‫מבוא למיקרוביולוגיה– שנה א' סמסטר ב' ‪ 

‬‬

‫‪ ‬מבוא למיקרוביולוגיה – ד"ר איילת ברנהולץ‬

‫סוכם על ידי קובי גורן‬

‫תוכן ‪ ‬‬
‫מבוא‪  3 ............................................................................................................................................... :‬‬
‫‪ ‬‬ ‫מה המקור של מיקרואורגניזמים?‪3 ................................................................................................................... ‬‬
‫‪ ‬‬ ‫רוברט כוך‪4 ................................................................................................................................................ ‬‬
‫‪ ‬‬ ‫השפעת המיקרואורגניזמים על חיינו‪6 .............................................................................................................. :‬‬
‫‪ ‬‬ ‫המיקרו אורגניזמים והחקלאות‪7 ...................................................................................................................... ‬‬
‫‪ ‬‬ ‫המיקרואורגניזמים ותעשיית המזון‪7 ................................................................................................................ :‬‬
‫‪ ‬‬ ‫המיקרואורגניזמים ותעשיית הביוטוכנולוגיה‪7 ................................................................................................... :‬‬
‫‪ ‬‬ ‫המיקרואורגניזמים ואקולוגיה‪7 ...................................................................................................................... :‬‬
‫אבולוציה – מבנה תא פרוקריוט ותא איאוקריוט‪  7 ......................................................................................... ‬‬
‫‪ ‬‬ ‫התיאוריה האנדו סימביוטית‪9 .......................................................................................................................... ‬‬
‫‪ ‬‬ ‫חשיבות מיקרואורגניזמים‪9 ............................................................................................................................ ‬‬
‫‪ ‬‬ ‫תאים פרוקריוטים ואיאורקיוטים‪10 .................................................................................................................. ‬‬
‫‪ ‬‬ ‫מורפולוגיה של חיידקים‪11 .............................................................................................................................‬‬
‫מבנים בתאי חיידקים ‪  13 ......................................................................................................................... ‬‬
‫‪ ‬‬ ‫צביעת ‪13 .................................................................................................................................. GRAM STAIN‬‬
‫‪ ‬‬ ‫צביעת זיהל נילסן‪16 .................................................................................................................................... :‬‬
‫‪ ‬‬ ‫מבנה הדופן של החיידקים‪16 ......................................................................................................................... :‬‬
‫‪ ‬‬ ‫ממברנת התא‪21 .......................................................................................................................................... ‬‬
‫‪ ‬‬ ‫מעבר חומרים דרך ממברנת התא‪23 ................................................................................................................. ‬‬
‫מבנים בתאי חיידקים ‪  27 ......................................................................................................................... ‬‬
‫‪ ‬‬ ‫נבגים אנדוספורות‪27 .................................................................................................................................... ‬‬
‫‪ ‬‬ ‫אברונים על פני שטח החיידק‪29 ...................................................................................................................... ‬‬
‫‪ ‬‬ ‫תנועה בחיידקים‪34 ...................................................................................................................................... ‬‬
‫‪ ‬‬ ‫גופיפים תוך תאיים‪38 ................................................................................................................................... ‬‬
‫תזונת חיידקים – ‪  38 ........................................................................................... BACTERIAL NUTRITION‬‬
‫מטבוליזם‪  38 ............................................................................................................................................... ‬‬
‫מצעים לגידול חיידקים במעבדה –‪  42 ................................................................................................................ ‬‬
‫גידול חיידקים בתרבית‪  43 ...................................................................................................................... :‬‬
‫‪ ‬‬ ‫גידול לוגריתמי של חיידקים‪43 ........................................................................................................................ ‬‬
‫‪ ‬‬ ‫שיטות לקביעת כמות החיידקים‪45 ................................................................................................................... ‬‬
‫‪ ‬‬ ‫כמוסטט תרבית המשכית‪47 ............................................................................................................................ ‬‬
‫‪ ‬‬ ‫השפעת טמפרטורה על גידול חיידקים‪49 ............................................................................................................‬‬
‫‪ ‬‬ ‫חלוקת המיקרואורגניזמים ל‪ 4 -‬קבוצות על פי הטמפרטורה האופטימלית לגידולם‪50 .................................................... ‬‬
‫‪ ‬‬ ‫גידול חיידקים בתנאי ‪ PH‬שונים‪51 ................................................................................................................... ‬‬
‫‪ ‬‬ ‫זמינות מים לגידול מיקרואורגניזמים‪52 ............................................................................................................. ‬‬
‫‪ ‬‬ ‫חלוקת המיקרואורגניזמים לקבוצות על פי הצורך והסבילות לחמצן‪53 ...................................................................... ‬‬
‫‪ ‬‬ ‫תרבית העשרה‪55 ........................................................................................................................................ ‬‬
‫‪ ‬‬ ‫תרגילים‪55 ................................................................................................................................................ :‬‬
‫מטבוליזם‪  56 ........................................................................................................................................ ‬‬
‫ביואנרגטיקה – אנזימים‪  56 ............................................................................................................................. ‬‬
‫אגירת אנרגיה בתא‪  59 ................................................................................................................................... ‬‬
‫נשאי האלקטרונים בתא במהלך תהליכי חמצון חיזור‪  59 ......................................................................................... ‬‬
‫מטבוליזם – תסיסה‪  60 ............................................................................................................................ ‬‬
‫מטבוליזם של גלוקוז‪  61 ................................................................................................................................. ‬‬
‫קטבוליזם של גלוקוז‪  62 ................................................................................................................................. ‬‬
‫גליקוליזה‪  63 .............................................................................................................................................. :‬‬

‫]‪  [1‬‬
‫‪ ‬‬
‫מבוא למיקרוביולוגיה– שנה א' סמסטר ב' ‪ ‬‬

‫חשיבות קלינית לתוצרי התסיסה‪  66 ................................................................................................................. :‬‬

‫תסיסה להפקת חומצה לקטית – גידול החיידקים בכמוסטט כפול‪  67 .......................................................................... ‬‬
‫מטבוליזם‪ :‬נשימה‪  68 ............................................................................................................................. ‬‬
‫‪ ‬‬ ‫נשימה אירובית‪68 ........................................................................................................................................ ‬‬
‫‪ ‬‬ ‫סיכום אנרגטי‪75 .......................................................................................................................................... ‬‬
‫‪ ‬‬ ‫נשימה אנאירובית בחיידקים‪76 ....................................................................................................................... ‬‬
‫‪ ‬‬ ‫השוואה בין נשימה אירובית לנשימה אנאירובית‪76 .............................................................................................. ‬‬
‫אקולוגיה – מחזור החומרים בטבע‪  77 ........................................................................................................ ‬‬
‫מחזור הפחמן והחמצן‪  78 ................................................................................................................................ ‬‬
‫מחזור החנקן‪  80 ........................................................................................................................................... ‬‬
‫ארגון ה‪ DNA -‬והריבוזומים – אנטיביוטיות‪  84 ............................................................................................ ‬‬
‫‪ ‬‬ ‫אריזת ה‪ DNA -‬הכרומוזומלי בתא החיידק‪85 ..................................................................................................... :‬‬
‫‪ ‬‬ ‫פלסמידים – חומר גנטי חוץ כרומוזומלי‪85 ......................................................................................................... ‬‬
‫‪ ‬‬ ‫מעבר המידע הגנטי מגן לחלבון‪85 .................................................................................................................. :‬‬
‫‪ ‬‬ ‫התאמת אנטיביוטיקה לחיידק‪87 ..................................................................................................................... :‬‬
‫‪ ‬‬ ‫סוגי אנטיביוטיות‪89 ..................................................................................................................................... ‬‬
‫‪ ‬‬ ‫דרישות מאנטיביוטיקה‪92 .............................................................................................................................. ‬‬
‫‪ ‬‬ ‫שיטות למציאת חומרים אנטיביוטיים‪92 ............................................................................................................. ‬‬
‫‪ ‬‬ ‫עמידות לאנטיביוטיקות‪93 .............................................................................................................................. ‬‬
‫בקרת ביטוי גנים בחיידקים – אופרון‪ ,‬רגולון‪  94 ........................................................................................... ‬‬
‫איזור הבקרה בגנום החיידקי‪  94 ...................................................................................................................... :‬‬
‫בקרת ביטוי גנים‪  95 ..................................................................................................................................... :‬‬
‫בקטריופאג'‪  100 ................................................................................................................................... ‬‬
‫בקטריופאג' ‪  101 ..................................................................................................................................... .4T‬‬
‫בקטריופאג' ‪ - Λ‬מתונים‪  102 ........................................................................................................................... ‬‬
‫העברה רוחבית של ‪  105 .................................................................................................................. DNA‬‬
‫טרנספורמציה‪  106 ....................................................................................................................................... ‬‬
‫קוניוגציה‪  107 ............................................................................................................................................. ‬‬
‫טרנסדוקציה‪  108 ......................................................................................................................................... ‬‬

‫‪ ‬‬

‫‪ ‬‬

‫]‪  [2‬‬
‫‪ ‬‬
‫מבוא למיקרוביולוגיה– שנה א' סמסטר ב' ‪ ‬‬

‫מבוא‪:‬‬
‫תורה ‐‪Micro = small, Bio=living, logy‬‬
‫הראשון שגילה את האורגניזמים היה אנטוני ון לוון הוק – לוון הוק אסף נוזלים מכל מני מקומות‬
‫ובחן את האורגניזמים על ידי משחקים עם עדשות‪ ,‬שהיו התחביב שלו‪.‬‬
‫פולרנס נייטינגל – הראשונה שהבינה כי מחלות מועברות מאדם לאדם – המשמעות הסטטיסטית‬
‫של מחלות זיהומיות‪.‬‬
‫לואי פסטר – תהליך התסיסה הספיציפיות של פעילות מיקרוביאלית‪ .‬אבי המיקרוביולוגיה‬
‫והאימונולוגיה‪) .‬פיתח את החיסון נגד כלבת(‪ .‬לואי פסטר בתחילת הדרך היה כימאי‪ .‬הוא נקרא‬
‫להציל את תעשיית היין בצרפת‪ .‬היין בהגדרתו הוא תסיסה של מיץ ענבים‪ ,‬כאשר ביתר תסיסה‬
‫או עקב התפתחות חיידקים היין הופך לחומץ‪ .‬לואי פסטר גילה שיין מקולקל מכיל חיידקים שהם‬
‫הובילו להפיכתו לחומץ‪ .‬עוד גילה פסטר שבחימום היין מונעים את הפיכתו לחומץ על ידי הריגת‬
‫החיידקים‪ .‬ניתן לסכם שלואי פסטר גילה את הקשר בין חיידקים לקלקול מזון‪.‬‬
‫מה המקור של מיקרואורגניזמים?‬
‫תאוריית הבריאה הספונטנית‪:‬‬
‫על פי תיאוריית הבריאה הספונטנית‪ ,‬החיידקים נוצרים יש מאין באופן ספונטני‪ .‬במאה ה‪17 -‬‬
‫החלו לשלול את התיאוריה הזו‪ .‬אנשים חשבו שבבשר מתפתחות רימות‪ ,‬כאשר הן נוצרות באופן‬
‫ספונטני‪ .‬מה שגילה פרנצ'סקו רדי שרק בחתיכות בשר שהיו חשופות התפתחו רימות‪ .‬על חתיכות‬
‫מסויימות שם גזה על הבשר ובהסירה גילה שהרימות התפתחו דווקא על הגזה ולא על הבשר‪.‬‬
‫כלומר מקור הרימות לא היה בבשר‪ ,‬ולא בצורה ספונטנית‪.‬‬

‫מדען נוסף שנסה לשלול את תאוריית הבריאה הספונטנית הוא ספאציליאני – מרק חשוף לאוויר‬
‫התקלקל‪ ,‬בתוך סיר‪ ,‬חימם ומצא שלא התפתחו חיידקים‪.‬‬
‫לואי פסטר טען שחיידקים נמצאים בכל מקום אלא אם כן אנו מרחיקים אותם מהמקום‪ ,‬זו‬
‫התאוריה הגורפת כיום )חיטוי‪/‬סטריליזציה(‪ .‬טענו כנגדו שהחימום גמר את החמצן ולכן‬
‫החיידקים לא שרדו‪ .‬באמצעות ניסוי צוואר הבקבוק הוכיח את דבריו‪.‬‬
‫ניסוי צוואר בקבוק‬
‫בניסוי זה לואי פסטר שלל את תיאוריית הבריאה הספונטנית‪ .‬פסטר הוכיח שהחיידקים מגיעים‬
‫מהאוויר‪ .‬קודם לביצוע הניסוי פסטר ידע שחיידקים יקלקלו את המזון‪ ,‬וחימום מרחיק‪/‬הורג את‬
‫החיידקים‪ .‬לואי לקח כלי עם פיה צרה שלתוכו הכניס מצע גידול לא סטרילי )להווצרות‬
‫חיידקים(‪ .‬הוא כופף את צוואר הבקבוק וחימם את הנוזל‪ .‬החיידקים מתו והחומר נשאר סטרילי‪.‬‬
‫פסטר השאיר את הפיה פתוחה כדי שיתקיים אוויר במערכת )כדי להוכיח שלא העדר האוויר הוא‬
‫שמנע את גידול החיידקים‪.‬‬
‫לואי פסטר עוד גילה שבצוואר הבקבוק הצטבר אבק ולכלוך וכל עוד הנוזל לא בא עמו במגע הוא‬
‫נשאר סטרילי‪ ,‬ברגע שבא במגע עמו גילה שהופיעו חיידקים בנוזל‪ .‬כלומר החיידקים שבאו‬
‫מבחוץ‪ ,‬שקעו באופן מכאני )כוח המשיכה( לא הצליחו לעלות למעלה ולהגיע לנוזל‪ .‬ניתן לומר‬
‫שהחיידקים הגיעו מהאוויר‪.‬‬
‫כאשר לואי פסטר קטם לבקבוקים את הפיה מלמעלה החיידקים הצליחו לחדור לבקבוק‬
‫ולהתקיים בנוזל‪.‬‬

‫]‪  [3‬‬
‫‪ ‬‬
‫מבוא למיקרוביולוגיה– שנה א' סמסטר ב' ‪ ‬‬

‫חשוב לציין שבשלב זה עדיין לא גילו את הקשר בין חיידקים למחלות‪.‬‬

‫רוברט כוך‬
‫הראשון להוכיח את הקשר בין חיידקים למחלות‪.‬‬
‫עבד על חידק האנטרקס‪ ,‬גילה את החיידק של מחלת השחפת )פרס נובל(‪.‬‬
‫בתקופה שהוא פעל אחד מכל משבעה אנשים שנפטרו ממחלה זיהומית נפטרו כתוצאה משחפת‪.‬‬
‫רוברט כוך פעל בכפר גרמני‪,‬ועבד עם בקר שנפגע מהאנטרקס‪ .‬הוא לקח דם מכבש שחלה‬
‫באנטרקס והדביק ארנבת‪ .‬הארנבת מתה‪ ,‬הוא לקח את הדם שלה והדביק ארנבת נוספת וגם היא‬
‫מתה‪ .‬מה שרוברט כוך הראה זה שניתן להעביר את המחלה מפרט בריא לפרט חולה‪ .‬אך הוא לא‬
‫הוכיח עדיין את הקשר בין החיידק למחלה )שכן העביר את הדם ולא בהכרח את החיידק( לרוברט‬
‫חסר הקישור בין החיידק למחלה‪.‬‬
‫באותה תקופה עוד לא ידעו לגדל חיידקים במעבדה‪ ,‬רוברט כוך הצליח לגדל את החיידקים של‬
‫האנטרקס‪.‬‬
‫הפוסטולטים של כוך‬
‫פוסטולט ‪ -‬עקרון‬
‫אנו רואים באיור עכבר חולה ובריא‪ ,‬הטענה של רוברט כוך היא שניתן לבודד את גורם המחלה‬
‫מהעכבר החולה‪ ,‬אך הוא לא ימצא בעכבר הבריא‪ .‬כלומר ניתן להבחין בין פרט חולה לבריא על‬
‫ידי כך שהחולה נושא את החיידק והבריא לא נושא את החיידק‪.‬‬
‫דבר שני‪ ,‬רוברט הוכיח שניתן לבודד את החיידק ולגדלו ללא גורמים הנוספים )בניגוד לניסוי‬
‫הקודם בו העביר את הדם(‪.‬‬
‫בשלב השלישי לקח רק את החיידקים והדביק את העכבר הבריא‪ ,‬והוכח שהתקבל אותה מחלה‪.‬‬
‫לאחר מכן לבודד את החיידקים מהפרט שחלה ולהצליח לגדל אותם בתרבית טהורה‪.‬‬

‫]‪  [4‬‬
‫‪ ‬‬
‫מבוא למיקרוביולוגיה– שנה א' סמסטר ב' ‪ ‬‬

‫]‪  [5‬‬
‫‪ ‬‬
‫מבוא למיקרוביולוגיה– שנה א' סמסטר ב' ‪ ‬‬

‫ננסח את כל הפוסטולטים‪:‬‬
‫‪ .1‬מיקרואורגניזם יהיה בפרט חולה ולא בפרט בריא‪  .‬‬
‫‪ .2‬נצליח לבודד מיקרואורגניזם מפרט חולה ולא מפרט בריא – חיידקים מבודדים ללא‬
‫חיידק‪/‬מיקרואורגניזם נוסף ‪ ‬‬
‫‪ .3‬במיקרואורגניזם המבודד נדביק פרט בריא באותה מחלה‪  .‬‬
‫‪ .4‬לבודד את אותו מיקרואורגניזם מהפרט שהודבק‪  .‬‬

‫בעבודה עם חיידק השחפת הייתה בעייתיות כיוון שרק ‪ 1‬מ‪ 10-‬שנדבקים חולה במחלה‪ .‬ולכן היה‬
‫לו קשה לעבוד עם הפוסטולטים לבידוד חיידק השחפת‪.‬‬
‫כלומר רוברט כוך גם הבין את חשיבות השיטה וגם את המגבלות‪.‬‬
‫אחת הבעיות בהן נתקל היא שלא היה דרך לגדל חיידקים‪ ,‬בנוזל אנו לא רואים חיידקים בודדים‬
‫אלא "מרק" עכור‪ .‬ולרוברט כוך היה צורך לקבל את החיידקים ללא גורמים נוספים‪ .‬לגדלם‬
‫בצורה מבודדת‪ .‬רוברט כוך ניסה לגדל אותם על מצע מוצק כאשר התנאים לצורך גידולם הם‬
‫אספקה של מזון‪ ,‬וסטריליות‪ ,‬כדי שלא יהיו חיידקים נוספים‪ .‬בתחילה רוברט כוך גידל את‬
‫החיידקים על חתיכות של תפו"א כיוון שפירות וירקות סטרילים מבפנים‪ .‬לא כל החיידקים‬
‫אוהבים תפוחי אדמה ויש צורך למצוא גם דברים אחרים‪.‬‬
‫רוברט כוך עבד בשיתוף פעולה עם ריכארד פטרי שעדיין לא פיתח את המצע המוצק‪.‬‬

‫דרישות לגידול חיידק בתרבית‬

‫‪ ‬סטרילי ‪ ‬‬
‫‪ ‬מזון מתאים ‪ ‬‬
‫‪ ‬מצע מוצק לצורך קבלת מושבות בודדות )חיידק מופרד ממיקרואורגניזמים אחרים( ‪ ‬‬
‫אנו נראה בהמשך הקורס שלחיידקים שונים יש צרכים שונים‪.‬‬

‫פטרי פיתח את הצלחת – התנאים הסטרלים‪ .‬הזוג הס פיתח את המצע המוצק על ידי חומר‬
‫הקרוי אגר )מופק מאצות( שממצק את הנוזל )כעין ג'לטין(‪ .‬עד היום משתמשים גם בצלחות פטרי‬
‫וגם במצע המוצק של הס‪ .‬וזו הדרך היחידה לקבל מושבות בודדות המופרדות מחיידקים אחרים‪.‬‬

‫קצת סדר –‬
‫כוך – נוזל לא טוב לא מופרד‪.‬‬
‫פטרי‪/‬הס – סטריליזציה‪/‬מצע מוצק‪.‬‬
‫השפעת המיקרואורגניזמים על חיינו‪:‬‬
‫התחלנו בשיח על נושא המחלות‪ ,‬אך רק אחד אחוז מהחיידקים הם גורמי מחלות‪.‬‬
‫אנו נמצא את החיידקים בתחומי עניין‬
‫רבים ב‪:‬‬
‫‪ ‬חקלאות ‪ ‬‬
‫‪ ‬תעשיית המזון ‪ ‬‬
‫‪ ‬ייצור אנרגיה ‪ ‬‬
‫‪ ‬איכות הסביבה ‪ ‬‬
‫‪ ‬אספקטים ביוטכנולוגיים ‪ ‬‬

‫מחלות זיהומיות – נגרמות על ידי‬

‫מיקרואורגניזם או טפיל המעביר את‬
‫המחלה‪.‬‬
‫‪ ‬‬

‫]‪  [6‬‬
‫‪ ‬‬
‫מבוא למיקרוביולוגיה– שנה א' סמסטר ב' ‪ ‬‬

‫המיקרו אורגניזמים והחקלאות‬

‫לחיידקים יכולת ייחודת לקחת חומר אנאורגני‬
‫ולהפוך אותו לחומר אורגני‪.‬‬
‫בשורשי הקטניות יכולים להתפתח חיידקים‬
‫המבצעים סימביוזה‪ .‬החיידקים מתפתחים בועיות‬
‫בהם החיידקים מסוגלים לקבע חנקן – להפוך‬
‫אותו מחומר אנאורגני לחומר אורגני‪.‬‬

‫החיידק מקבל את בית הגידול‪ ,‬אספקה של מים‬

‫מזון מהצמח‪ ,‬הצמח מקבל חומרים אורגניים‪,‬‬
‫דשן‪ .‬אנו רואים משמעות גדולה ליכולת של‬
‫החיידקים להפוך חומר אנאורגני לחומר אורגני‪.‬‬

‫קיימים גם חיידקים שיכולים לקחת חומר אורגני‬

‫ולהפוך אותו לאנאורגאני‪.‬‬
‫בקיבת הפרה ישנם חיידקים המסוגלים לעכל את הצלולוז )תאית( התאית היא מסה מאוד גדולה‬
‫בצמחים‪ ,‬מופיע בכמות גדולה מאוד‪ ,‬ורק החיידקים מסוגלים לפרק אותו‪ .‬אותם חיידקים‬
‫מפרקים את התאית )חומר אורגני( לקבלת חומר אנאורגני שממנו הפרה תבנה את הרקמות שלה‪.‬‬
‫בכדור הארץ סך כמות החומר לא משתנה החיידקים יכולים לבצע את המעבר בין צורות החומר‬
‫השונות‪ .‬אנו יכולים לנצל רק מולקולות אורגניות‪ .‬ולכן יש צורך בחיידקים שיוכלו לבצע את‬
‫המעבר בין חומר אנאורגני לחומר אורגני‪.‬‬
‫המיקרואורגניזמים ותעשיית המזון‪:‬‬
‫שמרים – מיקרואורגניזמים‪ .‬עוזרים בייצור יין‪.‬‬
‫חיידקים מייצרים את היוגורט‪ .‬פרוביוטיקה – חיידקים טובים מתקיימים במערכת העיכול‪.‬‬
‫חיידקים אלו תופסים את המקום של חיידקים אחרים‪ ,‬וכך עוזרים במניעת מחלות‪.‬‬
‫בקלקול קיבה חיידק גורם מחלה‪ ,‬תופס את המקום של חיידק "טוב" וגורם למחלה‪.‬‬
‫המיקרואורגניזמים ותעשיית הביוטוכנולוגיה‪:‬‬
‫אחד הדברים המתקיימים בהנדסה גנטית היא היכולת לשימוש בחיידקים בתור "מפעל" לייצור‬
‫דברים אחרים‪.‬‬
‫בחולי סכרת למשל קיים פגם ביכולת לייצור הורמון האינסולין האחראי על החדרת הסוכר לתוך‬
‫התאים‪ .‬מחסור באינסולין גורר חוסר בקרה על רמות הסוכר בדם‪ .‬ויש צורך לקבל אינסולין‬
‫ממקור חיצוני‪.‬‬
‫הדרך לייצור אינסולין כיום היא באמצעות הנדסה גנטית‪ ,‬התערבות ב‪ DNA -‬של חיידק על ידי‬
‫הכנסת החלק המקודד לייצור האינסולין ובכך מאלצים אותו לייצר את האינסולין‪.‬‬
‫המיקרואורגניזמים ואקולוגיה‪:‬‬
‫פירוק מזהמים‪.‬‬
‫טיהור ביוב‪ .‬מי שעושה את רוב עבודת הטיהור זה חיידקים‪.‬‬

‫אבולוציה – מבנה תא פרוקריוט ותא איאוקריוט‬

‫כיום ניתן לחלק את עולם החי לשלוש ממלכות‬
‫‪ .1‬בקטריה ‪ -‬פרוקריוטים ‪ ‬‬
‫‪ .2‬איאוקריוטים – בע"ח‪ ,‬פטריות ‪ ‬‬
‫‪ .3‬ארכאה – ארכיבקטריה – חיידקים קדומים ‪ ‬‬

‫באיאוקריוט אנו יכולים להבדיל בין המינים על ידי נושא של רבייה )כלב עם כלב סוס עם סוס‬
‫וכו'(‪.‬‬

‫]‪  [7‬‬
‫‪ ‬‬
‫מבוא למיקרוביולוגיה– שנה א' סמסטר ב' ‪ ‬‬

‫הבסיס למיון המודרני הוא ה‪ .DNA -‬כאשר התחילו את המחקר הביולוגיה הרבה קודם‪ ,‬אז המיון‬
‫התבסס על נושא הרבייה‪.‬‬
‫כיום מיון עולם החי מתבסס על הגנטיקה‪ ,‬ביוכימה‪ ,‬מורפולוגיה‪ .‬בעת העתיקה על מורפולוגיה‬
‫בלבד‪.‬‬

‫כאשר התחילו את הסיווג של עולם החי ביססו אותו בתחילה רק על מורפולוגיה ורבייה‪.‬‬
‫איאוקריוטים מבצעים רבייה מינית‪.‬‬

‫]‪  [8‬‬
‫‪ ‬‬
‫מבוא למיקרוביולוגיה– שנה א' סמסטר ב' ‪ ‬‬

‫בתחילה עולם החי היה מסודר ל‪ 2 -‬ממלכות צמחים ובע"ח‪ .‬לינאוס הוא הראשון שקטלג‪ .‬את‬
‫החיידקים הכניסו בתחילה תחת הצמחים‪) .‬על סמך מורפולוגיה ורבייה( כאשר עם החיידקים יש‬
‫בעיה בסיווג של רבייה כיוון שהרבייה אינה רבייה מינית )חלוקה(‪.‬‬
‫המורפולוגיה נותנת לנו סיווג חלקי‪.‬‬
‫מאז גילוי ה‪ DNA -‬נוספו למיון שני אספקטים מאוד משמעותיים‪:‬‬
‫‪ ‬גנטיקה – ‪ – DNA‬הומולוגיה‪  .‬‬
‫‪ ‬אנליזות ביוכימיות ‪ ‬‬
‫בעבר לפני שהיו טכנולוגיות של גנטיקה וביוכימיה מינו על סמך הסתכלות‪ ,‬כאשר החלוקה כיום‬
‫הרבה יותר מפורטת למינים השונים‪.‬‬
‫ככל שההומולוגיה יותר גבוהה יהיו היצורים מאותו מין או ממינים קרובים‪ .‬ככל שההומולוגיה‬
‫נמוכה יותר מדובר במינים שונים יותר )הפרדה לממלכות(‪.‬‬
‫השילוב בין שלושת האנליזות‪ ,‬גנטיקה מורפולוגיה וביוכימיה הפרידו את הארכיאה לקבוצה‬
‫שונה‪.‬‬
‫התיאוריה האנדו סימביוטית‬
‫לפי התאוריה הנ"ל החיים‬
‫מבוססים על אב קדמון‪.‬‬
‫תא פרוקריוטי שממנו התפתחו‬
‫שלושת הממלכות )חיידקים‪,‬‬
‫איאוקריוטים וארכיאה(‪.‬‬
‫על פי התיאוריה היה לנו תא‬
‫פרוקריוטי קדום‪ ,‬אותו תא בלע‬
‫חיידקים‪.‬‬ ‫לתוכו‬
‫המיטוכונדריות התפקיד בתא‬
‫האיאוקריוטי הפקת אנרגיה‬
‫ונשימה‪ .‬מה שחושבים זה‬
‫שמוצא המיטוכונדריות הוא‬
‫בחיידקים המבצעים נשימה‬
‫אירובית )אווירנית(‪.‬‬
‫בעולם הצמחים מתקיים‬
‫כלורופלסט‪ ,‬כאשר חושבים‬
‫שמוצאו מחיידקים היודעים‬
‫לבצע פוטוסינתזה‪.‬‬
‫ההוכחות להשערה הזו על פי‬
‫התכונות שפירטנו‪) ,‬מורפולוגיה‬
‫גנטיקה וביוכימיה( ניתן למצוא‬
‫דמיון מבני בין האברונים‬
‫לצורתו של חיידק )מורפולוגי(‪.‬‬
‫לאחר מכן מה שאפשר לבסס‬
‫את התיאוריה הוא ה‪.DNA -‬‬
‫מה שמאפיין הוא שה‪ DNA -‬של‬
‫המיטוכונדריה שונה מה‪DNA -‬‬
‫של התא האיאוקריוטי‪ ,‬מופרד‬
‫ממנו‪ .‬ויש לו הומולוגיה גבוהה‬
‫לחיידקים אירוביים‪ .‬בנוסף‬
‫מבחינה ביכוכימית הממברנות‬
‫של המיטוכונדריה בעלות דמיון‬
‫לממברנות של חיידקים‪.‬‬
‫לגבי הכלורופלסט – ה‪ DNA -‬הוא מופרד מהתא הצמחי‪ ,‬והוא הומולוגי לחיידקים המבצעים‬
‫פוטוסינתזה‪.‬‬
‫תפקיד חשוב נוסף של החיידקים באבולוציה הוא הפיכת האטמוספרה לאטמוספרה מחמצנת‪ .‬עם‬
‫הווצרות כדור הארץ היו בו תנאים מחוזרים‪ .‬הנשימה האווירנית של החיידקים פלטה חמצן‬
‫לאטמוספירה‪ ,‬דבר שאפשר את קיום החיים כמו שאנו מכירים אותם היום‪.‬‬
‫חשיבות מיקרואורגניזמים‬
‫צורת החיים הקדומה על פני כדור הארץ ‪ ‬‬ ‫•‬
‫]‪  [9‬‬
‫‪ ‬‬
‫מבוא למיקרוביולוגיה– שנה א' סמסטר ב' ‪ ‬‬

‫יצירת סביבה מחמצנת )‪Cynobacteria  – (O2‬‬ ‫•‬

‫"הכימאים של כדור הארץ" ‪ -‬במבוא הזכרנו את היכולת להפוך חומר אנאורגני לחומר‬ ‫•‬
‫אורגני‪ .‬ולהפך‪.‬‬
‫ללא המיקרואורגניזמים צורות החיים המפותחות יותר לא היו נוצרות‬

‫עולם החי מקורו באב קדמון משותף‪ ,‬דבר המתבטא באחידות השונה‪.‬‬
‫אחידות בחלבונים‪ ,‬חומצות גרעין‪ ,‬שומנים‪,‬רב‪-‬סוכרים‪.‬‬
‫בנוסף ישנה שונות בארגון המקרומולקולות‪.‬‬
‫תאים פרוקריוטים ואיאורקיוטים‬
‫בתאים איאוקריוטים אנו רואים מדורים‪.‬‬
‫בתא הפרוקריוטי הציטופלסמה מוקפת בדופן וממברנה‪ .‬ה‪ DNA -‬מפוזר בציטופלסמה במבנה‬
‫דמוי גרעין נוקלאודי‪ .‬בנוסף הריבוזומים מפוזרים בציטופלסמה‪.‬‬

‫]‪  [10‬‬
‫‪ ‬‬
‫מבוא למיקרוביולוגיה– שנה א' סמסטר ב' ‪ ‬‬

‫בחיידקים אין את הממברנה המקיפה את הגרעין ותהליך השעתוק שחלוף יכול להיות מצומד‬
‫)כלומר החלבון נוצר כבר בהעתקה( באיאוקריוטי ה‪ mRNA -‬יוצא מהגרעין אל הציטופלסמה ואז‬
‫מתחיל התרגום‪.‬‬
‫חלוקת תא – בחיידקים בינארי‪ ,‬מתא אם מקבלים תאי בת זהים‪ .‬כאשר באיאוקריוטים בעיקר‬
‫יש מיוזה של תאי רבייה להשגת רב גוניות‪.‬‬
‫בתא פרוקריוט בחיידקים )לא בארכאה( מכילים דופן אחידה המורכבת מחומר פפטידוגליקאן‪.‬‬
‫בתא האיאוקריוט יש דופן רק לצמחים אצות ופטריות‪ .‬לבע"ח אין‪.‬‬

‫הארכיאה סולקו למחלקה נפרדת לאחר שהיה אפשר לבצע מיון על סמך ידע גנטי וביוכימי‪ .‬מצאו‬
‫שבחלק מהתכונות הם דומים לחיידקים וחלק לאיאוקריוטים‪ .‬אדום דמיון בין ארכיאה‬
‫לחיידקים‪ .‬כחול דמיון בין ארכיאה לאיאו‪ .‬שחור או שיש דמיון בכולם או שאין דמיון כלל‪.‬‬
‫הממברנה של הארכיאה יותר יציבה‪ ,‬בעלת חד שכבה פוספוליפידית‪.‬‬

‫פלסמידים – ‪ DNA‬מעגלי‪ ,‬קטן מה‪ DNA -‬של התא‪ ,‬והוא בלתי תלוי בשכפול ובשעתוק ותרגום‪.‬‬
‫כלומר הוא ‪ DNA‬שהוא נוסף ל ‪   DNA ‬הכרומוזומלי‪ DNA) .‬חוץ כרומוזומלי‪ .‬השכפול שלו לא תלוי‬
‫בשכפול המתבצע לצורך חלוקת התא(‪ .‬כלומר יכולים להווצר מפלסמיד אחד מס' עותקים בתוך‬
‫כל תא‪ .‬בנוסף הפלסמיד נושא תכונות לא חיוניות – תכונות אלו יכולות לתת לחיידק עמידות‬
‫לאנטיביוטיקה‪ .‬ישנם תכונות נוספות של מותאמות לסביבה‪ ,‬הנמצאות על גבי פלסמידים‪ .‬חסרון‬
‫הפלסמיד – לוקח מהתא אנרגיה‪.‬‬

‫ח"א – חומצה אמינית‪.‬‬

‫מורפולוגיה של חיידקים‬
‫החיידקים בטבע מופיעים ב‪ 3 -‬צורות עיקריות – צורה אחת היא צורת הכדוק )קוק – ‪.(Coccus‬‬
‫ישנה צורה מאורכת – ‪ .Rod‬וגם חיידקים בצורת ספירלות ‪.Spirillum‬‬

‫]‪  [11‬‬
‫‪ ‬‬
‫מבוא למיקרוביולוגיה– שנה א' סמסטר ב' ‪ ‬‬

‫הצורה הספירלית מאפשרת לחיידק לנוע‪ .‬אולקוס – מתיישב על‬

‫הקיבה‪.‬‬
‫אם אנו בוחנים את גודל החיידקים‪ ,‬ישנו מגוון‪ .‬הקטנים ביותר רבע‬
‫מיקרו מטר‪ ,‬והגדולים ביותר ‪ -5‬מיקרו מטר‪.‬‬
‫קיים יוצא הדופן החיידק – ‪ .Thiomargarita  namibiensis‬נמצא‬
‫בנמיביה‪ .‬חיידק בגודל של חצי מילימטר‪ .‬החיידק זוהר‪.‬‬

