‫ספר חנוך‬

‫תרגום‪ :‬אברהם כהנא ויעקב נח פיטלוביץ‬

‫מתוך 'הספרים החיצוניים'‪ ,‬בעריכת אברהם כהנא‪ ,‬תל אביב תש"ך‬

‫ספר חנוך הוא מן הספרים החיצוניים‪ ,‬שפרטים עליו ניתן למצוא כ א ן ‪.‬‬

‫הספר הנקרא בשם "ספר חנוך" הוא ספר אפוקריפי שנכתב בידי יהודי בא"י בימי החשמונאים‪,‬‬
‫ונמצא בימינו בלשון געז‪ .‬הספר נכתב תחילה עברית‪ ,‬תורגם ליונית‪ ,‬וממנה ללשון געז‪ .‬הספר‬
‫דומה לספר דניאל‪ .‬בפתיחת הספר מצוי הספור על חטא מאתיים מלאכים נפילים שהיו בימי‬
‫ירד וחמדו את בנות האדם‪.‬‬

‫פרטים על הספר‪ ,‬מקורו ותרגומיו מצויים בהקדמה המפורטת של אברהם כהנא‪.‬‬

‫אתר דעת‬

‫תשע"ח‬
 ‫חנוך א‬ ‫ספר‬
‫מבוא‬
‫א‪ .‬על ספרות חנוך‪.‬‬
‫אחד המוטיבים שהיו רווחים ביצירותיה של האגדה הישראלית למימי קדם היה‬
‫שגדולי הצדיקים מן הראשונים היו זוכים למעלה נכבדה יותר משאר בני תמותה והיו‬
‫מעלים מעל פני הארץ למרומי שמים בעודם בחיים בגוף ונפש‪ .‬ושם ‪ -‬למעלה — היו‬
‫מתמנים לשרת א ת פני רבונם בתפקידים חשובים שהיה מטיל עליהם‪ .‬כיוצא בזה שנו‬
‫‪,‬‬
‫רבותינו )בספרי דברים שנ״ז( על מ ש ה ‪ - :‬וימת שם משה ‪1‬דב ל י ד ה׳—ו׳[‪ ...‬ויש‬
‫אומרים לא מ ת משה אלא עומד ומשרת למעלה‪ - .‬והרי אגדה זו היא גגד כתוב מפורש‬
‫ב ת ו ר ה ע ל מיתתו של משה וקבורתו‪.‬‬
‫עד כאן על משה‪ .‬ואילו על הסתלקותו של אליהו מן העולם מספדים הכתובים‬
‫‪,‬‬
‫בעצמם שלא טעם טעם מיתה ועלה בסערה השמימה )מל״ב ב א׳(‪ .‬וודאי גשאר שם‬
‫מעשת כלם )סדר עולם‬ ‫חי וקיים‪ ,‬כמו שבאה האגדר• והשמיעתנו שהוא כ ו ת ב שם‬
‫ר ב ה ייז(‪ ,‬ומה שהוא כ ו ת ב הקביה חותם )קידושין ע׳ א׳(‪.‬‬
‫א ב ל ח ב ה יתירה נודעת בפינה זו מ א ת האגדה ל ח נ ו ך בן ירד‪ .‬על סמך הכתוב‬
‫‪,‬‬
‫) ב ר א ה׳ כיד( ויתהלך חנוך את־האלהיס ואיננו כי לקח אתו אלהיס נוצרו בישראל‬
‫ואף היו חוזרים ב כ ת ב כמה ס פ ר י אגדה על הסתלקותו של חנוך הצדיק )השוה בן‬
‫םירא מ י ד ט״ז‪ .‬מ״ט ייד(‪ .‬אמת‪ ,‬בעלי אותם הספרים השתמשו בחומר של האגדה על‬
‫הסתלקותו של חנוך למרום בעודו בחיים ועל היותו מקורב אל דבונו‪ ,‬ויחד עם זה‬
‫באמונות־עם ובשיטות של אותן האמונות שתיו קשורות בהסתלקותו של חנוך‪ .‬רק לשם‬
‫לגופו של ת כ ן כל ס פ ר וספר‪ .‬ובעצם היה כל ב ע ל ס פ ר חנוך מכנים אל‬ ‫מסגרת‬
‫תוך המסגרת א ת עניניו המעסיקים אותו והכוללים השקפתו שר״יתה סוכנת בו ע ל מת‬
‫שגעשה ומה שהיה ראוי להיות געשה בשמים ובארץ‪.‬‬
‫אותם הספרים שהיו נושאים עליהם א ת שמו של חנוך היו נפוצים ומפורסמים‬
‫באומה וחביבים על העם ממש כחביבותו של עצם המוטיב האגדי ע ל חניך‪.‬‬
‫א ב ל לאחר שנתהוותה הנצרות ודאשוגיה התחילו משלשלים מתוך הספרות החנוכית‬
‫רמזים וסיועים לענינים שבמסתודי דתם‪ .‬היו היהודים הנאמנים נמלכים בדעתם ומוותרים‬
‫ע ל אותן היצירות החביבות‪ .‬וכבר מעיד טירטוליאנום אחד מראשוני הנצרים )חי בסוף‬
‫‪,‬‬
‫המאה ה ב ( שלהם חביב ס׳ חנוך‪ ,‬ואילו היהודים דחוהו‪ ,‬כדרכם לדחות כל מה שיש לו‬
‫רמז לנצרי‪ .‬ולא רק א ת היצירות הספרותיות התלויות ב ש מ ו של חנוך ד ח ו מתוך‬
‫םפדות ישראל‪ ,‬א ל א אף ע ל עצם צ ד ק ת ו של חנוך היו מערערים ‪ .a‬מטעם זה היו‬
‫גוהגין לעבור עליו בשתיקה )בכל ספרות התנאים ושני התלמודים אין זכר לחנוך!(‬
‫‪2‬‬ ‫‪,‬‬
‫והגיעו הדברים לידי כך שר׳ חמא ב ד הושעיא > אמר שחנוך אינו נ כ ת ב ב ת ו ך טומום‬

‫‪ (1‬ויש להעיר שדעת זו על חנוך‪ ,‬שלא היה כלו גדיק‪ ,‬מ*ינו גם לפילון )על אברהמ ג ׳ ( ‪. :‬אדם שעבר‬
‫מחיים רעים לטובים‪ ...‬והלשץ לקח ענינו פניה ושינוי‪ ,‬וחרא שינוי לםובח שנעשה עיי השגחה אלהיח*‪— .‬‬
‫‪ ,(Agada d. PalSst Amorfter I I I , 549‬ואף ר׳ אייבו )עיש ‪63‬‬ ‫‪ (2‬חי במאה חג׳ לסה״נ )ע׳ באכיר‬
‫יאילך( נראה שבאוחו זמן היה‪— .‬‬
 ‫חנוך א‬ ‫כ‬

‫חנף‬ ‫)?‪^6(.10‬ספר יחש( של צדיקים אלא בטומוםן של רשעים‪ .‬ור׳ אייבו אמד שחנוך‬
‫היה — פעמים צדיק פעמים רשע‪ .‬אמר הקב״ה‪ ,‬עד שהוא צדיק אסלקנו )ע׳ ב״ד(‪.‬‬
‫דברים אלו וכיוצא בהם נאמרו בשעתם נ ג ד המינים‪ .‬הם ראשוני הנצרים‪ .‬שהיו‬
‫מתרבים באותם הזמנים בישראל והיו נכנסים בכל פעם להתווכח עם אחיהם היהודים‬
‫ומונים היו להם בענין של חנוך‪ .‬ש נ כ ת ב עליו בתורה ש נ ס ת ל ק מן העולם בעודו בחיים‪.‬‬
‫כלו׳ מביאים היו ראיה מן התורה למוטיב שהוא קרוב כל כך לעיקר שבדתם‪ .‬ולפיכך‬
‫הלכו קדמונינו עוד הלאה והיו מסרבים להסכים להם‪ .‬למינים‪ .‬אף על פשוטו של עצם‬
‫הכתוב‪ ,‬שהוא מתכוון להסתלקותו של חנוך כשהוא ח י ‪ - :‬ה מ י נ י ם שאלו את א נ ה ו ‪.‬‬
‫אמרו לו‪ ,‬אין אנו מוצאים מיתה לחנוך‪ .‬אמר להם‪ ,‬למה‪ .‬אמרו לו‪ ,‬נ א מ ר פאן ]ברא׳ ה׳‬
‫‪,‬‬
‫כ״ד[ לקיחה ונאמר באליהו ]מל״ב ב׳ ג [ לקיחה‪ .‬אמר להם‪ .‬אם לקיחה אתם דורשים״‬
‫נאמד כאן לקיחה ונאמר ביחזקאל ]כ״ד ס״ז[ הנני לוקח ממך את מחמד עיניך ]במגפה[‪.‬‬
‫אמר ר׳ תנחומא‪ .‬יפה השיבם ) ב י ר ( ‪- .‬‬
‫אתו‬ ‫כי־לקח‬ ‫ולא עוד אלא שבעל תרגום אנקלום ראה צורך למסור א ת הלשון‬
‫אלהים בלשון זה‪ :‬ארי אמית יתיה ה׳ ) = נ י המית אותו אלהים(‪.‬‬
‫ודק לאחר זמן‪ .‬כשנעשית ה ת ב ד ל ו ת גמורה והמינים רחקו ממחנה ישראל לחלוטין‪.‬‬
‫געשה שוב הענין של חנוך חביבה של א ג ד ת ישראל‪ .‬והתרגום הירושלמי )־־ת״י( מוסר‬
‫כ ב ר בתרגומו אותו הכתוב שבבראשית )ה׳ כיד( כפשוטו‪ :‬וסלח חנוך בקושטא קדם ה׳‬
‫והא ליתוהי עם דיירי ארעא אדום איתנגיד וסליק לרקיעא במימד קדם ה׳ וקרא שמיה‬
‫מיטטרון ספרא רבא )=ועבד חנוך באמת א ת ה׳ ואינגו עם יושבי ארץ כ י גםשך והועלה‬
‫למרום בגזרת ה׳ וקרא שמו מיטטרון הסופד הגדול(‪.‬‬
‫ועם כל זה לאחר שויתרה כ ב ר הספרות העברית לגמרי ע ל הםפריס הקדומים שהיו‬
‫קשורים בשמו של חנוך לא החזירתם עוד‪ ,‬מכיון שנעשו נ ח ל ת ם של הנצרים‪ .‬והתחילה‬
‫יוצרת לה מחדש וברוח חדשה לגמרי ס פ ר ו ת חנוכית־מיטטרונית‪ .‬ספרות מאוחרת זו‬
‫מ ת ע ס ק ת אף היא במעשה בראשית ובמעשה מרכבה‪ .‬שלפי גוםח ביאורו המוצלח של ר׳‬
‫מנחם המאידי •‪ 0‬״ענין מעשה בראשית הוא ידיעת חכמת הטבע וגכלל בה ידיעת שגי‬
‫עולמות‪ ,‬ד י ל עולם היסודות ועולם הגלגלים‪ .‬ומעשה מרכבה‪ ...‬היא ידיעת מה שאחר‬
‫הטבע‪ .‬והוא עילם המלאכים‪ .‬ד״ל ידיעת א מ ת ת מציאותם וידיעת מציאותו ית׳ ואחדותו״‪.‬‬
‫ואף על פי כן לא כ ל ס היו יכולים להשלים עם אבידתה של ס פ ר ו ת חנוך הקדומה‬
‫מתוך מחנה ישראל‪ ,‬ו כ ב ר הצטער בעל ם׳ הזהר )ברא׳ ע״ב ב׳( על השתכחותו של ם׳‬
‫חנוך הקדום מישראל ועל הכנסו ל ת ו ך רשותם של נכדים‪ - :‬רבי שמעון אמר‪ .‬אילו‬
‫הוינא שכיח בעלמא כד יהב קדשא בדיך הוא ס פ ר א ד ח נ ו ך בעלמא ו ס פ ר א ד א ד ‪0‬‬
‫אתקיפגא ד ל א י ש ת כ ח ו ן ביגי גשא‪ ,‬בגין דלא חיישו כל חכמאן לאסתכלא בהן וטען‬
‫במלין אחרגין לאפקא מרשו עלאה לדשו אחדא‪ ,‬ו ה ש ת א הא חכימי עלמא ידעין מלין‬
‫וסתמין לון ומתתקפי בפולחנא דמאריהון‪- .‬‬
‫הוא משמיענו‬ ‫בו‬ ‫השתמש‬‫ועל ת כ נ ו של אותו ספר חנוך שהוא‪ .‬בעל ם׳ הזהר‪.‬‬
‫)שם ל״ז ב׳(‪:‬‬
‫‪ -‬ספד הוה ליה לחנוך ודא ספר מ א ת ר דתולדות אדם הוד‪ .‬ודא הוא דזא‬
‫‪,‬‬
‫דחכמתא‪ .‬דהא מארעא אתנטיל‪ ,‬הדא היא ד כ ת י ב ואיננו כי לקח אתו אלהים ] ב ר א ה׳‬
‫כ״ד(‪ ...‬וכל גנזי עלאה אתמםרן בידיה ודא מסיד ויהיב ועביד שליחותא‪ ,‬ואף מפתחן‬
‫אתמםרן בידיה‪ .‬מאה בדכאן גטיל בכל יומא וקשיד קשירין למאריה‪ .‬מעלמא נטיל‬

‫‪ (1‬בשי׳ לחגיגת י״א בי‪ ,‬הו‪1‬׳ ל*נגי‪ ,‬ם״ם תרפ״ח‪.‬‬

 ‫מבוא‬

‫ליה קדשא בדיך הוא לשמושיה‪ .‬הדא הוא דכתיב כי לקח אתו אלהיט‪ .‬ו מ ן ד א א ת מ ס ר‬
‫ספרא דאקרי ספרא דחנוך‪ .‬בשעתא דאחיד ליה קדשא בדיך הוא אחמי ליה כ ל גנזי‬
‫עלאי‪ .‬אחמי ליה אילגא דתיי בגו מ ג י ע ו ת גנתא ןשךפו־י ןע^פוי‪ .‬וכלא חמינן ב ס פ ר י ה ‪ .‬״ ‪-‬‬
‫י ובמקום א ח ר )שמות ג״ה א׳( הוא אומר‪:‬‬
‫— אשכחגא בספרא דחגוך ד ל ב ת ד דםליק ליה קדשא בדיך הוא ואחמי ליה כל‬
‫גגזיא דמלכא עלאי ותתאי אחמי ליה אילגא דחיי ואילנא ד א ת פ ק ד עליה אדם ואחפי‬
‫ליה דוכתיה דאדם בגגתא דעדן‪ ,‬וחמא דאלמלא גסיר אדם פקודא דא יכיל לקיימא‬
‫תדירא ולמהוי תדירא תמן‪ ,‬הוא לא גטר פקודא דמאדיה גפק בדימום ואתעגש‪- .‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫ועוד הוא אומר )ויקרא י ב ( ‪:‬‬
‫‪ -‬תאנא בספרא דחגוך‪ ,‬בשעתא דאחזיאו ליה חכמתא דרזין עילאין וחמא אילגא‬
‫דגנתא דעדן אחזיאו ליה חכמתא ברזא עילאה וחמא דכלהו עלמין הוו מתקשדן ד א‬
‫בדא‪ .‬שאיל לון על מה קיימין‪ .‬אמרו ליה על י׳ קיימי כלהו ומגיה אתבגיאו ואשתלשלו‬
‫)נ״א אתבדיאו ואשתכללו(‪ ...‬וחמא דכלהו מזדעזעי מדחילו דמאדיהון ועל שמיה‬
‫אתקרון כ ל ה ו ‪­ /‬‬
‫‪,‬‬
‫ורגיל הוא‪ ,‬בעל ם׳ הזהר״ להביא ספרא דחגוך יחד עם ספרא דאדם ) ב ר א גיח‬
‫ב׳(‪ .‬וכך הוא אומד )שם ג״ה ב׳(‪ :‬וכן לחגוך )כמו לאדם( אתייהיב ספרא ו א ס ת כ ל‬
‫מגיה ביקרא עילאה‪ .‬והוא מדבר על ם׳ חגוך בלשון‪ :‬הכא אית רזא דרזין בספרא‬
‫דחגוך )שמות ק׳ א׳(‪ .‬או‪ :‬כמה דאיתמר בספרא דחגוך‪ ,‬או‪ :‬והבי א פ ר ב ס פ ר * דחגוך‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫)שם ק״ה ב (״ או‪ :‬בספרא דחגוך אשכחנא )שם קצ״ב ב (‪ .‬או‪ :‬ודזא דא אשכחגא‬
‫‪,‬‬
‫בספרא ד ח ג ו ך ) ש ם רי״ז א (‪ .‬ופעם אחת מציגו לו הלשון‪ :‬ובספרא ד ר ז י ן דחנוך )שם ק י פ ב׳(‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ושוב מצינו בג׳ מקומות בם׳ במדבר שהוא רומז ל ס חנוך ובוגה על דבריו א ת‬
‫דרשותיו בלשוגות‪ :‬בגין דחמינא בספרא דחנוך )במד׳ ר י מ א׳(‪ .‬אשכחנא בספרא דחגוך‬
‫)שם ר מ י ח א ‪ /‬דגיג ב׳(‪.‬‬
‫גמצא בידו אלא‬ ‫חנוך‪ .‬אע״פ שלא היה‬ ‫ס׳‬ ‫לו‬ ‫יקד‬ ‫היה‬ ‫למדנו מכאן עד כמה‬
‫בתרגום לועזי‪.‬‬

‫ב‪ .‬על גילוי ם׳ חנוך בתרגום הכושי וקטעים יווניים ופרסומם‪.‬‬

‫לא רק היהודים דחו את םפדי חנוך אלא אף הנצרים מאסו בהם אחד כך‪.‬‬
‫כשנפםקו ויכוחיהם עם היהודים ולא היו צריכים עוד להביא ראיות לעניני אמוגתם‬
‫מתוך דברי אגדה על הסתלקותו של חנוך מן העולם כשהוא חי‪ .‬אוריגינם )חי ב ת ח ל ת‬
‫‪,‬‬
‫המאה הגי( מקיים בפירוש שהכנסיה הגצדית לא קבלה את ס חנוך‪ .‬ובאמת לכגסיה‬
‫המערבית הלכו ספדי חנוך לאיבוד‪ .‬ודק בכנסיה המזרחית נשארו שנים מספדי חנוך‬
‫לפליטה‪ :‬אחד בלשון הכושית ) = ח נ ו ך א׳( ואחד בלשון הסלאבית )—חנוך ב׳(‪ - .‬שניהם‬
‫תרגומים מתוך תרגומים יווניים שנעשו בשעתם מתוך הגוף העברי‪.‬‬
‫א ת חנוך ה כ ו ש י )משערים שתרגומו נעשה במאה הששית‪ .‬בערך( גילה בשנת‬
‫‪ 1769‬הנוסע האנגלי ‪ Bruce‬באפריקה‪ .‬הוא הביא אתו מחבש לאירופה שלשה כיי מס׳‬
‫חנוך‪ .‬אחד מהם נתן לספריה של המלך בפריש‪ .‬אחד הכניס לספריה שבאוכספורד‪ .‬ואחד —‬
‫‪,‬‬
‫שהיה קבוע )לפני ם איוב( בתנ״ך ח ב ש י ‪ -‬ה ש א י ר לעצמו‪.‬‬
‫מתוך הכ״י שבאוכםפודד עשה ‪ R . Laurence‬את תרגומו האגגלי‪ .‬שהויל בשם‬
‫‪The Book of Enoch the Prophet an apocryphal production, supposed to have been lost for‬‬
‫‪Libri Enoch‬‬ ‫‪ages‬‬
‫)‪Versio Aethiopioa (Oxoniae, 1838‬‬
 ‫חנוך א‬ ‫כב‬

‫אחריו בא דילמן והוציאו לאור על פי חמשה כ״י‪DiUnun, Dber Henock, :‬‬

‫‪Aethiopice, ad quinqae codicum fidem editus, oum rariis lectionibus (Lapsiae, 1851).‬‬
‫‪*Unming, Da• Bach‬‬ ‫כ״י‪:‬‬ ‫עשר‬ ‫חמשה‬ ‫פי‬ ‫אחרי דילמן הוציאהו פלימינג על‬
‫‪Henoch, Aethiopischer Text (Leipzig•, 1902).‬‬
‫ובאחרונה פרסמהו צ׳ארלס על פי עשרים ושלשה כ י י ‪Charles, The Ethiopic :‬‬
‫‪Version of the Book of Henoch edited from twenty—three Mss. (Oxford, 1906).‬‬
‫חוץ מזה שחק לו מזלו לנוסח הכושי ונמצא אף חלק הגון מאביו היווני‪ .‬הקטעים‬
‫היווניים שנמצאו מוצאם משני מקורות‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫א( הפרקים א א ׳ ‪ -‬ל י ב ו׳ וייט ג ׳ ‪ -‬כ י א ט׳ נתגלו בשנות ‪* 1886-1887‬״י‬
‫המיסיון הארכיאולוגית הצרפתית שבקהירה‪ .‬בתוך שאד ענינים שבספר קטן על קלף‬
‫שנמצא בקבר נצרי באכמים )‪ ,(Panopoiis‬ונתפרסמו עיי ‪ M. Bounant‬בכתבים של אותה‬
‫מיסיון )כרך ט ‪ ,1892 /‬ע מ׳ ‪ (91-136‬בשם ‪) Fragments greos du lirr• d'Enoch‬רשימת‬
‫המקומות שנדפסו בהם הקטעים היווניים א ח י כ והערכתם נ ת ן •‪ charie‬במבוא לחנוך‬
‫הכושי שלו‪ ,‬עמ׳ ‪ . x i - x n i‬וכמו כן הוא מ ב ר ר שם בעמ׳ ‪ x t u — x v i‬א ת יחסם אל‬
‫התרגום הכושי(‪ ,‬קטעים אלו רגילים לסמן * ‪) G‬והמקומות הכפולים שבהם נםמנים«‪. ( G ,1*0‬‬
‫‪,‬‬ ‫י ‪/‬‬
‫ב( קטעים ו׳ א ׳ ‪ -‬ייד‪ .‬טיו ח ׳ ‪ -‬ט י ז א ‪ /‬ח׳ ד ׳ ‪ -‬ט ׳ ד שגשתמרו אצל גיאורגיום‬
‫‪2‬‬
‫םיגקילוס )חי במאה השמינית(‪ .‬הם נסמנים • ‪) G‬והכפולים שבהם נטמנים • ‪.(G•! . G‬‬
‫ע״י‬ ‫א׳‪-‬ייח(‬ ‫)ק״ו‬ ‫קטן‬ ‫רומי‬ ‫אף קטע‬ ‫נתפרסם‬ ‫חוץ מן הקטעים היווניים‬
‫‪ Charles‬בתרגומיו לס׳ חנוך‪.‬‬

‫שם הספד‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬

‫פשוט הוא שהספר נקרא בשם ספר חנוך )כגון אוריגינם ‪ D • Prino. 1, 3, 3‬מזכירו‬
‫‪• iaioanaem 71,25‬‬ ‫™‪ = in Enoch Lib‬בספר חנוך‪ ,‬ועוד( או חנוך ס ת ם )אודיגינס‬
‫‪20,‬‬ ‫‪De Cuitu Fem.‬‬ ‫‪ir:‬‬ ‫^ = כ כ ת ו ב בחנוך‪ ,‬או טירטוליאנוס‬ ‫‪Evobxyeyganxai*5ev xd‬‬
‫‪ = ut Enoch refert‬כמו שמספר חנוך(‪ ,‬או דברי חנוך )כגון בס׳ היובלים כ״א י׳‪ :‬כי‬
‫כן מצאתי כתוב בספרי אבותי ובדברי חנוך ובדברי נח(‪.‬‬
‫ועוד מצינו לראשונים שהיו גוהגים לקרא את הספר בלשון ר ב י ם ‪ :‬ס פ ר י חנוך•‬
‫שם זה נהוג הן בספרים החיצונים )כגון צוואת יהודה ייח א׳‪ :‬בספרי חנוך הצדיק‪.‬‬
‫או צוואת לוי י׳ ה׳‪ :‬ככתוב בספרי ‪ -‬כך בקצת נוסחאות‪ .‬ובאחדות בל׳ יחיד ‪ -‬חנוך( והן‬
‫בספרי הנצרים הראשונים)כגון אוריגינם ‪td ejtiyeYQafineva xov 'Evcbx : Contra Ceisum V, 54‬‬
‫‪.101‬ג‪=010‬הספרים שכתב חנוך‪ ,‬או ‪=in libellis qui appellantur Enoch : in Num. Homil. XXVIII‬‬
‫בספרים ]הקטנים[ הנקראים חנוך(‪ .‬יותר מפורש בענין זד‪ ,‬לשונו של םינקילום‬
‫‪extou JIQCOTOV‬־|‪=)ipXio3‬מן הספר‬ ‫‪0‬‬ ‫‪.‬‬
‫ה ר א ש ו ן של חנוך(‪.‬‬
‫ועדיין אין אנו יודעים איך היה ספר חנוך מחולק‪ .‬אפשר שהראשונים היו מחלקים‬
‫‪,‬‬
‫אותו לפי הרשימות ההתחליות ש ב ס פ ר בכמה מקומות )ייד א ׳ ‪ -‬ד ב ר י הצדק‪ .‬ע י ב א ‪-‬‬
‫ספד מהלך מאורות השמים‪ ,‬ס י ב א ׳ ‪ -‬ו ע ת ה מתושלח בגי כל אלה אספר לך ו א כ ת ב‬
‫‪,‬‬
‫לך‪ ,‬צ י ב א׳ ‪ -‬ספר כ ת ו ב ביד חנוך‪ ,‬ק״ח א ‪ -‬ס פ ד שני אשר כ ת ב חנוך(‪ .‬ואולי ‪ -‬וזה‬
‫נראה קרוב לוודאי ‪ -‬היתה בספריהם החלוקה ה י ס ו ד י ת שיצאה מידי בעל הספד בעצמו‪.‬‬
‫כג‬ ‫מבוא‬

‫ד‪ .‬חלוקתו היסודית של הםפר ותכן חלקיו‪.‬‬

‫נראה שהמחבר גופו חלק את הספר לחמשה חלקים‪ .‬חלוקתו בולטת מ ת כ נ ו‬
‫האחדותי של כל חלק וחלק ומן הפתיחה שכתב לכל חלק באופן שמתחלתה של כל‬
‫פתיחה אפשר להוציא שמו של אותו חלק מנוסח כמעט על ידי הסופר בעצמו‪.‬‬
‫חמשת החלקים הם‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫א( ספר על מה שהראוהו והשמיעוהו המלאכים )א׳ ב ( בקשר עם מעשה המלאכים‬
‫שקלקלו עם בנות האדם ועם סיוריו של חנוך בשמים ובארץ מתוך תעופת מרום )א׳‪-‬ל״ו(‪,‬‬
‫ב( ספד החכמה או ספר המשלים )ל״ז‪-‬ע״א(‪,‬‬
‫ג( ספר מהלך מאורות השמים )ע״ב‪-‬פ״ב(‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫ד( שני מראות ]היסטוריים[ ) פ י ג ־ צ ( ‪,‬‬
‫ה( דברי חנוך לבניו על המאורעות שעתידים לבוא ) צ ״ א ‪ -‬ק י ח ( ‪.‬‬
‫ת כ ן הספר הוא בקירוב כ ך ‪:‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫שער הספר ) א א (‪.‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫ספר המלאכים‪ :‬פתיחה ) א ב ‪ -‬ה׳ ט ׳ ג שבה מסופר על חנוך שראה בחזון מה‬
‫שהראוהו המלאכים והודיעוהו על יום הדין שלעתיד לבוא לרשעים ועל השלום והטוב‬
‫‪,‬‬
‫הגגוזים לבחירים ולצדיקים‪ .‬אחר הפתיחה בא גופו של הספד ) ו ׳ ‪ -‬ל ״ ו ( ‪ :‬ה פקד ע ל‬
‫המלאכים שקלקלו עם בנות האדם את עונם וטהר את הארץ מרשעתם‪ .‬מלאכי מרום‬
‫שולחים את חנוך אל הארץ להודיע לנפילים על הפורענות שעתידה לבוא עליהם‪.‬‬
‫כשראו אותו התחננו לפניו ל ה ת פ ל ל בעדם״ א ב ל ת פ ל ת ו במחזה נדחתה והוא נצטוה‬
‫להודיעם שוב על אבדנם‪ .‬דרך אגב מספר חנוך מה שראה ממסתרי הבריאה ומה שלמד‬
‫ממהלך חלקי הבריאה‪ :‬אף קצות הארץ הראוהו והמקום ששם נשרפים המלאכים הרשעים‬
‫ומקומן של גשמות הצדיקים והרשעים וגן־עדן ועץ הדעת ועץ החיים הטיועד לנשמות‬
‫הבחירים ומקום הפורענות לרשעים‪.‬‬
‫ספד החכמה או המשלים‪ .‬מחזה זה נחלק לשלשה נאומים‪ :‬א( חנוך רואה משכנות‬
‫הצדיקים והקדושים ורבוא ר ב ב ו ת המשמשים לפני אדון הרוחות ו א ר ב ע ת השרים ‪-‬‬
‫מיכאל ורפאל וגבריאל ופנואל‪ .‬כמו כן רואה הוא את מסתרי השמים‪ :‬אוצרות הרוח‬
‫והשמש והירח והברקים והכוכבים‪ .‬וכלם בשמות ל?ןךאו והם נשמעים לקוראיהם ) ל ״ ח ‪ -‬מ י ד ( ‪.‬‬
‫ב( לחגוך גגלה ענין הבחיר‪ .‬הוא המשיח‪ .‬וטיבו ותפקידו שהוא עתיד לדון את העולם‬
‫)ם״ה‪-‬ג״ז(‪ .‬ג( על הטוב הגנוז לצדיקים ולבחירים ועל מסתרי הברק והרעם ועל הדין‬
‫שיהא געשה על ידי הבחיד )ג״ח‪-‬ס״מ(‪ ,‬ולבסוף בא סיום לג׳ הנאומים )עי‪-‬ע״א(‪.‬‬
‫אוריאל‬ ‫עיי‬ ‫לו‬ ‫שנמסרה‬ ‫הקלינדד‬ ‫שיטת‬ ‫והיא‬ ‫השמים‬ ‫מאורות‬ ‫ספר מהלך‬
‫המלאך )ע״ב‪-‬פ״ב(‪.‬‬
‫שני מראות היסטוריים‪ :‬א( נח ראה במחזה ענין המבול שעתיד לבוא על הארץ‬
‫המקולקלת‪ .‬והוא מ ת פ ל ל שלא ?שמדו כל בגי האדם )פ״ג‪-‬פ״ד(‪ .‬ב( מחזה המשל של‬
‫הבקר והצאן והרועים והחיות הרעות‪ .‬והנמשל היא כל ההיסטוריה הישראלית למן אדם‬
‫הראשון ועד ימות המשיח )פ״ה‪-‬צ׳(‪.‬‬
‫דברי חנוך לבניו ) צ ״ א ‪ -‬ק ״ ח ( ‪ :‬בתחלה פתיחה )ציב( ואחר כך חזון השבועות‪.‬‬
‫כלו׳ תקופות ההיסטוריה ‪ -‬שבוע א׳ של חנוך‪ .‬ב׳ של נח‪ .‬ג׳ של אברהם‪ .‬ד׳ של משה‪.‬‬
‫ה׳ של בנין הבית‪ ,‬סוף ו׳ חורבנו‪ .‬ז׳ דור של פושעים ובסופו ץךעו לצדיקים רזי‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫שמים‪ ,‬ח מלחמת הצדק בחרב‪ .‬ט׳ עריכת המשפט‪ .‬י בחלקו השביעי יהיה המשפט‬
‫לעולם )צ״ג‪ ,‬צ״א י״ב‪-‬י״ז(‪ .‬אחד כך באה תוכחה‪ :‬אוי להם לרשעים מאבדנם ל ע ת י ד‬
 ‫חנוך א‬ ‫כד‬

‫לבוא ולצדיקים יש שמחת תקוה ) צ י ד ‪ -‬צ י ה ( ‪ .‬אחד כך ב א ספור לידתו של נ ח ותודעתו‬

‫של חנוך על המבול״ שעתיד להיות ביםיו של נח ) ק י ו ‪ -‬ק ״ ז ( ‪ .‬וסיום )ק״ת( ע ל אש‬
‫הגיהנם המוכנה לנפשות הרשעים ועל הברכות המזומנות לצדיקים‪.‬‬

‫הספר הוא מידי םופר אחד‪.‬‬ ‫ה‪.‬‬

‫ספד חניך מידי סופר אחד יצא‪ .‬על זה מעידה האחדות הן בסגנון והן בלשונות‬
‫הבודדים הפזורים בכל חלקי הספר‪.‬‬
‫על אחדות הסגנון יש להביא ראיה‪ .‬למשל‪ .‬מן המדד‪ ,‬שנקם בה ל ע ב ו ד ת ו ך כדי‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫המשך הדיבור מגוף נ ס ת ר לגוף מדבר בעדו‪ .‬כגון א ב ‪ /‬י״ב א ׳ ‪ -‬ג ‪ /‬ל״ז א ‪ -‬ב י ‪ .‬ע‬
‫א י ־ ג ׳ ‪ ,‬ע״א ה ‪ /‬צ״ב א׳ ועוד‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫הלשונות הבודדים הדומים‪ ,‬כגון הבחירים והצדיקים )א׳ א ‪ .‬ל״ח ב׳ וגי ודי‪ .‬ל״ט‬
‫‪,‬‬
‫ו ‪ /‬ם״ח א ‪ /‬נ״ח א ו ב ‪ /‬ס״א י״ג‪ .‬ם״ב י״ב י״ג וט״ו‪ ,‬ע׳ ג׳( וכדומה‪ .‬פזורים הם ב כ ל‬
‫חםפר וכל קורא ירגיש בהם‪.‬‬
‫אחדותו של הספר גראית גיכ מתוך הרעיון האחד היסודי העובר כחוט השני‬
‫ד ד ך כל הספר‪ .‬והוא‪ :‬דיגם של הרשעים והחוטאים באחרית הימים‪ ,‬הייגו בימות המשיח‪.‬‬
‫ברעיון זה קשורים כל העניגים‪ ,‬למן העגין של קלקול מלאכי מדום עם בגות האדם‬
‫שממגו גתהותה ההשחתה המרובה בארץ‪ ,‬ועד הרעיונות העיקריים ע ל סדרי העולם י*ל‬
‫הנהגתו בידי דוחות שוגים שהם סמל לתופעות הטבע‪ .‬כל אלו העגיגים מוכיחים על י י‬
‫א ח ת שהיתה שוקדת על השלמת עיבודו של הספד וסידורו על פי מהלך המחשבה‬
‫האישית בזמנים שונים להתפתחותה‪.‬‬
‫א ב ל הספד לא ב ב ת אחת נכתב‪ .‬א ל א הוא ב ב ח י נ ת קובץ כולל ל כ ת ב י הטופר׳‬
‫שאסף לתוכו וסידר ‪ -‬הוא גופו דוקא‪ .‬וודאי בסדר כרונולוגי ‪ -‬א ח ת ל א ח ת א ת יצירותיי‬
‫שכתב בזמנים שוגים‪ .‬לפיכך אין תמיהה אם לאחד דיוק למץאו כמה הבדלים בתיאורים‬
‫או בפרסים אחרים בין חלק אחד לשגי‪ .‬כן ידגיש הקורא שבמקום א ח ד )ל״ג די( כ ו ת ב‬
‫לו לחנוך אוריאל המלאך‪ .‬ואילו במקום אחד )ע״ב א׳( מדאה לו אוריאל לחנוך א ת‬
‫‪,‬‬
‫פ כ ת ב י השמים‪ ,‬ועוד מציגו )עיד ב ‪ /‬עיה ג ‪ /‬עיט ב ׳ ‪ -‬ו ( שחנוך בעצמו כ ו ת ב ל א ח ר‬
‫‪,‬‬
‫שהראהו אוריאל א ת העניגים השונים‪ ,‬או שהוא כותב ספר מיוחד למתושלח בנו )פ״ב א (‪.‬‬
‫והוא הדין‪ .‬למשל‪ ,‬בהפרש שבין תיאור הרוחות בצאתם ממשכנותיהם שבין סרקים ל י ד ‪-‬‬
‫‪,‬‬
‫ל י ו ובין פרק עיו‪ ,‬או שבמקום אחד )י״ח י ״ ב ‪ -‬ט ״ ז ‪ ,‬כ״א א ׳ ‪ -‬ו ( משמע שצבא השמים‬
‫הם בעלי דעת‪ ,‬וממקום אחד ) ע י ב ־ פ י ב ( יוצא שאין בהם דעת‪ ,‬וכיוצא בהן מן הסתירות‬
‫והחזרות שהן תלויות ב כ ל פעם בהלך הנפש והפנטסיה של הסופר‪.‬‬

‫האיש וספרו‪.‬‬ ‫ו‪.‬‬

‫הסביבה שהיה האיש נתון בתוכה היתד• מ ח ו ל ק ת לשני ממנות מתנגדים זה לזה‬
‫ונלחמים זה בזה בחרף נ פ ש ‪ :‬המחנה האחד היה שומר אמונים ליהדות ו ל ת ו ר ת ה מורשת‬
‫אבות‪ .‬והמחנה השני היה מן העוזבים גחלת א ב ו ת והולכים בדרכי הגויים עד הגבול‬
‫האחרון‪ ,‬עד ע ב ו ד ת אלילים ממש‪.‬‬
‫למחנה זה של הנטמעיס היו שייכים עשירי העם )ציד ו ׳ ‪ -‬ז ׳ ואילך‪ ,‬צ״ז ח ‪ /‬צ י ט‬
‫י״ג(‪ ,‬שהיו חיים חיי ה ו ל ל ו ת ומתמכרים לתענוגים נםרזיס בחייהם‪ :‬ה ג ב ר י ם היו‬
‫מתקשטים בתכשיטי גשים ומתגהגים בדרכי מ ו ת ר ו ת עד לאין שיעור )ציח ב׳‪ 1‬והיו‬
‫עובדים עבודה זדה ל כ ל פרטיה ולכל מיגי אליליה )ציט ז ׳ ־ ז ו ( ולא היה לבם נוטה‬
‫לשום עגין מן הדברים שביהדות )ציט י״ר(‪,‬‬
‫כה‬ ‫מבוא‬
‫ע ל צדה של כת זו וברשותה היו הרבה מאנשי רוח‪ .‬נואמים וסופרים‪ ,‬שהיו מבעלי‬
‫אותה השיטה של הוללות וטמיעה‪ ,‬והם היו סובבים בעם ועושים נפשות לרעיונותיהם‬
‫ולדרכיהם בלעגם לצד שכנגד‪ ,‬לנאמני היהדות‪ ,‬בפה ובכתב‪ .‬הם היו לועגים לאותם‬
‫‪,‬‬
‫הצדיקים )שבם חגוך( ואומרים שלשוא הם מעגים את גפשם ל ב ל ת י ראות בטובה‬
‫‪,‬‬
‫בחייהם‪ ,‬שהרי סופם של אלו ואלו‪ ,‬של הצדיקים והרשעים‪ ,‬אחד הוא )קיב ו ואילך(‪.‬‬
‫והם היו מצליחים הרבה והיה עולה בידם למשוך אל צדם אנשים שעשו את עצמם‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫לאשר לא היו מקודם‪ - ,‬לחטאים‪ .‬כמו שמעיד בעל ס חנוך בעצמו )צ״ם ב (‪ .‬ועוד‬
‫‪ -‬ידעתי כי החטאים י פ ת ו אנשים לעשות רע ל ח כ מ ה ל ב ל‬ ‫הוא גאגח במר נפשו‪:‬‬
‫י מ ! א לה מקום וכל עצה לא ת ח ס ר להם )צ״ד הי(‪.‬‬
‫והמלחמה בין שגי המחגות היתה לא לחיים אלא למות‪ .‬הרשעים היו מתנהגים‬
‫‪,‬‬
‫בצוררי היהודים ממש‪ :‬הם היו מחרימים א ת הצדיקים )ציה ד (‪ .‬היו הורגים בשכניהם‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫הצדיקים )צ״ט ס״ו(‪ .‬שורפים אותם )ק׳ ז (‪ ,‬רודפים א ת בתי־הכגםיות )מ״ו ח (‪ .‬שלא‬
‫‪,‬‬
‫יהיה להם ליהודים הגאמגים מקום ל ה ת פ ל ל )ג״ג ו (‪ ,‬ואף לשלטוגות שהיו על צדם של‬
‫‪,‬‬
‫הרשעים )ס״ג ז ( היו מלשיגים עליהם )צ״ה ד(‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ובמערכת הצדיקים‪ ,‬בראש מחנהו‪ ,‬כנראה‪ .‬היה עומד בעל ם חגוך‪ ,‬שהיה מקגא‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫ל ח כ מ ה ‪ ,‬כ ל ו לחכמת התורה והיהדות )צ״ח ג (‪ ,‬שהיא ת ו ר ת עולם )צ״ט ב׳(‪ ,‬והיה‬
‫גלחם גגד האנשים הנפסדים וגגד הדעות הנפסדות‪.‬‬
‫כל הימים היה מתכונן למלחמה סופית‪ ,‬גדולה ומכריעה‪ ,‬של שפך דמים בלי קץ‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫)צ״ט ו ( עד שישטפו נחלים מדמם של הרשעים ) ק א (‪.‬‬
‫בעיקר היה מ ת מ ר מ ר על המלחמה שהיו מנהלים אותם הרשעים ב ס פ ר ו ת ‪ :‬ממש‬
‫באותם האמצעים שבהם אפשר להפיץ את דברי התודה בעולם‪ ,‬בדיו ובנייר‪ ,‬היו מנהלים‬
‫הם את מלחמת השקד שלהם‪ .‬מוטב היה להם לאמצעים אלו שלא יהיו ידועים כ ל ל‬
‫בעולם אם ל ת כ ל י ת זו הם משמשים‪ .‬ולפיכך גדול הוא ענשו של אותו מלאך מן‬
‫המלאכים שקלקלו שירד אל הארץ ולימד את בני האדם ל כ ת ב בדיו של עםצים ו ב נ י י ת‬
‫‪,‬‬ ‫׳‬
‫שחטאו בהם רבים מן העולם ועד העולם ועד היום הזה )ם״ט ט (‪ .‬והוא ‪ -‬ב ע ל ם‬
‫ח ג ו ך ‪ -‬נ ל ח ם מ ל ח מ ת הקדש גגד אותם הםםריס הטמאים שהם מלמדים את ההפך מדבריהם‬
‫של שלומי אמוגי ישראל והם משפיעים הרבה‪ .‬והוא מכיר בהשפעתם והוא צווח במר לבו‪:‬‬
‫‪ -‬אוי לכם כותבי שקר ודוברי רשע כי יכתבו שקריהם למען ישמעו אליהם‬
‫אגשים ופועלי רע לשכגם )צ״ח ט״ו(‪.‬‬
‫‪ -‬ועתה ידעתי את ה ס ו ד ה ז ה כי החטאים ;שנו הרבה ויטו דברי יושר וידברו‬
‫‪,‬‬
‫דברי רשע וישקרו ויעשו מעשים גדולים ויכתבו ספרים על דבריהם )ק*ד י (‪.‬‬
‫וגראה שאותם הספדים היו גכתביס לועזית דוקא ‪ -‬ודאי יווגית‪ .‬ואולי גם ארמית —‬
‫והוא היה כותב רק עברית‪ .‬א ב ל מקוה היה ל ת ר ג מ ם תרגום מדויק‪:‬‬
‫‪ -‬אכן כאשר יכתבו ב א מ ו נ ה את כל־דבדי ב ל ש ו נ ו ת י ה ם ‪ ,‬ולא ישנו ולא יחסרו‬
‫מדברי כי אם יכתבו באמונה א ת כל אשר העידותי בראשונה עליהם‪ ,‬אז ידעתי‬
‫ס ו ד א ח ר כי ספרים י נ ת נ ו לצדיקים ולחכמים להיות לשמחה וליושר ולחכמה ר ב ה‬
‫ולהם מ ת נ ו הספרים והם יאמינו בהם וישמחו עליהם ואז כל הצדיקים אשד למדו בהם‬
‫א ת כל דרכי היושר יבאו על שכרם )ק״ד י״א‪-‬י״ג(‪- .‬‬
‫‪,‬‬
‫בטוח היה בהשפעתם של דבריו‪ :‬מקוד‪ ,‬היה שאפילו הרשעים יכירום ויביגום )ק׳ ו (‪.‬‬
‫יש לשער שהיה רושם לו בכתב ומאסף חומד על מעשיהם של הרשעים‪ ,‬ובאמרי‬
‫שחטאיהם נכתבים יום יום )צ״ח ח ‪ /‬ק י ד ז ( אל כרוניקה של עצמו הוא מתכוון שהיה‬
‫רושם לו פעם בפעם‪.‬‬
 ‫חנוך א‬ ‫כו‬

‫ומאותן הרשימות ומתוך הרוגז התמידי והתסיסה התמידית ש ב ל ב יצאו אחר כ ל‬

‫היצירות הבודדות שחרזן וםידרן לספר בן חמשה חלקים״ וכל חלק הקדים לו לדברי‬
‫חזון שבו פתיחה מעניני הזמן‪.‬‬
‫והספר גתלה באילן גדול‪ .‬כמו שהחטא והקלקול שבעולם מוצאו מימי קדם‪ .‬עוד‬
‫למן המלאכים שנשתלחו לארץ בראשית הימים והם במקום ל ת ק ן קלקלו‪ .‬כך אף הצדק‬
‫שלשלת יוחסין קדומה לו‪ :‬הוא הולך ונמשך מאת חנוך שהיה ראשון לצדיקים ואף‬
‫הכיר הצדק והרשע ועושיהם לסי מה שנילו לז והראו לו ברשימות שבשמים‪.‬‬
‫ו א ת הדברים שכתב בפקודת מלאכי מרום )ס״א ה׳( מ ס ר חנוך ל מ ת ו ש ל ח בנו )ע*ו י״ד׳‬
‫ע״ט א׳״ ם״ב א׳(‪ .‬גם נח ק ב ל הימנו )ם״ח א׳(״ והוא‪ .‬הנכד‪ .‬הכניס ל ת ו ך הספר של זקני‬
‫אף מזכרונות ש ל עצמו על ענין המבול ) ס י ה ‪ -‬ס י ז ( ‪.‬‬
‫ספר חנוך בן הוא לנבואה ואב לאגדה‪ .‬רוחם של כ ת ב י הקדש מרחף על ה ס פ ר ‪:‬‬
‫תופעות הטבע כלן ברוח המקרא נאמרו וכל המליצות הציוריות שבמקרא כמשמעותן‬
‫ניטלו משם‪ :‬אוצרות הדוח והשלג והגשם והכפור והטל והברקים והרעמים‪ .‬ו א ב ן ה פ נ ה ‪-‬‬
‫יסוד הארץ ועמודי השמים ־ וקשתות וחצים ואשפות שבשמים‪ - .‬כל אלו לציוריות‬
‫שבמקרא הם שייכים )השוה ישע׳ כ י ד י״ח‪ ,‬חבקוק ג׳ ט׳‪ .‬תהל׳ ז׳ י״ג״ י״ז ח׳ ו ם ״ ו ‪-‬‬
‫טיז‪ .‬ל״ז ג ‪ /‬קמ״ג ו ‪ /‬איוב ה׳ י ‪ /‬ו׳ ד ‪ /‬ט׳ ו׳״ ל י ח ו׳״ ט׳ ט׳ ועוד(‪.‬‬
‫ולעומת העניניס על המלאכים ‪ -‬הגדולים והקטנים ־ השרים הםמוגים ע ל האומות‬
‫ועל תופעות הטבע ועוד‪ - ,‬כל אלו דק רמזים קלים יש להם במקרא וכאן הם מורחבים‬
‫וםםורטיס בהרצאה של שיטה‪ ,‬ואין כאן אלא מעבד אל האגדה שלדורות הבאים‪.‬‬

‫זמנו של הספר ומקומו‪.‬‬ ‫ז‪.‬‬

‫זמנו של ס׳ חנוך נ ק ב ע מתוך הלך רוחו של ה ס ו פ ר ‪ :‬בחלק הרביעי הוא ג ו מ י‬
‫בתםיםת המרד של החשמונאים‪ .‬לטלאים צמחו קרנים והוא מאמין שבהן ינגחו את‬
‫האויבים וינצחו‪ .‬אבל בשעה ש כ ת ב א ת דבריו אלו עדיין לא היה נצחונם של הצדיקים‬
‫על הרשעים נצחון שלם‪ :‬ב ח ל ק החמישי עדיין מרחיב הוא הדיבור על מה שעתיד לבוא‬
‫בקץ הימים‪ .‬אם כן נגמר הספר לפני מותו של יהודה המקבי )בשנת רל״א לפני חרבן‬
‫הבית(‪ .‬ואולי עוד קודם טיהורו של הבית ע ל ידי יהודה‪.‬‬
‫נראה״ שהסופר היה יושב וכותב לא בירושלים‪ ,‬שהדי הוא מתגעגע בעיקר על‬
‫בנין בתי כנסיות‪ .‬ואילו על בית המקדש אינו מדבר כמעט״ ואין בדבריו שום זכר‬
‫ל ק ר ב נ ו ת ולעבודת המקדש‪ .‬ר ק ב ח ל ק האחרון‪ .‬כשהוא מהדהד על גצחון גמור ועל‬
‫החזרת השלטון לידי יהודים נאמנים חושב הוא אף על החזרת ירושלים לידים גאמגות‬
‫ואתה אף בית מקדשה ‪ -‬מרכזה‪.‬‬

‫ח‪ .‬השפעתו של ה ס פ ר על הספרות שלאחריו‪.‬‬

‫״‬
‫מהלך המחשבה בישראל ובנוצרים ו ר א ש ו נ י ם היו‬ ‫ם׳ חנוך השפיע הרבה על‬
‫נראית כ ב ר בראשוני הספדים החיצונים‪ :‬בם׳ היובלים׳‬ ‫מסתייעים בו כבבר־סמכא‪ .‬השפעתו‬
‫ברוך הסודי‪ ,‬חזון עזרא‪.‬‬ ‫צוואות השבטים‪ .‬העלאת משה‪ ,‬חזון‬
‫ל ל ג( ו ב פ ר ט‬
‫ב כ‬ ‫ת‬ ‫ו‬ ‫ח‬ ‫י‬ ‫ו‬ ‫א‬‫חנוך נראית בספרות‬
‫מ‬ ‫ה‬ ‫ת‬ ‫ר‬ ‫ב‬ ‫ע‬ ‫ה‬ ‫עקבות השפעתה של ספרות‬

‫‪ (1‬וכבר הקדיש לכך ‪ Charles‬בתרגומיו י*ננליים לסי חנוך פרקיס מלאים על הסתייעות ואיםםות מם'‬
‫חנוך חגסנאווו לרוב הן בספרים החי‪1‬וניס והן גם»רי מבוגרים‪.‬‬
‫‪ (2‬השוה‪ .‬למשל‪ ,‬דבריו של ספר הקנה )קוריץ חקמ״ד‪ ,‬יף ק״ז אי( מכתב‪ .‬כנראה‪ ,‬בהשפעת ס׳ חזהר )עי‬
‫תה הספר חוא הספר שהיה לאדם הראשץ לשבח‬ ‫לו לחנוך‪,‬‬ ‫ספר היח‬ ‫בפרק אי(‪ :‬״וכן אמרו רז״ל‬ ‫לעיל‬
‫כז‬ ‫מבוא‬

‫באותה הספרות המאוחדת המוקדשת לחניך ביחוד‪ .>3‬והם המדרשים הקטנים‪ .‬כגון ם׳‬
‫היכלות ושיעור קומה ומרכבה רבה וכיוצא בהם‪ .‬ספרות מאוחרת זו כלה רוויה היא‬
‫וספוגה תיאורים ורעיונות משל ספר חנוך הקדום‪.‬‬

‫תרגומים חדשים מן הנוסח הכושי‪.‬‬ ‫ט‪.‬‬

‫א( ב ע ב ר י ת ‪:‬‬
‫‪ (1‬ספר חנוך אחד מן הספרים הגנוזים גמצא מקרוב בארץ כוש ועתה געתק‬
‫מכושית ל ע ב ר י ת ונוסף עליו ב א ד י ו ס ף הוא ביאור מספיק וחוקר אל תולדות אגדות‬
‫ר ב ו ת בספרי דורות החרבן ובתלמוד ובמדרשים ובכתבי המקובלים וערכם לספרי הקדש‬
‫מאת י ו ס ף ה ל ו י ‪.Baouresci ,1864‬‬
‫מהוצאה זו היה בידי דק הגליון הראשון )שהשאילגי בטובו ר׳ נ״ש ליבוביטש‬
‫מברוקלין(‪ .‬בן שמוגה עמודים‪ ,‬הכוללים שעד הספר ושמוגה פרקים ראשוגים )הטיכםט‬
‫באותיות מרובעות בגיקוד והפירוש באר יוסף ב כ ת ב רש״י(‪,‬‬
‫על תרגומו ועל הוצאתו זו ‪ -‬שנדפסו הימנה רק שנים או שלשה גליוגות —‬
‫מספר יוסף הלוי במאמרו*( ״ א ל ה ד ב ר י י ו ס ף ה ל ו י )בהקדמתו לספר חנוך‬
‫המתרגם מאתו משפת כושית ל ע ב ר י ת עם באוד נרחב(״ דברים אלו‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ -‬הספרים האלה )הוצאת ספר חנוך בכושית ותרגומו בגרמנית כ א ת א דילמאן[‬
‫הגיעו לידי ימי מספר אחדי צאתם לאור‪ ,‬ובהתבונני אליהם ]נ[קשרה נפשי בספר חנוך‪,‬‬
‫ולא שקטתי ולא נחתי עד אשר תרגמתי לעברית את הנוסח הכושי וגם עטרתיו בביאור‬
‫נ ר ח ב לתועלת בני עמנו הדורשים קדמוניותם‪ .‬אולם תקותי להעלותו על המכבש ולהפיצו‬
‫בקהל ר ב עלתה בתהו‪ .‬וגם בשנת ‪] 1863‬צ״ל ‪ [1864‬אשר חדשתי בה את הנםיון לגלותו‬
‫ב ק ר ב עם לא יכלתי להדפיס ממנו יותר מ ש ג י ם א ו ש ל ש ה ע ל י ם וגלחצתי לשום‬
‫קץ למגמתי ממחסר הכסף הנדרש להוצאות הדפום‪ ,‬על כן נשאר כתב ידי טמון וכמוס‬
‫וכסוי אבק בתוך המגלות אשר בתחתית ארגזי עד היום‪ .‬אולם מקרוב העירגי לבי עליו‬
‫על פי סבר‪ .‬מעצבת לב ומדיבת נפש אשר יםודתה במצב רב עמנו ב ע ת החיה הזאת‬
‫הקרוב מאד למצב אבותינו ב ע ת אשר נ כ ת ב בה ספר חנוך‪ ,‬ואחרי התבונני למדי חשבתי‬
‫כי ה ג ל ו ת ה ס פ ד ה ז ה ה י ו ם אולי לא יהיה בלי כל תועלת לרבים מאחינו היודעים‬
‫שפת עברית באשר הם יסודות נאמנים ל נ ח ל ת אבותם‪ ...‬כל התגחומים אשר גוכל ל ת ת‬
‫להם לא למותר יהיו‪ .‬יבא גא כותב ספר חגוך גם הוא בתוך הבאים ויטיף נטפי נחומיו‬
‫ויחליפו כח ‪- 1‬‬
‫אבל‬ ‫להוצאת תרגומו‪.‬‬ ‫לגשת שוב‬ ‫בעשותו הכנות‬ ‫תרנ״ב‬ ‫בשנת‬ ‫כך כתב הלוי‬

‫מאריה דעלמא‪ ...‬וכל הסודות ‪1‬ה[נעלמות נמסרו בידו של חנוך ע״י ת״ת )=תמארת( ואלף מפתחות נמסרו בידן‬
‫וקושר כתרים למאריה דעלפא וקב״ח לקח אותו‪ ...‬ובשעה שמתייחד הקב״ה עם חנוך מראה לו גנזי עלאת‬
‫מראה לו אילנא דחיי בתוכו וטרפי דאילנא וענפיו וכולם רואה״ )ועיש דף י״ט בי(‪.‬‬
‫חנוך )למן ם׳ הישר לסדר בראשית ועד ביח׳ים של ילינק ג• קנ״ה‪ ,‬ד״‬ ‫‪ (3‬על הספרות המאוחרת של‬
‫מהתנאים רבי עקיבא ורבי ישמעאל כה״ג‪ ..‬יזא לאור‬ ‫קכ״ם ואילך‪ ,‬ועוד( ע׳ ס׳ מרכבה שלמה‪ ,‬כולל ברייתות‬
‫פעם ראשונה מעגם כ״י ישנים‪ ...‬ירושלים תרפיה‪ ,‬והם־ ‪H. Odeberg, 3 Enoch or the Hebrew Book of‬‬
‫הפרקים המוקדשים לרעיונות‬ ‫כמבוא לספר זה של אודיב־רג‬ ‫‪ Enoch (Cambridge, 1928).‬בפרט מענינים‬
‫‪ (Charles—Morfill‬ובין חנוך המאוחר )אודיבירג‬ ‫המקבילים שבין חנוך הכושי וחנוך הסלאבי )חםקו»ר‪ ,‬שהוציאו‬
‫מכנהו בשם חנוך גי(‪.‬‬
‫‪ (4‬המליץ לשנת תרנ״ב‪ ,‬גליון קם״ט‪.‬‬
 ‫חנוך א‬ ‫כח‬

‫הפעם לא עלה בידו אף להתחיל בהדפסת הספר מ ה פ ת שקפץ ‪1‬עיד בן עשרים והתמרה‬
‫בו )אףיעל־פי שידע על תרגומו של הלוי( והוציא פרי בסר שלו‪ .‬והוא‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫)‪2‬‬ ‫ספר חגוך תרגם משפת הכושים ל ש פ ת העברים והוסיף עליו מבוא העריי‬
‫ובאורים ]הכל בגדמגית[ אליעזר גולדשמידט‪ .‬ברלין ‪.1892‬‬
‫ב( באנגלית )חוץ מתרגומו של ‪ Laurence‬שנזכר לעיל(‪:‬‬
‫‪1) Charles, The Book of Enoch translated from Dillmann'8 Ethiopic Text, emended and‬‬
‫‪revised in accordance with hitherto unoollated Ethiopic MSS. and with the‬‬
‫‪Gizeh and other Greek and Latin Fragments, Oxford, 1893.‬‬
‫)‪2‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪The Book of Enooh... translated from the Editor's ethiopic Text.., Oxford‬‬
‫‪1912.‬‬
‫)‪3‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪Book of Enooh (Apokr. and Pseudep. I I , 163-281).‬‬
‫‪4) Schodde, The Book of Enooh, Andover, 1882.‬‬
‫ג( בגרמנית‪:‬‬
‫‪Beer (Kautzgeh, Apokr. und Psaudep. 1900, II, 236-310).‬‬
‫•‪Dillmann, Daa Baoh Henoch, Leipzig, 1853‬‬
‫‪Flemming u. Radermacher, Das Buch Henoch, Leipzig, 1901.‬‬
‫ד( בצרפתית‪:‬‬
‫‪ICartin, Le Dvre d*Henoch, Paris, 1906.‬‬

‫י א׳ כהג״‬ ‫ל‬
‫י ד‬ ‫׳ ל‬
‫ע‬ ‫ל‬
‫ם‬ ‫התרגום הניתן כאן געשה מתוך ההוצאה הכושית‬
‫א ר‬ ‫צ‬ ‫ש‬

‫ויעקב גח םייטלוביץ‪ :‬הראשון אחראי לעצם התרגום והמבוא וההערות‪ .‬והשני ‪ -‬לבדיקה‬
‫מדוייקת מלה במלה מתוך הנוסח הכושי‪.‬‬
‫החלוקה לפרקים )מאה ושמונה( ולפסוקים נעשית לפי דילמן‪ .‬שכוון מבלי ד ע ת‬
‫לחלוקה שקדמה לו באחד הכ״י )מן המאה הי״ח(‪ .‬אם גם בשינויים בגודל הפרקים )אבל‬
‫בשאד כ״י החלוקה לפרקים ופסוקים מחולסת‪ .‬כמו שהעיד ‪ Laurence‬בסוף המבוא לתרגומי׳‬
‫וע׳ ‪ Charles‬במבואו לתרגומו משגת ‪1912‬״ עם׳ ‪. ( X X I I‬‬
 ‫ס‪$‬ר חנוך א‬

‫?רף־ את־חבחיךים ן א ת ־ מ ד י ק י ם‬ ‫דברי בךכת ןשנרך‬ ‫א‬

‫‪ # $‬ר להיו ביום המצוקה כ‪#$‬ר ל‪$‬סדו ‪$‬ל־הךעים ן‪7‬ך?זעים‪:‬‬
‫ןי^א מ^זלו ויאמר לןנייך אי‪ #‬צדיק ‪ # $‬ר עי‪$‬יו ל‪$‬קחו בנד יי‬ ‫ב‬

‫לךאמי לימל^כים ומלם ‪#‬מע‪*1‬י‬ ‫ו!חז מ^זה־קךש בש^לס‬

‫ח ל ל ומזדם איכותי את א^ר־ךאיתי ולא לדור הזה ‪5‬י אם‪-‬לנדור[‬
‫ךחוק ‪ # $‬ר ; ב ו א ‪ :‬על הבחירים ד‪5‬ךהי ואליהם * ץ ( * מ ^ ל י‬ ‫נ‬

‫נ‬
‫נ!קדוש ןהןדול יצא ?*מקומו‪ :‬ואלמי עולם לדיר ‪$‬דן[ על־הר־‬ ‫ד‬
‫‪0‬ץי ןןרח עבדצבאותיו ובעז חילו יושיע מ ^ ל ם ‪ :‬ו‪#‬שדו ץלם‬ ‫ה‬

‫ןהעירים ‪:‬חילו וםחד ןדול ורעד יאןשזמו עד־קצות ה ‪ $‬ך ן ‪ :‬ןך^שו‬ ‫י‬

‫ללרים הךמים !־הגבעות לן^אות תש©לנה ן?מםו כדונג מ‪3$‬י ל ל ^ ה ‪:‬‬

‫ל‬
‫‪ " * W f l‬ל׳*דן בקיעים וצל ‪?$‬ור־ע ־ל‪$‬ךן >אכד ף ן י ו ז מש‪$‬ט‬ ‫ז‬
‫על־^ל * ולצדיקים <ילס יןגק(ה ‪#‬לוס ן‪$‬ת־ד‪,‬בחירים ל‪#‬מר ןח^ד‬ ‫ח‬
‫לה‪:‬ה ^ליהם וליו } ל ס לאלהים ןהיסןיב ל ל ם ו מ ב כ י ם לליו ןאור‬
‫אלהים להם לץךח‪ :‬ן‪$$‬א עם־רבבות קךש ל^שות מש^ט ‪5‬צל‬ ‫‪8‬‬
‫ולה?ךית ‪$‬ת־הף?זעים ולהוהיס ל<;ל‪^-‬ר על־?ל־‪#$‬ר ^עזי‬
‫םחוקזאים ולך^זעיס ו‪#$‬ר חך‪#‬יעו ל ^ י ו ‪:‬‬
‫התבוננו אל־^ל־חמ^שים א ‪ #‬ר ב^מלם וחם ל א ל‪#‬פו ‪$‬ת‪-‬‬ ‫ב‬
‫דךכיזהם ןהמארות ‪ # $‬ר ב^זמלם ול!ס י^לו ןילאו ן ל ם כמש‪$‬ט‬

‫)א־לו(‪,‬‬ ‫וםיודיו‬ ‫בשמים‬ ‫וחנוך‬ ‫שקלקלו‬ ‫המלאכים‬ ‫ענין‬ ‫א‪:‬‬ ‫חלק‬

‫א־־ה‪ .‬סתיחה לחלק א׳‪ :‬משלו של חנוך על גורלם של הצדיקים והרשעים לעתיד‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫י כ ל ־ ן ז צ ן י ם ב ח י ל ו ף עי״ן בצד״י)כיוצא בכך משלי כ׳ כ י ב‬ ‫‪,‬‬ ‫ה ר ע י ם ‪ .‬ביווני ‪G‬‬
‫בע׳(‪ 0* — .‬יש תוספת בסוף הפסוק‪ :‬והצדיקים יןצלו‪ - .‬ו!חז‪ .‬היווני מ ס י • נ*סז )=ויאחז=‬
‫‪ (fjv excov‬מחזה קדוש ושמים‪ - .‬א ש ד ה ד א ו ג י‪ .‬המעבד מגוף גםתד לגוף מדבר שכיח‬
‫ב ס פ ר זה )השוה י״ב א ׳ ‪ -‬ג ׳ ‪ ,‬ל״ז א י ‪ -‬ב ׳ ‪ ,‬ע׳ א ׳ ‪ -‬ג ‪ /‬ע י א ה ‪ /‬צ״ב א׳(‪ - .‬א ש ר‬
‫‪8‬‬
‫י ב א‪ .‬א נ י מדבר )‪1- .( G‬יד ר ך א ר ץ[‪ .‬כך ביווגי )השוה מיכה א׳ ג׳(‪ .‬ובכושי‪:‬‬
‫ידרך מ ש ם ‪ - .‬ע ל ה ר ס י נ י ‪ .‬מתמיה‪ ,‬שהרי אין ענין הר סיני אצל יום הדין‬
‫הגדול‪ ,‬ואולי עיקרו‪[}] :‬על־הר־סיני‪ ,‬כלו׳ ירעיש העולם כבמעמד הר סיגי‪ ,‬והיא השוואה‬
‫שכיחה לגבי משוררים ראשונים‪ - .‬ו א ל ה י ע ו ל ם ‪ .‬תרתי משמע‪ :‬אלהי הנצח ואלהי‬
‫התבל‪ .‬־־ ו ה ע י ר י ם‪ .‬ע ל מלאכי מ ד ד א ל ו ‪ -‬ש ק ל ק ל ו בחטאם עם בנות האדם ־ הורחב‬
‫‪,‬‬
‫הדיבור ב פ ר ק ו׳ ואילך )וע׳ חנוך הסלאבי ז ( ‪ - .‬ו נ ב ק ע ה‪ ...‬ב ק י ע י ם ‪ .‬כ ך ב י ו ו נ י ‪- .‬‬
 ‫בב ‪ -‬ה ט‬ ‫חנוך א‬
‫ם‬ ‫נ ת‬ ‫א י‬ ‫ב‬
‫^ ? י י ״ י ! ^ ר ? ‪ 9‬ר א י א ־ ל ‪ $‬ח ןהתבוננו‬
‫ת‬ ‫‪:‬‬ ‫[‬
‫^ ^ י ר‬
‫נ‬ ‫א‬ ‫י‬

‫אל־המעשים הנאשים עליל מראשון ןעד‪-‬אסרון הי ל א ישןה כל־‬

‫ה‬
‫מעשה האלהים ב ה ך א ת ו ‪ :‬ךאו את־סקדן ן^ת־החךף ‪5‬י ‪ $‬ל ‪$‬‬ ‫ג‬
‫* ל ־ ל * ך ן מלם וגננים ו ט ל ומטר ‪:‬נוחו ע ל י ה ‪:‬‬
‫התבוננו וךאו את־העצים ?לס ן ס ם ?ךאים <ימו ליבשו ןישירו‬ ‫נ‬
‫את־עלילס זולתי א ף י ע ה עשר עץ ‪ # $‬ר ל־א לשירו כיי אם־יעמדי‬
‫!בעליהם[ הלשנים ע י ־ ^ א ‪0‬ךשים תחוניהס ‪ #‬ל ס ו ש ל ^ ה ס ר ^‬
‫י ם ‪:‬‬

‫ושבתם ןהתבוננרנס אל־‪&:‬י ה ק ל ץ בהיות ה ‪ $ #‬ש מ&על לד•‬ ‫ד‬

‫נלאךץ[ ממולה וא‪$‬ם י*כקשו ‪9‬כה ; צ ל מ ל ה ט הש‪$‬ש ןר^ךץ ן ם ‪-‬‬
‫‪a‬‬
‫ל׳יא סדור מלהב־ד‪1‬ךב ‪ W‬ל מ י ? ל י ל ד י ר ע ל ־ ל ^ ד ן ועל"‬
‫א‬

‫ל כ ל ע מרב ל מ ש ‪:‬‬
‫הותבוןנו• בהתנסות לעצים ירק עלים וכעשוו^ס §רי ןשימו‬ ‫ה‬
‫ם‬
‫ל ב ב ‪$ $‬ל־כל]‪-‬אלה[ וךעו <יי הוא החי לעולם עקזה אלה ן‪:‬לם!‬
‫ומעשיו ל<‪$‬ניו שןה ‪ £‬נ ה ]‪:‬צאו[ ו כ ל ־ מ ע ^ י ו מ ^ נ י ן ל ^ ‪ .‬ןלא יקזני‬
‫עו‬ ‫ב‬
‫כי אם־כ‪#$‬ר צ;ה אלהים בן יע^ה * ל ‪ :‬וךאו איך ללמיט‬ ‫ג‬
‫ו מ ל ר ו ת נסר ל‪$‬עלו א ת ־ ^ ל ^ ם ‪ :‬ןא^ם ל א ןאמנתס ןלא עשי‪$‬ם‬ ‫י‬
‫ד‬
‫את־מ^ות ל‪$‬דון כ י אבד‪$‬שע‪$‬ס ובדברו גצל • וך?רים קשים‬
‫ב&יכם ל‪,‬פ>מא על־גךלו קשי־לב ל א להי ‪ £‬א ם ' ל כ ס ‪ :‬לכן ויג^ללי‬ ‫ה‬
‫את‪-‬למיכם ושנות חייכם י*‪$‬רו‪#‬ה ושנות ת י ך ת כ ם ' ת ר ב י נ ה בקללות‬
‫עולם ו ל א ללי ל כ ם חקור‪ :‬כ‪:‬מים להם תתנו את‪-‬ישמכם לקללת‬ ‫י‬
‫ש ל ם לכל־ל׳צדיקים ו?כם לקללו ‪$‬ל־המקללים ן‪$‬ל ה ח ז א י ם ‪ :‬ח ד ‪:‬‬
‫ןלבחירים ‪:‬חי אוךה ושמחה ו ^ ל ו ס ו ה ס לירכיי * ח ו ל ‪ $‬ס ?!ךקזעים‬ ‫ז‬
‫תהי ק ל ל ה ‪ :‬ןאז תןתן להם לבחירים לכמה ו ס ם לחיו בלס ולא‬ ‫ח‬
‫יח^או־עוד ל א בזדון ולא בשג‪$‬ה כי־לם ל ^ ב ‪ /‬י ס ן ן ו י ם להיו‪ :‬ולא‬
‫ישובו ל?שע ולא יאקןמו ןל־‪:‬ע‪/‬י ח!ילם ולא ;מותו' ב&^ה ןק‪$‬ף‬ ‫מ‬

‫ז ו ל ת י א ר ב ע ה ע ש ר עץ‪) Geoponica 11* ...‬מביאו ‪ (charies‬מוזכרים י״ד אי‬

‫שהם ירוקים ת ד י ר ואינם משירים עליהם בחורף‪ - .‬ח ר פ י ם‪ .‬בכושי‪ :‬כרמת‪ .‬וז‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫שמלה זו משמשת במקומות אחרים )כגון י י ( לענין שנה‪ .‬כאן ענינה ו>ךף <‬
‫כנראה מן הפסוק הבא הפותח בקיץ‪— .‬‬
‫י א ש מ ו ‪ .‬לא יחטאו‪ .‬כ ך ביווני ‪>*MQTCOCIV—G‬‬
‫‪B‬‬
‫פ ש ע ת ם ‪ £xeoxr\xe .‬־־ ו ל א‬ ‫י‪-‬ם‬
‫ובכושי‪ :‬ולא ?שפטו‪ .‬כלו׳ ב ע ד אשמתם‪ .‬וידוע שהפעל אשם ב ע ב ר י ת סובל ב׳ המשמעיי‬
‫ב מ ג פ ה ו ק צ ף ‪ .‬ביווני‪ :‬ב מ ג פ ת ק צ ף ‪- .‬‬
‫לא‬ ‫ו א‪-‬ז‬ ‫חנוך א‬
‫ו ^ ‪ 6‬ר ‪:‬מילם י‪$‬לאו ן‪$‬ךכו למילוט ב‪#‬לום ו^נות שמל‪$‬ם הרכיבה‬
‫‪1‬יאקזר עולם י^ןזלום צ ל ‪:‬מי חיילם‪:‬‬
‫‪:1‬הי כי־רבו בני־ד^ךס כ‪:‬מים לסם וכנות ‪:‬פות וןאות ילדו‬ ‫ו‬
‫‪3‬‬
‫לל!ם‪ :‬ולךאו אוותן למלאכים בני־ס^מלם ‪!1‬חמדו אותן ‪:1‬רכר אי‪#‬‬
‫אל־רעהו לכה ?ב^ןךה־לנו ?שים מבנות ח‪$‬ךם ןנוליךה‪-‬לנו }נים‪:‬‬
‫!*א^ר אלילם ‪$#‬ךן‪1‬י ןהוא ן‪$‬י‪$‬ם ‪:‬ראיזי ? ך ^ א נ ו לעשות ‪$‬ת־‬ ‫נ‬
‫סךכר לוזה ולליתי אני לכדי נושא לעון ס ן ד ו ל ‪!1 :‬עןהו }לם‬ ‫ד‬
‫!*אמרו ל ‪ £‬כ ע נ ^ כ ע ?לני ולר^קשךנו בחךס בלנו כינותינו לבלתי‬
‫מור מךלוע^ה סזאת וכד׳ נעקןה את־למע^ה ה ן ה ‪$ :‬ז ?שבעו ?לם‬ ‫ה‬
‫יחד ‪1‬לתקשרו כינילוםבחךס‪! :‬לליו ?לם מאתלם מל^־ד ‪!1‬ךדובימי‬ ‫ו‬
‫יךד על־ראש סר־חךמון ולקךאו ל ל ר לךמון כי בו נשבעו‬
‫ןללרימו לינילם‪ :‬ואלה שמות ןשיאילס שמחך ןהוא הןדול כלם‬ ‫ז‬
‫אךככח ךמאל בו־ככיאל וןמיאל ך‪$‬יאל ה ! א ל ‪1‬כיאל בךנןיאל‬

‫קלקול המלאכים ‪ -‬קלקולם של בני האדם — המלאכים בשמים ממליגים לבבי האדם — גזר דין‬ ‫ו־יא‪.‬‬
‫‪ pna‬על המלאכים ש ק ל ק ל ו ‪ -‬מ ל ב ו ת המשיח‪.‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫פרק זה הוא מדרש אגדה שיסודו בבראשית ו א ‪ -‬ד ‪ /‬ואף שם הוא פותח בלשון‬
‫ויהי כי‪ - ...‬אגדה זו רווחת בספרות המדרשים והקבלה בקשר עם דורו של גח )השוה‬
‫י ‪/‬‬
‫א׳(‪ .‬דור המבול‪ - .‬ש מ ח ז י‪ .‬בצורה זו הוא מצוי בספרות העברית‪ .‬ואף )בחילוף‬
‫חי״ת בעי״ן( בצורת עזא או עוזא )אס כן שמחזי = שמעזי(‪ .‬ובכושית צורתו סמתז או‬
‫ספדז )יוסף הלוי מסרו‪ :‬שמיעזא(‪ .‬בזהר )ברא׳ ל״ז א׳( געשו הימגו שגי מלאכים‪:‬‬
‫םמיא עזא ו ע ז א ל ‪ - .‬א ת ה ד ב ר ה ז ה ‪ .‬כך ביווגי‪ .‬ובכושי גם כאן‪ :‬את העצה הזאת‪-.‬‬
‫כתוב זה נמסר כאן לפי הנוסח היווני "‪) 0‬בכושי הנוסח‪ :‬וירדו אל ‪8‬ךךים והוא ראש‬
‫הד חרמון ויקראו להר חרמון כי בו נשבעו ויתקשרו בחרם ביניהם(‪ .‬וללשון וירדו‬
‫‪,‬‬
‫בימי ירד השוה ס׳ היובלים ד ט״ו‪ :‬ירד כי בימיו ירדו מלאכי ה׳ על הארץ )אבל‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫שם ‪ -‬וע׳ ג״כ שם ה א ואילך ‪ -‬ניתן טעם אחר לירידת המלאכים על הארץ(‪ .‬והשוה לקמן‬
‫ק״ו י״ג‪ - .‬ברשימת המלאכים יש כאן רקי״טשמות‪ ,‬ואחד חסר )אחר ט ד א ל ( ‪ - .‬א ר כ ב ה ‪ .‬״ & ‪-‬‬
‫‪ .'AXOLQ-KOVCP‬הלוי מעתיק )מבלי להודיע טעמו( באותיות עבריות‪ :‬עטרקיף‪. A Q a # d x - G .‬‬
‫‪s‬‬ ‫‪G‬‬

‫‪ ) 1 5 3.Legendsv‬פ ו ת ר ה ו ‪ :‬ארעא תקיף‪ .‬ואין להכריע‪ - .‬ד מ א ל‪ .‬״‪G-^11AQax‬״‬ ‫(‬

‫)=ארקיאל(‪ .‬ולקמן )ח׳ ג׳( בנוסח זה כשמדובר עליו גאמד‪ :‬השלישי לימד אותות הארץ‪.‬‬
‫אם כן אדקיאל=הממוגה על ארקא )=אדץ‪ .‬בארמית(‪ .‬וכן העתיקו הלוי‪ :‬אךציאל‪- .‬‬
‫‪8‬‬
‫‪Qa\1\1a\1f\ — G‬והעתיקו הלוי‪:‬‬ ‫‪*0‬‬ ‫פי צ׳ארלם‪ :‬תהמיאל )=ממוגה על תהום(‪.‬‬
‫‪0‬ך‪9‬יאל‪ - .‬ד מ י א ל‪ .‬אולי‪ :‬דעמיאל )־ממונה על הרעם(‪ - .‬ד ג י א ל‪ .‬לפי גיגצברג )שם(‬
‫הוא משובש מן ליליאל )=ממונה על לילה(‪ .‬שנזכר בספרי חנוך המאוחרים )ע‪ /‬למשל‪.‬‬
‫ם׳ חגוך לר׳ ישמעאל כ״ג הוצאת אודיבירג ג׳ י״ט* או בם׳ מרכבה שלמה ייא‬
‫‪,‬‬
‫ב ( ‪ - .‬ז כ י א ל ‪ .‬הלוי גורם צחיאל )בכושי‪ :‬אזקאל(‪ .‬ולפי צ׳ארלם עיקרו‪ :‬ש^יאל‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫ג ת כ ו ו ג ו ש ג א מ ר בו )ח׳ ג׳( על מלאך זה‪ :‬השמיגי לימד לראות‬ ‫‪.‬‬ ‫שגיהם לגוסת ‪G‬‬
‫בשחקים )‪ .(deoEaxoniav‬וגינצברג )שם( משער שעיקרו זיקיאל )שבחגוך המאוחר‪ ,‬שם(=‬
 ‫וה‪-‬ח ג‬ ‫חנוך א‬

‫עזאל אךמרס באריאל ע ^ י א ל !קיאל םה?מ?אל סהךאל קזךאל‬

‫יו־מיאל אךז‪:‬ל‪ :‬אלה ל‪,‬ם שריהם לעשרותיהם‪:‬‬
‫ו?ר‪,‬חו להם הס וכל‪-‬האלרים עוןןלס ;שים ףבלרו ל ה ם אי‪#‬‬
‫י‬ ‫‪1‬‬ ‫ת‬ ‫ו ת‬
‫‪$‬ל לז ‪?? W ? l‬ן !‪:‬למדון קק‪$1‬יס ף ^ י ם‬ ‫* ל א ל **לי‬
‫ב‬
‫!יורון לכרת שךשים וממחים‪ :‬ןקן זמרו מנלךןה ;בורים ןדולים‬
‫י‬ ‫נ‬
‫שלקזת אל&י א‪$‬ה ןבהם‪ :‬א ‪ #‬ר אכלו את ? ל ‪ * ; : -‬ב ד ־ ד ^ ך ם ן כ ן מ י‬
‫ד‬
‫ל א ‪:‬כלו־עוד ב^י־לאךם ל כ ל כ ל ם ‪ :‬ו!?‪$‬בו הנבורים ^גךם ויאכלו א ^‬
‫א‬ ‫ה‬
‫ב‪3‬י האךם‪ :‬נ י ס * ל ‪ 3‬ט כעיף מ ס י ה י * ? ח וכחד‪ ,‬ןלאצל אי‪#‬‬
‫ם‪:‬‬ ‫ו‬
‫?שר רעהו ולשתות את־ךמו‪ :‬אז ל א ל י מ ה ה^ךץ ‪$‬ת־כ‪2‬י־ל׳דו‪$‬‬
‫י ם‬ ‫ח‬
‫ועזזאל ל מ ד את־ב‪3‬י ?אךם לעשות ל ל ב ו ת ומאכלות ו ‪« $‬‬
‫ו^ךיונות ויודיעם את־&ל^בות ה‪$‬ך‪$‬ה ומלאכת מחש?ו^ן מעמידם‬
‫ועךייס ומעשה לפוך ולנפות את‪-‬ןבות לעיכלם וכל־זמא?;ים ביקרות‬
‫ב‬
‫וכל״צבעי רקמ‪$‬לם‪ :‬ותלי ר ^ ע ה ר ? ה ויעשו ז‪$‬ה !למע!־ ! ^ ל ת ו‬
‫?כל־דךכיזהם‪£# :‬ל‪1‬י ל ^ י כ ‪ ? #‬י ס וכלת קזך^ים אך‪$‬לם ל ‪ $‬י‬ ‫ג‬

‫‪G‬‬ ‫פ י‬ ‫ם‬ ‫מ‬ ‫א‬ ‫כ ד ר כ‬

‫מ ה ו‬ ‫י• ־ י י • ^‬ ‫*‬ ‫ממינה על הזיקים‪ .‬־ ע ז א ל‪ .‬בכושי‪ :‬אזאל )באליף(׳‬
‫ג י‬ ‫זד‬
‫‪J‬‬ ‫•‬
‫לימד זה )‪ ,$ap|Aapos‬ובנוסח * ‪ ('Apeapcog G‬להתיר כשפים‪ ,‬ועל סמך‬
‫ם‬
‫^‬ ‫הלוי‪$ :‬ךם״יאש‪ -.‬ב ם ד י א ל‪ .‬כך מנקד הלוי‪ :‬בטךיאל )בטי״ת שואיח(‪ .‬גינצברג‬
‫ב כ י‬
‫‪V‬‬ ‫שהוא משובש מן מטריאל )=מפונה על מטר(‪ ,‬שבחנוך המאוחר )שם(‪ - .‬ע ג נ י א ל•‬
‫כדרכו‪ :‬אןנאל )באל״ף(‪ - .‬ם מ פ ם פ א ל ‪ .‬אולי משובש מן ‪#‬משיאל )=ממונד‪ ,‬על השם ^‬
‫שבגוסח "‪ G‬לקמן )ח׳ גי( נאמר עליו‪ :‬שלימד אותות השמש‪ .‬והלוי מסרו‪ :‬ש?ןיאל•‬
‫ם ת ד א ל‪ .‬הלוי‪ :‬םרתאל=שרו‪$‬יאל‪ - .‬ט ד א ל‪ .‬הלוי‪ :‬סוךיאל‪ - .‬י ו מ י א ל‪ .‬ממונה‬
‫היום‪ .‬ובחנוך המאוחר )ש^ ?‪?9‬יאל ש מ ו ‪ - .‬א ד ז י ל‪ .‬אין עיקרו ךךאל‪ ,‬משום שמני ^‬
‫‪* h‬הם‬ ‫^‬ ‫י‬ ‫מ ם ר ה י‬
‫י‬ ‫״ ‪) G‬ח׳ ג׳( נראה שעיקרו סי׳ריאל ^‬
‫י כ‬ ‫ה‬ ‫א י ת י ת‬ ‫= ל י מ‬

