‫המרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון‬

‫החטיבה האקדמית ‪ -‬הפקולטה להנדסה‬

‫מבחן בקורס ‪ :‬הסתברות‬

‫מבחן לדוגמה ‪1‬‬
‫מספר הקורס ‪2-4210310-3‬‬
‫שם המרצה ‪ :‬אלכסנדר קפלונובסקי‬

‫הוראות כלליות‪:‬‬
‫יש לענות על ‪ 5‬מתוך ‪ 7‬השאלות‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫נא לסמן על כריכת המחברת איזה שאלות בחרת‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫כל תשובה חייבת בנימוקים ברורים ומסודרים‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫חומר עזר‪ :‬עד ‪ 2‬עמודים בגודל ‪ . A4‬מחשבון כיס רגיל )לא גרפי(‪.‬‬ ‫‪.4‬‬
‫משך הבחינה ‪ 150 :‬דקות‪.‬‬ ‫‪.5‬‬
‫__________________________________________________________________‬

‫שאלה מס' ‪1‬‬

‫מתוך ‪ 100‬סטודנטים שהגיעו ליום הסטודנט‪:‬‬

‫‪ 53‬מהם מניהול טכנולוגי )קטגוריה ‪,(A‬‬
‫‪ 46‬מהם מעשנים )קטגוריה ‪,(B‬‬
‫‪ 55‬מהם בעלי רכב פרטי )קטגוריה ‪,(C‬‬
‫‪ 11‬מהם שייכים לקטגוריה ‪ A‬ו‪,B -‬‬
‫‪ 25‬מהם שייכים לקטגוריה ‪ B‬ו‪,C -‬‬
‫‪ 33‬מהם שייכים לקטגוריה ‪ A‬ו‪,C -‬‬
‫‪ 5‬מהם לא שייכים לאף אחת מהקטגוריות‪.‬‬

‫א( חשב‪/‬י את ההסתברות שסטודנט שיידגם באקראי מהקבוצה הנ"ל ישתייך‬

‫לאחת הקטגוריות בלבד‪.‬‬
‫ב( יהי ‪ - X‬משתנה מקרי הסופר את מספר הקטגוריות שישתייך הסטודנט הנדגם‬
‫באקראי‪,‬‬
‫בנה‪/‬י את פונקצית ההסתברות של ‪) .X‬מומלץ לשרטט דיאגרמת וון מתאימה(‬

‫פתרון‪:‬‬
 ‫⇒ ) ‪0.95 = P ( A ∪B ∪C ) = 0.53 +0.46 +0.55 −0.11 −0.25 −0.33 + P ( A ∩B ∩C‬‬
‫‪P ( A ∩B ∩C ) = 0.1‬‬

‫‪}=D‬הסטודנט שייך לאחת מהקטגוריות{‬

‫‪P ( D ) = 0.19 + 0.2 + 0.07 = 0.46‬‬

‫‪P(X=0)=0.05‬‬
‫‪P(X=1)=P(D)=0.46‬‬
‫‪P(X=2)=0.01+0.23+0.15=0.39‬‬
‫‪P(X=3)=0.1‬‬

‫שאלה ‪2‬‬

‫‪ .‬בקופסה נמצאות ‪ 18‬גולות‪ 5 :‬ירוקות‪ 6 ,‬אדומות ו ‪ 7 -‬צהובות‪ .‬מוציאים‬

‫באקראי ‪6‬‬
‫גולות‪ .‬מה ההסתברות‪:‬‬
‫א‪ .‬שכולן בעלי אותו צבע?‬
‫ב‪ .‬שכל שתיים בצבע אחר?‬
‫ג‪ .‬שארבע מהגולות צהובות?‬

‫פתרון‪:‬‬

‫במגירה יש סה"כ ‪ 18‬גולות‪ ,‬מתוכם צריך לבחור ‪ 6‬ולכן גודל מרחב המדגם‬
‫‪Ω = C186 = 55692‬‬

‫לבחור ‪ 6‬גולות אדומות יש ‪ A1 = C 66 = 1‬אפשרויות‪ ,‬לבחור ‪ 6‬גולות‬ ‫א‪.‬‬

‫צהובות יש ‪ A2 = C 7 = 7‬אפשרויות‪ .‬אי אפשר לבחור ‪ 6‬גולות ירוקות‪ .‬שוב אילו‬
‫‪6‬‬

‫מאורעות זרים שאפשר לחבר את הסתברותם‪ ,‬ונקבל שההסתברות היא‪:‬‬

 ‫|‪| A‬‬ ‫‪1+ 7 +0‬‬
‫‪. P( A) = | Ω | = 18564 = 0.0004‬‬

‫את הסתברותם‪ ,‬ונקבל כל שתיים בצבע אחר‪:‬‬ ‫ב‪.‬‬

‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪C C C‬‬ ‫‪10 * 15 * 21‬‬
‫= ‪. P ( A) = 5 6 7‬‬ ‫‪= 0.17‬‬
‫‪18564‬‬ ‫‪18564‬‬