‫בתחילה שייכו את החיידקים לצמחים‪ ,‬וניתן לראות את מתן השמות‬

‫שלהם )שנשאר באופן היסטורי כמו של צמחים(‪.‬‬

‫‪ ‬‬

‫]‪  [12‬‬
‫‪ ‬‬
‫מבוא למיקרוביולוגיה– שנה א' סמסטר ב' ‪ ‬‬

‫מבנים בתאי חיידקים‬

‫צביעת ‪gram stain‬‬

‫באיור אנו רואים את הנקודות הקטנות הבודדות‪ ,‬כאשר מדובר בחיידקי קוקים‪.‬‬
‫כאשר הרקמה שרואים היא רקמת ריאה‪ .‬ניתן לראות ריאה הלוקה בדלקת ריאות חיידקית‬
‫‪.Strptococcus pneumonia‬‬
‫גרם חיפש דרך פשוטה באמצעותה יוכל להבחין בחיידקים‪ .‬לשם כך הוא נסה לפתח צביעה בה‬
‫הוא יראה את החיידק בצבע אחד‪ ,‬ואת הרקמה של האדם הוא יראה בצבע אחר‪ .‬לצביעה זו אנו‬
‫קוראים צביעה התחלתית או צביעה דיפרנציאלית – הפרדה בין החידק הגורם לדלקת ריאות‬
‫)צבע סגול( ובין הרקמה של הריאות )אדם( צבע אדום‪.‬‬
‫גרם מצא שישנם שני אוכלוסיות חיידקים )הוא לא הבין מדוע( אוכלוסייה אחת קרוייה גרם ‪+‬‬
‫והשנייה גרם ‪.-‬‬
‫גרם ‪ +‬בעל דופן פפטידוגליקאן עבה‬
‫גרם – בעל דופן פפטידוגליקאן דקה‬

‫לסכם את הנושא של צביעה של גרם מהשקפים של המצגת‪ .‬מדובר בצביעה אבחנתית כאשר הבדל‬
‫הצבע מושפע מהדופן התא או העבה(‪.‬‬
‫אופן צביעה גרם‪:‬‬
‫בתחילה החיידקים מקובעים לזכוכית‪ ,‬מבצעים צביעה בקריסטל ויולט‪ .‬בשני המקרים החיידקים‬
‫נצבעים בסגול )גם גרם ‪ +‬וגם גרם ‪.(-‬‬

‫]‪  [13‬‬
‫‪ ‬‬
‫מבוא למיקרוביולוגיה– שנה א' סמסטר ב' ‪ ‬‬

‫לאחר מכן מבצעים קיבוע של הצבע בתמיסה באמצעות שימוש ביוד ליצירת קומפלקס‪ .‬הדבר‬
‫משפיע באופן זהה בשתי משפחות החיידקים‪.‬‬
‫השלב הבא הוא שטיפת הצבע באמצעות אתנול‪ .‬כתוצאה מכך ממברנות התא נשטפות בשתי סוגי‬
‫החיידקים‪.‬‬

‫בחיידקי גרם מינוס הדופן דקה ולכן הצבע נשטף‪ .‬לעומת זאת בחיידקי גרם ‪ +‬בעלות דופן עבה‬
‫הצבע הסגול לא נשטף ונשאר במקומו‪.‬‬
‫השלב האחרון הוא ביצוע צביעה נגדית עם ספרנין או פוקסין‪ .‬בחיידקי גרם – בעלי הדופן הדקה‬
‫הצבע חודר ולכן אנו מקבלים חיידקים הצבועים באדום‪ ,‬לעומת זאת בחיידקי גרם ‪ +‬הצבע לא‬
‫חודר את הדופן העבה ועל כן החיידקים נשארים צבועים בצבע סגול‪.‬‬

‫נציג סיכום כללי של תהליך זה‪:‬‬

‫]‪  [14‬‬
‫‪ ‬‬
‫מבוא למיקרוביולוגיה– שנה א' סמסטר ב' ‪ ‬‬

‫משמעות הסיווג בעולם החיידקים מאוד גדולה‪ ,‬הדבר מאפיין תכונות שונות של חיידקים‬
‫שיובהרו בהמשך‪ .‬הדבר מאוד חשוב במיקרוביולוגיה רפואית‪ .‬הטיפול האנטיביוטי יקבע על פי‬
‫סוג החיידק )‪.(+,-‬‬
‫עד היום משתמשים בשיטה זו ברפואה‪ ,‬כאשר מגיעה דוגמה למעבדה מבצעים צביעת גרם כיוון‬
‫שזה מאפשר לראות תוצאה מאוד מהירה‪ .‬למשל בדיקור מותני להוצאת נוזל חוט השדרה‪,‬‬
‫צובעים בצביעת גרם‪ ,‬אם נראה שם חיידקים הדבר יעיד על זיהום חיידקי ועל הצורך לטפל‬
‫באנטיביוטיקה‪.‬‬

‫חיידקים גרם ‪+‬‬

‫ניתן לראות שהחיידק מורכב ממברנה ומדופן עבה‪.‬‬

‫חיידקים גרם –‬
‫המעטפת החיצונית מורכבת מחמישה מרכיבים – ממברנה ציטופלסמטית )כמו בגרם ‪ (+‬יש את‬
‫הפריפלסמה‪,‬דופן דקה‪ ,‬פריפלסמה נוספת וממברנה נוספת הנקראת ממברנה חיצונית ‪Outer ‬‬
‫‪.Membrane – OM‬‬

‫]‪  [15‬‬
‫‪ ‬‬
‫מבוא למיקרוביולוגיה– שנה א' סמסטר ב' ‪ ‬‬

‫צביעת הגרם אפיינה שתי קבוצות מרכזיות של חיידקים‪ .‬ישנם גם מיקרואורגניזמים שלא נצבעים‬
‫בצביעת גרם‪ ,‬כיוון שיש להם דופן שונה או שאין דופן כלל‪.‬‬
‫‪ .1‬ארכיאה – לא נצבעים כי יש להם דופן שונה ‪ ‬‬
‫‪ .2‬חיידקים אמיתיים ‪ ‬‬
‫‪ .a‬מיקופלסמה – אחד הדברים המאפיינים את התא הוא שריכוז החומרים בתוך‬
‫התא יותר גבוה מהריכוז בחוץ‪ .‬שאיפת המים תהיה לחדור פנימה להשוואת‬
‫ריכוזים‪ ,‬התא יכול להתפוצץ בום לא נעים ‪ .‬הדופן מהווה מחסום מכאני‬
‫ששומרת על התא‪ – Turgur) .‬לחץ המופעל מפנים התא החוצה(‪ .‬למיקופלסמה‬
‫אין דופן והן מצליחות להתגונן מפני הלחצים האוסמוטיים‪  .‬‬
‫‪ .b‬חיידקי המיקרובקטריה – כאשר חיידקים אלו בעלי דופן המורכבת‬
‫מפפטידוגליקן‪ .‬בנוסף לפפטידוגליקן ישנו מרכיב ייחודי הנקרא חומצה מיקולית‪.‬‬
‫החומצה המיקולית יוצרת סביב הדופן קרום דמוי שעווה המונע את חדירת‬
‫הצבעים‪ .‬צביעה ייחודית פותחה על ידי ‪  .ziehl neelsen‬‬

‫צביעת זיהל נילסן‪:‬‬

‫קיבוע החיידקים לזכוכית ‪ ‬‬ ‫‪.1‬‬
‫צביעה בקרבול פוקסין – עם חימום )כולם אדומים( ‪ ‬‬ ‫‪.2‬‬
‫שטיפה באתנול חומצי – מיקרובקטריות עמידות לחומצה‪ .‬שאר החיידקים מאבדים את‬ ‫‪.3‬‬
‫הצבע‪ .‬הצבע האדום ישאר בתוך חיידקי המיקרובקטריה אך ישטף מכל החיידקים‬
‫האחרים‪  .‬‬
‫צביעה נגדית במתילן בלו‪ ,‬מיקרובקטריות ורודות‪ ,‬שאר החיידקים או הרקמות האחרים‬ ‫‪.4‬‬
‫יראו כחולים‪  .‬‬

‫אחד החיידקים המפורסמים הוא המיקרובקטריום טוברקולוזיס‪) .‬שחפת( במעבדה לוקח ארבעה‬
‫שבועות גידול עד שמצליחים לראותו‪ .‬זמן זה קריטי במחלות זיהומיות‪ .‬לכן מבצעים צביעה כזו‬
‫כדי לראות אם יש לו את החיידק או לא‪) .‬אין צורך לקחת דגימה ולגדל את החיידק במשך מספר‬
‫שבועות לצורך העניין(‪.‬‬
‫מבנה הדופן של החיידקים‪:‬‬
‫דופן פפטידוגליקן – מצוי אך ורק בחיידקים‪ .‬מדובר במבנה מאוד מסודר ולכן קוראים לו אריג‪.‬‬
‫)מזכיר שתי וערב(‪.‬‬
‫הרקמה בנוייה מ‪ 2 -‬סוכרים‪ ,‬כאשר אחד הסוכרים מכיל קבוצה אמינית‪ ,‬ואחד הסוכרים מכיל‬
‫בנוסף גם את הפפטיד‪ .‬לרוב מדובר בפפטיד המורכב מארבעה חומצות אמיניות ולכן הוא קרוי‬
‫טטרה פפטיד‪.‬‬

‫]‪  [16‬‬
‫‪ ‬‬
‫מבוא למיקרוביולוגיה– שנה א' סמסטר ב' ‪ ‬‬

‫הקשר בין שני תתי יחידות של סוכרים הוא תמיד‬

‫קשר )‪   (1,4‬כלומר מפחמן אחד ביחידה אחת לפחמן‬
‫‪ 4‬ביחידה השניה‪.‬‬

‫מטרתו של הטטרה פפטיד‪ ,‬לחבר בין השרשראות השונות – דבר זה מאפשר את יצירת האריג‪.‬‬
‫)חיבור בין השרשראות(‪ .‬הקשר מבוצע בין פפטיד בשורה אחת בסוכר אחד לפפטיד של הסוכר‬
‫המקביל בשורה השנייה‪.‬‬

‫הפפטיד נמצא על פחמן מספר ‪ 3‬בכל אחד מתתי היחידות‪.‬‬

‫‪ .NAM  –  N‐acetylmuaramic  acid ,NAG  –  N‐acethylglucoseamine‬הטטרה פפטיד קשור לסוכר‬
‫ה‪.NAM -‬‬
‫מאפייני הטטרה פפטיד במבנה הפפטידוגליקאן‬
‫מורכב מארבעה חומצות אמינו‪ .‬הגיוון בין החיידקים נמצא בעצם ברצף החומצות האמינו‬
‫שיופיעו בפפטיד הקשור לפחמן מספר ‪ 3‬בסוכר ה‪.NAM -‬‬
‫חומצות האמיניות העיקריות המאפיינות את הפפטיד‪ D‐glutamic acid ,D‐alanine ,L‐alaanine :‬ו‪-‬‬
‫‪ L‐lysin‬או ‪– (diaminopimelic acid) DAP‬‬
‫נשים דגש על כך שחומצות האמיניות בטבע בגוף החי מופיעות‬
‫בקונפיגורציית ‪ .L‬אנו רואים שבחיידקים ישנו שימוש גם בקונפיגורציית‬
‫‪) .D‬מצוי אך ורק בדופן החיידקים‪ ,‬ייתכן שמדובר בשייר מהאבולוציה(‪.‬‬
‫גם חומצת האמינו ‪ DAP‬לא נמצאה באף מקום פרט לדופן התא של‬
‫החיידקים‪ .‬ה‪ DAP -‬הוא שלב ביניים )מטבוליט( עד ליצירת חומצת‬
‫אמינית ‪ Lysine‬אך בחיידקים הוא משמש כתוצר סופי בטטרה פפטיד‪.‬‬
‫ההבדל בין ה‪ DAP -‬ל‪ Lysine -‬הוא ב‪ COOH -‬ב‪DAP -‬‬

‫הפפטיד הנ"ל נוצר על ידי אנזימים ולא על תבנית ‪.mRNA‬‬

‫]‪  [17‬‬
‫‪ ‬‬
‫מבוא למיקרוביולוגיה– שנה א' סמסטר ב' ‪ ‬‬

‫החיבור בין הטטרה פפטידים קרוי ‪ .Interbridge‬ההבדלים הכי גדולים בין המינים השונים של‬
‫החיידקים נמצאים בגשר‪ .‬הגשרים נבדלים ברצף חומצות האמיניות וגם באורך‪ .‬הם דומים‬
‫במיקום הקשר‪ .‬הקשר בין הפפטידים מתקיים תמיד בין חומצה אמינית בעמדה ‪ 3‬לחומצה‬
‫אמינית בעמדה ‪.4‬‬
‫חומצות אמיניות שעד היום לא נמצאו בגשר הן חומצות אמיניות ארומטיות‪ ,‬חומצות אמיניות‬
‫מסועפות וחומצות אמיניות המכילות גופרית‪.‬‬

‫בחיידקי גרם ‪ +‬ישנם עד ‪ 40‬שכבות של סוכרים המצויים במבנה אריג‪ ,‬דבר המקנה את הדופן‬
‫העבה‪ .‬כאשר בגרם‪ -‬יש עד ‪ 5‬שכבות‪.‬‬

‫אנו רואים את הממברנה ואת הדופן‪.‬‬

‫בגרם חיובי רואים שהדופן עבה מאוד‪ .‬בנוסף מתקיימת בדופן הגרם החיובי חומצה טכואית‪,‬‬
‫כאשר עדיין אין הסבר מפורש לצורך ולתפקידי חומצה זו‪.‬‬

‫]‪  [18‬‬
‫‪ ‬‬
‫מבוא למיקרוביולוגיה– שנה א' סמסטר ב' ‪ ‬‬

‫בחיידקי גרם שלילי‪ ,‬המעטפת החיצונית הנה רב שכבתית ומורכבת מ‪:‬‬

‫ממברנה‪,‬‬
‫פריפלסמה – שכבה צמיגית‪ ,‬דמויית ג'לי‪ ,‬המכילה בעיקר אנזימים פרוטאוליטים )מפרקים‬
‫חלבונים( הפרי פלסמה משמשת לפירוק ראשוני של המזון )על ידי האנזימים( והמזון יוכנס אל‬
‫תוך התא‪.‬‬
‫דופן דקה )פפטידוגליקאן(‬
‫עוד פריפלסמה‪,‬‬
‫ממברנה חיצונית ‪ – OM‬הממברנה החיצונית מורכבת ממספר חלקים ויש לה תפקיד מאוד חשוב‪.‬‬

‫המבנה של מרכיבי המעטפת החיצונית של חיידקים גרם שליליים‬

‫הממברנה החיצונית בנוייה ממספר איזורים‪:‬‬

‫‪ .1‬ליפידי – דומה לממברנה הציטופלסמטית )כחול( ‪ ‬‬

‫‪  LPS – Lipo poly saccharide .2‬‬
‫‪ .3‬חלבונים המרכיבים תעלות ‪) Porin‬ורוד( ‪ ‬‬

‫ה‪LPS -‬‬
‫ה‪ LPS -‬גורם לתופעה הנקראת ‪ – septic  shock‬תגובה חיסונית של הגוף ביתר‪ .‬מצב שיכול לגרום‬
‫לקריסת מערכות‪ .‬מכאן ניתן לומר שחיידקי גרם שלילי בעלי פוטנציאל טוקסי‪.‬‬
‫ה‪ LPS -‬בנוי משלושה חלקים‬

‫ה‪ – Core -‬ליבה – יחסית בעלת מבנה קבוע‪ ,‬מורכבת סוכרים סוכרים‪ .‬בנוי מסוכרים יחודיים‬
‫שמוצאים אותם רק בחיידקי גרם – )לא מצוי בבע"ח ולא בגרם ‪(KDO)Keto‐deoxyoctulonate  .(+‬‬
‫‪, heptose‬‬
‫‪ – O‐antigen‬גם הוא מבנה הבנוי מסוכרים‪ ,‬כאשר בין המינים השונים והזנים השונים של‬
‫החיידקים המבנה שלו יהיה שונה‪) .‬ווריאבליות גבוה(‪.‬משתמשים בו לצורך אפיון מעבדתי של‬
‫מינים וזנים‪.‬‬
‫ה‪ Lipid  A -‬מעוגן בחלק הפוספוליפידי‪ ,‬טוקסי יכול לגרום – ל‪ .Toxic  shock -‬הליפיד קושר מרכיב‬
‫מסויים ממערכת החיסון דבר הגורם לה לפעול ביתר‪.‬‬

‫]‪  [19‬‬
‫‪ ‬‬
‫מבוא למיקרוביולוגיה– שנה א' סמסטר ב' ‪ ‬‬

‫הפורינים‪:‬‬
‫הפורין מאפשר חדירה של חומרים על פי גודל‪ .‬כלומר הוא לא ממיין את החומרים לפי האופי‬
‫הכימי‪ .‬המיון הוא לפי גודל בין ‪ .600‐700  dalton‬דלתון הבין שלבסיסים השונים בטבע יש גודל‬
‫שונה‪ .‬דלתון זה – ‪ 1/12‬של אטום פחמן‪.‬‬

‫‪ ‬‬

‫]‪  [20‬‬
‫‪ ‬‬
‫מבוא למיקרוביולוגיה– שנה א' סמסטר ב' ‪ ‬‬

‫ממברנת התא‬
‫אנו רואים את התא האנימלי והצמחי )זוהה על פי הכלורופלסט(‪ .‬בנוסף אנו רואים תא חיידק‪.‬‬
‫אנו נרחיב על ממברנת‬
‫התא באיאוקריוטים‬
‫)צמחים ובע"ח( וכמו‬
‫כן נדבר על חיידקים‪.‬‬
‫אנו נשים את הדגש על‬
‫אחידות ושונות בעולם‬
‫החי‪  .‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫מבנה ממברנת התא – פוספוליפיד‬
‫ממברנת התא בנוייה משני שכבות ומאופיינת בשני איזורים‪ .‬איזור הידרופיבי ואיזור הידרופילי‪.‬‬
‫יש לנו איזור שהוא פונה למים שזה האיזור ההידרופילי ואיזור מרכזי ליפידי שהוא האיזור‬
‫ההידרופובי‪) .‬לא פונה למים(‪.‬‬
‫יש לנו שתי סביבות מימיות ‪ ,‬הציטופלסמה‬
‫בתוך התא‪ ,‬וסביבה מימית בחוץ התא‪ .‬ואנו‬
‫רואים שיש הפרדה בין הנוזלים התוך‬
‫תאיים לנוזלים החוץ תאיים‪ .‬חומר מסיס‬
‫במים לא יכול לעבור את האיזור השומני‪.‬‬
‫חלבון למשל לא יוכל לעבור מאיזור לאיזור‬
‫בדיפוזיה דרך הממברנה‪ ,‬ולכן תקרא טווח‬
‫בררני‪.‬‬

‫‪ ‬‬

‫]‪  [21‬‬
‫‪ ‬‬
‫מבוא למיקרוביולוגיה– שנה א' סמסטר ב' ‪ ‬‬

‫נציג את המבנה של ליפידים מורכבים‪:‬‬

‫אנו רואים שהליפידים המורכבים מורכבים משייר פוספט או סוכר‪ ,‬גליצרול‪ ,‬וחומצות שומן *‪.2‬‬
‫כאשר יש שייר של פוספט זה נקרא פוספוליפיד‪ ,‬כאשר יש שייר סוכרי זה ייקרא גליקוליפיד‪.‬‬

‫ליפידים פשוטים זה גליצרול עם שלוש חומצות שומן‪.‬‬

‫הממברנה מורכבת גם מפוספוליפידים וגם מגליקוליפידים וגם מפשוטים‪.‬‬

‫הממברנה בנוייה מאיזור הידרופובי ואיזור הידרופילי ולכן נקראת אמפיפאטית‪.‬‬

‫הקשר בין חומצות השומן לגליצרול בחיידקים ובאיאוקריוטים הוא קשר אסטרי‪.‬‬

‫ממברנה בארכיאה )מוצג מטה(‪ .‬שונה מהממברנה של האיאוקריוטים והחיידקים‪ .‬היא בנוייה‬
‫מחד שכבה כאשר עדיין גם בממברנה של הארכיאה יש את המצב של הפרדה בין שני איזורים‪.‬‬
‫האיזור השומני של שרשרות חומצות השומן ואת הראשים ההידרופילים של הגליצרול עם השייר‪.‬‬

‫]‪  [22‬‬
‫‪ ‬‬
‫מבוא למיקרוביולוגיה– שנה א' סמסטר ב' ‪ ‬‬

‫שני גליצרולים שמחוברים אליהם שני שרשראות שומן‪ .‬חד שכבה‪ .‬הקשר במקרה זה בין‬
‫הגליצרול לחומצת השומן הוא קשר אתרי‪.‬‬
‫הקשר האתרי יציב יותר מהקשר האסטרי ומקנה לארכיאה יתרון בתנאים קיצוניים‪.‬‬
‫בארכיאה קשר אתרי ובחיידקים קשר אסטרי‪.‬‬

‫באיאוקריוטים יש לנו מולקולות של סטרולים המתיישבות בין המולקולות של הליפידים המקנות‬

‫לממברנה את הקשיחות שלה‪ .‬מולקולות הסטרול יתמקמו בין המולקולות של חומצות השומן‬
‫בממברנת התא‪.‬‬

‫נזכר בחיידיקי המיקופלסמות‪ ,‬המיקופלסמה גונבות את הסטרולים האחרים ומייצבות את‬

‫הממברנות שלהם כמו האיאוקריוטים‪ .‬המיקופלסמות ללא דופן ולכן הן לא נצבעות בצביעת גרם‪.‬‬
‫מעבר חומרים דרך ממברנת התא‬
‫מחד אמרנו שחומרים לא חודרים את קרום התא ומאידך ישנה חדירות מסויימת הקרוייה‬
‫חדירות יחסית‪ .‬מים‬
‫נכנסים באופן חופשי‪,‬‬
‫כאשר הדבר נעוץ בקיומו‬
‫המכניס‬ ‫חלבון‬ ‫של‬
‫ומוציא מולקולות מים‬
‫מהתא באופן כמעט‬
‫חופשי‪ .‬מסיבה זו הגדירו‬
‫ערך יחסי של כניסת‬
‫המים יהיה ‪ .100‬גם‬
‫הגליצרול שי לו תכונה‬
‫להיות מסיס במים‬
‫ובשומן אנו רואים שהוא‬
‫‪ 1/1000‬מהחדירות של‬
‫המים‪ .‬גם הגלוקוז בעל‬
‫חדירות נמוכה‪ .‬הטבלה‬
‫המוצגת מציגה יחסי‬
‫מעבר חומרים לתוך התא בדיפוזיה‪.‬‬
‫אחת הבעיות היא שהחדירות היא מאוד נמוכה ודבר זה לא יספיק על מנת למלא את הדרישות‬
‫התזונתיות של התא‪ .‬בחדירות נמוכה כניסה של חומצות אמיניות או מקור פחמן לא מספיקה‬
‫לתא‪ ,‬ולכן יש לנו צורך בהעברה פעילה לתוך התא‪.‬‬

‫]‪  [23‬‬
‫‪ ‬‬
‫מבוא למיקרוביולוגיה– שנה א' סמסטר ב' ‪ ‬‬

‫מהגרף המוצג אנו רואים השוואה של חדירות‬

‫חומרים אל התא בדיפוזיה לבין חדירות באופן פעיל‬
‫אקטיבי‪ .‬אנו רואים בציר ה‪ X -‬את הריכוז החיצוני‬
‫של החומר‪ ,‬ובציר ה‪ Y -‬אנו רואים את קצב הכניסה‬
‫של הממס לתוך התא‪.‬‬

‫אנו רואים שבדיפוזיה הכניסה לתא היא ביחס ישיר‬

‫לריכוז מחוץ התא‪.‬‬
‫בחדירה אקטיבית אנו רואים שבריכוז ממס נמוך‬
‫)בחוץ( יש חדירות מאוד גבוהה אל התא‪ .‬החדרה‬
‫כנגד מפל הריכוזים‪ .‬בריכוזים גבוהים בחוץ התא‬
‫אנו רואים שקצב ההכנסה לא ממשיך לעלות –‬
‫מדובר בבקרה על התהליך‪ .‬הבקרה מתבטאת בשני‬
‫דברים – מניעת כניסת יתר מהחומר לתא‪ ,‬וגם ביכולת להכניס כנגד מפל הריכוזים‪.‬‬
‫ההחדרה האקטיבית מגיעה בסופו של דבר לרוויה )פועל יוצא של הבקרה(‪.‬‬
‫צורת מעבר אקטיבי דרך הממברנה הציטופלסמטית )בחיידקים(‬
‫נשתמש במילה נשא – ‪.Porter‬‬
‫הנשאים הם החלבונים הנושאים )מעבירים( חומרים בין שני צדי הממברנה‪ .‬אנו נדבר תחילה על‬
‫ההעברה מהחוץ פנימה‪.‬‬
‫‪ – Uniport‬נשאים המעבירים סוג אחד של מולקולה בזמן נתון‪.‬‬
‫‪ – Symport‬מעבירים שני חומרים יחד )תמיד שני חומרים יחד בו זמנית(‪.‬‬
‫‪ – Antiport‬משחלף – מוציא חומר אחד מחוץ לתא ומכניס חומר אחר בו זמנית‪ .‬לא מדובר באותו‬
‫חומר שיוצא ונכנס אלא חומרים שונים‪.‬‬

‫כאן מדובר על החומר שעובר מצד לצד‬

‫שלושת הסוגים הנ"ל יכולים להשתייך למשפחה מסויימת של חלבונים‪.‬‬
‫‪  Simple .1‬‬
‫‪  Group traslocation .2‬‬
‫‪  ABC transportation .3‬‬
‫כאן מדובר על המבנה של הטרנספורטר‪) .‬יכול להיות סימפל שהוא אנטיפורט יוניפורט וסימפורט‬
‫וכך הלאה לכל אחד מהשלושה(‪.‬‬
‫בשיטות אלו העברה של חומר לתוך התא‬
‫תמיד דורשת אנרגיה‪.‬‬

‫‪:Simple Transporters‬‬
‫יכולים להופיע באחת משלוש דרכים‬
‫‪ .1‬יוניפורט ‪ ‬‬
‫‪ .2‬סימפורט ‪ ‬‬
‫‪ .3‬אנטיפורט ‪ ‬‬

‫]‪  [24‬‬
‫‪ ‬‬
‫מבוא למיקרוביולוגיה– שנה א' סמסטר ב' ‪ ‬‬

‫שבעבור‬ ‫רואים‬ ‫אנו‬

‫מדובר‬ ‫האשלגן‬
‫ביוניפורטר כיוון שבו‬
‫זמנית עובר רק חומר‬
‫רואים‬ ‫אנו‬ ‫אחד‪.‬‬
‫סימפורטר המעביר שני‬
‫חומרים ‪ HSO‐4‬ו‪ .H+ -‬כמו‬
‫כן אנו רואים אנטי פורט‬
‫המכניס ‪ H+‬ומוציא ‪.Na+‬‬

‫רצפטור נוסף ממשפחה זו‬

‫– משחלף מסוג ‪.Antiport‬‬
‫שמו ‪ Lac  Permase‬לקטוז‬
‫אופרון‪ .‬אופרון קבוצה של‬
‫גנים הנמצאים תחת‬
‫בקרה משותפת‪ .‬ילמד‬
‫בהרחבה בהמשך‪.‬‬

‫אופרון נמצא רק אצל‬

‫פרוקריוטים‪.‬‬

‫החלבון מסתדר בצורה של ‪ 12‬אזורים המקופלים בתוך הממברנה ובונים את התעלה‪.‬‬

‫גם בחלבון יהיו איזורים הידרופובים )‪ 12‬האיזורים(‬

‫מה שאנו רואים למעלה מבחוץ זה האיזורים‬
‫ההידרופילים‪ ,‬במרכז יש את התעלה והיא שונה‬
‫בהתאם לסוג החומר ואופן ההעברה‪ .‬כל‬
‫הטרנספוטרים מסוג סימפל בנויים בצורה זו‪.‬‬

‫מפל פרוטונים – מפל הפרוטונים נובע מהפרש בפוטנציאל החשמלי בין שני צידי הממברנה כאשר‬
‫אנו רואים )האיור בראש הדף( שבחלק החיצוני הממברנה טעונה במטען חיובי ואילו בחלק‬
‫הפנימי שלילי‪ .‬כתוצאה מכך יש מעבר של פרוטונים מהצד החיצוני לצד הפנימי‪ .‬תהליך זה מפיק‬
‫את האנרגיה הדרושה לצורך העברה דרך הטרנספורטים‪.‬‬

‫‪Group Translocation‬‬
‫מדובר בקבוצה של חלבונים האחראיים על העברת החומר אל התא‪ .‬הטרנספורטרים מבצעים‬
‫מודיפיקציה בחומר הנכנס‪.‬‬
‫החומר שנכנס מוכנס על ידי קבוצה של חלבונים והוא עובר שינוי עם הכניסה לתא‪ .‬נדגים על‬
‫טרנספורטר שמחדיר את הגלוקוז המערכת קרויה פוספוטרנספרז‪ .‬אנו רואים שנכנס חומר אחד‬
‫בלבד לכן מדובר ב‪ .uni -‬אנו רואים שמעורבים חמישה חלבונים‪ .‬אחד הוא חלבון ממברנלי ‪ ,‬אחד‬
‫בא במגע עם הממברנה ושלושה הם ציטופלסמטים‪.‬‬

‫]‪  [25‬‬
‫‪ ‬‬
‫מבוא למיקרוביולוגיה– שנה א' סמסטר ב' ‪ ‬‬

‫המודיפיקציה שמולקולת הגלוקוז עברה היא הוספת פוספט לפחמן מספר ‪ .6‬להוספת הפוספט‬
‫נכנסים לפעולה החלבונים הנוספים‪ .‬מולקולת ‪ PEP  –  Phospho  Enole  Pyrovate -‬מספקת מפנים‬
‫התא את הפוספט כאשר האנזים הראשון יפרק את הפוספט מהמולקולה הנ"ל‪ .‬האנזים השני‬
‫מבצע דה פוספורילציה ופוספורילציה לקשירת הפוספט והעברתו לאנזים הבא וכך הלאה‪ ,‬עד ש‬
‫האנזים הממברנלי קושר את הפוספט אל הגלוקוז‪.‬‬
‫הגיון בתהליך זה הוא שאנו מקבלים מולקולה שיכולה מיד להכנס למסלולים מטבוליים עיקריים‬
‫בתא‪) ,‬למשל תהליך הגליקוליזה(‪.‬‬

‫‪ABC System‬‬
‫‪ – ATP  Binding  Cassette‬האנרגיה לתהליך מגיע מפירוק מולקולת ‪ ATP‬ל‪ Phospat + ADP -‬לא‬
‫אורגני‪ .‬מה שמאפיין את המערכות האלו היא שהן בעלות אפיניות מאוד גבוהה )בריכוז בחוץ של‬
‫‪ 1*10‐6‬עדיין יכנס החומר( לחומרים שהם נושאים‪ .‬ולכן הם בעצם יכולות להחדיר חומרים כאשר‬
‫הריכוז החיצוני הוא מאוד מאוד נמוך‪ .‬אם אנחנו נחזור לגרף אותו הצגנו לעיל‪ ,‬דיברנו על זה‬
‫שאחד המאפיינים של העברה אקטיבית זה היכולת להחדיר חומר בריכוז גבוה גם כאשר הריכוז‬
‫החיצוני נמוך‪ ,‬לטרנספורטים מסוג ‪ ABC‬יש יכולת לקשור את החומר בריכוז חיצוני נמוך‬
‫ולהחדירו לתוך התא תוך כדי פירוק של מולקולת ‪ .ATP‬כאשר ההחדרה מתבצעת לרוב על ידי‬
‫שיתוף פעולה בין שלושה חלבונים‪ .‬חלבון אחד נמצא בפריפלסמה – קושר את החומר שרוצים‬
‫להכניס‪.‬והחומר יועבר דרך התעלה )שגם היא חלבונית(‪ .‬החלבון השלישי הוא החלבון אשר מבצע‬
‫את ההידרוליזה של ה‪.ATP -‬‬

‫לסיכום תפקידי הממברנה הציטופלסמטית‪:‬‬

‫‪ .1‬טווח בררני ‪ ‬‬
‫‪ .2‬מהווה עוגן לחלבונים – המהווים‬
‫מערכות טרנספורט ומערכות‬
‫סיגנל‪  .‬‬
‫‪ .a‬החדרה ‪ ‬‬
‫אנזימים‬ ‫–‬ ‫‪ .b‬הפרשה‬
‫הפועלים מחוץ לתא‪.‬‬
‫)אנזימים פרוטאוליטים –‬
‫התא מפריש החוצה‬
‫מהפרי פלסמה(‪ .‬הפרשה‬
‫של רעלים בחיידקים‬
‫פתוגנים – הרעל צריך‬
‫להיות מופרש מהחיידק‬
‫החוצה על מנת שיוכל‬
‫לפגוע במאכלס‪ – .‬הפרשת‬
‫חומרים חומרים הרעילים לחיידק )למשל הוצאת אנטיביוטיקה החוצה( ‪ ‬‬
‫‪ .3‬שימור אנרגיה – הפרש פוטנציאלים‪ .‬מאפשר יצירת ‪  ATP‬‬

‫יחס שטח פנים לנפח‪:‬‬

‫ככל שגודל היצור קטן שטח הפנים שלו גבוה‪ .‬היחס בין שטח הפנים לנפח גדול יותר בייצור קטן‬
‫יותר‪ .‬ולכן לחיידק יש עדיפות )יחס של ‪ (3‬לעומת תא אנימלי‪.‬‬
‫]‪  [26‬‬
‫‪ ‬‬
‫מבוא למיקרוביולוגיה– שנה א' סמסטר ב' ‪ ‬‬

‫מבנים בתאי חיידקים‬

‫נדבר על מבנים יחודיים אך ורק לחיידקים‬

‫נבגים אנדוספורות‬
‫ספורות הנם תאים של חיידקים במצב של כעין "קפאון" העומדים בתנאים קיצוניים‪ .‬בעלי יכולת‬
‫להיות יציבות להרבה מאוד שנים‪ .‬ספורות נמצאו בחפירות באנגליה מעל ‪ 2000‬שנה והצליחו‬
‫להמיר אותם לחיידקים‪.‬‬

‫ספורות תא שעבר התמיינות בעל עמידות גבוהה לתנאי סביבה קשים )נבג( – למשל יובש קיצוני‪,‬‬
‫טמפ' גבוהות‪ ,‬קרינת ‪.UV‬‬
‫הספורה מקיימת מטבוליזם מאוד איטי‪ .‬ניתן לומר שהתא הוא תא רדום‪ .‬עדיין תא חי אך רדום‪.‬‬
‫מה שיגרום לו להתעורר זה היציאה מהתנאים הקיצוניים )עקה(‪ .‬התא הפעיל‪ ,‬רגיל‪ ,‬לא ספורה‬
‫נקרא תא וגטטיבי‪.‬‬

‫לא כל החיידקים מסוגלים לייצר ספורות‪ .‬רק קבוצה מצומצמת מסוגלת )מתגים – צורה מוארכת‬
‫– גרם ‪.(+‬‬

‫מבנה האנדוספורה‪:‬‬
‫נציג צילום במקרוסקופ אלקטרוני‪ .‬האנדו ספורה מכילה‬
‫חומר גנטי‪ ,‬כאשר החומר הגנטי עטוף במספר שכבות‪.‬‬
‫כמו כן המעטפת החיצונית היא רב שכבתית‪.‬‬
‫הספורה מוגנת מפני תנאי עקה בשל המבנה המאוד‬
‫מסויים שלהם‪.‬‬
‫שכבה חיצונית – ‪ – Exosporium‬מבנה חלבוני עבה ‪-‬‬
‫ייחודי לספורה‬
‫‪ – Spore coat‬שכבה כהה בצילום‪ .‬קבוצה של חלבונים‪– .‬‬
‫ייחודי לספורה‬
‫‪ – Cortex‬דופן תא – דופן המורכב מפפטידוגליקן‪– .‬‬
‫קיים גם בתא וגטטיבי‬
‫דופן תא – ‪ –Core wall‬ממברנת התא – קיים גם בתא וגטטיבי‬
‫‪  ‐  Core‬ליבה בה נמצא ה‪ ,DNA -‬מכילה ריבוזומים‪ ,‬מכילה ציטופלסמה ומרכיבים תאיים נוספים‬
‫החיוניים לקיום התא‪.‬‬
‫אנו יודעים ש‪ DNA -‬באופן כללי רגיש לנזקי קרינה‪ ,‬ולכן חשוב לעמוד על האופן בו הספורה מגינה‬
‫על התא מנזקי קרינה‪.‬‬
‫ה‪ DNA -‬של הספורות וה‪ DNA -‬של התא הוגטטיבי ממנו הופקו הספורות זהה‪ .‬אך ישנם גנים‬
‫שמבוטאים בספורה ולא בתא הוגטטיבי‪.‬‬
‫]‪  [27‬‬
‫‪ ‬‬
‫מבוא למיקרוביולוגיה– שנה א' סמסטר ב' ‪ ‬‬

