‫‪1‬‬

‫טבלאות עזר‪:‬‬
‫‪2‬‬

‫פרק ‪:1‬‬
‫מילון מונחים‪:‬‬
‫• את העובדה ש‪ a‬הוא איבר של ‪ A‬מסמנים 𝐴 ∈ 𝑎‪( .‬מה שכתוב)‬
‫• את העובדה ש‪ a‬תת‪-‬קבוצה של ‪ A‬מסמנים 𝐴 ⊆ 𝑎 (הערך עצמו)‬
‫• את מס׳ האיברים ב‪ A‬מסמנים כך‪|𝐴| :‬‬
‫• קבוצת החזקה )𝐴(𝑃 היא קבוצת כל תתי‪-‬הקבוצות של הקבוצה ‪.A‬‬
‫• הקבוצה האוניברסלית מסומנת באות ‪ U‬וזהו ה״עולם״ ‪,‬קבוצה זו מכילה את כל תתי‬
‫הקבוצות שהן‪.‬‬
‫• קבוצת המשלים של ‪ A‬היא קבוצת כל האיברים ב‪ U‬שאינם שייכים ל‪ A‬ומסומנים כ 𝑐𝐴‬
‫מקור‬ ‫משפט‬ ‫נושא‬
‫הגדרת השוויון‪:‬‬
‫אקסיומה ‪1.1‬‬
‫‪ B=A‬אם ורק אם כל איבר של ‪ B‬הוא איבר של ‪ A‬וכל‬
‫(עמוד ‪)20‬‬
‫איבר של ‪ A‬הוא איבר של ‪.B‬‬
‫תכונת‬
‫הרפלקסיביות‬ ‫כל איבר או קבוצה שווים לעצמם‪.‬‬
‫של השוויון‪.‬‬
‫שוויון קבוצות‬
‫תכונת‬
‫הסימטריות של‬ ‫𝐵=𝐴⇒𝐴=𝐵‬
‫השוויון‪.‬‬
‫תכונת‬
‫הטרנזיטיביות‬ ‫𝐶=𝐴 ⇒ 𝐶=𝐴 ‪𝐵=𝐴,‬‬
‫של השוויון‬
‫הגדרה ‪1.2‬‬ ‫קבוצה ‪ A‬תיקרא קבוצה ריקה אם אין בה איברים‪ .‬ז״א‪,‬‬
‫(עמוד ‪)24‬‬ ‫אם לכל ‪ x‬מתקיים 𝐴 ∉ 𝑥‬
‫‪ A‬תהיה חלקית ל ‪ B‬או תת קבוצה של ‪ B‬אם כל איבר‬
‫הגדרה ‪1.4‬‬
‫של ‪ A‬הוא איבר של ‪B‬‬
‫מסקנות‬
‫כל קבוצה חלקית לעצמה‬
‫מהגדרה ‪,1.4‬‬
‫הקבוצה הריקה חלקית לכל קבוצה‪.‬‬
‫(עמוד ‪)25‬‬ ‫תתי קבוצות‬
‫שאלה ‪( 5‬עמוד‬
‫𝐶 ⊆ 𝐴 ⇒ 𝐶 ⊆ 𝐵 וגם 𝐵 ⊆ 𝐴‬
‫‪)27‬‬
‫שאלה ‪( 6‬עמוד‬
‫𝐴 ⊆ }𝑎{ ⟺ 𝐴 ∈ 𝑎‬
‫‪)27‬‬
‫עבור ‪ A‬קבוצה סופית‪ ,‬גודל קבוצת החזקה של ‪ A‬הוא‪:‬‬
‫משפט ‪1.6‬‬
‫|𝐴|‪|𝑃(𝐴) | = 2‬‬
‫‪3‬‬

‫פעולות על קבוצות‪:‬‬
‫הגדרת האיחוד‪:‬‬
‫הגדרת האיחוד‬
‫איחוד ‪ A‬ו ‪ B‬היא קבוצת כל העצמים הנמצאים או ב‪ A‬או ב‪ B‬או‬
‫‪1.8‬‬
‫בשתיהן‪ .‬האיחוד מסומן כך‪𝐴 ∪ 𝐵 :‬‬
‫משפט ‪1.23‬‬ ‫𝑈 = 𝑐𝐴 ∪ 𝐴‬
‫משפט ‪1.9‬‬ ‫𝐴∪𝐵= 𝐵∪𝐴‬
‫)𝐶 ∪ 𝐵( ∪ 𝐴 = 𝐶 ∪ )𝐵 ∪ 𝐴(‬
‫לכל קבוצה ‪ A‬וקבוצה ‪ B‬מתקיים‬ ‫איחוד‬
‫𝐴 ∪ 𝐵 ⊆ 𝐵 וגם 𝐵 ∪ 𝐴 ⊆ 𝐴‬
‫משפט ‪1.10‬‬
‫לכל קבוצה ‪ A‬מתקיים 𝐴 ∪ 𝐴 = 𝐴‬
‫לכל קבוצה ‪ A‬מתקיים ∅ ∪ 𝐴 = 𝐴‬
‫משפט ‪1.11‬‬ ‫𝐵= 𝐵∪𝐴 ⟺ 𝐵⊆ 𝐴‬
‫משפט ‪1.12‬‬ ‫) 𝐶 ⊆ 𝐵( וגם )𝐶 ⊆ 𝐴 ( ⟺ 𝐶 ⊆ 𝐵 ∪ 𝐴‬
‫הגדרת החיתוך‪:‬‬
‫הגדרת חיתוך‬ ‫חיתוך הקבוצה ‪ A‬עם הקבוצה ‪ B‬היא קבוצת כל האיברים‬
‫‪( 1.13‬עמוד ‪)34‬‬ ‫הנמצאים ב‪ A‬וגם ב‪B‬‬
‫את האיחוד מסמנים כך‪𝐴 ∩ 𝐵 :‬‬
‫הגדרה ‪1.14‬‬ ‫נאמר כי הקבוצות ‪ A‬ו‪ B‬זרות אם ∅ = 𝐵 ∩ 𝐴‬
‫משפט ‪1.23‬‬ ‫∅ = 𝑐𝐴 ∩ 𝐴‬
‫(תכונת החילופיות של החיתוך)‬
‫משפט ‪1.15‬‬
‫𝐴∩𝐵= 𝐵∩𝐴‬
‫(תכונת הקיבוציות של החיתוך)‬ ‫חיתוך‬
‫משפט ‪1.15‬‬
‫)𝐶 ∩ 𝐵( ∩ 𝐴 = 𝐶 ∩ )𝐵 ∩ 𝐴(‬
‫לכל קבוצה ‪ A‬ו‪ (𝐴 ∩ 𝐵 ⊆ 𝐵) B‬וגם )𝐴 ⊆ 𝐵 ∩ 𝐴(‬
‫משפט ‪1.16‬‬ ‫לכל קבוצה ‪𝐴 ∩ 𝐴 = 𝐴 :A‬‬
‫𝐴=∅∩𝐴‬
‫משפט ‪1.17‬‬ ‫לכל קבוצה ‪ A‬ו‪𝐴 ∩ 𝐵 = 𝐴 ⟺ 𝐴 ⊆ 𝐵 : B‬‬
‫לכל קבוצה ‪: C,B,A‬‬
‫משפט ‪1.18‬‬
‫𝐴 ⊆ 𝐶 וגם)𝐵 ⊆ 𝐶( ⟺ 𝐵 ∩ 𝐴 ⊆ 𝐶‬
‫שאלה ‪21‬‬ ‫לכל ‪𝐴 ∩ (𝐴 ∪ 𝐵) = 𝐴 B,A‬‬
‫הגדרת ההפרש‪:‬‬
‫הגדרה ‪1.21‬‬ ‫יהיו ‪ A‬ו‪ B‬קבוצות ‪ A,‬פחות ‪ B‬תהיה קבוצת איברי ‪ A‬שאינם ב‪.B‬‬
‫את פעולת החיתוך (ההפרש) מסמנים כך‪A/B :‬‬
‫𝐴 ⊆ 𝐵‪𝐴/‬‬
‫שאלה ‪26‬‬ ‫פעולת‬
‫∅ = 𝐵 ∪ 𝐴 ⟺ 𝐴 = 𝐵‪𝐴/‬‬
‫(עמוד ‪)42‬‬ ‫ההפרש‬
‫)𝐵 = 𝐴( ⟺ ) 𝐴‪(𝐴/𝐵 = 𝐵/‬‬
‫)𝐴‪𝐴 ∪ 𝐵 = 𝐴 ∪ (𝐵/‬‬
‫שאלה ‪28‬‬
‫)𝐵 ∩ 𝐴(‪𝐴/𝐵 = 𝐴/‬‬
‫(עמוד ‪)42‬‬
‫∅ = )𝐴‪𝐴 ∩ (𝐵/‬‬
‫שאלה ‪30‬‬ ‫הגדרת הפרש סימטרי‪:‬‬
‫(עמוד ‪)42‬‬ ‫)𝐵 ∩ 𝐴(‪(𝐴/𝐵) ∪ (𝐵/𝐴) = (𝐴 ∪ 𝐵)/‬‬
‫שאלה ‪31‬‬ ‫∅ = 𝐴∆𝐴‬
‫הפרש‬
‫(עמוד ‪)43‬‬ ‫𝐴 = ∅∆𝐴‬
‫סימטרי‬
‫שאלה ‪38‬‬ ‫𝑈 = 𝑐𝐴∆𝐴‬
‫(עמוד ‪)47‬‬ ‫𝑐𝐴 = 𝑈∆𝐴‬
‫)𝐶∆𝐵(𝐴 = 𝐶∆)𝐵∆𝐴(‬
‫‪4‬‬

‫שאלה ‪32‬‬ ‫)𝐴 = 𝐶∆𝐵( וגם )𝐵 = 𝐶∆𝐴( ⇒ )𝐶 = 𝐵∆𝐴(‬

‫(עמוד ‪)43‬‬ ‫𝐶 = 𝐵 ⇒ )𝐶∆𝐴 = 𝐵∆𝐴(‬
‫שאלה ‪43‬‬ ‫𝐵∆ 𝑐𝐴 = 𝑐 𝐵∆𝐴 = 𝑐)𝐵∆𝐴(‬
‫)𝐶 ∩ 𝐴( ∪ )𝐵 ∩ 𝐴( = )𝐶 ∪ 𝐵( ∩ 𝐴‬
‫משפט ‪1.20‬‬
‫)𝐶 ∪ 𝐴( ∩ )𝐵 ∪ 𝐴( = )𝐶 ∩ 𝐵( ∪ 𝐴‬
‫שאלה ‪24‬‬ ‫)𝐷 ∪ 𝐵( ⊆ )𝐶 ∪ 𝐴 ( ⇒ ) 𝐷 ⊆ 𝐶( וגם) 𝐵 ⊆ 𝐴(‬
‫(עמוד ‪)41‬‬ ‫(תקף גם עבור חיתוך)‬ ‫שימוש‬
‫שאלה ‪33‬‬ ‫במס׳‬
‫)𝐶 ∩ 𝐴( ‪𝐴 ∩ (𝐵 /𝐶) = (𝐴 ∩ 𝐵) /‬‬
‫(עמוד ‪)44‬‬ ‫״כלים״‬
‫משפט ‪1.24‬‬ ‫𝑐 𝐵 ∩ 𝐴 = 𝐵‪𝐴/‬‬ ‫יחד‬
‫משפט ‪1.25‬‬ ‫𝑐𝐴 ⊆ 𝑐 𝐵 ⟺ 𝐵 ⊆ 𝐴‬
‫שאלה ‪41‬‬ ‫)𝐶‪𝐴/(𝐵 ∪ 𝐶) = (𝐴/𝐵) ∩ (𝐴/‬‬
‫(עמוד ‪)48‬‬ ‫)𝐶‪𝐴/(𝐵 ∩ 𝐶) = (𝐴/𝐵) ∪ (𝐴/‬‬
‫𝑐 𝐵 ∩ 𝑐𝐴 = 𝑐)𝐵 ∪ 𝐴 (‬ ‫כללי דה‪-‬‬
‫משפט ‪1.26‬‬
‫𝑐 𝐵 ∪ 𝑐𝐴 = 𝑐)𝐵 ∩ 𝐴 (‬ ‫מורגן‬
‫הגדרת האיחוד האינסופי‪:‬‬
‫איחוד כל ה‪-A‬ים מאינדקס ‪ 0‬עד אינדקס ‪:n‬‬
‫𝑛‬

‫𝑖𝐴 ⋃‬
‫‪𝑖=0‬‬
‫הגדרה ‪1.27‬‬
‫הגדרת החיתוך האינסופי‪:‬‬
‫חיתוך כל ה‪-A‬ים מאינדקס ‪ 0‬עד אינדקס ‪:n‬‬
‫𝑛‬

‫𝑖𝐴 ⋂‬
‫‪𝑖=0‬‬
‫𝑛‬

‫𝑖𝐴 ⋃ ⊆ ‪𝐴0‬‬
‫‪𝑖=0‬‬
‫משפט ‪1.28‬‬ ‫𝑛‬

‫‪⋂ 𝐴𝑖 ⊆ 𝐴0‬‬
‫‪𝑖=0‬‬
‫איחודים‬
‫וחיתוכים‬
‫הגדרה ‪1.27‬‬ ‫∅ = 𝐴⋃‬
‫אינסופיים‬
‫∅⊆𝐴‬
‫שאלה ‪46‬‬ ‫∅ = )𝐴 ⋂( ⇒ 𝐵 ⊆ ∅‬
‫(עמוד ‪)51‬‬ ‫𝐵⊆𝐴‬

