‫יוני הריס‬ ‫ניתוח מערכות מידע תעשייתי‬ ‫‪www.Industrial-Ariel.

com‬‬
‫סיכום והכנה למבחן בניתוח מערכות תעשייתי‬
‫הערת המחבר‪ :‬הסיכום כולל את כל החומר הלימודי הן מההרצאות והן מהתרגולים‪ .‬מצגת ‪ 1‬של ההרצאה כוללת‬
‫את כל התקציר של הנושאים לקורס‪ ,‬ושאר המצגות מציגים בפירוט כל נושא ונושא‪ .‬כל המצגות מסודרות באופן‬
‫כמו שהמסמכים (כמו‪ ,RFP :‬מסמך ייזום וכו') קיימים בשוק כיום‪.‬‬
‫מטלות המערכת‪:‬‬ ‫מערכת מורכבת מ‪ 4-‬רכיבים עיקריים‪:‬‬
‫‪ .1‬קליטת נתונים‬ ‫‪ .1‬קלט‬
‫‪ .2‬אחסון נתונים‬ ‫‪ .2‬פלט‬
‫‪ .3‬עיבוד נתונים‬ ‫‪ .3‬תהליך‬
‫‪ .4‬הפקת מידע (פלט‪ ,‬דוחות‪ ,‬הודעה במייל וכו')‬ ‫‪ .4‬בקרה‬

‫מידע – נתונים שעובדו ובעלי משמעות‪.‬‬ ‫נתונים – רישומים גולמיים‪.‬‬

‫מגמות מערכות מידע‪:‬‬
‫‪ .1‬מגמה תחרותית בארגון‪ :‬תחרות גלובלית‪ ,‬שינויים‬
‫במערכת‪ ,‬ניהול איכות (סטנדרטים)‬
‫‪ .2‬מגמה טכנולוגית‪ :‬מזעור‪ ,‬מהירות וניידות‪ ,‬עומס‬
‫המידע‪ ,‬אינטרנט‪.‬‬
‫‪ – EDI‬מערכת המאפשרת החלפת מידע‪.‬‬
‫אתגרי מערכות מידע‪:‬‬
‫‪ .1‬הפקת תועלת ממידע (שימוש במידע)‬
‫‪ .2‬הרחבת מיומנות אנשי הארגון (כמה שיותר שותפים‬
‫בתהליכים עסקיים)‬
‫‪ .3‬ניצול תשתיות באופן אופטימלי (עמ"נ למנוע כפילויות‬
‫לכן חשוב שיתוף מידע רחב)‬
‫‪ .4‬מניעת סיכונים‪ :‬תקלות‪ ,‬פעילויות מכוונות לפגיעה‬
‫במערכת‪ ,‬אסונות טבע‪.‬‬

‫תהליך קבלת החלטות במערכות מידע‬

‫סוגי החלטות‪:‬‬
‫‪ o‬החלטות מובנות (כמו‪ :‬החלטות הניתנות לתכנות‪ ,‬החלטות רוטיניות) מתקבלות בדרג התפעולי‪.‬‬
‫‪ o‬החלטות בלתי מובנות (כמו‪ :‬לא ניתנות לתכנות‪ ,‬מעורבות עם אנטואציה) בדרך כלל לטווח ארוך‪.‬‬
‫מודל ‪ IDC‬של הרברט סיימון‪:‬‬

‫שלב זיהוי (‪ – )Intelligence‬דוחות ושאילותות‪ ,‬כלי ניתוח מתקדמים (‪.)Data Mining‬‬ ‫‪‬‬
‫שלב הניתוח העיצוב (‪ – )Design‬מודלים סטטיסטיים‪ ,‬גיליון אלקטוני‪ ,‬מודלים של חקב"צ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫שלב הבחירה והבקרה (‪ – )Choice‬דוחות ניתוח חלופות‪ ,‬תסריטים ותרחישים‪ ,‬סימולציות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫המודל ההירכי של אנתוני‪:‬‬
‫אנו נדרשים כאנשי מערכות מידע לתת מענה בקבלת החלטות‪.‬‬
‫בתחתית הסולם (המשלוש) עפ"י המודל של אנתוני נמצא ‪ OC‬בקרה תפעולית‪ ,‬מעליו נמצא ‪ MC‬בקרה ניהולית‪ ,‬ובראש‬
‫הסולם נמצא ‪ SP‬תכנון אסטרטגי‪.‬‬
‫סוגי אנשים המקבלים החלטות‪:‬‬
‫‪ - Optimizer‬רציונלי‪ ,‬שואף לפתרון אופטימלי (כל פתרון אחר לא בא בחשבון)‬ ‫‪‬‬
‫‪ - Satisfier‬מסתפק בפתרון משביע רצון‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫יוני הריס‬ ‫ניתוח מערכות מידע תעשייתי‬ ‫‪www.Industrial-Ariel.com‬‬
‫סוגי מערכות מידע‬
‫‪ – TPS‬מערכת לעיבוד תנועות‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫‪ – DSS‬מערכת תומכת החלטה‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫‪ – MIS‬מערכת מידע ניהולי‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫‪ – EIS‬מערכת לניהול מידע למנהלים‪.‬‬ ‫‪.4‬‬
‫‪ – ERP‬מערכת כוללת לניהול משאבים‪.‬‬ ‫‪.5‬‬
‫מאפיני המידע במערכת‪ :‬איכות המידע‪ ,‬נפח המידע וצורתו‪ ,‬דרך הפקת המידע (הוצאתו)‪.‬‬
‫טבלת מאפייני המידע ברמות שונות בארגון‪:‬‬

‫מי נמצא במערך פיתוח מערכות מידע‪:‬‬

‫מנתח מערכות‬ ‫‪.1‬‬
‫תוכניתן‬ ‫‪.2‬‬
‫מנהל פרויקט פיתוח‬ ‫‪.3‬‬
‫מומחה בסיס נתונים‬ ‫‪.4‬‬
‫מומחה תקשורת‬ ‫‪.5‬‬
‫טכנאי חומרה‬ ‫‪.6‬‬
 ‫יוני הריס‬ ‫ניתוח מערכות מידע תעשייתי‬ ‫‪www.Industrial-Ariel.com‬‬
‫מחזור החיים (‪ )life cycle‬של מערכת מידע‬
‫מחזור החיים של מערכת מידע מתחלק ל – ‪ 2‬תקופות‪ :‬פיתוח‪ ,‬ושימוש ותפעול‪.‬‬

‫פיתוח ‪ -‬נקרא גם "הנדסת תוכנה"‬

‫השלבים (עיקר הקורס)‪( :‬בין כל שלב ושלב מבצעים הערכה מחדש האם להמשיך לשלב הבא)‬
‫‪ .1‬ייזום מערכת‬

‫בדיקה ראשונית של הצורך במערכת‪ ,‬לפי‪:‬‬

‫בעיות במערכת הקיימת‬ ‫‪.I‬‬
‫(גורם לייזום) אי שביעת רצון לקוחות‪ ,‬כגון‪ :‬מהתשתית (חומרה‪ ,‬תקשורת)‪ ,‬איכות התוכנה‪ ,‬נוחות‬ ‫‪.II‬‬
‫השימוש‪ ,‬שירותי תפעול (מהירות עבודה‪ ,‬זמני טיפול ארוכים)‬
‫דרכים להבעת אי שביעות רצון‪ :‬סבילה – לקוח מפסיק להתשמש במערכת ועובר לספק אחר (נטישה)‪,‬‬
‫פעילה – תלונה של הלקוחות‪.‬‬
‫(גורם לייזום) שינויים בארגון ובסביבה – כגון‪ :‬ארגון חדש‪ ,‬תחום חדש בארגון‪ ,‬שינויים במבנה הארגון‪,‬‬ ‫‪.III‬‬
‫היערכות כחלק מתכנית אב שנתית (לתכנן זאת תקציבית)‪ ,‬שיפורים טכנולוגיים בארגון‪ ,‬שיקולים‬
‫חשבונאים‪ ,‬השפעות חיצוניות (לדוגמא‪ :‬כולם עובדים על מערכת מידע ורק אנחנו עם ‪ – Excel‬קנאה)‪.‬‬
‫חידושים טכנולוגיים‬ ‫‪.IV‬‬

‫שאלות חשובות‪ :‬מה הצידוק להביא מערכת? מי רוצה מערכת (הארגון או הלקוח)? אילו סיכונים צפויים? האם‬
‫כבר יש מערכות דומות בארגון או מחוצה לה? האם הצורך מוגדר בתכנית העבודה?‬

