‫ֵל‬

‫ְָׂרא‬
‫יש‬
‫או‬
‫ישר אל?‬

‫מאת יהונתן צדקני‬

 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫מפתח עמודים‬
‫הדפסה ביתית‬
‫קרוב לוודאי יהיה קשה למצוא את הספר הזה בחנויות‪ ,‬אבל מי‬
‫שרוצה לקרוא ולמכור אותו יכול להדפיס אותו בבית‪.‬‬

‫מי הוא יהוה‬

‫יהוה אהבה לכן בימינו צריך מלחמה‪8...................‬‬

‫טוב לקרוא בשם יהוה המפורש‪11.........................‬‬

‫יהוה הוא תודעה‪15....................................‬‬

‫מה זה רוח? – פסיכולוגיה תורנית‪25....................‬‬

‫יום של אלף שנה ואחרית הימים‪50.......................‬‬

‫היה‪ ,‬ועוד יש‪ ,‬אבולוציה‪55............................‬‬

‫מלחמת השחרור של ימינו‬

‫הצורך למלחמה במערב‪60................................‬‬

‫יותר טוב להיות "ניגר" מניגריה‪78.....................‬‬

‫יצחק רבין וחבריו הרודנים‪80..........................‬‬

‫למען מי נלחמים? – ישו‪ ,‬אללה‪ ,‬ואדֹני הם לא יהוה‪85.....‬‬

‫עמלק גם פלש על התלמוד‪103.............................‬‬

‫חלומות רעים‪108.......................................‬‬

‫עם קדוש‪ ,‬מלחמת קודש‪ ,‬ושפה קדושה‬

‫ישראל הוא לא רק היהודים‪120...........................‬‬

‫הנבחרות והקנאות‪137...................................‬‬

‫ֵל או ישר אל?‪153..................................‬‬

‫ְָׂרא‬
‫יש‬

‫דרך חדשה להבין מילים ואותיות בעברית‪162...............‬‬

‫על פרקים ופסוקים‪175..................................‬‬

‫‪2‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫התמימות כיסוד לניצחון‬

‫מצוות התמימות הוא מצווה ויסוד לתורה‪177...............‬‬

‫הצמחונות היא תמימות בתורה‪186.........................‬‬

‫הצמחונות של המערב היא שקרית‪197.......................‬‬

‫תשובה לגבי "לא תוסיף עליו ולא תגרע ממנו"‪201..........‬‬

‫נביאי שקר שהוכנסו לתנ"ך‪228...........................‬‬

‫ספר חבקוק – נביא שקר של ממלכות רשע‪262................‬‬

‫למה צריך להסיר את ספרי נביאי השקר מהתנ"ך‪269..........‬‬

‫עשרת הדברות כיסוד לתורה‬

‫איך להיות תמים בתורה?‪277.............................‬‬
‫עשרת הדיברות מולידים נגזרות‪283.......................‬‬

‫אחד‪ :‬לא לאלהים אחרים – עצמאות‪284.................‬‬

‫עצמאות או אלוהים אחרים‪287............................‬‬
‫שלטון הרוב הוא שלטון אלוהים אחרים‪290.................‬‬
‫שלטון הרגש הוא אלוהים אחרים‪291.......................‬‬
‫המאיסה בקודש הוא בחירה באלוהים אחרים‪295..............‬‬
‫תורת יהוה הוא האלוהים ולא מלך או כהן חוטא‪298.........‬‬

‫שתים‪ :‬לא לתמונות – שחרור מהכיבוש התרבותי‪306......‬‬

‫שלוש‪ :‬לא לשקר בשמו – תשובה על אווילות דתית‪309....‬‬

‫המתפלל בשקר נושא שמו לשווא – תפילין ועוד‪310..........‬‬
‫התרת נדרים הוא לשווא ולנשים‪319.......................‬‬

‫ארבע‪ :‬זכור השבת לקדשו – יום ושנה לרחם‪324.........‬‬

‫השמיטה הוא שבת לשבוע של שנים‪333......................‬‬

‫חמש‪ :‬כבד אביך ואמך – לכבדם‪ ,‬גם נגד רצונם‪335......‬‬

‫שש‪ :‬לא תרצח – הסרת תרבות החנופה‪339...............‬‬
‫הדרך להתמודד עם הרוצחים בתוך הבית ומחוץ לו‪343........‬‬
‫סוגים של רצח ומשפטם‪346...............................‬‬
‫לא תרצח‪ ,‬גם את עצמך‪348...............................‬‬
‫דיבור שהוא כמו רצח‪ ,‬אפילו אם אין משפט מוות לו‪349.....‬‬

‫שבע‪ :‬לא תנאף – גם לגברים‪353......................‬‬

‫ניאוף במסגרת הנישואים‪353.............................‬‬
‫אין לנאוף אחרי הטעויות של דורות קודמים‪355............‬‬

‫‪3‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫ניאוף לרווק‪357.......................................‬‬
‫מעשה סדום הוא סוג של ניאוף‪ ,‬גם באישה‪358..............‬‬

‫שמונה‪ :‬לא תגנב – גניבה מתוחכמת מאז והיום‪360......‬‬

‫רגילה‪360.......................................‬‬ ‫גניבה‬
‫הוא גם סוג של גנב‪363...........................‬‬ ‫הרשלן‬
‫מהשכיר‪363......................................‬‬ ‫גניבה‬
‫מעניים‪367......................................‬‬ ‫גניבה‬
‫מהלוי‪369.......................................‬‬ ‫גניבה‬
‫בנקאית‪369......................................‬‬ ‫גניבה‬
‫ממשלתית‪370.....................................‬‬ ‫גניבה‬

‫תשע‪ :‬לא תענה ברעך עדות שקר‪373....................‬‬

‫עשר‪ :‬לא תחמוד את דברי רעיך‪374....................‬‬

‫השער של הגוף הוא כמו שער של עיר‪374...................‬‬
‫ציצית הבגד היא כמו ציצת השדה‪377......................‬‬
‫הטהרה כעזרה בשמירת מחשבות ורגשות‪378..................‬‬
‫ההפרדה מהכאב כשמירה על המחשבות‪382....................‬‬
‫להתקדש מערבוב כדי לא לערבב מחשבות‪383.................‬‬

‫רשימת מצוות הצדק בנבואת משה‪387...................‬‬

‫‪4‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫מבנה הספר‬
‫ֵל או ישר אל?‬
‫ְָׂרא‬
‫חלק א – יש‬
‫בחלק א אני מביא הוכחות שיש צורך להילחם במערב כדי לעצור‬
‫את פשעיו הרבים‪ .‬אני גם מביא הוכחות שמי שיודע עברית ולומד‬
‫את התורה‪ ,‬ללא פירושים וללא ניקוד‪ ,‬יכול להבין אותה‪ ,‬וגם‬
‫להבין איך לקיים את פרטי המצוות ודקדוקיהם‪ .‬לא צריך להיות‬
‫רב גדול או ללמוד אלפי דפי תלמוד כדי להבין את תורת יהוה‪,‬‬
‫אבל כן צריך להיות מוכן להתמודד עם החוסר וודאות שבא עם‬
‫הקריאות הראשונות של התורה‪ ,‬עד שנכנסים יותר ללשון של‬
‫התורה ולהגדרת המילים של השפה התורנית‪ .‬מה שהרבנים קוראים‬
‫תורה הוא הרבה פעמים ההיפך מתורת יהוה‪ ,‬כי הוא מבטל מצוות‬
‫חשובות‪.‬‬

‫חלק ב – פירוש לנבואת ישעיהו‬

‫הפירוש לנבואת ישעיהו מתאר את המלחמות שיהיו בתקופת המעבר‬
‫מן העולם של נבואת משה‪ ,‬של בית מקדש וקרבנות‪ ,‬לדרך יותר‬
‫קדושה של עבודת יהוה‪ ,‬המתוארת בנבואת ישעיהו‪ .‬הוא מדבר על‬
‫צמחונות‪ ,‬על התקדשות מהצורך בטכנולוגיה‪ ,‬על נפילת המערב‪,‬‬
‫ועוד‪ .‬הוא גם נותן עצות על איך להיות צדיק ולהצליח גם כאשר‬
‫המלחמות של אחרית הימים פוקדות את האנושות‪.‬‬

‫חלק ג – תנ"ך מקוצר‪ ,‬בלי ניקוד‬

‫בחלק השלישי של הספר אני מביא עותק של ספרים נבחרים‬
‫מהתנ"ך‪ ,‬בלי ניקוד‪ .‬הניקוד הוא פירוש שבני אדם הלבישו על‬
‫דברי יהוה‪ ,‬ולכן ניקיתי את התנ"ך ממנו‪ ,‬וגם טהרתי אותו‬
‫מהפרקים והפסוקים שהנוצרים הוסיפו לתורה‪ ,‬כי גם זה מהווה‬
‫סוג של פירוש‪ .‬אותה עותק של התנ"ך הוא בגופן קצת שונה‬
‫מהכתב האשורי הנמצא בספרי תנ"ך רגילים‪ ,‬וגם רק יש בו‬
‫אותיות סופיות‪ ,‬בלי אמצעיות – על הדברים האלו אני כותב‬
‫בהמשך הספר‪.‬‬

‫טעויות בפירוש הזה‬

‫יש טעויות בפירוש הזה כי‪ ,‬כמו הרבנים‪ ,‬גם אני‪ ,‬יהונתן‬
‫צדקני‪ ,‬מוצא את עצמי לפעמים עושה טעויות‪ .‬אם כך קורה בחיי‬
‫האישים‪ ,‬אז אני מניח שכך גם יצא בפירוש הזה‪ .‬לכן‪ ,‬אף על פי‬

‫‪5‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫שאני חושב שהרבה מבני דורי ימצאו תועלת בפירוש הזה‪ ,‬אני גם‬
‫ממליץ להם לקרוא את התורה בצורה עצמאית‪ ,‬בלי לסמוך על‬
‫הפירוש שלי‪ ,‬של הרבנים‪ ,‬או של כל אחר‪ .‬זה הדרך ללמוד את‬
‫דברי יהוה בצורה הכי ישירה וטהורה‪.‬‬
‫הפירוש שכתבתי פה אמור להיות סוג של עזרה ראשונה‪ ,‬כדי‬
‫לעזור לבן דורי לצאת מעמקי השקרים שיש סביבו‪ ,‬בשביל שאחרי‬
‫כן הוא יוכל לגשת אל ספרי הנביאים בצורה יותר נכונה‪.‬‬

‫מותר להעתיק את הספר הזה‪ ,‬ומומלץ לתרגם ולמכור‬

‫על כל שלושה חלקיו‪ ,‬לא נכתב למען רווח כספי‪,‬‬ ‫הספר הזה‪,‬‬
‫לעתיק אותו‪ ,‬למכור אותו‪ ,‬וגם לתרגם אותו לשפות‬ ‫ולכן מותר‬
‫זאת‪ ,‬עדיף למכור אותו במחיר העלות שלו‪ ,‬וכך לא‬ ‫אחרות‪ .‬עם‬
‫במחיר‪ ,‬כי לבקש כסף על לימוד תורה הוא דבר שיש‬ ‫ללמד תורה‬
‫עליו גנאי‪.‬‬
‫אם לא יכולים למצוא את הספר בחנויות‪ ,‬אז יכולים להוריד‬
‫קובץ שלו מהאינטרנט ולהדפיס אותו במדפסת בבית‪.‬‬
‫בכל מקרה‪ ,‬אני ממליץ ליחס את הספר לכותב שלו‪ ,‬יהונתן‬
‫צדקני‪ ,‬כדי שמי שקורה את הספר שלי יבין ממי הוא לומד‪,‬‬
‫מאיזה רקע אני בא‪ ,‬ואיך הדברים האלו אולי השפיעו על מה‬
‫שכתבתי פה בספר‪.‬‬
‫מומלץ מאוד לתרגם את הספר הזה לשפות הכי מדוברות של ימינו‪,‬‬
‫כמו אנגלית‪ ,‬ספרדית‪ ,‬ערבית‪ ,‬הודית‪ ,‬סינית‪ ,‬וכן הלאה‪ .‬עם‬
‫זאת‪ ,‬אני גם ממליץ לתרגם אותו לשפות של שבטי ישראל‬
‫האבודים‪ ,‬כמו פשתו‪ ,‬של הפשתונים באפגניסטן‪ ,‬כדי לאפשר להם‬
‫לשמוע על הזהות האמיתי שלהם‪ ,‬על תודעת יהוה‪ ,‬ועל תורתו‪.‬‬

‫מאת יהונתן צדקני‬

‫‪6‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫מי הוא יהוה?‬

‫‪7‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫יהוה‬
‫אהבה‬
‫לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬
‫יהוה אהבה‬
‫יש קשר בין השם יהוה למילה אהבה‪ ,‬כי יהוה פועל כדי להצמיח‬
‫אהבה אמיתית לבריאותיו‪ .‬לכן כמו שבמילה אהבה מתחילים עם‬
‫האות א ואז מתקדמים לאות הבא – ב — אהבה — גם בשם יהוה‬
‫מתחילים עם האות י ואז מממשיכים לאות הארוכה יותר – ו —‬
‫יהוה‪.‬‬

‫אהבה‬
‫יהוה‬

‫הקשר בין אהבה ליהוה מתקיים כאשר יהוה מוריד את השפעתו‬

‫לארץ ואז האות י‪ ,‬המרחפת בשמים‪ ,‬מתמשכת להיות האות ו‬
‫שנוגעת בארץ — יהוה‪ .‬אז גם מתקדמים מהאות א‪ ,‬שבמילה אהבה‪,‬‬
‫לאות הבאה בתור‪ ,‬ב — אהבה‪ .‬יהוה אהבה‪.‬‬
‫כך כאשר יהוה מוריד את השפעתו לארץ‪ ,‬אותה פעולה גם מרבה‬
‫אהבה בין בריאותיו‪.‬‬

‫הדרך לומר את שם יהוה‬

‫כאשר אומרים את שם יהוה בדרך הנכונה ללא ניקוד‪ ,‬יכולים גם‬
‫לשמוע את הדימוי בין יהוה לאהבה‪ .‬לכן צריך לאיית כל אות‬

‫‪8‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫בנפרד‪ :‬י ה ו ה‪ .‬זו הדרך האמיתית להגיד את שם יהוה‪ ,‬כי‬

‫יהוה פועל כדי להביא אהבה אמיתית יותר לבריאותיו‪.‬‬

‫אם אהבה יהוה‪ ,‬אז למה צריך מלחמה?‬

‫"ויאמר יהוה אל משה‪ :‬כתב זאת זיכרון בספר‪ ,‬ושים באזני‬
‫יהושע‪ ,‬כי מחה אמחה את זכר עמלק מתחת השמים‪ .‬ויבן משה‬
‫מזבח‪ ,‬ויקרא שמו 'יהוה נסי'‪ .‬ויאמר‪' ,‬יד על כס יה‪ ,‬מלחמה‬
‫ליהוה בעמלק מדר דר'" (שמות יז‪ ,‬יד)‪.‬‬
‫המלחמה נגד עמלק היא כדי להשלים את השפעת יהוה בכדור‬
‫ארצנו‪ ,‬מההשפעה החלקית של יה‪ ,‬לשם המלא‪ ,‬יהוה‪ .‬אותו דבר גם‬
‫ישלים את המילה אהבה‪ ,‬מרק אה לאהבה‪ .‬כך יהיו אהבה ושלום‬
‫אמיתיים לנו במקום אהבה שקרית‪.‬‬
‫כגודל האהבה כך גם בא גודל השנאה לאלו שמנסים לפגוע באהבה‪.‬‬
‫לכן יהוה דורש לעשות מלחמה ומשפט נגד הרשעים‪ ,‬כדי לאפשר‬
‫לאהבה אמיתית להתקיים‪ .‬לכן התורה היא מלאה בדרישות של חמלה‬
‫וחסד כלפי החלשים‪ ,‬אבל גם בדרישות למשפט ומלחמה נגד אלו‬
‫שעושקים אותם‪.‬‬
‫המשפט הוא כדי להגן על הצדיקים‪ ,‬כדי שהם לא יהיו טרף‬
‫לרשעים‪ .‬לכן אפילו שיהוה פועל לתת אהבה אמיתית לבריאותיו‪,‬‬
‫לפעמים אותן פעולות הן פעולות של מלחמה‪ ,‬נבואות‪ ,‬זעם‬
‫ונתינת חוקים ועונשים‪ .‬הזעם בא כדי לגדוע את השפעת הרשעים‬
‫ובכך להציל את השארית — הוא לא דבר טוב בפני עצמו‪ .‬המשפט‬
‫משרת את הצדקה‪ ,‬אבל כאשר הוא נעשה כמטרה בפני עצמה‪ ,‬הוא‬
‫דבר שלילי ומסוכן‪.‬‬
‫בימינו‪ ,‬שבהם הרשע שולט‪ ,‬יש צורך גדול במלחמה‪ ,‬אבל גם יש‬
‫לזכור שהמלחמה נועדה להביא שלום אמיתי יותר‪ ,‬ולא משום שהיא‬
‫דבר טוב כשלעצמו‪.‬‬

‫מדוע התורה אינה מדברת יותר על שלום?‬

‫מביא שקט ושלווה‪ ,‬ולכן לא צריך להרבות כל כך במילים‬ ‫שלום‬
‫מתארים שלום‪ .‬התורה אינה מרבה בתיאורים על תקופות של‬ ‫כאשר‬
‫ששררו בעבר‪ ,‬אבל היא כן מרבה לדבר על חוקים ומלחמות‬ ‫שלום‬
‫ועוד יהיו‪.‬‬ ‫שהיו‬
‫למה זה כך? כי לימוד חוקי התורה ודרכי המלחמה נגד הרשעים‬
‫דורש הרבה פעולות‪ ,‬ולכן צריך לתאר את אותן פעולות בהרבה‬
‫מילים‪ .‬חקיקת חוקים ומלחמה הן פעולות רועשות‪ ,‬לעומת שלום‬
‫שמביא שקט – לא צריך הרבה מילים כדי לתאר שקט‪ .‬זה לא‬

‫‪9‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫שהמלחמה היא חשובה יותר מהשלום‪ ,‬אלא שצריך להשתמש ביותר‬

‫מילים כדי לתאר את דרכי המלחמה וחוקי התורה‪.‬‬
‫מטרת הספר הזה היא להביא אהבה‪ ,‬אבל נצטרך הרבה חוקים‬
‫ומלחמה כדי להשיג אהבה אמיתית שתחזיק מעמד לאורך הזמן‪.‬‬
‫החוקים עוזרים להביא סדר בתוך העם‪ ,‬והמלחמות עוזרות להביא‬
‫סדר ברמה הבין‪-‬לאומית‪ .‬לכן‪ ,‬אפילו שהספר הזה מרבה לדון על‬
‫חוקים ומלחמה‪ ,‬הוא באמת ספר של שלום ואהבה‪ ,‬שמסביר את‬
‫המלחמות והחוקים הנצרכים כדי להשיג שלום והאהבה באמת‪ ,‬ולא‬
‫בדרכי שקר וחנופה לרשע‪.‬‬
‫יהוה אהבה‪ ,‬אבל כאשר הרשע שולט‪ ,‬אז צריך מלחמה‪.‬‬

‫הרשע אכן שולט בימינו‬

‫בימינו יש צורך במלחמה כי הרשע הפך לבעל הבית של מדינת‬
‫ישראל‪ ,‬וגם של הרבה מדינות אחרות‪ .‬המערב‪ ,‬החילוני והכופר‪,‬‬
‫הוא זה ששולט בימינו‪ ,‬והוא מעודד עמים רבים ללכת בדרכו‬
‫הרעה‪.‬‬
‫אותן מדינות מערביות באירופה וארצות הברית נהיו מנהיגי‬
‫העולם עקב רצח וגניבה שהן ביצעו נגד עמים אחרים‪ ,‬דרך‬
‫הקולוניאליזם והאימפריאליזם‪ .‬הן עוד ממשיכות לעשות כך‬
‫בימינו בדרכים יותר עקיפות ונסתרות‪.‬‬
‫לכן יש צורך במלחמה במערב בימינו‪ ,‬ואותה מלחמה דורשת‬
‫התגברות על המערביים מבחוץ וגם על אלו בתוך עמינו שמשתפים‬
‫פעולה איתם‪ .‬המלחמה הזו היא מתבקשת במיוחד בימינו‪ ,‬משום‬
‫שמדינת ישראל הופכת ליותר ויותר דומה לאותן מדינות מערביות‬
‫באירופה וארצות הברית‪ ,‬והדבר הזה גם הופך את היהודים‬
‫לשותפים בפשעים הרבים של המערב‪.‬‬
‫המציאות הזאת היא עצובה במיוחד לנוכח העובדה שאותן מדינות‬
‫הן תחת הנהגת עמלק‪ .‬עמלק הוא גוי קדום שניסה לבצע רצח עם‬
‫נגד עם ישראל מספר פעמים‪ .‬בהמשך הספר אביא הוכחות שהשבטים‬
‫הגרמנים הקדומים‪ ,‬שכבשו את האימפריה הרומאית לפני אלף וחמש‬
‫מאות שנים‪ ,‬הם בני עמלק‪ .‬הם כבשו את אירופה‪,‬ואחר כך הקימו‬
‫קולוניות ברחבי העולם‪.‬‬
‫אין ברירה חוץ מלהיפרד מעמלק ולהילחם בו‪ ,‬כדי לא להיות‬
‫דומה לו‪ ,‬לא ליפול לידו‪ ,‬וגם לא להיות חרם‪ ,‬כמוהו‪.‬‬

‫‪10‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫צריך לקרוא בשם המפורש‬

‫– יהוה‬
‫טוב לקרוא בשם יהוה המפורש‬
‫בדורות האחרונים עמלק התגבר עלינו עד שהוא הצליח למחות את‬
‫שם יהוה משפתיו של עם ישראל‪ ,‬והיום רוב היהודים רק מוכנים‬
‫להגיד את השם יה או יהו‪ ,‬במקום את שם יהוה המלא‪ .‬כך‪ ,‬במקום‬
‫שישראל ימחה את זכר עמלק‪ ,‬הוא מחה את שם יהוה משפתיו‪.‬‬
‫עלינו לחזור לקרוא בשם יהוה המלא‪ ,‬וכך להתחיל להחזיר את‬
‫מלכותו המלא‪ .‬יהוה אהבה‪.‬‬
‫על אלו שמסרבים לקרוא בשמו המלא נאמר‪" ,‬נדרשתי ללוא שאלו‪.‬‬
‫נמצאתי ללא בקשני‪ .‬אמרתי הנני הנני‪ ,‬אל גוי לא קרא בשמי‪.‬‬
‫פרשתי ידי כל היום אל עם סורר‪ ,‬ההלכים הדרך לא טוב‪ ,‬אחר‬
‫מחשבתיהם‪...‬האמרים קרב אליך‪ ,‬אל תגש בי‪ ,‬כי קדשתיך; אלה‬
‫עשן באפי‪ ,‬אש יקדת כל היום‪ .‬הנה כתובה לפני‪ ,‬לא אחשה‪ ,‬כי‬
‫אם שלמתי ושלמתי על חיקם – עונתיכם‪ ,‬ועונת אבותיכם יחדו"‬
‫(ישעיהו סה‪ ,‬א)‪.‬‬
‫מי שאומר שהשם יהוה הוא קדוש מדי לדור שלנו מדבר כמו אלו‬
‫המוזכרים באותו פסוק למעלה שאומרים לעבדי יהוה‪" ,‬קרב אליך‪,‬‬
‫אל תגש בי‪ ,‬כי קידשתיך"‪ .‬הם אומרים‪" ,‬תישאר קרוב אל עצמך‪,‬‬
‫ואל תיגש אלי‪ ,‬כי הדרך שלך הוא יותר מידי קדוש בשבילי"‪ .‬על‬
‫כך יהוה עונה‪" ,‬אלה עשן באפי‪ ,‬אש יקדת כל היום‪ .‬הנה כתובה‬
‫לפני‪ ,‬לא אחשה‪ ,‬כי אם שלמתי ושלמתי על חיקם – עונתיכם‪,‬‬
‫ועונת אבותיכם‪ ,‬יחדו"‪.‬‬
‫צריכים לעזוב את הטעויות של הדורות הקודמים‪ .‬במקום לדבר כל‬
‫היום על מסורת אבות או תורה שבעל פה רבני או סבל ירושה‬
‫קראי‪ .‬במקום להלביש כינוי על שם יהוה ופירוש על תורתו‪,‬‬
‫צריך להגיד את שמו המלא ולגשת אל תורתו באופן נקי‪ ,‬בלי‬
‫לסמוך על הפירושים של בני אדם‪.‬‬

‫אין להתפלל במופרזות‬

‫בתפילות הנמצאות בסידורים של ימינו יש הרבה טעויות‪ ,‬ולכן‬
‫עדיף להיזהר מלהתפלל‪ ,‬ובפרט כאשר נושאים את שם יהוה המלא‪,‬‬
‫וזאת עד שלומדים מהן אותן טעויות‪.‬‬

‫‪11‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫הדבר הזה הוא חשוב מאוד‪ ,‬כי מי שאומר את שם יהוה לדבר שקר‬
‫או כאשר הוא מבקש מיהוה דבר שהוא לא רוצה בו‪ ,‬נושא את שם‬
‫יהוה לשווא‪ ,‬שזה נגד המצווה השלישית של עשרת הדברות‪" :‬לא‬
‫תשא את שם יהוה אלהיך לשוא כי לא ינקה יהוה את אשר ישא את‬
‫שמו לשוא" (שמות כ‪ ,‬ו)‪.‬‬

‫אין לקלל את ישראל‬

‫הרבנים טועים בתפילותיהם כאשר הם מבקשים "ולמינים לא תהיה‬
‫תקוה"‪ ,‬בתוך תפילת העמידה‪ .‬הרבנים הוסיפו את אותה בקשה‬
‫לתפילת העמידה בזמן בית המקדש השני כדי לקלל קבוצות דתיות‬
‫אחרות בתוך היהדות‪.‬‬
‫הפירוש של המילה "מינים" הוא סוגים שונים של אנשים‪ ,‬ובקללה‬
‫נגד המינים‪ ,‬הרבנים רצו לקלל את כל מי שלא חשב כמוהם‪.‬‬
‫הקללה נועדה לקלל קבוצות אחרות של יהודים‪ ,‬כי הרבנים אמרו‬
‫שאותן קבוצות הופכות את עם ישראל למינים מינים של כתות‬
‫וקבוצות דתיות‪ ,‬במקום שכולם יתאחדו תחת מלכותם של הרבנים‪.‬‬
‫הקללה הזאת היא מוטעית בגלל כמה סיבות‪:‬‬
‫עם ישראל נחלק לשבטים‪ ,‬שכל שבט הוא מין בפני עצמו‪ ,‬עם‬ ‫א‪.‬‬
‫כישרונות ותרומה ייחודית לו‪ .‬לכן אותה תפילה מקללת את שבטי‬
‫ישראל האחרים‪ ,‬שבהם שבט יהודה‪ ,‬היהודים‪ ,‬הוא רק שבט אחד‬
‫מתוך שנים עשר אחרים‪.‬‬
‫ההפרדה בין המינים היא דבר טוב מאוד‪ ,‬ולכן יש מצווה‬ ‫ב‪.‬‬
‫בתורה לא לזרוע את השדה בכלאים או ללבוש בגדים של כלאים –‬
‫המצווה הזו דורשת לשמור על הפרדת המינים‪ ,‬ואותה הפרדה היא‬
‫גם נכונה לעם ישראל‪ ,‬שצריך לשמור על קדושתו כמין נפרד משאר‬
‫העמים‪ .‬כאשר הרבנים מקללים את מי שרוצה לעשות כן‪ ,‬אז הם‬
‫בעצם מקללים את עם ישראל בכך שהוא יהיה עם מעורבב‪ ,‬שמתערבב‬
‫ומטמא את עצמו עם גוים אחרים‪.‬‬
‫הרבנים מתכוונים לדבר אחד‪ ,‬אבל במעשיהם הם עושים פעולה‬
‫הפוכה‪ .‬הם רוצים לקלל את מי שמורד נגדם‪ ,‬אבל יוצא‬
‫שבשפתותיהם הם מקללים את עצמם ואת שאר שבטי ישראל‪ .‬כמו שמי‬
‫שרוצח בשגגה חייב במשפט‪ ,‬אפילו שלא התכוון לרצוח‪ ,‬גם מי‬
‫שמקלל את עם ישראל בשגגה חייב במשפט‪ ,‬אפילו שלא התכוון‬
‫לעשות כן‪ .‬בסופו של דבר מה שיוצא מהשפתיים הוא מה שקובע‪,‬‬
‫ולא מה שמתכוונים‪ .‬זה כמו הרוצח בשגגה‪ ,‬שאצלו הדבר שקובע‬
‫הוא התוצאה הסופית של מעשיו‪ ,‬ולא זה שהוא רצח בלי כוונה –‬
‫חוסר הרצון לעשות רע מקל על העונש‪ ,‬אבל הוא לא לגמרי מבטל‬
‫את הצורך במשפט‪.‬‬

‫‪12‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫הטעות הזאת היא די גדולה‪ ,‬כי לקלל את עם ישראל הוא דבר רע‬
‫מאוד‪ ,‬ולכן יהוה אמר שמי שמקלל את ישראל מביא על עצמו‬
‫קללה‪" :‬מברכיך ברוך וארריך ארור" (במדבר כד‪ ,‬ט)‪.‬‬
‫נוסף לזה‪ ,‬יש עוד טעויות בתפילות‪ ,‬שבהן הפה אומר דבר רע‪,‬‬
‫אפילו שכוונת הלב היא לטובה‪ .‬אפרט על כך בהמשך‪.‬‬

‫אין צורך להתפלל‬

‫בכלל‪ ,‬אין באמת צורך להתפלל‪ ,‬ויהוה לא מצווה על תפילות‬
‫בתורה‪ ,‬כי להתפלל זה לבקש דבר מיהוה‪ ,‬כאשר יהוה באמת רוצה‬
‫שנלמד מה שהוא אומר לנו לעשות‪ ,‬במקום שאנחנו נגיד לו לקיים‬
‫את רצוננו‪.‬‬
‫על כך יהוה אומר לעבדיו בנבואת ישעיהו‪" :‬כה אמר יהוה‪ ,‬קדוש‬
‫ישראל ויצרו‪ :‬האתיות שאלוני‪ .‬על בני ועל פעל ידי תצוני!!‬
‫אנכי עשיתי ארץ‪ ,‬ואדם עליה בראתי‪ .‬אני ידי נטו שמים‪ ,‬וכל‬
‫צבאם צויתי" (ישעיהו מה‪ ,‬יא)‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬יהוה אומר‪:‬‬
‫אני לא צריך שתגידו לי מה לעשות עם הבריאה שלי‪ ,‬כי אני‬
‫יודע יותר טוב מכם איך להיטיב עם הבריאה שלי‪ .‬אני בראתי את‬
‫אותה בריאה‪ ,‬ואני יודע יותר טוב מכם איך לנהל אותה‪ .‬במקום‬
‫זה עדיף לכם ללמוד את דברי הנביאים שלי וכך להבין מהן‬
‫האותיות שאני נותן בבריאה‪ ,‬כי דרך האותיות הללו תוכלו‬
‫להבין מה היא הדרך הנכונה לעבוד אותי בדור שלכם‪ ,‬עם הצרכים‬
‫המיוחדים שיש לו – "והיה אמונת עתיך חסן ישועת‪ ,‬חכמת ודעת‪,‬‬
‫יראת יהוה‪ ,‬היא אוצרו" (ישעיהו לג‪,‬ו)‪.‬‬
‫אותו אמירה נאמרה לשני עבדיו של יהוה‪ ,‬משום שהם התלוננו על‬
‫כך‪ ,‬אבל הכלל הזה הוא נכון גם לנו‪ .‬במקום להרבות בתפילה‪,‬‬
‫צריך ללמוד ולקיים את רצון יהוה‪ .‬צריך לשאול את יהוה לגבי‬
‫האותיות והנבואות‪ ,‬כדי להבין איך לקיים את רצונו בדור הזה‪,‬‬
‫שיש בו דרישות שונות ומיוחדות מדורות קודמים‪.‬‬
‫אין שום מקום בתורה שמצווה להרבות בתפילה‪ ,‬אבל יש הרבה‬
‫מקומות שמצווים על לימוד התורה וקיומה‪.‬‬
‫צריך לדבר על הדבר הזה במיוחד בימינו‪ ,‬כי הדתי הממוצע‪,‬‬
‫שעובד ולומד תורה בזמנו הפנוי‪ ,‬מתפלל שעתיים ביום‪ ,‬אבל‬
‫לומד תורה פחות מזה‪ .‬כך יוצא שהאדם הדתי הרגיל מקדיש יותר‬
‫זמן בלבקש מיהוה לקיים את רצונו האישי‪ ,‬מאשר ללמוד איך‬
‫לקיים את רצון יהוה הנמצא בתורתו‪.‬‬
‫הדתיים אמורים להיות עבדים ליהוה‪ ,‬ולא שיהוה יהיה עבד‬
‫שלהם‪.‬‬

‫‪13‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫המתפלל או מברך אחר נושא את רוח העון של האחר‬

‫סיבה נוספת להמעיט בתפילות היא העובדה שכאשר אדם מתפלל‬
‫למען אחרים הוא נהיה שותף לאותם אנשים שהוא מתפלל בשבילם‬
‫ולוקח על עצמו לשאת בעונותיהם‪ .‬המכשול שיש בכך הוא שאם מי‬
‫שמתפללים בשבילו עושה יותר מדי עוונות‪ ,‬זה יכול לגרום‬
‫לאותו מתפלל לקרוס תחת משא העוונות של האחר‪ ,‬עד כדי כך‬
‫שהוא נהיה דומה להם וחוטא כמוהם‪.‬‬
‫לכן בנבואת ישעיהו יהוה מצווה את אחד מעבדיו לא להתפלל‬
‫למען דור חוטא‪ ,‬כדי שאותו עבד לא ייפול לחטא כמוהם‪" .‬ותמלא‬
‫ארצו אלילים‪ ,‬למעשה ידיו ישתחוו‪ ,‬לאשר עשו אצבעתיו‪ .‬וישח‬
‫אדם‪ ,‬וישפל איש‪ ,‬ואל תשא להם" (ישעיהו ב‪ ,‬כ)‪" .‬אל תשא להם"‬
‫בתפילה כדי לשאת על עצמך את עוונם ומשפטם‪ ,‬כי אם הדור‬
‫התמלא באלילים‪ ,‬אז העוונות שלהם יהיו יותר מדי כבדים‬
‫בשבילך לשאת על גבך‪.‬‬
‫זה הסיבה שמשה התלונן ליהוה על זה שהוא כבר אינו יכול לשאת‬
‫את עוונותיו של עם ישראל‪ ,‬לאחר שהם התלוננו שאין להם בשר‪.‬‬
‫הוא חשד שהוא ייפול לחטא כמוהם‪ ,‬משום שהם כל כך הכבידו את‬
‫משא העוונות שלהם כאשר הם התלוננו על מחסור בבשר‪ .‬יהוה‬
‫קיבל את בקשתו ונתן לו לשים את משא העוונות של העם על עוד‬
‫שבעים אנשים‪ ,‬כדי שהם יעזרו לו לשאת בעוונות הדור‪.‬‬
‫"וישבו‪ ,‬ויבכו גם בני ישראל‪ ,‬ויאמרו‪' ,‬מי יאכלנו בשר‪.‬‬
‫זכרנו את הדגה אשר נאכל במצרים‪ ,‬חנם'‪...‬וישמע משה את העם‬
‫בכה למשפחתיו‪ ,‬איש לפתח אהלו‪ ,‬ויחר אף יהוה מאד‪ ,‬ובעיני‬
‫משה רע‪ ,‬ויאמר משה אל יהוה‪' ,‬למה הרעת לעבדך‪ ,‬ולמה לא מצתי‬
‫חן בעיניך‪ ,‬לשום את משא כל העם הזה עלי‪ .‬האנכי הריתי את כל‬
‫העם הזה‪ .‬אם אנכי ילדתיהו‪ ,‬כי תאמר אלי‪ ,‬שאהו בחיקך‪ ,‬כאשר‬
‫ישא האמן את הינק‪ ,‬על האדמה אשר נשבעת לאבתיו‪ .‬מאין לי בשר‬
‫לתת לכל העם הזה‪ ,‬כי יבכו עלי‪ ,‬לאמר תנה לנו בשר ונאכלה‪.‬‬
‫לא אוכל אנכי לבדי לשאת את כל העם הזה‪ ,‬כי כבד ממני‪ ,‬ואם‬
‫ככה את עשה לי‪ ,‬הרגני נא‪ ,‬הרג‪ ,‬אם מצאתי חן בעיניך‪ ,‬ואל‬
‫אראה ברעתי'‪ .‬ויאמר יהוה אל משה‪' ,‬אספה לי שבעים איש מזקני‬
‫ישראל‪ ,‬אשר ידעת כי הם זקני העם ושטריו‪ ,‬ולקחת אתם אל אהל‬
‫מועד‪ ,‬והתיצבו שם עמך‪ ,‬וירדתי ודברתי עמך שם‪ ,‬ואצלתי מן‬
‫הרוח אשר עליך‪ ,‬ושמתי עליהם‪ ,‬ונשאו אתך במשא העם‪ ,‬ולא תשא‬
‫אתה לבדך'" (במדבר יא‪ ,‬ד)‪.‬‬
‫משה אמר שהוא מעדיף למות מאשר להמשיך לשאת בעונות של העם‪,‬‬
‫כי הוא חשד שהוא ייפול לחטא כמוהם‪ ,‬ולכן אמר‪" ,‬ואם ככה את‬
‫עשה לי‪ ,‬הרגני נא‪ ,‬הרג‪ ,‬אם מצאתי חן בעיניך‪ ,‬ואל אראה‬
‫ברעתי‪ ".‬לכן יש להיזהר למען מי מתפללים‪ ,‬כדי שלא נקרוס תחת‬
‫משא עוונם‪ ,‬ולא נהיה רעים כמוהם‪.‬‬

‫‪14‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫יהוה הוא תודעה‬

‫הקדמה‬
‫בפרק הזה אני מתחיל לדבר על דברים נשגבים‪ ,‬כמו חיים בכדורי‬
‫ארץ אחרים ונבואה‪ ,‬והדיון נועד כדי לבנות תובנה לגבי מי זה‬
‫יהוה ואיך אמורים להילחם למענו‪.‬‬

‫חיים בכדורי ארץ אחרים‬

‫יש הוכחות בנבואת משה‪ ,‬והנביאים אחריו‪ ,‬שיש חיים בכדורי‬
‫ארץ אחרים הנביאים אחרי משה ניבאו שהולך להיתפתח קשר עם‬
‫כדורי ארץ אחרים בעתיד‪ ,‬ובאותו כדורי ארץ גם יש צדיקים‬
‫ורשעים‪ ,‬כמו בכדור הארץ שלנו‪.‬‬
‫אין צורך לעסוק בכך יותר מדי‪ ,‬כי המשימה של ימינו היא קודם‬
‫כול לתקן את כדור הארץ שלנו‪ ,‬אבל טוב לדעת את האמת‪ ,‬במקום‬
‫לשקוע בשקר‪.‬‬
‫כבר בספר בראשית יש דיבור על חיים בכדורי ארץ אחרים‪.‬‬
‫"ויראו בני האלהים את בנות האדם‪ ,‬כי טבת הנה‪ ,‬ויקחו להם‬
‫נשים‪ ,‬מכל אשר בחרו" (בראשית ו‪ ,‬ב)‪.‬‬
‫אותם בני האלהים היו בעלי כוח מכדורי ארץ אחרים‪ ,‬שמשלו על‬
‫בני האדם‪ ,‬ולכן נקראו האלהים‪ ,‬כי הם היו בעלי הממשלה‪,‬‬
‫שמשלו בבני אדם באותו תקופה‪ .‬הם לקחו לעצמם נשים מבנות‬
‫האדם‪.‬‬
‫יש רבנים שאומרים שאותם בני האלוהים היו בני אדם שחיו‬
‫בכדור הארץ שלנו ולקחו לעצמם נשים‪ ,‬אבל הפירוש הזה הוא לא‬
‫נכון‪ ,‬כי למה שהתורה תזכיר שבני האלוהים לקחו את "בנות‬
‫האדם"‪ ,‬אם אותם בני אלוהים היו בני אדם בעצמם? אם בני אדם‪,‬‬
‫בעלי כוח‪ ,‬לקחו לעצמם בנות אדם כנשים‪ ,‬התורה רק הייתה‬
‫אומרת שבני האלוהים לקחו לעצמם נשים‪ ,‬בלי להוסיף שאותן‬
‫נשים היו מבנות האדם‪ ,‬כי אין צורך לציין שמין אחד לוקח‬
‫ממינו‪ ,‬אבל יש צורך לציין שמין אחד לוקח ממין אחר‪ .‬לכן בני‬
‫האלוהים היו מכדור ארץ אחרים‪ ,‬והם לא היו בני אדם‪.‬‬
‫ההמשך של אותו פסוק גם מעיד על הפירוש הזה‪ ,‬כאשר הוא אומר‬
‫"ויאמר יהוה‪ ,‬לא ידון רוחי באדם‪ ,‬לעלם‪ ,‬בשגם‪ .‬הוא בשר‪,‬‬
‫והיו ימיו מאה ועשרים שנה‪ .‬הנפלים היו בארץ בימים ההם‪ ,‬וגם‬
‫אחרי כן‪ ,‬אשר יבאו בני האלוהים אל בנות האדם‪ ,‬וילדו להם‪.‬‬
‫המה הגברים‪ ,‬אשר מעולם‪ ,‬אנשי השם"‪.‬‬

‫‪15‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫הנפלים היו צאצאי הזיווג של בני כדורי ארץ אחרים ובנות‬

‫האדם‪ ,‬והם ירדו מכדורי ארץ אחרים‪ ,‬בשמים‪ ,‬כדי לגור בכדור‬
‫הארץ שלנו‪ .‬לכן הם נקראו נפילים‪ ,‬כי הם נפלו ממדרגתם‬
‫ומכדורי ארצם כדי לשבת בכדור הארץ שלנו‪ .‬אותם בני כדורי‬
‫ארץ אחרים גם היו גיבורים יותר מכל יושבי הארץ שלנו‪ ,‬כי‬
‫לאבותיהם‪ ,‬בכדורי ארץ אחרים‪ ,‬היה כוח גדול יותר מזה של בני‬
‫האדם (בראשית ו‪ ,‬ב)‪.‬‬

‫מקומות אחרים שמדברים על חיים ביקום‬

‫גם נאמר על אליהו הנביא שהוא לא מת‪ ,‬אלא נלקח לכדור ארץ‬
‫אחר בשמים‪" .‬ויהי בהעלות יהוה את אליהו בסערה השמים‪ ,‬וילך‬
‫אליהו ואלישע מן הגלגל‪...‬ויהי המה הלכים‪ ,‬הלוך ודבר‪ ,‬והנה‪,‬‬
‫רכב אש וסוסי אש‪ ,‬ויפרדו בין שניהם‪ ,‬ויעל אליהו בסערה‬
‫השמים‪ ,‬ואלישע ראה" (מלכים ב‪ ,‬ב‪ ,‬א)‪.‬‬
‫המילה רכב היא מילה כללית לכל סוג של כלי רכב‪ ,‬ובמקרה הזה‬
‫הרכב שלקח את אליהו כנראה היה דומה למטוס קרב‪ ,‬שבו המנוע‬
‫של המטוס פולט אש כדי לטוס‪ .‬בשפת התורה‪ ,‬המנוע נקרא סוס‪,‬‬
‫כי כמו שהסוס היה נותן כוח לרכב לנוע ממקום למקום‪ ,‬המנוע‬
‫עושה את אותו דבר‪ .‬לכן‪ ,‬גם בימינו‪ ,‬כאשר שואלים כמה כוח יש‬
‫למנוע של רכב‪ ,‬שואלים כמה כוח סוס יש לו‪.‬‬
‫גם לגבי חנוך בן ירד‪ ,‬שהיה בדורות הראשונים של האדם‪ ,‬נרמז‬
‫שהוא נלקח לגור בכדור ארץ אחר בגלל צדקתו‪ ,‬ואותה גלות‬
‫נועדה לשמור עליו מפני ההשפעה הרעה של בני דורו‪.‬‬
‫"ויחי חנוך חמש וששים שנה‪ ,‬ויולד את מתושלח‪ .‬ויתהלך חנוך‬
‫את האלהים‪ ,‬אחרי הולידו את מתושלח‪ ,‬שלש מאות שנה‪ ,‬ויולד‬
‫בנים ובנות‪ .‬ויהי כל ימי חנוך‪ ,‬חמש וששים שנה ושלש מאות‬
‫שנה‪ .‬ויתהלך חנוך את האלהים‪ ,‬ואיננו‪ ,‬כי לקח אתו אלהים"‬
‫(בראשית ה‪ ,‬כא)‪.‬‬

‫כוח הצדק כהסבר חשוב על תופעות אל טבעיות בתורה‬

‫אותם דורות ראשונים היו חיים הרבה מעבר לימי חיינו עכשיו‪,‬‬
‫כי הם היו חיים בדרכי צדק‪.‬‬
‫המילה צדק היא חיבור של שתי מילים‪ ,‬צד‪-‬דק‪ ,‬כי מי שבוחר‬
‫בצדק בוחר לחיות מן הצד הדק של המציאות; הוא בוחר לזון את‬
‫עצמו מדברים דקים‪ ,‬כמו פירות ושקדים במקום בדברים עבים‪,‬‬
‫כמו בשר ויין‪ .‬אותה בחירה בדברים הדקים‪ ,‬במקום בדברים‬
‫העבים‪ ,‬היא זו שמקלה על האדם ועוזרת לו לחיות יותר שנים‪,‬‬

‫‪16‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫כי הדק נותן חיות תמידית‪ ,‬לעומת העב‪ ,‬שרק נותן שיכרון‬
‫חושים גדול‪ ,‬שבא מהר‪ ,‬אבל גם דועך מהר‪.‬‬
‫לכן הדברים העבים אינם באמת עוזרים‪ ,‬אלא מוסיפים משקל כבד‬
‫על האדם‪ ,‬ובסופו של דבר עלולים להביא לשקיעתו ולקריסתו‪ .‬הם‬
‫אולי נותנים שיכרון חושיים וכוח מידי‪ ,‬כמו שקורה אצל לוקחי‬
‫סמים‪ ,‬אבל התוצאה הסופית היא חולשה ודיכוי‪.‬‬
‫זה למה עדיף להיות צדיק שבוחר בדק‪ ,‬במקום מתועב שבוחר בעב‪,‬‬
‫ובתועבה‪.‬‬
‫כוח הצדקה הוא גם הדרך להסביר איך שעבדי יהוה פעלו מעבר‬
‫לגבולות הטבע המוכרים לבני אדם‪ ,‬בנסים ונפלאות‪.‬‬

‫המדע של יהוה – כוח צדקה‪ ,‬במקום כלים‬

‫כמו שאותם דורות ראשונים של בני האדם היו בעלי כוח צדקה‬
‫יותר גבוה מאתנו‪ ,‬גם עבדי יהוה בכדורי ארץ אחרים הם הרבה‬
‫פעמים יותר מסוגלים לפעול מכוח צדקה מאשר בני כדור הארץ‬
‫שלנו‪.‬‬
‫אותו כוח צדקה הוא הנותן לעבדי יהוה כוח להתגבר על הגבולות‬
‫הקודמים שלהם ולפתח כישרונות חדשים שאולי נראים כאל טבעיים‬
‫לאדם הממוצע‪.‬‬
‫גם היו כמה מבני אדם שהתגברו על חוקי הטבע המוכרים לנו‪,‬‬
‫כמו משה‪ ,‬אליהו ועוד נביאים שעשו נסים בעזרת המדע של יהוה‪.‬‬
‫הנסים לא באמת שברו את חוקי הטבע‪ ,‬אלא הם ביטוי לאבולוציה‬
‫ופיתוח כישרונות חדשים‪ ,‬שרק לעין הרדודה נראו כדבר אל‬
‫טבעי‪ .‬כמו שמטוס הוא לא באמת דבר אל טבעי‪ ,‬גם הנס הוא לא‬
‫דבר שמופיע משום מקום‪ ,‬אלא הוא ביטוי למדע של יהוה‪ ,‬שנותן‬
‫לעבדי יהוה כוח של צדקה; איתו הם יכולים להשפיע יותר על‬
‫המציאות מכל הכלים השנונים של המערב העמלקי‪.‬‬
‫לכן הנס הוא ביטוי לאבולוציה מתקדמת יותר‪ ,‬המתקדם בעזרת‬
‫תודעת יהוה והמדע שאותה תודעה מולידה‪ .‬זו הסיבה שעבדי‬
‫יהוה‪ ,‬הפועלים על פי תודעת יהוה‪ ,‬הם החכמים האמתיים‪ ,‬עם‬
‫המדע האמיתי ויכולת גבורה אמיתית‪ .‬זה גם למה שעם ישראל‬
‫ינצח במלחמה נגד עמלק והדומים לו בגויים אחרים‪ ,‬אם הוא רק‬
‫יבחר לקיים את תורת יהוה‪ ,‬ולא ירדוף אחרי הכלים והמדעים של‬
‫המערב‪.‬‬

‫‪17‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫רשעים וצדיקים ביקום‬

‫בנבואת ישעיהו יש דיבור על משפט שיהיה על הרשעים בכדורי‬
‫ארץ אחרים‪ ,‬לפני החורבן הסופי שיהיה על אדום ועמלק בכדור‬
‫הארץ שלנו‪.‬‬
‫"קרבו גוים לשמע‪ ,‬ולאמים הקשיבו‪ .‬תשמע הארץ ומלאה‪ ,‬תבל וכל‬
‫צאצאיה‪ ,‬כי קצף ליהוה על כל הגוים‪ ,‬וחמה על כל צבאם‪.‬‬
‫החרימם‪ ,‬נתנם לטבח‪ ,‬וחלליהם ישלכו‪ ,‬ופגריהם יעלה באשם‪,‬‬
‫ונמסו הרים מדמם‪ .‬ונמקו כל צבא השמים‪ ,‬ונגלו כספר השמים‪,‬‬
‫וכל צבאם יבול‪ ,‬כנבל עלה מגפן‪ ,‬וכנבלת מתאנה‪ .‬כי רותה‬
‫בשמים חרבי‪ ,‬הנה‪ ,‬על אדום תרד‪ ,‬ועל עם חרמי למשפט" (ישעיהו‬
‫לד‪ ,‬ד)‪.‬‬
‫השלב הראשון של הנבואה הזו כבר התקיים‪ ,‬כי הרבה גויים‬
‫בימינו שקעו לתוך הריקבון שבא עם עודף של עושר ותענוגים‪.‬‬
‫הדבר דומה למה שקרא לעם ישראל לאורך אלפי שנות גלות‪ ,‬כי‬
‫הגלות היא זו שגם גרמה לעם ישראל ליפול לריקבון‪" .‬והנשארים‬
‫בכם ימקו בעונם‪ ,‬בארצת איביכם‪ ,‬ואף בעונת אבתם אתם ימקו"‬
‫(ויקרא כו‪ ,‬לט)‪.‬‬
‫אותו תהליך של ריקבון ובלבול יגרום לרשעים בכדורי ארץ‬
‫אחרים להיות חלשים וחשופים למשפט בידי עבדי יהוה שפועלים‬
‫על פי תודעת יהוה באותם כדורי ארץ אחרים‪ .‬ככל שהכוח של‬
‫הרשעים ביקום ייחלש‪ ,‬אז יהוה גם יקריב את כדורי הארץ‬
‫השונים‪ ,‬אחד לשני‪ ,‬כמו שהמגלל גלול של ספר תורה מקריב את‬
‫הדפים‪ ,‬אחד לשני‪ ,‬כאשר הוא מגלגל אותם יחד‪ .‬אותה קירבה‬
‫תביא לחימום של כדורי ארץ רבים‪ ,‬כי ככל שהם מתקרבים‬
‫לכוכבים‪ ,‬אז אותם כוכבים מחממים את כדורי ארצם‪ ,‬כמו שכדור‬
‫השמש עושה לכדור הארץ שלנו‪ .‬אותו חימום יגרום לרשעים שעוד‬
‫שורדים בכדורי הארץ השונים להיחלש עוד יותר ואפילו למות‬
‫מצמא בגלל יבוש של מקורות המים‪ .‬כך‪ ,‬הם יתייבשו‪" ,‬כנבל עלה‬
‫מגפן‪ ,‬וכנבלת מתאנה"‪.‬‬
‫כפי הנראה‪ ,‬עבדי יהוה בכדורי ארץ אחרים כבר מתחילים להצליח‬
‫במלחמה שלהם נגד הרשעים שם‪ ,‬ולכן גם כדור הארץ שלנו הולך‬
‫ומתקרב לשמש ונהיה יותר חם ממה שהוא היה בעבר‪.‬‬

‫מי זה "עם חרמי של יהוה"?‬

‫הנביא מדבר על כך שהחרב של יהוה ירד על "אדום‪ ,‬ועל עם חרמי‬
‫למשפט"‪ .‬עמלק‪ ,‬ומי שפועל כמוהו‪ ,‬הוא עם חרמו של יהוה‪ ,‬כי‬
‫עמלק רק נמצא עם החרם‪ ,‬אבל אין לו חלק עם העמים‪ ,‬כי אין לו‬
‫יכולת אמיתית לאהוב מישהו אחר חוץ מעצמו‪ .‬על אדום אין את‬
‫אותו דין קשה‪.‬‬

‫‪18‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫איך משה וזקני ישראל ראו את תמונת יהוה?‬

‫"ויקרא אהרן ומרים‪ ,‬ויצאו שניהם‪ ,‬ויאמר‪ ,‬שמעו נא דברי‪ :‬אם‬
‫יהיה נביאכם יהוה‪ ,‬במראה אליו אתודע‪ ,‬בחלום אדבר בו‪ .‬לא כן‬
‫עבדי משה‪ ,‬בכל ביתי נאמן הוא‪ ,‬פה אל פה אדבר בו‪ ,‬ומראה‪,‬‬
‫ולא בחידת‪ ,‬ותמנת יהוה יביט‪ ,‬ומדוע לא יראתם לדבר בעבדי‪,‬‬
‫במשה‪ .‬ויחר אף יהוה בם‪ ,‬וילך‪ ,‬והענן סר מעל האהל‪ ,‬והנה‬
‫מרים מצרעת כשלג" (במדבר יב‪ ,‬א)‪.‬‬
‫גם על זקני ישראל‪ ,‬נבואת משה אומרת שהם ראו דמות של גוף‬
‫ליהוה‪" .‬ויעל משה ואהרן נדב ואביהוא ושבעים מזקני ישראל‪,‬‬
‫ויראו את אלהי ישראל‪ ,‬ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר‪ ,‬וכעצם‬
‫השמים לטהר‪ .‬ואל אצילי בני ישראל לא שלח ידו‪ ,‬ויחזו את‬
‫האלהים‪ ,‬ויאכלו‪ ,‬וישתו" (שמות כד‪ ,‬ט)‪.‬‬
‫משה וזקני ישראל ראו את עבדי יהוה מכדורי ארץ אחרים‪ ,‬שפעלו‬
‫על פי תודעת יהוה‪ ,‬ולכן נקראו יהוה‪ ,‬כי הם פעלו כשליחים של‬
‫תודעת יהוה כאשר הם באו לגאול את עם ישראל ולתת לו תורה‪.‬‬
‫זה דומה לאיך שהחיילים של המדינה נקראים על השם של מדינתם‪,‬‬
‫אפילו שכל אחד הוא אדם בפני עצמו‪ ,‬עם שמו האישי ורצונותיו‬
‫האישיים‪.‬‬
‫לדוגמה‪ ,‬מי שרואה חיילים ישראלים יוצאים לפעולה לא יקרא‬
‫לכל חייל בשמו האישי‪ ,‬אלא יאמר "תראו מה שהחיילים הישראלים‬
‫האלו עושים"‪ .‬הוא אומר כך כי כאשר החיילים פועלים לעשות את‬
‫רצון המדינה‪ ,‬אז הם נקראים על שם המדינה‪.‬‬
‫אותו דבר הוא גם נכון לגבי עבדי יהוה‪ ,‬שמקבלים את השם יהוה‬
‫כאשר הם פועלים על פי תודעת יהוה‪ .‬זאת המשמעות של השם‬
‫"יהוה צבאות"‪ ,‬כי יהוה צבאות הוא בעצם כל מי שפועל על פי‬
‫תודעת יהוה וכך מכליל את עצמו בתוך הצבא של יהוה‪ .‬כל עוד‬
‫שהוא נשאר נאמן לתודעת יהוה‪ ,‬אז הוא נשאר כחייל בצבא של‬
‫יהוה‪.‬‬
‫על פי התפיסה הזו‪ ,‬משה היה מדבר עם אחד מעבדי יהוה פנים אל‬
‫פנים‪ ,‬כפשוטו‪ ,‬ורואה אותו מול עיניו‪ ,‬וזקני העם גם ראו את‬
‫עבדי יהוה שבאו לכדור הארץ שלנו כדי לתת תורה לעם ישראל‪.‬‬

‫המלחמה בעמלק היא חלק ממלחמה יותר גדולה ביקום‬

‫הסיבה שהמעשה של עמלק‪ ,‬שבא להילחם נגד עם ישראל במדבר‪ ,‬היה‬
‫מעשה כל כך חריג ברשעותו היא משום שעמלק הבין שעבדי יהוה‬
‫הקדושים באו מכדורי ארץ אחרים כדי לעזור לישראל ואף על פי‬
‫כן הוא בחר להעז פנים נגדם ולהילחם בתודעת יהוה ועמו‬
‫ישראל‪ .‬הוא עשה כן כי הוא חשב שבעלי כוח רעים מכדורי ארץ‬
‫אחרים יעזרו לו נגד עבדי יהוה‪.‬‬

‫‪19‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫לכן המלחמה בעמלק היא מלחמה למען תודעת יהוה – למען האהבה‬
‫האמיתית – ואותה מלחמה גם דורשת להרוג את הדומים לעמלק‬
‫בכדורי ארץ אחרים‪ .‬זה למה שנבואת ישעיהו מתארת את החורבן‬
‫של אדום ועמלק כחלק ממלחמה גדולה יותר שמתנהל גם בכדורי‬
‫ארץ אחרים – "כי רותה בשמים חרבי‪ ,‬הנה על אדום תרד‪ ,‬ועל עם‬
‫חרמי למשפט" (ישעיהו לד‪ ,‬ה)‪.‬‬

‫יש הבדל בין יהוה ליהוה צבאות‬

‫חשוב לזכור שמי שפועל על פי תודעת יהוה נקרא יהוה צבאות‪,‬‬
‫אבל ליהוה בעצמו אין גוף‪ ,‬כי יהוה הוא תודעה של התגברות‬
‫מעל גבולות החומר וזמן‪ ,‬ואין לתודעה גוף‪ .‬מאותה סיבה‪ ,‬יהוה‬
‫גם לא נכלל בזמן‪ ,‬כי יהוה הוא היה הוה יהיה‪ ,‬ואם מלבישים‬
‫את שלושת המילים הללו‪ ,‬אחת על השנייה‪ ,‬זה יוצר את השם‬
‫המפורש – יהוה‪.‬‬

‫היה‬
‫הוה‬
‫יהיה‬
‫=‬
‫יהוה‬

‫מאחר שתודעת יהוה לא נכללת בזמן‪ ,‬אין לו חומר של גוף‪ ,‬כי‬

‫רק מי שיש לו גוף יכול להיכלל בזמן‪ ,‬כמו שמוסבר בתורת‬
‫היחסות של אלברט איינשטיין‪.‬‬
‫זה למה יהוה הוא תודעה של התגברות על גבולות החומר והזמן‪,‬‬
‫שגם מביא איתו אהבה יותר אמיתית לבריאותיו‪.‬‬
‫יהוה הוא תודעה‪ .‬יהוה צבאות הם אלו שפועלים על פי אותה‬
‫תודעה‪.‬‬

‫תורת היחסים כהבנה לגבי תודעת יהוה ונבואה‬

‫תורת היחסים גם מאפשרת להבין טוב יותר את יהוה‪ ,‬כי היא‬
‫אומרת שזמן וחומר קשורים אחד לשני‪ .‬כל עוד שיש חומר‪ ,‬יש‬
‫זמן ואם אין חומר‪ ,‬אין זמן‪.‬‬
‫המשמעות היא שככל שעבד ליהוה יתגבר על הצורך בחומרניות‪,‬‬
‫כאשר הוא בוחר בדברים דקים‪ ,‬כמו אכילת פירות במקום בשר‪ ,‬אז‬
‫הוא גם מגביר את היכולת שלו לראות מעבר לגבולות הזמן‪ .‬זו‬
‫הדרך להסביר נבואה‪.‬‬

‫‪20‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫למה התורה מתארת את יהוה בלשון זכר?‬

‫אם יהוה הוא תודעה של התקדשות מן החומר וזמן‪ ,‬אז למה‬
‫מדברים עליו בלשון זכר?‬
‫קוראים ליהוה בלשון זכר‪ ,‬אפילו שאין לו גוף‪ ,‬כי תודעת יהוה‬
‫פועלת בבריאה כדי להשפיע על אחרים‪ ,‬כמו שהזכר משפיע על‬
‫הנקבה כדי להוליד ילד‪ .‬לכן אפילו שאין ליהוה גוף‪ ,‬כי הוא‬
‫תודעה ולא איש‪ ,‬הוא מתואר בלשון זכר‪ ,‬כי אותה תודעה שופעת‬
‫חיים‪ ,‬צדק ואהבה לבריאות‪.‬‬
‫בכלל‪ ,‬התורה תמיד מתארת את המשפיעה בלשון זכר ואת מי שמקבל‬
‫את השפעתו בלשון נקבה‪ ,‬וזה גם נכון כאשר אישה משפיעה על‬
‫גבר‪ ,‬כי באותו רגע שהיא משפיעה עליו‪ ,‬אז היא הופכת את‬
‫עצמה‪ ,‬לפחות לזמן קצר‪ ,‬לגבר במערכת היחסים הזו‪ .‬גם כאשר‬
‫גבר אחד מדבר עם גבר שני התורה בדרך כלל מתארת את המדבר‬
‫בלשון זכר ואת השומע בלשון נקבה‪ ,‬כי מי ששומע לאחר נוקב את‬
‫עצמו להשפעה של האחר במידה מסוימת‪.‬‬

‫אם יהוה הוא תודעה‪ ,‬אז למה צריך מלחמה למענו?‬

‫אם יהוה הוא תודעה שבראה את היקום ופועלת כדי לקדש אותו‪,‬‬
‫אז למה צריך לעשות מלחמה למען תודעה?‬
‫המלחמה היא כדי למרוד בממשלות שבוחרות לעודד דרך חיים של‬
‫עבדות‪ ,‬של עושק וסבל‪ ,‬ולהחליף אותן בממשלות שיקבלו את‬
‫התורה כחוק המחייב שלהן‪ .‬היא מלחמה כדי לאפשר לעמים לחיות‬
‫על פי הצד הדק של המציאות – הצדק – ותודעת יהוה שבאה עם‬
‫אותה דרך חיים‪ .‬רק כך יהיה לאוהבי יהוה "שלום אין קץ"‪ ,‬שבו‬
‫הם יכולים להתגבר על גבולות המוות וכאב‪ ,‬יחד עם גבולות‬
‫הזמן והתלותיות בחומר (ישעיהו ט‪ ,‬ו)‪.‬‬

‫יש בעלי כוח רעים‪ ,‬שגם נקראים אלהים‪ ,‬והם נתנו נבואות שקר‬
‫בתורה‪ ,‬המילה אלוהים היא מילה כללית לבעל כוח‪ ,‬בין אם זה‬
‫שופט או מלך או בית דין‪ .‬לכן יש מצווה לא לעבוד אלוהים‬
‫אחרים‪ ,‬שזה אומר לא לעבוד בעלי כוח שפועלים על פי תודעה‬
‫אחרת מתודעת יהוה‪.‬‬
‫לא כל האלהים‪/‬בעלי הכוח הם יהוה‪ ,‬ואני חושב שאלו שלקחו את‬
‫בנות האדם בספר בראשית לא פעלו על פי תודעת יהוה‪ ,‬ולכן הם‬
‫הולידו נפילים במקום צדיקים‪ .‬בדומה לנפילים‪ ,‬היו‪ ,‬ואולי‬
‫עוד יש‪ ,‬כאלו שנפלו מלהיות עבדי יהוה‪ ,‬ועכשיו משתמשים בכוח‬
‫הצדקה שהם רכשו כאשר הם פעלו על פי תודעת יהוה כדי לעשות‬
‫דברים נגד רצונו‪ .‬לפעמים‪ ,‬גם עבדי יהוה יכולים לחטוא לרגע‬

‫‪21‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫אחד בדבר כזה ולהשתמש בכוח הצדקה שלהם לרעה‪ ,‬כמו שמשה עשה‬
‫במי מריבה‪ ,‬כאשר הוא היכה בסלע‪ ,‬במקום לדבר אליו (במדבר כ‪,‬‬
‫ז)‪.‬‬
‫"וידבר יהוה אל משה לאמר‪' ,‬קח את המטה והקהל את העדה‪ ,‬אתה‬
‫ואהרן אחיך‪ ,‬ודברתם אל הסלע‪ ,‬לעיניהם‪ ,‬ונתן מימיו‪ ,‬והוצאת‬
‫להם מים מן הסלע‪ ,‬והשקית את העדה ואת בעירם'‪ .‬ויקח משה את‬
‫המטה מלפני יהוה‪ ,‬כאשר צוהו‪ ,‬ויקהלו‪ ,‬משה ואהרן‪ ,‬את הקהל‬
‫אל פני הסלע‪ ,‬ויאמר להם‪' ,‬שמעו נא המרים‪ ,‬המן הסלע הזה‬
‫נוציא לכם מים'‪ .‬וירם משה את ידו‪ ,‬ויך את הסלע במטהו‪,‬‬
‫פעמים‪ ,‬ויצאו מים רבים‪ ,‬ותשת העדה ובעירם‪ .‬ויאמר יהוה אל‬
‫משה ואל אהרן‪' ,‬יען לא האמנתם בי‪ ,‬להקדישני לעיני בני‬
‫ישראל‪ ,‬לכן‪ ,‬לא תביאו את הקהל הזה אל הארץ אשר נתתי להם‪.‬‬
‫המה מי מריבה‪ ,‬אשר רבו בני ישראל את יהוה‪ ,‬ויקדש בם'"‬
‫(מדבר כ‪ ,‬ז)‪.‬‬
‫{כאן זו הפעם השנייה שבה יהוה אמר למשה להוציא לעדה מים‬
‫מסלע‪ .‬בפעם הראשונה יהוה אמר לו להכות את הסלע כדי לעשות‬
‫זאת‪ ,‬אבל כאן‪ ,‬בפעם השנייה‪ ,‬משה היה אמור לדבר אל הסלע‬
‫במקום להכות בו‪ ,‬כדי להראות לבני ישראל שגם דיבור יכול‬
‫להוליד תוצאות טובות‪ ,‬ולא רק מכות‪ .‬כאשר משה היכה בסלע‪,‬‬
‫הוא גרם לעמו לחשוב שהדרך היחידי לעבוד את יהוה הוא בעשיית‬
‫מעשים קשים‪ .‬אותה הבנה שקרית היא מה שגרמה לישראל לעשות‬
‫טעויות דומות לאלו של משה‪ ,‬בדורות שבאו אחריו‪.‬‬
‫גזירת הגלות על משה ואהרון הייתה כדי ללמד לעם שלא כל דבר‬
‫שמשה ואהרון עשו היה על פי נבואת יהוה‪ .‬כך‪ ,‬יהוה הקדיש את‬
‫עצמו מהם‪ ,‬כאשר הוא הראה שהם לעתים דיברו על דעת עצמם‪,‬‬
‫במקום לדבר מתוך נבואת יהוה‪ .‬הלקח הזה הוא מאוד חיוני כאשר‬
‫מדברים על הנאום האחרון של משה‪ ,‬בספר דברים‪}.‬‬
‫הטעות של משה היא רק דוגמה אחת מתוך מקרים רבים שבהם בעלי‬
‫כוח השתמשו בכוח הצדקה שלהם כדי לעשות דברים נגד תודעת‬
‫יהוה‪ ,‬תוך כדי שאחרים חשבו שהנסים שהם עשו היו מתוך נבואת‬
‫יהוה‪.‬‬
‫מה שמשה עשה היה טעות זמנית‪ ,‬אבל יש בעלי כוח ששפעו נבואות‬
‫של שקר לעם ישראל מתוך רצון מזיד למרוד ביהוה ולהטמין לעם‬
‫ישראל מכשולים לעתיד‪ ,‬וזאת כדי להקשות על היכולת שלנו‬
‫לחזור ליהוה‪ .‬הרבנים שהחליטו אילו ספרים להכניס לתנ"ך בחרו‬
‫להכליל כמה מאותן נבואות שקר‪ ,‬ועל כך אני מביא הוכחות בפרק‬
‫"נביאי שקר שהוכנסו לתנ"ך"‪.‬‬
‫כבר בספר בראשית‪ ,‬שהוא ספר שנכתב מתוך נבואת יהוה‪ ,‬יהוה‬
‫מעיד על הסכנה הזו‪ ,‬כאשר הוא מתאר איך שבעל כוח רשע כמעט‬
‫גרם לאברהם לרצוח את בנו יצחק‪ ,‬עד שיהוה עצר את אברהם‬
‫מלהקשיב למצוות השקר הזו‪ .‬המצווה שאותו בעל כוח שפע על‬

‫‪22‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫אברהם הייתה מסר של חוסר צדק‪ ,‬אבל משום שאברהם לא ידע‬

‫להבדיל בין המסרים של בעלי הכוח הצדיקים ובין המסרים של‬
‫בעלי הכוח הרשעים‪ ,‬אז הוא שמע לבעל כוח הטועה הזה וכמעט‬
‫רצח את בנו‪.‬‬
‫יש לזכור שהמילה "האלוהים" היא ביטוי למי שהוא אל על ים של‬
‫אנשים אחרים – "אלהים" הוא אל על ים של אחרים‪ ,‬שזה אומר‬
‫ריבוי של אחרים – אל הים‪ .‬זה ביטוי לבעל ממשלה‪ ,‬ולא רק‬
‫לעבדי יהוה‪ .‬כאשר יהוה פועל‪ ,‬אז נאמר יהוה האלהים או רק‬
‫יהוה‪ ,‬אבל כאשר בעלי כוח פועלים מתוך תודעה אחרת מזו של‬
‫יהוה‪ ,‬אז הם רק נקראים אלהים או האלהים‪ ,‬כמו "בני האלהים"‬
‫שלקחו את בנות האדם‪.‬‬
‫במקרא של אברהם‪ ,‬מי שמשל באחרים והיה נקרא האלהים באותו‬
‫דור ניסה להסית את אברהם לרצוח את בנו יצחק‪ .‬הוא היה אלהים‬
‫אחרים‪ ,‬ולא יהוה‪ .‬להבנתי‪ ,‬אולי אותו בעל ממשלה היה אחד‬
‫מהנפילים שנולדו מן הזיווג של בני האלהים ובנות האדם‪ ,‬נפיל‬
‫שהיה גר בכדור הארץ שלנו אחרי שהוא נפל מדרגת הקודש שלו‪.‬‬
‫הנה המסר של אותו בעל כוח טועה‪" :‬ויהי‪ ,‬אחר הדברים האלה‪,‬‬
‫והאלהים נסה את אברהם‪ .‬ויאמר אליו‪' ,‬אברהם'‪ ,‬ויאמר 'הנני'‪,‬‬
‫ויאמר‪' ,‬קח נא את בנך‪ ,‬את יחידך‪ ,‬אשר אהבת‪ ,‬את יצחק‪ ,‬ולך‬
‫לך אל ארץ המריה‪ ,‬והעלהו שם לעלה‪ ,‬על אחד ההרים אשר אמר‬
‫אליך'" (בראשית כב‪ ,‬א)‪.‬‬
‫הנה המסר של בעל כוח צדיק מכדור ארץ אחר‪ ,‬שפעל על פי תודעת‬
‫יהוה כדי לעצור את אברהם מלבצע את אותו רצח‪" :‬וישלח אברהם‬
‫את ידו‪ ,‬ויקח את המאכלת לשחט את בנו‪ .‬ויקרא אליו מלאך‬
‫יהוה‪ ,‬מן השמים‪ ,‬ויאמר‪' ,‬אברהם אברהם'‪ ,‬ויאמר‪' ,‬הנני'‪.‬‬
‫ויאמר‪' ,‬אל תשלח ידך אל הנער‪ ,‬ואל תעש לו מאומה‪ ,‬כי עתה‬
‫ידעתי‪ ,‬כי ירא אלהים אתה‪ ,‬ולא חשכת את בנך‪ ,‬את יחידך‬
‫ממני'" (בראשית כב‪ ,‬י)‪.‬‬
‫הצדיק מכדור הארץ האחר בשמים‪ ,‬שפעל על פי תודעת יהוה‪ ,‬נקרא‬
‫מלאך יהוה‪ .‬כאשר הוא ראה שאברהם לא הצליח להבין שהאלהים‬
‫שיקר לו‪ ,‬מלאך יהוה פעל כדי להציל את אברהם מאותה מצווה‬
‫שקרית‪ ,‬שהוא קיבל מבעל כוח רע‪.‬‬
‫לעומת זה‪ ,‬הרשע‪ ,‬שניסה להסית את אברהם לרצוח את בנו‪ ,‬נקרא‬
‫רק האלהים‪ ,‬ולא יהוה האלהים‪ ,‬כי אף על פי שאותו רשע היה‬
‫בעל כוח ממשלה באותו דור‪ ,‬הוא פעל בדרך של רשע‪ ,‬ולכן לא‬
‫זכה לתואר יהוה‪ .‬הוא רק נקרא האלהים‪ ,‬ולא יהוה האלהים‪ ,‬כי‬
‫הוא פעל על פי תודעה רעה‪ ,‬במקום על פי תודעת יהוה‪.‬‬
‫אף על פי שאברהם הלך אחרי המצווה של אלהים אחרים‪ ,‬כאשר הוא‬
‫כמעט רצח את יצחק‪ ,‬יהוה בירך אותו על כך שהוא שמע לאותה‬
‫מצווה‪ ,‬משום שאברהם פעל בתמימות‪ .‬השליח של יהוה הבין‬

‫‪23‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫שאברהם לא ידע להבדיל בין המסרים שבאו מיהוה האלהים ובין‬

‫מסר של אלהים אחרים‪ ,‬ולכן יהוה בחר לברך את אברהם על כך‬
‫שהוא ניסה לעבוד את יהוה לפי ההבנה המוגבלת שלו‪.‬‬
‫הברכה הייתה על התמימות של אברהם‪ ,‬שחשב שהמצווה שהוא קיבל‬
‫לרצוח את בנו הייתה מסר מיהוה‪ .‬אבל המעשה בעצמו היה מעשה‬
‫רע מאוד‪.‬‬
‫הרשע שאמר לו‬ ‫אחרי שיהוה עצר את אברהם מללכת אחרי אותו‬
‫שיקר לו‪ ,‬ולכן‬ ‫להקריב את יצחק‪ ,‬אברהם גם הבין שאותו רשע‬
‫להגיד שכמו שיהוה‬ ‫הוא קרא להר המוריה בשם "יהוה יראה"‪ ,‬כדי‬
‫לרצוח את יצחק‪,‬‬ ‫הציל אותו מבעל כוח רשע שניסה להסית אותו‬
‫כוח ינסו לרמות‬ ‫הוא גם יראה ויעשה כן בעתיד‪ ,‬אם עוד בעלי‬
‫את בניו לעשות דברים רעים בשם הדת‪.‬‬
‫יהוה אף פעם לא ציווה על הקרבת בנים‪ ,‬והוא גם לא היה‬
‫האלהים שציווה את אברהם על כך‪ .‬מי שאמר זאת היה אלהים‬
‫אחרים‪ ,‬והמצווה הראשונה של עשרת הדברות מצווה לא ללכת אחרי‬
‫אלהים אחרים – "לא יהיה לך אלהים אחרים על פני"‪.‬‬
‫יהוה פועל להביא אהבה‪ ,‬ולא רצח של בנים‪ .‬הוא תודעה של צדק‪,‬‬
‫ולא של הקרבה אישית סתמית‪ ,‬הנעשית רק כדי שהאדם יפגין את‬
‫הנכונות שלו להכאיב לעצמו בשביל בעלי הכוח שמעליו‪.‬‬
‫זה למה שצריך להיזהר מללכת אחרי חלומות או נבואות‪ ,‬אם לא‬
‫ברור מי שופע את אותם חלומות או נבואות‪ ,‬בפרט עם החלום‬
‫אומר לאדם לעשות מעשים אלימים‪ .‬הרצון לעבוד את יהוה לא‬
‫אומר שאנחנו אמורים להתעלם מן השכל הישר או מערכי היסוד של‬
‫המוסר‪ ,‬הכתובים בעשרת הדברות‪.‬‬

‫יהוה הוא אלהי האלהים‬

‫כמו שהוסבר לפני כן‪ ,‬יש מלחמה ביקום בין צדיקים לרשעים‪ .‬גם‬
‫לרשעים יש בעלי כוח‪ ,‬הנקראים "אלהים"‪ ,‬משום שהם מושלים‬
‫באחרים לתקופה‪ ,‬אבל הכוח של אותם רשעים הולך ואובד עם‬
‫הזמן‪ ,‬כי הם פועלים על פי תודעה חומרנית‪ .‬לכן הם רק פועלים‬
‫כאלהים לזמן מוגבל‪ ,‬עד לשקיעתם ודעיכתם‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬עבדי יהוה רק מתגברים‪ ,‬משום שהם בוחרים ללכת על‬
‫פי תודעת יהוה‪ ,‬שדורש להתגבר על ההגבלות של החומר והזמן‪.‬זה‬
‫למה האמת היא שיהוה הוא אלהי האלהים‪ ,‬וכל השאר הם רק בעלי‬
‫ממשלה לתקופה מוגבלת‪ ,‬עד שהם מאבדים את מקור כוחם‪ .‬גם כאשר‬
‫הם עושים הרבה רעש ומהומה‪ ,‬הם לא באמת אלהים אלא חולפים‪,‬‬
‫כי רק לעבדי יהוה יש את הכוח התמידי‪.‬‬

‫‪24‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫מה זה רוח?‬
‫פסיכולוגיה תורנית‬

‫רוח הוא ביטוי לתנועה‬

‫איך יכול להיות שמי שיש לו גוף בכל זאת מתכן את רוח יהוה‬
‫בקרבו‪ ,‬אפילו שיהוה בעצמו הוא תודעה‪ ,‬ואין לתודעה גוף?‬
‫כדי להסביר זאת קודם צריך להגדיר מהי רוח יהוה לעומת רוחות‬
‫אחרות‪ .‬בתורה המילה רוח דומה לרוח של אוויר‪ ,‬כי רוח היא‬
‫מילה כללית לתנועה בשפת התורה‪ .‬כאשר זה תנועת אווירית‪ ,‬זה‬
‫רוח אווירית‪ ,‬אבל כאשר זה תנועה שפועלת למען תודעת יהוה‪,‬‬
‫אז זה נקרא רוח יהוה‪.‬‬
‫לכן רוח היא מילה כללית לכל סוג של תנועה‪ ,‬וכאשר אותה‬
‫תנועה מפסיקה לפעול‪ ,‬זה אומר שכבר אין יותר רוח‪ ,‬כמו שכאשר‬
‫האוויר מפסיק לזוז‪ ,‬אין יותר רוח אווירית‪.‬‬

‫רוח היא רגש‪ ,‬כי רגש הוא תנועה נפשית‬

‫מכיוון שרוח היא ביטוי לתנועה‪ ,‬אז התורה גם מדברת על רגשות‬
‫שהם רוח‪ ,‬כי הרגש הוא סוג של תנועה‪ ,‬שבה הנפש מתעוררת‬
‫להרגיש אהבה‪ ,‬שנאה או רעב‪ .‬אותה תנועה רגשית הרבה פעמים גם‬
‫גורמת למרגיש לפעול‪ ,‬כדי לבטא את התנועות הרגשיות שלו‬
‫במעשים חיצונים‪.‬‬
‫רגש שגורם לתנועה רגשית‬ ‫לכן האהבה היא סוג של רוח‪ ,‬כי היא‬
‫פי אותה רגש של אהבה‪ ,‬אז‬ ‫בתוך נפש האדם‪ .‬כאשר האדם פועל על‬
‫בתוכו‪ .‬אותו דבר הוא‬ ‫גם מעשיו הם ביטוי לרוח האהבה שיש‬
‫זה רגש של רעב או אהבה‬ ‫נכון לגבי כל סוגי הרגשות‪ ,‬בין אם‬
‫או שנאה‪.‬‬
‫גם מי שפועל על פי תודעת יהוה פועל מתוך רוח יהוה‪ .‬הרגשות‬
‫שלו למען תורת יהוה הם רוח יהוה‪ ,‬ויחד עם זו‪ ,‬גם המעשים‬
‫שהוא עושה למען תורת יהוה הם רוח‪ ,‬כי בשניהם‪ ,‬הרגש והמעשה‪,‬‬
‫יש תנועה למען תודעת יהוה‪.‬‬
‫"וידבר משה כן אל בני ישראל‪ ,‬ולא שמעו אל משה מקצר רוח‬
‫ומעבדה קשה" (שנות ו‪ ,‬ט)‪.‬‬
‫אפילו שבהתחלה בני ישראל האמינו לנבואת משה‪ ,‬על שהם הולכים‬
‫לצאת מן העבדות של מצרים‪ ,‬הם הפסיקו להאמין לו כאשר פרעה‬

‫‪25‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫העניש אותם על אותה אמונה‪ .‬פרעה כרת מהם את האמונה שלהם‬

‫כאשר הוא הכביד את דרישות העבודה עליהם‪ ,‬עם המחשבה שאותה‬
‫חולשה גופנית גם תגרום להם להרגיש קוצר רגשי‪ .‬כך הוא רצה‬
‫לכרות מהם את היכולת לעורר את רגשי האמונה שלהם ביהוה‬
‫ועבדו‪ ,‬משה‪ .‬זה דוגמה לאיך שהחלשת היכולת של הגוף לזוז גם‬
‫יכול לגרום להחלשת היכולת של רוח יהוה לזרום באדם‪.‬‬
‫לכן היכולת להאמין ביהוה קשורה לרפואת הגוף והרגשות‪ .‬גוף‬
‫חולה גורם לרגשות רעות‪ ,‬והם אלו שגורמים לריקבון מוסרי‪ .‬זה‬
‫כך כי אם יש הגבלה על התנועה הגופנית והרגשית של האדם‪ ,‬אז‬
‫אותה הגבלה כללית על כל הרגשות גם גורמת לכך שקשה לו לעורר‬
‫את רגשי האמונה שלו ביהוה – זה מקשה על היכולת של רוח יהוה‬
‫לזרום בתוכו‪ .‬המקרה הכי קיצוני לכך הוא המוות‪ ,‬שאז חוסר‬
‫היכולת לעשות כל תנועה – לטוב או לרע – גם אומר שלמת אין‬
‫כל כך יכולת לפעול למען יהוה‪.‬‬
‫מהתחבולה של פרעה ניתן ללמוד עוד לקח‪ :‬צריך להיזהר מלעבוד‬
‫קשה מדי או לתת לאחרים לגרור אותנו לחיים של רדיפה אחרי‬
‫כסף ותענוגים‪ ,‬וזאת כדי לשמור את מרבית הכוח שלנו לעבודת‬
‫הצדק של יהוה‪.‬‬
‫הנה עוד כמה דוגמאות שרוח היא ביטוי לרגש‪:‬‬
‫"ויבאו כל איש אשר נשאו לבו‪ ,‬וכל אשר נדבה רוחו אתו‪ ,‬הביאו‬
‫את תרומת יהוה למלאכת אהל מועד" (שמות לה‪ ,‬כא)‪ .‬בגלל שהלב‬
‫של האיש הרגיש טוב (רפואה גופנית)‪ ,‬אותו דבר גם גרם לו‬
‫להרגיש רגש‪/‬רוח של נדיבות‪ ,‬וזה מה שגרם לו לעשות מעשה של‬
‫נדיבות כאשר הוא תרם חפצים לבניית אהל מועד‪.‬‬
‫"ויגדו לו‪ ,‬לאמר‪' ,‬עוד יוסף חי‪ ,‬וכי הוא משל בכל ארץ‬
‫מצרים'‪ .‬ויפג לבו‪ ,‬כי לא האמין להם‪ ,‬וידברו אליו את כל‬
‫דברי יוסף‪ ,‬אשר דבר אלהם‪ ,‬וירא את העגלות אשר שלח יוסף‬
‫לשאת אתו‪ ,‬ותחי רוח יעקב אביהם‪ .‬ויאמר ישראל‪' ,‬רב‪ ,‬עוד‬
‫יוסף בני חי‪ .‬אלכה ואראנו בטרם אמות'" (בראשית מה‪ ,‬כב)‪.‬‬
‫כאשר יעקב חשב שיוסף מת‪ ,‬אז הלב שלו חלה מרוב שהוא היה‬
‫עצוב‪ .‬אבל כאשר הוא ראה את ההוכחות שיוסף עוד חי‪ ,‬זה גרם‬
‫ללבו להתרפא‪ ,‬ואותו חידוש של התנועות הגופניות גם גרם‬
‫ליעקב להרגיש רגשות של אמונה ביהוה – רוח יהוה‪ .‬כך יעקב‬
‫חזר להיות ישראל‪ ,‬הצדיק המאמין‪ ,‬במקום רק יעקב‪ ,‬האיש‪.‬‬

‫אטימות הנפש נקרא ערלת הלב‬

‫מקללת הגלות‪" :‬אף אני אלך עמם בקרי‪ ,‬והבאתי אתם בארץ‬
‫איביהם‪ ,‬או אז יכנע לבבם הערל‪ ,‬ואז ירצו את עונם" (ויקרא‬
‫כו‪ ,‬לט)‪.‬‬

‫‪26‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫כאשר עם ישראל נהיה ערל לב‪ ,‬אז הוא נהיה אטום לרגשות של‬
‫רחמים או חמלה כלפי החלשים ממנו וגם נהיה אטום לרגשי טהרה‪,‬‬
‫עד כדי כך שהוא עלול לא להבין את הצורך במצוות התורה‪.‬‬
‫הערלה היא כמו צלקת בידיים‪ ,‬שמונעת מהאדם להרגיש מתי שהוא‬
‫נוגע בסיר רותח ובגלל זה הוא שורף ופוצע את ידיו עוד יותר‪.‬‬
‫כאשר מדברים ביחס לתודעת יהוה‪ ,‬ערלת הלב באה לידי ביטוי‬
‫כאשר האדם סובב את עצמו בדברים עבים – בריבוי של עושר‬
‫ותענוגים – עד שאותם דברים גורמים לכך שהוא כבר אינו יכול‬
‫להבין איך להתענג על דברים דקים וגם לא יכול להבין איך‬
‫לקיים את דרישות הצדק – צד דק – של יהוה‪ .‬לכן‪ ,‬בדרך כלל‪,‬‬
‫ערלת הלב של האדם גודלת מהדברים העבים שהוא שם סביב עצמו‬
‫ובתוך נפשו‪ ,‬בין אם זה העושר הרב‪ ,‬המוזיקה הרועשת‪ ,‬או‬
‫האוכל העבה‪ ,‬כמו בשר ויין‪.‬‬

‫למה צריך להסיר את הערלה מאיבר המין של הגבר?‬

‫העור סביב איבר המין של הגבר נקרא ערלה כי הוא מגביר את‬
‫תחושת העונג שבא כאשר שוכבים עם אישה‪ .‬אותה התעצמות של‬
‫תחושת העונג היא ערלה לגבי הצדק‪ ,‬כי ככל שרגשי העונג‬
‫החומרניים מתגברים ומתעבים‪ ,‬אז האדם כבר מאבד מעצמו את‬
‫היכולת להתענג מהתענוגים הדקים – מהצד הדק של המציאות –‬
‫הצדק‪.‬‬
‫הדבר הרע הזה יכול אפילו לגרום לרודפי התענוגים העבים‬
‫להתחיל לשכב בדרך של ההומואים – בדרך של תועבה – כדי‬
‫להמשיך להרגיש מבול של תחושות‪ ,‬אחרי שהם כבר התרגלו למעשה‬
‫הרגיל של המין‪ .‬כך‪ ,‬הערלה שיש על איבר המין‪ ,‬עם התענוג‬
‫החומרי העב שהיא מביאה‪ ,‬יכולה אפילו לגרור את האדם ליפול‬
‫לתועבה‪.‬‬
‫זו דוגמה לאיך שהצדיקים שבוחרים בדק גם יכולים להמשיך‬
‫להיות שבעים ממנו‪ ,‬לעומת הרשעים שבוחרים בעב ונגררים אחר‬
‫כך לתועבה‪.‬‬
‫לכן יש מצווה לכרות את הערלה מאיבר המין של הגבר וגם לכרות‬
‫את ההשפעה של המתועבים‪ ,‬כאשר הורגים כל מי שבוחר לעשות‬
‫מעשה סדום‪.‬‬

‫העוצר את הבכי שומר על ערלת לבבו‬

‫הבכי מוציא את המר מן הנפש וכך מטהר אותו‪ .‬זה נותן לנפש‬
‫להיות יותר רגישה לטהרה‪ ,‬וגם עוזר להרגיש יותר תחושות של‬
‫רחמים כלפי החלשים ושנאה כלפי הרשעים‪.‬‬

‫‪27‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫"על כן אמרתי‪ ,‬שעו מני‪ ,‬אמרר בבכי‪ ,‬אל תאיצו לנחמני על שד‬
‫בת עמי" (ישעיהו כב‪ ,‬ד)‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬אחד מן החיילים‬
‫בצבא של יהוה צבאות אומר פה‪" ,‬אל תנסו לעצור את הדמעות‬
‫שלי‪ ,‬כי דרכם אני מצליח להוציא מן הנפש שלי את החומר המר‬
‫שיש בתוכו‪ ,‬כדי שאחרי כן אהיה מסוגל להבין אייך לעבוד את‬
‫תודעת יהוה בצורה יותר אמיתית"‪.‬‬
‫עדיף להוציא את הטומאה החוצה מאשר להשאיר אותה בנפש ולתת‬
‫לה לבלבל את ההחלטות שלנו‪ ,‬ולכן נאמר‪" ,‬וזאת תהיה טמאתו‪,‬‬
‫בזובו‪ :‬רר בשרו את זובו‪ ,‬או החתים בשרו מזובו‪ ,‬טמאתו הוא"‬
‫(ויקרא טו‪ ,‬ג)‪ .‬הטומאה רר מבשר הזב כאשר הטומאה יוצאת‬
‫החוצה‪ ,‬אבל אם הטומאה נשארת בבשרו‪ ,‬אז זה הרבה יותר רע‪ ,‬כי‬
‫אז זה מחתים את בשרו‪ ,‬שזה להחלי אותו‪.‬‬
‫לכן עדיף להוציא את הטומאה החוצה מן הגוף‪ ,‬ולא לנסות לסתום‬
‫אותה בתוך הנפש באמצעות כל מיני "תרופות"‪ ,‬כי זה גורם‬
‫לחולי להפוך מפעולה של הוצאת הטומאה לפעולה של הטמאת‬
‫האיברים הפנימיים והמחשבות‪.‬‬
‫{כל זה מדבר על הפרשות שיוצאות מן הגוף מכוח עצמן‪ ,‬אבל אין‬
‫שום דיבור בתורה על שזה טוב לאיש להכריח את גופו להוציא‬
‫הפרשות כאשר הגוף לא עושה כך בעצמו‪ .‬לכן מי שבוחר לשפוך את‬
‫זרעו לחינם לא מטהר את נפשו‪ ,‬אלא מבזבז את כוחות החיים שלו‬
‫לחינם – הוא פוגע בעצמו‪}.‬‬
‫גם נכון לזכור שיש הבדל גדול בין בכי לדיכאון‪ ,‬כי בכי‬
‫מוציא את העצב החוצה‪ ,‬לעומת מצב של דיכאון‪ ,‬שהוא מצב שבו‬
‫מישהו שוקע בחוסר אכפתיות משום שהוא אינו מצליח לשחרר את‬
‫העצב מעצמו‪ .‬אותה אטימות נפש היא זו שגורמת למדוכא לשקוע‪,‬‬
‫מרוב המשקל הכבד של הרגש המר שהוא משאיר בנפשו‪ .‬לכן הבכי‬
‫הוא לא סימן לדיכאון‪ ,‬אלא דרך יציאה מהדיכאון‪.‬‬
‫אם יש צורך לפלוט את הטומאה והמר מהגוף‪ ,‬אז כל שכן שיש‬
‫צורך להפסיק להכניס מאכלים ומשקים מרים לתוכו‪ ,‬כמו בשר‪,‬‬
‫אלכוהול‪ ,‬קפה ותה‪ .‬גם עדיף לא לשים בושם ישר על העור‪ ,‬כי‬
‫בהרבה סוגים של דיאודורנט יש אלומיניום‪ ,‬שהתפקיד שלו הוא‬
‫לאטום את העור כדי שהוא לא יוציא החוצה את הזעה‪ .‬עצירת‬
‫הזעה אולי גורמת למי שלובש בושם לא להסריח בעיני אחרים‪ ,‬כי‬
‫אם הוא לא מזיע‪ ,‬אז הוא גם לא מוציא החוצה את הריח הרע‬
‫שהיה בתוכו‪ .‬אבל‪ ,‬מצד שני‪ ,‬זה גורם לו להשאיר את החומרים‬
‫הרעים האלו בתוך נפשו ולהיות טמא וחולה מהם‪ .‬לכן עדיף‬
‫להוציא את הריח הרע החוצה‪ ,‬מאשר להשאיר אותם בגוף עד שהם‬
‫מביאים לחולי גופני ומחשבות טמאות‪.‬‬

‫‪28‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫"ריחוק חברתי" לחולה הוא לא דבר חדש – המצווה לזב‬

‫לפני כן הבאתי פסוק מהתורה שמדבר על המשפט שיש לטומאת הזב‪,‬‬
‫אבל מה זה טומאת זב? הרבנים אומרים שטומאת זב זה כאשר גבר‬
‫סובל מנזילה באיבר המין שלו‪ ,‬אבל האם זה נכון?‬
‫האמת היא שכל מי שמוציא הפרשות מעצמו בצורה לא נשלטת הוא‬
‫סוג של זב‪ ,‬גם עם ההפרשות הללו יוצאות מהאף והפה של החולה‬
‫כשאר הוא מתעטש‪ .‬לכן‪ ,‬המצווה הכתובה בתורה לזב‪ ,‬שאומר לו‬
‫להבדיל את עצמו מן הקהילה לשבעה ימים אחרי שהוא מתרפא‪,‬‬
‫דומה לדברי הרופאים בימינו‪ ,‬שאומרים לחולים בשפעת הקורונה‬
‫לבודד את עצמם מהחברה‪.‬‬
‫זה אומר שהנאמנים לתודעת יהוה כבר הבינו את הצורך בריחוק‬
‫חברתי הרבה לפני שהרופאים המערבים "גילו" את הצורך הזה‪.‬‬

‫להקשיב משיב את הקש‬

‫לפני כן ציינתי על איך לטהר את הנפש במישור החומרי‪ .‬כאן‬
‫אני מדבר על איך לטהר את המחשבות באופן יותר דק‪ ,‬דרך‬
‫המדיטציה‪.‬‬
‫יש כמה מקומות בתורה שמרמזים על כך שהמדיטציה היא דרך‬
‫להצדקת הנפש‪ ,‬כי כאשר עושים מדיטציה‪ ,‬אז לומדים להקשיב אל‬
‫"קול דממה דקה" של הצדקה (מלכים א‪ ,‬יט‪ ,‬יב); לומדים לראות‬
‫את הצד הדק של המציאות‪ ,‬במקום להתרכז בדברים הרועשים‬
‫והעבים‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬בנוסף לאכילה נכונה‪ ,‬המדיטציה היא סוג של אימון שעוזר‬
‫לבעל התשובה למשול במחשבותיו‪ ,‬וכאשר הוא מסוגל למשול יותר‬
‫במחשבותיו‪ ,‬אז גם הרבה יותר קל למשול במעשיו‪.‬‬
‫במילים אחרות‪ ,‬כאשר אדם אוכל נכון‪ ,‬אז הוא עוזר לעצמו‬
‫להיפרד מהחומרים הרעים שגורמים למחשבות רעות לצוף בתוכו –‬
‫הוא מייבש את אחד מהמקורות שלהם‪ .‬לעומת זאת המדיטציה נועדה‬
‫כדי לעזור לו למשול במחשבות הרעות שכבר נוטים לצוף‪ ,‬כדי‬
‫שלא יוליכו אותו שלל‪.‬‬
‫התורה מתארת דרך פשוטה לעשות את זה‪ ,‬על ידי הקשבה במקום‬
‫להמשיך לפעול‪" :‬והקשיב קשב – רב קשב" (ישעיהו כא‪ ,‬ז)‪ .‬זה‬
‫אומר‪ ,‬שבמקום לתת לרגשות להפעיל אותו לעשות מעשים‪ ,‬הצדיק‬
‫עוצר ומקשיב לרעשים סביבו‪ .‬הוא מקשיב כדי ללמד את עצמו איך‬
‫באמת להקשיב‪.‬‬
‫כאשר הוא עושה את זה מספיק זמן‪ ,‬אז הוא מתחיל להפריד את‬
‫עצמו מרגשותיו‪ ,‬במקום להזדהות איתם‪ .‬במקום להגיד שהרגש הוא‬

‫‪29‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫אני‪ ,‬הוא מבין שהרבה פעמים הרגשות הם לא "אני"‪ ,‬אלא רוחות‬

‫חולפות‪ ,‬ואין להיכנע להם כאשר הם דוחפים לעשות רע‪.‬‬
‫אפילו שבאנגלית קוראים לאימון השכלי הזה מדיטציה‪ ,‬בעברית‬
‫של התורה הוא נקרא "הקשבה"‪ ,‬ועדיף להשתמש במילה הזו מאשר‬
‫לאמץ מילים משפות זרות‪ .‬מדוע? כי לעברית של התורה יש סדר‬
‫מדויק שאין לאף שפה אחרת בכדור ארצנו‪ ,‬והדיוק הזה הוא אחד‬
‫מהדרכים הכי קלות שבהן נוכל להגיע להבנה אמיתית יותר לגבי‬
‫התורה והחיים‪.‬‬
‫ככל שמתגברים בהקשבה‪ ,‬אז יכולים להתחיל לשמוע את הלב דופק‬
‫ואת זרימת הדם‪ .‬כך‪ ,‬במקום להיות ערלים לרגשות שלנו‪ ,‬ההקשבה‬
‫עוזרת להקשיב להם‪.‬‬
‫ככל שמרגישים את הרגשות הדקים‪ ,‬אז גם יש יותר יכולת למשול‬
‫בהם באופן מדויק‪ ,‬כאשר עושים שינוים הדרגתיים להתנהגות‪ .‬זה‬
‫עדיף מהדרך של מי שמתעלם מהרגשות שלו‪ ,‬כי מרוב שהוא מתעלם‬
‫מהם‪ ,‬הם עלולים לפרוץ החוצה בצורה בלתי נשלטת‪ ,‬כמו הר‬
‫פרצים (הר געש)‪.‬‬
‫כך‪ ,‬המקשיב אולי יוכל לחסוך מעצמו את הצורך לעשות מהפך‬
‫גדול וכואב בחיים שלו‪ ,‬כאשר הוא משתמש בהקשבה ככלי לעורר‬
‫את עצמו לעשות תשובה בצורה יותר הדרגתית – להפסיק לאכול‬
‫דברים רעים ולעשות דברים רעים בצורה מדודה‪ ,‬במקום בדרך של‬
‫השתוללות‪.‬‬
‫כאשר מקשיבים במקום לפעול‪ ,‬זה גם עוזר למקשיב להיות יותר‬
‫מסוגל להקשיב לדברי תורה‪ .‬נכון לזכור שחשוב יותר להקשיב‬
‫לתורה‪ ,‬כאשר לומדים אותה‪ ,‬מאשר לעשות אימוני הקשבה אחרים‪.‬‬
‫לכןط לימוד תורה הוא הדבר הכי חשוב‪ ,‬וההקשבה העיקרית שיש‬
‫לעשות‪ .‬עם זאת‪ ,‬לעשות אימון של הקשבה היא גם חשובה כי זה‬
‫עוזר ללמוד את התורה באופן אמיתי יותר – ביותר הקשבה‪.‬‬
‫פה‪ ,‬אני דיברתי הרבה על הקשבה שבה מקשיבים לרעשים מסביב‬
‫בעזרת האוזניים‪ ,‬אבל יש נוסף לכך הקשבה של להרגיש את חלקי‬
‫הגוף‪ ,‬שהיא גם סוג של הקשבה‪ ,‬שבה מקשיבים לנפש באופן ישיר‬
‫יותר‪ .‬לדוגמה‪ ,‬יכולים להרגיש את הרגליים‪ ,‬ואולי זה יעזור‬
‫לכך שהמחשבות יפסיקו להיות כל כך רופפות ומנותקות מן‬
‫המציאות‪ .‬במקום זה‪ ,‬אולי הן יהיו מחשבות שיכלו לעזור‬
‫למקשיב להתמודד עם המציאות הארצית שבה הוא חי‪.‬‬
‫אם נמצאים בסביבה רועשת‪ ,‬אז סוג ההקשבה הזו אולי יכול‬
‫להועיל יותר מאשר להקשיב עם האוזניים‪.‬‬
‫עוד סוג של הקשבה‪ :‬להתרכז בנשימה‪ .‬שמכניסים אוויר זה יה‪,‬‬
‫ושמוציאים זה ה – יה ו ה‪.‬‬

‫‪30‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫הנפש הוא הגוף‬

‫בתורה‪ ,‬המילה נפש היא ביטוי לגוף‪ ,‬כי באמת אין הבדל בין‬
‫הגוף של האדם לרגשותיו‪ ,‬ולכן כאשר האדם נהיה חולה בגופו‪,‬‬
‫גם רגשותיו ומחשבותיו נהיים חולים‪ .‬אחד קשור לשני‪ ,‬ואין‬
‫הבדל בין רפואת הנפש לרפואת הגוף‪ ,‬כי כאשר הגוף נהיה חולה‬
‫ולא יציב‪ ,‬גם הרגשות נהיים כך‪.‬‬
‫הנה דוגמה שנפש היא מילת ביטוי לגוף‪" :‬והחיתם את אבי ואת‬
‫אמי ואת אחי ואת אחותי‪ ,‬ואת כל אשר להם‪ ,‬והצלתם את נפשתינו‬
‫ממות‪ .‬ויאמרו לה האנשים‪ ,‬נפשנו תחתיכם למות‪ ,‬אם לא תגידו‬
‫את דברנו זה‪ ,‬והיה בתת יהוה לנו את הארץ‪ ,‬ועשינו עמך חסד‬
‫ואמת" (יהושע ב‪ ,‬יג)‪.‬‬
‫מי שסובל ממצב רגשי רע נקרא מר נפש‪ ,‬כי הוא נהיה ממורמר‬
‫ברגשותיו בגלל הלחץ שיש על גופו‪" .‬ויאמרו אליו בני דן‪' ,‬אל‬
‫תשמע קולך עמנו‪ ,‬פן יפגעו בכם אנשים מרי נפש ‪,‬ואספתה נפשך‪,‬‬
‫ונפש ביתך'" (שפטים יח‪ ,‬כה)‪ .‬בני דן היו מרי נפש‪ ,‬כי הם‬
‫עוד לא הצליחו לכבוש את חלקת ארצם בתוך ארץ ישראל‪ ,‬ולכן‬
‫היה עליהם לחץ כלכלי‪ .‬לכן הם אמרו שהם מרי נפש‪ ,‬כי החוסר‬
‫הכלכלי דרש מהם לחיות בעוני‪ ,‬ואותו לחץ על גופם גם הביא‬
‫לרגשות של לחץ‪.‬‬

‫צעד לרפואת הנפש – עדיף מתוך על מר‬

‫"הוי האמרים לרע טוב ולטוב רע‪ ,‬שמים חשך לאור ואור לחשך‪,‬‬
‫שמים מר למתוק ומתוק למר" (ישעיהו ה‪ ,‬כ)‪ .‬המר הוא רע‪ ,‬כמו‬
‫שהחושך הוא רע‪ .‬המתוק הוא טוב‪ ,‬כמו שהאור הוא טוב‪ .‬לכן‬
‫עדיף לאכול ולשתות דברים מתוקים‪ ,‬טבעיים‪ ,‬מאשר לבחור‬
‫בדברים מרים‪ ,‬כמו אלכוהול‪ ,‬קפה ותה‪.‬‬
‫מאותה סיבה ישעיהו ניבא לאחז‪ ,‬מלך יהודה‪ ,‬שהוא רק ייתן‬
‫לבנו מאכלים מתוקים‪ ,‬כדי שהוא יהיה מסוגל להבדיל בין טוב‬
‫לרע‪ ,‬כי ככל שאוכלים מתוק במקום מר‪ ,‬זה גם משנה את ההרכב‬
‫של הנפש ועוזר לנפש לאהוב את הטוב באופן טבעי ולראות במר‬
‫וברע כדברים זרים‪" .‬הנה העלמה הרה‪ ,‬וילדת בן‪ ,‬וקראת שמו‬
‫'עמנו אל'‪ ,‬חמאה ודבש יאכל‪ ,‬לדעתו מאוס ברע ובחור בטוב"‬
‫(ישעיהו ז‪ ,‬יד)‪ .‬אכילת המאכלים המתוקים האלו‪ ,‬של חמאה‬
‫ודבש‪ ,‬במקום בשר ויין‪ ,‬היא זו שנתנה לבן של אחז להרגיש‬
‫שהרע הוא באמת רע והטוב הוא באמת טוב‪ ,‬במקום שהוא רק יבין‬
‫זאת בצורה שכלית‪.‬‬
‫זה ההבדל בין לדעת להבדיל בין טוב לרע ובין רק להבין על‬
‫ההבדל שיש בין שניהם – דעת היא הבנה שכבר חדרה לתוך הרגשות‬
‫ונהיתה חלק מן הרגשות של האדם‪ .‬לעומת זאת הבנה היא דבר‬
‫שנשאר בשכל‪ ,‬אבל עוד לא הצליחה לחדור לתוך הרגשות של האדם‬

‫‪31‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫משום שהוא עוד לא מספיק פעל על פי אותה הבנה‪ ,‬כדי לתכן‬

‫אותה כדעת רגשית‪.‬‬
‫מהדוגמה של אחז ניתן לראות שדברים קטנים‪ ,‬כמו מה שבוחרים‬
‫לאכול או לשתות‪ ,‬יכולים להשפיע על יציבות הנפש ואפילו על‬
‫היכולת להבדיל בין טוב לרע‪ .‬זאת משום שרפואה גופנית יכולה‬
‫גם להוליד רפואה מוסרית‪.‬‬
‫מובן שבימינו יש הרבה דברים שהם מתוקים באופן מלאכותי‪,‬‬
‫ואותם דברים הם לא המתוק שישעיהו דיבר עליו‪ ,‬כי הם לא באמת‬
‫טובים לנפש‪ ,‬וזאת משום שטמונים בהם חומרים רעילים‪ ,‬כמו‬
‫חומרים משמרים‪ ,‬חומרים נגד טיפוח‪ ,‬נגד התגבשות וכן הלאה‪.‬‬
‫מתוק אמיתי הוא מתוק טבעי‪ ,‬כמו התמר‪ .‬השם של הפרי מעיד על‬
‫כך כי המילה תמר היא גם הרכב של שתי מילים – תם מר – כי‬
‫המר תם מן התמר‪ ,‬ובמקומו רק נשאר מתוק‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬מי שמחליף מאכלים מרים במתוקים טבעיים יכול להמתיק‬
‫את גופו ולהפוך את גופו ורגשותיו ממרים למתוקים‪ .‬לעומת זאת‬
‫השותה דברים מרים‪ ,‬כמו אלכוהול‪ ,‬קפה ותה‪ ,‬פוגע באיזון‬
‫הנפש‪ ,‬ולכן הוא צריך להשתין הרבה‪ ,‬כי המר גורם לכך‬
‫שהחיוניות שלו תינזל החוצה ממנו‪.‬‬
‫הכי נכון הוא לאכול ירקות‪ ,‬פירות‪ ,‬דגנים‪ ,‬וקטניות בצורה‬
‫מאוזנת‪ ,‬כי גם עודף של מתוק יכול להיות רע לנפש‪.‬‬

‫פירות העושק הם גם מרים ורעים לנפש בטווח הארוך‬

‫נבואת ישעיהו מנבאת על הצורך שעם ישראל ינתק את עצמו מן‬
‫הרצח והעושק שנעשה נגד הבהמות‪ ,‬כי מי שיונק מאותו עושק‬
‫בסופו של דבר צריך לשלם מחיר על כך‪ .‬כמו שהוא בחר להתענג‬
‫על הכאב של אחרים‪ ,‬אותה דבר גם יקרה לו‪.‬‬
‫לכן אף על פי שהבן של המלך אחז המתיק את בשר נפשו כאשר הוא‬
‫אכל חמאה ודבש‪ ,‬יום יבוא והדרך הכי מהירה לעשות כן יהיה‬
‫לאכול פירות מתוקים‪ ,‬כמו תמרים ושקדים‪ ,‬במקום מאכלים מן‬
‫החי‪ .‬אינני יודע אם היום הזה הגיע לנו במדינת ישראל‬
‫המערבית כי יש עלינו משימה הרבה יותר חשובה של להתנתק מפרי‬
‫העושק שהמערב עשה נגד עמים רבים דרך הקולוניאליזם‬
‫ואימפריאליזם‪ .‬הדרך להתנתק מן העושק של המערב ידרוש מהרבה‬
‫מאיתנו להשען יותר על השימוש בבהמות כדי שהם יהיו תחליף‬
‫לכלים ולמאכלים המלאכותיים של המערב‪.‬‬
‫ככל שהעם יתנתק מהכלים של המערב וישתמש יותר בבהמות‪ ,‬אז‪,‬‬
‫עם הזמן‪ ,‬הוא גם יבין יותר איך להתנתק מפרי העושק הנעשה‬
‫נגד הבהמות‪ ,‬וכך הדרך לקיים את הגדלת התורה שיש בנבואת‬

‫‪32‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫ישעיהו יהיה יותר ברורה "כי יהוה חפץ למען צדקו‪ ,‬יגדיל‬
‫תורה ויאדיר" (ישעיהו מב‪ ,‬כא)‪.‬‬
‫{יהוה מגדיל על מצוות הצדק של נבואת משה כאשר הוא מדבר על‬
‫הצורך להחליף מר במתוק‪ ,‬והוא מאדיר ממנו את המצוות שדיברו‬
‫על חומרניות מיותרת כאשר הוא מבטל את אותם מצוות‪ ,‬דרך‬
‫הנבואה של ישעיהו‪ .‬לכן המילה אדיר היא אד יר – הוא יורה‬
‫מהתורה את האד שהיה בו‪ ,‬שהוא ביטוי לחומרניות‪ ,‬כדי לעשות‬
‫את התורה לתורה יותר קדושה וצודקת‪.‬‬
‫"ואד יעלה מן הארץ והשקה את כל פני האדמה" (בראשית ב‪ ,‬ו)‪.‬‬
‫האד של חומרניות הוא נצרך כדי לזון את החיים‪ ,‬אבל אם האדם‬
‫בוחר בחומרניות מיותרת‪ ,‬אז אותו דבר יכול להרוג אותו במקום‬
‫להחיות אותו‪ ,‬כמו שאיש שמן יכול לסבול ממחלות לב משום שהוא‬
‫נוטה לאכול יותר מדי‪}.‬‬
‫למה כל כך חשוב להתנתק מפרי העושק של המערב? כי אם צריך‬
‫להתנתק מפרי העושק הנעשה נגד בהמות‪ ,‬אז כל שכן שצריך לעשות‬
‫כך לגבי פרי העושק שבוצע נגד בני אדם‪ ,‬ואותה ניתוק צריכה‬
‫להיות הראשונה בסדר העדיפויות שלנו‪ .‬נכון לזכור שהם רק‬
‫הצליחו לפתח את כל הטכנולוגיות והמדע שלהם בגלל אותו עושק‪.‬‬
‫מי שמצליח להתנתק מכל הטכנולוגיות האלו גם מנתק את עצמו מן‬
‫המחיר שבא עקב אותה שותפות עקיפה עם העושק‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬אף על פי שעדיף לאכול מתוק על מר‪ ,‬בכל זאת יהיה עדיף‬
‫לאכול שקד מאשר סוכר טבעי‪ ,‬אפילו שהשקד מרגיש פחות מתוק‬
‫מהסוכר‪ .‬למה? כי הסוכר הוא פרי היצירה של המערב‪ ,‬שהעביד‬
‫הרבה עבדים כדי לפתח את תהליך היצירה של הסוכר‪ .‬הרבה עבדים‬
‫היו צריכים לסבול בשדות הסוכר עד שבני עמלק המציאו כלים‬
‫כדי לקחת את מקומם של העבדים בשדה‪ ,‬וכך להעביר את העבדים‬
‫לעבודות אחרות‪ .‬אותו עושק הוא טומאה רוחנית שדובק לסוכר‬
‫ולמי שאוכל אותה‪.‬‬
‫טומאת העושק שדובקת לסוכר היא אולי גם מה שגורמת להרבה‬
‫יצרנים של סוכר להלבין אותו בעזרת העצמות של בהמות‪ .‬כך‪,‬‬
‫היניקה מן המערב גוררת אתו עושק של בני אדם וגם של בהמות‪,‬‬
‫גם כאשר הדבר הזה לא מתבצע מול העיניים‪.‬‬
‫נבואת ישעיהו מעידה שחלק מתהליך ההתנתקות של עם ישראל‬
‫מהמערב ידרוש מאיתנו להשען יותר על בהמות כתחליף לאותם‬
‫כלים המערבים‪ ,‬וזאת המשמעות לאמירה "והיה השרון לנוה צאן‬
‫ועמק עכור לרבץ בקר‪ ,‬לעמי אשר דרשוני" (ישעיהו סה‪ ,‬י)‪.‬‬
‫השרון יהיה נוה צאן כי שם בני ישראל הצדיקים יבחרו להיות‬
‫רועי צאן כדי להתנתק ממערכות העושק של הרשעים‪ .‬מי שיסרב‬
‫לעשות כן‪ ,‬בגלל שהוא ירצה להמשיך להשתמש בכלים של המערב‪,‬‬
‫יהיה דומה לעכן בן זרח‪ ,‬שבחר לקחת מן השלל של יריחו אפילו‬
‫שהוא היה אמור להחרים אותו‪.‬‬

‫‪33‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫"ויען עכן את יהושע‪ ,‬ויאמר‪' ,‬אמנה‪ ,‬אנכי חטאתי ליהוה אלהי‬

‫ישראל‪ ,‬וכזאת וכזאת עשיתי‪ .‬ואראה בשלל אדרת שנער אחת טובה‪,‬‬
‫ומאתים שקלים כסף‪ ,‬ולשון זהב אחד‪ ,‬חמשים שקלים משקלו‪,‬‬
‫ואחמדם ואקחם והנם טמונים בארץ‪ ,‬בתוך האהלי‪ ,‬והכסף תחתיה‪.‬‬
‫וישלח יהושע מלאכים וירצו האהלה‪ ,‬והנה טמונה באהלו והכסף‬
‫תחתיה‪ .‬ויקחום מתוך האהל ויבאום אל יהושע ואל כל בני‬
‫ישראל‪ ,‬ויצקם לפני יהוה‪ .‬ויקח יהושע את עכן בן זרח ואת‬
‫הכסף ואת האדרת ואת לשון הזהב ואת בניו ואת בנתיו ואת שורו‬
‫ואת חמרו ואת צאנו ואת אהלו ואת כל אשר לו‪ ,‬וכל ישראל עמו‪,‬‬
‫ויעלו אתם עמק עכור‪ .‬ויאמר יהושע‪' ,‬מה עכרתנו‪ ,‬יעכרך יהוה‬
‫ביום הזה'‪ .‬וירגמו אתו כל ישראל‪ ,‬אבן‪ ,‬וישרפו אתם באש‪,‬‬
‫ויסקלו אתם באבנים‪ ,‬ויקימו עליו גל אבנים גדול עד היום‬
‫הזה‪ ,‬וישב יהוה מחרון אפו‪ .‬על כן קרא שם המקום ההוא 'עמק‬
‫עכור' עד היום הזה" (יהושע ז‪ ,‬כ)‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬צמחונות וטבעונות אמיתית הוא כאשר קודם מתנתקים‬
‫מהכלים ומדעים שהרשעים בנו על גבי הסבל של בני אדם‪ ,‬כי‬
‫אותם כלים הם חרם באותה מידה שעמלק הוא חרם – צריך לזרוק‬
‫אותם‪ ,‬במקום להמשיך להשתמש בהם‪ .‬לפעמים‪ ,‬לעשות כן דורש‬
‫להשתמש בבהמות כדי שהם יהיו תחליף לחיים העירונים‪ ,‬ולכלים‬
‫המערבים‪ .‬זה הדרך לצמחונות וטבעונות אמיתית‪.‬‬
‫אבל‪ ,‬עם זאת‪ ,‬נכון לזכור שעדיף לבחור באכילה טבעונית כאשר‬
‫זה אפשרי כי אם אוכלים את הפירות‪ ,‬ירקות‪ ,‬עלים‪ ,‬דגנים‪,‬‬
‫קטניות‪ ,‬ואגוזים הנכונים אז לא אמור להיות צורך לאכול חלב‬
‫או דבש‪ ,‬וכל שכן‪ ,‬לא לאכול בשר‪{ .‬לגבי נעלי עור‪ ,‬עוד לא‬
‫שמעתי על תחליף טבעי לנעלי עור‪ ,‬אבל אולי יש ואני לא משעתי‬
‫עליו‪}.‬‬

‫שומן של עושר גם מערל את לב‬

‫שירת האזינו (המופיעה בסוף ספר דברים) וגם נבואת ישעיהו‬
‫מעידות שהעושר הוא גם סוג של ערלה ללב משום שחומרניות יתר‬
‫מעכבת את יכולת האדם לדעת את האמת (כמציאות רגשית); העשיר‬
‫אולי יוכל להבין את האמת בצורה שכלית ומנותקת ממציאות‬
‫חייו‪ ,‬אבל הוא יתקשה לדעת אותו‪ ,‬בצורה רגשית‪.‬‬
‫"וישמן ישרון‪ ,‬ויבעט‪ .‬שמנת‪ ,‬עבית‪ ,‬כשית‪ ,‬ויטש אלוה עשהו‪,‬‬
‫וינבל צור ישעתו" (דברים לב‪ ,‬טו)‪.‬‬
‫"השמן לב העם הזה‪ ,‬ואזניו הכבד‪ ,‬ועיניו השע‪ ,‬פן יראה‬
‫בעיניו‪ ,‬ובאזניו ישמע‪ ,‬ולבבו יבין‪ ,‬ושב‪ ,‬ורפא לו" (ישעיהו‬
‫ו‪ ,‬י)‪.‬‬
‫הדיבור על שומן בשני הפסוקים הללו הוא לא רק שומן הגוף‪,‬‬
‫אלא גם שומן העושר‪ ,‬כי המילה שמן היא ביטוי לעושר שמביא‬

‫‪34‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫אתו קלקולים מוסרים‪ .‬כמו ששומן הגוף הוא עודף של אוכל‬

‫שהגוף אוגר בתוכו כדי לשמור אותו לזמנים של רעב‪ ,‬אנשים גם‬
‫בוחרים לעבוד יותר מדי קשה ולאגור רכוש משום שהם חושבים‬
‫שהעושר יעזור להם בזמנים של משבר כלכלי‪ .‬לכן העושר הוא סוג‬
‫של שומן‪ ,‬אף על פי שהוא שומן רכושני‪.‬‬
‫המוקש שיש בעושר הוא שאיש שמשמין את עצמו בשומן גופני‬
‫ובעושר גם אוטם את נפשו מן היכולת לחוש בצדק – בצד הדק של‬
‫המציאות‪ .‬הבחירה להעיב את גופו ולעבות את רכושו גם מקשה על‬
‫היכולת שלו לחוש בדברים שהם לא עבים‪ .‬זה איך ששומן העושר‬
‫והגוף גורמים לאדם להתרגל כל כך בתענוגים כבדים שהאוזניים‬
‫שלו כבר לא רוצות לשמוע או לציית לדברי הצדק של התורה –‬
‫"השמן לב העם הזה‪ ,‬ואזניו הכבד‪ ,‬ועיניו השע‪ ,‬פן יראה‬
‫בעיניו‪ ,‬ובאזניו ישמע‪ ,‬ולבבו יבין‪ ,‬ושב‪ ,‬ורפא לו" (ישעיהו‬
‫ו‪ ,‬י)‪.‬‬
‫ככל שהוא התרגל לדרך חיים של עבות‪ ,‬גם יהיה לו יותר קשה‬
‫להקשיב לצד הדק של התורה – לצדקה שלו‪ .‬זו הסיבה שהרבה‬
‫אנשים במערב גם יתחילו לשנוא את נבואת ישעיהו‪ ,‬ככל שנבואתו‬
‫מתקיימת‪.‬‬

‫המראה החיצוני לא מעיד על צדק או חוסר צדק‬

‫השומן הגופני הוא ביטוי מזערי לשומן‪ ,‬כי השומן הכי גדול של‬
‫ימינו הוא העושר‪ ,‬ולפעמים העשירים הם דווקא אלו שיש להם‬
‫גוף רזה ושרירי כי הם מוצאים דרך להכריח אחרים לעשות את‬
‫העבודה בשבילם‪ ,‬וכך יש להם יותר זמן להתעמל בחדר כושר‬
‫ולחטב גוף רזה או שרירי‪.‬‬
‫לעומת זאת העניים הם לפעמים אלו שסובלים מעודף משקל בארצות‬
‫הברית‪ ,‬כי הם אוכלים יותר מדי מרוב הלחץ הכלכלי שיש עליהם‪.‬‬
‫לכן אין קשר בין מראה חיצוני לצדק‪ ,‬אבל יש קשר בין עושר‬
‫לחוסר צדק‪ .‬זה גם למה שהשמן האמיתי הוא לא העני שאולי סובל‬
‫מגוף שמן‪ ,‬אלא העשיר‪ ,‬גם כאשר יש לו גוף רזה‪.‬‬
‫אבל יש קושיה אחת על מה שנכתב כאן‪ :‬לא כל העשירים הם‬
‫רשעים‪ ,‬ולא כל העניים הם צדיקים‪.‬‬
‫לדוגמה‪ ,‬הרבה מהנאו‪-‬נאצים בארצות הברית הם רשעים וגם‬
‫עניים‪ .‬הם אוהבים את הדרוויניזם החברתי של היטלר‪ ,‬עם‬
‫הדיבור שלו על לרצוח ולעשוק את החלשים‪ ,‬אפילו שהרבה מהם‬
‫סובלים מחולשה כלכלית בעצמם‪.‬‬
‫לכן אין לאהוב מישהו שנולד כעני ולשפוט מישהו שנולד כעשיר‬
‫רק בגלל שהם נולדו כך‪ ,‬אלא צריך לשפוט אנשים לפי הבחירות‬

‫‪35‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫שהם עושים כמבוגרים‪ .‬האם הוא בחר להמשיך לעשוק אחרים כדי‬
‫להישאר עשיר‪ ,‬או האם הוא בחר לעזוב את הדרך הזו? האם הוא‬
‫בחר להמשיך להיות חלק מחברה שעושה ככה‪ ,‬או מצא דרך לעזוב‬
‫אותה? זה צריך להיות מבחן הצדק כי נאמר‪" ,‬לא תעשו עול‬
‫במשפט‪ :‬לא תשא פני דל‪ ,‬ולא תהדר פני גדול – בצדק תשפט‬
‫עמיתך" (ויקרא יט‪ ,‬טו)‪ .‬אין להעדיף את הדל רק בגלל שהוא‬
‫דל‪ ,‬ולא את העשיר רק בגלל שהוא עשיר‪.‬‬

‫בגדים בוגדים כי הם משמינים‬

‫"מכנף הארץ‪ ,‬זמרת שמענו‪ ,‬צבי לצדיק‪ .‬ואמר‪' ,‬רזי לי רזי לי‪,‬‬
‫אוי לי – בגדים בגדו‪ ,‬ובגד בוגדים בגדו'" (ישעיהו כד‪ ,‬טז)‪.‬‬
‫במצבי קור וחום קיצוניים הבגדים יכולים להציל את האדם‬
‫ממוות‪ .‬אבל האם זה נכון לגבי הלבוש היום יומי של הבגדים‪,‬‬
‫גם כאשר אין מזג אוויר קיצוני?‬
‫לא‪ ,‬כי הבגדים מחסירים מן האדם מגע ישיר עם שני דברים דקים‬
‫שמאוד יכולים לעזור לו לפתח כוח צדקה‪ :‬חשיפה אל קרני השמש‬
‫וחשיפה אל הקור‪.‬‬
‫קרני השמש נותנים לגוף להתחמם בצורה דקה‪ ,‬במקום שהאדם‬
‫יצטרך לאכול הרבה אוכל כדי לחמם את גופו‪ .‬במקום לאכול לחם‬
‫כדי להתחמם – ל חם – הוא יכול להתחמם מהכוח הדק של קרני‬
‫השמש – מן הצד הדק של המציאות – צדקה‪.‬‬
‫נוסף על כך המגע של העור עם השמש גם נותן לגוף לייצר‬
‫חומרים חשובים לרפואתו‪ ,‬שלא כל כך נמצאים באוכל רגיל‪ .‬אותם‬
‫חומרים נותנים כוח לשרירים הקטנים שיש בתאי הגוף‪ ,‬כדי לתת‬
‫לאדם כוח שרירי שהוא דק ותמידי‪ ,‬שזה שונה מהשרירים‬
‫הגדולים‪ ,‬שרק יכולים לספק כוח מהיר וחולף‪.‬‬
‫אותם שרירים דקים בתאי הגוף הם גם אלו שמקבצים את כלי הדם‬
‫וחלקים אחרים של הגוף כאשר האדם חושף את העור שלו לקור‪.‬‬
‫הקיבוץ הדק הזה הוא אחד מהדרכים הכי חשובים שבו הגוף יכול‬
‫לבער מקרבו את החומרים הרעילים שנכנסו לתוכו וכך להיטהר‪.‬‬
‫מכיוון שהשרירים הדקים הללו פועלים בצורה דקה ותמידית‪ ,‬זה‬
‫אולי נותן למי שחושף את עצמו לשמש ולקור להיות רזה וחזק‬
‫בצורה תמידית‪ ,‬בלי שהוא יצטרך להפעיל את השרירים הגדולים‬
‫שלו באימונים וריצות בחדר כושר‪ .‬כך הוא יכול לפתח לעצמו‬
‫כוח דק ותמידי‪ ,‬שיהיה תחליף לכוח העב והחולף של השרירים‬
‫הגדולים שיש בגופו‪.‬‬
‫השימוש המופרז בבגדים גם גורם להרבה מערבים לגדל הרים של‬
‫שומן בגופם משום שהם מרבים לברוח מהקור והחום כאשר הם‬