‫ש ר י ה ם ל ע ש ר ו ת י ה ם ‪ .‬כך לסי * ‪ .(dpxui afawv) G‬ובכושי צורת הפסוק‪ :‬אליי‬

‫נשיאי מאתים המלאכים והאחרים כלס עמהם‪- .‬‬
‫‪8‬‬
‫כישומים‬ ‫ו צ מ ח י ם ‪ .‬לשם‬ ‫שרשים‬
‫ו י ד ב ק ו ב ה ן ‪ : G .‬ויטמאו בהן‪ - .‬ל כ ר ת‬
‫ם‬ ‫ש‬
‫'‬ ‫(‬ ‫‪T‬‬ ‫<‬ ‫‪i‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪:G‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪a‬‬ ‫‪s‬‬ ‫‪ 0 p‬ו נ כ ו ן ‪ .‬בכושית םובל‬
‫‪8‬‬
‫^‬ ‫‪:‬‬ ‫בנוסח ‪ G‬ו ת ל ד ג ה להם שלשה מיגים ) ף ך‬
‫ג‬
‫עליי‬ ‫בראשונה גבורים )‪ (yiyavreg‬גדולים והגבורים הולידו נפילים ולנפילים גיליי‬
‫גביי‬ ‫ך׳‪:‬‬ ‫‪,‬‬ ‫ף‬ ‫ב ב ר א‬ ‫ה כ ת ן ב‬ ‫‪1,‬ן‬‫פ י‬ ‫)‪,('EXioub‬‬
‫ל‬ ‫ע‬ ‫ש‬ ‫ר‬ ‫ד‬ ‫א‬ ‫ן‬ ‫ה‬ ‫ז ה‬ ‫ל‬ ‫כ‬ ‫ג ך ל ם‬ ‫ל פ י‬ ‫ו י ג ד‬
‫‪,‬‬
‫נפילים ואנשי השם‪ .‬וכבד השתמש בזה הדרוש בעל ם׳ היובלים )ז כ׳(‪ .‬־־‬
‫ו ע ז ז אל‪ .‬אולי הוא קרוב לעזאזל שבויקרא ט״ז ח׳ )ובפש׳ הוא נכתב שם לחיי*‬
‫עזזאיל(‪ .‬שם זה מצוי אף בקיצור‪ :‬עזאל )והשוה ביהמ״ד של ילינק ד׳ קכ׳יז‪ :‬עזאל‬
‫חזר בתשובה ועדיין הוא עומד בקלקולו להסית בני אדם לדבר עבירה במיגי צבעוגין ש‬
‫ע ש י י‬ ‫‪5‬‬ ‫ז א‬
‫י‬ ‫נשים‪ ...‬והוא עזאזל שבתודה(‪ ,‬שני עגינים שמביאים הפסד לעולם לימדם ע ז ל‬
‫ח ז‬ ‫מ‬ ‫‪8‬‬
‫י‬ ‫‪-‬ש‬ ‫‪)\1exaXka(, G‬‬ ‫כלי זין ועשיית תכשיטין של מותרות‪ - .‬מ ח צ ב ו ת ה א ד מ ה ‪.‬‬
 ‫ח ד‪-‬י ב‬ ‫א‬ ‫חנוך‬

‫‪3‬‬
‫כ‪$#‬ים כךקיאל לזות בכוכבים יככיאל מערכת הכואבים ותמיאל‬
‫ךאות ב ב י ב י ם ןסהךיאל ‪1‬י‪1‬קו&ת ללרס‪ :‬וללי כ‪#$‬ר ןןעו בני האךס‬ ‫ד‬
‫!ין^קר ןףןעל שןע‪$‬ם סשמל‪$‬ה‪:‬‬
‫ןאז השקיפו מיכאל ואוריאל ירכאל וגבריאל משמלם ויראי‬ ‫&‬
‫את־סךם ל ר ב א?זר נש‪6‬ך ?ל־לארץ וכל־לחמס סנע^ה על­‬
‫‪ n W‬ע ך ך ת יושכיל צועקים וקול‬ ‫‪2‬‬ ‫ה‬
‫ל א ך ן ‪ :‬ולדברי ! אל־‪1‬‬ ‫ה‬

‫צעקתם עד־‪#‬ער סשמלם‪ :‬וע‪$‬ה אליכם קדו‪#‬י השמלם נ?שות‬ ‫נ‬

‫ל א ^ י ם מ ס ב נ ו ת לאמר הןישו מק‪$:‬טנו ל‪39‬י עליון‪ :‬ויאמרו אל־‬ ‫ד‬
‫נרבון ?עולמים[ אדון לאדונים אללי לאלהים מלך למלכים כ‪5‬א‬
‫כבידף־ ככל־לרות לעולמים ןשמך קדוש ומללל ומבךך בכל־‬
‫לעולם‪ :‬א‪$‬ה עשי‪ $‬כל ולך כח על־צל ולצל ןלוי וכתוח לעי‪$‬יך‬ ‫ה‬
‫ןכ!ל תראה ואין־ך^ר ‪:‬צל ללכתר &‪$‬ך‪ :‬אתה ראית את א‪#‬ר־‬ ‫ו‬
‫עשה עזןאל א‪#‬ר ל&ד את־כל־לל?ןס ? ל ־ ל א ד ן ולנל מ?תרי עולם‬
‫א‪#‬ר נעשו בשמלס !ואשר לרעת[ שאפו בני־אךם‪ :‬ןשמלזי אקזר־‬ ‫*‬
‫לו ‪$‬תת את־לצח למשל כלכךיו אשר עמו‪ :‬מלטי לחךו אל־בנות‬ ‫ח‬
‫ם‬
‫ל׳*ד ?ל־ל^ךן ולשכבו עמהן עם־סןשים ויטמאו גלגלי ללן כל־‬
‫‪5‬‬ ‫א‬
‫סלטאים‪ :‬ולןשים ‪:‬לדו את־סןבורים ‪1‬י*‪$‬ל יל״ל׳^ךן ךס ןיחמס‪:‬‬ ‫ט‬
‫ועתה ל‪$‬ה נ^שות המתים קראות ןשלחות החנונילן עד־שערי‬
‫לשמלם ןא^חומילן עלו ולא תוכלנה לצאת מ‪3$‬י מע‪#‬י הלמס‬
‫ה‬
‫א^ר נע*«י על־לאדן‪ :‬ן־א^ה ידע ?ל־ךכר בקןךם לל‪ :‬ואתה‬
‫י א‬
‫ךאי‪ £‬את־לדכרים לסם ות^אם ולא אמךו^ לנו ך?ר לעשות להם‬
‫על־אלה‪:‬‬
‫אז אמר לוליין ל‪1‬ייל ולקדוש דכר ול‪#‬לח את אוריאל אל‪-‬‬ ‫י‬
‫כךל‪$‬ך ו*א‪$‬ר אליו‪ ] :‬ל ו אל־צמ ואמך!^ אליו בשמי ססתיךה‬ ‫ב‬

‫בכושי‪ :‬אמזרם‪ - .‬ח ז ו ת ה כ ו כ ב י ם ‪ - X G • ) darpooxojtiav .‬מ ע ר כ ת הכוכבים‪darpoXoyiav.‬‬

‫‪,‬‬
‫)"‪ - .(G‬ו ס ה ר י א ל‪ .‬כך * ‪.) : G‬ג(ף‪ .26£1‬ובכושי נ ש ת ב ש ‪ :‬עשרדאל )ולעיל ו׳ ד ‪ :‬אדזיל( ‪-‬‬
‫]ר ב ו ן ה ע ו ל מ י ם [ ‪ .‬בכושי‪ :‬אדון המלכים‪ .‬ואין לזה כאן מקום‪ .‬משום שהתאר הוא‬
‫ע מ ה ן ע ם ‪ -‬ה נ ש י ם‪ .‬כך הוא בכושי‪ .‬והוא‬ ‫מלך המלכים‪ .‬הבא לקמן‪ - .‬ו י ש כ ב ו‬
‫‪r‬‬
‫בסגנון של לשון ח כ מ י ם ) ‪ G‬נ מ ש ך הלשון עס־הנשים אל־הפעל שלאחריו‪ :‬ויטמאו עם־הנשים(‪-.‬‬
‫אםוץל‪:‬ר‪ ,‬וקרוב לזה * ‪: G‬‬ ‫ובכושי‬ ‫א ו ר י א ל ‪ . G " .‬כך צ״ל )השוה ט׳ א׳(‪,‬‬
‫‪] - .'Iotoa^X‬ל ך א ל ג ח[‪ .‬על פי "‪ G" - .G‬יותר מ ל א ‪ :‬תלמד את הצדיק א ת אשר‬
‫עליו לעשות ]את[ בן למך ושמד את נפשו בחיים ונמלט בעולם וממגו לן‪5‬ע ןטע אשר‬
 ‫י ג‪-‬יח‬ ‫חנוך א‬
‫א‬
‫רא‪#‬ך ו;לי‪ £‬לו את־ל?ךן ל ? ‪3‬י ?ל״לאדן ת<ילד ו^בול יצא‬
‫ע ל ־ ^ ל ־ ל ^ ואלוהי את כל־אקזר ע ל י ? ‪ :‬ןע‪$‬ה תל^ךהו לל‪$‬ל<*‬
‫ן;שאר ‪1‬ךעו לכל־לרות לעולם‪ :‬ןעוד אמר יי אל‪-‬ך‪$‬אל אסר את־‬
‫עז!אל ‪:‬ךיו ורגליו ןלקזלכתו א ל ־ ל ח ^ ך ןעשי‪$ $‬ו*ח אל־ם^ך^י‬
‫א‪#‬ר בדוךאל ןהשלכתו ‪ $ £‬ה ‪ :‬ן&‪? $$‬ליו קלעים קשים ןלדים‬
‫וככיתו כ ח ‪ #‬ך ולשב ‪ #‬ס עד־עולם וכ?‪1‬י‪ $‬איז״^יי לכל־־יןאה‪-‬אור‪:‬‬
‫וביום לדין לןדול ‪#‬זלך אל־תוך לאעז‪ :‬ור©או* את־ליאךן א‪£‬י‬ ‫ז‬
‫? ז א‬ ‫ת‬ ‫פ י‬
‫לשליתו למלאכים ^ ו י * ר א ל*דן כי־יךמא ל א ח ו‬
‫ל<ילדו <;ל־ב;י לאךם מ‪;$‬י ?ל־לךזיס אקזר ולו לעיריס‪ ^ :‬ן ן ל ת‬
‫?ל־לארץ בלמד־מעשי ען!אל וכתב‪ $‬עליו את־כל‪-‬החקזא‪ :‬ןאל"‬
‫ה‬
‫ןבריאל אפי לל צא לקראת סממ!רים ןסמתעכים ונלרי ל׳ז‪$‬‬
‫ם‬
‫ולכללי ב;י ס ‪ $‬ה וב;י לעירים התוך ל א נ ז י ם ןהוצא^ם ן ‪ #‬ל ל ‪$‬‬
‫ןים‬
‫איש ברעהו למען נשהידו איש את־רעהו כהללנך׳ כי א ך ן לה‬
‫ם‬
‫לא־ללי ל ל ס ‪ :‬ולכל־א^ר י‪#‬אלו ממך אבו־תילס לתקןן־נס כי ל ר ל‬
‫ע‪:‬‬
‫ל‪$‬שכו לעולם וכי כל־אי‪ #‬מ?ס לליה למש האות ‪ #‬ה אל־ת^?^‬
‫רא‪$‬ר ל‪ :‬אל־מיכאל ל ך ןאכךת את־שמןןך ןר^יו ^ ר ע ^‬ ‫א‬
‫^התחברו אל‪-‬ןשים ול&^או א‪$‬ן בק!מא‪$‬ן‪ :‬וכא‪#‬ר יך^הו ?ל"‬ ‫ב‬
‫ב;ילם וכא‪#‬ד ללאי כ ל ^ מ ד אהוכילס תא?רם לשבעים דור ההלי*‬
‫ז ר‬
‫ל;בעות ל א ך ן עד‪-‬יום די‪$‬ס וכלו‪$‬ם עד־כלות למש^ט א ?‬
‫לעולהי עולמים‪ :‬כ‪:‬הים לסם יו?או אל־מלולניות ?אש אל‪-‬לצער‬ ‫ינ‬
‫ולהאכר וליו כלואים בו לעולם‪ :‬נא‪#‬ר י?ער ןל^מד מ?ם יאםי‬ ‫יי‬
‫‪1‬‬
‫אתם לסד עד־סוף ?ל־סלרות! ו ל י ד י ו את ?ל־רוחות להאוי‬ ‫סו‬
‫ט ז‬
‫^עך!ת את״‬ ‫ןאת־בגי לעירים לען א‪#‬ר ן^טו ל‪$‬ס ל ב‬
‫‪ 5‬י‬

‫כל־החמס מעל ^י־ל^דן ו ^ ל ־ ה ^ ה ך ע לסוף ןהו&יע }&ע ל‪¥‬ר?‪1‬יי‬

‫ןסי‪#‬ר ול‪:‬ה מ?ך«ה ל^ךקה ןסיקזר ל כ ל כ ת עולם ן;<*ןעו בקן^לה‪:‬‬
‫ן^ז־למלטי כל־סצדיקים ןליו עד־א^ר יולידו אלף ?;ים ן^ל־לםי‬ ‫יז‬
‫?שרילם ר&יכ‪$‬ס לכלו ב ^ ל ו ם ‪ :‬וכימים לסם ת ע כ ד ?ל־לאךן‬ ‫י״‬
‫א‬
‫'‬ ‫עצמו‪-.‬המרבי‬ ‫מקום פורענות בפני‬ ‫יעמד כל דורות העולם‪ - .‬לעזזאל נ ת ב צ ר‬
‫ן ״ י לויקרא‬ ‫ת‬ ‫ו כ‬ ‫ן ז ‪/‬‬ ‫ד‬ ‫י ו מ א‬ ‫) ‪,‬‬
‫ה‬ ‫נ‬ ‫ש‬ ‫פ‬ ‫ע‬ ‫ו ן ד ן ד י‬ ‫ת‬ ‫י‬‫‪1,‬‬ ‫ב‬ ‫ש‬ ‫ר‬ ‫ב‬ ‫‪1,‬‬‫ד‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫ה ן א‬ ‫ב ד ן ד א‬

‫כ י א ‪ -‬כ י ב ( ‪ ,‬י ״ ב מילין מירושלים‪ - .‬ס ל ע י ם ‪ .‬הם הסלעים הקשים והחדים שבבית חדורי‬
‫‪,‬‬
‫היום הזה‪ - .‬נ ט ע ה צ ד ק ה ‪ .‬ישראל שהם זרע שנזרע מ א ת ה׳ )סיב ח (‪ - .‬ו ש י ב ו‬
‫המתרגם הראשון טעה וקרא‪ :‬ןשבתס ותרגם ‪ = tot adnata avtc&v‬שבתותיהם‪ .‬ולא ריי‬
‫לה‬ ‫י יט‪-‬יג ג‬ ‫חנוך א‬
‫בצ רקה ןנ&עה ?לד‪ .‬עצים ו‪$‬לאה ב ל כ ה ‪ :‬וכל־עצי חלמלה לנקזעו‬ ‫ז‬ ‫יט‬
‫עליל ןכניס ןהן^ים ‪ # $‬ר ל^עו עליה יעשו ילן לרב ן?ל־זרע א‪#‬ר‬
‫יזרע עליה מ ך ה אחת א ל ף תעקזה ומדת זיתים אחת עשךה כת‬
‫‪$‬כיל• ןא‪$‬ה תםלר את־לאךץ מכל־להץ ומכל־חמס ומכל־‬ ‫כ‬

‫זחה^א ומ?ל ך‪#‬ע ןכל־ה^מאה לנעשה על־לאךץ תשמיד מעל ‪$‬ני־‬

‫?אל^ה‪ :‬וכל‪-‬בני האךם לליו צדיקים וכל־העמים למליבו ויכךבו‬ ‫נא‬
‫איילי• ולארץ תטהר ם?ל־ר‪#‬ע וםכל־חטא ימ?ל־קצף והכל־^ער‬
‫ןליא אשלח עוד עלי? לדור דור ולעולם‪:‬‬
‫וכ‪:‬מיס ללס א‪$‬תח אוגרות לברכה א‪#‬ר ב^זמלס לשלחם‬ ‫יא‬
‫אל־לאךן על־מעשה בני־לאךס ועהלס‪ :‬ף ‪ #‬ר ו^לום לליו נללו‬ ‫ב‬
‫כל־למי־לעולם ו?ל־לרות העולם‪:‬‬
‫ל?‪3‬י ללכריס לאלה ‪$‬עלם חנוך ןאיש מבני לאךם לא־ץדע‬ ‫יב‬
‫אי&ה ‪3‬עלם ואיו והה‪-‬ל;ה־לו‪ :‬וכל־מעשיו ליו עס־לעירים ן‪/‬ימיו‬ ‫ב‬
‫?יו עם־לקדו‪#‬ים‪ :‬ואני לנון כרכתי את־ל‪ :‬הןדול הלך העולמים‬ ‫נ‬
‫ןח‪$‬ה לעירים קךאו אלי חנוך לסו&ר ויאמרו אלי‪ :‬לנוך אתה סו&ר‬ ‫ד‬
‫ל‪¥‬לק לכה והודעת לעירי חשמלם א‪#‬ר עןבו ‪#‬מי מעלה את־‬
‫למקום הקדוש לעולם ולטמאו בנשים ולעשו ?מעשה בני־לאךס‬
‫ה‬
‫ולקחו ללם נשים השלת הקזליתו ל ך ‪ 5‬עלילאךן‪ :‬ולא ללי קילס‬ ‫ד‬
‫ןא‬
‫‪#‬לום וקןלילת ל ק • ותחת שמלם בבניהם בלצח אהוכילס יךאו‬ ‫ו‬
‫י ועל־לכלד בנילם לקוננו וללפללו לנצח ןךלמיס ןשלום לא‪-‬להיו‬
‫ללס‪:‬‬
‫מלי לנול ו*א‪$‬ר אל־עזןאל לא־להי לך שלום דין ק‪#‬ה‬ ‫יג‬
‫ל‪$‬א לאכרך‪ :‬ןלא תלי־לך לנץה ו^אלת ]ללמים[ על־לחמס‬ ‫ג‬
‫אשר הוליל ועל־כל־םע^י לרשע וה‪$‬שע ןהחקןא אשרי לראיון‬
‫ל א נ ד י ם ‪ :‬ואלו ואדכר אל־?לם ‪.‬ילד וליךאו ו<‪5‬לד ורעד אלזום‪:‬‬ ‫ג‬
‫‪8‬‬
‫‪£‬יבתם‪ - .‬ע ש ר ה ב ת ‪ .‬כך להדיא ‪- .pdtovg 5exa : G‬‬ ‫מוכיחים ע ל‬ ‫שנעודיהם‬
‫חנוך מתפלל בעד עזזאל וחבריו ושליחותו אליהם להודיעם על סופם‪.‬‬ ‫יב~טז‪.‬‬
‫ה א ל ה ‪ .‬שגאמרו קודם לכן‪ .‬וכווגתו לגזרה על העידין‬ ‫הדברים‬ ‫לפגי‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫)שבפרק י (‪ - .‬ג ע ל ם‪ .‬לשון זה )השוה לקמן ע״א א׳ וה ( הוא כעין הפעל ל ק ח ש ב ב ר א ה׳‬
‫כ י י ‪ - .‬ד• ע י ר י ם ק ר א ו ‪ .‬המלאכים הממוגים בשמים להוציא גזר־הדין לפועל שלחו א ת‬
‫חנוך להודיע הענין לחבריהם שקלקלו‪- .‬‬
‫והוספתימסברא‪- .‬‬ ‫ושאלה )‪15‬ז>ןדו‪ (§£(0‬סתם‪.‬‬ ‫ויווני‪:‬‬ ‫] ר ח מ י ם [ ‪ .‬בכושי‬ ‫ושאלת‬
 ‫יג ד ‪ -‬י ד ט‬ ‫חנוך א‬ ‫לו‬

‫ולבקשו ממני לכתב כ ק ‪ #‬ה כעלם כי־למצאו כלילה ולהעלות א ת ­‬ ‫י‬

‫כקשר^ס ל‪$‬ני אלני השמלם‪ :‬כי מעתה לא־יוכלו הם לדכי ע ^‬ ‫ה‬
‫ולא לשאת את־עיניהס למרום מלך©ת עונותיהם א‪#‬ר עלילם‬
‫נ ד ו נ ו ‪} :‬אכתב את־זכרון כ ק ‪ £ £‬ס ןאת־התכלה לנ^שותילם‬
‫ומעשילם לכל־אחד על־לכר בקשותיהם לכליחה ו^אךך ]א‪$‬לםז‪:‬‬
‫ב‬
‫! א ל י ) * ‪ * $‬ל מימי־לן באדן־לן א‪#‬ר מלמין למערב זחךמי־ז‬ ‫ל‬
‫ןאקךא את־זכרון בקשתם עד־אשר נלךמתי‪ :‬ןהנה }[לום ^א‬ ‫ה‬
‫אלי ומלאות ^ ל ו עלי ;אלא מלאות קצף ולצא קול מצוח עלי‬
‫ל ל כ ד אל־בני מרום וללןהיךם‪ :‬ןכא^ר לקיצותי ?אתי אלילם‬ ‫ט‬
‫ןהם ליו יושבים <ילם ?אככיס נחד אכלים באבלים א‪#‬ר כין‬
‫ם‬
‫ל^נון ושניר ו^ילם ל פ ו ‪ :‬ןאם^י ללי את־־כל־למלאות אקזר‬
‫לאיתי כשנה ואחל ל ד כ ר דברי צדק וללןליר את־עירי ל^הלס‪:‬‬
‫ככר דברי לצלק ןזהאןהךה לעירי העולם כמצות ל ק ד י ‪#‬‬ ‫יד‬
‫הןדול במראה ההוא ‪ :‬לאיתי בשנתי א‪#‬ר אויר ע‪$‬ה כלשון‬ ‫ב‬
‫כשר וברוחי א ‪ #‬ר נתן לןדול ‪$‬ד׳ לאישים ל ד כ ר ולהכין ב ל ב ‪:‬‬
‫כ א ‪ #‬ר כלא ויתן לאלם כ ל ללביז ד?נלי לכמה כן כלא גם־אולי‬ ‫נ‬
‫ולסן־לי להןהיר את־לעירים בני‪-‬ה^מים * א ד כתבתי את־בקשת^ם‬ ‫ד‬
‫כל־למי עולם‬ ‫ובמלאי לאילי ככה כי בקשתכם ליא־תנת?‬
‫ןכי דין נחרץ עליכם נכקשתכם[ לא־תנתן לכס‪ :‬ומעתה לא־‬ ‫ה‬
‫תעלו למרום עד‪-‬עולם י מ ד ן יצאה חג!ךה לאכלכס לכל־למי‬
‫עולם‪ :‬ול?כי־כן תלאו בלכסד בניכם לאהובים ולא ללי לכס כ ל •‬ ‫ו‬
‫ל^ר ^ ל ם ‪$‬י־ל‪$‬לו ל^יכס כ ל ל ב ‪ :‬וכק‪#‬לכס כעלם לא־תןתן‬ ‫ז‬
‫ת‬
‫ואף ל א כעל^ס ןם כי־תבכו ולתלשו ו נ ל ד ב ת א ־כל־ללכרים‪1‬‬
‫לנמצאים כמכר א?זר ?לבתי* ולמלאה ללאה אלי מד‪ ,‬לנת‬ ‫ח‬
‫במךאה עבים קךאוני ועך^ל בקשלי ימללך ל ב י ב י ם ולמארות‬
‫הריצוני ולבהילוני ולרוחות במךאה לעיפוני ולעלמי ולשאוני אל־‬
‫השמלב‪ :‬ןאבא עד־א^ר קרבתי אל־חומה בנו;ה אבני בללה‬ ‫ט‬

‫ע ל מ י מ י ־ ד ן‪ .‬אחד מסניפי הירדן‪ .‬יוססום קורא לו הירדן הקטן )קדמ׳ ה׳ ג׳ א׳‪ .‬ח׳ ה׳‬ ‫ז‬

‫‪:‬‬ ‫‪,‬‬
‫ד (‪ - .‬ב א ב ל י ם‪ .‬או באבילין )^‪ X'ApEiXVjv‬עיר באנטילבנון‪ .‬ולשון נופל על לשון ה י א‬ ‫ם‬
‫‪,‬‬
‫אבלים באבלים‪ .‬ובכושי נ ש ת ב ש ‪ :‬אבי‪5‬ס;אל‪ - .‬ו ש נ י ר‪ .‬כינוי לחרמון )דב׳ ג ט ‪ /‬שח״ש‬
‫‪,‬‬
‫ד׳ ח (‪ .‬בכושי‪ :‬סנסר‪- .‬‬
‫‪ . [ -‬כך בנוסח *‪- .G‬‬ ‫‪-‬‬ ‫דוח‪-]-.‬‬ ‫נחת‬ ‫כ ל ־ ד ב ר ‪ .‬של‬ ‫•ד י ‪ -‬ז‬
‫לז‬ ‫יד י ‪ -‬ט ו ד‬ ‫חנוך א‬
‫ומוסרה לשנות אש וללל ]למלאה[ ל מ ק י מ י ‪ :‬ןאב!א אל־תוך‬
‫לשנות האש ואקרב אל־כלת ןדול והוא כנוי אבני בדלח וקירות‬
‫יא לבלת ליו כעין מלצכת אבני בללח ורצפתו חלתה ב ל ל ח ‪ :‬כ‪$‬תו‬
‫?ללה כעין שביל הביככיס ןהמארות וכיניזהם היו כרוכי־אש‬
‫יב ושמי?ם מלם‪ :‬ןאש ל ה ט ת לקי^ה את־הקירות וכתחי?ם היו‬
‫ל?טיס א ש ‪ :‬ואצא אל־לכלת ד‪,‬הוא ויהי חם כאש וקר כקרח‬ ‫י‬ ‫ג‬

‫יד כל־תענוג חלים לא‪-‬ל\ה בתוכו &חד ‪3‬מי ורעד אחזני‪ :‬ןעד־אני‬
‫מתחלחל ורועד ואפל על־כני ואלא מ ל א ה ‪ :‬ולנה כלת ‪#‬ני ןדול‬ ‫ט ו‬

‫טז מזה וכל־ד^תחיס ליו ‪$‬תוחים ל?ני ןהיא כנוי ל ל כ ת ־ א ש ‪ :‬ונעלה‬

‫?‪:‬ה בכל‪-‬רב הלר וכבוד ןגךל עד לאיךלכלת לתאר לכס את­‬
‫?לרו ןאת־וללי * ולצ^תו ללתה אש וממעל לו בךקיס ומרוצת‬ ‫יז‬
‫לכוכבים וכ^תו נם־היא אש ל ל ‪ $‬ת ‪ :‬ואכיט ואלא שם כ©א ךם‬ ‫י‬ ‫ח‬

‫יט מלאהו כ ב ל ל ח וקזכיבו כ ‪ #‬מ ש ירם ושם ומלאה[ כרובים‪ :‬ומתחת‬

‫א‬
‫ל‪?: 55‬או נלרות־אש ל ה ‪ $‬ת עד לאיךלצלת ל ה ב י ט ‪ :‬ולכבוד‬ ‫כ‬
‫כא הגדול לשב עליו ומעילו לןחיר מ‪$‬מש וללכין מכל־שלנ‪ :‬כל־‬
‫מלאך לא־לצל לכא ןלא ‪ :‬כ ל לךאות את־פני לכבוד וההךר‬
‫כב ו^ל־^שר לא־לצל ל ל א ת ו ‪ :‬האש חללקות חלתה מככיב לו ואש‬
‫!דולה ?מלה לכ‪$‬יו ואיש מ‪$‬כיב לא־לכל לקרב אליו לכי לכבות‬
‫כג ‪7‬ןםיי ל?ניו ולא ללה לי לכץ בכל־יועץ‪ :‬וקדושי הקדושים‬
‫כד לקרוכים אליו לא־ללללקו בלילה ןלא הלכו מ‪$‬ניו‪ :‬ועד־אז‬
‫לליתי צםל על־^ני לעד ולקלאני ל‪ :‬בכיו ויאמר אלי קרב הנה‬
‫כיי לניר ואל־קיל ק ד ‪ #‬י ‪ :‬נןאחד הקדומים ננש אלי ולעולמי[ ולעמידני‬
‫ולקליכגי אל־לכתח ואני הוללתי כני ל מ ט ה ‪:‬‬
‫‪<1‬ען ויאמר אלי ואני שמעתי את־קולו אל־תילא חנוך איש‬ ‫טו‬
‫צדיק ןם^ר צלק קרב הןה ו‪&#‬ע קולי‪ :‬לך ןלגלת אל־עירי‬ ‫ב‬

‫לשמלס אשר שלחוף לכקש כעלם עליכם לכקש בעד אנשים ןלא‬
‫אנשים כעלכם‪ :‬למה ^זבלם את־לעזמלם לעליונים והקדושים‬
‫מעולם ותשכבו עם‪-‬ן‪#‬ים ותטמאו עם־־בנות לאדם ןתקחו לכס‬
‫י‬
‫נשים ותעשו כב‪ 3‬ל א ך ן ותולידו }נים גבירים‪ :‬ואתס קדושי‪-‬‬
‫רוח חללים ליי ןצח ותטמאו ב^שיס ותולידו בלם־ה^שר ובלב­‬

‫)מ ר א ה[‪ ,‬כך בנוסח *‪ ,0‬ובכושי קול‪- .‬‬

 ‫טו ה ‪ -‬י ז ד‬ ‫חנוך א‬ ‫לח‬

‫אלם ל מ ך ^ פ ומןנ^י ‪9‬ק|ד ןךם ?מע^י אלה המסים ןחאבדים‪:‬‬

‫על־כן נתתי ללם ןשיס לעכר אולן ולהוליד כנים על־ץךן ל ג ל "‬ ‫ה‬
‫לנתק ע ל ע ט ע ל ־ ל א ד ן ‪ :‬ןאתס מקלס הלי‪$‬ס ?ני־רוססלים סלי נצח‬ ‫ו‬
‫דמני אל‪-‬בעת לכל־לרות לעולם‪ :‬ועל־כן ל א לעלתי לכס ן‪#‬ים כי‬ ‫?‬
‫כבני־ריס כ^מלס מ^^ןם כש‪$‬לס‪ :‬ןע‪$‬ה הןבוליס א‪#‬ר נולדי‬ ‫ח‬
‫או‬ ‫ת‬ ‫ע‬ ‫ת‬ ‫ח‬ ‫ת‬
‫י ד י ל?ר על״ל^רז ועל״ל^דן ללי ה ש ^ ס ‪:‬‬ ‫מ י י ל ימזי*‬
‫ת‬ ‫ר ו ח‬
‫י לעיי* ל‪¥‬אי מגויותילם כי נמאסים[ נולדו וכעילין קלי‪#‬יז‬ ‫ט‬
‫ל ל ל ל ם ןקזךקזם לדאבון ורוחות ךעות לקראו‪ :‬ורוחות ס^מלס‬
‫כ קזמלס מקזכנם גר׳י ו י י לאדן א ‪ #‬י ל י י על־לאדן מ?*‪?$‬‬
‫ם‬ ‫נ‬ ‫ר‬ ‫ת‬ ‫ר ח‬

‫י א‬
‫‪£‬ל~ל‪$‬ךן יחי‪ :‬לרוחות סנבוךיס נמענים[ ‪$‬דכאיס מ נ ח י ת י ם‬
‫ס‬ ‫ת‬ ‫י ם‬ ‫ע‬
‫מלנןליס י ^ ד ג י ים?&י ל י *ל״ל^דן ןעושיס ע‪$‬ל סם‬
‫א‬ ‫י ב‬
‫ל יאכלו אצל ‪1‬כי אס־לך‪$‬בו[ ולבמאי ולכיאו כ ^ ל ו ן ‪ :‬ןלרוחויג‬
‫לסן תלנ^אנה על־כני לאלם ןעל־סן‪#‬יס כי־על־כן מלס ל‪¥‬אי*‬
‫מימי סללנ ןסללס ומות־סןבורים כשהרוחות בצא^ן מ ^ ש ו ת‬ ‫טז‬
‫ב‪£‬לן השחתתה כלי ‪ $ ^ £‬ט כן ת ^ ס ת ן ה עד‪-‬יום האלרית סלין‬
‫סןדול א‪#‬ר‪-‬בו לכלה ?עולם סןדול עס־לעיריס ןהך^עיס ץלם‬
‫לכלו‪ :‬ןע‪$‬ה לעיריס א ‪ #‬ר שלחוך ל כ ק ‪ #‬כעלם א?זר היו ל‪$‬ני~‬ ‫ב‬
‫כן כ^מלם ‪1‬ו*אמר להם[‪ :‬אר*ס חלילם כ^מלם א^ל הךזיס ‪1‬ילם‬ ‫ג‬
‫לא־ננלו עוד אליכם לגרק[ אלדיס הודעתי לכס ןאלה כק‪#‬י־־‬
‫לבכם הודעתם לנשים ובךךס אלה נשים ‪1‬אנ‪#‬יס נעשו ךעות על"‬
‫ד ^ ך ן ‪ :‬ן‪&$‬ך‪ $‬אלילם אין ‪#‬לוס ל כ ס ‪:‬‬ ‫ד‬
‫ולשאוני !ולכיאוני[ אל־^קוס א ל ד א‪#‬ר לנמצאים ‪ #‬ם לם‬ ‫יז‬
‫כאש ל ל ^ ת ו ב ח ^ ם ןהוכיעו כאןשיס‪ .‬נולכיאוני[ אל־מקוס סו‪$‬ה‬ ‫ב‬
‫ןאל‪-‬לר א‪#‬ר קצה רא‪#‬ו מניע ס^<ןלמה‪ :‬ןאךא ‪$‬קום למארות‬ ‫נ‬
‫ן?ךעס ובקצה לעמק א‪#‬ר ? ם ? ‪ $‬ת ־ א * ןלציס ןאש^לס ןללב־‬
‫אש וסבךקיס <ילס‪ :‬ולקחוני אל־סמלם ססלים ןאל־אש ס&ןגךב‬ ‫ד‬
‫‪8‬‬
‫ו ב כ ו ש י ‪ :‬מעליונים‪] - .‬מ ע נ י ם[‪ .‬כך מגיה צ׳ארלם‪ .‬ובכושי‬ ‫] מ א נ ש י ם [ ‪ .‬כך ‪.G‬‬ ‫טוט־יא‬
‫‪8‬‬
‫ענגים‪ .‬ואין לו מ ו ב ן ‪ ] - .‬כ י א ם י ר ע ב ו [ ‪ .‬כך * ‪ - . G‬י ר ע ב ו ו י צ מ א ו ‪ .‬כלו׳ תמיד‬
‫זוללים הס וסובאים‪- .‬‬
‫וגמאול‪.‬‬ ‫חנוך‬ ‫»ל‬ ‫הלוכו‬ ‫יז— לו‪.‬‬
‫ה ר א ש י ן‪.‬‬ ‫ההליך‬ ‫יז‪-‬יט‪.‬‬ ‫א(‬
‫ס ו פ ה ‪ .‬השוה איוב ל״ז ט׳ מ ך ה ח ד ר תביא‬ ‫] ו י ב י א ו נ י [ ‪ .‬כך «‪ - .G‬א ל ־ מ ק ו ם‬ ‫יז א‪-‬ב‬
‫לט‬ ‫יז ה ‪ -‬י ח סז‬ ‫חנוך א‬
‫חמקכלת כל־בוא ל ‪ #‬מ ש ‪ :‬ןאבא אל־נלר־אש ןהאש תמשך־בו‬ ‫ה‬
‫כ^לם ןזולמת אל־ח;ם לןדול ל צ ד מ ע ך ב ‪ :‬לאיתי את־הנהרות‬ ‫ו‬
‫חןדולים ואלא א ל ־ ח ח ^ ל ד ן ן ד ו ל ןאלף אל־מקוס אקזר כל־כשר‬
‫ז ‪ -‬ח ל א לניע‪ :‬לאיתי לדי ח ‪ #‬ר ‪ #‬ל ל ל ף וללכי־מלס ‪ #‬ל ת ה ם ‪ :‬ואלא‬
‫&י־כל־נ?רות לאלץ וכי‪-‬תהם‪:‬‬
‫לאיתי אוגרות כל־לרוחות ואלא איד הוא קשט } ל ם את־‬ ‫יה‬
‫ת‬ ‫‪:‬‬
‫‪,‬יל‪-‬לבריאה ו מ ^ ד י ל * ח ו*ר« א‪ ^ 12‬ה א ד ן ןאךא את־‬ ‫ב‬
‫ת‬ ‫ה‬ ‫א‬ ‫ת‬ ‫ת ח‬
‫י * ^ * * לאלץ ואת לקיע ל‪#,‬מלס‪ :‬ואלא‬ ‫אל*מ ל י‬ ‫נ‬
‫את־הרוחות א‪#‬ר ת ק ר ^ ה את־כ&ת ל‪#‬מלם וסחנילז כין ‪#‬מלם‬
‫ואךץ לן עמודי ל^מלם‪ :‬לאיתי את‪-‬לרוחות לפוקבות את־סקזהלם‬ ‫י‬
‫‪3‬‬
‫ולן מעריבות את־לקוהת ל ‪ #‬מ ‪?1 #‬ל~ל יככים‪ :‬לאיתי את־רוחות‬ ‫ד‪.‬‬
‫לאלץ לצבאות את־לענניס לאילי אידנתיבות למלאכים לאיתי‬
‫ה‬
‫* ? ן צ לאלץ את־לקיע לקזמלם מ מ ע ל ‪ :‬ואעכר לרוקה ואלא מקום‬ ‫י‬
‫כ!כער יוקב ולללה )‪ 22$ &$‬ןבעות אכנים נללרות שלש ל צ ד‬
‫מןךח ושלש לצד לרום‪ :‬ימן לאכניס לצבעוניות ?אלה א‪#‬ר ל צ ד‬ ‫ז‬
‫מןךח אחת קנינה ואלת ‪:‬ש&ה ו‪#$‬ר לצד לרום אכן אלם‪ :‬וא‪#‬ר‬ ‫ח‬
‫בתול הגיעה עד״לשמלם כ כ ס א אכן פ ו ן ומראשות לככא ללה‬
‫ט ‪ -‬י הפיר‪ :‬ואש לל^ות לאיתי בכל־לגכעות‪ :‬ןלאיתי ‪$‬ם מקום מעכר‬
‫י א‬
‫אלץ לןדולה עזם נקוו למלם‪; :‬אךא ל ל ם ע^קה ועמוליל אש‪-‬‬
‫שקלם ובתו־כס לאיתי עמודי אש יולדת ולם לאין ערוך לנכה‬
‫י ב‬
‫יל^מק‪ :‬ימעכר תלם לליא לאיתי מקום אין לקיע ל^מלם ממעל‬
‫לו ו ל א קלקע מוקלה מלמטה־לו ל א ליו מלם ןליו ולא עוף כי‬
‫אם־מקום־־שמקה ךנרךא ל י ה ‪ :‬לאיתי שם שבעה כיככים כללים‬ ‫יג‬
‫גדולים צעדים‪ :‬יקלקרי או‪$‬ם אמר ח&לאל ד‪$,‬קוס הזה הוא קצה‬ ‫יד‬
‫לשמלס ולאלץ והוא כית־אסורים לבוקכים ולצבאות לשמלס‪:‬‬
‫ולבוקבים חמלגוללים }אש לם א‪#‬ר עברו מצות לל בתחלת‬ ‫טו‬
‫עלותם כי לא־קאו בעתם‪! :‬יקצף ^לי?ס ולאקלס נלעשלת אלהי‬ ‫טז‬
‫‪ n1}$‬עד־לןקן א‪#‬ר דנתם חאותס‪:1£‬‬

‫ידמ׳ י״ג ט״ז הדי נשף‪- .‬‬ ‫השוה‬ ‫םוסה‪ - .‬ה ר י ח ש ך ‪.‬‬ ‫ז‬
‫אלפי‬ ‫י ש פ ה ‪ .‬כך מתקן ‪ - .ch‬נ ק ו ו ה מ י ם ‪ .‬נ״א‪ :‬כלו השמים‪ ] - .‬ל ע ש ר ת‬ ‫יח ז־י־םז‬
‫ש נ ה[‪ ,‬כך * ‪ . G‬ובכושי‪ :‬בשנה הסתומה‪ ,‬אבל השוה כ*א ו ‪- /‬‬
 ‫יט א ‪ -‬כ ח‬ ‫א‬ ‫חנוך‬

‫!אוריאל אמד אלי פ ה !עמדו המלאכים ^ ה ת ח ב ר ו ע ם ־ ^ י ם‬ ‫ט‬

‫ןרוחותיהם לבשו צורות הלכה ו ת ט ^ ה את־?אנשים ן ת ל ע י ד י‬
‫‪21‬‬
‫לןבח לשדים כלאלהים ]ופה נעמדו[ עד‪-‬יוס הדין הןדול ?* י‬
‫לדונו עד־כלותם‪ :‬והשילם ‪ #‬ל המלאכים ^ ת ק‪:‬א^י ^לוקן‬ ‫ע ו‬ ‫ר‬ ‫‪:‬‬
‫תה‪:‬ינה‪ :‬ואנכי לניר לכדי לאיתי את־המךאה קךן‪-‬כל ןאי^ז‬ ‫נ‬
‫לא־לךאה כ א ‪ #‬ר לאיתי אני‪:‬‬
‫ןאלה שמות המלאכים הקדושים השומרים‪ :‬אוריאל אלד‬ ‫כ‬ ‫כ‬
‫ן ר‬
‫המלאכים הקדושים א ‪ #‬ר על־תכל ןעל־שאול‪ :‬ךקאל א נ‬ ‫נ‬

‫המלאכים הקדושים א ‪ #‬ר על־רוחות האנשים‪ :‬ךעואל א ל י‬ ‫ד‬

‫המלאכים חקדושים הלוקה נקם מעולם ה מ א ו ר ו ת ‪ :‬מיכאל א ל י‬ ‫ה‬

‫י ם‬
‫המלאכים הקדושים להמלטה א ‪ #‬ר ?כקד על־הטוכיס } א נ ‪#‬‬
‫ן ע ל ‪ -‬ה ע ם ‪ :‬שךקאל א ח ד המלאכים הקדומים א ‪ #‬ר על־־לרוחוו*‬ ‫ו‬

‫הלקאות כנ<‪ :#$‬ןבריאל א ח ד המלאכים הקדושים א ‪ #‬ר על ג ל‬ ‫ז‬

‫עדן ועל התנינים ועל הכרוכים‪] :‬למיאל א ח ד המלאכים ח ק ר נ י ם‬ ‫ח‬

‫א ‪ #‬ר ק^קהו אלדדם על־המתקוממים[‪:‬‬

‫י‬
‫ורוחותיהם ה ר ב ה ה י * ^‬ ‫בכושי‪:‬‬ ‫ו ד ו ח ו ת ׳ הם ל ב ש ו צ ו ר ו ת הרבה‪.‬‬
‫ד‬ ‫‪,‬‬
‫* ‪.‬‬ ‫] ל ת כ ו נ ו ת י ה ם ‪ - .‬ל ז ב ח ל ש ד י ם ‪ .‬השוה ד ב ל״ב י״ז‪ ,‬תחלים ק י ו ל״ז‪ .‬ב י י ד‬
‫ן ב‬
‫^‬ ‫ו נ ש י ה ם ש ל ה מ ל א כ י ם א ש ר ת ע ו ‪ .‬מן * ‪ G‬נ ר א ה בנין זה של לשון י‬
‫* מי‬ ‫‪ = at ywaixes OUTCOV TGOV nagafidvxow ayy&av‬ונשיהם של המלאכים‬
‫ד ‪ ,‬ח י ט א י &‬

‫‪g‬‬
‫‪.‬‬
‫י‬ ‫כ א נ ש י ש ל ו מ ן ‪ .‬כ ך בכושי‪ .‬א ב ל ‪=) efc aeQfjvag : G‬לסירינות(‪ .‬וקשה להבדיל‬
‫טעה‪ .‬אולי היווני שקרא כ ך במקום ‪ a>g et^vatai‬שהיה במקור )ועל םיריגות ע׳‬
‫‪,‬‬
‫ברוך הסורי י ח ׳ ( ‪- .‬‬

‫ש ב ן ת המלאכים הראשים ותפקידיהם‪.‬‬ ‫שמות‬ ‫כ‪,‬‬

‫י י ו י ג י‬
‫* ן‬ ‫‪>(5{10V<TQ=)Taptdpov‬‬ ‫‪: G * * ,G‬‬ ‫‪.‬‬ ‫י רעד‬ ‫ש‬ ‫ו‬ ‫כ‬ ‫ב‬
‫ג‬ ‫י ‪,‬‬ ‫‪/‬‬ ‫י‬ ‫ג‬ ‫‪/‬‬ ‫ב‬ ‫ז‬ ‫״‬ ‫כ‬ ‫‪/‬‬ ‫ט‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫א‬ ‫כ‬ ‫יכ‬ ‫ס‬ ‫פ‬ ‫ע‬
‫? ל״ב‬ ‫"‬ ‫'‬ ‫ז '‬ ‫ע ל ת פ ק י ד ו של אוריאל ' י? " י‬
‫^‬ ‫)ין׳‪ ,‬א ב י‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫ל‬ ‫_ ך‬ ‫ך‪,‬‬ ‫ב ת ב ל ע ״ ן י ל ך ‪ ,‬ןןןןן‬
‫ב‬ ‫כ‬ ‫‪/‬‬ ‫״‬ ‫ך‬ ‫י ‪/‬‬ ‫ע‬ ‫א‬ ‫‪B‬‬ ‫‪/‬‬ ‫א‬ ‫א‬ ‫ר‬ ‫ז‬ ‫ע‬ ‫א‬ ‫ב‬

‫^‬ ‫ו׳ הוא עושה מלאכתו של גבריאל )לקמן בפיז(‪ - .‬ד ע ו א ל ־ ע ו ש ה ר צ ע ו של^א‬
‫ה מ א ו ר ו ת ‪ .‬כן ‪2‬׳ ׳ « ‪ . G‬בכושי‪ :‬ומן המאורות‪ - .‬ל ה מ ל צ ה ‪ .‬בכושי‪ :‬םגי‪ .‬זהו ת ס ק י י י _‬
‫י‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫י כ‬ ‫ג‬ ‫י‬ ‫נ י‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫נ‬ ‫ד‬ ‫‪a‬‬ ‫‪W‬‬
‫פום‬ ‫* '* *‬ ‫" '‬ ‫' ״‬ ‫‪l‬‬ ‫מיכאל שהוא שומרם ומליצם של ישראל‬
‫) = ע ל התהו ובהו(‪ ,‬ב מ ? ^‬ ‫ו ע ל ה ע ם ‪ .‬כן בכושי‪ .‬ומשובש נוסח‪2‬׳!*‪T $ xdq> G1*1‬‬
‫**‪: GtlT‬‬ ‫•‬ ‫י‬ ‫‪ - .e. T .‬ש ר ק א ל‪ft : G « J 2 .‬׳ ״‪ ^ ) ap2‬ש ר י א ל ( ‪ - .‬ו ד•‬
‫‪:‬‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫כ‬ ‫ב‬ ‫נ י ם‬ ‫ת נ‬

‫ת‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫ח‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫נ‬ ‫ב‬

‫• ג׳‬ ‫פסוק זה הוא ע ל פי " ‪ G‬ועיקרו בפרשה זו‪ .‬כמו שגראה מן התוםםיז‬
‫שמות המלאכים הראשים ש ב ע ה )‪ - Xinxd‬ד מ י א ל‪ .‬ע׳ עליו חזון ברוך הסורי נ״י׳‬
‫חזון עזרא ד ׳ ל י ו ו ע ו ד ‪- .‬‬
 ‫חנוך א כ א א ‪ -‬כ ב ה‬
‫ואעבד א ל ־ א ‪ #‬ר ‪ #‬ם כ ה ו ‪ :‬ואלא <קם מעקזה נוךא נם שמלס‬ ‫כא ב‬
‫ממעל נם אךץ מוקךה ל א לאיתי כי אם־מק‪1‬ם להו ןנוךא‪ :‬ן‪£‬ם‬ ‫נ‬
‫לאיתי שבעה בוקכי שמלם קשורים ‪.‬יחדו מלמעלה כהרים גדולים‬
‫ולערים כאש‪ :‬ןאמר מה הטאומם כי נאסרו ןעל מה ?שלכו הנה‪:‬‬ ‫ד‬
‫ו*אמר אוריאל אחד המלאכים הקדומים א ^ ר אחי לזחוחי ויאמר‬ ‫ה‬
‫לנוף למה תשאל ןלןןה החקר ן ת ך ר ש ‪ :‬אלה הם מךהבוככים‬ ‫ו‬
‫‪$‬שר עברו מצות ל‪ :‬והס אסורים ‪ rrb‬עד־א‪#‬ר לכלו ע^זךת אל&י‬
‫‪:‬‬
‫עז‪$‬ה ‪!#‬עברו מק‪5‬ר למי חטאתם ומשס ללכתי אל־מקום אחר‬ ‫‪:‬‬
‫א ‪ #‬ר ?‪:‬ה נולא מזה ואלא לקר נוךא אש גדולה שם בעךת‬
‫ןלהקת ולמקום שם קקוע עד־תקלית להם ןהיא מלא עמורי־אש‬
‫גדולים מוךלים ןלא לללתי למשקיף על־ךלבר ועל־ןללו ןלא‬
‫לללתי לשער את־לקפו‪; :‬אמר מה־נולא המקום חזה וקה איס‬ ‫ח‬
‫ללכיט אליו‪ :‬ולענני אוריאל אחד למלאכים לקדושים א ‪ #‬ר אחי‬ ‫ם‬
‫ו*אמר אלי חנוך לקה תיךא קקה ן ת ל ע י ואען מקני למקום הנוךא‬
‫ומק‪3‬י מלאה הצער ה ן ה ‪ :‬ויאמר אלי המקום הןה הוא כית‬
‫אסורים למלאכים ופה י?יו אםולים לעולם‪:‬‬
‫ומשם ללכ*י אל־מקום אהד !יךאני במעךב ל ד ןדול ןארןד‬ ‫כב‬
‫וקלע ק ‪ #‬ה ‪ :‬ןאלקעה קקומות לכיס ובתוקם ?*מק ןרחב וללק‬ ‫ב‬
‫מאד קנלןל חלק וןמק ןחשל להכיט ‪ £ £‬ה ‪ :‬ו!ען לקאל אהד‬ ‫נ‬
‫המלאכים חקדושים א ^ ר אתי ו*אמר אלי המקומות הלכים לאלה‬
‫והמקומות הגלולים ?אלה למען ילאו קהם לרוחות לנקשות‬
‫המתים נקךאו &די ^כל־־נקשות בני ?‪$‬לס יאכפו ח‪$‬ה‪ :‬והמקומות‬ ‫ד‬
‫?אלה נעשו להושיב אולם עד־יוס דינם ועד ]לא[ עלם עדנ‪-‬כא[‬
‫חךין לןדול עלי?ם‪ :‬לאיתי את־רוחות בני‪?-‬אלם ‪#‬מתו ן־קולן‬ ‫ה‬

‫ב( כא—לו‪ :‬ה ה ל ו ך ה ע נ י ‪.‬‬

‫מקום בית האסורים למלאכים )=כוכבים(‪.‬‬ ‫כא‪-‬כב‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ובכושי‪:‬‬ ‫‪ a‬ה ו‪ .‬כן ‪2‬׳‪ dxataaxeijaaTo :G*1‬והוא תרגום העי לבהו ברא׳ א ב׳‪.‬‬
‫אשר שם לא געשה דבר‪ .‬־־‬
‫‪,‬‬
‫מ ק ו מ ו ת ‪ .‬שגים לצדיקים )בפיה—ט ( ושנים לרשעים )בפ״י‪-‬י״ג(‪— .‬‬ ‫וארבעה‬
‫י פ י ם ‪ .‬בנוסח * ‪ : G‬ןןלקים׳ אולי ‪ xaXoi^ xottoi‬נתחלף לו לכושי‪ - .‬צורת הכתוב‬
‫בנוסח * ‪ : G‬וארבעה מקומות שם חלולים וע?ק להם וחלקים מאד שלשה מהם המזכים‬
‫ואחד מאיר ומעין מים בתוכו ואמר מה־חלקים המקומות החלולים האלה ן*מק וחשך‬
‫‪8‬‬
‫ר א י ת י ]רוח[ אדם מת מתאונן וקולו‬ ‫לדאות‪ - .‬צורתם של שגי פסוקים אלו בנוסח ‪: G‬‬
 ‫כב ו‪-‬כד ב‬ ‫חנוך א‬

‫ה‪:‬ה מניע ע ד לשמלס והיא קול ?כאיס‪ :‬ו א ‪ #‬א ל את־ר‪*$‬ל‬

‫המלאך א?זר אתי ואמר אליו למי הרוס ה*את ולמי הקול סמני*‬
‫ג‬
‫ימלאינן‪ :‬ולענני לאמר היא הריס ה } א ה מ א ת ל כ ל א?זר ‪0‬ר י‬ ‫‪1‬‬
‫קלן אחיו ןהוא מלאונן עליו עד־עזלסיף !ךעו &*ל * י ל א ח חר״י‬
‫ח ל}הד מתיר !לע א ^ י ם ‪ :‬וא^אל על־ץה ועל־<יל‪$-‬קומות הדח‬
‫מדוע נבללו לאלי ה ד ס ‪ #‬י ‪ :‬ולענני ו*אמר אלי ? ל ? ה א ל ה נ ^ י‬ ‫»‬
‫למען תחדלנה נכשות המתים ילה^ריד נ‪$‬שות לצדיקים ^ ר • ג י‬
‫ם‬
‫מעלן מלם מאילים ל ל ן ‪ :‬וכן נ ע ‪ £‬ה לל?זעים }מו^ם ו } ל ק ? ר‬ ‫י‬
‫י א‬
‫ולין לא־נע^ה כ ל ס ב ס י י ל ם ‪* :‬־ז * } ד ל נ ה נ^שותילם‬
‫‪,‬‬
‫?עניי סןדול סןה עד־יוס סדין סןדיל ןס^בוקה ולעניי לאלי‬
‫‪:‬‬
‫יאמרם ל ע י ל ם‬ ‫א ‪ #‬ר לקללו עד־עולם ינמיל לנ‪#$‬ותילס‬
‫‪,‬‬ ‫‪3‬‬
‫יב ילס‪$‬ריד את־סנכימות סמלאו־ננות א^ןזר לאי את־ס^מךן * * ( ‪W‬‬
‫בימי החטאים‪ :‬כן נ ע ^ ה לנפשות ל א נ ז י ם א ‪ #‬ר ל א ליי צלילים‬ ‫מ‬
‫כי אס א ‪ #‬ר היו חוואים ?מורים ואל־פ^זעיס כמולם הלל^יי‬
‫יי א ? ל **שותילם לא‪-‬תלרגנה }יום ס ד ק ןלא ת ו ק ^ ה ‪ $‬ן ה ‪ :‬א*‬
‫?לכתי לאדון ס?בוד ואמי ‪9‬ייר אלןי אלני־ס^לק ל&י‪#‬ל‬
‫עד־עולם‪:‬‬
‫מד־ ללכתי אל־^קוס אסר מןגלןה לקצ‪1‬ת ל א ד ן ‪ :‬ואלא א *‬ ‫כג‬
‫י ^ ס ןל‪:‬לה כי אם‬ ‫ל ע ד ת ה*למת ? ל י ־ ^ ג ו ת ולא עמלה כ‪$‬רו‬
‫נ ‪ -‬ד ף*מיד ]ז^רוץ[‪ :‬וא?אל לאמר מדוע ל א ‪$‬ניס‪ :‬ו י ^ י ךעואל אםד‬
‫סמלאכים הקדושים א‪#‬ר אי*י ויאמר אלי מרוצת ? א ש ס*את א ‪ ¥‬י‬
‫לאיל היא אש סמערב ה ד ל ק ת אללי כל־מארות ל ^ ‪ /‬ל ס ‪:‬‬
‫ויראני לרי‪-‬אש סלעלים‬ ‫ומזה ללכהי אל־מקוס * * י‬ ‫כד‬
‫יו?ס ולללה* ואלך לעבדי ואלא ‪ #‬ב ע ה לריס נללריס ך^לם‬ ‫ב‬

‫ו*‪5‬י‬ ‫‪1‬‬ ‫י ‪ ,‬י י‬ ‫ד‬ ‫ש‬ ‫א‬

‫' * עליזי״‬ ‫היה מגיע עד לשמים והוא מתאונן‪ .‬ואשאל את־רפאל המלאל‬
‫ד ‪ ,‬ש מ י ם‬ ‫ד‬
‫' ~ ל ׳ כ״י•־"‬ ‫אליו הדוח הזאת המתאונגת למי היא למי הקול המגיע ומתאונן ע "‬
‫* ‪ : G‬המקומות החלולים כלם‪ - .‬ל א ד ו ן ה כ ב ו ד ‪ .‬השוד• התאד מ ל ך הכבוד בתי• י‬

‫הנבוני״‬ ‫האש המערבית הדולקת אחרי מאורות השמים•‬ ‫כג‪.‬‬

‫ד ‪ ,‬מ ש מ ע י ה‬ ‫נ י ת נ ד‬ ‫‪G‬‬ ‫ב נ י ס ח‬
‫שלפני‬ ‫׳‬ ‫*‬ ‫ה ד ו ל ק ת ‪ .‬נראה שכך היה במקור העברי•‬
‫כאן‪ :‬ע‪*0‬ל‪ = £*610‬הרודפת‪ .‬א ב ל בכושי נמסד בלשון שריפה‪ .‬ואפשר להסיק מכאן‬
‫הכושי היה תרגום יווני אחד‪- .‬‬
‫מג‬ ‫כד ג‪-‬כו ב‬ ‫חנוך א‬
‫ןלךרות במלאה ?}}ד‬ ‫שונים ןה מןה ומושיט ןהךרות ולפות‬
‫ומילין ;כים ‪ £‬ל ‪ £‬ה לכאת מןךח ומחןקים !ה על־ןה ושל^ה לכאת‬
‫ןירום ןה על־ןה ןניאיות ע^קים עקומים ןלא קרב ןה אל־ןה‪:‬‬
‫ןללר השביעי בתול אלה בןבלם נמשלו לכ©א מלוכה נןלם[‬ ‫נ‬

‫^קכים עצי־ל^ם‪ :‬וכינילס עץ א‪#‬ר לא־לליחותי עוד ליל כריחו‬ ‫ד‬

‫ןלא לידדעוד א ל ד }לם כ^הי ולא ליי אחרים כמהו וללי ריח‪1‬‬
‫טוב מכל־ריח ןעלהו יכלחו ועצו ל א לבלו לעולם וכליו ‪:‬כה‬
‫וכךיו דומה ל ל מ ד ‪ :‬ואמר &ה־;‪$‬ה לעץ סןה ומה־טוב מלאהו‬ ‫‪.‬‬ ‫ד‬

‫ןעלהו נאה וכךחו עלין מאד למלאה ז ולעז מיכאל אחד למלאכים‬ ‫י‬

‫חקדושים ולנככלים א‪#‬ר אתי והוא עלילם‪:‬‬

‫ויאמר אלי לנוך למה זה תשאלני על״־ריס לעץ הזה ןל^ה‬ ‫כה‬
‫ת‪£‬אל ותכצר ל ך ע ת ‪ :‬ואענהו לאמר אני לנוף לצוני לרעת חלל‬ ‫ב‬
‫ועל ל*ל נכךצו־ני לרעת[ על־לעץ הןה‪ :‬ויען לאמר ללר לןלס‬ ‫נ‬
‫חזה א‪#‬ר לאי?! אשר רא^ו כככא אלחים הוא כסאו א‪#‬ר ישב‬
‫עליו הקדו‪ £‬ולגדול אדון ה‪$‬בוד מלך ?עולם בללתו לכקד את־‬
‫לאלץ בחםד‪ :‬ועץ־הלקזם לןה לא־יוכל לנעת בי כל־כשר בלי‬ ‫ד‬
‫לשות עד־יוס לדין לןדול אלרי א‪#‬ר ל‪$‬לע ולכיא ‪1‬כל[ עד­‬
‫תגליתו לעולם ןאז לןתן לצדיקים וענויס‪ :‬מכליו לןתנו חלים‬ ‫י•‬
‫לבחירים וצפוןה אל־מקוס קדוש אל־עכר כית ל‪ :‬מלך העולם‬
‫ל^זתל‪ :‬אז לנילו בשמחה ןלעלזו כקלש וריחו ‪:‬לא בעצמותילם‬ ‫י‬
‫ולאריבי למים על־לאלץ כא‪#‬ר ליי אלליףי ו כ י מ י ם לא־לנע כ ל ם‬
‫כל־לגון ומןשלה ו ו ז ל ‪ $‬ה מגע* ואכרך את־אללי לכבוד מלך לעולם‬ ‫ז‬
‫א‪#‬ר לכיז ׳?אלד־ לאנשים צדיקים יכלא כאלת ואמר לתת ל ל ס ‪:‬‬
‫ואלד משם אל־&*יי ל ׳ א ח ואלא מקום מללך נטוע ובו‬ ‫כי‬
‫עצים ולליות קלמות ן^צות מתיך ‪$7$‬רות‪ :‬ו^ם לאיתי ד‪.‬ר־‬ ‫ב‬

‫ש ב ע ת ה ה ר י ם שב‪1‬םונית־מערבית ועץ החיים‪.‬‬ ‫כד‪-‬כה‪.‬‬

‫אותם‬ ‫הלך‪ - .‬ו ה א ב ג י ס‪.‬‬ ‫לצסוגית־מערבית‬ ‫דיוק‪:‬‬ ‫בארץ המערב‪ .‬ביתר‬ ‫בארץ‪.‬‬
‫המשענות‬ ‫הם‬ ‫השלשה‬ ‫הרים כעין סלעים של אבנים יקרות היו‪ - .‬שלשת ההרים כנגד‬
‫מחוץ לאותם עצי‪-‬‬ ‫כלו׳‬ ‫אחדים‪.‬‬ ‫היו‬ ‫ה כ ס א ‪ - .‬ו לא‬ ‫לכסא והתיכוני הוא כעין עצם‬
‫ג״כ ל א היה כאילן זה‪- .‬‬ ‫בשם‬
‫ונחליה‪.‬‬ ‫י ר ו ש ל י ם והריה ו ע מ ק י ה‬ ‫כו‪.‬‬

‫כווגתו כרות לגזרים‪.‬‬ ‫כרות‪.‬‬ ‫הארץ‪-.‬ע ץ‬ ‫טבור‬ ‫ירושלים היא‬ ‫הארץ‪.‬‬ ‫טבור‬
 ‫חנוך א כו ג ‪ -‬ל ‪x‬‬ ‫מד‬

‫קדוש ומתחת ל ל ר לצד מץךח מלם ומחל ל צ ד לרום‪ :‬ןאךא ל צ י‬ ‫ג‬

‫ם‬
‫מןךח סד א ל ד !בוס מזה וכינילם ‪3‬יא ^מק ןלא ל ח ב נם־בו מל‬
‫ב‬
‫נוןלים לעכר ההר‪ :‬ולמערב משם סר אחר ‪ $ #‬ל מך‪ ,‬ןלא ‪ 1‬יי׳‬ ‫ד‬
‫‪:‬‬
‫ןניא מתחתיו כינילס ןנלא אסר עמק ןל‪ #3‬לצד ‪ £‬ל ‪ #‬ת הקצוות‬
‫ה‬
‫ןכל־מיאיות עןקים ןלא־ללכים ממלע ק ‪ #‬ועצים איןם ןממים‬ ‫י׳‬
‫עלילם‪ :‬ןלמלתי על־למלעים ןתמלתי על‪-‬לניאיות תמה ?ליתי מאד‪:‬‬ ‫ו‬
‫י‬ ‫כ ז‬
‫ןאמ למה לאךן המצלמת ס‪1‬את ס‪$‬לאה ן ל ה עצים ולולא‬
‫סמקלל סך‪ .‬בלול‪1 :‬לען אוריאל אסד סמלאכיס לקדושים א^י‬ ‫נ‬
‫אתי ‪*1‬אמר סנלא המקלל סןה הוא למקלליס לעולם פה יאמ*י‬
‫לסד ?ל־למבטאים בש?תילס לברי־מלע מ ד יל ןעל־גיבורו לל^יי‬
‫ם‬
‫קשות פה לאמפו ללךו ופה מקום דיןס‪ :‬באלרית סלמים לללי ל ל‬ ‫ג‬
‫כ‬
‫מלזה דיל‪¥‬לק ‪ # 9‬י סצךיקים לעולם כל^סלמים ל ס ם ל}ל י‬
‫לעולם‪ :‬גייג^י ךיקם י^לןהי על"‬ ‫למלחמים לאדיו; ל^ביוד‬ ‫ד‬
‫י־ לרחמים א‪#‬ר ח ל ק ל ל ם ‪ :‬אז־בלמתי לאדי? למביי ןארכר אליי‬
‫ואז&י ‪1‬דלר ?לאה‪:‬‬
‫[‬
‫ומזה לל?תי לצד מןלח ‪5‬ין לרי סמד?ר ןאלא המל ונליא‬ ‫כח‬
‫ה‬
‫ב ‪ -‬ג ^ימ^ה‪ :‬מלאה עצים וןךעים ומלם *למיס מ^רום‪ :‬ןלם ^‬
‫? ‪ 9 #‬ף ‪?5‬יר לצד ‪$‬פון ולצד מעךב מעלה מלם ו^ל מלס ז‬
‫ר‬
‫ימשס לל?תי אל־מקום אסר כ מ ל ? ואקרב לצד ‪$‬ןלח ל ל י‬ ‫כט‬
‫ים‬
‫ב סןה‪ :‬ןשס לאיתי עצי־ריס להלאים ריס לבו^ה ו^ר ול?ג*‬
‫רומים לעץ שקד‪:‬‬
‫וממעל ל ל ם על־סר סמןרח ל א ךחוק ךאיתי ‪$‬קום אלי‬ ‫ל‬
‫ז‬ ‫כ‬
‫'ק‪,‬‬ ‫וירמז אל ב י ת ישראל שהם קרועים ביניהם לכמה קרעים ש ל מפלגות )השירי *‬
‫מ‬

‫‪j‬‬ ‫‪e‬‬ ‫כ—ג ה ר ק ד ו ש ‪ .‬ה ד צ י ו ן ‪ - ,‬ו ה נ ח ל ‪ .‬הוא ה ש י ל ו ח ‪ - .‬ה ר א ח ד ‪ .‬ה ר ה ז י ת י ם ‪ .‬־ ־ ג י *‬

‫ל א ן )‪^^aaiem u.‬‬ ‫‪1,‬‬ ‫מ‬‫^ ק ן _‬
‫ד א‬ ‫פ י‬ ‫‪ n‬ר י‬ ‫ן ‪1,‬‬
‫א‬ ‫ד‬ ‫ד ״‬‫עמק יהושפט‪— .‬‬
‫ד ד ר‬ ‫ג ח‬ ‫י‬
‫י ם י‬ ‫ז‬ ‫ג‬ ‫ם‬ ‫‪ 0‬י‬

‫‪4 7‬‬ ‫ש‬ ‫) ו‬

‫*״‬ ‫ג׳בל אבו ת ו ר‬ ‫הערביים‬ ‫הנקרא בפי‬ ‫‪ (sein Gei&nde, 186‬הוא ההד‬
‫ו ג י א מ ת ח ת י ו ‪ .‬גיא ב ך ה נ ו ם ‪- .‬‬
‫ת ש מ י ש ו מ ל הגיא המקולל‪.‬‬ ‫כז‪.‬‬
‫ףץי‪-‬‬ ‫טראנםקריפציה ומלה יווגית כ א ח ת ‪:‬‬ ‫ה ג י א ‪ .‬היווני מ ס ד ד ד ך‬ ‫כז ב‬
‫המשך הילוכו ל צ ד מזרח‪.‬‬ ‫כה—לג‪.‬‬
‫ו ז ר ע י ם ‪ .‬כווגתו לפדי העצים‪- .‬‬ ‫כח כ‬
‫ג י ס ח‬
‫‪J‬‬ ‫‪Q‬‬ ‫‪g‬‬ ‫ע צ י ־ ר י ח‪ .‬כך מגיה ‪ ch‬במקום ‪=) xptoecog Uvbga‬עצי דין( שבכושי י‬ ‫כם ג‬
‫ה מ ל א י ם ‪ .‬כ ך בכושי )=‪ M£ov‬א ב ל *‪ =jtv£ovTa : 0‬הנותנים‪ .‬ונכון‪ - .‬ש ק ד‪ .‬בל‬
‫מד‪.‬‬ ‫ל ב‪-‬לד ב‬ ‫חנוך א‬

‫ג‪:‬א כלא מלם אע‪1‬ר ל א ‪:‬חרבו‪ :‬ואלא עץ ‪$:‬ה והוא למה לעצי‪-‬‬ ‫ב‬
‫דיל כעץ ש ל ף ‪ :‬ולכאת לגאיות ?אלה ראיתי קנמלכ^ם ואללי‬ ‫נ‬
‫אלה קרבתי אל־סמזךח‪:‬‬
‫;אלא לרים אלרים ובינילם עצים ומלם נזל כעין נקטר‬ ‫לא‬
‫ב‬
‫לנקלא צרי וחלבנה‪ :‬ומעכר להרים לאלה לאיתי סר אסר למןרח‬
‫קצות ה‪$‬ךץ א ‪ #‬ר שם עצי־אלליס וכל־לעציס ליו מלאים קזקלים‬
‫קשים‪ :‬ןכא^זר לקח איש מלל‪$‬רי לזה לי&ב־לו מ כ ל ־ ל ^ ם ‪:‬‬ ‫נ‬

‫ןאלרי לבשמים לאלה כא‪#‬ר לשקכתי אל־לצפון מעל ללריס‬ ‫לכ‬

‫ןארא ‪ #‬ב ע ה ללים מלאים נלל נ ב ל י ועצי־ב^ס ןקנמון וכלכל‪:‬‬
‫ומ^זם ללכתי מעל לאשי כל־ללרים לאלה לרסק לכאת מ ך ח‬ ‫כ‬

‫לאלץ ואעבד על־לם־סוף ואלי ללסק ממנו }אעבד מעל למלאך‬

‫זוטיאל‪ :‬ואלא אל־גלל^לק ואלא מאללי לעצים האלה עצים‬ ‫נ‬
‫‪c‬‬ ‫ז י ם‬ ‫י ם‬
‫‪ #‬וריחם טוב ‪:‬כים מאד ויקרים ועץ לרעת א ‪ #‬ר‬ ‫*ייל ^ ל‬
‫‪8‬‬ ‫‪5‬‬
‫^ י * ?לי לילעי ד ע ת ר ^ ה ‪ :‬נהעץ להוא למה בןבהו לאשוס‬ ‫י‬
‫ועליו[ דומים לעלי לרוב וכליו לאשכלות וכן ‪:‬כה מאד וריס‬
‫לעץ נידף למרחוק* ואמר מה־‪:‬כה לעץ ומה־נלמד מלאהו‪:‬‬ ‫י־‬
‫ו ל ^ י ל‪$‬אל למלאך לקדוש אשר אתי ףאמר אלי הוא עץ ל ד ע ת‬ ‫י‬
‫י‬
‫א‪#‬ר ממני אכלו אכיף ל ז ק ן ןא^ך לןקנה אשר ליו ל‪$‬ןיף וללמדו‬
‫ד ע ת ועינילם נכקחו וידעו כי עיךמים לם ןעלשו מךלגן‪:‬‬
‫ומשם ללכתי אל־קצות ?אךץ ואלא שם חיות כללות ושנות‬ ‫לג‬
‫ז‪ 1‬מזו ועופות שונים למלאה וליפי ולקול האחד שו‪$‬ה מן־לאחר‪:‬‬
‫ימזרחה לחיות ללן לאיתי קצוי ה‪$‬ךץ אקזר שם ‪:‬נוחו ס?מלם‬ ‫ב‬
‫ן‪#‬ערי ל^מלס כתוחיס‪ :‬ואלא בצאת כויככי ה^מלם ואכ&ר את‪-‬‬ ‫נ‬
‫השערים א‪#‬ר כלם לצאו ואכתב את־כל־־מוצאילם כל־אחד ואלד‬
‫למככלם ולשמותילם מללמם ומעמלם ומוערילס וללשילם כ א ‪ #‬ר‬
‫ללאני אוריאל סמלאך לקדוש א ‪ #‬ר אתי‪ :‬הוא ללאה ?ל־ך^ר‬ ‫י‬
‫וכלכס לי גם ‪#‬מותילס כתב לי וחקילם ולבלתם‪:‬‬
‫ואלך משם לכאת צפון אל־קצות לאךץ ושם לאיתי כלא‬ ‫לד‬
‫כ‬
‫‪$‬דול ונכ‪$‬ד בק^וי מל־לאלץ‪ :‬ף‪2‬זם לאיתי שלשה ‪#‬ערי שמלס‬
‫?תוסים כ ^ ו ל ם ^ ל ־ א ל ד מלם תצאנה רוחות ל^פון בנש^ן לל‪:‬ה‬

‫ל‬
‫ל מ ז ר ח ק צ ו ת ה א ר ץ ‪ .‬כך * ‪- . G‬‬ ‫«»‬
 ‫ד‬ ‫לד י‪-‬לז‬ ‫חנוך א‬

‫<וי ? ר י קןרח <ן>לנ » ל ‪ W‬־ ‪ s‬י&תוך ‪#‬עי* א ל י ה^לןה למי?"‬

‫א?ל » ‪ ? ¥‬ז ררר ?ני ר ׳ ‪ #‬ר י פ לאידיש ‪0‬ז*מד‪ 0‬פצח י?‪$‬גע‬
‫לארץ ןהן נכזבות ‪&3‬ח‪:‬‬
‫יה־^ם לל?תי ל?את ‪ rffi!9‬אל־קצות האדן )*ך* ? ‪** 0‬יי*‬ ‫לה‬
‫י ט‬ ‫? ת ‪,‬‬ ‫< ‪ ; 9 ,‬ט‬
‫‪**WJ‬‬ ‫י ׳ * ‪ ? $‬י ראייזי ?‪1‬ןךח היא ס?ום*ד‬ ‫ב‬ ‫״*י*‬
‫ןהיא *?!?!?ד לפראים‪:‬‬
‫ל ? מ י‬ ‫י‬
‫ייייי־ יל־זיניי* לאדן ןאךא ? ס ?יל׳יי־‬ ‫*‬ ‫*‬ ‫נ‬
‫?יךים ?תיך׳ים ‪>?3‬הים י‪5 «*9‬לא קדים מל }׳?ם ןדיס‪ :‬י?־<ןים‬
‫לללהי הזרןוה לקצות <??ולם ןארא ? ם <ןזל^ה ‪$#‬רי ‪^ 9‬‬
‫‪«?3‬לם גילוים י?זרים ?ז»ים *לילם‪ :‬דרך לל‪*-‬חד ‪TOrp",6‬‬ ‫נ‬
‫ה?‪?91‬ים לאלה לעלרי « ? ־ י ה??׳לש ןךצי ‪ nyw'o&pn‬ג ל י י‬
‫אק־י סם מראים‪ :‬יהדי ראיתי אייזם לרלהי »ת‪*-‬רץ » ג י י‬ ‫י‬
‫‪.‬ךר«‬ ‫ן } ל‬‫‪ ^ ,‬ן ‪ ,‬לו‬
‫ת‬ ‫ל‬ ‫ת‬ ‫א‬‫‪ T W‬לליתי את־אדון ה?בוד }(*?ר‬
‫ה‬ ‫ל‬ ‫א י ת‬ ‫ל ס‬
‫ל מ ן ל«?"י‬ ‫* י » ^ י ל«לא?יי ו ל ג ב ו ת ה ן‬
‫י ך ם‬ ‫י‬
‫*״בחי »ע?זה ידיו מייל‬ ‫מל־יד*זיי הך^יןה לס‬ ‫‪ 9‬ו ? ש ה י‬

‫* ה לזניר י ד‬ ‫מ ר י ה ל * י א ‪ #‬ר ראה הראה ל ל מ י •‬

‫ר‬ ‫לי‬
‫יה‬ ‫י‬
‫‪,‬ירי־ *ז־*לללאל ‪9‬דק ?ז »חיני* »ד*« ?ח^ךםן ן»או! רי»ן>‬
‫ד ? ר י‬
‫»י*י ? * מ י קילי לר‪3‬ר ילהןיד לי‪>?1‬כי ? ח‬
‫י‬
‫׳?»עי ראשייים יראי אל!יו?ים את־ד־רי ‪»3‬ד« ן ^ ר אך*ר ל *‬
‫אדון הרוחות‪ :‬ט י ב ל מ ד ם ל ר א ש י ם ולא ‪ •pQl‬רא»?יו‪ 1‬הל??יי•‬ ‫נ‬
‫!ם־מן־לאלזיוןים‪W :‬־‪ B*r‬ל א מאד‪ .‬העולם ל י אדון ל ר י ח «‬
‫? נ‬ ‫מ‬ ‫י‬
‫י‬ ‫י‬ ‫ק ‪9‬‬ ‫י‬ ‫ס י א ת‬
‫ל * ? י * * ? * ?רצון «דון לרוחות א?יי‬ ‫^‬

‫ל‪1‬ד * פ ו ן ‪.‬‬ ‫הילוכו‬ ‫לד‪-‬לה‪.‬‬

‫ל‪1‬ד ד ר ו ם ‪.‬‬ ‫הילוכו‬ ‫לו‪.‬‬

‫!*•‪ h‬כיי•‬
‫‪7‬‬
‫ק ד י ם ‪ .‬אזב )כך מתורגם בכושית קדים ב ש פ ו ת י׳ י״ג‪ ,‬תהל׳ ע״ח כ״ן‪ ,‬איוב‬

‫‪,‬‬
‫)לז‪-‬עא(‪.‬‬ ‫החכמה‬ ‫ספד‬ ‫ב ‪:‬‬ ‫חלק‬
‫פתיחה לספר החכמה הכולל שלשה פ ע ל י ם ‪.‬‬ ‫לז‪.‬‬
‫ה מ ר א ה ה ש נ י ‪ .‬אין לשון זה אלא רשימה ה ת ח ל י ת כעין שער ש ע ש י‬
‫הספד לחלק זה על סמך מה שנאמר ל״ם ד ‪ /‬ומכאן ש ח ל ק א׳ של ד‪.‬םפר‬
‫המראה הראשון אשד הראוהו וספרו לו המלאכים )א׳ ב׳(‪.‬־‪-‬‬
‫פ?‬ ‫‪n‬‬ ‫לז ה ‪ -‬ל ט‬ ‫חנוך א‬

‫מאתו נתן־לי חלק בחיי העולם‪ # :‬ל ש ה מוזלים ליו לי ןא^אם‬ ‫י׳‬
‫ןאכיעם ל ^ ‪ 3‬י ארץ‪:‬‬
‫חמקזל לראשון כ א ‪ #‬ר תיכיע ע ד ת לצדיקים והחוטאים‬ ‫לח‬
‫‪2‬‬
‫בחטאיהם לליו נדונים ןגלשר מעל ?ני לארץ‪ :‬ןבא‪#‬ר יוכיע לצליק‬
‫לעיני לצדיקים א ‪ #‬ר מעשילס סנבלרים תלולים כאדון לרוחות‬
‫ןאוךה תוכיע לצדיקים ןלבליריס ליישכיס על־לאלץ ןאי&ה משכן‬
‫סחוקןאים ואיפה מקום מנוחה ל א ‪ #‬ר כ ל ‪ #‬ו באדון לרוחות נוס‬
‫ליה ל ל ס ‪ #‬ל א נבלאו‪ :‬כאשר לןלו מ כ ל ל י סצדיקים וסחוקןאים‬ ‫ג‬
‫ידונו ולרשעים לטרדו מ ל כ נ י סצדיקיס ןסבחיריס‪ :‬ומאז מושלי‬ ‫ד‬

‫לאלץ ל א עוד לליו תקיכיס ולמיס ולא ייכלו לראות את־כני‬

‫סקדושים לצדיקים וסבחירים‪ :‬ואבדו סמלכיס ולתקיכיס ןנתנו‬ ‫ה‬
‫כירי לצדיקים ןסקדושיב‪ :‬וכעי־אז איש ל א עוד לבקש־לכד ללס‬ ‫ו‬
‫מאדון הרוחות כי קץ מ י ה ם ‪1‬יא‪:‬‬
‫וליה בלמים הלם ו ילדו ס^ניס סבלירים ו ה ק ד ר י ם ממרומי‬
‫ז‬ ‫לט‬
‫ל^מלם חלעס לתאסד עם־בני ל א ל ם ‪ :‬וכלמיס להם ק כ ל לנוך‬ ‫ב‬
‫ספרי קנאה וזעם ו מ כ ר י לנז ומרוד ןךלמים לא‪-‬לליו ללם אמר‬
‫אדון הרוחות‪ :‬וכלמיס לסם נשאתני כעלה מךלאלץ ותניסני‬ ‫נ‬
‫‪2‬קצה סשמלם‪ :‬ו <‪2‬ים ר א י ת י מלאה ‪#‬ני מש?נות סקדושיס ומקמות‬ ‫י‬
‫מנוחת לצדיקים‪ :‬שם ראו עיני את־מ^כנותילם ומלאכי קדשו‬ ‫י־‬
‫ומקמות מנולתם עם־סקדושים וסם כקשר י כ צ ר י וחלכללו ב ע ד‬
‫בני‪-‬האךם וצךקה לי‪$‬ה שקוכת לכנילם כמלם וראמים כ‪$‬ל עלי­‬
‫ארץ כן לה‪:‬ה בתו־כם לעולמי עולמים‪ :‬וכמקום לדיא לאו עיני‬ ‫ו‬
‫את־בחיר סצךקה ולאמונה לצלק לחיה בלמיו והצדיקים וסבחיריס‬
‫לליו לכניו בלי ממכר לעולמי עולמים‪ :‬וארא את־מש‪$‬נו תחת‬ ‫ז‬
‫כנכי אדון לרוחות וכל־סצדיקים ולבלירים ל כ נ י ו לאית כמורות‬
‫אש וכילם מ ל א בלכה ףככתותילם משבחות ‪ #‬ם אדון לרוחות‬
‫ו צ ד ק לא־לעכר מלכניו ף ‪ #‬ר לא־לעהר מלכניו ע ד ־ ע ו ל ס ‪ # :‬ס‬ ‫ח‬

‫הראשון‪.‬‬ ‫המשל‬ ‫לח‪-‬מד‪.‬‬

‫משפט הרשעים ללתיד לבוא‪.‬‬ ‫לח‪.‬‬
‫משכן ה‪1‬דיקיס והבחיר ושכחי המבורך‪.‬‬ ‫לט‪.‬‬
‫ל״ח‪-.‬‬ ‫כתוב זה מסיים הענין שבפרק‬ ‫לטב‬
 ‫ל» ‪-0‬מ י‬ ‫חניד א‬
‫להדתי ??‪ ft‬וריחי אן‪$‬ה את־לה^לן ההוא ‪ ay‬ל‪:‬ה חלקי הקרם‬
‫‪9‬י־‪3‬ן ןןיט ?לי הללןי אדון לרוחות‪:3 :‬היפ הלם'‪3#‬חהי ן?נליהגי‬
‫את־‪#‬ם אדון לרוחות ‪3‬בךכות י?‪1‬ללי‪3 8‬י לןדני ללרלה וללביי־‬
‫ברצון אדון לדוחות‪ :‬רפות לביטי ע ז י אל־ללקום להוא ןאל‪,‬ללהי‬
‫ןאשבלהי לא*־ ?דיך היא ילדיך ‪:‬לי הראשית ןעד־עולם ‪ :‬יל»יי‬
‫‪6‬‬
‫אין תללה היא יחג עד־לא נלראה מ‪3‬ל את א?ר יה‪:‬ה ל ע י ל‬
‫וסדור ל ד ו ד ‪ :‬א?ר אין ‪ ntf‬לל;ילם הם נעלדו ל י ? ב י ח י‬
‫? ג‬

