Professional Documents
Culture Documents
פרשת
שבת הראי " ה
ליקוטים
מתורתו
של
הצדיק
והחסיד
,מרא
דארעא
דישראל
,שר
התורה
ורועה
ישראל
יוצא לאור ע"י ארגון 'אור האורות' להפצת תורת הגה"צ הראי"ה קוק זיע"א שאלות ותגובות ניתן לשלוח לכתובת :רח' הרב צבי יהודה 6דירה 3בת -ים ,או בדוא"לreiyyaa@gmail.com :
או להתקשר למספר 0546573528 :תרומות ניתן להפקיד בבנק הדואר חשבון מס' 20778885ניתן לקרוא את העלון גם באתר www.yeshiva.org.il :ניתן לקבל את העלון במייל מדי שבוע
אורות הפרשה
באמת נשמה אחת היא .ע"י נפילת העולם בחטא הקדום ,נתרחק משה מלהאיר
בתוך החוצפא ,ופירש מן האשה .הקדושה של דור המדבר תבעה את האחדות של שה ֶאת ַה ְּמ ֹנו ָרה ]ח ,ד[.
ּ ֵכן ָע ָ ׂ
זיהרא דאדה"ר ,ורצו שמשה דווקא יאכילם בשר ,ושיכנס להאיר בתוך החוצפא. "משה רבינו כולל הוא כל נשמות ישראל מצד התורה ,ומשיח הוא כולל אותם מצד
ומשה אמר "האנכי הריתי את העם הזה" ,כלומר בתוך החוצפא אי אפשר לי עצמן ,מצד מחשבתן של ישראל הקודמת לכל .ומצד הפנימיות ,הלא נשמתן של
להאיר .ונשאר קץ משיח סתום ,ולא נתפרש בתורה ].[... ישראל הוא שורש התורה ופנימיותה ,והתורה בשביל ישראל נבראה ,ע"כ "וגבה מאד"
המנורה כוללת קדושת נשמת ישראל מצד עצמה ,שנראית לכאורה חיצונה לגבי נאמר במשיח ,גם ממשה ,ומ"מ מצד התגלות התורה הוא רק קרוב למעלת משה.
התורה שבקודש הקדשים ,ובאמת היא מאירה לכל ,והיא סוד עדות לישראל ,אלא מצד גדולת ערכה של נשמת משיח ,הכוללת את עצמיות שורשן של ישראל ,אין שום
שהיא יכולה להאיר בחוץ ג"כ .גם קדושת נשמת ישראל מוארה היא מנשמת משה חוצפא יכולה לפגוע בקדושתו ,והיא בזה מתעלה מגילוי התורה שהיא צריכה דוקא
ביסודה העליון ,אבל לא כפי ציורה שבפועל ,ע"כ הייתה המנורה צריכה להיות בושה ,שהיא הפך החוצפא ,כדכתיב במתן תורה "כי לבעבור נסות אתכם בא האלהים,
מצויירת אצל משה כמראה אשר הראה ד' את משה ,אבל בפועל לא עלתה בידו ובעבור תהיה יראתו על פניכם לבלתי תחטאו" ,ודרשו חז"ל :זו הבושה ,[...] .ובעקבתא
לעשותה ,כ"א "כן עשה את המנורה" ,מי שעשה ,מעשה שמים ע"י תעלומתה של דמשיחא חוצפא יסגא ,ולא תוכל כלל להמעיט את השפעת קדושתו .התעוררות
נשמת משה מצד זיהרא עילאה דאדה"ר ,שכולל את האומה כולה ברוחניותה, קדושת משיח בנבואה בא ע"י אלדד ומידד ,שנבאו על עסקי גוג ומגוג ]סנהדרין יז[,
ומצדה אין שום סיג ופגם בכל ישראל" ,כולך יפה רעיתי ומום אין בך" .לא כמו ובזה נכללים כל עניני הארת משיח וכל המסיבות הסובבות אותו .ותורה שבע"פ,
מצד הנבואה והתגלות התורה שישנם מדריגות וחילוקים ]] "[...מרן הראי"ה' ,שמונה שבדורות האחרונים מתהפכת לתורה שבכתב ,היא באה מצדם ,והמה בכתובים.