‫) 𝑖𝐴 ∩ 𝐵(⋃ = ) 𝑖𝐴 ⋃( ∩ 𝐵‬
‫משפט ‪1.29‬‬ ‫𝑖⊆𝑎‬ ‫𝑖⊆𝑎‬
‫כללי הפילוג‬ ‫) 𝑖𝐴 ∪ 𝐵(⋂ = ) 𝑖𝐴 ⋂( ∪ 𝐵‬
‫𝑖⊆𝑎‬ ‫𝑖⊆𝑎‬
‫𝑛‬ ‫𝑛‬

‫𝑐 𝑖𝐴 ⋂ = 𝑐) 𝑖𝐴 ⋃(‬
‫משפט ‪1.3‬‬ ‫‪𝑖=0‬‬ ‫‪𝑖=0‬‬
‫𝑛‬ ‫𝑛‬
‫כללי דה‪-‬מורגן‪.‬‬
‫𝑐 𝑖𝐴 ⋃ = 𝑐) 𝑖𝐴 ⋂(‬
‫‪𝑖=0‬‬ ‫‪𝑖=0‬‬
‫‪5‬‬

‫פרק ‪:2‬‬
‫מילון מושגים‪:‬‬
‫• ‪-n‬יות סדורות‪ ,‬מס׳ איברים שיופיעו בסדר מסוים ‪,‬מסומן כך‪< 𝑎1 , 𝑎2 , 𝑎3 … 𝑎𝑛 > :‬‬
‫• מכפלה קרטזית בין קבוצות‪×𝑛𝑖=1 (𝐴𝑖 ) :‬‬
‫• מכפלת קבוצת איברים בעצמה ‪ n‬פעמים‪ :‬מסומנת 𝑛𝐴 ‪,‬‬
‫כך מתקיים‪𝐴𝑛 =×𝑛𝑖=1 𝐴 =< 𝑎1 … 𝑎𝑛 > :‬‬
‫• עבור היחס ‪ , R‬במקום לכתוב 𝑅 ⊆ > 𝑦 ‪ < 𝑥,‬נוכל לכתוב 𝑦𝑅𝑥‬
‫הגדרה של מכפלה קרטזית‪:‬‬
‫המכפלה הקרטזית של ‪ A‬ו‪ B‬היא קבוצת כל הזוגות הסדורים בהם‬
‫הגדרה ‪2.2‬‬
‫בצד שמאל יש איבר מ‪ A‬ובצד ימין יש איבר מ‪.B‬‬
‫המכפלה הקרטזית מסומנת כך‪AxB :‬‬
‫מסקנה‬
‫𝑦 = 𝑥 ⟺ > 𝑥 ‪< 𝑥, 𝑦 > = < 𝑦,‬‬
‫מאקסיומה ‪2.1‬‬
‫שאלה ‪( 3‬עמוד‬
‫)∅ = 𝐵( או )∅ = 𝐴( ⟺ ∅ = 𝐵 × 𝐴‬
‫‪)72‬‬
‫שאלה ‪( 4‬עמוד‬ ‫(עיקרון הכפל) עבור ‪ A‬ו‪ B‬קבוצות סופיות‬
‫‪)72‬‬ ‫|𝐵| ∗ |𝐴| = |𝐵 × 𝐴|‬
‫|𝐵×𝐴|‬
‫𝑃‬ ‫|𝐵|∗|𝐴|‪= 𝑃 |𝐴|∗|𝐵| = 2‬‬ ‫מכפלה‬
‫שאלה ‪( 5‬עמוד‬ ‫קרטזית‬
‫)𝐵 = 𝐴( או )∅ = 𝐵(או )∅ = 𝐴( ⟺ )𝐴 × 𝐵 = 𝐵 × 𝐴(‬
‫‪)72‬‬
‫הערה בעמוד‬ ‫מכפלה קרטזית אינה קיבוצית‪ ,‬ז״א‪:‬‬
‫‪73‬‬ ‫)𝐶 × 𝐵( × 𝐴 ≠ 𝐶 × )𝐵 × 𝐴 ( ≠ 𝐶 × 𝐵 × 𝐴‬
‫)𝐶 × 𝐴( ∪ )𝐵 × 𝐴( = )𝐶 ∪ 𝐵( × 𝐴 ‪1:‬א‬
‫)𝐶 × 𝐴( ∩ )𝐵 × 𝐴( = )𝐶 ∩ 𝐵( × 𝐴 ‪1:‬ב‬
‫משפט ‪2.3‬‬ ‫)𝐴 × 𝐶( ∪ )𝐴 × 𝐵( = 𝐴 × )𝐶 ∪ 𝐵( ‪2:‬א‬
‫(עמוד ‪)74‬‬ ‫)𝐴 × 𝐶( ∩ )𝐴 × 𝐵( = 𝐴 × )𝐶 ∩ 𝐵( ‪2:‬ב‬
‫)𝐶 × 𝐴(‪1: 𝐴 × (𝐵/𝐶) = (𝐴 × 𝐵)/‬ג‬
‫)𝐴 × 𝐶(‪2: (𝐵/𝐶) × 𝐴 = (𝐵 × 𝐴)/‬ג‬
‫‪ A‬ו‪ B‬קבוצות‪ .‬יחס דו מקומי הוא תת‪-‬קבוצה של המכפלה הקרטזית‬
‫הגדרה ‪2.4‬‬
‫בין ‪ A‬ל‪) 𝐴 × 𝐵( B‬‬
‫(עמוד ‪)75‬‬
‫יחס דו מקמי מ‪ A‬ל‪ A‬יקרא יחס דו מקומי על‪ ,‬או בקיצור ״יחס על״‬
‫הגדרה ‪2.2.2‬‬ ‫היחס הריק מקבוצה ‪ A‬לקבוצה ‪ B‬הוא יחס בו שום זוג מ<‬
‫א׳ (עמוד ‪)78‬‬ ‫> 𝐵 × 𝐴 לא נמצא בו‪.‬‬
‫הגדרה ‪2.2.2‬‬ ‫היחס המלא מקבוצה ‪ A‬ל‪ B‬הוא יחס בו כל הזוגות > 𝐵 × 𝐴 <‬
‫ב׳ (עמוד ‪)78‬‬ ‫האפשריים נמצאים בו‪ ,‬היחס המלא הוא בעצם 𝐵 × 𝐴 כולו‪.‬‬
‫הגדרה ‪2.2.2‬‬ ‫יחס השוויון על קבוצה ‪ A‬מסומן )𝐴(𝐼‪ ,‬ביחס זה‪ ,‬כל איבר מ‪ A‬יופיע‬
‫יחסים‬
‫ג׳ (עמוד ‪)78‬‬ ‫ביחס כ<‪, >a,a‬ז״א‪{< 𝑥, 𝑥 > |𝑥 ⊆ 𝐴} :‬‬
‫היחס ההפכי מ‪ A‬ל‪ B‬מסומן ב ‪ 𝑅 −1‬הוא היחס הזהה מ‪ B‬ל‪, A‬ז״א‪,‬‬
‫הגדרה ‪2.5‬‬ ‫נבנה את היחס הרגיל ואז נהפוך את כל הזוגות‪.‬‬
‫}𝑅 ⊆> 𝑦 ‪{< 𝑦, 𝑥 > | < 𝑥,‬‬
‫שאלה ‪ 11‬א׳‬ ‫𝑅 = ‪(𝑅 −1 )−1‬‬
‫שאלה ‪ 11‬ב‬ ‫‪𝑅 ⊆ 𝑆 ⟺ 𝑅 −1 ⊆ 𝑅 −1‬‬
‫סעיפים ‪2 1‬‬
‫‪(𝑅 ∩ 𝑆)−1 = 𝑅 −1 ∩ 𝑆 −1‬‬
‫(עמוד ‪)80‬‬
‫‪6‬‬

‫שאלה ‪ 11‬ב׳ ‪3‬‬

‫‪(𝑅 ∪ 𝑆)−1 = 𝑅 −1 ∪ 𝑆 −1‬‬
‫(עמוד ‪)80‬‬
‫ריבוע היחס‪:‬‬
‫יהיה ‪ R‬יחס על ‪, A‬היחס ‪ 𝑅 2‬על ‪ A‬מקיים את התכונה הבאה‪ :‬זוג‬
‫הגדרה ‪2.6‬‬
‫ימצא ביחס רק אם יש איבר נוסף ״המגשר״ ביניהם‪.‬‬
‫)𝑦𝑅𝑧 ⋀ 𝑧𝑅𝑥(𝐴 ∈ 𝑧∃ ⟺ 𝑦 ‪𝑥𝑅 2‬‬
‫שאלה ‪16‬‬ ‫היחס ‪ ≠2‬על קבוצה ‪ A‬מהווה את היחס המלא על ‪A‬‬

‫תכונות של יחסים‪:‬‬
‫הגדרת רפלקסיביות‪:‬‬
‫הגדרה ‪2.7‬‬
‫יחס ‪ R‬על ‪ A‬המקיים כי לכל ‪ a‬מ‪ A‬מתקיים ‪.aRa‬‬
‫דוגמאות ליחסים רפלקסיביים‪:‬‬
‫דוגמאות אחרי‬
‫• היחס המלא על ‪ A‬הוא רפלקסיבי‬
‫הגדרה ‪2.7‬‬
‫• יחס השוויון 𝐴𝐼 הוא רפלקסיבי‪.‬‬
‫(עמוד ‪)83‬‬
‫• היחס ≤ על כל יחס ‪ R‬שהוא רפלקסיבי (הרי כל 𝑥 ≤ 𝑥)‬
‫מסקנה‬
‫מהגדרה ‪2.7‬‬ ‫יחס ‪ R‬הינו רפלקסיבי אם ורם אם 𝑅 ⊆ 𝐴𝐼‬
‫(עמוד ‪)83‬‬
‫שאלה ‪18‬‬
‫לכל יחס רפלקסיבי ‪ R‬מתקיים ‪𝑅 ⊆ 𝑅 2‬‬
‫(עמוד ‪)84‬‬
‫אם ‪ R‬רפלקסיבי אז גם ‪ 𝑅 2‬רפלקסיבי‪.‬‬ ‫רפלקסיביות‬
‫שאלה ‪20‬‬ ‫‪−1‬‬
‫‪ R‬רפלקסיבי אם ורק אם 𝑅 רפלקסיבי‬
‫(עמוד ‪)84‬‬
‫אם ‪ S‬ו ‪ R‬רפלקסיביים אז 𝑆 ∪ 𝑅 וגם 𝑆 ∩ 𝑅 רפלקסיביים‪.‬‬
‫הגדרת אנטי רפלקסיביות‪:‬‬
‫הגדרה ‪2.8‬‬ ‫יחס ‪ R‬על ‪ A‬נקרא יחס אנטי רפלקסיבי אם לשום ‪ a‬מ‪A‬‬
‫(עמוד ‪)84‬‬ ‫לא מתקיים ‪, aRa‬ז״א אין שום זוג סדור מהצורה<‪>a,a‬‬
‫(קשר לא רפלקסיבי הוא לא בהכרח אנטי רפלקסיבי)‬
‫אנטי דוגמאות ליחס אנטי רפלקסיבי‪:‬‬
‫* היחס ≠ לכל קבוצה(לעולם לא מתקיים 𝑎 ≠ 𝑎)‬
‫דוגמאות לאחר‬
‫* היחס > על תת‪-‬קבוצה לא ריקה של ‪R‬‬
‫הגדרה ‪2.8‬‬
‫* היחס הריק על כל קבוצה‪(.‬הוא אינו מכיל שום איבר‬
‫מהצורה <‪>a,a‬‬
‫הגדרת סימטריה‪:‬‬
‫הגדרה ‪2.9‬‬ ‫יחס ‪ R‬על ‪ A‬המקיים שלכל ‪ aRb‬קיים ‪bRa‬‬
‫𝑎𝑅𝑏 ⇒ 𝑏𝑅𝑎‬
‫דוגמאות ליחסים סימטריים‪:‬‬
‫דוגמאות לאחר‬ ‫• יחס השונות ויחס השוויון הם סימטריים‬
‫‪( 2.9‬עמוד ‪)85‬‬ ‫• היחס הריק הוא סימטרי‬
‫• היחס המלא הוא סימטרי‬ ‫סימטריות‬
‫שאלה ‪23‬‬
‫יחס ‪ R‬סימטרי אם ורק אם 𝑅 = ‪𝑅 −1‬‬
‫(עמוד ‪)85‬‬
‫שאלה ‪24‬‬
‫אם ‪ R‬סימטרי אז גם ‪ 𝑅 2‬סימטרי‬
‫(עמוד ‪)85‬‬
‫שאלה ‪26‬‬ ‫אם ‪ S‬ו‪ R‬יחסים סימטריים על קבוצה ‪, A‬אז 𝑆 ∪ 𝑅 וגם 𝑆 ∩ 𝑅‬
‫(עמוד ‪)85‬‬ ‫סימטריים‪.‬‬
‫‪7‬‬

