‫סיכום בתנ"ך‪ :‬בראשית פרק כ"ט – יעקב ורחל‪ ,‬לאה והולדת ‪ 12‬השבטים‬

‫בראשית פרק כ"ט – יעקב ורחל‪ ,‬לאה והולדת ‪ 12‬השבטים‬

‫בראשית כ"ט פס' ‪ – 13 -1‬הפגישה ליד הבאר לאחר שהתעורר מחלומו‪,‬‬
‫מעודד מההבטחות שקיבל מאלוהים‪ ,‬ממשיך יעקב בדרכו מזרחה‪ ,‬אל משפחת אימו‪.‬‬
‫הוא מגיע לבאר מים ולידה עדרים‪.‬‬
‫מוטיב הבאר מסתבר שבסיפורי התורה‪ ,‬הכרויות לצורך נישואין נעשות ליד הבאר‪ .‬כך‬
‫הכיר אליעזר את רבקה‪ ,‬כך הכיר משה את ציפורה ועכשיו נפגשים גם יעקב ורחל ליד‬
‫הבאר‪ .‬יעקב מתחיל בשיחת הכרות עם הרועים‪ ,‬ומסתבר לו שהגיע לכתובת הנכונה‬
‫הערה ‪ :‬על השימוש בטעמי המקרא‪ .‬פעמיים נאמר כאן כי רחל "באה" (פס' ‪ )9 ,6‬בפעם‬
‫הראשונה‪ ,‬הפועל נהגה במלרע‪ ,‬והזמן‪ :‬הווה‪ .‬רחל מתקרבת אל הבאר‪ .‬בפעם השנייה‪,‬‬
‫הפועל נהגה במלעיל והזמן‪ :‬עבר‪ .‬רחל הגיעה אל הבאר‪.‬‬
‫כאשר יעקב רואה את רחל‪ ,‬הוא מתמלא בכוח פיזי‪ ,‬ומצליח להזיז את האבן מעל פי‬
‫הבאר (כנראה כדי לחסוך ממנה את ההמתנה לבואם של שאר הרועים‪ ,‬ואולי כדי‬
‫להרשים אותה בכוחו‪ ,‬מעין "טקס חיזור" גברי…)‪ ,‬מבצע שלדברי הרועים נחוצים כמה‬
‫אנשים כדי לבצעו‪ .‬לאחר שיעקב משקה את צאנה של רחל "וישק את צאן לבן" הוא מיד‬
‫מנשק את רחל‪" :‬וישק יעקב לרחל"‪ .‬למיטב ידיעתי‪ ,‬זוהי הנשיקה היחידה בין גבר ואישה‬
‫המתוארת בתנ"ך‪ ,‬וזהו מעשה חריג ביותר באותם הימים [הערה אישית‪ :‬יעקב לא שמע‬
‫על הכלל החמור של "איסור נגיעה?"] חז"ל והפרשנים המסורתיים עמלו קשות כדי‬
‫להסביר את מעשהו של יעקב‪ :‬הוא נישק את רחל רק לאחר שכבר התוודעו זה לזו‪ ,‬הוא‬
‫נישק אותה נשיקת קרוב משפחה‪ ,‬ולא נשיקה שבין גבר ואישה‪ ,‬רחל הייתה ילדה קטנה‬
‫ועוד‪ .‬אחרים מסבירים כי יעקב מבין מיד כי טעה ולכן הוא פורץ בבכי‪ ,‬ולא דווקא‬
‫מהתרגשות‪ .‬לאחר מכן הוא מספר לרחל שהוא קרוב משפחתה‪":‬אחי אביה" כאשר‬
‫כוונתו במילה "אחי" היא קרוב משפחה‪ ,‬ולא "אח" במובן המילולי‪ ,‬שהרי יעקב הוא בן‬
‫דודתה של רחל (לבן‪ ,‬אביה‪ ,‬הוא אחי רבקה‪ ,‬אימו של יעקב)‪ .‬לבן שומע על בואו של יעקב‬
‫ורץ לקראתו ושומע את קורותיו‪.‬‬
‫בראשית כ"ט‪ ,‬פס' ‪ – 20 – 14‬יעקב עובד שבע שנים כדי לקנות את רחל לבן נוקט‬
