‫‪1‬‬

‫" הקורונה והשפעותיה על זכויות האדם "‬

‫איתי פרומר‪ ,‬מארק קולסניק‬

‫נהוראי ארבל‬

‫‪08/01/2023‬‬
‫‪2‬‬

‫תוכן עניינים‬
‫מבוא ‪ ---------------------------------------------------------------------------------‬עמ' ‪3‬‬
‫תיאור התופעה ‪ ----------------------------------------------------------------------‬עמ' ‪12 - 4‬‬
‫ניתוח האירועים ‪ ---------------------------------------------------------------------‬עמ' ‪15 – 13‬‬
‫עמדה אישית ‪ ------------------------------------------------------------------------‬עמ' ‪17 – 16‬‬
‫הפתרון הנדרש ‪ ---------------------------------------------------------------------‬עמ' ‪19 - 18‬‬

‫סיכום העבודה ‪ ----------------------------------------------------------------------‬עמ' ‪20‬‬

‫משוב קבוצתי ‪ -----------------------------------------------------------------------‬עמ' ‪21-22‬‬
‫ביבליוגרפיה ‪ ------------------------------------------------------------------------‬עמ' ‪22‬‬
 ‫‪3‬‬

‫מבוא‬
‫בשנת ‪ 2019‬פרצה מגפה עולמית ‪ -‬נגיף שנכלל בקנה מידה בין‪-‬לאומי‪ ,‬ומשפיע על מספר גדול של‬
‫אנשים‪.‬‬
‫שם הנגיף הוא "קורונה"(‪ – )COVID-19‬נגיף זיהומי ‪,‬הפוגע בבני אדם ונגרם על ידי‬

‫(מתוך מאמר מידעי של המרכז הרפואי "סורוקה")‬ ‫הנגיף ‪ SARS-CoV-2,‬מתת‪-‬משפחת נגיפי קורונה‪.‬‬

‫היות והעולם לא התמודד עם מגפה בקנה מידה כה גדול כבר שנים‪ ,‬התגובה להתפרצות‬
‫הנגיף הייתה בהתאם – לחץ גדול‪ ,‬החלטות פזיזות‪ ,‬סגרים ועוד דרכי התמודדות‬
‫בלתי רגילות‪.‬‬
‫שאלת המבוא‪ :‬האם הייתה הצדקה לדרכי ההתמודדות שנקטו המדינות השונות על אף‬
‫הפרת הזכויות?‬

‫מדוע בחרנו בנושא זה?‬

‫נגיף הקורונה והשפעותיו משפיעים ונמצאים איתנו כבר בחיי‬
‫היומיום על בסיס קבוע‪ ,‬לכן רצינו לחקור על נושא זה בכדי לבדוק האם גם בתקופות‬
‫המודרניות של היום יש הפרה של זכויות אדם‪.‬‬
 ‫‪4‬‬

‫תיאור התופעה‬

‫וירוס הקורונה מדבק מאוד‪ ,‬ומתפשט בין אדם לאדם דרך ‪ 3‬דרכים עיקריות‬

‫הדבקה טיפתית ‪ -‬רסיסי טיפות שמקורם באדם שנושא את הנגיף (דרך‬

‫התעטשות‪ ,‬שיעול או אפילו דיבור) נושאים את הנגיף באוויר וחודרים‬
‫למערכת הנשימה של בני אדם לא נגועים‪.‬‬

‫הדבקה אווירית ‪ -‬באופן נדיר יותר‪ ,‬עלולה להתקיים גם הדבקה‬

‫באמצעות חלקיקי אוויר זעירים בהרבה מההדבקה הטיפתית‪ ,‬הנישאים‬
‫ב"ארוסול" (עודף של טיפות כאלו) שעקב גודלם הזעיר הם נישאים‬
‫למרחקים גדולים יותר ושורדים זמן רב יותר‪.‬‬

‫הדבקה במגע – צורה פחות משמעותית היא באמצעות מגע‪ ,‬למשל עם כף‬
‫יד שחולה קורונה התעטש לתוכה‪.‬‬
‫דרך זו הרבה פחות נפוצה מכיוון שניתן להשתמש באלקוג'ל ובתכשירים‬
‫אחרים על מנת למגר את דרך ההדבקה הזו‪.‬‬
 ‫‪5‬‬
‫גרף המתאר מאומתים חדשים באופן יום יומי‬
‫בשנת ‪2021-2022‬‬

‫מתוך האתר של משרד הבריאות‬

‫כמו שניתן לראות בגרף‪ ,‬בין התאריכים ‪ 23.12.2021‬עד ‪ 18.03‬הייתה עלייה משמעותית‬
‫בכמות התחלואה(גם מספר המאומתים החדשים וגם מספר המאומתים הממוצע הכולל)‪.‬‬
‫זאת מכיוון שבתאריכים אלו הגיעה מוטציה חדשה של נגיף הקורונה(אומיקרון)‬

‫מוטציות של נגיף הקורונה‬

‫שינוי ברצף הגנטי של הנגיף ‪ SARS-CoV-2‬שנובע מאחר שכמו כלל הנגיפים והיצורים‬
‫החיים‪ ,‬הם משתנים ועוברים אבולוציה‪.‬‬
‫זה תהליך טבעי ובלתי נמנע‪.‬‬
‫בכל פעם שנגיף מדביק מאכסן חדש הוא חודר לתאים שלו ומשעבד את מנגנוניהם כדי ליצור‬
‫עותקים חדשים של הנגיף‪.‬‬
‫כחלק מהתהליך הנגיף משכפל את החומר הגנטי שלו‪ ,‬ובכל העתקה כזו ישנם מספר טעויות‪.‬‬
 ‫‪6‬‬
‫הנחיות הממשלה‬