קבצים' ,קובץ ח' פסקה קנז ,עיי"ש[. בזיהרא עילאה דאדם הראשון ,היה אורו של משה ואורו של משיח כלול כאחד ,כי
אורות הראי"ה
קשרי הידידות בין מרן הראי"ה זיע"א
והג"ר זליג ראובן בנגיס זצ"ל ,ראב"ד העדה החרדית )א'(
המדברים על מעלת הגרז"ר ,כותב:
"הוא מילידי קהילתנו וילנא בק"ק שניפשאק הסמוכה לפ"ק ,בעודנו צעיר בימי פרק א' :בחירי ישיבת וולוז'ין
בחרותו כשהיה בר שיבסר ושיתסר שנין ,היה מפורסם לעילוי גדול נפלא מאוד והיה
בקי נפלא בכולה תלמודא ובדברי הפוסקים ] [...כאחד מגדולי זמנינו ,והכל בשכל אחת הפרשיות המעניינות בחיי מרן הראי"ה ,היא ידידותו האמיצה עם הגאון
ישר ונפלא מאוד". המופלא רבי זליג ראובן בנגיס זצ"ל ,גאב"ד העדה החרדית בירושלים .ידידות זו,
שהחלה בתקופת לימודם בישיבת וולוז'ין ,והמשיכה ברבות השנים ,הייתה לסמל של
לימודו בישיבת וולוז'ין אהבה ושלום בין תלמידי חכמים .כידוע ,הרב בנגיס ומרן הראי"ה היו חלוקים במספר
נושאים שבהשקפה ,ודעותיהם היו מנוגדות מאוד ,אך כל זה לא פגם כהוא זה באהבה
בגיל שבע עשרה הגיע הגרז"ר ללמוד בישיבה הקדושה בוולוז'ין ,אם הישיבות, הגדולה שהייתה ביניהם ,ובהערכה ההדדית שרחשו איש לרעהו .מוסר גדול אנחנו
ומייד עם בואו נמנה מקומו של העילוי בין חשובי התלמידים בישיבה ,בהיקף יכולים ללמוד מכך גם לימינו ,בעניין היחס הראוי בין בתי המדרשות השונים.
בקיאותו ובכשרונותיו .לימים הוא סיפר ,שאחר שידע את כל הש"ס על בוריו ,רק אז תולדות חייו של ר' זליג ראובן ,הופיעו בקונטרס 'יחי ראובן' ]מאת הרב שלום גריי ,בן נינו
החליט שהגיעה שעת הכושר לשים פעמיו לישיבת וולוז'ין. של הרב בנגיס .נדפס בתוך הקובץ 'ישורון' כרך יב[ ,ומשם נלקחו הרבה מהסיפורים שלהלן.
מסופר שחודשים ספורים אחר בואו לישיבה נבחן אצל רבו הנצי"ב על כל הש"ס ,אך
הנצי"ב לא הסכים לכתוב לו מכתב תעודה על כך ,כי היו שלושה דיבורי תוספות
שלא ידעם על בורים .ר' זליג ראובן חזר מיד לתלמודו ועבר ושינן את כל הש"ס, הנער המופלא זליג ראובן
ולאחר שנתיים הצליח לקבל את התעודה מהנצי"ב .מפעם לפעם היה מראה את בי"א סיון תרכ"ד נולד ר' זליג ראובן ,בעיירה שניפישאק )פרוור בווילנה( .אביו הרב
התעודה לבחורים צעירים להראות להם שהדבר אפשרי ולא בשמים היא לגמור ש"ס צבי הירש ז"ל ,היה תלמיד חכם ומנכבדי העיר .הוא הצטיין במידת האמת המיוחדת
בגיל צעיר ...מתוך ענוותנותו לא הרגיש בעצמו את כוחותיו הנפלאים – הזכרון שהייתה בו ,והיא נמשכה לבנו ר' זליג ראובן.