‫הגדרת אנטי סימטריה‪:‬‬

‫הגדרה ‪2.10‬‬ ‫יחס ‪ R‬על ‪ A‬נקרא אנטי סימטרי אם לא קיימים ‪ a,b‬מ‪A‬‬
‫המקיימים ‪ bRa‬וגם ‪aRb‬‬
‫דוגמאות ליחסים אנטי סימטריים‪:‬‬
‫דוגמאות לאחר‬
‫* היחס > על כל ת‪-‬קבוצה של ‪R‬‬
‫הגדרה ‪2.10‬‬
‫* היחס הריק על כל ‪( A‬אין ∅ ⊆> ‪< a, b‬‬
‫שאלה ‪29‬‬
‫כל יחס אנטי‪-‬סימטרי הוא אנטי‪-‬רפלקסיבי‬
‫(עמוד ‪)86‬‬
‫הגדרת אנטי סימטריה במובן הרחב‪:‬‬
‫תחתית עמוד‬ ‫אם מתקיים ‪ bRa‬וגם ‪ aRb‬אז בהכרח ‪a=b‬‬
‫‪( 86‬לא תחת‬ ‫ז״א ‪,‬כאשר 𝐴𝐼 ⊆ ‪𝑅 ∩ 𝑅 −1‬‬
‫הגדרה ברורה)‬ ‫(כל יחס אנטי‪-‬סימטרי הוא אנטי סימטרי במובן הרחב אך‬ ‫אנטי‬
‫לא כל יחס אנטי‪-‬סימטרי במובן הרחב ‪-‬אנטי סימטרי)‬
‫דוגמאות ליחס אנטי סימטרי במובן הרחב‪:‬‬
‫דוגמאות לאחר‬ ‫* היחס ≤ על כל קבוצה החלקית ל‪ R‬משום שאם > ‪a‬‬
‫הגדרת אנטי‬
‫‪ a < b‬וגם ‪ b‬אז בהכרח ‪a=b‬‬
‫סימטריות‬
‫* היחס ⊆ על הקבוצה )𝐴(𝑃 ‪,‬משום שאם‬
‫(עמוד ‪)87‬‬
‫‪ b ⊆ a‬וגם ‪ a ⊆ b‬אז בהכרח ‪a=b‬‬
‫שאלה ‪ 31‬א׳‬
‫אם ‪ R‬סימטרי אז כל ‪ S ⊆ R‬גם כן אנטי סימטרי‬
‫(עמוד ‪)87‬‬
‫אם ‪ R‬ו‪ S‬אנטי סימטריים (או אנטי סימטריים במובן‬
‫שאלה ‪ 32‬ב׳‬
‫הרחב) על ‪ A‬אז 𝑆 ∩ 𝑅 אנטי סימטרי (או אנטי‪-‬סימטרי‬
‫(עמוד ‪)87‬‬
‫במובן הרחב)‬
‫הגדרת טרנזיטיביות‪:‬‬
‫הגדרה ‪2.11‬‬
‫יחס ‪ R‬על קבוצה ‪ A‬יקרא טרנזיטיבי אם לכל ‪ a,b,c‬השייכים ל‪A‬‬
‫(עמוד ‪)88‬‬
‫מתקיים‪𝑎𝑅𝑏 ∧ 𝑏𝑅𝑐 ⇒ 𝑎𝑅𝑐 :‬‬
‫דוגמאות ליחסים טרנזיטיביים‪:‬‬
‫• היחס 𝐴𝐼 (יחס השוויון על קבוצה ‪ )A‬כי הרי ברור ש‪:‬‬
‫𝑐 = 𝑎 ⇒ )𝑐 = 𝑏( ∧ )𝑏 = 𝑎(‬
‫דוגמאות לאחר‬ ‫• אם ‪ A ⊆ R‬אז היחס < וכן היחס ≤ על ‪ A‬הם‬
‫טרנזיטיביות‬
‫הגדרה ‪2.11‬‬ ‫טרנזיטיביים‬
‫• היחס המלא על קבוצה ‪ A‬הוא טרנזיטיבי‪( .‬כי אם‬
‫𝑐𝑅𝑏 ∧ 𝑏𝑅𝑎 אז בוודאי 𝑐𝑅𝑎 כי כל זוג ביחס מופיעים‬
‫ביחס המלא)‬
‫‪2‬‬
‫משפט ‪2.12‬‬ ‫היחס ‪ R‬על ‪ A‬הוא טרנזיטיבי אם ורק אם ‪R ⊆ R‬‬
‫שאלה ‪36‬‬
‫אם ‪ S‬ו ‪ R‬יחסים טרנזיטיביים על ‪ A‬אז 𝑆 ∩ 𝑅 רפלקסיבי‬
‫(עמוד ‪)89‬‬
‫הגדרת יחס שקילות‪:‬‬
‫הגדרה ‪2.13‬‬
‫יחס ‪ R‬על קבוצה ‪ A‬יקרא יחס שקילות אם הוא רפלקסיבי‬
‫(עמוד ‪)89‬‬
‫‪,‬סימטרי וטרנזיטיבי‪.‬‬
‫דוגמאות ליחס שקילות‪:‬‬
‫יחס‬
‫דוגמאות תחת‬ ‫• היחס המלא על ‪A‬‬
‫שקילות‬
‫הגדרה ‪2.13‬‬ ‫• יחס השוויון על ‪A‬‬
‫(עמוד ‪)89‬‬ ‫• אם ‪ A‬היא קבוצת המשולשים במישור‪ ,‬יחס החפיפה‬
‫הוא יחס שקילות על ‪.A‬‬
‫הגדרה ‪2.14‬‬ ‫הגדרת חלוקה‪ :‬קבוצת תתי‪-‬קבוצות זרות זו לזו שאיחודן ‪A‬‬
‫‪8‬‬

‫עמוד ‪91‬‬ ‫חלוקה טריוויאלית‪ :‬חלוקה ‪ A‬לתא אחד כך שהתא זהה ל‪A‬‬
‫אם נחלק את ‪ A‬לקבוצות עפ״י שארית החלוקה שלהם במס׳‬
‫משפט ‪2.15‬‬ ‫מסוים‪ .‬ז״א ) 𝑛≡ 𝑦( = ) 𝑛≡ 𝑥 ( ⇔ 𝑦 𝑛≡ 𝑥‬
‫היחס 𝑛≡ הוא יחס שקילות על ‪( A‬קל להבין זאת גם בי משפט)‬
‫עבור ‪ R‬יחס שקילות על קבוצה לא ריקה ‪ A‬קיימת חלוקה יחידה‬
‫משפט ‪2.16‬‬
‫𝜋 (או כמו בדוג׳ קודם ‪ )n‬כך שיתקיים 𝑛≡= 𝑅‪ ,‬ז״א שהיחס ‪R‬‬
‫(עמוד ‪)92‬‬
‫יהיה מושרה על ידי ‪( n‬שאפשר לכנותו גם 𝜋)‬
‫מחלקת שקילות‪ :‬יהי ‪ R‬יחס על ‪, A‬יהי 𝜋 חלוקה של ‪ A‬שמשרה‬
‫הגדרה ‪2.17‬‬
‫את היחס ‪( R‬כמו בדוג׳ הנ״ל) ‪,‬כל תא בחלוקת 𝜋 נקרא מחלקת‬
‫(עמוד ‪)94‬‬
‫שקילות‬
‫שאלה ‪ 43‬א׳‬ ‫אם ‪ 𝐸1‬ו ‪ 𝐸2‬יחסי שקילות על הקבוצה ‪ A‬אז ‪ 𝐸1 ∩ 𝐸2‬יחס‬
‫(עמוד ‪)94‬‬ ‫שקילות‬
‫קבוצת המנה‪:‬‬
‫יהי ‪ E‬יחס שקילות מעל ‪, A‬קבוצת המנה של ‪ A‬מעל ‪ E‬תהיה‬
‫קבוצת מחלקות השקילות של ‪, E‬קבוצה זו תסומן ב 𝐸‪𝐴/‬‬
‫הגדרה ‪2.18‬‬
‫האינדקס של ‪ E‬יהיה הגודל של קבוצת המנה ‪,‬זאת אומרת‬
‫‪,‬האינדקס של ‪ E‬שווה למס׳ מחלקות השקילות האפשריות של ‪A‬‬
‫עבור קבוצת מנה אינסופית אומרים כי האינדקס של ‪ E‬אינסופי‪.‬‬
‫דוגמאות לאינדקסים של קבוצות‪:‬‬
‫דוגמאות תחת‬
‫• האינדקס של היחס המלא הוא ‪( 1‬יש רק מחלקת‬
‫הגדרה ‪2.18‬‬
‫שקילות אחת שהיא ‪)A‬‬
‫(עמוד ‪)95‬‬
‫• האינדקס של יחס השקילות 𝑛≡ הוא ‪n‬‬
‫עידון חלוקה‪:‬‬
‫יהיו ‪ 𝜋1‬ו ‪ 𝜋2‬חלוקות של ‪, A‬אם כל תא של ‪ 𝜋2‬חלקי לתא של‬
‫עמוד ‪96‬‬ ‫‪ 𝜋1‬נאמר כי ‪ 𝜋2‬היא עידון של ‪𝜋1‬‬
‫(לדוג׳ }‪ {{1,2}, 3‬מהווה עידון ל}‪ ){1,2,3‬וכן‪ ,‬כל חלוקה היא‬
‫עידון לעצמה)‬
‫שאלה ‪47‬‬ ‫אם ‪ 𝜋2‬היא עידון של ‪ 𝜋1‬אז כל תא של ‪ 𝜋1‬הוא איחוד תאים של‬
‫(עמוד ‪)96‬‬ ‫‪𝜋2‬‬
‫אם ‪ 𝜋1‬ו ‪ 𝜋2‬חלוקות של ‪, A‬וכן‪ 𝐸1 ,‬ו ‪ 𝐸2‬יחסי השקילות‬
‫שאלה ‪48‬‬
‫בהתאמה‪,‬‬
‫(עמוד ‪)96‬‬
‫ניתן לומר כי ‪ 𝜋2‬היא עידון של ‪ 𝜋1‬אם ורק אם ‪𝐸2 ⊆ 𝐸1‬‬
‫הגדרת יחס סדר חלקי‪:‬‬
‫הגדרה ‪2.20‬‬ ‫יחס ‪ R‬מעל קבוצה ‪ A‬יקרא יחס סדר חלקי אם הוא‬
‫‪ )1‬אנטי‪-‬רפלקסיבי ‪ )2‬טרנזיטיבי‬
‫דוגמאות לאחר‬ ‫דוגמאות ליחס סדר חלקי‪:‬‬
‫הגדרה ‪2.20‬‬ ‫• היחס ⊂ על )𝐴(𝑃‬
‫(עמוד ‪)99‬‬ ‫• כל מיקרי יחס הסדר המלא הם גם יחסי סדר חלקיים‪.‬‬
‫סדר חלקי תמיד אנטי‪-‬סימטרי‬
‫שאלה ‪ 54‬ב׳‬ ‫יחס סדר‬
‫אם ≺ הוא יחס סדר חלקי על ‪ A‬אז לכל ‪ a,b,c‬מתקיים אחד‬
‫(עמוד ‪)98‬‬
‫משלושת המצבים הבאים‪ (𝑏 = 𝑎) :‬או )𝑎 ≺ 𝑏( או )𝑏 ≺ 𝑎(‬
‫שאלה ‪56‬‬
‫סדר חלקי על קבוצה בעלת איבר אחד הוא תמיד יחס סדר מלא‪.‬‬
‫(עמוד ‪)99‬‬
‫היחס ⊂ על )𝐴(𝑃 על קבוצה בעלת איבר יחיד הוא יחס סדר מלא‬
‫שאלה ‪57‬‬
‫היחס ⊂ על )𝐴(𝑃 על קבוצה בעלת יותר מאיבר אחד הוא יחס‬
‫(עמוד ‪)99‬‬
‫סדר חלקי‬
‫‪9‬‬

‫יחס משווה‪ :‬יחס בו לכל ‪ a,b‬השייכים ל‪ A‬יתקיים‬

‫𝑏 = 𝑎 או 𝑎𝑅𝑏 או 𝑏𝑅𝑎 (ז״א כל זוג איברים שונים יופיע ביחס)‬
‫הגדרת יחס סדר מלא‪:‬‬
‫הגדרה ‪2.19‬‬ ‫יחס ‪ R‬מעל קבוצה ‪ A‬יקרא יחס סדר מלא אם הוא‪:‬‬
‫‪ )1‬אנטי‪-‬רפלקסיבי ‪ )2‬טרנזיטיבי ‪ )3‬משווה‬
‫דוגמאות ליחס סדר מלא‪:‬‬
‫• היחס > על כל תת‪-‬קבוצה של ‪( R‬אין ‪ aRa‬כי 𝑎 ≮ 𝑎‬
‫דוגמאות לאחר‬ ‫‪,‬אם ‪ a>b>c‬אז ‪ a>c‬ובין כל זוג או איברים שונים יהיה‬
‫הגדרה ‪2.19‬‬ ‫אחד גדול יותר)‬
‫• נניח ‪ A‬קו במישור כך ש ‪ ySx‬מציין את מיקום הנקודות‬
‫על המישור‪, .‬היחס ‪ S‬הינו יחס סדר מלא‪.‬‬
‫שאלה ‪53‬‬ ‫אם היחס ‪ R‬מעל ‪ A‬הוא יחס סדר מלא אז ‪ R−1‬הוא יחס סדר‬
‫(עמוד ‪)98‬‬ ‫מלא‪.‬‬