‫בעקבות ההתפרצות הבלתי צפויה של נגיף הקורונה‬

‫הביאה הממשלה כ‪ 31‬הנחיות‪ ,‬להלן מספר דוגמאות(לא לפי הסדר) ‪:‬‬

‫‪ )1‬אכיפת צו משרד הבריאות בנוגע לבידוד בית של אנשים שנחשפו לנשאי וירוס‬
‫הקורונה ) ב‪ 3-‬באפריל נקבעה סמכות לחייב אדם הנדרש לבידוד לשהות במקום בידוד מטעם המדינה (מלון‬
‫או אכסניה) ולא בבית מגורים)‬

‫‪ )2‬צמצום יציאה למרחב הציבורי‪ ,‬קביעת כללים להתנהגות בו והגבלת פעילויות מסחר‪,‬‬
‫שירותים‪ ,‬בילוי ופנאי‪.‬‬

‫‪ )3‬הגבלת מספר העובדים במקומות עבודה‪ ,‬למעט מקומות עבודה חיוניים שהוחרגו‬
‫מתחולת התקנות או שעבורם אושרו מכסות עובדים גדולות יותר(בתי חולים‪ ,‬הכנסת‬
‫וכו'‪.)...‬‬

‫‪ )4‬קביעת סמכות להכריז על אזור שהמחלה התפשטה בו בהיקף נרחב כאזור מוגבל‬
‫וסמכויות למנוע כניסת ויציאת אנשים מאזור זה אלא לשם מילוי צרכים חיוניים‪.‬‬
‫(מתוך מסמך מסכם של ‪) gov.il‬‬

‫על רגל אחת‪ ,‬מטרת ההנחיות הללו הייתה למגר את תופעת נגיף הקורונה ע"י צמצום של‬
‫פגישות ומגע בין בני אדם‪.‬‬
 ‫‪7‬‬
‫דרכי ההתמודדות עם הקורונה‬

‫כאשר הקורונה הגיעה לארץ ישראל(‪ 27‬בפברואר ‪ )2020‬לא ידעו הרבה על המחלה לכן‬
‫דרכי ההתמודדות היו בהתאם‪:‬‬
‫בתחילת הקורונה(לא חובה)‬
‫‪ )1‬סטריליות – היגיינה אישית ורחיצת ידיים‪ ,‬אי העברת חפצים מאדם אחד לאחר ושימוש‬
‫באלוכוג'ל‪.‬‬
‫‪ )2‬שמירת מרחק – לא להתקהל עם הרבה אנשים‬
‫‪ )3‬המענות ממגע ‪ -‬להימנע לגמרי מלחיצות ידיים וחיבוקים‪.‬‬
‫במהלך הקורונה(חובה)‬
‫‪ )1‬שמירת מרחק – חובה לשמור מרחק של כ ‪ 2‬מטרים לפחות‬
‫‪ )2‬חובת עטית מסיכה – על כל אדם חובת עטית מסכה בכל זמן מחוץ לבית(למעט אנשים‬
‫עם מחלות נשימה או אישור שמקנה להם פטור ממסכה)‬
‫‪ )3‬בידוד – במידה ואדם חיובי לנגיף(בדיקת ‪ pcr‬או ביתית) או נפגש עם חולה מאומת‪,‬‬
‫חובתו להישאר בבידוד למשך תקופה רצופה של ‪ 14‬ימים(בבית או במלון‪/‬אכסניה מטעם‬
‫המדינה)‬
‫‪ )4‬סגרים – איסור יציאה מאזור המגורים למעט קנייה של מזון או צורך חיוני אחר(עד ‪1000‬‬
‫מטרים)‬
‫‪ )5‬איסור התקהלות – חל איסור על הימצאות של יותר מכ‪ 10‬אנשים במרחב סגור‬
‫‪)6‬אי כניסה‪/‬יציאה מהארץ – ביטול כל הטיסות היוצאות או הנכנסות לישראל‬
‫בשלב יותר מאוחר(לא חובה)‬
‫חיסון – ‪ 2‬מנות של זריקה‪ ,‬הצלחה של כ‪ 94%-‬ביעילותם למנוע תחלואה קשה בקורונה‪.‬‬
‫בעקבות ההנחיות‬
‫‪ )1‬למידה מהזום – בעקבות ההנחיה לאיסור התקהלות‪ ,‬בתי הספר העבירו שיעורים דרך‬
‫אפליקציה בשם זום שבה למדו דרך המחשב או הנייד מהבית‪.‬‬
‫‪ )2‬חופשות חלת – עקב הסגרים‪ ,‬למקומות עבודה שלא נחשבו חיוניים היה מחסור בעבודה‬
‫(על סמך ידע אישי ‪ +‬מאמר)‬
‫ולכן שיחררו את עובדיהם לחלת(חופשה ללא תשלום)‬

‫*כל מי שעבר על ההנחיות שילם קנס כספי גבוהה ואו התערבות מהמשטרה והגרומים‬
‫הממשלתיים‪.‬‬
 ‫‪8‬‬

‫במדינות אחרות‬
‫כאמור‪ ,‬הקורונה לא התחילה בישראל ולכן גם מדינות רבות אחרות הושפעו ממנה‪.‬‬

