‫‪11/22/2010‬‬

‫עמוד ‪1‬‬

‫עבודה פרה‪-‬סמינריונית‬

‫מדיניות "השמיים הפתוחים" במדינת ישראל‬

‫‪11/22/2010‬‬
‫עמוד ‪2‬‬

‫תוכן העניינים‬

‫‪1.‬מבוא ‪3-4 ..........................................................................................................‬‬

‫‪2.‬דיון כלכלי ‪5 .....................................................................................................‬‬

‫‪ 2.1‬יישום הביקורת על הנחות היסוד‪............................................................‬‬

‫‪3.‬דיון משפטי ‪6-7 ...................................................................................................‬‬

‫‪ 3.1‬יישום מגבלות הריסון החיצוני ‪.................................................................‬‬

‫‪4.‬דיון מוסרי ‪8-15 ...................................................................................................‬‬

‫‪ 4.1‬מודל השלבים לקבלת החלטות מוסריות ‪..............................................‬‬
‫‪ 4.2‬מיתוסים בעולם העסקים‪....................................................................‬‬

‫‪.5‬ביבילוגרפיה‪..................................................................................................‬‬
 ‫‪11/22/2010‬‬
‫עמוד ‪3‬‬

‫מדיניות "השמיים הפתוחים" במדינת ישראל‬

‫שמיים פתוחים בישראל הינו מצב בו כל חברת תעופה רשאית להפעיל טיסות לישראל וממנה ללא מגבלות‬
‫רגולטוריות‪ .‬ממשלת ישראל החליטה לאמץ את מדיניות "שמים פתוחים" כבר בשנת ‪ ,1996‬כאשר בפועל רק‬
‫בחודש מאי שנת ‪ 2006‬המליצה ועדת התעופה התיירותית לאמץ את המדיניות אשר תעודד תחרות חופשית‬
‫בתעופה לישראל‪ .‬הוועדה קבעה כי מדיניות התעופה הקיימת יוצרת "פקק אווירי" ומונעת את הגעתם ארצה של כ ‪-‬‬
‫‪ 350‬אלף תיירים לשנה‪.‬‬
‫במסגרת דיוני התקציב לשנת ‪ 2007‬החליטה הממשלה לפעול לקידום הסכם תעופה אחיד עם מדינות האיחוד‬
‫האירופי אשר נועד בעיקרו לאפשר את כניסתם של מובילים סדירים נוספים לענף‪ ,‬לרבות חברות ‪Low Cost‬‬
‫במחצית השנייה של השנה החלו השיחות עם נציגי האיחוד האירופי בנושא‪ .‬גיבוש הסכם תעופה גלובאלי עם‬
‫האיחוד האירופי עתיד להביא לפתיחת השמיים גם בין ישראל וכלל מדינות אירופה‪.‬‬
‫בינואר ‪ 2008‬אישר שר התחבורה והבטיחות בדרכים‪ ,‬שאול מופז את רפורמת "השמיים הפתוחים"‪ .‬הרפורמה‬
‫אושרה על מנת לתרום למימוש מדיניות הממשלה בעידוד התחרות בענף התעופה הבין‪-‬לאומית בישראל‪ ,‬מתוך‬
‫מטרה להביא לפעילות תעופה חופשית‪.‬‬
‫מצב זה אינו קיים כיום בפעילות האווירית שבין ישראל ומדינות העולם‪ ,‬למעט בקו התעופה שבין ישראל וארה"ב‬
‫ובריטניה בהן ישנה אפשרות לחברות תעופה נוספות לקיים טיסות סדירות‪.‬‬
‫בשנים האחרונות תוקנו מספר הסכמי תעופה חלקיים עם מדינות שונות כך שקיימים מובילים נקובים נוספים בקווי‬
‫התעופה‪ ,‬בין היתר עם המדינות הבאות‪ :‬רוסיה‪ ,‬צרפת‪ ,‬ספרד‪ ,‬אוקראינה‪ ,‬גרמניה‪ ,‬איטליה ובלגיה‪.‬‬

‫_____________________________________________________________________________________________________________‬

‫‪.1‬אתר "הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה"‪ -‬תנועה אווירית בינלאומית‪,‬לפי חברה וסוג טיסה)‪.(2006‬‬
 ‫‪11/22/2010‬‬
‫עמוד ‪4‬‬

‫המצב הנוכחי אינו מאפשר תחרות שווה והוגנת בין חברות התעופה הישראליות)אלעל‪,‬ארקיע וישראייר( ואינו‬
‫מאפשר לחברות הקטנות לגדול‪ -‬חברות אלה בקווים רבים זכאיות להפעיל רק טיסות שכר על בסיס עונתי ליעדים‬
‫בהם אין למדינת ישראל הסכמי "שמיים פתוחים"‪.‬‬

‫בשנת ‪ 2006‬חברת אלעל הפעילה טיסות סדירות ל ‪ 41‬קווים בינלאומיים ורשמה נתח שוק של כ‪ 49%-‬מכלל תנועת‬
‫הנוסעים בטיסות בינלאומיות סדירות בנתב"ג‪,‬לעומתה נתח השוק של ישראייר וארקיע יחדיו באותה שנה היה ‪1%‬‬
‫בלבד בטיסות הבינלאומיות הסדירות‪.‬‬
‫הסרת המגבלות הרגולטיביות ופתיחת השמיים יגרום להגדלת היצע ותדירות הטיסות‪,‬ירידת מחיר כרטיסי‬
‫הטיסה‪,‬הגדלת שוק התיירות הנכנסת וע"י כך הגדלת מקומות העבודה במשק)על פי הערכות משרד התיירות כל‬
‫‪ 100,000‬תיירים מוסיפים כ‪ 4,000 -‬מקומות עבודה למשק הישראלי ומכניסים לקופת המדינה כ‪ 100 -‬מיליון דולר(‪.‬‬

‫‪2‬‬
‫צי המטוסים של חברת אלעל מונה ‪ 35‬מטוסים)מתוכם ‪ 2‬מטען בלבד(‪,‬לחברת ארקיע ישנו צי המונה ‪9‬‬ ‫כיום‬
‫מטוסים ולחברת ישראייר צי המונה ‪ 5‬מטוסים בלבד‪,‬לעיתים קורה כי גם ביעדים בהם יש הסכם ליותר ממוביל נקוב‬
‫אחד לא תמיד משתלם לחברות התעופה הישראליות הקטנות להפעיל קו זה מאחר ולעיתים עליהן לקנות או‬
‫להחכיר מטוס נוסף שמתאים לטיסות ליעדים רחוקים לשם כך וזה לא בהכרח ריווחי להפעיל את הקו כאשר אין עוד‬
‫יעדים שהחברה יכולה להשתמש באותו מטוס על מנת לטוס אליהם‪.‬‬

