‫זיקוק דיפרנציאלי (מנתי פשוט) – שלב אחד‬

‫הרכב התזקיק משתנה לאורך זמן (יורד)‬

‫‪S0‬מספר המולים ההתחלתי של התמיסה המוזנת לבוילר ‪S -‬מספר המולים הסופי של התמיסה בבוילר‪-‬‬

‫‪ X0A‬הרכב התחלתי בבוילר של המרכיב הנדיף ‪.XA‬הרכב סופי של המרכיב הנדיף בבוילר‬

‫‪ D‬כמות המולים בתזקיק‪ x DA ,‬הרכב ממוצע בתזקיק של החומר הנדיף‪ YA .‬הרכב גז בבוילר‬

‫‪S0= S+D‬‬
‫‪xA‬‬

‫) (‬
‫‪s‬‬ ‫‪d xA‬‬
‫‪ln‬משוואת ריילי‬ ‫∫=‬
‫‪s 0 x y A −x A‬‬ ‫‪A0‬‬

‫‪:‬דרכי פתרון‬

‫אם נתונה משוואה של ‪ yA‬כתלות ב‪ XA-‬לדוגמא ‪ y=a x2 + x‬נציב באינטגרל ונפתור‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫אם קיים גרף שיווי משקל\ נתוני שיווי משקל הפתרון הוא גרפי‬ ‫‪.2‬‬
‫מניחים תמיסה אידיאלית‬

‫‪X A 0 ⋅ s 0=x A ⋅S + x DA ⋅ D‬‬ ‫הרכב‬ ‫‪yA‬‬ ‫‪y-x\1‬‬

‫בשארית‬
‫‪xA‬‬
‫‪S‬‬ ‫‪D‬‬
‫⋅ ‪X A 0=x A‬‬ ‫⋅ ‪+x‬‬ ‫‪x0 A‬‬ ‫מגרף‬
‫‪s 0 DA s 0‬‬ ‫שיווי‬
‫מניחים ‪( XA‬מתחילים מהרכב התחלתי שנתון) מוצאים ‪ Y‬מעקומת שווי משקל‪,‬‬ ‫משקל‬
‫יורדים‬
‫‪ ,−ln‬בודקים אם‬
‫‪s‬‬
‫‪s0‬‬ ‫) (‬
‫בונים גרף של ‪ y-x\1‬כתלות ב‪ . Xa-‬שטח הגרף שווה ‪= A‬‬ ‫בהרכב‬

‫ההנחה נכונה במידה וכן מחשבים ‪x DA‬‬

‫*מקרה מיוחד‪ -‬אם אין נתוני שיווי משקל אבל נתונים החומרים ולחץ נתון וקבוע‪ ,‬נחשב טמפרטורת בועה ראשונה לפי לחצי אדים‬
‫והרכבים בהתחלה מכאן הטמפרטורה ממשיכה לעלות‪ .‬עושים טבלה ‪:‬‬

‫‪y-\1‬‬ ‫‪YA‬‬ ‫‪P0B‬‬ ‫‪P0A‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪XA‬‬

‫‪x‬‬
‫מחשבים לפי‬ ‫לפי אנטואן‬ ‫לפי אנטואן‬ ‫טמפרטורת בועה‬ ‫‪XA0‬‬
‫‪0‬‬ ‫מחשבים טמפרטורה‬ ‫מניחים הרכב בסוף‬
‫‪XA⋅P‬‬ ‫‪A‬‬
‫=‪Y A‬‬ ‫(לחץ קבוע)‬ ‫(הרכב יורד)‬
‫‪PT‬‬ ‫הטמפרטורה עולה‬
‫ממשיכים עד שמגיעים להרכב‬
‫שלילי‬

‫‪ ,−ln‬מניחים ‪ s0=100 mol‬מחשבים ‪ ,S‬לאחר מכן מחשבים ‪, x DA‬‬ ‫) (‬

‫‪s‬‬
‫‪s0‬‬
‫בונים גרף של ‪ y-x\1‬כתלות ב‪ . ,Xa-‬שטח הגרף שווה ‪= A‬‬
‫אם התקבל אותו הרכב כמו שנתון בשאלה אז ההנחה נכונה‪.‬‬
‫חישוב טמפרטורת בועה‪:‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪) 760= X 0 A ∙ P A + X 0 B ∙ PB‬זה אם אטמוספרי(= ‪PT‬‬
‫‪B‬‬
‫‪A−‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪T +C‬‬
‫‪P =10‬‬
‫רק אם משוואת שיווי משקל היא קו ישר מהצורה ‪ , y=mx+c‬פתרון האינטגרל‪:‬‬ ‫‪.3‬‬

