‫השפעת נאנוטופוגרפיית המשטח על‬

‫גדילת תאים אנימליים וחיידקים‬

‫מגישים‪ :‬מתן פאר‬

‫רונן שורץ ‪034455634‬‬

‫"העבודה נעשתה במסגרת הקורס "פרוייקט מחקרי‬

‫במכללת יהודה ושומרון באריאל‬
‫בהנחיית דר' רבקה כהן‬
 ‫‪2‬‬

‫‪1‬תודות‬
‫בהגיענו לחלק זה של העבודה נאלצנו לחשוב על כל התקופה בה עסקנו במחקר וגילינו רשימה לא קצרה‬
‫של אנשים אשר בלעדיהם לא היינו מסוגלים להתקדם אפילו צעד קטן אחד‪ .‬אנו תקווה שלא שכחנו אף אחד‬
‫מהם‪ ,‬מכל מקום סליחה ממי שנשכח בלהט הרגע‪.‬‬
‫התודה הגדולה מכולן מגיעה לדר' רבקה כהן אשר ליוותה אותנו לכל אורך התהליך הקשה של ביצוע מחקר‬
‫בפעם הראשונה בחיינו‪.‬היא תמיד הייתה קשובה אלינו והיתה מוכנה לעזור ולקדם אותנו‪.‬‬
‫תודה מעומק הלב לדר' מיכאל פירר אשר הקדיש לנו מזמנו היקר והדריך אותנו וייעץ בכל בעיה שפנינו אליו‬
‫בתחום גידול התאים האנימליים‪ .‬תודה לדר' אדוארד בורמשנקו ולכל הצוות שלו שעזרו לנו מאוד להכין את‬
‫הפולימר המשמש כמצע לגידול התאים‪ :‬לנה‪ ,‬אלבינה ו‬
‫תודה מיוחדת מגיעה ליעקב לנגזם מאוניברסיטת בר‪-‬אילן אשר סייע לנו רבות בכל הקשר למיקרוסקופ‬
‫האלקטרונים‪.‬‬
‫‪3‬‬

‫‪2‬תקציר‬
 ‫‪4‬‬

‫‪3‬תוכן עניינים‬
‫‪2‬‬ ‫‪ 1‬תודות‬

‫‪3‬‬ ‫‪ 2‬תקציר‬

‫‪4‬‬ ‫‪ 3‬תוכן עניינים‬

‫‪5‬‬ ‫‪ 4‬רשימת איורים‬

‫‪7‬‬ ‫‪ 5‬רקע‬

‫‪........................................................................................................................7‬תאים אנימליים ‪5.1‬‬

‫‪-ECM.............................................................................................7‬רעיונות כלליים על תאים ו ‪5.1.1‬‬

‫‪.......................................................................................................7‬הדבקות התא והתפשטותו ‪5.1.2‬‬

‫‪.........................................................................................................9‬אינטרקציות תא‪-‬משטח ‪5.1.3‬‬

‫‪.............................................................................................................................10‬חיידקים ‪5.2‬‬

‫‪..............................................................11‬אינטרקציות כימופיזיקליות בין חיידקים ומשטחים‪ :‬שלב ראשון ‪5.2.1‬‬

‫‪............................................................11‬אינטרקציות מולקוליות ותאיות בין חיידקים ומשטחים‪ :‬שלב שני ‪5.2.2‬‬

‫‪...................................................................12‬אינטרקציות חיידקים‪-‬חומר ביולוגי לפי מודלים תאורטיים ‪5.2.3‬‬

‫‪......................................................................................14‬גורמים המשפיעים על הדבקות חיידקים ‪5.2.4‬‬

‫‪20‬‬ ‫‪ 6‬שיטות וחומרים‬

‫‪......................................................................................................................20‬תאים אנימליים ‪6.1‬‬

‫‪..........................................................................................................................20‬תאים ‪6.1.1‬‬

‫‪..................................................................................................................20‬תרבית תאים ‪6.1.2‬‬

‫‪...............................................................................................................20‬הדבקות התאים ‪6.1.3‬‬

‫‪.............................................................................................................................20‬חיידקים ‪6.2‬‬

‫‪..................................................................................................................20‬סוגי חיידקים ‪6.2.1‬‬

‫‪....................................................................................................................20‬תנאי גידול ‪6.2.2‬‬

‫‪............................................................................................................20‬הדבקות החיידקים ‪6.2.3‬‬

‫‪21‬‬ ‫‪ 7‬תוצאות‬

‫‪......................................................................................................................21‬תאים אנימליים ‪7.1‬‬

‫‪.............................................................................................................................21‬חיידקים ‪7.2‬‬

‫‪22‬‬ ‫‪ 8‬מסקנות ודיון‬

 ‫‪5‬‬

‫‪23‬‬ ‫‪ 9‬ביבליוגרפיה‬

‫‪4‬רשימת איורים‬
‫‪8‬‬ ‫איור ‪ - 1‬אתרי מגע בין משטח לתא‪.‬‬

‫איור ‪ – 2‬התפשטות תאים כפונקציה של אנרגיה חופשית על פני משטח‪9....................................................................................... .‬‬

‫הקו המרוסק מייצג התפשטות תאים בהעדרות חלבוני סרום‪,‬הקו המלא מייצג התפשטות תאים בנוכחות חלבוני סרום‪9...............................‬‬

‫איור ‪ - 3‬מודל סכמטי של השלבים ביצירת ביופילם עבור ‪10..........................................................................S. epidermidis‬‬

‫‪12‬‬ ‫איור ‪ - 4‬מודל סכמטי של שלב ‪2‬‬

 ‫‪6‬‬

‫איור ‪ - 5‬השפעת תנאי הזרימה על צפיפות הביופילם (עגולים מלאים) ועובי הביופילם (עגולים ריקים) ))‪15......Chang et al.,1991‬‬

‫איור ‪ - 6‬השפעת תנאי הזרימה על ‪15....................................................................................................................S. aureus‬‬

‫איור ‪ -7‬הדבקות חיידקים כפונקציה של תכולת ‪17.................................................................................................AA, DMEA‬‬

‫איור ‪ -8‬הדבקות ‪ S. epidermidis‬על ‪17.....................................................................PS/BSM,Si/BSM,PMMA/BSM‬‬

‫איור ‪ - 9‬הדבקות ‪ S. aureus‬על פולימר מחורץ‪18................................................................................................................‬‬

