‫אוניברסיטת אריאל בשומרון‬

‫המחלקה להנדסה כימית‬

‫מעבדה בכימיה פיסיקלית‬

‫בהנחיית ד"ר אולגה קריצ'בסקי ואלון כברה‬

‫דו"ח מכין‬
‫ניסוי מספר ‪1‬‬
‫מדידות ‪pH‬‬

‫שחר סופר ‪308058627‬‬

‫ישי אלמלם ‪314862657‬‬
‫תאריך ביצוע הניסוי‪17.10.2021 :‬‬
‫תאריך הגשה‪17.10.2021 :‬‬
 ‫מטרת הניסוי‪:‬‬
‫הכרת המכשיר ‪ pH‬מטר‪ ,‬מדידת ריכוז יוני עופרת‪.‬‬

‫רקע תאורטי‪:‬‬
‫‪ pH‬הוא מדד לריכוז יוני המימן הנמצאים בתמיסה‪ ,‬מכיוון שריכוזים אלו נמוכים נשתמש‬
‫בסקלה לוגריתמית ועל כן נגדיר את המשוואה‪:‬‬
‫¿ ‪pH =−log‬‬
‫ככל שב‪ pH-‬נמוך יותר כך התמיסה חומצית יותר וריכוז יוני המין בתמיסה גדול יותר‪.‬‬
‫ישנם מספר שיטות לקביעת ה‪-pH-‬‬

‫קולורימטריה‪-‬שיטה פשוטה לקביעת ה‪, pH‬בשיטה זו נשתמש באינדיקטורים אשר הם‬ ‫‪‬‬
‫חומצות או בסיסים חלשים אותם אינדקטורים מחליפים צבעם ב‪ pH‬מסוים ‪,‬בשיטה זו‬
‫עורכים השוואה בצבע בין תמיסת הנעלם לתמיסה בעלת ‪ pH‬ידוע ‪,‬לשיטה זו מספר‬
‫חסרונותת‪ ,‬היא מתאימה לתמיסות חסרות צבע‪ ,‬השיטה מתאימה לתמיסות בופר ועוד‪.‬‬
‫‪ pH‬מטר ‪ pH -‬מטר הינו מכשיר אלקטרוני הבנוי מאלקטרודות ‪,‬מכשיר זה מודד את‬ ‫‪‬‬
‫הפוטנציאל האלקטרוכימי (מתח )‪,‬כאשר משתמשים באלקטרודה שהפיכה ליוני מימן ‪,‬‬
‫הפוטנציאל הנמדד הינו יחסי לפי משוואת נרנסט בשיטה זו נשתמש באלקטרודת יחוס‬
‫ואלקטרודה הפיכה ‪.‬‬
‫משוואת נרנסט ‪:‬‬

‫‪2.3 RT‬‬ ‫‪2.3 RT‬‬

‫‪E=E0−‬‬ ‫‪∗log ( Q )=E 0−‬‬ ‫)‪∗ln ⁡(Q‬‬
‫‪nF‬‬ ‫‪nF‬‬

‫כאשר‪:‬‬

‫‪-E‬פוטנציאל התא הנמדד(וולט)‬

‫‪- E0‬פוטנציאל הסטנדרטי של התא(וולט)‬

‫‪-R‬קבוע גזים (¿‬

‫‪-n‬מספר אלקטרונים שעוברים בתא‬

‫‪-F‬קבוע פארדיי(¿‬

‫‪-Q‬מכפלת ריכוזים בפועל( לא שיווי משקל )‬

‫חשוב לשים לב ש‪ Q-‬מבטא את הריכוזים בפועל ולא את הריכוזים בשיווי משקל‪.‬‬

‫בניסוי זה נקבע את הריכוז של יוני ‪ +Pb2‬בשלוש שיטות‪:‬‬

 ‫‪-‬‬
‫חלק א'‪ -‬קביעת קבוע הידרוליזה של היון ‪Pb+2‬‬

‫יוני עופרת דו‪-‬ערכית עוברים הידרוליזה לפי התגובה הבאה‪ :‬‬

‫חלק ב' – טיטרציה של יוני עופרת‪ -‬כאשר מטטרים יוני עופרת עם ‪ NaOH‬מקבלים משקע של‬
‫‪ Pb(OH)2‬על פי המשוואה הבאה‪:‬‬

