‫אין לפרסם חוברת זו‪ ,‬פרט לפרסום‬

‫במערכת ‪ Moodle‬של המכללה‬

‫האקדמית ע"ש סמי שמעון!‬

‫חוברת תרגילים – חלק ב'‬

‫מבוא לפיסיקה ‪1‬‬
‫מכניקה וגוף קשיח‬
‫רוב השאלות נכתבו ע"י המרצים בקורסי הפיסיקה במכללה האקדמית‬
‫ע"ש סמי שמעון‪.‬‬
‫חלק מהשאלות הופיעו במבחני הבגרות בפיסיקה‪.‬‬
‫תיתכנה טעויות בתשובות הסופיות – במידה ומצאת טעות‪ ,‬אנא שלח‬
‫הודעה לכתובת האימייל ‪uziz@bgu.ac.il‬‬

‫תוכן החוברת‪:‬‬
‫פרק ‪ :1‬מבוא מתמטי‪/‬יחידות פיסיקליות‪......................‬‬
‫פרק ‪ :2‬חשבון וקטורי‪..............................................‬‬
‫פרק ‪ :3‬קינמאטיקה‪..................................................‬‬
‫פרק ‪ :4‬חוקי ניוטון‪...................................................‬‬
‫פרק ‪ :5‬זריקות ונפילה חופשית‪...................................‬‬
‫פרק ‪ :6‬עבודה ואנרגיה‪..............................................‬‬
‫פרק ‪ :7‬תנועה מעגלית‪...............................................‬‬
‫פרק ‪ :8‬מתקף ותנע‪....................................................‬‬
‫פרק ‪ :9‬תנועה הרמונית‪...............................................‬‬
‫פרק ‪ :10‬כבידה‪..........................................................‬‬
‫פרק ‪ :11‬גוף קשיח ‪ -‬סטאטיקה‪....................................‬‬
‫פרק ‪ :12‬גוף קשיח ‪ -‬דינאמיקה‪....................................‬‬
‫‪47‬‬

‫עבודה ואנרגיה‬ ‫פרק ‪:6‬‬

‫עבודה ואנרגיה‪.‬‬ ‫‪6.1‬‬
‫נתונים שני מישורים משופעים המופיעים‬
‫‪m‬‬
‫בשרטוט‪ .‬שני המישורים נטויים בזווית‬
‫‪ θ  30 ‬ביחס לאופק‪ .‬המישור הימני בעל‬
‫‪H‬‬ ‫חיכוך ואילו המישור השמאלי חסר חיכוך‪ .‬גוף‬
‫‪H‬‬
‫שמסתו ‪ m  2 kg‬מתחיל להחליק ממנוחה‪,‬‬
‫‪2‬‬
‫מנקודה שגובהה ‪ , H  3 m‬על המישור‬
‫‪H‬‬
‫על המישור השמאלי‪ .‬מקדם‬ ‫הימני‪ ,‬עובר על מישור אופקי חסר חיכוך‪ ,‬ועולה עד לנקודה שגובהה‬
‫‪2‬‬
‫החיכוך בין הגוף והמישור הימני הוא ‪ , μ‬אינו ידוע‪.‬‬
‫א‪ .‬מהו גודלו של מקדם החיכוך ‪ μ‬של הגוף עם המישור הימני?‬
‫ב‪ .‬עד לאיזה גובה מקסימאלי ‪ h‬יחזור ויעלה הגוף על המישור הימני?‬
‫תשובות‪ :‬א‪ , 0.288 .‬ב‪. 1 m .‬‬

‫עבודה ואנרגיה‪) .‬השאלה נלקחה ממבחן בגרות בפיסיקה(‬ ‫‪6.2‬‬

‫נתונים שני מישורים בעלי חיכוך הנטויים‬
‫‪m‬‬
‫בזווית ‪ θ  45 ‬ביחס לאופק‪ .‬גוף שמסתו ‪m‬‬
‫מתחיל להחליק ממנוחה‪ ,‬מנקודה שגובהה ‪, H‬‬
‫‪H‬‬ ‫על המישור הימני‪ ,‬עובר על מישור אופקי חסר‬
‫‪H‬‬
‫‪H‬‬
‫‪2‬‬ ‫על‬ ‫חיכוך‪ ,‬ועולה עד לנקודה שגובהה‬
‫‪2‬‬
‫‪μ‬‬
‫‪.‬‬ ‫המישור השמאלי‪ .‬מקדם החיכוך בין הגוף והמישור הימני הוא ‪ , μ‬ובין הגוף והמישור השמאלי הוא‬
‫‪2‬‬
‫נתונים‪. g , H :‬‬
‫ג‪ .‬מהו גודלו של מקדם החיכוך ‪? μ‬‬
‫ד‪ .‬עד לאיזה גובה מקסימאלי ‪ h‬יחזור ויעלה הגוף על המישור הימני?‬
‫‪2H‬‬
‫‪.‬‬ ‫תשובות‪ :‬א‪ , 0.4 .‬ב‪.‬‬
‫‪7‬‬
 ‫‪48‬‬

‫עבודה ואנרגיה‪.‬‬ ‫‪6.3‬‬

‫כדור בעל מסה ‪ m  2 kg‬התלוי מקצה מטוטלת שאורכה ‪ L  1 m‬משוחרר‬
‫‪L 1m‬‬ ‫ממנוחה‪ ,‬כאשר המטוטלת נמצאת במצב אופקי )ראה‪/‬י ציור(‪ .‬גובה נקודת‬
‫התלייה )הנקודה בה מחובר החוט לתקרה( מעל הרצפה הוא ‪ 3‬מ'‪ .‬כאשר‬
‫‪h2m‬‬ ‫הכדור מגיע לנקודה הנמוכה ביותר‪ ,‬החוט נחתך‪.‬‬
‫א‪ .‬מהי מהירות הכדור ברגע חיתוך החוט?‬
‫ב‪ .‬כמה זמן יעבור מרגע חיתוך החוט עד להגעת הכדור לרצפה?‬
‫ג‪ .‬לאיזה מרחק אופקי מנקודת החיתוך יגיע הכדור?‬
‫תשובות‪ :‬א‪ , 20 m s .‬ב‪ , 0.4 sec .‬ג‪. 2.828 m .‬‬

‫עבודה ואנרגיה‪.‬‬ ‫‪6.4‬‬

‫גוף בעל מסה ‪ m‬מחליק על מסילה חלקה שמתחילה בגובה ‪H‬‬
‫מעל פני הרצפה‪ ,‬ומסתיימת באופן אופקי בגובה ‪ h‬מעל הרצפה‪.‬‬
‫‪H‬‬ ‫שם הגוף מתנתק מהמסילה ועף באוויר עד שנוחת על הרצפה‪.‬‬
‫‪h‬‬ ‫מה המרחק האופקי ‪ R‬של נקודת הפגיעה מהרצפה מקצה‬
‫המסילה?‬
‫‪R‬‬
‫תשובה‪. 4hH  h  :‬‬

‫עבודה ואנרגיה‪.‬‬ ‫‪6.5‬‬

‫גוף בעל מסה ‪ m‬נע במעלה מישור משופע שזוויתו ‪ .   37 ‬מקדם החיכוך הקינטי בין הגוף למישור‬
‫הוא ‪ .  k  0.2‬בתחתית המישור מהירות הגוף הייתה ‪. v0  10 m s‬‬

‫פתרו באמצעות עבודה ואנרגיה‪:‬‬

‫א‪ .‬לאיזה מרחק לאורך המישור יגיע הגוף?‬

‫‪v0‬‬ ‫ב‪ .‬מה תהיה מהירותו כאשר יחזור לנקודות ההתחלה?‬

‫‪m‬‬
‫‪‬‬
‫תשובות‪ :‬א‪ , 6.565 m .‬ב‪. 7.618 m s .‬‬
 ‫‪49‬‬

‫עבודה ואנרגיה‪.‬‬ ‫‪6.6‬‬

‫שמסתה‬ ‫הרים‬ ‫רכבת‬ ‫קרונית‬
‫‪m‬‬ ‫‪ m  50 kg‬נוסעת על גבי מסילה‪,‬‬
‫‪A‬‬ ‫‪B‬‬ ‫‪C‬‬ ‫חסרת חיכוך‪ ,‬המורכבת מקטעים‬
‫‪R‬‬ ‫‪‬‬
‫‪30‬‬ ‫‪‬‬
‫‪R‬‬ ‫‪30‬‬ ‫ישרים ומקשתות מעגליות ‪,‬כמתואר‬
‫‪30 ‬‬
‫‪D‬‬ ‫באיור משמאל‪ .‬קטעים ‪ AB‬ו‪EF -‬‬
‫‪E‬‬ ‫‪F‬‬
‫אופקיים‪ .‬אורך קטע ‪ CD‬הוא ‪5 m‬‬

‫והוא יוצר זווית של ‪ 30 ‬ביחס לאופק‪ .‬רדיוס כל אחת מהקשתות הוא ‪ 5 m‬והזווית המרכזית הנשענת על‬

‫כל אחת מהקשתות היא ‪ . 30 ‬הקרונית מתחילה את נסיעתה מנקודה ‪ B‬ממנוחה‪.‬‬

‫א‪ .‬מהי מהירות הקרונית בנקודה ‪? C‬‬
‫ב‪ .‬מהי מהירות הקרונית בנקודה ‪? D‬‬
‫ג‪ .‬מהי מהירות הקרונית בנקודה ‪? F‬‬
‫תשובות‪ :‬א‪ , 3.660 m s .‬ב‪ , 7.962 m s .‬ג‪. 8.763 m s .‬‬

‫עבודה ואנרגיה‪.‬‬ ‫‪6.7‬‬

‫חרוז קטן שמסתו ‪ m‬מושחל על תיל קשיח ‪ABCDE‬‬
‫‪A‬‬ ‫המורכב מקשת חצי מעגלית שמחוגה ‪ ( BCD ) R‬ומשני‬
‫‪m‬‬
‫‪ , DE‬כך ש‪-‬‬ ‫קטעים ישרים ומקבילים ‪ AB‬ו‪-‬‬
‫‪ . AB  DE  3R‬התיל מוחזק במישור האנכי‪ ,‬כך‬
‫‪g‬‬
‫‪E‬‬ ‫שהקטעים ‪ AB‬ו‪ DE -‬יוצרים זווית ‪ ‬ביחס לאופק‪.‬‬
‫‪B‬‬
‫הקטע ‪ ABCD‬חסר חיכוך ובקטע ‪ DE‬קיים חיכוך‬
‫‪R‬‬
‫שמקדם החיכוך הקינטי שלו אינו ידוע‪ .‬משחררים את‬
‫‪C‬‬
‫‪R‬‬ ‫החרוז ממנוחה מנקודה ‪ . A‬נתונים‪ R , g , m :‬ו‪.  -‬‬
‫‪‬‬
‫‪D‬‬ ‫א‪ .‬מהי מהירות החרוז בנקודה ‪? C‬‬
‫ב‪ .‬מה צריך להיות מקדם החיכוך הקינטי בקטע ‪ DE‬כך שהחרוז יעצור בדיוק בנקודה ‪? E‬‬
‫ג‪ .‬באיזו מהירות )גודל בלבד( פגע החרוז ברצפה לאחר עוזבו את התיל בנקודה ‪ , E‬כאשר מקדם‬
‫החיכוך בקטע ‪ DE‬שווה למחצית הערך שמצאתם בסעיף ב'? הרצפה אופקית בגובה הנקודה‬
‫הנמוכה במסלול המעגלי‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ ,  k ‬ג‪. 2gR  3sin   1 .‬‬ ‫תשובות‪ :‬א‪ , 2 gR 3 sin   cos   .‬ב‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫‪50‬‬

‫עבודה ואנרגיה‪.‬‬ ‫‪6.8‬‬

‫גוף בעל מסה ‪ m‬נזרק במהירות התחלתית‪ , v 0 ,‬במעלה‬

‫מישור משופע שזווית הנטייה שלו ביחס לאופק היא ‪. ‬‬

‫מקדם החיכוך הקינטי‪ ,  k ,‬בין הגוף למישור לא ידוע‪.‬‬
‫‪v0‬‬
‫‪m‬‬ ‫הגוף עולה וחוזר במהירות שגודלה רבע מהמהירות בה נזרק‬
‫‪‬‬
‫בהתחלה‪ .‬פתרו באמצעות עבודה ואנרגיה‪ ,‬מהו מקדם‬
‫החיכוך הקינטי בין הגוף למישור‪ .‬פרמטרים‪.  , v 0 , g , m :‬‬

‫‪15 tan ‬‬

‫‪. k ‬‬ ‫תשובות‪:‬‬
‫‪17‬‬

‫עבודה ואנרגיה‪.‬‬ ‫‪6.9‬‬

‫גוף קטן מחליק על גבי מסילה חלקה‪ .‬הגוף מקבל מהירות התחלתית לא ידועה בנקודה ‪ , A‬הנמצאת‬
‫בגובה של ‪ 2 m‬מעל הקרקע‪ .‬נתון כי בהגיעו לנקודה ‪ C‬הנמצאת בגובה של ‪ 3 m‬מעל הקרקע‪,‬‬
‫מהירותו היא ‪. 4.5 m s‬‬
‫א‪ .‬מהי המהירות ההתחלתית המוענקת לגוף בנקודה ‪? A‬‬
‫ב‪ .‬מהו גובה נקודה ‪ D‬מעל הקרקע‪ ,‬אם ידוע כי בנקודה זו בגוף נעצר רגעית?‬
‫ג‪ .‬מה צריך להיות מקדם החיכוך הקינטי בין הגוף למשטח בקטע ‪ CD‬כדי שהגוף ייעצר בדיוק‬
‫במרכז קטע זה )כל שאר המסילה עדיין חלקה(?‬
‫ד‪ .‬אם נסיר את קטע ‪ CD‬ונניח לגוף להיזרק מנקודה ‪ , C‬היכן נמצא הגובה המקסימאלי אליו יגיע‬
‫הגוף במהלך תנועתו ביחס לגובהה של נקודה ‪) D‬שחושב בסעיף ב'(‪ ,‬גבוה יותר‪ ,‬נמוך יותר או‬
‫שווה? נמק‪/‬י‪.‬‬

‫‪D‬‬

‫? ‪vA ‬‬ ‫‪C‬‬

‫‪A m‬‬

‫‪3m‬‬
‫‪2m‬‬

‫‪40 ‬‬
‫‪B‬‬

‫תשובות‪ :‬א‪ , 6.344 m s .‬ב‪ , 4.0125 m .‬ג‪ , 0.839 .‬ד‪ .‬נמוך יותר‪.‬‬
‫‪51‬‬

‫‪ 6.10‬עבודה ואנרגיה‪.‬‬
‫בשרטוט מתואר מסלול‬
‫קפיץ ב'‬ ‫חסר חיכוך‪ AB .‬ו‪CD -‬‬

‫‪C‬‬ ‫אופקיים וישרים והקטע‬

‫‪D‬‬
‫קפיץ א'‬ ‫‪2m‬‬ ‫מסילה‬ ‫מהווה‬ ‫‪BC‬‬
‫‪m‬‬
‫עקומה‪ .‬קצהו האחד של‬
‫‪A‬‬ ‫‪B‬‬
‫שקבוע‬ ‫א'‬ ‫קפיץ‬
‫האלסטיות שלו ‪ k1  800 N m‬מחובר לקיר ולקצהו השני מוצמד גוף בעל מסה של ‪ . 5 kg‬קפיץ א'‬
‫מכווץ במידה מסוימת שאינה ידועה‪ .‬קפיץ ב' שקבוע האלסטיות שלו הוא ‪ k 2  300 N m‬מונח על‬
‫קטע ‪ CD‬שגובהו ‪ 2 m‬מעל הרצפה וצידו הימני מחובר לקיר אנכי )כמתואר באיור(‪.‬‬
‫משחררים את הגוף ממנוחה‪ .‬הנח כי הגוף מחליק לאורך המסילה מבלי להתנתק ממנה‪.‬‬
‫א‪ .‬מהו הכיווץ המינימאלי בקפיץ א' הדרוש כדי שהגוף יגיע לנקודה ‪? C‬‬
‫מכווצים את קפיץ א' במידה כפולה מזו שחושבה בסעיף א' ומשחררים את הגוף ממנוחה‪.‬‬
‫ב‪ .‬מה תהיה מהירותו של הגוף בהגיעו לנקודה ‪? C‬‬
‫ג‪ .‬מה יהיה הכיווץ המקסימאלי בקפיץ ב'?‬
‫ד‪ .‬מה יהיה הכיווץ המקסימאלי בקפיץ א' לאחר שהגוף יפגע בו בפעם השנייה?‬

‫‪ 6.11‬עבודה ואנרגיה‪.‬‬
‫גוף שמסתו ‪ m  1kg‬משוחרר ממנוחה‬
‫‪A‬‬
‫‪R‬‬ ‫מהנקודה ‪ A‬הנמצאת בקצה מסילה אנכית‬
‫‪B‬‬ ‫המסילה‬ ‫רדיוס‬ ‫מעגל‪.‬‬ ‫רבע‬ ‫שצורתה‬
‫‪d‬‬ ‫‪ R  2 m‬והיא חסרת חיכוך‪ .‬אל תחתית‬
‫המסילה המעגלית בנקודה ‪ ,B‬מחובר משטח אופקי‪ .‬בין הגוף לבין המשטח האופקי לאורך קטע שאורכו‬
‫‪ d  1m‬קיים חיכוך שמקדם החיכוך הקינטי שלו הוא ‪ . μ k  0.2‬בקצה הקטע המחוספס נמצא קפיץ‬
‫כאשר הקטע עליו מונח הקפיץ חלק )הקפיץ מחובר אל קיר אנכי‪ ,‬כמוראה בתרשים(‪ .‬הגוף המשוחרר‬
‫מקצה המסילה המעגלית פוגע בקפיץ וגורם להתכווצות מקסימאלית בשיעור ‪. 0.1m‬‬
‫א‪ .‬מה מהירות הגוף הרגע הפגיעה בקפיץ?‬
‫ב‪ .‬מהו קבוע הכוח של הקפיץ?‬
‫ג‪ .‬עד לאיזה גובה מעל המשטח האופקי יגיע הגוף‪ ,‬לאחר שישתחרר מהקפיץ?‬
‫תשובות‪ :‬א‪ , 6 m sec .‬ב‪ , 3600 N m .‬ג‪. 1.6 m .‬‬
‫‪52‬‬

‫‪ 6.12‬עבודה ואנרגיה‪.‬‬
‫גוף שמסתו ‪ m  3 kg‬משוחרר ממנוחה על משטח משופע שאורכו ‪ L  3 m‬וזווית נטייתו היא‬

‫‪ . θ  53‬מקדם החיכוך של המשטח המשופע הוא ‪ . μ k  0.3‬לאחר יציאתו מהמשטח המשופע‪ ,‬הגוף‬
‫נע במשטח אופקי חסר חיכוך‪ ,‬שבקצהו מחובר קפיץ אופקי רפוי בעל קבוע כוח ‪. k  50 N m‬‬
‫א‪ .‬מהי מהירותו של הגוף על המשטח האופקי לפני שהוא מגיע לקפיץ?‬
‫ב‪ .‬מהו הכיווץ המקסימאלי של הקפיץ?‬
‫ג‪ .‬לאיזה גובה מקסימאלי יגיע הגוף בתנועתו חזרה?‬
‫‪m‬‬

‫‪k‬‬
‫‪θ‬‬

‫תשובות‪ :‬א‪ , 6.089 m s .‬ב‪ , 1.491 m .‬ג‪. 1.512 m .‬‬

‫‪ 6.13‬עבודה ואנרגיה‪.‬‬
‫גוף שמסתו ‪ 200 gr‬מתחיל להחליק ממנוחה בנקודה ‪ A‬במורדו מדרון חלק ‪ .AB‬אורך המדרון ‪ AB‬הוא‬
‫‪ 0.8 m‬וזווית שיפועו היא ‪ . 30‬לאחר שהגוף מגיע לנקודה ‪ B‬בתחתית המדרון‪ ,‬הוא ממשיך לנוע על‬
‫רצפה אופקית מחוספסת )מקדם החיכוך ‪ .(  k  0.2‬כאשר הגוף עובר על הרצפה מרחק ‪BC‬‬

‫של ‪ , 1.2 m‬הוא פוגע בקצה של קפיץ רפוי אופקי בעל קבוע כוח של ‪ . 50 N / m‬קצהו השני של הקפיץ‬
‫קשור לקיר‪.‬‬
‫מהי האנרגיה הקינטית של הגוף בהגיעו לנקודה ‪ ,B‬ומהי מהירותו אז?‬ ‫א‪.‬‬
‫מהי כמות החום המשתחררת במהלך תנועת הגוף בין הנקודות ‪ B‬ו‪?C-‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫באיזו מהירות הגוף פוגע בקפיץ בנקודה ‪?C‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫מהי ההתכווצות המקסימאלית של הקפיץ )הרצפה מחוספסת גם מתחת לקפיץ(?‬ ‫ד‪.‬‬

‫‪m‬‬
‫‪A‬‬
‫‪k‬‬
‫‪30 ‬‬
‫‪B‬‬ ‫‪C‬‬

‫תשובות‪ :‬א‪ , 2.828 m s , 0.8 joule .‬ב‪ ,  0.48 joule .‬ג‪ , 1.788 m s .‬ד‪. 0.105 m .‬‬
‫‪53‬‬

‫‪ 6.14‬עבודה ואנרגיה‪.‬‬
‫כוח של ‪ , F  40 N‬הפועל בזווית של ‪ 370‬מעל האופק‪ ,‬מושך גוף‬
‫‪F‬‬
‫‪‬‬
‫שמסתו ‪ 3‬ק"ג המחובר לקפיץ אופקי שקבוע הקפיץ שלו ‪.60 N/m‬‬
‫‪37‬‬
‫מקדם החיכוך הקינטי בין הגוף למשטח שווה ל‪ .0.2 -‬הכוח מתחיל לפעול‬
‫על הגוף כאשר הוא במנוחה והקפיץ רפוי‪ ,‬ומושך אותו לאורך הרצפה‪.‬‬
‫מהי עבודת הכוח המושך לאורך ‪ 30‬ס"מ מנקודת התחלה?‬ ‫א‪.‬‬
‫מהי עבודת כוח החיכוך לאורך ‪ 30‬ס"מ מנקודת התחלה?‬ ‫ב‪.‬‬
‫מהי המהירות של הגוף במרחק ‪ 30‬ס"מ יחסית לנקודת התחלה?‬ ‫ג‪.‬‬
‫באיזה מרחק מהתחלה יגיע הגוף למהירות מקסימאלית‪ ,‬ומה תהיה המהירות המקסימאלית?‬ ‫ד‪.‬‬
‫באיזה מרחק יחסית לנקודת התחלה יעצור הגוף?‬ ‫ה‪.‬‬
‫תשובות‪ :‬א‪ , 9.583 joule .‬ב‪ ,  0.355 joule .‬ג‪ , 2.086 m s .‬ד‪, 0.512 m , 2.29 m sec .‬‬
‫ה‪. 1.025 m .‬‬

‫‪ 6.15‬עבודה ואנרגיה‪.‬‬
‫גוף בעל מסה ‪ m  2kg‬נופל בנפילה חופשית מגובה של‬
‫‪m1‬‬
‫‪ h  3m‬מעל מגש חסר מסה‪ ,‬המודבק לקפיץ )ראה איור(‪ .‬הגוף‬
‫נדבק למגש‪ .‬קבוע הקפיץ הוא ‪. k  1000 N / m‬‬
‫‪h‬‬
‫הקפיץ?‬ ‫של‬ ‫המקסימאלית‬ ‫ההתכווצות‬ ‫מהי‬ ‫א‪.‬‬
‫ב‪ .‬מהו שיא הגובה‪ ,‬יחסית למצבו הרפוי של הקפיץ‪ ,‬אליו יעלה‬
‫הקפיץ חזרה?‬
‫‪k‬‬

‫תשובות‪ :‬א‪ , 0.3669 m .‬ב‪. 0.326 m .‬‬

 ‫‪54‬‬

‫‪ 6.16‬עבודה ואנרגיה‪.‬‬
‫גוף שמסתו ‪ 7 kg‬משוחרר ממנוחה מנקודה ‪ A‬ונע במסלול‬
‫‪A‬‬
‫המופיע בשרטוט הנתון‪ .‬המסלול מורכב משלושה קטעים‪:‬‬
‫‪k‬‬
‫מקטע ‪ , AB‬שצורתו רבע מעגל והוא חסר חיכוך )רדיוסו‬

‫‪B‬‬ ‫‪C‬‬ ‫‪D‬‬ ‫‪ .( R  2 m‬מקטע ‪ , BC‬שהוא אופקי‪ ,‬ישר ובעל חיכוך‪,‬‬

‫שמקדם החיכוך הקינטי בינו לבין הגוף אינו ידוע )אורך‬
‫הקטע ‪ BC‬הוא ‪ .( 50 cm‬מקטע ‪ CD‬שהוא אופקי‪ ,‬ישר וחסר חיכוך‪ ,‬ומעליו נמצא קפיץ אופקי בעל‬
‫קבוע קפיץ ‪ , k  400 N m‬שקצהו השמאלי מחובר לקיר אנכי‪.‬‬
‫א‪ .‬ידוע שלאחר הפעם הראשונה שהגוף עובר דרך הקטע ‪ , BC‬הוא פוגע בקפיץ ומכווץ אותו עד‬
‫להתכווצות מקסימאלית של ‪ . 80 cm‬מהו מקדם החיכוך בין הגוף למשטח בקטע ‪? BC‬‬
‫ב‪ .‬לאיזה גובה מקסימאלי יגיע הגוף בדרכו חזרה לאחר הפעם השנייה שעבר דרך הקטע ‪? BC‬‬
‫ג‪ .‬כמה פעמים בסה"כ יעבור הגוף דרך הקטע ‪ BC‬באופן מלא ?‬
‫ד‪ .‬באיזה מרחק מנקודה ‪ B‬יעצור הגוף לבסוף?‬
‫תשובות‪ :‬א‪ , 0.342 .‬ב‪ , 1.657 m .‬ג‪ 11.‬פעמים‪ ,‬ד‪. 0.166 m .‬‬

‫‪ 6.17‬עבודה ואנרגיה‪.‬‬
‫כוח שגודלו ‪ F  60 N‬פועל על גוף שמסתו ‪ m  3 kg‬בזווית של‬
‫‪F‬‬
‫‪37‬‬ ‫‪ 37 ‬מתחת לאופק‪ ,‬כמוראה בתרשים משמאל‪ .‬הגוף מונח על מישור‬
‫‪m‬‬ ‫אופקי ומחובר לקצהו של קפיץ אופקי שקבוע הכוח שלו‬
‫‪1‬‬
‫‪ .  k ‬הכוח מתחיל לפעול על הגוף‬ ‫‪ . k  100 N m‬מקדם החיכוך הקינטי בין הגוף לרצפה הוא‬
‫‪3‬‬
‫כאשר הגוף במנוחה והקפיץ רפוי‪ ,‬דוחף אותו לאורך מרחק אופקי של ‪ 30 cm‬וחדל לפעול‪.‬‬
‫א‪ .‬מהי תהיה מהירות הגוף לאחר שיעבור מרחק של ‪ 5 cm‬ביחס למיקומו ההתחלתי?‬
‫ב‪ .‬לאיזו התארכות מקסימאלית יגיע הקפיץ במהלך תנועת הגוף?‬
‫ג‪ .‬איזו כמות חום תיווצר מתחילת תנועת הגוף ועד לעצירתו הראשונה?‬
‫‪55‬‬

‫‪ 6.18‬עבודה ואנרגיה‪.‬‬
‫בשרטוט משמאל מתואר מסלול ‪AB . ABCDE‬‬
‫‪E‬‬
‫הוא קטע אופקי בעל חיכוך שאורכו ‪0.5 m‬‬
‫קפיץ ב'‬ ‫ומקדם החיכוך בינו לבין הגוף הוא ‪)  k  0.2‬גם‬

‫‪1m‬‬ ‫בקטע המשטח האופקי שמשמאל לנקודה ‪ A‬יש‬

‫‪D‬‬ ‫חיכוך(‪ BC .‬היא מסילה רבע מעגלית אנכית‬

‫‪60 ‬‬
‫שרדיוסה ‪ DE . R  3 m‬הוא קטע אנכי חסר‬
‫‪R‬‬
‫קפיץ א'‬ ‫חיכוך‪ .‬קצהו האחד של קפיץ א' שקבוע האלסטיות‬
‫‪m‬‬ ‫‪C‬‬ ‫שלו ‪ k1  500 N m‬מחובר לקיר ולקצהו השני‬
‫‪A‬‬ ‫‪B‬‬
‫מוצמד גוף בעל מסה של ‪) m  4 kg‬הגוף אינו‬
‫‪0.5 m‬‬
‫מחובר לקפיץ(‪ .‬קפיץ א' מכווץ במידה מסוימת‬
‫שאינה ידועה‪ .‬קפיץ ב' שקבוע האלסטיות שלו הוא ‪ k 2  200 N m‬תלוי אנכית במקביל לחלקו העליון‬
‫של קטע ‪ . DE‬קצהו התחתון של קפיץ ב' נמצא בגובה ‪ 1 m‬מעל נקודה ‪ . D‬משחררים את הגוף‬
‫ממנוחה‪.‬‬
‫א‪ .‬מהו הכיווץ המינימאלי‪ , x min ,‬בקפיץ א' הדרוש כדי שהגוף יגיע לנקודה ‪? C‬‬
‫מכווצים את קפיץ א' ב‪ x  4x min -‬ומשחררים את הגוף ממנוחה‪.‬‬
‫ב‪ .‬מהי מהירות הגוף ברגע בו הוא עובר בנקודה ‪? B‬‬
‫ג‪ .‬מה יהיה הכיווץ המקסימאלי בקפיץ ב' לאחר שהגוף מגיע אליו בפעם הראשונה?‬
‫תשובות‪ :‬א‪ , 0.283 m .‬ב‪ , 12.452 m s .‬ג‪. 1.041 m .‬‬
 ‫‪56‬‬