‫את המדינות היה ניתן לחלק ל‪ 3‬הגדרות‪:‬‬

‫‪ )1‬מדינה ברמת סיכון מרבית ‪ -‬מדינה שבחודש האחרון הגיעו ממנה יותר מ‪ 50-‬מאומתים‬
‫או שהגיעו בחודש האחרון לפחות ‪ 10‬מאומתים כאשר שיעור המאומתים הוא יותר מ‪.0.5%-‬‬
‫מקרה אחר הוא שהגיעו מהמדינה לפחות ארבעה מאומתים שמתוכם לפחות שניים עם‬
‫וריאנטים מסוכנים ואחוז המאומתים הוא לפחות ‪.0.5%‬‬

‫דוגמה‪ :‬ארגנטינה‪ ,‬ברזיל‪ ,‬דרום אפריקה‪ ,‬הודו ומקסיקו (נכון ל ‪)08.08.2021‬‬

‫הנסיעה אסורה חוץ מאישורים חריגים שניתנו על ידי המדינה(המנהל הכללי של רשות‬
‫האוכלוסין וההגירה‪ ,‬המנהל הכללי של משרד הבריאות‪ ,‬המנהל הכללי של משרד החוץ ונציגיהם‪).‬‬

‫‪ )2‬מדינות בסיכון ‪ -‬מדינות שרמת החולים בה קרובה לכמות המאומתים שיש במדינה ברמת‬
‫סיכון מרבית‪ ,‬לפחות ‪ 1,000‬מאומתים ביום לכל מיליון איש‪.‬‬

‫דוגמה‪ :‬כל המדינות שאינן נמצאות בטור הצהוב או האדום‪.‬‬

‫הנסיעה מותרת‪ ,‬מי שחוזר חייב להיכנס לבידוד מלא של ‪14‬יום בלי קשר לגיל‪ ,‬כולל מחוסנים‬
‫ומחלימים‪.‬‬

‫‪)3‬מדינות בסיכון נמוך(אזהרת מסע) – מספר המאומתים שחזרו מהמדינה הוא כ ‪ 0.3%‬מכל‬
‫הנכנסים ממנה‪ ,‬או מדינה שהתחלואה בה היא לפחות כ ‪ 500‬מאומתים חדשים לכל מיליון‬
‫איש‪.‬‬

‫דוגמה‪ :‬אוסטריה‪ ,‬אוסטרליה‪ ,‬הונג קונג‪ ,‬הונגריה‪ ,‬טאיוואן‪( .‬נכון ל ‪)16.08.2021‬‬

‫הנסיעה מותרת‪ ,‬אולם בחזרה לישראל חלה חובת בידוד עד לקבלת תשובה שלילית או ‪24‬‬
‫שעות‪ ,‬לפי המוקדם (לא מחוסנים חייבים בבידוד מלא)‪.‬‬

‫מתוך "רשימת סיווג המדינות החדשה"‬

‫משרד הבריאות‪(.‬בנוסף)‬
 ‫‪9‬‬

‫דרכי התמודדות של מדינות אחרות עם הקורונה‬

‫כל מדינה קיבלה את הקורונה ברמות תחלואה שונות‪ ,‬לכן דרכי ההתמודדות שלהן עם‬
‫הקורונה היו מותאמות לרמת התחלואה‪.‬‬

‫סין – הקורונה התחילה בסין ולכן היא המדינה הראשונה שהייתה צריכה לטפל בנושא‪.‬‬
‫בתחילת המגפה נרשמו בסין המון חולים ויותר מ‪ 3,000-‬מתים‪ ,‬רובם במוקד ההתפרצות‬
‫המקורי באזור העיר ווהאן‪.‬‬
‫ב‪ 1-‬בינואר סגרה סין את שוק פירות הים של העיר ווהאן שבמחוז חובאי(מקום התפרצות‬
‫המגיפה)‪.‬‬
‫ב‪ 23-‬בינואר נכנסה ווהאן להסגר‪ ,‬ובארבעת הימים הבאים נכנסו להסגר ‪ 15‬ערים נוספות‬
‫במחוז חובאי‪.‬‬

‫‪"Knowing that specific treatment and prevention options, such as targeted antiviral‬‬
‫‪drugs and vaccines, were not yet available for COVID-19, China focused on‬‬
‫‪traditional public health outbreak response tactics—isolation, quarantine, social‬‬
‫(ציטוט מתוך מאמר) "‪distancing, and community containment‬‬

‫היות ובתחילת המגיפה לא היו דרכי טיפול של חיסונים ותרופות‪ ,‬סין התרכזה בדרכי התמודדות‬
‫ציבוריים כגון‪ :‬בידוד‪ ,‬סגר‪ ,‬הרחקה ובלימה חברתית‪.‬‬

‫ממשלת סין הטילה שורה של הנחיות בסיסיות לציבור‪:‬‬

‫שטיפת ידיים בתדירות גבוהה‪ ,‬שמירה על היגיינה‬ ‫•‬
‫חבישת מסכות פנים‬ ‫•‬
‫בידוד של כל מי שיש חשש כי נדבקו או שבאו במגע עם חולה מאובחן‬ ‫•‬
‫איסור על התכנסויות מרובות משתתפים והגבלות על התנועה והתחבורה‪.‬‬ ‫•‬

‫סגר ‪ -‬כ‪ 1.4-‬מיליארד איש נשארו בבידוד בבתיהם למשך עשרה ימים‪ ,‬כדי‬
‫לצמצם את החשיפה לנגיף ואת סכנת ההדבקה‪.‬‬
‫במחוז חובאי ההסגר היה ארוך הרבה יותר‪ ,‬וכ‪ 59.2-‬מיליון איש היו נתונים‬
‫בבידוד למשך ‪ 50‬יום‪.‬‬
‫(מתוך מאמר של המכון דוידסון )‬
 ‫‪10‬‬

