‫אינפי ‪1‬מ ־ תרגיל בית ‪1‬‬

‫קווים מנחים לפתרון‬

‫אביב תשפ"ב‬

‫שאלה ‪:1‬‬
‫√‬
‫הוא אי־רציונלי‪.‬‬ ‫א‪ .‬הוכיחו כי ‪3‬‬
‫√‬
‫ב‪ .‬הוכיחו כי ‪ 6‬הוא אי־רציונלי‪.‬‬
‫√‬ ‫√‬
‫ג‪ .‬הוכיחו כי ‪ 2 + 3‬הוא אי־רציונלי‪.‬‬

‫פתרון‪:‬‬
‫√‬
‫√‬ ‫אי־רציונלי‪.‬‬ ‫הוא‬ ‫חוזרת על ההוכחה מההרצאה כי ‪2‬‬
‫א‪ .‬הוכחת התרגיל √‬
‫‪m‬‬
‫נניח בשלילה כי ‪ 3‬הוא רציונלי‪ .‬כלומר‪ ,‬ניתן לכתוב אותו כשבר מצומצם ‪ . 3 = n‬כלומר‪:‬‬
‫‪ .3m2 = n2‬כלומר‪ n2 ,‬מתחלק ב־‪.3‬‬
‫טענה‪ :‬גם ‪ n‬מתחלק ב־‪.3‬‬
‫הוכחת הטענה‪ :‬נניח בשלילה כי ‪ n‬אינו מתחלק ב־‪ .3‬לכן‪ ,‬השארית של ‪ n‬בחלוקה ב־‪ 3‬תהיה ‪1‬או ‪.2‬‬
‫כלומר‪ ,‬ניתן לכתוב ‪ ,n = 3k1 + r‬כאשר ‪ r = 1‬או ‪ .r = 2‬בשני המקרים‪ ,‬השארית של ‪ r2‬בחלוקה‬
‫ב־‪ 3‬תהיה ‪ .1‬ועל כן‪:‬‬
‫‪n2 = 9k12 + 6k1 r + r2 = 9k12 + 6k1 r + (3k2 + 1) = 3(3k12 + 2k1 r + k2 ) + 1‬‬
‫קיבלנו אם כן כי ‪ n2‬לא מתחלק ב־‪ ,3‬וזו סתירה‪.‬‬
‫מש ‪′′‬ל לטענה‪.‬‬
‫נחזור להוכחת התרגיל‪ :‬קיבלנו כי ‪ ,3m2 = (3k)2 = 9k 2‬כלומר ‪ .m2 = 3k 2‬לכן‪ m2 ,‬מתחלק ב־‪,3‬‬
‫‪ m‬שבר מצומצם‪.‬‬‫‪n‬‬
‫ועל־פי הטענה‪ ,‬גם ‪ m‬מתחלק ב־‪ .3‬אך זו סתירה להנחתנו כי‬
‫ב‪ .‬ההוכחה של סעיף ב ‪ ′‬דומה מאוד להוכחה של סעיף א ‪ ,′‬אך יש להתאים את הנימוק מדוע אם ‪n2‬‬
‫מתחלק ב־‪ 6‬אז גם ‪ n‬מתחלק ב־‪ .6‬לשם כך‪ ,‬תוכלו להעזר בתוצאות שכבר הוכחתם בהרצאה ובסעיף‬
‫הקודם‪.‬‬
‫√‬
‫ג‪ .‬הדרכה‪ :‬הניחו בשלילה כי הטענה איננה נכונה‪ ,‬פתחו והגיעו לכך ש־ ‪ 6‬הוא רציונלי‪ ,‬בסתירה לסעיף‬
‫ב ‪.′‬‬

‫שאלה ‪:2‬‬
‫א‪ .‬פתרו את אי־השיוויון הבא‪ ,‬כלומר מצאו את כל המספרים הממשיים עבורם הוא מתקיים‪:‬‬
‫|‪2|x − 1‬‬
‫< |‪3 + |x − 9‬‬
‫‪x‬‬