‫(‬ ‫)‬ ‫( ) (‬ ‫)‬

‫‪1 ∕ m−1‬‬
‫‪s‬‬ ‫‪y A −x A‬‬ ‫‪s‬‬ ‫‪m −1‬‬
‫‪y A −x A‬‬
‫=‬ ‫→‬ ‫=‬
‫‪s0‬‬ ‫‪y A −x A‬‬‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪s0‬‬ ‫‪y A −x A‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬

‫אם נתונה לנו נדיפות יחסית קבועה או שאפשר לחשב ‪:α AB‬‬ ‫‪.4‬‬

‫‪ln‬‬
‫() (‬
‫‪s‬‬
‫‪s0‬‬
‫=‬
‫‪1‬‬
‫‪α AB−1‬‬
‫‪⋅ ln‬‬
‫) ‪X A ( 1−X A 0‬‬
‫)‬
‫) ‪X A 0 ( 1−X A‬‬ ‫[‬
‫‪+ln‬‬
‫‪1−X A 0‬‬
‫‪1−X A‬‬ ‫[ ]‬ ‫]‬
 ‫) (‬
‫‪1 {α‬‬
‫‪sB‬‬ ‫‪sA‬‬
‫=‬ ‫¿‬
‫‪sB 0 s A 0‬‬ ‫‪AB‬‬

‫זיקוק פריצה (רציף פשוט) בשלב אחד‬

‫*כששואלים מה הרכב בשיווי משקל‬

‫‪F= L+ V‬‬
‫‪F ⋅ X F =L⋅ X L +V ⋅ Y V‬‬
‫) ‪X F =f ⋅Y V + X L ⋅ (1−f‬‬

‫‪ -Y‬הרכב בתזקיק ‪ -X‬הרכב בשארית‬

‫בונים עקומת שיווי משקל נוזל אדים (או שנתון) ( ‪ ,)X-Y‬מוסיפים קו עזר ‪ , Y=X‬בונים משוואת קו ישר שחותכת את קו העזר בנקודה ‪, XF‬‬
‫ונקודה נוספת שרירותית מעל עקומת שיווי משקל‪ .‬נקודת החיתוך של קו הפעולה עם קו שיווי משקל זה ההרכב בשיווי משקל ( ‪.) X L , Y V‬‬

‫‪( f −1f ) x+ f‬‬

‫‪XF‬‬
‫= ‪ y‬קו פעולה‬

‫(רציף) עם תחזיר (פלטות)‬ ‫‪RD‬‬ ‫‪XD‬‬ ‫זיקוק פריצה‬

‫=‪ y n+ 1‬קו פעולה עליון‬ ‫‪⋅X +‬‬
‫התוצר הסופי‪ .‬גורם להעשרת אדים במרכיב הנדיף‪!!!!!q.‬החלק של הנוזל בהזנה‪ ,‬זה לא שיפוע‬ ‫מגדיל‪ n‬את ‪+1‬‬
‫ניקיון‪R D‬‬ ‫תחזיר‪R D-‬‬
‫‪+1‬‬
‫‪F=D+ B‬‬
‫‪q<0‬‬ ‫גז שחון‬ ‫נוזל דחוס‪q>1‬‬ ‫‪L‬‬ ‫‪B⋅XB‬‬
‫‪ y m +1= ⋅ X m −‬קו פעולה תחתון‬ ‫‪F ⋅ X F =D ⋅ X D +B ⋅ X B‬‬
‫חישוב ‪q‬‬
‫מצב רווי‪ ,‬שיווי משקל נוזל‪ ,‬השבר ‪0<q<1‬‬ ‫‪ V‬חישוב ‪V‬‬
‫יחס תחזיר מינימלי כאשר ההזנה היא נוזל רווי‬
‫‪L‬‬
‫של הנוזל נתון ) ‪C PL (T b−T F‬‬ ‫‪L‬‬ ‫‪L‬‬ ‫=‪ R‬יחס תחזיר‬
‫‪q=1+‬‬ ‫‪q>1‬נוזל דחוס‬
‫‪ q=0.5‬תערובת שוות מולים‪λ‬של נוזל‪ -‬אדים‬
‫מציאת יחס תחזיר מינימלי‬
‫‪−C P V q=1‬‬
‫רווי‪(T F −T‬‬
‫)‬
‫מספר פלטות מינימלי‬
‫גז רווי ‪q=0‬נוזל‬
‫‪R D min = V L−B−‬‬
‫‪α −1 x F‬‬ ‫(‬
‫) ‪1= x D α ( 1−x D‬‬
‫‪1−x F‬‬ ‫)‬ ‫‪D‬‬