‫איור ‪ - 10‬השיפור בקישור של משטח חלק כפונקציה של רדיוס החריץ עבור חריצים בצורת ‪ U‬ו‪19...............................................V-‬‬
 ‫‪7‬‬

‫‪5‬רקע‬

‫‪5.1‬תאים אנימליים‬

‫‪5.1.1‬רעיונות כלליים על תאים ו‪ECM-‬‬

‫תאים הם מבנים מאוד מסודרים המורכבים מאברונים המבצעים תפקודים ספציפיים )דהיינו‪ ,‬ייצור גליקו‬
‫וליפוחלבונים‪ ,‬סינתזת ‪ ,DNA‬וייצור אנזימים פרוטאוליטיים)‪ .‬שאר התא כולל את הציטופלסמה והממברנה‪,‬‬
‫שמקיפה את האברונים והציטופלסמה גם כן‪ .‬אזורים שונים של ממברנת התא מתאימים לתפקודים שונים‪ ,‬כגון‬
‫הצמדות מכאנית‪ ,‬ספיחה‪ ,‬הפרשה‪ ,‬ותקשורת עם תאים אחרים‪.‬‬
‫מיקרופילמנטים בציטופלסמה‪ ,‬העשויים מאקטין )‪ ,)actin‬מיוזין )‪ ,)myosin‬אקטינין )‪ ,)actinin‬וטרופומיוזין )‬
‫‪ ,)tropomyosin‬מייצרים רשת‪ ,‬הקרויה ציטוסקלטון )‪ ,)cytoskeleton‬שאחראי להדבקות התא וניידותם‪ .‬הרשת‬
‫הזאת מחוברת לממברנה דרך מבני אינטגרינים )‪ ,)integrins‬שהם רצפטורים הבנויים חלבונים הטרודימריים‬
‫בעלי שני תתי יחידות שחוצים את הממברנה‪ .‬אינטגרינים הינם בעלי תפקיד חשוב בהתנהגות תאים מתוקף‬
‫יכולתם להעביר מסרים לשני הכיוונים היוצרים אינטרקציות הדדיות בין תאים‪ .‬הם גם מתווכים את אינטרקציות‬
‫הדבקות התאים על ידי קישור לחלבונים המעודדים הדבקות למשטחים מוצקים‪ ,‬רכיבי המטריצה החוץ תאית‬
‫‪,‬ותאים אחרים )דהיינו‪ ,‬פיברונקטין וויטרונקטין)‪.‬‬
‫המטריצה החוץ תאית )‪ )ECM‬היא רשת המורכבת מאקרומולקולות אקסטראצלולריות שעשויות מחלבונים‬
‫סיביים המוטמעים בג'ל מימי של פוליסכריד‪ ECM .‬עוזר להחזיק את התאים והרקמות ביחד‪ ,‬והוא מספק רשת‬
‫מאורגנת באמצעותה התאים נעים ומתקשרים אחד עם השני‪ ECM .‬קיים בשתי צורות‪ :‬מטריצה בעלת סדקים‬
‫)דהיינו‪ ,‬ריקמת חיבור) ואפיתליום‪ .‬ל ‪ ECM‬יש תפקידים נוספים‪ :‬שליטה על גדילת התא‪ ,‬קביעת האורינטציה‬
‫של התא‪ ,‬תמיכה לצורך התרבות מהירה של התאים והתחדשות רקמות‪ ,‬תמיכה בדיפרנציאציה של התא ועוד‪.‬‬

‫‪5.1.2‬הדבקות התא והתפשטותו‬

‫הרב המוחלט של סוגי התאים אינם יכולים להתקיים ללא הדבקות ל ‪ .ECM‬לפיכך‪ ,‬הדבקות התא הינו גורם‬
‫הכרחי בהשרדותם של תאים‪.‬‬
‫בסביבה פיזיולוגית‪ ,‬ספיחת חלבונים תמיד מקדימה הדבקות התא‪ .‬חלבונים אלו‪ ,‬ביחד עם חלבונים הנוצרים‬
‫על ידי התא‪ ,‬ובתלות במאפייני המשטח‪ ,‬קובעים את חוזק וסוג אתרי ההדבקות‪ .‬ישנם שלושה סוגים מקובלים‬
‫של אתרי הדבקות בין תאים למשטח מוצק‪:‬‬
‫•מוקד הדבקות )‪ :)focal adhesion‬זאת הדבקות מאוד חזקה שבאופן כללי קשורה להתקשרות‬
‫לפיברונקטין‪ .‬התואמת לפערים של ‪ 10-20nm‬שקיימים בקצות התא‪.‬‬
‫•מגע קרוב )‪ :)close contact‬מתאים לפערים של ‪ 30-50nm‬הסובבים את מוקדי ההדבקות‪.‬‬
‫•מגע עם ה ‪ :)ECM )extracellular matrix contact‬הנוצר על ידי גדילים וסיבים של ‪ ECM‬המחברים את‬
‫התא למשטח‪.‬‬
‫פערים >‪.nm 100‬‬
‫תאור סכמטי של אתרי ההדבקות נראה באיור ‪.1‬‬
 ‫‪8‬‬

‫איור ‪ - 1‬אתרי מגע בין משטח לתא‪.‬‬

 ‫‪9‬‬

‫‪)a‬מוקד הדבקות ‪ )b‬מגע קרוב ‪ )c‬מיקום אתרי ההדבקו השונים‪ -MF .‬מיקרופילמנטים‪ -M ,‬ממברנת‬
‫התא‪ -AP,‬חלבון הדבקות‪ -FN,‬פיברונקטין‪ -ECMC,‬מגע עם ‪ -ECM, C‬מגע קרוב‪ -F,‬מוקד הדבקות‪.‬‬
‫תאים יכולים להדבק ל ‪ ECM‬או לתאים אחרים‪ .‬המגע שנוצר באינטרקציות מסוג זה שונה בצורה משמעותית‬
‫מאשר זה הנוצר מאינטרקציות תא‪-‬משטח‪ ,‬ניתן לתאר זאת על ידי ארבעה סוגי אתרים מקובלים‪ :‬נקסוס )‬
‫‪– )nexsus‬רשת‪ ,‬שנוצרת על ידי מערך קשרים דמויי פלאק בין ממברנה פלסמטית של תאים קרובים; דסמוזום‬
‫)‪ – )desmosome‬קישור מכאני הנוצר מעיבוי ממברנה פלסמטית של שני תאים קרובים‪ ,‬ומכיל חומר סמיך;‬
‫המידסמוזום )‪ -)hemidesmosome‬בדומה לדסמוזומים אך בין תאים ל ‪ ;ECM‬וחיבור צמוד‪ -‬הנוצר כאשר‬
‫ממברנות תאים קרובים נדבקות אחת לשניה‪.‬‬
‫כאשר תאים נקשרים למשטח הם מתפשטים עליו כתוצאה מתהליך משולב של הדבקות מתמשכת והתכווצות‬
‫רשת ציטופסמטית‪ .‬הדבקות והתפשטות תאים מושפיחם ישירות על ידי המאפיינים הכימופיזיקליים של‬
‫המשטח‪.‬‬