‫‪ 6.19‬עבודה ואנרגיה – אנרגיית מערכת‪.‬‬

‫גוף שמסתו ‪ , 4 kg‬מונח על מישור משופע חלק הנטוי בזווית ‪ , θ‬יחסית‬
‫לאופק‪ .‬הגוף קשור בחוט חסר מסה לגוף שני שמסתו ‪ . 2 kg‬הגוף השני‬

‫‪m‬‬ ‫נמצא בגובה ‪ 1.5 m‬מעל קצהו העליון של קפיץ אנכי בעל קבוע כוח‬
‫‪2m‬‬
‫‪H‬‬ ‫‪ . k  200 N m‬תחילה נמצאת המערכת בשיווי משקל במנוחה‪ ,‬כמוראה‬
‫בתרשים‪.‬‬
‫‪k‬‬ ‫ברגע מסוים מניחים גוף נוסף שמסתו ‪ 2 kg‬על גבי הגוף שמסתו ‪, 2 kg‬‬
‫‪θ‬‬ ‫והמערכת מתחילה לנוע‪.‬‬
‫א‪ .‬מהי הזווית ‪? θ‬‬
‫ב‪ .‬מהי מהירות המערכת ברגע פגיעת המסות בקפיץ?‬
‫ג‪ .‬בהנחה שהחוט המחבר את הגופים נשאר מתוח‪ ,‬מהו הכיווץ המקסימאלי של הקפיץ?‬
‫תשובות‪ :‬א‪ ,   30 .‬ב‪ , 7.5 m s .‬ג‪. 0.656 m .‬‬

‫‪ 6.20‬קפיץ – מישור משופע‪.‬‬

‫גוף שמסתו ‪ m  0.6 kg‬משוחרר ממנוחה מהנקודה ‪A‬‬
‫‪m‬‬
‫הנמצאת בראש מישור משופע ‪ ABC‬שזווית הנטייה שלו‬
‫‪A‬‬
‫ביחס לאופק היא ‪ . 37‬הקטע ‪ AB‬הוא בעל חיכוך‬
‫ומקדם החיכוך הקינטי בין הגוף לקטע זה הוא‪k  0.2 :‬‬
‫‪k‬‬ ‫אורכו של הקטע ‪ AB‬הוא ‪ . L  1.5 m‬הקטע ‪ BC‬חסר‬
‫‪B‬‬

‫חיכוך‪ .‬בנקודה ‪ B‬נמצא קצהו העליון של קפיץ רפוי בעל‬

‫‪37‬‬
‫‪C‬‬ ‫קבוע ‪ . k  100 N m‬במהלך תנועתו‪ ,‬הגוף אינו נדבק‬
‫לקפיץ‪.‬‬
‫א‪ .‬מהו הכיווץ המקסימאלי בקפיץ לאחר שהגוף פוגע בקפיץ?‬
‫ב‪ .‬ביחס לגובהה של הנקודה ‪ , B‬מהו הגובה המקסימאלי אליו מגיע הגוף בדרכו חזרה?‬
‫תשובות‪ :‬א‪ , 0.32 m .‬ב‪. 0.522 m .‬‬
‫‪57‬‬

‫‪ 6.21‬עבודה ואנרגיה ‪ -‬אנרגיית מערכת‪.‬‬

‫גוף שמסתו ‪ m‬משוחרר ממנוחה מראש מדרון חסר‬
‫‪m‬‬
‫חיכוך כמתואר בשרטוט משמאל‪ .‬הגוף משוחרר‬
‫מגובה ‪ h‬מעל חלקו העליון של גוף מלבני שמסתו‬
‫‪h‬‬
‫‪ , 3m‬המונח על משטח אופקי חסר חיכוך‪ .‬בין הגוף‬
‫‪3m‬‬ ‫שמסתו ‪ m‬לגוף שמסתו ‪ 3m‬קיים חיכוך‪ ,‬כאשר‬
‫מקדם החיכוך הקינטי בין שני הגופים הוא ‪ .  k‬נתונים‪ .  k , h , g , m :‬בהנחה שהגוף שמסתו ‪ m‬נע‬

‫על הגוף שמסתו ‪ 3m‬עד למצב בו הם נעים יחד באותה מהירות‪ ,‬ענה על הסעיפים הבאים‪:‬‬
‫א‪ .‬כמה זמן חולף מרגע המפגש בין הגופים ועד למצב בו שני הגופים נעים באותה מהירות?‬
‫ב‪ .‬מהי המהירות של שני הגופים לאחר שהגיעו למצב בו הם נעים באותה מהירות?‬
‫ג‪ .‬כמה אנרגיה הפכה לחום מרגע המפגש ועד לרגע בו הגופים נעים יחד?‬
‫ד‪ .‬מהי העבודה שכוח החיכוך הקינטי עושה על כל אחד מהגופים מרגע המפגש ביניהם ועד למצב‬
‫בו הם נעים באותה מהירות?‬
‫ה‪ .‬מהו השינוי במיקום הגוף הראשון ביחס לגוף השני מרגע המפגש ועד לרגע בו הגופים נעים‬
‫יחד?‬

‫‪3h‬‬ ‫‪3mgh‬‬ ‫‪15mgh‬‬ ‫‪3mgh‬‬ ‫‪gh‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪h‬‬

‫‪.‬‬ ‫‪ ,‬ה‪.‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪ , ‬ד‪.‬‬ ‫‪ ,‬ג‪.‬‬ ‫‪ ,‬ב‪.‬‬ ‫תשובות‪ :‬א‪.‬‬
‫‪4k‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪k‬‬ ‫‪8g‬‬

‫‪ 6.22‬עבודה ואנרגיה‪.‬‬
‫גוף בעל מסה ‪ m  3 kg‬נזרק במהירות התחלתית‪,‬‬
‫‪ , v0  10 m s‬במעלה מישור משופע שזווית הנטייה שלו‬

‫ביחס לאופק היא ‪ . 30‬מקדם החיכוך הקינטי בין הגוף‬

‫‪v0‬‬
‫‪m‬‬ ‫למישור הוא ‪ . k  0.2‬הגוף עולה‪ ,‬נעצר רגעית ואז חוזר‬
‫‪30‬‬
‫לנקודת ההתחלה‪.‬‬
‫פתרו באמצעות עבודה ואנרגיה‪:‬‬
‫א‪ .‬ביחס לנקודת ההתחלה‪ ,‬מהו הגובה המקסימאלי אליו מגיע הגוף במהלך תנועתו?‬
‫מהי מהירות הגוף ברגע בו הוא חוזר לנקודת ההתחלה?‬ ‫ב‪.‬‬
‫תשובות‪ :‬א‪ , 3.713 m .‬ב‪. 6.967 m s .‬‬
 ‫‪58‬‬

‫‪ 6.23‬עבודה ואנרגיה‪.‬‬
‫בשרטוט מתואר מסלול ‪ AB . ABCD‬קטע‬
‫קפיץ א'‬
‫אופקי חסר חיכוך‪ BC ,‬מסילה עקומה חסרת‬
‫‪m‬‬
‫‪B‬‬ ‫‪A‬‬ ‫חיכוך ו‪ CD -‬הוא קטע אופקי בעל חיכוך‬
‫קפיץ ב'‬ ‫‪2.5 m‬‬ ‫)מקדם החיכוך הקינטי בין הגוף לקטע ‪CD‬‬
‫אינו ידוע(‪ .‬קפיץ א'‪ ,‬שקבוע האלסטיות שלו‬
‫‪D‬‬ ‫‪C‬‬
‫‪ , k1  400 N m‬מונח על קטע ‪ AB‬בגובה‬

‫‪ 2.5 m‬מעל הרצפה‪ .‬צידו הימני של קפיץ א' מחובר לקיר אנכי )כמתואר באיור( ולקצהו השני מוצמד‬
‫גוף בעל מסה של ‪ . m  5 kg‬קפיץ ב'‪ ,‬שקבוע האלסטיות שלו הוא ‪ , k2  200 N m‬מחובר לקיר‪.‬‬

‫משחררים את הגוף ממנוחה כאשר קפיץ א' מכווץ בשיעור של ‪ . 20 cm‬הגוף מחליק לאורך המסילה‬
‫מבלי להתנתק ממנה‪ .‬הנקודה ‪ B‬היא הנקודה בה קפיץ א' רפוי והנקודה ‪ C‬היא הנקודה בה קפיץ ב'‬
‫רפוי‪ .‬ידוע כי לאחר שהגוף מוחזר ע"י קפיץ ב' הוא נעצר בדיוק בנקודה ‪. B‬‬
‫א‪ .‬מה יהיה הכיווץ המקסימאלי בקפיץ ב' לאחר שהגוף יפגע בו?‬
‫ב‪ .‬מה מקדם החיכוך הקינטי בין הגוף לקטע ‪? CD‬‬

‫‪ 6.24‬עבודה ואנרגיה‪.‬‬
‫גוף שמסתו ‪ m  3 kg‬נמצא על מישור משופע שזווית הנטייה שלו‬
‫‪‬‬
‫‪F‬‬
‫‪m‬‬ ‫ביחס לאופק היא ‪ . 37‬מקדם החיכוך הקינטי בין הגוף למישור‪:‬‬
‫‪k‬‬
‫‪ . k  0.2‬הגוף מחובר לקפיץ בעל קבוע ‪ . k  100 N m‬במצב בו‬
‫‪‬‬
‫‪37 ‬‬ ‫הקפיץ רפוי‪ ,‬מפעילים על הגוף כוח אופקי‪ ,‬שגודלו ‪, F  40 N‬‬

‫והוא מתחיל לנוע ממנוחה במקביל למשטח כלפי מעלה‪ .‬ביחס לנקודת ההתחלה‪ ,‬מהו המרחק המקסימאלי‬
‫אליו יגיע הגוף?‬
‫תשובות‪. 0.088 m :‬‬
 ‫‪59‬‬

‫‪ 6.25‬עבודה ואנרגיה‪.‬‬
‫בשרטוט מתואר מסלול ‪. ABCD‬‬
‫קפיץ ב'‬ ‫‪ AB‬קטע אופקי חסר חיכוך‪,‬‬
‫‪ BC‬מסילה עקומה חסרת חיכוך‬
‫‪C‬‬ ‫‪D‬‬
‫קפיץ א'‬ ‫‪1.5 m‬‬ ‫ו‪ CD -‬הוא קטע אופקי בעל‬
‫‪m‬‬ ‫חיכוך‪ .‬מקדם החיכוך בין הגוף‬
‫‪A‬‬ ‫‪B‬‬
‫המתואר להלן לקטע ‪ CD‬הוא‬
‫‪ . k  0.2‬קפיץ א' הוא בעל קבוע אלסטיות של ‪ . k1  600 N m‬קפיץ זה מחובר לקיר בקצה אחד‪,‬‬

‫ולקצהו השני מוצמד גוף בעל מסה של ‪ . m  5 kg‬קפיץ א' מכווץ במידה מסוימת שאינה ידועה‪ .‬קפיץ ב'‬
‫שקבוע האלסטיות שלו הוא ‪ k 2  300 N m‬מונח על קטע ‪ CD‬בגובה ‪ 1.5 m‬מעל הרצפה‪ .‬צידו‬
‫הימני מחובר לקיר אנכי )כמתואר באיור(‪ .‬משחררים את הגוף ממנוחה‪ .‬הגוף מחליק לאורך המסילה‬
‫מבלי להתנתק ממנה‪ ,‬פוגע בקפיץ ב' ומכווץ אותו בכיווץ מקסימאלי של ‪. 20 cm‬‬
‫א‪ .‬מה היה הכיווץ ההתחלתי בקפיץ א' כאשר הגוף שוחרר ממנוחה?‬
‫ב‪ .‬מה יהיה הכיווץ המקסימאלי בקפיץ א' לאחר שהגוף יפגע בו בחזרתו?‬
‫תשובות‪ :‬א‪ , 0.525 m .‬ב‪. 0.513 m .‬‬

‫‪ 6.26‬עבודה ואנרגיה‪.‬‬
‫מסלול‬ ‫מתואר‬ ‫בשרטוט‬
‫‪ AB . ABC‬הוא קטע אופקי‬
‫‪C‬‬
‫‪0.8 m‬‬ ‫חסר חיכוך‪ BC .‬הוא מישור‬
‫‪L‬‬
‫משופע בעל חיכוך שזווית‬
‫‪m‬‬ ‫‪60‬‬
‫‪A‬‬ ‫‪B‬‬ ‫השיפוע שלו ביחס לאופק היא‬
‫‪3m‬‬
‫‪. L  0.7 m‬‬ ‫ואורכו‬ ‫‪60‬‬
‫מקדם החיכוך בין המישור המשופע לבין הגוף הוא ‪ .  k  0.2‬על המשטח האופקי נמצא קפיץ‪ .‬קצהו‬

‫האחד של הקפיץ‪ ,‬שקבוע האלסטיות שלו ‪ , k  500 N m‬מחובר לקיר ולקצהו השני מוצמד גוף בעל‬
‫מסה של ‪) m  4 kg‬הגוף אינו מחובר לקפיץ(‪ .‬משחררים את הגוף ממנוחה‪ ,‬מנקודה ‪ , A‬כאשר הקפיץ‬
‫מכווץ במידה מסויימת שאינה ידועה‪ .‬במרחק אופקי של ‪ , 3 m‬מימין לנקודה ‪ C‬ובגובה של ‪ 0.8 m‬מעל‬
‫הקרקע נמצא סל‪.‬‬
‫א‪ .‬מה צריכה להיות המהירות של הגוף בנקודה ‪ C‬כדי שייכנס לסל?‬

‫ב‪ .‬בהתאם למהירות שחישבת בסעיף א'‪ ,‬מה צריך להיות הכיווץ ההתחלתי בקפיץ?‬

‫תשובות‪ :‬א‪ , 6 m s .‬ב‪. 0.629 m .‬‬

 ‫‪60‬‬

‫‪ 6.27‬עבודה ואנרגיה‪.‬‬
‫מסלול ‪ ABCD‬בנוי משלושה קטעים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪F‬‬ ‫קטע ‪ AB‬הוא מישור משופע חסר‬
‫‪A m‬‬ ‫חיכוך שזווית השיפוע שלו היא ‪30‬‬
‫ביחס לאופק‪ ,‬קטע ‪ BC‬הוא מישור‬
‫‪9m‬‬ ‫הוא‬ ‫שאורכו‬ ‫חיכוך‬ ‫בעל‬ ‫אופקי‬
‫‪k‬‬
‫‪30‬‬ ‫‪ LBC  16 m‬וקטע ‪ CD‬הוא מישור‬
‫‪B‬‬ ‫‪C‬‬ ‫‪D‬‬ ‫אופקי חסר חיכוך‪ .‬קפיץ אופקי בעל‬

‫‪16 m‬‬ ‫נמצא‬ ‫‪k  1500 N m‬‬ ‫קבוע כוח‬

‫בחלק זה )ראו איור(‪.‬‬
‫נקודה ‪ A‬נמצאת בגובה ‪ h  9 m‬מעל המישור האופקי‪.‬‬
‫על גוף שמסתו ‪ m  5 kg‬הנמצא במנוחה רגעית בנקודה ‪ A‬מתחילים להפעיל כוח קבוע שגודלו‬
‫‪‬‬
‫‪ F  20 N‬וכיוונו אנכית כלפי מטה‪ ,‬כמשורטט )הכוח ‪ F‬פועל במשך כל תנועת הגוף(‪ .‬נתון שהכיווץ‬
‫המקסימאלי בקפיץ הוא ‪ . 0.7 m‬מהו מקדם החיכוך הקינטי בין המישור האופקי לגוף?‬
‫תשובה‪. k  0.234 :‬‬
‫‪61‬‬

‫תנועה מעגלית‬ ‫פרק ‪:7‬‬

‫מעגלית אופקית‪.‬‬ ‫‪7.1‬‬

‫כדור קטן שמסתו ‪ 2‬ק"ג קשור לשני חוטים שאורך כל אחד מהם ‪ 2‬מטר‪ .‬המרחק בין נקודות החיבור של‬
‫החוטים הוא ‪ 2‬מטר‪ .‬הכדור מסתובב בתדירות של ‪ 10‬הרץ‪.‬‬
‫א‪ .‬שרטטו את כל הכוחות הפועלים על הכדור‪.‬‬
‫‪ 2‬מ'‬ ‫ב‪ .‬מהו רדיוס הסיבוב?‬
‫ג‪ .‬מהי המהירות הזוותית של הכדור?‬
‫ד‪ .‬מהי המתיחות בכל אחד מהחוטים?‬
‫תשובות‪ :‬ב‪ , 1.732 m .‬ג‪ , 20π rad sec .‬ד‪. 7915.683 N , 7875.683 N .‬‬

‫מעגלית אופקית‪.‬‬ ‫‪7.2‬‬

‫מסה בת ‪ 2‬ק"ג קשורה למוט אנכי קשיח‪ ,‬באמצעות שני חבלים חסרי מסה ואורך כל אחד מהם ‪ 1.5‬מ'‪.‬‬
‫המרחק בין שתי נקודות הקשר על המוט הוא ‪ 2‬מ' )ראה‪/‬י ציור(‪ .‬כאשר מסובבים את המסה סביב המוט‬
‫החבלים נמתחים כמו בציור‪ .‬המתיחות בחבל התחתון היא ‪ 50‬ניוטון‪.‬‬
‫‪ 1.5‬מ'‬ ‫א‪ .‬מצא‪/‬י את המתיחות בחבל העליון‪.‬‬
‫ב‪ .‬מהי המהירות הזוויתית של המסה?‬
‫‪ 2‬מ'‬
‫ג‪ .‬מהו זמן המחזור של הסיבוב?‬
‫‪ 1.5‬מ'‬ ‫תשובות‪ :‬א‪ , 80 N .‬ב‪ , 6.582 rad sec .‬ג‪. 0.954 sec .‬‬

‫מעגלית אופקית‪) .‬מתוך מכניקה‪/‬יורם אשל(‬ ‫‪7.3‬‬

‫כדור שמסתו ‪ m  100 gr‬מונח על משטח חלק בצורת קונוס בעל‬

‫זווית ראש של ‪ , α  60 ‬וקשור בחוט שאורכו ‪ . L  0.5 m‬הכדור‬

‫מסתובב אופקית במהירות זוויתית של ‪. ω  2 rad sec‬‬
‫‪60 ‬‬
‫א‪ .‬מהי המתיחות בחוט?‬
‫ב‪ .‬מהו הכוח הנורמאלי שמפעיל המשטח על הכדור?‬
‫ג‪ .‬באיזו מהירות זוויתית יינתק הכדור מהמשטח?‬
‫תשובות‪ :‬א‪ , 0.916 N .‬ב‪ , 0.413 N .‬ג‪. 4.8 rad sec .‬‬
 ‫‪62‬‬

‫מעגלית אופקית‪.‬‬ ‫‪7.4‬‬

‫שני מטבעות זהים בעלי מסה ‪ m‬כל אחד‪ ,‬מונחים על תקליט המסתובב אופקית‪.‬‬
‫המטבעות מונחים לאורך הרדיוס במרחקים ‪ r1 , r2‬ממרכז התקליט‪ .‬מעלים את‬
‫‪ω‬‬
‫מהירות הסיבוב של התקליט באטיות‪ .‬מקדם החיכוך הסטאטי בין התקליט למטבעות‬
‫הוא ‪.μs‬‬
‫א‪ .‬מהי המהירות הזוויתית בה יחליק כל מטבע מהתקליט?‬
‫ב‪ .‬קושרים את המטבעות בחוט חסר מסה‪ .‬מהי המהירות המקסימאלית בה ניתן‬
‫לסובב את התקליט מבלי שהמטבעות יחליקו ממנו? מהי המתיחות בחוט‬
‫המהירות זאת?‬

‫‪.ω ‬‬
‫‪2g  μ‬‬
‫‪,T ‬‬
‫‪μ mg‬‬
‫‪ , gs‬ב‪r2  r1  .‬‬ ‫‪,‬‬
‫‪g s‬‬
‫תשובות‪ :‬א‪.‬‬
‫‪r1  r2‬‬ ‫‪r1  r2‬‬ ‫‪r1‬‬ ‫‪r2‬‬

‫מעגלית אופקית‪.‬‬ ‫‪7.5‬‬

‫מסה ‪ m‬מוצבת בתוך קונוס שזווית הראש שלו היא ‪ . 2θ‬הקונוס‬
‫‪ω‬‬ ‫מסתובב סביב ציר הסימטריה שלו במהירות זוויתית קבועה ‪. ω‬‬
‫מקדם החיכוך הסטטי בין הקונוס למסה הוא ‪ , μ‬וגובה המסה מעל‬
‫ראש הקונוס הוא ‪. h‬‬
‫‪h‬‬
‫‪θ‬‬ ‫א‪ .‬מהי המהירות הזוויתית המינימאלית כך שהמסה תישאר בגובה ‪? h‬‬
‫ב‪ .‬מהי המהירות הזוויתית המקסימאלית כך שהמסה תישאר בגובה ‪? h‬‬

‫‪g cosθ  μ ssin θ ‬‬ ‫‪g cosθ  μ s sin θ ‬‬

‫‪. ωmax ‬‬ ‫‪ , ω min ‬ב‪.‬‬ ‫תשובות‪ :‬א‪.‬‬
‫‪h  tan θsin θ  μ s cosθ ‬‬ ‫‪h  tan θ  sin θ  μ s cosθ ‬‬

‫מעגלית אופקית‪.‬‬ ‫‪7.6‬‬

‫גוף ‪ B‬שמסתו ‪ 4‬ק"ג מונח על דיסקה חלקה הסובבת במהירות זוויתית של ‪ 5‬רדיאנים לשנייה‪ .‬הגוף‬
‫קשור בעזרת חוטים לשני גופים אחרים ‪ A‬ו‪) C -‬ראה תרשים(‪ .‬החוט הקשור ל‪ C -‬עובר דרך חור קטן‬
‫במרכז הדיסקה‪ .‬גוף ‪ C‬נמצא במנוחה‪ .‬המסה של גוף ‪ C‬היא ‪ 6‬ק"ג ושל גוף ‪ A‬היא ‪ 1‬ק"ג‪ .‬רדיוס הסיבוב‬
‫של גוף ‪ B‬הוא ‪ 20‬ס"מ‪.‬‬
‫א‪ .‬צייר את כל הכוחות הפועלים על כל גוף בנפרד‪.‬‬
‫‪B‬‬
‫ב‪ .‬מהי המתיחות בכל חוט ?‬
‫‪‬‬
‫ג‪ .‬איזה זווית‪ ,  ,‬יוצר החוט‪ ,‬אליו קשור גוף ‪ ,A‬עם האנך ?‬
‫‪C‬‬
‫‪A‬‬ ‫ד‪ .‬מהו רדיוס הסיבוב של גוף ‪? A‬‬
‫תשובות‪ :‬ב‪ , 40 N , 60 N .‬ג‪ , 75.522  .‬ד‪. 1.549 m .‬‬
‫‪63‬‬

‫מעגלית אופקית‪.‬‬ ‫‪7.7‬‬

‫מושחל חרוז קטן‬ ‫על חישוק דק שרדיוסו ‪R  0.5 m‬‬
‫שמסתו ‪ . m  2 gr‬החרוז יכול להחליק לאורך החישוק בלי‬
‫חיכוך‪ .‬מסובבים את החישוק סביב צירו האנכי בתדירות קבועה‬
‫של ‪ . 1 Hz‬כתוצאה מכך החרוז מבצע תנועה מעגלית במישור‬
‫‪‬‬ ‫‪R‬‬ ‫אופקי‪ ,‬כאשר הוא מוסט מציר הסיבוב בזווית ‪) ‬ראה תרשים(‪.‬‬
‫מהי הזווית ‪ ‬שבה מוסט החרוז מציר הסיבוב?‬ ‫א‪.‬‬
‫מהו רדיוס הסיבוב של החרוז במישור האופקי?‬ ‫ב‪.‬‬
‫מהי מהירות החרוז?‬ ‫ג‪.‬‬
‫באיזה כוח לוחץ החרוז על החישוק?‬ ‫ד‪.‬‬
‫תשובות‪ :‬א‪ , 59.561 .‬ב‪ , 0.431 m .‬ג‪ , 2.708 m s .‬ד‪. 0.0394 N .‬‬

‫מעגלית אופקית‪.‬‬ ‫‪7.8‬‬

‫שתי מסות ‪ M  4 kg , m  1 kg‬קשורות בחוט המושחל )ללא‬

‫‪m‬‬ ‫חיכוך( דרך חור קטן בשולחן אופקי חסר חיכוך‪ .‬שתי המסות נעות‬
‫בתנועה מעגלית במהירות זוויתית זהה של ‪ .   10 rad s‬המסה‬
‫‪‬‬
‫‪ m‬נעה על פני השולחן ואילו המסה ‪ M‬מסתובבת כך שנוצרת זווית‬
‫‪M‬‬
‫‪   20 ‬בין החוט לבין האנך‪.‬‬
‫אין קשר בין הנתונים בשני הסעיפים‪.‬‬
‫א‪ .‬אם נתון שהזווית ‪)   0 ‬כלומר המסה ‪ M‬תלויה אנכית ואינה מבצעת תנועה מעגלית( מה‬
‫הוא רדיוס המעגל שמבצעת המסה ‪? m‬‬
‫ב‪ .‬אם נתון שהזווית ‪   20 ‬מה הוא אורך החוט?‬
‫תשובות‪ :‬א‪ , 0.4 m .‬ב‪. 0.531 m .‬‬
‫‪64‬‬

‫מעגלית אופקית‪.‬‬ ‫‪7.9‬‬

‫שתי מסות ‪ M  4 kg , m  1 kg‬קשורות בחוט המושחל )ללא‬
‫חיכוך( דרך חור קטן בשולחן אופקי חסר חיכוך‪ .‬שתי המסות נעות‬
‫‪m‬‬
‫בתנועה מעגלית במהירות זוויתית זהה של ‪ .   10 rad s‬המסה‬
‫‪‬‬
‫‪ m‬נעה על פני השולחן ואילו המסה ‪ M‬נעה כמטוטלת קונית‪.‬‬
‫‪M‬‬
‫א‪ .‬בסעיף זה הנח ש‪)   0 -‬כלומר המסה ‪ M‬תלויה אנכית‬
‫ואינה מבצעת תנועה מעגלית(‪ .‬חשב את רדיוס המעגל‬
‫שמבצעת המסה ‪. m‬‬
‫ב‪ .‬אם נתון שאורך החוט הוא ‪ , L  2 m‬מהו רדיוס הסיבוב של כל אחד מהגופים?‬
‫תשובות‪ :‬א‪ , 0.4 m .‬ב‪Rm  1.6 m , RM  0.387 m .‬‬

‫‪ 7.10‬קפיץ – מעגלית אופקית‪) .‬השאלה נלקחה ממבחן בגרות בפיסיקה(‬

‫שולחן עגול מסתובב סביב ציר העובר במרכזו‪ .‬עגלה נמצאת על מסילה הקבועה לאורך רדיוס השולחן‪,‬‬
‫כך שהעגלה יכולה לנוע רק לאורך המסילה ללא חיכוך‪ .‬העגלה קשורה לקפיץ הקשור למרכז השולחן‬
‫)ראה תרשים(‪ .‬לקפיץ קבוע ‪ k‬ואורכו ‪ , L‬כאשר הוא אינו מתוח‪ .‬מסובבים את השולחן בתדירות של ‪f‬‬
‫סיבובים לשנייה‪ .‬העגלה שמסתה ‪ m‬מסתובבת עם השולחן במרחק ‪ R‬ממרכזו‪ .‬התייחס לעגלה כאל גוף‬
‫נקודתי‪.‬‬
‫א‪ .‬בטא את רדיוס הסיבוב‪ , R ,‬של העגלה באמצעות הנתונים שבשאלה‪.‬‬
‫ב‪ .‬האם לביטוי שמצאת בסעיף א' יש משמעות פיסיקלית בכל תדירות סיבוב ? נמק!‬
‫ג‪ .‬קוטר השולחן ‪ , D  2.5 m‬האורך ההתחלתי של הקפיץ ‪ , L  25 cm‬קבוע הקפיץ‬
‫‪ k  60 N m‬ומסת העגלה ‪ . m  2.4 kg‬מהי התדירות המקסימאלית שבה ניתן לסובב את‬
‫השולחן מבלי שהעגלה תיפול ממנו ?‬

‫‪kL‬‬
‫‪ , R ‬ב‪ .‬לא )מכיוון שהרדיוס חייב להיות חיובי(‪ ,‬ג‪. 0.711 Hz .‬‬ ‫תשובות‪ :‬א‪.‬‬
‫‪k  4 2 mf 2‬‬
‫‪65‬‬

‫‪ 7.11‬קפיץ תנועה מעגלית אופקית‪.‬‬

‫גוף ‪ A‬שמסתו ‪ 2m‬מחובר לגוף ‪ B‬שמסתו ‪ m‬באמצעות קפיץ חסר מסה שקבועו ‪ . k‬הגופים ‪ A‬ו‪-‬‬
‫‪ B‬מונחים על משטח אופקי חלק‪ .‬גוף ‪ C‬שמסתו ‪ 2m‬מחובר לגוף ‪ B‬באמצעות חוט העובר דרך פתח‬
‫במרכז המשטח האופקי‪ .‬מעניקים למערכת מהירות זוויתית ‪ , ‬כך שהגוף ‪ A‬מבצע תנועה מעגלית‬
‫ברדיוס ‪ 2 R‬ואילו הגוף ‪ B‬מבצע תנועה מעגלית ברדיוס ‪ . R‬נתונים‪. g , k , R , m :‬‬
‫א‪ .‬מהי המהירות הזוויתית ‪ ‬בה יש לסובב את המערכת כדי שהגופים ינועו כמתואר?‬
‫ב‪ .‬מהי המתיחות החוט ומהו הכוח שמפעיל הקפיץ על כל אחד מהגופים?‬
‫?‪ ‬‬ ‫ג‪ .‬מהו אורכו הרפוי של הקפיץ?‬
‫‪2m‬‬ ‫‪k‬‬ ‫‪m‬‬
‫‪A‬‬ ‫‪B‬‬

