקוש ל ‪ x -‬של שני הפרטים‪.‬‬

‫פרט ‪:1‬‬

‫‪MAX‬‬ ‫‪0.5 log x1 + 0.5 log y1‬‬

‫‪s.t.‬‬ ‫‪x1 p x + y1 = p x + 4‬‬
 ‫נחלץ מהאילוץ את ‪ y1‬ונציב בפונקצית המטרה ‪:‬‬

‫‪MAX‬‬ ‫) ‪0.5 log x1 + 0.5 log( p x + 4 − xp x‬‬

‫על מנת לקבל את פונק' הביקוש למוצר ‪ x‬של פרט ‪ 1‬נגזור לפי ‪ x1‬ונשווה ל ‪:0-‬‬

‫)‪d (‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪px‬‬

‫‪=0‬‬ ‫‪‬‬ ‫=‬ ‫‪‬‬ ‫‪2 p x + 8 − 2 x1 p x = 2 x1 p x‬‬
‫‪dx1‬‬ ‫) ‪2 x1 2( p x + 4 − xp x‬‬
‫‪px + 4‬‬
‫‪‬‬ ‫= ‪x1D‬‬
‫‪2 px‬‬

‫נציב באילוץ ונקבל את פונקצית הביקוש למוצר ‪ y‬של פרט ‪y1D = 0.5 p x + 2 :1‬‬

‫פרט ‪:2‬‬

‫‪MAX‬‬ ‫‪0.5 x 2 + 0.5 y 2‬‬

‫‪s.t.‬‬ ‫‪x2 p x + y 2 = 6 p x + 3‬‬

‫נחלץ מהאילוץ את ‪ y2‬ונציב בפונקצית המטרה‪:‬‬

‫‪MAX‬‬ ‫‪0.5 x 2 + 0.5 6 p x + 3 − x 2 p x‬‬

‫על מנת לקבל את פונק' הביקוש למוצר ‪ x‬של פרט ‪ 2‬נגזור לפי ‪ x2‬ונשווה ל ‪:0-‬‬

‫)‪d (‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪px‬‬

‫‪=0‬‬ ‫‪‬‬ ‫=‬ ‫‪‬‬ ‫= ‪6 p x + 3 − x2 p x‬‬ ‫‪p x2 x 2‬‬
‫‪dx 2‬‬ ‫‪4 x2‬‬ ‫‪4 6 p x + 3 − x2 p x‬‬
‫‪6 px + 3‬‬
‫‪‬‬ ‫= ‪x 2D‬‬
‫) ‪( p x2 + p x‬‬

‫נציב באילוץ ונקבל את פונקצית הביקוש למוצר ‪ y‬של פרט ‪:2‬‬

‫‪6 px + 3‬‬
‫‪y 2D = 6 p x + 3 −‬‬
‫)‪( p x + 1‬‬

‫ננקה את שוק ה ‪( x -‬מחוק וולראס מספיק לנקות ‪ n-1‬שווקים במקרה זה ‪ n=2‬ולכן מספיק לנקות את שוק ‪:)x‬‬
 ‫‪px + 4‬‬ ‫‪6p + 3‬‬
‫= ‪X D = x1D + x 2D‬‬ ‫‪+ 2x‬‬ ‫‪= 6 +1 = X S‬‬
‫‪2 px‬‬ ‫) ‪( px + px‬‬
‫)‪( p x + 4)( p x + 1) + 12 p x + 6 = 14 p x ( p x + 1‬‬

‫‪10‬‬
‫‪ . 1, −‬הפתרון השלילי נפסל ונשארים עם מחירי‬ ‫זוהי משוואה ריבועית פשוטה עם שני פתרונות עבור ‪: p x‬‬
‫‪13‬‬
‫שיווי משקל‪. p x = p y = 1 :‬‬

‫מכאן ניתן לחלץ את הקצאות שיווי המשקל ע"י הצבת המחירים בפונק' הביקוש‪:‬‬

‫‪1+ 4‬‬
‫= ‪x1‬‬ ‫‪= 2.5‬‬ ‫‪y1 = 0.5 + 2 = 2.5‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6+3‬‬
‫‪x2 = 2‬‬ ‫‪= 4.5‬‬ ‫‪y 2 = 6 + 3 − 4.5 = 4.5‬‬
‫‪1 +1‬‬