‫התנגדותה של אלעל לפתיחת השמיים ביעדים רבים נובע בין היתר מכך כי במתן היתר לחברה ישראלית נוספת‬
‫לטוס בקו מסויים‪,‬מדינת ישראל נותנת היתר גם לחברה זרה נוספת להשתמש באותו הקו‪ .‬כך שבנוסף לתחרות בין‬
‫החברות הישראליות ישנה תחרות קשה אף יותר אל מול החברות הזרות‪,‬אשר עקב האילוצים הביטחוניים המיוחדים‬
‫של מדינת ישראל‪ ,‬מושתות על חברות התעופה הישראליות הוצאות ביטחון בשיעורים חריגים אשר לא מקובלים בתעופה‬
‫המסחרית העולמית‪ .‬הוצאות אלו יוצרות אי שיוויון בכושר התחרות של החברות הישראליות אל מול החברות הזרות‪.‬‬
‫פתיחת השמים ללא העמדת תנאים שווים ו"כללי משחק" הוגנים‪ ,‬לא תאפשר לחברות הישראליות להתחרות על בסיס‬
‫שווה בשוק התעופה העולמי‪.‬‬
‫בנוסף באוגוסט ‪ 2009‬אושרה כניסת 'אלעל' כמפעיל נוסף בטיסות הפנים ארציות לאילת‪,‬ישראייר וארקיע אשר כרגע‬
‫הן המובילות היחידות בקו מתנגדות להיתר זה מאחר ולטענתן אין מקום ל‪ 3-‬חברות תעופה בקו זה ובנוסף מדיניות‬
‫פתיחת השמיים צריכה לחול גם על יעדים בינלאומיים בהיקף רב יותר מהקיים היום ורק לאחר שנפח פעילותן‬
‫בטיסות חוץ יגדל‪,‬תיהיה תחרות הוגנת בין ‪ 3‬החברות ויהיה ניתן להתיר את כניסת 'אלעל' בקו לאילת‪.‬‬

‫_______________________________________________________________________________________________________________‬

‫‪" .2‬צי המטוסים של המובילים הישראליים"‪-‬משרד התחבורה והבטיחות בדרכים)מרץ ‪.(2009‬‬

‫‪11/22/2010‬‬
‫עמוד ‪5‬‬

‫דיון כלכלי‬
‫שיעור הוצאות הביטחון החל על חברות התעופה הישראליות הינו בשיעורים חריגים שאינם מקובלים בתעופה‬
‫האזרחית‪,‬הסטנדרטים המחייבים את חברות התעופה הישראליות נקבעים ע"י שירות הביטחון הכללי ונכון להיום‬
‫החברות משלמות ‪ 40%‬מהוצאות הביטחון שלהן והמדינה משלמת ‪ ,60%‬עד שנות ה‪ 80-‬כיסתה המדינה את‬
‫הוצאות הביטחון בהיקף מלא‪.‬‬
‫בשלב א' של הפרטת אלעל ב‪ 2003‬חתמה המדינה על הסכם שיתוף עם אל על‪ ,‬לפיו תוותר החברה על מספר קווים‬
‫בלעדיים‪ ,‬כשלנתב"ג יגיעו ‪ 10.7‬מיליון נוסעים בשנה‪.‬בתוך כך הסכימה החברה לוותר על הבלעדיות על קווים‪ ,‬בטרם‬
‫הגיעה תנועת הנוסעים בנתב"ג למספר זה‪ ,‬בתמורה להגדלת מימון הוצאות הביטחון לחברות התעופה הישראליות‬
‫על ידי הממשלה‪ .‬זאת‪ ,‬בטענה שהוצאות הביטחון הנדרשות על ידי הממשלה מייקרות את מחיר כרטיס הטיסה‬
‫וחברות התעופה הישראליות מתקשות להתמודד בתחרות מול מחירי המובילים הזרים‪.‬‬

‫יישום ביקורת הנחות היסוד של הכלכלה הקלאסית‪:‬‬

‫אינטרס עצמי והתנהגות רציונלית‪ -‬רצונם של הנוסעים לטוס בחברות ישראליות על‬ ‫•‬
‫אף מחירי הכרטיסים שלהם הגבוהים ממחירי החברות הזרות נובע בין היתר מהרצון 'לטוס כחול לבן'‪,‬מהרגשת‬
‫השייכות לטוס בחברות אלה ומאידאולוגיה לגבי חשיבות הימצאותן במציאות הקיימת‪.‬‬

‫הטובה העצמית וטובת הכלל‪ -‬באוקטובר ‪ 2006‬ביקשו חברות ארקיע ואלעל‬ ‫•‬
‫להפסיק את טיסותיהן לעמאן וקהיר עקב אי‪-‬רווחיות הקווים והוצאות ביטחון גבוהות שגורמות לאי‪-‬כדאיות‬
‫כלכלית בהפעלתן‪ ,‬אולם משרד התחבורה ביקש מהחברות להמשיך את הפעילות עקב חשיבותו הפוליטית‬
‫לאחר הסכם השלום והוא הגדיל את סבסוד הוצאות הביטחון של החברות והוא עומד כיום על ‪ 75%‬מהיקף‬
‫הוצאותיהן‪.‬‬

‫הנחת האגואיזם במבחן הניסיון‪ -‬למרות התחייבות המדינה למימון ‪ 80%‬מהוצאות‬ ‫•‬
‫הביטחון החלות על חברות התעופה הישראליות‪,‬החברות לא קיבלו בפועל את הכסף‪,‬ואך על פי כן החברות‬
‫המשיכו להשקיע ולהוציא כסף רב על ביטחון כדרוש על מנת לא לפגוע בציבור הנוסעים אשר מעדיף את‬
‫החברות הישראליות בעיקר בגלל מרכיב הביטחון והאמון שהוא נותן בהן ‪.‬‬

‫בין היחיד לחברה‪ -‬ציבור הנוסעים אינו אובייקטיבי בבואו לבחור חברת תעופה‪,‬ארץ‬ ‫•‬
‫מוצאו והרגשת שייכותו הם שיקולים שמשפיעים במידה רבה על בחירתו‪,‬ולכן חברות התעופה מדגישות מאפיין‬
‫זה "אלעל‪-‬הכי בבית בעולם"‪",‬לטוס כחול‪-‬לבן" וכדו'‪ ..‬ומשפיעות מבחינה נפשית‪/‬מצפונית על הצרכן בבואו‬
‫לבחור חברת תעופה‪.‬‬
 ‫‪11/22/2010‬‬
‫עמוד ‪6‬‬

‫דיון משפטי‬
‫מיקומה הגאורפי של מדינת ישראל גורם לכך ששער הכניסה המרכזי למדינה הוא דרך האוויר‪,‬שינויים רגולטארים‬
‫באיחוד האירופאי ותהליכי גלובליזציה המשפיעים על הענף יחד עם התפתחות חברות ה‪ Low-Cost‬מאלצים תדיר‬
‫את מקבלי ההחלטות לבחון מחדש את סוגיית השמיים הפתוחים בישראל ‪. 6‬‬

‫הנתונים משקפים את רמת הסיכון והקשר הישיר בין המצב הביטחוני בארץ לתנועת הנוסעים‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2005‬בלבד נתח השוק על אלעל עמד על כ‪,40%-‬חלקן של החברות הסדירות הזרות עמד על כ‪ 37%‬ואת‬
‫היתרה ‪ 23%‬חלקו החברות הזרות והישראליות בטיסות שכר‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2006‬נתח שוק של אלעל עמד כל כ‪ 49%-‬בטיסות בינלאומיות סדירות‪,‬לעומתה נתח השוק של ישראייר‬
‫וארקיע יחדיו באותה שנה היה ‪ 1%‬בלבד בטיסות הבינלאומיות הסדירות‪.‬‬
‫במסגרת יישום מדיניות השמיים הפתוחים מתבצעים שינויים רגולאטורים במטרה להחיל משטר תעופה ליברלי‪,‬‬
‫המסיר מגבלות הנוגעות לקיבולת‪ ,‬יעדים‪ ,‬תדירויות‪ ,‬מספר מובילים ומחירים בין יעדים‪.‬‬

‫יישום מגבלות הריסון החיצוני‬

‫קיימת מורכבות ותלות רבה בקשר שבין המדינה לחברות התעופה הישראליות‪,‬דבר המקשה על קבלת ויישום חוקים‬
‫והחלטות הנוגעות לצדדים‪,‬ניגוד אינטרסים ותלות הדדית מקשים על ריסון וחקיקה של תקנות בתחום‪.‬‬