‫‪5.1.3‬אינטרקציות תא‪-‬משטח‬
‫באופן כללי‪ ,‬חומרים סנתטיים הופכים לפעילים ביולוגית רק לאחר אינטרקציה ראשונית עם חלבונים‬
‫ממומסים‪ .‬חלבונים שנספחו הופכים חומר אינרטי למשטח פעיל ביולוגית שיכול לווסת הדבקות תאים‪,‬‬
‫התפשטותם ותפקודם‪.‬‬
‫חושבים שהתכונות הספציפיות של המשטחים‪ ,‬וכן התכונות הספציפיות של החלבונים ביחד‪ ,‬קובעים את ארגון‬
‫שכבת החלבונים שנספחה‪ ,‬ואופי השיכבה קובע את תגובת התא למשטחים‪ .‬לדוגמה‪ ,‬התפשטות תאים נמוכה‬
‫קיימת על משטח הידרופובי והתפשטות טובה ישנה על משטח הידרופילי בנוכחות חלבוני סרום ואף בהעדרם‬
‫כמוראה באיור ‪.2‬‬

‫איור ‪ – 2‬התפשטות תאים כפונקציה של אנרגיה חופשית על פני משטח‪.‬‬

‫הקו המרוסק מייצג התפשטות תאים בהעדרות חלבוני סרום‪,‬הקו המלא מייצג התפשטות תאים בנוכחות‬
‫חלבוני סרום‬
‫מאפייני המשטח משתקפים בהרכב וקונפורמציית הסוגים השונים של החלבונים הספוחים‪ ,‬דהיינו‪ ,‬חלבוני‬
‫סרום וחלבונים שהופקו על ידי התא‪ ,‬ולפיכך מציגים קבוצות מולקולריות שונות לתאים שנדבקים ומתפשטים‪.‬‬
 ‫‪10‬‬

‫תכונות אחרות של המשטח כגון קבוצות טעונות שלילית בפני המשטח‪ ,‬טופוגרפיית המשטח‪ ,‬חיספוס‪,‬‬
‫טקסטורה‪ ,‬נקבוביות‪ ,‬מביאים להשפעה שלא מוטלת בספק על תפקודי התא‪.‬‬

‫‪5.2‬חיידקים‬
‫בתהליך ההתיישבות החיידקים נדבקים במהירות לפולימר ומתחילים להתרבות במהירות על מנת לייצר‬
‫אשכולות תאים רב שכבתיות על פני שטח הפולימר המצויים בתוך חומר חוץ‪-‬תאי )‪)extracellular material‬‬
‫כמוראה באיור ‪.3‬‬

‫איור ‪ - 3‬מודל סכמטי של השלבים ביצירת ביופילם עבור ‪S. epidermidis‬‬

‫הצטברות ביומסה של בקטריה וחומר חוץ‪-‬תאי על חומר מוצק נקרא ביופילם‪ .‬לאחר יצירת ביופילם‪ ,‬תאים‬
‫שלא נדבקו וקצת תאים שנדבקו משתחררים מהשיכבה שנוצרה‪ ,‬או על ידי הפסקת ייצור חומר חוץ תאי‬
‫במנגנון ויסות פנוטיפי‪ ,‬או על ידי ‪ exhaustion conditions‬שתומכים בייצור חומר חוץ תאי שנקרא גם ‪ ,slime‬ואז‬
‫התאים חופשיים לנדוד לאתרי התיישבות אחרים על מנת לחזור על תהליך ההתיישבות‪.‬‬
‫זני חיידקים שאינם מייצרים ‪ slime‬נדבקים פחות והינם פחות פתוגניים‪ .‬הקונספט הנוכחי דוגל בכך שייצור‬
‫‪ slime‬חשוב במיוחד לארועים שבאים אחרי השלב הראשוני של ההדבקות‪ ,‬הכולל יישוב מספר משטחים‪ ,‬הגנה‬
‫מפני פגוציטוזה‪ ,‬הפרעה לתגובה החיסונית של התא‪,‬והפחתת השפעה של חומרים אנטיביוטיים‪ .‬יתר על כן‪,‬‬
‫הביופילם מגן על הבקטריה מפני הנתקות כתוצאה מתנאי זרימה‪.‬‬
 ‫‪11‬‬

‫‪5.2.1‬אינטרקציות כימופיזיקליות בין חיידקים ומשטחים‪ :‬שלב ראשון‬

‫הדבקות חיידקים למשטחים נובעת מהמשיכה הראשונית של התאים למשטח שמגיעה לאחר ספיחה והצמדות‪.‬‬
‫באופן כללי חיידקים מעדיפים לגדול על משטחים זמינים מאשר בתוך פאזה נוזלית‪ .‬חיידקים נעים או מונעים‬
‫כלפי פני שטח של חומר כלשהו בעזרת כוחות פיזיקליים‪ ,‬כגון תנועת בראון )‪ ,)Brownain motion‬כוחות משיכה‬
‫ואן דר ואלס‪ ,‬כוחות גרויטציוניים‪ ,‬האפקט של המטען האלקטרוסטטי המצוי בפני השטח ואינטרקציות‬
‫פידרופוביות‪ ,‬תוך כדי זה תהליך כמוטקסיס )‪ )chemotaxis‬ואולי גם תהליך הפטוטקסיס )‪ )hepatotaxis‬תורמים גם‬
‫כן‪.‬‬
‫תנועת חיידקים מונעת מריכוז כימיקלים מרחפים –כמוטקסיס‪ -‬או כימיקלים הקשורים למשטח – הפטוטקסיס‪-‬‬
‫המכונים ‪ chemoattractants‬כגון‪ :‬חומצות אמינו‪,‬סוכרים‪ ,‬אוליגופפטידים‪ .‬כמוטקסיס מתרחש כמעט בכל‬
‫המיקרובים ויכול לווסת את גדילתם על משטחים על ידי ויסות מרכיבי הדבקות תאיים והכנת תאים‬
‫לאינטרקציות תא‪-‬תא ותא‪-‬משטח‪.‬‬
‫האינטרקציות הפיזיקליות נחלקות לשניים‪ ,‬אינטרקציות רחוקות וקרובות‪ .‬האינטרקציות הרחוקות )לא‬
‫ספציפיות‪ ,‬מרחק> ‪ )50nm‬בין תאים ומשטחים מתוארים ככוחות הדדיים‪ ,‬שהם פונקציה של המרחק ואנרגיה‬
‫חופשית‪ .‬אינטרקציות קרובות נהיות משמעותיות כאשר התא והמשטח מגיעים למגע קרוב )<‪ ,)nm 5‬שהם‬
‫נחלקים לקשרים כימיים )כגון קשרי מימן)‪ ,‬אינטרקציות יוניות ודיפול ואינטרקציות הידרופוביות‪ .‬חיידקים‬
‫מועברים לפני השטח על ידי האינטרקציות הרחוקות וכאשר נוצר מגע קרוב יותר האינטרקציות הקרובות‬
‫משפיעות יותר‪ .‬ההצמדות הראשונית הזאת של החיידקים למשטחים היא השלב ההתחלתי של הדבקות‪,‬‬
‫המאפשר את שלב ההדבקות המולקולרי או התאי‪.‬‬