‫אמריקה – החולה הראשון באמריקה דווח ב‪ 27-‬בינואר ‪.2020‬‬

‫אדם בן ‪ 35‬שחזר לארצות הברית מביקור בעיר ווהאן ב‪ 15-‬בינואר‪ ,‬חווה שיעול וחום והגיע‬
‫לטיפול במרפאה במחוז סנוהומיש שבמדינת וושינגטון‪.‬‬
‫ב‪ 29-‬בינואר הוקם כוח המשימה של הבית הלבן להתמודדות עם הנגיף‪:‬‬
‫סגן הנשיא מייק פנס‪ ,‬ועוד כמה רופאים בכירים במדינה כמו אנתוני פאוצ'י ודברה בירקס‬
‫יחד עם אנשי ממשל בתחומים הרלוונטיים לטיפול במשבר‪.‬‬

‫ב – ‪ 31‬בינואר הכריזה אמריקה על מצב חרום רפואי‪ ,‬ונתנו הגבלות על כניסת אנשים מסין‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬כל הטיסות מסין ינותבו ל‪ 11-‬נמלי תעופה שם יעברו הנוסעים מיון והוכנו בהם‬
‫תשתיות להסגר על פי הצורך‪.‬‬
‫אזרחים אמריקאים שהגיעו ממחוז חוביי נדרשו להיכנס לבידוד ביתי למשך ‪ 14‬ימים‪.‬‬

‫לבסוף‪ ,‬הודיעה אמריקה על ביטול אירועי ספורט ועצירת הליגות השונות‪ ,‬מופעי תיאטרון‪,‬‬
‫פסטיבלי מוזיקה וכינוסים מקצועיים‪.‬‬

‫אמריקה נחשבה למדינה בעלת מספר‬

‫מקרי המוות הגדול ביותר בעקבות‬
‫הקורונה‪.‬‬

‫כמו שניתן לראות בגרף‪ ,‬מתוך ‪ 100‬מיליון חולים‬

‫מאומתים שדווחו‪ ,‬דווחו מיליון מתים‪.‬‬
‫‪ 1‬מתוך מאה חולים מת עקב הקורונה באמריקה‪.‬‬
‫(בממוצע)‬

‫תחילה אמריקה אסרה על פתיחת מקומות ציבוריים כגון מסעדות ועבודות שאינן חיוניות‪ ,‬אך‬
‫מהר מאוד שינתה את עמדתה ופתחה שוב את המשק עקב נפילה של הכלכלה באמריקה‪.‬‬
‫‪11‬‬

‫‪"The onset of COVID-19 produced a sharp contraction in economic activity in March 2020,‬‬
‫‪resulting in a decline in real GDP of 5.1 percent at an annual rate in the year's first quarter and‬‬
‫)מתוך("‪31.2 percent in the second quarter‬‬

‫עקב הקורונה בארצות הברית‪ ,‬צנחה ירידה חדה בפעילות הכלכלית במרץ ‪ ,2020‬והביאה‬
‫לירידה בתוצר הריאלי(תוצר שלא מושפע משינויים במחירים ולכן כל שינוי בו משקף שינוי אמיתי של‬
‫התפוקה) של ‪ 5.1‬אחוזים בקצב שנתי ברבעון הראשון של השנה ו‪ 31.2-‬אחוזים ברבעון‬
‫השני‪.‬‬
 ‫‪12‬‬

‫‪ -‬ב‪ 11 -‬במרץ דווח החולה הראשון באנגליה‪ ,‬שרת הבריאות הזותרה של בריטניה‪ ,‬נדין דוריז‪,‬‬ ‫אנגליה‬
‫ושהתה בבידוד ביתי ‪.‬‬

‫ב ‪ 18 -‬במרץ ‪ 2020‬הודיע ראש ממשלת בריטניה(בוריס ג'ונסון) על סגירת כל בתי הספר‬

‫באנגליה‪.‬‬
‫באותו יום הורה גם הרב הראשי של בריטניה‪ ,‬הרב אפרים מירוויס‪ ,‬לקהילות היהודית לסגור‬
‫את כל בתי הכנסת במדינה‪.‬‬
‫ב‪ 20-‬במרץ הודיע ראש הממשלה על סגירת כל מקומות העבודה שאינם חיוניים(בתי הקפה‪,‬‬
‫המסעדות‪ ,‬הברים‪ ,‬בתי הקולנוע‪ ,‬התיאטראות‪ ,‬המועדונים וכו'‪)...‬‬

‫ב‪ 23-‬במרץ הטיל עוצר על בריטניה באורך של כשלושה שבועות‪ ,‬נאסר על אזרחי בריטניה‬
‫להתקהל בקבוצות של יותר משני אנשים(שונה לאחר זמן מה ל ‪ 6 -‬עד ‪ 30‬איש)‪ ,‬ולצאת מהבית‬
‫ליציאות לא חיוניות‪.‬‬

‫כמו שניתן לראות בגרף‪ ,‬באנגליה דווחו מעל ל ‪10‬‬

‫מיליון חולים מאומתים וקצת יותר מכ ‪ 100‬אלף‬
‫מתים‬
‫אחד מתוך ‪ 100‬חולים באנגליה מת מקורונה‬
‫(בממוצע)‬

‫השוואה‬
‫כמו שניתן לראות‪ ,‬דרכי ההתמודדות של המדינות השונות מאוד דומות‪ ,‬אמנם‬
‫רמת הנוקשות שונה אך האמצעים דומים(סגרים בידודים וכו‪.)....‬‬
‫‪13‬‬

