‫בד"ד‬

‫בדד‬ ‫דעהו‬ ‫דרכיך‬

‫כתב‪-‬עת לענייני‬
‫בכל‬

‫תורה ומדע‬

‫‪36‬‬
‫אדר ב׳ תשפ״ב‬

‫הוצאת אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬ ‫‪₪‬‬ ‫מחיר מומלץ‬

 Author's Copy

‫עת לענייני תורה ומדע‬-‫כתב‬

‫אלולבתש"ף‬
‫תשפ"ב‬ ‫אדר‬53
36'‫חוב‬
'‫חוב‬

‫עורך‬
‫עלי מרצבך‬

‫ רמת גן‬,‫הוצאת אוניברסיטת בר־אילן‬

© Bar-Ilan University Press, 2022. All Rights Reserved. https://www.biupress.co.il/index.php?dir=site&page=catalog&op=item&cs=2321

 ‫‪Author's Copy‬‬

‫עלי מרצבך‪ ,‬המחלקה למתמטיקה‪ ,‬אוניברסיטת בר־אילן‬ ‫עורך‪:‬‬

‫דניאל שפרבר‪ ,‬המחלקה לתלמוד‪ ,‬אוניברסיטת בר־אילן‬ ‫עורכי משנה‪:‬‬

‫יהודה פרידלנדר‪ ,‬המחלקה לספרות עם־ישראל‪ ,‬אוניברסיטת בר־אילן‬

‫עורך קודם (גליונות ‪ :)16-1‬יחיאל דומב ז"ל‬

‫מערכת‪:‬‬
‫המרכז הבין־תחומי לחקר הרציונליות‪ ,‬האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫ישראל אומן‬
‫הפקולטה למשפטים‪ ,‬אוניברסיטת בר־אילן‬ ‫אהרן אנקר‬
‫בית ספר גבוה לטכנולוגיה (מכון לב)‪ ,‬ירושלים‬ ‫יוסף בודנהיימר‬
‫אוניברסיטת בר־אילן‬ ‫דניאל הרשקוביץ‬
‫המרכז הרב תחומי לחקר המוח על שם לסלי וסוזן גונדה (גולדשמיט)‪ ,‬אוניברסיטת‬ ‫ארי זיבוטפסקי‬
‫בר־אילן‬
‫בית ספר למנהל עסקים‪ ,‬המכללה האקדמית נתניה‬ ‫יהושע ליברמן‬
‫המחלקה לפסיכולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת בן־גוריון בנגב‬ ‫דוד לייזר‬
‫היחידה ללימודי יסוד‪ ,‬אוניברסיטת בר־אילן‬ ‫שוברט ספירו‬
‫המחלקה לחומרים ופני שטח‪ ,‬מכון ויצמן‪ ,‬רחובות‬ ‫שמואל ספרן‬
‫המחלקה ללימודי ארץ־ישראל‪ ,‬אוניברסיטת בר־אילן‬ ‫זהר עמר‬
‫המחלקה למתמטיקה‪ ,‬אוניברסיטת בר־אילן‬ ‫הלל פורסטנברג‬
‫הפקולטה להנדסה‪ ,‬אוניברסיטת בר־אילן‬ ‫דרור פיקסלר‬
‫המחלקה לכימיה‪ ,‬אוניברסיטת בר־אילן‬ ‫אריה פרימר‬
‫המחלקה למדעי המחשב‪ ,‬אוניברסיטת בר־אילן‬ ‫משה קופל‬
‫היחידה לסטטיסטיקה‪ ,‬אוניברסיטת בר־אילן‬ ‫אלכסנדר קליין‬
‫המחלקה למדעי היהדות‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬ ‫מנחם קלנר‬
‫שבתי אברהם‬
‫המכון הגבוה לתורה‪ ,‬אוניברסיטת בר־אילן‬ ‫הכהן רפפורט‬
‫מכון הרב יוסף סולובייצ'יק‪ ,‬בוסטון‬ ‫יעקב שכטר‬
‫המחלקה לכימיה‪ ,‬אוניברסיטת בר־אילן‬ ‫שמואל שפרכר‬

