‫מערכות שירותים‬

‫מגדלי קרור‬ ‫‪.1‬‬

‫מערכות אויר דחוס‬ ‫‪.2‬‬
‫דוודי קיטור‬ ‫‪.3‬‬
‫מצננים (‪)Chiller‬‬ ‫‪.4‬‬
 ‫מגדלי קירור‬
‫תפקיד מגדלי הקירור להעביר חום לאטמוספרה ממי הקירור‬
‫החמים‪.‬‬
‫מטרה זו מתבצעת בעזרת תהליך טבעי של איוד שמתרחש כאשר‬
‫מים חמים ואויר באים במגע ישיר במגדל הקירור‬
‫מגדלי קירור – המשך‪......‬‬
 ‫מגדלי קירור – המשך‪......‬‬
‫‪‬מגדלי קירור בהסעה טבעית (‪)Natural draft‬‬
‫מגדלי קרור בהסעה טבעית בנויים‬
‫מארובות בטון גדולות‪.‬‬
‫המים החמים מגיעים לגובה של כמחצית‬
‫מגובה הארובה משם הם מוזרמים כלפי מטה מכח‬
‫הגרביטציה על גבי קונסטרוקצייה‬
‫להגדלת שטח המגע עם האויר‬
 ‫מגדלי קירור – המשך‪......‬‬
‫מגדלי קרור מסוג זה נמצאים בעיקר בתחנות כח‪.‬‬
‫יתרונות‪:‬‬
‫‪ -‬צריכת חשמל נמוכה‬
‫‪ -‬אחזקה שוטפת‬
‫חסרונות‪:‬‬
‫‪ -‬שטח גדול‬
‫‪ -‬אחזקה מסובכת‬
‫‪ -‬מיושנים‬
‫‪ -‬בשל גודלם מתאימים לשימוש רק במערכות מים גדולות מאד‪.‬‬
 ‫מגדלי קירור – המשך‪......‬‬
‫מגדלי קירור בהסעה מכנית ( ‪)Mechanical draft‬‬
‫שימוש במאווררים גדולים על מנת להזרים אויר במגע עם מי‬
‫הקירור החמים‪.‬‬
‫המים מוזרמים כלפי מטה דרך מילוי‬
‫להגדלת שטח מעבר החום‪.‬‬
 ‫מגדלי קירור – המשך‪......‬‬
‫מגדלי קירור מיכניים מתוכננים בשתי שיטות עיקריות‬
‫‪ ‬מגדלי קירור ‪Forced draft‬‬
‫המאוורר ממוקם בבסיס המגדל‪.‬‬
‫יתרונות – תנודות ורעשים ברמה נמוכה‬
‫‪ ‬מגדלי קירור ‪Induced draft‬‬
‫המאוורר ממוקם בראש המגדל‪.‬‬

‫מגדלי קירור בשתי השיטות ניתן לקבל בתכנון של ‪Counter flow‬‬

‫או בתכנון של ‪.Cross flow‬‬
 ‫מגדלי קירור – המשך‪......‬‬
‫‪ ‬זרימה נגדית (‪)Counter flow‬‬
‫תנועת האויר כלפי מעלה (אנכית) דרך המילוי נגד זרימת המים‬
‫כלפי מטה‪.‬‬
‫פיזור המים דרך מפזרי מים בלחץ‬
 ‫מגדלי קירור – המשך‪......‬‬
‫יתרונות‬
‫‪ -‬יעילות‬