‫פעילויות עיקריות‪:‬‬
‫סקר ראשוני‪:‬‬
‫‪ ‬הגדרת ה"מומחה" אצל הלקוח – נציג עם הבנה של בין הממשקים‬
‫‪ ‬סקירה של המצב הקיים – מבוצע ע"י צוות קטן לפרק זמן קצר‪ .‬כולל‪ :‬ראיונות עם לקוחות‪ ,‬עיון‬
‫ולימוד מסמכים‪ ,‬לימוד המערכת הקיימת‪.‬‬
‫הגדרת תוצאות רצויות‪:‬‬

‫הגדרת יעדים ומטרות – מה ייעוד המערכת החדשה וכיצד הוא ימומש (נגדיר יעד על מנת שנוכל‬ ‫‪‬‬
‫למדוד אותו בסוף התהליך‪.‬‬
‫תועלת וחסכונות הצפוים מהמערכת – כיצד המערכת החדשה עדיפה על הקיים‪ ,‬כיצד המערכת‬ ‫‪‬‬
‫החדשה פותרת בעיות (בצורה כמותית)‬
‫תיאור אופי מערכת מידע – מה הפעילות העסקית שתבצע המערכת‪ ,‬איזו טכנולוגיה בה תיבנה‬ ‫‪‬‬
‫המערכת‪.‬‬
‫הגדרת הגורמים המעורבים בביצוע השלבים הבאים‪:‬‬

‫הגדרת הצוות המקצועי‬ ‫‪‬‬

‫הגדרת צוות הניהול ושיטת הניהול‬ ‫‪‬‬
‫הגדרת הגורמים המאשרים (תוקם ועדה מיוחדת ותיקבע הסמכות שלה)‬ ‫‪‬‬

‫תוצר‪ :‬מסמך ייזום (לפי השלבים לעיל)‪.‬‬

 ‫יוני הריס‬ ‫ניתוח מערכות מידע תעשייתי‬ ‫‪www.Industrial-Ariel.com‬‬
‫‪ .2‬חקר מצב קיים ואפיון ראשוני‬

‫התארגנות לניהול פרויקט הפיתוח‪:‬‬

‫‪ o‬ועדת היגוי – יושב ראש‪ ,‬חבר (מומחה יישום)‪ ,‬גורמי מקצוע‪( .‬יש תמיד ויכוח בין היו"ר לבין גורמי‬
‫המקצוע לגבי השליטה של המערכת)‬
‫‪ o‬צוות מקצועי – מנתחי מערכת‪ ,‬נציגי לקוחות (פנים ארגוניים)‬
‫ועדת ההיגוי מגדירה את המשימה לצוות המקצועי‪ .‬כל שינוי‪ ,‬עדכון או מעבר שלב‪ ,‬מתבצע ע"י ועדת‬
‫ההיגוי – היא זו שנותנת את המילה האחרונה‪.‬‬

‫חקר המצב הקיים בארגון‪:‬‬

‫פעילויות נדרשות‪ :‬לימוד המצב הקיים (מפורט בהמשך)‪ ,‬איתור בעיות‪ ,‬הכרת צורכי מידע נוספים‪.‬‬
‫גישות לביצוע‪:‬‬
‫‪ o‬גישת ניתוח נתונים ‪ -‬הסתכלות טכנית‪ ,‬ניתוח הפעילות עפ"י הנתונים‪.‬‬
‫‪ o‬גישת ניתוח החלטות – שאיבת הנתונים בהתאם לתהליך קבלת החלטות‪.‬‬
‫‪ o‬גישה משולבת – לדוגמא‪ :‬מערכת פיצוץ עץ מוצר‪ ,‬העברת הנתונים ולאחר מכן עשיית סדר לוגי‪.‬‬

‫לימוד המצב הקיים‪:‬‬

‫‪ o‬לימוד הארגון – מבנה‪ ,‬מטרות‪ ,‬במה עוסק הארגון‪ ,‬איתור בעיות במבנה ארגוני‪ ,‬איתור תהליכי עבודה‬
‫לא יעילים (בודקים מה באמת קורה בשטח)‪.‬‬
‫‪ o‬לימוד מערכות המידע הקיימות – הכרת אופן ושיטות עבודה‪ ,‬תיאור מרכיבים שונים‪ :‬תשתית‪ ,‬תהליכי‬
‫משנה‪ ,‬לקוחות שונים‪ ,‬קשרים עם מערכות מידע שונות‪ ,‬תהליכים עיקריים‪ ,‬תיאור בסיס נתונים‪ ,‬תיאור‬
‫ממשקים‪ ,‬נהלי תפעול המערכת ואחזקתה‪.‬‬
‫‪ o‬לימוד הבעיות במערכת המידע הקיימת – בהתאם לשלב קודם יש לציין את הבעיה הרלוונטית אליה‪,‬‬
‫ותיאור הפתרון המתבקש בראיית הלקוח‪.‬‬
‫‪ o‬לימוד צרכים נוספים – דרישות לקוח נוספות‪ ,‬עדכונים וטכנולוגיות חדשות‪.‬‬
‫‪ o‬טכניקות לאיסוף נתונים – איסוף מסמכים‪ ,‬ביצוע ראיונות‪ ,‬שימוש בשאלונים (כלי חזק)‪ ,‬ביצוע תצפיות‪.‬‬
‫תיעוד המצב הקיים‪:‬‬

‫‪ o‬טכניקת תיעוד – תיאור מילולי‪ ,‬שפה מובנית (‪ ,)pseudo code‬תרשימי זרימה‪ ,‬תרשימי תהליך‪ ,‬תרשימי‬
‫זרימת מידע‪.‬‬
‫‪ o‬הגשת מסמך מסכם (חקר‪ ,‬לימוד ותיעוד) לועדת היגוי‪.‬‬
‫אפיון ראשוני‪( :‬ממבט הלקוח‪ ,‬תהליך מהיר וראייה לטווח ארוך)‬
‫הגדרת תכונות המערכת הרצויה בהתאם לתוצאות שלב חקר מצב קיים‪.‬‬
‫מה הלקוח רוצה‪:‬‬
‫מטרות מערכת המידע ‪ -‬נגזרת ממטרת הארגון‪ ,‬מוגדר באופן כמותי‪ ,‬קביעת סדר עדיפויות‪ ,‬קביעות‬ ‫‪o‬‬
‫גבולות‪ ,‬הגדרת אילוצי ארגון‪ :‬זמן‪ ,‬כסף‪ ,‬טכנולוגיה‪ ,‬כח אדם‪ ,‬ארגון התפעול‪.‬‬
‫אפיון פונקציונלי – תהליכים עסקיים שיבוצעו במערכת‪ :‬תכנון התקציב‪ ,‬הזמנת סחורה וכו'‬ ‫‪o‬‬
‫תיאור התהליך הממוחשב – הלקוחות בתהליך‪ ,‬האירוע שגורם לביצוע פעולות‪ ,‬תדירות האירוע‪ ,‬הקלט‬ ‫‪o‬‬
‫בהתליך‪ :‬מקור נתונים וצורת מסירה‪ ,‬אמצעי קליטת הנתונים‪ ,‬פירוט הנתונים‪ ,‬תצוגת קלט ופלט‪ ,‬שמירה‬
‫ועדכון נתונים במאגר‪ ,‬תיאור לוגיקת התהליך‪ ,‬תכונות ודרישות נוספות‪.‬‬
‫תכונות כלליות – שפות שונות‪ ,‬ממשקים‪ ,‬שיטת הקמת המערכת‪.‬‬ ‫‪o‬‬
 ‫יוני הריס‬ ‫ניתוח מערכות מידע תעשייתי‬ ‫‪www.Industrial-Ariel.com‬‬
‫‪ o‬אומדן כמויות (נקודת מפתח) – נתונים על הארגון‪ ,‬נתונים על גורמים חיצוניים‪ ,‬היקף ותדירות הפעילות‪,‬‬
‫נפח אחסון נדרש‪.‬‬
‫תוצר‪ :‬מסמך "חקר מצב קיים" ומסמך "איפיון ראשוני"‪.‬‬