‫לבחור ‪ 6‬גולות צהובות יש ‪A2 = C 74 = 35‬‬ ‫ג‪.‬‬

‫‪6 −4‬‬
‫‪A2 = C‬‬‫‪18 −7‬‬ ‫לבחור ‪ 6‬גולות לא צהובות יש ‪= C = 55‬‬
‫‪2‬‬
‫‪11‬‬

‫‪C 74 C112 35 * 55‬‬

‫= )‪P ( A‬‬ ‫=‬ ‫‪= 0.10‬‬
‫‪18564 18564‬‬
 ‫שאלה ‪3‬‬

‫‪ 2%‬מאוכלוסיה סובלים ממחלת דם בצורה קשה‪ 10% ,‬בצורה בינונית ול ‪88%‬‬

‫אין מחלה בכלל‪ .‬חוקרים פיתחו מכשיר חדש לבדיקת קיום המחלה‪ .‬הסתברות‬
‫שבדיקה באמצעות המכשיר תצביע חיובית‬
‫)מחלה קיימת( היא ‪ 0.9‬אם הנבדק סובל קשה מהמחלה‪ 0.6 ,‬אם הנבדק סובל‬
‫בינונית‪ ,‬ו ‪-0.1‬אם‬
‫לנבדק אין מחלה בכלל‪.‬‬
‫נעשתה בדיקה לאדם שנבחר מקרית מאוכלוסיה והמכשיר הצביע חיובית‪ .‬מהי‬
‫ההסתברות שנבדק זה‬
‫סובל ממחלת דם בצורה קשה?‬

‫פתרון‪:‬‬

‫נגדיר את המאורעות הבאים{ = ‪: A1‬אדם סובל ממחלה{ = ‪}, A2‬אדם סובל‬

‫ממחלה בצורה בינונית{‬
‫{ = ‪A3‬לאדם אין מחלה כלל }‬
‫{ = ‪ B‬מכשיר הצביע חיובית{‬
‫נתון כי‬
‫‪P(A3 ) = 0.88 ,P(A2 ) = 0.1 ,P(A1 ) = 0.02.‬‬
‫גם ידוע כי‬
‫‪P(B / A1 ) = 0.9; P(B/A2)= 0.6; P(B/A3) = 0.1‬‬
‫על פי משפט בייס ‪ (P(A1 / B.‬צריך לחשב ‪(P(B/A.‬‬

‫שאלה ‪4‬‬

‫אם ידוע שמספר פניות בדקה למודיעין של שירותי טלפון מתפלג פואסונית עם‬
‫ממוצע של ‪ 5‬פניות‬
‫בדקה אחת‪ ,‬מהי ההסתברות‬
‫א‪ .‬שבין השעה ‪ 10:00‬ל ‪ -10:01‬לא תתקבל אף פנייה?‬
‫ב‪ .‬שבדקה הזאת יתקבלו לכל היותר ‪ 3‬פניות?‬
‫ג‪ .‬שבמשך ‪ 2‬דקות לא תכנס אף שיחה?‬
‫ד‪ .‬שבשעה הראשונה יכנסו ‪ 333‬שיחות?‬
‫ה‪ .‬מהי התוחלת של מספר פניות הנכנסים ב‪ N -‬דקות?‪.‬‬

‫פתרון‪:‬‬
 ‫ה‪ (X~P(λ =5 .‬בדקה‬
‫‪ (X~P(λ N‬ב‪ N -‬דקות‬
‫לפי נוסחה לתוחלת של התפלגות פואסון‪=[λ N E[X :‬‬

‫שאלה ‪5‬‬

‫נתונה פונקציה הצפיפות של משתנה מקרי ‪X‬‬

‫‪ c(1 − x 4 ) −,1 ≤ x ≤ 1‬‬

‫‪f X ( x) = ‬‬
‫∞ ) ‪ 0, x ∈ (− ,− 1∞ ) ∪ (1,+‬‬
‫מצא‪/‬י את הקבוע ‪c‬‬ ‫א‪.‬‬
‫מצא‪/‬י את התוחלת ‪ [E[X‬ואת השונות ‪[Var[X.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫מצא‪/‬י את הפונקציה התפלגות מצתברת‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫חשב‪/‬י‪(P(|X|<0.5/X<0.25 :‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫פתרון‪:‬‬