‫החוק עוזר לעוזריו‪ :‬מדינת ישראל עזרה לחברות הישראליות במימון הוצאות הביטחון שהיה עליהן לשלם ובתמורה‬
‫לכך אל על ויתרה על בלעדיותה בקווים רבים להם התחייבה המדינה בעת הפרטתה עוד בטרם הגיעה תנועת הנוסעים‬
‫בנתב"ג ל‪ 10.7‬מיליון‪.‬‬

‫_______________________________________________________________________________________________________________‬

‫‪ .6‬הועדה הציבורית לבחינת סוגיית השמיים הפתוחים‪ -‬דו"ח והמלצות)אפריל ‪.(2007‬‬

 ‫‪11/22/2010‬‬
‫עמוד ‪7‬‬

‫החוק מגיב באיחור‪ :‬עד סוף שנת ‪ 2008‬הרשות להגבלים עסקיים לא התערבה בהסכמים שנחתמו בין חברות‬
‫תעופה זרות לחברות תעופה ישראליות אשר פגעו בתחרות בין חברות התעופה ומתוך כך גרמו לפגיעה בצרכן ע"י‬
‫תיאום מחירים וגביית מחירי טיסה גבוהים מהמקובל ‪. 7‬‬
‫עד לאישור הרפורמה חברות התעופה יכלו לתאם בהן תדירויות‪,‬לוחות זמנים‪,‬מחירים‪,‬היצע טיסות ועוד שגרמו‬
‫לפגיעה בתחרות ובאי מתן אלטרנטיבות ראויות לצרכן‪.‬‬

‫הרוכב תלוי בסוסו‪ :‬המציאות הביטחונית המורכבת של מדינת ישראל מאלצת את מקבלי ההחלטות לתת את הדעת‬
‫לאפשרות של פגיעה במובילים ישראליים בעת פתיחת השמיים אשר יכולה להתבטא בהפסקת טיסות ליעדים‬
‫מסוימים‪,‬פשרות ביטחוניות‪,‬הפסקת טיסות של מפעילים זרים לארץ וכדו'‪ ,,‬שלעיתים יכולים להוות איום ממשי‬
‫למדינה ולו רק בשעת חירום)כפי שקרה במלחמת המפרץ בו כל חברות התעופה הפסיקו את טיסותיהן לישראל(‪.‬‬

‫החוק כללי מדי‪ :‬במדינה אין חוק‪ ,‬הוראה או תקנה שמסדירים את גובה דמי הביטול שניתן להטיל על צרכן‪ ,‬והחברות‬
‫הן שקובעות את הכללים‪,‬אפילו במצבים חריגים שבהם נבצר מהצרכנים לטוס כגון‪:‬התרעות טרור שהיו על תאילנד‬
‫וטורקיה‪ ,‬או גיוס למלחמת לבנון האחרונה‪-‬יש מחלוקות לגבי מי צריך לשאת בהוצאות‪.‬חברות התעופה הן שמכתיבות‬
‫את הכללים והחוקים של כרטיסי הטיסה‪ ,‬ולכל חברה יש כללי ותנאי הביטול שלה‪.‬‬

‫“‪ :”To Big To Fall‬לבירוקרטיה הישראלית יש את כל הטיעונים המוכרים נגד התעופה החופשית ובעד הסדרת‬
‫השוק‪ .‬טיעונים בדבר אינטרסים לאומיים‪ ,‬תעסוקתיים וביטחוניים משמשים נגד חתימת הסכם "שמיים פתוחים"‬
‫שיאפשר תחרות חופשית בתחום התעופה עם האיחוד האירופאי ועם ארה"ב‪.‬המדינה לא יכולה לסכן את החברות‬
‫הישראליות רק כדי לפתוח את השמיים‪,‬תנאי התחרות אינם שווים)בין החברות הישראליות לזרות( עקב הוצאות‬
‫הביטחון שמחייבות את החברות הישראליות ופתיחת השמיים יכול לערער ואף למוטט אותן‪.‬‬

‫הפרת החוק משתלמת‪ :‬בינואר ‪,2009‬חויבה אלעל לשלם לממשלת ארה"ב ‪ 15.7‬מיליון דולר בגין עבירה בחוק‬
‫ההגבלים של משרד המשפטים בארה"ב על תיאום מחירים בהטסת מטענים בין השנים ‪ 2000-2008‬כאשר רק‬
‫בשנת ‪ 2006‬הכנסות החברה מהובלת מטענים הסתכמו ב‪ 317.6‬מיליון דולר‪.‬פעמים מספר קורה כי החברות‬
‫מעדיפות לשלם קנסות הכרוכים בעבירה על החוק)כאשר הסיכון הינו כספי( מאחר והרווח עולה על הקנס שעליהן‬
‫לשלם‪.‬‬

‫____________________________________________________________________________________________________________‬

‫‪ .7‬רפורמת רשות ההגבלים העסקיים להגברת התחרות בענף התעופה)נובמבר ‪(2008‬‬

 ‫‪11/22/2010‬‬
‫עמוד ‪8‬‬

‫דיון מוסרי‬

‫מודל השלבים לקבלת החלטות מוסריות‬

‫‪:‬הצגת הבעיה המוסרית‬

‫מספר הנוסעים הממוצע בשנה לאילת הינו ‪ 900‬אלף נוסעים‪ ,‬חברת אלעל חברת התעופה המובילה והגדולה בישראל רוצה‬
‫להיכנס כמוביל נוסף בקו ת"א‪-‬אילת‪,‬בו כרגע פועלות ‪ 2‬מובילות ישראליות שהקו מהווה עבורן הכנסה ניכרת‪,‬חברת ארקיע‬
‫מקיימת בין ‪ 20-21‬טיסות ביום)בחגים ובסופ"ש אף יותר(ומהווה ‪ 70%‬מנפח הטסים לאילת)‪ 600-650‬אלף נוסעים בשנה( ו‬
‫‪ 30%‬מכלל פעולותיה ואת היתרה מטיסה חברת ישראייר)כ ‪ 300‬אלף נוסעים בשנה(‪.‬‬

‫כניסת אלעל לקו תהווה ‪ 0.07%‬מפעולותיה וישנו חשש סביר כי כניסתה לקו זה יגרום לפיטורי מאות עובדים בארקיע‬
‫וישראייר‪,‬אלעל יכולה להרשות לעצמה להפעיל את הקו לאילת במחיר נמוך)ייתכן אף במחירי הפסד( ולו רק לגבור על ארקיע‬
‫וישראייר ולגרום להיחלשותן‪.‬‬

‫לדברי אלעל הכנסת מוביל נוסף בקו יתרום לתחרות ולהורדת המחירים להבאת יותר תיירים מחו"ל לאילת ויגרום לצמיחה‬
‫בתיירות באילת ולהגדלת מקורות התעסוקה של התושבים באילת‪,‬כך שכניסתה לקו לא תנגוס מנתח פעילות ארקיע וישראייר‬
‫בצורה שתאלץ את סגירתן אלא תגדיל את כמות התיירות הנכנסת)בעיקר מתיירים המגיעים מחוץ לארץ(‪.‬‬

