‫בחינה ‪I‬‬

‫שאלה ‪1‬‬
‫)‪ 15‬נק'( א‪ .‬יהיו ‪ A, B‬קבוצות‪ .‬נתון ש‪ . A ∩ B = { 1 } -‬הוכח או הפרך את הטענות הבאות‪:‬‬
‫‪ .1‬אם ‪ A \ B‬שקולה ל‪ , A -‬אז ‪ A‬היא אינסופית‪.‬‬
‫‪ .2‬אם ‪ A \ B‬שקולה ל‪ , B -‬אז ‪ B‬היא אינסופית‪.‬‬
‫)‪ 10‬נק'( ב‪ .‬יהיו ‪ S , K , L‬קבוצות כך ש‪ . P( S ) ⊆ P( K ) ∪ P( L) -‬הוכח כי ‪ S ⊆ K‬או ‪. S ⊆ L‬‬
‫תשובה‪:‬‬
‫א‪ .1 .‬הטענה נכונה‪ .‬נוכיח שקיימת קבוצה שחלקית ממש ל‪ A -‬ששקולה ל‪ .A -‬נראה‬
‫שהקבוצה ‪ A \ B‬מקיימת תנאים אלה‪.‬‬
‫מהגדרת ההפרש בין קבוצות נובע כי ‪ . A \ B ⊆ A‬מהנתון ידוע כי } ‪ , A ∩ B = { 1‬לכן‬
‫‪ . 1 ∈ A‬מצד שני‪) 1 ∉ A \ B ,‬שכן‪ .( 1 ∈ B ,‬מכאן ש‪) A \ B ⊂ A -‬חלקית ממש!(‪.‬‬
‫מאחר ש‪ A \ B -‬שקולה ל‪ , A -‬נובע )לפי הגדרת "קבוצה אינסופית" (‪ ,‬ש‪ A -‬אינסופית‪.‬‬
‫‪ .2‬הטענה לא נכונה‪ .‬נפריך אותה על‪-‬ידי דוגמה נגדית‪.‬‬
‫נגדיר }‪ A = {1,2‬ו‪ . B = {1} -‬אז } ‪ , A ∩ B = { 1‬ו‪ A \ B = {2} -‬שקולה ל‪) B -‬כי שתיהן‬
‫הן בנות איבר אחד(‪ .‬לכן ‪ A‬ו‪ B -‬מקיימות את כל נתוני הסעיף‪ ,‬אבל ‪ B‬היא קבוצה סופית‪.‬‬
‫ב‪ .‬לכל קבוצה ‪ S‬מתקיים ‪ , S ⊆ S‬לכן ) ‪ S ∈ P( S‬ומן ההכלה הנתונה בשאלה‪ ,‬נובע כי‬
‫)‪ . S ∈ P( K ) ∪ P( L‬לכן‪ S ∈ P( K ) ,‬או )‪ S ∈ P( L‬מכאן ש‪ S ⊆ K -‬או ‪. S ⊆ L‬‬
‫היו כאלה שהציעו את הפתרון הבא‪ :‬נניח כי ‪ . x ∈ S‬אז ‪ , {x} ⊆ S‬לכן ) ‪, {x} ∈ P( S‬‬ ‫הערה‪:‬‬
‫ולכן‪ ,‬לפי הנתון‪ . {x} ∈ P( K ) ∪ P( L) ,‬מכאן ש‪ {x} ∈ P( K ) -‬או )‪ , {x} ∈ P( L‬לכן‬
‫‪ {x} ⊆ K‬או ‪ {x} ⊆ L‬לכן ‪ x ∈ K‬או ‪ . x ∈ L‬מכאן ש‪ S ⊆ K -‬או ‪. S ⊆ L‬‬
‫למרבה הצער‪ ,‬פתרון זה שגוי‪ .‬אמנם קיבלנו שאם ‪ x‬מסוים שייך ל‪ S -‬אז הוא שייך ל‪-‬‬
‫‪ K‬או ל‪) L -‬כלומר‪ ,‬הוכחנו ש‪ .( S ⊆ K ∪ L -‬אבל‪ ,‬ייתכן ש‪ x -‬זה שייך ל‪ K -‬ולא‬
‫שייך ל‪ , L -‬בזמן שאיבר אחר של ‪ , S‬נאמר ‪ , y‬שייך דווקא ל‪ L -‬ולא שייך ל‪ .K -‬לכן‬
‫לא הוכחנו כאן ש‪ S ⊆ K -‬או ‪. S ⊆ L‬‬