‫∞‪+‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪‬‬ ‫‪x5 ‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪5‬‬
‫‪∫−∞ X‬‬ ‫=‬ ‫∫‬ ‫‪−‬‬ ‫=‬ ‫‪‬‬ ‫‪−‬‬ ‫א(‪ = c = 1 ⇒ c = .‬‬
‫‪4‬‬
‫‪f‬‬ ‫(‬ ‫‪x‬‬ ‫)‬ ‫‪dx‬‬ ‫‪c‬‬ ‫(‬‫‪1‬‬ ‫‪x‬‬ ‫)‬ ‫‪dx‬‬ ‫‪c‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪x‬‬
‫‪−−1‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪5 ‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪8‬‬
 ‫‪ 5  x5  1‬‬
‫‪  x −  + ,− 1 < x ≤ 1‬‬
‫‪x‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪5 x‬‬ ‫‪8 5  2‬‬
‫‪5 4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪‬‬
‫=‪FX ( x ) = ∫ f X (t )d t‬‬ ‫=‪∫− 1 8 (1 − t )d t‬‬ ‫‪t−‬‬ ‫‪ = 1 ⇒ FX ( x ) =  0, x ≤ − 1‬‬ ‫ב(‪.‬‬
‫∞‪−‬‬
‫‪8 ‬‬ ‫‪5  −1‬‬ ‫‪ 1, x > 1‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫ג(‪.‬‬

‫ד(‪.‬‬

‫שאלה ‪6‬‬

‫לשליש מהאוכלוסייה יש שתי מכוניות‪ ,‬לשליש יש רק מכונית אחת וליתר אין‬

‫מכונית‪ .‬בוחרים אדם באופן מקרי ושואלים אותו למספר המכוניות שיש לו‪ .‬הוא‬
‫עונה תשובה נכונה בהסתברות ‪ 0.5‬ומשקר בהסתברות ‪ ,0.5‬כאשר לכל אחת‬
‫משתי התשובות השקריות העומדות לרשותו יש אותה הסתברות‪.‬‬
‫יהי ‪ – X‬מספר המכוניות שיש לאדם‪.‬‬
‫‪ – Y‬מספר המכוניות שענה שיש לו‪.‬‬
‫א( )‪ 15‬נק'( בנה‪/‬י את פונקצית ההסתברות המשותפת של ‪ X‬ו‪.Y -‬‬
‫ב( )‪ 10‬נק'( חשב‪/‬י את מקדם המתאם בין ‪ X‬ל‪.Y -‬‬

‫פיתרון‪:‬‬
 ‫שאלה ‪7‬‬

‫פרק זמן החברות של אדם בגוף המעניק שירותים רפואיים הוא משתנה מקרי בעל‬
‫התפלגות מערכית עם תוחלת של ‪ 20‬חודשים‪ .‬פרק זמן החברות קובע את מספר‬
‫רמות השירות להם האדם זכאי‪ .‬כל אדם יכול להיות זכאי ליותר מרמת שירות‬
‫אחת‪.‬‬
‫זמן החברות של עד ‪ 6‬חודשים‪ -‬תקופת צינון‪ -‬לא זכאי לשום שירות‪.‬‬
‫זמן החברות של לפחות ‪ 6‬חודשים‪ -‬רמת שירות א'‪.‬‬
‫זמן החברות של לפחות ‪ 10‬חודשים‪ -‬רמת שירות ב'‪.‬‬
‫זמן החברות של לפחות ‪ 11‬חודשים‪ -‬רמת שירות ג'‪.‬‬

‫חשב‪/‬י את תוחלת ושונות מספר רמות השירות שאדם יכול להיות זכאי אליהם‪.‬‬

‫פיתרון‪:‬‬

‫‪ (X~Exp(20‬זמן חברות )חודשים(‬

‫‪ Y‬מספר רמות השירות להם זכאי אדם‬
‫‪1‬‬
‫‪−‬‬ ‫‪⋅6‬‬
‫‪P ( Y = 0) = P ( X ≤ 6) = 1 − e‬‬ ‫‪20‬‬
‫‪= 0.26‬‬
‫‪‬‬ ‫‪− ⋅10  ‬‬
‫‪1‬‬
‫‪− ⋅6 ‬‬
‫‪1‬‬
‫‪P ( Y = 1) = P ( 6 ≤ X ≤ 10 ) = 1 − e‬‬ ‫‪20‬‬
‫‪ − 1 − e‬‬ ‫‪20‬‬
‫‪ = 0.133‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪− ⋅11  ‬‬
‫‪1‬‬
‫‪− ⋅10 ‬‬
‫‪1‬‬
‫‪P ( Y = 2 ) = P ( 10 ≤ X ≤ 11) = 1 − e 20  −  1 − e 20  = 0.03‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪‬‬
‫‪1‬‬
‫‪−‬‬ ‫‪⋅11‬‬
‫‪P ( Y = 3) = P ( X ≥ 11) = e‬‬ ‫‪20‬‬
‫‪= 0.577‬‬

‫‪E(Y)=1.924, E(Y2)=5.446, VAR(Y)=1.744‬‬