‫שינוי הסלים התחיליים‪:‬‬

‫‪. (x2 = 0‬‬ ‫במצב זה לפרט ‪ 2‬אין כל הכנסה התחלתית ולכן בהכרח בש"מ ההקצאה עבורו תהיה )‪y 2 = 0‬‬

‫פונקצית הביקוש של פרט ‪ 1‬תהיה‪:‬‬

‫‪MAX‬‬ ‫‪0.5 log x1 + 0.5 log y1‬‬

‫‪s.t.‬‬ ‫‪x1 p x + y1 = 7 p x + 7‬‬

‫נחלץ מהאילוץ את ‪ y1‬ונציב בפונקצית המטרה‪:‬‬

‫‪MAX‬‬ ‫) ‪0.5 log x1 + 0.5 log(7 p x + 7 − x1 p x‬‬

‫על מנת לקבל את פונק' הביקוש למוצר ‪ x‬של פרט ‪ 1‬נגזור לפי ‪ x1‬ונשווה ל ‪:0-‬‬

‫)‪d (‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪px‬‬

‫‪=0‬‬ ‫‪‬‬ ‫=‬ ‫‪‬‬ ‫‪7 p x + 7 − x1 p x = x1 p x‬‬
‫‪dx1‬‬ ‫) ‪2 x1 2(7 p x + 7 − x1 p x‬‬
‫‪7 px + 7‬‬
‫‪‬‬ ‫= ‪x1D‬‬
‫‪2 px‬‬
 ‫כיוון שבש"מ פרט ‪ 1‬יקבל את כל כמות ה ‪ x-‬במשק הרי ש‪:‬‬

‫‪7 px + 7‬‬
‫= ‪x1D‬‬ ‫‪=7‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪px = 1  px = p y = 1‬‬
‫‪2 px‬‬

‫והקצאות ש"מ הן בדיוק ההקצאות ההתחלתיות‪.‬‬

‫סעיף ב'‪:‬‬

‫הפרט ממקסם תוחלת תועלת תחת מגבלת קו התקציב‪ .‬כזכור‪ ,‬תוחלת התועלת של הפרט נתונה ע"י‪:‬‬

‫) ‪q xU (C x ) + (1 − q x )U (C y‬‬

‫ולכן‪ ,‬הביטוי ‪ 0.5 log x1 + 0.5 log y1‬ייצג תוחלת תועלת של פרט ‪ 1‬כאשר ההסתברויות הן ‪0.5 ,0.5‬‬

‫והביטוי ‪ 0.5 x1 + 0.5 y 2‬ייצג תוחלת תועלת של פרט ‪ 2‬כאשר ההסתברויות הן ‪0.5 ,0.5‬‬

‫סעיף ג'‪:‬‬

‫בודאות מצרפית ראינו שבשיווי משקל לכל פרט ‪ - xi = y i‬כלומר כל הפרטים נמצאים על קו הוודאות אזי‬

‫הפרטים מבטחים זה את זה‪.‬‬

‫ו‪-‬‬ ‫תוצאה זו אינה צריכה להפתיע היות שאנו יודעים כי הפרטים שונאי סיכון (בגלל פ‪ .‬התועלת הקעורות‬

‫‪ ) log‬ולכן בש"מ (ממשפט הרווחה הראשון הוא יעיל) הפרטים יבטחו זה את זה‪.‬‬

‫שאלה ‪.4‬‬

‫נתונים לנו הפרטים הבאים‪:‬‬

‫)‪U1=Min(x1,y1‬‬

‫)‪U2=Min(x2,y2‬‬

‫ועכשיו מבקשים מאיתנו למצוא את השיווי משקל התחרותי עבור סלים התחלתיים שונים‪:‬‬

‫סעיף א'‪:‬‬
‫)‪W1 = (10, 10‬‬

‫)‪W2 = (10, 10‬‬

‫ביקושים‪:‬‬

‫נניח פתרון פנימי‪ .‬אם יתקבל‪ ,‬לא נצטרך להתעסק עם הפתרונות הפינתיים‪.‬‬

‫מכיוון שמדובר בפרטים מסוג מינימום‪ ,‬הביקוש של כל פרט הוא‪ ,‬בלי תלות במחירים‪(10,10) :‬‬

‫במקרה זה‪ ,‬כל יחס מחירים ינכה את השווקים‪ ,‬ובשווי משקל הפרטים ישארו עם ההקצאה התחילית שלהם‪.‬‬

