‫תרגיל בית ‪2‬‬

‫‪ .1‬פתחו שוב את תרגיל בית ‪ 1‬שאלה ‪ .7‬העזרו בהצגה של המספרים בשתי‬

‫העמודות בשמאליות בבסיס ‪ 7‬על מנת לחבר‪ ,‬לחסר‪ ,‬ולהכפיל אותם‪ .‬בדקו את‬
‫תשובתכם על ידי חישוב חוזר בבסיס ‪ .10‬כעת‪ ,‬חשבו ישירות בבסיס ‪ 7‬את המנה‬
‫‪34647‬‬
‫בחילוק ארוך‪ ,‬והשתכנעו שזה מעצבן מאוד‪.‬‬ ‫‪147‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ .2‬רשות – נגדיר את יחס הזהב 𝜙 כפתרון החיובי של המשוואה ‪ ,𝑥 = 1 +‬ונסמן‬
‫𝑥‬

‫את הפתרון השני 𝜑 ‪ .‬הזכרו בסדרת פיבונצ׳י‪ ,‬המוגדרת לפי‬

‫‪.𝑓0 = 0, 𝑓1 = 1, 𝑓𝑛+1 = 𝑓𝑛 + 𝑓𝑛−1‬‬
‫‪ .a‬מצאו את 𝜑 ‪ ,𝜙,‬ורשמו גם את ערכם עד ‪ 4‬ספרות אחרי הנקודה‪.‬‬
‫‪ .b‬הוכיחו באינדוקציה כי‬
‫𝑛𝜑 ‪𝜙𝑛 −‬‬
‫= 𝑛𝑓 ‪.‬‬
‫‪√5‬‬
‫הארה‪ :‬בפועל‪ ,‬כיוון ש |𝜑| > ‪ ,𝜙 > 1‬זה אומר שב‪ n‬גדול מתקיים היחס‬
‫𝑓‬
‫𝜙 ≃ 𝑛 𝑓 ‪ .‬עובדה זאת שימושית לעיתים בהמרה מהירה בראש בין מייל‬
‫‪𝑛−1‬‬

‫לקילומטר‪ ,‬כיוון שהיחס בין מייל לקילומטר הוא קרוב ליחס הזהב‪ .‬כך למשל‬
‫‪ 13‬מייל זה בערך ‪ 21‬קילומטר‪ ,‬ו‪ 13‬קילומטר זה בערך ‪ 8‬מייל‪.‬‬
‫‪ .c‬הוכיחו באינדוקציה כי ה”שבר המשולב”‬
‫‪1‬‬
‫‪𝑥𝑛 = 1 +‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1+‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪1+‬‬ ‫⋱‬
‫‪1‬‬
‫‪1+1‬‬
‫𝑓‬
‫שבו יש ‪ n‬קוי שבר‪ ,‬מקיים ‪.𝑥𝑛 = 𝑓𝑛+2‬‬
‫‪𝑛+1‬‬
 ‫‪ .d‬ניתן לדבר גם על בסיסי ספירה לא שלמים‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬בבסיס יחס הזהב‬
‫מתקיים‬
‫‪1‬‬
‫‪. 101.1𝜙 = 1𝜙 2 + 0𝜙 + 1 +‬‬
‫𝜙‬
‫כיוון ש‪ ,2 > 𝜙 > 1‬בבסיס יחס הזהב מותרות לשימוש הספרות ‪ 0‬ו‪1‬‬
‫בלבד‪ .‬שימו לב שבשל התכונה שמגדירה את יחס הזהב‪ ,‬בבסיס זה אפשר‬
‫להציג מספרים בכמה דרכים‪ ,‬למשל 𝜙‪ .11𝜙 = 100‬בפרט‪ ,‬אם למספר יש‬
‫הצגה סופית‪ ,‬אז קיימת לו הצגה סופית יחידה שבה אין שתי ספרות אחד‬
‫ברצף – נקרא להצגה זו ההצגה הקאנונית‪ .‬רשמו את ‪ 3,4,5‬בהצגתם‬
‫הקאנונית‪ .‬לדוגמה – על מנת למצאו את ההצגה הקאנונית של ‪ ,2‬נרשום‬
‫𝜙‪210 = 1𝜙 + 1𝜙 = 1𝜙 + 0.11𝜙 = 1.11𝜙 = 10.01‬‬
‫הארה‪ :‬יחס הזהב בוא מספר מאוד חשוב עם הרבה תכונות חביבות‪ .‬מומלץ‬
‫לקרוא‪ ,‬למשל‪ ,‬את הערך עליו בויקיפדיה‪.‬‬
‫‪ .3‬הוכיחו כי בין כל שני מספרים קיים מספר רציונלי וקיים מספר אי‪-‬רציונלי‪ .‬בגלל‬
‫תכונה זו‪ ,‬אנו אומרים כי הרציונלים והאי‪-‬רציונלים הם ״צפופים״ בממשיים‪.‬‬
‫‪ .4‬מבלי להיעזר במשפט הכללי מהשיעור (לפיו חזקה רציונלית חיובית של מספר‬
‫טבעי היא או טבעית או אי‪-‬רציונלית)‪ ,‬הוכיחו כי 𝑝√𝑛 הוא אי‪-‬רציונלי‪ ,‬לכל טבעי ‪n‬‬
‫וראשוני ‪.p‬‬
‫‪ .5‬הוכיחו כי המספרים הבאים הם אי‪-‬רציונליים‪.‬‬
‫‪log 2 3 .a‬‬
‫‪√2 + √3 .b‬‬
‫‪√2 + √3 + √5 .c‬‬
‫‪ .6‬בסעיפים הבאים‪ ,‬הכריעו ללא שימוש במחשבון איזה אחד מבין המספרים גדול‬
‫יותר‪.‬‬
‫‪0.3, log10 2 .a‬‬
‫‪8‬‬
‫‪, log 2 3 .b‬‬
‫‪5‬‬
‫‪ .7‬יהי פולינום עם מקדמים שלמים‪ .𝑓(𝑥) = 𝑎𝑛 𝑥 𝑛 + ⋯ + 𝑎1 𝑥 + 𝑎0 , 𝑎𝑖 ∈ ℤ ,‬נניח כי‬
‫𝑝‬ ‫𝑝‬
‫הוא שבר מפושט‪ .‬הוכיחו כי‬ ‫יש לו שורש רציונלי‪,‬כלומר ‪ ,𝑓 ( ) = 0‬כאשר‬
‫𝑞‬ ‫𝑞‬

‫𝑛𝑎|𝑞 ‪ . 𝑝|𝑎0 ,‬עובדה זו לעיתים שימושית כאשר מנסים לחפש שורשים של פולינום‪.‬‬
‫‪ .8‬קראו בערך בויקיפדיה על סרגלי חישוב את חלקי הפתיחה‪ ,‬עקרונות בסיסיים‪,‬‬
‫יתרונות‪ ,‬ביצוע כפל‪ ,‬וחילוק‪ .‬בעידן מודרני של מחשבונים‪ ,‬זה כבר פחות שימושי‪,‬‬
‫אבל זה ממחיש את החשיבות ההיסטורית והפרקטית של לוגריתמים‪.‬‬