‫י ^ ׳ ג י ד ‪#‬לחי)י ועלוףי לא*־ קדוים קדי‪ 0‬קרוע אדון לריי׳יי*‬

‫‪1‬‬
‫‪:‬הלא דוחות‪ :‬ן^ןזמ ראי עיני את־לל־א^ר אין ‪W‬‬ ‫? י־^ח‬
‫‪ #‬ס ל!‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫?‬ ‫י ‪ °‬מ ה י י ל » י י ילג־כי ו א ל ת ל ת ך‬
‫ו‬

‫‪31‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪,‬‬

‫י‪ ? "#‬י * י * ? י לא־!ללתי ללליט עוד‪:‬‬ ‫^ ׳""‬
‫‪ ft-nm‬ראיתי אל‪6‬י אל‪6‬ים ורפו ו ל ב ו ת המון לאין ה ה ? י‬
‫ול‪5<7‬יז ל » ה י ל ‪ #‬י אדון לריי׳ית‪ :‬ועל־אך‪3‬עת ן ב ר י אייז‬
‫ל ר י ח ״ ראיתי א ך ^ ה לנים « } י ם הא^ר אין &ה להמ נאלהי‬
‫‪9‬‬ ‫‪ 3‬י‬ ‫ם‬ ‫מ י ס‬ ‫ת‬
‫י ' ל * י לי*ל‪ 1‬אתי הידיעןי את‪?-‬הו‪0‬ילם‬ ‫* ־? ילי‬
‫י‪.‬יל ארבעת הלןים ל י ם‬ ‫ו ה י ״ י י אף־לל־ל?מ«־ות‪:‬‬
‫ברך את־אדון לריי׳«‬ ‫?ףללים ל » י אייזלי?=יי‪ :‬ל ק י‬
‫ל‬

‫‪6‬‬
‫מ * ס׳ייי ‪#‬י‪¥‬י«י ?־ליד את־הלחיר ואת־ללי׳ירי‬ ‫׳י״׳ך " ל‬ ‫‪:‬‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫ע‬

‫‪J‬‬
‫״ ב * ״ • י י י ז ל י י ״ י י ׳ ו׳י‪-‬קיל מ י ל י * *העתי ה ב ק * ה*‪6‬לל‬
‫זל־?ל־יי‪¥‬בי א ח יהו‪1‬ל‪3‬ן ל ‪ 0‬ם אדון הדוחות‪ .‬ן א ^ ע את־לנ!יל‬
‫לדליעי ללןרש את־להקימיןים ועוצר ‪$3‬ךם לבוא ללני אייז‬
‫את־הלאר‬ ‫^‬ ‫ל א ח ‪ * f‬א ל ר י ־ ל ן‬ ‫אי׳־יי׳ןיכי‬
‫* י י ** *יי לראני א ת ־ ל ל ־ ל ^ ר ו ת הי‪-‬הם ארמי*‬ ‫י‬
‫^‬ ‫! ל‬ ‫פ‬ ‫י‬ ‫ל‬

‫ל*'י‪ °‬א*זי ראיתי ‪*1‬זי דלרילם ?ה?מי ול^בתי‪ * ! :‬ל ר אלי‬

‫לראשון היא הילאל לרחים וארך־לא‪6‬לם ן ס ^ י י ל ל ^ ה על־לל־‬
‫‪,‬‬ ‫‪19‬‬
‫" ל " י‪? **9‬ני־לאדם ייי« רלאל ןל?לי‪#‬י הל&?ה על־? ^־‬
‫ה‬
‫?כיי" י א נלי־יאל ולרביעי ל ל ל ן ה על־התשילה ו ל ג ו ל ל ת לצלןלי‬
‫ם‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫? נ י‬ ‫‪5‬‬ ‫‪,‬‬
‫* « ל ל ארבעת הלאלי אדי? החיו**‬ ‫*‬ ‫י* " *"‬
‫ואר‪3‬עת ל‪-‬קולות א ? ד ?יה?הי מ ס י ם ה ה ם ;‬

‫ארב?ת מלווני הפנים‪.‬‬ ‫מ‪.‬‬

 ‫מא א ‪ -‬מ ב ג‬ ‫חנוך א‬
‫ואלרי א ‪ #‬ר לאיתי את־ממלרי ל^מלם ואיר הנחלק ה מ מ ^ ה‬
‫ואיך מעשי ל‪$‬ךם ל‪#‬קלו במאכלם‪ :‬ראיתי ‪ #‬ם את־מ‪#‬כנות‬
‫לבחירים ומבינות הקדושים ועיני ךאו ‪ #‬ס את־כל־החוטאים‬
‫ל מ ג ב י ם מ^ם חם־כרים ב ‪ #‬ס אדון לרוחות ו מ מ ל כ י ס מ^ןס ואין‬
‫להם תקו^ה מכני חןמול ליוצא מאת אדון ל ר ו ח ו ת ‪ :‬ןשם ראו‬
‫עיני מכללי ל כ ל ק ולרעם ומקןתרי לרוחות איך יחלקו לנשב על־‬
‫לאלץ ומכללי לעכים ול<^ל ל‪$‬זם לאילי למקום א^ר־־לצאו ממנו‬
‫והמקום אשר ממנו לשבעו עכר ל א ר ץ ‪ :‬ך^זם לאילי ללריס מנורים‬
‫‪ # $‬ר מתוכם נחלקו הרוחות ל ד ר ל כ ל ד ולרוחות ל ר ד ל א ד‬
‫ולעכים ואת־לעב ל ט ס משם על־לאלץ מראיית ל ע ו ל ם ‪ :‬ואלא‬
‫לללי ל ‪ #‬מ ש ול ירח א‪#‬ר מ^ם י^או ף‪$‬מה ישובו ומבואם הנללר‬ ‫ז‬

‫ואיך לאחד ןבוה מעל ל‪#‬ני ומלל‪$‬ם הקבוע ואיך ל א ‪.‬יעןבו את־‬
‫^ וחם שומרים‬ ‫מללכס ולא יוסיפו על‪-‬כלל^ם ולא לידלפר‬
‫אמונלם זה לזה כשבועה אשר לוכקשרו כ ה ןה ל ז ה ‪ :‬יכראשונה‬
‫צ א‬
‫ועשה את־דלכו כמצות אדון הרוחות לנדל ‪#‬מו‬ ‫‪-‬‬
‫לעולמי עולמים‪ :‬ןאלרי‪-‬כן ראיתי את‪-‬לךך ל;רס ממלר ולןלוי‬
‫וירא משלים את־מללך דךבו כ‪$‬קום חהוא כיוס וכלללה ל א ל ד‬
‫קיס סול ל‪#‬ני לכני אדון לרוחות ולם מודים ומשבליס ולא ‪:‬נוחו‬
‫כי תוללם חיא מנוללם‪ :‬ול?מש מלבה תקומתו לבך‪$‬ה או‬
‫לקללה ומרוצת ל ל ך ל;רס ליא אור לצדיקים וח^זך ל ח ט א י ם‬
‫ב ‪ #‬ם יי אקזר לבליל כין לאור וכין ל ח ‪ #‬ך מללק כין רוחות‬
‫לאלם ‪1‬לח!ק את־רוחות לצדיקים ב ‪ #‬ס צ ל ק ו ‪ :‬ו^ל־מלאך ל א‬
‫לעצר ו‪$‬ל־צל לא־יוכל ל ן צ ר כי לכקד ד ין ל ן ל ס והוא ‪:‬דין את־‬
‫י‬

‫?לס מןיו‪:‬‬
‫לחץ^ה ל א ־ ^ א ה לה ‪$‬קום ל‪#‬כנד‪1 ,‬לנ‪$‬ךלה מקום כ^מלם‪:‬‬
‫חלכמה ‪:‬צאה ל ^ ן כין בני־לאלס ולא מצאה ל ה מ‪#‬כן ו ת ו ב ­‬
‫לה ללכמה אל־מקומה ‪1‬ת‪#‬ב כין למלאכים‪ :‬ולחמס י*א מללךיו‬
‫וא‪#‬ר לא‪-‬לשב עלילם ‪$$‬א ןל^כן עמלם כן‪#‬ם ?עלמה ןכ^ל‬
‫בארץ צחילה‪:‬‬

‫חלוקת הממלכה וסודות אםסרוגומיים‪.‬‬ ‫מא‪.‬‬

‫מ ש כ נ ו ת החכמה והחמס‪.‬‬ ‫מב‪.‬‬

 ‫נ‬
‫מג א ‪ -‬מ ו ג‬ ‫הניר א‬
‫ם‬
‫ועיי ראיהי מרקים ופיקנטי *?מלם וארא איר לקרא ל ? ל‬
‫‪1‬‬
‫כ^מותילס וסם נטמעים לי• וארא אין ל‪#‬קלו ב*אןני צ ל ק למרי‬ ‫ב‬
‫אורם ןרדוב ‪9#‬חילס ויום הוכיעם ואיך מלכ?לם מוציא ?ר?‬
‫‪:‬‬
‫ומלכ?לם היא לממכר למלאכים וסם אומרים א מ ו ^ ם ןה ל ד ־‬
‫וא^אל את־למלאך להולך אתי א ‪ #‬ר ללאני את־ס‪$‬כדןרות ? ד י‬ ‫ג‬
‫א ל ה ‪ :‬י א מ ר אלי ארק לרוחות ללאך את־משלס אלד‪ ,‬ל ם ?*יי*‬ ‫ד‬
‫י‬
‫לקדושים י ? ‪ 5‬י לאלץ ומאמינים ב ‪ #‬ם אדון הרוחות לעול&י‬
‫עולמים‪:‬‬
‫ים‬
‫ועוד ראיתי כ?לקיס איך מן־סבו?כים ‪:‬קומו וליו ל ? ר י ו‬ ‫מד‬
‫ולא ייכלו לל?<כר מלמולם‪:‬‬
‫י כ ? ? ל ס‪#‬ני לד׳ על‪-‬לבו?ריס ב ‪ #‬ס מ ^ כ ן ל ק ד ש י ם !ארון‬ ‫מה‬
‫‪2‬‬
‫לרוחות‪ :‬ואל־ס^מלס ל א ב^לי ואל״לאדן ל א ~‪:‬כאו זה גורל‬
‫ל ח ט א י ם סבו?ריס ב ‪ #‬ם אדון לדוחות*ועל־כן ??זמרו ליום *לי׳‬
‫כ‬
‫ו?צוקה‪ :‬כיוס להוא י ‪? #‬לילי על‪$-‬כא ס?בוד ו?לר ארג־‬ ‫נ‬
‫מעעזילם ומקומות מניללם לליי לאידממכר ונכעזוחילס *‪*VP‬‬
‫לדןןקנה למראה בלילי וסלךאיס ב ‪ #‬ס ?בולי‪ :‬כיום להוא א‪5#‬ז‬ ‫י‬
‫את־בלירי בתוכם ולללכתי את־סקזמלם ועשיתים ברכת־נצתןאור‪:‬‬
‫ת‬
‫ו ל ה ל כ י * ־ ל * ד ז ועעזיתיל ? ל כ ה ושכנתי את‪-‬בלירי ?ליל‬ ‫י׳‬
‫וסחוקזאיס ועועזי ל ר ע ל א לךלכי עליל‪ :‬ןלשנלתי אל־צדיקי‬ ‫ו‬
‫ול&‪3‬עתיס ^לרם ו‪#‬כ?תיס לכני ו ל ח ט א י ם מ^כיט ערוך ע ? ד‬
‫ט‬
‫ל ד י ? ‪ $‬י ד &על יני ל*דן‪:‬‬
‫ואלא ‪ #‬ם את א ‪ #‬ר הוא רא*ז־ס‪:‬מים ןרא ‪#‬ו־ כצמר לכן ןאמי‬ ‫פו‬
‫אסר והיא ?}יו ?מראה אלם ימניי מלאים סן כ א ס ד סמלאנים‬
‫לקדושים‪ :‬ו א ? א ל את־למלאך סי׳לך אתי וכןאני את־?ל*‬ ‫נ‬
‫^‬ ‫ס נ ^ ר ו ת ע ל ־ כ ך ל א ל ס ההיא מי־הרא ימאין הוא ומדוע ל ל ך‬
‫ג‬
‫ייא^־סןמים‪ :‬ולען ‪*1‬אמר אלי היא ? ך ל א ל ם א?זר לו ל‪¥‬ד‪5‬י•‬
‫פ ג ־ מ ד ‪ .‬שוב מסתרי האםסדוגומיה‪.‬‬
‫תעני‬ ‫המשל‬ ‫פה־־מז‬
‫גורלם של הכופרים ‪ -‬השמים החדשים ™ « ‪ p‬החדשה‪.‬‬ ‫מה‪.‬‬
‫ו ב ח ר ‪ .‬לשון ב ח י נ ה ה ו א ) ו ל א כמו שתרגם היווני‪ .‬וממנו הכושי‪ .‬בלשון בחירה ם‬ ‫נ‬
‫ראש הימים יבן־האדם‪.‬‬ ‫מו‪.‬‬
‫ד א ש ־ ה י ם י ס ‪ .‬השוה מ״ז ג ‪ /‬מ*ח ב ׳ — ג ‪- /‬‬
 ‫מו ד ‪ -‬מ ח ב‬ ‫חנוך א‬
‫ה‬ ‫ה י א‬ ‫ה‬
‫מ ^ ל את־כל־אי־צרות לכלריס כי אדון‬ ‫ואתי ‪ ¥ W f l‬ל ‪ £‬ו‬
‫לרוחות כ ח ר בו ולללקו לתרון לכני אדון הרוחות כ צ ד ק ה ל ע ו ל ם ‪:‬‬
‫ר‬
‫ו כ ך ה א ך ם ל‪.‬ןה א ‪ #‬ל א י ל ‪:‬סיר את־המלכים ןאת־־התקיכים‬ ‫ד‬

‫ממושבו־תילס ןאת־כעלי־חכל מהסאי־תיהס ומתח מוסרות ללזקים‬

‫ן ‪ #‬ב ר שני החוטאים‪ :‬ןהוא יוריד מהסאיתיהס ימממלכותיהם את־‬ ‫ה‬

‫המלכים א‪#‬ר ל א ‪:‬רוממו וישבחו אותו ןלא יודו כאלן ‪5‬ון‪1‬ןה להם‬
‫ל מ מ ל כ ה ‪ :‬והוא לכיל כני חלזקיס ומלא אולם ב ‪ #‬ת ןחקזף ‪:‬הי‬ ‫ו‬
‫מש?נם ולמה לחי מש??ם ולא ‪:‬קוו לקום מ מ ^ כ כ ם למן כי ‪ #‬ם‬
‫‪$‬דון הרוחות לא־עלו‪ :‬וחס ל ט כ ס י ם את־בוכבי השמים ו‪:‬רימו‬ ‫ז‬

‫ב‬
‫‪:‬רילם מ ד עליון ולללכי על־לאדז י ‪ ? -‬י ? ל י ל וכל־מעשילם‬
‫יוכיחו ר^זעלם ולילם בעשךם ואמו^תס כ א ל ה י ס א ‪ #‬ר עשו ‪:‬דילס‬
‫ו ב ‪ #‬ם אדון לרוחות ‪:‬כלשו‪ :‬ולם רולכים את־כתי ?נסיו^יו ןאת־‬ ‫זז‬
‫ל ך כ ק י ם בשם אללי לרוחות‪:‬‬
‫ובלמים ל ה ם ת ע ל תכלת לצדיקים ורם לצדיקים מ ד ל א ח ן‬ ‫מז‬
‫לכני אדון לרוחות‪ :‬כ‪:‬מיס ל ה ם הקדושים היושכים ב^מלם ממעל‬ ‫ג‬
‫לתאלדו ב ק ו ל א ל ד וללחננו ןהלכללי ושבחו והודו ובלכו את־‬
‫שם אדון לרוחות על־דס לצדיקים א ‪ #‬ר ?שכך ותכלת לצדיקים‬
‫לא־תללה לריק לכני אדון לרוחות ומ‪$<£‬טם נ ^ ה כי ל א לעולם‬
‫לסבלו‪ :‬בלמים ל ה ם לאיתי את־ראש־ל‪:‬מים והוא י ‪ #‬ב על־כסא‬ ‫נ‬
‫כבודו וסמלי חחליס נכוחים לכ^יו ו?ל־צבאותיו א ‪ #‬ר כ^זמלס‬
‫מ מ ע ל וממכיב לו עמדים עליו‪ :‬ולבות הקדושים מלאים שמלה‬ ‫ד‬
‫כי ממכר לצדיקים ק ר ב ותכלת לצדיקים ?שמעה ולמי לצדיקים‬
‫?ללשו לכני אדון לרוחות‪:‬‬
‫וכמקום ההוא לאיתי את־מעלן ה ^ ך ק ד א ‪ #‬ר לא־לדל ומסכים‬ ‫מח‬
‫‪51‬‬ ‫ה‬
‫לו ה ר ב ה מע‪:‬נות ל ? מ וכל־לצמאיס לשתו מ ל ס ?לאיי לכמה‬
‫ומשכנם עבדלצדיקים והקדושים והבהירים‪ :‬ובשעה לליא א‪#‬ר‬ ‫נ‬
‫כן־האךם לקרא בשם אל־כני ‪$‬דון לרוחות ושמי ראש ללמיס‪:‬‬

‫לדרישת דמיהס‪.‬‬ ‫חסלת הזדיקים ושםחחם‬ ‫מז‪.‬‬

‫ק ר ב ‪ .‬אל ק צ ו ‪- .‬‬
‫מקור הגדק — בן האדם עמיד הגדק ‪ -‬משפם במלכים ותקיפים‪.‬‬ ‫מדו‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫מתוך ם״‪1‬‬ ‫נוסחאות(‪.‬‬ ‫ב‬ ‫ר א ש ה י מ י ם ‪ .‬בכושי‪ :‬ראשית ראש הימים )אולי‬
‫נראה שבן האדם = ראש הימים‪- .‬‬
 ‫נ ב‬
‫‪n‬‬ ‫מח ג ‪ -‬נ‬ ‫חנוך א‬
‫נ‬
‫ו?מלס ס ? מ ש ןהאותות ל?ראי ? מ ר ס בו?כי ס?מלס יעשו כ?!רי*‬
‫ב‬ ‫מ‬
‫? י ל א י א י ו ן הרוחות‪ :‬הוא לל‪:‬ה מ?ןה "לצדיקים ל ל ? ר י‬ ‫י‬
‫לענ*ד ולא ל?פל ואור לגולם להיה 'ותקןה ל נ ? ? ר י ‪ -‬ל ב ‪ ? :‬ל ‪ -‬י ^ י‬ ‫י•‬
‫;‬
‫* ח ל א י י ל*לי ולשתליי ו‪?#‬חו יכלכי ו ^ ר ו ל^דון ‪ ,‬ר ו ח ^‬
‫ל‬

‫ו ‪ -‬ז ועל־כז ג ? ס י ו מ מ י ל א י י ?מךם ת ? ר א ס כ ל ןעד־לעולס‪ :‬ול?*י*‬

‫ם‬
‫איין לרוחות גללה * ת ו לקדושים ולצדיקים כי יש*ר א ת ״ ל ל ?‬
‫‪ # ir.‬א י ולמאסי ?עולם ל ר ‪ #‬ע לזה ולש?או א ת ־ כ ^ מ ע ^ י ו ידויי‬
‫י‬
‫? ‪ #‬ם אדון לרוחות כ ? » י ל ^ ע י ו?ל?צו יחיו‪ :‬כימים ההם מל‪$‬‬ ‫‪r‬‬
‫ם‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫ק י ם‬ ‫ו ה‬ ‫ח‬ ‫ל‬
‫^ ל ? ‪ r W‬לכלו ?גילם ? ע י מע*י ' ל ד ל יי‬ ‫"י‬ ‫*‬
‫פ‬ ‫י י ם‬ ‫‪8‬‬
‫» ל ד ו*רלם לא־‪-‬יצילי א ת ־ נ ? ? ס ‪ :‬וממרתיס * נ ד ־ ? ל י ד‬ ‫*‬
‫כ‬
‫^ » * * ל?‪$‬יי ל?ני לקדושים <‪3‬עיכרת "כמיס י ל ל ו ל א י‬
‫‪¥‬‬

‫^‬ ‫לצדיקים י?ארית ל א תמצא ל ל ס ‪ :‬י?יום ‪ ¥‬ל ם תהי ?נדלה‬

‫י‬ ‫י‬
‫מי‬ ‫א‬ ‫ל ? ל י‬ ‫ס‬ ‫״‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫‪n‬‬ ‫‪W‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪5 9‬‬
‫ו ל !י»י * י ואין מלזיק' כיךס ל ל פ ן י ^‬
‫‪5‬‬
‫כי כאדין לרוחות יממ*יח‪# 1‬קרי ללי ‪ #‬ם אדון הרוחות ? ב ו י‬
‫‪:‬‬
‫כי ל ? ? ה נ ? ‪ #‬ג ה כמים ו ? ב ו י ל א יחדל לכניו ע ד ‪ -‬ע ו ל ם‬ ‫מט‬
‫?ני אדיר־יייא ? ? ל ־ מ ? ל י י מ ד ק ו ל ר ^ ה כ צ ל תעכר ולא ס ? * י‬ ‫נ‬
‫ים‬
‫ל א י אדון לרוחות ו?בודי לעולמי מ י ל *‬ ‫כי ח?ליר‬
‫ו ז ו ל ת ו לדור‪-‬דור‪ :‬יבי ה**ז ריח סל?‪$‬ה ןלדום א ? ר ‪m‬‬ ‫נ‬
‫וריס ד ע ת ו}בוךה וריס ל?א‪9‬כים ? צ ד ק ‪ :‬ןהוא ידין * ת ־ מ מ י י י *‬ ‫ד‬
‫י‬
‫‪ * *1‬לא־ייכל ל י * י < א י ל א י י כי הוא הבחיר ל א י אייז‬
‫הדוחות ‪?$‬יי ר^ה ב ו ‪:‬‬
‫י ם‬
‫יכימים ל ס ם דגלי ‪ #‬י ? ה ל ק ד ש י ם ןלכחירים ןאור ל ! *‬ ‫נ‬
‫‪$‬לילס לנה ןלכאלת וכבוד ‪ * :‬י ב י אל־סקדו‪#‬יס ז כיום * ל ה א ? י‬ ‫ג‬
‫ת‬
‫*י יי?א ל ד ע על‪-‬לחומאים * י ‪ 1‬י ־ ל * ^ ד ל צ ד י ק י ם ינצחי ?‪*#‬‬
‫אדון לרוחות ןהיא ייכיס לאסרים כי י ^ ו מ ויעןבו מעשי ידיהם‪:‬‬
‫? ב ו י לא‪-‬להי ל ל ס מאת ‪ #‬ם אדון הרוחות א ל כ^זמו ‪ W £‬ו א י ח‬ ‫נ‬
‫לרוחות ‪:‬רלמס כי רכים י ל מ י י ‪ :‬ןהיא צדיק ןם־?דינו ו ב א י‬ ‫ד‬
‫‪:‬‬ ‫‪:‬ב‬
‫? י י י לא‪-‬לעמדי ל פ ג ע י ם ‪1‬א‪#‬ד ל א ^זובו יא?דו ל?ןיו כ ל י ז‬
‫ז‬

‫י מ ‪ $‬י • ל א אדלמם אמר אדון לרוחות‪':‬‬ ‫״‬

‫כחו וחכמתו של הנחיר‪.‬‬ ‫מס‪.‬‬

‫? ל הםארתם ו « ח ו ג ם של הצדיקים ‪ -‬ח ש ו כ ת הדשנים‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬

‫נג‬ ‫חנוך א נא א‪-‬נג ‪x‬‬
‫וכ ימים להם ל ‪ #‬י ב נם לאלץ את־כקדונה ושאל ת ‪ #‬י ב ןם־‬ ‫ז‬ ‫נא‬
‫סיא את א ‪ #‬ר קבלה ואבדון ‪:‬שיב את‪-‬חובו‪ :‬י?סר את־סצדיקים‬ ‫ב‬
‫ןאת־סקדו‪#‬ים מתוכם בי קרב היום בו לו‪#‬עו‪ :‬וס?חיר י‪#‬ב‬ ‫נ‬
‫כ‪:‬מים להם על־כמאי וכיו לכיק כל־מכלרי לכמה וע^ה כי ‪$‬דו‪1‬‬
‫לרוחות נתדלי ‪1‬אלה‪ 1‬ו‪:‬כארהו‪ :‬וב;מים להם לךקדו ללריס כאילים‬ ‫ד‬

‫ן ח ^ ע ו ת כבני *א! שכעי ל ל ב ‪:‬דלגו ו?לם כמלאכים להיו כ^מלם‬

‫ןחאירו כנילם מ ש מ ל ה ‪ :‬כי ב ימיס להם יקום למחיר ןל^ךץ ‪1‬ת;יל‬
‫ז‬ ‫ד‪,‬‬
‫ולצדיקים ל^כנו עליל ולבלירים לליו מהלכים ע ל י ל •‬
‫ואללי הימים להם כמקום א‪#‬ר בי לאיתי את־כל־לץיונות‬ ‫נב‬
‫מ ק ב ר ו ת מי לעליהי כ?עלה ו‪:‬כיאוני לצד מ ע ך ב ‪ :‬לאו ‪ #‬ם עיני‬ ‫ב‬
‫את־מל־סלרי ס?ז?לם א‪#‬ר לליי הר־כלןל ן ס י ־ ן ח ^ ת ולר־ממף‬
‫ןסר־ןלב וסר־מלכת ?זקקת וסר־עומלת‪ :‬ו א ? א ל את־המלאר‬ ‫נ‬
‫ה ל ל ו אתי לאמר ?ה־סם ס מ ל י ה א‪#‬ר לאיתי כ מ ל ר ‪ :‬ויאמר‬ ‫י‬
‫אלי לדכרים לאלה א‪#‬ר ךאיל <ילם ‪#:‬לתו את־ממעזלת גמ^יחי‬
‫לכעבור לל‪:‬ה מי‪#‬ל ותקיף על־לאלץ‪ :‬ומלאך ס^זלוס ענה‬ ‫ח‬
‫‪*1‬אמד אלי סכה מעט ו ל י י ל ד מל־סנמלרות לעברות לאדון‬
‫ל ר ו ח ו ת ‪ :‬וללרים לאלה א‪#‬ר לאו עיניך ס ד ־ ס כ ח ל ן ס ד ־ מ ^ ת‬ ‫ו‬
‫וסר־ס?‪9‬ף ןסר‪-‬לןלב וסר־סמלכת סמזקקת ןסר־לעומלת מל־אלה‬
‫יליי כ א י ס?חיר כדוננ ככני־א‪ #‬וכמלם ל^ןלים כמוךד מעל‬
‫ללדים לסם ןאיךאוניס לליי לכני ךץליו‪ :‬ול‪:‬ה כ‪:‬מיס ללם ל א‬ ‫ז‬
‫י^זעו ל א בןלב ולא מכמף ןלא יו^לו ל ל ? ל ט ‪ :‬ןלא לליה כלןל‬ ‫ח‬
‫למלל‪$‬ה ןלא ללכש איש שליון ובדיל ל א יועיל ולא לל‪#‬ב‬
‫ןעומלת ל א ‪:‬לי חמץ ? ה ז וכל־אלה ל?לדו מעל ?ני ל א ך ? ה‬ ‫מ‬
‫?הוכיע ס?ליר לכני אדון לרוחות‪:‬‬
‫‪ #‬ם לאי עיני נסל ל ל ב וכיוליו עןוקים וכל־סיו?זכים על‪-‬‬ ‫נג‬
‫לאלץ ועל־ס‪:‬ס ועל־א»י־ס‪:‬ם יכיאו אליו מלנ‪1‬ת ואוכלים ומנחות‬

‫הגדיקים מן הרשעים‪.‬‬ ‫תחית המתים והפרדת‬ ‫גא‪.‬‬

‫ה ר י ־ מ ח מ והבהיר‪.‬‬ ‫שמית‬ ‫גב‪.‬‬

‫ם״ח‬ ‫מתוך‬ ‫אולם‬ ‫לבדיל‪,‬‬ ‫מ ת כ ת מ ז ק ק ת ‪ .‬מתוך פ״ח אפשר לחשוב שכוונתו‬ ‫»‬
‫נ ר א ה שמתכת מזקקת לחוד ובדיל לחוד‪- .‬‬ ‫ד‪-‬ח׳‬

‫י ה ו ש פ ס ( ‪ -‬מ ל א כ י ה פ ר ט נ ו ת ‪ -‬ן ד ו ת הבחיר‪.‬‬ ‫ןםק ה מ ש פ ט ) = ע מ ק‬ ‫נג‪.‬‬

‫!‬
‫ננ ב ‪ -‬נ ה ב‬ ‫חנוך א‬
‫ע‬
‫ןחנחל לעמק ההיא ל א למלא‪ :‬וידילם מ ^ י ; ה מע‪£‬י מ ‪#‬‬ ‫נ‬
‫ןהחוקןאים יאכלו את ?ל־אעזר דכאו ב ? ‪ #‬ע ןהחוקןאים ל?ליי‬
‫‪:‬‬
‫מלכני אדון הרוחות ןנךשו מ ע ל מני אך?תו וא?דו לעולמי עולמים‬
‫ת‬ ‫נ‬
‫כי ו א י ל י א ־?ל־מלאכי ה^לענות יושבים ו ד י נ י ם את ?ל־־?לי‬
‫ל׳?‪9‬ן‪ :‬וא?אל את־מלאך ה^לוס ההלך אתי למי ‪:‬מינו את״‬ ‫י‬
‫הכלים ה א ל ה ‪'1 :‬א‪$‬ד אלי את‪-‬אלה ‪:‬כיני למלכים ולתקיכי ל׳אח‬ ‫יי‬
‫ס*את למען לכלדו מ ל ם ‪ :‬ואלדי־כן ‪:‬נלו הצדיקים ןהכהיר את״‬ ‫ז‬
‫ים‬
‫כית־עךתו ולא לליי נכלעיס עוד כ ‪ #‬ם אדון הרוחות‪ :‬ן ל ל ר‬ ‫ז‬
‫לאלי׳ ?*רץ ל א לעמדי למני צדקתו ןהןכעות תל‪:‬ינה ממעיךמלם‬
‫והצדיקים ‪:‬נוהי מלחץ ל ח ו ו א י ם ‪:‬‬
‫ואכי* ואמן אל־חלק לאלץ לאחד ואלא ‪ #‬ם נהל עמק ל?ני‬ ‫נד‬
‫?א ‪:1 : #‬כיאו את‪-‬למלכים ןאת־התקיכים ‪1‬י?זליכום אל־הנהל ל?ג*יו‬ ‫נ‬
‫לדי‪ :‬ו‪#‬ם לאי עיני בעשולס את־כלילם כבלי כך!ל ןאין ‪ #‬ע י י‬ ‫נ‬
‫ל מ ^ ק ל ‪ :‬ואקזאל את־מלאך ל‪#,‬לום הללך אתי לאמר למי ?כינים את*‬ ‫י‬
‫ה‬
‫לכמלים ל א ל ה ‪ :‬ףאמר אלי את־אלה מכינים לצבאות ^ןןאל לקלת‬
‫ים‬
‫אולם ולהוליכם אל־תלתית כל־לענ‪ #‬וכסו את לליילס כ א ? ‪$‬‬
‫ם‬
‫חדות כ א ‪ #‬ר צוה אדון לרוחות‪ :‬ימיכאל וגבריאל וך‪$‬אל ו?נואל ל‬ ‫ו‬
‫לל?שו מ ל ם ביום הןדול ההוא ןה^ליכוס כיוס ההוא ^ל־לתניי‬
‫הבער למען לכרע אדון לרוחות מ ל ס ב^כל‪-‬עונם כ ^ ^ ע ם אל"‬
‫ל‪,‬ש?ן ובללעותס את־יקזכי ל א ל ץ ‪ :‬יכ‪:‬מיס לחם ל כ א ^לענית‬ ‫ז‬
‫מאת אדון לרוחות והיא למתח את־כל־אוצרות המלס א ‪ #‬ר כ^מלם‬
‫ם‬
‫ממעל ולמדנות א ‪ #‬ר מתהת ל א ל ץ ‪ :‬ומל־המלס ‪:‬לבדו אל־ל?ל‬ ‫״‬
‫א ‪ #‬ד כ^מלם ממעל הם ז?ריס והמלס א ‪ #‬ר מתלת ל‪$‬לץ לם‬
‫נקבות‪ :‬ומחו את־מל־הי‪#‬ב על־לאלץ ואת־?ל־הי?ןביס תלת‬ ‫ם‬
‫;‬
‫קצות ס?מלס‪ :‬ו?הכיךם כלעי־תילם אקזר עשו על־לאלץ ואבדו ? ל ן‬
‫לאלרי־כן נחם ראש־הןמים ד א מ ר ל ^ א אכלתי את מל"‬ ‫נה‬
‫יושכי לאלץ‪#?1 :‬כע כשמו הןדול ל א אוכיף לעשות־כן ל?ל־־‬ ‫נ‬
‫יו^כי לאלץ ושמתי א‪1‬ת כשמלם ןל‪:‬ה ל ע ד עולם כיני וכינילם‬

‫ב‬
‫ו ה ג ב ע ו ת ת ה י י נ ה כ ם ע י ן מ י ם‪ .‬על ד ר ך יואל ד׳ י י ח והגבעות תלכנה חל »‬ ‫גג ז‬
‫הכנת גיהנום לגבאות עזזאל ונבואה »ל בוא המבול וסוף דינו של עזזאל‪.‬‬ ‫נד‪-‬נה‪,‬‬
‫ל ע ד ע ו ל ם‪ ,‬בכושי‪ :‬לאמונת עולם‪- .‬‬ ‫גה ב‬
 ‫נח ג ־ נח ג‬ ‫חנוך א‬
‫כימי ה^מלס על־לארץ ו*את ?מ^ותי‪ :‬כא‪#‬ר לכצתי לחנן עלילם‬
‫בידי המלאכים ביום מצוקה ו?אב ??ה ‪$‬עק*ה ? ל ס מש?מי ןאכי‬
‫אמר אלהיס אדון ומרוחות‪ :‬מלכים אדירים היושבים על־האךץ‬
‫תךאו את‪-‬בחירי בשבתו על־כסא הכבוד ורן את־עזזאל ו?ל־‬
‫?ךתי ו?ל־צבאוליו בשם אדון הרוח‪:‬‬
‫ןאךא ‪ #‬ם צבאות מלאכי ה מ ‪ #‬כ ט ?ל?לס והס *לךם מש‪$‬ט‬
‫וכבלי בךזל ו נ ח ו ו ה ‪ :‬ואשאל את־מלאך ה^לום ההולך אתי ל א מ י‬
‫אל־מי אלה ואלה לאלךס מ ^ כ ם הולכים‪*1 :‬א?ר אלי אל־?היךילס‬
‫ואהוכילס להשליכם ‪$‬ל‪-‬להוס הנסל העמק‪ :‬וכאעזר ימלא הנםל‬
‫בחירילס ואהוכילם וימי חיילם ילמו וימי הלעולס ל א יבאו‬
‫כממכי‪ :‬כ ימיס להם ‪:‬שובו המלאכים אל־מץךח אל־בני הכךתים‬ ‫ז‬

‫ןהמדדם ךהךגיזר את־המלכיס ורוח לךךה ל כ א עלילם והזדעןעו‬

‫מכ?אולס והלכרצו כאריות מתוך מר?‪$‬ס וכץאכיס רעכים בתוך‬
‫ם‪:‬‬
‫?היריי וארץ כחיךיו תל‪:‬ה‬ ‫על־־ארץ‬ ‫וזלי וררכי‬ ‫עדריל‬
‫לכנילם מממליל וררך‪ :‬ועיר צדיקי להי מכשול לסוסילס ועשו‬
‫מללמה כינילס וימינם לל!ק על־נפשותילס ואי^ז לא־נדע את־‬
‫אחיו ולא כן את־־־אמיי ואת־אמו עד־א‪#‬ר לא־להלה ממןר לכגרי‬
‫חללילס ומטמטם ל א יליה ל ^ ו א ‪ :‬כ‪:‬מים להם המתח שאול כיל‬
‫והם ירדו לתוכה ו ל ח ש י ם יכא הקץ ו ? ל ן ה שאול את־החו?ואיס‬
‫לעיני המחירים‪:‬‬
‫ולחי אלדי־כן וארא ‪#‬נית ש?עת ענלות והן נושאות אנ‪#‬ים‬
‫א‪#‬ר ?או על־לרוחות ממזרח וממערב ררו?ה‪ :‬והד ‪#‬און עגלותילם‬
‫נ ‪ #‬מ ע ובליות לרע^ז הףך‪#‬ו הקדושים מךהשמלם ועמודי לאךץ‬
‫ןעו אשיותיהס וישמע מקצה ה^מלם ועד־קציהם יוס א ‪ 0‬י ז ‪?1‬כלו‬
‫?לס ולשתלוו אל־אדון לרוחות וןה סוף ה ? ש ל ה ‪ #‬נ י ‪:‬‬
‫ואחל לשאת את־המשל השלישי על־הצדיקיס ועל־הבחיריס‪:‬‬
‫?רוכים אלם הצדיקים וה?חירים כי מפאר לה‪:‬ה גורלכם‪:‬‬
‫והצדיקים לחיו ?אור החמה והבהירים ?אור היי־נצח למי חיילם‬

‫מלחמה אחרונה ‪ -‬כ‪5‬ץ מלחמת גוג ו מ ג ו ג ‪ -‬לאומות ה*ולם בישראל‪.‬‬ ‫גו‪.‬‬

‫השלישי‪.‬‬ ‫המשל‬ ‫גח‪-‬עא‪.‬‬

‫ברכת הקדושים‪.‬‬ ‫גח‪.‬‬

 ‫נח ד‪-‬ם ח‬ ‫חנוך א‬

‫יהיו בלי־קץ וימי סקדו‪#‬יס לאין מקמר‪ :‬ובקשו את‪-‬לאור ו ^ א י ‪P1V‬‬

‫ואדון הרוחות ן^לוס לל‪:‬ה לצדיקים ב ‪ #‬ם אדון עולם‪ :‬ףיסד״־מ‬
‫ג‪5‬י‬ ‫ה‬
‫נאמר לקדושים כ?מלם ל כ ק ^ ממלרי' ה^יךקה נללת ל א מ ^‬
‫ל א יםיף‬ ‫ו ^‬ ‫? ל ־ ל א ד ן ןחח^ך ח ל ף • ‪,‬‬
‫ן ז ד‬ ‫ר‬ ‫א‬ ‫; ה‬ ‫ן ל‬ ‫לאיי‬
‫ימממכר ס‪:‬מים ל א ‪:‬צאו כיי ?רא^וןה לכלד ס ח ‪ #‬ך ןלאוךה תפג^ז‬
‫ל ^ י אדון לרוחות ןאוד סי?ור לבון עד־עולם לכני אדון ל ר ו ח ו ת‬
‫י ם‬
‫כ ‪ :‬מ לסם לאו עיני את־־ממלרי ס?ךקים ןסמארו־ת ומ???ם‬
‫וחס ?אירים ל כ ל כ ה או לקללה <יח‪<$‬ן אדון לרוחות‪ :‬ןאךא ? ם‬
‫את־ממלרי לרעם ובךעמי ממעל כ?מלם ‪ #‬מ ע קולו וללאני *ת*‬
‫ת‬ ‫! נ‬
‫* ‪ #‬י ל * ך ן אם־הס ל^לום ןלבך?ה או לקללה כ ל כ ר איי!‬
‫ם‬
‫לרוחות‪ :‬ואללי־מן מל־ממתלי ס?ארות וחבךקים ללאילי ו ל‬
‫מאיריס לבך?ח ולשבע‪:‬‬
‫כ ‪ #‬ת ל מ ‪ #‬סאות כ ח ל ש השמיעי ? א ל כ ע ה עקזר ל ל ך ‪#‬‬
‫ד‬ ‫‪5‬‬ ‫נ‬
‫לל־י ל י ר ? ' ? ל ל ייא ראיתי איר ללעישו את־שסי־ס<ממלם‬
‫‪1‬‬
‫רע<‪2‬ז ןדול ו??א לעליון ולמלאכים אלם־ אלכים ןךבו ך?**‬
‫הזדעזעו זעזוע ל ב ‪ :‬ולא*ז־ס‪:‬מיס ‪ :‬ש ב על־־כסא ?בודו ולמלאכים‬
‫ולצדיקים ע מ י ו ממכיב־לו‪ :‬ורעךה נדולה אלןתני וםלד ל ל ז י ^ י‬
‫‪1‬‬
‫ימלני ס ל ס ל ל ל ו וכליותי נמלחי וא<*ל על־מני‪ :‬ימימאל ? ל י‬
‫מלאך אסר מ ך ה ק ד ו ‪ #‬י ם מקימני ובלקימו אותי ‪ ? #‬ה רולי מי ל א‬
‫‪:‬‬
‫יכ!לתי לעזאת את־מךאה ס ? ? א סןה ואת‪-‬לנודת ס^זמלם ן ר ע ? ם‬
‫ימי?אל אמר אלי מה־לןי מי נ ר ע ‪ #‬ל ממלאה ?ןה ער־לי‪1‬ס ליח‬
‫יום רם?יו והוא ל‪:‬ה רחום ואלך־אכיס אל־יו^כי ל א ך ן ‪ :‬ו כ א ^ י‬
‫י*א סיום ולשלטון ו ס נ ^ ל ו ס מ ^ כ ט א ‪ #‬ר סכין אדון לרוחות אל*‬
‫כל־א^ר ל א ל??עי ל מ ^ כ ט ל ‪ ¥‬ל ק ואל־סבומריס ? מ ? ‪ $‬ט ל*רי‪1‬‬
‫וסנוק*איס את‪-‬שמו־ לשןא סיום סהוא הו?ן ולבסיריס ?דית‬
‫‪5‬‬
‫ולחוקואים מ ק ל ה ‪ :‬וכיום ההוא לליו שני תנינים ?כלדיס תנין ??!?י‬
‫סנקלא לו‪:‬תן לשכן בתהמות ‪:‬ס על־מעלנות סמלם‪ :‬ולןכר א?יי‬
‫‪#‬מו ?למות ןהיא ממלא בל!הי מלבר שמ?ה ושמו דונללז א ‪ ¥‬י‬

‫המאורות והרעם‪.‬‬ ‫נט‪.‬‬

‫ו מ ע ש ה ו ) ש ו פ ׳ י ״ ג י״ב(‪ .‬־־‬ ‫פשפט״הנער‬ ‫ע ל ד ר ך מה״יהיד•‬ ‫למשפטם‪.‬‬
‫רעד השמים ‪ -‬בהפות ולויתן — היסודות‪.‬‬ ‫ס•‬
‫נד‬ ‫ט־־כב‬ ‫ם‬ ‫חנוך א‬
‫מקדם לןן לןזם לשמני המחירים וסצדיקים א‪#‬ר משם לקח אבי‬
‫הזקן הטביעי לאלם לאךם הראשון א‪#‬ר ^ ך א אדון הרוחות‪:‬‬
‫ואכק‪ #‬מאת המלאך ל׳אהר לסךאותני את־בל התנינים להם איך‬ ‫ט‬
‫נכךדו ביום אחד ולשלבו ל א ל ד אל־להמות־‪:‬ס ןה‪#‬ני אל־^רץ‬
‫לכ‪#‬ת המךמר‪ :‬ויאמר אלי אלה מ ך א ך ם ?ןה בקשת לרעת את‬
‫אקזר נסתר‪! :‬המלאך לאחר ההולך אתי ומלאני את־לנכלרות לניד־‬ ‫יא‬
‫לי מלראשון ןעד־לאלריז כשמלס ממעל ובעמק לאךץ מלחת‬
‫ובקצך השמלם ובמו?דות סשמלם‪ :‬ואומרות לרוחות ואיך יללקי‬ ‫יב‬
‫לרוחות ואיך ישקלו ןאיך ילשבו לרוחות כל־אלד למי בה לרום‬
‫ו ל ח מארות ס ‪ :‬ר ס ולכי סלס ?מש?טו וללקת לביככים לשמוםילס‬
‫ןאיך מל־סללקות נחלקות‪ :‬וללעמיס למי לליךלם ומל־הללקות‬ ‫ינ‬
‫עזנעשו מין לבלקים לברק ו^?אס ‪:‬מהר ל ה ? מ ע ‪ :‬מי לךעמיס יש־‬ ‫יד‬
‫‪ #‬ם מקומות מנולה להבות במתן קולס ולרעם ו ל מ ך ק אינם‬
‫נחלקים ונם־<יל‪$-‬לד מלס ו^זנילם ילבו לללו ל ד ך לריס ו ל א‬
‫למדדו‪ :‬מי כ א ? ר לבלק ס מ ל ק לתן לרעם את־קולו ולרוח בעתו‬ ‫טי‬
‫‪:‬נוס וכד־בכד ‪:‬סלק כינילם מ י אוצר עתילס הוא בחול ו כ ל ־‬
‫א ל ד מלם לאסז ב?לג )‪$‬ב לאחוךיו ?מס לדיל ומעיף ל א י י‬
‫לכי רב ןבולות ל א ל ץ ‪ :‬ןרוה ס‪:‬ם מ א י ש ‪1‬נבוךתו ולכי־לח ןבולתו‬ ‫כל‬
‫לללכהו לאחוליו ממלג ו מ מ ה ללדף נס־ל?ניו וללכןר אל־?ל־לדי‬
‫לאלץ‪ :‬ורום סקלה הוא מלאך לנ?שו ר י ס ה ? ך ד הוא מלאך‬ ‫•ז‬
‫טוב‪ :‬ורום ה‪#‬לג ע!ב מ מ נ י גבולתו ]את־או?רו[ לו ת ם מ;לד‬ ‫יה‬
‫ולעולה ממנו מע‪#‬ן הוא וקלה שמו‪ :‬ורום ל א ד ל א ‪:‬למר אלילם‬ ‫יט‬
‫באוצרותילם מי א ^ ר מילד לו ומללכו בנלת ?אור וכחימך‬
‫וכללף וכקלץ ולאוסרו־ מלאך‪ :‬וריס ס ‪ $‬ל מ??ני לק?וי ס^ומלס‬ ‫כ‬
‫וילכד אל־או^רות ס?‪$‬ר ומללכו כ ל ל ף ומקלן המיר ענני ל א ד‬
‫מל?רים ולאלד לתן אל־ס‪#‬ני‪ :‬ובנים ריס ס?^ר מאומרו ו?אוי‬ ‫נא‬
‫‪:‬פ״ב‪1‬‬ ‫י‬
‫על״^ל־ל^דז‪:‬לבר‬ ‫המלאכים וסלסיבו את־לאו־צר ןהוציאדיי ?‬
‫[ ‪5 :‬י‬ ‫אל־מימי ל א ח וכא?ר ‪:‬לבר בכל־עת אל־מימי לאךץנ‬ ‫כב‬
‫סמלם סם למען יי?כי לאלץ כי כל‪:‬ה סם לארץ מאת לעליון‬

‫מופו‬ ‫קטוע‬ ‫נדאד‪.‬‬ ‫‪ -‬פכ״א‬ ‫וגבור‪.‬‬ ‫זבד הוא‬ ‫בכושית‪:‬‬ ‫גבורתו‪.‬‬ ‫כאיש‬
‫)וכן ‪0‬כיד(‪- .‬‬
 ‫ס כ נ ‪ -‬ם א יא‬ ‫חנוך א‬

‫ן ‪ #‬ד כ?מלס ועל־כן יש מ ך ה ל מ מ ד ולמלאכים ק‪1‬ילו זאת‪ :‬ו?ל־‬

‫אלה ךאיתי עד־נן הצדיקים‪ :‬ומלאך ה^זלום א?זר אתי אמר אלי‬
‫[ ‪ :‬כ ‪ # $‬ר ‪:‬נים‬ ‫אלה ‪£‬ני התנינים הערוכים בגלל ‪ ::‬ימעדו ]‬
‫עליהם מ?©ט אדון הרוחות ‪:‬ניה לכל‪1‬־‪:‬לי‪$ 1‬שכט ‪$‬דון לרוחות‬
‫‪,‬‬
‫ל ? ו א והכית את־ל?נים עם־אמותילם ולמניס עם־אבותילם ואליי"‬
‫כן יליד‪ .‬המשכט ?רל?יו ימאלך אפו‪:‬‬
‫י ם‬
‫ואיא כ‪:‬מים ההם והנה נלני ל כ ל י ם אךכיס א ל ה מ ל ^‬
‫‪,‬‬
‫ל ה ם ולקחו ל ל ס אכלם ו‪:‬עוםו וילכו אל־־צד ^ ‪ • p‬ן ^ ז א ל אי *‬
‫‪C‬‬

‫לי&לאך ו*מר אליו ל ? ה לקחו אלה את־הל?לים ו!לכ רא‪$‬ר אלי‬

‫י‬

‫הם ללכי ל מ י ‪ :‬והמלאך ה ל ל ך אתי אמר אלי הן כרות הצלילים‬

‫וק‪#‬ר הצדיקים לצדיקים למען ל^ענו ע ל ־ ‪ #‬ס אדון לרוחות‬
‫לעיל&י עולמים‪ :‬ן ? ב י המחירים ו?כנו עם־המחירים ן^לרי ליז‬
‫חמדות אעזר תןהנה לאמונה ו א ‪ #‬ר לה‪1‬קנה את־לצלקה* והמיית‬
‫מ י ד ן ו א ? י לכלדו כ כ ל ? ר ו א ? י‬ ‫לאלי• ^ ל י ד י מל‪-‬ממללי‬
‫ישובי‬ ‫^‬ ‫ל‪-‬י י ך‬
‫ג ת‬ ‫ך‬ ‫ע‬‫*מרפי על־‪:‬די החיות ואקזר‬
‫י ש‬
‫ונגענו מיום ה?םיר כי א י ‪ #‬לא־ל?חד למני אדון לרוחות ו א‬
‫לא״יוכל ל ל כ ה ד ‪ :‬ואל־ה^ימניס כ?מלם מ מ ע ל י^א ‪$‬ו ולה ה י ל‬
‫א ל ד ואור א ל ד הדומה ל א ש ‪ :‬ל?לכו כ ל מ ר לראשון ולעלי•‬
‫ולשכל מלממה ולהיות לכמים כדבור וברוח החלים‪1 :‬אריז‬
‫לרוחות הושיב את״למליד על־כמא ל כ ב ו ד ףןזכט את־כל מע?י‬
‫הקדומים כ?מלם ממעל ובמשקל י?קלו מ ע ש י ל ם ‪ :‬וכא^ר ל?א‬
‫?ניו ל‪&#‬ט את״ללכילס מ מ ר י ם כ ד ב ר ‪#‬ם‪$-‬דון לרוחות ואת־‬
‫אךחותילם ? מ ? כ ט ס » ד ק א ‪ #‬ר לאדון לרוחות ‪:‬דברו ל ם ? ל ל‬
‫?‬

‫א ל ד וכ‪,‬לכו ףכבחו ועלו ןקלשו א ת ‪ # -‬ס אדון לרוחות‪ :‬וקרא לייל־‬

‫‪?¥‬א ל?מלס ולמל‪-‬לקדושים מ ^ ע ל י‪?¥‬א ל‪ :‬לכרובים לבלמים‬
‫ולאומנים לכל־מלאכי ל ה ומל־מלאכי ל‪#‬לטנ‪1‬ת ואת־לכחיר ונ‪$‬י‬
‫ת‬ ‫ח‬ ‫ר‬
‫׳ * י ‪ # $‬י ע ל ־ ל * ד ן ועל־ל׳מלם‪ :‬וכיום ההוא ‪:‬רימו קול א ל י‬
‫וכלבו וש?חו ועלו בדוס אמונה ובריס לכ^ה וברוח אךך א&לם‬
‫וברוח רלמים ו?רוס מעז?ט למלוס ומרים ל כ ד ואמר!־ ץלם קול‬

‫דעתו של ‪ Ch‬הקובע פסוק זד• קודם פסוק ד ‪- .‬‬ ‫נראית‬

‫מלאכים הולכים לג*ד את־הגן ‪ -‬משפם הצדיקים על ידי הכחיד — שבח הבחיר יי‬ ‫סא‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ה ש ל ט ו נ ו ת ‪ .‬כ ל ו השרים הממונים ע ל ה א ו מ ו ת ‪- ,‬‬ ‫מלאכי‬
 ‫סא י ב ‪ -‬ס ב םו‬ ‫חנוך א‬

‫‪$‬לד מריר הוא ו?רוך ‪#‬ס־אדון לרוחות לעולמי עולמים‪ :‬מל‪-‬‬

‫אעזר ל א לישנו כ?מלס ממעל למ‪,‬ר?‪:‬הו כל־־לקדושים א^ר כ^מלם‬
‫ה‬
‫למ‪,‬ל? י ומל המחירים הדוכנים בנךלחלים וכל־רול אולה אעזר‬
‫מיכל למדף ולשמח ולעלה ולקדש ‪ #‬מ ף למכךך וכל‪£?-‬ר ל‪#‬כח‬
‫וימרך ברב־כחו את־שמך לעולמי עולמים‪ :‬מי רמים רלמי אדי?‬
‫לרוחות להוא ארך אכלם ומל־מ^יי ומל־מדת מעעזיו ןלה לצדיקים‬
‫ולמחירים ב ‪ #‬ם אדון לרוחות‪:‬‬
‫וכן צוה ‪$‬ד‪$‬י למלכים ולתקיכים ולךמיס יליי^כי ל א ח‬
‫ויאמר כקחו עיניכם ולרימו קלניכם אם־תיכלו להכיר את־למליר‪:‬‬
‫ואדון לרוחות הושיבו על־ממא כבודו ורוח ל‪¥‬לק נש&ל עליו‬
‫ים‬
‫ולכד כיו למית כל־חחומאים ו ? ל ־ ל ר ? ע לכלת לכניו‪ :‬ןקמוי‬
‫ביום ההיא כל‪-‬למלכים ולתקיכים והרמים ו&מי לארץ ולאדי‬
‫והכיךהו בשבתו על־כמא כבודו ובצדק ל?מ&י לאיי וכל־ךכר‬
‫‪ #‬ק ר ל א יאמר לכןיו‪ :‬וכא עלילם חיל כא^ה בציליל בחולה‬
‫ל ל ד ת בלא וללה עד־כי־רלס ול‪,‬יא ללה ב ל ל ל ה ‪ :‬ולכיטו ק?לס‬
‫אל־קצלם וחתו והורידו את־כנילם וליל יאלןמו כראולם א ת ־ כ ך‬
‫לארם יו‪#‬ב על־ככא כבודו‪ :‬והמלכים ןההקיכיס ומל מו^לי‬
‫לארץ י^רכו וישבחו וירוממו את־למו‪#‬ל על־כל־נעלם‪ :‬כי מקלם‬
‫ללה כ ך ל א ך ם נעלם ולעליון שמךהו לכני מחו ולגלחו אל‪-‬הבחידים‪:‬‬
‫ועדת לבחירים והקדושים תזרע וכל־למלירים יעמדי למניו ביום‬
‫ל ה ו א ‪ :‬וכל‪-‬למלכיס ולתקיכים ולרכים ומושלי לארץ למלו למןיו‬
‫על־מנילס וח^תליי וקיו למן־לאךס ובקשהו ו‪#‬אלו רלמים מאתו‪:‬‬
‫ואדון לרוחות לאיץ כ ל ם כי למלרו לצאת מלאיי ימנילס ילב^ו‬
‫ב ‪ #‬ת וצלמות לכמה מנילם‪ :‬ונמכרו אל־מלאכי ה מ ? ? ט לל‪$‬ךע‬
‫מלם על־דכאם את־כניו ואת־בחיךיו‪ :‬וליו לראוה לצדיקים‬
‫נ‬ ‫ח ‪ 1‬ת‬
‫י ים ?לילם וחלה‬ ‫ו ל ב ל י ך ו ועזמחו עלילם כי לרין אדיז ל י י‬
‫מלמם ח ל ב י ‪ :‬ולצדיקים ןהבליךים ל‪$‬לטו כיום להוא ולא יוכיםו‬
‫ללאות מ‪3‬י החוקואים ולרגעים‪ :‬ואדון לרוחות ל?לן עלילם ועם״‬
‫כן‪-‬לאלם להוא יאכלו ל&כבו ולקיצו לעולמי עולמים‪ :‬ולצדיקים‬
‫ולבלירים לןשאו מךלאלץ ופנילם לא־למלו עוד ולב^זי כ?די‬

‫משפם המלכים והתקיפים ‪ -‬ברכת הצדיקים‪.‬‬ ‫סב‪.‬‬

 ‫םכ ס ז ‪ -‬ס ה ב‬ ‫חניר א‬
‫‪6‬‬ ‫ה‬ ‫א‬
‫‪ iftmi‬ימריי‬ ‫??די מ י ם © « ןיי־ין‬ ‫ת<ז?ירי* ג ו ל ילייי מדילם‬
‫ל א ס * ל ף ה ל » י ן*דון ל ר ו ח * ‪:‬‬ ‫ל״־לללי‬
‫ל ל ם ל‪5‬ק*יי לסקימים וסוללים מ י ע ל י ה ? ח »יי*‬ ‫‪:3‬טים‬
‫י‬
‫לה׳מז‬ ‫?־נולת‪*^-‬‬ ‫ללש‬ ‫הידילם ל ס ת‬ ‫ף * **?ל" «‪>7‬י '??יי‬
‫י ל ל ^ ו י ת ל»י ?דון לרוחות ו ל ה ל ו ד ו ת ל ‪ -‬ל ט א ם י * ם‬
‫ע‬ ‫י?ל^ל?פל‬
‫כ‬ ‫מ‬ ‫י‪:‬‬
‫ן ^ ר י ' רוןד זזרון לריי׳יי*‬
‫‪9‬‬ ‫לאדון ל ר ו ח ו ת‬ ‫ל^י ג־ י‬
‫‪5‬‬
‫וייייז‬ ‫ל א י ר י ם מדין ה ביר‬
‫‪9‬‬ ‫היית‬ ‫ואדון ס פ י ן י * ״‬ ‫* י י ' ??'ים‬ ‫‪1‬‬

‫‪J‬‬ ‫!‬
‫מ ל י י ? ל ־ ך ג י ־ ה ל ר ? צ ל ף מדור ל ד ו ר ו ו ך ף למיליי‬
‫? ב‬ ‫‪W‬‬
‫ל י ג‬ ‫‪,‬‬ ‫?ןיפ‬
‫מ י י י ל ־ י י ז ד ו י י ו*ח לל־־ מ י י ־ ו י ד מ י • י ן » ד‬ ‫'יל‬
‫נ‬ ‫!‪5‬‬
‫י )־ י ל**י יל?רןי אדון ל?־לכים ‪1‬א?ר היא ‪9‬לר ?ל־‬ ‫״י"‬
‫" ‪ W l‬׳ י ללן־לנו ?!נולה ל‪$‬אר ולהודות ן ל ל ^ י ן ל<זני‬ ‫‪9‬‬ ‫׳ '‬ ‫‪a‬‬
‫* ^‬
‫ת‬ ‫‪n‬‬
‫א‬
‫‪ W‬ל?«יס ־?ז» ו ל א ‪$9‬אני ךד‪$‬ני אסרי?‬
‫ול‬ ‫‪W‬‬ ‫? ב י י | י ‪5‬‬

‫? * * י י י י ל ל י ׳ ‪3‬׳ליג י ו ? י ד ט??ן לנו לע^לטי עולמים גי‬

‫ח‬ ‫ינ‬ ‫ד‬ ‫א‬ ‫‪5‬‬

‫י ־ ל » » י ל»יי ולא <ז»ךנו ‪ #‬ם אדון לרוחות ו ל א ‪86‬ךנו *חינני‬ ‫א‬

‫י‬
‫«?>ל?י«ני יליייארמנו‪ :‬וביום ??לני‬ ‫* י י מ י * " לילסי•‬
‫ל א יסיעני ולא ;?ו*א קונולזת אמוןה ל ה ו ד ו ת ‪3‬י}א?‪1‬ן אדוןני * ‪ $‬ל ־‬
‫נו‬
‫ה ^ י ו <‪ ^W?W‬י?*ד? ת י י ^ י ו ל א יעזאו ? נ י‪-‬אי*ז‪«1 :‬ן?׳‬
‫ה‬
‫‪ v j t f‬י י ?"??ייני הל־ממינו ן ח ש מ ב*דק‪ :‬ו??‬ ‫* ‪0‬‬ ‫י פ‬
‫"י‪#‬‬
‫‪1‬‬ ‫ת‬ ‫א‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,5>?r‬‬ ‫‪iB‬‬
‫ו ל א י^עיאיתני הררי* ר‪1‬‬ ‫ל«י ע‬ ‫?׳ל י‬ ‫‪T‬‬ ‫* ^‬
‫*ל־??י‪ 1‬׳ואיל‪ :‬ואליי ?־לאת » י ל & ח?!י ]ב<ןות ל‪$‬ני מ ־ מ י ו ״‬
‫ללר׳״י י*ל*}יו וסלךכ ת?י־!ן ? ת ? ם למיו‪ * :‬ה א‪0‬י אדון לרוחי*‬
‫את‬
‫* סי?ז״ )‪W‬׳‪? «w‬נל־*סקי?ים ו מ ‪ #‬י ם והרטיט וטבולי ל ? ח‬
‫ל?‪5‬י ?דין ל ר ו ח ו ת ‪:‬‬
‫ק ו ל ל&ל‪1¥‬י‬ ‫י*יפ אחרים דאיתי ??קופ־ססי• ל ה ו א ‪:‬‬ ‫־‬
‫ל א * ־ אלה ד‪.‬ם הטלאכים **?יי מ־יי * ל ־ ^ ח ן ״ ל ו » ת א‪7‬יי‬
‫'?״*י ?>?‪5‬י לאן־ם ‪!1‬תעו את־בני לאדם ל ל ^ א ‪:‬‬
‫* * ־ * * ר ץ ןל‪5‬ה ?‪ nyp‬ןקןרוב ]יוםז‬ ‫‪1 , 5‬‬
‫'‬ ‫‪«,‬‬ ‫ה‬
‫י‬ ‫י‬ ‫ח‬ ‫&‬ ‫ל‬ ‫‪9‬‬ ‫! ? ‪ 1‬י ם‬ ‫י‬

‫א‬ ‫?)רי־‪:‬‬
‫י ^ יי־חליז ‪ « r e‬מלוי»ל־»י ‪ r w‬ממ־א‬ ‫י^‬
‫המלכים והיוקימים כגלוי‬ ‫ת»‪.‬ובת‬ ‫‪0J‬‬
‫‪ .10‬ממה הנזילים במקום הפירמות‪.‬‬
‫י ־ מ י ן זכרונו״ שמספי נח )ה״ו״ הלשין נר«ש המסוקים גי‪ .‬י•׳• •‬ ‫סה־־ח‬
‫סה‪ .‬חניך מתנבא לנה »ל ביאת המבול תל ה‪1‬לתו•‬
 ‫סה ג ‪ -‬ם ז ‪K‬‬ ‫חניך א‬
‫ג‬
‫מעמיס בקול מר ‪#‬מעני‬ ‫אל־לנוך אכיו לזקן ‪1‬י?ןד« ל‬
‫?מעני ? מ ע נ י ‪ :‬ואמר אליו לןילה־לי ם ה ־ ן ך ה ע ל ־ מ י ד ז ‪#‬לארץ‬ ‫נ‬
‫מכה עיכה ולנוע כי יראתי מ ך א כ ד אלדז‪ :‬ואלדי־כן ללה ר ע ‪#‬‬ ‫י‬
‫וליל על־לארץ וקול נקזמע מן־ה^מלם וא&ל על־מני‪ :‬ולנוף אבי‬ ‫י•‬
‫ה‬
‫לזקן *א ולעמד על־ידי ויאמר אלי מדי* ^ע?‪1‬י^ אלי ‪ * £ ¥ ¥‬י ד‬
‫ימככי‪ :‬ומקרה י?אה מלמני אלני על־ישכי לארץ כי־מלאה‬ ‫י‬
‫? ח י ל ל ם יען א‪#‬ר למדו את־מל־ממלרי למלאכים ומל־למס בני־‬
‫ל ^ י ז ומל־ממלרי כחותילם מל־פצס למכ?כים וצל ללמרים ולס‬
‫ז‬
‫עיעזי מכילי מכמה למל־לאךץז ואיל מוציאים מכף מעמר לארץ‬
‫ח‬
‫ואיל מלכת מזקקת ת ^ ה מן־לאלץ‪ :‬כי עוכלת ובדיל אינם‬
‫מ‪1‬ציאים מן־לאלץ ממו לקולמים מעלן הוא למוציא אולם ומלאך‬
‫כ‬ ‫ת‬
‫עמד מ י י ונעלה ה!־א לכל‪$‬ך ל ה ו א ‪ :‬ו א ל י י א ? ר אלזני לנוך‬ ‫ט‬
‫אמי ס מ ז מלדי ולקימני ויאמר אלי לך מי ? א ל ת י מאת אדון‬
‫לרוחות על־לרעש לזה על־לאךץ‪ :‬ויאמר אלי ברשעתם נלתם‬
‫משמקןס ולא י ל ? ב ו לכני ל ל ך ‪ #‬י ס א‪#‬ר לקרי ולרעו כי לאלץ‬
‫ת כ ח ד ומל־ליי?כיס ^לייל‪ :‬ןלא ללי ללם מלימה לעולם על‪-‬‬ ‫יא‬
‫ם‬
‫הורולם ללס את־לנמלרות ו ל נדונו ואלה בני אדון לרוחות ידע‬
‫‪5‬י ‪$‬הור לןך ךכקי מאשמה *את בנסתרות‪ :‬והוא חזק את־שמך‬ ‫ינ‬
‫לליות כין לקדושים וישמרך כין ליושכים על־לאלץ ולמק את־‬
‫ז י ע צלקך למלכות ולכבוד ןדול ומ‪1‬לעך יצא מעין ל‪¥‬לקה‬
‫ו ל ק ל ל ה מלי ממכר לעולם‪:‬‬
‫ואלרי־כן ללאני את־מלאכי לח^לה לןבוניס לבוא ולכתת‬ ‫םו‬
‫ר‬ ‫ם‬
‫את־מל־?מעת ל ^ ‪* ? $‬אלץ מלחת ללביא מ?מ& וכליון ע ל ­‬
‫מל־יו?מי לאלץ ו^ימניל‪ :‬ואדון לרוחות מקד על־למלאכים ליטאים‬ ‫ב‬
‫כל־ירימו את־ל;רלס כי אס־לניחום כי למלאכים ללם ליו על‪-‬‬
‫שמעת ל‪£‬לם‪ :‬ואצא מאת מני־לנוך‪:‬‬ ‫נ‬
‫צ‬ ‫ה‬ ‫ם‬
‫יכלמים ל ל ל ל ד כ י ל‪ :‬אלי ‪**1‬מר אלי ל ללקר מא‬ ‫סז‬

‫ה ק ו ד מ י ם ‪ .‬כמו כסף ומתכת מזוקקת‪ .‬שנזכרו קודם ל כ ן ‪ .‬־ ־‬ ‫כמו‬ ‫‪• no‬‬
‫מ ל א כ י ה מ י ם נ * ט ו ו ל<‪1‬ור ב ה ם ‪.‬‬ ‫םו‪.‬‬

‫ברור לפי ההמשך שהידיס הללו עיקרם ה מ י ם ‪- .‬‬ ‫הידים‪.‬‬ ‫•‬

‫ל נ ח ‪ -‬מ ק ו מ ו ת הפרטנות למלאכים ולמלכים‪.‬‬ ‫ה ב ט ח ת ה•‬ ‫םז‪.‬‬
 ‫חנוך א סז ב ‪ -‬ס ח «‬
‫‪:‬‬ ‫ה‬ ‫? ל י‬ ‫? | ? ן ק‬
‫המלאכים‬ ‫^‬ ‫*ל? * ל ? ר ? י‬
‫נ**״ מ ו‪<7‬י• מה?לימס את״למלאכה ף*מתי את‪-‬לרי ?לילי‬
‫י*מ־*יל י * » ה « * ‪ XHJ‬חיים מזליפה לכ*־כה ן ה א ח לא‪-‬ה*אי־‬
‫ז ב ‪:‬‬ ‫י‬ ‫? ל י‬
‫^ ‪ * R V * PW TO‬ל * י לעולמי עולמים ה«הג«י‬
‫ת‬
‫מ?ס * ״ל*זיכניס *סר ולא לדיחו )את־זדער! על־מני‪-‬לארז *י‬
‫אס־למרך ףךב ?ל־לאדן מעזס לל‪ :‬וכלא את־המלאכיס א?ר‬
‫מ ס ל הגוער א ? ר הראני למני־כן לנוד אכי ס«ז‬ ‫לי*‬
‫‪1‬‬
‫ממעלב מיז ליי ןלב וממף יכך־ןל ומתכת מן?ןקת וניכרת‪ :‬ןאיי‬
‫*ת״מסל ליי* איכד״בו לללה למלה ?דולה ולמלת הקדס‪ :‬וכ^זי‬
‫‪n‬‬
‫ללה מל־ןה מ ל ל ^ כ ת הליא ל?מכה כאעי ללקןלה א?>ר ‪W‬‬
‫*מקום להוא היה ?זס ריל וכרית וללכד אל‪-‬למיס ללם ןנחי*‬
‫ת‬
‫למלאכים א?ד ללמיאו כעי ‪ $‬ה ל לאלץ הליא‪ :‬וכןלליס לאלה‬
‫מ?כו גלדות־א^ א^ר כלס נדונו למלאכים א?זר התעו אתי‬
‫ל*דן‪ :‬ולמלס להם לליו בלמים להם למלכיס ןלהקימים‬ ‫^‬
‫י‬ ‫י‬
‫ולרכים יל י?‪ 3‬ל * ח למר** למעזר ולמוכר לרול כי ת ל ם‬
‫‪1‬‬
‫? לא האוח למען לומיי כ??רם כי כל*זו כאדון לרודלת ולם‬
‫מ‬
‫ליאיי ימרס יום יום יל?מי ל א ‪.‬יאמינו‪ :‬וכלב שרמת {ףותילסמן‬
‫^ ה רולם לעולמי עולמים מי למני אדון לרוחות לא־לדכר אי*‬
‫;‬
‫לב אס על־האמינם ?האות מ?רס ו^מרם‬ ‫ךכי‪-‬לכי‪ :‬כי‬
‫ברוח לל‪ :‬והמלם ללם ל?‪3‬י כלמים להם ןכא?י לדונו למלאכים‬
‫להם כמלם להם ל‪#‬גו מעלני למיס להם את‪-‬ח‪$‬ם וכעלות למלאכים‬
‫ההם ‪ #‬נ י מי המעלנות להם ולתקרדי‪ :‬וא?מע את־מיכאל עוןר•‬
‫מ‬ ‫ןא‬
‫י * י י ׳ ^ מ ״ ^ ־ ־ * י ל?מ»י המלאכים עד היא למלכים‬
‫ולמקרים י ? ל י ל א ח ‪ :‬מי םי‪-‬המ?מט לאלה פוך^ן לבעוי‬ ‫מ‬

‫ם‬ ‫‪D‬‬ ‫‪,‬‬

‫ו ^ י ? ‪ #‬־ ו ל לא יראי ולא ‪.‬יאמינו כי ה&לס להם‬
‫ל?‪3‬י וליו לאש ל‪.‬ביעךת לעולם‪:‬‬
‫ואלרי־מן **דלי לניר אמי הןקן את‪-‬תורת כל‪-‬הנכלרייז‬
‫בממי־ ובמילים א?ר נלני־לי ולאק^ס ‪.‬יחד למעני מד^רי ‪*0‬י‬

‫הגהת‬ ‫ע ר ו פ ה ‪ - .‬מ ל כ י ס‪.‬‬ ‫תשאר‬ ‫לא‬ ‫בכושי‪:‬‬ ‫יושב‪.‬‬ ‫בלי‬ ‫" א י‬ ‫ל«‬
‫‪-‬‬ ‫)שבכושי(‪.‬‬ ‫מלאכים‬ ‫במקום‬ ‫י‬

‫מ י כ א ל ג ר ג ז <ל ג ז ר ה ר ץ ה נ ו ר א * ל ה מ ל א כ י ם ‪.‬‬ ‫םח‪.‬‬

 ‫סח ב ‪ -‬ס מ ח‬ ‫חנוך א‬

‫למגלים‪ :‬וכיום ההוא ענה מיכאל לרמאל י א מ ר כיח הרוח לעכייני‬

‫וידויי מכני ק ‪ #‬י דין לנכלרות דין למלאכים כי־יוכל לשאת את־‬
‫הדין לק?זה א?זר }לרץ ‪1‬א‪#‬ר }מונו בכןיו‪ :‬ומיכאל ענה ‪#‬נית‬
‫א‬
‫ר ‪ $‬י אל־למאל מי־הוא א^ר לבו לא־נרך מזה וכליוליו ל א‬
‫לשתיןן כךבר חמש^ם הןה א ‪ #‬ר ‪:‬צא עלילם ב ? ל אקזר לביאום‬
‫א ת ‪:‬‬
‫וללי מעמדו למני אדון הרוחות י א מ ר מימאל אל־רמאל‬ ‫ל*‬
‫אני ל א אהיה כעלם לעיני האדון כי אדון הרוחות קצף עליהם‬
‫יען עשולם כדמות האדון‪ :‬ןעל־מז כל־חנעלם ‪:‬כיא עליהם לעולמי‬
‫עולמים כי גם־מלאך גס־אלס ל א לקחו חלק ןהם לבךס קכלו‬
‫מ?ממס לעולמי עולמים‪:‬‬
‫ואליי חמ?כט סןה למלזידוס ןלךןיזום על־חףאולס *את אל־‬
‫י‬
‫י‪5#‬י ל א ל ץ ‪ :‬ןאלה ?זמות למלאכים לחם לראשון מלס הוא‬
‫י‬
‫‪#‬מח!י ל‪ 3#‬אלקזקיכא ךלשלי‪#‬י אלכן ולרביעי כוכמאל הלמישי‬
‫טוךאל ל ‪ #‬ש י רומיאל השביעי דן יאל השמיני נקאל התשיעי בלקאל‬
‫ז‬

‫לעשירי עז!אל לאחד עעזר אלכלס לשנים ע ? י מאריאל השלעזה‬

‫עק(ר ?סמאל לארמעה ע ? ר חננאל ללמשה עעזר טךאל ןהעזקזה‬
‫עקזר ממככיאל לשבעה עעזר ‪:‬תךאל השמונה עעזר תומאל התשעה‬
‫עע‪1‬ר ?לאל ולעקזרים רומאל ולעשרים ןאלד עזזאל‪ :‬ןאלה לס‬
‫ל א ‪ #‬י מלאכילס ושמותילם מלם שר כאה ומלם שר למשיס‬
‫ומלם שר ע ? ר ה ‪ :‬עזם לראשון לקן הוא א‪£‬ר ל ת ן ה ן^ת־כל־בני‬
‫למלאכים ויורידם על״לאלץ ולתעם כבנות לאלם ז ולשני ל יה‬
‫ז‬

‫שמו עןכיאל הוא ועץ לבני למלאכים לקדושים ע^ה ךעה ‪!1‬תעם‬
‫עד־ממאס את־בשךם כבנות לאלם * ולשלישי ל‪:‬ה קזמר עלליאל‬
‫הוא אקזר ללאה לבני האלם את־כל־לבלי למות והוא ל ל ע ה את־‬
‫לוה ולראה את־?לי למות לבני לאךס ואי‪1‬־ל‪#‬ריון ואת־למנן‬
‫ת‬ ‫ה‬
‫ואת־לרב למללמ וא ־מל־כלי ל ^ ת לבני ל א ל ם ‪ :‬ומ ידו ‪:‬צאו‬
‫י‬

‫א‬ ‫ה‬
‫על־יו?כי לארץ למךליוס ל י ועד‪-‬עולס‪ :‬ולרביעי ל‪:‬ה שמו‬

‫לידי כך‪.‬‬ ‫שהביאום‬ ‫ראשיהם‬ ‫המלאכים‬ ‫ב ס ב ת אותם‬ ‫ב ש ל א ש ר ‪ .‬כלו׳‬

‫ו ת ה א ד ו ן ‪ .‬ר״ל כאילו הם האדון בעצמו‪ .‬־־‬

‫שמותיהם ותפקידיהם של המלאכים שקלקלו — ענינה של שבועת יםתרים‪.‬‬ ‫‪0‬ט‪.‬‬

‫בכושית יש כאן חזרה‪ :‬ואלה הם שמותיהם•‬ ‫ההם‪.‬‬ ‫המלאכים‬ ‫שפות‬ ‫ואלה‬

 ‫ס ט כ(‪-‬יח‬ ‫חנוך א‬
‫מנבואה הוא הולד‪ ,‬לבני לאלם את חמר ןאת־למתוק ןהוא הללי•‬
‫להם את כל־תעלמות ל מ מ ל ם ‪ :‬ן ה ו א ל מ ד את־לאךס ל ^ ב כליי־‬ ‫ט‬
‫ם‬ ‫י‬
‫ימלי ימיי למאי רמים מךלעולם ועד‪-‬לעולם ןער־ליים‬ ‫^‬
‫ח ז ה ‪ :‬כי בני האדם לא־נבלאו ל^ם־ןה ל מ ק את‪-‬אמונלם‬
‫וכליו‪-‬עמצים‪ :‬מי לא־נבלא לאלם ב ל ל ף אלךת מךהמלאכים כי"‬ ‫יא‬
‫אס ל ל י ד ת טהורים וצדיקים ן ל ^ ת חמכלה כ ל לא‪-‬יןיע אלילים‬
‫יב ורק בדעתם יאכדו ובצח ןה לכלעני א ו ת י ‪ :‬ןללמי‪#‬י <ןזמו ללי׳‬
‫כשללא הוא אשר ללאה לבני לאלם מל־מבות לרוחות ולגלים‬
‫ע‬
‫לךעות ומבות ל^?ר מממן א?זר ל&ל ומבות לנכ‪ #‬נשיכות ל ? ל‬
‫א ת‬
‫ןלמבות ח?א‪1‬ת ‪^3‬לללם ]הוא[ כךלנל‪ #‬לנקלא &כעת‪ :‬ן *‬ ‫ע‬
‫מקרת מזכיאל עזר לשבועה א ^ ר לךאה ל ק ד ש י ם כ א ‪ #‬ר ל‪5‬י׳‬
‫יי ^ י כ ן כ^רום ?מבור ושמו כ י ק א ‪ :‬הוא אמר למיכאל ללדאותו את״‬
‫ל ‪ #‬ם לנעלם למען יוכל להזכירו כשבועה לללריךם ממני ל‪#‬ם‬
‫להוא ולשבועה אלה א ‪ #‬ר ללאו לבני־לאךס את־כל־א^ר לגי׳‬
‫מר נעלם‪ :‬וןה־מל ל ק ב ו ע ה לזאת כי ככיךה ועצובה ליא }ימם את־‬
‫טז לשבועה לזאת בנד מיכאל‪ :‬ואלה ל ס ממלליו כשבועה ל‪$‬את‬
‫ןהיא אמיץ כשבועתו ומה נללה ללקיע ע ד ־ ל א נבךא לעי״לם‬
‫ן ע ד ‪ -‬ע ו ל ם ‪ :‬ןלאךץ נוק‪1‬ךה על־־למלס ימ^מלרי ללרים לכאו מלם‬ ‫מ‬
‫יח לכיס למךבריאת ת ב ל ןעד־עולם‪ :‬ובשבועה לליא נבךא ללם‬
‫ןאת־לחול ק(ם־לו נבול לעת־קצף ןלא יעבר ל מ ך ב ר י א ת תמל‬

‫ב‬ ‫י‬ ‫ם‬ ‫י‬

‫ח‪-‬י« לשמות המלאכים יש להשוות ו׳ ז ‪ - /‬פ נ מ ו א ה‪ .‬חשיבותו בשמו‪ :‬מלאך ה פ ג « ~ ^‬
‫ז ה י ב ל ע נ י א ו ת י ‪ .‬בכה דעתי שקניתי מן הספדים ש ב כ ת ב ב ל ע המות גם *י ^‬
‫לשון זה עושה רושם של העדה ב ד ר ך הומור‪ - .‬ם ב ע ת‪ .‬בכושית‪ :‬תבקט‪ .‬לשון זי׳‬ ‫יב‬
‫‪ ,‬כ י י‬ ‫ש‬
‫י‬ ‫]הוא[ ב ך ה נ ח ש הנקרא ט ב ע ת ‪ -‬נראה כגליון ביאורי למכות ה ב א ו ת בצהרים׳‬
‫‪|1‬‬ ‫להקשתו של אותו מין נחש‪ ,‬שאולי הוא נקרא ט ב ע ת על שם צורת התקפליייי‬
‫ח‬ ‫ע‬ ‫ע‬
‫‪.‬‬ ‫למשל‪ ,‬ישע׳ כ י ז א׳ נחש בריח ונחש עקלתון(‪ .‬־־ מ ש ם ט‪ .‬בכושי‪ :‬מנין‪ ,‬ו כ ב י‬
‫ממנין עגין‪ - .‬כ ז ב י א ל ) = נ ס ב א ל בכושי(‪ .‬קודם נפילתו היה שמו בקא‪ ,‬כלו׳ שלם ונאמן‬ ‫יג‬
‫י ‪ fn‬וראחר‬ ‫י‬ ‫י‬
‫‪,‬‬ ‫‪ : bastare, esser persoaa integerrima, santa‬בערכו ‪vGmdi Vooabolario Amarico-Italiano‬‬
‫ם י‬
‫ל קפציאל=ק* *‪.‬‬ ‫ק ל ק ל ת ו הוסב שמו לגנאי‪ .‬ואודיבידג )‪ (p. 49‬ממשיך לכאן שמו‬
‫ש‬

‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫י א ל כ ך היי••‬ ‫ל‬ ‫המלאך ) ש ב ם חנוך ל ר ׳ ישמעאל כיג‪ ,‬פ ר ק א ( ‪ - .‬נ ר א ה‬
‫כ ז ב‬ ‫ש‬ ‫ש ע נ י נ ו‬