‫בד בבד אלעל מנהלת מאבק עיקש במספר רב של גורמים על מנת למנוע את פתיחת השמיים ביעדים בינלאומיים רבים‬
‫לארקיע ולישראייר בעולם‪ ,‬מאבקה של חברת אל על נגד מדיניות השמים הפתוחים הפך למאבק איתנים נגד משרד‬
‫התיירות‪.‬זאת למרות שהמתחרות העיקריות של אלעל הן לא החברות הישראליות שמהוות שחקניות קטנות בשוק התעופה‬
‫ואין להן את היכולת מבחינה פיזית ולוגיסטית להתחרות תחרות שווה מול אלעל‪,‬אלא החברות הזרות שמובילות אלפי תיירים‬
‫בשנה לישראל וממנה‪,‬למרות זאת אלעל נשענת על הסברים כאלה ואחרים ומנהלת מאבק עיקש בכל מי שיש ביכולתו‬
‫להשפיע על מנת לא לתת לחברות התעופה הישראליות אפשרות כניסה בקווים הבינלאומיים‪.‬‬

‫הפעולה הנבחנת‪-‬האם על המחוקק לאפשר לאלעל להתווסף כמוביל נקוב בקו ת"א‪-‬אילת עוד לפני שניתנים‬
‫?היתרים לטוס בקווים נוספים לחברות התעופה הישראליות בטיסות חוץ‬

‫_________________________________________________________________________________________________________________‬

‫פרוטוקול מס' ‪ 162‬מישיבת ועדת העבודה‪,‬הרווחה והבריאות)דצמבר ‪.(2009‬‬ ‫‪.3‬‬

‫‪11/22/2010‬‬
‫עמוד ‪9‬‬

‫שלב א'‪-‬הערכה על בסיס עקרונות‬

‫?עקרון ראשון‪-‬תועלתנות‪-‬האם המעשה מקיים את עיקרון האושר המירבי?האם הפעולה תביא למירב האושר לבני האדם‬

‫‪:‬תועלות לטווח הקצר‬

‫הוספת מפעיל נוסף בקו זה תגביר את התחרות ותוריד את מחירי כרטיסי הטיסה‪ ,‬תגדיל את היצע הטיסות ותשפר‬
‫את מצבו של הצרכן‪.‬‬

‫‪:‬תועלות לטווח הארוך‬

‫אילת לא תחשב כיעד רחוק ומנותק‪,‬העיר תהיה יותר נגישה גם לתושבי המרכז והצפון)יתכן כי בעתיד יהיו גם טיסות‬
‫מיעדים בצפון הארץ מה שיגדיל משמעותית את הנגישות לעיר(‪ ,‬כתוצאה ישירה מכך יגדלו מקורות התעסוקה בעיר‬
‫ותקטן האבטלה בעיר שדווקא בגלל מיקומה הגיאוגרפי סובלת מאבטלה ומחוסר אפשרויות בפיתוח והגדלת מקומות‬
‫התעסוקה‪ ,‬מקור ההכנסה העיקרי של תושבי אילת הוא תיירות והגדלת מרכיב זה יגרום לירידה משמעותית‬
‫באבטלה ושיפור מצב העיר‪.‬‬

‫‪:‬נזקים לטווח הקצר‬

‫כניסת אלעל לקו מוגבל זה תפגע בצורה משמעותית בנפח הפעילות של ארקיע וישראייר כאשר ההשלכות של מהלך‬
‫זה יהיה צמצום פעילות החברות ובפיטורי מאות עובדים דבר שאף יכול להביא לקריסתן עקב חשיבות הקו עבורן‪.‬‬

‫‪:‬נזקים לטווח הארוך‬

‫חברת אלעל פועלת רבות לסיכול מדיניות השמיים הפתוחים בקווי החוץ על מנת שהיא תישאר מוביל ישראלי נקוב‬
‫יחיד בקווים רבים ככל הניתן‪,‬במקביל היא מפעילה לחץ רב על מנת לאפשר לה לטוס לאילת )במסגרת אותה‬
‫המדיניות( מטרתה היא לגרום להיחלשותן של חברות התעופה הישראליות בנוסף בעקבות כך הצרכן שנשאר ללא‬
‫יכולת בחירה אמיתית צריך לשלם את "מס המונופול"‪.‬‬
‫כניסת אלעל כמוביל נוסף בקו זה יגרום לקריסת חברות התעופה הישראליות שקו זה מהווה עבורן נפח משמעותי‬
‫מכלל פעילותן וימקם את אלעל כמונופול בקו ת"א‪-‬אילת‪.‬הדבר יגרום לעליית מחירים ולהיצע נמוך יותר של‬
‫טיסות‪,‬וייתכן אף כי אלעל תחליט בשלב עתידי כי הקו אינו רווחי לה יותר ותבטל את הקו מה שיגרום באופן מיידי‬
‫לפגיעה בצרכנים‪,‬גידול באבטלה באילת וצמצום כל פעילות התיירות שלה‪.‬‬

‫סיכום תועלתנות‪:‬‬
‫הן לטווח הקצר והן לטווח הארוך הנזקים עולים על התועלות‪,‬פגיעה בחברות תעופה קטנות במדינה כמו ישראל בה‬
‫אין מקום להרבה חברות תעופה גורם לנזק גדול מאוד מאחר והוא נותן יתרון לא הוגן לחברת אלעל שנהנית מחד‬
‫גיסא מבלעדיות בקווי חוץ רבים עקב הסכמים קודמים)עוד מתקופתה כחברה ממשלתית( ומתוך כך ליציבותה‬
‫הכלכלית והעסקית ומאידך מהווה איום ממשי על חברות התעופה הקטנות שצריכות להילחם על מנת לקבל היתר‬
‫מיוחד להפעלת טיסות בקווים רבים‪.‬‬

‫עקרון האושר המרבי אינו מתקיים כאן‪,‬אמנם לטווח הקצר הצרכן ייהנה מהוזלת המחירים וזמינות טיסות גבוהה‬
‫יותר‪,‬אך לטווח הארוך מצבו יכול להיפגע עקב אי‪-‬התחרות או ביטול הקו לגמרי‪,‬בנוסף פיטורי מאות עובדים‬
‫ואפשרות לקריסת החברות הללו לא עולה בקנה אחד עם עקרון האושר המירבי‪.‬‬

‫לכן עקרון האושר המרבי אינו מצדיק את אישור כניסת אלעל לקו ת"א‪-‬אילת‪.‬‬
‫‪11/22/2010‬‬
‫עמוד ‪10‬‬

‫‪:‬עקרון שני‪-‬חובות וזכויות‬

‫האם המעשה מבטא את החובות והזכויות של הגורמים המעורבים בו?האם המעשה מתיישב עם הציווי המוחלט של קאנט ?‬

‫זכויות‪:‬‬
‫• זכות הציבור לקבל טיסות במחירים שווים לכל נפש‪,‬זמינות ומבחר של יעדים וסוגי כרטיס‪.‬‬

‫• זכות הציבור לבחור באיזו חברת תעופה לטוס על פי שיקוליו האישיים‪,‬תוך אפשרות לבחור בין כמה‬
‫אלטרנטיבות‪.‬‬

‫‪:‬חובות‬
‫על חברות התעופה חלה החובה שלא לתאם מחירים‪,‬קיבולת‪,‬לוחות זמנים ומבצעים ביניהם‪.‬‬ ‫•‬
‫קיום תחרות הוגנת‪-‬על המחוקק למנוע מצב בו ישנו בידול בין תנאי התחרות של החברות שלא‬ ‫•‬
‫מאפשר להן להתחרות בצורה שווה‪,‬וחברה אחת נהנית מיתרון יחסי אל מול המתחרות‪.‬‬

‫הציווי המוחלט של קאנט‬

‫‪.‬נוסח ראשון‪ -‬עשה מעשיך רק עפ"י אותו הכלל המעשי‪ ,‬שבקבלך אותו‪ ,‬תרצה גם כי יהיה לחוק כללי‬