‫תמיסות עופרת הן חומציות בגלל הידרוליזה של יוני העופרת‪ .‬כאשר מטטרים תמיסת יוני עופרת‬
‫עם נתרן הידרוקסיד ה ‪ pH‬של התמיסה נמוך כלומר התמיסה היא חומצית‪ ,‬כל עוד יש עודף יוני‬
‫עופרת בתמיסה‪ ,‬ברגע שכל יוני העופרת שקעו‪ ,‬ומוסיפים יוני הידרוקסיד‪ ,‬ה ‪ pH‬של התמיסה‬
‫יעלה בצורה חדה ויהפוך לבסיסי‪ .‬הנקודה שבה יש שינוי גדול של ה ‪ pH‬היא נקודת הגמר של‬
‫הטיטרציה‪.‬‬

‫חלק ג' – טיטרציה אלקילימטרית של יוני ‪ Pb+2‬בנוכחות יוני ציטרט‪ -‬כאשר מטטרים יוני עופרת‬
‫עם ‪  NaOH‬בנוכחות יוני ציטרט תלת ערכי התגובה המתרחשת היא‪:‬‬

‫בתגובה זו יוני ציטרט תלת ערכיים מתקבלים רק ב ‪ pH‬גבוה‪ .‬אם נכין לצורך הטיטרציה עם‬
‫‪ NaOH‬תמיסה בסיסית של יוני עופרת וציטרט נתחיל למעשה באמצע או בסוף הטיטרציה ולכן‬
‫חייבים להכין תמיסה חומצית של יוני עופרת וציטרט ואנו נמיס את יוני העופרת בתמיסת בופר‬
‫ציטרט של ‪  .pH=6‬ב ‪ pH‬זה יוני הציטרט הם יונים דו ערכיים‪ .‬בהוספת יוני הידרוקסיל מקבלים‬
‫בשלב ראשון יוני ציטרט תלת ערכיים לפי התגובה הבאה‪ :‬‬

‫מהלך הניסוי‪:‬‬
 ‫ניסוי זה מחולק לשלושה חלקים‬
‫חלק א'‪ :‬עקומת כיול‬
‫יש להכין את תמיסת הנעלם‪ ,‬אשר הינה תמיסת רוויה של ‪ . PbI2‬התמיסה תוכן ע"י‬ ‫‪.1‬‬
‫ערבוב של מים מזוקקים עם מעט מוצק של ‪( PbI2‬בכוונה כמות לא ידועה‪ ,‬שתשמש‬
‫כנעלם)‪ .‬נוודא שהתמיסה אכן רוויה ע"י כך שנראה שחלק מהמלח עבר שיקוע מחדש‪.‬‬
‫(התמיסה תגיע מוכנה)‪.‬‬
‫נמדוד ‪ PH‬לתמיסה‪ ,‬כדי שנוכל להשתמש מאוחר יותר בעקומת כיול אשר נכין בשלבים‬ ‫‪.2‬‬
‫הבאים לשם מציאת ריכוז העופרת בתמיסה הרוויה‪.‬‬
‫‪N‬מיהולים פי ‪ 4‬כל פעם בעזרת מים מזוקקים‪ ,‬כאשר הריכוז ההתחלתי הוא ‪.0.1M‬‬ ‫‪.3‬‬
‫(המיהול הבא יהיה‬
‫‪0.1 M‬‬
‫וכן הלאה ‪ 5‬פעמים)‬ ‫‪=0.025 M‬‬
‫‪4‬‬
‫נמדוד את ה‪ PH‬של כל ששת התמיסות לשם בניית עקומת הכיול‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫חלק ב'‪ :‬טיטרציה ישירה‬

‫נכין תמיסה של יוני עופרת‪ ,‬ע"י שנשקול דוגמא של ‪ Pb(NO3)2‬ונמיס במים במידות‬ ‫‪.1‬‬
‫מדוייקות‪.‬‬
‫נטטר את תמיסת העופרת עם ‪ NaOH‬בריכוז של ‪ ,0.1M‬במרווחים קבועים‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫נטטר עד שנגיע לנקודת סיום הטיטרציה‪ ,‬בה ה‪ PH‬יעלה בחדות ל‪ PH‬בסיסי בערך של ‪.12‬‬ ‫‪.3‬‬
‫( כל זמן שיוני העופרת עדיין קיימים ערך הגבה יהיה חומצי)‪.‬‬
‫נכתוב את נפח התמיסה שטוטרה וניגש לחישובים למציאת ריכוז יוני העופרת ההתחלתי‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫חלק ג'‪ :‬טיטרציה כפולה‬