‫‪C 2m‬‬

‫‪8mg‬‬ ‫‪8mg‬‬ ‫‪2g‬‬

‫‪.R‬‬ ‫‪ , kx ‬ג‪.‬‬ ‫‪ ,‬ב‪, T  2mg .‬‬ ‫תשובות‪ :‬א‪.‬‬
‫‪5k‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪5R‬‬

‫‪ 7.12‬קפיץ תנועה מעגלית אופקית‪.‬‬

‫גוף בעל מסה של ‪ 1‬ק"ג מונח על פני קונוס חלק‪ ,‬בעל זווית פתיחה של ‪ . 30‬הגוף קשור לקודקוד‬
‫הקונוס ע"י קפיץ בעל קבוע כוח ‪ . k  100 N m‬הקונוס מסתובב סביב הציר האנכי שלו בקצב של‬
‫‪ 0.45‬סיבובים לשנייה‪ .‬ידוע כי אורך הקפיץ במצב רפוי הינו ‪ 1‬מטר‪.‬‬
‫א‪ .‬מהי התארכות הקפיץ במהלך הסיבוב ?‬
‫‪30‬‬ ‫ב‪ .‬מהי האנרגיה האלסטית האגורה בקפיץ ?‬
‫ג‪ .‬מהי התאוצה הרדיאלית של הגוף ?‬
‫באיזה כוח לוחץ הגוף על הקונוס ?‬ ‫ד‪.‬‬
‫ה‪ .‬באיזו תדירות מקסימאלית יש לסובב את הקונוס כדי שהגוף‬
‫עדיין לא יתנתק ממנו ?‬
‫תשובות‪ :‬א‪ , 0.1024 m .‬ב‪ , 0.525 joule .‬ג‪ , 2.280 m s 2 .‬ד‪ , 0.420 N .‬ה‪. 0.487 Hz .‬‬
 ‫‪66‬‬

‫‪ 7.13‬תנועה מעגלית אופקית‪.‬‬

‫כדור שמסתו ‪ m  200 gr‬מונח על משטח חלק חצי כדורי שרדיוסו ‪ , R  0.7 m‬וקשור בחוט לנקודה‬
‫הגבוהה מפני הכדור כמשורטט‪ .‬הכדור מסתובב אופקית במהירות‬
‫‪‬‬
‫זוויתית של ‪. ω  0.5 rad sec‬‬
‫‪30‬‬
‫ד‪ .‬מהי המתיחות בחוט?‬
‫ה‪ .‬מהו הכוח הנורמאלי שמפעיל המשטח על הכדור?‬
‫‪40‬‬ ‫‪R‬‬
‫ו‪ .‬באיזו מהירות זוויתית יינתק הכדור מהמשטח?‬
‫תשובות‪ :‬א‪ , T  1.386 N .‬ב‪ , N  1.043 N .‬ג‪. ω  3.582 rad s .‬‬

‫‪ 7.14‬מעגלית אופקית‪.‬‬

‫שתי מסות נקודתיות ‪ m1  5m‬ו‪ m2  m -‬קשורות זו לזו בחוט‬

‫‪m1‬‬ ‫שאורכו ‪ , L‬ונעות בתנועה מעגלית אופקית סביב מרכז משותף‪,‬‬

‫‪m2‬‬ ‫על משטח אופקי חסר חיכוך במהירות זוויתית קבועה ‪. ‬‬
‫‪‬‬
‫נתונים‪ L , m :‬ו‪ k ,  -‬ו‪.  0 -‬‬

‫א‪ .‬חשב‪/‬י את רדיוס הסיבוב של כל אחת מהמסות‪.‬‬

‫ב‪ .‬מחליפים את החוט בקפיץ‪ ,‬שאורכו הרפוי ‪  0‬וקבוע הקפיץ שלו ‪ . k‬המסות מסתובבות באותה‬

‫מהירות זוויתית קבועה ‪ . ‬חשב‪/‬י את רדיוס הסיבוב של כל אחת מהמסות במצב זה‪.‬‬

‫‪ k   5m  0 ‬‬

‫‪2‬‬
‫‪5L‬‬ ‫‪L‬‬
‫‪, R1  ‬‬ ‫‪2 ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪2 ‬‬
‫‪ , R2 ‬ב‪.‬‬ ‫תשובות‪ :‬א‪, R1  .‬‬
‫‪ 5m   6k  5m ‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪6‬‬

‫‪ k   5m  0 ‬‬

‫‪2‬‬
‫‪. R2  ‬‬ ‫‪‬‬
‫‪2  ‬‬ ‫‪2 ‬‬
‫‪ m   6k  5m ‬‬
‫‪67‬‬

‫‪ 7.15‬מעגלית אופקית‪.‬‬
‫גוף שמסתו ‪ m‬ומימדיו זניחים נמצא בתוך חרוט חלול המסתובב סביב‬
‫‪‬‬
‫ציר הסימטריה שול כמתואר בתרשים‪ .‬החרוט מסתובב במהירות זוויתית‬
‫קבועה ‪ . ‬זווית הראש של החרוט היא ‪ . ‬נתונים‪. m, g ,  , :‬‬
‫‪m‬‬ ‫א‪ .‬אם ניתן להזניח את החיכוך בין הגוף ודופן החרוט‪ ,‬באיזה גובה‬
‫‪ H‬מעל קודקוד החרוט ניתן להניח את הגוף כך שיסתובב יחד עם‬
‫‪H‬‬ ‫החרוט ?‬
‫‪‬‬
‫כעת משתמשים בחרוט שמקדם החיכוך הסטטי בין דופנו ובין הגוף שווה ל‬
‫‪:‬‬
‫ב‪ .‬מהו הגובה ‪ H‬המינימאלי מעל קודקוד החרוט שניתן להניח את הגוף כך שלא יחליק במורד דופן‬
‫החרוט ?‬
‫ג‪ .‬מהו הגובה ‪ H‬המינימאלי מעל קודקוד החרוט שניתן להניח את הגוף כך שלא יחליק במעלה דופן‬
‫החרוט ?‬
‫ד‪ .‬מהי הזווית הראש המקסימאלית עבורה הגוף לא יעלה במעלה הדופן אפילו אם תדירות סיבוב‬
‫החרוט תגדל לאינסוף ?‬
‫ה‪ .‬מהי זווית הראש המינימאלית עבורה הגוף לא ירד במורד הדופן אפילו אם תדירות סיבוב החרוט‬
‫תרד לאפס ?‬
‫‪g cos    sin  ‬‬ ‫‪g‬‬
‫‪,H ‬‬ ‫‪ , H  2‬ב‪.‬‬ ‫תשובות‪ :‬א‪.‬‬
‫‪ tan    cos   sin  ‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ tan 2 ‬‬
‫‪mg cos θ   s sin θ ‬‬
‫‪ , H ‬ד‪ ,  max  arctan  .‬ה‪.  min  arc cot  .‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫‪ω tan θ sin    s cos  ‬‬
‫‪2‬‬

‫‪ 7.16‬מעגלית אופקית‪.‬‬
‫כדור קטן שמסתו ‪ 50gr‬נמצא בקערה כדורית שרדיוסה ‪.10cm‬‬
‫הקערה מסתובבת בתדירות של ‪ 5‬סיבובים בשנייה מסביב לציר‬
‫האנכי‪.‬‬
‫א‪ .‬כמה סנטימטרים יעלה הכדור עקב התנועה?‬
‫ב‪ .‬הסי ו הכוח בו לוחץ הכדור על הקערה בזמן הסיבוב?‬
‫ג‪ .‬האם יתכן שהכדור יגיע עד לזווית של ‪? 90 ‬‬
‫תשובות‪ :‬א‪ , h  0.089m .‬ב‪ , 4.934 N .‬ג‪ .‬לא‪.‬‬
‫‪68‬‬

‫‪ 7.17‬מעגלית אופקית‪.‬‬
‫גוף שמסתו ‪ m  200 gr‬מונח בתוך צינור אופקי‪ ,‬המסתובב במהירות זוויתית‬

‫קבועה ‪ ,   2 rad s 2‬ומסתובב עמו )ראה איור א'(‪ .‬מקדם החיכוך הסטטי בין‬
‫‪m‬‬
‫הגוף לצינור הוא ‪.  s  0.3‬‬

‫א‪ .‬מהו רדיוס הסיבוב המקסימאלי האפשרי כך שהגוף יסתובב עם הצינור?‬

‫ב‪ .‬מהו כוח החיכוך )גודל וכיוון( הפועל על הגוף אם רדיוס הסיבוב של הגוף‬
‫‪‬‬
‫איור א'‬ ‫הוא חצי ממה שחישבת בסעיף א'?‬
‫ג‪ .‬במצב המתואר בסעיף ב'‪ ,‬מעלים בהדרגה את המהירות הזוויתית שבה‬
‫מסתובב הצינור‪ .‬באיזו מהירות זוויתית מקסימאלית ניתן לסובב כך שהגוף‬
‫‪m‬‬ ‫עדיין יסתובב ברדיוס קבוע?‬
‫‪30‬‬ ‫ד‪ .‬מחברים את הצינור כך שנוצרת זווית של ‪ 30 ‬בינו לבין האופק‪ .‬ושוב‬
‫מסובבים את הצינור עם הגוף בתוכו )איור ב'(‪ .‬אם רדיוס הסיבוב של הגוף‬
‫‪‬‬ ‫הוא ‪ . R  20 cm‬מהי המהירות הזוויתית המינימאלית בה ניתן לסובב את‬
‫איור ב'‬
‫הצינור מבלי שהגוף יחליק פנימה ?‬
‫תשובות‪ :‬א‪ , 0.75 m .‬ב‪ , 0.3 N .‬ג‪ , 2.828 rad s .‬ד‪. 3.438 rad s .‬‬

‫‪ 7.18‬מעגלית אופקית‪.‬‬
‫גוף שמסתו ‪ 2‬ק"ג וקשור לחוט שאורכו ‪ 1‬מטר מסתובב במעגל‬
‫אופקי‪ ,‬כאשר החוט יוצר זווית ‪ ‬קבועה )שגודלה אינו ידוע( ביחס‬
‫‪‬‬ ‫לאנך‪ .‬הגוף מסתובב בקצב של ‪ 2‬סיבובים בשנייה‪.‬‬
‫א‪ .‬מהי המהירות הזוויתית של הגוף?‬
‫‪m‬‬
‫ב‪ .‬מהי הזווית ‪ ‬של החוט ביחס לאנך במהלך תנועת הגוף?‬
‫ג‪ .‬האם ניתן לסובב את הגוף כך שהזווית שיוצר החוט ביחס לאנך תהיה קבועה ושווה ל‪? 90  -‬‬
‫אם כן‪ ,‬מהי המהירות הזוויתית במצב זה? אם לא‪ ,‬נמק איך הגעת למסקנה זו‪.‬‬
 ‫‪69‬‬

‫‪ 7.19‬מעגלית אופקית‪.‬‬
‫בתרשים המצורף מתואר מבט מהצד על‬
‫עמוד‬ ‫קרוסלה המסתובבת אופקית במהירות‬
‫תאורה!‬
‫זוויתית קבועה סביב ציר אנכי ‪. OA‬‬
‫‪B‬‬ ‫‪A‬‬
‫אורך הקטע ‪ AB‬המופיע בשרטוט הוא‬

‫‪L‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪ . AB  3 m‬לנקודה ‪ B‬מחובר קצהו‬

‫האחד של חבל שאורכו ‪ , L  2 m‬אשר‬
‫‪m‬‬
‫בקצהו השני קשור לכיסא שמסתו‬
‫כיסא!‬
‫‪) m  4 kg‬התייחסו לכיסא כאל גוף‬
‫‪O‬‬
‫נקודתי(‪ .‬במרחק אופקי של ‪ 4 m‬מציר‬
‫‪4m‬‬ ‫הסיבוב של הקרוסלה ) ‪ ( OA‬ניצב עמוד‬
‫תאורה אנכי‪ .‬מסובבים את הקרוסלה כך שבמהלך הסיבוב יוצר החבל זווית של ‪ 20 ‬ביחס לאנך‪.‬‬
‫א‪ .‬מהי המתיחות בחבל המחובר לכיסא?‬
‫ב‪ .‬מהי תדירות הסיבוב?‬
‫מהי המהירות הזוויתית המקסימאלית שבה ניתן לסובב את הקרוסלה מבלי שהכיסא יפגע בעמוד‬
‫התאורה?‬

‫‪ 7.20‬מעגלית אופקית‪.‬‬
‫כדור קטן שמסתו ‪ m  0.7 kg‬קשור לשני חוטים שאורך כל אחד מהם‬
‫‪ . L  1.5 m‬המרחק בין נקודות החיבור של החוטים הוא ‪ . 2 m‬הכדור‬
‫‪L‬‬
‫מסתובב בתדירות של ‪. f  5 Hz‬‬
‫‪2m‬‬ ‫‪m‬‬
‫א‪ .‬מהי המתיחות בכל אחד מהחוטים?‬

‫‪L‬‬ ‫ב‪ .‬האם ניתן לסובב את הכדור אופקית כך שהמתיחות בשני‬

‫החוטים תהיה שווה? נמק!‬
‫ג‪ .‬מהי המהירות הזוויתית המינימאלית האפשרית כך שהכדור‬
‫עדיין יסתובב באותו הרדיוס?‬
‫תשובות‪ :‬א‪ , 512.884 N , 523.385 N .‬ב‪. 10 rad sec .‬‬
‫‪70‬‬

‫‪ 7.21‬מעגלית אופקית‪.‬‬
‫כדור קטן שמסתו ‪ m  0.7 kg‬קשור לשני חוטים שאורך כל אחד מהם‬
‫‪ . L  1.5 m‬המרחק בין נקודות החיבור של החוטים הוא ‪ . 2 m‬הכדור‬
‫‪L‬‬
‫מסתובב בתדירות של ‪. f  5 Hz‬‬
‫‪2m‬‬ ‫‪m‬‬
‫א‪ .‬מהו רדיוס הסיבוב?‬

‫‪L‬‬ ‫ב‪ .‬מהי המתיחות בכל אחד מהחוטים?‬

‫ג‪ .‬ידוע כי המתיחות המקסימאלית האפשרית בכל אחד מהחוטים‬
‫היא ‪ . Tmax  1000 N‬מהי המהירות הזוויתית המקסימאלית‬

‫האפשרית כך שאף חוט לא ייקרע?‬

‫תשובות‪ :‬ב‪ , 512.904 N , 523.404 N .‬ג‪. 43.528 rad sec .‬‬

‫‪ 7.22‬מעגלית אנכית‪.‬‬
‫גוף שמסתו ‪ m  2 kg‬משוחרר ממנוחה מנקודה ‪ A‬של מסילה ‪) ABCDE‬ראה איור(‪ .‬קטעים ‪ AB‬ו‪-‬‬
‫‪ DE‬מחוספסים‪ .‬קטע ‪ BCD‬הוא מעגלי וחלק‪ .‬כאשר הגוף נע לאורך הקטע ‪ AB‬לוחצת עליו רוח‬
‫בכוח אופקי קבוע ‪ . F  10 N‬מקדמי החיכוך בין הגוף לקטעים ‪ AB‬ו‪ DE -‬הנם ‪ .  k  0.3‬אורך‬

‫הקטע ‪ AB‬הוא ‪ . 10 m‬רדיוס הקטע ‪ BCD‬הוא ‪. R  2 m‬‬

‫‪A‬‬ ‫א‪ .‬מהי כמות האנרגיה שהפכה לחום במהלך תנועת הגוף לאורך‬
‫רוח‬
‫הקטע ‪? AB‬‬
‫‪B 45‬‬ ‫ב‪ .‬מהי מהירות הגוף בנקודה ‪? B‬‬

‫‪C‬‬ ‫ג‪ .‬מהו הכוח בו לוחץ הגוף את המסילה בנקודה ‪? C‬‬

‫‪D‬‬ ‫‪E‬‬ ‫ד‪ .‬מהי התאוצה הרדיאלית )מרכזית( בנקודה ‪? C‬‬
‫ה‪ .‬איזה מרחק יעבור הגוף לאורך הקטע ‪ DE‬עד לעצירתו ?‬
‫תשובות‪ :‬א‪ ,  30 joule .‬ב‪ , 170 m s .‬ג‪ , 212.416 N .‬ד‪ , 99.142 m s 2 .‬ה‪. 35 m .‬‬
 ‫‪71‬‬

‫‪ 7.23‬מעגלית אנכית‪.‬‬

‫גוף שמסתו ‪ m  0.1 kg‬מונח בקצהו של מישור חלק ומשופע שזוויתו ‪ .   30‬מישור זה מתחבר‬
‫למסילה מעגלית חלקה אף היא‪ ,‬שרדיוסה ‪ , R  1 m‬בחלקו התחתון )נקודה ‪ .( A‬משחררים את הגוף‬
‫ממנוחה מנקודה הנמצאת בגובה ‪ h  1.5 m‬מעל תחתית הלולאה )הנקודה ‪.( A‬‬
‫א‪ .‬חשבו את מהירות הגוף בנקודות ‪ A‬ו‪. B -‬‬
‫ב‪ .‬מהי הזווית שיוצר הרדיוס ביחס לאופק בנקודה בה עוזב הגוף את המסילה המעגלית?‬
‫ג‪ .‬איזו מהירות התחלתית מינימאלית דרושה לגוף‬

‫‪R‬‬ ‫על מנת לא להתנתק מהמסילה ?‬

‫‪B‬‬ ‫ד‪ .‬כיצד ישתנו התשובות לסעיפים א'‪ ,‬ב' ו‪ -‬ג'‪ ,‬אם‬
‫‪h‬‬
‫המישור המשופע לא חלק ומקדם החיכוך עם הגוף‬
‫‪A‬‬ ‫שווה ל ‪? 0.1‬‬
‫תשובות‪ :‬א‪ , 30 m s .‬ב‪ , 19.471 .‬ג‪ , 20 m s .‬ד‪).‬א( ‪ , 2.191 m s , 4.98 m s‬ד‪).‬ב( הגוף לא‬
‫מגיע לחלק העליון במסלול המעגלי‪ ,‬ד‪).‬ג( ‪. 5.019 m s‬‬

‫‪ 7.24‬מעגלית אנכית‪.‬‬
‫מסילה ‪ EABCD‬מורכבת מקטע אופקי מחוספס ‪ EAB‬שמקדם החיכוך שלו ‪ ‬ומקטע חצי מעגלי אנכי‬
‫וחלק‪ BCD ,‬שרדיוסו ‪ . R‬גוף קטן שמסתו ‪ m‬נע מנקודה ‪ , A‬הנמצאת במרחק ‪ L‬מנקודה ‪ , B‬לעבר‬
‫הקטע המעגלי‪ ,‬עולה עד לנקודה ‪ D‬ונופל חזרה על המסילה בנקודה ‪) E‬ראה תרשים(‪ .‬בנקודה ‪C‬‬
‫הנמצאת בגובה מרכז המעגל ‪ , O‬לוחץ הגוף על המסילה בכוח השווה ל‪ . 3mg -‬הביעו את תשובותיכם‬
‫באמצעות הפרמטרים‪. g , m, R, L :‬‬

‫‪D‬‬ ‫א‪ .‬שרטטו את תרשים הכוחות הפועלים על הגוף בנקודה ‪. C‬‬

‫ב‪ .‬מהי מהירותו של הגוף בנקודה ‪? C‬‬
‫‪C‬‬ ‫‪R‬‬
‫‪O‬‬
‫‪vA‬‬ ‫ג‪ .‬מהי מהירותו של הגוף בנקודה ‪? A‬‬
‫‪m‬‬
‫‪E‬‬ ‫ד‪ .‬מהו הכוח בו לוחץ הגוף על המסילה בנקודה ‪ D‬הנמצאת‬
‫‪B‬‬ ‫‪A‬‬
‫בדיוק מעל ‪? O‬‬
‫ה‪ .‬חשב את המרחק ‪. BE‬‬
‫תשובות‪ :‬ב‪ , 3gR .‬ג‪ , 5gR  2μ gL .‬ד‪ , N D  0 N .‬ה‪. 2R .‬‬
‫‪72‬‬

‫‪ 7.25‬מעגלית אנכית‪.‬‬
‫גוף שמסתו ‪ m  2 kg‬עשוי להחליק על גבי מסילה חלקה‬
‫‪A‬‬
‫המסתיימת בקטע מעגלי זקוף שרדיוסו ‪ . R  3 m‬משחררים את‬
‫הגוף ממנוחה מהנקודה ‪ A‬הנמצאת בגובה ‪ H  12 m‬מעל תחתית‬
‫‪D‬‬
‫‪H‬‬ ‫‪C‬‬ ‫המסילה ‪.B‬‬
‫‪θ‬‬ ‫א‪ .‬מהו הכוח שמפעיל הגוף על המסילה בנקודה ‪? D‬‬
‫ב‪ .‬מהו הכוח שמפעיל הגוף על המסילה בנקודה ‪? B‬‬
‫כשהגוף מגיע לנקודה ‪ ,C‬הרדיוס המכוון אליה יוצר זווית ‪θ  60‬‬
‫‪B‬‬
‫עם האנך‪.‬‬
‫ג‪ .‬מהי מהירות הגוף בנקודה ‪? C‬‬
‫על‬ ‫מנוחה‪,‬‬ ‫ממצב‬ ‫הגוף‪,‬‬ ‫את‬ ‫לשחרר‬ ‫שיש‬ ‫‪H‬‬ ‫המינימאלי‬ ‫הגובה‬ ‫ד‪ .‬מהו‬
‫מנת שהוא ישלים סיבוב מלא במסילה המעגלית?‬
‫תשובות‪ :‬א‪ , 60 N .‬ב‪ , 180 N .‬ג‪ , 150 m s .‬ד‪. 7.5 m .‬‬

‫‪ 7.26‬מעגלית אנכית‪.‬‬

‫קפיץ שקבוע הכוח שלו ‪ 300 N m‬מחובר לקיר‬

‫אנכי ומונח על מישור אופקי חלק‪ ,‬כמוראה‬
‫‪‬‬
‫‪37‬‬ ‫בשרטוט‪ .‬גוף שמסתו ‪ 250 gr‬נוגע בקצה השמאלי‬
‫של הקפיץ אך אינו מחובר אליו בזמן שהקפיץ‬
‫מכווץ בשיעור ‪ x‬לא ידוע‪ .‬לאחר שחרורו מחליק‬
‫הגוף ללא חיכוך ונע על מסילה מעגלית אנכית שרדיוסה ‪ . 1m‬הגוף ניתק מהמסילה בנקודה בה הרדיוס‬

‫יוצר זווית של ‪ 37‬מעל האופק‪.‬‬

‫א‪ .‬מהו הכיווץ ההתחלתי‪ , x ,‬של הקפיץ?‬
‫ב‪ .‬מהו המרחק האופקי שעובר הגוף מרגע ניתוקו מהמסילה ועד לפגיעתו ברצפה?‬
‫תשובות‪ :‬א‪ , 0.178 m .‬ב‪. 1.173 m .‬‬
‫‪73‬‬

‫‪ 7.27‬מעגלית אנכית‪.‬‬

‫קפיץ שקבוע הכוח שלו ‪ 300 N m‬מחובר לקיר‬

‫‪D‬‬
‫אנכי ומונח על מישור אופקי לא חלק‪ .‬גוף שמסתו‬
‫‪C‬‬
‫‪R‬‬ ‫‪ 250 gr‬נוגע בקצה השמאלי של הקפיץ‪ ,‬אך אינו‬
‫‪‬‬
‫‪37‬‬ ‫מחובר אליו‪ ,‬בזמן שהקפיץ מכווץ בשיעור‬
‫‪ . 30 cm‬הגוף נמצא במנוחה )נקודה ‪ ( A‬במרחק‬
‫‪k‬‬
‫‪m‬‬ ‫‪ 5 m‬מתחילתה )נקודה ‪ ( B‬של מסילה מעגלית‬
‫‪B‬‬ ‫‪A‬‬
‫אנכית חלקה שרדיוסה ‪) 1m‬ראו שרטוט(‪ .‬לאחר‬
‫שחרורו מחליק הגוף על המשטח האופקי )לא חלק( וממשיך ונע על המסילה המעגלית האנכית )חלקה(‪.‬‬
‫הגוף ניתק מהמסילה בנקודה בה הרדיוס יוצר זווית של ‪ 37‬מעל האופק )נקודה ‪.( C‬‬
‫א‪ .‬מהו מקדם החיכוך של המשטח האופקי עם הגוף?‬
‫ב‪ .‬מה צריך להיות הכיווץ ההתחלתי של הקפיץ כדי שהגוף יגיע לנקודה העליונה במסלול המעגלי‬
‫)נקודה ‪? ( D‬‬
‫תשובות‪ :‬א‪ , 0.699 .‬ב‪. 0.316 m .‬‬

‫‪ 7.28‬מעגלית אנכית ‪ +‬קפיץ‪.‬‬

‫חרוז קטן שמסתו ‪ m‬מושחל על חישוק אנכי שרדיוסו ‪ R‬ומחובר לקפיץ‬
‫‪mB‬‬ ‫הקשור לנקודה ‪ A‬כך ש‪ . OA  0.5 R -‬אורכו של הקפיץ במצב רפוי‬
‫הוא ‪ . 1.5R‬כאשר החרוז נמצא במנוחה בנקודה העליונה ‪ , B‬החישוק לא‬
‫‪A‬‬
‫מפעיל כוח על החרוז‪.‬‬
‫‪O‬‬ ‫א‪ .‬צייר את הכוחות הפועלים על החרוז כאשר הוא נמצא במנוחה‬
‫‪R‬‬
‫בנקודה ‪. B‬‬
‫ב‪ .‬מצא את הביטוי עבור קבוע הקפיץ באמצעות ‪. m, R, g‬‬
‫‪C‬‬ ‫מזיזים מעט את החרוז והוא מתחיל לנוע ממנוחה לאורך החישוק ‪.‬‬
‫ג‪ .‬מהי מהירות החרוז בנקודה ‪? C‬‬
‫ד‪ .‬צייר את הכוחות הפועלים על החרוז בנקודה ‪. C‬‬
‫ה‪ .‬מהו הכוח שמפעיל החישוק על החרוז בנקודה ‪. C‬‬
‫)יש לבטא את כל התשובות באמצעות ‪.( m, R, g‬‬
‫‪mg‬‬
‫‪ ,‬ג‪ , 5 gR .‬ה‪. 6mg .‬‬ ‫תשובות‪ :‬ב‪.‬‬
‫‪R‬‬
‫‪74‬‬

‫‪ 7.29‬מעגלית אנכית‪.‬‬
‫כדור קטן שמסתו ‪ m  4 kg‬משוחרר עם מהירות‬
‫‪C‬‬
‫התחלתית ‪ v0  10 m s‬בנקודה ‪ . A‬המסילה‬

‫חלקה‪ ,‬ובנויה מרבע מעגל ) ‪ ( AB‬שרדיוסו‬

‫‪R‬‬ ‫שרדיוסו‬ ‫) ‪( BC‬‬ ‫מעגל‬ ‫וחצי‬ ‫‪,r  3m‬‬
‫‪A‬‬ ‫‪r‬‬
‫‪) R  5 m‬ראו תרשים(‪.‬‬

‫‪D‬‬ ‫‪B‬‬ ‫א‪ .‬מהי מהירות הכדור בעוברו בנקודה ‪B‬‬

‫)הנקודה התחתונה במסילה(?‬
‫ב‪ .‬פי כמה ישתנה הכוח שבו לוחץ המשטח על הכדור בעוברו בנקודה ‪? B‬‬
‫ג‪ .‬באיזה גובה יתנתק הכדור מהמסילה?‬
‫ד‪ .‬מה צריך להיות המהירות התחלתית בנקודה ‪ A‬כדי שהכדור יגיע לנקודה ‪) C‬הנקודה העליונה‬
‫במסילה(?‬
‫ה‪ .‬בהנחה שמהירות בנקודה ‪ A‬היא המהירות שחישבת בסעיף ד'‪ ,‬מהו המרחק האופקי ‪BD‬‬
‫שיעבור הגוף עד לפגיעתו בקרקע?‬
‫תשובות‪ :‬א‪ , 160 m s .‬ב‪ .‬קטן פי ‪ , 1.507‬ג‪ , 7 m .‬ד‪ , 190 m s .‬ה‪. 10 m .‬‬

‫‪ 7.30‬מעגלית אנכית‪.‬‬
‫גוף קטן שמסתו ‪ , m‬מונח על כדור חלק שרדיוסו ‪ 2‬מטרים‪ .‬הכדור קבוע‬
‫‪θ‬‬ ‫למקומו‪.‬‬
‫א‪ .‬אם הגוף מתחיל לנוע ממנוחה‪ ,‬באיזה זווית יתנתק מהכדור?‬
‫ב‪ .‬איזה מהירות התחלתית יש להעניק לגוף‪ ,‬בנקודת השיא‪ ,‬כדי שיתנתק‬
‫מיד מהכדור?‬
‫תשובות‪ :‬א‪ , 48.189 .‬ב‪. gR .‬‬
 ‫‪75‬‬

‫‪ 7.31‬מעגלית אנכית‪.‬‬
‫כדור קטן בעל מסה של ‪ 200‬גרם‪ ,‬נזרק אנכית מעלה מהקרקע עם‬
‫‪C‬‬
‫מהירות התחלתית ‪ v0  12 m s‬לכיוון מסילה רבע מעגלית‬
‫‪B‬‬
‫‪60‬‬ ‫חלקה שרדיוסה ‪ . R  1.6 m‬הקצה התחתון של המסילה נמצא‬
‫‪A‬‬ ‫‪R‬‬
‫בגובה מעל הקרקע ‪. H  2.6 m‬‬
‫‪H‬‬
‫‪v0‬‬ ‫א‪ .‬כמה זמן לוקח לכדור להגיע לקצה התחתון של המסילה‬
‫)נק' ‪?( A‬‬
‫ב‪ .‬מהי מהירות הכדור כשהוא יוצא מהמסילה )נק' ‪?( C‬‬
‫ג‪ .‬מהם הכוחות שבהם הכדור לוחץ על המסילה ברגע שהוא נכנס למסילה )נק' ‪ ( A‬וברגע שהוא‬
‫יוצא מהמסילה )נק' ‪?( C‬‬
‫ד‪ .‬באיזה כוח לוחץ הכדור על המסילה כאשר הוא נמצא בזווית ‪ 60‬ביחס לאנך )נק' ‪?( B‬‬
‫ה‪ .‬היכן יפגע הכדור בקרקע ביחס לנקודת הזריקה?‬
‫תשובות‪ :‬א‪ , 0.240 sec .‬ב‪ , 60 m s .‬ג‪ , N A  11.5 N , N C  5.5 N .‬ד‪, 8.5 N .‬‬