‫קבוצה סדורה חלקית‪:‬‬

‫הגדרה ‪2.21‬‬ ‫זוג סדור >≺ ‪ < 𝐴,‬כך ש ‪ A‬היא קבוצה ו≺ הוא סדר חלקי מעל ‪A‬‬
‫(עמוד ‪)100‬‬ ‫קבוצה סדורה‪:‬‬
‫זוג סדור> ≺ ‪ < 𝐴,‬כך ש ‪ A‬היא קבוצה ו≺ הוא סדר מלא מעל ‪A‬‬
‫איבר ראשון‪:‬‬
‫איבר ‪ a‬יקרא איבר ראשון אם לכל 𝐴 ⊆ 𝑏 מתקיים 𝑏 ≼ 𝑎 (יש איבר‬
‫ראשון יחיד בכל קבוצה) (איבר ראשון הוא איבר מינימלי יחיד)‬
‫הגדרה ‪2.23‬‬
‫איבר אחרון‪:‬‬
‫איבר ‪ a‬יקרא איבר אחרון אם לכל 𝐴 ⊆ 𝑏 מתקיים 𝑎 ≼ 𝑏 (יש איבר‬
‫אחרון יחיד בכל קבוצה) (איבר אחרון הוא איבר מינימלי יחיד)‬
‫טענה ‪2.26‬‬
‫כל איבר ראשון הוא מינימלי ‪,‬כל איבר אחרון הוא מקסימלי‬
‫(עמוד ‪)102‬‬
‫שאלה ‪67‬‬
‫בקבוצה סדורה סופית ולא ריקה יש איבר ראשון ואיבר אחרון‬
‫קבוצות סדורות‬
‫(עמוד ‪)105‬‬
‫טענה ‪2.27‬‬ ‫בסדר מלא איבר מינימלי אם ורק אם הוא ראשון ואיבר מקסימלי אם‬
‫(עמוד ‪)103‬‬ ‫ורק אם הוא אחרון‪.‬‬
‫איבר מינימלי‪:‬‬
‫הגדרה ‪2.25‬‬ ‫איבר ‪ a‬יקרא מינימלי אם לא קיים 𝐴 ⊆ 𝑏 כך ש 𝑎 ≺ 𝑏‬
‫(עמוד ‪)102‬‬ ‫איבר מקסימלי‪:‬‬
‫איבר ‪ a‬יקרא מקסימלי אם לא קיים 𝐴 ⊆ 𝑏 כך ש 𝑏 ≺ 𝑎‬
‫בקבוצה סדורה סופית ולא ריקה תמיד יש איבר מינימלי ואיבר‬
‫משפט ‪2.28‬‬
‫מקסימלי‪.‬‬
‫עבור >≺ ‪ < 𝐴,‬קבוצה מסדר חלקי‪, 𝑎, 𝑏 ⊆ 𝐴 ,‬‬
‫שאלה ‪64‬‬ ‫אם ‪ a‬ראשון ב>≺ ‪ < 𝐴,‬אז הוא איבר מינימלי יחיד ב>≺ ‪< 𝐴,‬‬
‫(עמוד ‪)104‬‬ ‫עבור >≺ ‪ < 𝐴,‬קבוצה מסדר חלקי‪, 𝑎, 𝑏 ⊆ 𝐴 ,‬‬
‫אם ‪ b‬אחרון ב >≺ ‪ < 𝐴,‬אז הוא איבר מינימלי יחיד ב>≺ ‪< 𝐴,‬‬
‫עבור >≺ ‪ < 𝐴,‬קבוצה מסדר חלקי‪ a, 𝑎 ⊆ 𝐴 ,‬מקסימלי אם ורק אם‬
‫שאלה ‪66‬‬ ‫הוא איבר מינימלי ב>≻ ‪< 𝐴,‬‬
‫(עמוד ‪)104‬‬ ‫עבור >≺ ‪ < 𝐴,‬קבוצה מסדר חלקי‪ a, 𝑎 ⊆ 𝐴 ,‬מינימלי אם ורק אם‬
‫הוא איבר מקסימלי ב>≻ ‪< 𝐴,‬‬
‫‪1‬‬

‫פרק ‪:3‬‬
‫פונקציות‪:‬‬
‫מילון מונחים‪:‬‬
‫• פונקציה‪ :‬שלשה סדורה > 𝐺 ‪ < 𝐴, 𝐵 ,‬כך ש‪ A‬ו ‪ B‬הן קבוצות ו‪ G‬היא תת קבוצה של ‪AxB‬‬
‫כך שלכל 𝐴 ⊆ 𝑎 יש 𝐵 ⊆ 𝑏 המקיימים יחדיו 𝐺 ⊆> 𝑏 ‪< 𝑎,‬‬
‫• תחום הפונקציה‪ A(:‬בדוגמה)‪ ,‬הקבוצה לה מתאימים איברים מהטווח (‪ ,)B‬תסומן ב }𝑓(𝐷‬
‫• טווח הפונקציה‪ B( :‬בדוגמה) הקבוצה ממנה מתאימים איברים לתחום (‪ ,)A‬תסומן ב }𝑓(𝑎𝑅‬
‫• גרף הפונקציה‪ G( :‬בדוגמה)‪,‬הגרף קובע את הטווח‪ .‬גרף הפונקציה יסומן ב }𝑓(𝐺‬
‫• תמונה של פונקציה‪ :‬קבוצת הרכיבים הימניים בזוגות הגרף‪ ,‬קבוצה זו מהווה את האיברים‬
‫שנבחרו מהטווח‪ .‬תמונת הפונקציה תסומן }𝑓(𝑚𝐼‬
‫• 𝐵 → 𝐴 ‪ 𝑓:‬מציין ש‪ f‬היא פונקציה מ‪ A‬ל ‪ B‬ז״א שהתחום שלה הוא ‪ A‬והטווח שלה הוא ‪.B‬‬

‫גרף הפונקציה ריק אם ורק אם התחום שלה ריק‪.‬‬

‫∅ = }𝑓(𝐷 ⟺ ∅ = }𝑓(𝐺‬
‫עבור כל קבוצה ‪, A‬השלשה > ∅ ‪ < ∅, 𝐴 ,‬היא פונקציה‪.‬‬
‫שאלה ‪2‬‬
‫𝐴 → ∅ ‪𝑓(𝑥):‬‬
‫(עמוד ‪)129‬‬
‫הפונקציה היחידה מהצורה > 𝐺 ‪ < 𝐴, ∅ ,‬היא השלשה‬
‫> ∅ ‪ ,< ∅, ∅ ,‬מכך נובע כי אם הטווח ריק אז גם התחום וגם הגרף‬
‫ריקים‪.‬‬
‫דמות‪ :‬תוצאת הפעלת הפונקציה ‪ f‬על 𝐴 ⊆ 𝑎 ‪,‬הדמות היא האיבר‬
‫מהטווח המתאים לאיבר הספציפי מהתחום‪ .‬דמות = )𝑎(𝑓 (לכל איבר‬
‫הגדרה ‪3.2‬‬ ‫‪ x‬יש דמות יחידה)‬
‫(עמוד ‪)131‬‬ ‫מקור‪ :‬איבר מהתחום אשר לו מתאים איבר מהטווח (יכול להיות מס׳‬
‫מקורות לאיבר אחד) ‪,‬מי האיבר בתחום אשר מתאים ל 𝐵 ⊆ 𝑏 כאשר‬
‫נפעיל את הפונקציה ‪} = 𝑏 :f‬מקור(𝑓‬
‫תמונה‪:‬‬
‫עבור 𝐵 → 𝐴 ‪ 𝑓:‬כך ש 𝐴 ⊆ 𝐶 וגם 𝐵 ⊆ 𝐷‬
‫התמונה של ‪ C‬ע״י ‪ f‬תסומן ]𝐶[𝑓 ותהווה את קבות הדמויות של‬
‫איברי ‪( C‬ע״י ‪,) f‬ז״א התמונה של ‪ C‬תהיה קבוצת הדמויות של איברי‬
‫הגדרה ‪3.3‬‬
‫‪ C‬ע״י פונקציה ‪ 𝐼𝑚(𝑓}( f‬היא תמונת התחום על הטווח)‬
‫(עמוד ‪)131‬‬
‫תמונה הפכית‪:‬‬
‫עבור 𝐵 → 𝐴 ‪ 𝑓:‬כך ש 𝐴 ⊆ 𝐶 וגם 𝐵 ⊆ 𝐷‬
‫התמונה ההופכית של ‪ D‬ע״י ‪ f‬תסומן ]𝐷[ ‪ 𝑓 −1‬ותהווה את קבוצת‬
‫המקורות של איברי ‪( D‬התחום הוא תמונה הופכית של הטווח)‬
‫עבור 𝐵 → 𝐴 ‪ 𝑓:‬כך ש 𝐴 ⊆ 𝐶 וגם 𝐵 ⊆ 𝐷 מתקיים‬
‫שאלה ‪15‬‬
‫]]𝐶[𝑓[ ‪𝐶 ⊆ 𝑓 −1‬‬
‫סעיפים א‪,‬ב‬
‫עבור 𝐵 → 𝐴 ‪ 𝑓:‬כך ש 𝐴 ⊆ 𝐶 וגם 𝐵 ⊆ 𝐷 מתקיים‬
‫(עמוד ‪)137‬‬
‫𝐷 ⊆ ]]𝐷[ ‪𝑓[𝑓 −1‬‬
‫הערות ב׳‬ ‫∅ = ]∅[ ‪𝑓 −1‬‬
‫(עמוד ‪)132‬‬ ‫∅ = ]∅[𝑓‬
‫עבור 𝐵 → 𝐴 ‪ 𝑓:‬כך ש 𝐴 ⊆ ‪ 𝐶1 𝐶2‬וגם 𝐵 ⊆ ‪𝐷1 𝐷2‬‬
‫שאלה ‪6‬‬
‫• אם ‪ 𝐶1 ⊆ 𝐶2‬אז ] ‪𝑓[𝐶1 ] ⊆ 𝑓[𝐶2‬‬
‫א‪ ,‬ב‪ ,‬ג‪ ,‬ד‬
‫• אם ‪ 𝐷1 ⊆ 𝐷2‬אז ] ‪1 ⊆ 𝑓 [𝐷2‬‬
‫] 𝐷[ ‪−1‬‬ ‫‪−1‬‬
‫𝑓‬
‫בהתאמה‬
‫• ] ‪𝑓[𝐶1 ∪ 𝐶2 ] = 𝑓[𝐶1 ] ∪ 𝑓[𝐶2‬‬
‫(עמוד ‪)132‬‬
‫• ] ‪𝑓[𝐶1 ∩ 𝐶2 ] ⊆ 𝑓[𝐶1 ] ∩ 𝑓[𝐶2‬‬
‫‪2‬‬

‫שאלה ‪7‬‬ ‫𝑐)]𝐷[ ‪𝑓 −1 [𝐷𝑐 ] = (𝑓 −1‬‬

‫(עמוד ‪)132‬‬ ‫] ‪𝑓 −1 [𝐷1 /𝐷2 ] = 𝑓 −1 [𝐷1 ] / 𝑓 −1 [𝐷2‬‬
‫פונקציית על‪:‬‬
‫פונקציה על‪:‬‬
‫הגדרה ‪3.4‬‬
‫𝐵 → 𝐴 ‪, 𝑓:‬תהיה פונקציית על אם מתקיים 𝐵 = }𝑓(𝑚𝐼‪,‬‬
‫(עמוד ‪)133‬‬
‫ז״א פונקציה בה כל איברי ‪ B‬דמויות של איברי ‪, A‬כלומר‪,‬‬
‫שלכל איבר 𝐵 ⊆ 𝑏 יש לפחות מקור אחד ב‪.A‬‬
‫‪ f‬פונקציה על ‪ g‬אינה פונקציה על‬

‫על‬

‫שאלה ‪11‬‬ ‫אם ‪ A‬קבוצה לא ריקה וב‪ B‬יש איבר יחיד ‪,‬כל פונקציה מ‪ A‬ל‪B‬‬
‫(עמוד ‪)134‬‬ ‫תהיה על‪.‬‬
‫משפט ‪3.8‬‬
‫𝐵 → 𝐴 ‪ 𝑓:‬היא על אם ורק אם לכל 𝐵 ⊆ 𝐷 מתקיים‬
‫ב׳ (עמוד‬
‫𝐷 = ]]𝐷[ ‪𝑓[𝑓 −1‬‬
‫‪)138‬‬
‫פונקציה חד‪-‬חד ערכית ‪/‬חחע‪:‬‬
‫𝐵 → 𝐴 ‪ 𝑓:‬תהיה פונקציה חחע אם לכל שני איברים שונים‬
‫מ‪ A‬יש דמויות שונות ב ‪ ,B‬ז״א לכל ‪ D‬יש מקור יחיד‪.‬‬
‫הגדרה ‪3.5‬‬ ‫וכן‪ ,‬ההגדרה תקפה גם בכיוון השני אם דמויות זהות נובעים‬
‫מאיברים זהים הרי זו היא פונקציה חחע‬ ‫פונקציות‬
‫( חחע𝑓 ⟹ )) ‪(𝑓(𝑥1 ) = 𝑓(𝑥2 )) ⟹ 𝑥1 = 𝑥2‬‬ ‫על‬
‫‪ g‬אינה פונקציה חחע‬ ‫‪ f‬פונקציה חחע‬ ‫ופונקציות‬
‫חד‪-‬חד‬
‫ערכיות‬
‫(חחע‬

‫שאלה ‪14‬‬ ‫אם ‪ A‬בעלת איבר יחיד וב‪ B‬לא קבוצה ריקה ‪,‬כל פונקציה מ‪A‬‬
‫חחע‬
‫(עמוד ‪)136‬‬ ‫ל‪ B‬תהיה חחע‬
‫פונקציה חחע דרכים להוכחה‪:‬‬
‫משפט ‪3.6‬‬ ‫הפונקציה 𝐵 → 𝐴 ‪ 𝑓:‬תהיה פונקציה חחע אם ורק אם לכל‬
‫𝐴 ⊆ 𝐷 ‪ 𝐶,‬מתקיים ]𝐷[𝑓 ∩ ]𝐶[𝑓 = ]𝐷 ∩ 𝐶[𝑓‬
‫שאלה ‪15‬‬ ‫הפונקציה 𝐵 → 𝐴 ‪ 𝑓:‬תהיה פונקציה חחע אם ורק אם לכל‬
‫(עמוד ‪)137‬‬ ‫𝐴 ⊆ 𝐷 ‪ 𝐶,‬מתקיים ]𝐷[𝑓 ‪𝑓[𝐶/𝐷] = 𝑓[𝐶] /‬‬
‫משפט ‪3.8‬‬ ‫הפונקציה 𝐵 → 𝐴 ‪ 𝑓:‬היא פונקציה חחע אם ורק אם לכל‬
‫א‪.‬‬ ‫𝐴 ⊆ 𝐶 מתקיים 𝐶 = ]]𝐶[𝑓[ ‪𝑓 −1‬‬
‫משפט‬ ‫אם 𝐵 → 𝐴 ‪ 𝑓:‬היא חחע מס׳ איברי ‪ A‬אינם עולים על מס׳‬
‫‪3.10‬‬ ‫איברי ‪B‬‬
‫אם ורק אם קיימת פונקציה חחע מ‪ A‬ל‪B‬‬ ‫|𝐴|‬ ‫|𝐵| =‬
‫משפט‬
‫|𝐵| ≤ |𝐴| אם ורק אם קיימת פונקציה חחע מ‪ A‬ל‪B‬‬
‫‪3.11‬‬
‫|𝐵| ≤ |𝐴| אם ורק אם קיימת פונקציה מ‪ B‬ל‪A‬‬
‫הפונקציה 𝐵 → 𝐴 ‪ 𝑓:‬תהיה פונקציה חחע ועל אם ורק אם‬
‫משפט ‪3.7‬‬ ‫על‬
‫לכל 𝐴 ⊆ 𝐶 מתקיים ] 𝑐 𝐶[𝑓 = 𝑐]𝐶[𝑓‬
‫וחחע‬
‫שאלה ‪18‬‬ ‫פונקציה מ‪ A‬ל‪ A‬היא חחע אם ורק אם היא על‬
‫‪3‬‬