‫שמירה מנזקי קרינה וחום‬

‫‪ DPA‬נמצא בתוך ה‪Core -‬‬
‫ועוטף את ה‪ DNA -‬אמצעי‬
‫ייחודי לספורות‪ – .‬נקשר ל‪-‬‬
‫‪ DNA‬ומקנה לו יציבות כימית‬
‫בטמפרטורה גבוהה‪.‬‬

‫כשמדברים על עמידות לחום‬

‫מתייחסים לחום של מעל ‪100‬‬
‫מעלות‪ .‬לפיכך הרתחת מים‬
‫למשל לא מספיקה לצורך‬
‫השמדת הספורות‪.‬‬
‫לפעמים כופסאות שימורים מתנפחות כיוון שמתפתחים שם חיידקים‪ .‬ב‪ 120 -‬מעלות ולחץ של ‪1.5‬‬
‫אטמוספרה ניתן לבצע סטריליזציה על מנת שלא ישארו חיידקים וגטטיבים וגם לא ישרדו‬
‫ספורות‬
‫‪ – SASPs‬חלבונים הנקשרים ל‪ DNA -‬ומונעים את נזקי הקרינה‪.‬‬

‫חום מפרק את הקשר בין הגדילים של ה‪DNA -‬‬

‫קרינת ‪ UV‬יוצרת דימר – קשר קוולנטי בין שני בסיסי ‪ – DNA‬מה שנוצר הוא נזק בלתי הפיך‬
‫למבנה ה‪.DNA -‬‬

‫תהליך ספורולציה‬
‫תהליך יצירת ספורות‪.‬‬
‫התא עצמו ממצב וגטטיבי הופך לספורה‪ .‬סיגנלים חיצוניים‬
‫מדווחים על תנאי עקה וגורמים לחיידק להעביר סיגנל‬
‫הגורם להפעלה של כ‪ 200-‬גנים הפועלים ליצירת הספורה‪.‬‬
‫הגנים הנ"ל לא פועלים כאשר התנאים הם תנאים רגילים‪.‬‬

‫שרשרת האירועים המפורטת הנ"ל מופעלת לאחר הסיגנל‪,‬‬

‫על ידי התבטאות של גנים‬

‫שלב ראשון – שכפול‬

‫‪DNA‬‬
‫שלב שני ‪ -‬מידור –‬
‫עטיפת עותק אחד של ה‪-‬‬
‫בממברנה‬ ‫‪DNA‬‬
‫חשוב‬ ‫ציטופלסמטית‪.‬‬
‫לציין שהחלוקה איננה‬
‫סימטרית לעומת חלוקה‬
‫של תא וגטטיבי שהיא‬
‫בינארית‬ ‫חלוקה‬
‫סימטרית‪ .‬החלק שבו‬
‫נמצא ה‪ DNA -‬שיהיה‬
‫בספורה הוא קטן יותר‪.‬‬
‫שלב שלישי – הווצרות‬
‫ממברנה נוספת סביב ה‪-‬‬
‫‪ DNA‬העטוף ממברנה‪ ‬‬
‫)משלב ‪(2‬‬
‫שלב רביעי – יצירת דופן‬
‫פפטידוגליקן הנוצר בין‬
‫שתי הממברנות שנוצרו בשלבים הקודמים‪ .‬בשלב זה מבוצעים תהליכים נוספים‪:‬‬
‫‪ ‬התייבשות של האיזור שעתיד להיות תא הספורה‪ .‬ההתייבשות מהווה הגנה מפני יובש‬
‫חיצוני‪  .‬‬

‫]‪  [28‬‬
‫‪ ‬‬
‫מבוא למיקרוביולוגיה– שנה א' סמסטר ב' ‪ ‬‬

‫‪ ‬יצירת ‪ DPA‬ו‪ SASPs -‬כלומר ה‪ DNA -‬מתחיל להיות מוגן על ידי המרכיבים המגינים שלו ‪ ‬‬
‫שלב חמישי – יצירת החלבונים העוטפים – ‪ 2‬השכבות החיצוניות‪.‬‬
‫שלב שישי – ‪) Lysis ‬מוות( של התא הוגטטיבי והבשלה של הספורה‬

‫התהליך הנ"ל לוקח כ‪ 8 -‬שעות )מאוד איטי( לצורך השוואה‪ ,‬חלוקת תא חיידק לוקחת מספר‬
‫דקות‪.‬‬
‫תהליך נביטת הספורה ‪germination‬‬
‫תהליך זה מושפע גם הוא מסיגנל‪ .‬תהליך זה מאוד מהיר ולוקח בערך ‪ 8‬דקות‪ .‬כאשר מדובר על‬
‫מעבר מספורה לתא וגטטיבי – כאשר יוצאים מתנאי ה‪.Stress -‬‬
‫בתחילה מתבצע חדירה של מים לתוך התא‪ .‬הקומפלקסים המגינים על ה‪ DNA  -‬יתפרקו‪.‬‬
‫מתבצעת סינטזה של ‪) RNA‬יצירת חלבונים שישמשו את התא הוגטטיבי(‪.‬‬

‫אברונים על פני שטח החיידק‬

‫פנוטיפ – מה שנראה לעין גנוטיפ – מה שמקודד ברצף של ה‪.DNA -‬‬
‫קפסולה‬
‫אם אנו מסתכלים על החיידק הבודד אנו רואים שהוא עטוף בקפסולה )הילה(‪ .‬בנויה משכבה אחת‬
‫מאוד מאוד עבה‪ .‬מאפיינים שאנו לא רואים אבל הם קיימים – קפסולות בנויות בד"כ מרב‬
‫סוכרים‪ .‬סוג הסוכר שבונה את הקפסולה תלוי בד"כ במין החידק‪ .‬ישנם גם חיידקים בהם‬
‫הקפסולה בנוי מחלבון‪.‬‬

‫]‪  [29‬‬
‫‪ ‬‬
‫מבוא למיקרוביולוגיה– שנה א' סמסטר ב' ‪ ‬‬

‫תפקידי הקפסולה‪:‬‬
‫‪ ‬הישרדות במאכסן – הגנה מפני פאגוציטוזה )תאים בולעניים( ‪  .‬‬
‫‪ ‬היצמדות למשטחים מוצקים )בפתוגנים תאים ורקמות( ‪ ‬‬
‫‪ ‬הגנה מפני התייבשות ‪ ‬‬
‫‪ ‬מאגר סוכרים – אם החיידק מגיע למצב של מחסור בניוטריינטים יכול לפרק חלק‬
‫ממרכיבי הקפסולה ולקבל אנרגיה‪  .‬‬
‫‪ ‬יצירת ‪  .biofilm‬‬
‫חיידקים פתוגנים – חיידקים גורמי מחלות‬
‫ההיבט הקליני של הקפסולה‬
‫גריפיט צפה בתופעה שלסטרפטוקוקוס פנמוניה יש שני פנוטיפים‪ .‬אחד חלק ואחד מחוספס‪.‬‬
‫הפנוטיפ של ה‪ Smooth -‬פתוגני )גורם למחלה( והמחוספס לא‪ .‬הניסוי שבצע היה כדלהלן‪:‬‬
‫הוא לקח עכברים‪ ,‬הזריק להם את החידק הלא פתוגני ‪ R‬ואז הזריק חיידקים מתים של ‪ S‬וראה‬
‫שהחיידקים ‪ R‬נהפכו ל‪ S -‬כלומר הם רכשו תכונה‪.‬‬
‫חיידקי ה‪ S -‬הם בעלי קפסולה‪ ,‬ואילו חיידקי ה‪ R -‬הם חסרי קפסולה‪ .‬התכונה שנרכשה היא‬
‫הקפסולה‪ .‬מכאן חשיבות הקפסולה כגורם אלימות‪ .‬מה שקרה זה שחיידקי ה‪ R -‬רכשו ‪DNA‬‬
‫מחיידקי ה‪ S -‬המתים‪ .‬לתהליך זה נקרא טרנספורמציה‪.‬‬
‫הקפסולה גורם אלימות – המתבטא בכך שהקפסולה מוגנת מפני מערכת החיסון – מוגנת מפני‬
‫בלענים‪ ,‬וכן הגוף לא מסוגל לייצר נוגדנים יעילים‪ .‬למרות זאת הצליחו ליצור נגד חלק מהפתוגנים‬
‫חיסונים‪ .‬למשל החיסון המחומש – אחד מהמרכיבים שלו הוא חיסון של חיידק הגורם לדלקת‬
‫קרום המוח‪ .‬לחיידק זה יש קפסולה רב סוכרית‪.‬‬
‫הקפסולה בנוייה מסוכר‪ ,‬וסוכר לא משרה תגובה חיסונית‪ ,‬כלומר לא משרה יצירת נוגדנים‪.‬‬
‫לעומת זאת חלבונים כן משרים תגובה חיסונית יעילה‪ .‬ואז עשו חשיבה איך לנסות לגרום יצירת‬
‫תגובה חיסונית‪ .‬אחרי הרבה שנים של חשיבה‪ ,‬הצליחו ליצור מערכת בה לקחו את הסוכר של‬
‫החיידק הנ"ל‪ ,‬וחיברו אותו לחלבון יחד‪ ,‬דבר זה יצר הגברה של התגובה החיסונית‪ .‬החלבון שנוסף‬
‫יקרא ‪ – adjuvant‬שם כללי לחומר המגביר תגובה חיסונית‪) .‬חיברו את הסוכר של הקפסולה‪,‬‬
‫וחלבון המעורר תגובה של מערכת החיסונית‪ ,‬וכך כשהגוף מזהה את זה הוא מסוגל לייצר‬
‫נוגדנים(‪ .‬החיידק נקרא ‪ .H.  influenza‬את הסוכר מפיקים מהחידק וכך אם יכנס החיידק לגוף אז‬
‫הגוף כבר יצר נגדו נוגדנים‪.‬‬

‫יצירת ‪biofilm‬‬
‫הביופילם הוא מצב ספציפי התלוי בקפסולה‪ .‬ביופילם זו צורה בה החיידקים חיים במושבה‬
‫)בעיקר חיידקים עם קפסולה(‪ .‬ומנהלים חיי שיתוף‪.‬‬
‫תא בודד – תא פלנטוני‪) .‬למשל שכבה על השיניים שקמים בבוקר‪ ,‬שכבה מגעילה על החמוצים‬
‫ועוד(‪ .‬ביופילם יכול להתפתח במסתמי הלב‪ ,‬על ציוד רפואי המושתל‪.‬‬

‫אופן היווצרות הביופילם‪:‬‬

‫אמרנו שלקפסולה יש תכונות הצמדות‪ .‬כאשר בתהליך יצירת הביופילם החיידק מפעיל גנים שהם‬
‫ספציפיים לביופילם‪ ,‬והוא מאבד תכונות של תא בודד )כפי שרואים באיור איבוד של השוטון(‪.‬‬
‫לאחר ההצמדות החיידק מאבד את יכולת התנועה שלו‪.‬‬
‫החיידק מתחיל לבטא תכונות של הביופלם‪ ,‬כלומר נוצרת חד שכבה של תאים‪ ,‬ולאחר מכן נוצרות‬
‫‪ ,micro  colony‬כאשר החיידקים יפרישו חומר הנקרא ‪) polysaccharide  matrix‬חומר בין התאים(‪.‬‬
‫כאשר מרכיביו הם‪) alginate   :‬דמוי דבק( ו‪.DNA -‬‬
‫בסופו של דבר נוצרת מושבה בוגרת‪ ,‬ממנה ישתחררו שוב תאים פלנטונים‪ ,‬והם יכולים ליצור‬
‫מושבות חדשות‪.‬‬

‫]‪  [30‬‬
‫‪ ‬‬
‫מבוא למיקרוביולוגיה– שנה א' סמסטר ב' ‪ ‬‬

‫‪ ‬‬
‫ייתרונות של ביופילם‪:‬‬
‫אגירת מזון‪.‬‬
‫השארות במקום מסויים – שמירה על נישה אקולוגית טובה‪.‬‬
‫ייתרון בתחרות )למיקרו אורגניזמים אחרים יהיה קשה להתיישב באותו מקום(‬
‫עמידות גבוהה לאנטיביוטיקה ולחומרי חיטוי‪ ,‬רב האנטיביוטיות כיום לא יכולות לחדור בצורה‬
‫יעילה את הפוליסכריד מטריקס‪.‬‬

‫‪ – CF‬בחולי ‪ CF‬יש פגם גנטי בגן שמקודד לתעלת כלוריד ‐‪ .Cl‬הפגם הזה בעצם מונע הפרשה של‬
‫מים מתוך הריאות כאשר בריאות של אדם נורמלי דרך התעלות מופרש מים דבר ששומר על‬
‫הריאות סטריליות‪ .‬כאשר התעלת כלור פגומה‪ ,‬אין הפרשת מים ואז יש הצטברות של ליחה‪,‬‬
‫הליחה היא מצע גידול מאוד עשיר לחיידקים‪ .‬אחת המחלות הכי נפוצות בחולי ‪ CF‬זה דלקת‬
‫ריאות‪ .‬מה שגילו זה שבחולי ‪ CF‬צעירים יש דלקת ריאות והם מגיבים לטיפול אנטיביוטי‪ .‬אך‬
‫בחולי ‪ CF‬מבוגרים יותר יש דלקת ריאות אך הם לא מגיבים לאנטיביוטיקה‪ .‬עובדה זו העלתה את‬
‫השאלה האם יכול להיות שחיידק שונה גורם לכל אחת מהמחלות )בצעירים ובמבוגרים( אך בעת‬
‫בידוד החיידקים גילו שמדובר באותו חיידק – ‪ .pseudomonas  earoginosa‬גילו שבצעירים‬
‫החיידקים הנ"ל לא יוצרים ביופילם‪ ,‬ומאידך במבוגרים המושבות יוצרות ביופילם‪ .‬עדיין לא‬
‫יודעים לענות למה‪.‬‬

‫]‪  [31‬‬
‫‪ ‬‬
‫מבוא למיקרוביולוגיה– שנה א' סמסטר ב' ‪ ‬‬

‫השעריות הסומטיות ‪fimbria/pili‬‬

‫שעריות המופיעות על החייקים מופיעות גם בגרם ‪ +‬וגם בגרם ‪.-‬‬
‫רב השעריות בנויות מחלבונים‪.‬‬

‫]‪  [32‬‬
‫‪ ‬‬
‫מבוא למיקרוביולוגיה– שנה א' סמסטר ב' ‪ ‬‬

‫לשעריות הנ"ל מספר תפקידים‪:‬‬

‫הצמדות – למשטח או לבע"ח )בפתוגנים(‪.‬‬
‫משרה יצירת ביופילם‪.‬‬
‫העברת סיגנל לתאי המאחסן – כאשר התא נקשר באמצעות השעריות לתא המאחסן‪ ,‬הוא יכול‬
‫להשפיע באמצעות סיגנל על התא המאחסן )למשל דיכוי המערכת החיסונית(‬

‫שעריות מין‬
‫הרבייה של החיידקים היא רבייה בינארית‪ .‬גילו שישנם מינים של חיידקים המעבירים ‪DNA‬‬
‫ביניהם שערית המין יוצרת גשר בין שני החיידקים המאפשר העברת ‪ DNA‬ביניהם‪ .‬ה‪DNA -‬‬
‫המועבר בד"כ הוא ה‪) .plasmid -‬חוץ כרומוזומלי(‪.‬‬

‫]‪  [33‬‬
‫‪ ‬‬
‫מבוא למיקרוביולוגיה– שנה א' סמסטר ב' ‪ ‬‬

‫התהליך קרוי קוניוגציה‪ .‬בעל שעריות מתחבר לחסר שעריות בלבד‬

‫תנועה בחיידקים‬
‫ייתרון בתנועה – כאשר יש מחסור במזון‪ ,‬צפיפות‪ ,‬תנאי עקה‪ ,‬נוכחות של רעל‪.‬‬
‫קיימים מספר מנגנוני תנועה )לא לכל החיידקים יש אפשרות תנועה(‪.‬‬
‫תנועה סבילה – פאסיבית – מונעת על ידי גורמים חיצוניים לחיידק )אפצ'י על חבר‪ ,‬מים זרמים‬
‫וכו'(‪.‬‬
‫תנועה פעילה – מונעת על ידי החיידק עצמו באמצעות‪:‬‬
‫‪ ‬שוטונים ‪ ‬‬
‫‪ ‬החלקה – ‪ gliding‬כאן בחלק מהמקרים יש שימוש בשערות הסומטיות‪  .‬‬
‫‪ ‬ציפה – ‪  floating‬‬

‫חיידקים שנעים בתנועה פעילה – ספירלים כמעט כולם בעלי תנועה‪ .‬מתגים כ‪ 50% -‬בעלי תנועה‪,‬‬
‫קוקים – חסרי תנועה )לרוב(‪.‬‬
‫שוטונים‬
‫מאפשרים תנועה בסביבה נוזלית‪ .‬מאורגנים במספר מבנים‪.‬‬
‫ארגון פריטריש – השוטונים מסודרים מסביב לתא‬
‫ארגון פולארי – ארגון רק בקצה אחד של התא )יכול להיות מונוטריקוס אחד או לופוטריקוס כמה‬
‫שוטונים( צורתו נראת כמו גל‪ .‬והמרווח בין גל לגל זהה )כמו גל סינוס(‪ .‬השוטון יכול לשמש גם‬
‫כאמצעי לארגן ולמיין חיידקים‪.‬‬

‫]‪  [34‬‬
‫‪ ‬‬
‫מבוא למיקרוביולוגיה– שנה א' סמסטר ב' ‪ ‬‬

‫השוטונים בנויים מחלבון שמור )לאורך האבולוציה – לא השתנה(‪ .‬השוטון בנוי מתת יחידות‬
‫חוזרות של הפלגלין הפלגלין מעוגן לאורך כל המעטפת החיצונית של החיידק‪ .‬דרך איזור הנקרא‬
‫בסיס השוטון‪ ,‬או הגופיף הבזאלי‪.‬‬

‫את השוטון מייצבות שתי טבעות ‪ – L‐Ring‬נמצא ב‪ Outer  membrane  -‬ב‪ . LPS -‬ו‪ – P‐ring -‬נמצא‬
‫בפפטידוגליקן‪ .‬בגבול בין המימברנה הציטופלסמטית לפרי פלסמה נמצאים טבעות ‪ .S‐M‬בנוסף‬
‫קיים איזור ה"מנוע"‪  Mot Protein‬המניע את השוטון‪ .‬וחלבון הנקרא ‪ Fli ‬הקובע את הכיווניות‪.‬‬
‫כשדיברנו על הממברנה הציטופלסמטית דיברנו על מפל פוטנציאלים‪ .‬הממברנה טעונה מצידה‬
‫החיצוני במטען חיובי ובפנים מטען שלילי‪ .‬התנועה של השוטון מתאפשרת בעקבות כניסה של‬
‫פרוטונים‪ ,‬שגורמים בסופו של דבר לאספקת אנרגיה לתנועת השוטון‪.‬‬

‫בחיידקים גרם ‪ +‬אין ‪ LPS‬בפפטידוגליקן ומכאן יש רק את טבעות ה‪ .SM -‬ייצוב השוטון נעשה על‬
‫ידי השכבה העבה של הפפטידוגליקאן‪.‬‬

‫]‪  [35‬‬
‫‪ ‬‬
‫מבוא למיקרוביולוגיה– שנה א' סמסטר ב' ‪ ‬‬

‫איך מוצאים חומרים מושכים וחומרים דוחים‪ - :‬כמוטקסיס‬

‫חיידקים במצע‪.‬‬
‫ביקורת – ללא חומר – המבחנה מכילה את החומר שיש במצע ואנו נגלה שהמבחנה תכיל בסופו‬
‫של דבר הרכב זהה לכלי )חומר מצע וחיידקים(‪.‬‬
‫במידה ונשים חומר דוחה במבחנה נגלה שבמבחנה אין חיידקים וגם לידה‪.‬‬
‫בשימוש בחומר מושך נגלה שהמבחנה תכיל חיידקים וגם באיזור סביבה יהיה ריכוז גבוה יותר של‬
‫חיידקים‬

‫במידה ולחיידקים לא היה אפשרות תזוזה היינו רואים בכל המבחנות את המצב של ללא חומר‪.‬‬
‫הניסוי מאפשר לנו לבחון עמידות חיידקים לחומרים מסויימים‪ .‬אם חיידקים מזהים את החומר‬
‫כרעל הם ינועו ויתרחקו ממנו‪.‬‬

‫גם לארכאה יש שוטון )יכולת תנועה(‪ .‬קיים שוני בין השוטון של הארכיאה והחיידק‪ .‬לשניהם‬
‫תפקיד זהה‪ .‬עדיין לא ברור אם תנועת הארכיאה בכל הקשור לכמוטקסיס זהה לתנועת החיידק‪.‬‬

‫]‪  [36‬‬
‫‪ ‬‬
‫מבוא למיקרוביולוגיה– שנה א' סמסטר ב' ‪ ‬‬

‫חייקים ללא שוטונים‪:‬‬

‫חיידקים מחליקים – חיידקים המפרישים חומר שבאמצעותו מחליקים על המשטח‪.‬‬

‫]‪  [37‬‬
‫‪ ‬‬
‫מבוא למיקרוביולוגיה– שנה א' סמסטר ב' ‪ ‬‬

‫גופיפים תוך תאיים‬

‫הגופיפים התוך תאיים מהווים בדרך כלל גופי אגירה‪.‬‬
‫החומרים העיקריים אותם החיידקים אוגרים‪:‬‬
‫‪ .1‬פחמן – לצורך אנרגיה – נאגר בצורה של פולימר ‪Poly – β – Hydroxybutiraem, Glycogen‬‬
‫– המאגר ישמש את החיידק בעתות עקה‪  .‬‬
‫‪ – S .2‬לצורך אנרגיה ‪ ‬‬
‫‪ – P .3‬לצרך בניית חומצות גרעין ‪ ‬‬

‫אגירת ברזל – ‪Magnetosomes  –  Fe3O4C‬‬

‫– כיום לא כל כך ברור למה משמש‬
‫המאגר הזה‪ ,‬יש השערה שהיא משמשת‬
‫לצורך משיכה למרכז כדור הארץ בעבור‬
‫חיידקים החיים בסביבות ימיות‪ .‬לצורך‬
‫השגת ברזל יש צורך להשקיע אנרגיה‪.‬‬
‫מנגנון זה מתקיים במספר סוגים של‬
‫חיידקים‪.‬‬
‫החיידקים הנ"ל מסוגלים להתחרות בגוף‬
‫האדם על הברזל‪.‬‬

‫בועיות של גז – ‪ – Gas  Vasicles‬נמצאות‬

‫בתוך מבנים של חיידקים בסביבה‬
‫מימית‪ ,‬משמשות לצורך ציפה‪ .‬נמצאים‬
‫לרוב בחיידקים המבצעים פוטוסינתזה‪ .‬חיידקים המבצעים פוטוסינתזה חייבים אור כאנרגיה‪,‬‬
‫לצורך כך עליהם לצוף מעלה‪.‬‬

‫תזונת חיידקים – ‪Bacterial Nutrition‬‬

‫מתקיימת אחידות בכל עולם החי והצומח – כל הייצורים צורכים אנרגיה‪ ,‬כאשר האנרגיה מופקת‬
‫דרך חומרי התזונה‪.‬‬
‫עלינו להתייחס למספר היבטים כשאנו דנים בתזונה‪:‬‬
‫‪ ‬סוג המזון ‪ ‬‬
‫‪ ‬דרך ההטמעה והניצול ‪ ‬‬
‫המטרה של התזונה היא בנייה של מרכיבי האורגניזמים‪ ,‬והספקת אנרגיה לתהליכים שונים‬
‫בחיידקים )תנועה‪ ,‬נשימה‪ ,‬חלוקה‪ ,‬העברת חומרים דרך ממברנות‪ ,‬בניית מבנים בחיידק(‬

‫מטבוליזם‬
‫ותהליכים‬ ‫קטבוליים‬ ‫מורכב מתהליכים‬
‫אנאבולים‪.‬‬
‫התהליכים הקטבולים תפקידם הפקת אנרגיה‪.‬‬
‫‪ ATP‬ומפל‬ ‫שני דרכים לאגירת אנרגייה‪:‬‬
‫פרוטונים‪.‬‬
‫התהליכים האנבוליים תהליכים הצורכים‬
‫אנרגיה‪ .‬מבוצע תהליך הפוך מהמולקולות‬
‫הפשוטות נבנות המולקולות המורכבות הבונות‬
‫את התא‪) .‬למשל בניית הדופן נעשת מאבני בנייה‬
‫פשוטות ליצירת מקרו מולוקלה(‪.‬‬

‫נציג סכמה של מטבוליזם בתא חיידק‪.‬‬

‫החץ הירוק כלפי מטה מציין את התהליכים האנבוליים‪ ,‬החצים הצהובים מייצגים את התהליכים‬
‫הקטבוליים‪ .‬התהליכים האנבוליים הנם תהליכי בניית מרכיבי התא‪ ,‬בניית מקרומולקולות‬

‫]‪  [38‬‬
‫‪ ‬‬
‫מבוא למיקרוביולוגיה– שנה א' סמסטר ב' ‪ ‬‬

‫)פפטידוגליקן‪ ,DNA ,‬חלבונים‪ ,‬ריבוזומים( הניוטריינטים נכנסים מבחוץ ומשמשים לבנייה של‬
‫המקרומולקולות‪.‬‬
‫התהליכים הקטבוליים הנם תהליכים באמצעותם מופק אנרגיה‪ ,‬כאשר מקור האנרגיה יכול‬
‫להיות מקור כימי‪ ,‬או אור )בחיידקים המבצעים פוטוסינטזה(‪ .‬האנרגיה תשמש למספר דברים‪.‬‬
‫חלק מהאנרגיה מועבר לתהליכים האנגוליים של בניית המקרומולקולות‪ .‬בנוסף אנרגייה תשמש‬
‫לתהליכי נשימה‪ ,‬תנועה‪ ,‬העברת מולקולות בממברנה‪ .‬בנוסף האנרגיה תשמש גם לצורך הוצאה‬
‫של פסולת‬

‫הדרך לבחינת החומרים אותם התא צורך?‬

‫על ידי בחינה של המרכיבים מהם בנוי‬
‫החיידק ניתן להעריך את החומרים שהתא‬
‫צורך‪.‬‬
‫מיבשים את התא ומפרקים אותו‬
‫למרכיביו‪ .‬לאחר מכן בודקים מה האחוזים‬
‫שיש מכל המרכיבים השונים‪.‬‬
‫הפחמן נמצא בכמות הגבוהה ביותר בתא‬
‫החיידק‪ .‬לאחר מכן חמצן וחנקן‪.‬‬

‫מהיכן ניתן להשיג אנרגיה‪:‬‬

‫‪ .1‬על ידי כימיקלים – חיידקים‬
‫כמוטרופיים ‪  chemotrophy -‬‬
‫מכימיקלים‬ ‫‪ .a‬הפקה‬
‫אורגניים – חיידקים‬
‫כמו‪-‬אורגנוטרופים‬
‫‪  chemoorganotrophes‬‬
‫מתרכובות‬ ‫‪ .b‬הפקה‬
‫אנאורגאניות – חיידקים‬
‫כמו‪-‬ליתוטרופים‪.‬‬
‫‪  chemolithotrophes‬‬
‫‪ .2‬על ידי אנרגיית אור – חיידקים‬

‫]‪  [39‬‬
‫‪ ‬‬
‫מבוא למיקרוביולוגיה– שנה א' סמסטר ב' ‪ ‬‬

‫פוטוטרופיים ‪ – phototrphes -‬חיידקים המבצעים פוטוסינתזה‪ .‬תהליך זה יכול להתבצע‬

‫גם כתהליך אירובי בסביבה עם חמצן‪ ,‬וגם כתהליך אנאירובי בסביבה ללא חמצן‪  .‬‬
‫‪ ‬‬

‫חלוקה נוספת‬
‫הטרוטרופי – ניצול תרכובות אורגניות )אחת או כמה( הכמואורגנוטרופי הם הטרו טרופיים‬
‫אוטוטרופי – ‪ CO2‬מקור פחמן )יצרן ראשוני( הפוטוטרופיים תמיד אטוטרופי כיוון שהם מסוגלים‬
‫להפיק מהפחמן החד חמצני סוכר בתהליך הפוטוסינתזה‪ .‬הכמוליטוטרופיים הם בד"כ‬
‫אוטוטרופיים‪.‬‬
‫יצרן ראשוני – יכולת לקחת מולקולה אנאורגני )כגון ‪ (CO2‬ולבנות ממנה מולקולה אורגנית‬

‫חומרים הנצרכים בכמויות גדולות יקראו מאקרונוטריינטים )פחמן‪ ,‬חנקן‪ ,‬זרחן‪ ,‬גופרית‪ ,‬אשלגן‪,‬‬
‫מגנזיום‪ ,‬סידן‪ ,‬נתרן‪ ,‬ברזל( ואילו חומרים הנצרכים בכמויות קטנות הם מיקרונוטריינטים‬
‫)קובלט‪ ,‬עופרת‪ ,‬אבץ‪ ,‬סלניום‪ ,‬ניקל – כולם מתכות‪.‬כאשר לשניהם חשיבות רבה‪..‬‬

‫פאקטורי גידול – נדרשים בכמויות קטנות על ידי חיידקים מסויימים – ויטמינים‪ ,‬חומצות‪,‬‬
‫אמינו‪ ,‬פורינים‪ ,‬פירמידינים‪.‬‬
‫ויטמין – חומר אותו הגוף צורך בכמויות קטנות‪ ,‬אך אינו מסוגל לייצרו לבד‪ .‬ויטמין לחיידק‬
‫ולאדם זה לא בדיוק אותו דבר‪ .‬הויטמינים שייכים למשפחה מאוד רחבה של חומרים‪ ,‬והם‬
‫מוגדרים לפי התפקוד )לא על פי סוג החומר(‪.‬‬

‫הפחמן בונה מולקולות שומנים‪ ,‬חלבונים וכו'‪.‬‬

‫חמצן – משמש לבניית מולקולות אורגניות בתא‪ ,‬משמש גם לנשימה אירובית‪) .‬מקבל את‬
‫האלקטורנים בתהליך הנשימה – יורחב בהמשך(‬
‫חנקן – מרבית החיידקים מסוגלים להפיק חנקן מאמוניה‪ ,‬מתרכובות אורגניות ואנאורגאניות‪.‬‬
‫קיימים מעט חיידקים המסוגלים להפיק חנקן מגז אטמוספרי – חיידקים מקבעי חנקן‪.‬‬

‫]‪  [40‬‬
‫‪ ‬‬
‫מבוא למיקרוביולוגיה– שנה א' סמסטר ב' ‪ ‬‬

‫כשאנו מגדלים את החיידקים במעבדה אנחנו חייבים לספק להם את הנוטריינטים לכן יש צורך‬
‫להשתמש במצע עשיר בנוטרינטים כפי שמתואר בטבלה מעלה‪.‬‬

‫]‪  [41‬‬
‫‪ ‬‬
‫מבוא למיקרוביולוגיה– שנה א' סמסטר ב' ‪ ‬‬

‫חשוב לא להוסיף ריכוז גבוה מדי של מלחים ‪.‬‬

‫מצעים לגידול חיידקים במעבדה –‬

‫אם אנו רוצים לגדל המון חיידקים‬
‫נגדל אותם במצע עשיר )למשל מצע‬
‫המכיל דם כבש מכיל המון‬
‫נוטריינטים ולכן ניתן לגדל עליו‬
‫סוגים שונים של חיידקים כיוון‬
‫שהוא מכיל המון נוטריינטים‪.‬‬
‫אם נרצה לגדל אוכלוסייה‬
‫מסויימת של חיידקים )מין‬
‫מסויים(‪ ,‬ניתן לבצע זאת באמצעות‬
‫שימוש במצע מוגדר‪.‬‬
‫מצע מינימלי – דל‪ ,‬מכיל מעט‬
‫מקורות אנרגייה‪ ,‬לפיכך יוכלו רק‬
‫הפוטוטרופים והכמוליטוטרופים‬
‫)אלו שיכולים להפיק את האנרגיה‬
‫בעצמן(‪.‬‬

‫מצע העשרה – כשרוצים לגדל חיידקים ספציפיים‪ ,‬למשל חיידקים הרגישים לריכוז מלח גבוהה‪,‬‬
‫נעשיר את המצע בריכוזי המלח‪.‬‬
‫מצע סלקטיבי – למשל מצע המאפשר רק לחיידקי גרם שלילי – לגדול ולא גרם חיובי‬
‫מצעים דיפרנציאליים – אבחנתיים – משנים צבע כאשר גדלה עליהם אוכלוסייה מסויימת של‬
‫חיידקים‪.‬‬

‫כל המצעים הללו מחולקים לשני קבוצות – מצע מוגדר ומצע לא מוגדר‪.‬‬
‫במצע מוגדר – יודעים את ההרכב‬
‫בצורה מדוייקת‪ .‬במצע מוגדר מקור‬
‫הפחמן יהיה סוכר‪.‬‬
‫מצע לא מוגדר – הרכב לא מוגדר באופן‬
‫מלא למשל – אגר אנו יודעים שיש בו‬
‫‪ 5%‬דם כבש‪ ,‬אך אנו לא יודעים בדיוק‬
‫מה מכיל הדם )מאיזו כבש הוצאנו‪,‬‬
‫תזונה שלה וכו'(‪ .‬למשל מצעים‬
‫המכילים תמצית שמרים‪ ,‬השמרים לא‬
‫זהות בכל פעם שנשמש בהם וכו'‪ .‬מקור‬
‫הפחמן הוא מגוון ולא קבוע‪.‬‬

‫את המרכיבים במצע המוגדר יש צורך‬

‫להזין בנפרד על המצע‪.‬‬

‫‪ ‬‬

‫]‪  [42‬‬
‫‪ ‬‬
‫מבוא למיקרוביולוגיה– שנה א' סמסטר ב' ‪ ‬‬

‫גידול חיידקים בתרבית‪:‬‬

‫תא החיידק הבודד מכפיל את עצמו בצורה בינארית‪.‬‬
‫בתחילה מתבצעת הכפלה של ה‪ ,DNA -‬ובנוסף סינתזה‬
‫של כל מרכיבי התא‪ ,‬כך שמקבלים כמות כפולה של‬
‫התא )מתבטא בהתארכות התא(‪ .‬ה‪ DNA -‬המוכפל‬
‫מופרד לשני אזורים ונוצרת מחיצה בין שני התאים‬
‫עד להפרדה מוחלטת של שני התאים הללו‪.‬‬

‫שלבים בחלוקה בינארית‪:‬‬

‫‪ .1‬הכפלת ה‪  DNA -‬‬
‫‪ .2‬התארכות התא ‪ ‬‬
‫‪ .3‬יצירת חציצה – גידול של הדופן ‪ ‬‬
‫‪ .4‬השלמה של החציצה ‪ ‬‬
‫‪ .5‬הפרדות לשני תאים ‪ ‬‬

‫בשלב הראשון מתקיימת הכפלה של ה‪ ,DNA -‬לאחר‬

‫מכן התארכות התא‪ ,‬בשלב הבא יש יצירת חציצה – גידול הדופן ‪ .‬לאחר מכן השלמה של החציצה‬
‫ובסופו של דבר הפרדות לשני תאים‪.‬‬
‫דופן התא‪ ,‬הפפטידוגליקן‪ ,‬משמשת בין השאר להגנה מפני לחץ הטורבו‪ ,‬הדופן מגן מהתפוצצות‬
‫התא‪ .‬הדופן מהווה מחסום מכני מפני לחץ חיצוני‪ .‬נשאלת השאלה כיצד הדופן יכול לגדול‪ .‬כאשר‬
‫הדופן גדל נוסף עוד פפטידוגליקן שצריך להכנס בפפטידוגליקן הישן‪ ,‬לכן יש צורך‬
‫שהפפטידוגליקן הישן יפתח‪ ,‬אך בשלב זה יכול להתרחש פיצוץ של התא )ע"י כניסת מים(‪.‬‬
‫הפפטידוגליקן בנוי מיחידות של ‪ NAG‐NAM‬וטטרה פפטיד המחובר ל‪ .NAM -‬על מנת שלא יווצר‬
‫ליזיס של התא‪ ,‬בשלב גדילת הפפטידוגליקן )הרחבת הדופן( נוצרים פתחים קטנים‪ ,‬כאשר לאותם‬
‫פתחים קטנים תכנס כל פעם אבן בניין אחת )‪ .(NAG‐NAM‬וזאת למניעת פתיחה של פתחים‬
‫נרחבים בפפטידוגליקן וכניסת מים‪.‬‬