‫חברת אל‪-‬על מנסה לטרפד כניסת מובילים נקובים נוספים ופתיחת השמיים בקווים התחרותיים בטיעונים ישנים רבים כנגד‬
‫התעופה החופשית ובעד הסדרת השוק‪ .‬טיעונים בדבר אינטרסים לאומיים‪ ,‬תעסוקתיים וביטחוניים משמשים נגד חתימת‬
‫הסכם "שמיים פתוחים" שיאפשר תחרות חופשית בתחום התעופה עם האיחוד האירופאי ועם ארה"ב‪ ,‬ובכלל זה אי‪-‬מתן‬
‫הזדמנות גם לחברות התעופה הישראליות להיכנס כמובילים נוספים בקווים בינלאומיים רבים‪.‬במקביל מפעילה החברה לחץ‬
‫רב על משרד התחבורה לתת לה היתר להצטרף לטיסות הסדירות לאילת‪,‬ופוגעת ביישום השמיים הפתוחים‪,‬לדברי מנכ"ל‬
‫אלעל היוצא‪-‬חיים רומנו ‪' -‬בקשת החברה צודקת לאור מדיניות "השמיים הפתוחים"‪ ,‬והעובדה שארקיע וישראייר מתחרות‬
‫כיום ישירות באל‪-‬על בכמה קווים בינלאומיים'‪.‬‬

‫לפי הציווי המוחלט של קאנט במידה ואלעל משתמשת בתואנה זו להצטרף כמוביל בקו ת"א‪-‬אילת עליה לכבד את החלטת‬
‫המחוקק ולא לנסות לסכל את מדיניות פתיחת השמיים ומתן היתרים גם לחברות הישראליות להצטרף כמובילים סדירים‬
‫בקווים בינלאומיים רבים בהם יש למדינת ישראל הסכמי "שמיים פתוחים"‪.‬‬

‫‪.‬נוסח שני‪ -‬עשה פעולתך כך שהאנושות‪,‬הן שבך והן שבכל איש אחר‪,‬תשמש לך לעולם גם תכלית ולעולם לא אמצעי בלבד‬
‫חברות התעופה הישראליות לא קיימות רק כדי לקיים תחרות ולהוריד מחירים‪,‬מדובר בחברות שמספקות מקום עבודה‬
‫לאלפי עובדים‪ ,‬מתן היתר לחברת 'אלעל' לטוס לאילת אמנם יגדיל את התחרות בקו ויפתח את השמיים‪,‬אך יפגע פגיעה‬
‫חמורה בעובדים וייתכן אף שיגרום לקריסתן‪.‬‬
‫ח"כ שלי יחימוביץ'‪":‬שמיים פתוחים והוזלת מחירים זה לא תכלית הכול ‪.‬יותר חשוב לגונן על מקום העבודה ועל העובדים"‪.‬‬
‫‪11/22/2010‬‬
‫עמוד ‪11‬‬

‫סיכום הניתוח הדאונטולוגי‪ :‬הניתוח הדאונטולוגי מראה כי מתן היתר לחברת אלעל להפעיל את הקו לאילת אינו מבטא את‬
‫החובות והזכויות של כל הצדדים המעורבים בו‪,‬מתן היתר לחברת 'אלעל' טרם פתיחת השמיים לכל חברות התעופה‬
‫הישראליות אינו מאפשר תחרות הוגנת בין הצדדים‪ ,‬בנוסף המעשה אינו מתיישב עם הציווי המוחלט של קאנט‪,‬ומתעלם‬
‫מההיבטיו ההומאנים‪.‬‬

‫ולכן הניתוח הדאונטולוגי אינו מצדיק את מתן ההיתר לאלעל לטוס לאילת‪.‬‬

‫‪:‬עקרון שלישי‪-‬צדק‬
‫?צדק מחלק ‪ -‬האם הפעולה נוקטת דין שווה לעניינים שווים‬
‫לא‪,‬המחוקק אינו צריך לאפשר את כניסת אלעל לקו לפני מתן היתר לארקיע ולישראייר להתווסף כמובילים נקובים בקווים‬
‫‪.‬בינלאומיים בהם יש ביקוש רב ויש מקום לכניסת מפעילים נוספים‬
‫אלמלא המחוקק היה נוקט דין שונה לעניינים שווים היתה ניתנת הזדמנות שווה לכלל חברות התעופה הישראליות בהפעלת‬
‫טיסות סדירות ליעדים בינלאומיים‪,‬מאחר ואלעל אינה חברה ממשלתית מ ‪,2005‬והיא בשליטה פרטית מלאה בדומה לארקיע‬
‫וישראייר על המחוקק לבחון את כדאיותה ומגבלות פעולתיה של אלעל בדיוק כפי שנבחנות פעולותיהן שלהן ‪,‬ולכן מאחר‬
‫מאחר שכל חברות התעופה הישראליות נמצאות כיום בידיים פרטיות‪ ,‬אין לישראל כל סיבה לפעול למען הצלתה או רווחתה‬
‫של חברה זו או אחרת ויש לפעול ככל הניתן להגן על החברות הישראליות באופן שווה כדי לאפשר את פעילותן במשק‬
‫הישראלי בצורה שווה והוגנת‪.‬‬

‫צדק לפי הסוציאליזם ‪ -‬לכל אחד לפי צרכיו ומכל אחד לפי יכולתו‪:‬‬
‫המעשה אינו מתיישב עם עקרון הצדק לפי הסוציאליזם מאחר וכניסת אלעל לקו זה לא תבטיח את רווחת שלושת החברות‬
‫אלא תגרום לנפילתן של החברות הקטנות)ארקיע וישראייר( ותגרום לשליטתה של אלעל בקו‪,‬לכן מן ההכרח שיהיה ריסון של‬
‫הממשלה בדאגה ובשמירה על החברות הקטנות כל עוד לא נפתחים הקווים הבינלאומיים שיכולים לחזק ולמצב את החברות‬
‫הישראליות בקו אחד מול אלעל‪.‬‬

‫צדק כהוגנות עפ"י רולס‪ :‬החלטת אלעל להצטרף לקו ת"א‪-‬אילת מונעת כולה ממניעים אישיים‪,‬מכיוון שמבצב ההתחלתי לא‬
‫קיים שיוויון בין החברות באילוצים שאינם בשליטת החברות אלא מכוח הרגולטור‪,‬לא ניתן להצדיק את קיום האי‪-‬שיוויון הנוצר‬
‫במתן היתר לחברת אלעל לטוס לאילת כתמיכה בחברות החלשות ביותר‪,‬לא רק שנקודת הפתיחה של החברות שונה ואינו‬
‫הוגנת‪,‬מתן היתר זה יגדיל את הפער ביניהן‪.‬‬
‫אם המחוקק היה מקבל את החלטותיו על בסיס שיקולים רציונליים ואוניברסליים אזי לא היה צורך להגן על ארקיע וישראייר‬
‫מחברת אלעל אלא מהחברות הזרות שמולן תנאיי התחרות לא שווים מאילוצים מובנים שלא תלויים במחוקק‪.‬‬
‫מתן ההיתר לאלעל אינו מקיים את עקרון החירות למתן הזדמנות שווה לכלל החברות הישראליות לקבל מעמד של מוביל‬
‫נקוב לכל היעדים בהם לישראל יש הסכם עימם ולא את עקרון ההפרשיות כך שמתן ההיתר לאלעל ישפר את מצב החברות‬
‫החלשות יותר)ארקיע וישראייר(‪.‬‬
‫‪11/22/2010‬‬
‫עמוד ‪12‬‬

