Professional Documents
Culture Documents
Maarach Mahi Emuna
Maarach Mahi Emuna
המושג "אמונה" הנו מושג קשה להגדרה ולהבנה .כדי להמחיש ולהבהיר את הנושא ,כדאי לפתוח בנושא
הקשור יותר לעולמם של התלמידים – אמון וממנו להמשיך לאמונה בה'.
פעילות פתיחה:
לוקחים זוג תלמידים ,לאחד אומרים לעצום עיניים ולשני להדריך אותו כיצד ללכת כדי שלא ייתקל
בדברים .בודקים כמה זמן התלמיד אכן עוצם את עיניו וסומך על הדרכת התלמיד השני.
בעקבות הפעילות ניתן לפתח דיון – מה הייתה ההרגשה של התלמיד שעצם את עיניו? האם הוא אכן נתן
אמון ב"מדריך"? מהו הקושי שבמתן אמון?
נסביר לתלמידים ,כי לכל אדם ,גם החשדן ביותר ,ישנו אמון כלשהו בבני אדם ובעולם ,אחרת לא היה ניתן
לעשות שום דבר מרוב ספקות.
דוגמאות:
א .אנשים מאמינים לרופא שאומר להם לקחת תרופה מסוימת ולא חושדים שהוא מנסה לפעול
לרעתם ,למרות שאין הוכחה שכלית לכך.
ב .אנשים מאמינים כי הם באמת הילדים של הוריהם ,למרות שאין להם הוכחה מוחלטת לכך.
תלמידים לרוב מאמינים למורים שלהם שהם אכן מלמדים אותם את החומר הנכון. ג.
לסיכום – כמעט לכל אדם יש אמון בסיסי בבני אדם אחרים .איננו פועלים מתוך חשדנות בכל תופעה
בעולם .בעקבות זאת נציג שאלות לתלמידים:
מה גורם לנו לתת אמון בבני אדם? האם נכון לתת אמון? מהם הסכנות בכך? מדוע אנו ממשיכים לתת
אמון במצבים מסוימים למרות הסכנות הללו?
לימוד המקורות:
.1בראשית פרק ט"ו -ניתן ללמוד מהמקור כי הביטוי "והאמן בה'" לא מתייחס לעצם האמונה
בקיומו של ה' ,אלא במתן אמון בהבטחתו שאברהם אכן יקבל את המגיע לו – ברכת הזרע .מכאן,
שהמושג אמונה קשור למתן אמון .אברהם זכה להתגלות ישירה של ה' ונדרש לתת אמון
בהבטחתו .אנו ,נדרשים גם כן לתת אמון בהנהגה של ה' את העולם וזוהי בעצם האמונה .חוסר
אמונה הוא חוסר היכולת לתת אמון בכך שהעולם מתנהל ע"פ הנהגתו הצודקת והנכונה של ה'.
עלינו לפתח את מושג האמון ,שכפי שראינו קודם ,קיים בכל אדם ולפתח אותו לאמון עמוק יותר
בהתנהלות של העולם ע"פ חכמתו של ה'.
להרחבה :מאמרו של ד"ר יהושע ייבין (מצורף) – המאמר מראה כיצד ניתן להגיע לאמונה
בא-להים מתוך הכרה בסיסית שיש אמון בכך שהעולם אינו מקרי וסתמי.
.2מהר"ל ,נתיב האמונה -המהר"ל גם כן מקשר בין נושא האמונה לנושא האמון בין בני אדם.
לדעתו יש קשר ישיר בין האמון של האדם בעסקיו לאמונה בה' .רק אדם שנותן אמון בהנהגת ה'
את העולם ,יכול באמת לחיות חיים של אמון גם מול בני אדם אחרים .לעומת זאת אדם חסר
אמונה הוא בעצם אדם חשדן שלא מוכן לתת שום אמון ברובד הא-להי של המציאות .אדם כזה
בוודאי לא ייתן אמון גם בבני אדם אחרים ולכן לא יתנהג איתם באמון מצידו.
להרחבה :בהמשך הפרק (שאינו מובא בחוברת לתלמיד) ,מביא המהר"ל את סיפור "חולדה
ובור" ,המלמד על מתן אמון בין בני זוג .מומלץ לספר סיפור זה ולפתח את הנושא של אמון זוגי,
שכן זהו פתח להבנה עמוקה של נושא האמון בעולם שממנו ניתן לצאת לאמון כללי בעולם ובה'.