‫כשעובדים עם חיידקים לא מתעסקים עם תא אחד‪ ,‬אלא עם אוכלוסייה‪ .‬בוחנים את הזמן שלוקח‬

‫לאוכלוסייה להכפיל את עצמה‪ ,‬זמן זה יקרא זמן דור – ‪generation time‬‬
‫זמן הדור תלוי ב‪:‬‬
‫‪ .1‬גורמים גנטיים – חיידקים ‪ e‐coli‬למשל זמן גידול ‪ 20‬דקות‪ .‬חיידקי שחפת – זמן דור‬
‫לוקח בין ‪ 15‬ל‪ 20 -‬שעות‪  .‬‬
‫‪ .2‬גורמים סביבתיים – נוטריינטים‪ ,‬טמפרטורה‪ ,pH ,‬מליחות‪  .‬‬
‫מרבית חיידקים הם בעלי זמן דור של עד שעה‪  .‬‬
‫גידול לוגריתמי של חיידקים‬
‫דוגמה לחיידק שזמן הדור שלו הוא חצי שעה‬

‫‪ – N0‬מספר החיידקים בזמן אפס‬

‫]‪  [43‬‬
‫‪ ‬‬
‫מבוא למיקרוביולוגיה– שנה א' סמסטר ב' ‪ ‬‬

‫‪ – n‬מספר זמני הדור )למשל זמן הדור הוא חצי שעה אז בשעתיים יהיו ‪ 4‬זמני דור(‪.‬‬
‫‪ – Nn‬מספר חיידקים לאחר מס' זמני הדור‪.‬‬

‫אם יש לי ‪ 1‬חיידק ‪ e‐coli‬כמה יהיו אחרי ‪ 4‬שעות‬

‫‪N12 = 1*212=4096‬‬

‫בגרף העליון בצד שמאל יש סקאלה לוגריתמית – הכפלה ב‪ 10 -‬לצורך הצגה גרפית נוחה‪ .‬בתצורה‬
‫הלוגריתמית אנו מקבלים קו ליניארי‪ ,‬כאשר שיפוע הקו הליניארי מאפשר לחלץ מתוך הגרף את‬
‫זמן הדור‪.‬‬
‫בדרך כלל הנתונים שיהיו ברשותינו הוא מספר החיידקים בזמן התחלתי ‪ N0‬ומספר החיידקים‬
‫בזמן ‪.Nt .t‬‬
‫‪t * log 2‬‬
‫‪g‬‬ ‫ונקבל את המשוואה‪:‬‬
‫‪log N t  log N o‬‬
‫‪ – g‬זמן הדור‬
‫‪ – t‬זמן‬
‫‪ Nt‬מס' חיידקים סופי‬
‫‪ N0‬מס' חיידקים התחלתי‪.‬‬

‫עד כה התייחסנו למצב בו החיידקים מכפילים את עצמם‪ .‬בפועל בגידול חיידקים בתרבית‪,‬‬
‫החיידקים לא מכפילים את עצמם בצורה תמידית‪ .‬לאוכלוסיית החיידקים ישנם שלבי גידול‬
‫שונים‬
‫‪ .1‬שלב ההמתנה – ‪ – lag phase‬אין גידול ‪ ‬‬
‫‪ .2‬שלב גידול לוגריתמי – ‪ – logarithmic phase ‬בכל זמן דור האוכלוסייה מכפילה את עצמה ‪ ‬‬
‫‪ .3‬שלב סטטיונרי – ‪ – Stationary phase ‬גודל אוכלוסיה קבוע – ‪  Stationary phase‬‬
‫‪ .4‬שלב תמותה – ‪ – Death ‬לוגריתמי ‪ ‬‬
‫‪ .5‬שלב ‪  long term stationary phase‬‬

‫שלב ההמתנה – ‪Lag phase‬‬

‫החיידקים מכינים את עצמם לסביבה החדשה‪ .‬כאשר התנאים טובים יותר‪ ,‬שלב זה יהיה קצר‬
‫יותר‪ .‬במצע דל בנוטריינטים‪ ,‬שלב זה יתארך‪ .‬חשוב להזכיר שגידול החיידקים מושפע גם‬
‫מהגנטיקה )כלומר לכל סוג זמן המתנה שונה(‪.‬‬
‫שלב הגידול הלוגריתמי – ‪Logrithmic phase‬‬
‫אוכלוסייה מכפילה עצמה בקצב קבוע‪ .‬הגידול הוא מאוזן‪ .‬כל מרכיבי התא מסונכרנים‬
‫)מתוזמנים(‪ .‬בשלב זה קצב הגידול מקסימלי‪ .‬לקראת סוף שלב זה ישנו האטה‪ ,‬השיפוע יורד‪,‬‬

‫]‪  [44‬‬
‫‪ ‬‬
‫מבוא למיקרוביולוגיה– שנה א' סמסטר ב' ‪ ‬‬

‫שלב זה נקרא השלב הלוגריתמי המאוחר‪ .‬כשנגמרים הנוטריינטים‪ ,‬או שהצפיפות גדלה נעבור‬
‫לשלב הסטטיונרי‬

‫השלב הסטטיונרי – ‪Stationary phase‬‬

‫אין גידול באוכלוסיה‪ .‬אין משמעות הדבר שבשלב זה אין התרבות של החיידקים‪ .‬מתבצעת‬
‫חלוקה של תאים‪ ,‬אך בה בעת מתרחשת תמותה של חיידקים )מעין שיווי משקל(‪ ,‬קצב החלוקה‬
‫זהה לקצב התמותה‪ ,‬וכך נשמר גודלה של האוכלוסיה )מכאן רואים בגרף קו מאוזן(‪ .‬הרעה‬
‫בתנאים סביבתיים תגרום להגעה לשלב זה‪ .‬כאשר הצפיפות במצע היא מעל ‪ 109‬חיידקים ל‪mL -‬‬
‫מצע והדלדלות בנוטריינטים‪.‬‬
‫בשלב זה החיידקים קטנים יותר ובעלי ‪ DNA‬מוגן יותר ובנוסף בדופן יש יותר ‪ – crosslinking‬קשר‬
‫בין הטטרהפטידים בפפטידוגליקן‪ .‬למרות שהחיידקים בשלב זה מוגנים יותר יגיע שלב התמותה‪.‬‬

‫שלב התמותה‬
‫משמעות גדולה לקצב התמותה היא כאשר בוחנים תרופות או חומרי חיטוי‪ ,‬מעוניינים שתהליך‬
‫המוות יהיה יותר מהיר‪ .‬תהליך המוות גם הוא לוגריתמי‪.‬‬

‫שאלת חשיבה – מגדלים חיידק על מצע אחד בו שני מקורות פחמן שונים כאשר מקור אחד יותר‬
‫זמין מהשני‪ .‬כיצד תראה העקומה‪:‬‬
‫נראה שלב לוגריתמי תלול יחסית‪ ,‬לאחריו שלב המתנה )לאחר שנגמר מקור הפחמן הראשון(‪.‬‬
‫לאחר שלב המתנה נראה עוד שלב גידול לוגריתמי אך מתון יותר )ניצול מקור הפחמן השני(‪ .‬אם‬
‫נתרגם את זה לזמן דור‪ ,‬בשלב השני השיפוע יותר קטן‪ ,‬מכאן שזמן הדור יותר ארוך‪) .‬שיופוע‬
‫מתון זמן דור ארוך‪ ,‬שיפוע תלול‪ ,‬זמן דור קצר(‪.‬‬

‫שלב ‪long term stationary phase‬‬
‫בגרף אנו רואים תרבית של חיידק ‪ e‐coli‬שגודל ‪ 4‬שנים‪ .‬בעבר הניחו שהחיידקים מתים ובזה‬
‫מסתיים התהליך‪ .‬במחקרים שבוצעו התגלה כי התרבית לא מתה‪.‬‬
‫‪ .Growth  Advantage  at  SP‬קצב החלוקה שווה לקצב התמותה‪ .‬בסך הכל גודל האוכלוסיה נשאר‬
‫קבוע‪.‬‬

‫בשלב זה החיידקים ניזונים מעצמם )אין הוספת נוטריינטים( יש שינוי בסביבה החיידקים עוברים‬
‫לשלב קניבליזם‪ .‬השינוי בסביבה משרה שינוי בביטוי גנים‪ .‬הגנים המתבטאים הם‪:‬‬
‫‪ ‬גנים של סינתזה של מרכיבים שונים‪  .‬‬
‫‪ ‬חלבונים המגנים מפני נזקי ‪  DNA‬‬
‫שיטות לקביעת כמות החיידקים‬
‫קיימות שיטות לספירה ישירה ושיטות לספירה עקיפה של חיידקים‪.‬‬

‫]‪  [45‬‬
‫‪ ‬‬
‫מבוא למיקרוביולוגיה– שנה א' סמסטר ב' ‪ ‬‬

‫שיטות לספירה ישירה – שימוש בתא ספירה‪:‬‬

‫ספירה ישירה בתא ספירה זוהי שיטה בה סופרים תחת מיקרוסקופ‪ .‬לוקחים נפח ידוע של‬
‫חיידקים ושמים אותו על גבי שטח ידוע‪ .‬השטח מחולק לתתי שטחים‪ ,‬לצורך הקלה על הספירה‪.‬‬
‫ניתן תחת המיקרוסקופ לספור חיידקים בודדים‪ .‬מה שמבוצע זה חישוב של צפיפות ולאחר מכן‬
‫ניתן לחשב את מספר החיידקים בנפח המקורי‪.‬‬

‫חסרון השיטה – אי נוחות‪ ,‬לוקח זמן‬

‫ספירה ישירה ‪ -‬שימוש בספירה חיה‬

‫אין ספירה של תאים בודדים אלא ספירת מושבות‪.‬‬
‫תא בודד של חיידק על צלחת פטרי יגדל למושבה‪ .‬הייתרון הגדול של מושבה היא שרואים אותה‬
‫בעין ולא צריך מיקרוסקופ‪ .‬כל מושבה תקרא ‪ .CFU  –  Colony  Forming  Unit‬מה שמתבצע זה‬
‫ספירה של כמות החיידקים לפני שנוצרו מושבות‪ .‬אנו מגדלים את המושבות רק לצורך ספירת‬
‫כמות החיידקים שהיו לפני‪.‬‬

‫נדגים‪:‬‬
‫‪108‬‬ ‫בארלנמייר ישנם‬
‫למיליליטר‪.‬‬ ‫חיידקים‬
‫זורעים ‪ 100‬מיקרו ליטר‬
‫חיידקים בצלחת פטרי‪.‬‬
‫כמה מושבות יהיו? יהיו‬
‫‪ .CFU 107‬דבר שמאוד קשה‬
‫לספור‪ .‬לצורך העניין נבצע‬
‫מיהולים‪.‬‬
‫מיהולים‬
‫לוקחים מבחנה בה נכין‬
‫‪ 9mL‬של מצע ומהכלי‬
‫נעביר ‪ .1ml‬אם נזרע‬
‫חיידקים יהיו ‪ 107‬חיידקים‬
‫ל‪ .mL -‬מבצעים מיהול‬
‫]‪  [46‬‬
‫‪ ‬‬
‫מבוא למיקרוביולוגיה– שנה א' סמסטר ב' ‪ ‬‬

‫נוסף לוקחים ‪ 1 mL‬מתוך המבחנה הראשונה‪ ,‬וכעת יש פחות בסדר גודל וכן הלאה‪.‬‬
‫לאחר מכן אנחנו יכולים לספור את כמות ה‪ CFU -‬ולהכפיל בסדר הגודל שמהלנו‪.‬‬
‫למושבות לוקח בערך ‪ 24‬שעות לגדול‪ .‬אנו מעוניינים לקבל תוצאה מיידית‪ .‬ולכן משתמשים‬
‫בספירה עקיפה‪.‬‬
‫ספירה עקיפה באמצעות ספקטרופוטומטר‪:‬‬
‫מתאימים את אורך הגל לתמיסה בה נמצא החיידק‪.‬‬
‫מכניסים לספרטקופוטומטר ומודדים את הבליעה‪ .‬על פי עומצת הבליעה ניתן לקבוע את כמות‬
‫החיידקים‪ .‬הייתרון הגדול בשיטה זו היא המהירות של הבדיקה‪.‬‬

‫חסרון בדיוק – רואים בגרף‪.‬‬

‫כמוסטט תרבית המשכית‬
‫ב‪ 1950-‬הומצאה שיטה המאפשרת לשמר את התאים בשלב לוגריתמי – שלב בו החיידקים‬
‫מתחלקים בקצב קבוע‪ .‬בגידול חיידקים ניתן לשלוט בקצב הגידול על ידי שמירה על התנאים‪.‬‬
‫השיטה באמצעותה מגדלים תרבית תאים ושומרים על שלב לוגריתמי נקראת כמוסטט‪.‬‬
‫ייתרונות התרבית הרציפה ויישומים – שאלת בחינה‬

‫ייתרון השיטה – ניתן לשלוט בתנאים‪) .‬סביבה מבוקרת לאורך זמן(‬

‫הדירות ‪ -‬התוצאות חוזרות על עצמן‪.‬‬
‫מערכת הכמוסטט מאוד דומה למערכת אקולוגית אמיתית‪.‬‬
‫שימושים –‬
‫פירוק מני פסולת‬
‫יצור – מגוון גדול‪:‬‬
‫חומצות שונות – חומצה לקטית – ניתן להשתמש בכמוסטט לגידול חיידקים המייצרים חומצה‬
‫לקטית )ממנה יוצרים פלסטיק מתכלה(‪ ,‬כהלים‪ ,‬תוצרי הנדסה גנטית‪ ,‬מציאת מקורות אנרגייה‬
‫חליפים‪.‬‬
‫שימוש בביופילם – ניצול תכונת החיידקים – יצירת הביופילם כייתרון‪:‬‬
‫• ניצול תכונת החיידקים‪ -‬יצירת ה‪ biofilm-‬ליתרון ‪ ‬‬
‫• הגדלה משמעותית של מספר החיידקים פר נפח‬
‫• קבלת אוכלוסיית חיידקים מאוד פעילה ‪ ‬‬
‫• חיידקים יכולים ליצור ביופילם על גבי משטחים מסוגים שונים )‪charcoal,  concrete, ‬‬
‫‪  resin, clay brick, sand…..‬‬
‫• ויסות גודל האוכלוסיה‬
‫שימושים‪:‬‬
‫• ‪ - Multi population biofilm‬לצורכי פירוק‪  :‬‬
‫– שפכים‪ ,‬תרכובות אורגניות רעילות‪,‬‬
‫– גזים רעילים‪H2S,NO3,CO2 :‬‬
‫• ‪ - Single species biofilm‬לצורכי יצור‪:‬‬
‫– כהלים‪ :‬אתנול‪ ,‬בוטנול‪,‬‬
‫– חומצות שונות‪ :‬חומץ‪ ,‬ח' אצטית‪ ,‬ח' לקטית‪,‬‬

‫]‪  [47‬‬
‫‪ ‬‬
‫מבוא למיקרוביולוגיה– שנה א' סמסטר ב' ‪ ‬‬

‫ח' סוקסצנית‪ ,‬ח' פומרית‪ ......‬‬

‫לצורך ייצור של חיידקים בכמוסטט עלינו‬

‫לספק להם את התנאים המתאימים‪:‬‬
‫חמצן‪ ,‬נוטריינטים )הוספת מצע(‪ ,‬פינוי‬
‫פסולת‪ .‬עלינו לשמור על הפרדה בין המצע‬
‫הנקי לבין הפסולת והחיידקים‪ .‬חייבים‬
‫שהמצע שמספקים יהיה סטרילי‪.‬‬

‫אנו רואים אספקה של הנוטריינטים‪.‬‬

‫אספקה של גז )חיידקים אירובים – אוויר‪,‬‬
‫‪ CO2‬בשביל חיידקים שדורשים( בנוסף אנו‬
‫רואים ברז המוציא את הפסולת‪ .‬ניתן‬
‫לשלוט על קצב הזרימה של ההכנסה‬
‫וההוצאה של המרכיבים השונים‪.‬‬

‫השפעת קצב המיהול על זמן הדור בתרבית רציפה‪:‬‬

‫קצב המיהול – קצב הכנסת מצע חדש‬
‫והוצאת מצע ישן‪.‬‬
‫אנו רואים בגרף את ריכוז החיידקים‬
‫בציר ‪ Y‬שמאלי‪ ,‬קצב מיהול הכנסת מצע‬
‫חדש והוצאת מצע ישן על ציר ה‪ ,X -‬זמן‬
‫ההכפלה על ציר ה‪ Y -‬הימני )זמן הדור(‬
‫מהתנאים‬ ‫מושפע‬ ‫הדור‬ ‫זמן‬
‫החיצוניים‪.‬אנו רואים שזמן הדור יורד‬
‫)מתקצר( ככל שאנו מגדילים את הזרמת‬
‫והוצאת המצע‪ ,‬אפשר לומר שמה‬
‫שמתרחש זה שאנחנו מוציאים חיידקים‬
‫ומפריעים להם להתפתח ומאידך אנו‬
‫מוסיפים עוד נוטריינטים כשאנו מזרימים‬
‫מצע חדש‪) .‬קו מקווקו(‪ .‬הקו הרציף מתאר‬
‫את ריכוז החיידקים‪ ,‬אנו יכולים לראות‬
‫שכאשר אנו מעלים את קצב ההכנסה‬
‫וההוצאה אנו רואים עליה עד קצב‬
‫מנסויים בו אנו רואים שיווי משקל‪,‬‬
‫ולאחר מכן הריכוז של החיידקים יורד‪.‬‬

‫בהוצאת המצע הישן אנו נפטרים מפסולת אך גם מוציאים חיידקים‪ .‬אם נחפש קשר בין זמן‬
‫ההכפלה לקצב המיהול אנו נראה שזמן ההכפלה יורד וזאת בשל הוצאת החיידקים‪ .‬החיידקים‬
‫לא מספיקים להכפיל את עצמם מספיק מהר לפני שאנו מוציאים אותם‪.‬‬
‫כמו כן אנו רואים שבריכוז החיידקים ישנה עלייה ככל שהמיהול עולה עד שיווי משקל‪ ,‬בסופו של‬
‫דבר יתקיים שיווי משקל‪ .‬המצב האופטימלי יהיה בנקודת המפגש העלינוה משני הגרפים – מחד‬
‫החיידקים עדיין בשלב לוגריתמי ומצד שני המסה שלהם מספיק גדולה‪) .‬כאשר אנו מעוניינים‬
‫לייצר משהו אנו מעדיפים אוכלוסיית חייידקים פעילה‪ ,‬מאשר תאים בשלב סטוציונרי‬
‫שהמטבוליזם שלהם יותר איטי‪ ,‬הם מתחלקים פחות והרבה פחות פעילים(‪.‬‬

‫כאשר זמן ההכפלה קצר יותר הדבר אומר שהחיידקים מתרבים יותר מהר‪ .‬ככל שאנו מזרימים‬
‫יותר יש יותר חיידקים עד ההגעה לשיווי משקל‪ ,‬אך עדיין אנו לא מעוניינים להגיע לשיא של‬
‫האוכלוסיה )כדי שתהיה אוכלוסייה פעילה‪.‬‬
‫כשרוצים לווסת את גודל האוכלוסייה אנו מעוניינים לוודא שהחיידקים יהיו במצב פעיל‪.‬‬

‫גורמים המשפיעים על גידול חיידקים‪:‬‬

‫תנאים אביוטיים )לא ביולוגיים( המשפיעים על החיידקים‬
‫טמפרטורה‬

‫]‪  [48‬‬
‫‪ ‬‬
‫מבוא למיקרוביולוגיה– שנה א' סמסטר ב' ‪ ‬‬

‫‪pH‬‬
‫לחות‬
‫חמצן‬
‫נוטריינטים‬

‫השפעת טמפרטורה על גידול חיידקים‬

‫רואים את גידול‬ ‫בגרף אנו‬
‫לשינוי‬ ‫ביחס‬ ‫החיידקים‬
‫בטמפרטורה‪.‬‬
‫בטמפרטורה נמוכה אנו רואים‬
‫נקודת מינימום ‪ -‬המטבוליזם מאט‬
‫בשל הקור‪ ,‬הממברנה הופכת‬
‫צמיגה יותר‪ ,‬דבר שלא מאפשר‬
‫העברת חומרים דרך הממברנה‪.‬‬
‫בד"כ קירור הוא תהליך הפיך‪– .‬‬
‫בבני אדם מנצלים את הקירור‬
‫בניתוחי לב‪ .‬הניתוח מתבצע בחדר‬
‫מאוד קר‪ ,‬הדבר מאפשר לבצע‬
‫ניתוח לב פתוח למשך כמה שעות‬
‫וזאת בשל האטת המטבוליזם‪.‬‬
‫בחימום אנו רואים שהמטבוליזם‬
‫עולה והחיידקים מתחלקים‪ ,‬אוכלוסיית החיידקים גודלת עד שלב מסויים‪ ,‬בו אנו פוגעים‬
‫בחלבונים‪ .‬בנקודת האופטימום‪ ,‬קצב הגידול של החיידקים הוא הגבוה ביותר‪ .‬קיימת קרבה‬
‫גבוהה מאוד בין נקודת האופטמום בה התפקוד מקסימלי‪ ,‬לבין נקודת המקסימום בה פגענו‬
‫בחלבונים‪ .‬ולכן אנו רואים שמרגע שעוברים את נקודת האופטימום אנו רואים צניחה משמעותית‬
‫בקצב הגידול‪ .‬נקודת המקסימום היא הנקודה שבה מתקיים הרס של התא‪ .‬הרס של החלבונים‪.‬‬
‫)משם כבר אין דרך חזרה(‪.‬‬

‫משוואת אהרניוס‪:‬‬

‫בגרף הנה הקו המקווקו‪.‬‬

‫ציר ה‪ X -‬מתייחס למעלות‬
‫קלווין )‪ (1000/T‬ולכן‬
‫הטמפ' הגבוהה יותר‬
‫שמאל‪.‬‬ ‫בצד‬ ‫נמצאת‬
‫אהרניוס ראה שבכל‬
‫הגדלה של ‪ 10‬מעלות‬
‫תהיה הכפלה בקצב של‬
‫התגובה‪ .‬הכלל הוא כלל‬
‫אמפירי שקיים בריאקציה‬
‫כימית‪ .‬כלומר יש לנו‬
‫הכפלה של קצב התגובה‬
‫פי ‪ 10‬ככל שאנו עולים‬
‫בבטמפ'‪ .‬העקומה בקו‬
‫הרציף מציגה את גידול‬
‫החיידק ‪ .e‐coli‬אנו רואים שבין ‪ 21‬מעלות ל‪ 37 -‬מעלות צלזיוס העקומות מתלכדות‪ .‬כלומר‬
‫הגידול הוא בקצב של פי ‪2‬ככל שעולים בטמפ ב‪ 10 -‬מעלות כאשר בקצוות בחימום אנו רואים‬
‫שכשעוברים נקודת מקסימום מתחיל הרס ולכן יש ירידה מהירה בגידול‪ .‬ובקירור אנו רואים‬
‫האטה של המטבוליזם )בנקודת המינימום הגידול איטי מאוד(‬

‫]‪  [49‬‬
‫‪ ‬‬
‫מבוא למיקרוביולוגיה– שנה א' סמסטר ב' ‪ ‬‬

‫חלוקת המיקרואורגניזמים ל‪ 4 -‬קבוצות על פי הטמפרטורה האופטימלית לגידולם‬

‫אנו רואים ‪ 5‬גרפים שונים‪ ,‬כאשר ציר ה‪ Y -‬מייצג את קצב גידול וציר ה‪ X-‬את הטמפרטורה‬
‫מהגרף אנו לומדים על ‪ 5‬אוכלוסיות שונות של חיידקים‪:‬‬
‫‪ ‬פסיכרופילים – אוהבי קור – טמפ' האופטימום ‪ 15‬מעלות ‪ ‬‬
‫‪ ‬מזופילים – ביניים – טמפ' האופטימום בין ‪ 35‬ל‪ 37 -‬מעלות ‪ -‬אוכלוסיית החיידקים‬
‫הנחקרת ביותר‪ ,‬כיוון שאליה שייכים החיידקים הפתוגנים‪ .‬אלו אמורים להיות מסוגלים‬
‫לחיות ולהתרבות בגוף האדם‪ .‬ואנו באמת רואים שטמפ' גוף האדם נמצאת באיזור‬
‫האופטימום בעבור חיידקים אלו‪  .‬‬
‫‪ ‬תרמופילים ‪ -‬האופטימום בערך באיזור ‪ 60‬מעלות‪  .‬‬
‫‪ ‬היפרתרמופילים – אנו רואים ‪ 2‬אוכלוסיות כאלו – אוכלוסיה אחת באופטימום סביב ‪80‬‬
‫ואוכלוסיה שניה סביב ‪ 100-110‬מעלות ‪ ‬‬
‫‪ ‬פסיכוטולרנטים – אוכלוסיה שהיא באופייה בד"כ מזופילית‪ ,‬אך הטמפ' הנמוכות לא‬
‫הורגות אותם‪ .‬ליסטריה למשל )הוא מזו( בנוסף הליסטריה אמידה מעט בפני חום‪  .‬‬
‫האוכלוסיה התרמו פילית מאוד מעניינת את בני האדם‪ .‬אנו מגלים באוכלוסיה זו אנזימים‬
‫העמידים לחום‪ .‬לכן נוסיף למשל אנזימים אלו באבקות כביסה‪ ,‬לצורך פירוק שומנים‪ .‬שימושים‬
‫ביולוגים למשל ‪ – PCR‬מכשיר המכפיל ‪ polymerase  chain  reaction -DNA‬לצורך הכפלת ה‪DNA -‬‬
‫יש צורך לבצע דהנטורציה בחימום של ‪ 95‬מעלות לצורך הפרדה בין שני גדילי ה‪ DNA -‬לצורך‬
‫ההכפלה‪ .‬ההכפלה מחולקת לשני שלבים‪ .‬שלב ‪ annealing‬ושל האלונגציה‪ .‬בחימום של ‪ 95‬מעלות‬
‫אנזימים ימותו ולכן עלינו להשתמש בטרמופילים‪ .‬בשלב ה‪ Anealing -‬הטמפ' יורדת ל‪50-60 -‬‬
‫מעלות‪ .‬אנו נוסיף חתיכה קטנה שתעתיק מגדיל ה‪ .DNA -‬המקטע הנ"ל יקרא ‪ .Primer‬ה‪Primer -‬‬
‫יקשר לגדיל אחד של ה‪ .DNA -‬בשלב האלונגציה נעלה את הטמפ' בשנית ל‪ 75-80 -‬מעלות‪ .‬מה‬
‫שמתבצע בשלב זה הוא הארכה של ה‪ DNA -‬על ידי אנזים ‪ taq‐polymerase‬שבודד מחיידיקים‬
‫טרמופילים‪ .‬לצורך התהליך עלינו בתחילה להכניס למבחנה תבנית ‪ DNA‬לשכפול‪) Primer ,‬תחל(‪,‬‬
‫‪ ,Taq  polymerase‬נוקליאוטידים חופשיים‪ .‬ויש לקבוע את מספר המחזורים שנבצע‪.‬‬
‫דיאגנוסטיקה מולקולארית של מחלות – במעבדה מה שמבצעים מריצים על ‪ PCR‬ואז ניתן לגלות‬
‫נוכחות של וירוסים )על ידי בדיקת ה‪ ,DNA -‬במידה ויש ‪ DNA‬של הוירוס אזי הדם נגוע(‪.‬‬

‫הממברנה משפיעה על המותאמות לסביבה שונה‪ .‬בקור צמיגות הממברנה גבוה יותר‪ .‬חיידקים‬
‫החיים בחום צמיגות נמוכה יותר‪ .‬ולכן לחיידקים החיים בקור חומצות השומן יהיה לא רוויות‬
‫וזאת כדי לעמוד בפני הצמיגות‪ .‬בחום חומצות שומן יהיו רוויות‪.‬‬
‫פסיכרופילים‪:‬‬
‫ישנה בעייתיות בקירור‪ .‬כשמגיעים ל‪ 0 -‬מעלות מגיעים לקפאון גבישי הקרח יכולים לגרום לנזק‬
‫לתא‪ .‬המנגנון להתמודדות עם קור הוא העלאת את ריכוז המומסים בתוך התא בציטופלסמה‪,‬‬
‫ריכוז המממסים גבוה יותר – מלח לצורך מניעת קפאון התא‪.‬‬
‫בחיידקים כאלה אנו נגלה שהממברנה תהיה שונה‪.‬‬
‫בחיידקים החיים בסביבת קור נגלה בממברנה אחוז גבוה של חומצות שומן לא רוויות‪.‬‬
‫ובחיידקים החיים בחום יש אחוז גבוה של חומצות שומן רוויות‪ .‬דבר זה נועד לאפשר את שלמות‬
‫הממברנה‪ ,‬וכמו כן לאפשר מעבר חומרים‪.‬‬

‫]‪  [50‬‬
‫‪ ‬‬
‫מבוא למיקרוביולוגיה– שנה א' סמסטר ב' ‪ ‬‬

‫בקור הממברנה צמיגה מדי ולא מתאפשר מעבר חומרים דרכה‪ ,‬עלייה בחומצות השומן הלא‬
‫רוויות אופיין הוא שכדי להפוך צמיגות הטמפרטורה צריכה להיות גבוהה יותר‪ .‬בחימום חומצות‬
‫שומן לא רוויות יפגעו ולכן מעל ‪ 25‬מעלות חיידקים פסיכרופילים לא מתקיימים‪.‬‬

‫גידול חיידקים בתנאי ‪ pH‬שונים‬

‫ליוני מימן יש תפקיד חשוב בתא החיידק‪ .‬הזכרנו את מנגנון הפקת אנרגיה באמצעות יוני המימן –‬
‫מפל הפרוטונים‪ .‬חוץ התא טעון חיובית‪ ,‬פנים התא טעון שלילית‪ .‬לחיידקים יכולת הסתגלות‬
‫בתנאים שונים וכאן ישנה חלוקה נוספת‬
‫‪ ‬נוטרופילים – מתקיימים בין ‪ pH=6‬עד ‪ – 8‬חיידקים פתוגנים ולא רק – הקב' הנחקרת‬
‫ביותר ‪ ‬‬
‫‪ ‬אסידופילים – ‪ pH=6‬ומטה כאשר מ‪ 2 -‬עד ‪ 0‬כמעט ואין חיידקים ‪ ‬‬
‫‪ ‬אלקלופילים – ‪ pH=8‬עד ‪ .14‬מ‪ 10 -‬עד ‪ 14‬כמעט ואין חיידקים‪  .‬‬

‫התאמת חיידק ‪ e­coli‬לסביבות חומציות‪:‬‬

‫מוגדר בתור נוטרופיל )‪ (6-8‬אך הוא סביל לחומצה ולכן הוא יכול להתקיים בסביבה חומצית‪ .‬לכן‬
‫הוא יכול להתקיים בקיבה של האדם‪ .‬בסביבה חומצית ריכוז יוני ה‪ H+ -‬גבוה‪.‬‬
‫נציג תרשים סכמטי של תא החיידק בקיבה‪ .‬בקיבה יש ריכוז גבוה של ‪ H+‬ו‪ .(HCl) Cl -‬ה‪pH  -‬‬
‫‐‬

‫בקיבה הוא ‪ 2.5‬החיידק צריך להתמודד עם כניסת היונים ‪ H+‬ו‪ .Cl‐ -‬כאשר ריכוז ה—‪ HCl‬גבוה יש‬
‫כניסת ‪ HCl‬פנימה‪ .‬בתוך התא ישנה משאבה המוציאה את יוני ה‪ Cl‐ -‬החוצה‪.‬‬
‫ההתמודדות עם ה‪ H+ -‬מתבצעת על ידי אנזים ‪ .Acid  Resistance AR2‬הגלוטמט קושר עם הפרוטון‬
‫תוך הוצאת ‪ CO2‬ויוצר מולקולה הקרויה ‪ AR3 .GABA‬קושר את הפרוטון לארגינין ומתקבלת‬
‫מולקולה הקרויה אגמניט‪.‬‬

‫]‪  [51‬‬
‫‪ ‬‬
‫מבוא למיקרוביולוגיה– שנה א' סמסטר ב' ‪ ‬‬

‫הפרוטונים נקשרים על ידי ‪ AR3‬לחומצה האמינית ארגינין לתת אגמנטין האגמנטין מוצא‬
‫ובמקומו מוכנסת חומצה אמינית ארגינין )על ידי משחלף( לצורך קשירה עם יוני פרוטון נוספים‪.‬‬
‫תהליך דומה מתרחש גם עם הגלוטמט‪.‬‬
‫ה‪ CO2 -‬יוצא בדיפוזיה‪.‬‬
‫זמינות מים לגידול מיקרואורגניזמים‬
‫‪ aw‬תהליך המתייחס ליחסים בלחץ המים‪ .‬בודקים את לחץ האידוי של התמיסה‪ ,‬בהשוואה ללחץ‬
‫האידוי של מים טהורים )ללא ממסים(‪.‬‬

‫היחס הגדול ביותר הוא ‪ – 1‬מים טהורים‪ .‬חיידקים גדלים בד"כ בטווח של ‪.0.91-0.99‬‬
‫מיקרואורגניזמים )חיידקים פטריות וארכיאה( גדלים בטווח ‪.0.7‐0.99‬‬
‫כאן נתייחס לשלוש סביבות‪:‬‬
‫‪ ‬סביבה איזוטונית – ריכוז המומסים בתוך התא שווה לריכוז חוץ תאי – שוו"מ בין כניסה‬
‫ויציאה‪  .‬‬
‫‪ ‬היפרטוני – ריכוז מומסים חוץ תאי גבוה מתוך תאי – כאן יש יציאה של מים‪  .‬‬

‫]‪  [52‬‬
‫‪ ‬‬
‫מבוא למיקרוביולוגיה– שנה א' סמסטר ב' ‪ ‬‬

‫היפוטוני – ריכוז מומסים חוץ תאי נמוף מתוך תאי – מים נכנסים ‪ ‬‬ ‫‪‬‬

‫טווח הקיום של החיידק הוא ‪0.91-0.99‬‬

‫מים טהורים הם מעל הטווח בו החיידקים יכולים לחיות‪ .‬במים טהורים ריכוז המומסים הוא ‪0‬‬
‫ולפיכך הוא יהיה נמוך מהריכוז התוך תאי‪ ,‬לפיכך הוא היפוטוני‪.‬‬
‫דגים מלוחים בעלי ‪ Aw‬של ‪ 0.75‬יש יותר‬
‫מלח בדג המלוח ממה שיש בתוך התא‪.‬‬
‫היפרטוני‪.‬‬
‫אנו רואים שהדם הוא ‪ 0.99‬רב‬
‫החיידקים יוכלו להתקיים והתמיסה‬
‫תהיה תמיסה איזוטונית‪.‬‬
‫כמו בטפרטורה ובחומציות גם בזמינות‬
‫המים יש קבוצות שונות של חיידקים‬
‫שיכולות לחיות בסביבות שונות‪.‬‬
‫‪ – Non  halophile ‬לא מסוגלים‬
‫לחיות בריכוזי מלח גבוהים‬
‫)פתוגנים( ‪ ‬‬
‫‪ Halophile ‬מסוגלים לחיות‬
‫בריכוזי מלחים ‪ ‬‬
‫‪ – Extra  halophile ‬מסוגלים‬
‫לחיות בריכוזי מלח גבוהים‬
‫מאוד‪  .‬‬
‫‪ – Halo  tolerant ‬מעדיף את‬
‫הסביבה האיזוטונית )ללא מלחים( אך הוא סביל למלח‪  .‬‬