‫חסרונות‬
‫‪ -‬הוצאה ראשונית גדולה (משאבות ומאווררים)‬
‫‪ -‬אחזקה (מפזרים)‬
‫‪ -‬צנרת‬
 ‫מגדלי קירור – המשך‪......‬‬
‫‪‬זרימה במקביל (‪)Cross flow‬‬
‫המים החמים מוזרמים על ידי כח הכבידה מלמעלה למטה דרך‬
‫המילוי‪ ,‬זרימת האויר אופקית דרך המילוי‪.‬‬
 ‫מגדלי קירור – המשך‪......‬‬
‫יתרונות‬
‫מפל לחץ נמוך‬
‫‪ -‬ניתן להשתמש במאווררים בקוטר גבוה – הקטנת מספר‬
‫התאים הדרושים‬
‫‪ -‬הוצאות תפעול נמוכות‬
‫‪ -‬מסוגל לטפל במערכות בהן כמות המים משתנה‬
‫חסרונות‬
‫‪ -‬בקרה מסובכת יותר‬
‫‪ -‬שטח מערך גדול‬
‫‪ -‬יעילות נמוכה יותר‬
‫מגדלי קירור – המשך‪......‬‬
‫אז מתי נשתמש ‪........‬‬
‫‪:Counter flow .1‬‬
‫‪ -‬ששטח המערך מוגבל‬
‫‪ -‬מערכת השאיבה מאפשרת‬

‫‪:Cross flow .2‬‬

‫‪ -‬משאבות קטנות‬
‫‪ -‬הקטנת הוצאות ראשוניות והוצאות תפעול‬
‫‪ -‬מערכות בהן כמות המים משתנה‬
‫‪ -‬שיקולי אחזקה‬
 ‫מגדלי קירור – המשך‪......‬‬
‫מי הקרור פועלים במערכת סגורה‪.‬‬
‫השלמת מים –‬
‫‪ .1‬איוד כ‪ 1% -‬מכמות המים המסתחררת (‪)V‬‬
‫‪ .2‬ניקוז (הוצאת מלחים) – מספר המחזורים האפשרי תלוי‬
‫באיכות המים (‪)BD‬‬

‫‪Make Up = V + BD‬‬

‫מי רשת – ‪ 3-4‬מחזורי ריכוז – ((‪Make up = 1.5 V‬‬

‫מי ‪ RO – 8-10‬מחזורי ריכוז ((‪Make up = 10/9 V‬‬

‫מגדלי קירור – המשך‪......‬‬
‫מערכות עזר‪:‬‬

‫‪ .1‬מערכת כימיקלים‬

‫‪ .2‬סינון זרם צידי‬

 ‫מערכות אויר דחוס‬

‫מטרתה של מערכת אויר דחוס היא לספק‬

‫אויר יבש ונקי ללא שמן בלחץ קבוע‪.‬‬
‫שימושי האויר ‪-‬‬
‫‪ .1‬הפעלת מכונות‬
‫‪ .2‬אויר מכשירים‬
‫‪ .3‬ניקוי בלחץ‬
‫תהליך יצירת אויר דחוס משלב מדחס שלוקח אויר מהסביבה ודוחס‬
‫אותו ללחץ הנדרש במערכת‪.‬‬
‫דרישות מאויר דחוס –‬
‫‪ -‬יובש (‪)Dew point‬‬
‫‪ -‬ניקיון (חלקיקים)‬
‫‪ -‬ללא שמן‬
‫מערכות אויר דחוס – המשך‪....‬‬
‫מערכת אויר דחוס‬
‫מדחס‬ ‫‪‬‬
‫‪After cooler‬‬ ‫‪‬‬
‫מיכל אויר‬ ‫‪‬‬
‫הפרדת חלקיקים‬ ‫‪‬‬
‫ייבוש‬ ‫‪‬‬
‫הפרדת שמן‬ ‫‪‬‬
‫מערכת חלוקת אויר‬ ‫‪‬‬
 ‫מערכות אויר דחוס‪ -‬המשך‪.....‬‬
‫מדחס הוא מכונה שמעלה לחץ גז ע"י הקטנת הנפח שלו‪.‬‬
‫האויר הנדחס נלקח מהסביבה‪.‬‬
‫נפח האויר נמצא ביחס הפוך ללחץ (לפי משוואת הגזים האידיאלים)‬
‫‪PV=nRT‬‬
‫ולכן נהוג להגדיר מדחס לפי הספיקה שלו בתנאים סטנדרטיים או נורמליים ולפי‬
‫לחץ העבודה שלו‪.‬‬
‫ניתן להתייחס לכלל האצבע כי כל ‪ 1HP‬של מדחס מאפשרים יצירה של ‪4scfm‬‬
‫אויר דחוס בלחץ ‪.barg 8‬‬