‫ה‪. 7.266 m .‬‬

‫‪ 7.32‬מעגלית אנכית‪.‬‬

‫גוף שמסתו ‪ m  2 kg‬נמצא על משטח אופקי חלק ומכווץ קפיץ בעל קבוע כוח ‪ , k  400 N m‬שקצה‬
‫שני שלו קשור לקיר‪ .‬ברגע מסוים הקפיץ משתחרר‪ ,‬הגוף עוזב את הקפיץ ונכנס ללולאה אנכית חסרת‬
‫חיכוך שרדיוסה ‪ . R  50 cm‬הגוף משלים סיבוב כך שבשיא הגובה לוחץ הגוף על המסילה בכוח השווה‬
‫לחצי ממשקלו‪ .‬לאחר הסיבוב הגוף נכנס למשטח אופקי מחוספס ונעצר לאחר ‪ 5‬מטרים‪.‬‬
‫א‪ .‬באיזו מהירות עוזב הגוף את הקפיץ?‬
‫ב‪ .‬באיזה שיעור כיווץ הגוף את הקפיץ בהתחלה?‬
‫ג‪ .‬חשב את התאוצה השקולה בנקודה ‪ , B‬שנמצאת בקצה של קוטר אופקי‪.‬‬
‫ד‪ .‬חשב את הכוח בו לוחץ הגוף על הלולאה בנקודה ‪) C‬ראה תרשים(‪.‬‬
‫ה‪ .‬חשב את מקדם החיכוך בין הגוף למשטח האופקי עליו נע הגוף לאחר השלמת הסיבוב‪.‬‬

‫‪C‬‬
‫‪37‬‬
‫‪R‬‬
‫‪B‬‬
‫‪k‬‬
‫‪m‬‬

‫?‬
‫תשובות‪ :‬א‪ , 27.5 m s .‬ב‪ , 0.370 m .‬ג‪ , 36.400 m s 2 .‬ד‪ , 22.081 N .‬ה‪0.275 .‬‬
 ‫‪76‬‬

‫‪ 7.33‬מעגלית אנכית‪.‬‬
‫כדור שמסתו ‪ m‬קשור לחוט שאורכו ‪ L‬התלוי מהתקרה‪ .‬משחררים את הכדור‬
‫‪‬‬ ‫ממנוחה כאשר חוט יוצר זווית ‪ ‬עם האנך‪ .‬בנקודה ‪ A‬נמצא מסמר‪ .‬החוט נתקע‬

‫כדור‬ ‫מסמר ‪A‬‬ ‫‪L‬‬

‫‪ .‬הביעו תשובותיכם ע"י ‪. g , m , L‬‬ ‫במסמר ונע סביבו ברדיוס‬
‫‪3‬‬
‫א‪ .‬מה צריכה להיות זווית השחרור המינימאלית שתבטיח שהגוף יבצע סיבוב שלם‬
‫סביב המסמר?‬
‫ב‪ .‬אם נתון שהמתיחות המקסימאלית בחוט ‪ , Tmax  3mg‬מה היא זווית השחרור‬
‫‪A d‬‬
‫המקסימאלית עבורה החוט לא יקרע ברגע שהוא פוגע במסמר?‬
‫תשובות‪ :‬א‪ , 80.405 .‬ב‪. 48.189 .‬‬

‫‪ 7.34‬מעגלית אנכית‪.‬‬
‫גוף שמסתו ‪ 2‬ק"ג מכווץ לקפיץ שהקבוע שלו ‪500‬‬
‫ניוטון למטר ב‪ 40 -‬ס"מ ונמצא במנוחה‪ .‬ברגע מסוים‬
‫הקפיץ משתחרר והגוף מחליק על פני משטח אופקי‬
‫‪k‬‬ ‫מחוספס‪ .‬לאחר שהגוף עובר ‪ 60‬ס"מ מרגע עזיבת‬
‫‪m‬‬
‫הקפיץ‪ ,‬הגוף נכנס ללולאה מעגלית חלקה שרדיוסה‬
‫‪40 cm‬‬ ‫‪60 cm‬‬ ‫‪ 50‬ס"מ )ראה ציור(‪.‬‬
‫מצב רפוי‬
‫האנרגיה‬ ‫נשמרת‬ ‫שלב‪/‬שלבים‬ ‫א‪ .‬באיזה‬
‫המכאנית? נמק‪.‬‬
‫ב‪ .‬חשב את מקדם החיכוך הקינטי הגדול ביותר שעבורו הגוף ישלים סיבוב‪.‬‬
‫ג‪ .‬נתון שמקדם החיכוך הקינטי בין הגוף למשטח הוא ‪ .0.3‬באיזה כוח לוחץ הגוף אץ המסילה‬
‫בנקודה הכי גבוהה של המסילה?‬
‫‪77‬‬

‫‪ 7.35‬מעגלית אנכית‪.‬‬
‫גוף קטן שמסתו ‪ m  0.5 kg‬משוחרר ממנוחה מנקודה ‪ . A‬המסלול ‪ AB‬הוא מישור משופע חסר‬
‫חיכוך המתחבר בהמשכו למסילה ‪ BCD‬חסרת חיכוך שצורתה קשת מעגלית אנכית שרדיוסה‬
‫‪ R  0.7 m‬כמשורטט‪ .‬הגוף מגיע לנקודה ‪) D‬קצה הקטע המעגלי( נזרק באוויר ונוחת בדיוק בנקודה‬
‫‪ F‬הנמצאת במרחק אופקי ‪ L  0.7 m‬מנקודה ‪ . D‬נקודה ‪ F‬היא תחילתה של מסילה נוספת שצורתה‬
‫קשת מעגלית אנכית חסרת חיכוך‪.‬‬
‫א‪ .‬מהי מהירות הגוף בנקודה ‪? D‬‬
‫ב‪ .‬מהו הגובה‪ , h ,‬ממנו משוחרר הגוף בנקודה ‪? A‬‬
‫ג‪ .‬מהו היחס בין הכוח הנורמאלי על הגוף בנקודה ‪ B‬רגע לפני כניסתו של הגוף לקטע המעגלי‬
‫לבין הכוח הנורמאלי על הגוף בנקודה ‪ B‬רגע לאחר כניסתו לקטע המעגלי?‬

‫‪O‬‬ ‫‪M‬‬
‫‪A m‬‬
‫‪30  30 ‬‬ ‫‪R‬‬ ‫‪R 30 ‬‬

‫‪h‬‬
‫‪B‬‬ ‫‪D‬‬ ‫‪F‬‬

‫‪C‬‬ ‫‪G‬‬
‫‪L‬‬
‫תשובות‪ :‬א‪ , 2.843 m s .‬ב‪ , 0.498 m .‬ג‪. 0.429 .‬‬
‫‪78‬‬

‫‪ 7.36‬מעגלית אנכית‪.‬‬

‫גוף קטן שמסתו ‪ m  0.3 kg‬נזרק בנקודה ‪ A‬בכיוון אופקי עם מהירות התחלתית ‪ . v A‬המסלול ‪AB‬‬
‫הוא מסילה חסרת חיכוך שצורתה קשת מעגלית אנכית שרדיוסה ‪ . R  1.2 m‬מסלול ‪ BCD‬הוא מסילה‬
‫חסרת חיכוך שצורתה קשת מעגלית אנכית שרדיוסה ‪ . R  1.2 m‬מסלול ‪ DF‬הוא מסילה חסרת חיכוך‬
‫שצורתה קשת מעגלית אנכית שרדיוסה ‪ . R  1.2 m‬הקטע ‪ FG‬הוא משטח אופקי בעל חיכוך שאורכו‬
‫‪. L  0.8 m‬‬
‫א‪ .‬עבור מהירות ההתחלתית ‪ v A  4 m s‬האם מתנתק הגוף מהמשטח? אם לא‪ ,‬נמק! אם כן‪ ,‬מהו‬
‫גובהה של הנקודה בה מתנתק הגוף מהמשטח ביחס לנקודה ‪ 20) ? A‬נק'(‬
‫ב‪ .‬מהי המהירות המקסימאלית שניתן להעניק לגוף בנקודה ‪ , A‬כך שלא יתנתק מהמסילה בכלל‪,‬‬
‫אלא ינוע עליה עד לנקודה ‪ 15) ? F‬נק'(‬
‫ג‪ .‬מעניקים לגוף בנקודה ‪ A‬את המהירות שחישבת בסעיף ב' הגוף נע על גבי המסילה ונעצר‬
‫בדיוק בנקודה ‪) G‬להזכירך‪ ,‬קטע ‪ F‬הוא בעל חיכוך(‪ .‬מהו מקדם החיכוך הקינטי בין הגוף‬
‫למשטח בקטע ‪ 15) ? FG‬נק'(‬

‫‪O‬‬ ‫‪M‬‬

‫‪30 ‬‬ ‫‪R‬‬ ‫‪C‬‬ ‫‪R 30 ‬‬

‫‪vA‬‬ ‫‪B‬‬ ‫‪D‬‬

‫‪m‬‬ ‫? ‪k ‬‬
‫‪A‬‬ ‫‪R‬‬ ‫‪30  30 ‬‬ ‫‪F‬‬ ‫‪G‬‬

‫‪L‬‬
‫‪79‬‬

‫‪ 7.37‬מעגלית אנכית‪.‬‬
‫כדור קטן שמסתו ‪ , m  0.7 kg‬נע שמאלה על משטח‬
‫‪A‬‬ ‫‪v0‬‬ ‫אופקי מוגבה חסר חיכוך עם מהירות התחלתית שגודלה‬
‫‪B‬‬
‫‪R‬‬ ‫‪ . v0‬ברגע בו הגוף עוזב את המשטח האופקי הוא מגיע‬
‫‪‬‬
‫‪C‬‬ ‫‪30‬‬ ‫לחלקה העליון )נקודה ‪ ( A‬של מסילה רבע מעגלית חסרת‬
‫חיכוך שרדיוסה ‪ . R  1.3 m‬הקצה התחתון )נקודה ‪( C‬‬
‫‪H‬‬
‫של המסילה נמצא בגובה ‪ H  1.7 m‬מעל הקרקע‪.‬‬
‫א‪ .‬מה צריכה להיות המהירות ההתחלתית של הגוף‪,‬‬
‫‪ , v0‬כך שהגוף ינוע במסילה המעגלית? נמק!‬

‫ב‪ .‬אם מעניקים לגוף את המהירות ההתחלתית שחישבת בסעיף א'‪ ,‬מה יהיה הכוח הנורמאלי‬
‫שתפעיל המסילה על הגוף בנקודה ‪ B‬בה יוצר רדיוס המעגל זווית של ‪ 30 ‬ביחס לאופק?‬
‫ג‪ .‬אם מעניקים לגוף מהירות התחלתית שגודלה חצי מהמהירות שחישבת בסעיף א'‪ ,‬באיזה מרחק‬
‫אופקי מנקודה ‪ A‬יפגע הגוף בקרקע?‬
‫תשובות‪ :‬א‪ , v0  13 m s .‬ב‪ , 10.5 N .‬ג‪. 1.396 m .‬‬

‫‪ 7.38‬מעגלית אנכית‪.‬‬
‫גוף שמסתו ‪ 0.7 kg‬משוחרר ממנוחה על משטח אופקי חסר‬
‫‪C‬‬
‫‪‬‬
‫חיכוך במצב בו הוא נוגע בקפיץ מכווץ שקבוע הקפיץ שלו‬
‫‪60‬‬
‫‪ . k  80 N m‬לאחר שחרורו‪ ,‬הגוף נע על המשטח האופקי‬
‫משוחרר‬
‫ממנוחה ‪k‬‬ ‫ונכנס למסילה מעגלית חסרת חיכוך‪ ,‬שרדיוסה ‪. R  1.3 m‬‬
‫‪m‬‬
‫כאשר הגוף מגיע לנקודה ‪ C‬הכוח הנורמאלי שמפעילה עליו‬
‫‪A‬‬ ‫‪B‬‬
‫המסילה הוא ‪) N C  3 N‬בנקודה ‪ C‬יוצר רדיוס המעגל‬

‫זווית של ‪ 60 ‬ביחס לאנך(‪.‬‬

‫א‪ .‬מהי מהירות הגוף בנקודה ‪? C‬‬
‫ב‪ .‬מה היה הכיווץ בקפיץ ברגע בו הגוף שוחרר ממנוחה?‬
‫ג‪ .‬האם הגוף יבצע סיבוב שלם במסילה המעגלית? אם כן‪ ,‬מה הוא הכוח הנורמאלי שיפעל עליו‬
‫כאשר יגיע לנקודה העליונה במסלול? אם לא‪ ,‬מהי הזווית שיוצר הרדיוס ביחס לאנך בנקודה בה‬
‫הגוף מתנתק מהמסילה?‬
‫תשובות‪ :‬א‪ , 3.47 m s .‬ב‪ , 0.668 m .‬ג‪ .‬לא יבצע סיבוב‪. 50.13 ,‬‬
‫‪80‬‬

‫‪ 7.39‬מעגלית אנכית‪.‬‬
‫גוף שמסתו ‪ m  0.7 kg‬משוחרר ממנוחה מנקודה ‪A‬‬
‫‪D‬‬
‫‪C‬‬ ‫על משטח אופקי חסר חיכוך‪ .‬ברגע השחרור הגוף נוגע‬
‫בקצהו של קפיץ שקבוע הכוח שלו הוא ‪, k  50 N m‬‬
‫‪R‬‬
‫המכווץ ביחס למצבו הרפוי )הגוף אינו מחובר לקפיץ(‪.‬‬
‫‪60‬‬ ‫לאחר שהגוף עוזב את הקפיץ הגוף נע על המשטח האופקי‬
‫ונכנס לתוך מסילה מעגלית אנכית חסרת חיכוך שרדיוסה‬
‫‪. R  0.3 m‬‬
‫‪k‬‬
‫‪m‬‬ ‫א‪ .‬אם ידוע כי הגוף מתנתק מהמסילה בנקודה ‪ , C‬מה‬
‫‪A‬‬ ‫‪B‬‬ ‫הוא הכיווץ בקפיץ ברגע בו שוחרר הגוף‬
‫ממנוחה? )‪ 25‬נק'(‬
‫ב‪ .‬מהו הכיווץ המינימאלי בקפיץ‪ ,‬ברגע שחרור הגוף ממנוחה‪ ,‬הדרוש כדי שהגוף יגיע לנקודה‬
‫העליונה במסילה המעגלית )נקודה ‪ 25) ?( D‬נק'(‬
‫תשובות‪ :‬א‪ , 0.439 m .‬ב‪. 0.458 m .‬‬

‫‪ 7.40‬מעגלית אנכית‪.‬‬

‫קפיץ שקבוע הכוח שלו ‪ k  400 N m‬מחובר‬

‫‪C‬‬
‫בקצהו השמאלי לקיר‪ .‬גוף בעל מסה ‪m  1 kg‬‬
‫נמצא במנוחה בצמוד לקצהו הימני של הקפיץ‬
‫‪37‬‬ ‫‪D‬‬
‫כאשר הקפיץ מכווץ ב‪) 30 cm -‬הגוף אינו‬
‫‪k‬‬
‫‪m‬‬ ‫קשור לקפיץ(‪ .‬משחררים את הגוף ממצב מנוחה‪.‬‬
‫‪G‬‬
‫‪A‬‬ ‫‪B‬‬ ‫הגוף עוזב את הקפיץ וממשיך לנוע לאורך מסלול‬
‫אופקי חסר חיכוך המתחבר למסלול מעגלי אנכי בעל רדיוס ‪. 0.5 m‬‬
‫א‪ .‬מהי מהירותו של הגוף בנקודה ‪? G‬‬
‫ב‪ .‬באיזה כוח לוחץ הגוף על המסילה בנקודה ‪? G‬‬
‫ג‪ .‬האם הגוף משלים סיבוב? נמק!‬
‫ד‪ .‬בכמה צריך לכווץ את הקפיץ כדי שהגוף ילחץ על המסילה בנקודה ‪ C‬בכוח ‪? N C  0.8mg‬‬

‫תשובות‪ :‬א‪ , 32 m s .‬ב‪ , 70 N .‬ג‪ .‬כן‪ ,‬ד‪. 0.269 m .‬‬

 ‫‪81‬‬

‫‪ 7.41‬מעגלית אנכית‪.‬‬
‫גוף קטן שמסתו ‪ m  3 kg‬משוחרר ממנוחה מנקודה ‪ , A‬כאשר הוא נמצא במגע עם קצהו הימני של‬
‫קפיץ המכווץ בשיעור‪ , x A ,‬לא ידוע )כאשר הגוף עובר בנקודה ‪ B‬הקפיץ רפוי(‪ .‬המסלול ‪ ABC‬הוא‬
‫מישור אופקי בעל חיכוך המתחבר בהמשכו למסילה ‪ CD‬חסרת חיכוך שצורתה קשת מעגלית אנכית‬
‫שרדיוסה ‪ R  0.7 m‬כמשורטט‪ .‬הגוף מגיע לנקודה ‪) D‬קצה הקטע המעגלי( נזרק באוויר ונוחת‬
‫בדיוק בנקודה ‪ F‬הנמצאת במרחק אופקי ‪ L  0.7 m‬מנקודה ‪ . D‬נקודה ‪ F‬היא תחילתה של מסילה‬
‫נוספת שצורתה קשת מעגלית אנכית חסרת חיכוך‪ .‬אורך הקטע ‪ AC‬הוא ‪ . d  0.5 m‬מקדם החיכוך‬
‫בין הגוף למישור האופקי ‪ ABC‬הוא ‪ .  k  0.2‬קבוע הקפיץ הוא ‪. k  800 N m‬‬

‫א‪ .‬מהי מהירות הגוף בנקודה ‪? D‬‬

‫ב‪ .‬מהו הכיווץ בקפיץ‪ , x A ,‬ברגע בו הגוף משוחרר ממנוחה בנקודה ‪? A‬‬

‫‪O‬‬ ‫‪M‬‬

‫‪30 ‬‬ ‫‪R‬‬ ‫‪R 30 ‬‬

‫‪R‬‬ ‫‪R‬‬
‫משוחרר‬
‫ממנוחה ‪k‬‬ ‫‪D‬‬ ‫‪F‬‬
‫‪m‬‬
‫‪A‬‬ ‫‪B‬‬ ‫‪C‬‬ ‫‪G‬‬
‫מצב‬ ‫‪L‬‬
‫רפוי‬

‫‪d‬‬
‫תשובות‪ :‬א‪ , 2.843 m s .‬ב‪. 0.211 m .‬‬

‫‪ 7.42‬מעגלית אופקית‪.‬‬
‫כדור קטן שמסתו ‪ m  3 kg‬קשור לשני חוטים שאורך כל אחד מהם‬
‫‪ . L  4 m‬המרחק בין נקודות החיבור של החוטים הוא ‪ . 2 m‬הכדור‬
‫‪L‬‬
‫מסתובב בתדירות של ‪. f  0.9 Hz‬‬
‫‪2m‬‬ ‫‪m‬‬ ‫א‪ .‬מהי המתיחות בכל אחד מהחוטים?‬
‫ב‪ .‬האם ניתן לסובב את הכדור אופקית כך שהמתיחות בשני‬
‫‪L‬‬
‫החוטים תהיה שווה? נמק!‬
‫ג‪ .‬מהי המהירות הזוויתית המינימאלית האפשרית כך שהכדור‬
‫עדיין יסתובב באותו הרדיוס?‬
‫תשובות‪ :‬א‪ 251.913 N .‬ו‪ , 131.913 N -‬ב‪ .‬לא ניתן‪ ,‬ג‪. 3.161 rad sec .‬‬
 ‫‪82‬‬

‫‪ 7.43‬מעגלית אנכית‪.‬‬
‫‪ , m‬לא ידועה‪,‬‬ ‫גוף שמסתו‬
‫‪mA‬‬
‫מגובה‬ ‫ממנוחה‬ ‫משוחרר‬
‫‪ h  10 m‬מעל קצהו העליון של‬

‫‪h‬‬ ‫משטח רבע מעגלי ‪ BD‬שהוא חסר‬

‫חיכוך ורדיוסו ‪ . R  2 m‬בהמשך‪,‬‬
‫‪k‬‬ ‫מתחבר המשטח הרבע מעגלי ‪BD‬‬
‫‪G‬‬ ‫‪53 ‬‬ ‫‪B‬‬
‫למישור אופקי ‪ DE‬שהוא בעל‬
‫‪L‬‬
‫‪R‬‬ ‫חיכוך ואורכו ‪ . d  0.8 m‬מקדם‬
‫‪F‬‬
‫‪C‬‬ ‫החיכוך הקינטי בין הגוף למישור‬
‫‪37 ‬‬
‫‪E‬‬ ‫‪D‬‬ ‫האופקי הוא ‪ .  k  0.3‬בהמשך‪,‬‬
‫‪d‬‬ ‫‪DE‬‬ ‫מתחבר המישור האופקי‬
‫למישור משופע ‪ EG‬שהוא חסר חיכוך וזווית השיפוע שלו ביחס לאופק היא ‪ . 37 ‬בנקודה ‪ F‬נמצא‬
‫קצהו התחתון של קפיץ בעל קבוע ‪ . k  500 N m‬נתון כי גודלו של הכוח הנורמאלי שמפעיל המשטח‬
‫המעגלי על הכדור כאשר הוא עובר בנקודה ‪ C‬הוא ‪. N C  150 N‬‬

‫א‪ .‬מהי מסת הגוף‪? m ,‬‬

‫ב‪ .‬פי כמה משתנה הכוח הנורמאלי‪ , N D ,‬בו לוחץ המשטח על הגוף כאשר הגוף חולף בנקודה ‪D‬‬
‫)בנקודה זו הגוף עובר ממשטח מעגלי למשטח אופקי(?‬
‫ג‪ .‬מהו הכיווץ המקסימאלי בקפיץ לאחר שהגוף פגע בקפיץ?‬
 ‫‪83‬‬

‫‪ 7.44‬מעגלית אנכית‪.‬‬
‫בשרטוט משמאל מתואר מסלול הבנוי מתיל חסר חיכוך‪.‬‬
‫‪3R‬‬
‫‪ AB‬הוא קטע רבע מעגלי שרדיוסו ‪ BC . R  3 m‬הוא‬

‫‪k‬‬ ‫קטע אופקי‪ .‬קפיץ שקבוע האלסטיות שלו ‪, k  500 N m‬‬

‫‪A‬‬ ‫‪G‬‬ ‫מחובר בקצהו האחד לציר המקובע למקומו )נקודה ‪.( G‬‬
‫קצהו השני של הקפיץ מחובר לחרוז בעל מסה של‬
‫‪R‬‬
‫‪ . m  4 kg‬החרוז המושחל על התיל חופשי לנוע עליו‪.‬‬

‫‪B‬‬ ‫‪C‬‬ ‫משחררים את החרוז ממנוחה בנקודה ‪ , A‬הנמצאת בגובה‬

‫‪ . hA  R‬במצב זה הקפיץ אופקי‪ .‬אורכו של הקפיץ במצבו‬

‫הרפוי הוא ‪ . 2R‬הניחו בכל שלב שאורך הקפיץ שווה לאורך הקו הישר המחבר את המסה לנקודה ‪. G‬‬
‫א‪ .‬מה תהיה מהירות החרוז ברגע בו עובר בנקודה ‪) B‬הקצה התחתון של המסילה הרבע מעגלית(?‬
‫ב‪ .‬מהו השינוי בכוח הנורמאלי שמפעיל התיל על החרוז במהלך מעברו בנקודה ‪? B‬‬
‫הדרכה לסעיף ב'‪ :‬שימו לב שמתקבל כוח נורמאלי שונה אם משייכים את ‪ B‬למסלול המעגלי או‬
‫אם משייכים אותה למסלול האופקי!‬
‫‪N BLine‬‬
‫‪.‬‬ ‫תשובות‪ :‬א‪ , 33.496 m s .‬ב‪ 0.85 .‬‬
‫‪N BCyrcle‬‬

‫‪ 7.45‬מעגלית אנכית‪.‬‬
‫גוף שמסתו ‪ m  2 kg‬נמצא על משטח אופקי‬
‫‪C‬‬ ‫חסר חיכוך ומכווץ קפיץ בעל קבוע כוח‬
‫‪30‬‬
‫‪R1‬‬ ‫‪ , k  400 N m‬שקצה שני שלו קשור לקיר‪.‬‬
‫‪R2‬‬
‫‪k‬‬ ‫המשטח האופקי מחובר בהמשכו לשתי מסילות‬
‫‪m‬‬
‫מעגליות אנכיות חסרות חיכוך המחוברות‬
‫?‬ ‫ברצף כמשורטט‪ ,‬הראשונה רדיוסה ‪R1  3 m‬‬

‫והשנייה רדיוסה ‪ . R2  2 m‬ברגע מסוים הגוף משוחרר ממנוחה ומתחיל לנוע )הגוף עוזב את הקפיץ‬

‫ברגע בו הקפיץ רפוי(‪.‬‬

‫א‪ .‬מהו הכיווץ המינימאלי בקפיץ שיאפשר לגוף להשלים סיבוב בשתי המסילות המעגליות?‬
‫ב‪ .‬חשב את הכוח בו לוחץ הגוף על הלולאה בנקודה ‪) C‬ראה תרשים(‪.‬‬
‫תשובות‪ :‬א‪ , 0.75 m .‬ב‪. 8.038 N .‬‬
‫‪84‬‬

‫‪ 7.46‬מעגלית אופקית‪.‬‬

‫שתי מסות נקודתיות ‪ m1  5 kg‬ו‪m2  2 kg -‬‬

‫‪m1‬‬ ‫קשורות זו לזו בחוט שאורכו ‪ , L  3 m‬ונעות‬
‫‪m2‬‬
‫בתנועה מעגלית אופקית סביב מרכז משותף‪ ,‬על‬
‫‪‬‬
‫משטח אופקי חסר חיכוך במהירות זוויתית קבועה‬
‫‪.   2 rad sec‬‬
‫א‪ .‬חשב‪/‬י את רדיוס הסיבוב של כל אחת מהמסות‪.‬‬
‫ב‪ .‬מחליפים את החוט בקפיץ‪ ,‬שאורכו הרפוי ‪  0  1 m‬וקבוע הקפיץ שלו ‪ . k  50 N m‬המסות‬

‫מסתובבות באותה מהירות זוויתית קבועה ‪ .   2 rad sec‬חשב‪/‬י את רדיוס הסיבוב של כל‬
‫אחת מהמסות במצב זה‪.‬‬

‫‪ 7.47‬מעגלית אופקית‪.‬‬
‫גוף קטן שמסתו ‪ m  0.2 kg‬מונח בתוך צינור משופע כך שהזווית בין הצינור‬
‫‪30‬‬ ‫לבין האופק ‪) 30 ‬ראה איור(‪ .‬הצינור מסתובב במהירות זוויתית קבועה ‪ ‬והגוף‬
‫‪m‬‬
‫מסתובב עמו‪ .‬מקדם החיכוך הסטטי בין הגוף לצינור הוא ‪.  s  0.8‬‬

‫א‪ .‬במצב בו המהירות הזוויתית היא ‪   0.5 rad sec‬ורדיוס הסיבוב הוא‬
‫‪‬‬ ‫‪ , R  2 m‬מהו גודלו וכיוונו של כוח החיכוך הסטטי הפועל על הגוף?‬
‫ב‪ .‬במצב המתואר בסעיף א'‪ ,‬מעלים באיטיות את המהירות הזוויתית שבה מסתובב הצינור‪ .‬באיזו‬
‫מהירות זוויתית מקסימאלית ניתן לסובב כך שהגוף עדיין יסתובב ברדיוס קבוע?‬
‫תשובות‪ :‬א‪ , 1.086 N .‬במקביל לצינור כלפי מעלה‪ ,‬ב‪. 0.872 rad sec .‬‬
 ‫‪85‬‬

‫‪ 7.48‬מעגלית אנכית‪.‬‬
‫כדור קטן שמסתו ‪ , m  0.8 kg‬נזרק אנכית כלפי מעלה מנקודה ‪ A‬הנמצאת‬
‫‪C‬‬ ‫בגובה הקרקע‪ ,‬במהירות התחלתית שגודלה ‪ . v0‬בגובה ‪ H  2.5 m‬נמצאת‬
‫‪R‬‬ ‫נקודה ‪ , B‬תחילתו של מסלול אנכי‪ ,‬רבע מעגלי וחסר חיכוך‪ ,‬שרדיוסו‬
‫‪B‬‬ ‫‪) R  1.2 m‬ראה איור(‪ .‬הנקודה ‪ C‬נמצאת בקצהו העליון של המסלול הרבע‬
‫מעגלי‪.‬‬
‫‪H‬‬ ‫‪v0‬‬
‫א‪ .‬מה צריכה להיות המהירות ההתחלתית של הגוף‪ , v0 ,‬כך שהגוף יגיע‬
‫‪A‬‬ ‫לנקודה ‪? C‬‬
‫ב‪ .‬במקרה המתואר בסעיף א'‪ ,‬מהו המרחק האופקי בין הנקודה ‪ C‬לבין נקודת הפגיעה של הגוף‬
‫בקרקע?‬
‫תשובות‪ :‬א‪ , 86 m s .‬ב‪. 2.979 m .‬‬