‫מתחלה היה שוכן במרום בין הקדושים והיה ממונה על אותה השבועה )כעין השבעי^‬
‫ח‬
‫שבה סידר הבורא א ת העליונים והתחתונים״ והראה אותה לקדושים שבמרום‪ .‬י *‬
‫נמלך וברמאותו נטל ממיכאל א ת השם המפורש ובצירוף של שניהם — השבועה והשם‬
‫המפורש ‪ -‬עשה מה שעשה ולפיכך נהפך שמו לגנאי‪— .‬‬
 ‫פט יט‪-‬עא ‪x‬‬ ‫הכוך א‬
‫ו ע ד ־ ע ו ל ם ‪ :‬ומשבועה החיא לןקו לחמות ויעמדו ו ל א לנוער ממקודם‬
‫ל מ ך ל ע ו ל ם ןעד־־העולם‪ :‬ומשבועה ה ה י א נשלימו ה ? מ ש ו ה ל ר ח‬
‫מ ה ל כ ם ןלא ‪:‬סורו ממקךלם ל מ ך ל ע ו ל ס ו ע ד ‪ -‬ל ע ו ל ס ‪ :‬ומשבועה‬
‫ההיא ו ש ל י מ ו הבומכים את‪-‬מללכם ןקךא להם כשמותילס והם‬
‫לעןהי ל מ ך ל ע ו ל ס ועד‪-‬לעולם‪ :‬ו כ ן רוחות חמיס ו ח ב י ב ו ת ן?ל־‬
‫לרוחות ןדךכילם מ^ל־אןדות לרוחות‪ :‬ומה משמרים קלות הרעם‬
‫ואור ה מ ך ק ו מ כ ר י ס ? ה אוצרות ה מ ך ד ואוצרות המסור ואוצרות‬
‫ל א ד ואוצרות ה ^ ו ר ו ה מ ל ז מל־אלה נאמינו ויודו ל ‪ #‬י אדון‬
‫לרוחות ויעזבלהו בכל־כלם ו מ ל מ ל ל פ מ כ ל ־ ה ו ך א ה זו חפ יודו‬
‫ויעזבחו וירוממו את־‪#‬ס אדון לרוחות לעולמי עולמים‪ :‬ועלילם‬
‫‪ «WP‬מל־חשבועה הזאת ומה הס משמרים ורךכילם מ?‪£‬ריפ‬
‫ומהלמם ל א ל מ ר ע ‪ :‬ולחי שמלה נדולה ללם ו ל מ ך כ ו ולעזבחו‬
‫ולרוממו מ י ‪ #‬ס מ ך ל א ך ס חהוא ננלה א ל י ל ם ‪ :‬והוא ל‪#‬ב על‪-‬‬
‫א‬
‫‪ 5‬ס כבידי ו כ ל ־ ח מ ש מ ט נתךלו ל ב ך ל א ך ם והוא המיר את‪-‬‬
‫ל‪$‬ךץ ואקזר לתעו את־לעולס‪:‬‬ ‫חחוקזאיפ ולמחידפ ^ ע ל‬
‫מ מ מ ל י ם ל א מ ת וכאסכת ? ח י ל ל ם לליו טלואים ומל־מעשילפ‬
‫יאבדי מ ע ל ־ מ נ י ה א ד ן ‪ :‬ו כ ע ל ה ל א להי־עוד ‪$‬שלת מי מ ך ל א ך ס‬
‫הימימ ו ל ש ב על־ממא מבורו ו^ל־ךע נ ל ל ף ו ל ע מ ד מ מ נ י ו ומאמר‬
‫בן^ל‪^-‬ןך ל ש ל י ח י ‪:‬‬ ‫ן ה‬ ‫מ ך ה א ך ס ‪:‬קום למ י ^ ן ן החיחוףן‬
‫ד‬ ‫‪5‬‬

‫ו ל ח י אחיי־כן מ א ע ז ר ללה שמו נ ? א ?לנ־למי[ הליו ע ד ־ ? ך‬

‫ל א ך ס ההיא ועד־אדון לרוחות מתיר יו?מי ל א ר ץ ‪ :‬ול?ע*א מ ר מ מ י ‪-‬‬
‫רוח למעלה ןלאמף שמו מתוכם‪ :‬ומךחיום חהוא ל א ־ ה ל ח ^ ב ת י‬
‫עוד ע‪$‬לם ויוליכני מין שני לרוחות מ י ן הצפון וחמעךב א ‪ #‬ר‬
‫? ם לקחו המלאכים א ת ־ ה ה מ ל י ם למד־לי מקוס־בחיריס וקדומים‪:‬‬
‫ועזס ךאיתי את־ראשוני לאבות ואת־הצדיקים וזיכני המקוים ההוא‬
‫מראיית‪:‬‬
‫ולחי אלרי־כן כ א ? ר נעלמה רוחי ותעל ה?מלמה ואךא את־‬
‫מ נ י המלאכים חקדושיס ול‪,‬ם הולכיס על־ללבות־אש מלבו‪#‬ילם‬

‫משלישי‪.‬‬ ‫המשל‬ ‫חתימת‬ ‫כ״ו‪-‬כ״ס‪.‬‬ ‫סט‬

‫הסתלקותו של חנוך‪.‬‬ ‫ע‪.‬‬

‫עא‪ .‬מראה חגוך לאחר הסתלקותו‪.‬‬

 ‫ע א ב־‬ ‫א‬ ‫חנוך‬ ‫םי‬

‫א ו‬ ‫כ‬
‫למנים ‪1‬עס‪1‬יכילם ומניחם מאירים כקזלנ‪ :‬ןאלא ?ני נלרות־א‪ #‬ו י‬
‫ל א ‪ #‬מאיר ככלקת לא^ל על־־מני לג^כי אדון לרוחות‪ :‬ומי‪$‬א‬ ‫נ‬
‫המלאך אלד מלאשי המלאכים אל!ני ביד ‪:‬מיני ולקימני ולביתי‬
‫אל־מל־הממלרים ויראני מל־ממלרי לרלמיס ‪!1‬ךאני את־^ל־ממ^י‬
‫ת‬
‫ל‪¥‬לק! ‪1‬ללא‪3‬י א ־כל־ממלרי קצות ל ^ ‪ /‬ל ם ומל‪-‬או^רות ל ב ו ^ י *‬ ‫י‬
‫ןהמארות א‪#‬ר מ?ם י?אי ל מ נ י הקדושים‪!! :‬עלם את־רולי מ?&‬ ‫ה‬
‫י מ‬ ‫ם‬
‫ל?^לם }אלא ? מעין !כנלן[ עשוי אבני אלןכיש ובתוך ל א ^‬
‫ש‬
‫לשונות אש חלה‪ :‬ןרולי לאתה ^ת־לאזור לא!ר את כית*לא‬ ‫ו‬
‫להוא ועל־אלכעת קצוליו נלרות מלאים אש חיה ןחם ^ ן י י‬
‫&‬

‫נו‬
‫לכלת להוא‪ :‬ומממיב שלמים מרומים ןאומניס ול‪,‬ס א^ר לא ל י ?‬ ‫ז‬
‫לכמת את־כמא כבודו‪ :‬ואלא מלאכים לאין מ מ כ ר אלכי ‪$‬לכים ורבי‬ ‫ח‬
‫נים‬
‫לכבות מיבמים לכלת להוא ומיכאל ונבליאל ילכאל וכנואל ולמלאה‬
‫או‬
‫לקדושים א ‪ #‬ר ממעל ל?מלם יוצאים ומאים כבלת להוא‪1 :‬ל‪¥‬‬ ‫‪0‬‬
‫מללבלת להוא ומיכאל ןנבליאל למאל ימנואל ומלאכים קרו?ים‬
‫י‬
‫לרב בלי ממכר‪ :‬ןאלס ראש־ללמים יא^י ל ל י ׳ ל מ ז ו?לו‬
‫ולבושו לא לתאר‪ :‬לא&ל ע ל ־ מ נ י ו כ ל ‪ -‬ב ? ל י ; מ ס )־רוחי נ ל ^ י '‬ ‫יא‬
‫יכ ןאקלא בקול ןדול ברול‪-‬עז לא?רך ןאשבח ןארו־מם‪ :‬ןלבךכות ללז‬
‫‪,‬‬
‫א ? ד ל^או מכי ליו לךצון ל מ נ י ראש־ללמים‪ :‬וראש־ללמים ^א עם "‬ ‫יג‬
‫ר‪:‬‬
‫מ י כ א ל ונבליאל למאל ימנואל אלכי אלכים מלאכים בלי מ ‪$ 9‬‬
‫יד !הוא ננ‪ #‬אלי ‪1‬י?אל לי ל ? ל ו ם בקלי־ ניאמר אלי אתה הוא ? ל‬
‫לאלם א‪#‬ר נולד לצךקה וצךקה לנול עליף ןצךקת ראש־־ללמים‬
‫ט‬
‫»י לא ה ^ מ ך ‪! :‬יאמר אלי הוא שואל לך ל?זלוס כ^זם ל ע ו ל‬
‫ם‬
‫ל?א כי מ?ם ל‪$‬א ?לום למדמריאת העולם לכן ילי ל ך ל ע ו ל‬
‫ולעולמי עולמים‪ :‬ן?לם י ל ט מללמיןז ןלצךקה לא תעזבך לשלם‬ ‫»‬
‫ם‬
‫אלך יליי מ?כנותילם לאלף ללקם ללא למלדו כאתך ל פ ו ל‬
‫ן‬
‫ילעילמי עולמים‪ :‬ו כ ן לללה אלך־ימים עם־כךלאךם להוא ולצדייוים‬ ‫י‬
‫יהי ?לום ולצדיקים ל ר ך ל?לה ? ‪ #‬ם אדון לרוחות לעילאי‬
‫עולמים‪:‬‬

‫ל‬
‫! ^‬ ‫כ ב ד ק ת‪ .‬בכושי‪ :‬י כ נ ת )=‪ ? ,«v00v1ax‬י*»ולפדתי ש ב ר ק ת ־ י ק י נ ת ו ן‬ ‫עא ב‬
‫ג‬ ‫ל‬
‫* *‬ ‫ש ב ש מ י י סיף ל״ח‪ . :‬ל ו י דייקינתין‪ ...‬על ב ר ק ת היה כ ת ו ב א י ״ ‪ - .‬ו ה ו א ‪ .‬כלי׳‬ ‫יי‬
‫מנהיגי‪ - .‬ו י א פ ר ‪ .‬המלאך׳המנהיג‪- .‬‬ ‫טי‬
 ‫עב א ‪ -‬י ד‬ ‫חנוך א‬

‫מ מ ר מהלך מארות ל ? מ ל פ מל־אלד ו א ל ד למ?מחותילפ‬

‫ל ל מ ^ ל ו ת י ל פ ו ל ז מ ז ם לאמותיהם ולמקמות מולדלפ וללךשילפ‬
‫א ? ר הלאני אוריאל המלאך לקדוש א ש י אתי ןהוא מנללפ ןהוא‬
‫ת‬
‫לךאני ‪ $‬־ ? ל ־ מ מ ל מ י ל ס ?מיי ‪ #‬ל ם למל־שנות תמל ועד־לעולם‬
‫ע ד ־ ת ? ל ס הבריאה ל ל ל ^ ה א ‪ #‬ר ת ע מ ד ל‪$‬צח‪ :‬ןץה לק־־למארות‬
‫ל ר א י ו ן מאור ל ? מ ש מו^או ב ? ע ר י מץרח ל ? מ י ם ומבואו בשערי‬
‫מערב ל ? מ ל פ ‪ :‬ו א ר א ‪ ^ #‬ה ?ערים אשר מלם יצא ל ? מ ש ןש^זה‬
‫?ערים אשר מלם ‪.‬יעריב ס ? מ ש ו ס י ר ס ל ז ר ה ויעריב משערים‬
‫האלה ומנללי הבויממיס עם־א^ר לנללו אולם ? ? ה במןלה וש^זה‬
‫במערב וןגלם הולמים ןד‪ .‬אסר‪-‬ןה במשקזר י ? ר ונפ־ללונות רמים‬
‫מימין ס ? ע ר י פ האלה ומשמאלם‪ :‬ו ר א ש י ה נצא ה^אור סןדול‬
‫ו?מו שמש וסבימתו מ מ מ י מ ת ס‪$$‬לם ?לי מלא אש מאירה ומערת‪:‬‬
‫ו מ ד מ מ ת א ? ר נעלה עליל נןהינ לדוס ו ס ? מ ‪ #‬נעריב מ ן ־ ס ש מ ל ם‬
‫ושב ר ר ך ^פון לבא אל‪-‬למןרח ןןהל ע ד בואו אל לשער להוא‬
‫ח ר ה ע ל ־ מ נ י ל ? מ ל ם ‪ :‬מן יצא ב ל ל ש ל ר א י ו ן בשער ל ן ד ו ל ןהוא‬
‫לרביעי מ ש ? ת לשערים מ מ ז ל ח ‪ :‬ובשער לרביעי א ? ר מ ? ם יצא‬
‫ל׳?מש בחלש לראשון שניפ ? ? ר הלנות לתוהים ללולה שמלס‬
‫א ^ מ ? ס ם נמלחיפ בעתם‪ -‬מ ? ל ? מ ש *דל מ?‪£‬לפ יבא‬
‫ר ר ך ל ? ע ר הלביעי שלשיפ בקר ולדר ל ש ר בשער ללביעי‬
‫במערב לש^לפ‪ :‬ו?עת לליא ילך ליופ ו א ר ך ןללללה נלך וק^ר‬
‫עד־לבקר ל ש ל ש י פ ‪ :‬ביופ להוא ל א ר ך ליופ מךללללה מלשיעית‬
‫וליופ נניע לנכון ל ע ? ך ה ללקיפ וללללה לןבון לשמוןה ל ל ק י פ ‪:‬‬
‫‪1‬ל?א ל ? מ ש מ ך ל ש ע ר ללביעי ולעריב מרביעי לןזב אל־‪#‬ער‬
‫למזלה ללמישי ‪ #‬ל ש י פ בקר ו ל צ א ממנו ולעריב מ ‪ #‬ע ד ל ל מ י ? י ‪:‬‬
‫ואז ל א ר ך ליופ כ ? נ י ללקיפ וללה ל א ל ד עשר ללקיפ וללללה‬
‫ל ק צ ר וללה לשבעה ללקימ‪ :‬ו ? ב ^ל‪-‬למץלח ו?א א ל ־ ל ^ ע ר ל ‪ # #‬י‬
‫ו ‪ $‬א ולעריב משער ל ? ש י ש ל ‪ #‬י פ בקר ואלד על־כי לאות ‪ #‬ל ו ‪:‬‬
‫ביופ להוא יארך ליופ מךללללה וליופ לללה מי־שנלם מךללללה‬
‫וליופ לללה לשניפ ? ? ר ללקיפ וללללה לקצר וללה ל ? ? ה ל ל ק י פ ‪:‬‬

‫‪,‬‬
‫ס פ ד מ ה ל ך מ א ו ר ו ת ה ש מ י ם )עב‪-‬פב(‪.‬‬ ‫חלק ג ‪:‬‬
‫מתיחה כללית ועל השמש‪.‬‬ ‫עב‪.‬‬
 ‫םו‪-‬לא‬ ‫חנוך א עב‬
‫ו ל ? מ ש נעלה לקצר את־ליום יללאליל את‪-‬ללללה ועזב ל?&*‬
‫ר ‪:‬‬
‫למזרח ו?א אל־־לשער חששי ןןרח מקזם ולעריב שלשים ב ק‬
‫לכעבר ? ל ש י ם בקר יחסר ליום ל ל ק א ח י י ל;כון' וליה לאליי‬
‫י י‬ ‫י ם‬ ‫ל‬
‫ייילילי• ל * מ י י * ול?א ל?מש מ ך ל ש ע ר ה ^‬ ‫??י ^ י‬
‫יג‬
‫במעלב ןהלך למןלח ןןרח בשער לחמישי לקזל‪#‬ים בקר ן ל ‪ -‬ן ר‬
‫במעלב שנית בשער למערב סלמישי‪ :‬ביום להוא יחסר‬
‫י ם ‪:‬‬
‫? נ י ללקים וללה ליום לעשרה ללקים ןסלללה לאמונה ל ל י ו‬
‫ח‬
‫ול?א ל ? מ ש מ ך ל ש ע ר ל ל מ י ? י ולעריב כשער לחמישי ב כ ע ך ב ת י‬
‫‪:‬‬
‫בשער ללכיעי ל ? ל ? י ם בקר ואלד לכי לאות ? ל ו ןלעריב ב כ ? ך ב‬
‫ד‬
‫ביום להוא לשוה ליום ללילה וללה ? ו ד ל ר וסלילה'יליד‪ .‬ל ל ? ? •‬
‫א‬ ‫ה‬
‫ללקים וסיים ל ל ? ע ללקיס• ו ‪ * :‬לשמש מ ך ל ש ע ר להיא ולערים‬
‫ממעלב ן ? ב למןלח וי?א ?לעזים בקר בשער ל ? ל י ? י ולערים‬
‫במעלב כשער ל׳?לישי‪ :‬וכיום ההוא יארך ללללה כךליום ולללי׳‬
‫כ‬
‫נאיר מלילה ןיוס לקצר מיום עד־לבקר ל ? ל ש י ס וחל‪:‬לה יליד• ל? יז‬
‫א‬ ‫‪J‬‬
‫ל ע ? ל ה ללקיס וליום לשמונה חלקים ו ‪ ¥ :‬לשמש מ ך ל ? ^ י‬
‫ס ? ל י ? י ולעריב בשער ל ? ל י ‪ #‬י במערב ו ? ב אל‪-‬למןלח ושלבים‬
‫בקר לצא בשער לשני במןלח יכמד־כן לעליב כשער לשני במעלם‬
‫ל?מלם‪ :‬וביום להוא לל‪:‬ה ללללה ל א ל ד ע ? ר ללקים וללם‬
‫יב‬
‫לשבעה חלקים* ולצא ס ? מ ‪ #‬ביום להיא מ ך ל ש ע ר ל ‪ #‬נ י ו ל ‪ $‬ר‬
‫במערב בשער ה?ני ו ? ב אל־המןךח אל־לשער לראשון לבלשים‬
‫בקר ואלד ולעריב בשער לראשון במערב ל?מלם‪ :‬וכיום להוא‬
‫יארך ללללה וללה כי־־שנלס מךליום וללללה יליד• לנכון ל?נים‬
‫ע ? ד חלקים וסיום ל ? ? ה ‪ :‬ומד• נשלים לשמש את־מללקוליי‬
‫ן ? ב ולקיף את־מללקו‪$‬יו ימא בשער סהוא ? ל ש י ם בקר ולערים‬
‫*ם״כן במעלב ממולו‪ :‬ובלללה להוא למעט ללללה ב‪$‬ךבו בתשיעית‬
‫ןהיא חלק א ל ד וללה ללללה לאחד עשר ללקים וליום לשבעד•‬
‫ללקים‪ :‬ו ? ב ל ? מ ש ימא בשער ל ? נ י במזרח ל‪$‬ב במללקוו^יי‬
‫לילן ? ל ? י ס בקר ב ך ח ו ובסעריבו‪ :‬וכיום להוא למעט ללללד•‬
‫באלכו ןליה ללללדי לעשרה ללקים וליום לשמונה‪ :‬ול^א ל?מ*‬
‫ח‬ ‫ח‬
‫כיום להיא מךסשער לחיא ולעריב במעךב ו ‪ #‬ב למזר ו ד‬
‫כשער ל?לי?י ל ? ל ש י ם בקר ואלד ולעריב במערב ל^מלם*‬
 ‫עב ל ב ‪ -‬ע ד ב‬ ‫חנוך א‬
‫ב‬
‫ביום ההףא לתמעט הלילה ךתית לתשעה ללקים והיום לתשעה‬ ‫ל‬
‫חלקים ו ^ ן ה הלללה ליום והשןה היא ? ו מ י ל ל‪$‬כון שלש מאות‬
‫ו ? ? י ס ן א ר ? ע ה ‪ :‬ואךך חיום ןללללה וקצר חיום ןהלללה נבללים‬ ‫לג‬
‫חם כתקוכת ה ? מ ש ‪ :‬ועל־מז י א י ר מללכו מיום ליום ולקצר‬ ‫לד‬

‫מהלכו מלללה ללילה‪ :‬ןןה ל ק ־ ל ? מ ש ומללכו ולשו?תו בשובו‬ ‫לה‬

‫ששים מעם ןלצא ה^אור לןדול ההיא ?‪5‬קלא ? מ ש לעולמי‬
‫עולמים‪ :‬ואשר ל צ א הוא ה<ן‪1‬אור ה ד י ל ו ב ן לקרא לתוכעתו כאשר‬ ‫לו‬
‫‪:‬‬ ‫ז‬
‫צוה א י ד מצאתו' כן לבא ןלא לתמעט וליא לנוח ב י אם־לרוץ‬ ‫ל‬
‫יומם ולללה ואורו ??עתלם מאור חלרח ובנלל ל?וו ? נ י ל ם ‪:‬‬
‫ואחרי הלק חזר ר א י ת י ד‪1‬ק אחר למאור הק<ןון ו?מו ירם‪:‬‬ ‫עג‬
‫כ‬
‫ולקומתו כתקוםת ה?מלס ומרכבתו א ? לרכב עליל ת ן ש א על־‬
‫ר‬

‫נ‬
‫לרי הרוח ואור נתךלו ב מ ר ה ‪ :‬ו?מל‪-‬ללש לש‪$‬ה צאתו ובאו ולמיו‬
‫י‬
‫‪& 3‬י ל י ? מ ‪ #‬ו??למלא אורו להלה לחלק ל ? כ י ע י מאור ה ? מ ש ‪:‬‬
‫ו כ ן לץךח ו ר א ש י ה יצא ? מ ז ר ח כבקר השלשים וכיום ההיא ללאה‬ ‫י‬
‫והיא לכם ראש ה ^ ר ש כיום השלשים לחד ע ם ~ ל ? מ ‪ #‬בשער‬
‫ה‬
‫א ? ר בי יצא ה ? מ ש ‪ :‬ךח^י־ו האחר לתדלק בחלק ?ביעי ו כ ל ־‬
‫עגילו ריק ?לי אור מ ל כ ד הלקו ל ? כ י ע י ההלק דיארכעה ע ? ר‬
‫מאורו‪ :‬ו?עת־ק?לו הלק ? ? י ע י מלצי אורו יהיה אורו לחלק‬ ‫י‬
‫ז‬
‫? כ י ע י אחד ו ח צ י ‪ :‬והעריב עם־ה?מש וכןלה ל ? מ ש לץרח הלרם‬
‫אתו וקבל החצי מחלק־אור ובלללה ההוא כתחלת ?קרו בתחלת‬
‫יום חלדה לעריב הלרח עם־הש^ש ךזהדזשיףי בלללה ההוא ? ש ? ע ה‬
‫ח‬
‫ושבעה ללקיס ולצי החלק מ ה ם ‪ :‬וןרח ביום ההוא ?חלק שביעי‬
‫ר‬
‫לנכון ךי^א ונטה מןריחת השמש ו ? ל ל למייי לאיי כ ‪ ? #‬ה ו ש ? ן ה‬
‫ללקים‪:‬‬
‫י‬
‫ואלא מ ל ל ר א ה י ולק־־לי ו א י ר לכי הלק ההיא לעעזה מך‪,‬לך‬ ‫ע‬
‫כ‬
‫ל ל ^ ז י ‪ :‬ואוליאל ל & ל א ל חקדוש והוא מנהינ ל?לם ללאני את‬
‫מל־אלה ואת־מושבותילם ו א ? ת ב את־מושבותילם כ א ? לרא^י‬
‫ר‬

‫ו א כ ת ב את־ללשילם ?מו ? ה ם ומראה אורילם עד־עבר ל מ ^ ה‬

‫הירח ותקומותיו‪.‬‬ ‫עג‪.‬‬

‫ראש הםםוק בכושי‪ :‬וחצי־מרחקו שבעה חלקים אחד‪- .‬‬

‫שנת הירח‪.‬‬ ‫עד‪.‬‬
 ‫עד ג ‪ -‬ע ה ‪x‬‬ ‫חניך א‬
‫‪,‬‬
‫ע ? ר יום‪ :‬מ?מיעיות ?מיעיות לחידות נ?לים את־כל־אורו ?מזלי‬
‫ג ‪:‬‬
‫ו ב ג ב ע ה שבעה ללקיס לחידים נ?לים את־־מל‪-‬ליןזכו מ מ ע ל‬
‫ים‬
‫ימללשים מלעלים לש‪$‬ה את־לעלמתו ימלל? * מיעדים ילד‬
‫ד ‪:‬‬
‫^ ל ל ם י * ל י ל ‪ $‬ל מ?גי לךשיס ‪.‬יעריב חלרח עס‪-‬ה^^ש מ?ני‬
‫‪3‬‬ ‫ם‬ ‫ים‬
‫ל ? ע ר לתיכונים ל ל ? ע י ל?לי?י וללכיעי‪ :‬ול^א ל ש מ י‬
‫ב‬
‫למים ומכב ן ? ד י ר ל ? ע ר א ? ר ‪ #‬ס יצא ל?מש ןה^לים‬
‫ה‬
‫מל־אורי ה?י מ ל ל ? מ ‪ #‬ובשמוןה למים לבא בשער חששי א ? י‬
‫ת‬ ‫ז‪:‬‬ ‫א‬ ‫‪5‬‬
‫^ י ‪ * -‬ל ? ‪ * $‬י ? * * ל?מש מ ך ל ? ע ר לרמיעי נצא ל ש מ י •‬
‫ע‬ ‫יב‬ ‫י‬ ‫י‬
‫י י ל*עם משבעה למים‬ ‫למיס ע ד ־ א ? ר יצא מ ד ל ס * ? ו^‬
‫ה‬
‫כ?ער לרמיעי וחבלים את־מל‪-‬אלרי ו?קי ימא בשער לראשיז‬
‫ם‬
‫מאמונה למים‪ :‬ו ? ב עוד ל©ע משבעה למיס בשער הךמיעי א ? י‬
‫ממנו יצא ד ‪ #‬ש ‪ 1$ .‬ראיתי את״מו?בותילם כןלל ללללים‬
‫ם ‪:‬‬
‫ובלעריב ה?מש בלמים ל ל ימחלחמר למש* ?ניס נןיע ל ? מ ‪#‬‬
‫? ל ? י ס יום ומל־־ללמים חניממים לו באחת מ ל מ ש לחזנים ללז‬
‫״ ??תמלאנה תהלי^ה ?לש מאות ו ? ? י ם ואלמעה למיס‪ :‬ל*לף‬
‫ל?מש ולכוכבים נויע ל?^ד־ ימים בלמ‪;? #‬ים ש ‪ #‬ת לימים‬
‫יויעו ל ? ל ? י ס יום ולמיי ל?מש ולכוכבים ח ל ש ? ל ש י ם יום‪:‬‬
‫יא‬
‫ןל?מש ולכימכים ייצ י את־מל־ל?ניס לןכון ןלא' יחריפו א‪1‬‬ ‫נ‬
‫ילמית את־מו?בולס יום א ל ד עד־־עולס ושלמו את לשנים מצליו‬
‫נכון בשלש מאות ו?שים ואלמעה למיס‪ :‬בשלש ?נים לליו א ל ף‬ ‫ינ‬
‫ןת?עים ושכלם למים ובלמש ?נים א ל ף ושמונה מאות ןע?ליס‬
‫יום אם־כן בשמונה ?נים לליו אלכלס ילשע מאות ושנים ע ? ר‬
‫יי יום‪ :‬ללרח ב ל ב ד מימי ‪:‬מיי א ל ף לששים ו?נלס משלש עזנים‬
‫יבלמש ‪#‬ניס ילמד למשיס יום מי בצאתו מומיכיס למ‪©9‬ר א ל ף‬
‫י ? כ ע מאות ושבעים א ל ף ו?שיס ו?נלם למים‪ :‬ובלמש ?נים‬ ‫»‬
‫לליי א ל ף ו ? כ ע מאות ושמעים יום ומשמונה שנים לליו לללל‬
‫©ז אלכלס שמונה מאות ובלשים ו?נלם למים‪ :‬כי בשמונה ?נים‬
‫ילמד ?מונים יום מל־ללמים א ‪ #‬ר ללמד ?שמונה ?נים שמונים‬
‫ם‬
‫יום‪ :‬ולשנה ת ? ל לנכון למי מוסבות לעולם ומושב ל ? מ ‪#‬‬ ‫יז‬
‫לזורל מדל?עריס א ‪ #‬ד מ ל ס לןרח ולעריב ? ל ש י ם יום‪:‬‬
‫ימגללי ?רי לאלמים א ‪ #‬ר על־מל־לבריאה ועל־כל‪-‬לבומבים‬ ‫עד•‬
 ‫עה ב ‪ -‬ע ו ה‬ ‫חנוך א‬
‫עם־ארכעת סניככים לא־למרדו ממקו־מס לכי‪-‬לשבון ס?נה ןהפ‬
‫ל ? ^ י לארבעת סלמיס א ‪ #‬ר לא־נלשבו ב ל י ב ו ן ה ש ן ה ‪ :‬ו?לס‬
‫למעו לאן?ים כי המאורות להם לשמשו מאמונה למושבות לעולם‬
‫אלד כ ? ע ר לראשון ןאלד ?שער ה?מלם השלישי א ל ד כשער‬
‫לרכיעי ואלד בשער ס ‪ # #‬י ןמךר לעולם נ ‪ #‬ל ס כ ? ל ש מאות‬
‫ו?שים וארכעה מוקזבות ל ע ו ל ם ‪ :‬כי לאותות ןחןמנים וחאנים וסלמיס‬
‫לראני אוריאל חמלאר א ‪ #‬ר אדון הכבוד ?מהו לעולס על־כל־‬
‫מאורות ס?מלס כ?מלס ובמכל למשל על־מני ס?מלס ולהךאות‬
‫על־־לאךץ ולליות מנהיגי חיום וסלללה וחם ס ? מ ש וסלרס ולבו?כים‬
‫ו?ל־ה?ריות הסובבות ?מל־מר?בות ח?מלם‪ :‬כמי־כן הראני אוריאל‬
‫?נים ע ? ר ?ערים מתוחים לןץלה ממכיב למרממת ה ? מ ‪ #‬כ?מלם‬
‫א ? ר מתוכם ה צ ^ ה קרני לי?מ‪ #‬ומלם לצא חס על־מני לארץ‬
‫??למלחו בעתילם המןמנות‪ :‬ובעד לרוחות ינ?יבת ל‪£‬יל ??לכלחו‬
‫ל ח ל ה כ?מלס כ ק ^ ו ת ‪ :‬כ א ‪ #‬ר לכלחו שנים עשר ס?ערים כ?מלס‬
‫בקצות לארץ א ? ר כ ל ס נצא ס ? מ ש סירס וסכו?כים וכל־מעעזי‬
‫השמלם במזרח ו?מעךב‪ :‬וחלונות רכים מתוחים משמאלם ימימיןם‬
‫וחלון א ל ד בעתו מוציא חם בשערים להם אשר מלס ‪.‬יצאו‬
‫ליבימכיס כ א ^ ר כ ק ד עלילס ואשר עז‪$‬ה לעריבו בכככךס* וארא‬
‫מר?בות בשמלם ךצות ? ת ב ל מ&על לשערים א ‪ #‬ר ? ל ס ‪:‬כבו‬
‫סכו?כים אעזר ל א לעריבו‪ :‬ואלד לגרל מ?לס ןהוא לסוכב‬
‫?תבל בלה‪:‬‬
‫ובקצות לארץ ךאית׳ ?ניס עשר שערים מתוחים אל־?ל^‬
‫לרוחות א ‪ #‬ר מלם תצאנה לרוחות ונשבר על־לארץ‪ :‬ש ל ? ה כלם‬
‫מתוחים אל־מני חשמלם ו ? ל ‪ #‬ה ?מעךיב ושלעזה אל־־למין ח?מלס‬
‫ושלשה אל־סשמאל‪ :‬ו ? ל ? ת לראשונים חס ממזרח ו ? ל ? ה מ^פון‬
‫ו ? ל ש ה אלרי אלה משמאל לךרום ושלשה ממערב‪? :‬ארמעה‬
‫ת‬ ‫ר ף ח‬ ‫ה‬
‫י ?רמה ושלום ומשמונה לחם תצאנה רוחות‬ ‫אלה תצאנ‬
‫מח?לות ? ? ה ן מ?תלחות והביאו שלילה למל־האךץ ולמלס א ‪ #‬ר‬
‫?לילי ולרוח לראשונה מ ך ה ? ע ר י ס לסם הנקראת מזרחית תצא ררך‬

‫דל ארבלת הימים שמחוץ לחשבון ועל הכוכבים ודל ‪.warn‬‬ ‫עה‪.‬‬

‫לל שתים לשרה הרוחות ושלריהן‪.‬‬ ‫עי‪.‬‬

 ‫ח נ ו‬
‫עו י ‪ -‬ע ז ו‬ ‫ל א‬
‫ה?עי ליאשי? א?ר ממזךח ??טולה לרומה ממנה דצא‬
‫‪3‬‬
‫כצךת ח ל ב ו ב ח י ל ה ‪ :‬ומן־ל‪#‬ער ל‪#‬ני ? ל ו ך נצא כ מ ל ה ומ‪ $‬י‬
‫ל צ ד ^פון נצא‬ ‫נצא ממר ימריה למלוס מ ל וכ‪#‬ער לשלישי‬
‫קר י » * ו ת ‪ :‬ואליי אלה ‪*0‬אןד‪ .‬לרוחות ל ך ת מ י ו ת ? ש ל ש ה ?ערים‬
‫בשער ללאשון מלם לנוקזה למזרח תצא רוח ח^ה‪ :‬ו?מזעי‬
‫‪63‬‬
‫לתיכון קרוב אליי י*או מתוכו ריחות טובים ופיל וכקןיי ועילי‬
‫וחלים‪ :‬וכשעי־ ל ? ל י ? י א?ר מ צ ד מעךב נצא מתוכו ם ל י»יי‬
‫ואי^י' ‪ :P»Vfl‬ואליי אלה רוחות מ צ ד ?פון מ ך ה ש ע ר ס?מי‪¥‬י‬
‫מצד מןלח מא מתוכי ?יל יממר ןאך?ה ובממון‪ :‬ומן ל**י‬
‫לתיכון ‪ ? :‬ד לצאו חלים ממר ט ל ושלום ובשער לשלישי מ צ י‬
‫כ‬ ‫? ; ת‬ ‫א י‬ ‫נ‬ ‫ב‬
‫י י » ז ו?פור ושלג ונשם וטל ו * ? ה ‪ :‬ו א ל י י‬
‫ך‬ ‫*‬ ‫‪*°‬י‬
‫אלה אלבע לרוחות אשר מצד מעךב בשער לראשון ‪?$‬זר ל צ י‬
‫‪ m‬לצאו מתוכו מל ו?פור וקר ו?לג וקרח‪* :‬ומךחשער לתיביז‬
‫יצא ט ל ומטר ושלום ‪ - W‬יכשער לאלרון אשר מ צ ד לרום‬
‫יצא מתיכו ב^ךת ובממון וחלב י ? ח י ל ה ‪ :‬י מ י ‪ .‬יתמו שנים ע ? י‬
‫לבעלים לאלבע רוחות ה?מלס ומל־חקילס ומל־מגעם וכל‪-‬קזלומם‬
‫י*‬ ‫ללאיתיל מתושלח ב;י‪:‬‬
‫ללאשונה קלם כ[לא ל ה מי קךמונית ליא ולשנד•‬ ‫לרול‬ ‫עז‬
‫ט (‬ ‫ג‬ ‫ום‬ ‫ב‬ ‫כ י‬ ‫ך י י ס‬ ‫| י א‬
‫ל י ־ י י ? ל י ל ^ ל ל לעולם ילד ?ם*‬ ‫י"‬
‫כ‬
‫ולרוח ממעלב מעלב שמה בי עזם מל־מארות ל ? מ י ס מ ל מ ד י ם‬
‫גה‬ ‫ית‬
‫נ‬
‫ףוללים‪ :‬ןלייס לרכי* י?? צפון נחלקה ל^לעזה ללקים‬
‫מלם לראשון היא למ?כז לאנשים ולשני במימי־למיפ ולחמות‬
‫ח‬
‫ויערות ונלרות ו ? ר וענן ולחלק לשלישי בנן ל צ ד ק ‪ :‬ךאיתי‬ ‫י‬
‫שבעה לריס נבולים ולם נבולים ממל־ללרים אשר על־ליאדז‬
‫ומלם מפור יצא ו‪:‬מיס מועדים ושנים נללפו‪ :‬לאילי ש ע ה‬
‫ל‬ ‫י•‬
‫ת‬ ‫י‬ ‫?‬
‫ל ' י *ל״לאדן ןדוליס ממל־לנלרות מלם א ל ד נצא מ ך ל מ ע ך ב‬
‫ו?מל מימיו אל־ל;ס ל ן ד ו ל ‪ :‬ושנלס מלם מ^פון עדיל;ם ‪:‬באו‬ ‫י‬

‫ארבע רוחות ה ע ו ל ם ‪ -‬ש ב ע ת ה ה ר י ם ‪ -‬ש ב ע ת הנהרות ‪ -‬מ ב ז ת האיים‪.‬‬ ‫עז‪.‬‬

‫ם‬ ‫י ד‬
‫י ; ״ היא דורש ד ר ם ־ ] ‪ :‬ח ד ךם )=העליון(‪ - .‬מ ע ר ב ‪ . . .‬הוא דורש מ ע ר ב ל *‬
‫‪ - .demtus,‬כך במילונו הכושי של דילםן(•‬ ‫™ ת ה ויד דה ג=נתג ב כ ו ש י ת ־ ^ * ‪6‬‬
‫‪8 1‬‬ ‫‪8‬‬

‫צ ם י ן דרש כך משום שכמה ענינים צ פ ו נ י ם שם‪ - .‬הים ה ג ד ו ל ‪ .‬ים התיכו!‬

 ‫עז ז‪-‬עד! יב‬ ‫חנוך א‬
‫ו?מכו מימילס אל־לס־סוף ?מץךח‪ :‬וארכעת סנולריס‪:‬מאו ? צ ד ־‬ ‫ז‬
‫עד־ל^ם !מלס ?גלם[ אל־לס־סוף ו?גלס אל־ל יס לןדול ולם‬
‫ז‬

‫ח‬
‫מ ו ס מ כ י ם ? ^ ה )ןיש אוגרים אל־סמד?ר(‪ ? # :‬ע ה אלים גדולים‬
‫ם‬ ‫‪1‬י‬ ‫י‬
‫ר * י ^ י?אךץ ?גלם ?ארץ ‪1‬למ?ה ביס סןדול‪:‬‬
‫ואלה שמות ס ? מ ש לראשון אור־׳לךס ולשני לן^ןה‪ :‬ולירח‬ ‫עח ב‬
‫אר?עה ‪#‬מות לשם לראשון אישורה ל ? ‪ 3‬למנה לשליחי ? ד‬
‫י‬

‫ממה ןללביעי ‪ :‬ד ל ‪ :‬אלה לם ?גי לבארות הןדוליס ענולם ?עגול‬ ‫ג‬
‫ה?מלם ושגילם גךל עגולילם עעה* ?ענול ל ? מ ש ? מ ע ה ללקי‬ ‫י‬
‫אור לניממיס לו על־ל‪:‬רס וממלה קצבו־לו ע ד ־ א ? ר לתם לסלק‬
‫ה‬
‫ס?מיעי ?ל?מש‪1 :‬ןלם[ מערימים ו?אים ?שעדי למערב וסבו‬
‫פ‬
‫? ‪ ¥‬י ז !‪?:‬או ?שערי סמןךח על־מגי‪-‬ל?‪$‬לם‪ :‬וכעלות סורס יךאה‬ ‫י‬
‫לצי ס?כיעית כ?מלם ןאורו ללמלא ?יום לאך?עה ע ? ר ‪:‬מלא‬
‫אורו‪ :‬ו ? ל ? ה כי־למ?ה אור נקצב־לו עד יום סלמשה־ע?ר‬
‫??ללמלא אורו לכי אות סשנה וליה ל ^ ל ש ה כי־למ^ה ול יה‬
‫ז‬

‫ס‪:‬רס ללצי‪?-‬כיעית ס ס ל ק ‪ :‬ו?ללמעטו לקמן כיום לראשיז לאלמעה‬

‫ע ? ר חלקי אורו' כשני ללמעט ל?לקזה ?שר ללקי אור כ ? ל י ‪ #‬י‬
‫ללמעט ל?נים ע ? ר ?לכיעי לאסד ן ? ר סלק כלמי?י ללמעם‬
‫ל ע ? ך ה ללקיס כ ש ? י ללמעט ללש^ה ללקיס משביעי ללמעט‬
‫ל ? מ ו ן ה חלקים כ?מיני ללמעט ל ש ? ן ה כלשיעי ללמעט ל ש ? ה‬
‫?ע?ירי ללמעט ללמ^זה ? א ח ד ?שר ללמעט לאר?עה כ?ניס ע ? ר‬
‫ללמעט לשלשה כ ש ל ‪ #‬ה עשר ללמעט ל?נלם ?ארכעה ע ? ר‬
‫ילמעט ללצי־שביעית ומל־ללקי אורו ?יום ל ל מ ^ ה עשר ללמעט‬
‫?ל־הנולר‪ :‬וללךשיס אלדים לליו ע?ריס ו ל ^ ע ה ימים לללש‬
‫ויש מלס לשמונה ועשרים יום‪ :‬ולק ?ני לראה־לי אוריאל ?מי‬
‫לקצב א ו י ל‪:‬רס ונתן־לי מאת ס?מש‪ :‬כל‪-‬לעת א ? ר ל*קדס‬
‫ס‪:‬רח ?אורו ‪ PT‬אליי למגי ח ? מ ש עד־אר?עה ע ? ר יום אורו‬
‫ללמלא ו?‪#‬הוא מאיד ?לו אורו נ ‪ #‬ל ם כ^מלס‪ :‬וכיום לראשון‬

‫השמש והירח— גידול הירח והתמןטותו‪.‬‬ ‫עח‪.‬‬

‫ש מ ו ת ‪ .‬בנוסח הכושי נשתבשו שמות השמש והירח מרוב העתקות‬ ‫ואלה‬
‫ר ״ ח ד ם‪ .‬בכושי *ןץךם‪ - .‬ח מ ה‪ .‬בכושי תמס )חית בת״ו נשתבשה וה״א בםמ״ך(‪.‬‬
‫‪T‬‬
‫בנס‪ - .‬י ר‬ ‫‪ -‬ל ב נ ה‪ .‬בכושי א ב ל ‪ - .‬ב ן ־ כ ם ה‪ .‬בכושי‬ ‫י ש ו נ י ה‪ .‬בכושי‬
 ‫עח יג‪-‬פ ד‬ ‫חניך א‬
‫לקרא מולד כי כיום ההוא נעלה עליו לאור‪ :‬ןליה הליל‬
‫ה‬
‫בעצם היום ?ל־?מ‪ #‬לרד במעלב ימן־המןךח הוא עולה מללל‬
‫ומל־סלללה ‪:‬איד סירס עד־ןלה ה?מש ממולו ןקירס נךאה מיי*‬
‫ס ? כ ש ‪ :‬סמקוס א‪#‬ר מ ? ם לצא אוד סירס ?^ה לשוב לסעלם‬
‫עד־סעלם כל־לאור וימי ס‪:‬רס נללםי וליה עגול ריק בלי אור‪:‬‬
‫ד‬
‫ו ? ל ש ה ללשים ? ל ?לשים יום יע^ה ובעתי כ?ללמעט יע? •‬
‫? ל ‪ #‬ה ללשיס ? ל עשרים ות?עה ‪:‬מים החלש ואז לע?ד‬
‫ם‬
‫ללמעטותו במועדי לראשון וכ?ער לראשון למאה ןשבעה ו?מ?ני‬
‫יום‪ :‬ובעת צאתו ללאה ? ל ? ה ל ך ‪ #‬י ם ל ? ל ש י ם "יום ל ל ל ‪#‬‬
‫ולקזלשה לךשים ילאה ת ? ע ה ועשרים ה ח ל ש ‪ :‬כלללה ילאה‬
‫כעין אלם ע?ריס יום מכל־־כעם וביום יראה כעין לךקיע כי א י ל‬
‫בו ?ל־לכד כ ל ב ד אורו‪:‬‬
‫פ ‪:‬‬
‫ןעלה בלי ללאיתיך ל*ל ולק־מל־כומכי ל ? מ ל נ ש ל‬
‫ם‬

‫וללאני את ?ל־חקי אלה 'לכל־יום ילכל־מועד מ מ ? ל ילכל־^י׳‬

‫ילצאלד ילמ?מקןה בכל־ללש ובכל־?בוע‪ :‬וללמעטות ל ל י ל א ? י‬
‫תל‪:‬ה ב ? ‪ #‬ת ל?ערים כי ב ? ? ת ס?ערים לאלה לשלם אורו יכ!די‬
‫תליה ל ל ל ת ללמעטותו‪ :‬עהללמעטות[ אקזר תליה בשער לראשון‬
‫לשבון‬ ‫ם‬ ‫בעתה עד־א?ר ל?למו מאה ו ? כ ע ה לכבעים ן‬
‫י‬

‫השץעות ע?רים ולמשה ]?בעותן י?ני ‪:‬מים‪ :‬הוא ללכעט מ ל‬

‫ס ? מ ש וממעלכת לם־ככים ל מ ? ה ימים כן‪$‬ן א ל ד בךיוק ובער*‬
‫‪#‬המקום סןה א־^ר לאיל לןמר‪ :‬ןה מלאה כל־מאור ימך?ר*י‬
‫א ? ר ללאני אידיאל המלאך לראיט ?היא מנלי^ם‪:‬‬
‫ובלמים לסם ענה אוריאל למלאך ויאמר אלי לכוך לנרי‬
‫ללאיתיך סבל ואנל־לך סבל למען תךאה את־ל‪$#,‬ש ואיי־‬
‫סלרס לאת־מנליני כימכי ס?מלם וכל‪-‬סמםובכים אולם מעשילם‬
‫ועתילם ומוצאילם‪ :‬ובימי החוטאים תקצרנה ס^נים ו!לעם‬
‫באלמותילס ובשדותילם לאהד ומל־למר על־לאךץ ישןה ולא‬
‫ילאה בעתו ולן^ם לכלא ןה?מלם יעצרו‪ :‬ומרי האלמה כלמים‬
‫נ‬
‫להם אכיל לחלה ןלא לגלל מז^ י ימלי לעץ מעתו לכלא‪ :‬ול׳ללה‬

‫חזרה על חקים אחדים‪.‬‬ ‫עט‪.‬‬

‫החוטאים גורמים במעשיהם לעינויים בחקי הטבע‪.‬‬ ‫פ‪.‬‬

‫עה‬ ‫פ ה‪-‬פב ב‬ ‫חנוך א‬

‫לשנה את־לקו ןליא נךאה ?עתו‪ :‬וכלמיפ ל ח פ ילאה ‪1‬ל?מש[‬ ‫י־‬

‫כ?מלפ ומללך לללה ]?עךב‪? 1‬קצות למל??ה לןדולה ?מעךב‬ ‫ו‬
‫ןלך?ה להאיר מ‪$‬שפט ל^אור‪ :‬ורמיפ מךא‪#‬י לבו?ביפ _יע?רו‬ ‫ז‬
‫הקפ ן‪#‬פוי אךחותילס ומעשילם ילאו ?מועדילם למקורים עלילם‪:‬‬
‫וכל־מעלכת לכוכבים תקזתר מךלחוקזאים ומלש?ת נליושביפ[ על־‬ ‫ח‬
‫ל^לץ תתעה ?לס ומרו מ?ל־דלכילס תועים לליו ןלאלליפ ללשבום‪:‬‬
‫ול?לה לךעה עלילפ מ ? מ ט לבא עלילפ ל א כ ד ל ב ל ‪:‬‬
‫ויאמר אלי לכוך ללבו־נן בלחות לשמלס וקךאל ל?תוב‬ ‫פא‬
‫עלילפ ולדעל את‪-‬לבל א ל ד ל א ל ד ‪ :‬א ת ב ו נ ן בלחות לש^לפ‬ ‫כ‬
‫ןאקךא את־כל־ה?תוב ןאבין ל ב ל ואקלא ©מר ?ל־מעשי לאלם‬
‫נ‬
‫וכל־ללידי כעזר אעזר להיו על־לאךץ ע ד לרות עולם‪ :‬וא?רך‬
‫את־לאדון חןדול מלל ח?בוד לעולס על־עשתו את־מל־מע&י‬
‫ת ב ל ‪1‬א‪#‬כח את־אלני על־אךך אפו ןא?רכהו ב ע ד ?ני־לאךס‪:‬‬
‫ואמר א ? ל י לאיש למת כצךקה ובטוב אשר אי? מל־מלב אש^ה‬ ‫י‬
‫?מלב עליו ‪1‬א?ר יום לרין לא־למצא ;גרו‪ :‬ןשבעת לקדושים‬ ‫י׳‬
‫ל ל פ לקריבוני ןלשימוני ?ג^־ל^דן למגי מתח ביתי ויאמרו אלי‬
‫הורע חבל לבנך למתושלח וללאיל למל־מניף בי ?ל־??ר ל א ­‬
‫לצדק למני אל?י מי־הוא בולאפ‪ ? :‬נ ה אחת נעזבף־ עם‪$?-‬ף עדיי‬ ‫י‬
‫צילר ל ל מ ד אוז־??יר ומתבל ל ל פ ןחעידול ??ל־?ניף ו כ ‪ #‬ה‬
‫לאלךת לקחיר מקל?ם‪ :‬יאמץ ל?ןז מי לטוב יודיע ?לקה לטוב‬ ‫ז‬
‫צדיק עפ צדיק לש?וח ובןיבו ןה את־זה* ולחוקןאים עס‪-‬לחו^איס‬ ‫יי‬
‫למותו ופו‪#‬ע עפ־פו^ע למ?ע‪ :‬ועושי ?לקה על־מעשי ?ני לאלם‬ ‫ט‬
‫למותו ועל־מעשי לך^זעיפ לאספו‪ :‬ולכלו לדמר אלי ב ימיפ ל ל פ‬
‫ז‬

‫ןאבא אל‪-‬עמי ??לבי לאדון ל ע ו ל פ ‪:‬‬

‫ועלה מתושלח ?ני כל‪-‬אלה אםמר־לףי ו?ת?תי לף הלילי ל|י‬ ‫פב‬
‫חבל ונתתי לף ממריפ על־מל־אלה ואלה ?ני תשמר את־לממרים‬
‫כ‬
‫מ!ד אכיף למען תמפרפ ללרות לעולפ‪ :‬למ‪$‬ה נתתי לף ול?ניף‬

‫ו ב י מ י ם ה ה ם ‪ . . .‬ה ג ד ו ל ה ב מ ע ר ב ‪ .‬לשון זה מפריע א ת ההמשך העוםק בירח״‬

‫ולפי צ׳ארלם אין מקומו כאן‪ .‬ואף הוא תיקן המוסגר במרובעים‪ ,‬ובנוסח הכושי שיעורו‬
‫של הלשין‪ :‬ובימים ההם יראה בשמים ובאה בצרת בקצות המרכבה הגדולה במערב‪- .‬‬
‫לוחות השמים ושליחותו של חנוך‪.‬‬ ‫פא‪.‬‬
‫דברי חנוך אל מתושלח במסרו לו את ספרי החכמה‪.‬‬ ‫פב‪.‬‬
 ‫ג־סז‬ ‫פב‬ ‫דינוך א‬

‫העולה ע ל ־ מ ל ש ב ל ס ‪ :‬ללמבינים *את ל א ינומר ללאזינו ל ל מ ד את״־‬

‫ה‬ ‫א ת‬
‫ה * לנעמ לאימליל ממאכלי־תאלה‪ :‬א ? ד י כל־לצדיקים‬ ‫‪W‬‬
‫ההולכים ב ל ל ך ? ל ק ה לאין מ ל ס לקוא מחובאים ממכר מל‪-‬למילם‬
‫ד‬
‫א ? ללל ל ‪ #‬מ ש בשכלם בבואו ובצאתו כבערים קזלשים יום‬
‫עס־?רי לאלכיס כמערכת קבוממים ןעס־אלבעתילנוככים המבדילים‬
‫ש‬ ‫א‬
‫כין אלכעת ללקי ה ? נ ה א ש י לנליגום ול* י א ‪ $‬ארכעה למים*‬
‫וכלס ללעו אנשים ללא ילשבוס מ ל ? ב י ן כל־לעולס כי טועים ל ם‬
‫לאנשים ולא ללעוס ?משכמם‪ :‬כ י ל ם כ ל ^ ז ב ו ן ה ^ ה ללאו ו מ א ^‬
‫יך‪£‬מו• עד־עולס א ל ד כשער לראשון ואלד כ ? ע ר לשלישי ואלר‬
‫כרכיעי ואלד כ ש ‪ #‬י ללשנה ת ? ל ס מ ? ל ש מאות וארכעה ל‪##‬ים‬
‫יפ‬
‫יום‪ :‬ולכדו קלס ןללשבון לרשום ? ל ס כי למארות ו ל ‪ 0‬ד ^‬
‫ללמועלים ו ל ^ י ם ולימים ל ד « י אידיאל נלנל־לייאעזר אדון‬
‫בריאת ת כ ל למקילהי ע ל ? ? א ל ? ‪ $‬ל ס ‪ :‬ולו השלטון על־לללד‬
‫ויום בשכלם ללאיר לאור לבני לאלם ?מש לדל וכיככיס וכל־‬
‫כהות ל?מלס לסובבים בנלגלילס‪ :‬ואלה מערכות לביככיס א ? ד‬
‫ללאנה כמקמותילן ובעתילן ובמועדילן ובללעזילן‪ :‬לאלה ל ס שמות‬
‫מנלינילס לשומרים לכאים כעתילס א ל ה המנהיניםילמקמולילם‬
‫למעלכותילס לעתילס ל ל ל ‪ #‬י ל ס ?ממשללס ובמושבולילס‪ :‬אלבעת‬ ‫א‬
‫מנלינילם המבדילים את־אלכעת ללקי לשנה ללאו ?ראשונה‬
‫ןאלרילס שנים ע ? ר מנהיני המערכות המבדילים את־לללשים‬
‫ןל?לש כאות לששים ליום ? ד י אלכיס למחלקים את־ללמים‬
‫ילאלבעת ללמים לניככים עלילס מנליניס למללקים את‪-‬אלבעת‬
‫ל ל ק י ס ‪ #‬ה ‪ :‬לשלי לאלפים ל א ל ה נימכים בין מנליג למנליג מל־‬ ‫ינ‬
‫א ל ד מאחורי התלנה ומנלינילס לם למחלקים‪ :‬לאלה שמות‬ ‫ינ‬
‫המנליניס למחלקים אלבעת ללקי ס ? ן ה אעזד ןלרו* מלכיאל‬
‫אלימלך ומלאיאל ונלאל‪ :‬ושמות מנלינילס א ל נ ל א ל וישושאל‬ ‫יי‬
‫ואלומיאל אלה ל ש ל ש ה כלפי א ל י י מנליני למערכות להולכים‬
‫א ל י י מנליני לתחנות למחלקים אלבעת ללקי ל ש נ ה ‪? :‬ראשית‬ ‫*‬
‫ל ? נ ה לןרח ?לאשונה ימשל מלמיאל לנקלא מ?מ‪ *1‬תימני לשמש‬
‫ט ז‬
‫!?ל־למי ממשלתו א ‪ #‬ר ל?לט תשעים לאלד יום‪ :‬לאלה אותות‬
‫‪19‬‬ ‫פב י ז ‪ -‬פ ג ט‬ ‫חנוך א‬

‫הומים הנראים ^לי־ארץ בימי מ מ ח ל ת ו !עה ו ל פ ומנולה ומל‪-‬‬

‫לעצים !עשו מרי ועלים לצאו על״מל־לעצים ימ?ל קציר לל^וה‬
‫י ז‬
‫ימרהי־ורדים ומל־המרלים לצאו כ ? ר ה ועצי ה ל ר ף לי?שו‪ :‬ןאלה‬
‫? מ ו ת למנלינים א ‪ #‬ר תחתילם בלכאל ןלבשאל ואחר םנוק‪1‬ף שר­‬
‫יח האלף ? מ י אל‪:‬מף וימי ממשלתו ל מ ו ‪ :‬המנלינ השני אסךיו הוא‬
‫ד‬
‫אלימלך ??קרא שמו ?^ש זורם ומל־למי אירי א ל ותשעים יום‪:‬‬
‫יט ואלה אותות ‪:‬מיי על־לארץ ללרות רמש ולעצים יוציאו מךלם‬
‫ה‬
‫ןמור ןנתנו את־כל ‪9‬ך‪:‬ם גמור ימשל והצאן תתחברנה ו ת ^ ה‬
‫ומל־מרי הארץ נאסף ו?ל־א?ד בשךה וכנת אלה להיו בימי‬
‫כ‬
‫‪9‬מ?לתו‪ :‬ואלה ח פ הגזמות והמעךכות ומנהיגי ?די האלכיפ להם‬
‫*לאל מאל ולאל ושם שר־לאלף לנימף עלילם אם‪$‬אל וימי‬
‫ממחלתו למו‪:‬‬
‫ועלה מתושלח בני אלאף את־מל־למלאות א ‪ #‬ר לאיתי‬ ‫פנ‬
‫ואממרם למניך‪ ? :‬נ י מלאות לאיתי למני נשאי א?ד‪ ,‬ןלאלד ל א‬ ‫כ‬
‫ללמה ל ? נ י לראשון בלמדי למ^ב ול?ני למני נשאי את־אמף‬
‫נ‬
‫ואלא מלאה נוךא ועלילמ התפללתי א ל א ל נ י ‪ :‬שומב לליתי במית‬
‫מ ל ל ל א ל אמי הןקן ואלא במלאה ולנה לתמוקזטו השמלס ולמקעו‬
‫ולמלי לארץ‪ :‬ו כ א ? ר נמלי לארץ ואלא ולנה לאלץ נ ב ל ן ה מתלם‬ ‫י‬
‫גדולה ולריפ נתלו על־לרים וגבעות על־גמעות ט?עי ועצים‬
‫ןבוהים נעקדו מ?רשיהפ ולמלו ולקובעו בתוך ל ל ם ‪ :‬ול?ר נפל‬ ‫י׳‬
‫ת‬ ‫ז‬
‫‪ $‬ל י ך *י וא?א קילי ל?דא ואמר לארץ נלרמה‪ :‬ימלללאל‬ ‫י‬
‫אבי הזקן לעירני מי ? ב ב ת י אצלו ויאמר אלי למה תצעק מ?ה‬
‫ז‬
‫בגי ולמה ממה תייליל‪ :‬ואןיד־לו את־כל‪-‬המלאה אשר לאיתי‬
‫ויאמר אלי נילאות ראיל בני מלאה ק‪#‬ה בחלומך ממללי ?ל­‬
‫חטאת לארץ בלחם ת ט ב ע ולרמז !רול ל ח ר ב ‪ :‬ועלה בני קומה‬ ‫"‬
‫ולללננל לאדון למבוד בי אמונה בך לכען לשאר שאר על־לארץ‬
‫מ‬
‫ולבל ילריב את־־מל־לארץ‪ :‬בני כל־ןה ‪:‬בא מךהשמלם על־לאלץ‬
‫‪,‬‬
‫)פג‪-‬צ(‪.‬‬ ‫]היסטוריים[‬ ‫מראות‬ ‫שגי‬ ‫ד ‪:‬‬ ‫חלק‬
‫מראה החלום הראשון לל המבול וחםלת חנוך‪.‬‬ ‫סג־פד‪.‬‬
‫פג‬
‫ש נ י מ ר א ו ת ר א י ת י ‪ .‬בחלום‪ .‬א ב ל שאר מראות חנוך שבספר בהקיץ היו‪.‬‬
‫• ה ר א ו ה ו המלאכים לאחר שהעלוהו למרום‪ - .‬ל פ נ י נ ש א י א ש ה ‪ .‬חנוך נשא אשת‬
‫בהיותו בן ס״ה )ברא׳ ה׳ כ*א( ושם אשתו עךנה )לקמן פ״ה ג׳(‪- .‬‬
 ‫ב‬ ‫פנ י ‪ -‬ם ה‬ ‫חנוך א‬

‫ולרמז וייל ללני• על־לאדן‪ :‬אליי־כז ק?«*י ו*ל&לל ואלמז‬

‫ואשאל ואכתב את־תכלתי לדירות עולם ואףאף ה צ ל ‪$‬תו?לה‬
‫ח‬
‫בני‪ :‬ומצאתי לם‪$‬ה ואלא את־ל?מיפ ואת־לשמש יוצא ? * ז ו‬
‫ת‬
‫ואת‪-‬ל‪:‬דם יורד במערב וכיככים אלדים ו * ־ ל א ך ן <ילה ומל­­‬
‫י צ י כאשר לכינהי מבראשית ואמיר את־אדון ל מ ש מ ט וארופמ?ר־י‬
‫ר‬
‫א ש הוציא את־־לישמש מ ל ל נ ו ת המזרח מ ע ל ניןדח על־־^י־‬
‫א‬
‫ה?מלם ‪1‬לןש פלד ב י י י אשר הראהו‪:‬‬
‫ואשא את־ליי מ צ י י ן ואמרי את־לקדוש ןלןדול ואע*יה * י י *‬
‫מי ובלשי? מ ? ר א ‪ #‬ר עעזה אללים לבני בשר־אדפ למען יי^יי‬
‫מיג ‪!1‬תן ל ל פ דים ןלשיז ומה למען ‪:‬שיחי מ ל ם ‪ :‬מרוך אלד• אל^י‬
‫ל מ ל ך לןדול ומברר ב ג ל ל י אדיז מל־בריאת ל ? מ ל פ ‪ $‬ל ף לבלמים‬
‫‪1‬‬
‫אלילי *ל״לאלץ יכמשלתף ומילכיתףי ונללף נעמדו לעולפ ו ל ע ו ל י‬
‫עולמים ו?לטי?ו לכל־דורי הדרי* ומל־ל?מלפ כ א ף לעולפ ומל־‬
‫‪9‬‬

‫לי‪$‬ךן לדום ח ל י ף לעולפ ילעולמי עילמיס‪ :‬בי אתה עשיל ואלי״‬

‫א‬ ‫‪5‬‬
‫* ל !?ל־ד*ר לא ל‪9‬ל *מף לממה ל א ת ע ב ר מון׳ביז‬
‫ה‬
‫‪?5‬אד ולא *סלו* &»יר ו א ל ל י ע ותלאה ותשמע ל ב ל ואין ?ל"‬
‫ע‬
‫למר ?מלי מ מ י בי א ל ה ת י א ה ל ב ל ‪ :‬ועלה מלאכי ? מ י ף ל ר ? י י‬ ‫י‬
‫ועל־בשר־אךם לל׳יה אכף עד־יום לדין ל ן ד ו ל ז ועתה אללים‬ ‫י•‬
‫נ‬
‫‪ 1‬א י \ י‪9‬לר ?דיל אללנן ואשאל ממף ל ק ב ל לפלתי ללשאיר לי‬
‫שאלית עלי־אדן לבלתי לשלית בשר־אךפ ולעשות לאךץ ש^י•‬
‫לליות לרבן עולב•* ועתה א ל נ י מ ל ה מ ע ל לאלץ את־־למשר א ? י‬ ‫י‬
‫עורר אכף ובשר־לציק ולי?ר לקים לנטע*!רע עולפ ואל‪-‬תמתר‬
‫מניף כ ל כ ל ת עבךף אדני‪:‬‬
‫ואליי־־כן לאיתי ל ל ו ם א ל ד ואלאף בני את <יל‪-‬לללום‪:‬‬ ‫פה‬
‫‪1‬ל?א ל נ ו י את־־קולו ייאמר אל־מתו?לח בנו אליף בני א ד ב ר ? מ ע‬ ‫נ‬
‫ה כ י נ ה ו ‪ .‬ברור שעיקרו ה כ י נ ה ו ) ב כ י ף ( ‪ .‬ובכושי הכינהו )בביית(‪ .‬כי כ י ף ב ב י ״ ת נ ת ח ל פ ה‬
‫למתרגם ה ר א ש ו ן ‪- .‬‬
‫אפך‪- .‬‬ ‫א פ ך ‪ .‬בכושי‪ :‬יהיה‬ ‫יחדה‬

‫מראה החלום השני של ח נ ו ך ־ ־ תולדות העולם מאדם הראשון מ ד ביאת המשיח‪.‬‬ ‫פה‪-‬צ‪.‬‬
‫בני האדם נמשלו בבעלי חיים אחרים־ אבות האומה הישראלית נמשלו בפריס‪ ,‬והבאים א ח ר י ה ם ‪* -‬‬
‫אומות העולם נמשלו בחיות רעות ובעופות דורסים‪ .‬המלאכים ‪ -‬הנפילים ‪ -‬בכוכבים‪ ,‬ומלאכים שבשמי!‬
‫בבני אדם‪ .‬אף שם שמים נמשל באדוני ה * א ן ‪- .‬‬
‫פה‪ .‬אדם וחוד‪ .‬ובניהם‪.‬‬
‫עט‬ ‫פה ג ‪ -‬ס ו ד‬ ‫חנוך א‬

‫ד מ ך ח&ה אזנף ‪ 1‬ל ? מ ע ‪ 1‬עךאה ללוס אמיף‪ :‬למני נ?אי את־עלנה‬ ‫נ‬
‫אמר ואךא ממראה על־משממי ו מ ה מדמקר ייצא ה ד מ ת מ ד‬
‫ל ? ק ר היה ל^ן ואלךו יצאה עגלת־מקר ואתי־• ‪?:‬אי ? נ י בני­‬
‫מקר א ל ד מ ל פ ‪#‬חור ול?ני א ל פ ‪ :‬ולנח מךלמקר ח?חור את־‬ ‫י‬
‫ל א ל פ ולרךפהי ע ל ־ ל א ד ן ומאז לא־־למלתי לראות עוד א ת ־ מ ך‬
‫ח‬
‫ל מ ק ד ל א ל ם ‪ :‬ימךח^קר ח^חור ן ד ל ועגלת ח?קר ?אה אתו‬
‫כ ו‬ ‫מ‬ ‫ר‬
‫ואלא מריס ל ב י ם ‪ :‬צ א ו ממנו א ? ד י אליי ו ל ל אלריו! ולמלה‬ ‫י‬
‫לראשונה י?אה מאת מני מן־למקי לראשון לבקש את־מך‬ ‫ז‬

‫ל?קר ל א ל פ ןלא מ?אתו ולקונן ק^ה גדולה עליו ותלמשהו‪:‬‬

‫אליל ? ך ל מ ק ר לראשון ולניחל ולמן העת‬ ‫ואלא ע ד ־ א ? ר‬ ‫ל‬
‫ח‬
‫חליא לא־נעלה עוד‪ :‬ואלרי־כז ולרה מדמקי למן אחר ואלריי‬
‫ט‬
‫ילךה בני־מקר רמים ומרות שחורות‪ :‬וארא בשנתי את־מן־למקר‬
‫לל?ן ההיא וחנה נלל ‪ 3‬פ ־ א !יך‪,‬י ל ? ך ? ק ר גדול לכן וממנו‬
‫הו‬

‫י?או בני־?קר ל?ניפ ל ל ב ויךמר ל ו ‪ :‬ללפ החלו להוליד בני־מקר‬

‫ל?ניפ רבימ אעזר למו אליהפ האחד ל ל ך אללי ל ? נ י ‪:‬‬
‫ש ו‬
‫וארא עוד בעיני כ א ‪ #‬ר ;שנתי וארא את־ל^זמלפ ממעל וחנה‬
‫כ‬
‫כומב נמל מךלשמלפ ‪ 1‬יקפ ויאכל ולרעה מין למריפ ל ה פ ‪ :‬ואלרי־‬ ‫ז‬

‫כן לאיתי את־למריפ לגדוליפ וח^חוריפ ל מ ה ללליפו בלפ את‬

‫נ‬
‫רמתילפ ימרעילפ ואת־בקרפ ו;ללו לליות ל א ל ד ע פ ־ ל ? נ י ‪ :‬ועוד‬
‫ראיתי במראה ואביט אל־לשמלם וחנה ראיתי בימביס רבים יירדיפ‬
‫ונובלים מךל?מלם אל־לבו?ב לראשון להוא ולחיו לבני מקר מין‬
‫ה‬
‫ל מ ק ד ל י א ולרעו ע מ ל ם ‪ :‬ואביט אלילם ואלא ו מ ה בלם'מוציאים‬ ‫י‬
‫עלויתילם בפוליס ויללו לעלות על־מרות למרים ו ל ן כ ר נ ה כלן‬

‫ב ן ־ ב ק ד‪ .‬בכושי בא השם ללב‪ .‬ושם זה משמעותו לפי ההמשך שבפרשה‪ :‬פ ד או‬
‫פדה״ ובריבוי‪ :‬פרים או פ ד ו ת או בקד‪ - ,‬הכל לפי ה ע נ י ן ‪ - .‬ל ב ן ‪ .‬סמל הצדק )השוה‬
‫ישע׳ א׳ י״ח‪ .‬תהל׳ נ״א זי(‪ - .‬הרמז שבפסוק זה הוא לאדם וחוד• ולקין ‪ -‬השחור‬
‫ילהבל ־־ האדום )שנשפך דמו ע י י קין(‪ - .‬ו ע ג ל ת ה ב ק ר ב א ה א ת ו ‪ .‬אשתו של קין‬
‫‪,‬‬
‫שנולדה א ת ו תאומים ושמה עון )ס׳ היובלים ד׳ א׳ וט (‪ - .‬חוה יצאה לבקש את הבל‪.‬‬
‫*׳ היובלים ד ז ‪ /‬שאדם וחוה ה ת א ב ל ו על ה ב ל שמונה ועשרים ש נ ה ‪ - .‬ו א ד א ע ד ״‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫א ש ר‪ ...‬ארמיםמום )השוה ד נ ז׳ ט (‪ - .‬ב ן ־ ב ק ר ל ב ן ‪ .‬שת‪ - .‬בפ״ט מדובר על שת‪- .‬‬
‫קלקול המלאכים עם בנוח האדם‪.‬‬ ‫פו‪.‬‬
‫גמלים וחמורים‪.‬‬ ‫כ ו כ ב נ פ ל מ ן ה ש מ י ם ‪ .‬עזזאל )השוה פ י ח א׳(‪ - .‬פ י ל י ם‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫רמז לג׳ מיני הענקים )ע׳ בפי׳ ז ב (‪- .‬‬
 ‫סו ה ‪ -‬ס ט ג‬ ‫חניך א‬
‫ותלדנה מילים ומלים קאידיט‪ :‬מ ל ־ מ ד י ט ‪:‬ראי ןלךדי **יל•*‬ ‫י׳‬
‫ו ל ? א ילננס ?קרנילם‪ :‬מסלי ל?לע י י‬ ‫‪w‬‬ ‫**י‬
‫י‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫י‬ ‫ם‬ ‫ל‬ ‫ל‬
‫י * " » ל * ח חסלו ל ע ד ולחיל ל^ילם‬ ‫ר‬ ‫?ל‪ °‬׳־‬
‫‪f‬‬
‫ולמיס ממנילס‪:‬‬
‫ועיי ראיתי מססלס לננס ך‪ .‬את‪!-‬ה ל?לע ןה אתתי׳‬
‫ך‬ ‫ך‬
‫‪:‬‬
‫לסלה ל ^ ק וא?א עיני ‪#‬נית אל־ס?מלם ואךא ממראי•‬
‫מ ה‬
‫««י מדהימים מךמרת אנ‪#‬ים למניס ואך?עה י‪$‬אי מ ל‬ ‫י‬
‫‪ W‬ההיא י ? ל ? ה אלם‪ :‬ו ס ? ל ? ה א ? ר י?אי ?אלרי*י‬
‫״‬ ‫נ‬
‫ן ף ז מ י ?‪:‬די וראיני מעם‪-‬מ?מחות מ ד ן ויעלוני אל־^קום ןביה‬
‫י א מ י‬
‫* * ל לאדן ומל‪-‬ס!?עות ליו ? ‪ $‬ל ו ת ממני*‬ ‫^‬ ‫?‬
‫‪1‬‬
‫עד־א‪#‬ר תראה את ?ל־א‪#‬ר יבא ?גל־‬ ‫* ^ י אלי ??ה‬
‫מילים וסןמליס וסלמודים ועל‪-‬סביממים וסמרים ועל‪?-‬לס‪:‬‬
‫‪0‬‬ ‫ה‬ ‫ו א ך א‬ ‫ח‬ ‫פ‬
‫* ל י מדלאר?ע ל * ‪ # $‬י ‪?:‬אי מראשיה והיא‬ ‫‪.‬‬
‫ב‬
‫אסז את־סכ^ ליא^י? *יייא א ? ר ?©ל מדס?מלס !יאמר איי‬
‫ת‬
‫ו* ־הליי ו!?לימהו אל‪-‬ללס ו ל ל ס ?רה היא וע‪$‬קה וניר^דז‬
‫ולש?ה‪ :‬ואלד מלס ? ל ף לרב וללנה אל־ספיליס וסןמלים‬ ‫נ‬
‫ה‬ ‫ת‬ ‫| ה‬ ‫ה ל י‬ ‫ו‬ ‫‪0‬‬ ‫‪31‬‬ ‫ג‬
‫* ־ * ו*ל־ל*דן רעךה מנללם‪ :‬עוד‬ ‫' ^**™‬ ‫** *‪T‬‬
‫אני דואה ממראה והנה אלד מדלאר?עה לסם א ? ר ‪?:‬או ל?לי‪1‬י‬
‫עלילס נאמניט מדל?מלס ויאמף ולקח את ?ל־סב^ממים לןדולים‬
‫ד‬
‫א ? ^ ת י ל ם ?ערות סומים ולא?רי את״מלם ידיהם ורנלילם‬
‫‪i‬‬ ‫]‬
‫וישליכום אל‪-‬להוס לאדן‪:‬‬
‫ואלד הדלארמעה ללר אל־סמר לל?ן ולרע לו סוד מ?לי‬ ‫פט‬
‫* מ ר ד הוא נולד מד מי׳י לארס ולמדלי ‪?0‬ד‪ .‬נדולה ‪1‬י?ב‬
‫?תו?ה י ? ל ? ה מריס ‪?:‬בי אתי כת?ה‪.‬וסיא מכמה עלילס‪ :‬וא?א‬ ‫נ‬
‫ב י א ת שבעת מ ל א כ י הראש‪.‬‬ ‫תז‪.‬‬
‫ה‬
‫נמשלו בחיי '‬ ‫ח ט א ו ‪ - .‬ב ג י אדם‬ ‫שלא‬ ‫המלאכים‬ ‫הס‬ ‫לבנים‪.‬‬ ‫אנשים‬ ‫נ ד ״ ו ת‬ ‫־‬
‫!מדאכים ‪ -‬בבני א ד ם ‪— .‬‬
‫ע נ ש ם ש ל ה נ פ י ל י ם *״י מ ל א כ י ה ר א ש ‪.‬‬ ‫םח‪.‬‬
‫ל‬ ‫א‬ ‫נ‬ ‫מ‬ ‫א‬ ‫ג‬ ‫י‬ ‫ק‬
‫»י*‬ ‫ד ‪ -‬ז ד ‪ - .‬ה כ ו כ ב הראשין‪.‬‬ ‫* י * י ל ע י ל י׳‬ ‫»ז‬ ‫י‬ ‫״ ? ״ ״‬ ‫ך‬ ‫ל‬ ‫ש‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫ג‬

‫ב י ת ח ד ו ד י )ע׳ שם(‪ - .‬ה ש ו ה י׳ ט ׳ ‪ -‬י ׳ ‪ - .‬ה ש ו ה י׳ י ״ א ‪ -‬י ״ ג ‪^ .‬‬ ‫למדבר של‬ ‫שהושלך‬
‫א ‪ -‬ט ‪ :‬המביל ו מ ל ת ו של נח‪.‬‬ ‫פט‪.‬‬
‫שפתיי‬ ‫« ‪ -‬ג ׳ ‪ :‬אוריאל מ ש ת ל ח א ל נח לגלות לו ע ל ענין המבול‬ ‫וזע״‬
‫ו ש ל ש ה פ ר י ם ‪ .‬ש ם ח ם ו י פ ת ‪ - .‬מ כ מ ה ע ל י ה ם ‪ .‬ה ש ו ה ב ר א ׳ ז׳ ט ״ ז ו י ם ג י‬ ‫לחות‪.‬‬
 ‫פט ג ‪ -‬י ד‬ ‫חנוך א‬
‫עיני ? נ י ת ל צ ד ס^כלפ ואךא גג ןבוס ועליו ? כ ע אלבות ולאלבות‬
‫כזילות עולם רכים אל־תוך ןדךה א ח ת ‪ :‬ואךא עוד ולגה מעלנות‬
‫ג?לחי ‪ H W‬על־כגי הגדךה סןדו^ה סליא ןלכלפ להמ חסלו‬
‫ל‪$‬בר ילללג?א ?גל־לאדן ואךא את־סןרךה עד־א?ר ?ל־‬
‫ם‬
‫‪}$‬יל ?סי ? ל * ולכלפ וחח‪?#‬ה ולאד ??רו עליל ואךא את־נכה‬
‫ל&לפ ולג?הו ס&לפ כ ע ל גבה הגדלה ולןלמו כ ע ל חןדךה‬
‫מ ע מ י י על־לאדן‪ :‬ו?ל־?קר לגדלה ‪$‬א?פו יחלו עד־אעזר‬
‫ראיתי בקןבעס ול?לעו ויאבדו כ?לס‪ :‬ולת?ה ?קןה על־כגי ל?לס‬
‫ו?ל־לכריס וחכיליס וחןכליס וללמורים ?ללו עד־ל?ןלקע עס־כל־‬
‫ם‬
‫חחי עד־א?ר לא יללתי עוד ללאולס ו ל ל א וכלו ל ל ? ל ט‬
‫ו*א?די ול‪¥‬ללי כ ל ה מ ו ת ‪ :‬ואךא עוד כמלאה על־־א^ד אךבות‬
‫ם‬
‫ה&ל לללקי כ ע ל חגג לןבול רמ^יכות ל א ד ן נ‪?9‬רו ולחמות‬
‫אסדות נ?לחו‪ :‬ולללו הכלם לךךת אל־תו?ן עד־א^ר נגללה לאךץ‬
‫והת?ה ?לה על־לארץ והח^ך ללף ולחי אור‪ :‬וסכר סלכן א^ר‬
‫ם‬ ‫ה‬
‫ל י ל ‪ $‬ד ‪ £‬א כ ך ה ת ? ה ו ^ ל ^ ת ה?ריס אתו ואלד משלעזת‬
‫ה‪$‬ריס ללה ל?ן ולל‪$‬ה ל‪$‬ר ואלד מלס ללה אלם כלס ואלד‬
‫? ח ו ר וס^ר הל?ן נ?רד מ א ל ס ‪ :‬ולחלו להוליד את־סית ה ? ד ה‬
‫ואת־ לעופות ולליו מלס ?לס לכש?חותילס אליות י?כריס יןאכיס‬
‫ו?לבים ו?בועיפ ולזירי־נער ושועלים ושכנים ולזיריפ ונציפ ואיות‬
‫ןדיות ו?;?ריס ועולכיס ובתו?ס נולד כר ל?ן‪ :‬ויחלו ל?של אי‪£‬‬
‫את־רעהו וס^ר לל?ן ההוא א ‪ #‬ר נולד ?תו?ס הוליד כלא ופר‬
‫ל?ן אתו ולכלא ל כ ה ‪ :‬ולכד ההוא א ‪ #‬ר נולד כ‪$‬נו הוליד לזיר•‬
‫יער שחור ףןזה ל?ן וםזיר־ללער ההוא הוליד לזירים רכיס ו ל ? ה‬
‫להוא הוליד ?גיס ע ? ר צאן‪ :‬ןבא^ר ןדלו עזניס ע ? ר לצאן‬
‫לחם ולתנו את־לאלד מלם לחמורים ו ח ל מ ו ד ס החס ‪$‬תני גם־סם‬
‫את־ס^ה סהוא לןאכיס וס?ה ןרל כין לןאכיס‪ :‬ואלד סכיא את‪-‬‬

‫‪,‬‬
‫מ א ת ם ‪ .‬נח מת‪ .‬־־‬ ‫בעדו‪ .‬ולעיל ם״ז ב ‪ - .‬נ פ ר ד‬ ‫זים‬
‫ממותו של נח ועד יגיאת מזרים‪.‬‬ ‫י‪-‬כז‪:‬‬

‫ל ב ן ‪ .‬אברהם‪ - .‬ם ד א‪ .‬ישמעאל )ברא׳ ט״ז י״ב והשוה פי״ג וטיז(‪.‬‬ ‫פד‬
‫ד ל ב ן ‪ .‬יצחק‪ - .‬ח ז י ד ־ י ע ר ש ח ו ר ‪ .‬עשו )השוה פמ״ב ם״ג‪ ,‬מ״ט‪ .‬ס ״ ו ( ‪ - .‬ו ש‬
‫‪,‬‬
‫ן‪ .‬יעקב‪ .‬ישראל נמשלו בצאן מרעיתו של הקביה )ירמ כ״ג א ‪ /‬תהל׳ ע י ד *‬
‫‪1‬‬
‫ייג״ ק׳ נ ׳ ( ‪ - .‬ד • א ח ד מ ה ם ‪ .‬יוםף‪.‬־־ ל ח מ ו ר י ם ‪ .‬למדיניס שהם מצאצאיו ש‬
 ‫טו‪-‬כוז‬ ‫פט‬ ‫חנוך א‬

‫־‬ ‫אחד ע ? ר לצאן להיות אתי־ ולרעות אתו כין הץאכיס ולךבו ולליי‬
‫טו‬
‫לעלדי־צאן מ י ם ‪ :‬מחלו לזאכיס ללא ממכילס ]לללצוס ע ד ״ א ? ר‬
‫אבדו את־בניהם ‪!1‬שליכו את־עוללילם *ל־ןסד םיס רכים והצא?‬
‫מז‬
‫הללי לז*ק על־אדות עולליהם ולשוע אל־אדוגילם‪ :‬ו ? ה א^ד <*ל‬
‫מךהןאבים ?רח ‪1‬ל?לט אל־חמירי־ל?ד וארא את‪-‬לצאן כבביל*‬
‫ובזעקם ובבקרם את־אדוכילם ממל־בלם ע ד ‪ -‬א ? ר אלני ה צ א ן ‪ :‬י י‬
‫ליייי לצאן מןביל ?רום ו^א אליהם ולרעם‪! :‬יכןךא אל־־ל^י•‬
‫* * י ??לט מדהןאביס מ ד ב ר אליו על־חןאבים א ? ז יעיד ?לם‬
‫ר‬

‫יי‬ ‫ג‬
‫ל י * י ? * בצאן‪ :‬וה*״ ל ל ר אל־הץאבים הדבר אלןי ף י‬
‫ת‬ ‫ה‬ ‫‪0‬‬
‫* י ‪ ^ 9‬י מלך אתו ו ‪ #‬י ל ס ללבו מבאו יחד א ל ‪ -‬א ם *‬
‫א‬
‫הןאבים‪ :‬מדברי אלילם מעירי כלס לכל־לןעו עוד בצאן ו א י‬
‫!‪:‬‬
‫אז את הזאבים בלח?ס ?ואד את־חצאן מכל־בלם ןהצאן ןעיוי‬
‫&‬
‫מבא א מ י ל ס אליהם אל־הצאן מללי להבות בןאבים ל ה‬
‫ז‪:‬‬
‫וסיגים לללי לללל ולצאן ליי ?קטים !!חךלו לןענן &*‬
‫כא‬
‫ואלא את־לצאן עד־אקזר ‪?:‬או מבין הזאבים ועיני חןאבים ל ^ י‬
‫כג‬
‫‪£1‬אי הןאביס להם ל ל ד ף אלרי לצאן מכל־לילס‪! :‬אלני לצאז‬
‫ללוי אלם ל^חולם וכל־צאני ללבי אלריי י א י ו ליו לאילים ך נ ^ ר י ם‬
‫כנ‬
‫ונוראים למלאה‪ :‬מחלו הזאבים ל ל י ף אלרי הצאן ע ד ־ ^ ז ר ל ר פ י‬
‫כד‬
‫ולמים עמדי מןה ומזה למנילם‬ ‫אל לם־מלס‪ :‬ך;מ־דז^למ‬
‫כה‬
‫ואדונילם הוליכם נלעמד בינילם ובין הןאבים‪ :‬ולא לאו ע י י‬
‫לזאבים את־לצאן להלכים בתיו ‪:‬ם־המים ידלפו הןאבים א ל ד‬
‫כו‬
‫למכשיס הימני אלריהם אל־תיל ‪:‬פ־למלפ‪ :‬ובךאותפ א ת ־ א ת י‬
‫לצאן משובו ולבלחי ממ?יי ויס־־מים התאסף !יהי עד־מללה‬
‫כז‬
‫כמבליאתי ו מ י ם ש?פו ולנבהו עד־כפולפ את‪-‬לןאביס‪ :‬ואלא עד־‬
‫כד‪.‬‬
‫א ? ר אבדי מל־לץאכים א ? ר ללםי אלרי ה*אן וימכעו‪ :‬ול^אן‬
‫ם‬
‫עברי מתיל ל מ ל ^ א י אל־המלמר א ? ר איך^ם ל א מיס ולא‬
‫ם‬
‫ד ? א מהלי למקל עי‪3‬יל ילילאי ואלא את־אלני לצאן כלעותי‬