הפלאי אשר נתברך מה' וההתמדה שלו. כאשר הגיע זמנו של ר' זליג ראובן לילך לישיבה ,אמרה אמו שלדעתה יש לבחור את
הגרז"ר הגיע לוולוז'ין בשנת תרמ"א בערך .הגאון הזקן הנצי"ב שימש כראש הישיבה בה הספסלים רחבים יותר ,כדי שיוכל לישן בבית המדרש ולא ייאלץ ללכת
הישיבה עם נכדו ומשנהו הגאון ר' חיים מבריסק .שניהם חבבו את ר' זליג ,וזכה לאכסניא לישון במיטתו .כבר משחר טל ילדותו קנה לעצמו את הכינוי שבו נשתמשו
לקנות לעצמו כינוי בפי הנצי"ב "ש"ס חי" .הנצי"ב נהג להזמין לפעמים בחורים הת"ח שבישיבת וולוז'ין" :העילוי משניפישאק" .פעם כשביקר הגאון הרידב"ז בעיר
לארוחת שבת קודש ,הזמנה שהייתה נחשבת "כזכות" גדולה .מיד כשהגיע ר' זליג וילנה ,בעת שבתו בבית לקבל אנשי העיר ,כדרכם של הרבנים האורחים ,התעוררה
ראובן לישיבה היה הנצי"ב מחפש את "השניפישאקער" להזמינו לסעודת שבת. שיחת ת"ח עמוקה וארוכה .הילד זליג ראובן ,שהיה אז בן פחות מעשר שנים ,התערב
כמובן שבביהמ"ד סערה רוח של קנאת סופרים על תשומת לבו של הגאון לתלמיד והעיר לגאון שהדבר מפורש במסכת גיטין .הרידב"ז מיד נרתע ,ואחרי שסקר את כל
הצעיר ,אבל אותם שנכחו על שולחנו של הנצי"ב באותו ליל שבת ,הבינו את הכל, המסכת בעל פה טען שאינו זוכר כדבר הזה .הילד עמד בדעתו ,ומיד השיב שאם
בראותם את ר' זליג ראובן מיישב קושייותיו וספקותיו של רבם בבקיאות חדה תעיינו בדף פלוני וברש"י פלוני ,שם תמצאו את הענין מפורש ,וכן היה.
ובמהירות מדהימה. מסופר עוד על פגישה נוספת בין ר' זליג ראובן ובין הרידב"ז בכותלי ישיבת וולוז'ין.
בצעירותו העיד עליו גאון אחד )יתכן והיה זה הנצי"ב(" :אילו היה ר' זליג ראובן רק הנצי"ב טען שהבחור ר' זליג ראובן יודע ש"ס ,והרידב"ז רצה לבחון אותו כי חשב
מצויין בגודל שקידתו והתמדתו בתורה ולא היה מבורך עם כשרונותיו האדירים – שזה גוזמא ,על כן ביקש ממנו שיגיד כל דף נ"ט שבש"ס .ר' זליג ראובן השיבו על
גם היה מעותד להיות כאחד מגדולי הדור הבא .ואילו היה כוחו רק במה שמבורך עם אתר בשלימות ובדיוק נמרץ ,ושוב היה הדבר לפלא בעיני הרידב"ז.
כישרונות גאוניים ,ולא היה כל כך מתמיד ושקדן בלימודו – ודאי היה מספיק על רבה של ווילנה ,הגאון ר' שלמה הכהן זצ"ל )בעל ה'חשק שלמה'( ,באחד ממכתביו
העלון
מוקדש
לעילוי
נשמת
יוסףדב
בן
בןציון
הי"ד
מוּדי קבעתי רק שש עשרה שעות במעת לעת וּל ִל ַ
"גם אני הייתי שקדן בבחרותיְ , ידם כדי להגיע אל שיא הגאונות בישראל .ועתה שהריהו ממזג בתוכו שני ערכי
ולא יותר ,ואף ידעתי גם לקבוע שעות לענייני הגוף :לאכילה ושתייה ושינה ,ואילו ענק אלה בצוותא ,על אחת כמה וכמה שעתיד הוא להיות גלגל עינה של היהדות".
אתה התמכרת כולך ללמודיך בתורה ,עד כדי כך ששכחת את עצמך לגמרי" .שבע פעם אחת הגיעה השמועה לאזני הגר"ח מבריסק שהבחור ר' זליג ראובן יודע ש"ס
עשרה פעמים חזר הראי"ה על הש"ס ,בתקופת לימודיו בוולוז'ין ,ובבקיאותו ישר והפוך ,כלומר :הוא יכול לאומרו גם למפרע מהסוף להתחלה .היה קשה
העצומה היה לעיניים לכל חבריו. לגר"ח להאמין לשמועה .לא עבר זמן רב והגר"ח פגש את ר' זליג ראובן ושאלו
סיפר ר' זליג ראובן לאברך צעיר ,שכשעמד לעזוב את הישיבה עם נישואיו ,שאלו לאמיתת הדבר .שמע זאת ר' זליג ראובן ,וביקש מרבו שיבחון אותו .ביקש ממנו
את הנצי"ב" :מי יהיה הבחור הכי טוב בישיבה" ,והשיב הנצי"ב" :הרי גם הבחור הגר"ח לקרוא סוגיא ארוכה מסויימת מהסוף להתחלה ,ור' זליג ראובן עשה
אברהם יצחק )מרן הראי"ה( יודע ללמוד" ]ע"פ עדות הרב ישראל גרוסמן ,מבתי וורשא, כבקשתו .הגר"ח התפעל מאוד ,ואמר":עכשיו אני באמת חייב להאמין!".