מחשבות על מציאות האלוקים/
אני -אין ביכלתי להוכיח ,בדרך שיקולי-ההגיון ,שאלקים ישנו .גדולי-גדולים וגאוני-גאונים ייגעו
מוחותיהם כל הימים ,כדי להוכיח את ישנותו -והעלו חרס בידם .יתר על כן :אחד מגאוני-גאונים אלו,
וקנט שמו -אף עלה בידו להוכיח ,שאי אפשר להוכיח בדרך שיקולי-הגיון לא את ישנותו של אלקים ולא
את אינותו.
אין ביכלתי להוכיח בדרך שיקולי-הגיון את ישנותו של אלקים -אבל אין לי גם שום צורך בהוכחה שכזו,
כדי לדעת ידיעת-ברי ,שהוא ישנו .ישנם הרבה עצמים בעולם ,שאיני יכול להוכיח את מציאותם
בדרך-שיקול אפריורית" ,באורח גיאומטרי" ,ואף על פי כן יודע אני שהם ישנם ; כך ,למשל ,אין ביכלתי
להוכיח בדרך ההגיון" ,באורח גיאומטרי" ,את ישנותו של החרמון ; אבל אני ראיתי אותו בעיני ,לפני
עשרות שנים ,בעמדי בראש הכרמל ובראש הרי הגליל התחתון .ואף על פי שעברו מאז הרבה שנים ולא
הוספתי לראותו עוד ,אין אני מסיק מכאן ,שהחרמון עבר ובטל מן העולם ,אלא שאני אומר :החרמון ישנו,
ישנו כמו שהיה אז ,אלא שאני הוא שהתרחקתי ממנו ,ועל כן נעלם משדה ראייתי .ומאחד הברואים
הקטנים ביחס -לבורא עצמו :היו רגעים בודדים בחיי כשחשתי במחוור מאד את ישנותו של אלקים:
בהיותי שרוי בדד בחדרי הדל ,בהתרחק ממני כל אוהב ורע; או בשוטטי לבדי על פסגות הרים ובחוף ים -
חשתי בו .ואם עברו שנים רבות מאז ולא הוספתי לחוש בו ,אומר אני -כשם שאמרתי לעצמי ביחס לחרמון
:אם אינך חש בו עתה -לא בו הליקוי ,אלא בך :סימן שאתה התרחקת ממנו יותר מכדי תחומי-חושיך.
אבל הוא ישנו ,כפי שהיה אז .וכך אני מניח -ויש לי יסוד להניח כך -שמרבית בני האדם חשו בו ,בישנותו,
ברגעים בודדים וחשובים של חייהם (אף אם לא הודו בכך ואף אם לבם לפיהם לא גילה זאת) .אני יודע
איפוא שהוא ישנו -ואין לי שום צורך בסבך הוכחות מחוכמות "באורח גיאומטרי"..
אין בידי להוכיח בדרך שיקולי-הגיון ,שאלהים ישנו :אבל אני יודע יפה -מהו העולם בלי אלהים; מה טיבו
ומה צביונו של עולם אם נניח לרגע את העדרו של האלקים.
אם אין אלקים ,הרי העולם הוא עולם ללא שחר ; הרי אין העולם אלא סיוט-בלהות משגע ,שאין ממנו
מוצא ביקיצה .אף אם יבואו כל אמני עולם לפאר את יפי-צבעיו ,את ששון גווניו המשכר עין ולב -לא יהא
זה -העולם בלי אלקים -אלא סיוט צבעוני ,חלום-זוועה ססגוני מאד -אך ססגוניות זו לא הפקיעה
במאומה את המזוויע שבו -המזוויע מחמת עצם העובדה שכולו חלוף וכולו מתפורר ללא שיור.
הראיתם מימיכם אותן צנצנות הממולאות בחול-אילת -חול צבעוני ,המשמח בשפעת גווניו :החול סודר
בצנצנות בכושר-דמיון רב עד שהוא מהוה דמויות צבעוניות של בעלי-חיים משונים או נופים נפלאים בזעיר
אנפין :תאווה לעיניים וששון ללבב המסתכל .אבל דיי ,אם אנער את הצנצנות פעם אחת -וכל הקסם יפוג
ויהיה כלא היה :כל הדמויות תתפוררנה ללא שיור .ולא יישאר לפני אלא גוש הול צבעיני מטושטש
ומחוסר-דמות.