‫‪ISSN 0793-3894‬‬
‫©‬
‫כל הזכויות שמורות לאוניברסיטת בר־אילן‪ ,‬רמת גן‬

‫אין להעתיק חוברת זו או קטעים ממנה בשום צורה ובשום אמצעי אלקטרוני‪ ,‬מגנטי או מכאני (לרבות‬
‫צילום‪ ,‬מזעור והקלטה) ללא אישור בכתב מהמו"ל‬

‫נדפס בישראל תשפ"ב‬

‫‪© Bar-Ilan University Press, 2022. All Rights Reserved. https://www.biupress.co.il/index.php?dir=site&page=catalog&op=item&cs=2321‬‬

 ‫‪Author's Copy‬‬

‫תוכן העניינים‬

‫יצחק שפירא ומאיר סנדיק‪ :‬בין שלמות והשתלמות אצל הרב קוק‪:‬‬ ‫‪9‬‬
‫לתורת הקבוצות של קנטור ופרנקל‬
‫אחיקם קשת‪ :‬תעלומת גורל העשיריות‬ ‫‪17‬‬
‫מרדכי כסלו ואורית שמחוני‪ :‬מוציא זית ושורש קטן‪ ,‬גריס וגריס‬ ‫‪31‬‬
‫הקילקי – שחזור שיעורי שטח הלכתיים‬
‫אריאל כהן‪ :‬תחילת תקופת תשרי כנקודת העיקר של הלוח העברי‬ ‫‪43‬‬
‫וההתאמה בין מולד וי"ד והאלמגסט‬
‫רחמים שר־שלום וערן רביב‪ :‬תורת העיבור ברמזים ובחרוזים במסמך‬ ‫‪61‬‬
‫מהגניזה הקהירית‬
‫דביר רוס‪ :‬שרשרת מרקוב לווסת ההפלגה‬ ‫‪77‬‬

‫פרפראות‬
‫ישראל נתנאל רובין‪ :‬הערה פיזיקלית בדיני משקלות (ב"ב פט ע"א)‬ ‫‪105‬‬

‫תקצירים בעברית‬ ‫‪109‬‬

‫חלק אנגלי‬
‫יוסף יצחק איידלר‪ :‬היום ושעותיו באסטרונומיה יהודית – הבהרה של‬ ‫*‪7‬‬
‫כמה מובאות אסטרונומיות של רבנים מימי הביניים‬
‫שלמה א' גליקסברג‪ :‬ירק בשבועות‪ :‬חקר המנהגים וטעמיהם‬ ‫*‪63‬‬
‫דורון ויצטום‪ :‬מדידת מובהקות במחקר הצפנים בתורה‪ :‬רנדומיזציה‬ ‫*‪87‬‬
‫של הטקסט לעומת מבחן פרמוטציות‬
‫תקצירים באנגלית‬ ‫*‪107‬‬

‫‪© Bar-Ilan University Press, 2022. All Rights Reserved. https://www.biupress.co.il/index.php?dir=site&page=catalog&op=item&cs=2321‬‬