‫חיידקים החיים בסביבות בהן ריכוז המלחים גבוה אוגרים חומרים שיעזרו להם להתמודד‪.‬‬
‫)חומצות אמיניות‪ ,‬כהלים‪ ,‬סוכרים‪ ,‬יוני אשלגן( דבר זה מאפשר השוואה של ריכוזים ביחס לריכוז‬
‫הגבוה של המומסים בסביבה‪ ,‬מה שימנע את ההתייבשות של התא בשל שוני בלחצים‬
‫אוסמוטיים‪.‬‬

‫חלוקת המיקרואורגניזמים לקבוצות על פי הצורך והסבילות לחמצן‬

‫החמצן מחד חיוני להרבה מאוד חיידקים לקיום‪ ,‬אך מאידך הוא יכול להיות טוקסי‪ .‬בחיידקים‬
‫המנהלים מטבלויזם אירובי יש להם מנגנונים להתמודד עם הרעילות של החמצן‪ .‬ריכוז החמצן‬
‫האטמוספרי הוא ‪ .20%‬ישנם חיידקים שיכולים לחיות בריכוזים אלו וישנם כאלה המסוגלים‬
‫לחיות בריכוזים נמוכים‪.‬‬

‫]‪  [53‬‬
‫‪ ‬‬
‫מבוא למיקרוביולוגיה– שנה א' סמסטר ב' ‪ ‬‬

‫רעילות החמצן נובעת מהמטבוליטים )תוצרי הביניים( של המטבוליזם של החמצן‪ .‬כדוגמת מי‬
‫החמצן ‪ O2‐ ,H2O2‬פראוקסיד‪ .‬חיידקים המקיימים מטבוליזם אירובי בעלי מנגנונים להתמודד עם‬
‫הרעילות של המטבוליטים של החמצן‪.‬‬
‫‪ ‬חיידקים ארובים אובליגטורים – חייבים לחיות בסביבה של חמצן ויש להם יכולת‬
‫להתמודד עם תוצריו הרעילים‪  .‬‬
‫‪ ‬אנארובים אובליגטורים – חמצן רעיל עבורם ‪ ‬‬
‫‪ ‬אורבים‪/‬אנארובים פרולטטיבים – יכולים לחיות בשתי הסביבות‪) .‬העדפה לסביבה‬
‫הרשומה אך יכלים לחיות גם בשניה(‪  .‬‬
‫‪ ‬מיקרואארופילים – צריכים חמצן אבל בריכוז נמוך מהריכוז האטמוספרי‪  .‬‬
‫‪ ‬אנארובים ארוטולרנטים – מעדיפים אנארובים אבל יסבלו גם סביבת חמצן‪  .‬‬
‫ארובים‬ ‫בחיידקים‬
‫אנו‬ ‫אובליגטורים‬
‫רואים שהחיידקים‬
‫חיים למעלה כמה‬
‫שיותר קרוב לחמצן‬
‫כיוון‬ ‫האטמוספרי‬
‫חמצן‪.‬‬ ‫שחייבים‬
‫האנארובים‬
‫אובליגטורים החמצן‬
‫ולכן‬ ‫להם‬ ‫רעיל‬
‫צריכים סביבה בעלת‬
‫לחץ אטמוספרי נמוך‬
‫של חמצן ולכן נמצא‬
‫בתחתית‬ ‫אותם‬
‫המבחנה‪ .‬בארובים‬
‫הפקולטטיבים‬
‫מעדיפים חמצן אך‬
‫הם יכולים לחיות גם‬
‫בתנאים ללא חמצן‪ ,‬לכן אנו מוצאים את רוב החיידקים בחלק העליון‪ ,‬אך נמצא חיידקים‬
‫מפוזרים במבחנה גם באיזורים עם פחות חמצן‪ .‬חיידקים מיקרוארופילים צריכים חמצן אך‬
‫בריכוז נמוך יותר מהאטמוספרי‪ ,‬נמצא אותם למעלה אבל לא הכי למעלה‪.‬וזאת כדי לקבל ריכוז‬
‫נמוףך יותר מהריכוז האטמוספרי‪ .‬הארוטולרנטים מעדיפים תנאים אנארובים אך הם יכולים‬
‫לסבול מידה מסויימת של חמצן‬
‫ולכן הם יכולים להתפזר בכל‬
‫המבחנה‪.‬‬

‫כשמעוניינים לגדל חיידקים‬

‫בתנאים אנאירובים יש צורך‬
‫להשתמש באינקובאטור שבתוכו‬
‫אין חמצן )מערכת סגורה‬
‫אנאירובית‪.‬‬

‫‪ ‬‬

‫]‪  [54‬‬
‫‪ ‬‬
‫מבוא למיקרוביולוגיה– שנה א' סמסטר ב' ‪ ‬‬

‫תרבית העשרה‬
‫תרבית המאפשרת להעשיר אוכלוסיית מיקרואורגניזמים ספציפית מתוך אוכלוסייה מעורבת‪.‬‬
‫דבר זה ניתן להשיג על ידי מתן תנאים מועדפים לאותה אוכלוסייה ועל ידי עיכוב של‬
‫המיקרואורגניזמים האחרים‪.‬‬

‫תרגילים‪:‬‬
‫‪ .1‬בגרף המוצג יש גידול של חיידק בשלושה ריכוזים‬
‫שונים של מלח‪ .‬החיידק גודל בריכוזים של ‪, 0.009%‬‬
‫מלח‪.‬‬ ‫של‬ ‫‪0.3%‬‬ ‫ו‪-‬‬ ‫‪0.015%‬‬
‫הריכוז האופטימלי בו הוא גדל זה ‪ 0.009%‬איזה‬
‫מהגרפים מייצג כל אחד מריכוזי המלח‪ ,‬ולאיזו‬
‫החיידק‪.‬‬ ‫שייך‬ ‫קבוצה‬
‫תשובה‪:‬‬
‫השיפוע מייצג את זמן הדור‪ ,‬ככל שהשיפוע יותר‬
‫גדול זמן הדור יותר קצר‪ A .‬מייצג את הריכוז‬
‫האופטימלי‪ B .0.009 .‬מייצג את ‪ 0.015‬ו‪ C -‬מייצג את ‪ .0.3‬ניתן לומר על החיידק שהוא‬
‫ממשיך לגדול גם בריכוזי מלח גבוהים אך ריכוז המלח מאט את הצמיחה שלו‪ .‬הוא יכול‬
‫לסבול מלח‪ ,‬הוא לא הפסיק לגדול‪ .‬חיידק זה הוא ‪  .halotolerant‬‬

‫‪ .2‬לפניך שני מינים של‬

‫שני‬ ‫חיידקים ‪ A‬ו‪.B -‬‬
‫החיידקים גודלו בתחילה‬
‫בתנאים אירובים ולאחר‬
‫מכן בנקודה בה מופיע החץ‬
‫העבירו את החיידקים‬
‫לגידול בתנאים אנארובים‪.‬‬
‫תאר מנקודת ה‪ 0 -‬עד לסוף‬
‫העקומה מה קרה לכל אחד‬
‫ממיני החיידקים ולאזו‬
‫קבוצה שייך כל חיידק‪.‬‬

‫–‬ ‫תשובה‬
‫בחיידקים ‪ B‬ברגע שעברנו לתנאים אנארובים ללא חמצן אנו רואים שהאוכלוסיה יורדת ‪ ‬‬
‫‪ .3‬מכאן שהחיידקים הנ"ל חייבים חמצן ולכן אלו חיידקים ארוביים אובליגטוריים‬
‫חיידקי ‪ B‬הם חיידקים שגדלו בסביבה אירובית‪ ,‬ברגע המעבר לסביבה האנארובית‬
‫חוזרים לשלב ה‪ lag -‬ומתחילים לגדול בשנית‪ .‬מכאן ניתן לומר שהם ארובים‬
‫פקולטטיבים – כלומר מעדיפים תנאי חמצן אבל מסתגלים גם ללא‪ ,‬כיוון שהשיפוע יותר‬
‫מתון בחלק האנארובי ניתן לומר שהם מעדיפים את הסביבה האירובית‬

‫מזופילים‪.‬‬ ‫חיידקים‬ ‫הנים‬ ‫‪B‬‬ ‫ו‪-‬‬ ‫‪A‬‬ ‫החיידקים‬ ‫‪ .4‬זני‬

‫בטמפרטורה של ‪ 40‬מעלות צלזיוס זמן הדור של חיידש ‪ A‬הוא ‪ 40‬דק' וזמן הדור של‬
‫חיידק ‪ B‬הוא ‪ 60‬דק'‪ .‬בזמן תחילת השלב הלוגיטמי היו ‪ 102‬חיידקים מזן ‪ A‬ו‪ 152 -‬חיידקי‬
‫‪ .B‬כמה חיידקים יהיו מכל אחד מהמינים לאחר ‪ 6‬שעות כידול בשלב הלוגריתמי ב‪40 -‬‬
‫מעלות‪.‬‬
‫‪:A‬‬
‫‪2‬‬
‫‪t=64h  =  360min‬‬ ‫‪,N0=10‬‬ ‫זמן הדור – ‪ 40‬דק'‬

‫]‪  [55‬‬
‫‪ ‬‬
‫מבוא למיקרוביולוגיה– שנה א' סמסטר ב' ‪ ‬‬

‫‪40 min  1 age time‬‬

‫? ‪360 min ‬‬
‫‪360‬‬
‫‪n‬‬ ‫‪ 9 age time‬‬
‫‪40‬‬
‫‪N n  N 0 * 2 n  10 2 * 2 9  51200‬‬
‫בעבור ‪ :B‬זמן דור – ‪ 60‬דק'‪ t=6h=360 min ,N0=152 ,‬מדובר באותו חישוב‪  .‬‬

‫גידלנו את החיידקים ואנו רואים של‪ A -‬הסבסיבה יותר נוחה‪ .‬אנו מעוניינים רק בחיידקי ‪.A‬‬
‫נעביר חלק מהתרבית שנוצרה לכלי חדש‪ ,‬ושוב נפעיל את אותה תרבית‪.‬‬
‫אם נגדל אותם עוד ‪ 6‬שעות היחס בין ‪ A‬ך‪ B -‬יגדל‪ .‬כעבור ‪ 6‬שעות נחזור על התהליך‪ .‬ככל‬
‫שנבצע זאת יותר פעמים ‪ B‬יעלם והכמות היחסית שלו תהיה יותר קטנה עד ש‪ A -‬ישתלט על‬
‫התהליך‪.‬‬

‫מטבוליזם‬
‫מטבוליזם מתבצע בעזרת אנזימים‪.‬‬
‫ביואנרגטיקה – אנזימים‬
‫אנזימים הם זרזים המזרזים ריאקציות ביולוגיות פי ‪   1017-108‬הזירוז מתבצע על ידי הורדת‬
‫אנרגיית השפעול‪) .‬ראה ביוכימיה של התא וכימיה פיזיקלית(‪ .‬האנזימים הם ספציפים‬
‫לסובסטרט‪ .‬כמו כן האנזים אינו תוצר ואינו סובסטרט‪ ,‬לפיכך הוא יוצא כפי שנכנס ועובר מחזור‪.‬‬
‫פעילות האנזים לרוב היא הפיכה‪ .‬הקישור לסובסטרט הוא לא קשר קוולנטי‪ .‬בד"כ מדובר על‬
‫מולקולה גדולה יותר מהסובסטרט‪.‬‬

‫אנו רואים אנזים המתפקד בגליקוליזה‪ .‬חלק זה של הגליקוליזה הוא חלק אנארובי‪ .‬בסופו של‬
‫דבר אנו רואים שהתוצר משתחרר מהאנזים והאנזים יכול לחזור על התהליך‪ .‬לפיכך מעט‬
‫מולקולות של אנזים יכולות לפעול על הרבה מולקולות של סובסטרט‪ .‬התא צריך לסנתז מעט‬
‫מולקולות יחסית על מנת לטפל בהמון מולרקולות של הסובסטרט‪.‬‬

‫תהליך הפקת האנרגיה הנה שרשרת של תהליכי חמצון חיזור‪ .‬מולקולה העוברת חמצון מאבדת‬
‫אלקטרון‪ .‬חיזור קבלת אלקטרון‪ .‬מי שעובר חמצון הוא מחזר‪ .‬ומי שמקבל אלקטרון ועובר חיזור‬
‫הוא מחמצן‪.‬‬

‫דוגמה לריאקציית חמצון חיזור‪:‬‬

‫]‪  [56‬‬
‫‪ ‬‬
‫מבוא למיקרוביולוגיה– שנה א' סמסטר ב' ‪ ‬‬

‫מגדל האלקטרונים‬
‫סכמה המתארת הפרשים של פוטנציאל חיזור של מולקולות שונות בתא‪ .‬הציר בצד ימין מתאר‬
‫את פוטנציאל החיזור ובצד שמאל אנו רואים את ההפרשים בין ריאקציות הנוצרות בתא בין מימן‬
‫וחומר נוסף‪ .‬ככל שהפרש הפוטנציאלים בין שני מולקולות גדול יותר האנרגיה המשתחררת היא‬
‫גדולה יותר‪.‬‬

‫מולקולה שטווח החיזור שלה נמוך יותר תתרום את האלקטרונים לזו עם הפוטנציל חיזור הגבוה‬
‫יותר‬
‫‪ ‬‬

‫]‪  [57‬‬
‫‪ ‬‬
‫מבוא למיקרוביולוגיה– שנה א' סמסטר ב' ‪ ‬‬

‫חיזור‬ ‫החמצון‬ ‫בתהליך‬

‫של‬ ‫העברה‬ ‫מתרחשת‬
‫אלקטרונים‪ .‬ההעברה של‬
‫האלקטרונים מתרחשת על ידי‬
‫מולקולה נושאת אלקטרונים‪.‬‬
‫נציג שני מולקולות כאלו‪:‬‬
‫‪NAD  –  Nicotinamid  Adenine ‬‬
‫‪Dinucleotide‬‬
‫החלק המקווקו הוא החלק‬
‫הפעיל הקושר את האלקטרונים‪.‬‬

‫אם נתמקד באיזור הפעיל אנו נראה שכאשר יש קישור של ‪ 2‬מולקולות מימן‪ .‬מתקבל קישור בשני‬
‫מקומות שונים על המולקולה )הנקודות האדמומות מייצגות קישור של האלקטרונים‪ .‬בנוסף‬
‫משתחרר‬ ‫בריאקציה‬
‫פרוטון(‪ .‬המולקולה עוברת‬
‫חיזור היא מקבלת ‪2‬‬
‫אלקטרונים‪ .‬מולקולת ה‪-‬‬
‫‪ NAD‬עוברת בצורה תמידית‬
‫בין מצב בו הוא מחומצן‬
‫למצב בו הוא מחוזר‬
‫בריאקציות‬ ‫)‪,(NADH‬‬
‫שונות‪ .‬הוא משמש כנשא‬
‫אלקטרונים בריאקציות‬
‫שונות‪ .‬דיברנו על מפל‬
‫פרוטונים להפקת אנרגיה‪.‬‬
‫זו דרך אחת להפיק‬
‫פרוטונים למטרה זו‪.‬‬

‫]‪  [58‬‬
‫‪ ‬‬
‫מבוא למיקרוביולוגיה– שנה א' סמסטר ב' ‪ ‬‬

‫אנו רואים שה‪) NAD -‬מחומצן ללא אלקטרונים‪ .‬קיבל אלקטרונים הוא מחוזר( וה‪)  NADH  -‬לאחר‬
‫שקיבל את האלקטרונים ( נכנסות יחד עם הסובסטרט )בשני המקרים שבאיור( אל האנזים‪.‬‬
‫ובעצם מלווה את הראקציה לכן יקרא קואנזים‪ .‬קואנזים הוא מרכיב החיוני לפעילות האנזים‪.‬‬
‫ההבדל בין קואנזים לאנזים הוא שקואנזים בד"כ משתתף בהרבה ריאקציות )פועל עם הרבה‬
‫אנזימים( ולא בריאקציה ספציפית כמו האנזים‪.‬‬
‫אגירת אנרגיה בתא‬
‫אגירת אנרגיה בתא מחולקת לשני סוגים‪:‬‬
‫‪ .1‬אגירה ארוכת טווח – על ידי מקרומולקולות ‪ ‬‬
‫‪ .2‬אגירה קצרת טווח – על ידי ‪ NAD, NADH‬ומולקולת ‪  .ATP‬‬
‫‪ ‬‬

‫אגירת אנרגיה בקשרי פוספט – על ידי ‪.Adenozine tri phosphate – ATP‬‬

‫אנו רואים שישנו שוני ברמה האנרגטית בין האתרים השונים במולקולה‪ .‬אנו רואים שישנם שני‬
‫אתרים עתירי אנרגיה ב‪ .ATP -‬פירוק ‪ ATP‬ל‪ ADP -‬ישנו שחרור אנרגיה‪ ,‬וגם בפירוק ל‪ .AMP -‬כמו‬
‫כן קיים במולקולה קשר דל אנרגיה שבפרוקו מקבלים אנרגיה דלה‪.‬‬

‫מולקולה נוספת המספקת אנרגיה היא מולקולת ה‪ .Acetyl‐coEnzyme‐A -‬גם כאן ישנו קשר עתיר‬
‫אנרגיה והוא קשר עם גופרית ולא עם פוספט‪ .‬מדובר במטבוליט שנכנס למעגל קרבס‪.‬‬

‫נשאי האלקטרונים בתא במהלך תהליכי חמצון חיזור‬

‫הסכמה המוצגת מטה היא סכמה כללית המציגה את תהליך הנשימה‪ .‬תהליך הנשימה הוא תהליך‬
‫של העברת האלקטרונים בין שרשרת תהליכי חמצון חיזור בין משתתפים שונים‪ .‬החמצן הוא‬
‫מקבל האלקטורנים הסופי‪ ,‬ואנו רואים בסוף התהליך את מולקולת החמצן שמקבלת את‬
‫האלקטרונים‪.‬‬

‫]‪  [59‬‬
‫‪ ‬‬
‫מבוא למיקרוביולוגיה– שנה א' סמסטר ב' ‪ ‬‬

‫אנו רואים את תהליך קבלת ה‪ .ATP -‬מה שתורם ליצירת ה‪ATP  -‬הוא הפרוטונים‪ .‬ראינו שבתהליך‬
‫יצירת ה‪ NAD -‬מוצא פרוטון‪ .‬הוצאת הפרוטונים מחוץ לתא יוצרת את מפל הפרוטונים בין שני‬
‫צידי התא‪ .‬הצטברות זו של המטענים החיוביים מחוץ לממברנה מובילה ליצירת ה‪ .ATP -‬על גבי‬
‫הממברנה הציטופלסמטית נמצאים הנשאים של האלקטרונים‪ ,‬שהם ברובם חלבונים‪ .‬ה‪NAD -‬‬
‫משמש כמעביר אלקטרונים בין נשאי האלקטרונים‪ .‬על נשאי האלקטרונים מתרחשת שרשרת‬
‫ריאקציות חמצון חיזור‪ ,‬בהן האלקטרונים מועברים ביניהם עד למקבל האלקטרונים הסופי –‬
‫שבנשימה אירובית הוא החמצן‪.‬‬
‫תהליך שני שמתרחש הנו הוצאת הפרוטונים אל הפרי פלסמה‪ .‬הפרוטונים הללו תורמים ליצירת‬
‫הפרש הפוטנציאלים בין חוץ התא לבין פנים התא‪ .‬הצטברות זו גם היא תורמת ליצירת ה‪.ATP -‬‬

‫מטבוליזם – תסיסה‬
‫בתא ישנם מס' צורות לאגירת אנרגיה – ארוכה וקצרת טווח‪.‬‬
‫התהליך הקטבולי )תהליך להפקת אנרגייה( בתא מורכב ממספר תהליכים‪ .‬ישנם חיידקים‬
‫המסוגלים להפיק את האנרגיה שלהם ממולקולות אורגניות )הטרוטרופים – אורגנו טרופים(‬
‫ישנם קבוצה של חיידקים המסוגלים להפיק אנרגיה ממולקולת לא אורגניות‪ ,‬וכאלו שמסוגלים‬
‫להפיק אנרגיה מהשמש )פוטוטרופיים(‪.‬‬

‫]‪  [60‬‬
‫‪ ‬‬
‫מבוא למיקרוביולוגיה– שנה א' סמסטר ב' ‪ ‬‬

‫הגליקוליזה היא השלב האנארובי בנשימה התאית‪.‬‬

‫שרשרת העברת האלקטרונים באיאוקריוטים מתבצעת במיטוכונדריון‪ ,‬בחיידקים בממברנה‬

‫הציטופלסמטית‪.‬‬
‫הגלוקוז מעורב בתהליכי תסיסה )תהליכים להפקת אנרגיה ייחודיים למיקרואורגניזמים(‪ .‬וגם‬
‫משתתף בתהליכי נשימה‪.‬‬

‫מטבוליזם של גלוקוז‬

‫הגלוקוז מומר למולקולת פירובט שיכולה לעבור למסלול של תסיסה )בנשימה אנארובית‬
‫בחיידקים( או לתהליך של נשימה אירובית )מעגל קרבס‪ – TCA ,‬מאפיין גם את הייצורים‬
‫האיאוקריוטיים(‪.‬‬
‫בני האדם לא מסוגלים להתקיים אך ורק על תסיסה ולכן לא מבצעים תסיסה‪.‬‬

‫]‪  [61‬‬
‫‪ ‬‬
‫מבוא למיקרוביולוגיה– שנה א' סמסטר ב' ‪ ‬‬

‫קטבוליזם של גלוקוז‬
‫בנשימה אירובית החמצן הוא מקבל האלקטרונים הסופי והוא מוגדר בתור מקבל אלקטרונים‬
‫חיצוני‪ .‬הוא צריך להקלט מהאוויר‪ ,‬והאלקטרונים שמועברים מועברים אליו‪ .‬בתהליך זה הפקת‬
‫ה‪ ATP -‬נקרא זרחון חמצוני )קישור של פוספט בנוחכות חמצן(‪ .‬בנוסף מתקיים פירוק מלא של‬
‫המולקולות הפחמניות ל‪ CO2 -‬ולמים‪.‬‬

‫בתסיסה אין מקבל אלקטרונים חיצוני‪ .‬החמצון חיזור הוא שיווי משקל שמתבצע ברמת‬
‫הסובסטרט‪ .‬כלומר בסופו של דבר האלקטרונים ישארו על מולקולה שנגזרת מהסובסטרט‪.‬‬
‫הפוספורילציה מתרחשת על הסובסטרט‪ ,‬ודבר זה יוצר את ה‪ .ATP -‬התוצרים הם תרכובות‬
‫אורגניות‪ .‬אין פירוק מלא של הסובסטרט‪ .‬בנוסף מתקבלת פליטה של מימן ו‪.CO2 -‬‬

‫כל ריאקציה כימית היא בעלת שיווי משקל האלקטרונים שנפלטים חייבים להקלט במקום אחר‬
‫ובמקרה של תסיסה יקלטו בסובסטרט‪.‬‬

‫]‪  [62‬‬
‫‪ ‬‬
‫מבוא למיקרוביולוגיה– שנה א' סמסטר ב' ‪ ‬‬

‫גליקוליזה‪ :‬‬

‫מולקולת הגלוקוז תעבור סדרה של שלבים בה נקבל שתי מולקולות של פירובט‪ .‬נהוג לחלק את‬
‫הגליקוליזה לשני שלבים‪.‬‬
‫‪ .1‬שלב התגובות המכינות – בשלב זה מתקבלים ממולקולת הגלוקוז שתי מולקולות של‬
‫שלושה פחמימנים‪) .‬גליצר אלדהיד ‪ 3‬פוספט( ‪ ‬‬
‫‪ .2‬חמצון חיזור – יצירת ‪ 2‬מולוקולות פירובט‪  .‬‬
‫בתהליך הגליקוליזה מתקבלת אנרגיה‪ ,‬בשלב השני ישנה הווצרות של ‪ 4‬מולקולות ‪ .ATP‬אם נשים‬
‫לב בשלב הראשוני ישנה השקעה של ‪ 2‬מולקולות ‪ .ATP‬סה"כ קיבלנו ‪ 2‬מולקולות ‪ .ATP‬בנוסף אנו‬
‫רואים את היציאה של מולקולות ‪ ,NADH‬כלומר בתהליך ‪ NAD‬הופך ל‪NADH -‬‬

‫לאחר תהליך הגליקוליזה מתבצע שלב התסיסה‪.‬‬

‫]‪  [63‬‬
‫‪ ‬‬
‫מבוא למיקרוביולוגיה– שנה א' סמסטר ב' ‪ ‬‬

‫בתהליך התסיסה יכולים להווצר מגוון רחב של תוצרים‪.‬‬

‫תוצרי התסיסה הם מולקולות פירווט שעוברים שינוי לקבלת תוצר תוך כדי מחזור מולקולת ה‪-‬‬
‫‪.NADH‬‬

‫הגליקוליזה הנו תהליך המשותף לתסיסה ולנשימה‪ .‬תוצרי הגליקוליזה הם ‪ 2‬מולקולות ‪2 ATP‬‬
‫מולקולות ‪ 2‬מולקולות ‪ NADH‬ו‪ 2‬מולקולות ‪ .Pyruvate‬התא צריך להתמודד עם ה‪) NADH -‬מחזור(‬
‫ועם הצטברות של חומצה פירוויט‪ .‬החומצה הפירוויט יכולה להיות טוקסית לתא‪ .‬תוצרי‬
‫התסיסה במסלולים ביוכימיים שונים הופכים לתערובות אורגניות שונות‪ .‬במהלך יצירת‬
‫התוצרים של התסיסה ה‪ NADH -‬חוזר להיות ‪ NAD‬וכך מתבצע המחזור‪ .‬תחת הקו המקווקו‬
‫מדברים רק על התסיסה‪ ,‬מעליו זה משותף גם לגליקוליזה וגם לתסיסה‪ .‬בתסיסה מתקיימת‬
‫פוספורילציה ברמת הסובסטרט אנו רואים בשלב הראשון במהלך הנשימה פוספט שנקשר מה‪-‬‬
‫‪ ATP‬אל הגלוקוז )הגלוקוז עובר פוספורוליציה בגליקוליזה הסובסטרט הוא הגלוקוז(‪.‬‬

‫גם בנשימה וגם בתסיסה מדובר בשרשרת של ריאקציות חמצון חיזור למשל ריאקציית הפיכת‬
‫גליצר אלדהיד ‪ 3‬פוספט )שמתקבל בסיום שלב התגובות המכינות( ל ‪1,3‐Bisphosphoglycerate‬‬
‫‪ ‬‬

‫אנו רואים שבתהליך ה‪ NAD   -‬מחוזר והופך ל‪.NADH -‬‬

‫]‪  [64‬‬
‫‪ ‬‬
‫מבוא למיקרוביולוגיה– שנה א' סמסטר ב' ‪ ‬‬

‫)חשוב לציין שחיידקים המבצעים תסיסה לא מבצעים נשימה(‬

‫החומצה הפירוויט יכולה להפוך בתסיסה למס' תוצרים בהתאם למסלול הביוכימיים‪.‬‬
‫סוג התוצר תלוי במין החיידק‪ .‬מינים שונים של חיידקים יוצרים תוצרים שונים מהחומצה‬
‫הפירוויט‪.‬‬

‫במשקאות אלכוהולים השמרים יוצרים את האלכוהול‪ .‬כמו כן השמרים אחראיים גם על התפחת‬

‫הלחם‪ .‬בפועל כששותים יין השמרים כבר מתים‪ ,‬בריכוז מסויים של אתנול החיידקים מתים‪.‬‬
‫כשאופים לחם אנו מוסיפים לשמרים סוכר שהוא הסובסטרט לגליקוליזה‪ .‬באפייה החום מנדף‬
‫את האתנול‪.‬‬
‫מסלול תסיסה נוסף – התכווצות שרירים )בגוף האדם( הצטברות של חומצת חלב בשרירים‪ .‬הדבר‬
‫מתבצע בחוסר חמצן‪ .‬מסלול‬
‫הגליקוליזה יתרחש‪ ,‬אך בשל‬
‫חוסר החמצן הפיורווט מומר‬
‫החומצה‬ ‫לקטית‬ ‫לחומצה‬
‫הלקטית מצטברת בשרירים‬
‫ויוצרת את ההתכווצות‪ .‬תהליך‬
‫הפירוק של החומצה הלקטית‬
‫יכול לארוך לעיתים מס' ימים‬
‫)מה שמסביר את הכאב שנמשך‬
‫מס' ימים(‪.‬‬

‫החיידקים היוצרים את הגבינה‬

‫השוויצרית בשלב ראשון הופכים‬
‫את הפירווט לחומצה לקטית תוך‬
‫כדי מחזור של ‪ NADH‬ל‪.NAD -‬‬

‫]‪  [65‬‬
‫‪ ‬‬
‫מבוא למיקרוביולוגיה– שנה א' סמסטר ב' ‪ ‬‬

‫בנוסף נוצרים פרופיונט‪ ,‬אצטט ופחמן דו חמצני‪ .‬הפרופיונט נותן את הטעם‪ ,‬ה‪ CO2 -‬יוצרים את‬
‫החורים‪.‬‬

‫ככל שעובר יותר זמן מתחילה ירידה בריכוז החומצה הלקטית עד שכולה נעלמת‪ .‬ה‪ CO2 -‬בתחילה‬
‫עולה – החומצה הלקטית מתפרקת ונוצר ה‪ .CO2 -‬החומצה הלקטית נגמרת בשלב מסויים ולכן‬
‫אין מי שיצור ‪ .CO2‬מקבלים הפסקה של התהליך החורים מפסיקים להווצר‪.‬‬

‫חשיבות קלינית לתוצרי התסיסה‪:‬‬

‫המטרה אינה להפיק את תוצרי התסיסה‪ ,‬אלא לבדוק את הנוכחות שלהם‪ .‬כאשר יש מחלה אנו‬
‫מעוניינים לאבחן את החיידק‪ ,‬ניתן לבצע זאת באמצעות מאפיינים המבחינים בינו לבין חיידקים‬
‫אחרים‪ .‬ניתן להבחין בין חיידקים על ידי אבחון תוצרי התסיסה‪.‬‬
‫למשל חיידק ה‪ .Enterobacteriaceae -‬חיידק מעיים‪ .‬חיידקים ממשפחה זו יוצרים גיוון מאוד‬
‫גדול של חיידקי תסיסה‪ .‬חלק מחיידקי המעיים הפתוגנים מייצרים בוטאנדיול‪ .‬בעת היווצרות‬
‫הבוטונדיול מהפירווט מתקבלים מספר תוצרי ביניים‪ .‬נרחיב על הצטיון – האצטיון הוא ישמש‬
‫לדיאגנוסטיקה‪ .‬מאבחנים את נוחכות האצטיון )לא נמצא חומר שמזהה בקלות את הבוטנאדיול‬
‫ולכן עובדים בצורה עקיפה על ידי אבחון תוצרי הביניים שלו(‪.‬‬
‫הבדיקה תתבצע על ידי הבחנה בצבע של האצטיון במבחנות‪ .‬מגדלים את החיידקים במבחנות‬
‫למשך ‪ 48‬שעות‪ ,‬בנוכחות אינדיקאטור‪ .‬כאשר נוצרת רמה מסויימת של אצטיון אז רואים צבע‬
‫שונה במבחנה )אדום(‪ .‬אם מבחינים בצבע האדום סימן שיש אצטיון מה שמלמד על נוכחות‬
‫החיידק‪.‬‬

‫תסיסות של חיידקי ה‪ .clostridium -‬ד"ר חיים‬

‫וייצמן גילה את חיידק ה‪Clostridium  -‬‬
‫‪ .acetobutylicum‬החיידק היה בעל השפעה מכרעת‬
‫לסיום מלחמת העולם הראשונה‪ .‬תוצרי החיידק‬
‫הזה הם אצטון ובוטנול‪ .‬החשיבות שלו היא‬
‫שהאצטון הוא ממס אורגני‪ .‬משמש בייצור אבק‬
‫שריפה‪ .‬ההערכה הרבה לד"ר חיים וייצמן היא‬
‫שהאיצה את קבלת הצהרת בלפור‪.‬‬

‫]‪  [66‬‬
‫‪ ‬‬
‫מבוא למיקרוביולוגיה– שנה א' סמסטר ב' ‪ ‬‬

‫תסיסה להפקת חומצה לקטית – גידול החיידקים בכמוסטט כפול‬

‫הכמוסטט הכפול מורכב משני מיכלי‬
‫גידול‪ .‬במיכל אחד מתרחש גידול‬
‫התאים בצורה של ביופילם )המיכל‬
‫הקטן(‪ .‬נזכיר שחיידקים במושבות‬
‫)ביופילם( ‪ ‬מאוד פעילים‪ .‬במיכל‬
‫היצור השני נמצאים תאים חופשיים‬
‫המייצרים את החומצה הלקטית‪.‬‬
‫לכל אורך התהליך יש הזרמה של‬
‫תאים מהכלי הראשון לשני ולהפך‪.‬‬
‫פעילה‪,‬‬ ‫האוכלוסיה‬ ‫בביופילם‬
‫המטבוליזם שלה גבוה‪ .‬זהו למעשה‬
‫בית חרושת לתאים חדשים שיוכלו‬
‫לבצע תסיסה וליצור חומצה לקטית‪.‬‬

‫תרגילון‬
‫נציג טבלה המייצגת את יעילות ייצור‬
‫החומצה הלקטית על ידי חיידקים‬
‫שונים )כאשר החיידקים גודלים בכמוסטט(‪ .‬הסובסטרט בניסוי זה הוא מולסה‬

‫הפרטמר של ‪ Productivity‬משלב בין הזמן לכמות הנוצרת ודבר זה בעצם מעיד על יעילות‪ .‬ניתן‬
‫לומר שהזן הראשון והזן השלישי מציגים נתונים דומים באופן כללי‪ .‬הזן הראשון משתמש בכמות‬
‫סובסטרט יחסית קטנה‪ Yield ,‬גבוה‪ ,‬אבל ה ‪ Productivity ‬שלו נמוכה יותר מהשלישי‪ .‬לפיכך הזן‬
‫השלישי יעיל יותר אך ניתן לומר שההבדל ביניהם זניח‪.‬‬

‫בטבלה הבאה אנו רואים את‬

‫באמצעותם‬ ‫הסובסטרטים‬
‫אפשר לגדל חיידקים לצורך‬
‫ייצור חומצה לקטית כאשר הזן‬
‫הנבחן בניסוי זה הוא הזן‬
‫השלישי‪ .‬אנו רואים ש‪99% -‬‬
‫לחומצה‬ ‫הופך‬ ‫מהסוכרוז‬
‫הסוכרוז‬ ‫לפיכך‬ ‫לקטית‪.‬‬
‫אפקטיבי יותר‪ .‬ניתן להמשיך‬
‫לדרג על פי העמודה הימנית‪ .‬את‬
‫ההבדלים ניתן להסביר על פי‬
‫אופי החומר‪ .‬המולסה ה‪-‬‬
‫הסוכר‬ ‫וקנה‬ ‫‪Bangasse‬‬
‫)‪ (Sugarcane  juice‬הם סוכרים‬
‫מורכבים‪ ,‬החיידק יצטרך להשקיע אנרגיה בתחילה כדי להכניס אותם למסלול המטבולי של‬
‫תסיסה‪ .‬ככל שהסוכר יותר מורכב אזי ההכנסה למסלול המטבולי תקח יותר זמן ותהיה פחות‬

‫]‪  [67‬‬
‫‪ ‬‬
‫מבוא למיקרוביולוגיה– שנה א' סמסטר ב' ‪ ‬‬

‫יעילה‪ .‬דבר זה מסביר מדוע קצב ההמרה נמוך יותר בהשוואה לסוכרים הפשוטים יותר‪ .‬הגלוקוז‬
‫הוא חד סוכר‪ ,‬הסוכרוז הוא רב סוכר כמו כן הוא נקי יותר מהשאר ולכן ניתן להפיק ממנו יותר‬
‫חומצה לקטית‪.‬‬
‫השימוש במולסה בניסוי הראשון נובע מהעלות הנמוכה של המולסה‪ .‬המולסה הבנגס וקני הסוכר‬
‫הם תוצר הביניים של ייצור סוכר לבן ולכן הם יותר זולים מאשר הסוכרוז והגלוקוז‪ ,‬ולכן שואפים‬
‫להשתמש בהם‪ .‬לכן קיימים מחקרים רבים שמטרתם לנצל את תוצרי הביניים של תעשיית‬
‫הסוכר‪.‬‬
‫בארץ מעדיפים לעבוד עם סוכר כיוון שהוא מסובסד‪.‬‬