‫שאלה ‪2‬‬
‫)‪ 7‬נק'( א‪ .‬על קבוצה ‪ A‬מוגדרת פעולה בינרית ∗ המקיימת את תכונת הסגירות‪ .‬ידוע שיש‬
‫איבר ‪ e ∈ A‬כך שלכל ‪ x ∈ A‬מתקיים ‪ . x ∗ e = x‬הוכח או הפרך את הטענה‬
‫הבאה‪ e :‬איבר נטרלי ב‪ A -‬ביחס לפעולה ∗ ‪.‬‬
‫)‪ 18‬נק'( ב‪ .‬תהי } … ‪ . M = { 3n 2 | n ∈ N } = { 3 2, 6 2 , 9 2 ,‬על קבוצה זו מגדירים פעולה‬

‫בינרית ∆ באופן הבא‪ :‬לכל ‪ . a∆b = 2 ab , a, b ∈ M‬בדוק אלו מהתכונות‬

‫‪3‬‬
‫שבהגדרת מושג החבורה מקיימת פעולה זו‪ .‬נמק את טענותיך‪.‬‬

‫‪1‬‬ ‫בחינה ‪I‬‬

 ‫תשובה‪:‬‬
‫א‪.‬נפריך את הטענה על‪-‬ידי דוגמה נגדית‪ .‬נבחר למשל קבוצה בת שני איברים‪ A = {e, a} ,‬ונגדיר‬
‫‪∗ e a‬‬
‫‪e e e‬‬
‫‪a a e‬‬
‫עליה פעולה בינרית ∗ כמתואר בטבלה‪ .‬ברור שהפעולה מקיימת את תכונת הסגירות וכי לכל‬
‫‪ e ∗ e = e‬ו‪ . a ∗ e = a -‬בכל זאת‪ e ,‬אינו נטרלי‪ ,‬כי‬ ‫‪ x ∈ A‬מתקיים ‪ x ∗ e = x‬שכן‪,‬‬
‫‪.e∗a = e ≠ a‬‬
‫ב‪ .1 .‬סגירות‬
‫‪ . a∆b ∈ M‬אם ‪ , a, b ∈ M‬אז לפי הגדרת ‪, M‬‬ ‫‪ a, b ∈ M‬מתקיים‬ ‫נבדוק אם לכל‬

‫‪. a∆b = 2 ab = 2 ⋅ 3n ⋅ 3k = 3nk‬‬ ‫‪ k , n ∈ N‬כך ש‪ a = 3n -‬ו‪ . b = 3k -‬לכן‪:‬‬ ‫קיימים‬

‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫ולכן‪ ,‬מאחר ש‪ , kn ∈ N -‬נובע כי ‪ , a∆b ∈ M‬ולכן תכונת הסגירות מתקיימת‪.‬‬
‫‪ .2‬קיבוציות‬