‫חוק צ'רלס – כאשר גז נדחס הטמפרטורה עולה‬

‫‪ ‬תהליך איזוטרמי – הגז נשאר בטמפרטורה קבועה במהלך תהליך הדחיסה‪.‬‬

‫האנרגיה מסולקת מהתהליך באותו הקצב בו היא נוצרת‪.‬‬
‫ניתן להגיע לתהליך איזוטרמי על ידי שטח קירור אינסופי‪.‬‬
 ‫מערכות אויר דחוס‪ -‬המשך‪.....‬‬
‫‪ ‬תהליך אדיאבטי – אין מעבר חום אל או מהתהליך‪ ,‬האנרגיה המסופקת על‬
‫ידי המדחס הופכת לאנרגיה של הגז ומעלה את הלחץ והטמפרטורה שלו‪.‬‬
‫ניתן להגיע לתהליך אדיאבטי על ידי בידוד מושלם‪.‬‬

‫‪ ‬תהליך פוליטרופי – מניח כי חום יכול לעבור מהמערכת לסביבה או להיפך‬

‫וכי העבודה המבוצעת תגרום לעליית לחץ ועליית טמפרטורה‪.‬‬

‫מאחר ותהליך הדחיסה מייצר חום ‪ ,‬המדחסים כוללים בתוכם מערכות קירור על‬
‫מנת להפוך את התהליך פחות אדיאבטי ויותר איזוטרמי‪.‬‬
 ‫מערכות אויר דחוס‪ -‬המשך‪.....‬‬
‫מדחס צנטריפוגלי‬
‫מדחס צנטריפוגלי משתמש באימפלר להגדלת מהירות הגז ‪ ,‬אנרגיית‬
‫המהירות מתורגמת ללחץ‪.‬‬
‫יתרונות ‪:‬‬
‫יעילות ‪ ,‬נטולי שמן ‪ ,‬עלויות אחזקה (מעט חלקים נעים)‪.‬‬
‫חסרונות‪:‬‬
‫אינם מתאימים למערכות בספיקות משתנות‬
‫(‪ Turn down‬נמוך)‪ ,‬מתאימים למערכות גדולות‪.‬‬
 ‫מערכות אויר דחוס‪ -‬המשך‪.....‬‬
‫מדחס דחייה חיובית בוכנתי (‪)Reciprocating‬‬
‫מדחס דחייה חיובית בוכנתי משתמש בבוכנה שהתנועה שלה גורמת‬
‫לדחיסת האויר‪.‬‬
‫מדחסים בוכנתיים יהיו בדרך כלל בעלי כמה דרגות (דחיסה ‪ ,‬קירור וכך‬
‫הלאה)‬
‫יתרונות ‪:‬‬
‫יעילות ‪ Turn down ,‬גבוה‬
‫חסרונות‪:‬‬
‫רועשים‪ ,‬עלות גבוהה‪ ,‬עלויות אחזקה גבוהות‬
 ‫מערכות אויר דחוס‪ -‬המשך‪.....‬‬
‫מדחס בורגי‬
‫מדחס בורגי משתמש בשני ברגים המסתובבים בכיוונים שונים‪ ,‬בזמן‬
‫הסיבוב נוצר מצב בו הנפח הפנוי בין הברגים קטן ולכן האוויר נדחס‪.‬‬
‫יתרונות ‪:‬‬
‫עלות ראשונית נמוכה ‪ ,‬עלויות אחזקה נמוכות‪,‬‬
‫‪ Turn down‬גבוה‬
‫חסרונות‪:‬‬
‫יעילות נמוכה‬
 ‫מערכות אויר דחוס‪ -‬המשך‪.....‬‬
‫הגדרות וכללי אצבע –‬
‫ספיקת מדחס מגדירים בתנאים סטנדרטיים או נורמליים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫עבור מדחס המספק אויר דחוס בלחץ ‪ barg 8‬ניתן לקבוע כי‬ ‫‪‬‬
‫כל ‪ scfm 4‬צורכים ‪.HP 1‬‬
 ‫מערכות אויר דחוס‪ -‬המשך‪.....‬‬
‫‪After cooler‬‬
‫תהליך הדחיסה מלווה בהתחממות האויר הדחוס‪.‬‬
‫האויר היוצא מהמדחס יהיה בטמפרטורה של כ‪ oC 10 -‬מעל לטמפרטורת‬
‫הסביבה‪.‬‬