‫הגרף הבא מציג השוואה בין ייצור החומצה הלקטית על ידי גידול החיידקים בכמוסטט לעומת‬
‫כמוסטט כפול‪.‬‬
‫אנו רואים שהעלייה הרבה יותר תלולה של כמוסטט כפול‪ .‬ייצור החומצה הלקטית מעיד על גידול‬
‫החיידקים‪ .‬כאשר הגרף תלול יותר הייצור גדול יותר ליחי' זמן‪ .‬בכמוסט כפול ישנו גידול‬
‫מקסימלי‪.‬‬

‫יש לציין שבסופו של דבר בכמוסטט כפול מצליחים לשמור על קצב גידול מקסימלי קבוע‪.‬‬

‫מטבוליזם‪ :‬נשימה‬
‫כשתארנו את המטבוליזם של גלוקוז הזכרנו ‪ 3‬מסלולים שונים‪ .‬המסלול שהרחבנו עד כה הוא‬
‫גליקוליזה‪ .‬בסיום התהליך מקבלים ‪ 2‬מולקולות של פירווט‪ .‬הפירווט יכול לעבור שני מסלולים‬
‫)תסיסה‪ ,‬או נשימה במעגל קרבס(‪.‬‬
‫נשימה אירובית‬
‫החמצן מתפקד כמקבל אלקטרונים חיצוני‪ .‬התוצרים של נשימה אירובית הם ‪ CO2‬ומים‪ .‬הגלוקוז‬
‫עובר פירוק מלא‪ .‬תהליך פירוק הגלוקוז מתרחש לאחר הגליקוליזה במעגל קרבס – בגליקוליזה‬
‫יתפרק הגלוקוז ל‪ 2 -‬מולקולות פירווט ובמעגל קרבס אלו יפורקו לגמריי‪.‬‬

‫את הנשימה נהוג לחלק לשני חלקים‬

‫‪ .1‬תהליך שעובר הסובסטרט – ‪ – Carbon Flow‬חמצון מלא של הסובסטרט‪  .‬‬
‫‪  Glycoliysis  pyruvate .a‬‬
‫‪  Pyrucate Krebs cycle  CO2 .b‬‬
‫‪ .2‬שרשרת מעבר האלקטרונים בממברנה דרך שרשרת נשאי האלקטרונים‪ ,‬ליצירת מפל‬
‫פרוטונים‪  .‬‬
‫‪ .3‬יצור ‪  ATP‬‬

‫]‪  [68‬‬
‫‪ ‬‬
‫מבוא למיקרוביולוגיה– שנה א' סמסטר ב' ‪ ‬‬

‫חמצון מלא של הסובסטרט‬

‫בשלב א' מתרחשת הגליקוליזה‪,‬‬
‫לגליקוליזה נכנסת מולקולה אחת של‬
‫גלוקוז המומרת בסיום התהליך לשני‬
‫מולקולות פירווט‪ .‬בשלב השני שתי‬
‫מולקולות הפירווט יופרדו במעגל‬
‫קרבס ל‪ 6 -‬מולקולות של ‪.CO2‬‬

‫מעגל קרבס – ‪ – TCA‬מעגל חומצת הלימון‬

‫אל מעגל קרבס תכנס‬
‫מולקולת פירווט‪ .‬במולקולה‬
‫אחת של פירווט יש שלושה‬
‫פחמנים‪ .‬מולקולת הפירווט‬
‫הופכת למולקולה ‪Acetyl  CoA‬‬
‫עתירת‬ ‫זו‬ ‫מולקולה‬
‫אנרגיה‪.‬במהלך תהליך הפיכת‬
‫הפירווט ל‪ Acetyl  CoA -‬נפלט‬
‫‪.CO2‬‬
‫ה‪ Acetyl  CoA -‬נקשר‬
‫‪Oxaloacetate‬‬ ‫למולקולת‬
‫ונפלט ה‪ .CoA -‬כעת מתרחשת‬
‫במחזוריות סדרה של פעולות‬
‫שונות‪ .‬לאחר הקישור של ה‪-‬‬
‫‪ Acetyle  CoA‬ל‪Oxaloacetate -‬‬
‫החומר שנוצר הוא ציטרט‬
‫המכיל ‪ 6‬פחמנים‪ .‬הציטרט‬
‫עובר גלגולים שונים‪ ,‬במהלכם‬
‫נפלטים עוד ‪ 2‬מולקולות של‬
‫‪ CO2‬תוך הפיכה מחדש של‬
‫הציטרט ל‪.Oxaloacetate -‬‬
‫סה"כ משלושה פחמנים‬
‫שנכנסו למערכת )המרכיבים את חומצת פירווט( נפלטו שלושה מולקולות של פחמן‪ .‬התהליך‬
‫הנ"ל מתבצע בצורה מחזורית‪ ,‬במהלך התהליך מופקות מולקולות נוספות של ‪ NADH‬המשמשות‬
‫בנשיאת האלקטרונים‪ .‬גם מולקולת ה‪ FADH -‬שנוצרת משתתפת בתהליך נשיאת האלקטרונים‪.‬‬
‫במהלך התהליך נכנסת מולקולת ‪) GTP+Pi‬המצוייה בציטופלזמת התא( ונוצרת מולקולה עתירת‬
‫אנרגיה ‪.GTP – Guanin triphosphate‬‬

‫]‪  [69‬‬
‫‪ ‬‬
‫מבוא למיקרוביולוגיה– שנה א' סמסטר ב' ‪ ‬‬

‫תוצרי הביניים במעגל קרבס חשובים לתהליכים רבים ונוספים בתא‪ ,‬ומהווים אבני בניין‬
‫למרכיבים חיוניים של התא‪ ,‬כפי שניתן לראות באיור‪ .‬הציטרט למשל מהווה אבן בניין ליצירה של‬
‫חומצות השומן והסטרוליים )סטרולים משפיעים על קשיחות הממברנה של התא(‪ .‬ה‪α‐ -‬‬
‫‪ ketoglutarate‬הוא אבן בניין לחומצות גרעין וחומצות גרעין כך גם ה‪.Oxaloacetate -‬‬

‫‪ ‬‬

‫]‪  [70‬‬
‫‪ ‬‬
‫מבוא למיקרוביולוגיה– שנה א' סמסטר ב' ‪ ‬‬

‫‪Eletcrot ‬‬ ‫–‬ ‫האלקטרונים‬ ‫העברת‬ ‫שרשרת‬

‫‪transport chain‬‬
‫הגליקוליזה ומעגל קרבס מתרחשים גם בחיידקים‬
‫וגם באיאוקריוטים‪.‬‬
‫שרשרת העברת האלקטרונים מסובסטרט )גלוקוז(‬
‫בשרשרת נשאי אלקטרונים עד למקבל האלקטרונים‬
‫הסופי )שבתהליך הנשימה האירובית זהו החמצן(‪.‬‬
‫במהלך התהליך נוצר מפל הפרוטונים המשמש‬
‫ליצירת ה‪.ATP -‬‬
‫האלקטרונים עוברים בין נשאים בעלי פוטנציאל‬
‫חיזור עולה‪ .‬בחיידקים הדבר מתרחש על גבי‬
‫ובאיאוקריוט‬ ‫הציטופלסמטית‪,‬‬ ‫הממברנה‬
‫במיטוכונדריה‪.‬‬

‫בחמצון ‪ NADH‬מוסר אלקטרונים‪+‬פרוטונים )אטומי‬

‫מימן(‪ .‬העברת האלקטרונים דרך שורה של נשאים‬
‫לחמצן‪ .‬דחיפת הפרוטונים אל מחוץ הממברנה‬
‫ליצירת מפל פרוטונים‪ .‬מולקולות ה‪ NADH -‬יחזרו‬
‫למצב של ‪ NAD‬בסופו של דבר האלקטרון מועבר‬
‫למקבל האלקטרונים הסופי )חמצן( ליצירת מולקולת‬
‫מים‪.‬‬

‫המשתתפים‬ ‫הנשאים‬
‫בשרשרת העברת האלקטרונים הם‪:‬‬
‫‪  NADH Dehydrogenases‬‬
‫‪Flavoproteons‬‬
‫‪) Quinones‬לא חלבונים – מולקולות שומניות הידרופוביות(‬
‫‪  Iron Sulfur proteins‬‬
‫‪.Cytochromes‬‬
‫באיאוקריוטים המולקולות הנ"ל קבועות‪ ,‬לעומת זאת בחיידקים‬
‫ישנו מגוון של המולקלות הנ"ל בןי המינים השונים‪.‬‬
‫המולקולות הנ"ל יכולות לעבור ממצב מחומצן למחוזר‪ ,‬דבר מאפשר‬
‫את העברת האלקטרונים‪ .‬חלק מנשאי האלקטרונים קושרים את‬
‫האלקטרונים יחד עם המימן‪ ,‬וחלק מהנשאים קושרים אלקטרונים‬
‫בלבד‪ .‬העברת האלקטרון נקבעת על פי פוטנציאל החיזור של הנשא‪.‬‬
‫)העברת האלקטרונים מהסובסטרט למולקולת ה‪ ,NADH -‬ממנו ל‪-‬‬
‫‪ ,Flavoprotein‬חלבוני הברזל והגופרית‪ ,‬אל הקינונים‪ ,‬ואז לסדרה של‬
‫ציטוכרומים ולבסוף אל החמצן(‪.‬‬

‫‪ ‬‬

‫]‪  [71‬‬
‫‪ ‬‬
‫מבוא למיקרוביולוגיה– שנה א' סמסטר ב' ‪ ‬‬

‫מצב מחומצן ומחוזר של הפלווין – ‪ FMN ‬שהוא גם ‪.NADH Dehydrogenase‬‬

‫הנשא אותו אנו רואים‬

‫משמאלמתאפיין ביכולת‬
‫לקלוט אלקטרונים עם‬
‫המימנים )ה‪-N -‬ים זה‬
‫הקישור(‪.‬‬ ‫אתרי‬
‫המולקולה העליונה היא‬
‫במצב מחומצן‪ ,‬והתחתונה‬
‫מחוזר(‪.‬‬ ‫במצב‬ ‫היא‬
‫בתהליך הנ"ל ה‪NADH -‬‬
‫ממוחזר ומקבלים את ה‪-‬‬
‫‪.NAD‬‬

‫חלבוני ברזל וגופרית‬

‫גם משמשים לקליטת‬
‫האלקטרונים‪ .‬בדוגמה זו‬
‫נקלטים‬ ‫האלקטרונים‬
‫ללא המימנים‪.‬‬
‫‪ ‬‬

‫]‪  [72‬‬
‫‪ ‬‬
‫מבוא למיקרוביולוגיה– שנה א' סמסטר ב' ‪ ‬‬

‫דוגמה לקינונים‪:‬‬
‫אנו רואים דוגמה של קואנזים ‪ .Q‬הקינונים אינם חלבונים‪ ,‬אלא מולקולות שומן הידרופוביות‬
‫הנמצאות בממברנה‪ .‬יש להם יכולת לקלוט את האלקטרונים עם המימנים‪ .‬המולקולה יכולה‬
‫לקשור אלקטרונים בשני אתרים‪.‬‬
‫באופן כללי הקינונים קושרים עם המימנים‪ ,‬באיור הימני מטה מוצגת דוגמה לקינון אחד‪.‬‬

‫מבנה הציטוכרום ‪-‬‬

‫באיאוקריוטים הציטוכרום הוא המוגלובין כפי שניתן לראות באיור משמאל למעלה‪ .‬הברזל הוא‬
‫נושא האלקטרונים‪ .‬ניתן להבדיל בין סוגים שונים של חיידקים על פי סוג הציטוכרום‪ .‬המרכיב‬
‫המשותף לכל הציטוכרומים הוא ה‪.Heme -‬‬

‫התאוריה הכמואוסמוטית‬
‫האלקטרונים‬ ‫העברת‬
‫של‬ ‫להוצאה‬ ‫מובילה‬
‫הפרוטונים מחוץ לממברנת‬
‫התא‪ ,‬הדבר גורר הפרש‬
‫ריכוזים בין פנים וחוץ‬
‫התא‪ ,‬הפרש מטענים )בחוץ‬
‫חיובי בפנים שלילי(‪ ,‬הפרש‬
‫ב‪ .pH -‬חוץ הממברנה‬
‫מפנים‬ ‫יותר‬ ‫חומצי‬
‫המברנה‪ ,‬הדבר גורם‬
‫לפרוטונים לשאוף להכנס‬
‫לתוך התא‪ .‬ההפרשים הנל‬
‫מהווים את הפרוטון‬
‫מוטור ‪.force‬‬
‫הממברנה מהווה תווך בררני‪ ,‬הפרוטונים יחדרו לתוך התא דרך חלבון הקרוי ‪F1F0ATP  Synthase‬‬
‫המעביר את הפרוטונים תוך כדי הפיכה של ‪ ADP +P‬ל‪.ATP -‬‬

‫]‪  [73‬‬
‫‪ ‬‬
‫מבוא למיקרוביולוגיה– שנה א' סמסטר ב' ‪ ‬‬

‫מפל הפרוטונים מנוצל לקבלת ‪ .ATP‬ובנוסף להפקת אנרגיה ישירה לצורך תנועת השוטון‪,‬‬
‫ולהכנסה של חומרים שונים דרך התא ב‪ Symporter, Antiporter -‬כפי שניתן לראות באיור מטה‪.‬‬

‫סינתזת ‪ ATP‬על ידי מולקולה הנקראת ‪ .ATP  sintase‬החלבון מורכב מ‪ 12 -‬איזורים הבונים תעלה‬
‫דרכה יוחדרו הפרוטונים‪ .‬החלק של ‪   F1‬מבצע את הפעולה של סינתזת ה‪ ATP -‬תוך שימוש‬
‫בהכנסת הפרוטונים בחלק ה‪ .F0 -‬החלבון יכול גם להוציא פרוטונים ולפרק ‪) .ATP‬הפיך( חלבון זה‬
‫נמצא גם במיטוכונדרייה גם בכלורופלסטים וגם בממברנות של חיידקים‪ .‬דבר זה מחזק את‬
‫התאוריה האנדוסימביוטית‪.‬‬

‫]‪  [74‬‬
‫‪ ‬‬
‫מבוא למיקרוביולוגיה– שנה א' סמסטר ב' ‪ ‬‬

‫סיכום אנרגטי‬
‫התהליך העיקרי של הפקת האנרגיה מתרחש בשרשרת העברת האלקטרונים‪.‬‬
‫בתהליך הגליקוליזה מופקות שתי מולקולות פירווט ממולקולה של גלוקוז‪ 2 .‬מולקלות פירווט‬
‫יכנסו למעגל קרבס‪ ,‬ויומרו לשני מולקולות אצטיל קואיי‪ .‬בשלב הראשון של הגליקוליזה מייצרים‬
‫‪ 2‬מולקולות ‪ .ATP‬במעגל קרבס יש הפקה של ‪ 2‬מולקולות ‪ GTP‬אשר שווה ערך ל‪ .ATP -‬בגליגוליזה‬
‫נוצרים ‪ 2‬מולקולות ‪ ,NADH‬בהפיכת חומצה פירוויט לאצטיל קו איי עוד ‪ 2‬מולקולות ‪.NADH‬‬
‫במעגל קרבס נפלטות ‪ 6‬מולוקלות ‪ NADH‬ו‪ .FADH 2 -‬כל ‪ NADH‬גורם לסינטזה של ‪ 3‬מולקולות‬
‫‪ .ATP‬סה"כ יש לנו ‪ NADH 10‬כלומר סינטזה של ‪ .ATP 30‬מולקולת ‪ FADH‬מובילה ל‪ 2 -‬מולקולות‬
‫של ‪.ATP‬‬
‫ובסך הכל בתהליך נשימה אירובית מופקים ‪ 38‬מולקולות של ‪ ATP‬ממולקולה אחת של גלוקוז‪.‬‬

‫]‪  [75‬‬
‫‪ ‬‬
‫מבוא למיקרוביולוגיה– שנה א' סמסטר ב' ‪ ‬‬

‫נשימה אנאירובית בחיידקים‬

‫חיידקים יכולים לקיים מטבוליזם של תסיסה )אנאירובי(‪ ,‬יכולים לקיים נשימה אווירנית‪ ,‬ובנוסף‬
‫חיידקים שמבצעים נשימה אל אווירנית‪.‬‬
‫מטבוליזם אנארובי‪:‬‬
‫‪ ‬תסיסה – מאפיין פרוקריוטיים ושמרים שהם אאוקריוטים ‪ ‬‬
‫‪ o‬גליקוליזה ‪ ‬פירווט ‪ ‬תוצר ‪ ‬‬
‫‪ 2 o‬מולקולות ‪  ATP‬‬
‫‪ ‬נשימה אנאירובית– מאפיין פרוקריוטים ‪ ‬‬
‫‪ o‬גליקוליזה ‪ ‬מעגל קרבס ‪ ‬שרשרת העברת אלקטרונים )מקבל האלקטרונים‬
‫לא יהיה חמצן( ‪ ‬‬
‫‪ o‬רווח אנרגטי גבוה מתסיסה ‪ ‬‬
‫‪ o‬פירוק מלא של סובסטרט ל‪CO2 -‬‬

‫פוטנציאל החיזור הוא שיקבע את הרווח‬

‫האנרגטי‪ .‬ביחס לחמצן הרווח האנרגטי הוא‬
‫נמוך יותר‪.‬‬
‫המולקולות ‪   Succinate‬ו‪ Fumarate -‬הן‬
‫מולקולות אורגניות‪ ,‬ובד"כ מקבלי‬
‫האלקטרונים הם תרכובות לא אורגניות‪ .‬הם‬
‫יוצאי דופן‪ .‬בסכמה אנו רואים את מקבלי‬
‫האלקטרונים שיכולים לנצל החיידקים‬
‫השונים‪ .‬כל חיידק יכול להשתמש במקבל‬
‫אלקטרונים אחר‪.‬‬

‫ג'אובקטר ‪ ,‬חיידק שגילו לא מזמן‪ ,‬מקבל האלקטרונים הסופי שלו הוא הברזל‪ .‬כמות האנרגיה‬
‫שמיוצרת במושבה של חיידקים כאלו על גבי חוטי ברזל ניתן מספקת להפעלת שעון יד‪.‬‬
‫שימוש בניטראט כקולט אלקטרונים בנשימה אנאירובית‬
‫ישנם חיידקים שמקבל האלקטרונים שלהם הוא הניטרט‪ .‬הניטרט הנו המרכיב העיקרי בביוב‪.‬‬
‫במערכות טיהור משתמשים בחיידקים אלו לפרק את הניטרט‪.‬‬
‫השלבים של פירוק הניטרט מבוצעים על ידי חיידקים שונים‪ .‬היבט שלילי הורדה של נוטריינטים‬
‫בקרקע בחקלאות )בזבל האורגני יש ניטראט והחיידקים מפרקים אותו( היבט שלילי נוסף –‬
‫במהלך התהליך של פירוק הניטראט נוצרים גזים המזהמים את הסביבה‪.‬‬
‫השוואה בין נשימה אירובית לנשימה אנאירובית‬
‫החיידק ‪ E‐coli‬יכול לקיים גם תסיסה‪ ,‬גם נשימה אירובית וגם נשימה אנאירובית‪.‬‬
‫בנשימה אירובית מקבל האלקטרונים הוא החמצן‪ .‬נפלטים ‪ 4‬פרוטונים‪ .‬בנשימה אנאירובית‬
‫נפלטים רק ‪ 3‬פרוטונים‪ .‬ב‪ E‐coli -‬מקבל האלקטרונים האחרון הוא ה‪ Nitrat  reductaze -‬ומעביר‬
‫את האלקטרונים לקבלת ניטריט‪) .‬רווח אנרגטי נמוך יותר בנשימה האנאירובית(‪ .‬בשתי המערכות‬
‫ישנו דמיון רב ההבדל הוא בחלק מהנשאים‪ .‬הדבר מאוד יעיל מבחינת המותאמות של החיידק‪.‬‬
‫בשינוי תנאים סביבתיים אין צורך לסנתז את כל המרכיבים מהתחלה‪ ,‬אלא רק את מקבל‬
‫האלקטרונים הסופי‪.‬‬

‫]‪  [76‬‬
‫‪ ‬‬
‫מבוא למיקרוביולוגיה– שנה א' סמסטר ב' ‪ ‬‬

‫הגעתי לכאן‬

‫אקולוגיה – מחזור החומרים בטבע‬

‫כעת נעבור מהסתכלות על המיקרו‪ ,‬החיידק הבודד‪ ,‬להשפעת החיידקים על הסביבה‪ .‬נדון במחזור‬
‫החומרים בטבע‪.‬‬
‫בכדור הארץ סך כמות החומרים לא משתנה‪.‬מה שמשתנה זה מעבר החומר בין מצבים שונים‪.‬‬
‫החיידקים מקיימים צורות שונות של מטבוליזם‪.‬‬
‫חיידקים הטרוטרופי – מפרקים חומר אורגני לאנאורגאני‬
‫חיידקים אוטוטרופיים מפרקים חומר אנאורגני לאורגני‬

‫כשמתייחסים לאקולוגיה מיקרובילית יש לדון בשני היבטים‪.‬‬

‫מהי הפעילות אותם מבצעים החיידקים – ‪microbial activity‬‬
‫מי מהחיידקים שמבצעים איזה תהליך ‪  biodiversity -‬‬

‫דוגמה למערכת אקולוגית‪.‬‬

‫אגם – החלק המימי בו יש חמצן יהיה ‪ Oxic‬ואילו הקרקעית בה אין חמצן יהיה ‪ .Anoxic‬גם האור‬
‫משפיע על אוכלוסיית החיידקית‪ .‬בחלק העליון של האגם האור חודר‪ .‬האוכלוסייה של‬
‫המיקרואורגניזמים שימצאו בחלק זה יקיימו פוטוסינתזה אווירנית‪ .‬המיקרואורגניזמים שחיים‬
‫למעלה ומבצעים פוטוסינתזה מייצרים חומרים אורגניים שישמשו את המיקרואורגניזמים‬
‫שמצויים תחתם‪ ,‬הכמואורגנוטרופיים‪ .‬הם משתמשים בחומרים אורגניים הנוצרים על ידי‬

‫]‪  [77‬‬
‫‪ ‬‬
‫מבוא למיקרוביולוגיה– שנה א' סמסטר ב' ‪ ‬‬

‫החיידקים הפוטוטרופיים‪ .‬בתחתית האגם יחיו חיידקים אנאירובים‪ ,‬כיוון שאין שם חמצן‪.‬‬
‫לתחתית האגם מגיע פסולת של כל החיידקים שמתים‪ ,‬האצות והדגים שמתים וכו'‪ .‬מה שישמש‬
‫כנוטריינטים לחיידקים שיחיו בתחתית‪ .‬הפסולת האורגנית צריכה להיות מנוצלת בתנאים‬
‫אנאירוביים‪ .‬אחד התהליכים בהם חומרים אורגניים יכולים להיות מפורקים זה תהליך של‬
‫תסיסה‪ .‬כלומר בחלק זה של האגם יחיו חיידקים שמבצעים תסיסה וגם חיידקים שמבצעים‬
‫נשימה אנאירובית‪.‬‬

‫‪ – Syntrophy‬תופעת שיתוף פעולה‪ ,‬המעורבים בה מס' מינים‪.‬‬

‫‪ – Competition‬תחרות – בתרבית העשרה לדוג' נותנים העדפה למין מסויים על ידי שימוש‬
‫בנוטריינטים המתאימים‪ .‬יוצרים תנאים של תחרות בין המינים‪ ,‬ומין אחד הוא זה שהשטלת על‬
‫התרבית‪) .‬תרבית העשרה דומה למערכות אקולוגיות‪.‬‬

‫המסלולים של גלגול חומרים בטבע‪:‬‬

‫‪ .1‬הפיכת חומר אנאורגני לאורגני – בעיקר ע"י יצורים פוטוסינתטיים – צמחים ואצות ‪ ‬‬
‫‪ .2‬הפיכת חומר אורגני לאנאורגאני – מינרליזציה – תפקיד חשוב לחיידקים‪  .‬‬
‫‪ .3‬הפיכת חומר אורגני אחד לחומר אורגני אחר‪  .‬‬

‫מחזור הפחמן והחמצן‬

‫ביומסה – מרכיבים ביולוגיים הבונים את עולם‬
‫החי‪ .‬פחמן וחמצן מהווים יחד בערך ‪80%‬‬
‫מהביומסה‪ .‬ריכוזם באטמוספרה יותר נמוך )פחמן‬
‫‪ (0.03%‬חייבת להיות העברה אקטיבית של הפחמן‬
‫מהחומר האנאורגאני )‪  (CO2‬לבנייה של הביומסה‪.‬‬
‫קצב המעבר מהפחמן הדו חמצני לחומר האורגני‬
‫יקבע כמה חומר ביולוגי יכול להתקיים )יקבע את‬
‫הביומסה(‪.‬‬
‫בסכמה אנו רואים את התאים הפוטוסינטתיים‪,‬‬
‫אשר באמצעות אנרגיית האור הם מטמיעים את ה‪-‬‬
‫‪ CO2‬תוך כדי יצירה של החומר האורגני )גלוקוז(‬
‫פליטה של החמצן‪ .‬הגלוקוז והחמצן נצרכים על ידי‬
‫הייצורים ההטרו טרופיים שיפרקו את הגלוקוז‬
‫והחמצן למים ו‪ CO2 -‬שיעברו את אותו תהליך בשנית על ידי הייצורים הפוטוסינטציים‪.‬‬

‫מחזור הפחמן‬
‫בעלי החיים והצמחים שמתים עוברים פירוק המתרחש על ידי המיקרו אורגניזמים‪ .‬בתהליך‬
‫הפירוק המולקולות האורגניות‬
‫מפורקות ל‪ .CO2 -‬תהליך נוסף הנו‬
‫הנשימה‪ .‬היצורים החיים השונים‬
‫הנושמים בנשימה אירובית פולטים‬
‫‪.CO2‬‬
‫תהליכים שנוספו על ידי האדם‬
‫מפרים את שיווי המשקל וגורמים‬
‫לעלייה באחוז הפחמן האטמוספרי‪.‬‬
‫תעשייתיים‬ ‫)תהליכים‬
‫כתוצאה קצב‬ ‫המתרחשים(‪.‬‬
‫הפליטה של ה‪ CO2 -‬עולה על קצב‬
‫הקליטה‪ ,‬דבר המשבש את המאגר‪.‬‬
‫אחד התהליכים שעובר ה‪CO2 -‬‬
‫הוא אגירתו בסלעים )הטמעה‬
‫בקרום כדור הארץ( כמו כן ה‪ 2CO -‬‬
‫מוטמע בייצורים בים וביבשה‬
‫)נשימה אנאורבית(‪.‬‬
‫בצמחים קיים חומר הקרוי ליגנין‬

‫]‪  [78‬‬
‫‪ ‬‬
‫מבוא למיקרוביולוגיה– שנה א' סמסטר ב' ‪ ‬‬

‫)בונה את תא הדופן בתא הצמח – יחודי לצמחים(‪ .‬החיידקים הם היחידים המסוגלים לפרק את‬
‫הליגנין )חומר מוצא ל ‪ .(humus‬הפירוק של החומוס על ידי המיקרואורגניזמים מאפשר כניסה של‬
‫החומרים האורגנים הנוצרים לחזור חזרה לשימוש בע"ח‪.‬‬

‫‪ CO2‬נקלט בעיקר על ידי צמחים‪ .‬הצמחים ממירים אותו לחומר אורגני אותו קולטים הצרכנים‬
‫השניוניים )הטרו טרופים( היצורים ההטרו טרופים פולטים חזרה את ה‪ .CO2 -‬בנוסף ליצירת‬
‫החומר האורגני על ידי הצמחים‪ ,‬הם יוצרים את חומר הליגנין‪ ,‬אשר רק החיידקים מסוגלים‬
‫לפרקו‪ .‬בהצטברות של ליגנין בצמחים הוא הופך לחומר הקרוי ‪ .Humus‬פירוק ה‪ Humus -‬מאפשר‬
‫קליטת החומר האורגני על ידי בעלי החיים‪ .‬בתנאים מסויימים תוצרי הפירוק של צמחים ובעלי‬
‫חיים מוביל ליצירת נפט‪.‬‬

‫מצב החמצון‪:‬‬
‫העליון‬ ‫החלק‬
‫התרחשות בתנאים‬
‫אירובים‪ ,‬חלק תחתון‬
‫תנאים אנאירובים‪.‬‬
‫הייצורים‬
‫הפוטוסינטתיים‬
‫)אווירני – על ידי‬
‫ואצות(‬ ‫צמחים‬
‫מתמירים את ה‪CO2  -‬‬
‫אורגני‪.‬‬ ‫לחומר‬
‫בנשימה‬ ‫הייצורים‬
‫אירובית מפרקים את‬
‫החומר האורגני ל‪-‬‬
‫‪) .CO2‬החלק העליון(‪.‬‬
‫בנוסף ‪ CO2‬מסוגל‬
‫להפוך לחומר אורגני‬
‫אל‬ ‫בפוטוסינתזה‬
‫אווירנית )‪ (anoxic‬מתרחש בעיקר על ידי חיידקים‪ .‬הקבוצה המבצעת את הפוטוסינתזה האל‬
‫אווירנית קרוייה ‪ .Green  or  Purule  sulfur  bacteria‬בגידולם נראה פיגמנט ירוק או סגול )ומכאן‬
‫שמם(‪ . ‬במצב זה בתהליכי תסיסה ונשימה אנאירובית החומר האורגני יתפרק ל‪.Co2 -‬‬
‫תהליך נוסף בו מעורב ה‪ CO2 -‬הוא מתאנוגנזה‬
‫המתאן )‪ (CH4‬יכול להתקבל מ‪ CO2 -‬וגם בתהליכים אנאירובים ממולקולות אורגניות אחרות‪.‬‬
‫המתאן מפורק ל‪ CO2 -‬כאשר תהליך פירוק המתאן מתרחש בתנאים אירובים )מתנוטרופי(‬

‫]‪  [79‬‬
‫‪ ‬‬
‫מבוא למיקרוביולוגיה– שנה א' סמסטר ב' ‪ ‬‬

‫קצת סדר‬
‫יצירת חומר אורגני מ‪CO2 -‬‬
‫‪ – Oxic .1‬פוטוסינתזה אווירנית צמחים ואצות ‪ ‬‬
‫‪ – Anoxic .2‬פוטוסינתזה אל אווירנית על ידי חיידקים ‪  green or purple sulfur bacteria‬‬
‫פירוק חומר אורגני ל‪- CO2 -‬‬
‫‪ – Oxic .1‬ייצורים בנשימה אווירנית יפרקו את החומר האורגני חזרה ל‪  .CO2 -‬‬
‫‪ – Anoxic .2‬בתהליכי תסיסה ונשימה אנארובית החומר האורגני יפורק ל‪.CO2 -‬‬
‫פליטת ‪ CO2‬דרך מתאן ‪CH4‬‬
‫‪ ‬מתאנוגנזה – יצירת מתאן מחומר אורגני – תהליך ‪ ,Anoxic‬אנאירובי ‪ ‬‬
‫‪ ‬מתאנוטרופי – פירוק מתאן ל‪ – CO2 -‬תהליך אירובי – ‪.Oxic‬‬

‫מתאנוגנזה‬
‫תהליך הפקת מתאן – תהליך רב שלבי המתרחש בסינתרופיה )שיתוף פעולה( של כמה מיני‬
‫חיידקים‪.‬‬
‫‪ .1‬פולימרים מורכבים – צלולוז‪ ,‬עמילן‪ ,‬חלבונים‪ .‬פירוק ראשוני על ידי קב' מסויימת של‬
‫מיקרו אורגניזמים ‪ ‬‬
‫‪ .2‬קבלה של מונומרים – פירוק על ידי מיקרואורגניזמים ‪ ‬‬
‫‪ .3‬מונומרים בתהליכי תסיסה על ידי מיקרואורגניזמים הופך לאצטט ‪  H2 CO2‬‬
‫‪ .4‬אצטט בתהליכים שונים על ידי ארכיאה יומר ל‪  .CH4 -‬‬
‫הצטברות אצטט רעילה לאורגניזמים השונים‪ .‬עלייה בריכוז האצטט תגרום לרעילות יתר‪ ,‬כך‬
‫שהארכאה שניזונה מתוצר הפסולת של החיידקים מעלה יכולה להקל על הסביבה‪.‬‬

‫מתנוגנזה – הפקת מתאן‬

‫מתאנוטרופי – חיידקים המפרקים את המתאן‬
‫מתילטרופי – מפרקים מולקולות פחמן מתיליות‪.‬‬
‫מחזור החנקן‬
‫בביומסה החנקן נמצא בעיקר בחומצות אמיניות – חלבונים‪.‬‬
‫מאגר הטמוספרה ‪ .79% N2‬מולקולת החנקן מכילה קשר משולש ‪ N=N‬תהליך המעבר מ‪N2 -‬‬
‫לביומסה הוא תהליך הצורך אנרגיה‪ .‬התהליך יקרא קיבוע החנקן )הטמעת החנקן האטמוספרי‬
‫בביומסה(‪.‬‬

‫מצבי חמצון של החנקן –‬

‫‪) R‐NH2 ‐3‬חלבונים(‬

‫]‪  [80‬‬
‫‪ ‬‬
‫מבוא למיקרוביולוגיה– שנה א' סמסטר ב' ‪ ‬‬

‫‪ – NH3 ‐3‬אמוניה‬
‫‪N2O +1‬‬
‫‪NO +2‬‬
‫‪NO3‐ ‐ Nitrit +5‬‬
‫אנו רואים שישנם ‪ 8‬צורות בהם יכול להופיע החנקן‪.‬‬
‫קיבוע חנקן מלאכוני – תהליך האבר – חנקן משמש לדשנים‪ .‬בתהליך הקיבוע מקבלים אמוניה‬
‫מהחנקן‪ .‬החנקן יומר לאמוניה על ידי חיידקים מקבעי חנקן‪ .‬האמוניה יכולה להקלט על ידי‬
‫חיידקים וצמחים שימירו את האמוניה לחומר אורגני‪ .‬שמשמש נוטריינטים לבעלי החיים‪ .‬בעלי‬
‫החיים פולטים את החנקן )אוריאה( שעוברות בשנית פירוק על ידי חיידקים במספר תהליכים‪.‬‬

‫העברה של החנקן האטמוספרי למולקולות אורגניות דורש הרבה אנרגיה‪ .‬החנקן האטמוספרי‬
‫מהווה ‪ 79%‬מהגזים באטמוספירה‪ .‬החנקן הופך לאמוניה ונקלט על ידי הצמחים‪ .‬האמוניה‬
‫מומרת לניטריט‪ ,‬שהופך בסופו של דבר חזרה ל‪ .N2 -‬החנקן האטמוספרי עובר תהליך הנקרא‬
‫קיבוע )על ידי חיידקים( לאחר הקיבוע של החנקן הוא הופך לאמוניה‪ .‬ולאחר מכן יכול להקלט על‬
‫ידי היצרנים הראשונים‬
‫וחיידקים(‬ ‫)צמחים‬
‫מהיצרנים הראשונים אנו‬
‫מקבלים את החומצות‬
‫וחלבונים‪.‬‬ ‫אמיניות‬
‫מהצמחים זה מועבר לבעלי‬
‫החיים‪ .‬בעלי החיים מפרקים‬
‫את חומצות האמיניות‬
‫החיידקים‬ ‫לאוריאה‬
‫מחזירים את האוראה‬
‫האמוניה‬ ‫לאמוניה‪.‬‬
‫ממוחזרת חלקה יכולה‬
‫להקלט על ידי הצמחים‪,‬‬
‫וחלקה מומר חזרה לחנקן‬
‫)דרך ניטריט( באמצעות‬
‫חיידקים‪.‬‬