‫‪36‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫יושבים כל היום במשרד ובבית וכאשר הם מדליק את המזגן וכאשר‬

‫הם לובשים בגדים ארוכים‪ .‬בדרך כלל אותם הרים של שומן גם‬
‫נמצאים בחלקי הגוף שהם נוטים לכסות הכי הרבה – הבטן‬
‫והישבן‪ .‬חלקי הגוף היחידים שאולי נשארים רזים אצלם הם‬
‫הפנים והזרועות‪ ,‬משום שאלו הם חלקי הגוף שמקבלים הכי הרבה‬
‫חשיפה לשמש ולקור‪ .‬כך הבגד שהאיש המערבי לובש בוגד בו‪,‬‬
‫במקום לעזור לו‪.‬‬
‫"מכנף הארץ‪ ,‬זמרת שמענו‪ ,‬צבי לצדיק‪ .‬ואמר‪' ,‬רזי לי רזי לי‪,‬‬
‫אוי לי – בגדים בגדו‪ ,‬ובגד בוגדים בגדו'" (ישעיהו כד‪ ,‬טז)‪.‬‬
‫לכן צריך להחליף את הבגדים הארוכים בבגדים קצרים‪.‬‬

‫הדרך לרפואה ותשובה היא להפסיק לבגוד בגופנו‬

‫"הראשנות מאז הגדתי‪ ,‬ומפי יצאו ואשמיעם; פתאם עשיתי‪,‬‬
‫ותבאנה‪ .‬מדעתי‪ ,‬כי קשה אתה‪ ,‬וגיד ברזל ערפך‪ ,‬ומצחך נחושה‪.‬‬
‫ואגיד לך מאז – בטרם תבוא השמעתיך – פן תאמר‪' ,‬עצבי עשם‪,‬‬
‫ופסלי ונסכי צום'‪ .‬שמעת 'חזה כלה'‪ ,‬ואתם‪ ,‬הלוא תגידו‪.‬‬
‫השמעתיך חדשות מעתה‪ ,‬ונצרות ולא ידעתם‪ .‬עתה נבראו‪ ,‬ולא‬
‫מאז‪ ,‬ולפני יום‪ ,‬ולא שמעתם – פן תאמר‪' ,‬הנה‪ ,‬ידעתין'‪ .‬גם‬
‫לא שמעת‪ ,‬גם לא ידעת‪ ,‬גם‪ ,‬מאז‪ ,‬לא פתחה אזנך‪ ,‬כי ידעתי‬
‫בגוד תבגוד‪ ,‬ופשע מבטן קרא לך‪ .‬למען שמי אאריך אפי ותהלתי‬
‫אחטם לך‪ ,‬לבלתי הכריתך‪ .‬הנה צרפתיך‪ ,‬ולא בכסף; בחרתיך בכור‬
‫עני‪ .‬למעני למעני אעשה‪ ,‬כי איך יחל! וכבודי לאחר לא אתן"‬
‫(ישעיהו מח‪ ,‬ג)‪.‬‬
‫פה יהוה מדבר אל דור שראה חורבן ואומר לו שהסיבה שהוא כל‬
‫כך מתקשה להיות נאמן לתורת יהוה היא בגלל שהוא נוטה להלביש‬
‫על עצמו בגדים ("בגוד תבגוד") ולאכול דברים רעים ("ופשע‬
‫מבטן קרא לך")‪.‬‬
‫לשני האמירות הללו יש משמעות כפולה כי הבחירה להתעלם מן‬
‫החום‪ ,‬הקור‪ ,‬והשרירים הדקים של הגוף גם גורמת לדור חוטא‬
‫למקד את מבטו על העושר‪ ,‬על הבית הגדול (שהוא סוג של בגד‬
‫גדול)‪ ,‬ועל התעמלות ואכילת דברים עבים‪ ,‬כדי שהוא יוכל לפתח‬
‫את השרירים העבים של הגוף‪ .‬אותה רדיפה אחרי הצד העב של‬
‫המציאות היא זו שגם גורמת לדור כזה לבגוד בברית שיש בין‬
‫ישראל ובין יהוה‪ ,‬כאשר הם בוגדים במצוות הצדק שיש בתורתו‪.‬‬
‫גם לאמירה "ופשע מבטן קרא לך" יש משמעות כפולה‪ ,‬כי הסיבה‬
‫שהדור החוטא הזה בוחר להכניס אוכל רע לבטן שלו היא משום‬
‫שההורים שלהם אמרו להם לעשות כך מאז שהם נולדו – הם למדו‬
‫לבגוד בבגדים עבים ולאכול דברים עבים מהיום הראשון שבו הם‬
‫נולדו – "מבטן"‪.‬‬

‫‪37‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫יהוה אומר שהדרך שלו לעורר דור כזה לעזוב את המנהגים העבים‬
‫האלו היא על ידי כך שהוא מביא עליהם עוני‪ ,‬כי אם אין להם‬
‫הרבה כסף‪ ,‬אז גם לא יהיה להם אפשרות לבגוד בבית עבה ורכב‬
‫עבה‪ ,‬ואולי גם לא בבגדים עבים‪ ,‬וגם לא יהיה להם אפשרות‬
‫לקנות מאכלים עבים‪ ,‬כמו בשר ויין‪ .‬כך‪ ,‬העוני אולי יכריח‬
‫לפחות חלק מהם לפתח לעצמם חיים של צדק – צד דק – עם בגדים‬
‫דקים‪ ,‬שחושפים את העור שלהם לשמש ולקור‪ ,‬ועם שרירים דקים‬
‫שיתנו להם גוף רזה וחזק‪.‬‬
‫מדד העושק‪ :‬הברכה שבאה כאשר בוחרים להפסיק להשתמש כל כך‬
‫בבגדים היא דוגמה לאיך שהעושק גורר אתו קללה וחולי‪ .‬אולם‬
‫השואל אולי יכול לשאול‪" ,‬אם אני לובש פחות בגדים בקור‪ ,‬אז‬
‫זה עלול לגרום לי לאכול יותר‪ .‬אולי עדיף שאני אלבש בגד‬
‫עבה‪ ,‬כדי לא לאכול כל כך הרבה"‪ .‬התשובה לכך היא שאוכל טבעי‬
‫וטבעוני הוא הרבה יותר דק מאשר בגד‪ ,‬אפילו אם יותר זול‬
‫לקנות בגד מאשר אוכל‪ .‬זה כך כי התהליך של יצירת בגדים דורש‬
‫הרבה יותר עבודה מאשר התהליך של גידול אוכל‪ .‬בעבר היה יותר‬
‫קל לראות את זה‪ ,‬כאשר היו יוצרים בגדים עם הידיים‪ ,‬אבל גם‬
‫בימינו יכולים להבין את זה‪ ,‬כי התהליך של יצירת בגדים‬
‫בימינו רק נהיה כל כך זול בגלל שמשתמשים בכלים ומדעים של‬
‫המערב העמלקי‪ .‬הטכנולוגיה הזו נושאת איתה את טומאת עמלק‪,‬‬
‫יחד עם הרצח ועושק שהוא עשה לעמים רבים‪ .‬השימוש בכלים האלו‬
‫גורר אתו עוד יותר עושק‪ ,‬אפילו אם הוא מתבצע בדרכים יותר‬
‫עקיפות ונסתרות מאשר מה שהיה נגד העבדים החטופים מאפריקה‪.‬‬
‫הדרגתיות‪ :‬כמו בהרבה מהעצות ומצוות של נבואת ישעיהו‪ ,‬גם‬
‫בדרך הזו עדיף לפעול בהדרגה‪ ,‬כדי שקרני השמש לא ישרפו את‬
‫העור‪ ,‬או שקור חזק מדי לא יגרום לאדם לחלות‪ .‬גם נכון לזכור‬
‫שככל שנחשפים יותר לשמש‪ ,‬אז יש פחות צורך לאכול‪ ,‬וככל‬
‫שנחשפים יותר לקור‪ ,‬אז צריכים לאכול יותר‪ .‬אף על פי כן‪,‬‬
‫עדיף לאכול יותר ולחשוף את הגוף לקור טבעי‪ ,‬כדי לרכוש‬
‫עוצמה גופנית‪ ,‬מאשר לאכול פחות ולהישאר עם גוף חלש ותלוי‬
‫בבגדים‪.‬‬

‫מתי לחשוף הגוף ומתי לא?‬

‫"הכזה יהיה צום אבחרהו?! יום ענות אדם נפשו‪ ,‬הלכף כאגמן‬
‫ראשו‪ ,‬ושק ואפר יציע – הלזה תקרא צום‪ ,‬ויום רצון ליהוה?!‬
‫{לא‪ ,‬אני לא רוצה בזה} הלוא זה צום אבחרהו‪ :‬פתח חרצבות‬
‫רשע‪ ,‬התר אגדות מוטה‪ ,‬ושלח רצוצים חפשים‪ ,‬וכל מוטה תנתקו‪.‬‬
‫הלוא פרס לרעב לחמך‪ ,‬ועניים מרודים תביא בית‪ ,‬כי תראה ערם‪,‬‬
‫וכסיתו‪ ,‬ומבשרך לא תתעלם‪ .‬אז יבקע כשחר אורך‪ ,‬וארכתך מהרה‬
‫תצמח‪ ,‬והלך לפניך צדקך‪ ,‬כבוד יהוה יאספך" (ישעיהו נח‪ ,‬ה)‪.‬‬

‫‪38‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫אם רואים מישהו שסובל מהקור והחום – ערם – אז נכון לשאול‬

‫אותו אם הוא רוצה בגד‪ ,‬ואם הוא אומר כן‪ ,‬לתת לו – "כי תראה‬
‫ערם‪ ,‬וכסיתו"‪ .‬אם הוא סובל מזה‪ ,‬אז הוא ערם מזה‪ ,‬ואז יש‬
‫צורך להלביש אותו‪.‬‬
‫אבל מה אם אתה לא סובל מהחשיפה לחום ולקור‪ ,‬אלא זה רק‬
‫מרגיש קצת לא נעים בהתחלה? אז "ובמשרך לא תתעלם"‪ .‬במקום‬
‫לכסות את הבשר שלך בבגדים וכך להתעלם ממנו‪ ,‬עדיף לחשוף‬
‫אותו לשמש ולקור כדי לרפא אותו‪.‬‬

‫בגד עבה וארוך גורם ליותר זנות מאשר בגד דק וקצר‬

‫האיש הדתי שקורא הדיבורים נגד בגדים אולי יגיד‪" ,‬אם בנים‬
‫ובנות יתחילו להסתובב בלי בגדים צנועים‪ ,‬אז זה אולי יגרום‬
‫להם לזנות‪ ,‬אחד עם השני‪".‬‬
‫אם הם ממשיכים ללכת אחרי הטעויות של דורות קודמים או לאמץ‬
‫לעצמם תרבויות זרות‪ ,‬אז החשיפה אכן עלולה לגרום לחלק מהם‬
‫לזנות משום שהם בחרו לא להקשיב לכל כך הרבה מצוות אחרות‬
‫מנבואת משה וישעיהו‪.‬‬
‫אולם האמת היא שגם אם הם ילבשו בגדים עבים וארוכים למען‬
‫הצניעות‪ ,‬הם בכל זאת ימצאו דרך לזנות‪ ,‬כי הרצון הפנימי‬
‫שלהם יהיה לעשות כך‪ .‬בגדים "צנועים" לא יעקרו מהם את הרצון‬
‫לזנות‪ ,‬אבל לחשוף את הגוף לשמש ולקור כן יכול לעזור לעקור‬
‫את הרצון הזה מהם‪ ,‬כי רפואת הגוף היא אחד מהדברים שנותן‬
‫מספיק מרגוע נפשי כדי להפסיק לרצות זנות‪.‬‬
‫לכן נבואת ישעיהו אומרת באופן די ברורה שבגדים "צנועים" לא‬
‫באמת עוזרים לצניעות‪ ,‬אלא מעודדים את הבנים והבנות לזנות‬
‫בדרכים יותר נסתרות‪:‬‬
‫"ויאמר יהוה‪' ,‬יען כי גבהו בנות ציון‪ ,‬ותלכנה נטוות גרון‬
‫ומשקרות עינים; הלוך וטפף תלכנה‪ ,‬וברגליהם תעכסנה‪ .‬ושפח‬
‫אדני קדקד בנות ציון‪ ,‬ויהוה פתהן יערה‪ .‬ביום ההוא יסיר‬
‫אדני את תפארת העכסים והשביסים והשהרנים; הנטפות והשירות‬
‫והרעלות; הפארים והצעדות והקשרים ובתי הנפש והלחשים;‬
‫הטבעות ונזמי האף; המחלצות והמעטפות והמטפחות והחריטים‬
‫והגלינים והסדינים והצניפות והרדידים‪ .‬והיה תחת בשם מק‬
‫יהיה‪ ,‬ותחת חגורה נקפה‪ ,‬ותחת מעשה מקשה קרחה‪ ,‬ותחת פתיגיל‬
‫מחגרת שק‪ ,‬כי תחת יפי‪...‬והיה הנשאר בציון והנותר בירושלם –‬
‫'קדוש' יאמר לו‪ ,‬כל הכתוב לחיים בירושלם‪ .‬אם רחץ אדני את‬
‫צאת בנות ציון‪ ,‬ואת דמי ירושלם ידיח מקרבה‪ ,‬ברוח משפט‬
‫וברוח בער" (ישעיהו ג‪ ,‬טז)‪.‬‬

‫‪39‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫כאן יהוה מתאר שלושה דרכים שבהן הבנות מתנהגות בצניעות‬

‫שקרית‪:‬‬
‫א‪ .‬הן מביטות למטה כאשר הן הולכות ברחוב‪ ,‬כדי להראות‬
‫לכולם שהן אינן רוצות לראות את הבנים‪ ,‬תוך כדי שהן‬
‫באמת רוצות לזנות איתם‪ .‬לכן הן ילבשו תכשיט הנקרא עכס‬
‫על הרגליים‪ ,‬כדי לעשות רעש כאשר הן הולכות וכך למשוך‬
‫את הבנים להביט אליהן ולזנות אתן‪ .‬נעליים שגורמים‬
‫להרבה רעש כאשר הולכים כאשר הולכים איתם הם תחליף‬
‫מודרני לתכשיט העכס‪.‬‬
‫ב‪ .‬הן ילבשו (או כבר לובשות) רשימה ארוכה של בגדים עבים‬
‫וארוכים‪ ,‬כדי להציג את עצמן כצנועות‪ .‬לכן חלק מהמשפט‬
‫עליהם יהיה כאשר "יסיר אדני את תפארת" של כל הבגדים‬
‫העבים הללו‪ ,‬אפילו שחלק מאותם בגדים ברשימה הזו הם‬
‫בגדים שאמורים לעודד צניעות‪ ,‬כמו "הרעלות"‪ .‬הרעלות‬
‫והשמלות הארוכות לא באמת תורמות לצניעות‪ ,‬ולכן יהוה‬
‫יסיר את התפארת שלהם‪ ,‬כאשר הוא יגלה לעיני כולם איך‬
‫שהבנות שלבשו כך בכל זאת מצאו דרך לזנות עם הבנים‪.‬‬
‫ג‪ .‬דרך שלישית של צניעות שקרית תהיה כאשר הבנות ישכבו עם‬
‫הבנים בדרכי סדום‪ ,‬כדי לשמור על הבתולין שלהם בצורה‬
‫שקרית‪ .‬לכן הנבואה אומרת "ויהוה פתהן יערה"‪ ,‬כי הוא‬
‫יכריח אותן לחשוף את כל חלקי גופן‪ ,‬כדי שכולם יראו את‬
‫הנזק הגדול שהן עשו לגופם כאשר הן שכבו עם הבנים בדרך‬
‫של סדום‪ .‬מאותה סיבה יהוה גם אומר שתושבי ירושלים רק‬
‫יזכו לכינוי הכבוד של "קדוש" בתנאי הזה‪" :‬אם רחץ אדני‬
‫את צאת בנות ציון"‪ .‬תושבי ירושלים רק יזכו להיקרא‬
‫קדושים כאשר הבנות יפסיקו להתנהג בצניעות עבה ושקרית‪,‬‬
‫כי אותה דרך של שקר היא זו שגם תגרום להן לשכב עם‬
‫הבנים מאיפה שהצואה יוצאת‪ ,‬במקום בדרך הרגילה‪.‬‬
‫לכן הדרך שאיש או אישה יכולים לשמור על עצמם מלזנות היא‬
‫בלקיים את דרישות הצדק של תורת יהוה‪ ,‬ולא לנסות להעיב על‬
‫תורתו‪ .‬כך‪ ,‬רגשי הטהרה יהיו מה שיעצרו את הצדיק והצדיקה‬
‫מלחטוא‪ ,‬במקום להשתמש בבגדים עבים כדי להשיג את זה‪.‬‬
‫הבגדים לא יצליחו לעשות כן‪ ,‬כי בגד הוא בסופו של דבר חפץ‬
‫חיצוני שאישה שמה על עצמה – אם היא רוצה לזנות‪ ,‬הבגד לא‬
‫יעצור אותה וגם לא אותו‪ .‬לכן נבואת ישעיהו מצווה שהדרך‬
‫להישמר מזנות היא בלטהר את המחשבות ורגשות‪ ,‬כאשר נותנים‬
‫לגוף לקבל רפואה דרך חשיפה לשמש ולקור‪.‬‬
‫כך הבנים והבנות לא יזנו משום שהם לא ירצו לזנות‪ ,‬ולא בגלל‬
‫שהכריחו אותם ללבוש בגדים עבים‪.‬‬
‫זו האמת‪ ,‬גם אם יהיו בוגדים שיבחרו לבגוד בשאר מצוות‬
‫התורה‪ ,‬תוך כדי שהם רק בוחרים ללכת עם עור חשוף ורצון‬
‫לזנות‪ ,‬כמו שהחילונים עושים בימינו‪ .‬צריך לקיים את כל‬
‫‪40‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫המצוות של יהוה‪ ,‬במקום רק לבחור בכמה בודדים מהם‪ ,‬תוך כדי‬

‫שמרקנים את אותן מצוות מהתוצאה הרצויה שלהם כאשר עושים‬
‫חטאים אחרים‪.‬‬

‫הרגשות הדקות – רוח הרגש יכולה לחוש בדק‬

‫כמו שיש שרירים דקים ובגדים דקים‪ ,‬גם יש רגשות דקים‪ .‬אותם‬
‫רגשות דקים באים לידי ביטוי כאשר הרוח‪/‬הרגש חש בדברים דקים‬
‫שהחושים הרגילים‪ ,‬כמו ראיה ושמיעה‪ ,‬אינם יכולים לקלוט‪.‬‬
‫לדוגמה‪ ,‬יש סיפורים על אנשים שהרגישו כאשר דבר רע קרה‬
‫לקרוב משפחה שלהם‪ ,‬אפילו שזה לא קרה מול עיניהם‪ .‬בתורה‬
‫מסופר שגם בעל יכול לפעמים לחוש בכך שאשתו בגדה בו‪ ,‬אפילו‬
‫שזה לא נעשה מול עיניו‪ .‬אותו רגש של חשד נקרא רוח קנאה‪ ,‬כי‬
‫הבעל נהיה קנאי לכך שאשתו הייתה צריכה להיות נאמנה לו‪.‬‬
‫"איש איש‪ ,‬כי תשטה אשתו‪ ,‬ומעלה בו מעל‪ ,‬ושכב איש אתה שכבת‬
‫זרע‪ ,‬ונעלם מעיני אישה‪ ,‬ונסתרה‪ ,‬והיא נטמאה‪ ,‬ועד אין בה‪,‬‬
‫והוא לא נתפשה‪ .‬ועבר עליו רוח קנאה‪ ,‬וקנא את אשתו‪ ,‬והוא‬
‫נטמאה‪ ,‬או עבר עליו רוח קנאה‪ ,‬וקנא את אשתו‪ ,‬והיא לא‬
‫נטמאה‪ ,‬והביא האיש את אשתו אל הכהן" (במדבר ה‪ ,‬יא)‪.‬‬
‫גם נכונה לגבי‬ ‫אותה יכולת לחוש ממה שמעבר לעיניים היא‬
‫להרגיש ולחוש‬ ‫נבואה‪ ,‬כי מי שמטהר את עצמו מספיק יכול‬
‫את "קול דממה דקה"‬ ‫בדברים שהולכים לקרות בעתיד‪ ,‬כי הוא חש‬
‫דקה‪.‬‬ ‫של הצדקה (מכלים א‪ ,‬יט‪ ,‬יב)‪ .‬צדקה — צד‬

‫חלומות שקר לעומת תבונה נבואית‬

‫יש מקרים שבהם אדם טמא אולי יצליח לחוש מה יקרה בעתיד‪ ,‬אבל‬
‫אותה נבואה טמאה מראה על המציאות מזווית של טומאה ושקר‪,‬‬
‫במקום אמת‪ .‬לכן היו נביאי שקר שהיו מנבאים על העתיד‪ ,‬אבל‬
‫בנבואות שלהם היה ערבוב של אמת ושקר – הרבנים אפילו הכניסו‬
‫את הספרים של כמה מאותם נביאים לתוך התנ"ך‪ ,‬כמו שאני מסביר‬
‫בהמשך הספר‪ .‬האמת החלקית שיש בספרי נביאי השקר היא כדי לתת‬
‫תוקף למסרים השקרים שלהם‪ ,‬כי אחד מהתחבולות של בעלי הטומאה‬
‫היא לערבב אמת ושקר‪ ,‬כדי שהשומע יראה את מעט האמת המתקיימת‬
‫שיש בנבואה‪ ,‬ואז יאמין גם למסרים של טומאה ושקר שיש באותה‬
‫נבואה‪.‬‬
‫כך‪ ,‬גם אנשים שלא רצו להיות נביאי שקר הפכו לנביאי שקר‬
‫כאשר הם לא הצליחו להבחין בכך שהם קיבלו נבואה שקרית‪.‬‬
‫בימינו ההשעפה של הדברים הרועשים‪ ,‬טמאים‪ ,‬ועבים נהייתה כל‬
‫כך חזקה שאין יכולת לקבל חלומות של אמת טהור‪ ,‬כי זה בלתי‬

‫‪41‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫אפשרי לחוש בצד הדק של המציאות כאשר יש כל כך הרבה רעש של‬

‫העיר‪ ,‬הטכנולוגיה‪ ,‬חטאי הדור‪ ,‬והאי הבנות הרבות שיש לעם‬
‫לגבי התורה‪ .‬כל הדברים הללו מעיבים על היכולת להבין את‬
‫האמת‪ ,‬וכל שכן לחלום חלומות של אמת‪ .‬זו גם הסיבה לכך שאין‬
‫להאמין לחלומות בימינו‪ ,‬כי גם אם איש באמת חושב שהוא חלם‬
‫חלום ברוח יהוה ורואה את האותיות של שם יהוה בחלום שלו‪,‬‬
‫יהיה שקר שהתערבב באותו חלום‪.‬‬
‫לכן נבואת ישעיהו אומרת על הדור שלנו‪" ,‬יהוה רמה ידך‪ ,‬בל‬
‫יחזיון‪ .‬יחזו ויבשו קנאת עם‪ ,‬אף אש צריך תאכלם" (כו‪ ,‬יא)‪.‬‬
‫אין חזון אמת בימינו‪ ,‬ולכן מי שבכל זאת בוחר לדבר על‬
‫החלומות השקריים שלו‪ ,‬כדי לעזור לבני דורו‪ ,‬בוחר בחטא‪ ,‬כי‬
‫הוא בחר להיות קנאי לבני דורו במקום ליהוה‪.‬‬
‫להבנתי‪ ,‬נבואת ישעיהו גם אומרת שבכלל לא יהיה יותר נבואה‬
‫בדרך של חלומות‪ ,‬שבה רואים תמונה בחלום‪ ,‬כי אותה דרך של‬
‫נבואה מעודדת את החולם לבחון את המציאות לפי טביעת העין‬
‫השטחית‪ ,‬במקום לבחון את החיים דרך הבנות השכל‪ .‬לכן הנבואה‬
‫היחידית שנשארה לנו היא נבואה של להבין דבר מתוך דבר‪,‬‬
‫במקום לראות אותה בחלום‪.‬‬
‫"שמעת חזה כלה‪ ,‬ואתם הלוא תגידו! השמעתיך חדשות‪ ,‬מעתה‪,‬‬
‫ונצרות‪ ,‬ולא ידעתם‪ .‬עתה נבראו‪ ,‬ולא מאז‪ ,‬ולפני יום‪ ,‬ולא‬
‫שמעתם‪ ,‬פן תאמר‪ ,‬הנה ידעתין" (ישעיהו מח‪ ,‬ו)‪ .‬במילים‬
‫אחרות‪ ,‬יהוה אומר‪" ,‬אתם כבר שמעתם שאין חזון של חלומות אמת‬
‫בימינו‪ ,‬והלוואי שאתם הייתם אומרים כך אחד לשני‪ ,‬במקום‬
‫לספר‪ ,‬אחד לשני‪ ,‬על החלומות שלכם‪ ,‬וללכת אחרי נבואות השקר‪.‬‬
‫אף על פי כן‪ ,‬אני כן נותן לדור שלכם נבואה‪ ,‬אבל הוא בדרך‬
‫של תבונה‪ ,‬של להבין דבר מתוך דבר‪ ,‬באופן שכלי‪ ,‬במקום בדרך‬
‫של חלומות ותמונות‪".‬‬
‫לכן גם בדור הזה עבדי יהוה יכולים להבין על מה יקרא בעתיד‪,‬‬
‫אבל אותה הבנה היא תבונה‪ ,‬שבאה כאשר הם מבינים את דרכי‬
‫הפעולה של תודעת יהוה ומתוך אותה הבנה של חוקי ההנהגה הם‬
‫גם יכולים להבין מה הולך לקרות‪ ,‬כמו שהמדען יכול להבין‬
‫מחוקי הפיזיקה איפה הטיל שלו ילך‪ .‬זו נבואת הקודש שנשארה‬
‫לנו‪ ,‬והיא נבואה של תבונה‪ ,‬ולא של חלום‪.‬‬
‫המעבר מנבואות של חלום לנבואות של תבונה הוא דבר טוב מאוד‪,‬‬
‫כי עדיף לבחון את המציאות על פי השכל‪ ,‬במקום על פי טביעת‬
‫העין‪ ,‬ולכן המצווה השנייה של עשרת הדברות היא מצווה לא‬
‫לעשות כל סוג של תמונה‪ ,‬כדי שלא נתרגל לבחון את המציאות על‬
‫פי היופי‪ ,‬אלא נהיה מוכרחים להביט מעבר לטביעת העין‬
‫השטחית‪.‬‬
‫"לא תעשה לך פסל וכל תמונה‪ ,‬אשר בשמים ממעל‪ ,‬ואשר בארץ‬
‫מתחת‪ ,‬ואשר במים מתחת לארץ‪ .‬לא תשתחוה להם ולא תעבדם‪ ,‬כי‬

‫‪42‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫אנכי יהוה אלהיך‪ ,‬אל קנא‪ ,‬פקד עון אבת על בנים‪ ,‬על שלשים‬
‫ועל רבעים לשנאי‪ ,‬ועשה חסד לאלפים לאהבי ולשמרי מצותי"‬
‫(שמות כ‪ ,‬ג)‪ .‬לכן‪ ,‬גם עדיף תבונה נבואית מאשר תמונה‬
‫נבואית‪.‬‬

‫הבנת האמת קשורה להזדהות רגשית‬

‫רגש וחכמה הם דברים הקשורים זה לזה‪ .‬מי שלמד יותר תורה הוא‬
‫בדרך כלל גם נושא בקרבו את רוח יהוה יותר‪ ,‬כי פעולת הלימוד‬
‫גורמת להזדהות רגשית עם צדקת יהוה‪ .‬מי שמרגיש רגשי אמונה‬
‫גם ירצה ללמוד יותר תורה ולקיים אותה יותר‪ .‬לכן אחד קשור‬
‫לשני ומעודד את השני‪.‬‬
‫הרגש משפיע על היכולת להבין את האמת‪ ,‬כי אין יכולת להפריד‬
‫לגרמי בין הבנת המציאות והרגשות‪ ,‬כי בני אדם חושבים את‬
‫המחשבות שלהם בגלל הרגשות שיש להם‪ .‬מי שמרגיש עצב גם חושב‬
‫מחשבות עצובות ומבין הבנות עצובות וכן הלאה‪ .‬אותו איש עצוב‬
‫אולי גם יתקשה להבין דבר מעבר לרגשות העצב שלו‪ ,‬עם אותן‬
‫רגשות יהיו חזקות מדי‪.‬‬
‫אף על פי כן‪ ,‬השכל הוא החלק מן האדם שהכי יכול להתגבר על‬
‫הרגשות ולראות מעבר להם‪ .‬לכן צריך לבחון את המציאות לפי‬
‫השכל במקום הרגש‪ ,‬אבל גם לזכור שהדרך לעזור לשכל להבין‬
‫יותר היא כאשר מטהרים את הנפש ועם זה הרגשות‪.‬‬

‫טומאה יכולה להיות לכלוך‪ ,‬כפשוטו‬

‫טומאה היא לא בהחלט דבר דק או רוחני שקשה לחוש בו; גם‬
‫הלכלוך יכול להיות סוג של טומאה‪ .‬לכן משה מתאר את הצואה‬
‫כדבר טמא‪ ,‬שצריך להיבדל ממנו‪ ,‬כדי שהמחנה יהיה קדוש‪" :‬ויד‬
‫תהיה לך מחוץ למחנה‪ ,‬ויצאת שמה חוץ‪ ,‬ויתד תהיה לך על אזנך‪,‬‬
‫והיה בשבתך חוץ‪ ,‬וחפרתה בה‪ ,‬ושבת‪ ,‬וכסית את צאתך‪ ,‬כי יהוה‬
‫אלהיך מתהלך בקרב מחנך‪ ,‬להצילך‪ ,‬ולתת איביך לפניך‪ ,‬והיה‬
‫מחניך קדוש" (דברים כג ‪,‬יג)‪ .‬הצואה היא טמאה‪ ,‬אפילו שלא‬
‫צריכים לרחוץ את כל הנפש במים בכל פעם שמוצאים צואה‪.‬‬
‫בנוסף לזה‪ ,‬כל דבר שפוגע בנפש הוא סוג של טומאה‪ ,‬ולכן‬
‫אלכוהול מטמא את נפש וסמים ומאכלים מרים‪ ,‬אפילו שהתורה לא‬
‫אומרת לרחוץ במים אחרי שתיית אלכוהול‪ .‬גם רעשי העיר העבים‬
‫הם סוג של טומאה‪ ,‬שמעיבים על היכולת של הצדיק לחוש את "קול‬
‫דממה דקה" של הצדקה (מלכים יט‪ ,‬יב)‪ .‬גם גוף לא נקי וחדר לא‬
‫נקי ושכונה מלוכלכת יכולים להפריע ליכולת הזאת‪ .‬לכן טומאה‬
‫היא לא מושג רוחני המנותק מן המציאות שלנו‪ ,‬אלא היא מילה‬
‫כללית לדברים העבים שחוסמים את היכולת לבחון בצד הדק של‬

‫‪43‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫המציאות‪ ,‬בין אם אותו דבר עבה הוא צואה‪ ,‬יין‪ ,‬או בגד‬
‫מלוכלך‪.‬‬

‫רוח‪/‬רגשי חכמה‪ ,‬לסוגים שונים‬

‫"ראה קראתי בשם בצלאל בן אורי בן חור‪ ,‬למטה יהודה‪ ,‬ואמלא‬
‫אתו רוח אלהים‪ ,‬בחכמה ובתבונה ובדעת ובכל מלאכה‪ ,‬לחשב‬
‫מחשבת‪ ,‬לעשות בזהב ובכסף ובנחשת‪ ,‬ובחרשת אבן למלאת‪ ,‬ובחרשת‬
‫עץ לעשות‪ ,‬בכל מלאכה" (שמות לא‪ ,‬ב)‪.‬‬
‫מי שלומד חכמה מסוימת עלול להתחיל להזדהות עם אותה חכמה‪,‬‬
‫עד שהחכמה נקשרת לנפשו ונהיית דבר רגשי‪/‬רוחני‪ ,‬ולא רק הבנה‬
‫שכלית‪ .‬לכן מי שלמד הנדסה אולי ירגיש רגשות עונג כאשר הוא‬
‫רואה דבר מהונדס נכון וגם רגשות זעם כאשר הוא רואה משהו‬
‫המהונדס בדרך לא נכונה‪.‬‬
‫הלומד דברי שקר עלול להרגיש רגשות של שקר‪ ,‬לעומת הלומד‬
‫דברי אמת‪ ,‬שעוזר לעצמו להרגיש רגשות של אמת‪ .‬לכן לימוד‬
‫חכמה משפיע על רוח הרגש‪ ,‬וזו הסיבה שכל כך חשוב ללמוד את‬
‫תורת יהוה‪ ,‬ולא ללמוד את חכמות המערב‪ .‬מי שלומד חכמה מן‬
‫המערב גם עלול להזדהות עם המערב ולהשכין בתוכו את רוח‬
‫המערב העמלקי‪.‬‬
‫מאותה סיבה‪ ,‬מי שלמד פירושים של הרבנים על התורה אולי‬
‫ירגיש רגשות של זעם כאשר הוא קורא את המשך הפירוש‪ ,‬כי כאשר‬
‫הוא למד את הפירושים של הרבנים‪ ,‬שנה אחרי שנה‪ ,‬אז הוא‬
‫הזדהה עם הטעויות שיש בתוכם‪ .‬כך הוא השכין את רוח הרבנים‬
‫בתוכו‪ ,‬במקום את רוח יהוה‪ ,‬ולכן הרגשות הללו הם לא בהחלט‬
‫אמת‪.‬‬

‫הרבים נוטים ללכת יותר על פי הרגש‬

‫יותר נעים‪ ,‬בטווח הקצר‪ ,‬ללכת אחרי הרגש מאשר השכל‪ ,‬כי‬
‫הנאמנות להבנות השכל דורשת התגברות על הרגש‪ ,‬ולעשות כן הוא‬
‫לא תמיד נעים‪ .‬לכן הרבים נוטים ללכת אחרי השקר יותר מן‬
‫היחיד‪ ,‬כי יותר נעים בטווח הארוך ללכת אחרי דרך שכבר מוכרת‬
‫להם‪ ,‬מאשר לשמוע לדבר אמת‪ ,‬אם היא שונה מאוד ממה שהם כבר‬
‫מכירים‪ .‬מי שהולך אחרי העדר יותר נוטה לכנות את הצדיקים‬
‫כמוזרים או משוגעים משום שהדרך שלהם היא כל כך שונה ממה‬
‫שהוא מכיר‪ .‬לכן גם בתקופת בית מקדש הראשון היו כאלו שהיו‬
‫קוראים לנביאי יהוה משוגעים‪ .‬לדוגמה‪ ,‬החברים של יהוא בן‬
‫יהושפט קראו לנביא שדיבר עם יהוא משוגע‪ ,‬אף על פי שאחרי כן‬
‫הם קיימו את דברי הנביא כאשר הם תמכו במרד של יהוא נגד‬
‫ממלכת אחאב‪.‬‬

‫‪44‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫"{הנביא מדבר} ויאמר לו‪' ,‬כה אמר יהוה אלהי ישראל‪ ,‬משחתיך‬
‫למלך אל עם יהוה‪ ,‬אל ישראל‪ ,‬והכיתה את בית אחאב‪ ,‬אדניך‪,‬‬
‫ונקמתי דמי עבדי הנביאים‪ ,‬ודמי כל עבדי יהוה‪ ,‬מיד איזבל‪,‬‬
‫ואבד כל בית אחאב‪ ,‬והכרתי לאחאב משתין בקיר ועצור ועזוב‬
‫בישראל‪ ,‬ונתתי את בית אחאב כבית ירבעם בן נבט‪ ,‬וכבית בעשא‬
‫בן אחיה‪ ,‬ואת איזבל יאכלו הכלבים בחלק יזרעאל‪ ,‬ואין קבר'‪.‬‬
‫ויפתח הדלת וינס‪ ,‬ויהוא יצא אל עבדי אדניו‪ ,‬ויאמר לו‪,‬‬
‫'השלום? מדוע בא המשגע הזה אליך?' ויאמר אליהם‪' ,‬אתם ידעתם‬
‫את האיש ואת שיחו'‪ .‬ויאמרו‪' ,‬שקר‪ .‬הגד נא לנו!' ויאמר‪,‬‬
‫'כזאת וכזאת אמר אלי‪ ,‬לאמר‪ ,‬כה אמר יהוה‪ ,‬משחתיך למלך אל‬
‫ישראל'‪ .‬וימהרו‪ ,‬ויקחו איש בגדו‪ ,‬וישימו תחתיו‪ ,‬אל גרם‬
‫המעלות‪ ,‬ויתקעו בשופר‪ ,‬ויאמרו‪' ,‬מלך יהוא!'" (מלכים ב‪ ,‬ט‪,‬‬
‫ו)‪.‬‬

‫הרוב גם נוטה ללכת אחרי בעלי כוח רעים‪ ,‬כהכנעה לרגש‬

‫בדרך כלל הרוב גם הולך אחרי החזק‪ ,‬כי קל יותר להיות בעל‬
‫ברית עם שקרן חזק‪ ,‬מאשר חבר לצדיק חלש‪ .‬לכן הם אולי יעדיפו‬
‫להיות אויבים לאנשי אמת‪ ,‬כדי לא להיות מדוכאים בידי‬
‫השקרנים החזקים‪ .‬זה קורה ברמה הבין‪-‬לאומית וגם עלול לקרות‬
‫בתוך קבוצות‪ ,‬ואפילו במסגרת המשפחתית‪.‬‬
‫הנה מספר דוגמאות מהמציאות הבין‪-‬לאומית של ימינו‪:‬‬
‫רוב ההצבעות באו"ם גוערות במדינת ישראל‪ ,‬אפילו‬ ‫א‪.‬‬
‫כאשר המדינה פועלת במבצעי הגנה מרוסנים נגד הערבים‪,‬‬
‫שבכלל לא מנסים לרסן את עצמם‪ .‬זה כך כי הרבה עמים‬
‫חושבים שבגלל שהערבים הם יותר גדולים במספר אז הם גם‬
‫יותר חזקים‪ ,‬ולכן הם מעדיפים להתחנף לערבים‪.‬‬
‫בשמונה השנים הראשונות של פעולת מועצת האומות‬ ‫ב‪.‬‬
‫המאוחדות לזכויות אדם‪ ,‬המועצה הקדישה כחצי מכל‬
‫הדיונים שלה נגד מדינת ישראל‪ .‬זה‪ ,‬אפילו כאשר סין‪,‬‬
‫שהיא אחת מחברי אותו מועצה‪ ,‬ממשיכה לכרות את האיברים‬
‫של האסירים שלה וגם שמה לפחות שני מיליון של בני‬
‫המיעוט ההאויגורי במחנות ריכוז‪ .‬כך יוצא שאחת‬
‫מהמדינות שהכי מחללת את זכויות האדם‪ ,‬היא גם זו‬
‫שמעבירה ביקורת על אלו שהם הרבה יותר צדיקים ממנה‪.‬‬
‫הדבר הוא כך כי סין היא מעצמה אזורית באסיה ולכן הרבה‬
‫מדינות רוצות להתחנף לה‪.‬‬
‫עוד דוגמה לשקר של שלטון הרוב‪ :‬רוב העמים עובדים‬ ‫ג‪.‬‬
‫העתקות חלקיות של התורה‪ ,‬כמו הנצרות והאסלאם‪ ,‬אבל לא‬
‫מוכנים לקבל את האמיתות של התורה כדבר מחייב‪ ,‬או את‬
‫עם ישראל כעם הנבחר‪ .‬הדבר הזה קרה כאשר עם ישראל היה‬

‫‪45‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫בגלות‪ ,‬במצב של חולשה‪ ,‬ולכן עמים אחרים העדיפו לקבל‬

‫את שקרי הנצרות והאסלאם‪ ,‬מאשר לשמוע ליהודים‪ ,‬החלשים‪,‬‬
‫אף על פי שאצלם נמצא המסמך המקורי‪ ,‬שממנו נולדו הדתות‬
‫אחרות – התורה‪.‬‬

‫דוגמאות מהתורה לחורבן ששלטון הרוב והרגש מביא‬

‫א‪ .‬יהושע וכלב היו היחידים בדור שלהם‪ ,‬חוץ ממשה‬
‫ואהרון‪ ,‬שעמדו נגד רוב העם כאשר העם לא רצה לכבוש את‬
‫ארץ ישראל בחטא המרגלים‪ .‬הם גם היו היחידים מאותו‬
‫דור ששרדו את המדבר ועלו לארץ ישראל כאשר שאר בני‬
‫דורם היו מוכרחים למות במדבר‪.‬‬
‫ב‪ .‬רוב העם התלונן על כך שקרח ועדתו מתו‪ ,‬אפילו‬
‫שקרח טעה טעות גדולה כאשר הוא מרד בהנהגת משה‪ ,‬ואותה‬
‫טעות הייתה יכולה להוביל את העם למלחמת אחים מיותרת‪.‬‬
‫בעקבות זאת מתו רבבות במגפה‪.‬‬
‫ג‪ .‬רוב שבטי ישראל התפלגו משבט יהודה בזמן בית מקדש‬
‫הראשון והקימו את ממלכת ישראל הנפרד ממלכת יהודה‪.‬‬
‫אותם רוב שבטי ישראל גם עבדו שני פסלי עגלים‪ ,‬שירבעם‬
‫בן נבט הקים בתחילת פילוג השבטים‪ .‬אותה עבודת אלילים‬
‫היא גם זו שגררה איתה קלקולים מוסריים אחרים‪ ,‬שהביאו‬
‫לחורבן ממלכת ישראל‪.‬‬
‫ד‪ .‬רוב השבטים ישבו בשאננות‪ ,‬כאשר משה קרא להם‬
‫להצטרף אליו ולהילחם בחוטאים בחטא העגל‪ .‬אותה מלחמה‬
‫הייתה מאוד נצרכת כדי לבער את הרשעים מן העם וכך‬
‫לבטל נגדו את גזירת ההשמדה‪ .‬שבט לוי היה השבט היחיד‬
‫שכן ענה לקריאת משה ולכן הוא גם קיבל את תפקיד‬
‫ההנהגה בתוך העם‪.‬‬
‫לכן יש מצווה מפורשת בתורה לא ללכת אחרי הרבים והטעויות‬
‫שלהם וזה נכון לכל דבר‪ ,‬בין אם הוא עניין רוחני או מדיני‬
‫ובין אם אותו רוב הוא רוב המצביעים בהצבעה דמוקרטית‪ ,‬או‬
‫רוב השופטים בבית דין רבני‪.‬‬
‫"לא תהיה אחרי רבים לרעת‪ ,‬ולא תענה על רב‪ ,‬לנטת אחרי רבים‪,‬‬
‫להטת‪ .‬ודל לא תהדר בריבו" (שמות כג‪ ,‬ב)‪.‬‬
‫מי שמדייק באותו פסוק יכול לראות שהוא לא אומר לא ללכת‬
‫אחרי רוב‪ ,‬כאשר הרוב בוחר בדרך הרע‪ ,‬אלא הוא גם אומר שאין‬
‫להגיד לצדיק שרב עם אותו רוב שהוא צריך לשמוע להם‪ ,‬משום‬
‫שהם רבים יותר ממנו‪ .‬זו המשמעות של ולא תענה על רב‪ ,‬לנטת‬
‫אחרי רבים‪ ,‬להטת – אל תגידו למי שרב עם הרבים הטועים‪ ,‬שהוא‬

‫‪46‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫צריך לטעות אחריהם‪ ,‬רק בגלל שיש אצלם יותר אנשים‪ ,‬כי לעשות‬
‫כך הוא להמליך את הרבים כאלהים‪ ,‬במקום את תודעת יהוה‪.‬‬

‫להישען על תקדים הוא גם להישען על הרוב והרגש‬

‫מי שרוצה להישען על תקדים משפטי או מנהג דתי גם בוחר להשען‬
‫על הרבים‪ ,‬אבל במקרה של תקדים‪ ,‬הרוב זה ריבוי של דורות‬
‫קודמים‪ .‬אין כל כך הרבה הבדל בין מי שהולך אחרי רוב העם או‬
‫אחרי רוב הדורות הקודמים כי בשני המקרים הבוחר ללכת אחרי‬
‫תקדים רע עושה את זה כפעולה רגשית‪ ,‬כי נעים יותר ללכת בדרך‬
‫מוכרת‪ ,‬מאשר להתחיל דרך חדשה‪.‬‬
‫להגיד "אבותיי עשו כך‪ ,‬אז גם אני אעשה" הוא אולי יותר נעים‬
‫בטווח הקצר‪ ,‬אבל בטווח הארוך‪ ,‬השקר תמיד מביא יותר כאב‪ ,‬כי‬
‫עם השקר בא הכישלון‪.‬‬
‫הנה כמה דוגמאות על איך שתקדים הוא הרבה פעמים לא נכון‪:‬‬
‫לאורך ההיסטוריה‪ ,‬רוב הדורות הלכו אחרי אלילים‬ ‫א‪.‬‬
‫רבים‪ ,‬במקום להאמין באל אחד ואמת אחת‪ .‬האם העמים היו‬
‫אמורים להגיד שבגלל שאבותיהם האמינו באלילי שמש וירח‬
‫ועגלים‪ ,‬שגם עליהם לעשות כן בגלל מנהג אבות?! לא‪.‬‬
‫הדורות הקודמים גם פעלו לפי הבנות מוטעות לגבי‬ ‫ב‪.‬‬
‫חוקי הטבע‪ ,‬המדע והרפואה‪ .‬האם זה צודק לעשות כמוהם? לא‪.‬‬
‫בדורות קודמים‪ ,‬יהודים שחיו בגלות בקושי ידעו‬ ‫ג‪.‬‬
‫איך לדבר עברית‪ .‬האם גם בימינו דרך האמת ידרוש שנסרב‬
‫לדבר עברית‪ ,‬כדי להיות כמוהם? לא‪ .‬זה גם למה שהבחירה של‬
‫חלק מהיהודים להמשיך לדבר ביידיש‪ ,‬במקום בעברית‪ ,‬היא‬
‫בחירה רעה של להעדיף שפה גרמנית‪/‬עמלקית‪ ,‬מאשר השפה‬
‫העברית הקדושה‪ .‬לעשות כן הוא חרפה לעם ישראל‪.‬‬
‫אצל חלק מן העמים השנאה ליהודים הייתה מנהג של‬ ‫ד‪.‬‬
‫דורות‪ .‬האם הם צריכים להמשיך לדבוק לדבר הרע הזה‪ ,‬או‬
‫במקום זה לעשות תשובה‪ ,‬וכך להפסיק להביא על עצמם קללה‪,‬‬
‫כאשר הם מקללים את עם ישראל? "מברכיך ברוך וארריך ארור"‬
‫(נבואת בלעם‪ ,‬במדבר כד‪ ,‬ט)‪.‬‬
‫לכן יש צורך לעזוב את הטעויות של אבותינו‪" .‬כי אנכי יהוה‬
‫אלהיך‪ ,‬אל קנא‪ ,‬פקד עון אבת על בנים‪ ,‬על שלשים ועל רבעים‬
‫לשנאי‪ ,‬ועשה חסד לאלפים‪ ,‬לאהבי‪ ,‬ולשמרי מצותי" (שמות כ‪,‬‬
‫ד)‪ .‬הבנים צריכים לעזוב את עוונות אבותיהם‪ ,‬כדי לא להיות‬
‫משונאי יהוה‪ ,‬אלא מאוהביו‪ ,‬שזוכים בנצירת חסד לאלפים‪.‬‬

‫‪47‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫דורות קודמים מקו בגלות ואיתם גם כל מסורת בעל פה‬

‫על הגלות נאמר "והנשארים בכם ימקו בעונם‪ ,‬בארצת איביכם‪,‬‬
‫ואף בעונת אבתם אתם ימקו" (ויקרא כו‪ ,‬לט)‪.‬‬
‫עם ישראל שקע בטומאה בגלות ושכח את הפירוש האמיתי לתורה‬
‫ובגלל זה פקד אותו צרות בגלות‪ .‬אותו מעגל אכזרי של שכחה‬
‫וחורבן הוא הסיבה שאין להאמין לשום מסורת בעל פה‪ ,‬כי די קל‬
‫לעוות מסורת בעל פה‪ ,‬אבל יותר קשה לעשות כן במסורת שבכתב‪,‬‬
‫בתורה הכתובה‪.‬‬
‫הוכחה אחת לחיסרון של מסורת בעל פה היא במשחק הילדים‪,‬‬
‫הנקרא משחק טלפון‪ .‬באותו משחק כולם יושבים במעגל וילד אחד‬
‫לוחש למי שיושב בצד ימינו דבר מה‪ ,‬ואז הילד השני אמור‬
‫להעביר את אותו מסר הלאה עד שמגיעים לילד האחרון במעגל‪.‬‬
‫במשחק הזה הילד האחרון כמעט תמיד מקבל מסר שהוא די שונה‬
‫ממה שהיה בהתחלה כי די קל להתבלבל במסר שמעובר בעל פה‪.‬‬
‫מספיק שילד אחד יאבד ריכוז ויתבלבל ואז המסר מתבלבל‪ .‬אותו‬
‫דבר הוא גם נכון לגבי מסורת בעל פה – כל מה שצריך הוא שדור‬
‫אחד יתבלבל כדי לעוות את המסורת לשאר הדורות‪ .‬לכן יהוה נתן‬
‫לעם ישראל תורה שבכתב‪ ,‬ולא תורה שבעל פה‪.‬‬
‫מי שלומד את התלמוד יכול לראות איך שאותו בלבול נכנס‬
‫לתוכו‪ ,‬כי כתוב שם איך הרבנים בעצמם לא יכלו להסכים מהי‬
‫המסורת‪ .‬לכן יש הרבה מקומות שבהם רב אחד אמר שיש לו מסורת‬
‫מהר סיני שההלכה היא כך ורב שני אמר שיש לו מסורת מהר סיני‬
‫שההלכה היא ההפך מזה‪ .‬הדבר הזה קרה כי אין באמת מסורת בעל‬
‫פה‪ ,‬אלא המסורת היא התורה שבכתב‪ ,‬שנמסרה מדור לדור‪.‬‬
‫חזרתם של היהודים לארץ ישראל היא התחלת תקופה חדשה של‬
‫התקדשות וגילוי האמת מחדש‪ .‬אותה תקופה דורשת חזרה לתורה‬
‫שבכתב‪ ,‬למקור‪ ,‬ולקיימה על פי האמת‪ ,‬גם כאשר זה לא מרגיש‬
‫נעים לעשות כן‪.‬‬
‫לכן הדור שלנו צריך להתגבר על הרגש וההרגל‪ ,‬כדי ללמוד את‬
‫התורה באמת‪ ,‬באופן שכלי ולקיים אותה‪ ,‬באמת וגבורה‪.‬‬

‫עדיף להסתכן בחטא מאשר לשקוע באווילות‬

‫יש כאלו שאומרים שאולי עדיף לא לשמוע על האמת‪ ,‬כדי לא‬
‫להיות מחויב לקיים אותה‪ .‬יש גם כאלו שאומרים שעדיף לא לדבר‬
‫עם אחרים על האמת כי עדיף שהם יפעלו נגד התורה בשגגה מאשר‬
‫לעשות כן בכוונה‪.‬‬
‫לומר כך היא טעות בגלל שלושה סיבות‪:‬‬

‫‪48‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫א‪ .‬אם יהוה נתן תורה דרך נביאיו‪ ,‬אז זה אומר שיש יכולת‬
‫לקיים אותה והיא לא יותר מידי קשה מדי ליישום‪.‬‬
‫ב‪ .‬אם שמעת שאתה יכול ללמוד על האמת וסירבת‪ ,‬אותו סירוב‬
‫הוא בעצמו חטא גדול‪ .‬לכן עדיך לבחור לשמוע ואולי‬
‫לפעמים לא לרצות לקיים את הלימוד‪ ,‬מאשר לבחור לא‬
‫לשמוע ממנו בכלל‪.‬‬
‫ג‪ .‬המעשה הרע תמיד גורר אתו משפט‪ ,‬והדבר הזה נכון‪ ,‬בין‬
‫אם מבינים שעושים רע או לא‪ .‬לכן נתינת התורה לעם‬
‫ישראל היא מעשה של חסד גדול מיהוה לישראל כי בכך הוא‬
‫עזר לנו להבין איך לסור מהרבה דברים רעים‪ ,‬כדי שלא‬
‫נצטרך לסבול מן התוצאות הרעות של אותם דברים‪ .‬מי‬
‫שבוחר לא לשמוע לדברי יהוה הוא דומה למי שבוחר ללכת‬
‫בחושך ולהיתקל בעצים ואבנים‪ ,‬כאשר הייתה לו אפשרות‬
‫ללכת לאור השמש ולהישמר מאותן תקלות ופציעות‪ .‬לכן‬
‫עדיף לשמוע לדברי יהוה ואולי לפעמים להיות מי שחוטא‬
‫נגד רצונו בכוונה‪ ,‬מאשר להיות אוויל שבכלל לא יודע‬
‫איך להבדיל בין טוב לרע‪.‬‬
‫גם אם משווים בין אוויל לחוטא‪ ,‬אז האוויל יכול פעמים רבות‬
‫לעשות יותר נזק מהחוטא‪ ,‬כי אווילים הם אלו שמאמנים בשקר‬
‫וחושבים שהשקר זה אמת‪ .‬אותה אמונה יכולה לגרום להם להיות‬
‫יותר נועזים למען הרשע כי הם חושבים שהרשע הוא צדיק‬
‫ושהצדיק הוא רשע‪.‬‬
‫דוגמה לנזק הגדול של האווילות בימינו היא תופעת המחבלים‬
‫המוסלמים המתאבדים‪ ,‬שהורגים את עצמם ואחרים בשביל אמונה‬
‫שקרית‪ .‬לכן עדיף להיות יהודי שחוטא ומרגיש רגשות אשם‪ ,‬מאשר‬
‫מוסלמי‪ ,‬אוויל‪ ,‬שרוצח את עצמו ואחרים מתוך קנאות לאמונה‬
‫שקרית‪.‬‬
‫זו גם הסיבה מדוע עדיף ללמוד על הטעויות שיש אצל הרבנים‬
‫ודורות קודמים‪ ,‬ולהיות מסוגל לתקן אותן‪ ,‬מאשר לא ללמוד‪,‬‬
‫ואז להיות אוויל‪ ,‬שאפילו לא מבין איך להוציא את עצמו מן‬
‫המעגל האכזרי של עון ומשפט‪ ,‬טעות וחורבן‪.‬‬
‫על כך נבואת ישעיהו אמרה "'לכו נא ונוכחה'‪ ,‬יאמר יהוה‪ .‬אם‬
‫יהיו חטאיכם כשנים‪ ,‬כשלג ילבינו‪ ,‬אם יאדימו כתולע‪ ,‬כצמר‬
‫יהיו'" (ישעיהו א‪ ,‬יח)‪ .‬גם אם אתם מפחדים שבעתיד תחטאו‬
‫בכוונה נגד תורת יהוה‪ ,‬כי הוא אולי מרגיש לכם כדבר שהוא‬
‫יותר מדי נשגב לקיום‪ ,‬העובדה שאתם בוחרים להשתדל לקיים את‬
‫רצוני באמת היא זה שבסופו של דבר תיתן לכם כוח להתגבר על‬
‫חטאים עתידים‪ ,‬כי אתם בוחרים לנסות ללכת בדרך האמת‪ ,‬במקום‬
‫בדרך שיש בה רק אמת חלקית‪ ,‬המעורבבת עם שקר‪ .‬הבחירה הטובה‬
‫הזאת היא דבר גדול‪ ,‬גם אם תחטאו נגדו בהמשך הדרך‪.‬‬

‫‪49‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫יום של אלף שנה ואחרית‬

‫הימים‬
‫יום של אלף שנים‬
‫בתורה‪ ,‬יום הוא ביטוי לפרק זמן שבו יש לו התחלה וסוף‪ .‬לכן‬
‫המילה יום יכולה להיות ביטוי לאור היום שבו יש שמש‪ ,‬או‬
‫לתקופה של לילה ויום‪ ,‬וגם לתקופה ארוכה יותר‪.‬‬
‫להיות אלף שנים‪ ,‬כמו שנאמר לגבי האדם‬ ‫לכן יום גם יכול‬
‫שהוא ימות ביום שבו יאכל מפרי עץ הדעת טוב‬ ‫הראשון שנאמר לו‬
‫רק מת כמה מאות שנים אחר כן‪" .‬ומעץ הדעת‬ ‫ורע‪ ,‬אפילו שהוא‬
‫ממנו‪ ,‬כי ביום אכלך ממנו מות תמות"‬ ‫טוב ורע לא תאכל‬
‫(בראשית ב‪ ,‬יז)‪.‬‬
‫האדם לא מת באותו יום של עשרים וארבע שעות‪ ,‬כי נאמר שהוא‬
‫המשיך לחיות עוד מאות שנים ‪".‬ויהיו כל ימי אדם‪ ,‬אשר חי‪,‬‬
‫תשע מאות שנה ושלשים שנה‪ ,‬וימת" (בראשית ה‪ ,‬ג)‪.‬‬
‫לכן המשמעות של "כי ביום אכלך ממנו תמות" היא שכאשר האדם‬
‫אכל מפרי עץ הדעת הוא גזר על עצמו שיהיה לו סוף של מוות‪,‬‬
‫כמו שלכל יום ותקופה יש סוף‪ .‬מכיוון שהוא חטא‪ ,‬הוא הגביל‬
‫את עצמו למציאות של ימים‪ ,‬שבהם לכל יום יש זמן של הולדה‪,‬‬
‫אבל גם זמן של מוות‪.‬‬
‫הגדלת התורה שיש בנבואת ישעיהו היא המתנה שיהוה נתן לבני‬
‫האדם כדי להתגבר על אותה קללה ולהשיג "שלום אין קץ"‪ ,‬שאין‬
‫בו יום או תקופה‪ ,‬כי אין בו מוות (ישעיהו ט‪ ,‬ו)‪.‬‬

‫עץ הדעת טוב ורע‬

‫פרי עץ הדעת טוב ורע לא רק היה פרי עץ פשוט‪ ,‬אלא זה היה‬
‫יותר דומה לסם‪ ,‬שנותן למי שלוקח את הסם להבין ולהרגיש‬
‫דברים שהוא לא היה מודע אליהם לפני כן‪ ,‬אבל עושה את זה‬
‫כאשר זה מטמא ופוגע בנפש‪.‬‬
‫עץ הדעת טוב ורע גם פעל כך‪ ,‬כי זה נתן למי שאכל ממנו את‬
‫היכולת להבין ולהרגיש את הטוב ואת הרע בשיכרון של חושים‪,‬‬
‫הדומה לזה שלוקחי סמים ושותי אלכוהול מרגישים‪ .‬חווה בחרה‬
‫לאכול מאותו עץ כי היא רצתה את שיכרון החושים‪ .‬היא רצתה‬
‫בעונג העב והמיידי‪ ,‬במקום בעונג הדק ותמידי של יהוה‪.‬‬

‫‪50‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫אותה בחירה בעב הייתה טעות גדולה כי העונג העב הוא גם מה‬
‫ששם את האדם במסלול של טומא ומוות‪ ,‬בדומה למסלול שיש לאלו‬
‫שהתמכרו לסמים‪.‬‬
‫בשונה מזה‪ ,‬יש את דרך הצדק‪ ,‬שנותנת סיפוק תמידי משום שהוא‬
‫דק‪ ,‬וככל שדבר הוא דק יותר‪ ,‬כך הוא יכול להמשיך בצורה יותר‬
‫תמידית‪ ,‬מאשר דבר עבה‪ ,‬שבדרך כלל עושה רעש גדול ושיכרון‬
‫חושים גדול‪ ,‬אבל גם מאבד את כוחו מהר‪ .‬לכן‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬ככל‬
‫ששיכרון החושים הוא גדול יותר ועבה יותר‪ ,‬כך הוא גם חולף‬
‫יותר מהר‪.‬‬
‫לכן עדיף לבחור בדק ובצדק‪ ,‬אף על פי שהוא אינו גורם לתענוג‬
‫גדול ומידי‪ ,‬כי ההפך מן הצדק הוא דרך של עבות ודו‪-‬קוטביות‪,‬‬
‫שבה לפעמים יש שמחה עבה‪ ,‬אבל גם אחר כך דיכאון עבה‪ ,‬במקום‬
‫השלום והשלווה התמידיים שבאים כאשר בוחרים בצדקה‪.‬‬

‫יום ואחרית הימים – המלחמה בין אוהבי המערכות והצדיקים‬

‫הנבואות על אחרית הימים הן נבואות על איך להוביל את עם‬
‫ישראל ועמים אחרים לדרך של צדק ושלווה תמידיים‪ ,‬במקום הדו‪-‬‬
‫קוטביות של שיכרון חושים ודיכאון‪ .‬ככל שמתגברים בדרך הצדק‬
‫הזו‪ ,‬כך הדבר הזה גם יוביל ליכולת להתגבר על הקללה שנפלה‬
‫על האדם כאשר הוא אכל מפרי עץ הדעת טוב ורע – קללת המוות‪.‬‬
‫לכן אחרית הימים היא תקופת המעבר שבה מתגברים ממציאות של‬
‫יום וימים‪ ,‬של תקופה ומוות‪ ,‬למציאות של שלום אין קץ‪ ,‬שבה‬
‫אין יותר צורך בחורבן ומוות‪.‬‬
‫כדי להגיע לאותה התקדשות מהמוות יהיה צורך לתשובה גדולה‪,‬‬
‫שבה עם ישראל חוזר לתודעת יהוה וגם מוביל עמים אחרים לעשות‬
‫כן‪ .‬מכיוון שהתשובה הזו חייבת להיות לעמים רבים‪ ,‬ולא רק‬
‫לעם ישראל‪ ,‬תהליך התשובה גם מצריך להתמודד עם הרשעים שיש‬
‫בעמים אחרים ולהילחם בהם‪ ,‬כדי לאפשר לעם ישראל למלא את‬
‫תפקידו כממלכת כוהנים לעמים‪ ,‬שפועלת להנהיגם בדרך הצדק‬
‫והשלום האמיתי‪ ,‬במקום השלום השקרי של המערב‪.‬‬
‫אותן מלחמות קנאות נגד הרשעים הן צירי הלידה של אחרית‬
‫הימים‪ ,‬כדי להוליד לדרך שאין בה ימים ומוות‪ ,‬אלא "שלום אין‬
‫קץ" (ישעיהו ט‪ ,‬ו)‪ .‬המלחמות הללו יבואו‪ ,‬בין אם נרצה בהן‬
‫או לא‪ ,‬כי כאשר יש התגברות לקדושה‪ ,‬יש גם התנגדות לה מן‬
‫הצדדים היותר רדודים ועבים של האנושות‪ .‬גם בתוך עם ישראל‬
‫יהיו מלחמות פנימיות לאותה סיבה‪ ,‬כאשר היותר צדיקים ישתדלו‬
‫להתקדש בצדק‪ ,‬לעומת העבים יותר שינסו להילחם בם ולטמא‬
‫אותם‪ ,‬וזאת בגלל שהרשעים יחשבו שהדרישות לצדקה הן יותר מדי‬
‫נשגבות לקיום‪ .‬לכן המלחמות הללו הן בעצם מלחמה בין מי‬

‫‪51‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫שמתגבר נגד הטומאה והעב ובין מי שנכנע לו ובגלל אותה‬

‫הכנעה‪ ,‬גם מנסה להתנגד לצדיקים שכן בוחרים בקדושה ובצדק‪.‬‬
‫הנכנעים לרשע באותה מלחמה הם בדרך ככל יהיו אלו שאוהבים‬
‫להישען על המערכות הבין‪-‬לאומיות‪ ,‬ורוצים להיות כמו העמים‬
‫האחרים‪ ,‬ובוחרים בחיי התאווה של העיר‪ ,‬העושר‪ ,‬הטכנולוגיה‪,‬‬
‫ואכילת הבשר‪ ,‬במקום להצדיק את עצמם מכל אלו‪ .‬הצדיקים באותה‬
‫מלחמה יהיו אלו שרוצים לסור מכל הרע והעבות הזאת‪ ,‬כדי‬
‫לחיות בדרך חיים יותר דקה‪ ,‬של צדקה‪.‬‬
‫בדרך כלל המלחמות יפרצו כאשר העבים לא יתנו לצדיקים לסור‬
‫מן הרע ולחיות מחוץ למערכות שלהם‪ ,‬כי‪ ,‬בעיני הרשע‪ ,‬מי‬
‫שבוחר לחיות מחוץ למערכות שלו הוא‪ ,‬במקרה הטוב‪ ,‬מורד‬
‫בשלטון החוק ומפר את הסדר הציבורי‪ ,‬ובמקרה הרע‪ ,‬משוגע‪,‬‬
‫שצריך לכלוא אותו בבית משוגעים‪ .‬לכן ככל שהמערכות שלהם‬
‫יהיו יותר גדולות‪ ,‬כך גם תהיה להם פחות יכולת להבין למה‬
‫הצדיקים כל כך רוצים לסור מאותן מערכות עבות‪ .‬בגלל זה הם‬
‫ירדפו את הצדיקים מתוך רצון שהצדיקים יהיו "מודרניים"‬
‫כמוהם ושהצדיקים יתאימו את עצמם למערכות שלהם‪ ,‬בתשלום‬
‫מסים‪ ,‬בהוצאת רישיונות‪ ,‬בגיוס לצבא וכן הלאה‪.‬‬
‫זה מה שקורה במדינת ישראל של ימינו‪ ,‬שרודפת את מי שלא נראה‬
‫"נורמטיבי" בעיניו‪ ,‬כמו "נערי" הגבעות‪ ,‬שבונים מאחזים‬
‫ביהודה ושומרון ללא רישיון‪ ,‬או החרדים שלא מתגייסים לצבא‪,‬‬
‫בגלל שהם לא רוצים למסור את עצמם למרות של ראשי מדינת‬
‫ישראל החילונית‪.‬‬
‫דבר עצוב בכל זה הוא שגם אצל החרדים אותה אהבת המערכת על‬
‫פני האמת היא זאת שגם גורמת להם לרדוף את הצדיקים בתוכם‪,‬‬
‫בדומה למה שהחילונים עושים להם‪ .‬במקרה של החרדים‪ ,‬זה קורה‬
‫כאשר הם מנסים לשכנע תלמידי ישיבה שהם משוגעים ונצרכים‬
‫לתרופות‪ ,‬כאשר אותם תלמידים מתחילים לשאול שאלות לגבי‬
‫החוסר צדק שיש במסגרת החרדי ובתורה שבעל פה שלהם‪.‬‬

‫הרדיפה אחרי הרבים למען בניית מערכת גוררת חנופה‬

‫כלל שהמערכות יהיו יותר גדולות אז כאשר הן ייפלו‪ ,‬אותו דבר‬
‫גם יהיה כואב יותר‪ ,‬משום שמי שחי בתוך אותן מערכות התרגל‬
‫לכך שאחרים עושים את העבודה בשבילו או מחליטים בשבילו‪ .‬ככל‬
‫שהוא התרגל להישען על המערכת‪ ,‬גם יהיה לו יותר קשה לחיות‬
‫בלעדיה‪.‬‬
‫הדבר הזה הוא נכון‪ ,‬בין אם אותה מערכת היא מערכת כלכלית‪,‬‬
‫טכנולוגית או דתית‪ ,‬כי‪ ,‬ככל שמתעלמים מן האמת וסומכים על‬
‫המרמה‪ ,‬למען המערכת והרבים‪ ,‬אז גם טומנים בתוך המערכת פצצה‬
‫מתקתקת שעלולה להפיל אותה לגמרי בעתיד‪.‬‬

‫‪52‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫לכן התקופה הזו של אחרית הימים דורשת לדבוק באמת‪ ,‬גם כאשר‬
‫זה גורם לרבים למאוס בך‪ .‬זו גם הסיבה לכך שהאמת לא תהיה‬
‫מצויה בדרך כלל אצל הרבים והקהילות שלהם‪ ,‬בין אם זו הקהילה‬
‫הרבנית או הקראית‪ ,‬כי עצם הבחירה לפנות אל הרבים כדי לבנות‬
‫קהילה גם גורר את ראשי אותן קהילות להתחנף לרבים ולשקר‪,‬‬
‫כדי שהרבים לא יעזבו אותם‪.‬‬

‫בעלי ברית ומערכות הגנה שגדלו מעושק – הם גם פצצה מתקתקת‬

‫הדיבור לפני כן היה על מכשולים של המערכות ברמה הקהילתית‪.‬‬
‫ברמה המדינית‪ ,‬הרדיפה אחרי בעלי ברית והמערכות הצבאיות‬
‫וכלכליות שהם בנו‪ ,‬כאשר הם עשקו את החלשים מהם‪ ,‬היא גם דבר‬
‫שלא מביא להצלחה לאורך הזמן‪.‬‬
‫יש שתי סיבות לכך‪:‬‬
‫א‪ .‬להישען על מערכת שנבנתה מעושק ובעל ברית כזה גורר אתו‬
‫חנופה לרשע ולדרכי העושק שלו‪ .‬החנופה גם גורמת למחניף‬
‫להיות דומה לרשע שהוא החניף לו‪ ,‬עד שהוא שונא את‬
‫הצדיקים‪ ,‬משום שהם אינם מוכנים להתחנף כמוהו‪ .‬כך‪,‬‬
‫החברה מאבדת את הצדק שלה‪ ,‬אף על פי שבהתחלה‪ ,‬אולי לא‬
‫היו רוצים להיות דומים לבעל ברית הרשע‪ ,‬אלא רק לקבל‬
‫עזרה ממנו לתקופה זמנית‪ .‬זה מה שקורה במדינת ישראל‬
‫כיום‪ ,‬שאומרת שמי שמדבר נגד מדינה עם יחסי ידידות‬
‫לישראל הוא מסית‪ ,‬גם אם אותה מדינה היא מדינת רשע‬
‫(סעיף ‪ 166‬של חוקי הסתה)‪ .‬ישראל לא נוסדה כדי להיות‬
‫כפופה לארצות הברית או כדי להיות רשעית כמו ארצות‬
‫הברית‪ ,‬אבל כך קורה ככל שממשיכים ללכת אחרי הבעל ברית‬
‫הבוגד הזה‪.‬‬
‫ב‪ .‬סיבה שנייה ללמה מערכות שנבנו מעושק אינן עומדות‬
‫לארוך זמן היא כי אותן מערכות הן בדרך כלל מאוד‬
‫ריכוזיות‪ ,‬ובמרכז המערכת בדרך כלל יש יסודות רעועים‬
‫של שקר‪ .‬אותם יסודות הם נקודות החולשה שלו‪ ,‬שאם הם‬
‫נחשפים‪ ,‬אז הם יכולים לגרום להפלתו במהירות רבה‪.‬‬
‫על כך נבואת ישעיהו גם מדברת‪" :‬לכן‪ ,‬כה אמר קדוש ישראל‪,‬‬
‫יען מאסכם בדבר הזה‪ ,‬ותבטחו בעשק ונלוז‪ ,‬ותשענו עליו‪ .‬לכן‪,‬‬
‫יהיה לכם העון הזה כפרץ נפל נבעה‪ ,‬בחומה נשגבה‪ ,‬אשר פתאם‪,‬‬
‫לפתע יבוא שברה‪ ,‬ושברה כשבר נבל יוצרים‪ ,‬כתות לא יחמל‪ ,‬ולא‬
‫ימצא במכתתו חרש לחתות אש מיקוד‪ ,‬ולחשף מים מגבא‪ .‬כי כה‬
‫אמר אדני יהוה‪ ,‬קדוש ישראל‪ ,‬בשובה ונחת תושעון‪ ,‬בהשקט‬
‫ובבטחה תהיה גבורתכם; ולא אביתם‪ .‬ותאמרו‪ ,‬לא‪ ,‬כי על סוס‬
‫ננוס‪ ,‬על כן תנוסון; ועל קל נרכב‪ ,‬על כן יקלו רדפיכם‪ .‬אלף‬
‫אחד‪ ,‬מפני גערת אחד‪ ,‬מפני גערת חמשה תנסו‪ ,‬עד אם נותרתם‬
‫כתרן על ראש ההר‪ ,‬וכנס על הגבעה‪ .‬ולכן יחכה יהוה לחננכם‪,‬‬

‫‪53‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫ולכן ירום לרחמכם‪ ,‬כי אלהי משפט יהוה‪ ,‬אשרי כל חוכי לו"‬
‫(ישעיהו ל‪ ,‬ו)‪.‬‬
‫כאן‪ ,‬יהוה אומר שבגלל שהעם בחר להישען על מערכת עושק של‬
‫אחר כדי להינצל מאויביו‪ ,‬אז אותה מערכת אולי תועיל להגנתו‬
‫לתקופה מסוימת‪ ,‬כמו חומה נשגבה שמגנה על העיר מפני תוקפים‪.‬‬
‫אבל במקרה של המערכת שנבנתה על גבי עושק‪ ,‬אותה חומה לא‬
‫תועיל בטווח הארוך‪ ,‬כי כמו שהיא גדולה וגבוהה‪ ,‬כך גם‬
‫נפילתו תהיה בפתאומיות וקשה‪.‬‬
‫כך קורה כי ישועת ישראל תלויה בזה שנבחר להתקדש מן העושק‬
‫ופרותיו‪ ,‬במקום להישען על בעל ברית שנהיה חזק בגלל שהוא‬
‫עשק אחרים‪ .‬לכן המאיסה בעושק היא זו שפותחת לישראל את הדרך‬
‫לקבל את ישועתו בדרך של "שובה ונחת"‪ ,‬כאשר הוא לומד את‬
‫דברי יהוה‪ ,‬וגם לקבל את גבורתו "בהשקט ובבטחה"‪ ,‬כאשר הוא‬
‫קם כדי לקיים את הלימוד (ישעיהו ל‪ ,‬טו)‪.‬‬
‫כיום‪ ,‬בזמן כתיבת הספר‪ ,‬מערכות השקר של מדינת ישראל‪ ,‬של‬
‫המערב ושל הרבנים הן כל כך גדולות שמי שרוצה לעבוד את יהוה‬
‫באמת לא יכול להשיג ישועה בנחת או גבורה בהשקט‪ ,‬כי הרע‬
‫והשקר סובבים אותו יותר מדי דרך המערכות שלהם‪ .‬לכן האפשרות‬
‫היחידה לאיש כזה היא מלחמה רועשת וכואבת נגד אותן מערכות‪,‬‬
‫כדי להשתחרר מהם‪.‬‬
‫זה גם הסיבה שבדור שלנו‪ ,‬חלק מאותה נבואה של ישעיהו‬
‫יתקיים‪ ,‬כאשר גערה אחת של אחד מעבדי יהוה יצליח להפיל אלף‬
‫מנהיגים ("אלף אחד") של המערב‪ ,‬כאשר הם באים לתמוך בבוגדים‬
‫היושבים בתל אביב ובתהליך השלום השקרי שלהם עם הערבים‪.‬‬

‫‪54‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫היה‪ ,‬ועוד יש‪ ,‬אבולוציה‬

‫הקדמה‬
‫בפרק הקודם כתבתי על כך שהמילה יום בתורה היא ביטוי לתקופת‬
‫זמן‪ ,‬ולא רק ליום של עשרים וארבע שעות‪ .‬כעת אבנה על אותה‬
‫הבנה‪ ,‬כדי להראות שהתורה כבר דיברה על האבולוציה אלפי שנים‬
‫לפני שהמערב גילה אותה‪ .‬כך‪ ,‬אני מקווה לענות נגד אלו‬
‫שמנסים להכחיש את התורה בגלל שהם חושבים שהיא סותרת את‬
‫תאוריית האבולוציה‪.‬‬

‫היקום הוא בעל מיליארדי שנים לפחות‬

‫ששת ימי הבריאה בסדר מעשה בראשית הם לא ימים של עשרים‬
‫וארבע שעות‪ ,‬אלא כל יום הוא תקופה שבו הבריאה עברה ממצב של‬
‫בלבול וערבוב למצב של סדר ובקרה – ערב ובקר‪.‬‬
‫"ויהי ערב‪ ,‬ויהי בקר – יום אחד"‪.‬‬
‫ערב הוא דומה לערבוב ובוקר לבקרה‪.‬‬
‫זמן שקיעת השמש הוא גם נקרא ערב‪ ,‬כי זה הזמן שבו יש פחות‬
‫אור‪ ,‬ולכן קשה יותר להבדיל בין חפצים שונים ובין הפרצופים‬
‫של אנשים‪ .‬דברים נראים מעורבבים בחושך של הערב‪ ,‬משום שלא‬
‫יכולים לראות‪.‬‬
‫ערב הוא גם כאשר אין הפרדה בין מינים שונים‪ .‬לכן נבואת משה‬
‫קוראת לבני העמים האחרים‪ ,‬שיצאו ממצרים יחד עם בני ישראל‪,‬‬
‫"ערב רב"‪ ,‬כי הם היו קבוצה גדולה ומבולגנת של אנשים מעמים‬
‫שונים‪ ,‬שיצאו עם בני ישראל בערבוב אחד גדול‪" .‬ויסעו בני‬
‫ישראל מרעמסס סכתה‪ ,‬כשש מאות אלף רגלי‪ ,‬הגברים‪ ,‬לבד מטף‪,‬‬
‫וגם ערב רב עלה אתם" (בראשית יב‪ ,‬לז)‪.‬‬

‫שלבי הבריאה – שבעה תקופות מערב מערבוב לבקרה‬

‫בשלב הראשון של הבריאה משימת ההפרדה הייתה להפריד בין אור‬
‫לחשוך‪ ,‬במקום שיהיה חור שחור של חומר מגובש מאוד‪ ,‬ששם כוח‬
‫המשיכה שלו לא נתן לאור להיפרד מהחשך‪ .‬זה נקרא ‪Black Hole‬‬
‫באנגלית‪ .‬אותו חור שחור נברא מיד אחרי המפץ הגדול‪ .‬מיד‬
‫אחרי המפץ הגדול‪ ,‬היקום היה חור שחור גדול‪ ,‬שבו חומר היקום‬
‫התגבש לכדור כל כך עבה של חומר שכוח המשיכה שלו היה חזק‬
‫מאוד‪ ,‬ולא אפשר לאור להיפרד מן החושך‪ .‬אותו כדור של חומר‬

‫‪55‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫עבה היה חם יותר מכל אש או נר של ימינו‪ ,‬אבל בגלל שכוח‬

‫המשיכה שלו היה כל כך חזק‪ ,‬אותו חום לא היה יכול להוציא‬
‫החוצה את קרני האור שלו‪ .‬לכן המשמעות של המילה בוקר‪ ,‬בהקשר‬
‫ליום הראשון‪ ,‬היא התקופה הראשונה שבה כוח המשיכה של החור‬
‫השחור נחלש מספיק כדי שקרני האור ייפרדו מהחשוך ויהיו ישות‬
‫נפרדת ממנו‪.‬‬
‫"בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ‪ .‬והארץ הייתה תהו‬
‫ובהו וחשך על פני תהום‪ ,‬ורוח אלהים מרחפת על פני המים‪.‬‬
‫ויאמר אלהים‪' ,‬יהי אור'‪ ,‬ויהי אור‪ ,‬וירא אלהים את האור‪ ,‬כי‬
‫טוב‪ ,‬ויבדל אלהים בין האור ובין החשך‪ .‬ויקרא אלהים לאור‬
‫'יום' ולחשך קרא 'לילה'‪ .‬ויהי ערב ויהי בקר יום אחד‪".‬‬
‫בהקשר לפרק הקודם‪ ,‬שבו כתבתי על מערכות גדולות והנזק שהן‬
‫גורמות‪ ,‬החור השחור הוא כמו מערכת כלכלית או ממשלתית גדולה‬
‫– משום שהמערכת היא כל כך גדולה והשפעתה סובבת את הצדיק‬
‫מכל מקום‪ ,‬אז זה מקשה על היכולת של הצדק לצאת מקרב הרשעים‬
‫ולהיות יישות נפרדת‪ .‬לכן הדרך היחידה להפריד בין החושך של‬
‫המערכות ובין האור של הצדיקים היא להחליש את כוח המשיכה של‬
‫אותן מערכות‪ .‬עושים כך כאשר מוכיחים על הקלקולים הגדולים‬
‫שיש באותן מערכות וגם כאשר נלחמים בהן ומפילים אותן‪ ,‬כדי‬
‫שהצדיקים לא יהיו שבוים בתוכן‪.‬‬
‫השלב השני של מעשי ברשאית היה הפרדת חומר היקום לכדורי ארץ‬
‫שונים‪ ,‬כאשר אצל כל אחד יש את הרקיע‪/‬אטמוספרה שלו‪.‬‬
‫"ויאמר אלהים‪' ,‬יהי רקיע בתוך המים‪ ,‬ויהי מבדיל בין מים‬
‫למים'‪ .‬ויעש אלהים את הרקיע‪ ,‬ויבדל בין המים אשר מתחת‬
‫לרקיע ובין המים אשר מעל לרקיע‪ ,‬ויהי כן‪ .‬ויקרא אלהים‬
‫לרקיע שמים‪ .‬ויהי ערב ויהי בקר‪ ,‬יום שני‪".‬‬
‫השלב השלישי בבריאת היקום היה להפריד בין המים לאדמה בכדור‬
‫הארץ שלנו‪ ,‬כי לפני כן המים היו מחסים את כל הארץ‪ .‬הפרדת‬
‫היבשות מן הימים היא זו שאפשרה לצמחים לצמוח‪.‬‬
‫"ויאמר אלהים‪' ,‬יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד ותראה‬
‫היבשה'‪ ,‬ויהי כן‪ .‬ויקרא אלהים ליבשה ארץ‪ ,‬ולמקוה המים קרא‬
‫ימים‪ ,‬וירא אלהים כי טוב‪ .‬ויאמר אלהים‪' ,‬תדשא הארץ דשא עשב‬
‫מזריע זרע‪ ,‬עץ פרי עשה פרי למינו‪ ,‬אשר זרעו בו על הארץ'‪,‬‬
‫ויהי כן‪ .‬ותוצא הארץ דשא‪ ,‬עשב מזריע זרע למינהו‪ ,‬ועץ עשה‬
‫פרי‪ ,‬אשר זרעו בו‪ ,‬למינהו‪ ,‬וירא אלהים כי טוב‪ .‬ויהי ערב‬
‫ויהי בקר‪ ,‬יום שלישי‪".‬‬
‫שלב שבו כדור הארץ שלנו השיג מסלול קבוע‬ ‫השלב הרביעי היה‬
‫כי לפני כן‪ ,‬המסלול היה לא יציב‪ ,‬ואותו‬ ‫סביב כוכב השמש‪,‬‬
‫לזמני קור וחום קיצונים‪ .‬לכן לפני היום‬ ‫חוסר יציבות גרם‬
‫יכולת לצמחים להתקיים באופן תמידי‪ ,‬אלא‬ ‫הרביעי לא הייתה‬

‫‪56‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫היו צמחים כאשר לא היה חם או קר מדי‪ ,‬אבל אותם צמחים היו‬

‫מתים בזמני קור וחום קיצונים‪ .‬בזמני המוות רק הזרע שלהם‬
‫היה נשאר‪ ,‬טמון באדמה‪ ,‬עד שתנאי הקור והחום היו מתאזנים‬
‫מספיק כדי לתת לאותו זרע להצמיח עצים מחדש‪.‬‬
‫"ויאמר אלהים‪ ,‬יהי מארת ברקיע השמים‪ ,‬להבדיל בין היום ובין‬
‫הלילה‪ ,‬והיו לאתת ולמועדים ולימים ושנים‪ .‬והיו למאורת‬
‫ברקיע השמים‪ ,‬להאיר על הארץ‪ ,‬ויהי כן‪ .‬ויעש אלהים את שני‬
‫המארת הגדלים‪ :‬את המאור הגדל לממשלת היום‪ ,‬ואת המאור הקטן‬
‫לממשלת הלילה‪ ,‬ואת הכוכבים‪ .‬ויתן אתם אלהים ברקיע השמים‪,‬‬
‫להאיר על הארץ‪ ,‬ולמשל ביום ובלילה‪ ,‬ולהבדיל בין האור ובין‬
‫החשך‪ .‬וירא אלהים כי טוב‪ .‬ויהי ערב ויהי בקר‪ ,‬יום רביעי‪".‬‬
‫השלב החמישי היה שלב שבו בעלי חיים התחילו לגדול‪ .‬קודם היו‬
‫דגים ואחר כך עופות ואז דינאזורים‪ ,‬הנקראים תנינם גדולים‬
‫בתורה‪ .‬אחרי התנינם הגדולים התחילו לצמוח גם חיות קטנות‬
‫יותר‪ ,‬הנקראות בתורה "החיה הרמשת"‪ ,‬ואחר כך היו סוגי עוף‬
‫עם כנפיים מפותחות יותר מאשר העופות הקודמים‪.‬‬
‫"ויאמר אלהים‪ ,‬ישרצו המים שרץ‪ ,‬נפש חיה‪ ,‬ועוף יעופף על‬
‫הארץ‪ ,‬על פני רקיע השמים‪ .‬ויברא אלהים את התנינם הגדלים‪,‬‬
‫ואת כל נפש החיה הרמשת‪ ,‬אשר שרצו המים למינהם‪ ,‬ואת כל עוף‬
‫כנף למינהו‪ .‬וירא אלהים כי טוב‪ ,‬ויברך אתם אלהים לאמר‪ ,‬פרו‬
‫ורבו ומלאו את המים בימים‪ ,‬והעוף ירב בארץ‪ .‬ויהי ערב ויהי‬
‫בקר‪ ,‬יום חמישי‪".‬‬
‫היום השישי היה בריאת הבהמות היונקות‪ ,‬ואיתם גם האדם‪.‬‬
‫"ויאמר אלהים‪ ,‬תוצא הארץ נפש חיה למינה‪ ,‬בהמה ורמש וחיתו‬
‫ארץ למינה‪ ,‬ויהי כן‪ .‬ויעש אלהים את חית הארץ למינה‪ ,‬ואת‬
‫הבהמה למינה‪ ,‬ואת כל רמש האדמה למינהו‪ .‬וירא אלהים כי טוב‪,‬‬
‫ויאמר אלהים‪ ,‬נעשה אדם בצלמנו כדמותנו‪ ,‬וירדו בדגת הים‬
‫ובעוף השמים ובבהמה ובכל הארץ ובכל הרמש על הארץ‪ .‬ויברא‬
‫אלהים את האדם בצלמו‪ ,‬בצלם אלהים ברא אתו‪ ,‬זכר ונקבה ברא‬
‫אתם‪ .‬ויברך אתם אלהים‪ ,‬ויאמר להם אלהים פרו ורבו ומלאו את‬
‫הארץ וכבשה‪ ,‬ורדו בדגת הים ובעוף השמים ובכל חיה הרמשת על‬
‫הארץ‪ .‬ויאמר אלהים‪ ,‬הנה נתתי לכם את כל עשב‪ ,‬זרע זרע‪ ,‬אשר‬
‫על פני כל הארץ‪ ,‬ואת כל העץ‪ ,‬אשר בו פרי עץ‪ ,‬זרע זרע‪ ,‬לכם‬
‫יהיה לאכלה‪ .‬ולכל חית הארץ ולכל עוף השמים ולכל רומש על‬
‫הארץ‪ ,‬אשר בו נפש חיה‪ ,‬את כל ירק עשב לאכלה‪ ,‬ויהי כן‪ .‬וירא‬
‫אלהים את כל אשר עשה‪ ,‬והנה טוב מאד‪ .‬ויהי ערב ויהי בקר‬
‫‪,‬יום הששי‪".‬‬
‫מין האדם בעצם היה היונק שהכי פעל מתוך אהבה‪ ,‬אחד לשני‪,‬‬
‫ולכן הוא הפריד את עצמו משאר הבהמות כאשר הוא פיתח יכולת‬
‫דיבור‪ ,‬עבודה בצוות‪ ,‬וחשיבה מופשטת‪ .‬היו מינים אחרים שהיו‬
‫קרובים לאדם במראה החיצוני שלהם‪ ,‬אבל פעלו בפחות אהבה‪ .‬הם‬

‫‪57‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫נכחדו משום שהם נלחמו נגד האדם‪ .‬במדע המערבי קוראים לאחד‬
‫מאותם מינים ניאנדרטליים‪ ,‬ואותם ניאנדרטליים היו יותר‬
‫חזקים במבנה הגוף שלהם‪ ,‬אבל פחות חכמים מן האדם‪ ,‬משום שהם‬
‫הקצו את הכוחות שלהם לצייד ומלחמה‪ ,‬ולא לאהבה ורחמים‪ .‬אותה‬
‫בחירה ברצח וגניבה במקום באהבה נתנה להם יתרון גופני‪ ,‬אבל‬
‫גם השאירה אצלם חיסרון שכלי‪ ,‬שגרם להם ליפול בידי האדם‪.‬‬
‫נפילת הניאנדרטליים היא דוגמה לאיך שתודעת יהוה תמיד תיגבר‬
‫על אחרים‪ ,‬כי הוא פועל למען אהבה אמיתית‪ ,‬שנותנת כישרונות‬
‫חדשים‪ ,‬כדי להתגבר על כוח השרירים‪ ,‬והצבאות והכלים של‬
‫הרשעים‪.‬‬

‫סיכום‬
‫התיאור של התורה לבריאת היקום די תואם את מה שהמדענים‬
‫אומרים בימינו‪ ,‬אפילו שהתורה נכתבה לפני אלפי שנים‪ ,‬כאשר‬
‫המדע אצל רוב העמים הייתה בדרגה מאוד לא מפותחת‪.‬‬
‫לא יכול להיות שערב ובוקר בספר בראשית הם שקיעת השמש‬
‫וזריחתה כי כדור הארץ שלנו רק קיבל את המסלול הקבוע שלו‬
‫סביב כוכב השמש ביום הרביעי‪ ,‬ולפני כן לא היה קביעות לאורך‬
‫של יום או של העונות‪ .‬לכן כל יום במעשה בראשית הוא תקופת‬
‫זמן‪ ,‬שבה הבריאה עברה ממציאות של ערבוב וחוסר סדר למציאות‬
‫של בקרה וסדר‪.‬‬
‫"וירא אלהים את האור‪ ,‬כי טוב‪ ,‬ויבדל אלהים בין האור ובין‬
‫החשך‪ .‬ויקרא אלהים לאור יום ולחשך קרא לילה‪ .‬ויהי ערב ויהי‬
‫בקר יום אחד‪".‬‬
‫מוטל על עם ישראל לעזור להשלים את אותו תהליך של בריאה‪,‬‬
‫כאשר אנחנו מבדילים את עצמנו מן החושך של גויים אחרים‪,‬‬
‫שפחות פועלים על פי תודעת יהוה‪ ,‬וכך גורמים לכך שקרן האור‬
‫של ישראל יכולה לצאת כישות נפרד‪ ,‬כדי להאיר דרך של צדק‬
‫ושלום אמיתי לעמים‪ .‬כך‪ ,‬תודעת יהוה תצמיח אהבה‪.‬‬
‫יהוה אהבה‪.‬‬

‫‪58‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫מלחמת השחרור‬
‫של ימינו‬

‫‪59‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫הצורך למלחמה במערב‬

‫דרוויניזם החברתי הוא חוסר אבולוציה‬
‫המנהיג של הגרמנים‪ ,‬היטלר‪ ,‬העיד שהוא נלחם ביהודים כדי‬
‫להילחם במוסר‪ ,‬ויש הרבה ציטוטים כאלו‪.‬‬
‫"עשרת הדיברות איבדו את תוקפם‪ .‬המצפון הוא המצאה יהודית‪.‬‬
‫זה פגם‪ ,‬כמו ברית המילה" (‪.)223‬‬
‫"אני משחרר את האדם מחבלי האינטליגנציה‪ ,‬שנהיה משול עלינו‪,‬‬
‫מהדבר המלוכלך ומשפיל הזה‪ ,‬של עינוי עצמי‪ ,‬הנעשה בגלל‬
‫חזון‪ ,‬שקוראים לו מצפון ומוסר" (‪.)225‬‬
‫היטלר האמין בדרוויניזם החברתי‪ ,‬שאמרה שהאנושות תצליח‬
‫להתפתח רק כאשר החזקים יהרגו את החלשים‪ .‬אותה אמונה‬
‫באכזריות ורצח התפתחה בגלל שהיטלר ותומכיו האמינו‬
‫שאבולוציית החיות בטבע רק התקדם כאשר החזקים אכלו את‬
‫החלשים‪ .‬לכן הוא רצה למחה את המוסר‪ ,‬כדי לקדם את‬
‫האבולוציה‪ ,‬כי המוסר אומר לרחם על החלש ולעשות חסד אתו‪,‬‬
‫כאשר האבולוציה של היטלר אומרת לרצוח ולגנוב מן החלש‪ ,‬כדי‬
‫להיות יותר חזק‪.‬‬
‫הוא גם האמין שבני הגזע שלו היו מיועדים לגדולות‪ ,‬אבל בגלל‬
‫המוסר‪ ,‬הם לא יכלו לכבוש עמים אחרים ולעשוק אותם‪ .‬כך היטלר‬
‫תירץ את ההפסד של גרמניה במלחמה העולם הראשונה‪ .‬לכן הוא‬
‫רצה לחזור לתקופת הברבריות‪ ,‬שבה השבטים הגרמנים הקדומים לא‬
‫הצהירו שהם רוצים מסורת‪ ,‬אלא כבשו ורצחו ללא הגבלה מוסרית‪,‬‬
‫וכך נהיו בעלי הבית של כל אירופה‪ ,‬ושל הקולוניות שלהם‬
‫באמריקה‪ ,‬אוסטרליה‪ ,‬ניו זיילנד‪ ,‬ודרום אפריקה‪.‬‬
‫"הם אומרים עלי שאני ברברי‪ .‬כן‪ ,‬אנחנו ברברים‪ .‬אנחנו רוצים‬
‫להיות ברברים‪ .‬זה תואר של כבוד לנו" (‪.)80‬‬
‫‪Hermann Rauschning, Hitler Speaks: A Series Of Political‬‬
‫‪Conversations With Adolf Hitler On His Real Aims‬‬
‫היטלר ראה ביהודים כאויבים הכי גדולים שלו‪ ,‬כי הוא זיהה את‬
‫התורה כשורש לדת הנוצרית והוא רצה למחוק את הנצרות‪ ,‬ואת כל‬
‫מושג של מוסר‪ ,‬משורשו‪ ,‬כדי לפנות את הדרך לגרמניה לצאת‬
‫לעוד מסע של כיבושים‪.‬‬
‫"חוק הבחירה מצדיק המלחמה התמידית הזאת‪ ,‬כאשר הוא רק נותן‬
‫לחזקים לשרוד‪ .‬הנצרות הוא מרידה נגד חוק הטבע‪ ,‬והפגנה נגד‬

‫‪60‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫הטבע‪ .‬אם הולכים אתו עד הסוף‪ ,‬אז הנצרות יגרום לטיפוח‬

‫שיטתי של הכישלון האנושי" (‪.)33‬‬
‫‪Norman Cameron and R.H. Stevens, Hitler's Table-Talk‬‬
‫המלחמה ביהדות הייתה רק השלב הראשון כדי שבסופו של דבר‬
‫יימחק כל זכר של הנצרות ודתות אחרות‪ ,‬וזאת משום שהן אומרות‬
‫לרחם על החלש‪ ,‬במקום לעשוק או לרצוח אותו‪ .‬כך‪ ,‬היטלר‪,‬‬
‫העמלקי‪ ,‬רצה למחוק כל זכר למוסר‪ .‬זו גם הסיבה שיהוה ציווה‬
‫על כך שצריך למחוק כל זכר של היטלר ועמו מן העולם‪ ,‬כדי‬
‫שהוא‪ ,‬ושאר העמקלים‪ ,‬לא יצליחו במזימתם – "ויאמר יהוה אל‬
‫משה‪ :‬כתב זאת זכרון בספר‪ ,‬ושים באזני יהושע‪ ,‬כי מחה אמחה‬
‫את זכר עמלק מתחת השמים‪ .‬ויבן משה מזבח‪ ,‬ויקרא שמו יהוה‬
‫נסי‪ .‬ויאמר‪' ,‬יד על כס יה‪ ,‬מלחמה ליהוה בעמלק מדר דר'"‬
‫(שמות יז‪ ,‬יד)‪.‬‬
‫בקרב מדינות המערב הדרוויניזם החברתי הייתה תאוריה מקובלת‬
‫אצל הרבה אנשים‪ ,‬וגם בארצות הברית היו מצטטים אותה כהצדקה‬
‫לגזענות נגד אפרו‪-‬אמריקאים ופעולות אימפריאליסטיות נגד‬
‫קובה‪ ,‬פורטו ריקו והפיליפינים‪.‬‬
‫כך יצא שמדינות מערב רבות צעדו אחורה בדרכי האבולוציה כאשר‬
‫הן קיבלו את דרוויניזם החברתי כהנחת יסוד‪ ,‬אף על פי‬
‫שהתאוריה הזו היא בכלל לא נכונה‪ ,‬משום שהאבולוציה התקדמה‬
‫בגלל האהבה‪ ,‬שגרמה לבני האדם לפתח יכולת לתקשר אחד עם‬
‫השני‪ ,‬לעבוד יחד כצוות‪ ,‬וכך להתגבר על חיות טרף הרבה יותר‬
‫חזקות מהם‪ .‬במקום להתקדש מן החיות‪ ,‬בני עמלק נהיו כמו חיות‬
‫טרף בעצמם‪ ,‬שרק רוצות לטרוף את מי שנראה יותר חלש בעיניהם‪.‬‬
‫כך בני עמלק גם צועדים אחורה באבולוציה‪ .‬זו גם הסיבה לכך‬
‫שיש מצווה להכחיד אותם‪ ,‬כדי שחיות הטרף הללו לא יטרפו את‬
‫הצדיקים‪.‬‬

‫עמלק הוא מאמין גדול בדרוויניזם החברתי‬

‫היטלר והנאצים הם מצאצאי עמלק‪ .‬עמלק מופיע בתורה כגוי‬
‫רצחני ששם את מטרתו לרצוח את עם ישראל‪ ,‬ללא סיבה מוצדקת‪,‬‬
‫ולכן יש בין ישראל לעמלק מלחמה לאורך הדורות‪.‬‬
‫במקור‪ ,‬עמלק הוא הנכד הכי רשע של עשו‪ .‬עשו היה האח של‬
‫יעקב‪ ,‬ויעקב הוא האב של עם ישראל‪ .‬כך יוצא שעמלק וישראל‬
‫היו בני דודים רחוקים‪ ,‬אבל בגלל שעמלק כל כך הבדיל את עצמו‬
‫משאר בני אברהם ברצח ובעושק שהוא עשה נגד החלשים ממנו‪ ,‬כל‬
‫קשר של אהבה ודם נמחק בין עמלק וישראל‪ .‬מאותה סיבה‪ ,‬יש‬
‫מצווה להכחיד את עמלק מן היקום‪ ,‬בלי להשאיר ממנו זכר‪ ,‬כדי‬
‫שהוא לא ימשיך להחטיא ולטרוף את העמים‪.‬‬

‫‪61‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫כעת אביא הוכחות לזהותה של קבוצה גדולה של עמלקים במערב‬

‫כדי להראות איך הוא ממשיך לרצוח ולעשוק עמים רבים ברחבי‬
‫כדור הארץ‪ ,‬כי השואה בגרמניה לא הייתה השואה היחידה שעמלק‬
‫ביצע – הוא עשה כך לעמים רבים וממשיך לגנוב מהם דרך‬
‫האימפריאליזם והקולוניאליזם המתוחכם של ימינו‪.‬‬

‫קבוצה גדולה של עמלק – השבטים הגרמנים הקדומים‬

‫הרב חיים זוננפלד היה ראש העדה החרדית בירושלים‪ ,‬שזיהה את‬
‫הגרמנים כעמלק כבר ארבעים שנה לפני השואה‪ ,‬כאשר הוא סירב‬
‫להשתתף בקבלת הפנים לכבוד הקיסר הגרמני וילהם השני ב‪.1898-‬‬
‫הרב הסביר שהוא לא רצה לכבד את הקיסר הגרמני כי יש לו‬
‫מסורת מרבותיו שגרמניה זה עמלק‪ .‬אף על פי שאין להאמין‬
‫להרבה ממה שהרבנים קוראים מסורת כי נכנסו אצל המסורת שלהם‬
‫טעויות רבות לאורך האסונות של הגלות‪ ,‬בכל זאת לדעתי העובדה‬
‫שרב אחד כבר קרא לגרמניה עמלק ארבעים שנה לפני השואה היא‬
‫הוכחה אחת לכך שהגרמנים הם מזרע עמלק הרשע‪.‬‬
‫עוד הוכחות לכך הן הדיבור של היטלר על הרצון שלו למחוק כל‬
‫מושג של רחמים כלפי החלש‪ ,‬ומעשי התועבה של הגרמנים בשואה‪.‬‬

‫הגרמנים הם לא רק בגרמניה‬
‫על פי הטענה שהגרמנים הם עמלק‪ ,‬עמלק הוא לא רק תושבי‬
‫גרמניה‪ ,‬אלא הוא השבטים הגרמנים הקדומים שכבשו את האימפריה‬
‫הרומאית והקימו מדינות רבות באירופה‪ ,‬נוסף על גרמניה‪.‬‬
‫גרמניה היא רק חלק קטן מהמדינות שנמצאו תחת כיבוש עמלקי‪,‬‬
‫כי השבטים הגרמנים הקדומים כבשו את כל מרכז ומערב אירופה‬
‫והתיישבו שם עד היום הזה‪ ,‬ומשם גם יצאו והקימו קולוניות‬
‫בשתי היבשות של אמריקה‪ ,‬באוסטרליה‪ ,‬בניו זילנד ובדרום‬
‫אפריקה‪.‬‬
‫לכן אותן מדינות הן תחת בעלותו של עמלק‪ ,‬אף על פי שלא כל‬
‫מי שגר באותן מדינות הוא בני השבטים הגרמנים הקדומים‪.‬‬

‫תיאור חלקי של כיבושי השבטים הגרמנים‬

‫פלג השבטים הגרמנים המערביים‪ ,‬בשם גוט‪ ,‬כבשו את רומא כמה‬
‫פעמים‪ ,‬וגם את ספרד‪ ,‬והקימו שם את ממלכת הפסבורג‪ .‬מספרד הם‬
‫יצאו להתיישב במרכז ודרום אמריקה כחלק ממדיניות‬
‫הקולוניאליזם‪.‬‬

‫‪62‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫השבטים הגרמנים האנגלו והסקסון כבשו את אנגליה‪ ,‬וגם שבטי‬

‫הוויקינגים הגרמנים כבשו אותה‪ .‬משם הם יצאו וכבשו את‬
‫אירלנד‪ ,‬סקוטלנד‪ ,‬צפון אמריקה‪ ,‬אוסטרליה וניו זילנד‪.‬‬
‫כמובן‪ ,‬השבטים הגרמניים גם ישבו בגרמניה ובמדינות אחרות‬
‫באזור‪ ,‬כמו הולנד‪ ,‬ומשם התיישבו בדרום אפריקה‪.‬‬
‫הם גם כבשו אזורים במזרח אירופה‪ ,‬כמו השבט הברסטני ואנרטי‪,‬‬
‫שישב באזור של רומניה והונגריה‪.‬‬
‫הכיבושים והשבטים הם רבים מידי לתאר כאן‪ ,‬אבל ברצוני‬
‫להדגיש כי יש להבדיל בין עמלק למואב‪ :‬מואב הוא עם קדום עם‬
‫קשר לעם ישראל‪ .‬כיום מואב הוא העם הסלאבי‪ ,‬הנמצא ברוסיה‬
‫ומדינות סלאביות אחרות‪ .‬בהרבה מאותן מדינות הסלאבים חיים‬
‫בערבוב גדול עם העמלקים‪ ,‬אבל נכון לזכור שהם שני גויים‬
‫שונים‪.‬‬
‫לפי התיאור הזה על כיבושי השבטים הגרמנים הקדומים‪ ,‬לא רק‬
‫גרמניה היא מדינה גרמנית‪ ,‬אלא כל מדינות המערב הן מדינות‬
‫גרמניות עמלקיות‪ ,‬ובגלל זה חוקרי לשון מחשיבים את אנגלית‬
‫כשפה גרמנית‪ ,‬נוסף על הולנדית וגרמנית‪.‬‬

‫עוד הוכחה לזהותו של עמלק כמערב – "ראשית גוים עמלק"‬

‫"וירא את עמלק‪ ,‬וישא משלו‪ ,‬ויאמר 'ראשית גוים עמלק‪,‬‬
‫ואחריתו עדי אבד'" (במדבר כד‪ ,‬כ)‪.‬‬
‫בלעם אמר על אחרית הימים‪ ,‬שבאותו זמן עמלק יהיה ראשית‬
‫גויים‪ ,‬כי הוא יהיה מנהיג על הרבה גויים אחרים‪ .‬כיום‬
‫השבטים הגרמנים‪ ,‬הנמצאים במדינותיהם במערב‪ ,‬מושלים בכמעט‬
‫כל העמים בדרך ישירה או עקיפה‪ ,‬כי המערב הוא בעל ממשלה‬
‫גדולה בימינו‪.‬‬
‫הוא מושל על הגויים במסגרת האו"ם‪ ,‬הנמצא בארצות הברית‬
‫העמלקי‪ .‬הוא גם מושל באמצאות האימפריאליזם המתוחכם של‬
‫ימינו‪ ,‬שבו ארצות הברית כובשת עמים אחרים‪ ,‬בעזרת כל מיני‬
‫תירוצי שקר‪ ,‬ואז מקימה שם בסיסים צבאים כדי להטיל אימה על‬
‫מנהיגים מקומיים‪ .‬עקב זה‪ ,‬אותם מנהיגים נותנים לחברות‬
‫אמריקאיות לנצל את המשאבים הטבעים שלהם‪ .‬הנה רשימה חלקית‬
‫של כמה מאותם תירוצים לכיבוש‪ :‬המלחמה בטרור‪ ,‬המלחמה‬
‫בקומוניזם‪ ,‬המלחמה למען הדמוקרטיה‪ ,‬המלחמה נגד הסחר בסמים‪,‬‬
‫המלחמה נגד פיתוח נשק להשמדה המונית‪ ,‬המלחמה נגד שודדי ים‪,‬‬
‫ועוד‪.‬‬
‫אותם שבטים גרמנים במערב נהיו כל כך עשירים מן הרצח‪ ,‬גניבת‬
‫אדמה‪ ,‬ועבדות אפריקאית‪ ,‬שזה נהיה קשה מאוד לא להיות חבר‬

‫‪63‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫שלהם‪ ,‬או לא להיות נכבש תחת ידם‪ .‬לכן כל כך הרבה גויים‬

‫בימינו מעדיפים לשתף פעולה עם המערב‪ .‬הם מעדיפים לעשות כך‪,‬‬
‫מאשר שהמערב ימציא איזה תירוץ כדי לכבוש ולגנוב מהם‪.‬‬
‫כך עמלק נהיה ראשית גויים בימינו‪ ,‬וכך השבטים הגרמנים‬
‫במערב שולטים על גויים רבים בדרך ישירה‪ ,‬בקולוניות שלהם‪,‬‬
‫או בדרך עקיפה‪ ,‬דרך המערכות הכלכליות והצבאיות שלהם‪.‬‬
‫לכן לא רק היטלר והגרמנים הם עמלק‪ ,‬אלא הרבה מאלו שיושבים‬
‫במדינות המערב הם מצאצאי השבטים הגרמנים הקדומים – הם‬
‫עמלק‪ ,‬וצריך להילחם בהם‪ ,‬כדי שעמלק יפסיק להיות "ראשית‬
‫גוים"‪.‬‬

‫הדרוויניזם החברתי בתוך הבית – שנאה למהגרים‬

‫כמו בימי היטלר‪ ,‬גם בתקופתנו יש עוד הרבה שמאמינים‬
‫בדרוויניזם החברתי כדרך לקדם את אבולוציית החברה המערבית‪,‬‬
‫אבל כיום הם מסווים את מקור הגזענות שלהם בטענה שהם לא‬
‫רוצים מהגרים עניים‪ ,‬כי המהגרים יהיו נטל על הכלכלה שלהם‪,‬‬
‫או בגלל שהמהגרים מביאים איתם פשיעה‪.‬‬
‫האמת היא שהמגרים העניים תורמים מאוד לכלכלה של אותן‬
‫מדינות כי הם מספקים למדינות המערב עבודה במחיר זול מאוד‪.‬‬
‫גם נכון לזכור שהפושעים האמיתיים הם אלו שעושקים את‬
‫המהגרים‪ ,‬כאשר הם מעבידים אותם קשה‪ ,‬אבל משלמים להם מעט‪,‬‬
‫ואחר כך עוד רודפים אותם דרך רשויות ההגירה‪.‬‬
‫כך יוצא שאותן מדינות גם עושקות את בני המהגרים‪ ,‬מתעשרים‬
‫מהם‪ ,‬וגם רודפים אותן דרך רשות ההגירה‪.‬‬
‫דונלד טראמפ‪ ,‬הנשיא של ארצות הברית‪ ,‬הוא אחד מאותם עמלקים‪,‬‬
‫ולכן הוא התפרסם באמירה בוטה‪ ,‬שבו התלונן על כך שנותנים‬
‫למהגרים ממדינות אפריקה ודרום אמריקה לבוא לארצות הברית‪.‬‬
‫טראמפ גם רודף מהגרים שבאים מדרום אמריקה‪ ,‬אפילו‬
‫שההיספאנים‪ ,‬עם העור היותר כהה‪ ,‬הם המקומיים של אמריקה‪,‬‬
‫יחד עם ה‪ ,Native Americans-‬ואמריקה היא הארץ שלהם‪ ,‬ולא של‬
‫הפולשים הלבנים מספרד ואנגליה‪.‬‬
‫באירופה יש הרבה שמדברים כמו טראמפ‪ ,‬ואצלם השנאה מכוונת אל‬
‫המהגרים המוסלמים‪ ,‬שגם להם בדרך כלל יש עור יותר כהה‪ .‬כמו‬
‫ההיספאנים בארצות הברית‪ ,‬גם המוסלמים מספקים לאירופים מקור‬
‫של עבודה זולה‪ .‬בתרומה‪ ,‬הלבנים רודפים את המהגרים דרך‬
‫רשויות ההגירה ומשלמים להם מעט מאוד לעומת התרומה הכללית‬
‫שלהם‪ .‬אותם שונאי מהגרים גם הרבה פעמים באים מרקע של שנאה‬
‫ליהודים‪ .‬זה אחד מביטויי הדרוויניזם החברתי של ימינו‪.‬‬

‫‪64‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫הדרוויניזם החברתי במערכת המשפט‬

‫‪ 23%‬מן האסירים בארצות הברית הם היספאנים‪ ,‬אפילו שהם רק‬
‫‪ 16%‬מן האוכלוסייה‪.‬‬
‫שליש מן האסירים הם אפרו‪-‬אמריקאים‪ ,‬אפילו שהם רק עשרה‬
‫אחוזים מן האוכלוסייה‪.‬‬
‫רק ‪ 30%‬מן האסירים הם לבנים‪ ,‬אפילו שהם ‪ 64%‬מן האוכלוסייה‪.‬‬
‫הדבר הזה קורה כי מערכות המשפט במדינות המערב אוכפות את‬
‫החוק באופן סלקטיבי‪ ,‬כדי לדכא את בני המיעוטים במסגרת‬
‫החוק‪.‬‬
‫זה לא שההיספאנים הם יותר פושעים מבני עמלק הלבנים‪ ,‬אלא‬
‫שבני עמלק הם אלו שמחליטים את מי לעצור ומי להרשיע בבתי‬
‫המשפט‪ .‬האמת היא שההיספאנים הם יותר צדיקים מבני עמלק כי‬
‫הם סבלו מרצח עם המוני‪ ,‬שבוצע נגדם על ידי הכובשים מאירופה‬
‫– כמעט שישים מיליון מהם מתו מכיבושי הקולוניאליזם והמחלות‬
‫שהלבנים הביאו איתם‪ .‬זה נוסף על העובדה שהלבנים גנבו את‬
‫אדמתם‪ ,‬העבידו הרבה מהם‪ ,‬ואנסו הרבה מנשיהם‪ .‬הם הקורבנות‬
‫האמיתיים במערכת היחסים הזו‪ ,‬והשבטים הגרמנים הקדומים הם‬
‫הפושעים האמיתיים‪.‬‬
‫גם האפרו‪-‬אמריקאים לא נוטים לפשוע יותר מהלבנים‪ ,‬אלא הם‬
‫סובלים מאפליה משפטית‪ .‬האמת היא שגם הם יותר צדיקים מבני‬
‫עמלק במערכת היחסים הזו כי עמלק הוא זה שחטף אותם מאפריקה‬
‫לעבדות‪ ,‬רצח הרבה מהם‪ ,‬אנס את נשיהם‪ ,‬עינה הרבה מהם‪ ,‬וגם‬
‫אסר עליהם ללמוד לקרוא או לכתוב תוך כדי מאות שנים של‬
‫עבדות‪.‬‬
‫למי שטוען שאותן אוכלוסיות נמצאות בכלא כי הן פורעי חוק‪,‬‬
‫צריך לזכור שאלו שקובעים את אותם חוקים ואוכפים אותם הם‬
‫לרוב אותם לבנים‪ ,‬שלפני כמה דורות גנבו את אדמת האמריקאים‬
‫המקומיים‪ ,‬וגם חטפו את האפריקאים מארצם‪ ,‬והעבידו‪ ,‬רצחו‬
‫ואנסו את שתי הקבוצות‪ .‬כמו שעשו אז‪ ,‬הם עוד עושים בימינו‪,‬‬
‫אבל כיום הם עושים זאת דרך המערכות הכלכליות שלהם‪ ,‬דרך‬
‫אכיפה סלקטיבית של החוק נגדם‪ ,‬ודרך רצח אופי תקשורתי‪ .‬זה‬
‫נוסף על העובדה שבחלק מבתי הכלא בארצות הברית האסירים‬
‫עובדים במפעלים בתוך הכלא‪ ,‬אבל מקבלים על אותה עבודה כסף‬
‫זעום‪.‬‬
‫לכן אין סיבה שהאפרו‪-‬אמריקאים או ההיספנים ישמרו על חוקי‬
‫המדינה כאשר המדינה היא זו שגרמה להם את כל הדברים הרעים‬
‫הללו‪ ,‬ועוד עושה כך בימינו בדרכים יותר עקיפות ומתוחכמות‪.‬‬

‫‪65‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫הדרוויניזם החברתי מחוץ – פירוט הקולוניאליזם הבריטי‬

‫באירלנד‪ ,‬האנגליים היו שודדים את המקומיים במסים כל כך‬
‫כבדים‪ ,‬שלפחות כמיליון מאותם איריים מתו ברעב‪ ,‬ועוד מיליון‬
‫עזבו את ארצם כאשר היה מחסור של תפוחי אדמה‪ .‬בשנה הכי קשה‬
‫של הרעב‪ ,‬שנת ‪ 47‬השחורה‪ ,‬רבבות של איריים מתו ברעב‪ ,‬כאשר‬
‫באותו זמן האנגלים גנבו מהם כשמונה מאות אלף גלונים של‬
‫חמאה‪ .‬האנגלים אכלו חמאה‪ ,‬והאיריים מתו ברעב‪.‬‬
‫כאשר מלכי סקוטלנד ביקשו מאנגליה להיות המפשרת ביניהם‪ ,‬עקב‬
‫מלחמת אחים‪ ,‬אנגליה ניצלה את ההזדמנות כדי להחליש אותם‬
‫בדרכי מרמה‪ ,‬וכך כבשה את סקוטלנד‪ .‬לאחר ההשתלטות על‬
‫סקוטלנד‪ ,‬האצילים הסקוטים שיתפו פעולה עם אנגליה וגירשו‬
‫חלק גדול מן האוכלוסייה הסקוטית מאדמתם‪ .‬הם קוראים לאותה‬
‫גניבה ‪ .The Highland Clearances‬כמו שהקאפו היהודי במחנה‬
‫ההשמדה של הגרמנים היה משתף פעולה עם הגרמנים‪ ,‬גם האצילים‬
‫פעלו כך בסקוטלנד‪.‬‬
‫שירות צבאי‪ :‬בדרך כלל המקומיים ששרדו תחת כיבושי עמלק‬
‫התגייסו לצבא הבריטי נגד רצונם‪ ,‬או כדי שיהיה להם מה‬
‫לאכול‪ .‬כך הם התערבבו יותר עם עמלק‪ ,‬והרבה פעמים הזדהו עם‬
‫עמלק והשנאה שלו ליהודים‪ .‬כך‪ ,‬חיילים סקוטיים ואריים עזרו‬
‫לאימפריה הבריטית להתחזק וגם למדו מהם את שנאת היהודים‪.‬‬
‫נכון להפסיק לשרת בצבא של הכובש העמלקי ולהתחיל להילחם בו‪.‬‬
‫גם נכון להפסיק לשנוא את היהודים‪ ,‬ובמקום זה לשנוא את מי‬
‫שבאמת עשה לסקוטיים ואיריים הכי הרבה רע – השבטים הגרמנים‬
‫הקדומים‪.‬‬
‫אמריקה‪ ,‬אוסטרליה וניו זילנד‪ :‬אנגליה כבשה את צפון אמריקה‪,‬‬
‫גנבה את אדמת "האינדיאנים" ורצחה עשרות מיליוני מקומיים שם‬
‫בדרך ישירה ועקיפה‪ .‬הפולשים האנגלים גם השתמשו בנשק‬
‫ביולוגי קדום‪ ,‬כאשר הם היו מפזרים שמיכות של הלבנים שמתו‬
‫במגפה בקרב האינדיאנים כדי להדביק אותם במחלות אירופיות‪.‬‬
‫רוב האינדיאנים מתו כך כי לא הייתה להם חסינות לאותן מחלות‬
‫שהובאו מאירופה‪ .‬גם אחרי שהפולשים מאנגליה נפרדו ממלכת‬
‫אנגליה והקימו את ארצות הברית כמדינה נפרדת‪ ,‬הם המשיכו‬
‫במעשי טבח וגירוש נגד המקומיים‪ .‬אחד מאותם מעשים היה "נתיב‬
‫הדמעות"‪ ,‬שבו הם גירשו את האינדיאנים מאדמתם במצעד מוות‪,‬‬
‫הדומה למה שהגרמנים עשו ליהודים בשואה‪ .‬כשליש מן‬
‫האינדיאנים מתו במצעד המוות‪ .‬מעשי רצח וגירוש גם בוצעו נגד‬
‫המקומיים בקנדה‪ ,‬ובאוסטרליה‪ ,‬אבל ספר של אלף עמודים לא היה‬
‫מספיק כדי לתאר את כל מעשי הטבח של העמלקים מאנגליה‪.‬‬

‫‪66‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫זהות האימפריה הספרדית והפורטוגזית כעמלק‬

‫גם האימפריה הספרדית‪ ,‬שכבשה את דרום אמריקה והקימה שם‬
‫מדינות רבות‪ ,‬עשתה מעשים דומים לבני עמלק מאנגליה‪ ,‬כי גם‬
‫הרבה מהספרדים הם מבני עמלק‪.‬‬
‫הספרדים הם הצאצאים של קבוצה של שבטים גרמנים בשם גוטים‪,‬‬
‫שאחד מאותם שבטים נקרא השבט הוונדל‪ .‬כאשר אותו שבט כבש את‬
‫האימפריה הרומאית‪ ,‬לפני כאלף וחמש מאות שנה‪ ,‬הוא כל כך‬
‫הגזים בפעולות של השחתה‪ ,‬שעד היום הזה המילה ונדליזם היא‬
‫על השם של אותו שבט וונדלי‪ ,‬עמלקי‪ ,‬שאהב להשחית‪ ,‬ללא גבול‬
‫וללא תועלת‪.‬‬
‫חלק מאותם גוטים הקימו ממלכה הנקראת ממלכת אסטוריאס‬
‫בפורטוגל‪ ,‬במאה השמינית‪ ,‬והם היו המלכים של פורטוגל‪ .‬חלק‬
‫אחר הקים ממלכה בעיר טולדו של ספרד במאה החמישית‪ ,‬והוא‬
‫נקרא ממלכת ההבסבורג של ספרד‪ .‬כך‪ ,‬פורטוגל וספרד נהפכו‬
‫למדינות עמלק‪.‬‬
‫שתי הממלכות הללו התאחדו בחתונה בין פרדיננד השני מאראגון‬
‫ובין איזבלה הראשונה של קסטיליה‪ .‬הם אלו ששלחו את קולומבוס‬
‫לשוט לאמריקה והתחילו את כיבושי האימפריה הספרדית במרכז‬
‫ודרום אמריקה‪ .‬באותו זמן הם גם רצחו את יהודי ספרד‬
‫ופורטוגל באינקוויזיציה נגד היהודים‪.‬‬
‫כך‪ ,‬משפחת המלוכה העמלקית הזו הצליחה לגרום לאחוז מאוד‬
‫גדול של יהודי ספרד ופורטוגל לאבד את זהותם או למות‬
‫באירופה‪ ,‬כאשר המעלקיים גם עשו מעשים דומים למתיישבים‬
‫המקומיים באמריקה‪ .‬אובדן הזהות‪ ,‬עקב דיכוי עמלקי‪ ,‬הוא זה‬
‫שגרם להרבה מקומיים באמריקה לקרוא לעצמם היספאנים‪ ,‬אף על‬
‫פי שהשם הזה נלקח ממשפחת המלוכה העמלקית של ספרד‪ ,‬הנקראת‬
‫שלשלת ההפסברג‪ .‬השם האמיתי של חלק מאותם תושבי אמריקה‬
‫המקוריים הוא תרשיש‪ ,‬בן יון בן יפת בן נוח‪ .‬עדיף להשתמש‬
‫בשם הזה‪ ,‬מאשר בשמם של אלו שכל כך דיכאו ורצחו אתכם‪.‬‬
‫גם הרבה יהודים שהתנצרו נגד רצונם בספרד ופורטוגל עקב‬
‫האינקוויזיציה שכחו את זהותם‪ ,‬וקוראים לעצמם נוצרים כיום‪.‬‬
‫אם יש לך ידיעה שאתה מאותם יהודים שהתנצרו נגד רצונם‪ ,‬עדיף‬
‫שתקרא לעצמך על השם האמיתי שלך‪ ,‬במקום להמשיך להזדהות עם‬
‫אלו ששדדו ועינו את אבותיך‪ .‬גם עדיף לעזוב את ארצם‪ ,‬לפני‬
‫שבני עמלק ימציאו תירוץ חדש כדי לרצוח ולגנוב מכם‪.‬‬

‫פירוט חלקי של כיבושי הספרדים‬

‫ברזיל‪ :‬נכבשה על ידי הפורטוגזים‪ .‬מלך ספרד ירש אותה כאשר‬
‫הממלכות התאחדו‪.‬‬

‫‪67‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫האזטקים‪ :‬נכבשו ונרצחו‪ ,‬איפה שעכשיו נמצאת מקסיקו‪.‬‬

‫האינקה‪ :‬נכבשו ונרצחו‪ ,‬איפה שעכשיו נמצאות המדינות פרו‪,‬‬
‫צ'ילה‪ ,‬קולומביה‪ ,‬פנמה‪ ,‬אקוודור‪ ,‬בוליביה‪ ,‬פרגוואי‪,‬‬
‫אורוגוואי‪ ,‬ארגנטינה וגינאה‪.‬‬

‫קולוניאליזם הוא שואה לעמים רבים‬

‫בסך הכול‪ ,‬עד שנת ‪ ,1600‬כחמישים ושישה מיליון מקומיים‬
‫בצפון ודרום אמריקה מתו מן המגפות שבני עמלק הביאו‬
‫מאירופה‪ ,‬ממעשי הטבח שלהם‪ ,‬ומפעולות עמלק שגרמו לרעב אצל‬
‫האוכלוסייה המקומית‪ .‬כך‪ 90% ,‬מאוכלוסיית אמריקה מתו בידי‬
‫פולשים עמלקים‪ ,‬בדרכים ישירות ועקיפות‪ .‬הם היו ‪ 10%‬מן‬
‫האוכלוסייה הכללית של כדור הארץ‪.‬‬
‫האירופיים באותו זמן מנו כשמונים ושמונה מיליון אנשים‪ ,‬על‬
‫פי אחת ההערכות‪ .‬כך‪ ,‬תשעים מיליון אירופים הרגו ששיים‬
‫מיליון מבני תרשיש בשם הקולוניאליזם‪ .‬זה רצח עם‪ ,‬עם תוצאה‬
‫דומה לרצח עם שביצע נגד היהודים בשואה‪.‬‬
‫עד היום הפולשים העמלקים מאנגליה הם אלו ששולטים בצפון‬
‫אמריקה‪ .‬הדבר הזה הוא גם נכון לגבי מרכז ודרום אמריקה‪,‬‬
‫ולכן הרבה ממנהיגי המדינות של מרכז ודרום אמריקה הם בעלי‬
‫עור לבן‪ ,‬כי הם הצאצאים של השבטים הגרמנים הקדומים שבאו‬
‫מספרד‪ ,‬כבשו‪ ,‬ונהיו אצילים באותן מדינות‪.‬‬
‫כך עמלק נהיה "ראשית" על כל היבשות של אמריקה‪.‬‬