‫לכל ‪ a , b, c ∈ M‬מתקיים‪(a∆b) ∆c = ⎛⎜ ab⎞⎟ ∆c = ⎛⎜ ab⎞⎟ ⋅ c = abc :‬‬

‫‪2‬‬ ‫‪2 2‬‬ ‫‪4‬‬
‫⎠ ‪⎝3‬‬ ‫⎠ ‪3⎝3‬‬ ‫‪9‬‬

‫‪a∆ (b∆c) = a∆⎛⎜ bc⎞⎟ = a⎛⎜ bc⎞⎟ = abc‬‬

‫‪2‬‬ ‫‪2 2‬‬ ‫‪4‬‬
‫כמו‪-‬כן‪,‬‬
‫⎠ ‪⎝3‬‬ ‫‪3 ⎝3 ⎠ 9‬‬
‫לכן‪ ,‬לכל ‪ a, b, c ∈ M‬מתקיים )‪ , (a∆b) ∆c = a∆(b∆c‬ולכן הפעולה קיבוצית‪.‬‬
‫‪ .3‬קיו איבר נטרלי‬
‫אם קיים איבר נטרלי ‪ e ∈ M‬אז‪ ,‬לכל ‪ a ∈ M‬הוא צריך לקיים ‪ a∆e = a‬כלומר‪,‬‬

‫‪ , 2 ae = a‬דבר שמחייב ‪ . e = 3‬לכן‪ ,‬אם קיים איבר נטרלי‪ ,‬הוא חייב להיות ‪ . 3‬כעת‪,‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬

‫הוא נטרלי‪ .‬אכן‪ 3 = 3 ⋅ 1 ∈ M ,‬ולכל ‪ a ∈ M‬מתקיים‪:‬‬ ‫‪3‬‬

‫נבדוק ש‪-‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫מכאן ש‪ 3 -‬הוא איבר נטרלי‪.‬‬ ‫‪, 3 ∆a = 2 ⋅ 3 a = a‬‬ ‫וכן‬ ‫∆‪a‬‬

‫‪3 2‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪= ⋅a = a‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3 2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪ .4‬קיום איבר נגדי‬

‫עלינו לבדוק אם לכל ‪ a ∈ M‬קיים ‪ b ∈ M‬כך ש‪ . a∆b = 3 -‬נבחר למשל את האיבר‬

‫‪2‬‬

‫‪ . a = ⋅ = 3 ∈ M‬אם קיים עבורו נגדי ‪ , b ∈ M‬אז מתקיים ‪ 3∆b = 3‬כלומר‪,‬‬

‫‪3 2‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪ . 2 ⋅ 3b = 3‬אבל אז = ‪ , b‬וזה מספר שלא שייך לקבוצה ‪ .M‬מכאן שלא לכל איבר של‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬
‫יש איבר נגדי‪.‬‬ ‫‪M‬‬