‫]‪  [81‬‬
‫‪ ‬‬
‫מבוא למיקרוביולוגיה– שנה א' סמסטר ב' ‪ ‬‬

‫תהליך קיבוע החנקן מתקיים בקבוצות‬

‫חיידקים המבצעים מטבוליזם אנאירובי‪.‬‬
‫התהליך הנ"ל רגיש לנוחכות חמצן‪ .‬בכל‬
‫מקבעי החנקן קיים חלבון קומפלקס הקרוי‬
‫ניטרוגנאז‪ .‬הקומפלקס מתפרק בנוכחות‬
‫חמצן‪ .‬הריאקציה לא מתקיימת בנוכחות‬
‫חמצן‪ .‬החיידקים המבצעים זאת יכולים‬
‫או‬ ‫אובליגטורים‬ ‫אנאירובים‬ ‫להיות‬
‫פקולטטיבים‪ .‬לחלבון ישנו אתר הקושר את‬
‫החנקן האטמוספרי‪ ,‬כמו גם אתרים‬
‫שמסוגלים לקשור אלטרונים ופרוטונים‪.‬‬
‫ובסופו של דבר נוצר ה‪.Nh3 -‬‬

‫]‪  [82‬‬
‫‪ ‬‬
‫מבוא למיקרוביולוגיה– שנה א' סמסטר ב' ‪ ‬‬

‫קיבוע חנקן בקטניות –‬

‫סימביוזה בין חיידקים גרם שליליים לקיטניות‪ .‬בשורשי הקטניות ישנו חלבון לגהמוגלובין‪ ,‬כאשר‬
‫הצמח בונה את החלק החלבוני והחיידק את ה‪ .Heme -‬הייתרון הוא שה‪Heme  -‬יקלוט את‬
‫החמצן מהחיידק והחיידק יוכל לקיים מטבוליזם אנארובי‪ ,‬ולכן החיידק יוכל לקבע את החנקן‪.‬‬

‫על מנת שהאמוניה תהפוך חזרה לחנקן היא עוברת תהליך הקרוי ניטריפיקציה‪.‬‬

‫הפיכת ה‪ NH3 -‬ל ניטריט מתבצעת על ידי חיידקים הקרויים ניטרוזומונז והניטריט הופך לניטרט‬
‫על ידי קבוצת חיידקי הניטרובקטר‪.‬‬
‫‪ NO2‬מתחרה בקישור החמצן להמוגלובין ועל כך הוא טוקסי‪ .‬גורם לתופעה הנקראת ‪Blue  Baby‬‬
‫הנפוצה באיזורים חקלאיים בארה"ב שמשתמשים בדשנים שונים ה‪ NO2 -‬חודר למי השתיה‪.‬‬
‫התינוקות מכחילים כיוון שה‪ NO2 -‬שחודר למים מתחרה על ה‪ Heme -‬ולכן אין העברת חמצן‬
‫בגופם‪.‬‬

‫פירוק החנקן חזרה לחנקן האטוספירי‪:‬‬

‫החיידקים המבצעים תהליך זה‪ ,‬אלו חיידקים המבצעים נשימה אנאירובית‪ ,‬כאשר ה‪ NO3‐ -‬הוא‬
‫מקבל האלקטרונים הסופי שלהם‪.‬‬

‫טהור שפכים‪:‬‬
‫הביוב הביתי מכיל ביעקרו חומרים אורגנים‪ .‬הביוב הגולמי עובר סינון )מקלות‪ ,‬בע"ח‪ ,‬ניירות‬
‫טואלט( הפסולת הנ"ל נתמנת‪ .‬לאחר מכן משקיעים את המוצקים האורגנים‪ .‬חלקם יכולים‬
‫לשמש בתור דשן )לאחר חיטוי עקב נוחכות של חייקדים מעיים(‪ .‬את הנוזלים הללו מעבירים‬
‫תהליך שניוני בו משמרים את התנאים האירוביים‪) .‬יש לשמור על אוורור רב של המיכל( לאחר‬
‫מכן הנוזלים מועברים למיכל אחר לצורך שקיעה נוספת‪ .‬בסופו של דבר המים עוברים חיטוי‬
‫ומשתמשים במים אלו בתעשייה ובחקלאות‪.‬‬

‫]‪  [83‬‬
‫‪ ‬‬
‫מבוא למיקרוביולוגיה– שנה א' סמסטר ב' ‪ ‬‬

‫יש חשיבות ליחס בין אוכלוסיות המיקרואורגניזמים השונים המתפתחים במיכל‪ ,‬שכן יש‬
‫תרכובות אורגניות שונות‪ ,‬ויש צורך בגיוון בחיידקים שיפרקו את התרכובות האורגניות‪ .‬יש צורך‬
‫למנוע את גידול האצות‪.‬‬

‫ארגון ה‪ DNA -‬והריבוזומים – אנטיביוטיות‬

‫ה‪ DNA -‬של החיידקים מאורגן במבנה מעגלי‪ ,‬דו גדילי ה נמצא בציטופלסמה‪ .‬כמו כן הוא‬
‫האפלואידי‪ .‬לעומת זאת ה‪ DNA -‬של האיאוקריוטים הוא דיפלואידי‪.‬‬
‫השעתוק והתרגום בפרוקריוטים מתרחש כולו בציטופלסמה‪ .‬באיאוקריוטים השעתוק מתבצע‬
‫בגרעין והתרגום מתבצע בציטופלסמה‪ .‬קיים הבדל בריבוזומים בחיידקים ובאיאוקריוטים‪.‬ף‬
‫בחיידקם הם ‪ 70S‬ובאיאו הם ‪ .80S‬הריבוזום הוא אחד מאתרי המטרה של האנטיביוטיקה‪ .‬כמו‬
‫כן גם דופן הפפטידוגליקן מהווה אתר מטרה של האנטיביוטיקה‪.‬‬
‫ה‪ DNA -‬בפרוקריוטים ארוז במעין מבנה הקרוי נוקלאואיד בציטופלסמה של התא‪ .‬הדבר תופס‬
‫שטח ניכר מהציטופלסה )ארוז בצפיפות פחותה יותר מאשר באיארקריוטי(‪.‬‬
‫גודל הגנום הוא נע בין ‪) Kbp 500‐9400‬קילו זוגות בסיסים ‪.(Base pair‬‬
‫מאפייני הגנום האיאוקיוטי‪:‬‬
‫מס' גבוה של גנים‪.‬‬
‫‪ 90%‬הוא ‪ DNA‬לא מקודד – שרידים של גנים ישנים‪ ,‬בקרה‪.‬‬
‫מכיל אינטרונים ואקסונים‪.‬‬
‫הבדלים בין הגנום האיאוקריוטי לגנום הפרוקריוטי‬
‫מיקום )איאוקריוטי בגרעין‪ ,‬פרוקריוט בנוקלאואיד שלא ארוז בממברנה(‬
‫מס' גנים גבוה באיאו קריוטים‪ ,‬הבדל באריזה – האיאוקריוט ארוז בכרומוזומים‪ .‬הפרוקריוט‬
‫יורחב בהמשך‪ .‬האיאוקריוט הוא דיפלואידי והפרוקריוט האפלואידי‪ .‬גנום של הפרוקריוט קטן‬
‫משמעותית מהאיאוקריוט‪.‬‬
‫בחיידקים – אופרון – מס' גנים תחת בקרה משותפת‪) ,‬איזור בקרה אחד שמוביל לשעתוק ותרגום‬
‫של מס' גנים בו זמנית(‪.‬‬

‫חיידקים בעלי גנום גדול יותר יש להם מותאמות למס' מסלולים מטבוליים שיאפשרו להם לחיות‬
‫במספר סביבות‪ .‬חיידקים אוטוטרופיים יהיו בעל גנום גדול יותר )כיוון שיש צורך ביותר גנים‬
‫לסינתזה של חלבונים חומצות אמינו חומצות גרעין(‪ .‬ככל שהגנום יותר קטן האורגניזם ניזון על‬
‫חשבון המארח שלו‪ .‬המיקופלסמה גניטליום הוא בעל הגנום הקטן ביותר‪ .‬הוא ללא דופן ולכן‬
‫הוא צריך לגנוב כולסטרול מהמארח כדי להקשיח את ממברנת התא‪.‬‬

‫‪ – Free Living Cell‬תאים אוטוטרופיים שיכולים להתקיים כתאים חופשיים )ללא מאחסן(‪.‬‬

‫אחד הגורמים שיש לקחת בחשבון בייצור אנטיביוטיקה הוא רעילות בררנית‪/‬סלקטיבית רעילות‬
‫ספציפית – ‪ ,specific  toxicity‬כלומר יש לוודא שהאנטיביוטיקה תפגע בחיידק אך לא בתא‬
‫המאחסן‪.‬‬

‫]‪  [84‬‬
‫‪ ‬‬
‫מבוא למיקרוביולוגיה– שנה א' סמסטר ב' ‪ ‬‬

‫אריזת ה‪ DNA -‬הכרומוזומלי בתא החיידק‪:‬‬

‫ה‪ DNA -‬ארוז בכרומוזום‪ ,‬כאשר באיאוקריוטים החלבונים שאורזים את ה‪ DNA -‬קרויים‬
‫היסטונים‪ ,‬בפרוקריוטים החלבונים קרויים ‪) Histon  Like‬לדוגמה ‪ .(Gyrase‬חלבוני ה‪Histonlike -‬‬
‫הן יעד לאנטיביוטיקה‪ ,‬כדוגמת ה‪ Naladixic  acid -‬הקושרת את ה‪ Histonlike -‬ומונעת את מארז‬
‫הכרומוזום‪ ,‬כאשר הכרומוזום לא ארוז )בתהליך חלוקת התא( האנטיביוטיקה נקשרת ל‪-‬‬
‫‪ histonlike‬וכך החלבון לא יכול לארוז את הכרומוזום‪ .‬בצורה פרוסה אורך ה‪ DNA -‬של החיידק‬
‫גדול מאורך התא בפי ‪ 1500‬ומכאן בצורך‬
‫ה‪ DNA -‬ארוז בצורה של סליל כפול – ‪ Double  coile‬כאשר הסליל הכפול נארז פעם נוספת למבנה‬
‫הקרוי סופרקוילי‪.‬‬
‫פלסמידים – חומר גנטי חוץ כרומוזומלי‬
‫הפלסמיד הוא קטע ‪ DNA‬נוסף המתקיים אך ורק בחיידקים‪ .‬הפלסמיד הנו ‪ DNA‬חוץ כרומוזומלי‪.‬‬
‫השכפול והשעתוק והתרגום שלו הם בלתי תלויים בכרומוזום‪ .‬ייתכנו מס' עותקים מהפלסמיד‬
‫כמו כן ייתכן מצב שהתא יוכפל ויאבד את הפלסמיד – כלומר ייתכן מצב בו התא מכפיל את עצמו‬
‫אך הפלסמיד לא הכפל את עצמו‪ ,‬מכאן תא בת אחד יהיה לו פלסמיד‪ ,‬ואילו לתא הבת השני לא‬
‫יהיה פלסמיד‪ .‬הפלסמיד אינו נושא תכונות החיוניות לקיום התא‪ ,‬אך עם זאת נושא תכונות‬
‫לאלימות ועמידות לאנטיביוטיקה‪.‬‬

‫חיידק ה‪ deinococcus  radiodurans -‬חיידק העמיד ליובש‪ ,‬חום‪ ,‬קור והעדר נוטריינטים‪ .‬כמו כן‬
‫עמיד לרמות קרינה של – ‪ 1.5‬מליון ראד‪ .‬החיידק התגלה לאחר שניסו לשמר חיידק באמצעות‬
‫קרינת גאמא‪ .‬החיידק היה על הבשר‪ ,‬והבשר התקלקל‪ ,‬מכאן שהחיידק לא מת‪ .‬לאחר מכן בודדו‬
‫את החיידק ובמחקר התגלה שהחיידק נושא ארבעה עותקים של הכרומוזום‪ ,‬וכאשר הקרינה‬
‫פוגעת ב‪ DNA -‬ויוצרת את השברים‪ ,‬החיידק מסוגל לבנות את הכרומוזום מחדש‪ .‬שאלת המחקר‬
‫כרגע הוא מדוע שהחיידק יצטרך אמידות לרמות קרינה שאפילו גבוהות יותר מרמות הקרינה‬
‫שבאטמוספירה‪ .‬תשובה אפשרית אחת היא שעצם העמידות לקרינה‪ ,‬מספקת גם את העמידות‬
‫ליובש חום קור והעדר נוטריינטים‪.‬‬
‫מעבר המידע הגנטי מגן לחלבון‪:‬‬
‫אחידות גבוה בעולם החי בשלבים הראשונים של התהליך‪.‬‬
‫הגן מקודד ליצירה של חלבון‪ .‬לצורך יצירת החלבון יש פתיחה של הסליל הכפול‪ .‬עותק אחד של‬
‫הסליל משועתק למולקולת ‪ ,mRNA‬שיתורגם לחלבון עצמו )בריבוזום( – מתורגם לרצף של‬
‫חומצות אמיניות‪ .‬כל שלושה בסיסים ב‪ DNA -‬הם מצומדים לשלושה בסיסים משלימים ב‪-‬‬
‫‪ ,mRNA‬שלושה בסיסים ב‪ mRNA -‬הם קודון‪ ,‬כאשר כל קודון מאפיין חומצה אמינית מסויימת‪.‬‬
‫ההבדל בין הפרוקריוטים לאיאוקריוטים בא לידי ביטוי במאפיינים הבאים‪:‬‬
‫בתא האיאוקריוטי ה‪ mRNA -‬נוצר בגרעין )שעתוק(‪ ,‬יוצא מהגרעין‪ ,‬ותהליך התרגום מתבצע‬
‫בציטופלסמת התא‪ .‬כמו כן באיאוקריוטים מתווספים האנטונים והאקסונים אל ה‪mRNA -‬‬
‫)בתהליך השעתוק(‪ .‬ה‪ RNA -‬ששועתק ארוך יותר מה‪ RNA -‬שתורגם בסופו של דבר‪ .‬ה‪mRNA -‬‬
‫עובר תהליך שנקרא ‪ splicing‬לאחר התהליך ה‪ mRNA -‬יכיל רק את האקסונים‪ .‬ולבסוף יתורגם‬
‫לחלבון‪) .‬האקסון הוא החלק שמתורגם לחלבון(‪ .‬האינטרונים הם חלק מה‪ DNA -‬הלא מקודד‪.‬‬
‫האינטרון מוצא בתהליך השעתוק‪ ,‬והוא מוסיף לגודל של הגנום האיאוקריוטי‪.‬‬
‫בחיידקים השיעתוק והתרגום מתרחשים באותו מקום‪ ,‬בציטופלסמה‪ ,‬כאשר השעתוק והתרגום‬
‫מצומדים – תוך כדי השעתוק יכול להתחיל התרגום )כפי שלמדנו בביוכימיה של התא(‪.‬‬

‫]‪  [85‬‬
‫‪ ‬‬
‫מבוא למיקרוביולוגיה– שנה א' סמסטר ב' ‪ ‬‬

‫התרגום של ה‪ mRNA -‬לחלבון‪ ,‬מתבצע בריבוזום‪ .‬אל הריבוזום יגיע ה‪ tRNA -‬שקושר את‬
‫החומצות האמיניות‪ ,‬ועל פי הקודונים שנמצאים ב‪ mRNA -‬יקשר לחלבון שנוצר החומצה‬
‫האמינית המתאימה‪ .‬הריבוזום בנוי משתי תתי יחידות‪) .‬גדולה וקטנה( ההבדל בין האיאוקריוט‬
‫לפרוקריוט הוא בגודל של שתי היחידות והרכבן‪ .‬הריבוזום החיידקי בגודל ‪ ,70S‬ואלו‬
‫באיאוקריוט בגודל ‪ .80S‬במידה ונפרק את שתי תת היחידות נגלה שתת היחידה הגדולה‬
‫בחיידקים היא ‪ 50S‬והקטנה היא ‪ ,20S‬ובאיאוקריוטים תת היחידה הגדולה היא ‪ 60S ‬והקטנה‬
‫היא ‪.40S‬‬
‫תת היחידה הקטנה נקראת ‪) ribosomal RNA‬גודל שונה בין החיידקים לאיאקריוטי(‪.‬‬
‫מבנה הריבוזום‪:‬‬
‫‪ ‬חיידקים – ‪  70S‬‬
‫‪ o‬תת יחידה קטנה ‪  30S‬‬
‫‪  rRNA 16S ‬‬
‫‪ 21 ‬חלבונים ‪ ‬‬
‫‪ o‬תת יחידה גדולה – ‪  50S‬‬
‫‪  23S+5S – rRNA ‬‬
‫‪ 31 ‬חלבונים ‪ ‬‬
‫‪ ‬איאוקריוטים‪   80S– ‬‬
‫‪ o‬תת יחידה קטנה – ‪  40S‬‬
‫‪  18S – rRNA ‬‬
‫‪ 32 ‬חלבונים ‪ ‬‬
‫‪ o‬תת יחידה גדולה – ‪  60S‬‬
‫‪  rRNA 28S+5S ‬‬
‫‪ 50 ‬חלבונים ‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫קבוע ‪ S‬מתאר שקיעה במבחנה‪.‬‬
‫במבחנה ניצור גרדיינט )על ידי מכשיר מיוחד( תמיסה בריכוזים משתנים‪ ,‬בחלק הגבוה נמצא‬
‫הריכוז הנמוך ובחלק התחתון נמצא הריכוז הגבוה‪) .‬מדרג( אל המבחנה נכניס את הריבוזום‪,‬‬
‫ונבצע צנטרפוגה‪ ,‬כתוצאה כל אחד מהמרכיבים ימצא במקום אחר במבחנה על פי הצפיפויות‬
‫השונות‪ .‬ומכאן מחשבים את הצפיפות של הריבוזום ביחס לגרדיינט )מכאן חישבו את הערכים‬
‫השונים המצויינים לעיל‪.‬‬

‫]‪  [86‬‬
‫‪ ‬‬
‫מבוא למיקרוביולוגיה– שנה א' סמסטר ב' ‪ ‬‬

‫מתיונין היא החומצה האמינית של ה‪.Start codon -‬‬

‫ארכיאה –‬
‫בדומה לפרוקריוטים‪ ,‬גם לארכיאה יש אופרנים‪ .‬מתחלקים בחלוקה בינארית‪ ,‬חסרי גרעין‪ ,‬אך‬
‫מוצאים גם דמיון לאיאוקריוטים – אריזת ה‪ ,DNA -‬החלבון המסתנתז ‪ RNA‬הוא זהה לחלבון של‬
‫האיאוקריוטים‪ .‬הריבוזומים של הארכיאה דומים במקדמי השקיעה לאיאוקריוטים‪.‬‬

‫התאמת אנטיביוטיקה לחיידק‪:‬‬

‫חלק מהאנטיביוטיות מכוונות ליחידות השונות של הריבוזום‪ ,‬חלק מהאנטיביוטיות מכוונות‬
‫לפגוע ב‪) DNA -‬כדוגמת הנלדיקסיק אסיד(‪ ,‬חלק מהאנטיביוטיקות פוגעות בפפדטידוגליקן‬
‫)ואןקומיצין‪ ,‬פניצילין(‪ .‬וגם אנטיביוטיות הפוגעות במסלולים מטבוליים האופייניים לחיידקים‪,‬‬
‫למשל בחידקים אוטו טרופים ניתן לכוון את האנטיביוטיקות למסלולי הייצור הקיימים‬
‫בחיידקים ולא קיימים באיאוקריוטים )רעילות בררנית(‪ .‬כמו כן אנטיביוטיות מסוגלות לפגוע ב‪-‬‬
‫‪ ,mRNA‬ובממברנת התא‪.‬‬
‫סיווג האנטיביוטיקה נעשה על פי מנגנון הפעולה שלהן‪.‬‬

‫פול ארליך ניסה לצפות בחיידקים על ידי צביעתם בתרכובות אורגניות‪ .‬ארליך גילה שבצביעת‬
‫החיידקים בחומרים שהתשמש החיידקים מתו‪ ,‬והרקמה לא מתה‪ ,‬הוא עלה על הרעילות‬
‫הבררנית‪ .‬באותה תקופה הדעה הרווחת היתה‬
‫שפגיעה בחיידקים תגרור פגיעה ברקמה האנושית‪.‬‬
‫לאחר סריקה של ‪ 660‬מולקולות מצא מולקולה‬
‫שפגעה בחיידקי הסיפליס‪.‬‬
‫הדרכים לפגיעה בתא חיידק‪:‬‬
‫אנטיביוטיקה בקטריוסטטית – בגרף ניתן לראות‬
‫את הגידול של החיידקים בשלב המעריכי‪ .‬בנק'‬
‫המוצבעת בחץ הוסיפו את האנטיביוטיקה‪ ,‬ורואים‬
‫שאין יותר גידול של חיידקים‪ .‬תאי החיידקים‬
‫מפסיקים לגדל אך הם עדיין חיים‬

‫‪ ‬‬

‫]‪  [87‬‬
‫‪ ‬‬
‫מבוא למיקרוביולוגיה– שנה א' סמסטר ב' ‪ ‬‬

‫בקטריוצידי‪ :‬בגרף אנו רואים שני קווים‪ ,‬קו‬

‫מקווקו מהווה את הצפיפות אופטית של‬
‫החיידקים בתמיסה‪ ,‬הקו המלא מייצג את גידול‬
‫החיידקים‪ .‬אנו רואים שבעת הוספת‬
‫האנטיביוטיקה הבקטריוצידית‪ ,‬החיידקים‬
‫מתים‪ ,‬אך הם עדיין נמצאים בתמיסה‪ ,‬ולפיכך‬
‫אנו רואים שהצפיפות האופטית הופכת להיות‬
‫קבועה‪.‬‬

‫בקטריוליטי – אנו רואים בגרף שאם הוספת‬

‫האנטיביוטיקה יש גם ירידה בצפיפות‬
‫האופטית וגם תמותה‪ ,‬כלומר גם הורגים את‬
‫החיידקים וגם מפרקים אותם‪ .‬ולכן‬
‫הצפיפות האופטית יורדת‪.‬‬

‫שיטות לבחינת רגישות חיידקים לאנטיביוטיקה‬

‫שיטה ‪ .Disk  diffiusion  test – 1‬מפזרים על גבי צלחת הפטרי חיידקים‬

‫בצורה אחידה‪ ,‬שמים דיסקיות שבכל דיסקית יש אנטיביוטיקה‪ .‬במקום‬
‫בו אורים שהחיידקים מתו‪ ,‬האנטיביוטיקה היתה אפקטיבית‪ .‬בשיטה זו‬
‫לא ניתן לקבוע איזו אנטיביוטיקה יעילה יותר‪ .‬קיים קשר בין קוטר‬
‫העיכוב ליעילות‪ ,‬אך לא ניתן לקבוע מדד מדוייק‪.‬‬

‫שיטה ‪– End  Point  dilution – 2‬‬

‫במספר מבחנות שמים את אותו‬
‫חיידק‪ ,‬ובכל אחת מהמבחנות שמים‬
‫את אותה אנטיביוטיקה בריכוזים‬
‫משתנים‪ .‬המטרה לבחור את הריכוז‬
‫הנמוך ביותר של אנטיביוטיקה‬
‫שיהרוג את החידק ‪Minimal ‬‬
‫‪.inhibitory concentration‬‬

‫]‪  [88‬‬
‫‪ ‬‬
‫מבוא למיקרוביולוגיה– שנה א' סמסטר ב' ‪ ‬‬

‫סוגי אנטיביוטיות‬

‫אנטי‪-‬מטבוליטים‬
‫מטבוליטים של חומצה פולית – בני האדם לא מסוגלים לייצר חומצה פולית )הטרותרופי לחומצה‬
‫פולית(‪ .‬חומצה פולית חשובה להתפתחות מערכת העצבים אצל העובר ולכן מנחים נשים בהריון‬
‫לצרוך חומצה פולית‪.‬‬
‫חיידקים הם אוטותרופיים לחומצה פולית‪ ,‬כמו כן החיידקים חסרי מערכת ‪ transport‬לחומצה‬
‫פולית‪ ,‬כלומר הם לא מסוגלים להוביל אותה לתוך התא‪ ,‬כלומר אם הם מסיבה כלשהי לא יוכלו‬
‫לייצר את החומצה הפולית‪ ,‬הם לא יוכלו לקלוט אותה ממקור חיצוני‪) .‬כאן יכנס תפקיד‬
‫האנטיביוטיקה(‪.‬‬

‫החומצה הפולית מורכבת‬

‫ממולקולה נוספת הנקראת‬
‫האנטיביוטיקה‬ ‫‪.PABA‬‬
‫בעלת זהות ל‪) PABAA -‬עם‬
‫הבדל בשייר הקרבוקסילי(‪.‬‬
‫את‬ ‫יקשור‬ ‫החיידק‬
‫הסולפונאמיד‬
‫)אנטיביוטיקה( במקום ה‪-‬‬
‫‪ PABA‬ולא יוכל לייצר את‬
‫החומצה הפולית‪.‬‬

‫של‬ ‫המולקולה‬
‫האנטיביוטיקה היא אנטי מטבולית‪ ,‬כיוון שהיא מחכה את המטבוליט אך היא אינה המטבוליט‪.‬‬
‫הרעילות הסלקטיבית כאן מושגת על ידי פגיעה במסלול ייחודי לחיידקים )ייצור החומצה‬
‫הפולית( שלא מתרחש אצל האדם‪ .‬עקב החסר בחומצה הפולית הדבר גורם למות תא החיידק‪.‬‬
‫האנטי מטבוליט משמש כאנלוג למטבוליט‪.‬‬

‫עיכוב סינתזת הדופן‬

‫פניצילין‬
‫אלכסנדר פלמין גילה את פטריה שמעכבת את גידול החיידקים‪ .‬הוא הבין את המשמעות אבל‬
‫הוא לא הצליח להפיק את החומר שהפרישה הפטרייה‪ .‬בשנת ‪ H.  florey 1940‬ו‪ E.  chain -‬הפיקו‬
‫את הפניצילין מהפיטריה והצליחו לרפא בן אדם מזיהום כפול של סטרפטוקוק וסטפילוקוק‪ ,‬הם‬
‫הצליחו לגרום לו להחלמה‪.‬‬

‫]‪  [89‬‬
‫‪ ‬‬
‫מבוא למיקרוביולוגיה– שנה א' סמסטר ב' ‪ ‬‬

‫אבני הבניין של דופן התא הן הסוכרים ‪ NAG‬ו‪ .NAN -‬אל ה‪ NAM -‬מתחבר טטרה פפטיד שקושר‬
‫שרשרת נוספת של סוכרים כנ"ל‪ .‬טרנספפטידציה )מבוצע על ידי האנזים טראנספפטידאז( –‬
‫במקור הפפטיד מסונתז עם ‪ 5‬חומצות אמיניות‪ .‬בקצה ‪ 2‬החומצות האחרונות יהיו ‪ .D‐ala‬במהלך‬
‫הטרנספפטידציה מתבצעת הסרה של החומצה האמינית החמישית ליצירת טטרה פפטיד‪,‬‬
‫והחומצה האמינית הרביעית נקשרת לחומצה האחמינית השלישית לחומצה אמינית ‪ 3‬של ‪NAM‬‬
‫של השרשרת הבאה‪.‬‬

‫הפניצילין מונעת את הקישור של טרנספפטידאז שהוא האנזים שמבצע את הטרנספפטידציה‪,‬‬

‫ובכך מונע את תהליך בניית דופן התא‪ .‬הפניצילין מכיל איזור שנקרא ביתא לקטאם שהוא נקשר‬
‫אל הטרנספפטידז ובכך מונע ממנו להקשר לטטרה פפטיד‪.‬‬

‫לפניצילין הטבעי ישנם מס' חסרונות‪:‬‬

‫‪ .1‬לא ניתן לקבלו דרך הקיבה‪ ,‬כיוון שהוא מתפרק בקיבה‪ ,‬ולכן נותנים אותו בזריקה ‪ ‬‬
‫‪ .2‬לא יעיל נגד גרם שליליים כי הוא לא מסוגל לעבור את ה‪ Outer membrane -‬של חיידקים‬
‫אלו‪  .‬‬
‫כיום מבצעים מודיפיקציה על הפניצילין הטבעי וזאת על מנת להגביר את היציבות במערכת‬
‫העיכול ולהוסיף יעילות גם נגד גרם שליליים‪.‬‬
‫כיום חיידקים מפתחים אמידות לאנטיביוטיקה על ידי אנזימים המסוגלים לפרק את הביתא‬
‫לקטם שאמור לקשור לטרנספפטידז‪.‬‬

‫בשל האמידות של החיידקים לפניצלין‪ ,‬כדוגמת סטפילוקוקוס ארוס‪ .‬פותחה אנטיביוטיקה נוספת‬
‫– וונקומיצין‪ ,‬שגם היא מונעת מהטרנספפטידז להקשר לסובסטרט ומפריעה לסינתזת הדופן‪.‬‬

‫]‪  [90‬‬
‫‪ ‬‬
‫מבוא למיקרוביולוגיה– שנה א' סמסטר ב' ‪ ‬‬

‫הוונקומייצין ייקשר אל הסובסטרט דבר שיפריע לאנזים להקשר אליו‪ .‬הפניצילין תקשר אל‬
‫האנזים וכך תמנע ממנו להקשר לסובסטרט‪.‬‬

‫אנטיביוטיקות המשפיעות על התרגום‪:‬‬

‫פוגעות ביכולת הפעולה של הריבוזום‪.‬‬

‫סטרפטומיצין‬
‫פוגעת בסינתזת חלבונים‪ .‬שייכת לקבוצת הבקטריוצידיות – )הורגות את החיידקים אך לא‬
‫מפרקות אותם‪ .‬שייכת למשפחת האמינו גליקוזידים‪ .‬הופקה מפטריה סטרפטומייציס‪ .‬בריכוז‬
‫גבוה נקשרות לתת יחידה ‪ 30S‬של הריבוזום‪ ,‬ומונעת את יצירת קומפלקס האיניציאציה‬
‫)קומפללקס של הריבוזום עם ה‪ mRNA -‬וה‪ tRNA -‬הראשון(‪.‬‬
‫בריכוז נמוך האנטיביוטיקה הנ"ל תקשר לתת יחידה ‪ 16S‬הדבר יגרום לטעויות בקריאת ה‪-‬‬
‫‪ ,mRNA‬דבר שיצור פפטידים מקולקלים‪.‬‬
‫הסטרפטומיצין בעלת רעילות לאדם‪ .‬ברמות גבוהות יכולה לגרום לנזק כליתי בעיות שמיעה‬
‫ושיווי משקל‪ ,‬בלתי הפיך!‬

‫טטרציקלין‬
‫מורכב מארבע טבעות‪ .‬תרופה בקטריוסטטית‪ .‬מונעת קישור של ‪ aa‐tRNA‬לתת יחידה ‪ 30S‬של‬
‫הריבוזום‪ .‬מונע את ההתארכות של הפפטיד‪.‬‬

‫רעילות בררנית – בילדים גורם לפס צהוב על השיניים‪ .‬כמו כן מצטבר בעצמות וגורם לנזקים‪.‬‬
‫]‪  [91‬‬
‫‪ ‬‬
‫מבוא למיקרוביולוגיה– שנה א' סמסטר ב' ‪ ‬‬

‫בטטרציקלינים ישנה בעיית עמידות‪ .‬העמידות הנפוצה הנה משאבות הנמצאות על גבי ממברנת‬
‫התא ומוציאות את הטטרה ציקלין החוצה מתא החיידק‪.‬‬

‫כלורמפניקול‬
‫תרופה בקטריוסטטית‪ .‬הפגיעה מתבצעת בתת היחידה הגדולה – ‪.50S‬‬

‫הכלורמפניקול נקשר באתר אליו אמור להקשר האנזים פפטידילטרנספרז היוצר את הקשר‬
‫הפפטידי‪.‬‬

‫הערה – דלקת גרון עוברת מעצמה כשלוש עד ארבע ימים‪ ,‬הסיבה שלוקחים אנטיביוטיקה ל‪10-‬‬
‫ימים היא למנוע סיבוכים ארוכי טווח כמו דלקת מפרקים או אוטם שריר הלב‪ .‬החיידק יכול‬
‫להתיישב במסתם של הלב‪.‬‬

‫דרישות מאנטיביוטיקה‬
‫רעילות בררנית‪  .‬‬ ‫‪.1‬‬
‫שרידות בגוף האדם‪  .‬‬ ‫‪.2‬‬
‫יכולת הגעה לאתר הזיהום בגוף בו נמצא החיידק )למשל בדלקת קרום המוח יש בעיה‬ ‫‪.3‬‬
‫לאנטיביוטיקה להגיע לאיזור בשל ה‪  .BBB – Blood Brain Barrier -‬‬
‫עלויות יצור נמוכות‪  .‬‬ ‫‪.4‬‬
‫שיטות למציאת חומרים אנטיביוטיים‬
‫חיפוש וסריקה אחר מיקרואורגניזמים יוצרי אנטיביוטיקות‪  .‬‬ ‫‪.1‬‬
‫‪ – Combinatorial Chemistry‬יצירת ספריות כימיות‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫‪ Rational drug design‬תכנון מושכל של מעכבים לאתר מטרה בחיידק‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫שימוש במידע גנומי לזהות ולשנות גנים המעורבים ביצירת אנטיביוטיקות‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫]‪  [92‬‬
‫‪ ‬‬
‫מבוא למיקרוביולוגיה– שנה א' סמסטר ב' ‪ ‬‬

‫סריקה אחר מיקרואורגניזמים יוצרי אנטיביוטיקה‪:‬‬

‫על גבי צלחת פטרי זורעים‬
‫מרבד של חיידקים )בצורה‬
‫אחידה( על גבי המרבד פזרו‬
‫אורגניזם החשוד בייצור‬
‫בדוגמה‬ ‫אנטיביוטיקה‪.‬‬
‫המוצגת פזרו סטרפטומייסיס‬
‫)יוצר את הסטרפטומיצין‬
‫והכלורמפניצול(‪ .‬לאחר מכן‬
‫פטרי‬ ‫צלחת‬ ‫מגדלים‬
‫האיזורים‬ ‫באינקובאטור‪.‬‬
‫השקופים אלו האתרים בהם‬
‫היה עיכוב בגידול החיידק‪.‬‬
‫וניתן לומר שהסטרפטומייציס‬
‫יצר חומר שעיכב את צמיחת החיידקים‪.‬‬
‫אנו מעוניינים שהפטרייה תגדל במושבות בודדות‪.‬‬

‫בשלב השני )מוצג מימין( מעוניינים לבדוק את טווח הפעילות‬

‫של הפטרייה‪ .‬מעוניינים לדעת מי החיידקים‬
‫שהאנטיביוטיקה שנפיק מהפטרייה יעילה כנגדם‪ .‬בשלב זה‬
‫מפזרים את הפטרייה בתחתית צלחת הפטרי וזורעים מינים‬
‫שונים של חיידקים‪) .‬כל פס מייצג מין אחר של חיידק(‪ .‬בשלב‬
‫הזריעה כל החיידקים מגיעים לאותו איזור )עד הפטריה(‪.‬‬
‫בסופו של דבר חיידקים שישארו באיזור הפטרייה עמידים‬
‫לאנטיביוטיקה הנ"ל‪.‬‬
‫שימוש במידע גנומי לזיהוי גנים המעורבים ביצירת הנטיביוטיקה‪:‬‬
‫לוקחים רצף שמקודד לאנטיביוטירקה ידועה‪ ,‬סורקים במגרי המידע לצורך זיהוי איזה אורגניזם‬
‫רצף ה‪ DNA -‬הומולוגי )בעל דמיון( לאותה אנטיביוטיקה‪ .‬נקח את האורגניזם ונבדוק את היכולת‬
‫שלהם להפיק אנטיביוטיקה כפי שהוסבר בתהליך מעלה‪.‬‬

‫‪Combinatorial Chemistry‬‬
‫ביצוע נגזרות כימיות של מולקולות ידועות‪ .‬למשל אם מכירים מולוקלולה שיש לה תכונה של‬
‫עיכוב גידול חיידקים‪ ,‬נבצע מודיפיקציה למולקולה )לצורך הגברת יציבות‪/‬יעילות(‪.‬‬
‫‪Rational Drug Design‬‬
‫לוקחים את הפתוגן – החיידק גורם המחלה – מעוניינים לאתר גורם בפתוגן שפגיעה בו תוריד את‬
‫יכולת גרימת המחלה )אתר המטרה(‪ .‬כיום אחת הדרכים הנפוצות לביצוע תהליך זה הוא שימוש‬
‫במידע הגנומי‪.‬‬
‫עמידות לאנטיביוטיקות‬
‫מנגנוני עמידות לאנטיביוטיקה‪:‬‬
‫‪ .1‬העדר או שינוי אתר המטרה‪  .‬‬
‫‪ .2‬מודיפיקציה של האנטיביוטיקה הפוגעת בפעילותה‪.‬‬
‫‪ .3‬שינוי או עקיפת המסלול המטבולי אותו מעכבת האנטיביוטיקה‪.‬‬
‫‪ .4‬מניעת חדירת האנטיביוטיקה לתא‪.‬‬
‫‪ .5‬הוצאה פעילה של האנטיביוטיקה מהתא‪.‬‬