‫״ « )ע׳ פי״א(‪ - .‬ל ז א ב י ם ‪ .‬ל מ צ ר י י ם ‪ - .‬י ש ה א ש ר נ צ ל ‪ .‬מש״‪ - .‬א י י‬ ‫‪£‬״«ל‬

‫ה‬
‫ו‪:‬פרשה זי לאלהי״ם של י ש י א ל ‪ - .‬ו ש ה א ח ר ‪ - .‬א ה ר ן ‪ .‬י ו י ח ל‬ ‫^ ‪w‬‬
‫שכוונתו למשה ואהרן‪ .‬ולפי ההמשך *״ל ויחל‪ ,‬וחוזר אל אדני הצאן‪ - .‬יציאת מצרים‪ .‬־‬
‫ישראל במדבר ‪ -‬מתן ת ו ר ה ‪ -‬כ י ב ו ש הארץ‪.‬‬ ‫כח‪-‬מ‪:‬‬
‫ע י נ י ה ם ‪ .‬להשיג גודל השגחתו של ה׳ ע ל י ה ם ‪ - .‬מ ש י ? ״ ל‬ ‫לפקח את‬ ‫י חלו‬
‫פג‬ ‫כט‪-‬מב‬ ‫פט‬ ‫חנוך א‬

‫כמ אולפ ובתתו ל ח פ מיפ ןך^א ואת‪-‬ח<ןזה בלמתו ובנלותו אולפ‪ :‬ן ח ? ח‬
‫עלה על־ראש *למלע לןבול‪ ,‬ואלני הצאן *לדוחו >*לילפ‪ :‬ואחרי־‬ ‫ל‬
‫‪ P‬ראיתי את‪-‬אלני הצאן לעומד למנילפ ומראהו ןדול ןנוךא‬
‫ונשןב ומל־לצאן ראהו ‪1‬ליךאו« ממןיו‪ :‬ן?לפ מחדו ורעדי &איי‬
‫ול‪¥‬עקו אל‪-‬ה^ה אעזר א ל פ א?זר הלה בתו?פ <יי לא־נומל לעמד‬
‫ל כ‬
‫למני אדונינו להביט אליו‪ :‬ןח*ה א‪#‬ר ןלם עלה אל‪-‬ראש למלע‬
‫ועיני ל‪:‬באן הללו לללעור ןלפור מן־לררך א*ר לךאה ללם‬
‫לנ ול*ה ל א יךע‪! :‬יקצף אלני לצאן עלילפ ק‪$‬ף ןדול ו ל ? ה‬
‫‪ :‬ד ע זאת ‪ !!1‬ד מראשי ל‪$‬לע ולבא אל־לצאן ןלמ?א את־ך?פ עינילם‬ ‫י‬

‫ל י עןרות וסם פוךךיפ• ו?ךאולפ אותו וייראו ולרעדו ממניו גלמצי‬

‫ב‬
‫ליי לשי אל־המלאיםיהם‪ :‬ול*ה לקח עוד צאן אתו ולבא אל־לצאן‬
‫א ? ר פוררו !יללי ללמילס ולצאן ‪:‬ראו ממניו ןלקזב את־־לצאן‬
‫א ? ר ט ו ר י ו וישובו אל־כ^לאותילס‪ :‬וארא מ ר א ה לןה עד־א?ד‬ ‫יי‬
‫הלה ה ? ה לאלם וימן <יי לאלני ל*אן ולהא את־כל־לצאן אל‪-‬‬ ‫ת‬

‫‪A‬‬
‫חבלת ההוא‪ :‬ו א א עד־א^ר ? ה ? ה א ? ר מנש את־ח?ה‬ ‫כ ב‬ ‫י‬

‫א ? י נחם ו א א ע ד ‪ -‬א ? ^ ל ־ נ ת ל י לצאן ןןער ולקטנים עמדו‬ ‫ר‬ ‫י‬

‫א ל ‪ -‬ל ל ‪$‬יס‪ :‬ואז ל‪*.‬ה מנללם‬ ‫^‬ ‫^ ^‬ ‫לח‬ ‫נ‬ ‫ו‬ ‫ב‬ ‫ך‬ ‫ה‬ ‫ז‬ ‫ך‬ ‫‪D‬‬ ‫‪J‬‬ ‫?‬ ‫‪W‬‬

‫א ? ר היה לארפ נמרי פ א ל פ ‪1‬יש? ו^ל‪-‬לצאן בקשהו וי^עקי‬ ‫ב‬

‫לט על־אד‪1‬ליו ?עקה ו ל ה ‪ :‬ו א א עד־א^ר ל ל ו פ ע ק על־איות‬

‫‪¥‬‬ ‫ך‬ ‫י‬ ‫ד‬

‫לעזה ולעברו את־נלל ל^לפ !;קומו אלריפ מךחצאן למנהלים ההת‬

‫‪0‬‬
‫המנהלים י א ? ר ש?בו ‪!1‬עןבום‪ :‬ןאךא עד־א^זר כאו לצאן אל־‬
‫מקום טוב וארץ נ ל ^ ה ו נ ? מ ן^ךא עד־א^ר לצאן ש ב ש‬ ‫ך ה‬

‫‪ *°‬ולמלת להוא נהלה[ בתומם מ א ח ח ל מ ר ה ‪ :‬ובעמים נ^קחו עינילם‬

‫ימעמיפ ?ורו עינילפ עד־א?זר קפ עזה א ל ד ולנללס ולשימם ?לם‬
‫ב‬
‫י ליער לחלו ל ב ל ע את־‬ ‫ועינילס ?מקחי‪ :‬ולמלבים‬ ‫‪°‬‬ ‫ו ‪ 0‬ד י‬

‫י ״ ט ( ‪ - .‬ב ג י ישראל צעקו א ל‬ ‫‪,‬‬ ‫ת‬ ‫ו‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫ב‬ ‫ל‬
‫) כ כ ת ן ב‬ ‫ה‬ ‫ת‬ ‫ן‬ ‫צ‬ ‫מ‬ ‫ב‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫ר‬ ‫ע‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫ן ן ן ן ף‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫ם‬ ‫ה ר‬

‫ב ע ג ל ‪ - .‬ל ש ו ב א ל מ כ ל א ו ת י ה ם ‪ .‬כוונתו לחזור ב ת ש ו ב ה ‪- .‬‬ ‫א ח י ן ‪ - .‬י ש ר א ל חטאו‬

‫מ ש ה ‪ - .‬ב י ת ‪ .‬ה מ ש כ ן ‪ - .‬ו י ב א א ת כ ל ה צ א ן ‪ .‬הביא את ישראל אל‬ ‫ההיא‪.‬‬ ‫השה‬
‫המשכן לעבודת ש מ י ם ‪ - .‬ש כ ב‪ .‬מ ת ‪ - .‬א ה ר ן מת וכל דור ה מ ד ב ר ‪ - .‬א ל פ ר ע ה ‪ .‬אל ע ב י‬
‫‪ - .‬א ח ר י ם מ ן ה צ א ן ‪ .‬יהושע וכלב­­­‬ ‫_‬ ‫‪_ .‬‬ ‫הירדן ה מ‬
‫מ ש ה‬ ‫ת‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫ט‬ ‫פ‬ ‫ה י ר‬ ‫<‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫ל‬ ‫ח‬ ‫נ‬ ‫ז ר ח י‬

‫ח‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫ב ר‬ ‫מ‬

‫יי‬ ‫‪V‬‬ ‫י ״ י ץ נ ח מ ד ה‪ .‬ארץ ישראל‪ - .‬ע ל ת ק ו פ ת השופטים י׳יא י •‬
‫ה‬ ‫ל‬ ‫ז מ י‬
‫י ^ ״ ״ י ^ ל י ״‬ ‫<ביי״‪ .(#‬וברור שהיה ב ע ב ר י ת ‪ :‬שה אחד )בדל״״(‪ .‬רכויבתי ל ץ א‬
‫פלשתים)השוה פ מ ״ ו ‪ -‬מ ״ ז ( ‪ - .‬ו ה ש ו ע ל י ם ‪ .‬לפי דילמןכוונתו לעמלק‪ .‬ו ל א נ ר א ה ‪ .‬מפני שהשועלים‬
 ‫חנוך א םמ פג‪-‬נב‬
‫ל‪3£‬אן עד־א‪#‬ר הקים אלגי לןבאן ?(ה אדור איל אלד ‪$‬קןך‪$‬ם א ? י‬
‫ים‬
‫נ ל ל ס ‪ :‬ולאלל החל לןנף מןה ו מ ה את־למלכיס א ת ־ ל ‪ #‬י ע ל‬ ‫מג‬
‫ח‬
‫ואת־לזירי מ ע ד לסם ע ד ה ע מ י ד ו ץ ל פ ‪ :‬ן ל ^ ה להוא ^ןזר נמלו י‬ ‫מד‬
‫‪1‬‬
‫עיניו ל א ה את־לאלל א ‪ #‬ר ליה מקרב לצאן אעור עןב את־מביי‬
‫‪ 1‬ילל לנגף את־לצאן ולדמם עלילס וללל מ ל א ־ ל ך ך ‪ :‬ני^זלח אלגי‬ ‫ז‬
‫מה‬

‫לצאן את־ל^ה א ל ^ ה אלד ולקימהו לליות לאלל ולנהל אתיל^אן‬

‫‪1‬‬
‫ת ל ת לאלל א ‪ #‬ר ע‪1‬ב את־מבודו‪ :‬וללל אליו וללכר אליו ל ב י‬
‫ים‬
‫]יקימהו לאלל ויעלהו לנניד ולמנהל לצאן ימכל‪-‬אלה ל ? ל *‬
‫‪G‬‬ ‫ת‬ ‫צ י‬
‫ל ל ‪ $‬־ ל * א ן ‪ :‬ולאלל לראשון ל ד ף אללי לאלל ל ‪ #‬נ י ‪K1‬‬ ‫מ‪:‬‬

‫לאלל ל‪#‬ני ולבדח מכניו ןאךא ע ד ־ א ^ ד ל׳מילי לאלפים אתי‬

‫לאלל לראשון‪ :‬ןלאלל ל‪;#‬י קם ולנלל את‪-‬ל&אן ]ןלצאן ןללי‬ ‫מהא‬

‫ומל־לכלבים ןלשועליס ולזירי ללער לראו ולמדהו מ ^ י ו‬ ‫ו‬ ‫ר ‪ 3‬ו [‬

‫סט‬

‫ולאלל ננף וללרג את‪-‬לליות לרעות ןלליות לרעות ל א ליה מלז‬

‫עוד ‪$‬ל־בה כין לצאן ולא למסו עוד מלם רמר‪ :‬ולאיל ה ו ל י י‬ ‫מחי‬

‫ממעזים דכים ולשכב ףמה קטן ללה תלליו לאיל וילי לנניר ו‪:‬הי‬
‫מנלל את־לצאן ולכלת ליה נדול וללב ולמנה למען לצאן ומ^דל‬
‫! ב ו ל ונדיל נבנה על־כית אדי‪3‬י ל^אן ולכלת ל יה ‪ #‬מ ל ולמודל‬
‫ז‬

‫ליה רם ונבול ואדני י&אן ? כ ן כמנלל לןזללן <‪/$‬לא לקליבו למניו‪:‬‬

‫נא‬
‫ועור ראיתי את‪-‬ל&אן תועים שנית והולכים מדרכים רכים ויעןבי‬
‫ם‬
‫את־כילס להוא ואיני לצאן קלא לאללים מקרב ל&אן נ ל מ ל ה‬
‫אל־ל^אן ולצאן הללו להרג מ ל ם ‪ :‬ואלד מלם נעל ןלא נללג‬ ‫נב‬

‫אויבים לישראל כאן עד קרוב ‪ p r t‬גלות בבל‪ .‬ואילו עמלק אחרי זמן דוד לא ם‪1‬אנוהי‬
‫עוד בתולדות ישראל‪ .‬ולפיכך תצדק דעתו של ‪ Charles‬שהשועלים הם העמוגים‪ .‬שחיי‬
‫אויבים לישראל עד לבין ה ח ש מ ו נ א י ם ‪ .‬־ ו ח ז י ר י ה י ע ר ‪ .‬אדום )השוה פי״ב‪ .‬מיג‪ .‬מ״ט״‬
‫עיניי׳‬ ‫«י ך ו ג ‪ -‬ה ש מ י ד ו כ ל ם ‪ .‬ב ק ט ע היווני‪ :‬רבים ‪ - .015U)?U0‬א ש ר נ פ ק ח ו‬
‫לראות מעשי ש א ו ל ‪ - .‬ב ל א ד ר ך ‪ .‬כך ביווני‪ .dvoSu?:‬השיה תהל׳ ויתעם בתהו ל א ־ י י ו •‬
‫״ ^ ו ב כ ו ש י ‪ .‬שלא בדרך הישר‪ - .‬דוד נמשח למלך ע״י ש מ ו א ל ‪ - .‬שיעור הכתובים גיהו‬
‫‪,‬‬
‫ג כאן על פ ‪ Ch‬שהלך בעקבות הקטע היווני‪ ,‬ובכושי השיעור הוא כ ך ‪ :‬מ ״ ‪ .‬מ״חנ•‬
‫״ ‪6‬‬

‫הלשון‪ :‬והצאן גדלו ורבו‪ .‬ואחריו נ ‪ - /‬א ת ־ ה צ א ן‪ .‬בכושי נוסף‪ :‬ה מ ע ט י ם •‬ ‫ט׳ ח‬
‫) ״ י השי*ח‬ ‫ע‬ ‫יל‬
‫מ ן‬ ‫ד‬ ‫ה‬‫‪ -‬נ וב יוני א ן‪ ,‬ונכון‪ - .‬דוד מת ושלמה מלך במקומו‪ - .‬כ ב ר‬
‫א‬ ‫ד‬

‫לפנ י‪ 0- .‬י ו א י ל ך ע״ב ואילך( שהבית כאן הוא ירושלים והמגדל ‪ -‬בית־המקדש )ופרש כל‬
‫בעל צייאת ליי י׳ ד׳(‪ - .‬י ש ל ח ן מ ל א ‪ .‬ק ר ב נ ו ת ‪ - .‬ע ל עשרת השבטים הוא רומז‪-.‬־‬
‫ק ר א ל א ח ד י ם ‪ . . .‬נביאי ישראל‪ - .‬ל ה ר ג ב ה ם ‪ .‬איזבל אשת אחאב הכריתה א ת נביאי‬
‫ה גמל א י״ח ד׳(‪ .‬־ אליהי הנביא ניצל יהיכיח א ת ישראל יאח״כ עלה השמימה‪~ .‬‬
‫‪no‬‬ ‫נג‪-‬סג‬ ‫פט‬ ‫חנוך א‬

‫ולבדח ‪1‬י^?גק על‪-‬לצאן ו ל ב ק ר ו ללמיתו ‪ 1‬א ל נ י הצאן חעילהו בעד‬

‫ה ^ א ן !‪.‬יעלהו ףו^זיפחו א^לו‪ :‬ועוד אלריס ? ל ח אל־הצאן מ ק ל מ ם‬ ‫‪:‬נ‬
‫ללעיד מ ל ס ולקונן עלילם‪ :‬ו א ל ר י ־ כ ן לאיתי בען^ם את־מית אלני‬ ‫גי‬
‫ואת־מגךלו ויסורו ^ ל פ ןעינילס ןנןדו ןאךא את־אלני הצאן בשלחו‬
‫מלם לךג רב מעלרילם עד־אעזר ןעקו הצאן על־חלךנ להוא‬
‫ולשובו אליו‪ :‬וללנם בירי לאךיות וחנמריס וחןאביס וח^בועיפ‬ ‫ני•‬
‫ובידי השועלים ומל־חליות לךעות והחיות לךעות החלו לקזרף‬
‫את־לצאן‪ :‬ןאךא ןהנה עזב את־כילס ואת־מנךלם וימקןרו } ל ס‬ ‫ני‬
‫בידי לאךיות לקזרף ולבלע אולם בירי מל־החיות הךעות‪ :‬ואני‬ ‫״‬
‫החלותי לןעק ב^ל‪-‬בחי ןלקרא אל־אלני לצאן ולחלאות לו על־‬
‫נ ח‬
‫ל&אן הנבלעים על־ללי מל־החיות ל ל ע ו ת ‪ :‬ןהוא ה ח ? ה אפ־ןפ־‬
‫ך א ה זאת ולשמח בי חפ נבלעים ןנאמלים ןנלממים ולעןכס להיות‬
‫נבלעים בידי מל־החיות• !יקךא לשבעים רועים ולתן ל ל ס את־‬ ‫נט‬
‫ה^אן לרעות אולם ולדבר אל־לרועיס ואל״נערילפ פ ע ל ה ל ד ע ה‬
‫?גל‪-‬אי*מ מ מ ס א ת ־ ח ^ א ן ן ל ־ א ? ר א ^ פ ©עשו‪ :‬ואני אמפר אולם‬
‫‪5‬‬ ‫ס‬
‫ל מ ס ב מ מ מ ר ו ל ‪ 3‬ד ת י למם את־מי פ ל ס ל א ב ד ו ו א ב ד ל פ אולם‬
‫ולממר ל ל ם א ת ־ ח צ א ן \ ו י ק ך א אל־אחר ףא‪$‬ר אליו דאה ו ה ת ב ו נ ן‬ ‫סא‬
‫א ל ־ מ ל ־ א ? ר ועשו לרועים לצאן ‪ $‬י יאבדו מלם יותר מאקזר‬
‫ס כ‬
‫צויתים‪ :‬ו מ ל ־ ל ל ך ה ומליון א ? ר י ע ? ה בידי לרועים ו כ ל ב ל ‪ $ 5‬ה‬
‫ל א מ י מ מ ^ ו ת י ן ב ^ ה כ ‪ #‬ר י ר ו ל ס ו מ ת ב ל ע ל ־ מ ל ־ ר ו ע ה ורועה ‪ $‬ל ־‬
‫ד‬

‫אמךה אשר לעעזו‪ :‬וקךא‪ £‬ל מ נ י א ת ־ ח מ מ מ ר א ? ר לאבדו ו כ ‪ $‬ה‬ ‫סנ‬

‫למק‪1‬רו ל א ב ד למען להלדדלי לעךה נגךם ו ל ד ע ת י מ ל ־ מ ע ש ה לרועים‬

‫ה א ר י ו ת ו ה נ מ ר י ם ‪ .‬א ש ו י ובבל‪ - .‬ו ה ז א ב י ס‪ .‬מצרים )השוד‪ ,‬פי״ג(‪ - .‬ו ה צ ב ו ע י ם‪ .‬אולי‬

‫לכושים הוא מתכוון‪ - .‬מקובל מימי קדם שלאומות העולם ‪ -‬והן שבעים במנין ‪ -‬יש שרים‬
‫‪,‬‬
‫ממונים עליהם בפמליא של מ ע ל ה ‪ :‬אומה ואומה ושר שלה )בם׳ חנוך ל ר ישמעאל כ י ג פרק‬
‫״ ד וטיז ועוד הם מכונים‪ :‬שרי מלכיות שבמרום(‪ .‬כיון שגלו ישראל לבין האומות אםף‬
‫הקביה‪ .‬שהוא רועה ישראל‪ .‬א ת שבעים השריס‪-‬הרועיס ונעריהם וצוד! עליהם להתנהג‬
‫עם ישראל על ד ר ך הכתוב בידמ׳ ה׳ י׳‪ :‬עלו בשרותיה ושחתו‪ ,‬כלו׳ במדה‪ .‬וכלה אל־‬
‫תעשו )והשוה ירמ׳ ה׳ י י ח ל׳ י״א‪ ,‬מ״ו כ״ח ועוד(‪ .‬אבל מתוך שהוא יודע אכזריותם‬
‫ש‬
‫ל אלו ביחם לישראל ק ר א אליו מלאך א ח ר מן הצד וצוד‪ ,‬עליו ל נ ה ל חשבון־צדק‬
‫ולהודיעד‪-‬ו‪ .‬לקמן )צ׳ כ ״ א ‪ -‬כ ״ ה ( נראה אותם השרים עומדים במחיצה אחת עם הנפילים‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫נ ר א ה שפרשה זו של שבעים הרועים ב ה ש פ ע ת זכריה י׳ ג וי״א ד׳ ואילך נכתבה‪ .‬אם גם‬
‫אין זה דומה ל ז ה ‪ - .‬א ל ‪ -‬א ח ר ‪ .‬קרא אל מלאך אחר״ מחוץ לאותם שבעים המלאכים־‬
‫הרועים‪ .‬ומינהו משגיח ע ל התנהגותם עם ישראל‪ .‬יתכן שהוא מיכאל )ע׳ צ׳ י י ד ו כ י ב ( ‪- .‬‬
 ‫סד‪-‬עז‬ ‫פט‬ ‫א‬ ‫חנוך‬ ‫פו‬

‫ומיתי ן־ךאיתי את־א?ר נעשו אם ל??*עו ^ ן ‪ $‬י ^ ציותים‬

‫ר‬

‫‪,‬‬
‫אם־לא‪ :‬אף‪-‬הם אל־ילעו *את ך«»ל‪-‬ו‪2-‬ידיע‪ 0‬ל ‪ , , -‬י כי אם ־‬
‫ר ם‬ ‫ה ז ל‬ ‫ו א‬ ‫סד‬
‫‪:‬‬
‫תכתב כל־אכדות לרועים איש איש בעתו ןחכאל ל‪,‬בל ל‪?$‬י‬
‫סד‪ ,‬ואלא ע ד ־ א ? ד לרועים ךעו ]איש! עתו ולחלו לללג ולאכד יותר‬
‫מ א ? ר ?וו וללנו את־לצאן בנד לאליות‪ :‬ןלאךיות ולנכרים אמלי‬ ‫סי‬
‫וכלעו את לב־־לצאן ולזירי לנער אכלו אלפ ולשלםו את־למןלל‬
‫סז וללליבו את־ל^לת‪ :‬ואלעצב ל ל כ ה מאד על־לכנלל כי ןחרב כית־‬
‫צ א‬
‫סח ל ז ואחדי־־כן לא־לבלתי לךאות אפ־^או לצאן אל־למלת‪ :‬ולרועים‬
‫ןלנלליס עלילם נתנו• את־לצאן לכל‪-‬לליות לךעות ל ^ ל ע פ ןאי*‬
‫אי* מלם בעתו בממכר קכל ןלאלר לכתב כמכר ל א ל ד אלי‬
‫ת‬ ‫ס ט‬
‫א ־ ל * ? מ ד י ם ‪ :‬ואיש איש למית ו ל ? מ י ד יותר מחקו ן ^ י לללולי‬
‫להוא‬ ‫לבבות ילללל על־אדות לצאן‪ :‬ואלא כמן‪-‬אה ‪ , - ^ -‬ו‬
‫) ; י ר‬ ‫פ‬ ‫ל‬ ‫ת‬ ‫‪ 5‬ם‬ ‫ע‬
‫ככלבו אלת לאלת את־כל־לנ?מדים כידי לרועים י‪1‬ם יום וללי‬
‫עולה ומ‪$‬יח ופלאה את־כל א ? ר ]?רשם[ בממדו לאלני לןגא? מל"‬
‫‪:‬‬
‫א ? ר עשו וק;ל־א?ר א כ ד איש אי* פלס וכל־א?ר נלנו ל ל ? מ י י‬
‫ב‬
‫עא ולככר נקךא למני אלני ל&אן ולקח את־לפכד כידו ולקלא י‬
‫עב ולללמהו ונניחהו‪ :‬ןאלרי כן־לאיתי בלעות לרועים ? ת י ס עשלי•‬
‫ד‬
‫? ע ׳ ולנה ש ל ? ה מךלצאן ? ב ו ולבאו ולללו לקומם מל־א?י‬
‫נפל מךלכלת להוא וחזירי לנער נסו להכריע כעלם ולא לללי•‬
‫עג ויחלו לבנות ‪#‬נית כמקךם ןלקימו את־למגלל נלקךאו לו למנלל‬
‫ללם ‪1‬לשובו ל ע י ל ? ל ל ן לכני למגלל אל כל־לללם א ? ר עליו ליי•‬
‫עד טמא ולא טהור‪ :‬ןעס־כל־אלה נלעןדו עי^י ל‪3£‬אן ןלא ךאו ןנס־עיני‬
‫רועילם נלעורו ולמכרו אולם לרב כידי רועילם להשמיד !יךמםי‬
‫עד‪ .‬את־לצאן ברנלילם ולבלעום‪ :‬ואלני ל&אן ל ל ש ה ע ד ־ א ? ר נפוצו כל־‬
‫לצאן על־כני לשךה וללעךבו בתוכם ןלם לא־לעילוס פילי לליות‪:‬‬
‫עו ןלבתב את־למכר לעלהו ונלאהו ולקלאי־ לכני אלני לצאן ולללוז‬
‫ל נ י נ י ו בעלם ולבקש ממנו עלילס ונלאהו את מל־מעעזי לרועים‬
‫ד‬ ‫ד‬ ‫ז‬
‫ול‪ £‬ל ^ י י מ כל־לרועים‪ :‬ולקח את־לפרו ולשימהו על־לדו ויעאז‬ ‫?‬

‫‪0‬ת‪-‬סי ה א ר י ו ת ‪ .‬אשור )ע׳ בפניה(‪ - .‬ו ה נ מ ר י ם ‪ .‬ב ב ל ) ש ם ( ‪ - .‬ו ח ז י ד י ה י ע ר ‪ ,‬אדום‬

‫בפייב‪ ,‬והשוה ישע׳ ס י ג א ׳ ‪ -‬ד ‪ /‬עובדיה י ׳ ‪ -‬י ״ ב ‪ .‬יחז׳ כ י ה י״ב‪ ,‬תהלים קל״ז ז׳(‪ .‬־‬
‫סח—עא‪ :‬למן גלות בבל ועד ‪ n ^ r‬גיון‪.‬‬
‫עב—עז‪ :‬למן כורש ועד אלכסנדר מקדון‪.‬‬
 ‫צ א‪-‬יד‬ ‫חנוך א‬
‫ןאךא ע ד ־ א ? ר שלשים ‪1‬למ?ה רועים לעי ממל את־ל‪5£‬אן‬
‫ןכלם בלו עתולילפ לראשונים ואחריפ נלנו בירילפ לרעולפ‬
‫בעלם מל־רועה בעתו‪ :‬ואלרי־כן ראיתי בפךאי את־מל‪-‬עוף‬
‫ל?מלס מאים הנעזרים לדיות לאיות ןלעוךבים ןהנשרים ליו‬
‫מנהלים את כל־לעופזת ולללו ל ב ל ע את‪-‬לצאן ולנקר את־עינילם‬
‫ולבלע את־בשךפ‪ :‬ולצאן זעקי בי־נאכל בעזךם על־לרי לעופות‬
‫ואני ךאיתי ואבל כ?נלי על־לרועה ההוא א ? ר ך ע ה את־לצאן‪:‬‬
‫; א ך א עד‪-‬אעזר נבלעו חצא? על־לדי למלביפ ךלאיות ו ל א השאירו‬
‫ל ל ם ? ש ר ועור ןנידיפ ןלא הולידו ר ק ע?מותילם לכו? ונם־‬
‫ע?מותילם נ‪$‬לו ל‪$‬ךן ולמעטו ל*יאן‪ :‬ןאךא עד־אעזר עשרים‬
‫ו ש ל ? ה ליו רועים וישלימו בעתותילם שמונה ולמשים ץמניפ‪:‬‬
‫וחנה מלאים נולדו לצאן הלבנים ולחלו למקל את־עינילפ ןלךאות‬
‫ולקרא אל‪-‬ה*יאן‪ :‬ה פ ?^קו אליהפ ואלה ל א לאזינו אל־ךברילם‬
‫מי חך?ים ליו מ א ד ועינילפ <יהו מ א ד מ א ד ‪ :‬ואךא במראה וחנה‬
‫ללנמלו לעוךבים על־ל^זלאיפ וללמשו פ ל ה מךח^לאיפ ולנךעו‬
‫את‪-‬לצאן לגזרים ולבלעופ‪ :‬ואךא עד־אשר ?מחו קלנלם למלאיס‬
‫ןלעוךביפ ןךעו את־קךנילפ ואךא עד־אקזר ?מלה קךן גדולה‬
‫לאחד מ ך ל צ א ן ועינילפ נמקחו‪ :‬ולפט אלילפ ועינילפ למקחו‬
‫ולקרא אל‪-‬ל‪5£‬אן ולאיליפ ךאהו ו^לפ לצו אליו‪ :‬ועפ־מל־אלה‬
‫]לאיתי[ עד־‪$‬שר לנשרים ולדיות ןלעוךביפ ולאיות היו טולפים‬
‫את־לצאן ולעפו אלילפ ולבלעום ע ד ־ א ? ר נדמו הצאן אך לאיליפ‬
‫חפ ‪1‬ןכו ולצעקו‪ :‬והעורבים נללמו ולריבו אתו ולבקשו להוריד‬
‫נ‬
‫את־קל י ו ל א למלו ל ו ‪ :‬ואלא עד־אעזר ‪$‬או לרועיפ וחןשריפ‬
‫ולדיות ולאיות ולקךאו אל־לעוךביפ בי לשברו את־קלן לאלל ההוא‬
‫ולללמו ויריבו אתו והוא ל ב א ל פ ולקרא ל ע ך ו מי לבא‪ :‬ואךא עד־‬
‫א ? ר } א לאיש א ? ר מתב את־שמות לרועים ולביאם ל?ני אדני‬
‫לצאן מא ולעןרהו ויושיעהו ולךאהו ל ב ל הוא לרד לעזרת לאלל‪:‬‬

‫א ‪ -‬ה ‪ :‬מזמנו של אלכסנדר מקדון ועד ממשלת היוונים־הסורים‪.‬‬ ‫צ‪.‬‬

‫בכושי‪ :‬שלשים ושבעה‪- .‬‬ ‫וחמשה‪.‬‬ ‫שלשים‬
‫מזמן ממשלת היוונים־הםורים ועד מרד החשמונאים‪.‬‬ ‫ו—יב‪:‬‬
‫א ת ו ‪ .‬א ת האיל‪- .‬‬ ‫ו י די בו‬
‫האחרונה על היהודים‪.‬‬ ‫התנפלות־הגוים‬ ‫יג—ים‪:‬‬
 ‫סו‪-‬כח‬ ‫צ‬ ‫חנוך א‬
‫א‬
‫‪1‬אר * י ־ ^ י *א איני ל*אן אלילם ?לרי־אף מ ^ י י‬
‫צ‬ ‫פ‬
‫?*לי ?*לי *למניי‪ :‬מל־ל??רים ומדיי*‬ ‫חיי׳י ? י י‬
‫ןלעולביס ןלאיות נקבצו ילד ו‪:‬מאו אלם כל־צאן ל‪?,‬ך )ילם *אי‬
‫ה‬

‫‪:‬לד ולעזרו ןה לןה לגדע את קךן לאיל ל ה ו א ‪; :‬אךא את־לאי*‬

‫א ? ר מלב את‪-‬לממד ממ?ות אלןי עד־א?ר מתח את‪-‬ל‪$$‬ד על"‬
‫ל?מד א?ד למיאי ?ניס ע ? ר לרועים לאלרונים ן»ך ל ^ י איני‬
‫א‬

‫ל*אן מי ל ? מ י ד ו לרמה ‪:‬לד מךלראשוניס‪ } :‬א ך א ע ר ־ ‪ ? $‬ר *א‬

‫איני לצאן אלילם ולקח מ‪:‬די מ&ה !עמו ולך את״לאדז ול*י^‬
‫ע‬
‫^ מתוך לצאן ול?ל י‬ ‫^‬ ‫נבקעה ומל־לליות ^ ל ‪ -‬ו ן‬
‫ה ל ם‬ ‫ל ‪1‬‬ ‫ת‬ ‫פ‬ ‫ע‬

‫?ארץ ולבס עלילס‪ :‬ןאךא עד־א?ר נלנה לךב ןדולת אל"‬

‫לצאן ‪1‬מ«י ל*אן אל־כל־ליות ל?לה ללכילן ן^ל־ללןד• ןפייר‬
‫לשמלם נפ‪1‬צי למנילם‪ :‬ןארא עד‪-‬א?ר הוקס ‪5‬מא לאדן לל^לי'‬
‫י ם‬ ‫א‬
‫ו י ‪ 3‬י ל&אן ‪:‬שב עליו נןלאלר[ לקח את־מל״סממרים ל ל ת ו מ‬
‫ם‬ ‫ת‬
‫ולמתח ‪ $‬־ל׳ממרים למני אלני‪-‬לצאן‪ :‬ולקרא אלני אל‪-‬לאנ‪#‬י‬
‫ללס גאל־זשמעת ללמניס לראשונים וי^ן עלילם ללמיא‬
‫למניי למךלכומב לראשון א ? ר ללך כלאש ל ב י ב י ם א ? י‬
‫עריתילס ליי מעךוית סומים ו‪:‬מיאו את־גילס למניו‪ :‬וילמד אל"‬
‫לאיש א?ד מלב למניו ןהוא אלד מ ? ב ע ת ללמניס ללס ו*אמי‬
‫אליו קח את־?בעים לרועים א ? ר ‪$‬םרתי ב‪:‬רס את‪-‬לצאן ןלס‬
‫ם‬
‫לקחו אולם וימיתו מלס יולד מא?ר בייתים‪ :‬ןאךא ולנה ? ל‬
‫אסורים ןלם עומדים למניי* ולמ?מט ל‪:‬ה מרא^ונל על־לבוכבים‬
‫‪?1‬מ?או ליבים וילבו אל‪-‬מקוס לןזלה ןןשלכו אל־תוך עמק מלא‬
‫אש וללכל ו‪$‬לא עמודי־־אש‪ :‬ושבעים לרועים נ?‪$‬טו ולמלאי‬
‫ל;בים ‪1‬י?לכו אל־תיך מעמקי לאש לליא‪ :‬ואלא כעת לליא‬
‫ולנה נמתח עמק אלד ‪ #‬ה בתוך־האדן ןהוא ‪$‬לא אש ויביאי‬
‫את־ד&אן לעולים ללם ולשבטו ?לס ולמלאו ליבים וישלבו אל"‬
‫תיל עמק־לאש להוא ולבעדי ולעמק ליה מימין לבלת ל ה ו א ‪:‬‬
‫•בחוארא את־לצאן ללס ולס מעריס וע^מולילס מערות‪ :‬ואקום‬

‫דין על הנפילים והרועים הכופרים‪.‬‬ ‫כ‪-‬כזן‬

‫‪,‬‬
‫ד (‪.‬‬ ‫לעיל כ״ו‬ ‫)ע׳‬ ‫גיא ב ן הנם‬ ‫אחד‪.‬‬ ‫] ו ה א ח ד[‪ .‬כ ך מגיה ‪ - .chariee‬ע פ ק‬
‫בחיים— תחית ה»דיקים ‪ -‬המשיחי‬ ‫ירושלים החדשה — התיהדות הנכרים שנשארו‬ ‫כח‪-‬לח‪:‬‬
‫‪DB‬‬ ‫צ כט‪-‬צא א‬ ‫א‬ ‫חנוך‬

‫לךאות עד־אעזר כפו את־לכלת לל?ן ההוא ולשאו את־מל־לעמוליס‬

‫ואת מל־קרות לכלת צעצועיו ויכפו אתו וללאום ןלקזליכופ אל­‬
‫ם‬
‫בש מקופ א ח ד מ ך ר י האךץ‪ :‬ואךא ע ד ־ א ? ר לכיא אלגי־ לצאן כלת‬
‫ל ך ש ןדול ונבול מן־לרא^ין ולקימהו כמקום לראשון אעזר ?מה‬
‫כל־עמוךיו ליו לךשים וצעצועיו ליו לךשיפ וןדוליפ מךלראשון‬
‫ללשן א ‪ #‬ר ?שא מ ? ם ןמל‪-‬לצאן ליו בתוכו‪ :‬ואךא את‪-‬לצאן א ? ר‬ ‫ל‬
‫ג?אדי וכל־לליות א ‪ #‬ר על־לאלץ וכל־לעופות אעזר כךקיע ל?‪$‬לם‬
‫נימלים ומשתלףס ל‪|£‬אן ימללננים אלילם ונטמעים ל ל ם ל?ל־‬
‫לא ך ? ר ‪ :‬ואללי־כן אלזוני ? ל ? ת לבלכי ללמן בלדי ולד־לאלל אלןה־‬
‫בי נס־כן ולקחוני ולעמידוני בתול ל‪£‬נאן לחם למני ליות ח כ ש ^ ט ‪:‬‬
‫לב‪-‬לנול‪3£‬אן ליו ?‪:‬לס ל^נים ן‪$¥‬ךס ןדול ו ? ח ‪ :‬וכל־לאבדיס וסכזורים‬
‫ה‬
‫וכל־ליות ל & ל וכל־עיף ל?מלם נאכפו כבלת להוא ואלני הצאן‬
‫לד ש מ ח שמלה גדולה כי ן‪:‬לס ליו בפוב ולשובי אל־כיתו‪ :‬ואלא‬
‫ע ד ־ א ? ר הניחו את־חלךב א ? ר נלןה לצאן ולניבול אל־לכלת‬
‫ותלםם למ‪3‬י א י ן י וכל־ח^אן נקדאו אל־לכלת ו ל א חכיל אולם‪:‬‬
‫ם‬
‫לי־ ועיני ? ל נמקחי ולראו את‪-‬הטוב ו ל א ללה בתו^פ א י ‪ #‬א ? ר ל א‬
‫לו־־לזךאה‪ :‬ואלא כי חבלת ללה נדול ןךלב ו‪$‬לא מאד* ^ ל א ולנה‬
‫נולד פר א ל ד למן וקלניו גללות ן^ל־לית ל ? ך ה ו?ל״עיף ל?מלס‬
‫א‬ ‫ל ח‬
‫לל י ממניו ולללננו אליו ב^ל־עת‪ :‬ואלא ע ד ‪ -‬א ? ר שנו ?ל־מ?‪$‬חותילס‬
‫ט‬
‫ו?ל ליי לכדים ל^ניס ולדאבון ‪1‬ילס ללה ]לקזלה ולפלח[ הלה‬
‫לחלה גדולה ולד• קרנלס ןללות שחרות על־רא?ה ואדון לצאן‬
‫ל ט‬
‫עימה ? ל י ל ועל־מל־למריס‪ :‬ואני ל‪#‬נתי }תו‪$‬ס ואיקץ ואלא‬ ‫ם‬

‫מ ל כ ל ‪ :‬ןה למלאה א ? ר לאיסי כשנתי ואיקץ ואמלך את‪-‬אדוץ‬

‫מ‬
‫« ל‪¥‬לק ואלללי ? ב ח ‪ :‬א ל ד מכילי בכי ; ד י ל ולמעותי ל א לללו‬
‫עד־אקזר ל א לבלתי נ*א עוד וכלאותי נץלו על־א?ר לאילי כי‬
‫פ‬ ‫ם‬ ‫א‬ ‫מ כ‬
‫* * ל י ^ ו?ו ו ? ל ־ ‪ ^ £‬י ל א ל מכללם ללאילי‪ :‬כלללה להוא‬
‫זכרתי את־לללום ל ר א י י ן ועליי מכיתי ואלאמל על־ךאיתי את‪-‬‬
‫למלאה ההוא‪:‬‬
‫ןעלה מתושלח בני קלא אלי את־מל־אליר ואממל־לי את­‬ ‫צא‬
‫ל ב ו א )צא‪-‬קח(‪.‬‬ ‫לעתיד‬ ‫הקורות‬ ‫על‬ ‫לבניו‬ ‫חנוך‬ ‫ספד‬ ‫ה‪:‬‬ ‫חלק‬
‫הפרקים בחלק ה׳ נםתרםו‪ ,‬ודאי מסבות מכניות — שנתחלפו בכיי הראשון דפיו‪ ,‬וכדומה ‪ -‬וברור ‪npjaw‬‬
‫חל הפירוד בפרשת עשרת השבועות שבהם נחלקה ההיסטוריה העולמית‪ ,‬היינו שפרק »״נ )העוסק‬
 ‫צא ב‪-‬יז‬ ‫חנוך א‬ ‫‪1‬‬

‫פ‬
‫?ל־?כי א כ ף כי ל ד כ ר קרא אלי ולתל נ^מכה עלי למען « ל א ?‬
‫א‬
‫את־בל א ? ר לקךה אלכם עד־לעולם‪ :‬ואחר הלך מתושלח ‪1‬ז?‪1‬ר‬ ‫נ‬
‫אליו את־מל־אליו מאסף את־־בני כ ל כ ל ת ו ‪ :‬ו‪:‬דכר אל־<יל־ב‪3‬י‬ ‫ג‬
‫ל ‪ ¥‬ל ק נ*אמר שמעו בני חנוך את־ךברי אביכם ןהאזינו־ לימב‬
‫לאמרי כי העידותי ככם ואןילה לכם אחו^י אלבו י ? ר ולכויבו‪:‬‬
‫ב‬
‫ואל־תקלבו אל־י?ר ב ל ב ולב ואל־תלחברו אל־אנ‪#‬י ל ב ו ל‬ ‫ד‬
‫רק ?*רק ת ל ם » י ונלה אתכם בדרכים טובות ן^ךק יחיד‬
‫מלוה אתכם‪ :‬כי ‪:‬דעתי לקום לרב ?ארץ ומש‪$‬ט ןדול י ^ ה על"‬ ‫ה‬
‫לארץ ומל‪-‬לרשעה תיוס ו * ר ? ה ן?ל־כנ‪:‬נה ילרס‪ :‬ולילה עוד‬ ‫י‬
‫ה‬
‫ר ש ע *ל־לארץ ומל‪-‬מעשי רשע ולכס ומשע לרבו כי־^נלם‪:‬‬
‫ןא‬ ‫ב‪:‬י‬ ‫כ‬ ‫ז‬
‫ל ^ י לר לק ורשע ונ‪?$‬ה ול^ס ?כל־חכעשים וכל‪ #‬ו כ נ י ע ה‬
‫וקומאה לגמרו לבא ידענות ןדולה כךח^מלם על־כל־אלה ולאדיז‬
‫ט‬
‫לקדוש יצא בזעם ועברה לעשות מ ‪? 9 #‬לי״ארץ‪ :‬בלמים ללם‬ ‫ח‬
‫י ן ק ד ל׳למם משרדיו ו ל ר ו ע ה והתרמית מתחת ח?מלם‪ :‬ו?ל"‬ ‫ט‬
‫עלמי לגולם וליכלילם לנתנו ל ש ל כ ת א * ןחכחידום ממל״לארץ‬
‫ןלם ;שלבו אל־מקזכט האש ואבדו מ!עם ובמשלט ^ קיעולס‪:‬‬
‫ם‬

‫י א‬ ‫י‬
‫־ וצדיקים ‪:‬קיצו משנלס ולכמה לקום ונתנה ל ל ס ‪ :‬ואללי לעקר‬
‫שלשי לרשע ולחומאיס כ ל ל ב לשמרו ןלמללכיס ?כל־מקוס לכרתו‬
‫י ב‬
‫ומל־הרשי למס ומל־עשי מעשי לרוף כ ח ל ב יאכדו‪ :‬אז יליד•‬
‫ת‬
‫שבוע אלר לשמיני ש ב ל‪¥‬ליו ולרב ת ן ל ך ל ו לעשות משכט‬
‫? ל ק בבני ללמם ולחו־מאים לממרו בידי לצדיקים‪ :‬ובאלריתו‬ ‫ע‬
‫ת‬ ‫נ‬
‫ל?ו י מתים ב^ךקלם יבל לכנה ל‪£‬לך לגדול לתפאךת עד•‬
‫לעולם‪ :‬ואלרי־כן בשבוע חלשיעי לגלה משכט ל?רק למל"‬ ‫יד‬
‫פ י‬
‫לעולם וכל־מעשי ללשעיס ‪ -‬ל ל ממל־לאלץ ולעולם לכלב להשחת‬
‫»ו וכל‪-‬אךם יכיט אל־ללך ל י ‪ #‬ר ‪ :‬ואלרי־כן ב ? ב ו ע לעשילי כ ח ל ק‬
‫לרביעי בו לליה משכט־עולם לןדול אשר בו לקח נקם מ ך‬
‫ט ז למלאכים‪ :‬ולרקיע לראשון לעבר ויללף ורקיע לרש יךאה וכל״‬
‫ז‬
‫‪?¥‬א ל?מלם ‪:‬אידו שבעללם‪ :‬ואלרי־כן לליו שבעות רכים בלי‬ ‫י‬
‫בשבעת השבועות הראשונים( היה המשכו *״א י״ב—ייז )על שלשת השבועות האחרונים(‪ ,‬ונראית‪ ,‬דעתו‬
‫של ‪ Ch‬ששיעורם של הפרקים כ ך היה‪ :‬צ״ב )מתאים לפי סגנונו להיות פתיחה של ספר(‪ .‬גיא א׳—י•‬
‫וי״ח‪-‬י״ט‪ ,‬גיג אי—י׳‪» ,‬״א ייא‪-‬י״ז‪* ,‬״ד‪.‬‬
‫י ש מ ע א ל כ״ג פ ר ק ל״ב‪.‬־־‬ ‫לד׳‬ ‫בחנוך‬ ‫ח ר ב זו‬ ‫ו ח ר ב ת נ ת ן ‪ -‬ל ו ‪ .‬ע ׳ תיאורה של‬ ‫נ‬
 ‫צא י ח ‪ -‬צ ג ט‬ ‫חנוך א‬

‫ממכר עד־־העולם ן^לם לליי מטוב וב?רק ןחקוא ל א לןכר‪-‬עוד‬

‫יח עד־עולם‪ :‬ועלה אןיךה לכם ?ני ןאראכם דלכי־?רק ןרךכי למס‬
‫יט ןהךאיתים לכם עוד לכעס למען הךעו את־א‪#‬ר לבא‪ :‬ועלה‬
‫שמעי אלי מני ולבו בדרכי * ד ק ואל־תלכו בדלכי ל‪$‬ס כי ^ל־‬
‫לללכיס בדרכי ך ‪ #‬ע לעולם יאמדו‪:‬‬
‫ממר מתוב ביד לנוף !ולמיצב לנוך את־תולת החממה ל*את‬ ‫צב‬
‫ת‬
‫ל מ ה ל ל ה במי כל־ארם ןחשיממת א ־?ל־ל‪$‬דן! למל־מני ליקזכיס‬
‫ב‬
‫?ל־ל׳אדן ולמל־ללרות ל^איס אעזר ‪.‬יעשו יעזר ןשלום‪ :‬אל־ןא‬
‫נ‬
‫הך‪2‬ז רילכם על־לעתים בי לקדוש ו ל ד ו ל זמן למים ל?לן‪! :‬הצדיק‬
‫לקום משנתו ולעבר בלרכי־צרק וכל־דרבו ומדןלבו לחלה בטוב‬
‫ובחסד עולמים‪ :‬וחנן את־לצליק ונתן לו י‪#‬ר עולמים ונתן לו‬ ‫י‬
‫שלטון וללה בטוב וב?רק ו ה ל ן באוד עולם‪ :‬ואבד ללקזא כחעזך‬ ‫י׳‬
‫עד־עולס ולא עוד ללאה למךליום ההוא לנצח‪:‬‬
‫ואלרי־כן הואיל לגיל להגיד מתיל לממדים‪ :‬ו*אמר לנוף‬ ‫צנ כ‬
‫על־בני־ל?לק ועל‪-‬בלירי העולם ועלץטע ליי‪#‬ר אדכר אליכם‬
‫מני אני לביר ואודיעכם את־לדמרים לאלה כא‪#‬ר ננלה אלי‬
‫במלאה לשמלם וא‪#‬ר לדעתי מדברי מלאכי לפ|רש וא‪#‬ר למלתי‬
‫ג‬
‫מעל לחות לשמלס‪ :‬וללל לנוך להגיד מתול למכר ויאמר אני‬
‫גוללתי לשביעי כ ^ ב ו ע לראשון בליות עוד מש‪$‬ט ן ? ל ק ‪ :‬ואללי‬ ‫י‬
‫לקום בשבוע לשני לשע ןדול והלמית ת?מח ואז לללה לקץ‬
‫לראשון ואז לנצל לאלם ובכלותו תגלל לרשעה ולק יעקזה‬
‫ללפזאים‪ :‬ואלדי־כן בשבוע לשלישי בסופו אלם למלר לנטע‬ ‫יי‬
‫משפט־?לק ואלדי־כן לצא נטע ח?רק לנצח‪ :‬ואלדי־כן כ^זבוע‬ ‫י‬
‫לרביעי בסופו מראות לקדושים והצדיקים יךאו ולק לדורי לרות‪:‬‬
‫ואחלי־כן בשבוע חלמישי בפופו בית־לתמאלת ולמלכות ל^ה‬ ‫ז‬
‫עד‪-‬עולפ‪ :‬ואלרי־כן ב^בוע חששי מל־חחליפ בו יןיןדו ולב בלפ‬ ‫ח‬
‫ללשיע מבלי לכמה ובו אלם לעלה ובפופו כית־חמלכות לשרף‬
‫ט‬
‫מאש וכל־־זרע השרש חנבלר לפך‪ :‬ואלרי״כן בשבוע לשביעי‬
‫לקום דור להפבות ולכים לליו מעשיו וכל־מעשיו לליו מעשי‬

‫במקור‬ ‫שהיתר!‬ ‫שהמים‬ ‫ולב כלם ירשיע מחכמה‪ .‬ברוד‬ ‫בכושי‪:‬‬ ‫חכמה‪.‬‬ ‫מבלי‬
‫היא מ י ם ה ש ל י ל ה ‪- .‬‬
 ‫צג י ‪ -‬צ ה ג‬ ‫חנוך א‬
‫ם‬
‫מהפכות‪ :‬ואסופי ל?לרי לצדיקים מ » ד י ם מנ&ע ? ר ק ל ע י ל‬
‫א ‪ #‬ר תןמן ל ל ס ‪#‬ב?תלס ל כ פ ת ?ל־מריאתי‪ :‬כי פי כ?ל‪?-‬ני־‬
‫לארם א?זר יוכל ל?נ*ע את״קיל ה ק ד י * ו ל א ‪ :‬ל ר ד וכי יוכל‬
‫ר‬
‫ל ל ש ב מל*ביליי יפי היא א ‪ #‬יוכל ל ע ז ?מל‪-‬מעשי ^ןןלס‪:‬‬
‫י י כ‬ ‫ה י א‬ ‫י ה ו י‬
‫ל לעין כ^מלס יפי הוא א ‪ #‬ר יוכל ללמין את־‬ ‫**י‬
‫בריאת ל׳^מים ולראות ?כ* או דיל ויוכל ל ד כ ר ]עלילס! א‪ 1‬ל‪$‬לית‬
‫ולראות את־‪7‬ל‪-‬קציתילם יללכילם או לעשות ממולם‪ :‬וכי מ ל ־ ‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫לאנ‪#‬יס א ‪ #‬ר ייכל ל ד ע ת מ ל ל ל ב ל א ת ואלמד! ‪1‬א?ר ללאי‬
‫ם‬
‫לי את״מדת ב ל ‪ :‬ל י * אךם א ‪ #‬ד יוכל להשיג א ל ך ל^זפלם ה ? ל‬
‫ועל‪$-‬ה גימדו ימה־ממפר לביככיס ואיפה יגיחי כל־למאדות‪:‬‬
‫ועלה אפר לכס » י אלבי ? ר ק ולכו בי כי דרכי זמיר?‬
‫ראולס לאלז ? ל ס ודרכי לרשע למלי פלאס וא^דו‪ :‬ולאביה‬
‫ם‬ ‫ת‬ ‫ם‬
‫לרועים ?דור לולי דלכי ל ל ? ולמו ול״ לרלקו פ ל פ ןלא ילכי‬
‫? ל ס ‪ :‬ועלה אמר אני ל כ ס הצדיקים אל־תלכו בדרכי לעזע ובדרכי"‬
‫?עת ואל־תקן‪-‬בו אלילם מד^אכדו‪ :‬יכקשלס ובהן‪-‬לם לכם ?ריו‬
‫והלים נמלריס וללמדם מדרכי ‪#‬לוס וללילפ 'וללילם ^ ^ ז ד י ם *‬
‫י^מרלס את״דמרי ממלשבות לכמכס ואל־למחו מ ע ל לבבכם ולדעתי‬
‫מי ההגאים לפתו אנ‪#‬ים לעשות ח ג ללממה לכל־למצא ל ה מק‪1‬ם‬
‫ן<;ל־ע?ה ל א ל ל פ ד ל ל ס ‪ :‬אוי ל ל ם לבונים ר ש ע ף‪$‬מו תלמית‬
‫לסירנמ מי מלאם ילרסי ואין ‪#‬לוס ל ל ס ‪ :‬אוי לבונים מתילם‬
‫?המא בי מ^ל־־לסודותילס יללסי י כ ל ל ב לפלו וליכשיס ןלב וממף‬
‫כלאם כ מ * כ ט יאכדי‪ :‬איי לכס עבירים כ י י כ פ ל ל ס מע*רמם‬
‫ימע?זרכס תמרדו בי לא־ןכרלס את־לעליין בימי ע * ר כ ס ‪ :‬עשילס‬
‫?מלה ו ל ‪ #‬ע ונלכןז תליו נכונים ליוס * מ ך ־ ר ס ףוס ח ‪ #‬ך ףוס הדין‬
‫ה ן ד י ל ‪ :‬כן אני אומר לכס ומודיע לכס כי בוראכם ימילכם‬
‫ילמפללכס לא־להי רלמים ובוראכם ל&מח לאבלנכס‪ :‬וצדיקימם‬
‫לליי בלמים ל ל ם תוכלה להמאיס ולרגעים‪:‬‬
‫מי לתן עיני ענן־פלס ואמכה עליכם וזממתי עליכם כענן מלם‬ ‫‪:‬‬
‫למען לנוה לי מיגיז למבי‪ :‬מי נתן לכס לעשות לרכה ולעיע ל ל א‬
‫מ ‪ #‬מ ט לביא עלימס לחימאים‪ :‬אל־תילאו ממני לחוקואים אלם‬
‫הצדיקים כי ישוב איני ונלנס בילכס ועשילס כ ל ם מ * ‪ $‬ט מלמ?כס‪:‬‬
 ‫צה ד ‪ -‬צ ז מ‬ ‫חנוך א‬
‫ט‬
‫איי ל כ למפיליס לרמים ‪#‬אין ל ל ס חלרי• רפואה * ר ח ק מכם‬
‫ממגי לקזאיכס‪ :‬אוי לכם חנומלייס ר ע ה לקזכנכס מי ככ?שיכס‬
‫תןמלו‪ :‬אוי לכם ערי ‪ #‬ק ר ולשוקדים על למס כי כלאם * א כ ד ו ‪:‬‬
‫אוי לכס חחוקזאיס על־רדממס צדיקים מי למכרו א ל ס ותךךםו‬
‫? ע י ר ‪ #‬ע ומכר עליכם ?לו‪:‬‬
‫קוו צדיקים כי כלאם יאבדו ה ח ז א י ם ממגיכס ולכם לחי‬
‫ח‪#‬לטון עלילם מ ל כ י כ ם ‪ :‬וביום מצוקת חח^אים לרומו בגיכם‬
‫ו?לי מטריים ו ל נ כ ל ל פ מדיות ק?כט ועלילס ומאלם כמחלות‬
‫לאר‪$‬ה ובנקרות סלעי עולם כמכניס אל־מגי ל ך ^ ע י ס ןכקזעיריס‬
‫לללילי כגללכם ומכו‪ :‬ןאלס חפבליס אל־תיראו כי רפואה לחי‬
‫א‬
‫ו י י מחיר לאיר ל כ פ וקול מנולה תשמעו מ ך ח ^ מ ל ס ‪ :‬אוי‬
‫לכס ח^איס כי ע*רכם לדמה אלכם לצדיקים אך לבכפ יוכים‬
‫לכס מי ח^אים א ל פ וןה לעיד ננדכס לזכרו! ר ^ ע ל כ ס ‪ :‬אוי לכס‬
‫לאכלים ח ל ב ח^זה ועז־שרש חמעלן לשתו ןאת־ענויס *רמסו‬
‫במלכם‪ :‬אוי לכס ח&תיס מלפ ‪1‬פ‪$‬ל ‪$‬קור[ כי פלאם לבא גמולכם‬
‫יכלילס ויבשלם כי עןבלס מקור חלים‪ :‬אוי לכס ^שי ל ‪ #‬ע וללמית‬
‫ונדופיס זכרון לללה ננדמס ל ר ע ה ‪ :‬אוי למס עריצים למדכאים‬
‫צדיקים מכלם כי יום מפללכס ^ א ‪ :‬כלמיס ל ל ם למיס רכים וטוכים‬
‫לבאו לצדיקים ביום מ ש כ מ כ ס ‪:‬‬
‫האמיגו צדיקים כי לחטאים לליו ללל^ה ואבדו ביום נמקזפט[‬
‫ל ל ‪ #‬ע ‪ :‬לדוע ללי לכס כי לעליון לןבר לל^מילמם ומלאכי ‪#‬מלס‬
‫לשמחו ל מ פ ל ל כ ם ‪ :‬מה־־תעעזו חטאים ןאנה לנוסון מיום למעזמט‬
‫מעזמעכם קול ל כ ל ת הצדיקים‪ :‬אלם תליו כמולם א ^ ר ננרס‬
‫תעיד *את לכדים ללילס לחטאים‪ :‬וכלמים לחם ל ב א ל כ ל ת‬
‫לצדיקים אל־אי?י ולמם לבאי למי משפמכם‪ :‬ומל־דברי רעזעלכם‬
‫ל?‪1‬לאי למגי לןדיל חקדוש ימגימם ילפו והוא לולה ?ל־מעקזה‬
‫גומי ? ר ‪ #‬ע ‪ :‬אוי לכס ח^איס אעזר כלס וכל^זה כי ל ע ה ?ןןדלמס‬
‫א‬
‫מדמם‪ :‬אוי למס לאוגרים מלף וןלב ב ל ־ ? ר ק ואומרים ?עזר‬
‫עשרגו ולחי לגי רכוש !נאצר כ ל ‪$‬עזר למ?נו‪ :‬ועלה נעימה מלל‬
‫א ‪ #‬ר לזמגו כי אצרגי ממף ו צ ר ו ת י נ ו מלאים ממו פלס ורכים‬
‫ה מ ע י ן ‪ .‬כך בכושי‪.‬‬ ‫בכושי ‪ 1‬ד נ ת )=־״‪ iU-‬בערבית(‪ .‬־־ ו ע ז ־ ש ר ש‬ ‫וכשעירים‪.‬‬
‫עת‪-.‬‬ ‫בכל‬ ‫בכושי‪:‬‬ ‫מקור[‪,‬‬ ‫בקןןךקים לשתו‪ .‬־ ־ ]מ כ ל‬ ‫ןנלן‬ ‫‪ Ch‬יש ל ה ג י ה ‪:‬‬
 ‫צז י ‪ -‬צ ח טז‬ ‫חנוך א‬

‫חירשי־אך‪$‬ה ??תינו‪ :‬אכן כפלם למסו ‪#‬קריכם כי ע ‪ #‬ף ; ם לא‬

‫יקום ימהךה יעלה מכם כי אפכלס את־כל־אלה ? ר * ע ו ל י ל *‬
‫לקללה ר כ ה ‪:‬‬
‫ועתה ל?ני ל ? ? ע לכס ה ח ו מ י ם והכסילים כי רבות *ראי‬
‫על־לאלץ* לעז אלם ה מ ר י ם לשימו עליכם עלליס יותר כךלןשי^‬
‫ג‬ ‫צ‬
‫ולקקוה יותר מךלבתולות במלכות י? לל ובשלטון ו?ככף ו & ל‬
‫ובאלןמן יב^הי י?אכל כמלס י ^ פ כ י ‪ :‬ועל־כז איז ככם ת ו ר י • ה מ י ׳‬
‫ועל־כן יאבדו עם־ע^רם יהד עס־כל־תכאךלם וכבורם ו?הר^יי‬
‫י ב ל ה י?‪2‬ני *ייל ל^לכ^ה נ‪$‬שותילס אל‪-‬תנור א ש ‪? :‬שפעתי‬
‫ד‬
‫לכם לטאים כי ‪$‬לר א ‪ #‬ר לא‪-‬להיה ל ע כ ו מ ב ע ה לא־־תללי•‬
‫ת‬ ‫ת‬
‫ש ? ה ? ? ר בז ל ל ט א לא־נשלה על־לארין רק־לאלס * נ ‪^ $‬‬
‫ד‬
‫?רא אתי וכקללה רכה לללה מל־עועזהו‪ :‬ועקרות ל א ־ נ ל ? ה ל א ‪ #‬י‬
‫י ם‬
‫הגי אס־כגלל מעשי ‪:‬דיה למות ?לי }?ים‪? :‬שבעתי לכס ל ‪ $‬א‬
‫ד‬ ‫ק‬ ‫‪5‬‬
‫? ו י י ^ ‪ 1‬י ל בי כל־מעשיכם לרעים ?לולים כשכלם ומכ?שי•‬
‫לל?כס ל א ??ה ולא ;סתר ד כ י ‪ :‬ואלילדמו ??כשכם ןאל־תא^רי‬
‫בלבבכם כי לא־לדקנלם ולא ראילס כי ?ל־הקןא ?כלב יום יום‬
‫צ‬
‫כ‪#‬מלם לכני לעליון‪ :‬וידעלם מעלה בי כל‪-‬לל?כס א?זר ת ל ל י‬
‫ם‬
‫?כלב יום יום עד‪-‬יום דינכם‪ :‬אוי לכם לאוילים כי ב א ו ל ל ?‬
‫* א כ ד ו ואלם חוקזאים ללכמיס ןטוב לא־לל‪:‬ה ל כ ם ‪ :‬ועלה תלעי‬
‫כי נכונים אלם ליום אביון ולכן אל־לקוו לליות אלם ההגאים‬
‫כי אם־תללפו ומלם בי לא־לדעלס כל‪-‬בכר כי ?כונים אלם ליום־‬
‫לדין הגדול ליום מצוקה וללכה גדולה לנכשותיכם‪ :‬אוי ל?ם‬
‫ערלי־לב עושי־לע ואכלי־לם מאין לכם לאלל דכרים טובים‬
‫ו ל ג ת ו ת ילשי^ע &כל־־לד?רים לטובים א ‪ #‬ר ‪ £‬ם אדני לעליון על־‬
‫לארץ לרב ל א ללי שלום ל כ ס ‪ :‬אוי לכם אלכי מעשי רשע‬
‫מאלן לקוו לטוב לכם דעו בי בידי לצדיקים תןתנו ולס יערפוכס‬
‫ולמיתוכם ולא לרלמו עליכם* אוי לכם לשמליס כמצוקת לצדיקים‬
‫כי ?ל־?ן?י ל א לכרי׳ ל כ ס ‪ :‬אוי לכס לשמים לאל דברי לצדיקים‬
‫בי לא־ללי לכס כל־תקוה כללים‪ :‬אוי לכם בלבי ‪ #‬ק ר ולבלי‬
‫ר‪#‬ע כי לכלבי שקריהם למען לשמעו אלילם אנשים ופעלי ר^ע‬
‫לשכ?ס‪ :‬ל א ללי ל ל ס שלוס אל פלאם מות למותון‪:‬‬
 ‫צט א ‪ -‬ק ד‬ ‫חנוך א‬
‫ט‬ ‫צ‬
‫ואיי לכם עשי־ל‪#‬ע ומלכארים בדברי ?זקר ומכבדים ]אותם[‬
‫א ב י תאכדו ןדו!י א ‪ #‬ד ליא לליי ל כ ס ‪ :‬אוי להם סהככיס דברי‪-‬‬ ‫כ‬
‫יקזר !עברים תורת עולם ועושים ‪3‬כ‪#‬ם את א ^ ר לא‪-‬ליו לחטאים‬
‫נ‬
‫?רגלים ללמסי ע ל ־ ל א ד ן ‪ :‬בימים להם הכונו צדיקים ל ‪ £‬א ת את־‬
‫לפלויתיכם ולעזיכן לען־ה לכני המלאכים למען ‪:‬שימו עון לחטאים‬
‫לזכיין לכני העליון‪ :‬וכימים ההם ללעולרו לעפים ומ^חו־ת ללאמיס‬ ‫י‬
‫‪:‬קומו ביום לכליון‪ :‬וכלמיפ הלום ל?או ל ג ד ו ד י ם וטלפו את־‬ ‫י׳‬
‫ללדילס !עזבום ןילדילס יאביי על־‪:‬לם ואת־עוללילם יוןקי ?דלס‬
‫לעזבו ולא ‪:‬שובו אליהם ןעל־אהוכיהם ל א ‪:‬רחמו‪ :‬ןנם־נעזכעתי‬ ‫י‬
‫ז‬
‫לכם חטאים כי עון נכון ליום ש פ ן למיס בלי ה^גות‪ :‬וחמשתחויס‬
‫לאכנים ועושים כפילי זהב ןככף ןעץ !המר ו ה מ ש ת נ י ם לרוחות‬
‫א‬ ‫‪1‬‬
‫רעות ולבדים ולכל־אלילים ב ל א ל ע י ל" ??*אי כל־לשועה‬
‫ח‬
‫מלם* ודךשיעו בא!לת ל^ם ועינילם תלעורנה בפחד ל כ ם ובמלאות‬
‫ללומולילם‪ :‬באלה ללשיעו וכלדו כי כל־מעעזילס עשו כ^זקר‬ ‫»‬
‫!לשתליי לאכן לכן כ ל ל ף עלן יאבדו‪ :‬וכימים לחם א^זיי ?ל־ל?ןלי‬
‫ל?לי לכמה ומבינים כ ל ם !שמרים דלכי עליון ןהולכים בדרך‬
‫צלקו !אינם מךשיעים עם־לרשעים כי לם לו‪#‬עו‪ :‬אוי לכם קגכיצי‬ ‫*‬
‫כ‬
‫ל ע בין ‪#‬כניכם כי בשאול תו‪$‬תו‪ :‬אוי לכם עשי מדות תלמית‬
‫לפקד ויעצי ‪1‬ךןיי‪ 1‬על־לאדן כי }!ה ‪:‬סופו‪ :‬אוי ל^ם ביני ?תילס‬ ‫נ‬
‫בעמל אחרים וכל־לכי כנ‪:‬נס לבנים ואכניס ‪ #‬ל לקזא אפר אני‬
‫לכם לא‪-‬ללי שלום ל כ ס ‪ :‬אוי ל ל ם עןכי ל מ ד ה ונללת עולם‬ ‫י‬
‫מאבותיהם ונפשותיהם לבקי באלילים כי לא־ללי ל ל ס מנולה‪:‬‬
‫אוי ללם עשי־לשע ועץדי־לכס וירני־שכנילם עד־יום לדין חןדיל‪:‬‬ ‫‪1‬י‬
‫כי הוא יוריד את־כבידכם ולביא כאב אל‪-‬לבכם וחעיר את־לרון‬ ‫»‬
‫אפו וחשמילכם בלכם כ ח ל ב וכל־חקדו־שים ולצדיקים ין<ירו את‪-‬‬
‫חטאתיכם‪:‬‬
‫ובלמים ההם ללךנו אבות ובנילם בקוקוס א ל ד ואחים יכלו‬ ‫י\‬
‫להד עד־א^ר לש^פו נחלים מלמם‪ :‬כי איש לא־למנע את־לד^‬
‫מלמית את‪^-‬ניו ואת‪-‬בני כניו ול׳לטא לא־לכנע את־לדו מאחיו‬
‫ל?ככד מעלות השמש ועד־בואולמיתו איש את־אחיו‪ :‬וחסופ עד־‬
‫צ!אר ‪ :‬ל צ ה בלמי ללטאיפ !העגלה עד־גבהה ת ט ^ ע ‪ :‬כלמיפ ללם‬
 ‫ח נ‬
‫ק יי־קא ז‬ ‫א‬ ‫יר‬
‫נךדי למלאכים אל־‪$‬ל‪,‬מות ל פ ל ר ואמפו נחךו ל‪$‬קוס א ל ד אי*־‬
‫מורידי ללקוא ולעליון יקום ?יום סדין לעשות דין ןדול כלואים‪:‬‬
‫ע‬
‫ועל־כל־לצדיקים ו ל ק ד ש י ם למקיד שוברים מתיל״פלאכי ל י ו י‬
‫לשמרם ממכת־עלן עד־שימי קץ ל כ ל ‪ -‬ל ש ע ןלקןא ןאכדנס‪-‬לי^נו‬
‫ים‬
‫לצדיקים שנה כבילה ל א למלדו‪ :‬רבני ל א ך ן יךאו א ת ־ ל ל ‪ $‬מ‬
‫מכמלונס ןלכינו את־דברי לסכר לןה ןלכירו כי ן ^ ך ם לא‪-‬יוכל‬
‫ללצילס ?מלפכת ד ^ א ת י ל ם ‪ :‬אוי לכם ל ^ א י ס ?יום מצוקה ןדולה‬
‫‪$‬עני־לצדיקים ןשלפילם ‪$‬א‪ #‬כי נמול מ ע ל י כ ם יעע(ה ל כ ס ‪ :‬איי‬
‫למם עק‪#‬י־לב למוקדים לעשות ך ‪ #‬ע פ ל י כ ^ ל י ^ ןאיש ל א‬
‫פ‬ ‫א‬ ‫ד‬

‫לעזד לכם* אוי לכס ל ^ א י ם מרמרי פיכם וממעשי ‪:‬דיכם א ? ר‬

‫י ם‬
‫עקזלה לשעלמם ב ל ל מ ת אש נו‪#‬מת ת ^ ר פ ו ‪ :‬ולעו כי מ ך ל מ ל א נ‬
‫ילרש את־מעעזימס כ^‪$‬לס מךל^מש ומן־לירל וכךלכו^כים מל"‬
‫א ח^אתיכם ? ע ד עשולכם על־לי^דן מ ‪ $ #‬ט כצדיקים‪ :‬ןלעיד‬
‫ם‬
‫מל־^ן ןאד ועל ומקור כי ^לם ל‪$‬נעו כגללמס פ ך ל ת ןגלי‪$‬ם ול׳‬
‫יב את־עונו־תיכס למקדו‪ :‬ןעלה לכיאו ^ י א ל ‪ -‬ל ^ ר כי ל א ל‪$‬נע‬
‫ם‬
‫מרדת עליכם ואל־ל<כל למען ירד על־קמלו ןלב וככף מ א ל ? •‬
‫ןכא^ד יך־דו עליכפ לכםוד ול^לג כ ק ר ל ס וכל־־פופות <כלג ??ל"‬ ‫יג‬
‫מכותילן כימים ל ל ם ל א תוכלו ל ע מ ד ממנילן‪:‬‬
‫מני ל‪#‬מלם ל ל ב ב נ ו אל~ח?זמלס ומל־מעשה לעליון וילאלם‬ ‫קא‬
‫ממניו ואל״לרעו למניו‪ :‬אם למגר את־־ללונות ל^מלם ןעצר ארג״‬ ‫נ‬
‫ל מ מ ד ואת־לטל מ ר ד ת כנללכס ע ל ״ ל א ד ן מה־תעשו‪ :‬ןאם־י^לה‬ ‫ג‬
‫את״ץעמו עליכם כ נ ל ל מעשיכם לא‪-‬תוכלו לקרא אליו כי דמרלם‬
‫ד‬
‫למרי נאןה ןבוז נ נ *דקי ל א ‪:‬לי ‪#‬לוס למס‪ :‬ה ל א תראו פללי‬ ‫ד‬
‫לאניות בנוע אניותיהם ממני לנליס ולן ממערות כלוחות ולם‬
‫א‬ ‫ה‬
‫מ ? ר נדולה‪ :‬ולכן ל ד ו מן־ירד מל־הונס ןטוכס אלם אל־לים‬ ‫י‬
‫כי טובות ל א לןכא ל ל ס למס כי ל‪:‬ס לבלעם ואבדו בתוכו‪ :‬ל ל א‬ ‫י‬
‫ם‬
‫ל ‪? :‬לי וכל־מי^יו למל־לנועתו מעשה ל ^ י ק ך‪,‬ם ! ל ל א הוא‬
‫עעזה ל ק ל מ ע נ י ו ןשם חול ןבול־לו‪ :‬ומנעך־תו לירא ו‪:‬כש ומל־‬ ‫ז‬
‫כוונתו לעמי הארץ העשירים‪ .‬־־ בכושי שיעור ה כ ת ו ב ‪ :‬ו ב ע ת יר*י‬ ‫ו ב נ י הארץ‪.‬‬
‫בני הארץ א ת כל דברי הספד הזה והכירו כי עשרם‪ ...‬־ ־‬ ‫אנשי החכמה והבינו‬
‫באירוניה הוא מכנה כך לאותם בני הארץ )השוה ק׳ ו׳( הרשעים‬ ‫בני השמים‪.‬‬
‫נלחם‪ - .‬מ ל ח י‪ .‬הגהת יוסף הלוי‪ ,‬במקום מי}‪5‬י שבכושי‪- .‬‬ ‫והחטאים שבהם הוא‬
 ‫קא ח־־קג ו‬ ‫חנוך א‬

‫דנתו תמות ומל‪-‬א<מי בו ןאלס לל^איס א ? י על־־לאךן ל א ‪-‬‬

‫היראו ממןיו‪ :‬ללא הוא עקזה את־ל^מלס ואת־לארץ ומל־א^ד‬
‫מ ל ס מי נתן ר ע ת ומינה ל<;ל־מלנועע על־לארץ ומלם‪ :‬ללא ליראי‬
‫מלחי לאניות את־חלס והחטאים לא ייראו את‪-‬לעליון‪:‬‬
‫בלמים להם מא^ר ‪ #‬ל ח עלימס אש ניראה אנה לנוםון‬
‫ל א‬ ‫ר‬
‫ואיפה תושעו ןכא^ר ל^זלח א ת ־ ד ? י ננדמם ה מ ל י ל י ולמלדו‪:‬‬
‫ומל למארות למללו ב פ ל ד וייל ומל־לארץ * ? ל ל ורערה ו ל ל ה ‪:‬‬
‫ומל־המלאכיס יפלאו את־מקללס יבקשי ל ל מ ת י ממגי ל מ ב ו י‬
‫ל ן ד י ל י?ני לארץ לרעדו וללילו ואלם לל^אים תקללי לעילם‬
‫ולא ללי ‪#‬לוס למס‪ :‬ואלן נמשות לצדיקים אל־תיךאנה ןקוו אלם‬
‫פ‬
‫א ^ י מ ל ?*רק‪ :‬ואל־תע?בו אס נמשמם ל ? א י ל ידלה מלגין ואם‬
‫מללימם ?שרמס לא־ראה פטו^ה מראוי לטובמס ולמילס ללס‬
‫משפט ללטאים וליום קללה ותוכלה‪ :‬ואללי מולמס יאמיועלימס‬
‫לחטאים ממותנו אנו מתו לצדיקים ומי׳־^מי יקמלו לם ב ע ד‬
‫מעשילם‪ :‬ה ל א כמונו מתו נס־לם מלגון ומחשל ומה־ל*יין ללם‬
‫עלינו מ ע ל ה נ^תוינו‪ :‬ומה‪-‬ןקבלו ומה‪-‬ילאו לעולם לנה מתו גם‪-‬‬
‫המה ומעלה עי־נצח לא ך א ו אור‪* :‬מר אני ל?ם ל^אים רב‪-‬‬
‫למס לאבל ו ל ג ת ו ת ןללמס וללפ*א ו ל ה ב י ט א}‪#‬יס עירמיס ול?בי‬
‫* עשי ולראות למיס טוכיס‪ :‬ללאילם את־לצדיקיס ?ןה־אלרילס‬
‫מל־למס לא נמ*א מלם עד‪-‬מולס‪ :‬רא^ת ולליו ?לא ליו ונמשותילס‬
‫מלגון קזאול ת ר ד נ ה ‪:‬‬
‫ועלה נשבעתי למס לצדיקים בכבוד לןדול ןלמפאר ולןבוי‬
‫ובעז מלכותי וודלו נשבעתי ל מ ס ‪ :‬לדעתי ח וקראתי לחות ליממלס‬
‫וראיתי הממרים הקיושים י‪*$‬אתי מתוב ? ל ם ןלקוק עלילס‪ :‬מי‬
‫מל־טוב ושמחה ותמארת נכונו ללם ורשומים לנמשות המתים‬
‫?*רק ובי רב ט ו כ י תןתן למס ח ל ף עמלמס ורב ללקמם מללק‬
‫החלים‪ :‬ונמשותימס אלם המתים ב?רק תלליןה ולשמלנה ולנלנה‬
‫ונמשיתילס ל א ת א כ ד נ י וזמיו־נס לא־לסוף מלמני ה ן י י ל למל­‬
‫י ח ו ת העולם ןעלה אל־למלדו מ ל ל כ ל ס ‪ :‬אוי למס למתים חטאים‬
‫במולכס ב ב מ י לקואיכם ןלרומיס לכם י א מ ת עלימס מ א י ר י ס‬
‫ם‬
‫ללטאים ל ראי ?ל־למילס‪ :‬ןעלה מתי מא^ר ובע^זי ולא ראו‬
 ‫ח נ ו‬
‫קג ז ‪ -‬ק ד ח‬ ‫ר א‬
‫ה ‪:‬‬
‫?לדי ולצח ? מ י ל ט ולמותו ב‪$‬בוד ימ?מט לא־גןנק(ד‪ ? .‬ל ם ב ל ! י ל‬
‫וידעלס כי נמשותילס ‪#‬אול תוללנה ןאמלליס לליו כמצוקלם‬
‫לגדולה‪ :‬וכל‪#‬מה ובזקים י?ללכה בועלת א‪#‬ר ‪ #‬ם מש^ט ד י י‬
‫ם‬
‫לבא?ה נ ש ו ת י כ ם ולמשלט לןדול להיה לכל־לרות לעולם אוי ל ?‬
‫ז י‬
‫בי לא־ללי שלום ל ? ס ‪ :‬אל־*אמרו על־חצדיקים *וחטובים א ?‬
‫ה‬ ‫‪Q‬‬
‫* * " ?י&י ?ציקלני לרמה עמלנו ומל־צער ךאינו ןףןה י ?‬
‫נו‬
‫??אינני ואמללנו ומעסזים הלינו ןרולנו ק?ךה! חמדתנו ולא ? ? א‬
‫ט‬ ‫י‬ ‫נ ו‬
‫‪ #‬י ל ? א ? י??ל־לכר ?נינו ן^חךנד ןלא קףיכף לךאות ל י‬
‫מיום ליום‪ :‬קוינו לליות הראש ןןלי לזןב ר ב ת עמלנו ולא ליי‬
‫לנו קזכר בעמלנו ו?חי מאכל לחטאים ןלחומכים ן־לם לככידו את״‬
‫ינ‬ ‫ם‬ ‫י נ י ‪:‬‬
‫ל ׳ ?שלו ?נו השנאים אולנו ולבונו ולמני שנא י‬ ‫?ל‬ ‫^‬
‫?ממנו את־עלכנו והס ל א רחמו עליני‪ :‬בקשנו ללמת מאלס ללמלם‬
‫י‬ ‫נ‬
‫ול י* ולא ??אנו מנוס ללמלט מ ל ם ‪ :‬י?ר מס ?עקנו אל‪-‬למו^זלים‬
‫י ז א‬
‫במצוקתנו ןשוענו ננד לבולעיס אולנו ןלם לא‪-‬ךאו צעקלני ו‬
‫שמעו קולנו‪ :‬ולם ע ך ו לתומכים ולבולעיס אולנו ולא‪#‬ר לגגעיטיני‬
‫ולס למתירו את־־לממם ולא למירי מעלינו את‪^-‬ל־דד‪3.‬וילעים אולני‬
‫ולןךנו ולמילני ולמתירו את־ל?לס ולא ןמדו בי ללימו את־לרילם‬
‫ןגדניג‬
‫נשבעתי לכם בי למלאכים לזבירומם לטו^ה מקזמלס ל ^ י‬
‫לכבוד לןדול ו^מותימס מתוכיס ל?ני לכבוד ל ן ד ו ל ‪ :‬קוו בי‬
‫ה‬ ‫י ם‬ ‫צ‬
‫לכנים ללילס ע י כ ? ? ל ימעני ועלה תןלירו כמארות שמלס‬
‫ט‬
‫תזלידי ותלאו ו‪#‬עיי ?ימלס למלחו ל כ ם ‪ :‬ובזעקכס זעקת מ ש ^‬
‫יוכיע לכם כי ?ל־־מצוקלכם לבוא על־למושלים ועל־כל־אקזר‬
‫ע ך ו לחומהיכס‪ :‬קיי ואל תעזבו את־תקולכס כי שנמלח גדילה‬
‫תחלה לכס ?]שמחת[ מלאכי ?זמלס‪ :‬מיה־עליכם לעשות עליכם‬
‫ל א ל ל ל כ א ביום ל׳ליז לגדיל ולא *?*אי כחטאים ומשכם עולם‬
‫ירחק מכס לכל־לרות לעולם‪ :‬ועלה אל־־תילאו צדיקים כלאולכם‬
‫את־חחטאים עושים חלל ומ?ליחיס ?דלכיהם אל־תלחברו אלילם‬
‫כי אם־תללקר מלמכם כי אלם ללברו אל־צבאות חשקןלם‪ :‬ןאם־‬
‫תאמרו אלם לחטאים כל־לטאינו ל א לללשי ולא לכתבי בכל־זאת‬
‫למאיכס נכלכיס יום יום‪ :‬ןעתה ללאיתי לכם כי אור וחקזך יום‬
‫גט‬ ‫קד ט ‪ -‬ק ו ח‬ ‫חנוך א‬
‫ולללה יךאן את־מל‪-‬לטאיכם‪ :‬אל־תר‪#‬יעו בלבמם ואל־ת‪#‬קרו ןאל‬
‫תטי דברי י‪#‬ר ואל־תמחישו דברי חקדוש הןדול ןאל־לרוממו‬
‫את־אליליכס בי כל־שקרכס וכל־רשעלכם ל א ל?לקה לליו לכם‬
‫כי אם־לה^אה ונדולה‪ :‬ועלה לדעתי את־חםוד חןה כי לרומאים‬
‫לשני הרכה ויטו דברי‪-‬י^ר וידברו דברי רשע וישקהו ןלעשי‬
‫מעשים גדולים ולכלבי כמרים על־דבךילס‪ :‬אכן כאקזר לכלבו‬
‫ר‬ ‫ת‬ ‫ה‬
‫מ א מ ו נ ‪?~ $‬ל־רמרי בלשנותיהס ולא לעזנו ו ל א לח? י מד?רי‬
‫כי אם־למלבום כאמוןה את־מל־־אעזר העידותי כראשוןה עלילם‪:‬‬
‫אז ‪:‬דעתי סוד אסר מי ככרים לןתכד לצדיקים ולל^מיס להיות‬
‫לשמחה וליעזר ילהממה ר מ ה ‪ :‬ןלהס לנלני הממרים והם לאמינו‬
‫מלם ולעזמחו עליהם ואז ?ל־לצדיקיס אעזר למדו כ ל ם את־‬
‫כל־דלכי הי‪#‬ר למאו על־קזמרם‪:‬‬
‫כ ימיס להם אמר א ^ י לקרא וללעיד *?גי לארץ על־‬ ‫ז‬