‫בחלק הקודם של העבודה פירטנו על דרכי ההתמודדות של המדינות השונות עם מגפת‬

‫הקורונה‪ ,‬בחלק זה של העבודה נדבר על אילו זכויות אדם הופרו במדינת ישראל בעקבות‬
‫דרכי התמודדות אלו‪.‬‬

‫איכוני שב"כ‬
‫איכוני שב"כ מאפשרים לאתר מיקומים ומגעים של חולים מאומתים עם כל מי שהם באו איתו‬
‫במגע קרוב בתקופה של ‪ 14‬יום לפני ההדבקה‪.‬‬
‫הזכות המופרת‪:‬‬
‫הזכות לפרטיות וירטואלית(מתוך הזכות לפרטיות) ‪ -‬זכותו של אדם למרחב פרטי פיזי או‬
‫וירטואלי הנתון לשליטתו‪ ,‬מתוך ההכרה שקיימים תחומים בחיי אדם שלא אמורים להיות‬
‫גלויים לציבור ללא הסכמתו‪.‬‬
‫במקרה הזה‪ ,‬הזכות לפרטיות וירטואלית מופרת בכך שלשב"כ יש את היכולת והרשות‬
‫מטעם החוק לעקוב אחר מיקומו של אדם נגוע והאנשים בהם בא במגע‪ ,‬דרך הפלאפון הנייד‬
‫שלו‪.‬‬

‫בכנסת התקיימו ישיבות רבות על נושא זה עד שלבסוף לאחר הרבה "מלחמה" מצד חברי‬
‫הכנסת שללו חוק זה‪.‬‬
‫כתבה בעד החוק – חברי כנסת טענו שאיכוני השב"כ מצילים חיים בכך שמונעים‬
‫אינטראקציות בין חולים ונשאים פוטנציאלים לבין אנשים אחרים‪.‬‬
‫‪ " :‬ח"כ אבי דיכטר‪ ,‬ראש השב"כ לשעבר‪ ,‬זועם על חבריו בוועדת החוץ והביטחון‬
‫שסירבו ביום ב' לאשר את המשך האיכון האוטומטי של ישראלים שבאו במגע עם חולי קורונה‬
‫מאומתים‪".‬‬
‫"בכל חודש בלי איכונים‪ ,‬דם ‪ 100‬קורבנות קורונה יהיה על אצבעות המתנגדים‪".‬‬

‫כתבה נגד החוק – אזרחים טענו שבדומה לעוד מספר זכויות שהופרו במהלך הקורונה‪ ,‬זכות‬
‫זו שמופרת אינה הכרחית ואף חסר תקדים במדינת ישראל‪.‬‬
‫‪ " :‬חלק מההגבלות שהוטלו דומות לאלה שהוטלו במדינות דמוקרטיות אחרות‪ ,‬אך‬
‫חלקן האחר ‪ -‬בעיקר הפגיעה המתמשכת בפרטיות הנובעת מהפעלת איכוני השב"כ שיעילותם שנויה‬
‫במחלוקת ‪ -‬חסרות תקדים בעולם המערבי‪".‬‬
‫‪14‬‬ ‫סגר‬
‫אחת מדרכי ההתמודדות הנפוצות והמצליחות ביותר ברחבי העולם היא הסגר‪ ,‬בארץ ישראל‬
‫הסגר היה איסור יציאה מאזור המגורים למעט קנייה של מזון או צורך חיוני אחר(עד ‪1000‬‬
‫מטרים)‪.‬‬

‫הזכויות המופרות‪:‬‬
‫‪ )1‬הזכות לחופש תנועה(מתוך ענף הזכות לחירות) – זכותו של כל אדם לנסוע בחופשיות‬
‫וללא הפרעה בתוך מדינתו‪ ,‬להיכנס ולצאת ממדינת אזרחותו‪ ,‬מבלי לחשוש שמישהו ינסה‬
‫לעצור בעדו או לגבות ממנו תשלום בגלל תנועתו‪.‬‬

‫במקרה זה‪ ,‬הזכות מופרת עקב אכיפת אמצעי הסגר והגבלות על תנועה ויכולתם של אנשים‬
‫לנוע בחופשיות בתוך המדינה ולטייל מחוצה לה‪ ,‬כל העובר על התקנות יחויב בכנס כספי‬
‫גבוהה‪.‬‬

‫‪ )2‬הזכות לעבודה ולפרנסה – זכותו של אדם לעבוד ולבחור את מקצועו‪ ,‬תנאי עבודה‬
‫מתאימים‪ ,‬הגנה מפני אבטלה ושוויון הזדמנויות בעבודה‪.‬‬

‫במקרה הזה‪ ,‬הזכות מופרת עקב סגירת עסקים והגבלות על פעילות כלכלית שהביאו לאובדן‬
‫מקומות עבודה ולמצוקה כלכלית עבור אנשים רבים‪.‬‬

‫‪ )3‬הזכות לחינוך – זכותו של כל אדם‪ ,‬למתן גישה לחינוך ללא קשר לגילו מינו דתו או גזעו‪.‬‬

‫במקרה הזה‪ ,‬הזכות מופרת עקב סגירת בתי ספר ואוניברסיטאות‪.‬‬

‫בעקבות הסגירה של מוסדות החינוך‪ ,‬מערכת החינוך השתנתה בצורה ישירה מה שהשפיע‬
‫על שינוי רפורמות שונות בתוך מערכת החינוך לדוגמה‪:‬‬