‫‪ 7.49‬מעגלית אנכית‪.‬‬
‫כדור קטן שמסתו ‪ , m  1.5 kg‬נזרק אנכית כלפי מעלה מנקודה ‪ A‬הנמצאת‬
‫‪D‬‬
‫בגובה הקרקע‪ ,‬במהירות התחלתית שגודלה ‪ . v0‬בגובה ‪ H‬נמצאת נקודה ‪, B‬‬
‫‪C‬‬
‫‪R‬‬ ‫בתחילתה של מסילה אנכית‪ ,‬רבע מעגלית וחסרת חיכוך‪ .‬רדיוס המסילה ‪R‬‬
‫‪B‬‬ ‫‪30‬‬ ‫)ראה איור(‪ .‬הנקודה ‪ D‬נמצאת בקצהו העליון של המסלול הרבע מעגלי‪.‬‬
‫בנקודה ‪ C‬הנמצאת בגובה ‪ 10 m‬מעל הקרקע‪ ,‬הגוף מתנתק מהמסילה‪ .‬הגוף‬
‫‪H‬‬ ‫‪v0‬‬
‫פוגע בקרקע בנקודה הנמצאת במרחק אופקי של ‪ 2 m‬מהנקודה ‪ . C‬מהו‬
‫‪A‬‬
‫רדיוס המסילה הרבע מעגלית?‬
‫הדרכה‪ :‬אין צורך לחשב את ‪ v0‬ואין צורך לחשב את ‪. H‬‬
‫‪86‬‬

‫תנע ומתקף‬ ‫פרק ‪:8‬‬

‫מעגלית אנכית ‪ +‬התנגשות‪.‬‬ ‫‪8.1‬‬

‫כדור בעל מסה ‪ 1‬ק"ג מחובר לכבל באורך ‪ 1‬מ'‪ ,‬המעוגן לציר‪ .‬הכדור‬
‫משוחרר ממנוחה ממצב אופקי כבציור‪ ,‬ופוגע בתחתית מסלולו בגוף בעל‬
‫מסה ‪ 5‬ק"ג הנמצא במנוחה על מישור חסר חיכוך‪.‬‬
‫בהנחה שההתנגשות היא אלסטית לחלוטין‪:‬‬
‫א‪ .‬מהי הזווית המקסימאלית אליה יגיע הכדור לאחר ההתנגשות?‬
‫ב‪ .‬מהי המתיחות בחוט מיד לאחר ההתנגשות?‬
‫בהנחה שההתנגשות היא פלסטית‪:‬‬
‫ג‪ .‬מהי הזווית המקסימאלית אליה יגיע הכדור לאחר ההתנגשות?‬
‫ד‪ .‬מהי המתיחות בחוט מיד לאחר ההתנגשות?‬
‫ה‪ .‬כמה אנרגיה הפכה לחום במהלך ההתנגשות?‬
‫תשובות‪ :‬א‪ , 56.25 .‬ב‪ , 18.888 N .‬ג‪ , 13.536 .‬ד‪ , 63.333 N .‬ה‪.  8.333 joule .‬‬

‫מעגלית אנכית ‪ +‬התנגשות‪.‬‬ ‫‪8.2‬‬

‫גוף ‪ A‬בעל מסה של ‪ 3‬ק"ג משוחרר ממנוחה בנקודה הנמצאת בגובה ‪ 2‬מטרים ונע על מסילה חלקה‬
‫המחוברת למישור אופקי חלק‪ .‬בנקודה התחתונה של המסלול מתנגש הגוף בכדור ‪ B‬שמסתו ‪ 1‬ק"ג‬
‫הקשור לציר ‪ O‬ע"י חבל שאורכו ‪ 1‬מטר‪ .‬לאחר ההתנגשות‬
‫‪A‬‬ ‫נדבקות שתי המסות זו לזו ונעות כגוף אחד‪.‬‬
‫א‪ .‬מהי מהירות הגוף ‪ A‬לפני ההתנגשות ?‬
‫ב‪ .‬מהי מהירות הגופים מיד לאחר ההתנגשות ?‬
‫‪2m‬‬
‫ג‪ .‬מהי המתיחות בחוט מיד לאחר ההתנגשות ?‬
‫‪O‬‬ ‫ד‪ .‬האם הגופים משלימים סיבוב ?‬
‫ה‪ .‬באיזו נקודה מעל האופק יהיה הגוף רפוי ?‬
‫‪B‬‬
‫ו‪ .‬האם מתקיים חוק שימור אנרגיה מכנית במהלך התנועה‬
‫המתוארת ? נמק!‬
‫‪87‬‬

‫מעגלית אנכית ‪ +‬התנגשות‪) .‬השאלה נלקחה ממבחן בגרות בפיסיקה(‬ ‫‪8.3‬‬

‫כדור ‪ A‬שמסתו ‪ 0.1‬ק"ג מוחזק במנוחה בקצהו של חוט אופקי שאורכו ‪ 80‬ס"מ‪ ,‬הקשור לנקודה קבועה‬
‫‪ . O1‬כדור שני ‪ B‬שמסתו ‪ 0.3‬ק"ג תלוי במנוחה על חוט אנכי‪ ,‬בעל אותו אורך‪ ,‬הקשור לנקודה קבועה‬
‫‪ . O2‬משחררים את הכדור ‪ A‬ממנוחה‪ ,‬ותוך כדי תנועתו הוא מתנגש התנגשות מצח אלסטית לחלוטין‬
‫בכדור ‪) B‬תרשים א'(‪.‬‬
‫‪O1‬‬
‫‪A‬‬ ‫‪O2‬‬
‫‪A‬‬ ‫‪O1‬‬

‫‪S‬‬
‫‪B‬‬
‫תרשים ב'‬ ‫תרשים א'‬

‫הנח כי מסת החוטים זניחה‪ ,‬וכי ברגע ההתנגשות שני החוטים נמצאים במצב אנכי‪.‬‬
‫א‪ .‬מצא את מהירות )גודל וכיוון( הכדור ‪ A‬רגע לפני ההתנגשות‪.‬‬
‫ב‪ .‬מצא את המתיחות בחוט הקשור לכדור ‪ A‬רגע לפני ההתנגשות‪.‬‬
‫ג‪ .‬מצא את המהירויות )גודל וכיוון( של הכדורים ‪ A‬ו‪ B -‬רגע לאחר ההתנגשות‪.‬‬
‫ד‪ .‬מצא את הזווית המרבית לאנך‪ ,‬אליה יגיע החוט הקשור לכדור ‪ B‬אחרי ההתנגשות‪.‬‬
‫ה‪ .‬מסירים את הכדור ‪ , B‬ומשחררים שוב את הכדור ‪ A‬ממנוחה במצב אופקי‪ .‬בהגיע הכדור‬
‫לנקודה ‪ , S‬ניתק הכדור מהחוט )תרשים ב'(‪ .‬האם הגובה המרבי אליו יגיע הכדור לאחר הניתוק‬
‫יהיה גדול‪ ,‬קטן או שווה לגובה ממנו שוחרר ממנוחה ? נמק!‬
‫‪88‬‬

‫מעגלית אנכית ‪ +‬תנע‬ ‫‪8.4‬‬

‫שני כדורים קטנים‪ ,‬שמסותיהם ‪ m1  2 kg‬ו‪ , m2  0.5 kg -‬תלויים‬

‫‪60‬‬ ‫מהתקרה זה לצד זה באמצעות שני חוטים בעלי אותו אורך של ‪. 1.6m‬‬
‫‪1 .6 m‬‬
‫מסיטים את הכדור ‪ A‬הצידה כך שהחוט שלו יוצר זווית ‪ 60‬עם האנך‬
‫‪m1‬‬
‫‪m2‬‬ ‫)ראה תרשים(‪ .‬משחררים את הכדור ‪ m1‬ממנוחה‪ ,‬והוא פוגע בכדור‬
‫‪0 .9 m‬‬ ‫‪ . m2‬ההתנגשות בין שני הכדורים היא מצחית ואלסטית לחלוטין‪.‬‬
‫באיזו מהירות פוגע כדור ‪ m1‬בכדור ‪? m2‬‬ ‫א‪.‬‬
‫מהי המהירות של כל אחד משני הכדורים מיד לאחר ההתנגשות?‬ ‫ב‪.‬‬
‫ידוע כי חוזק לקריעת החוט עליו תלוי הכדור ‪ m2‬הוא ‪ . m115 N‬הוכח בחישוב‪ ,‬כי החוט יקרע‬ ‫ג‪.‬‬
‫מיד לאחר ההתנגשות‪.‬‬
‫איזה מרחק אופקי יעבור כדור ‪ m2‬לאחר ההתנגשות וקריעת החוט‪ ,‬עד שיגיע לרצפה )הגובה‬ ‫ד‪.‬‬
‫ההתחלתי של כדור ‪ m2‬מעל הרצפה הוא ‪ ?( 0.9 m‬באיזו מהירות יפגע ברצפה )גודל וכיוון‬
‫יחסית לרצפה(?‬
‫לאיזו זווית מרבית יגיע החוט עליו תלוי כדור ‪ m2‬לאחר ההתנגשות?‬ ‫ה‪.‬‬

‫תנע ‪ +‬מעגלית אנכית‪.‬‬ ‫‪8.5‬‬

‫גוף ‪ ,A‬בעל מסה של ‪ , 2 kg‬נע במהירות של ‪ 10 m sec‬על משטח אופקי חלק‪ ,‬מתנגש בגוף ‪ ,B‬בעל‬
‫מסה של ‪ , 6 kg‬הנמצא המנוחה‪ .‬לאחר ההתנגשות נע גוף ‪ A‬הפוך לכיוון תנועתו ההתחלתי‪ ,‬במהירות‬
‫של ‪ , 5 m sec‬וגוף ‪ B‬עולה על משטח חצי כדורי בעל רדיוס ‪. R  2 m‬‬
‫א‪ .‬לאיזה גובה מקסימאלי יגיע גוף ‪?B‬‬
‫ב‪ .‬כמה אנרגיה אבדה בהתנגשות?‬
‫ג‪ .‬מהי המהירות ההתחלתית שיש להעניק לגוף ‪ A‬לפני ההתנגשות כדי שגוף ‪ B‬יגיע לנקודה ‪,C‬‬
‫שהיא בנקודה העליונה במסלול המעגלי?‬
‫ד‪ .‬מהי המהירות ההתחלתית שיש להעניק לגוף ‪ A‬לפני ההתנגשות כדי שגוף ‪ B‬יתנתק מהמשטח‬
‫החצי כדורי בנקודה ‪?C‬‬

‫‪C‬‬

‫‪vA‬‬ ‫‪R‬‬
‫‪A‬‬ ‫‪B‬‬

‫תשובות‪ :‬א‪ , 1.25 m .‬ב‪ , 0 joule .‬ג‪ , 2 40 m sec .‬ד‪. 2 60 m s .‬‬

‫‪89‬‬

‫תנע ‪ +‬מעגלית אנכית‪.‬‬ ‫‪8.6‬‬

‫שני גופים קשורים באמצעות חוטים לתקרה‪ .‬אורך החוטים הוא ‪. L  1 m‬‬

‫‪L‬‬ ‫‪370‬‬ ‫מסתו של הגוף הראשון היא ‪ . m1  2 kg‬מסתו של הגוף השני היא‬
‫‪L‬‬
‫‪ . m2  8 kg‬הגוף הראשון מוחזק בתחילה במנוחה כך שנוצרת זווית של‬
‫‪m1‬‬
‫‪m2‬‬ ‫‪ 37‬בין החוט המחזיק בו לבין הכיוון האנכי )ראו ציור(‪ .‬משחררים את‬
‫הגוף הראשון והוא מתנגש התנגשות אלסטית לחלוטין עם הגוף השני‪.‬‬
‫א‪ .‬מה תהיה המהירות של ‪ m1‬רגע לפני פגיעתו ב‪? m2 -‬‬
‫ב‪ .‬מה תהיה המתיחות בחוט הקשור ל‪ m1 -‬ברגע זה?‬
‫ג‪ .‬מה תהיינה מהירויות הגופים רגע לאחר ההתנגשות?‬
‫ד‪ .‬האם המתיחויות בחוטים רגע לאחר ההתנגשות תהיינה זהות למתיחויות בחוטים רגע לפני‬
‫ההתנגשות? נמקו‪ .‬אם התשובה שלילית ‪,‬חשבו את המתיחויות החדשות‪ .‬לאיזה גובה ביחס‬
‫לנקודת ההתנגשות יעלה כל אחד מהגופים לאחר ההתנגשות?‬
‫ה‪ .‬מה תהיינה הזוויות בין כל אחד מהחוטים לבין הכוון האנכי ברגע שהגופים יגיעו לשיא הגובה?‬

‫אנרגיות ‪ +‬התנגשויות )קפיץ‪ ,‬מעגלית אנכית(‪.‬‬ ‫‪8.7‬‬

‫אל קיר אנכי מחובר קפיץ בעל קבוע‬
‫הקפיץ‬ ‫את‬ ‫מכווצים‬ ‫‪k  70 N m‬‬
‫‪r‬‬
‫ומשחררים ממנוחה כדור בעל מסה‬
‫‪k m‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪M‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ . m  0.5 kg‬הכדור נע ללא חיכוך אל‬

‫עבר לולאה שרדיוסה ‪ r  1.5 m‬ובהמשך אל מישור משופע בזווית ‪   60 ‬שאורכו ‪. r  1.5 m‬‬
‫לבסוף נוחת הכדור על משאית שמסתה ‪ M  2.5 kg‬וגובהה ‪. r  1.5 m‬‬
‫א‪ .‬מהו הכיווץ הקפיץ המינימאלי ‪ x min‬עבורו ישלים הכדור סיבוב מלא בלולאה?‬
‫ב‪ .‬נניח כי כיווצנו את הקפיץ ב‪ , x min -‬מה המרחק בין המשאית לבין קצה המישור המשופע?‬
‫ג‪ .‬לאחר שהכדור נדבק למשאית‪ ,‬מהי מהירותם המשותפת?‬
‫תשובות‪ :‬א‪ , 0.731 m .‬ב‪ , 4.108 m .‬ג‪. 0.582 m s .‬‬
‫‪90‬‬

‫תנע – התנגשויות‪.‬‬ ‫‪8.8‬‬

‫גוף שמסתו ‪ m‬מתחיל להחליק ממנוחה‪ ,‬מנקודה שגובהה ‪ , H‬על המישור הימני שאינו חלק‪ ,‬הנטוי‬
‫וחלקה‬ ‫‪H‬‬
‫‪2‬‬
‫בזווית ‪ θ  45 ‬ביחס לאופק‪ ,‬עובר על מישור אופקי חלק‪ ,‬ועולה על גבעה חלקה שגובהה‬

‫העליון אופקי )צד שמאל(‪ ,‬שם הוא מתנגש בגוף שני שמסתו ‪ 3m‬התנגשות אלסטית לחלוטין‪ .‬נתונים‪:‬‬
‫‪ . g , H‬מקדם החיכוך בין הגוף הראשון למישור הימני הוא ‪. μ‬‬
‫א‪ .‬מהי מהירות הגוף הראשון רגע לפני התנגשותו בגוף השני?‬
‫ב‪ .‬מהן מהירויות שני הגופים רגע לאחר ההתנגשות ?‬
‫ג‪ .‬כמה זמן עובר מרגע ההתנגשות ועד לפגיעתו של הגוף השני בקרקע?‬
‫ד‪ .‬באיזה מרחק אופקי יחסית למיקומו ההתחלתי יימצא הגוף השני ברגע פגיעתו הקרקע?‬
‫ה‪ .‬לאיזה גובה מקסימאלי על המישור הימני יגיע הגוף הראשון לאחר ההתנגשות?‬

‫‪m‬‬

‫‪3m‬‬
‫‪H‬‬
‫‪H‬‬
‫‪2‬‬

‫‪H‬‬ ‫‪gH 1  2 μ ‬‬ ‫‪gH 1  2 μ ‬‬

‫‪,‬‬ ‫‪ , ‬ג‪.‬‬ ‫‪,‬‬ ‫תשובות‪ :‬א‪ , gH 1  2 μ  .‬ב‪.‬‬
‫‪g‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪5  2 H‬‬ ‫‪H 2 1  2 μ ‬‬

‫‪.‬‬ ‫‪ ,‬ה‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫‪81   ‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪91‬‬

‫תנע – התנגשויות‪) .‬השאלה נלקחה ממבחן בגרות בפיסיקה(‬ ‫‪8.9‬‬

‫בתרשים המצורף מתוארת מערכת של ניסוי שביצע המרצה ס'‪ .‬המרצה הניח כדור קטן שמסתו ‪ m‬על‬
‫הגבהה בקצה השולחן ‪,‬וקשר כדור גדול שמסתו ‪ , M‬באמצעות חוט שמסתו זניחה‪ ,‬אל נקודה קבועה‪.‬‬
‫כאשר היה החוט במצב אנכי שני הכדורים נגעו זה בזה‪ ,‬והמרכזים שלהם היו באותו גובה ‪ H‬מעל‬
‫הרצפה‪ .‬התלמיד הסיט את הכדור הגדול למקום שבו מרכזו עלה לגובה ‪ h‬מעל מרכז הכדור הקטן‪,‬‬
‫ושחרר אותו ממנוחה‪ .‬לאחר שהכדור הגדול התנגש בכדור הקטן‪ ,‬נזרק הכדור הקטן אל הרצפה ופגע‬
‫בנקודה שמרחקה האופקי מקצה השולחן היה ‪ . d‬מהירות הכדור הגדול רגע לפני ההתנגשות הייתה ‪, v‬‬
‫‪3v‬‬
‫‪ ,‬בכיוון ימין‪ .‬התנגדות האוויר זניחה‪ .‬בטאו תשובותיכם‬ ‫ומהירותו מיד לאחר ההתנגשות הייתה‬
‫‪4‬‬
‫באמצעות ‪. m , M , H , h , g‬‬

‫‪M‬‬ ‫א‪ .‬מצאו את גודל מהירות הכדור הקטן‪ , u ,‬מיד‬

‫‪h‬‬ ‫‪m‬‬ ‫לאחר ההתנגשות‪.‬‬
‫ב‪ .‬מצאו את המרחק האופקי‪ , d ,‬שעבר הכדור‬
‫‪H‬‬ ‫הקטן‪.‬‬
‫‪d‬‬ ‫ג‪ .‬אם ידוע כי ההתנגשות הייתה אלסטית לחלוטין‪,‬‬
‫‪M‬‬
‫‪ ,‬בין מסות הכדורים ?‬ ‫מה הוא היחס‪,‬‬
‫‪m‬‬
‫‪M H h‬‬ ‫‪M‬‬
‫‪ ,‬ג‪. 7 .‬‬ ‫‪ ,‬ב‪.‬‬ ‫תשובות‪ :‬א‪ 2gh .‬‬
‫‪2m‬‬ ‫‪4m‬‬
 ‫‪92‬‬

‫‪ 8.10‬תנע – התנגשויות‪.‬‬

‫קליע בעל מסה של ‪, m1  0.0035 kg‬‬

‫‪v0‬‬
‫נורה אופקית לעבר שתי קוביות הנמצאות‬
‫‪1.2 kg‬‬ ‫‪1.8 kg‬‬
‫במנוחה על גבי משטח חסר חיכוך )המרחק‬
‫בין הקוביות מספיק גדול כך שהקוביה‬
‫‪0.63 m s‬‬ ‫‪1.40 m s‬‬
‫הראשונה אינה פוגעת בקוביה השנייה(‪.‬‬
‫מסת הקוביה הראשונה היא ‪m2  1.2 kg‬‬

‫ומסת הקוביה השנייה היא ‪ . m3  1.8 kg‬הקליע עובר דרך הקוביה הראשונה ונתקע בשנייה‪ .‬בעוברו‬

‫דרך הקוביה הראשונה הוא מעניק לקוביה מהירות של ‪ , 0.63 m sec‬ולאחר שהוא ננעץ בקוביה השנייה‪,‬‬
‫מהירותה ‪. 1.4 m sec‬‬
‫א‪ .‬מהי מהירות הקליע לאחר שחדר דרך הקוביה הראשונה?‬
‫ב‪ .‬מהי המהירות ההתחלתית של הקליע?‬
‫ג‪ .‬מהו אובדן האנרגיה הקינטית הכוללת של שני הגופים במעבר הקליע דרך הקוביה הראשונה?‬
‫ד‪ .‬מהו אובדן האנרגיה הקינטית הכוללת של שני הגופים במעבר הקליע דרך הקוביה השנייה?‬
‫תשובות‪ :‬א‪ , 721.4 m sec .‬ב‪ , 937.4 m sec .‬ג‪ ,  626.788 joule .‬ד‪.  908.964 joule .‬‬

‫‪ 8.11‬תנע – התנגשויות‪.‬‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫במרכז שולחן חלק עומד במנוחה‬

‫‪vA‬‬ ‫‪vB‬‬
‫‪A B‬‬ ‫‪C‬‬ ‫גוף שמסתו ‪ 3‬ק"ג‪ .‬פתאום הגוף‬
‫מתפוצץ לשני חלקים לא שווים כך‬
‫ש‪. mB  2.5 kg -‬‬
‫נע‬ ‫‪A‬‬ ‫החלק‬ ‫א‪ .‬אם‬
‫במהירות ‪ , 12 m s‬באיזו מהירות נע החלק ‪?B‬‬
‫ב‪ .‬כאשר החלק ‪ B‬מגיע לקצה ימני השולחן‪ ,‬הוא פוגע בגוף ‪ C‬העומד שם במנוחה‪ .‬מסת הגוף ‪C‬‬
‫שווה למסת הגוף ‪ .( 2.5 kg ) B‬אם ההתנגשות בין הגופים ‪ B‬ו‪ C-‬היא אלסטית לחלוטין‪ ,‬באיזו‬
‫מהירות ינוע כל אחד מהגופים ‪ B‬ו‪ C-‬מיד לאחר ההתנגשות?‬
‫ג‪ .‬אם אורך השולחן הוא ‪ 2‬מטר וגובהו מעל הרצפה הוא ‪ 80‬ס"מ‪ ,‬באיזה מרחק אופקי ממרכז‬
‫השולחן יימצא כל אחד משלושת הגופים לאחר עצירתם?‬
‫תשובות‪ :‬א‪ , 2.4 m sec .‬ב‪ , 0 m sec , 2.4 m sec .‬ג‪.  5.8 m, 1 m, 1.96 m .‬‬
‫‪93‬‬

‫‪ 8.12‬תנע – התנגשויות‪.‬‬

‫גוף בעל מסה ‪ , m 1  2 kg‬קשור לתקרה בחוט שאורכו‬

‫‪θ‬‬ ‫‪ . L  0.4 m‬החוט מוסט בזווית התחלתית של ‪, θ  53‬‬
‫‪m1‬‬ ‫‪m2‬‬
‫ומשוחרר ממנוחה )כמתואר בשרטוט(‪ .‬בתחתית המסלול המעגלי‬
‫של תנועתו‪ ,‬מתנגש גוף ‪ , m1‬אלסטית לחלוטין‪ ,‬בגוף שני בעל‬
‫‪H‬‬
‫מסה ‪ . m 2  10 kg‬גוף ‪ , m 2‬נמצא על שולחן אופקי חלק‪,‬‬
‫שגובהו מעל הקרקע ‪. H  1.5 m‬‬
‫א‪ .‬מהן מהירויות שני הגופים לאחר ההתנגשות )גודל וכיוון(?‬
‫ב‪ .‬לאיזה גובה מקסימאלי יגיע גוף ‪ m1‬לאחר ההתנגשות?‬
‫ג‪ .‬לאיזה מרחק אופקי מקצה השולחן ייזרק גוף ‪ m 2‬לאחר ההתנגשות?‬
‫תשובות‪ :‬א‪ , 0.595 m sec ,  1.189 m sec .‬ב‪ , 0.070 m .‬ג‪. 0.325 m .‬‬

‫‪ 8.13‬תנע – התנגשויות‪.‬‬
‫על קצה שמאל של שולחן אופקי חלק עומד במנוחה בול‪-‬עץ ‪A‬‬
‫‪v0‬‬
‫שמסתו ‪ . 0.49 kg‬קליע שמסתו ‪ 0.01 kg‬נורה אופקית במהירות‬
‫‪A‬‬ ‫‪B‬‬
‫‪ v0‬אל בול‪-‬העץ ונתקע בו‪ .‬מיד לאחר ההתנגשות הבול ‪ A‬עם‬

‫הקליע בתוכו מתחיל לנוע במהירות ‪ , 5 m s‬ובקצה ימין של‬

‫השולחן פוגע בבול‪-‬העץ השני‪ , B ,‬העומד במנוחה‪ .‬מסת בול‪-‬העץ ‪ B‬היא ‪. 1.5 kg‬‬
‫א‪ .‬באיזו מהירות ‪ v0‬פוגע הקליע בבול‪-‬העץ ‪? A‬‬

‫ב‪ .‬איזו כמות של אנרגיה הפכה לחום בזמן חדירת הקליע אל בול‪-‬העץ ‪? A‬‬
‫ג‪ .‬באיזו מהירות מתחיל לנוע כל בול לאחר ההתנגשות ביניהם‪ ,‬אם היא אלסטית לחלוטין?‬
‫ד‪ .‬באיזה מרחק אופקי מהשולחן יפגע ברצפה בול‪-‬העץ ‪ B‬לאחר ההתנגשות עם הבול ‪ , A‬אם‬
‫ידוע כי גובה השולחן מעל הרצפה הוא ‪? 80 cm‬‬
‫תשובות‪ :‬א‪ , 250 m sec .‬ב‪ ,  306.25 joule .‬ג‪ , 2.5 m sec ,  2.5 m sec .‬ד‪. 1 m .‬‬
‫‪94‬‬

‫‪ 8.14‬תנע – התנגשויות‪.‬‬

‫גולה בעלת מסה ‪ , m1  2 kg‬נמצא על שולחן אופקי חלק שגובהו מעל הרצפה ‪ . h  1.5 m‬הגולה‬
‫צמודה לקפיץ מכווץ בעל קבוע ‪ , k  300 N m‬אך אינה מחוברת אליו‪ .‬משחררים את הגולה ממנוחה‪,‬‬
‫והגולה נזרקת מהשולחן לעבר עגלה‪ ,‬שמסתה ‪ , m2  6 kg‬המונחת במרחק אופקי של ‪ 2‬מטר מקצה‬
‫השולחן‪ ,‬על רצפה חלקה‪ .‬הגולה נדבקת לעגלה והן נעות יחד )איור א'(‪ .‬ניתן להזניח את גובה העגלה‪.‬‬
‫א‪ .‬מה צריך להיות הכיווץ בקפיץ כדי שהגולה תנחת בתוך העגלה ?‬
‫ב‪ .‬מה תהיה המהירות המשותפת של העגלה והגולה לאחר ההתנגשות ?‬
‫בונים מערכת שונה‪ ,‬כאשר במקום קפיץ‪ ,‬משחררים את המסה ‪ m1‬ממנוחה‪ ,‬מקצה אותו שולחן‪ ,‬על‬
‫משטח משופע חלק‪ .‬המשטח המשופע נגמר בדיוק מעל העגלה‪ ,‬כך שהמסה מחליקה לאורכו‪ ,‬ובסופו‬
‫נדבקת לעגלה )איור ב'(‪.‬‬
‫ג‪ .‬מה צריכה להיות זווית השיפוע‪ ,  ,‬של המשטח המשופע‪ ,‬כך שהמהירות המשותפת של העגלה‬
‫והגולה לאחר ההתנגשות תהיה שווה למהירות המשותפת שמצאתם בסעיף ב' ?‬

‫‪‬‬

‫איור ב'‬ ‫איור א'‬

‫תשובות‪ :‬א‪ , 0.298 m .‬ב‪ , 0.912 m s .‬ג‪. 48.189 .‬‬

‫‪ 8.15‬תנע )וזריקה משופעת(‪.‬‬

‫מטוס הצולל בזווית של ‪ 30‬מתחת לאופק מפיל שק חול כאשר הוא נמצא בגובה ‪ 1200‬מ'‪ .‬השק פוגע‬
‫בקרקע כעבור ‪ 6‬שניות מרגע השחרור‪.‬‬
‫מה היה גודל מהירות המטוס בעת שחרור השק?‬ ‫א‪.‬‬
‫ב‪ .‬איזה מרחק אופקי עבר השק במשך נפילתו?‬
‫ג‪ .‬במקום פגיעת השק בקרקע עומדת עגלה נמוכה מאד‪ .‬באיזו מהירות )גודל וכיוון יחסית לקו‬
‫האופק( יפגע השק בעגלה?‬
‫ד‪ .‬אם מסת השק היא ‪ 50 kg‬ומסת העגלה היא ‪ , 150 kg‬באיזו מהירות הם יתחילו לנוע יחד מיד‬
‫לאחר הפגיעה )הזנח את החיכוך בין העגלה לקרקע(?‬
‫תשובות‪ :‬א‪ , v0  340 m s .‬ב‪ , 1766.691 m .‬ג‪ , 373.630 m s ,  37.994 .‬ד‪. 73.612 m s .‬‬
‫‪95‬‬

‫‪ 8.16‬תנע – התנגשויות‪.‬‬
‫על רצפה מחוספסת שוכב קפיץ אופקי שקבוע כוח שלו הוא ‪ , 800 N / m‬וקצהו השמאלי מחובר לקיר‪.‬‬
‫גוף ‪ A‬שמסתו ‪ 500 gr‬נלחץ בקפיץ בשיעור של ‪ , 20 cm‬אך לא קשור בקפיץ‪ .‬משחררים את הגוף ‪A‬‬

‫ממנוחה‪ ,‬והוא מתחיל להחליק לאורך הרצפה‪ .‬מקדם החיכוך בין הגוף ‪ A‬לרצפה הוא ‪.  K  0.2‬‬
‫במרחק ‪ 70 cm‬ממצבו ההתחלתי‪ ,‬גוף ‪ A‬פוגע בגוף ‪ B‬שמסתו ‪ 1 kg‬והנמצא במנוחה )ראה תרשים(‪.‬‬
‫ההתנגשות בין הגופים ‪ A‬ו‪ B-‬היא אלסטית לחלוטין ומצחית‪.‬‬