‫‪ .3‬חקר ישימות – בחינת דרכי הפעולה האפשריות להקמת מערכת המידע‪.‬‬

‫בחירת דפ"א‪ :‬בחינת אפשרויות או את סוג הפתרון שאליו נלך‪ ,‬בחינת הדרכים בהן יכול הארגון להקים מערכת‬
‫מידע‪.‬‬

‫שיטות שונות להקמה‪ :‬שיפור מערכת מידע קיימת‪ ,‬פיתוח מערכת מידע בתוך הארגון‪ ,‬פיתוח מערכת מידע ע"י‬
‫חברה חיצונית‪ ,‬רכש מוצר מדף והתאמתו לצרכי הארגון‪ ,‬פיתוח עצמי ע"י לקוח הקצה (‪)end user development‬‬
‫סוגי מערכות‪:‬‬
‫‪ o‬מערכת מידע מבוססת על המחשב המרכזי (מחשב אחד שנותן שירות)‬
‫‪ o‬מערכת מידע מבוססת על מחשב עצמאי (כל מחשב עובד באופן עצמאי)‬
‫‪ o‬מערכת מידע במתכונת שרת‪-‬לקוח (לדוגמא‪ :‬דואר‪ ,‬יש שרת ‪ exchange‬ועבור שימוש בדואר כל‬
‫משתמש צריך להתקין ‪)outlook‬‬
‫‪ o‬מערכת מבוזרת למחשבי לקוח‪.‬‬
‫דפ"א הן פונקציה של סוג הארגון‪ ,‬סוג המערכת הנדרשת‪ ,‬טכנולוגית המידע והתקופה בה על הצורך‪.‬‬

‫איתור דפ"א מבוסס על‪ :‬ידע וניסיון אישי‪ ,‬ספרות ועיתונות מקצועית‪ ,‬כנסים והשתלמויות‪ ,‬לימוד ארגונים דומים‪,‬‬
‫קבלת מידע מספקים‪.‬‬

‫הערכת דפ"א מבוסס על‪ :‬התאמה למטרות הארגון‪ ,‬התאמה לאילוצים‪ ,‬התאמה לדרישות הפונקציונליות‪,‬‬
‫העלות הצפויה (נוסחה בהמשך)‪ ,‬מידת הסיכון‪ ,‬השפעה על לקוחות הקצה‪ ,‬השפעה כלל הארגון‪.‬‬

‫העלות הצפויה (‪:)Life Cycle Cost‬‬

‫‪ LCC = BC + L ∗ YC‬כאשר‪ :‬עלות בסיסית – ‪ ,BC‬מספר שנים – ‪ ,L‬עלות תחזוקה שנתית – ‪YC‬‬

‫מסמך ‪( RFI‬בקשה לקבלת מידע) – שלב שלעיתים מתקיים (לא תמיד) והוא מבוצע כחלק מהליך הדפ"א‪ .‬הוא‬
‫מכוון אל הספקים ומטרתו לקבל תשובות מהירות לשאלות רלונטיות‪.‬‬

‫מסמך ‪( RFP‬בקשה לקבלת הצעות) – מסמך המופנה לספקים במטרה לקבל הצעות לרכישה או פיתוח מערכת‬
‫מידע חדשה‪ .‬קביעת הספקים תלויה בדפ"א הנבחרת‪.‬‬

‫תוכן מסמך ‪:RFP‬‬

‫‪ o‬נושאים מנהליים – אנשי קשר בארגון‪ ,‬מועדי הגשה וכנס ספקים‪ ,‬התחיבויות ואישורים‪.‬‬
‫‪ o‬תיאור הארגון ומערכת המידע הקיימת‬
‫‪ o‬מפרט דרישות פונקציוליות – מטרות מערכת המידע‪ ,‬אילוצי הארגון‪ ,‬תהליכים עסקיים‪ ,‬כמות ונפח מידע‪.‬‬
‫‪ o‬דרישות מהספק – אופן המענה הנדרש באמצעות שאלונים וטבלאות‪.‬‬

‫קבלת הצעות ספקים‪:‬‬

‫‪ o‬הערכת הצעות – עלויות‪ :‬יש לבצע היוון (מלשון הון – להפוך לערך נוכחי) עלויות לזמן אחיד (כגון‪:‬‬
‫עלות הצטיידות‪ ,‬עלות תפעול ואחזקה‪ ,‬עלות עקיפות‪ ,‬הכנסות כספיות כתוצאה מתפעול)‪.‬‬
 ‫יוני הריס‬ ‫ניתוח מערכות מידע תעשייתי‬ ‫‪www.Industrial-Ariel.com‬‬
‫‪ o‬הערכת הצעות – תועלת‪ :‬הערכת תועלת במונחי כסף‪ ,‬במונחים כמותיים שווי כסף‪ ,‬מונחים‬
‫כמותיים לא שויי כסף‪ ,‬הערכת תועלת לא מוחשית‪.‬‬

‫רשימת תכונות ורכיבים להערכה‪ :‬תשתית‪ ,‬אבטחת מידע‪ ,‬תכונות ספק‪ ,‬היבטי התוכנה ותאימות‬
‫לצרכי הארגון‪.‬‬

‫משקולות לחשיבות הרכיב‪ ∑𝒏𝒊=𝟏 𝑷𝒊 ∗ 𝑮𝒊 :‬כאשר‪ :‬משקל הרכיב ‪ 𝑷𝒊 -‬וציון הרכיב ‪𝑮𝒊 -‬‬

‫מונח "הצעה נחותה" – קיימת הצעה זולה יותר או באותו מחיר‪ ,‬עם תועלת גבוהה יותר‪.‬‬
‫השוואת הצעות‪:‬‬

‫‪ o‬השוואה עפ"י דירוג עלות או תועלת – מדרגים את ההצעות לפי עלות או ציון התועלת‪ ,‬ובוחרים בהצעה‬
‫הגבוהה ביותר‪.‬‬
‫תועלת‬ ‫עלות‬
‫ובוחרים בהצעה הנמוכה‪/‬גבוהה‬ ‫או יחס‬ ‫‪ o‬השוואה עפ"י יחס עלות – תועלת – מחשבים יחס‬
‫עלות‬ ‫תועלת‬
‫ביותר בהתאמה‪.‬‬
‫‪ o‬השוואה עפ"י שקלול עלות ותועלת‪:‬‬
‫נרמול‪:‬‬
‫𝑛𝑖𝑚𝐶‬
‫= 𝑖𝑁𝐶 ‪𝐶𝑁𝑚𝑖𝑛 = 1 ,‬‬ ‫שיטה א' (עלות הצעה זולה ביותר)‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫𝑖𝐶‬
‫𝑛𝑖𝑚𝐶‬
‫( = 𝑖𝑁𝐶 ‪𝐶𝑁𝑚𝑖𝑛 = 𝐵𝑚𝑎𝑥 ,‬‬ ‫שיטה ב' (תועלת הצעה המועילה ביותר)‪) ∗ 𝐵𝑚𝑎𝑥 :‬‬ ‫‪‬‬
‫𝑖𝐶‬
‫) 𝑖𝐶‪(𝐵𝑚𝑎𝑥 −𝐵𝑚𝑖𝑛 )∗(𝐶𝑚𝑖𝑛 −‬‬
‫= 𝑖𝑁𝐶 ‪𝐶𝑁𝑚𝑖𝑛 = 𝐵𝑚𝑎𝑥 , 𝐶𝑁𝑚𝑎𝑥 = 𝐵𝑚𝑖𝑛 ,‬‬ ‫שיטה ג' (יחס עלות‪-‬תועלת)‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫) 𝑛𝑖𝑚𝐶‪(𝐶𝑚𝑎𝑥 −‬‬
‫) 𝑖𝐶‪(𝐶𝑚𝑎𝑥 −‬‬
‫= 𝑖𝑁𝐶‬ ‫שיטה ד' (חסכון)‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫𝑥𝑎𝑚𝐶‬
 ‫יוני הריס‬ ‫ניתוח מערכות מידע תעשייתי‬ ‫‪www.Industrial-Ariel.com‬‬
‫חישוב תוחלת התועלת‪̅ 𝒊 = 𝑷𝑩 ∗ 𝑩𝒊 + 𝑷𝒄 ∗ 𝑪𝑵𝒊 :‬‬
‫𝑩 כאשר‪ :‬משקל התועלת ‪ 𝑷𝑩 -‬ומשקל העלות ‪𝑷𝒄 -‬‬
‫נקודת חיתוך בין הצעות (גרף עלות‪-‬תועלת)‪(𝟏 − 𝑷) ∗ 𝑵𝑪𝒊 + 𝑷 ∗ 𝑩𝒊 = (𝟏 − 𝑷) ∗ 𝑵𝑪𝒋 + 𝑷 ∗ 𝑩𝒋 :‬‬