‫רפורמת הבגרויות‪ :‬תלמידים בכיתות י – י"ב יצטרכו להגיש עבודות גמר במקום להבחן כמו‬
‫בשנים קודמות‪ ,‬זאת מכיוון שבעבודות אלו נדרש ללמד פחות חומר שלא הועבר לתלמידים‬
‫בגלל הקורונה‪.‬‬
‫‪15‬‬ ‫חופש הביטוי & חופש ההתארגנות) ‪-‬‬ ‫‪ )4‬הזכות לחופש ההפגנה(הזכות לחירות‬
‫זכותו של אדם להפגין ולמחות באופן פרטי או מאורגן נגד כל ייצוג‪ ,‬פרטי או ציבורי‪.‬‬

‫במקרה זה‪ ,‬הזכות הופרה עקב הגבלות על התכנסויות ואירועים ציבוריים שהגבילו את יכולתם‬
‫של יחידים להתאסף ולמחות בדרכי שלום‪.‬‬

‫כתבות‬
‫כתבה שמעידה על הפרת זכויות –‬
‫"מדינות העולם ממש התחרפנו עם הקורונה‪ .‬הן פוגעות קשות בזכות האדם לחרות באמצעות‬
‫סגר‪ ,‬בידוד‪ ,‬מעקב‪ .‬וזה גורר פגיעת המשך חמורה בזכות הקניין‪ .‬אין לכך הצדקה"‬
‫בכתבה זו מביעים שני צדדים‪ ,‬האחד הוא בעד הסגר והשני מציג את הפרת זכויות‬
‫האדם שמגיעות איתו‪ ,‬בציטוט זה מביעים כותבי הכתבה את דעת האזרחים‪ ,‬אשר‬
‫טוענים שיש הפרה של זכויות אדם‪.‬‬

‫כתבה שטוענת שהסגר הכרחי ‪" -‬ס גר מלא מתברר כמהלך היעיל ביותר למיגור המגפה‪,‬‬
‫בעיקר כשהוא מלווה בהקפדה מחמירה עליו‪".‬‬
‫בכתבה זו מציגים כיצד הסגר הביא לירידה ברורה בקצב התחלואה במדינות כמו סין‪ ,‬הונג‬
‫קונג וסינגפור לעומת מהירות העלייה בתחלואה במדינות אירופה שעוד לא היו בסגר‬
‫ומבהירים שסגר הוא הדרך הטובה ביותר למגר את המגפה‪.‬‬

‫מקורות נוספים‪ :‬כתבה ‪ ,‬הבינה המלאכותית ‪(Chat GPT‬כל החומרים‬

‫שלקחתי משם נמצאים גם בכתבות שציינתי)‪ ,‬זכויות היסוד‬
‫‪16‬‬

‫דרכי ההתמודדות עם וירוס הקורונה עוררו מחלוקות רבות‪ ,‬בממשלה‪ ,‬בבתי המשפט‬
‫ובמדינה עצמה ופגעו בזכויות האדם‪ ,‬בהתאם לכך חלק ניכר מהאזרחים אינם מסכימים עם‬
‫דרכי התמודדות אלו‪.‬‬
‫אנו לא מסכימים עם טענה זאת וסבורים כי "המטרה מקדשת את האמצעים" ודרכי‬
‫ההתמודדות עם הקורונה שננקטו היו נדרשים‪.‬‬

‫הסיבה העיקרית שגורמת לנו להאמין שדרכי ההתמודדות הללו היו נחוצים היא התוצאות‬
‫החיוביות והברורות שהן הביאו‪ ,‬ולא רק בנוגע למספר המאומתים שצנח משמעותית אלא גם‬
‫לשאר ההשפעות החיוביות שהביא אתו‪ ,‬לדוגמה‪:‬‬
‫השפעת הסגר על זיהום מזג האוויר ‪ -‬מבדיקת המשרד להגנת הסביבה עולה כי בשנת‬
‫הקורונה נרשמו בתחנות הניטור הפחתות של עד ‪ 34%‬בריכוזי החנקן הדו‪-‬חמצני בהשוואה‬
‫לממוצע בשנים ‪(.2015- 2019‬מתוך)‬
‫חוסר היציאה של אנשים מהבתים גרם לירידה משמעותית בשימוש בכלי רכב ולכן זיהום‬
‫האוויר ירד בצורה ניכרת‪.‬‬
‫בנוסף הסיבה שאנו חושבים שהסגר היה טוב היא בעקבות ההשפעה שלו עלינו‪.‬‬
‫כתלמידים‪ ,‬אנו חווינו את הסגר כחוויה חיובית מכיוון שלמדנו מהבתים דרך האפליקציה‬
‫"‪ "zoom‬שהיא נוחה לשימוש ולנו היה קל להסתגל אליה‪.‬‬
‫בהקשר ללמידה מרחוק‪ ,‬תלמידים רבים חלו בקורונה בבית הספר לפני הסגר מה שגרם‬
‫להפסד של חומר הנלמד בכיתה עקב בידוד של ‪ 14‬יום‬
‫כך‪ ,‬באמצעות שיטה זו ניתן היה ללמוד באותה מידה כמו שאר התלמידים בצורה שווה‪.‬‬

‫לסיכום‪ ,‬לסגר היו השפעות חיוביות רבות‪ ,‬בין אם הן השפיעו עלינו ובין אם לא ולפי דעתנו‬
‫היה נחוץ בזמנים קשים אלו ולכן מומלץ לבדוק את כל ההשפעות החיוביות והשליליות לפני‬
‫שמחליטים האם הסגר הוא "מזעזע" או מדהים‪.‬‬
‫‪17‬‬