‫ם‬
‫למ‪$‬לס דךאולה ללס כי אלם מנהלילם י ש ? י ?גל־מל־לאךן‪:‬‬
‫ואני ובני ?תלכד אלם לעולם בןךכי‪-‬יקזר בחלילס ?זלוס יהי‬
‫לכס שמחו ?ני ל י ‪ #‬ר אמן‪:‬‬
‫ואחר ‪:‬מיס נ^א מתושלח בני א ‪ £‬ה לבנו למל ותהר לו‬
‫ותלד כ ן ‪ :‬ובשרו ליה למן כ?זלנ ואלס ?מרח שושן ושער ראשו‬
‫יקןציליי ??מר צחר ועיניו ‪:‬פות ובלקחו את־עיניו חאיר את־כל‪-‬‬
‫חבלת כ ‪ #‬כ ש ומל־הבלת ל‪:‬ה מאיר מ א ד ‪ :‬ן‪:‬קם כידי המלללת‬
‫ולמתח את־כיו מ ד ב ר אל־אדון ה ? ר ק ‪ :‬ולמך אכיו ‪:‬רא מכניו ולצס‬
‫ולבא אל־מתו^לח אביו‪ :‬ו*א‪$‬ר אליו כן מוזר נולד לי מש‪$‬ה‬
‫ה‬ ‫פ‬
‫ואינני ? א ר והוא דומה ל?‪3‬י אלחיס כ^מלם וברלתו מ ש נ ואינו‬
‫דומה אליני חגילי ? ק ה י ה^ימש י??יי מאיריס‪ :‬ונראה לי ‪#‬הוא‬
‫אינו ממני כי אם־מן־המלאכים ואירא כךלהלה אות בלמיו על־‬
‫לארץ‪ :‬ועלה אכקש ממך אבי ואלחנן למניף מי הלל אל־לנול‬
‫אבינו ןללעל ממנו את־לאמת כי עס־למלאכים ש?תי* ולהי כשמע‬
‫ת‬ ‫נ‬
‫מתושלח את־דבלי ? י וללא אלי אל־קצי לאלץ ואבוא אליו‬

‫ו א נ י ו ב נ י ‪ .‬בכושי‪ :‬כי‪ .‬והרבה ויוין עבריות יש שהן נמסרות ע״י המתרגמים‬

‫ההמשך שהיה נראה להם‪ .‬ונראה שבעל הספר לענין אבטוביוגדפי נתכווו‪ :‬באותם‬
‫ם אף הוא ובנו יצטרפו אל הצדיקים והישרים‪- .‬‬
 ‫חנ‬
‫ס‪-‬קדו ‪1‬‬ ‫קו‬ ‫יר א‬

‫ן א מ י אליי לנני ?*י ל מ ה ? א * אלי‪ :‬ולעז ויאמר כ ? א ל ה ד י ל *‬ ‫״‬

‫מאתי אליך וממני מלאה ק?זה ?!ימהי‪ :‬ועוזי‪ .‬אמי ?*עני לל?‪1‬י‬ ‫י‬
‫נ‬ ‫י‬
‫? נ י ל י ‪ !5‬א ‪ #‬י אי? יומי‪ .‬לו וברלתו איןןה כ?רלת איש ומךיאהי‬
‫למז מ‪#‬לג ואלס ?*י״ <״י?ח ימעי לאשי למז מ?מי צלוי ן ע י ד‬
‫מקרני ח<ממש ו כ א ‪ #‬י מקח את־עיןיו ל א י י מל־חמלת‪ :‬ו‪:‬קם מירי‬ ‫י*‬
‫ח‬ ‫ו‬
‫למנלרת ל?י* את־^יי ממרר את־אייז חשמלם; ולמר אמיי ?הי‬ ‫יכ‬
‫ם‬
‫מ « אלי ולא ‪.‬יאמין מי היא ממנו רק־הוא כדמות מלאמי ??ל‬
‫ה‬ ‫יג‬
‫ו ע ל ?אתי אליף־ למען תודיעני את־לאמת‪ :‬ואען אני לנוך ואםי‬
‫ה‬
‫אליי ‪$‬יני ע י מ סר^י• על״לאדז ואני ?מי לאילי ‪ nut‬כמראי•‬
‫ואיייער *י מימי נרי אכי עמיו !מלאכים! ממלאכי ה^מלם את*‬
‫ל כ י איני ז מל?אי ו!ע?יו *ק ולל?קו כנשים ‪:1‬לקןאו אלן ולשאי‬ ‫יי‬
‫ניז[‬
‫מליז וילייי מלן ?ניס‪ :‬רילייי על־ל*חן ובורים ל א ביול ?י‬
‫‪:‬‬ ‫‪H‬‬ ‫ם‬
‫* ־ ? ? ‪ £‬י * ‪ * w‬ד י ל לדיני״ על־לאדז ול־אדן ת^לי ממל־^מאי־‬
‫‪5‬‬ ‫א‬
‫נ»( ןהנליי־ז ד י ל י ^ על־?ל־לאדן וללה מביל וכליון ןדול ‪ #‬ה אלת‬
‫ם‬ ‫נ‬ ‫‪,‬‬ ‫‪5‬‬ ‫נ ט ז [‬
‫י *' מ י ל י ל י ל ? ל‪#‬אי על־ל*דן י ^ ת כניו י^ילמון־ את‪1‬‬
‫ה‬
‫יי׳ ובאשי לנוע מל־ארם ‪ # $‬י על־לאדז י א י?ניי למלטו‪ :‬ועיזי•‬
‫ד‬
‫יידע לל?ר מנר מי לנילי ייא ?ני כ א מ ת וקראל ‪ lap‬צל מי‬
‫ה‬
‫י א ל^יאי לכס והיא י?ניו ל?לטי מדלכליון אעור לבא ע ל ־ ל א ך ן‬
‫ד ‪,‬‬ ‫ס‬ ‫ע‬
‫על־מל־ללקזא ו ל ־ ? ל ־ ל ל ? * ‪ #‬י מ * ע ל ־ מ ד ז ?‪:‬מיי‪ :‬ואליי״‬ ‫י»‬
‫ס‬ ‫ב‬ ‫כ‬
‫ז ל י ל ל ? על־ל^דז מ א ‪ #‬י נעעזי• ?ראש^ה כ י ‪ :‬ד ע ת י ממלרי‬
‫א‬ ‫ה‬
‫לקדושים מי י לאייז לראני והודיעני ואקרא אולם בלחות ס ^ ל ם ‪5‬‬
‫‪ 5‬י‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫? ת י ב‬ ‫ו א י א‬ ‫ק ז‬
‫* י י י ל י י י ‪:‬למאי י ע י א ‪ #‬י לקי*‬ ‫*ל ל‬
‫י י י ?רק ולרשעי• תמלי• ולל?א ‪-‬יעלי מדלארץ וכל־טוב ‪:‬בא‬
‫עליל‪ :‬ועלי• ?ני ל ל והוי*ל *ל־ל?]י ?נר כי הכן א?זר נילי‬ ‫כ‬
‫נ‬
‫יללי כ?ג*ע מתושלח את־־דברי‬ ‫י־יא מני ?אמת ואינני‬
‫לניר אכיי כי לראהי ?ל־למעשים מסוד ו‪?:‬זב ןלךאהו את־שם‬
‫הכן צח כי־היא לנלס את־ל*דז אליי כל־חכליון‪:‬‬
‫ח‬
‫סמי שני א ‪ #‬י כ ל ב לניר למתועזלח בנו ולאעזר לבאו אלליי‬ ‫ק‬
‫ב‬
‫ולשמרו את־ללק באלרית מ מ י ם ‪ :‬א ל ס א ‪ #‬ר עשילם טוב לחכו‬
‫ללמיס ל ל ס עי־א^זר יסיםי עושי רשע ולסיף ל ל לרבעים‪ :‬ןאלס‬ ‫נ‬
‫פ ט י ו ‪ -‬ט ״ ז כפי שההמשך מ ח י י ב ‪- .‬‬ ‫פסוק י״ז ניתן כאן לפני‬ ‫קו ‪1‬יז‪1‬‬
 ‫קח ד טו‬ ‫חנוך א‬
‫חכו עד־־א^ר לללף לחקזא כי ?זמותילס ל‪$‬חו ממכר החיים‬
‫ומממדי הקדומים ןןךעם לכחד לעולם ונמשותילם תופלןה ןחילילו‬
‫במקום מ ד ב ר ש‪$$‬ה ומאש ת^רמןה כי אין ‪ #‬ס א ך ן ‪ :‬ואלא ‪ #‬ס‬
‫?עיךענז מלתי גלאה מי מ ל ב ‪ W‬לא־לבלתי לחמים אליו ואל*‬
‫ל ל כ ת אש בחילה נו‪#‬כת ומעין לרי־זחר סובכיס י?עימפים ח‪$‬ה‬
‫ןסןה‪ :‬ואעזאל א ל ד למלאכים לקדושים א ‪ #‬ר ללה ע?רי ואמר‬
‫אליו ?ןה־הלמר לןוךל סןה א ‪ #‬ר איננו ךקיע כי אס־ללמת אש‬
‫בועלת כ ל ב ד ןקול בכי ו?עקה ויללה ומאב מ ק ‪ :‬ויאמר אלי‬
‫למקום לןה א ‪ #‬ר תךאה אליו ל א ל מ נ ה נמשות ל‪-‬חקןאיס ולמגלכיס‬
‫ועושי רשע ולהימכים <יל־א‪#‬ר ד כ ר א י נ י מכי מ כ י א י ס את‪-‬‬
‫למאות‪ :‬כי מ ל ס כתומים ולקוקים ממעל פ^מלס למעז ל?‪1‬ראו‬
‫מ ל ס למלאכים ולדעו את א ‪ #‬ר לקלה ללקואיס ולנמשות לעןויס‬
‫ו א ‪ #‬ר ענו את־מעזךם וש^לם מאת אלליס ואעזר נתנו ל ל ל ן ה‬
‫ב י ד אנ‪#‬ים לגזעים‪ :‬א ‪ #‬ר יאלבו את־אלליס ןלא אלבו ןהב או‬
‫מכף או ?ל־ך^ר טוב א ‪ #‬ר ‪$‬עולם ואך לענולס נלנו את־מעזךס‪:‬‬
‫א ‪ #‬ר מעולם לא־ללאוו למאכלי לאח כי אם־ל^זבו את־נמ?זס‬
‫לרוח ע כ ר ולשגרו ‪ nut‬ואלני לך^ה לנפולס ןנכשותילם נמ?או‬
‫קזלרות למען ל^לכו את־שמו‪ :‬ו^ל־־כלכותילס לןכונות לשמתי‬
‫כמכרים והוא לעד ל ל ם את־ש^לם כי־נמ?או אלכים ל^מלס‬
‫מנמשותילס ואם־גם־נךמסו בךץלי ךעיס ול?ז?עו מפילס מלמות‬
‫ובוז ולליו לללמה כלכוני‪ :‬ועלה אקלא לנכשות לטופים א ‪ #‬ר‬
‫לדור לאור ואלנ‪1‬ך את מל־א^ר נולדו כל^זך א ‪ #‬ר בבעזךם ל א ‪-‬‬
‫קבלו את־לכבוד כלאוי לאמונלס‪ :‬ןלכאלי את־־אלכי שס ק ל ‪ #‬י‬
‫אל־אור *רל ןהושבתים איש איש על־כמא כבודו‪ :‬ולןלירו לעתים‬
‫אין ממכר כי ? ל ק מ ? פ ט לאללים ולןא‪$‬נים היא ללן־אמן במו‪#‬ב‬
‫דרכי ליעזר‪ :‬ולאו את־א^ור נולדו כחעזןי ?שלמים אל־חעזןד‬
‫ולצדיקים לןלירו‪ :‬ולל^אים ל?לחו ןךאו בןללם וגס לם נלכו א ל ‪-‬‬
‫א ‪ #‬ר נמלבו ל ל ם עזם למיס ועתים‪:‬‬
 ‫םפר חנוך ב‬
‫מבוא‬
‫א‪ .‬לתולדות גילוי םסר חנוך הסלאבי‪.‬‬
‫םירבייי‬ ‫‪ -‬בולגאריה‪,‬‬ ‫הםלאבים‬ ‫לארצות‬ ‫מביזנטיה‬ ‫עבדו‬ ‫החיצונים‬ ‫שהםסדיס‬ ‫ידוע‬
‫לידי הכרת‬ ‫הסלאבים‬ ‫שבאו‬ ‫בזמן‬ ‫הספרות הסלאבית‪ .‬היינו‬ ‫התהוותה ש ל‬ ‫ורוסיה‪-‬בתחלת‬
‫מקבלים‬ ‫ואילך היו‬ ‫התנצרותם‬ ‫שמזמן‬ ‫הרוסים‪,‬‬ ‫הצטיינו ב כ ך‬ ‫ביחוד‬ ‫הביזנטית‪.‬‬ ‫הספרות‬
‫אליהם‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫פ‬ ‫ו‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ס‬ ‫‪,‬‬ ‫ד‬ ‫פ‬ ‫ס‬ ‫ה‬ ‫ם‬ ‫ת‬ ‫ו‬ ‫א‬ ‫‪:‬‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫ם‬ ‫בתרגום‬ ‫החיצונים‬ ‫הספרים‬ ‫את‬ ‫מביזנטיה‬
‫ושם‬ ‫יוון‬ ‫לארץ‬ ‫קרובות‬ ‫לפעמים‬ ‫הולכים‬ ‫עצמם״ ה י ו‬ ‫הדוסים‬ ‫היוונים‪ .‬ו א ף הם״‬ ‫הכמרים‬
‫מספר‪ .‬למשלי‬ ‫הרוסי‬ ‫הכרוניקן‬ ‫בתרגומם‪.‬‬ ‫ספרים ואף‬ ‫בהעתקת‬ ‫דבות‬ ‫שנים‬ ‫היו מתעסקים‬
‫סלאביים*׳‬ ‫לספרים‬ ‫)כוונתו‬ ‫ספרים‬ ‫מאסף‬ ‫שהיה‬ ‫)‪(1019-1054‬‬ ‫א׳‬ ‫יארוםלב‬ ‫המלך‬ ‫על‬
‫לםלאבית‪.‬‬ ‫מיוונית‬ ‫לתרגמם לו‬ ‫מצוה‬ ‫תרגום היה‬ ‫והספרים ש ל א ה י ה ל ה ם‬
‫ש ה ג י ע ה מ י ו ו ן ל ר ו ס י ה ה ר ש י מ ה ש ל ה ס פ ר י ם ה נ ד ח י ם )‪'(fo6$$T}Ta-0T e4eHH fl‬‬
‫‪P‬‬ ‫‪M‬‬ ‫ואע״פ‬
‫הספרים הנדחים‬ ‫אותם‬ ‫ובתוך‬ ‫הנצרית‪,‬‬ ‫שונים ש ל הכנםיה‬ ‫דינים‬ ‫פסקי‬ ‫שנתחברה ע לסמך‬
‫לספרים‬ ‫רשימה‬ ‫אותה‬ ‫הפריעה‬ ‫לא‬ ‫מקום‬ ‫החיצונים״ מ כ ל‬ ‫הספרים‬ ‫מן‬ ‫אף כמה‬ ‫נמנו‬
‫הםלאבים‪.‬‬ ‫בעולמם ש ל‬ ‫שיהיו רווחים‬ ‫החיצונים‬
‫הרבה‬ ‫ח נ ו ך ‪ .‬א ב ל איסורו ש ל הספד ל א עיכב‬ ‫הנדחים היה א ף ס פ ר‬ ‫בין הספרים‬
‫במדה מרובה‪.‬‬ ‫הרוסי‬ ‫בתוך העם‬ ‫חוזרים‬ ‫ב ע ד הפצתו‪ ,‬והעתקות וקיצורים וקטעים הימנו היו‬
‫קוראיו‪.‬‬ ‫חביב ע ל‬ ‫הספד היה‬
‫ב פ ע ם ה ר א ש ו נ ה ה ו פ י ע ב ד פ ו ס ק ט ע ש ל ח נ ו ך ה ס ל א ב י ב ש נ ת ‪ 1862‬ע״י‪•A. H . numm-i.‬‬
‫םרםם‬ ‫ב ש נ ת ‪,1880‬‬ ‫אח״כ‪,‬‬ ‫חנוך‪.‬‬ ‫מספד‬ ‫חדשים‬ ‫קטעים‬ ‫פ ר ס ם ‪A . H . nonoin.‬‬ ‫ב ש נ ת ‪1869‬‬
‫ב‬
‫״י‬ ‫מתוך‬ ‫ח נ ו ך )‪(Kmira o TSHBSUTB EHOXOBMXT.‬‬ ‫רזין ש ל‬ ‫הספר‬ ‫נוסח ש ל ם ש ל‬ ‫פוםוב ‪0‬‬
‫םופוב נ ד ר לבתוג‬ ‫‪.(A. H . Xjiyaoin,‬‬ ‫הספרים ש ל‬ ‫בפולטאבה )מקבוצת‬ ‫ב ש נ ת ‪1679‬‬ ‫שנכתב‬
‫ה מ ו ת )‪.(1881‬‬ ‫שקידמהו‬ ‫משוס‬ ‫הספיק‬ ‫ס פ ד חקירה ע ל ס פ ד זה ו ל א‬
‫ב י‬
‫הספר‬ ‫נוסח‬ ‫‪(starine, x v i‬‬ ‫)במאסף‬ ‫הםירבי‬ ‫נ‪1‬באקי ץ׳‬ ‫םטויאן‬ ‫הדפים‬ ‫ב ש נ ת ‪1884‬‬
‫הוצאתו‬ ‫שידע כ ל ל ע ל‬ ‫מבלי‬ ‫בבילוגראד‪,‬‬ ‫העממית‬ ‫שבספריה‬ ‫‪No.‬‬ ‫כ ״ י ‪151‬‬ ‫מתוך‬ ‫חנוך‬
‫לא‬ ‫אבל הוא‬ ‫סלאבי ש ל ם ‪.‬‬ ‫מנוסח‬ ‫קיצור‬ ‫נובאקוביץ׳ ה ו א‬ ‫שהוציא‬ ‫הנוסח‬ ‫ש ל פופוב‪.‬‬
‫חנוך והוא‬ ‫שבבילוגדאד יש עוד כ״י מם׳‬ ‫ספריה‬ ‫הימנו שבאותה‬ ‫נעלם‬ ‫בכך״ ו א ף‬ ‫הרגיש‬
‫ושלם באמת‪.‬‬ ‫מתוקן‬
‫ה א נ ג ל י ) ע ל פ י ת ר ג ו ם ש ה כ י ן ב ש ב י ל ו ‪(w. R . Morfiii‬‬ ‫ב ש נ ת ‪ 1896‬ה ו צ י א ‪R . H. Charles‬‬
‫‪2‬‬
‫השוואת‬ ‫אבל‬ ‫והערות (‪.‬‬ ‫מבוא‬ ‫ל ע ו מ ת זה״ ע ם‬ ‫ונובאקוביץ‪ /‬זה‬ ‫פופוב‬ ‫ב ׳ הנוסחאות ש ל‬
‫‪,‬‬
‫ה ס ל א ב י ת גופה׳‬ ‫הספרות‬ ‫בתוך‬ ‫חנוך‬ ‫הספר‬ ‫הללו אין ל ה ע ר ך א ל א לתולדות‬ ‫הנוסחאות‬ ‫ב‬

‫•‪m e c T B * HCTOPIH H ApeBHocTeS POCCIHCKMX* np‬‬ ‫‪Moc06.‬‬ ‫(‬

‫ה כ ל ל י ת ‪.EiiealorpafcmcecKie * a T e p l a j i u IV‬‬ ‫עבודתו‬ ‫בתוך‬ ‫‪ e r t‬״ ‪ ) KOBCKOMT, y « B « p c‬ס פ ר ג ׳ (‬
‫‪H‬‬

‫מתוך‪Charles‬‬
‫וחדםים‬ ‫‪ .‬אתר בך תזר‬ ‫‪1‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪.(2Th‬‬
‫‪II(1913)425-469,The Apocrypha and Pseudepigrapha, Oxford‬‬ ‫במיספו‬ ‫הסשר‬ ‫את‬ ‫זו‬ ‫תו‬
‫במכתב‬ ‫עסוקולוב ש ל ח ל ו ק ‪ 1‬ת ידיעות‬ ‫ואעים‬ ‫ו ה ח ק י ר ו ת * ה ו פ י ע ו ב ר ו ס י ה א ח ר » נ ת ‪.1896‬‬ ‫החמאות‬ ‫לידע ע ל‬ ‫מבלי‬
‫חת‬ ‫מ כ ל מקופ ל א ה ש ח ם * בחן‪.‬‬ ‫‪CJI*BHHCK*H‬״‪(a18AH0ro‬‬ ‫‪ra‬‬ ‫‪EHOXS‬‬ ‫‪n p « B 1 5 4‬‬
‫‪ -‬שחוא‬ ‫ח מ ק ו ז ר מ ה ו ז א ח נובאקוביץ׳‬ ‫בנוסח‬ ‫מ מ ה ‪ttmv‬‬ ‫עהודיעהו סוקולוב והן‬ ‫נוסחאות ‪ -‬הן מ פ ח‬ ‫מחילוםי ק ג ת‬
‫‪Das slavisohe Henochbach (Abhandlungen d.‬‬ ‫הוזיא‬ ‫הגרמני‬ ‫ע ב ס ם ר ו ‪ .‬ג ס ‪Bonwetsch‬‬ ‫בגליץ‬ ‫סביא‬
‫‪Berlin,‬‬ ‫‪) . 1 8 9 6‬‬
‫בווינה‪—.‬‬ ‫כיי »נמ*א‬
 ‫קג‬ ‫מבוא‬

‫הסלאבי‪.‬‬ ‫התרגום‬ ‫בזמנו‬ ‫נעשה‬ ‫שממנו‬ ‫היווני‪.‬‬ ‫הנוסח‬ ‫כלו׳‬ ‫היסודי‪.‬‬ ‫הנוסח‬ ‫לחקירת‬ ‫ולא‬
‫הרוסי‪.‬‬ ‫ח ק י ר ו ת י ו ש ל ‪M . H . COKOJIOBT,‬‬ ‫הרבה‬ ‫מועילות‬ ‫זו‬ ‫לתכלית‬
‫ב ש נ ת ‪ 1886‬מ צ א ב א ו ת ה ה ם פ ר י ה‬ ‫נובאקוביץ׳‪:‬‬ ‫נעלם מעיני‬ ‫שהיה‬ ‫נגלה מה‬ ‫לםוקולוב‬
‫קדום בזמן מאותו‬ ‫והוא‬ ‫חנוך‪.‬‬ ‫נוסח מלא של םסד‬ ‫הכולל‬ ‫‪No.‬‬ ‫ה כ ״ י ‪321‬‬ ‫את‬ ‫שבבילוגראד‬
‫‪3‬‬
‫‪ 1899‬ע ם ח י ל ו פ י ג י ר ם א ו ת‬ ‫בשנת‬ ‫לאור (‬ ‫םוקולוב‬ ‫המלא הזה הוציא‬ ‫פופוב‪ .‬א ת הנוסח‬ ‫של‬
‫בצדו‪.‬‬ ‫רומי עשה‬ ‫תרגום‬ ‫)‪ ,(y‬ו א ף‬ ‫אובארוב‬ ‫וכ״י‬ ‫)‪(n‬‬ ‫פופוב‬ ‫נוסח‬ ‫לפי‬
‫)הוא‬ ‫השלם‬ ‫הנוסח‬ ‫של‬ ‫ע ו ד כ״י א ח ד‬ ‫אחר כך‬ ‫לםוקולוב‬ ‫לו‬ ‫נזדמן‬ ‫מאלו‬ ‫חוץ‬
‫‪4‬‬
‫הנוסח (‪.‬‬ ‫לבירור‬ ‫מרובה‬ ‫שחשיבותו‬ ‫מ(‪.‬‬ ‫מסמנו‬
‫הסלאבי‬ ‫לקבוע שהספר‬ ‫לםוקולוב‬ ‫עלה לו‬ ‫הסלאבי‬ ‫חנוך‬ ‫על ספר‬ ‫הרחב‬ ‫במחקרו‬
‫בנוסח ש ל ם ובנוסח מ ק ו צ ר )שנעשה מ ן הנוסח הסלאבי השלם(‪.‬‬ ‫היה חוזר ב ע ם בב׳ נוסחאות‪:‬‬
‫שקדמוהו‪ .‬ע ס ק בעיקר בחקירת‬ ‫הםלאבים‬ ‫כאותם החוקרים‬ ‫םוקולוב‪.‬‬ ‫ויש להעיד ש א ף‬
‫הםלאבית־הרוםית‪ .‬מ צ ד זה ט ר ח‬ ‫הספרות‬ ‫בתולדות‬ ‫חנוך‬ ‫נוסחאות הם׳‬ ‫ומקומם ש ל‬ ‫ערכם‬
‫על‬ ‫הדיבור‬ ‫הרחיב‬ ‫וסגנונם‪.‬‬ ‫תכנם‬ ‫מבחינת‬ ‫היד‬ ‫כתבי‬ ‫באריכות א ת כל‬ ‫לתאר‬ ‫הרבה‬
‫לשאר‬ ‫הםלאבית־הרוםית ו ע ל טיבו ש ל חנוך הסלאבי ביחס‬ ‫הספרות‬ ‫הספד על‬ ‫השפעתו של‬
‫הענינים‪.‬‬ ‫באלו‬ ‫וכיוצא‬ ‫והמערבית‪.‬‬ ‫המזרחית‬ ‫הביזאנטית‪.‬‬ ‫הספרות‬ ‫שרידי‬
‫ע״י‬ ‫נערך‬ ‫וספדו‬ ‫בחייו‪.‬‬ ‫מחקרו‬ ‫את‬ ‫ולפרסם‬ ‫להשלים‬ ‫לא זכה‬ ‫כפופוב‪.‬‬ ‫אף הוא‪.‬‬
‫בחייו‪ .‬ו א ף ש ע ר כ ל ל י נ י ת ן ל ע ב ו ד ת ו ‪:‬‬ ‫כעין ה מ ש ך ל ח ל ק העבודה שפרסם‬ ‫‪B‬‬
‫‪( M.‬‬ ‫‪CnepaHCKia‬‬
‫‪M. H. CoKonoB-b, CjiaBHHCKaa Ktwra EH0xa IlpaBeAHaro, TCKCTM, JiaraHCKiB nepeBOjn.‬‬
‫‪0BHJ11>OT>na^aHiio‬‬ ‫‪M.CnepaH‬‬
‫‪MocKBa, CHHoaajibHaa THnorpa(J>ia, 1910 (1VX182‬עמודימ ‪167X).‬‬

‫ב‪ .‬על לשונו העיקרית של חנוך הסלאבי‪.‬‬

‫היא‬ ‫הראשית‬ ‫הראיה‬ ‫עברית‪.‬‬ ‫מתחלה‬ ‫נכתב‬ ‫שהספר‬ ‫נראה‬ ‫וההרצאה‬ ‫הלשון‬ ‫מצד‬
‫מתוך‬ ‫תרגום‬ ‫שאינו א ל א‬ ‫אף על פי‬ ‫בתיבה‪.‬‬ ‫תיבה‬ ‫כמעט‬ ‫עברית‬ ‫להתדגם‬ ‫ניתן‬ ‫שהספד‬
‫לנהוג בו‬ ‫מוכרח‬ ‫העברי‬ ‫המתרגם‬ ‫יוונית ה ר י היה‬ ‫מעיקרו‬ ‫כתוב‬ ‫הספר‬ ‫ואילו היה‬ ‫תרגום‪.‬‬
‫מוצא‬ ‫בודדות היה‬ ‫בתיבות‬ ‫אף‬ ‫אלא‬ ‫הכתובים‪,‬‬ ‫של‬ ‫תכנס‬ ‫במסירת‬ ‫לא רק‬ ‫פדאפראזה‬
‫נוהגת‬ ‫שהיא‬ ‫מחייב‪.‬‬ ‫המקורית‬ ‫היוונית‬ ‫הלשון‬ ‫טיבה ש ל‬ ‫כצורתן‪ ,‬ש כ ך‬ ‫בתירגומן‬ ‫קושיים‬
‫ובגין‬ ‫הצירוף‬ ‫דרכי‬ ‫מושג‪ ,‬ו א ף‬ ‫הבעת‬ ‫לשם‬ ‫אחת‬ ‫למלה‬ ‫מלין‬ ‫כמה‬ ‫בהרכבת‬ ‫להשתמש‬
‫בעברית‪.‬‬ ‫המשפט‬ ‫ובנין‬ ‫המלים‬ ‫צירופן ש ל‬ ‫כל כך כמו‬ ‫פשוטים‬ ‫אינם‬ ‫ביוונית‬ ‫המשפטים‬
‫וניסן‬ ‫ו א י י ר ) כ ״ ד ז׳(‬ ‫וטבת‬ ‫סיון‬ ‫העבריים‪:‬‬ ‫החדשים‬ ‫שמות‬ ‫העברית‬ ‫מעידים ע ל‬ ‫כמו כן‬
‫ל פ נ י ך‬ ‫ועשינו ל ח ם‬ ‫חנוך‬ ‫ב ע י נ י ך‬ ‫כגון א ם ט ו ב‬ ‫מיוחדים‪.‬‬ ‫עבריים‬ ‫ולשונות‬ ‫) כ ״ ד ט׳(‪.‬‬
‫לפני‬ ‫עמוד‬ ‫ה ט ה ו ר י ם ) ט ״ ו י׳(‪.‬‬ ‫העופות‬ ‫מן‬ ‫הטהורה‪...‬‬ ‫הבהמה‬ ‫מביא מן‬ ‫האדם‬ ‫) י י ד ב׳(‪,‬‬
‫וכדומה‪,‬‬ ‫ו ל פ נ י )‪feA j»meM‬׳‪ (H np‬מ ז ב ת ה ׳ ) כ ״ א ב ׳ (‬ ‫) ‪feA W C M‬׳‪ (np‬ה ׳ ‪. , .‬‬
‫של‬ ‫גראפית‬ ‫בחינה‬ ‫מתוך‬ ‫מתפרשות אלא‬ ‫שאינן‬ ‫טעיות‬ ‫בספר כמה‬ ‫יש‬ ‫חוץ מזה‪,‬‬
‫כגון‬ ‫היווני‪,‬‬ ‫המתרגם‬ ‫לפני‬ ‫שהיה‬ ‫העברי‬ ‫הפקוד‬

‫ה‪1‬ךםים‬ ‫במקום‬ ‫היפים‬ ‫המתרגם‬ ‫קרא‬ ‫י׳ ג׳‬

‫אוריאל‬ ‫״‬ ‫אוריאל‬ ‫״‬ ‫״‬ ‫י״א ח׳‬
‫הרוח‬ ‫משכן‬ ‫משכב הרוח)אולי( ״‬ ‫״‬ ‫י‬ ‫י״ג כ ״ ב‬
‫ארונה‪.‬‬ ‫*‬ ‫אחזה‬ ‫*‬ ‫כ ׳ א ׳ וכ״ג מ י ה ״‬
‫—‪TI‬‬ ‫־‬ ‫‪T‬‬ ‫‪1‬‬ ‫ד־\‬
‫ס‬ ‫א‬ ‫׳‬ ‫־‬ ‫ב‬ ‫(‬ ‫‪3‬‬
‫‪-.(1-112‬‬ ‫ב * נ ת ‪ ) 1899‬ס ם ר ד ׳ ‪ ,‬ע מ‬ ‫הנ״ל‬ ‫ף •‪HTCHIH • T . A‬‬
‫‪-.48—53‬‬ ‫מותו(‪ .‬ע פ ׳‬ ‫)»י»א א ת ר‬ ‫ספרו‬ ‫»ל‬ ‫בחלק ב׳‬ ‫‪(4‬‬
‫ב מ א ‪0‬‬ ‫‪( 5‬‬
‫ע»מו(‪~.‬‬ ‫בפני‬ ‫בספר‬ ‫ה נ ״ ל ‪ » .‬נ ת ‪ .1910‬ס פ ר ד ׳ ) ו א ף‬ ‫•‪HTenia a T . A‬‬ ‫‪1‬‬
 ‫חנוך ב‬

‫ואף על פי שהספר הוא כ ל ו עברי‪ .‬מכל מקום מצינו ל ו ל מ ת ר ג ם היווני שהרשה‬

‫לעצמו לעשות לו כ א ן ושם מטעמים שינעמו לחכו של הלועזי‪ .‬כן‪ .‬למשל‪ .‬הרחיב א ת‬
‫האגדה העברית שהקב״ה צ ב ר א ת עפרו של אדם מ א ר ב ע רוחות העולם )י״א סיג( והכנים‬
‫לתוכה א ת הדרוש שהיה מפורסם בעולם ההיליניםטי שהשם אדם ‪ ASajx -‬נוטריקון שלו‬
‫‪ ^ ,‬מ ז ר ח ‪ .‬מערבי‬ ‫‪51501?, agnxog, \1£<*wPQi‬‬ ‫‪- ) d‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪a‬‬ ‫‪t‬‬
‫‪5‬‬
‫צפון‪ .‬דרום( (‪ .‬ממש ע ל הדרך שהיו קדמונינו נוהגין אף בלשונות אחרים ל ד ר ש ם ע ל‬
‫פ י היוונית )ע״ש בפירוש(‪.‬‬
‫כמו כן הוא גוהג למסור שמות עבריים בשמות יוונים שהיו ידועים לקוראיו‪ .‬ואין‬
‫לעמוד עכשיו ע ל טיבם בעברית‪ ,‬כגון ארכם )י״א טיז(‪ ,‬םוניכם וכלכידרה )ו׳ ר ( ‪ .‬כיו*א‬
‫‪,‬‬
‫ב כ ך הן הםירינות שהכניסו המתרגמים היוונים ש ל ם׳ חנוך א׳ )י״ט ב ( וחזון ברוך הםורי‬
‫)י׳ ח׳(‪ ,‬ואנו כ ב ר קשה לנו להכריע מה היה כ ת ו ב במקור העברי‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ואף א ת תרגום ה ע הוא מעדיף ע ל המקור ה ע ב ר י והוא נ ו ת ן ) א ׳ א׳( א ת מנין שנותיו‬
‫ש ל חנוך ע ד הולדת מתושלח מאה וששים וחמש שנים‪ ,‬ו ל א ששים וחמש ככתוב במקור‬
‫העברי )ברא׳ ה׳ כ״א(‪ .‬ודרכו זה הוא כדרך שהיו נוהגין ש א ר המתרגמים‪ .‬שהיה כל א ה י‬
‫יודע א ת הנוסח של הביבליה שלו‪ .‬וכמו שעשה אף יוםםום )השוה קדמ׳ א׳ ג׳ ג׳(‪.‬‬

‫ג‪ .‬על טיבו של הספר ותכנו‪.‬‬

‫הסופד ר צ ה ליתן דברי אגדה על השתלשלות הכהונה הגדולה מימי קדם‪ .‬שהיא נ מ ש כ ת‬
‫והולכת למן דורו של נ ח ועד מלכי־צדק‪ ,‬כ ל ר ע ד זמנו של אברהם‪ ,‬ומכאן ואילך אין צורך ע י י‬
‫לבדיקה וסיפור‪ ,‬שהדי הכל ידוע מן התורה‪ .‬ל ת כ ל י ת ו זו הוא מאריך הדיבור‪ .‬בקשר עם‬
‫תולדותיהם של הכהנים הגדולים והנפלאים שהיו מימי קדם‪ .‬אף על חשיבותם של הקרבנות•‬
‫לפי תכנו מ ת ח ל ק הספר ב ד ר ך כ ל ל לשני ראשים‪:‬‬
‫א( א ‪ -‬י ם ‪ :‬על עלייתי של חנוך למרום והליכתו בז׳ הרקיעים וחזרתו א ח ד כך‬
‫א ל הארץ ) א ׳ ‪ -‬י ״ ב ( ודבריו א ל בניו ועלייתו שנית למדום )י״ג‪-‬י״ט(‪.‬‬
‫בחלק זה השתמש הסופד בחומר ש ל מוטיבים שהיה דווח ומשותף ל כ ל ה ס פ ר ו ת‬
‫החגוכית‪ ,‬כגון שהיה חנוך מהלך ב ש ב ע ת הרקיעים וצופה שם מה ש נ ס ת ר מעיניהם של‬
‫שוכני ארץ‪ .‬אלא שכל סופד וסופד היה מרצה אוח ם הענינים ל פ י חפצו והלך נפשו‪.‬‬
‫ב( כ ־ כ ד ‪ :‬הרצאה ע ל השתלשלות הכהונה הגדולה מחנוך אל מתושלח וניר‬
‫ומלכי־צדק ונח‪.‬‬

‫ד‪ .‬המקום שבו נכתב הספר במקורו ותרגומו היווני‪.‬‬

‫בית‬ ‫שהיד‪,‬‬ ‫נ ר א ה שהספד נ כ ת ב בארץ ישראל ובירושלים דוקא‪ ,‬במקום ובזמן‬
‫המקדש קיים‪ :‬ד ב ר זה נשמע מתוך פ ר ש ת מעשה ה ק ר ב נ ו ת והחשבתם‪.‬‬
‫ותרגומו היווני ש ל ה ס פ ר במצרים נ כ ת ב ‪ :‬כ ך נ ר א ה מן ההערה הארכיאולוגית‬
‫לשמות החדשים העבריים‪ ,‬שהוא מוסיף בצדם א ת שמותיהם המצריים )כ״ד ז׳ וט׳(‪.‬‬
‫והואיל וידוע שהנוצרים ל א היו מקבלים עוד שום ס פ ר יהודי ל א ח ד סופה של המאה הא׳‬
‫או ת ח ל ת ה של המאה הב׳ למנינם‪ .‬ע ל כ ד ח ך תרגומו היווני של הספד קודם לאותו זמן נעשה•‬

‫ה‪ .‬על התרגום העברי‪.‬‬

‫נוסחאות‬ ‫חילופי‬ ‫םוקולוב עם‬ ‫תרגום זה ניתן לפי הנוסח הבילוגראדי שהויל‬
‫ל פ י כ י י מ )שנדפס בחלק ב׳ מספרו‪ .‬עמודים ‪.(48-53‬‬
‫החלוקה לפרקים ופסוקים היא ש ל םוקולוב‪.‬‬

‫‪ (5‬ה»וח‪ .‬למשל‪ .‬חזיתות חסיבילות ג׳ כ״ד—כין‪—.‬‬

 ‫ס ^ ר חנ‪1‬ןד ב‬
‫י‬
‫מ‪$‬רי ח ־כ|ד לןזנוך לאיש ל ? ס ן־^ן ןדול ^ןזר לקלהו י‪:‬‬
‫‪&1‬לכהי למען יךאה &ש?נות ‪$‬רו&יס ומלכות ל;ל?‪$‬ה סלסךה‬
‫ןהןךלה ן מ & ן ב ן א י ־ ר י ^ ה ן ה ‪ # $‬ר ל א ל ‪ #‬ד י ן ד ׳ מ ^ ד מ ‪ $‬ל א‬
‫ן מ ? ? ד ןד^ואיר ו?‪1‬ךכה־לעינלם ?זל ? ^ ך ם י יי וכמא ‪:‬י ה?לן*י־‬
‫)‪ V‬ימ^לות ןהחןןעות *?אות לא־?ק*ר ןלמון ר ב ‪ #‬ל יםודות‬
‫? מ ח ? ך ת אי‪-‬מבצ^ךת ומךאות חזונים ן‪#‬ירת *באות לןקנרובים‬
‫ל א ־ ^ כ ע ת ןאור ?לי־־מךד‪ ,‬ך ‪ $‬ה בעי}יו‪:‬‬
‫ך‪0‬ם^ ןש‪#‬ים‬ ‫‪$‬מר לנוך ? ע ת ל‪,‬ך\א כ ‪ # $‬ר ‪$‬לאו לי‬ ‫*‬
‫‪ #‬ה הולדהי את ?‪5‬י ‪$‬תו‪#‬לח ןאלרי־כן לליתי ?ןאסלם ‪ #‬ה‬
‫‪3‬‬
‫ו ^ ל א י ? ל ‪#‬נות היי ‪ #‬ל ‪ #‬מאות ו^ם^ז ך‪##‬ים ^זןהז ‪lto‬־‪#‬‬
‫לראשה כיום לראשון ןמי ?שנרך ל כ ד י‬ ‫ל ‪ -‬ר ^ י ז ?יום מועד‬
‫ליייזי ?כיסי מטים על‪-‬מ‪?#‬בי ןאי^ן‪ :‬ן כ ^ ר י‪$‬ןז«י גיעל ע‪$‬ב‬ ‫<‬
‫ןדול על־לכי ןא?ך ?עיני כ ^ ה ןלא ‪:‬כ!ל*י ללכין ^ ד ד ל ^ ב סןה‬
‫לא‬ ‫או מה־יהיה־לי‪ :‬ויךאו אלי ‪ #‬י ^ י ם ןדולים ? א ד‬ ‫י‬
‫ךאיתי ?מולם ‪:0‬םי על־ל׳‪$‬ךן‪ :‬ו?גילס ליו מןהיךים‬ ‫יי‬
‫עי‪3‬ילם בוגרות ?ל‪$‬ידיס א ‪$& #‬ילס יו*את בגךילם נוצות שונות‬
‫כןהילס ?ןזלב &ןד\רות וירילס מ‪#‬לג ןבות‪:‬‬ ‫ל&ךאה ח ל י ל ם‬
‫ז‬
‫ו־־ ויעקןיי ע ל ר א ‪$£ #‬ו!י ‪<!1‬ך!או־לי בש‪$‬י‪ ^ 1 :‬י לקיצוני משןרוי‬
‫ןאךא ?לקיץ א ת ‪ -‬ל ^ ז י ם ל ה ם ? ? ? ך ם ע ל ‪ :‬ד י ואמהר ן א ^ ל ן ה‬
‫ל?נילם ןא?לד ימךאה * י ^ ן ה ‪$$‬נוד‪ :‬ויאמרו אלי ל‪#}$‬יס‬ ‫ח‬
‫נ‬
‫‪ P I O‬י | י א ל »*יךא ‪$‬לסי־עולס ?זללנו אליך ןהיום א‪$‬ה עולה‬ ‫‪0‬‬

‫חנון‬ ‫העלאת‬ ‫על‬ ‫הנסתרים‬ ‫הספרים‬ ‫‪ : y‬מן‬ ‫בנוסח‬ ‫לחנוך‪.‬‬ ‫רז י ־ ק ד ש‬ ‫ס פ ר י‬

‫נכתבה‬ ‫הספד‬ ‫על תכן‬ ‫זו‬ ‫שפתיחה‬ ‫נראה‬ ‫ירד•‬ ‫חנוך בן‬ ‫רזי‬ ‫‪ :n‬ס פ ר‬ ‫ובנוסח‬ ‫הצדיק‪.‬‬
‫בנוסח ‪ H‬נוסף‪:‬‬ ‫)=םופר(‪.‬‬ ‫ו ב נ ו ס ח ‪KHH>KH1IK& : y‬‬ ‫‪.xyAowHHKa‬‬ ‫‪ -‬ו א מ ן‪.‬‬ ‫הקוראים‪.‬‬ ‫בידי א ח ד‬
‫‪ .HecKaweMaaro cjioweHiJi‬־ ־‬ ‫א י ־ מ ב א ר ת ‪.‬‬ ‫ב מ ח ב ר ת‬ ‫‪-‬‬ ‫‪.cTHxia‬‬ ‫‪ -‬י ם ו ד ו ת‪.‬‬ ‫וסופד‪.‬‬

‫ל א ר ץ‬ ‫ו ה ח ז ר ת ו‬ ‫ל מ ד ו ם‬ ‫ח נ ו ך‬ ‫ש ל‬ ‫ה ע ל א ת ו‬ ‫ח ל ק א׳‪:‬‬
‫)א׳‪-‬ייט(‪.‬‬ ‫ש נ י ת‬ ‫ו ה ע ל א ת ו‬

‫ביום‬ ‫מועד‪-‬היה‬ ‫ח ד ש ־יום‬ ‫ראש‬ ‫כוונתו‪:‬‬ ‫ה ר א ש ו ן ‪.‬‬ ‫ל ח ד ש‬ ‫מ ו ע ד‬ ‫ב י ו ם‬

‫הנקובים בשמותיהם‬ ‫שמואל ודעואל‪,‬‬ ‫המלאכים‬ ‫א נ ש י ם ‪ .‬הם שני‬ ‫‪ -‬ש נ י‬ ‫בשבוע‪.‬‬ ‫הדאשץ‬
 ‫א ם‪-‬ג ג‬ ‫חנוך כ‬
‫נ‬ ‫‪8‬‬
‫ןייי‬ ‫א ? י ל?זמל‪$‬ה‪ :‬ןעו^דז »ו אל־?ןיף ןאל‪?-‬ל־?גי כיו^ף את‬
‫ב ל ז ד ״ י * ל ־ ל * ד ן ?מילף ואי* אל־למק^ף עד־א^וד י * י מ י‬
‫יי אלילם‪ :‬וא&הר לש&ע בקולם }אצא המיתי לחו^ה ןאק«‪1‬ר את״‬
‫ה ך ל ת כא‪#‬ר א?רו אלי‪ :‬ואקךא אל‪?-‬תו‪#‬לח ןאל־ןעים ואל־‬ ‫יא‬
‫‪:‬‬
‫עיךד ??י ואגיד להם את־א?זר ד?רו אלי ל א נ ז י ם מ ט ל א י ם ל ל ם‬
‫י‪:‬‬
‫?זמש » י ל א ארע א ה אןי הלך• או את־א^ר לקךד‪ ,‬א ו ^‬ ‫ב‬
‫ןעוןה ??י אל־‪$‬סורו מאחרי לאלהיס הוזהלכו ל ^ י יי ן א ת ־ ^ ר‬ ‫כ‬
‫י‪&#‬די‪ :‬א ל ־ ה ^ ע ו ה ו ^ ל ה ל‪#‬לו??ם ל מ ל נמעיט יי את־?&י‬ ‫נ‬
‫לדי?ם ןאל ?ח?רו מ??חות לי ולא יסמר יי את המביאים לו‬
‫מ?חה מהוךא?רח‪£‬י?ם‪,? :‬רבו את־לי *ס־‪?$‬צרות עךרי^ם גפ־‬ ‫ד‬
‫?בצרות ?קך?ם ןללתה ‪$‬לי?ס ל‪?,‬ך?ה לעולם‪ :‬אל־זןסורו &אלדי‬
‫ם‬
‫ל‪ :‬ואל־תשהלוו לאללי זה^ל לאלהיס א‪#‬ר לא־ע&ו את‪-‬ל‪&#‬ל‬
‫‪,‬ם‬ ‫ת‬
‫ו א ־ ל ‪ $‬ד ן ואת ?זאר לבריות ?י ל‪,‬ס יאבדו וא^ר ל?זה‪5‬וו ל ל‬
‫ן מ ק את‪-‬לבותי?ס ?לך‪$‬תו‪ :‬ןע‪$‬ה ??י אי‪ #‬אל־לכק‪$#‬י ע ד‬ ‫ו‬
‫ל‪#‬י»י לל אלי?ס‪:‬‬
‫ולל׳י ?בלותי ל ד ב ר אל־?‪$‬י ‪1‬לקךאו?י ל א נ ז י ם ן‪-‬י ז‪ -‬יק(או;י‬
‫ג‬ ‫ם‬ ‫(‬ ‫ג‬
‫על־ב?©ילם ו ^ ל ^ י אל־לרקיע לראשון‪$!1 :‬מידו?י ע ל ־ ל ^ י ם‬ ‫נ‬
‫וילכו ואךא עוד למעלה את לרול ולמעלה ]מ<^נף[ ךאיןגי את־‬
‫לאויד‪!! :‬עמידמי ?דקיע ל ר א י ו ן ן!ךאו‪3‬י ים רב מאד ןדול &ם־‬ ‫נ‬

‫לקמן ייא פ״ח‪ - .‬השוה ספד הישר‪ :‬ואלה תולדות חנוך מתושלח ןאלישוע ואלימלר‬
‫בנים שלשה ואחיותיהם מלכה ונעמה‪ - .‬ד ע י ם‪ .peniMa .‬השוה ב א ׳ י׳ ז׳ רעם‬
‫י‬

‫‪ 1 , ,‬׳ ך׳ י״ח עי ־י‬ ‫ן‬ ‫ן ״‬ ‫בע׳ ‪ .Pey^ia‬־‪ -‬ע י ר ד‪=) raHAaAa .‬עידד‪,‬‬
‫ב ר א‬ ‫ב ע‬ ‫ן כ‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ן כ‬

‫‪) TaiSdd‬ובפש׳ עידד(‪ .‬ויש להעיד שעידד )ע׳ בראשית שם( הוא בנו של חנוך ב ן ק יז­‬
‫ה ר ק י ע ה ר א ש ו ן ‪ .‬השוה חגיגה י״ב ב׳ )ושאר המקורות ע׳ בפירושו של ת י א ו י ו י‬
‫ל ב י ד ‪ : (45‬שבעה ]רקיעים[ ואלו הן )הוא מונה אותם מלמטה למעלה(‪ .‬וילון י ?‬
‫^ ׳ ( אלא נכנ‬ ‫ג‬ ‫‪ ) 1,‬ן‬
‫ןי‬ ‫שחקים זבול מעין מכון ערבות‪ ,‬ןילןן‬
‫ב צ ן ן א ת‬ ‫ן כ‬ ‫ןם‬ ‫כ‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫א י נ ו‬

‫שחרית ויוצא ערבית )השוד‪ ,‬סדר רבה דבדאשית בבתי מדרשות של ווירטהיימד א ‪ /‬סימן‬
‫ל י ב ‪ :‬וילון דומה לפרגוד של משי שמכסין אותי ובשעה שהוא יוצא מעבירין א ו ה •‬
‫ק י ע ראש ו‬ ‫ר‬ ‫פ נ י‬ ‫^‬ ‫ן מ כ ם ה‬ ‫ע ן ל ה‬‫‪1,‬‬ ‫‪v‬‬ ‫ך וילון‬ ‫ן ן מ ה‬ ‫א‬ ‫ג‬ ‫ת‬ ‫ן‬ ‫ה ש ן ז ר‬ ‫ע מ ן ך‬ ‫ה‬ ‫ש י ע‬ ‫ה‬ ‫ע‬ ‫ש‬ ‫ב‬ ‫כ‬

‫ו ת‬
‫מפני גלגל חמה‪ .‬וכשתכנם חמה מעבירין אותו כדי שתעלה לבנה כוכבים וכל מ ז ׳‬
‫הנוטה כ י ?‬ ‫^שמש בעולם( ומחדש בכל יום מעשה בראשית‪ .‬שנאמר ]ישע׳ מ׳ כ״ב[‬
‫שמים וימתחם כאהל לשבת‪ .‬והשוה ברכות נ י ח ב׳ ‪ ,‬ו י ל ו ן הוא דמקרע דמגלגל ומיחזי‬
‫נהודא דרקיעא׳‪ .‬והוא שנקרא שמים״ ע׳ ב י ד ו׳ ו׳ ברקיע השני שהוא למעלה‬
‫ם‬
‫מן השמים‪ - .‬ה ד ו ח‪ ...‬ה א ו י ד‪) !,3A0yx ...anep (=dr}p) .‬ע׳ לקמן י״א מ״ט(‪ .‬־־ י‬
‫‪B‬‬

‫ר ב מ א ד ‪ .‬לפי צוואת לוי ב׳ נמצא אותו ים בין )‪ (dvdjisaov‬רקיע ראשון לשני‪ .‬־־‬
 ‫ג ד‪-‬ה ג‬ ‫חנוך ב‬

‫ל ‪ $‬ד ן ‪!1 :‬עבירו ל^ני את‪-‬ךא‪#‬י מרקורי הכואבים ף^ריחם וליאוני‬ ‫י‬
‫?אוגלם מלאך המבלים על־הכו?בים ום;_ין השמלם והס מ ע ו ב י ם‬
‫?כ?‪5‬ילס ןהולכים מ?ביב ל?ל־ה^&יס‪ :‬ן ‪ #‬ם ךאיתי אוגרות השלג‬ ‫י׳‬
‫והקרח והמלאכים המלץיקים את־או?רוםילם הנוךאיס ןאו^רוית‬
‫ממנים א ‪ #‬ר ‪$‬שם י?או ו?או‪ :‬גיךאוני את־או?רות ה ט ל ?‪ft<#‬‬ ‫י‬
‫זלת ו&ךאה *בער ??ל־&ךחי מיד‪9‬י• ןייהד ‪$‬ך‪ ,‬ןאת־ה&לאכים‬
‫האומרים על־או?רוםילס וב?גךם אולם ובמתחם‪:‬‬
‫ו ג א ו נ י לאישים ההם ואלוני אל־לךקיע ה‪#‬ני ו‪.‬יךאו‪5‬י ןאךא‬ ‫י‬
‫כ‬
‫ל ‪ ? #‬ה גדולה 'מחשכת ל א ך ץ ‪ :‬ןאביט ‪ £‬ם אל־לאםוריס ב??לים‬
‫התלולם ושמורים מחכים למ‪$#‬ט ? ל י ‪ -‬מ ך ה ‪ :‬והמלאכים ההם‬ ‫ג‬
‫מךאילם ח ‪ #‬ך מ ל * כ ת ל א ח והם בוכים ??ל־קועה ?לי־לפוגות‪:‬‬
‫ו*מר אל־לא^שים א ‪ #‬ר ליו עמדי מרוע אלה ‪$3‬נים בלי‪-‬לשך‪:‬‬ ‫י‬
‫ולשיבוש אלה הם לאנשים א‪#‬ר ?רו &אלרי לי ל א שמעו למדנות‬ ‫י‪.‬‬
‫‪_1‬ילכו בשרירות ל ? ם ויםורו הם ןשךם והנתונים ?ךקיע הלמישי‪:‬‬
‫ם‬
‫ולהמו מעי ל ל מ א י והמלאכים להם השתלוו לי ףא?דו אלי‬ ‫י‬
‫יי‪ :‬ןאען אלילם ןאהר מי אני‬ ‫א י * לאלהיפ ך ^ ל ל ^‬ ‫כ ו‬ ‫ל‬
‫? ך ת מ ו ל ה א ‪ #‬ר אתפלל למלאכים ‪$‬י יורע אנה אלך ?נ?*י ואת‬
‫א ‪ #‬ר לקרני או מי לתפלל‪-‬לי‪:‬‬
‫וגאוני מ ‪ #‬ס לא‪#$‬ים ל ה ם ויןגלמי אל־לךקיע השלישי‬ ‫ה‬
‫ו‪.‬י^מידוני בתוך הןן‪] :‬ןאביט מ?זם למטה ןאךא[ את־ה?קום ההוא‬ ‫כ‬
‫ל א ל?פר טובו ואךא את־?ל־לע*יס פוךחים ל‪$‬ה ו‪$‬ךלם ? ש ל‬
‫ודים ניחום לו ן?ל־מא?לים מביאים ודיה ניחוה הם שו?עיס‪:‬‬
‫ומלוך עץ הםלים ?מקום בו לנום לל מדי בואו לגךעךן ולעץ ההוא‬ ‫נ‬

‫ה כ ו כ ב י ם ‪ .‬ואת השמש ו א ת הירח דאה ברקיע הרביעי )ע׳ פ ר ק ו׳(‪ .‬ובחגיגה י״ב ב׳‪:‬‬
‫ר ק י ע ‪ -‬ש ב ו חמה ולבנה כוכבים ומזלות קבועין‪ .‬א ב ל השוה ב י ר ר ו׳ איכן הן גלגל‬
‫׳ א׳ י״ז[ ויתן >*תם אלהים ברקיע‬ ‫]‬
‫ב ר א‬ ‫ר‬ ‫מ‬ ‫א‬ ‫נ‬‫חמה ולבנה נתונים ‪ -‬ברקיע השני‪,‬‬
‫ש‬

‫השמים ‪! -‬ברקיע שהוא למעלה מן השמים‪ - .‬פסיקתא דר״כ כ״ט[‪ - .‬ה ש ט י ס‪ .‬כלו׳‬
‫הכוכבים‪ - .‬לפי י י ג י י ח ‪ -‬כ י א ראה שם יותר מאשר נאמד כאן‪- .‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫ז‬
‫ל פ י ה ע ז ה׳ ואילך‪ .‬וכן ל ״ ט ‪ -‬מ ׳ ו ע י ג ‪ -‬ע י ו ‪ - .‬מ כ ל מקום משמע מסיפורו )לקמן‬ ‫י‬
‫ז‬
‫׳ ייא‪ ,‬והשוה חנוך א׳ י ״ ב ‪ -‬ט ״ ו ( שהתפלל בעדם‪ .‬אלא שלא הועילה תפלתו לבטל‬
‫א ת גזר דינם‪- .‬‬
‫ב ת ו ך ה ג ן ‪ .no c -fe nopoAH .‬ע ל הגן ע׳ דברי ה׳ לקמן י״א ״ ועיא ודבריו‬
‫ד‬ ‫מ‬ ‫‪P‬‬ ‫‪s‬‬

‫של חנוך י י ג ל״ב‪ - .‬התוספת בפ״ב היא ל פ י גוםח ח ‪ - .‬ו ב ת ו ך‪ .‬ע׳ ברא׳ ב׳ ט ‪ /‬והשוה‬
 ‫ה ד־־יב‬ ‫חנוך ב‬
‫‪1‬‬
‫ל א לו*אד טובל ןריל *יחיי׳י ןי?ה היא מ?ל־;?ךא מ??יב‪ 1‬מףאי׳י‬
‫י‬
‫‪ W‬את־?ל־ל‪$‬ן ובו ??לילע‪¥‬ים‬ ‫ןלב ואלס ו?ע ז ל א * הוא‬
‫‪6 5‬‬
‫הבתולים ומ?ל‪-‬ל)«רות ל ^ לי » ז *קצי־ ל׳*דן‪ :‬ו מ ־ ע ח ייי*‬
‫»יז לללוף ואי־לללוף‪ :‬ו ‪ #‬י מעינית יוצאים ל א ל ד ‪ #‬ו ‪ $‬ף ך מ *‬
‫ב‬
‫ו ל ל ‪ ft? ^#*'1‬ולל? ן ^ ך ד י ם ל ס לאך?עה ך א ‪ #‬י ס סו??ים‬
‫ן*ק<*יס הם והולכים ונכסים לתוך ך ע ך ן ?ין ל״ללוף ו א י ‪ -‬ל ל א *‬ ‫ג‬

‫ם‬
‫ימ^ם י?או ה‪$‬ךדו לאר?עיס ס ל ק והולכים הם ע ל ־ ל * ד ן ו מ ל ל ‪$‬‬
‫‪ ^ F‬ך ־ ? ר י ו^ל״עז‬ ‫?מבו?ס כ ? א ר לסודות ל ד ו ס ‪ :‬ןאין ‪ #‬ם * ‪0‬‬
‫‪? nfcfr‬די טוב ו?ל‪-‬ל‪?.‬קוס ? כ ך ך ‪ :‬ו ^ ל ‪ #‬מאות מלאכים ?אידים‬
‫ם‬
‫מאד ןהם *ומרים לןן ו?קול ?לי‪-‬לםונות ו?‪#‬יךה י?ה ע ו ? ד‬
‫ח ־ ט לם ללל ?ל־ללמים‪ :‬ןאמד מדדטוב ס?קוס ס ך ‪ : ,‬רא?דו אלי‬
‫ל א נ ז י ם ללם לכוך ל?קום סך‪ .‬י׳יכן צ ד י ק י ם ‪ ? $‬ר ןק*או‬
‫ס?ןעים ?סיילס מן־ל?רעיס לנ?*ו‪$‬ס ?רו ומן ל?וקר את־עינילם‬
‫לסבו ‪!1‬ןנ&י מ?ז©ט ? ד ק מ ל ל ? ס ןקננו לךע?יס נ‪$‬ך?יס ?םו מ י‬
‫ןנו?לים הקימו ןל‪*$‬וקיס ויתומים עןדי וחמימים ללבו ל?ני לי‬
‫רוליבמי‬ ‫^‬ ‫ן‬ ‫^קו‬ ‫^‬ ‫^‬ ‫‪^,‬‬ ‫^‬ ‫‪:‬‬ ‫ם‬ ‫ע‬ ‫ה‬ ‫ל (‬ ‫ס‬ ‫ל |‬ ‫ה ו כ ן‬ ‫&‬ ‫ו‬ ‫ד‬ ‫ה ד‬

‫ע‬
‫לא;*יס ל ל ס ל?את ?מון ן ‪ #‬ס לךאו;י ?קום נוךא ? א ד ?ל"<ג‬
‫ועניי כ?קוס להוא ח ‪ #‬ך ניךא ועמ ?לי*י מאיר ןאיך^ם אוד‬
‫ן א * ‪ -‬ל * ? ה * ע ך ת ‪$‬מיד י^סר־א* מ * ך ??ל־ס?קום סהוא * ‪f‬‬
‫א * ף?ם קרח ^ ר ב י?קרד* י?מי־?לא ק*יס ? א ד ומלאכים דלקים‬ ‫יא‬
‫ק ‪ #‬ה וי?עןים הם ?א?ןר»ות‪ :‬ןאמד איי‬ ‫?לי דלמיס ןצקןאיס ל ס‬ ‫יב‬

‫י‬ ‫ב‬ ‫י ‪,‬‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ד‬ ‫ם‬ ‫ש‬ ‫ב י י ם‬ ‫‪:‬‬ ‫ב‬
‫^ * »ת*‬ ‫'(‬ ‫ספר היכלות )בס׳ מרכבה שלמה‪ ,‬ירושלים תדפ״י״ ט׳‬
‫‪,‬‬ ‫ר‬ ‫ם‬ ‫כ‬ ‫מ‬ ‫י‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ח‬ ‫ד‬
‫כסה‬ ‫*־‬ ‫׳‬ ‫הראשון מגן עדן היתד‪ .‬שכינה שורה על כ ד ו ב ת ח ת עץ‬
‫‪5‬‬ ‫י ג י פ י‬ ‫מ‬ ‫מ‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫ם‬ ‫ח‬ ‫ע מ‬ ‫ו י ט‬
‫י‬ ‫׳ &י(' יעץ י י‬ ‫יי‬ ‫כ ל ־ ה גן‪ ...‬השוה פרק גן עדן )במחזור‬
‫ע ל כל גן עדן‪ .‬ויש בו שמונה מאות מטעמים‪ .‬ואין זה דומה לדמותו של זה ולא טע‬
‫ח‬ ‫ה‬
‫‪.‬‬ ‫של זה בטעמו של זה ולא ריח זה דומה לריחו של זה‪ - .‬ב י ן ה ח ל ו ף ו א י *‬
‫‪ .MOK/joy TfllmieM H H e i v r f e H i e M‬ברומית יתורגם‪cormptibiUtatemetincorraptibilitatem :‬‬
‫אל הקור ז‬ ‫ל‬ ‫_‬ ‫ל‬
‫ו‬ ‫כוונתו‪ :‬בין עולם שלמטה לבין עולם של‬
‫ר‬ ‫ב‬ ‫ע‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫ג ך ״ ר ן ת‬ ‫ה‬ ‫ע‬ ‫ב‬ ‫ד‬ ‫א‬ ‫ד ‪4 1‬‬ ‫מ ע‬

‫)^ ‪ XjJ‬והש י‬ ‫‪ ,1,‬ר י‬ ‫מיז ס י ז ‪ -‬י י ז ‪ ,‬אלא ששם נתחלף נהר ! ך‬

‫ע‬ ‫ר‬ ‫ח‬ ‫ב‬ ‫מ י ם‬ ‫ר‬ ‫?‬ ‫״‬ ‫ב‬ ‫ז‪09‬‬

‫פ ר ק גן עדן )במחזור ויטדי‪ .‬שם(‪ :‬וכל חופה וחופה מושכין ממנה ארבעה נהרות‪ .‬א‬
‫י‬ ‫י‬ ‫ג‬ ‫ה‬
‫א‬ ‫?‬ ‫של חלב ואחד של יין ואחד של אפרסמון ואחד של דבש‪ - .‬על טיבם של‬
‫י‬ ‫כ‬
‫והרשעים ע׳ נאומו של חנוך לקמן ייג ליה ואילך‪ - .‬על גיהנם ע׳ לקמן י י ג *‬
‫בנאומו של חנוך‪ .‬על הכנת המקומות בגן עדן ובגיהנם קודם הלידה י י ג ע״ז‪ - .‬ם ״‬
‫א ש ו ש ם ק ד ח ‪ .‬השוה סדר ר ב ה דבראשית י״ז‪ :‬ושאול חציה אש וחגיה ברד ורשעי‬
‫קש‬
‫יג‪-‬ו ו‬ ‫ה‬ ‫ב‬ ‫חנוך‬

‫אוי מה‪-‬פוךא ה?קום ס ך ‪ :‬דאמרו אלי לאנזים לנוך בואקום לוזה‬ ‫יב‬
‫ים‬
‫הוכן לרבעים ל?ני לאלהים לעושים ךעות ‪$‬לי־*דן ??ז<*‬
‫?!?מים נחו‪#‬י־‪#‬דים המתבוללים ?מכשילם לךעיס הגנבים נ?שות‬
‫אךם כ ס ל ר ו?ר?איס ‪$‬נליס ךגוןלים את־רבו?זס והס י ש י ר י ם‬
‫הךכו* אלריס ?ל??ם אולם ‪1‬א?זר ?מלס לל?ז?יע למיתו ?רעב‬
‫‪1‬א?זר ? כ ל ס לל‪,‬ל?יש יוציאו עיך?יס ולס ל א יךעו את־בוראס‬
‫ימ?זהלויס לאלהיס אין ? ל ס רוח אלהי ל ? ל ןחס ?מילים ו מ י ל ו י ם‬
‫למ^&י־לדילס לנלעכיס ל?ל־אלה הוכן ה?קום הזה נללת עולם‪:‬‬
‫ולקחוני לאנזים ללס וקליני על־לרקיע לךכיעי גדאמי ?זם‬ ‫י‬
‫?ל־המללכיס ולמ‪?$‬ריס ו?ל קרני אור ל?ז?* וםלרל‪ :‬ואמד את־‬ ‫*‬
‫מ ל ל כ י ל ס ואם‪#‬ב את‪-‬אוךם וארא והנה ל?ז?* אור ‪$‬י ‪ #‬ב ע ה‬
‫ג‬
‫מ א ‪ #‬ר ללרס‪ :‬ןןאךא[ את‪?-‬בו?ס וה?ר??ה א?זר ? ה ילד ?ל־אלזי‬
‫?רום הולמים הס ??הירות נ?לאה ? א ד ואין ללס ?נולה יו?ס‬
‫ןלללה ? ל ? ל ס ו?שו?ם‪ :‬ןאר?עה כו??ים גדולים ול?ל כו?ב‬ ‫י‬
‫©חליו אלף כו?ב הולכים לי?ין ל?ז?ש ו א ? ע ה לקזמאלו ול?ל‬
‫י‬

‫בו?ב ©חליי א ל ף ו?לם ???ךס ?זמונת אלפים ולס הולכים עס­‬

‫ל•??* ‪ $‬מ י ד ‪ :‬ומוליכים אותו ?יום למ?זה ע ? ר רגבוא מלאכים‬ ‫ה‬
‫וכלילה א ל ף ? ל א ך ול?ל‪?-‬לאך * ש ?ן?לפ והס הולכים ל?ני‬
‫ם ? ך ? ? ה וא* נולנים לי מאה ? ל א ך ‪ :‬ןרוחות פורחים ?ךמות ?זני‬ ‫י‬
‫עופות ל א ל ד ?עין חול ול‪#‬ני ?עין ןםש^ח?זת ?נילס ?ני אריה‬

‫האש‪-.‬‬ ‫שבתוכה כשהם יוצאים מן האש לוחץ אותם ברד וכשיוצאים מן הברד דולק אותם‬
‫כמעשה‬ ‫ה ע ו ש י ם ע ל ה א ר ץ ד ע ו ת ‪ .‬בנוםח ח‪ :‬נגד הטבע ניאוף והוא קלקול הילדים‪,..‬‬
‫בנטירה‬ ‫ה מ ת ה ל ל י ם ב מ ע ש י ה ם ה ר ע י ם בגנבה בשקר בלשון הרע בקנאה‬ ‫סדום‪...‬‬
‫ישמעו‬ ‫בניאוף ברצח‪ ..,‬ו מ ש ת ח ו י ם ל א ל ה י ם א י ן ב ה ם ר ו ח אשר לא ידאו ולא‬
‫אלתי ה ב ל ‪- .‬‬
‫ה ר ק י ע ה ר ב י ע י ‪ .‬לפי חגיגה ייב ב׳ הוא זבול שבו ירושלים ובית המקדש‬
‫ומזבח בגוי ומיכאל השר הגדול עומד ומקריב עליו קרבן‪ - .‬ו ה מ ר כ ב ה‪ .‬השוה פרקי‬
‫י ׳ אליעזר הגדול ו׳‪ :‬החמה רוכב במרכבה ועולה מעוטר כ ח ת ן ‪ - .‬ו א ש ‪ . . .‬בנוסח ‪1‬ז‪:‬‬
‫ומאירים ומחממים את השמש מאה מלאכים‪ - .‬כ ח ו ל‪ .‬החול גזכד עוד בחזון ברוך‬
‫היווני פרק ז׳ והוא עוף אגדי שלא אכל מעץ הדעת ולפיכך נשאר בן אלימות )ע׳ ב״ר‬
‫‪,‬‬
‫ייט ה (‪ .‬נראה שנקרא בשם זה על שם מרוץ תקופת הזמנים )השוה בערבית ‪ .(JU‬הרבה‬
‫‪ (11‬הקדיש ל״עוף‬ ‫‪)73,( v t $ 0 1 ,‬בספרותהיוונית והרומית‪ .‬הירודוטום‬ ‫)‪Phoenix£‬‬ ‫ל‬
‫הקדוש״ פרק מיוחד‪ .‬שהוא מתחיל בזה הלשון‪. :‬אני לא ראיתיו רק בציור‪ .‬ובאמת‪ ,‬לפי‬
‫דברי בני היליאוםולים‪ ,‬הוא בא למצרים לעתים רחוקות‪ ,‬פעם בחמש מאות שנה‪ .‬עוף זה‬
 ‫ו ז‪-‬יב‬ ‫חנוך ב‬
‫ם‬
‫לרגללם ןסןןב וחרא* ??זל לן‪:‬לן מךאילם « ? ? ק ? ת מ « י‬ ‫ז‬ ‫ר ו‬

‫ןךלם לשע מאות מדות כ ^ י ה ס כ?מי מלאכים !־ל?ל‪-‬אלר מלים‬

‫‪1 T‬‬ ‫י ם‬
‫?ן?ים והם מוליכים מר??ת ה‪?#‬ש ןנוקןאים ?ר‬ ‫‪W‬‬ ‫?ש‬
‫ןהס‪ :‬וכא‪#‬ר לצוה ללס אלהיס כן לסבו ףוךדיס ןעוליס הם מ^זמלם‬
‫י»*ךן באור קךגילם ערצים הם בלי־לךף!‪! :‬יראוני ^ * י ם ל ל ם‬ ‫‪1‬‬

‫למןךח לרקיע ההוא ‪!1‬ךאוני את־השעריס א‪#‬ר מלס י‪-‬צא‬

‫לע^ים מזונות ולפי תקופת סירס ? ל ‪ -‬ה ^ ה ולמי מ?מר ס?עיי*‬
‫« כיוס וכלללה‪} :‬ארא ‪ £ #‬ה ?ערים ןדוליס ?תוהים ול?לי‪#‬עי‬
‫ששים ןאלד א??דיז ורבע לא??דין ל א ל ד ואמד ?ראוי « י י ז‬
‫את־ןךלם ל ך ב ו?לם נצא ה‪?#‬ש ןללך למערב ןה^הך‪ .‬ןללר‬
‫??ל־הלך*יס‪ :‬וכשער לראשון יצא ‪#‬לפ ל‪8‬ך?עיס יום ו?^י‬
‫ר‬
‫למ^זה ובלשים יום וכ^לישי למ^ה ושלשים יום ו?ך?יעי ל?? •‬
‫ים‬
‫ובלשים יום וכלמישי למ<?ה ובלשים י ו ם ובששי שנלם ו א ר ^‬
‫י‪1‬ס ועוד ‪:‬שוב לאחוריו מן ה‪#‬ער ה‪#‬שי למי לקופת הןמ^ים‬
‫י?א דרך השער הלמי‪#‬י למ^ה ושלשים יום ךךך ה‪;#‬י למ^י•‬
‫&‪:‬‬
‫וקזלשיס יום וכן י?לו ימי ? ל ־ ה ^ ה למי מלזור » ר ‪ 5‬ע לערוי‬
‫יא ועוד לעלו;י לאישים להם למערב לרקיע נ!ראו;י ש^ה ^עדים‬
‫ם‬
‫!דולים ?תוהים למי לקומת שעדי המזרח ל ן ? ל ס א^ר ‪ $‬ל‬
‫ע‬
‫ל‪#‬קע ה‪?#‬ש ולמי ??©ד הלמים קזל* מאות ן*שים ‪1‬ל?‪#‬ה ו ר ^‬
‫י ב כן ל*קע ?*ערי המערב‪ :‬ןכא‪#‬ר יצא משערי המערב וללוי"*‬
‫ארבע מאות מלאך את־ע^רתו ו ^ א ו ל אל־אלהים ןאת־ה^מ^‬
‫ם‬
‫בא‪ .‬כך הם אומרים‪ .‬כשימות אביו‪ .‬גדלו ומראהו החיצוני כך הוא‪ ,‬אמ דק מ צ י י ר י‬
‫‪H‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪2‬‬ ‫י נ י ו ס‬ ‫פ‬
‫מיז ז‬ ‫^־ '‬ ‫בדיוק‪ :‬צבע נוצות החול קצתו זהב וקצתו אדגמן)‪ ,purpureas‬ע׳ ל‬
‫א‬ ‫מ‬ ‫א נ י‬
‫*‬ ‫יו‬ ‫גדלו ובנין גופו ידמה ביותר לנשר‪ .‬הם מיחסים לחול מעולה זו‪ ,‬שאין‬
‫שמה את‬ ‫ל [‬ ‫כאילו הוא הולך מארץ ע ר ב אל מקדש ה ש מ ש ] ש ב ן ‪1‬‬
‫'‪ ^ t‬של‬
‫ן מ ב י א‬ ‫י ם‬ ‫י א ו פ ו‬ ‫ה י‬
‫‪011‬‬ ‫‪7 1 2 8‬‬
‫כשהוא מונח בתוך זפת של בשם ושם הוא קוברהו״‪ ...‬לפי טאציטים ) י‬
‫י‬ ‫ש‬
‫‪p‬‬ ‫לו לחול ח ב ר בעולם )‪ .(unus in ten-is‬הפייטן היהודי יחזקאל אומד )‪? (V, 10‬‬
‫ך‬ ‫^‬ ‫החול הוא נעים מכל )‪ .(>pcovr|v be ndvxoiv elxev evxQejceaxdvr\v‬וכן אומר‬
‫נ‬
‫י‬ ‫‪ Lactantms‬שקולו הוא נ פ ל א וצלצוליו אין ל ת א ר )‪ .(de Poenice 46‬ויש סבורים ‪ -‬י‬
‫‪XajI‬‬
‫שסברה נדחית היא ‪ -‬שהחול מוזכר באיוב כ״ט י״ח‪ - .‬כ נ ח ש ־ נ ח ש ת ‪ «eApiH .‬׳ י‬
‫י‬ ‫נ‬ ‫כ‬
‫‪1,‬‬ ‫‪ = ) XOXXTJSQCC‬נ ח ש הנחשת(‪ .‬אף לכלכידרה‪ ,‬כמו לחול‪ .‬היה קול שיר נעים׳ ־ ־ ל‬
‫מן הכתוב לקמן ב פ י ״ ד ‪ - .‬ש ת י ם ע ש ר ה כ נ פ י ם ‪ .‬השוה פרקי דר״א י״ג והיה םם‬
‫השר הגדול שבשמים וחיות ושרפים משש כנפים וסמאל משתים עשרה כנפים‪ - .‬התו‬
‫» ג״א‪-‬ינ‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫בסוף פסוק ז׳ היא לפי נוסח ‪ - .n‬ששד‪ ,‬ש ע ר י‬
‫ה‬ ‫ן‬ ‫ש‬ ‫ה‬ ‫ב‬ ‫ר‬ ‫ע‬ ‫מ‬ ‫ב‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫ש‬ ‫ן‬ ‫ח‬ ‫ד‬ ‫ז‬ ‫מ‬ ‫ב‬ ‫ם‬

‫‪,‬‬
‫בדברי ד‪ .‬על י י ב החיות‪ ,‬ודברי חנוך י״ג י י ד ‪ -‬ט י ז ‪ - .‬ו ל ק ח ו‪ ...‬א ת ע ט ר ת ו ‪ .‬כלום‬
‫קיא‬ ‫יג‪-‬כב‬ ‫ו‬ ‫חנוך ב‬
‫ינ‬
‫‪:‬סבו עם־?ךכ?תו ועמד ?לי־אור ‪#‬כע ‪#‬עות הלללה‪ :‬ומהזעה‬
‫לשמינית כלללה ‪?:‬יאו ממלאכים אך?ע ?אות ?לאך את־העטרה‬
‫וע?רוהו‪ :‬ן^זרו י ס ו ד ו ת הנכןךאיס חול ו!הש‪-‬הפח‪#‬ת וה‪#‬יק ? ל ­‬ ‫יי‬
‫ט י עוף ??ן?יו ף‪?$‬חו לקראת כוהן לאור ועזרו בקולותיהם‪ :‬ו?א‬
‫ט ז נותן האור ו!סן אור לבריאתו‪ :‬ויךאוני את־לשבון מללך הש?ש‬
‫יז והנערים א ‪ #‬ר ? ל ס ‪ :‬כ א ויצא‪ :‬וסוערים האלה !דולים הס א?זר‬
‫?ךאס אלהים לשעות השנה כי על־כן ה?ז?ש בריאה !דולה הוא‪:‬‬
‫י ח ועוד לקזבון ‪ #‬ל ]ה^?ש[ לךאוני לאןשיס להם ו?ל־המללכיס‬
‫וס»ןמדים ושערי הנצח הגדולים שנים עקזר למןךח א ‪ #‬ר ?לם‬
‫י ט‬
‫וי»א ‪1‬ה‪#‬מש[ לעהיס ךנילות‪ :‬בשער ל ר א ש ו ן ‪ :‬כ א ‪:‬מים שלשים‬
‫ואלד למקמות ה?ז?ש כמש?ט בשער השני‪:‬מים שלשים ולמשה‬
‫כ מ ‪ ? #‬ט כשלישי ‪?:‬ים שלשים כמש?ט ?ךביעי ‪:‬מיס שלשים‬
‫כ מ * ? ט כלמישי ‪:‬מיס שלשים ואלד קזלא כמש?ט כששי ‪:‬מים‬
‫שלשים ואלד כמש?ט בשביעי‪:‬מיס שלשים כמש?ם כ י מ י נ י ‪ :‬מ י ם‬
‫?זלשיס ואלד ? ל א כמש?ט בתשיעי ‪:‬מיס שלשים ואלד כמש?ט‬
‫כ‬
‫?*נים לע^ר ‪:‬מים עשרים ושנלס כמש?ט‪ :‬וכן בשערי ?עךב‬
‫למי הסבוב ול&י המס?ר אקזר ?שערי המןךח ‪- P‬ילר והשלים‬
‫נ‬
‫את־השנה‪ :‬לשנת־ש?ש ‪:‬מים שלש מאות וששים !למשה וךבע‬ ‫א‬
‫היום ל א ל ד ול*נת ה‪:‬רה שלש מאות ולמשים ואך?ןה ןהיא עושה‬
‫*נים־עשר חךש אס לחשבון עשרים ןןןשעה ‪:‬מים לחפרו ??ל־‬
‫‪ #‬ה א ה ד עשר יום ל‪:‬רה הלקו?ה ה!דולה ה*את לכיל שנים‬
‫כ ב‬
‫ל מ * מאות שלשים ושללם‪ :‬לךביעית עובךת ?שלש שנים ו?ךביעית‬

‫יסלקו מן החמה את אורה לשעות הלילה‪ — .‬ש ב ע ש ע ו ת ה ל י ל ה ‪ .‬הוא נותן ללילה‬

‫זמן קבוע אחד מבלי להשגיח על ה ש ת נ ו ת אורך הלילה לפי מהלך הזמנים‪ - .‬ה ב ד י ו ת‪.‬‬
‫‪ - .craxia‬מן הלשון ו ע ו ד ח ש ב ו ן נראה שעדיין בשמש הוא עםוק ושבמקום ה י ר ח‬
‫שבםלאבי צ״ל ה ש מ ש )כמו שנתקן כאן בכתוב(‪ .‬ובאמת החשבון מתאים לחמה ולא ללבנה‬
‫וכך הוא אומד בפירוש ב פ כ ״ א ‪ - .‬ב ש ע ר ה ר א ש ו ן ‪ n .‬מוסיף‪ :‬למקומות מערב ה ש מ ש ‪- .‬‬
‫ב ח מ י ש י ‪ . . .‬ש ל א כ מ ש פ ט ‪ .‬נ*א כמשפט‪ — .‬ב ע ש י ר י‪ ...‬כ מ ש פ ט ‪ .‬נ י א שלא כמשפט‪—.‬‬
‫הגדולה‬ ‫ב ש נ י ם ה ע ש ר י מ י ם ע ש ר י ם ו ש נ י ם ‪ .‬נ״א עשרים ו ש מ נ ה ‪ - .‬ה ת ק ו פ ה‬
‫ה ז א ת ת כ י ל ש נ י ם ח מ ש מ א ו ת ש ל ש י ם ו ש ת י ם ‪ - .‬ברוד שלשון זה אין לו״‬
‫המשך כאן‪ .‬ובעיקרו הוא הערה בגליון לחשבון של התקופה המיטונית )=תקופה של‬
‫מולדות־לבנה=י״ט שנות לבנה ושבעה חדשים‪.‬‬ ‫י״ט שנות חמה=‪ 6,939.186‬ימים=רל״ה‬
‫מיסודו של ‪ Meton‬התוכן מאתונה‪ .‬בערך ‪ 432‬לפני ספהיג(‪ .‬והמנין ת ק ל י ב הוא מן‬
 ‫ו כג‪-‬ז‬ ‫חנוך ב‬