‫התקשרות עם ספק הנבחר‪ :‬ניהול מו"מ וחוזה משפטי (תיאור מערכת מידע‪ ,‬מפרט תשתיות‪ ,‬מפרט תוכנה‪,‬‬
‫תכנית ביצוע הפרויקט‪ ,‬תיאורי מבחני קבלה‪ ,‬תכנית הדרכה‪ ,‬תנאי אחזקת מידע‪ ,‬עלויות ותנאי תשלום‪.‬‬

‫תוצר‪ :‬מסמך "ניתוח דפ"א"‪ ,‬מסמך ‪ ,RFP‬ניתוח עלות תועלת (‪ ,)ROI‬הסכם התקשרות להקמת מערכת‪.‬‬

‫‪ .4‬ניתוח המערכת – אפיון מפורט ממבט המתכנת‪ :‬הגדרת פונקציות‪ ,‬מאגרי נתונים‪ ,‬קלט ופלט‪ ,‬זרימת נתונים‬
‫ויצירת מילון נתונים‪.‬‬

‫גישות לניתוח מערכת‪:‬‬

‫גישת התהליכים – הגישה הפונקציולית – הגישה מתמקדת באיתור והגדרת התהליכים ופונקציות‬ ‫‪.I‬‬
‫והסדרת זרימת הנתונים בינהם‪.‬‬
‫גישת הנתונים – הגישה מתמקדת באיתור ובהגדרה של מאגרי הנתונים או האובייקטים במערכת ‪,‬של‬ ‫‪.II‬‬
‫הפונקציות של האובייקטים ושל האירועים המפעילים פונקציות אלו‪.‬‬
‫גישות מעורבות‬ ‫‪.III‬‬

‫מתודולוגית ‪)Architectural Design of Information Systems based on Structured Analysis( ADISSA‬‬

‫המתודולוגיה בגישת תהליכים ופותחה ע"י פרופסור פרץ שובל‪ .‬הכלי העיקרי לניתוח המערכת הוא ‪.DFD‬‬

‫יתרונות‪ :‬הפרדה ברורה בין שלבי הניתוח ועיצוב‪ ,‬רציפות בין שלבי הניתוח‪ ,‬תוצרי כל שלב הם בסיס‬
‫להקמת המערכת‪.‬‬

‫‪ – )Data Flow Diagram( DFD‬כלי גרפי לתיאור התהליכים וזרימת המידע ביניהם‬

‫מטרות‪ :‬הצגת הפעילויות‪ ,‬הצגת המידע הזורם בין הפעילויות‪ ,‬הקלט ופלט הדרוש לכל פעילות‪.‬‬
‫אינו עושה‪ :‬תנאים לביצוע פעולות‪ ,‬תיאור סדר פעולות‪ ,‬תבניות לוגיות‪.‬‬

‫גישות לשימוש ב ‪:DFD‬‬

‫‪ ‬גישת גיין וסרסון – תומכות ביצירת תרשימי ‪ DFD‬שטוחים‪ .‬מציירים תרשים לחלק כלשהו של‬
‫המערכת‪ ,‬ובכל שלב מוסיפים עוד חלק נוסף על לקבלת ‪ DFD‬לכל המערכת‪.‬‬

‫נקודות חשובות‪ :‬מקיף את כל המערכת‪ ,‬מורכב בפונקציות יסודיות בלבד‪ ,‬רמת פירוט‬
‫בתרשים היא אחת‪.‬‬

‫גישת דה מרקו – תומכות ביצרית תרשימי ‪ DFD‬היררכיים‪ .‬המערכת מתוארת ע"י עץ של‬ ‫‪‬‬
‫תרשימי ‪ .DFD‬בראש ההירכיה יש תרשים ‪ DFD‬כללי‪ .‬ככל שיורדים בהירכיה עולה רמת הפירוט‬
‫של התרשים מבחינת הפעילויות‪.‬‬

‫נקודות חשובות‪ :‬רמה ‪ – 0‬ראש ההירכיה – תרשים כללי למערכת‪ .‬כל רמה היא‬
‫תרשים ‪ DFD‬עצמאי לתיאור פונקציות כלליות מהרמה מעליו‪.‬‬
 ‫יוני הריס‬ ‫ניתוח מערכות מידע תעשייתי‬ ‫‪www.Industrial-Ariel.com‬‬
‫יתרונות‪:‬‬
‫‪ .1‬הגישה מאפשרת לראות רמות פירוט שונות של המערכת‪.‬‬
‫‪ .2‬הגישה מאפשר ניתוח "‪."Top-Down‬‬
‫‪ .3‬הגישה מאפשרת עבודה בצוותים‪ :‬הגדרת ‪ DFD‬ראשי‪ ,‬כל צוות מתמקד בפונקציה‬
‫אחרת‪ ,‬ושילוב תרשימים בעץ‪.‬‬

‫‪ – 0 – DFD‬תרשים ‪ DFD‬ראשי‪:‬‬

‫מכיל את הפונציות העיקריות של המערכת‪ ,‬מאגרי המידע‪ ,‬הישויות החיצונית וזרמי המידע‬ ‫‪‬‬
‫ביניהם‪.‬‬
‫מאגר מידע יופיע ב‪ 0-DFD‬רק אם הוא משותף לפחות לשתי פונקציות כלליות‪ ,‬אחת לשליפה‬ ‫‪‬‬
‫ואחת לעדכון‪.‬‬
‫לאחר שנוצר תרשים ‪ DFD‬כללי למערכת‪ ,‬מבוצע פירוק פונקציונלי לפונקציות הכלליות בתרשים‬ ‫‪‬‬
‫ומתקבלים תרשימי ‪ DFD‬בנים‪.‬‬

‫פונקציה כללית או יסודית?‬

‫פונקציה יסודית ‪ -‬אם ניתן לתאר מה עושה הפונקציה בתהליך מילולי קצר או כתיבה מובנית או‬ ‫‪o‬‬
‫תרשים זרימה‪.‬‬
‫אם אי אפשר לפרק את הפונקציה ליותר משלוש פונקציות משנה – אין טעם להציג תרשים ‪DFD‬‬ ‫•‬
‫נפרד‪.‬‬
‫אם תרשים האב מורכב ומסובך יש לשקול קיבוץ מספר פונקציות לפונקציה כללית ותיאורן‬ ‫•‬
‫בתרשים בן‪.‬‬
‫אם הפונקציה קשורה לפונקציות רבות ‪,‬למאגרי מידע ולישויות חיצוניות – כדאי לפרט בתרשים‬ ‫•‬
‫נפרד‪.‬‬

‫תרשים תוכן‪ :‬תרשים תוכן כולל פונקציה כללית אחת‪ ,‬ללא מאגרי מידע ועם הישויות החיצוניות‬
‫המרכזיות‪ .‬בתוך עיגול הפונקציה הכללית נרשום את שם המערכת‪.‬‬

‫נקודות חשובות‪:‬‬

‫פעולויות‪ ,‬ישויות וזרמי מידע המוגדרים בתרשית האב‪ ,‬יופיעי גם בתרשים הבן – באותו‬ ‫‪o‬‬
‫התפקיד‪.‬‬
‫בתרשים הבן‪ ,‬יכולים להופיע מאגרי מידע וזרמי מידע חדשים‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫קישור לפונקציה חיצונית לתרשים יסומן מחוץ לגבולות התרשים‪ ,‬בצד הקלט או הפלט‪,‬‬ ‫‪o‬‬
‫הפונקציה תסומן בעיגול מקשר‪ ,‬מעגל קטן ובו מספר הפונקציה‪.‬‬
‫לא תופיע פונקציה חיצונית בתרשים הבן אם לא הייתה קשורה לפונקציה כללית‬ ‫‪o‬‬
‫בתרשים הבא שלה‪.‬‬
‫לא יופיע מאגר מידע בתרשים בן אם הוא הופיע בתרשים אב ולא היה מקושר לפונקציה‬ ‫‪o‬‬
‫הכללית במתוארת בתרשים הבן‪.‬‬
‫מאגר מידע יופיע לראשונה כאשר הוא משותף לפחות לשתי פונקציות‪ ,‬אחת לעדכון‬ ‫‪o‬‬
‫ואחת לשליפה‪.‬‬
‫כללי הפירוק הפונקציונלי – הררכי‪:‬‬
 ‫יוני הריס‬ ‫ניתוח מערכות מידע תעשייתי‬ ‫‪www.Industrial-Ariel.com‬‬
‫ריבוי ישויות חיצוניות‪ :‬ניתן לקבץ ישויות בעלות מכמה משותף בתרשים השורש (אב) ולאחר‬ ‫‪o‬‬
‫מכן לפרקן בתרשימי הבן‪.‬‬
‫מאגר מידע חיצוני‪ :‬יופיע בתרשים השורש ובכל תרשימי הבן בצד הקלט או הפלט בהתאם‬ ‫‪o‬‬
‫לקישור אליו מהמערכת‪.‬‬
‫ישות זמן‪ :‬כאשר קשורה לפונקציה יסודית מקבלת מספר מזהה ועל זרם המידע יש לרשום את‬ ‫‪o‬‬
‫יחידת הזמן‪.‬‬
‫ישות זמן אמת‪ :‬טיפול זהה לטיפול בישות חיצונית‪.‬‬ ‫‪o‬‬