‫נבואת ישעיהו על המלחמה נגד יבשי אמריקה‬

‫בנבואת ישעיהו יש הרבה דיבורים על מלחמה ביבשות של אמריקה‪,‬‬
‫אבל שם הנבואה קוראת לאמריקה בשם "איים"‪ ,‬כי אמריקה היא‬
‫האי הכי גדול בים‪ ,‬לעומת הרצף היבשתי הגדול של אסיה‪ ,‬המזרח‬
‫התיכון‪ ,‬אפריקה ואירופה‪ .‬לכן‪ ,‬המילה איים הוא חיבור של שתי‬
‫מילים – אי ים – כי הוא האי הכי גדול בים‪.‬‬
‫"ותהי האמת נעדרת‪ ,‬וסר מרע משתולל‪ ,‬וירא יהוה‪ ,‬וירע‬
‫בעיניו‪ ,‬כי אין משפט‪ .‬וירא כי אין איש‪ ,‬וישתומם כי אין‬
‫מפגיע‪ ,‬ותושע לו זרעו‪ ,‬וצדקתו היא סמכתהו‪ .‬וילבש צדקה‬
‫כשרין‪ ,‬וכובע ישועה בראשו‪ ,‬וילבש בגדי נקם תלבשת‪ ,‬ויעט‬
‫כמעיל קנאה‪ .‬כעל גמלות‪ ,‬כעל‪ ,‬ישלם חמה לצריו‪ ,‬גמול לאיביו‪,‬‬
‫לאיים‪ ,‬גמול ישלם‪ .‬ויראו ממערב את שם יהוה‪ ,‬וממזרח שמש את‬
‫כבודו‪ ,‬כי יבוא כנהר צר‪ ,‬רוח יהוה נססה בו" (ישעיהו נט‪,‬‬
‫טו)‪.‬‬

‫‪68‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫נבואת ישעיהו גם מרמזת שבני תרשיש‪ ,‬המקומיים האמתיים של‬

‫אמריקה‪ ,‬יקומו להילחם בבני עמלק ואדום ויצליחו נגדם‪ ,‬אף על‬
‫פי שאותה מלחמה אולי תיקח הרבה זמן עד סיומה‪.‬‬
‫"שירו ליהוה שיר חדש‪ ,‬תהלתו מקצה הארץ; יורדי הים ומלאו‪,‬‬
‫איים וישביהם" (ישעיהו מב‪ ,‬י)‪.‬‬
‫כאשר בני תרשיש יצליחו להחרים את עמלק מארצם‪ ,‬אז עבדי יהוה‬
‫גם יזכו לשיר ליהוה שיר חדש‪ ,‬כי כאשר עמלק ייאבד את אחת‬
‫הארצות הכי חשובות שלו‪ ,‬השפעתו על העמים תיחלש‪.‬‬
‫לכן חלק מנבואת ישעיהו מדברת על מלחמת חורמה נגד האיים‪,‬‬
‫אבל חלקים אחרים מדברים על כך שהאיים יזכו להתקרב לתודעת‬
‫יהוה וללמוד את תורתו‪ ,‬כי אחרי שבני תרשיש יחרימו את עמלק‬
‫מארצם‪ ,‬הם יוכל להתקרב יותר ליהוה‪.‬‬
‫"הקשיבו אלי עמי‪ ,‬ולאומי אלי האזינו‪ ,‬כי תורה מאתי תצא‪,‬‬
‫ומשפטי לאור עמים ארגיע‪ .‬קרוב צדקי‪ ,‬יצא ישעי‪ ,‬וזרעי עמים‬
‫ישפטו‪ .‬אלי איים יקוו‪ ,‬ואל זרעי ייחלון" (ישעיהו נא‪ ,‬ד)‪.‬‬

‫קולוניאליזם = רצח עם‪ .‬אימפריאליזם = גניבה ממסדי‬

‫אימפריאליזם הוא כאשר מדינה אחת מושלת על השנייה כדי לסחוט‬
‫ממנה כמה שיותר משאבים‪ .‬האימפריות עשו את זה דרך השתלטות‬
‫על משאבים טבעים‪ ,‬כמו שדות נפט‪ ,‬אבל גם דרך הטלת מסים על‬
‫האוכלוסייה המקומית הנכבשת‪ ,‬ודרך יחסי מסחר לא שוויוניים‪.‬‬
‫כך‪ ,‬הם עשקו וגנבו מעמים רבים – האנגליים קראו לעיוות של‬
‫יחסי המסחר בשם מרקנטיליזם‪.‬‬
‫אם מישהו היה מתנגד לאותו עושק‪ ,‬המערבים בדרך כלל היו‬
‫הורגים אותו בעצמם או מעמידים משתף פעולה מקומי לעשות את‬
‫זה בשבילם‪.‬‬
‫כך הם עשקו וניצלו כמעט כל עם ברחבי כדור ארצנו‪ ,‬נוסף על‬
‫מה שנעשה נגד בני תרשיש ביבשות אמריקה‪.‬‬

‫"או שתעשו מסחר אתנו או שתמותו"‬

‫יכולים לראות את החשיבות של אותו ניצול מסחרי מהסיפור של‬
‫הספינות השחורות )‪ (Black Ships‬ביפן‪ :‬ב‪ 1853-‬ארבע ספינות‬
‫של חיל הים האמריקני איימו לשרוף עיר שלמה של יפן אם‬
‫היפנים לא יפתחו את הנמלים שלהם למסחר עם ארצות הברית‪.‬‬
‫בסופו של דבר היפנים נכנעו לאותו איום‪ ,‬אפילו שהזעם שלהם‬
‫על הפלישה של ארצות הברית גרם להם להתחיל בתהליך של בניית‬
‫מפעלים וחימוש כדי להגן על עצמם מהמערב‪.‬‬

‫‪69‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫כך‪ ,‬הרצון של המערב להכריח את יפן להיכנס אתו ליחסי מסחר‬

‫של ניצול ואימפריאליזם גם גרם ליפנים להצטרף לגרמניה‬
‫הנאצית במלחמת העולם השנייה ולתקוף מדינות אחרות באזור כדי‬
‫להרחיב את אדמת יפן וכך אולי לבלום פלישה מערבית עתידית‪.‬‬
‫מזה יכולים ללמוד שהאימפריאליזם לא רק גורם לניצול‪ ,‬אלא גם‬
‫דוחף מדינות אחרות לעשות מעשי עושק ורשע כדי שהם יכלו‬
‫להתחזק ולהתגונן מפני המערב‪ .‬כך עמלק הצליח להחטיא עמים‬
‫רבים כאשר הוא גרם להם להתנהג בדומה לו‪.‬‬
‫במקרה של יפן‪ ,‬יש הוכחות לכך שלפחות חלק מן היפנים הם‬
‫מצאצאי שבט ראובן‪ ,‬שהוא אחד משבטי ישראל‪ .‬כך‪ ,‬הראובנים‬
‫שיתפו פעולה עם גרמניה העמלקית כאשר היא רצחה רבבות של‬
‫יהודים בשואה‪ .‬אחר כך אותם ראובנים בעצמם גם סבלו משואה‬
‫גרעינית בידי מדינה אחרת של עמלק (ארצות הברית)‪ .‬המקרה של‬
‫יפן הוא לא מקרה בודד כי כך הרבה עמים נפלו לחטא וחורבן‪.‬‬

‫האימפריאליזם המתוחכם של ימינו ‪ -‬גניבה ועושק עקיף‬

‫עד היום מדינות המערב דוגלות במדיניות של אימפריאליזם‬
‫עקיפה‪ ,‬דרך חברות בין לאומיות שמשתלטות על מקורות נפט‬
‫ומשאבים אחרים של האפריקאים והאסייתיים‪ .‬כיום הן נוטות‬
‫להשתמש בשכירי חרב נגד המתנגדים להם באפריקה‪ ,‬או משחדים את‬
‫המנהיגים המקומיים לשתף פעולה איתם – אם אותם מנהיגים‬
‫מסרבים לעשות כן‪ ,‬אז הם מפילים אותם מהשלטון‪ ,‬כמו שעשו‬
‫לנשיא איראן בשנות החמישים של המאה הקודמת‪ ,‬כאשר הוא ביקש‬
‫להחזיר את הבעלות של שדות הנפט האיראנים חזרה לאיראנים‪.‬‬
‫כך בני עמלק הפכו את הדגם של היהודי הקאפו‪ ,‬שהיה משתף‬
‫פעולה עם הגרמנים במחנות ההשמדה‪ ,‬לשיטת כיבוש של הפרד‬
‫ומשול‪ .‬אבל יש הבדל גדול בין הקאפו לאותם בוגדים מעמים‬
‫אחרים כי הקאפו היה בוגד בבני עמו כדי לקבל יותר אוכל‬
‫ופחות מכות‪ ,‬אבל הרבה מאותם בוגדים ממדינות אחרות בוגדים‬
‫כדי להיות עשירים ומלכים‪ .‬מה שהקאפו היהודי עשה כדי לשרוד‪,‬‬
‫הם עושים כדי להתעשר‪ ,‬ולכן הם הרבה יותר רעים‪ ,‬ומגיע להם‬
‫משפט הרבה יותר קשה מהקפאו‪.‬‬
‫נוסף על השתלטות על משאבים טבעיים‪ ,‬מדינות המערב גם פועלות‬
‫כדי לעוות את הסחר הבין לאומי‪ ,‬כדי שלמערב יהיה יותר רווח‬
‫מפעולות המסחר‪ ,‬מאשר "השותפים" המקומיים שלהם באסיה‬
‫ואפריקה‪ .‬לכן מנהיגים כמו טראמפ רבו עם סין‪ ,‬מקסיקו‬
‫ומדינות אחרות‪ ,‬כדי להכריח אותם לעוות את יחסי המסחר‪,‬‬
‫בדומה לאיך שהאימפריה הבריטית הייתה עושה כן כחלק ממדיניות‬
‫המרקנטיליזם‪.‬‬

‫‪70‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫סין היא דוגמה בולטת לכך כי הסינים לא רק מספקים לארצות‬

‫הברית מוצרים רבים במחיר מוזל‪ ,‬אלא הם גם מלווים לארצות‬
‫הברית כטריליון דולר כאשר הם קונים אגרות חוב אמריקאיות‪.‬‬
‫אותה קניה של החובות היא סוג של נתינת כופר כדי שארצות‬
‫הברית לא תכריז על מלחמת סחר עם סין‪ ,‬כמו שטראמפ התחיל‬
‫לעשות בשנים האחרונות‪.‬‬
‫סין למדה את אותה שיטה של נתינת כופר מיפן‪ ,‬שגם פחדה‬
‫ממלחמת סחר עם ארצות הברית בשנות השמונים של המאה הקודמת‪.‬‬
‫לכן גם יפן קנתה כטריליון דולר של אגרות חוב אמריקאים מאז‪.‬‬
‫לדעתי מנהיגי המדינות הללו אולי מבינים שהם אף פעם לא‬
‫יקבלו את הכסף הזה חזרה כי אין לארצות הברית יכולת להחזיר‬
‫את כל הכסף‪ ,‬גם אם תרצה לעשות כן‪ .‬אף על פי כן‪ ,‬הם נותנים‬
‫את הכסף הזה מאותה סיבה שבעל חנות משלם למשפחת פשע דמי‬
‫סחיטה – הם יודעים שאם הם לא יעשו כן‪ ,‬הפושע עלול לשרוף את‬
‫הכלכלה שלהם‪ ,‬בדומה לאיך שמשפחות פשע שורפות את החנויות‬
‫למי שלא נותן להן דמי כופר‪.‬‬
‫ארצות הברית היא האימפריה העמלקית החדשה והכי חזקה בימינו‪,‬‬
‫והיא פועלת באותם דרכי העושק וגניבה שפותחו על ידי‬
‫הבריטים‪ .‬ההבדל הוא שהאנגלים העמלקים עשו את זה בדרך יותר‬
‫גלויה‪ ,‬כאשר האמריקאים העמלקים עושים זאת בצורה יותר עקיפה‬
‫ונסתרת‪.‬‬

‫קולוניה = בסיס צבאי‪ .‬אימפריאליזם = חברות בין‪-‬לאומיות‬

‫נוסף על פעולת האימפריאליזם המוצהרת של ארצות הברית בקובה‪,‬‬
‫פורטו ריקו והפיליפינים‪ ,‬היא גם עושה פעולות אימפריאליות‬
‫בימינו‪ .‬בדרך כלל היא עושה כך כאשר היא כובשת מדינה אחרת‪,‬‬
‫מקימה קולוניות צבאיות שם‪ ,‬שכיום נקראים בסיסים צבאים‪ ,‬וכך‬
‫מטילה אימה על המדינות מסביב‪ ,‬כדי שהם יפתחו את דלתותיהן‬
‫לחברות אמריקאיות וכך יתנו לעמלק להשתלט על המשאבים שלהם‪.‬‬
‫אפגניסטן‪ :‬האמריקאים אמרו שהם כובשים את אפגניסטן בראשית‬
‫שנת אלפיים כדי להרוג את אוסאמה בן לאדן‪ ,‬אבל הוא נהרג‬
‫ב‪ ,2011-‬והם עוד נשארים שם עד היום הזה ב‪.2020-‬‬
‫עיראק‪ :‬עיראק נכבשה בטענה שיש לה נשק להשמדה המוני‪ ,‬אפילו‬
‫שלא נמצאו הוכחות לכך עד היום‪.‬‬
‫שתי המדינות הללו כרגע מהוות קולוניות צבאיות לארצות הברית‬
‫העמלקית‪ ,‬ודרכן היא מטילה אימה על מדינות המזרח התיכון‬
‫העשירות בנפט‪ .‬כאשר יש כל כך הרבה בסיסים של ארצות הברית‬
‫באזור‪ ,‬המלך של סעודיה יחשוב פעמים לפני שירצה לעלות את‬
‫מחיר הדלק או לכרות ברית עם רוסיה‪.‬‬

‫‪71‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫אסיה‪ :‬ארצות הברית גם מחזיקה בבסיסים צבאים ביפן וקוריאה‬

‫משנות הארבעים של המאה הקודמת‪ .‬כך היא מטילה אימה על סין‪,‬‬
‫ושאר מדינות אסיה‪ ,‬כדי לדחוף את סין ליחסי מסחר בלתי‬
‫הגונים‪ .‬כך היא גם סחטה מיפן וסין שילום כופר בסך של שני‬
‫טריליון דולר‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬הניצול באסיה נעשה דרך מפעלים וקניית אגרות חוב של‬
‫ארצות הברית (שלימת כופר)‪ ,‬כאשר הניצול במזרח התיכון‬
‫ואפריקה מתבצע דרך גניבת משאבים טבעים‪ ,‬כמו נפט‪.‬‬

‫איך ארצות הברית ואנגליה יכולים להיות עמלק!?‬

‫יש כאלה שאולי ירצו להגיד‪" ,‬איך אתה יכול לטעון שאנגליה‬
‫וארצות הברית הן מדינות בבעלות עמלק‪ ,‬כאשר הם אלו שנלחמו‬
‫נגד גרמניה הנאצית?"‬
‫התשובה לכך היא שגם אנגליה וארצות הברית היו שותפות לשואה‪,‬‬
‫כי הם סירבו לבזבז פצצות נגד מתקני תאי הגז של מחנות‬
‫ההשמדה הגרמנים‪ ,‬בטענה שהן יצילו את היהודים רק כאשר ינצחו‬
‫במלחמה‪ ,‬אף על פי שהם הפציצו בסיסים אחרים בקרבת מקום‬
‫למחנות ההשמדה‪ .‬רק היה צריך להוריד כמה פצצות בודדות על‬
‫תאי הגז כדי לשבש את מערכת ההשמדה של הגרמנים וכך להציל‬
‫עשרות אלפי יהודים‪.‬‬
‫האדישות לטבח לא נעצרה בזאת‪ ,‬כי ארצות הברית ואנגליה גם‬
‫העבירו חוקים מיוחדים בזמן השואה‪ ,‬כדי להגביל את ההגירה של‬
‫פליטים יהודים מגרמניה למדינותיהם‪ .‬אנגליה גם עצרה יהודים‬
‫מלברוח לארץ ישראל באותו זמן‪ ,‬כי אז היא הייתה הכובש‬
‫המקומי בארץ ישראל‪.‬‬
‫הם פעלו כך כי המלחמה עם הגרמנים לא הייתה בגלל השואה‪ ,‬אלא‬
‫כדי לשמור על מאזן הכוחות בין האימפריות השונות של עמלק‪.‬‬
‫הם לא נלחמו בגרמנים כדי לעצור את השואה‪ ,‬אלא כדי לשמור את‬
‫חלקם בשואה העולמית שבני עמלק עושים לעמים רבים‪ ,‬דרך‬
‫האימפריאליזם‪.‬‬
‫הם בעצמם ביצעו מעשי טבח המוניים נגד עמים רבים לפני ואחרי‬
‫מלחמת העולם השנייה‪.‬‬
‫לכן מלחמת עולם השנייה הייתה מלחמת פנים בין מדינות בבעלות‬
‫עמלק‪ ,‬כדי להחליט למי יהיה חלק יותר גדול בעושק וגניבה‬
‫הנעשה נגד עמים אחרים‪ .‬הדבר דומה לשתי משפחות פשע שנלחמות‬
‫זו בזו כדי להחליט למי יהיה שליטה בשוק הזונות והסמים‪ .‬הם‬
‫לא נלחמו למען הצדק‪ ,‬אלא כדי לשמור את נכסי האימפריאליזם‬
‫שלהם מפני גרמניה‪.‬‬

‫‪72‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫תיאור של נזקי האימפריאליזם – עמלק והסחר בסמים‬

‫אחד מנזקי האימפריאליזם הוא הפצת הסחר בסמים‪ ,‬כאשר בני‬
‫עמלק במערב מוכרים סמים לעמים אחרים‪ ,‬אף על פי שפעמים רבות‬
‫הדבר נעשה נגד רצון המנהיגים של אותם עמים‪.‬‬
‫מדינות המערב עשו כך בסין באופן גלוי במלחמות האופיום‪.‬‬
‫אותן מלחמות פרצו כאשר המלכות של סין רצתה להגביל את‬
‫האירופיים מלמכור סמים לסינים ומדינות המערב סירבו לקבל את‬
‫אותה גזרה כי הם לא רצו להפסיק להתעשר על גבם של הסינים‪.‬‬
‫כמו בסין‪ ,‬האימפריאליזם גם הצליח לטמא את אפגניסטן בסמים‪.‬‬
‫לפני הכיבוש של ארצות הברית‪ ,‬הטליאבן הצליח להכחיד כמעט כל‬
‫גידול של אופיום באדמות תחת שליטתו‪ ,‬עד שהם נדחו מן השלטון‬
‫בידי ארצות הברית‪ .‬עכשיו אפגניסטן הוא המגדל הכי גדול של‬
‫אופיום בעולם‪ ,‬משום שארצות הברית נותנת לשותפים המקומיים‬
‫שלה באפגניסטן לגדל ולסחור בסמים באופן חופשי‪.‬‬
‫דבר עצוב הוא שגם הטליאבן‪ ,‬שנלחם נגד ארצות הברית‪ ,‬התחיל‬
‫לאפשר לאותו סחר להתקיים כדי לממן את המלחמה נגד ארצות‬
‫הברית‪ .‬אותה תוצאה גם הייתה במלחמה של ארצות הברית נגד‬
‫ויטנאם‪.‬‬
‫כך‪ ,‬מלחמות האימפריאליזם גרמו לרבבות אנשים בסין‪ ,‬בוויטנאם‬
‫ובאפגניסטן להתמכר לסמים‪ .‬הדבר הזה הוא נוסף על הסמים‬
‫הרבים שארצות הברית מוכרת למדינות אחרות כתרופות למחלות‬
‫נפש או להרגעה – האם להאמין שהסמים שארצות הברית מגדירה‬
‫כמותרים בחוק הם באמת כל כך פחות רעים מן האופיום?‬
‫כל סוחרי הסמים עושים עוול גדול‪ ,‬בין אם זה הטאליבן‪ ,‬שעושה‬
‫כן כדי להשתחרר מכיבוש זר‪ ,‬או ארצות הברית‪ ,‬שעושה כן כדי‬
‫להתעשר מן הטומאה והשקר‪.‬‬

‫רשימה קצרה של עוד נזקי האימפריאליזם‬

‫רצח המוני ורעב בקוריה‪ :‬ארצות הברית פלשה על קוריאה בשנות‬
‫החמישים של המאה הקודמת‪ ,‬בתירוץ שהיא רוצה לעצור את‬
‫התפשטות הקומוניזם‪ .‬מאז חיילי ארצות הברית נמצאים בדרום‬
‫קוריאה ומחסירים אוכל מהצפון קוריאנים בטענה שזה יעזור‬
‫להפיל את ממשלת הרשע של משפחת קים ג'ונג‪-‬און‪ .‬כמעט שבעים‬
‫שנה עברו מתחילת אותה מלחמה‪ ,‬ועד היום הזה קים ג'ונג‪-‬און‬
‫נשאר עשיר‪ ,‬אבל עמו סובל מעוני ורעב‪.‬‬
‫רעב במלזיה וגם בוויטנאם‪ :‬במלזיה הבריטים גרמו לרעב כפעולת‬
‫מלחמה מכוונת הנקראת מבצעת הרעב‪ .‬הם היו מרססים את גדולי‬
‫השדה ברעל כדי להרעיב את המקומיים שנלחמו בפלישה הבריטית‪.‬‬

‫‪73‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫גם ארצות הברית עשתה דברים דומים בוויטנאם‪ ,‬בטענה שהרג‬

‫גידולי השדות והג'ונגלים יחסיר מן החיילים המקומיים מחסה‪.‬‬
‫היא פלשה לוויטנאם בתירוצים דומים לאלו שהיא אמרה כאשר היא‬
‫כבשה את קוריאה‪ ,‬אף על פי שהרצון האמיתי שלה היה להקים‬
‫יותר בסיסים באסיה‪ ,‬וכך להרחיב את מעגל ההשפעה הצבאית‬
‫והכלכלית שלה‪ .‬בשביל זה היא הרעיבה וויטנאמים רבים וגם‬
‫הרגה מיליונים בדם קר‪.‬‬
‫רעב בניגריה ותימן‪ :‬בשנות השבעים של המאה הקודמת הבריטים‬
‫תמכו בשכירי חרב בניגריה‪ ,‬כדי שיהיה לאנגליה מקור נפט זול‪.‬‬
‫כאשר שכירי החרב התחילו להפסיד‪ ,‬אנגליה הטילה על המקומיים‬
‫עוצר שגרם להרבה מקומיים למות ברעב‪ .‬היום הבריטים גם‬
‫מדריכים את ערב הסעודית איפה להפציץ את התימנים כדי להחליש‬
‫את המורדים החותים‪ .‬גם שם רבבות מתים מרעב‪.‬‬
‫רעב בהודו‪ :‬בהודו היו הרבה תקופות של רעב בזמן השלטון‬
‫הבריטי כי הבריטים היו לוקחים אוכל מן המקומיים‪ ,‬בדומה למה‬
‫שהם עשו לאיריים‪ .‬כך‪ ,‬הבריטים גרמו לעשרות מיליוני הודים‬
‫למות מרעב לאורך שנות הכיבוש שלהם‪ .‬אחד מן אותם מקרים היה‬
‫הרעב באזור בנגל של הודו‪ ,‬שנעשה תחת וינסטון צ'רצ'יל‪ .‬אז‬
‫מתו בערך ארבעה מיליון הודים‪.‬‬

‫המלחמה נגד עמלק היא מלחמת חורמה‬

‫אף על פי שחשוב לשים את המבט העיקרי שלנו על אהבת הצדק‪,‬‬
‫כאשר רואים קבוצה גדולה של עמלקים‪ ,‬שיש הוכחות שהם מזרע‬
‫עמלק‪ ,‬נכון להרוג את כולם ולהחרים את השלל שלהם כדי לעצור‬
‫אותם מלבצע רצח עם נגד עוד עמים‪.‬‬
‫קיום גזירת משפט המוות נגד עמלק הוא נצרך כדי להגן על עמים‬
‫אחרים‪ .‬הדבר דומה למקרה שבו שאול המלך קיבל מצווה להרוג כל‬
‫עמלקי ועמלקית‪ ,‬וגם להשחית את כל רכושם‪" :‬כה אמר יהוה‬
‫צבאות‪' ,‬פקדתי את אשר עשה עמלק לישראל‪ ,‬אשר שם לו בדרך‪,‬‬
‫בעלתו ממצרים‪ .‬עתה לך והכיתה את עמלק והחרמתם את כל אשר‬
‫לו‪ ,‬ולא תחמל עליו‪ ,‬והמתה מאיש עד אשה‪ ,‬מעלל ועד יונק‪,‬‬
‫משור ועד שה‪ ,‬מגמל ועד חמור" (שמואל א‪ ,‬טו‪ ,‬ב)‪.‬‬
‫עמלק ניסה לרצוח את עם ישראל ועוד ינסה בעתיד‪ .‬הוא גם טבח‬
‫בהרבה עמים אחרים‪ .‬לכן כפי שיש מצווה לרצוח איש שרצח אחר‪,‬‬
‫כדי לעצור אותו מלעשות את זה עוד פעם‪ ,‬גם יש מצווה לעשות‬
‫כך נגד הגוי המתועב הזה‪.‬‬
‫"ויאמר יהוה אל משה‪' ,‬כתב זאת זכרון בספר‪ ,‬ושים באזני‬
‫יהושע‪ ,‬כי מחה אמחה את זכר עמלק מתחת השמים'‪ .‬ויבן משה‬
‫מזבח‪ ,‬ויקרא שמו‪' ,‬יהוה נסי'‪ .‬ויאמר‪' ,‬כי יד על כס יה‪,‬‬
‫מלחמה ליהוה בעמלק מדר דר (שמות יז‪ ,‬יד)‪.‬‬

‫‪74‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫המצווה הזו היא לכל דור של עם ישראל‪ ,‬ונכון שעמים אחרים גם‬
‫ייקחו חלק במשימה‪ ,‬כי גם הם סבלו מן הפרעות של הגוי הרשע‬
‫הזה‪ .‬בימינו‪ ,‬מדינות המערב של עמלק הן כל כך חזקות‪,‬‬
‫שהמצווה הזו נהייתה אחת מן המשימות החשובות‪ ,‬וקיומה חיוני‬
‫להמשך ההישרדות של עם ישראל כעם צדיק וקדוש‪ ,‬ולא כגוי בוגד‬
‫ורשע‪ .‬לכן המלחמה במערב והצורך להתקדש מן הכלים והמדעים‬
‫שלו הם אמונה חשובה מאוד לעת שלנו‪" .‬והיה אמונת עתיך חסן‬
‫ישועת‪ ,‬חכמת ודעת‪ ,‬יראת יהוה‪ ,‬היא אוצרו" (ישעיהו לג‪,‬ו)‪.‬‬

‫גם בני עשו אמורים להשתתף באותו מלחמה – "משא דומה"‬

‫בתורה‪" ,‬שעיר" הוא השם שניתן לבני עשו כאשר הם פועלים בדרך‬
‫של צדק‪ .‬כאשר הם לא עושים כן‪ ,‬הם מקבלים את הכינוי הרע של‬
‫"אדום"‪ .‬כמו שעם ישראל מחויב להילחם בעמלק‪ ,‬גם שעיר חייב‬
‫לעשות כן כדי להתקדש מדרכיו הרעות של עמלק‪.‬‬
‫על הצורך שבני עשו גם יעשו את חלקם במלחמה יש את "משא‬
‫דומה" של נבואת ישעיהו‪ .‬הנה דברי הנביא‪" :‬משא דומה‪ :‬אלי‬
‫קרא משעיר‪ ,‬שמר‪' .‬מה מלילה!'‪ .‬שמר‪' ,‬מה מליל'‪ .‬אמר שמר‪,‬‬
‫'אתה בקר‪ ,‬וגם לילה‪ ,‬אם תבעיון‪ ,‬בעיו‪ ,‬שבו‪ ,‬אתיו'" (ישעיהו‬
‫כא‪ ,‬יא)‪.‬‬
‫הנה הפירוש שלי לכך (המילים בקו תחתון הם דברי הנביא‪,‬‬
‫והמילים בלי קו תחתון הן הפירוש שלי‪ ,‬שהוספתי בין המילים‬
‫שלו‪ ,‬כדי לעזור להבין אותן)‪ :‬משא דומה‪ :‬אלי קרא משעיר‪,‬‬
‫שמר‪" ,‬מה מלילה"?! שמר‪" ,‬מה מליל"?! איש ששמר את דרך יהוה‬
‫מתלונן אל יהוה‪ ,‬ואומר‪" ,‬מתי יבוא הלילה על עמלק‪ ,‬כי הוא‬
‫מחטיא ומדכא אותי‪ ,‬ואני כבר רוצה שהוא ימות‪ ,‬כדי שיהיה לי‬
‫ישועה"‪ .‬אמר שמר‪" ,‬אתה בקר‪ ,‬וגם לילה‪ .‬אם תבעיון‪ ,‬בעיו‪,‬‬
‫שבו אתיו"‪ .‬התשובה לאותו איש היא שאתה עוד דומה לעמלק‪,‬‬
‫ולכן המשא הזה נקרא משא דומה‪ ,‬כי כאשר אתה יושב בקרבו‬
‫ונכנע לו‪ ,‬אז אתה נותן לו להפוך אותך לדומה לו במעשיו‬
‫ובדרך הרעה שלו‪ .‬לכן הדרך היחידה שנשארה לך היא‪ ,‬מצד אחד‪,‬‬
‫לנסות כמה שיותר להפרד ממעשיו הרעים‪ ,‬ומצד שני‪ ,‬להילחם בו‪,‬‬
‫במלחמת קנאות למען יהוה‪.‬‬
‫לכן המסר לך‪ ,‬בן עשו‪ ,‬שרוצה להיות שעיר‪ ,‬היותר צדיק‪ ,‬במקום‬
‫אדום‪ ,‬הרשע‪ ,‬הוא שאתה צריך להילחם ברשעים שסביבך‪ ,‬כדי‬
‫להתקדש מהם‪ .‬זה לא מספיק רק לדבר על צדק‪ ,‬או לנסות להתקדש‬
‫בסתר – יש צורך גדול במלחמה ברשע‪ ,‬עם כלי מלחמה ושפיכות‬
‫דמים‪ ,‬כדי לא להיות שותף אתו ועם הדין שהולך לבוא עליו‪.‬‬
‫אם לא תילחם בו‪ ,‬אז אתה עלול ליפול אתו‪ ,‬כאשר החורבן בא‬
‫עליו‪ ,‬כי אתה גם בקור ובלילה שהולך לבוא עליו‪ ,‬כאשר חורבן‬

‫‪75‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫יבוא על עמלק ואדום‪ .‬הדרך לא להיות שותף לדין הזה הוא לא‬
‫להיות שותף עם עמלק ואדום‪.‬‬
‫נוסף על המלחמה בשדה הקרב‪ ,‬המלחמה גם צריכה להתנהל במישור‬
‫התרבותי‪ ,‬כאשר בני עשו היותר צדיקים מלמדים את אחיהם תורת‬
‫יהוה‪ .‬זה מה שיכול לספק הצלחה במלחמה הרוחנית‪ ,‬שאיתה גם‬
‫תוכלו לקבל הצלחה בשדה הקרב‪ ,‬כמו שההצלחה של ישראל נגד‬
‫עמלק הייתה כאשר משה ויהושע שילבו מלחמה רוחנית עם מלחמה‬
‫מעשית‪ ,‬בשדה הקרב‪.‬‬
‫"ויאמר משה אל יהושע‪' ,‬בחר לנו אנשים‪ ,‬וצא‪ ,‬הלחם בעמלק‪.‬‬
‫מחר אנכי נצב על ראש הגבעה‪ ,‬ומטה האלהים בידי'‪ .‬ויעש יהושע‬
‫כאשר אמר לו משה‪ ,‬להילחם בעמלק‪ .‬ומשה אהרן וחור עלו ראש‬
‫הגבעה‪ ,‬והיה כאשר ירים משה ידו‪ ,‬וגבר ישראל‪ ,‬וכאשר יניח‬
‫ידו‪ ,‬וגבר עמלק" (שמות יז‪ ,‬ח)‪.‬‬
‫נכון לזכור שכאשר אתה קורא אלי {אל יהוה} ומתלונן‪ ,‬זה לא‬
‫עוזר‪ ,‬כי עליך לעשות את חלקך במלחמה‪ ,‬במקום להתלונן‪ .‬לכן‬
‫נבואת ישעיהו אומרת שכאשר שעיר קרא אל עבדי יהוה והתלונן‪,‬‬
‫אז הוא רק "שמר" את הדרך של יהוה בלשון עבר‪ ,‬אבל הוא כבר‬
‫לא שומר אותה אם הוא בוחר להמשיך להתלונן‪ ,‬במקום לעשות את‬
‫חלקו במלחמה‪ .‬על כך יהוה דיבר אל שני עבדיו‪" :‬כה אמר יהוה‪,‬‬
‫קדוש ישראל ויצרו‪ :‬האתיות שאלוני‪ .‬על בני ועל פעל ידי‬
‫תצוני!! אנכי עשיתי ארץ‪ ,‬ואדם עליה בראתי‪ .‬אני ידי נטו‬
‫שמים‪ ,‬וכל צבאם צויתי"‪ ,‬ולכן אני לא צריך שאתם תצוו אותי‬
‫על איך לנהל את הבריאה שלי‪ ,‬כי אני יודע יותר מכם איך‬
‫להטיב עם הבריאות שלי (ישעיהו מה‪ ,‬יא)‪.‬‬
‫האמת היא שהמסר כאן הוא גם נכון להרבה יהודים בימינו‪ ,‬כי‬
‫כל עוד שאנחנו הולכים בדרך של אויבינו‪ ,‬במקום להילחם בהם‪,‬‬
‫אנחנו דומים להם‪ ,‬וגם שותפים למשפט שאמור לבוא עליהם‪ .‬הדרך‬
‫להינצל מאותו משפט היא להתקדש מדרכם‪ ,‬כאשר סרים ממעשיהם‬
‫הרעים‪ ,‬וגם נלחמים בהם‪.‬‬

‫הדרך להתגבר על עמלק היא לעלות בקדושה וצדק‬

‫אני מרבה לדבר על השבטים הגרמנים הקדומים כעמלק‪ ,‬אבל עמלק‬
‫לא רק נמצא בקרבם‪ ,‬כי זרע עמלק התערבב בתוך עמים רבים‪ .‬לכן‬
‫המלחמה נגד השבטים הגרמנים הקדומים במערב היא רק חלק מן‬
‫המשימה של החרמת עמלק‪ ,‬כאשר הדרך האמיתית להצליח נגדם היא‬
‫להתגבר מאוד בדרכי הקודש והצדק‪ ,‬כדי להגדיל את הפער בין‬
‫בני עמלק ובין גויים אחרים‪ .‬ככל שהפער הזה יהיה גדול יותר‪,‬‬
‫גם יהיה יותר קל להפריד בין בני עמלק ובין העמים‪.‬‬
‫גם נכון לזכור שאם מצאצאי אברהם הצדיק היה יכול לצאת עמלק‬
‫הרשע‪ ,‬אז כל שכן שכך יצא ממשפחות אחרות‪ ,‬שגם אצלן יש חלקים‬
‫‪76‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫מהן שפועלות בדרך דומה לעמלק‪ ,‬ובגלל זה הן גם מביאות על‬

‫עצמן משפט הדומה לזה שיש על עמלק – חרם‪.‬‬
‫לכן הדרך האמיתית לנצח במלחמה הזו הוא להתקדש מאוד בדרכי‬
‫הצדק‪ ,‬וככל שמתקדשים אז הפער בין הרשעים לצדיקים הולך‬
‫וגודל‪ ,‬וכך יכולים לזהות את עמלק והדומים לו בקרב גויים‬
‫אחרים לפי מעשיהם‪ ,‬במקום רק לחפש אותם לפי זהות אבותיהם‪.‬‬
‫רק כך תהיה יכולת להתגבר באמת נגד כל זרע עמלק ורשעים‬
‫אחרים‪ ,‬שיצאו ממשפחות אחרות‪ ,‬חוץ ממשפחת אברהם‪.‬‬

‫‪77‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫יותר טוב להיות "ניגר"‬

‫מניגריה‬
‫עדיף להיות "ניגר"‪ ,‬מאשר זה שחטף את "הניגר" מניגריה‪ .‬יותר‬
‫טוב להיקרא "ניגר"‪ ,‬אחרי המדינה ניגריה‪ ,‬מאשר להיקרא על שם‬
‫המדינה שחטפה את אותם חפים מפשע ממולדתם בניגריה‪.‬‬
‫הסיבה היחידיה שהקלוויניסטים האירופים בארצות הברית‪,‬‬
‫ובמקומות אחרים‪ ,‬הם כל כך "נדיבים" היום היא בגלל שהם‬
‫התעשרו כל כך על גבי העבדים שהם חטפו מאפריקה‪ ,‬האדמה שהם‬
‫גנבו מן "האינדיאנים" של אמריקה‪ ,‬והעושק שנעשה נגד שני‬
‫הקבוצות הללו עד היום הזה‪.‬‬
‫קולוניאליזם הוא הפשע הגדול ביותר‪ ,‬וגם הסיבה שעל פי האמת‪,‬‬
‫האפרו‪-‬אפריקאים הם מוסריים יותר ויותר שומרי חוק מאלו‬
‫שגנבו אותם מאפריקה‪ .‬פשע הנעשה על ידי בני המיעוטים בדרך‬
‫כלל מתבצע בממד קטן‪ ,‬לעומת הפשע של האירופים בארצות הברית‬
‫שעושים כך בצורה גדולה‪ ,‬דרך חוקים רעים ומערכות עושק‬
‫מתוחכמות‪.‬‬
‫אפילו עכשיו‪ ,‬הנדיבות של בני עמלק בארצות הברית ואירופה‬
‫היא כלום לעומת הסכומים הגדולים של כסף שהם מרוויחים בעזרת‬
‫העושק המתוחכמת של ימינו‪.‬‬
‫הנה תיאור קצר על איך שבני עמלק הלבנים מדכאים את המקומיים‬
‫של אמריקה‪ ,‬והחטופים מאפריקה‪ ,‬בצורה מערכתית‪:‬‬
‫רצח אופי תקשורתי‪ :‬נגד האפרו‪-‬אמריקאים וההיספנים כדי‬ ‫א‪.‬‬
‫להציג אותם כפושעים או מהגרים בלתי חוקים‪ .‬כך‪ ,‬התקשורת‬
‫מצליחה להחליש את הגיבוש החברתי של אותן קהילות‪ ,‬כדי‬
‫להפריד ביניהם ולמשול בהן‪ .‬הגנבים האמיתיים הם הפולשים‬
‫מאירופה‪ ,‬שממשיכים לשדוד דרך העברת חוקים רעים שהופכים את‬
‫הגניבה ממעשה של יחידים לדרך חיים ממוסדת‪.‬‬
‫רדיפה משפטית‪ :‬העושק גם מתבצע דרך אפליה משפטית‪ ,‬שבה‬ ‫ב‪.‬‬
‫שוטרים מרכזים את פעולתם נגד בני המעוטים‪ ,‬ושופטים נותנים‬
‫לעצורים עם העור היותר כהה עונשים הרבה יותר כבדים מאשר‬
‫לבעלי עור לבן‪ .‬אותו דבר גם קורה באירופה נגד המוסלמים‪.‬‬
‫הרבה מדינות בארצות הברית העמלקית גם מוסיפות על אותה‬
‫אלפיה משפטית כאשר הם אוסרים על מי שהורשע בתיק פלילי‬
‫להצביע בבחירות (חתרנות פוליטי)‪ ,‬לטייל מחוץ למדינה (ארצות‬
‫הברית הופכת לכלא גדול)‪ ,‬לשאת בנשק (כדי שלא יוכלו להגן על‬
‫עצמם) ולהשתתף בחבר מושבעים (חתרנות משפטית)‪ .‬המדינה גם‬

‫‪78‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫יכולה לעצור מישהו עם רישום פלילי מלהיות אפוטרופוס על‬

‫הילדים שלו (שבירת גרעין המשפחתי)‪ .‬זה נוסף על העובדה‬
‫שמעסיקים רבים אינם רוצים לקחת מישהו עם רישום פלילי‬
‫(חתרנות כלכלית)‪.‬‬
‫פעולות הדיכוי פעם התבצעו בשם הקולוניאליזם או למען העבדות‬
‫הגלויה‪ ,‬הנעשה נגד החטופים מאפריקה‪ ,‬אבל היום הדיכוי מתבצע‬
‫בשם שלטון החוק‪.‬‬
‫לכן פשעי העבר הם לא באמת של העבר – הם עוד ממשיכים‪ ,‬וזה‬
‫נוסף על העובדה שמי שסבל מגניבת אדמתו בעבר או מזה שחטפו‬
‫את אבותיו מאפריקה עוד ממשיך לסבול ממה שבני עמלק עשו נגדו‬
‫בדורות קודמים‪ ,‬כי הם ממשיכים לשבת על אדמתו ולהיות בעלי‬
‫העסקים‪ ,‬והוא מוכרח להמשיך לעבוד בשבילם ולשלם להם דמי‬
‫שכירות‪ .‬זה גם ימשיך להיות כך‪ ,‬עד שיהיה משפט נגד בני‬
‫עמלק‪.‬‬

‫רצח אופי גם נגד מדינת ישראל‬

‫התקשורת המערבית לא רק מנסה לבצע רצח אופי נגד אפרו‪-‬‬
‫אמריקאים‪ ,‬היספאנים ומוסלמים‪ ,‬אלא גם נגד מדינת ישראל‪ .‬הם‬
‫טוענים שמדינת ישראל היא קולוניה אירופית ושהישראלים‬
‫ביהודה ושומרון הם מתנחלים‪.‬‬
‫האמת היא שהגדה המערבית הוא לב לבה של ארץ ישראל‪ ,‬מאז ימי‬
‫התנ"ך‪ ,‬והתנ"ך הוא המסמך הכי חשוב שמעיד על כך‪ .‬גם נהיגה‬
‫ביהודה ושומרון כיום מעידה שלערים וכפרים ערביים רבים יש‬
‫שמות שדומים לשמות של יישובים ישראלים בזמן התנ"ך‪.‬‬
‫יש לזכור שהכיבוש הרומאי בזמן בית מקדש השני והגירוש של‬
‫יהודים מארץ ישראל היה שואה‪ .‬הקמת מדינת ישראל היא מרידה‬
‫נגד אותו רצחנות אירופית וצעד נכון בתיקון העיוות ההיסטורי‬
‫שנעשה נגד היהודים מאז האימפריה הרומאית‪.‬‬
‫ישראל היא לא קולוניה אירופית‪ ,‬כמו שאלו שנחטפו מאפריקה‬
‫לעבדות הם לא קולוניאליסטים‪ ,‬אם הם יבחרו לחזור לאפריקה‬
‫מהגלות שלהם במערב‪.‬‬

‫‪79‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫יצחק רבין וחבריו‬

‫הרודנים‬
‫לא יהיה שינוי פוליטי מהותי דרך הדמוקרטיות‬
‫יש הרבה דתיים שרוצים להחזיר את מדינת ישראל החילונית‬
‫בתשובה על ידי שיתוף פעולה עם התהליך הדמוקרטי‪ .‬הם מאמינים‬
‫למה שמנהיגי המדינה אומרים להם‪ ,‬שאם הם יקבלו על עצמם את‬
‫המרות של המדינה‪ ,‬אז המדינה גם תתחיל להיות המדינה שלהם‪,‬‬
‫ולא רק של החילונים‪.‬‬
‫אבל האמת היא שמדינת ישראל פועלת כבר שנים כדי לדכא כל‬
‫תנועה פוליטית שיכולה לשנות את הדרך שלה באופן מהותי‪ .‬היא‬
‫עושה את זה כי מנהיגי המדינה חוששים ששינוי מהותי גם יחשוף‬
‫אותם לתהליכים משפטים על פשעי העבר‪ ,‬כמו גניבת הילדים‬
‫התימנים ממשפחותיהם‪ ,‬ועוד‪ .‬הנה פירוט חלקי לשיטות‬
‫המתוחכמות שבהן אותן מנהיגים הופכים את מדינת ישראל למשטר‬
‫רודני‪ ,‬עם פרצוף של דמוקרטיה‪.‬‬
‫כמעט כל מדינה מערבית עושה כך‪ ,‬אבל פה אפרט על מדינת ישראל‬
‫המערבית‪.‬‬

‫כלי דיכוי משפטים‬

‫הסתה — אכיפה סלקטיבית מגביל את השיח הציבורי‬
‫כמעט כל דיבור פוליטי מהותי עלול לעבור על אחד מחוקי ההסתה‬
‫של מדינת ישראל‪ .‬גם‪ ,‬אפילו אם אותו דיבור הוא לא באמת‬
‫הסתה‪ ,‬מנהיגי המדינה יכולים לומר שהוא כן‪ .‬מי קובע אם‬
‫דיבור אחד הוא הסתה ודיבור שני הוא לא? מנהיגי מערכת המשפט‬
‫קובעים‪ ,‬ואותם מנהיגים הם‪ ,‬לרוב‪ ,‬אנשים שלא רוצים תורה ולא‬
‫אמונה ולא יהוה‪ ,‬אלא הם רוצים ברית עם המערב‪ ,‬והם מוכנים‬
‫לטרוף את כל מי שעלול לגרום ליהודים להיפרד מדרכי הרשע של‬
‫המערב‪.‬‬
‫חוקי ההסתה הרחבים של מדינת ישראל הם אחד הכלים הכי חשובים‬
‫שלהם‪ ,‬כי כמעט כל דיבור פוליטי מפריע למישהו ומשמח מישהו‬
‫אחר‪ .‬כאשר הדיבור של המתנחלים והדתיים מפריע לחילונים‪ ,‬אז‬
‫הם פשוט אומרים שזו הסתה‪ ,‬פותחים נגד מנהיגי אותן קהילות‬
‫תיקים פלילים‪ ,‬וכך מדכאים את חופש הביטוי‪.‬‬

‫‪80‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫זה למה יהודים דתיים‪ ,‬כמו מאיר כהנא‪ ,‬סבלו מרדיפה משפטית‬
‫ונפסלו מלרוץ בכנסת‪ ,‬אבל חברי כנסת מוסלמיים לא נרדפים‪,‬‬
‫אפילו שהם מסיתים לאלימות נגד היהודים באופן גלוי‪.‬‬
‫המוסלמים לא מהווים איום פוליטי למנהיגי המדינה‪ ,‬אבל איש‬
‫כמו כהנא היה יכול להיבחר להיות ראש ממשלת ישראל‪ ,‬ולכן‬
‫רדפו אותו בבתי המשפט כדי לעצור אותו מלעשות שינוי פוליטי‬
‫מהותי‪.‬‬
‫הנה פירוט חלקי של החוקים נגד חופש הביטוי‪:‬‬
‫אסור להגיד דבר שיכול להפריע לרגשות של איש דתי‪,‬‬ ‫א‪.‬‬
‫בין אם הוא יהודי‪ ,‬מוסלמי או נוצרי (סעיף ‪ ,149‬א)‪ .‬איך‬
‫לא לעשות כן כאשר מדברים על פוליטיקה וערכי מוסר? מי‬
‫קובע שדברי יאיר לפיד‪ ,‬שמדבר נגד דתיים בצורה מאוד‬
‫מעליבה‪ ,‬לא פוגעים ברגשות הדת‪ ,‬אבל אחרים כן עושים כך?‬
‫אסור להגיד לחייל לא לשרת בצבא או לא לציית‬ ‫ב‪.‬‬
‫למפקדיו‪ ,‬כל עוד שמנהיגי המדינה קובעים שהפקודות הללו‬
‫הן חוקיות (סעיפים ‪ .)110 ,109‬מה עם מנהיגי המדינה‬
‫פועלים נגד החוק כאשר הם מגרשים יהודים מן הבתים שלהם‬
‫ביהודה ושומרון‪ ,‬ולא מוכנים להודות על כך?‬
‫אסור לומר דבר שעלול להעליב מישהו מקבוצה אתנית‬ ‫ג‪.‬‬
‫מסוימת (סעיף ‪144‬א)‪ .‬אבל מה לעשות עם העובדה שקבוצות‬
‫אתניות בדרך כלל מתארגנות למפלגות פוליטיות‪ ,‬ולכן דיבור‬
‫פוליטי הוא הרבה פעמים גם דיבור בין קבוצות אתניות‬
‫שונות‪ ,‬שבו לפחות אחת מאותן קבוצות לא אוהב את מה שהשני‬
‫אומר? האם דיבור כזה הוא באמת הסתה?‬
‫אסור לומר דבר שעלול להתפרש כעלבון נגד מדינה‬ ‫ד‪.‬‬
‫זרה‪ ,‬שיש איתה יחסי ידידות (סעיף ‪ .)166‬מה אם אותה‬
‫מדינה עושה דברים רעים מאוד‪ ,‬כמו דרום אפריקה‪ ,‬שהייתה‬
‫מדכאת את השחורים באופן בוטה‪ ,‬תוך כדי שהיא שמרה על‬
‫יחסי ידידות עם מדינת ישראל? האם היה אסור לדבר נגדה‬
‫אז‪ ,‬או לומר שגם היום הלבנים ממשיכים לעשוק את הדרום‬
‫אפריקאים‪ ,‬רק בדרכים יותר עקיפות? מה עם סין‪ ,‬שמדכאת‬
‫מיליוני אזרחים מקרב המיעוט האוגיר כאשר היא מכליאה‬
‫אותם במחנות ריכוז ומענה אותם? האם אסור לצאת נגדה?‬
‫דיבור ביקורתי נגד מדינות אחרות הוא הכרחי אם אנחנו‬
‫רוצים להיות אור לגויים‪ ,‬במקום מי שמשתף פעולה עם הכי‬
‫רעים שבהם‪.‬‬
‫אסור לומר דבר שעלול להעליב מנהיג של מדינה אחרת‬ ‫ה‪.‬‬
‫(סעיף ‪ .)168‬האם אסור לדבר על זה שפוטין גנב מיליארדי‬
‫דולרים מהרוסיים‪ ,‬וכך נהיה כל כך עשיר? נוסף על כך‬
‫פוטין הצדיק את המלחמה שלו נגד צ'צ'ניה בטענה שהם אלו‬
‫שפיצצו כמה בנייני דירות ברוסיה‪ .‬הבעיה היא שהדיירים של‬

‫‪81‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫בניין אחד כן הצליחו להציל את עצמם ממוות‪ ,‬כאשר הם עצרו‬

‫כמה סוכנים רוסיים שניסו להטמין פצצות אצלם‪ .‬ככל הנראה‪,‬‬
‫פוטין הוא זה שנתן את הפקודה לפוצץ את שאר הבניינים כדי‬
‫להתחיל מלחמה עם צ'צ'ניה ובכך לגרום לציבור הרוסי לתמוך‬
‫במשטר הרודני שלו‪ .‬איך נהיה אור לגויים אם אסור לדבר‬
‫נגד רשע כזה‪ ,‬שכל כך בגד בבני עמו?‬
‫אסור לומר לאנשים לא לשלם למדינה את כל מה שהיא‬ ‫ו‪.‬‬
‫רוצה שיתנו לה (סעיף ‪ .)289‬מה אם המדינה דורשת שיתנו לה‬
‫כסף‪ ,‬מתי שזה לא נכון? האם באמת יש הבדל בין גניבה‬
‫שנעשית בממדים גדולים נגד אזרחי המדינה ובין גניבה‬
‫שנעשית על ידי משפחות פשע? גם‪ ,‬למה שאשלם מסים למדינה‬
‫שגונבת מיהודים את הבתים שלהם ביהודה ושומרון ומענה‬
‫ילדים בחדרי החקירות של השב"כ‪ ,‬כמו שקרה בפרשת דומא?‬

‫כמעט כל דיבור עובר על אותם חוקים‬

‫מכל זה אני מקווה להוכיח שחוקי ההסתה הם כל כך רחבים שכמעט‬
‫כל דיבור פוליטי מהותי עובר על אותם חוקים‪ .‬ההבדל בין מי‬
‫שלא מקבל כתב אישום על הסתה ומי שכן מקבל הוא זה שאחד מדבר‬
‫דברים שבעלי הכוח מוכנים לשמוע‪ ,‬והשני אומר דברים שעלולים‬
‫לערער את בעלי הכוח מתפקידי ההנהגה שלהם‪ .‬אחד מדבר על‬
‫דברים שטחיים‪ ,‬ולכן מסתובב חופשי‪ ,‬והשני מדבר על שינוי‬
‫מהותי‪ ,‬ולכן נשלח לכלא‪.‬‬
‫זה איך שהשטחיות והרגש הפכו לאבני היסוד של השיח הציבורי‬
‫בדמוקרטיות‪.‬‬

‫עוד כלי דיכוי משפטיים‬

‫לעייף את היריב בתהליכים משפטיים‪ :‬פעמים רבות מנהיגי‬ ‫א‪.‬‬
‫המדינה משתיקים את היריבים שלהם כאשר הם מאשימים אותם‬
‫בדברים שלא עשו‪ .‬המדינה יודעת שתהליכי המשפט הם ארוכים‬
‫ויקרים‪ ,‬ושהפרסום השלילי של אותן האשמות שקריות בכל זאת‬
‫יזיק לתדמית של היריבים שלהם‪ .‬כך הפרקליטות יכולה להגיש‬
‫כתב אישור שקרי נגד מי שהוא רוצה ולהכניע אותו‪ ,‬אפילו‬
‫שהפרקליט אולי יודע שבסוף הנאשם יזוכה בבית המשפט‪ .‬הם‬
‫יודעים שעד שהוא ינצח בבית המשפט‪ ,‬הוא יידרש לבזבז כל כך‬
‫הרבה כסף וכוח נפשי שכאשר התהליך המשפטי יסתיים‪ ,‬הוא קרוב‬
‫לוואדי לא ירצה להמשיך לפעול נגדם‪ .‬אפילו אם הוא כן יבחר‬
‫להמשיך לדבר דברי אמת‪ ,‬הם לפחות הצליחו להחליש ולהשתיק‬
‫אותו לכמה שנים‪ .‬פעם שמעתי שוטר שכינה את שיטת הדיכוי הזאת‬
‫כשיטת הסלאמי‪ ,‬שזה כינוי לשיטת דיכוי שהייתה בשימוש במשטר‬

‫‪82‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫הרודני של סטלין‪ ,‬ברוסיה‪ .‬כך מדינת ישראל פועלת בדומה‬

‫למשטר של סטלין‪.‬‬
‫לעייף אותו בבירוקרטיה‪ :‬אם אותן האשמות שקריות לא‬ ‫ב‪.‬‬
‫מועילות‪ ,‬המדינה גם תמיד יכולה להוסיף עוד דרישות‬
‫בירוקרטיות על היריב‪ ,‬כדי לעקב כל התארגנות פוליטית או‬
‫להפוך את זה לדבר שעולה הרבה כסף‪ .‬הדרישות הבירוקרטיות‬
‫נאכפות על ידי המשטרה ורובן נקבעות ללא תהליך הצבעה בכנסת‪.‬‬
‫כך גם דרג הבירוקרטיה יכול לדכא את יריביו‪ ,‬נוסף על הדרג‬
‫המשפטי‪.‬‬
‫צריך רישיון כדי להפגין‪ :‬מי שרוצה להפגין במקום‬ ‫ג‪.‬‬
‫ציבורי חייב לקבל רישיון מהמשטרה‪ ,‬אבל מה אם מנהיגי המדינה‬
‫לא רוצים שההפגנה הזו תהיה‪ ,‬כי היא עלולה לאיים על הכוח‬
‫הפוליטי שלהם? אז הם אומרים למשטרה לא לתת רישיון‪ .‬הם אלו‬
‫שמשלמים לשוטר את המשכורת שלו ויכולים לפטר אותו אם הוא לא‬
‫שומע להם‪ .‬כך יכולים להפוך כל הפגנה לבלתי חוקית ולשים כל‬
‫מפגין בכלא‪.‬‬
‫"אומרים שהוא משוגע"‪ :‬שיטת דיכוי אחרת שנלקחה מסטלין‬ ‫ד‪.‬‬
‫הרודני היא להגדיר את מתנגדי המדינה כחולי נפש ולאשפז אותם‬
‫נגד רצונם בבתי חולים פסיכיאטרים‪ .‬כך הם כולאים את היריב‬
‫שלהם וגם גורמים לציבור לחשוב שהוא משוגע‪" .‬אם הוא משוגע‪,‬‬
‫אז למה שנשמע לו? אולי הרעיון הפוליטי שלו הוא גם שיגעון?"‬
‫זה אחד הכלים הכי רעים של הממשלה כי להגדיר מישהו כמושג‬
‫הוא סוג של רצח‪ ,‬שבו מנסים לקחת מן הנאשם את אישיותו‬
‫ולהפוך אותו לסוג של בהמה‪ ,‬שצריך לשמור עליה ולטפל בה‪,‬‬
‫ואסור להקשיב לדעותיו או לתת לו לקחת אחריות על עצמו‪ .‬אחד‬
‫הדברים הכי מעציבים מכל אלה הוא שלפעמים המשפחה של מי‬
‫שנאשם בשיגעון מתחילה להאמין שבנם או אביהם הוא משוגע‪ ,‬וכך‬
‫הם גם נהיים שותפים למלחמה נגדו‪ ,‬ואולי גם מצליחים לשכנע‬
‫אותו לחשוב על עצמו שהוא באמת משוגע‪ .‬אותו דבר גם יכול‬
‫לגרום לצדיק להתחיל להשתגע באמת‪ ,‬עקב הלחץ שמפעילים עליו‪.‬‬

‫כלי דיכוי אחרים‬

‫איבוד פרנסה‪ :‬לוחצים על החברה שבה היריב הפוליטי עובד‬ ‫א‪.‬‬
‫כדי שיפטרו אותו‪ .‬אם הוא בעל עסק עצמאי‪ ,‬לוחצים על הספקים‬
‫שלו להפסיק לעבוד אתו‪.‬‬
‫רצח אופי‪ :‬התקשורת לפעמים מבצע רצח אופי נגד אוהבי‬ ‫ב‪.‬‬
‫התורה לטובת בעלי הכוח‪ .‬בסופו של דבר עיתונאי הוא שכיר‪,‬‬
‫שעובד בשביל חברה ומקבל משכורת חודשית‪ .‬במקרה של עיתונאי‪,‬‬
‫הבעל הון שקנה את חברת התקשורת הוא זה שמשלם לו את‬
‫המשכורת‪ ,‬וכך הוא גם מושל בעיתונאי‪ .‬אם העיתונאי יאמר דבר‬

‫‪83‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫שבעלי ההון אינם אוהבים‪ ,‬הוא עלול לאבד את פרנסתו‪ .‬בעיה‬

‫מיוחדת שיש אצל עיתונאים היא זו שהמעבידים שלהם – בעלי‬
‫ההון – הם גם אלו שעלולים לסבול הכי הרבה משינוי מהותי‪ ,‬כי‬
‫הם בדרך כלל התעשרו בגלל מרמה ושחיתות‪ .‬לכן אנשי תקשורת‬
‫נוטים לדבר על דברים שטחים‪ ,‬תוך כדי שהם משמיצים את‬
‫הקבוצות הקטנות בעם שמדברות על שינוי מהותי‪ .‬זה גם למה‬
‫שהעיתונאים‪ ,‬שכל כך אוהבים לדבר על חופש הביטוי‪ ,‬הם באמת‬
‫אלו שהרבה פעמים נלחמים בחופש הביטוי כאשר הם מבצעים רצח‬
‫אופי נגד אלו שמתנגדים לבעלי ההון‪ .‬הם לא כלבי השמירה של‬
‫הדמוקרטיה‪ ,‬אלא כלבי ההתקפה של בעלי ההון‪.‬‬
‫הסתה תקשורתית לאלימות‪ :‬רצח אופי תקשורתי יכול בקלות‬ ‫ג‪.‬‬
‫להפוך להסתה לרצח‪ .‬כך מנהיגי ארצות הברית הצליחו לחסל את‬
‫מרטין לות'ר קינג‪ ,‬וכך התקשורת במדינת ישראל גם עשתה למאיר‬
‫כהנא‪ .‬ההסתה התקשורתית לא רק פוגעת ביחידים‪ ,‬אלא גם מכוונת‬
‫נגד קהילות גדולות במדינת ישראל‪ .‬זה למה הטקס לזכר חיסולו‬
‫של יצחק רבין מושך אליו פרסום תקשורתי רב‪ .‬הם רוצים שנזכור‬
‫שיהודי דתי בשם יגאל עמיר רצח את יצחק רבין‪ ,‬כי הם רוצים‬
‫שהרבים ישנאו את הדתיים‪ .‬האמת הוא שהחיסול של יצחק רבין‬
‫היה מוצדק כי רבין אכן בגד בעם ישראל כאשר הוא עיוות את‬
‫התהליך הדמוקרטי כדי לאשר את הסכמי אוסלו נגד הרצון של רוב‬
‫הציבור היהודי‪ .‬אחרי זה הוא עוד נתן נשק לפלסטיניים וכך‬
‫גרם למוות של הרבה יהודים‪ .‬לכן‪ ,‬האמת היא שרצח רבין היה‬
‫חיסול מוצדק נגד רודן שפעל במסכה דמוקרטית‪ ,‬תוך כדי שהוא‬
‫בגד בדמוקרטיה באמצעות שלימת שוחד לחברי נכסת‪ ,‬כדי לגרום‬
‫להם להצביע בעד הסכמי אוסלו‪.‬‬

‫‪84‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫למען מי נלחמים?‬
‫ישו‪ ,‬אללה‪ ,‬ואדֹני הם לא יהוה‬

‫הנצרות הוא צביעות‬

‫הנוצרים לומדים את התנ"ך‪ ,‬עם תוספות משלהם‪ ,‬הנקרא "העדות‬
‫החדשה"‪ .‬העובדה שהם לומדים את התנ"ך הוא דבר טוב‪ ,‬אבל כאשר‬
‫הם אומרים שמיתת ישו משחררת אותם מכל חיוב לקיים את חוקי‬
‫התורה‪ ,‬אז הם מרוקנים את התורה מכל משמעות מעשית‪ .‬כך יוצא‬
‫שבנצרות‪ ,‬חוקי האלוהים הם עניין של פלפול פילוסופי‪ ,‬בלי‬
‫דרישה לתרגם את המושגים הנשגבים לפעולות מעשיות של צדק‪.‬‬
‫לכן אפילו שזו אמירה קשה‪ ,‬חייבים לומר שאצל הנצרות‪ ,‬המוסר‬
‫הוא מס שפתיים ולא יותר מזה‪.‬‬
‫האתאיזם הוא ההמשך הטבעי של חוסר הנכונות של הנוצרים‬
‫להתייחס לתורה כדבר שמחייב למעשה‪ .‬המוות של ישו שחרר אותם‬
‫מלקיים את התורה והאתאיזם משחרר אותם מבכלל לחשוב על המוסר‬
‫האלוהי‪ .‬הדרוויניזם החברתי של עמלק הוא ההמשך לאותו תנועה‬
‫של מרד נוצרי ואתאיסטי במוסר‪ ,‬כדי לאפשר להם להמשיך בגניבה‬
‫אימפריאליסטית‪.‬‬

‫הנצרות והדמוקרטיה כתירוצים לכבוש אחרים‬

‫הנצרות תפסה הכי הרבה אוהדים במערב בגלל שזה מאפשר למערב‬
‫לדבר על מושגי צדק בלי לתרגם אותם למעשה‪ .‬כך מבצעי‬
‫הקולוניאליזם רצחו עמים רבים‪ ,‬בטענה שהם מביאים את הנצרות‬
‫והמוסר אל אותן ארצות‪ ,‬אפילו שאותם פולשים מאירופה פעלו‬
‫בחוסר מוסר מוחלט‪ .‬הם רצחו‪ ,‬גנבו אדמות‪ ,‬אנסו‪ ,‬והעבידו את‬
‫המקומיים‪ ,‬ואחר כך הלכו לאפריקה כדי לחטוף עוד אנשים‬
‫ולהפוך אותם לעבדים‪ .‬המקומיים ביבשת אמריקה‪ ,‬ואוסטרליה‪,‬‬
‫ניו זילנד‪ ,‬ודרום אפריקה וגם האפריקניים שנחטפו כעבדים‪ ,‬לא‬
‫עשו לאירופיים הנוצרים רע‪ ,‬אבל בכל זאת נרצחו ונהיו עבדים‪.‬‬
‫הפצת הנצרות הייתה תירוץ מרכזי לאותם מעשי רשע‪ ,‬ועד היום‬
‫הוא נשאר כדרך שבה המערב מנסה לשכנע עמים אחרים שהוא צדיק‪,‬‬
‫אפילו שהוא לא‪ .‬בימינו המערב גם משתמש בתירוצים של הפצת‬
‫הדמוקרטיה או המלחמה בטרור כדי לכבוש עמים אחרים ולתת‬
‫לחברות מערביות שליטה על המשאבים הטבעיים שלהם‪ .‬הדיבורים‬
‫שלהם על דמוקרטיה ומוסר הם רק תירוצים כדי לכבוש ולהשטלת‬
‫על אחרים‪ .‬כך היה בעבר‪ ,‬וכך הם ממשיכים לפעול‪.‬‬

‫‪85‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫הנצרות מעודדת את האימפריאליזם‬

‫הנצרות נותנת כוח לאימפריאליזם משלושה סיבות‪:‬‬
‫כוח תרבותי‪ :‬הנצרות נותנת למדינות אירופה וארצות‬ ‫א‪.‬‬
‫הברית להשפיע על עמים אחרים באופן תרבותי‪ ,‬וכך הם פחות‬
‫יתנגדו למעשי הכיבוש והעושק של המערב העמלקי‪.‬‬
‫דרישות לא מציאותיות‪ :‬יש אמירות לא מציאותיות של ישו‪,‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫שבו הוא אמר לשתוק כאשר מישהו מכה בך ואפילו לסובב אליו את‬
‫הלחי השניה‪ ,‬כדי שהוא גם יכה בזה‪ .‬אותן אמירות שקריות‬
‫גורמות לרוב הנוצרים להתייחס לרחמנות כדבר לא מציאותי‪.‬‬
‫"למה לרחם‪ ,‬אם הרחמים האלו נותנים לאויב להכות אותי‪ ,‬בלי‬
‫שאני יכול להגן על עצמי?" לכן הנוצרים מדברים על לסובב את‬
‫הלחי השניה‪ ,‬אבל הרבה פעמים הם עושים את ההפך‪ ,‬כאשר הם‬
‫נוקמים נגד אויביהם בצורה לא מידתית‪ .‬במקום להגביל אלימות‪,‬‬
‫דרישות לא מציאותיות כאלו גורמות למיאוס כללי במוסר‬
‫ולפעולות מוגזמות של אלימות‪ .‬דורשים יותר מדי ונשארים עם‬
‫כלום‪.‬‬
‫חנופה לרשע‪ :‬הנצרות אומרת שיש סליחה כללית למעשי רשע‪,‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫אם מקבלים את ישו כאלוהים‪ .‬הם אומרים שישו מת כדי שהם לא‬
‫יצטרכו לשלם על מעשיהם הרעים‪ .‬כך כל דור מרגיש חופשי‬
‫להמשיך להרוג ולעשוק את מי שהוא רוצה‪ ,‬עם ההבנה השקרית שלא‬
‫יהיה על זה משפט‪.‬‬
‫יהיה משפט כי יהוה שופט כל רשע‪ ,‬בין אם הוא נוצרי‪ ,‬יהודי‪,‬‬
‫או מוסלמי‪ .‬כולם נמדדים באותם מאזני משפט‪ .‬כמו שיש מחיר‬
‫לפשעי עם ישראל‪ ,‬כך יהיה גם על נוצרים משפט קשה מאוד על כל‬
‫מעשי הרשע שהם עשו‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬צריך להפסיק את תרבות החנופה הנוצרית‪ .‬אם אין מחיר‬
‫לרצח ועושק‪ ,‬אז למה לא לעשות כן‪ ,‬להתעשר מזה‪ ,‬להיות ראשית‬
‫גויים מזה ורק אחר כך לדבר על שלום וזכויות האדם?‬
‫לכן ישו הוא ממש לא יהוה‪ ,‬והנוצרות היא דת אלילית ואכזרית‪.‬‬
‫זו גם הסיבה שצריך למחות אותה מכדור ארצנו‪ ,‬יחד עם בני‬
‫עמלק שכל כך אהבו להשתמש בנצרות כתירוץ לרצוח ולשדוד‪.‬‬

‫גם האסלאם הוא רע כי הוא מעודד אכזריות מופרזת‬

‫יש קצת משותף בין האסלאם ובין התורה בחוקים מסוימים‪ ,‬אבל‬
‫האסלאם הוא מאוד שונה מהתורה‪ .‬אני מביא כאן דוגמה על איך‬
‫שהדתות השונות מתייחסות לגנב‪ ,‬כדי להוכיח על ההבדל הגדול‬
‫שיש בין תורת יהוה‪ ,‬האסלאם והנצרות‪.‬‬

‫‪86‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫הגנב בתורה‪ :‬בתורה גנב חייב לשלם פי שניים מן הערך של הדבר‬

‫שהוא גנב‪ ,‬ובמקרים מיוחדים פי ארבעה או פי חמישה‪ .‬אם אין‬
‫לו כסף לשלם על הגניבה‪ ,‬אז הוא נמכר לסוג של עבדות זמנית‪,‬‬
‫שבה הוא צריך לעבוד כדי לשלם את הסכום הנדרש לקורבן שלו‪.‬‬
‫אותה תקופה של עבודות שירות מוגבלת לשש שנים‪ ,‬ולא יותר‪,‬‬
‫ולכן העבדות הזו היא באמת סוג של עבודה כשכיר‪ ,‬ולא עבדות‬
‫בסגנון האמריקאי; היחס לגנב הנמכר לעבדות הוא כמו היחס‬
‫לשכיר‪ ,‬ולא כמו שבני עמלק התייחסו לעבדים הנחטפים מאפריקה‪.‬‬
‫התורה דורשת לעשות כך לגנב כדי שהוא ישלם לקורבן על מה‬
‫שהוא גנב‪ ,‬מצד אחד‪ ,‬וכדי שהוא לא ישב בכלא ויסבול מריקבון‬
‫מוסרי ונפשי מן הצד האחר‪ .‬כך‪ ,‬המשפט נגד הגנב הוא כדי לשלם‬
‫על מה שהוא נגב‪ ,‬ואולי כדי שהוא ילמד בעצמו איך לעבוד כאשר‬
‫יהיה עבד זמני – המשפט הוא לא כדי להעניש ולהכאיב לו‪.‬‬
‫תקופת העבדות יכולה להיות הרבה פחות משש שנים בהרבה מקרים‪,‬‬
‫כי אם תוך שבוע או שבועיים הגנב מצליח לשלם על גניבתו‪ ,‬אז‬
‫אחרי אותה עת הוא כבר יכול לצאת חופשי‪.‬‬
‫הגנב באסלאם‪ :‬השריעה דורשת לכרות את היד של הגנב‪ .‬אמנם‬
‫העונש הקשה הזה אולי מרתיע אחרים מלגנוב‪ ,‬אבל זה גם עונש‬
‫מוגזם‪ ,‬שלוקח מן הגנב את היכולת לעבוד בעתיד‪ ,‬וגם לא נותן‬
‫לקורבן שלו את התשלום המגיע לו‪ .‬כך יוצא שהקורבן נשאר עם‬
‫פגיעה כלכלית‪ ,‬והגנב גם מתקשה לכלכל את עצמו בעתיד‪ ,‬כי‬
‫עכשיו יש לו רק יד אחת‪ .‬אותה נכות גופנית עלולה לגרום לגנב‬
‫לגנוב שוב בעתיד כדי שיהיה לו מה לאכול וללבוש ואיפה‬
‫לישון‪ .‬לכן שופטי השריעה הם הפושעים היותר גדולים במערכת‬
‫היחסים הזו‪ ,‬כי הגנב רק לקח חפץ‪ ,‬אבל השופטים האיסלאמים‬
‫גנבו ממנו חלק מגופו ואת היכולת שלו לפרנס את עצמו בעתיד‪,‬‬
‫וכן גם החסירו מן הקורבן של הגנב את התשלום שמגיע לו‪ ,‬על‬
‫כך שהוא איבד חפץ‪ .‬לעומת זאת התורה נותנת לקורבן של הגנב‬
‫את התשלום על מה שנגנב ממנו וגם נותנת לגנב העני את היכולת‬
‫ללמוד איך לפרנס את עצמו‪ ,‬כאשר הוא עובד תחת מישהו אחר‬
‫ומשלם על גניבתו‪ .‬השריעה עושה ההפך מזה‪.‬‬
‫איך הנוצרים מתייחסים לגנב‪ :‬הנצרות ריקנה את התורה מכל‬
‫חיוב מעשי וחוקתי‪ ,‬ולכן במדינות נוצריות בעלי הכוח מחליטים‬
‫איך להתייחס לגנב על פי הצרכים האנוכיים שלהן באותו דור‪.‬‬
‫בעבר‪ ,‬באנגליה‪ ,‬הם היו תולים הרבה גנבים למוות‪ ,‬כי לבעלי‬
‫הכוח העשירים לא היה שום רחמים כלפי העניים שלפעמים גנבו‬
‫רק כדי שיהיה להם מה לאכול‪ .‬הרצח המשפטי הזה גם בוצע נגד‬
‫ילדים עניים‪ ,‬שרק גנבו אוכל מתוך רעב‪ .‬היום הנוצרים עוד‬
‫ממשיכים להתנהל באכזריות מוגזמת כלפי הגנב כאשר הם שמים‬
‫אותו בכלא להירקב‪ .‬אותו עונש גם לא מועיל לסדר החברתי כי‬
‫הרבה פעמים הגנב לומד מאסירים אחרים בכלא איך להיות עוד‬
‫יותר רשע‪ .‬לפעמים אותו דבר קורה כי הרבה אנשים מעדיפים‬
‫להיות אכזרים‪ ,‬כמו האסירים אחרים‪ ,‬מאשר להיות טרף בידי‬

‫‪87‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫אותם אסירים‪ .‬כך המערב הפך הרבה גנבים קטןים לעבריינים‬

‫גדולים‪ .‬נוסף על כך הרבה אסירים סובלים ממחלות נפש‪ ,‬כי‬
‫כאשר לא נותנים לבן אדם להסתובב חופשי‪ ,‬אז זה עלול לפגוע‬
‫ברפואת נפשו‪ .‬אותה פגיעה בנפש האסיר גם לפעמים מעודדת‬
‫אסירים להתמכר לסמים‪ ,‬כדי לברוח מן הכאב הנפשי לכמה רגעים‬
‫בעזרת שיכרון החושים של הסם‪ .‬אחרי השחרור מהכלא‪ ,‬אותם‬
‫אסירים עלולים לגנוב עוד יותר‪ ,‬כדי לממש את ההתמכרות שלהם‬
‫לסמים‪ .‬לכן התוצאה הסופית של השיטה הנוצרית היא שהגנב נהיה‬
‫עוד יותר רשע בכלא‪ ,‬וגם סובל ממחלות נפש‪ ,‬ואולי גם‬
‫מהתמכרות לסמים‪.‬‬
‫האם יותר רע לאבד יד לאסלאם‪ ,‬ועם זה את היכולת לעבוד בהרבה‬
‫עבודות‪ ,‬או לאבד את המוסריות והבריאות הנפשית לנצרות? עדיף‬
‫לא לבחור בין שני האפשרויות הרעות האלו‪ ,‬ובמקום זה לבחור‬
‫בדרך של תורת יהוה‪.‬‬

‫השינוי הדתי הוא שינוי אלוהי‬

‫המסר הכי חשוב מכל הדיבור הזה הוא שהאסלאם והנצרות הם מאוד‬
‫שונים מן התורה‪ ,‬ולכן ישו ואללה הם לא יהוה‪ .‬הם אלוהים‬
‫אחרים ואלילים‪ ,‬וצריך לגדוע את השפעתם ולנקות את ארץ ישראל‬
‫מכל כנסיה ומסגד‪ ,‬כאשר מחריבים אותם‪.‬‬
‫המשך הספר הזה יביא עוד הוכחות לצדק הגדול שיש בתורה‪ ,‬ומי‬
‫שרוצה יכול להתחיל להשוות בין פרטי החוקים של התורה‪,‬‬
‫השריעה המוסלמי‪ ,‬והמערב הנוצרי‪ ,‬וכך אולי לעורר את עצמו‬
‫לעזוב את אלילי הנוצרות והאסלאם לטובת תורת יהוה‪.‬‬

‫לא חייבים להתגייר‬

‫מוסלמי או נוצרי שקורא את הספר הזה וחושב שאני מנסה לגייר‬
‫אותו ליהדות טועה‪ .‬אתה לא חייב להתגייר כדי ללמוד את חכמת‬
‫התורה וליהנות ממנה כי יכולים לקיים את חוקי התורה ללא‬
‫השתייכות לממסד דתי‪ .‬זה נוסף על העובדה שבימינו הממסד הדתי‬
‫היהודי בעצמו לא פועל על פי התורה כי הוא בוחר ללכת על פי‬
‫הפירושים הלא נכונים של הרבנים והתלמוד שלהם‪ ,‬במקום ללמוד‬
‫את התורה הכתובה לעצמה‪ .‬לכן אין ללכת אחרי הרבנים‪ ,‬אלא יש‬
‫ללמוד את התורה ולקיים אותה‪ ,‬גם אם זה שונה ממה שרוב‬
‫היהודים אומרים‪.‬‬
‫לאיש הבודד‪ ,‬החי בסביבה של אלו ששונאים את עם ישראל ותורת‬
‫יהוה‪ ,‬יהיה עדיף לעשות כך באופן זהיר‪ ,‬כדי שהסובבים אותו‬
‫לא יהרגו אותו על צדקתו‪ .‬הכי נכון הוא לעזוב אותם ולגור‬
‫בקרב אנשים שכן נותנים לו לקיים את תורת יהוה‪.‬‬

‫‪88‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫אין להזכיר את השם "אללה" או "ישו" כי הם אלוהים אחרים‬

‫"ושם אלהים אחרים לא תזכירו – לא ישמע על פיך" (שמות כג‪,‬‬
‫יג)‪.‬‬
‫יהוה מצווה‪ ,‬בנבואת משה‪ ,‬לא להתפלל לשם אלוהים אחרים‪ ,‬לברך‬
‫אותם‪ ,‬ואפילו לא להזכיר את השמות שלהם‪ .‬לכן על פי התורה‬
‫אסור להזכיר את השם ישו או אללה כי אותם שמות הם אלילים של‬
‫נוצרים ומוסלמים‪.‬‬
‫יש הרבה יהודים דתיים בימינו שאומרים "יא אללה" או "ו'א‬
‫אללה" וחושבים שמותר להגיד כן‪ ,‬כי‪ ,‬להבנתם‪ ,‬אללה הוא מילה‬
‫כללית לבורא עולם‪ ,‬ולא שם לאלוהים אחרים‪ .‬האמת היא שהשם‬
‫"אללה" הוא השם של אלוהים אחרים לכל דבר‪ ,‬כי ההגדרה של‬
‫"אללה" זה האליל שמוחמד המציא למוסלמים‪ ,‬והוא אמר להם‬
‫שאותו אליל בחר בישמעאל במקום יצחק‪ ,‬ביטל את התורה לטובת‬
‫הקוראן‪ ,‬ובחר במוסלמים להיות עם נבחר במקום ישראל‪ .‬מוחמד‬
‫גם עיוות הרבה מחוקי התורה כאשר הוא העתיק חלק מהם כדי‬
‫לכתוב את הקוראן‪.‬‬
‫כאשר מוסלמי אומר "אללה" הוא מתכוון לאליל של הקוראן‪ ,‬ולא‬
‫ליהוה‪ ,‬שבחר בעם ישראל ונתן את התורה בידי משה‪ ,‬ולא עזב את‬
‫שני הדברים האלו‪ ,‬אלא רק בנה עליהם‪ .‬לכן "אללה" הוא שם של‬
‫אלוהים אחרים‪ ,‬ואין להגיד אותו חוץ מהמקרים שבו לומדים את‬
‫חוקי התורה שמצווים נגד דתות אחרות‪.‬‬
‫מאותה סיבה גם צריך להחריב כל מסגד‪ ,‬כי הוא מהווה מקדש‬
‫לאלוהים אחרים‪.‬‬
‫ישו הוא גם אליל‪ ,‬כי הנוצרים אומרים שישו התיר להם לא‬
‫לקיים את מצוות התורה‪ ,‬וכך הם ריקנו את נבואת משה מלהיות‬
‫מקור חוקתי מחייב‪ .‬הם הפכו את ישו לאליל שלהם‪.‬‬
‫כך הם החליפו יהוה בישו‪ ,‬והחליפו את החיוב המוסרי והחוקתי‬
‫של נבואת משה לדיבור שפתיים צבוע‪ .‬לכן ישו הוא גם אליל‬
‫ואלוהים אחרים‪ ,‬הנצרות היא אליל‪ ,‬והכנסיות שלהם הן מקדשים‬
‫לאלוהים אחרים‪ ,‬שיש מצווה להחריב אותן מן הארץ‪.‬‬
‫לברך את האסלאם והנצרות כאשר‬ ‫גם אם תגידו שאתם לא מתכוונים‬
‫"ישו"‪ ,‬הזכרת אותם שמות בכל‬ ‫אתם מזכירים את השם "אללה" או‬
‫כי המצווה אומרת שאין אפילו‬ ‫זאת עובר על מצוות תורת יהוה‪,‬‬
‫גם אם לא מתכוונים לעבוד‬ ‫להזכיר את אותם שמות בשפתיים‪,‬‬
‫אותם‪.‬‬
‫"ושם אלהים אחרים לא תזכירו – לא ישמע על פיך" (שמות כג‪,‬‬
‫יג)‪.‬‬

‫‪89‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫אללה וישו הם לא יהוה‪ .‬יהוה הוא יהוה‪ .‬זה השם של אלוהינו‪,‬‬

‫וזה השם שצריכים להזכיר בפה‪ ,‬בקול רם ובלי להתבייש‬
‫מהאחרים‪ ,‬שעובדים את אלילי השקר שלהם‪.‬‬
‫מאותה סיבה עדיף למי שגדל בבית מוסלמי להגיד "יהוה הוא‬
‫אקבר" מאשר "אללה הוא אכבר"‪ ,‬והכי נכון הוא להגיד "יהוה"‬
‫בלי תוספת‪ ,‬כדי לכבד את השם שלו בצורה הכי טהורה‪ ,‬אחרי‬
‫אלפי שנים שבהן אבותיכם לא הבינו איך לעשות כן מרוב חשכת‬
‫הגלות‪.‬‬

‫המברך בשם "אללה" נהיה קנאי למוסלמים – קינה על אפגניסטן‬

‫המברך בשם "אללה" עלול להיות קנאי למוסלמים‪ ,‬במקום להיות‬
‫קנאי לבורא העולם‪ ,‬יהוה‪ .‬כך קורה אצל קבוצה אחת של שבטי‬
‫ישראל האבודים‪ ,‬הפשתונים באפגניסטן‪ ,‬שכיום יש להם שם עולמי‬
‫כמוסלמים קנאים‪ .‬בהמשך הספר אביא הרבה הוכחות לזהותם‬
‫הישראלית‪.‬‬
‫הברכה שהם המברכים בשם מוחמד ואללה‪ ,‬האלילים של האסלאם‪,‬‬
‫היא אחת מן הסיבות שהם נהיו כל כך קנאים לאסלאם‪ ,‬במקום‬
‫ליהוה ותורתו‪.‬‬
‫הדבר הזה הוא רע מאוד כי הפשתונים הישראלים מברכים את‬
‫האסלאם‪ ,‬אפילו שזה האסלאם שמנסה לגנוב מהם את היעוד האלוהי‬
‫שלהם‪ ,‬כממלכת כוהנים וגוי קדוש לעמים אחרים‪ .‬הם מברכים את‬
‫מי שמנסה לגנוב מהם את תפקיד הנבחרות שלהם‪.‬‬
‫הדבר הזה הוא גם עצוב מאוד כי הקנאות שלהם למען האסלאם‬
‫אינה מועילה להם בתוך הקהילה המוסלמית‪ ,‬כי הם נהיו הכי‬
‫עניים ומרודים מכל המוסלמים‪ .‬הם נהיו בשר התותחים של‬
‫המוסלמים‪ ,‬שנלחמים את מלחמות האסלאם בשביל פקיסטן‬
‫והסעודים‪ ,‬ומתים כדי לקדם את הרצונות האנוכיים של אותן‬
‫מדינות‪.‬‬
‫אותן מלחמות גם אינן מביאות להם רווחה כי הפשתונים הפכו‬
‫לעבדים של המוסלמים האחרים – אפגניסטן נהייתה ארץ כל כך‬
‫ענייה‪ ,‬עקב המלחמות הרבות שפוקדות אותה‪ ,‬שהרבה גברים‬
‫פשתונים עזבו אותה כדי לעבוד בעבודות פרך במדינות מוסלמיות‬
‫עשירות‪ .‬שם הם סובלים סבל כפול כאשר הם עובדים קשה תרומת‬
‫מעט כסף‪ ,‬וגם מקבלים יחס משפיל מן המוסלמים העשירים‪.‬‬
‫זה חלק מהמחיר שיש על עזיבת יהוה‪ ,‬האלהים‪ ,‬לטובת "אללה"‪,‬‬
‫האליל של מוחמד‪.‬‬
‫אותו כלל נכון גם לגבי שבטי ישראל האחרים‪.‬‬

‫‪90‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫לכן הכלל הוא שכאשר ישראל עובד דתות אחרות‪ ,‬אז עמים אחרים‬
‫מושלים בו ועושקים אותו‪ .‬הרבה פעמים אותו גוי זר ששולט‬
‫בישראל הוא זה שלימד את ישראל את הדת הזרה‪ ,‬והוא זה שעזר‬
‫לישראל בעבר נגד אויבים אחרים‪ ,‬עד שמגיע זמן שהוא בוגד‬
‫בישראל ועושק אותו‪ .‬כך היה במצרים‪ ,‬וכך זה עכשיו באפגניסטן‬
‫ובמקומות נוספים‪ .‬ההליכה אחרי דת אחרת תמיד מתלווה בעבדות‬
‫תחת עם אחר‪.‬‬
‫לכן השליטים האמתיים של אפגניסטן הם לא הפשתונים והטאליבן‪,‬‬
‫אלא ארצות הברית ששולטת בקבול‪ ,‬ופקיסטן ששולטת בטאליבן‪.‬‬
‫גם כאשר הטאליבן מנסה להשתחרר מאותו שלטון פקיסטני‪,‬‬
‫הפקיסטנים מכים בפשתונים שגרים בגבולם כדי להטיל אימה‬
‫בטאליבן‪ .‬זו הסיבה שכל כך הרבה פשתונים מפגינים נגד הדיכוי‬
‫הפקיסטני במצעד הארוך הפשתוני (‪.)The Pashtun Long March‬‬
‫אותו דבר גם קורה לקשמירים בהודו‪ ,‬שעליהם גם יש הוכחות‬
‫רבות לכך שהם משבטי ישראל האבודים‪.‬‬
‫עצה לפשתונים וקשמרים‪ :‬במקום לקרוא בשם אללה וללכת אחרי מי‬
‫שמנסה לגנוב ממך את היעוד האלוהי שלך‪ ,‬עדיף להגיד "יהוה‬
‫הוא אקבר" וללמוד את תורתו‪ .‬זו הדרך האמיתית לניצחון נגד‬
‫אלו שמדכאים אתכם‪.‬‬

‫גם היהודים מברכים בשם אלוהים אחרים ‪ -‬אדֹני הוא לא יהוה‬

‫רוב היהודים היום אינם מוכנים להגיד את השם המפורש של יהוה‬
‫ואומרים את השם אדֹני במקום‪.‬‬
‫מי שמתפלל בשם אדֹני‪ ,‬במקום להגיד את השם מפורש‪ ,‬יהוה‪ ,‬הוא‬
‫מברך אלוהים אחרים‪ ,‬אפילו אם הוא לא מתכוון לעשות כך‪ .‬יהוה‬
‫הוא האדון‪ ,‬בלשון יחיד‪ ,‬אדני‪ ,‬ולא כמו שאומרים אדֹני‪ ,‬שזה‬
‫בלשון ריבוי‪.‬‬
‫מי שמברך אדֹני‪ ,‬בלשון ריבוי‪ ,‬לא רק מברך את יהוה‪ ,‬האדון‬
‫מעל כולם‪ ,‬אלא הוא גם מברך את האדונים האחרים שמושלים בו‪,‬‬
‫כמו המעביד שלו‪ ,‬הרב שלו‪ ,‬ראש הממשלה‪ ,‬והמדינות החזקות‬
‫ששולטות על מדינתו‪ .‬הדבר הזה הוא נכון כי האומר "ברוך אתה‬
‫אדֹני" בעצם אומר "ברוך אתה‪ ,‬האדונים שלי"‪.‬‬
‫לכן מי שמברך בשם אדֹני מברך אלוהים אחרים‪ ,‬נוסף על יהוה‪,‬‬
‫וכך הוא גם עובד אלוהים אחרים‪ ,‬על פני יהוה‪ ,‬כי הוא לא רק‬
‫מברך את יהוה‪ ,‬אלא גם את המושלים האחרים שיש עליו‪ .‬העושה‬
‫כן עובר על המצווה הראשונה של עשרת הדברות‪ ,‬שאומרת "אנכי‬
‫יהוה אלוהיך‪ ,‬אשר הוצאתיך מארץ מצרים‪ ,‬מבית עבדים‪ .‬לא יהיה‬
‫לך אלהים אחרים על פני" (עשרת הדיברות‪ ,‬שמות כ‪ ,‬ב)‪.‬‬

‫‪91‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫המצווה הזו אוסרת עלינו לעמוד מול פני יהוה ולקיים את‬
‫תורתו באופן חלקי‪ ,‬תוך כדי שגם הולכים אחרי אדונים אחרים‪.‬‬
‫לעשות כן הוא לעבוד אלוהים אחרים על פני יהוה‪ ,‬במקום רק את‬
‫יהוה‪.‬‬
‫אותה מצווה גם אוסרת לברך בשם "אלהים" כי אלוהים הוא מילה‬
‫כללית למושל או מושלים רבים‪ ,‬ולומר "ברוך אתה אלהים" הוא‬
‫כמו לומר "ברוך אתה אדונים"‪ .‬צריך לברך בשם יהוה המפורש‪,‬‬
‫ולא בכינוים של "אדונים"‪" ,‬אלהים"‪ ,‬או "אדֹני"‪.‬‬
‫לכוון לשם המפורש‪ ,‬אבל להוציא מן הפה את השם אדֹני‪ ,‬הוא‬
‫דומה לרוצח בשגגה‪ ,‬שלא התכוון לרצוח‪ ,‬אבל עשה את זה בכל‬
‫זאת‪ .‬רצח הוא רע‪ ,‬גם אם הוא נעשה‪ ,‬בשגגה ולברך אלוהים‬
‫אחרים הוא עבודת אלוהים אחרים על פני יהוה‪ ,‬גם אם היא‬
‫נעשתה בשגגה‪.‬‬

‫עבודת אלוהים אחרים היא הסיבה לחורבן בית מקדש השני‬

‫חורבן בית המקדש השני לא באמת קרה בגלל שנאת חינם‪ ,‬אלא‬
‫בגלל שהיהודים באותה תקופה כבר הפסיקו לברך בשם יהוה‬
‫המפורש וגם הפסיקו ללמוד את תורת יהוה לעצמה‪ .‬במקום זה‪,‬‬
‫רוב העם הלך אחרי הפירושים הרבים של הרבנים‪ ,‬הכלולים‬
‫"בתורה שבעל פה" השקרית שלהם וגם התחילו להשתמש בכינויים‬
‫שהרבנים אמרו להם להגיד כדי לא להגיד את שם יהוה יותר; זה‬
‫גם מה שגרם להם להתפצל לקבוצות דתיות רבות‪ ,‬שבהן כל אחד‬
‫רצה להכחיד את השני‪.‬‬
‫כך הרבנים הפכו את עצמם לאלהים של שבט יהודה‪ ,‬שמלמדים תורה‬
‫בשקר‪ ,‬וגורמים לרוב היהודים לעבוד אליהם אחרים‪ ,‬על פני‬
‫יהוה‪ .‬זאת הסיבה השורשית לחורבן בית מקדש השני‪ ,‬ולכן בתורה‬
‫הכתובה התיאור על מדוע החורבן בא על עם ישראל מסביר שזה‬
‫בגלל שהם עבדו אלהים אחרים‪ ,‬ולא בגלל שהם נפלו לשנאת חינם‪.‬‬
‫שנאת חינם הייתה תופעת לוואי לעבודת אלהים אחרים‪ ,‬כי התורה‬
‫הכתובה מעידה שעבודת אלהים אחרים היא תמיד הסיבה לחורבן‪.‬‬
‫אני ראיתי איך שהרבה דתיים נוטים לומר שהרבנים חייבים‬
‫להיות אלו שדברו אמת‪ ,‬כי אם לא‪ ,‬אז איך הם הפכו לממשיכי‬
‫הדרך היחידים של היהודים‪ ,‬כאשר קבוצות אחרות‪ ,‬שכן ניסו‬
‫לשמור אמונים לתורה שבכתב‪ ,‬כמו הצדוקים והאייסים‪ ,‬נעלמו‪.‬‬
‫הטענה הזאת אינה נכונה בגלל לפחות שתי סיבות‪:‬‬
‫א‪ .‬הצדוקים לא באמת נעלמו‪ ,‬אלא המשיכו לשרוד בצורה מאוד‬
‫רדודה‪ .‬ההישרדות של הקהילה הקראית‪ ,‬שכבר קיימת יותר‬
‫מאלף שנים‪ ,‬היא עדות לכך שלא כל אלו שרצו לשמור‬
‫אמונים לתורה שבכתב נכרתו לתוך ממלכת הרבנים‪.‬‬

‫‪92‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫ב‪ .‬ההתגברות של הרבנים על קבוצות אחרות בתקופת בית מקדש‬

‫השני באה עקב זה שהם שיתפו פעולה עם הרומאים אחרי‬
‫חורבן בית המקדש השני‪ .‬התלמוד בעצמו מעיד על השיתוף‬
‫פעולה הבוגדני הזה כאשר הוא מספר על איך שרבי יוחנן‬
‫בן זכאי שיתף פעולה עם ראש הצבא הרומאי‪ ,‬תרומת זה‬
‫שהרומאים יתנו לכמה מאות רבנים מקום מקלט בעיר יבנה‪.‬‬
‫כך הרבנים הצליחו לשמור על עצמם‪ ,‬כאשר חורבן שלם הגיע‬
‫על קבוצות אחרות‪.‬‬
‫זה גם איך שהם לקחו לעצמם את ההנהגה הרוחנית על שבט יהודה‪,‬‬
‫לאורך אלפי שנות גלות‪.‬‬
‫כאשר הם הפכו את פירוש השקרי שלהם על התורה למסגרת הלכה‬
‫נוקשה ונתנו לה את השם "תורה שבעל פה"‪ ,‬הם גם הקשו על‬
‫היכולת לחזור בתשובה מאותם פירושים שקרים‪ .‬זה איך שמסגרת‬
‫ההלכה הנוקשה שלהם גרמה לגלות להיות לאלפיים שנה‪ ,‬במקום מה‬
‫שהיה אחרי חורבן בית מקדש הראשון‪ ,‬שאז הגלות רק הייתה‬
‫לשבעים שנה‪.‬‬
‫כך‪ ,‬הרבה יהודים נפלו לעבודת אלוהים אחרים באלפיים השנים‬
‫האחרונות‪ ,‬כאשר הם היו תחת השלטון של הרומאים במערב‪,‬‬
‫והשותפים של הרומאים בתוך עם ישראל – הרבנים‪.‬‬
‫נוסף על כך‪ ,‬הגלות לא הגיעה לסיומה בגלל הרבנים‪ ,‬אלא בגלל‬
‫קבוצה של יהודים חילונים שמרדו ברבנים‪ ,‬למדו יותר תנ"ך‪,‬‬
‫ובחרו לקיים לפחות מצווה אחת מתוכה – לעלות לארץ ישראל‪.‬‬
‫לכן אף על פי שאותם חילונים מרדו בהרבה מצוות אחרות‪,‬‬
‫הבחירה שלהם לקבל את מקור החזון שלהם מהתנ"ך היא זו שגרמה‬
‫להם לקדש את שבט יהודה בקדושה גדולה‪ ,‬כאשר הם הובילו את‬
‫היהודים להיפרד מקרב הגויים ולחיות בארץ ישראל‪.‬‬
‫זו דוגמה לעד כמה שלטון הרבנים הצליח לדכא את שבט יהודה‪,‬‬
‫שדווקא יהודים חילונים היו היחידים המסוגלים להשתחרר מן‬
‫השלטון של הרבנים‪ ,‬לגשת אל התורה הכתובה באופן עצמאי‪,‬‬
‫ולקיים לפחות אחת ממצוותיה המהותיים‪.‬‬
‫המקרה הזה גם מעיד על הכוח הגדול של מי שבוחר לחזור ליהוה‬
‫ותורתו באופן עצמאי‪ ,‬במקום להמשיך לגשת אליו רק דרך‬
‫הפירושים המוטעים של הרבנים‪.‬‬

‫לברך אדונים ובעלים הוא עון מאבותינו‬

‫"ויעשו בני ישראל את הרע בעיני יהוה‪ ,‬ויעבדו את הבעלים"‬
‫(שפטים ב‪ ,‬יא)‪.‬‬

‫‪93‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫כבר מימי ההתחלה של עם ישראל‪ ,‬בימי השופטים‪ ,‬החוטאים היו‬

‫מברכים את אדוניהם במקום את יהוה‪ ,‬אבל אז הם קראו לאדוניהם‬
‫בעלים‪ ,‬במקום אדֹני‪ .‬אדֹני ובעלי הם בעצם אותו דבר‪ ,‬כי האומר‬
‫"ברוך אתה בעלי" בעצם מברך את כל בעליו‪ ,‬המושלים בו‪ ,‬וגם‬
‫האומר "ברוך אתה אדֹני" עושה בדומה לכך‪ ,‬כאשר הוא מברך את‬
‫כל האדונים שיש עליו‪.‬‬
‫לכן נבואת ישעיהו מדברת נגד השימוש בשני הכינויים הללו‪,‬‬
‫אדֹני ובעלי‪ ,‬כאשר היא אומרת "יהוה אלהינו בעלונו אדנים‬
‫זולתך‪ ,‬לבד בך נזכיר שמך" (ישעיהו כו‪ ,‬יג)‪ .‬אפילו שאדונים‬
‫אחרים נהיו הבעלים שלנו‪ ,‬רק נזכיר את השם המפורש שלך‪,‬‬
‫יהוה‪ ,‬ולא נשתמש בכינוים של בעלים ואדונים‪ ,‬בעלי‪ ,‬ואדֹני‪.‬‬
‫יהוה הוא האדון היחיד מעל כולם ורק אמורים לברך אותו‬
‫ולעבוד אותו‪ ,‬אפילו אם אדונים אחרים מושלים בנו כרגע נגד‬
‫רצוננו‪ .‬לכן יהוה הוא האדון היחיד‪ ,‬ולא אדֹני או אדונים‪.‬‬
‫"לכן‪ ,‬נאם האדון יהוה צבאות‪ ,‬אביר ישראל‪ :‬הוי אנחם מצרי‪,‬‬
‫ואנקמה מאויבי‪ ,‬ואשיבה ידי עליך‪ ,‬ואצרף כבר סיגיך‪ ,‬ואסירה‬
‫כל בדיליך‪ ,‬ואשיבה שפטיך כבראשנה‪ ,‬ויעציך כבתחלה; אחרי כן‬
‫יקרא לך עיר הצדק‪ ,‬קריה נאמנה" (ישעיהו א‪ ,‬כד)‪.‬‬

‫ההידרדרות לעבודת אדונים ובעלים יכולה להיות הדרגתי‬

‫"ויעשו בני ישראל את הרע בעיני יהוה ויעבדו את הבעלים"‬
‫(שפטים ב‪ ,‬יא)‪.‬‬
‫קרוב לוודאי‪ ,‬הבחירה לעבוד אלוהים אחרים‪ ,‬על פני יהוה‪ ,‬לא‬
‫קרתה בפתאומיות‪ ,‬אלא כחלק מתהליך הדרגתי של ריקבון ובלבול‬
‫מוסרי‪.‬‬
‫החטא מתחיל בדיוקים קטנים‪ ,‬כמו הרצון לברך את יהוה בכינוי‪,‬‬
‫במקום בשמו המפורש‪ ,‬כדי להיזהר בכבודו של השם המפורש‪ .‬אותה‬
‫זהירות מוטעית בדור אחד התגלגלה לעבודת אלילים נועזת‬
‫בדורות יותר מאוחרים‪.‬‬
‫זה לא שדורות קודמים‪ ,‬שעבדו את הבעלים‪ ,‬היו יותר נתונים‬
‫ליפול לעבודת אלילים מאשר בימינו‪ ,‬אלא הדורות האחרונים‬
‫פשוט עשו את אותה טעות בצורה שונה‪ ,‬כאשר הם החליפו את‬
‫הברכה בבעלים לברכה באדונים –במקום להגיד "ברוך אתה בעלי"‬
‫הם התחילו להגיד "ברוך את אדני"‪.‬‬
‫איך ריקבון כזה גדול יכול להתפתח?‬
‫בתקופת ספר שופטים ומלכים החוטאים היו משתמשים בכינוי‬
‫"בעל" ליהוה‪ ,‬כי הוא הבעל שמעל כולם‪ .‬אחר כך העון התגלגל‬
‫עד שבירכו בעל בלשון ריבוי‪" ,‬בעלים"‪ ,‬כדי לכבד את יהוה‪,‬‬

‫‪94‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫ואת כל השליחים שלו‪ ,‬שפועלים לעשות את רצונו‪ .‬הם תאנו‪,‬‬

‫"הרי איש לא נהיה אדון ובעל‪ ,‬אם יהוה לא נתן לו להגיע‬
‫לאותו דרגה‪ ".‬בסוף הם כבר שכחו את יהוה‪ ,‬ורדפו אחרי הבעלים‬
‫ואדונים הרבים שלהם‪ ,‬יחד עם הרדיפה אחרי פירושים לא נכונים‬
‫לתורה‪ .‬הם עשו כך במקום לזכור שהאמת היא שאפילו אם יהוה‬
‫לפעמים נותן לרשע להיות אדון ובעל‪ ,‬כדי לשלם לו במהירות על‬
‫מעט הטוב שהוא עשה‪ ,‬השלטון של הרשע הוא בכל זאת שלטון של‬
‫רשע‪ ,‬ואין להחניף לו בברכת "ברוך אתה אדֹני" או "ברוך אתה‬
‫בעלי"‪.‬‬
‫הרבנים‪ :‬כמו עם עובדי הבעלים‪ ,‬כך גם היה עם הרבנים‪ .‬הם‬
‫התחילו לפחד מלומר את שם יהוה המפורש‪ ,‬ולכן אולי התחילו‬
‫ִי בלשון יחיד‪ ,‬בסברה שיהוה הוא האדון‬‫בלומר את השם אדנ‬
‫היחיד מעל כולם‪ .‬אחרי זה הם התחילו לברך בשם אדֹני‪ ,‬כדי גם‬
‫לכבד את השליחים הרבים של יהוה‪ ,‬שעושים את רצונו‪ .‬עם‬
‫הדורות‪ ,‬אותה טעות של לייחס ליהוה ריבוי במקום אחדות גרמה‬
‫להם גם לטעות בהרבה הבנות אחרות על התורה‪ ,‬עד שהם המציאו‬
‫לעצמם תורה חלופית‪ ,‬הנקראת "התורה שבל פה"‪ ,‬כדי לקחת את‬
‫מקומו של תורת יהוה הכתובה בנבואת משה‪.‬‬
‫אותה ברכת אדונים רבים‪ ,‬והליכה אחרי תורות רבות‪ ,‬גם גרמה‬
‫לכך שמי שרוצה להיות רב חייב ללמוד הרבה מאוד דפים של‬
‫משנה‪ ,‬תלמוד‪ ,‬פירושים על התלמוד‪ ,‬ופירושים על אותם פירושים‬
‫לפני שהוא יכול לקבל הסמכה להיות רב‪.‬‬
‫אותו דבר הוא גם מה שגורם לרוב הרבנים להיות חרשים למי‬
‫שמדבר איתם על התורה שבכתב‪ ,‬כי אחרי שהם הקצו את כמעט כל‬
‫זמנם בלמידת פירושים לא נכונים לתורה‪ ,‬איך הם יהיו מסוגלים‬
‫לראות מעבר לאותן טעויות? השנים של לימוד מספרי הרבנים גרם‬
‫להם להתחבר באופן רגשי לאותה דרך עד כדי כך שכל דיבור נגדה‬
‫עלול להביא להתפרצות של כעס במקרה הרע‪ ,‬או במקרה הטוב‪ ,‬הרב‬
‫רק מוכן לענות מתוך הספרים שלו‪ ,‬במקום לתת הוכחה מן התורה‬
‫הכתובה‪ .‬וכל זה אף על פי שהתלמוד הוא בעצמו פירוש לתורה‬
‫שמדבר על איך שרב אחד אומר שיש לו "מסורת מהר סיני" שההלכה‬
‫הוא שכן מותר לעשות דבר מסוים‪ ,‬כאשר רב שני אומר שגם יש לו‬
‫"מסורת מהר סיני" שאותו דבר הוא אסור‪.‬‬
‫ההתפזרות לתורות ופירושים רבים היא גם הסיבה שהרבנים כל כך‬
‫התפזרו לקבוצות וכתות שונות של דתיים לאומים וחרדים‪,‬‬
‫חסידים וליטאים‪ ,‬ואוהבי הרב הזה או הרב הזה‪ .‬בארצות הברית‬
‫המציאות נהייתה אפילו יותר רעה‪ ,‬כי שם הרבה יהודים הולכים‬
‫אחרי הפירושים היותר מסולפים של הרפורמים והקונסרבטיבים‪.‬‬
‫האמת היא שיהוה הוא אל אחד‪ .‬התורה האמיתית היא התורה‬
‫הכתובה והיא תורה אחת כתובה‪ ,‬ולא שתי תורות‪ ,‬של תורה שבכתב‬
‫ותורה שבעל פה‪ .‬כדי להוכיח על אותו שוני בין התורה שבכתב‬
‫לדברי הרבנים כתבתי השוואה מפורטת בין מה שהרבנים אומרים‬
‫‪95‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫לעומת מה שכתוב בתורה הכתובה; אותו הסבר מתחילה בפרק "עשרת‬

‫הדברות הם יסוד לתורה"‪.‬‬

‫על אלו שלא קוראים בשם יהוה המפורש נאמר‪...‬‬

‫"נדרשתי ללוא שאלו‪ ,‬נמצאתי ללא בקשני‪ ,‬אמרתי הנני! הנני!‬
‫אל גוי לא קרא בשמי‪ .‬פרשתי ידי כל היום אל עם סורר‪ ,‬ההלכים‬
‫הדרך לא טוב‪ ,‬אחר מחשבתיהם‪ .‬העם המכעסים אתי על פני‪,‬‬
‫תמיד‪...‬האמרים קרב אליך‪ ,‬אל תגש בי‪ ,‬כי קדשתיך‪ .‬אלא עשן‬
‫באפי‪ ,‬אש יקדת כל היום‪ .‬הנה כתובה לפני‪ ,‬לא אחשה‪ ,‬כי אם‬
‫שלמתי ושלמתי על חיקם‪ ,‬עונתיכם‪ ,‬ועונת אבותיכם יחדו‪ ,‬אמר‬
‫יהוה" (ישעיהו סה‪ ,‬א)‪.‬‬
‫המברכים בשם אדני אומרים שהם עושים את זה כדי לשמור על‬
‫קדושת שם יהוה‪ .‬לכן הם אומרים ליהוה ועבדיו "אל תגש בי‪ ,‬כי‬
‫קדשתיך"; זה כמו לומר‪" ,‬אל תדרוש ממנו להגיד את השם יהוה‪,‬‬
‫כי הוא קדוש מדי לדור שלנו"‪ .‬דיבור כזה הוא שקר ומעודד‬
‫עבודת אלוהים אחרים על פני יהוה‪ ,‬כמו שהציטוט בשורות‬
‫הקודמות מעיד‪.‬‬
‫זה איך שמברכי האדונים והבעלים גם נוטים ללכת אחרי תורות‬
‫אחרות‪ ,‬כי הבחירה שלהם לא להגיד את שם יהוה היא ביטוי‬
‫לבחירה שלהם לא להישאר נאמנים למשימה הקדושה שאותו שם‬
‫מבטא‪.‬‬

‫מברך אללה = קנאי לאסלאם‪ .‬מברך אדֹני = קנאי לאדוניו‬

‫כמו שהפשתונים המברכים בשם "אללה" נהיו קנאים לאסלאם‪ ,‬דבר‬
‫דומה גם קורה ליהודים‪ ,‬אבל אצלם הקנאות נהייתה לאדונים‬
‫שלהם‪ .‬לכן היהודי הדתי‪ ,‬שמברך בשם אדֹני‪ ,‬נהיה קנאי לכל‬
‫אדוניו‪ ,‬שזה כולל הרב שלו‪ ,‬המעביד שלו‪ ,‬ראש הממשלה שיש‬
‫עליו‪ ,‬ומדינות אחרות ששולטות על מדינתו‪.‬‬
‫בעיה מיוחדת של ימינו היא שהדתי הרגיל‪ ,‬שמברך בשם אדֹני‪,‬‬
‫עלול ליפול לאותה קנאות בגלל שעמלק נהיה ראשית גויים‬
‫בימינו‪ ,‬דרך מדינותיו במערב‪ .‬אותן מדינות שולטות על מדינת‬
‫ישראל ועל מדינות אחרות באופן עקיף‪ ,‬ולכן המברך בשם אדֹני‬
‫גם עלול להיות קנאי לטובת עמלק‪ ,‬בגלל שעמלק הפך לאחד‬
‫מהאדונים שלו‪ ,‬באופן עקיף‪.‬‬
‫הדבר הזה הוא רע מאוד‪ ,‬כי כאשר איש מברך אחר‪ ,‬הוא בעצם‬
‫נהיה שותף עם האחר‪ ,‬כי המברך נושא על גבו את העוונות של‬
‫האחר שהוא בירך‪ ,‬וכך מכפר עליו‪ .‬כך‪ ,‬הרבה יהודים דתיים‬
‫מכפרים על עמלק‪ ,‬אפילו שהם לא באמת רוצים לעשות כך‪.‬‬

‫‪96‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫גם הכוהנים סובלים מהטעות הזאת‬

‫העון של לברך את עמלק באופן עקיף גם חדר לתוך הכוהנים‪,‬‬
‫שמברכים את העם בשם אדֹני בזמן ברכת כהנים‪ ,‬במקום לברך בשם‬
‫יהוה‪ .‬הברכה בשם אדֹני הופכת אתכם לקנאים לכל האדונים שיש‬
‫עליכם‪ ,‬כולל הרשעים שבהם‪ ,‬כמו עמלק‪ .‬וצריך לברך את עם‬
‫ישראל רק בשם יהוה‪ ,‬ולא בשם אדֹני‪.‬‬
‫"וידבר יהוה אל משה לאמר‪ ,‬דבר אל אהרן ואל בניו לאמר‪ ,‬כה‬
‫תברכו את בני ישראל‪ ,‬אמור להם‪ ,‬יברכך יהוה וישמרך‪ .‬יאר‬
‫יהוה פניו אליך ויחנך‪ .‬ישא יהוה פניו אליך‪ ,‬וישם לך שלום‪.‬‬
‫ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם‪( ".‬במדבר ו‪ ,‬כב)‪.‬‬
‫בימינו‪ ,‬זרע עמלק התערבב הרבה בתוך עם ישראל‪ .‬זה קרה כאשר‬
‫בני עמלק אנסו את נשות ישראל‪ ,‬או כאשר הרבנים קיבלו גרים‬
‫מעמלק‪ .‬לכן נכון שהכוהנים יזהירו לגבי מי הם מברכים כדי לא‬
‫לברך את זרע עמלק בטעות‪ .‬המצווה היא לשים את שם יהוה "על‬
‫בני ישראל" – לא על גויים אחרים‪.‬‬
‫הדבר הזה הוא חשוב מאוד כי אולי יש מישהו מזרע עמלק בתוך‬
‫הקהל שאתם מברכים‪ ,‬ואז במקום לקיים מצווה‪ ,‬אתם מברכים את‬
‫מי שאתם אמורים להחרים‪ ,‬וכך גם מושכים עליכם חלק ממשפט‬
‫החרם שיש על עמלק‪.‬‬
‫מאותה סיבה‪ ,‬גם אין לומר "שלום" לעמלקי‪ ,‬כי אין לנו שלום‬
‫איתם אלא מלחמת חורמה‪ .‬לכן גם אין שלום למי שמברך את עמלק‬
‫באמירת "שלום"‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬עדיף שהיום הכוהנים רק יברכו את מי שיש עליו‬
‫הוכחה‪ ,‬מעדים אחרים‪ ,‬שהוא משבט לוי או משבט אחר בישראל‪ .‬אם‬
‫אין הוכחה לכך‪ ,‬אז עדיף לשמור את הברכה שלך למי שיהוה‬
‫ציווה לך לברך – "בני ישראל"‪ .‬עדיף לטעות בשתיקה‪ ,‬מאשר‬
‫בלברך את מי שאתה אמור להחרים‪.‬‬

‫למחה את זכר עמלק במקום את שם יהוה משפתינו‬

‫"הם קנאוני בלא אל‪ ,‬כעסוני בהבליהם‪ .‬ואני אקניאם בלא עם‪,‬‬
‫בגוי נבל אכעיסם" (דברים לב ‪,‬כא)‪.‬‬
‫נכון להשתמש בכינוי "לא עם"‪ ,‬במקום לכבד את עמלק על ידי‬
‫הזכרת שמו‪ ,‬כי עמלק הוא באמת "לא עם" שאינו יודע איך לאהוב‬
‫אחר בצורה אמיתית‪ .‬לכן הוא רק גוי אבל לא עם‪ ,‬כי אצל עם יש‬
‫אהבה‪ ,‬אחד עם השני‪ .‬זה גם למה אין לעמלק חלק בעמים‪ ,‬כי‬
‫העמים עוד יתקיימו הרבה זמן אחרי שכולם ישכחו שאי פעם היה‬
‫גוי כזה בשם עמלק והשואה שהוא ביצע נגד ישראל‪.‬‬

‫‪97‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫מאותה סיבה‪ ,‬אחרי מחיית זכר עמלק גם לא נזכור את כל הרע‬

‫שעמלק‪ ,‬הלא עם‪ ,‬עשה לנו‪ ,‬ואותם זיכרונות כבר לא יצערו‬
‫אותנו יותר‪ .‬לכן נבואת ישעיהו מדברת על תורה לעולם חדש‪,‬‬
‫וגם לא מזכיר את השם עמלק אפילו פעם אחת‪ ,‬כדי שלא יהיה זכר‬
‫לעמלק בעולם החדש הזה‪.‬‬
‫לעומת זאת מי שאומר כינוי לשם יהוה‪ ,‬במקום להגיד את שמו‬
‫המפורש‪ ,‬מזלזל בשמו‪ ,‬ועושה לשם יהוה את מה שהוא אמור לעשות‬
‫לשם של עמלק – הוא מוחה אותו מהשפתיים שלו‪ .‬זו טעות גדולה‬
‫מאוד‪.‬‬
‫"נדרשתי ללוא שאלו‪ ,‬נמצאתי ללא בקשני‪ ,‬אמרתי‪' ,‬הנני הנני'‬
‫אל גוי לא קרא בשמי" (ישעיהו סה‪ ,‬א)‪.‬‬
‫צריך למחה את זכר עמלק משפתינו‪ ,‬ומנגד‪ ,‬להזכיר את שם יהוה‪,‬‬
‫בשפתינו‪.‬‬

‫למה הנלחמים במערב נוטים להיות מחבלים מתאבדים?‬

‫בימינו הרבה מאלו שמנסים להלחם במערב משתמשים במחבלים‬
‫מתאבדים‪ ,‬אפילו שלא אמורים לבחור בהתאבדות‪ ,‬גם כתחבולת‬
‫מלחמה‪ .‬אם כן‪ ,‬אז למה אנשים שבדרך כלל אוהבים את החיים‬
‫בוחרים למות‪ ,‬רק כדי שהם יכלו לפגוע במערב העמלקי ואוהביו?‬
‫למה היפנים בחרו לעשות כך במלחמה נגד ארצות הברית? למה‬
‫האפגניים עוד עושים כך נגד הכובשים מארצות הברית?‬
‫הם בחרו בדרך הרע הזאת כי הם סובלים ממתקפה רוחנית מעמלק‬
‫ואוהביו‪ ,‬שמקללים אותם בזה שלא יהיה להם תקווה – "ולמינים‬
‫לא תהיה תקוה"‪.‬‬
‫נכון לזכור שעמלק רוצה לערבב ולבלבל את העמים כי הוא מבין‬
‫שאם אנשים יתחילו להפרד ולהתקדש‪ ,‬כל אחד לפי המין שלו‪ ,‬אז‬
‫זה יגרום להם לזהות את הרע המיוחדת שיש אצל עמלק‪ ,‬ולהכחיד‬
‫אותו בגלל זה‪ .‬לכן עמלק מאוד רוצה שהעולם שלנו יהיה עולם‬
‫של שקר‪ ,‬ערבוב‪ ,‬וכלאים כי כך הוא מקווה להתערבב בתוך העמים‬
‫ולהיות תולעת על רוח הקדושה שלהם‪ .‬כך הוא חושב להסתתר‬
‫בינם‪ ,‬להחטיא אותם‪ ,‬ולהפוך אותם לחרם‪ ,‬כמוהו‪ .‬בזה הוא חושב‬
‫להפוך את המצווה להכחיד את זכר עמלק לבלתי ניתנת לקיום‪,‬‬
‫אפילו שאין אפשרות כזאת כי יהוה כבר נשבע "מחה אמחה את זכר‬
‫עמלק מתחת לשמים"‪ ,‬והשבועה הזאת הולכת להתקיים‪ ,‬אפילו אם‬
‫עמים רבים יצטרכו ליפול‪ ,‬יחד עם עמלק‪ ,‬עקב זה שהם בחרו‬
‫להיות דומים לו (שמות יז‪ ,‬יד)‪.‬‬
‫לעומת זה‪ ,‬הרבה מאלו שמנסים להלחם בעמלק עושים כך כי הם לא‬
‫רוצים לתת לתרבות של זנות וכלאים לחדור לתוך הקהילה שלהם‪.‬‬

‫‪98‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫הם לא רוצים שגברים ישכבו אחד עם השני כי הם מבינים שזה‬

‫תועבה‪ ,‬והם שונאים את תרבות הטלוויזיה והסמים של המערב‪.‬‬
‫אבל בגלל שהם בוחרים במלחה הקדושה הזאת הם גם מוצאים את‬
‫עצמם תחת מתקפה רוחנית מאלו שרוצים שהעמים ימשיכו לחיות‬
‫בערבוב וכלאים‪.‬‬
‫חלק מאותם רשעים נמצאים אצל הרבנים‪ ,‬שאומרים את הקללה‬
‫"ולמינים לא תהיה תקווה" כי בזה הם מקללים את כל מי שלא‬
‫מוכן להתאחד תחת ההנהגה הטמאה שלהם‪ ,‬עם הרבי עקיבא העמלקי‬
‫שלהם והתלמוד שלו (על עקיבא אני מסביר בפרק "עמלק גם פלש‬
‫על התלמוד")‪ .‬כרגע‪ ,‬לקללה הזאת יש כוח כי נאמר "מברכיך‬
‫ברוך וארריך ארור"‪ ,‬ולכן הרבה מאלו שמנסים להלחם במערב‬
‫מוצאים את עצמם במצב של חוסר תקווה‪ ,‬שבו הם חושבים שהדרך‬
‫היחידה הנותרה להם היא להלחם בעמלק באמצעות פעולות של חוסר‬
‫תקווה‪ ,‬כמו להיות טייס כמקזזי או מחבל מתאבד (במדבר כד‪,‬‬
‫ט)‪.‬‬
‫זו המציאות של ימינו‪ ,‬אפילו שהרבה רבנים לא אומרים את אותה‬
‫קללה עם הרצון לתמוך בעמלק או להפוך את כל העולם לכלאים;‬
‫הם מקללים כי ההלכה הרבנית מצווה להגיד את התפילה הזאת‬
‫כחלק מתפילת השמונה עשרה‪ .‬הם אומרים את הקללה הזאת בלי‬
‫להבין שהם מקללים‪.‬‬
‫ליהודי דתי‪ ,‬צעד קטן של תשובה יכולה להיות כאשר הוא מפסיק‬
‫להגיד את אותה קללה‪ ,‬כדי להחזיר את תפילת "השמונה עשרה"‬
‫למספר התפילות שפעם היו לה – שמונה עשרה‪ .‬עכשיו יש תשע‬
‫עשרה תפילות כי הרבנים החליטו להוסיף את הקללה הרעה הזאת‬
‫כדי לדכא את היריבים שלהם‪.‬‬
‫אבל למחוק את הקללה הזאת לא יהיה מספיק כי גם הברכה בשם‬
‫"אדֹני" נהיה ברכה לעמלק‪ ,‬כי הוא הפך את עצמו לאחד‬
‫מהאדונים‪ ,‬דרך רבי עקיבא העמלקי והתלמוד שלו‪ ,‬ודרך‬
‫הקולוניאליזם‪ ,‬האימפריאליזם‪ ,‬והמערכות הבין‪-‬לאומיות של‬
‫המערב‪ .‬תשובה אמיתית דורשת שרק נברך שבם יהוה‪ ,‬במקום בשמות‬
‫כינוי‪ ,‬כמו "אדֹני"‪" ,‬השם"‪ ,‬או "הקדוש ברוך הוא"‪.‬‬
‫אף על פי שהרביתי לדבר כאן על הרבנים‪ ,‬העון הזה לא רק נמצא‬
‫אצלם‪ ,‬כי כל מי שעובד דת שקרית תומך בעולם השקר של עמלק‪.‬‬
‫עמלק רק הצליח לשרוד עד עכשיו בגלל שהוא השתמש בשקר כדי‬
‫לבלבל את עמים ולהסתיר את פשעיו‪ ,‬והוא רק ימות כאשר העמים‬
‫יבחרו לעבוד את יהוה באמת‪ .‬השקר משרת את עמלק‪ ,‬בין אם אותה‬
‫שקר הוא שקר של הפרופסורים באוניברסיטאות או המנהיגים‬
‫הדתיים של היהדות‪ ,‬האסלאם‪ ,‬הנצרות‪ ,‬הבודהיזם‬
‫וההינדואיסטיים‪ .‬להתגבר על עמלק דורש שנתגבר על כל התפילות‬
‫ושקרים הנמצאות אצל אותם דתות שקר כדי שהם יפסיקו לשדוד‬
‫מהעמים את התקוה שלהם לטהרה וקדושה‪.‬‬

‫‪99‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫כחלק מהמלחמה הזאת‪ ,‬עדיף קודם לדבר על אותם שקרים כדי לתת‬
‫לאנשי הדתות אפשרות לעשות תשובה כי‪ ,‬כמו אצל הרבנים‪ ,‬גם‬
‫אצל דתות האחרות יש הרבה אנשים שלא מבינים עד כמה הם עושים‬
‫רע כאשר הם מתפללים בתפילות של שקר‪ .‬לכן‪ ,‬עדיף לדבר על זה‬
‫כאשר ברור שהם לא ישימו אותך בכלא על זה‪ .‬אבל אחרי‬
‫הדיבורים מוכרח שיהיה מלחמה נגד אוהבי דתות השקר כדי לגרום‬
‫להם להפסיק לשדוד מהצדיקים את התקווה שלהם לקדושה וטהרה‪.‬‬
‫כבר היום‪ ,‬צריך להפסיק להשתמש בתחבולות מלחמה שנולדו מתוך‬
‫חוסר תקוה‪ ,‬כמו מחבלים מתאבדים‪ .‬אבל גם צריך לזכור שהדרך‬
‫לתקוה דורש שנשים קץ לקללת הרבנים‪ ,‬בתפילת "ולמינים לא‬
‫תהיה תקוה"‪ ,‬יחד עם תפילות הדומות לזה אצל דתות אחרות‪.‬‬
‫לעשות כן הוא חלק הכרחי במלחמה למען התקוה‪.‬‬

‫הספר הזה לא אמור להיות ספר השמצה נגד שבט יהודה‬

‫כאן ברצוני להזכיר שהדיבור המורחב על הטעויות שיש אצל‬
‫היהודים הוא לא כדי להשמיץ את שבט יהודה‪ .‬הסיבה היחידה‬
‫שאני מרבה לדבר דווקא על הטעויות שיש אצל היהודי הדתי‬
‫הממוצע היא בגלל שאלו הן הטעויות שאני‪ ,‬יהונתן צדקני‪,‬‬
‫מכיר‪ ,‬בגלל שגדלתי בתוך הקהילה היהודית‪ .‬אצל שבטי ישראל‬
‫האחרים יש גם הרבה טעויות‪ ,‬וחלק מאותן טעויות הן יותר‬
‫גדולות מאשר מה שיש אצל היהודים‪ ,‬ולכן אין להשתמש בספר הזה‬
‫כדי לנסות להרבות שנאה נגד שבט יהודה‪ .‬בסופו של דבר כל שבט‬
‫בישראל הוא כמו חלק אחד מהגוף הלאומי – העם לא יכול ליהנות‬
‫מרפואה שלמה כל עוד שאפילו אחד משבטי ישראל סובל מעונותיו‬
‫ורודפיו‪.‬‬