‫סעיף ב'‪:‬‬

‫עכשיו ההקצאות ההתחלתיות הן‪:‬‬

‫)‪W1 = (11, 10‬‬

‫)‪W2 = (10, 10‬‬

‫הפתרון למקרה זה הוא טיפה יותר מסובך מאשר הפתרון הרגיל‪ .‬ככזה‪ ,‬עלינו לפתור את השאלה בצורה שונה‬
‫מבדר"כ‪.‬‬

‫נתחיל בכך שאחד מהמחירים חייב להיות שווה ל – ‪ .0‬מדוע? ובכן‪ ,‬נניח שאף אחד מהמחירים איננו שווה ל – ‪.0‬‬
‫במקרה כזה‪ ,‬מכיוון שיש לנו פרטים מסוג מינימום‪ ,‬הביקוש של כל פרט יהיה‪.xi = yi :‬‬

‫אולם‪ ,‬במקרה כזה‪ ,‬אם נחבר את שני התנאים הללו נקבל‪:‬‬

‫‪x1 + x2 = y1 + y2‬‬

‫אבל מניקוי שווקים נובע כי‪:‬‬

‫‪x1 + x2 = 21 ≠ 20 = y1 + y2‬‬

‫כלומר אנחנו מקבלים סתירה‪ .‬לכן לא ייתכן שאף אחד מהמחירים איננו ‪.0‬‬

‫נראה כי קיים שיווי משקל כאשר ‪( px = 0‬זהו מוצר הנמצא בעודף‪ ,‬כך שמחירו יהיה ‪ ,0‬כי מישהו חייב להחזיק‬
‫ביחידה עודפת‪ ,‬שאינה מסבה לו כל תועלת‪ .‬אילו מחירו היה חיובי‪ :‬היה מוכר אותו ומגדיל את תועלתו)‪.‬‬

‫במקרה זה הפרטים יוציאו את כל הכנסתם על ‪ .y‬מכאן ש‪:‬‬

‫‪y1 = I1/py = 10py/py= 10‬‬

‫‪y2 = 10‬‬
‫עכשיו‪ ,‬מכיוון שהפרטים יכולים להשיג ‪ x‬בחינם‪ ,‬התועלת המקסימאלית של הפרטים תתקבל כאשר ‪ .xi ≥ yi‬מכאן‬
‫ש‪:‬‬

‫‪x1 ≥ 10‬‬

‫‪x2 ≥ 10‬‬

‫האם דבר כזה יכול להתקיים בשיווי משקל? התשובה היא כן‪ .‬נזכור שכשהשוק מתנקה צריך להתקיים‪:‬‬

‫‪x1 + x2 = 21‬‬

‫שזה ללא ספק אפשרי בהינתן שני התנאים‪.‬‬

‫קיבלנו שיש לנו ריבוי שיווי משקל‪ ,‬שמתקבלים כאשר‪:‬‬

‫‪y1 = 10, y2 = 10‬‬

‫‪x1 ≥ 10, x2 ≥ 10‬‬

‫‪x1 + x2 = 21‬‬

‫‪px = 0,‬‬

‫ו – ‪ py‬יכול להיות כל מספר גדול מ ‪ 0 -‬מאחר והחשיבות היא ליחס המחירים ובמקרה זה היחס יהיה ‪ 0‬בלי שום‬
‫קשר למחיר מוצר ‪.Y‬‬

‫סעיף ג'‪:‬‬

‫עכשיו הסלים התחיליים הם‪:‬‬

‫)‪W1 = (9, 10‬‬

‫)‪W2 = (10, 10‬‬

‫שוב‪ ,‬נשים לב שפתרון בו שני המחירים שונים מ – ‪ 0‬איננו אפשרי‪ ,‬מאחר והדבר מחייב פתרון פנימי עבור שני‬
‫הפתרון‪ ,‬מה שנותן‪:‬‬

‫‪x1 + x2 = y1 + y2‬‬

‫דבר שאיננו עקבי עם התנאי של ניקוי שווקים‪:‬‬

‫‪x1 + x2 = 19 ≠ 20 = y1 + y2‬‬

‫לכן אחד מהמחירים חייב להיות ‪ .0‬זה יהיה ‪ ,py=0‬כי כאן‪ ,‬בדומה לסעיף קודם‪ ,‬כפפה ימנית (או חלק ממנה) תוותר‬
‫בידי מישהו‪ ,‬ללא שימוש‪.‬‬