‫טענת נגד‬
‫יש הטוענים כי השיט ות בהם נקטה המדינה על מנת למגר את תופעת הקורונה היו מוגזמות‬
‫וחלקן בכלל אינן הכרחיות‪.‬‬
‫נתחיל מהטענה הברורה ביותר "גם אני נגד סגר‪ ,‬בהחלט‪ .‬חושב שאפשר להימנע ממנו‪ .‬זה לא שלא‬
‫יהיו לנו חולים"(מתוך)‪.‬‬
‫רבים טוענים כי גם אם יהיה סגר או לא‪ ,‬ממילא יהיו חולי קורונה על בסיס יום יומי ולכן זה לא‬
‫שווה את העוול שאזרחים צריכים להישאר בבית‪.‬‬
‫הסגר הפר זכויות אדם רבות כמו חופש התנועה‪ ,‬הזכות לפרנסה וכו'‪...‬‬
‫עוד טענה כנגד השיטות של הממשלה היא לגבי איכוני השב"כ‪" ,‬איכוני שב"כ הם הרע‬
‫במיעוטו"(מתוך)‪.‬‬
‫איכוני השב"כ‪ ,‬גם הם הפרו זכויות אדם כמו הזכות לפרטיות וירטואלית ורבים חששו‬
‫שמאזינים להם או עוקבים אחריהם‪.‬‬
‫‪18‬‬

‫חלק מהבעיות שהביא איתם הסגר כבר קיבלו פתרון במהלך הסגר‪ ,‬לדוגמה‪:‬‬

‫הפרת הזכות לחינוך – פתרון לבעיה זו היה האפליקציה "‪ "zoom‬שמאפשרת לתלמידים‬
‫ללמוד מבתיהם דרך הפלאפון או המחשב שלהם וכך תלמידים המשיכו ללמוד גם במהלך‬
‫הסגר‪.‬‬

‫עם זאת‪ ,‬חלק גדול מהזכויות שהופרו לא קיבלו פתרון ולכן אנו נציג פתרונות לבעיות אלה‪.‬‬
‫אנו נציג פתרון לבעיית העבודה בסגר‪.‬‬
‫אחת הבעיות המרכזיות עם הסגר היא סגירת כל העבודות שאינן נחשבות כחיוניות‪.‬‬
‫עקב כך יצא שאזרחים רבים יצאו לחופשה ללא תשלום בעקבות הסגירה של עבודתם‪ ,‬ולכן‬
‫הפסידו הרבה מאוד כסף‪.‬‬
‫הפתרון – בכל חודש יחולק סכום כספי לכל האזרחים שעבדו בעבר ואינם יכולים לעבוד עקב‬
‫הסגר מטעם המדינה‪ ,‬סכום הכסף שיינתן יהיה יחסי למשכורת של העובד‪.‬‬

‫הדרך ליישום הפתרון‬

‫אפליקציה שנקראת "זכאי"‪ ,‬במסך הבית אתה מכניס פרטים אישיים‪ ,‬כגון‪ :‬שם פרטי‬
‫ומשפחה‪ ,‬מספר ת"ז‪ ,‬מספר אשראי וכו'‪...‬‬

‫לאחר מכן האפליקציה תבקש את מקום עבודתך‪ ,‬כמה זמן אתה עובד שם וכמות הכסף‬
‫שאתה מקבל בחודש‪ ,‬ברוטו ונטו‪.‬‬
‫לאחר מכן האפליקציה תפעיל אלגוריתם מתמטי פשוט שיחשב לכמה כסף אתה זכאי‪.‬‬
‫‪19‬‬

‫האלגוריתם‬

‫משכורת חודש לפני‬ ‫משכורת חודשיים‬ ‫משכורת שלושה‬

‫הסגר‬ ‫לפני הסגר‬ ‫חודשים לפני הסגר‬

‫נטו‬ ‫‪-‬‬ ‫ברוטו‬ ‫נטו‬ ‫‪-‬‬ ‫ברוטו‬ ‫נטו‬ ‫‪-‬‬ ‫ברוטו‬

‫הפרש‬ ‫הפרש‬
‫הפרש‬

‫סכום ‪ -‬תשלום‬

‫(האפליקציה תוצג בנוסף לתוצר הסופי שלנו)‬

‫‪20‬‬

‫במבוא העבודה תיארנו את התופעה‪ ,‬וירוס הקורונה שהוא הגורם המרכזי לנושא העבודה‪.‬‬
‫במבוא שאלנו את השאלה " האם הייתה הצדקה לדרכי ההתמודדות שנקטו המדינות השונות על‬
‫אף הפרת הזכויות?" ובמהלך העבודה בחנו את כל הדברים שעלולים להשפיע על התשובה‬
‫לשאלה הזו‪.‬‬
‫בתיאור התופעה התחלנו ולפרט יותר על הווירוס עצמו‪ ,‬הופתענו לגלות שווירוס הקורונה‬
‫השפיע על כלכך הרבה מדינות וכמויות אדירות של אנשים חלו בנגיף‪.‬‬
‫בהמשך תיאור התופעה הצגנו כיצד טיפלו המדינות השונות בנגיף המדבק ובדרכי‬
‫ההתמודדות של אותן מדינות‪ ,‬בנוסף תיארנו בהרחבה יותר על איך מדינת ישראל הגיבה‬
‫לנגיף ואיך ניסתה למגר את התופעה‪.‬‬
‫בניתוח האירועים הרחבנו בעיקר לגבי איכוני השב"כ והסגר‪ ,‬בדקנו לעומק ופירטנו לגבי‬
‫ההנחיות של מדינת ישראל ועל איך הן פגעו בזכויות האדם של אזרחי ותושבי ישראל‪ ,‬בדקנו‬
‫אילו זכויות נפגעו וכיצד‪.‬‬
‫לאחר מכן בהבעת העמדה הצגנו את דעתנו לגבי הסגר וטענו שעל אף הזכויות שהופרו‬
‫והנזק שנגרם היה גם צדדים חיוביים ולכן הסגר היה נחוץ‪.‬‬
‫לבסוף הצענו הצעת פתרון לגבי איך היה אפשר לפעול אחרת על מנת לחסוך הפסדים רבים‬
‫של כסף מאזרחי ישראל באמצעות מתן כספי לכל האזרחים העובדים באמצעות אפליקציה‬
‫שנקראת "זכאי"‬