‫‪2 −12x+35‬‬
‫‪.| x‬‬ ‫‪x−9‬‬
‫ב‪ .‬הוכיחו כי אם ‪ |x − 5| < 1‬אז ‪| < 1‬‬

‫‪1‬‬
 ‫פתרון‪:‬‬
‫א‪ .‬יש לחלק למספר מקרים‪ ,‬הנובעים מהגדרת הערך המוחלט‪ .‬פתרו את אי־השוויון עבור המקרים‬
‫‪ .x ≥ 9 ,1 ≤ x < 9 ,x < 1‬שימו לב כי במקרה הראשון‪ ,‬יתכן ותרצו לבצע חלוקה למקרים נוספת‪,‬‬
‫מה קורה אם ‪ x < 0‬ומה אם ‪.0 < x < 1‬‬
‫ב‪ .‬תחילה‪ ,‬נשים לב כי מהתנאי ‪ |x − 5| < 1‬נובע כי ‪ ,x ̸= 9‬ולכן הביטוי שרוצים להעריך מוגדר היטב‪.‬‬
‫כעת‪,‬‬
‫‪ 2‬‬ ‫ ‬ ‫‬
‫|‪ x − 12x + 35   (x − 7)(x − 5)  |x − 7||x − 5‬‬ ‫|‪|x − 7‬‬
‫‬ ‫=‬ ‫=‬ ‫<‬ ‫)∗∗(‬
‫‬ ‫‪x−9‬‬ ‫‬ ‫‬ ‫‪x−9‬‬ ‫‬ ‫|‪|x − 9‬‬ ‫|‪|x − 9‬‬
‫נרצה לחסום את |‪ |x − 9‬ואת |‪.|x − 7‬‬
‫מכך ש־ ‪ |x − 5| < 1‬נקבל כי ‪ .−1 < x − 5 < 1‬מכאן נובע כי‪ ,−3 < x − 7 < −1 ,‬ועל כן‪,‬‬
‫‪.|x − 7| < 3‬‬
‫וכן נקבל כי ‪ ,−5 < x − 9 < −3‬ועל כן‪,‬‬
‫‪ .|x − 9| > 3‬נוסיף זאת לחישוב‪:‬‬
‫|‪|x − 7‬‬ ‫‪3‬‬
‫)∗∗(‬ ‫‪< =1‬‬
‫|‪|x − 9‬‬ ‫‪3‬‬

‫שאלה ‪:3‬‬
‫הוכיחו באינדוקציה‪:‬‬
‫א‪ .‬לכל קבוצת איברים סופית ולא ריקה יש איבר מקסימלי ואיבר מינימלי‪.‬‬

‫√‬ ‫ב‪ .‬נגדיר קבוצה אינסופית של מספרים‬

‫‪.an+1‬‬ ‫‪ a1 , a2 , a3 , ...‬באופן הבא‪= an + 6 ,a1 = 4 :‬‬
‫הוכיחו‪:‬‬
‫– ‪ an > 3‬לכל ‪ n‬טבעי‪.‬‬
‫– ‪ an+1 ≤ an‬לכל ‪ n‬טבעי‪.‬‬

‫פתרון‪:‬‬
‫א‪ .‬נסמן ב־ ‪ n‬את מספר האיברים בקבוצה‪ ,‬ונוכיח באינדוקציה על ‪.n‬‬
‫בסיס האינדוקציה‪ :‬עבור ‪ n = 1‬קיים ב־‪ A‬איבר יחיד‪ ,‬והוא המקסימום‪.‬‬
‫צעד האינדוקציה‪ :‬נניח שהטענה נכונה עבור ‪ ,n‬ונוכיח עבור ‪ .n + 1‬תהא } ‪A = {a1 , a2 , ..., an , an+1‬‬
‫קבוצה בעלת ‪ n + 1‬איברים‪ .‬נכתוב‪ .A = {a1 , a2 , ..., an } ∪ {an+1 } :‬הקבוצה הראשונה היא בעלת‬
‫‪ n‬איברים‪ ,‬לכן על־פי הנחת האינדוקציה‪ ,‬קיים לה מקסימום‪ ,‬נסמנו ב־ ‪ .M ′‬הקבוצה השניה היא‬
‫קבוצה בעלת איבר אחד‪ ,‬ועל־פי בסיס האינדוקציה‪ ,‬קיים לה מקסימום‪ ,‬והוא האיבר ‪.an+1‬‬
‫נסמן } ‪ .M = max{M ′ , an+1‬הראו כי לכל איבר ‪ ai ∈ A‬מתקיים כי ‪ ,ai ≤ M‬ולכן ‪ M‬הוא‬
‫המקסימום המבוקש‪.‬‬
‫נוכיח שלקבוצה } ‪ A = {a1 , a2 , ..., an‬קיים איבר מינימלי‪ .‬נגדיר קבוצה } ‪.B = {−a1 , −a2 , ..., −an‬‬
‫זאת קבוצת איברים סופית ולא ריקה ולכן קיים לה איבר מקסימלי ‪ −am‬המקיים ‪ −am ≥ −ak‬לכל‬
‫‪.k = 1, 2, ..., n‬‬
‫נכפיל את אי־השוויון ב־ ‪ −1‬ונקבל ש־ ‪ am ≤ ak‬לכל ‪ k = 1, 2, ..., n‬כלומר זהו המינימום המבוקש‪.‬‬