‫‪2‬‬ ‫בחינה ‪I‬‬

 ‫שאלה ‪3‬‬
‫נתונות ‪ f , g‬פונקציות מ‪ N -‬ל‪ . N -‬ידוע כי ‪ g‬היא על וכי לכל ‪ n ∈ N‬מתקיים‬
‫‪. f ( g(n)) = 2n − 1‬‬
‫)‪ 9‬נק'( א‪ .‬הוכח כי ‪ f‬אינה פונקציה על‪.‬‬
‫)‪ 9‬נק'( ב‪ .‬הוכח כי ‪ f‬היא פונקציה חד‪-‬חד‪-‬ערכית‪.‬‬
‫הדגם פונקציות ‪ f , g‬שמקיימות את נתוני השאלה‪.‬‬ ‫)‪ 7‬נק'( ג‪.‬‬
‫תשובה‬
‫א‪ .‬אינטואיטיבית‪ ,‬ברור ש‪ f -‬מתאימה לכל מספר טבעי מהצורה )‪ , g(n‬מספר אי‪-‬זוגי‪ .‬מאחר‬
‫שכל מספר טבעי הוא מהצורה )‪) g(n‬שכן‪ g ,‬היא על(‪ ,‬הרי ש‪ f -‬מתאימה לכל מספר טבעי‪,‬‬
‫מספר אי‪-‬זוגי ולכן היא אינה פונקציה על‪ .‬ועכשיו‪ ,‬הנה ההוכחה המדויקת‪:‬‬
‫נניח בדרך השלילה כי ‪ f‬היא פונקציה על‪ .‬אז קיים ‪ k ∈ N‬כך ש‪ . f ( k ) = 2 -‬מאחר ש‪g -‬‬
‫היא פונקציה על‪ ,‬קיים ‪ n ∈ N‬כך ש‪ . g(n) = k -‬נציב זאת בשוויון הקודם ונקבל כי‬
‫‪ . f ( g(n)) = 2‬מכאן ש‪ , 2n − 1 = 2 -‬כלומר ‪ n = 1 2‬וזו בסתירה לכך ש‪ n -‬הוא מספר טבעי‪.‬‬
‫ב‪ .‬נבחר מספרים ‪ k1, k2 ∈ N‬ונניח כי ) ‪ . f ( k1) = f ( k2‬עלינו להוכיח ש‪. k1 = k2 -‬‬
‫)שים לב שהנתון היחיד בשאלה לגבי ‪ f‬הוא ש‪ f ( g(n)) = 2n − 1 -‬לכן‪ ,‬חייבים בשלב זה לערב‬
‫את פונקציה ‪ , g‬כדי שנוכל להשתמש בו‪(.‬‬
‫כידוע‪ g ,‬היא פונקציה על‪ ,‬לכן קיימים ‪ n1, n2 ∈ N‬כך ש‪ g(n1) = k1 -‬ו‪ . g(n2 ) = k2 -‬ואז‪,‬‬
‫מההנחה ) ‪ f ( k1) = f ( k2‬נקבל כי )) ‪ , f (( gn1)) = f ( g(n2‬לכן ‪ . 2n1 − 1 = 2n2 − 1‬מכאן ש‪-‬‬
‫‪ , n1 = n2‬לכן ) ‪ g(n1) = g(n2‬ולכן ‪. k1 = k2‬‬
‫לסיכום‪ ,‬הוכחנו שלכל ‪ , k1, k2 ∈ N‬השוויון ) ‪ f ( k1) = f ( k2‬גורר ש‪ , k1 = k2 -‬ומכאן ש‪f -‬‬
‫היא פונקציה חד‪-‬חד‪-‬ערכית‪.‬‬
‫ג‪ .‬נגדיר ‪ f : N → N‬כך‪ :‬לכל ‪ . f (n) = 2n − 1 , n ∈ N‬ונגדיר ‪ g : N → N‬כך‪ :‬לכל ‪, n ∈ N‬‬
‫‪ . g(n) = n‬אז ‪ g‬היא על ולכל ‪ n ∈ N‬מתקיים ‪ , f ( g(n)) = 2n − 1‬כנדרש‪.‬‬

‫שאלה ‪4‬‬
‫ידוע כי ‪ A‬היא נקודת שבת של‬ ‫איזומטריה של המישור ותהי ‪ A‬נקודה במישור‪.‬‬ ‫תהי ‪f‬‬
‫‪ f o f‬וכי ‪. f ( A) ≠ A‬‬
‫)‪ 9‬נק'( א‪ .‬הוכח כי )‪ f ( A‬נקודת שבת של ‪. f o f‬‬
‫)‪ 9‬נק'( ב‪ .‬הוכח ש‪ f o f -‬היא איזומטרית הזהות‪.‬‬
‫)‪ 7‬נק'( ג‪ .‬האם יתכן ש‪ f -‬סיבוב לא טריוויאלי? נמק תשובתך‪.‬‬

‫‪3‬‬ ‫בחינה ‪I‬‬

 ‫תשובה‪:‬‬
‫‪.(f‬‬ ‫א‪ .‬עלינו להראות כי )‪f )( f ( A)) = f ( A‬‬
‫‪ , ( f‬ולכן‬ ‫נתון ש‪ A -‬היא נקודת שבת של ‪ f o f‬לכן‪f )( A) = A ,‬‬
‫‪( f f )( A) = A‬‬