‫לשון קרבה ומזמין את יעקב להתארח בביתו‪ .‬לאחר זמן הוא מציע ליעקב כי יקבל שכר‬
‫תמורת עבודתו‪ ,‬וכי אין זה מחובתו לעבוד חינם‪ ,‬ללא תמורה‪ .‬בהערת אגב‪ ,‬מספר‬
‫המחבר כי ללבן שתי בנות‪ :‬לאה – הבכירה‪ ,‬ורחל – הצעירה‪.‬‬
‫[הערה בעברית של ימינו רחל = כבשה‪ .‬יש פרשנים הטוענים כי לאה=אחד ממיני‬
‫הצבאים‪ ,‬ולטענת אחרים לאה=פרה‪ ,‬בהסתמך על התיאור שעיניה "רכות"]‪ .‬יש לשים לב‬
‫כי בדרך כלל‪ ,‬בסיפורי התנ"ך נמנעים מלתאר רגשות‪ ,‬או מראה חיצוני של גיבורי הסיפור‪,‬‬
‫אלא רק כאשר התיאור משרת את העלילה‪ ,‬כמו כאן‪ .‬יעקב מציע ללבן כי יעבוד שבע‬
‫שנים תמורת הזכות להינשא לרחל‪ .‬לבן מסכים ומעדיף את יעקב כחתנו‪ .‬חשוב לציין כי‬
‫בכל החברות החקלאיות‪ ,‬עד עצם היום הזה‪ ,‬נישואין בין בני דודים הוא עניין מקובל ואף‬
‫רצוי‪ ,‬וזאת כדי שהאדמות תשארנה בתוך נחלת המשפחה המורחבת‪ .‬יעקב עובד תמורת‬
 ‫רחל שבע שנים והקטע נחתם במשפט‪" :‬ויהיו בעיניו כימים אחדים באהבתו‬
‫אותה"‪ .‬לעניות דעתי‪ ,‬זהו תאור מקסים של אהבה‪ .‬משפט המבטא את הכול ומייתר כל‬
‫מילה נוספת‪.‬‬
‫בראשית כ"ט פס' ‪ – 30 – 21‬לבן מערים על יעקב אמנם יעקב מתואר כ"איש תם"‬
‫(בראשית כ"ה ‪ )27‬אבל מעשיו‪ ,‬כפי שראינו לא היו תמיד שיא התמימות‪ ,‬והנה הוא נתקל‬
‫עתה ביריב ערום ונכלולי לא פחות ממנו‪ .‬לאחר שסיים את מכסת שבע השנים של עבודתו‬
‫תמורת רחל‪ ,‬יעקב תובע מלבן לקיים את ההסכם‪.‬‬
‫לבן מכין טקס נישואים ומשתה‪ ,‬אבל בלילה‪ ,‬הוא מכניס לאוהלו של יעקב ואל מיטתו את‬
‫לאה‪ ,‬ולא את רחל! יש מי שרואים במעשה זה עונש בבחינת "מידה כנגד מידה" ליעקב‪.‬‬
‫יעקב ניצל את עיוורונו של אביו כדי לגנוב את הברכה‪ ,‬והנה לבן מנצל את החושך‪ ,‬בו שרוי‬
‫יעקב באוהל‪ ,‬מעין עיוורון מטפורי‪ ,‬כדי לרמותו‪ ,‬ולהשיא לו את האחות האהובה פחות‪.‬‬
‫יעקב מתקומם כנגד מעשהו של לבן‪ ,‬אך לבן‪ ,‬שהיה‪ ,‬כאמור‪ ,‬ערמומי לא פחות מיעקב‪,‬‬
‫מנצל מנהג מקומי וטוען כי אסור היה לו להשיא את האחות הצעירה לפני הבכירה‪ .‬הוא‬
‫הניח‪ ,‬כנראה בצדק‪ ,‬כי יעקב היה מסרב לעבוד תמורת לאה‪ ,‬ועל‪-‬כן כמובן‪ ,‬לא סיפר‬
‫ליעקב על המנהג המקומי הזה‪ .‬יתר על כן‪ ,‬לבן דורש מיעקב "מלא שבוע זאת‪ ,‬ונתנה לך‬