‫המקרר הינו מחליף חום שימוקם בדרך כלל מייד לאחר המדחס‪.‬‬
‫מטרתו לקרר את האויר הדחוס ולעבות חלק מהלחות שנמצאת באויר‪.‬‬
 ‫מערכות אויר דחוס‪ -‬המשך‪.....‬‬
‫מיכל אויר‬
‫זהו מיכל שמשמש לאגירת אויר דחוס‪.‬‬
‫ניתן למקם אותו מייד אחרי המדחס (יתרון – הפרדת נוזלים נוספת) או לאחר‬
‫ניקוי וייבוש האויר (אגירת אויר באיכות הנדרשת)‪.‬‬
‫המיכל יכול להיות אופקי או אנכי‪.‬‬
‫נפח המיכל ייקבע לפי זמן הגיבוי שנדרש ‪.‬‬
‫באם אין הנחייה אחרת ניתן להשתמש בחוקי אצבע מקובלים‬
‫‪gal / scfm Air 1‬‬
‫‪Q (litter/min) * 0.1 ‬‬
‫‪Q (litter / sec) * 15‬‬
 ‫מערכות אויר דחוס‪ -‬המשך‪.....‬‬
‫חישוב זמן גיבוי‪-‬‬

‫הערה‪ :‬כאשר מחשבים זמן גיבוי יש לזכור כי מלבד אגירה במיכל יש כמויות‬
‫גדולות של אויר האגורות בצנרת החלוקה‪.‬‬

‫נניח כי המיכל עובד בלחץ של ‪ , P1‬כאשר המדחס לא יעבוד ניתן להגיע לירידת‬
‫לחץ המערכת ללחץ ‪P2‬‬

‫‪ – Q1‬משקל האויר הכלוא במיכל לפי נפח המיכל וצפיפות האויר בלחץ ‪P1‬‬
‫‪ – Q2‬משקל האויר הכלוא במיכל לפי נפח המיכל וצפיפות האויר בלחץ ‪P2‬‬
‫‪ – Q‬ספיקה משקלית של אויר הדרוש במערכת (לפי ספיקת המדחס וצפיפות‬
‫של אויר בתנאים סטנדרטיים‬

‫זמן הגיבוי (דקות) = (‪Q * 60/)Q2-Q1‬‬

‫מערכות אויר דחוס‪ -‬המשך‪.....‬‬
‫מייבש אויר‬
‫‪‬מייבש ‪Refrigerated‬‬
‫מוריד את טמפרטורת האויר מתחת‬
‫לנקודת הטל על ידי שימוש בסליל קירור‪.‬‬
‫מסוגל להוריד עד ‪ Dew point‬של ‪oC 2-3‬‬

‫בלבד מכיוון שמתחת לטמפרטורה זו‬

‫המים המתעבים קופאים על גבי‬
‫סליל הקירור‪.‬‬
 ‫מערכות אויר דחוס‪ -‬המשך‪.....‬‬
‫מייבש כימי‬
‫משתמש בחומר כימי לספיגת המים שבאוויר‪ ,‬מסוגל להוריד את האוויר ל‪Dew -‬‬
‫‪ point‬נמוכים (עד ל‪)oC 70- -‬‬