‫‪2‬‬
 ‫– בסיס‪ :‬עבור ‪ n = 1‬מתקיים ‪.a1 = 4 > 3‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫צעד‪ :‬נניח שהטענה נכונה עבור ‪ ,n‬כלומר ‪ an > 3‬ונוכיח עבור ‪ .n + 1‬נשים לב‪ ,‬שלפי ההנחה‬
‫‪ an > 3 > 0‬עבור כל ‪ n‬טבעי‪ ,‬ולכן מתקיים‬
‫√‬
‫‪an+1 = an + 6 > 3 ⇐⇒ a2n+1 = an + 6 > 9 ⇐⇒ an > 3‬‬
‫כלומר‪ ,‬הנחת האינדוקציה גוררת את הטענה‪ .‬מ‪.‬ש‪.‬ל‪.‬‬
‫– ‪ an‬חיובי לכן‬
‫‪an+1 ≤ an ⇐⇒ a2n+1 = 6 + an ≤ a2n ⇐⇒ a2n − an − 6 = (an + 2)(an − 3) ≥ 0‬‬

‫בסעיף הקודם הראינו ש־ ‪ an > 3‬לכל ‪ n‬טבעי‪ ,‬לכן הביטוי ‪ (an + 2)(an − 3) > 0‬וזה גורר‬
‫את הטענה‪.‬‬

‫שאלה ‪:4‬‬
‫תהא ‪ A ⊂ R‬קבוצה לא ריקה חסומה מלעיל‪ .‬נסמן ‪. s = sup A‬‬
‫הוכיחו שקיימת קבוצה ‪ B ⊂ Q‬כך ש־ ‪. s = sup B‬‬

‫פתרון‪:‬‬
‫למשל‪ .B = Q ∩ (−∞, s] ,‬הראו ש־‪ s‬הוא ‪sup B‬‬

‫‪3‬‬
 ‫שאלות לתרגול נוסף‬

‫שאלה ‪:5‬‬
‫הוכיחו באינדוקציה שלכל ‪ n‬טבעי מתקיים‪:‬‬
‫‪s‬‬ ‫‪r‬‬
‫√‬
‫‪q‬‬ ‫ ‪ π‬‬
‫= ‪An‬‬ ‫‪2+‬‬ ‫‪2 + 2 + . . . 2 = 2 cos n+1‬‬
‫‪2‬‬
‫)שימו לב‪ :‬באגף שמאל יש ‪ n‬שורשים(‬

‫פתרון‪:‬‬
‫בסיס‪n = 1 :‬‬
‫√‬
‫√‬ ‫ ‪ π‬‬ ‫‪2‬‬
‫= ‪A1‬‬ ‫· ‪2 = 2 cos 1+1 = 2‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫נניח שהטענה נכונה ל־‪ n‬כלשהו‪,‬‬
‫‪s‬‬ ‫‪r‬‬
‫√‬
‫‪q‬‬ ‫ ‪ π‬‬
‫= ‪An‬‬ ‫‪2+‬‬ ‫‪2 + 2 + . . . 2 = 2 cos n+1‬‬
‫‪2‬‬
‫ונוכיח עבור ‪ :n + 1‬בשימוש בהנחת האינדוקציה וזהות טריגונומטרית נקבל‬
‫‪s‬‬ ‫‪r‬‬
‫√‬
‫‪q‬‬ ‫‪r‬‬ ‫ ‪ π‬‬
‫‪p‬‬
‫= ‪An+1 = 2 + 2 + 2 + . . . 2 = 2 + An = 2 + 2 cos n+1‬‬
‫‪2‬‬
‫ ‪r‬‬ ‫‪s‬‬ ‫‬ ‫‬
‫ ‪ π‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪π‬‬ ‫ ‪  π‬‬
‫‪= 2 1 + cos n+1‬‬ ‫‪= 2 · 2 cos‬‬‫‪2‬‬ ‫ ‪· n+1 = 2 cos n+2‬‬
‫‬ ‫‬
‫‪2‬‬ ‫‪2 2‬‬ ‫‪2‬‬
‫לכל ‪ n‬טבעי מתקיים‬
‫‪π‬‬ ‫‪π‬‬
‫<‪0‬‬ ‫<‬
‫‪2n+2‬‬ ‫‪2‬‬
‫ ‪ π‬‬ ‫לכן‬
‫‪cos n+2 > 0‬‬
‫‪2‬‬
‫ ‪  π‬‬ ‫ ‪ π‬‬ ‫כלומר‬
‫‪cos n+2  = cos n+2‬‬
‫‬ ‫‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫זה משלים את ההוכחה‪.‬‬