 ‫‪Author's Copy‬‬

‫פ ר פ ר או ת‬

‫הערה פיזיקלית בדיני משקלות (ב"ב פט ע"א)‬

‫ישראל נתנאל רובין‬

‫במסכת בבא בתרא‪ 1‬מביא התלמוד ברייתא המבקשת לקבוע תקן לסוגי מאזניים‬
‫שונים‪ ,‬בהתאם לכתוב "לא תעשו עול במשפט במדה במשקל ובמשורה‪ ,‬מאזני צדק‬
‫אבני צדק איפת צדק והין צדק יהיה לכם"‪:2‬‬
‫נפש מאזנים תלויה באויר ג' טפחים‪ ,‬וגבוהה מן הארץ שלשה טפחים‪ ,‬וקנה‬
‫ומתנא שלה שנים עשר טפחים‪ .‬ושל צמרים ושל זגגין – תלויה באויר שני‬
‫טפחים‪ ,‬וגבוהה מן הארץ שני טפחים‪ ,‬וקנה ומתנא שלה תשעה טפחים‪ .‬ושל‬
‫חנווני ושל בעה"ב – תלויה באויר טפח‪ ,‬וגבוהה מן הארץ טפח‪ ,‬וקנה ומתנא‬
‫שלה ששה טפחים‪ .‬ושל טורטני – תלויה באויר שלש אצבעות‪ ,‬וגבוהה מן‬
‫הארץ שלש אצבעות‪ ,‬וקנה ומתנא שלה איני יודע‪.‬‬
‫"נפש מאזנים" "הוא ברזל החלול שהלשון קבוע בו" (רשב"ם)‪ .‬מדובר במנגנון הקבוע‬
‫באמצע קנה המאזניים המאונך‪ ,‬ונועד לאפשר לקנה תנועה חופשית‪ ,‬לפי המשקל‬
‫שבשתי הכפות‪ .‬מנגנון זה כולל לולאה שבתוכה מושחל מוט קצר‪ ,‬ה"לשון"‪ .‬ה"מתנא"‪,‬‬
‫לפי רשב"ם‪" ,‬הן החבלים שהכפות תלויות בהן"‪ ,‬כלומר‪ ,‬החוליות המקשרות בין קנה‬
‫המאזניים לכפות השקילה משני הצדדים‪ .‬בכף אחת הניחו אבני משקל ואת השנייה‬
‫מילאו בסחורה‪ ,‬עד לקבלת איזון‪.‬‬
‫להלן ציור‪ ,‬באדיבות תלמוד שטיינזלץ‪:‬‬

‫‪ .1‬פט ע"א‪.‬‬
‫‪ .2‬ויקרא יט‪ ,‬לה‪-‬לו‪.‬‬

‫‪105‬‬ ‫בדד ‪ ,36‬אדר ב תשפ"ב‬

‫‪© Bar-Ilan University Press, 2022. All Rights Reserved. https://www.biupress.co.il/index.php?dir=site&page=catalog&op=item&cs=2321‬‬