‫הצדק כחופש לפי נוזיק‪:‬‬

‫נוזיק נוקט גישה חברתית חופשנית‪,‬לדעתו המדינה אינה יישות מוסרית וכל החוקים שהיא מחוקקת פוגעות באזרחיה‪ ,‬לכן‬
‫עפי גישתו המדינה אינה צריכה לקחת שליטה על השמיים אלא לפתוח אותם‪ -‬הן בטיסות הפנים והן בטיסות החוץ ולתת‬
‫לכל חברה עפ"י יכולותיה להתחרות בשוק כך שתתקיים תחרות שווה והוגנת ללא התערבות הרגולטור שכל תפקידו יהיה‬
‫לפקח כי אין מעבר על החוק ותיקון עוולות שנעשו‪.‬‬

‫צדק מתקן‪:‬‬
‫היתרון שניתן לאלעל לשמש כמוביל נקוב יחיד ביעדים פופלריים רבים נובע מכך ש'אלעל' היתה בעברה חברה ממשלתית‬
‫והמדינה היתה מחוייבת לדאוג לפעולתיה‪,‬כדאיותה ורווחיותה‪.‬‬
‫לאחר שב‪' 2005‬אלעל' הופרטה כליל למדינה לא צריך להיות אינטרס להגן עליה מחברות התעופה הישראליות)אלא להגן על‬
‫חברות התעופה הישראליות מהחברות הזרות(‪,‬הלכה למעשה נוצר מצב ש'אלעל' עקב גורמים שונים כגון‪:‬‬
‫תפיסתה בעייני רבים כחברה הלאומית‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫הבטחות שניתנו לה ערב ההפרטה במתן בלעדיות עבורה בקווים רבים‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫חוזקה הכלכלי והשפעתה על המשק‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫שיקולים פוליטיים אי אלו ואחרים‪.‬‬ ‫‪.4‬‬
‫עדיין נהנית מהגנה של המדינה ומאי פתיחת השמיים ביעדים רבים בעולם ובידולה מחברות התעופה הישראליות‪.‬‬

‫סיכום הניתוח עפ"י עקרונות הצדק‪:‬‬

‫עפ"י כל עקרונות הצדק)מלבד נוזיק( ניתן לראות כי במתן ההיתר ל'אלעל' להיכנס כמוביל מוסף בקו לאילת‪,‬אין לבצע את‬
‫הפעולה אשר גורמת לאי שוויון ותחרות הוגנת בין ‪ 3‬החברות‪,‬גם לפי עקרון החופש לפי נוזיק הרגולטור לא צריך להתערב‬
‫אלא לתת לחברות להתחרות בצורה חופשית ושווה הן בקווי הפנים והן בקווי החוץ‪.‬‬

‫ולכן הניתוח עפ"י עקרונות הצדק אינו מצדיק את מתן ההיתר לאלעל לטוס לאילת‪.‬‬

‫סיכום שלב א'‪-‬הערכה על בסיס עקרונות‬

‫תועלתנות‪ -‬יש להימנע ממתן ההיתר‪.‬‬

‫חובות וזכויות‪ -‬יש להימנע ממתן ההיתר‪.‬‬
‫צדק ‪ -‬יש להימנע ממתן ההיתר‪.‬‬
‫מאחר ושלושת העקרונות מצביעים על אותה המסקנה‪,‬נבדוק את הדילמה עפ"י בדיקת קיום בעיית התרצות‪.‬‬
‫‪11/22/2010‬‬
‫עמוד ‪13‬‬

‫האם קיימת בעיית התרצות?‬

‫מאחר ושלושת החברות הינן בידיים פרטיות‪,‬למדינה לא צריך להיות מניע להגן על חברה אחת על פני האחרות‪.‬‬
‫הסכם "השמים הפתוחים" של ארצות‪-‬הברית עם ישראל לדוגמא מתיר לכל חברה אמריקנית לקיים קו טיסות סדירות לארץ‪,‬‬
‫בישראל‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬אוסרת המדינה על ישראייר ועל ארקיע לטוס באופן סדיר לאמריקה‪.‬‬

‫אם כך מדוע השמיים לא נפתחים וניתנת הזדמנות שווה לכלל החברות הישראליות בקווים הבינלאומיים ואילו בטיסות פנים‬
‫בהם לארקיע וישראייר יש יתרון על 'אלעל' המחוקק בוחר להתערב?מדוע המחוקק מגביל את חופש הפעולה של ארקיע‬
‫וישראייר לעומת אלעל?‬
‫ראשית קיימות התחייבויות של הממשלה לחברת 'אלעל' מתוקף הפרטתה ‪ -‬ערב ההפרטה אלעל קיבלה התחייבות‬
‫מהממשלה ולפיה לא תוכל חברה ישראלית נוספת לקיים קו סדיר לניו‪-‬יורק אלא אם אל על תחזיק פחות מ‪ 30-‬אחוז מתפוסת‬
‫הקו ובנתב"ג יעברו ‪ 10.7‬מיליון נוסעים‪.‬‬
‫ביקורת‪ :‬שר התיירות יכול להפעיל את שיקול דעתו בעניין‪,‬במידה והוא מוצא לנכון לאפשר גם לחברות ישראליות להתווסף‬
‫כמובילות נקובות בקו‪.‬‬

‫שנית חברת 'אלעל ' טוענת כי מתן פתיחת השמיים יסכן את השפעתה וחוזקה במשק הישראלי את מעמדה כמובילה‬
‫הלאומית אשר בעיתות משבר ובזמני חירום נרתמת לבקשות הממשלה לשלוח סיוע )במלחמה בגאורגיה‪,‬רעידת האדמה‬
‫בהאיטי וכדו'‪ (..‬ויחליש אותה‪.‬‬
‫ביקורת‪ :‬דוח כלכלי‪ ,‬שהוגש לשר הירשזון)שהיה באותה תקופה שר התיירות ובחן את הנושא( על ידי מנהל אגף המדיניות‬
‫במשרד התיירות אבי ירושלמי‪,‬הראה כי שלילת האפשרות מחברות ישראליות נוספות לפעול באופן סדיר בנתיב הזה‪ ,‬כאשר‬
‫במקביל מותרת פעילות לא מוגבלת של חברות אמריקניות‪ ,‬נוגדת את טובת המשק הלאומי‪,‬וכי פתיחת הקו לחברות נוספות‬
‫אינה מסכנת את חוסנה הפיננסי של אל על‪.‬‬

‫טענה נוספת שהעלתה חברת אלעל היא שפתיחת השמיים תפגע באינטרסים האסטרטגיים של המדינה ותוריד את רמת‬
‫הסטנדרטים הביטחוניים הנחוצים במדינה והם מוקפדים ומיושמים רק באלעל‪.‬‬
‫לדברי מנכ"ל אלעל היוצא חיים רומנו‪" :‬קבלת ההחלטה עלולה לגרום לנזק בלתי הפיך‪...‬ללא שנבחנו באופן אמיתי ומעמיק‬
‫השיקולים המדיניים‪-‬ביטחוניים‪-‬אסטרטגיים הרלוונטיים וטובתו של הצרכן הישראלי‪"...‬‬
‫ביקורת‪:‬הסטנדרטים הביטחוניים המחייבים את התעופה האזרחית הישראלית נקבעים על ידי שירות הביטחון הכללי מתוקף‬
‫מעמדו כגוף מנחה כמצוין בחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים ‪ . 5‬בפועל‪ ,‬התקציב הנדרש למימון אבטחת התעופה‬
‫מתחלק החל משנת ‪ 2003‬שווה בשווה בין חברות התעופה הישראליות לבין תקציב המדינה‪.‬פעילות האבטחה מנוהלת‬
‫בפועל על ידי חברת אל‪-‬על‪ ,‬גם ביעדים בהם פעילות חברות תעופה ישראליות אחרות‪.‬‬