‫שאלה ‪:6‬‬
‫תהיינה ‪ A‬ו־ ‪ B‬קבוצות לא ריקות של מספרים ממשיים‪ .‬הוכיחו או הפריכו‪:‬‬
‫א‪ .‬נתון ש־‪ A‬קבוצה חסומה מלעיל ומתקיים ‪.B ⊂ A‬‬
‫אז ‪ B‬חסומה מלעיל ומתקיים ‪.sup B ≤ sup A‬‬

‫‪4‬‬
‫ב‪ .‬נניח שלכל אחת מהקבוצות ‪ A‬ו־‪ B‬יש מקסימום ומתקיים ∅ ≠ ‪) A ∩ B‬כלומר‪ ,‬החיתוך בין הקבוצות‬
‫אינו קבוצה ריקה(‪.‬‬
‫אז לקבוצה ‪ A ∩ B‬יש מקסימום‪.‬‬
‫ג‪ .‬נניח שקבוצה ‪ A‬חסומה מלעיל‪ .‬נגדיר קבוצה ‪ −A‬באופן הבא‪ .−A = {−x|x ∈ A} :‬אז ‪−A‬‬
‫חסומה מלרע ו־ ‪.inf(−A) = − sup A‬‬
‫הערה‪ :‬בשאלות ‪′′‬הוכיחו או הפריכו ‪ ′′‬עליכם לקבוע האם הטענה הנתונה בכל סעיף נכונה או לא‪ .‬במידה‬
‫וכן‪ ,‬עליכם להוכיח זאת‪ .‬במידה ולא‪ ,‬תנו דוגמא נגדית מנומקת היטב המראה שהטענה איננה נכונה‪.‬‬

‫פתרון‪:‬‬
‫א‪ .‬הטענה נכונה‪.‬‬
‫‪ A‬חסומה לכן קיים ‪ .sup A‬ניקח איבר ‪ .x ∈ B‬הוא שייך גם ל־‪ A‬ולכן מתקיים ‪ .x ≤ sup A‬קיבלנו‬
‫ש־‪ sup A‬הוא חסם מלעיל של ‪.B‬‬
‫לפי ההגדרה‪ ,‬החסם העליון של ‪ B‬הוא הקטן ביותר בין כל החסמים מלעיל‪ ,‬לכן‬
‫‪.sup B ≤ sup A‬‬
‫ב‪ .‬הטענה איננה נכונה‪.‬‬
‫התבוננו‪ ,‬למשל‪ ,‬בקבוצות ]‪.A = (0, 1) ∪ 2, B = (0, 1.5‬‬
‫בדקו שזו אכן דוגמא נגדית‪.‬‬
‫ג‪ .‬הטענה נכונה‪.‬‬
‫נסמן ‪ .α = sup A‬לכל ‪ a ∈ A‬מתקיים ‪.a ≤ α‬‬
‫נכפיל את אי־השוויון ב־‪ −1‬ונקבל ‪ .−a ≥ −α‬זה נכון לכל איבר של ‪ −A‬ולכן ‪ −α‬הינו חסם מלרע‬
‫של ‪.−A‬‬
‫נניח בשלילה שזהו לא החסם התחתון‪ ,‬כלומר לקבוצה ‪ −A‬קיים חסם מלרע ‪ β‬שמקיים ‪.β > −α‬‬
‫בדיון דומה ניתן להראות ש־ ‪ −β‬הוא חסם מלעיל של ‪ A‬המקיים ‪ .−β < α‬קיבלנו סתירה לזה ש־‬
‫‪ α‬הוא החסם העליון של ‪.A‬‬