‫מילון הנתונים‪( :‬אוסף של מילונים)‬

‫‪ .1‬משלים את ניתוח המערכת בפרטים אשר לא טופלו בתרשים ה ‪.DFD‬‬

‫‪ .2‬הוא מתעדכן ומלווה את המערכת מידע בכל שלבי הפיתוח‪.‬‬
‫‪ .3‬הוא מסייע לשמירה על אחידות בהגדרות ולמניעת כפילויות וסתירות במערכת‪.‬‬

‫בנית המילון‪ :‬נדרש שימוש בתוכנת מחשב‪ :‬כלי ‪ ,CASE‬מערכת לניהול בסיס נתונים – ‪.DBMS‬‬

‫מילון מרכיבי ה ‪ – DFD‬מסייע להבנת התרשימים – מכיל מידע על הפונקציות‪ ,‬מאגרי המידע‪ ,‬ועל‬ ‫‪‬‬
‫זרמי המידע וישויות חיצוניות‪.‬‬

‫מילון הפונקציה‪ :‬זיהוי פונקציה‪ ,‬שם‪ ,‬סוג (כללית או יסודית)‪ ,‬שמות זרמי מידע נכנסים ויוצאים‪,‬‬
‫תיאור הפונקציה‪.‬‬
‫מילון מאגרי המידע‪ :‬זיהוי מאגר‪ ,‬שם‪ ,‬שמות ויעדים של זרמי מידע יוצאים ונכנסים‪ ,‬תיאור המאגר‪.‬‬
‫מילון הישויות החיצונית‪ :‬זיהוי ישות‪ ,‬שם‪ ,‬שם מקור זרמי מידע יוצאים ונכנסים‪ ,‬תיאור היישות‪.‬‬
‫מילון זרמי מידע‪ :‬שם‪ ,‬זיהוי‪ ,‬נציין אם כללי או יסודי‪.‬‬

‫מילון רכיבי הנתונים – מכיל את הגדרות רכיבי הנתונים המועברים באמצעות זרמי המידע בין‬ ‫‪‬‬
‫הפונקציות‪[ .‬רכיב נתונים – שדה (ת"ז‪ ,‬כתובת וכו')]‬

‫מילון זה כולל את הגדרות רכיבי הנתונים המועברים באמצעות זרמי המידע‪ .‬המידע נחוץ בשלב‬
‫עיצוב המערכת והקמתה‪ .‬על סך רכיבי הנתונים על זרמי המידע היסודיים הנכנסים למאגרי הנתונים‬
‫– יעוצב בסיס הנתונים‪.‬‬

‫כולל‪ :‬הגדרת רכיבי הנתונים (שם‪ ,‬תיאור‪ ,‬סוג‪ ,‬אורך‪ ,‬תחום)‪ ,‬מופעי רכיב נתונים בזרמי נתונים‪,‬‬
‫קבוצת נתונים‪ ,‬נפחי זרימת הנתונים וצורת הגעתם ומסירתם‪.‬‬
 ‫יוני הריס‬ ‫ניתוח מערכות מידע תעשייתי‬ ‫‪www.Industrial-Ariel.com‬‬
‫סימונים לתרשים ‪DFD‬‬

‫זרם מידע‬ ‫ישות זמן‬ ‫מאגר מידע‬ ‫ישות חיצונית או‬ ‫פונקציה מורכבת‬ ‫פונקציה פשוטה‬
‫לקוח קצה למערכת‬
‫‪n‬‬
‫‪Dn‬‬ ‫‪En‬‬ ‫‪n‬‬
‫‪T‬‬

‫העברת נתונים‬ ‫ביצוע פעולות‬ ‫מאגר מידע – מקום‬ ‫ישות חיצונית – גורם‬ ‫פונקציה כללית –‬ ‫פונקציה – פעולה‬
‫מפונקציה לפונקציה‬ ‫מתוכננות ביוזמת‬ ‫אחסון לנתונים‬ ‫המקבל או מזין מידע‬ ‫פונקציה מורכבת‬ ‫שהמערכת תבצע‪.‬‬
‫(יכול להיות גם דו‬ ‫המערכת –‬ ‫המצטברים מביצוע‬ ‫מהמערכת‪.‬‬ ‫שניתן לתאר פרטיה‬
‫כיווני)‪.‬‬ ‫קבועות מראש‪.‬‬ ‫פונקציה‪ ,‬ויהיה להם‬ ‫באמצעות ‪ DFD‬נפרד‪.‬‬ ‫פונקציה יכולה לתאר‬
‫יסודי – בשני‬ ‫שימוש עתידי‪.‬‬ ‫דוגמאות – לקוח קצה‬ ‫פעילויות ברמות שונות‪.‬‬
‫הקצוות פונקציות‬ ‫מהווה מעין‬ ‫מאגר חיצוני – בצד‬ ‫בארגון או מחוצה לה‪,‬‬ ‫פונקציה יסודית –‬
‫יסודיות‪.‬‬ ‫תחליף לישות‬ ‫ימין עדכון ממאגר‬ ‫מערכות חיצוניות‪.‬‬ ‫פונקציה פשוטה שאין‬
‫כללי – לפחות‬ ‫חיצונית‪.‬‬ ‫במערכת אחרת‪ ,‬וצד‬ ‫צורך לתארה ב‪DFD‬‬
‫בקצה אחד יש‬ ‫שמאל שליפה‬ ‫נפרד‪.‬‬
‫פונקציה כללית‪.‬‬ ‫ממאגר במערכת‬
‫השם לא בהכרח‬ ‫אחרת‪.‬‬
‫ייחודי‪.‬‬
‫‪ ‬זרם מידע יכול‬ ‫ישות זמן‬ ‫‪‬‬ ‫שם המאגר‬ ‫‪‬‬ ‫ישות שאינה חלק‬ ‫‪‬‬ ‫פונקציות כלליות‬ ‫‪‬‬ ‫לכל פונקציה חייב‬ ‫‪‬‬
‫להיות מחובר‬ ‫תמיד תצויין‬ ‫מתאר את סוג‬ ‫מהתוכנה תופיע‬ ‫נהוג לתת כשם‬ ‫להיות קלט ופלט‪.‬‬
‫לכל שאר‬ ‫משמאל‬ ‫הנתונים שהוא‬ ‫מחוץ למסגרת‪.‬‬ ‫שמות עצם‪.‬‬ ‫לכל פונקציה ניתן‬ ‫‪‬‬
‫הרכיבים‪,‬‬ ‫לתרשים‪.‬‬ ‫אוגר‪.‬‬ ‫שם הישות מאפין‬ ‫‪‬‬ ‫פונקציות יסודית‬ ‫‪‬‬ ‫מספר ושם ייחודי‪ .‬שם‬
‫כאשר הוא‬ ‫ישות זמן‬ ‫‪‬‬ ‫כל מאגר יקושר‬ ‫‪‬‬ ‫את סוג הישות‪.‬‬ ‫נהוג לתת כשם‬ ‫הפונקציה יתאר‬
‫מעביר קלט או‬ ‫אמת‬ ‫ללפחות‬ ‫ישויות חיצוניות‬ ‫‪‬‬ ‫משפטי ציווי‪.‬‬ ‫בקצרה מה הוא עושה‪.‬‬
‫פלט‪.‬‬ ‫(תסומן‬ ‫פונקציה אחת‬ ‫– מצד ימין‬ ‫רצוי שכמות‬ ‫‪‬‬ ‫לכל פונקציה חייב‬ ‫‪‬‬
‫‪ ‬כאשר יוצאים‬ ‫באות ‪)R‬‬ ‫המעדכנת ואחת‬ ‫מקבלות מידע‬ ‫הפונקציות‬ ‫להיות לפחות זרם‬
‫כמה חצים‬ ‫מספקת‬ ‫ששולפת‪.‬‬ ‫מהמערכת‪ ,‬ומצד‬ ‫בתרשים יהיה בין‬ ‫מידע אחד נכנס ואחד‬
‫מפונקציה‬ ‫קלט ופלט‬ ‫שמאל מספקות‬ ‫‪ 10 – 3‬פונקציות‪.‬‬ ‫יוצא‪.‬‬
‫ברירית‬ ‫מפונקציות‬ ‫מידע למערכת‪.‬‬ ‫לא יתכן זרם מידע‬ ‫‪‬‬
‫המחדל היא‬ ‫בזמן אמת‪.‬‬ ‫היוצא ונכנס לאותו‬
‫‪ AND‬וניתן‬ ‫הפונקציה‪.‬‬
‫לרשום ‪.OR‬‬