‫‪5.2.2‬אינטרקציות מולקוליות ותאיות בין חיידקים ומשטחים‪ :‬שלב שני‬

‫בשלב השני של ההדבקות‪ ,‬ריאקציות ספציפיות מולקולרית בין החיידקים למשטח הן שמשפיעות‪ .‬זה מרמז על‬
‫הדבקות חזקה יותר של חיידקים למשטח על ידי המבנים הקיימים בפני השטח של החיידקים הכוללים‬
‫קפסולות )‪ ,)capsules‬ציציות )‪ ,)fimbriae‬שעריות )‪ ,)pili‬וחומר חוץ תאי )‪ .)slime‬בנוסף‪ ,‬חלבונים וחומצה‬
‫טיכואית יכולים לתרום ליצירת מסה צמיגה מאוד‪ .‬יתר על כן‪ ,‬חיידקים מתקשרים באופן ספציפי עם חלבונים‬
‫)למשל ‪ S.aureus‬עם פיברונקטין) איור ‪.4‬‬
 ‫‪12‬‬

‫איור ‪ - 4‬מודל סכמטי של שלב ‪2‬‬

‫‪5.2.3‬אינטרקציות חיידקים‪-‬חומר ביולוגי לפי מודלים תאורטיים‬

‫כאשר מיקרואורגניזמים מתקרבים לפני שטח של חומר כלשהו‪ ,‬הצמדותם נקבעת על ידי אינטרקציות‬
‫פיזיקליות וכימיות‪,‬שיכולים לעודד משיכה או דחייה‪,‬לפי התגובה ההדדית המורכבת לכימיית החיידקים ופני‬
‫השטח של המצע‪,‬והפאזה המימית‪ .‬בכדי להבין את הכוחות שמשפיעים על ההצמדות מספר חוקרים ניסו‬
‫לקבוע האם הצמדות חיידקים למשטחים נשלטים על ידי אותן אינטרקציות כימופיזיקליות המשפיעות כל‬
‫שיקוע חלקיקים קולוידליים דוממים‪ .‬הוצעו שלוש גישות תאורטיות‪ :‬מודל ‪ ,DLVO‬המודל התרמודינמי ותאוריית‬
‫‪ DLVO‬המורחבת‪.‬‬
‫תאוריית ‪ DLVO‬משמשת לתאור האינטרקציה הנקייה )‪ )VTOT‬בין תא למשטח כמאזן בין שני גורמים‬
‫אדטיביים‪ VA :‬נובע מאינטרקציות ואן דר ואלס )באופן כללי משיכה) ואינטרקציות דחייה )‪ )VR‬כתוצאה מחפיפה‬
‫בין השיכבה האלקטרונית הכפולה של התא והמצע‬
‫)אינטרקציות קולון‪ ,‬באופן כללי דחייה משום המטען השלילי של התא והמצע)‪ .‬למרות ש ‪ DLVO‬יכולה להסביר‬
‫רמות נמוכות של הצמדות חיידקים למשטחים בעלי מטען שלילי‪ ,‬היא אינה יכולה להסביר רמות שונות של‬
‫הצמדות שהתגלו בסוגים אחרים של משטחים או בתמיסות שהכילו כמות ניכרת של אלקטרוליטים‪ .‬ניתן‬
‫להתווכח על כך ש ‪ DLVO‬מתארת אחד מתוך מספר מרכיבים של תהליך ההצמדות; הלא הוא הסיכוי של‬
‫אורגניזם להתגבר על מחסום אלקטרוסטטי‪ .‬על כל פנים‪ ,‬היא אינה מתארת את הסוגים השונים של‬
‫אינטרקציות מולקולריות הנכנסות לפעולה כאשר פולימרים על פני החיידקים באים במגע עם קבוצות‬
‫מולקולריות שעל המצע‪ .‬יתר על כן‪ ,‬היא אינה לוקחת בחשבון מבנים ומולקולות שעל פני שטח החיידקים‬
‫שמשפיעים על מרחק תא‪-‬משטח והסוג הספציפי של האינטרקציה‪ ,‬שהרי חספוס המצע והמתאם בין מטען פני‬
‫השטח וההדבקות אינו ישיר )השפעת המטען חשובה יותר עבור הצמדות תאים הירופיליים מאשר תאים‬
‫הידרופוביים)‪.‬‬
‫התאוריה התרמודינמית היא הגישה הכימופיזיקלית השנייה שניסתה לתאר הדבקות תאים למשטחים‪.‬‬
‫היא לוקחת בחשבון את הסוגים השונים של אינטרקציות משיכה ודחייה‪ ,‬כגון ואן דר ואלס‪ ,‬אלקטרוסטיים או‬
 ‫‪13‬‬