‫חסרונות‪ -‬מחיר גבוה ‪ ,‬דורש רענון של החומר הסופג‪,‬‬

‫גודל‪.‬‬

‫מייבש מחומם – סליל חימום חשמלי שמחמם‬

‫את החומר הכימי ומוציא ממנו את אדי המים‬
‫מייבש ללא חימום – חלק מהאוויר היבש משמש‬
‫לרענון החומר הכימי‬
‫מערכות אויר דחוס‪ -‬המשך‪.....‬‬
‫מסננים‬
‫‪‬מסנני חלקיקים – ימוקמו בכניסת האויר למדחס‬
‫וביציאה מהמייבש הכימי‪.‬‬
‫‪‬מסנני שמן – הוצאת השמן שבאויר‬
‫‪‬מסנני פחם‬

‫נקודות חשובות לתכנון –‬

‫ניקוז אוטומטי‬
‫מדידת מפלי לחץ‬
‫מערכות אויר דחוס‪ -‬המשך‪.....‬‬
‫מערכת חלוקת אויר‬
‫‪‬תכנון נכון להפחתת מפל הלחץ‬
‫‪‬קביעת חומרי המבנה (ניקיון לעומת מחיר)‬
‫‪‬מדידות –‬
‫טמפרטורה‬
‫לחץ‬
‫‪Dew point‬‬
 ‫דוודי קיטור‬
‫דוד קיטור הוא כלי סגור שבו מים מתחממים תחת לחץ ליצירת אדי מים –‬
‫קיטור‪.‬‬
‫מקור החום הוא דלק (סולר ‪ ,‬גז וכו‪ , ).‬חשמל או תהליכי‬

‫חלקי מערכת דוד קיטור‪-‬‬

‫‪‬מי הזנה לדוד‬
‫‪‬דוד קיטור‬
‫‪‬ארובה‬

‫אנו מבחינים בין שני סוגים של דוודים‪-‬‬

‫‪‬דוד צינורות אש‬
‫‪‬דוד צינורות מים‬
 ‫דוודי קיטור‪ -‬המשך‪....‬‬
‫דוד צינורות אש‬
‫מקור החום (גזי שריפה) בתוך‬
‫הצינורות בעוד שהמים נמצאים במעטפת‪.‬‬
‫יש אפשרות לדוד קיטור צינורות אש אופקי או אנכי‪.‬‬
‫דוודי קיטור‪ -‬המשך‪....‬‬
‫דוד צינורות מים‬
‫מים זורמים בצינורות שמחוממים מבחוץ על ידי אש‪.‬‬
‫דודי צינורות מים משמשים בעיקר לייצור‬
‫קיטור בלחץ גבוה מכיוון שהקיטור זורם‬
‫בצינורות ולכן עובי הדופן של הצינורות‬
‫עולה במקום עובי הדופן של המיכל‬
‫(משפיע פחות על מחיר הדוד)‬
‫דלק נשרף בתא השריפה ‪,‬‬
‫יוצר גזי שריפה ‪ ,‬המים המחוממים‬
‫עוברים למיכל הקיטור ‪,‬‬
‫הקיטור הרווי יוצא מראש המיכל ‪.‬‬
 ‫דוודי קיטור‪ -‬המשך‪....‬‬
‫משחן קיטור‬
‫רוב דודי הקיטור מייצרים קיטור רווי על ידי הרתחת המים‪.‬‬
‫משחן קיטור מרתיח את המים ליצירת קיטור רווי ובשלב נוסף‬
‫מחמם את אדי הקיטור השחון מעבר לנקודת הרוויה‪.‬‬
‫קיטור שחון משמש למערכות בהן לא רוצים עיבוי מים בעת‬
‫התקררות הקיטור‪.‬‬
 ‫דוודי קיטור‪ -‬המשך‪....‬‬
‫בקרת הדוד‬
‫בקרת הדוד מיועדת לשפר את היעילות ולהוריד הוצאות תפעול‪.‬‬
‫‪‬ויסות עודף אויר על מנת להבטיח שריפה מלאה‪.‬‬
‫בקרה על כמות הדלק הנכנס על ידי מדידת לחץ הקיטור‪.‬‬
‫מערכת הבקרה תדאג קודם להגדיל את האויר לדוד ורק אחר כך להגדיל‬
‫את הדלק‪.‬‬
‫‪‬בקרת מפלס –‬
‫מפלס נמוך – צינורות הדוד עשויים להיחשף ולגרום להתחממות יתר‪.‬‬
‫מפלס גבוה – פגיעה בהפרדה של המים והקיטור‪.‬‬
‫בגלל בעיה של הקצפה (בועות יוצרות קצף במים שבדוד) ‪ ,‬בקרה זו משולבת‬
‫עם בקרת ספיקה –מדידת ספיקת הקיטור לעומת ספיקת מי ההזנה לדוד‬
 ‫דוודי קיטור‪ -‬המשך‪....‬‬
‫מי הזנה לדוד (‪)BFW‬‬
‫מי הזנה לדוד מגיעים משני מקורות ‪:‬‬
‫‪‬מי עיבוי הקיטור שנאספו במערכת מי העיבוי‬
‫‪‬מי השלמה‬