‫אם |𝐵| = |𝐴| אז כל פונקציה מ‪ A‬ל ‪ B‬היא חחע אם ורק אם‬

‫היא על‬
‫תהיי 𝐵 → 𝐴 ‪ A( 𝑓:‬ו ‪ B‬פונקציות שאינן ריקות) ‪,‬יחס השקילות 𝜋≡‬
‫על ‪ A‬יוגדר כך‪:‬‬
‫עבור כל 𝐴 ⊆ 𝑦 ‪ 𝑥,‬יתקיים 𝑦 𝜋≡ 𝑥 אם ורק אם )𝑦(𝑓 = )𝑥(𝑓‬
‫פרק ‪3.4‬‬
‫פונקציות‬
‫עמוד ‪140‬‬ ‫]}𝐶{[ ‪−1‬‬
‫𝑓‬ ‫כאשר )𝑓(𝑚𝐼 ⊆ 𝐶 מחלקות השקילות של יחס ‪ f‬יהיו‬ ‫על יחס‬
‫שקילות‬
‫‪ f‬תהיה חחע אם ורק אם בכל מחלקת שקילות 𝜋≡ יש איבר אחד‪.‬‬
‫משפט‬ ‫תהיי ‪ A‬קבוצה לא ריקה ‪,‬יהי ≡ יחס שקילות על קבוצה ‪A‬‬
‫‪3.12‬‬ ‫קיימת קבוצה ‪ B‬המקיימת 𝐵 → 𝐴 ‪ 𝑓:‬כך ש 𝜋≡=≡‬
‫פונקציה קבועה‪:‬‬
‫הגדרה‬
‫𝐵 → 𝐴 ‪ 𝑓:‬בעלת ערך יחיד ‪,‬בתמונה של ‪ f‬יש רק איבר יחיד‪.‬‬
‫‪3.13‬‬
‫פונקציה קבועה היא פונקציה בה התמונה זהה לכל ‪ a‬ו ‪ b‬מהתחום‬
‫פונקציית הזהות‪:‬‬
‫הגדרה‬
‫עבור קבוצות ‪ A‬ו ‪ B‬לא ריקות‪ ,‬מתקיים 𝐵 ⊆ 𝐴 ‪,‬פונקציית הזהות‬
‫‪3.14‬‬
‫במקרה זה היא 𝐵 → 𝐴 ‪ 𝑓:‬כך שלכל ‪ x‬ב‪ A‬מתקיים 𝑥 = )𝑥(𝑓‬
‫יהי שתי פונקציות‪𝜋1 , 𝜋2 : 𝑅 → 𝑅 × 𝑅 :‬‬
‫𝑎 = )> 𝑏 ‪𝜋1 = (< 𝑎,‬‬ ‫כך ש‪:‬‬
‫הגדרה‬ ‫𝑏 = )> 𝑏 ‪𝜋2 = (< 𝑎,‬‬
‫‪3.5.3‬‬ ‫נקרא ל ‪ 𝜋1‬הטלה על הרכיב הראשון ול ‪ 𝜋2‬הטלה על הרכיב השני‪.‬‬
‫(ע״י פונקציות אלה נוכל למצוא את המיקום של כל נקודה על‬ ‫פונקציות‬
‫הצירים‪ ,‬מ‪ 𝜋1 -‬נקבל את המיקום על ציר ה‪ x‬ומ‪ 𝜋2‬את ציר ה‪)y-‬‬ ‫מיוחדות‬
‫כל הטלה (פונקציה המביאה את המקום ה‪-k‬יי) היא פונקציית על‬
‫שאלה ‪24‬‬
‫לכל ‪ k‬מ‪ 1‬עד ‪ 𝜋1, n‬היא חד‪-‬חד‪-‬ערכית אם ורק אם לכל ‪ j‬השונה מ‪k‬‬
‫(עמוד‪)143‬‬
‫‪|𝐴𝑗 | = 1‬‬
‫פונקציה אופיינת של 𝑈 ⊆ 𝐴 היא הפונקציה }‪ ,𝜒𝐴 : 𝑈 → {0,1‬כך‬
‫הגדרה‬ ‫שלכל 𝑈 ⊆ 𝑥 מתקיים‪:‬‬
‫‪1‬‬ ‫𝐴∈𝑥‬
‫‪3.16‬‬ ‫{ = )𝑥( 𝐴𝜒‬
‫𝐴∉𝑥 ‪0‬‬
‫ז״א נקבל עבור כל ערך האם הוא נמצא ב‪ A‬או לא‪.‬‬
‫שאלה ‪26‬‬ ‫לכל 𝑈 ⊆ 𝐵 ‪ 𝐴,‬מתקיים‪𝜒𝐴∩𝐵 = 𝜒𝐴 ∗ 𝜒𝐵 :‬‬
‫(עמוד ‪)144‬‬ ‫לכל 𝑈 ⊆ 𝐵 ‪ 𝐴,‬מתקיים‪𝜒𝐴∆𝐵 = |𝜒𝐴 − 𝜒𝐵 | :‬‬
‫עבור ‪ C,B,A‬קבוצות לא ריקות כך ש 𝐵 ⊆ 𝐴 ‪ ,‬נגדיר פונקציות‪:‬‬
‫הגדרה‬ ‫𝐶 → 𝐵 ‪ 𝑓:‬וגם 𝐶 → 𝐴 ‪𝑔:‬‬
‫‪3.17‬‬ ‫לכל 𝐴 ⊆ 𝑥 מתקיים )𝑥(𝑔 = )𝑥(𝑓‬
‫נאמר כי ‪ g‬היא צמצום של ‪ f‬ל‪ A‬וכן‪ ,‬נאמר ש‪ f-‬היא הרחבה של ‪ g‬ל‪B-‬‬
‫עבור קבוצה ‪ U‬יהיו ‪ B,A‬תת‪-‬קבוצות לא ריקות של ‪.U‬‬ ‫הרחבת‬
‫שאלה ‪27‬‬
‫הצמצום של 𝐴𝜒 ל‪ )𝜒𝐴 |𝐵( B‬היא פונקציה קבועה אם ורק אם 𝐴 ⊆ 𝐵‬ ‫וצמצום‬
‫(עמוד ‪)146‬‬
‫או ש‪𝐵 ∩ 𝐴 = ∅ -‬‬ ‫פונקציות‬
‫יהיו ‪ A‬ו‪ B‬שתי קבוצות זרות לא ריקות ‪,‬יהיו‬
‫שאלה ‪29‬‬ ‫𝐶 → 𝐴 ‪ 𝑓1 :‬וגם 𝐶 → 𝐵 ‪ 𝑓2 :‬פונקציות‪.‬‬
‫(עמוד ‪)147‬‬ ‫אם כן מוכרח להיות כי ‪𝑓2 ∪ 𝑓1‬בעלות הרחבה משותפת ל𝐴 ∪ 𝐵‬
‫הרחבה זו תהיה חחע אם ורק אם ‪ 𝑓2‬וגם ‪ 𝑓1‬חחע ותמונותיהן זרות‪.‬‬
‫‪4‬‬

‫יהיו 𝐶 → 𝐵 ‪ 𝑓:‬וגם 𝐵 → 𝐴 ‪ 𝑔:‬פונקציות‪.‬‬

‫הגדרה‬ ‫פונקציית הרכבה ‪ f‬על ‪ ,g‬שמסומנת כך‪ 𝑓 ∘ 𝑔 :‬היא הפונקציה מ‪A‬‬
‫‪3.18‬‬ ‫ל‪ C‬המעתיקה לכל 𝐴 ⊆ 𝑥 ל ))𝑥(𝑔(𝑓‬
‫(עמוד ‪)148‬‬ ‫ז״א ))𝑥(𝑔(𝑓 = )𝑥()𝑔 ∘ 𝑓(‬
‫(יש לשים לב להפעיל קודם את ‪ g‬ואז את ‪f‬‬
‫המחשת ההרכבה‪:‬‬

‫פונקציית‬
‫משפט‬ ‫הרכבה‬
‫𝐷 → 𝐶 ‪𝑓:‬‬ ‫וגם‬ ‫עבור‪ ℎ: 𝐴 → 𝐵 :‬וגם 𝐶 → 𝐵 ‪𝑔:‬‬
‫‪( 3.19‬עמוד‬
‫אז )‪(𝑓 ∘ 𝑔) ∘ ℎ = 𝑓 ∘ (𝑔 ∘ ℎ‬‬
‫‪)150‬‬
‫יהיו ‪ A‬ו ‪ B‬קבוצות לא ריקות ‪,‬‬
‫משפט‬ ‫𝐴𝐼 היא פונקציית הזהות מ‪ A‬ל‪, A‬וכן 𝐵𝐼 היא פונקציית הזהות מ‪ B‬ל‪B‬‬
‫‪3.20‬‬ ‫וגם 𝐵 → 𝐴 ‪ 𝑓:‬אז בהכרח‪:‬‬
‫𝐴𝐼 ∘ 𝑓 = 𝑓 ∘ 𝐵𝐼 ושתי הפונקציות מוגדרות‪.‬‬
‫עבור‪ ℎ: 𝐴 → 𝐵 :‬וגם 𝐶 → 𝐵 ‪𝑔:‬‬
‫משפט‬
‫אם ‪ h‬ו ‪ g‬שתיהן פונקציות חחע ‪,‬אז גם ‪ 𝑔 ∘ ℎ‬חחע‪.‬‬
‫‪3.21‬‬
‫אם ‪ h‬ו ‪ g‬שתיהן פונקציות על אז גם ‪ 𝑔 ∘ ℎ‬על‪.‬‬
‫עבור‪ 𝑔: 𝐴 → 𝐵 :‬וגם 𝐶 → 𝐵 ‪ 𝑓:‬פונקציות‪ ,‬בהכרח מתקיים‪:‬‬
‫משפט‬
‫אם 𝑔 ∘ 𝑓 חח ‪,‬אז בהכרח ‪ g‬חחע‪.‬‬
‫‪3.22‬‬
‫אם 𝑔 ∘ 𝑓 על אז בהכרח ‪ f‬על‪.‬‬
‫יהי 𝐵 → 𝐴 ‪𝑓:‬‬
‫הגדרה‬ ‫אם שני פונקציות ‪ h‬ו‪ g‬הפועלות מקבוצה מסוימת ל‪ A‬מקיימות תמיד‬
‫‪3.23‬‬ ‫‪ 𝑓 ∘ 𝑔 = 𝑓 ∘ ℎ‬מתקיים בהכרח ‪𝑔 = ℎ‬‬
‫נקרא לפונקציה ‪ f‬פונקציה מצטמצמת משמאל‪.‬‬
‫שאלה ‪37‬‬
‫עבור 𝐵 → 𝐴 ‪ 𝑓:‬פונקציה‬
‫א׳ (עמוד‬
‫‪ f‬מצטמצמת משמאל אם ורק אם היא חד‪-‬חד‪-‬ערכית‬
‫‪)153‬‬ ‫הרכבת‬
‫יהי 𝐵 → 𝐴 ‪𝑓:‬‬ ‫פונקציה‬
‫הגדרה‬ ‫אם שני פונקציות ‪ h‬ו‪ g‬הפועלות מקבוצה ‪ B‬ל ‪𝑓 ∘ 𝑔 = 𝑓 ∘ ℎ‬‬
‫‪3.23‬‬ ‫מתקיים בהכרח ‪𝑔 = ℎ‬‬
‫נקרא לפונקציה ‪ f‬פונקציה מצטמצמת מימין‪.‬‬
‫שאלה ‪37‬‬
‫עבור 𝐵 → 𝐴 ‪ 𝑓:‬פונקציה‬
‫ב׳ (עמוד‬
‫‪ f‬מצטמצמת מימין אם ורק אם היא על‪.‬‬
‫‪)153‬‬
‫עבור 𝐵 → 𝐴 ‪ 𝑓:‬פונקציה חד‪-‬חד‪-‬ערכית ועל‬
‫הגדרה‬
‫הפונקציה 𝐴 → 𝐵 ‪ 𝑓 −1 :‬תקרא הפונקציה ההופכית ‪,‬כך שלכל ⊆ 𝑏‬
‫‪3.24‬‬ ‫פונקציות‬
‫𝐵 יתקיים )𝑏( ‪ 𝑓 −1‬הוא ה𝐴 ⊆ 𝑎 היחיד עבורו 𝐵 = )𝐴 (𝑓‪.‬‬
‫הופכיות‬
‫משפט‬
‫עבור 𝐵 → 𝐴 ‪ 𝑓:‬חחע ועל ‪,‬הפונקציה )𝑏( ‪ 𝑓 −1‬תהיה גם כן חחע ועל‬
‫‪3.25‬‬
‫‪5‬‬