‫כללים חשובים‪:‬‬
‫‪ ‬לכל פונקציה חייב להיות לפחות זרם קלט אחד וזרם פלט אחד‪.‬‬
‫‪ ‬בקצה של כל זרם מידע תהיה להיות לפחות פונקציה אחת‪.‬‬
‫‪ ‬אין משמעות לזרם הנכנס ויוצא אל אותה הפונקציה‪.‬‬
‫‪ ‬לכל מאגר מידע (שאינו חיצוני) חייב להיות לפחות זרם מידע אחד לעדכון וזרם מידע אחד לשליפה‪.‬‬
‫‪ ‬ישויות חיצוניות בצד שמאל הן מקור קלט‪.‬‬
‫‪ ‬ישויות חיצוניות בצד ימין הן יעד פלט‪.‬‬
‫‪ ‬ישות זמן תופיע רק כקלט למערכת (מצד שמאל)‪.‬‬
‫‪ ‬זרם מידע יסודי חייב להיות חד כיווני‪.‬‬

‫תוצר‪ :‬מסמך ניתוח מערכת‪ ,‬מילון נתונים‪ ,‬אב טיפוס (אופציונלי)‪.‬‬

 ‫יוני הריס‬ ‫ניתוח מערכות מידע תעשייתי‬ ‫‪www.Industrial-Ariel.com‬‬
‫‪ .5‬עיצוב המערכת – כולל‪ :‬עיצוב מפורט של התכניות‪ ,‬בסיס נתונים‪ ,‬ממשקים‪.‬‬

‫עיצוב על של הטרנזאקציות‬

‫טרנזאקציה – תהליך מחשב עצמאי‪ ,‬כלומר מטלה המבוצעת עבור לקוח הקצה‪ .‬סדר הפעולות של‬
‫הטרנזאקציה‪ :‬קליטת נתונים ‪ >-‬עדכון מאגרי מידע ‪ >-‬הפקת דוחות‪.‬‬

‫תהליך‪ :‬החלק הראשון בעיצוב מערכת הוא איתור הטרנזאקציות בתרשים ה ‪ .DFD‬טרנצאקציה בעצם‬
‫היא רצף פונקציות יסודיות הקשורות ע"י זרמי מידע‪.‬‬

‫לכל טרנזאקציה קיים יוזם – ‪ – Trigger‬לביצועו (לפחות יוזם אחד)‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫במערכות מידע ארגוניות ה – ‪ Trigger‬בדרך כלל יהיה הלקוח קצה של המערכת‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫חלק מהטרנזאקציות יבוצעו באופן אוטומטי‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫פונקציות שאין ביניהם קשר ישיר – לא שייכות לטרנזאקציה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫כל פונקציה יסודית שייכת לטרנזאקציה אחת‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫ישות חיצונית או מאגר מידע יכולים להיות שיכים למספר טרנזאקציות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫סוגי טרנזאקציות‪ :‬טרנזאקצית לקוח קצה‪ ,‬טרנזאקצית זמן‪ ,‬טרנזאקצית זמן אמת‪ ,‬טרנזאקצית מעורבת‬
‫תיאור הטרנזאקציה‪ :‬לכל תרשים טרנזאקציה חייב להיות תיאור על מנת שהתרשים יובן נכונה‪.‬‬

‫עדכון מילון הנתונים‬

‫למילון הנתונים צריך להוסיף נתונים על הטרנזאקציות‪ :‬זיהוי‪ ,‬שם ייחודי‪ ,‬מרכיבים‪ ,‬תרשים‪ ,‬סוג ותנאי‬
‫פעולה‪ ,‬סוג לקוחות קצה‪ ,‬אמצעי קלט ופלט‪.‬‬

‫עיצוב הממשקים‬

‫ממשק‪/‬מנשק‪ )Interface( :‬רכיב חומרה או תוכנה המקשר את המערכת לגורמים מחוצה לה‪.‬‬
‫ממשק לקוח‪ )UI – User Interface( :‬אמצעים המאפשרים ללקוח להשתמש במערכת‪.‬‬

‫מה חשוב בעיצוב הממשק?‬

‫פחות זה יותר!‬ ‫‪‬‬

‫תאימות לצרכים‬ ‫‪‬‬
‫תמיכה בתהליך‬ ‫‪‬‬
‫פשוט ללמוד‬ ‫‪‬‬
‫עקביות והיגיון‬ ‫‪‬‬
‫סוגי ממשקים‪ :‬ממשק לחיפוש והפעלת טרנזאקציות‪ ,‬ממשק להזנת נתונים‪.‬‬
‫סוגי לקוחות קצה‪ :‬נאיבי – פשוט‪ ,‬מתוכחם‪.‬‬
‫גישות לתקשורת עם לקוח קצה‪:‬‬

‫‪ .1‬מונחה מערכת – מערכת יוזמת את השיחה‪ .‬כגון‪ :‬תפריטים‪ ,‬טפסים‪ ,‬שו"ת‪.‬‬

 ‫יוני הריס‬ ‫ניתוח מערכות מידע תעשייתי‬ ‫‪www.Industrial-Ariel.com‬‬
‫‪ .2‬מונחה לקוח – שפת פקודות‪ ,‬הפעלה ישירה (למשל כתיבת ערכים בטבלה)‪.‬‬

‫עיצוב עץ תפריטים (לפי שיטת ‪)ADISSA‬‬

‫נבנה על‪ :‬תרשימי ‪ ,DFD‬מילון נתוני טרנזאקציות‪.‬‬

‫שלב אלגוריתמי – אוסף כללים‪:‬‬

‫צעד ‪ – 1‬גזירת עץ תפריטים מתרשימי ‪:DFD‬‬

‫‪ ‬לכל תרשים בו ישות משתמש יוצרים תפריט ראשוני‪.‬‬
‫‪ ‬לכל פונקציה כללית הקשורה לישות חיצונית נוצרת שורת בחירה (‪ – )S‬שזהו תפתח תפריט בן‪.‬‬
‫‪ ‬לכל פונקציה יסודית הקשורה לישות חיצונית נוצרת שורת הפעלה (‪.)T‬‬
‫‪ ‬כל תפרטי יזוהה לפי מספר התרשים ממנו הוא נובע‪.‬‬
‫‪ ‬בצד כל שורת הפעלה נרשום את מספר הטרנזאקציה אליה היא משתייכת‪.‬‬
‫צעד ‪ – 2‬איחוד שורות פעולה השייכות לאותה הטרנזאקציה‪:‬‬

‫מאחדים את השורות לפעולה אחת‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫זיהוי השורה יורכב ממספרי שורות המקור (למשל ‪)1.2/1.3‬‬ ‫‪‬‬
‫שם השורה המאוחדת יביע את מהות הטרנזאקציה‬ ‫‪‬‬
‫צעד ‪ - 3‬ביטל השורות השייכים לטרנזאקציות זמן וזמן אמת‪.‬‬
‫צעד ‪ – 4‬ביטל תפריטים מנוונים‪:‬‬

‫ביטל תפריטים הכוללים שורה אחת בלבד‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫אם התפריט כלל שורת הפעלה נסמן את שורת הבחירה בתפריט הבא ב – ‪.QT‬‬ ‫‪‬‬