 ‫‪Author's Copy‬‬

‫ישראל נתנאל רובין‬

‫לשון המאזניים הייתה תלויה בראשה בתקרה‪ ,‬והברייתא קובעת תקן למרחק מינימלי‬
‫בין הלשון לתקרה מזה ולרצפה מזה‪ ,‬כדי למנוע את עצירת תנועת הכפות כתוצאה‬
‫מהיתקלות למעלה או למטה‪ ,‬דבר שיביא לעיוות השקילה‪ .‬נוסף על כך קובעת הברייתא‬
‫תקן לאורך ה"מתנא"‪ ,‬שלפי הרשב"ם והמפרשים האחרים הם‪ ,‬כאמור‪ ,‬החבלים שבהם‬
‫תלויות כפות המאזניים משני הצדדים‪ .‬בתקן זה לאורך ה"מתנא" נעסוק כאן‪.‬‬
‫הברייתא דורשת רמות דיוק רגישות שונות לסוגי המאזניים השונים‪ ,‬בהתאם‬
‫לחומרים הנשקלים בהם‪ .‬את המקרה הראשון‪ ,‬השנוי סתם – "נפש מאזניים"‪ ,‬מעמיד‬
‫התלמוד בהמשך הסוגיה שם במאזניים של "גרומי" – "צורפי נחושת וברזל ונפחים‬
‫ששוקלין חתיכות גדולות של מאה ליטראות ביחד" (רשב"ם)‪ .‬מאזניים מאסיביים‬
‫אלו נדרשים לשלושה טפחים ריקים מעליהם ומתחתם‪" ,‬וקנה ומתנא שלה שנים עשר‬
‫טפחים"‪ .‬למאזניים פחות מאסיביים‪" ,‬של צמרים ושל זגגין"‪ ,‬נדרשים רק שני טפחים‬
‫מעל ומתחת‪" ,‬וקנה ומתנא שלה תשעה טפחים"‪ .‬למאזניים עדינים יותר‪" ,‬של חנווני‬
‫ושל בעה"ב"‪ ,‬די בטפח הרחקה "וקנה ומתנא שלה ששה טפחים"‪ ,‬ואילו למאזני‬
‫"טורטני" – "מאזניים של כסף וזהב‪ ,‬וקטנות הן" (רשב"ם)‪ ,‬די בחצי טפח הרחקה‪,‬‬
‫"וקנה ומתנא שלה איני יודע"‪.‬‬
‫מכאן כי התקן לאורך הקנה והמתנא עולה ככל שהמאזניים משמשים למשקל‬
‫חומרים מאסיביים יותר‪ ,‬ורשב"ם מנמק זאת בכך ש"אי הוי פחות אין מכריע המאזניים‬
‫בשביל דבר מועט‪ ,‬מתוך שהמשקל מרובה"‪ .‬מדברי הרשב"ם לעיל ולהלן נראית‬
‫לכאורה כוונתו ב'הכרעה' זו לאותה ששנינו במשנה לעיל‪" :3‬וחייב להכריע לו טפח"‪,‬‬
‫דהיינו‪ :‬לאחר שכפות המאזניים משתוות חייב המוכר להוסיף לכף שעליה מונח המצרך‬
‫שרכש הלקוח עוד מעט‪ ,‬כך שאותה כף תכביד ותיטה כלפי מטה כשיעור טפח‪ .‬אבל‬
‫הדברים תמוהים‪ ,‬שהרי אותה הכרעה תלויה במנהג המקום‪ ,‬כפי שאמרו בגמרא לעיל‪:‬‬
‫"מניין שאין מעיינין במקום שמכריעין‪ ,‬ואין מכריעין במקום שמעיינין? תלמוד לומר‪:‬‬
‫אבן שלמה"‪ ,‬כלומר‪ :‬למוכר ישנן שתי אפשרויות לקיים את חובתו להוסיף לקונה‬
‫מעט על הכמות שרכש‪ ,‬והבחירה ביניהן תלויה במנהג – "במקום שמכריעין" המוכר‬
‫מוסיף‪ ,‬כאמור‪ ,‬בשעת השקילה‪ ,‬ואילו "במקום שמעיינין"‪ ,‬היינו שוקלים "עין בעין"‬
‫מבלי להכריע את כף המאזניים‪ ,‬מקיימים את החיוב להוסיף באמצעות נתינה נפרדת‪,‬‬
‫לאחר השקילה‪ .‬אם כן‪ ,‬לפירוש רשב"ם כי התקן לאורך הקנה והמתנא נובע מן החיוב‬
‫להכריע טפח‪ ,‬כיצד זה קובעת הברייתא תקן כללי‪-‬סתמי לכל מאזניים‪ ,‬ללא הסתייגות‬
‫כי קביעה זו תקפה למקום שנהגו להכריע בלבד? יותר נראה לפרש‪ ,‬כי התקן השנוי‬
‫כאן למאזניים קבוע בין למקום שנהגו להכריע ובין למקום שלא נהגו להכריע‪ ,‬שכן‬
‫מאזניים שאינם עומדים בתקן זה עלולים לעוות את הכמות הנמכרת הבסיסית‪ ,‬ללא‬

‫‪ .3‬ב"ב פח ע"ב‪.‬‬

‫בדד ‪ ,36‬אדר ב תשפ"ב‬ ‫‪106‬‬

‫‪© Bar-Ilan University Press, 2022. All Rights Reserved. https://www.biupress.co.il/index.php?dir=site&page=catalog&op=item&cs=2321‬‬