‫מכל האמור לעיל עולה כי קיימת בעיית התרצות וכי המחוקק על אף היותו מודע כי יש לפתוח את השמיים ולתת הזדמנות‬
‫שווה לכלל חברות התעופה הישראליות‪,‬נמנע מלעשות זאת עקב לחצים רבים המופעלים עליו מצד חברת אלעל ‪.‬‬
‫ומאחר וקיימת בעיית התרצות נבחן פתרון עפ"י הסגולות הטובות‪.‬‬
‫_____________________________________________________________________________________________________‬
‫‪ . 5‬הצעת חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים )תיקון(‪ ,‬התשס"ב‪2002 -‬‬
‫‪11/22/2010‬‬
‫עמוד ‪14‬‬

‫שלב ב'‪-‬פתרון עפ"י הסגולות הטובות‬

‫הפתרון הראוי הוא פתיחת השמיים לשלושת החברות באופן שיצדיק את מתן ההיתר לאלעל לטוס לאילת‪,‬‬
‫בתמורה לפתיחת השמיים בקווים הפנימיים על הרגולטור לתת היתר גם לארקיע וישראייר לקיים טיסות בקווים בינלאומיים‬
‫פופולריים‪.‬‬
‫בקו ת"א‪-‬לונדון קיימות ‪ 3‬מפעילות סדירות בריטיות)בריטיש איירווייס‪ bmi ,‬ואיזי‪-‬ג'ט( כאשר יש רק מוביל ישראלי אחד‪-‬אלעל‪.‬‬
‫אלעל מפעילה בין ‪ 3-4‬טיסות יומיות ללונדון ונהנית מבלעדיות ישראלית בקו‪,‬ראוי כי משרד התיירות יאפשר את כניסתה של חברה‬
‫ישראלית נוספת לקו זה‪,‬בנוסף עם ארה"ב בה אין הגבלה לכמות המפעילים בטיסות הסדירות שניתן להפעיל אליה וממנה מן הראוי‬
‫כי ינתן היתר לארקיע להיכנס כמוביל נקוב נוסף בקו)ישראייר קיבלה היתר ב ‪ 2006‬לשמש כמוביל נקוב בקו אך לאחר שנתיים וחצי‬
‫בחרה להפסיק לקיים טיסות לשם(‪.‬‬

‫הסכמה של כל החברות תהווה תחרות הוגנת שתחייב התייעלות ותחרות על כיס הצרכן באופן שווה והוגן‪,‬הסכמה זו מתאימה‬
‫לתפיסת הנרטיב הפמינסטי של עולם העסקים ובמיוחד את תכונת האחריות והדאגה שעל המחוקק לקיים בבואו לדון בהחלטה‪.‬‬

‫בנוסף ניתן ליצור הסכם “‪ ”Code Share‬בין החברות כך שאלעל תקנה הקצאה מוגבלת של מקומות בטיסות ארקיע וישראייר‬
‫בטיסות הפנים לאילת תמורת הקצאה בטיסות אלעל ליעדים בינלאומיים בהם יש רק לאעל היתר לקיים טיסות סדירות‪.‬‬

‫באם חברות התעופה לא יסכימו לפתרון זה יש לא לקיים את הפעולה ולא לתת היתר לחברת 'אלעל' להפעיל טיסות סדיררות‬
‫לאילת‪.‬‬
‫שלב ג'‪-‬החלטה עפ"י הסכמה‬
‫האם ההחלטה מתאימה לנורמות הנהוגות בארגון ? האם ההחלטה אינה סותרת נורמות על ?‬

‫מטרת הממשלה כפי שהוצגה בדיון משרד האוצר הינה‪":‬קידום תחרות ברת קיימא בתחום התעופה האזרחית הבינ"ל על ידי‬
‫הסרת מגבלות רגולטיביות ובכך להביא להגדלת היצע המושבים וירידה במחירי הטיסות‪ ,‬פיתוח התיירות הנכנסת למדינה‬
‫וגידול ברווחתם הכלכלית של תושבי ישראל"‪.‬‬
‫אם כך על המחוקק לאפשר את פתיחת השמיים ע"י הסרת המגבלות הרגולטיביות כך שתפקידו יהיה לפקח על‬
‫הנעשה‪,‬למנוע עוולות ולתקנן במידת הצורך‪.‬‬
‫הזכות לשיוויון הינה זכות בסיסית והפרתה פוגעת בזכות היסוד שהינה נורמת על‪-‬ביטול יתרון בלעדיותה של אלעל ביעדים‬
‫הבינלאומיים‪,‬פתיחת השמיים לתחרות שווה והוגנת וסבסוד הוצאות הביטחון החלות על המפעילים הישראליים על מנת‬
‫שהתחרות ביניהן לבין החברות הזרות תיהיה הוגנת‪,‬תאפשר פעילות תיקנית נטולת פניות ותיצור תחרות שווה והוגנת בין‬
‫שלוש החברות‪.‬‬
‫ועל כן על המחוקק לפעול להסכמת כל הצדדים לפתיחת השמיים או ליצירת הסכמי שיתוף פעולה באופן שיגרום לתחרות‬
‫הוגנת מצד אחד ולפעילות של שלושת החברות מאידך‪.‬‬
‫‪11/22/2010‬‬
‫עמוד ‪15‬‬

‫מיתוסים בעולם העסקים‬

‫"בעסקים כמו בעסקים"‪ -‬המחוקק אינו צריך בבואו לשיקול את בקשת אלעל להתווסף כמוביל‬ ‫•‬
‫נקוב בקו לאילת לבחון את היבטיה המוסריים)פיטורי מאות עובדים וחשש לקריסת ארקיע וישראייר( מכיוון ששיקולי‬
‫תועלת כלכלית היא זו שצריכה להיות לנגד עיניו‪,‬באילת ישנו היצע גדול של מלונות ואטרקציות לתיירים ומתן ההיתר‬
‫לאלעל יממש את פוטנציאל הביקוש שיש לקו‪,‬יגדיל את היקף התיירות בעיר ויספק מקומות עבודה לרבים מתושביה‪.‬‬
‫ביקורת‪ :‬רחיצה מוסרית‪-‬לדברי אלעל כניסתה לקו לא תוריד מנפח השוק שיש כיום לישראייר וארקיע אלא תגדיל את‬
‫היקף התיירים שיגיעו בעיקר מחו"ל ותיגרום לפיתוח וניצול יכולתיה של העיר ולשיפור מצבה‪.‬‬

‫מיתוס העסקים כמשחק‪ -‬פתיחת השמיים בקו לאילת תאפשר 'משחק' הוגן של כל חברות‬ ‫•‬
‫התעופה ותגרום לתחרות שווה כאשר כוחות השוק ינווטו מי ישאר בתחום ומי לא‪.‬ורק לאחר שינתנו ההיתרים לכל‬
‫חברות התעופה הישראליות ומכיוון שיחולו עליהם תקנות וחוקים שונים כגון איסור תיאום מחירים‪,‬זמני טיסות‬
‫ותדירויות כל חברה תפעל בשוק לפי ראות עיניה בתנאי התחרות שיווצרו וכל חברה תבחר את אסטרטגיית הפעולה‬
‫שלה‪.‬‬
‫ביקורת‪:‬נקודת הפתיחה של החברות הישראליות אינו שווה‪,‬אלעל מחזיקה צי מטוסים עוד מתקופת היותה חברה‬
‫ממשלתית‪,‬עם מספר רב יותר על עובדים‪,‬ניסיון וחוסן כלכלי רב שמאפשר לה יתרון רב על פני ישראייר וארקיע‪,‬בנוסף‬
‫עיקר פעילותה הוא בקווים הבינלאומיים בניגוד לישראייר וארקיע להם הקו לאילת מהווה נפח נכבד מפעילותן‪.‬‬