‫דיפול אבל מבטאת אותם במונחים של אנרגיה חופשית‪ ,‬שהיא מונח תרמודינמי‪ .‬גישה זו דורשת הערכה של‬
‫ערכים נומריים של פרמטרים תרמודינמיים‪ ,‬כלומר אנרגיה חופשית בפני השטח של החיידקים והמצע ואנרגיה‬
‫חופשית בפני השטח של התמיסה המרחיפה )או מתח פנים של התמיסה)‪ ,‬במטרה לחשב את אנרגיית גיבס‬
‫של הדבקות עבור הדבקות חיידקים‪ .‬הדבקות עדיפה במצב שבו אנרגיית גיבס ליחידת שטח הינה שלילית‬
‫כתוצאה מההדבקות‪ ,‬כלומר הצמדות ספונטנית נלווית לירידת האנרגיה החופשית במערכת‪ ,‬כצפוי מחוק שני‬
‫של תרמודינמיקה‪ .‬מנקודת הסתכלות תרמודינמית‪ ,‬ישנן שלוש תאוריות עיקריות המסבירות את הדבקות‬
‫התאים‪ .‬משוואת ניומן )‪ ,)Neumann equation‬גישה זו מבוססת על רכיבים מתפצלים קוטבית ותאוריית חומצה‪-‬‬
‫בסיס של לואיס‪ .‬כל אחת מהתאוריות הללו מסבירה פאן אחר של טבע המשטחים והמאפיינים המולקולריים‬
‫שלהם המעורבים בתהליך ההדבקות‪ .‬תאוריות אלה אינן תואמות אחת את השנייה וקבלה של אחת מהן דוחה‬
‫את האחרת‪ )1 .‬תאוריית ניומן – מקבלת שזוית מגע אחת מספיקה על מנת לאפיין את שדה הכוחות הנוצר בפני‬
‫המשטח והתכונות המולקולריות אינן משפיעות על תוצאות הניסויים‪ )2 .‬גישת הפיזור הפולרי – מתאימה לחיזוי‬
‫העבודה של ההדבקות בין פאזות כאשר אין אינטרקציות ספציפיות באיזור הבינפני‪ .‬מכל מקום‪ ,‬ההנחה שחומר‬
‫מתקשר דרך כוחות הנוצרים מדיפולים קבועים וכן שאינטרקציות מסוג זה‪ ,‬כמו הן סימטריות‪ ,‬עומדת בסתירה‬
‫מוחלטת לקונספציה הנוכחית בתחום של אינטרקציות בין מולקולריות של פאזות מעובות‪ )3 .‬גישת תורם‬
‫האלקטרון‪-‬מקבל האלקטרון היא הגישה המתקדמת ביותר והיא זאת שנעזרת בידיעות הפיזיקליות המקובלות‬
‫כיום בתחום של אינטרקציות באיזור הבינפני‪ .‬גישה זו טוענת שהדיפול הקבוע שתורם לכוחות הבין‬
‫מולקולריים הינו קטן עד כך שהוא ניתן להזנה וכך שבסיס‪-‬חומצה ובפרט קשר מימן הוא שאחראי‬
‫לאינטרקציות‪ .‬אולם‪ ,‬נכונות התוצאה הכמותית המתקבלת מהתאוריה עדיין נמצאים בוויכוח‪.‬‬
‫באופן כללי‪ ,‬הגישה התרמודינמית מניחה שהתהליך הוא הפיך‪ ,‬אך זה איננו המקרה‪ .‬יתר על כן‪ ,‬בתאוריית‬
‫‪ ,DLVO‬אנרגיית האינטרקציה תלויה במרחק‪ ,‬בעוד שבגישה התרמודינמית יצירת איזור בינפני חדש של תא‪-‬‬
‫מצע על חשבון איזור בינפני של מצע‪-‬מדיום הינו מחושב‪,‬דהיינו חוזק האינטרקציה בנקודת המגע הוא זה‬
‫שמחושב‪ .‬אם לא נוצר איזור בינפני חדש‪ ,‬התאוריה אינה מתאימה‪ .‬שאלה נוספת היא איזה איזור של התא‬
‫נמצא בפועל במגע עם המצע‪ .‬יתר על כן‪ ,‬הגישה התרמודינמית היא מודל שיווי משקל שאינו מתייחס‬
‫לקינטיקה‪ .‬בכלליות‪ ,‬קשה מאוד לקבוע ערכים מדוייקים עבור האנרגיה החופשית של פני שטח החיידקים‬
‫משום שהם בעלי כימיה מסובכת ונמצאים בסביבה מימית ‪ .in vivo‬לפיכך‪ ,‬חישובי אנרגיה חופשית משתנים‬
‫בזמן ההדבקות ויכולים להיות שגויים‪ .‬בנוסף‪ ,‬התאוריה התרמודינמית תואמת מערכות סגורות שבהן אין כניסה‬
‫של אנרגיה מבחוץ‪ ,‬אך חיידקים הינם אורגניזמים חיים שממירים מצע גידול לאנרגיה‪ ,‬וההדבקות עשויה להיות‬
‫מושפעת מאנרגיה שנצרכת במנגנונים פיזיולוגיים או סינתזה של פולימרים נדבקים‪.‬‬
‫לפיכך‪ ,‬יישום התאוריה התרמודינמית לא מצליחה להסביר או לחזות את כל ההתנהגויות בתחום ההצמדות‬
‫שנצפו בחיידקים‪ .‬מכל מקום‪ ,‬גישה זו עזרה להסביר תובנה מקובלת‪ :‬במספר מקרים עלייה בהידרופוביות של‬
‫המשטח המוצק או של החיידק נוטה להביא לעלייה במספר התאים שנצמדים‪ .‬על מנת ששני משטחים יבואו‬
‫במגע‪ ,‬ויצרו אינטרקציות ברמה המולקולרית‪ ,‬חייבים להוציא מים שנספגו שם‪ .‬אם המשטח מאוד רטוב‪ ,‬יציאת‬
‫המים אינה מתבצעת ספונטנית ויכול להיות שלא ניתן להתגבר על זה על ידי ניטרול אינטרקציות משיכה‪.‬‬
‫מהאמור לעיל ברור כי גישת ‪ DLVO‬והגישה התרמודינמית אינן מסבירות באופן מלא את תופעת הדבקות‬
‫החיידקים‪ .‬ולכן פותחה תאוריית ‪ DLVO‬המורחבת שבה נלקחים בחשבון אינטרקציות הידרופוביות‪/‬הידרופיליות‪.‬‬
‫הביטוי הבא מבטא את אנרגית ההדבקות‪:‬‬
 ‫‪14‬‬