‫האם האומר את שם יהוה נעקר מעולמו?‬

‫בתלמוד של הרבנים יש דיבור על כך שמי שאומר את שם יהוה‬
‫סובל מזה שהוא נעקר מעולמו‪.‬‬
‫עולם הוא ביטוי להיעלמות דעת יהוה‪ ,‬כי השורש של המילה עולם‬
‫הוא עלם‪ ,‬כמו "ואם העלם יעלימו עם הארץ את עיניהם מן האיש‬
‫ההוא‪ ,‬בתתו מזרעו למלך‪ ,‬לבלתי המית אתו‪ ,‬ושמתי אני את פני‬
‫באיש ההוא ובמשפחתו‪ ,‬והכרתי אתו‪ ,‬ואת כל הזנים אחריו‪,‬‬
‫לזנות אחרי המלך‪ ,‬מקרב עמם" (ויקרא כ‪ ,‬ד)‪.‬‬
‫אז דעת יהוה גם פחות נעלמת‬ ‫ככל שעולים בדרגות של צדק‪,‬‬
‫של הבנה לגבי הרצון של יהוה‬ ‫מאתנו וכך עולים מעולם אחד‬
‫"ישראל נושע ביהוה‪ ,‬תשועת‬ ‫לעולם יותר נעלה‪ .‬לכן נאמר‬
‫עד עולמי עד" (ישעיהו מה‪ ,‬יז)‪.‬‬ ‫עולמים‪ .‬לא תבשו ולא תכלמו‬

‫‪100‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫גם נאמר " בטחו ביהוה עדי עד‪ ,‬כי ביה יהוה צור עולמים"‬
‫(ישעיהו כו‪ ,‬ד)‪.‬‬
‫האמת היא שאחרי שתתחיל לומר את שם יהוה‪ ,‬אז דעת יהוה אולי‬
‫לא תהיה כל כך נעלמת ממך‪ ,‬ולכן אתה תעלה מעולם טמא‪ ,‬של‬
‫לברך את אדוניך ובעליך הרבים‪ ,‬שעמלק כלול בתוכם‪ ,‬לעולם‬
‫יותר קדוש‪ ,‬של לברך רק את תודעת יהוה ורק לעבוד אותו‪.‬‬
‫"ארח לצדיק מישרים‪ .‬ישר מעגל צדיק תפלס‪ .‬אף ארח משפטיך‬
‫יהוה קוינוך‪ ,‬לשמך ולזכרך תאות נפש" (ישעיהו כו‪ ,‬ז)‪.‬‬

‫נבואת משה היא עולם ונבואת ישעיהו היא תורה לעולם חדש‬
‫נאמר על העבד הישראלי שבוחר להישאר כעבד‪ ,‬שהוא יהיה עבד‬
‫"לעלם"‪ ,‬אבל זה לא אומר שהוא יישאר עבד לתמיד‪ ,‬למיליוני‬
‫שנים‪ .‬עד עלם הוא כל עוד שנעלם מעיני אדוניו שלהחזיק עבד‬
‫הוא דבר רע‪.‬‬
‫כמו בזה‪ ,‬גם בהרבה מצוות אחרות של נבואת משה יש חיוב לקיים‬
‫אותן עד עולם‪ ,‬כאשר המשמעות של עד עולם הוא כל עוד שנעלם‬
‫מעינינו שיש דרך יותר נעלה שיהוה דורש מאתנו‪ .‬לכן עולם הוא‬
‫ביטוי לכך שדעת יהוה נעלם מן האדם‪ ,‬ולא שחיוב המצווה יהיה‬
‫למיליוני שנים‪ ,‬ללא סוף‪.‬‬
‫לכן נבואת משה היא תורת עולם לאלו שיצאו ממצרים‪ ,‬כאשר‬
‫נבואת ישעיהו היא תורת עולם חדש שמתחיל בימינו ומצווה על‬
‫צמחונות‪ ,‬ביטול עבודת בית המקדש‪ ,‬ועוד‪ .‬כך‪ ,‬נבואת ישעיהו‬
‫מגדילה את הצדק שיש בנבואת משה‪ ,‬אף על פי שהוא לא לגמרי‬
‫מבטל אותו‪" ,‬כי יהוה חפץ למען צדקו‪ ,‬יגדיל תורה ויאדיר"‬
‫(ישעיהו מב‪ ,‬כא)‪ .‬נבואת ישעיהו מגדילה על תורת משה ובונה‬
‫על הצדק שיש בתוכה‪ ,‬אבל היא לא לגמרי מבטלת את כל המצוות‬
‫של "עד עולם" שיש בתוכה‪.‬‬
‫הערה חשובה‪ :‬חשוב לדייק שההבנה לגבי "עד עולם" לא אומרת‬
‫לחלל את השבת‪ ,‬רק בגלל שכתוב עליו שהוא מצווה "עד עולם"‪.‬‬
‫התנאי "עד עולם" הוא עד שנעלה לדרגה יותר גבוהה של קדושה‪,‬‬
‫כאשר נהפוך ימים אחרים בשבוע לשבת‪ ,‬במקום רק יום אחד‪" .‬עד‬
‫עולם" לא אומר שנחלל גם את יום השבת מקדושתו‪ ,‬אלא שנקדש גם‬
‫ימים אחרים‪ ,‬בנוסף ליום השבת‪.‬‬

‫לחיות בעלם של שאננות‬

‫על האדם הראשון גם נאמר שיהוה לא רצה שהוא יחיה תמיד בעלם‬
‫מדעת יהוה‪ ,‬אחרי שחטא באכילת עץ הדעת טוב ורע‪ .‬לכן הוא‬
‫גירש אותו מגן עדן‪ ,‬כדי שהוא לא יאכל מפרי עץ החיים ואז‬

‫‪101‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫ישכח מיהוה‪ ,‬בגלל השאננות שהייתה באה לו עם הידיעה שהוא‬

‫כבר לא יכול למות‪.‬‬
‫"ויאמר יהוה אלהים‪ ,‬הן האדם היה כאחד ממנו‪ ,‬לדעת טוב ורע‪,‬‬
‫ועתה‪ ,‬פן ישלח ידו‪ ,‬ולקח גם מעץ החיים‪ ,‬ואכל‪ ,‬וחי לעלם‪.‬‬
‫וישלחהו יהוה אלהים מגן עדן‪ ,‬לעבד את האדמה אשר לקח משם‪,‬‬
‫ויגרש את האדם‪ ,‬וישכן מקדם לגן עדן את הכרבים‪ ,‬ואת להט‬
‫החרב המתהפכת‪ ,‬לשמר את דרך עץ החיים" (בראשית ג‪ ,‬כב)‪.‬‬
‫בימינו צריכים לצאת מן השאננות ולהתעורר חזרה לתורת יהוה‪.‬‬
‫לחיות בלי התודעה של יהוה הוא קללה גדולה מאוד‪ ,‬שהוא אפילו‬
‫יותר רע מן המוות‪ .‬לכן היה עדיף שהאדם הראשון ימות‪ ,‬מאשר‬
‫שיחיה בלי תודעת יהוה‪ .‬זו גם הסיבה שצריך לבחור ללמוד‬
‫ולקיים את תורת יהוה באמת‪ ,‬הנמצאת בתורה הכתובה‪ ,‬של נבואות‬
‫משה וישעיהו‪.‬‬
‫צריך לבחור בחיים וביהוה‪ ,‬במקום בשקרים של ישו‪ ,‬אללה‬
‫והרבנים‪.‬‬
‫יהוה אהבה‪ ,‬אבל בימינו‪ ,‬כדי להשיג את אותה אהבה ושלום‪,‬‬
‫צריך להילחם בכל השקרים הללו‪ ,‬יחד עם המלחמה נגד עמלק‪.‬‬

‫‪102‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫עמלק גם פלש על התלמוד‬

‫הערה‬
‫כאן אני מביא עוד הוכחות לזהותו של עמלק‪ ,‬כדי לבנות תובנה‬
‫מאוד חשובה לגבי התלמוד‪ ,‬ולהראות איך שחוסר הקנאות של‬
‫הרבנים נגד עמלק גרם למוקש גדול להיכנס לתוך עם ישראל‪.‬‬
‫עדיף לא לדלג על ההוכחות כדי להבין את המהלך‪.‬‬

‫מעגליות הזמן‬
‫בתורה יש הרבה דוגמאות שבהן דברים שהתרחשו בעבר לעם ישראל‬
‫חוזרים על עצמם‪ ,‬אבל בצורה קצת שונה‪ .‬לכן אברהם ירד מצרימה‬
‫וגם בני ישראל ירדו מצרימה‪ .‬לוט היה כפוי טובה כלפי אברהם‪,‬‬
‫וגם מואב‪ ,‬הבן של לוט‪ ,‬היה כפוי טובה כלפי בני ישראל‪ ,‬כאשר‬
‫מלכם ביקש מבלעם בן בער לקלל את ישראל‪ ,‬וכן הלאה‪.‬‬
‫על כך נבואת ישעיהו אומרת "ארח לצדיק מישרים ‪ -‬ישר מעגל‬
‫צדיק תפלס‪ .‬אף ארח משפטיך‪ ,‬יהוה‪ ,‬קוינוך‪ .‬לשמך ולזכרך תאות‬
‫נפש" (ישעיהו כו ‪,‬ז)‪.‬‬
‫ההבדל בין צדיק לרשע הוא שהצדיק הולך במעגל עולה‪ ,‬ספירלי‪,‬‬
‫כמו גרם מדרגות ספירלי‪ ,‬לעומת הרשע שחוזר על אותם מעשים‬
‫רעים פעם אחרי פעם‪ ,‬בלי ללמוד מטעויות העבר‪ ,‬או במקרה‬
‫היותר רע‪ ,‬גם מעז פנים לחטוא יותר ממה שעשה בעבר‪ ,‬וכך לרדת‬
‫בגרם המדרגות הספירלי לחטאים ומשפטים יותר קשים‪ .‬לעומת זאת‬
‫הצדיק שבודק את עצמו תמיד‪ ,‬כדי ליישר את דרכיו‪ ,‬יכול למתוח‬
‫את המעגל העולה שלו עד שזה יהיה קו ישר‪.‬‬

‫מעגלי מלחמה עם עמלק‬

‫יכולים לראות את אותה מעגליות היסטורית גם במלחמה עם עמלק‪,‬‬
‫כי עמלק כבר ניסה לבצע רצח עם נגד עם ישראל כמה פעמים‪ .‬הנה‬
‫תיאור חלקי‪:‬‬
‫ניסיון רצח עם כאשר בני ישראל יצאו ממצרים‪ .‬בלי סיבה‬ ‫א‪.‬‬
‫מוצדקת‪ ,‬עמלק בא למדבר וניסה לרצוח את ישראל‪.‬‬
‫ניסיון רצח עם‪ ,‬כאשר המן‪ ,‬שר בממלכה של מדי‪ ,‬ניסה‬ ‫ב‪.‬‬
‫להסית את מלך מדי להרוג את היהודים‪ .‬היהודים ניצלו מאותה‬
‫שואה בגלל שמרדכי‪ ,‬אחד מצאצאי המלך שאול‪ ,‬סירב להחניף‬
‫לעמלק‪.‬‬

‫‪103‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫ניסיון רצח עם בידי גרמניה הנאצית‪ .‬במקרה הזה‪ ,‬כנראה‬ ‫ג‪.‬‬

‫לא היו מספיק אנשים כמו מרדכי‪ ,‬שהיו מוכנים לפעול בקנאות‬
‫ליהוה‪ ,‬במקום להחניף לעמלק‪ ,‬ולכן מתו שישה מיליון יהודים‬
‫בשואה‪.‬‬

‫מעגלי תועבה של עמלק‬

‫עוד דוגמה למעגליות ההיסטורית שיש במלחמה עם עמלק היא זו‬
‫שעמלק‪ ,‬האב של העם העמלקי‪ ,‬חי הרבה מעבר לשנות בני דורו‪.‬‬
‫הוא הצליח לעשות כך כי הוא ינק מכוח מיוחד של טומאה שהוא‬
‫היה מביא על עצמו כאשר הוא היה עושה מעשים מיוחדים מאוד‬
‫ברשעותם‪.‬‬
‫לכן התורה אומרת "ויחלש יהושע את עמלק ואת עמו לפי חרב"‪,‬‬
‫כי נוסף על כך שעמלק בא בעצמו להילחם בישראל‪ ,‬גם הצאצאים‬
‫ובעלי הברית שלו באו אתו לאותו קרב (שמות יז‪ ,‬יג)‪.‬‬
‫בדומה לעמלק‪ ,‬אביהם‪ ,‬גם הגרמנים עשו מעשים מיוחדים של רשע‪,‬‬
‫נוסף על הרג‪ ,‬אונס‪ ,‬והעינויים שהם ביצעו בשואה‪ .‬לכן במשפטי‬
‫נירנברג יש עדות שהם היו עושים סבון מן השומן של היהודים‬
‫בדנצג‪ .‬הם גם השתמשו בשיער של היהודים כדי למלא מזרונים‪.‬‬
‫דרך ד"ר מנגלה ואחרים‪ ,‬הם גם המציאו עוד יותר תועבות ודרכי‬
‫עינוי‪ ,‬בשם פיתוח המדע‪.‬‬
‫כך‪ ,‬יכולים לראות איך שעמלק‪ ,‬האב המתועב‪ ,‬גם הוליד בנים‬
‫מתועבים‪.‬‬

‫מעגלי מסירות נפש נגד ישראל‬

‫עמלק גם מסר נפש כדי להרוג את היהודים במדבר‪ ,‬כי הוא ראה‬
‫את הנסים של עמודי הענן והאש שהיו מעל בני ישראל במדבר‪,‬‬
‫אבל בכל זאת בא להילחם בבני ישראל‪ .‬לבוא ולהילחם במישהו‪,‬‬
‫אפילו כאשר עמלק ראה שנסים נעשים בשביל ישראל‪ ,‬דרש שינאה‬
‫מיוחדת לצדקת הדרך של עם ישראל וגם מסירות נפש מיוחדת למען‬
‫הרשע‪.‬‬
‫גם בזמן השואה‪ ,‬בני עמלק‪ ,‬הגרמנים‪ ,‬העדיפו לבזבז משאבים‬
‫רבים כדי להרוג את היהודים‪ ,‬במקום להשתמש באותם משאבים‪,‬‬
‫כמו רכבות‪ ,‬חיילים‪ ,‬ואוכל‪ ,‬כדי לנצח במלחמה דו‪-‬חזיתית נגד‬
‫רוסיה במזרח ובני עמלק האחרים במערב (ארצות הברית‬
‫ואנגליה)‪ .‬כך יכולים לראות שלעמלק יש נטייה למסירות נפש‬
‫במלחמה שלו למען הרשע‪.‬‬

‫‪104‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫גר עמלקי שמסר נפש מבחינה כלכלית כדי לחדור לישראל‬

‫עמלק האב‪ ,‬והגרמנים‪ ,‬הם לא היחידים מעמלק שמסרו נפש כדי‬
‫להזיק לישראל‪ ,‬כי ספר שמואל מזכיר שגם היה גר עמלקי שעשה‬
‫כן‪ ,‬עם הרצון לחדור לתוך עם ישראל ולהיות חלק ממנו‪.‬‬
‫הנה הדיבור על אותו רשע‪" :‬ויהי‪ ,‬אחרי מות שאול‪ ,‬ודוד שב‬
‫מהכות את העמלקי‪ ,‬וישב דוד בצקלג ימים שנים‪ .‬ויהי ביום‬
‫השלישי‪ ,‬והנה איש בא מן המחנה‪ ,‬מעם שאול‪ ,‬ובגדיו קרעים‪,‬‬
‫ואדמה על ראשו‪ ,‬ויהי בבאו אל דוד ויפל ארצה וישתחו‪ .‬ויאמר‬
‫לו דוד‪ ,‬אי מזה תבוא‪ .‬ויאמר אליו‪ ,‬ממחנה ישראל נמלטתי‪.‬‬
‫ויאמר אליו דוד‪ ,‬מה היה הדבר‪ ,‬הגד נא לי‪ .‬ויאמר‪ ,‬אשר נס‬
‫העם מן המלחמה‪ ,‬וגם הרבה נפל מן העם‪ ,‬וימתו‪ ,‬וגם שאול‬
‫ויהונתן בנו מתו‪ .‬ויאמר דוד אל הנער‪ ,‬המגיד לו‪ ,‬איך ידעת‬
‫כי מת שאול ויהונתן בנו‪ .‬ויאמר הנער‪ ,‬המגיד לו‪ ,‬נקרא‬
‫נקריתי בהר הגלבע‪ ,‬והנה שאול נשען על חניתו‪ ,‬והנה הרכב‬
‫ובעלי הפרשים הדבקהו‪ ,‬ויפן אחריו ויראני‪ ,‬ויקרא אלי‪ ,‬ואמר‪,‬‬
‫הנני‪ ,‬ויאמר לי‪ ,‬מי אתה‪ ,‬ויאמר אליו‪ ,‬עמלקי אנכי‪ .‬ויאמר‬
‫אלי עמד נא עלי‪ ,‬ומתתני‪ ,‬כי אחזני השבץ‪ ,‬כי כל עוד נפשי‬
‫בי‪ .‬ואעמד עליו‪ ,‬ואמתתהו‪ ,‬כי ידעתי‪ ,‬כי לא יחיה אחרי נפלו‪.‬‬
‫ואקח הנזר אשר על ראשו‪ ,‬ואצעדה אשר על זרעו‪ ,‬ואביאם אל‬
‫אדני‪ ,‬הנה‪ .‬ויחזק דוד בבגדו ויקרעם‪ ,‬וגם כל האנשים אשר‬
‫אתו‪ ,‬ויספדו ויבכו‪ ,‬ויצמו עד הערב‪ ,‬על שאול‪ ,‬ועל יהונתן‬
‫בנו‪ ,‬ועל עם יהוה‪ ,‬ועל בית ישראל‪ ,‬כי נפלו בחרב‪ .‬ויאמר דוד‬
‫אל הנער‪ ,‬המגיד לו‪ ,‬אי מזה אתה‪ ,‬ויאמר‪ ,‬בן איש גר עמלקי‬
‫אנכי‪ .‬ויאמר אליו דוד‪ ,‬איך לא יראת לשלח ידך לשחת את משיח‬
‫יהוה‪ ,‬ויקרא דוד לאחד מהנערים‪ ,‬ויאמר‪ ,‬גש‪ ,‬פגע בו‪ ,‬ויכה‪,‬ו‬
‫וימת‪ .‬ויאמר אליו דוד‪ ,‬דמיך על ראשך‪ ,‬כי פיך ענה בך‪ ,‬לאמר‪,‬‬
‫אנכי מתתי את משיח יהוה" (שמואל ב‪ ,‬א‪ ,‬א)‪.‬‬
‫הציטוט הארוך הזה הוא כדי להוכיח איך אותו גר עמלקי‪ ,‬שהרג‬
‫את שאול‪ ,‬היה אולי נראה לעיני המתבונן השטחי כצדיק לכל דבר‬
‫– הוא בא אל המחנה של דוד עם בגדים קרועים ואדמה על ראשו‪,‬‬
‫כדי להראות שהוא מתאבל על הצרה שנפלה על עם ישראל‪ .‬הוא גם‬
‫השתחווה לדוד וכך הראה את נכונותו לקבל את המרות של עם‬
‫ישראל על עצמו‪.‬‬
‫גם נכון לזכור שבאותה תקופה קדומה‪ ,‬בגד היה נחשב לדבר יקר‬
‫מאוד כי לא היה להם את הטכנולוגיה של ימינו‪ ,‬ולכן קריעת‬
‫הבגד הייתה מעשה של מסירות נפש כלכלית לא מבוטלת‪.‬‬
‫אף על פי כל הסימנים החיצונים הללו‪ ,‬של מסירות נפש למען‬
‫ישראל והכניעה לו‪ ,‬דוד לא נפל לשקר של אותו גר עמלקי‪ ,‬ואכן‬
‫הרג אותו‪.‬‬
‫כך גם נכון לעשות לכל עמלקי שמבקש לגור בקרבת ישראל‪ ,‬וכל‬
‫שכן שאסור לקבל אחד כזה כיהודי‪ ,‬או לתת לא תפקיד של השפעה‪.‬‬

‫‪105‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫גר עמלקי שמסר נפש מבחינת נפשית – עקיבא‪ ,‬בבני ברק‬

‫כל הדיבור הזה על גר עמלקי היה כדי לדבר על הגר העמלקי הכי‬
‫חשוב בעיני הרבנים – רבי עקיבא‪ .‬בתלמוד יש רמזים רבים לכך‬
‫שרבי עקיבא היה "בן איש עמלקי" ואף על פי כן הפך לרב הכי‬
‫גדול שלהם בתקופת מרד בר כוכבא הכושל‪.‬‬
‫הנה רשימה של אותן הוכחות מהתלמוד‪:‬‬
‫א‪" .‬מבני בניו של המן למדו תורה בבני ברק" (סנהדרין צו‪,‬‬
‫ב)‪ .‬המן היה מבני אגג‪ ,‬מלך עמלק‪ ,‬שניסה לבצע רצח עם‬
‫נגד ישראל‪ .‬הרבנים פה מעידים על זה שהם נתנו ללפחות‬
‫אחד מבניו ללמד תורה בבני ברק‪.‬‬
‫ב‪" .‬הלך אחר חכמים לישיבה‪...‬אחר רבי עקיבא לבני ברק"‬
‫(ברכות לב‪ ,‬ב)‪ .‬אותו בן המן‪ ,‬שלימד תורה בבני ברק‪,‬‬
‫היה רבי עקיבא‪.‬‬
‫ג‪ .‬אף על פי שהרבנים קיבלו את עקיבא כאחד מהם‪ ,‬הם לא‬
‫נתנו לו להחליף את רבן גמליאל בתפקיד של הנהגה כי‬
‫"לרבי עקיבא דילמא עניש ליה‪ ,‬דלית ליה זכות אבות"‬
‫(ברכות כז‪ ,‬ב)‪ .‬תרגום‪ :‬הרבנים לא רצו למנות את רבי‬
‫עקיבא לתפקיד של הנהגה רשמית‪ ,‬במקום רבן גמליאל‪ ,‬כי‬
‫הם אמרו שאין לו זכות אבות‪ .‬זה‪ ,‬אפילו שהרבנים כן מנו‬
‫בני גרים אחרים לתפקידי הנהגה‪ ,‬כמו שמאי ואבטליון‪.‬‬
‫לכן המשמעות של אותה אמירה היא שלפחות בזה הרבנים לא‬
‫רצו לתת לעקיבא העמלקי יותר מדי כוח וכבוד‪ .‬הם היו‬
‫מוכנים לתת כבוד לגרים מגויים אחרים‪ ,‬אבל לא מעמלק‪,‬‬
‫הלא עם‪.‬‬
‫הנה רשימת הצרות שעקיבא העמלקי הביא על דורו‪:‬‬
‫א‪ .‬עשרים וארבעה אלף מתלמידי עקיבא מתו במגפה‪.‬‬
‫ב‪ .‬עקיבא תמך במרד בר כוכבא‪ ,‬שהביא על בני דורו שואה‬
‫נוספת בידי הרומאים‪ ,‬נוסף על חורבן בית המקדש השני‪.‬‬
‫אותה שואה גם גרמה לגלות שלמה של שבט יהודה מארץ‬
‫ישראל‪.‬‬
‫ג‪ .‬שלושה רבנים מבני ישראל שנכנסו עם עקיבא ללימוד מיסטי‬
‫נפלו‪ :‬אחד מת‪ ,‬אחד השתגע ואחד יצא משם ובחר לכפור בכל‬
‫התורה עקב מה שהוא ראה‪ .‬כך‪ ,‬אלו שבחרו ללמוד מעמלק‬
‫ולינוק מרוחו גם נפלו בידו‪ .‬רק עקיבא יצא מאותו עולם‬
‫של מיסטיקה שקרית בשלום‪.‬‬
‫לכן נכון לשאול‪ :‬האם מסירות הנפש של עקיבא‪ ,‬כאשר הרומאים‬
‫הרגו אותו‪ ,‬הייתה מעשה אמיתי של אהבה למען יהוה ותורתו או‬
‫מעשה צבוע שבו רבי עקיבא בחר לשריין את מקומו כצדיק בעיני‬
‫היהודים‪ ,‬כדי להפוך לאליל שלהם‪ ,‬וכך להביא ברכה על הבנים‬
‫שלו‪ ,‬שעוד חיו בקרב היהודים והתחתנו איתם‪.‬‬

‫‪106‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫מהסיפור על הלימוד המיסטי‪ ,‬והדברים האחרים שהרבנים אומרים‬

‫עליו‪ ,‬יש להבין שהוא כן הבין חלק מדרכי ההנהגה הרוחנית של‬
‫העולם‪ ,‬וחלק מאותה הנהגה רוחנית היא שמי שעם ישראל מברך גם‬
‫נהיה ברוך‪ .‬לכן כאשר היהודים הדתיים מברכים בשם אדנות – את‬
‫אדונים שלהם – הם גם מברכים את הרבנים שלהם‪ ,‬שעקיבא העמלקי‬
‫הוא אחד מן האנשים הכי נכבדים שבהם‪ .‬לכן הוא אולי היה מוכן‬
‫למות כדי להפוך לאליל של היהודים‪ ,‬וכך להביא ברכה על בניו‪.‬‬
‫האמת היא שרבי עקיבא הוא לא רק רב גדול בעיני הרבנים‪ ,‬אלא‬
‫כל התלמוד הוא פרי התוצרת של תלמידיו‪ ,‬כי הם אלו ששרדו את‬
‫השואה הגדולה שהתרחשה עקב מרד בר כוכבא‪ ,‬ומסרו את המסורת‬
‫הרבנית לדורות אחר כך‪ .‬לכן התלמוד בעצמו מעיד שהוא כולו‬
‫נכתב על פי השקפת העולם של רבי עקיבא העמלקי‪" :‬דאמר רבי‬
‫יוחנן‪ :‬סתם מתניתין‪ ,‬רבי מאיר‪ .‬סתם תוספתא‪ ,‬רבי נחמיה‪ .‬סתם‬
‫ספרא‪ ,‬רבי יהודה‪ .‬סתם ספרי‪ ,‬רבי שמעון‪ .‬וכולהו אליבא דרבי‬
‫עקיבא" (סנהדרין פו‪ ,‬א)‪ .‬כאן התלמוד מדבר על כך שחלקים‬
‫שונים שלו נכתבו תחת ההנהגה של רבנים שונים‪ ,‬כמו רבי יוחנן‬
‫ורבי מאיר‪ ,‬אבל אז מסיים באמירה שכל אותם רבנים בעצם פעלו‬
‫על פי הדרך של עקיבא‪.‬‬
‫לכן כל התלמוד בעצם הולך על פי שיטת רבי עקיבא העמלקי‬
‫ורוחו הטמא‪.‬‬
‫בין אם אותו גר עמלקי ידע על גודל המכשול שהוא טמן לשבט‬
‫יהודה ובין אם לא‪ ,‬התוצאה הסופית היא זו שהרב העמלקי הזה‬
‫היה מכשול לשבט יהודה מימי מרד בר כוכבא‪ ,‬עד ליום כתיבת‬
‫הספר הזה‪ .‬בגללו הרבנים יונקים את "התורה שבעל פה" שלהם‬
‫ממקור טמא‪ ,‬של רוח עמלק‪ ,‬שגם גורם להם להתנהג כמו עמלק‪.‬‬
‫רבי עקיבא גרם לרבנים להיות כמו שאול המלך‪ ,‬שנתן לרוח עמלק‬
‫להתגבר עליו עד כדי כך ש שהוא רדף את דוד לחינם והחרים את‬
‫הכוהנים בנב‪ ,‬במקום להרוג את אגג‪ ,‬האב של המן‪ ,‬וגם של‬
‫עקיבא‪ .‬לכן צריך להפסיק ללמוד מהספר הטמא הזה‪ ,‬התלמוד‪,‬‬
‫ולגשת אל דברי יהוה לעצמם‪ ,‬בתורה הכתובה‪.‬‬

‫‪107‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫חלומות רעים‬
‫ההזדהות עם עמלק זה רוח עמלק‬

‫הזדהות רגשית הוא תיכון רוחני‬

‫כמו שמוסבר לפני כן‪ ,‬ההזדהות הרגשית היא דבר רוחני שבו‬
‫האדם מתכן את רוח האחר‪ ,‬ובגלל זה הוא מזדהה עם האחר‪ .‬לכן‬
‫המזדהה הם חכמת הפיזיקה גם נושא בקרבו רוח של פיזיקה‪,‬‬
‫והמזדהה עם תורת יהוה נושא בקרבו את רוח יהוה‪.‬‬
‫כל זה קורה כי רוח הוא ביטוי לתנועה‪ ,‬והרגש הוא תנועה‬
‫שמתרחשת בתוך הנפש‪ ,‬שגורמת לאדם לעשות תנועות מעשיות‪ .‬לכן‬
‫כמו שרוח הוא תנועה של אוויר‪ ,‬הרגש גם נקרא רוח‪ ,‬כי הוא גם‬
‫סוג של תנועה‪.‬‬
‫מי שמזדהה עם המערב העמלקי נושא בקרבו את רוח עמלק‪ .‬אם הוא‬
‫חכם אמיתי‪ ,‬הוא צריך להשתדל להבדיל את עצמו מאותו רוח‪ ,‬על‬
‫ידי שהוא מזהה את הרע שעמלק עושה‪ ,‬מפסיק להחניף לו‪ ,‬ומתחיל‬
‫להזדהות עם תורת יהוה ועמו‪ ,‬ישראל‪.‬‬

‫ההזדהות עם עמלק‪ ,‬הלא עם‪ ,‬נתן לו לכבוש‬

‫כמעט כל פעולה של קולוניאליזם או אימפריאליזם מוצלחת הייתה‬
‫מלווה בכך שחלק אחד מן האוכלוסייה המקומית היה משתף פעולה‬
‫עם הפולשים המערבים‪ ,‬עד שהמערב היה בוגד גם בהם‪.‬‬
‫בכיבושים של האימפריה הספרדית בדרום אמריקה יכולים לראות‬
‫את זה באופן מאוד ברור כי בעזרת כמה מאות חיילים ספרדים‬
‫עמלק הצליח לכבוש ממלכות חזקות‪ .‬אותן ממלכות גם לא היו‬
‫צדיקות‪ ,‬כי חלק מהן היו מקריבות בני אדם כקורבנות על‬
‫המזבח‪ ,‬נוסף על התועבות‪.‬‬
‫הדבר הזה מעיד על עוד נקודה במלחמה של עמלק נגד העמים‪ :‬ככל‬
‫שגוי יותר עובד אלילים ופועל בדרכי שקר ואכזריות‪ ,‬כך הוא‬
‫גם נכבש יותר בקלות‪ .‬ככל שהוא תוכן בעצמו את רוח האכזריות‬
‫והשקר של עמלק‪ ,‬הלא עם‪ ,‬הוא גם נותן לעמלק לכבוש אותו‬
‫מבחינה גופנית‪.‬‬
‫הדבר הזה הוא גם נכון לגבי היכולת של עמלק הלא עם להתגבר‬
‫על עם ישראל‪ .‬לכן שירת האזינו אומרת על ימינו‪" ,‬הם קנאוני‬
‫בלא אל‪ ,‬כעסוני בהבליהם‪ .‬ואני אקניאם בלא עם‪ ,‬בגוי נבל‬
‫אכעיסם" (דברים לב ‪,‬כא)‪ .‬הם קנאוני בלא אל‪ ,‬כי הם עבדו‬

‫‪108‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫אלהים אחרים על פני‪ ,‬במקום רק לפעול על פי תודעתי‪ .‬לכן אני‬

‫אקניאם בעמלק‪ ,‬שהוא "לא עם"‪ ,‬כי אין לו חלק בעמים‪.‬‬
‫אפילו שיש הבדל גדול בין חטאי היהודים והתועבות של הדרום‬
‫אמריקאים הקדומים‪ ,‬הבחירה של היהודים לברך בשם אדֹני‪ ,‬במקום‬
‫ביהוה‪ ,‬ולעבוד את שקרי הרבנים‪ ,‬במקום ללכת אחרי התורה‬
‫כתובה‪ ,‬הם מה שגרמו להם ליפול בידי עמלק‪ ,‬בדומה לנפילת‬
‫הדרום אמריקאים‪.‬‬
‫הברכה בשם אדנות היא ברכת "לא אל"‪ ,‬ומי שעושה כך גם מברך‬
‫את עמלק באופן עקיף‪ ,‬כי כל עוד שעמלק הוא ראשית לגויים‪ ,‬אז‬
‫לברך את האדונים הרבים שלך הוא לברך גם את עמלק‪ .‬לכן ברכת‬
‫אדֹני היא באמת ברכת "לא אל"‪ ,‬וזה מה שנתן לעמלק‪ ,‬הלא עם‪,‬‬
‫את היכולת לכבוש את ישראל ולהיות מנהיג גדול בימינו‪.‬‬

‫הנקוב לרוח עריצים – נקבה יכול להיות איש‬

‫בנבואת ישעיהו‪ ,‬וגם בנבואת משה‪ ,‬יש דיבור אל גברים בלשון‬
‫נקבה‪ ,‬כאשר אותם גברים נותנים לעצמם להיות נקובים להשפעות‬
‫מבחוץ‪ .‬אפילו עבדי יהוה מקבלים כינוי של נקבה בתחילת דרכם‬
‫כי כאשר הם רק מתחילים להתגבר הם עוד נקובים להשפעות הרעות‬
‫שסובבות אותם‪ .‬ככל שהם מתגברים יותר‪ ,‬כך יהוה מדבר אליהם‬
‫בלשון זכר‪.‬‬
‫לדוגמה‪" :‬אל תיראי תולעת יעקב‪ ,‬מתי ישראל‪ .‬אני עזרתיך‪ ,‬נאם‬
‫יהוה‪ ,‬וגאלך קדוש ישראל‪ .‬הנה שמתיך למורג חרוץ חדש‪ ,‬בעל‬
‫פיפיות – תדוש הרים ותדק‪ ,‬וגבעות כמץ תשים‪ .‬תזרם‪ ,‬ורוח‬
‫תשאם‪ ,‬וסערה תפיץ אותם‪ ,‬ואתה תגיל ביהוה‪ ,‬בקדוש ישראל‬
‫תתהל" (ישעיהו מא‪ ,‬יד)‪ .‬עבדי יהוה אולי מתחילים כנקובים‬
‫לרוח עמלק‪ ,‬כמו שאר העם‪ ,‬ולכן נאמר עליהם‪" ,‬אל תיראי"‬
‫בלשון נקבה‪ ,‬אבל כאשר הצדיק ממשיך להתגבר למען יהוה‪ ,‬אז‬
‫יהוה אומר לו "אתה"‪ ,‬ולא "את"‪ ,‬כי ככל שהצדיק זוכר לקיים‬
‫את רצון יהוה‪ ,‬כך הוא הופך את עצמו למי שזוכר את הזהות‬
‫האמיתית שלו‪ .‬זה ההבדל בין זכר לנקבה ובין עבדי יהוה לאלו‬
‫שבוחרים להיכנע לעמלק‪.‬‬
‫בכלל‪ ,‬בנבואת משה יש הרבה דוגמאות שבהן המדבר הוא הזכר‬
‫והשומע הוא הנקבה‪ ,‬כי כאשר איש שומע למישהו אחר‪ ,‬אז הוא‬
‫נוקב את עצמו להשפעת האחר‪ .‬לכן זה לא תמיד רע להיות נקוב‪,‬‬
‫אם אתה נוקב את עצמך לשמיעת תורת יהוה‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬ההבדל בין עבדי יהוה ובין עבדי עמלק‪ ,‬הלא עם‪ ,‬הוא‬
‫שעבדי יהוה נוקבים את עצמם לתודעת יהוה‪ ,‬וכך נהיים גיבורים‬
‫באמת‪ ,‬לעומת עבדי לא עם‪ ,‬שנכנעים לעמלק‪ ,‬ובכך מאבדים את‬
‫גבורתם‪ ,‬כל עוד שהם ממשיכים למאוס בתורת יהוה‪.‬‬

‫‪109‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫שאול המלך נקב את עצמו לעמלק ורוחו‪ ,‬ולכן הרג צדיקים‬

‫הדיבור המרובה בהמשך הספר הזה על חלומות‪ ,‬רגשות ושיגעון‬
‫הוא חשוב כי יש מלחמה רוחנית‪/‬רגשית עם עמלק‪ ,‬הלא עם‪,‬‬
‫שמתנהל במישור הרגשי‪ ,‬של חלומות ורגשות‪ ,‬נוסף על המלחמה‬
‫החומרית‪ ,‬שמתנהלת בשדה הקרב‪.‬‬
‫לכן כאשר שאול בן קיש חמד את השלל של עמלק וריחם על מלכו‪,‬‬
‫אגג‪ ,‬אז הוא הזדהה עם עמלק באותו מעשה‪ ,‬וכך גם תיכן את רוח‬
‫לא עם בקרבו‪ ,‬במידה מסוימת‪ .‬אותו רוח רעה הוא גם זה שגרם‬
‫לו לרדוף את דוד לחינם ולהרוג את הכוהנים בנב‪.‬‬
‫"ויאמר המלך לרצים הנצבים עליו‪' ,‬סבו‪ ,‬והמיתו כהני יהוה‪,‬‬
‫כי גם ידם עם דוד‪ ,‬וכי ידעו כי ברח הוא‪ ,‬ולא גלו את‬
‫אזנו'‪...‬ויסב דויג האדמי‪ ,‬ויפגע הוא בכהנים‪ ,‬וימת ביום‬
‫ההוא שמנים וחמשה איש‪ ,‬נשא אפוד בד‪ ,‬ואת נב‪ ,‬עיר הכהנים‪,‬‬
‫הכה לפי חרב‪ ,‬מאיש ועד אשה‪ ,‬מעולל ועד יונק‪ ,‬ושור וחמור‬
‫ושה‪ ,‬לפי חרב" (שמאול א‪ ,‬כב ‪,‬יז)‪.‬‬
‫שאול אמר "לא גלו את אזנו"‪ ,‬ולא אמר "לא גלו את אזני"‪ ,‬כי‬
‫באותו זמן שהוא ציווה להרוג את הכוהנים בנב‪ ,‬רוח עמלק הוא‬
‫זה שהתגבר עליו ודיבר דרך פיו‪ .‬לכן הוא אמר אזנו‪ ,‬ולא‬
‫אזני‪.‬‬
‫שאול עשה לכוהנים מה שהוא היה אמור לעשות ללא עם‪" :‬לך‪,‬‬
‫והכיתה את עמלק‪ ,‬והחרמתם את כל אשר לו‪ ,‬ולא תחמל עליו‪,‬‬
‫והמתה מאיש עד אשה‪ ,‬מעלל ועד יונק‪ ,‬משור ועד שה‪ ,‬מגמל ועד‬
‫חמור" (שמואל א‪ ,‬טו‪ ,‬ב)‪ .‬במקום להרוג מאיש עד אשה של עמלק‪,‬‬
‫הוא עשה כן לכוהנים‪ ,‬כי כאשר חומדים את השלל של עמלק‬
‫ומרחמים עליו‪ ,‬אז אותו עון גם גורם לשנוא את הצדיקים‬
‫ולהילחם בהם‪.‬‬

‫משה‪ ,‬הקדוש‪ ,‬לא טימא את עצמו בלא עם‪ ,‬ולכן הצליח במלחמה‬
‫גם משה היה צריך להילחם את המלחמה הרוחנית נגד עמלק‪ ,‬תוך‬
‫כדי שיהושע נלחם נגד לא עם בחרב‪ ,‬אבל בשונה משאול המלך‪,‬‬
‫משה הצליח לשמור על קדושתו‪ ,‬וכך להתגבר נגד רוח לא עם ועמו‬
‫המתועב‪.‬‬
‫"ויאמר משה אל יהושע‪' ,‬בחר לנו אנשים‪ ,‬וצא‪ ,‬הלחם בעמלק‪.‬‬
‫מחר אנכי נצב על ראש הגבעה‪ ,‬ומטה האלהים בידי'‪ .‬ויעש יהושע‬
‫כאשר אמר לו משה‪ ,‬להילחם בעמלק‪ .‬ומשה אהרן וחור עלו ראש‬
‫הגבעה‪ ,‬והיה כאשר ירים משה ידו‪ ,‬וגבר ישראל‪ ,‬וכאשר יניח‬
‫ידו‪ ,‬וגבר עמלק" (שמות יז‪ ,‬ח)‪.‬‬

‫‪110‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫כאשר משה התגבר על רוח לא עם‪ ,‬אז יהושע וחייליו גם הצליחו‬

‫נגד לא עם בשדה הקרב; כאשר משה נחלש‪ ,‬אז גם החיילים נחלשו‪,‬‬
‫כי עיקר המלחמה נגד עמלק הוא רוחני‪ ,‬וזה מה שמביא הצלחה‬
‫בשדה הקרב‪ .‬לכן צריך להתקדש מדרכיו‪ ,‬וכך להתנתק מכל הזדהות‬
‫אתו‪ ,‬כדי להתגבר על רוחו ועל חייליו‪ .‬לכן גם יותר חשוב‬
‫ללמוד ולקיים את המצוות והעצות של נבואת ישעיהו ונבואת‬
‫משה‪ ,‬מאשר רק לשים את המבט על תחבולות מלחמה ופיתוח כלי‬
‫מלחמה‪.‬‬

‫החטא הוא מרוח זרה ופולשנית – הוא לא אני‬

‫נכון להבין שהמושג של יצר הרע הוא בעצם מלחמה רוחנית בכוח‬
‫זר שמנסה להחטיא את עם ישראל ברגשות טמאות ובמחשבות רעות‪.‬‬
‫הניצחון באותה מלחמה פנימית דורשת קדושה וגם החלפת המחשבות‬
‫הרעות שלנו במחשבות של תורה‪ ,‬כאשר לומדים תורה‪ .‬עדיף את זה‬
‫מאשר לשבת ולשקוע בתוך המחשבות והדאגות האישיים שלנו‪.‬‬
‫"יעזב רשע דרכו‪ ,‬ואיש און מחשבתיו‪ ,‬וישב אל יהוה‪ ,‬וירחמהו‪,‬‬
‫ואל אלהינו‪ ,‬כי ירבה לסלוח" (ישעיהו נה‪ ,‬ז)‪.‬‬
‫איש און עוזב את מחשבותיו כאשר הוא לומד את נבואת ישעיהו‪,‬‬
‫כי אז הוא מחליף את מחשבות האון שלו בדברי יהוה‪.‬‬
‫זו אחת הדרכים הכי קלות להתנתק מן המחשבות הזרות לזמן מה‪,‬‬
‫עד שמבינים איך לקיים את הלימוד למעשה‪ .‬כאשר מבינים מה‬
‫לעשות‪ ,‬בצורה מסודרת ונכונה‪ ,‬אז יש לקום מן הספר ולקיים את‬
‫הבנות השכל למעשה‪ ,‬כדי שבאותם מעשים‪ ,‬נקדש את גופנו מן‬
‫ההשפעה הרעה‪ ,‬במקום רק לקבל ישועה זמנית מן המחשבות הזרות‬
‫כאשר לומדים תורה‪.‬‬
‫לאורך כל תהליך של מלחמה והתקדשות‪ ,‬נכון לזכור שמה שחושבים‬
‫הוא לא בהחלט מי שאנחנו‪ ,‬אלא הוא לפעמים בא מרוח רע‬
‫ופולשנית שמנסה לטמא אותנו עוד יותר‪ .‬סערת הרגשות שבאה עם‬
‫מעשי התשובה היא לא בגלל שאתה עושה רע‪ ,‬אלא בגלל שאתה לא‬
‫רגיל לעשות כל כך הרבה טוב‪.‬‬
‫אותה סערת רגשות גם מתרחשת כי‪ ,‬כמו שבמלחמה פסיכולוגית‪ ,‬גם‬
‫במלחמה נגד לא עם‪ ,‬האויב מנסה להטעות את בעל התשובה‬
‫באמירות שיש בהן ערבוב של אמת ושקר כדי לבלבל אותו‪,‬‬
‫ולהכניע את רוח הלחימה שלו‪ .‬החלומות הרעים הם חלק מהפעולות‬
‫החתרנות של האויב‪ ,‬ולא נבואות מיהוה‪.‬‬
‫רגשות אשמה בלתי פוסקים‪ ,‬שאינם מביאים לפעולות של תשובה‪,‬‬
‫הם גם ביטוי לאותה חתרנות רוחנית שבאה מכוח זר‪ .‬הדרך של‬
‫יהוה היא לא לשנוא את עצמך‪ ,‬אלא להתגבר‪ ,‬כדי לקיים את‬
‫תודעת יהוה למעשה‪.‬‬

‫‪111‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫"הכזה יהיה צום אבחרהו?! יום ענות אדם נפשו‪ ,‬הלכף כאגמן‬
‫ראשו‪ ,‬ושק ואפר יציע – הלזה תקרא צום‪ ,‬ויום רצון ליהוה?!‬
‫{לא‪ ,‬אני לא רוצה בזה} הלוא זה צום אבחרהו‪ :‬פתח חרצבות‬
‫רשע‪ ,‬התר אגדות מוטה‪ ,‬ושלח רצוצים חפשים‪ ,‬וכל מוטה תנתקו‪.‬‬
‫הלוא פרס לרעב לחמך‪ ,‬ועניים מרודים תביא בית‪ ,‬כי תראה ערם‪,‬‬
‫וכסיתו‪ ,‬ומבשרך לא תתעלם‪ .‬אז יבקע כשחר אורך‪ ,‬וארכתך מהרה‬
‫תצמח‪ ,‬והלך לפניך צדקך‪ ,‬כבוד יהוה יאספך" (ישעיהו נח‪ ,‬ה)‪.‬‬
‫לכן טוב לזכור שגם אם חטאת‪ ,‬זה לא בהחלט בגלל שאתה בן אדם‬
‫רע במהותך‪ ,‬אלא זה בגלל שנכנעת לרוח זרה‪ ,‬ועכשיו אתה צריך‬
‫להתגבר נגדה‪ ,‬כדי להתקדש בתודעת יהוה‪.‬‬
‫מאותה סיבה‪ ,‬גם יש לזכור שאם מעשי התשובה שלך הביאו עליך‬
‫רגשות לא נעימים וצרות מן הרשעים הסובבים אותך‪ ,‬זה לא בגלל‬
‫שהתשובה ליהוה היא דבר שאינו מועיל‪ ,‬אלא זה בגלל שכוח הרשע‬
‫שסובב אותך הצליח לכשל אותך בדבר הזה‪ .‬אם תמשיך לקוות אל‬
‫יהוה‪ ,‬אז בסופו של דבר אתה‪ ,‬איש ישראלי‪ ,‬תצליח להתגבר‪ ,‬וגם‬
‫תזכה לעשות נקמה נגד אחת המקורות הכי גדולים של אותה רוח‬
‫טומאה בימינו – עמלק ואדום‪.‬‬
‫הערה לעמים אחרים‪ :‬הרבה מהעצות הללו הן גם נכונות לגבי‬
‫עמים אחרים‪ ,‬כי נכון שגם הם יתחילו להילחם בעמלק‪ ,‬והם גם‬
‫צריכים לזכור שהמלחמה הרוחנית היא לא רק דבר שפוקד את עם‬
‫ישראל‪ ,‬אלא הוא פוקד אותם הרבה יותר‪ ,‬כי עם ישראל הוא יותר‬
‫קדוש מהם‪ ,‬ופחות סובל מרוח עמלק בהשוואה לעמים אחרים‪.‬‬

‫יהיו כשלונות‪ ,‬אבל צדיק קם לעשות תשובה‪ ,‬במקום לשקוע‬

‫בכל מלחמה יש זמנים שבהם מתגברים נגד האויב וזמנים שבהם‬
‫האויב מתגבר ואפילו מחטיא את הצדיק‪ .‬ההבדל בין הנאמן ליהוה‬
‫והמורד בו הוא שהנאמן ליהוה בוחר לקום‪ ,‬אחרי שהוא נופל‬
‫לחטא‪ ,‬כדי לנסות לעשות תשובה‪ ,‬וכך להמשיך להילחם‪.‬‬
‫הוא לא אומר על הטעות שלו שהיא דבר טוב או ממציא תירוץ דתי‬
‫כדי להצדיק את מעשיו הרעים‪ ,‬אלא הוא מתעורר מן התרדמה‬
‫ומעורר את הקנאה שלו למען יהוה‪ ,‬כדי לסור מן המעשים הרעים‬
‫וממשגרות השקר שסובבים אותו‪ .‬אם צריך‪ ,‬הוא גם יוצא במלחמה‬
‫נגדם‪ ,‬כדי לגדוע את הכוח של אלו שאינם רוצים שהוא יעשה‬
‫תשובה‪.‬‬
‫לכן אין להיבהל מכך שלפעמים יש נסיגות במלחמה‪ ,‬כי החולשה‬
‫הזמנית היא חלק מתהליך המלחמה‪ ,‬וזו הסיבה שמשה תיאר את‬
‫רעשי המלחמה כרעשים שבהם אחד מתגבר לפעמים ונחלש לפעמים‪.‬‬
‫עדיף את זה מאשר לשקוע בשלום שקרי‪ ,‬תחת שלטונו של האויב‪.‬‬

‫‪112‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫"וישמע יהושע את קול העם ברעה‪ ,‬ויאמר אל משה‪' ,‬קול מלחמה‬

‫במחנה'‪ .‬ויאמר {משה אליו}‪' ,‬אין קול ענות גבורה ואין קול‬
‫ענות חלושה; קול ענות אנכי שמע'" (שמות לב‪ ,‬יז)‪.‬‬
‫בכל מלחמה יש קול ענות גבורה וקול ענות חולשה‪ ,‬אבל מי‬
‫שמנצח הוא מי שקם אחרי קול ענות החולשה‪ ,‬כדי להשמיע קול‬
‫ענות גבורה ולהתגבר על האויב‪.‬‬

‫רוח עריצים נהיה חזק מדי – לכן אין יכולת רק לסור מהרע‬
‫ככל שעמלק התגבר מבחינה גופנית דרך כיבושיו במערב‪ ,‬כך הוא‬
‫גם התגבר מבחינה רוחנית‪ ,‬ולכן יותר קשה לקיים את התורה‬
‫בימינו‪ ,‬כי רוח לא עם נלחם בנו‪ ,‬כדי להחטיא אותנו‪.‬‬
‫ככל שעם ישראל מפסיק להזדהות עם המערב‪ ,‬אותו רוח גם מאבד‬
‫מקור חשוב לכוחו‪ ,‬וזה גם עוזר להתגבר נגדו בשדה הקרב‪.‬‬
‫בימינו‪ ,‬אותו ניתוק מדרכי המערב יכול להביא קושי כלכלי על‬
‫בעל התשובה‪ ,‬אבל זה עדיף מאשר להיות נקוב להשפעת האויב‪,‬‬
‫להיכנע לו‪ ,‬ואולי אפילו להצטרף אליו‪ ,‬כאשר הוא רודף את‬
‫הצדיקים‪.‬‬
‫לכן עדיף להיות צדיק‪ ,‬שאולי נופל לקושי כלכלי‪ ,‬אבל מוצא את‬
‫ישועתו ביהוה‪ ,‬מאשר רשע עשיר‪.‬‬
‫"יהוה אלהי‪ ,‬אתה ארוממך‪ ,‬אודה שמך‪ ,‬כי עשית פלא‪ ,‬עצות‬
‫מרחק‪ ,‬אמונה אמן‪ .‬כי שמת מעיר לגל‪ ,‬קריה בצורה למפלה‪:‬‬
‫ארמון זרים‪ ,‬מעיר‪ ,‬לעולם לא יבנה‪ .‬על כן‪ ,‬יכבדוך עם עז‪,‬‬
‫קרית גוים עריצים ייראוך‪ ,‬כי היית מעוז לדל‪ ,‬מעוז לאביון‪,‬‬
‫בצר לו – מחסה מזרם‪ ,‬צל מחרב‪ ,‬כי רוח עריצים כזרם קיר‪.‬‬
‫כחרב בציון‪ ,‬שאון זרים תכניע; חרב בצל עב‪ ,‬זמיר עריצים‬
‫יענה" (ישעיהו כה‪ ,‬א)‪.‬‬
‫בחברה מערבית‪ ,‬אפילו הצדיק העני סובל מהזדהות רגשית לעמלק‪,‬‬
‫כי כאשר הוא חי בקרב אותה חברה‪ ,‬אז ההשפעות של עמלק סובבים‬
‫אותו ומצערים אותם‪ .‬לכן אף על פי שהצדיק המתואר כאן הוא דל‬
‫ואביון‪ ,‬בכל זאת רוח עריצים‪ ,‬המערב העמלקי‪ ,‬תוקפת את הצדיק‬
‫כמו זרם גשם חזק – כמו קיר של מים‪ ,‬שאין דרך לא להתרטב‬
‫ממנו או לברוח ממנו‪ .‬זה המצב שיש במדינת ישראל בימינו‪,‬‬
‫בגלל שהמדינה הלכה אחרי עמלק וטומאתו‪ ,‬ולכן לא נותרה‬
‫ברירה‪ ,‬אלא להילחם במקור של הזרם הטמא הזה‪ ,‬כדי לייבש‬
‫אותו‪.‬‬
‫על זה נבואת ישעיהו אומרת‪" :‬חזקו ידים רפות {בלהחזיק בכלי‬
‫המלחה}‪ ,‬וברכים כשלות אמצו‪ .‬אמרו לנמהרי לב‪' ,‬חזקו‪ ,‬אל‬
‫תיראו‪ ,‬הנה אלהיכם‪ ,‬נקם יבוא‪ ,‬גמול אלהים הוא יבוא‬

‫‪113‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫וישעכם'‪ .‬אז תפקחנה עיני עורים‪ ,‬ואזני חרשים תפתחנה‪".‬‬

‫(ישעיהו לה‪,‬ג)‪.‬‬
‫על ימינו גם כתוב‪" :‬ותהי האמת נעדרת‪ ,‬וסר מרע משתולל {כי‬
‫הרע סובב אותו מכל מקום‪ ,‬ולכן‪ ,‬אין לו דרך לסור ממנו בצורה‬
‫מסודרת‪ }.‬וירא יהוה‪ ,‬וירע בעיניו‪ ,‬כי אין משפט‪ .‬וירא‪ ,‬כי‬
‫אין איש‪ ,‬וישתומם‪ ,‬כי אין מפגיע‪ ,‬ותושע לו זרעו‪ ,‬וצדקתו‬
‫היא סמכתהו‪ .‬וילבש צדקה כשרין‪ ,‬וכובע ישועה בראשו‪ ,‬וילבש‬
‫בגדי נקם תלבשת‪ ,‬ויעט כמעיל קנאה – כעל גמלות‪ ,‬כעל‪ ,‬ישלם‬
‫חמה לצריו‪ ,‬גמול לאיביו – לאיים {היבשות של אמריקה} גמול‬
‫ישלם‪ .‬ויראו ממערב את שם יהוה‪ ,‬וממזרח שמש את כבודו‪ ,‬כי‬
‫יבוא כנהר צר‪ ,‬רוח יהוה נססה בו" (ישעיהו כה‪ ,‬א)‪.‬‬
‫במדינת ישראל החילונית‪ ,‬מי שפועל על פי תודעת יהוה צריך גם‬
‫לעשות מעשים של מלחמה נגד ארצות הברית ובעלי בריתו כאן‬
‫במדינה‪ ,‬כי פשוט אין דרך אחרת‪ .‬אין דרך לסור מן הרע באופן‬
‫מסודר ויציב‪ ,‬כאשר הרע סובב אותנו מכל מקום‪ .‬לכן אין ברירה‬
‫חוץ מלהילחם בו ברובים ואקדחים‪ ,‬אפילו אם אותו דבר גורר‬
‫אתו סכנת מוות או כלא‪.‬‬
‫יש לזכור שמי שמנסה רק לסור מן הרע בלי לעשות מלחמה עלול‬
‫בכל זאת למצוא את עצמו בבית משוגעים‪ ,‬כי כאשר הרע נמצא בכל‬
‫מקום‪ ,‬אז הסר מרע משתולל‪ ,‬ובגלל זה‪ ,‬הסובבים אותו חושבים‬
‫שהוא משוגע ומנסים לשים אותו בבית משוגעים‪.‬‬
‫זה למה‪ ,‬בימינו‪ ,‬פעולת הניתוק מן הרע רק תעמוד לזמן מוגבל‪.‬‬
‫אבל בכל זאת עדיף להשתמש בקדושה זמנית כעזר זמני‪ ,‬כדי לטהר‬
‫את המחשבות‪ ,‬וכך גם להבין יותר איך לקיים את מזימות‬
‫המלחמה‪ .‬זאת המשמעות לאמירה שמי שנלחם למען יהוה "ילבש‬
‫צדקה כשרין"‪.‬‬

‫בגלל המלחמה הרוחנית‪ ,‬אין להגדיר אחרים כמשוגעים‬

‫להגדיר את מי שהשתולל בעבר כמשוגע הוא לא נכון‪ ,‬כי אותו‬
‫איש הוא לא בהחלט מי שסובל ממחלת נפש וחוסר איזון כימי‪,‬‬
‫אלא הוא מי שניסה לעשות תשובה בצורה מהירה מדי‪ .‬הוא השתולל‬
‫בגלל רעיון‪ ,‬ולא בגלל בעיה כימית‪ .‬הוא לא משוגע‪ ,‬אלא‬
‫משתולל‪ ,‬ואם הוא ילמד מטעויות העבר‪ ,‬זה יכול לעזור לו לא‬
‫להשתולל יותר‪.‬‬
‫לקרוא למי שאומר דברים שאתה לא אוהב לשמוע משוגע הוא מסוכן‬
‫מאוד‪ ,‬כי אותו כלי דיכוי יכול להיות מופנה כלפיך בעתיד‪.‬‬
‫כלי הדיכוי הזה היה בשימוש בברית המועצות‪ ,‬כדי לדכא את מי‬
‫שהתנגד לרודנות הרוסית‪ ,‬והוא אחד משיטות הדיכוי הכי רעות‪,‬‬

‫‪114‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫כי להגדיר אחר כמשוגע הוא הרבה יותר רע מרק לשים אותו‬
‫בכלא‪.‬‬
‫למה? כי מי שמקבל את הטענה שהוא חולה נפש בעצם מסכים לכך‬
‫שהוא כבר לא איש שיכול להחליט לעצמו או להבדיל בין אמת‬
‫ושקר‪ ,‬אלא נכה שצריך לטפל בו לכל שארית חייו‪ .‬אותה הגדרה‬
‫בעצם מנסה לגנוב מהאיש את אישיותו וכך להפוך אותו לעבד של‬
‫פסיכולוגים ופסיכיאטרים‪.‬‬
‫בית חולים פסיכיאטרי הוא יותר רע מהכלא כי בכלא‬ ‫נוסף על כך‬
‫אותך בחומר מר ורעיל ("תרופות")‪ ,‬ולא כובלים‬ ‫לא מזריקים‬
‫("כדי שלא תפגע בעצמך")‪ ,‬ולא יכולים להחזיק‬ ‫אותך למיטה‬
‫ללא הגבלה ("עד שנראה שאתה במצב נפשי יציב")‪.‬‬ ‫אותך במעצר‬
‫הנזק לא נעצר בכך‪ ,‬כי גם אחרי שמשחררים את בעל התשובה מבית‬
‫המשוגעים‪ ,‬מכריחים אותו לקחת כדורים פסיכיאטריים כדי למשול‬
‫על חוסר איזון כימי שבאמת אין לו‪ .‬אותם כדורים הם מחומר מר‬
‫שממרמר את הנפש של מי שלוקח את הכדורים‪ ,‬וכך מדכא אותו‪,‬‬
‫כדי שלא יתעורר לעשות תשובה‪ .‬כך‪ ,‬בעלי הכוח מצליחים לדכא‬
‫את המתנגדים שלהם‪ ,‬גם אחרי שהם משחררים אותם מבית‬
‫המשוגעים‪.‬‬
‫אותם כדורים גם גורמים לאנשים לרצוח את עצמם לפעמים‪ ,‬בגלל‬
‫המרירות שהם מביאים על הנפש‪ ,‬ולכן בתיאורים של הרבה מאותם‬
‫כדורים‪ ,‬רשום שמחשבות אובדניות הן אחת התופעות לוואי של‬
‫התרופה‪ .‬ההתאבדות היא לא תופעת לוואי שמופיעה בלי סיבה‪,‬‬
‫אלא היא תוצאה ישירה מזה שנותנים לאיש כדורים מרים‬
‫שממרמרים את נפשו‪ ,‬וכך גורמים לו לחשוב על להרוג את עצמו‪,‬‬
‫מאשר להמשיך לסבול מאותו עינוי כימי‪.‬‬
‫כך יוצא שמי שמגדיר את מתנגדיו כמשוגע הוא גם עלול להביא‬
‫אותם לכדורים והתאבדות‪ .‬לכן כלי הדיכוי הזה הוא אחד מסוגי‬
‫הרצח הפוליטי הכי אכזרים כי במקום לרצוח את היריב הפוליטי‬
‫בעצמם‪ ,‬בעלי הכוח מענים אותו עד שהוא בוחר לרצוח את עצמו‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬בית משוגעים הוא הרבה יותר רע מבית כלא‪ ,‬ומי שקורא‬
‫לאחר משוגע בעצם מנסה להכניס את היריב שלו למקום יותר רע‬
‫מהכלא‪ .‬זו שיטת דיכוי רדודה ואכזרית וכגודל החטא‪ ,‬כך גם‬
‫יהיה משפט גדולה נגד אלו שמשתמשים בכלי הדיכוי הזה‪.‬‬

‫דוגמאות של השתוללות‬
‫להשתוללות שיכול לבוא עקב חוסר הבנה על ההדרגתיות של‬ ‫דוגמה‬
‫התשובה‪ ,‬היא כאשר בעל תשובה מסכן את חייו בפעולות‬ ‫תהליך‬
‫לא חכמות‪ .‬מסופר בספרות הרבנית שכך קרה בזמן בית‬ ‫מלחמה‬
‫השני‪ ,‬כאשר הייתה קבוצה של יהודים שסירבו להגן על‬ ‫המקדש‬

‫‪115‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫עצמם מפני האויב בשבת‪ ,‬ברצון לשמור את השבת בצורה נשגבת‬

‫ולסמוך על כך שהם ינצלו מידי האויב בצורה אל טבעית‪.‬‬
‫זה גם מה שיכול לגרום לבעל התשובה לפשוט את בגדיו וללכת‬
‫ערום ברחוב‪ ,‬ברצון להשיג את דרגת האדם הראשון‪ ,‬שהיה חי בלי‬
‫בגדים לפני שחטא בחטא העגל‪ .‬כך שאול המלך עשה‪ ,‬כאשר רוח של‬
‫נבואה גברה עליו כדי לעצור אותו מלהרוג את דוד‪ ,‬כמו שנאמר‪,‬‬
‫"ויפשט גם הוא בגדיו‪ ,‬ויתנבא גם הוא לפני שמואל‪ ,‬ויפל ערם‬
‫כל היום ההוא וכל הלילה‪ .‬על כן יאמרו‪' ,‬הגם שאול בנביאם'"‬
‫(שמואל א‪ ,‬יט‪ ,‬כד)‪ .‬אפילו אם ישעיהו הנביא קיבל מצווה ללכת‬
‫ערום לשלוש שנים‪ ,‬זה לא אומר שזה נכון לבעל תשובה לעשות‬
‫כן‪ ,‬כי הוא אולי צריך את הבגדים שלו כדי להגן עליו מפני‬
‫הקור והחום‪ ,‬וכדי שהסובבים אותו לא ישימו אותו בבית‬
‫משוגעים‪ ,‬אבל המשתולל עלול להשתולל בזה‪ ,‬מרוב הרצון שלו‬
‫לקפוץ לדרגות של צדק שעוד לא מתאימות לו (ישעיהו כ‪ ,‬ב)‪.‬‬
‫הוא עלול לטעות בכך‪ ,‬לא רק בגלל השאיפה הגדולה שלו לצדק‪,‬‬
‫אלא גם בגלל שהוא רוצה לזכות לישועה מהירה שתציל אותו מאלו‬
‫שמצערים אותו‪ .‬לכן הוא מנסה לעשות תשובה מהירה מדי כדי‬
‫לקבל ישועה מהירה‪ ,‬אף על פי שהקפיצה עלולה לגרום לתוצאה‬
‫הפוכה‪ .‬כך‪ ,‬אפילו איש לא משוגע עלול להשתולל עקב הלחץ‬
‫וההשפלה בידי החוטאים‪ ,‬עד שהוא עושה מעשי השתוללות‪,‬‬
‫שגורמים לו ליפול עוד יותר לידיהם‪.‬‬
‫בדרך כלל השתוללות כזו היא גם תוצאה של חוסר הבנה לגבי‬
‫נבואת משה או נבואת ישעיהו‪ ,‬שגורמת לבעל התשובה לחשוב שהוא‬
‫חייב לפעול בהשתוללות‪ ,‬רק כדי להוכיח את הנכונות שלו לעבוד‬
‫את יהוה‪ .‬יהוה לא באמת רוצה בפעולות של תהו והשתוללות‪ ,‬אלא‬
‫בתשובה אמיתית שיכולה לעמוד לאורך הזמן‪.‬‬
‫ככל שהשפעות הרשע סובבות את בעל התשובה‪ ,‬זה גם עלול להקשות‬
‫על היכולת שלו להבין דרך אחרת חוץ מהשתוללות‪ .‬לכן במדינת‬
‫ישראל החילונית‪ ,‬שבה אין דרך להתנתק מהשפעות הרשע בצורה‬
‫מסודרת ותמידית כי הן סובבות אותנו מכל מקום‪ ,‬נשארו רק שתי‬
‫אפשרויות – השתוללות או מלחמה‪.‬‬
‫זה למה הדור שלנו חייב להיות דור של מלחמת קנאות נגד‬
‫הרשעים שהולכים אחרי המערב עמלקי ונגד המערב עצמו‪.‬‬

‫אין להאמין להגדרות שלהם‪ ,‬גם אם השתוללת בעבר‬

‫אם אומרים לך שאתה משוגע‪ ,‬בגלל‬ ‫צריך תמיד לזכור שגם‬
‫בעבר ונכשלת בהשתוללות‪ ,‬זה לא אומר‬ ‫שניסיתי לסור מן הרע‬
‫אלא שניסית להגיע לרמות של צדק שהם‬ ‫שאתה באמת חולה נפש‪,‬‬
‫השתדלת ונכשלת‪ ,‬כאשר החוטאים העמיקו‬ ‫בכלל לא חשבו עליהם‪.‬‬

‫‪116‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫לשבת‪ ,‬לדבר‪ ,‬ולא לקיים‪ ,‬ועוד מעזים פנים ללעוג על מי שניסה‬

‫לקיים את התורה‪ ,‬ונכשל‪.‬‬
‫אלו שבמאת צריכים טיפול הם אותם פושעים‪ ,‬כי הם הולכים בדרך‬
‫החטא והמוות שבא אתו‪ ,‬במקום לנסות להציל את עצמם בתשובה‬
‫מעשית‪ .‬אבל אפילו שהם יותר משוגעים מבעל התשובה‪ ,‬צריך‬
‫לזכור שהדרך לטפל בהם היא לא בנקמה של לתת להם כדורים‪ ,‬כמו‬
‫שעשו לך‪ ,‬או לקלל אותם כמשוגעים‪ ,‬כמו שעשו לך‪ ,‬אלא הוא‬
‫בלהוכיח להם‪ ,‬בהוכחות מהתורה‪ ,‬שהם טועים‪.‬‬
‫הדבר הזה הוא חשוב במיוחד כאשר מדברים עם בני משפחה שאולי‬
‫התחילו להאמין להשמצות של בעלי הכוח שאמרו למשפחה שאתה‬
‫משוגע‪ .‬עדיף לא לקלל אותם כמשוגעים‪ ,‬אפילו שכך הם עשו לך‪,‬‬
‫כאשר הם קראו לך משוגע‪ .‬במקום זה עדיף לנסות להוכיח‪,‬‬
‫בהוכחות מן הכתוב‪ ,‬על האמת‪ ,‬וכך אולי להציל אותם מהרע‪ .‬הם‬
‫המשפחה שלך‪ .‬כמעט כל אחד יכול לטעות‪ ,‬אבל ההבדל בין הצדיק‬
‫לרשע הוא שהצדיק רוצה להחזיר את הטועים בתשובה‪ ,‬במקום רק‬
‫לנקום בהם‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬כאשר ברור שהרשעים בעם לא רוצים לשמוע להוכחות‪ ,‬אז‬
‫רצוי למצוא דרך נקמה‪ ,‬כדי להקים את הכבוד של עבדי יהוה‪,‬‬
‫וכך להחזיר את הכבוד לדרך של יהוה‪ ,‬במקום להחניף לדרך של‬
‫הרשעים‪ .‬בימינו‪ ,‬של מדינת ישראל המערבית‪ ,‬יש הרבה שלא ירצו‬
‫לשמוע להוכחות‪ ,‬ואולי ימשיכו לנסות לשכנע אותך שאתה משוגע‬
‫כדי לצער ולהכניע אותך לדרך הרע שלהם – במקום לשמוע להם‪,‬‬
‫צריך לנקום נגדם‪ ,‬כדי להקים את הכבוד של תודעת יהוה‬
‫ותורתו‪.‬‬

‫על חולי נפש בכלל‬

‫יש גם הרבה טועים שלוקחים כדורים מרצונם החופשי‪ ,‬בגלל שהם‬
‫שמעו שזה יעזור להם להשיג מרגוע נפשי‪ .‬האמת היא שהכדורים‬
‫לא עוזרים‪ ,‬אלא רק מטמאים את הנפש וכך סותמים אותו מלהרגיש‬
‫את הרע‪ .‬זה לא אומר שהרע נעלם‪ ,‬אלא שהם טימאו את נפשם עד‬
‫כדי כך שנוצרה ערלה בלבבם‪ ,‬שעוצרת אותם מלהרגיש את הנזק‪.‬‬
‫מי שלוקח סמים או שותה אלכוהול עושה פעולה דומה‪ ,‬וזה ברור‬
‫ששתיית המשקה המר גורמת לבעיות יותר גדולות בעתיד‪ ,‬אפילו‬
‫שבאותו רגע הוא מביא לשיכרון החושים לכמה שעות‪ .‬אותו כלל‬
‫נכון גם לגבי כדורים מרים – הם מביאים שיכרון זמני‪ ,‬אבל‬
‫אחרי זה בא כאב יותר גדול מאשר מה שהיה לפני כן‪.‬‬
‫התשובה לכאב היא לא למרמר את הנפש עוד יותר‪ ,‬אלא היא לשנות‬
‫את ההתנהגות וכך להיגמל מהדבר הרע שגורם לכאב נפשי‪ .‬לכן‪,‬‬
‫הדרך האמיתית להשיג רפואה נפשית היא ללמוד לקיים את התורה‬
‫בתמימות‪ ,‬וכך להביא רפואה לגוף‪ ,‬ועם זה‪ ,‬גם מרגוע נפשי‪.‬‬

‫‪117‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫זמרת צבי לצדיק‬

‫"מכנף הארץ זמרת שמענו‪ ,‬צבי לצדיק" (ישעיהו כד‪ ,‬טז)‪.‬‬
‫הנביא מייעץ על כלי חשוב כדי להתגבר על רוח לא‬ ‫בפסוק הזה‪,‬‬
‫במלחמה הרוחנית‪ .‬העצה היא בלזמר פסוקים מנבואת‬ ‫עם ולהצליח‬
‫לזמר את שם יהוה המפורש‪ .‬כך‪ ,‬בשפתינו‪ ,‬נלחמים‬ ‫ישעיהו‪ ,‬או‬
‫שרוצה שנמחה את שם יהוה משפתינו‪.‬‬ ‫ברוח עמלק‪,‬‬
‫זמרת האמונה היא צבי לצדיק‪ ,‬כדי להציב גבול סביבו‪ ,‬שעוזר‬
‫לו לעמוד נגד הלחצים של רוח לא עם‪ .‬לרשע‪ ,‬אותו זמרת האמונה‬
‫לא רק עוזרת לייצב את מעט הצדק שנשאר לו; היא גם עוזרת לו‬
‫להרחיב את גבול צדקתו‪ ,‬כמו צבא שיוצא מחוץ לגבולות מדינתו‬
‫כדי לכבוש עוד ארצות‪ .‬זה איך שזמרת האמונה יכולה גם לעזור‬
‫לרשע להתגבר בתשובה‪ ,‬וגם לצדיק לא לאבד את דרגות הקודש‬
‫שכבר השיג‪.‬‬
‫אם לא יכולים לזכור את דברי הנבואה‪ ,‬אז יכולים לזמר את שם‬
‫יהוה בשפתינו‪ ,‬כי "זמרו יהוה‪ ,‬כי גאות עשה‪ ,‬מידעת זאת בכל‬
‫הארץ" (ישעיהו יב‪ ,‬ה)‪.‬‬
‫לזמר את שם יהוה בשפתיים‪ ,‬לאוזני אחרים‪ ,‬הוא זה שעוזר לידע‬
‫את שמו וגבורתו להם‪ ,‬כי כאשר הם שומעים את שמו‪ ,‬זה אולי‬
‫יגרום להם לבקש לדעת את רצונו וללמוד את תורתו‪ .‬הדבר הזה‬
‫הוא נכון גם אם לא רואים את פרי הזמירה באותו רגע‪ ,‬כי הרבה‬
‫פעמים הדיבור על צדקת יהוה באזני אחרים הוא כמו זריעת זרע‬
‫באדמה – לוקח זמן עד שאותו זרע גודל לעץ‪.‬‬
‫לכן אין להתייאש אם לא שומעים לדברי תוכחה או לזמרת‬
‫האמונה‪ .‬לוקח זמן עד שהזרע צומח לעץ‪ ,‬אבל זה יקרה‪ ,‬אם רק‬
‫נקווה אל יהוה‪.‬‬
‫"ועתה‪ ,‬שמע יעקב עבדי‪ ,‬וישראל‪ ,‬בחרתי בו‪ .‬כה אמר יהוה‪,‬‬
‫עשך‪ ,‬ויצרך מבטן‪ ,‬יעזרך‪ :‬אל תירא עבדי יעקב‪ ,‬וישרון בחרתי‬
‫בו‪ ,‬כי אצק מים על צמא‪ ,‬ונזלים על יבשה‪ ,‬אצק רוחי על זרעך‪,‬‬
‫וברכתי על צאצאיך‪ ,‬וצמחו בבין חציר‪ ,‬כערבים על יבלי מים‪.‬‬
‫זה יאמר ליהוה אני‪ ,‬וזה יקרא בשם יעקב‪ ,‬וזה יכתב ידו‬
‫ליהוה‪ ,‬ובשם ישראל יכנה" (ישעיהו מד‪ ,‬א)‪.‬‬

‫‪118‬‬
‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫עם קדוש‪,‬‬
‫מלחמת קודש‪,‬‬
‫ושפה קדושה‬

‫‪119‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫ישראל הוא לא רק‬

‫היהודים‬
‫עם ישראל הוא לא רק שבט יהודה‬
‫עם ישראל הוא הרבה יותר מי רק היהודים משבט יהודה‪ ,‬כי יש‬
‫עוד אחד עשר שבטים לישראל‪ ,‬שהם ראובן‪ ,‬שמעון‪ ,‬לוי‪ ,‬זבולון‪,‬‬
‫יששכר‪ ,‬דן‪ ,‬גד‪ ,‬אשר‪ ,‬נפתלי‪ ,‬יוסף ובנימין‪ .‬ישראל הוא באמת‬
‫קבוצה של קהילות רבות‪ ,‬שכלול בהן שבטי ישראל האבודים‬
‫הנמצאים באפריקה‪ ,‬אסיה‪ ,‬ובמקומות אחרים‪ .‬הם העם הנבחר‬
‫לקיים את רצון יהוה בכדור הארץ שלנו‪ ,‬וכך להוביל עמים‬
‫אחרים לאהבה שלמה ושלום אמיתי‪ .‬כך יהיה יהוה אהבה‪.‬‬
‫לכל אחד משבטי ישראל יש זהות וכישרונות המיוחדות לו כשבט‪,‬‬
‫נוסף על הזהות הישראלית שלו‪ .‬כמו שאצל העמים‪ ,‬לכל עם יש‬
‫תפקיד מיוחד‪ ,‬נוסף על זה שהם בני אדם‪.‬‬
‫כיום חלק משבטי ישראל שמעו על הזהות הישראלי שלהם וחלק‬
‫פחות שמעו‪ ,‬אבל הזהות הישראלית והחובה האלוהי המוטלת עליהם‬
‫לא פגו‪ ,‬גם אחרי אלפיים שנות גלות‪ .‬הם עוד מחויבים לקיים‬
‫את התורה‪ ,‬ועוד מקבלים שכר על המצוות שהם מקיימים ומשפט על‬
‫מה שהם לא עושים נכון‪ .‬כך היה לאורך אלפיים שנות גלות וכך‬
‫ימשיך להיות‪ ,‬כי הם אף פעם לא הפסיקו להיות העם של יהוה‪,‬‬
‫עם הדרישות הנלוות לתפקיד הזה; הם רק שכחו מה אותה נבחרות‬
‫דורשת מהם‪.‬‬
‫כל שבטי ישראל אמורים להזדהות עם היעוד האלוהי שלנו‪:‬‬
‫"והייתם לי סגלה מכל העמים‪ ,‬כי לי כל הארץ‪ .‬ואתם תהיו לי‬
‫ממלכת כהנים וגוי קדוש" (שמות יט‪ ,‬ה)‪.‬‬

‫עדיף להיקרא בשם השבטי שלך או בשם ישראל‬

‫מאחר שלכל שבט יש את הזהות שלו‪ ,‬נכון שמישהו שהוא לא משבט‬
‫יהודה יקפיד על כך שלא יקראו לו יהודי‪ .‬אם הוא משבט לוי‪,‬‬
‫שיקראו לו לוי‪ .‬אם הוא משבט בנימין‪ ,‬שיקראו לו בנימיני‪.‬‬
‫הכי טוב הוא להזדהות עם השם ישראל‪ ,‬שהוא השם שיהוה נתן‬
‫ליעקב‪ ,‬על כך שיעקב השתדל להיות ישר עם האל – ישר אל‪ .‬זה‬
‫שם הרבה יותר טוב מהשמות של השבטים‪ ,‬ולכן יותר נכון לקרוא‬
‫לעצמך ישראלי מאשר לוי או יהודי‪.‬‬

‫‪120‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫הספר הזה לא מעודד גיור‬

‫אף על פי שאני הולך לדבר על שבטי ישראל האבודים‪ ,‬כאשר‬
‫היום‪ ,‬חלק גדול מהם הולכים אחרי אלילי האסלאם והנצרות‪,‬‬
‫הספר הזה לא מעודד את אותם שבטים להתגייר ליהודית הרבנית‬
‫או הקראית‪ ,‬כי כרגע הממסד היהודי הדתי פועל עם הרבה הבנות‬
‫לא נכונות‪ .‬במקום גיור‪ ,‬יש ללמוד ולקיים את התורה באופן‬
‫עצמאי‪ ,‬בלי לסמוך על ממסד דתי כלשהו‪.‬‬
‫הדבר הזה הוא נצרך כי הרבה טעויות נכנסו לדת היהודית‬
‫בגלות‪ ,‬שבה היהדות סתרה את התורה באופן משמעותי‪ ,‬ולכן מי‬
‫שרוצה לקיים את התורה באמת‪ ,‬חייב לעשות כן באופן עצמאי‪,‬‬
‫בלי להשתייך לממסד דתי‪ .‬היהדות היא לא תורה‪ ,‬אלא הדרך שבה‬
‫שבט יהודה ניסה לקיים את התורה לאורך אלפי שנות גלות‪,‬‬
‫דיכוי‪ ,‬ובלבול‪.‬‬
‫למי שבוחר לשמוע לעצתי ולקיים את התורה באופן עצמאי‪ ,‬הספר‬
‫הזה יכול לעזור להקל בתחילת הדרך‪ ,‬ולכן נכון לתרגם אותו‬
‫ולחלק אותו לשבטי ישראל האחרים‪ ,‬כמו הפשתונים באפגניסטן‪,‬‬
‫הדוברים את שפת הפשתו‪ ,‬וגם שבט גד בקוריה ושבט ראובן ביפן‬
‫וכן הלאה‪ .‬כך‪ ,‬גם הישראלי באפגניסטן‪ ,‬שרק שמע מאבותיו שהוא‬
‫מבני ישראל‪ ,‬אבל אף פעם לא למד את תורת יהוה‪ ,‬יכול להתחיל‬
‫לעשות כן‪ ,‬עד שהוא ילמד מספיק עברית כדי ללמוד את נבואת‬
‫משה וישעיהו לעצמם‪ ,‬בלי תרגום או תוספת ההסברים שלי‪ .‬גם‬
‫נכון לזכור שכל תרגום של התורה הוא סוג של פירוש‪ ,‬ולכן‬
‫הדרך הכי נכונה היא ללמוד את התורה בשפה המקורית שלה –‬
‫עברית‪.‬‬
‫החצי השני של הספר הזה דן בעשרת הדברות ועל מצוות אחרות‬
‫שיכולים להסתעף תחת כל אחד מהם‪ .‬הוא אמור להיות סוג של‬
‫עזרה ראשונה לקורא‪ ,‬כדי לתת למי שאף פעם לא שמע פירוש‬
‫לתורה‪ ,‬חוץ מזה של הרבנים‪ ,‬לעשות כן עכשיו‪ ,‬ולהבין עד כמה‬
‫יש הבדל בין מה שכתוב בתורה ובין מה שהרבנים קוראים תורה‪.‬‬
‫גם מי שלא רוצה לקיים את התורה יכול למצוא עניין באותו חלק‬
‫כי שם אני מראה איך מדינה תורנית יכולה להיראות‪ ,‬בשונה‬
‫מדגם הממשלה של מדינות המערב‪.‬‬

‫הפשתונים באפגניסטן‬
‫יש הרבה הוכחות לכך שהפשתונים באפגניסטן ופקיסטן הם משבטי‬
‫ישראל האבודים‪ ,‬שיצאו מארץ ישראל בזמן שממלכת אשור כבשה את‬
‫ממלכת ישראל‪ ,‬לפני כמה אלפי שנים‪ .‬הם כרגע נלחמים נגד‬
‫ארצות הברית‪ ,‬אחרי שהיא פלשה לארצם לפני עשרים שנה‪.‬‬
‫יש מסורת אצלם שהם מבני ישראל‪ ,‬אבל כרגע‪ ,‬כאשר מדינת‬
‫"ישראל" מתייחסת לארצות הברית כידידה הכי טובה שלה‪ ,‬לא‬

‫‪121‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫ידוע לי כמה מהם יהיו מוכנים להודות על אותה מסורת באופן‬

‫גלוי‪.‬‬
‫בספר "שבטי ישראל האבודים והנדחים"‪ ,‬אליהו אביחיל מביא‬
‫הרבה הוכחות לזהות הישראלית של הפשתונים‪ ,‬וגם משבח אותם‪:‬‬
‫"הפתנים הינם אנשים בריאים וחסונים מאוד‪ .‬גבוהי קומה‬
‫ובהירי פנים‪ .‬בעלי חזות נאה‪ .‬הם גיבורי חיל‪ .‬רובם נושאים‬
‫בנשק מגיל צעיר‪ .‬הם חרוצים ונבונים‪ .‬אנשי אמת ונאמנים‬
‫למופת‪ .‬מפורסמים בעולם כמכניסי אורחים מובהקים" (עמוד‬
‫‪ .(152‬באותו ספר הוא גם מביא עדויות רבות לשייכות של‬
‫הפשתונים לעם ישראל‪ ,‬ואני מביא חלק מאותן הוכחות בהמשך‬
‫הפרק הזה‪.‬‬
‫גם יש סרט עם עדויות על הזהות שלהם כבני ישראל באנגלית‪:‬‬
‫‪"Quest for the Lost Tribes – Part 1". Director Simcha‬‬
‫‪Jacobovici‬‬
‫בדקה ‪ 6:40‬של אותו סרט‪ ,‬פשתוני אחד‪ ,‬בשם ד"ר סעיד וואהב‪,‬‬
‫מעיד שאפילו היום‪ ,‬אלפי שנים אחרי שהוגלו מארץ ישראל‪ ,‬בני‬
‫הכפרים עוד נותנים ערי מקלט לאלו שרצחו בשגגה‪ ,‬בדומה‬
‫למצוות התורה לעניין הזה (במדבר לה‪ ,‬יא)‪.‬‬
‫בדקה ‪ 10:55‬יש עדות מאדם שמזהה את עצמו כפעיל בטליאבן‪ ,‬בשם‬
‫עבדאללה מוסהקהל (משמעות שמו‪ :‬הקהל של משה‪/‬מוסה)‪ .‬אף על פי‬
‫שהוא הזדהה כפעיל בטאליבן‪ ,‬שכיום נחשב לארגון מוסלמי‬
‫קיצוני‪ ,‬מוסהקהל בכל זאת העיד על עצמו שהוא ישראלי ושהסבא‬
‫שלו היה אומר לו שהם מבני ישראל‪.‬‬
‫בדקה ‪ 11:40‬אחד מזקני הכפרים שלהם‪ ,‬בשם מוחמד אשרת‪ ,‬אומר‬
‫שהאבות שלהם היו אומרים להם שהם מבני ישראל ושהיהודים הם‬
‫פשתונים באותו מידה שהפשתונים הם פשתונים‪.‬‬
‫יש גם דף פייסבוק של יהודים ופשתונים שרוצים לדבר על המוצא‬
‫המשותף שלהם‪:‬‬
‫"‪"The People of Israel's Jirga – Pashtuns and Jews‬‬
‫‪https://www.facebook.com/groups/1673613199574399‬‬

‫הוכחות לזהות הישראלי של הפשתונים‬

‫הנה סדרת הוכחות לזהות הישראלי של הפשתונים מספרו של אליהו‬
‫אביחיל‪.‬‬
‫חלק מהם מזוהים בשם "בני ישראיל"‪ ,‬אפילו שהם‬ ‫א‪.‬‬
‫מוסלמים קנאים שנלחמים נגד ארצות הברית‪ ,‬ולא רוצים‬
‫להזדהות עם מדינת ישראל המערבית‪.‬‬

‫‪122‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫חלק מן השמות של השבטים הפשתונים דומים לשמות של‬ ‫ב‪.‬‬

‫שבטי ישראל‪ .‬שבט יוסופזאי הוא "צאצאי יוסף" בשפת‬
‫הפשתו‪ .‬יש גם את שבט אפרידי‪ ,‬כמו שבט אפרים‪ ,‬בן‬
‫יוסף‪ .‬שבט ראובני‪ ,‬על שבט ראובן‪ .‬שינוארי‪ ,‬על שבט‬
‫שמעון‪ .‬לווני‪ ,‬כמו שבט לוי‪ .‬דפתני‪ ,‬כמו שבט נפתלי‪.‬‬
‫גדי‪ ,‬כמו שבט גד‪ .‬אשורי‪ ,‬כמו שבט אשר‪ .‬ועוד‪.‬‬
‫הם קוראים לעצמם בשמות ישראלים‪ ,‬כמו שמואל‬ ‫ג‪.‬‬
‫וישראל‪ ,‬שזה דבר שלא כל כך קורה בארצות אסלאם אחרות‪.‬‬
‫מראם החיצוני של הרבה מהם דומה למראם של היהודים‬ ‫ד‪.‬‬
‫המזרחים‪ ,‬וגם לחלק מהם יש עור בהיר יותר‪ ,‬כמו‬
‫היהודים האשכנזים‪ .‬זה לעומת עמים אחרים שיושבים‬
‫סביבם‪ ,‬שיש להם מראה חיצוני הדומה יותר לתושבי המזרח‬
‫הרחוק באסיה‪.‬‬
‫הם קוראים לחלקים מאפגניסטן על שמות של חבלי ארץ‬ ‫ה‪.‬‬
‫ישראל‪ .‬לדוגמה‪ ,‬מדבר דשת‪-‬יהוד‪ ,‬בגבול של אפגניסטן‬
‫ופקיסטן‪ ,‬הוא על שם מדבר יהודה בארץ ישראל‪.‬‬
‫על פי המסורת של שרשרת המלוכה של אפגניסטן‪,‬‬ ‫ו‪.‬‬
‫משפחת המלוכה היא משבט בנימין‪ ,‬והיא סופרת את‬
‫היוחסין שלה משאול בן קיש‪ ,‬המלך הראשון של ישראל‪ .‬הם‬
‫אומרים שהשם אפגניסטן הוא על שם אפגנה‪ ,‬בן ירמיה‪ ,‬בן‬
‫שאול המלך‪ ,‬האב של משפחת המלוכה האפגאנית‪ .‬אחד מבני‬
‫אותה משפחת מלוכה חטא כאשר הוא הסית את השבטים‬
‫האחרים לעזוב את התורה ולקבל את האסלאם במקומו‪ .‬אותו‬
‫איש טועה נקרא עבד א‪-‬רשיד‪ .‬לא כל השבטים קיבלו את‬
‫האסלאם בקלות‪ ,‬ויש עדויות לכך שהיו מלחמות בין‬
‫השבטים עד לפני כמה מאות שנים‪ ,‬כאשר כפרים מסוימים‬
‫ניסו לשמור אימונים ליהוה ותורתו‪ ,‬והטועים נלחמו‬
‫בהם‪.‬‬
‫יש לפשתונים מסורת של חוקים הדומים לתורה‪ ,‬והם‬ ‫ז‪.‬‬
‫מקיימים אותם נוסף על האסלאם‪ ,‬גם כאשר אותם חוקים‬
‫סותרים את האסלאם‪ .‬אותה מסורת נקראת פשטונוואלי‪.‬‬

‫פשטונוואלי הוא זכר לתורה‬

‫הנה חוקי הפשטונוואלי שדומים למצות התורה‪ ,‬על פי העדות של‬
‫יהודי אפגניסטן‪ ,‬שראו במו עיניהם את אותם דברים‪:‬‬
‫א‪ .‬כיסוי הדם – צריך לכסות את הדם אחרי ששוחטים‬
‫בהמה‪ ,‬כמו שכתוב בתורה (ויקרא יז‪ ,‬יג)‪.‬‬

‫‪123‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫ב‪ .‬ברית מילה ביום השמיני – לעומת זה‪ ,‬אצל‬

‫המוסלמים‪ ,‬אין חובה לעשות את ברית המילה ביום השמיני‬
‫(ויקרא יב‪ ,‬א)‪.‬‬
‫ג‪ .‬בגד בעל ארבע כנפות – חלק מן השבטים לובשים בגד‬
‫בעל ארבע כנפות עם ציציות‪ ,‬אפילו שאותן ציציות הן‬
‫שונות מאלו של הרבנים (במדבר טו‪ ,‬לז)‪.‬‬
‫ד‪ .‬נידה – נשותיהם שומרות על חלק מחוקי הנידה‪ ,‬כמו‬
‫איסור מגע בזמן הנידה ורחיצה במים אחרי זה (ויקרא‬
‫טו‪ ,‬יט)‪.‬‬
‫ה‪ .‬כשרות – הם לא אוכלים פרות ים או בשר גמל וסוס‬
‫(ויקרא יא‪ ,‬א)‪ .‬יש להם מסורת של עופות טהורות‪,‬‬
‫המותרות לאכילה‪ .‬יש עדויות לכך שהם לא אוכלים בשר עם‬
‫חלב‪ ,‬כמו מצוות התורה (שמות כג‪ ,‬יט)‪.‬‬
‫ו‪ .‬יום שבת – יום השביעי הוא יום מנוחה לפשתונים‪,‬‬
‫והם קוראים לזה "יום אל הפתה"‪ ,‬וכך הם מקיימים באופן‬
‫חלקי את המצווה הרביעית של עשרת הדיברות – לשמור את‬
‫השבת‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬המוסלמים אומרים שהיום השישי הוא‬
‫הקדוש בשבועה‪ ,‬ולא השביעי‪.‬‬
‫ז‪ .‬פסח – יש אצל חלק מהם מנהג למרוח דם על המשקוף‬
‫ושתי המזוזות בזמן מגפה‪ ,‬כמו שבני ישראל עשו בארץ‬
‫מצרים‪ ,‬בזמן שיהוה היכה בבנים הבכורים של המצרים‬
‫(שמות יב‪ ,‬ז)‪ .‬אותו מנהג הוא לא מצווה מהתורה‪ ,‬אבל‬
‫הוא כן מעיד על הקשר שלהם עם ישראל‪ ,‬שהיה צריך לעשות‬
‫כך כאשר יצא ממצרים‪.‬‬

‫המלחמה באפגניסטן הוא נגד עמלק‬

‫הפלישה של ארצות הברית לאפגניסטן היא מלחמה בין עמלק‬
‫לישראל‪ ,‬אפילו שאותם בני ישראל לא נלחמים כדי לקיים את‬
‫מצוות יהוה על מחיית זכר עמלק‪ ,‬אלא כדי להדיח כובש זר‬
‫מלמשול בהם‪.‬‬
‫בדומה לכך‪ ,‬ארצות הברית לא בהחלט פלשה לאפגניסטן כי היא‬
‫חשבה שכך היא יכולה לטבוח בבני ישראל‪ ,‬אלא זה התחיל כפעולת‬
‫נקמה על הפלת מגדלי התאומים‪ ,‬בידי אוסאמה בן לאדן‪ ,‬בשנת‬
‫‪ ,2001‬ועכשיו הדבר ממשיך כי הבסיסים הצבאים של ארצות הברית‬
‫באפגניסטן מהווים סוג של קולוניה צבאית‪ ,‬שנותנת לארצות‬
‫הברית להטיל אימה על מדינות אחרות באזור‪ .‬כך אותן מדינות‬
‫נותנות לחברות אמריקאיות לנצל את המשאבים הטבעיים שלהן‪,‬‬
‫כמו בארות נפט‪.‬‬

‫‪124‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫לכן אפילו שבן לאדן מת ב‪ ,2011-‬והטאליבן מצהירים שהם‬

‫מוכנים לקבל על עצמם לא לתת מקלט למחבלים אחרים‪ ,‬ארצות‬
‫הברית ממשיכה להישאר שם עד היום הזה‪ ,‬שנת ‪.2020‬‬
‫כך יוצא שעמלק נלחם בישראל‪ ,‬גם כאשר הוא לא עושה את זה‬
‫בכוונה‪ ,‬ובהמשך אראה איך הפשתונים באפגניסטן הם לא היחידים‬
‫שסובלים מן המלחמה עם עמלק‪ ,‬כי גם שבטים אחרים נתקפו לאורך‬
‫השנים‪ ,‬כמו שאפרט בהמשך‪.‬‬
‫למה כך קרה באפגניזטן‪ ,‬אפילו שאמריקה נמצאת ביבשה אחרת‪,‬‬
‫בצד השני של כדור ארצנו? כי כמו שהפשתונים והאמריקאים‬
‫נמצאים בצדדים הפוכים של כדור הארץ‪ ,‬הם גם נמצאים בצדדים‬
‫הפוכים של מדד הצדק‪ :‬מרבית הפשתונים הם אנשים עניים‪,‬‬
‫שיושבים בכפרים ומנהלים אורך חיים של ענווה כלכלית‬
‫ותרבותית‪ ,‬לעומת האמריקאים‪ ,‬שרובם הם אנשים עירוניים‪ ,‬עם‬
‫נטיה לפריצות והפקרות מוסרית‪ ,‬שרק מצליחים להמשיך להיות‬
‫עשירים בגלל שהם עושקים את האפרו‪-‬אמריקאים וההיספנים מבית‪,‬‬
‫וכמעט כל מדינה לא מערבית מחוצה לה‪.‬‬
‫אין כאן הזדהות עם התאולוגיה של הטאליבן או עם כל דרכי‬
‫הפעולה שלו‪ ,‬אלא הזדהות עם בני ישראל הפשתונים‪ ,‬שסובלים‬
‫מכיבוש זר כבר שמונה עשרה שנה‪.‬‬
‫מסר לטאליבן‪ :‬עדיף לשמור את האסלאם מאשר כלום‪ ,‬אבל הכי‬
‫עדיף לחזור לתורת יהוה‪ ,‬הנמצאת בנבואות של משה וישעיהו‪,‬‬
‫במקום ללכת אחרי הטעויות של אבותינו‪ .‬כך נכבד את אבותינו‬
‫באמת‪ ,‬כאשר הבנים עולים בדרגות של צדק‪ .‬צעד ראשונה לתשובה‬
‫יכולה להיות כאשר אתם אומרים "יהוה הוא אקבר"‪ ,‬במקום לומר‬
‫"אללה הוא אקבר"‪ ,‬והכי נכון הוא לומר "יהוה"‪ ,‬בלי תוספת‪,‬‬
‫כדי לכבד את שמו בצורה הכי טהורה‪ ,‬אחרי אלפי שנים שבהם‬
‫אבותיכם לא הבינו איך לעשות כן מרוב חשכת הגלות‪.‬‬

‫הקשמירים בצפון הודו‬

‫לקשמירים יש נציגות מהרבה שבטים‪ ,‬ויש אצלם שמות של שבטי‬
‫ישראל‪ :‬אשריה‪ ,‬כמו שבט אשר; גדה‪ ,‬כמו שבט גד; דנד‪ ,‬כמו שבט‬
‫דן; ישראל; שבט לוי; קאן וקאנה‪ ,‬כמו משפחת כהן‪.‬‬
‫בקשמיר גם יש שמות ישראלים למקומות שונים‪ ,‬כגון גושן‪,‬‬
‫באזור אננטאנג‪ ,‬שהוא על שם האזור גושן של מצרים‪ ,‬ששם בני‬
‫ישראל ישבו כאשר הם היו עבדים‪ .‬יכול להיות שבני ישראל‬
‫הקשמירים קראו לאותו אזור גושן כזכר לכך שכמו שאז‪ ,‬במצרים‪,‬‬
‫הם ישבו בגלות והיו עבדים בגושן‪ ,‬אבל קיבלו ישועה‪ ,‬אותו‬
‫דבר גם יהיה להם בגלות בקשמיר‪.‬‬

‫‪125‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫עוד מקומות עם שמות ישראלים‪ :‬כהן‪ ,‬באזור אוגטיפור‪ ,‬על שם‬

‫משפחת כהן; לוי פורה‪ ,‬באזור הנדוארה‪ ,‬על שם שבט לוי‪.‬‬
‫כמו הפשתונים‪ ,‬הקשמירים גם נאבקים לעצמאות מכובש זר‪ ,‬אבל‬
‫במקרה שלהם זה הודו‪ .‬יש גם עבר של קשרי ברית בין הפשתונים‬
‫ובין הקשמירים‪ ,‬שבהם הפשתונים באו לעזור לקשמירים בזמן‬
‫מלחמה‪ .‬חלק מהקשמרים גם דיברו את שפת הפשתו בעבר‪ ,‬שזו השפה‬
‫של הפשתונים באפגניסטן‪.‬‬

‫שבטי ישראל באפריקה‬

‫תהיה התגברות על עבדות וגזענות‬
‫יש רבבות של בני ישראל שגרים באפריקה‪ ,‬התחתנו עם אפריקאיות‬
‫ועכשיו הם נראים דומים לשכנים שלהם באפריקה וגם סובלים‬
‫מגזענות ועבדות כמוהם‪ .‬צבע העור הוא דבר שטחי‪ ,‬וכמו שרואים‬
‫אצל עמלק‪/‬השבטים הגרמנים‪ ,‬אלו עם עור בהיר יכולים להיות‬
‫הרבה יותר רעים ואכזריים מאלו עם העור הכהה‪ .‬לכן תהיה נקמה‬
‫נגד מי שבוחר להמשיך לדבר בגזענות‪ ,‬עד שנצליח למחוק את‬
‫הנטיה הרעה הזאת מהאדם‪ ,‬יחד עם האוהד הכי גדול שלו – עמלק‪.‬‬
‫גם תהיה נקמה על אלו שגנבו את בני אפריקה מארצם והפכו אותם‬
‫לעבדים באירופה וארצות הברית‪ .‬הנקמה הזו מתוארת בספר‬
‫ישעיהו כשנת הדין שתהיה על בני אדום ועמלק‪.‬‬
‫יהוה הוא צדיק‪ ,‬והוא פועל לשפוט למען כל עם‪ ,‬כאשר נעשה רע‬
‫נגדו‪ ,‬בין אם אותו עם הוא ישראל או עם אחר‪ ,‬ובין אם הוא‬
‫בעל עור שחור או לבן‪.‬‬
‫נכון להפסיק לשים את אפריקה בסוף הרשימה‪ ,‬ולכן רשמתי את‬
‫השבטים הנמצאים באפריקה לפני אלו שנמצאים באסיה‪ ,‬כדי‬
‫להראות שצבע העור לא מעיד על חשיבות‪ .‬הסיבה היחידה שרשמתי‬
‫את הפשתונים לפני כן היא כי הם קבוצה של שבטי ישראל‬
‫שסובלים הרבה מאוד בימינו בגלל המלחמה עם עמלק‪ ,‬ולכן יש‬
‫צורך לדבר עליהם יותר‪ ,‬ולעזור להם בשעת הצורך שלהם‪.‬‬

‫האיגבו בניגריה‬
‫הם הקבוצה השלישית בגודלה בניגריה‪ .‬הרבה מהם תומכים‬
‫בציונות‪ ,‬וחלק מהם גם עושים צעדים כדי לקבל את מצוות התורה‬
‫כדבר מחייב‪ .‬נאמר שיש אצלם ייצוג מן השבטים הישראלים דן‪,‬‬
‫נפתלי‪ ,‬גד ואשר‪.‬‬

‫‪126‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫האיגבו היו אחד מן הקבוצות שהכי סבלו מהחטיפה וסחר בעבדים‬

‫באפריקה‪ .‬בערך ‪ 15%‬מכל העבדים שנחטפו מאפריקה והובאו‬
‫לאירופה וארצות הברית היו מבני האיגבו‪ .‬כך יצא שעם ישראל‬
‫גם היה אחד מן העמים שהכי הרבה סבל מהעבדות שבוצעה נגד‬
‫יושבי אפריקה‪ .‬העבדות של עם ישראל לא הפסיקה במצרים‪ ,‬אלא‬
‫המשיכה על ידי מדינות עמלק במערב‪ ,‬שחטפו‪ ,‬עינו‪ ,‬והעבידו‬
‫רבים מעם ישראל‪.‬‬
‫עמלק הצליח להשפיל את בני ישראל‪ ,‬החטופים מאפריקה‪ ,‬עד כדי‬
‫כך שהאפרו‪-‬אמריקאים בארצות הברית לא יודעים שחלק נכבד מהם‬
‫הם מבני ישראל‪ .‬הם גם משרתים באפגניסטן בצבא של ארצות‬
‫הברית‪ ,‬וכך עוזרים לעמלק להמשיך לטבוח ולהשפיל את שבטי‬
‫ישראל שם‪ .‬כך‪ ,‬עמלק הצליח להחטיא אותם בבגידה נגד אחיהם‪,‬‬
‫נוסף על זה שהוא כבר העביד אותם בעבדות גלויה‪ ,‬וכיום מפגין‬
‫כלפיהם אפליה תעסוקתית‪ ,‬הטרדה משטרתית‪ ,‬ורצח אופי תקשורתי‪.‬‬
‫תרבות הגנגסטר ראפ היא ביטוי לזעם שלהם על כל הדברים הללו‪,‬‬
‫אף על פי שהוא גם ביטוי לכך שעמלק הצליח כל כך להשפיל אותם‬
‫שהוא גרם להם לאמץ את תרבות הפשע‪ ,‬הסמים‪ ,‬והזנות כדברים‬
‫ששרים עליהם‪ ,‬במקום לשנוא אותם‪ .‬לשיר על אותם דברים הוא‬
‫כניעה לזגענות‪ ,‬ולא מרידה בו‪ .‬הגזענים אוהבים לראות את‬
‫האפרו‪-‬אמריקאים שמייצגים את עצמם כפושעים כי כך הם יכולים‬
‫להמשיך לתרץ את ההטרדה המשטרתית והאפליה התעסוקתית נגדם‪.‬‬
‫אותם גזענים לא מהססים לחשוב על כך שאותה תרבות של גנגסטר‬
‫ראפ רק נולדה כתוצאה מזה שהיה אסור לעבדים מאפריקה ללמוד‬
‫איך לקרוא או לכתוב‪ ,‬או שהאפליה התעסוקתית לפעמים דחקה את‬
‫האפרו‪-‬אמריקאי למשבר שדרש ממנו לעבור על החוק כדי להתפרנס‬
‫או לישון ברחוב ולסבול מרעב‪ .‬לא אכפת לגזענים מכך כי כל‬
‫עוד שהאיגבו הישראלי חוטא‪ ,‬הם מנצחים‪.‬‬
‫לכן האמת היא שהדרך לישועה מהעבדות באמריקה דומה לדרך‬
‫הישועה שהייתה כאשר יצאנו ממצרים – צריך ללמוד תורה ולקיים‬
‫אותה‪ ,‬וגם לעזוב את הארץ שבו הייתם עבדים‪ ,‬כדי שלא יצליחו‬
‫להעביד אתכם עוד פעם‪ ,‬תחת תירוץ אחר‪ ,‬ואולי בדרך יותר‬
‫מתוחכמת ועקיפה‪.‬‬
‫אף על פי שיש הרבה מחקרים והוכחות על זהותם של האיגבו כבני‬
‫ישראל‪ ,‬מדינת ישראל החילונית אינה מוכנה להכיר בזהותם‬
‫הישראלי באופן רשמי וחוקתי‪ ,‬משום שהיא מפחדת שהרבה מאותם‬
‫ישראלים איגבויים יקיימו את הזכות האלוהי שלהם לחזור לארץ‬
‫ישראל‪ ,‬וכך יהפכו את מדינת ישראל למדינה פחות מערבית ויותר‬
‫ישראלית‪ .‬מנהיגי המדינה כל כך רוצים לשמור על ידידות עם‬
‫ארצות הברית והמערב שהם מוכנים לבגוד באחיהם משבטים אחרים‬
‫כדי לא לדלל ממדינת ישראל את צביונה המערבי‪.‬‬
‫מה שעצוב בדבר הזה הוא שאותם יהודים סבלו מאותה אפליה רעה‪,‬‬
‫כאשר אנגליה לא נתנה לפליטים מן השואה לבוא לארץ ישראל‪ .‬אף‬
‫‪127‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫על פי כן‪ ,‬עכשיו הם עושים בדומה לאחיהם עם העור היותר כהה‪,‬‬

‫רק בגלל שהם גרים במדינה פחות מערבית ועשירה‪.‬‬
‫מקורות על היגבו כישראלים‪:‬‬
‫‪“The Jews of Nigeria: An Afro-Judaic Odyssey”.‬‬
‫‪Northeastern University Professor William F.S. Miles.‬‬
‫‪"Jewish Identity Among the Igbo of Nigeria: Israel's‬‬
‫‪Lost Tribe and The Question of Belonging in the Jewish‬‬
‫‪State." Swiss Jewish Studies Professor Daniel Lis.‬‬
‫‪"Re-emerging: The Jews of Nigeria.” Documentary: Jeff‬‬
‫‪Lieberman.‬‬

‫הערה על המילה ‪ Nigger‬באנגלית‬

‫הלבנים היו קוראים לעבדים השחורים ‪ NIGGER‬כשם גנאי‪ ,‬כדי‬
‫להזכיר שאותם עבדים נחטפו מן האזור של ניגריה‪ ,‬אבל אותה‬
‫מילה היא באמת תואר של כבוד‪ ,‬כי היא מעידה על הקשר של חלק‬
‫מאותם עבדים לעם ישראל‪.‬‬
‫לכן עדיף להיות ‪ ,NIGGER‬מאשר זה שחטף והעביד את הניגר‬
‫מניגריה‪ .‬הניגר לא עשה דבר רע נגד הלבנים מעמלק‪ ,‬אבל בכל‬
‫זאת הם חטפו אותו מארצו‪ ,‬רצחו את אחיו‪ ,‬מכרו אותו להיות‬
‫עבד‪ ,‬אנסו את נשיו‪ ,‬עינו אותו‪ ,‬וגם אסרו על בניו ללמוד או‬
‫לקרוא‪ ,‬כאשר הם היו עבדים‪ .‬גם היום אותם לבנים מדכאים אותו‬
‫בדרכים יותר מתוחכמות‪ ,‬בשם שלטון החוק‪ .‬זה למה שהאמת היא‬
‫שהניגר הוא הרבה יותר צדיק מהעמלקי או האדומי שעשה לו את‬
‫כל הרע הזה‪.‬‬
‫אולי זו גם הסיבה שכל כך הרבה אפרו‪-‬אמריקאים קוראים אחד‬
‫לשני "‪ "Ma Nigga‬כשם חיבה‪ ,‬אפילו שהם מאוד לא אוהבים‬
‫שלבנים אומרים להם את זה‪ ,‬כי הלבן שאומר את זה בדרך כלל‬
‫אומר את זה כדי להשפיל אותם‪.‬‬

‫הלמבה בזימבבואה‪ ,‬מלווי‪ ,‬ודרום אפריקה‬

‫הם קהילה של כשבעים אלף איש‪ ,‬ששמרו על חלק מחוקי התורה‬
‫לאורך הדורות‪ ,‬כמו שמירת כשרות‪ ,‬ברית מילה‪ ,‬השפלה חברתית‬
‫נגד מי שמתחתן מחוץ לקהילה (כדי לשמור על הזהות הישראלית‪,‬‬
‫במקום להתבולל בגויים מסביב)‪ ,‬יום אחד בשבועה של מנוחה‬
‫(בדומה ליום השבת)‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫גם יש להם מסורת שהם עברו מארץ ישראל לתימן‪ ,‬ומשם לאפריקה‪.‬‬

‫‪128‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫רובם הם מוסלמים או נוצרים בימינו‪ ,‬אבל מחקר גנטי שנעשה‬

‫איתם גילה שהרבה מהם נושאים את ה‪-Y‬כרומוזום המזוהה עם‬
‫משפחת כהן‪ ,‬בני אהרון הכהן‪ .‬גם יש ממצאים גנטיים אחרים‬
‫שמעידים על כך שהם מבני ישראל‪.‬‬

‫הרוספא בזימבבואה‬
‫יש בינם לקהילת הלמבה דימויים מסוימים‪ ,‬אבל עם פחות הוכחות‬
‫על אמיתות השייכות שלהם לעם ישראל‪.‬‬
‫איני יכול להרחיב יותר מדי בנושא של זיהוי כל השבטים‬
‫והוכחות לזהותם‪ ,‬כי יש נושאים אחרים שאני צריך לדבר עליהם‪,‬‬
‫אבל מה שכתוב כאן הוא כדי לספק הבנה למציאות באופן כללי‪.‬‬
‫מי שמתעניין יכול להעמיק ולגלות הוכחות בעד או נגד השבטים‬
‫השונים במקומות שלהם‪.‬‬

‫מדגסקר‬
‫יש להם מסורת שהם מבני ישראל‪ ,‬אפילו שרובם הם נוצרים‬
‫בימינו‪ .‬מאה ועשרים מהם קיבלו על עצמם את היהדות הרבנית‬
‫לפני שלוש שנים‪ ,‬כאשר הם עברו גיור יהודי‪ .‬להבנתי‪ ,‬יש עוד‬
‫שרוצים לעשות כן‪.‬‬
‫נוסף על כך חלק מן המפורסמים שלהם מדברים על הזהות‬
‫הישראלית שלהם באופן ציבורי‪ .‬אחד מן הנסיכים שלהם‬
‫‪ ,Ndriana Rabarioelina,‬אמר שיש למשפחתו מסורת שהם מבני‬
‫ישראל‪ .‬גם יש אצלם קבוצה שמקריבה קורבנות בדרך דומה למה‬
‫שכתוב שתורה‪.‬‬

‫קמרון‬
‫יש דיבור על מאות אלפים של בני ישראל שם‪ .‬חלק מהם שמרו על‬
‫חוקים מן התורה‪ ,‬כמו כשרות‪ .‬רובם קיבלו את הנצרות בכפיה או‬
‫בחירה‪.‬‬
‫אומרים על שבט הוסא‪ Haussa/‬שהם אולי משבט יששכר‪ .‬גם שבט‬
‫בנקון‪ Bankon/‬הם אולי מבני ישראל ושבט בסע‪ .Ba-Saa/‬השם של‬
‫השבט בסע מעיד שאולי יש קשר בינם לישראל כי לקרוא לעצמך‬
‫בסע זה כמו לומר‪" ,‬אני עכשיו נוסע ממקום למקום‪ ,‬בגלות‪ ,‬אבל‬
‫אני קורא לעצמי 'בסע' כדי לזכור שארץ ישראל הוא המולדת‬
‫שלי‪ ,‬והזמן שלי באפריקה הוא זמן שאני בנסיעה – לא במנוחה‪.‬‬
‫יום יבוא ואצטרך לחזור הביתה"‪.‬‬

‫‪129‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫סומליה‬
‫לא מצאתי מחקרים עליהם‪ ,‬אבל ספר ישעיהו רומז על כך‬
‫שהקהילות שגרות קרוב לים הן מבני ישראל‪ ,‬משבט זבולון‪ .‬הרבה‬
‫מהם מתפרנסים מדייג‪ ,‬כמו ששבט זבולון היה עושה בימי בית‬
‫המקדש הראשון‪.‬‬
‫לגבי שודדי הים הסומלים‪ :‬כאשר זרים התחילו לבוא באוניות‬
‫ולטמא את המים של חופי סומליה‪ ,‬זה פגע בדייג‪ ,‬וכך פגע‬
‫ביכולת של בני זבולון לפרנס את עצמם בסומליה‪ .‬כדי לעצור את‬
‫אותן פעולות של הטמאה‪ ,‬קבוצות של נערים התחילו לצאת‬
‫בסירות‪ ,‬כדי לאיים על המזבלים בנשק‪ .‬כך‪ ,‬מרצון טוב להגן על‬
‫מקור פרנסתם ואיכות הסביבה נולדה התופעה הרעה הזו של שודדי‬
‫הים הסומלים‪.‬‬

‫שבטי ישראל במזרח הרחוק‬

‫קיבוץ הגלויות מאזור סין‬
‫"הנה אלה מרחוק יבאו‪ ,‬והנה אלה מצפון ומים‪ ,‬ואלה מארץ‬
‫סינים‪ .‬רנו שמים וגילי ארץ‪ ,‬יפצחו הרים רנה‪ ,‬כי נחם יהוה‬
‫עמו‪ ,‬וענייו ירחם" (ישעיהו מט‪ ,‬יב)‪.‬‬
‫הקורא יכול לשאול‪" ,‬הנבואה הזאת נכתבה לפני כמה אלפי שנים‪,‬‬
‫לפני ששבטי ישראל בכלל יצאו לגלות‪ .‬אם כן‪ ,‬אז למה הוא אומר‬
‫'הנה אלה מרחוק יבאו'‪ ,‬כאילו זה הולך לבוא מיד‪ ,‬אפילו‬
‫שאלפי שנים עברו מאז"‪.‬‬
‫התשובה לכך היא שהמילה "הנה" הוא כמו לומר‪" ,‬כאשר אתם‬
‫תתייחסו לנבואה שלי במספיק רצינות ותתחילו לקיים את המצוות‬
‫שיש בה‪ ,‬אז לא הולך לעבור הרבה זמן עד שנבואות הגאולה‬
‫יתחילו להתקיים‪ .‬אם תאמרו‪" ,‬הנה‪ ,‬קיימתי את מה שנבואת‬
‫ישעיהו מצווה עלי לעשות‪ ,‬אז‪ ,‬הנה‪ ,‬גם תתחילו לראות איך‬
‫שנבואותיו מתקיימות"‪.‬‬

‫יפן – משבט ראובן‬

‫יש ליפן עבר של עימות בינם לסין‪ ,‬וככל הנראה היפנים גם‬
‫הגיעו ליפן דרך סין בתנועה מזרחית‪ ,‬מארץ ישראל עד איי יפן‪.‬‬
‫להבנתי‪ ,‬הם משבט ראובן של בני ישראל‪.‬‬
‫הנה רשימה של הוכחות‪:‬‬
‫א‪ .‬יש פרופסור יפני‪ ,‬בשם אהיה‪ ,‬שמביא הוכחות שבחלק מן‬
‫השירים העתיקים של יפן יש מילים בעברית‪.‬‬

‫‪130‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫יש להם מנהגים של שמירה מסוימת מטומאת נידה ומטומאת‬ ‫ב‪.‬‬

‫מת‪ ,‬כמו בתורה‪.‬‬
‫בעבר‪ ,‬הלוח שלהם היה לפי הלבנה‪ ,‬כמו בתורה‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫בעבר‪ ,‬הם גם קיימו את מצוות גאולת דם‪ ,‬כאשר קרוב‬ ‫ד‪.‬‬
‫משפחה של הנרצח היה מבצע את עונש המוות על הרוצח‪ ,‬כדי‬
‫לנקום על קרוב המשפחה שלו‪.‬‬
‫כיום יש קבוצה של יפנים הנקראת "אגודת עשרת השבטים"‪,‬‬ ‫ה‪.‬‬
‫שמנסים לקיים את היהדות הרבנית‪ ,‬אבל גם עובדים את‬
‫ישו‪ ,‬האליל של הנוצרים‪ .‬הרצון להתקרב לתורה הוא דבר‬
‫טוב מאוד והוא ראוי לשבח‪ ,‬אבל צריך לעזוב את האליל‬
‫הזה‪ ,‬ישו‪ ,‬וגם עדיף לקיים את התורה לפי מה שכתוב‬
‫בתורה‪ ,‬במקום ללכת אחרי הפירושים הלא נכונים של‬
‫הרבנים‪ .‬הקיום החלקי שלהם לתורה מביא ישועה חלקית‪,‬‬
‫במקרה הטוב‪ .‬למה לעשות כך אם יכולים ללמוד לקיים את‬
‫התורה האמיתית‪ ,‬וכך לקבל ישועה אמיתית?‬
‫ההוכחה הכי גדולה לזהות הישראלית של היפנים היא מוחבאת‬
‫במקדש העליון של השינטו – הדת היפנית כיום‪ .‬למקדש הזה יש‬
‫דימוי לבית מקדש הישראלי‪ ,‬כי מקדשי השינטו בנויים עם שלושה‬
‫שטחי קדושה‪ ,‬שבאחד מהם כל אדם מותר להיכנס‪ ,‬ובשני רק‬
‫הכהנים ובשלישי רק הכהן הגדול‪ .‬זה דומה לאיך שבית המקדש‬
‫הישראלי היה בנוי בירושלים‪.‬‬
‫גם ארון הקודש שלהם דומה לזה שהיה בבית המקדש הישראלי‪.‬‬
‫לארון העדות בבית המקדש היו מוטות נשיאה מבחוץ ואת לוחות‬
‫האבן של עשרת הדברות בפנים – הארון היה נקרא ארון העדות‬
‫משום שהוא נשא בתוכו את "לחת העדת" של עשרת הדברות‪ ,‬שהיו‬
‫אמורים להיות עדות לגרסה הנכונה של עשרת הדברות‪ ,‬אם דור‬
‫עתידי ישכח את זה (שמות לא‪ ,‬יח)‪ .‬לארון היפני גם יש מוטות‬
‫נשיאה מבחוץ ומסמך קדוש בפנים‪ ,‬ולכן הוא נקרא "היכל הספר"‪,‬‬
‫שזה דומה לאיך שהארון הישראלי נקרא "ארון העדות"‪.‬‬
‫בדומה לארון העדות הישראלי‪ ,‬בהיכל הספר של היפנים גם יש‬
‫הוכחה חשובה מאוד לזהות הישראלית שלהם‪ ,‬כמו עותק של התורה‬
‫או של חפץ עם כיתוב בעברית‪ .‬הספר של אליהו אביחל אומר שאחד‬
‫מאותם חפצים הוא אולי חרב שכתוב עליו "אהיה אשר אהיה"‬
‫בעברית‪ ,‬שאלו הם המילים שיהוה אמר למשה‪ ,‬כאשר הוא הורה‬
‫למשה להוציא את בני ישראל ממצרים; כהני השינטו נוהגים‬
‫להביא את החרב הזו לאחד מן הטקסים של הקיסר היפני‪ ,‬אבל עם‬
‫עטיפה‪ ,‬כדי שאחרים לא יראו את הכיתוב בעברית‪.‬‬
‫החרב הזו היא לא רק שלכם‪ ,‬אלא היא אמורה להיות הוכחה לעם‬
‫שלכם‪ ,‬כדי לעזור להם לחזור בתשובה‪ .‬זו הסיבה מדוע אתם‬
‫קיבלתם אותו‪ .‬לא נכון להמשיך להסתיר אותו‪ ,‬או את ההוכחות‬
‫האחרות שיש בידיכם‪ ,‬כאשר בני עמכם עוד חיים עם ההבנה‬
‫השקרית שהם לא חלק מעם ישראל‪.‬‬

‫‪131‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫להמשיך לעשות כך הוא לא רק בגידה נגדם‪ ,‬אלא הוא גם בגידה‬

‫נגד יהוה‪ ,‬ויהיה על כך משפט מאוד קשה‪ ,‬כי השתיקה שלכם‬
‫גורמת לרבבות יפנים ישראלים להמשיך לחיות בתוך עון‪.‬‬
‫הגיע הזמן לגלות את הסוד הגדול‪ ,‬כדי לא להיות כמו כל מלכי‬
‫ישראל שקמו אחרי ירובם בן נבט ומתו במוות אלים עקב זה שהם‬
‫לא היו מוכנים להסיר את הדת השקרית שהם ירשו ממנו‪ .‬אתם‬
‫ירשתם מסורת שאומרת לכם להסתיר את ההוכחה על הזהות‬
‫הישראלית של יפן עד לאיזה מקרה נסי‪ ,‬אבל המסורת הזו היא‬
‫עון גדול מאוד כי תמיד היה‪ ,‬ותמיד יש‪ ,‬חובה לקיים את‬
‫התורה‪ .‬היפנים תמיד סבלו מכך שהם הפסיקו לקיים את התורה‪,‬‬
‫גם אחרי ששכחו שהם חלק מעם ישראל‪ .‬לא נכון לחכות עוד‪ ,‬וכל‬
‫יום שאתם בוחרים להמשיך להסתיר את זה מבני עמכם הוא יום של‬
‫חטא ומשפט עליכם‪ .‬הייתם אמורים להראות להם את אותן הוכחות‬
‫לפני הרבה זמן‪.‬‬
‫הנה דוגמה למה שקורה לאלו שבוחרים להמשיך להחטיא את בני‬
‫עמם בחטאות שירשו מקודמים‪" :‬בשנת שלש לאסא מלך יהודה מלך‬
‫בעשא בן אחיה על כל ישראל בתרצה – עשרים וארבע שנה‪ .‬ויעש‬
‫הרע בעיני יהוה‪ ,‬וילך בדרך ירבעם ובחטאתו‪ ,‬אשר החטיא את‬
‫ישראל‪ .‬ויהי דבר יהוה אל יהוא בן חנני על בעשא‪ ,‬לאמר‪' ,‬יען‬
‫אשר הרימתיך מן העפר ואתנך נגיד על עמי ישראל‪ ,‬ותלך בדרך‬
‫ירבעם ותחטא את עמי ישראל‪ ,‬להכעיסני בחטאתם‪ .‬הנני מבעיר‬
‫אחרי בעשא ואחרי ביתו‪ ,‬ונתתי את ביתך כבית ירבעם בן נבט‪.‬‬
‫המת לבעשא בעיר‪ ,‬יאכלו הכלבים; והמת לו בשדה‪ ,‬יאכלו עוף‬
‫השמים" (מלכים א‪ ,‬טו‪ ,‬לג)‪.‬‬
‫הנה הזכרה על החובה לא להמשיך בטעויות של דורות קודמים וגם‬
‫על האהבה הגדולה שיש לאלו שבוחרים להיות נאמנים ליהוה‪:‬‬
‫"אנכי יהוה אלהיך‪ ,‬אשר הוצאתיך מארץ מצרים‪ ,‬מבית עבדים‪ .‬לא‬
‫יהיה לך אלהים אחרים על פני‪ .‬לא תעשה לך פסל וכל תמונה אשר‬
‫בשמים ממעל ואשר בארץ מתחת ואשר במים מתחת לארץ‪ .‬לא תשתחוה‬
‫להם ולא תעבדם‪ ,‬כי אנכי יהוה אלהיך‪ ,‬אל קנא – פקד עון אבת‬
‫על בנים‪ ,‬על שלשים ועל רבעים לשנאי‪ ,‬ועשה חסד לאלפים‪,‬‬
‫לאהבי ולשמרי מצותי" (עשרת הדברות‪ ,‬שמות כ‪ ,‬ב)‪ .‬יהוה פוקד‬
‫את עון האבות על הבנים כאשר הבנים בוחרים להמשיך בעוונות‬
‫של אבותיהם‪ ,‬כי בבחירה הזו הם מעידים שהם שונאים אותו‪ .‬אבל‬
‫מי שבוחר לעזוב את הטעויות שירש מדורות קודמים בעצם בוחר‬
‫לאהוב את יהוה ולקיים את תורתו באמת‪ ,‬ובגלל זה הוא גם זוכה‬
‫בחסד לאלפי דורות‪.‬‬
‫מדוע לחכות לעוד שואה גרעינית על עוד כמה מערי יפן כאשר יש‬
‫לכם את היכולת לתת לכל כך הרבה מבני עמכם את האפשרות לחזור‬
‫בתשובה לתורת יהוה‪ ,‬על ידי כך שהם פשוט יראו את ההוכחות‬
‫שאתם מסתירים? אין סיבה אמיתית לבחור בכך כאשר יש לכם‬
‫אפשרות לקבל מיהוה חסד לאלפים‪.‬‬