מובא בקונטרס 'יחי ראובן' הנ"ל[. ואם אמנם לקח לו ר' זליג ראובן את הנצי"ב להיות רבו המובהק ,אך היה מקורב
בדומה לכך ,מסופר ,שכאשר ביקש הרצי"ה מאת ר' זליג ראובן שיספר לו מאוד גם לגר"ח מבריסק .סיפר הרב יצחק פערמאן ,כי ר' זליג ראובן היה נמנה בין
מזכרונותיו על אביו מרן הראי"ה ,התפרץ ר' זליג ראובן וקרא לעבר אשתו השלושה בחורים שהיה הגר"ח מוסר לפניהם את שיעורו קודם השיעור כדי לברר
הרבנית" :זכרונות על אביו? ישאל ממני מי היה אביו! אני יודע מי היה אביו! אם הכל עולה יפה בסברה ושהכל מתאים עם שאר סוגיות הש"ס ומפרשיו .השני
כשהיו מזכירים לי את הרב קוק – הרי הייתי נרעד!" .והוסיף ר' זליג ראובן וסיפר, היה הגאון ר' ברוך בער )ואינו זוכר מי היה השלישי( .יש לציין ,כי במשך תקופה
שנפגש פעם אחת בוורשה עם רבו הנצי"ב ,ראש ישיבת וולוז'ין ,לאחר שהוא – ר' מסויימת ,היה הגר"ח משתף את מרן הראי"ה בהכנת השיעור ,מתוך חיבה מיוחדת
זליג ראובן – כבר עזב את וולוז'ין ,ובאותה פגישה אמר לו הנצי"ב" :החשוב שרחש לו .הגר"ח נהנה מאוד משותפותו של הראי"ה בהכנת השיעור ,כיוון שנוסף
שבישיבה היה מקודם כבודו ,וכעת יש לנו את חתנו של האדר"ת :הרב קוק!" על יושר הבנתו היה ידוע הראי"ה כבקי גדול ,והיה מפנה תשומת ליבו של הגאון
]'שבחי הראי"ה' עמ' מה ,ע[. המעמיק ,למקורות נוספים בש"ס ובחידושי האחרונים כדוגמת רבי עקיבא איגר,
כעבור שנים רבות העידו גדולי ישראל שלמדו עם הראי"ה" :היו בישיבה עילויים שיש בהם לבנות ולסתור .גם אחרי השיעור היה נכנס הראי"ה אל הגר"ח ,והיה
מופלגים ,אולם הוא היה משכמו ומעלה .הוא היה משהו מיוחד .ההערכה כלפיו נושא ונותן עמו בלימוד ]ראה 'טל ראי"ה' עמ' סו -סח[.
הייתה שונה לגמרי ,והמבט עליו היה אחר לגמרי" ]דברי הגרא"ז מלצר[" .עוד
בוולוז'ין ידענוהו כגאון וצדיק" ]דברי הגאון ר' אברהם דובער הכהן שפירא[.
חביריו בתקופת וולוז'ין
שיויתי ד' לנגדי תמיד בתקופת לימודו בווולוז'ין היה בין חברים חשובים והאריות של עולם התורה
ידידות מיוחדת היתה לו עם הגאונים ר' איסר זלמן מלצר ,ר' ברוך בער ליבוביץ
סיפר ר' בעריל קרויזר ,שפעם סיפר לו ר' זליג ראובן איך שלפעמים היה רואה בעל ה'ברכת שמואל' ,ר' אברהם דובר כהנא מקובנא )בעמח"ס דבר אברהם( ,מרן
ומתמיה על הרב קוק זצ"ל שהיה נוהג להביט במשך היום כמה פעמים על ניירות הראי"ה ,ר' שמעון שקאפ ,ר' חיים עוזר גרודזינסקי ועוד גאוני הדור זצוק"ל .ר'
מתחת הסטנדר שלו .ר' זליג ניגש לראש הישיבה הנצי"ב ,וסיפר לו את חששותיו. זליג ראובן עלה עליה אחר עליה בבקיאותו ובהתמדתו ובחריפותו עד שזכה להיות
הנצי"ב ,שהעריך מאוד את הרב קוק ,דחה את ר' זליג שיעזוב אותו כי הוא צדיק. בראש הרשימה של חשובי הישיבה .לימים ,תיאר ר' זליג ראובן את מקומו
כל זה לא השקיט את ר' זליג ,עד שהסתכל בעצמו פעם בהחבא ,ושם עיניו בישיבה ,כפי שהעריכו אותו אז הבחורים" :אני הייתי נקרא עילוי ,ר' איסר זלמן
ב"ניירות" של הרב קוק" .מה מצאתי?" המשיך ר' זליג" ,היו שם כמה קטעים של היה נקרא חצי עילוי ,ור' ברוך בער היה נקרא רבע עילוי".