‫∆‪Gadh=∆Gvdw+∆Gdl+∆GAB‬‬
‫כאשר‪ – Gvdw∆ :‬אינטרקציית ואן דר ואלס‪ – Gdl∆ ,‬אינטרקציית שיכבה כפולה‪ – GAB∆ ,‬אינטרקציות בסיס‪-‬‬
‫חומצה‪.‬‬
‫הרכיב האחרון שבעקרון מבטא אינטרקציות משיכה הידרופוביות והשפעות דחייה ממיום‪ ,‬שהם חזקים פי ‪10-‬‬
‫‪ 100‬מאשר אינטרקציות ואן דר ואלס של משטחים במגע ישיר‪ .‬התלות במרחק‪ ,‬נלקחת מתאוריית ‪DLVO‬‬
‫הקלאסית עבור אינטרקציות ‪ vdw‬ושכבה כפולה וערך הרכיב ∆‪ GAB‬דועך אקספוננציאלית ככל שמתקרבים‬
‫לפני השטח‪ .‬לפיכך‪ ,‬אינטרקציות חומצה‪-‬בסיס אינן באות לידי ביטוי בשלב הראשון של ההדבקות‪ .‬נראה כי‬
‫מודל זה מבטיח יכולת לחקור את הדבקות החיידקים אך הוא לא נבדק בצורה משמעותית‪.‬‬
‫בהינתן ידיעות אלה ניתן להסיק כי יישום תאוריה כימופיזיקלית‪ ,‬למרות שעזרה להסביר חלק מהתצפיות‪ ,‬היא‬
‫עדיין לא מצליחה לחזות בצורה טובה הדבקות חיידקים‪ .‬היא מבליטה את הקושי ביישום תאוריה פיזיקלית‬
‫במערכות ביולוגיות‪ .‬מורכבות הפולימרים בפני השטח של החיידקים‪ ,‬כמו כן השוני בהרכב הפולימר והסינתזה‬
‫עם שינוי תנאי הסביבה או הזמן יכולים להסביר הרבה מהשונות בתצפיות שהתקבלו‪ .‬ברור‪ ,‬שתנאים‬
‫סביבתיים‪ ,‬ובפרט סוגי הנוטריאנטים וריכוזם יכולים להשפיע על ההרכב הכימי של הפולימרים בפני השטח‬
‫של החיידק‪ .‬לעיתים קרובות‪ ,‬לאחר שחיידק נצמד למשטח במשך שעות או ימים‪ ,‬מצטברים פולימרים‬
‫אמורפיים מיוממים‪ ,‬ביחד עם כלייה במספר התאים שנצמדים‪ .‬פולימרים אלה יוצרים מטריקס בינתאי )‬
‫‪ )intercellular matrix‬שבו התאים נטמעים ומסמיכים את המטריקס ויוצרים חלק ניכר של הביופילם‪ .‬יתכן כי‬
‫ההדבקות הראשונית למשטח מביאה לשינוי בסינתזת הפולימר שמחזקת את ההדבקות‪ .‬הצמדות למשטחים‬
‫מעודדים ביטוי גנים המביאים למעבר מתא אחד למערך מורכב של תאים צמודים‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬חלבונים שעל פני שטח התא‪ ,‬פוליסכרידים‪ ,‬שכבות מקובעות על משטחים‪ ,‬שינויים הדדיים וביולוגיים‬
‫בקישור חיידקים בהחלט יכול להשפיע על התנאים המקדימים להדבקות עד כדי כך שלא ניתן לחזות את‬
‫תהליך ההדבקות בהתבסס על מודלים כימופיזיקליים בלבד‪ .‬אבל‪ ,‬תרגום נכון של התאוריות שחוזות ספיחה‬
‫של חלקיקים קולוידליים מוגדרים היטב‪ ,‬לתחום של הדבקות חיידקים‪ ,‬מאוד יעיל במטרה ליצור מסגרת‬
‫שלתוכה ניתן להוסיף גורמים ביולוגיים‪.‬‬

‫‪5.2.4‬גורמים המשפיעים על הדבקות חיידקים‬

‫הדבקות חיידקים זהו תהליך מאוד מורכב שמושפע על ידי הרבה גורמים בתוכם גורמים סביבתיים‪ ,‬כגון תנאי‬
‫הזרימה‪ ,‬נוכחות של חלבוני סרום או חומרים אנטיביוטיים‪ ,‬תכונות החיידקים ומאפייני המשטח‪.‬‬

‫‪5.2.4.1‬סביבה‬

‫גורמים ספציפיים של הסביבה‪ ,‬כגון טמפרטורה‪ ,‬זמן חשיפה‪ ,‬ריכוז חיידקים‪ ,‬נוכחות אנטיביוטיקה ותנאי‬
‫הזרימה משפיעים על ההדבקות‪ .‬תנאי הזרימה נחשבים גורמים דומינטיים שמאוד משפיעים על מספר‬
‫החיידקים הנצמדים‪ ,‬כמו גם מבנה הביופילם‪ .‬באופן כללי ניתן לומר שערבול חזק מביא לשיעור הנתקות גבוה‬
‫יותר‪ ,‬תוך כדי יצירת ביופילם צפוף וכחוש יותר כמוראה באיור ‪.5‬‬
 ‫‪15‬‬

‫איור ‪ - 5‬השפעת תנאי הזרימה על צפיפות הביופילם (עגולים‬

‫מלאים) ועובי הביופילם (עגולים ריקים) ‪))Chang et al.,1991‬‬

‫ברגע שהחיידק בא במגע עם המשטח‪ ,‬הוא נתון להשפעות של מאפייני המשטח עליו ומאפייניו שלו‪ .‬אם כל‬
‫קשר זקוק לכח ספציפי שישבור אותו‪ ,‬מספר הקשרים בין החיידק למשטח יקבע את הלחץ שחיידק צמוד יוכל‬
‫לעמוד בו‪ .‬ישנו קצב אופטימלי של הצמדות חיידקים המשקף את האיזון בין הספיקה והכח הפועל על חיידק‬
‫צמוד‪ .‬כמוראה באיור ‪ ,6‬במקרה של יחס רצפטורים‪/‬תא גבוה‪ ,‬הדבקות ‪ S. aureus‬למשטח מצופה קולגן עולה‬
‫בין הלחצים ‪ s-1 50-300‬ויורדת בלחצים גבוהים מ ‪.s-1 500‬‬