‫‪132‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫קוריאה – משבט גד‬

‫הספר של אליהו אביחיל אינו מדבר על הקוריאנים‪ ,‬אבל לפני‬
‫כמה שנים ראיתי רמזים שאולי יש קשר בין חלק מהם לשבטי‬
‫ישראל‪ ,‬בגלל המקור של השבט הקוריאני בויאיו‪ .Buyeo/‬גם‬
‫בנבואת ישעיהו יש רמז על כך‪ ,‬ושם חצי האי הקוריאני נקרא‬
‫ארים – אר ים – שזה דומה לשם שנבואת ישעיהו קוראת ליבשות‬
‫של ארצות הברית – איים – אי ים‪.‬‬
‫כיום יש הרבה בקוריאה הדרומית שלומדים את התלמוד הבבלי של‬
‫היהודים‪ ,‬עם הרצון להיות חכמים ומוצלחים כמהם‪ .‬אמנם‪,‬‬
‫הבחירה לנסות ללמוד תורה דרך הרבנים עדיפה מאשר כלום‪ ,‬אבל‬
‫הכי נכון הוא ללמוד את התורה הכתובה בעצמה‪ .‬מדוע ללמוד‬
‫תרגום של הפירוש שהרבנים כתבו על התורה‪ ,‬כאשר יכולים לפחות‬
‫ללמוד תרגום של התורה בעצמנו‪ ,‬בלי הפירוש שלהם‪.‬‬
‫לדעתי‪ ,‬הבחירה שלהם לנסות להיות חכמים על ידי קירבה לשבט‬
‫אחר בתוך עם ישראל היא לפחות הוכחה חלקית לזהות הישראלית‬
‫שלהם‪ ,‬כי יש הרבה עמים שרוצים להיות חכמים‪ ,‬אבל בוחרים‬
‫לנסות להיות חכמים בכל מיני דרכים אחרות‪ .‬העובדה‬
‫שהקוריאנים בחרו להתקרב לשבט אחר בתוך ישראל כדי לעשות את‬
‫זה מעידה על הזהות הישראלית שלהם‪.‬‬
‫אני חושב שהם משבט גד‪ ,‬אף על פי שאין לי הוכחה ברורה לכך‪,‬‬
‫חוץ מכך שגד גם היה יושב בגבול המזרחי של ארץ ישראל‪ ,‬עם‬
‫שבט ראובן בזמן בית מקדש הראשון‪ ,‬כמו שהיום קוריאה יושבת‬
‫במזרח הרחוק יחד עם שבט ראובן‪ ,‬היפנים‪ .‬שניהם גם סבלו‬
‫מכיבושים בידי ארצות הברית‪ ,‬כאשר היא כבשה את יפן במלחמת‬
‫העולם השנייה‪ ,‬וקוריאה במלחמת קוריאה‪-‬אמריקה‪ .‬שניהם גם‬
‫ספגו מכה כל כך קשה מאותן מלחמות שעד היום הזה הם מקבלים‬
‫את הנוכחות של בסיסים אמריקאים על ארצם‪.‬‬
‫בשונה ממלחמת יפן וארצות הברית‪ ,‬לא היה הסבר ברור מדוע‬
‫ארצות הברית הייתה צריכה לפלוש לקוריאה‪ ,‬חוץ מהטענה השקרית‬
‫שהמלחמה נגד קוריאה הייתה "מלחמה בקומוניזם"‪ .‬מדינות עמלק‬
‫כמעט תמיד נוטות להמציא תירוץ מוסרי לכיבושים שלהן‪ ,‬אפילו‬
‫שהסיבה האמיתית היא שהם רוצים למצוא עוד דרכים לאיים על‬
‫אחרים‪ ,‬לסחוט מהם כסף‪ ,‬וכך‪ ,‬להתעשר‪.‬‬
‫בערך חמישה מיליון קוריאנים מתו במלחמה הזו‪.‬‬
‫יש לזכור שעד היום הזה‪ ,‬ארצות הברית מטילה מצור כלכלי על‬
‫בני גד בצפון קוריאה‪ .‬המצור הכלכלי לא באמת עוזר להפיל את‬
‫ממשלת הרשע של צפון קוריאה‪ ,‬כי אותה משפחת מלוכה ממשיכה‬
‫ליהנות מחיי עושר ונהנתנות‪ .‬מה שהמצור כן עושה הוא לגרום‬
‫לבני גד האחרים לסבול מרעב‪.‬‬

‫‪133‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫צריך להפסיק לשתף פעולה עם אותו מצור‪ ,‬ובמקום זה להתחיל‬

‫להטיל על ארצות הברית‪ ,‬וחבריה באירופה מצור משלנו‪.‬‬

‫הוכחות לכך שיש קשר דם בין קוריאה ליפן‬

‫יש הוכחות על קשר דם בין משפחת המלוכה של יפן ובין‬
‫הקוריאניים‪ ,‬בפרט למלוכת ‪ Baekje‬בקוריאה‪ ,‬שנקראת ‪Kudara‬‬
‫ביפן‪ .‬לדוגמה‪ ,‬בקרב הבאקגאנג בשנת ‪Battle of ( 663‬‬
‫‪ ,)Baekgang‬היפנים שלחו עשרות אלפי חיילים כדי לעזור‬
‫לקוריאניים במלחמה בין המלכויות השונות של קוריאה‪ ,‬אבל‬
‫הפסידו והיו צריכים לקלות אלפי פליטים קוריאניים ליפן‪.‬‬
‫יפן‪ ,‬אהיתו (‪ ,)Emperor Ahito‬העיד על אותו‬ ‫הקיסר הוקדם של‬
‫לקוריאה ב‪ ,2001-‬כאשר הוא ציטט מסמך בשם‬ ‫קשר דם בין יפן‬
‫גם מסמך בשם ‪ Samguk Sagi‬מדבר על קשר הדם‬ ‫‪.Shoku Nihongi‬‬
‫אף על פי שהוא מדבר בסגנון של אגדות‪.‬‬ ‫שיש בין שניהם‪,‬‬

‫השינלונג בבורמה והודו‪ ,‬וקוראנים בבורמה‬

‫הקוראנים הם לא קוריאנים‪ ,‬אלא קבוצה שונה של שבטי ישראל‪.‬‬
‫הם ברחו מסין בעבר הרחוק‪ ,‬וכיום נלחמים על עצמאות מבורמה‪.‬‬
‫לא ראיתי הרבה הוכחות לזהות הישראלית שלהם‪ ,‬חוץ מכך‬
‫שהשינלונג אומרים שהקוראנים הם הקרובים שלהם‪ ,‬ועל השינלונג‬
‫יש הרבה הוכחות לזהותם הישראלית‪.‬‬
‫כיום חלק קטן מהשינלונג יושבים במדינת ישראל החילונית‪,‬‬
‫אחרי שהם עברו תהליכי גיור ליהדות רבנית‪ .‬הם מזהים את עצמם‬
‫כשבטי אפרים ומנשה‪.‬‬
‫יש גם דימוי בין המנהגים של השינלונג ובין מצוות התורה‪,‬‬
‫כמו‪:‬‬
‫הם סופרים את החודשים על פי הלבנה‪ ,‬כמו שכתוב בתורה‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫אוסרים על אכילת דם‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫שומרים מטומאת נידה באישה ומטומאת צרעת באופן מסוים‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫הם גם נותנים מעשר של עשרה אחוזים מגידולי השדה‬ ‫ד‪.‬‬
‫למנהיגים הרוחניים שלהם‪ ,‬כמו שכתוב בתורה לעשות לשבט‬
‫לוי ומשפחת כהן בתורה‪.‬‬

‫הצי'נאנג מין בצפון‪-‬מערב סין‬

‫יש להם מנהגים הדומים למצוות הכתובות בנבואת משה‪ ,‬כמו הבאת‬
‫ביכורי פירות לכוהנים שלהם‪ .‬הם גם נוהגים לזרוק דם על‬

‫‪134‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫המשקוף והמזוזות של הדלת‪ ,‬כדי לשמור על הבית‪ ,‬שזה דומה למה‬

‫שבני ישראל עשו בזמן יציאת מצרים‪.‬‬

‫ישראלים שהתבוללו מאוד‬

‫האנוסים מפורטוגל‬
‫הרבה יהודים התנצרו בזמן האינקוויזיציה הספרדית‪ ,‬כדי להציל‬
‫את חייהם או חיי בניהם‪ ,‬והם נקראים אנוסים‪ .‬היום יש השערה‬
‫שבערך שליש מן הפורטוגזים הם הצאצאים של אותם יהודים‪,‬‬
‫שהתנצרו נגד רצונם כדי לא למות בידי השכנים העמלקים שלהם‪.‬‬
‫הרבה יהודים אנוסים גם ברחו לדרום אמריקה כדי להינצל מן‬
‫הרדיפות של שכניהם הנוצרים בספרד‪ ,‬אבל האינקוויזיציה גם‬
‫הגיעה אליהם שם‪.‬‬

‫קורדיסטן‬
‫הספר של אליהו אביחיל‪" ,‬שבטי ישראל האבודים והנדחים"‪ ,‬אומר‬
‫שהרבה מבני ישראל שגרים באזור קורדיסטן גם התבוללו בעבר‬
‫הרחוק וכיום חושבים את עצמם כקורדים מוסלמים‪ .‬לא ראיתי‬
‫הוכחות לכך‪ ,‬אבל אליהו אביחיל היה זה שהסתובב ברחבי כדור‬
‫הארץ וראה את ההוכחות במו עיניו‪ ,‬ולכן אין לי סיבה לחשוב‬
‫שהוא טעה בכך‪.‬‬
‫אליהו אביחיל דיבר על ישראלים שהתבוללו בזמן חורבן ממלכת‬
‫ישראל ויהודה‪ ,‬בתקופת בית מקדש הראשון‪ ,‬אבל גם היו יהודים‬
‫שהתאסלמו נגד רצונם בעבר היותר קרוב‪ ,‬בעקבות הקמת מדינת‬
‫ישראל‪ ,‬והרדיפות שהיו נגדם אז‪.‬‬
‫חלק מאותם יהודים שהתאסלמו אכן ביקשו לחזור ליהדות ולמדינת‬
‫ישראל‪ ,‬אבל המדינה לא מוכנה לקבל אותם כיהודים‪ ,‬כי רק האב‬
‫שלהם הוא יהודי‪ ,‬ולא האם‪.‬‬
‫ביהדות הרבנית‪ ,‬הזהות הדתית נקבעת על פי האם‪ ,‬אפילו‬
‫שבתורה‪ ,‬הזהות נקבעת על פי האב‪ ,‬ולא האם‪ .‬כך‪ ,‬הרבנים‬
‫היהודים עוברים על התורה‪ ,‬וגם עוצרים יהודים מלחזור לארץ‬
‫ישראל בגלל אותה טעות‪ .‬לפעמים הטעות הזו גם עלולה להביא‬
‫לסכנת מוות על היהודים הקורדים‪ ,‬בגלל שנאת המוסלמים מסביב‪.‬‬

‫הזהות הישראלי עובר דרך הזכרים‪ ,‬כי זכר זוכר יותר‬

‫יש לזכור כי על פי התורה‪ ,‬בן אישה יהודית הוא לא באמת‬
‫יהודי‪ ,‬אבל בן איש יהודי כן נחשב ליהודי‪ ,‬כי הזכר עובר דרך‬

‫‪135‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫הזכרים‪ ,‬ופחות דרך הנקבות‪ .‬לכן אף על פי שאותו בן אישה‬

‫יהודית יכול אולי להיות צדיק‪ ,‬שמקיים את התורה‪ ,‬לא נכון‬
‫לקרוא לו יהודי משבט יהודה‪ ,‬כי הזהות השבטית‪/‬ישראלית היא‬
‫דבר שעובר דרך האב‪ ,‬ולא דרך האם‪.‬‬

‫לגבי מקורות בספר הזה‬

‫כתבתי בקצרה על כמה קבוצות של שבטי ישראל‪ ,‬בלי להרבות‬
‫בהבאת מקורות לטענותיי‪ ,‬כי מטרת הספר הזה היא לא רק לחקור‬
‫את שבטים האבודים‪ ,‬אלא לדבר על יהוה‪ ,‬עמו ותורתו‪ ,‬ולכן לא‬
‫הרביתי בהוכחות‪ .‬יש ספרים אחרים שכן עושים כך‪ ,‬ויש צורך‬
‫לעוד מחקרים‪ ,‬כדי לעזור לשבטי ישראל לחזור ליהוה ותורתו‪.‬‬
‫מי שרוצה לקרוא עוד על השבטים האבודים יכול אולי למצוא‬
‫‪https://shavei.org‬‬ ‫עניין באתר הזה‪:‬‬

‫‪136‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫הנבחרות והקנאות‬
‫הנבחרות היא ברכה אם מקיימים תורה‪ ,‬אבל יש נקמה אם לא‬
‫המושג הזה של עם נבחר אינו אומר שלעם ישראל יש פטור מן‬
‫המשפט והצדק‪ .‬להפך‪ ,‬עם ישראל מחויב יותר מעמים אחרים לשמור‬
‫על הצדק‪ ,‬ולכן הדרישות כלפיו הן יותר גדולות מאשר עמים‬
‫אחרים‪ ,‬כי יש לו את היכולת לעמוד באותן דרישות‪.‬‬
‫כאשר הוא עומד בדרישות הללו‪ ,‬הוא יותר מבורך מכל עם אחר‪.‬‬
‫כך‪ ,‬תורת יהוה יכולה להוביל את עם ישראל להיות עם שחי יותר‬
‫בשלום‪ ,‬בשלווה ובאהבה הדדית מכל עם אחר על פני האדמה‪.‬‬
‫אבל אם הוא בוגד באותן דרישות‪ ,‬הנבחרות גוררת איתה נקמה‪,‬‬
‫שבגללה ישראל יכול להיות יותר נרדף ומדוכא מעמים אחרים‪ ,‬כל‬
‫עוד שהוא בוחר למאוס בשם יהוה ותורתו‪ .‬כך קרא לשבט יהודה‪,‬‬
‫היהודים‪ ,‬באלפיים השנים האחרונות‪ ,‬וכך גם קרא לשבטים‬
‫אחרים‪ ,‬כמו הפשתונים באפגניסטן‪.‬‬

‫עם ישראל נקרא צבא יהוה כאשר הוא פועל באמונה‬

‫לאורך התורה רואים שמי שמקיים את מצוות יהוה מקבל את השם‬
‫יהוה צבאות כי הנכונות לפעול על פי תודעת יהוה גורמת לעבדי‬
‫יהוה להיות חלק מן הצבא שלו‪ .‬עם ישראל גם מקבל את אותו שם‬
‫כאשר הוא עושה את רצון יהוה באמת‪ ,‬ולכן שבטי ישראל נקראו‬
‫"צבאות יהוה" כאשר הם שמעו למצוות יהוה לצאת ממצרים למדבר‪.‬‬
‫"ומושב בני ישראל אשר ישבו במצרים‪ ,‬שלשים שנה וארבע מאות‬
‫שנה‪ ,‬ויהי מקץ שלשים שנה וארבע מאות שנה‪ ,‬ויהי בעצם היום‬
‫הזה יצאו כל צבאות יהוה מארץ מצרים" (שמות יב‪ ,‬מ)‪.‬‬
‫אותה נכונות לשמוע ליהוה ולצאת ממצרים היא לא דבר שצריך‬
‫לזלזל בו כי בני ישראל יצאו למדבר‪ ,‬איפה שאין אוכל ואין‬
‫מים‪ .‬אותה יציאה דרשה אמונה גדולה ביהוה‪ ,‬ואני מניח‬
‫שהבחירה לשמוע למצווה לא הייתה דבר שהם עשו בקלות‪ ,‬אלא דבר‬
‫שדרש מהם הן להתגבר על רגשי הפחד והן להתגבר על הדאגה שלהם‬
‫לגבי מה הם יאכלו וישתו‪ ,‬כדי להיות נאמנים ליהוה‪.‬‬

‫ישראל הוא השליח של יהוה – אחרים הם אלהים אחרים‬

‫עם ישראל‪ ,‬לכל שבטיו‪ ,‬הוא העם הנבחר להיות כהן לגויים‬
‫האחרים‪ .‬לכן נאמר "כה אמר יהוה‪ :‬בני‪ ,‬בכרי ישראל" (שמות ד‬

‫‪137‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫‪,‬כב)‪ .‬וגם נאמר‪" ,‬והייתם לי סגלה מכל העמים‪ ,‬כי לי כל‬

‫הארץ‪ ,‬ואתם תהיו לי ממלכת כהנים‪ ,‬וגוי קדוש" (שמות יט‪ ,‬ה)‪.‬‬
‫כמו שהכוהנים היו מלמדים לעם תורה‪ ,‬עם ישראל אמור ללמד‬
‫תורה לעמים‪ .‬לכן זה טוב ללמד תורה לגויים‪ .‬האמירה של‬
‫הרבנים‪ ,‬שאסור ללמד תורה לגויים ושגוי ששומר שבת חייב‬
‫מיתה‪ ,‬הוא דבר רע שסותר את התורה ומבטל את הדרך הכי ישרה‬
‫שבו עם ישראל יכול לקדש את העמים‪ ,‬וכך גם להתקדש יותר‬
‫בעצמו‪.‬‬
‫כולנו קשורים זה בזה במידה מסוימת‪ ,‬וכאשר הגויים עולים‬
‫בקדושה‪ ,‬גם עם ישראל עולה‪ ,‬וכן הלאה‪.‬‬
‫אני חושב שהרבנים רק אמרו שאסור ללמד תורה לגויים בגלל‬
‫שבדורות הראשונים של יהודים שחיו בגלות‪ ,‬אלו שכן ניסו ללמד‬
‫תורה לגויים סבלו מרדיפות‪ ,‬כאשר הכמרים של עובדי האלילים‬
‫היו מכים בהם כדי לסתום להם את הפה‪ .‬כאשר אותו דבר קרה‬
‫מספיק פעמים‪ ,‬הרבנים אולי החליטו שאסור ללמד תורה לגוים‬
‫כדי שהגויים לא יזעמו עליהם ויטבחו בהם עוד‪.‬‬
‫המכשול של אותה החלטה הוא שעם הדורות כבר שכחו למה בכלל‬
‫אמרו לא ללמד תורה לגויים‪ ,‬ולכן היום‪ ,‬כאשר היהודים יושבים‬
‫בארץ ישראל וכן יכולים ללמד תורה לגויים בצורה עצמאית‪,‬‬
‫הרבנים בכל זאת אומרים שאסור לעשות כן‪.‬‬
‫נוסף על כך יש לזכור שאין לתת לאחרים לסתום לנו את הפה‬
‫מלקיים את היעוד האלוהי שלנו‪ .‬אם הם מאיימים עלינו במוות‪,‬‬
‫אז יש להמית אותם‪ .‬אם אין לנו את היכולת לעשות כך‪ ,‬אז נכון‬
‫לעזוב את ארצם וכך לא לשקוע תחת שלטון הרשע שלהם‪ .‬ואם גם‬
‫זה לא אפשרי‪ ,‬אז אולי צריך לבדוק אם אין איזה טעות שנכנסה‬
‫למסגרת ההלכה שלנו וגורמת לכך שאויבינו נהיו כל כך חזקים‪.‬‬

‫כמו שישראל הוא הנבחר בעמים‪ ,‬שבט לוי הוא הנבחר בשבטים‬
‫כפרה הוא כאשר אחד משמש כמגן על השני‪ ,‬כדי להציל אותו‪ .‬לכן‬
‫צדיק יכול לכפר על הרבים‪ ,‬הפחות צדיקים ממנו‪ ,‬כמו שחפץ‬
‫אחד‪ ,‬המונח על חפץ שני‪ ,‬יכול לכפר על אותו חפץ מפני הגשם‪.‬‬
‫לדוגמה‪ ,‬יהוה אמר לנוח לכפר את תיבת נוח בחומר שישמור על‬
‫העץ‪ ,‬כדי שלא יתקלקל או ייתן למים להיכנס לתיבת נח בזמן‬
‫המבול‪" .‬עשה לך תבת עצי גפר‪ ,‬קנים תעשה את התבה‪ ,‬וכפרת אתה‬
‫מבית ומחוץ בכפר" (בראשית ו‪ ,‬יד)‪.‬‬
‫גם משה כיפר על בני ישראל כאשר הוא נשא את עוונותיהם על‬
‫גבו‪ ,‬וכך הציל אותם מן ההשלכות הכי קשות של חטאיהם‪ .‬אם הוא‬
‫לא היה עושה כך‪ ,‬עם ישראל היה נכחד במדבר‪ ,‬כמו שיהוה אכן‬

‫‪138‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫ביקש ממשה לעשות כמה פעמים‪" .‬ויאמר משה אל העם‪ ,‬אתם חטאתם‬
‫חטאה גדלה‪ ,‬ועתה אעלה אל יהוה‪ ,‬אולי אכפרה בעד חטאתכם"‬
‫(שמות לב ‪,‬ל)‪.‬‬
‫כמו שמוסבר לפני כן‪ ,‬כאשר משה הרגיש שחטאי העם היו יותר‬
‫מדי כבדים בשבילו לשאת‪ ,‬הוא התלונן על כך ואמר ליהוה שהוא‬
‫מפחד שאם הוא יצטרך להמשיך לכפר על העם לבד‪ ,‬בלי עזרה‬
‫מאחרים‪ ,‬אז הוא עלול ליפול לחטא כמוהם‪ ,‬מרוב המשקל הכבד של‬
‫עוונותיהם‪ .‬יהוה שמע לבקשתו ונתן את התפקיד הזה על עוד‬
‫שבעים זקנים מבני ישראל‪.‬‬
‫המציאות שלנו היום היא גם כך כי העולם מתנהל בדרך של מעגלי‬
‫כפרה‪ ,‬כאשר היותר צדיקים מכפרים על הפחות צדיקים‪.‬‬
‫משפחת כהן מכפר על שבט לוי במידה מסוימת‪.‬‬
‫שבט לוי מכפר על שאר השבטים‪ ,‬כי כאשר רוב העם לא נענו‬
‫לקריאת משה לחזור אליו אחרי חטא העגל ("מי ליהוה אלי!")‪,‬‬
‫שבט לוי כן הקשיב וכיפר על העם ממשפט של השמדה שהייתה‬
‫אמורה להיות נגדו בגלל חטא העגל‪ .‬כך‪ ,‬מלחמת הקנאות של שבט‬
‫לוי כיפרה על שאר השבטים‪ ,‬אף על פי שזה גם הצריך אותם‬
‫להרוג שלושת אלפים מן החוטאים בחטא העגל‪ .‬היה עדיף לבער את‬
‫הרע מקרב העם‪ ,‬מאשר לתת לו להתפשט ולהביא חורבן‪.‬‬
‫אותה מסירות נפש וקנאות למען יהוה היא זו שגרמה ליהוה לתת‬
‫את התפקיד של ההנהגה המוסרית לשבט לוי‪ ,‬אפילו שלפני כן‬
‫אותו תפקיד היה אמור להיות לכל בן בכור‪ ,‬שנולד לכל משפחה‬
‫בתוך עם ישראל‪ .‬יהוה העדיף לתת את תפקיד ההנהגה למי שהוכיח‬
‫את עצמו כקנאי לאמת‪ ,‬מאשר לאחרים‪ ,‬שאולי היו חונפים את‬
‫התורה מרוב הרצון למצוא חן בעיני אחרים‪.‬‬
‫מעגלי הכפרה לא נעצרים בכך‪ ,‬כי עם ישראל מכפר על עמים‬
‫אחרים בגלל צדקתו וזו הסיבה שכאשר צרות באות על ישראל‪,‬‬
‫עמים אחרים גם נופלים לחורבנות באותו עת‪.‬‬
‫זו גם הסיבה שנבואת ישעיהו קוראת לעמים אחרים משאות‪ ,‬כמו‬
‫"משא מצרים"‪" ,‬משא מואב" וכן הלאה‪ ,‬כי העוונות של אותם‬
‫עמים הם משאות על עם ישראל‪ ,‬שמכביד על היכולת שלו לקיים את‬
‫התורה בעצמו‪ .‬מכיוון שישראל מכפר על אותם עמים‪ ,‬אז כאשר הם‬
‫חוטאים‪ ,‬זה גם מכביד על היכולת של ישראל לעשות צדק‪ .‬לכן‬
‫נבואת ישעיהו היא עצה לעם ישראל על איך להתמודד עם המשקל‬
‫הכבד של העוונות של עמים אחרים‪ ,‬נוסף על עוונות של עצמו‬
‫וכך להקל על היכולת שלנו להיות נאמנים ליהוה‪.‬‬
‫זו גם הסיבה מדוע צריך להיזהר מלברך את מי שלא באמת ראוי‬
‫לקבל ברכה‪ ,‬כי מי שמברך מישהו אחר לוקח על עצמו חלק ממשא‬
‫העוונות של האחר‪ .‬לכן‪ ,‬צריך להפסיק לברך בשם אדנות כי כאשר‬
‫היהודים מברכים בשם אדני הם מכפרים על עמלק שגם נהיה אחד‬

‫‪139‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫מן האדונים שלהם‪ ,‬דרך המערב החזק והתלמוד של עקיבא העמלקי‪.‬‬

‫יש לזכור שלברך עמלקי‪ ,‬אפילו בצורה עקיפה‪ ,‬הוא דבר רע‬
‫מאוד‪ ,‬כי עמלק‪ ,‬הלא עם‪ ,‬הוא הגוי היחיד שיש נגדו דיבור‬
‫מפורש מיהוה על כך שאין דרך לכפר עליו כי מעשיו היו ועוד‬
‫נשארו‪ ,‬יותר מדי רעים‪ .‬רק נשאר לנו להרוג אותו ולמחה כל‬
‫זכר שהוא אי פעם היה‪.‬‬

‫הכהן הגדול אמור להיות המנהיג העליון‪ ,‬מעל בני דוד‬

‫הדיבור המרובה בספר הזה על שבט לוי ותפקידי הנבחרות הוא‬
‫חשוב‪ ,‬כי כל עוד שלא מחזירים את תקפידי ההנהגה לאנשים‬
‫הנכונים‪ ,‬אז סדרי העולם ממשיכים להתנהל בדרך של תהו ובהו‪.‬‬
‫לכן זה כל כך חשוב להחזיר את הכוהנים לתפקידם‪ ,‬כאלו‬
‫ששופטים ומלמדים תורה ללויים‪ ,‬וגם נכון להחזיר את הלויים‬
‫לתפקידם‪ ,‬כאלו ששופטים ומלמדים תורה לשאר השבטים‪ .‬צריך‬
‫להמליך את עם ישראל כשופט ומלמד תורה לשאר העמים‪.‬‬
‫לגבי שלושת הקבוצות הללו‪ ,‬לא נכון לומר שרק ניתן להם הנהגה‬
‫רוחני‪ ,‬כמו התפקיד של הרב הראשי או המורה בבית הספר‪ ,‬כי‬
‫בתורה‪ ,‬לכוהנים וללויים היה כוח שיפוט‪ ,‬ולא רק משרה של‬
‫לדבר או לייעץ לאחרים‪ .‬כהן שהיה אומר שמישהו חייב מיתה‬
‫בגלל חטאיו היה גם פועל כדי לקיים את אותו משפט דרך בני‬
‫לוי‪ ,‬או אנשים משבטים אחרים‪ ,‬שהיו נענים לאותו קריאה‪ ,‬כמו‬
‫ששבט לוי ענה לקריאת משה "מי ליהוה אלי!"‬
‫לכן האמת היא שמשה היה המלך הראשון של עם ישראל‪ ,‬יחד עם‬
‫אהרון הכהן ושבט לוי‪ .‬הוא מלך הרבה לפני ששאול המלך או דוד‬
‫המלך‪ ,‬אבל ההבדל בין מלכותו למלכות דוד הוא שאין לומר על‬
‫בני משה שהם אמורים להקים שושלת מלוכה‪ ,‬כמו שנאמר לגבי‬
‫דוד‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬נכון לזכור שגם כאשר מלך מזרע דוד יושב על כיסא של‬
‫המלכות המדינית‪ ,‬הוא לא אמור להיות המנהיג הממסדי העליון‬
‫של עם ישראל – הכהן הגדול אמור להיות יותר חזק ממנו‪ ,‬עם‬
‫יותר השפעה‪ ,‬ועם יכולת להוריד מלך מזרע דוד‪ ,‬אם הוא חוטא‪,‬‬
‫ולתת את התפקיד של ההנהגה המדינית לאחד מבני דוד האחרים‪.‬‬
‫כך זה אמור להיות כי הכהן הגדול אמור להיות יותר קדוש‬
‫מהמלך מזרע דוד‪ ,‬וכוח השיפוט העליון אמור להיות אצל הכי‬
‫קדוש‪.‬‬
‫הכהן הגדול אמור להיות זה עם המילה האחרונה‪ ,‬שעונה על‬
‫השאלות הגדולות‪ ,‬כאשר בני דוד אמורים להיות אלו שעוסקים‬
‫יותר בניהול היום יומי של המדינה‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬יש לזכור שהדרך לעבוד למען יהוה באמת ולעשות את‬
‫רצונו באמת‪ ,‬גם אם זה דורש להתנגד לכהן גדול חוטא ומלך‬

‫‪140‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫מזרע דוד שבוחר לעשות רע‪ .‬לכן אחרי כל הדיבור על תפקידי‬

‫הנהגה‪ ,‬הדבר הכי חשוב לזכור הוא שהמנהיג האמיתי של עם‬
‫ישראל הוא תודעת יהוה‪ ,‬ומי שבוחר לפעול על פי תודעת יהוה‪,‬‬
‫גם אם זה דורש לפעול נגד רצונם של הכהן גדול או מלך מבית‬
‫דוד‪ .‬זה היה דגם ההנהגה של הנביאים בעבר‪ ,‬כמו משה‪ ,‬שמואל‬
‫הנביא‪ ,‬ודבורה הנביאה‪.‬‬
‫זו גם הסיבה לכך ששמואל הנביא‪ ,‬שלא היה כהן‪ ,‬היה יכול לומר‬
‫לעלי הכהן הגדול‪ ,‬שיהוה הולך להוריד אותו מתפקידו בגלל‬
‫חטאי בניו‪.‬‬
‫לכן האמת היא שתודעת יהוה היא המלך של ישראל‪ ,‬ולא כהן או‬
‫לוי או דוד או כל אחר‪.‬‬
‫"כי יהוה שפטנו‪ ,‬יהוה מחקקנו‪ ,‬יהוה מלכנו‪ ,‬הוא יושיענו"‬
‫(ישעיהו לג‪ ,‬כב)‪.‬‬

‫קנאות לוי כשמירה מחורבן שלם‬

‫כאן אסביר איך הקנאות של שבט לוי הצילה את עם ישראל בעבר‬
‫ואיך אותה קנאות עומדת לעשות כן בעתיד‪ .‬הדיבור על קנאה הוא‬
‫דבר שיכול להיות מסוכן אם לא מבינים את זה נכון‪ ,‬כי איש‬
‫הפזיז במעשיו עלול לחשוב שבגלל שבעבר עשו מעשי אלימות למען‬
‫יהוה‪ ,‬אז אולי מותר לו להכות בכל מי שלא מוצא חן בעיניו‪.‬‬
‫מובן שהדבר הזה הוא לא נכון‪ .‬ההסבר כאן על קנאות הוא לא‬
‫נתינת הדרכה ללכת ולעשות מעשים של רצח נגד כל מי שעושה‬
‫עבירה קטנה מול עיניך‪ ,‬אלא הוא כדי להראות שגם לקנאות יש‬
‫מקום מצומצם‪ ,‬אבל חשוב‪ ,‬בתורת יהוה‪.‬‬
‫בכל מקרה של קנאות‪ ,‬מעשי המלחמה היו מכוונים נגד יחידים או‬
‫קבוצה של אנשים בתוך ישראל‪ ,‬שהבדילה את עצמה משאר העם‬
‫במעשיה הרעים‪ .‬הקנאות מיועדת לעצור רשע חריג מלהתפשט לשאר‬
‫העם‪ ,‬והרבה פעמים היא גם נועדה כדי להציל את שאר העם‬
‫מהמשפט שהיה אמור לבוא עליו בגלל המעשים הרעים של קבוצה‬
‫בתוכה‪ .‬זה למה היה כל כך חשוב ששבט לוי ייצא למלחמת אחים‬
‫נגד חוטאי העגל‪ ,‬אף על פי שלעשות כן הוא דבר שאני מניח גרם‬
‫להם לכאב לב לא קטן‪ ,‬כי מלחמת קנאות דורשת התגברות על‬
‫האהבה שמרגישים כלפי האחים החוטאים‪ ,‬כדי לעצור אותם מלהביא‬
‫חורבן על כולם‪.‬‬
‫"וירא משה את העם‪ ,‬כי פרע הוא‪ ,‬כי פרעה אהרן לשמצה בקמיהם‪.‬‬
‫ויעמד משה בשער המחנה‪ ,‬ויאמר‪' ,‬מי ליהוה אלי!' ויאספו אליו‬
‫כל בני לוי‪ .‬ויאמר להם‪' ,‬כה אמר יהוה אלהי ישראל‪ :‬שימו איש‬
‫חרבו על ירכו‪ ,‬עברו ושובו משער לשער במחנה‪ ,‬והרגו איש את‬
‫אחיו‪ ,‬ואיש את רעהו‪ ,‬ואיש את קרבו'‪ .‬ויעשו בני לוי כדבר‬
‫משה‪ ,‬ויפל מהעם ביום ההוא כשלשת אלפי איש" (שמות לב‪ ,‬כה)‪.‬‬

‫‪141‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫משה ראה שהעם נהיה פרוע וחשוף להשמדה בגלל חטא העגל‪ ,‬ולכן‬
‫הורה להרוג חלק מהחוטאים‪ ,‬כדי שזה יהיה כפרה על שאר העם‪,‬‬
‫הלהציל אותם מן הדין הקשה שהיה מיועד להם‪ .‬לכן נאמר כי פרע‬
‫הוא‪ ,‬כי פרעה אהרן לשמצה בקמיהם‪.‬‬
‫אהרון היה חלק מאותם חוטאי העגל‪ ,‬כי הוא שיתף פעולה איתם‪,‬‬
‫ולכן הוא גם קיבל משפט על כך‪ ,‬כאשר שני בניו מתו בחנוכת‬
‫המשכן‪ .‬על העובדה שאהרון המשיך להיות כהן אחרי שחטא‪ ,‬ודוד‬
‫המשיך להיות מלך אחרי שחטא‪ ,‬אני מדבר בהמשך‪.‬‬
‫לגבי מלחמת הקנאות של שבט לוי בחוטאי העגל‪ ,‬משה לא רצה‬
‫שבני לוי יפעלו בפזיזות‪ ,‬כלומר להרוג את כל מי שהם רוצים‪,‬‬
‫כמו שהמחבלים המוסלמים עושים בימינו‪ ,‬ולכן הוא אמר להם שכל‬
‫איש רק יהרוג את השכן‪ ,‬חבר או‪ ,‬בני משפחתו‪ ,‬אחרי שהוא ראה‬
‫אותם חוטאים בחטא העגל במו עיניו‪ .‬כך‪ ,‬מלחמת הקנאות התנהלה‬
‫בדרך של משפט מדויק ואמיתי‪ ,‬שרק הרג את החוטאים‪ ,‬במקום‬
‫להרוג את הצדיקים איתם בטעות‪.‬‬
‫אותה דרך של מלחמת קנאות היא הכי רצויה‪ ,‬אבל היא לא תמיד‬
‫אפשרית‪ ,‬כי אם הרשעים הם יותר מדי חזקים ויותר מדי‬
‫התערבבים בקרב הצדיקים‪ ,‬אז לפעמים אין יכולת להפריד אחד‬
‫מהשני‪ .‬גם במציאות כזו לפעמים צריך לפעול במלחמת קנאות לא‬
‫מדויקת‪ ,‬כי אם מערכת הרשע מוחצת הרבה צדיקים‪ ,‬אז עדיף‬
‫להציל אותם במשפט שהוא לא לגמרי מדויק‪ ,‬שבו גם כמה חפים‬
‫משפע מתים‪ ,‬מאשר לתת לרשע להמשיך למלוך ולמחוץ הרבה אחרים‪.‬‬
‫הכלל הכי חשוב בכל זה הוא שמעשי הקנאות אמורים לכפר על עם‬
‫ישראל מהדין‪ ,‬ולא להמית אותו‪ .‬הם אמורים להוסיף ליכולת של‬
‫עם ישראל לשרוד ולעשות תשובה‪ ,‬כאשר מבערים ממנו את הרע‬
‫שלו‪ ,‬כדי שאותו רע לא יתפשט בשאר הגוף‪.‬‬
‫יכולים לראות את המסר החשוב הזה מהסיפור של פינחס בן אלעזר‬
‫בן אהרון‪ ,‬שגם פעל בקנאות אלימה נגד אחד מחוטאי דורו‪.‬‬
‫"ויצמד ישראל לבעל פעור‪ ,‬ויחר אף יהוה בישראל‪ ,‬ויאמר יהוה‬
‫אל משה‪' ,‬קח את כל ראשי העם והוקע אותם ליהוה נגד השמש‬
‫וישב חרון אף יהוה מישראל'‪ .‬ויאמר משה אל שפטי ישראל‪,‬‬
‫'הרגו איש אנשיו הנצמדים לבעל פעור'‪ .‬והנה איש מבני ישראל‬
‫בא‪ ,‬ויקרב אל אחיו‪ ,‬את המדינית‪ ,‬לעיני משה ולעיני כל עדת‬
‫בני ישראל‪ ,‬והמה בכים פתח אהל מועד‪ .‬וירא פינחס בן אלעזר‬
‫בן אהרן הכהן‪ ,‬ויקם מתוך העדה‪ ,‬ויקח רמח בידו‪ ,‬ויבא אחר‬
‫איש ישראל אל הקבה‪ ,‬וידקר את שניהם‪ ,‬את איש ישראל ואת האשה‬
‫אל קבתה‪ ,‬ותעצר המגפה מעל בני ישראל‪ .‬ויהיו המתים במגפה‪,‬‬
‫ארבעה ועשרים אלף‪ .‬וידבר יהוה אל משה לאמר‪' ,‬פינחס בן‬
‫אלעזר בן אהרן הכהן השיב את חמתי מעל בני ישראל‪ ,‬בקנאו את‬
‫קנאתי בתוכם‪ ,‬ולא כליתי את בני ישראל בקנאתי‪ .‬לכן אמר‪,‬‬
‫הנני נתן לו את בריתי שלום‪ ,‬והיתה לו‪ ,‬ולזרעו אחריו‪ ,‬ברית‬

‫‪142‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫כהנת עולם‪ ,‬תחת אשר קנא לאלהיו‪ ,‬ויכפר על בני ישראל'"‬

‫(במדבר כה‪ ,‬ג)‪.‬‬
‫הקנאות הרצחנית של פינחס היא זו שהצילה רבבות של העם‬
‫מלהמשיך למות במגפה‪ .‬זו הייתה פעולת הצלה‪ ,‬כמו שרופא‬
‫לפעמים צריך לחתוך מגוף החולה את החלק המסרטן שלו‪ ,‬כדי‬
‫שהסרטן לא יתפשט לשאר חלקי גופו ויגרום למותו‪.‬‬
‫פינחס הציל את בני דורו כאשר רצח מנהיג רשע בתוכם‪ ,‬ולכן‬
‫הוא קיבל ברית של שלום‪ ,‬ולא של מלחמה‪ ,‬כי הפעולה האלימה‬
‫שלו הייתה למען החיים והשלום‪ ,‬לעומת הדרך של הרשעים‪,‬‬
‫שנוטים להחניף לרשע ולהביא חורבן על עצמם‪ .‬על כך יהוה אומר‬
‫לפינחס "הנני נתן לו את בריתי שלום‪ ,‬והיתה לו ולזרעו אחריו‬
‫ברית כהנת עולם‪ ,‬תחת אשר קנא לאלהיו ויכפר על בני ישראל‪".‬‬
‫בימינו‪ ,‬כשהחילוניות והמערביות שולטות בתוך מדינת ישראל‪,‬‬
‫יש צורך גדול לחזור לדגם של פינחס‪ ,‬כדי שלא יהיה צורך לעוד‬
‫גלות של אלפיים שנה לשבט יהודה‪.‬‬

‫קנאות לעומת חוסר סבלנות – אליהו הנביא‬

‫קנאות למען יהוה היא דבר טוב‪ ,‬אבל לפעמים אותו דבר מתערבב‬
‫עם חוסר סבלנות‪ ,‬ואז מעשי האלימות‪ ,‬אפילו אם הם נעשים בשם‬
‫יהוה‪ ,‬יכולים להיות נגד רצונו‪.‬‬
‫אליהו הנביא עשה מעשים של קנאות אמיתית‪ ,‬אבל גם חטא בחוסר‬
‫סבלנות‪ ,‬ולכן זה טוב ללמוד ממנו‪ ,‬כדי להבין את המקום הנכון‬
‫של הקנאות בתוך עם ישראל‪.‬‬
‫"ויהי כראות אחאב את אליהו‪ ,‬ויאמר אחאב אליו‪' ,‬האתה זה עכר‬
‫ישראל'‪ .‬ויאמר‪' ,‬לא עכרתי את ישראל‪ ,‬כי אם אתה ובית אביך‪,‬‬
‫בעזבכם את מצות יהוה‪ ,‬ותלך אחרי הבעלים‪ .‬ועתה‪ ,‬שלח‪ ,‬קבץ‬
‫אלי את כל ישראל אל הר הכרמל‪ ,‬ואת נביאי הבעל‪ ,‬ארבע מאות‬
‫וחמשים‪ ,‬ונביאי האשרה‪ ,‬ארבע מאות‪ ,‬אכלי שלחן איזבל'‪ .‬וישלח‬
‫אחאב בכל בני ישראל‪ ,‬ויקבץ את הנביאים אל הר הכרמל" (מלכים‬
‫א‪ ,‬יח‪ ,‬יז)‪.‬‬
‫החוטאים בדרך כלל מאשימים את עבדי יהוה הקנאים בכך שהם‬
‫מביאים אסונות על עם ישראל‪ .‬אחאב היה אחד כזה‪ ,‬ולכן אמר‬
‫לאליהו "האתה זה עכר ישראל‪ ".‬האמת היא שהחוטאים הם אלו‬
‫שמביאים אסונות על העם‪ ,‬ועבדי יהוה הם אלו ששמים גבול‬
‫לאסון‪ ,‬כדי שהוא לא יתפשט יותר‪ .‬לכן אליהו ענה שאחאב הוא‬
‫זה שבאמת הביא את האסונות‪" .‬לא עכרתי את ישראל‪ ,‬כי אם אתה‬
‫ובית אביך‪ ,‬בעזבכם את מצות יהוה‪ ,‬ותלך אחרי הבעלים‪".‬‬

‫‪143‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫המשך הסיפור אומר שאחרי שאחאב קיבץ את כל נביאי הבעלים ואת‬

‫עם ישראל אל אליהו‪ ,‬אליהו אמר לעם שהוא ונביאי הבעל יקריבו‬
‫קורבנות על מזבחות שונים; אם אש מהשמים נופלת על אחד‬
‫מהמזבחות‪ ,‬אבל לא על השני‪ ,‬זה יוכיח מי הוא האלהים – יהוה‬
‫או הבעלים‪ .‬האש ירדה על הקורבן של אליהו‪ ,‬וכך אליהו הצליח‬
‫לשכנע את העם לחזור ליהוה ולהרוג את נביאי הבעל‪ ,‬אפילו‬
‫שנביאי הבעל גם היו מבני ישראל‪ .‬זה היה מעשה של קנאות‬
‫אמיתית‪ ,‬שבו אליהו גרם לעם ישראל לבער מקרבו את החוטאים‬
‫שלו‪.‬‬
‫"ותפל אש יהוה‪ ,‬ותאכל את העלה‪ ,‬ואת העצים‪ ,‬ואת האבנים‪ ,‬ואת‬
‫העפר‪ ,‬ואת המים אשר בתעלה‪ ,‬לחכה‪ .‬וירא כל העם‪ ,‬ויפלו על‬
‫פניהם‪ ,‬ויאמרו‪' ,‬יהוה הוא האלהים‪ .‬יהוה הוא האלהים'‪ .‬ויאמר‬
‫אליהו להם‪' ,‬תפשו את נביאי הבעל; איש אל ימלט מהם'‪.‬‬
‫ויתפשום‪ ,‬ויורדם אליהו אל נחל קישון‪ ,‬וישחטם שם" (מלכים א‪,‬‬
‫יח‪ ,‬לח)‪.‬‬
‫אחאב לאיזבל את כל אשר עשה אליהו‪ ,‬ואת כל אשר הרג‪,‬‬ ‫"ויגד‬
‫הנביאים בחרב‪ ,‬ותשלח איזבל מלאך אל אליהו‪ ,‬לאמר‪' ,‬כה‬ ‫את כל‬
‫אלהים וכה יוספון‪ ,‬כי כעת מחר אשים את נפשך כנפש אחד‬ ‫יעשון‬
‫(מלכים א‪ ,‬יט‪ ,‬א)‪.‬‬ ‫מהם'"‬
‫אף על פי שרבים מעם ישראל עשו תשובה כאשר הם ראו את הנס של‬
‫ירידת האש מהשמים‪ ,‬איזבל המלכה לא הייתה אחת מהם‪ .‬היא‬
‫המשיכה לרדוף את אליהו‪ ,‬ובהמשך יכולים לראות שאותה רדיפה‬
‫גרמה לאליהו לאבד סבלנות ותקווה לדורו‪ .‬הוא אולי חשב‪" ,‬כל‬
‫עוד שהממלכה הוא בידי איזבל‪ ,‬אז גם אם אחרי שהרבים עשו‬
‫תשובה‪ ,‬לרגע אחד‪ ,‬הם עוד יחזרו לחטוא בגללה‪ ,‬כי הרבים‬
‫נוטים ללכת אחרי בעלי הכוח‪".‬‬
‫לכן אליהו איבד סבלנות וביקש שיהוה ידון את בני דורו באופן‬
‫קשה‪ ,‬אפילו שיהוה ניסה להראות לו שהדרך להחזיר אותו דור‬
‫בתשובה לא הייתה בדינים קשים‪ ,‬אלא במעשי צדקה דקים של ללמד‬
‫לדור תשובה ולחכות בסבלנות עד שאותו לימוד ישתרש בעם‪.‬‬
‫"והנה דבר יהוה אליו‪ ,‬ויאמר לו‪' ,‬מה לך פה אליהו'‪ .‬ויאמר‪,‬‬
‫'קנא קנאתי ליהוה אלהי צבאות‪ ,‬כי עזבו בריתך בני ישראל –‬
‫את מזבחתיך הרסו‪ ,‬ואת נביאיך הרגו בחרב‪ ,‬ואותר אני לבדי‪,‬‬
‫ויבקשו את נפשי לקחתה'‪ .‬ויאמר {יהוה אליו}‪' ,‬צא‪ ,‬ועמדת בהר‬
‫לפני יהוה'‪ .‬והנה יהוה עבר‪ ,‬ורוח גדולה וחזק‪ ,‬מפרק הרים‬
‫ומשבר סלעים לפני יהוה – 'לא ברוח יהוה'‪ .‬ואחר הרוח‪ ,‬רעש‪.‬‬
‫'לא ברעש יהוה'‪ .‬ואחר הרעש‪ ,‬אש‪' .‬לא באש יהוה'‪ .‬ואחר האש‪,‬‬
‫קול דממה דקה‪ ,‬ויהי כשמע אליהו‪ ,‬וילט פניו באדרתו‪ .‬ויצא‪,‬‬
‫ויעמד פתח המערה‪ ,‬והנה אליו קול‪ ,‬ויאמר‪' ,‬מה לך פה אליהו'‪.‬‬
‫ויאמר‪' ,‬קנא קנאתי ליהוה אלהי צבאות‪ ,‬כי עזבו בריתך בני‬
‫ישראל‪ ,‬את מזבחתיך הרסו‪ ,‬ואת נביאיך הרגו בחרב‪ ,‬ואותר אני‬
‫לבדי‪ ,‬ויבקשו את נפשי לקחתה'" (מלכים א‪ ,‬יט‪ ,‬ט)‪.‬‬
‫‪144‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫יהוה ניסה להגיד לאליהו שהדרך להחזיר את בני דורו בתשובה‬

‫היא בצדקה‪ ,‬ולא במשפטים קשים ורועשים‪ ,‬אבל אליהו היה כל כך‬
‫עייף שהוא לא היה מוכן להקשיב לתוכחה‪ ,‬ולכן חזר על אותה‬
‫אמירה שלו‪ ,‬שבני ישראל הרגו את כל נביאי יהוה ורק הוא נותר‬
‫מכולם‪ .‬כאשר הוא התעקש לדרוש משפט על בני דורו‪ ,‬אז יהוה‬
‫נתן לו את בקשתו‪ ,‬אפילו שזה היה לרעה‪ ,‬אבל הוא גם שפט את‬
‫אליהו כאשר הוא שלח אותו לגלות בכדור ארץ אחר‪ ,‬בשמים‪.‬‬
‫"ויהי המה הלכים‪ ,‬הלוך ודבר‪ ,‬והנה רכב אש וסוסי אש‪ ,‬ויפרדו‬
‫בין שניהם‪ ,‬ויעל אליהו בסערה השמים" (מלכים ב‪ ,‬ב‪ ,‬י)‪.‬‬
‫לכן מכאן יכולים לראות שיש משפט על מי שפועל בחוסר סבלנות‪,‬‬
‫במקום בקנאות‪.‬‬
‫אחרי כל ההסבר הזה‪ ,‬נכון לשים לב לכך שההדרכה של יהוה‬
‫לאליהו הייתה לאליהו בגלל שבני דורו עשו תשובה גדולה‬
‫כארבעים יום לפני אותה שיחה בין יהוה לאליהו‪ ,‬כאשר הם הרגו‬
‫את נביאי הבעל‪ .‬לכן הייתה סיבה טובה לכך שאליהו יחכה וייתן‬
‫לאותו תשובה להשתרש ולהצמיח פירות של צדקה‪ ,‬במקום לדרוש‬
‫מיהוה לשפוט את בני דורו בעוד משפטים קשים ורועשים‪ .‬בדור‬
‫של מדינת ישראל‪ ,‬אני עוד לא רואה שיש תשובה מהותית‪ ,‬כמו זו‬
‫שהייתה בדור של אליהו הנביא‪ .‬להבנתי‪ ,‬בדור הזה כן יש צורך‬
‫במעשי קנאות קשים ורועשים כדי לעורר את העם בתשובה וכך‬
‫אולי לעצור אותו מליפול לעוד חורבן ועוד גלות של אלפיים‬
‫שנה‪.‬‬

‫לנטוע בצדקה הוא יותר חשוב מקנאות‬

‫קנאות שקרית יכולה להיות גם כאשר איש בעצמו לא מקיים את‬
‫דברי יהוה‪ ,‬אבל בכל זאת מנסה להשתמש בתורת יהוה כתירוץ‬
‫לפגוע באחרים‪ .‬אותה קנאות שקרית היא באמת פעולה אנוכית של‬
‫רצח והשתלטות על אחרים‪ ,‬כי אם איש אף פעם לא ניסה לקיים את‬
‫התורה בעצמו‪ ,‬לא נכון שהוא יפגע באחרים בשם תורת יהוה‪.‬‬
‫נוסף על כך שיהוה שופט את מי שמשתמש בשמו לשקר‪ ,‬מי שפועל‬
‫בקנאות שקרית גם‪ ,‬כנראה‪ ,‬לא מבין את גודל המשא שבא כאשר‬
‫שופכים דם בשם יהוה‪ .‬לשפוך דם למען יהוה הוא בכל זאת סוג‬
‫של משא‪ ,‬כי ההורג אחרים לוקח על עצמו את משא הדם שלהם‪ .‬אם‬
‫הוא לא מספיק צדיק בעצמו‪ ,‬אז הכבדות של משא הדם הזה יכולה‬
‫לגרום לו לקרוס בעצמו‪.‬‬
‫יהוה מדבר נגד מי שפועל בקנאות שקרית ומזהיר שהוא זה‬
‫"הנותן רוזנים לאין‪ .‬שפטי ארץ כתהו עשה‪ .‬אף בל נטעו‪ ,‬אף בל‬
‫זרעו‪ ,‬אף בל שרש בארץ גזעם‪ .‬וגם נשף בהם ויבשו‪ ,‬וסערה כקש‬
‫תשאם" (ישעיהו מ‪ ,‬כג)‪.‬‬

‫‪145‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫מי שבוחר לשפוט את בני דורו‪ ,‬אפילו שהוא בעצמו לא עשה איתם‬
‫צדק לפני כן‪ ,‬ולא לימד אותם תורה לפני כן‪ ,‬בוחר לסכן את‬
‫נפשו בכך שמשא הדם שהוא שופך בקנאות יהיה משקל כבד מדי‬
‫לשאת בשבילו ויגרם לו לקרוס‪.‬‬
‫במקרה של פינחס‪ ,‬בגלל שהוא נהג בדרך של צדק בחייו האישים‪,‬‬
‫אז הקנאות שלו הייתה קנאות אמיתית‪ ,‬ולכן הוא וזרעו יכולים‬
‫לשאת במשא הדם שהוא שפך למען יהוה‪ ,‬ואפילו לקבל ברית שלום‬
‫וכהונת עולם מיהוה על כך שהוא פעל בקנאות אמיתית‪ ,‬מתי שהיה‬
‫צריך לעשות כן‪ .‬הוא קינא ליהוה‪ ,‬ולכן יהוה עוזר לפינחס‬
‫ובניו להצמיח כוחות של צדקה‪ ,‬כדי שיכלו לשאת במשא הדם‬
‫שפינחס שפך לאורך הדורות‪.‬‬
‫איש רשע שעושה מעשה של קנאות למען יהוה עלול לקרוס תחת משא‬
‫הדם שהוא שופך‪ ,‬ולכן עדיף שצדיק יפעל בקנאות‪ ,‬ושרשע ישתדל‬
‫לתקן את מעשיו האישיים‪ ,‬לפני שהוא מפנה את האצבע שלו אל‬
‫אחרים‪.‬‬
‫נוסף על כך‪ ,‬פעולות של קנאות אמורות להיות האחרונות בסדר‬
‫העדיפויות‪ ,‬כי קודם כול צריך לנסות להוכיח אחרים בהוכחות‬
‫מן הכתוב על כך שהם טועים‪ .‬אחר כך אולי אפילו לריב איתם על‬
‫כך וכך להפגין לעיני אחרים שלחזור ליהוה הוא כל כך חשוב לך‬
‫שאתה מוכן אפילו לריב איתם על זה‪ ,‬ולא רק לדבר איתם‬
‫בנעימות‪ .‬רק אם כל הדברים הללו לא עובדים‪ ,‬אז יש מקום‬
‫לפעול בקנאות‪.‬‬
‫מאותה סיבה‪ ,‬אם רואים ממלכת רשע שמצערת את מי שמנסה להוכיח‬
‫את בני דורו בתורת אמת‪ ,‬אז לא צריך להמשיך להוכיח אותם‬
‫ולחכות שהם יכלאו או יהרגו אותך‪ ,‬אלא יכולים לדלג לשלב של‬
‫מלחמת קנאות‪ ,‬כדי להכות אותם לפני שיכו בך‪.‬‬

‫לפחות לדבר בקנאות‬

‫תרבות החנופה בימינו נהייתה חזקה מאוד‪ .‬אני מקווה שהדיבור‬
‫על קנאה יראה שיש צורך לעמוד נגד הרשע‪ ,‬במקום להחניף לו או‬
‫לשתוק לו‪ ,‬ובמקום לתת לו להוביל את העם לאסון‪.‬‬
‫בימינו יש צורך לפעול בקנאות אלימה‪ ,‬כי הרשעים במדינת‬
‫ישראל כל כך התגברו‪ ,‬שלדבר איתם זה לא מספיק‪ .‬הם גם הרבה‬
‫פעמים מכניסים לכלא מי שמדבר דברי אמת בשם התורה בטענה‬
‫שהוא עובר על חוקי ההסתה של מדינת ישראל‪.‬‬
‫אבל אם אתה לא מצליח להתגבר ולעשות קנאות מעשית אז לפחות‬
‫נכון לומר על הרע שזה רע‪ ,‬ועל הרשע שהוא רשע‪ ,‬במקום להתחנף‬
‫אליו‪ .‬נכון לעשות את זה כאשר מדברים עם בני משפחה וחברים‬

‫‪146‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫ועדיף גם להתגבר ולעשות כך באופן יותר ציבורי‪ ,‬גם אם זה‬

‫גורם לחלק מהשומעים לגדף אותך‪.‬‬
‫"שמעו אלי ידעי צדק‪ ,‬עם תורתי בלבם‪ :‬אל תיראו חרפת אנוש‪,‬‬
‫ומגדפתם אל תחתו‪ ,‬כי כבגד יאכלם עש‪ ,‬וכצמר יאכלם סס‪,‬‬
‫וצדקתי לעולם תהיה‪ ,‬וישועתי לדור דורים" (ישעיהו נא‪ ,‬ז)‪.‬‬
‫צריך להתחיל לעמוד ולומר את האמת המלאה‪ ,‬במקום לשקר‬
‫ולהסתיר את האמונה שלנו‪ ,‬מרוב הפחד מהמערכות שלהם והרדיפות‬
‫שלהם‪.‬‬
‫צריך להיות קנאים ליהוה‪ .‬רק כך תהיה אהבה‪ ,‬כי רק האמת תביא‬
‫אהבה אמיתית והצלחה שעומדת לעם ישראל‪ ,‬שיכולה להחזיק מעמד‬
‫לאורך הדורות‪.‬‬

‫עדיף לדבר בקנאות נגד הרשעים‪ ,‬במקום לגדף את הצדיקים‬

‫לפעמים בעל התשובה סופג מכות קשות מפני החוטאים הסובבים‬
‫אותו‪ ,‬ששונאים אותו בגלל דברי האמת שהוא אומר‪ .‬אותו דבר‬
‫יכול לגרום לבעל התשובה להתחיל לזעום נגד יהוה ועבדיו‪,‬‬
‫במחשבה שיהוה או עבדיו הם אלו שאשמים על כך שהוא סובל‬
‫מהרשעים‪ .‬הוא עלול לחשוב‪" ,‬למה יהוה לא מציל אותי מידם?‬
‫למה עבדי יהוה מפקירים אותי למכות של הרשעים?"‬
‫כך יוצא שהכניעה לרשעים‪ ,‬שעם הזמן גם הופכת לחנופה אליהם‪,‬‬
‫גם גורמת לשנאה כלפי יהוה‪ ,‬הצדיק‪ ,‬וצדיקים אחרים‪.‬‬
‫ראיתי את הדבר הזה מתרחש כמה פעמים אצל חלק מהיהודים‬
‫שגורשו מגוף קטיף בעזה ואחר כך החליטו להפסיק להיות דתיים‪.‬‬
‫אם אתה רואה שאתה מתחיל להרגיש זעם כלפי יהוה‪ ,‬במקום כלפי‬
‫המורדים נגד יהוה שמצערים אותך‪ ,‬אז צריך להפנות את הזעם‬
‫למקום הנכון‪ .‬יהוה הוא לא החוטא והוא לא הבוגד‪ .‬הרשעים‬
‫שמשפילים אותך או מחטיאים אותך הם הבוגדים‪ .‬עדיף לזעום‬
‫עליהם‪ ,‬ולא על יהוה‪ .‬עדיף לצרוח עליהם‪ ,‬במקום לצעוק על‬
‫יהוה‪.‬‬
‫זה מאוד חשוב לעשות כך‪ ,‬בפרט כאשר אתה רואה שאין לך יכולת‬
‫לעצור את הזעם‪ ,‬כי הוא בוער בך מרוב הצרות‪ .‬עדיף להוציא את‬
‫הזעם עליהם‪ ,‬מאשר לתת לו להצטבר ולהתפרץ בצורה בלתי נשלטת‬
‫נגד יהוה‪.‬‬
‫ואם תגיד בלבך‪" ,‬אז אני לא אגדף את יהוה‪ ,‬אבל אני גם לא‬
‫אמשיך לנסות לקיים את התורה שלו‪ ,‬כדי לא ליפול ליותר צרות"‬
‫– האמת היא שגם הבחירה הזו היא סוג של גידוף‪ ,‬והוא גידוף‬
‫אפילו יותר קשה מאשר מי שמדבר נגד יהוה בשפתיו‪.‬‬

‫‪147‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫"והנפש אשר תעשה ביד רמה {לחטוא נגד התורה}‪ ,‬מן האזרח ומן‬
‫הגר – את יהוה הוא מגדף‪ ,‬ונכרתה הנפש ההוא מקרב עמה"‬
‫(במדבר טו‪ ,‬ל)‪.‬‬
‫לכן להיות חילוני הוא הגידוף הכי גדול‪ ,‬ועדיף להיות דתי‪,‬‬
‫שלפעמים אולי נופל לצרות ומתבלבל במחשבה שיהוה הוא אשם‪,‬‬
‫מאשר חילוני שבכלל לא מנסה לעבוד למען יהוה‪.‬‬

‫לחרוש את השדה של יהוה‪ ,‬ולא לחרוש את יהוה‬

‫על הצורך להפנות את הזעם על הרשעים‪ ,‬במקום על יהוה‪ ,‬יהוה‬
‫אומר בנבואת ישעיהו‪" :‬הוי רב את יצרו‪ .‬חרש את חרשי! אדמה‬
‫{אתנהג בדומה לך – אני גם אריב אתך‪ }.‬היאמר חמר ליצרו מה‬
‫תעשה‪ ,‬ופעלך אין ידים לו!" (ישעיהו מה‪ ,‬ט)‪.‬‬
‫הוי לזה שבוחר לריב עם יהוה‪ ,‬היוצר שלו‪ ,‬במקום לחרוש את‬
‫הרשעים‪ ,‬שמצערים אותו‪ .‬כמו שחורשים שדה‪ ,‬כדי להוציא ממנו‬
‫תוצרת חקלאי‪ ,‬לפעמים נדרש לעשות כן נגד הרשעים‪ ,‬כאשר‬
‫מדברים או פועלים נגדם בצורה של משפט‪ ,‬כדי שאחר כך הם יהיו‬
‫מסוגלים לשמוע לדברי צדקה‪.‬‬
‫לכן לדבר בצדקה הוא כמו לזרוע בשדה‪ ,‬אבל אם לא חרשו את‬
‫השדה לפני כן‪ ,‬אז יותר קשה לזרע להיכנס לאדמה ולהצמיח‬
‫פירות של צדקה‪ .‬זה למה יש צורך גם לחרוש את השדה‪ ,‬כאשר‬
‫רואים שהוא מסרב לקבל את זריעת הצדקה‪.‬‬
‫מלחמות הקנאות למען יהוה נועדו כדי לחרוש את מה שיהוה רוצה‬
‫שנחרוש‪ ,‬במקום לנסות לחרוש את עבדי יהוה‪ .‬יהוה הוא בעל‬
‫השדה‪ ,‬והוא לא צריך שנחרוש אותו‪ ,‬אלא שנחרוש את הרשעים‬
‫למענו‪.‬‬
‫לכן על מי שבוחר בדרך ההפוכה‪ ,‬של לריב עם יהוה‪ ,‬במקום עם‬
‫הרשעים המציקים לו‪ ,‬יהוה אומר "אדמה"‪ ,‬שזה אומר "אני אהיה‬
‫דומה" לך — אדמה לך‪ .‬כמו שאתה בחרת לריב איתי‪ ,‬אני‪ ,‬יהוה‪,‬‬
‫אבחר לריב איתך‪.‬‬
‫יהוה ממשיך לומר‪ :‬האם אתה‪ ,‬היצור שלי‪ ,‬יכול לומר לי "מה‬
‫תעשה כדי להציל אותי?!" האם אתה‪ ,‬היצור שלי‪ ,‬יכול לומר לי‬
‫"לפעולות שלך אין ידיים!" {שזה כמו לומר‪" ,‬הפעולות שלך לא‬
‫מועילות‪ ,‬כי תראה‪ ,‬הרשעים מצליחים להשפיל אותי‪ ,‬אפילו‬
‫שניסית לעשות את רצונך"‪ }.‬לדבר כך נגד יהוה זה טעות‪.‬‬
‫יש עוד כמה שכבות של פירושים לאותו ציטוט‪ ,‬כי מי שהוא עולה‬
‫ברמה של צדק יכול להפוך את עצמו לחרש לגידופים שהרשעים‬
‫מגדפים אותו‪ ,‬כאשר הוא לא שומע להם‪ ,‬ולא נעלב מהם‪ .‬כך‪,‬‬
‫במקום להקשיב לדבריהם הרעים ולזעום נגדם‪ ,‬אותו צדיק נשגב‬

‫‪148‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫יכול להיות חרש כלפיהם ולפעול בצורה של סבלנות למענם‪ ,‬כדי‬

‫להוכיח אותם במילים‪ ,‬במקום לעשות משפט נגדם‪.‬‬
‫אותו סוג של חירשות הוא רמת צדק מאוד נשגבת שיכולים‬
‫להיבנות אליה‪ ,‬ואבל עדיף לא לנסות לקפוץ אליה‪ .‬לכן בהתחלה‬
‫עדיף להוציא את הזעם נגד הרשעים‪ ,‬במקום לתת לו להצטבר‬
‫בתוכך‪ ,‬כי ההצטברות עלולה לפרוץ החוצה בצורה בלתי נשלטת‬
‫נגד יהוה‪ ,‬במקום נגד הרשעים‪ .‬נוסף על כך מי שנותן לזעם‬
‫להצטבר בתוכו עלול גם לפרוץ נגד הרשעים בצורה מוגזמת‪ ,‬שבה‬
‫הוא מקלל אותם או פועל נגדם בצורה קשה מדי‪ ,‬אפילו כאשר לא‬
‫לא היה אמור להיות נגדם משפט כל כך קשה‪.‬‬
‫לכן צריך להגיב לרשעים במקום לשתוק‪ ,‬כי השתיקה הופכת את‬
‫בעל התשובה להר געש של זעם שעלול לפרוץ בצורה בלתי נשלטת‬
‫נגד יהוה או בצורה מוגזמת נגד הרשעים‪.‬‬

‫החילונים שונאים מתנחלים כי הם לא פועלים כך‬

‫מאוד חשוב לזכור שגם מי שעוזב את התורה עושה כן בגלל שהוא‬
‫מפנה את זעמו כלפי יהוה‪ ,‬במקום כלפי הרשעים שציערו אותו‪.‬‬
‫עזיבת התורה היא גם מעשה של זעם‪.‬‬
‫מי שבוחן את העבר של עם ישראל אולי גם יכול להבחין שאותו‬
‫דבר קרה לכל עם ישראל‪ ,‬כאשר הם עזבו את תורת יהוה ובחרו‬
‫בדרכי הגויים‪.‬‬
‫זה גם מה שקורה בתוך מדינת ישראל‪ ,‬כאשר היהודים החילונים‬
‫שונאים את המתנחלים בגלל שהם מפחדים שהמתנחלים יגרמו‬
‫לערבים להיות מחבלים‪ ,‬או כי הם מפחדים שהמתנחלים יגרמו‬
‫לגויים אחרים להטיל מצור על מדינת ישראל‪.‬‬
‫כך‪ ,‬בגלל חוסר הנכונות שלהם להוציא את הזעם שלהם לכיוון‬
‫הנכון – על הערבים שרוצחים אותם בפיגועים והמערב שתומך‬
‫בפלסטינים – הם בוחרים להוציא את הזעם שלהם על אחיהם‪,‬‬
‫המתנחלים‪ ,‬וגם להתחנף לערבים בדיבור על שלום כאשר אין‬
‫יכולת לעשות שלום איתם‪ ,‬כל עוד שהם רוצים שארץ ישראל תהיה‬
‫ארץ מוסלמית‪ ,‬במקום ישראלית‪.‬‬
‫החנופה הזו לאויבי ישראל היא גם הסיבה שהחילונים הם‬
‫הקיצונים האמיתיים של מדינת ישראל‪ ,‬שעלולים להביא על‬
‫המדינה קץ וחורבן במעשיהם הרעים‪.‬‬

‫‪149‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫הכי נכון הוא לשלב קנאות חיצונית עם קנאות פנימית‬

‫מי שרק שולח אצבע על אחרים בטענה שהם רשעים והוא לא‪ ,‬עלול‬
‫ליפול לקנאות שקרית‪ .‬לכן הקנאי ליהוה הוא זה שלא רק פועל‬
‫בקנאות נגד רשעים מבחוץ‪ ,‬אלא גם בוחן את עצמו בקנאות‪ ,‬כדי‬
‫לראות אם אין אצלו איזו טעות גם כן‪ .‬אותה קנאות היא גם‬
‫לפעמים הכי לא נעימה לקיום‪ ,‬כי היא דורשת להפנות את האצבע‬
‫המאשימה כלפי עצמך‪ ,‬במקום רק על אחרים‪ ,‬ולקבל משפט על‬
‫עצמך‪ ,‬במקום רק לשפוך את זעמך על אחרים‪.‬‬
‫הנה מה שיהוה אומר על אלו שצמים ומקווים לישועת יהוה‪ ,‬אבל‬
‫ממשיכים רק לפנות אצבע מאשימה כלפי אחרים‪" :‬למה צמנו ולא‬
‫ראית‪ ,‬ענינו נפשנו ולא תדע? {יהוה עונה להם‪..}.‬הן ביום‬
‫צמכם תמצאו חפץ‪ ,‬וכל עצביכם תנגשו ‪.‬הן לריב ומצה תצומו‪,‬‬
‫ולהכות באגרף רשע — לא תצומו כיום‪ ,‬להשמיע במרום קולכם‪.‬‬
‫הכזה יהיה צום אבחרהו – יום ענות אדם נפשו‪ ,‬הלכף כאגמן‬
‫ראשו‪ ,‬ושק ואפר יציע – הלזה תקרא צום‪ ,‬ויום רצון ליהוה!‬
‫{לא‪ }.‬הלוא זה צום אבחרהו — פתח חרצבות רשע‪ ,‬התר אגדות‬
‫מוטה‪ ,‬ושלח רצוצים חפשים‪ ,‬וכל מוטה תנתקו‪ .‬הלוא פרס לרעב‬
‫לחמך‪ ,‬ועניים מרודים תביא בית‪ ,‬כי תראה ערם‪ ,‬וכסיתו‬
‫‪,‬ומבשרך לא תתעלם‪ .‬אז יבקע כשחר אורך‪ ,‬וארכתך מהרה תצמח‪,‬‬
‫והלך לפניך צדקך‪ ,‬כבוד יהוה יאספך‪ .‬אז תקרא ויהוה יענה‪,‬‬
‫תשוע‪ ,‬ויאמר הנני‪ ,‬אם תסיר מתוכך מוטה‪ ,‬שלח אצבע‪ ,‬ודבר‬
‫און" (ישעיהו נח‪ ,‬ג)‪.‬‬
‫הפסוק כאן מדבר על שני סוגים של לשלוח אצבע על אחר‪:‬‬
‫איש שהוא רק קנאי בלחפש את הרע אצל האחר‪ ,‬במקום גם‬ ‫א‪.‬‬
‫אצל עצמו‪ ,‬ולכן הוא רק חושב על "להכות באגרף רשע"‪ ,‬במקום‬
‫גם לחשוב על הדברים שהוא צריך לתקן אצל עצמו‪.‬‬
‫הסוג השני של שליחת אצבע הוא כאשר איש מפנה אצבע‬ ‫ב‪.‬‬
‫לאחרים‪ ,‬באמירה שהם יעשו את העבודה בשבילו‪ ,‬במקום שיעשה את‬
‫זה בעצמו‪ .‬זה למה נבואת ישעיהו היא גם דרישה לשחרר את אלו‬
‫שסובלים מהעבדות המודרנית של ימינו‪ ,‬שהיא הרבה פעמים נעשית‬
‫במסגרת של עובדים שכירים‪ ,‬שרק מקבלים מספיק כסף כדי לכסות‬
‫על הצרכים היסודיים שלהם‪ .‬על כך הנבואה אומרת‪ ,‬אין לפנות‬
‫את אצבע אל השכיר ולומר לו שהוא צריך לעבוד יותר מהר‪ ,‬או‬
‫לעשות יותר‪ .‬במקום לבקש ממנו לשרת אותך יותר‪ ,‬עדיף לקום‬
‫ולעשות בעצמך‪ .‬עדיף גם למצוא דרך לעזור לו‪ ,‬שהוא לא יצטרך‬
‫לעבוד כל כך קשה למחייתו‪.‬‬
‫"הלוא זה צום אבחרהו — פתח חרצבות רשע‪ ,‬התר אגדות מוטה‪,‬‬
‫ושלח רצוצים חפשים‪ ,‬וכל מוטה תנתקו‪ .‬הלוא פרס לרעב לחמך‪,‬‬
‫ועניים מרודים תביא בית‪ ,‬כי תראה ערם‪ ,‬וכסיתו ‪,‬ומבשרך לא‬
‫תתעלם‪ .‬אז יבקע כשחר אורך‪ ,‬וארכתך מהרה תצמח‪ ,‬והלך לפניך‬
‫צדקך‪ ,‬כבוד יהוה יאספך‪".‬‬

‫‪150‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫למה להילחם נגד החוטאים בחטא אישי?‬

‫למה יש חובה גם לשפוט אלו שחוטאים בצורה אישית‪ ,‬בבית שלהם‪,‬‬
‫כמו אלו שבוחרים לשכב בדרך של תועבה?‬
‫יש צורך לזה כי החטא שלהם הוא כמו זיהום אוויר‪ .‬מי שמנהל‬
‫מפעל שמזהם את האוויר לא בא לאנשים ופוגע בהם ישירות‪ ,‬אלא‬
‫הוא מחלי אותם בצורה עקיפה‪ ,‬כאשר הם נושמים את העשן שיצא‬
‫מהמפעל שלו‪ .‬מי שחוטא עושה פעולה דומה כי הוא מזהם את‬
‫הסביבה הרוחנית‪/‬רגשית שלנו‪.‬‬
‫אותו דבר הוא גם נכון לגבי אנשים שקשורים איתנו בשקר דם‪,‬‬
‫כמו קרובי משפחה – אם יש קשר דם איתם‪ ,‬אז גם אם הם בצד‬
‫השני של כדור הארץ‪ ,‬החטאים שלהם לא רק מביאים על עצמם רעה‪,‬‬
‫אלא הם גם משפיעים לרעה עלינו כי הם מטמאים את הרוח הכללי‬
‫שיש על העם כולו‪ .‬כמו שקשר הרוחני‪/‬רגשי הוא זה שלפעמים‬
‫נותן לקרובי משפחה לדעת מתי דבר רע קרה לאחד מאחיהם‪ ,‬אותו‬
‫דבר הוא נכון לגבי בן ממשפחת ישראל שבוחר לחטוא – הוא לא‬
‫רק מטמא את עצמו‪ ,‬אלא הוא גם מושך על שאר העם מחשבות‬
‫ורגשות של טומאה‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬כמו שיש צורך לסגור מפעל שמזהם את האוויר ולשפוט את‬
‫מי שניהל אותו‪ ,‬גם יש צורך לשפוט את אלו שבוחרים לעבור על‬
‫חוקי התורה באופן אישי‪.‬‬
‫הסיבה שיש כל כך הרבה זעם נגד המשתתפים במצעדי התועבה הוא‬
‫זה שהם אפילו לא מסתפקים בלחטוא בבתים שלהם‪ ,‬אלא הם מנסים‬
‫לכבוש את המרחב הציבורי ולהרגיל את כולנו לתועבות שלהם‪.‬‬
‫לכן יש צורך במלחמה מיוחדת נגדם‪.‬‬

‫קריאה לשבט לוי‬

‫"וירא משה את העם‪ ,‬כי פרע הוא‪ ,‬כי פרעה אהרן לשמצה בקמיהם‪.‬‬
‫ויעמד משה בשער המחנה ויאמר‪' ,‬מי ליהוה אלי!' ויאספו אליו‬
‫כל בני לוי‪ .‬ויאמר להם‪ ,‬כה אמר יהוה‪,‬אלהי ישראל‪' ,‬שימו איש‬
‫חרבו על ירכו; עברו ושובו משער לשער במחנה‪ ,‬והרגו איש את‬
‫אחיו‪ ,‬ואיש את רעהו‪ ,‬ואיש את קרבו'‪ .‬ויעשו בני לוי כדבר‬
‫משה‪ ,‬ויפל מן העם‪ ,‬ביום ההוא‪ ,‬כשלשת אלפי איש" (שמות לב‪,‬‬
‫כה)‪.‬‬
‫שבט לוי הוא השבט שלי‪ ,‬וישראל הוא העם שלי‪ .‬עכשיו‪ ,‬ולכל‬
‫הנראה גם בדורות הבאים‪ ,‬אחד מהמצוות הכי חשובות שיש עלינו‬
‫הוא לעשות כמו שאבותינו עשו במדבר‪ ,‬כאשר הם פתחו במלחמה‬
‫נגד אחיהם החוטאים‪.‬‬

‫‪151‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫אנחנו‪ ,‬הלווים‪ ,‬צריכים להיות הראשונים במצווה הזאת כדי לתת‬

‫דוגמה אישית לשבטי ישראל האחרים‪ ,‬ועמים אחרים‪ .‬רק לדבר הוא‬
‫לא מספיק‪ ,‬אלא יש צורך במלחמה מעשית‪ ,‬במו ידינו‪ ,‬כאשר‬
‫מחזיקים בכלי מלחמה‪ ,‬ולכן נבואת ישעיהו אומר "חזקו ידים‬
‫רפות {בלהחזיק את כלי המלחמה} וברכים כשלות אמצו‪ .‬אמרו‬
‫לנמהרי לב‪' ,‬חזקו‪ ,‬אל תיראו‪ ,‬הנה אלהיכם‪ ,‬נקם יבוא‪ ,‬גמול‬
‫אלהים הוא יבוא‪ ,‬וישעכם' {כי גם עם האויב נראה יותר חזק‬
‫מאתנו‪ ,‬יהוה יעזרנו}" (ישעיהו לה‪ ,‬ג)‪.‬‬
‫"דרך כוכב מיעקב‪ ,‬וקם שבט מישראל‪ ,‬ומחץ פאתי מואב‪ ,‬וקרקר‬
‫כל בני שת‪ .‬והיה אדום ירשה‪ ,‬והיה ירשה‪ ,‬שעיר‪ ,‬איביו;‬
‫וישראל עשה חיל" (נבואת בלעם‪ ,‬במדבר כד‪ ,‬יז)‪ .‬שבט לוי הוא‬
‫השבט שצריך לקום ולהתחיל את המלחמה הזאת למען יהוה‪.‬‬

‫‪152‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫ֵל או ישר אל?‬

‫ְָׂרא‬
‫יש‬
‫אל‬ ‫ישראל הוא ישר‬
‫הדרך הנכונה לאיית את ישראל זה ישר אל‪ ,‬ולא יסר אל‪ ,‬כי‬
‫ישראל הוא "ישרון"‪ ,‬ההולך ישר בדרך האל‪ ,‬ולא סר אל‪ ,‬שסר‬
‫מדרך האל (דברים לב‪ ,‬טו)‪ .‬יהוה קרא ליעקב בשם ישראל כי‬
‫יעקב היה מתנהג ביושר‪ .‬לכן כאשר עם ישראל פועל ביושר‪ ,‬הוא‬
‫נקרא העם‪ ,‬ישראל‪ ,‬וכאשר הוא חוטא‪ ,‬הוא רק נקרא הגוי‪ ,‬יעקב‪.‬‬
‫גוי הוא כמו המילה גויה‪ ,‬שזו גופה‪ ,‬כי כאשר בני יעקב‬
‫רודפים אחרי החומרניות‪ ,‬הם נמשלים לגוף חומרי‪ .‬לעומת זאת‬
‫כאשר הם הולכים עם יהוה‪ ,‬הם מתאחדים להיות עם ישראל שפועל‬
‫מתוך אהבה‪ ,‬אחד לשני‪ ,‬וגם הולך ישר עם האל‪ ,‬כדי לקיים את‬
‫רצונו‪.‬‬
‫לכן הדרך הנכונה לאיית את ישראל היא ישר אל‪ ,‬ולא יסר אל‪.‬‬

‫חלוקת מילים לשתיים עוזרת להבין אותם‬

‫בכמעט כל מילה יש אפשרות לחלק אותה לשתיים וכך להבין אותה‬
‫יותר נכון‪ .‬כך יש להבין את השם ישראל – ישר אל — וגם מילים‬
‫אחרות‪.‬‬
‫זה‪ ,‬המילה עזר היא עז זר‪ ,‬כי מי שמקבל עזרה מקבל עוז‬ ‫על פי‬
‫זר‪ ,‬במקום להשתמש בעוז של עצמו‪ .‬בדרך כלל במילה של‬ ‫ממקור‬
‫אותיות‪ ,‬האות האמצעית מתחברת גם למילה לפני וגם‬ ‫שלושה‬
‫שנוצרה אחרי‪ .‬לכן עזר הוא עז זר‪.‬‬ ‫למילה‬

‫עוד לגבי המילה צדק‬

‫צדק הוא צד דק‪ ,‬לעומת עב ותועבה‪ ,‬כי הצדיקים אוהבים דברים‬
‫דקים‪ ,‬לעומת הרשעים שאוהבים דברים עבים‪ .‬לדוגמה‪ ,‬צדיק יודע‬
‫להסתפק במעט ולהיות שמח בחלקו‪ ,‬אבל רשע רוצה להוסיף יותר‬
‫עושר וחפצים לעצמו‪ ,‬ולכן הוא עלול לעשוק ולגנוב מאחרים כדי‬
‫לספק את תאוותיו הרבות‪.‬‬
‫כך צדק הוא ביטוי לצד הדק של המציאות‪ ,‬שהוא יותר רוחני‬
‫ויותר מתנהל בדרכי רחמים ושקט‪ .‬זה לעומת הדברים העבים‪ ,‬כמו‬
‫אוכל כבד ומוזיקה רועשת וסרטים אלימים‪ ,‬שיכולים לספק הנאה‬
‫לאדם באותו רגע שהוא מעיב בהם‪ ,‬בגלל שיכרון החושים‪ ,‬אבל עם‬

‫‪153‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫הזמן אותם דברים עבים מעייפים ומכאיבים למתענג‪ .‬כך גם קורה‬

‫עם אלו שלוקחים סמים‪.‬‬
‫הדברים העבים לא רק נהיים עול כבד לאדם‪ ,‬אלא הם גם גוררים‬
‫יותר עושק בעקבותיהם‪ .‬לדוגמה‪ ,‬ארוחה מפנקת מצריכה יותר‬
‫עושק‪ ,‬כי מישהו צריך לעבוד קשה ולסבול כדי לבשל את אותה‬
‫ארוחה מפנקת‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬ארוחה פשוטה גם דורשת פחות עבודה‪,‬‬
‫וכך גוררת בעקבותיה פחות עושק‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬הצדיק פחות עושק אחרים‪ ,‬כי הדברים הדקים הם בדרך כלל‬
‫לחינם או במחיר נמוך‪ ,‬כמו ליהנות מרוח נעימה ולהקשיב לקול‬
‫הציפורים וללמוד תורה‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬הדברים העבים‪ ,‬שדורשים‬
‫יותר עבודה וכסף‪ ,‬גם מעיבים על האדם‪ ,‬עד שהוא עלול לשקוע‬
‫לתועבות ומוות בגלל ריבוי העיסוק בחומרניות‪ .‬כך העבות‬
‫גורמת לאדם להיות גוי וגויה מתה‪ ,‬במקום עם ישראל‪ ,‬החי‬
‫ומתמיד‪.‬‬

‫המשפט רק משרת את הצדקה‬

‫"ויאמר צא‪ ,‬ועמדת בהר לפני יהוה‪ .‬והנה יהוה עבר‪ ,‬ורוח‬
‫גדולה וחזק‪ ,‬מפרק הרים ומשבר סלעים לפני יהוה — לא ברוח‬
‫יהוה‪ .‬ואחר הרוח‪ ,‬רעש — לא ברעש יהוה‪ .‬ואחר הרעש‪ ,‬אש — לא‬
‫באש יהוה‪ .‬ואחר האש‪ ,‬קול דממה דקה‪ ,‬ויהי‪ ,‬כשמע אליהו‪ ,‬וילט‬
‫פניו באדרתו" (מלכים א‪ ,‬יט‪ ,‬יא)‪.‬‬
‫לפני אותו דיבור של יהוה‪ ,‬אליהו הנביא רמז שהוא רוצה שיהוה‬
‫ישפוט את בני דורו במשפטים רועשים וקשים‪ ,‬אבל יהוה הראה לו‬
‫שהוא לא נמצא ברעש ובאש‪ ,‬אלא בקול דממה דקה‪ ,‬שזה הצדקה‪,‬‬
‫והצדקה היא דווקא נעשית במעשים יותר שקטים ומדודים של ללמד‬
‫תורה או להתקדש מן הדברים העבים בעצמך‪ ,‬במקום רק לשים את‬
‫מבטך בלצוד רשעים‪.‬‬
‫לכן יהוה אמר לאליהו שבמקום שהוא ידרוש משפט גדול ומידי על‬
‫בני דורו‪ ,‬הוא היה צריך לפעול יותר בסבלנות‪ ,‬כאשר הוא מלמד‬
‫אותם תורה‪ .‬יהוה דיבר כך עם לאליהו כי כארבעים יום לפני‬
‫כן‪ ,‬אליהו הצליח לעורר הרבה מבני דורו לעשות תשובה ולהרוג‬
‫את נביאי הבעל‪ .‬לכן האמונה לעת של אליהו הייתה לפעול‬
‫בסבלנות עם בני דורו‪ ,‬כדי לתת לאותה תשובה להשתרש‪ ,‬במקום‬
‫להמשיך להכות בהם‪.‬‬
‫מכל זה יש לזכור שהמשפט אמור לשרת את הצדקה‪ ,‬כדי להסיר מן‬
‫העם את עוונותיו הרועשים והעבים‪ ,‬בשביל שאחר כך נוכל לחוש‬
‫את קול הדממה הדקה של הצדקה‪ .‬המשפט הוא כדי לגדוע את השפעת‬
‫הרשעים‪ ,‬כדי שלא יכלו להמשיך להחטיא את הצדיקים או להסית‬
‫את הרבים נגד יהוה‪ .‬לכן‪ ,‬נכון לזכור שהמשפט כשלעצמו הוא‬
‫דבר רע‪ ,‬אלא אם הוא נעשה כדי לאפשר לצדיקים להצמיח צדקה‪.‬‬

‫‪154‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫על מי שבוחר רק לצוד רשעים‪ ,‬במקום גם להצדיק את עצמו‪ ,‬נאמר‬

‫שיהוה לא מביט אליו לעזרו‪ ,‬גם כאשר הוא צם‪ ,‬כי כל עוד שהוא‬
‫לא הצדיק את עצמו‪ ,‬אז למה שיהוה ייתן לו את היכולת להתגבר‬
‫על רשעים‪ .‬אם הוא דומה לרשעים אחרים‪ ,‬מדוע שיהוה יעזור לו‬
‫נגדם?‬
‫על כך נבואת ישעיהו אומרת‪{" :‬העם מתלונן} למה צמנו ולא‬
‫ראית‪ ,‬ענינו נפשנו ולא תדע? {יהוה עונה} הן ביום צמכם‬
‫תמצאו חפץ‪ ,‬וכל עצביכם תנגשו‪ .‬הן לריב ומצה תצומו‪ ,‬ולהכות‬
‫באגרף רשע; לא תצומו כיום‪ ,‬להשמיע במרום קולכם‪ .‬הכזה יהיה‬
‫צום אבחרהו – יום ענות אדם נפשו‪ ,‬הלכף כאגמן ראשו‪ ,‬ושק‬
‫ואפר יציע – הלזה תקרא צום‪ ,‬ויום רצון ליהוה?! הלוא זה צום‬
‫אבחרהו‪ :‬פתח חרצבות רשע‪ ,‬התר אגדות מוטה‪ ,‬ושלח רצוצים‬
‫חפשים‪ ,‬וכל מוטה תנתקו‪ .‬הלוא פרס לרעב לחמך‪ ,‬ועניים מרודים‬
‫תביא בית‪ .‬כי תראה ערם וכסיתו‪ ,‬ומבשרך לא תתעלם‪ .‬אז יבקע‬
‫כשחר אורך‪ ,‬וארכתך מהרה תצמח‪ ,‬והלך לפניך צדקך‪ ,‬כבוד יהוה‬
‫יאספך" (ישעיהו נח‪ ,‬ג)‪.‬‬
‫קודם צריך לנער את ידינו מפרי העושק של המערב ובעצמנו‬
‫להפסיק לעשוק אחרים‪ ,‬כדי להפסיק להיות רשעים בעצמנו‪ .‬אז‬
‫יהוה הוא בעזרנו‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬כאשר הרשעים אינם נותנים לנו לנער את ידינו‬
‫ממערכות העושק שלהם‪ ,‬אז הבחירה היחידה שנאשרת לנו היא‬
‫להצדיק את עצמנו במה שאנו יכולים‪ ,‬תוך כדי שאנחנו יושבים‬
‫בשבי‪ ,‬בתוך המערכות שלהם‪ .‬צריך לעשות כך עד שמוצאים את‬
‫הדרך לעזוב אותם וללכת למקום אחר‪ ,‬ואחר כך גם לשבור אותן‬
‫ממערכות הרשע שלהם‪ ,‬כדי להשתחרר מידם לתמיד‪ .‬להבנתי‪ ,‬זו‬
‫האמונה לעת שלנו‪ ,‬של מדינת ישראל המערבית עם כל מערכות‬
‫השקר שלה‪.‬‬
‫"והיה אמונת עתיך חסן ישועת‪ ,‬חכמת ודעת‪ ,‬יראת יהוה‪ ,‬היא‬
‫אוצרו" (ישעיהו לג‪,‬ו)‪.‬‬

‫עוד מילה לחלוקה – אלהים הוא אל על ים של אחרים‬

‫כמו שצדק זה צד דק‪ ,‬גם המילה אלהים היא חיבור של שתי מילים‬
‫– אל הים‪ .‬מי שמושל באחר נהיה אל על האחר‪ ,‬והמילה ים היא‬
‫ביטוי לריבוי‪ ,‬כמו הרבה תלמידים לעומת תלמיד אחד‪ .‬לכן‪,‬‬
‫אלהים הוא מי שמושל בשני אנשים לפחות‪ ,‬שזה ים של אנשים‪,‬‬
‫במקום רק להיות אדון על אחד‪ ,‬שזה על עצמו‪.‬‬
‫יכול להיות בן אדם‪ ,‬הפועל בתפקיד של הנהגה‪ ,‬או יכול‬ ‫אלהים‬
‫יהוה‪ .‬לדוגמה‪ ,‬ראש ממשלת ישראל הוא אלהים על אזרחי‬ ‫להיות‬
‫כי הוא מושל בהם‪ .‬אם אותו ראש ממשלה פועל על פי‬ ‫ישראל‬
‫יהוה‪ ,‬אז הוא עושה את השליחות של יהוה‪ ,‬ולכן יכול‬ ‫תודעת‬

‫‪155‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫לקבל את התואר יהוה צבאות‪ ,‬כי הוא פועל כחלק מצבא יהוה‪,‬‬
‫כדי לקיים את רצונו בבריאה‪.‬‬
‫אבל אם אחרי שהוא עשה דבר טוב למען תודעת יהוה‪ ,‬הוא בוחר‬
‫לעשות דבר רע נגד תורת יהוה‪ ,‬אז באותו רגע הוא הופך את‬
‫עצמו לאלוהים אחרים‪ .‬אז אין להקשיב לו‪ ,‬כי אסור לעבוד‬
‫אלהים אחרים‪ ,‬שפועלים מתוך תודעה אחרת מתודעת יהוה‪.‬‬
‫נכון לזכור שיהוה הוא אלהי האלהים כי הוא מושל בכולם‪ ,‬כולל‬
‫בראש הממשלה‪ ,‬אבל ראש הממשלה הוא בכל זאת נחשב לאלהים כי‬
‫בתורה כל מי שמושל באחרים מקבל את הכינוי אלהים‪.‬‬
‫הוכחה שאלוהים יכול להיות בן אדם הפועל כשופט היא בספר‬
‫שמות‪" .‬כי יתן איש אל רעהו כסף או כלים לשמר‪ ,‬וגנב מבית‬
‫האיש‪ ,‬אם ימצא הגנב ישלם שנים‪ .‬אם לא ימצא הגנב‪ ,‬ונקרב בעל‬
‫הבית אל האלהים‪ ,‬אם לא שלח ידו במלאכת רעהו‪ .‬על כל דבר‬
‫פשע‪ ,‬על שור‪ ,‬על חמור‪ ,‬על שה‪ ,‬על שלמה‪ ,‬על כל אבדה‪ ,‬אשר‬
‫יאמר כי הוא זה‪ ,‬עד האלהים יבא דבר שניהם‪ .‬אשר ירשיען‬
‫אלהים ישלם שנים לרעהו" (שמות כב‪ ,‬ו)‪.‬‬
‫האלהים במקרה הזה הוא בן אדם אחד או קבוצה של בני אדם‪,‬‬
‫שפועלים כשופטים באותו דור‪ .‬בעל החפץ‪ ,‬ומי שהיה אמור לשמור‬
‫על אותו חפץ‪ ,‬הולכים אל אותו שופט‪ ,‬כדי שיחליט אם השומר‬
‫גנב מבעל החפץ או אם אותו חפץ נשדד ממנו‪ .‬כאשר שניהם‪,‬‬
‫השומר ובעל החפץ‪ ,‬באים לשופט עם רצון לקבל את ריבונותו‪ ,‬אז‬
‫השופט נהיה המושל על שניהם — השופט נהיה האלהים שלהם לדבר‬
‫הזה‪.‬‬
‫אם הוא מחליט על פי תורת יהוה‪ ,‬אז הוא עושה את השליחות של‬
‫יהוה לאותו דבר‪ ,‬וקבלת משפטו היא קבלת מלכות יהוה כאלהים‪.‬‬
‫אבל אם הוא לא שופט על פי תורת יהוה‪ ,‬הוא אלהים אחרים ומי‬
‫שבוחר ללכת אחריו בוחר לעבוד אלהים אחרים על פני יהוה‪.‬‬
‫יחד עם בתי הדין של הרבנים לא‬ ‫בתי המשפט במדינת ישראל‪,‬‬
‫אלא על פי חוקי המערב העמלקי או‬ ‫פועלים על פי תורת יהוה‪,‬‬
‫ולכן הם נופלים בהגדרה של אלהים‬ ‫התלמוד של עקיבא העמלקי‪,‬‬
‫אמת כי הם מאסו בתודעת יהוה‬ ‫אחרים‪ .‬מהם לא ייצא משפט‬
‫להקשיב להם‪ ,‬ועדיף לא לפנות אליהם‬ ‫ותורתו הכתובה‪ .‬לכן‪ ,‬אין‬
‫למשפט‪.‬‬

‫עון לעומת און‬

‫יש גם דרך להבין את משמעות המילים מתוך צורת האותיות‪.‬‬
‫לדוגמה‪ ,‬עון הוא כאשר עושים מעשה דתי‪ ,‬עם תקווה שזה יביא‬
‫ברכה‪ ,‬אבל במקום ברכה זה גורם לאיש לשקוע ארצה‪ .‬צורת האות‬
‫ע דומה לכוס‪ ,‬והיא מסמלת איך העושה עון מנסה לבנות לעצמו‬

‫‪156‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫כלי לקבלת ברכה‪ .‬האות ו"ו באה להפריד‪ ,‬והאות נו"ן באה לסמל‬
‫על כך שבמקום שהברכה תישאר בכלי‪ ,‬היא נוזלת ממנו ושוקעת‬
‫בארץ‪ ,‬כמו שהאות נו"ן חודרת תחת קו הכתיבה‪.‬‬
‫ע ו ן‬
‫לעומת זאת און הוא כאשר איש עושה מעשה לעצמו‪ ,‬כמו לאכול‬
‫יותר מדי‪ ,‬כי הוא רוצה להתענג על אוכל‪ .‬אותו מעשה לא נועד‬
‫כדי לבנות לעצמו כלי קיבול לקבלת ברכה‪ ,‬אלא רק לתענוגו‬
‫האישי‪ .‬הוא מבין שכאשר הוא יותר מדי‪ ,‬זה לא יהיה טוב‬
‫לרפואתו‪ ,‬אבל בוחר לעשות כן בכל זאת‪ .‬לכן באון‪ ,‬האות אל"ף‬
‫היא ביטוי לאני‪ ,‬כמו לומר אעשה מעשה או אלך לשם; האות ו"ו‬
‫מפרידה בזמן‪ ,‬והאות נו"ן מסמלת את זה שהעושה און שוקע‬
‫בארץ‪ ,‬בגלל הדבר הרע שהוא עושה‪ ,‬כמו שמי שאוכל יותר מדי‬
‫נהיה כבד ועייף מן האוכל המיותר שאכל‪.‬‬
‫השקיעה באדמה הייתה המשפט על אדם הראשון שאכל מפרי עץ הדעת‬
‫טוב ורע‪ ,‬ובגלל העון הזה‪ ,‬נאמר לו "בזעת אפיך תאכל לחם‪ ,‬עד‬
‫שובך אל האדמה‪ ,‬כי ממנה לקחת‪ ,‬כי עפר אתה‪ ,‬ואל עפר תשוב"‬
‫(בראשית ג‪ ,‬יט)‪.‬‬

‫האות ו"ו היא חשובה‬

‫האות ו"ו לא רק מפרידה בסדר ובזמן כאשר היא בתיחלת מילה‪,‬‬
‫אלא היא גם עושה כן כאשר היא באמצע מילה או בסופו‪ .‬לכן‪,‬‬
‫במקרה של און ועון‪ ,‬האות ו"ו אומרת שקודם עושים מעשה לא‬
‫נכון‪ ,‬ואחר כך אותו מעשה הופך למשא כבד‪ ,‬שמוביל את האדם‬
‫לשקוע באדמה‪.‬‬
‫גם כאשר האות ו"ו נמצאת בסוף מילה‪ ,‬היא מוסיפה‪ ,‬כי היא‬
‫משמשת כביטוי לריבו‪ ,‬כמו לומר אנחנו הלכנו‪ ,‬במקום הלכתי‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬אם מאייתים בדרך אמת‪ ,‬צריך לאיית את האות ו"ו באותה‬
‫דרך שמאייתים כאשר הוא נמצא בתחילת מילה גם כאשר הוא נמצא‬
‫באמצע או בסוף‪ .‬לדוגמה‪ ,‬צריך לאיית ו"ו באותו איות כאשר‬
‫אומרים "ובחר" וגם כאשר אומרים "בוחר" או "בחרו"‪ .‬לעשות כך‬
‫עוזר להבין את המילים בעברית בצורה הרבה יותר נכונה‪ ,‬אפילו‬
‫אם זה לא מרגיש נוח לעשות כן בהתחלה‪.‬‬
‫לאותה סיבה‪ ,‬צריך לאיית את שם יהוה בלי ניקוד‪ ,‬כמו לומר יה‬
‫ו ה‪.‬‬

‫‪157‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫יה ו ה כביטוי להתקדשות מהתלותיות בחומר‬

‫לאיית יה ו ה גם יכול לעזור לזכור שתודעת יהוה היא תודעה‬
‫של התגברות על התלותיות בחומר‪.‬‬
‫בשם יהוה‪ ,‬האות יו"ד מסמלת את חומר הגלם שממנו כל הבריאה‬
‫קיימת‪ .‬עפר הוא דוגמה לחומר גלם כזה‪ .‬לכן המשמעות של‬
‫"ראשית גוים עמלק‪ ,‬ואחריתו עדי אבד" היא שעמלק ייאבד עד‬
‫האות יו"ד – "עד י אבד" – כי כל מה שיישאר ממנו הוא רק‬
‫חומר גלם‪ ,‬כמו עפר‪ ,‬שלא נושא בקרבו זכר (נבואת בלעם‪ ,‬במדבר‬
‫כד‪ ,‬כ)‪.‬‬
‫זה לגבי האות יו"ד‪ ,‬בשם יהוה‪ .‬האות ה"א‪ ,‬ביהוה‪ ,‬היא ביטוי‬
‫לרוח של חיים ותנועה‪ ,‬כמו שהנשמה יוצאת מן הפה‪ ,‬כאשר‬
‫אומרים את הצליל של "ה"‪.‬‬
‫לכן השם יה הוא ביטוי לכך שהבריאה התחילה כאשר חומר הגלם‬
‫קיבל חיים – העפר הצמיח עצים‪ ,‬ואז חיות‪ ,‬ואז האדם‪ .‬כך‪,‬‬
‫האות יו"ד הולידה את האות ה"א‪ ,‬כאשר העפר הוליד בעלי חיים‬
‫נושמים ("ה")‪.‬‬
‫אבל במציאות של יה‪ ,‬הבעל חי עוד תלוי בעפר‪ ,‬כי הוא עוד‬
‫צריך לאכול את האוכל שצומח ממנו‪ ,‬וללבוש בגדים ממנו‪ ,‬וכך‬
‫הלאה‪ .‬ככל שפועלים על פי תודעת יהוה‪ ,‬כך מתגברים על‬
‫התלותיות הזו בעפר‪ ,‬וכך עוברים ממציאות של יה למציאות של‬
‫יה ו ה‪ .‬להבנתי‪ ,‬עושים את זה כאשר עוזרים לבעלי חיים אחרים‬
‫לצמוח ולהתקדש‪ ,‬ואז אותו חיים והתקדשות אצל אחרים גם עוזר‬
‫לעבדי יהוה להתקדש יותר מהתלותיות בחומר הגלם‪ .‬לכן הדרך‬
‫הנכונה היא לא רק ה‪ ,‬אלא יה ו ה – הוא לא רק להתקדש מחומר‬
‫הגלם‪ ,‬אלא גם לעזור לאחרים להצמיח ולשמור על חייהם – יה –‬
‫כדי שאנחנו נוכל לעלות לדרגת יה ו ה‪ .‬זו דרך אחת ליהוה‪.‬‬
‫דרך שנייה היא להחליף ממקורות כוח עבים למקורות דקים וכך‬
‫להיות פחות תלויים באות יו"ד‪ ,‬בחומר גלם‪ ,‬למחייתנו‪ .‬נכון‬
‫לזכור שכוח שהוא באמת דק‪ ,‬על פי תודעת יהוה‪ ,‬הוא זה שבא‬
‫מתוך פחות עושק וניצול מאשר מקורות כוח אחרים‪ .‬זה הדק‬
‫האמיתי‪.‬‬
‫משה השיג חלק מאותה דרגה לארבעים יום‪ ,‬כאשר הוא עלה להר‬
‫סיני‪ ,‬כי שם הוא לא שתה ולא אכל‪" .‬ויאמר יהוה אל משה‪' ,‬כתב‬
‫לך את הדברים האלה‪ ,‬כי על פי הדברים האלה כרתי אתך ברית‪,‬‬
‫ואת ישראל‪ '.‬ויהי שם עם יהוה ארבעים יום וארבעים לילה‪ ,‬לחם‬
‫לא אכל‪ ,‬ומים לא שתה‪ .‬ויכתב על הלחת את דברי הברית‪ ,‬עשרת‬
‫הדברים" (שמות לד‪ ,‬כז)‪.‬‬
‫נבואת ישעיהו אומרת שגם ישעיהו השיג את אותה דרגה‪ ,‬וגם‬
‫מרמזת על כך שהוא בכלל לא מת‪ ,‬אלא חי‪ ,‬עד ימינו‪" .‬לבי‬
‫למואב יזעק בריחה‪ ,‬עד צער‪ ,‬עגלת שלשיה" (ישעיהו טו‪ ,‬ה)‪.‬‬

‫‪158‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫על הניקוד‬
‫מכל הדוגמאות הללו של חלוקת המילה עזר‪ ,‬צדק ואלהים וגם של‬
‫השם יהוה‪ ,‬ברצוני להוכיח שהניקוד עלול להחסיר הרבה תובנות‬
‫לגבי המילים בעברית‪ .‬לכן הניקוד יכול להפוך את השם ישראל‪,‬‬
‫ישר אל‪ ,‬ההולך ישר בדרך האל‪ ,‬ליסר אל‪ ,‬שסר מדרך האל‪.‬‬
‫גם במילה אלהים‪ ,‬ומילים אחרים‪ ,‬הניקוד מסתיר את הבנת‬
‫המשמעות האמיתית של אותה מילה‪ .‬לכן כאשר מאייתים את המילה‬
‫אלהים עם ניקוד‪ ,‬לא יכולים לשמוע את החיבור של המילים אל‬
‫הים‪ ,‬אבל אם מאייתים אותה בלי ניקוד‪ ,‬כן יכולים לשמוע‪ ,‬וכך‬
‫להבין טוב יותר את המשמעות של אותה מילה‪.‬‬
‫עוד דוגמה לכך היא בשם של שבט יששכר‪ ,‬כי לאה קראה לבן שלה‬
‫יששכר כדי לומר שהיא קיבלה שכר על כך שהיא נתנה את השפחה‬
‫שלה‪ ,‬זלפה‪ ,‬להיות אשה ליעקב‪" .‬וישמע אלהים אל לאה‪ ,‬ותהר‪,‬‬
‫ותלד ליעקב בן חמישי‪ .‬ותאמר לאה‪' ,‬נתן אלהים שכרי‪ ,‬אשר‬
‫נתתי שפחתי לאישי'‪ .‬ותקרא שמו‪' ,‬יששכר'‪( ".‬בראשית ל‪ ,‬יז)‪.‬‬
‫לכן יששכר הוא יש שכר‪ ,‬כי לאה אמרה שיש שכר על כך שהיא‬
‫נתנה ליעקב עוד אישה‪ .‬גם כאן‪ ,‬הניקוד מעוות את אותו שם‪,‬‬
‫כאשר הוא קורא ליששכר יססכר‪.‬‬
‫ככל הנראה‪ ,‬הנטיה לבלבל בין האות שי"ן והאות סמ"ך היא כבר‬
‫מימי השופטים‪ ,‬כי ספר שופטים מתאר שחיילי יפתח הצליחו‬
‫לזהות מי משבט אפרים ומי לא בגלל שחיילי אפרים היו מבלבלים‬
‫בין שתי האותיות הללו‪ ,‬ואומרים סבולת‪ ,‬במקום לומר את זה‬
‫בדרך הנכונה – שבולת‪ .‬שבט מנשה לא היה עושה את אותה טעות‪,‬‬
‫ולכן יפתח השתמש בכך במלחמת האחים שפרצה נגד שבט אפרים כדי‬
‫ללכוד ולהרוג אותם‪" .‬וילכד גלעד את מעברות הירדן לאפרים‪,‬‬
‫והיה כי יאמרו פליטי אפרים‪' ,‬אעברה'‪ ,‬ויאמרו לו אנשי גלעד‪,‬‬
‫'האפרתי אתה'‪ ,‬ויאמר‪' ,‬לא'‪ .‬ויאמרו לו‪' ,‬אמר נא 'שבלת''‪,‬‬
‫ויאמר‪' ,‬סבלת'‪ ,‬ולא יכין לדבר כן‪ .‬ויאחזו אותו וישחטוהו אל‬
‫מעברות הירדן‪ ,‬ויפל בעת ההיא מאפרים ארבעים ושנים אלף"‬
‫(שפטים יב‪ ,‬ה)‪.‬‬
‫לכל אות יש באמת רק צליל אחד‪ ,‬אבל בגלל הניקוד‪ ,‬מערבבים את‬
‫האיות של האותיות‪ :‬א ה ע‪ ,‬ב ו‪ ,‬ס ש‪ ,‬ח ך ק‪ ,‬ט ת‪.‬‬
‫לכן הניקוד מהווה סוג של פירוש שקרי‪ ,‬שהלבישו על התורה כמה‬
‫מאות שנים אחרי כתיבתו‪.‬‬
‫לספר הפירוש הזה צירפתי עותק של ספרים נבחרים מהתנ"ך‪ ,‬בלי‬
‫ניקוד‪ ,‬כדי לתת לקורא אפשרות ללמוד את דברי יהוה בלי‬
‫הפירוש המטעה הזה של הניקוד‪.‬‬
‫עד כה לא מצאתי תנ"ך בלי ניקוד‪ ,‬ולכן ערכתי את התנ"ך‬
‫המצורף לספר הזה כדי שיהיה בכתיב המסורת‪ ,‬בלי ניקוד‪ ,‬ועם‬

‫‪159‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫גופנים (פונט) יותר ישרים מהכתב האשורי‪ .‬על הגופנים ארחיב‬

‫בהמשך הספר‪.‬‬
‫העותק של התנ"ך הזה הוא חשוב מאוד כדי לתת לקורא ללמוד את‬
‫התנ"ך על פי האמת‪ ,‬בלי ההפרעה של הניקוד וגם בלי הפירוש‬
‫שלי‪ .‬כך הוא יכול לבחור ללמוד את דברי יהוה באופן ישיר‪,‬‬
‫בלי הפירוש שלי‪ ,‬ולהבין דברים באופן עצמאי‪.‬‬
‫אני מבקש שכל עותק של הפירושים בספר הזה גם יכלול בתוכו את‬
‫אותו עותק של הספרים הנבחרים מהתנ"ך‪ .‬זה לא חייב להיות‬
‫באותה כריכה‪ ,‬אלא יכולים לעשות כריכה אחת לפירושים וכריכה‬
‫נוספת לספרי התנ"ך הנבחרים‪.‬‬

‫למה הוסיפו ניקוד?‬

‫גרסת כתם ארם צובה לתנ"ך היא הגרסה המקובלת כהכי מדויקת‬
‫בימינו‪ ,‬אבל היא גם הגרסה שבה הוסיפו ניקוד לתנ"ך‪ .‬הם עשו‬
‫זאת כדי להתאים את התורה לצורת הדיבור של הדורות אז‪,‬‬
‫שדיברו עברית בסגנון שונה מאותו דור שיצא ממצרים‪ .‬גם‪,‬‬
‫התורה לפעמים לא שמה אות ו"ו או יו"ד במילה‪ ,‬אפילו‬
‫שבמקומות אחרים הוא כן עושה כך‪ .‬הם רצו לפצות על כך‪ ,‬ולכן‬
‫הלבישו על זה ניקוד‪ ,‬אף על פי שכאשר יהוה החסיר את האות‬
‫יו"ד או ו"ן ממילה‪ ,‬הוא עשה כן בגלל שיש לאותו דבר משמעות‬
‫– לא אמורים לשנות את דברי יהוה‪ ,‬רק כדי להתאים אותם‬
‫לסגנון הדיבור של דור כזה או אחר‪.‬‬
‫דוגמה להבדל בין העברית המדוברת של הרבנים ובין העברית של‬
‫התורה היא שלפעמים התורה קוראת לנשים בלשון זכר‪" ,‬הוא"‬
‫במקום "היא"‪ .‬לדובר עברית הרגיל‪ ,‬אותו דבר נראה כטעות‪,‬‬
‫ולכן עורכי גרסת כתם ארם צובה בחרו להוסיף ניקוד‪ ,‬כדי‬
‫להתאים את התורה להבנת הדור‪ .‬האמת לגבי העניין הזה היא‬
‫שכאשר אישה פועלת בדרך זכרי‪ ,‬של להשפיע על אחרים‪ ,‬אז‬
‫מדברים עליה בלשון זכר‪.‬‬
‫אף על פי שהניקוד הוא חסרון גדול בגרסת כתם ארם צובה‪ ,‬הוא‬
‫נשאר הרבה יותר טוב ממה שעשו במגילות ים המלח‪ ,‬כי שם‪,‬‬
‫במקום לשים ניקוד או למסור את התורה כמו שהיא‪ ,‬הם החליטו‬
‫להוסיף את האות ו"ו או יו"ד לתורה‪ ,‬אף על פי שהם לא הבינו‬
‫מדוע אותה אות נחסרה בעותק המקורי‪ .‬קוראים לשיטה הרעה הזו‬
‫"כתיב מלא"‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬עדיף ללכת אחרי הגרסה המקובלת לתנ"ך בימינו‪ ,‬כתם ארם‬
‫צובה‪ ,‬משום שהוא בחר למסור את התורה הכתובה עם "כתיב‬
‫המסורה"‪ ,‬במקום "כתיב מלא"‪ .‬הכי נכון הוא לעתיק את אותה‬
‫גרסת כתם ארם צובה בלי הניקוד‪ ,‬כדי שהניקוד לא יפריע‬

‫‪160‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫לעיניים‪ ,‬וזה מה שעשיתי בעותק שלי לספרים נבחרים של‬

‫מהתנ"ך‪.‬‬

‫למה חשוב מאוד לחזור לאיית את העברית בדרך נכונה?‬

‫בסופו של דבר השפה שבה מדברים היא גם הדרך שלנו להבין את‬
‫המציאות שלנו‪ .‬ככל שהדיבור הוא יותר מדויק‪ ,‬גם היכולת‬
‫להבין את תורת יהוה תהיה יותר מדויקת‪ ,‬ועם זה גם המעשים‬
‫שלנו‪ .‬שפת של אמת נותנת הבנות של אמת‪.‬‬
‫לדבר הזה יש חשיבות מיוחדת כאשר יש מלחמה גדולה עם המערב‪,‬‬
‫שבה ההבנה הנכונה לגבי הרצון של יהוה היא כלי המלחמה הכי‬
‫חזק שיש לנו כדי לנצח נגד עמלק‪ ,‬הלא עם‪ ,‬ואוהביו‪ .‬רק כך‬
‫נבין היטב את עצות המלחמה שיש בנבואת ישעיהו‪.‬‬

‫‪161‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫דרך חדשה להבין מילים‬

‫ואותיות בעברית‬
‫הנה כמה השערות על צורת האותיות‪ .‬הן רק השערות‪ ,‬אבל אני‬
‫מקווה שאותו דיבור על משמעות האותיות וחלוקת המילים בעברית‬
‫יעוררו את העם להתחיל ללמוד את השפה בצורה יותר יסודית‬
‫ואמיתית‪ ,‬במקום להמשיך לדבר את שפת העברית בצורה מעוותת‪.‬‬

‫אותיות סופיות עוזרות להבין‬

‫הדרך היותר אמיתית לכתוב את האותיות כ מ נ פ צ היא‬
‫בצורה הסופית שלהן ך ם ן ף ץ‪ ,‬כי בצורה הסופית האות‬
‫יותר מעידה על משמעות שלו‪.‬‬
‫לדוגמה‪ ,‬המילה שלום היא כאשר איש של מעצמו את הדבר שמפריע‬
‫לו‪ ,‬ואז יש לו מ"ם סופית‪ ,‬כי הוא סגר את עצמו מהשפעתו של‬
‫אותה הפרעה‪ ,‬כמו שהאות ם הוא סגור‪ .‬מי שמצליח להשיג ם‬
‫מאויביו‪ ,‬בעצם מצליח לסגור את עצמו מן ההפרעות שלהם‪.‬‬
‫האות מ"ם סופית היא תמיד מעידה על סגירות מסוימת‪ ,‬גם כאשר‬
‫היא נמצאת באמצע מילה‪ ,‬ולכן כאשר משמיעים את הצליל מ"ם‪,‬‬
‫יכולים לעשות כן עם פה סגור‪" .‬םםםםםם"‪.‬‬
‫המילה של‪ ,‬בשלום‪ ,‬היא כמו "של נעליך מעל רגליך" (שמות ג‪,‬‬
‫ה)‪ .‬יהוה אמר למשה להוריד את הנעליים שלו מעליו כדי להתקדש‬
‫מהם‪ ,‬כאשר הוא עמד על אדמת קודש‪ ,‬ולכן משה השיל את הנעלים‬
‫מרגליו‪ ,‬וכך היה לו של ו ם מהם‪.‬‬
‫צורת האות אמורה להעיד על משמעותה‪ ,‬ובאותיות סופיות‪ ,‬זה‬
‫יותר נראה‪ ,‬מאשר שמשתמשים באותן אותיות בצורה הלא סופית‬
‫שלהן‪.‬‬

‫ר‪ ,‬ך‬ ‫האותיות‬

‫ביטוי לתנועה‬ ‫האות ך (כ סופי) היא ר מתמשך‪ .‬האות ר היא‬
‫ר‪ .‬לעומת זאת‬ ‫החוצה‪ ,‬בלי להשאיר שורש מאיפה שהוא הלך –‬
‫שורש ממקום‬ ‫האות ך סופית היא תנועה החוצה‪ ,‬כאשר נשאר‬
‫קו הכתיבה‪.‬‬ ‫היציאה‪ ,‬וזו הסיבה מדוע האות ך חודרת תחת‬
‫לכן ההבדל בין האות ר ובין האות ך הוא שהאות ר מבטאת שדבר‬
‫יוצא החוצה‪ ,‬בלי להישאר שורש מאיפה שהוא יצא‪ ,‬לעומת האות‬

‫‪162‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫ך‪ ,‬שאצלו התנועה החוצה היא לא עקירה ממקום למקום‪ ,‬כי‬

‫ההולך החוצה עוד משאיר שורש מהיכן שהוא הלך‪.‬‬
‫להבנתי‪ ,‬הדרך הנכונה לאיית את האות ר היא כמו האות‬
‫‪ R‬באנגלית‪ ,‬והצליל הדומה לו בפשתו (השפה של‬
‫הפשתונים באפגניסטן)‪.‬‬
‫הדרך הנכונה לאיית את האות ך היא כמו שהיום מאייתים את‬
‫האות ר בעברית המדוברת של ימינו‪ ,‬שזה עם האחור של הגרון‪.‬‬

‫אותיות מאוזנות‬
‫אותיות עם צורה מאוזנת (סימטרית) הן גם יותר ניתנות‬
‫להמשכת הצליל שלהן‪.‬‬

‫לדוגמה‪ ,‬יכולים להמשיך את צליל של האות אל"ף או האות ו"ו‬

‫להרבה זמן‪ ,‬בלי לעשות אותו מחדש‪" .‬אאאאא"‪" .‬ווווו"‪.‬‬
‫באותיות לא מאוזנות‪ ,‬לא יכולים לעשות כן‪.‬‬

‫הן ביטוי לפיזור‬ ‫ט‬ ‫ס‬ ‫ש‬ ‫האותיות‬

‫האותיות הללו מתחילות עם נקודה אחת אבל מתרחבים‪ .‬לכן כאשר‬
‫עושים את הצליל של האותיות הללו יכולים לשמוע איך שהצליל‬
‫מתפזר‪ .‬בימינו‪ ,‬זה נקרא "רעש לבן"‪.‬‬

‫‪163‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫עדיף אותיות עם קווים ישרים‬

‫אותיות עם קווים ישרים יותר ניתנות להבנה ישרה של האות‬
‫והמילה שבונים מאותה אות‪.‬‬
‫בכלל‪ ,‬עדיף ישר מאשר עקום‪ ,‬כמו שנאמר "כל גיא ינשא‪ ,‬וכל הר‬
‫וגבעה ישפלו‪ .‬והיה העקב למישור‪ ,‬והרכסים לבקעה‪ ,‬ונגלה כבוד‬
‫יהוה‪ ,‬וראו כל בשר יחדו‪ ,‬כי פי יהוה דבר" (ישעיהו מ‪ ,‬ד)‪.‬‬
‫עתיד האותיות הוא להתיישר יותר‪ ,‬כי ככל שעולים ברמות של‬
‫יושר וצדק‪ ,‬צורת האותיות עלולה להיות יותר ישרה‪ ,‬יותר‬
‫קצרה‪ ,‬וכך יותר דקה‪ .‬גם צורת הדיבור תהיה כך‪ ,‬עד שיהיה יום‬
‫שבו כמעט לא יצטרכו לדבר כדי לבטא רעיון וכך הלאה‪.‬‬
‫אותה התיישרות של האותיות גם תעזור לרבים להבין את האמת‬
‫כאשר הם שומעים אותה‪ ,‬כי כאשר האות והמילה משקפים את‬
‫המשמעות שלהן באופן ברור‪ ,‬אז גם המסר שלהן הוא יותר ברור‬
‫ויותר ניתן להבנה‪.‬‬
‫השימוש באותיות ישרות גם יכול להקל על מי שמנסה ללמוד‬
‫עברית‪ ,‬כי יש חוקתיות לאותיות כאשר הן בצורה הנכונה שלהן‪,‬‬
‫וגם יותר קל ללמוד לכתוב אות ישרה‪ ,‬מאשר אות מעוקלת‪.‬‬

‫חלוקת מילה גדולה למילים בעלי שתי אותיות‬

‫ֵל או ישר אל?" ניסיתי להוכיח שיכולים לחלק כל‬
‫ְָׂרא‬
‫בפרק "יש‬
‫מילה למילים יותר קטנות‪ ,‬בעלות שתי אותיות‪ ,‬כדי להבין את‬
‫המשמעות של המילה בצורה יותר נכונה‪ .‬לכן יכולים לחלק את‬
‫המילה צדק למילים צד דק‪ ,‬לעומת עב ותועבה‪ .‬המילה אלהים הוא‬
‫אל הים‪ ,‬כי אותה מילה היא ביטוי למי שהוא בעל כוח ממשלה על‬
‫אחרים – הוא אל על ים של אחרים‪.‬‬
‫מילים בעלות שתי אותיות יכולות להתחבר אחת עם השנייה כדי‬
‫ליצור מילה של שלוש או ארבע אותיות‪ .‬לכן‪ ,‬מי שרוצה ללמוד‬
‫את שפת העברית בצורה יסודית יכול ללמוד את כל המילים בעלות‬
‫שתי אותיות כדי שהוא יכול להפיק תובנה לגבי המילים היותר‬
‫גדולות‪ ,‬בעלות שלוש או ארבע אותיות‪.‬‬

‫אם מתרכזים בלמידת המילים השורשיים בעלות שתי אותיות‪ ,‬הדבר‬

‫הזה גם יכול להקל על תהליך לימוד השפה העברית‪ ,‬והדבר הזה‬
‫הוא עצה חשובה לשבטי ישראל האחרים‪ ,‬כמו הפשתונים‬
‫באפגניסטן‪ ,‬האיגבו בניגריה‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫כך‪ ,‬במקום ללמוד הרבה מילים‪ ,‬יכולים ללמוד את המילים‬
‫היסודיים‪ ,‬בעלות שתי אותיות‪ ,‬ודרך זה להבין הרבה מילים‬
‫אחרות בעברית‪.‬‬

‫‪164‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫שתי דרכים לנתח מילה‬

‫דרך אחת לנתח מילה היא לחלק אותה לשתי מילים יותר קטנות‪,‬‬
‫כמו שכתבתי בשורות הקודמות‪ ,‬אבל דרך יותר נכונה לנתח את‬
‫המילה היא כאשר מבינים את משמעות האות‪.‬‬
‫לכן המילה צדק הוא לא רק צד דק‪ ,‬אלה הוא גם ץ דק‪ .‬בצורה של‬
‫ץ דק‪ ,‬הצדק הוא הץץה של הדק בתוך המציאות‪.‬‬
‫עוד דוגמה‪ :‬במילה אהבה‪ ,‬יכולים לנתח אותה בצורה של אה בה‪,‬‬
‫או בצורה של א הב ה‪.‬‬
‫וכן הלאה‪.‬‬

‫המשמעות של כמה אותיות‬

‫להבנתי‪ ,‬לכל אות יש משמעות כפולה‪ ,‬שהיא יכולה להיות לטובה‬
‫או לרעה‪ .‬לדוגמה‪ ,‬האות ן יכולה להיות ביטוי לדבר שמתקדש‬
‫ומתעלה מהדרגה הקודמת שלו‪ ,‬כמו שהאות מתחילה מתחת לקו‬
‫הכתיבה ואז עולה מעליו‪ .‬או היא יכולה להיות ביטוי לכך‬
‫שמישהו שוקע ונופל מתחת לדרגה הקודמת שהיה לו‪ ,‬כמו שקורה‬
‫כשמתחילים לכתוב את האות מלמעלה‪ ,‬כי אז מתחילים בקומה‬
‫גבוהה‪ ,‬אבל אחר כך שוקעים מתחת לקו הכתיבה‪.‬‬
‫כאן אני כותב בקצרה על מקצת ההבנות או ההשערות שיש לי‬
‫לגבי האותיות‪ ,‬ומומלץ להרחיב על החקירה הזאת‪ .‬חשוב לזכור‬
‫שמה שכתוב כאן הוא מה שאני חושב על הדרך הנכונה להבין את‬
‫האותיות עכשיו‪ ,‬ברמת החכמה שיש לי כעת‪ ,‬אבל לא כל מה‬
‫שכתוב כאן הוא בהחלט נכון כי הבנה אמיתית למשמעות של‬
‫האותיות היא דבר שדורש הרבה קדושה‪ ,‬צדקה‪ ,‬וטהרה‪.‬‬
‫היא האות הראשונה‪ ,‬והיא יכולה להיות ביטוי להתחלה‪,‬‬ ‫א‬
‫כמו אצל אב‪ ,‬שהוא ההתחלה לבן שלו‪ .‬א ב‪ .‬אב מוליד בן‪ .‬האות‬
‫א היא גם ביטוי למילה "אני"‪ .‬לכן‪ ,‬בעברית‪ ,‬מי שרוצה לומר‬
‫אני הולך לשם מוסיף את האות א להולך‪ ,‬כדי לומר אני – "אלך‬
‫לשם"‪ ,‬במקום "אני הולך לשם"‪ .‬עם זאת א גם יכולה להיות‬
‫ביטוי לנסיגה אחורה מההצלחות הקודמות שהיו‪ ,‬כמו שקורה עם‬
‫מישהו שכבר התקדם לשלב ד של התכנית שלו‪ ,‬ואז צריך לחזור‬
‫אחורה לשלב הראשון של התכנית שלו‪ ,‬ל‪-‬א שלו‪ .‬לכן המשמעות של‬
‫המילה לא יכולה להיות נסיגה לאחור‪ ,‬כמו "לא תשקרו" – אם‬
‫תשקרו‪ ,‬אז זה יגרום לכם לסגת אחורה‪ ,‬לשלב א שלכם‪ ,‬אפילו‬
‫שאתם שקרתם כי רציתם ללכת לשלב הבא‪ ,‬של ג‪ ,‬ד‪ ,‬ה וכן האלה‪.‬‬
‫כמה מילות שורש של א‪ :‬אב‪ ,‬אד‪ ,‬אה‪ ,‬אז‪ ,‬אח‪ ,‬אי‪ ,‬אך‪ ,‬אל‪ ,‬אם‪,‬‬
‫אף‪ ,‬אש‪ ,‬את‪.‬‬
‫היא ביטוי למציאות בתוך דבר‪ .‬לכן כאשר אומרים‬ ‫ב‬
‫שמישהו יושב בתוך חדר‪ ,‬אומרים שהוא נמצא בחדר‪ .‬הוא גם‬
‫‪165‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫האות השנייה בסדר האותיות‪ ,‬ועצם הצורך לאות שנייה מעידה‬