‫א י‬ ‫ה‬ ‫‪,‬‬
‫* ׳ ‪ r‬לרקיע ??ל*ז ‪ #‬י ס ול<«‪$‬י‬ ‫יי‬ ‫^‬ ‫‪"* *t‬‬ ‫י‬
‫ח‬ ‫א‬ ‫‪la‬‬ ‫!‬
‫י ל‪ »9‬י הל־כז ‪3#:‬י סם * ת ־ ן מ י ס ‪ #‬י ם * ‪ #‬י ווי׳ים‬ ‫' ׳‪J‬‬ ‫כנ‬
‫לידי״ ל?*ליא י * נ « * ד י ם לחפור‪ :‬ו כ ן ^ ד יללה * ן ר » ‪* W‬‬
‫כד‬
‫‪1‬‬
‫מ״י וללר * ־ ס מ ו י ׳ ? א י י ־ ‪5‬ן להלך לןןם ןלללה ^ ק ו פ י י‬
‫כד‪,‬‬
‫‪0‬‬
‫*תוך ?ל־ס^קיפות &סר הרים ס ‪ #‬׳ ל ם ג ןרוח‪1‬ת פורי׳ימ‬ ‫ץ״•‬
‫‪5‬‬ ‫ן ‪ 0‬ל ס‬
‫כו‬
‫מ ל ־ ה ל ^ ר ‪# :‬ב‪?:‬ה ‪ «* nwmfa‬להןזייר מרם ! ? " ״ י‬ ‫*‬
‫ט‬
‫כז‬
‫י?תיר לרקיע ראיתי ?;י‪-‬חלל ?־ןיןים ע ו ? ר י‬ ‫**^*׳יייל‬
‫‪:‬יפ‬ ‫?ע‬ ‫‪ 6 1 ? 9‬י‬
‫‪:‬‬
‫« ס ע ? ג ל‪?*¥‬ג‬ ‫‪ °‬י י « ??יל ?לי־מד׳ י‪9‬׳יייה‬ ‫״‬ ‫ז‬
‫מ?!חיגי ל*}‪#‬יט ל ר ם ו ק ל י נ י ?כן‪5‬יל‪.‬ם אל־לרקיע מ ן « י * י‬
‫ם‬
‫‪? #‬ני־םיל מ י ם ס??‪1‬ר*ים ? ‪ #‬ם ע ד י ש ‪ :‬י‪9‬ך»יסם ?םר»ח‬ ‫ב‬
‫» ־ ט מ ך ל ם ר ב ‪}$9‬קים ןדולים וו«יל& ז ו ^ י ם ו פ ס י ק ת ו?ייי‬
‫‪,‬‬
‫ם‬
‫נ ‪ -‬ד ??!?תיםילט•* ו ל א מסה ?כירה ?רקיע מאיי* ‪ •whj *.‬א ל ־ ‪ ^ 5‬י‬
‫‪,‬‬
‫«?יי ליי ‪ W‬ה ד י ע סם ? ; ה זו;«ים ו ^ י ל ם ?צו?ים ו ^ ת ו מ י ל ט‬
‫״ ‪ W‬״ ו״ייו ? ג י ד ה ?רקיע ס ן ה ‪'1 :‬א?ורו «לי ה ^ י ם * ל ה סם‬
‫ה‬
‫לעירים «?יד ?רו ה א ת ל‪? :‬ואמלם רב‪1‬א ן ק ן ^ ל ן ^ י ^ ם ‪»^1 :‬ןיר‬ ‫ו‬
‫‪t‬‬
‫י ו ל י ב ו ת י ה ם ל!?י?ה‬ ‫‪5‬‬ ‫ל‬ ‫?רקיע‬
‫ם[‬ ‫נ‬ ‫ה ‪:‬‬ ‫} י י‬
‫ו ס לרמוז‬ ‫? ) ק‬ ‫ל‬ ‫» ‪ « 3‬יי‬ ‫‪B‬‬ ‫*ל־ל^דן‬ ‫«?יי ! ד י י‬ ‫י»לי‬ ‫?‬ ‫י‬

‫‪X28‬י"'*‬ ‫הנפלה ו י ו ז ק ו פ ת החמה בי׳ט שנים בתקיפת הלבנה בכ׳״ שנים )‪.(19=532‬‬
‫״ * " ק י " ״ ״קי־״ ״יאיני־יוס « ״קי־״־הפסה הנדילה‪ .‬שהל י י "‬
‫לקבי׳יי׳‬ ‫ש ב ג י ג ע‬ ‫״‬ ‫)בעיך ש׳ ‪(457‬‬
‫י ל ו פ י ם‬ ‫ה‬ ‫ס י ד ו ו‬ ‫^ ‪ ™ J‬״‬
‫ם‬ ‫״‬ ‫ל‬
‫‪1‬‬
‫ך ו יייגיס ״״לי־ בימים קבועים בשבוע ובחדש כבשנות התקופה הקיי־יי •‪:‬‬ ‫״|״‬
‫״ )״ ׳( םשמג‬ ‫ג‬ ‫י י י ו ח י ״ • ‪ n‬מוסיף‪ :‬ובריות ומלאכים‪ - .‬מ ז ו י נ י ם ‪ .‬״‬
‫ל‬ ‫ו ד‬ ‫מ‬

‫ז!ש‬ ‫י‬ ‫‪3‬‬

‫ל ' ״ ' • יל" ב ^ י ־ ־ י ־ א ן ( שהם מזיינים ליי־־‬ ‫״‬ ‫״ ״‬ ‫‪f‬‬
‫י‬ ‫היין ליפרע מרוחית השקר ומן בליאר‪— .‬‬
‫גי‬ ‫ה‬
‫י ק י ע ה ח מ י ש י נקרא בחגעה ״ ב ב׳ בשם מ ע ו ן שבו כיתות של מל*‬
‫' ״ ™ ״ ״יי״ בלילה י־״שית ביים מפני כבוי‪ ,‬שלי ישראל׳ ולפי «י*״ ליי‬ ‫^‬
‫^ברקיע החמישי ‪.‬המלאכים המביאים תשיבי״ למלאכי פנים של ה ״ ־ ־‬
‫* ־• » י ״יא לשון שמירה בסורית‪ .‬יכן השם ־‪p‬־‪r‬־ ‪ r‬שבסלאבי)‪-‬״*™^‪ (1‬כוונתי‬
‫‪P‬‬

‫‪ , _ .‬״ ‪ , - , .‬׳ ץ ( ‪ .‬וכן‬ ‫מ‬‫‪ -‬שומרים )ע׳ י׳ ה׳‪ .‬ובנאומו של ״׳ ל‬

‫ט‬ ‫ל‬ ‫ק מ ן‬ ‫״״י‬
‫?‬
‫)״״אה ־־יי־״‬ ‫״ י ״ י עקיל־יסימ׳ את השם ״יי <"'ייל י ׳ י׳ י׳ד ו־׳>‪.‬‬
‫״ » ״ ‪ T‬א׳ י׳‪-‬ט׳ז ‪ -‬ט ופיו( הם מנהיגי המרי והם ע ם י ש ר ם ‪ -‬ש ט נ י א ל ־‬
‫• ־ » ־ ׳ ( » החמישי‪ .‬אבל אחיהם המוסתים למרד נתונים ברקיע השני)ע׳ פיק י׳^•‬ ‫ל‬
‫ב‬ ‫י‬
‫‪ ,‬י ק ש״י־ם‬ ‫ד‬ ‫ה‬‫‪ ,‬״ י י ‪ » ' °‬ל »יי»״ ה )ה׳ ה׳(־ ‪.‬קראתי ב ׳ ״‬
‫נ ו ך‬ ‫ס‬ ‫ה* ״ ‪.‬‬
‫״ י י ע ״ י ם • ‪*"°‬־י «««‪-) AP‬זועפים מאי(‪] - .‬ומהם!‪ .‬כך בנוסחה‪:‬‬ ‫• •‬
‫ר י ו שלשה‪ .‬נראה שכוונתי לאותם שנתונים בשלשלאית ברקיע השני )ע׳‬
 ‫ז ח‪-‬ח ד‬ ‫חנוך ב‬
‫מ‬
‫את־ס^בועה על־אך?ת סר ‪0‬ר יז עלךאו את‪-‬בנות האךס‬ ‫וימת‬
‫‪n‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪l D‬‬ ‫‪$‬‬ ‫ל ! ם‬ ‫‪1‬‬ ‫ס ? ה‬ ‫ת‬ ‫י פ‬ ‫<‪5‬י‬
‫‪ * * W‬־ ‪ n w‬ב?ע‪$‬יסס‪:‬‬ ‫^‬ ‫•?י^ ל‬ ‫י י‬ ‫ח‬

‫ובנות האךם עעזוית ך ע ה ר ? ה ?ל־סלמיס ?עולם ס‪$‬ה פועלות‬

‫ןעל ‪&#‬ות ל ? ל ונולדים ע‪$‬קיס ואימים ?דולים וסס^זללה ר ? ה ‪:‬‬ ‫^‬
‫ד‬
‫ועל־כן ‪ ? ? #‬ס אלהים כיי! * ‪ $‬י ל וסם בוכים על־אסילם וסם‬ ‫י‬

‫יע!שי ?לם־לי מ י י ל * ואמר אל״לעיריס ךאיסי את־אסי?ס ואת־‬

‫מעעזיהס ואת־ענויילס ואת־ת?לוסילס סןדולות‪ :‬ןאת©לל ללם ולי‬
‫זת‬
‫ן ז י עלילם ולהיות[ &ב ??*ךץ לעולם עד‪-‬בלהי ?זמלם ןאךץ‪:‬‬
‫ו « ם י אלילם ןל?ה תצפו לאסי?ס ואץ?ם עובדים ל?ני לל ה ל א‬
‫הערכי את־עבורל?ס ו^כךלס ל?‪3‬י לל לכל־מ?עיסו ליי אלסי?ם‬ ‫נ‬

‫ע י ספוף‪1 :‬י^ז?ןער לתוכחתי גיע?דו אךכע אזורות ?ךקיע סהרא‬

‫ולסי ??מדי עם־לא}‪#‬יס ההם ולתקעו א ך ? ן ה ‪#‬ו?רות יסד בקול‬
‫?ייל ולעזייי ל ע ד י ם בקול ולךו !יעל קולס ל?ני לל וויעית רל?ים‬
‫‪1‬אל?הז‪:‬‬
‫ח‬
‫ולקחוני ה א נ ז י ם ההם ?פה גיעלוני אל־לךקיע ס ‪ # #‬י ו*ךא‬
‫‪ #‬ם ‪ ? #‬ע ה ?דירי ?לאכיס ?ןהירים ?*ד ונ??רים ?*ד ו?נילם‬
‫מןהיריס יי^י &קהי ס ‪ ? #‬המאירות ואין ‪#‬נוי ל א ב?נילם ולא‬
‫ב‬
‫ק־־מולס ו ל א ??‪!? &$#‬רילם* וסם עומדים ??ךר ולומדים‬
‫ת‬
‫* ־ & ל ל ר סכו?ביס ותקומת ס?ז?‪ #‬ו‪#‬ניי מ ל ם ‪1‬ל??ת העולם‬
‫ולדעתי סם רואים ומםךךים סם מ?ות ותו?חות ועזיר !עימות ו?ל־‬
‫‪ #‬כ ח נ ? ? י ‪ :‬סס סס ך א ‪ #‬י סמלאכיס א ‪ #‬ר על־סמלאכיס ו?ל־‬ ‫^‬
‫י מ י ד ן * וס?לאכיס א?זר על־לעיזגיס‬ ‫ססליס בובעזים‬

‫(‬ ‫ד‬
‫' י י י י א י הוא ר ו מ ז לחבורה של שמחזי וןיזא ועזאל שקלקלו עם בנות האדם‬
‫•מקירות בפי׳ תיאודור לב״ר ‪ .(247‬ועל האגדה שבני שת היה מושבם בהר ח ר מ ו ן‬
‫ד א‬
‫ההר בשם זה על שם ה ח ר ם שהטילו על נפשם בענין ה ת ח ב ר ו ת לבנות ק ץ ע׳‬ ‫?‬
‫‪ - .‬התוספת ו י ר א ו א ת ב נ ו ת ‪ . . .‬היא‬ ‫‪.‬‬
‫‪P‬‬ ‫‪Neue Beitrage 1893,‬‬ ‫ינבוים ‪73‬‬
‫^ ^ נוסחאות ‪ - . a n‬ו א י מ י ם‪ - .« mwROBe .‬א נ י ד א י ת י ‪ .‬ברקיע השני )ד׳ ה׳(‪- .‬‬
‫‪3‬‬
‫י ל ל ב ע ד ם ‪ .‬אע״פ שסירב בפניהם ואמר להם בענותנותו שאין ת פ ל ת ו חשובה‬ ‫^‬
‫ט‬ ‫ה פ‬
‫ק י )ע׳ ד׳ ד(‪ - .‬התוססת שבסוף פסוק י״ג היא לפי ‪- .n‬‬
‫ה‬
‫י ? י ע ה ש ש י‪ .‬לפי חגיגה י״ב ב׳ הוא ‪ ,‬מ ב ו ן שבו אוצרות שלג ואוצרות ב ד ד‬ ‫ו ? ל י י‬

‫ת‬
‫טללים רעים ועליית אגלים וחדרה של סופה וסערה ומערה של קיטור ודלתותיהן‬
‫‪,‬‬
‫י ה » ו ה צוואת נ פ ת ל י ג ‪ - .‬כ ו ב ש י ם ה ם ‪ - .ciMip-fewT ,‬ו ה מ ל א כ י ס א ש ר ע ל‬
‫ה א ד מ ה ‪ .‬השוה י״ג י״ז‪ .‬עי ב״ר י׳ ו׳ אמר ר׳ סימון אין כ ל עשב ועשב שאין‬
 ‫חי־‪-‬ט״‬ ‫חניך ב‬

‫ד‪,‬‬
‫י‪6‬‬
‫ל ־ * ל ל?ל‪-‬לי‪ :‬ול*ל*ג‬ ‫ה‬ ‫‪9‬‬ ‫ו*ל־?ל־ד*א מיהן‬ ‫‪ ™ * 2‬״‬ ‫ו‬

‫^‬ ‫ל»י‪.‬־‬ ‫ז‬ ‫?ל־»**ילז^ל‬ ‫‪s r s‬‬ ‫‪7‬‬

‫ן‬

‫לידיי־ הליי*‬ ‫״ * ׳ ״ י י ! ל * א ד יית־גיךם‪ n * , :‬י‬ ‫*‬ ‫י‬ ‫ל‬

‫ט‬
‫‪?!1‬לי}י לךקיע ס??י*י ! * י *‬ ‫לספ‬ ‫* ״ י‬
‫<ןיל־‪#‬־י ה»ל«כי ןלחייז ל י י‬ ‫פ‬ ‫* ו?ל־‪?¥‬א‬ ‫‪£‬‬ ‫*‬ ‫א ד‬ ‫י‬ ‫‪9‬‬ ‫‪8‬‬

‫יםי*לים ?ת?ים ו * * * ??‪.‬אי״ * ל » י ־ י » י «‬ ‫^ ‪ ^ .‬״ ״‬

‫^ ־ ״ ‪ * °‬ך איי־לאי״ים‪ :‬ואירא ‪ » •nm‬י ויי*‬
‫אלי ‪* m‬־יי־ ‪J‬‬ ‫‪ « W‬יייליפי־י א ל ־ ^ ם‬
‫ח‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫ו?י־‬ ‫־־איי י ר י ק *ת־לל סי*«פ ‪5‬ל־??אי לרם‬ ‫־‬
‫קר?ים ועי‪9‬דים מ׳יי * * ל ״ על־סדרם * * * * י *‬ ‫״ ך‬
‫^ ‪ ,‬ן וכ בדלקים ל?<קומוסילם ? * ? ו י ו ה ן**ין ?איי • י ל ט י ז *‬
‫‪6‬‬
‫‪ 9‬ך ז ?קולות י ק י ם ורכים ימח־ ס ם עו?דים לי *י}‬ ‫‪ .‬י‬
‫ועי?־דים ס ם ל * י יי ן ע ^ י ם‬ ‫ן ־ ס ?לללה ןאיןם ‪9‬רים‬

‫י‬ ‫‪,‬קד^־דד*‬ ‫‪ W‬ל » י ל‪:‬‬ ‫‪ f‬־ ״ ?ליל‬ ‫^‬ ‫״‬

‫‪£‬‬ ‫» י « ־ל‬ ‫י ־ י י ״ ״ ״ ל ׳ ק ׳ י ג׳ א ת ״‬ ‫<יל•‬ ‫^ ‪* J T ^ T S‬‬

‫»ל*י*‬ ‫ב פ ל‬ ‫‪ ,‬ש נ א‬ ‫״ ל " ע ל י ״ ־ י ־ ב א י ־ י ל א ™ ‪ " 7 , /‬ב׳ ‪ ,‬ל ‪ ,‬״‬
‫ן‬ ‫ל‬

‫‪1‬‬
‫• בגי ״‬ ‫ב‬ ‫ב‬‫יעיד‪ - .‬השוה ל פ ס י ק ו ׳ חגיגה י «‬ ‫) = ה י ק י ע השבי־‪(,‬‬ ‫ם‬ ‫״‬
‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪7‬‬
‫לי‬ ‫‪ *,‬גיי‬ ‫‪8‬‬
‫א ל ״׳‪ V0‬ו נ ״ א ; ‪ ^ ; ^ , , ^ ,‬״ י ־ י ם י״יית ה ק י ש ומלאכי ה ש ר ״ וכסא‬

‫‪1‬‬ ‫ש‬
‫ש ל מלאכים )ע׳ ר ש י ס ״ ־ ׳ מ ל י י‬ ‫י״יא ־ ־‬ ‫ל^ינ‪"£‬ס‬ ‫ל‬
‫‪ ,‬י י ב־״ייי"‬ ‫‪. ,‬‬ ‫ה ‪0‬‬ ‫ז‬ ‫ן‬ ‫ו‬ ‫מ‬ ‫ל‬ ‫ב‬ ‫ב‬ ‫ם ס‬ ‫י ‪,‬‬ ‫נ‬ ‫ע‬ ‫ב והאיפנים פלאים‬ ‫ת‬ ‫האפיקלי ‪,‬‬
‫פ ס‬

‫‪0‬‬
‫‪ ' ,‬״ ל ״ ‪ ,‬״ינים‪ .‬״‬ ‫(‬ ‫ב‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫ד‬ ‫מ‬ ‫איחרת‪ .‬כגון מעשה מ ר כ ב ה ‪ -‬ס ) ב ב ״ ‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫ל‬ ‫ג‬ ‫י‬ ‫כ‬

‫נ‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫ש‬

‫* י י י י ט ‪ .‬מן ההמשך נ ר א ה ״ ״ « ״ י ‪. °‬‬ ‫ב ל ב י •יי ־ ״ ־ ע ש ר י ג ד י ד י ״ ^ ‪ 7‬י‬
‫ם‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ה‬
‫« ל י <יאין הכיינה ל ע ש ר מ ע ל י ת ש נ פ ס י ק י ׳ ( ‪ * - .‬י י‬ ‫האיפנים‪ .‬־‪ ,‬ננו ״ '‬ ‫ס‬

‫ס ח ‪ y‬־ < ־ ״ * ־ * « ״ » ־ * ‪ - . 0‬ב ע ש י ם ע ל י ת ‪ .‬השיה ר פ ב ׳ ט ) ה ל נ י ״ יםייי‬ ‫ו‬ ‫‪/‬‬ ‫־‬ ‫״‬ ‫ו‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫ה‬

‫שמית המלאכים ע ל שם מ ע ל ת ם היא‪ .‬י ל פ י נ ך נ ק ר א י ם חיית‬ ‫‪ -‬״ ני‬ ‫_‬ ‫י י ־ ס‬ ‫ה ? ד ״‬

‫״ ‪ P‬הכל‪ .‬ואופנים ואראלים י״שמלים י ש י פ י ם ומלאכים יאלהיט ו ב נ י‬ ‫י‬ ‫‪0‬‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫ן‬ ‫ו‬ ‫־‬ ‫ו‬ ‫א ל י ! י ‪0‬‬

‫י ״ א י ו ע ש ר ת השמות ש נ ק ר א ו ב ה ן המלאכים ‪ ,‬ל ש ם ע ׳ י י‬ ‫‪.‬‬ ‫‪ 0‬ע‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫ש‬ ‫ת‬ ‫ו‬ ‫ל‬

‫»'״ ״איז ל מ ע ל ״ » ״ ״ א ל א פ ע ל ת ה א ל ב ר ו ך היא היא מ י ל ת‬ ‫^‬ ‫ה»‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫ק‬ ‫נ‬ ‫ש‬ ‫ו ו ה‬

‫ש‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ק‬ ‫‪-‬‬

‫יש תוספת‬ ‫? י י ״ ק י ו ש ‪ .‬״ ל פ י נ ו ס ח ‪ - .n‬ב נ ו ס ח‬
‫‪n‬‬
‫קטר‬ ‫ט ו־־כג‬ ‫ב‬ ‫חנוך‬

‫? ל ‪ -‬א ל ה ו*אמרו אלי לאנזים לכוך עד־כה שבדיני לליסף וילכד‬

‫ז‬
‫מע?די האנדים ולא לם?הי לראותם‪ :‬ןא^אר לכדי בקצה ס<?מלס‬
‫ז‬
‫ואירא ואפל ?ל״^י ואמר בלבי אוי־לי ?ה־הלה לי‪ :‬ולשלח ל‪:‬‬
‫את־אלד מ??כךיו א ת ־ ג ב ך י א ל ‪£‬ר־סמלאכים ךא?ר אלי לזק לנוף‬
‫ח‬
‫אל־היךא קום וללכת אי*י ו ע מ ד ל ל?‪3‬י לל לעולם‪ :‬ואשיכהו‬
‫ו**מר אל‪5‬י נ?‪#‬י ל?אה מקר?י מלראה ן?סד קרא אלי את־לא‪$‬קזים‬
‫א ‪ #‬ר לביארגי אל־ס?קוס סןה כי ?הס שמתי בטחוני ואלם אלך‬
‫מ‬
‫א ל ־ ? נ י לל‪ :‬ולשאני גבריאל ?סןשא עלה ?ריס ולקסני ולעמיתי‬
‫ל?‪5‬י לל‪ :‬וארא את‪-‬יי ??ןיו ו?‪$‬יו לזקים ו???דים כ?לאים וניראיס‬
‫יא זועמים ומבהילים‪ :‬מי אני א ^ ר אם©ר את־תבונת לל עזאיןה ? ^ ת‬
‫י??יי ס??לאים מאד ןאיןס מו^ארים וסמקסלה סמל?רה מאד וכעלת‬
‫יב פןלררג לך?ה‪ :‬ואת־כמא לל סןדול מאד ‪1‬א?זר נעע(ה לא?לרלם‪:‬‬
‫ל׳?ר?ים ו^ירלם א ‪ #‬ר‬ ‫ומעמד סמקסלות מ?ביב לו ס?רו?ים‬ ‫ינ‬
‫משהכה ו‪#‬אי‪$‬ה מינארה‬ ‫איךלה דומלה‪ :‬ידמות *?ארתו‬ ‫יי‬
‫•‪0‬ו‪«-‬ןגךל ?בודי מי לס<‪5‬ר‪ :‬ן‪$‬פל על‪}?-‬י וא^תלוה ללל‪ :‬ולל א ? ר א ל י‬
‫י ז‬
‫?מיו לזק לניר אל‪-‬יגיךא קום ועמדת ל?ני לעולם‪ :‬ולקירי מי?אל‬
‫עזר *?אות לל ו _ י ק י י ל? י י י ‪ :‬ויי א?ר * ל ־ מ ד י לסע?יךס‬
‫נ‬ ‫כ ?‬ ‫י‬ ‫יח‬
‫יט ?‪?5‬יון לכא לנוף לעמד ל?ני לעולם‪ :‬ולשתלוי ס‪??$‬דיס ללל‬
‫הד?רף־‪ :‬ו*א?ר לל אל־מי?אל געזה ול?‪?#‬ת את־לנוך‬ ‫ויאמרי‬ ‫כ‬
‫את־בגדי לארץ ו?שלל אתו ?‪#‬מני סטוב וללכשתו את־בגרי?בודי‪:‬‬
‫ב א ‪ -‬כ ב ו ל ע ע * מי?אל כא‪#‬ר ד?ר אליו לל ולמ^חני ‪!1‬לבי‪?#‬י‪ :‬ומךיאה‬
‫ר׳‪£#‬ז סהוא מאיר ?אור ןדול ומחילתו בטל סטוב וריחו כמר‬
‫‪: 7‬‬
‫י ^ ק ה י ה‪?#‬ש היא מןהיר‪ :‬ואכיט אל־‪?3‬שי ו א ס י ?אסד ???ךיו‬
‫ולא ללה ?ל־שנוי נ?ר‪:‬‬

‫לפסוק ט׳‪ :‬וארא א ת הרקיע ה ש מ י נ י ה נ ק ר א בלשון העברית מזלות )‪ (Moyaa^oe‬משנה‬

‫העתים יובש ורוטב שנים עשר כוכבים ג‪1‬־‪=30&1**1‬זודיאקין( אשר ע ל הרקיע השביעי‪.‬‬
‫וארא א ת הרקיע ה ת ש י ע י אשד אנו קוראים לו ב ע ב ר י ת כוכבים )‪ GcoyxaBHM‬אשר שם‬
‫בתי השמים לשנים עשר כוכבים‪ .‬ברקיע ה ע ש י ר י ע ר ב ו ת )לפי חגיגה י״ב ב׳ הוא‬
‫שם הרקיע השביעי(״‪ .‬ת ו ס פ ת זו מתוכה היא מוכיחה שאינה מגוף הספר״ שהרי אין‬
‫לפי הספד יותר משבעה רקיעים‪ .‬ומן הלשון א נ ו ק ו ר א י ם נראה שיהודי כתבה‪— .‬‬
‫מ י כ א ל ש ד צ ב א ו ת ה׳‪ .‬השוה דניאל י*ב א׳ מיכאל השר הגדול )וכן חולין מ׳‬
‫א ׳ = ת ו ם פ ת א חולין ב׳ י״ח מיכאל שד צבא הגדול(‪ - .‬בגדי ה כ ב ו ד שהלביש מיכאל לחנוך‬
‫‪,‬‬
‫של אש היו משום שנעשה מלאך השרת ) ע י״ד ד׳( ומלאכי השרת של אש הם‪.‬‬
 ‫י א־יא ג‬ ‫חנוך כ‬
‫ה‬
‫ול?ןךא י‪ :‬לאחד ?‪£‬רי מלא?יו ו^זמר אוריאל א?זר מ‬ ‫י ׳‬
‫מהיר בל??ה מ‪#‬אר ‪£‬רי המלאכים ןלסב ?ל־מע^י ‪:‬י‪*1 :‬א‪$‬י‬ ‫ב‬
‫אל־אוריאל הביאה א ת ג ר י ם מא?רולי ולקלל קנה נ?&לר‬
‫ל?תב[ ןנתל ללנוף• ןהנךת־לו את־ה?‪9‬רים‪ :‬ממהר אוריאל ול*א‬ ‫‪:‬‬
‫אלי את־הם?רים הונךמים[ נ*ר וללךלי ק‪$‬ה מ&הר ל?ר‪1‬ב »ד‪51‬‬
‫ים‬
‫מהי מ ד ב י אלי את ?ל־מעשי סשמלם ךה^ך־ין ו?ל־הלסודות &‪%‬ו‬ ‫י‬
‫ם‬
‫ו מ ל ל ? ורעם המזלות וה‪?#‬ש ןהלרח והכורמים ומלל?ם ן‪#‬נויילם‬
‫ועתים ו‪#‬נים ולמים ו‪£‬עות ‪1‬על!ת לעננים רציאת־הרוחות ?‪ft‬‬
‫המלאכים ו‪#‬ירת ?ני־הלל המזגים ו?ל־ךכר אךם ן?ל־ל‪#‬וך‪#‬יךה‬
‫ןחיי בני־אךם וה??ו־ת והתמחות ושירים ?עימי־הקול ןכל א?ר‬
‫מש?טו לל&ד‪ :‬ולהי אוריאל ?ם?ר־לי י&יס ?לשים ולילות ‪£‬ל‪#‬ים‬ ‫ה‬
‫והיו אינו פיסק מרכר ואני לא לדלתי ל ^ ב ?ל־לאותות ל^ל־־‬
‫‪5‬‬
‫בריאה‪? ! :‬כלייזי את״^לשים היום ושלשים הלללה ‪*1‬א?ר ‪8‬לי‬ ‫י‬
‫ג‬ ‫ה‬ ‫ז‬
‫אידיאל• א ל ל׳ד?רים א^ר ה^רתי לף־ וא?ור ? ל ב ל ועלה ‪#‬‬
‫ו?תבל את־?ל־נשמות בני לאךס א‪#‬ר לא נולדו ו?קומונ‪1‬יל?‬
‫אשר הו?נו ל?ני בריאת לעולם‪? :‬י ?ל־ה^זמות הו?נו ל?‪5‬י‬ ‫ח‬
‫בריאת לעולם‪ :‬ואשב ?לשים יום ובלשים לללה ואעמיק ל * ל‬ ‫ט‬
‫כמש?ט וא?תב ‪#‬לש מאות וששה וששים ה?ר‪:‬‬
‫י א‬
‫מ?‪3*1‬י לל ד א ‪ $‬י אלי שב לנוףי לש&אלי עםתבריאל‪:‬‬
‫ב ‪ -‬ג ןא^תלוה ללל נלל אמר אלי‪ :‬כ ל אשר תראה לנוך ו?ל־המע?דות‬

‫נהפך‬ ‫ל ק ר ר א ת אשו כדי שיהא‬ ‫מוכרחים‬ ‫היו‬ ‫ולפיכך כשהיו צריכין להורידו לארץ‬
‫לבשר ודם )ע׳ י״ב ב׳(‪— .‬‬
‫‪ 1 a‬״ ‪ 1‬״ ‪ - . ( 1 y 0 n p x B‬מ מ ה ר לכתב*‬ ‫‪:n .‬‬ ‫‪B‬‬‫‪1 1:BptBonna‬בנוסח) ‪e p e B e y‬‬ ‫וריאל‪.‬‬
‫כך נוסח ‪ - . n‬ו ה ג ד ת ל ו א ת ה ס פ ר י ם ‪ .‬כוונתו‪ :‬תמסור לו מה שכתוב בספרים‬
‫)וכן עשה‪ .‬ע׳ פסוק ז ׳ ( ‪ - .‬ה נ ר פ י ם ‪ .‬במקור ק;פים )‪ .(naamenHh‬ובדור שטעות גראפית‬
‫יש כאן‪ - .‬כ ל ־ ה נ ש מ ו ת ה ו כ נ ו ל פ נ י ב ר י א ת ה ע ו ל ם ‪ .‬מתורתו של אפלטון הי*‬
‫דעה זו ומצויה היא אף במחשבה היהודית‪ :‬כל הנשמות שהיו מן אדם הראשון ושיהיו‬
‫עד סוף כל העולם כולן נבראו בששת ימי בראשית )תנחומא‪ .‬פקודי ג׳( והן ניתנות‬
‫באוצר )ספדי דברים‪ .‬סוף סימן שמ״ד( שהוא ברקיע השביעי )חגיגה י״ב ב׳(‪ .‬והשוה חכמת‬
‫שלמה ח׳ י ״ ט ־ כ ׳ ‪ :‬נער יפה מראה הייתי ונפש טובה נפלה בגורלי ‪ -‬יותר נכון‪.‬‬
‫בהיותי טוב באתי לתוך גוף טהור‪ .‬כמו כן מודה פילון )‪ toe somn. 1, 22‬שהאטמוםפירה‬
‫מלאה נשמות והקרובות מהן ביותר אל הארץ והנמשכות על ידי הגוף נכנסות לתוך‬
‫בני תמותה‪ .‬לפי יוםסום )מלחמות ב׳ ח׳ י״א( היו מחזיקים בתודה זו האיסיים‪- .‬‬
‫שב‪ ...‬ל ש מ א ל י ‪ .‬השוה פרקי דר״א ד׳‪ :‬מחנה שגיה של גבריאל על ש מ א ל ו ‪- .‬‬
‫קיז‬ ‫חנוך ב י א ד ‪ -‬כ א‬

‫וס?הלכים ?אהי נע&ו‪ :‬ואני ?ראשונה אוךי^ך את־כל א ‪ #‬ר ?ךאתי‬ ‫י‬
‫מלא־ללה ולךאה ?לא־נראה‪ :‬כי גם למלאכי לא־הודעתי ך!י ולא‬ ‫ה‬
‫הפרתי ללם על־ן*קו?תס וסם ל א הבינו את־?ריאת איךסיף שלי‬
‫אשר ה ו ד ע ת י לף ס י ו ם ‪ :‬כי ע ו ד ל ? נ י ליות ?ל־נראה אני ל כ ד י‬ ‫ו‬
‫עובר ח ל י ת י ב ת ו ף ל א מ ך א י ס כ ‪ ? #‬ש מםץךח ל&עךב וב&עךב‬
‫למןךח ‪ ? $‬ל ן נ ד ס ‪ 0 ? $‬יש‪-‬לו ?נולה ואני מנוחה ל א ??אתי כי‬
‫סבל הליתי בורא‪ :‬ן א ? ר לסע?יד את־סלסוד ו ל ? ר א את־סבריאה‬ ‫ז‬
‫‪:‬‬ ‫ח‬
‫מ ר ‪ $‬י י ואצו ?עליונים כי נצא א ל ד נראה מלא־נראיס ונצא‬
‫מ‬
‫־ י אוריאל כביר מ א ד ‪ :‬ןאךאהי וסנה אור ןדול לו ?קךבי‪ :‬ואמר‬
‫יא אליו המלי?ה אוריאל ויהי נךאה הנולד מ ? ך ‪ :‬וימלט ויצא א ו ר‬
‫כביד ואני י ?תוך לאור‪ :‬ולרסף ל א ו ר ויצא מתוך לאור עולם‬ ‫יכ‬
‫ןדול ה?ראה' את ?ל־סבריאה א ? ר אמךתי ל ? ר א ‪ :‬ואךא כי־טוב‬ ‫ע‬
‫י ד‬
‫ואשב עליו‪ :‬ולאור אמרתי עלה למעלה והל»?ל‬ ‫ואעמיד לי‬
‫ט ו ‪ -‬ט ז מ מ ע ל לכ?א ולליל לסוד לעליונים‪ :‬ואין כ ל מ ? ע ל לאור‪ :‬וא‪#‬ח‬
‫ע‬
‫י י ואביט מעל כ?אי ואכןךא שנית מתחתונים וא?ר נצא ?לא־‬
‫נראים ??ק ?ראה ויצא אך?ס ק ‪ #‬ה ו?כר ועזחור מ א ד ‪ :‬וא?ר‬ ‫יז‬
‫יח ה?תח אר?ס והנולד ? ? ך יהי נראה‪ :‬ונמלט ויצא עולס־ח^זך‬
‫י» כביר מ א ד הנושא את־?ל־?ריות ה ל ה י ת ‪ :‬וארא כי־טוב ואמר‬
‫כ‬
‫אליו ר ד ל ? ט ה וסל‪.‬יצ?ל ןלליל יסוד להלתוניס‪ :‬ןאיךכל מתסת‬
‫כא לחשך וירד וללנצב ולהי לסוד להלתונים‪ :‬ואצו כי יקח מךלאור‬

‫ב ר א ת י מ ל א ־ ה י ה ו נ ר א ה מ ל א ‪ -‬נ ר א ה ‪ .‬לא די לו להביע שהקב״ה ברא יש מאין‬

‫‪,‬‬
‫)השות ב״ר א׳ ט פילוםופום אחד שאל א ת ר ב ן גמליאל אמר לו צייר גדול היה‬
‫ל א הוא מוסיף עוד שעשה נראה‬ ‫א‬ ‫אלהיכם‪ ...‬אמר ליה‪ ...‬כולם כתיב בהם בריאה‪,(...‬‬
‫מלאינראה‪ .‬אולי מתוך שהיה מפרש א ת הלשון תהו ) = ? ‪ 0‬ש ‪ 6 9 0‬ג ( = ל א נראה״ בעי( ובהו‬
‫)=‪:0£‬ת>‪(1‬ס‪>8‬ת«‪=&>0^0‬לא עשוי‪ ,‬בע׳( כשני ע נ י נ י ם ‪ - .‬א ו ד י א ל‪ .‬כך נראה שמו מתוך‬
‫ההמשך‪ ,‬ובםלאבי ‪ 1‬״ ! ‪ ^ 0‬א ד א ל )בדלית(‪ .‬ונדאה שהוא מטעיות המתרגם היווני שדי״ש‬
‫ב ד ל י ת נ ת ח ל פ ה ל ו ‪ - .‬ו א ע מ י ד ל י כ ס א ‪ .‬כסא הכבוד קדם ל ב ר י א ת העולם )ע׳ ב״ר‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫א ד׳(‪ ,‬וכן מ ס פ ר ת החכמה במשלי ח כ י ז לפי הע׳‪ :‬בהכינו שמים שם אני בשומו כסאו‬
‫על־פני הרוחות‪ - .‬א ך כ ם‪ .Apxacb ,‬נראה שנגזר מן ף^‪=) >1‬דאשית‪ ,‬תחלה(‪ .‬נראה‬
‫שהוא מלאך החשך והוא ניגוד לאוריאל שבפסוק ח׳‪ .‬לפי בר־בהלול הסורי ארכס הוא‬
‫רישא דרישנא דאאר )=ראש לראשי האויר(‪ ,‬ולפי ‪) Audo‬םימתא דלישנא םורייא(‬
‫‪ . b a b ) Cardahn1-10A‬בירות ‪(, - (1887‬תגמא דמן תגמא דמלאכא )=גדוד מגדודי המלאכים‬
‫וכן לפי ‪ Payne Smith‬הקטן )‪ (P• 29‬הוא שם לגדוד השביעי של מלאכים‪ Cardahi .‬מביא‬
‫‪,‬‬
‫הלשון‪ :‬וםהד ארכוס ושולסנא דהוא ח ש כ א םטנא ) ע מ ליב במכתבו ‪- •(V111-34-2‬‬
 ‫כב‪-‬מד‬ ‫יא‬ ‫חנוך ב‬
‫ם ‪:‬‬
‫ימ־־סח^ףי ו&מר להי ע?ה ו???ב אור וארקע אתו ולהי ‪ $‬ל‬
‫וארקע ממעל לח^זןי ?תהת לאור וכן רקעתי את־המלם ןך‪,‬יא לדום‪:‬‬ ‫כב‬
‫ןאח!ק ?אור חוג־?ים לאבךא ש?עה ח י י ם מ ו ר מצויר‬ ‫כג‬
‫ז ‪ 5‬וקרח מ??יב ל?לס ושאר *לסודות *‬ ‫^ ו‬ ‫י ת‬
‫יטב‬
‫כ ו‬ ‫ה י א‬

‫כד ואראה ל ? ל ־ א ל ד את־רךכו ל ‪ ? #‬ע ת הבו?ביס ל ? ל ־ א ל ד כרלויער‬

‫כי־ וכ? ־ ל י לארא כי־טוב ואבדיל כין לאור וכין ה ח ש ן לא^ר‬ ‫! ‪:‬‬ ‫כ‬

‫ןי‬ ‫ה‬
‫?תוך־המלם ^ ימי• ואמר לאור לוה יום ןלח^ן• צויתי כי לי‬
‫כ ו ‪ -‬ב ז ל ‪ :‬ל ה ‪1 :‬להי עךב ועוד ללה בקר ןהוא יום א ל ד ‪ :‬כן ק ^ י חוגי‬
‫‪5‬‬

‫ש?ים לאמר כי לקוו המלם התחתונים א‪#‬ר מתחת ה^זמלם אל"‬

‫כח מקוה א ל ד ןליבשו גלילם ולהי כ?‪ :‬ומן הגלים ?ךאתי א ? נ י ?ןשות‬
‫ם‬

‫ה‬ ‫א‬ ‫זה‬

‫כ ט ‪ -‬ל ג ד ו ל ו ת ‪ :‬ומללא?נים ל ‪ 5‬ד * י ‪-‬י*? ו*?!ר ל־*?י *דן‪ :‬ו ל ^ י‬
‫ל א‬
‫קך־אתי ע?ק והיא ל ה ם ‪ :‬את־הים אם?תי ל?קום‬ ‫^יי‬
‫ללם הנה ‪*!?£‬י ל ף גבול עולם ולא‬ ‫א ל ד ואקעזרהו ?‪1‬חו‪1‬ל‬
‫לב ל ש כ ר ב&י?יף‪ :‬וכן קכ?תי את־לרקיע ואשרהו למעלה ?ךה?לם*‬
‫היום ההוא ראשית הבריאה קראתיו לי ויחי ערב ןעוד *קר‬ ‫לנ‬
‫לד־־לי־ולהי יום ‪ #‬י ‪ :‬ול?ל־??א ה^ומלס ל*ךתי לכונת־א‪ :#‬והכט עיד‬
‫על‪-‬א?ן לןקה קשה מ א ד ומברק עיני ק כ ל ה?רק לכונת ל?לם‬
‫ו ל א ‪ #‬היא במלם והמלס הם ?אש ולא אלה לכבו ל*את ןלא‬
‫לו *את לנכש ל א ל ה ‪ :‬ולכן ה?רק הוא ה ד ומאיר ?*הר ה<?‪#$‬‬
‫לז ומלם רכים קשים ‪ m%‬ק ש ה ‪ :‬וםן־לא?ן לצ?תי אש !דולה‬
‫ו ? ד ל א ‪? #‬ראתי משמרות ‪?¥‬א לא־?שר ?שרת רבוא מלאכים‬
‫ת‬ ‫ל ח‬
‫ונשקם אש ובגדילם ל ל ? ה לול? •* ואצו כי נעמד ?ל א ל ד על־‬
‫ל « מ י מ ר ת ו ‪ :‬ואלד מ?שמר ^רי־המלאכים ?ר עם‪-‬המש?ר א ‪ #‬ר תלליו‬
‫ולןם מן?ה לא־יוכל נןד׳יא[ להעמיד את־כ?או ממעל ל א ך ן לליות‬
‫כחו ?כחי‪ :‬ואשליכהו מ ך ה ג כ ה עם־מלא?יו ולהי פורח ?אויר על־‬ ‫מ‬
‫מ א ‪ -‬מ ב ? נ י להם ל מ י ד ‪ :‬ן??ה ?ראתי את־?ל־לרקיעים‪ :‬ויהי יום שלישי‪:‬‬
‫מנ וביום השלילי צרתי כי ל א ך ? ה ה?מים עצים גדולים ופורים‬
‫מ י וללרים ?ל־מין עשב מתוק ו?ל־ןרע א ‪ #‬ר יןרע‪ :‬ואטע גן וא?גרהו‬
‫״זב‪)ar1‬חו[ל‪.‬בסלאבי‪ :‬מ‪$‬ל ‪ ( M 0‬׳ והוא טעות המתרגם ה י ו ו נ י ‪ - .‬ה מ ל א כ י ם נבראו ביום שגי)והשוה ב״ר׳‬
‫‪,‬‬
‫ג ח ׳ ‪ :‬ר׳ יוחנן אמר בשני נבראו המלאכים‪ ...‬ד׳ חנינא אמד בחמישי נבראו המלאכים( מאש )ע׳‬
‫‪,‬‬
‫פסיקתא דד״כ ג א׳ הרקיע של מים והמלאך של אש והם דדים זה א ת זה ואינן מזיקים זה‬
‫מ מ ע ל ל ש ח ק י ם ‪ u m eogjiaK1.‬׳‬ ‫(‪.‬‬ ‫א ת זד״(‪-.‬בפל״ט רמז למרד השטן )ע׳ ל ע י ל ם ד ק י ב׳ ו ז ׳ —‬
‫קיט‬ ‫מה‪-‬םג‬ ‫יא‬ ‫חנוך ב‬

‫טה‪-‬מולאעמיד מלאכי אש מןלגיס‪ :‬ו??ה עשיתי הדוש לעולם‪ :‬ולהיעךב‬

‫מ ז‬
‫ויהי כ ק ד יום ךביעי‪ :‬וכיום לרכיעי צדתי להיות המארות הןדוליס‬
‫מח בחוגי ד׳ש?לם‪ :‬בחוג ל ר א י ו ן לעליון לעמדתי את־הבו?ב שבתי‬
‫בשני ל מ ? ה לעמדתי לגה בשלישי מאדים ?דכיעי ה‪?#‬עז כלמישי‬
‫‪ °‬ט ? ד ק כ ‪ #‬ש י בו?ב כ ^ כ י ע י הירח‪ :‬ובכוכבים הק?‪3‬ים ©אךתי את־‬
‫ג‬
‫ל א ד י התחתון‪ :‬ואעמיד א ת ‪ -‬ה ‪ # ? #‬ללאיר היום ןאת־הידח ואת־‬
‫נא הבי?כים ללאיר הלללה‪ :‬ןהש?ש להי הולך ??ל‪-‬עגול־המןלות‪:‬‬
‫ג כ ‪ -‬נ ג ושנים ע ‪ £‬ר עגולי ?זלות לסב את־הלרח‪ :‬ואשים שמותילס ןדעמם‬
‫למי עגול־המןלות ומולךס ו?ש©ט שעותילס למי לס?ס‪ :‬ולהי עךב‬ ‫ני‬
‫™ ולהי כ ק ד יום ל?ישי‪ :‬וכיום הלמישי צדתי על־הלס וייצא ךנים‬
‫ועופות ‪ #‬ו ; י ם לרב ן?ל־ך?ש לרומש על־ל*ךץ ןהולכי על־אךכע‬
‫?ל־ל־*ךן ומעו??ים ?רות ז?ר ו ק?ד‪ ,‬למיגילם ו?ל‪?$-‬ש נוש?ת‬
‫?‬

‫נ ו ‪ -‬נ ו ל?ל־לי‪ :‬ולהי עךב ולחי מקר יום ששי‪ :‬וביום הששי צרתי על־‬
‫ל??תי ל?רא אךס מש?עה לסודות ?שרו‪?.‬אךמה ךמו מ ט ל ןש?ש‬
‫עיןיו מ ל ה ס הלם ע?מוליו &א?נים מלש?תו ממהירות ה?לאכיס‬
‫נח ולעננים גידיו ושערו מעשב ל א ד מ ה ‪?3‬שו מנשימתי ו?רוח‪ :‬ן ^ כ ע‬
‫לבובות נתתי־לו השמע ל?שר לדאות לעיבלס לריח ל‪?$‬ש המשוש‬
‫נ‬
‫א י ר י ס הטעם לךם הם?לנות לע?מות הנעם ל ? ל ש ? ה ‪ :‬ןאלשב‬ ‫«‬
‫כי יאמר ד ב ר ל ? ? ה כי מ!שות לא־;ךאה ןלךאה ?ךאלי את־‬
‫לאדם מ^תילן ?ןת ןחלים ןה?לם יורע ך ? ר ואין ?ל־?ריאה ?מהו‬
‫^ י ־ ?‪$‬ךץ ישר ןגדול‬ ‫^‬ ‫ק?ן ?לדל ו?ק?ן ןדול‪ :‬ואעמיד‬ ‫ס‬
‫ה‬
‫סא‪-‬סבו???ד‪ :‬ואשי& י ‪ £‬ל י ? ל ־ ל א ד ן א ‪ #‬ר ל ו ה?לו?ה ?ל??תי‪ :‬ןלא‬
‫ןד‬ ‫ד‬ ‫ה‬ ‫‪2 0‬‬
‫מ?ל ?ריותי‪ :‬ואשים את‪-‬שמו מאד?עה רוחות‬ ‫ל י י ? ׳ לי‬

‫ואין םפק שכוונתו לשחקים דוקא‪ .‬ושם זה סובל ב׳ משמעיות‪ :‬עבים ורקיעים‪ - .‬צ ו י ת י‬
‫ח כ מ ת י ‪ .‬האדם נ ב ר א על ידי החכמה האלתית‪ .‬וכן הוא אומר לקמן בפסוק פ״ה‪:‬‬ ‫על‬
‫יועצי הוא חכמתי‪ .‬השוה ד ב ר י החכמה במשלי ח׳ ל׳ ואהיה אצלו אמון‪ .‬ודרשו רז״ל‬
‫)ב׳״ד א׳ ד׳(‪ :‬אמון=אומן ‪ -‬התורה אימרת אני הייתי כלי אומנותו של הקב״ה‪ .‬והשוה‬
‫ת נ ח ו מ א פקודי )סוף ג׳(‪ :‬כשרצה הקב״ה לעשות האדם אמר לתורה נעשה אדם‪ .‬־־‬
‫‪ .‬אולי צ״ל‪ :‬מנשימתי ומדוחי‪- .‬‬ ‫‪T‬‬ ‫ו מ ר ו ח ‪ fe pa .‬־‪&yxa oero H O T B‬‬
‫‪M‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪T‬‬ ‫מ‪:‬שימתי‬
‫ת כ ו נ ו ת ‪ - .eccTBb .‬ו א ש י ם א ת ש מ ו ‪ , . .‬הוא דורש נוטריקון מן השם א ד ם ב כ ת ב‬
‫)‪.dvaToXri‬‬ ‫מזרח‬ ‫(‬ ‫‪b‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪a‬‬ ‫‪i‬‬ ‫‪g‬‬ ‫ר ב)‪(apx-cog‬צפון)\‪ateT‬‬
‫ור׳ יוחנן )םוטה ה׳ א׳( דרש נוטריקון מן השם א ד ם ב ע ב ר י ת = א פ ר ‪ ,‬דם‪ .‬מרה‪ .‬ודרש‬
‫‪97,1872nop<|>HpbeBT>, An‬־‪. ( a H b 3 a H i q ,Ka3KpH$cKa098‬‬
 ‫יא םד‪-‬עב‬ ‫חנוך ב‬

‫^ירם‬ ‫ממןךח ממעךב מ?פון מךרום‪ :‬ואעמיד ל ו א ? ע ה כו?כיס‬

‫ר‬ ‫סי‬
‫ם‬
‫ךךהים‬ ‫ואקרא את ? מ ו א ד * ואסדלו את רצונו ואראהו ? ת י‬ ‫סי־‬
‫לל*ילי‬ ‫א ו י ן ח ? ך ואמר אליו זו טו?ה ל ך ןזו ך ע ה למען א ך ע‬
‫לכו}^‬ ‫א ל ? ה אלי אםעזןאה ל&ען יימיע ?ןךעו אוהב אותי‪! :‬אני‬ ‫סו‬
‫דאיתי והוא את־תכיןתו ליא ‪ :‬ד ע ןאי־הרעת היא ך ע ת ה ה ? א ול‪1$‬‬
‫‪1‬‬
‫סל לו ההקזא ןא&ר אהד ה ה ? א אין ך ? ר ? ל כ ד ה מ ו ת ‪ :‬ואעמיד ל‬
‫ס ח‬
‫* ל ל ו‪3$‬יא ?ליו ת ך ר ? ה ויישן‪ :‬ואקח מ ? נ ו צ ל ע כ ^ ת ו ןאבךא‬
‫ס ט ־ ע לו * * י • ‪ :‬למען ‪ * 6 :‬לו ס » ת ע ל לדי לאעזה‪ :‬וא?ןח את‪-‬לאות‬
‫ה‬ ‫ר י‬
‫ל ^ ? * ? * י ואקרא את־שמה אם היא ‪*0‬ה אדם ]![אפ לאך?די‬
‫עא והחלים‪ :‬לאעע* ו! בעדן מקדם למען לקלם את־ה?רית וישמר‪:‬‬
‫עב לאעע* לו השמלם ?תוחים למען לראה את־המלאכים או?ריס‬
‫ענ ‪3‬צח ואור בלי ח ‪ #‬ך הלה ל מ י ד כןן‪ :‬ול?ן ה ^ ? ן כי עולם א ם י‬
‫י ו ‪:‬‬
‫לאךם על־לארץ ו?של ו?לך ? ל‬ ‫בךצוןי לברא א ‪ #‬ר להלה‬
‫ע ד‬
‫ולישבן הוא ה ש ד במקומות התחתונים ^ ??ךחי מךל׳שמלם‬
‫‪ ? £‬ן ו‪#‬מו ללה קז?}אל ו?ןה ?בדל מ ך ה מ ל א כ י ס ואת־לכוןתו ל א‬
‫‪,‬‬
‫‪ #‬ה כי אם מלשכתו ? מ ל ‪ ? #‬ת הצדיקים והחוטאים וי?ן את־דיני‬
‫עי• ואת‪-‬ל?או א ‪ #‬ר ל ט א ל?נים‪ :‬ועל־־כן זמם על־אדם ו?ןה ?א אל־־‬
‫מ ן ו ! ‪ #‬א את־הןה ו ? א ך ם ל א ?;ע‪ :‬ובעד אי־רעלם קללתים*‬ ‫עי‬
‫עז ןאת־א‪#‬ר כר?תי ל?ניס אולם ל א קללתי ואת־א^ר ל א כרכתי‬
‫ל?נים ום־אולם ל א קללהי ולא קללתי את־לאדם ולא את־לאדמ*‬
‫את־שאר הבריות כי אס־את־ןרע לאךם ל ך ע ולכן ?רי‪¥‬יי‬ ‫ולא‬
‫ואין ס פ ק שדרש זה הוא ע ל ס מ ך האגדה שהוצבר ע פ ר ו ש ל אדם מ א ר ב ע רוחות העולם•‬
‫השוה תנחומא )פקודי ג׳(‪ :‬התחיל מקבץ א ת גופו ש ל אדם הראשון מ א ר ב ע רוחיי*‬
‫העולם )וע׳ ת״י ל ב ר א ש י ת ב׳ ז ‪ /‬סנהדרין ל״ח ב ‪ /‬ובאדיבות גריגבוים ‪Neue Beitrage 55‬‬
‫וגינצברג ‪ .(Legends v, 72‬ודרושים של לשונות יווניים שכיחים אצל דז״ל‪ ,‬כגון פרי עז‬
‫ה ד ר )ויקרא כ״ג ם׳( ת ר ג ם ע ק י ל ס שהוא ד ר ע ל המיס=<>)‪) «80‬ע׳ סכה ל״ד• א׳>‬
‫והשוה ‪ Field, Origenis Exapiorum etc‬במקומו(‪ .‬הן עם ל ב ד ד ישכן )במד׳ כ״ג ‪ - (/‬א״ר‬
‫ט‬

‫(‬
‫פ נ ח ס הכהן ב ד חמא הן־ע§ ב ל ׳ יון א ח ד )וע׳ עוד כמה דוגמאות בערוך השלם ע ר ך ‪0‬ז •‬
‫ת‬
‫ל מ ס מרעהו חסד )איוב ו׳ י״ד(׳ ועוד‪ .‬־־ א ר ב ע ה כ ו כ ב י ם ‪ .‬מלאכים מאירים להורות לי *‬
‫ד ר כ ו ‪ - .‬ו א ת ן ל ו א ת ר צ ו נ ו ‪ .‬יש לו בחידה במעשיו‪ .‬השוה תנחומא )פקודי ג׳(‪ :‬וגן‬
‫לא‪ ,‬א ל א הדבר‬ ‫ע‬ ‫גוזר ]הקב״ה[ ע ל כ ל קורותיו ‪1‬של האדם[‪ ,‬א ב ל אם צדיק אם ד‬
‫ש‬

‫נראה‬ ‫והחיים‪.‬‬ ‫אדם בלבד‪ - .‬א ד ם ]ו[אם ה א ד מ ה‬ ‫ההוא נ ו ת נ י בידו של‬

‫שכוונתו לפרש ענין שמותיהם ש ל אדם וחוד‪ :.‬אדם ענינו אדמה וחיה ‪ -‬חיים‪ - .‬ש י ר ת‬
‫נ צ ח ‪ .‬במקור שידת נצחון‪ ,‬ואין לזה טעם‪ .‬ו נ ר א י ת ס ב ר ת ו של ג י נ צ ב ד ג )‪^ e n d a v i , 159‬‬
 ‫קכא‬ ‫עח‪1-‬א‬ ‫יא‬ ‫ב‬ ‫חנוך‬

‫עח טו?ה !היא[ ה?רי אלרי ל ע ב ו ד ה ‪ :‬ן«*םר ע?ר אלה ואל־לע?ר‬

‫לשוב הי מ?נו לקלתיך וליא אא?ךך כי אס־אשללך אל־אשר‬
‫עט לקחתיך משם ואז אוכל לקחת א ו ת ך בבואי שלית‪ :‬וא?רך את־‬
‫?ל־בריותי סנךאות ןאי־סנךאות‪ :‬ו!א?רך[ את־סיום השביעי נכי‬ ‫*‬
‫פ‬
‫ש?ת הוא‪ 1‬אשר בו ‪#‬כתי ??ל ?לא?תי‪ :‬וביום השמיני קכעתי‬ ‫א‬
‫את־סיום ההוא להיות השמיני היום הנבךא לראשון ללא־עבוךהי‬
‫ולמען נלמך נס^בוע[ לךמות שבעת לאלמים והשמיני לראשית‬
‫ש מ ו נ ת האלמים וכיום לראשון לשבוע לה‪:‬ה חו!ר ל מ י ד היום‬
‫השמיני כ ש ב ו ע ‪ :‬ועתה לנוך את אשר אמךתי לך ואת אשר ל ב י נ ו ל‬ ‫סב‬
‫ןאת א ‪ #‬ר ך א י ת כ ש ? ל ס ואת א ‪ #‬ר ךאיל ?אךץ ואת א ‪ #‬ר ? ת ב ל‬
‫כ??רים את־?ל אלה לברא בל??תי ?ינותי ואבךא למךהלםוד‬
‫סנ לעליון ועד התחתון ועד״הפוף‪ :‬ואין יועץ ואין יורש לבריולי‪:‬‬
‫ס ד ‪ -‬פ ה א נ י הוא ל נ צ ח ולא נ ע נ י ת י ב ל ך ל ס ‪ :‬אין שנוי למלשבתי יועצי הוא‬
‫םו ל??תי ומאמרי ה ו א מ ע ש ה ‪ :‬ועיני רואות הכל ואם‪-‬אביט על־הכל‬
‫סז ועמדו וךעדו ממהר ואם־אמיר ?ני ןאבדו ?לם‪ :‬שים ל ב ך לנוך‬
‫ה ר ע ל את־סמדכר אליך ןלקלל את־ה??רים אשר ? ת ? ל א ת ה ‪:‬‬
‫פ ח‬
‫ואני ה?ני נותן לך את‪-‬שמואל ואת‪-‬ךעואל אשר לעלוך אלי‪:‬‬
‫פ‬
‫* תדךמ אל־ל־^דן והנךל ל?‪$‬יך את־א‪#‬ר דכךתי אליך ןאת־אשי‬
‫ך א י ל ל מ ך ל ך ק י ע התלתון ו ע ד ־ כ ? א י ‪? :‬ל־ס??אות אני עשיתי ו?ל־‬ ‫*‬
‫הלחות ואין מלקו־מם נגדי או ממךה את מי כי ?לם נשמעים‬
‫*א ל ? ? ‪ #‬ל ת י הלחידה ועו?רים לממשלתי הלהיךה‪ :‬ךכר^ות ללם את־‬
‫ה??ריס ס ? ת ו ? י ם בלחי וקו״אי והכירו אותי הבורא הכל וסכיני‬

‫שעיקרו שידת נצח )וכן לקמן י י ג ליג(‪ ,‬והשוה ת פ ל ת ש״ע ולנצת נצחים קדושתך‬
‫‪,‬‬
‫ב ל י ח ש ך ‪ .‬כ ו ו נ ת ו אור ת מ י ד י ‪ - .‬ב ב ו א י ש נ י ת ‪ .‬ע׳ ט״ו א ‪ - .‬ב ס ו ף‬ ‫נקדיש‪-.‬ואור‬
‫פסוק ע י ט יש הערת גליון‪ :‬ויהי אדם בגן חמש שעות וחצי‪ - .‬התוספת שבמרובעים בפסוק פ׳‬
‫היא לפי נוסחאות ‪ - .m‬לפסוק פ״א השוה סנהדרין ציז ב׳ א י ד קטינא שית אלפי שני הוו‬
‫עלמא וחד ח ר ו ב ) ר ש י י ‪ :‬שאלף שנה יהיה חרוב חוץ מששת אלפים אלו‪ ,‬דהיינו אלף שביעי(״‪.‬‬
‫אביי אמר תרי חרוב )רש״י‪ :‬תדי אלפים הוא חרב אלף שביעי ואלף שמיני(‪ ...‬תניא‬
‫כוותיה ד ר ב קטינא‪ ,‬כשם שהשביעית משמטת שנה אחת לז׳ שנים כך העולם משמט‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫אלף שנים ל ז אלפים שנה‪ ...‬ואומר ] ת ה ל צ׳ ד׳[ כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול‬
‫כי יעבר‪ - .‬השוה ב י ר מ י ד כ י ב אף מאמרו של הקב״ה מעשה‪ ,‬והוא על דרך הכתוב‬
‫‪,‬‬
‫‪Ma10*Ca‬‬ ‫‪.‬‬ ‫ס‬ ‫ליג‬ ‫תהל׳‬
‫הורכבו‬ ‫‪ . H paroywia‬נראית השערתו של גינצברג )שם‪ (160 .‬ששני שמות אלו‬
 ‫יא צ ב ‪ -‬י ב ב‬ ‫חנוך ב‬
‫צב‬
‫כי אין־עוד ? ל כ ד י ‪ :‬ו??רו את־ה??ריס כ ת ו ב י ם ?‪:‬דף ?;יה ל?נים‬
‫צג‬
‫ןדור לדור ו מ ? ? ל ה ל מ ש י ח ה ‪ :‬ואלן־לף לנוד ' א ת ־ מ י ? א ל ש י‬
‫צבאילי ל ס ‪ #‬י ם ע ל ־ ? ל ב ‪ :‬ד ר ועל ?לכי־לדי אבוליף אךם ןשי!‬
‫נ ו ש‬
‫וקיןז י&לללאל ויח־ אכיף ולא א א ב ד • עד־דור אלרון*‬ ‫וא‬
‫צד‬
‫*י * י * י לארייר יהרייר מלאכי א ‪ #‬ר לעמדתיס ? א ך ן לשומרים‬
‫עלילם ואת־לעתיס ‪9‬קדתי לשמר עלילס ‪9‬ךיא?דו כמבול **א‬
‫צה‬
‫‪W‬‬ ‫א ‪ #‬ר אני ער?ה ב‪:‬מיף‪ :‬כי ‪:‬דעתי את־ךעת בני‪-‬האךם‬
‫ל‬
‫מושכים ? ע ל א‪#‬ר ??מתי עליהם הסירו את־^לי ולקחו ללם <*‬
‫אדור ולזרעו ז י ע ל ? ל ו י ת ל ו ו לאלהי ל ? ל ולעןבו את־אלדוויי‬
‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫צו‬
‫י * * * ^ ־ ל א ד ן בעול ו ? ר ? ע ה ו?נאוף ובעבירת אלילים‪ :‬ולכז‬
‫מ‪5‬יא אנכי את־המבול על־לארץ ולארץ ‪3‬ס‪-‬היא ת^זסת‬
‫‪:‬‬ ‫ד‬ ‫ר‬ ‫צד‬
‫י ‪ 1‬י ל וד׳^אךתי מ מ ^ מ ל ת ף איש צדיק אתי ו?ל־כיתו א ^ ר י ^ ש ה‬
‫צח‬
‫רצוני‪ :‬וקס מ ך ע ו דור אתר אלרון ?*ד ימלס רכים לליו כלי*י‬
‫ים‬ ‫צצ‬
‫ק«כעיס מ א ד ‪ :‬ובאלרית הדור ההוא אראה ללם את־‪-‬ל‪??.‬ר‬
‫יה‬ ‫ןרי‬
‫ה?תובים ?‪:‬רף ובידי אביריי ו^י? ל א ח יראום לא?‪#‬י « מ מ‬
‫א‬ ‫ר‬
‫עי^י רציני א ‪ #‬ל א לקר י * ? * י ל ‪ #‬א והם !וידו לולד להוא‬
‫והס אלרי א?זד לקראו ? ל ס ל??דו בסוף מ כ ל ה ל ה ‪ :‬ועלה א‪5‬י נרמז‬ ‫?‬
‫ה‬ ‫ם‬ ‫י ם‬ ‫ל‬ ‫ע ד‬ ‫מ‬ ‫לןנ‬
‫חי*י‪ w » 9‬ול‪2‬דל ל?ל‪-‬‬ ‫^ * יי ^‬ ‫י‬ ‫יי‬ ‫^‬
‫*?יף יל?ל־?ני בילף מל?ני ף?מעו אל־אעזר ת א מ ר אלילם וקראו‬
‫ןהכיני כי אין עוד מלבדי ו?לס לשמרו את־מ^יליף וההלו גלקלא‬
‫וללכין[ ב??ריס ה?תוביס ? ‪ :‬ד ף ‪ :‬ומקץ שלשים יום אשלח את־‬ ‫קא‬
‫י‬
‫*לאני ?‪£‬אר ^ ע ל לארץ ומאת ? י ף אלי‪:‬‬ ‫?‬

‫י ב‬
‫ולקרא ‪ ::‬אל־אלד מזקני המלאכים'נוףא ואים ולעמירהו על־‬
‫ג‬ ‫כ‬ ‫ל ‪ :‬ה י א‬ ‫ה‬ ‫‪ :‬ד י ‪:‬‬ ‫כ‬
‫ח וללז‬ ‫? ן ר‬ ‫? ל הדיי מראילן ?‬ ‫ל*ז‬ ‫*ליי‬ ‫״י*"‬
‫על השמים‬ ‫‪,‬‬‫ם‬ ‫ה מ מ ו נ‬ ‫‪,‬‬
‫ם‬ ‫מן שמי* וארעא )בארמית( והשם אל‪ .‬והם‬
‫י‬ ‫כ‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫מ‬ ‫ש נ‬

‫ו ב נ ו ס ח ן אריוך ומריוך‪ .‬וקשי־‬ ‫ועל הארץ‪ - .‬ל א ר י ו ך ו ס ד י ו ך‪ .‬וכן בנוסח ‪M‬‬

‫ל ה ב י ע על עיקר משמעותם‪ .‬השם א ר י ו ך נמצא בברא׳ י״ד א׳ ו ט ‪ /‬דניאל ׳ י״ד•־־־‬
‫ב‬

‫ל ק ר א ו ל ה ב י ן [ ‪ ,‬כך בנוסח ם ‪ - .‬נוסח ‪ y‬מוסיף בפסוק ק״א‪ :‬א ל המקום אשר הובן ל י‬
‫ב‬
‫והיית לפני מהיום ועד עולם ודאית את ך‪1‬י והיית סופר ע ב ד לי כי תהיה כותב אח ל‬
‫מעש הארץ ואשר בארץ ובשמים והיית לי לעד הדין הגדול לדור‪ .‬הכל דבר ה׳ אלי‬
‫כ ד ב ר איש אל־רעהו‪- .‬‬
‫המלאכים הם משני מיגים‪ , :‬א ו ת ן שהן לצורך ש ל י ח ו ת הן של דוח‪ ...‬ואוחז‬
‫שהן לצורך ש י ר ו ת הן של אש‪ .‬שנאמר ]עשה מלאכיו רוחות[ משרתיו אש להט״‬
‫קכג‬ ‫יב ג ‪ -‬י ג י‬ ‫חנוך ב‬
‫קר ןדיל‪ :‬ולקרר את־?ני הי ל א נשאתי את־מראהו כא‪#‬ר לא‬ ‫נ‬
‫יו?לו לעזאת את־אש הכ?‪#‬ן י ^ ר ב הש?ש ןקר לאויר‪ :‬דאמר‬ ‫י‬
‫לל אלי לנוך אם־לא יקךרו את־?‪3‬יך פה ל א יוכל ?ל־ארם להביט‬
‫אל־?‪$‬יך‪ :‬ואל־לא‪$‬שים א ‪ #‬ר העלוני כ ת ח ל ה אמר לל נרד לכוך‬ ‫י•‬
‫י‬
‫אל״לאךץ והכילם־לו עד־יום המועד‪ :‬ולשימוני כלללה על־‬
‫מטתי‪ :‬ומתושלח ללה מצ?ה לבואי ביום וכלללה שומר הלה‬ ‫ל‬
‫מש?רו על־לד־מטתי וללםהד ?שמעו את־בואי‪ :‬ואגיד־לו כי ללא?פו‬ ‫ח‬
‫?ל־?‪3‬י כיתי לארכר אלילם‪:‬‬
‫ב‬
‫‪?#‬עו ??י את א‪#‬ר בךציז לל‪ :‬אני נ^ללתי אלי?ם היום‬ ‫יג‬
‫להןיד ל?ם מ?י יי את א‪#‬ר ללה ןאת ההןה ואת א‪#‬ר לחיה עד־‬
‫יום הדין‪ :‬שמעו ?ני ל א ממי אני מניד ל?ס היום כי אס־‬ ‫נ‬
‫ת‬
‫ממי לל אשר שלחני אלי?ס‪ :‬ואלס שומעים א ־ד?רי ?&י ואני‬ ‫י‬
‫אדם אשר נ?ךא ? מ ו ? ם ואני שמעתים ממי־אש ‪#‬ל לל כי־מי לי‬
‫כ?שן אש יד?דיו ל ל ? ה יוצאת‪ :‬ואלם ?ני רואים את־?ני ואני‬ ‫יי‬
‫אדם א‪#‬ר נ?ךא ?מו?ם ואני רואה לליתי את־?ני לל ?בחל מל?ן‬
‫?אש אשר ?הנקזאו ניצוצות הוא משלח ןהוא &וךף‪ :‬ואלם רואים‬ ‫י‬
‫את־עיני כראות אךם הדומה ל?ם ואני ךאיתי את־עיני לל והן‬
‫ם‬
‫מאירות ?קרני ה‪?#‬ש ומלרידות את־עיני א ד * ואתם ?ני רואים‬ ‫ל‬
‫אלם למין עזרת ל?ם והיא ^ ל אדם נ?רא ?מו?ם ואני ראיתי‬
‫למי? לל לעזרת לי והיא מלאה את־ד‪,‬ש?ים‪ :‬ואלם רואים את־‬ ‫״‬
‫שעור ק ו ? ת י ד ו ? ה לשלבם ואני ראיתי את־שעור קומת יי ללא־‬
‫ז‬

‫? ך ה וללא־דמוי ואיךלו־סוף‪ :‬הנה אלם שומעים את־דברי־מי‬ ‫»‬

‫ואני ‪#‬מעתי את־דברי לל ?קול־רעס גדול ?תוך תנועת עננים ?לי‪-‬‬
‫ל ר ף ‪ :‬ועלה ?ני הקשיבו שיחת אב ? ש ר ו ך ם נירא וקשה לעמד‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫מלאך ה ש ר ת ) ע לעיל ם׳‬ ‫)ר׳ יוחנן במדרש לתהלים ק״ד ג (‪ .‬וחנוך בשמים געשה‬
‫כ‬
‫דברי הפייטן‪ .‬בפיוט אשנבי‬ ‫׳(> לפיכך היה צורך לצננו‪ .‬שיוכל לירד לארץ )והשוה‬
‫‪ -‬הנהפך לאש מבשר ‪ -‬מ ל מ ד‬ ‫שחקים‪ .‬יוצר לשמתת תורה‪ :‬תקיף מטטרון ]—חנוך[ שר‬
‫הפגים ) = מ ט ט ר ו ן ( ע׳ לקמן‬ ‫מוסר ־ לילדי אור נמסד(‪ .‬על התמנותו של חנוך לשר‬
‫ייח ב׳‪—.‬‬
‫את דבריו‬ ‫לכאן‬ ‫ק ו מ ת י ‪ — . r k n a!™*06.‬גינצברג )שם( משווה‬ ‫שעוד‬
‫של רבן יוחנן בן זכאי קודם מותו )ברכות כ״ח ב ‪ /‬אדר״נ כיה ע״ט(‪ :‬אילו לפני‬
‫מלך בשר ודם היו מוליכין אותי‪ .‬שהיום כאן ומחר בקבר‪ .‬שאם כועס עלי אין כעסו‬
‫כעם עולם ואס אוסרני אין איסורו איסור עולם ואם ממיתני אין מיתתו מיתת עולם‪.‬‬
 ‫יג יא‪-‬כג‬ ‫חנוך ב‬
‫ל?ני ? ל ך אים ו ק ‪ #‬ה מ א ד כי רצון ? ל ך ?ות ורצון ? ל ך הליס‬
‫ת‬ ‫א‬ ‫‪ 3‬ם‬ ‫י פ ) ה‬
‫ל ^ י ל^י ‪9‬לו המלכים ו * ? י ל א ד ן ןס^?יט &י‬ ‫"‬
‫יא ! ע מ ד ?לראת איךסוף ההיא‪ :‬ף‪$‬לה מ י אני יידע ה כ ל אשר מ‪$‬י‬
‫יב ל‪ :‬וא‪#‬ר עיני ראי למראש ועד־סיף ולמן הפוף ועד ה ל ש ו ? ה ‪ :‬הפנל‬
‫‪,‬‬
‫אני יידע וה*ל ?ת?הי כ??רים ה‪#‬מלס וק?וילם ומלואס הל־‬
‫י‬
‫ה??אות ומלל?ס מרותי ואת־הבו?כים למין רב לאין מ?‪$‬‬
‫י ג‬
‫ר‪*?#‬י‪ :‬מי לאי^ז לרואה את־תה?כותילס וממבוסילם ללא‬
‫המלאכים לא נדעי את־מ??רס ! ^ י את־?ל־‪#‬מותילס ?לב*י‪:‬‬
‫י ם‬ ‫ת‬
‫את־לקוהת סירס מיייזי וא ־קהיו ‪&9‬רתי וכאו ??ל ל ל ר ‪#‬‬ ‫יי‬
‫פ ו‬
‫וצאתו ואת־^מוהיהם אני ?ל?תי‪ :‬את‪-‬תקופת סירס מדוחי ואת״‬
‫הלמעטותו ב?ל‪-‬ד׳ימים ואחד?סיגוליו ‪ #‬ה ו א מ ל מ ע ט ??ל״־יום‬
‫וב?ל־‪#‬עה‪ :‬ארכע עתיפ שמתי ומן־לעתים עעזיתי ארבע ל ק ו נ ^ י *‬ ‫»ז‬
‫ובתקופות ??מתי את־ה^ים !וכחנים[ ‪?£‬תי את‪-‬לחךשיס ו מ ל‬
‫ה‬
‫ללך^ים ‪&9‬רתי את־הלמים ו&דהלמים מרותי את־ה<?עות ואם‪5‬‬
‫יז וארשם‪ :‬א?י כ ל אשר יאכל על־לאד?ה לקרתי וא?י*ב ו?ל־‪1‬רע‬
‫י‬ ‫ת‬ ‫י‬
‫א ‪ #‬י * א לאדן א‪#‬ר לןרע וא?זר לא לןרע ו?ל־?מח ו?ל־ע^ב‬
‫י״ ו?ל־?רח וריבמיהלם ושמותילס‪ :‬ימ‪?#‬נות לעןליפ ולקותילם‬
‫ב‬
‫י» וכנפילם ומשפט ןשאס ? ? ר ונ?מי־??ר הפנל אני לקרתי‪ :‬וא?י*‬
‫א^־־ררך[ לרעם ו*?רק‪-1 :‬יראוני את־מ?לחותילס ואת‪-‬שו?רילס‬ ‫כ‬
‫ומבואילס ומו?אילס א‪#‬ר ?לס ילכו כ מ ך ה ?של‪#‬לת יעלו‬
‫ו?‪#‬ל‪#‬לת ירדי ?ן־?כעם ןדול ו?ק?ף לשלבו ע?גי לרון ואברי‬
‫נ א ?ל־א‪#‬ר ??דן‪ :‬אני ?ת?תי את‪-‬או?רות ה‪#‬לג ימ?מורות הקדה‬
‫וקר לאויר ואת־עתילם לקרתי אי־ןה הדרך נוקזאי ??תהותילם‬
‫למלאו ?לס את־לע^יס ואי?ס ?ריקים את־א?רותילס‪ :‬אני ?ה?*י‬ ‫ע‬
‫את־מ‪?#‬כי ל ת ה לאללר ואדא איך נועזאי מ?תהותילס ישאו את־‬
‫המשקלות ואת־המדות ו?ראשו‪$‬ה לשימו במשקלות ואלרי־כן‬
‫ה‬ ‫‪3‬‬
‫במדות ו?כשרון ייר^יאי ^ ‪ 1‬על־־לארץ ?ך?}שי?ה ? כ ד ה ימיטו‬
‫ת‬ ‫ת‬ ‫כ נ‬
‫אני מדהי א ־?לילארץ ולריל וה!?עות והבדות‬ ‫* "ל*דן‪:‬‬
‫יכול לפייסו בדברים ולשחדו בממין א ע פ י כ הייתי בוכה‪ ,‬ועכשיו שםוליכין‬ ‫ואני‬
‫ממ״ה הקב״ה שהוא חי וקיים לעולם ולעולמי עולמים ואיני יכול לפייסו בז‬ ‫לפני‬
‫לשחדו בממון‪ ...‬ו ל א אבכה‪ - .‬נ ם י ג ו ת י ו ש ה ו א מ ת מ ע ט ‪ .‬אין זכר לכך‬ ‫ולא‬
‫א ב ל מדובר על ענין זה בפרטות בחנוך א׳ ע״ד‪ - .‬ד ר ך‪ .‬כ ך ח ‪ .‬־־ מ‬ ‫לכן‪,‬‬ ‫‪M‬‬
‫קכת‬ ‫כד‪-‬לח‬ ‫יג‬ ‫חנוך ב‬
‫ולעצים ולאבנים ו ט ה ר ו ת ו?ל־הנ??איס‪ :‬אני ?ת?תי את־הגכה‬ ‫כד‬
‫כ ה‬
‫ל&רלאדן ועד־דךקיע השביעי ולעוגה עד־שאול תלתלה‪ :‬ומקום‬
‫כ‬
‫ה מ ‪ ? #‬ט ו^אול הגדולה מאד ה?תולה הבו?ה‪ :‬ןאךא את־ע?ל‬ ‫י‬
‫החבולים המחכים לדין ?לי־מךה‪ :‬וא?תב את־?ל־הנש?&ים על־״‬ ‫כז‬
‫לדי השומט ן?ל־?‪??#‬ם ו?ל־מעשילס‪ :‬ןאךא את־?ל‪-‬האנשים‬ ‫כח‬
‫מדור האבות לראשונים עם־אךם ו ל ו ה ואאנה ןאבןל על־אלרית‬
‫רשעלם איי־לי מ ל ל ^ ת י וללשת אבותי לראשונים‪ :‬ןאלשב בלבי‬ ‫כט‬
‫ו א ? י א‪#‬רי האיש א‪#‬ר ל א נולד או א‪#‬ר נולד ולא ל ? א ל ? נ י‬
‫לל מי ל א יכא ל?קוס ההוא ולא לשא את״על־ה?קום ההוא‪:‬‬
‫ואלא את נוקזאי המותחות ןיאת־שומרי שאול לעומדים כ?לשיס‬ ‫ל‬
‫ןדולים ו?ניהס ?נרות ?בולים ועינילם אש ובניהם גלויות ע ד‬
‫לזיתיהם‪! :‬אמר ל?ניהם מי לתן ןלא אךא?ם עוד ןלא אשמע את‪-‬‬ ‫לא‬
‫מע‪#‬י?ם ואיש ל א לביא את‪?-‬ני עמי אלי?ם ממה מע‪$‬ים היו‬
‫ל?אילם מהדם האלה ו?ה!י־‪3‬צח י??לו ע ? ל ל ? י ד ‪ :‬אני עליתי‬ ‫לב‬
‫למןךח לגלעדן א‪#‬ר ‪ #‬ס הו?‪$‬ה ?נוחה לצדיקים והוא ?תום‬
‫ל נ‬
‫לרקיע ל‪.‬שלי‪#‬י ולצד לעולם הןה הוא ?גור‪ :‬ןשו?רים לעמדו‬
‫על‪-‬יד־ה^?ריס הןדולים ? א ד ממןרח ‪ ? #‬ש מלאכי להט שרים‬
‫ל ד‬
‫?לי־לרף שירי נצח ש?חיס לבוא הצדיקים‪? :‬יום הביאה‬
‫לאלרוןה יוציאו לאדם עם־לאבות ולביאום ה‪$‬ה למען לשמחו‬
‫פ‬
‫כקלא איש לאוה?יו לאבל אתו ללם ה ? ל ר ל והם ?איס ?שמלה‬
‫ו?שולחים ל?ני היכל לאיש ההוא ? ש ? ח ה ומהמים לללמו ולענג‬
‫ד‬ ‫ב‬ ‫ט‬ ‫?זי‬
‫י ו ע * ?לי־^דה ולשע«ח וניל ?תוך אורה והייי־נצח‪ :‬ואני‬ ‫׳‬
‫אומר ל?ם ? נ י אשרי לאיש לרא את־שם לי ועוכר ל?ניו למיד‬
‫ימביא ?נחות ב ל י ד ה כהלים לאלה ן?ל־ההלים ?אלה לחלה ??ךק‬
‫למת‪ :‬אשרי הער?ה מ‪5<#‬ט ?דק ל א ?מלן כי אם־באמת ולא‬ ‫לי‬
‫לקןה אלרי־־כן ל?ל־ך?ר מש?טו לכא לעתיד בלי משא ?נים‪:‬‬
‫י ם‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫ה‬
‫מ ד ולרעמים לתן ללמי‪ :‬אשרי הךן‬ ‫^‬ ‫לז־־לחאשרי ה ? כ ^‬

‫ה ר ו ח ‪ .‬אולי עיקרו‪ :‬משכן ה ד ו ח ‪ .‬־ ש א ו ל ת ח ת י ה ‪ .‬אולי אף לדעתו של בעל ה ס פ ר‬

‫‪,‬‬
‫ז מדודות יש לשאול )השוה‪ ,‬למשל‪ ,‬סדר ר ב ה דבראשית סי׳ כ י ח ו א י ל ך ‪ /‬אע״פ שלא‬
‫ד ב ר בספר על מנינם ותיאורם‪ - .‬כ ל הראשונים‪ ,‬למן אדם וחוה ואילך‪ ,‬נפרעים מהם‬
‫יי בגיהנם ב ע ד חטאותיהם‪ - .‬ש י ר י נ צ ח ‪ .‬ע׳ לעיל י״א ע*ב‪ - .‬ל א ב מ ת ן כ י א ם‬
‫ב א מ ת ‪ .‬השוה דבריו של אנטיגנום איש סובו )אבות א׳ ג׳( אל תהיו כעבדים המשמשים‬
 ‫לט‪-‬נו‬ ‫יג‬ ‫חנוך ב‬

‫*?*״־?דק ללתום ואל?ןה י ל ? ל ־ נ ד ? א יע*ר‪ :‬א^זריי ל‪#,‬ב מ ו ל ו‬ ‫לט‬

‫הן?ן בעולם ה ל ? ל סןה ןללןי כ ך ך ך סי^ךד‪ .‬המולי?ה א ל י מ י‬
‫י ע‬
‫ס ‪ -‬ט א א י ך ס ו ף ‪ :‬אשרי הזירע ןלע א?ת כי ‪?#‬עתלס לקצר‪ :‬א ? ל י ל א‬
‫ס ב א?ת בקךבו ןדוכר א?ת ל ר ע ה ו ‪ :‬א ‪ #‬ר י לאיש רלמיס ??יו ה‪18‬י•‬
‫מנ בלבו‪ :‬אשרי המבין ל?ל־מ‪$‬שה ל; א ‪ #‬ר נ?ךא ןהוא משבחו‪? :‬י‬
‫ם‬
‫מ י מעשי לל א ? ת א?ל מעשי אךם מ ל ם טוכיס ושלם ךעים ולמי מע&יל״‬
‫?לרצי‬ ‫מה יח־עי לא?נים‪? :‬ני ?ל־מעשה ן?ל־מךה ן?ל־מ‪£‬קל‬
‫‪,‬‬
‫סו לא?תב כאשי *‪:‬וני לל ו??ל־אלה ??אתי שגולים‪ :‬ו ? ‪ #‬ה } ? ? ו י‬
‫ב‬
‫‪ # $‬ה ?ן ; ? ? ד אךם מאלס ל א ל ד נ ^ ל ה ר ? ה ןלאלד ל?מת־־ל‬
‫ר ? ה ןלאלד כינת המעשה ן־לאלד ? ח ר ^ ת המעקזה ןלאלד ??תיקיי‬
‫ש?הלס ולאלד ?טהר ןלאלד ? ל ס ולאלד ?ימי ו ל א ל ד ?צער ולאלי‬
‫?לל‪:‬‬ ‫כלליפות ולאלי ?מךאה־סגוף ןלאלד ? ך ב ־ ת ש‬
‫מז־־סחןאין ילדון לאיש מירא־לל הוא לללל ?כל ?דור ההוא‪ :‬יי ?לר‬
‫יו‬