‫מכיוון ש – ‪ y‬לא עולה דבר‪ ,‬הפרטים יוציאו את כל הכנסתם על ‪ ,x‬מה שנותן‪:‬‬

‫‪x1 = I1/px = 9‬‬

‫‪x2 = I2/px = 10‬‬

‫מכיוון שניתן להשיג ‪ y‬בחינם‪ ,‬התועלת המקסימלית לפרטים תושג כאשר ‪ yi ≥ xi‬לכל פרט‪ .‬מכאן מקבלים את‬
‫התנאי הבא‪:‬‬

‫‪y1 ≥ 9, y2 ≥ 10‬‬

‫מניקיון שווקים צריך להתקיים גם‪:‬‬

‫‪y1 + y2 = 20‬‬

‫מה שנותן את הפתרון‪:‬‬

‫‪x1 = 9, x2 = 10,‬‬

‫‪y1 ≥ 9, y2 ≥ 10‬‬

‫‪y1 + y2 = 20‬‬

‫‪py = 0‬‬

‫ו ‪ px‬הוא כל מספר גדול מ – ‪.0‬‬

‫סעיף ד'‪:‬‬

‫נניח את הסלים הבאים‪:‬‬

‫)‪W1 = (10, 0‬‬

‫)‪W2 = (0, 10‬‬

‫מה יהיה שיווי המשקל?‬

‫מכיוון שיש לנו שתי פונקציות מינימום‪ ,‬וסך שני המוצרים במשק זהה‪ ,‬פתרון פנימי איננו מוביל לסתירה‪.‬‬

‫ביקושים‬

‫פרט ‪ :1‬בפתרון פנימי הביקוש שלו מקיים‪x1=y1 :‬‬

‫מה שנותן‪:‬‬

‫‪(px + py)x1 = 10px‬‬

‫‪ x1D = 10px/(px + py) = y1D‬‬

‫באופן דומה נקבל עבור פרט ‪:2‬‬
‫‪x2D = 10py/(px + py) = y2D‬‬

‫ניקוי שווקים‬

‫ננקה את שוק ה – ‪:x‬‬

‫‪10py/(px + py) + 10px/(px + py) = 10‬‬

‫‪ 10 = 10‬‬
‫כלומר קיבלנו שכל סל שמקיים ‪ x1=y1‬ו – ‪ x2=y2‬יכול להיות שיווי משקל‪ ,‬ושכל יחס מחירים חיובי מוביל‬
‫לתוצאה של שיווי משקל מסוים‪.‬‬

‫סעיף ה'‪:‬‬

‫נניח הסלים התחיליים‪:‬‬

‫)‪W1 = (11, 0‬‬

‫)‪W2 = (0, 10‬‬

‫נמצא שיווי משקל‪.‬‬

‫עכשיו נשים לב ששוב לא ייתכן ששני המחירים חיוביים‪ ,‬מאחר והדבר יוביל לפתרון פנימי לשני הפרטים‪ .‬מכאן‬
‫שמחיר מסוים חייב להיות שווה ל ‪.0 -‬‬

‫ניתן להראות באופן דומה לזה שראינו בסעיפים הקודמים כי ‪ .py≠0‬לכן ‪.px=0‬‬

‫במצב כזה שני הפרטים יבזבזו את כל כספם על ‪ .y‬אולם נשים לב שבמצב זה לפרט ‪ 1‬אין בכלל הכנסה‪ .‬לכן נקבל‪:‬‬

‫‪y1 = 0‬‬

‫‪y2 = I2/py = 10‬‬

‫מכיוון ש – ‪ x‬מחולק בחינם‪ ,‬אזי הפרטים ישיגו את התועלת המקסימלית אם ‪ .xi ≥ yi‬זה נותן‪:‬‬

‫‪x1 ≥ 0‬‬

‫‪x2 ≥ 10‬‬

‫מניקוי שווקים‪:‬‬

‫‪x1 + x2 = 11‬‬

‫וקיבלנו ש"מ‪ ,‬כאשר המחיר של ‪ y‬יכול להיות כל מחיר גדול מאפס‪.‬‬

 ‫שימו לב שביחס לסעיף הקודם‪ ,‬המצב של פרט ‪ 1‬הורע כמעט ביחס לכל אחד משיווי המשקל בסעיף הקודם‪ .‬דבר‬
‫זה נראה בתחילה מוזר מאחר ולפרט ‪ 1‬יש עכשיו סל תחילי גבוהה יותר‪ .‬אולם‪ ,‬התוצאה הזאת מגיעה מהעובדה‬
‫שכשהעלנו לפרט ‪ 1‬את הסל התחילי הוספנו גם מקורות לכלכלה‪ .‬תוספת המקורות הזאת גרמה לירידה דרסטית‬
‫במחיר של ‪ ,x‬ומכאן גם בשווי הסל התחילי של פרט ‪ 1‬במונחי ‪ .y‬מכיוון שביחס לסל התחילי הפרט היה מעוניין‬
‫לרכוש ‪ ,y‬הדבר גורם לו לירידה בתועלת‪.‬‬