‫על כך שהמציאות הפכה מאות אחת‪ ,‬א‪ ,‬למציאות של אותיות‬
‫רבות – א וגם ב‪ .‬כך‪ ,‬האות ב היא גם ביטוי לכך שנמצאים‬
‫בתוך מציאות של אותיות ומילים‪ ,‬במקום לתקשר בצורה אחרת‪.‬‬
‫כמו בכל האותיות‪ ,‬גם באות ב יש משמעות כפולה כי‬
‫ההתקדמות מהאות א לאות ב יכולה להיות ביטוי לכך‬
‫שמצליחים להתקדם ולהתקדש בחיים‪ ,‬או ביטוי לכך שמסתבכים‬
‫בתוך ריבוי של פרטים ופירושים‪ ,‬אפילו שיש יכולת להתקדש‬
‫מכל זה ולעבוד את יהוה בצורה יותר חדה וברורה‪ .‬כמה‬
‫מילות שורש של ב‪ :‬בא‪ ,‬בד‪ ,‬בה‪ ,‬בו‪ ,‬בז‪ ,‬בי‪ ,‬בך‪ ,‬בל‪ ,‬בם‪,‬‬
‫בן‪ ,‬בק ((הבוק תבוק הארץ")‪ ,‬בש‪ ,‬בת‪.‬‬
‫היא אולי ביטוי להתקבצות החומר‪ ,‬אחד מעל השני‪,‬‬ ‫ג‬
‫שיוצר סוג של גג‪ .‬כמה מילות שורש של ג‪ :‬גא (גאה)‪ ,‬גב‪,‬‬
‫גג‪ ,‬גד‪ ,‬גז‪ ,‬גי (גיא)‪ ,‬גל‪ ,‬גם‪ ,‬גן‪ ,‬גס‪ ,‬גף (כמו גוף או‬
‫נגף)‪ ,‬גר‪ ,‬גש‪.‬‬
‫היא כמו צורת היד‪ ,‬כאשר מכוונים את האצבעות למטה‬ ‫ד‬
‫ומוציאים את האגודל החוצה – יד הוא י ד‪ .‬האות היא אולי‬
‫גם ביטוי לכך שבוחרים להשתמש במשהו כדי להשפיע על‬
‫המציאות בעזרת כלי‪ ,‬שמחזיקים עם הידיים‪ .‬האדם הוא אדם‬
‫ולא אל בגלל שהוא עוד נצרך לכלים כדי לנהל את חייו‪,‬‬
‫לעומת אל‪ ,‬שיכול להשפיע על המציאות בצורה יותר דקה‬
‫וקדושה‪ .‬אדם הוא א ד ם‪ .‬כמה מילות שורש של ד‪ :‬דא ("הנה‬
‫כנשר יעלה וידאה")‪ ,‬דב‪ ,‬דג‪ ,‬דח (כמו דחה)‪ ,‬די‪ ,‬דך‪ ,‬דל‪,‬‬
‫דם‪ ,‬דן‪ ,‬דף‪ ,‬דק (צדק)‪ ,‬דר‪ ,‬דש‪.‬‬
‫היא ביטוי לנשימה‪ ,‬שזו השפעה שיוצאת מבפנים‬ ‫ה‬
‫ומשפיעה על הבחוץ‪ ,‬תוך כדי שזה נעשה בצורה גבוהה‪ ,‬ולא‬
‫רדודה‪ .‬היא גם יכולה להיות ביטוי להכנסת הנשימה לתוך‬
‫הגוף‪ ,‬כדי לתת לו חיים‪ .‬כמה מילות שורש של ה‪ :‬הב‪ ,‬הד‪,‬‬
‫הם‪ ,‬הן‪ ,‬הר‪.‬‬
‫היא כמו קיר או חומה‪ ,‬שמפריד בין מה שבחוץ למה‬ ‫ו‬
‫שבפנים‪ .‬האות יכול להפריד בין שני דברים שונים‪ ,‬או‬
‫להפריד בסדר או בזמן‪ .‬ההפרדה הזאת יכולה להיות דבר טוב‪,‬‬
‫עם הוא מפריד בין טמא וטהור‪ ,‬או הוא יכול להיות רע‪ ,‬עם‬
‫הוא חטא שגורם ליהוה להפרד מעם ישראל‪ .‬לפי הבנתי‪ ,‬אין‬
‫מילי שורש לאות ו‪.‬‬
‫היא ביטוי לתנועה רדודה‪ ,‬כמו הטמא בטומאת זב‪,‬‬ ‫ז‬
‫שמוציא את טומאתו בצורה רדודה‪ ,‬ולכן הוא נקרא ז ב‪ ,‬כי‬
‫התנועה הרדודה עוד נמצאת בתוכו‪ .‬זונה היא עוד דוגמה‬
‫לאיש או אישה שמקבלים את החיות שלהם בצורה רדודה‪ ,‬דרך‬
‫התזוזה הטמאה של מעשי הזנות‪ .‬אבל ז גם יכולה להיות‬
‫ביטוי לתנועה טובה‪ ,‬כאשר בוחרים להרחיק את הטומאה‪,‬‬
‫אפילו אם הדרך היחידה לעשות את זה היא בצורה רדודה‪ .‬מי‬

‫‪166‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫שעושה כך מתייחס לרשע כישות זרה‪ ,‬במקום להיות חבר אתו –‬

‫ז ר‪" .‬מי מדד בשעלו מים‪ ,‬ושמים בזרת תכן"‪ :‬הוא תיכן את‬
‫רוח השמים כאשר הוא שם סוף לחברות שלו עם אלו שעובדים‬
‫עבודה זרה‪ .‬כך הוא זר ת – שם סוף להשפעת הזרים‪ .‬בשלבי‬
‫ההתחלה של המלחמה להחרים את עמלק‪ ,‬הרבה מפעולות המלחמה‬
‫יהיו באותה צורה רדודה‪ ,‬ולכן נאמר‪" :‬מדי עברו יקח אתכם‪,‬‬
‫כי בבקר בבקר יעבר‪ ,‬ביום ובלילה‪ ,‬והיה רק זועה – הבין‬
‫שמועה‪ .‬כי קצר המצע מהשתרע‪ ,‬והמסכה צרה כהתכנס‪ .‬כי כהר‬
‫פרצים יקום יהוה‪ ,‬כעמק בגבעון ירגז לעשות מעשהו – זר‬
‫מעשהו – ולעבד עבדתו – נכריה עבדתו‪ .‬ועתה‪ ,‬אל תתלוצצו‪,‬‬
‫פן יחזקו מוסריכם‪ ,‬כי כלה ונחרצה שמעתי מאת אדני יהוה‬
‫צבאות על כל הארץ" (ישעיהו כח‪ ,‬יט)‪ .‬כמה מילים של ז‪:‬‬
‫זב‪ ,‬זד (הזיד‪ ,‬מזיד)‪ ,‬זה‪ ,‬זז‪ ,‬זך‪ ,‬זל‪ ,‬זן‪ ,‬זר‪.‬‬
‫היא ביטוי להחצנת דבר‪ .‬צורת האות דומה לסוכה‪ ,‬וזה‬ ‫ח‬
‫מעיד על משמעותה‪ ,‬כי כמו שהסוכה בולטת החוצה‪ ,‬גם מי‬
‫שעושה את הצליל חחחח מוציא החוצה את מה שיש בגרון שלו‪,‬‬
‫כדי לנקות אותו‪ .‬לכן ח יכולה להיות ביטוי לתהליך של‬
‫טהרה‪ ,‬כאשר היא מופיעה במשמעות הטובה שלו‪ .‬במשמעות הרעה‬
‫שלו הוא ביטוי לכך שכוחות הטומאה הצליחו לצאת החוצה‬
‫ולהשפיע על המציאות‪ ,‬כאשר היה עדיף שהם יישארו שקועים‬
‫וחלשים‪ ,‬בלי יכולת לזוז ולטמא את האדם‪ .‬כמה מילים של ח‪:‬‬
‫חג‪ ,‬חד‪ ,‬חז‪ ,‬חח‪ ,‬חי‪ ,‬חל‪ ,‬חם‪ ,‬חן‪ ,‬חס‪ ,‬חף‪ ,‬חק‪ ,‬חץ‪ ,‬חר‪,‬‬
‫חש‪ ,‬חת‪ .‬המילה חי היא ביטוי להופעת חומרי גלם שיכולים‬
‫להזין את הבריאות‪ .‬חר הוא כאשר היכולת להיטהר ולחיות‬
‫עוזב את האדם‪ .‬לכן חרב הוא חר ב‪ ,‬כי הוא כלי שיש חר‬
‫בתוכו‪ ,‬כי דרכו חייל פוצע את האויב שלו‪ ,‬וכך מוציא ממנו‬
‫את היכולת להמשיך להחיות‪.‬‬
‫היא ביטוי לתנועה של התפזרות‪ ,‬למטה ללמעלה‪ ,‬או‬ ‫ט‬
‫איסוף דברים פזורים שיורדים מלמעלה ללמטה ונאספים בנקודה‬
‫אחת למטה‪ .‬להבנתי‪ ,‬אמורים לומר אותו בצורה שאומרים ‪TH‬‬
‫באנגלית של ימינו‪ .‬המשמעות למילה טוב היא כאשר האדם אוסף‬
‫לעצמו כוחות חיים שעוזרים לו להמשיך לחיות‪ .‬אחת‬
‫המשמעויות של המילה טמא הן כאשר האיסוף של אותם כוחות‬
‫חיים גם אוספ איתו רעלים שפוגעים באדם בטווח הארוך‪ .‬זה‬
‫לעומת טהר‪ ,‬שאז ההרים של רעל עוזבים את האדם‪ ,‬במקום‬
‫להישאר בגופו כגוש של שומן או תאי סרטן‪ .‬האותיות ט‪ ,‬ס‪ ,‬ש‬
‫הן אותיות של התפזרות או איסוף‪ ,‬אבל כל אחת עושה את זה‬
‫בצורה שונה‪ .‬כמה מילות שורש של ט‪ :‬טח ("ויהי טוחן בבית‬
‫האסירים"; "ושאריתו לאל עשה‪ ,‬לפסלון יסגוד – לא ידעו ולא‬
‫יבינו‪ ,‬כי טח מראות עיניהם‪ ,‬מהשכיל לבתם")‪ ,‬טל‪ ,‬טף‬
‫(בלשון התורה טף הוא מילה חילופית לתינוקות)‪ ,‬טש ("כי‬
‫נטשתה עמך בית יעקב‪ ,‬כי מלאו מקדם ועננים כפלשתים‪,‬‬
‫ובילדי נכרים ישפיקו"; "עלו בשרותיה ושחתו‪ ,‬וכלה אל‬
‫תעשו‪ ,‬הסירו נטישותיה‪ ,‬כי לוא ליהוה המה")‪.‬‬

‫‪167‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫היא ביטוי לחומר גלם‪" .‬ראשית גוים עמלק‪ ,‬ואחריתו‬ ‫י‬

‫עדי אבד"‪ ,‬כי רק יישאר מעמלק את האות י‪ ,‬שזה החומר גלם‬
‫שממנו הוא היה עשוי – עפר (במדבר כד‪ ,‬כ)‪ .‬גם הזמן נחשב‬
‫לסוג של חומר גלם‪ ,‬וכך יש להבין את המילה יום‪ ,‬שהיא י ו‬
‫ם‪ .‬כמה מילות שורש של האות י‪ :‬יד‪ ,‬יה‪ ,‬ים‪ ,‬יש‪.‬‬
‫היא תנועה החוצה‪ ,‬אבל עם השארת שארית או שורש‬ ‫ך‬
‫במקור‪ ,‬כמו שהאות ך חודרת תחת קו הכתיבה‪ .‬אם מדברים על‬
‫מי שהשאיר שורשים טובים‪ ,‬אז האות ך היא ביטוי לדבר טוב‪,‬‬
‫אבל אם מדברים על מי שהשאיר שורשים רעים מאיפה שהוא הלך‪,‬‬
‫אז ך היא ביטוי לדבר רע‪ .‬לעומת זאת ר היא כאשר איש עוזב‬
‫את מקומו‪ ,‬בלי להשאיר שורשים מאיפה שהוא יצא‪ .‬זה ר לעומת‬
‫ך‪ .‬כמה מילות שורש של ך‪ :‬כד‪ ,‬כה‪ ,‬כי‪ ,‬כל‪ ,‬כן‪ ,‬כס (כסא‪,‬‬
‫כסה)‪ ,‬כף‪ ,‬כר ("שלחו כר משל ארץ מסלע מדברה אל הר בת‬
‫ציון")‪.‬‬
‫היא ביטוי להתעלות‪ ,‬אבל בלי נטיעת שורש בארץ‪ .‬זה‬ ‫ל‬
‫יכול להיות לטובה‪ ,‬כאשר מתעלים מעל הגבולות של המציאות‬
‫הארצית‪ ,‬או זה יכול להיות לרעה כאשר נאבדים עד כדי כך‪,‬‬
‫שאפילו שורש לא נשאר בארץ‪ .‬גם מי שגודל בצורה של שקר אולי‬
‫עושה תנועת ל לרעה כי כל רוח יכול להפיל את המגדל הגבוה‬
‫שלו‪ ,‬בגלל שאין למגדל שלו שורש בארץ; זו הדרך של בבל‪.‬‬
‫"הנותן רוזנים לאין‪ .‬שפטי ארץ כתהו עשה‪ .‬אף בל נטעו‪ ,‬אף‬
‫בל זרעו‪ ,‬אף בל שרש בארץ גזעם‪ .‬וגם נשף בהם ויבשו‪ ,‬וסערה‬
‫כקש תשאם" (ישעיהו מ‪ ,‬כג)‪ .‬ל היא גם ביטוי לזה שהולכים‬
‫מדבר לדבר‪ .‬כאשר משמיעים את הצליל‪ ,‬הלשון נוגעת בחלק‬
‫העליון של הפה וכך יוצרת קו מלמטה ללמעלה‪ .‬כמה מילות שורש‬
‫של ל‪ :‬לב‪ ,‬לד (כמו ילד‪ ,‬הוליד)‪ ,‬לה‪ ,‬לו‪ ,‬לז ("מי האיש‬
‫הלזה ההלך בשדה לקראתנו")‪ ,‬לי‪ ,‬לך‪ ,‬לץ ("כי אפס עריץ וכלה‬
‫לץ ונכרתו כל שקדי און – מחטיאי אדם בדבר‪ ,‬ולמוכיח בשער‬
‫יקשון‪ ,‬ויטו בתהו צדיק")‪ ,‬לש‪.‬‬
‫היא ביטוי לדבר שהוא סגור ויציב‪ ,‬כמו שכתבתי לגבי‬ ‫ם‬
‫המילה שלום – של ו ם‪ .‬היא גם יכולה להיות ביטוי לכך שדבר‬
‫הוא מאוחד‪ ,‬אחד עם השני‪ ,‬כמו איש מרומם‪ ,‬שהוא מאוחד עם‬
‫הדרך של להיות מרום‪ ,‬ולכן הוא מרום ם‪ .‬םר ו ם הוא כאשר איש‬
‫סובל מזה שיש נזילה בכלי שלו‪ ,‬שגורם לכוחות החיים שלו‬
‫לנזול החוצה ממנו – האות ם שלו ר ממנו – םר‪ .‬אבל במקום לתת‬
‫לאותו מצב כואב לגרום לו להמשיך בדרך המר‪ ,‬הםר ו ם חוזר‬
‫למצב של סגירה – הוא התחיל כםר‪ ,‬אבל חזר להיות ם – םר ו ם‪.‬‬
‫אותה דרך של להיות מר ו ם היא טובה למי שבחר לסגור את עצמו‬
‫להשפעה רעה שפגע בו‪ ,‬כדי להתקדש ממנו‪ .‬אבל זה יכול להיות‬
‫מעשה רעה אם אותו איש בחר להמשיך להישאר ביחד עם הטומאה‪.‬‬
‫בדרך כלל לשכן םרום יכול להיות טוב‪ ,‬כי לשכון הוא ללכת‬
‫ולחפש דרך להתקדש מן הרע‪ ,‬לעומת לשבת םרום‪ ,‬שזה כאשר איש‬
‫יושב בתוך הטמאים‪ ,‬שוקע איתם כאשר הוא היה אמור להתנתק‬

‫‪168‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫מהם‪ .‬דוגמאות לםרום טוב בנבואת ישעיהו‪" :‬םרום וקדוש‬

‫אשכון"; "נשגב יהוה כי שכן םרום"‪ .‬דוגמה לםרום רעה‪" :‬כי‬
‫השח ישבי םרום‪ ,‬קריה נשגבה ישפילנה"‪ .‬מציאות מרה אמורה‬
‫לעורר את האדם לעשות תשובה ליהוה כדי לקבל את שלומו מיהוה‪,‬‬
‫במקום להמשיך לשבת בתוך המצב המר‪ .‬מכל זה יכולים לראות‬
‫שהאות ם היא לטובה אם סוגרים את עצמנו מלקבל השפעות הרעות‪,‬‬
‫אבל היא גם יכולה להיות לרעה אם סוגרים את עצמנו יחד עם‬
‫אותם רעים‪ ,‬כאשר היינו אמורים להשאיר את הרשעים בחוץ‪ .‬כמה‬
‫מילות שורש של ם‪ :‬מג ("נמוג פלשת כולך")‪ ,‬מד‪ ,‬מה‪ ,‬מח ("מחה‬
‫אמחה את זכר עמלק")‪ ,‬מי‪ ,‬מל ("אתם מל יהושע‪ ,‬כי ערלים היו‪,‬‬
‫כי לא מלו אותם בדרך")‪ ,‬מן‪ ,‬מס‪ ,‬מץ‪ ,‬מק‪ ,‬מר‪ ,‬מש‪ ,‬מת‪.‬‬
‫היא ביטוי לשקיעה בארץ‪ ,‬שזה דבר רע‪ ,‬או לצמיחה ממקום‬ ‫ן‬
‫נמוך למקום יותר גבוה‪ ,‬שזה דבר טוב‪ .‬כך‪ ,‬החדירה של האות‬
‫מתחת לקו הכתיבה יכולה להיות לרעה‪ ,‬אם כותבים אותה מלמעלה‪,‬‬
‫או היא יכולה להיות ביטוי להתעלות‪ ,‬כאשר מתחילים לכתוב‬
‫אותה מלמטה‪ .‬המשמעות תלויה בהקשר שבו האות מופיעה‪ .‬עון הוא‬
‫רע‪ ,‬חןון הוא טוב‪ .‬כמה מילות שורש של נ‪ :‬נא ("אל נא רפא נא‬
‫לה")‪ ,‬נד ("אם תושב ישראל‪ ,‬נאם יהוה‪ ,‬אלי תשוב‪ ,‬ואם תסיר‬
‫שקוציך מפני לא תנוד‪ ,‬ונשבעת חי יהוה באמת במשפט ובצדקה‬
‫והתברכו בו גוים ובו יתהללו")‪ ,‬נח‪ ,‬נר ("כי כה אמר יהוה‬
‫לאיש יהודה וירושלם‪ :‬נירו לכם ניר ואל תזרעו אל הקצים")‪.‬‬
‫האותיות ט‪ ,‬ס‪ ,‬ש הן כולן אותיות שיש בהן התפזרות או‬ ‫ס‬
‫איסוף‪ ,‬אבל בדרכים שונות‪ .‬במקרה של האות ס‪ ,‬היא ביטוי‬
‫לכוח שנותן אפשרות ללכת ממקום למקום‪ .‬לדוגמה‪ ,‬סוס יכול‬
‫לרוץ הרבה כי הוא ס ו ס – גם אחרי שהוא רץ‪ ,‬הוא עוד מוצא‬
‫רצון לרוץ יותר‪ .‬הוא ס ו ס‪ ,‬שעשה ס‪ ,‬ועוד רוצה להמשיך‬
‫בזה‪ .‬בימינו‪ ,‬הכלי שהחליף הרבה סוסים הוא המנוע של‬
‫הרכבים‪ ,‬שסוחבים את הרכב‪ ,‬כמו שהסוסים פעם היו עושים‪,‬‬
‫ולכן המנוע הוא הסוס של ימינו‪ .‬זה גם למה ששואלים בימינו‪,‬‬
‫"כמה כוח סוס יש למנוע של הרכב"‪ .‬אם כן‪ ,‬מה הפיזור שיש‬
‫בסוס? הוא האוכל או דלק שהוא מבער כאשר הוא רץ‪ .‬כמו בכל‬
‫האותיות‪ ,‬גם באות ס יש משמעות טובה או רעה‪ ,‬וזה תלוי‬
‫בהקשר שבו היא מופיעה‪ :‬עדיף לנוס מן הרשעים מאשר להישאר‬
‫שבויים להם‪ ,‬אבל זה רע לנסוע למקום שבו התושבים הם אפילו‬
‫יותר רעים מאיפה שעזבת‪ .‬לנוס מהשבי הוא טוב‪ ,‬אבל לנוס אל‬
‫מקום של רשעים הוא רע‪ .‬כמה מילות שורש לאות ס‪ :‬סב ("ויאמר‬
‫המלך לרצים הנצבים עליו 'סבו והמיתו כהני יהוה'")‪ ,‬סד‬
‫("הנני יסד בציון אבן אבן בחן‪ ,‬פנת יקרת‪ ,‬מוסד מוסד‪,‬‬
‫המאמין לא יחיש‪ .‬ושמתי משפט לקו וצדקה למשקלת‪ ,‬ויעה בר‬
‫מחסה כזב‪ ,‬וסתר‪ ,‬מים ישטפו‪ .‬וכפר בריתכם את מות‪ ,‬וחזותכם‬
‫את שאול לא תקום")‪ ,‬סך‪ ,‬סל ("עולל יעולל כגפן שארית‬
‫ישראל‪ .‬השב ידך כבוצר על הסלסלות"; "והחוסה בי ירש ינחל‬

‫‪169‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫ארץ ויירש את הר קדשי‪ ,‬ואמר‪' ,‬סלו סלו‪ ,‬פנו דרך‪ ,‬הרימו‬

‫מכשול מדרך עמי")‪ ,‬סע‪ ,‬סף (כמו אסף‪ ,‬אוסף)‪ ,‬סר‪.‬‬
‫היא כמו כוס שמקבלת את הנוזל הנשפך אליו מלמעלה‪.‬‬ ‫ע‬
‫בעון‪ ,‬הכוס לא מצליח להחזיק את הברכה שהייתה אמורה לקבל‬
‫בתוכה‪ .‬אם איש עושה לעצמו כלי לקבל טוב‪ ,‬זו ע טובה‪ ,‬אבל‬
‫עם הוא עושה כלי לקבל רע‪ ,‬זו ע רעה‪ .‬מציאות של רע היא‬
‫כאשר אנשים כל הזמן מסיתים אחד את השני לעשות עוד ועוד‬
‫כלים לחומרניות‪ ,‬גם כאשר אין צורך בכך‪ .‬זה כמו אלו‬
‫שאומרים למי שלא רעב‪" ,‬תאכל אתנו בכל זאת‪ .‬זה לא יפה שאתה‬
‫יושב אתנו בשולחן האוכל‪ ,‬אבל לא אוכל אתנו"‪ .‬הם בעצם‬
‫אומרים‪" ,‬ר ע" – תאכל‪ ,‬אפילו שאתה לא באמת צריך לאכול‪.‬‬
‫כך‪ ,‬האות ר במילה רע היא זו שהם משדרים לאחרים‪" ,‬קחו‬
‫כלי"‪ ,‬אפילו כאשר אין צורך לכלי‪ .‬לעומת זאת ער הוא כאשר‬
‫הכלי מתחיל לעזוב את האדם‪ ,‬כי איש ער פועל‪ ,‬וכך מבער את‬
‫האוכל שאכל‪ .‬מי שנרדם לא עושה כן‪ ,‬כי כאשר הוא ישן‪ ,‬אז‬
‫הוא פחות מבער את האכול בתוכו או הכלים שלו‪ .‬כמה מילים של‬
‫ע‪ :‬עב (הכלי‪ ,‬ה ע‪ ,‬נמצא בתוכו – ע ב)‪ ,‬עד‪ ,‬עז‪ ,‬על‪ ,‬עם‪ ,‬ען‬
‫(כמו ענו)‪ ,‬עף (עוף מעופף)‪ ,‬עץ‪ ,‬ער‪ ,‬עש ("שמעו אלי ידעי‬
‫צדק‪ ,‬עם תורתי בלבם‪ :‬אל תראו חרפת אנוש‪ ,‬ומגדפתם אל תחתו‪,‬‬
‫כי כבגד יאכלם עש‪ ,‬וכצמר יאכלם סס‪ ,‬וצדקתי לעולם תהיה‪,‬‬
‫וישועתי לדור דורים)"‪ ,‬עת ("בעת ההיא"; "והיה אמונת עתיך‬
‫חסן ישועת – חכמת ודעת‪ ,‬יראת יהוה‪ ,‬היא אוצרו"; "עתה‬
‫אקום‪ ,‬יאמר יהוה‪ ,‬עתה ארומם‪ ,‬עתה אנשא")‪.‬‬
‫היא ףתח לדבר יותר גדול ממנו‪ .‬הףה של האדם הוא ףתח‬ ‫ף‬
‫עליון לגופו‪ .‬כמו בכל האותיות‪ ,‬לאות יש משמעות טובה ורעה‪,‬‬
‫כי היא יכולה להיות פתח להתחלה חדשה של דבר טוב‪ ,‬או פתח‬
‫לדבר רע במשמעות הרעה שלה‪ .‬המילה ףלא היא כאשר נוצר פתח של‬
‫לתהליך חדש – הוא ף ל א‪ ,‬שזה אומר הוא ףה כדי להתחיל באות‬
‫א חדשה‪ ,‬של תהליך חדש‪" .‬פלא יועץ‪ ,‬אל גבור אבי‪ ,‬עד שר‬
‫שלום"‪ .‬אבל אם זה נכון‪ ,‬אז האם כל פעם שהמילה "לא" מופיעה‬
‫הוא מופיע עם משמעות כפולה? כן‪ .‬משמעות אחת היא זו שרגילים‬
‫לשמוע בימינו‪ ,‬שמצוות "לא תרצח" אוסר לרצוח‪ ,‬ומי שעושה כן‬
‫נוסג אחורה‪ ,‬לאות א‪ ,‬שהוא האות הראשונה – כך הוא מביא על‬
‫עצמו משפט מוות‪ .‬המשמעות השנייה היא ל א כן מותר לרצוח –‬
‫אם מישהו מנסה לרצוח אותי‪" ,‬אני" – א – אז מותר לי לרצוח‬
‫אותו‪ .‬לכן המשמעות של לא תרצח היא שרק מותר לרצוח אחר אם‬
‫הוא מנסה לרצוח אותך – כדי להציל את האני שלך – האות א –‬
‫מותר לרצוח את מי שרודף אותך‪ .‬מהדוגמה הזו אני מקווה‬
‫שתבינו שצריכים להיות מאוד זהירים כאשר מתבוננים במשמעויות‬
‫של האותיות‪ ,‬כי יהוה הוא אל צדיק וישר‪ ,‬ואין לרצוח‪ ,‬לשקר‪,‬‬
‫או לעשות חטא אחר למען איזו "התחלה חדשה"‪ .‬רק מותר לעשות‬
‫כך כדי להציל את חייך ממי שמנסה לרצוח אותך‪ ,‬וגם אז עדיף‬
‫למצוא דרך להציל את עצמך בלי לרצוח ולשקר לרשעים‪ ,‬אם יש‬

‫‪170‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫אפשרות כזו‪ ,‬כי השקר תמיד גורם לנסיגה אחורה‪ ,‬במידה‬

‫מסוימת‪ ,‬כמו שהאות א היא האות הראשונה‪ .‬כמה מילות שורש של‬
‫ף‪ :‬פג (כמו פגר‪ ,‬פגע) פד ("אשר פדה את אברהם")‪ ,‬פה‪ ,‬פז‪,‬‬
‫פח‪ ,‬פי‪ ,‬פל (נפל‪ ,‬מפלה‪ ,‬פלא)‪ ,‬פן (כמו פנים‪" ,‬ויאמר אליו‬
‫אדום‪' ,‬לא תעבר פי פן בחרב אצא לקראתך") ‪ ,‬פס (אפס)‪ ,‬פץ‬
‫("ועתה‪ ,‬ארור אתה מן האדמה אשר פצתה את פיה לקחת את דמי‬
‫אחיך מידך")‪ ,‬פק (פקח‪" ,‬ושחד לא תקח כי השחד יעור פקחים‬
‫ויסלף דברי צדיקים"; פקד) ‪ ,‬פר ("ויאמר להם אלהים פרו ורבו‬
‫ומלאו את הארץ וכבשה ורדו בדגת הים ובעוף השמים ובכל חית‬
‫הרמשת על האר‪ .‬ויאמר אלהים הנה נתתי לכם את כל עשב השדה‬
‫זרע זרע אשר על פני כל הארץ ואת כל העץ אשר בו פרי עץ זרע‬
‫זרע לכם יהיה לאכלה")‪ ,‬פש (פשע)‪ ,‬פת ("ואקחה פת לחם וסעדו‬
‫לבכם"; "כי ערוך מאתמול תפתה‪ ,‬גם הוא למלך הוכן‪ ,‬העמיק‪,‬‬
‫הרחב מדרתה – אש ועצים הרבה‪ ,‬נשמת יהוה בערה בה")‪.‬‬

‫היא ביטוי לדבר שץץ מלמטה ללמעלה‪ ,‬כמו שהאות מתחילה‬ ‫ץ‬
‫למטה מקו הכתיבה ואחר כך עולה מעליו‪ ,‬כמו ץיץ השדה‪ .‬זה‬
‫בהקשר הטוב שלה‪ .‬כאשר היא מופיעה בהקשר רע‪ ,‬היא ביטוי לדבר‬
‫שהתחיל כרחב ועם ענפים‪ ,‬אבל הצטמצם ושקע בארץ‪ ,‬כמו שקורה‬
‫כאשר מישהו נרץח בידי אחר‪ ,‬שאז דמו רץ ץח ממנו‪ .‬כמה מילות‬
‫שורש של ץ‪ :‬צא‪ ,‬צב ("נצב לריב יהוה‪ ,‬ועמד לדין עמים";‬
‫צבא)‪ ,‬צד‪ ,‬צו ("צו לביתך"; "כי צו לצו צו לצו‪ ,‬קו לקו קו‬
‫לקו‪ ,‬זעיר שם וזעיר שם‪ ,‬כי בלעגי שפה ובלשון אחרת ידבר אל‬
‫העם הזה‪ ,‬אשר אמר אליהם‪' ,‬זאת המנוחה‪ ,‬הניחו לעיף‪ ,‬וזאת‬
‫המרגעה")‪ ,‬צח ("כחם צח‪ ,‬עלי אור"; "ונחך יהוה תמיד‪ ,‬והשביע‬
‫בצחצחות נפשך")‪ ,‬צל‪ ,‬צם (צום)‪ ,‬צן ("הציבי לך צינים‪ ,‬שמי‬
‫לך תמרורים‪ ,‬שיתי לבך למסלה‪ ,‬דרך הלכתי")‪ ,‬צע ("מי זה בא‬
‫מאדום‪ ,‬חמוץ בגדים מבצרה‪ .‬זה הדור בלבושו‪ ,‬צעה ברב כחו –‬
‫אני מדבר בצדקה‪ ,‬רב להושיע")‪ ,‬צף ("צפה הצפית‪ ,‬אכול שתה‪,‬‬
‫קומו השרים‪ ,‬שמחו מגן‪ .‬כי כה אמר יהוה אלי‪' ,‬לך העמד‬
‫המצפה‪ ,‬אשר יראה יגיד"; "ומעפר אמרתך תצפצף")‪ ,‬צק ("ויהי‬
‫ביום השביעי‪ ,‬ויגד לה כי הציקתהו‪ ,‬ותגד החידה לבני עמה";‬
‫"ובין המעברות אשר בקש יונתן לעבר על מצב פלשתים‪ :‬שן הסלע‬
‫מהעבר מזה ושן הסלע מהעבר מזה‪ ,‬ושם האחד בוצץ ושם האחד‬
‫סנה‪ .‬השן האחד מצוק מצפון מול מכמש והאחד מנגב מול גבע";‬
‫"הוי אריאל אריאל קרית חנה דוד‪ :‬ספו שנה על שנה‪ ,‬חגים‬
‫ינקפו‪ .‬והציקותי לאריאל והיתה‪' ,‬תאניה ואניה'‪ ,‬והיתה לי‬
‫כאריאל"; "משא בהמות נגד‪ ,‬בארץ צרה וצוקה")‪ ,‬צר‪.‬‬
‫היא דומה לאות ה‪ ,‬אבל רק אם קו שחודר מתחת לקו‬ ‫ק‬
‫הכתיבה‪ .‬בהקשר הרע שלו‪ ,‬האות ק היא ביטוי לאות ה ששקע‬
‫ונהיה אות ק‪ .‬דוגמה לכך היא המגדף המצרי‪ ,‬שאמר את שם יהוה‬
‫וכך חיזק את רוח יהוה בארץ‪ ,‬אבל אחר כך נקב את השם‪ ,‬עם‬
‫הרצון לטמא את אותו רוח של יהוה שבא כאשר אומרים את שמו‪:‬‬
‫"ויקב בן האשה הישראלית את השם ויקלל" – הגידוף הוא ק ב‪,‬‬

‫‪171‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫כי יש ק בתוך המעשה הזה‪ .‬בהקשר הטוב של האות ק‪ ,‬הוא ביטוי‬

‫לזה שמבערים דבר שהיה שקוע בארץ‪ ,‬כדי שאותו שקיעה ארצה לו‬
‫ימשיך להיות משקל של עון על האדם‪ ,‬שמדכא אותו‪ .‬דוגמה לאות‬
‫ק שהוא טוב הוא קדוש – קד ו ש‪ .‬הקדוש יוקד את הרע ממנו‪,‬‬
‫כדי שזה כבר לא יפריע לו‪" :‬לכן ישלח האדון יהוה צבאות‬
‫במשמניו רזון‪ ,‬ותחת כבדו יקד יקד כיקוד אש‪ ,‬והיה אור ישראל‬
‫לאש‪ ,‬וקדושו ללהבה‪ ,‬ובערה ואכלה שיתו ושמירו ביום אחד"‬
‫(ישעיהו י‪ ,‬טז)‪ .‬צדק הוא קצת שונה מקדוש‪ ,‬כי צדק הוא כאשר‬
‫האדם מגלה דרך להשתמש ולבער את כוחות החיים הרדודים שיש‬
‫בתוכו‪ ,‬תוך כדי שהוא משתמש באותם כוחות; הוא לא זורק אותם‬
‫ממנו‪ ,‬אלא מבער אותם ממנו תוך כדי שהוא משתמש בהם‪ .‬עוד דרך‬
‫להסביר את זה היא שהקדוש משליך את הטומאה ארצה ומחליף אותו‬
‫בכוח יותר טהור‪ ,‬לעומת הצדיק‪ ,‬שמשתמש ומבער מעצמו את‬
‫הטומאה‪ ,‬בלי להשליך את זה ארצה‪ .‬מי שנותן לצואה לצאת ממנו‬
‫מקדיש את עצמו ממנה‪ ,‬כדי שזה לא ימשיך לטמא את גופו‪ .‬מי‬
‫שחושף את גופו לקור טבעי וכך גורם לגוף שלו לבער את השומן‬
‫מעצמו‪ ,‬תוך כדי שהגוף משתמש בשומן כדי לחמם את גופו‪ ,‬עושה‬
‫צדק – הוא ד את האות ק‪ .‬זה דק‪ .‬לעומת זאת עב הוא כאשר הוא‬
‫משאיר את הטומאה בנפשו‪ ,‬בלי להשתמש בכולו – עב הוא ע ב –‬
‫האות ע נשארה בתוכו‪ .‬כמה מילות שורש של ק‪ :‬קב ("ויקב בן‬
‫האשה הישראלית את השם ויקלל")‪ ,‬קד‪ ,‬קו‪ ,‬קח‪ ,‬קי (קיא)‪ ,‬קל‪,‬‬
‫קם‪ ,‬קן‪ ,‬קף ("אך שם הרגיעה לילית ומצאה לה מנוח שמה; קננה‬
‫קפוז ותמלט ובקעה ודגרה בצלה")‪ ,‬קץ‪ ,‬קר‪ ,‬קש (קשה)‪.‬‬
‫היא ביטוי לתנועה החוצה‪ ,‬בלי להשאיר שורש במקום שממנו‬ ‫ר‬
‫הוא יצא‪" .‬על כן אמרתי‪ ,‬שעו מני ‪,‬אמרר בבכי‪ ,‬אל תאיצו‬
‫לנחמני על שד בת עמי" (ישעיהו כב‪ ,‬ד)‪ .‬על ידי שהוא בוכה‬
‫החוצה את המר שיש בנפשו‪ ,‬בדרך של דמעות היוצאים מחוץ‬
‫לעיניים‪ ,‬אז המר ר מנפשו‪ ,‬במקום להישאר שם – מר ר‪" .‬איש‬
‫איש‪ ,‬כי יהיה זב מבשרו‪ ,‬זובו‪ ,‬טמא הוא‪ ,‬וזאת תהיה טמאתו‪,‬‬
‫בזובו‪ :‬רר בשרו את זובו‪ ,‬או החתים בשרו מזובו‪ ,‬טמאתו הוא"‬
‫(ויקרא טו‪ ,‬א)‪ .‬מי שמוציא את הטומאה מנפשו‪ ,‬במקום להתאפק‪,‬‬
‫הופך למקור של טומאה לאחרים‪ ,‬כי כאשר הטומאה יוצאת מנפשו‪,‬‬
‫אז זה עלול לטמא אחרים שסובבים אותו ונוגעים באותה טומאה‬
‫שיצאה ממנו‪ .‬בהקשר הטוב שלו‪ ,‬האות ר היא ביטוי לדבר רע‬
‫שלגמרי יוצא מן האדם‪ ,‬בלי ששום שריד מן הטומאה יישאר בתוכו‬
‫– טהר‪ .‬אור הוא גם ביטוי לכך שהרע נפרד מהטוב‪ ,‬ולכן בספר‬
‫בראשית האור רק הצליח להתקיים כישות נפרדת אחרי שיהוה‬
‫הבדיל אותו מן החושך‪" :‬והארץ היתה תהו ובהו‪ ,‬וחשך על פני‬
‫תהום‪ ,‬ורוח אלהים מרחפת על פני המים‪ .‬ויאמר אלהים‪' ,‬יהי‬
‫אור'‪ ,‬ויהי אור‪ ,‬וירא אלהים את האור‪ ,‬כי טוב‪ ,‬ויבדל אלהים‬
‫בין האור ובין החשך"‪ .‬בהקשר הרע של האות ר הוא ביטוי לזה‬
‫שכוח החיים נוזל מהאדם‪ ,‬וזה המשמעות למילים כמו מר וארור‪.‬‬
‫כמה מילי שורש של ר‪ :‬רא (ראה)‪ ,‬רב‪ ,‬רג (הרג)‪ ,‬רד‪ ,‬רז‬
‫(רזה)‪ ,‬רח (ירח)‪ ,‬רם‪ ,‬רן‪ ,‬רע‪ ,‬רץ‪ ,‬רק‪ ,‬רר‪ ,‬רש (ירש)‪.‬‬

‫‪172‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫בדומה לאות ט והאות ס‪ ,‬ש היא גם ביטוי לאיסוף‬ ‫ש‬

‫והתפזרות‪ .‬איסוף של ש הוא כאשר איש או עץ שולח שורשים‪ ,‬כדי‬
‫לאסוף מהם את חיותו‪ .‬ההתפזרות של ש היא כאשר אותם שורשים‬
‫מתקצרים‪ ,‬שזה מפזר את היכולת של האיש או העץ להמשיך לקבל‬
‫את חיותו בצורה מסודרת‪ .‬דוגמה לאות ש שהוא טוב היא כאשר‬
‫איש שולח את שורשיו אל מקור של כוח שהוא טהור וטוב‪" :‬ברוך‬
‫הגבר אשר יבטח ביהוה‪ ,‬והיה יהוה מבטחו‪ ,‬והיה כעץ שתול על‬
‫מים‪ ,‬ואל יובל ישלח שרשיו‪ ,‬ולא ירא"‪ .‬דוגמה לאות ש שהוא רע‬
‫הוא כאשר שח האדם‪ ,‬כי אז היכולת שלו לטהר את עצמו ש ממנו‪,‬‬
‫וזה הופך את תהליך הטהרה ליותר קשה – ש ח‪" .‬ומבצר משגב‬
‫חומתיך השח‪ ,‬השפיל‪ ,‬הגיע לארץ‪ ,‬עד עפר"‪ .‬כמה מילים של האות‬
‫ש‪ :‬שב ‪,‬שד ("על שדים ספדים על שדי חמד‪ ,‬על גפן פריה‪ ,‬על‬
‫אדמת עמי קץ שמיר תעלה‪ ,‬כי על כל בתי משוש קריה עליזה")‪,‬‬
‫שה ("וכל ההרים אשר במעדר יעדרון לא תבוא שמה יראת שמיר‬
‫ושית והיה למשלח שור ולמרמס שה")‪ ,‬שח‪ ,‬שי ("בעת ההיא יובל‬
‫שי ליהוה צבאות‪ ,‬עם ממשך ומורט‪ ,‬ומעם נורא מן הוא והלאה‪,‬‬
‫גוי קו קו‪ ,‬אשר בזאו נהרים ארצו‪ ,‬אל מקום שם יהוה צבאות הר‬
‫ציון") ‪ ,‬של ("של נעליך מעל רגליך")‪ ,‬שם‪ ,‬שן‪ ,‬שס (שסה)‪ ,‬שע‬
‫(שוע‪ ,‬הושיעה)‪ ,‬שף (שפה)‪ ,‬שק ("לך ופתחת השק מעל מתניך‬
‫ונעלך תחלץ מעל רגלך‪ ,‬ויעש כן‪ ,‬הלך ערם ויחף"; "ודברתם אל‬
‫הסלע לעיניהם‪ ,‬ונתן מימיו‪ ,‬והוצאתם להם מים מן הסלע‪,‬‬
‫והשקית את העדה")‪ ,‬שר‪ ,‬שש‪ ,‬שת (שתה‪" ,‬וירא בלעם כי טוב‬
‫בעיני יהוה לברך את ישראל‪ ,‬ולא הלך כפעם בפעם לקראת נחשים‪,‬‬
‫וישת אל המדבר פניו וישא בלעם את עיניו וירא את ישראל שכן‬
‫לשבטיו ותהי עליו רוח אלהים")‪.‬‬

‫היא האות האחרונה‪ .‬מכיוון שהיא האות האחרונה‪ ,‬השימוש‬ ‫ת‬

‫בה יכולה להעיד על סוף‪ .‬במקרה של המילה תועבה‪ ,‬האות ת‬
‫מעידה על כך שאדם הגיע לסוף התענוגים הרגילים‪ ,‬אבל במקום‬
‫לעצור שם‪ ,‬הוא המציא לעצמו תענוגים חדשים ועבים יותר‪ .‬ת ו‬
‫עב ה‪ .‬כמו כל האותיות‪ ,‬לאות ת יש הקשר טוב‪ ,‬כאשר איש שם‬
‫סוף לדבר הרע שהוא פעם היה עושה‪ ,‬או יכול להיות רע‪ ,‬אם הוא‬
‫שם סוף לדבר הטוב שהוא היה עושה‪ .‬כמה מילות שורש של ת‪ :‬תה‬
‫("פרץ גדרו והיה למרמס‪ ,‬ואשיתהו בתה‪ ,‬לא יזמר ולא יעדר‪,‬‬
‫ועלה שמיר ושית עליו‪ ,‬ועל העבים אצוה מהמטיר עליו מטר")‪,‬‬
‫תז ("ובסר גמל יהיה נצה וכרת הזלזלים במזמרות‪ ,‬ואת הנטישות‬
‫הסיר התז")‪ ,‬תל ("ואתנה ידעתן כי בכל כחי עבדתי את אביכן‪,‬‬
‫ואביכן התל בי והחלף את משכרתי עשרת מנים‪ ,‬ולא נתנו אלהים‬
‫להרע עמדי")‪ ,‬תם‪ ,‬תן‪ ,‬תע ("ויבא שכמה וימצאו איש‪ ,‬והנה תעה‬
‫בשדה‪ ,‬וישאלהו האיש לאמר‪' ,‬מה תבקש'‪ .‬ויאמר‪' ,‬את אחי אנכי‬
‫מבקש‪ .‬הגידה נא לי איפה הם רעים'"; "עמי‪ ,‬נגשיו מעולל‬
‫ושנים משלו בו‪ .‬עמי‪ ,‬מאשריך מתעים‪ ,‬ודרך ארחתיך בלעו")‪ ,‬תץ‬
‫("וישכימו אנשי העיר בבקר והנה נתץ מזבח הבעל")‪ ,‬תר‬
‫("וידבר יהוה אל משה‪' ,‬שלח לך אנשים ויתרו את ארץ כנען‪,‬‬

‫‪173‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫אשר אני נתן לבני ישראל'")‪ ,‬תש ("הנה ימים‪ ,‬נאם יהוה‪,‬‬
‫ונבנתה העיר ליהוה ממגדל חננאל‪ ,‬שער הפנה‪ .‬ויצא עוד קוה‬
‫המדה נגדו על גבעת גרב‪ ,‬ונסב געתה‪ .‬וכל העמק הפגרים והדשן‬
‫וכל השרמות עד נחל קדרון עד פנת שער הסוסים מזרחה – קדש‬
‫ליהוה‪ :‬לא ינתש ולא יהרס עוד לעולם")‪ ,‬תת‪ .‬עוד לא הבנתי מה‬
‫ההבדל בין לנטוש ולנתוש‪.‬‬

‫טבלת אותיות עם קווים ישרים‬

‫למה לייחס חשיבות לצורת האותיות עם הם בכתיב אשורי?‬

‫המסורת הרבנית אומרת שצורת האותיות הנוכחית היא דבר‬
‫שהיהודים למדו מאשור‪ .‬אם כן‪ ,‬אז למה לייחס להם חשיבות‪,‬‬
‫כאשר הם ממקור זר? אני חושב שאשור אולי שמר על צורת‬
‫האותיות של שפת העברית ביתר דיוק מאשר עם ישראל‪ ,‬אבל אותו‬
‫דבר הוא חשיבה‪ ,‬ואין לי הוכחה לכך‪ .‬אף על פי כן‪ ,‬הצלחתי‬
‫ללמוד הרבה מן העיון בצורת האותיות האשוריות‪ ,‬כדי להבין‬
‫לגבי המשמעות של מילים בעברית‪ ,‬ולכן אני כותב על כך כאן‪.‬‬

‫‪174‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫על פרקים ופסוקים‬

‫הם סוג של פירוש‬
‫הפרקים והפסוקים שיש ברוב התנ"כים של ימינו מחלקים את‬
‫התורה למשפטים על פי הבנת עורכים נוצרים; הנוצרים עשו את‬
‫החלוקה הזו לפי הבנתם המוגבלת‪ ,‬ולכן אין לשים לב לכך‪.‬‬
‫החלוקה הזו היא סוג של פירוש‪ ,‬והוא בהחלט לא הפירוש‬
‫הנכון‪ ,‬כי הרבה פעמים העורכים הנוצרים לא הבינו את דברי‬
‫יהוה נכון‪ ,‬וחילקו את השורות בדרך לא נכונה‪.‬‬
‫זו סיבה אחת מדוע לא להשתמש יותר בחלוקה של פרקים‬
‫ופסוקים‪.‬‬

‫סיבה שנייה‪ :‬הם אולי נושאים את זכר לא עם‬

‫הסיבה השנייה לכך שעדיף לטהר את התנ"ך מאותם פרקים ופסוקים‬
‫היא שהכמרים הנוצרים הוסיפו אותה חלוקה לתנ"ך מתוך תודעת‬
‫השקר של הנצרות‪ ,‬ולא מתוך תודעת יהוה‪.‬‬
‫נוסף על כך אולי חלק מאותם כומרים גם היו מבני עמלק‪ ,‬הלא‬
‫עם‪ ,‬וכך אותה חלוקה לפרקים ופסוקים אולי נושאת את זכר לא‬
‫עם איתה‪ .‬יש עלינו מצווה למחה את זכר לא עם מכל מקום שבו‬
‫הוא נמצא‪ ,‬ולכן גם צריך לבטל את החלוקה לפרקים ופסוקים‬
‫שהנוצרים הלבישו על התנ"ך‪.‬‬

‫‪175‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫התמימות כיסוד‬
‫לניצחון‬

‫‪176‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫מצוות התמימות הוא‬

‫מצווה ויסוד לתורה‬
‫אברהם קיבל מצווה להיות תמים‪ ,‬וזה מצווה גם לעמו‬
‫"אלה תולדת נח‪ :‬נח איש צדיק‪ ,‬תמים היה בדרתיו – את האלהים‬
‫התהלך נח" (ברשאית ו‪ ,‬ט)‪.‬‬
‫"ויהי אברם בן תשעים שנה ותשע שנים‪ ,‬וירא יהוה אל אברם‪,‬‬
‫ויאמר אליו‪' ,‬אני אל שדי; התהלך לפני והיה תמים‪ ,‬ואתנה‬
‫בריתי ביני ובינך'" (בראשית יז‪ ,‬א)‪.‬‬
‫תמימות היא כאשר אדם מנסה לעשות את כל הצעדים שהוא מבין‬
‫שהוא יכול לעשות כדי לקיים את רצון יהוה‪ .‬כך‪ ,‬הוא צועד‬
‫בצעדי התשובה עד תומם‪ ,‬במקום לעצור באמצע התהליך‪.‬‬
‫הפירוש הזה הוא נכון כי המילה תם היא ביטוי לכך שכבר אין‬
‫דבר שנותר‪" :‬והימים אשר הלכנו מקדש ברנע עד אשר עברנו את‬
‫נחל זרד‪ :‬שלשים ושמנה שנה‪ ,‬עד תם כל הדור‪ ,‬אנשי המלחמה‪,‬‬
‫מקרב המחנה‪ ,‬כאשר נשבע יהוה להם‪ ,‬וגם יד יהוה היתה בם‪,‬‬
‫להמם מקרב המחנה עד תמם‪ .‬ויהי כאשר תמו כל אנשי המלחמה‬
‫למות מקרב העם" (דברים ב‪ ,‬יד)‪.‬‬
‫כאשר כל הגברים מעל גיל עשרים מתו במדבר‪ ,‬כחלק מהמשפט שהיה‬
‫עליהם אחרי חטא המרגלים‪ ,‬אז הם תמו מלהיות בקרב המחנה‪ ,‬כי‬
‫לא נותר אחד מהם‪ .‬רק אז בני ישראל היו יכולים להיכנס לארץ‬
‫ישראל‪.‬‬
‫גם ניתוח של האותיות במילה תם יכול להראות על המשמעות של‬
‫המילה הזו‪ ,‬כי תם הוא ת ם – האות ת היא האות האחרונה‪ ,‬שזה‬
‫מסמל את זה שאין דבר שנותר לעשות‪ ,‬כי התם הגיע לסוף כל‬
‫המעשים שהיה יכול לעשות – לאות האחרונה שלהם – לאות ת‪.‬‬
‫לכן המצווה לאברהם הייתה שהוא יפעל בתמימות כדי לעשות את‬
‫כל מה שהוא מבין לגבי תודעת יהוה‪ ,‬עד תומם – עד שלא נותר‬
‫לו צעדים לעשות‪ .‬דורות קודמים היו תמימים כאשר הקריבו‬
‫קורבנות‪ ,‬כי הם לא ידעו דרך אחרת‪ ,‬ואני חושב שגם נוח היה‬
‫תמים כאשר הוא הקריב קורבנות‪ ,‬כי הוא לא הבין שהוא עושה‬
‫טעות‪ ,‬ולכן אותו מעשה היה תמים‪ ,‬כי הוא נעשה עם הרצון‬
‫לעבוד את יהוה‪ .‬מזה רואים שתמימות היא דבר שתלוי בהבנה‪.‬‬
‫מציאות החיים של ימינו היא מאוד רחוקה ממה שנבואת משה‬
‫ונבואת ישעיהו מצוות לעשות‪ ,‬ולכן הקורא יכול אולי לתמוה‪:‬‬

‫‪177‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫"איך אני יכול להיות תמים כאשר אני קורא על מצוות כל כך‬
‫נשגבות‪ ,‬שאני עוד לא יכול לקיים? אני מבין קצת לגבי הדברים‬
‫הנשגבים הללו‪ ,‬אז האם זה אומר שאני אמור לנסות להתחיל‬
‫לקפוץ ולהשתולל במעשי תשובה לא מדודים‪ ,‬כדי להשיג מדרגות‬
‫של צדק שעוד לא באמת שייכים לי?! האם זה הדרך היחידה להיות‬
‫תמים?!"‬
‫התשובה לכך היא שכאשר מבינים לגבי דברים נשגבים‪ ,‬שעוד לא‬
‫יכולים לקיים אותם בגלל שהם כל כך נשגבים‪ ,‬הדרך לתמימות‬
‫בעניין הזה היא לפחות לעשות את הצעדים המדודים שאנחנו כן‬
‫יכולים לעשות כדי לצעוד לכיוון של הנשגבות‪ ,‬אף על פי שאולי‬
‫ייקח הרבה מאוד זמן עד שבאמת נשיג את דרגות הצדק שעליהם‬
‫נבואת ישעיהו מדברת‪.‬‬
‫לכן לגבי נבואת ישעיהו‪ ,‬התמימות היא לצעוד בכיוון של לקיים‬
‫את הנשגבות‪ ,‬גם אם אותה הליכה בדרך של יהוה היא נעשית‬
‫בצורה הרבה יותר רדודה מהתוצאה הסופית – אם הולכים מספיק‪,‬‬
‫אז נשיג את התוצאה הסופית‪ ,‬כי הדרך לנשגבות היא במעשי‬
‫תשובה הדרגתיים‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬התמימות היא להיות בתהליך של תשובה‪ ,‬שהולך לקראת‬
‫הנשגבות‪ ,‬גם אם לא משיגים אותה מיד‪.‬‬

‫מצוות התמימות בישעיהו הם כדי לגדור פרצים‬

‫אברהם קיבל מצווה להיות תמים‪ ,‬ואותה מצווה היא גם תקפה‬
‫לגבי הבנים שלו‪ .‬לכן‪ ,‬מצוות התמימות היא מצווה לכל דבר‪,‬‬
‫שיש עליו חיוב קיום‪ ,‬ומשפט כאשר לא פועלים בתמימות‪.‬‬
‫בדורות קודמים רבים היו פועלים בחוסר תמימות לגבי קיום‬
‫המצוות של נבואת משה‪ ,‬כאשר היו מקיימים את המצווה בצורה‬
‫רדודה‪ ,‬שריקנה את המצווה מהתוצאה הסופית שלה – במקום שקיום‬
‫המצווה יביא צדק‪ ,‬שעל זה יהוה בכלל נתן את המצווה‪ ,‬החוטאים‬
‫בחוסר תמימות מקיימים אותו בדרך שקיום המצווה לא תוליד את‬
‫הצדק שהיא הייתה אמורה להוליד‪.‬‬
‫לדוגמה‪ ,‬נבואת משה מצווה לתת לעני לגשת לצדדים של השדה‬
‫ולקחת מגדולי השדה‪ ,‬כדי שיהיה לו מה לאכול‪ .‬כל בעל שדה‬
‫אמור לתת לעניים לעשות כך‪ ,‬ובבית המקדש הראשון היו הרבה‬
‫שאכן פעלו כך‪ .‬אבל הלא תמימים שבהם היו מקריבים את השדות‬
‫שלהם‪ ,‬אחד לשני‪ ,‬ובונים גדר סביב השדה שלהם כדי לא לתת‬
‫לעני אפשרות לגשת אל השדה‪ .‬כך‪ ,‬הם לא היו עוברים על אותה‬
‫מצווה באופן גלוי‪ ,‬כי הם לא היו יוצאים בחוץ ומגרשים את‬
‫העני מהשדה בגופם‪ ,‬אלא הם הצליחו לגרש אותו בצורה עקיפה‪,‬‬
‫דרך הקרבת השדות ובניית גדר גבוהה סביב השדה‪.‬‬

‫‪178‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫כמו שעמלק עושק וגונב בדרך עקיפה באימפריאליזם החדש של‬

‫ארצות הברית‪ ,‬גם הלא תמימים עושים כך לגבי מצוות התורה‪,‬‬
‫כאשר הם מפרים אותן בצורה עקיפה‪.‬‬
‫אותה נטייה לחוסר תמימות היא זו שגרמה ליהוה לתת סדרת‬
‫מצוות של תמימות בנבואת ישעיהו‪ .‬אחת מאותן מצוות אכן מדברת‬
‫נגד הדוגמה שכתבתי עליה בשורות הקודמות‪ ,‬על בעלי השדות הלא‬
‫תמימים‪.‬‬
‫הנה תיאור של חלק מאותם מצוות לתמימות‪:‬‬
‫"הוי מגיעי בית בבית‪ ,‬שדה בשדה יקריבו‪ ,‬עד אפס מקום‪,‬‬
‫והושבתם לבדכם בקרב הארץ‪ .‬באזני יהוה צבאות‪ ,‬אם לא בתים‬
‫רבים לשמה יהיו‪ ,‬גדלים וטובים מאין יושב‪ ,‬כי עשרת צמדי כרם‬
‫יעשו בת אחת‪ ,‬וזרע חמר יעשה איפה" (ישעיהו ה‪ ,‬ח)‪.‬‬
‫כמו שכתבתי לפני כן‪ ,‬כאן יהוה מדבר נגד בעלי בתים ושדות‬
‫המקריבים את קווי הנכס שלהם אחד לשני‪ ,‬ובגלל זה הם לא‬
‫נותנים לאביונים (חסרי בית) מקום לשבת בשכונה‪ .‬אותם מעשים‬
‫גם מונעים מהעניים לקחת את הפירות שיהוה ציווה לתת להם‬
‫מתוך השדה‪ ,‬כי הם לא יכולים לגשת אל השדות מרוב הגדרות‬
‫סביבם‪ .‬לכן‪ ,‬אותם עניים סבלו מרעב וחוסר מנוחה‪ ,‬עד שהם‬
‫מכרו את עצמם להיות עבדים לעשירים‪ ,‬כדי שיהיה להם מה‬
‫לאכול‪ .‬כך‪ ,‬הגדרות של העשירים לא רק מנעו מהעני את חלקו‬
‫בשדה שלהם‪ ,‬אלא גם גרמו לו לאבד את העצמאות שלו‪.‬‬
‫יש משפט על חוסר התמימות הזו‪ ,‬ולכן נבואת ישעיהו אומרת‬
‫שהעון הזה גורם לכך שהשדות כבר לא נותנים את תבואתם‪ ,‬ואז‪,‬‬
‫מרוב חולשה כלכלית‪ ,‬העם נופל במלחמה ויוצא לגלות‪.‬‬
‫"הוי משכימי בבקר‪ ,‬שכר ירדפו‪ .‬מאחרי‪ ,‬בנשף‪ ,‬יין ידליקם‪.‬‬
‫והיה כנור ונבל‪ ,‬תף וחליל‪ ,‬ויין משתיהם‪ ,‬ואת פעל יהוה לא‬
‫יביטו‪ ,‬ומעשה ידיו לא ראו‪ .‬לכן גלה עמי מבלי דעת‪ ,‬וכבודו‬
‫מתי רעב‪ ,‬והמונו צחה צמא‪ .‬לכן הרחיבה שאול נפשה‪ ,‬ופערה פיה‬
‫לבלי חק‪ ,‬וירד הדרה והמונה ושאונה‪ ,‬ועלז בה‪ .‬וישח אדם‬
‫וישפל איש‪ ,‬ועיני גבהים תשפלנה‪ ,‬ויגבה יהוה צבאות במשפט‪,‬‬
‫והאל הקדוש נקדש בצדקה‪ .‬ורעו כבשים כדברם‪ ,‬וחרבות מחים‬
‫גרים יאכלו" (ישעיהו ה‪ ,‬יא)‪.‬‬
‫כאן יהוה מדבר על אלו שמשכימים בבוקר ומיד מתחילים לרדוף‬
‫אחרי הכסף – שכר (משכורת) – כאשר הם עובדים כשכירים‬
‫לעשירים‪ .‬אותה עבודה קשה ורדיפת כסף הם אלו שמצערים את‬
‫נפשם‪ ,‬עד שהם כבר לא מסוגלים ללמוד תורה אחרי יום של‬
‫עבודה‪ ,‬מרוב עייפות ובלבול‪ .‬במקום זה‪ ,‬הם בוחרים להשכיח את‬
‫כאבם לכמה רגעים בשירה ובשתיית יין‪.‬‬

‫‪179‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫כך‪ ,‬רדיפת הכסף גורמת גם להם‪ ,‬נוסף על העשירים‪ ,‬לשכוח‬

‫מתורת יהוה‪ ,‬וגם להיות ערלי לב לגבי הכאב של העניים‪ .‬זה‬
‫למה הם גם יוצאים לגלות‪.‬‬
‫בתורת משה יש רמז לכך שעבודה קשה פוגעת באמונה‪" :‬ויצו פרעה‬
‫ביום ההוא את הנגשים בעם ואת שטריו לאמר‪ ,‬לא תאספון לתת‬
‫תבן לעם‪ ,‬ללבן הלבנים‪ ,‬כתמול שלשם‪ .‬הם ילכו‪ ,‬וקששו להם‬
‫תבן‪ .‬ואת מתכנת הלבנים אשר הם עשים תמול שלשם תשימו עליהם‪,‬‬
‫לא תגרעו ממנו‪ ,‬כי נרפים הם‪ ,‬על כן הם צעקים‪ ,‬לאמר‪ ,‬נלכה‬
‫נזבחה לאלהינו‪ .‬תכבד העבדה על האנשים ויעשו בה‪ ,‬ואל ישעו‬
‫בדברי שקר‪...‬וידבר משה כן אל בני ישראל‪ ,‬ולא שמעו אל משה‬
‫מקצר רוח ומעבדה קשה" (שמות ה‪ ,‬ו)‪.‬‬
‫לכן הדרך הנכונה היא לעבוד פחות וללמוד יותר תורה‪ ,‬גם אם‬
‫הדבר הזה דורש שנצטרך להסתפק במעט‪ ,‬במקום לחיות בנעימות‬
‫ובעושר‪ .‬עדיף את זה מאשר להיות עבד מודרני‪ ,‬שמצער את הנפשו‬
‫ברדיפת כסף עד שהוא מרגיש שהוא חייב לשתות יין בלילה‪ ,‬רק‬
‫כדי לשכוח מהלחץ והכאב של יום ארוך בעבודה‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬נבואת משה הותירה פתחים לאנשים לא תמימים לחטוא‬
‫ולהביא חורבן על עצמם‪ .‬נבואת ישעיהו מנסה לגדור את אותם‬
‫פתחים‪ ,‬כדי לעזור להם‪ .‬לכן‪ ,‬אפילו שנבואת משה לא אסרה על‬
‫בני ישראל להיות עשירים ולעבוד קשה כשכירים‪ ,‬נבואת ישעיהו‬
‫כן מזהירה ומצווה נגד זה‪ .‬אותה הגדלת התורה היא לטובת העם‪,‬‬
‫כדי שהוא לא ייפול לעוונות יותר קשות‪ ,‬המביאים עוד חורבן‬
‫ועוד גלות‪.‬‬
‫יש המשך לאותה סדרה של מצוות לתמימות‪ ,‬אבל אני מפרש זאת רק‬
‫בחלק ב של הספר הזה‪ ,‬שהוא פירוש לכל נבואת ישעיהו‪ .‬הנה‬
‫הצצה להמשך סדרת מצוות התמימות‪:‬‬
‫"הוי משכי העון בחבלי השוא‪ ,‬וכעבות העגלה חטאה‪ ,‬האמרים‪,‬‬
‫'ימהר‪ ,‬יחישה מעשהו‪ ,‬למען נראה‪ ,‬ותקרב‪ ,‬ותבואה עצת קדוש‬
‫ישראל‪ ,‬ונדעה'‪.‬‬
‫הוי האמרים לרע טוב ולטוב רע‪ ,‬שמים חשך לאור ואור לחשך‪,‬‬
‫שמים מר למתוק ומתוק למר‪.‬‬
‫הוי חכמים בעיניהם‪ ,‬ונגד פניהם נבנים‪.‬‬
‫הוי גבורים לשתות יין‪ ,‬ואנשי חיל למסך שכר‪ .‬מצדיקי רשע עקב‬
‫שחד‪ ,‬וצדקת צדיקים יסירו ממנו‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬כאכל קש לשון אש‪ ,‬וחשש להבה ירפה‪ ,‬שרשם כמק יהיה‪,‬‬
‫ופרחם כאבק יעלה‪ ,‬כי מאסו את תורת יהוה צבאות‪ ,‬ואת אמרת‬
‫קדוש ישראל נאצו" (ישעיהו ה‪ ,‬יח)‪.‬‬

‫‪180‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫התמימות דורשת לצאת ממעגל אכזרי של נעשק ואז עושק אחרים‬

‫צריך ללמוד ולתקן את הטעויות של אבותינו‪ ,‬כדי לזכות אותם‪,‬‬
‫כאשר אנחנו עולים בדרגות של צדקה‪ .‬לכן‪ ,‬אסביר איך יוסף עשה‬
‫טעות כאשר הוא גרם למצרים למכור את רכושם ואדמתם לפרעה מלך‬
‫מצרים‪ .‬כך אני מקווה להראות שהעושק הוא דבר שמביא משפט על‬
‫כל עם‪ ,‬ואפילו על הצדיקים ביותר‪ ,‬כי המשפט לא רק בא נגד‬
‫עמלק‪ ,‬אלא נגד כל מי שפועל לרעה‪.‬‬
‫עמלק עשק ורצח הכי הרבה‪ ,‬ולכן יש עליו את הדין הכי קשה‪,‬‬
‫אבל גם צדיקים שעושקים נשפטים על זה‪ ,‬כי יהוה הוא אל צדיק‪,‬‬
‫שעושה משפט שווה לכל בריאותיו‪ ,‬כאשר הוא שופט כל אחד לפי‬
‫מעשיו‪ .‬נכון לשים לב שאיני משווה בין אותם שבטים גרמנים‬
‫רצחניים (עמלק) ובין גויים אחרים‪ ,‬כי הפער ביניהם הוא גדול‬
‫מדי‪ ,‬אבל עלינו להישמר מהעושק‪ ,‬גם אם הוא נעשה בממדים יותר‬
‫קטנים מאשר מה שאותם שבטים גרמנים עושים‪.‬‬
‫יוסף אכן עשק את המצרים בשביל פרעה‪ ,‬כאשר הוא גרם להם‬
‫למכור את כל רכושם ואדמתם לפרעה‪ ,‬תמורת אוכל‪.‬‬
‫"ויבאו כל מצרים אל יוסף‪ ,‬לאמר‪ ,‬הבה לנו לחם‪ ,‬ולמה נמות‬
‫נגדך‪ ,‬כי אפס כסף‪ .‬ויאמר יוסף‪ ,‬הבו מקניכם‪ ,‬ואתנה לכם‬
‫במקניכם‪ ,‬אם אפס כסף‪ .‬ויביאו את מקניהם אל יוסף‪ ,‬ויתן להם‬
‫יוסף לחם‪ ,‬בסוסים ובמקנה הצאן ובמקנה הבקר ובחמרים‪ ,‬וינהלם‬
‫בלחם בכל מקנהם בשנה ההוא‪ .‬ותתם השנה ההוא‪ ,‬ויבאו אליו‬
‫בשנה השנית‪ ,‬ויאמרו לו‪ ,‬לא נכחד מאדני‪ ,‬כי אם תם הכסף‪,‬‬
‫ומקנה הבהמה אל אדני‪ .‬לא נשאר לפני אדני בלתי אם גויתנו‬
‫ואדמתנו‪ .‬למה נמות לעיניך‪ ,‬גם אנחנו‪ ,‬גם אדמתנו‪ .‬קנה אתנו‪,‬‬
‫ואת אדמתנו בלחם‪ ,‬ונהיה אנחנו ואדמתנו עבדים לפרעה‪ ,‬ותן‬
‫זרע‪ ,‬ונחיה‪ ,‬ולא נמות‪ ,‬והאדמה לא תשם‪ .‬ויקן יוסף את כל‬
‫אדמת מצרים לפרעה‪ ,‬כי מכרו מצרים איש שדהו‪ ,‬כי חזק עלהם‬
‫הרעב‪ .‬ותהי הארץ לפרעה‪ ,‬ואת העם העביר אתו לערים‪ ,‬מקצה‬
‫גבול מצרים ועד קצהו‪ .‬רק אדמת הכהנים לא קנה‪ ,‬כי חק לכהנים‬
‫מאת פרעה‪ ,‬ואכלו את חקם‪ ,‬אשר נתן להם פרעה‪ .‬על כן לא מכרו‬
‫את אדמתם ויאמר יוסף אל העם‪ ,‬הן קניתי אתכם היום‪ ,‬ואת‬
‫אדמתכם לפרעה‪ .‬הא לכם זרע‪ ,‬וזרעתם את האדמה‪ ,‬והיה בתבואת‪,‬‬
‫ונתתם חמישית לפרעה‪ ,‬וארבע הידת יהיה לכם‪ ,‬לזרע השדה‪,‬‬
‫ולאכלכם‪ ,‬ולאשר בבתיכם‪ ,‬ולאכל לטפכם‪ .‬ויאמרו‪ ,‬החיתנו‪ .‬נמצא‬
‫חן בעיני אדני‪ ,‬והיינו עבדים לפרעה" (ברשאית מז‪ ,‬טו)‪.‬‬
‫אף על פי שהמצרים העבידו את יוסף לפני כן‪ ,‬ויש מקום לומר‬
‫שמה שהוא עשה נגדם היה סוג של נקמה‪ ,‬האמת היא שהוא לא היה‬
‫צריך להעביד אותם‪ ,‬אלא במקום זה לזכור את הכאב שהוא סבל‬
‫כעבד ולנסות לחסוך מהם את אותו כאב‪.‬‬
‫התמימות דורשת לצאת מהמעגל האכזרי של להיות נעשק ואז לעשוק‬
‫אחרים‪ .‬מכיוון שיוסף לא עשה כן‪ ,‬אותו מעגל אכזרי גם היכה‬

‫‪181‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫בו שוב‪ ,‬כאשר בניו נהיו עבדים במצרים‪ .‬זה למה עדיף לרחם‬
‫אפילו על מי שעשק אותך בעבר‪ ,‬במקום לעשוק אותו באכזריות‬
‫כנקמה‪ ,‬כי אם אתה בוחר לעשוק אותו‪ ,‬אתה בוחר להמשיך את‬
‫המעגל האכזרי‪ .‬אותה בחירה ברע היא בחירה בזה שאתה או בניך‬
‫גם אולי תיפלו במעגל האכזרי הזה בעתיד‪ ,‬כמו שאכן קרה ליוסף‬
‫שהיה עבד במצרים‪ ,‬ואז העביד אותם‪ ,‬עד שבניו חזרו להיות‬
‫עבדים למצרים‪ .‬לכן‪ ,‬עדיף לרחם כדי לקבל רחמים‪ ,‬אבל‪ ,‬יחד עם‬
‫זאת‪ ,‬גם לא להחניף להם‪ ,‬אפילו כאשר מרחמים עליהם‪.‬‬
‫במקרה של עמלק‪ ,‬הרחמים האמתיים הם רחמנות על שאר הגויים‪,‬‬
‫כאשר חוסכים מהם את התועבות של עמלק‪ .‬לכן‪ ,‬הדרישה להחרים‬
‫את כל השלל שלו גם בונה על אותה הבנה לגבי המעגל האכזרי של‬
‫העושק‪ ,‬כי מי שבוחר ליהנות מהעושק שעמלק עשה‪ ,‬במקום להרוג‬
‫אותו ולהחרים את כל השלל שלו‪ ,‬בוחר בזה שמעגל העושק גם‬
‫עלול להתהפך עליו‪ ,‬כאשר עמלק יחזור לעשוק אותו‪ .‬לכן‪ ,‬כדי‬
‫לא לתת שום זכות קיום לעמלק‪ ,‬צריך להחרים אותו ואת כל השלל‬
‫שלו‪ ,‬במקום לחפש דרכים ליהנות מכך‪.‬‬

‫מסר נוסף מהסיפור על מצרים – מסים ושכירות הם עבדות‬

‫תובנה נוספת מהסיפור על יוסף ומצרים היא שהדרישה של פרעה‬
‫שהמצרים יתנו חמישית מכל גידולי השדה שלהם כמס לפרעה בעצם‬
‫הייתה דרישה שהמצרים יהיו עבדים לפרעה‪ .‬לכן‪ ,‬המצרים קראו‬
‫לאותה הסכם בינם לפרעה הסכם של עבדות – "והיינו עבדים‬
‫לפרעה"‪ .‬גם יוסף הגדיר את אותה מערכת יחסים כעבדות‪.‬‬
‫מכך יכולים לראות שמסים ושכירות הם גם סוגים של עבדות‪ ,‬שבה‬
‫אדם צריך לעבוד בשביל האחר‪ ,‬רק כדי לקבל את הצרכים‬
‫היסודיים שלו‪ .‬זו עבדות‪ ,‬ולכן גם האיש העירוני‪ ,‬שעובד קשה‬
‫רק כדי למלא את צרכיו היסודיים‪ ,‬הוא גם סוג של עבד‪.‬‬
‫זהו סגנון העבדות העקיף של ימינו‪ ,‬שבו מי שגר בעיר מחויב‬
‫לשלם דמי שכירות גבוהים (עבד לבעל הדירה)‪ ,‬לעבוד בשביל‬
‫חברה גדולה (עבד לבעל העסק)‪ ,‬ולשלם מסים גבוהים לממשלה‬
‫(עבד לממשלה)‪ .‬לכן‪ ,‬עדיף לגור מחוץ לעיר ולהיות רועה צאן‬
‫או חקלאי עצמאי‪ ,‬ועדיף שהממשלה תהיה כמה שיותר קטנה‪ ,‬כדי‬
‫שהיא לא תדרוש מסים גבוהים מאזרחיה‪.‬‬

‫הערים גוררות איתן עושק וחורבן‬

‫חשוב מאוד להתגורר מחוץ לעיר‪ ,‬וגם לא לבוא לשם לעבודה‪ ,‬כי‬
‫חיי העיר גוררים איתם עושק ובלבול רב‪ .‬לכן‪ ,‬כבר מספר‬
‫בראשית יש דיבור נגד אוהבי הערים והמגדלים (מגדל בבל)‪ ,‬וגם‬
‫מנבואת ישעיהו יכולים לראות שהחורבנות הכי גדולים באים על‬

‫‪182‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫תושבי הערים ובנייני המגדלים‪ ,‬ולא על בני הכפרים והשדות –‬

‫"והיה על כל הר גבה‪ ,‬ועל כל גבעה נשאה‪ ,‬פלגים‪ ,‬יבלי מים‪,‬‬
‫ביום הרג רב‪ ,‬בנפל מגדלים" (ישעיהו ל‪ ,‬כה)‪.‬‬
‫הנטייה להתקבץ בעיר היא נטייה לטומאה‪ ,‬ולכן הראשון לבנות‬
‫עיר היה קין‪ ,‬אחרי שרצח את אחיו‪" .‬וידע קין את אשתו‪ ,‬ותהר‪,‬‬
‫ותלד את חנוך‪ ,‬ויהי בנה עיר‪ ,‬ויקרא שם העיר‪ ,‬כשם בנו‪,‬‬
‫חנוך" (בראשית ד‪ ,‬יז)‪.‬‬
‫אותה נטייה להתקבץ בערים‪ ,‬והעושק שהערים גוררות איתן‪ ,‬היא‬
‫גם דרך הרשע של בבל‪" :‬ויאמרו‪' ,‬הבה נבנה לנו עיר ומגדל‪,‬‬
‫וראשו בשמים‪ ,‬ונעשה לנו שם‪ ,‬פן נפוץ על פני כל הארץ'‪ .‬וירד‬
‫יהוה לראת את העיר ואת המגדל אשר בנו בני האדם‪ .‬ויאמר‬
‫יהוה‪' ,‬הן עם אחד ושפה אחת לכלם‪ ,‬וזה החלם לעשות‪ ,‬ועתה לא‬
‫יבצר מהם כל אשר יזמו לעשות‪ .‬הבה נרדה‪ ,‬ונבלה שם שפתם‪ ,‬אשר‬
‫לא ישמעו איש שפת רעהו'‪ .‬ויפץ יהוה אתם משם על פני כל‬
‫הארץ‪ ,‬ויחדלו לבנת העיר‪ .‬על כן קרא שמה 'בבל'" (בראשית יא‪,‬‬
‫ד)‪.‬‬
‫בגלל אותן סיבות‪ ,‬תושבי הערים נוטים ליפול יותר לחורבן‬
‫מאשר אלו שגרים בשדות‪ .‬הנה כמה דוגמאות לחורבן שעלול לבוא‬
‫על הערים‪:‬‬
‫"משא גיא חזיון‪ :‬מה לך אפוא‪ ,‬כי עלית כלך לגגות‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫תשאות מלאה עיר הומיה‪ ,‬קריה עליזה; חלליך לא חללי‬
‫חרב‪ ,‬ולא מתי מלחמה" (ישעיהו כב‪ ,‬א)‪.‬‬
‫"צוחה על היין בחוצות‪ ,‬ערבה כל שמחה‪ ,‬גלה משוש הארץ‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫נשאר בעיר שמה‪ ,‬ושאיה יכת שער" (ישעיהו כד‪ ,‬יא)‪.‬‬
‫"יהוה אלהי‪ ,‬אתה ארוממך‪ ,‬אודה שמך‪ ,‬כי עשית פלא‪ ,‬עצות‬ ‫ג‪.‬‬
‫מרחק‪ ,‬אמונה אמן‪ .‬כי שמת מעיר לגל‪ ,‬קריה בצורה למפלה;‬
‫ארמון זרים מעיר‪ ,‬לעולם לא יבנה" (ישעיהו כה‪ ,‬א)‪.‬‬
‫"וברד‪ ,‬ברדת היער‪ ,‬ובשפלה‪ ,‬תשפל העיר‪ .‬אשריכם זרעי על‬ ‫ד‪.‬‬
‫כל מים‪ ,‬משלחי רגל השור והחמור" (ישעיהו לב‪ ,‬יט)‪.‬‬
‫"משא דמשק‪ :‬הנה דמשק מוסר מעיר‪ ,‬והיתה מעי מפלה‪.‬‬ ‫ה‪.‬‬
‫עזבות ערי ערער‪ ,‬לעדרים תהיינה‪ ,‬ורבצו ואין מחריד"‬
‫(ישעיהו יז‪ ,‬א)‪.‬‬
‫"וסכסכתי מצרים במצרים‪ ,‬ונלחמו‪ ,‬איש באחיו ואיש‬ ‫ו‪.‬‬
‫ברעהו‪ ,‬עיר בעיר‪ ,‬ממלכה בממלכה‪ .‬ונבקה רוח מצרים‬
‫בקרבו" (ישעיהו יט‪ ,‬ב)‪.‬‬

‫התמים ימלוך‬
‫חובת התמימות היא גם נכונה לגבי בני אהרון‪ ,‬הכוהנים‪ ,‬ובני‬
‫דוד – כאשר הם פועלים בתמימות‪ ,‬אז תפקידי ההנהגה עומדים‬

‫‪183‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫בידם‪ .‬אבל אם הם לא פועלים בתמימות‪ ,‬אז אחרים לוקחים מהם‬

‫את נחלת ההנהגה שיהוה נתן להם‪ ,‬עד שהם יחזרו לדרך התמימות‪.‬‬
‫נבואת ישעיהו מדברת על אחד כזה‪ ,‬בשם "פלא יועץ‪ ,‬אל גבור‬
‫אבי‪ ,‬עד שר שלום"‪ ,‬שיהיה על כיסא דוד ועל ממלכתו‪ ,‬אפילו‬
‫שהוא לא יהיה מזרע דוד‪ .‬הוא יהיה מלך במקום זרע דוד לתקופה‬
‫זמנית‪ ,‬כדי להכין את הממלכה לזרע דוד‪ ,‬ולאפשר לבני דוד‬
‫להצליח במלכותם‪ ,‬במקום תמיד להיכשל בגלל המצב הרוחני הרדוד‬
‫של העם‪ .‬על המלך הזה נאמר "כי ילד ילד לנו‪ ,‬בן נתן לנו‪,‬‬
‫ותהי המשרה על שכמו‪ ,‬ויקרא שמו‪' ,‬פלא יועץ‪ ,‬אל גבור אבי‪,‬‬
‫עד שר שלום'‪ .‬לם רבה המשרה‪ ,‬ולשלום אין קץ‪ ,‬על כסא דוד ועל‬
‫ממלכתו‪ ,‬להכין אתה ולסעדה במשפט ובצדקה‪ ,‬מעתה ועד עולם‪,‬‬
‫קנאת יהוה צבאות תעשה זאת" (ישעיהו ט‪ ,‬ה)‪.‬‬
‫פלא יועץ‪ ,‬אל גבור אבי‪ ,‬עד שר שלום יכין את המלכות למען‬
‫זרע דוד‪ ,‬כדי שבן דוד צדיק יכול להצליח כמלך‪" .‬משא מואב"‬
‫של נבואת ישעיהו אומר שאותה הכנת כיסא מלכות דוד תהיה כאשר‬
‫פלא יועץ‪ ,‬אל גבור אבי‪ ,‬עד שר שלום יעשה חסד עם דוד ואחרי‬
‫זה הוא יעזור לסעוד אותה מלכות במשפט וצדקה‪ ,‬כדי שלא‬
‫תקרוס‪.‬‬
‫"והוכן בחסד כסא‪ ,‬וישב עליו‪ ,‬באמת‪ ,‬באהל דוד‪ ,‬שפט‪ ,‬ודרש‬
‫משפט‪ ,‬ומהר צדק" (ישעיהו טז‪ ,‬ה)‪.‬‬
‫להבנתי‪ ,‬פלא יועץ‪ ,‬אל גבור אבי‪ ,‬עד שר שלום יהיה משבט לוי‪,‬‬
‫והמלכות שלו תהיה זמנית‪ ,‬עד שהוא יעלה לדרגת קדושה גבוהה‬
‫יותר‪ ,‬וככל שהוא יעלה‪ ,‬אז גם בן דוד יכול לעלות חזרה על‬
‫כיסא המלכות ולהיות מלך צדיק‪ ,‬במקום רשע‪.‬‬
‫כך‪ ,‬כמו שנבואת משה הכינה את התשתית של עם ישראל להיות עם‬
‫עצמאי‪ ,‬כאשר ניבא תורה והבדיל את משפחת כהן ושבט לוי‬
‫לתפקידי ההנהגה‪ ,‬גם פלא יועץ‪ ,‬אל גבור אבי‪ ,‬עד שר שלום‬
‫יעשה בדומה‪ ,‬ורק אחר כך תהיה "לאהל דוד" הצלחה במלכותו‪.‬‬
‫אם תשימו לב‪ ,‬הנבואה אומרת "אהל דוד"‪ ,‬ולא בית דוד‪ ,‬כי‬
‫אותו מלך דוד צדיק יהיה כל כך ענו‪ ,‬שהוא כבר לא יישב בעיר‬
‫גדולה או בבית‪ ,‬אלא יהיה באוהל‪ ,‬כמו שבני ישראל חיו כאשר‬
‫יצאו ממצרים‪ .‬להבנתי‪ ,‬כל אחד מזרע דוד לפני כן שיבחר לשבת‬
‫בעיר ובבית לא יצליח‪.‬‬

‫התמימות היא אבן יסוד לשאר מצוות התורה‬

‫כאשר מתחילים לדבר על פרטי מצוות התורה‪ ,‬צריך לזכור במיוחד‬
‫את חובת התמימות כי בכל מערכת חוקים יש דרך לרוקן את החוק‬
‫מהמטרה האמיתית שלו‪ ,‬תוך כדי ששומרים עליו בקטנוניות‪.‬‬
‫הטועים כמעט ותמיד יכולים למצוא דרך לשמור רק על מה שכתוב‬

‫‪184‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫בשורות התורה‪ ,‬תוך כדי שהם עושים פעולות אחרות שסותרות את‬
‫התורה‪ .‬כך הם שומרים על הכתוב באופן שטחי‪ ,‬תוך כדי שהם‬
‫מונעים מהתורה מלהביא לתוצאה הרצויה‪.‬‬
‫אלו הם העבריינים המתוחכמים שבוגדים בתורה‪ ,‬בצורה דומה‬
‫לאיך שבני עמלק ממשיכים בגניבה האימפריאליסטית‪ ,‬בצורה‬
‫מתוחכמת‪ .‬רק בגלל שהבגידה נעשתה בצורה עקיפה ונסתרת‪ ,‬אין‬
‫להגיד שזו לא בגידה‪ .‬היא בגידה‪ ,‬ויש עליה נקמת התמימות‪.‬‬
‫התמים ימלוך‪ ,‬כי תודעת יהוה הוא המלך האמיתי של ישראל‪.‬‬
‫זה גם למה שהמורד בתמימות ייפול‪ ,‬אפילו אם הוא מלך מזרע‬
‫דוד‪ ,‬כהן גדול במזרע אהרן‪ ,‬או מנהיג מזרע משה‪.‬‬
‫יהוה הוא תמים‪ ,‬ולכן התמים ימלוך‪ ,‬כל עוד שהוא תמים‪.‬‬

‫‪185‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫הצמחונות היא תמימות‬

‫בתורה‬
‫מה היא התרת בלעם?‬
‫כאן אביא את הסיפור על בלעם כדוגמה על איך שיהוה לפעמים‬
‫נותן לחוטא לחטוא‪ ,‬אם החוטא מתעקש לבקש מיהוה לחטוא‪ .‬מאותה‬
‫תובנה אני מקווה להראות שגם ההתרה לנוח לאכול בשר הייתה‬
‫התרה לחטא‪ ,‬והיא נשארה מכשול לבני אדם לאורך הדורות‪.‬‬
‫בלעם בן בער ביקש ללכת למואב כדי לקלל את עם ישראל פעמיים‪.‬‬
‫בפעם הראשונה יהוה אמר לו לא ללכת‪ ,‬אבל בפעם השנייה הוא‬
‫נתן לו ללכת‪ ,‬אף על פי שאחרי כן הוא שפט את בלעם על כך‬
‫שביקש לחטוא‪.‬‬
‫"ויאמר בלעם אל האלהים‪' ,‬בלק בן צפר‪ ,‬מלך מואב‪ ,‬שלח אלי‪.‬‬
‫הנה העם היצא ממצרים ויכס את עין הארץ‪ .‬עתה‪ ,‬לכה‪ ,‬קבה לי‬
‫אתו; אולי אוכל להילחם בו וגרשתיו'‪ .‬ויאמר אלהים אל בלעם‪,‬‬
‫'לא תלך עמהם‪ .‬לא תאר את העם‪ ,‬כי ברוך הוא'‪{...‬בלעם אומר‬
‫לשליחי מלך מואב שיחקו עוד לילה‪ ,‬כדי שהוא יבקש מיהוה לקלל‬
‫את ישראל עוד פעם} 'ועתה שבו נא בזה‪ ,‬גם אתם הלילה‪ ,‬ואדעה‬
‫מה יסף יהוה דבר עמי'‪ .‬ויבא אלהים אל בלעם לילה‪ ,‬ויאמר לו‪,‬‬
‫'אם לקרא לך באו האנשים‪ ,‬קום‪ ,‬לך אתם‪ ,‬ואך את הדבר אשר‬
‫אדבר אליך‪ ,‬אתו תעשה'‪ .‬ויקם בלעם בבקר‪ ,‬ויחבש את אתנו‪,‬‬
‫וילך עם שרי מואב‪ ,‬ויחר אף אלהים‪ ,‬כי הולך הוא‪ ,‬ויתיצב‬
‫מלאך יהוה בדרך‪ ,‬לשטן לו‪ .‬והוא {בלעם} רכב על אתנו‪ ,‬ושני‬
‫נעריו עמו‪ ,‬ותרא האתון את מלאך יהוה נצב בדרך‪ ,‬וחרבו שלופה‬
‫בידו‪ ,‬ותט האתון מן הדרך‪ ,‬ותלך בשדה ויך בלעם את האתון‪,‬‬
‫להטתה הדרך‪...‬ויאמר אליו מלאך יהוה‪' ,‬על מה הכית את אתנך‬
‫זה שלוש רגלים‪ .‬הנה אנכי יצאתי לשטן‪ ,‬כי ירט הדרך לנגדי‪,‬‬
‫ותראני האתון‪ ,‬ותט לפני זה שלש רגלים‪ .‬אולי נטתה מפני‪ ,‬כי‬
‫עתה‪ ,‬גם אתכה הרגתי‪ ,‬ואותה החייתי'" (במדבר כב‪ ,‬ט)‪.‬‬
‫ההתרה לבלעם הייתה לדבר רע‪ ,‬ולכן אפילו שהוא קיבל התרה‬
‫מיהוה ללכת‪ ,‬בלעם גם קיבל משפט כאשר הוא בחר להשתמש באותה‬
‫התרה לחטא‪ .‬המקרה הזה דומה למקרה של ילד שמבקש מאביו‪ ,‬פעם‬
‫אחרי פעם‪ ,‬לשחק במשחק מסוכן‪ ,‬עד שאביו מאבד סבלנות ואומר‬
‫לו "לך לשחק"‪ .‬אף על פי שאביו התיר לו לשחק במשחק המסוכן‪,‬‬
‫כאשר הילד באמת עושה כן‪ ,‬אז אביו גוער בו כי הילד היה צריך‬
‫להבין שאותה התרה לא הייתה באמת התרה שניתנה מתוך רצון‬
‫אמיתי‪ ,‬אלא דבר שנאמר מתוך רגע של איבוד סבלנות‪.‬‬

‫‪186‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫הבקשה של בלעם ללכת למואב הייתה בקשה לשחק במשחק מסוכן‬

‫מאוד‪ ,‬אבל כאשר בלעם ביקש לעשות כן פעמיים‪ ,‬אז אחד מעבדי‬
‫יהוה התיר לבעלם לעשות כן‪ ,‬ברגע של איבוד סבלנות‪ .‬עם זאת‪,‬‬
‫הוא לא באמת רצה שבלעם ילך למשחק המסוכן הזה‪ .‬לכן בהמשך‪,‬‬
‫מלאך יהוה בא וגער בו על כך‪.‬‬

‫ההתרה לנוח לאכול בשר היא כמו ההתרה לבלעם‬

‫ההתרה שיהוה נתן לנוח לאכול בשר הייתה סוג של התרה לחטא‪,‬‬
‫כמו ההתרה לבלעם‪ .‬בדומה להתרות הללו‪ ,‬גם להתרה הזו יש משפט‬
‫שמלווה אותו עד ימינו כי הנטייה אחרי הבשר היא נטייה לחטוא‬
‫נגד אחד המצוות הראשונות שניתנה לאדם – לאכול רק מהצומח‪,‬‬
‫ולא מן החי‪.‬‬
‫"ויברך אתם אלהים‪ ,‬ויאמר להם אלהים‪' ,‬פרו‪ ,‬ורבו‪ ,‬ומלאו את‬
‫הארץ‪ ,‬וכבשה‪ ,‬ורדו בדגת הים‪ ,‬ובעוף השמים‪ ,‬ובכל חיה הרמשת‬
‫על הארץ'‪ .‬ויאמר אלהים 'הנה נתתי לכם את כל עשב‪ ,‬זרע זרע‪,‬‬
‫אשר על פני כל הארץ‪ ,‬ואת כל העץ אשר בו פרי עץ‪ ,‬זרע זרע‪,‬‬
‫לכם יהיה לאכלה'" (בראשית א‪ ,‬כח)‪.‬‬
‫ההתרה לנוח לאכול בשר הייתה בגלל שבני האדם מרדו נגד אותה‬
‫מצווה‪ ,‬ולכן אחד עבדי יהוה התייאש מהם והתיר להם את הדבר‬
‫הרע הזה‪ ,‬של שפיכות דמים ואכילת בשר‪.‬‬

‫המצווה לכבוש את החיות היא לא מצווה לעשוק ולאכול אותם‬

‫מן הציטוט המובא בשורות הקודמים‪ ,‬ניתן לראות שאפילו שיהוה‬
‫ציווה על האדם לרדת בחיות – "ומלאו את הארץ‪ ,‬וכבשה‪ ,‬ורדו‬
‫בדגת הים‪ ,‬ובעוף השמים‪ ,‬ובכל חיה הרמשת על הארץ" – המשמעות‬
‫לא הייתה לרצוח ולעשוק אותם‪ ,‬אלא להנהיגם לדרך ישרה‪ ,‬כמו‬
‫שנאמר שיהיה בעתיד‪" :‬וגר זאב עם כבש‪ ,‬ונמר עם גדי ירבץ‪,‬‬
‫ועגל וכפיר ומריא יחדו‪ ,‬ונער קטן נהג בם" (ישעיהו יא‪ ,‬ו)‪.‬‬
‫לכן מיד אחרי שעבד יהוה ציווה לרדת בחיות‪ ,‬הוא גם ציווה‬
‫לאדם רק לאכול מהצומח‪ ,‬כדי שהאדם לא יחשוב שלרדת בחיות זה‬
‫לרצוח ולעשוק אותם‪.‬‬

‫בנבואת ישעיהו יהוה מצווה לחזור לצמחונות‬

‫בנבואת ישעיהו יהוה מצווה לישראל‪ ,‬ועמים אחרים‪ ,‬לחזור‬
‫לאותה תורה שניתנה לאדם הראשון‪ ,‬ולהפסיק לאכול כל תוצר של‬
‫בעל חי‪ ,‬בין אם זה בשר‪ ,‬עוף‪ ,‬דגים‪ ,‬ביצים‪ ,‬חלב‪ ,‬או דבש‪ .‬גם‬
‫עדיף ללבוש בגד של פשתים‪ ,‬במקום צמר‪ ,‬מאותה סיבה‪.‬‬

‫‪187‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫לגבי נעלי עור‪ ,‬עוד לא שמעתי על תחליף להן‪ ,‬חוץ מהבדים‬

‫המלאכותיים שנוצרו במערב‪ ,‬כמו פוליאסטר‪ .‬אותם בדים‬
‫סינתטיים הם פרי העושק של המערכות הכלכליות והטכנולוגיות‬
‫של המערב העמלקי‪ ,‬ולכן עדיף לא להשתמש בהם‪ ,‬כי הם נבנו על‬
‫עושק של בני אדם ובהמות‪ .‬לכן עדיף לנעול נעלי עור‪ ,‬מאשר‬
‫נעל מחומר מלאכותי‪ ,‬כמו פוליאסטר‪ .‬הכי טוב הוא למצוא תחליף‬
‫טבעי לעור‪ ,‬אבל אני עוד לא שמעתי על דבר כזה‪ .‬אף על פי כן‪,‬‬
‫אולי יש‪ ,‬אבל אני עוד לא שמעתי עליו בעת של כתיבת הספר‬
‫הזה‪.‬‬
‫הנה ציטוט מנבואת ישעיהו על החובה לחזור לצמחונות‪:‬‬
‫"כה אמר יהוה‪ :‬השמים כסאי‪ ,‬והארץ הדם רגלי; אי זה בית אשר‬
‫תבנו לי‪ ,‬ואי זה מקום מנוחתי?! ואת כל אלה ידי עשתה‪ ,‬ויהיו‬
‫כל אלה‪ ,‬נאם יהוה‪ .‬ואל זה אביט‪ :‬אל עני‪ ,‬ונכה רוח‪ ,‬וחרד על‬
‫דברי‪ .‬שוחט השור – מכה איש‪ .‬זובח השה – ערף כלב‪ .‬מעלה מנחה‬
‫– דם חזיר‪ .‬מזכיר לבנה – מברך און‪ .‬גם המה בחרו בדרכיהם‪,‬‬
‫ובשקוציהם נפשם חפצה; גם אני אבחר בתעלליהם‪ ,‬ומגורתם אביא‬
‫להם‪ ,‬יען קראתי‪ ,‬ואין עונה‪ ,‬דברתי‪ ,‬ולא שמעו‪ ,‬ויעשו הרע‬
‫בעיני‪ ,‬ובאשר לא חפצתי בחרו" (ישעיהו סו‪ ,‬א)‪.‬‬
‫במילים אחרות‪ ,‬יהוה אומר כאן‪ :‬אני המלך על כל היקום‪ ,‬ולכן‬
‫אני לא צריך בית מקדש כמקום מנוחה לי‪ ,‬וגם מי ששוחט שור‬
‫הוא כמו מי שמכה איש בעיני‪ .‬אף על פי כן‪ ,‬אני הוא זה שנתתי‬
‫לכם את המצוות לקורבנות‪ ,‬ביד משה עבדי‪ ,‬כי זו הדרך שהדור‬
‫שיצא ממצרים היה יכול להבין‪ .‬לדור שלכם‪ ,‬שכן יכול להבין‬
‫דרך יותר קדושה‪ ,‬אני דורש שתפסיקו לשחוט ולאכול בשר‪ ,‬בין‬
‫אם זה בביתכם או בבית מקדש‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬גם מי שרק מעלה‬
‫מנחה של חיטה או מזכיר לבונה עושה כן נגד רצוני‪ ,‬כי אני‬
‫בכלל לא רוצה בעבודת בית המקדש יותר‪ ,‬כולל בחלקים הצמחונים‬
‫שלו‪ .‬מי שמעז פנים להמשיך בדרך הזו‪ ,‬גם אחרי ששמע את רצוני‬
‫האמיתי‪ ,‬בוחר למרוד בי‪ ,‬ולכן אני אבחר גם להביא עליהם את‬
‫האסונות והצרות שהם כל כך לא רוצים‪ ,‬כנקמה על כך שהם בחרו‬
‫בדבר שהוא כבר נגד רצוני‪.‬‬
‫תחילת נבואת ישעיהו‪ ,‬שמדבר אל דור שרוצה‬ ‫כך גם יש להבין את‬
‫המקדש והקורבנות‪ ,‬ואומר להם להפסיק‬ ‫להמשיך בעבודת בית‬
‫כבר לא רוצה שנעבוד אותו בשחיטת הדם של‬ ‫לעשות כן‪ ,‬כי יהוה‬
‫יותר קדושה‪.‬‬ ‫הבהמות‪ ,‬אלא בצורה‬
‫"שמעו דבר יהוה‪ ,‬קציני סדם; האזינו תורת אלהינו‪ ,‬עם עמרה‪.‬‬
‫למה לי רב זבחיכם‪ ,‬יאמר {אחד מעבדי} יהוה‪ .‬שבעתי עלות‬
‫אילים‪ ,‬וחלב מריאים‪ ,‬ודם פרים וכבשים ועתודים לא חפצתי‪ .‬כי‬
‫תבאו לראות פני‪ ,‬מי בקש זאת מידכם‪ ,‬רמס חצרי‪ .‬לא תוסיפו‬
‫הביא מנחת שוא ;קטרת תועבה היא לי‪ .‬חדש ושבת‪ ,‬קרא מקרא‪ ,‬לא‬
‫אוכל‪ ,‬און‪ ,‬ועצרה‪ .‬חדשיכם ומועדיכם שנאה נפשי‪ ,‬היו עלי‬
‫לטרח‪ ,‬נלאיתי נשא‪ .‬ובפרשכם כפיכם‪ ,‬אעלים עיני מכם‪ ,‬גם כי‬
‫‪188‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫תרבו תפלה‪ ,‬אינני שמע – ידיכם‪ ,‬דמים מלאו‪ .‬רחצו‪ ,‬הזכו‪,‬‬

‫הסירו רע מעלליכם מנגד עיני‪ .‬חדלו הרע‪ ,‬למדו היטב‪ ,‬דרשו‬
‫משפט‪ ,‬אשרו חמוץ‪ ,‬שפטו יתום‪ ,‬ריבו אלמנה" (ישעיהו א‪ ,‬י)‪.‬‬
‫במילים אחרות‪ ,‬כאן יהוה אומר‪ :‬שמעו לתורה החדשה שאני נותן‬
‫לדור שלכם‪ ,‬כי הוא דבר יהוה‪ ,‬כמו שנבואת משה הייתה דבר‬
‫יהוה לדור שיצא ממצרים‪ .‬אני כבר שבע מהדרך הקודמת שנתתי‬
‫דרך נבואת משה‪ ,‬של קורבנות ועבודת המקדש‪ ,‬ואני דורש דרך‬
‫חדשה מהדור שלכם‪ .‬לכן מי ששוחט על הר הקודש עושה כן נגד‬
‫רצוני‪ ,‬כי כאשר הוא שוחט‪ ,‬הוא רומס את כבוד חצרי בידיים‬
‫שלו‪ .‬עלייה להר הקודש ברגליכם היא לא רומסת את כבודו‪ ,‬אבל‬
‫שחיטה בידיים כן מחללת את הקודש‪ .‬גם מי שמעלה מנחה של חיטה‬
‫עושה כן נגד רצוני‪ ,‬בגלל שאני בכלל לא רוצה בעבודת בית‬
‫המקדש יותר‪ ,‬ולכן המנחה שלו היא לשווא‪ ,‬כי היא לא באמת‬
‫תועיל לו‪ .‬אפילו בדורות הקודמים שנאתי את ראשי החודשים‬
‫והמועדים שלכם‪ ,‬כי אז הייתם מרבים להביא יותר קורבנות‪ ,‬אבל‬
‫אז נלאיתי לשאת את העון הזה בשביל אבותיכם‪ ,‬כי זו הדרך‬
‫היחידית שהם היו מסוגלים להבין אז‪ .‬אתם מסוגלים להבין שיש‬
‫דרך יותר קדושה‪ ,‬ולכן אם תמשיכו להקריב קורבנות ולהתעלם‬
‫מרצוני האמיתי‪ ,‬גם אני אתעלם מהתפילות שלכם ביום צרתכם‪ ,‬כי‬
‫מלאתם את ידיכם בדמים של בהמות‪ .‬רחצו את הר הקודש מהדם‬
‫שאתם שפכתם וגם תזכו אותו‪ ,‬שלא יישאר שום סימן של דם שם‪.‬‬
‫הסירו מן ההר את המזבח‪ ,‬שעליו הייתם מקריבים קורבנות נגד‬
‫רצוני‪ .‬חדלו לשחוט ולאכול בשר‪ .‬יש לזכור‪ ,‬שאם אני מצווה‬
‫לכם לרחם על הבהמות‪ ,‬אז כל שכן שאתם חייבים לעשות כן לבני‬
‫האדם החלשים שיש בקרבכם‪ ,‬כמו יתומים ואלמנות‪.‬‬
‫מיד אחרי המצווה לצמחונות‪ ,‬הנבואה גם מתייחסת לפחד של אותו‬
‫דור‪ ,‬על איך הוא יכול להצליח לעמוד בדרישות הנשגבות של‬
‫הדרך החדשה הזו‪" :‬לכו נא ונוכחה‪ ,‬יאמר יהוה‪ :‬אם יהיו‬
‫חטאיכם כשנים‪ ,‬כשלג ילבינו; אם יאדימו כתולע‪ ,‬כצמר יהיו‪.‬‬
‫אם תאבו ושמעתם‪ ,‬טוב הארץ תאכלו; ואם תמאנו ומריתם‪ ,‬חרב‬
‫תאכלו‪ ,‬כי פי יהוה דבר" (ישעיהו א‪ ,‬יח)‪.‬‬
‫במילים אחרות‪ ,‬אני‪ ,‬יהוה‪ ,‬אקים לכם את אחד מעבדי בדור‬
‫שלכם‪ ,‬כדי לענות לכם על הפחדים שלכם לגבי הדרך החדשה הזו‬
‫של צמחונות‪ .‬הוא יראה לכם‪ ,‬בהוכחות מנבואת משה‪ ,‬שהדרך הזו‬
‫כבר ניתנה לאדם הראשון‪ ,‬והוא לא דבר זר‪ .‬גם‪ ,‬אם אתם דואגים‬
‫שלא תצליחו לעמוד בדרישה לצמחונות‪ ,‬התשובה לכך היא שגם אם‬
‫יהיו חטאיכם‪ ,‬בעתיד‪ ,‬אדומים כמו חוט השני‪ ,‬הם ילבינו כמו‬
‫שלג‪ ,‬כי אתם לפחות מנסים לקיים את רצוני באמת‪ .‬לכן‪ ,‬אם‬
‫תשמעו למצווה הזו‪ ,‬אז תזכו לאכול מטוב הארץ‪ ,‬במקום בשר‪,‬‬
‫אבל אם תמרדו ותמשיכו לאכול בשר‪ ,‬אז גם חרב תאכלו‪ ,‬עקב‬
‫אכילת בשר‪ ,‬כי מה שאני מנבא לכם הוא דבר יהוה‪ ,‬שיש עליו‬
‫חיוב קיום ומשפט על אי קיום‪.‬‬

‫‪189‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫מקומות אחרים בנבואת ישעיהו שמדברים על כך‬

‫"כי הנני בורא שמים חדשים וארץ חדשה‪ ,‬ולא תזכרנה הראשנות‬
‫ולא תעלינה על לב‪ .‬כי אם שישו וגילו עדי עד אשר אני‬
‫בורא‪...‬זאב וטלה ירעו כאחד‪ ,‬ואריה כבקר יאכל תבן‪ ,‬ונחש עפר‬
‫לחמו‪ .‬לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי‪ ,‬אמר יהוה" (ישעיהו‬
‫סה‪ ,‬יז)‪.‬‬
‫נבואת ישעיהו היא ברית חדשה‪ ,‬שמגדילה על הברית הקודמת‬
‫שהייתה בנבואת משה כי "יהוה חפץ למען צדקו‪ ,‬יגדיל תורה‬
‫ויאדיר" (ישעיהו מב‪ ,‬כא)‪ .‬לכן נבואת ישעיהו מגדילה על‬
‫נבואת משה‪ ,‬ולא מבטלת אותו לגמרי‪ ,‬אלא רק חלקים ממנה‪.‬‬
‫לדוגמה‪ ,‬נבואת משה דורשת לכסות את הדם של הבהמה אחרי‬
‫ששוחטים אותה כדי שלא נאכל את הבשר שלה כאשר הדם שלה עוד‬
‫נגד עינינו (ויקרא יז‪ ,‬יג)‪ .‬נבואת ישעיהו מגדילה על אותה‬
‫מצווה‪ ,‬כאשר היא מצווה לא לשפוך את הדם של הבהמות בכלל‪,‬‬
‫במקום רק לכסות אותו‪.‬‬
‫בפרק "תמימות לגבי 'לא תוסיף עליו ולא תגרע ממנו'"‪ ,‬אני גם‬
‫מתייחס לדברי משה במשנה התורה של ספר דברים‪ ,‬ששם הוא אמר‬
‫"לא תסף עליו‪ ,‬ולא תגרע ממנו"‪ ,‬כי אותה אמירה היא קושיה על‬
‫נבואת ישעיהו‪ ,‬שאומרת להגדיל את התורה‪ .‬איך יכולים להגדיל‬
‫את התורה במצווה לצמחונות‪ ,‬אם אסור להוסיף עליה במצוות‬
‫(דברים יג‪ ,‬א)? עדיף לא לדלג לשם עכשיו‪ ,‬כדי להבין מה‬
‫שכתוב שם בדרך הנכונה‪.‬‬

‫דברי נבואת ישעיהו על הנחה זמנית לעובדי המקדש‬

‫המקשה יכול לומר שגם נבואת של ישעיהו מדברת על בית מקדש‪,‬‬
‫ואפילו אומרת שהיה‪ ,‬או יהיה‪ ,‬תקופה שבה קורבנות יתקבלו‬
‫ברצון – "והביאותים אל הר קדשי‪ ,‬ושמחתים בבית תפלתי‪:‬‬
‫עולתיהם וזבחיהם לרצון על מזבחי‪ ,‬כי ביתי‪ ,‬בית תפלה יקרא‬
‫לכל העמים‪ ,‬נאם אדני יהוה‪ ,‬מקבץ נדחי ישראל‪ .‬עוד אקבץ‬
‫עליו‪ ,‬לנקבציו‪ :‬כל חיתו שדי‪ ,‬אתיו לאכל‪ ,‬כל חיתו ביער"‬
‫(ישעיהו נו‪ ,‬ז)‪.‬‬
‫התשובה לכך היא שהדיבור בנבואת ישעיהו על קורבנות שיתקבלו‬
‫ברצון הוא רק במקום אחד או שניים‪ ,‬לעומת הדיבור שלו נגד‬
‫אותה דרך שמופיעה בהרבה מקומות לאורך נבואתו‪ ,‬כמו בהתחלה‬
‫או לקראת הסוף‪ ,‬כאשר הוא אומר "כה אמר יהוה‪' ,‬השמים כסאי‬
‫והארץ הדם רגלי‪ ,‬אי זה בית אשר תבנו לי‪ ,‬ואי זה מקום‬
‫מנוחתי!" (ישעיהו סו‪ ,‬א)‪.‬‬
‫גם‪ ,‬קריאה מדויקת של אותו דיבור בעד קורבנות מראה שיהיה‬
‫משפט עתידי‪ ,‬שיתלווה לדרך הקורבנות‪ ,‬גם בדור העתידי שיבחר‬
‫בדרך הזו‪ .‬לכן‪ ,‬אף על פי שהדיבור מתחיל באמירה "עולתיהם‬
‫‪190‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫וזבחיהם לרצון על מזבחי"‪ ,‬הוא ממשיך בדיבור "עוד אקבץ‬

‫עליו‪ ,‬לנקבציו‪ :‬כל חיתו שדי‪ ,‬אתיו לאכל‪ ,‬כל חיתו ביער"‪.‬‬
‫המשמעות לחלק האחרון של אותה אמירה היא שיהוה עוד יקבץ על‬
‫עובדי בית המקדש חיות‪ ,‬ויתיר לאותן חיות לאכול את המקדש‪.‬‬
‫במקרה הזה‪ ,‬אויבי ישראל נמשלים לחיות טרף‪ ,‬ויהוה נותן להם‬
‫להחריב את אותו מקדש כדי לעורר את עם ישראל לתשובה‬
‫לצמחונות‪.‬‬
‫הסיבה היחידית שהוא אולי ייתן לבית המקדש שלהם להצליח לפרק‬
‫זמן מה הוא כדי לתת לאותו דור עייף‪ ,‬שמראה חוסר נכונות‬
‫לקבל את חזון הצמחונות‪ ,‬זמן של שלום‪ ,‬שבו הצדיקים שבהם‬
‫יכלו ללמוד ולהיפרד מהדרך של הרבים‪ ,‬ההולכים בלב מלא אחרי‬
‫בית המקדש‪ .‬הוא לא דבר טוב כשלעצמו‪ ,‬ולכן חורבן אכן יבוא‬
‫על כל בית מקדש עתידי‪ ,‬אף על פי שיהוה אולי ייתן תקופה‬
‫מסוימת של שלום‪ ,‬כדי לתת לדור עייף זמן ללמוד‪ ,‬לבחון‪,‬‬
‫ולבחור ברצון האמיתי של אלהינו הצדיק – תורה בלי קורבנות‬
‫ובלי בית מקדש‪.‬‬

‫נוח היה אמור להרבות חיות טהורות בארץ‪ .‬לא להקריב אותם‬
‫יהוה אמר לנוח לפני המבול לקחת פי שבעה יותר בהמות טהרות‬
‫מטמאות בתיבת נוח‪ ,‬וזה היה כדי שאחרי המבול‪ ,‬נוח ישחרר את‬
‫הבהמות הטהרות‪ ,‬וכך יהיו יותר חיות טהורות מאשר טמאות‬
‫בארץ‪ .‬כך הארץ הייתה יותר בדרכי טהרה‪ ,‬כאשר יש פי שבעה‬
‫יותר חיות טהורות מטמאות‪ ,‬כי החיות הטהורות גם מתנהגות‬
‫בדרכים יותר טהורות מהחיות הטמאות‪.‬‬
‫"ויאמר יהוה לנח‪' ,‬בא אתה‪ ,‬וכל ביתך‪ ,‬אל התבה‪ ,‬כי אתך‬
‫ראיתי צדיק לפני בדור הזה‪ .‬מכל הבהמה הטהורה תקח לך שבעה‬
‫שבעה‪ ,‬איש ואשתו‪ ,‬ומן הבהמה אשר לא טהרה הוא‪ ,‬שנים‪ ,‬איש‬
‫ואשתו‪ ,‬גם מעוף השמים‪ ,‬שבעה שבעה‪ ,‬זכר ונקבה‪ ,‬לחיות זרע על‬
‫פני כל הארץ'" (ברשאית ז‪ ,‬א)‪.‬‬
‫נוח לא הבין את כוונת המצווה נכון וחשב שיהוה נתן לו יותר‬
‫בהמות טהורות כדי שהוא יקריב אותן על המזבח‪ .‬לכן במקום‬
‫להרבות בהמות טהורות בארץ‪ ,‬וכך לגרום לכך שהארץ תתנהל יותר‬
‫בדרכי טהרה‪ ,‬נוח הרג הרבה מאותן טהורות‪.‬‬
‫דיוק בלימוד התורה גם יכול להראות שיהוה ציווה לנוח לשחרר‬
‫את כל החיות מהתיבה‪ ,‬כדי שכולם ירבו בארץ‪ .‬הוא לא אמר‬
‫לשחוט חלק מהם כקורבנות‪.‬‬
‫"וידבר אלהים אל נח לאמר‪ ,‬צא מן התבה‪ ,‬אתה‪ ,‬ואשתך‪ ,‬ובניך‪,‬‬
‫ונשי בניך אתך‪ ,‬כל החיה אשר אתך‪ ,‬מכל בשר‪ ,‬בעוף ובבהמה‪,‬‬

‫‪191‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫ובכל הרמש הרמש על הארץ‪ ,‬הוצא אתך‪ ,‬ושרצו בארץ‪ ,‬ופרו‪ ,‬ורבו‬
‫על הארץ" (בראשית ח ‪,‬טו)‪.‬‬
‫כאשר נוח הרג חלק מן החיות הטהרות‪ ,‬הוא גרם לכך שלא כל‬
‫החיות היו יכולים להפרות ולרבות בארץ‪ ,‬כי חלק מהן מתו על‬
‫המזבח‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬נוח טעה בהבנה מדוע היה צריך פי שבעה חיות טהורות‪,‬‬
‫וגם טעה בקיום המצווה של לשחרר את כל החיות‪.‬‬

‫הקרבת הבהמות הטהורות גרמה לעבד יהוה לאבד סבלנותו לאדם‬

‫"ויבן נח מזבח ליהוה‪ ,‬ויקח מכל הבהמה הטהרה‪ ,‬ומכל העוף‬
‫הטהור‪ ,‬ויעל עלת במזבח‪ .‬וירח יהוה את ריח הניחח‪ ,‬ויאמר‬
‫יהוה אל לבו‪' ,‬לא אסף לקלל עוד את האדמה‪ ,‬בעבור האדם‪ ,‬כי‬
‫יצר לב האדם רע מנעריו‪ ,‬ולא אסף עוד להכות את כל חי‪ ,‬כאשר‬
‫עשיתי‪ ,‬עד כל ימי הארץ‪ :‬זרע וקציר‪ ,‬וקר וחם‪ ,‬וקיץ וחרף‪,‬‬
‫ויום ולילה לא ישבתו'" (ברשאית כ‪ ,‬ח)‪.‬‬
‫אחרי שנוח עשה את העון של הקרבת הבהמות הטהורות‪ ,‬במקום‬
‫שחרורם‪ ,‬עבד יהוה גזר שהוא כבר לא ינסה לעורר את האדם‬
‫לתשובה במשפטים כל כך חדים‪ ,‬כי המעשה של נוח הוכיח לו שבני‬
‫האדם הם לא מספיק צדיקים כדי להבין למה המשפט בא עליהם‪.‬‬
‫לכן הוא אמר "לא אסף לקלל עוד את האדמה‪ ,‬בעבור האדם‪ ,‬כי‬
‫יצר לב האדם רע מנעוריו"‪ .‬זה כמו לומר‪" ,‬אני לא אוסיף‬
‫להעניש את הילד‪ ,‬כי כאשר הוא חזר על אותה טעות‪ ,‬פעם אחרי‬
‫פעם‪ ,‬הוא הוכיח לי שהוא לא מספיק מוכן להבין למה העונש בא‬
‫עליו‪ ,‬ולכן העונש כבר לא מועיל בלעורר אותו לשיר את‬
‫דרכיו"‪.‬‬
‫אותו עבד יהוה איבד סבלנות עם נוח כי לפני המבול יהוה אמר‬
‫לנח "קץ כל בשר בא לפני‪ ,‬כי מלאה הארץ חמס מפניהם" (בראשית‬
‫ו‪ ,‬יג)‪ .‬במקום להקשיב לאותה אמירה ולהפסיק במעשי החמס‪ ,‬נוח‬
‫המשיך לשחוט חיות‪ .‬כך‪ ,‬הוא עבר על המצווה לצמחונות שניתנה‬
‫לאדם ובניו‪ ,‬וגם הוכיח לעבד יהוה שבני האדם עוד לא היו‬
‫מוכנים להבין ששחיטה היא דבר רע‪ ,‬בין אם זה נגד בני אדם או‬
‫נגד חיות‪.‬‬
‫הדיבור כאן על נוח הוא כדי ללמוד מן הטעויות שלו ולתקן את‬
‫מעשיו‪ ,‬וכך לזכות את נוח‪ ,‬כאשר הבנים שלו עולים בדרגות של‬
‫הבנת האמת‪ .‬לכן הפירוש הזה לא מזלזל בכבודו של נוח‪ ,‬אלא‬
‫מוסיף עליו כבוד‪ ,‬כאשר לומדים מן הטעויות שלו‪ ,‬ומתקדשים‬
‫מהן‪ .‬זה לעומת אלא שרוצים להחניף ולשקר לגבי הטעויות של‬
‫דורות קודמים‪ ,‬שהם מזלזלים בכבוד האמיתי של נוח‪ ,‬כאשר הם‬
‫ממשיכים לדבוק באי ההבנות שלו‪.‬‬

‫‪192‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫לגבי המילה "ניחח"‪ ,‬שבו נבואת משה אומרת "וירח יהוה את ריח‬
‫הניחח" של הקורבנות של נוח‪ ,‬לא ברור לי מה המשמעות של אותה‬
‫מילה‪ ,‬אבל מה שכן ברור לי הוא שניחח ונח הם שני דברים‬
‫שונים‪ ,‬עם משמעויות שונות‪.‬‬

‫אכילת בשר מביא מעגל כואב של ניגודים‬

‫ההיתר לנוח לאכול בשר לא הייתה בחינם‪ ,‬אלא נגזרה על בני‬
‫האדם שיחיו במעגל כואב של ניגודים בגלל זה‪ ,‬כל עוד שהם‬
‫עושקים את הבהמות‪ .‬לכן יהוה אמר‪ ,‬באותו עת שבה התיר לנוח‬
‫לאכול בשר‪ ,‬שהאדם הולך לסבול ממציאות של "זרע וקציר‪ ,‬וקר‬
‫וחם‪ ,‬וקיץ וחרף‪ ,‬ויום ולילה לא ישבתו"‪.‬‬
‫המציאות הזו היא מציאות כואבת‪ ,‬כי זה אומר שצריכים לעבוד‬
‫ולזרוע‪ ,‬ואז לחקות‪ ,‬ואולי לדאוג‪ ,‬במחשבה "האם הזריעה שלי‬
‫תצמח או האם אסבול מרעב בזמן הקציר?" בדומה לכך‪ ,‬במקום‬
‫ליהנות ממזג אוויר נעים לאורך כל השנה‪ ,‬אותה מציאות דורשת‬
‫שבני האדם יסבלו מתקופות של קור וחום‪ ,‬קיץ וחורף‪ .‬במקום‬
‫שיהיה אור תמידי‪ ,‬להאיר את הדרך‪ ,‬אותה קללה גם גורמת לכך‬
‫שהאדם יסבול מתקופות של לילה‪ ,‬במקום אור תמידי‪.‬‬
‫המציאות של בית מקדש היא לא המציאות השלמה לעם ישראל‪ ,‬כי‬
‫היא דרך של יום ולילה‪ ,‬שבה היום הוא כאשר ישראל בונה מקדש‬
‫וחי בשלום מסוים‪ ,‬עד העת של לילה וחורבן‪ .‬כך קרה בבתי‬
‫המקדש הראשון והשני‪ ,‬ואותו דבר ימשיך לחזור על עצמו כל עוד‬
‫שבוחרים להתעלם מן הרצון האמיתי של יהוה לדור שלנו –‬
‫צמחונות וטבעונות‪.‬‬

‫חוקי הכשרות היו כדי להגביל אכילת בשר‬

‫כאשר יהוה נתן לנוח לאכול בשר‪ ,‬אבל אסר עליו לאכול את הדם‪,‬‬
‫הוא בעצם נתן לנוח להמשיך בדבר רע‪ ,‬אבל ציווה אותו נגד‬
‫אכילת הדם‪ ,‬כדי לפחות לנסות להגביל את אותה דרך רעה‪ ,‬וכך‬
‫להפחית את הנזק שלו‪.‬‬
‫בהמשך התורה יהוה הוסיף על אותה הגבלה שנתן לנוח‪ ,‬כאשר הוא‬
‫אסר על בני ישראל לאכול הרבה סוגים של חיות‪ .‬אותה מצווה גם‬
‫הייתה כדי להגביל את הנזק של אכילת בשר עוד יותר‪ ,‬וכך‬
‫לעזור לבני ישראל לעשות תשובה הדרגתית מהעון של נוח‪ ,‬עד‬
‫לקבלת חזון הצמחונות של נבואת ישעיהו‪.‬‬

‫‪193‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫קיבלו קורבנות כי זה מה שהם הבינו‬

‫באותו דור של בני ישראל שיצאו ממצרים‪ ,‬המנהג הדתי השכיח‬
‫אצל העמים היה להקריב הרבה קורבנות‪ .‬מאותה סיבה‪ ,‬יהוה גם‬
‫ציווה לעם ישראל על כך‪ ,‬כדי לא לתת להם דרך יותר מדי שונה‬
‫ממה ראו אצל עמים אחרים‪ ,‬וכך לגרום לזה שהם אולי לא ימרדו‬
‫בתורתו‪.‬‬
‫היה עדיף שהעם יעבוד את יהוה עם קורבנות‪ ,‬מאשר לא לתת להם‬
‫קורבנות‪ ,‬ואז אולי היו מורדים בו לגמרי ועושים דברים הרבה‬
‫יותר רעים מרק לאכול בשר בבית המקדש‪.‬‬

‫בית המקדש הגביל קורבנות ואכילת בשר‬

‫אף על פי שיהוה ציווה על קורבנות בנבואת משה‪ ,‬הוא גם ציווה‬
‫על הרבה מאוד הגבלות למתי ואיך יכולים להקריב קורבן‪ ,‬כדי‬
‫להגביל את כמות שפיכת הדמים‪ .‬לדוגמה‪ ,‬במקום שהאיש הישראלי‬
‫יביא קורבן מכל מקום ובכל זמן שהתחשק לו‪ ,‬יהוה חייב אותו‬
‫לבוא עד בית המקדש‪ ,‬ורק שם להקריב קורבן‪.‬‬
‫"זה הדבר אשר צוה יהוה לאמר‪' ,‬איש איש מבית ישראל אשר ישחט‬
‫שור או כשב או עז במחנה‪ ,‬או אשר ישחט מחוץ למחנה‪ ,‬ואל פתח‬
‫אהל מועד לא הביאו‪ ,‬להקריב קרבן ליהוה‪ ,‬לפני משכן יהוה –‬
‫דם יחשב לאיש ההוא‪ ,‬דם שפך‪ ,‬ונכרת האיש ההוא מקרב עמו‪.‬‬
‫למען אשר יביאו בני ישראל את זבחיהם‪ ,‬אשר הם זבחים על פני‬
‫השדה‪ ,‬והביאם ליהוה‪ ,‬אל פתח אהל מועד‪ ,‬אל הכהן‪ ,‬וזבחו זבחי‬
‫שלמים ליהוה אותם‪ ,‬וזרק הכהן את הדם על מזבח יהוה‪ ,‬פתח אהל‬
‫מועד‪ ,‬והקטיר החלב לריח ניחח ליהוה‪ .‬ולא יזבחו עוד את‬
‫זבחיהם לשעירם‪ ,‬אשר הם זנים אחריהם – חקת עולם תהיה זאת‪,‬‬
‫להם לדרתם" (ויקרא יז‪ ,‬א)‪.‬‬
‫כאשר בני ישראל ישבו במדבר‪ ,‬לא רק מי שהקריב קורבן מחוץ‬
‫למשכן היה נכרת‪ ,‬אלא גם מי ששחט בהמה בדרך הזאת היה נכרת‪,‬‬
‫ולכן יהוה אמר‪" ,‬איש מבית ישראל אשר ישחט"‪ ,‬ולא אמר "אשר‬
‫יקריב"‪ ,‬כי האיסור חל על כל סוג של שחיטה‪ ,‬בין אם זה‬
‫לקורבן או לאכילה בשר‪.‬‬
‫משה ביטל את אותו איסור כאשר הוא נתן את משנה התורה בספר‬
‫דברים‪ ,‬וכך התיר לעם לשחוט בשר בכל מקום‪ ,‬אף על פי שכאן‪,‬‬
‫בספר ויקרא‪ ,‬יהוה ציווה שאותו חוק יהיה "חקת עולם תהיה זאת‬
‫להם לדרתם‪ ".‬אני מדבר על המשמעות של אותו היתר ועל הנאום‬
‫של משה בספר דברים‪ ,‬בפרק "תמימות לגבי 'לא תוסיף עליו ולא‬
‫תגרע ממנו‪"'.‬‬

‫‪194‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫אפילו בנבואת משה‪ ,‬יהוה קרא לעבודת המקדש עון‬