‫י‬
‫ט פ ? ך א את־לאךם ?ךמות ?}יו קטן ןןדרל ? ך א יי‪ :‬וא^ר לנאץ י‬
‫אךם לנאין ? ‪ :‬י ? ל ך ו?ני יל למאס ה?ז ל?ני אךם הוא ל ? ‪ 3‬י ל‪5‬‬
‫‪:‬‬
‫יבוז‪ :‬המ?עיס ל?ל־אךם ?לי ך ע ה בעם ‪$‬דול יךך&הו מאת ל‪5‬‬ ‫נ‬
‫י ע‬
‫ג א ‪ -‬נ ב היורק ב?ני אךם }א?ה תךךמהו ?ליךלל ה ן ד ו ל ‪ :‬אשלי ל א‬
‫א ‪ #‬ר ל א י?ה א ת ־ ל ב ו ללרע ל?ל־איש ל נ ? ? ט נעזר ואת־הנר^א‬
‫לרים ולמכקש לעשה ? ד ק ה בי ?יום הדין הןדול ]?ל־מעשה אנוש‬
‫ללהלש ב ? ל ב ‪ :‬אשריהו ולו ל ה י מ ל ת ־ ? ך ק ונ*אןני ? ד ק ומשקל‬ ‫ננ‬
‫?דק[ כי ?יום הדין הןדול ?ל־מךה ן ^ ל ‪ ^ -‬ן ^ ט ןי^ל־משקל ? ^‬
‫?מאזנלם לאמר כקנה יהיו ללולים ועומדים ?קניה ן?ל‪-‬איש נכיר‬
‫נד את־מךתו וכמךה לקכל את־ןמולו‪ :‬ואשר למלל ועשה‬
‫ה‬
‫ל?ני לל למהר לל כ ק ש ת מ ע ש י י ועשה לו משמט ? ל ק ‪ :‬וא^זל גר*‬ ‫«‬
‫כלות ל?ני לל ולד?ה־לו לל שמיךתו במלכות ‪ #‬ל ? ע ל ה ‪ :‬וכי דולש‬ ‫ט‬
‫לל ל ל ם א ו נר או אלל או שול או קל?נות אהלים ל א אלה ?י‬

‫דיו*'‬
‫ד‬
‫^‬ ‫את הרב על מ נ ת ל ק ב ל פרם‪ - .‬ה׳ ב י ד י ו ב ד א א ת ־ ה א ד ם‪ .‬השוד‪ ,‬אותיות‬
‫עקיבא )בית המדרש ג׳ ‪ :(59‬ש כ ל העולם נברא במאמרו של הקב״ה ואדם בכפו‪ ,‬ורש ^‬
‫‪.‬‬ ‫לבראשית א׳ כ״ז‪ :‬שהכל נ ב ר א במאמר והוא ]אדם[ נ ב ר א בידים‪ — .‬סוף ה כ ת ו ב נ״ב הוא‬
‫נוסח ‪ - .H‬ב ק נ ה‪ ...‬ב ק נ י ה ‪ . a M-tpaji-fe noB-bmeiia H Ha Kynnu C T O H T .‬לשון נופל‬
‫‪H‬‬

‫לשון של קנה וקניה מזכיר א ת הלשון שבישעיה מ י ג כ״ד לא ק נ י ת לי בכסף קנ י‬

‫א י ל‪ .‬בסלאבי ‪=) aBa6‬חזיר(‪ .‬ואין ס פ ק שאי‬
‫‪P‬‬ ‫(‪.‬‬ ‫)אע״פ ששם קנה הוא מענין א ח ד —‬
‫קכז‬ ‫נז־עב‬ ‫יג‬ ‫חנוך ב‬
‫אם־לב ?הור לדרש ו??ל־אלה הוא מנ?ה את־לב לאדם‪ :‬אם‪-‬‬ ‫‪:‬ז‬
‫‪?:‬יא אךם מןחה ל?לך ? ש ר ןךס ןהוא בלבו אי־אמוןה ילשב‬
‫ה ל א לקצף המלך אשר לךאה את־מןלתו ו??ךהו לךין‪ :‬או אם‪-‬‬ ‫נח‬
‫לחניף איש לרעהו בלשון טו?ה ו?לבו ר ע ה ה ל א ‪:‬בין לבו זאת‬
‫ו?קךב ‪?3‬שו לש‪*3‬ט שאין מש?טו ב ? ך ק ‪? :‬אשר לשלח ל‪ :‬אור‬ ‫נט‬
‫ןדול וללה מש©ט ? ד ק דבלי משא ?;ים לצדיקים ולאץם צדיקים‬
‫ןאיש לא־ל?תר אז‪ :‬ועתה ?ןי שימו מלש?ה על‪-‬ל??ס ושמעלס‬ ‫ס‬
‫לדברי אבי?ס ?י מ?י יי אצכי דו?ר אלי?ס ולקללם את־ה??רים‬
‫האלה ה?תובים בירי אבי?ס וק ראלס ? ה ם ו?הם תדעו ?ל־מעעזי‬
‫ז‬

‫ל‪?? ::‬רים רבים היו מותחלת הבריאה עד־סוף הדורות לליו ןגם‬ ‫סא‬
‫א ח ד מהם לא‪-‬יוךיעבס <י?לב־לדי אס״תלזיקו בו ל א לל?או‬
‫ללל‪ :‬בי אין מ ל ב ד ללי ל א ב^זמלם ולא ?ארץ ולא בשאול ולא‬ ‫<==‬
‫??ל‪-‬לסוד‪ :‬לל עשה לסוד על־אי־־לדועים ומתח את־לרקיע מ ר א י ם‬ ‫ס‪:‬‬
‫ואת־לארץ לעמיד על־סמלם ואת־יהמלס ‪ :‬ס ד על אי־עומדיס‬
‫ו?ל־?רואי איךמ??ר ? ך א ל כ ד ו ‪ :‬מי ?נד• ? מ י ל א ך ן או חול‬ ‫סי‬
‫הים או ?טפי המ?ר או ט ל לגננים או נשיכת לרוחות‪ :‬מי‬ ‫סי־׳‬
‫ק ‪ #‬ר ^ ך ן ואת־הלס ?קשרים לא‪;-‬תרו ואודל‪,‬כו?ביס ל צ ב‬
‫ס ו‬
‫מ ך ל א ‪ #‬וללף את־לךקיע‪ :‬ובתו?ס העמיד את־ה^?ש למען ילך‬
‫? ‪ #‬כ ע לקופות השמלס מי לעמיד מאה ו^נלס ושמונים כ?א‬
‫למען יצא ?יום ק?ן ועוד מאה ושנלם ושמונים ??א למען לצא‬
‫?יום ןדול‪ :‬ושנלס ??אות גדולים לו ‪1‬ל??ש‪ 1‬למען ‪:‬נוס ? ל ס‬ ‫סז‬
‫בשובו כ ה לכה ממעל לכמא ס ‪ :‬ר ח ‪ :‬מלרח תמוז מיום שבעה עעזר‬ ‫סח‬
‫יכא ועד לרח ‪ $‬ב ת ומשבעה עשר ? ט ב ת יצא וכן ילך ס‪#‬מש‬
‫ה‬
‫בכל־תקףפות סשמלם‪ :‬וכאשר לקרב א ל ־ ל א מ ושמל ל׳ארץ‬ ‫סט‬
‫ןהוציאה את־מרלה וכאביי לדליק והתאבלה לאךץ ולעציס ו?ל־‬
‫?רי אין ללם גדול‪ ? :‬ל המרות לאלה ומדות־ה^עה לללקים‬ ‫ע‬
‫א‬
‫לעמידה ל??תו את־הנראיס ואת אי־הנראיס‪ :‬מךאי־הוראיס‬ ‫ע‬
‫כ‬
‫? ר א את־?ל־ס‪$‬ראיס והוא ?עצמו אימראה‪ :‬כן אומר אני ל?ס‬ ‫ע‬
‫?ני לנו את־ס??ריס ל?‪3‬י?ם ול?ל ?ש?חותי?ס ושארי ?שר?ס‪:‬‬

‫)‪ paHa6‬ז( בחזיר נתתלף לו לאחד המעתיקים‪ .‬וכן לקמן כ׳ בי‪ ,‬כ י א י י ד וי״ז‪ .‬כ״ב ל״ד‪.Morfiii‬‬
‫)בהוגאת ‪ (Charles‬מוסד בשתיקה בלשון ‪) cattle‬עמ׳ ‪ (84‬או ‪) sheep‬עמי ‪ - .(86‬מ י ר ח ת מ ו ז •‬
 ‫קכח‬
‫עג‪-‬מו‬
‫‪•w‬‬ ‫‪—+‬‬
‫יג‬
‫—‬
‫חניך ב‬
‫י נ‬
‫ענ‬
‫ל‪0‬ע׳ « י ‪« * X I‬ת־ל‪ :‬ילקחים וליי טילים להם * * ל »‪$‬מל‬
‫ט י ג‬
‫עד‬
‫* י י ‪ ITW‬מ ד י י מ ם וקרבי*לילם‪* :‬י אי־^יןיט ו*י־‬
‫י׳י׳יייט על־לל ו*י־לר*ים *יז־לל הם לא לקהלים לי אם־‪,‬יםורו &ל«‬ ‫עי‪.‬‬
‫ל‬ ‫ל‪!:1‬יי‬ ‫‪ 5‬ד י ם‬ ‫י‬
‫ם ^ ם והקרב >»ליל& היא ל‪*3‬‬ ‫*יי"‬ ‫?‬ ‫עו‬
‫» י יילל ימי לא *׳ןיג» •ו״‬ ‫ןמי ללס‬ ‫ס י י ל * ו&מע‬ ‫ז‬ ‫ה ד י‬ ‫י י פ‬
‫*‬
‫בי?ה‬
‫‪ r‬ולא בלרינה «‪0‬רת *יי‬ ‫"י ״‬ ‫*‬ ‫‪1‬‬ ‫‪m‬‬ ‫דיי*‬ ‫‪8‬‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫‪TO‬‬

‫‪ 9‬י‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫?‬

‫״ ?ימי *‪ P‬לי לא ?‪ nyot‬ןלא ‪ #‬ך ‪$‬י *‪"Wo‬‬ ‫״‬ ‫עז‬
‫‪8‬‬
‫לל*זין הן הן אי לא לא‪}« :‬י »‪¥‬י»‬ ‫יך״״ח י " מ ד ם‬
‫ל?‪ °‬יז מ ‪3‬י לא ה‪:‬ה ל?ןים ‪¥‬ךם ל?!עי אמי * ? ר לא הכינויזי‬
‫ל??*״ י&ןיה י?׳?קל «׳ןוד ?היד הוא לחיית גדור סגי‬ ‫יי‬ ‫עח‬

‫! * ‪ » " j p n‬י »ל ‪? wtfi‬י <ןזפ הוכן ?‪i1 ?1‬‬

‫‪B‬‬
‫*ךם‬
‫עם‬ ‫יי*‬
‫?וקום ללל־«<‪* 8‬ךמ‪} *.‬מי »<נ?>י לל־?ךם לל‪$‬ב ך ‪ « #‬י ן^יעי‬
‫& ? ־ ‪ W‬״ ‪ n W‬לא יוכל לי•**־ ולא להלףןיר *ת‪& -‬הי * י‬
‫ה?‬
‫‪c‬‬
‫ה‬ ‫ר י‬
‫מ י לשללנית מ ע ה ו ן ^ י י <‪"*W‬‬ ‫* ל־*י ?ב‪9‬ךן>ה‪:‬‬ ‫‪MS‬‬
‫ם‬ ‫הי‬
‫ל יי לנ«? יז?‪0‬לו עולם ייין־םיף לןסיד ללא‪? :‬ל־סבוךה ‪?1‬ל־‬
‫• מ ו?ל־?ל׳י? ולל־ןילי־ ח ג י ‪ #‬ר ‪:‬בי*לס ?׳! י‪ :‬ו^גל^ס ל » ז‬ ‫‪6‬נ‬
‫‪8‬‬ ‫‪:‬‬
‫״ *‪ I‬״יללי ל*־*ל ‪6‬י־&*ה «ל־מ??«לי <לא לקריה ןלא לךחיקג‬ ‫םנ‬
‫ה‬
‫» י * י ל‪1‬י ו יא מקם ללס ליים הדין הןד* ןאל הליי‬ ‫״ »‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫‪9‬‬
‫םי‬
‫&לם‬ ‫‪ em‬נ ו ן * ״ * על לדי *י*ז לי »ום־<זפ על‪-‬ין־י יי‪:‬‬
‫?י׳יי ל*‪3‬י *ת־ןל‪-‬בי )*יי*?* ל‪?5‬מ *היו לק‪3‬ל או‪$‬ר"‪$‬לא לעולם‬ ‫גוה‬
‫ז ו ם‬ ‫ה‬
‫לחו ?ם‪5‬‬ ‫* י*[ ל י יל»ל‪9‬ןה ילהלף־ ה?זלחי את־יך‪,‬‬
‫‪0‬‬ ‫י‬ ‫?‬ ‫פ‬
‫םו‬
‫»די ל?«לז»וךה ולא *בי‪$‬לס * ך י לי‪#‬י־יס?ם ולעגן ‪$‬ביר*לםג‬
‫‪ -‬חשו״ ם י י ש ‪ ,‬ש י ת י־יביי"‬ ‫)־» »««>‪.‬‬ ‫ג‬ ‫־יון‬ ‫י ‪an n w w w‬‬ ‫‪* r ^ ' J S n T S‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪3‬‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫‪:‬‬
‫לי״»‬ ‫לשונו‬ ‫ל‬ ‫‪,‬‬ ‫נ‬ ‫ו‬ ‫‪0‬‬ ‫ש‬ ‫ב‬ ‫״‬ ‫‪.‬‬ ‫ע‬ ‫ב‬ ‫ש‬ ‫‪,‬‬ ‫ל‬ ‫יש ‪,‬‬‫א‬ ‫אדם‬ ‫" יי •ין‬ ‫"‬ ‫״‬ ‫^‬ ‫*׳‬ ‫נ ש ב ‪ ,‬״ ‪1‬‬
‫׳«»‬ ‫הנ״זלל‬ ‫ל‬ ‫ג‬ ‫ו‬ ‫מיני‪.,‬‬ ‫וקלה‬ ‫בפיו‬ ‫שגירה‬ ‫שביעה‬ ‫ונעשית‬ ‫למ״י‬ ‫נשבע‬ ‫היום‬ ‫‪£‬בע‬
‫יי״»‬ ‫)שקרוז(‬ ‫םשנור״ו‬ ‫מגלה‬ ‫הקב׳ה‬ ‫־ושי‬ ‫באמת‬ ‫אםילי‬ ‫או‬ ‫לשקי‬ ‫ונשבע‬ ‫הקב ה‬ ‫י‬
‫וכתב בעל ק ס ״ א דאביש״א )בםייי״י‬ ‫לעולם הבא‪.‬‬ ‫יו‬ ‫™ *יי‬ ‫מ י *‬ ‫״ * * ״ ׳ *‬ ‫ל‬

‫ב‬ ‫‪3‬‬
‫מתי‬ ‫ד י ש ו בו‪ .‬ב א‬ ‫אגו״‬ ‫ומדרש‬ ‫״ י ״בי״ית(‪:‬‬ ‫נ׳‬ ‫ל'״‬ ‫״ ח י ל י ‪ -‬יי*י‬ ‫ל ״ ״‬
‫״ ׳ יי׳י‬ ‫בשם‬ ‫באמת‬ ‫יין‬ ‫בבית‬ ‫להשבע‬ ‫•ונמיר‬ ‫״אילי‬ ‫השבועה‬ ‫ח‬ ‫י‬ ‫»‬ ‫^‬ ‫»י‬ ‫י‬
‫ג‬
‫גינ»י‬ ‫‪.245-2.7‬‬ ‫א׳‬ ‫תל־יי‬ ‫בבית‬ ‫שמייל‬ ‫)יע׳‬ ‫לעשות‬ ‫^ * ‪ J ^ J‬־ ה ״ י ן‬
‫‪0‬‬
‫בבייאה‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫ו‬ ‫ץ‬ ‫ר‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫ו‬ ‫ם‬ ‫‪,‬‬ ‫‪0‬‬ ‫ש‬ ‫ב‬ ‫ל«‬ ‫אשב‪...,‬‬ ‫לא‬ ‫‪».‬י‬ ‫; ־ יי״ז‬ ‫^‬ ‫!‬ ‫^‬ ‫א״‪^,‬‬
‫ב*יז‬ ‫א‬ ‫״‪,/‬״‬ ‫«‬ ‫‪.,‬‬ ‫״׳‬ ‫יעקב‬ ‫אנית‬ ‫ב«יבננלי‬
‫‪a‬‬
‫ו ל‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫ב‬ ‫ש‬ ‫ת‬ ‫ל‬ ‫ב‬ ‫ת‬

‫•‬ ‫‪M‬‬ ‫־‪0^0.0‬‬ ‫י ע‪.‬‬ ‫ל א ‪ - .‬ד ב י‬ ‫שלבם‬ ‫ולא‬ ‫ש ל ב ם הן‬ ‫א ה י ת ויהי הן‬ ‫שבועה‬
‫קכט‬ ‫יג פ ז ‪ -‬ק י א‬ ‫ב‬ ‫חנוך‬

‫ו?ל־על ע?ב ו ל ? ד כ א ‪ #‬ר לבוא?ס ל?ען ל‪ :‬ס ל ל תשאי ותתיךהו‬ ‫*‬

‫‪6‬ח ןכן ת??או את‪-‬שכר?ס ביום סדין‪ :‬כ ל ק ר וכ?לרלם ו?עךב טוב‬
‫ם ט‬
‫ל ל א לכית יי ל ס ל ל לבורא סלל‪ :‬כי ?ל־}‪?#‬ה לסללהו וש?לה‬
‫?ל־בריאה נראה ואי־נראה‪ :‬אשרי לאיש א?זר ?סח את־פיו ל ס ל ל‬ ‫*‬
‫*א וסלל ללל ??ל־לבו‪ :‬א ת ר האיש א‪#‬ר ל?תח את־לבו לחרף וסרף‬
‫* ב את־לעני והוציא ד ? ד ‪ .‬על־רעהו‪ :‬אשרי ספותס את ?יו ל ? ר ך‬
‫ולסלל את‪-‬לל‪ :‬וארור ספותח את־פיו לקלל ולחרף ?ל־ל?יו ל?ני‬ ‫»‬
‫צ ו ‪ -‬צ ה ל ל ‪ :‬א‪#‬רי ס??רך את־?ל־?ע‪£‬י יי‪ :‬ארור ס ? ל ר ף את־?ל־‬
‫* י ‪ -‬צ ל ? ר ל ת לל‪ :‬א^רי סחושב לכלות ?עשי לךיו‪ :‬ארור ס?צ?ה לאלל‬
‫‪**:‬־צטנעמל[ אסריס‪ :‬א ^ ר י ס ש ו ? ר ל ס ד ו ת אבוליו הקדמונים‪ :‬ארור‬
‫סמשחית מו?דות אבות־אבוליו ואבוליו‪ :‬אשרי סנו&ע שלום‪-‬אל?ה‪:‬‬ ‫ק‬
‫ק א ‪ -‬ק ב א ר ו י ר סהורס סשלומיס ?אל?ה‪ :‬אשרי ‪#‬אינו ? ד כ ר ‪#‬לוס נרק[‬
‫קנ ?לשונו ו?לבו ?זלוס ללל‪ :‬ארור ס ? ד כ ר בלשונו ‪#‬לוס ו?לבו‬
‫קי אין ? ל ו ס ‪? :‬ל־אלה כ ? ד ו ת וכ??רים לןלו ?יום סדין ס ן ד ו ל ‪:‬‬
‫ועלה ?}י אל ^אמרו אבינו הוא עס־לל והוא לגן עלינו וסלפלל‬ ‫קה‬
‫? ע ד ל?אינו אין ‪ #‬ס עוןר ל?ל־אךס א?זר ל?א‪ :‬ראו ?ע^י ?ל־־‬ ‫קי‬
‫אךם ?לם ?ה?הי אני ל?ני ס?שולס וא?ף*ב את ?ל־א‪#‬ר יע^ה‬
‫??ל־?ני לאדם עד‪-‬לעולס‪ :‬ואיש ל א יוכל לסשחית את־?לב״‬ ‫‪9‬‬
‫ידי‪ :‬כי לל לראה סלל ו?ל?זבות אןשיס רעים כי ל?ל סס א?זר‬ ‫קח‬
‫‪ ? #‬נ י ?הדרי ס ל ב ‪ :‬ועלה ?;י סאזינו ל?ל־ד?רי אבי?ס א ‪ #‬ר‬ ‫קט‬
‫אני ? ד ? ר אלי?ס ?ן תןלמו וא?רלס ?רוע ל א א ? ר לנו אכינו‬
‫ק י ?עת ססיא את־אי־דעתנו זאת‪ :‬וליו ס??רים א^י ןתתי ל ? ס‬
‫נללת ?נוסל?ם אל־ת?תירוס ??ני ?ל־סלפצים וכארלס אולם‬
‫א‬
‫למען נךעי מע^י לל ס‪?$‬לאים ? א ד ‪? :‬ני הנה הולר וקרב יום‬ ‫?‬
‫סמועד ולעת סןתוןה לי ? א ה הדרש אני ל ל ? ת וס?לאכיס לרוציס‬

‫‪-‬קמ מםד השם ד ב ר בשם דיבור‪ .‬ואין זה כאן ענינו‪ - .‬ל ב י ת ה ‪ /‬לבית המקדש ז ‪ -‬השוה ספדי‬
‫דברים שכ״ט‪ :‬אין אבות מצילים א ת הבנים‪ ,..‬אחים את אחים מנין‪ ,‬ת״ל אח לא פדה‬
‫יפדה איש ‪1‬תהל׳ מ״ט ז׳[‪ .‬ומדרש תהלים למזמור מ״ו א׳‪ :‬אח‪ ,‬כמה קשה אותו היום‬
‫ואין יכול לפדותו‪ .‬וכן אמרו )סנהדרין ק״ד א׳(‪ :‬ברא מזכי אבא אבא לא מזכי ברא‪.‬‬
‫דכתיב ‪1‬דב׳ ל״ב[ ואין מידי מציל‪ .‬אין אברהם מציל א ת ישמעאל אין יצחק מציל א ת‬
‫עשו‪ .‬וכן הוא אומר )ישע׳ ם״ג ט״ז( כ י אתה אבינו כי אברהם לא ןך?נו וישראל לא‬
‫יכירנו‪ .‬ויש להשוות מ ק י ב ט״ו י״ד שירמיהו מגין על ישראל‪— .‬‬
 ‫ינ קיב‪-‬טו י‬ ‫חנוך ב‬ ‫קל‬
‫ל‬ ‫ד י י ם‬ ‫ת‬ ‫יכ‬
‫* ־ל־*רץ שו?רים א ת ־ ? ק ד ל ס ‪ :‬ו?לר א ד‬ ‫עי*‬ ‫לל?‬ ‫?‬
‫ם‬
‫קינ הולך ל ? ת מ י ליש?ל לנללת־עילמי נ צ ח ‪ :‬ולכן *ויתי?ם ?}י ‪$‬י‬
‫תעשו את־הטוב ל?ני יי•‬
‫נ‬ ‫ת‬ ‫ח‬ ‫‪ /‬ת ו‬ ‫י ד‬
‫^ ־ ס י ר אביו ו*אמר‪ :‬אם־טוב בעץיף לניר‬ ‫‪#‬ל‬ ‫מע? ?‬
‫‪1‬ס‬
‫ל ל ל * מ י ל&עז ל ? ר ר את‪?-‬תינו ואת‪$?-‬יד ואת־־‪$‬ל~‬ ‫ו ^‬ ‫י‬ ‫נ‬ ‫י‬ ‫כ‬

‫‪:‬לידי ‪3‬ילר ול׳לכבדו א?שים ?נללף ואלרי־כן מ ל ך כךצון ‪*5‬‬

‫? ‪W‬‬ ‫ג ‪ -‬ד ו!ען לנוך לבנו ויאמר‪ :‬שמע בני למן אשר ? ? ח נ י יי‬
‫ואירלי‬ ‫ה?אךתי־ ל א ? א א?ל בקרבי ןצעס ארץ אין נ?‪#‬י *?דתי*‬
‫ס‪9‬ץ ? ד ? ר מדברי ארץ‪ :‬א ? ל קרא ת ק ר א אל‪-‬אליף ן^ל־?ל־בני‬ ‫י•‬
‫כיל?ם ואל־זקני לעם ודכרתי אלילם ולל?תי״לי כ א ? ר ד‪.‬י&*‬
‫?לי‪ :‬ולמסר מתושלח ולקךא אל־רעים ורימז ועידן ולדמיין ו ע י ר י‬ ‫י‬
‫‪4‬‬ ‫ז‬
‫‪$‬ליו ואל זקני ? ל ‪ -‬ה ע ס ולקךא אלילם אל־?ני לכוך ‪?$‬יו‪ :‬ו ל ת ל ו י‬
‫כלס ל?ניו ו ך א ם לנוך ול?רכס ולדכר אלילם לאמר‪:‬‬
‫‪? W W‬ני בלמים לסם ירד לל למען אדם א?י?ם ע ל ‪ -‬ל א ד ן‬ ‫טי‬
‫ת‬
‫י מ ד ‪ $ ~ $‬ל ־ ? ר י ו ל י ו אשר ?רא ?אלמי סשנים הקודמים ואלרי‬
‫ם‬ ‫ב‬
‫? ל ?רא ל א ד ם ‪ :‬ן ל ק ך א לל ל ? ל ־ ? ל מ ת לארץ ו ל ? ל ־ ר ? ש ל א ד ‪* $‬‬
‫ול?ל‪-‬עיף המעימף ?דוס ו‪:‬כא את־?לם ל?ני אדם אכינו למען ל ק י א‬
‫שמות ל?ל־היל‪5‬י על־**ר?ע‪ :‬ו י ק ר א אדם !שמות[ ל?ל־ססלים א ‪ #‬י‬ ‫ג‬

‫על־לארץ‪1 :‬לעמידהו לל מלך ע ל ־ ? ל ס ו!?נע ל? יו א ת ־ ? ל *‬

‫‪5‬‬ ‫י‬
‫ל מ ש ל נ?לסז ולעשב אלמים לסךשים ל מ ? מ ע ת ול?ל־עבוךח ?*י‬
‫י׳‪-‬י ל?ל־אךם‪ *.‬ל‪? :‬רא את־לאדם * י ז ל?ל־ק?לני; ו*ין לל ד ז ‪$‬ל~‬
‫ד‬

‫נ ? ש ?המה מ?‪5‬י לאדם א ? ל ךן הוא נ?ש אדם מ?ני נ?ש ? ה מ ה‬

‫ביום הנדול‪ :‬כי ל ב ד ל מקום ל?ני אדם ו?ל־נ?שות אךם הן‬ ‫ז‬
‫?מ??ר ?נ?שות ? ה ? ה ולא ר*אכד נ?ש אחת אשר ? ך א יי ע ד •‬
‫הדין ה ן ד ו ל ‪ :‬ו?ל־נ?ש ? ה מ ה תלשין ע ל ־ ל א ד ס אשר הרע לרפות‬ ‫ח‬
‫מ ־ י אוליי‪ :‬סמעול לנ?ש ?המה לנ?שו הוא ? ע ו ל ‪ :‬כי לא דם מביא‬
‫ז‬

‫ה‬
‫מך־ס?ה?ה ה?הורה ו ע ו ? קר?ז למען תעלה תרו?ה לנ?שו‪:‬‬

‫מ ש ת נ י ה‪ ../‬ע׳ לעיל ט׳ כ ‪ - /‬ר ע י ם ו ד י מ ן ו ע ו כ ן ‪ .‬אין זכר לשלשתם ל ע י ל‬ ‫יד ד ‪ -‬ו‬

‫‪,‬‬
‫א י״א‪— .‬‬
‫לנפש בהמה אין שכל ואין נםדעין הימנה‪ ,‬א ב ל נ פ ש אדם היא ב ע ל ת שכל‬ ‫טוי‪-‬יג‬
‫ונפדעין הימנה בעד נפש בהמה‪ .‬שלפי ב ע ל הספר יש חשיבות לחייה‪ .‬אולי מיוסדים‬
‫כל הדברים הללו על אמונת הגלגול ? ־ ־ מ ה ב א ת ק ד ב נ ו ת שבפסוק י׳ נראה שהספר‬
‫קלא‬ ‫יא‪-‬לב‬ ‫טו‬ ‫חנוך ב‬
‫ל ל א ? ר נתן ל?ס לאלל תא?ךהו ?ארבע רגללם זו היא לרו?ה‬ ‫*א‬
‫ל ע ו ? ה טוב רו?א הוא לנ?שו‪ :‬הממית ?ל־?ה?ה בלי לאסךה‬ ‫יכ‬
‫את־נ?‪#‬ו הוא ממית ועו?ה עולה ל ? ? ר ו ‪ :‬לעו?ה ךעת־?ה ל?ל‪-‬‬ ‫ינ‬
‫בלומה כמלר עול הוא ועולה הוא ע ו ? ה לנ?‪#‬ו‪ :‬לעו?ה ךעה‬ ‫יד‬
‫לנ?ש אדם ד ע ה לנ?שו הוא עו?ה ואין־לו־תרו?ה לבשרו ואיד‬
‫לו מלילה לעולם‪ :‬זהדו^ס נ?ש אךס את־נ?שו הוא ממית ואת‪-‬‬ ‫טי‬
‫פז ? ? ר ו הוא רוצח ואיךלו לרו?ה לעולם‪ :‬הדולה אדם לך?ת הוא‬
‫?‪#?5‬ו ללכד ןאיךלו לרו?ה לעולם‪ :‬הדולה אךם ל ? ? ? ט לא‬ ‫יז‬
‫יח ל?עט ‪ #‬ש ו בדין ה‪$‬דול לע^לס‪ :‬לעו?ה ר ? ע ה או לדכר ךןה‬
‫ל?ל‪-‬כ?ש ל א תע?ה־לו ?דקה לעולם‪ :‬ועלה ?ני ?מרו את‪-‬‬ ‫יט‬
‫לבוהי?ם מ?ל־ר?עה א ? ד ? נ א לל‪ :‬כ א ? ר לכקש אדם לנ?שו מאת לי‬ ‫כ‬
‫כ א כן _יע?היל?ל־נ?‪ #‬לולה‪ :‬כי כיוס הןדול אני יודע ה ל ל או?רות ך?יס‬
‫הו?נו לאדם טובים לטובים ןלךעים ךעים ?לי ???ר לרב‪:‬‬
‫כב א?רי מי ?ללא ל?תים טובים בךעיס אין מכולה ואין לשו?ה‪:‬‬
‫? ? ע ו ?ני הקונים עם־סןדוליס אדם כי־נעלה ד?ר על־לבו‬ ‫מ‬
‫ללביא מןחות ל?ני לי ולךיו לא־תע?ינה *אי* והמיר יי את־?ןיו‬
‫כד מעמל לדיו ולא ל??א ?די עמל לדיו‪ :‬ןאם־לדיו תע?ינה ולבו‬
‫ללאונן ל א ל ל ד ל מללת לבו ו?הלאוננו למיד ל א להי־לו ?ל״‬
‫כי• ? ד י ‪ :‬א?רי לאי*‪ 1‬א ? ר ?‪?$‬לו י?יא ?‪$‬חות ל?ני יל הוא לקכל‬
‫כי ?לילה על־הח?איס‪ :‬ואם ל?ני הןמן י?יב את־ד?רו איךלו לשו?ה‬
‫ואם־יעלר הז?ן המלעד וע?ה איךלו ?ד?ה ןאין לשו?ה אהד‬
‫בז ה?ות‪ :‬כי ? ל ־ מ ע ? ה א ? ר י ע ? ה אדם ל?ני זמנו ואהל ןמנו כעס‬
‫כח הוא ל?ני ?ני־אדם ול?ני לל הוא חו&א‪ :‬אךס כי־לכםה ערם‬
‫מו‬ ‫ה י א‬
‫‪ 3‬ל לק^ל‪ :‬ואס־לבו ללאונן ?תלם ךעות‬ ‫כ ט ולדעב לתן מלדזמי־‬
‫יע?ה לנ?שו את א ? ר ?תן א כ ד וק?לת ש?רו אין לו‪ :‬ועני כי־‬ ‫ל‬
‫ל ש כ ע לבו או ל ל כ ש ? ? ר ו והלןאה הוא ?ל־מ?ל עניו לאכד ולא‬
‫לא־־לבלקכל ?רכת הןמול‪ :‬כי תועבת יי ?ל־אדס ‪ 3‬א ה ‪ :‬ו?ל־דבר־?זב‬
‫?עול הוא מ ל ר ד ו?הד ל ד ב ה?ות הוא נ?ךת וה?רילה ההיא אין־‬
‫לה לרו?ה לעולם‪:‬‬

‫נ כ ת ב בזמן הבית‪ .‬־־ השוה תמיד ד׳ א׳ לא היו כופתין א ת הטלה )רש״י‪ :‬בשעת שחיטה‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫ד׳ רגלים יחד( אלא מעקידין אותו )כלו יד ורגל‪ ,‬כדמפרש בגמרא‪ ,‬והשוה שבת נ״ד א (‪.‬־־‬
 ‫טז א ‪ -‬י ז ז‬ ‫חנוך ב‬
‫נ‬
‫הסי כ א ? ר כ ל ה ס י ר ל ד כ ר אל־?ןיו ואל‪?-‬רי ל ? ם‬
‫לאמי‬ ‫?ל״־ןה^^ים ס ב ו כ י ם ולךחוקיס מ ל א יי אל‪-‬לנוך‬
‫נל?ה ןן*?ןני ל‪0‬נוךז ו!לא?מו ?אל?לם א י ‪ #‬וילאו אל־־ל^קי*‬
‫י‬
‫אמגי• א ? ?יי! ? ס לניר י מ י י ‪ :‬מלאי זקני לעם ו?ליל‪¥‬ס‬
‫ו כ ס ל י ו ‪1‬ל?קו ללנוך ו*א?רו אליו‪? :‬רוך תליה לנוך א?יני ללי‬
‫נו‬
‫מלך לעולם‪ :‬ועלה ?ך?ה את‪?-‬ניף ןאת־?ל‪-‬לא}?יס ו נ ? * ד‬
‫^‬ ‫ל?‪$‬יף סיום כי ^?‪3‬ךל ל?ני יי לעולם‪? :‬י ? ף ? ל ד יי‬
‫א‪1‬ת‬ ‫ע‬ ‫ם‬
‫ל א } ? י ל " ל ‪ $‬ד ן ג ן מ י ך ך סו?ר ל?רייוליו ל < א ו ת ו?אי}ן ‪ 5‬ר‬
‫‪4‬‬
‫ו?כ?ר לטאות אךמ ועמר ל?ני כ י ‪ $‬ף ‪ :‬ויען לכוך לא‪?$‬יו ‪ 1‬א‪$‬י‬
‫ל?לס‪:‬‬
‫? ? ע ו ?ןי ע ד ‪ -‬א ? ר ל א ליו ? ל ס ועד א ? ר ל א ‪?5‬ךאו ?ל*‬
‫ס?רואיס ? ך א לל את־?ל־ס?ריאה ל < א ה ואי־סנראה כ ? ח ע»*יס‬
‫ללםי מןגגגיי וידעלס ?י אלרי ?ל־אלה יצר את‪-‬לאדס ?‪¥‬ל*י‬
‫וכדמותו ו!עש לו עינלס לדאות ןאןנלס ל ? מ ע ולב ל ל ש ב ף&?ל‬
‫מ‬
‫ללכין‪ :‬ויךסב לל את־לעולס למען ל א ך ס ול?ךא א ת ‪ ? -‬ל ־ ס ? ו ^‬
‫ה‬
‫למעני ולסלק לעתים ומן־לעתים ע ? ?ניס י ‪ $‬ד ס ? נ י ס ק כ ע יךחיט‬
‫ימן־סלרסיס למים !לקכע ? ? ע ה למיס ו?לס ק כ ע ? ע ו ת ואת*‬
‫ס ? ע ו ת ? ד ד לללקיס להעז לסשב לאךס את־לעתיס ו?ך‪ ,‬את*‬
‫ס?ניס ואת־סלךחיס ןאת״סלמיס ו א ת ״ ס ^ ת ואת־ס?נוליס ואת*‬
‫ססלללות ואת־סקציס ו?ןה את־סליי מ ל ס ל ה ועד־ס?ות ולשב על*‬
‫ל?איו ו?תב את־מעשהו ל ר ע ו ל ט ו ב ‪ :‬כי אין ך ? ר ןעלס ל?ני‬
‫לל ועל־?ל‪-‬אךם ל ד ע ת את־מ?נ?יו ואל‪!-‬עלר איש ??וליו ו*?**‬
‫לדי ילןיק לדור ד ו ד ‪ :‬ולא?ר י?לו ?ל־ס?ריות ל<א‪1‬ת ואי*‬
‫סנראות א ? ר ?רא לל וללך ?ל־איש אל־דין לל ס ן ד ו ל ‪ :‬אז ף ‪ /‬א ג ה י ^‬
‫לעתיס וגס ס?נים לא־תלליןה ע י י ולא ירסיס ןס;?יס וס?עות‬
‫ילפיררו ולא ל?נו עוד לעולם א ל ד לקום‪ :‬ו?ל־סצדיקיס א ? ר‬
‫למלטו מדין לל סןדול ללק?צו אל־עולם ןדול ולעולם סןדול‬
‫לליה לצדיקים וללה ל נ צ ח ‪ :‬ולא־לליה עוד ? ל ס ל א ?אב ולא‬
‫מללה ולא דא;ה ןלא תוללת ק ? ה ןלא ע ? ל ולא לללה ולא‬

‫א ד ו נ ה ‪ .‬ע׳ לקמן כ׳ א ‪­ /‬‬

‫הכל נ ב ר א בשביל האדם )השוה״ למשל‪ .‬ת ו ס פ ת א םנהד׳ ח׳ ט׳(״־־‬
 ‫יז ח ‪ -‬י ט ד‬ ‫חנוך ב‬
‫ח ? ך כי אס־אור ןדול ןללה ל ל ס חו?ה ‪$‬דולה לא־תלרס וג?‬
‫ן י י ל כל־ל?סת‪ :‬כי ? ל ־ נ ? ל ת נללף ואימ?לח ללא וללה‬
‫^ ל ^ ע י ך ן צ ח ‪ :‬ןעלה ?ןי ? ? ר ו על־נ???ם ??ל־עןלה א ? ר‬
‫יא ? נ א לי‪ :‬ולל?לס ל?‪$‬יו ?לראה ולי ל כ ד ו מ ע ב ד ו ‪ :‬ו?ל־מ?לה‬
‫ס?י«י ל?ני לל ?*דק וא?ר ל א ? ? ד ק ?נא לל‪ :‬כי סכל לראה‬
‫לי וא?ד _ילשב אדם ?לבו ? ? ל ו יעוץ לו ו?ל״מל??ה ה?את־‬
‫??לה סיא ל?ני י;‪ :‬אס־תביטו אל־ס?מלס ? ם לי כי יי ?ךא את‪-‬‬
‫ס ? ? ל ס ‪ :‬אס‪-‬תביטו אל־לאדץ ? ם לל כי לל לסד ארץ ו י?ם עליל‬
‫ז‬

‫את־?ל־?ריוליו‪ :‬אס־תלשבו על‪?*?-‬ק סלם ו?ל־תלתיות לארץ‬

‫? ס לל <‪5‬י לי ? ד א ס כ ל ‪ :‬אל־ת?תלוו ל מ ע ? י לאדם ולא למע?י‬
‫י י כעז??ס'את‪-‬אדון ?ל־ס?ריות כי ?ל־ך?ר לא־ל?תר ??ני לל‪:‬‬
‫ולל?לם ?ני ?אךך‪-‬א?לם כע‪$‬לה ?לגון ?דא;ה ?אמוןה ? ? ד ק‬
‫?ס??לה ? ל ל ? ה ?לר?ה ב??עיס ?נ?יון ?ח?ר ?עילם אולכיס‬
‫אי‪ #‬את־רעהו עד־א?ר ןין?או ?עולם סצער הןה לליויג יור?יס‬
‫עולם איךםוף‪ :‬א ? ר י סצדיקים א ? ר ל?לטו ?דיה‪ :‬סןדול כי‬
‫???הלם מךס??ש לאידו‪? :‬י ?עולם סהוא סכל ??דל ??עללס‬
‫אור ן ח ? ך ו?תוק ו ? ד ך‪5‬ץ ןענןי• ?ל־אלה ש?תי כ ? ל ב למען‬
‫תקראו ןלכינו‪:‬‬
‫ולסי כ א ? ר כלה לנוך ל ד ב ד אל‪-‬א‪?$‬יו ויורד ל; ח ? ך לל־‬
‫לארץ ולסי אמלה ולכס את־לא}?ים לעו?דים עס־לנוך‪ :‬ולמלרו‬
‫המלאכים ולקחו אוי־לני־ר ויעלהו אל־לרקיע בעליון ו ? ס ק?להו‬
‫י י י ע מ י ד ה ו ל?ןיו לעולם‪ :‬ותעל לא?לה ? ע ל לארץולסי‪-‬אודולראו‬
‫פ‬
‫ל א ? ? י ולא לרעו »יר נלקח זשנוך ולסללו את‪-‬יי!ילבו אל־?תילס‪:‬‬
‫ולנוך נולד ? ? ? ה ל ח ד ש תפווז ולסי ?ניס ? ל ש ?אות‬
‫ן ? ? י ס ול?ש‪ :‬וללקח אל־ס?מלס ?חדש י?ן ? א ל ד לחדש ולסי‬
‫‪5‬‬

‫כ??לם ?שים יום‪ :‬ול?^ב את ?ל־לאתות ל?ל־?ריאה א ? ר‬

‫?רא לי‪ :‬ול?תב ? ל ש מאות ו ? ? י ס ו ? ? ה ??ריס ול??דס ?יד‪-‬‬

‫ב׳(‪-.‬‬ ‫חנוך נתמנה למלאך השרת ב ת ו ר ת שר הפנים )וע׳ לעיל י״ב‬

‫‪,‬‬
‫מ ח נ ו ך ו ע ד נ ח )כ׳‪-‬כ״ד(‪.‬‬ ‫הגדולה‬ ‫הכהונה‬ ‫השתלשלות‬ ‫ב ‪ :‬על‬ ‫לק‬
‫)כן בפ״ו(‪ :‬םיון )‪a1*mHBa‬״ כמו לעיל י‬ ‫‪naMouoyca‬‬ ‫‪n‬ובנוסח ‪,‬‬ ‫גם כאן‬ ‫תמוז‪.‬‬
‫וכן בנוסח ‪ M‬ונכון )השוה א׳ ב*(‪ - .‬ש ל‬ ‫לחדש‪.‬‬ ‫ניסן באחד‬ ‫‪-‬בחדש‬
 ‫יט ה ‪ -‬כ א ו‬ ‫חנוך ב‬
‫י‬ ‫ו‬ ‫י ו ‪:‬‬ ‫י‬ ‫י‬
‫לי־ * ל ־ ל א ד ן ? ל ש י ם יום ו ל ח י י א ל ם ‪ :‬וללקח אל־‬ ‫'־ ^‬
‫ה?מלם ? נ י ת בד‪1‬ךש תמוז סהוא ביום ל;??י לוהוא א ? ר בו כולד‬
‫ם‬ ‫מ‬ ‫י א ‪:‬‬ ‫ר‬ ‫ה‬ ‫כ‬ ‫ו‬ ‫ז‬
‫* י ל?ל־אךם תכוןה דו?ה ?לוליו אלה ?! ‪3‬‬ ‫׳י־‬ ‫^‬
‫ה ס י י ח ןסלךה והלציאה מ־סמי־ם ה א ל ה ‪ :‬כ ? ? ה ?בד‪ ,‬הוךד‪? .‬יז‬ ‫״‬
‫נולד ו?ה מ ת ‪:‬‬
‫&‬ ‫‪1‬‬ ‫ח‬
‫ולמסר מ ת ו ? ל ואליי ו?ל־?ני לניר ולבנו מןמח <‪PW‬‬ ‫כ‬
‫כ‬
‫אתנה א ? ר ? ם נלקח לניר‪ :‬ולץבחו אילים ו?ריס ויקךאי ליל*‬
‫‪4‬‬ ‫נ‬
‫‪ ° p‬ו א?לי את־הקר?! ל?ני לל‪ :‬ולאחים א ? ר ?או אלילם אל־־‬
‫ל ?ישו‬ ‫‪;1‬‬‫השמלה הביאו מתנות ל?ני לנוך ו!עשו ש‬
‫ר‬ ‫‪ 1‬י ; י‬ ‫? ן ? ן ה‬

‫? ל ? ה למים‪:‬‬
‫ם‬ ‫ו כ‬ ‫א‬ ‫כ‬
‫" י * ‪ ¥‬ל י ? י לעת־ערב ו*א?רו זקני לעם אל־מתו?לה‬
‫‪:‬‬ ‫ל א‬ ‫כ‬
‫ל?ני לל ול?ני ?ל־לעם ול?ני מזבח לל ונ?בדל •יניד‬ ‫*י‬
‫י‬ ‫נ‬
‫מ ? י ן מ ו־יען ? ת ו ? ל ח לאנ?יו תכי ?ני ארס עד‪-‬א?ר לל ‪ $‬ל י‬
‫לניד אבי ל?סר לו הוא לה? םא??יי‪ :‬ולהבו לאנ?ים עוד ללל*‬ ‫י‬
‫ל ל‬ ‫ז‬
‫לשןא ?ם ??קום ארךןה‪ :‬ול?אר ? ת ו ? ל ח על־ לד־ה?ן?לו ו י * *‬ ‫י•‬
‫י‬
‫אל־לל ד א מ ר ‪ :‬רביז ?ל‪-‬לעולם אתה להדר א^י־?סרל ?לניר א*‬ ‫י‬
‫?ביר־נא להן לאנ?יף ולמדל את־לביתיהס לךאה את־?ביחי‬
‫ם ש‬
‫) קום שהשת‬ ‫ב מ‬ ‫‪8‬‬ ‫ס פ ד י ם ‪ .‬בם׳ ‪A 0cry hu890‬‬
‫‪L i b e r‬‬ ‫‪J o h a D m 8‬‬ ‫‪P‬‬ ‫‪P‬‬ ‫ששה‬
‫ה‬ ‫ל‬
‫ג י‬ ‫בו בם חנוך( ניתן מנין הספרים שכתב חנוך ששים וששה ב ל ב ד ‪ -‬א ש ד ב ו‬
‫הקב״ה יושב וממלא שנותיהם של צדיקים מיום ליום ומחדש לחדש״ )קידושין בבלי‬
‫ל״ח אי(‪ .‬והם מסתלקים מן העולם ביום שנולדו בו‪ .‬כגון משה שנולד ומת בשבעי׳‬
‫« •‬ ‫באדר )תוספתא סוטה י״א ד ‪ -‬ו ד ( ‪ .‬־ ת כ ו נ ה ד ו מ ה ‪ .‬כך מסר םוקולובברומית‪:equa1‬‬
‫‪e‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪t‬‬

‫‪Y‬‬
‫י‬ ‫אבל בםלאבי‪=) TT,MHO :‬חשוכה(‪- .‬‬
‫ם‬
‫ב מ ק ו ם א ר ו נ ה ‪ .‬במקור‪ :‬אחזן = ‪ ,‬״ ‪ 3‬ץ ‪ . * 0‬לקמן כ״ג מ ״ ה ‪ -‬מ ״ ז נאמר ש מ ק י‬
‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬

‫זה היא בטבור הארץ ושם נ ב ר א אדם ישם ג״כ קברו ושם ק ב ר א ד פ את ה ב ל ושמלני־‬
‫צדק הוא כהן ומלך במקום אחוזן‪ .‬מכל אלי הסימנים נראה שכוונתו לירושלים‪ .‬שהיי‬
‫ייישליפ היא טבור הארץ )ע׳ א ג ר ת אריסטיאם פ״ג‪ .‬והשוה תנחומא ב ו ב ר ןיקרא ‪:78‬‬
‫ארץ ^שראל יושבת באמצעיתו של עולם וירושלים באמצע ארץ ישראל ובית המקיש‬
‫באמצע י ר ו ש ל י ם ואדם הראשון ניטל עפרו ממקום שבו היה המזבח )ע׳ ב״ר י״י ״׳‬
‫‪:‬‬
‫ב פ ר ו ש ו של תיאודור( והוא גופו היה הראשון שבנהו )השוה פסיקתא ר ב ת י ק ״ ם ב י‬
‫הלך דוד‪ ...‬ומצא שם א ת המזבח שבו הקריב אדם הראשון ובו הקריב נ ח ובו הקריב‬
‫אברהם^ והשוה ת״י לויבן נ ח מזבח ל ה ‪ /‬ברא׳ ח׳ כ׳( והבל נ ק ב ר במקומ בית המקיש‬
‫כ ב ‪ n‬ויהי בהיותם בשדה ־ אין שדה אלא בית המקדש( ומלכי־צדק היה מ ל י‬ ‫‪ j‬ג י‬
‫שלם )ברא׳ י״ד י ״ ח ( ‪ -‬ר ו ש ל י מ ‪ .‬מכל זה נראה שבמקור העברי היה ‪ ,‬ב מ ק י ם ארונה״ )ע׳‬
‫‪,‬‬
‫^ ) " ^ י ^ ^ ^ י י י נ רי״ש וו״ו כחי״ת נראו לו וקרא אחזה ומסד באקוזטיבום‬ ‫״‬ ‫י‬ ‫נ‬
 ‫בא ז ‪ -‬כ ב ג‬ ‫חנוך ב‬
‫ולעשות ס ל ל ‪5‬ךצו‪$‬ף‪ :‬ויישן מ ת ו ש ל ח ! י ך א אליו לל ?מראה סלילה‬ ‫ז‬
‫ה‪-‬ט ד א ? ר אליו‪ :‬ש ? ע ? ת ו ? ל ח אני לל אלתי ל נ ו ן אביף‪ :‬ו ? מ ע ל‬
‫לקול לאישים לאלה ו?מדל ל?‪3‬י מןבסי ואכ?ךף ל?ני ?ל־לאנשיס‬
‫ולליל נ??ד כ ל י?י ס ך ף ‪ :‬וליקץ מתושלח מ ‪ #‬ת ו ו ל י ר ד את־לל‬
‫סןךאה אליו‪ :‬וימהרו זקני לעם אל־מתושלח ‪1‬י& יי אלסים את־‬ ‫יא‬
‫ל ב מתושלח ל ? * ע ?קול לאנשים ולרמר אלילם‪ :‬ל‪ :‬אלהים לתן‬ ‫יכ‬
‫? ר ? ה לאישים לאלה לננד עיני סיום‪ :‬ולמסר ם ר ? ן ובךמי וחס‬ ‫ינ‬
‫זקני לעם ו_יל?ישו את־מתושלח ??דיס לקרים ולשימו ? ל ד מןהיר‬
‫על־ראשו‪ :‬ולמלרו לאישים ולביאו אילים ו?רים ומךלעופות ?לס‬ ‫יד‬
‫סלדועים למען ‪.‬יקריב מתושלח ?שם לי ו?שס לאישים‪ :‬ולעל‬ ‫»י‬
‫? ת ו ? ל ח על‪-‬מןמח יי ויאירו ?}יו ל ? ? ש ב?הךלס עולה ו?ל־‬
‫מ ז‬
‫לאנשים ללבו ?עקבוליו‪ :‬ולעמד מתושלח על־מןבח יי ן?ל־לאנשים‬
‫עמדו ??ביב למ!?ס‪ :‬ולקחו זקני לעס את־לאיליס ואת־ס?ריס‬ ‫יז‬
‫ו!א?רו א ר מ ע ה ל י ל ס ו!ניחום ?ראש סמץמס ו*אמרו אל‪-‬מתושלח‪:‬‬
‫יח‪-‬יט קח את־סמא?לת ס*את ןןמלל את־סלדועיס לאלה ל?ני לל‪??1 :‬דש‬
‫מתושלח את־??יו ^ ל ‪ ^ ^ -‬ןיקךא א ל יי לאמר‪ :‬אנא לל מי‬ ‫כ‬
‫כ‬
‫א אני בי אעמד ?ראש מןבלף ובראש לאנשים ל א ל ה ‪ :‬ןעלה לי‬
‫פ‬ ‫ה‬
‫ס ? ק י ? על־עידףי ועל‪?-‬ל‪-‬לאנשיס לאלה ןליו ?ן?יס ? ל ה ת ת‬
‫לעידר סן ל?ני ?ל־־לאנשיס למען לבינו ?י א ל ה ל‪,‬ע&רל לסן‬
‫כב ל א נ ? י ף ‪ :‬ולסי כ א ? ר סלמלל מתושלח ולרעד לי&ןמס ו ת ל ת מ ס‬
‫סמא?לת מ ע ל ה*ז?ס ותקפץ ^ ל ־ י ד ־ מ ן ק ן ל ל?‪3‬י ?ל‪-‬לעם‪:‬‬
‫ח‬ ‫ת‬

‫כנ‪-‬כדולדךדו לאישים ולסללו את־לל‪ :‬ו??תב מתושלח ל מ י לל ו ל מ י‬

‫כי׳ ?ל־לאנשיס למךסיום סהוא‪ :‬ולקח מתושלח ולןמח את־?ל־א?ר‬
‫הו?א מאת לאישים‪ :‬ולשמחו לאנשים וינילו ל?ני לי ול?ני ?תושלח‬ ‫כי‬
‫כז מל?יס ל ס ם ‪ :‬ואלרי־כן ללבו ל ע ס איש לאללו‪:‬‬
‫וילל מתושלח ל ע מ ד על־סמןמס ל?ני לל ול?ני ?ל־לאנשיס‬ ‫כב‬
‫למן־סיוס סהוא ע ? ר ?ניס בקורתו לנללת־נצח ו?למדו סי&ב‬
‫ל?ל־לאךץ ול?ל־א‪?$‬יו‪ :‬ןלא ‪??5‬א איש ?ר אחדי ס ל ? ל מאלרי‬ ‫ב‬
‫לל ?ל־סלמים א ? ר ללה מתושלח ל י ‪ :‬ול?רך לל את־?תושלח ו ל ד ן‬ ‫נ‬

‫‪.‬‬ ‫‪ a 3 a c b‬ה י ד ו ע י ם‬ ‫‪.‬‬ ‫‪— 3 c a p c a H‬‬

‫המותרים ב א כ י ל ה ‪ - .‬א נ א י י ‪ .‬ב מ ק ו ר ‪ :‬שמע יי‪ .‬ובנוסח ‪ :HB‬אוי לי י י ‪- .‬‬
 ‫ד־כט‬ ‫חנוך ב כ ב‬
‫‪:‬‬
‫את־קר?נוליו ואת‪-‬מןחוליו ואת־?ל‪-‬עבוךתי א ? ר ע כ ד ל מ י לל‬
‫וללי כ א ? ר קרבו ימי ? ת ו ? ל ח למות וירא אליו לל ??ראה ללללד•‬ ‫י‬
‫ה ‪ -‬י ו*א?ר אליו‪ ? :‬מ ע ? ת ו ? ל ח אצכי יי אלתי לכוך אכיף‪ : :‬ל ע תרע‬
‫י‬
‫י י*" *ל ר ?י ?לו למי־לייף ןקרוב יום ? ‪ : W‬קרא אל"‬ ‫ע ן ד‬ ‫א‬ ‫ז‬

‫י‬
‫נ י ?לל&ר ?נףי א ש ד נולד ל ? נ י אלרי־צל‪ :‬ול‪-‬למשתו א ת ־ ^ ר י‬ ‫ח‬
‫״ ?לןלר ול^מךתו על־יד מ?*י* ואהךל אליו את ? ל ‪ -‬א ? ר יליד•‬
‫מהיי הי קרב זמן א?ח ?ל־־לארץ ן?ל‪-‬אךס מ ל ־ ס י ע ל ‪ -‬ל א י ץ‬
‫‪:‬‬

‫ד‬
‫י ‪ -‬י א ו?ל?יו תללה מה‪?$‬ה ?דולה ? * * ל ־ ל א ר ץ ‪ :‬מי א ך מ לקןא ?רעדו‬
‫וא??יס על־א??ים ל*‪$‬או ול^יז ?לשח ת ל ל ס ות?לא ?ל״לארץ‬
‫ם‬ ‫ס‬ ‫י ג‬
‫ל‪ $‬וד ו?ל־רע‪ :‬ונבדעןבו את־בוךאס ולשתלוו לאללי ל ? ל‬
‫ו ל ר * ^ ל ול&‪3‬לר לארץ ולגלי ללם‪ :‬וללןאה לאויב ףןזמח‬ ‫‪0‬‬ ‫? ן י ע‬ ‫ע‬

‫יי *ממייי ל*‪2‬די ל‪ 3‬יל* ו?ל־לארץ ה ל ל י ף א ־ & ? ? ר ה ה ל ־ ? מ‬

‫ת‬ ‫ד‬

‫פ‬ ‫י‬ ‫ט‬

‫י ו?ל־?ר •י‪0‬ליף את־זרעיי ? ? ? ‪ :‬ל לקץ ללמיס‪ :‬ו?ל‪-‬ללשונ‪1‬ת י?תני‬
‫ט ז‬
‫?ארץ לצערי‪ :‬אז אצ^ה על־להם לליןרק א ל לארץ ו א ג ר ו ת מי״‬
‫ד‬
‫ה?מלס הןדולים י ך י על־לארץ אל‪-‬לה?ר ל ר ב ולמי ל ל ? ר‬
‫ת‬
‫ל ד א ^ ח ‪ :‬ואבד ?ל״^‪-‬יז לארץ ונ?ללה ?ל‪-‬לאךץ ולללה ‪ #‬ר י‬ ‫יז‬
‫ת‬
‫יח את־פצלד‪ .‬למדהיים י י א ו א **יל א ־?דל‪$‬ר ? ן ף את‪-‬צם ?^‬
‫ז‬ ‫‪:‬‬ ‫‪ ,‬ה‬

‫ה?כוד‪ :‬ימ*רעי אקומם עולם אלי הרעו י ה י ה לעולם ע ד ־ ל א ב י ז‬ ‫יט‬

‫ל?ני כ א ? ר יליו ל א ן ? י ס חו?איס ?מו־כן ל ? ? י ‪ :‬וייקץ ? ת ו ? ל ח‬ ‫כ‬
‫פ‬ ‫ד‬ ‫מ‬
‫נא מ ‪ #‬ת י וי‪$‬צי?הי ‪ 0‬ל י י ‪ • * $‬ולקרא ל?ל־זקני ל ע ם ולממר ל ל‬
‫את־כל א ? ר ד ? ד לל אליו ואת ?ל‪-‬למךאה א ? ר ל ך א ה מאת לל•‬
‫כב‪-‬כנויע?בו לא?שיס אל־פךאהו ויע?הו‪ :‬לל הוא ל ? ל י פ ו לעשות כרצונו‪:‬‬
‫כ ד ‪ -‬כ ז ז ן ע ל ה מ ת ו ? ל ח עשה ? צ ל א ? ר ד?ר אליף יי‪ :‬ולקרא ? ת ו ? ל ח‬
‫אל־ניר ?ךל?ף• אלי‪-‬צ* לקקןיז וילמישהו את־??די'ס?ל‪$‬ה ל מ י‬
‫?ל‪-‬לעם ולעמיךהו על־יד ראש למןמל ולל?דהו את־לל אשר י^של•‬
‫נ ז כאנשים‪ :‬ר א ? ר ? ת ו ? ל ח אל־לא?שיס ל נ ה ניר ל?ני?ס וללה ?שיא‬
‫‪5‬‬
‫כ י ל?לר מךליוס ל ן ה ן מ ^ י ל ד ז ז ‪*1‬א?יי לאישים אל־מתו?לח ל ל י לני‬
‫כ ח‬
‫‪$‬ד?רר וילי ל כ ר לי כ א ? ר ד כ »ליר‪ :‬ו כ א ? ר ד ? ר ? ת ו ? ל ה‬
‫י‬

‫אל־לא??יס ל?ני המץכל ? ב ו ? ה רוחו ו??רע ע ל ־ ב ך ? י ו ול?רש את־‬

‫כ ט כ‪9‬יו אל־ה?מלם ולל‪5‬לל אל־לל‪ :‬ו?ללמללו ותצא רוחו אל־לל‪:‬‬
‫‪.yB‬־־‬ ‫א ו י ל י ‪ .‬כ ך בנוסוזאות‬ ‫‪3‬‬
‫קל‬ ‫כב ל‪-‬בג ז‬ ‫חנוך ב‬
‫ל ־ ל א ולמהר ניר ן?ל‪-‬לעם ו!עשו ק?ר למתושלח ??קום ארונה‪ :‬ל?ה‬
‫ונ??ד ? ל ? ש ??לנ־ה?}דים[ הקדו?ים ל ל ך ניר ??בור ך ב וממחים‬
‫לב ןשאו את־גגית ? ת ו ? ל ח ‪ :‬ו?ללל הנילהו כק?ר א ? ר עשו לו‬
‫לנ ולכ?הו ראמרו‪ ? :‬ר ו ן ליה ? ת ו ? ל ח ל?ני ל‪ :‬ןל?ני ?ל־לעס‪:‬‬
‫לד‪-‬להוכא?ר ל?צו לל?ת ‪1‬ל?תילס[ אמר ניר אל‪-‬לאנ?יס‪? :‬לרו ליום‬
‫ןלביאו אילים ו?רים ןיתוריס ןיונים ןלקר?נו ל?ני ל‪ :‬ואחר תלכו‬
‫ל?תי?ס‪ :‬ול??עו לאן?יס ?קול ניר לכלן ולמלרו ולכיאו ו_יא?רוס‬ ‫לי‬
‫לז לראש למזכה‪ :‬ולקח ניר את‪-‬למא?לת ולןכח את־?ל־א?ר הו?א‬
‫לח ‪!1‬קרב ל?ני לל‪ :‬ול?מחו ?ל־לאנ?ים ל?ני לל ולהללו כיוס ההוא‬
‫ם‬
‫ל ט את־לל א ל ל י ל ? ם ל ולארץ אללי ניר‪ :‬ל?ךליום ההוא ליה ? ל ו ם‬
‫‪0‬‬
‫י ^ מ י מ ל ־ ל א ר ץ ?י?י ניר ?אתלס ו?תלס ? נ י ס ‪ :‬ואלרי־כן ?רו‬
‫י א לקנא איש ?רעהו ‪1‬א}?יס על־אנ?ים‬ ‫לאנ?ים ?עלי יי‬
‫ס‬ ‫‪ 1‬ז‬

‫סא הלקו?מו ולשון על־לשק ק?ה ל ? ל ל ? ה ‪ :‬ןאס־‪3‬ס‪??-‬ה אחת לללה‬

‫מכ ללס ל?בות שונים קכלי‪ :‬כי ה ? ? ן ה ל ל ל ? ל ך כמעם השלישית‬
‫?ראשוןה ? ? ך ס להלה גן־עךן כ?נית ?נךעדן ו כ ? ל י ? י ת ?חוץ‬
‫מ ג ‪ -‬מ ד ל נ ך ע ח ךעד־המבול ה??יןד‪ :‬ולקם ? ל ל ? ה ו?ךד ןדול‪1 :‬ל??ע‬
‫מד• ניר הלהן וללעצב ? א ד ‪*1‬א?ר ?לבו‪ :‬אכן רואה אצכי כי קרב‬
‫הז?ן ןהך?ר א ? ר ד?ר יי אל־?תו?לח אכי ל&ד א‪3‬י*‬
‫ןא?ת ניר ו ? ? ה צו?ני?ה לילה עקךה ןלא ללךה ל‪5‬יי‬ ‫בג‬
‫כ‬
‫?;?יל‪ :‬ולהי צו?ני?ה לעת זקןלה ותלד ? ? ? ן ה ןניר הלהן לא‬
‫? כ ב אלה ולא ננע ? ה למךהיום א ? ר ל‪?5‬יךהו לל ל ? ר ת למי‬
‫ל ע ם ‪ :‬ולהי כ א ? ר לךעה צו?ני?ה על־לךיו^ה !לארס ותבוש‬ ‫נ‬
‫ות?תתר ?ל־הלמיס ע ד ־ א ? ר ת ל ד ןאיש לא־לךע‪ :‬וכא?ר ?לאו‬ ‫י‬
‫?אתלס ו?מוניס ו?נלס למים ויום הלךה ז^^ןל לקרב ולןכר ניד‬
‫את־א?תו ולקראל אליו לכיתו לרכר א ל ה ‪ :‬ולכא צו?ני?ה אל־‬ ‫י׳‬
‫ניר א י ? ה והנה יש־לה נהריון[ ?ב?‪$‬ה וקרוב היום מועד ל ך ל ה ‪:‬‬
‫‪!1‬ךא אולר‪ .‬ניר ולבוש ?&ד ‪1‬יא?ר אליל מה־*את עשית א?‪*1‬י•‬ ‫י‬
‫ותעסוי עלי לך?ה ל?ני לאנ?יס ל א ל ה ‪ :‬ועלה לני &ע?די‬ ‫י‬
‫ולל?ל א ל ‪ -‬א ? ר לרית לרמת ב?נך ? ך א ? ? א את־לדי ? ך ול?אלי‬

‫צ ו ס נ י מ ה‪ .conaHHMa .‬בנוסח ‪ - ,COOOHHMS : n, CocfcoHHMa: yB‬במקור‪ :‬ותהי צופנימה‬

‫ל ע ת זקנתה וביום מותה‪ .‬וברור מן ההמשך שהלשון וביום מותה אינו מעיקר הכתוב‪- .‬‬
 ‫ל ב‬ ‫_‬ ‫ח‬ ‫כג‬ ‫חנוך ב‬

‫ל מ י יי‪ :‬ו ל ד ב ר צי?ני?ה אל־ניר א י ? ה לאמר אדוני הנה עת‬

‫ם‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫י ! ג י‬ ‫ז‬ ‫י‬
‫י מ י ס י ‪ :‬ל א א ד ע איך ד ך ל ה חך©ת ? ? נ י ‪ :‬ולא‬ ‫י‬ ‫־ ^‬
‫ן»י^י‬ ‫לאמין ניד לאשתי ‪*1‬א?ר אליה שנית לכי מע?די‬
‫ל מ י יי‪ :‬מהי ? ד כ ר ניר אל‪-‬צי?ני?ה א ? ת י ותפל צו?ני?ה אל־‬
‫ה ל י ניר ו ל * ת ‪ :‬וללעצב ניר מאד ו'א?ר ?לבו אולי ללה כן מ מ י‬
‫קילי כי ? ך ? י י ? מ ל ? ? ה לל?א אךס ל?ני לל‪ :‬ועלחילרלמני ליי‬
‫ה‬ ‫י‬
‫ל מ * ?ל*י ‪$‬י לדי ל א לללה ? ה ‪ :‬ועוד * ? ר ?רוך א ל‬
‫לל <‪5‬י־לא לרע אי‪ #‬ע ל ־ ה מ ע ? ה הןה א ? ר ע ? ה לל‪1 :‬ל?הי י י‬
‫ניסגר־ ד ל ת כיתי וילך אל־צח אחיו ולנד־לו ? ל ־ א ? ר י ה י ה ' ל א ש ת ו ‪:‬‬
‫ולמהר צח גילך עם־ניר אהיי לכית ניר ע ל ־ ד כ ר מות צו?ני?ה‬
‫ולד?רו מיניהם ?ה־לללה ב?נה ? ע ת ל ד ל ת ‪*1 :‬א?ר צה א ל ‪ -‬י י‬
‫אל־תעצב ניר אחי כי לל כ?ה היום את־לר?הנו כי אין אי‪#‬‬
‫יודע‪ :‬ועלה כלך מהר ו ק כ ה י ל כ מ ל ר ולל ו?תיר א ת ״ ב ? ת‬
‫לר?תני‪ :‬ולניחו את־צו?ני?ה ? ? ? ה ו!ל?ישול בגדים ?חודים‬
‫‪1‬ל??תל כבלת מו?נה לקבוךה ו!ל?רו ק?ר ב ? ל ר ‪ :‬והנער « א‬
‫‪5‬‬
‫מתוך צו?ני?ה ה מ ל ה ו!?ב על־־המ&וה מימינה‪ :‬וצח וניר ?אי‬
‫לקבר את־צו?ני?ה ולךאו את־הנער יושב על־לד צו?ני?ה ה מ ל ד‬
‫ןהוא מ ‪ ? #‬ש ף א ת ־ ב ג ד ה ‪ :‬ול?חדי צלי וניר מחד ןדול כייללד•‬
‫הנער ? ל ס ?גופו ? ? ך ש ל ש ומרכר ?מיו ומ?ךך את־יל‪ :‬ולבימו‬
‫עליו צח וניר והנה חותם ה?לןה על־לבו ומראהו נ??ד'‪ :‬ויאמי‬
‫צח וניר הנה אלהים מחדש את־?לנת הכלת אן^ךינו ? ל ? צ ו ‪:‬‬
‫ולמהרו צח וניר ו ך ל צ ו את־הנער וללבישהו בגדי״כהןה ולתנר־לי‬
‫מ מללס ה?הנה ו י א כ ל ‪1 :‬ל?ןךאר את־שמי מ ל כ י ־ ? ד ק ‪' :‬ולקח צה ה י י‬
‫את־ןונת צו?נימה וי??יטול את־הבגדים השחורים ו ך ל צ ו ל‬
‫וללבישול ?;דיס מאיריס נכ?דים ול?נו ? ל ת ‪ ' :‬וילך צח וניר‬
‫ימל^י־^דק ולקברול לעיני־לל‪ :‬ולדבר "צם אל־ניר אהיו שמר על־‬
‫הנער הןה בסלר ע ד נלא[ לעת הי־‪-‬יערימו ?ני לאדם ? ? ל ־ ל א ת‬
‫והחלו לסור מאלרי אלהים וללה אס־לכיךהו ולך{הו‪':‬ואלרי־לז‬
‫ב‬ ‫ת‬ ‫ל‬ ‫ד‬
‫ל ל ך צס למקימי‪ :‬ולסלי רעית י י י ל י » ל ־ ל * ח ?ימי נ י ר ‪:‬‬
‫‪4‬‬
‫וללל ניר ל ה ל ע צ ב מאד ויותר מלל על־הןער ו אמר אוי־לי לל‬
‫עולם בלמי הסלו‪? .‬ל־־לךעות לרב ?אךץ ןרואה ‪$‬צ?י ?י קרוב‬
‫קלס‬ ‫כגלג־מט‬ ‫חנוך ב‬

‫קצנו ימל״ליאךץ ??ני ר ע ת ל א ד ם ‪ :‬ועלה יי ?ה־המראה ימה‪-‬‬ ‫לנ‬

‫נ‬
‫? ? ר ו ו?ה אע?ה־לו האמ?ס גכדהוא לטל א ל י ? א י ה ‪ :‬ול?מע ל‪:‬‬ ‫לי‬
‫לה אל־ניר ו!ךיא אליו ??ראה הלללה ויא?ר אליו‪ :‬ניר את־דךעות‬
‫לרבות א ? ר ?אךץ ל א י א ? ל ל עוד וה?ני חמץ להביא א?ךן ?רול‬
‫ל י‬
‫על־לארץ ואבד ?ל־הלקוס א ? ר ?ארץ‪ :‬ואל־הנער אל־תעצב ניר‬
‫?י עוד ? ע ט ואני שולל את־?י?אל ראש מלא?י ולקח את־הנער‬
‫והושי?הו בנן־עדן מ?קוס א ? ר ליה בו ל?נים אךם ? ב ע ?ניט‬
‫נ א ? ר ללה לו ךקיע ?תוה למיד ע ד ־ ? ל א ל ^ א ז ולנער הזה ל א‬ ‫לז‬
‫יאמר עם־לאו?דים בדור הזה ?י להיות בהן הבלנים לעולם מלכי‪-‬‬
‫* ד ק לעךתיו ואעמידהו להיות ראש הבלנים ב א ? ר ליו ל?נים‪:‬‬
‫ל ה ‪ -‬ל ט וייקץ ניר משנתו ול?רך את‪-‬לל הנראה אליו ויאמר‪? :‬רוך לל א ל ל י‬
‫אבותי אשר ד?ר אלי בי־?הר להן ?רול ?למי ???ן צו?ני?ה א ? ת י ‪:‬‬
‫מ‬
‫לי אין לי נער אסר במש?לה הזאת להיות להן ?דיל והוא ?ני‬
‫«א וע?ךף ואלה אלסים ?דול א ת ה ‪ :‬לי?נית אותו ע ם ־ ^ ד י ף הללנים‬
‫הגדולים עם־שת ואנוש ךרוש ועמילם ו?ר?ידם ו?סללאל ושרוג‬
‫מכ וארו?ן ועלים ולנוך ו ? ת ו ? ל ח ועמדי ניר ע ? ך ף ‪ :‬ו?ל‪5‬י־*דק !ה‬
‫ם‬
‫מנ יליה ראש ל ? ל ? ת ע ? ר סללניס אשר ליו ל?ני * ונם ?דור‬
‫האלרון לללה מלכי״*דק אסר ראשית לשנים ן ש ר ללנים‪ :‬ואלדי־‬
‫מ י מן להלה ראש ל?לם להן ?דול נמעל[ ד?ר אלהים ולח א ? ר יע?ה‬
‫נזה אותות גדולים ו???דים מלל א ? ר ליו‪ :‬ומלכי־צרק ההוא לללה‬
‫כלן ו?לך במקום א‪1‬ץ?ה לאמר ?&בור קז^ך־ץ א ? ר ? ם נ?דא‬
‫מי אדם ן ? ס להלה אלרי־מן ק?רי‪ :‬ועל הלהן לראש ההוא ?תוב ?י‬
‫מז הוא יליד! קבור במקום ? ה ו א טבור לאךץ‪? :‬מר־כן קבר ? ס אדם‬
‫כ‬ ‫ת‬
‫לרגו קלן בי ללה ? ש ל ד ? ל ש ?ניס ?לי קבירה‬ ‫א ־ל?ל ? י‬
‫ע ד ־ א ? ר נראה עיף ל‪5‬ק רא ערבית א ? ר ללה קובר את־א?רוליו‪:‬‬
‫ז‬

‫מ ח‬
‫לדעתי ?י גדולה סליה ס?למ?ה א ? ר לבוא ו?מהפ?ה לסוף לדור‬
‫מט הזה ואמר ה ל ל ‪ :‬מלמד צל אלי א ? ר ל?אר ואלדי־כן להלה נ^ע‬

‫‪.cTduieHie-‬ל ח ו מ ה א ע ש ה ל ו ‪ .‬ל נ ע ד מלכי צ ד ק ‪ - .‬ה י ק ו ם א ש ד ב א ר ץ ‪- . M H O 3 6‬‬

‫‪,‬‬
‫כ אי‪ - .‬ע ו ר ב י ת‪ ,rajuo .‬והוא ‪ r ^ a‬בדוםית‬ ‫א ד ו נ ה ‪ .‬ע׳ לעיל‬ ‫במקום‬
‫ב ר ו מ י ת ‪ a‬ה ש ו ה פרקי דר״א כ״א‪ :‬והיו אדם ועזרו יושבים ובוכים‬
‫ומתאבלים עליי ולא היו יודעים מה לעשות להבל שלא היו נהוגים בקבורה‪ .‬בא ע ו ר ב‬
‫אחד שמת לו אחד מחביריו‪ ,‬לקח אותו וחפר בארץ וטמנהו לעיניהם‪ ,‬אמד אדם כעורב‬
 ‫כג נ ‪ -‬ם ו‬ ‫חנוך ב‬
‫י ם‬
‫ממ?‪6‬לתו ואן?יס א ל ד לל״יי‪ :‬יםליי־*דק ל מ ה אז ל א * לללנים‬ ‫נ‬
‫נ* ?א??יס מילר ן ע ו כ י את־לל‪ :‬וללזי אלרי א ? ר ' ללה לנער א ר י ג י ם‬
‫נב יום בכית ‪5‬יי ויא?ר ל‪ :‬אל־מי?אלז י י * ל ־ ל א ד ן אל־ניר ללל!‬
‫ת‬
‫ולקלל א ־&ל<‪5‬י־‪¥‬דק נערי א ? ר אתי ו ? ? ל אותו ?נךעדז‬
‫ל מ ? מ ר ת ‪ :‬כי קרו?ה ל ע ת א ? ר אני מ??יר את־?ל‪-‬למיס מל־־‬ ‫נג‬
‫פ ! ל‬ ‫כ ד‬ ‫ו‬ ‫‪n‬‬ ‫‪w‬‬ ‫נ י‬
‫המסר מי?אל ויךד כלללה וניד ל‪#‬ז‬ ‫*‬
‫ני• על־מ??בר ג ו * אליי מי?אל ולדכר אליו‪ :‬כ ה אמר ? ל ח ניר‬
‫ל ‪:‬‬

‫ני אלי את־סןער א ? ר ‪9‬םרסי *לדף‪ :‬ו ל א תכיר ניר את־סדוכר אליי‬
‫וללעצב ל ב י ויאמר‪ :‬ל ל א יכירו ל א ן ? י ס את״הנער ולקלהי ולךןהי‬ ‫נז‬
‫ב‬ ‫ג ח‬
‫*י ל לאנשים לאלה ר ע ל?ני לל‪ :‬ו*א?ר ניר א ל סדוהי איז‬
‫מ ע ר א?לי ונם־לא א ד ע מי א ל ה ‪ :‬העז ל ד י כ ר *ליו אל־־סיו*‬ ‫«‬
‫ניר ראש צבאות לל אצכי ול?ללני לל ולןני ליקה ס ל ם אתמערר‬
‫ת‬ ‫‪ :‬ה י‬ ‫ו‬ ‫ס‬
‫ל ל ? * י ‪? W t f f l‬גן־עדן ןליה ? ס עד־עולס‪ :‬ןכא^זר ידזידז‬
‫לדור לשנים ע ? ר ואלף ושבעים ? ד • תעכךןה לולד כ ד ו ד להיא‬
‫ם‬
‫אדם צדיק א ? ר לי יאמר אליו לעלות על־ללר להוא א ? ר ?‬
‫צ‬
‫ע ? ך ה מכי* ל אליר ו??א ? ס <*ל<‪5‬י‪?-‬דק אסר א ? ר ליה לי‬
‫י‬
‫? ס ? כ ע ?ניס מ ? ס ת &?ני אדם למקריבים לכסילים ל?לי‬
‫יא?ךהו והיציאהו וליה ללז י‪$‬לר רא*יז ?עיר ? ל ס ?מלכי^ר?‬
‫ןה ר א ? י ת לללניס ו ? ל מ ו ע ד ‪ -‬ל ע ת ס ל י א ? ל ? ת אלמיס וארכע‬
‫מאות ו?תלס ו ? ל ? י ס ? ן ה מ ל ל ל ה *??ריאת אךס י מ מ ל כ י ^ י ק‬
‫להוא לליו ?ניס ע ? ר *לניס ?מןלן ע ד ‪ -‬ל ? ר ל ן ד ו ל הוא למןליג‬
‫סא א ? ר י?ליג א ת ־ י ל ־ מ ל א י ס ואי־מראיס‪ :‬ולןכד ניר את־־לל^י‬
‫סכ לראשין ויאמן ול?ב למי?אל ויאמר‪? :‬רוך יי א ? ר ? ל ל ף ליום אלי‬
‫ועלה ? ר ך את ניר ע ? ח י כי קרו?ה לציאסי מ ך ל ע ו ל ס הןה ולק‪^0‬‬
‫כנ את־הנער ו ע ? י ל לו כ א ? ר ד ? ר אליך לי‪ :‬ולקח ?י?אל את‪-‬לנער‬
‫בלילה ההוא א ? ר ירד־בי ול?אהי על־?ן?יי ול?ימהי ? ג ך ע ד ן ‪:‬‬
‫סי וי?כס ניר ? ? ל ך ת וילד אל־ל*לל ולא ? ? א את־לןער ולהי לו ע?ב‬
‫סי״ ןדיל מ*ד ת ל ת ? ? ל ה כי לא‪-‬ללה לו כן א ל ד זולתו‪ :‬ול?ת ניר ולא‬
‫ה‬
‫סו ל ל א ל ך ו ללן ?א‪?$‬יס‪ :‬י ל מ ך ל ע ת לליא קם ? ך ד ןדיל ? א ד ן ‪:‬‬

‫תיאודור עמ׳ ‪.215‬‬ ‫אני עושה‪ .‬מיד לקח נ ב ל ת ו של ה ב ל וחסר בארץ וטמנה )וע׳ ב״ר‬
‫גינצברג ‪ ,142‬ד ‪ .(Legends‬־־ פסוק ם׳ אינו בשאר ב״י‪— .‬‬
 ‫כד א ‪ -‬י‬ ‫חנוך ב‬
‫ד‬ ‫כ‬
‫?אךץ‬ ‫ולקךא יי אל־צם אל־הר־אךךט כין אשור וארמניה‬
‫אר?ה‬ ‫עךב על־הלם‪ :‬ו*א?ר אליו לעשות ת ? ה שלש ?אות א?ה‬ ‫ב‬
‫כלוך‬ ‫ןךל?ה ל מ ? י ס א ? ה ו??לה ? ל ש י ם וקומות ?תלם לה‬
‫ע?ר‬ ‫ד ל ת ה א ? ה ‪ :‬ו ? ל ש מאות לאמות התן ?אמותינו ל ? ? ה‬ ‫נ‬
‫אלוי ו כ ן ? ל ש י ם לתן ?אמותינו ל ? ע ?אות כי א?ה אתת‬
‫ההיא ?א?תנו ל ? ? י ס ‪ :‬ולמי ה??‪$‬ר הןה הלהידיס מלןיקים‬ ‫י‬
‫? ? ד ת ת כ ת צה כ א ? ר א?ר אליו ‪:‬י ועישים ?ל־מךה ו?ל־??קל‬
‫עד״היום‪ :‬ול?תח יי אלליס את־אךבות ה ? ? ל ם ו_ימ?ר על־לאךץ‬ ‫י׳‬
‫למים מאה ו ל ? ? י ם ולנוע ? ל ‪ ? ? -‬ר ‪ :‬ולהי צה כ ? נ ת ל מ ש מאות‬ ‫י‬
‫ז‬
‫ויולד ? ל ? ה ?ניס ? ס ל ס י?ת‪ :‬ו?אה ? ן ה אחרי הולידו את‪-‬‬
‫ת‬
‫? ל ? ??יי ?* אל־הת?ה ?ירח אלד למי ל‪7‬נ?ריס ולמי ה??רים‬
‫ח‬
‫מ?נות ? י ו ם ה?מו־נה ע ? ר ‪ :‬ו ל ? ט הת?ה אר?עיס יום ו?ל־־ה י?יס‬
‫י‬

‫א ? י ליי כ ת ? ה מאה ועשרים‪ :‬וללא אל־הת?ה ? ל ש ש ?אות‬ ‫ט‬

‫? ן ה י כ ? נ ת ? ש מאות ואהת לסליו ל?א ? ך ה ת ? ה ?לרח מרמות‬
‫למי ה??רים ולמי לע?ריס ני?ן ?יום לע?רים ו?מ?ה‪ :‬ולחי אהד‬
‫המבול ? ל ש מאות ו ל ? ? י ס ? ן ה ו;?ת אלרי א ? ר הי ל ? ע ?אות‬
‫ול??ים ??ה‪:‬‬
‫תה^ת‪? 1‬זמוו^ה‬ ‫‪$‬לסינו א‬
‫?‪•15‬‬ ‫ן*‪$‬ה ן ! ד סיף ןןע^ם‬

‫נראה ששיעורו של מסוק ג׳ היה ‪1‬ריך להיות כ ך ‪ :‬שלש מאות האמות ההן‬ ‫כד ג‬
‫באמותינו חמשה עשר אלף ]וחמשים ההן באמותינו אל‪9‬לם וחמש מאות[ וכן השלשים‬
‫ג ‪ -‬ד ההן באמותינו ]אלף וחמש מאות[ כי אמה אחת ההיא באמותינו חמשים‪ — .‬הפסוקים ג ׳ ‪ -‬ד ׳‬
‫‪ e a #‬־ ‪-‬‬ ‫‪.0aMeH‬‬ ‫הם הערה ארכיאולוגית מאת א ח ד המתרגמים או המעתיקים‪ - .‬פ מ נ ו ת‪.‬‬
‫פ ר ם ות‪- . $ y T a.apM0‬‬ ‫»‬