‫איור ‪ - 6‬השפעת תנאי הזרימה על‬

‫‪S. aureus‬‬

‫על המשטח‪ ,‬מספר הקשרים יכול לעלות או לרדת‪ .‬אם מספר הקשרים צונח מתחת למספר קרטי אזי החיידק‬
‫יתנתק‪ .‬יתר על כן‪ ,‬ישנה הוכחה לכך שחיידקים מורחפים יכולים להגיב ללחצים על ידי שינוי קצב הגדילה‪,‬‬
‫מורפולוגיה‪ ,‬גודל חיידקים‪/‬צפיפותם והמטבוליזם שלהם‪ .‬ניתן לראות פעילות גבוהה יותר של דההידרוגנזות‬
‫וירידה בגדילה כאשר הכח המופעל עולה‪ .‬הירידה בגדילה‪ ,‬ביחד עם פעילות קטבולית מוגברת‪ ,‬מרמזת‬
 ‫‪16‬‬

‫שהפרדת קטבוליזם מאנבוליזם יכולה להתרחש כאשר הזרימה גבוהה יותר‪ .‬לכן‪ ,‬תופעה ביולוגית‪ ,‬חוץ‬
‫מהשפעה פיזיקלית פשוטה‪ ,‬יכולה להבליט את הקשר בין הקצב הזרימה ומבנה הביופילם הנובע ממנו‪.‬‬
‫הערכה כמותית של הלחצים המאפשרים הצמדות ואלו המביאים להנתקות חיידקים מראה שיש הבדל של סדר‬
‫גודל‪ .‬הלחץ הדרוש להנתקות עולה עם העליה בזמן האינקובציה עד לערך מקסימלי‪ ,‬עובדה המרמזת על כך‬
‫שאינטרקציות נוספות נוצרות לאחר ההצמדות הראשונית‪.‬‬
‫יתר על כן‪ ,‬ריכוז אלקטרוליטים‪ ,‬כגון ‪ ,KCl, NaCl‬וערכי ‪ pH‬בסביבת התרבית גם כן משפיעה על הדבקות‬
‫חיידקים‪ .‬ה ‪ pH‬והחוזק היוני של הבופר משפיעים על הידרופוביות פני שטח החיידקים‪ .‬ההדבקות הטובה ביותר‬
‫למשטחים הידרופוביים נצפתה ב ‪ pH‬בין ‪ 2.2‬ל ‪ ,4‬מסביב לנקודה האיזואלקטרית שבה אין לחיידקים מטען‪,‬‬
‫וחוזק יוני ‪ .1M‬נראה כי השפעת החוזק היוני נובעת מדיכוי ‪ salvation barrier‬ואינטרקציות )דחייה)‬
‫אלקטרוסטטיות זניחות‪ .‬לכן‪ ,‬חוזק יוני ו ‪ pH‬משפיעים על הדבקות חיידקים על ידי שינוי מאפייני פני השטח של‬
‫החיידקים והמשטחים ולכן משפיעים על האינטרקציות של שלב ראשון‪.‬‬
‫נוכחות אנטיביוטיקה מורידה את יכולת הדבקות החיידקים וזאת לפני רגישותם וריכוז האנטיביוטיקה‪.‬‬

‫‪5.2.4.2‬מאפייני החומר ממנו עשוי המשטח‬

‫הגורמים המשפיעים על הדבקות החיידקים למשטחים מחומר ביולוגי כוללים את ההרכב הכימי של החומר‪,‬‬
‫המטען בפני השטח‪ ,‬הידרופיביות‪ ,‬וחיספוס המשטח או הקונפיגורציה הפיזיקלית‪.‬‬

‫‪5.2.4.2.1‬ההרכב הכימי‬

‫כימיית המשטח משפיעה על הדבקות החיידקים ויכולתם לשגשג‪ .‬חומרים בעלי קבוצות פונקציונליות שונות‬
‫משנים את הדבקות החיידקים על פי המטען וההידרופוביות שלהם‪ .‬הדבקות ‪ S. aureus‬על פולימרים חד‪-‬‬
‫שכבתיים מורכבים עצמאית‬
‫)‪ )self assembled monolayers-SAMs‬בעלי קצוות מתיל‪ ,‬חומצה קרבוכסילית‪ ,‬הידרוכסיל ו‪-‬טרי אתילן אוקסיד‪,‬‬
‫כאשר ההדבקות הנמוכה ביותר התקבלה במשטחים בעלי קצוות אתילן אוקסיד לאחר מכן קבוצה‬
‫הידרוכסילית והגבוהה ביותר עבור קבוצות קרבוכסילית ומתיל )איור ‪.)7‬‬
 ‫‪17‬‬

‫איור ‪ -7‬הדבקות חיידקים כפונקציה של תכולת ‪AA, DMEA‬‬

‫הצמדות ‪ S. aureus‬למשטחים מסוגים שונים אך לא לאתילן אוקסיד תואמת את התאוריה התרמודינמית‪ .‬ניתן‬
‫להסביר זאת על ידי כך שאתילן אוקסיד מאפשר כניסה של מים ונוצרת שיכבה יציבה של מים באיזור הבינפני‬
‫אשר מונעת מגע ישיר בין החיידקים למשטח‪ .‬הדבקות חיידקים נמוכה יותר במשטח מסוג ‪) PMMA/AA‬חומצה‬
‫אקרילית) שטעון שלילית לעומת משטח מסוג ‪) PMMA/DMAEMA‬דימתילאמינואתיל מתקרילט) כתלות‬
‫בתכולת הקומונומר‪ .‬ציפוי מוצין )‪ )mucin‬על ‪ ,PMMA, PS‬וסיליקון מפחית את הדבקות החיידקים עקב העליה‬
‫בהידרופיליות לעומת משטחים ללא ציפוי כמוראה באיור ‪.8‬‬

‫איור ‪ -8‬הדבקות ‪ S. epidermidis‬על ‪PS/BSM,Si/BSM,PMMA/BSM‬‬

‫‪5.2.4.2.2‬חיספוס פני השטח‬

‫נמצא כי אי סדירויות בפני השטח של הפולימר מעודדות הצמדות חיידקים ויצירת ביופילם‪ .‬ניתן להסביר זאת‬
‫בכך ששטח הפנים גדל והאזורים שבין האי סדירויות מספקים אתרים מועדפים לקולוניזציה‪.‬‬
‫עלייה קטנה בחיספוס של ‪ PMMA‬הביאה לעלייה משמעותית בהדבקות חיידקים‪ ,‬ואילו עלייה גדולה יותר‬
‫בחיספוס לא הביאה לשינוי משמעותי בהדבקות חיידקים בהשוואה למשטח חלק‪.‬‬
 ‫‪18‬‬

‫הסיבה לתלות הלא הלינארית של הדבקות חיידקים בחיספוס המשטח היא שאלה למחקרים נוספים שיבדקו‬
‫טווח רחב יותר של חיספוס‪ ,‬מדידת שטח פנים או ניתוח קונפיגורציית המשטח‪.‬‬