‫משפט‬ ‫עבור 𝐵 → 𝐴 ‪ 𝑓:‬חחע ועל בהכרח יתקיים‬

‫‪3.26‬‬ ‫𝐵𝐼 = ‪ 𝑓 ∘ 𝑓 −1‬וגם 𝐴𝐼 = 𝑓 ∘ 𝑓‬
‫‪−1‬‬

‫עבור 𝐵 → 𝐴 ‪ 𝑓:‬וגם 𝐴 → 𝐵 ‪ 𝑔:‬כך שמתקיים‪:‬‬

‫משפט‬
‫𝐵𝐼 = 𝑔 ∘ 𝑓 וגם 𝐴𝐼 = 𝑓 ∘ 𝑔‬
‫‪3.27‬‬
‫אז ‪ f‬ו ‪ g‬שתיהן חחע ועל ו𝑔 = ‪ 𝑓 −1‬וגם 𝑓 = ‪𝑔−1‬‬
‫עבור 𝐵 → 𝐴 ‪ 𝑓:‬וגם 𝐶 → 𝐵 ‪ 𝑔:‬ושתיהן פונקציות הפיכות ‪,‬אז‬
‫משפט‬
‫בהכרח ‪ 𝑓 −1 ∘ 𝑔−1‬הופכית ל 𝑓 ∘ 𝑔‬
‫‪3.28‬‬
‫וכן‪ 𝑓 −1 ∘ 𝑔−1 ,‬וגם 𝑓 ∘ 𝑔 שתיהן הפיכות‪.‬‬
‫(עבור ‪ B‬קבוצה שאינה ריקה)‪,‬‬
‫משפט‬
‫מספר הפונקציות מ‪ A‬ל‪ B‬הוא מספר איברי ‪ B‬בחזקת מס׳ איברי ‪:A‬‬
‫‪3.29‬‬
‫|𝐴||𝐵|‬ ‫קבוצת‬
‫הערה ב׳‬ ‫הפונקציות לקבוצה בעלת ‪ n‬איברים יש 𝑛‪ 2‬קבוצות חלקיות‪.‬‬
‫(‪)159‬‬ ‫|𝐴|‪𝑃(𝐴) = 2‬‬ ‫מ‪ A‬ל‪B‬‬
‫עבור ‪ A‬ו ‪ B‬קבוצות סופיות שמס׳ האיברים בכל אחת מהן היא ‪n‬‬
‫טענה ‪3.30‬‬
‫(‪, )n<0‬מס׳ הפונקציות החד‪-‬חד‪-‬ערכיות מ‪ A‬ל‪ B‬הוא !‪n‬‬
‫סדרה באורך ‪ 𝑛 ⊆ ℕ‬של איברים מ‪ A‬היא הפונקציה‬
‫𝐴 → }‪𝑓: {𝑘 ∈ ℕ|𝑘 < 0‬‬
‫טענה ‪3.31‬‬
‫פונקציות סדרה אינסופית של איברים מ‪ A‬היא הפונקציה‪𝑓: ℕ → 𝐴 :‬‬
‫סדרה סופית באורך ‪𝑛 ⊆ ℕ‬‬ ‫סדרות‬
‫ומכפלות לכל ‪ 𝑛 ⊆ ℕ‬תהיי 𝑛𝐴 קבוצה (המכילה את האיבר ‪)n‬‬
‫הגדרה‬ ‫∞×‬‫המכפלה הקרטזית של כל ה 𝑛𝐴‪-‬ים תסומן כך‪𝑛=0 𝐴𝑛 :‬‬ ‫קרטזיות‬
‫‪3.32‬‬ ‫קבוצה זו היא כמובן קבוצת הסדרות האינסופיות בהן לכל ‪ n‬מותאם‬
‫איבר של 𝑛𝐴‬
‫‪1‬‬

‫פרק ‪:4‬‬
‫עוצמות של קבוצות‬
‫מילון מונחים‪:‬‬
‫• עוצמת הקבוצה‪:‬‬
‫הכללה של המושג ״מס׳ האיברים״ לקבוצה שאינה דווקא סופית (עבור קבוצה סופית‬
‫העוצמה תהיה מס׳ האיברים בקבוצה) לקבוצות שקולות תותאם עוצמה שווה‪.‬‬
‫עוצמת הקבוצה מסומנת כך‪|𝐴| :‬‬
‫• קבוצה בת‪-‬מנייה‪:‬‬
‫קבוצה סופית או קבוצה השקולה ל‪ℕ‬‬
‫•‬
‫יהי ‪ A‬ו ‪ B‬קבוצות ‪,‬אם קיימת פונקציה חד‪-‬חד‪-‬ערכית מ‪ A‬ל‪B‬‬
‫הגדרה ‪4.1‬‬ ‫נאמר ש ‪ A‬שקולה ל‪( B‬זה שווה ערך ל‪ A-‬שוות עוצמה ל‪)B‬‬
‫נסמן זאת 𝐵~𝐴‬
‫כל קבוצה שקולה לעצמה 𝐴~𝐴 (רפלקסיביות)‬
‫אם ‪ A‬שקולה ל‪ B-‬אז בהכרח ‪ B‬שקולה ל‪( :A‬סימטריות)‬
‫משפט ‪4.2‬‬
‫𝐴~𝐵 → 𝐵~𝐴‬
‫א‪,‬ב‪,‬ג‬ ‫שקילות‬
‫אם ‪ A‬שקולה ל‪ B‬וגם ‪ B‬שקולה ל‪ C‬אז ‪ A‬שקולה ל‪( C‬טרנזיטיביות)‬
‫ועוצמות‬
‫𝐶~𝐴 ⇒ 𝐶~𝐵 → 𝐶~𝐵 ∧ 𝐵~𝐴‬
‫עבור קבוצות ‪ A‬ן‪B‬‬
‫שאלה ‪1‬‬ ‫|𝐴 × 𝐵| = |𝐵 × 𝐴| ז״א )𝐴 × 𝐵(~)𝐵 × 𝐴(‬
‫(עמוד ‪)182‬‬ ‫עבור קבוצות ‪:C,B,A‬‬
‫)𝐶 × 𝐵( × 𝐴 ~ 𝐶 × )𝐵 × 𝐴(‬
‫שאלה ‪2‬‬ ‫אם 𝐵~𝐴 אז בהכרח )𝐵(𝑃~)𝐴(𝑃‬
‫משפט ‪4.4‬‬ ‫‪, ℵ0‬קבוצה בת מנייה אינסופית‪:‬‬
‫‪4.7,‬‬ ‫בנות מנייה אינסופיות לדוגמה הן‪ℕ , ℤ , ℚ :‬‬
‫‪, ℵ‬קבוצה בעלת עוצמת הרצף‪:‬‬
‫קבוצות בעלות עוצמת הרצף לדוגמה‪ ℝ :‬וכן קטעים ממשיים לא‬
‫מנוונים (לדוג׳ כל המספרים בין ‪ 0‬ל‪)1‬‬
‫‪ℵ0‬‬
‫‪2 =ℵ‬‬
‫´‪- ℵ‬תסומן גם ‪2ℵ‬‬
‫‪ℝ‬‬
‫קבוצות לדוגמה‪, 𝑃(ℝ) :‬וכן ‪ℝ‬‬
‫´‪ℵ0 < ℵ < ℵ‬‬ ‫קבוצות‬
‫שאלה ‪3‬‬ ‫בנות‬
‫קבוצה השקולה לקבוצה בת מנייה‪ -‬היא עצמה קבוצה בת מנייה‬
‫(עמוד ‪)183‬‬ ‫מנייה‬
‫משפט ‪4.5‬‬ ‫והעוצמה‬
‫כל קבוצה חלקית לקבוצה בת‪-‬מנייה היא בת מנייה‪.‬‬
‫(‪)186‬‬ ‫‪ℵ0‬‬
‫שאלה ‪5‬‬ ‫אם לכל 𝒟 ∈ 𝐵 ‪ 𝒟( 𝐴,‬קבוצה של קבוצות סופיות) מתקיים‬
‫(עמוד ‪)188‬‬ ‫𝐴 ∈ 𝐵 או 𝐵 ∈ 𝐴 אז 𝒟 בת מנייה‪.‬‬
‫שאלה ‪9‬‬
‫כל קטע לא מנוון הוא אינו בן‪-‬מנייה‬
‫(‪)191‬‬
‫טענה ה׳‬
‫(‪)192‬‬ ‫כל קטע בלתי מנוון שקול ל ‪ℝ‬‬
‫טענה ב‬ ‫ולכן כל שני קטעים לא מנוונים שקולים זה לזה‬
‫(‪)190‬‬
‫שאלה ‪13‬‬ ‫פעולות על‬
‫אם ‪ A‬בת מנייה וקבוצה ‪ B‬קבוצה כלשהי ‪,‬אז 𝐵‪ 𝐴/‬בת מנייה‪.‬‬
‫(‪)193‬‬ ‫קבוצות‬
‫‪2‬‬

‫שאלה ‪14‬‬ ‫אם ‪ A‬קבוצה שאינה בת מנייה ‪,‬ו ‪ B‬תת‪-‬קבוצה של ‪ A‬כך ש ‪ B‬בת‬ ‫בנות‪-‬‬
‫(‪)194‬‬ ‫מנייה אז 𝐵‪ 𝐴/‬אינה בת מניה‪.‬‬ ‫מנייה‬
‫שאלה ‪15‬‬
‫איחוד קבוצות בנות מנייה הוא קבוצה בת‪-‬מנייה‪.‬‬
‫(‪)194‬‬
‫אם 𝐵 → 𝐴 ‪ 𝑓:‬היא פונקציה על ו‪ A‬בת‪-‬מנייה אז גם ‪ B‬בת מנייה‪.‬‬
‫משפט ‪4.9‬‬
‫אם 𝐵 → 𝐴 ‪ 𝑓:‬היא פונקציה חחע ו‪ B‬בת מנייה אז גם ‪ A‬בת מנייה‪.‬‬
‫אם 𝑛𝐴 לכל ‪ 𝑛 ⊆ ℕ‬היא קבוצה בת מנייה אז גם‬
‫משפט‬
‫∞⋃ קבוצה בת מנייה‪.‬‬‫𝑛𝐴 ‪𝑛=0‬‬
‫‪4.10‬‬
‫איחוד של ‪ ℵ0‬קבוצות בנות מנייה הוא קבוצה בת מנייה‪.‬‬
‫שאלה ‪16‬‬ ‫אם 𝑛𝐴 לכל ‪ 𝑛 ⊆ ℕ‬היא קבוצה בת מנייה אז גם‬
‫(עמוד ‪)196‬‬ ‫∞× קבוצה בת מנייה‪.‬‬
‫𝑛𝐴 ‪𝑛=0‬‬
‫שאלה ‪17‬‬
‫קבוצת סדרות סופיות מתוך קבוצה בת מנייה היא בת מנייה‪.‬‬
‫א׳ (‪)197‬‬
‫שאלה ‪17‬‬ ‫קבוצת סדרות אינסופית מתוך קבוצה בת מנייה שנעשית קבועה‬
‫ב׳ (‪)197‬‬ ‫ממקום מסוים (לדוג׳ <‪)>4,5,3,3,3....‬היא בת מנייה‬
‫שאלה ‪18‬‬
‫קבוצת תת‪-‬קבוצות סופית של קבוצה בת‪-‬מנייה היא בת מנייה‪.‬‬
‫(‪)197‬‬
‫משפט‬
‫אם ‪ |𝐴| = ℵ‬וקבוצה ‪ B‬בת‪-‬מנייה ‪,‬אז ‪𝐴 ∪ 𝐵 = ℵ‬‬
‫‪4.12‬‬
‫שאלה ‪19‬‬
‫אם ‪ |𝐴| = ℵ‬וקבוצה ‪ B‬בת‪-‬מנייה ‪,‬אז ‪|𝐴/𝐵| = ℵ‬‬
‫(‪)198‬‬
‫פעולות על עבור קבוצות ‪ A‬ו‪ ,B‬אם ‪ |𝐴| = ℵ0‬וקבוצה ‪ B‬סופית עם יותר מאיבר‬
‫שאלה ‪21‬‬
‫אחד ‪,‬אז ‪|𝐵 𝐴 |~ℝ = ℵ‬‬ ‫קבוצות‬
‫(‪)200‬‬
‫(לכן מתקיים כי )𝐴(𝑃 אינה בת מנייה‪).‬‬ ‫שאינן‬
‫שומרות‬
‫טענה ‪4.18‬‬ ‫‪ℝ × ℝ~ℝ‬‬ ‫‪-‬‬ ‫על בנות‬
‫מנייה‬
‫|𝐴| ≤ |𝐴|‬
‫משפט‬ ‫‪,‬ז״א ≤ הוא רפלקסיבי‪.‬‬
‫‪ 4.21‬א‪,‬ב‬ ‫|𝐶| ≤ |𝐴| ⟹ |𝐶| ≤ |𝐵| ∧ |𝐵| ≤ |𝐴|‬
‫ז״א ≤ הוא טרנזיטיבי‪.‬‬
‫אם 𝐵 ⊆ 𝐴 אז‪|𝐴| ≤ |𝐵| :‬‬
‫שאלה ‪23‬‬ ‫אם ‪ µ‬ו‪ ‬עוצמות כך שמתקיים ‪  ≤ µ‬אז לכל קבוצה שעוצמה ‪ µ‬יש‬
‫(עמוד ‪)204‬‬ ‫תת‪-‬קבוצה שעוצמתה ‪‬‬
‫אם 𝐵 → 𝐴 ‪ 𝑓:‬היא פונקציה על אז |𝐵| ≥ |𝐴|‬
‫משפט‬ ‫סדר בין אם ‪ A‬ו‪ B‬קבוצות סופיות‪ |𝐴| < |𝐵| ,‬אם ורק אם יש פונקציה חד‪-‬חד‪-‬‬
‫‪4.23‬‬ ‫עוצמות ערכית מ‪ A‬ל‪ B‬שאינה על‪.‬‬
‫מתוך‬
‫הוכחת‬ ‫לכל ‪ A‬ו‪ ,B‬אם מתקיים |𝐵| < |𝐴| אז קיימת פונקצייה חחע מ‪ A‬ל‪B‬‬
‫משפט‬ ‫שאינה על‪.‬‬
‫‪4.23‬‬
‫משפט‬ ‫משפט קנטור‪:‬‬
‫‪4.25‬‬ ‫לכל קבוצה ‪ A‬מתקיים |)𝐴(𝑃| < |𝐴|‬
‫משפט‬ ‫משפט קנטור‪-‬ברנשטיין‪:‬‬
‫‪4.26‬‬ ‫אם ‪ µ‬ו‪ ‬עוצמות כך שמתקיים ‪  ≤ µ‬וגם ‪ µ ≤ ‬אז ‪ = µ‬‬
‫‪3‬‬