‫יש להמיס ‪ Na 3 Cyt ∙ 5 H 2 O‬או ‪ N a3 Cyt ∙2 H 2 O‬במים במידות מדוייקות‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫לשם יצירת הבופר‪ ,‬לכל נפח מדוד של תמיסה‪ ,‬יש להוסיף בהדרגה תמיסה מהולה של‬ ‫‪.2‬‬
‫‪ HCl‬עד לקבלת ‪.PH 6.0±2.0‬‬
‫לבופר שהוכן יש להוסיף דוגמא שקולה של ‪ Pb(NO3)2‬ומים‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫נטטר את הבופר המכיל יוני העופרת כעת‪ ,‬עם ‪ NaOH‬בריכוז ‪ ,0.1M‬תוך קריאת ה‪ PH‬כל‬ ‫‪.4‬‬
‫‪ 0.5‬מ"ל‪ .‬יש לטטר עד‪ PH 12‬לפחות‪.‬‬
‫לשם הקיזוז של יוני ההידרוקסיד אשר נצרכו לשם התגובה של יצירת הציטראט התלת‬ ‫‪.5‬‬
‫ערכי מכלל יוני ההידרוקסיד אשר נצרכו לשם חישוב סופי של ריכוז יוני העופרת‪ ,‬נטטר‬
‫את הבופר ללא יוני העופרת עם תמיסת ‪ NaOH‬בריכוז ‪ 0.1M‬עד ל‪ PH‬של ‪.12‬‬
 ‫‪MSDS:‬‬
‫סכנות ואזהרות‬ ‫צפיפות נקוד נקודת‬ ‫משקל‬ ‫נוסחת מבנה‬ ‫נוסחה כימית‬ ‫שם החומר‬
‫רתיחה‬ ‫ת‬ ‫( ‪g/cm‬‬ ‫מולרי‬ ‫(באנגלית)‬
‫היתוך (‪) C°‬‬ ‫‪)3‬‬ ‫‪)g/mol‬‬
‫(‪) C°‬‬ ‫)‬
‫רעיל‪.‬‬ ‫‪872‬‬ ‫‪402‬‬ ‫‪6.16‬‬ ‫‪461‬‬ ‫‪PbI2 Lead iodide‬‬
‫מזיק לסביבה‬
‫ובמקרה של‬
‫בליעה‪.‬‬
‫עלול לגרום נזק‬
‫לעובר‪.‬‬
‫להשתמש‬
‫בכפפות חלוק‬
‫ומשקפי מגן‪.‬‬

‫רעיל‪ ,‬מתחמצן‪,‬‬ ‫‪270‬‬ ‫‪4.53‬‬ ‫‪331.2‬‬ ‫‪Pb(NO3)2 dinitrooxylead‬‬

‫ומזיק לסביבה‪.‬‬
‫עלול לגרום נזק‬
‫לעובר‪.‬‬
‫במגע עם‬
‫חומרים דליקים‬
‫נוצרת שריפה‪.‬‬
‫יש להשתמש‬
‫בכפפות חלוק‬
‫ומשקפי מגן‪.‬‬

‫עלול לגרום‬ ‫‪1390‬‬ ‫‪318‬‬ ‫‪2.1‬‬ ‫‪39.9‬‬ ‫‪  NaOH SODIUM‬‬

‫לגירויים בעור‬ ‫‪HYDROXID‬‬
‫ובעיניים‪.‬‬ ‫‪E‬‬
‫יש להשתמש‬
‫בכפפות חלוק‬
‫ומשקפי מגן‪.‬‬
 ‫גורם לכוויות‬ ‫משתנה‬ ‫‪-‬‬ ‫‪1.18‬‬ ‫‪36.46‬‬ ‫‪HCl hydrochloric‬‬
‫בעניים ובעור‪.‬‬ ‫בהתא‬ ‫‪27.32‬‬ ‫‪acid‬‬
‫עלול לגרום‬ ‫ם‬
‫לגירוים וכוויות‬ ‫לריכוז‬
‫חמורות‬
‫במערכת העיכול‬
‫והנשימה‪.‬‬
‫שאיפת אדים‬
‫עלולה לגרום‬
‫לפגיעות‬
‫חמורות‪ ,‬בליעה‬
‫עלולה להיות‬
‫קטלנית‪.‬‬
‫יש להשתמש‬
‫בכפפות חלוק‬
‫ומשקפי מגן‪ .‬יש‬
‫לעבוד במנדף‪.‬‬
‫גורם לגירוי‬ ‫מתפרק‬ ‫‪294‬‬ ‫‪1.7‬‬ ‫‪Na3Cyt·2H2O‬‬
‫במגע עם העור‬
‫והעיניים‪.‬יכול‬
‫להזיק בשאיפה‪.‬‬
‫יש להשתמש‬
‫בכפפות חלוק‬
‫ומשקפי מגן‪.‬‬

‫ביבליוגרפיה‪-‬‬
‫‪ .1‬חוברת מעבדה כימיה פיזקלית ‪ 2021‬אוניברסיטת אריאל ‪,‬עמוד ‪.5-12‬‬
‫‪/https://pubchem.ncbi.nlm.nih.gov .2‬‬