‫‪5.2.4.2.3‬קונפיגורציית המשטח‬

‫חיידקים מעדיפים להדבק וליישב איזורים מחוררים‪ .‬יתר על כן‪ ,‬חיידקים נדבקים יותר לחומרים מחורצים‬
‫וקלועים מאשר לחלקים‪ ,‬כנראה לפחות חלקית בגלל הגדלת שטח הפנים‪ .‬מכל מקום‪ ,‬חיידקים מעדיפים‬
‫להדבק לאי סדירויות שמתאימות לגודלם וזאת משום שזה ממקסם את איזור המגע בין החיידקים למשטח‬
‫)איור ‪.)9‬‬

‫איור ‪ - 9‬הדבקות ‪ S. aureus‬על פולימר מחורץ‬

‫חריצים או שריטות שהם בסדר גודל של החיידקים מגדילים את שטח המגע ולפיכך את פוטנציאל ההתקשרות‪,‬‬
‫לעומת חריצים שהם גדולים יותר מהחיידקים מגיעים לפוטנציאל התקשרות של משטח חלק‪ .‬חרצים או‬
‫שריטות קטנים מידי‪ ,‬בכדי שהחיידקים יכנסו אליהם‪ ,‬מקטינים את שטח המגע וכתוצאה מזה את ההתקשרות‬
‫)איור ‪.)10‬‬
 ‫‪19‬‬

‫איור ‪ - 10‬השיפור בקישור של משטח חלק כפונקציה של רדיוס החריץ עבור חריצים בצורת ‪ U‬ו‪V-‬‬

‫‪5.2.4.3‬מאפייני החיידקים‬

‫עבור חומר נתון‪ ,‬חיידקים שונים נדבקים שונה משום התכונות הכימופיזיקליות שאופייניות לכל סוג של חיידק‪.‬‬

‫‪5.2.4.3.1‬הידרופוביות החיידקים‬

‫באופן כללי‪ ,‬חיידקים בעלי תכונות הידרופוביות‪ ,‬מעדיפים משטחים בעלי תכונות הידרופוביות‪ ,‬ואלו עם תכונות‬
‫הידרופיליות מעדיפים משטחים הידרופיליים‪ .‬הידרופוביות המשטח בעלת חשיבות גדולה יותר לגבי ההדבקות‬
‫מאשר הידרופוביות פני השטח של החיידקים‪.‬‬

‫‪5.2.4.3.2‬המטען בפני השטח של החיידקים‬

‫רב החלקיקים מראים מטען אלקטרוני בפני השטח בסביבה מימית עקב יוניזציה של הקבוצות בפני השטח‪.‬‬
‫חיידקים בתרחיף על בסיס מיימי כמעט תמיד טעונים שלילית‪ .‬מטען פני השטח בחיידקים משתנה לפני סוג‬
‫החיידקים ומושפע ממדיום הגידול‪ ,‬ה ‪ pH‬והחוזק היוני של הבופר בתמיסה‪ ,‬גיל החיידקים‪ ,‬ומבנה פני השטח‬
‫של החיידקים‪.‬‬
‫מכל מקום‪ ,‬התרומה היחסית של המטען בפני שטח החיידקים להדבקות עדיין לא ברור לחלוטין‪.‬‬
 ‫‪20‬‬

‫‪6‬שיטות וחומרים‬

‫‪6.1‬תאים אנימליים‬

‫‪6.1.1‬תאים‬
‫במהלך הניסוי נעשה שימוש בקו תאי שריר של עכבר המכונה ‪ ,C-2‬שנתקבלו ממכון וייצמן למדע ברחובות‪.‬‬
‫אלו תאי מיובלסט שנתקבלו משריר רגל של עכבר בוגר נורמלי‪ .‬התאים מתחלקים המהירות‪ ,‬מפיקים כמות‬
‫גדולה של חלבוני שריר אופיינים‪ .‬הם משמשים כמודל ללימוד מיוגנציה )‪ )myogenesis‬והתחלקות בשיטות ‪in‬‬
‫‪.vitro‬‬

‫‪6.1.2‬תרבית תאים‬
‫לפני ביצוע הניסויים‪ ,‬התאים נזרעו בבקבוקי גידול סטנדרטיים עם מצע גידול הכולל‪:‬‬
‫_________________________‬
‫ב‪ 37°C-‬ו‪.CO2 5%-‬‬
‫יריעות פולימר פוליסטירן )‪ )PS‬מחוררות שימשו כמצע עליו גדלו התאים בניסוי‪ .‬הפולימר עבר סטרליזציה על‬
‫ידי טבילה באתנול למשך ‪ 5‬דקות ושטיפה של שאריות האתנול‪.‬‬
‫לפני זריעת התאים על הפולימר הם נותקו ממיכלי הגידול בעזרת ‪ ,Trypsin-EDTA 0.05%‬לאחר מכן הם נזרעו‬
‫על הפולימר בתוך מצע הגידול הסטנדרטי למשך ‪ 24‬שעות‪.‬‬
‫הבקרה הייתה תאים שנזרעו למשך ‪ 24‬שעות אך ללא הפולימר כבסיס‪.‬‬

‫‪6.1.3‬הדבקות התאים‬
‫יכולת הדבקות התאים לפולימר נבדקה בעזרת צביעת גימזה לאחר ‪ 24‬שעות מהזריעה‪ .‬לצורך התבוננות‬
‫בדגימה נעשה שימוש במיקרוסקופ אור רגיל‪.‬‬

‫‪6.2‬חיידקים‬

‫‪6.2.1‬סוגי חיידקים‬

‫‪6.2.2‬תנאי גידול‬

‫‪6.2.3‬הדבקות החיידקים‬
 ‫‪21‬‬

‫‪7‬תוצאות‬

‫‪7.1‬תאים אנימליים‬
‫לא נראה אף תא שהצליח להדבק לפולימר כלומר התאים נותרו בתמיסה במצב מרחף‪.‬‬

‫‪7.2‬חיידקים‬
‫‪22‬‬

‫‪8‬מסקנות ודיון‬
 23

‫ביבליוגרפיה‬9

1( Katsikogianni M, Missirlis Y.F, )2004( Concise review of machanisms of bacterial adhesion to

biomaterials and techniques used in estimating bacteria-material interactions. European Cells and
Materials vol. 8.: p. 37-57.
2( Zapata B. P.J )2004( High throughput characterization of cell response to polymer blend phase
separation.
p. 27-33