‫איכות מי ההזנה לדוד חשובה בגלל שתי סיבות עיקריות‪:‬‬

‫‪ ‬קורוזיה שנגרמת מנוכחות גזים מסיסים במי הדוד‪.‬‬
‫‪ Scaling‬כתוצאה משקיעת מזהמים בצנרת הדוד‬
 ‫דוודי קיטור‪ -‬המשך‪....‬‬
‫ישנן מספר מערכות המיועדות לטפל במי ההזנה לדוד‬
‫דיארציה (‪)Deaerator‬‬
‫עיקרון העבודה של הדיארטור מבוסס על שני חוקים –‬
‫‪‬חוק הנרי – מסיסות גז בתמיסה יורדת כשהלחץ החלקי שלו מעל התמיסה‬
‫יורד‪.‬‬
‫‪‬מסיסות גז בתמיסה יורדת עם עליית הטמפרטורה עד לטמפרטורת הרוויה‬
 ‫דוודי קיטור‪ -‬המשך‪....‬‬
‫בדיארטור המים מרוססים למיכל כנגד קיטור ‪ ,‬בצורה זו מתאפשר חימום מהיר‬
‫של המים לטמפרטורת הרוויה‪.‬‬
‫כתוצאה‪ ,‬מסיסות הגזים יורדת‪.‬‬
‫הגזים מסולקים דרך ה‪ Vent -‬והמים ללא הגזים מוזרמים מתחתית מיכל‬
‫הדיארטור לדוד‪.‬‬
 ‫דוודי קיטור‪ -‬המשך‪....‬‬
‫מערכת תוספים‬
‫טיפול נוסף למניעת ‪ Scaling‬או קורוזיה הוא על ידי מערכת מינון תוספים‬
‫(כימיקלים)‬
‫טיפול מקדים במים (מי ההשלמה)‬
‫‪‬מרכך להוצאת האבנית‬
‫‪ – RO‬מערכת ממברנות להוצאת זיהומים‬
‫‪‬מערכת החלפת יונים להוצאת מלחים‬
‫מיכל‬
‫ישנה חשיבות לעבודה רציפה של דוד הקיטור ולכן נשתמש במיכל איחסון‬
‫משאבות‬
‫מי ההזנה לדוד נמצאים קרוב לטמפרטורת הרתיחה ולכן יש להשתמש‬
‫במשאבות המותאמות לנוזל ברתיחה‪.‬‬
 ‫דוודי קיטור‪ -‬המשך‪....‬‬
‫ארובה‬
‫גזי השריפה ששימשו לחימום המים ויצירת הקיטור יוצאים מהדוד דרך ארובה‪.‬‬
‫ארובה היא צינור המאפשר לגזי השריפה להתפזר באטמוספירה‪.‬‬
‫גזי השריפה יכילו בדרך כלל ‪ , CO2‬אדי מים ‪ ,‬חנקן ועודף חמצן מהשריפה וכן‬
‫זיהומים‪.‬‬
‫גובה הארובה מיועד לגרום לזיהומים להתפזר על פני שטח גדול יותר‪.‬‬
‫ניתן לתכנן ארובה עם מושך טבעי (‪ )Natural draft‬או ארובה עם מושך מכני‬
‫(‪.)Mechanical draft‬‬

