‫מי צייץ?

‬ ‫‪54‬‬
‫הערבי‬ ‫נכן‪ :‬אורחיהעולם‬
‫התשרר!; לאנכון‪ :‬זה קרה בזכות‬
‫וטוויטר ענבל אורפז‬
‫פייסבוק‬

‫המחאה הסוערים ביותר בכל מדינה‪ .‬הת־‬

‫‪$TS1$‬התברר‪$TS1$‬‬ ‫התרחשואירועי‬ ‫שבו‬ ‫בשבוע‬
‫ההצטרפות‬ ‫האטה בקצב‬ ‫‪$DN2$‬התברר‪ $DN2$‬שבשבועות שקדמולהפגנות‬
‫דווקא היתה‬ ‫ברר‬
‫הנרשמים עלה באופן דרמטי אחרי פרוץ ההפגנות‬ ‫לפייסבוק‪ .‬קצב‬
‫וגם החיפושיםבגוגל הושפעו והתמלאו בנושאים הקשורים למחאה‪.‬‬
‫להתעדכנותולשיחה‬ ‫הרשתות החברתיות והאינטרנט שימשו‬ ‫כלומר‪,‬‬
‫שהמחאות התעוררו‪ ,‬אך לא היה להם חלק משמעותי‬ ‫בעיקר אחרי‬

‫בהתארגנות עצמה‪.‬‬
‫יותר מדי״‪ ,‬אומר‬ ‫״טכנולוגיה זה מעניין אבל לא צריר להתרגש‬ ‫ענבלאורפז‬
‫אורפז‬ ‫האח ענבל‬
‫וולפספלד‪ .‬״אנחנו לא טוענים שפייסבוק וטוויטר לא עזרולארגן את‬

‫השתמשו בהם‪ .‬לכל תקופה‬ ‫האנשים באותן מדינות שבהן המפגינים‬ ‫רשתות החברתיות יוחס תפקיד מרכזי במהפכות של האביב‬
‫הטכנולוגיה שלה‪ ,‬אבל זו לא היתה הסיבהלמהפכה‪ .‬צריך קודם‬
‫הפוליטי‪ ,‬על המצבהכלכלי‪ ,‬על זכויות האדם"‪.‬‬
‫יש את‬

‫כל לדבר על המצב‬

‫בפ״סבוק וקטעי‬ ‫שנפתחו‬ ‫הערב״‪ .‬ציוצים‪ ,‬תמונות‪ ,‬קבוצות‬

‫וידאושהעלו מצרים‪ ,‬תוניסאים וצעירים במדינות ערביות‬

‫^^‬ ‫‪en‬‬
‫במהפכה פו־‬ ‫לטכנולוגיה שמילאה תפקיד קריטי‬
‫‪$TS1$‬פוליטית‪$TS1$,‬‬ ‫דוגמה קלאסית‬ ‫אחרות לרשתקיבלו חשיפה במערב ונהפכולכוכבי המה־‬
‫‪$TS1$‬המהפכות‪$TS1$.‬‬
‫ששימשו להפצת דר־‬
‫‪$TS1$‬דרשות‪$TS1$‬‬ ‫וולפספלר‪ ,‬היא קלטות האודיו‬ ‫לאירועים במדינות אלה הודבק הכינוי ״מהפכותפייסבוק״‪ .‬ליטית‪,‬‬
‫‪$DN2$‬פוליטית‪ $DN2$,‬מזכיר‬ ‫פכות‪.‬‬
‫המהפכות‪$DN2$.‬‬
‫‪$DN2$‬דרשות‪ $DN2$‬שלהאייתוללה הגולה חומייני והניעו את המהפכה האסלאמית‬
‫שות‬ ‫בתקופה שבההעולם הערבי בער ותסס‪ ,‬הפרשנים התייחסו למדיה‬
‫התקשורת במערב‬ ‫באביב הערבי‪ ,‬הוא אומר‪ ,‬היתה זו‬ ‫באיראן ב־ ‪1979‬‬ ‫האנשיםלרחובות‪.‬ואולם‪ ,‬מחקר‬ ‫החברתית כאל הגורם שהוציא את‬

‫שבנתה את המיתוס של מהפכות הפייסבוק‪ ,‬מכיוון שזה היה ערוץ‬ ‫תפקידה את המדיה החבר־‬
‫‪$TS1$‬החברתית‪$TS1$‬‬ ‫חדש של חוקריםישראלים‪ ,‬שבחנו את‬

‫המידע שבאמצעותו נחשפו עיתונאים במערבלנעשה במדינות ערב‪.‬‬ ‫חברתית‪ $DN2$‬באביב הערבי‪ ,‬מראה שדווקא קיים קשרשלילי בין מחאהלבין‬‫תית‬
‫״עיתונאים זרים חייבים להסתמך על מה שהם רואים בפייסבוק וט־‬
‫‪$TS1$‬וטוויטר‪$TS1$‬‬ ‫לטענתם‪ ,‬הוא המצב‬ ‫פעילות ענפה במדיה החברתית‪ .‬הגורם המשפיע‬
‫וולפ־‬ ‫‪$DN2$‬וטוויטר‪ $DN2$‬אבל זה לא אומר שזה מייצג את מה שקורהבפנים״‪ ,‬מציין‬
‫‪$TS1$‬וולפספלד‪$TS1$.‬‬ ‫וויטר‬ ‫הרשתות החברתיות בה‪.‬‬ ‫הפוליטי בכל מדינה‪ ,‬ולא תפוצת‬

‫טכנולוגיה מילאה את התפקיד המרכזי בהתעוררות‬ ‫‪$DN2$‬וולפספלד‪ $DN2$.‬אם כן‪ ,‬איזו‬