‫לאחר שבחנו את כל מה שהקורונה הביאה איתה‪ ,‬נוכל לנסות לענות על שאלת המבוא‬
‫האם הייתה הצדקה לדרכי ההתמודדות שנקטו המדינות השונות על אף הפרת הזכויות?‬
‫התשובה אינה נגמרת בכן ולא‪ ,‬הרי כמו שכולם יודעים זכויות האדם הן דבר קדוש שאין לאף‬
‫אחד את הזכות לקחת אותן מאדם‪.‬‬
‫עם זאת במקרים של מגפה כמו וירוס הקורונה‪ ,‬שהשפיע על כל הגלובוס לפעמים גם הפרת‬
‫זכויות נדרשת‪.‬‬
‫לולא דרכי ההתמודדות הנוקשות של המדינות מי יודע לאן וירוס הקורונה היה מגיע היום?‬
‫לסיכום‪ ,‬אין ספק שחלק מהדברים היו יכולים לעשות אחרת(כמו שהוצג בהצעת הפתרון‬
‫לדוגמה) אך עדיין ניתן לומר שהדרכים בהן נקטו המדינות היו הכרחיות‪.‬‬
‫‪21‬‬

‫מארק‪:‬‬
‫תפקידים‪:‬‬
‫‪ -‬כתיבה של הקודים ויצירה ושל התוצר הסופי כולל עיצוב‬
‫‪-‬הביא מקורות מידע‬
‫‪-‬העלאת רעיונות בנוגע לעבודה ולתוצרים‬

‫הקשיים‬
‫כתיבת הקודים לתוצר דרשו הרבה מחקר ומדריכים והתנסיתי עם דברים שלא עשיתי בעבר‬
‫כמו אנימציה ולקיחת חבילות מהאינטרנט‬
‫בנוסף היה קשה לעמוד בזמנים ועבדתי תחת הרבה לחץ‪.‬‬

‫החוויות‬
‫התנסיתי בדברים שלא נגעתי לפני כמו שציינתי בקשיים ולמדתי הרבה על הקורונה במהלך‬
‫העשייה של העבודה והתוצר‪.‬‬

‫דעה על העבודה בצוות‬

‫היה כיף לעבוד ביחד עם איתי ניהלנו את הזמן נכון ונהנו במהלך העבודה ובמיוחד כשעבדנו‬
‫על התוצר‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫איתי‬
‫תפקידים‪:‬‬
‫‪-‬כתיבת העבודה‬
‫‪-‬העלאת רעיונות‬
‫‪-‬הצעת האפליקציה וכתיבתה‬
‫‪-‬הצעת הרעיון לעבודה‬

‫הקשיים‬
‫במהלך העבודה היו הרבה דברים שלא משנה כמה חיפשתי לא מצאתי להם מקורות מידע‬
‫אמינים ולכן הייתי צריך לשנות את מה שכתבתי אפילו אם זה אמר למחוק עמודים שלמים‪.‬‬
‫בנוסף היה מעט מאתגר לעמוד בזמן שהיינו צריכים להגיש את העבודה מכיוון שכל תת נושא‬
‫שהתחלנו לכתוב עליו עלו לי המון רעיונות לדרכים להעביר אותם ולא ידעתי במה לבחור‪.‬‬

‫החוויות‬
‫במהלך העבודה רכשתי הרבה מי ומנויות כמו מציאת מקורות מידע עיבוד וניסוח של מידע‪.‬‬
‫בנוסף נהנתי מהאתגר מכיוון שרוב המטלות שנותנים לנו הן קצרות ולא דורשות מאמץ רב‪.‬‬

‫דעה על העבודה בקבוצה‬

‫נהנתי לעבוד ביחד עם מארק ולחלק את המטלות ככה שגם אני וגם הוא השקענו מאוד‬
‫בעבודה וכל אחד העלה את הרעיונות שלו ולמרות הקשיים הצלחנו ליישם אותם‪.‬‬
‫‪23‬‬

‫‪ )1‬סורוקה‬

‫‪)2‬האתר של משרד הבריאות‬

‫‪ )3‬גוב‬

‫‪)4‬רשימת המדינות הירוקות‬

‫‪ )5‬גלובס‬

‫‪Jama network)6‬‬

‫‪ )7‬המכון דודסון‬

‫‪CBPP)8‬‬

‫‪)9‬גלובס‬

‫‪)10‬המכון הישראלי לדמוקרטיה‬

‫‪)11‬קו ישר‬

‫‪)12‬גלובס‬

‫‪)13‬ישראל היום‬

‫‪)14‬תיכון איתן ע"ש רפאל איתן‬

‫‪)15‬המשרד להגנת הסביבה‬

‫‪Ynet )16‬‬

‫‪)17‬הארץ‬