‫מושך – מושך הוא הבדל הלחץ המאפשר את זרימת הגז מהארובה‬

‫לאטמוספירה‪.‬‬
 ‫דוודי קיטור‪ -‬המשך‪....‬‬

‫מושך טבעי –‬
‫הגז בארובה חם יותר מהגז באטמוספרה‪ ,‬לפיכך צפיפותו קטנה יותר ‪.‬‬
‫עומד הגז בבסיס הארובה נמוך יותר מעומד הגז מחוץ לארובה‪.‬‬
‫הבדלי לחצים אלו הם המאפשרים זרימה של גז קר מהאטמוספרה אל בסיס‬
‫הארובה לאזור השריפה ‪ ,‬וזרימה של גז חם מאזור השריפה לאטמוספרה‪.‬‬
 ‫דוודי קיטור‪ -‬המשך‪....‬‬
‫מושך מכני –‬
‫מושך טבעי בעייתי לבקרה בגלל שינויים בנתוני הסביבה ובטמפרטורת השריפה‬
‫ולכן כיום משתמשים בדרך כלל במושך מכני ‪.‬‬
‫‪ -Induced draft ‬שימוש בזרם קיטור בכיוון הזרימה של גזי השריפה שמגדיל‬
‫את מהירותם בארובה וע"י כך מגדיל את המושך הטבעי של הארובה או שימוש‬
‫במפוח שיונק את אדי השריפה‬
‫‪ – Forced draft‬הכנסת אויר מאולצת לתוך התנור (מפוח) דרך מחמם אויר‬
‫מוקדם‪ .‬השימוש במחמם אויר מוקדם משפר את יעילות הדוד‪.‬‬
‫‪ – Balanced draft‬שילוב בין שתי השיטות‪ .‬מקובל בדוודים גדולים‪.‬‬
 ‫מצננים (‪)Chiller‬‬
‫מצנן הוא מכונה בה מסולק חום על ידי דחיסת אדים ומעבר פאזה‬
‫או ספיגה עם מעגל קירור‪.‬‬
‫נוזלי הקירור העיקריים הם אמוניה ופראון‪.‬‬
‫מצננים בתעשייה משמשים לקירור מים לטמפרטורות נמוכות‪.‬‬