‫‪.( f‬‬ ‫)))‪f )( f ( A)) = f ( f ( f ( A‬‬ ‫=‬ ‫‪f (( f‬‬ ‫)‪f )( A) f ( A‬‬
‫מכאן ש‪ -‬הוכח כי )‪ f ( A‬נקודת שבת של ‪. f o f‬‬
‫ב‪ .‬נעיר קודם ש‪ -‬האיזומטריה ‪ f o f‬שומרת מגמה‪ .‬אכן‪ f o f ,‬היא הרכבה של איזומטריות‬
‫‪f‬‬ ‫אשר שתיהן שומרות מגמה )כאשר ‪ f‬שומרת אותה( או שתיהן הופכות מגמה )כאשר‬
‫הופכת אותה(‪ .‬לכן‪ ,‬בכל מקרה‪ f o f ,‬שומרת מגמה‪ .‬מכאן ש‪ f o f -‬יכולה להיות הזזה‪,‬‬
‫סיבוב לא טריוויאלי או הזהות‪.‬‬
‫מצד שני ידוע ש‪ A -‬היא נקודת שבת של ‪) f o f‬נתון!( וכן‪ ,‬ש‪ f ( A) -‬נקודת שבת של ‪f o f‬‬
‫)הוכח בסעיף א'(‪ .‬מאחר ש‪ , f ( A) ≠ A -‬נובע כי ל‪ f o f -‬יש לפחות שתי נקודות שבת שונות‪.‬‬
‫להזזה אין נקודות שבת‪ ,‬לסיבוב לא טריוויאלי יש רק נקודת שבת אחת‪ ,‬לכן‪ ,‬בהכרח‪f o f ,‬‬
‫היא איזומטרית הזהות‪.‬‬
‫ג‪ .‬התשובה היא כן‪.‬‬
‫ניקח ‪) f = RO,1800‬סיבוב ב‪ 1800 -‬סביב נקודה ‪ ,(O‬ונבחר ‪ A‬נקודה במישור‪ ,‬ששונה מ‪.O -‬‬

‫‪ . f o f‬לכן‬ ‫אז ‪ . f ( A) ≠ A‬כמו‪-‬כן‪ f o f ,‬היא איזומטרית הזהות‪ ,‬לכן ‪ A‬נקודת שבת של‬
‫‪ f‬היא סיבוב לא טריוויאלי שמקיים כל תנאי השאלה‪.‬‬

‫שאלה ‪5‬‬
‫לפניך מערכת אקסיומות שמושגי היסוד בה הם‪" :‬נקודה"‪" ,‬ישר" )כקבוצה של נקודות(‪ ,‬והיחס‬
‫"נמצאת על"‪.‬‬
‫‪ .1‬יש לפחות שני ישרים‪.‬‬
‫‪ .2‬כל נקודה נמצאת על ישר אחד לפחות‪.‬‬
‫קיים ישר אשר ‪ P‬נמצאת עליו ואין לו‬ ‫ולכל נקודה ‪ P‬שאינה על‬ ‫‪ .3‬לכל ישר‬
‫נקודה משותפת עם ‪.‬‬
‫א‪ .‬הוכח כי המערכת חסרת סתירה‪.‬‬ ‫)‪ 6‬נק'(‬
‫ב‪ .‬הוכח כי המערכת אינה קטגורית‪.‬‬ ‫)‪ 6‬נק'(‬
‫ג‪ .‬הוכח כי המערכת תלויה‪.‬‬ ‫)‪ 6‬נק'(‬
‫ד‪ .‬הוכח כי במערכת מתקיים המשפט הבא‪" :‬אם נקודה ‪ A‬נמצאת על שני ישרים‬ ‫)‪ 7‬נק'(‬
‫שונים אז קיימת נקודה נוספת‪ B ,‬הנמצאת אף היא על שני ישרים שונים"‪.‬‬