‫סעיף ו'‪:‬‬

‫נניח הסלים התחיליים‪:‬‬

‫)‪W1 = (9, 0‬‬

‫)‪W2 = (0, 10‬‬

‫נמצא שיווי משקל‪.‬‬

‫עכשיו נשים לב ששוב לא ייתכן ששני המחירים חיוביים‪ ,‬מאחר והדבר יוביל לפתרון פנימי לשני הפרטים‪ .‬מכאן‬
‫שמחיר מסוים חייב להיות שווה ל ‪.0 -‬‬

‫ניתן להראות באופן דומה לזה שראינו בסעיפים הקודמים כי ‪ .px≠0‬לכן ‪.py=0‬‬

‫מה זה אומר בנוגע לשיווי משקל? נשים לב שלפרט ‪ 2‬אין בכלל הכנסה‪ .‬לכן אין באפשרותו לרכוש ‪ .x‬כלומר‪:‬‬

‫‪x2 = 0‬‬

‫לעומתו‪ ,‬פרט ‪ 1‬יוציא את כל הכנסתו על ‪ ,x‬מה שייתן‪:‬‬

‫‪x1 = I1/px = 9‬‬

‫מכיוון ש – ‪ y‬מחולק בחינם‪ ,‬אזי הפרטים ישיגו את התועלת המקסימלית אם ‪ .yi ≥ xi‬זה נותן‪:‬‬

‫‪y1 ≥ 9, y2 ≥ 0‬‬

‫מה שנותן‪ ,‬יחד עם ניקיון שווקים את שיווי המשקל הבא‪:‬‬

‫‪x1 = 9, x2 = 0‬‬

‫‪y1 ≥ 9, y2 ≥ 0, y1 + y2 = 10‬‬

‫שימו לב שמצבו של פרט ‪ 1‬השתפר פלאים ביחס למצבו בסעיף הקודם‪ ,‬וזאת למרות שהסל התחילי שלו נמוך‬
‫יותר‪ .‬הדבר שוב נובע מכך שגריעת המקורות מפרט ‪ 1‬מקטינה את כמות המקורות בכלכלה כולה‪ ,‬מה שמעלה את‬
‫המחיר של ‪ x‬ומכאן מעלה את ערך הסל התחילי של הפרט מבחינת ‪ .y‬מכיוון שביחס לסל התחילי הפרט מעוניין‬
‫לרכוש ‪ ,y‬הדבר משפר את מצבו בשיווי משקל‪.‬‬
 ‫שאלה ‪.5‬‬

‫א‪ .‬לא נכון‪ .‬הוספת מוצרים לסל התחילי של פרט לאו דווקא תשפר את מצבו‪ .‬ראו למשל את התשובה‬
‫לשאלה ‪ 6‬סעיף ד' ביחס לסעיף ה'‪ .‬במקרה זה הוספנו לפרט מוצרים‪ ,‬אולם מצבו הורע‪.‬‬

‫ב‪ .‬לא נכון‪ .‬ע"פ חוק וולראס‪ ,‬במשק עם ‪ n‬שווקים‪ ,‬אם ווקטור מחירים שמנקה ‪ n-1‬שווקים אזי הוא מנקה‬
‫בהכרח גם את השוק ה ‪- n -‬י‪ .‬מכאן‪ ,‬שבמשק עם ‪ 5‬מוצרים‪ ,‬כל ווקטור מחירים שמנקה ‪ 4‬שווקים חייב‬
‫לנקות גם את החמישי‪ .‬לכן‪ ,‬לא תתכן כלכלה עם חמישה מוצרים בה יהיה ווקטור מחירים שינקה ארבעה‬
‫שווקים ולא ינקה את החמישי‪.‬‬

‫‪px‬‬
‫‪ . MRS  MRS ‬במצב זה‪ ,‬הן עבור פרט ‪ 1‬והן‬ ‫ג‪ .‬נכון‪ .‬נניח שווי משקל בו ‪ p y  0‬ומתקיים‬
‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪py‬‬

‫עבור פרט ‪ 2‬חייב להתקיים‪ , y1 = y2 = 0 :‬אולם זו סתירה לכך שזהו שווי משקל כי יש כמות תחילית‬

‫חיובית של ‪ .y‬במקרה שבו ‪( p y = 0‬החשוב פחות לעניינינו בקורס)‪ ,‬אגף ימין הוא אינסוף‪ ,‬ולא יכול‬

‫להתקיים אי שוויון חזק‪.‬‬

‫שאלה ‪6‬‬

‫של הפרטים‪ ,‬כלומר‪:‬‬ ‫א‪ .‬שיפוע עקומות האדישות הוא ה‪-‬‬

‫‪ ,‬מכאן אנו למדים שכיוון המסחר הפוטנציאלי של‬ ‫ולכן בהקצאה ההתחלתית מתקיים כי‬
‫הפרטים הוא החלפה בה פרט ‪ 1‬ייתן ‪ x‬בתמורה ל‪ ,y-‬ופרט ‪ 2‬להפך‪.‬‬

‫ב‪ .‬נתחיל בניסיון למצוא שיווי משקל פנימי ונראה כי מתקבלת סתירה‪ .‬ננרמל את המחיר של ‪ y‬ל‪1 -‬‬
‫‪.‬‬

‫מקסום תועלת של פרט ‪:1‬‬

‫מקסום תועלת של פרט ‪:2‬‬

‫בכל ש"מ פנימי חייב להתקיים כי יחס המחירים יהיה ‪ ,4‬מכך נובע כי הביקוש של פרט ‪ 1‬ל‪ y-‬יהיה‬
‫‪ .‬מכיוון שסך כל ה‪ y-‬במשק הוא ‪ , 9‬לא ניתן לספק את הביקוש של פרט ‪ 1‬ועל‬
‫אחת כמה וכמה את הביקוש של שני הפרטים‪ .‬קיבלנו סתירה להנחה כי ישנו ש"מ פנימי שבו כל‬
‫הפרטים צורכים כמות חיובית מכל המוצרים‪.‬‬

‫ג‪ .‬מהסעיף הקודם אנו יודעים כי לא קיים ש"מ פנימי‪ ,‬ולכן נחפש כעת ש"מ על דופן התיבה‪ .‬מכיוון‬
‫שכיוון הסחר בין הפרטים ידוע (פרט ‪ 1‬ייתן ‪ x‬בעבור ‪ )y‬הקצאת שווי המשקל יכולה להיות בדופן‬
‫העליונה או השמאלית (ציירו את העינית דרך הסל התחילי‪ ,‬בהינתן השיפועים שחישבתם בסעיף א‪.).‬‬
‫ואולם בדופן השמאלית פרט ‪ 2‬צורך משני המוצרים ולכן יחס המחירים חייב להיות ‪ .4‬ואולם הקו‬
‫בשיפוע ‪ 4‬מהסל התחילי פוגע בדופן העליונה ולא בשמאלית‪ .‬לפיכך שווי המשקל הוא בדופן‬
‫העליונה‪.‬‬

‫בשיווי משקל כזה פרט ‪ 1‬צורך כמות חיובית משני המוצרים ולכן תנאי ההשקה חייב להתקיים עבורו‬
‫אך לא בהכרח עבור פרט ‪.2‬‬

‫חייב להיות קטן או שווה ל‪ ,4-‬כדי שפרט ‪( 2‬הלינארי) יצרוך רק מ‪x-‬‬ ‫כמו כן ידוע לנו כי המחיר‬