‫גם את זאת"‪ .‬למשפט זה כמה פירושים‪ .‬יש הטוענים כי כוונתו של לבן היא שלאחר‬
‫שבעת ימי המשתה יקבל יעקב גם את רחל‪ .‬ללא תמורה‪ .‬אחרים‪ ,‬והם הרוב‪ ,‬טוענים כי‬
‫לבן לא מוכן להפסיד את המוהר עבור לאה‪ ,‬ולאחר שיעקב עבד שבע שנים תמורת רחל‪,‬‬
‫עליו לעבוד שבע שנים נוספות‪ ,‬הפעם תמורת לאה‪ .‬המשך הסיפור תומך כמובן בפירוש‬
‫השני‪ .‬יעקב נשאר שבע שנים נוספות בבית לבן‪ ,‬ואילו לבן נותן ללאה ורחל שפחה לכל‬
‫אחת‪ ,‬את זלפה ואת בלהה‪ .‬גם קטע זה מסתיים בתיאור של אהבה‪ :‬יעקב אוהב אמנם‬
‫את שתי נשותיו‪ ,‬אבל רחל היא אשתו האהובה יותר‪.‬‬
‫בראשית פרק כ"ט ‪ – 35 – 31‬לאה יולדת ארבעה בנים המוטיב של "הולדת הגיבור"‬
‫חוזר גם כאן‪ .‬המספר "חותר" להגיע להולדת יוסף‪ ,‬ועל כן‪ ,‬גם במקרה הזה רחל עקרה‪,‬‬
‫אולי כעונש על כך שיעקב אוהב אותה יותר מלאה‪ .‬גם כאן‪ ,‬מי שאחראי על הלידה הוא‬
‫אלוהים‪ :‬הוא "פותח" את רחמה של לאה ומכאן גם ניתן להבין‪ ,‬למרות שתיקת הכתוב‪ ,‬כי‬
‫עקרותה של רחל היא רצון האל‪.‬‬
‫לאה יולדת ליעקב ארבעה בנים‪ ,‬כאשר לכל אחד מהם מצורף ההסבר האטימולוגי לשמו‪.‬‬
‫סצנת דפוס של הארוסין והסטיה ממנה ‪:‬פגישת יעקב ורחל ליד הבאר (בראשית‬
‫כ"ט‪)1-20 ,‬‬
‫יעקב נשלח ע"י הוריו לארץ נוכריה (ארם) – הפעם כפליט הבורח מאחיו עשו‪.‬‬
‫יעקב נפגש עם רחל ליד הבאר‪.‬‬
‫יעקב שואב מים (לאחר שהסיר את האבן הכבדב מפי הבאר) ומשקה את הצאן של רחל‪.‬‬
‫הנערה רצה לספר לבני ביתה על בואו של יעקב‪.‬‬
‫הסכמה לאירוסין (יעקב מוכן לעבוד אצל לבן שבע שנים בעבור רחל)‪.‬‬
 ‫הסטייה מן הקונוונציה היא שלא רק שהחתן שואב מים‪ ,‬אלא עליו גם לגבור על מכשול‬
‫האבן שעל פי הבאר‪ .‬הבאר בסצינת האירוסין מציינת בדרך‪-‬כלל את האישה ופוריותה‬
‫ולכן‪ ,‬האבן מראה שרק בעמל רב ישיג יעקב את האישה שהוא אוהב‪ ,‬אבל בסופו של דבר‬
‫יגבר על המכשולים‪ .‬האבן מסמלת גם את רחל העקרה‪ ,‬שה' "סגר רחמה" עד שלבסוף‬
‫ילדה את יוסף‪.‬‬
‫האבנים הן מוטיב המלווה את יעקב בדרך חייו הקשה‪ :‬הוא שם אבן ככר למראשותיו‬
‫בבית אל (בראשית כ"ח‪ )11 ,‬לאחר ההתגלות הוא מקים מצבת אבנים (שם שם ‪,)18‬‬
‫ושובו מארם נהריים הוא מקים גלעד מאבנים (שם ל"א‪.)45-46 ,‬‬