‫"ויאמר יהוה אל אהרן‪' ,‬אתה‪ ,‬ובניך‪ ,‬ובית אביך אתך‪ ,‬תשאו את‬
‫עון המקדש‪ ,‬ואתה‪ ,‬ובניך אתך‪ ,‬תשאו את עון כהנתכם'" (במדבר‬
‫יח‪ ,‬א)‪.‬‬
‫מכאן יכולים לראות שכבר מנבואת משה‪ ,‬יהוה קרא לבית מקדש‬
‫עון ואמר שאפילו שהצורך במשפחה של כוהנים הוא עון כי היה‬
‫עדיף שכל עם ישראל ידעו את התורה באופן עצמאי‪ ,‬בלי הצורך‬
‫במשפחה ושבט מיוחד שצריך ללמד אותם את זה‪ .‬להבנתי‪ ,‬השלב‬
‫הראשון של עזיבת אותו עון של כהונה הוא קודם לעזוב את עון‬
‫המקדש‪ ,‬ושהכוהנים ימשיכו להסתובב וללמד לעם תורה‪ ,‬עד שהעם‬
‫יתקדש מספיק שלא יהיה צורך עוד שהכוהנים יעשו כך‪ .‬באותה‬
‫עת‪ ,‬לא יהיה צורך לכוהנים וללויים ללמד את העם תורה‪ ,‬כי‬
‫הדרך לדעת את יהוה תהיה בצורה של תבונה נבואית‪ ,‬במקום‬
‫שמורה יאמר לתלמיד שלו את התבונה שלו‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬נבואת ישעיהו היא קריאת דרור לכוהנים‪ ,‬כדי לשחררם‬
‫ממשא עון המקדש שהיה על אבותיהם‪ ,‬כדי שיוכלו לעבוד את יהוה‬
‫בדרך יותר קדושה‪ .‬כאשר עם ישראל יעלה בקודש לרמה שבה הם לא‬
‫צריכים ללמד תורה אחד את השני‪ ,‬אז גם לא יהיה צורך לכוהנים‬
‫להיות המורים והשופטים של העם כי כולם יבינו את דרכי יהוה‬
‫מתוך תבונה נבואית‪.‬‬

‫תשובה לרבנים‬
‫יש רבנים שמפרשים את אותה אמירה של יהוה על עון המקדש‬
‫כדיבור על כך שאהרן ובניו צריכים לשמור על כך שטמאים לא‬
‫יכנסו למקדש‪ ,‬אבל הפירוש הזה הוא לא נכון‪ ,‬אם נשים לב‬
‫להקשר שבו אותה אמירה של יהוה נאמרה‪ .‬יהוה אמר את אותם‬
‫דברים לאהרון מיד אחרי שקרח ועדתו ניסו לקחת מאהרן את‬
‫תפקיד הכהונה‪ .‬הוא אמר את הדברים הללו כדי שאהרון לא יטעה‬
‫במחשבה שהוא יכול לתת לאחרים לקחת ממנו את כהונתו‪.‬‬
‫"ויקח קרח בן יצהר בן קהת בן לוי‪ ,‬ודתן ואבירם‪ ,‬בני אליאב‪,‬‬
‫ואון בן פלת‪ ,‬בני ראובן‪ ,‬ויקמו לפני משה‪ ,‬ואנשים מבני‬
‫ישראל – חמשים ומאתים‪ ,‬נשיאי עדה‪ ,‬קראי מועד‪ ,‬אנשי שם –‬
‫ויקהלו על משה ועל אהרן‪ ,‬ויאמרו אלהם‪' ,‬רב לכם‪ ,‬כי כל‬
‫העדה‪ ,‬כלם קדשים‪ ,‬ובתוכם יהוה‪ ,‬ומדוע תתנשאו על קהל‬
‫יהוה!'‪...‬ויאמר משה אל קרח‪' ,‬שמעו נא בני לוי‪ ,‬המעט מכם‪,‬‬
‫כי הבדיל אלהי ישראל אתכם מעדת ישראל‪ ,‬להקריב אתכם אליו‪,‬‬
‫לעבד את עבדת משכן יהוה‪ ,‬ולעמד לפני העדה‪ ,‬לשרתם‪ ,‬ויקרב‬
‫אתך‪ ,‬ואת כל אחיך‪ ,‬בני לוי‪ ,‬אתך‪ ,‬ובקשתם גם כהנה!" (במדבר‬
‫טז‪ ,‬א)‪.‬‬

‫‪195‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫אחר כך קורח ועדתו מתו בצורה נסית‪ ,‬משום שהם מרדו בבחירה‬
‫של יהוה לכהן את אהרון‪ ,‬אבל העם המשיך להתלונן‪ ,‬אז יהוה‬
‫ציווה למשה להוכיח לעם‪ ,‬עוד פעם‪ ,‬שהוא בחר באהרון‪ ,‬על ידי‬
‫עוד נס‪.‬‬
‫"וידבר יהוה אל משה לאמר‪ ,‬דבר אל בני ישראל‪ ,‬וקח מאתם מטה‬
‫מטה לבית אב‪ ,‬מאת כל נשיאהם‪ ,‬לבית אבתם – שנים עשר מטות‪:‬‬
‫איש את שמו תכתב על מטהו‪ ,‬ואת שם אהרן‪ ,‬תכתב על מטה לוי‪,‬‬
‫כי מטה אחד לראש בית אבותם‪ ,‬והנחתם באהל מועד‪ ,‬לפני העדות‪,‬‬
‫אשר אועד לכם שמה‪ .‬והיה האיש אשר אבחר בו‪ ,‬מטהו יפרח‪,‬‬
‫והשכתי מעלי את תלנות בני ישראל‪ ,‬אשר הם מלינם עליכם‪ .‬ויהי‬
‫ממחרת‪ ,‬ויבא משה אל אהל העדות‪ ,‬והנה פרח מטה אהרן לבית‬
‫לוי‪ ,‬ויצא פרח‪ ,‬ויצץ ציץ‪ ,‬ויגמל שקדים‪ .‬ויצא משה את כל‬
‫המטת מלפני יהוה‪ ,‬אל כל בני ישראל‪ ,‬ויראו‪ ,‬ויקחו איש מטהו‪.‬‬
‫ויאמר יהוה אל משה השב את מטה אהרן לפני העדות‪ ,‬למשמרת‪,‬‬
‫לאות לבני מרי‪ ,‬ותכל תלונתם מעלי‪ ,‬ולא ימתו‪ ,‬ויעש משה‪,‬‬
‫כאשר צוה יהוה אתו‪ ,‬כן עשה‪ .‬ויאמרו בני ישראל אל משה‪,‬‬
‫לאמר‪' ,‬הן גוענו‪ ,‬אבדנו‪ ,‬כלנו אבדנו‪ ,‬כל הקרב הקרב אל משכן‬
‫יהוה ימות‪ .‬האם תמנו לגוע!?' ויאמר יהוה אל אהרן‪' ,‬אתה‬
‫ובניך‪ ,‬ובית אביך אתך‪ ,‬תשאו את עון המקדש‪ ,‬ואתה‪ ,‬ובניך‬
‫אתך‪ ,‬תשאו את עון כהנתכם" (במדבר טז‪ ,‬א)‪.‬‬
‫לכן יהוה דיבר עם אהרון הכהן מיד אחרי מרד קרח ועדתו‪ ,‬ואמר‬
‫לו שרק לאהרון ובניו מותר להיות כהנים‪ ,‬ולא כמו שקרח רצה‪,‬‬
‫שגם משפחות אחרות יהיו כהנים‪ .‬לכן‪ ,‬הפסוקים הקודמים מדברים‬
‫על המטה של אהרון‪ ,‬שפרח שקדים‪ ,‬כדי להוכיח לבני ישראל שרק‬
‫לאהרון מגיע הכהונה‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬עון המקדש הוא עצם זה שהיה צורך בקורבנות ובבית‬
‫מקדש‪ ,‬ועל כך יהוה אמר שזה התפקיד של אהרן ובניו לשאת‬
‫באותה‪ ,‬דרך עד להגדלת התורה של נבואת ישעיהו‪.‬‬

‫‪196‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫הצמחונות של המערב היא‬

‫שקרית‬
‫צריך להחליף מהכלים שלהם‬

‫לסמוך על עושק הנעשה נגד בני אדם הוא יותר רע‬

‫יש תופעה רווחת במדינות המערב של צמחונות וטבעונות‪ ,‬שבהן‬
‫בני המערב העשירים נהיים טבעונים‪ ,‬תוך כדי שהם ממשיכים‬
‫לסמוך על מערכות העושק שאבותיהם בנו על גבי הסבל של עמים‬
‫רבים‪ .‬הצמחונות הזו היא שקרית כי יותר חשוב להפסיק ליהנות‬
‫מן העושק שנעשה נגד בני אדם‪ ,‬מאשר רק לנער את הידיים מפרי‬
‫העושק הנעשה נגד בהמות‪ .‬יותר חשוב להפסיק ליהנות‬
‫מהטכנולוגיה המערבית‪ ,‬שהתפתחה על הגב של רצח ועושק של בני‬
‫אדם‪ ,‬מאשר למשוך את הידיים רק מן העושק הנעשה נגד הבהמות‪.‬‬
‫הכי נכון הוא למשוך את הידיים משני הדברים הללו‪ ,‬ולא רק‬
‫מאחד מהם‪ .‬לכן הצמחונות האמיתית היא לעזוב את פרי העושק של‬
‫המערב‪ ,‬נוסף על עזיבת פרי העושק שנעשה לבהמות‪.‬‬
‫לסמוך על הטכנולוגיה וכלים של עמלק הלא עם‪ ,‬ובעזרת אותם‬
‫כלים להיות טבעונים‪ ,‬היא צמחונות שקרית‪ ,‬שבסופו של דבר גם‬
‫גוררת עמה יותר עושק נגד בני אדם‪ .‬לדוגמה‪ ,‬הרבה טבעונים‬
‫במערב אוכלים מאכלים מטופו‪ ,‬כמו בשר מלאכותי‪ ,‬כדי להרגיש‬
‫כאילו הם אוכלים בשר‪ ,‬גם כאשר הם לא‪ .‬האמת היא שאותם‬
‫מאכלים דורשים הרבה יותר עושק מאשר לאכול את הבשר של בהמה‪,‬‬
‫כי תהליך היצירה של ההמבורגר העשוי מטופו דורש להישען על‬
‫מערכות עושק הרבה יותר קשות מאשר רועה צאן עני‪ ,‬שגידל בהמה‬
‫ושחט אותה‪ ,‬בלי כל המערכות הללו‪.‬‬
‫הדבר הזה הוא נכון‪ ,‬כי כדי לייצר את אותו המבורגר מלאכותי‬
‫צריכים להשתמש בכל מיני טכנולוגיות כדי שיהיה לו טעם הדומה‬
‫לזה של בשר‪ .‬ההישענות על אותה טכנולוגיה היא רעה‪ ,‬כי המערב‬
‫רק הצליח לפתח את אותם טכנולוגיות אחרי שרצח‪ ,‬גנב‪ ,‬והעביד‬
‫הרבה עמים אחרים‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬החלפת הבשר בטופו היא לא צמחונית אמיתית‪ .‬צמחונות‬
‫אמיתית היא להרגיל את הנפש למאכלים יותר דקים‪ ,‬כמו פירות‬
‫או שקדים ואגוזים וכן הלאה‪ ,‬במקום מאכלים מלאכותיים‪ .‬כך‪,‬‬
‫הבחירה בצמחונות יכולה להיות בחירה בצדק – בצד הדק של‬
‫המציאות – במקום שהוא יהיה תחבולה‪ ,‬שבה מחליפים את הבשר‬
‫העבה של הבהמה עם ההמבורגר הצמחוני העבה של המערב‪ .‬צריך‬

‫‪197‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫להחליף עבה ודק‪ ,‬ולא עבה בעבה‪ ,‬כי החלפת עבה בעבה היא דרך‬
‫של תועבה – ת ו עבה‪.‬‬

‫היום‪ ,‬צמחונות אמיתית אולי תדרוש שימוש ביותר בהמות‬

‫כמו שמוסבר לפני כן לגבי ההמבורגר הצמחוני של המערב‪ ,‬אותו‬
‫דבר הוא נכון גם לגבי דברים אחרים בימינו‪ ,‬כי יש הרבה‬
‫דברים שבהם בני דורנו החליפו את השימוש בבהמות בשימוש‬
‫בכלים יותר עבים ורעים של המערב‪ .‬צמחונות אמיתית דורשת‬
‫לעזוב את הדברים הללו‪ ,‬אפילו אם זה מצריך לחזור ולעשוק‬
‫בהמות בצורה יותר גלויה‪ ,‬לתקופה מסוימת‪.‬‬
‫לדוגמה‪ ,‬יש הרבה יותר עושק כאשר משתמשים בטרקטור לחרוש את‬
‫השדה‪ ,‬במקום בבהמה‪ ,‬כי כדי ליצור את הרכב ולתחזק אותו יש‬
‫לבצע הרבה פעולות של עושק המכוונות נגד בני אדם‪ :‬קודם‬
‫הכורה צריך לעבוד קשה כדי להוציא את המתכת מהאדמה‪ ,‬ואחר כך‬
‫הנפח צריך לעבוד קשה כדי ליצור את המתכת לחלקים שונים של‬
‫הכלי‪ .‬אז עובדי המפעל צריכים לעבוד קשה כדי לחבר את החלקים‬
‫האלו ולבנות מהם רכב‪ ,‬והמכונאי צריך לעבוד קשה כדי לתחזק‬
‫את הרכב‪ .‬זה נוסף על עובדי ענף הדלק או מייצרי הפאנלים‬
‫הסולאריים‪ ,‬שצריכים לספק לרכב את מקור הכוח שלו‪ .‬הדבר הזה‬
‫הוא נכון גם כאשר בונים מפעל שפועל באופן ממוחשב‪ ,‬ללא‬
‫עובדים‪ ,‬כי גם בכך יש צורך להישען על מערכות עושק גדולים‬
‫כדי לייצר את הכלי השנון הזה‪.‬‬
‫כך יוצא שהכלים המתוחכמים של ימינו הם גוררים הרבה יותר‬
‫עושק מאשר העושק שנעשה בבהמה בדורות קודמים‪ .‬ההבדל הוא‬
‫שהעושק של הכלים נעשה רחוק מהעיניים‪ ,‬במפעלים ובשדות נפט‪,‬‬
‫לעומת העושק שנעשה לבהמה שחורשת את השדה‪ ,‬שהוא גלוי‬
‫לעיניים‪ .‬לכן‪ ,‬מבט על העבר מראה שהצמחונות לא תמיד מעידה‬
‫על צדק‪ ,‬כי היו רשעים גדולים שהיו דוגלים בצמחונות‪ ,‬כמו‬
‫בגרמניה הנאצית‪ ,‬ששם חלק מאלו שביצעו את השואה היו‬
‫צמחונים‪ .‬אותם מתועבים השתמשו בצמחונות כדי לכסות על החוסר‬
‫מוסר המוחלט שלהם כלפי בני אדם‪ .‬הם היו אוכלי אדם‪ ,‬במקום‬
‫אוכלי בהמות‪.‬‬
‫זה גם מה שיש בימינו‪ ,‬ולכן הדרישה לצמחונות היא לא דרישה‬
‫לסמוך על תחליפים מודרניים‪ ,‬אלא דרישה לעזוב את הכלים‬
‫השנונים הללו‪ .‬זה אומר שנבואת ישעיהו מצווה שהאיש הטבעוני‬
‫אולי יהיה צריך לחרוש את השדה שלו בבהמות‪ ,‬במקום בטרקטור‪,‬‬
‫תוך כדי שהוא לא יאכל את בשרם של הבהמות או ישתה את החלב‬
‫שלהם‪ .‬עדיף חרישה בעזרת בהמות‪ ,‬או בידי החקלאי בעצמו‪ ,‬מאשר‬
‫להישען על פרי העושק הרב שנעשה נגד בני אדם‪ ,‬כאשר משתמשים‬
‫בטרקטור‪.‬‬

‫‪198‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫העצה הזו היא חשובה מאוד לשבטי ישראל אחרים בעת כתיבת הספר‬
‫הזה‪ .‬חלק מהם עוד לא נגמלו מן הטכנולוגיה של המערב ועדיף‬
‫להם להמשיך להיות רועי צאן‪ ,‬מאשר לאמץ את הכלים המתועבים‬
‫של המערב מתוך רצון לצמחונות שקרית‪.‬‬
‫"והוצאתי מיעקב זרע‪ ,‬ומיהודה יורש הרי‪ ,‬וירשוה בחירי‪,‬‬
‫ועבדי ישכנו שמה‪ .‬והיה השרון לנוה צאן‪ ,‬ועמק עכור לרבץ‬
‫בקר‪ ,‬לעמי‪ ,‬אשר דרשוני‪{ .‬לעומת זה ההולכים בצמחונות שקרית‬
‫ישכחו מהר הקודש‪ ,‬ולכן עליהם נאמר‪ }...‬ואתם עזבי יהוה‪,‬‬
‫השכחים את הר קדשי‪ ,‬הערכים לגד שלחן‪ ,‬והממלאים למני ממסך‪.‬‬
‫ומניתי אתכם לחרב‪ ,‬וכלכם לטבח תכרעו‪ ,‬יען קראתי ולא עניתם‪,‬‬
‫דברתי ולא שמעתם‪ ,‬ותעשו הרע בעיני‪ ,‬ובאשר לא חפצתי בחרתם"‬
‫(ישעיהו סה‪ ,‬ט)‪.‬‬
‫הדיבור כאן הוא על דור עתידי‪ ,‬אבל הכלל הזה הוא נכון גם‬
‫בימינו – עדיף לנצל בהמות באופן גלוי‪ ,‬כרועה צאן‪ ,‬מאשר‬
‫ליהנות מן העושק הנעשה נגד בהמות ובני אדם באופן נסתר‪,‬‬
‫במערב‪ .‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬עדיף להתרחק מן הערים הגדולות‪ ,‬כולל‬
‫ירושלים והר ציון‪ ,‬כדי להתרחק מן ההשפעה הרבה של המערב על‬
‫אותן ערים‪ ,‬והחורבן שעומד לבוא עליהם עקב זה‪ .‬לכן‪ ,‬האמונה‬
‫לעת שלנו היא להתרחק מן השרון ומהר ציון כדי להתקדש מן‬
‫הערים הגדולות‪ ,‬תוך כדי שלא שוכחים שיש מצווה גדולה לקדש‬
‫את הר הקודש מן המבנים והכלים הטמאים ששמו שם‪.‬‬

‫עדיף להחליף כלי עב בכלי דק יותר‬

‫מאותה סיבה‪ ,‬עדיף גם לנעול נעלי עור מאשר נעליים מחומר‬
‫מלאכותי‪ ,‬ועדיף בגד של צמר מאשר בגד מפוליאסטר‪ .‬אני עוד לא‬
‫שמעתי על תחליף טבעי לנעלי עור‪ ,‬אבל אם יש דבר כזה‪ ,‬אז‬
‫נכון ללבוש את זה מאשר נעלי עור‪ .‬הבגד הכי רצוי הוא‬
‫מפישתן‪ ,‬כי‪ ,‬להבנתי‪ ,‬תהליך היצור של פישתן הוא די קל ביחס‬
‫לבדים אחרים‪ ,‬והוא גם לא מצריך לגנוב מהבהמה את העור או‬
‫הצמר שלו‪ .‬כותנה היא לא תחליף טוב‪ ,‬כי תהליך היצור שלה‬
‫דורשת הרבה עבודה‪ .‬בארצות הברית‪ ,‬העבדים החטופים מאפריקה‬
‫היו עושים את אותה עבודה‪ ,‬עד שבני עמלק המציאו כלים‪ ,‬כמו‬
‫ה‪ ,Cotton Gin-‬כדי לאפשר להם להעביר את העבדים לעבודות‬
‫אחרות‪.‬‬
‫כל מי שבוחר להתעלם מהעובדה שהכלים של עמלק הם פרי עושק‬
‫הרבה יותר גדול מאשר מה שנלקח מהבהמות בוחר לתת לעמלק כוח‬
‫וזכות קיום‪ ,‬כי כל עוד משתמשים בכלים שלו‪ ,‬אז נותנים לו‬
‫זכר וזכות קיום במידה מסוימת‪ .‬במקום זה‪ ,‬צריך להפסיק לינוק‬
‫מן הכלים שלו‪ ,‬וכך למחה את זכרו‪ .‬זה למה‪ ,‬להבנתי‪ ,‬הדרך הכי‬
‫נכונה לדורנו היא להחליף את הכלים של המערב בכלים יותר‬
‫דקים; להחליף את הטכנולוגיה המפותחת שלו בדברים פחות עבים‬

‫‪199‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫ומפותחים‪ ,‬שלא הומצאו על גבי מערכות עושק גדולות‬

‫ומשוכללות‪ .‬העצה הזו היא חשובה מאוד‪ ,‬כי היא אחד האתגרים‬
‫הכי גדולים והחשובים של ימינו במדינת ישראל המערבית‪.‬‬
‫אין דרך אחרת חוץ מלהסיר את אותם כלים‪ ,‬כי המצווה למחה את‬
‫זכר עמלק היא גם מצווה למחה את כל השלל שלו‪ ,‬כמו שנאמר‬
‫לשאול המלך‪" :‬כה אמר יהוה צבאות‪' ,‬פקדתי את אשר עשה עמלק‬
‫לישראל‪ ,‬אשר שם לו בדרך‪ ,‬בעלתו ממצרים‪ .‬עתה לך והכיתה את‬
‫עמלק והחרמתם את כל אשר לו‪ ,‬ולא תחמל עליו‪ ,‬והמתה מאיש עד‬
‫אשה‪ ,‬מעלל ועד יונק‪ ,‬משור ועד שה‪ ,‬מגמל ועד חמור" (שמואל‬
‫א‪ ,‬טו‪ ,‬ב)‪ .‬כאשר שאול המלך לא קיים את אותה מצווה הוא איבד‬
‫את מלכותו‪ ,‬וגם התחיל להזדהות יותר עם עמלק‪ ,‬מאשר עם יהוה‪,‬‬
‫עד כדי כך שהוא הרג את כהני יהוה בעיר נב‪ .‬לכן כל כך חשוב‬
‫לסור מהשלל‪ ,‬כדי לא להיטמא מהרוח שבא אתו‪.‬‬
‫{כל מה שכתבתי פה הוא על החיים היום יומים שלנו‪ ,‬אבל כאשר‬
‫יוצאים למלחמה אז יש צורך להשתמש בכלים של האויב נגדו‪ ,‬כדי‬
‫שהוא לא יטבוח בנו עם המטוסים וטנקים שלו‪ .‬הדיבור על הצורך‬
‫להתקדש מן הכלים של המערב לא אומר שעכשיו נצא למלחמה נגד‬
‫עמלק עם חרבות וקשתות‪ ,‬כאשר לעמלק יש מטוסים וטנקים‪.‬‬
‫הדיבור הוא על החייםם היום יומיים שלנו‪ ,‬כי ביום יום‬
‫צריכים להתנתק מן הכלים של עמלק‪ ,‬ורק להשתמש בהם באופן‬
‫זמני‪ ,‬כאשר יוצאים למלחמה נגדו‪ .‬זה הדרך היחידי הנותר לנו‪,‬‬
‫עד שיהוה אולי יאיר דרך חדשה להתגבר נגד אדום ומעלק‪ ,‬בעזרת‬
‫כוח הצדקה‪.‬‬

‫‪200‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫תשובה לגבי "לא תוסיף‬

‫עליו ולא תגרע ממנו"‬
‫"לא תסף עליו ולא תגרע ממנו"‬
‫לומדי התנ"ך‪ ,‬שקראו על הייעוד הצמחוני שיש בתורת ישעיהו‬
‫אולי ישאלו איך נבואת ישעיהו יכולה להוסיף על נבואת משה‪,‬‬
‫אם משה אמר בספר דברים שאין להוסיף מצוות למה שהוא ציווה?‬
‫"את כל הדבר אשר אנכי מצווה אתכם‪ ,‬אתו תשמרו לעשות‪ .‬לא תסף‬
‫עליו‪ ,‬ולא תגרע ממנו" (דברים יג‪ ,‬א)‪.‬‬
‫הנה פירוש על אותה אמירה‪ ,‬בפרט‪ ,‬ועל ספר דברים בכלל‪.‬‬

‫ספר דברים הוא משנה התורה‪ ,‬שמשנה את התורה‬

‫ספר דברים הוא נאום שמשה אמר בפני בני ישראל‪ ,‬לפני כניסתם‬
‫לארץ ישראל‪ ,‬והוא ספר מאוד שונה משאר ספרי החומש‪ .‬משה אמר‬
‫את רוב ספר דברים עם הרצון שספר דברים יהיה תורה משנית‬
‫לתורה שעם ישראל קיבל ביציאת מצרים‪ ,‬ולכן הוא קרא לנאום‬
‫שלו בספר דברים "משנה התורה"‪ ,‬כי הוא רצה שהנאום שלו יהיה‬
‫תורה משנית למה שאמר בנבואה לפני כן (דברים יז‪ ,‬יח)‪.‬‬
‫הכינוי "משנה תורה" גם מעיד על כך שמשא שינה הרבה דברים‬
‫שאמר לפני כן‪ ,‬מתוך נבואה‪ ,‬כאשר אמר את נאום "משנה התורה"‬
‫– לכן הוא קרא לאותה חקיקה שהוא חקק‪ ,‬על דעת עצמו‪ ,‬בשם‬
‫משנה התורה‪.‬‬
‫משה חקק את "משנה התורה" כי הוא חשש שהעם לא יעמוד בדרישות‬
‫הנשגבות של מה שאמר מתוך נבואה‪ ,‬ולכן רצה לתת להם תורה‬
‫אחרת‪ ,‬עם המחשבה שההיתרים באותה תורה יקלו עליהם‪ ,‬כדי שהם‬
‫לא לגמרי ימרדו ביהוה (דברים יז‪ ,‬יח)‪.‬‬
‫זו גם הסיבה שמשה שינה את עשרת הדיברות‪ ,‬כאשר הוא אמר אותם‬
‫בספר דברים‪ .‬במשנה התורה (של ספר דברים) כתוב "לא תעשה לך‬
‫פסל‪ ,‬כל תמונה‪ ,‬אשר בשמים ממעל‪ ,‬ואשר בארץ מתחת‪ ,‬ואשר במים‬
‫מתחת לארץ" (דברים ה ‪,‬ז)‪ .‬לעומת גרסת משה‪ ,‬ספר שמות מעיד‬
‫שמה שהיה חרות בלוחת האבן של עשרת הדברות הוא "לא תעשה לך‬
‫פסל וכל תמונה" (שמות כ‪ ,‬ג)‪ .‬משה החסיר את האות ו מהמצווה‬
‫"לא לעשות פסל וכל תמונה"‪ ,‬והוא עשה את זה כדי להתיר‬
‫תמונות‪ ,‬ורק לאסור פסלים‪ ,‬אפילו שיהוה ציווה בעשרת הדיברות‬

‫‪201‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫לאסור כל סוג של תמונות‪ .‬זו דוגמה אחת שבה משה התיר‪ ,‬על‬
‫דעת עצמו‪ ,‬דבר שיהוה אסר לפני כן‪ ,‬מתוך הנבואה‪.‬‬
‫עוד דוגמה היא זו שמשה התיר לעם לשחוט בשר בכל עיר‪ ,‬אפילו‬
‫שיהוה אסר לעשות כן בספר שמות‪ ,‬ורק התיר לשחוט בהמות מול‬
‫המזבח של המשכן‪ .‬זה אומר שעל פי נבואת משה‪ ,‬בבית המקדש‬
‫הראשון עם ישראל רק היה אמור לשחוט בהמות ולאכול בשר מול‬
‫המזבח‪ ,‬הנמצא בהר ציון‪ ,‬ולא בכל עיר‪ .‬אכילת הבשר הייתה‬
‫אמורה להיות דבר שלא עשה באופן תדיר‪ ,‬אלא רק לעתים רחוקות‪.‬‬
‫כנראה שמשה חשש שהעם לא יעמוד בדרישה של נבואתו‪ ,‬של אכילת‬
‫בשר רק מול בית המקדש‪ ,‬ולכן החליט‪ ,‬על דעת עצמו‪ ,‬להתיר להם‬
‫לאכול בשר בכל מקום‪.‬‬
‫הנה אותו היתר‪" :‬כי ירחק ממך המקום אשר יבחר יהוה אלהיך‬
‫לשום שמו שם‪ ,‬וזבחת מבקרך ומצאנך‪ ,‬אשר נתן יהוה לך‪ ,‬כאשר‬
‫צויתך‪ ,‬ואכלת בשעריך‪ ,‬בכל אות נפשך" (דברים יב‪ ,‬כ)‪.‬‬
‫קשה להבין את היתר הזה כי יהוה אמר בספר שמות שהאיסור על‬
‫שחיטת בהמות מחוץ למזבח הוא חוקת עולם‪ ,‬שאסור לשנות אותה‬
‫עד עולם‪" :‬זה הדבר אשר צוה יהוה‪ ,‬לאמר‪' ,‬איש איש‪ ,‬מבית‬
‫ישראל‪ ,‬אשר ישחט שור או כשב או עז במחנה‪ ,‬או אשר ישחט מחוץ‬
‫למחנה‪ ,‬ואל פתח אהל מועד לא הביאו‪ ,‬להקריב קרבן ליהוה‪,‬‬
‫לפני משכן יהוה‪ ,‬דם יחשב לאיש ההוא‪ ,‬דם שפך‪ ,‬ונכרת האיש‬
‫ההוא מקרב עמו‪ .‬למען אשר יביאו בני ישראל את זבחיהם‪ ,‬אשר‬
‫הם זבחים על פני השדה‪ ,‬והביאם ליהוה‪ ,‬אל פתח אהל מועד‪ ,‬אל‬
‫הכהן‪ ,‬וזבחו זבחי שלמים ליהוה אותם‪ ,‬וזרק הכהן את הדם על‬
‫מזבח יהוה‪ ,‬פתח אהל מועד‪ ,‬והקטיר החלב לריח ניחח ליהוה‪,‬‬
‫ולא יזבחו עוד את זבחיהם לשעירם אשר הם זנים אחריהם – חקת‬
‫עולם תהיה זאת להם לדרתם'" (ויקרא יז‪ ,‬א)‪.‬‬
‫יהוה ציווה שרק מותר לשחוט בהמה כדי להקריב קורבן מול‬
‫המשכן‪ ,‬ורק אחרי הקרבתו‪ ,‬אפשר לאכול את בשרו‪ .‬לכן על פי‬
‫נבואת משה‪ ,‬שחיטת בהמה‪ ,‬רק כדי לאכול בשר‪ ,‬היא עון שיש‬
‫עליו דין של כריתה – כריתה היא כאשר דבר מאבד את זהותו‬
‫העצמאית ונכרת בתוך אחרים‪ ,‬ולכן כאשר איש ישראלי נכרת‬
‫מעמו‪ ,‬הוא יוצא לגלות ומתבולל בתוך גויים אחרים או מת‬
‫ונקבר‪ ,‬וכך נכרת חזרה לאדמה‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬על פי נבואת משה‪ ,‬האיסור לשחוט מחוץ להר ציון‪,‬‬
‫והדין הנלווה אליו הם חקת עולם‪ ,‬שזה אומר שהוא החוק של‬
‫תורת יהוה עד שעולים מן העולם של נבואת משה לעולם של נבואת‬
‫ישעיהו‪ ,‬עם החזון לצמחונות שיש בתוכו‪.‬‬
‫משה טעה כאשר הוא אמר אחרת‪ ,‬והוא עשה כך במשנה תורה כי הוא‬
‫אמר את כל המשנה תורה על דעת עצמו‪ ,‬כדי לתת לבני דורו תורה‬
‫חלופית‪ ,‬משום שהוא חשב שכך הם פחות ימרדו נגד יהוה בעתיד‪.‬‬

‫‪202‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫הדבר העצוב בכך הוא שאותו רצון של משה להציל את עם ישראל‬

‫מדין של גלות‪ ,‬באמצעות תורה יותר מתירנית‪ ,‬הוא זה שדווקא‬
‫הבטיח שיהיה צורך בגלות‪ ,‬ולכן מיד אחרי אמירת משנה התורה‬
‫יהוה ציווה למשה ללמד את בני ישראל את שירת העדות (שירת‬
‫האזינו)‪ ,‬כדי שזה תהיה עדות להם על הסיבה האמיתית לגלות –‬
‫הגלות היא בגלל העוונות של עם ישראל והטעויות של מנהיגיה‪,‬‬
‫ולא בגלל שיש מום אצל יהוה‪.‬‬
‫"ועתה‪ ,‬כתבו לכם את השירה הזאת‪ ,‬ולמדה את בני ישראל‪ ,‬שימה‬
‫בפיהם‪ ,‬למען תהיה לי השירה הזאת לעד בבני ישראל‪ .‬כי אביאנו‬
‫אל האדמה אשר נשבעתי לאבתיו‪ ,‬זבת חלב ודבש‪ ,‬ואכל‪ ,‬ושבע‪,‬‬
‫ודשן‪ ,‬ופנה אל אלהים אחרים‪ ,‬ועבדום‪ ,‬ונאצוני‪ ,‬והפר את‬
‫בריתי‪ .‬והיה כי תמצאן אתו רעות רבות‪ ,‬וצרות‪ ,‬וענתה השירה‬
‫הזאת לפניו לעד‪...‬כי שם יהוה אקרא‪ .‬הבו גדל לאלהינו‪ .‬הצור‪,‬‬
‫תמים פעלו‪ ,‬כי כל דרכיו משפט‪ .‬אל אמונה‪ ,‬ואין עול‪ .‬צדיק‬
‫וישר הוא‪ .‬שחת לו?! לא‪ ,‬בניו מומם‪ ,‬דור עקש ופתלתל" (שירת‬
‫האזינו לב‪ ,‬ג)‪.‬‬

‫נבואת ישעיהו על משנה התורה‬

‫נבואת ישעיהו גוערת באותם שינויים שמשה חקק על דעת עצמו‬
‫במשנה תורה‪ ,‬עם האמירה "צור תעודה‪ ,‬חתום תורה בלמדי‪.‬‬
‫וחכיתי ליהוה‪ ,‬המסתיר פניו מבית יעקב‪ ,‬וקויתי לו‪ .‬הנה‬
‫אנכי‪ ,‬והילדים אשר נתן לי יהוה‪ ,‬לאתות ולמופתים בישראל‪,‬‬
‫מעם יהוה צבאות‪ ,‬השכן בהר ציון" (ישעיהו ח‪ ,‬טז)‪.‬‬
‫במילים אחרות‪ :‬עשרת הדיברות הם חקוקים באבן (צור)‪ ,‬ואותה‬
‫חקיקה באבן היא עדות (תעודה) לכך שאסור לשנות אותם‪ .‬כאשר‬
‫משה שינה אותם‪ ,‬במשנה תורה שאמר‪ ,‬אז הוא הוכיח שהוא דיבר‬
‫את אותם דברים על דעת עצמו‪ ,‬במקום בנבואה‪ .‬לכן תורת יהוה‬
‫האמיתית היא חתום בספר במדבר (חתום תורה)‪ ,‬ואין לקבל את‬
‫משנת תורה של ספר דברים כחוק‪ .‬למה? "צור תעודה‪ ,‬חתום תורה‬
‫בלמדי"‪ ,‬כי כאשר אתם תלמדו את הנבואה שלי (ישעיהו)‪ ,‬אז‬
‫תוכלו להבין שמשה טעה בספר דברים – אותה הבנה תגרום לישראל‬
‫לחתום את התורה בספר במדבר‪ .‬כך‪ ,‬תורת יהוה האמיתית היא‬
‫בספר בראשית‪ ,‬שמות‪ ,‬ויקרא‪ ,‬במדבר‪ ,‬ונבואת ישעיהו; ספרי‬
‫יהושע‪ ,‬שפטים‪ ,‬שמואל ומלכים הם לא תורה‪ ,‬אלא תיאור נבואית‬
‫למה שקרה לעם ישראל מאז יציאת מצרים‪ .‬חוץ משירת העדות‬
‫(שירת האזינו)‪ ,‬ספר דברים הוא לא תורת יהוה‪ ,‬אלא טעות שמשה‬
‫אמר על דעת עצמו‪.‬‬
‫ישעיהו עוד המשיך לומר שהוא הבין שאותה טעות של משה במשנה‬
‫התורה מהווה מכשול גדול לעם ישראל‪ ,‬ולכן אמר שאף על פי‬
‫שאני רואה איך המכשול הזה מטעה את הרבים‪ ,‬איני מאבד תקווה‬
‫לכך שיהוה יעורר את בני ישראל לעזוב את הטעות של משה‪ .‬לכן‬

‫‪203‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫אני מחכה לו‪ ,‬מקווה לו וגם הולדתי בנים‪ ,‬כדי להראות שיש לי‬
‫תקווה לגבי הדורות העתידיים של עם ישראל‪.‬‬

‫הוכחה שצור תעודה מדבר על לוחות האבן של עשרת הדיברות‬

‫לוחות האבן של עשרת הדיברות הם צור תעודה‪ ,‬כי הם חקוקים על‬
‫לוחת של אבן (צור)‪ ,‬ואותה חקיקה על אבן מעידה שאסור לשנות‬
‫את עשרת הדיברות‪ .‬לכן משה טעה כאשר הוא אמר גרסה אחרת‬
‫לעשרת הדיברות – גרסה השונה ממה שחקוק על לוחות האבן – כי‬
‫עצם החקיקה של עשרת הדיברות על אבן הוא עדות על כך שאסור‬
‫לשנות את אותן מצוות‪.‬‬
‫אם דבר חקוק באבן‪ ,‬זה מעיד שלא אמורים לשנות אותו‪ ,‬כי דבר‬
‫שהוא חקוק באבן הוא דבר שקשה לשנות אותו‪ .‬לכן‪ ,‬גם בימינו‪,‬‬
‫מי שרוצה לומר שיש לו איזה רעיון שהוא מאוד נאמן לו‪ ,‬אז‬
‫הוא אומר‪" ,‬הדבר הזה הוא חקוק באבן אצלי"‪ ,‬שזה כמו לומר‪,‬‬
‫"לא משנה מה יקרה‪ ,‬אני הולך להישאר נאמן לדבר הזה"‪.‬‬
‫עוד הוכחה‪" :‬ויתן אל משה‪ ,‬ככלתו לדבר אתו בהר סיני‪ ,‬שני‬
‫לחת העדת – לחת אבן – כתבים באצבע אלהים (שמות לא‪ ,‬יח)‪.‬‬

‫חתימת התורה בספר במדבר‬

‫ניתן לראות שספר במדבר הוא איפה שהתורה (שמשה ניבא‪ ,‬ולא מה‬
‫שהוא אמר על דעת עצמו) חתומה כי לקראת סוף הספר יהוה מסכם‬
‫את כל המסעות של בני ישראל‪ ,‬מאז יציאת מצרים‪ .‬אותו סיכום‬
‫הוא כמו שהרבה סופרים עושים‪ ,‬כאשר בסוף הכתיבה שלהם הם‬
‫מצרפים סיכום קצר לתוכן הספר‪ ,‬כדי להזכיר לקורא את המסר‬
‫הכללי שהיה בו‪ .‬כך יהוה גם עשה‪ ,‬כאשר סיכם את מסעי בני‬
‫ישראל במדבר‪ ,‬כדי להזכיר על כל מה שקרה במדבר‪ ,‬מאז יציאת‬
‫מצרים‪.‬‬
‫"אלה מסעי בני ישראל‪ ,‬אשר יצאו מארץ מצרים לצבאתם‪ ,‬ביד משה‬
‫ואהרן‪ ,‬ויכתב משה את מוצאיהם למסעיהם על פי יהוה‪ ,‬ואלה‬
‫מסעיהם למוצאיהם‪ :‬ויסעו מרעמסס בחדש הראשון‪ ,‬בחמשה עשר יום‬
‫לחדש הראשון‪ ,‬ממחרת הפסח‪( "...‬במדבר לג‪ ,‬א)‪.‬‬
‫כך‪ ,‬ספר במדבר הוא זה המסיים את תורת יציאת מצרים‪ ,‬ומשנה‬
‫התורה של משה היא תוספת מוטעית על תורת יהוה‪ ,‬שמשה אמר לעם‬
‫ישראל משום שהוא פחד שהעם לא יקיים את תורת יהוה‪ .‬לכן‪ ,‬הוא‬
‫רצה לתת להם תורה יותר קלה‪ ,‬כדי שלא ימרדו לגמרי ביהוה‪ ,‬אפ‬
‫על פי שאותה תחבולה של משה הייתה עם רצון טוב‪ ,‬נבואת‬
‫ישעיהו מעידה שזה היה טעות‪.‬‬

‫‪204‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫האיש משה היה יכול לטעות‬

‫התורה בעצמה מעידה שמשה היה יכול לטעות‪ ,‬ובגלל שהוא טעה‬
‫במי מריבה‪ ,‬כאשר הוא היכה בסלע במקום לדבר אליו‪ ,‬אז נאסר‬
‫עליו להיכנס לארץ ישראל‪.‬‬
‫"ויאמר יהוה אל משה ואל אהרן‪' ,‬יען לא האמנתם בי‪ ,‬להקדישני‬
‫לעיני בני ישראל‪ ,‬לכן לא תביאו את הקהל הזה אל הארץ אשר‬
‫נתתי להם‪ .‬המה מי מריבה‪ ,‬אשר רבו בני ישראל את יהוה ‪,‬ויקדש‬
‫בם'" (במדבר כ ‪,‬יב)‪.‬‬
‫משה לא היה יכול להיכנס לארץ ישראל על אותה טעות שעשה במי‬
‫מריבה‪ .‬דרך אותה גזרה נגד משה‪ ,‬יהוה הקדיש את עצמו ממשה‪,‬‬
‫כדי להראות לשאר העם שגם משה‪ ,‬הנביא הגדול‪ ,‬היה איש ולא‬
‫אלהים‪ ,‬וגם הוא היה יכול לטעות‪ ,‬ולקבל על כך גזירת משפט‪,‬‬
‫כי רק יהוה הוא הקדוש האמיתי‪ .‬כך‪ ,‬יהוה הבדיל את עצמו‬
‫ממשה‪ ,‬כאשר הוא הוכיח לעם שלא כל מה שמשה עשה היה מתוך‬
‫נבואה‪ ,‬כי לפעמים משה טעה כאשר הוא פעל על דעת עצמו‪.‬‬
‫כדי לעזור לעם ישראל‪ ,‬בעתיד‪ ,‬להתעורר‬ ‫אותה הקדשה הייתה‬
‫טעה‪ ,‬ולשוב מאותן טעויות – כך יהיה כבוד‬ ‫ולזהות איפה שמשה‬
‫סרים מהטעויות שלו‪ ,‬במקום לתת להם להמשיך‬ ‫אמיתי למשה‪ ,‬כאשר‬
‫וגם לו‪.‬‬ ‫להיות מכשול לנו‪,‬‬

‫משה עניו מכל אדם על פני האדמה‬

‫התורה מעידה שמשה היה העניו ביותר בדורו מכל אדם על פני‬
‫האדמה‪ ,‬אבל יכול להיות שהיו יותר ענווים ממנו בדורות‬
‫קודמים ובדורות שאחרי‪ ,‬כי בסופו של דבר משה היה איש‬
‫שלפעמים ניבא ולפעמים גם טעה‪.‬‬
‫זה דומה לנח‪ ,‬שנאמר עליו "אלה תולדת נח‪ :‬נח איש צדיק‪ ,‬תמים‬
‫היה בדרתיו‪ .‬את האלהים התהלך נח" (ברשאית ו‪ ,‬ט)‪ .‬נח היה‬
‫תמים "בדרתיו"‪ ,‬אבל יכול להיות שקמו יותר תמימים מנח‬
‫בדורות לפניו ואחריו‪.‬‬
‫מכל זה ברצוני להוכיח שאין להפוך את משה לאליל (וגם לא את‬
‫נח)‪ ,‬אלא יש לזכור שגם משה היה אדם וגם הוא לפעמים טעה‪,‬‬
‫ואין ללכת אחרי הטעויות שלו‪ .‬כך יהיה כבוד אמיתי למשה‪,‬‬
‫כאשר נעזוב את הטעויות שלו‪ ,‬כי באותה תשובה אנחנו מסירים‬
‫מעל משה את המשפט שיש עליו‪ ,‬על שהוא הטעה את עם ישראל‬
‫באמירת משנה התורה‪.‬‬

‫‪205‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫יהוה קורא למשנה התורה פשע‬

‫אמירת משנה התורה הייתה פשע למשה‪ ,‬כי בכך הפה שלו שע לומר‬
‫דבר נגד הרצון של יהוה – פשע הוא פ שע‪ .‬על זה יהוה אומר‬
‫בנבואת ישעיהו "ספר אתה למען תצדק‪ :‬אביך הראשון חטא‪,‬‬
‫ומליציך פשעו בי‪ ,‬ואחלל שרי קדש‪ ,‬ואתנה לחרם יעקב‪ ,‬וישראל‬
‫לגדופים" (ישעיהו מג‪ ,‬כו)‪.‬‬
‫אבינו הראשון (אדם הראשון) חטא כאשר הוא אכל מעץ הדעת טוב‬
‫ורע‪ ,‬כי הוא עשה כן‪ ,‬אף על פי שהוא שמע את הציווי של יהוה‬
‫לא לאכול ממנו‪ .‬כלומר‪ ,‬לחטוא זה לפעול נגד אחת ממצוות יהוה‬
‫עם ההבנה שזה נגד רצונו‪ .‬הוא חטא‪ ,‬לעומת שגגה‪ ,‬שזה כאשר‬
‫עושים טעות בלי להבין שזה נגד הרצון של יהוה‪ .‬כך‪ ,‬אבינו‬
‫הראשון חטא‪.‬‬
‫נוסף על כך המליצים (מנהיגים) שלנו גם פשעו נגד יהוה‪ ,‬כאשר‬
‫נתנו לפה שלעם לשע בדיבורים נגד רצונו – ומליציך פשעו בי‪.‬‬
‫משה עשה את זה במשנה תורה‪ ,‬וגם אלו שקמו אחריו עשו דברים‬
‫דומים‪ ,‬כמו שלמה המלך‪.‬‬
‫אפילו עם אותה טעות‪ ,‬יש סיבה לאהוב את משה‪ ,‬במקום לשנוא‬
‫אותו על הטעות שאמר‪ ,‬כי הוא זה שהמליץ ליהוה לרחם על בני‬
‫ישראל מספר פעמים‪ ,‬כאשר יהוה רצה להשמיד אותם עקב חטאיהם‪,‬‬
‫כמו חטא העגל‪ ,‬חטא המרגלים‪ ,‬ומרד קורח ועדתו‪.‬‬
‫בגלל הטעויות של האדם הראשון ושל משה (ואחרים)‪ ,‬נאמר‬
‫"ואתנה לחרם יעקב‪ ,‬וישראל לגדופים‪ ".‬המשמעות של אותה גזרה‬
‫היא שבני יעקב‪ ,‬הבוחרים לעזוב את התורה‪ ,‬נופלים למוות‬
‫וחרם‪ .‬אותו משפט בא עליהם כי הם בחרו להיות רק הגוי יעקב‪,‬‬
‫שמורד באמת ובוחר לפעול כמו גוויה מתהלכת‪ ,‬במקום להיות העם‬
‫ישראל‪ ,‬שבוחר להיות נאמן לתורת יהוה האמיתית‪.‬‬
‫אבל גם הצדיקים בתוך העם‪ ,‬הנקראים ישראל‪ ,‬סובלים מגידופים‪,‬‬
‫בגלל שהרבים הטועים מתקשים להבין איך הצדיקים (ישראל)‬
‫יכולים לומר שמשה טעה באמירת המשנה תורה‪ ,‬או ששלמה המלך‬
‫עשה כן בספר משלי‪.‬‬
‫לדוגמה‪ ,‬רשע שרוצה להמשיך לאכול בשר יכול לומר לצדיק‪,‬‬
‫"הנה‪ ,‬משה אמר שמותר לאכול בשר בכל השערים שלנו‪ ,‬בספר‬
‫דברים‪ .‬מי אתה להגיד אחרת?!" אם משה לא היה אומר את אותה‬
‫משנה תורה‪ ,‬אז היה יותר קל לצדיקים לגרום לרשעים להקשיב‬
‫לחזון הצמחונות של נבואת ישעיהו‪ .‬כך‪ ,‬הטעות של משה אולי‬
‫נותנת לאוהבי הבשר לעמוד מול הצדיקים‪ ,‬להכחיש לאמת‪ ,‬ועוד‬
‫למצוא פסוקים בספר דברים כדי לתרץ את רשעותם‪.‬‬
‫בגלל זה‪ ,‬המשנה תורה גורמת לכך שגם ישראל‪ ,‬המיעוט הצודק‬
‫בתוך העם‪ ,‬סובל מגידופים‪ ,‬נוסף על כך שהרבים החוטאים‬
‫(יעקב) נופלים לחורבן‪.‬‬

‫‪206‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫אני‪ ,‬יהונתן צדקני‪ ,‬לא בוחר לדבר על הטעויות של משה בגלל‬

‫שיש לי איזה עונג מיוחד בלדבר על הכישלונות של משה הצדיק‪,‬‬
‫אלא אני עושה כן כי זו מצווה מפורשת בנבואת ישעיהו שאומרת‬
‫"ספר אתה למען תצדק‪ :‬אביך הראשון חטא‪ ,‬ומליציך פשעו בי‪,‬‬
‫ואחלל שרי קדש‪ ,‬ואתנה לחרם יעקב‪ ,‬וישראל לגדופים" (ישעיהו‬
‫מג‪ ,‬כו)‪ .‬יש מצווה לספר על הטעויות הללו כדי לעזור לעם‬
‫ישראל לעשות תשובה‪ ,‬ולא ליפול יותר לחרמות וגידופים; אותו‬
‫דבר הוא גם מתוך אהבה למשה‪ ,‬כדי להסיר ממנו ובניו את המשפט‬
‫שיש עליהם‪ ,‬עקב זה שהוא סתר את נבואתו‪ ,‬כאשר הוא אמר את‬
‫משנה תורה על דעת עצמו‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬למי שאולי ישאל‪" ,‬איך אתה מעז לדבר על הטעויות של‬
‫משה!?" התשובה לכך היא‪" ,‬איך אתה מעז לא לדבר על אותן‬
‫טעויות‪ ,‬כאשר יש מצווה מפורשת לעשות כן בנבואת ישעיהו? איך‬
‫אתה מעז למרוד ביהוה וגם להתאכזר עם משה‪ ,‬כאשר אתה בוחר‬
‫להשאיר את משנה התורה כמכשול לעם?"‬

‫נבואת משה וישעיהו לעומת משנה תורה‬

‫ישעיהו ניבא‪ ,‬ולא דיבר על דעת עצמו‪ ,‬ולכן אנחנו כן אמורים‬
‫לקבל את המצוות שהוא הוסיף על נבואת משה‪ ,‬כמו שאנחנו‬
‫אמורים גם לשמוע לנבואת משה‪ .‬לכן‪ ,‬צריכים לשמוע לנבואת‬
‫משה‪ ,‬אבל לא לשמוע למה שהוא אמר על דעת עצמו‪ ,‬במשנה התורה‪.‬‬

‫למה ההיתר של משה לתמונות הוא כל כך רע?‬

‫כמו שהסברתי לפני כן‪ ,‬משה התיר את השימוש בתמונות במשנה‬
‫תורה‪ ,‬אף על פי שיהוה אסר על כך בספר שמות‪ ,‬וגם חקק אותו‬
‫איסור על לוחת האבן‪ .‬הוא עשה זאת כאשר הוא אמר "לא תעשה לך‬
‫פסל כל תמונה" (דברים ה‪ ,‬ז)‪ ,‬במקום לומר "לא תעשה לך פסל‬
‫וכל תמונה" (שמות כ‪ ,‬ג)‪ .‬החסרת האות ו"ו "בפסל וכל תמונה"‬
‫הייתה מכשול לדורות רבים‪ ,‬שאמרו שרק אסור לעשות פסל‪ ,‬אבל‬
‫מותר לעשות תמונות‪ .‬כך הרבנים עד היום אומרים‪ ,‬כאשר הם‬
‫מתירים את השימוש בתמונות מודפסות ודיגיטליות‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬על פי תורת יהוה‪ ,‬אסור לעשות כל תמונה‪ ,‬וזה‬
‫כולל את התמונות המודפסות והדיגיטליות של בימינו‪ .‬אותו‬
‫איסור הוא כדי לשמור על עם ישראל‪ ,‬כדי שלא יבנה לעצמו‬
‫תרבות ששם את היופי ואת טביעת העין השטחית במרכזה‪ ,‬כי הרבה‬
‫פעמים מה שנראה טוב או יפה הוא לא באמת טוב‪ .‬אותו איסור על‬
‫תמונות אמור לעזור לנו לראות מעבר לטביעת העין ולבחון את‬
‫המציאות על פי השכל‪.‬‬

‫‪207‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫עזיבת אותה מצווה גררה עמה נטייה ללכת יותר בעקבות אלילים‬
‫בתקופת בית המקדש הראשון‪ ,‬וגם בימינו‪ .‬היא גבתה מעם ישראל‬
‫מחיר כבד‪ ,‬כי תרבות התמונות היא אחת הסיבות שהרבים במדינת‬
‫ישראל בוחרים ללכת אחרי המערב עמלקי‪ ,‬במקום לראות מעבר‬
‫ליופי שלו‪ ,‬ולהבחין בפשעים הרבים שהוא עשה כדי לייצר לעצמו‬
‫מראה חיצוני כל כך יפה‪ .‬על כך אני מסביר יותר בהמשך‬
‫הפירוש‪ ,‬כאשר אני מפרט על עשרת הדיברות בפרק‪" ,‬שתים‪ :‬לא‬
‫תעשה פסל וכל תמונה"‪.‬‬

‫מדוע ההיתר לשחוט מחוץ למשכן הביא חורבן לבתי המקדש?‬

‫גם טעה מתורת יהוה כאשר הוא התיר‬ ‫נוסף על התרת תמונות‪ ,‬משה‬
‫אפילו שיהוה אמר שזה חוק עולם‪,‬‬ ‫לעם לשחוט בשר בכל הערים‪,‬‬
‫המשכן‪ .‬הזכרתי את אותה היתר לפני‬ ‫שרק מותר לשחוט בהמות מול‬
‫הטעות הזו‪ ,‬כי היא הביאה על עם‬ ‫כן‪ ,‬אבל כאן אני מרחיב על‬
‫ישראל השלכות קשות‪.‬‬
‫מדוע? כי ההיתר לאכול בשר בכל מקום‪ ,‬במקום רק בבית המקדש‪,‬‬
‫גרם לעם ישראל להרבות בשחיטה ואכילת בשר בכל הערים‪ ,‬במקום‬
‫לעשות כן כמה פעמים בשנה‪ ,‬כאשר הם היו הולכים ברגל‬
‫לירושלים‪ ,‬כדי לחגוג שם את המועדים‪ .‬כך‪ ,‬במקום רק לראות‬
‫שחיטה שלוש פעמים בשנה‪ ,‬בבית המקדש‪ ,‬הם התרגלו לראות את זה‬
‫לאורך כל השנה – הם התרגלו לראות איך שחותכים את הגרון של‬
‫הבהמה‪ ,‬איך היא מפרפרת בכאב עד מותה‪ ,‬ואת הכמות הגדולה של‬
‫דם שנוזל מגרונו‪.‬‬
‫מי שלא רגיל לראות את הדבר האכזרי הזה לאורך כל השנה אולי‬
‫היה שואל את השאלה המתבקשת‪ ,‬כאשר הוא היה רואה את זה נעשה‬
‫בבית מקדש‪" :‬למה שיהוה ירצה שנעבוד אותו בשפיכת דם של‬
‫הבהמות‪ ,‬שלא עשו לנו דבר רע?"‬
‫כך‪ ,‬העם אולי היה משכיל להבין שמאז האדם הראשון‪ ,‬וגם‬
‫בימינו‪ ,‬הרצון האמיתי של יהוה הוא שרק ניקח את האוכל שלנו‬
‫מן הצומח‪ ,‬ולא מן החי‪ .‬העם אולי היה מבין שהמצוות הקשורות‬
‫לקורבנות ניתנו לדור שיצא ממצרים כי זה מה שהיו יכולים‬
‫להבין באותה עת‪ ,‬בגלל שזה מה שהם היו רגילים לראות סביבם‪,‬‬
‫אצל עמים אחרים – זה לא אמור להיות מצווה לעוד רבבות של‬
‫שנים‪.‬‬
‫אותה התעוררות לתשובה אכן קרתה אצל יחידים‪ ,‬כמו ישעיהו‪,‬‬
‫ואפילו דוד המלך – לכן דוד גם התפלל על יום שלא יהיה‬
‫קורבנות באמירתו "אדם ובהמה תושיע יהוה" (תהלים לו‪ ,‬ז)‪.‬‬
‫אותו דבר גם היה יכול להיות לרבים שבתוך עם ישראל‪ ,‬אם הם‬
‫היו שומעים לתורת יהוה‪ ,‬שמצווה רק לשחוט מול המשכן‪ ,‬במקום‬
‫ללכת אחרי הטעות של משה‪ ,‬שהתיר לעשות כן בכל מקום‪.‬‬

‫‪208‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫משנה התורה חתם את זה שיהיה צורך בחורבן בתי המקדש‬

‫כאשר משה שינה את מצוות יהוה לגבי שחיטה מחוץ למשכן‪ ,‬הוא‬
‫בעצם שיבש את אותה תכנית של אחד מעבדי יהוה‪ ,‬וגרם לכך‬
‫שבמקום שעם ישראל יעלה מעולם של קורבנות לעולם של צמחונות‬
‫באופן הדרגתי ונעים‪ ,‬בלי הצורך בחורבן וגלות‪ ,‬הוא נצרך‬
‫לעשות כן אחרי גלות של אלפי שנים‪ .‬זה נוסף על העובדה‬
‫שההיתר של משה להרבות בשחיטה גם גרם לעם ישראל להתרגל‬
‫לאכזריות‪ ,‬וככל שהדורות התרגלו להתאכזר לבהמות‪ ,‬הם התחילו‬
‫לעשות כן גם נגד בני אדם – אותו מום של אכזריות הוא זה‬
‫שגרם לחורבן‪.‬‬
‫לכן מיד אחרי נתינת משנה התורה‪ ,‬יהוה אמר למשה שישראל אכן‬
‫ימרוד בתורה ויצא לגלות‪" :‬ויאמר יהוה אל משה‪' ,‬הנך שכב עם‬
‫אבתיך‪ ,‬וקם העם הזה וזנה אחרי אלהי נכר הארץ‪ ,‬אשר הוא בא‬
‫שמה בקרבו‪ ,‬ועזבני‪ ,‬והפר את בריתי‪ ,‬אשר כרתי אתו‪ ,‬וחרה אפי‬
‫בו ביום ההוא‪ ,‬ועזבתים‪ ,‬והסתרתי פני מהם‪ ,‬והיה לאכל‪,‬‬
‫ומצאהו רעות רבות‪ ,‬וצרות" (דברים לא‪ ,‬טז)‪.‬‬
‫לעומת זאת לפני אותו נאום של משנה התורה‪ ,‬עוד היה לישראל‬
‫סיכוי שלא יהיו צריכים לצאת לגלות‪ .‬זו גם למה‪ ,‬לפני כן‪ ,‬לא‬
‫נאמר להם שהם בטוח יצאו לגלות‪ ,‬אלא רק שאם הם חוטאים‪ ,‬אז‬
‫תהיה גלות‪ .‬אבל אחרי שמשה אמר את משנה התורה‪ ,‬הוא חתם את‬
‫זה שיהיה צורך בגלות‪ ,‬כדי להוציא את ישראל מההרגל הזה של‬
‫בית מקדש ושחיטת בהמות‪.‬‬
‫שירת העדות (שירת האזינו)‪ ,‬הנמצאת בסוף ספר דברים‪ ,‬היא‬
‫עדות לכך שעם ישראל נפל לגלות בגלל הטעויות של ישראל ושל‬
‫משה‪ ,‬ולא בגלל שיש איזה מום אצל יהוה – "כי שם יהוה אקרא‪.‬‬
‫הבו גדל לאלהינו‪ .‬הצור‪ ,‬תמים פעלו‪ ,‬כי כל דרכיו משפט‪ .‬אל‬
‫אמונה‪ ,‬ואין עול‪ .‬צדיק וישר הוא‪ .‬שחת לו?! לא‪ ,‬בניו מומם‪,‬‬
‫דור עקש ופתלתל" (שירת האזינו לב‪ ,‬ג)‪.‬‬
‫אותה שירה היא באמת ספר נפרד מספר דברים‪ .‬לכן בספר התנ"ך‬
‫המצורף לספר הזה‪ ,‬שירת העדות מופיעה כספר נפרד‪ .‬נוסף על כך‬
‫גם לא כללתי את ספר דברים באותו עותק של התנ"ך‪ ,‬כי הוא לא‬
‫באמת תורה‪ ,‬ואין צורך ללמוד ממנו‪ .‬ההפך הוא נכון – מי‬
‫שלומד ממנו עלול להתבלבל בין מה שמשה אמר בנבואה ובין מה‬
‫שאמר בטעות על דעת עצמו‪.‬‬

‫המצווה של משה להמליך מלך גם הייתה טעות‬

‫טעות שלישית של משה‪ ,‬במשנה התורה‪ ,‬היא שהוא התיר לישראל‬
‫להמליך על עצמם מלך‪ ,‬אפילו שיהוה לא אמר לעשות כן‪.‬‬

‫‪209‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫"כי תבא אל הארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך‪ ,‬וירשתה‪ ,‬וישבתה‬
‫בה‪ ,‬ואמרת‪' ,‬אשימה עלי מלך‪ ,‬ככל הגוים אשר סביבתי'‪ .‬שום‬
‫תשים עליך מלך‪ ,‬אשר יבחר יהוה אלהיך בו‪ .‬מקרב אחיך תשים‬
‫עליך מלך – לא תוכל לתת עליך איש נכרי‪ ,‬אשר לא אחיך הוא"‬
‫(משנה התורה‪ ,‬דברים יז‪ ,‬יד)‪.‬‬
‫הדבר הזה היה טעות די גדולה‪ ,‬כי הרצון המקורי של יהוה‪ ,‬לפי‬
‫הבנתי‪ ,‬היה שמשפחת כהן ושבט לוי יהיו המנהיגים התמידים של‬
‫העם‪ ,‬וכאשר היה צורך להקים מנהיג מדיני‪ ,‬אז יהוה היה יכול‬
‫לעשות כן בשביל העם‪ ,‬בכל דור שנצרך לזה‪ ,‬כמו שהוא אכן עשה‬
‫לאורך תקופת השופטים‪ .‬הבחירה להקים שלשלת של מלכות הייתה‬
‫מכשול גדול לעם כי אף על פי שדוד המלך היה עבד ליהוה‪ ,‬רוב‬
‫הבנים שהומלכו אחריו לא פעלו כמוהו‪ ,‬והם גם גרמו לעם ישראל‬
‫ליפול לחטאים רבים ולגלות‪ .‬לכן‪ ,‬נאמר על אחד מהם‪ ,‬מנשה‪,‬‬
‫מלך יהודה‪ ,‬שבגלל שהוא כל כך החטיא את בני דורו‪ ,‬גם כאשר‬
‫העם עשה תשובה אחר כך‪ ,‬לא הייתה יכולת כבר לבטל את גזר דין‬
‫הגלות‪.‬‬

‫בקשת מלך היא עון כי המבקש להיות עבד מבקש אלהים אחרים‬
‫עבד שבוחר להישאר כעבד‪ ,‬אפילו שיש לו את האפשרות לצאת‬
‫לחופשי‪ ,‬עובר על המצווה הראשונה של עשרות הדיברות‪ ,‬שהיא‬
‫"אנכי יהוה אלהיך‪ ,‬אשר הוצאתיך מארץ מצרים‪ ,‬מבית עבדים‪ .‬לא‬
‫יהיה לך אלהים אחרים על פני" (עשרת הדיברות‪ ,‬שמות כ‪ ,‬ב)‪.‬‬
‫הבוחר להיות עבד בוחר לשים על לעצמו אדון – כמו שמוסבר‬
‫לפני כן‪ .‬אלהים הוא מילה כללית למי שמושל באחרים‪ ,‬ולכן‬
‫בשביל העבד‪ ,‬האדון שלו הוא אלהים לו‪ .‬אם אותו אדון מורה לו‬
‫לעשות דבר נגד תודעת יהוה‪ ,‬אז האדון גם נהיה אלהים אחרים‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬הבחירה להיות עבד של בן אדם הוא בחירה להסתכן בעבודת‬
‫אלהים אחרים‪ ,‬כי מה אם אותו אדון יאמר לעבד לעשות דבר נגד‬
‫תורת יהוה?‬
‫כדי להרתיע אנשים מלבחור בבחירה הרעה הזו‪ ,‬יהוה גם ציווה‬
‫לפצוע את האוזן של עבד שבוחר להישאר עם אדוניו – איום‬
‫הפציעה אמור להפחיד את העבד‪ ,‬כדי שיעדיף לצאת לחופשי‪.‬‬
‫"ואם אמר יאמר העבד‪' ,‬אהבתי את אדני‪ ,‬את אשתי‪ ,‬ואת בני‪ .‬לא‬
‫אצא חפשי‪ '.‬והגישו אדניו אל האלהים {השופט של אותו דור}‪,‬‬
‫והגישו אל הדלת או אל המזוזה‪ ,‬ורצע אדניו את אזנו במרצע‪,‬‬
‫ועבדו לעלם" (שמות כא‪ ,‬ה)‪.‬‬
‫גם במקרה הרע הזה‪ ,‬העבד רק נשאר עבד כל עוד שנעלם מעיניו‪,‬‬
‫או מעיני האדון שלו‪ ,‬שהעבדות היא דבר רע‪.‬‬
‫אותו דבר הוא גם נכון לגבי מלך‪ ,‬כי עדיף להיות עבד ליהוה‬
‫דרך לימוד תורתו או הקדושים שלו במשפחת כהן ושבט לוי מאשר‬

‫‪210‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫להקים שרשרת של מלוכה‪ ,‬שבה הבנים הרבה פעמים פועלים באופן‬

‫בוטה נגד תורת יהוה ועבדיו‪.‬‬
‫לכן הבקשה למלך הייתה עון‪ ,‬אף על פי שאחרי שדוד נבחר למלך‪,‬‬
‫לא היו יכולים לקחת את אותו תפקיד ממנו ובניו‪ ,‬חוץ מצורך‬
‫זמני‪ .‬זה גם למה שהמלכות של פלא יועץ‪ ,‬אל גבור אבי‪ ,‬עד שר‬
‫שלום תהיה רק לתקופה‪ ,‬כי הוא יהיה על כיסא דוד לתקופה‪ ,‬כדי‬
‫להכין אותו‪ ,‬שאחר כך מלך דוד צדק יוכל להצליח בו‪ .‬כך משה‬
‫ושמואל הנביא עשו בימיהם‪ ,‬כאשר הם הקימו תשתית של צדק‬
‫להצלחת הדורות הבאים‪ ,‬וכך גם פלא יועץ‪ ,‬אל גבור אבי‪ ,‬עד שר‬
‫שלום אמור לעשות בעתיד‪.‬‬

‫העם לא היה אמור לשמוע למשנה תורה‪ ,‬ולכן קיבל גערה‬

‫בדומה לעבד שבוחר להישאר עבד‪ ,‬אפילו שיש לו את האפשרות‬
‫להיות חופשי‪ ,‬גם עם ישראל בחר לעבוד אלהים אחרים כאשר הם‬
‫ביקשו משמואל הנביא לשים עליהם מלך‪ ,‬ולכן יהוה גער בהם‪.‬‬
‫"ויתקבצו כל זקני ישראל‪ ,‬ויבאו אל שמואל הרמתה‪ ,‬ויאמרו‬
‫אליו‪' ,‬הנה אתה זקנת‪ ,‬ובניך לא הלכו בדרכיך‪ .‬עתה‪ ,‬שימה לנו‬
‫מלך‪ ,‬לשפטנו ככל הגוים‪ '.‬וירע הדבר בעיני שמואל‪ ,‬כאשר‬
‫אמרו‪' ,‬תנה לנו מלך לשפטנו'‪ ,‬ויתפלל שמואל אל יהוה‪ .‬ויאמר‬
‫יהוה אל שמואל‪' ,‬שמע בקול העם‪ ,‬לכל אשר יאמרו אליך‪ ,‬כי לא‬
‫אתך מאסו‪ ,‬כי אתי מאסו ממלך עליהם‪ ,‬ככל המעשים אשר עשו‬
‫מיום העלתי אותם ממצרים‪ ,‬ועד היום הזה‪ ,‬ויעזבני‪ ,‬ויעבדו‬
‫אלהים אחרים‪ ,‬כן המה עשים גם לך‪ .‬ועתה‪ ,‬שמע בקולם‪ ,‬אך כי‬
‫העד תעיד בהם‪ ,‬והגדת להם משפט המלך אשר ימלך עליהם (שמואל‬
‫א‪ ,‬ח‪ ,‬ד)‪.‬‬
‫יהוה גער בהם‪ ,‬אפילו שהם דיברו כמו שמשה אמר שהם אמורים‬
‫לדבר‪ ,‬במשנה תורה‪" :‬כי תבא אל הארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך‪,‬‬
‫וירשתה‪ ,‬וישבתה בה‪ ,‬ואמרת‪' ,‬אשימה עלי מלך‪ ,‬ככל הגוים אשר‬
‫סביבתי'‪ .‬שום תשים עליך מלך" (משנה התורה‪ ,‬דברים יז‪ ,‬יד)‪.‬‬
‫הוא גער בהם‪ ,‬אף על פי שמשה אמר במשנה תורה שכן אמורים‬
‫להמליך מלך‪ ,‬כי מה שמשה אמר שם היה על דעת עצמו‪ ,‬ולא‬
‫בנבואת יהוה‪ ,‬ולכן מי שהלך אחרי אותה מצווה עשה עון וקיבל‬
‫גערה‪ .‬הגערה היא על כך כי שהם שמעו למשנה התורה‪ ,‬כי לעשות‬
‫כך הוא עון‪.‬‬
‫הסבר לגבי אותה גערה‪ :‬כמו שדורות עזבו את יהוה ועבדו אלהים‬
‫אחרים כאשר הם בירכו את הבעלים‪ ,‬במקום רק את שם יהוה‪ ,‬גם‬
‫אותו דור עזב את יהוה‪ ,‬כאשר הדור ביקש לשים על עצמו מלך‪,‬‬
‫כי בכך הוא ביקש להסתכן בעבודת אלהים אחרים – הם היו‬
‫מוכנים להסתכן בכך שאותו מלך או בניו יבחרו לפעול נגד‬

‫‪211‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫תודעת יהוה בזמן עתידי‪ ,‬ולכן הבחירה לציית למשנה תורה‪,‬‬

‫במקום ליהוה‪ ,‬הייתה לא נכונה‪.‬‬
‫לכן עדיף הדגם של ספר שופטים‪ ,‬שבו יהוה היה מקים שופט‬
‫בדורות שהיו צריכים ישועה‪ ,‬אבל לא נתן להם להעמיד שרשרת של‬
‫מלוכה‪.‬‬

‫יהוה נתן לחוטא לחטוא‬

‫בספר שמואל יהוה נתן לעם מלך‪ ,‬אפילו שזה היה חטא‪ ,‬וגם‬
‫הזהיר את העם על מה המלך עלול לעשות להם אותה נתינה של דרך‬
‫חטא היא סוג של משפט‪ ,‬כי במקום לעצור את העם מללכת בדרך‬
‫רעה‪ ,‬יהוה נתן לו ללכת‪ ,‬אפילו שידע שאותה דרך תביא על העם‬
‫חורבן‪.‬‬
‫יהוה נתן לחוטא ללכת בדרך הרעה שלו‪ ,‬כי עצם הבקשה לחטא הוא‬
‫חטא בעצמו‪ ,‬שדורש משפט על המבקש‪ .‬בכך‪ ,‬ההיתר להמליך מלך‬
‫הוא כמו ההיתר לנוח לאכול בשר וההיתר לבלעם ללכת למואב‪.‬‬
‫אבל בשונה משני ההיתרים האחרים‪ ,‬בהיתר למלך‪ ,‬יהוה כן ניסה‬
‫להזהיר את העם מן החבירה שלהם‪ ,‬כדי אולי לעורר אותם לעשות‬
‫תשובה לפני המלכת מלך עלהם‪ ,‬וכך לחסוך מהם את העון הזה‪.‬‬
‫לכן הוא ציווה לשמואל לומר לעם על כל הדברים הרעים שהמלך‬
‫יעשה להם‪ ,‬אבל הם לא רצו לשמוע לו‪.‬‬
‫"ויאמר זה יהיה משפט המלך‪ ,‬אשר ימלך עליכם‪ :‬את בניכם יקח‬
‫‪...‬ואת בנותיכם יקח‪...‬ואת שדותיכם‪ ,‬ואת כרמיכם‪ ,‬וזיתיכם‬
‫הטובים‪ ,‬יקח‪ ,‬ונתן לעבדיו‪ .‬וזרעיכם וכרמיכם יעשר‪ ,‬ונתן‬
‫לסריסיו ולעבדיו‪ .‬ואת עבדיכם‪ ,‬ואת שפחותיכם‪ ,‬ואת בחוריכם‬
‫הטובים‪ ,‬ואת חמוריכם יקח‪ ,‬ועשה למלאכתו‪ .‬צאנכם יעשר‪ ,‬ואתם‬
‫תהיו לו לעבדים‪ ,‬וזעקתם ביום ההוא מלפני מלככם‪ ,‬אשר בחרתם‬
‫לכם‪ ,‬ולא יענה יהוה אתכם ביום ההוא‪ .‬וימאנו העם לשמע בקול‬
‫שמואל‪ ,‬ויאמרו‪' ,‬לא‪ ,‬כי אם מלך יהיה עלינו‪ ,‬והיינו גם‬
‫אנחנו ככל הגוים‪ ,‬ושפטנו מלכנו‪ ,‬ויצא לפנינו‪ ,‬ונלחם את‬
‫מלחמתנו" (שמואל א‪ ,‬ח‪ ,‬יא)‪.‬‬
‫הדברים הרעים ששמואל ניבא להם לא רק באו על העם בדורות‬
‫אחרים‪ ,‬כמו בדור של מנשה‪ ,‬מלך יהודה הרשע‪ ,‬אלא גם באותו‬
‫דור הם ספגו מכות קשות‪ ,‬כי כאשר המלך הראשון שלהם‪ ,‬שאול‪,‬‬
‫מת בקרב עם הפלשתים‪ ,‬גם מתו אתו חיילים רבים‪ .‬אחר כך עשרים‬
‫אלף מתו במלחמת אחים בין דוד לאבשלום (מלכים ב‪ ,‬יח‪ ,‬ז)‪ .‬גם‬
‫אחר כך מתו שבעים אלף במגפה בגלל שדוד עשה ספירת אוכלוסין‪,‬‬
‫נגד מצוות התורה (מלכים ב‪ ,‬כד‪ ,‬טו)‪.‬‬

‫‪212‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫מלכותו של פלא יועץ‪ ,‬אל גבור אבי‪ ,‬עד שר שלום‬

‫נבואת ישעיהו מדברת על שפלא יועץ‪ ,‬אל גבור אבי‪ ,‬עד שר שלום‬
‫יהיה מלך על ישראל‪ ,‬אף על פי שהוא לא מזרע דוד‪ .‬נכון לזכור‬
‫שאפילו שכן צריך לשאוף לאותה תקופת מלכות צדק של פלא יועץ‪,‬‬
‫אל גבור אבי‪ ,‬עד שר שלום‪ ,‬המלכות הזו היא מקרה חריג מן‬
‫המציאות הקבועה‪.‬‬
‫הסדר הנכון אמור להיות שמלכי דוד עוסקים בניהול היום יומי‬
‫של ההנהגה המדינית‪ ,‬כאשר שבט לוי‪ ,‬היותר קדוש‪ ,‬נותן לבני‬
‫דוד את הקו הכללי על איך המדינה אמורה להתנהל; כך‪ ,‬שבט לוי‬
‫אמור‪ ,‬מצד אחד‪ ,‬להיות המנהיג העליון של העם‪ ,‬ומן הצד האחר‪,‬‬
‫לא לאבד את קדושתו בעיסוק מרובה בפרטי ניהול המדידה‪ .‬הצורך‬
‫של פלא יועץ‪ ,‬אל גבור אבי‪ ,‬עד שר שלום לרדת אל התפקיד של‬
‫ההנהגה היום יומית‪ ,‬במקום להשאיר את זה לבן דוד‪ ,‬הוא ירידה‬
‫בדרגה בשביל שבט לוי‪ ,‬ולא דבר שהוא רצוי לעצמו‪ .‬אותה מלכות‬
‫אמורה להיות דבר זמני‪ ,‬כדי להכין תשתית של חסד‪ ,‬משפט‪,‬‬
‫וצדק‪ ,‬שתהיה מספיק יציבה כדי שמלך מזרע דוד יכול למלא את‬
‫תפקידו בלי להיכשל תחת משא העוונות של העם‪ .‬זה אמור להיות‬
‫מלכות הדומה לזו של שמואל הנביא‪ ,‬שהיה סוג של מלך על בני‬
‫דורו לעשרות שנים‪ ,‬וכך עזר לקדש אותם מן המציאות הרדודה‬
‫שהייתה לפני כן‪ ,‬עד שיהוה אמר לו להמליך את שאול ודוד‬
‫תחתיו‪.‬‬

‫דרכי הנהגה הרצויות לעם ישראל‬

‫הרצון המקורי של יהוה הוא ששבט לוי יהיה המנהיג המוסרי‬
‫התמידי על עם ישראל‪ ,‬כדי לתת דוגמה אישית של צדק‪ ,‬וכך‬
‫לגרום לרבים לעשות תשובה‪ .‬לוי אמור להנהיג כמורה‪ ,‬הנותן‬
‫דוגמה אישית‪ ,‬ולא כמלך‪ ,‬שמאיים על הרבים לקיים את התורה‬
‫בכוח הזרוע‪ .‬זו הנהגה רוחנית מוצלחת‪ ,‬וכאשר היא מצליחה אין‬
‫צורך למנהיג מדיני לתאם את הפעולות של העם במלחמה‪ ,‬כי עם‬
‫המאוחד בללכת אחרי יהוה לא צריך מנהיג מדיני תמידי כדי‬
‫להתאחד נגד אויביו‪ ,‬כי נשיאי השבטים מסוגלים לתאם בין‬
‫עצמם‪ ,‬ללא מלך‪.‬‬
‫זה ההבדל בין הנהגה הרוחנית של שבט לוי‪ ,‬שמאחד כאשר הוא‬
‫מלמד את העם תורת אמת‪ ,‬ובין ההנהגה המדינית של הגויים‪,‬‬
‫שלרוב רק מצליחים להתאחד כאשר המלך שלהם מאיים על כל אחד‬
‫לעשות כן‪ .‬הרצון האמיתי של יהוה הוא להנהגה לווית‪.‬‬
‫כך‪ ,‬תודעת יהוה אמורה להיות המלך האמיתי של העם‪ ,‬במקום‬
‫שיהיה צורך תמידי במנהיג מדיני קבוע ושוטרים ושופטים‪.‬‬
‫נבואת ישעיהו מצווה לחזור לאותו מעמד‪ ,‬ולכן היא אומרת‬

‫‪213‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫"יהוה שפטנו‪ ,‬יהוה מחקקנו ‪,‬יהוה מלכנו‪ ,‬הוא יושיענו"‬

‫(ישעיהו לג‪ ,‬כב)‪.‬‬
‫להבנתי‪ ,‬אלו השלבים שעם ישראל צריך לעשות כדי להמליך את‬
‫תודעת יהוה כמלך‪:‬‬
‫א‪ .‬להחזיר את משפחת כהן ושבט לוי לתפקידי ההנהגה שלהם‬
‫ולתת להם יותר כוח מאשר למלכי דוד; שמלכי דוד יהיו‬
‫כפופים ללויים‪ ,‬ולא מעליהם; שזה אומר שלמשפחת כהן‬
‫ושבט לוי צריכה להיות היכולת להוריד מלך דוד רשע‬
‫מהשלטון‪ ,‬במקום שהוא יוריד אותם מתפקידם‪.‬‬
‫ב‪ .‬מלכותו של פלא יועץ‪ ,‬אל גבור אבי‪ ,‬עד שר שלום‪ .‬הוא‬
‫יהיה משבט לוי לכל הנראה‪ .‬תפקידו יהיה להעמיד תשתית‬
‫חוקתית לנבואת ישעיהו‪ ,‬כמו שמשה עשה עם נבואתו‪ .‬כך‪,‬‬
‫המצוות של נבואת ישעיהו יקבלו תוקף משפטי‪ ,‬כדי שהרבים‬
‫של עם ישראל יוכלו לקיים אותן באופן מסודר‪.‬‬
‫ג‪ .‬ככל ששבט לוי יתגבר בתודעת יהוה ויתקדש מעל גבולות‬
‫הטבע הקודמים‪ ,‬אותו דבר גם יכול לאפשר למשפחת דוד‬
‫לעשות כן‪ ,‬בדרגה שלו‪ .‬כך יהיה מעבר בין המלכות של‬
‫לוי‪ ,‬של פלא יועץ‪ ,‬אל גבור אבי‪ ,‬עד שר שלום‪ ,‬למלכות‬
‫של בן דוד הצדיק‪ .‬חלק חשוב מאותו תהליך של התקדשות‬
‫הוא שכל השבטים יתחילו ללמד תורה עמים אחרים‪ ,‬כדי שכל‬
‫עם ישראל יתחיל להיות "ממלכת כהנים" לעמים האחרים‬
‫(שמות יט‪ ,‬ה)‪ .‬ככל שהעמים האחרים מתקדשים‪ ,‬זה גם עוזר‬
‫לישראל לעשות כן – כל אחד לפי מדרגתו‪.‬‬

‫טעויות של משנה התורה וההשלכות שלהן בימינו‬

‫לסיכום‪ ,‬היו לפחות שלושה טעויות במשנה התורה‪ ,‬שבו משה סתר‬
‫את נבואתו‪ ,‬וכך הוכיח שהוא אמר את המשנה תורה על דעת עצמו‪,‬‬
‫ולא בנבואה‪:‬‬
‫א‪ .‬ההיתר להשתמש בתמונות‪ ,‬אף על פי שזה עובר על המצווה‬
‫השנייה של עשרת הדיברות‪ ,‬החקוקים על לוחות אבן‪.‬‬
‫ב‪ .‬ההיתר לשחוט בהמות ולאכול את בשרן בכל מקום‪ ,‬במקום רק‬
‫מול המשכן‪.‬‬
‫ג‪ .‬ההיתר להמליך מלך מדיני קבוע‪ ,‬אף על פי שדרך ההנהגה‬
‫של עם ישראל אמורה להיות יותר בסגנון של משפחת כהן‬
‫ושבט לוי‪ ,‬ולא כמו הגויים האחרים‪.‬‬
‫לכל אחת משלושת הטעויות הללו יש השלכות מהותיות על איך עם‬
‫ישראל מתנהל‪ ,‬ולכן גם בדורנו‪ ,‬מי שהולך אחרי משנה התורה של‬
‫משה מביא על עצמו רעה‪ ,‬כמו שנבואת ישעיהו אומרת "לתורה‬
‫ולתעודה‪ ,‬אם לא יאמרו כדבר הזה‪ ,‬אשר אין לו שחר" (ישעיהו‬
‫ח‪ ,‬כ)‪.‬‬

‫‪214‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫המורדים עלולים לומר "נקיים את התורה‪ ,‬אבל רק נקבל את גרסת‬

‫עשרת הדברות שיש אחרי התורה‪ ,‬במשנה התורה של ספר דברים‪ ,‬כי‬
‫שם משה התיר לנו להשתמש בתמונות" – לכן הם יגידו לתורה‪,‬‬
‫ורק אחר כך לתעודה‪ ,‬שזה כמו לומר "לא נקיים את התעודה‬
‫(לוחת עדות) שיש בספר שמות‪ ,‬אלא רק מה שנאמר אחרי כן‪,‬‬
‫במשנה התורה של משה"‪.‬‬
‫נבואת ישעיהו מעידה שלדרך השקר הזו "אין לו שחר"‪ ,‬כי‬
‫הבחירה במשה כמחוקק ואלהים‪ ,‬במקום ביהוה‪ ,‬לא תיתן להם שחר‬
‫או ישועה‪ ,‬אלא תגרור אתו עוד עוונות וצרות‪ .‬להתייחס לדברים‬
‫שמשה דיבר על דעת עצמו כחוק הוא עון‪ ,‬כי יהוה הוא המחוקק‬
‫של עם ישראל‪ ,‬ולא משה‪.‬‬
‫"כי יהוה שפטנו‪ ,‬יהוה מחקקנו‪ ,‬יהוה מלכנו‪ ,‬הוא יושיענו"‬
‫(ישעיהו לג‪ ,‬כב)‪.‬‬
‫יהוה הוא המחוקק שלנו‪ ,‬ולא משה‪ ,‬ולכן אין להפוך את מה שמשה‬
‫דיבר על דעת עצמו לחוק‪ ,‬אלא רק מה שהוא אמר מתוך נבואה‪.‬‬

‫מתי משה ניבא ומתי דיבר על דעת עצמו?‬

‫חשוב לזכור שכאשר משה ניבא‪ ,‬אז זה היה תורת יהוה לבני‬
‫דורו‪ ,‬אבל כאשר הוא דיבר על דעת עצמו‪ ,‬אז זה לא תורה‪ ,‬ואין‬
‫חיוב לקיים אותה‪ .‬הדרך להבדיל בין מה שמשה אמר בנבואה ובין‬
‫מה שאמר על דעת עצמו היא זו‪ :‬בדרך כלל‪ ,‬במקומות שמשה ניבא‪,‬‬
‫כתוב שיהוה מדבר אל משה‪ ,‬ואחר כך כתוב על איך משה מסר את‬
‫אותה מצווה לשאר העם‪ .‬כאשר לא כתוב שיהוה קודם דיבר‪ ,‬אז יש‬
‫מקום לחשוש שמשה דיבר על דעת עצמו‪ ,‬אפילו שהחשש הזאת היא‬
‫לא תמיד נכונה‪.‬‬
‫דוגמה להיכן משה מסר נבואה‪ ,‬במקום לדבר על דעת עמו‪" :‬ויקרא‬
‫אליו יהוה מן ההר‪ ,‬לאמר‪' ,‬כה תאמר לבית יעקב‪ ,‬ותגיד לבני‬
‫ישראל‪ :‬אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים‪ ,‬ואשא אתכם על כנפי‬
‫נשרים‪ ,‬ואבא אתכם אלי‪ ,‬ועתה אם שמוע תשמעו בקלי‪ ,‬ושמרתם את‬
‫בריתי‪ ,‬והייתם לי סגלה מכל העמים‪ ,‬כי לי כל הארץ‪ ,‬ואתם‬
‫תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש' – אלה הדברים אשר תדבר אל‬
‫בני ישראל‪ .‬ויבא משה‪ ,‬ויקרא לזקני העם‪ ,‬וישם לפניהם את כל‬
‫הדברים האלה‪ ,‬אשר צוהו יהוה" (שמות יט‪ ,‬ג)‪.‬‬
‫זו דוגמה שבה משה קיבל נבואה ואז מסר אותה לשאר העם‪ .‬יש גם‬
‫מקרים שבהם יהוה אמר למשה לנבא דבר אחד‪ ,‬אבל משה שינה מעט‬
‫מאותה נבואה‪ ,‬כאשר הוא מסר אותה לשאר העם ועל כך אני הולך‬
‫לדבר עכשיו‪.‬‬

‫‪215‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫עוד טעות – קורבן הפסח היה אמור להיות רק לדור במצרים‬

‫כאן אתחיל לפרט על עוד כמה טעויות שמשה עשה לפני אמירת‬
‫משנה התורה‪ ,‬כדי להראות שהצמחונות הייתה הרצון של יהוה גם‬
‫לדור של יציאת מצרים‪ ,‬ולא רק לדור שלנו‪.‬‬
‫בספר שמות משה הוסיף על דברי יהוה כאשר הוא אמר לעם שקורבן‬
‫הפסח יהיה מצווה לדורות‪ ,‬אפילו שזה באמת רק היה אמור להיות‬
‫מצווה זמנית לאותו דור‪ ,‬כדי לגרום להם לזלזל באלילי מצרים‪.‬‬
‫המצרים היו מקדשים את הצאן כאלילים‪ ,‬ולכן יהוה רצה שעם‬
‫ישראל ישחטו ויאכלו את אותן בהמות אלילים‪ ,‬כדי להוכיח‬
‫למצרים‪ ,‬ולעם ישראל עצמו‪ ,‬שהבהמות הן לא אלילים‪ ,‬אלא רק‬
‫בהמות‪ .‬קורבן הפסח היה מרידה בדת המצרית‪ ,‬כדי לגרום לעם‬
‫ישראל‪ ,‬וגם למצרים‪ ,‬להאמין יותר ביהוה‪ ,‬במקום בדת הבהמיות‬
‫של אותו דור של מצרים‪ ,‬שהיה מתייחס לבהמות כאלילים‪.‬‬
‫אותו מצווה לא לגמרי עשה את הפעולה הנדרשת לעם ישראל‪ ,‬כי‬
‫גם אחרי שהם שחטו את קורבן הפסח ויצאו ממצרים‪ ,‬הם חטאו‬
‫במדבר בעבודת פסל של עגל‪ ,‬בחטא העגל‪ .‬מאוחר יותר‪ ,‬העם גם‬
‫עבד פסלי עגלים שירבעם‪ ,‬מלך ישראל‪ ,‬הקים להם בהתחלת מלכות‬
‫ישראל כישות נפרדת ממלכת יהודה‪ .‬כך יצא שעבר זמן רב עד‬
‫שהעם הצליח להתקדש מהדת האלילית של המצרים‪.‬‬
‫הנה מצוות יהוה למשה‪ ,‬שבו אין שום דיבור על כך שמצוות הפסח‬
‫תהיה לדורות הבאים‪" :‬ויאמר יהוה אל משה ואל אהרן‪ ,‬בארץ‬
‫מצרים‪ ,‬לאמר 'החדש הזה לכם‪ ,‬ראש חדשים‪ ,‬ראשון הוא לכם‬
‫לחדשי השנה‪ .‬דברו אל כל עדת ישראל לאמר‪' ,‬בעשר לחדש הזה‪,‬‬
‫ויקחו להם איש שה לבית אבת‪ ,‬שה לבית‪ .‬ואם ימעט הבית מהיות‬
‫משה‪ ,‬ולקח הוא ושכנו הקרב אל ביתו‪ ,‬במכסת נפשת‪ ,‬איש לפי‬
‫אכלו תכסו על השה‪ .‬שה תמים‪ ,‬זכר בן שנה יהיה לכם‪ ,‬מן‬
‫הכבשים ומן העזים תקחו‪ .‬והיה לכם למשמרת‪ ,‬עד ארבעה עשר יום‬
‫לחדש הזה‪ ,‬ושחטו אתו כל קהל עדת ישראל בין הערבים‪ ,‬ולקחו‬
‫מן הדם ‪,‬ונתנו על שתי המזוזת‪ ,‬ועל המשקוף‪ ,‬על הבתים אשר‬
‫יאכלו אתו בהם‪ ,‬ואכלו את הבשר בלילה הזה – צלי אש‪ ,‬ומצות‬
‫על מררים יאכלהו‪ .‬אל תאכלו ממנו נא‪ ,‬ובשל מבשל במים‪ ,‬כי אם‬
‫צלי אש‪ ,‬ראשו על כרעיו ועל קרבו‪ ,‬ולא תותירו ממנו עד בקר;‬
‫והנתר ממנו עד בקר‪ ,‬באש תשרפו‪ .‬וככה תאכלו אתו‪ :‬מתניכם‬
‫חגרים‪ ,‬נעליכם ברגליכם‪ ,‬ומקלכם בידכם; ואכלתם אתו בחפזון‪,‬‬
‫פסח הוא ליהוה‪ .‬ועברתי בארץ מצרים בלילה הזה‪ ,‬והכיתי כל‬
‫בכור בארץ מצרים‪ ,‬מאדם ועד בהמה‪ ,‬ובכל אלהי מצרים אעשה‬
‫שפטים‪ ,‬אני יהוה‪ .‬והיה הדם לכם לאת על הבתים אשר אתם שם‪,‬‬
‫וראיתי את הדם‪ ,‬ופסחתי עלכם‪ ,‬ולא יהיה בכם נגף למשחית‪,‬‬
‫בהכתי בארץ מצרים‪ ,‬והיה היום הזה לכם לזכרון‪ ,‬וחגתם אתו חג‬
‫ליהוה‪ ,‬לדרתיכם‪ ,‬חקת עולם תחגהו‪ :‬שבעת ימים מצות תאכלו‪ ,‬אך‬
‫ביום הראשון תשביתו שאר מבתיכם‪ ,‬כי כל אכל חמץ‪ ,‬ונכרתה‬
‫הנפש ההוא מישראל‪ ,‬מיום הראשן עד יום השבעי‪ .‬וביום הראשון‬

‫‪216‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫מקרא קדש‪ ,‬וביום השביעי מקרא קדש יהיה לכם‪ .‬כל מלאכה לא‬
‫יעשה בהם‪ ,‬אך אשר יאכל לכל נפש‪ ,‬הוא לבדו יעשה לכם‪ .‬ושמרתם‬
‫את המצות‪ ,‬כי בעצם היום הזה הוצאתי את צבאותיכם מארץ‬
‫מצרים‪ ,‬ושמרתם את היום הזה לדרתיכם חקת עולם‪ :‬בראשן‪,‬‬
‫בארבעה עשר יום לחדש‪ ,‬בערב‪ ,‬תאכלו מצת‪ ,‬עד יום האחד ועשרים‬
‫לחדש‪ ,‬בערב‪ .‬שבעת ימים שאר לא ימצא בבתיכם‪ ,‬כי כל אכל‬
‫מחמצת‪ ,‬ונכרתה הנפש ההוא מעדת ישראל‪ ,‬בגר ובאזרח הארץ‪ ,‬כל‬
‫מחמצת לא תאכלו‪ .‬בכל מושבתיכם תאכלו מצות'" (שמות יב‪ ,‬א)‪.‬‬
‫אין כאן שום דיבור על כך שקורבן הפסח צריך להיות לדורות‪,‬‬
‫אלא רק על שתקופת החג ("יום"‪ ,‬בלשון התורה) תהיה שבעה‬
‫ימים‪ ,‬עם חובה לאכול מצות‪ ,‬לא לאכול שאור‪ ,‬ולא לעשות מלאכת‬
‫עבודה ביום הראשון והשביעי של החג‪.‬‬
‫כמו שמוסבר לפני כן‪ ,‬המילה יום בתורה היא לא רק לעשרים‬
‫וארבע שעות‪ ,‬אלא היא גם יכולה להיות ביטוי לאלף שנים‪ ,‬כמו‬
‫אצל האדם ("כי ביום אכלך ממנו מות תמות") וזה גם נכון‬
‫במקרה של תיאור מצוות הפסח‪ .‬לכן יום הוא ביטוי לכל תקופת‬
‫חג הפסח‪" :‬ושמרתם את היום הזה לדרתיכם חקת עולם‪ :‬בראשן‪,‬‬
‫בארבעה עשר יום לחדש‪ ,‬בערב‪ ,‬תאכלו מצת‪ ,‬עד יום האחד ועשרים‬
‫לחדש‪ ,‬בערב'"‪ .‬היום הוא ביטוי לכל תקופת חג הפסח‪.‬‬
‫בשונה ממה שיהוה אמר לו‪ ,‬משה אמר ששחיטת הפסח תהיה מצווה‬
‫לדורות‪ ,‬כאשר הוא מסר את ההדרכה על חג הפסח לשאר העם באותה‬
‫עת; הוא כנראה לא הבין את הרצון של יהוה להוביל את העם‬
‫לצמחונות‪ ,‬ולכן הוסיף את המצווה הזו בטעות‪.‬‬
‫"ויקרא משה לכל זקני ישראל‪ ,‬ויאמר אלהם‪' ,‬משכו‪ ,‬וקחו לכם‬
‫צאן למשפחתיכם‪ ,‬ושחטו הפסח‪ ,‬ולקחתם אגדת אזוב‪ ,‬וטבלתם בדם‬
‫אשר בסף‪ ,‬והגעתם אל המשקוף‪ ,‬ואל שתי המזוזת מן הדם אשר‬
‫בסף‪ ,‬ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בקר‪ .‬ועבר יהוה לנגף‬
‫את מצרים‪ ,‬וראה את הדם על המשקוף ועל שתי המזוזת‪ ,‬ופסח‬
‫יהוה על הפתח‪ ,‬ולא יתן המשחית לבא אל בתיכם‪ ,‬לנגף‪ .‬ושמרתם‬
‫את הדבר הזה לחק‪ ,‬לך ולבניך‪ ,‬עד עולם'" (שמות יב‪ ,‬כא)‪ .‬כך‪,‬‬
‫בתשע מילים מיותרות‪ ,‬משה הפך את שחיטת הצאן ממצווה חד‬
‫פעמית לאותו דור למצווה לדורות‪ ,‬ובכך גם חתם את זה שהתורה‬
‫שיהוה ייתן לאותו דור של יציאת מצרים תהיה תורה של‬
‫קורבנות‪ ,‬כאשר הייתה אפשרות לקבלת תורה יותר קדושה‪.‬‬

‫עוד הוכחה שקורבן הפסח הוא נפרד מחג המצות‬

‫חג המצות מתחיל ביום החמישה עשר לחודש הראשון‪ ,‬ואולי‬
‫עלולים לשאול איך זה נכון‪ ,‬כי קורבן הפסח היה בארבעה עשר‬
‫לחודש‪ .‬התשובה היא שקורבן הפסח לא נקרא חלק מחג המצות‪ ,‬אלא‬
‫הוא דבר נפרד‪ ,‬ולכן דיוק במילים של התורה מראה שחג המצות‬

‫‪217‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫רק מתחיל ביום החמישה עשר לחודש‪ ,‬כי הוא דבר נפרד מקורבן‬
‫הפסח‪.‬‬
‫"בחדש הראשון‪ ,‬בארבעה עשר לחדש‪ ,‬בין הערבים‪ ,‬פסח ליהוה‪.‬‬
‫ובחמשה עשר יום לחדש הזה‪ ,‬חג המצות ליהוה‪ ,‬שבעת ימים מצות‬
‫תאכלו" (ויקרא כג‪ ,‬ה)‪.‬‬
‫יהוה דייק כאשר הוא תיאר את החגים‪ ,‬כדי שדור עתידי יבחין‬
‫בכך שקורבן הפסח (הטעות של משה) וחג המצות (החג של יהוה)‬
‫הם שני דברים נפרדים‪ ,‬שמתחילים בימים נפרדים‪ ,‬ואולי מכך‬
‫יבינו שמשה טעה כאשר הוסיף את קורבן הפסח כמצווה לדורות‪.‬‬
‫כך הוא טמן לדורות הבאים רמזים לרצונו האמיתי – לצמחונות‪.‬‬

‫הוכחות ששחיטת הצאן במצרים הייתה כדי לחלל את הדת המצרית‬

‫המצווה של יהוה לבני ישראל להבדיל את הצאן שהם היו אמורים‬
‫לשחוט ארבעה ימים לפני השחיטה הייתה כדי לתת ארבעה ימים‬
‫למצרים לראות את אותן בהמות עומדות בצד ולשאול את בני‬
‫ישראל‪" ,‬למה אתם הבדלתם את אותן בהמות?" ואז הישראלי היה‬
‫אמור לענות לו "יהוה ציווה אותי לשחוט את הבהמה הזאת‬
‫ולאכול אותה"‪ ,‬ובכך היה מוכיח למצרי‪ ,‬וגם לעצמו‪ ,‬שיהוה הוא‬
‫האלהים‪ ,‬ולא הדת האלילית של המצרים‪ ,‬שהייתה מקדשת את הצאן‪.‬‬
‫כך‪ ,‬חילול הבהמות היה אמור לחלל את האלילים של המצרים‬
‫לעיני כולם‪ ,‬כדי לעורר את הרואים לתשובה ליהוה‪.‬‬
‫זו גם הסיבה שיהוה אמר לאכול את הצאן "כי אם צלי אש‪ ,‬ראשו‬
‫על כרעיו ועל קרבו" – בני ישראל היו צריכים לצלות את הבהמה‬
‫באופן שלם‪ ,‬בלי לבתר את חלקי גופתה‪ ,‬כדי שכולם יראו‪ ,‬באופן‬
‫בוטה‪ ,‬איך שבני ישראל שחטו וצלו צאן שלם‪ ,‬אף על פי שהיא‬
‫הייתה קדושה בעיני המצרים‪.‬‬
‫אותה מעשה אולי גם גרם לזעם רב אצל המצרים‪ ,‬כי לפני כן משה‬
‫אמר‪" :‬ויקרא פרעה אל משה ולאהרן‪ ,‬ויאמר‪' ,‬לכו זבחו לאלהיכם‬
‫בארץ'‪ .‬ויאמר משה‪' ,‬לא נכון לעשות כן‪ ,‬כי תועבת מצרים נזבח‬
‫ליהוה אלהינו; הן נזבח את תועבת מצרים לעיניהם‪ ,‬ולא‬
‫יסקלנו?! דרך שלשת ימים נלך במדבר‪ ,‬וזבחנו ליהוה אלהינו‪,‬‬
‫כאשר יאמר אלינו" (שמות ח‪ ,‬כא)‪.‬‬
‫זה גם למה שבסיפור על יוסף ואחיו נאמר שהמצרים לא יכלו‬
‫לאכול באותו שולחן עם העברים‪ ,‬דוברי השפה עברית‪ ,‬כי אכילת‬
‫בשר הצאן הייתה דבר מתועב בעיני המצרים‪ ,‬בגלל שהם התייחסו‬
‫לצאן כאלילים‪.‬‬
‫"ויאמר שימו לחם‪ ,‬וישימו לו לבדו‪ ,‬ולהם לבדם‪ ,‬ולמצרים‬
‫האכלים אתו לבדם‪ ,‬כי לא יוכלון המצרים לאכל את העברים לחם‪,‬‬
‫כי תועבה הוא למצרים" (בראשית מג‪ ,‬לא)‪.‬‬

‫‪218‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫בתורה‪ ,‬לחם הוא מילה כללית לאוכל‪ ,‬ולכן הנביאים גם היו‬

‫קוראים לבשר או פירות בשם "לחם"‪ .‬פירוש אחת למילה לחם הוא‬
‫ל חם‪ ,‬כי כל אוכל שמחמם את הגוף נקרא לחם‪ ,‬לעומת מציאות של‬
‫רעב‪ ,‬שבו הגוף עלול להתקרר כאשר אין לו את התדלוק של אוכל‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬לחם זה לחמם את הגוף — ל חם — וכל דבר שאדם אוכל כדי‬
‫לחמם את גופו נקרא לחם בתורה‪.‬‬
‫המסר הכי חשוב מכל אלו הוא שמצוות קורבן פסח הייתה אמורה‬
‫להיות מצווה רק לאותו דור שהיה במצרים‪ ,‬כדי לחלל את הדת‬
‫המצרית‪ ,‬במקום להמשיך להאמין בה‪ .‬אם משה לא היה מוסיף על‬
‫נבואתו‪ ,‬אז יכול להיות שבני ישראל היו זוכים לקבל תורה‬
‫יותר קדושה ומוצלחת‪ ,‬שבה לא היה צורך בקורבנות‪ ,‬לא באכילת‬
‫בשר ולא בחורבן בתי המקדש‪.‬‬

‫למה יהוה לא תיקן את משה אז?‬

‫יהוה לא אמר למשה לתקן את אותה הטעות מיד אחרי שמשה אמר‬
‫אותה כי אנשי אותו דור עוד לא היו בטוחים לגמרי שנבואת משה‬
‫היא אמת‪ ,‬ואם משה היה אומר להם שטעה במסירת נבואתו לגבי‬
‫מצוות הפסח‪ ,‬אז הם גם היו מתחילים לחשוש בדברי האמת שאמר‪,‬‬
‫בדרך של נבואה‪ .‬לכן‪ ,‬העבד של יהוה‪ ,‬שהיה מדבר עם משה‪,‬‬
‫העדיף להשאיר את הטעות בתורה‪ ,‬ושדורות מאוחרים יותר יגלו‬
‫אותה ויתקנו אותה‪ ,‬מאשר שאותו דור ימרוד ביהוה ומשה‪,‬‬
‫ויישאר כעבדים למצרים‪ .‬השתיקה של יהוה הייתה כדי לרחם על‬
‫הרבים של בני ישראל‪ ,‬כדי שהם לא ימרדו בו‪ ,‬ולא יבחרו לפגוע‬
‫בעצמם עוד יותר‪.‬‬
‫אפילו עם הוויתור הזה‪ ,‬אותו דור לפעמים לא האמין בנבואת‬
‫משה‪ ,‬ולכן הוא סירב להיכנס לארץ ישראל בחטא המרגלים‪,‬‬
‫באמירה שהניסיון לכבוש את ארץ ישראל יביא מוות עליו‪ .‬נוסף‬
‫על כך הם גם לא האמינו בכך שיהוה בחר באח של משה‪ ,‬אהרן‪,‬‬
‫להיות כהן‪ ,‬כי הם חשבו שמשה נתן לאהרן את הכהונה על דעת‬
‫עצמו‪ ,‬כדי להיטיב עם אחיו; אותה מרידה נקראת מרד קרח‬
‫ועדתו‪.‬‬
‫כך‪ ,‬יכולים לראות שהייתה סיבה להשאיר את הטעות הזו של‬
‫קורבן פסח לדורות‪ ,‬במקום לתקן אותה לעיני אותו דור‪ ,‬כי‬
‫התיקון היה עלול לגרום לדור למאוס לגמרי בנבואת משה‪.‬‬

‫ברכת משה לשבטים – שלו‪ ,‬ולא של יהוה‪ ,‬ומגביל צדקתם‬

‫הברכות של משה לשבטי ישראל‪ ,‬הכתובות בסוף ספר דברים‪ ,‬הן‬
‫דברים שמשה אמר על דעת עצמו‪ ,‬ולא בנבואה‪.‬‬

‫‪219‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫הוכחה שמשה אמר את הברכות על דעת עצמו‪ ,‬במקום בנבואה‪ ,‬היא‬

‫לפי הפסוק‪" :‬וזאת הברכה‪ ,‬אשר ברך משה‪ ,‬איש האלהים‪ ,‬את בני‬
‫ישראל‪ ,‬לפני מותו" (דברים לג‪ ,‬א)‪ .‬איפה שמשה ניבא‪ ,‬בדרך‬
‫כלל כתוב שקודם יהוה דיבר אתו ואמר לו מה לומר‪ ,‬ורק אחר כך‬
‫משה דיבר‪ ,‬כמו "ויאמר יהוה אל משה‪ ,‬לאמר‪"...‬‬
‫עוד הוכחה לכך שמשה אמר את הברכות על דעת עצמו היא שמשה גם‬
‫תיאר את עצמו בברכות כמחוקק של עם ישראל‪ ,‬אפילו שנבואת‬
‫ישעיהו מעידה על כך שיהוה הוא מחקקנו‪ ,‬ולא משה‪ ,‬ורק מקבלים‬
‫את מה שמשה אמר בנבואת יהוה‪ ,‬ולא מה שאמר על דעת עצמו‪.‬‬
‫הנה אותו דיבור לא נכון של משה על כך שהוא מחוקק‪" :‬ולגד‬
‫אמר‪' ,‬ברוך מרחיב גד‪ .‬כלביא שכן‪ ,‬וטרף זרוע‪ ,‬אף קדקד‪ .‬וירא‬
‫ראשית לו‪ ,‬כי שם חלקת מחקק ספון‪ ,‬ויתא ראשי עם‪ .‬צדקת יהוה‬
‫עשה‪ ,‬ומשפטיו עם ישראל" (דברים לג‪ ,‬כ)‪.‬‬
‫הנה דברי יהוה על אותה אמירה מוטעית‪" :‬כי יהוה שפטנו‪ ,‬יהוה‬
‫מחקקנו‪ ,‬יהוה מלכנו‪ ,‬הוא יושיענו" (ישעיהו לג‪ ,‬כב)‪.‬‬
‫נוסף על כך‪ ,‬הדיבור על הכישרונות או תפקידים של כל שבט הוא‬
‫מוטעה‪ ,‬כי זה מגביל את הצדק של כל שבט‪ .‬לומר ששבט אחד אמור‬
‫לעשות מסחר בין‪-‬לאומי ושבט אחר אמור להתמקד בהנהלה מדינית‬
‫הוא דבר שעלול להגביל את הצדק של כל שבט‪ ,‬כי אנחנו אמורים‬
‫להיות "ממלכת כהנים וגוי קדוש"‪ .‬המשמעות של זה היא שכל עם‬
‫ישראל יצטרך לעלות למדרגה של שבט לוי‪ ,‬בללמוד וללמד תורה‬
‫לאחרים‪ ,‬במקום רק לעבוד את האדמה או לסחור במסחר‪.‬‬
‫לא סבלנו מאלפי שנים של גלות רק כדי לחזור למה שהיה‪ ,‬אלא‬
‫יהוה הביא עלינו את המשפט הגדול הזה כדי להצמיח צדקה עוד‬
‫יותר גדולה מזה‪ ,‬של חזון הצמחונות של נבואת ישעיהו וקיום‬
‫ההבטחה של נבואת משה‪ ,‬שכל השבטים יהיו כמו כוהנים לשאר‬
‫העמים‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬הדיבור על הברכות של משה ועל הכישרונות המיוחדים של‬
‫כל שבט הוא "זמרת זר"‪ ,‬שאולי עוזר בטווח הקצר בלהפריח את‬
‫הזהות הישראלית של אותם שבטים‪ ,‬אבל בטווח הארוך הוא עלול‬
‫להביא מכשול וכאב‪ ,‬בגלל שהוא מסית את אותם שבטים מלהביט אל‬
‫התפקיד האמיתי של כל שבטי ישראל – להיות ממלכת כוהנים‬
‫לעמים אחרים‪ ,‬במקום רק עובדי אדמה‪.‬‬
‫עדיף לא לבחור בזמרת זר‪" :‬כי שכחת אלהי ישעך‪ ,‬וצור מעזך לא‬
‫זכרת‪ ,‬על כן תטעי נטעי נעמנים‪ ,‬וזמרת זר תזרענו‪ .‬ביום נטעך‬
‫תשגשגי‪ ,‬ובבקר זרעך תפריחי‪ .‬נד קציר ביום – נחלה‪ ,‬וכאב‬
‫אנוש" (ישעיהו יז‪ ,‬י)‪.‬‬
‫בגלל אותן סיבות‪ ,‬גם לא כללתי את הברכות של משה בעותק של‬
‫התנ"ך‪ ,‬המצורף לספר הזה‪.‬‬

‫‪220‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫גם יעקב טעה בברכות שלו‪ ,‬ולכן עדיף לא ללמוד אותם‬

‫כמו אצל משה‪ ,‬גם יעקב טעה בברכות שבירך את בניו בסוף ימיו‪.‬‬
‫חלק מאותן טעויות דומות לאלו של משה‪ ,‬שבירך את השבטים‬
‫בברכות ארציות‪ ,‬אבל בברכות של יעקב גם יש עוד כמה טעויות‪.‬‬
‫הנה אחד מאותן טעויות‪" :‬לא יסור שבט מיהודה‪ ,‬ומחקק מבין‬
‫רגליו‪ ,‬עד כי יבא שילה‪ ,‬ולו יקהת עמים‪ .‬אסרי לגפן עירה‪,‬‬
‫ולשרקה בני אתנו; כבס ביין לבשו‪ ,‬ובדם ענבים סותה‪ .‬חכלילי‬
‫עינים מיין‪ ,‬ולבן שנים מחלב" (בראשית מט‪ ,‬י)‪.‬‬
‫נביאי יהוה אמורים להיות המחוקקים של עם ישראל‪ ,‬כאשר הם‬
‫מדברים בנבואה‪ ,‬ולא מלכי יהודה‪.‬‬
‫שתיית יין היא דבר שגורר אתו עוונות רבים‪ ,‬כי השיכור עושה‬
‫דברים רעים‪ ,‬בלי למשול בעצמו‪ .‬גם‪ ,‬יין הוא משקה מר‪ ,‬שנוצר‬
‫כאשר נותנים לענבים להירקב הרבה זמן‪ ,‬עד שכל מה שנשאר‬
‫מאותו רקב הוא מר מזוקק – מי ששותה את אותה מר מזוקק ממרמר‬
‫את נפשו‪ ,‬ולכן הסוף של מי ששותה יין הוא כאב נפשי וחולי‪.‬‬
‫לברך את יהודה בברכה שמעודדת שתיית יין היא טעות‪.‬‬
‫מאותה סיבה‪ ,‬נבואת ישעיהו מרבה כל כך בלדבר נגד יין‪:‬‬
‫"הוי משכימי בבקר‪ ,‬שכר ירדפו‪ .‬מאחרי‪ ,‬בנשף‪ ,‬יין ידליקם‪.‬‬
‫והיה כנור ונבל‪ ,‬תף וחליל‪ ,‬ויין משתיהם‪ ,‬ואת פעל יהוה לא‬
‫יביטו‪ ,‬ומעשה ידיו לא ראו‪ .‬לכן גלה עמי מבלי דעת‪ ,‬וכבודו‬
‫מתי רעב‪ ,‬והמונו צחה צמא‪ .‬לכן הרחיבה שאול נפשה‪ ,‬ופערה פיה‬
‫לבלי חק‪ ,‬וירד הדרה והמונה ושאונה‪ ,‬ועלז בה‪ .‬וישח אדם‬
‫וישפל איש‪ ,‬ועיני גבהים תשפלנה‪ ,‬ויגבה יהוה צבאות במשפט‪,‬‬
‫והאל הקדוש נקדש בצדקה‪ .‬ורעו כבשים כדברם‪ ,‬וחרבות מחים‬
‫גרים יאכלו‪...‬‬
‫הוי האמרים לרע טוב ולטוב רע‪ ,‬שמים חשך לאור ואור לחשך‪,‬‬
‫שמים מר למתוק ומתוק למר‪...‬‬
‫הוי גבורים לשתות יין‪ ,‬ואנשי חיל למסך שכר‪ .‬מצדיקי רשע עקב‬
‫שחד‪ ,‬וצדקת צדיקים יסירו ממנו‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬כאכל קש לשון אש‪ ,‬וחשש להבה ירפה‪ ,‬שרשם כמק יהיה‪,‬‬
‫ופרחם כאבק יעלה‪ ,‬כי מאסו את תורת יהוה צבאות‪ ,‬ואת אמרת‬
‫קדוש ישראל נאצו" (ישעיהו ה‪ ,‬יח)‪.‬‬
‫גם נבואת משה דיברה נגד היין‪ ,‬כאשר היא מתארת את נח כאיש‬
‫האדמה‪ ,‬עקב כך שהוא השתכר מן היין‪.‬‬

‫‪221‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫עוד טעות בברכות יעקב – לא היה אמור לקלל את שמעון ולוי‬

‫עוד טעות בברכות יעקב‪ ,‬נוסף על מה שאמר ליהודה‪ ,‬היא זו‬
‫שהוא קילל את שמעון לוי על כך שהם הרגו את תושבי העיר שכם‬
‫כדי לחלץ את אחותם מן השבי‪ ,‬אחרי שאחד מראשי העיר אנס‬
‫אותה‪.‬‬
‫הנה אותה קללה‪" :‬שמעון ולוי אחים‪ ,‬כלי חמס מכרתיהם‪ .‬בסדם‬
‫אל תבא נפשי‪ ,‬בקהלם אל תחד כבדי‪ ,‬כי באפם הרגו איש‪ ,‬וברצנם‬
‫עקרו שור‪ .‬ארור אפם כי עז‪ ,‬ועברתם כי קשתה‪ .‬אחלקם ביעקב‪,‬‬
‫ואפיצם בישראל" (בראשית מט‪ ,‬ה)‪.‬‬
‫אני מביא כאן ציטוט ארוך של הסיפור על שכם כי יש הרבה מה‬
‫ללמוד ממנו לדור שלנו‪ ,‬של מלחמה בעמלק ואדום‪ ,‬כי גם הם‪,‬‬
‫כמו בני שכם‪ ,‬נוטים לפעול בצורה דומה לאנשי שכם – כמו ששכם‬
‫לקח את דינה לשבי‪ ,‬אנס אותה‪ ,‬ואחר כך חשב להפוך את אותו‬
‫אונס לדרך להתאחד עם משפחת יעקב‪ ,‬גם המייסדים של רומא‬
‫(אדום) עשו כך לשכנים שלהם‪ ,‬כאשר הם חטפו את נשות סבינה‪,‬‬
‫ואחר כך השתמשו בחטופות כדי לשכנע את אנשי סבינה להתאחד עם‬
‫הרשעים מרומא‪.‬‬
‫"ותצא דינה‪ ,‬בת לאה‪ ,‬אשר ילדה ליעקב‪ ,‬לראות בבנות הארץ‪.‬‬
‫וירא אתה שכם‪ ,‬בן חמור‪ ,‬החוי‪ ,‬נשיא הארץ; ויקח אתה‪ ,‬וישכב‬
‫אתה‪ ,‬ויענה‪...‬ויאמר שכם אל חמור אביו‪ ,‬לאמר‪' ,‬קח לי את‬
‫הילדה הזאת לאשה'‪...‬ויצא חמור‪ ,‬אבי שכם‪ ,‬אל יעקב לדבר אתו‪,‬‬
‫ובני יעקב באו מן השדה‪ ,‬כשמעם‪ ,‬ויתעצבו האנשים‪ ,‬ויחר להם‬
‫מאד‪ ,‬כי נבלה עשה בישראל‪ ,‬לשכב את בת יעקב‪ ,‬וכן לא יעשה‪.‬‬
‫וידבר חמור אתם לאמר‪' ,‬שכם‪ ,‬בני‪ ,‬חשקה נפשו בבתכם‪ .‬תנו נא‬
‫אתה לו לאשה‪ ,‬והתחתנו אתנו‪ :‬בנתיכם תתנו לנו‪ ,‬ואת בנתינו‬
‫תקחו לכם‪ ,‬ואתנו תשבו'‪...‬ויענו בני יעקב את שכם ואת חמור‬
‫אביו‪ ,‬במרמה‪ ,‬וידברו‪ ,‬אשר טמא את דינה אחתם‪ ,‬ויאמרו אליהם‪,‬‬
‫'לא נוכל לעשות הדבר הזה‪ ,‬לתת את אחתנו לאיש אשר לו ערלה‪,‬‬
‫כי חרפה הוא לנו‪ .‬אך בזאת נאות לכם‪ :‬אם תהיו כמנו‪ ,‬להמל‬
‫לכם כל זכר‪ ,‬ונתנו את בנתינו לכם‪ ,‬ואת בנתיכם נקח לנו‪,‬‬
‫וישבנו אתכם‪ ,‬והיינו לעם אחד‪ .‬ואם לא תשמעו אלינו‪ ,‬להמול‪,‬‬
‫ולקחנו את בתנו‪ ,‬והלכנו'‪{...‬חמור מדבר אל תושבי שכם} בזאת‬
‫יאתו לנו האנשים‪ ,‬לשבת אתנו‪ ,‬להיות לעם אחד‪ :‬בהמול לנו כל‬
‫זכר‪ ,‬כאשר הם נמלים‪ .‬מקנהם‪ ,‬וקנינם‪ ,‬וכל בהמתם‪ ,‬הלוא לנו‬
‫הם! אך נאותה להם‪ ,‬וישבו אתנו'‪ .‬וישמעו אל חמור ואל שכם‪,‬‬
‫בנו‪ ,‬כל יצאי שער עירו‪ ,‬וימלו כל זכר‪ ,‬כל יצאי שער עירו‪.‬‬
‫ויהי ביום השלישי‪ ,‬בהיותם כאבים‪ ,‬ויקחו שני בני יעקב‪,‬‬
‫שמעון ולוי‪ ,‬אחי דינה‪ ,‬איש חרבו‪ ,‬ויבאו על העיר‪ ,‬בטח‪,‬‬
‫ויהרגו כל זכר‪ .‬ואת חמור ואת שכם‪ ,‬בנו‪ ,‬הרגו לפי חרב‪,‬‬
‫ויקחו את דינה מבית שכם‪ ,‬ויצאו‪ .‬בני יעקב באו על החללים‪,‬‬
‫ויבזו העיר‪ ,‬אשר טמאו אחותם‪...‬ויאמר יעקב אל שמעון ואל‬
‫לוי‪' ,‬עכרתם אתי‪ ,‬להבאישני בישב הארץ‪ ,‬בכנעני ובפרזי; ואני‬

‫‪222‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫מתי מספר‪ ,‬ונאספו עלי‪ ,‬והכוני‪ ,‬ונשמדתי‪ ,‬אני וביתי'‪.‬‬

‫ויאמרו‪' ,‬הכזונה יעשה את אחותנו!'" (בראשית לד‪ ,‬א)‪.‬‬
‫למה שמעון ולוי צדקו במעשיהם‪:‬‬
‫א‪ .‬שמעון ולוי יצאו למלחמה כי זו הייתה הדרך היחידה‬
‫להחזיר את דינה מהשבי בשכם‪ .‬אילו רק היו באים ולוקחים‬
‫את דינה מהשבי‪ ,‬בלי להרוג את אנשי שכם‪ ,‬אז אנשי שכם‬
‫היו מנסים לרדוף אחריהם‪ ,‬להרוג אותם‪ ,‬ולקחת את כל‬
‫רכושם כשלל‪ .‬אותו דבר היה קורה כי כל הסיבה לזה‬
‫שתשובי שכם הסכימו למול את עצמם היה כדי להתחתן בתוך‬
‫משפחת יעקב‪ ,‬וכך להשתתף בעושר שלו‪ .‬דינה הייתה חלק‬
‫מאותו הסכם‪ ,‬ולכן לקחת את דינה הביתה היה משמש כטענה‬
‫לשכמים להילחם ביעקב ולהתעשר מיד‪ ,‬במקום לעשות כן דרך‬
‫חתונות‪.‬‬
‫ב‪ .‬בני יעקב לא באמת חשבו שאנשי כל העיר יסכימו למול את‬
‫איבר המין שלהם‪ ,‬רק כדי שבנו של ראש העיר יוכל להתחתן‬
‫עם ילדה שהוא אנס‪ .‬הם חשבו שאותה הצבת תנאי ייראה‬
‫כקשה מדי בעיניהם ויגרום לאנשי שכם להחזיר את דינה‬
‫למשפחת יעקב‪ .‬לכן נאמר שבני יעקב דברו עם חמור ושכם‬
‫"במרמה"‪ ,‬כי האחים חשבו שאותה הצבת תנאי תיראה בעיני‬
‫תושבי שכם לדבר כואב מדי‪ ,‬רק כדי שחמור יוכל להתחתן‬
‫עם דינה‪ .‬כאשר תושבי שכם בכל זאת קיימו את ההסכם הזה‪,‬‬
‫אז המרמה של בני יעקב הפכה למוקש גדול לכל המשפחה‪:‬‬
‫איך לא להתבולל בתוך עיר של רשעים – "העיר אשר טמאו‬
‫אחותם" – כאשר אנשי שכם כבר קיימו את החלק שלהם‬
‫להסכם? איך לעצור את מה שהם כבר הסכימו לו? "והיינו‬
‫לעם אחד‪ ".‬המעשה של שמעון ולוי היה הדרך היחידה לעצור‬
‫את אותו איחוד ולשמור על עם ישראל כעם קודש‪ ,‬במקום‬
‫משפחה של חנופה‪ ,‬שבחרה להתבולל עם אלו שאנסו את‬
‫אחותם‪ .‬כך‪ ,‬כבר מספר בראשית‪ ,‬יכולים לראות איך‬
‫שהקנאות של לוי (ושמעון‪ ,‬במקרה הזה) שמרה על קדושת עם‬
‫ישראל‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬בסיפור על המייסדים של רומא‪ ,‬אנשי‬
‫סבינה לא פעלו באותה קנאות למען אחיותיהם החטופות‬
‫ונאנסות‪ ,‬ובגלל זה הם הפכו לבעלי ברית של רומא (אדום)‬
‫הרשע וגם נהיו דומים לו עם הזמן‪ .‬אם אנחנו רוצים לנצח‬
‫במלחמה נגדם‪ ,‬עלינו ללמוד משמעון ולוי‪ ,‬ולא מאנשי‬
‫סבינה‪.‬‬
‫ג‪ .‬נקמת יהוה‪ :‬עם ישראל הוא העם הנבחר להאיר את האור של‬
‫תודעת יהוה לשאר אנשי כדור ארצנו‪ .‬אם מישהו מחלל את‬
‫אחד מבני או בנות ישראל‪ ,‬נכון לנקום נגדו‪ ,‬כדי להקים‬
‫את הכבוד של ישראל‪ ,‬ושל היעוד האלוהי שלנו‪ ,‬כממלכת‬
‫כוהנים וגוי קדוש‪" .‬ויתעצבו האנשים‪ ,‬ויחר להם מאד‪ ,‬כי‬
‫נבלה עשה בישראל‪ ,‬לשכב את בת יעקב‪ ,‬וכן לא יעשה"‪.‬‬
‫נבואת משה נותנת לנו כאן מצווה‪ :‬לא לתת לדברים כאלה‬

‫‪223‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫לקרות נגד בנותינו‪" .‬וכן לא יעשה"‪ ,‬ואם זה כבר נעשה‪,‬‬

‫לנקום נגד זה באכזריות‪.‬‬
‫לכן אין ללמוד מהברכות שיעקב בירך את בניו כי הוא טעה‬
‫באותן ברכות‪ .‬הוא היה צריך לברך את שמעון ולוי על מה שהם‬
‫עשו‪ ,‬במקום לקלל אותם על זה‪.‬‬
‫לדבר על הטעות הזו הוא הדרך האמיתית להביא כבוד ליעקב‪,‬‬
‫כאשר לומדים ממה שעשה לא נכון וסרים מאותה טעות‪ ,‬במקום‬
‫לחזור עליה‪ ,‬וכך להוסיף עוד משקל של עון עליו‪.‬‬
‫כיבוד אב ואם אמיתי הוא כאשר מתקדשים יותר מאבותינו‪ ,‬כדי‬
‫להביא עליהם רוח של קדושה וחיים‪ ,‬במקום רוח של חנופה וכאב‬
‫– כ אב‪ .‬במקום להיות כמו האב‪ ,‬צריך להיות הבן שלו‪ ,‬שנותן‬
‫לו להבנות‪ ,‬כאשר הוא בונה על צדקת אביו וסר מן הטעויות של‬
‫אביו‪.‬‬