‫שלב הידברותי – תיאום עם לקוח קצה‪ ,‬מעצבים גרפיים וכו'‪:‬‬

‫‪ ‬איחוד תפריטים‪ :‬צמצום עומק תפריטים‪.‬‬
‫‪ ‬מתן שמות לשורת התפריט‪ :‬החלפת שמות השורות בשמות קצרים ונוחים לשימוש‪.‬‬
‫‪ ‬מנגנון עזרה‬
‫‪ ‬עיצוב גרפי של תפריטים‪ :‬קביעת דרך תצוגת התפריט על המסך‪ ,‬תבניות‪ ,‬סמלים וכו'‪.‬‬

‫תוצר‪ :‬עיצוב ארכיטקטוני‪ ,‬עיצוב התכניות‪ ,‬עיצוב הממשקים‪.‬‬

‫‪ .6‬הקמת המערכת – פיתוח המערכת‪ :‬כתיבת קוד‪ ,‬הקמת בסיס נתונים (‪ ,)DB‬בדיקות תקינות‪.‬‬

‫ניהול וארגון המערכת ופיתוח‬

‫ארגון צוותי הפרויקט‪:‬‬

‫שיטת פיתוח‪ :‬שיטת קידוד‪ ,‬שימוש במשתנים ובשמות פונקציות‪ ,‬תיעוד המרכיבים‪ ,‬שיטת ניהול תצורה‪ ,‬שיטת‬
‫שיתוף קבצים‪.‬‬
‫הרכב אפשרי לצוות פרויקט‪:‬‬

‫‪ .1‬מנהל פרויקט ומתחתיו‬

‫‪ .2‬צוותי פיתוח‪ :‬תכניתן ראשי‪ ,‬מנהל תצורה‪ ,‬תכניתני מערכת הפעלה‪ ,‬צוותי בסיס נתונים‪.‬‬
 ‫יוני הריס‬ ‫ניתוח מערכות מידע תעשייתי‬ ‫‪www.Industrial-Ariel.com‬‬
‫‪ .3‬צוותי ‪ QA‬וצוות הדרכה‪.‬‬

‫ניהול תצורה‪ :‬הוראות טכניות ואדמיניסטרטיביות למעקב על תצורת הפריט‪ :‬זיהוי‪ ,‬מעקב‪ ,‬שמירה ובקרה‪.‬‬

‫מבוצע לכל המסמכים הנוצרים בפרויקט‪ :‬קבצי קוד‪ ,‬מסמכי תיעוד‪ ,‬קבצי בדיקה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫כלים‪Source Safe, VSS, CVS :‬‬ ‫‪‬‬

‫קביעת לוחות זמנים‪:‬‬

‫מנהל הפרויקט מתכנן את לוחות הזמנים‪ :‬חלוקה למטלות‪ ,‬משכי ביצוע‪ ,‬קביעת אבני דרך‪ ,‬מועדי מסירה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מעקב אחר התקדמות הביצוע‪ :‬מעקב לפי צוות‪ ,‬מעקב אינטגרטיבי לפרויקט‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫עדכון לוחות זמנים‬ ‫‪‬‬

‫במקרים רבים חברות עובדות עם מערכות לניהול זמנים כגון‪Microsoft Project Server :‬‬

‫תיעוד‬

‫הפקת מסמכים שונים במהלך פיתוח מערכת המידע‪ ,‬ובסופו שתפקידם להדריך את לקוחות המערכת ולסייע לאנשי‬
‫התוכנה המתחזקים את המערכת‪.‬‬

‫תיעוד ללקוחות קצה‪:‬‬ ‫‪‬‬

‫‪ o‬מסמכים המתארים פונקציוליות המערכת ודרכים לתפעול המערכת בביצוע פעולות שונות‪.‬‬
‫‪ o‬עזרה מקוונת‬
‫תיעוד התוכנה‪ :‬תיאור כתיבת הקוד והפונקציות השונות‪ ,‬כולל כל הגדרות במערכת מתוך כוונה לאפשר‬ ‫‪‬‬
‫תחזוקה פשוטה למערכת‪ .‬כולל‪ :‬מסמכי עיצוב ומילון נתונים‪ ,‬תיעוד תכניות הקוד‪ ,‬תיעוד כחלק מהקוד‪.‬‬

‫בקרת איכות (‪)QA‬‬

‫בקרת איכות (‪ )QA‬היא לא בדיקת תוכנה (‪ !)QC‬והיא מלווה את הפרויקט מהשלב הראשון‪.‬‬

‫כוללת‪ :‬עמידה בסטנדרטים ותקנים‪ ,‬בדיקת תוצאות השלב‪ ,‬בדיקת תאימות לדרישות‪.‬‬

‫בחינת התוכנה‪ :‬שלב זה נועד לתקף את התוכנה – לוודא שהתכניות פועלות ועונות לדרישות‪.‬‬
‫‪ ‬בדיקות יחידה – מבוצעת ע"י תכניתן או איש צוות ‪ QA‬ובוחנת את הפונקציות השונות‪.‬‬
‫‪ ‬בדיקות מודול – בדיקה של מספר תכניות התלויות זו בזו‪ .‬בדיקת פעולות גומלין‪.‬‬
‫‪ ‬בדיקות מערכת משנה – בדיקת שילוב מודולים תלויים‪ ,‬בדיקת תוצאות אל מול דרישות‪.‬‬
‫‪ ‬בדיקת אנטגרציה – בדיקת פעילות גומלין לככל מרכיבי המערכת‪.‬‬
‫‪ ‬מבחני קבלה – מבחנים סופיים של הפיתוח‪ .‬בוחנים את המערכת כולה ומאשר את התאמתה לדרישה‬
‫של הלקוח‪ .‬מבוצע ע"י צוות של אנשי תוכנה ונציגי לקוח‪.‬‬
‫‪ ‬מטרות‪ :‬בחינת שלמות‪ ,‬בדיקת נכונות המערכת‪ ,‬תקינות המערכת‪.‬‬
‫‪ ‬מבחני קבלה לחבילת תוכנה‪.Alpha version, Beta version :‬‬

‫תוצר‪ :‬מערכת תוכנה פועלת‪ ,‬תיעוד התכניות‪ ,‬מסמך מבחני קבלה‪.‬‬

 ‫יוני הריס‬ ‫ניתוח מערכות מידע תעשייתי‬ ‫‪www.Industrial-Ariel.com‬‬
‫‪ .7‬יישום המערכת – הדרכת לקוחות‪ ,‬הדרכת אנשי תוכנה‪ ,‬הסבת נתונים‪ ,‬הטמעת מערכת בארגון‪ ,‬הפעלת‬
‫מערכת בדירוג או כפיילוט‪.‬‬
‫הדרכה והכשרת לקוחות קצה‬

‫מטרה‪ :‬על מנת לדאוג להטמעה יעילה ומהירה בארגון חשוב להכין תכנית הדרכה ללקוחות הקצה‪.‬‬

‫תכנית הדרכה תכלול‪( :‬יתחיל מספר שבועות לפי הטמעת המערכת)‬

‫‪ ‬קורסים מרוכזים ללימוד המערכת‪.‬‬
‫‪ ‬עמדות מערכת לתפעול עצמי בסביבת לימוד‪.‬‬
‫‪ ‬חוברות וערכות מידע‪.‬‬
‫‪ ‬מערכת ללימוד שיטות פעילות המערכת מסביבת העבודה של הלקוח‪.‬‬

‫הסבת נתונים‬

‫מטרה‪ :‬שימוש בנתוני עבר של הארגון במערכת החדשה‬

‫שלבים‪:‬‬
‫‪ ‬בנית טבלת המרה לרכיבי הנתונים‪.‬‬
‫‪ ‬הגדרת תחום הנתונים להסבה‪.‬‬
‫‪ ‬הרצת כלים אוטומטיים לביצוע הסבה‪.‬‬
‫‪ ‬ניתוח חריגים ותיקון שגיאות‪.‬‬