‫‪0.5 m‬‬
‫‪A‬‬ ‫‪B‬‬

‫‪70 cm‬‬ ‫באיזו מהירות יפגע גוף ‪ A‬בגוף ‪?B‬‬ ‫א‪.‬‬

‫מה תהיה מהירות של כל גוף מיד לאחר ההתנגשות )גודל וכיוון‪ :‬ימינה או שמאלה(?‬ ‫ב‪.‬‬
‫מיד לאחר ההתנגשות גוף ‪ B‬מתחיל לנוע במעלה מדרון חלק שזווית שיפועו היא ‪ , 20‬וכאשר‬ ‫ג‪.‬‬
‫גוף ‪ B‬מגיע אל ראש המדרון‪ ,‬שבגובה ‪ 0.5 m‬מעל הרצפה‪ ,‬קופץ מהמדרון‪ .‬מה תהיה מהירות‬
‫הקפיצה?‬
‫לאיזה גובה מקסימאלי מעל הרצפה יגיע גוף ‪ ,B‬ובאיזה מרחק אופקי מראש המדרון זה יהיה?‬ ‫ד‪.‬‬
‫באיזה מרחק אופקי מראש המדרון יפגע הגוף ‪ B‬ברצפה‪ ,‬ובאיזו מהירות )גודל וכיוון יחסית‬ ‫ה‪.‬‬
‫לרצפה(?‬

‫‪ 8.17‬תנע – התנגשויות‪.‬‬

‫פגז שמסתו ‪ 1 kg‬נורה מפני הקרקע מתותח במהירות התחלתית של ‪ 100 m sec‬בזווית ‪ . 45‬בשיא‬
‫הגובה של מסלול הוא פוגע בארגז אשר מונח על גג בניין רב קומות ונתקע בו‪ .‬לאחר הפגיעה הארגז‬
‫והפגז שבתוכו מחליקים לאורך הגג מרחק של ‪ 20 m‬ונופלים מצדו השני של הגג‪ .‬מקדם החיכוך בין‬
‫הארגז והגג הוא ‪ .   0.2‬מסת הארגז היא ‪. 6 kg‬‬
‫ה‪ .‬מהו המרחק האופקי בין התותח והבניין?‬
‫ו‪ .‬מהו גובהו של בניין?‬
‫ז‪ .‬מהי מהירות הפגיעה של הפגז בארגז?‬
‫ח‪ .‬מהי מהירות הפגז והארגז מיד לאחר הפגיעה?‬
‫ט‪ .‬מהי מהירות הפגז והארגז בקצה השני של הגג?‬
‫י‪ .‬באיזה מרחק אופקי מהתותח ייפול הארגז?‬
‫יא‪ .‬כמה אנרגיה אבדה בתהליך המתואר ובאילו שלבים?‬

‫‪‬‬
‫‪v0‬‬
‫‪96‬‬

‫‪ 8.18‬שימור תנע‪.‬‬
‫גופים ‪ A‬ו ‪ B‬נעים ימינה לאורך קו ישר על משטח אופקי חסר חיכוך ‪,‬כמתואר בתרשים‪ .‬מסתו של הגוף‬
‫‪A‬היא ‪ 2 kg‬וגודל מהירותו ‪ . 10 m sec‬מסתו של גוף ‪ B‬היא ‪ , 6 kg‬וגודל מהירותו ‪ . 4 m sec‬אל‬
‫גוף ‪ B‬צמוד מאחוריו קפיץ שקבוע הכוח שלו ‪ , 800 N m‬ומסתו ניתנת להזנחה‪.‬‬
‫א‪ .‬חשבו את מהירותו של כל אחד משני הגופים לאחר ההתנגשות )כאשר אין יותר מגע בין גוף ‪A‬‬
‫לקפיץ(‪.‬‬
‫ב‪ .‬ידוע שכאשר ההתכווצות בקפיץ היא מרבית‪ ,‬מהירויות הגופים שוות‪ .‬מצאו מהירות זו‪.‬‬
‫ג‪ .‬מצאו את השיעור המרבי של התכווצות הקפיץ‪.‬‬

‫‪A‬‬ ‫‪B‬‬
‫‪10 m s‬‬ ‫‪4m s‬‬

‫‪2 kg‬‬ ‫‪6 kg‬‬

‫תשובות‪ :‬א‪ , 7 m sec , 1 m sec .‬ב‪ , 5.5 m sec .‬ג‪. 0.259 m .‬‬

‫‪ 8.19‬תנע – התנגשויות‪.‬‬

‫ארגז שמסתו ‪ M‬נע במהירות ‪ v 0‬על גבי עגלה הנמצאת‬

‫‪L‬‬
‫במנוחה על רצפה אופקית חלקה‪ .‬הארגז מתנגש אלסטית‬
‫‪v0‬‬
‫‪3M‬‬ ‫לחלוטין בדופן הימנית של העגלה‪ .‬מסת העגלה ‪3M‬‬
‫‪M‬‬ ‫ואורכה ‪ . L‬ניתן להזניח את החיכוך בין הארגז לעגלה‪.‬‬
‫נתון‪. L  15 m , v 0  5 m s , M  3 kg :‬‬

‫א‪ .‬מהן מהירויות הארגז והעגלה מיד לאחר ההתנגשות ביניהם?‬

‫ב‪ .‬מהו המתקף הפועל על הארגז בהתנגשות?‬
‫ג‪ .‬תוך כמה זמן מרגע ההתנגשות נופל הארגז מהעגלה?‬
‫תשובות‪ :‬א‪ ,  2.5 m sec , 2.5 m sec .‬ב‪ ,  22.5 N  sec .‬ג‪. 3 sec .‬‬
 ‫‪97‬‬

‫‪ 8.20‬תנע – התנגשויות‪.‬‬
‫מגלשה חלקה לחלוטין בצורת רבע מעגל שמרכזו בנקודה ‪ O‬ורדיוסו‬
‫‪A‬‬ ‫‪O‬‬ ‫‪ , R  5 m‬מחוברת לשולחן אופקי שגובהו ביחס לרצפה הוא ‪. H  20 m‬‬
‫‪R‬‬ ‫‪B‬‬ ‫כדור קטן ‪ A‬שמסתו ‪ , m1  1 kg‬מתחיל להחליק ממנוחה מנקודה‪ ,‬הנמצאת‬
‫‪C‬‬ ‫בקצה רדיוס אופקי מעל תחתית המסילה‪ .‬בתחתית המגלשה )ניתן להתייחס‬
‫‪H‬‬
‫אליה כאל משטח אופקי( נמצא במנוחה כדור נוסף ‪ B‬שמסתו ‪. M  3 kg‬‬
‫ההתנגשות בין הגופים אלסטית לחלוטין וחזיתית‪.‬‬
‫א‪ .‬מהי מהירות גוף ‪ A‬רגע לפני התנגשותו?‬
‫ב‪ .‬מהן מהירויות הגופים מיד לאחר ההתנגשות?‬
‫ג‪ .‬לאיזה גובה מעל תחתית המסילה המעגלית יחזור ויעלה הגוף ‪? A‬‬
‫ד‪ .‬חשבו את הכוח שמפעילה המסילה המעגלית על כדור ‪ A‬רגע קצר ביותר לאחר עוברו את‬
‫הנקודה ‪ C‬הנמצאת בקצה הקטע האופקי )לאחר ההתנגשות(‪.‬‬
‫ה‪ .‬כעבור כמה זמן מרגע ההתנגשות יפגע הגוף ‪ B‬ברצפה?‬

‫‪ 8.21‬תנע – התנגשות‪.‬‬

‫שני כדורים שמסותיהם ‪ m1  m‬ו‪ m2  2m -‬קשורים‬

‫‪m1‬‬ ‫לתקרה באמצעות שני חוטים חסרי מסה באורך ‪. L‬‬
‫‪L‬‬
‫מביאים את הכדור הקל ) ‪ ( m‬למצב אופקי ומשחררים‬
‫ממנוחה‪ .‬לאחר ההתנגשות ממשיכים שני הכדורים לנוע‬
‫בכיוונים מנוגדים והכדור הכבד עולה מעל לנקודת‬
‫‪L‬‬ ‫ההתנגשות לגובה גדול פי ‪ 4‬מהכדור הקל‪ .‬נתונים‪:‬‬
‫‪. g , m, L‬‬
‫א‪ .‬מהי מהירות הכדור הקל לפני ההתנגשות?‬
‫ב‪ .‬מהי מהירות כל אחד מהכדורים לאחר‬
‫‪m2‬‬
‫ההתנגשות?‬
‫ג‪ .‬לאיזה גובה מרבי מתרומם כל כדור לאחר ההתנגשות?‬
‫ד‪ .‬האם ההתנגשות היא אלסטית לחלוטין? נמק!‬
‫‪4L‬‬ ‫‪L‬‬ ‫‪2 2 gL‬‬ ‫‪2 gL‬‬
‫‪, h2 max ‬‬ ‫‪ , u2 ‬ג‪, h1max  .‬‬ ‫‪, u1  ‬‬ ‫תשובות‪ :‬א‪ , 2gL .‬ב‪.‬‬
‫‪9‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬
‫ד‪ .‬ההתנגשות אלסטית לחלוטין‪.‬‬
‫‪98‬‬

‫‪ 8.22‬תנע ‪ -‬דו מימד‪.‬‬

‫עגלה שמסתה ‪ 1.99‬ק"ג נמצאת המנוחה במרחק ‪ 2‬מטרים מקצה שולחן קבוע‪ .‬קליע שמסתו ‪ 10‬גרם‬
‫פוגע בעגלה במהירות ‪ 565.69‬מטר לשנייה ובזווית ‪ 30‬לאופק‪ ,‬ונתקע בה‪ .‬הנח שזמן ההתנגשות הוא‬
‫קצר מאד‪.‬‬
‫‪30‬‬ ‫‪‬‬
‫א‪ .‬מהי מהירות העגלה לאחר הפגיעה?‬
‫ב‪ .‬כמה אנרגיה הפכה לחום במהלך הפגיעה?‬
‫ג‪ .‬האם מתקיים חוק שימור התנע לפי ציר אנכי? נמק!‬
‫ד‪ .‬מהו מקדם החיכוך בין העגלה לבין השולחן שמבטיח עצירת‬
‫העגלה לפני קצה השולחן?‬

‫‪ 8.23‬תנע – התנגשויות‪.‬‬
‫תיבה בעלת מסה ‪ M‬נמצאת במנוחה על מישור חסר חיכוך‪ .‬מצדה השמאלי של התיבה נע לעברה כדור‬
‫בעל מסה ‪ m‬במהירות ‪ . v 0‬ומצדה הימני של התיבה‪ ,‬נע לעברה כדור בעל מסה ‪ 2m‬במהירות ‪. 2v 0‬‬

‫שני הכדורים מתנגשים בתיבה בו זמנית ונדבקים אליה‪ .‬ידוע כי המהירות של שלושת הגופים לאחר‬
‫‪v0‬‬
‫שמאלה‪ .‬הביעו תשובותיכם ע"י‪ m :‬ו‪. v0 -‬‬ ‫ההתנגשות היא‬
‫‪4‬‬
‫א‪ .‬מהי מסת התיבה‪? M ,‬‬
‫ב‪ .‬מה צריכה להיות מהירות )גודל וכיוון( התיבה לפני ההתנגשות כדי שהמהירות המשותפת של‬
‫‪v0‬‬
‫בכיוון ימינה?‬ ‫הגופים לאחר ההתנגשות תהיה‬
‫‪4‬‬
‫ג‪ .‬באיזו מהירות )גודל וכיוון( צריכה התיבה לנוע כדי שמהירותה לא תשתנה לאחר ההתנגשות ?‬

‫‪2v 0‬‬
‫‪v0‬‬
‫‪M‬‬ ‫‪2m‬‬
‫‪m‬‬

‫‪2v0‬‬
‫‪ ,‬ימינה!‪ ,‬ג‪ , v0 .‬שמאלה!‬ ‫תשובות‪ :‬א‪ , M  9m .‬ב‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫‪99‬‬

‫‪ 8.24‬תנע ‪ +‬זריקה אופקית‪.‬‬

‫‪‬‬
‫מגג בניין שגובהו ‪ h  5 m‬מעל‬
‫‪v0‬‬
‫המשטח האופקי )ראה תרשים( נזרק‬
‫גוש פלסטלינה‪ ,‬שמסתו ‪ 0.5‬ק"ג‬
‫‪h‬‬ ‫במהירות‬ ‫אופקי‪,‬‬ ‫בכיוון‬
‫‪ . v0  8 m s‬גוש הפלסטלינה פגע‬

‫בקרונית ונדבק אליה‪ .‬הקרונית הייתה במנוחה לפני ההתנגשות ומסתה ‪ 1.5‬ק"ג‪ .‬הנח כי גובה הקרונית‬
‫קטן מאד ביחס לגובה הבניין והזנח את התנגדות האוויר‪ .‬חשב‪:‬‬
‫א‪ .‬את המרחק שבין רגלי הבניין לנקודת הפגיעה בקרונית‪.‬‬
‫ב‪ .‬את המהירות )גודל וכיוון( שבה פגע גוש הפלסטלינה בקרונית‪.‬‬
‫ג‪ .‬את המהירות המשותפת של גוש הפלסטלינה והקרונית מיד לאחר ההתנגשות‪.‬‬
‫ד‪ .‬את המרחק שעברה הקרונית עד שנעצרה‪ .‬נתון כי מקדם החיכוך בין הקרונית והמשטח האופקי‬
‫הוא ‪.  k  0.2‬‬

‫‪ 8.25‬אנרגיות והתנגשות‪.‬‬

‫נתונים שני גופים בעלי מסה שווה של ‪ . m1  m 2  2 kg‬גוף ‪ m 2‬נמצא במצב מנוחה על משטח‬
‫אופקי לא חלק ומחובר לקפיץ שקבוע הכוח שלו ‪ . k  150 N m‬גוף ‪ m1‬נמצא במרחק של ‪ 3‬מטרים‬
‫מגוף ‪ , m 2‬ונע לעברו במהירות של ‪) v 0  20 m sec‬ראו שרטוט(‪ .‬שני הגופים מתנגשים פלסטית‪.‬‬

‫מקדם החיכוך הקינטי של המשטח האופקי הוא ‪. μ k  0.25‬‬

‫א‪ .‬מהי מהירות שני הגופים מיד לאחר ההתנגשות?‬
‫ב‪ .‬כמה אנרגיה אבדה במהלך ההתנגשות בלבד?‬
‫ג‪ .‬מהו הכיווץ המקסימאלי של הקפיץ יחסית למצבו הרפוי?‬
‫‪v0‬‬

‫‪m1‬‬ ‫‪m2‬‬

‫תשובות‪ :‬א‪ , 9.81 m sec .‬ב‪ ,  192.5 joule .‬ג‪. 1.536 m .‬‬
‫‪100‬‬

‫‪ 8.26‬אנרגיות והתנגשות )קפיץ אנכי(‪.‬‬

‫גוף בעל מסה ‪ m1  2kg‬משוחרר ממנוחה בגובה ‪ h  3 m‬מעל‬

‫‪m1‬‬
‫מגש שמסתו ‪ , m2  1kg‬הנמצא במנוחה ומודבק לקפיץ‪ ,‬שקבוע‬
‫הקפיץ שלו הוא ‪ . k  200 N / m‬הגוף ‪ m1‬נדבק לגוף ‪. m2‬‬
‫‪h‬‬
‫שימו לב שהקפיץ אינו רפוי בהתחלה‪.‬‬
‫‪m2‬‬ ‫א‪ .‬מהי ההתכווצות המקסימאלית של הקפיץ יחסית למצבו הרפוי?‬
‫ב‪ .‬מהו שיא הגובה‪ ,‬יחסית למצבו הרפוי של הקפיץ‪ ,‬אליו יעלה‬
‫‪k‬‬
‫הקפיץ חזרה?‬
‫תשובות‪ :‬א‪ , 0.790 m .‬ב‪. 0.490 m .‬‬

‫‪ 8.27‬אנרגיות והתנגשות‪.‬‬

‫גוף ‪ A‬שמסתו ‪ mA  2kg‬נע במהירות ‪ 5 m s‬על מישור אופקי חסר חיכוך ומתנגש התנגשות‬
‫אלסטית לחלוטין בגוף שני‪ , B ,‬שמסתו ‪ . mB  6kg‬משך ההתנגשות קצר ביותר‪ .‬גוף ‪ B‬נמצא במנוחה‬
‫כשהוא מחובר אל קפיץ בעל קבוע קפיץ ‪ . k  2000 N m‬צידו השני של הקפיץ מחובר לקיר אנכי‪.‬‬
‫א‪ .‬מהי מהירות הגופים מיד לאחר ההתנגשות ?‬
‫ב‪ .‬מהי ההתכווצות המקסימאלית של הקפיץ?‬
‫ג‪ .‬כמה אנרגיה קינטית אבדה כתוצאה מההתנגשות?‬
‫כאשר גוף ‪ B‬הקשור לקפיץ חוזר למיקומו המקורי )לפני ההתנגשות( ניתק לפתע הקפיץ‪.‬‬
‫ד‪ .‬מהי מהירותו של גוף ‪) B‬גודל וכיוון(‬
‫‪vA  5 m s‬‬
‫ברגע ניתוק הקפיץ?‬
‫‪mA‬‬ ‫‪mB‬‬ ‫ה‪ .‬האם גוף ‪ B‬יתנגש בגוף ‪ ? A‬נמקו‬
‫תשובתכם!‬

‫‪ 8.28‬פיצוץ והתנגשות‪.‬‬
‫במרכז קרונית חלקה שמסתה ‪ 14‬ק"ג ואורכה ‪ 8‬מטר מונחת קוביה‪ .‬ברגע מסוים מתפוצצת הקוביה לשני‬
‫גופים בעלי מסות של ‪ 2‬ק"ג ו ‪ 8‬ק"ג‪ .‬לאחר שתי שניות החלק המהיר יותר מתנגש בדופן הקרונית‬
‫התנגשות אלסטית לחלוטין‪.‬‬
‫א‪ .‬מצא את המהירות של כל חלק לאחר ההתפוצצות אם ידוע שמיד לאחר ההתפוצצות הקרונית‬
‫עדיין במנוחה‪.‬‬
‫ב‪ .‬מה תהיה מהירות הקרונית מיד לאחר ההתנגשות?‬
‫ג‪ .‬לאחר כמה זמן מתנגש החלק האיטי יותר בקרונית?‬
‫תשובות‪ :‬א‪ ,  0.5 m s , 2 m s .‬ב‪ , 0.5 m s .‬ג‪. 5 sec .‬‬
 ‫‪101‬‬

‫‪ 8.29‬פיצוץ והתנגשות‪.‬‬
‫על מישור אופקי חלק מונחות במנוחה‬
‫‪v‬‬
‫שתי תיבות שמסת כל אחת מהן היא‬
‫‪‬‬ ‫‪ M‬והמרחק ההתחלתי ביניהן ‪. L‬‬
‫‪m‬‬ ‫סטודנט שמסתו ‪) m‬בשרטוט מופיע‬
‫‪M‬‬ ‫‪M‬‬ ‫כריבוע קטן( קופץ מהתיבה השמאלית‬
‫ונוחת בדיוק על הימנית‪ .‬נתון כי‬
‫‪L‬‬ ‫מהירותו של הסטודנט בשיא המסלול‬
‫היא ‪ . v‬הביעו תשובותיכם ע"י הפרמטרים‪ v , L , m , M :‬ו‪. g -‬‬
‫א‪ .‬חשב את מהירותה של כל אחת מהתיבות לאחר שהסטודנט נחת על התיבה הימנית‪.‬‬
‫ב‪ .‬חשב את הזווית של הקפיצה יחסית לאופק )ראה שרטוט(‪.‬‬
‫ג‪ .‬כמה עבודה השקיע הסטודנט בקפיצה?‬
‫הדרכה‪ :‬ניתן להשתמש בזהות הטריגונומטרית‪2 sin  cos  sin 2  :‬‬

‫‪ 8.30‬פיצוץ והתנגשות‪.‬‬

‫ילד שמסתו ‪ , m1  35 kg‬עומד במרכזה של עגלה‬

‫‪m1‬‬
‫שמסתה ‪ . m2  10 kg‬במרחק ‪ L  2 m‬נמצא‬
‫מרכזה של עגלה נוספת שמסתה ‪. m3  10 kg‬‬
‫‪m2‬‬ ‫‪m3‬‬
‫במצב ההתחלתי העגלות הילד נמצאים במנוחה‪.‬‬
‫‪L‬‬ ‫ברגע מסוים מזנק הילד מהעגלה השמאלית לימנית‪,‬‬
‫כאשר ידוע שהזווית של מהירות הילד יחסית לאופק מיד לאחר הזינוק היא ‪. 30 ‬‬
‫א‪ .‬מהי גודל מהירות הילד מיד לאחר הזינוק כדי שינחת בדיוק במרכז העגלה הימנית‬
‫ב‪ .‬בהתאם לתשובה שקיבלת בסעיף א'‪ ,‬מהי מהירות העגלה השמאלית מיד לאחר הזינוק?‬
‫ג‪ .‬אם לאחר שהילד נוחת במרכז העגלה הימנית הוא ממשיך לנוע איתה בכיוון אופקי‪ ,‬מהי‬
‫מהירותם המשותפת?‬
‫תשובות‪ :‬א‪ , 4.805 m s .‬ב‪ , 14.566 m s .‬ג‪. 3.236 m s .‬‬
‫‪102‬‬

‫‪ 8.31‬התנגשויות‪.‬‬

‫קליע בעל מסה ‪ m1  8 gr‬נורה אופקית במהירות ‪) v 0‬לא ידועה( לעבר שלוש קוביות הנמצאות‬

‫במנוחה על גבי שולחן חסר חיכוך‪ .‬מסת הקוביה הראשונה היא ‪ , m2  2 kg‬מסת הקוביה השנייה היא‬
‫‪ m3  3 kg‬ומסת הקוביה השלישית היא ‪ . m4  4 kg‬הקליע עובר דרך הקוביה ‪ m 2‬ונתקע בקוביה‬

‫‪ . m3‬בעוברו דרך הקוביה ‪ m 2‬הוא מעניק לה מהירות של ‪ , 0.7 m sec‬ולאחר שהוא ננעץ בקוביה ‪, m3‬‬

‫מהירותה ‪ . 1.6 m sec‬קוביה ‪ m3‬נעה ומתנגשת בקוביה ‪ m4‬אלסטית לחלוטין‪) .‬המרחק בין הקוביות‬

‫מספיק גדול כך שהקוביה שמסתה ‪ m2‬אינה פוגעת בקוביה שמסתה ‪.( m3‬‬

‫א‪ .‬מהי מהירות הקליע לאחר שחדר דרך הקוביה הראשונה?‬

‫ב‪ .‬מהי המהירות ההתחלתית של הקליע?‬
‫ג‪ .‬מהו אובדן האנרגיה הקינטית במעבר הקליע דרך הקוביה הראשונה?‬
‫ד‪ .‬מהו אובדן האנרגיה הקינטית במעבר הקליע דרך הקוביה השנייה?‬
‫ה‪ .‬מהן מהירויות מסה ‪) m3‬עם הקליע בתוכה( ומסה ‪ m 4‬לאחר ההתנגשות ביניהן?‬

‫‪m4‬‬ ‫ו‪ .‬אם גובה השולחן הוא ‪ , h  0.8 m‬באיזה מרחק אופקי מקצה השולחן תפגע מסה‬
‫ברצפה?‬
‫‪v0‬‬
‫‪m1‬‬ ‫‪m2‬‬ ‫‪m3‬‬ ‫‪m4‬‬

‫‪0.7 m s‬‬ ‫‪1.6 m s‬‬

‫‪m4‬‬

‫תשובות‪ :‬א‪ , 601.6 m s .‬ב‪ , 776.6 m s .‬ג‪ , 964.25 joule .‬ד‪. 1.373 m s , 0.226 m s .‬‬
‫‪103‬‬

‫‪ 8.32‬אנרגיות והתנגשויות‪.‬‬
‫נתון המישור האופקי המופיע בשרטוט‬
‫‪v0‬‬ ‫משמאל‪ .‬אורכו של הקטע ‪ AB‬הוא‬

‫‪m1‬‬ ‫‪m2‬‬ ‫‪m3‬‬ ‫‪ L  5 m‬ומקדם החיכוך בינו לבין כל‬

‫‪A‬‬ ‫‪B‬‬ ‫אחד מהגופים בשרטוט הוא ‪.  k  0.2‬‬
‫‪L‬‬ ‫שאר המישור חסר חיכוך‪ .‬מעניקים לגוף‬
‫הראשון שמסתו ‪ m1  2 kg‬מהירות התחלתית ‪ v0  10 m s‬שכיוונה ימינה כאשר שני הגופים‬

‫האחרים במצב מנוחה‪ .‬לאחר ההתנגשות של ‪ m1‬עם ‪ m1 , m2‬נעצר ואילו ‪ m 2‬נע ימינה במהירות של‬
‫‪ . 5 m s‬מסת הגוף השלישי היא ‪. m3  12 kg‬‬

‫א‪ .‬מהי מסת הגוף השני‪ 15) ? m2 ,‬נק'(‬

‫ב‪ .‬מה תהיה מהירות ‪ m2‬מיד לאחר שעבר את הקטע ‪ AB‬בפעם הראשונה? )‪ 15‬נק'(‬
‫ג‪ .‬נתון כי ההתנגשות בין ‪ m 2‬ל‪ m3 -‬אלסטית לחלוטין‪ .‬מהי מהירות כל אחד מהגופים מיד לאחר‬

‫התנגשות זו ? )‪ 20‬נק'(‬
‫תשובות‪ :‬א‪ , 4 kg .‬ב‪ , 5 m s .‬ג‪. 1.118 m s , 1.118 m s .‬‬
‫‪104‬‬

‫‪ 8.33‬מעגלית אנכית ‪ +‬התנגשות‪.‬‬

‫באיור א' נתונה מסילה חלקה המסתיימת במסילה‬
‫‪m1‬‬ ‫מעגלית אנכית חלקה שרדיוסה ‪. R  2m‬‬
‫א‪ .‬מאיזה גובה מינימאלי ביחס לתחתית המסילה‬
‫‪R‬‬ ‫המעגלית יש לשחרר גוף שמסתו ‪m1  8 Kg‬‬
‫‪hmin‬‬ ‫כך שישלים סיבוב מלא במסילה המעגלית‬
‫האנכית?‬

‫‪A‬‬ ‫איור א'‬ ‫נניח עתה כי במקום בו מתחילה המסילה המעגלית‬

‫‪m1‬‬ ‫)נקודה ‪ ( A‬עומד במנוחה גוף שני בעל מסה‬
‫‪) m2  2 Kg‬ראו איור ב'(‪ .‬משחררים את הגוף‬
‫הראשון מאותו הגובה שחישבתם בסעיף א' והגוף‬
‫‪‬‬
‫‪hmin‬‬ ‫מתנגש בגוף ‪ m2‬ונצמד אליו‪.‬‬
‫‪m2‬‬
‫ב‪ .‬האם הגופים הדבוקים יצליחו להשלים סיבוב‬
‫‪A‬‬ ‫איור ב'‬
‫שלם במסילה? נמקו באמצעות חישוב‬
‫מתאים‪.‬‬

‫מהי הזווית‪  ,‬נמדדת ביחס לאופק‪ ,‬בה יתנתקו הגופים מהמסילה?‬ ‫ג‪.‬‬

‫ד‪ .‬מה התאוצה המשיקית של הגופים רגע לפני ניתוקם מהמסילה ?‬

‫תשובות‪ :‬א‪ , 5 m .‬ב‪ .‬לא ישלימו סיבוב שלם‪ ,‬ג‪.   23.578 .‬‬
‫‪105‬‬

‫‪ 8.34‬התנגשות בדו‪-‬מימד‪.‬‬
‫כדור שמסתו ‪ m‬נע במהירות ‪ v0‬ופוגע בכדור שני‬
‫‪m‬‬
‫‪v0‬‬ ‫שמסתו ‪ 2m‬הנמצא במנוחה על שולחן אופקי חסר‬
‫לפני ההתנגשות‪:‬‬
‫‪2m‬‬ ‫חיכוך )באיור משמאל מתואר מבט מלמעלה על‬
‫‪u‬‬ ‫השולחן(‪ .‬בעקבות ההתנגשות נעים שני הכדורים‬
‫‪m‬‬
‫במהירויות השוות בגודלן‪ , u ,‬אך בכיוונים שונים‪.‬‬
‫‪‬‬ ‫אחרי ההתנגשות‪:‬‬
‫‪‬‬ ‫הכדור שמסתו ‪ m‬יוצר זווית של ‪) ‬לא ידועה(‬
‫‪2m‬‬ ‫‪u‬‬ ‫יחסית לכיוון תנועתו המקורי והכדור שמסתו ‪2m‬‬
‫יוצר זווית של ‪   30‬יחסית לכיוון תנועתו המקורי של ‪ . m‬נתונים‪ m :‬ו‪. v0 -‬‬

‫א‪ .‬מהי הזווית ‪? ‬‬

‫ב‪ .‬מהו גודל המהירות בה נע כל אחד מהכדורים לאחר ההתנגשות?‬
‫ג‪ .‬האם ההתנגשות אלסטית לחלוטין?‬
‫ד‪ .‬מהו וקטור המתקף שפעל על הכדור שמסתו ‪ 2m‬במהלך ההתנגשות?‬
‫‪‬‬ ‫‪mv ‬‬ ‫‪v‬‬
‫תשובות‪ :‬א‪ ,   90 .‬ב‪ , u  0 .‬ג‪ .‬כן‪ ,‬ד‪.  mv0 ,  0  .‬‬
‫‪‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪106‬‬

‫‪ 8.35‬התנגשות בדו‪-‬מימד‪.‬‬
‫על מישור אופקי חסר חיכוך נמצאות שלוש דסקות‪ .‬מסת כל‬