 ‫‪Author's Copy‬‬

‫הערה פיזיקלית בדיני משקלות (ב"ב פט ע"א)‬

‫קשר לתוספת ההכרע במקום שנהגו; וכך נראה מדברי המאירי‪ ,‬הכותב‪" :‬ודברים אלו‬
‫כולם כך שיערו חכמים שהם מצודקות בשיעור זה מצד חכמת המשקולות והתשבורת‪,‬‬
‫ושהמאזניים מתעוותות בקיצור הקנה והמתנא או באריכותן יותר מדי"‪.‬‬
‫אף בביאור "וקנה ומתנא שלה שנים עשר טפחים"‪" ,‬וקנה ומתנא שלה תשעה‬
‫טפחים"‪" ,‬וקנה ומתנא שלה ששה טפחים"‪ ,‬נחלקו המפרשים‪ .‬רשב"ם הסביר‪" :‬וקנה‬
‫ומתנא שלה שנים עשר טפחים" – "ד' טפחים הקנה‪ ,‬וארבעה טפחים כל אחד מן‬
‫החבלים התלויות בשני ראשי הקנה"‪ ,‬וכך גם פירש הרמ"ה‪ .‬גם פירוש זה הוא תמוה‪,‬‬
‫מפני שאם אורך הקנה הוא רק ארבעה טפחים הרי שבכל צורה לא תוכל אחת מכפות‬
‫המאזניים לעלות או לרדת יותר משני טפחים‪ ,‬ומדוע נדרש להניח חלל ריק של שלושה‬
‫טפחים מעל ומתחת למאזניים‪ ,‬כאשר לדברי רשב"ם עצמו הנימוק לדרישה זו הוא‬
‫"שלא תגע בגג כשיכריעם"? וכבר תמה על כך מהרש"ל ב"חכמת שלמה" על אתר‪.‬‬
‫הרמב"ם‪ 4‬אכן מפרש‪" :‬ואורך קנה המאזניים ואורך החוטים שנים עשר טפח"‪ ,‬וכן‬
‫‪5‬‬
‫פירשו גם המאירי והטור‪.‬‬
‫אומנם‪ ,‬בין לפירוש רשב"ם ובין לפירוש הרמב"ם‪ ,‬העיקרון הפיזיקלי העומד ביסוד‬
‫התקנים שקובעת הברייתא לסוגי המאזניים השונים הוא שהארכת הקנה והמתנא‬
‫מפצה על חוסר דיוק בשקילה העלול להתגבר ככל שגדלה הכמות הנשקלת‪ .‬כך‪ ,‬בעת‬
‫שקילת ברזל הנמכר כרגיל בכמות מאסיבית‪ ,‬יש לפצות על חוסר הדיוק הפוטנציאלי‬
‫בהארכת הקנה והמתנא עד שנים עשר טפחים‪ ,‬ואילו בעת שקילת כסף וזהב הנמכרים‬
‫בכמויות זעירות וחוסר הדיוק הפוטנציאלי בשקילתם אינו גדול‪ ,‬לא קיים כלל תקן‬
‫לאורך הקנה והמתנא‪ .‬עיקרון פיזיקלי זה כשלעצמו נודע כבר בזמן העתיק כחוק המנוף‬
‫של ארכימדס‪ ,‬הקובע כי המומנט‪ ,‬היינו הכוח הגורם לסיבוב‪ ,‬שווה למכפלת הכוח‬
‫המופעל במרחקו מציר הסיבוב‪ ,‬ומכאן כי ככל שיגדל מרחק זה כך יגדל המומנט‪.‬‬
‫לפיכך‪ ,‬הארכת הקנה תגדיל את הדיוק בשקילה ותפצה על חוסר הדיוק המתגבר עם‬
‫‪6‬‬
‫הגדלת הכמות הנשקלת‪.‬‬
‫הנוסחה המקובלת לחישוב המומנט היא‪:‬‬
‫‪M = FL‬‬
‫כאשר המרחק מן הציר מסומן ב־‪ ,L‬וממכפלתו בשיעור הכוח ‪ F‬המופעל על הגוף‬
‫מתקבל גודל המומנט ‪.M‬‬

‫‪ .4‬הלכות גניבה ח‪ ,‬ח‪.‬‬

‫‪ .5‬חו"מ סי' רלא‪.‬‬
‫‪ .6‬מכאן יש אומנם לתמוה על דברי המאירי שהובאו לעיל כי "המאזניים מתעוותות בקיצור הקנה‬
‫והמתנא או באריכותן יותר מדי"‪ .‬ברור כי הארכת הקנה רק תוסיף דיוק‪ ,‬והשיעור המוזכר‬
‫בברייתא הוא שיעור מינימום‪.‬‬