‫מסקנה‬ ‫כלל הסנדוויץ'‪:‬‬

‫‪)210( 4.27‬‬ ‫אם 𝐶 ⊆ 𝐵 ⊆ 𝐴 וגם |𝐶| = |𝐴| אז |𝐵| = |𝐴| וגם |𝐶| = |𝐵|‬
‫יהיו ‪ µ‬ו‪ ‬עוצמות ‪,‬לא יתכן כי ‪  < µ‬וגם ‪µ < ‬‬
‫משפט‬
‫אם ‪ 𝜆1 , 𝜆2 , 𝜆3‬עוצמות‪ ,‬כך שמתקיים‪ 𝜆1 < 𝜆2 :‬וגם ‪ 𝜆2 < 𝜆3‬אז‬
‫‪)212( 4.28‬‬
‫בהכרח ‪( 𝜆1 < 𝜆3‬טרנזיטיביות של >)‬
‫משפט‬
‫‪4.29‬‬ ‫קיימות אינסוף קבוצות אינסופיות להן אינסוף עוצמות שונות‬
‫ושאלה ‪28‬‬
‫עבור ‪ A‬ו‪ B‬קבוצות זרות זו לזו ועבור ‪ 𝜆1 , 𝜆2‬עוצמות‬
‫המקיימות‪:‬‬
‫הגדרה‬
‫‪ |𝐴| = 𝜆1‬וגם ‪: |𝐵| = 𝜆2‬‬
‫‪4.30‬‬
‫|𝐵 ∪ 𝐴| = ‪|𝐴| + |𝐵| = 𝜆1 + 𝜆2‬‬
‫(פעולה זו מוגדרת היטב כך שאינה תלויה ב‪ A‬או ב‪)B‬‬
‫טענה ‪4.31‬‬ ‫‪ℵ0 + ℵ0 = ℵ 0‬‬
‫(‪)215‬‬ ‫‪ℵ+ℵ=ℵ‬‬
‫עבור ‪ 𝜆1 , 𝜆2 , 𝜆3‬עוצמות‪:‬‬
‫משפט‬ ‫קומוטטיביות‪:‬‬
‫‪( 4.32‬עמוד‬ ‫‪𝜆1 + 𝜆2 = 𝜆2 + 𝜆1‬‬
‫‪)216‬‬ ‫אסוציאטיביות‪:‬‬
‫) ‪(𝜆1 + 𝜆2 ) + 𝜆3 = 𝜆1 + (𝜆2 + 𝜆3‬‬
‫משפט‬ ‫עבור 𝜆 עוצמה אינסופית‪ ,‬תמיד יתקיים‪:‬‬
‫חיבור‬
‫‪4.33‬‬ ‫𝜆 = ‪𝜆 + ℵ0‬‬
‫‪ A‬ו‪ B‬קבוצות כך ש𝐴 ⊆ 𝐵 וגם ‪|𝐵| = ℵ0‬‬
‫משפט‬
‫אם ‪ A/B‬אינסופית אז |𝐴| = |𝐵‪|𝐴/‬‬
‫‪ 4.34‬א‪,‬ב‬
‫אם קבוצה ‪ A‬אינה בת מנייה וגם 𝐴 ⊆ 𝐵 וגם ‪ |𝐵| = ℵ0‬אז‬
‫(עמוד ‪)216‬‬
‫|𝐴| = |𝐵‪|𝐴/‬‬
‫משפט‬ ‫יהיו ‪ 𝜆1 , 𝜆2‬וגם ‪ µ1 , µ2‬עוצמות‪.‬‬
‫פעולות בין‬
‫‪4.35‬‬ ‫אם‪ 𝜆1 ≤ 𝜆2 :‬וגם ‪ µ1 ≤ µ2‬אז‪𝜆1 + µ1 ≤ 𝜆2 + µ2 :‬‬
‫קבוצות‬
‫מתוך‬
‫עבור כל ‪ n‬המקיים ‪, 0 ≤ 𝑛 ≤ ℵ0‬ניתן לומר כי‪ℵ0 + :‬‬
‫הוכחת‬
‫‪𝑛 = ℵ0‬‬
‫משפט‬
‫עבור כל ‪ n‬המקיים ‪, 0 ≤ 𝑛 ≤ ℵ‬ניתן לומר כי‪ℵ + 𝑛 = ℵ :‬‬
‫‪4.35‬‬
‫שאלה ‪31‬‬ ‫עבור עוצמות 𝜆 ו‪ µ‬מתקיים ‪ 𝜆 + µ ≥ µ‬וגם 𝜆 ≥ ‪𝜆 + µ‬‬
‫(‪)218‬‬ ‫עבור עוצמות 𝜆 ו‪𝜆 + µ = 0 ⟺ 𝜆 = µ = 0 .µ‬‬
‫עבור עוצמות 𝜆 ו‪ µ‬ועבור קבוצות ‪ A‬ו‪ B‬המקיימות‪:‬‬
‫הגדרה‬ ‫‪ |𝐵| = µ‬וגם 𝜆 = |𝐴|‬
‫‪( 4.36‬עמוד‬ ‫נגדיר את מכפלת העוצמות 𝜆 ו‪ µ‬כך‪:‬‬
‫‪)219‬‬ ‫|𝐵 × 𝐴| = |𝐵| ⋅ |𝐴| = ‪𝜆 ⋅ µ‬‬
‫(פעולה זו מוגדרת היטב כך שאינה תלויה ב‪ A‬או ב‪)B‬‬
‫לכל עוצמה ‪:µ‬‬
‫טענה ‪4.37‬‬ ‫‪µ∗0= 0‬‬ ‫כפל‬
‫א‪,‬ב‪,‬ג‬ ‫‪µ∗1=µ‬‬
‫(עמוד ‪)219‬‬ ‫‪ℵ0 ∗ ℵ0 = ℵ0‬‬
‫‪ℵ∗ℵ=ℵ‬‬
‫משפט‬ ‫עבור עוצמות ‪𝜆1 , 𝜆2 , 𝜆3‬‬
‫‪( 4.38‬עמוד‬ ‫חילופיות‪:‬‬
‫‪)219‬‬ ‫‪𝜆1 ∗ 𝜆2 = 𝜆2 ∗ 𝜆1‬‬
‫‪4‬‬

‫קיבוציות‪:‬‬
‫) ‪(𝜆1 ∗ 𝜆2 ) ∗ 𝜆3 = 𝜆1 ∗ (𝜆2 ∗ 𝜆3‬‬
‫חוק הפילוג של הכפל מעל חיבור‪:‬‬
‫משפט‬
‫עבור עוצמות ‪𝜆1 , 𝜆2 , 𝜆3‬‬
‫‪4.39‬‬
‫‪𝜆1 ∗ (𝜆2 + 𝜆3 ) = 𝜆1 ∗ 𝜆2 + 𝜆1 ∗ 𝜆3‬‬
‫שאלה ‪37‬‬ ‫עבור עוצמות ‪:𝜆1 , 𝜆2 , 𝜆3 , 𝜆4‬‬
‫א‪,‬ב‪,‬ג‬ ‫• ‪𝜆2 ≤ 𝜆3 ⇒ 𝜆1 ∗ 𝜆2 ≤ 𝜆1 ∗ 𝜆3‬‬
‫(עמוד‬ ‫• ‪𝜆2 ≤ 𝜆3 ⇒ 𝜆2 ∗ 𝜆1 ≤ 𝜆3 ∗ 𝜆1‬‬
‫‪)220‬‬ ‫• ‪ 𝜆2 ≤ 𝜆4 ⇒ 𝜆1 ∗ 𝜆2 ≤ 𝜆3 ∗ 𝜆4‬וגם ‪𝜆1 ≤ 𝜆3‬‬
‫שאלה ‪38‬‬ ‫‪1 ≤ 𝜆 ≤ ℵ0 ⇒ ℵ0 ∗ 𝜆 = 𝜆 ∗ ℵ0 = ℵ0‬‬
‫(‪)220‬‬ ‫‪1 ≤𝜆 ≤ℵ ⇒ ℵ∗𝜆 =𝜆∗ℵ =ℵ‬‬
‫עבור עוצמות 𝜆 ו‪ µ‬ועבור קבוצות ‪ A‬ו‪ B‬המקיימות‪:‬‬
‫הגדרה‬ ‫‪ |𝐵| = µ‬וגם 𝜆 = |𝐴|‬
‫‪4.40‬‬ ‫נגדיר את העוצמה 𝜆 בחזקת ‪ µ‬כך‪:‬‬
‫(עמוד ‪)221‬‬ ‫| 𝐴 𝐵| = |𝐵||𝐴| = 𝜆‬
‫‪µ‬‬

‫(פעולה זו מוגדרת היטב כך שאינה תלויה ב‪ A‬או ב‪)B‬‬

‫משפט‬ ‫לכל קבוצה ‪:A‬‬
‫‪4.42‬‬ ‫‪|𝑃(𝐴)| = 2‬‬ ‫|𝐴|‬

‫משפט‬ ‫לכל עוצמה ‪: µ‬‬

‫‪4.43‬‬ ‫‪µ‬‬
‫‪µ<2‬‬
‫דוגמה‬ ‫חזקה‬
‫‪2ℵ0 = ℵ0 ℵ0 = ℵ‬‬
‫(‪)222‬‬
‫משפט‬ ‫עבור עוצמות ‪:𝜆1 , 𝜆2 , 𝜆3‬‬
‫‪4.44‬‬ ‫• ‪(𝜆1 ∗ 𝜆2 ) = 𝜆1 𝜆3 ∗ 𝜆2 𝜆3‬‬
‫‪𝜆3‬‬

‫א‪,‬ב‪,‬ג‬ ‫• ‪𝜆1 𝜆2 +𝜆3 = 𝜆1 𝜆2 ∗ 𝜆1 𝜆3‬‬

‫(עמוד ‪)222‬‬ ‫• ‪𝜆1 𝜆2 ∗𝜆3 = (𝜆1 𝜆2 )𝜆3‬‬
‫טענה ‪4.45‬‬
‫‪ℵℵ0 = ℵ‬‬
‫(‪)224‬‬
‫שאלה ‪41‬‬
‫‪ℵℵ = ℵ′‬‬
‫(‪)224‬‬
‫‪1‬‬

‫קומבינטוריקה‪:‬‬

‫עם חשיבות לסדר‬ ‫בלי חשיבות לסדר‬

‫חליפה‬ ‫צירופים‬
‫רוצים לבחור ‪ k‬איברים מתוך ‪ n‬איברים כך‬ ‫בלי חזרות‬
‫שדבר ראשון בוחרים איבר שיהיה במקום‬ ‫איבר יכול‬
‫הראשון ‪,‬לאחר מכן מבין האיברים הנותרים‬ ‫להיבחר או‬
‫בוחרים איבר עבור המקום השני עד‬ ‫לא להיבחר‬
‫לבחירת האיבר ה‪-k‬י‬ ‫פעם אחת‬
‫מס' החליפות השונות הוא‪:‬‬ ‫בלבד‬
‫)‪𝑃(𝑛, 𝑘) = 𝑛(𝑛 − 1) … (𝑛 − 𝑘 + 1‬‬
‫רוצים לבחור ‪ k‬איברים מתוך ‪ n‬איברים כך‬ ‫‪ )1‬בחירת ‪ k‬עצמים מתוך ‪ n‬סוגי‬ ‫עם חזרות‬
‫שדבר ראשון בוחרים איבר שיהיה במקום‬ ‫עצמים (בכל סוג העצמים זהים)‬ ‫איבר יכול לא‬
‫הראשון ‪,‬לאחר מכן מחזירים אותו לכל‬ ‫‪ )2‬פתרון משוואה‬ ‫להיבחר או‬
‫האיברים ובוחרים שוב ‪ ,‬איבר נוסף עבור‬ ‫𝑘 = ⋯ ‪ 𝑥1 + 𝑥2 +‬כך ש‪ x‬מספר‬ ‫להיבחר עד‬
‫המקום השני עד לבחירת האיבר ה‪-k‬י‬ ‫שלם לא שלילי‬ ‫‪ k‬פעמים‬
‫מס' החליפות השונות הוא‪:‬‬ ‫‪ )3‬פיזור ‪ k‬עצמים זהים לתוך ‪n‬‬
‫𝑘𝑛 = 𝑛 ∗ … ∗ 𝑛 ∗ 𝑛‬ ‫תאים שונים‪.‬‬
‫‪2‬‬

