‫‪Friday Funday‬‬

‫★ ביקורת בר ★‬
‫מאת ענת טייכר‪.12.10.2009 .‬‬

‫היה הייתה לי אג'נדה‪ :‬פאבים הם לחלשים‪ .‬אני‪ ,‬בחורה בעלת מנוי ל"הולמס פלייס"‪ ,‬נהגתי להימנע מן‬
‫האמורים כל עוד נפשי בי וכל עוד חברי בוששו לציין את ימי הולדתם באקט לגימת שיכר חובקת שולחן‪.‬‬
‫כשרצה הגורל ונשא אותי בואכה פאב אקראי‪ ,‬תמיד מצאתי על מה להתלונן‪" :‬המוסיקה פה עושה שמות‬
‫בעור תופי!"‪" ,‬מה הטעם בהשתכרות כשאין מרצפת אחת פנויה בכדי לרקוד אותה?!"‪ ,‬או "מה? אתם לא‬
‫מגישים אספרסו? זהו! אני נוהגת הביתה!"‪ .‬מי לא קרא לי זקנה )מה שכבר אז לא היה רחוק מן האמת‪,‬‬
‫שכן השנה שוב חגגתי את יום הולדתי ה‪ 21-‬בפעם המי יודע כמה‪ ?(...‬אבל אני ‪ -‬נותרתי בשלי‪ ,‬מסרבת‬
‫למצוא את ההיגיון המסתתר באקט היציאה לפאב‪.‬‬
‫השנים חלפו‪ ,‬והאמיתות הברורות דהו בהדרגה‪ .‬משהתמרכזתי גיאוגרפית‪ ,‬החלו מתהווים גם שינויים‬
‫בהרגלי היציאה‪ .‬הפאבים הפכו לברים‪ ,‬כאלו שכונתיים‪ ,‬מסופחי רחבות ריקודים ובמרחק הליכה‪ ,‬ואני‪,‬‬
‫התחלתי לרעות בשדותיהם בתדירות הולכת וגוברת‪.‬‬
‫בחודש‪-‬חודשיים האחרונים‪ ,‬אם לשחוק את המטאפורה‪ ,‬יצא לי דווקא לנענע את הזנב בלוקיישן מעט‬
‫מרוחק מביתי‪ ,‬שלמורת סוגיית פעימות המונה‪ ,‬זכה לכהן ככוס התה הפותחת לאירועי יום השישי הבאים‬
‫עלי לטובה‪ .‬ה"‪ ,"Friday Funday‬ליין האינדי פופ הלבבי של בר האשמורת‪ ,‬ממוקם בצניעות אסטרטגית‬
‫בשדרות רוטשילד ‪ .10‬כבר על מרפסת הכניסה‪ ,‬המשמשת את באי המקום כאזור ישיבה שוקק )באופן‬
‫יחסי‪ (..‬לכל דבר‪ ,‬ניתן לחוש את הוויית האינטראקציה באוויר‪ .‬קבוצות קבוצות של קהל דברני המוגדר‬
‫כ'מולטי‪-‬סקסואלי'‪ ,‬התחומות להן בתינוק קהילתי העונה לשם אלון‪ ,‬תובלנה את האורח האקראי אל דלת‬
‫הכניסה‪ .‬עם פתיחתה של זו‪ ,‬ייחשף הבליין לחלל קומפקטי ומאוכלס במידה‪ ,‬אשר טומן בחובו בר מכובד‪,‬‬
‫איזור ישיבה עאלק אינטימי‪ ,‬ורחבת ריקודים אחת‪ ,‬מטר על מטר‪ ,‬עליה מתרחשת אחת לכמה דקות איזו‬
‫דרמה קטנה ומשעשעת‪.‬‬
‫לא ברור בגין מה שבה הליין הקטן והמתהווה את ליבי‪ .‬אולי זו תחושת החברייה העולצת והצבעונית‬
‫למראה‪ ,‬הכוללת טווסים מזנים שונים‪ ,‬צעירות ענוגות וחובבות קרחונים וגם גברים‪-‬גברים עם ארונות‬
‫מעורפלים באופק‪ ...‬אולי זוהי בלילת הסכרין המוסיקלית אשר פיזזה את דרכה אל מרכולתי ואל כפות‬
‫רגליי‪ ...‬ואולי‪ ,‬מדובר בכלל באופן התנהלותם הבלתי אפשרי של צמד הדי‪-‬ג'יים זה מול זה )אורן מרזם כאח‬
‫הגדול האמון ברצינות תהומית על סט דיסקו‪-‬שנות‪-‬אלפיים‪ ,‬בעוד‬
‫גיחה‬ ‫על‬ ‫מוותר‬ ‫לא‬ ‫שטוייר‪,‬‬ ‫רועי‬ ‫ה'טווי‪-‬פופ‪-‬פוראבאר'‪,‬‬ ‫קולגת‬
‫להמבורגרייה הקרובה‪ ,‬ממנה שב הוא לעמדה תוך פיזוז מאסיבי‬
‫והפשטת באי המקום(‪ .‬מה שבטוח הוא שעד שנראה כאן יורה אמיתי‪,‬‬
‫או לפחות עד שיתחיל כאב השיניים להציק‪ ,‬ה"‪"Friday Funday‬‬
‫מסתמן כאפריטיף חביב ומנומק ללילות השישי החמים שעוד נותרו‪.‬‬
‫רוטשילד ‪ ,10‬תל אביב‪.‬‬ ‫פאב האשמורת‪.‬‬