‫)‪COP (Coefficient of performance‬‬

‫‪COP = Q / W‬‬

‫‪ – Q‬החום שסופק על ידי המעבה (בערך מוחלט)‪ -‬יכולת הקירור‬

‫(‪)kW‬‬
‫‪ – W‬העבודה שבוצעה ע"י המערכת (המדחס) (‪)kW‬‬
‫(ככל שה‪ COP -‬יותר גבוה המצנן יעיל יותר)‬
‫במצננים תעשייתיים נהוגים ערכי ‪ COP‬של ‪3.5-4.8‬‬
 ‫מצננים (‪ -)Chiller‬המשך‪....‬‬
‫‪ ‬צינון בעזרת מדחס‬
‫מדחסים מסוגים שונים (בוכנתי ‪ ,‬צנטריפוגלי ‪ ,‬בורגי וכו‪).‬‬
‫נוזל הצינון נכנס למדחס כאדים רווים ‪ ,‬המדחס מעלה לחץ וכתוצאה ישנה‬
‫עליית טמפרטורה‪ ,‬מתקבלים אדים שחונים‪.‬‬
‫אדים אלו מעובים כנגד מי קרור או אויר קר ‪,‬‬
‫בשלב זה חום מסולק לסביבה‪.‬‬
‫נוזל הצינון כנוזל רווי מובזק‪ ,‬ההבזקה הינה‬
‫אדיאבטית ‪ ,‬מתקבל זרם דו פאזי בטמפ‪.‬‬
‫קרה‪ .‬בשלב המאייד נוזל הצינון עובר מול‬
‫הזרם החם ‪ ,‬חום עובר מהזרם החם לנוזל‬
‫הצינון וגורם להתאיידותו‪.‬‬
‫מאופיין ב‪ COP -‬גבוה‪.‬‬
‫מאפיין מערכות מיזוג אויר‬
 ‫מצננים (‪ -)Chiller‬המשך‪....‬‬
‫‪ ‬צינון בעזרת ספיגה‬
‫מקור האנרגיה הדרושה לתהליך הקירור הוא במקור חום שמחליף את‬
‫החשמל של המדחס (למשל מים חמים או חום מטורבינת גז לייצור חשמל)‪.‬‬
‫נוזל הקירור (בד"כ אמוניה) מתאייד ולוקח איתו חום‪.‬‬
‫המערכת נמצאת בלחץ כך שהאמוניה נוזלית בטמפרטורת החדר‪.‬‬
‫מאייד – אמוניה נוזלית עם גז שיוריד את‬
‫הלחץ החלקי של האמוניה ‪ ,‬הורדת‬
‫טמפרטורת הרתיחה ‪ ,‬האמוניה הופכת לגז‪.‬‬
‫בזמן ההתאיידות האמוניה "לוקחת" את החום‬
‫ויוצרת את הקרור הדרוש‪.‬‬
‫קבלת אמוניה נוזלית –‬
‫המסת התערובת במים (רק האמוניה מסיסה)‬
‫הפרדת המים מהאמוניה ע"י חימום‪.‬‬
‫שימוש במעבה לקרור ועיבוי האמוניה החמה‪.‬‬
‫תהליך זה נחשב ליעיל‬
 ‫מצננים (‪ -)Chiller‬המשך‪....‬‬
‫פראון‬
‫‪ ‬פראון הוא שם מסחרי של חברת ‪ Dupont‬לקבוצת חומרים‬
‫המשמשים כנוזלי קירור‪.‬‬

‫‪ ‬הרכב כימי ‪Chlorofluorocarbon -‬‬

‫‪‬תופעת החור באוזון‬

‫‪‬בעתיד – ‪ , R-32‬גז אינרטי שהרכבו הכימי הוא ‪CH2F2‬‬

 ‫מצננים (‪ -)Chiller‬המשך‪....‬‬
‫סוגי פראונים נפוצים‬
‫‪ ‬פראון ‪ , CClF -11‬נקודת איוד ‪.oC 24‬‬
‫מתאים לעבודה בלחצים נמוכים‬
‫הייצור שלו הופסק בשנת ‪1995‬‬
‫‪ ‬פראון ‪ , CClF – 13‬נקודת איוד ‪oC 85.5-‬‬
‫‪3‬‬
‫על פי אמנת מונטריאול ייצורו יופסק בשנת ‪2010‬‬
‫‪ ‬פראון ‪ CF4 , CHF3 – 23 ,14‬מתאים לעבודה בטמפרטורות‬
‫נמוכות ‪ ,‬מולקולות מאד יציבות שגורמות לאפקט החממה פי‬
‫‪ 11700‬ממולקולת ‪CO2‬‬
‫‪ ‬פראון ‪ , CHClF2 – 22‬נקודת איוד ‪ , 40.7oC-‬יותר ידידותי‬
‫לסביבה אך עדיין פוגע באוזון‪.‬‬