‫נחשב את הביקושים‪ :‬פרט ‪ 2‬יצרוך רק ‪ x‬והביקוש שלו יהיה‪:‬‬

‫את הביקוש של פרט ‪ 1‬כבר מצאנו מקודם והוא‪:‬‬

‫ננכה את שוק ‪:y‬‬

‫פרט ‪ 2‬לא צורך כלל ‪ ,y‬ולכן‪:‬‬

‫נציב ונבדוק ששוק ‪ x‬גם כן מתנכה (אנו יודעים שכך אכן הדבר מחוק ואלראס)‪,‬‬

‫‪ ,‬כלומר שוק ‪ x‬מתנכה ומצאנו ש"מ תחרותי‪.‬‬ ‫לכן מתקבל כי‬

‫ד‪ .‬בהקצאת ש"מ שמצאנו בסעיף הקודם מתקיים כי‪,‬‬

 ‫וזהו אכן התנאי ליעילות פארטו בדופן העליונה‪ ,‬בה הקצאת ש"מ נמצאת‪.‬‬
‫שאלה ‪7‬‬

‫א‪.‬‬

‫ראשית‪ ,‬נמצא את אוסף הנקודות הי"פ‪:‬‬

‫ומהשוואת ה ‪- mrs‬ים מקבלים‪:‬‬

‫כלומר‪ ,‬קבוצת הנקודות הפארטו יעילות היא אלכסון התיבה‪.‬‬

‫נחפש את הנקודה על קבוצת פארטו שתשאיר את פרט ‪ a‬אדיש לעומת הקצאתו הראשונית‪ .‬התועלת שלו בהקצאה‬
‫‪ .‬הנקודה בקבוצת פארטו שנותנת לו תועלת זו מקיימת‪:‬‬ ‫ההתחלתית היא‬

‫‪.‬‬ ‫כלומר‬

‫‪ ,‬ולכן הליבה היא כל האלכסון‪.‬‬ ‫באותו אופן‪ ,‬הנקודה בליבה הגרועה ביותר לפרט ‪ b‬היא‬

‫ב‪.‬‬

‫אינה בליבה‪ .‬הקצאה כזו הייתה נחסמת ע"י קואליציה של‬ ‫נראה‪ ,‬לדוגמא‪ ,‬כי ההקצאה בה‬

‫שני הצרכנים מסוג ‪ b‬וצרכן אחד מסוג ‪ .a‬לשלשתם יחד יש סל התחלתי של (‪ .)20,10‬הם יכולים לחלק את‬
‫המשאבים המשותפים כך‪ )18,8( :‬לפרט ‪ ,a‬ו ‪ )1,1( -‬לכל אחד משני פרטי ‪ .b‬תועלתו של ‪ a‬עלתה מ ‪ 100 -‬ל ‪-‬‬
‫‪ ,144‬והתועלת של פרטי ‪ b‬עלתה מ ‪ 0-‬ל ‪ .1 -‬זהו שיפור פארטו ולכן ההקצאה המוצעת אינה בליבה‪.‬‬

‫ג‪.‬‬

‫‪ ,‬ונבדוק האם קואליציה של‬ ‫;‬ ‫נתבונן בהקצאה מהצורה‬

‫שני הצרכנים מסוג ‪ b‬וצרכן אחד מסוג ‪ a‬יכולה לחסום אותה‪ .‬שוב‪ ,‬לקואליציה יש סל התחלתי של (‪ .)20,10‬אם‬
‫– ועבור‬ ‫והתועלת של ‪ b‬תהיה לפחות‬ ‫היא יכולה לחלק אותו באופן שהתועלת של ‪ a‬תהיה לפחות‬

‫לפחות אחד מהם ממש יותר – אזי יש שיפור פרטו והקצאה המוצעת לא בליבה‪ .‬אם אין כזו אפשרות – אזי לא יתכן‬
‫שיפור פארטו וההקצאה המוצעת כן בליבה‪ .‬לכן‪ ,‬ההקצאה הטובה ביותר ל ‪ a -‬בליבה‪ ,‬כלומר זו עם ‪ z‬הגדול ביותר‬
‫אז המקסימום שאפשר לתת ל ‪ b -‬הוא‬ ‫שעדיין בליבה‪ ,‬מקיימת שאם הקואליציה נותנת ל ‪ a -‬תועלת‬
‫‪.‬‬

‫נתבונן אם כן בקואליציה הזו‪ .‬על מנת לתת ל ‪ b -‬תועלת מקסימלית בכפוף לתועלת של ‪ ,a‬על הקואליציה לבחור‬
‫וסך המשאבים‬ ‫בהקצאה פארטו אופטימלית בין שלשת חבריה‪ .‬משום שלכל החברים מתקיים‬

‫‪ .‬לכן‪ ,‬הסל ש ‪ a -‬מקבל מקיים‬ ‫הוא (‪ ,)20,10‬אזי בהקצאה יעילה כל פרט מקבל‬

‫‪ .‬חלוקת יתרת המשאבים של הקואליציה בין שני הפרטים מסוג ‪ b‬נותנת לכל אחד מהם‪:‬‬ ‫או‬

‫)‬

‫‪ ,‬נותנת‪.z=5.858 :‬‬ ‫‪ .‬השוואת ביטוי זה ל ‪-‬‬ ‫כלומר תועלת של‬

‫באופן סימטרי ניתן למצוא את ההקצאה הטובה ביותר בליבה לפרט ‪ ,b‬ולפיכך הליבה היא אוסף ההקצאות מהצורה‬
‫‪.‬‬ ‫המקיימות‬ ‫;‬