‫‪4‬‬ ‫בחינה ‪I‬‬

 ‫תשובה‪:‬‬
‫א‪ .‬כדי להוכיח שהמערכת חסרת סתירה‪ ,‬יש להצביע על מודל אחד שמקיים את כל אקסיומות‬
‫המערכת‪ .‬ניקח למשל מודל שבו שתי נקודות ‪ b ,a‬ושני ישרים }‪) {b} , {a‬ראה‬
‫המחשה(‪ .‬ברור שאקסיומות ‪ 3,2,1‬מתקיימות במודל זה‪.‬‬
‫ב‪ .‬כדי להוכיח שהמערכת לא קטגורית‪ ,‬עלינו להוכיח שקיימים שני מודלים לא שקולים‬
‫שמקיימים את כל האקסיומות שלה‪ .‬ניקח מודל שבו שתי נקודות ‪ b ,a‬ושלושה‬
‫ישרים }‪) {a , b} , {b} , {a‬ראה המחשה(‪ .‬גם מודל זה מקיים את כל אקסיומות‬
‫המערכת אך אינו שקול למודל שהגדרנו בסעיף א' )כי יש לו שלושה ישרים(‪ .‬מכאן שהמערכת‬
‫אינה קטגורית‪.‬‬
‫ג‪ .‬כדי להוכיח שהמערכת תלויה‪ ,‬עלינו להראות שקיימת בה לפחות אקסיומה אחת שנובעת מן‬
‫האקסיומות האחרות )כלומר‪ ,‬היא מתקיימת בכל מודל שמקיים את האקסיומות האחרות(‪.‬‬
‫נראה שאקסיומה ‪ 2‬נובעת מן האקסיומות האחרות‪.‬‬
‫נבחר מודל שמקיים את אקסיומות ‪ ,3,1‬ונוכיח שגם אקסיומה ‪ 2‬מתקיימת בו‪ ,‬כלומר‪ ,‬כל‬
‫נקודה נמצאת על ישר אחד לפחות‪.‬‬
‫תהי ‪ P‬נקודה במודל זה‪ .‬נוכיח שיש לפחות ישר אחד אשר ‪ P‬נמצאת עליו‪ .‬מאקסיומה ‪1‬‬
‫אחד מהם‪ .‬אם ‪ P‬נמצאת עליו אז סיימנו‪ .‬אם ‪ P‬אינה‬ ‫ידוע שיש לפחות שני ישרים‪ .‬יהי‬

‫על ‪ ,‬אז לפי אקסיומה ‪ ,3‬קיים ישר אשר ‪ P‬נמצאת עליו ואין לו נקודה משותפת עם ‪ .‬לכן‪,‬‬

‫בכל מקרה קיים ישר אשר ‪ P‬נמצאת עליו‪ ,‬כפי שרצינו להוכיח‪.‬‬
‫‪ .‬מאחר‬ ‫‪2‬‬ ‫ו‪-‬‬ ‫‪1‬‬ ‫ד‪ .‬נניח שבמודל כלשהו של המערכת‪ ,‬נקודה ‪ A‬נמצאת על שני ישרים שונים‬
‫‪ ,‬אך אינה שייכת לאחר‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫שאלה ישרים שונים‪ ,‬קיימת נקודה ‪ B‬ששייכת לאחד מהם‪ ,‬למשל‬
‫‪ ,‬הרי שלפי‬ ‫‪2‬‬ ‫ברור ש‪ B -‬שונה מ‪) A -‬שכן‪ A ,‬שייכת לשני הישרים(‪ .‬מאחר ש‪ B -‬אינה על‬

‫‪ .‬בפרט‪ ,‬הנקודה‬ ‫‪2‬‬ ‫אשר ‪ B‬נמצאת עליו ואין לו נקודה משותפת עם‬ ‫אקסיומה ‪ ,3‬קיים ישר‬

‫‪1‬‬ ‫‪ .‬מאחר ש‪ B -‬נמצאת על‬ ‫‪1‬‬ ‫‪ ,‬ומכאן ש‪ -‬שונה גם מ‪-‬‬ ‫‪ ,‬לא נמצאת על‬ ‫‪2‬‬ ‫‪ , A‬ששייכת ל‪-‬‬

‫‪ ,‬הרי שהיא נמצאת על שני ישרים שונים‪ ,‬כפי שרצינו להוכיח‪.‬‬ ‫וגם על‬

‫שאלה ‪6‬‬
‫)‪ 13‬נק'( א‪ .‬תהי ∗‪ A‬הקבוצה הנוצרת מ‪ A = { 12 , 10 , 15 } -‬על‪-‬ידי כפל‪.‬‬