נייר מלאים בכתב שם ה'! הרב קוק קיים כפשוטו מה שנצטווינו – שויתי ה' לנגדי
תמיד" .בענווה יתירה בא בחזרה לרבו לספר לו על ה"מציאה" שלו ]מתוך הקונטרס
'יחי ראובן' הנ"ל .וראה 'שיחות הראי"ה' עמ' ק' – גירסא נוספת לסיפור[. חברותא עם ר' איסר זלמן מלצר
מתוך הערכתו וחיבתו לראי"ה ,החזיק הנצי"ב את הספר 'חבש פאר' )על מצוות כשהגיע לוולוז'ין העילוי "זוניא מירער" ,שלימים נתפרסם כגאון ר' איסר זלמן
תפילין( שכתב מרן הראי"ה ,בתוך תיק התפילין שלו .מרגע שיצא הספר הקדוש מלצר ,ביקש הנצי"ב מהגרז"ר כי הוא יהיה ה'אלטערער' )החברותא הבוגר( שלו
הזה ,נתחבב ביותר אצל גדולי הדור ,ורבים מהם החזיקו בו תמיד .ובכמה ספרים בישיבה .באותה תקופה היה ר' איסר זלמן בן י"ב שנה .שני גדולי עולם אלו
של גדולי הדור שנדפסו אחריו ]ביניהם למשל ה'שדי חמד'[ ,מביאים את דבריו להלכה נקשרו בקשרי ידידות עד סוף ימיהים ,וגם לעת זקנותם כשגרו שניהם בירושלים,
]'שיחות הראי"ה' עמ' קפח[. היה הגרא"ז חולק כבוד לר' זליג ראובן ,כרבו המובהק ,על אף שהיה כבר בעצמו
מזקני גדולי ישראל ,ועל אף שלפעמים לא הייתה נוחה דעתו מפעולות 'העדה
ר' זליג ראובן" :בוולוז'ין ידעו שהוא צדיק" החרדית' ,לא היה מוציא מפיו מילה כנגד דברי חבירו שהיה אצלו בבחינת רבו.
מרן הראי"ה היה מופלג ביראת השמים שלו ודקדוקי מצוות במרבית הזהירות
וההידור .תפילתו הייתה מיוחדת ,במלוא הכוונה ,ואף רוויה בדמעות .רוב היום "כשהיו מזכירים את הרב קוק – הייתי נרעד!"
ישב בתפילין ,והתענה שובבי"ם ת"ת .מנהגו היה להחזיק בספר 'מסילת ישרים' באותה תקופה ,למד גם מרן הראי"ה בוולוז'ין .הראי"ה השתדך עם בת-שבע
בכיסו )בתקופה ההיא חיבר את הקונטרס החשוב 'קיצור מסילת ישרים'(. אלטא בת הגאון האדר"ת רבה של פוניבז' ,ביום ג' לסדר דברים ,כ"ט בתמוז
הראי"ה היה מדליק נרות בחדרו בערב שבת ,והדבר התפרש בעיני חבריו כחסידות ה'תרמ"ד ,ונשאה ביום ג' לסדר מצורע ,א' בניסן ה'תרמ"ו .מתוך כ"א החודשים
מופרזת ,עד כדי כך שאחד מהם הרשה לעצמו לכבות את הנרות .אך הרב עמד על שבין האירוסין לנישואין ,את ט"ז החודשים האחרונים למד במקדש התורה
דעתו והמשיך לנהוג כמנהגו .כמו כן לא למד בליל שבת לאור הנר ביחידות. בוולוז'ין ,כפי עצת המיועד להיות חותנו .וכך הגיע אל הישיבה בכ"ד בכסלו
בהליכתו יום יום לישיבה ,היו עיניו מושפלות ,נזהר היה שלא להסתכל באשה ערש"ק וישב ה'תרמ"ה ,והוא בן תשע עשרה שנים.