‫תורת הגרפים‪:‬‬
‫הגדרה‬ ‫גרף ‪ G‬הוא שלשה‪:‬‬
‫‪1.1‬‬ ‫• קבוצה סופית ‪ V‬שאיבריה נקראים צמתים‬
‫• קבוצה סופית ‪ E‬שאיבריה נקראים קשתות (הקבוצה יכולה להיות ריקה‪-‬‬
‫במקרה זה אין קו המגשר בין צמתים)‬
‫• פונקציה המתאימה לכל קשת 𝐸 ∈ 𝑒 תת‪-‬קבוצה של צמתים מתוך ‪V‬‬
‫ובה צומת אחת או שני צמתים‪.‬‬
‫הערה‬ ‫• צמתים שכנים‪ :‬צמתים המחוברים ביניהם בקשת‬
‫עמוד ‪8‬‬ ‫• אם 𝑗𝑣 𝑖𝑣 = 𝑒 נאמר שהקשת 𝑗𝑣 𝑖𝑣 = 𝑒 סמוכה לצומת 𝑗𝑣 ולצומת 𝑖𝑣‬
‫• לולאה היא קשת המחברת צומת לעצמו‬
‫• קשתות מקבילות הן קשתות המחברות את אותו זוג צמתים‬
‫• צומת מבודד הוא צומת שאין לו צמתים שכנים‬
‫• גרף פשוט הוא גרף שאינו מכיל לולאות וקשתות מקבילות‬
‫• הדרגה של צומת ‪ v‬ב‪ G -‬תסומן ע"י )𝑣( 𝐺𝑔𝑒𝑑 והיא מספר הקשתות ב‪E‬‬
‫הסמוכות ל‪( v-‬לולאה נספרת פעמיים)‬
‫הגדרה‬ ‫גרף מכוון ‪ G‬הוא שלשה‪:‬‬
‫‪1.2‬‬ ‫• קבוצה סופית ‪ V‬שאיבריה נקראים צמתים‬
‫• קבוצה סופית ‪ E‬שאיבריה נקראים קשתות‬
‫• פונקציה 𝑉 × 𝑉 → 𝐸 ‪ 𝑓:‬המתאימה לכל קשת 𝐸 ∈ 𝑒 זוג סדור של‬
‫צמתים מתוך ‪V‬‬

‫מושגים בסיסיים‬
‫טענה‬ ‫בכל גרף )𝐸 ‪ 𝐺 = (𝑉,‬מתקיים |𝐸|‪∑𝑣∈𝑉 𝑑𝑒𝑔𝐺 (𝑣) = 2‬‬
‫‪1.3‬‬ ‫כלומר‪ ,‬סכום הדרגות בגרף שווה למס' הקשתות * ‪2‬‬
‫שאלה‬ ‫בכל גרף‪ ,‬מספר הצמתים שדרגתם אי זוגית הוא תמיד מספר זוגי‬
‫‪1‬‬
‫הגדרות‬ ‫מסלול בגרף הוא סדרה 𝑘𝑣 𝑘𝑒 … ‪ 𝑃 = 𝑣0 , 𝑒1 , 𝑣1 ,‬כך ש‪ v -‬הם צמתים‬ ‫•‬
‫עמוד‬ ‫‪ e‬הן קשתות‬
‫‪10‬‬ ‫לכל ‪ i‬בין ‪ 1‬ל‪ k-‬מתקיים 𝑖𝑣 ‪ 𝑒 = 𝑣𝑖−1‬וכל קשת מופיעה בסדרה לא יותר‬
‫מפעם אחת‬
‫‪ 𝑣0‬וכן 𝑘𝑣 הם צומתי הקצה של המסלול וכל השאר נקראים צמתים‬
‫פנימיים‬
‫אורך של מסלול ‪ P‬מסומן |‪ |P‬ומהווה את מס' הקשתות במסלול‬ ‫•‬
‫מסלול סגור או מעגל הוא מסלול בו יש לפחות קשת אחת ובו צמתי קצה‬ ‫•‬
‫זהים‪ ,‬ז"א 𝑘𝑣 = ‪𝑣0‬‬
‫מסלול פשוט‪ :‬מסלול בו כל הצמתים שונים זה מזה (כלומר‪ ,‬המסלול‬ ‫•‬
‫אינו 'חותך' את עצמו)‬
‫מעגל פשוט‪ :‬מסלול בו צומתי הקצה שווים וכל הצמתים הפנימיים‬ ‫•‬
‫שונים זה מזה‬
‫המרחק )𝑣 ‪ 𝑑𝑖𝑠𝑡𝐺 (𝑢,‬מ‪ u-‬ל‪ v-‬ב‪ G‬הוא האורך של המסלול הקצר ביותר‬ ‫•‬
‫מ‪ u-‬ל‪v-‬‬
‫במקרה בו אין מסלול ביניהם ∞ = )𝑣 ‪𝑑𝑖𝑠𝑡𝐺 (𝑢,‬‬
‫במקרה בו ‪ u=v‬נקבע כי ‪𝑑𝑖𝑠𝑡𝐺 (𝑢, 𝑣) = 0‬‬
‫פונקציית המרחק היא סימטרית‪ ,‬כלומר )𝑢 ‪𝑑𝑖𝑠𝑡𝐺 (𝑢, 𝑣) = 𝑑𝑖𝑠𝑡𝐺 (𝑣,‬‬
‫(עפ"י שאלה ‪ 2‬עמוד ‪)11‬‬
‫גרף קשיר הוא גרף בו יש מסלול בין כל שני צמתים‬ ‫•‬
‫‪3‬‬

‫• רכיב קשירות של גרף )𝐸 ‪ 𝐺 = (𝑉,‬הוא תת‪-‬קבוצה מקסימלית של ‪V‬‬

‫שבה בין כל שני צמתים של ‪ V‬יש מסלול‬
‫הגדרה‬ ‫יהי )𝐸 ‪ 𝐺 = (𝑉,‬גרף‬
‫‪1.4‬‬ ‫• הגרף )‪ 𝐺′ = (𝑉′, 𝐸′‬הוא תת‪-‬גרף של ‪ G‬אם 𝑉 ∈ 𝑉 וכן 𝐸 ∈ ‪ 𝐸′‬וכל‬
‫‪′‬‬

‫קשת ב’‪ E‬מחברת בין שני צמתים ב ’‪V‬‬

‫• הגרף )‪ 𝐺′ = (𝑉′, 𝐸′‬הוא תת‪-‬גרף פורש של ‪ G‬אם הוא תת‪-‬גרף של ‪G‬‬
‫ומתקיים ‪V’=V‬‬
‫• תת הגרף המושרה ע"י ‪ U‬ב ‪ G‬הוא תת‪-‬גרף של ‪ G‬שקבוצת הצמתים‬
‫שלו היא ‪ U‬ושקבוצת הקשתות שלו היא כל קשתות ‪ G‬ששני הקצוות‬
‫שלהם ב‪U‬‬
‫• גרף מלא או קליק הוא גרף ‪ G‬שכל זוג צמתים בו מחוברים על ידי קשת‪,‬‬
‫הגרף המלא על ‪ n‬יסומן ב‪𝑘𝑛 -‬‬
‫• הגרף המשלים של ‪ G‬יסומן ב ) 𝐸 ‪ 𝐺 = (𝑉,‬הוא בעל קבוצת הצמתים‬
‫̅‬‫̅‬‫̅‬‫̅‬ ‫̅‬‫̅̅‬‫̅‬
‫𝐺̅ אם ורק אם הם‬ ‫‪ V‬כמו ‪, G‬וכל שני צמתים יהיו מחוברים בקשת ב ̅̅̅‬
‫מחוברים בקשת ב‪G‬‬
‫גרף דו‪-‬צדדי הוא גרף שניתן לחלק את צמתיו לשתי קבוצות לא ריקות ‪ B,A‬כך‬
‫שלכל קשת של ‪ G‬יש קצה ב‪ A‬וקצה ב‪B-‬‬
‫הגדרה‬
‫לשתי הקבוצות נקרא צדדים של הגרף‬
‫‪1.5‬‬
‫גרף דו‪-‬צדדי מלא הוא גרף דו צדדי פשוט בעל ‪ P‬צמתים בצד אחד ו ‪ q‬צמתים בצד‬
‫השני כך שהגרף מכיל את כל ‪ p*q‬הקשתות האפשריות‪.‬‬
‫משפט‬ ‫גרף ‪ G‬בעל ‪ 2‬צמתים לפחות הוא דו צדדי אם ורק אם אין בו מעגל באורך אי‪-‬זוגי‬
‫‪1.6‬‬

‫עצים‪ ,‬יערות ופרופר‬

‫הגדרה‬ ‫גרף חסר מעגלים נקרא יער‬
‫‪2.1‬‬ ‫יער קשיר נקרא עץ‬
‫הגדרה‬ ‫צומת בעץ מכונה עלה אם דרגתו היא בדיוק ‪1‬‬
‫‪2.2‬‬
‫שאלה‬ ‫בכל עץ בעל לפחות שני צמתים יש לפחות שני עלים‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫טענה‬ ‫יהי ‪ v‬צומת בעץ ‪T‬‬
‫‪2.4‬‬ ‫• אם נוסיף ל‪ T‬צומת חדש ‪ u‬וקשת בודדה ‪ uv‬נקבל עץ‬
‫• אם ‪ v‬הוא עלה ב‪ T‬אז }‪ T\{v‬גם הוא עץ‬
‫שאלה‬ ‫אם ‪ u v‬צמתים בגרף‪ ,‬ו ‪ p Q‬שני מסלולים המקשרים בין‪ u‬לבין ‪ v‬אז אם‬
‫‪2‬‬ ‫המסלולים שונים‪ ,‬איחודם מכיל מעגל‪.‬‬
‫משפט‬ ‫יהי )𝐸 ‪ 𝐺 = (𝑉,‬גרף‪ ,‬כל הטענות הבאות שקולות זו לזו‪:‬‬
‫‪2.5‬‬ ‫• ‪ G‬הוא עץ‬
‫• בין כל שני צמתים של ‪ G‬יש מסלול יחיד‬
‫תכונות בסיסיות של עצים‬

‫• ‪ G‬הוא גרף קשיר מינימלי‬

‫• ‪ G‬קשיר ו ֻ‪|𝐸ֻ| = |𝑉| − 1‬‬
‫• ‪ G‬אינו מכיל מעגלים ו ֻ‪|𝐸ֻ| = |𝑉| − 1‬‬
‫• ‪ G‬אינו מכיל מעגלים אך כל קשת שנוסיף בין הצמתים הקיימים תיצור‬
‫מעגל‬
‫הוכחת‬ ‫ביער )𝐸 ‪ 𝐺 = (𝑉,‬מתקיים 𝐾 ‪ |𝐸ֻ| = |𝑉| −‬כך ש‪ K‬מהווה את מס' העצים ביער‪.‬‬
‫‪2.5‬‬
‫‪4‬‬

‫טענה‬ ‫כל גרף קשיר מכיל תת‪-‬גרף פורש שהוא עץ‬

‫‪2.6‬‬
‫הגדרה‬ ‫שני גרפים )𝐸 ‪ 𝐺 = (𝑉,‬והגרף )‪ 𝐺′ = (𝑉′, 𝐸′‬נקראים איזומורפיים אם קיימת‬
‫‪2.7‬‬ ‫העתקה ‪ 𝑓: 𝑉 → 𝑉′‬חחע ועל ‪,‬‬
‫כך שלכל ‪ u,v‬השייכים ל‪ V‬מתקיים ‪ u,v‬שייכים ל‪ E‬אם ורק אם ‪𝑓(𝑢)𝑓(𝑣) ∈ 𝐸′‬‬
‫גרף מתויג הוא גרף בו הצמתים ממוספרים‬
‫הגדרה‬ ‫שני גרפים )𝐸 ‪ 𝐺 = (𝑉,‬והגרף )‪ 𝐺′ = (𝑉′, 𝐸′‬נקראים איזומורפיים אם קיימת‬
‫‪2.8‬‬ ‫העתקה ‪ 𝑓: 𝑉 → 𝑉′‬חחע ועל ‪,‬‬
‫כך שלכל ‪ u‬השייך ל‪ , V‬התג של ‪ u‬שווה לתג של )‪ f(u‬ובנוסף ‪ ,‬מתקיים ‪u,v‬‬
‫שייכי‪9‬ם ל‪ E‬אם ורק אם ‪𝑓(𝑢)𝑓(𝑣) ∈ 𝐸′‬‬
‫סדרת פרופר‪:‬‬
‫עבור )𝐸 ‪ 𝑇 = (𝑉,‬עץ מתויג‪.‬‬

‫נוסחת קיילי וסדרות פרופר‬

‫סדרת פרופר של ‪ T‬היא חליפה באורך ‪ |V|-2‬המסומנת ) ‪(𝑆1 , 𝑆2 , 𝑆3 , … . 𝑆|𝑉|−1‬‬
‫המתקבלת באופן הבא‪:‬‬
‫‪ 𝑆1‬הוא השכן של העלה עם הערך הכי קטן מבין כל העלים‬
‫מוחקים את העלה וחוזרים על התהליך עבור ‪ ,𝑆2‬התהליך מסתיים כאשר‬
‫נשארים עם עץ עם שני צמתים‪.‬‬
‫הרכבת סדרת פרופר‪:‬‬
‫נבדוק מה המס' הכי קטן שלא מופיע בקוד פרופר‪ ,‬נכתוב אותו הכי שמאלי ולידו‬
‫את המספר הראשון בקוד‪ ,‬לאחר מכן נבחר שוב את המס' הקטן ביותר ליד ההוא‬
‫שרשום כך שלבסוף נקבל עץ‬
‫תכונות סדרות פרופר‪:‬‬
‫• כל עץ מתויג מתאים לסדרת פרופר יחידה ולהיפך‬
‫• מס' המופעים של צומת בסדרה הוא תמיד דרגת הצומת פחות אחד‬
‫לכן צומת הוא עלה אם ורק אם הוא לא מופיע בסדרת פרופר‬

‫גרף אוילרי‪ :‬גרף שעבורו קיים מסלול מעגלי שעובר בכל הקשתות‬
‫גרף קשיר ‪ G‬הוא גרף אוילרי אם ורק אם דרגת כל צומת בו היא זוגית‬
‫בגרף קשיר ‪ G‬קיים מסלול אוילר אם ורק אם מספר הקודקודים בעלי דרגה אי‪-‬‬
‫זוגית הם ‪ 0‬או ‪2‬‬