כחול-אילת זה השמור בצנצנת -כך הם חיי וכך הם חיי כל אדם זולתי :כה קיקיוני וכה חסר ממש
שביציבות .כל הדברים שאני בונה בעמל ללא שיעור -כל היצורים שאני מתקשר בהם -אף עצם גופי ובשרי
-אף כל הווייתי שלי :הכל מתפורר כאותו חול-אילת ובכל זה אין ממשות יותר מאשר בחול אילת .בהפרש
אחד מכריע מאד:
הדמויות שבחול-אילת אינן חשות ואינן כואבות לא בהתהוותן ולא בהתפוררותן ; ואילו אני ,יצור-אנוש –
כל ימי דוי ויסורי-שאול :משאות-נפש שנתבדו ,אהבות נכזבות ,חליים רעים ,סבל נפשות יקרות שהוא
סבלי ואבדן נפשות יקרות ,זקנה מסאבת ,ואחרון אחרון -אותה דהרה משגעת של הימים והלילות ,שאין
בידי לא לעכבה ולא להאיטה אף במשהו ,ושהיא מטלטלת אותי אל המחוז האחרון ,אל הבור האפל ,בו
אטמן לעולמי עד -כן;
העולם ללא אלקים הוא עולם-גיהנום ,הוא עולם ללא שחר ,ואך לשוא יפארו גדולי-האמנים את שלל
צבעיו ,את ססגוניותו המסנוורת של עולם-תופת זה :הגיהנום ,אף אם תהא ססגונית במדה שאין למעלה
הימנה ,אינה מאבדת משום כך מגיהנומיותה ולא כלום.
העולם ללא אלקים היא עולם ללא שחר; אבל הוא גם עולם ללא חטא .כיון שהכל מותר בו; וכיון שהוא
עולם ללא חטא -הוא גם עולם ללא צדקה; שכן ,אם ההויה אינה אלא תנועה מסויימת של פרודות חומר,
והאדם אינו אלא קיבוץ מסויים של פרודות חומר ,שוב לא יתכן בעולם שום חטא; שהרי לא ייתכן חטא
לגבי אוסף של פרודות חומר גרידה ,ללא נשמה שהיא חלק אלוה ממעל .הרוצח שפלח בסכינו את לב חברו
ורצחו ,יכול לטעון לפי זה " :למה תדונו אותי ,רבותי ? וכי מה פשע פשעתי ? בכח התנועה שעשיתי בסכיני
התגברתי על כח ליכודן של כך וכך מוליקולות חומר וגרמתי על-ידי כך לפצע בגוף חברי ; בתוקף חוקים
פיסיים מסויימים הנוגעים לתנועת נוזלים ,והלחץ הבא מכח-השאיבה של הלב ,יצאה מאותו הפצע כמות
מסויימת של נוזל אדום (שאדמומיותו נגרמת על-ידי תרכובת ברזל מסויימת המכונה ; המוגלובין) ,מה
שגרם למותו של הפצוע ,הווה אומר -לשינוי מסויים ומוחלט בתנועות-הפרודות שבאותו גוף .כלום בעד
שינויים כאלה בתנועות של פרודות-חומר ,שאינן אלא פיסיות וכימיות בלבד -ראוי אני לאיזה עונש שהוא,
וכי מה פשע פשעתי?...
אף המתועב שבפושעים שהתהלכו אי-פעם תחת השמש -הפושע הנאצי ששרף רבוא-רבואות תינוקות
יהודים ,יכול לטעון באותו עולם שכולו חומר ומדע-חומר ושאין בו אלקים:
"וכי מה עשיתי ? בסך הכל שרפתי כך וכך אורגניזמים ,הפכתי כך וכך טונות של פחמן ,על-ידי הרכבתו
בחמצן שבאויר ,לדו-תחמוצת הפחמן ,לפי נוסחה כימית פשוטה בתכלית .CO= 2O+C2:כלום בעד פעולה
כימית פשוטה כל כך ורגילה כל כך אתם רוצים לענשני ?"
תאמרו :הנמקה מתועבת; ציניות שטנית יש בגלגול טענות אלו? אבל לאמתו של דבר אין הן אלא הסקת
המסקנה האחרונה והבלתי נמנעת מאב-ההנחה :העולם הוא בלי אלקים ; כל תופעות החיים -וחיי אדם
בכלל -אינן אלא תנועות-סיבוב מסויימות של פרודות-חומר.
כי ברי הדבר :כלפי ישויות שאינן אלא צבורי פרודות-חומר גרידה ,ללא אלקים ,ללא "חלק אלוקי ממעל",
ללא היותם עשויים כדמותו ,כצלמו של אלקים -לא ייתכן כל חטא ופשע.