שתזדמן בדרכו .פעם הגישה לו בעלת הבית חשבון לתשלום ,וחבריו עמדו על כך לפני מספר חודשים סיפרנו בהרחבה על תקופת לימודיו של מרן הראי"ה בישיבת
שהיא הפריזה בדרישתה ,ושעליו להעיר לה על כך .הרב לא הסכים להיכנס לדין וולוז'ין ,ועל הערצתם הגדולה של ראשי הישיבה ותלמידיה כלפי אישיותו
ודברים עם בעלת הבית ,באומרו :כדאי לי לוותר על הסכום הנידון ,ובלבד שלא המיוחדת ]ראה 'שבת הראי"ה' גיליונות .[35 ,34 ,33נזכיר כאן מעט מהדברים.
לעבור על דברי התנא "אל תרבה שיחה עם האשה". כינויו של הראי"ה באותם ימים היה' :העילוי מדווינסק' – על שם העיירה ממנה
פעם ,אחריי שסיפר נפלאות מהצידקות של הראי"ה ,הוסיף ר' זליג ראובן ואמר: הגיע ,או' :העילוי מפוניבז'' ,ע"ש העיירה בה גר חותנו האדר"ת ,ובה ישב הראי"ה
"בוולוז'ין אמרו עלי שאני גאון ,אבל עליו אמרו שהוא גם גאון וגם צדיק" ]'טל
בשנות נישואיו הראשונות .בישיבת וולוז'ין הביטו על העילוי הנפלא בהערצה
הראי"ה' עמ' קסה[. ובחיבה ,והגאון הנצי"ב זצ"ל שם את ֵעינו באופן מיוחד על ר' אברהם יצחק שלא
יחסר לו דבר .הנצי"ב הכיר בגדלותו של הראי"ה ,ואיתו יחד היה מכין את
הראי"ה קוק – מועמד לראשות ישיבת וולוז'ין שיעוריו ,שהרצה לפני גדולי חכמי הישיבה ,שמתוכם היו אחר כך מאורות גדולים
לאחר שנה ,בה למד בשקידה מופלאה ,עזב הראי"ה את וולוז'ין .בני הישיבה ומנהיגים בישראל .מתוך הכרת מעלתו המיוחדת של הראי"ה ,התבטא הנצי"ב
התאוננו ואמרו" :מאז עזר אותנו העילוי מפוניבז' קשה למצוא מי שיתרץ תירוץ בהתפעלות" :ראויה היתה וולוז'ין לקום ולו בשביל להעמיד תלמיד זה!" .חודשי
מספיק לקושיא חמורה" .אמנם ,גם לאחר שעזב הראי"ה את הישיבה ,המשיך את לימוד אלו של מרן הראי"ה היו תכופים ביותר ,מבלי לבזבז אף רגע אחד ,ושקידתו
קשריו עמה .הוא עמד בחליפת מכתבים עם הנצי"ב ,שאל בעצתו ואף ביקש את בלימודיו הייתה עצומה .למד שמונה עשרה שעות ביממה ,בגמרא קטנה ,וקולו לא
תמיכתו בעניינים שונים. ישמע .עסק באגדה כשעה עד שעה וחצי ביום ,ועיקרו ורובו של יום שהחל בשעה
מספר שנים אחר כך ,בעת זקנותו של הנצי"ב ,היה מרן הראי"ה מועמד להחליפו השביעית ,עד שתים עשרה בלילה ,נתון היה להלכה .שקידתו הייתה למעלה מכל
בראשות הישיבה ,כך סיפר ר' זליג ראובן לתלמידו הגרש"ז אויערבך זצ"ל. כוח אנושי .לא פחות משישים דפי גמרא בעמקות ,עם נושאי הכלים ,עד שמרוב
בשבועות הבאים נספר על כך בהרחבה ,עם סיפורים נוספים על ידידותם הגדולה העבודה וההקרבה העצמית נחלש ונחלה באופן מסוכן ונפל למשכב .בא אליו
של מרן הראי"ה ור' זליג ראובן בנגיס. הנצי"ב זצ"ל לבקרו ,והוכיחו על שקידתו הבלתי מוגבלת ,ואמר לו בזו הלשון: