‫פעולות על קבוצות‬

‫קסור )=⊕(‬ ‫קבוצה מסומנת באות לטינית גדולה‪ ,‬למשל‪.A = {2, 3, 5, a, ♣, } :‬‬
‫)אבל במקרה שלנו נדון רק על קבוצות של מספרים‪ ,‬כלומר‬
‫הגדרה‪ :‬עבור שתי קבוצות ‪ A , (A, B ⊆ Ω) A, B‬קסור ‪ B‬היא‬ ‫שהאיברים בקבוצה הם מספרים(‪.‬‬
‫קבוצה שתסומן ‪ A ⊕ B‬ותוגדר ע"י‪:‬‬
‫‪ =Ω‬הקבוצה האוניברסלית )התחום שבו אנחנו עובדים(‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫})‪A ⊕ B = {x ∈ Ω; (x ∈ A) ⊕ (x ∈ B‬‬

‫• ‪ A = B‬אםם ‪ ,x ∈ A ⇔ x ∈ B‬כלומר‪ :‬אם כל‬

‫איבר ב־‪ A‬נמצא גם ב־‪ B‬וכל איבר ב־‪ B‬נמצא גם דה־מורגן‬
‫ב־‪.A‬‬
‫דרך נוספת )שאיתה אפשר להוכיח(‪ A = B :‬אםם ‪Ā ∩ B̄ = A ∪ B‬‬
‫‪Ā ∪ B̄ = A ∩ B‬‬ ‫‪ A ⊆ B‬וגם ‪.B ⊆ A‬‬
‫• ‪ A ⊆ B‬אםם ‪ ,x ∈ A ⇒ x ∈ B‬כלומר‪ ,‬אם כל איבר‬
‫ב־‪ A‬נמצא גם ב־‪) B‬לכן גם יכול להיות שהקבוצות‬
‫המרה לפסוקים לוגים‬ ‫שוות(‪.‬‬
‫• ‪ A ( B‬אםם ‪) x ∈ A ⇒ x ∈ B‬שזה כמו בסעיף‬
‫ניתן להמיר כל כלל קבוצה )למשל‪ ((x ∈ A) :‬לפסוק לוגי‪.‬‬ ‫הקודם( וגם קיים לפחות איבר אחד ב־‪ B‬שלא נמצא‬
‫דוגמאות‪:‬‬ ‫ב־‪.A‬‬
‫∈ ‪ (x ∈ A) ∨ (x‬־ )‪ ,Q = (x ∈ B) ,P = (x ∈ A‬ומה שיש‬ ‫)‪/ B‬‬
‫לנו במודגש הוא‪.P ∨ Q̄ :‬‬
‫איחוד‬
‫)‪ (x ∈ A) ∧ (x ∈ B‬־‬ ‫הגדרה‪ :‬עבור ‪ A, B‬שתי קבוצות‪ ,‬האיחוד של ‪ A‬ו־‪ B‬יסומן ב־‬
‫)‪.P̄ ∧ Q ⇐= Q = (x ∈ B) ,P = (x ∈ A‬‬ ‫‪ A ∪ B‬והוא קבוצה המוגדרת באופן הבא‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫})‪A ∪ B = {x ∈ Ω; (x ∈ A) ∨ (x ∈ B‬‬
‫)‪ (x ∈ A) ∨ (x ∈ B‬־‬
‫)‪.P ∨ Q̄ ⇐= Q = (x ∈ B) ,P = (x ∈ A‬‬ ‫חיתוך‬
‫הגדרה‪ :‬עבור ‪ A, B‬שתי קבוצות‪ ,‬החיתוך של ‪ A, B‬יסומן ב־‪A ∩ B‬‬
‫והוא הקבוצה המוגדרת באופן הבא‪:‬‬
‫זוגות סדורים ויחסים‬ ‫})‪A ∩ B = {x ∈ Ω; (x ∈ A) ∧ (x ∈ B‬‬

‫סימון‪ :‬יהיו שתי קבוצות ‪ ,A, B‬אזי אם ‪ a ∈ A, b ∈ B‬־ )‪(a, b‬‬ ‫קבוצה משלימה‬
‫נקרא זוג סדור‪.‬‬
‫הגדרה‪ :‬תהא ‪ Ā .A ⊆ Ω‬היא הקבוצה המשלימה ל־‪ A‬והיא מוגדרת חשוב לציין‪.(a, b) 6= (b, a) :‬‬
‫באופן הבא‪:‬‬
‫‪ A × B‬כל הזוגות הסדורים מהצורה )‪.(a, b‬‬ ‫‬ ‫ ‬
‫‪n‬‬ ‫∈ ‪Ā = {x ∈ Ω; x‬‬
‫‪/ A} = x ∈ Ω; x ∈ A‬‬
‫}‪A × A × · · · × A = A = {(a1 , a2 , . . . , an ) ; ai ∈ A‬‬
‫סימון‪ R ⊆ A × B :‬יקרא יחס מ־‪ A‬לקבוצה ‪.B‬‬
‫‪ R ⊆ A × A‬יקרא יחס על הקבוצה ‪.A‬‬ ‫הפרש בין קבוצות‬
‫‪ ∅ ⊆ A × B‬־ יקרא היחס הריק מ־‪ A‬ל־‪.B‬‬ ‫הגדרה‪ :‬עבור ‪ A, B‬שתי קבוצות‪ ,‬ההפרש בין ‪ A‬ל־‪ B‬יסומן ‪B\A‬‬
‫‪ A × B ⊆ A × B‬־ יקרא היחס המלא מ־‪ A‬ל־‪.B‬‬ ‫ויוגדר ע"י הקבוצה‪:‬‬
‫∈ ‪B\A = {x ∈ Ω; (x ∈ B) ∧ (x‬‬ ‫})‪/ A‬‬

‫‪2‬ה־⊕ הוא ‪ xor‬לוגי‪.‬‬ ‫‪1‬כלומר‪ ,‬כל האיברים ב־‪ Ω‬שעבורם הפסוק )‪(x ∈ A) ∨ (x ∈ B‬מחזיר ‪.T rue‬‬

‫‪1‬‬
‫הגדרה‪ :‬אם ‪ aRb‬וגם ‪ bRa‬אזי ‪ a‬ו־‪ b‬הם איברים שאינם ניתנים‬ ‫יחסים‬
‫להשוואה‪.‬‬
‫אם אין זוג איברים בלתי ניתנים להשוואה אז )‪ (A, R‬היא קבוצה‬ ‫יחס רפלקסיבי‬
‫סדורה לינארית ו־‪ R‬הוא יחס סדר מלא‪.‬‬
‫הגדרה‪ R :‬הוא יחס רפלקסיבי אם לכל ‪ a ∈ A‬מתקיים‪:‬‬
‫דוגמא‪ :‬היחס )| ‪ (N,‬אינו סדר יחס מלא כי‪ (2 - 3) ∧ (3 - 2) :‬כלומר‪,‬‬
‫‪.(a, a) ∈ R‬‬
‫יש לנו שני איברים ב־‪ N‬שאינם ניתנים להשוואה‪ ,‬ולכן זהו אינו יחס‬
‫סדר מלא‪.‬‬ ‫‬
‫‪a‬‬
‫לעומת זאת היחס )≤ ‪ (N,‬הוא יחס סדר מלא‪.‬‬
‫ניקח את הקבוצה }‪ B = {1, 2, 3‬אזי יחס ההכלה ⊆ אינו יחס סדר‬
‫מלא‪ ,‬כי הקבוצות }‪ {1, 2} , {2, 3‬אינם ניתנים להשוואה‪.‬‬ ‫יחס אנטי־רפלקסיבי‬
‫הרעיון הוא כזה‪ :‬נניח ונתונים לנו יחס וקבוצה‪ ,‬אזי‪ ,‬אם ישנם שני‬ ‫הגדרה‪ R :‬הוא יחס אנטי־רפלקסיבי אם לכל ‪ a ∈ A‬מתקיים‪:‬‬
‫איברים שלגביהם היחס לא מתקיים‪ ,‬למשל‪ ,‬בדוגמא האחרונה )של‬ ‫∈ )‪.(a, a‬‬
‫‪/R‬‬
‫ההכלה(־ }‪ {1, 2} * {2, 3‬ו־}‪ ,{2, 3} * {1, 2‬אזי ישנם שני איברים‬
‫שאינם ניתנים להשוואה ולכן היחס הוא לא יחס מלא‪.‬‬
‫יחס סימטרי‬
‫הגדרה‪ R :‬הוא יחס סימטרי אם לכל ‪ a, b ∈ A‬מתקיים‪:‬‬
‫קבוצה סדורה היטב‬ ‫‪.3 (a, b) ∈ R ⇒ (b, a) ∈ R‬‬
‫‪t‬‬
‫הערה‪ :‬בחלק הזה נסמן יחס סדר חלקי ב־ ≤ )חשוב לזכור שהוא לא‬ ‫‪a‬‬ ‫‪5 b‬‬
‫בהרכח יחס סדר מלא למרות הסימן המטעה‪ .(...‬במידה ואתייחס‬
‫ל־≤ הרגיל‪ ,‬אזי אציין זאת ע"י ‪≤reg‬‬ ‫יחס אנטי־סימטרי‬
‫)≤ ‪ (A,‬קבוצה סדורה חלקית‪.‬‬
‫‪ a ∈ A‬הוא איבר מינימלי אם ‪.a = x ⇐ a ≤ x‬‬ ‫הגדרה‪ R :‬הוא יחס אנטי־סימטרי אם לכל ‪ a, b ∈ A‬מתקיים‪:‬‬
‫‪ a ∈ A‬הוא איבר מקסימלי אם ‪.a = x ⇐ a ≥ x‬‬ ‫‪.(a, b) ∈ R ∧ (b, a) ∈ R ⇒ a = b‬‬
‫הגדרה‪ (A, ≤) :‬היא קבוצה סדורה היטב אם )≤ ‪ (A,‬היא קס"ח ולכל‬
‫‪ B 6= ∅ ,B ⊆ A‬קיים איבר מינימלי אחד בדיוק‪.‬‬ ‫יחס טרנזיטיבי‬
‫משפט‪ :‬כל קבוצה סדורה היטב היא קבוצה סדורה לינארית‪) .‬ההפך‬
‫אינו נכון(‪.‬‬ ‫הגדרה‪ R :‬הוא יחס טרנזיטיבי אם לכל ‪ a, b, c ∈ A‬מתקיים‪:‬‬
‫דוגמאות‪:‬‬ ‫‪.(a, b) ∈ R ∧ (b, c) ∈ R ⇒ (a, c) ∈ R‬‬
‫הערה‪ a, b, c :‬לא חייבים להיות שונים‪.‬‬

‫‪a‬‬ ‫‪/ b‬‬ ‫‪/ c‬‬

‫• ) ‪ (N, ≤reg‬היא קבוצה סדורה היטב )בגלל האקסיומה של‬ ‫‪9‬‬
‫הטבעיים שלכל תת־קבוצה יש איבר מינמלי יחיד(‪.‬‬

‫• )| ‪ (N,‬היא איננה קבוצה סדורה היטב כי ל־ ‪{2, 5, 8} ⊆ N‬‬
‫ישנם שני איברים מינמליים ־ ‪ 2‬ו־‪.5‬‬
‫• ) ‪ (R≥0 , ≤reg‬היא לא קבוצה סדורה היטב כי ‪ (2, 8) ⊆ R‬ואין‬
‫שום איבר מינמלי לקבוצה‪.‬‬
‫• ) ‪) (A, IA‬כאשר ∅ =‪ (A 6‬אינה קבוצה סדורה היטב במידה‬
‫ויש לנו יותר מאיבר אחד בקבוצה כי אז יש לנו יותר מאיבר‬
‫אחד שהוא מינימלי )כל איבר הוא גם איבר מינמלי(‪ .‬לכן‪ ,‬אם‬
‫בקבוצה היה רק איבר אחד‪ ,‬אזי היא הייתה קבוצה סדורה‬
‫היטב‪ ,‬כי היה לנו איבר מינימלי אחד בלבד‪.‬‬
‫יחס שקילות על קבוצה‬
‫תהא ‪ A‬קבוצה לא ריקה‪ ,‬ו־‪ R‬יחס על הקבוצה‪.R ⊆ A × A :‬‬
‫אם ‪ R‬הוא ־ רפלקסיבי‪ ,‬סימטרי וטרנזיטיבי אז ‪ R‬נקרא ־ יחס‬
‫שקילות )על הקבוצה ‪.(A‬‬
‫ניתן לומר שכל יחס שקילות הוא בעצם פונקציה‪ ,‬למשל‪:‬‬
‫|‪f (x, y) = |x| + |y‬‬
‫כאשר יחס השקילות )‪ (a, b) T (c, d‬הוא בעצם ביטוי של הפונקציה‬
‫למעלה‪.‬‬
‫מכאן שכל יחס שקילות הוא בעצם יחס ‪) Rf‬שמוגדר ע"י פונקציה(‪,‬‬
‫כך שבמחלקות השקילות שלו מתקיים )‪.f (x) = f (y‬‬

‫יחס סדר חלקי‬

‫הגדרה‪ :‬תהא ‪ A‬קבוצה‪ R ⊆ A × A .‬הוא יחס סדר חלקי אם הוא‪:‬‬
‫רפלקסיבי‪ ,‬אנטי־סימטרי‪ ,‬וטרנזיטיבי‪.‬‬
‫לזוג )‪ (A, R‬קוראים בשם קבוצה סדורה חלקית‪.‬‬
‫למשל‪ A = N :‬והיחס ‪ R‬הוא ≤‪ .‬אזי )≤ ‪ (N,‬היא קבוצה סדורה‬
‫חלקית‪.‬‬
‫כנ"ל לגבי היחסים‪ (N, |) :‬ועבור קבוצה ‪ B‬כלשהי ־ )⊆ ‪.(P (B) ,‬‬

‫יחס סדר מלא‬

‫הגדרה‪ R ⊆ A × A :‬הוא יחס סדר חלקי על ‪ ,A‬אם לכל ‪a, b ∈ A‬‬
‫מתקיים ‪ aRb‬או ‪ bRa‬אזי ‪ R‬הוא יחס סדר מלא‪.‬‬
‫)הערה‪ :‬כל יחס סדר מלא הוא גם יחס סדר חלקי‪ ,‬אבל ההפך לא‬
‫נכון(‪ .‬ול־)‪ (A, R‬קוראים קבוצה סדורה לינארית‪.‬‬
‫‪3‬אפשר גם להשתמש ב־⇔ במקום ⇒‪.‬‬

‫‪2‬‬
 :‫הסיכום לקוח מהאתר‬

http://www.letach.net