‫מיתוס השוק כג'ונגל‪ -‬המחוקק אינו צריך לבחון את מתן ההיתר לאלעל לקיים טיסות סדירות‬ ‫•‬
‫לאילת בהיבטים מוסריים של פיטורי עובדים וחשש מקריסתן של ארקיע וישראייר‪,‬רק בצורה זו תיווצר תחרות‬
‫שתגרום להתייעלות‪,‬להורדת מחירים ולשיפור ההיצע לצרכן‪.‬‬
‫ביקורת‪ :‬המושג תחרות לכשלעצמו הוא מבורך ונחוץ בשוק החופשי‪,‬אבל אימוץ גישת הג'ונגל תמוטט את חברות‬
‫התעופה הקטנות‪,‬תמקם את אלעל כמונופול בקו ותגרום בסופו של דבר לפגיעה רבה יותר מאשר התועלת שבתחרות‪.‬‬

‫מיתוס הרווח‪ -‬בחזון אלעל מופיע כי החברה פועלת לשיפור משמעותי בתוצאות הכספיות של‬ ‫•‬
‫החברה‪ ,‬בהגדלת היקף המכירות‪ ,‬בהגדלת הרווח ובהגדלת שולי הרווח מהמחזור‪ .‬חזונה של אל על הוא‪ ...‬להיות‬
‫חברה עסקית רווחית ומנצחת הפועלת תוך מצוינות כוללת ותוך מתן שירות איכותי ובלתי מתפשר לתועלתם של‬
‫לקוחותיה‪ ,‬עובדיה ובעלי מניותיה"‪-‬חברות התעופה הישראליות כולן בשליטה פרטית מלאה ומתוך כך מטרתן‬
‫העיקרית היא השאת רווח הבעלים ולכן אין מקום לשיקולים מוסריים בקבלת החלטות‪.‬‬
‫ביקורת‪ :‬התוצאות הכספיות שהחברות מפרסמות אינן המדד היחידי לרווח אלא מדד לתקפות החברה‪,‬הצבת מטרת‬
‫הרווח כמטרת העל של החברה תגרום באופן פרדוקסלי להפסדיה )כמו במקרה של ישראייר בקו לניו יורק שגרם לה‬
‫הפסדים רבים(‪.‬‬
‫‪11/22/2010‬‬
‫עמוד ‪16‬‬

‫ביבילוגרפיה‪:‬‬
‫אתר "הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה"‪ -‬תנועה אווירית בינלאומית‪,‬לפי חברה וסוג‬ ‫‪.1‬‬
‫טיסה‪.‬‬
‫"צי המטוסים של המובילים הישראליים"‪-‬משרד התחבורה והבטיחות בדרכים)מרץ‬ ‫‪.2‬‬
‫‪.(2009‬‬
‫פרוטוקול מס' ‪ 162‬מישיבת ועדת העבודה‪,‬הרווחה והבריאות)דצמבר ‪.(2009‬‬ ‫‪.3‬‬
‫משרד האוצר‪ -‬חוק ההסדרים תקציב שנת ‪ -2007‬עידוד התחרות בתחום התעופה האזרחית‬ ‫‪.4‬‬
‫לישראל וממנה)‪,(2007‬ירושלים‪.‬‬
‫הצעת חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים )תיקון(‪ ,‬התשס"ב‪.2002-‬‬ ‫‪.5‬‬
‫הועדה הציבורית לבחינת סוגיית השמיים הפתוחים‪ -‬דו"ח והמלצות)אפריל ‪.(2007‬‬ ‫‪.6‬‬
‫רפורמת רשות ההגבלים העסקיים להגברת התחרות בענף התעופה)בונמבר ‪.(2008‬‬ ‫‪.7‬‬
‫פרוטוקול מספר ‪ 598‬מישיבת ועדת הכלכלה‪ :‬השמים הפתוחים – בירור עמדות משרדי הממשלה‬ ‫‪.8‬‬
‫)יוני ‪.(2008‬‬
‫אתר דה‪-‬מרקר‪" -‬השמיים עוד לא נפתחים"‪ ,‬זוהר בלומנקרנץ)אוגוסט‪.(2009,‬‬ ‫‪.9‬‬
‫אתר דה‪-‬מרקר‪" -‬מחריף המאבק באשר למדיניות 'השמיים הפתוחים'"‪,‬זוהר בלומנקרנץ)אוגוסט‪,‬‬ ‫‪.10‬‬
‫‪.(2005‬‬
‫אתר גלובס‪ -‬אל‪-‬על תתחרה בארקיע וישראייר בטיסות מנתב"ג לאילת‬ ‫‪.11‬‬
‫אתר כלכליסט‪"-‬ארקיע וישראייר שכרו משרדי עו"ד חיצוניים במאבקן מול בקשת אל על לטוס‬ ‫‪.12‬‬
‫לאילת")אוגוסט‪.(2009,‬‬
‫אתר גלובס‪-‬בישראייר מחרימים השימוע בנושא אישור טיסות לאילת באל‪-‬על‪,‬אורלי פלג‪-‬מזרחי‬ ‫‪.13‬‬
‫)אוגוסט‪.(2009 ,‬‬
‫אתר ‪ -educational.co.il‬רונית קן‪ :‬בשנים בהן לא היה פיקוח תחרותי חברות התעופה פגעו‬ ‫‪.14‬‬
‫בצרכנים)דצמבר‪.(2009,‬‬
‫אתר כלכליסט‪-‬טנגו "פתיחת השמיים"‪,‬יסמין גיל )נובמבר‪.(2009,‬‬ ‫‪.15‬‬
‫"הפעלת טיסות נוסעים סדירות בקווים בינ"ל‪-‬השוואות בינ"ל‪,‬דני מורג)ינואר‪.(2007,‬‬ ‫‪.16‬‬
‫רשות ההגבלים העיסקיים‪-‬הודעה לעיתונות‪"-‬הממונה החליטה לא לתת פטור להסכמים כובלים בין‬ ‫‪.17‬‬
‫אל על לחברות תעופה זרות"‪),‬ספטמבר‪.(2009,‬‬
‫משרד התחבורה‪,‬רשת התעופה האזרחית‪,‬אגף קשרי תעופה בינ"ל‪-‬צי המטוסים של המובילים‬ ‫‪.18‬‬
‫הישראליים )מרץ‪.(2009,‬‬
‫פרוטוקול מס' ‪ -162‬מישיבת ועדת העבודה‪ ,‬הרווחה והבריאות‪ -‬האיום בפיטורי מאות עובדי חברת‬ ‫‪.19‬‬
‫ארקיע בשל החלטת שר התחבורה לאפשר לחברת אל על לבצע טיסות לאילת‪).‬דצמבר‪.( 2009,‬‬
‫משרד התחבורה והבטיחות בדרכים‪-‬עיקרי תוכנית העבודה לשנת ‪,2009‬משרד החוץ)ינואר‪,‬‬ ‫‪.20‬‬
‫‪.(2009‬‬
‫‪11/22/2010‬‬
‫עמוד ‪17‬‬
‫‪11/22/2010‬‬
‫עמוד ‪18‬‬