‫‪107‬‬ ‫בדד ‪ ,36‬אדר ב תשפ"ב‬

‫‪© Bar-Ilan University Press, 2022. All Rights Reserved. https://www.biupress.co.il/index.php?dir=site&page=catalog&op=item&cs=2321‬‬

 ‫‪Author's Copy‬‬

‫ישראל נתנאל רובין‬

‫אולם כאן בדיוק מתעורר קושי גדול‪ .‬הפיזיקה המודרנית מלמדת אותנו‪ ,‬כי את‬
‫מרחק הכוח מן הציר אין מודדים באמצעות מתיחת קו אלכסוני מן הכוח אל הציר‪,‬‬
‫אלא באמצעות העלאת אנך מן הציר אל קו פעולת הכוח‪ ,‬היינו הקו הישר העובר‬
‫דרך הכוח‪ .‬מכאן‪ ,‬כי אף שהארכת הקנה‪ ,‬היינו המוט המאוזן של המאזניים כאמור‪,‬‬
‫אכן תגדיל את המומנט‪ ,‬הארכת המתנא לא תעלה ולא תוריד לעניין זה מאומה‪ .‬יש‬
‫מספרי הפיזיקה המביאים להסבר העיקרון כי זרוע הכוח ביחס לציר סיבוב כלשהו היא‬
‫המרחק האנכי מן הציר לקו הפעולה של הכוח‪ ,‬בדיוק את הדוגמה הזו‪ :‬לא יתקיים‬
‫כל הבדל לעניין איזון הנדנדה בין אם שני ילדים יושבים על כל אחד ממושביה‪ ,‬בין‬
‫אם ילד אחד יושב על המושב בעוד הילד השני תלוי בחבל המשתלשל לתוך תהום‬
‫וקשור לנדנדה מצידה השני‪.‬‬
‫האם חז"ל‪ ,‬שכנראה מן הברייתא היו מודעים לחוק המנוף עצמו‪ ,‬חשבו לתומם כי‬
‫את זרוע הכוח יש לחשב באלכסון מנקודת פעולת הכוח עצמו‪ ,‬ולא באמצעות העלאת‬
‫אנך אל קו פעולת הכוח?‬
‫הרשב"ם‪ ,‬הרמב"ם‪ ,‬ושאר כל הראשונים‪ ,‬כאמור‪ ,‬בוודאי טעו כאן מבחינה‬
‫פיזיקלית‪ .‬אך לגבי "וקנה ומתנא שלה שנים עשר טפחים" של הברייתא עצמה‪ ,‬ניתן‬
‫אולי להציע פירוש אלטרנטיבי‪ ,‬לפיו המתנא‪ ,‬דהיינו חבל בארמית‪ ,‬איננו‪ ,‬במקרה זה‪,‬‬
‫החבל המשתלשל מן המוט לכף המאזניים‪ .‬כבר הקדמונים בזמן העתיק היו מודעים‬
‫כי חוק המנוף מאפשר שכלול של המאזניים הפשוטים‪ ,‬כאשר את אפקט הגדלת‬
‫המשקולות או הקטנתן ניתן להשיג באמצעות שינוי אורכי זרועות המאזניים‪ .‬בהתאם‬
‫לכך‪ ,‬יוצרו מאזניים בעלי אורכי זרועות הניתנים לשינוי‪ .‬מאזניים כאלו נמכרו מן הסתם‬
‫יחד עם קנה־מידה כלשהו‪ ,‬אולי חבל שעליו סומנו שנתות‪ ,‬כדי להקל על המשתמשים‬
‫את החישוב עד היכן יש להזיז את הזרוע לצורך האיזון המבוקש‪ .‬אפשר אפוא להציע‬
‫כי חבל כזה הוא המתנא של הברייתא‪ ,‬כך שגם במקרה של הקנה וגם במקרה של‬
‫המתנא מדובר על אורך המוט המאוזן של המאזניים בלבד‪ ,‬והברייתא מזכירה את‬
‫שניהם רק כדי להכליל גם מאזניים בעלי זרוע שאינה ניתנת לשינוי‪ ,‬שעל אורך הקנה‬
‫שלה להיות שנים עשר‪ ,‬תשעה או שישה טפחים‪ ,‬וגם מאזניים בעלי זרוע ניידת‪ ,‬בהם‬
‫יש להזיז את הזרוע כשיעור שנים עשר‪ ,‬תשעה או שישה טפחים‪ ,‬בהתאמה לסחורה‬
‫הנשקלת‪ .‬לאורך החבלים שאליהם מחוברות כפות המאזניים המשתלשלות מן הקנה‪,‬‬
‫אין כאמור דבר וחצי דבר עם הדיוק בשקילה‪ ,‬והברייתא מעולם לא התכוונה לקבוע‬
‫‪7‬‬
‫להם תקן כלשהו‪.‬‬

‫‪ .7‬אני מודה לפרופ' נדב שנרב עימו שוחחתי לראשונה על הבעיה הפיזיקלית בה נתקשיתי לפי‬
‫פירוש ה'ראשונים' בנושא המתנא‪.‬‬

‫בדד ‪ ,36‬אדר ב תשפ"ב‬ ‫‪108‬‬

‫‪© Bar-Ilan University Press, 2022. All Rights Reserved. https://www.biupress.co.il/index.php?dir=site&page=catalog&op=item&cs=2321‬‬

 Author's Copy

ABSTRACTS

Perfection and Completion in Rav Kook’s Writings vs.

Cantor and Frankel’s Set Theory
Itshak Shapira & Meir Sendik

In this paper we will create analogies and comparisons between Cantor and
Frankel’s various approaches to the paradoxes presented in the naïve set
theory, and between Rav Kook’s approach to the world’s creation and the
connection between God, as an infinite light, to the realities of the physical
world.

The Mystery of the Draw of Tenths

Ahikam Kashat

This article discusses a short but fascinating discourse known as 'The Lot
of Tens'. This lot is ascribed to Rabbi Tzemach son of Ahai Gaon, and its
goal is to give divine answers to any quandary a person might have, be it
a question on issues of commerce, place of residence, studies, medicine,
marriage, divorce, social relationships and more. According to the testimony
of this discourse, the origin of this lot is with the Kabbalists and wise men
of Arabia, and its method and instructions for use were transmitted from
teacher to student until they were finally handed down to Rabbi Tzemach
son of Ahai Gaon. The lot works – so it claims – through the angel of good
fortune, divine providence and the connection between the stages of descent,
from the highest of divine realms.

B.D.D. 36, March 2022 107*

© Bar-Ilan University Press, 2022. All Rights Reserved. https://www.biupress.co.il/index.php?dir=site&page=catalog&op=item&cs=2321&language=eng
 Author's Copy

Reconstructing Units of Area in Rabbinic Literature

Mordechai E. Kislev & Orit Simchoni

Contemporary rabbinic law authorities (the poskim) disagree regarding

the area of a motzi shoresh katan – a round hole through the bottom of a
plant growth container that halachicly unites the pot with the ground on
which it rests. This measurement is found in the Mishna, but the tradition
regarding its size has been lost. It could well be that due to decreases in root
size, use of a planter with a permitted hole size in the shmita year might be
forbidden rabbinically because today’s roots could penetrate the container’s
holes. Initial examination has shown that the diameter of a grain root is
about 0.5 mm, a figure close that given by Rabbi Elyoshiv, 1 mm. Other
authorities, however, claim that the size of motzi shoresh katan is similar to
the motzi zayit, with the olive having a diameter of 15-20 mm. The gris and
the gris hakilki are two area units from identical sources, namely the size of
the broad bean cotyledon. They are found in two different halachic areas:
1. The larger unit, the gris hakilki, is a measurement used in tsara’at (Torah
leprosy) determinations. 2. The smaller unit, the gris, is used in rabbinical
determinations of doubtful menstrual impurity (niddah), namely the
unanticipated finding of a blood stain on the clothes or bedding of a ritually
pure woman. If the area of the stain is up to a gris, it is assumed to be from
an external cause, namely some injury to her body or her killing a louse
that ingested her blood. If the stain is larger than this, the rabbis assume
that it was menstrual blood. Maimonides in Mishne Torah increases the
permissible stain size to that of gris hakilki, taking a more liberal position
respecting niddah. The question may be asked whether to continue with
Maimonides’ more liberal approach as many authorities give the smaller
gris for the permissible stain size.

The Beginning of “Tekufat Nissan” as the Epoch of the Jewish

Calendar and the Correspondence between “Molad VAYAD”
and the Almagest
Ariel Cohen

"Molad Adam" is regarded as the basic New moon of the permanent Jewish

108* B.D.D. 36, March 2022

© Bar-Ilan University Press, 2022. All Rights Reserved. https://www.biupress.co.il/index.php?dir=site&page=catalog&op=item&cs=2321&language=eng
 Author's Copy

calendar because it takes place on a Friday at exactly the hour of 8 AM

or exactly 14 hours after the beginning of the day according to the Jewish
calendar, even though "Molad Tohu" is the New moon which starts the first
year of the calendar 12 months earlier.
In the Jewish tradition, the dispute between Rabbi Yehoshua and Rabbi
Eliezer is known as the question of when the world was created – in Nissan or
Tishrei. Therefore, the choice of the "Molad Adam" as a new moon that takes
place in a rounded hour and thus making it practical to begin the calculation
of the dates of all new moons of the Hebrew calendar (in addition to the
choice of "Molad Tohu" as the first new moon of the calendar), indicates the
victory of the approach that the creation of the world was in Tishrei. As a
consequence, it can be stated that the epoch of the Jewish calendar is adjacent
to the beginning of Tekufat Tishrei and not to the beginning of Tekufat Nissan.
In this paper, we will demonstrate that the determination of the time at which
"Molad Adam" took place based on the corresponding new moon of the
almagest leads to the fact that when the first new moon of Tekufat Tishrei is
the epoch of the calendar and based on the value of the “equation of time”
at this epoch, the day time of the new moon will take place at the exact hour
of 8 am Jerusalem time.

The Theory of the Hebrew Calendar Rules Behind the

Rhymes and Inferences of the Cairo Genizah Document
Rahamim Sar-Shalom & Eran Raviv

The article presents a deciphering of seven pages of manuscript found in

the Bodleian Collection in Oxford marked by MS. Heb. f. 54. The seven
pages presented in this manuscript contain the Torah of the Jewish calendar
with all its rules and symbols in riddles, hints and beads. The manuscript is
a copy (from the beginning of the second quarter of the fifteenth century) of
the text of the work of Yosef ben Shem-Tov ben Yeshua.
The material is arranged alphabetically and at the end of the alphabet
the author commemorates his name in the head of the lines. Most of the
composition is a kind of puzzle and in this article we come to explain the
author's intention while explaining the rules of the calendar needed to
understand his words.

B.D.D. 36, March 2022 109*

© Bar-Ilan University Press, 2022. All Rights Reserved. https://www.biupress.co.il/index.php?dir=site&page=catalog&op=item&cs=2321&language=eng
 Author's Copy

It seems that the author used, among other things, the methods and terms
that preceded him, and it seems that he was assisted by the earlier writings
of Rabbi Sadya Gaon, Ibn Ezra (in his rhymes in his Sefer Haibur), Rambam
(Hilkhot Kidush Hachodesh) and other essays.

Markov Chain for the 'Interval Menstruation'

Dvir Ross

In this article, we will present a Markovian states system which simulates

phenomena related to the 'interval menstruation' under certain assumptions.
The purpose of the study is to examine the likelihood of a woman who had a
consistent 'interval menstruation' to remain in a similar condition over time.
The method of research is finding the stationary distribution of the system
and proving its convergence.

A Physical Note Regarding Laws of Weighing Scales

(Bava Bathra 89a)
Israel Netanel Rubin

This short article addresses a physical problem that arises from the common
interpretation of the Talmudic standard in Tractate Bava Bathra for weighing
scales, and proposes an alternative interpretation of the Talmudic standard.

110* B.D.D. 36, March 2022

© Bar-Ilan University Press, 2022. All Rights Reserved. https://www.biupress.co.il/index.php?dir=site&page=catalog&op=item&cs=2321&language=eng