‫פעילות מריה חברתית במדינה‪ ,‬כר יש בה פחות ספלד‪.‬‬ ‫״ככל שיש יותר‬
‫״טכנולו־‬
‫‪$TS1$‬״טכנולוגיה‪$TS1$‬‬
‫האביב הערבי? על כך ישלוולפספלד תשובה מעט מפתיעה‪:‬‬ ‫החברתית היא לא תנאי הכרחי‬ ‫התפשטות האינטרנט והמדיה‬ ‫מחאה‪.‬‬

‫אל־ג׳זירה‪ .‬בערוץ‬ ‫הטלוויזיה הקטארי‬ ‫אלימות״‪ ,‬קובע‬

‫‪$DN2$‬״טכנולוגיה‪ $DN2$‬שבאמת השפיעה היא ערוץ‬
‫גיה‬ ‫ולא תנאי מספיק כדילהגיע למהפכות אולהפגנות‬
‫הזה כל הזמן מדברים על הפגנות ומחאות ומעודדים אותן״‪ .‬דוגמה‬ ‫התקשורת‬ ‫וולפספלד‪ ,‬ראש תוכנית התואר השני בתחומי‬ ‫פרופ׳ גדי‬
‫וולפספלד‪,‬‬ ‫לטכנולוגיה הלא נכונה‪ ,‬אומר‬ ‫נוספת למהפכה שיוחסה‬ ‫והמדיה החדשים בבית הספר לתקשורת במרכז הבינתחומיהרצליה‪,‬‬
‫הירוקה״)‪ ,‬שעוררה תקוות‬ ‫היא ״מהפכת הטוויטר״ הכושלת (״המהפכה‬ ‫שהשתתף בכתיבת המחקר‪ .‬״היא לא תנאי הכרחי‪ ,‬מכיוון שהיו הרבה‬
‫מהפכותלפני פייסבוק; והיא לא תנאי מספיק‪ ,‬מכיוון שאם לא קיימת גדולות באיראן ב־ ‪ 2010‬עד שרוסקהבברוטאליות על ידיהשלטונות‪.‬‬
‫המהפכה דרך טוויטר‪ ,‬ואמרו שטוויטר הוא הסיבה‬ ‫״באירופה ראו את‬ ‫שאתה מוכן לסכן את החיים‬ ‫אי שביעות רצון‪ ,‬תסכול וכעס ברמה‬

‫להפגנות‪ ,‬אבלהטלפון הנייד היה הרבה יותרמשמעותי״‪.‬‬ ‫שלך‪ ,‬אז זה שיש פייסבוק לא משנה״‪.‬‬
‫הפעילות במריה‬ ‫וולפםפלר מסביר כי קיים קשרשלילי בין היקף‬ ‫המחקר שערכווולפספלד ושותפיו‪ ,‬ד״ר אלעד שגב מהחוג לת־‬
‫‪$TS1$‬לתקשורת‪$TS1$‬‬
‫לדבריו‪ ,‬במדינות עשירות שבהן נפתחו קבוצות‬ ‫החברתיתלבין מחאה‪.‬‬ ‫‪$‬לתקשורת‪ $DN2$‬באוניברסיטת תל־אביב ופרופ׳ תמיר שפר מהחוגיםלמדעי‬
‫קשורת‬
‫פייסבוק שניסו לקדם מחאה‪ ,‬הקריאות להפגנות אלימות לא יצאו‬ ‫בכתב‬ ‫באחרונה‬ ‫באוניברסיטה העברית‪ ,‬ופורסם‬ ‫ותקשורת‬ ‫המדינה‬
‫לדוגמה‪ ,‬שהן יותר פתוחות ויש‬ ‫מגבולות פייסבוק‪ .‬״במדינות המפרץ‪,‬‬ ‫העת ‪ The International Journal of Press/Politics‬התבסס על‬
‫האנשים פחות רוציםלמחות״‪ ,‬הוא‬ ‫בהן פחות דיכוי באופן כללי‬ ‫בטלפוניםניידים‪,‬‬ ‫ניתוח שיעורי החדירה והיקפי השימוש באינטרנט‪,‬‬
‫אומר‪ .‬״קיים עיקרון של אי שוויון מצטבר‪ .‬במדינות שהכי זקוקות‬ ‫בפייסבוק ובטוויטר ב־ ‪ 20‬מדינות‪ .‬במקביל נאספו נתונים אורות פר־‬
‫‪$TS1$‬פרמטרים‪$TS1$‬‬

‫ופוליטיים שונים באותן מדינות‪ ,‬שהצביעו על הלך לנגישותלמריה‪ ,‬למשל כרי להפסיק את הדיכוי‪ ,‬הכי קשה להשיג‬ ‫‪$‬פרמטרים‪$DN2$‬כלכליים‬
‫מטרים‬

‫אותה‪ .‬במדינות עשירות וחופשיות‪ ,‬פחות זקוקים לזה ופחות מתע־‬

‫‪$TS1$‬מתעניינים‪$TS1$‬‬ ‫הרוח של תושבי המדינה‪.‬‬
‫בפוליטיקה״‪.‬‬ ‫ניינים‬ ‫ההתארגנות הרא־‬
‫‪$TS1$‬הראשונית‪$TS1$‬‬
‫‪$DN2$‬מתעניינים‪$DN2$‬‬ ‫כרילבחון את השפעת הרשתות החברתיות על‬
‫‪inbaf.orpaz@r/1emarker.com‬‬ ‫ראשונית‪ $DN2$‬של המפגינים‪ ,‬בדקו החוקרים את מספר המצטרפיםלפייסבוק‬
‫שונית‬