‫‪B‬‬ ‫אחת מהדסקות היא ‪ m‬ורדיוס כל אחת מהדסקות הוא ‪. R‬‬

‫ˆ‪v0 i‬‬ ‫בשרטוט מתואר מבט על המישור האופקי מלמעלה‪ .‬מעניקים‬
‫‪A‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪‬‬
‫לדסקה ‪ A‬מהירות התחלתית‪ , v A  v0 iˆ ,‬והיא נעה על‬
‫‪C‬‬
‫המישור ומתנגשת בו‪-‬זמנית אלסטית לחלוטין בשתי הדסקות‬
‫) ‪ B‬ו‪ .( C -‬רגע לפני ההתנגשות שתי הדסקות במנוחה במצב‬
‫לפני ההתנגשות‬
‫בו המרחק בין מרכזיהן הוא ‪ . 2.4 R‬משך זמן ההתנגשות בין‬
‫הגופים קצר מאד ואין חיכוך בין הדיסקות‪.‬‬
‫‪B‬‬
‫א‪ .‬מהו כיוון הכוח שמפעילה דסקה ‪ A‬על דסקה ‪C‬‬
‫‪A‬‬ ‫‪2 .4 R‬‬ ‫במהלך ההתנגשות? ]‪[5‬‬

‫‪C‬‬ ‫ב‪ .‬מהו גודל מהירות כל אחת מהדסקות מיד לאחר‬

‫ההתנגשות? ]‪[10‬‬
‫במהלך ההתנגשות‬ ‫ג‪ .‬מהו וקטור המתקף שהפעילה דסקה ‪ B‬על דסקה‬
‫‪ A‬במהלך ההתנגשות? ]‪[10‬‬
‫תשובות‪ :‬א‪ .‬בזווית ‪ 36.869‬מתחת לציר ‪ , x‬ב‪) u1  0.122v 0 , u 2  u 3  0.701v0 .‬דסקה ‪A‬‬

‫‪  0.560mv0 ‬‬

‫‪. ‬‬ ‫חוזרת לאחור לאחר ההתנגשות(‪ ,‬ג‪ .‬‬
‫‪  0.420mv0 ‬‬
 ‫‪107‬‬

‫‪ 8.36‬התנגשות אלסטית לחלוטין‪.‬‬

‫גוף שמסתו ‪ m1  1 kg‬משוחרר ממנוחה בנקודה‬
‫‪A‬‬ ‫‪m1‬‬ ‫‪ . A‬הגוף נע על מסלול הבנוי מקטע רבע מעגלי חסר‬
‫חיכוך‪ , AB ,‬שרדיוסו ‪ , R  7 m‬ומקטע אופקי‬
‫‪k‬‬ ‫בעל חיכוך‪ , BD ,‬כאשר מקדם החיכוך הקינטי בין‬
‫הגוף למשטח הוא ‪ . k  0.4‬בנקודה ‪ , C‬נמצא‬
‫‪B‬‬ ‫‪C‬‬ ‫‪D‬‬
‫‪11 m‬‬ ‫קצהו השמאלי של קפיץ אופקי שקבוע הקפיץ שלו‬
‫הוא‬ ‫הוא ‪ . k  90 N m‬אורך הקטע ‪BC‬‬
‫‪. BC  11 m‬‬
‫א‪ .‬מהו הכיווץ המקסימאלי של הקפיץ?‬

‫נניח עתה כי בנקודה ‪ , C‬עומד במנוחה גוף שמסתו‬

‫‪A‬‬ ‫‪m1‬‬ ‫והוא מחובר לקצהו השמאלי של‬ ‫‪m2  9 kg‬‬

‫הקפיץ‪ .‬משחררים שוב את ‪ m1‬ממנוחה‪ .‬נתון כי‬

‫‪k‬‬
‫‪m2‬‬ ‫ההתנגשות בין שני הגופים היא אלסטית לחלוטין‬

‫‪B‬‬ ‫‪C‬‬ ‫‪D‬‬ ‫והיא נמשכת זמן קצר מאד‪.‬‬

‫‪11 m‬‬ ‫ב‪ .‬מהו הכיווץ המקסימאלי של הקפיץ?‬
‫תשובות‪ :‬א‪ , 0.716 m .‬ב‪. 0.206 m .‬‬
‫‪108‬‬

‫‪ 8.37‬התנגשות בדו מימד‪.‬‬

‫כדור שמסתו ‪ m1  2 kg‬מונח על גבי‬
‫נזרק אנכית‬
‫כלפי מטה!‬ ‫משטח אופקי חסר חיכוך הנמצא בגובה‬
‫‪5m s‬‬ ‫‪ h  4 m‬מעל הקרקע‪ .‬הכדור לחוץ‬
‫כנגד קפיץ מכווץ שקבוע האלסטיות‬

‫?‪H ‬‬ ‫ברגע‬ ‫‪. k  200 N m‬‬ ‫הוא‬ ‫שלו‬

‫‪10 m s‬‬
‫‪k‬‬ ‫‪ , t  0‬משחררים את הכדור ממנוחה‪.‬‬
‫כאשר הכדור מגיע לקצה השולחן‪,‬‬
‫‪h4m‬‬ ‫מהירותו ‪ . 10 m s‬ברגע בו הכדור‬
‫מגיע לקצה השולחן זורקים אנכית כלפי‬
‫‪d 3m‬‬ ‫מטה גוף‪ ,‬שמסתו ‪ , m2  1 kg‬מנקודה‬
‫הנמצאת בגובה ‪ H‬מעל הקרקע ובמרחק אופקי ‪ d  3 m‬מקצהו הימני של השולחן‪ .‬שני הגופים‬
‫מתנגשים ונדבקים זה לזה‪ .‬משך זמן ההתנגשות קצר מאד‪.‬‬
‫א‪ .‬מהו הכיווץ התחלתי של הקפיץ?‬
‫ב‪ .‬כמה זמן נמשכת תנועת הכדור באוויר?‬
‫ג‪ .‬מהו הגובה‪ , H ,‬ממנו נזרק הגוף שמסתו ‪? m2‬‬
‫ד‪ .‬המהירות המשותפת של הגופים )גודל וכיוון( לאחר ההתנגשות?‬
‫ה‪ .‬כמה אנרגיה הפכה לחום במהלך ההתנגשות?‬
‫תשובות‪ :‬א‪ , 1 m .‬ב‪ , 0.3 sec .‬ג‪ , H  5.5 m .‬ד‪ , 34.99 , 8.138 m s .‬ה‪. 41.666 joule .‬‬
‫‪109‬‬

‫‪ 8.38‬התנגשות הנמשכת זמן‪.‬‬

‫גוף שמסתו ‪ m‬משוחרר ממנוחה מראש מדרון חסר‬
‫‪m‬‬
‫חיכוך כמתואר בשרטוט משמאל‪ .‬הגוף משוחרר‬
‫מגובה ‪ h‬מעל חלקו העליון של גוף מלבני שמסתו‬
‫‪h‬‬
‫‪ , 3m‬המונח על משטח אופקי חסר חיכוך‪ .‬בין הגוף‬
‫‪3m‬‬ ‫שמסתו ‪ m‬לגוף שמסתו ‪ 3m‬קיים חיכוך‪ ,‬כאשר‬
‫מקדם החיכוך הקינטי בין שני הגופים הוא ‪ .  k‬נתונים‪ .  k , h , g , m :‬בהנחה שהגוף שמסתו ‪ m‬נע‬

‫על הגוף שמסתו ‪ 3m‬עד למצב בו הם נעים יחד באותה מהירות‪ ,‬ענה על הסעיפים הבאים‪:‬‬
‫ו‪ .‬מהי המהירות של שני הגופים לאחר שהגיעו למצב בו הם נעים באותה מהירות?‬
‫ז‪ .‬מהי עבודת כוח החיכוך הקינטי מרגע המפגש בין שני הגופים ועד למצב בו הם נעים באותה‬
‫מהירות?‬
‫ח‪ .‬מהו גודלו וכיוונו של כוח החיכוך הסטטי לאחר ששני הגופים הגיעו למצב בו הם נעים באותה‬
‫מהירות?‬
‫ט‪ .‬מהו גודלו וכיוונו של המתקף הכולל שפעל על הגוף שמסתו ‪ m‬מרגע המפגש בין שני הגופים‬
‫ועד למצב בו הם נעים באותה מהירות?‬
‫י‪ .‬כמה זמן חולף מרגע המפגש בין הגופים ועד למצב בו שני הגופים נעים באותה מהירות?‬

‫‪3‬‬ ‫‪h‬‬ ‫‪3m 2 gh‬‬ ‫‪3mgh‬‬ ‫‪2 gh‬‬

‫‪.‬‬ ‫‪ ,‬ימינה‪ ,‬ה‪.‬‬ ‫‪ , ‬ג‪ , 0 N .‬ד‪.‬‬ ‫‪ ,‬ב‪.‬‬ ‫תשובות‪ :‬א‪.‬‬
‫‪k‬‬ ‫‪8g‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬

‫‪" 8.39‬התפוצצות" הנמשכת זמן‪.‬‬

‫גוף נקודתי בעל מסה ‪ m1  m‬מונח על גבי גוף בעל‬
‫‪m1‬‬
‫מסה ‪ m2  5m‬שצורתו משולש ישר זווית )ממדיו‬

‫‪h‬‬ ‫נתונים בשרטוט המצורף משמאל(‪ .‬אין חיכוך בין גוף‬

‫‪m2‬‬ ‫‪ m1‬לבין גוף ‪ m2‬ואין חיכוך בין המישור האופקי‬

‫לגוף ‪ . m2‬משחררים את המערכת ממנוחה‪ .‬נתונים‪:‬‬

‫‪L‬‬
‫‪ h , g , m‬ו‪. L -‬‬

‫מהי מהירות כל אחד מהגופים ברגע בו גוף ‪ m1‬מגיע למשטח האופקי?‬

‫‪5 gh‬‬ ‫‪gh‬‬

‫‪. u1  ‬‬ ‫‪, u2 ‬‬ ‫תשובות‪ :‬א‪.‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪15‬‬
 ‫‪110‬‬

‫‪ 8.40‬התנגשות אלסטית לחלוטין‪.‬‬

‫בשרטוט משמאל מתואר מסלול חסר חיכוך‬
‫‪m1‬‬ ‫‪m2‬‬ ‫‪ BC . ABCD‬הוא קטע אופקי‪ AB .‬ו‪ CD -‬הן‬
‫‪A‬‬ ‫‪D‬‬
‫מסילות רבע מעגליות אנכיות שרדיוס כל אחת מהן‬
‫‪R‬‬ ‫‪R‬‬
‫‪ . R  0.2 m‬ברגע ההתחלתי בנקודה ‪ A‬נמצא גוף‬
‫שמסתו ‪ m1  0.9 kg‬ובנקודה ‪ D‬נמצא גוף‬
‫‪B‬‬ ‫‪C‬‬
‫שמסתו ‪ . m2  0.6 kg‬משחררים את שני הגופים‬

‫ממנוחה בו זמנית והם נעים על המסילה ומתנגשים על המשטח האופקי התנגשות אלסטית לחלוטין‪.‬‬
‫א‪ .‬מהי מהירות כל אחד מהגופים מיד לאחר ההתנגשות הראשונה?‬
‫ב‪ .‬לאיזה גובה מקסימאלי יגיע כל אחד מהגופים לאחר ההתנגשות הראשונה?‬
‫תשובות‪ :‬א‪ , u1  1.2 m s .‬שמאלה ו‪ , u2  2.8 m s -‬ימינה‪ ,‬ב‪, hmax1  0.072 m .‬‬

‫‪. hmax 2  0.392 m‬‬

‫‪ 8.41‬התנגשות פלסטית – דו מימדית‪.‬‬

‫גוף שמסתו ‪ m1  m‬נזרק מנקודה ‪ , A‬הנמצאת‬
‫‪ m2‬משוחרר‬
‫ממנוחה‬ ‫‪B‬‬ ‫בגובה הקרקע‪ ,‬במהירות שגודלה ‪v0  15 m s‬‬

‫‪H‬‬ ‫ובזווית של ‪ 30‬מעל האופק‪ .‬בדיוק באותו רגע‪,‬‬

‫גוף שמסתו‬ ‫‪B‬‬ ‫משוחרר ממנוחה מנקודה‬
‫‪C‬‬
‫‪‬‬ ‫נמצאת בגובה ‪ H‬מעל‬ ‫‪ . m2  3m‬הנקודה ‪B‬‬
‫‪v0‬‬
‫הנקודה ‪ , C‬שהיא הנקודה הגבוהה ביותר במסלולו‬
‫‪m1‬‬
‫‪30‬‬
‫של גוף ‪ . m1‬הגופים מתנגשים בנקודה ‪C‬‬
‫‪A‬‬
‫התנגשות פלסטית וקצרה מאד‪.‬‬
‫א‪ .‬מהו הגובה ‪? H‬‬
‫ב‪ .‬מהי מהירות הגופים מיד לאחר ההתנגשות?‬
 ‫‪111‬‬

‫‪ 8.42‬התנגשות פלסטית‪.‬‬
‫שני גופים זהים‪ A ,‬ו ‪ , B‬מונחים על משטח חסר‬
‫חיכוך ומחוברים לשני קפיצים זהים‪ .‬הגופים נוגעים‬
‫‪A‬‬ ‫‪B‬‬ ‫זה בזה והקפיצים רפויים )נקודה ‪ ,( O‬ראה תרשים‪.‬‬

‫‪O‬‬ ‫מסת כל אחד מהגופים ‪ . m A  m B  7.5 kg‬הקבוע‬

‫של כל אחד מהקפיצים ‪ . k  30 N m‬מזיזים את גוף ‪ A‬שמאלה למרחק של ‪ 0.1 m‬מנקודה ‪ O‬והגוף‬
‫‪ B‬הוזז ימינה למרחק של ‪ 0.2 m‬מנקודת המגע ‪ . O‬שני הגופים שוחררו בו זמנית ממצב מנוחה וידוע‬
‫כי ההתנגשות בין הגופים היא פלסטית והיא מתרחשת בנקודה ‪: O‬‬
‫)‪ (1‬מה תהיה מהירותם המשותפת מיד לאחר ההתנגשות?‬
‫)‪ (2‬מהו הכיווץ המקסימאלי בקפיץ הימני לאחר ההתנגשות?‬
‫תשובות‪ :‬א‪ , 0.1 m s .‬שמאלה‪ ,‬ב‪. 0.05 m .‬‬

‫‪ 8.43‬התנגשות פלסטית‪.‬‬
‫שני גופים‪ m1  0.3 kg ,‬ו‪ m2  0.6 kg -‬נמצאים על‬

‫‪k‬‬ ‫מישור משופע חסר חיכוך‪ ,‬בעל זווית שיפוע של ‪ . 37‬הגוף‬

‫‪ m2‬נמצא בגובה ‪ h  1.4 m‬ביחס לתחתית המישור‬
‫‪m2‬‬
‫כאשר הוא מחובר לקפיץ והוא במנוחה במצב שיווי משקל‪.‬‬
‫קבוע הקפיץ‪ , k ,‬אינו ידוע‪ .‬הגוף שמסתו ‪ m1‬נזרק‬
‫‪v0‬‬
‫‪h‬‬
‫‪. v0  8 m s‬‬ ‫במהירות‬ ‫המשופע‬ ‫המישור‬ ‫מתחתית‬
‫‪‬‬
‫‪m1‬‬ ‫‪37‬‬
‫ההתנגשות בין הגופים פלסטית‪ .‬זמן ההתנגשות זניח‪.‬‬
‫א‪ .‬מהו הכוח )גודל וכיוון( שמפעיל הקפיץ על גוף‬
‫‪ m2‬לפני ההתנגשות? )‪ 11‬נק'(‬

‫ב‪ .‬מהי מהירות הגופים מיד לאחר ההתנגשות? )‪ 11‬נק'(‬

‫ג‪ .‬מהי התאוצה הרגעית של הגופים מיד לאחר ההתנגשות? )‪ 11.33‬נק'(‬
‫תשובות‪ :‬א‪ , 3.6 N .‬ב‪ , 2 m s .‬ג‪ , 4 m s 2 .‬במקביל למשטח כלפי מטה‪.‬‬
 ‫‪112‬‬

‫‪ 8.44‬התנגשות אלסטית לחלוטין‪.‬‬

‫גוף בעל מסה ‪ m1  2 kg‬מתחיל לנוע במהירות שגודלה‬
‫‪m2‬‬
‫‪ , v0  6 m s‬מקצהו התחתון של מישור משופע חסר חיכוך‬

‫שזוויתו ‪ . 37‬באותו רגע‪ ,‬גוף שמסתו ‪ , m2  4 kg‬משוחרר‬

‫‪v0‬‬
‫ממנוחה מקצהו העליון של המישור המשופע‪ .‬אורכו של‬
‫‪m1‬‬ ‫המדרון הוא ‪. L  10 m‬‬
‫‪37‬‬
‫ג‪ .‬ביחס לציר שראשיתו בקצהו התחתון של המדרון‬
‫היכן מתנגשים שני הגופים?‬
‫ד‪ .‬ההתנגשות בין הגופים אלסטית לחלוטין‪ .‬מהי מהירות כל אחד מהגופים מיד לאחר ההתנגשות?‬
‫תשובות‪ :‬א‪ , 1.666 m .‬ב‪ , 12 m s .‬כלפי מטה ו‪ 6 m s -‬כלפי מטה‪.‬‬

‫‪ 8.45‬התנגשות פלסטית – דו מימד‪.‬‬

‫גוף שמסתו ‪ m1  m‬נזרק מנקודה ‪, A‬‬

‫‪C‬‬ ‫במהירות‬ ‫הקרקע‪,‬‬ ‫בגובה‬ ‫הנמצאת‬

‫‪‬‬ ‫?‬ ‫‪ v01  60 m s‬ובזווית של‬ ‫שגודלה‬

‫‪v01‬‬ ‫‪‬‬
‫‪v02‬‬
‫‪ 30‬מעל האופק‪ 2 .‬שניות לאחר זריקתו‬
‫‪m1‬‬
‫‪30‬‬ ‫‪m2‬‬ ‫של הגוף הראשון‪ ,‬נזרק אנכית כלפי‬
‫‪A‬‬ ‫‪B‬‬ ‫מעלה מנקודה ‪ , B‬גוף שני‪ ,‬שמסתו‬
‫‪ , m2  3m‬במהירות שגודלה ‪ , v02‬אינו ידוע‪ .‬נקודה ‪ , C‬היא הנקודה הגבוהה ביותר במסלולו של גוף‬

‫‪ . m1‬הגופים מתנגשים בנקודה ‪ C‬התנגשות פלסטית וקצרה מאד‪.‬‬

‫א‪ .‬מהי המהירות‪ , v02 ,‬בה נזרק גוף ‪ B‬כלפי מעלה?‬

‫ב‪ .‬מהי מהירות )גודל וכיוון( הגופים מיד לאחר ההתנגשות?‬

‫ג‪ .‬מהו הגובה המקסימאלי ביחס לקרקע אליו יגיעו הגופים לאחר ההתנגשות?‬
‫‪ , 32.691 m s‬בזווית ‪ , 66.586‬מעל האופק‪ ,‬ג‪. 90 m .‬‬ ‫פתרון‪ :‬א‪ , 50 m s .‬ב‪.‬‬
‫‪113‬‬

‫‪ 8.46‬התנגשות ‪ -‬גוף על גוף‪.‬‬

‫גוף נקודתי בעל מסה ‪ m1  m‬נע ימינה על משטח‬

‫אופקי לעבר גוף שני בעל מסה ‪ m2  3m‬שצורתו‬

‫מתוארת באיור משמאל‪ .‬אין חיכוך בין גוף ‪ m1‬לבין‬

‫‪v0‬‬ ‫‪m2‬‬
‫‪m1‬‬ ‫גוף ‪ m2‬ואין חיכוך בין המישור האופקי לשני הגופים‪.‬‬

‫נתונים‪ v0 , m :‬ו‪. g -‬‬

‫א‪ .‬מהי מהירות הגופים ברגע בו גוף ‪ m1‬מגיע לגובה מקסימאלי?‬

‫ב‪ .‬מהו הגובה המקסימאלי אליו מגיע גוף ‪? m1‬‬

‫ג‪ .‬מה תהיה מהירות כל אחד מהגופים לאחר שגוף ‪ m1‬חזר למשטח האופקי?‬

‫‪v0‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪3v 2‬‬ ‫‪v‬‬

‫‪ u2 ‬ימינה‪.‬‬ ‫תשובות‪ :‬א‪ , 0 .‬ימינה‪ ,‬ב‪ , 0 .‬ג‪ u1  0 .‬שמאלה‪,‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪8g‬‬ ‫‪4‬‬

‫‪ 8.47‬התנגשות ‪ -‬שלושה גופים‪.‬‬

‫על מישור אופקי חסר חיכוך‪ ,‬בקודקודיו של משולש שווה צלעות נמצאות שלוש דסקות‪ .‬מסות הדיסקות‬
‫הן‪ m2  2m , m1  m :‬ו‪ . m3  3m -‬מעניקים לכל אחת‬
‫‪m1‬‬
‫שגודלה‬ ‫התחלתית‬ ‫מהירות‬ ‫מהדסקות‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪v1‬‬ ‫כך שהן נעות לכיוון מרכז‬ ‫‪v1  v2  v3  5 m s‬‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫המשולש ושם הן מתנגשות זו בזו‪ .‬בשרטוט מתואר מבט על‬
‫‪v2‬‬ ‫‪v3‬‬
‫המישור האופקי מלמעלה‪ .‬משך זמן ההתנגשות בין הדסקות‬
‫‪m2‬‬ ‫‪m3‬‬
‫קצר מאד‪ .‬ידוע כי כתוצאה מההתנגשות‪ ,‬דסקות ‪ m1‬ו‪m2 -‬‬

‫לפני ההתנגשות!‬ ‫נדבקות זו לזו‪ .‬דסקה ‪ m3‬נעה מיד לאחר ההתנגשות‬

‫‪‬‬
‫במהירות שגודלה ‪ u3  1 m s‬וכיוונה ימינה‪.‬‬

‫א‪ .‬מהו וקטור מהירות הדסקות ‪ m1‬ו‪ m2 -‬מיד לאחר ההתנגשות?‬

‫ב‪ .‬מהו כיוון הכוח השקול הממוצע שפעל על ‪ m3‬במהלך ההתנגשות?‬

‫‪114‬‬

‫‪ 8.48‬התנגשות ‪ -‬שלושה גופים‪.‬‬

‫על מישור אופקי חסר חיכוך נמצאות שלוש דסקות‪ .‬מסת כל‬
‫‪. mC  3m‬‬ ‫‪, mB  2m‬‬ ‫‪, mA  m‬‬ ‫אחת מהדסקות‪:‬‬
‫‪‬‬ ‫‪B‬‬
‫‪vA‬‬ ‫בשרטוט מתואר מבט על המישור האופקי מלמעלה‪.‬‬
‫‪A‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪‬‬
‫מעניקים לדסקה ‪ A‬מהירות התחלתית‪ , v A  v0 ,‬היא נעה‬
‫‪C‬‬
‫על המישור ומתנגשת בו‪-‬זמנית בשתי הדסקות‪ B ,‬ו‪, C -‬‬

‫לפני ההתנגשות‬ ‫הנמצאות במנוחה לפני ההתנגשות‪ .‬גודל מהירות דסקה ‪B‬‬
‫‪‬‬ ‫‪v‬‬
‫‪‬‬ ‫לאחר ההתנגשות ידוע והוא ‪ uB  0‬וכיוון תנועת כל‬
‫‪uB‬‬ ‫‪3‬‬
‫אחת מהדסקות לאחר ההתנגשות נתון בשרטוט‪ .‬נתונים‪:‬‬
‫‪B‬‬ ‫‪60‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ m‬ו‪. v0 -‬‬
‫‪uA‬‬
‫‪A‬‬ ‫‪x‬‬ ‫א‪ .‬מהו גודל מהירות כל אחת מהדסקות מיד לאחר‬

‫‪C‬‬ ‫‪30‬‬ ‫ההתנגשות? )‪ 17‬נק'(‬

‫ב‪ .‬מהו וקטור המתקף שהפעילה דסקה ‪ B‬על‬
‫‪‬‬
‫לאחר ההתנגשות‬ ‫‪uC‬‬ ‫דסקה ‪ A‬במהלך ההתנגשות? )‪ 16.33‬נק'(‬
‫‪ mv0 mv0 ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪2v0 ‬‬ ‫‪v‬‬
‫‪ 3 ,‬‬ ‫‪ , uC ‬ב‪ .‬‬ ‫תשובות‪ :‬א‪, u A  0 .‬‬
‫‪3‬‬
‫‪‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬

‫‪ 8.49‬התנגשות פלסטית‪.‬‬
‫שני גופים‪ m1  1 kg ,‬ו‪ m2  2 kg -‬נמצאים על‬

‫‪k‬‬ ‫מישור משופע חסר חיכוך‪ ,‬בעל זווית שיפוע של‬

‫‪ . 37‬הגוף ‪ m2‬מחובר לקפיץ ונמצא במנוחה במצב‬
‫‪m2‬‬
‫שיווי משקל‪ .‬במצב זה הוא בגובה ‪h  1.95 m‬‬
‫הוא‬ ‫הקפיץ‬ ‫קבוע‬ ‫המישור‪.‬‬ ‫לתחתית‬ ‫ביחס‬
‫‪v0‬‬
‫‪h‬‬
‫‪ . k  100 N m‬במצב ההתחלתי‪ ,‬הנתון בשרטוט‪,‬‬
‫‪‬‬
‫‪m1‬‬ ‫‪37‬‬
‫הגוף שמסתו ‪ m1‬נמצא בתחתית המישור המשופע ונע‬

‫לעבר גוף ‪ m2‬במהירות ‪ . v0  8 m s‬ההתנגשות בין‬

‫הגופים פלסטית‪ .‬זמן ההתנגשות זניח‪.‬‬

‫א‪ .‬מהי ההתארכות של הקפיץ ביחס למצבו הרפוי לפני ההתנגשות? )‪ 10‬נק'(‬
‫ב‪ .‬מהי מהירות הגופים מיד לאחר ההתנגשות? )‪ 20‬נק'(‬
‫ג‪ .‬מהו הכיווץ המקסימאלי של הקפיץ לאחר ההתנגשות? )‪ 20‬נק'(‬
‫תשובות‪ :‬א‪ , 0.120 m .‬ב‪ , 1.666 m s .‬ג‪. 0.114 m .‬‬
 ‫‪115‬‬

‫‪ 8.50‬התנגשות פלסטית ‪ +‬תנועה מעגלית‪.‬‬

‫כדור קטן שמסתו ‪ , m1  9 kg‬נזרק אנכית כלפי מעלה מנקודה ‪ A‬הנמצאת‬
‫‪D‬‬ ‫בגובה הקרקע‪ ,‬במהירות התחלתית שגודלה ‪ . v0  20 m s‬בגובה ‪H  16 m‬‬

‫‪R‬‬ ‫נמצאת נקודה ‪ , B‬בתחילתה של מסילה אנכית‪ ,‬רבע‪-‬מעגלית וחסרת חיכוך‬

‫‪B‬‬ ‫שרדיוסה ‪) R‬ראה איור(‪ .‬הנקודה ‪ D‬נמצאת בקצהו העליון של המסלול‬
‫‪m2‬‬
‫הרבע‪-‬מעגלי‪ .‬ברגע בו כדור ‪ m1‬נזרק‪ ,‬משחררים ממנוחה מנקודה ‪ B‬גוף‬

‫‪H‬‬ ‫שמסתו ‪ . m2  1 kg‬נתון ששני הגופים נדבקים זה לזה במהלך ההתנגשות‬

‫‪v0‬‬
‫ושההתנגשות נמשכת זמן קצר מאד‪.‬‬
‫‪m1‬‬
‫‪A‬‬ ‫א‪ .‬באיזה גובה מעל הקרקע מתנגשים שני הגופים?‬
‫ב‪ .‬מהו הרדיוס המינימאלי של המסילה הרבע מעגלית שיאפשר לגופים להגיע לנקודה ‪? D‬‬
‫תשובה‪. R  1.2 m :‬‬

‫‪ 8.51‬התנגשות פלסטית ‪ +‬קפיץ אנכי‪.‬‬

‫גוף בעל מסה ‪ m1  1.5 kg‬משוחרר ממנוחה בגובה ‪ h  3 m‬מעל גוף‬
‫‪m1‬‬
‫שמסתו ‪ , m2  4.5 kg‬הנמצא במנוחה ומודבק לקצהו העליון של קפיץ אנכי‪,‬‬

‫‪h‬‬
‫שקבוע הקפיץ שלו הוא ‪ . k  70 N / m‬הגוף ‪ m1‬נדבק לגוף ‪ . m2‬הניחו כי‬
‫זמן ההתנגשות קטן מאד‪ .‬שימו לב שהקפיץ אינו רפוי לפני ההתנגשות!‬
‫‪m2‬‬ ‫א‪ .‬מה הכיווץ בקפיץ לפני ההתנגשות?‬
‫ב‪ .‬מהי מהירות ‪ m1‬רגע לפני ההתנגשות?‬
‫‪k‬‬
‫ג‪ .‬מהי מהירות הגופים מיד לאחר ההתנגשות?‬
‫ד‪ .‬מה תהיה ההתכווצות המקסימאלית של הקפיץ ביחס למצבו הרפוי?‬
‫תשובות‪ :‬א‪ , 0.642 m .‬ב‪ , 7.745 m s .‬ג‪ , 1.936 m s .‬ד‪. xmax  2.459 m .‬‬
 ‫‪116‬‬

‫‪ 8.52‬התנגשות אלסטית לחלוטין‪.‬‬

‫בשרטוט משמאל מתואר מסלול חסר חיכוך‬
‫‪m1‬‬ ‫‪m2‬‬ ‫‪ BC . ABCD‬הוא קטע אופקי‪ AB .‬ו‪ CD -‬הן‬
‫‪A‬‬ ‫‪D‬‬
‫מסילות רבע מעגליות אנכיות שרדיוס כל אחת מהן‬
‫‪R‬‬ ‫‪R‬‬
‫‪ . R  0.2 m‬על הקטע האופקי ‪ BC‬מונח קפיץ‬
‫‪k‬‬
‫חופשי וחסר מסה שקבוע האלסטיות שלו‬
‫‪B‬‬ ‫‪C‬‬ ‫‪ . k  36 N m‬ברגע ההתחלתי בנקודה ‪ A‬נמצא‬
‫גוף שמסתו ‪ m1  0.9 kg‬ובנקודה ‪ D‬נמצא גוף שמסתו ‪ . m2  0.6 kg‬משחררים את שני הגופים‬