‫לצורך תרגול נוסף‪ ,‬נתבונן באותה שאלה עם הקצאה התחלתית שונה‪:‬‬

‫)‪( Wa=(1,9) ; Wb=(9,1‬במקום )‪.)Wa=(0,10) ; Wb=(10,0‬‬

‫(תחת נתונים אלו ניתן לפתןר את סעיף ב' בטכניקה דומה יותר לזו שהודגמה בכיתה)‪.‬‬

‫א‪ .‬שוב‪ ,‬קבוצת הנקודות הפארטו יעילות היא אלכסון התיבה‪.‬‬

‫נחפש את הנקודה על קבוצת פארטו שתשאיר את פרט ‪ a‬אדיש לעומת הקצאתו הראשונית‪ .‬התועלת שלו בהקצאה‬
‫‪ .‬הנקודה בקבוצת פארטו שנותנת לו תועלת זו מקיימת‪:‬‬ ‫ההתחלתית היא‬

‫‪.‬‬ ‫כלומר‬

‫‪ .‬לכן‪ ,‬הליבה היא‬ ‫או‬ ‫באותו אופן‪ ,‬הנקודה בליבה הגרועה ביותר לפרט ‪ b‬היא‬

‫)‪.‬‬ ‫(וכמובן‬ ‫ו‪-‬‬ ‫אוסף ההקצאות בהן‬

‫אינה בליבה‪ .‬הקצאה כזו הייתה נחסמת ע"י‬ ‫ו‪-‬‬ ‫ב‪ .‬נראה‪ ,‬לדוגמא‪ ,‬כי ההקצאה בה‬

‫קואליציה של שני הצרכנים מסוג ‪ b‬וצרכן אחד מסוג ‪ .a‬לשלשתם יחד יש סל התחלתי של (‪ .)19,11‬הם יכולים‬
‫לחלק את המשאבים המשותפים כך‪ )7,7( :‬לפרט ‪ ,a‬ו ‪ )6,2( -‬לכל אחד משני פרטי ‪ .b‬מצבו של ‪ a‬לא השתנה‪,‬‬
‫והתועלת של פרטי ‪ b‬היא ‪ 12‬במקום ‪ 9‬בהקצאה המוצעת‪ .‬זהו שיפור פארטו ולכן ההקצאה המוצעת אינה בליבה‪.‬‬

‫ג‪ .‬הפתרון דומה – תחת השינוי שסך משאבי הקואליציה הוא )‪ (19,11‬ולא )‪ ,(20,10‬ולכן התנאי בהקצאה יעילה‬
‫‪ ,‬וההמשך בהתאם‪.‬‬ ‫בכלכלת שלשת הפרטים הוא שכל אחד מקבל‬
 ‫שאלה ‪8‬‬

‫סעיף א'‪:‬‬

‫נמצא יחס מחירים (הקו האפור)‪ ,‬היוצא מהסל התחלתי ומהווה למעשה את קו התקציב של שני הפרטים‪ ,‬כך‬
‫שעקומות האדישות של שניהם ישיקו לו באותה נקודה‪ .‬נקודה זו הינה הקצאת ש"מ תחרותי‪.‬‬

‫סעיף ב'‪:‬‬

‫בסעיף זה‪ ,‬פרט א' מציע סל מסוים לפרט ב'‪ ,‬ושפרט ב' יכול לבחור האם להסכים לעבור לסל זה או לא‪.‬‬

‫במידה ופרט א' יציע סל שנמצא על עקומת אדישות פחות טובה מבחינתו של פרט ב' – פרט ב' יסרב להצעה ושני‬
‫הפרטים יישארו עם הסלים ההתחלתיים שלהם‪ .‬מצד שני‪ ,‬פרט א' מעוניין למקסם את התועלת שלו‪ ,‬כלומר להיות‬
‫על עקומת האדישות הגבוהה ביותר שאפשרית מבחינתו‪.‬‬

‫על כן‪ ,‬נחפש עקומת אדישות של פרט א'‪ ,‬אשר משיקה לעקומת האדישות של פרט ב'‪ ,‬אשר יוצאת מהסל‬
‫ההתחלתי‪ .‬כך קיבלנו את הסל שיציע מונופול מושלם‪.‬‬