‫‪d‬‬
‫מ‪ - XD -‬קו הפעולה =‪q‬‬
‫העליון‬ ‫מתחילים‬ ‫כאשר יש תחזיר‪q<0‬‬
‫מלאגז שחון‬
‫(מקסימלי)‬ ‫¿‪1‬‬
‫‪λ‬‬ ‫) ‪α = ( α ABB ⋅α AB F ⋅α AB D‬ממוצעת (בבוילר‪ ,‬בהזנה ובתזקיק)‬
‫חותך את קו ההזנה בעקומת שיווי‬
‫הפלטות עם יעילות של כל פלטה ‪70%‬‬ ‫אם שאלו כיצד ישתנה מספר‬
‫משקל משם מעבירים קו לציר ‪y‬‬
‫וממנו ‪T d‬‬ ‫העזר‬
‫‪30%‬קו(חוץ‬
‫טמפרטורת טל‬ ‫‪ XD,‬על‬ ‫‪XF, XB‬‬
‫מדרגה ב‬ ‫מסמנים כל‬
‫אין קווי פעולה‪ ,‬ומורידים‬
‫) ‪ α =( α ABB ⋅α ABF‬או‬
‫¿‪1‬‬ ‫אז מודדים גובה של כל מדרגה‬
‫החיתוך‪ :‬אם יש נקודת‬ ‫ונקודת‬
‫מדרגה פחות‪.‬‬ ‫מעבירים מדרגות‪.‬‬
‫מציירים‬ ‫מהבוילר אליו לא מתיחסים)‬
‫המקסימלי הוא הנקודה הזו‪ .‬ו ‪ xb=0‬חום איוד ממוצע‪λ−‬‬ ‫אזאוטרופ הרכב התזקיק‬
‫הבאה‪X‬‬
‫‪D‬‬ ‫אם הנדיפות קבועה אפשר להשתמש במשוואה‬
‫מספר הזנות‪ /‬זרם צד‬
‫‪R D min +1‬‬ ‫(פנסקה)‪:‬‬ ‫חישוב מספר פלטות אמיתי ויעילות‬
‫מיקום הזרמים הוא לפי הרכב החומר‬ ‫עמוד זיקוק‬

‫=‪N min + 1‬‬

‫[⁡ ‪log‬‬
‫(‬ ‫‪XD‬‬
‫‪1−X D‬‬ ‫()‬
‫⋅‬
‫‪1− X B‬‬
‫)‬‫]‬ ‫יהיה‬
‫הרכב ∙ ‪XPB = y ∙ P = X‬‬
‫‪A‬‬ ‫‪A‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪A PA‬‬
‫‪0‬‬
‫הנדיף‪ -‬הזרם עם ההרכב הגדול יותר‬
‫כלליות‪:‬‬
‫יותר‪ x‬אדים יהיה למעלה‬
‫‪y A‬נוסחאות‬
‫למעלה‪ .‬אם שני הזרמים בעלי אותו‬
‫‪.‬אז הזרם שמכיל=‪A‬‬
‫=‪η‬‬ ‫=‪α A‬‬
‫שלבים ‪y A‬‬
‫תיאורטי)מהגרף(‬
‫=‬
‫‪0‬‬
‫מספר ‪P A‬‬
‫)ממוצעת ‪log ⁡(α‬‬ ‫‪α A B−(α A B −1) ∙ y A‬‬ ‫שלבים אמיתי‬
‫מספר ‪X A‬‬
‫‪PT‬‬
‫‪0‬‬
‫‪PT −PB‬‬
‫=‪X A‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪y A}x‬‬
‫‪P A −P B‬‬ ‫‪α AB ∙ xA‬‬ ‫=‪α AB‬‬ ‫‪A‬‬
‫¿‬
‫=‪y A‬‬ ‫‪y A (1−x A ) P A‬‬
‫‪0‬‬
‫∙)‪1+(α A B +1‬‬ ‫‪x‬‬
‫‪ XD,XB,XF y‬על קו ‪A‬העזר‪.‬‬ ‫הנקודות‬ ‫¿ ‪ = .1‬מסמנים את‬
‫= ‪B }x‬‬
‫משרטטים‪x A‬קו פעולה עליון מנקודה ‪ XD‬באמצעות ‪( RD‬נקודת חיתוך עם‬
‫‪(1− y A ) P‬‬
‫‪B‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪.2W‬‬
‫‪B i‬‬
‫‪X i ∙mw i‬‬ ‫ציר ‪.)Y‬‬
‫=‪W i‬‬ ‫‪mw i‬‬
‫שנתון‪.‬ל‪∑.XBX-‬‬ ‫בהתאם ל‪q-‬‬
‫‪∙i mw i‬‬ ‫למולרי‬ ‫ממשקלי‬
‫קו הזנה‬ ‫משרטטים‬ ‫‪X i= .3‬‬
‫מעבירים קו מנקודת החיתוך שנוצרה‬ ‫‪.4 W i‬‬
‫מציירים מדרגות‪.‬‬
‫∑‬‫‪.5 mw i‬‬
‫אם יש קו פעולה אמצעי מחשבים את השיפוע שלו באמצעות מאזנים‪.‬‬ ‫‪.6‬‬
‫בונים אותו כמו משוואת קו ישר‪.‬‬
 ‫מערכות לא אידיאליות‪ponchon savarit -‬‬