‫ממנוחה בו זמנית והם נעים על המסילה ופוגעים באותו הרגע בקפיץ‪.‬‬

‫א‪ .‬מהו הכיווץ המקסימאלי בקפיץ ‪ , xmax ,‬לאחר שהגופים פגעו בו בפעם הראשונה? )‪ 14‬נק'(‬

‫הגופים נפרדים מהקפיץ כאשר הם עדיין על המשטח האופקי‪.‬‬

‫ב‪ .‬מהי מהירות כל אחד מהגופים לאחר שנפרדו מהקפיץ? )‪ 11‬נק'(‬
‫ג‪ .‬לאיזה גובה מקסימאלי יגיע כל אחד מהגופים לאחר שנפרד מהקפיץ? )‪ 8.33‬נק'(‬
‫הדרכה לסעיף א'‪ :‬ברגע בו הכיווץ מקסימאלי‪ ,‬הגופים נעים יחד באותה מהירות‪.‬‬

‫‪ 8.53‬התנגשות פלסטית ‪ +‬תנועה מעגלית אנכית‪.‬‬

‫בול‪-‬עץ שמסתו ‪ m1  1.5 kg‬קשור למסמר אופקי בחוט שאורכו ‪ . L  0.75 m‬מסיטים את בול‪-‬העץ‬

‫עד שהחוט יוצר זווית של ‪ 30 ‬ביחס לאנך ומשחררים את בול‪-‬העץ ממנוחה )ראו איור א'(‪ .‬ברגע שבול‪-‬‬
‫העץ מגיע לנקודה התחתונה פוגע קליע שמסתו ‪ m2  10 gr‬ומהירותו ‪ v2  900 m s‬בכיוון תנועת‬

‫בול‪-‬העץ ונתקע בו )ראו איור ב'(‪ .‬ידוע שלאחר ההתנגשות הגופים משלימים סיבוב שלם‪ .‬מהי המתיחות‬
‫בחוט כאשר הגופים מגיעים לנקודה הגבוהה במסלולם המעגלי? )‪ 34‬נק'(‬

‫מסמר‬ ‫מסמר‬

‫‪30‬‬ ‫‪30‬‬
‫בול‪-‬עץ‪.‬‬
‫משוחרר ממנוחה!‬
‫‪m1‬‬
‫‪m2‬‬ ‫‪‬‬
‫‪v2‬‬
‫איור א'‬ ‫איור ב'‬

‫תשובה‪. 33.813 N :‬‬

‫‪117‬‬

‫תנועה הרמונית‬ ‫פרק ‪:9‬‬

‫תנועה הרמונית‪.‬‬ ‫‪9.1‬‬

‫גוף שמסתו ‪ 0.8 kg‬המחובר לקפיץ נע בתנועה הרמונית פשוטה על פני משטח אופקי חלק‪ .‬זמן המחזור‬
‫של התנועה הוא שנייה אחת‪ ,‬האנרגיה הכוללת של המערכת היא ‪ . 1 joule‬חשב‪:‬‬
‫א‪ .‬את המהירות המקסימאלית של הגוף‪.‬‬
‫ב‪ .‬את קבוע הכוח של הקפיץ‪.‬‬
‫ג‪ .‬את משרעת התנודות‪.‬‬
‫ד‪ .‬מצאו את מהירות הגוף ברגע שבו האנרגיה הקינטית שלו שווה לאנרגית הקפיץ‪.‬‬
‫תשובות‪ :‬א‪ , 1.581 m sec .‬ב‪ , 31.582 N m .‬ג‪ , 0.251 m .‬ד‪. 1.118 m sec .‬‬

‫תנועה הרמונית‪.‬‬ ‫‪9.2‬‬

‫גוף שמסתו ‪ 1.5‬ק"ג שוחרר ממצב מנוחה בגובה ‪ 3‬מטרים ויורד ממשטח משופע בזווית ‪ 37‬יחסית‬
‫לאופק )ראה שרטוט(‪ .‬מקדם החיכוך בין הגוף למשטח המשופע הוא ‪ .0.2‬בתחתית המשטח המשופע‬
‫מתחיל משטח אופקי חלק‪ .‬לאחר שהגוף נכנס למשטח הזה הוא פוגע בגוף אחר‪ ,‬שמסתו ‪ 500‬גרם‪,‬‬
‫שמחובר לקפיץ אופקי‪ .‬הקצה השני של הקפיץ מחובר לקיר‪ ,‬וקבוע הכוח שלו ‪ . k  50 N m‬בעת‬
‫הפגיעה הגוף השני נמצא במנוחה‪ .‬לאחר הפגיעה הגופים נדבקים ומבצעים תנועה הרמונית‪.‬‬
‫א‪ .‬חשבו את עבודת כוח החיכוך‪.‬‬
‫ב‪ .‬חשבו את מהירותו של הגוף הראשון בעת פגיעתו בגוף השני‪.‬‬
‫ג‪ .‬חשבו את מהירות הגופים לאחר ההתנגשות‪.‬‬
‫ד‪ .‬כתבו את משוואת המיקום כפונקציה של הזמן של התנועה ההרמונית‪.‬‬
‫ה‪ .‬מהי גודל המהירות המקסימאלית של הגופים במהלך התנועה ההרמונית?‬
‫ו‪ .‬מהי גודל התאוצה המקסימאלית של הגופים במהלך תנועתם ההרמונית?‬

‫‪A‬‬

‫‪3m‬‬

‫‪37 ‬‬
‫‪B‬‬

‫תשובות‪ :‬א‪ ,  11.943 joule .‬ב‪ , 6.638 m sec .‬ג‪ , 4.979 m s .‬ד‪, 0.995  sin 5t  .‬‬

‫ה‪ , 4.979 m sec .‬ו‪. 24.896 m s 2 .‬‬

‫‪118‬‬

‫תנועה הרמונית פשוטה‪.‬‬ ‫‪9.3‬‬

‫בול שמסתו ‪ M  0.5 kg‬נמצא על שולחן אופקי חלק ומחובר אל קצהו הימני של קפיץ שקבועו‬
‫‪ . k  40 N m‬אורכו הרפוי של הקפיץ הוא ‪ . l0  0.6 m‬כוח אופקי קבוע שגודלו ‪ P  20 N‬מתחיל‬

‫לפעול על הבול כאשר הוא נמצא במנוחה בנקודה ‪ A‬המרוחקת מרחק ‪ l0‬מהקיר האנכי שאליו מחובר‬

‫הקפיץ‪.‬‬
‫א‪ .‬מהי מהירות הגוף בעוברו בנקודה ‪ B‬הנמצאת במרחק ‪ d  0.25 m‬מימין לנקודה ‪? A‬‬
‫ב‪ .‬בנקודה ‪ B‬מפסיק הכוח ‪ P‬לפעול והגוף ממשיך לבצע תנודות אופקיות‪ .‬לאיזה מרחק מינימאלי‬
‫מהקיר מגיע הבול במהלך תנודותיו ?‬
‫ג‪ .‬מהי מהירות המסה כאשר אורך הקפיץ הוא ‪? 1.1 m‬‬
‫ד‪ .‬כמה זמן חולף מרגע הגעתו של הגוף לנקודה המרוחקת ביותר מהקיר‪ ,‬ועד להגעתו לנקודה‬
‫הקרובה ביותר לקיר ?‬
‫ה‪ .‬כתבו את פונקצית המיקום של המסה‪ , xt  ,‬בהנחה שראשית הזמן היא באחת הפעמים בהם‬
‫המסה מגיעה למרחקה המקסימאלי מהקיר ?‬

‫‪k‬‬
‫‪‬‬
‫‪M‬‬ ‫‪P‬‬
‫‪l0‬‬ ‫‪d‬‬
‫‪A‬‬ ‫‪B‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫תשובות‪ :‬א‪ , 15 m s .‬ב‪ , 0.1 m .‬ג‪ , 0 m s .‬ד‪ , 0.351 sec .‬ה‪. xt   0.5  cos 80  t .‬‬

‫תנועה הרמונית פשוטה‪.‬‬ ‫‪9.4‬‬

‫גוף מתנודד בתנועה הרמונית פשוטה לאורך ציר ה‪ . X -‬העתקו של הגוף כפונקציה של הזמן נתון בביטוי‪:‬‬
‫‪ , x t   4cosπ t ‬כאשר ‪ t‬נמדד בשניות ו‪ x -‬במטרים‪.‬‬
‫א‪ .‬האם הגוף מתחיל את תנועתו מקצה התנודה או ממרכז התנודה? הסבר!‬
‫ב‪ .‬מהו זמן המחזור?‬
‫ג‪ .‬מהי משרעת התנודות?‬
‫ד‪ .‬מהי המהירות המקסימאלית של הגוף במהלך תנודותיו?‬
‫‪k‬‬ ‫ה‪ .‬מהי התאוצה המקסימאלית של הגוף במהלך תנודותיו?‬
‫ו‪ .‬מהי האנרגיה האגורה במערכת‪ ,‬אם נתון כי קבוע הקפיץ‬
‫הוא ‪? k  80 N m‬‬
‫תשובות‪ :‬א‪ .‬קצה התנודה‪ ,‬ב‪ , 2 sec .‬ג‪ , 4 m .‬ד‪, 4π m sec .‬‬

‫ה‪ , 4π 2 m sec 2 .‬ו‪. 640 joule .‬‬

‫‪119‬‬

‫תנועה הרמונית פשוטה‪.‬‬ ‫‪9.5‬‬

‫כדור שמסתו ‪ 1 kg‬שוחרר ממנוחה מנקודה ‪ A‬הנמצאת בקצה המסילה רבע מעגלית חלקה בעלת רדיוס‬
‫‪ .R=0.5 m‬בנקודה ‪ B‬המסילה המעגלית מתחברת למשטח אופקי חלק‪.‬‬
‫במהלך תנועתו במישור אופקי מתנגש הכדור בתיבה שמסתה ‪ 2 kg‬הנמצאת במנוחה ונדבק אליה‪ .‬התיבה‬
‫מחוברת לקפיץ בעל קבוע קפיץ ‪. k=100 N/m‬‬
‫א( מצא‪/‬י מהירות הכדור בנקודה ‪ C‬הנמצאת על המסילה המעגלית בזווית ‪ 30 0‬מן האנך‪.‬‬
‫ב( מצא‪/‬י תאוצה רדיאלית ותאוצה משיקית של הכדור בנקודה ‪.C‬‬
‫ג( מהי מהירות הכדור בנקודה ‪?B‬‬
‫ד( מהי מהירות הכדור והתיבה מייד לאחר ההתנגשות?‬
‫ה( מהי אמפליטודת התנודות שיבצעו הגופים לאחר ההתנגשות?‬
‫ו( מהו זמן המחזור של התנודות?‬
‫ז( כתוב משוואה )‪ x(t‬המתארת את התנועה של הגופים לאחר ההתנגשות‪.‬‬

‫‪m‬‬
‫‪A‬‬

‫‪30 0‬‬
‫‪R‬‬
‫‪M‬‬
‫‪C‬‬
‫‪B‬‬

‫תשובות‪ :‬א‪ , 2.294 m sec .‬ב‪ , 5 m sec 2 , 10.524 m sec2 .‬ג‪ , 3.162 m sec .‬ד‪, 1.054 m sec .‬‬
‫ה‪ , 0.182 m .‬ו‪ , 1.088 sec .‬ז‪. xt   0.182  sin 5.773  t  .‬‬
‫‪120‬‬

‫תנועה הרמונית פשוטה‪.‬‬ ‫‪9.6‬‬

‫קליע שמסתו ‪ 8 gr‬נורה אופקית במהירות ‪ 250 m / s‬כלפי בול עץ שמסתו ‪ . 1.992 kg‬הבול עומד על‬
‫רצפה חלקה וקשור בקפיץ רפוי בעל קבוע כוח של ‪ . 32 N / m‬קצהו השני של הקפיץ קשור לקיר‪ .‬מיד‬
‫לאחר שהקליע נתקע בבול‪ ,‬שני הגופים יחד מתחילים להתנדנד בקצה הקפיץ‪.‬‬

‫מה תהיה מהירות הבול עם הקליע בתוכו מיד לאחר ההתנגשות?‬ ‫א‪.‬‬
‫מה תהיה משרעת התנודות?‬ ‫ב‪.‬‬
‫כעבור כמה זמן לאחר ההתנגשות יתיישר הקפיץ פעם ראשונה?‬ ‫ג‪.‬‬
‫מה יהיו מהירות ותאוצת הבול עם הקליע במרחק של חצי המשרעת ממצב שיווי המשקל?‬ ‫ד‪.‬‬
‫באיזה מרחק ממצבו ההתחלתי יהיו בול העץ עם הקליע בתוכו כעבור ‪ 0.2 sec‬לאחר ההתנגשות‪,‬‬ ‫ה‪.‬‬
‫ומה יהיו אז מהירותם ותאוצתם?‬
‫‪121‬‬

‫התנגשויות ‪ +‬תנועה הרמונית‪.‬‬ ‫‪9.7‬‬

‫שני גופים זהים‪ A ,‬ו ‪ , B‬מונחים על משטח חלק ומחוברים לשני קפיצים זהים‪ .‬הגופים נוגעים זה בזה‬
‫והקפיצים רפויים )בשיווי משקל(‪ ,‬ראה תרשים‪ .‬מסת כל אחד מהגופים ‪ . m A  m B  7.5 kg‬הקבוע‬
‫של כל אחד מהקפיצים ‪ . k  30 N m‬מזיזים את גוף ‪ A‬שמאלה למרחק של ‪ 0.1 m‬מנקודת המגע ‪O‬‬
‫ומשחררים אותו‪.‬‬
‫א‪ .‬לאחר כמה זמן מרגע השחרור יתנגש גוף ‪ A‬בגוף ‪? B‬‬
‫ב‪ .‬אם ההתנגשות בין הגופים היא פלסטית‪:‬‬
‫מה תהיה מהירותם המשותפת מיד לאחר ההתנגשות?‬ ‫)‪(3‬‬
‫מהו הכיווץ המקסימאלי בקפיץ הימני לאחר ההתנגשות?‬ ‫)‪(4‬‬
‫ג‪ .‬במקרה אחר גוף ‪ A‬הוזז שמאלה למרחק של ‪ 0.1 m‬מנקודת המגע ‪ . O‬והגוף ‪ B‬הוזז ימינה‬
‫למרחק של ‪ 0.2 m‬מנקודת המגע ‪ . O‬שני הגופים שוחררו בו זמנית ממצב מנוחה‪ .‬באיזה‬
‫מרחק מהנקודה ‪ O‬התנגשו שני הגופים ? נמק!‬
‫ד‪ .‬אם ההתנגשות המתוארת בסעיף ג' היא פלסטית‪:‬‬
‫מה תהיה מהירותם המשותפת מיד לאחר ההתנגשות?‬ ‫)‪(1‬‬
‫מהו הכיווץ המקסימאלי בקפיץ הימני לאחר ההתנגשות?‬ ‫)‪(2‬‬

‫‪A‬‬ ‫‪B‬‬

‫‪O‬‬
‫‪‬‬
‫‪ ,‬ב‪ , 0.1 m s .‬ב‪ , 0.05 m .‬ג‪ , 0 m , 0.5 sec .‬ד‪ ,  0.1 m s .‬ד‪. 0.05 m .‬‬ ‫תשובות‪ :‬א‪sec .‬‬
‫‪4‬‬

‫תנועה הרמונית פשוטה‪.‬‬ ‫‪9.8‬‬

‫גוף בעל מסה ‪ m1  5 kg‬המחובר לקפיץ בעל קבוע כוח‬

‫‪k‬‬ ‫‪ , k  40 N m‬משוחרר ממצב מנוחה במצב בו הקפיץ מכווץ‬

‫‪m1‬‬ ‫‪m2‬‬
‫בשיעור של ‪ . 20 cm‬בנקודת שיווי המשקל מונח במצב מנוחה‬
‫גוף שני‪ ,‬בעל מסה ‪. m2  7 kg‬‬
‫א‪ .‬כמה זמן עובר מרגע שחרור הגוף הראשון ועד להתנגשותו עם הגוף השני?‬
‫ב‪ .‬מהי מהירות הגופים מיד לאחר ההתנגשות אם ידוע כי ההתנגשות פלסטית?‬
‫ג‪ .‬רשמו ביטוי למהירות הגופים כפונקציה של הזמן מרגע ההתנגשות )זמן ההתנגשות ‪?( t  0‬‬
‫ד‪ .‬כמה זמן חולף מרגע ההתנגשות ועד שהגופים נעצרים בפעם הראשונה?‬
‫תשובות‪ :‬א‪ , 0.555 sec .‬ב‪ , 0.235 m s .‬ג‪ , 0.128 m .‬ד‪ , 0.235  cos1.825t  .‬ה‪. 0.860 sec .‬‬
‫‪122‬‬

‫תנועה הרמונית‪.‬‬ ‫‪9.9‬‬

‫מסיטים כדור בעל מסה ‪ 200 gr‬התלוי בחוט שאורכו‬

‫‪ 4 m‬לזווית ‪ 30 ‬מהאנך‪ .‬הכדור משוחרר ממנוחה‬

‫‪‬‬
‫‪30‬‬
‫ובהגיעו לנקודה הנמוכה ביותר הוא מתנגש אלסטית‬
‫לחלוטין בגוף בעל מסה ‪ , 400 gr‬הנמצא על משטח‬
‫‪k‬‬ ‫‪m1‬‬
‫‪m2‬‬ ‫אופקי חסר חיכוך וקשור לקפיץ אופקי בעל קבוע קפיץ‬
‫‪ . k  200 N m‬קצהו השני של הקפיץ קשור לקיר‪.‬‬
‫בזמן ההתנגשות הקפיץ נמצא במצב רפוי‪.‬‬
‫א‪ .‬מהי מהירות הכדור רגע לפני ההתנגשות? ]‪[5‬‬
‫ב‪ .‬מהן מהירויות הגופים מיד לאחר הפגיעה? ]‪[5‬‬
‫ג‪ .‬מהי משרעת התנודות של הגוף אחרי הפגיעה? ]‪[5‬‬
‫ד‪ .‬מהו זמן המחזור של התנודות? ]‪[5‬‬
‫ה‪ .‬רשום ביטוי למיקום הגוף כפונקציה של הזמן‪[5] .‬‬
‫תשובות‪ :‬א‪ , 3.273 m s .‬ב‪ , 2.182 m s ,  1.091 m s .‬ג‪ , 0.0975 m .‬ד‪, 0.280 sec .‬‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫ה‪. xt   0.0975  sin 500  t .‬‬

‫‪ 9.10‬תנועה הרמונית‪.‬‬

‫גוף בעל מסה ‪ m2  7 kg‬נמצא בצמוד לגוף בעל מסה‬

‫‪k‬‬ ‫כוח‬ ‫קבוע‬ ‫בעל‬ ‫לקפיץ‬ ‫המחובר‬ ‫‪m1  5 kg‬‬

‫‪m1‬‬ ‫‪m2‬‬
‫‪) k  40 N m‬הגופים אינם מחוברים(‪ .‬שני הגופים‬
‫משוחררים ממצב מנוחה במצב בו הקפיץ מכווץ בשיעור של ‪. 20 cm‬‬
‫א‪ .‬מה המרחק מנקודת השחרור עד לרגע בו הגופים נפרדים?‬
‫ב‪ .‬כמה זמן עובר מרגע השחרור עד לרגע בו הגופים נפרדים?‬
‫ג‪ .‬מהו המרחק בין שני הגופים ברגע בו מסה ‪ m1‬נעצרת בפעם הראשונה?‬
 ‫‪123‬‬

‫‪ 9.11‬תנועה הרמונית – קפיץ אנכי‪.‬‬

‫מסה של ‪ 2 kg‬נקשרת למסה של ‪ 1 kg‬בחוט דק‪ .‬המסה של ‪ 1 kg‬קשורה לקפיץ אנכי של ‪. 100 N m‬‬
‫המערכת נמצאת במצב שיווי משקל ואז נקרע החוט‪.‬‬
‫א‪ .‬מהי משרעת התנועה ההרמונית?‬
‫ב‪ .‬מהו זמן המחזור של התנועה?‬
‫ג‪ .‬מהו הביטוי להעתק כפונקציה של הזמן מרגע ניתוק החוט?‬
‫ד‪ .‬מהי האנרגיה האלסטית האגורה במערכת בנקודת שיא הגובה?‬
‫תשובות‪ :‬א‪ , 0.196 m .‬ב‪ , 0.628 sec .‬ג‪ , xt   0.196  cos10t  .‬ד‪. 0.48 joule .‬‬

‫‪ 9.12‬תנועה הרמונית – קפיץ אופקי‪.‬‬

‫גוף שמסתו ‪ m1  2 Kg‬קשור לקפיץ בעל קבוע‬

‫‪m2‬‬
‫‪) k‬לא ידוע(‪ ,‬המונח על משטח אופקי‬ ‫קפיץ‪,‬‬

‫?‪k ‬‬ ‫חלק‪ .‬בקצה השני הקפיץ קשור לקיר‪ .‬על מנת‬
‫‪25 m‬‬
‫‪37 ‬‬ ‫‪m1‬‬ ‫לקבוע מהו את קבוע הקפיץ מותחים את הקפיץ‬
‫בשעור של ‪ 1‬מטר ביחס למצבו הרפוי ומשחררים‬
‫‪‬‬
‫‪.‬‬ ‫את הגוף ממנוחה‪ .‬הגוף חוזר בפעם הראשונה לנקודה ממנה הוא התחיל לנוע כעבור זמן של ‪sec‬‬
‫‪5‬‬
‫א‪ .‬מהו קבוע הקפיץ‪ , k ,‬ומהי האנרגיה האגורה בקפיץ כאשר הוא מתוח ‪ 1‬מטר ביחס למצבו‬
‫הרפוי?‬

‫ב‪ .‬רשמו ביטוי למיקום הגוף כתלות בזמן ‪ , X (t ) ,‬מרגע תחילת התנועה‪ 7) .‬נק'(‪.‬‬

‫בעוד הגוף ‪ m1‬מבצע תנודות מחזוריות‪ ,‬משחררים גוף שני ‪) m 2‬מסתו זהה למסת הגוף הראשון( מגובה‬
‫‪ 25‬מטר מעל המישור האופקי‪ .‬מרגע שחרורו נע הגוף השני על מדרון משופע ומחוספס בעל זווית‬
‫‪   37 0‬ובעל מקדם חיכוך קינטי ‪  k‬לא ידוע )ראו איור(‪ .‬הגוף השני פוגע בגוף הראשון במהירות‬

‫‪ v2  20 m s‬בדיוק ברגע בו הגוף הראשון נמצא בנקודת הרפיון של הקפיץ והוא נע שמאלה‪ .‬לאחר‬
‫ההתנגשות שני הגופים נדבקים זה לזה וממשיכים לבצע תנודות מחזוריות בהשפעת הקפיץ‪.‬‬
‫ג‪ .‬מה הוא מקדם החיכוך הקינטי‪ ,  k ,‬בין המדרון המשופע ו‪? m2 -‬‬

‫ד‪ .‬מה הייתה מהירות הגוף הראשון ברגע בו הגוף השני פגע בו?‬

‫ה‪ .‬מהי מהירותם המשותפת של הגופים הדבוקים רגע אחרי ההתנגשות?‬

‫ו‪ .‬מהו זמן המחזור של תנועת הגופים לאחר ההתנגשות?‬

‫‪124‬‬

‫כבידה‬ ‫פרק ‪:10‬‬

‫‪ 10.1‬כבידה‪.‬‬
‫לווין נמצא כל הזמן מעל אותה נקודה על פני‬
‫כדור הארץ‪ .‬ידוע שהיממה נמשכת ‪ 24‬שעות‪.‬‬
‫חשב את זמן המחזור שלו‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫חשב את מהירותו‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫מצא את גובהו מעל פני כדור הארץ‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫חשב את הכוח שמפעיל כדור הארץ על הלווין‪ ,‬אם מסת הלווין ‪ 1200‬ק''ג‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫אם משנים את מסלול הלווין כך שזמן מחזור שלו קטן פי ‪ ,8‬מה יהיה גובהו מעל פני כדור‬ ‫ה‪.‬‬
‫הארץ‪ ,‬ומהו הכוח שמפעיל כדור הארץ על הלווין?‬
‫תשובות‪ :‬א‪ , 86400 sec .‬ב‪ , 3072.512 m sec .‬ג‪ , 35.872 106 m .‬ד‪ , 286.123 N .‬ה‪.‬‬

‫‪. 4290.579 N , 4.182 106 m‬‬

‫‪ 10.2‬כבידה‪.‬‬

‫לווין מסתובב סביב הירח בגובה של ‪ 500‬ק"מ מפניו‪ .‬נתון שמסת הירח ‪ M M  7.2  1022 kg‬ורדיוסו‬
‫‪. RM  1728 km‬‬
‫א‪ .‬חשב את מהירות הלווין‪.‬‬
‫ב‪ .‬חשב את זמן מחזור של הלווין שמסתובב סביב הירח בגובה הנ"ל‪.‬‬
‫כעת משנים את גובה מסלולו ואת מהירותו של הלווין הנדון‪ .‬כתוצאה מכך זמן המחזור שלו גדל פי ‪.2‬‬
‫ג‪ .‬חשב את גובהו )מפני הירח( של הלווין במצב החדש‪.‬‬
‫ד‪ .‬חשב את מהירות הלווין במצב החדש אם נתון שמסת הלווין שווה ‪ 1000‬ק"ג‪.‬‬
‫ה‪ .‬חשב את כוח הכבידה שהירח מפעיל על הלווין בשני המסלולים השונים‪.‬‬

‫‪ 10.3‬כבידה‬
‫שלושה כוכבים‪ ,‬שמסת כל אחד מהם ‪ m‬נמצאים בקודקודיו של משולש שווה‬
‫צלעות שאורך צלעו ‪ . a‬כל אחד מהכוכבים נע סביב מרכז המסה של מערכת‬
‫שלוש המסות‪ ,‬כתוצאה מהכוחות הגרביטציוניים המופעלים ע"י שני הכוכבים‬
‫האחרים‪ .‬מהו זמן המחזור של הסיבוב?‬

‫‪a3‬‬
‫‪2π ‬‬ ‫תשובות‪:‬‬
‫‪3Gm‬‬
‫‪125‬‬

‫‪ 10.4‬כבידה‬
‫מערכת מורכבת משלושה כוכבים‪ .‬שני כוכבים בעלי מסה ‪ , m‬שכל‬
‫‪m‬‬
‫אחד מהם מסתובב סביב הכוכב השלישי שמסתו ‪ , M‬במעגל שרדיוסו‬
‫‪M‬‬
‫‪ , R‬כך שהם נשארים כל הזמן בשני הקצוות של אותו קוטר‪.‬‬
‫‪m‬‬
‫מהו זמן המחזור של הסיבוב?‬

‫‪R3‬‬
‫‪4π ‬‬ ‫תשובות‪:‬‬
‫‪G 4 M  m ‬‬

‫‪ 10.5‬כבידה )אנרגיות(‪.‬‬

‫שני כוכבים מרוחקים מרחק ‪ . L  1010 m‬לשניהם מסה ‪ m  1030 kg‬ורדיוס ‪ . r  105 m‬בהתחלה‬
‫הם נמצאים במנוחה‪.‬‬
‫א‪ .‬מה המהירות שלהם כשהמרחק ביניהם קטן פי שניים מהמרחק ההתחלתי?‬
‫ב‪ .‬מה המהירות שלהם רגע לפני ההתנגשות?‬

‫‪ 1 1‬‬ ‫‪Gm‬‬

‫‪ ,‬ב‪. Gm   .‬‬ ‫תשובות‪ :‬א‪.‬‬
‫‪ 2r L ‬‬ ‫‪L‬‬

‫‪ 10.6‬כבידה )תאוצת כובד(‪.‬‬

‫סוכנות החלל הרוסית החליטה לשלוח קוסמונאוט לכוכב הלכת מאדים‪.‬‬
‫ידוע כי רדיוסו של מאדים ‪ Rm  3376 km‬ומסתו ‪. M m  6.42  1023 kg ‬‬

‫א‪ .‬מהי תאוצת הכובד על פני הכוכב?‬

‫ב‪ .‬כשהגיע למאדים זרק הקוסמונאוט אבן בזווית של ‪ 30‬מעלות מעל למישור מאדים למרחק של‬
‫‪ 90‬מטרים‪ .‬מהי המהירות בה זרק את האבן? ניתן להזניח את גובהו של הקוסמונאוט‪.‬‬
‫ג‪ .‬מה היה טווח הזריקה אילו האבן הייתה נזרקת באותה מהירות ובאותה זווית על פני כדור הארץ‬
‫)ללא השפעת החיכוך עם האוויר(?‬
‫תשובות‪ :‬א‪ , 3.757 m s 2 .‬ב‪ , 19.757 m s .‬ג‪. 34.504 m .‬‬
‫‪126‬‬

‫‪ 10.7‬כבידה )תנועה מעגלית ‪ +‬אנרגיות(‪.‬‬

‫לווין שמסתו ‪ m  800 kg‬נע מסביב לכדור הארץ במסלול מעגלי כאשר האנרגיה הכוללת של הלווין‬

‫היא ‪. ET  5  109‬‬
‫א‪ .‬מהו מרחקו של הלווין מפני כדור הארץ?‬
‫ב‪ .‬הלווין עובר למסלול מעגלי שרדיוסו ‪ . R  4  107 m‬מהי מהירות הלווין ברדיוס החדש?‬
‫ג‪ .‬כמה עבודה הושקעה ע"י הלווין כדי לעבור מהרדיוס הישן לרדיוס החדש?‬
‫תשובות‪ :‬א‪ , 3.190 107 m .‬ב‪ , 3157.791 m s .‬ג‪. 10.954 109 joule .‬‬