‫הטמעת מערכת המידע בארגון‬

‫לאחר חודשים של צפייה‪ ,‬עבודה קשה והרבה כסף שהושקע‪ ,‬המערכת מותקנת בארגון‪.‬‬
‫הערכות לשלב הטמעה‪:‬‬ ‫אופני הטמעה‪:‬‬
‫‪ ‬הקמת מערך תמיכה מוגבר‪.‬‬ ‫‪ ‬הטמעה כלל ארגונית‪.‬‬
‫‪ ‬תגבור מערך פיתוח לטיפול בתקלות קריטיות‬ ‫‪ ‬הטמעה לפי יחידות ארגוניות‪.‬‬
‫‪ ‬תגבור מערך הדרכה ברחבי הארגון‬ ‫‪ ‬הטמעה לפי פונקציוליות מערכת‪.‬‬
‫‪ ‬הדרכות מרוכזות לעובדים‬
‫‪ ‬מעורבות הנהלת הארגון בכל שלבי‬
‫ההטמעה‪.‬‬

‫תוצר‪ :‬קורסים ללקוח ברמות שונות‪ ,‬מערכת מידע פועלת‪ ,‬חוברת הדרכה ללקוח‪.‬‬

‫‪ .8‬תפעול שוטף ותחזוקה‬

‫מרגע סיום הטמעת המערכת‪ ,‬המערכת עוברת לשלב התחזוקה במחזור החיים‪.‬‬

‫סוגי אחזקה‪ :‬אחזקה מתקנת‪ ,‬אחזקה משפרת‪ ,‬אחזקה מסגלת‪.‬‬

‫עלויות‪:‬‬
‫‪ ‬עלות שנתית לאחזקת מערכת נעה בין ‪ 15% - 10%‬מעלות הקמת המערכת‪.‬‬
‫‪ ‬עלות זו כוללת את האחזקה המתקנת ומסגלת‪.‬‬
‫‪ ‬עלות זו אינה כוללת בדרך כלל הוספות ושיפורים (אחזקה משפרת)‪.‬‬
 ‫יוני הריס‬ ‫ניתוח מערכות מידע תעשייתי‬ ‫‪www.Industrial-Ariel.com‬‬
‫העלות הכוללת לשלב תחזוקת המערכת מהווה ‪ 00% - 65%‬מסך עלויות המערכת במחזור החיים‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫שיטת מימון‪:‬‬
‫גורמים המשפיעים על שיטות המימון‪:‬‬

‫יכולת פיננסית של הארגון‬ ‫‪‬‬

‫פרק הזמן עבורו נדרש הציוד‬ ‫‪‬‬
‫שיקולים חשבונאיים‬ ‫‪‬‬
‫עלות הציוד (כולל שירותים נלווים)‬ ‫‪‬‬
‫עלויות מימון‬ ‫‪‬‬
‫אופי הציוד והשימוש‬ ‫‪‬‬
‫השתלבות הציוד בתוכנית האב של הארגון‬ ‫‪‬‬

‫גישות ומודלים לפיתוח מערכת מידע‬

‫גישת "בנה ותקן" – המודל לא הוכיח את עצמו בטווח הארוך‬

‫פיתוח ללא הגדרה מראש של הצרכן וללא הבחנה בין שלבי פיתוח‪.‬‬
‫השיטה‪ :‬בניית מוצר ראשוני ‪ >-‬עדכן על שהלקוח מרוצה ‪ >-‬שימוש במערכת ‪ >-‬החלפת מערכת‪.‬‬
‫גורמים לשימוש בשיטה‪:‬‬

‫פסיכולוגי‪ :‬אתגר והישגיות‪ ,‬צורך סוציאלי נמוך‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫חינוכי‪ :‬הכשרה הכוללת פתרון בעיות דטרמינסטיות (בעיות קבועות שלא משתנות)‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫אופי התוכנה‪ :‬המערכת מאוד‬ ‫‪‬‬
‫פשוטה‪.‬‬

‫מודל "מפל המים" – מודל העיקרי‬

‫המשמש כיום לפיתוח מערכות‬
‫מידע‬

‫מודל המבחין בין שלבי פיתוח שונים‪,‬‬

‫קיימת פעילות גומלין וחפיפת זמנים‬
‫בין שלבים עוקבים‪ ,‬פלט של כל שלב‬
‫הוא הקלט של השלב הבא‪ ,‬כל שלב‬
‫יכול לעדכן את השלב הקודם לו‪.‬‬

‫חסרונות‪ :‬זמני פיתוח ארוכים‪ ,‬עלויות‬

‫גבוהות‪ ,‬שינויים בדרישות‪ ,‬שינויים‬
‫טכנולוגיים‪.‬‬
 ‫יוני הריס‬ ‫ניתוח מערכות מידע תעשייתי‬ ‫‪www.Industrial-Ariel.com‬‬
‫גישת "אב טיפוס"‬

‫אם חברה רוצה ללמוד על פתרון טכנולוגי כלשהי – היא תשתמש בגישה זו‪.‬‬
‫סוגים‪ :‬אב טיפוס לזריקה‪ ,‬אב טיפוס מתפתח‪.‬‬
‫יתרונות‪ :‬מספק למשתמשים מודל בשלב מוקדם של הפיתוח‪ ,‬מאפשר הבנה מעמיקה יותר ללקוח‪.‬‬

‫המודל התוספתי‬

‫בניית מודלריות – נדבך על נדבך‪ .‬מתאים מאוד לבנית מערכות גדולות ומורכבות‪.‬‬
‫יתרונות‪ :‬בכל שלב מתקבל מוצר תפעולי‪ ,‬הטמעה מדורגת – הארגון מתרגל לאט לאט לשינוי‪.‬‬
‫חסרונות‪ :‬קמת סיבוכיות עולה (התהליך שונה ממחסן למחסן) ‪ ,‬עלול להפוך ל"בנה ותקן"‪.‬‬

‫המודל הספירלי‬

‫‪ .1‬גרסה כמו זו של "מפל המים"‪.‬‬

‫‪ .2‬שם דגש על ניתוח סיכונים בתהליכי פיתוח‪.‬‬
‫‪ .3‬מתאים לפרויקטים גדולים‪.‬‬

‫חשוב‪ :‬בשלב ה ‪ Risk Analysis‬עשוי להוביל לעצירת הפרויקט –‬

‫לכן שלב מאוד קריטי!‬

‫חסרונות‪ :‬עלול לגרום לביטול הסכמי תקשורת‪ ,‬מחייב צוות מיומן‬

‫בניתוח סיכונים‪.‬‬

‫מגבלות פיתוח תוכנה בכל המודלים‪ :‬זמן פיתוח ארוך‪ ,‬ראייה סדרתית של תהליך הפיתוח‪ ,‬נתק בין מפתחים ללקוחות‪.‬‬

‫כלי פיתוח‬ ‫מתודולוגיות‬ ‫נוהלי פיתוח‬

‫כלי הנדסת תוכנה – ‪ Case‬התומכות‬ ‫שיטה – אוסף של כללים לביצוע‪.‬‬ ‫סדרה של הוראות והנחיות‬
‫טכניקה – אמצעי מסייע ליישום‬ ‫המכתיבות את סדר הפעילויות בכל‬
‫במתכנתים על מנת שהעבודה‬
‫אחד משלבי הפיתוח‪.‬‬
‫תיעשה בדייקונות וביעילות‪ ,‬וליצור‬ ‫השיטה‪.‬‬
‫מטרה‪ :‬פיתוח מוצר איכותי ביעילות‬
‫תיעוד באופן ממוחשב‪ ,‬נוח וקל‬ ‫דוגמאות‪:‬‬ ‫מירבית‪.‬‬
‫לעדכון‪.‬‬ ‫טכניקה‬ ‫שיטה‬ ‫נוהל מפת"ח (מסגרת‪ ,‬פיתוח‪,‬‬
‫ותחזוקה)‪:‬‬
‫יתרונות‪ :‬שיפור עבודת צוות‪ ,‬שיפור‬ ‫גרף עלות‬ ‫ניתוח עלות‬
‫‪ ‬נוהל מסגרת לטיפול כולל‬
‫תקשורת בין מפתחים ללקוחות‪.‬‬ ‫תועלת‬ ‫תועלת‬ ‫בניהול המחשוב‬
‫פירוק פונקציונלי ‪DFD‬‬ ‫‪ ‬פרי פיתוח משותף של‬
‫ממשלת ישראל‪ ,‬משרד‬
‫תרשים ‪ERD‬‬ ‫מודל ישויות‬
‫האוצר וחברת מתודה‬
‫וקשרים‬ ‫מחשבים בע"מ‪.‬‬
‫‪ ‬נוהל מחייב לכל המערכות‬
‫הממוחשבות הממשלתיות‪.‬‬