‫]‪  [93‬‬
‫‪ ‬‬
‫מבוא למיקרוביולוגיה– שנה א' סמסטר ב' ‪ ‬‬

‫הגרף מציג את עמידות החיידק סטרפטוקוקוס פנמוניה‪ .‬רואים שעד שנות ה‪ 80 -‬החיידק לא היה‬
‫עמיד כלל‪ ,‬אך עם הזמן פיתח עמידות לאנטיביוטיקה‪.‬‬
‫במחקר שבוצע על החיידק הנ"ל המטרה היתה לאתר גן שמסוגל להיות אתר מטרה כלומר‬
‫שפגיעה בו תפגע ביכולת גרימת המחלה‪.‬‬
‫מצאו שלחיידק ישנו חלבון ‪     Cholin  binding  protein  – CbPA -‬והוא חשוד שהוא מסוגל לקשור‬
‫את הכולין הנמצא על גבי הרבה מאוד תאים בגוף האדם‪ .‬חלבון זה חשוב ליכולת החיידק להקשר‬
‫לתאי אפיתל דרכי הנשימה‪ .‬חלבון זה נמצא במאגרים הממוחשבים )בצעו מחקר על הגנום(‪.‬‬
‫כעת יש לבדוק האם החשד נכון‪.‬‬
‫כעת יש לבדוק האם החשד מבוסס – הדבר יתבצע על ידי פגיעה ב‪ – CbPA -‬כלומר יוצרים חיידק‬
‫מוטנט של החיידק פגוע ב‪ .CbPA -‬כעת מזריקים ל – ‪ 2‬חיות שונות אחת את החיידק ללא ה‪CbPA -‬‬
‫ושניה את זן הבר )עם ה‪ .(CbPA -‬ומוודאים שהחיות שהודבקו במוטנט לא נדבקו במחלה )ללא‬
‫הקישור לתאי מאחסן אין מחלה(‪.‬‬
‫)עד כה איתרנו את הגן‪ ,‬ראינו שהוא חשוב לגרימת המחלה‪ ,‬יכול להוות תא מטרה‬
‫לאנטיביוטיקה(‪ .‬כיום מחפשים אנזים שיודע לפרק באופן ספציפי את ‪cbPA‬‬

‫בקרת ביטוי גנים בחיידקים – אופרון‪ ,‬רגולון‬

‫אופרון – קבוצהשל גנים תחת בקרה משותפת‪.‬‬
‫קיים הבדל בין ארגון הפרוקריוטי לבין ארגון האיאוקריוט – ההבדל הוא בארגון ובבקרה‪ .‬כאשר‬
‫ישנם קבוצת גנים תחת בקרה משותפת‪ ,‬הכוונה היא שהם עוברים שעתוק בו זמנית‪.‬‬

‫זרימת האינפורמציה הגנטית )שעתוק‪ ,‬תרגום(‪.‬‬

‫פרוקריוטים וארכיאה ‪ -‬מסר פוליציסטרוני – מס' גנים שעוברים שעתוק ותרגום תחת בקרה‬
‫משותפת‬
‫איאוקריוטים – מסר מונוציסטרוני – גן אחד תחת בקרה משותפת‪.‬‬

‫איזור הבקרה בגנום החיידקי‪:‬‬

‫על מנת שתהליך השעתוק יתקיים יש צורך להקשר אנזים ‪ ,RNA  Polymerase‬אנזים זה משעתק‬
‫את ה‪ DNA -‬ל‪ .mRNA -‬ה‪ RNA  Polymerase -‬נקשר ל‪ Promotor -‬שנמצא ב‪ .DNA -‬הגנים זה‬
‫האיזור המקודד‪ .‬איזור הבקרה הוא האיזור הלא מקודד‪.‬‬
‫האופרון מכיל את איזור הבקרה ואת הגנים ההמקודדים‪.‬‬
‫אזור הבקרה מכיל‪:‬‬
‫‪ ‬פרומוטור – הפרומוטור הוא אתר המזהה את ה‪ ,RNA  Polymerase -‬הפרומוטור מתאים‬
‫מבחינה מרחבית לאנזים הנ"ל‪ .‬על מנת שיתחיל תהליך השעתוק ה‪RNA  Polymerase -‬‬
‫להקשר ל‪  .DNA -‬‬
‫‪ ‬אופרטור‪/‬אקטיבטור )או( ‪ ‬‬
‫‪ o‬אופרטור – קושר חלבון הקרוי רפרסור ‪) Repressor -‬מהמילה מדכא‪ ,‬דכאן( ‪ ‬‬
‫‪ o‬אקטיבטור – אתר הקושר חלבון הקרוי אקטיבטור ‪ – Activator -‬משרן –‬
‫המשרה את השעתוק‪ .‬בד"כ יופיע לפני הפרומוטור‪  .‬‬

‫]‪  [94‬‬
‫‪ ‬‬
‫מבוא למיקרוביולוגיה– שנה א' סמסטר ב' ‪ ‬‬

‫בקרת ביטוי גנים‪:‬‬

‫תוך תאי – החיידק צריך לחוש מה נמצא בתא על מנת להחליט על סינתזה או פירוק בהתאם‬
‫לצורך‪.‬‬
‫חוץ תאי – התאמה אופטימלית לסביבה‪) .‬זיהוי הסביבה – אגם‪ ,‬גוף (‪.‬‬

‫רמות בקרה‪:‬‬
‫‪ .1‬שינוי רצפי ‪  DNA‬‬
‫‪ .2‬בקרת שיעתוק ‪ ‬‬
‫‪ .3‬בקרה ברמת ייצוב ‪  mRNA‬‬
‫‪ .4‬בקרת תרגום ‪ ‬‬
‫‪ .5‬בקרה לאחר תרגום – הבקרה המהירה יותר‪ ,‬מאפשרת הדלקה וכיבוי של חלבון‪ ,‬אך‬
‫תהליך זה דורש אנרגייה‪ .‬מתאים לתהליכים בהם החיידק צריך לתת מענה מידי )למשל‬
‫בתהליך הנשימה(‪.‬‬
‫העברת סיגנל כתגובה לתנאים חיצוניים‬
‫חישת הסביבה מתבצעת על ידי רצפטורים‬
‫המצויים על פני שטח התא‪ .‬כאשר הם‬
‫מעבירים סיגנל המגיע לכרומוזום‪ .‬הסיגנל‬
‫ישפיע על קצב השעתוק והתרגום‪ .‬אל הרצפטור‬
‫יקשר סיגנל חיצוני‪ .‬יכול להיות נוטריינט או‬
‫למשל אנטיביוטיקה‪ .‬הרצפטור יודע לקשור את‬
‫הסיגנל‪ ,‬לאחר קישורו הרצפטור עובר‬
‫אוטופוספורילציה )מזרחן את עצמו( הזרחון‬
‫הנ"ל מפעיל רגולטור הנמצא בתא )על ידי זרחון‬
‫שמבצע עליו הרצפטור( זרחון הרגולטור‬
‫מאפשר לו להקשר לאתר הבקרה ב‪.DNA -‬‬
‫הרגולטור יכול להיות רפרסור ואז הוא יקשר‬
‫לאופרטור ולא נקבל שיעתוק‪ .‬או לחילופין‬
‫הרגולטור יכול להיות ‪ Activetor‬שיקשר לאתר‬
‫ה‪ Activator -‬ב‪ ,DNA -‬דבר שיגרום להפעלת‬
‫הגן‪.‬‬
‫השינוי שחל בחלבונים )הרגולטור והרצפטור(‬
‫קרוי שינוי אלוסטרי‪ .‬הדוגמה שהוצגה כאן הנה‬
‫בקרה ברמת שעתוק‪.‬‬
‫בקרת שיעתוק יכולה להתבצע גם על ידי‬
‫פוספורילציה כפי שהוצג לעיל‪ ,‬וגם על ידי קישור ליגנד – אפקרטור אלוסטרי‪ .‬קישור הליגנד‬
‫יגרום לשינוי מרחבי של החלבון דבר שיגרום לו להקשר לאופרטור או לאקטיב טור )בהתאם לסוג‬
‫החלבון(‪.‬‬

‫]‪  [95‬‬
‫‪ ‬‬
‫מבוא למיקרוביולוגיה– שנה א' סמסטר ב' ‪ ‬‬

‫הגרף מתאר דוגמה לדיכוי‪ .‬הקו האדום מתאר את מספר התאים‪ ,‬הקו השחור מתאר את סה"כ‬
‫החלבון‪ ,‬והקו הכחול מתאר את הסינטזה של החומצה אמינית ארגינין‪ .‬כל עוד אין תוספת‬
‫ארגינין חיצונית‪ ,‬רואים הקבלה בין הגדלת החלבון‪ ,‬הגדלת מס' התאים וסינטזת הארגינין‪.‬‬
‫בנקודה בה רואים את החץ הוסיפו ארגינין‪ [,‬וכתוצאה סינטזת הארגינין היא נעצרה‪.‬‬

‫בגרף משמאל רואים דוגמה של הפעלה‪ .‬כאשר אין לקטוז האנזים ביתא גלקטוזידז לא מסונתז‬
‫אך ברגע שמוסיפים לקטוז יש סינתזה‪) .‬מטרת הביתא גלקטולידז לפרק את הלקטוז(‪.‬‬

‫בקרת גנים על ידי רפרסורים‬

‫קישור רפרסור לאופרטור מדכא את ביטוי הגנים‪.‬‬
‫בקרה שלילית של רפרסור – בבקרה זו הרפרסור קשור באופן תמידי ל‪ ,DNA -‬עד אשר מגיע ליגנד‬
‫שגורם לו להנתק מה‪ DNA -‬דבר המפעיל את הביטוי של הגנים )ביצוע שעתוק ותרגום(‪.‬‬

‫]‪  [96‬‬
‫‪ ‬‬
‫מבוא למיקרוביולוגיה– שנה א' סמסטר ב' ‪ ‬‬

‫בקרה חיובית – בהעדר ליגנד יש הרפרסור לא קשור ואז יש ביטוי גנים‪ .‬בכוספת ליגנד הרפרסור‬
‫נעשה פעיל‪ ,‬קושר ‪ ,DNA‬והוא מדכא את ביטוי הגנים )הפסקת שיעתוק ותרגום(‬

‫אופרון הלקטוז – הוא האופרון הראשון שאופיין‪ ,‬בשנת ‪ .1961‬על ידי שלושה מדענים ג'ייקוב‬
‫מונוד ולווף‪ .‬הם גילו את האופרון עוד לפני ה‪ .DNA -‬הם גילו שחיידק ה‪ E‐coli -‬הוא אחד‬
‫החיידקים הנחקרים ביותר‪ ,‬הוא מבטא את החלבון המפרק לקטוז רק כשיש לקטוז במצע אם אין‬
‫לקטוז אז הוא לא עושה את זה‪.‬‬
‫האופרון מורכב מ‪:‬‬
‫אזורי בקרה‬
‫‪ Promoter ‬קושר את ה‪  RNA Polymerase -‬‬
‫‪ Operator ‬קושר את הרפרסור ‪ ‬‬
‫גנים‬
‫‪ – LacZ‬ביתא גלקטוזיאד מפרק את הלקטוז לגלוקוז וגלקטוזץ ‪ ‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ – Pemease – LacY‬נשא ממברנלי שמחדיר לקטוז לתא ‪ ‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ – LACA‬לא ידוע תפקידו עד כתיבת שורות אלו ‪ ‬‬ ‫‪‬‬

‫מדובר בבקרה שלילית‪ ,‬כאשר לקטוז נוכח בתא הוא נקשר לרפרסור ואז הוא לא קשור ל‪.DNA -‬‬
‫בנוחכות הלקטז מבנה הרפרסור משתנה הוא לא קושר את האופרטור ואז יכול להתבצע שעתוק‬
‫ותרגום‪.‬‬
‫הלקטוז לא יכול לחדור את הממברנה אלא רק בצורה אקטיבית‪ .‬לפיכך לכל אורך הזמן יש דליפה‬
‫של שעתוק ותרגום ליצירת מולקולות של ‪ LAC  Primase‬שיסתדרו על גבי ממברנת התא‪ .‬על גבי‬
‫הממברנה של התא יש ‪ 10‬מולקולות של ‪ LAC  Primase‬והם יחדירו את הלקטוז פנימה כדי שיקשר‬
‫לרפרסור‪.‬‬

‫]‪  [97‬‬
‫‪ ‬‬
‫מבוא למיקרוביולוגיה– שנה א' סמסטר ב' ‪ ‬‬

‫הסוכר היעיל שהתא צריך להשקיע הכי פחות אנרגיה כדי לנצלו הוא הגלוקוז‪ .‬מכאן נשאלת‬
‫השאלה‪ ,‬מה קורה לחיידק ה‪ E‐coli -‬אם יש גלוקוז ולקטוז יחד במצע‪) .‬שכן פירוק הלקטוז יוצר‬
‫גלוקוז(‪ .‬ולכן בעודף גלוקוז במצע החיידק ינצל קודם את כל הגלוקוז‪ .‬ורק כשיגמר הגלוקוז‬
‫ישתמש בלקטוז‪.‬‬

‫כפי שרואים בגרף‪ .‬בתחילה החיידקים גדלים על חשבון הגלוקוז‪ .‬בעת הזו אין את אנזים הביתא‬
‫גלקטוזידאז )כי אין לקטוז לפירוק(‪ .‬רק כאשר נגמר הגלוקוז החיידק יצרוך את הלקטוז ואז יהיה‬
‫על החיידים לייצר את האנזים לפירוק הלקטוז לצורך שימוש בגלוקוז )שפורק מהלקטוז(‪.‬‬
‫בתהליך הגליקוליזה‪ .‬נשים לב לעקום הגידול ונראה שה‪ E‐coli -‬גדל מהר יותר בגלוקוז כיוון‬
‫שהוא יכול להכנס מיד למסלול המטבולי‪ .‬בין שלב הגידול בגלוקוז לגידול בלקטוז ישנו שלב ‪lag‬‬
‫בו החיידק מסתגל לתנאים החדשים‪.‬‬
‫מכאן ניתן לומר שהגלוקוז מדכא ביטוי גנים של אופרון הלקטוז‪ .‬למצב הדיכוי נקרא רפרסיה‬
‫קטבולית‪.‬‬
‫כיצד הגלוקוז מדכא את ביטוי הגנים של הגלקטוזידאז?‬
‫בתהליך הגליקלויזה מתקבלים ‪ .ATP‬בעליית גלוקוז יש עלייה של ה‪ .ATP -‬כאשר הגלוקוז יורד ה‪-‬‬
‫‪ ATP‬מתפרק ל‪ .ADP -‬וכאשר יורד יותר מתפרק ל‪ .(Di,  Mono) AMP -‬כאשר הגלוקוז נמוך לצורך‬
‫הפקת אנרגיה מפרק את ה‪ ATP -‬ל‪ ADP -‬עם עדיין צריך אנרגייה ה‪ ADP -‬יפורק ל‪ .AMP -‬ה‪AMP -‬‬
‫עובר תהליך ציקליזציה ומתקבלת מולקולה הקרוייה ציקליק ‪ .(cAMP) AMP‬תהליך הציקליזציה‬
‫מזורז במעורבות אנזים אדנילטציקלז‪.‬‬
‫במקרה של האופרון של לקטוז המבנה יוצא מן הכלל‪ ,‬כיוון שהוא מכיל גם אקטיבטור )לפני‬
‫הפרומוטור( וגם אופרטור‪ .‬אל האקטיבטור יקשר חלבון הקרוי ‪ .CRP‬ה‪ CRP -‬מסוגל לקשור אל‬

‫]‪  [98‬‬
‫‪ ‬‬
‫מבוא למיקרוביולוגיה– שנה א' סמסטר ב' ‪ ‬‬

‫האקטיבטור כשיש ‪ . cAMP+CRP‬בהקשרות ‪ CRP‬אל האקטיבטור יתבצע ביטוי של הגנים‪CRP – ) .‬‬

‫‪(Cyclic AMP Repressor Protein‬‬

‫כאשר יש חוסר בגלוקוז נוצר מולקולת ה‪ cAMP -‬שקושרת עם ה‪ CRP -‬וגורמת לו להקשר‬
‫לאקטיבטור‪ ,‬כתוצאה מכך מתחיל ייצור של גלקטולזידז )כיוון שכעת על החיידק לקלוט לקטוז‬
‫ולהפיק ממנו גלוקוז לצורך אנרגיה(‪.‬‬
‫נוחכות הלקטוז מעקבת את הסינתזה של המרכיבים של אופרון הלקטוז – סוג כזה של בקרה‬
‫נקרא רפרסייה קטבולית‬
‫כאשר אין גלוקוז ואין לקטוז‪ ,‬גם הרפרסור יהיה קשור )וזאת כי אין צורך לייצר את‬
‫הגלקטוזידאז שאמור לפרק לקטוז(‪.‬‬
‫כאשר יש גלוקוז ואין לקטוז יש רפרסיה כפולה‪ .‬גם ה‪ CRP -‬וגם הרפרסור לא קשור‪.‬‬
‫כאשר יש גם וגם‪ ,‬ה‪ CRP -‬לא קשור ולכן אין ייצור למרות שה‪ Reprsoor -‬שאמור לעקב לא קשור‪.‬‬
‫)לכאורה היינו מצפים שיהיה ביטוי של הגנים‪ ,‬אך כיוון שה‪ CRP -‬לא קשור אין ביטוי של הגנים(‪.‬‬

‫]‪  [99‬‬
‫‪ ‬‬
‫מבוא למיקרוביולוגיה– שנה א' סמסטר ב' ‪ ‬‬

‫רגולון המלטוז‬
‫רגולון – קבוצה של אופרנים הנמצאים תחת בקרה משותפת‪ .‬בקרה חיובית‪.‬‬
‫ה‪ inducer -‬הוא גורם לקישור של ‪ Activator ‬ומעודד את קישור ה‪ .RNA  Polymerase -‬הבקרה‬
‫היא חיובית‪ ,‬כי הקישור של הליגנד גורם להתחלת הביטוי של הגנים‪.‬‬

‫המלטוז מהווה את החלבון ‪ Activator‬שנקשר לאתר ה‪.Activator -‬‬

‫המלטוז גורם לאקטיב טור להקשר ל‪ DNA -‬ומכאן חיובי‪ ,‬הלקטוז גרם לרפרסור להנתק מה‪-‬‬
‫‪ ,DNA‬ולכן הבקרה היא שלילית‪.‬‬

‫בקטריופאג'‬
‫וירוס – חלקיק לא תאי שהתרבותו אפשרית רק בתא מאכסן‪ .‬מכיל חומצת גרעין שהיא יכולה‬
‫להיות או ‪ DNA‬או ‪ ,RNA‬ומכיל צורה חוץ תאית יציבה‪ .‬אמנם הוא מתרבה רק בתוך תא מאחסן‪,‬‬
‫אך יכול להתקים באופן יציב מחוץ לתא המאכסן‪ .‬המאכסן יכול להיות צמח‪ ,‬בע"ח או חיידק‪.‬‬
‫בקטריופאג' זוהי קבוצת הוירוסים המדבירים חיידקים בלבד‪ .‬וירוסים המדביקים חיידקים הם‬
‫ספציפים לחיידקים‪ ,‬ורוב הבקטריופאג'ים ספציפיים לסוג החיידק‪.‬‬
‫וירוסים הם קטנים יותר גם מחיידקים וגם מתאים איאוקריוטים‪.‬‬
‫כאמור הוירוס מכיל חומצת גרעין אחת ‪ DNA‬או ‪ ,RNA‬והוירוסים מסווגים לפי קבוצות‬
‫‪ ‬מכילים ‪ DNA‬בלבד ‪ ‬‬
‫‪  SS  (single) DNA o‬‬
‫‪  DS (double) DNA o‬‬
‫‪ ‬מכילים ‪  RNA‬‬
‫‪  SS RNA o‬‬

‫]‪  [100‬‬
‫‪ ‬‬
‫מבוא למיקרוביולוגיה– שנה א' סמסטר ב' ‪ ‬‬

‫‪  DS RNA o‬‬

‫מחזור הכפלה שעובר בין ‪ RNA ‬ל‪  DNA -‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ – SS  RNA  (Retrovirus) o‬במהלך ההכפלה מ‪ RNA -‬הם עוברים מחזור של ‪DNA‬‬
‫ולאחר מכן מ‪ DNA -‬מקבלים שוב ‪ .RNA‬חלקיק הוירוס מכיל את ה‪ RNA -‬אך על‬
‫מנת להיות מוכפל ה‪ RNA -‬הופך ל‪ DNA -‬ולאחר מכן ל‪  (HIV) .RNA -‬‬
‫‪ .DS  DNA  (Hepadnaviruses) o‬בעת ההכפלה עוברים מ‪ DNA -‬ל‪ RNA -‬וחזרה ל‪-‬‬
‫‪  DNA‬‬

‫החלוקה הנ"ל מתקיימת גם בבקטריופאג'ים‪.‬‬

‫בקטריופאג' ‪.4T‬‬
‫הוא ‪ ,DS  DNA‬מדביק את החיידק ‪ .E‐coli‬בעל מבנה‬
‫מורכב‪ .‬האיזור הראש קרוי קפסיד‪ .‬הזנב זה החלק‬
‫הירוק‪ .‬הרגליים שלו קרויות סיבי זנב‪ .‬בין הקפסיד‬
‫לזנב מצוי הצוואר‪ .‬בתחתית קיים בסיס הזנב‪ .‬בתוך‬
‫הזנב ישנו צינור‪ .‬הדבקת ה‪ E‐coli -‬נעשת באמצעות‬
‫סיבי הזנב‪ .‬סיבי הזנב קושרים חלבון הקרוי ‪.Ompc‬‬
‫חלבון זה מצוי על גבי הממברנה החיצונית של ה‪E‐ -‬‬
‫‪) .coli‬חייב להיות קישור ספציפי(‪.‬‬
‫שלבי הקישור – בשלשב הראשון הוירס מתיישב על‬
‫החיידק – סיבי הזנב נקשרים לחלבון ‪.Ompc‬‬
‫בשלב השני בסיס הזנב נקשר‪ .‬דבבר זה גורם‬
‫להתקצרות הזנב )בשלב השלישי(‪ .‬בשלב הרביעי‬
‫הצינור הפנימי עובר את הפפטידוגליקן וחודר לתוך‬
‫הציטופלסמה‪ .‬השלב האחרון הנו הזרקת ה‪ DNA -‬אל הציטופלסמה של החיידק‪.‬‬

‫]‪  [101‬‬
‫‪ ‬‬
‫מבוא למיקרוביולוגיה– שנה א' סמסטר ב' ‪ ‬‬

‫כעת הוירוס מנצל את כל מערכת ההכפלה של‬

‫המאחסן‪ .‬ה‪ DNA -‬של הוירוס יקשר לריבוזומים של‬
‫תא החיידק ומתחילה סינתזה של חומרים שונים‪.‬‬
‫בתחילה מתבצע שיעתוק ותרגום של חלבונים של‬
‫נוקלאזות שגורמות לפירוק ספציפי של הכרומוזום‬
‫החיידקי‪ .‬ואז בעצם כל השכפול והשעתוק של‬
‫החיידק עובר לשעתוק ותרגום של הוירוס‪ .‬כעת‬
‫מתחיל תרגום ושעתוק לחלבונים שיצרו את המבנה‬
‫של הוירוס )הזנב וכו'( הוירוסים נארזים‪ .‬לאחר‬
‫האריזה יסונתזו ליזוזים שמטרתם לפרק את‬
‫הפפטידוגליקן‪ ,‬האתר של האנזים הוא הקשר‬
‫הגליקוזידי ביתא ‪ 4 ,1‬בין ה‪ NAG -‬ל‪ ,NAM -‬וכך‬
‫הוירוסים יכולים לצאת‪ .‬בתהליך זה יכולים להווצר‬
‫‪ 200‬וירוסים חדשים על חשבון תא ה‪) E‐coli -‬בטווח‬
‫של ‪ 20‬דק'(‪.‬‬

‫אם נזכר בפניצילין – הוא מפרק את הקשר בתהליך‬

‫היווצרותו‪ ,‬והליזוזים מפרק את הקשר לאחר שהוא‬
‫קיים – הליזוזים פוגע גם בדופן קיים וגם בעת‬
‫ורק‬ ‫אך‬ ‫פוגע‬ ‫הפניצילין‬ ‫ההתחלקות‪.‬‬
‫בטרנספפטידציה )יצירת הקשר( ולכן אפקטיבי אך‬
‫ורק בשלב החלוקה‪.‬‬

‫בקטריופאג' ‪ T4‬שייך לקבוצת הוירוסים הנקראים‬

‫ליטיים )מלשון ליזיס( וזאת כיוון שברגע שדופן התא‬
‫נפתח התא ימות‪.‬‬

‫בקטריופאג' ‪ - λ‬מתונים‬
‫‪DS‐DNA‬‬
‫נצמד לתא החיידק‪ ,‬מחדיר את ה‪.DNA -‬‬
‫ה‪ DNA -‬של הבקטריופאג' יעבור אינטגרציה עם ‪ DNA‬של החיידק‪ .‬מתקיים שילוב‪ .‬בעת חלוקת‬
‫התא ישוכפל גם החלק של ה‪ DNA -‬של הפאג'‪ .‬שלב זה נקרא שלב ליזוגני‪ .‬הפאג' לא מפריע לתא‬
‫החיידק להתרבות ולכן קוראים לו פאג' מתון‪ .‬בשלב זה נקרא לפאג' בשם פרופאג'‪.‬‬
‫אותו פאג' ‪ λ‬יכול גם לגרום לליזיס של התא )מחזור ליטי(‪ .‬ואז מקבלים את הפאג'ים השלמים‪.‬‬
‫כפי שניתן לראות בסכמה‪.‬‬

‫]‪  [102‬‬
‫‪ ‬‬
‫מבוא למיקרוביולוגיה– שנה א' סמסטר ב' ‪ ‬‬

‫מתקיימת אפשרות למעבר ממצב של פרופאג' לשלב הליטי‪ ,‬דבר זה מושפע מסיגנל סביבתי‪,‬‬
‫בתנאי עקה – ‪ ,Stress‬למשל קרינת ‪ .UV‬אם אנו מדביקים את חיידק ה‪ E‐coli -‬בפאג' נקבל בדרך‬
‫כלל מצב ליזוגני‪ .‬אם נקרין את התאים בקרינת ‪ UV‬אנו נראה שהתאים עוברים ליזיס ולתמיסה‬
‫נפלטים וירוסים שלמים‪.‬‬

‫ייתרונות השלב הליזוגני – שמירה‪ ,‬הגנה מהסביבה‪ ,‬מאפשר לו להתרבות‪ .‬כאשר החיידק בסכנה‬
‫הוא יתחיל לייצר את עצמו‪ ,‬מכונת הכפלה‬

‫]‪  [103‬‬
‫‪ ‬‬
‫מבוא למיקרוביולוגיה– שנה א' סמסטר ב' ‪ ‬‬

‫הייתרון הגבוה של הבקטריופאג'ים זה הספציפיות הגבוהה מאוד לחיידקים‪ ,‬מה שמבטיח שלא‬
‫תהיה פגיעה במאחסן‪ .‬בנוסף לכך הם מאוד יעילים בהדבקה של חיידקים‪ .‬בקטריופאג'ים‬
‫מסוגלים לחדור את הביופילם )בניגוד לאנטיביוטיקה(‪.‬‬

‫הביופילם של החיידק סטפילוקוק אפידרמידיס‪ ,‬מתקיים על העור אך לא מפריע‪ .‬בעת החדרת‬

‫קטטר החיידק מזהם אותו ויוצר ביופילם‪ .‬לאחר טיפול בפאג' לאחר ‪ 24‬שעות הביופילם פשוט‬
‫נהרס‪.‬‬

‫]‪  [104‬‬
‫‪ ‬‬
‫מבוא למיקרוביולוגיה– שנה א' סמסטר ב' ‪ ‬‬

‫העברה רוחבית של ‪DNA‬‬

‫לגנום של ה‪ DNA -‬הלא פתוגני נוסף ‪ DNA‬שמקודד לגנים של אלימות‪.‬‬

‫באיור אנו רואים מעבר של זן לא אלים להפוך להיות אלים באמצעות רכישה של ‪ DNA‬זר‪.‬‬
‫ישנם ‪ 3‬דרכים עיקריות באמצעותם חיידק יכול לרכוש ‪ DNA‬זר‪.‬‬

‫]‪  [105‬‬
‫‪ ‬‬
‫מבוא למיקרוביולוגיה– שנה א' סמסטר ב' ‪ ‬‬

‫–‬ ‫‪ .1‬טרנספורמציה‬
‫העברת ‪ DNA‬מתא‬
‫תורם לתא מקבל‬
‫ללא מגע בין התאים‬
‫וללא מתווך ‪ ‬‬
‫‪ .2‬קוניוגציה – העברת‬
‫‪ DNA‬בין תא תורם‬
‫מקבל‬ ‫לתא‬
‫מגע‬ ‫באמצעות‬
‫גשר‬ ‫ויצירת‬
‫ציטופלסמטי‪ .‬בד"כ‬
‫עוברים פלסמידים‪  .‬‬
‫–‬ ‫‪ .3‬טרנסדוקציה‬
‫העברה של ‪ DNA‬בין‬
‫תא תורם לתא מקבל‬
‫באמצעות‬
‫בקטריופאג'‪  .‬‬
‫נדגיש כי העברת ה‪ DNA -‬לא‬
‫מתרחשת בהכפלה‪ .‬מדובר‬
‫כאן על תאים חיים‬
‫שמעבירים רק את ה‪DNA -‬‬
‫לא מדובר על הכפלה של כל‬
‫התא ויצירה של תא חדש על‬
‫סמך ה‪ DNA -‬של התא האם‪  .‬‬

‫טרנספורמציה‬
‫ניסוי של גריפיט‪ :‬הניסוי נעשה בשנת ‪ .1928‬גריפיט לא ידע על ‪ .DNA‬גריפיט חקר את‬
‫הסטרפטוקוס פנמוניה )גורם נפוץ לדלקת ריאות במבוגרים(‪ .‬כאשר מגדלים את החיידקים‬
‫במעבדה ניתן לקבל ‪ 2‬צורות גידול‪ -‬מחוספסים או חלקים‪ .‬כאשר הזריקו חיידקים ‪) S‬חלקים(‬
‫לעכברים‪ ,‬העכברים מתים‪ .‬בהזרקת חיידקי ‪ R‬החיידק נשאר בריא‪ .‬חיידק ‪ R‬לא גורם מחלה‪.‬‬
‫גריפיט ביצע שלבים נוספים בניסוי – הרג את החיידקים מטיפוס ‪ S‬והזריק אותם מתים‪ ,‬כאשר‬
‫יש ‪ S‬מתים מוזרקים העכבר נשאר בריא‪ .‬בשלב הבא‪ ,‬לקח חיידקים ‪ R‬חיים ו‪ S -‬מומתים והזריק‬
‫אותם יחד‪ .‬חיידקי ה‪ R -‬רכשו כתוצאה גנים אלימים‪ .‬העכבר מת‪ .‬כשגריפיט בדק לאחר מכן אילו‬
‫חיידקים היו לעכבר המת‪ ,‬הוא גילה שהיה להם חיידקי ‪) S‬כלומר החיידקים עברו טרנספורמציה‬
‫מ‪ S -‬ל‪.(R -‬‬

‫]‪  [106‬‬
‫‪ ‬‬
‫מבוא למיקרוביולוגיה– שנה א' סמסטר ב' ‪ ‬‬

‫חיידקי ‪ R ‬חסרי קפסולה וה‪ S -‬בעלי קפסולה – הקפסולה היא הגורם הפתוגני‪ .‬חיידקי ה‪R -‬‬
‫במקרה זה רכשו קפסולה והפכו ל‪.S -‬‬
‫בניסוי זה ה‪ DNA -‬שנקלט הוא ה‪ DNA -‬שפורק מהחיידקים המתים‪ .‬רב ה‪ DNA -‬שנקלט מתפרק‬
‫והולך לאיבוד‪ .‬חלק ממנו הופך ל‪ SS  DNA -‬והוא מוחדר לתוך התא )שלב ‪ (2‬לאחר הכניסה לתא‬
‫החיידק‪ ,‬הוא יכול לעבור אינטגרציה לתוך הגנום של החיידק‪) .‬שלב ‪) (3‬מנגנון דומה לפאג' למדה(‬
‫ניתן לבצע טרנספורמציה מלאכותית על ידי טיפול כימי ב‪ CaCl2 -‬לצורך שינוי תכונות הממברנה‬
‫לאפשור החדרה של ה‪ DNA -‬הזר‪ ,‬או באמצעות אלקטרופורציה‪.‬‬

‫קוניוגציה‬
‫העברת ‪ DNA‬הדורשת מגע באמצעות‬
‫יצירת גשר ציטופלסמטי‪.‬‬
‫באיור אנו רואים ‪ 2‬זנים ‪ A‬ו‪ .B -‬זן ‪A‬‬
‫הוא בעל יכולת לייצר טריונין‪,‬‬
‫ליאוצין וטימין‪ ,‬אך לא יודע לייצר‬
‫מטיונין וביוטין‪ .‬זן ‪ B‬בדיוק הפוך‪.‬‬
‫את החיידקים הנ"ל הניחו לגידול‬
‫בצלחות שלא מכילות אף אחד‬
‫מהמרכיבים הנ"ל‪ .‬כלומר חיידק‬
‫ששמים במצע זה חייב לדעת לייצר‬
‫את חמשת המרכיבים הנ"ל‪ .‬כששמו‬
‫את זן ‪ A‬בלבד לא היה גידול‪ ,‬כששמו‬
‫את זן ‪ B‬לבד גם לא גדל‪ .‬כאשר שמו‬
‫את שני החיידקים הנ"ל באותה‬
‫צלחת ראו שיש גידול‪ .‬מכאן ניתן‬
‫להניח שהם לימדו אחד את השני‪.‬‬

‫בשלב השני רצו לבדוק האם דרוש מגע בין החיידקים‪ .‬דיוויס שם פילטר שמונע מהחיידקים‬
‫לעבור‪ ,‬דבר זה הראה שכאשר אין מגע בין התאים אין גידול‪ ,‬לעומת זאת כשעשו חור בפילטר גילו‬

‫]‪  [107‬‬
‫‪ ‬‬
‫מבוא למיקרוביולוגיה– שנה א' סמסטר ב' ‪ ‬‬

‫שאכן מתקיים גידול – דבר זה הוכיח את הצורך במגע ישיר בין החיידקים על מנת להעביר את ה‪-‬‬
‫‪.DNA‬‬

‫טרנסדוקציה‬
‫שימוש בבקטריופאג'‪.‬‬
‫פאג' ליטי מפרק את ה‪ DNA -‬של החיידק על ידי הפעלת נוקליאזות‪ .‬הכרומוזום החיידק מסומן‬
‫באדום‪ ,‬בהדבקה בפאג' ליטי יש פירוק של הכרומוזום‪ .‬הפאג' הליטי משכפל את מרכיביו‪ ,‬ולבסוף‬
‫אסמבלי )יצירת פאג'ים חדשים(‪ .‬ב‪ 1*108 -‬הפאג' הורס בטעות את אחד ממרכיבי החיידק‬
‫המקורי‪.‬‬
‫הפאג' מדביק ביעילות מאוד גבוהה חיידק‪ .‬כאשר בקטריופאג' מדביק את התא ב‪ DNA -‬של‬
‫החיידק )זה שנארז בטעות(‪ .‬חלק זה ישתלב ב‪ DNA -‬של החיידק‪.‬‬

‫בחיידקים רבים פקטורי האלימות הועברו באמצעות בקטריופאג'ים‪ .‬מעטפת הפאג' מגנה על ה‪-‬‬
‫‪ DNA‬מהסביבה ומונעת את פירוקו‪ .‬בפועל נמצא שהטרנסדוקציה היא השיטה היעילה ביטותר‬
‫בכדי להעביר פאקטורי אלימות‪.‬‬

‫]‪  [108‬‬
‫‪ ‬‬