‫החום המסופק לבוילר ‪QB-‬‬

‫מספר קווי הקשר= מספר שלבים‬

‫לוקחת בחשבון גם שיקולי אנרגיה ולא‬ ‫שיטת ‪ P-S‬מדויקת יותר כי היא‬

‫קבועות‬ ‫מניחים שהספיקות המולריות‬

‫זיקוק מנתי רב שלבי ( עם פלטות)‬

‫אין קו פעולה תחתון‬
‫) (‬
‫‪xS 2‬‬
‫‪S‬‬ ‫‪d xS‬‬
‫יש ‪ 2‬אופציות‪:‬‬ ‫∫= ‪ln 2‬‬
‫יחס תחזיר קבוע ‪ ,RD‬הרכב התזקיק משתנה וקטן עם הזמן‪.‬‬ ‫‪S1 x x D −x S‬‬
‫‪S1‬‬
‫‪.1‬‬
‫כאשר נתון‪ -‬הרכבים בבוילר בהתחלה ובסוף‪ ,‬מספר שלבים‪ ,‬נתוני שיווי משקל‪ ,‬ויחס תחזיר‪.‬‬ ‫‪D =S1 - S2‬‬
‫מניחים ‪( XD‬זה לא הממוצע) יוצרים קו פעולה עליון‪ ,‬לפי מספר שלבים מוצאים ‪ ,XS2‬בונים טבלה‬
‫וגרף של‬ ‫‪x S 1 ⋅S 1=x S 2 ⋅S 2+ x DA ⋅ D‬‬
‫‪ x S‬מול ‪XD-XS \1‬‬
‫צריך להמשיך להניח עד שמגיעים ל – ‪ XS2‬וגם ‪ XS1‬זה הגבולות של השטח וביניהם נמצא עוד‬
‫‪ 2‬נקודות שיהיה מדויק‪ .‬שטח הגרף זה פתרון האינטגרל‪ .‬אם יש לנו את השטח אפשר למצוא‬
‫‪−ln‬‬ ‫) (‬
‫‪S2‬‬
‫‪S1‬‬
‫‪=A‬‬
‫‪ 2S‬ואז ממאזנים למצוא ‪ XD‬ממוצע !!‬

‫עבור מקרה ‪ -1‬חום איוד שיש לסלק ממעבה (‪)J\mol‬‬

‫‪λ D+ λ L‬‬ ‫) ‪λ ( D+ R D ∙ D‬‬

‫=‪Q‬‬ ‫=‬ ‫) ‪=λ ( R +1‬‬
 ‫‪x D −x S‬‬

‫הרכב התזקיק קבוע‪ ,‬יחס תחזיר גדל עם הזמן‪ .‬יש ‪ 2‬דרכי פתרון‪:‬‬ ‫‪.2‬‬
‫נתון יחס תחזיר סופי‪ ,‬מספר שלבים ידוע‪ XS2 ,‬לא ידוע‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫ממקמים ‪ XD‬יוצרים קו פעולה עליון לפי יחס תחזיר סופי (יש רק קו פעולה עליון!)‪ ,‬לפי מספר השלבים מוצאים ‪.XS2‬‬

‫יחס תחזיר סופי לא ידוע‪ ,‬מספר שלבים ידוע‪ XS2 ,‬ידוע‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫ממקמים ‪ ,XD‬מניחים ‪ , RD‬בונים קו פעולה‪ ,‬לפי מספר השלבים מוצאים ‪ XS2‬אם‬
‫‪D =S1 - S2‬‬
‫התקבל ההרכב שנתון אז ההנחה נכונה‪.‬‬
‫‪x S 1 ⋅S 1=x S 2 ⋅S 2+ x DA ⋅ D‬‬
‫עבור מקרה ‪ -2‬חישוב חום איוד (‪)J\mol‬‬

‫)'‪λ ( D+ L‬‬
‫=‪Q‬‬ ‫יחסתחזיר משתנה‪, L ' −‬‬
‫‪D‬‬
‫למדא‪ -‬חום איוד של תערובת‪ .‬זה חום איוד של כל מרכיב כפול הרכב‪ .‬אם לא נתון אפשר‬
‫לחשב לפי רידל ווטסון‬

‫'‪ L‬זה השטח של הגרף‪ ,‬נעשה גרף של ‪( D‬ציר ‪ )Y‬מול ‪( RD‬ציר ‪ ,)X‬בונים טבלה ואחר כך‬
‫גרף‬

‫‪RD‬‬ ‫‪D‬‬
‫מעבירים קו פעולה מ‪ XD‬מוצאים‬ ‫‪0‬‬
‫‪ RD‬לפי מספר שלבים נתון‬
‫שיעצור ב‪.1XS‬‬
‫בוחרים עוד ‪ 3‬נקודות שרירותיות‬ ‫ממאזן‬
‫ביניהם‬
‫‪ RD‬סופי לפי מה שנתון‬
‫בהתחלה ‪ D=0‬ממקמים ‪ XD‬לפי מספר שלבים עוצרים (ניסוי וטעייה)‬

‫מערכות לא אידיאליות‬
‫מעבירים קו ישר מ‪ , XD -‬מוצאים נקודות ‪ , HdL H1v‬אם נתון יחס תחזיר בעזרת נקודות אלו אפשר לחשב את נקודה ‪ N‬שהיא ‪. 'HD‬‬ ‫‪.1‬‬
‫מעבירים קו ישר מ‪ XB -‬עד לנקודת חיתוך עם קו הבועה – מוצאים ‪ , HBL‬אם נתון ‪ QB‬אפשר למצוא ‪ 'HB‬שזה נקודה ‪.M‬‬ ‫‪.2‬‬
‫מעבירים קו מ‪ N -‬ל‪ M -‬החיתוך עם ‪ XF‬זה נקודה ‪.F‬‬ ‫‪.3‬‬
‫החיתוך של ‪ XD‬עם קו הטל נותן לנו את ‪ , Y1‬מעבירים קו קשר מוצאים ‪ , X1‬מעבירים קו מ‪ 1X -‬לנקודה ‪ N‬החיתוך נותן ‪ Y2‬וחוזר חלילה‪ .‬כאשר‬ ‫‪.4‬‬
‫עוברים את ‪ F‬מעבירים קו מ ‪ X‬לנקודה ‪.M‬‬
‫עוצרים כאשר עוברים את ‪ ,XB‬מספר קווי הקשר= מספר שלבים‪.‬‬ ‫‪.5‬‬

‫מקרה נוסף של זיקוק מנתי רב שלי‪:‬‬

‫נתון ‪ ,XS1, RD, 1S‬מספר שלבים נתון‪ XD ,‬ממוצע בסוף‪.‬‬ ‫‪.1‬‬

‫מניחים ‪ XD‬מוצאים ‪ XS‬מהגרף‪ ,‬בונים גרף (מתחילים ב‪ , )XS1 -‬עם השטח של הגרף מוצאים ‪ ,2S‬מחשבים ‪ , D‬מציבים הכל במאזן ואם מקבלים‬ ‫‪.2‬‬
‫‪ XD‬שנתון אז ההנחה נכונה‪.‬‬