‫הוכח או הפרך את הטענה הבה‪. 9000 ∈ A∗ :‬‬

‫‪5‬‬ ‫בחינה ‪I‬‬

 ‫)‪ 12‬נק'( ב‪ .‬כאשר מחלקים מספר ‪ n‬ב‪ 3 -‬מקבלים שארית ‪ 2‬וכאשר מחלקים אותו ב‪2 -‬‬
‫מקבלים שארית ‪ .1‬מהי שארית החילוק של ‪ n‬ב‪ ? 6 -‬נמק תשובתך‪.‬‬

‫תשובה‪:‬‬
‫א‪ .‬נניח כי ∗‪ . 9000 ∈ A‬אז‪ ,‬לפי הגדרת ∗‪ , A‬קיימים ‪ , r , s, t ∈ N0‬לא כולם אפס כך ש‪-‬‬

‫‪ . 9000 = 12r10s15t‬כדי לבדוק נכונות השוויון הזה‪ ,‬נפרק את כל המספרים לגורמים‬

‫ראשוניים‪ ,‬ואז נוכל להשתמש במשפט היסודי של האריתמטיקה‪ .‬נקבל‪:‬‬
‫‪ , 9 ⋅ 103 = (22 ⋅ 3)r (2 ⋅ 5) s (3 ⋅ 5)t‬ולכן ‪. 23 ⋅ 32 ⋅ 53 = 22r + s ⋅ 3r + t ⋅ 5s + t‬‬
‫המשפט היסודי של האריתמטיקה מבטיח כי לכל מספר ראשוני יש אותו מספר של הופעות‬
‫‪⎧⎪2r + s = 3‬‬
‫‪ . ⎨r + t = 2‬מחיסור שתי המשואות האחרונות נובע כי‬ ‫בכל אחד מאגפי השוויון‪ ,‬לכן‪,‬‬
‫‪⎪⎩s + t = 3‬‬

‫‪ r − s = −1‬ואם נחבר זאת למשוואה הראשונה‪ ,‬נקבל כי ‪ . 3r = 2‬ברור כאן ש‪ r ≠ 0 -‬לכן‬

‫בשוויון האחרון‪ ,‬שבו כל המספרים טבעיים‪ ,‬המספר הראשוני ‪ 3‬הוא גורם באגף שמאל‪ ,‬אך‬
‫אינו גורם באגף ימין‪ ,‬בסתירה למשפט היסודי של האריתמטיקה‪.‬‬
‫מסקנה‪. 9000 ∉ A∗ :‬‬
‫ב‪ .‬ממשפט החלוקה עם שארית‪ ,‬ידוע שקיימים מספרים ‪ k , r ∈ N0‬כאשר ‪ , r < 6‬כך ש‪-‬‬
‫‪ . n = 6k + r‬עלינו למצוא את ‪. r‬‬
‫מאחר ששארית החילוק של ‪ n‬ב‪ 3 -‬היא ‪ , 2‬קיים ‪ s ∈ N0‬כך ש‪ . n = 3s + 2 -‬אם ‪ s‬הוא‬
‫מספר זוגי אז קיים ‪ t ∈ N0‬כך ש‪ , s = 2t -‬ואז )‪ , n = 3s + 2 = 3 ⋅ 2t + 2 = 2(3t + 1‬דבר‬
‫הסותר את הנתון כי שארית החילוק של ‪ n‬ב‪ 2 -‬היא ‪ . 1‬לכן‪ ,‬בהכרח‪ s ,‬הוא מספר אי‪-‬זוגי ‪,‬‬
‫‪. n = 3s + 2 = 3(2t + 1) + 2 = 6t + 5‬‬ ‫כלומר‪ ,‬קיים ‪ t ∈ N0‬כך ש‪ , s = 2t + 1 -‬ולכן‪:‬‬
‫מכאן ששארית החילוק של ‪ n‬ב‪ 6 -‬היא ‪.5‬‬

‫‪6‬‬ ‫בחינה ‪I‬‬