‫שאלה ‪7‬־אתגר‪:‬‬
‫הוכיחו את אי שוויון הממוצעים עבור ‪ n‬כללי‪ ,‬על פי השלבים הבאים‪:‬‬
‫א‪ .‬יהיו ‪ .a ≤ 1 ≤ b‬הוכיחו כי ‪ .a + b ≥ 1 + ab‬מתי מתקיים השוויון?‬
‫ב‪ .‬יהיו ‪ x1 , x2 , ..., xn‬מספרים חיוביים כך ש־‪ .x1 · x2 · ... · xn = 1‬הוכיחו כי ‪x1 + x2 + ... + xn ≥ n‬‬
‫והשוויון מתקיים אם ורק אם ‪.x1 = x2 = ... = xn = 1‬‬
‫ג‪ .‬יהיו ‪ a1 , a2 , ...an‬מספרים חיוביים‪ .‬הוכיחו כי‬
‫√‬ ‫‪a1 + a2 + ... + an‬‬
‫‪n‬‬
‫≤ ‪a1 a2 ...an‬‬
‫‪n‬‬
‫והשוויון מתקיים אם ורק אם ‪.a1 = a2 = ... = an‬‬

‫‪5‬‬
 ‫פתרון‪:‬‬
‫א‪ .‬אם ‪ a = 1‬נקבל ‪ .1 + b ≥ 1 · b + 1‬במקרה הזה מתקיים שוויון‪.‬‬
‫אם ‪ a < 1‬אז‬
‫‪a + b ≥ ab + 1‬‬
‫⇕‬
‫‪b − ab ≥ 1 − a‬‬
‫⇕‬
‫)‪b(1 − a) ≥ (1 − a‬‬
‫)‪⇕ (1 − a > 0‬‬
‫‪b≥1‬‬

‫מ‪.‬ש‪.‬ל‪.‬‬
‫שימו לב שהתחלנו את ההוכחה מהטענה אותה צריך להוכיח‪ .‬אין בזה בעיה לוגית בתנאי שכל מעבר‬
‫בהוכחה מהווה שקילות‪ ,‬כלומר הטענה ההקודמת גם גוררת את הבאה וגם נובעת ממנה‪.‬‬
‫השוויון מתקבל אם"ם לפחות אחד מהמספרים שווה ל־‪.1‬‬

‫ב‪ .‬קווים לפתרון בעזרת אינדוקציה לפי ‪.n‬‬

‫בסיס‪ :‬עבור ‪ n = 2‬אי השויון נובע מסעיף א'‪ .‬השוויון מתקיים אםם שני המספרים שווים ל־‪.1‬‬
‫צעד‪ :‬נניח שהטענה נכונה לעבור ‪ n‬כלשהו ונוכיח אותה עבור ‪.n + 1‬‬
‫יהיו מספרים חיוביים ‪ x1 , ..., xn‬כך ש־‪x1 · x2 .... · xn = 1‬‬
‫אם כל המספרים שווים ל־‪ ,1‬מתקיים השוויון‪ .‬אחרת‪ ,‬קיים לפחות מספר אחד קטן מ־‪ (xk ) 1‬ומספר‬
‫אחד גדול מ־‪ . (xk ) 1‬ללא הגבלת כלליות ניתן להניח ש־‪ j = n‬ו־‪ .k = n + 1‬נרשום את הנתון‬
‫כ־‪ . x1 · x2 · ...xn−1 · (xn xn+1 ) = 1‬לפי הנחת האינדוקציה‪ ,‬מתקיים‬
‫‪x1 + x2 + ... + xn · xn+1 ≥ n‬‬

‫נשתמש בהנחה ובסעיף א' ונרשום‪:‬‬

‫‪(x1 + x2 + ... + xn−1 ) + xn + xn+1 ≥ (x1 + x2 + ... + xn−1 ) + (xn xn+1 ) + 1 ≥ n + 1‬‬

‫השוויון יתקבל )לפי ההנחה וסעיף א'( רק אם ‪.x1 = x2 = ... = xn−1 = xn = xn+1 = 1‬‬
‫מ‪.‬ש‪.‬ל‬
‫ג‪ .‬עבור המספרים החיוביים ‪ a1 , a2 ..., an‬נסמן‬
‫‪ai‬‬
‫√ = ‪xi‬‬ ‫‪, i = 1, ..., n‬‬
‫‪a1 a2 ...an‬‬
‫‪n‬‬

‫המספרים ‪ x1 , ...xn‬הינם חיוביים ומכפלתם שווה ל־‪ .1‬שימוש בסעיף ב' והעברת אגפים ייתן את‬
‫אי־השוויון המבוקש‪.‬‬
‫שוב לפי סעיף ב'‪ ,‬אם מתקיים השוויון‪ ,‬אז ‪ x1 = x2 = ... = xn−1 = xn = 1‬כלומר‬
‫‪a1 = a2 = ... = an‬‬

‫‪6‬‬