‫מקומות שבהם ישעיהו דבר על דעת עצמו‪:‬‬

‫"למה תתענו יהוה מדרכיך תקשיח לבנו מיראתך" (ישעיה סג‪,‬‬
‫יז)‪ .‬האמת הוא שיהוה לא מתעה את ישראל או מקשה את לבבו‬
‫מלעשות תשובה‪ ,‬אלא הוא מעורר את ישראל ללכת בדרך הישרה‬
‫ולהסיר את ערלת לבו‪ .‬ישעיהו אולי אמר את אותם דברים מתוך‬
‫צער על המשפטים שהוא ראה שנופלים על בני עמו; הוא לא אמר‬
‫את אותם דברים מתוך תודעת יהוה‪.‬‬
‫"יהוה תשפת שלום לנו כי גם כל מעשינו פעלת לנו" (ישעיהו‬
‫כו‪ ,‬יב)‪ .‬לדבר כך הוא דומה לאמירה הקודמת‪ ,‬כי יהוה לא פעל‬
‫את כל מעשינו לנו‪ ,‬כי כאשר עם ישראל חטא הוא חטא נגד הרצון‬
‫של יהוה‪ .‬הוא מרד ביהוה כאשר הוא חטא‪ .‬יהוה לא פעל את אותם‬
‫חטאים‪ ,‬אלא בני יעקב עשו כן מתוך מרידה ביהוה‪ .‬להגיד אחרת‬
‫הוא סוג של ניחוש‪ ,‬שבו החוטאים רוצים להגיד שכל מה שקורה‬
‫הוא הרצון של יהוה‪ ,‬אפילו שיש הרבה דברים שקורים שהם נגד‬
‫תודעת יהוה‪ ,‬ועליהם יהיה משפט‪ .‬לכן‪ ,‬גם פה‪ ,‬מה שישעיהו אמר‬
‫הוא אמר על דעת עצמו‪ ,‬ובזה הוא עבר על המצווה "לא תנחשו"‬
‫(ויקרא יט‪ ,‬כו)‪.‬‬

‫ספר יכול להועיל אבל גם להיות מכשול‬

‫יהוה הוא תודעה‪ ,‬ומי שניבא בשמו או מדבר בשמו נותן פירוש‬
‫על איך לחיות על פי תודעת יהוה‪ .‬אולי הוא אומר נכון‪ ,‬אבל‬
‫אולי הוא לא אומר נכון‪ ,‬וגם אם הוא כתב נכון לדור שלו‪,‬‬
‫אולי זה לא נכון לדור אחר‪ ,‬ואולי זה לא נכון לך במקום שבו‬
‫אתה נמצא‪ ,‬באותה עת‪.‬‬

‫‪224‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫צריך לזכור שספר הוא בסופו של דבר כלי‪ .‬הוא לא אל חי‪ .‬אבל‬
‫יהוה הוא כן אל חי‪ .‬לכן צריך לזכור שהספר הנכתב בשם יהוה‬
‫הוא כמו כל כלי אחר – לפעמים זה יכול להועיל למי שקורא‬
‫אותו‪ ,‬אבל לפעמים זה גם יכול להיות מכשול‪ .‬זאת המשמעות‬
‫לאמירת נבואת ישעיהו‪ ,‬כאשר הוא אומר‪" ,‬את יהוה צבאות‪ ,‬אתו‬
‫תקדישו‪ ,‬והוא מוראכם והוא מערצכם‪ .‬והיה למקדש ולאבן נגף‬
‫ולצור מכשול לשני בתי ישראל‪ ,‬לפח ולמוקש ליושב ירושלם‪.‬‬
‫וכשלו בם רבים ונפלו ונשברו ונוקשו ונלכדו" (ישעיהו ח‪,‬‬
‫יג)‪.‬‬
‫כאשר מקדשים איש או ספר והולכים אחריו באופן עיוורת‪ ,‬אז זה‬
‫עלול להיות מכשול‪ ,‬כי אולי האיש שפעם פעל לפי תודעת יהוה‬
‫כבר לא עושה כן‪ .‬אולי הוא עושה כן לאנשים במקומו‪ ,‬אבל‬
‫לאנשים אחרים הדיבורים שלו הם לא תודעת יהוה כי הם חיים‬
‫בתוך מציאות אחרת‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬איש שהוא יהוה צבאות במקום אחד או עת אחת יכול להיות‬
‫מכשול לאנשים אחרים הנמצאים במקום אחר או בעת אחרת‪ ,‬בגלל‬
‫שהוא התאים את דבריו לאלו שחיים סביבו‪ .‬בשבילם דבריו הם‬
‫תודעת יהוה‪ ,‬אבל בשביל אחרים דבריו אולי לא באמת יועילו‬
‫למען תודעת יהוה‪ ,‬כי להם יש נתיב של צדק שהוא שונה מן‬
‫הנתיב שלו‪.‬‬
‫לכן ישעיהו ניבא "נסגו אחור יבשו בשת‪ ,‬הבטחים בפסל‪ ,‬האמרים‬
‫למסכה 'אתם אלהינו'" כי יהוה הוא אלהים חיים‪ .‬הוא לא פסל‬
‫או סוג אחר של כלי‪ .‬הוא לא ספר‪ .‬הוא אלהים חיים‪ ,‬שפועל‬
‫בתוך המציאות‪ ,‬ולאנשים שונים תודעת יהוה מדבר ופועל בדרכים‬
‫שונים‪ ,‬כי לכל אחד יש את המציאות המיוחדת לו‪ ,‬שבו תודעת‬
‫יהוה ידרוש מעשים או דיבורים שמשתנים בהתאם לשינוי במקומו‬
‫או במצבו (ישעיהו מב‪ ,‬יז)‪.‬‬
‫כדי להשמר ממצב שבו לומדים מספר‪ ,‬אפילו כאשר הוא לא באמת‬
‫מדבר על המציאות המיוחדת שבו אנו נמצאים‪ ,‬עדיף להתבונן‬
‫בתודעת יהוה וללכת אחרי זה‪ ,‬במקום להישען על ספרים וכלים‪.‬‬
‫הספרים לפעמים יכולים להיות מכשול יותר מאשר עזרה‪.‬‬
‫זה המשמעות לאמירת נבואת ישעיהו‪" ,‬קול קורא במדבר‪' ,‬פנו‬
‫דרך יהוה; ישרו בערבה מסלה לאלהינו‪ '.‬כל גיא ינשא וכל הר‬
‫וגבעה ישפלו והיה העקב למישור והרכסים לבקעה ונגלה כבוד‬
‫יהוה וראו כל בשר יחדו כי פי יהוה דבר" (ישעיהו יז‪ ,‬יא)‪.‬‬
‫קול קורא במי שמדבר דרך ספר ואומר‪" ,‬במקום להישען על הספר‬
‫שלי‪ ,‬עדיף להישען על תודעת יהוה‪ .‬במקום להישען על הים של‬
‫מילים שכתבתי‪ ,‬עדיף להישען על שם יהוה ולהתבונן בזה כדי‬
‫להפיק מסקנות מעשיות שמותאמים למציאות שבו אתם חיים‪ ,‬כי‬
‫אולי הספר שכתבתי הוא כבר לא נכון לכם עקב זה שהמציאות‬
‫שלכם השתנה‪ .‬לכן‪ ,‬עדיף להתבונן בתודעת יהוה‪ ,‬מאשר לסמוך על‬
‫הספר שלי"‪.‬‬
‫‪225‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫שירת העדות מדבר נגד מי שמעל ביהוה‬

‫מה עושים אם מגלים שאפילו נביאי אמת‪ ,‬כמו ישעיהו‪ ,‬נפלו‬
‫לחטא אחרי שהם כתבו את הנבואות שלהם? מה עושים אם רואים‬
‫שגם כאשר מקשיבים לדברי האמת שלהם‪ ,‬בכל זאת לא רואים‬
‫ישועה‪ ,‬בגלל שהם בעצמם בגדו במה שהם כתבו‪ ,‬וכך הפכו את‬
‫עצמם למקור טמא של חכמה? על זה יהוה מעיד‪ ,‬כאשר הוא אומר‬
‫שאם עם ישראל רואה שהוא שומע לדברי נביא שכתב בשם יהוה‬
‫ובאמת‪ ,‬אבל בכל זאת‪ ,‬אף על פי שהעם שומע לנבואתו‪ ,‬לא‬
‫מקבלים ישועה‪ ,‬אז המום הוא לא ביהוה‪ ,‬אלא באותו נביא שכתב‬
‫נבואת אמת‪ ,‬אבל אחרי זה בגד בנבואתו‪ .‬לכן‪ ,‬אף על פי שהנביא‬
‫כתב דברי אמת‪ ,‬נבואתו לא מועילה לנו כי המקור שממנו זה‬
‫הגיע נהיה טמא‪ ,‬עקב זה שהנביא‪ ,‬שפעם היה עבד ליהוה‪ ,‬הפך‬
‫להיות בוגד ביהוה‪ .‬במקרה כזו צריך להפסיק להקשיב לאותה‬
‫נביא‪ ,‬ובמקום זה לסמוך על מי שלא בגד באותם דברים שהוא‬
‫כתב‪.‬‬
‫הנה דברי יהוה על מציאות כזו‪" :‬כי שם יהוה אקרא; הבו גדל‬
‫לאלהינו‪ .‬הצור‪ ,‬תמים פעלו‪ ,‬כי כל דרכיו משפט‪ .‬אל אמונה‬
‫ואין עול; צדיק וישר הוא‪ .‬שחת לו? לא‪ ,‬בניו מומם‪ ,‬דור עקש‬
‫ופתלתל" (ישעיהו לב‪ ,‬ג)‪ .‬אם מקשיבים למי שפעם כתב את‬
‫נבואתו בשם יהוה ובמאת‪ ,‬אבל רואים שאין ישועה‪ ,‬אז המום הוא‬
‫לא ביהוה‪ ,‬אלא במי שכתב את אותה נבואה ואחרי זה בחר לבגוד‬
‫באותם דברים שהוא כתב‪ .‬המום הוא בבנים של יהוה – בנביאים‬
‫שפעם היו עבדים לו‪ ,‬אבל אחרי זה בחרו לבגוד במה שהם ניבאו‪.‬‬
‫ביהוה אין מום‪ ,‬אבל בבניו‪ ,‬שפעם היו נאמנים לו‪ ,‬כן יש מום‪,‬‬
‫וזה הסיבה שלפעמים העם יכול לפול לצרות‪ ,‬אפילו שהוא בחר‬
‫לשמוע לספרים של נביאי יהוה‪ .‬הנפילה היא בגלל שמי שפעם היה‬
‫עבד ליהוה‪ ,‬וכתב ספר נבואה בשם יהוה‪ ,‬אחרי זה בגד באותם‬
‫דברים שהוא כתב‪ ,‬ולכן להקשיב לספר שלו לא מועיל כי מי שכתב‬
‫את אותו ספר כבר הפסיק להיות עבד ליהוה‪ .‬בגלל שהוא הפסיק‬
‫להיות עבד ליהוה‪ ,‬אז‪ ,‬אף על פי שיש אמת במה שהוא כתב‪ ,‬מי‬
‫שמקשיב לו אולי ממשיך ליפול ולסבול בגלל שהוא לומד ממי‬
‫שכבר הפסיק להיות עבד ליהוה; הקורא מכבד את מי שבגד ביהוה‪,‬‬
‫ולכן הקורא לא רואה ישועה כי כאשר הוא יונק את חוכמתו‬
‫מרשע‪ ,‬אז הוא גם סובל מן המשפט שאמור לבוא על אותו רשע‪.‬‬
‫ללמוד מן הספר של מישהו זה לכבד אותו‪ ,‬אבל אם נביא בחר‬
‫לבגוד במה שהוא בעצמו כתב‪ ,‬אז ללמוד מנבואתו לא בהחלט יביא‬
‫לישועה כי יהוה לא רוצה לכבד את מי שבוגד בו‪ ,‬אפילו אם‬
‫בעבר אותו בוגד פעם היה נאמן ליהוה‪ ,‬וכתב את הספר שלו מתוך‬
‫תודעת יהוה‪ .‬לכן‪ ,‬אם רואים שאין ישועה‪ ,‬אפילו כאשר מקשיבים‬
‫לספרים של נביאי האמת‪ ,‬הסיבה לכך היא לא בגלל שיש מום‬
‫ביהוה‪ ,‬אלא בגלל שיש מום באלו שכתבו את אותם ספרים ואחרי‬

‫‪226‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫זה בגדו במה שהם כתבו‪ .‬המום הוא בבניו‪ ,‬הנביאים שבגדו בו‪,‬‬
‫אבל ביהוה אין מום‪.‬‬
‫לאותה סיבה‪ ,‬התשובה ליהוה באותה מקרה יהיה להפסיק ללמוד‬
‫מאותו נביא או מורה‪ ,‬ובמקום זה ללמוד ממי שלא בוגד ביהוה‪.‬‬
‫כך צריך לעשות‪ ,‬אפילו אם הנביא כתב את ספר הנבואה שלו‬
‫באמת‪ ,‬לפני שהוא בחר לבגוד ביהוה‪" .‬כי שם יהוה אקרא; הבו‬
‫גדל לאלהינו‪ .‬הצור‪ ,‬תמים פעלו‪ ,‬כי כל דרכיו משפט‪{ .‬גם נגד‬
‫נביא שפעם יהיה נאמן ליהוה‪ ,‬אבל אחרי זה בגד בו‪ .‬זה כך כי‬
‫יהוה הוא‪ }...‬אל אמונה ואין עול; צדיק וישר הוא‪ .‬שחת לו?‬
‫לא‪ ,‬בניו מומם‪ ,‬דור עקש ופתלתל" (ישעיהו לב‪ ,‬ג)‪.‬‬
‫{יהוה נתן לעם ישראל את שירת העדות (הנקרא "שירת האזינו"‬
‫בשפה הרבנית) ככלי‪ ,‬כדי לעזור לנו להתמודד אם הנביאים שפעם‬
‫היו עבדים ליהוה‪ ,‬אבל אחרי זה בגדו בו‪ .‬חשוב ללמוד את שירת‬
‫העדות ולשנן אותה כדי שהיא תעזור לנו לזכור שהסיבה לנפילות‬
‫היא לא בגלל שיש מום ביהוה‪ ,‬אלא בגלל שיש מום באלו שפעם‬
‫היו נאנמים לו‪ ,‬ואחרי זה בחרו לבגוד בו‪ .‬זה למה יהוה מעיד‬
‫שמי שרוצה להיות חלק מזרע ישראל יצטרך לשנן את שירת העדות‪:‬‬
‫"והיה כי תמצאן אתו רעות רבות‪ ,‬וצרות‪ ,‬וענתה השירה הזאת‬
‫לפניו לעד‪ ,‬כי לא תשכח מפי זרעו" (שירת העדות‪ ,‬דברים לא‪,‬‬
‫כא); אם אתה רוצה להיחשב בחלק מזרע ישראל‪ ,‬אז צריך לשנן את‬
‫השירה הזאת‪ ,‬כדי שהיא תשמש כעדות לך שהסיבה לנפילותיך היא‬
‫לא בגלל שיש מום ביהוה‪ ,‬אלא המום הוא באלו שמעלו בו‪}.‬‬

‫‪227‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫נביאי שקר שהוכנסו‬

‫לתנ"ך‬
‫הערה לגבי סדר לימוד נכון‬
‫הפרק הזה בונה על תובנות מהפרק הקודם‪" ,‬תשובה לגבי 'לא‬
‫תוסיף עליו ולא תגרע ממנו'"‪ ,‬ולכן מי שבוחר לדלג על אותו‬
‫פרק אולי יתקשה להבין חלק מהדברים הכתובים כאן‪.‬‬

‫הוכחה לנביא אמת‪ ,‬שרק לגביו אין לי ספק‬

‫חוץ מנבואת משה‪ ,‬שהייתה אמת‪ ,‬וספרי יהושע‪ ,‬שופטים‪ ,‬שמואל‪,‬‬
‫ומלכים‪ ,‬שככל הנראה גם נאמרו באמת‪ ,‬ההוכחות שיש בפרק הקודם‬
‫לספר הזה מעוררות שאלה גדולה‪ :‬אם משה היה יכול לטעות‬
‫באמירת משנה התורה‪ ,‬והוא היה נביא אמת‪ ,‬אולי יש ספרי‬
‫נביאים שבכלל ניבאו בשקר‪ ,‬אבל הוכנסו לתנ"ך על ידי אנשי‬
‫הכנסת הגדולה? הרי אנשי הכנסת הגדולה היו בני אדם‪ ,‬שבאו‬
‫חזרה לארץ ישראל בתקופת בית המקדש השני אחרי גלות של שבעים‬
‫שנה בבבל‪ ,‬עם כל הבלבולים שאותה גלות הביאה עליהם‪.‬‬
‫בהמשך הפרק הזה אביא הוכחות שהם אכן טעו בהרבה מן הספרים‬
‫שהם כללו כספרי נבואה‪ ,‬אבל כאן‪ ,‬בתחילת הפרק‪ ,‬קודם אביא‬
‫הוכחות על נאמנותו של הנביא היחיד שהוכיח את עצמו כנביא של‬
‫אמת וצדק – ישעיהו‪.‬‬
‫לגבי שאר הנביאים‪ ,‬או שיש הוכחות ברורות נגדם‪ ,‬או שלא‬
‫מצאתי הוכחה ברורה מספיק כדי להוכיח שהם היו נביאי אמת‪.‬‬
‫לגבי נבואת ישעיהו‪ ,‬ההוכחה שהוא היה נביא אמת היא זו‬
‫שנבואתו התקיימה מספר פעמים‪ ,‬גם בתקופת בית המקדש הראשון‬
‫וגם אחר כך‪.‬‬
‫הנה אחת מאותן נבואות‪ ,‬שבהן ישעיהו מדבר אל אחז‪ ,‬המלך של‬
‫ממלכת יהודה‪" :‬ויאמר יהוה אל ישעיהו‪ ,‬צא נא לקראת אחז‪,‬‬
‫אתה‪ ,‬ושאר ישוב‪ ,‬בנך‪ ,‬אל קצה תעלת הברכה העליונה‪ ,‬אל מסלת‬
‫שדה כובס‪ .‬ואמרת אליו‪ ,‬השמר והשקט‪ ,‬אל תירא‪ ,‬ולבבך אל ירך‬
‫משני זנבות האודים העשנים האלה‪ ,‬בחרי אף רצין {מלך ארם}‬
‫וארם‪ ,‬ובן רמליהו {מלך ישראל‪ }.‬יען כי יעץ עליך ארם רעה‪,‬‬
‫אפרים ובן רמליהו‪ ,‬לאמר‪ ,‬נעלה ביהודה ונקיצנה‪ ,‬ונבקענה‬
‫אלינו‪ ,‬ונמליך מלך בתוכה‪ ,‬את בן טבאל‪ .‬כה אמר אדני יהוה‪:‬‬
‫לא תקום ולא תהיה כי ראש ארם דמשק‪ ,‬וראש דמשק רצין‪ ,‬ובעוד‬
‫ששים וחמש שנה יחת אפרים מעם" (ישעיהו ז‪ ,‬ג)‪.‬‬

‫‪228‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫כאן‪ ,‬ישעיהו ניבא אל אחז שהפלישה של ארם וממלכת ישראל אל‬

‫יהודה לא תצליח להוריד אותו מהשלטון‪ .‬הנבואה הזו התקיימה‪.‬‬
‫ישעיהו גם ניבא כאן שממלכת ישראל תצא לגלות בעוד שישים‬
‫וחמש שנה‪ ,‬שזה מה שקרה כאשר אשור כבש אותה והגלה את השבטים‬
‫מארץ ישראל‪ .‬יהוה קרא לממלכת ישראל אפרים כי מלכי ישראל‬
‫היו משבט אפרים‪ ,‬וכך שבט אפרים היה השבט המוביל של אותה‬
‫ממלכה‪ ,‬לעומת ממלכת יהודה‪ ,‬שבה שבט יהודה היה הכוח המוביל‬
‫– בשני הממלכות גרו אנשים משבטים אחרים‪.‬‬
‫בהמשך של אותו דיבור עם אחז‪ ,‬ישעיהו גם ניבא שאשור עומדת‬
‫לפלוש לממלכת יהודה‪ ,‬וגם זה קרה במלכותו של הבן של אחז‪,‬‬
‫יחזקיהו‪ .‬ישעיהו הוכיח את עצמו עוד פעם כנביא אמת‪ ,‬כאשר‬
‫ניבא שאשור לא תצליח לכבוש את ירושלים‪ ,‬אלא רק חלקים‬
‫בודדים של מלכות יהודה – כך אכן קרה‪" :‬לכן‪ ,‬כה אמר יהוה אל‬
‫מלך אשור‪ ,‬לא יבוא אל העיר הזאת‪ ,‬ולא יורה שם חץ‪ ,‬ולא‬
‫יקדמנה מגן‪ ,‬ולא ישפך עליה סללה‪ .‬בדרך אשר בא‪ ,‬בה ישוב‪,‬‬
‫ואל העיר הזאת לא יבוא‪ ,‬נאם יהוה‪ .‬וגנותי על העיר הזאת‪,‬‬
‫להושיעה‪ ,‬למעני‪ ,‬ולמען דוד עבדי‪ .‬ויצא מלאך יהוה ויכה‬
‫במחנה אשור‪ ,‬מאה ושמנים וחמשה אלף‪ ,‬וישכימו בבקר והנה כלם‬
‫פגרים מתים‪ .‬ויסע‪ ,‬וילך‪ ,‬וישב סנחריב‪ ,‬מלך אשור‪ ,‬וישב‬
‫בנינוה" (ישעיהו לז‪ ,‬לג)‪.‬‬
‫נבואת ישעיהו התקיימה בכל הנוגע להפלת ממלכת בבל בידי‬
‫ממלכת מדי‪/‬פרס‪ ,‬והחזרה של שבט יהודה לארץ ישראל כשבעים שנה‬
‫אחרי חורבן בית המקדש הראשון‪ :‬ישעיהו ניבא שכורש‪ ,‬מלך פרס‪,‬‬
‫ינקום את נקמת יהודה נגד בבל‪ ,‬וכך גם יאפשר להחזיר את‬
‫היהודים לארץ ישראל‪ ,‬תוך בניית בית מקדש חדש‪" .‬האמר לכורש‬
‫רעי‪ ,‬וכל חפצי ישלם‪ ,‬ולאמר לירושלם תבנה‪ ,‬והיכל תוסד‪ .‬כה‬
‫אמר יהוה למשיחו‪ ,‬לכורש‪ ,‬אשר החזקתי בימינו‪ ,‬לרד לפניו‬
‫גוים‪ ,‬ומתני מלכים אפתח‪ .‬לפתח לפניו דלתים‪ ,‬ושערים לא‬
‫יסגרו‪' .‬אני לפניך אלך‪ ,‬והדורים אושר‪ .‬דלתות נחושה אשבר‪,‬‬
‫ובריחי ברזל אגדע‪ ,‬ונתתי לך אוצרות חשך‪ ,‬ומטמני מסתרים‪,‬‬
‫למען תדע כי אני יהוה‪ ,‬הקורא בשמך אלהי ישראל‪ .‬למען עבדי‬
‫יעקב‪ ,‬וישראל בחירי‪ .‬ואקרא לך בשמך‪ ,‬אכנך‪ ,‬ולא ידעתני'"‬
‫(ישעיהו מד‪ ,‬כח)‪.‬‬
‫כך‪ ,‬ישעיהו הוכיח את עצמו כנביא אמת‪ ,‬כאשר הנבואות שלו‬
‫התקיימו בימי בית המקדש הראשון ובתחילת תקופת בית המקדש‬
‫השני‪.‬‬
‫לגבי שאר הנביאים‪ ,‬או שמצאתי הוכחה לשקרים אצלם‪ ,‬או שלא‬
‫מצאתי הוכחה שדבר מהם התקיים‪ ,‬עד זמן כתיבת הספר הזה‪.‬‬
‫המסר הכי חשוב מכל הדיבור על נבואת ישעיהו הוא שישעיהו היה‬
‫נביא שהוכיח את עצמו כנביא אמת‪ ,‬כבר לבני דורו‪ ,‬כאשר‬
‫הנבואות שלו התקיימו לעיני כולם‪ .‬נביא אחר שסותר את נבואת‬

‫‪229‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫ישעיהו מוכיח שהוא נביא שקר‪ .‬הכלל הזה הוא חשוב מאוד להמשך‬
‫הבנת הפרק‪.‬‬
‫עכשיו אתחיל לפרט לגבי נביאי השקר שהוכנסו לתנ"ך‪.‬‬

‫השקרים של ירמיהו‬
‫במהדורות קודמות של הספר הזה ניסיתי להביא הוכחות שגם‬
‫נבואת ירמיהו היא נבואת אמת‪ ,‬אבל ככל שהתבוננתי בנבואתו‪,‬‬
‫ראיתי את המכשולים הגדולים שהוא טמן בהם‪ .‬פה אתחיל לכתוב‬
‫עליהם‪ ,‬אבל קודם אענה על שאלה גדולה‪ :‬איך ירמיהו היה יכול‬
‫להיות נביא שקר אם חלק מהנבואות שלו התקיימו‪ ,‬כמו הנבואה‬
‫שלו על חורבן ממלכת יהודה בידי בבל‪ ,‬והחזרה מגלות בבל אחרי‬
‫שבעים שנה? הנבואות האלו התקיימו‪ ,‬אז איך אני כול להגיד‬
‫שהוא נביא שקר? נוסף על זה‪ ,‬שני הדברים הללו תואמים את‬
‫נבואת ישעיהו‪ ,‬שאמר שבבל יכבוש את ממלכת יהודה‪ ,‬וגם אמר‬
‫שהמלך כורש יהיה כלי בידי יהוה‪ ,‬כדי לתת לישראל גאולה‪" :‬כה‬
‫אמר יהוה גאלך ויצרך מבטן‪ :‬אנכי יהוה‪ ,‬עשה כל; נטה שמים‬
‫לבדי; רקע הארץ‪ ,‬מי אתי! מפר אתות בדים וקסמים יהולל‪ .‬משיב‬
‫חכמים אחור ודעתם יסכל‪ .‬מקים דבר עבדו ועצת מלאכיו ישלים;‬
‫האמר לירושלם תושב ולערי יהודה תבנינה‪ ,‬וחרבותיה אקומם‪.‬‬
‫האמר לצולה חרבי‪ ,‬ונהרתיך אוביש‪ .‬האמר לכורש רעי וכל חפצי‬
‫ישלם‪ ,‬ולאמר לירושלם תבנה והיכל תוסד" (ישעיהו מד‪ ,‬כד)‪.‬‬
‫התשובה לזה הוא שגם אצל נביאי השקר‪ ,‬לפעמים חלק מהנבואות‬
‫שלהם התקיימו בגלל שהם ניסו לחבר את דבריהם לדברי נביאי‬
‫האמת‪ ,‬כדי להיות תולעת על רוח הקדושה של נביאי האמת‪ ,‬וכך‬
‫להשתמש באותה כוח של קדושה כדי שנבואות השקר שלהם יתקיימו‪.‬‬
‫כך נבואת ירמיהו עשה כאשר הוא בחר לרכוב על נבואת ישעיהו‪,‬‬
‫תוך כדי שהוא גם בגד במסרים מרכזים של נבואת ישעיהו‪ .‬אצל‬
‫ירמיהו‪ ,‬הבגידה הזאת היא מסוכנת מאוד בגלל שהוא דאג לתאם‬
‫כל הרבה מנבואת השקר שלו לנבואת ישעיהו; בגלל שהוא ערבב‬
‫הרבה אמת בדברי השקר שלו‪ ,‬אז היה לי הרבה יותר קשה לזהות‬
‫את אותם מסרים של שקר‪ ,‬ולכן אני רק התחלתי לכתוב עליהם‬
‫בצורה מורחבת שנה אחרי המהדורה הראשונה של הספר הזה‪ ,‬בשנת‬
‫תשפ"א לפי הלוח הרבני‪ ,‬בחודש החמישי‪ ,‬ביום העשרים ושלישי‬
‫לחודש (‪ 13/8/2020‬בלוח החילוני‪/‬נוצריי)‪.‬‬
‫הנה דוגמה לאחת מאותן בגידות‪ ,‬שכן כתבתי עליו במהדורות‬
‫קודמות‪" :‬בראשית ממלכת יהויקם בן יאושיהו מלך יהודה היה‬
‫הדבר הזה אל ירמיה מאת יהוה‪ ,‬לאמר‪' ,‬כה אמר יהוה אלי‪ :‬עשה‬
‫לך מוסרות ומטות‪ ,‬ונתתם על צוארך ושלחתם אל מלך אדום ואל‬
‫מלך מואב ואל מלך בני עמון ואל מלך צר ואל מלך צידון ביד‬
‫מלאכים הבאים ירושלם אל צדקיהו מלך יהודה‪ .‬וצוית אתם אל‬
‫אדניהם לאמר‪' ,‬כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל; כה תאמרו אל‬

‫‪230‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫אדניכם‪ :‬אנכי עשיתי את הארץ‪ ,‬את האדם ואת הבהמה אשר על פני‬
‫הארץ בכחי הגדול ובזרועי הנטויה ונתתיה לאשר ישר בעיני‪.‬‬
‫ועתה אנכי נתתי את כל הארצות האלה ביד נבוכדנאצר מלך בבל‬
‫עבדי‪ ,‬וגם את חית השדה נתתי לו לעבדו‪ .‬ועבדו אתו כל הגוים‬
‫ואת בנו ואת בן בנו‪ ,‬עד בא עת ארצו‪ ,‬גם הוא‪ ,‬ועבדו בו גוים‬
‫רבים ומלכים גדלים (ירמיהו כז‪ ,‬א)‪.‬‬
‫אבל אם מלך בבל נקרא עבד יהוה‪ ,‬אז למה שאוהבי יהוה לא ירצו‬
‫להיות כמוהו? לא נכון לרצות להיות כמוהו כי מלך בבל נקרא‬
‫רשע בנבואת ישעיהו – "מטה רשעים" – ועל בניו יש משפט מוות‪,‬‬
‫הדומה למה שהיה נגד מלכי ישראל הרשעים‪ ,‬כמו ירבעם בן נבט‪:‬‬
‫"והיה ביום הניח יהוה לך מעצבך ומרגזך ומן העבדה הקשה אשר‬
‫עבד בך ונשאת המשל הזה על מלך בבל ואמרת‪ :‬איך שבת נגש שבתה‬
‫מדהבה‪ .‬שבר יהוה מטה רשעים‪ ,‬שבט משלים‪...‬הכינו לבניו מטבח‬
‫בעון אבותם‪ ,‬בל יקמו וירשו ארץ ומלאו פני תבל ערים‪ .‬וקמתי‬
‫עליהם‪ ,‬נאם יהוה צבאות‪ ,‬והכרתי לבבל שם ושאר ונין ונכד‪,‬‬
‫נאם יהוה‪ .‬ושמתיה למורש קפד ואגמי מים וטאטאתיה במטאטא‬
‫השמד‪ ,‬נאם יהוה צבאות" (ירמיהו יד‪ ,‬ו)‪.‬‬
‫זה רע להיות מלך בבל כי מלך בבל הוא רשע‪ ,‬ולכן המטה שלו‬
‫נקרא "מטה רשעים"‪ ,‬ולכן גם נגזר נגד בניו מוות‪ .‬עבדי יהוה‬
‫הם לא רשעים‪ ,‬ולא נגזר נגד בניהם מוות‪ .‬זה למה מלך בבל הוא‬
‫לא עבד ליהוה‪ ,‬וירמיהו לא אמר את אותה נבואה מתוך תודעת‬
‫יהוה‪ ,‬אלא מתוך תודעה אחרת‪.‬‬

‫הנה עוד מקומות שירמיהו העיד שהוא נביא שקר‪:‬‬

‫"לכן‪ ,‬כה אמר יהוה‪' ,‬הנני נתן אל העם הזה מכשלים‪ ,‬וכשלו בם‬
‫אבות ובנים יחדו; שכן ורעו יאבדו" (ירמיהו ו‪ ,‬כא)‪ .‬למה‬
‫להקשיב למי שמצהיר שהוא טמן מכשולים בנבואתו‪ ,‬אפילו שזה‬
‫עובר על אחת ממצוות הצדק של נבואת משה‪" :‬ולפני עור לא תתן‬
‫מכשל" (ויקרא יט‪ ,‬יב)‪.‬‬
‫עוד הוכחה נגד ירמיהו‪" :‬ובאחת יבערו ויכסלו; מוסר הבלים‪,‬‬
‫עץ הוא‪ .‬כסף מרקע מתרשיש יובא‪ ,‬וזהב מאופז‪ :‬מעשה חרש וידי‬
‫צורף; תכלת וארגמן לבושם‪ ,‬מעשה חכמים כלם‪ .‬ויהוה אלהים אמת‬
‫הוא‪ ,‬אלהים חיים ומלך עולם; מקצפו תרעש הארץ ולא יכלו גוים‬
‫זעמו" (ירמיהו י‪ ,‬ח)‪.‬‬
‫מי שבוחר לבער את עמלק במלחמת קנאות למען יהוה הוא גבר‪ ,‬לא‬
‫נקבה – הוא אחד‪ ,‬לא "אחת"‪ ,‬ולכן כאשר ירמיהו אמר "ובאחת‬
‫יביאו ויכסלו‪ ,‬מוסר הבלים‪ ,‬עץ הוא" הוא שיקר‪ .‬גם שירת‬
‫העדות מעידה על זה שמי שקם להלחם בחוטאים בעם ישראל הוא‬
‫אחד – לא אחת‪" :‬לו חכמו‪ ,‬ישכילו זאת; יבינו לאחריתם‪ .‬איכה‬
‫ירדף אחד אלף‪ ,‬ושנים יניסו רבבה‪ ,‬אם לא כי צורם מכרם‪,‬‬

‫‪231‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫ויהוה הסגירם‪...‬כי ידין יהוה עמו‪ ,‬ועל עבדיו ירחם‪ ,‬כי יראה‬
‫כי אזלת יד ואפס עצור ועזוב" (שירת האזינו‪ ,‬דברים לב‪ ,‬ל)‪.‬‬
‫גם נבואת ישעיהו קורא למי שקם להלחם נגד החוטאים בשם זכרי‪:‬‬
‫"אלף אחד‪ ,‬מפני גערת אחד; מפני גערת חמשה תנס‪ ,‬עד אם‬
‫נותרתם כתרן על ראש ההר‪ ,‬וכנס על הגבעה‪ ,‬ולכן יחכה יהוה‬
‫לחננכם‪ ,‬ולכן ירום לרחמכם‪ ,‬כי אלהי משפט יהוה‪ ,‬אשרי כך‬
‫חוכי לו" (ישעיהו ל‪ ,‬יז)‪.‬‬
‫ירמיהו גם שיקר כאשר הוא השמיץ את אותו אחד מעבדי יהוה‬
‫(הרודף אלף רשעים)‪ ,‬כי ירמיהו גם אמר שאותו מרד נגד עמלק‪,‬‬
‫ונגד החוטאים בתוך עם ישראל הוא "מוסר הבלים"‪ .‬לדבר כך הוא‬
‫לדבר כמו קין‪ ,‬האח הרשע שהרג את הבל‪ .‬המלחמה נגד עמלק‪,‬‬
‫ואלו ששותפים פעולה איתו בתוך עמנו‪ ,‬הוא מוסר למען יהוה‪,‬‬
‫ומי שמדבר נגד אותה מלחמה מדבר כמו קין הרשע‪ ,‬שהרג את הבל‪,‬‬
‫אחיו‪.‬‬
‫נוסף על זה‪ ,‬נכון לזכור שהמרד נגד ממלכת רשע בדרך כלל‬
‫מצליח כאשר מישהו מתוך הממלכה בוחר למרוד בו ולהשתמש‬
‫במשאבים של ממלכת הרשע כדי לממן את המרד נגד אותה ממלכה‪.‬‬
‫אבל פה ירמיהו שיקר כאשר הוא אמר שאחד שעושה כך הוא לא‬
‫באמת עבד ליהוה‪" :‬ובאחת יבערו ויכסלו; מוסר הבלים‪ ,‬עץ‬
‫הוא‪ .‬כסף מרקע מתרשיש יובא‪ ,‬וזהב מאופז‪ :‬מעשה חרש וידי‬
‫צורף; תכלת וארגמן לבושם‪ ,‬מעשה חכמים כלם‪ .‬ויהוה אלהים אמת‬
‫הוא‪ ,‬אלהים חיים ומלך עולם; מקצפו תרעש הארץ ולא יכלו גוים‬
‫זעמו" (ירמיהו י‪ ,‬ח)‪.‬‬
‫המשמעות לפסוק הזה הוא שאחד שבוחר למרוד בממלכת רשע‬
‫ולהשתמש בכסף מתרשיש (צפון אמריקה) כדי לממן את המרד נגד‬
‫עמלק הוא לא באמת עבד ליהוה‪ .‬כך ירימיהו רצה להגיד‪ ,‬אף על‬
‫פי שהאמת הוא שהדרך היחידי להתחיל מרד כזו הוא כאשר‬
‫משתמשים במשאבים של ממלכת רשע כדי להילחם בו‪ .‬מי שמתחיל‬
‫מרד נגד ממלכת רשע כמעט ותמיד משתמש במשאבים של הממלכה כדי‬
‫להפיל אותה‪ ,‬ומבט על העבר יכול להעיד שמי שמורד נגד ממשלה‬
‫חזקה בדרך כלל הצליח כי הוא השתמש במשאבים של הממשלה כדי‬
‫להפיל אותה‪ .‬אם אותה ממשלה היא ממוקמת בארץ תרשיש (ארצות‬
‫הברית)‪ ,‬אז אין גנאי בלהשתמש בכסף המרוקע מתרשיש כדי להלחם‬
‫בתרשיש; אין גנאי בלהשתמש בכסף וכלים של האויב נגדו‪ ,‬כדי‬
‫להתגבר עליו‪ .‬לכן‪ ,‬גם באמירה שלו פה‪ ,‬ירמיהו טמן מכשול לעם‬
‫ישראל‪ ,‬כדי לעצור את העם מלהצליח במלחמה נגד עמלק‪.‬‬
‫{לאותה סיבה‪ ,‬גם נכון לזכור שאף על פי שכתבתי בפרקים‬
‫קודמים שצריך להפסיק להשתמש בכלים ומדעים של המערב כדי‬
‫להתנתק מדרכי הרשע שלו‪ ,‬כאשר יוצאים למלחמה נגד המערב יהיה‬
‫צורך להתשמש באותם כלים ומדעים של עמלק כדי להתגר עליו‪.‬‬
‫האמירה על הצורך לעזוב את הכלים של המערב הוא שצריך לעזוב‬
‫את אותם כלים ומדעים בחיינו היום יומיים‪ ,‬אבל כאשר יוצאים‬

‫‪232‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫למלחמה‪ ,‬אז יהיה צורך להשתמש באותם כלים ומדעים‪ ,‬ואין גנאי‬
‫בלפעול כך כאשר אין אפשרות אחרת חוץ מזה‪ .‬עם זאת‪ ,‬עדיף‬
‫לעשות כן לתקופות קצרות‪ ,‬ולא להעמיד חברה שלמה שמשתמשת‬
‫בכלים ומדעים של עמלק בחיים היום יומיים שלו‪}.‬‬
‫כאשר בוחנים בכל ההוכחות האלו נגד נבואת ירמיהו‪ ,‬יחד עם זה‬
‫שהוא קרא למלך בבל עבד ליהוה‪ ,‬אפילו שנבואת ישעיהו מעידה‬
‫שמלך בבל הוא "מטה רשעים"‪ ,‬המשמעות היא שירמיהו לפעמים‬
‫שיקר בנבואתו‪ ,‬ופעל כסוכן למען ממלכת בבל‪ .‬הוא בגד ביהוה‬
‫כאשר הוא טמן מכשולים בנבואותו‪ ,‬והוא עשה כך כדי להקשות על‬
‫הדרך למרוד בעמלק‪ ,‬וכדי להקשות על הדרך למרוד נגד ממלכת ב‪-‬‬
‫בל של השמים‪ .‬על זה יהיה נקמה‪ ,‬כמו שנבואת ישעיהו מעידה‬
‫במשא בבל‪" :‬משא בבל‪ ,‬אשר חזה ישעיהו בן אמוץ‪ .‬על הר נשפה‬
‫שאו נס‪ ,‬הרימו קול להם‪ ,‬הניפו יד‪ ,‬ויבאו פתחי נדיבים‪ .‬אני‬
‫צויתי למקדשי; גם קראתי גבורי לאפי‪ ,‬עליזי גאותי‪{ .‬הגבורים‬
‫לאף של יהוה הם הגיבורים לצאת למלחמה נגד עמלק}‪ .‬קול המון‬
‫בהרים – דמות עם רב; קול שאון ממלכות גוים נאספים‪ ,‬יהוה‬
‫צבאות מפקד צבא מלחמה‪ .‬באים מארץ מרחק‪ ,‬מקצה השמים‪ ,‬יהוה‬
‫וכלי זעמו‪ ,‬לחבל כל הארץ" (ישעיהו יג‪ ,‬א)‪.‬‬
‫זה יהיה הנקמה נגד ממלכת ב‪-‬בל‪ ,‬הנמצאת בכדורי ארץ אחרים‪,‬‬
‫בשמים‪ ,‬וגם יהיה נקמה נגד נביאי שקר שמעלו ביהוה‪ ,‬כמו‬
‫ירמיהו‪ ,‬כי נבואת ישעיהו גם מעידה על הנקמה הזאת‪" :‬נפשי‬
‫אויתך בלילה‪ ,‬אף רוחי בקרבי אשחרך‪ ,‬כי כאשר משפטיך לארץ‬
‫צדק למדו ישבי תבל‪ .‬יחן רשע‪ ,‬בל למד צדק; בארץ נכחות יעול‪,‬‬
‫ובל יראה גאות יהוה" (ישעיהו כו‪ ,‬ח)‪ .‬זה יהיה הנקמה נגד מי‬
‫שבוחר לשתף פעולה עם ממלכת ב‪-‬בל – ממלכת בבל‪.‬‬
‫כאשר ירמיהו בחר להיות סוכן למען ממלכת בבל‪ ,‬הוא בעצם בחר‬
‫לפעול כמו הרבה נביאי שקר שהיו מערבבים אמת ושקר יחד‪ ,‬כדי‬
‫להטמין מכשול לעם ישראל‪ .‬הדבר הזה הוא נכון‪ ,‬אפילו שירמיהו‬
‫גם כתב נגד ממלכת בבל‪ ,‬כי לקרוא למלך בבל עבד ליהוה במקום‬
‫אחד ואחרי זה לגעור בו במקום אחר הוא לא דרך של אמת‪ ,‬אלא‬
‫תחבולה שהוא ניסה להשתמש בו כדי שימשיכו להקשיב לנבואה‬
‫שלו‪ ,‬בין אם בבל תתגבר או תפול‪ .‬הוא כתב על שני המקרים כדי‬
‫שהנבואה שלו תמיד ייראה כמציאותי בעיני הקורא‪ ,‬אפילו שדרך‬
‫האמת דורש שירמיהו היה צריך לקחת לעצמו עמדה ברורה נגד‬
‫ממלכת בבל‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬האמת הוא שעדיף לסמוך על נבואת ישעיהו‪ ,‬בלי לתת‬
‫לנבואת השקר של ירמיהו לבלבל אותנו עם המכשולים שהוא טמן‬
‫לנו‪ ,‬כמו שהוא הצהיר באופן גלוי‪" :‬לכן‪ ,‬כה אמר יהוה‪' ,‬הנני‬
‫נתן אל העם הזה מכשלים‪ ,‬וכשלו בם אבות ובנים יחדו; שכן‬
‫ורעו יאבדו" (ירמיהו ו‪ ,‬כא)‪.‬‬

‫נוסף על זה‪ ,‬ירמיהו גם דיבר נגד אלו עם עור כהה‪ ,‬אפילו‬

‫‪233‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫שצבע העור לא מעיד על צדקת האדם או רשעותו‪ .‬הנה דבריו‬

‫הרעים‪" :‬ועתה‪ ,‬מה לך לדרך מצרים‪ ,‬לשתות מי שחור" (ירמיהו‬
‫ב‪ ,‬יח)‪ .‬אין להשפיל בן אדם אחר רק בגלל שהעור שלו הוא‬
‫שחור‪ .‬כאשר ירמיהו כתב כך נגד שחורים‪ ,‬הוא הוסיף עוד הוכחה‬
‫על חוסר הצדק של נבואתו‪.‬‬
‫במהדורות קודמות של הספר הזה גם כתבתי שהשם העתידי של‬
‫ירושלים יהיה "יהוה צדקנו"‪ ,‬כי נבואת ישעיהו מעידה שיהיה‬
‫שם חדש לירושלים {"וקרא לך שם חדש‪ ,‬אשר פי יהוה יקבנו"‬
‫(ישעיהו סב‪ ,‬ב)} וירמיהו אמר שאותה שם יהיה "יהוה צדקנו"‬
‫(ירמיהו לג‪ ,‬טז)‪ .‬להבנתי‪ ,‬השם של ירושלים לא יהיה "יהוה‬
‫צדקנו"‪ ,‬כמו שנבואת השקר של ירמיהו אמר‪ ,‬וגם לא "יהוה‬
‫שמה"‪ ,‬כמו שנבואת השקר של יחזקאל אמר‪ ,‬אלא הוא יהיה שם‬
‫אחר‪ ,‬ואולי אותו שם יהיה דומה לשם שאברהם קרא להר הקודש‪,‬‬
‫כאשר יהוה עצר אותו מלרצוח את יצחק שם‪ .‬אז‪ ,‬אברהם קרא להר‬
‫הקודש בשם "יהוה יראה"‪ ,‬כדי להגיד שיהוה יראה כאשר בעלי‬
‫כוח רעים מנסים לשקר לנו‪ ,‬ויהוה יעזור לנו להתגבר על‬
‫השקרים והמכשולים שהם טמנו לנו‪ .‬אברהם קרא להר בשם הזה‬
‫אחרי שהוא כמעט רצח את יצחק‪ ,‬הבן שלו‪ ,‬עקב זה שאברהם שמע‬
‫לנבואת שקר שאחד מן הנפילים נתן לנו; הוא רק עצר בגלל שאחד‬
‫מעבדי יהוה עצר אותו מלבצע את אותה רצח‪ .‬כמו שיהוה לאברהם‬
‫להתגבר על נבואת שקר הזאת‪ ,‬הוא גם יעזור לעם ישראל להתגבר‬
‫על נביאי שקר כמו ירמיהו‪ ,‬שערבבו אמת ושקר יחדיו כדי להיות‬
‫תועלת על נבואת ישעיהו‪ ,‬וכך להקשות עלינו את הדרך לזהות את‬
‫השקרים שלהם‪ .‬אבל‪ ,‬לפחות אצל ירמיהו‪ ,‬הוא הצהיר שהוא עשה‬
‫כן‪ ,‬כאשר הוא אמר‪" :‬הנני טמן מכשולים‪ ,‬וכשלו בם אבות ובנים‬
‫‪ -‬שכן וכעהו יאבדו" (ירמיהו ו‪ ,‬כא)‪.‬‬
‫מעמדו כנביא שקר אולי גם מסביר למה ספר מלכים לא מדבר על‬
‫ירמיהו אפילו פעם אחת‪ ,‬אף על פי שהספר כן מתאר את חורבן‬
‫בית מקדש הראשון‪ ,‬וכן מדבר על ישעיהו‪ .‬אם ירמיהו באמת היה‬
‫הנביא של יהוה כאשר בבל החריב את בית מקדש הראשון‪ ,‬אז ספר‬
‫מלכים היה מזכיר אותו‪ ,‬כמו שהספר מדבר על ישעיהו כאשר הוא‬
‫מתאר את הכיבוש של אשור על ממלכת ישראל וממלכת יהודה‪.‬‬
‫ההבדל הזאת‪ ,‬בין ישעיהו וירמיהו‪ ,‬בולט עוד יותר כאשר‬
‫קוראים את ספר ירמיהו‪ ,‬כי שם הספר שלו מציג את ירמיהו‬
‫כנביא כל כך מפורסם בדור שלו שמלכי יהודה היו מתיעצים איתו‬
‫ורבים איתו‪ .‬לעומת זה‪ ,‬ספר מלכים לא מזכיר את ירמיהו אפילו‬
‫פעם אחת‪ ,‬כנראה בגלל שירמיהו היה נביא שקר‪ ,‬שפעל כסוכן‬
‫למען ממלכת בבל‪ .‬בגלל שירמיהו היה נביא שקר‪ ,‬אז יהוה בחר‬
‫לא להזכיר את השם שלו בספר מלכים‪ ,‬אפילו כאשר יהוה תיאר את‬
‫חורבן בית מקדש הראשון בידי בבל‪.‬‬

‫‪234‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫יהוה נגד האומר "משא יהוה" – זכריה‪ ,‬מלאכי‪ ,‬ועוד‬

‫בדיוק כתבתי על איך שנבואת ירמיהו ערבב שקר ואמת כדי להיות‬
‫מכשול לדורות עתידים‪ .‬פה אני הולך לצטת את דברי ירמיהו על‬
‫נביאי שקר כדי להראות איך שהוא‪ ,‬יחד עם נביאי שקר אחרים‪,‬‬
‫היו מערבבים אמת ושקר כדי להטעות את עם ישראל‪ .‬למה לצטת‬
‫מירמיהו על נביאי השקר‪ ,‬כאשר הוכחתי בשורות ההקודמים על‬
‫איך שהוא בעצמו שיקר בנבואתו? אני עושה כן כי‪ ,‬אף על פי‬
‫שהוא השתמש באותם תחבולות שהוא כתב נגדם‪ ,‬הוא גם תיאר את‬
‫אותם תחבולות בצורה מאוד מפורשת‪ ,‬ואותה תיאור יכולה לעזור‬
‫לנו לזהות את השקרים שלו‪ ,‬וגם של אחרים‪.‬‬
‫אני עושה את זה כאן כדי לתת לקורא דרך קלה להבין לגבי‬
‫התחבולות של נביאי שקר‪ ,‬אבל בהמשך הפרק אכתוב על איך שלא‬
‫צריכים להשתמש בנבואת השקר של ירמיהו כדי לזהות את השקרים‬
‫של נביאי שקר אחרים‪ ,‬כי בנבואת ישעיהו יש די כלים לזה‪,‬‬
‫אפילו שהדיבור של ישעיהו נגד נביאי שקר הוא הרבה יותר קצר‬
‫ממה שירמיהו כתב‪ ,‬ולכן קודם אשתמש בדברי ירמיהו נגד נביאי‬
‫השקר‪ ,‬ורק אחרי זה אכתוב על הדברים היותר קצרים שישעיהו‬
‫כתב נגד נביאי שקר‪ .‬אני עושה כך כדי לתת לקורא דרך הדרגתי‬
‫ללמוד על התחבולות של נביאי שקר‪ ,‬אבל האמת הוא שעדיף לסמוך‬
‫רק על עצת ישעיהו לזה‪ ,‬ולכן בהמשך הפרק אסביר מה ישעיהו‬
‫אמר על נביאי שקר‪.‬‬
‫ירמיהו העיד על כך שהיו נביאים שבאמת חשבו שהם מנבאים אמת‪,‬‬
‫אף על פי שהרוח שנתן להם את החלומות שלהם היה רוח של טומאה‬
‫ושקר‪ .‬הנה הדברים של ירמיהו‪ ,‬בלי הפירוש שלי‪:‬‬
‫"שמעתי את אשר אמרו הנבאים‪ ,‬הנבאים בשמי שקר‪ ,‬לאמר‪:‬‬
‫'חלמתי‪ ,‬חלמתי'‪ .‬עד מתי היש בלב הנבאים‪ ,‬נבאי השקר‪ ,‬ונביאי‬
‫תרמת לבם‪ ,‬החשבים להשכיח את עמי שמי בחלומתם‪ ,‬אשר יספרו‬
‫איש לרעהו‪ ,‬כאשר שכחו אבותם את שמי בבעל‪ .‬הנביא אשר אתו‬
‫חלום‪ ,‬יספר חלום‪ ,‬ואשר דברי אתו‪ ,‬ידבר דברי אמת‪ :‬מה לתבן‬
‫את הבר‪ ,‬נאם יהוה! הלוא כה דברי כאש‪ ,‬נאם יהוה‪ ,‬וכפטיש‬
‫יפצץ סלע‪ .‬לכן הנני על הנבאים‪ ,‬נאם יהוה‪ ,‬מגנבי דברי איש‬
‫מאת רעהו‪ .‬הנני על הנביאם‪ ,‬נאם יהוה‪ ,‬הלקחים לשונם‪ ,‬וינאמו‬
‫נאם‪ .‬הנני על נבאי חלמות שקר‪ ,‬נאם יהוה‪ ,‬ויספרום‪ ,‬ויתעו את‬
‫עמי בשקריהם‪ ,‬ובפחזותם; ואנכי לא שלחתים‪ ,‬ולא צויתים‪,‬‬
‫והועיל‪ ,‬לא יועילו לעם הזה‪ ,‬נאם יהוה‪ .‬וכי ישאלך העם הזה‬
‫או הנביא או כהן‪ ,‬לאמר‪' ,‬מה משא יהוה'? ואמרת אליהם‪' ,‬את‬
‫מה משא?! ונטשתי אתכם‪ ,‬נאם יהוה'! והנביא והכהן והעם אשר‬
‫יאמר‪' ,‬משא יהוה'‪ ,‬ופקדתי על האיש ההוא ועל ביתו‪ .‬כה תאמרו‬
‫איש על רעהו‪ ,‬ואיש אל אחיו‪' :‬מה ענה יהוה‪ ,‬ומה דבר יהוה'‪.‬‬
‫ומשא יהוה לא תזכרו עוד‪ ,‬כי המשא יהיה לאיש דברו‪ ,‬והפכתם‬
‫את דברי אלהים חיים‪ ,‬יהוה צבאות אלהינו‪ .‬כה תאמר אל הנביא‪:‬‬
‫'מה ענך יהוה‪ ,‬ומה דבר יהוה'‪ .‬ואם משא יהוה תאמרו‪ ,‬לכן‪ ,‬כה‬

‫‪235‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫אמר יהוה‪ ,‬יען אמרכם את הדבר הזה‪' ,‬משא יהוה'‪ ,‬ואשלח אליכם‬
‫לאמר‪' ,‬לא תאמרו משא יהוה'‪ .‬לכן‪ ,‬הנני‪ ,‬ונשיתי אתכם נשא‪,‬‬
‫ונטשתי אתכם‪ ,‬ואת העיר אשר נתתי לכם‪ ,‬ולאבותיכם‪ ,‬מעל פני‪,‬‬
‫ונתתי עליכם חרפת עולם‪ ,‬וכלמות עולם‪ ,‬אשר לא תשכח!"‬
‫(ירמיהו כג‪ ,‬ל)‪.‬‬
‫הנה פירוש לאותם דברים‪ ,‬שבה דברי הנביא הם עם קו תחתון‪,‬‬
‫והפירוש שהוספתי בין המילים הוא בלי קו תחתון‪:‬‬
‫שמעתי את אשר אמרו הנבאים‪ ,‬הנבאים בשמי שקר‪ ,‬לאמר‪ :‬חלמתי‪,‬‬
‫חלמתי‪ .‬עד מתי היש בלב הנבאים נבאי השקר‪ ,‬ונביאי תרמת לבם!‬
‫החשבים להשכיח את עמי שמי בחלומתם‪ ,‬אשר יספרו איש לרעהו‪,‬‬
‫כאשר שכחו אבותם את שמי בבעל‪ .‬הנביא אשר אתו חלום‪ ,‬יספר‬
‫חלום‪ ,‬ואשר דברי אתו‪ ,‬ידבר דברי אמת‪ :‬מה לתבן את הבר‪ ,‬נאם‬
‫יהוה‪ .‬הלוא כה דברי כאש‪ ,‬נאם יהוה‪ ,‬וכפטיש יפצץ סלע‪ .‬לכן‬
‫הנני על הנבאים‪ ,‬נאם יהוה‪ ,‬מגנבי דברי איש מאת רעהו‪.‬‬
‫כאן‪ ,‬ירמיהו דיבר נגד נביאי השקר‪ ,‬שאמרו את מה ששמעו‬
‫מנביאי האמת והוסיפו על דברי האמת את דבריהם השקרים – כך‬
‫הם היו גונבים את נבואות האמת מנביאי האמת‪ ,‬כדי לערבב את‬
‫השקרים שלהם עם האמת של נביאי יהוה‪ ,‬וכך לגרום לעם להאמין‬
‫לשקרים שלהם‪.‬‬
‫אותה תחבולת רשע לפעמים הצליחה כי האיש הממוצע היה אומר‬
‫לעצמו‪" ,‬הנה‪ ,‬הנביא הזה אומר דברים דומים למה ששמעתי‬
‫מנביאים אחרים שמדברים בשם יהוה‪ .‬אותם נביאים כבר הוכיחו‬
‫את עצמם כנביאי האמת כי מה שהם אמרו שהולך לקרות אכן קרה‪.‬‬
‫אם הוא מדבר כמוהם‪ ,‬כנראה שהוא גם נביא אמת‪ ,‬כמוהם‪ ,‬ולכן‬
‫אני גם צריך להאמין לדברים האחרים שהוא אומר‪ ,‬אף על פי שהם‬
‫שונים ממה שנביאי האמת אמרו"‪ .‬כך‪ ,‬נביאי השקר היו מבלבלים‬
‫את העם כאשר הם היו גונבים מנביאי האמת את הנבואות שלהם‪.‬‬
‫ירמיהו עשה כך בעצמו כאשר הוא גנב מדברי ישעיהו‪ ,‬ואז הוסיף‬
‫על זה את דברי השקר של עצמו‪.‬‬
‫לכן יש לזכור שרק בגלל שיש התאמה מסוימת בין הספרים של‬
‫נביאי השקר ובין נביאי האמת‪ ,‬אותו דבר לא מעיד על כולם כי‬
‫יכול להיות שאותם נביאי שקר גנבו מילים מנביאי האמת‪.‬‬
‫מחלומות בימינו‪ ,‬כי כמו אצל בני‬ ‫מאותה סיבה גם נכון להיזהר‬
‫הרוח יכול לגנוב מהחיות של‬ ‫אדם‪ ,‬גם אצל רוח של טומאה‪,‬‬
‫של אמת ושקר מעורבבים יחד‪ ,‬כדי‬ ‫כוחות הטהרה‪ ,‬וכך לתת חלום‬
‫האמת באותו חלום שקרי הוא לשכנע‬ ‫לבלבל את החולם‪ .‬התפקיד של‬
‫שלו‪ ,‬וכך לטמא את עצמו עוד‬ ‫את החולם ללכת אחרי השקרים‬
‫יותר‪.‬‬
‫הדבר הזה דומה לתולעת שמצאה דרך להיכנס לתוך הבטן של אדם‬
‫בריא וטהור‪ :‬המעט חיות שיש לאותה תולעת היא דבר גנוב מהאיש‬

‫‪236‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫הטהור‪ ,‬וכך התולעת הטמאה ממשיכה לחיות‪ ,‬בעזרת כוחות הטהרה‬

‫שהוא גנב מהטהור‪ .‬אותו דבר גם קורה ברמה הרוחנית‪ ,‬כי כאשר‬
‫עם ישראל מתקרב לגויים טמאים‪ ,‬כמו עמלק‪ ,‬אז זה נותן לרוח‬
‫עמלק כוחות של טהרה במלחמה הרוחנית שמתנהלת בחלומות‬
‫וברגשות‪ .‬עדיף לא ללכת אחרי אותם חלומות של אמת ושקר‪,‬‬
‫המעורבבים יחד‪ ,‬כדי שלא להיות דומה לשאול המלך‪ ,‬שהשתגע‬
‫מרוח עמלק‪ ,‬בגלל דברים דומים‪.‬‬
‫הנני על הנביאם‪ ,‬נאם יהוה‪ ,‬הלקחים לשונם‪ ,‬וינאמו נאם‪ .‬הנני‬
‫על נבאי חלמות שקר‪ ,‬נאם יהוה‪ ,‬ויספרום‪ ,‬ויתעו את עמי‬
‫בשקריהם‪ ,‬ובפחזותם‪ ,‬ואנכי לא שלחתים‪ ,‬ולא צויתים‪ ,‬והועיל‬
‫לא יועילו לעם הזה‪ ,‬נאם יהוה‪.‬‬
‫כמו שכתבתי בשורות הקודמות‪ ,‬יהוה מדבר באופן מפורש נגד אלו‬
‫שהאמינו בחלומות השקר שחלמו ונהגו בפחזות‪ ,‬כאשר מיהרו לדבר‬
‫עם אחרים על אותם חלומות‪ .‬ככל הנראה‪ ,‬כך היה עם כמה נביאי‬
‫שקר שהוכנסו לתנ"ך‪ ,‬כמו שאפרט בהמשך‪.‬‬
‫כאן‪ ,‬יהוה מעיד‪ ,‬שגם אם יש אמת שמעורבבת בדברי אותם נביאי‬
‫שקר‪ ,‬מעט האמת שיש אצלם לא תועיל למי שלומד מהם‪ ,‬כי מעט‬
‫האמת שיש אצלם הוא דבר שרוח הטומאה גנב מכוחות הטהרה‪ ,‬כדי‬
‫לתת חיות למסר המרכזי שלו – לעשות עוונות ופשעים‪.‬‬
‫וכי ישאלך העם הזה או הנביא או כהן‪ ,‬לאמר‪' ,‬מה משא יהוה'?‬
‫ואמרת אליהם‪' ,‬את מה משא?! ונטשתי אתכם‪ ,‬נאם יהוה'! והנביא‬
‫והכהן והעם אשר יאמר‪' ,‬משא יהוה'‪ ,‬ופקדתי על האיש ההוא‪,‬‬
‫ועל ביתו‪ .‬כה תאמרו איש על רעהו‪ ,‬ואיש אל אחיו‪' :‬מה ענה‬
‫יהוה‪ ,‬ומה דבר יהוה'? ומשא יהוה לא תזכרו עוד‪ ,‬כי המשא‬
‫יהיה לאיש דברו‪ ,‬והפכתם את דברי אלהים חיים‪ ,‬יהוה צבאות‬
‫אלהינו‪.‬‬
‫כאן‪ ,‬ירמיהו אמר שמי שאומר "משא יהוה" הוא חוטא ומביא רע‬
‫על עצמו‪ ,‬כי מי שקורא לדברי יהוה "משא" בעצם מגדף את יהוה‪.‬‬
‫אותו דבר הוא הכרחי כי האומר "משא יהוה" בעצם אומר שדברי‬
‫יהוה הם עול שמכביד על האדם‪ ,‬אפילו שבאמת‪ ,‬יהוה דיבר אתנו‬
‫דרך נביאיו כדי להקל עלינו‪ ,‬ולא להוסיף עול או משא על‬
‫גבינו‪ .‬זה נכון גם לגבי נבואות של משפט וזעם‪ ,‬כי אלו נאמרו‬
‫כדי לעורר את העם לעשות תשובה וכך להוריד ממנו את משא‬
‫העוונות שלו‪ ,‬במקום שימשיך לסבול מהם‪.‬‬
‫זה לעומת דברי איש‪ ,‬שכאשר הוא מדבר על דעת עצמו‪ ,‬הוא עלול‬
‫לומר דברים לא נכונים‪ ,‬וכך להוסיף על עצמו משא של עון‪ ,‬כמו‬
‫שמשה עשה כאשר אמר את משנה התורה על דעת עצמו‪ .‬לכן‪ ,‬לקרוא‬
‫לדברי יהוה "משא" הוא סוג של גידוף‪ ,‬שבו המגדף מנסה להפוך‬
‫ולהשוות את יהוה לאיש‪ ,‬אף אל פי שיהוה הוא לא איש‪ ,‬וכאשר‬
‫הוא מדבר‪ ,‬דבריו הם תמיד לישועה‪ ,‬ולא למשא‪.‬‬

‫‪237‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫לסיכום‪ ,‬דברי יהוה הם אף פעם לא משא‪ ,‬אף על פי שהדברים‬

‫שאיש מדבר על דעת עצמו כן יכולים להיות לו משא‪ .‬לכן יהוה‬
‫אומר כאן‪ ,‬בנבואת ירמיהו‪ ,‬שבמקום לומר "משא יהוה"‪ ,‬העם‬
‫צריך להתחיל לומר 'מה ענה יהוה‪ ,‬ומה דבר יהוה'?‬
‫ספר זכריה אומר "משא דבר יהוה" פעמיים‪ ,‬בתחילת פרק ט ופרק‬
‫יב‪ .‬ספר מלאכי אומר "משא דבר יהוה" בתיחלת נבואת השקר שלו‪.‬‬
‫שניהם גידפו את יהוה כאשר הם קראו לדבריו משא‪ ,‬ומי שלומד‬
‫מהם מכבד שני אנשים שגידפו את יהוה‪ .‬יש משפט נגד אותם‬
‫נביאי שקר וגם נגד מי שלומד מהם‪ ,‬כי אם הוא לומד מהם‪ ,‬אז‬
‫הוא מכבד אותם ומצרף את עצמו למשפט שלהם‪ ,‬כמו שנאמר‬
‫"והנביא‪ ,‬והכהן‪ ,‬והעם‪ ,‬אשר יאמר 'משא יהוה'‪ ,‬ופקדתי על‬
‫האיש ההוא ועל ביתו‪".‬‬
‫אף על פי שבמקומות אחרים ירמיהו מעל ביהוה‪ ,‬פה הוא דיבר‬
‫מתוך תודעת יהוה‪ ,‬ודבריו הם נכונים כי יהוה לא מדבר כדי‬
‫להוסיף משא על עמו‪ ,‬אלא כדי להושיע את עמו מעוונותיו‬
‫העבים‪.‬‬
‫הנה המשך לנבואה‪...‬‬
‫כה תאמר אל הנביא‪' :‬מה ענך יהוה‪ ,‬ומה דבר יהוה'‪ .‬ואם משא‬
‫יהוה תאמרו‪ ,‬לכן‪ ,‬כה אמר יהוה‪ ,‬יען אמרכם את הדבר הזה‪,‬‬
‫'משא יהוה'‪ ,‬ואשלח אליכם לאמר‪' ,‬לא תאמרו משא יהוה'‪ .‬לכן‪,‬‬
‫הנני‪ ,‬ונשיתי אתכם נשא‪ ,‬ונטשתי אתכם‪ ,‬ואת העיר אשר נתתי‬
‫לכם‪ ,‬ולאבותיכם‪ ,‬מעל פני‪ ,‬ונתתי עליכם חרפת עולם‪ ,‬וכלמות‬
‫עולם‪ ,‬אשר לא תשכח!"‬
‫מי שלומד מנביאי השקר הללו‪ ,‬שגידפו את יהוה כאשר הם קראו‬
‫לדבריו משא ("משא יהוה")‪ ,‬עלול להביא על עצמו משפט בגלל‬
‫שהוא מגדף את יהוה‪ .‬לכן חשוב מאוד להפסיק לגדף את יהוה‬
‫כאשר לומדים את ספרי זכריה ומלאכי‪ ,‬וגם להפסיק לכלול את‬
‫ספריהם בתוך התנ"ך‪ .‬זו גם הסיבה לכך שלא כללתי את ספריהם‬
‫בעותק של התנ"ך המצורף לספר הזה‪.‬‬

‫חגי – בתוך החבורה של זכריה ומלאכי של אנשי כנסת הגדולה‬

‫חגי נחשב לאחד משלושה הנביאים שהשתתפו באנשי כנסת הגדולה‪,‬‬
‫יחד עם זכריה ומלאכי‪ .‬אנשי כנסת הגדולה הם גם אלו שבחרו‬
‫אילו ספרים להכניס לתנ"ך ואילו לא‪.‬‬
‫אף על פי שספר חגי מדבר יותר על תקופת בית המקדש השני מאשר‬
‫על העתיד‪ ,‬נכון להוציא את ספרו מהתנ"ך‪ ,‬כי נביא אמת לא היה‬
‫בוחר להיות בחברתם של נביאי שקר‪ ,‬כמו זכריה ומלאכי‪,‬‬

‫‪238‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫שהוכיחו את עצמם כמגדפים כאשר הם קראו לנבואתם "משא דבר‬

‫יהוה"‪.‬‬
‫נביאי האמת היו מסכנים את נפשם כדי להוכיח את מלכי יהודה‬
‫וישראל החוטאים‪ ,‬ולפעמים אפילו נהרגו על כך‪ ,‬כמו שאליהו‬
‫הנביא העיד על נביאי יהוה שהיו בדורו ומתו בידי המלך אחאב‬
‫ואיזבל‪ .‬אם כך‪ ,‬אז כל שכן שנביא יהוה אמיתי לא היה בוחר‬
‫להיות בחברתם של זכריה ומלאכי‪ ,‬וגם לא היה בוחר להיות שותף‬
‫עם אנשי כנסת הגדולה כאשר הם הכניסו את הספרים של שני‬
‫נביאי השקר האלו יחד עם ספר חגי‪.‬‬
‫לכן כמו שחגי היה חבר לנביאי השקר הללו‪ ,‬הוא גם צריך להיות‬
‫חבר שלהם כאשר מטהרים את התנ"ך מנביאי השקר שהוכנסו לתוכו;‬
‫זו הסיבה מדוע גם ספרו‪ ,‬יחד עם זכריה ומלאכי‪ ,‬לא מופיע‬
‫בעותק לתנ"ך המצורף לספר הזה‪.‬‬

‫עמוס‪ ,‬צפניה ויואל גם גידפו את יהוה – ישעיהו על נביאי שקר‬

‫שלושת הספרים הללו קראו ליום יהוה יום של חושך‪ ,‬אף על פי‬
‫שהוא באמת יום של אור‪:‬‬
‫"הוי המתאוים את יום יהוה‪ .‬למה זה לכם יום יהוה‪ ,‬הוא חשך‬
‫ולא אור! כאשר ינוס איש מפני הארי‪ ,‬ופגעו הדב‪ ,‬ובא הבית‪,‬‬
‫וסמך ידו על הקיר‪ ,‬ונשכו הנחש – הלא חשך יום יהוה‪ ,‬ולא‬
‫אור‪ ,‬ואפל‪ ,‬ולא נגה לו" (עמוס ה‪ ,‬יח)‪.‬‬
‫"קרוב יום יהוה הגדול‪ ,‬קרוב‪ ,‬ומהר מאד‪ .‬קול יום יהוה‪ ,‬מר‬
‫צרח‪ ,‬שם גבור‪ .‬יום עברה היום ההוא‪ .‬יום צרה ומצוקה‪ .‬יום‬
‫שאה ומשואה‪ .‬יום חשך ואפלה‪ .‬יום ענן וערפל" (צפניה א‪ ,‬יד)‪.‬‬
‫"כי בא יום יהוה‪ ,‬כי קרוב – יום חשך ואפלה" (יואל ב‪ ,‬א)‪.‬‬
‫כך‪ ,‬עמוס‪ ,‬צפניה‪ ,‬ויואל גידפו את יהוה בדרך דומה לזכריה‬
‫ומלאכי‪ ,‬כי לומר שהיום שבו יהוה שופט את הרשעים הוא יום של‬
‫חושך הוא דומה למי שאומר שנבואות הזעם של יהוה הן משא‬
‫("משא יהוה") – נבואות הזעם הן כדי לעורר תשובה בעם וכך‬
‫להקל את משא העוונות שיש עלינו‪ .‬כמו כן יום המשפט של יהוה‬
‫בא כדי להביא לתוצאה דומה‪ :‬הוא כדי להרבות אור לצדיקים‪,‬‬
‫שסובלים מהרשעים‪ .‬הוא לא חושך‪.‬‬
‫גם נבואת ישעיהו מדברת נגד הדברים הללו באופן מפורש‪ ,‬כאשר‬
‫היא אומרת "הוי האמרים לרע טוב ולטוב רע‪ ,‬שמים חשך לאור‬
‫ואור לחשך‪ ,‬שמים מר למתוק ומתוק למר" (ישעיהו ה‪ ,‬כ)‪ .‬זה‬
‫הכלי שנבואת ישעיהו נתן לנו כדי לזהות נביאי שקר‪ ,‬ואם‬
‫תשימו לב‪ ,‬הוא חד מאוד‪ ,‬אף על פי שהוא גם הרבה יותר קצר‬
‫ממה שירמיהו כתב נגד נביאי שקר‪.‬‬

‫‪239‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫הוא שקר כי היום‬ ‫לומר על דברי יהוה ומשפטיו שהם משא וחושך‬
‫היום שבו הוא‬ ‫של יהוה‪ ,‬שבו הוא שופט את הרשעים‪ ,‬הוא גם‬
‫רשעים‪ .‬המשפט של‬ ‫מושיע את הצדיקים מלהיות כנועים תחת אותם‬
‫אולי נראה כחושך‬ ‫אותו יום הוא אור לצדיקים‪ ,‬אף על פי שהוא‬
‫רע‪.‬‬ ‫לרשעים שהתרגלו לחשוב שרע זה טוב וטוב זה‬
‫לכן נבואת ישעיהו גם מתארת יום של משפט כזמן שבו יהוה מרבה‬
‫אור ושמחה לצדיקים‪ ,‬אפילו שבאותו יום‪ ,‬רוב העם החוטא נופל‬
‫במשפט‪" :‬ואל ארץ יביט‪ ,‬והנה צרה וחשכה‪ ,‬מעוף צוקה‪ ,‬ואפלה‬
‫מנדח‪ .‬כי לא מועף לאשר מוצק לה‪ .‬כעת הראשון הקל ארצה זבלון‬
‫וארצה נפתלי‪ ,‬והאחרון הכביד‪ ,‬דרך הים‪ ,‬עבר הירדן‪ ,‬גליל‬
‫הגוים‪ .‬העם ההלכים בחשך ראו אור גדול‪ :‬ישבי בארץ צלמות‪,‬‬
‫אור נגה עליהם‪ .‬הרבית הגוי? לא‪ ,‬הגדלת השמחה; שמחו לפניך‬
‫כשמחת בקציר‪ ,‬כאשר יגילו בחלקם שלל‪ ,‬כי את על סבלו‪ ,‬ואת‬
‫מטה שכמו‪ ,‬שבט הנגש בו‪ ,‬החתת כיום מדין" (ישעיהו ח‪ ,‬כב)‪.‬‬
‫כאשר מלאך יהוה בא להושיע את המיעוט הצודק בעם ישראל‪,‬‬
‫שסובל מרדיפות בידי הרוב החוטא‪ ,‬הוא קודם מביט אל הארץ‬
‫ורואה שהצדיקים סובלים מצרה וחשיכה‪ .‬כדי להושיע אותם מאותו‬
‫חושך‪ ,‬הוא פועל במשפט נגד הרבים החוטאים‪ ,‬וכך מוריד‬
‫מהצדיקים את העול והמטה של אותו רוב עם חוטא‪ .‬זה איך שיום‬
‫יהוה‪ ,‬אף על פי שהוא יום של משפט‪ ,‬הוא באמת יום שמנדח את‬
‫האפלה (ערבוב של חושך ואור) מארץ ישראל‪ ,‬כדי להשאיר במקומו‬
‫אור טהור ובהיר‪ .‬אותו דבר גם מרבה אור ושמחה לצדיקים‪ ,‬ולכן‬
‫הנבואה אומרת שיום המשפט על הרשעים הוא גם יום של אור‬
‫לצדיקים‪" :‬העם ההלכים בחשך ראו אור גדול‪ :‬ישבי בארץ צלמות‪,‬‬
‫אור נגה עליהם"‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬יום יהוה הוא יום של ישועה לצדיקים‪ ,‬שרואים אור‬
‫ושמחה בגלל שהרשעים נופלים במשפט‪ .‬יום יהוה הוא אור‪ ,‬ולא‬
‫חושך‪ ,‬ורק מי שהוא רשע יאמר על אותו יום שהוא חושך‪ ,‬כי‬
‫בשבילו המשפט נראה כחושך‪ ,‬כמו שהטוב נראה בעיניו כדבר רע‪.‬‬
‫זו גם הסיבה לכך שמי שקורא ליום יהוה חושך‪ ,‬מוכיח את עצמו‬
‫כנביא שקר באותו דיבור‪.‬‬
‫מאותה נבואה של ישעיהו יש גם עוד לקח שיכול לעזור לצדיקים‬
‫במלחמתם נגד הרשעים‪ ,‬כי בנבואתו הרוב החוטא נמשל למדין‪:‬‬
‫"כי את על סבלו‪ ,‬ואת מטה שכמו‪ ,‬שבט הנגש בו‪ ,‬החתת כיום‬
‫מדין"‪ .‬הנבואה ממשילה את הרשעים בעם ישראל למדיין‪ ,‬כי כמו‬
‫שהגוי מדיין החטיא את עם ישראל במדבר‪ ,‬כאשר שלחו את‬
‫בנותיהם לזנות עם בני ישראל‪ ,‬גם הרוב החוטא נוטה להחטיא את‬
‫הצדיקים בקרבו‪ ,‬כדי שהצדיקים יחניפו להם‪ ,‬במקום להוכיח את‬
‫הרשעים על רשעותם‪ .‬כאשר רואים דור שפועל כך‪ ,‬הדרך להתמודד‬
‫אתו היא כמו שבני ישראל התמודדו עם בנות מדיין – מלחמה‪.‬‬

‫‪240‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫ההבדל בין דברי המשא של נבואת ישעיהו לעומת "משא יהוה"‬

‫יש הבדל גדול בין זה שזכריה ומלאכי קראו לחזונות שלהם משא‬
‫ובין דברי המשא שמופיעים בנבואת ישעיהו‪.‬‬
‫הנה דוגמה לכך‪:‬‬
‫"בשנת מות המלך אחז היה המשא הזה‪ :‬אל תשמחי פלשת כולך‪ ,‬כי‬
‫נשבר שבט מכך‪ ,‬כי משרש נחש יצא צפע‪ ,‬ופריו שרף מעופף‪ .‬ורעו‬
‫בכורי דלים‪ ,‬ואביונים לבטח ירבצו‪ ,‬והמתי ברעב שרשך‪,‬‬
‫ושאריתך יהרג‪ .‬הילילי שער‪ ,‬זעקי עיר‪ ,‬נמוג פלשת כלך‪ ,‬כי‬
‫מצפון עשן בא‪ ,‬ואין בודד במועדיו‪ .‬ומה יענה מלאכי גוי‪ ,‬כי‬
‫יהוה יסד ציון‪ ,‬ובה יחסו עניי עמו" (ישעיהו יד‪ ,‬כח)‪.‬‬
‫במילים אחרות‪ ,‬יהוה אמר לפלשת באותה נבואה‪" :‬אל תתמכרי‬
‫לגמרי לאותו חטא שלכם‪ ,‬שאתם שמחים על זה שהמלך אחז מת‪ ,‬כי‬
‫אף על פי שהוא היה כמו שבט‪ ,‬שהיה מכה בכם‪ ,‬ממנו עוד יצא בן‬
‫(הנמשל לנחש)‪ ,‬שיביא עליכם מכות הרבה יותר קשות"‪.‬‬
‫כך‪ ,‬יהוה אולי רצה לרסן את הנטייה של פלשת (והפלסטינים‬
‫בימינו) לשמוח מתי שצרות באות על עם ישראל‪ ,‬אף על פי‬
‫שישראל רק מכה בהם בגלל שהפלשתים בוחרים להכחיש לעובדה‬
‫שיהוה נתן את ארץ ישראל לעם ישראל‪.‬‬
‫כאן‪ ,‬ישעיהו לא קרא לנבואתו משא‪ ,‬אלא הוא קרא לעון של פלשת‬
‫משא‪ ,‬כי באותה שנה שאחז מת‪ ,‬פלשת שמח על כך‪ ,‬ובאותם רגעים‬
‫הם הוסיפו על משא‪/‬משקל העוונות הכבד שלהם‪ .‬לכן נבואת‬
‫ישעיהו אומרת‪" ,‬בשנת מות המלך אחז היה המשא הזה‪ :‬אל תשמחי‬
‫פלשת כולך"‪ .‬המשא הזה‪ ,‬שקרה באותו שנה שאחז מת‪ ,‬הוא זה‬
‫שפלשת בחר לשמוח על מיתתו‪ ,‬במקום לשתוק‪ .‬העון הזה הוא משא‪.‬‬
‫הם שמחו כי אחז היה כמו שבט נגדם‪ ,‬שהיה מכה בהם‪ ,‬כדי להגן‬
‫על אזרחי ישראל מפני הפלישות של פלשת על ערי ישראל‪ .‬לכן‬
‫ישעיהו לא קרא לנבואתו משא‪ ,‬אלא קרא לעון השמחה של פלשת‬
‫משא‪.‬‬
‫אותו כלל נכון גם לגבי מקומות אחרים בנבואת ישעיהו שכתוב‬
‫"משא מצרים" או "משא מואב"‪ .‬יהוה קורא לאותם עמים משאות‬
‫בגלל שהחטאים שלהם מכבידים על היכולת של ישראל להיות נאמן‬
‫ליהוה‪ .‬הדבר הרע הזה קורה כי יש קשר מסוים בין ישראל ובין‬
‫עמים אחרים‪ ,‬בגלל שכולנו נולדנו לאדם ונח‪ ,‬וכאשר אחד‬
‫מהאחים חוטא‪ ,‬הדבר הזה גם משפיע על האחרים‪.‬‬
‫כדי לעזור לישראל להתמודד עם משאי העוונות של אחינו בעמים‬
‫אחרים‪ ,‬יהוה הדריך את העם‪ ,‬דרך נביאיו‪ ,‬על המשט הנצרך לבוא‬
‫על אותם עמים‪ ,‬כדי לעורר את אותם עמים לתשובה‪ ,‬וכך להקל‬
‫מעלינו את משא העוונות שלהם‪.‬‬

‫‪241‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫ישראל הוא הבן הבכור של ישראל לדבר הזה‪ ,‬כדי לעזור לבנים‬
‫היותר קטנים לצאת מהחשך והאווילות‪ ,‬לאור האמת של תודעת‬
‫יהוה‪.‬‬
‫"כה אמר יהוה בני בכרי ישראל" (שמות ד‪ ,‬כא)‪.‬‬
‫"והייתם לי סגלה מכל העמים‪ ,‬כי לי כל הארץ‪ .‬ואתם תהיו לי‬
‫ממלכת כהנים וגוי קדוש" (שמות יט‪ ,‬ה)‪.‬‬

‫דיבור על חושך ורע בנבואת ישעיהו‬

‫נבואת ישעיהו אומרת שביום שבו יהוה עומד לשפוט את בבל הוא‬
‫גם עומד להחשיך את השמש באותו יום‪.‬‬
‫"הנה יום יהוה בא‪ ,‬אכזרי ועברה וחרון אף‪ ,‬לשום הארץ לשמה‬
‫וחטאיה ישמיד ממנה‪ .‬כי כוכבי השמים וכסיליהם לא יהלו אורם‪.‬‬
‫חשך השמש בצאתו וירח לא יגיה אורו" (ישעיהו יג‪ ,‬ט)‪.‬‬
‫האם זה כמו לומר שיום יהוה הוא חושך?‬
‫ההבדל בין לקרוא ליום יהוה חושך (כמו שעמוס‪ ,‬צפניה ויואל‬
‫עשו) ובין לומר שיהוה עומד להחשיך את השמש ביום משפטו (כמו‬
‫שישעיהו אומר במשא בבל) הוא הבדל מהותי‪ .‬ישעיהו רק אמר‬
‫שהשמש תיחשך ביום יהוה‪ ,‬אבל הוא לא קורא ליום יהוה חושך‪,‬‬
‫כי במהותו‪ ,‬היום הוא לא חושך‪ .‬באותו יום‪ ,‬חשיכת השמש נועדה‬
‫להחליש את הרשעים וכך להרבות אור אמיתי לצדיקים‪ .‬דוגמה לכך‬
‫היא אם הרשעים בוחרים להשתמש בסולר פאנלים כדי לתת כוח‬
‫לכלי המלחמה שלהם – אז חשיכת השמש תפעיל פעולת מלחמה חשובה‬
‫כאשר הוא תחסיר מהרשעים את כלי מלחמתם‪.‬‬
‫לכן תודעת יהוה‪ ,‬ופעולתו‪ ,‬הם אור לצדיקים‪ ,‬גם כאשר אותן‬
‫פעולות מצריכות להחשיך את אור השמש לתקופה מסוימת‪.‬‬
‫גם אז‪ ,‬באותו חושך חומרני‪ ,‬עבדי יהוה יכולים ליהנות מאור‬
‫דק ואמיתי יותר‪ ,‬כי "לא יהיה לך עוד השמש לאור יומם‪ ,‬ולנגה‬
‫הירח לא יאיר לך; והיה לך יהוה לאור עולם‪ ,‬ואלהיך לתפארתך"‬
‫(ישעיהו ס‪ ,‬יט)‪.‬‬
‫עוד דוגמה שבו לימוד שטחי יכול להטעות את הקורא נגד נבואת‬
‫ישעיהו היא זו שנבואתו אומרת שעבד יהוה היה מוכרח ללכת‬
‫חשכים‪" :‬מי בכם ירא יהוה‪ ,‬שמע בקול עבדו‪ ,‬אשר הלך חשכים‬
‫ואין נגה לו‪ .‬יבטח בשם יהוה וישען באלהיו" (ישעיהו נ‪ ,‬י)‪.‬‬
‫האם נבואתו מכנה את דרך יהוה כחושך? לא‪.‬‬
‫כאן‪ ,‬יהוה אומר שכאשר עבדי יהוה מבינים עד כמה הם יכולים‬
‫לעלות עוד בדרגות של צדק ואור‪ ,‬אותו דבר גם גורם להם לזהות‬
‫את החושך הרב שיש סביבם בתחילת דרכם‪ .‬במקום להיות עיוורים‬
‫‪242‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫לחושך‪ ,‬הם רואים אותו‪ ,‬וכך גם מתחילים להתקדש ממנו‪ .‬ככל‬

‫שהם מתקדשים ועולים בדרגות האור‪ ,‬כך הם גם חושכים מעצמם את‬
‫החושך – זה נקרא ללכת חשכים‪ ,‬מחושך גדול יותר לחושך קטן‬
‫יותר‪.‬‬
‫{מקור לשימוש הביטוי לחשוך מלעשות חטא‪" :‬ויאמר אליו האלהים‬
‫בחלם‪' ,‬גם אנכי ידעתי כי בתם לבבך עשית זאת‪ ,‬ואחשך גם אנכי‬
‫אותך מחטו לי‪ ,‬על כן לא נתתיך לנגע אליה" (בראשית כ‪ ,‬ו)‪.‬‬
‫הדרך ללכת חשכים היא ללכת מדבר שהוא יותר רע לדבר שהוא‬
‫פחות רע‪ ,‬וכך להחליף מרע גדול לרע קטן יותר‪ .‬הצדיק שעושה‬
‫כך הולך חשכים‪ ,‬כי הוא חושך מעצמו דבר יותר רע כאשר הוא‬
‫מחליף את זה בדבר פחות רע‪{ .‬המשמעות למילה חושך פה הוא‬
‫דומה למה שיהוה אמר לאבשלום‪ ,,‬אחרי שהוא עצר את אבשלום‬
‫מלשכב עם שרה‪ ,‬אשת אברהם‪" :‬ואחשך גם אנכי אותך מחטו לי; על‬
‫כן לא נתתיך לנגע אליה" (בראשית כ‪ ,‬ו)}‪.‬‬
‫אף על פי שהוא עשה כן‪ ,‬הצדיק לא אמר על הפחות רע שזה אור‬
‫שלם הנגה לו‪ ,‬אלא הוא ממשיך לזכור שיש לו עוד דרגות של צדק‬
‫שהוא צריך לעלות אליהן כדי להגיע לאור אמיתי יותר‪ .‬זו‬
‫הסיבה מדוע לעבדי יהוה בכדור ארצנו אין נגה להם כי הם לא‬
‫משקרים לעצמם באמירה שהאור החלקי הוא אור שלם‪ ,‬אלא הם‬
‫ממשיכים לעורר את עצמם להמשיך ללכת בדרך התשובה לתודעת‬
‫יהוה‪ ,‬כדי להשיג אור יותר טהור ובהיר‪ ,‬ואיתו שמחה ושלום‬
‫אמיתי – זו הדרך של פלא יועץ‪ ,‬אל גבור אבי‪ ,‬עד שר שלום‪,‬‬
‫שבוחר לשים על עצמו את משרת המלחמה נגד עמלק‪ ,‬הלא עם‪ ,‬כדי‬
‫להשיג את השלום האמיתי‪" :‬שלום אין קץ" (ישעיהו ט‪ ,‬ו)‪.‬‬
‫עוד דוגמה שבה יכולים לטעות לגבי נבואת ישעיהו היא באמירה‬
‫"אני יהוה‪ ,‬ואין עוד‪ :‬יוצר אור ובורא חשך‪ ,‬עשה שלום ובורא‬
‫רע‪ ,‬אני יהוה‪ ,‬עשה כל אלה" (ישעיהו מה‪ ,‬ו)‪ .‬איך מותר לומר‬
‫שיהוה בורא חושך ורע?‬
‫מותר לומר כך כאשר מביטים אל ההקשר של אותן אמירות‪ ,‬כי כאן‬
‫יהוה אומר שכאשר הוא רואה שלום חלקי‪ ,‬הוא מגלה לעבדיו‬
‫שבתוך השלום החלקי הזה יש רע‪ ,‬כדי לעורר אותם לפעול למען‬
‫שלום יותר גדול‪ ,‬כמו שנבואת ישעיהו אכן עושה‪ ,‬כאשר היא‬
‫מדברת נגד הקורבנות ולטובת הצמחונות‪.‬‬
‫כך‪ ,‬יהוה עשה (בעבר) שלום‪ ,‬כאשר הוא נתן לדור של יציאת‬
‫מצרים תורה עם קורבנות‪ ,‬כי זו הדרך שבה הם היו יכולים‬
‫להבין אז‪ ,‬אבל אחר כך ברא רע‪ ,‬כאשר הוא הראה לעבדיו את‬
‫החיסרון שיש באותה דרך; זו גם הסיבה לכך שהוא נתן לאותם‬
‫חסרונות בתורה לגרור איתם עוד יותר עוונות‪ ,‬עד לחורבנם של‬
‫בתי המקדש הקודמים‪.‬‬

‫‪243‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫החורבנות האלו היו דברים רעים שיהוה ברא כדי לעורר את עם‬
‫ישראל ללכת לתורה של שלום ואהבה יותר אמיתית‪ ,‬שלא יגרר אתו‬
‫את הצורך לעוד חורבן‪.‬‬

‫יחזקאל לעומת ישעיהו – המקדש כהנחה לדור‪ ,‬ולא יותר מזה‬

‫יש כמה הוכחות שיחזקאל לא ניבא מרוח יהוה‪ .‬הראשון בזה הוא‬
‫שיחזקאל מצווה לבנות עוד בית מקדש ושם את הבית המקדש‬
‫העתידי כמסר מרכזי בנבואתו‪ ,‬אפילו שיהוה כבר אמר‪ ,‬דרך‬
‫נבואת ישעיהו‪ ,‬שהוא לא רוצה בכך יותר‪.‬‬
‫יש לזכור שישעיהו הוא נביא שהוכיח את עצמו להיות נביאי אמת‬
‫בדורו‪ ,‬כאשר נבואותיו התקיימו נגד עיני בני דורו‪ .‬יחזקאל‪,‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬לא ניבא לבני דורו על איזה משהו גדול שהתקיים‬
‫נגד עיניהם‪.‬‬
‫המקשה יכול לומר שגם נבואת ישעיהו מדברת על בית מקדש‪,‬‬
‫ואפילו אומרת שהייתה‪ ,‬או שתהיה‪ ,‬תקופה שבה קורבנות יתקבלו‬
‫ברצון – "והביאותים אל הר קדשי‪ ,‬ושמחתים בבית תפלתי‪:‬‬
‫עולתיהם וזבחיהם לרצון על מזבחי‪ ,‬כי ביתי‪ ,‬בית תפלה יקרא‬
‫לכל העמים‪ ,‬נאם אדני יהוה‪ ,‬מקבץ נדחי ישראל‪ .‬עוד אקבץ‬
‫עליו‪ ,‬לנקבציו‪ :‬כל חיתו שדי‪ ,‬אתיו לאכל‪ ,‬כל חיתו ביער"‬
‫(ישעיהו נו‪ ,‬ז)‪.‬‬
‫אם כן‪ ,‬מה ההבדל בינם ליחזקאל? עניתי על כך בפרק על‬
‫הצמחונות‪ .‬לכן עדיף לקרוא את הספר על פי הסדר שלו‪.‬‬

‫עוד על יחזקאל –נטמא וניבא בטומאה‬

‫עוד הוכחה נגד יחזקאל היא שיחזקאל מעיד על עצמו שקיבל את‬
‫החלומות שלו בגלות בבל‪ ,‬ולא בארץ ישראל – כמו שהוא בעצמו‬
‫היה שבוי בארץ טמאה‪ ,‬גם חלומותיו היו ביטויים לאותו שבי‬
‫וטומאה‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬נביאי האמת כמעט ותמיד קיבלו את נבואתם‬
‫בארץ ישראל‪ ,‬כי הוא נקרא "אדמת יהוה"; ארצות אחרות הן יותר‬
‫טמאות מארץ ישראל‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬בגלל שהגויים שגרים בהן נוטים‬
‫לפעול יותר בדרכי טומאה וכך לזהם את הסביבה שלהם‪.‬‬
‫"כי ירחם יהוה את יעקב‪ ,‬ובחר עוד בישראל‪ ,‬והניחם על אדמתם‪,‬‬
‫ונלוה הגר עליהם‪ ,‬ונספחו על בית יעקב‪ .‬ולקחום עמים‪,‬‬
‫והביאום אל מקומם‪ ,‬והתנחלום בית ישראל על אדמת יהוה‪,‬‬
‫לעבדים ולשפחות‪ ,‬והיו שבים לשביהם‪ ,‬ורדו בנגשיהם" (ישעיהו‬
‫יד‪ ,‬א)‪.‬‬
‫משה היה מקרה חריג בעניין הזה כי הוא התחיל לקבל את נבואתו‬
‫כרועה צאן באזור מדבר סיני (הר סיני)‪ ,‬אף על פי שאותה ארץ‬

‫‪244‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫לא הייתה ישראלית אז או מיושבת‪ ,‬אבל בגלל שאותו חבל ארץ‬

‫היה מדברי‪ ,‬הטומאה של גויים אחרים לא זיהמה אותו – לכן‬
‫יהוה בעצמו העיד שאותה אדמה הייתה אדמת קודש‪ ,‬כאשר אמר‬
‫למשה "אל תקרב הלם; של נעליך מעל רגליך‪ ,‬כי המקום אשר אתה‬
‫עומד עליו‪ ,‬אדמת קדש הוא" (שמות ג‪ ,‬ה)‪.‬‬
‫לעומת זאת יחזקאל היה שבוי בידי הבבלים‪ ,‬בגלות אצלם ובארץ‬
‫הטמאה שלהם‪ ,‬ולכן אותה טומאה גם טימאה את רוחו‪" .‬ויהי‬
‫בשלשים שנה‪ ,‬ברביעי‪ ,‬בחמשה לחדש‪ ,‬ואני בתוך הגולה‪ ,‬על נהר‬
‫כבר‪ :‬נפתחו השמים‪ ,‬ואראה מראות אלהים" (יחזקאל א‪ ,‬א)‪.‬‬
‫הוכחה שנייה לטומאה של שנבואת יחזקאל היא שבתוך נבואתו‬
‫יכולים לראות איך הרוח שדיבר אליו ציווה אותו לטמא את עצמו‬
‫בכל מיני דברים רעים‪ .‬לדוגמה‪ ,‬רוח הטומאה קודם אמר לו‬
‫לאפות את הלחם שלו בצואה של בני אדם‪ ,‬אבל כאשר יחזקאל‬
‫התלונן שהוא אינו רוצה לטמא את נפשו עד כדי כך‪ ,‬אז הרוח‬
‫אמר לו להשתמש בצואה של בהמות‪ ,‬במקום של בני אדם‪ .‬כך‪,‬‬
‫יחזקאל אכל את הלחם שלו בטומאה גדולה‪ ,‬כאשר הוא היה אופה‬
‫אותו על צואה‪ .‬אותה טומאה גם גרמה לו למשוך על עצמו עוד‬
‫יותר רוח של טומאה שרק חיזק את הטומאה והשקר של נבואתו‪.‬‬
‫"ואתה‪ ,‬שכב על צדך השמאלי‪ ,‬ושמת את עון בית ישראל עליו‪:‬‬
‫מספר הימים אשר תשכב עליו‪ ,‬תשא את עונם‪ .‬ואני נתתי לך את‬
‫שני עונם‪ ,‬למספר ימים – שלש מאות ותשעים יום‪ ,‬ונשאת עון‬
‫בית ישראל‪ .‬וכלית את אלה‪ ,‬ושכבת על צדך הימיני‪ ,‬שנית‪,‬‬
‫ונשאת את עון בית יהודה – ארבעים יום‪...‬והנה נתתי עליך‬
‫עבותים‪ ,‬ולא תהפך מצדך אל צדך‪ ,‬עד כלותך ימי מצורך‪ .‬ואתה‬
‫קח לך חטין ושערים ופול ועדשים ודחן וכסמים‪ ,‬ונתתה אותם‬
‫בכלי אחד‪ ,‬ועשית אותם לך ללחם‪ :‬מספר הימים אשר אתה שוכב על‬
‫צדך‪ ,‬שלש מאות ותשעים יום‪ ,‬תאכלנו‪ .‬ומאכלך‪ ,‬אשר תאכלנו‪,‬‬
‫במשקול‪ ,‬עשרים שקל ליום‪ ,‬מעת עד עת תאכלנו‪ .‬ומים במשורה‬
‫תשתה‪ ,‬ששית ההין‪ ,‬מעת עד עת תשתה‪ ,‬ועגת שערים תאכלנה‪ ,‬והיא‬
‫בגללי צאת האדם תעגנה לעיניהם‪ .‬ויאמר יהוה‪ ,‬ככה יאכלו בני‬
‫ישראל את לחמם טמא‪ ,‬בגוים אשר אדיחם שם‪ .‬ואמר‪{ ,‬יחזקאל‬
‫מתלונן} 'אהה אדני יהוה‪ ,‬הנה נפשי לא מטמאה‪ ,‬ונבלה וטרפה‬
‫לא אכלתי מנעורי‪ ,‬ועד עתה ולא בא בפי בשר פגול!' ויאמר‬
‫אלי‪' ,‬ראה נתתי לך את צפועי הבקר תחת גללי האדם‪ ,‬ועשית את‬
‫לחמך עליהם" (יחזקאל ד‪ ,‬י)‪.‬‬
‫רק בגלל שרוח של שקר אומר שהוא מדבר בשם יהוה‪ ,‬זה לא אומר‬
‫שהוא באמת עושה כן‪ ,‬כי כמו שאדם יכול לשקר בשבועה שהוא‬
‫אומר בשם יהוה‪ ,‬גם רוח של טומאה יכול לעשות כן‪ .‬יהוה לא‬
‫מצווה את עם ישראל לטמא את עצמו‪ ,‬אלא הוא מצווה לטהרה‪ ,‬כדי‬
‫שאותה טהרה תיתן לנו רוח של טהרה‪ ,‬שיכולה לעזור לנו לקיים‬
‫את תורתו – אותו רוח של שקר רצה לעשות את ההפך ליחזקאל‪.‬‬

‫‪245‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫זו גם הסיבה שאותו רוח של טומאה אמר לו לשכב על הצד שלו‬

‫לשלוש מאות ותשעים יום‪ ,‬בלי להתהפך מצד לצד – מי שלא מזיז‬
‫את גופו גורם לחולי נפשי‪ .‬כך‪ ,‬אותו רוח גרם ליחזקאל לטמא‬
‫את עצמו בשתי דרכים – לאכול את לחמו בטומאה של צואת בהמות‪,‬‬
‫ולשכב על צידו להרבה ימים‪ ,‬כדי שאותה טומאה תשתרש בתוכו‪.‬‬
‫יכול להיות שיחזקאל אכן עמד בדרישה הרעה הזו כי אותו רוח‬
‫גם אמר לו לאכול ולשתות מעט מאוד‪ ,‬כדי שהוא לא יצטרך לקום‬
‫מאותו משכב של חולי כדי להתפנות‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬יחזקאל היה נביא שקר‪ ,‬אפילו שאולי לא ידע שהרוח שמדבר‬
‫אליו הוא רוח של שקר וטומאה‪ .‬מאותה סיבה‪ ,‬גם בימינו יש‬
‫להיזהר מאוד מחלומות כי הם מראים אמת שמעורבבת עם שקר‪ ,‬כדי‬
‫לטמא ולהחטיא את החולם; אותה תחבולה של חלומות שקר היא גם‬
‫חלק מן המלחמה הרוחנית שיש לנו עם עמלק‪ .‬הדרך להתגבר היא‬
‫בלדבוק ביהוה ותורתו‪ ,‬במקום להקשיב לחלום שמצווה על טומאה‪.‬‬
‫צריך לזכור שיש מלחמה רוחנית נגד עמלק‪ ,‬שמתנהל בעולם של‬
‫רגשות וחלומות‪.‬‬
‫"ויאמר משה אל יהושע‪ ,‬בחר לנו אנשים‪ ,‬וצא‪ ,‬הלחם בעמלק‪ .‬מחר‬
‫אנכי נצב על ראש הגבעה‪ ,‬ומטה האלהים בידי‪ .‬ויעש יהושע כאשר‬
‫אמר לו משה‪ ,‬להילחם בעמלק‪ .‬ומשה אהרן וחור עלו ראש הגבעה‪,‬‬
‫והיה כאשר ירים משה ידו‪ ,‬וגבר ישראל‪ ,‬וכאשר יניח ידו‪ ,‬וגבר‬
‫עמלק" (שמות יז‪ ,‬ח)‪.‬‬
‫כמו שמוסבר לפני כן‪ ,‬זמרת האמונה‪ ,‬של לזמר את דברי נביאי‬
‫האמת או את שם יהוה‪ ,‬יכולה לעזור באותה מלחמה רוחנית‪.‬‬

‫ספר הושע – חטא נגד מצוות הצדק של נבואת משה‬

‫רוח של טומאה גם הטעה את הושע‪ ,‬כמו שזה עשה ליחזקאל‪ .‬אותו‬
‫רוח שקר אמר לו לחטוא בשלושה דברים‪:‬‬
‫א‪ .‬זנות‪.‬‬
‫ב‪ .‬לתת מכשול לפני עיוורת‪ ,‬אף על פי שאותו דבר היה נגד‬
‫אחד ממצוות נבואת משה — "ולפני עור לא תתן מכשל"‬
‫(ויקרא יט‪ ,‬יב)‪.‬‬
‫ג‪ .‬לא להוכיח את בני דורו על עוונותיהם‪ ,‬אף על פי שגם זה‬
‫סותר את מצוות נבואת משה‪ ,‬שאומר "לא תשנא את אחיך‬
‫בלבבך – הוכח תוכיח את עמיתך‪ ,‬ולא תשא עליו חטא"‬
‫(ויקרא יט‪ ,‬יז)‪.‬‬
‫הנה פירוט רחב יותר של אותן שקרים שהושע ניבא‪:‬‬
‫רוח השקר ציווה להושע‪ ,‬בשם יהוה‪ ,‬שהוא ילך ויקח לעצמו אשת‬
‫זנונים‪ ,‬אף על פי שעם ישראל אמור להיות עם קדוש‪ ,‬שבוחר‬
‫באשה קדושה‪ ,‬ולא באשת זנונים‪.‬‬

‫‪246‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫"ויאמר יהוה אל הושע‪' ,‬לך‪ ,‬קח לך אשת זנונים‪ ,‬וילדי‬

‫זנונים‪ ,‬כי זנה תזנה הארץ מאחרי יהוה'‪ .‬וילך‪ ,‬ויקח את גמר‪,‬‬
‫בת דבלים‪ ,‬ותהר‪ ,‬ותלד לו בן" (הושע א‪ ,‬ב)‪.‬‬
‫לא יכול להיות שיהוה יגיד לאיש לזנות כי יהוה מצווה על‬
‫קדושה‪ ,‬ולא על זנות‪.‬‬
‫גם אחר כך הושע קיבל עוד נבואת שקר‪" :‬ויאמר יהוה אלי‪' ,‬עוד‬
‫לך אהב אשה‪ ,‬אהבת רע‪ ,‬ומנאפת‪ ,‬כאהבת יהוה את בני ישראל‪,‬‬
‫והם פנים אל אלהים אחרים'‪ .‬ואהבי אשישי ענבים‪ ,‬ואכרה לי‬
‫בחמשה עשר כסף וחמר שערים ולתך שערים‪ ,‬ואמר אליה‪' ,‬ימים‬
‫רבים תשבי לי‪ ,‬לא תזני‪ ,‬ולא תהיי לאיש‪ ,‬וגם אני אליך'"‬
‫(הושע ג‪ ,‬א)‪.‬‬
‫כאן‪ ,‬רוח השקר אמר להושע לקחת עוד אישה‪ ,‬נוסף על אשת‬
‫הזנונים שלקח לפני כן‪ ,‬אבל לא לשכב איתה‪ ,‬אלא להיות איתה‬
‫כאהבת איש אל רעהו‪ ,‬שאלו הם יחסי חברות‪ ,‬בלי יחסי מין‪ ,‬כמו‬
‫שבין שני חברים גברים לא אמור להיות יחסי מין‪ .‬אותו רוח של‬
‫שקר אמר לו שעל ידי שהוא לא שוכב עם אשתו החדשהזה יגרום לה‬
‫לנאוף‪ ,‬היא תנאף נגדו – היא תשכב עם גבר אחר כדי למלא את‬
‫הרצון שלה ליחסי מין‪ ,‬עקב זה שהושע לא עשה כך איתה‪ ,‬אף על‬
‫פי שהוא לקח אותה כאשתו‪.‬‬
‫כך אותו רוח של שקר גרם להושע לשים מכשול לפני עיוורת‪ ,‬כי‬
‫הוא העמיד את אשתו החדשה במציאות שהייתה מיועדת לגרום לה‬
‫לנאוף נגדו‪ ,‬אף על פי שלעשות כן סותר את מצוות "ולפני עור‬
‫לא תתן מכשל" (ויקרא יט‪ ,‬יב)‪ .‬ספר הושע גם מעיד על כך‬
‫שאותה אישה לא ידעה שהושע עומד להתייחס אליה כך לפני כן‪,‬‬
‫כי הוא רק אמר לה שהוא לא עומד לשכב איתה אחרי ששילם את‬
‫מוהר הבתולות שלה וכך קנה אותה לו לאישה‪.‬‬
‫נוסף על כך‪ ,‬אותו רוח של שקר גם הורה להושע לא להוכיח את‬
‫בני דורו על החטאים שלהם‪ ,‬כאשר הוא אמר לו "אך איש אל ירב‬
‫ואל יוכח איש‪ ,‬ועמך כמריבי כהן" (הושע ד‪ ,‬ד)‪ .‬אותו דיבור‬
‫של רוח הטומאה היה חטא כי נבואת משה מצווה על הצורך להוכיח‬
‫עמיתנו שלעומתנו‪ ,‬כאשר רואים שהם חוטאים‪ ,‬כדי‪ ,‬מצד אחד לא‬
‫לשנוא אותם בסתר על כך שהם חוטאים‪ ,‬ומן הצד האחר לא להיות‬
‫שותפים שותקים למעשיהם הרעים‪" :‬לא תשנא את אחיך בלבבך –‬
‫הוכח תוכיח את עמיתך‪ ,‬ולא תשא עליו חטא" (ויקרא יט‪ ,‬יז)‪.‬‬
‫בגלל כל הסיבות האלו‪ ,‬ספר הושע הוא ספר של נבואת שקר‪ ,‬שבו‬
‫רוח שקר ציווה את הושע לחטוא בשלוש המצוות של נבואת משה‪,‬‬
‫אף על פי שאותן מצוות הן עוד תקפות גם בימינו‪ ,‬בזמן של‬
‫הגדלת התורה הנעשית על ידי נבואת ישעיהו וחזונו לצמחונות‪.‬‬

‫‪247‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫מיכה גם שיקר – ציווה לקרח קרחה‪ ,‬הפך אמונת עתנו‪ ,‬ועוד‬

‫מיכה ציווה למי שהוא ניבא אליו לקרוח קרחה‪ ,‬אף על פי‬
‫שלעשות כן הוא נגד מצוות הצדק של נבואת משה‪.‬‬
‫הנה דברי מיכה‪" :‬קרחי וגזי על בני תענוגיך; הרחבי קרחתך‬
‫כנשר‪ ,‬כי גלו ממך" (מיכה א‪ ,‬טז)‪.‬‬
‫נבואת משה דבר נגד אותו מעשה של פציעה עצמית‪" :‬לא תקפו פאת‬
‫ראשכם‪ ,‬ולא תשחית את פאת זקנך‪ ,‬ושרט לנפש לא תתנו בבשרכם‪,‬‬
‫וכתבת קעקע לא תתנו בכם – אני יהוה" (ויקרא יט‪ ,‬כז)‪.‬‬
‫בימים קודמים המתאבלים אצל הגויים היו מושכים את השיער‬
‫שלהם כדי לבטא את צערם‪ ,‬וכך היו קרחים קרחה‪ .‬בנבואת משה‬
‫יהוה אסר את אותו מנהג של פציעה עצמית כאשר הוא אסר על‬
‫גילוח של שיאר הראש והזקן‪ ,‬ועל עשיית שריטה או קעקע בעור‪.‬‬
‫כל המעשים הללו נחשבים לפציעה עצמית בתורה‪ ,‬כי‪ ,‬על פי חכמת‬
‫יהוה‪ ,‬שיער הראש והזקן הם כמו השער של עיר – הם עוזרים‬
‫לנפש להתמודד עם לחצים מבחוץ‪ ,‬כמו ששערי העיר אמורים לעשות‬
‫כן נגד תקיפות של צבא שבא לפלוש לתוך העיר‪ .‬כאשר איש‬
‫מגלחאת אותו שיער‪ ,‬הוא עושה שריטה לנפש שלו‪ ,‬בדומה למי‬
‫ששורט את העור שלו עם סכין או כאשר הוא שם בעורו קעקוע‪.‬‬
‫התורה רק מתירה לגלח את שיער הראש במקרים מיוחדים‪ ,‬כמו אצל‬
‫נזיר שנטמא‪ ,‬אבל היא אף פעם לא מתירה לקרוח קרחה‪ ,‬כי‪ ,‬בשפה‬
‫התורנית‪ ,‬לקרוח קרחה הוא למשוך את שיער הראש החוצה‪ ,‬ולא‬
‫לגלח אותו‪ .‬באותו מידה‪ ,‬התורה רק מתירה לעשות שריטה בעור‬
‫בברית מילה‪ ,‬הנעשה לילד זכר‪ ,‬אבל לא במקרים אחרים‪.‬‬
‫הסיבה שהאיסורים על השחתת שיער הראש והזקן מופיעים יחד עם‬
‫האיסור לשריטה בנפש וקעקוע היא בגלל שכל הדברים הללו‬
‫נחשבים לסוגים של פציעה עצמית‪.‬‬
‫מאותה סיבה‪ ,‬גם בני אהרון נאסרו מלנהוג כך‪" :‬ויאמר יהוה אל‬
‫משה‪' ,‬אמר אל הכהנים‪ ,‬בני אהרן‪...‬לא יקרחה קרחה בראשם‪,‬‬
‫ופאת זקנם לא יגלחו‪ ,‬ובבשרם לא ישרטו‪ ,‬שרטת – קדשים יהיו‬
‫לאלהיהם‪ ,‬ולא יחללו שם אלהיהם" (ויקרא כא‪ ,‬א)‪.‬‬
‫לכן כאשר מיכה אומר לאיש שהוא מנבא אליו לקרוח קחרה‪ ,‬זו‬
‫הסתה לחטא‪ ,‬שמעידה על כך שמיכה ניבא מרוח של טומאה ושקר‪.‬‬
‫נוסף על כך מיכה גם הפך את הסדר הנכון של הגאולה‪ .‬מיכה‬
‫אמר‪" ,‬והיה באחרית הימים‪ ,‬יהיה הר בית יהוה נכון בראש‬
‫ההרים‪ ,‬ונשא הוא מגבעות‪ ,‬ונהרו עליו עמים‪ .‬והלכו גוים‬
‫רבים‪ ,‬ואמרו‪' ,‬לכו ונעלה אל הר יהוה‪ ,‬ואל בית אלהי יעקב‪,‬‬
‫ויורנו מדרכיו‪ ,‬ונלכה בארחתיו‪ ,‬כי מציון תצא תורה‪ ,‬ודבר‬
‫יהוה מירושלם‪ .‬ושפט בין עמים רבים‪ ,‬והוכיח לגוים עצמים‪,‬‬

‫‪248‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫עד‪-‬רחוק; וכתתו חרבתיהם לאתים‪ ,‬וחניתתיהם למזמרות לא ישאו‬

‫גוי אל גוי חרב‪ ,‬ולא ילמדון עוד מלחמה" (מיכה ד‪ ,‬א)‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬ישעיהו‪ ,‬שכבר הוכיח את עצמו כנביא אמת‪ ,‬ניבא‬
‫שהסדר הנכון של הגאולה הוא‪" ,‬והיה באחרית הימים‪ ,‬נכון יהיה‬
‫הר בית יהוה בראש ההרים‪ ,‬ונשא מגבעות‪ ,‬ונהרו אליו כל‬
‫הגוים‪ .‬והלכו עמים רבים‪ ,‬ואמרו‪' ,‬לכו ונעלה אל הר יהוה‪ ,‬אל‬
‫בית אלהי יעקב‪ ,‬וירנו מדרכיו‪ ,‬ונלכה בארחתיו‪ ,‬כי מציון תצא‬
‫תורה‪ ,‬ודבר יהוה מירושלם‪ .‬ושפט בין הגוים‪ ,‬והוכיח לעמים‬
‫רבים‪ ,‬וכתתו חרבותם לאתים‪ ,‬וחניתותיהם למזמרות‪ :‬לא ישא גוי‬
‫אל גוי חרב‪ ,‬ולא ילמדו עוד מלחמה" (ישעיהו ב‪ ,‬ב)‪.‬‬
‫מיכה הפך את הסדר כאשר הוא אמר שקודם עמים הולכים לנהר אל‬
‫הר בית יהוה‪ ,‬אפילו שישעיהו ניבא שקודם גויים יעשו את זה‪.‬‬
‫כמו כן הוא הפך את הסדר בעוד כמה מקומות‪.‬‬
‫להפיכת הסדר יש משמעות חשובה כי יש הבדל גדול בין גויים‬
‫לעמים – גוי הוא קבוצה של אנשים שמתאחדים רק כדי שכל אחד‬
‫ישיג את רצונו האנוכי‪ ,‬באמצעות כוח הרבים‪ .‬בגוי אין אהבה‬
‫אמיתית‪ ,‬אחד בין השני‪ ,‬ולכן כאשר בני ישראל פועלים נגד‬
‫הרצון של יהוה‪ ,‬הם גם נקראים יעקב‪ ,‬הגוי‪ ,‬אבל כאשר הם‬
‫פועלים על פי תודעת יהוה‪ ,‬הם נקראים העם‪ ,‬ישראל‪ .‬עם הוא‬
‫קבוצה של אנשים שמתאחדים בגלל שיש ביניהם אהבה אמיתית –‬
‫איחוד שהוא לא רק לצרכים אנוכיים – כי הם יותר פועלים על‬
‫פי תודעת יהוה‪ ,‬מאשר הגוי‪ .‬לכן עבדי יהוה הם עם‪ .‬כי הם‬
‫הולכים אחד עם השני‪ ,‬לעומת החוטאים‪ ,‬שהם גוי‪ ,‬כי הם פועלים‬
‫כמו איסוף של חומר – כמו גוויה מתהלכת – "בזעת אפיך תאכל‬
‫לחם‪ ,‬עד שובך אל האדמה‪ ,‬כי ממנה לקחת‪ ,‬כי עפר אתה‪ ,‬ואל עפר‬
‫תשוב" – זה גוי (בראשית ג‪ ,‬יט)‪.‬‬
‫גוי הוא איסוף של עפר‪ ,‬אבל עם הוא אנשים שפועלים על פי‬
‫תודעת יהוה‪ ,‬עם אהבה אחד לשני‪ .‬יהוה אהבה‪.‬‬
‫כאשר מיכה הפך את הסדר בין עמים לגויים‪ ,‬הוא גם בילבל‬
‫במסרים אחרים‪ .‬יש לזכור זאת כאשר מדברים על תקופת אחרית‬
‫הימים‪ ,‬כי סדר נכון לתשובה הוא דבר חשוב מאוד – דבר שהוא‬
‫נכון ליום אחד יכול להיות מאוד רע ביום אחר‪ .‬לדוגמה‪ ,‬עבודת‬
‫בית המקדש הייתה מצווה חשובה לדור שיצא ממצרים כי זו הדרך‬
‫שהם היו יכולים להבין‪ ,‬ומי שמרד בדרך הזו בדרך כלל היה‬
‫עושה כן לטובת עבודת אלילים יותר אכזרית‪ ,‬כמו שריפת הבנים‬
‫לאליל של המלך‪ ,‬או הקרבת בני אדם כקורבנות וכן הלאה‪ .‬לעומת‬
‫זאת‪ ,‬בימינו‪ ,‬שיכולים להבין לגבי חזון הצמחונות של נבואת‬
‫ישעיהו‪ ,‬לדבוק בעבודת בית המקדש הוא טעות‪.‬‬
‫על כך נבואת ישעיהו אומרת‪" ,‬והיה אמונת עתיך חסן יושעת‪,‬‬
‫חכמת ודעת‪ ,‬יראת יהוה‪ ,‬היא אוצרו" (ישעיהו לג‪ ,‬ו)‪.‬‬

‫‪249‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫אם היא האמונה נכונה לעת שלך‪ ,‬עכשיו‪ ,‬אז הוא חסן יושעת‪,‬‬
‫אבל אם היא אמונה שרק הייתה נכונה לעת בעבר או תהיה נכונה‬
‫לעת בעתיד‪ ,‬הוא כבר לא חסן ישועת‪ ,‬אלא הוא זה שיכול לגרום‬
‫לנפילה לחטא או השתוללות‪.‬‬
‫לכן אין להקשיב לנבואת מיכה‪ ,‬כי כמו שהוא בלבל בין עמים‬
‫לגויים ואמר לקרוח קרחה‪ ,‬הוא גם שיקר בדברים אחרים‪ .‬במקום‬
‫זאת עדיף לסמוך על הנביא שהוכיח את עצמו כנביאי אמת‪ ,‬לעיני‬
‫בני דורו‪ :‬ישעיהו‪.‬‬
‫הנה עוד כמה מקומות שבו מיכה אמר דברי שקר‪:‬‬
‫הוא אמר "בכו‪ ,‬אל תבכו" ‪,‬אבל צריך לבכות כדי להסיר את ערלת‬
‫הלב‪ ,‬ועל זה נבואת ישעיהו מעידה‪" :‬על כן אמרתי‪' ,‬שעו מני‪,‬‬
‫אמרר בבכי‪ ,‬אל תאיצו לנחמני על שד בת עמי" (ישעיהו כב‪ ,‬ד)‪.‬‬
‫מי שבוכה נותן למר לרר ממנו‪ ,‬כדי לצאת מן הדיכאון‪ .‬גאולת‬
‫ישראל תלויה בזה שנסיר את ערלת לבבנו‪ ,‬ולעשות כן דורש‬
‫שניתן לבכי לצאת‪ ,‬כאשר הוא מתעורר לעשות כן‪ .‬כאשר מיכה אמר‬
‫לא לעשות כן‪ ,‬הוא שיקר (מיכה א‪ ,‬י)‪.‬‬
‫מיכה גם אמר "כי כל העמים ילכו‪ ,‬איש בשם אלהיו‪ ,‬ואנחנו נלך‬
‫בשם יהוה אלהינו לעולם ועד"‪ ,‬אבל כל העמים אמורים ללכת בשם‬
‫יהוה‪ ,‬ולא רק ישראל אמור לעשות כן (מיכה ד‪ ,‬ד)‪ .‬לכן‪ ,‬יהוה‬
‫ציווה שעם ישראל יהיה "ממלכת כהנים וגוי קדוש"‪ ,‬שמלמד תורה‬
‫לעמים‪ ,‬כמו שהכוהנים אמורים ללמד תורה לעם ישראל (שמות יט‪,‬‬
‫ו)‪ .‬עם ישראל אמור להיות אור לגויים‪ ,‬כדי לעזור להם לצאת‬
‫מן השבי שלהם לחושך ולכאב‪ ,‬כי "אני יהוה קראתיך בצדק‪,‬‬
‫ואחזק בידך‪ ,‬ואצרך‪ ,‬ואתנך לברית עם‪ ,‬לאור גוים" (ישעיהו‬
‫מב‪ ,‬ו)‪ .‬זה היעוד של עם ישראל מיהוה‪ ,‬גם כאשר נביאי שקר‪,‬‬
‫כמו מיכה‪ ,‬ניסו להגיד שאנחנו רק אמורים לחשוב על עצמנו‪,‬‬
‫ושתודעת יהוה רק יהיה אור לנו‪.‬‬
‫עוד שקר‪" :‬כי עתה תצאי מקריה ושכנת בשדה ובאת עד בבל; שם‬
‫תנצלי – שם יגאלך יהוה מכף איביך" (מיכה ד‪ ,‬י)‪ .‬לעומת זאת‪,‬‬
‫נבואת ישעיהו מצווה לצאת מבבל"‪ :‬צאו מבבל‪ ,‬ברחו מכשדים"‬
‫כדי שלא נהיה שותפים לבבל ודרכו הרע (ישעיהו מח‪ ,‬כ)‪.‬‬
‫בגלל השקרים הללו‪ ,‬גם לא כוללתי את מיכה לעותק של התנ"ך‪,‬‬
‫המצורף לספר הזה‪.‬‬

‫קריחת קרחה במיכה לעומת בנבואת ישעיהו‬

‫כמו שמוסבר בשורות הקודמים‪ ,‬נביא שמצווה לקרוח קרחה מעיד‬
‫על עצמו כנביא שקר‪ .‬אם כן‪ ,‬איך להסביר שנבואת ישעיהו מתאר‬
‫שאחד מעבדי יהוה אכן יקרא לעשות כך בעתיד?‬

‫‪250‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫"ויקרא אדני יהוה צבאות ביום ההוא לבכי ולמספד ולקרחה‬

‫ולחגר שק‪ ,‬והנה ששון ושמחה‪ ,‬הרג בקר ושחט צאן‪ ,‬אכל בשר‬
‫ושתות יין; 'אכול ושתו‪ ,‬כי מחר נמות'‪ .‬ונגלה באזני יהוה‬
‫צבאות 'אם יכפר העון הזה לכם עד תמתון'‪ ,‬אמר אדני יהוה‬
‫צבאות" (ישעיהו כב‪ ,‬יב)‪.‬‬
‫ההבדל בין שניהם הוא שנבואת ישעיהו מתאר שאחד מעבדי יהוה‬
‫יקרא לקרח הקרחה‪ ,‬לעומת מיכה שמצווה לעשות כן‪ .‬נבואת‬
‫ישעיהו מתארת מה שיקרה‪ ,‬אבל לא אומרת לעשות כן‪ ,‬לעומת מיכה‬
‫שמצווה לעשות את אותו עון‪.‬‬
‫ההבדל הזה הוא הבדל חשוב‪ ,‬אם שמים לב לעוד דבר‪ :‬השם "יהוה‬
‫צבאות" הוא השם שיהוה נותן לעבדיו בכל דור‪ ,‬כאשר הם מנסים‬
‫לעבוד אותו על פי הבנתם המוגבלת‪ .‬לכן יהוה צבאות יכול‬
‫להיות אחד מעבדי יהוה שהוא יותר צדיק מהמנהיגים אחרים בדור‬
‫שלו‪ ,‬אפילו שהוא עוד טועה בדברים מסוימים – הוא יהוה צבאות‬
‫לעומתם בני דורו‪ ,‬כי בהשוואה להם הוא יותר צדיק מהם‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬כאשר נבואת ישעיהו אומרת שאחד מעבדי יהוה יקרא לנהוג‬
‫במנהגי אבל‪ ,‬במקום לשתות יין ולאכול בשר‪ ,‬אותה קריאה היא‬
‫קריאת יהוה בהשוואה לבני דורו‪ .‬אותו דבר הוא נכון אפילו‬
‫שבאותו קריאה מוצדקת התערבבה קריאה לעשות עון של קריחת‬
‫קרחה‪ ,‬כי במכלול של הדברים‪ ,‬באותו דור יהיה עדיף להשתולל‬
‫במנהגי אבל מאשר לאכול יין ולשתות בשר‪ .‬לכן‪ ,‬אף על פי‬
‫שאותו עבד של יהוה‪ ,‬שיקרא לקרוח קרחה‪ ,‬יטעה בדבר הזה‪ ,‬הוא‬
‫בכל זאת מקבל את השם יהוה צבאות‪ ,‬כי במכלול של הדברים‪,‬‬
‫הקריאה שלו למנהיגי אבל תהיה יותר נכונה לאותו דור מאשר‬
‫הקריאה לאכול בשר ולשתות יין‪.‬‬

‫ספר איוב – שיחת בני אדם‪ .‬הכנעה עיוורת הוא לא דרך יהוה‬
‫ספר איוב מתאר מציאות שבה מי שנקרא יהוה בספר נותן לעבדו‪,‬‬
‫איוב‪ ,‬ליפול בידי השטן‪ .‬השטן‪ ,‬ומי שנקרא יהוה‪ ,‬הם בוויכוח‬
‫על איך לעבוד את יהוה‪ ,‬וכדי להוכיח לשטן על כך שהוא טועה‬
‫בדרכו‪ ,‬יהוה לכאורה נתן לשטן לפגוע באיוב לחינם‪ ,‬כדי‬
‫להראות לשטן שכמו שאיוב לא מרד ביהוה בגלל הצרות שבאו‬
‫עליו‪ ,‬גם השטן צריך להפסיק למרוד‪.‬‬
‫איוב נקרב כקורבן לשטן בוויכוח הזה‪ ,‬כדי להוכיח לשטן שכמו‬
‫שאיוב לא מרד נגד יהוה‪ ,‬אף על פי שהוא לא הבין למה אסונות‬
‫באו עליו‪ ,‬אז גם השטן חייב לעשות כן‪.‬‬
‫לא הוספתי את הספר הזה בעותק של התנ"ך מכמה סיבות‪ ,‬אף על‬
‫פי שהיססתי לגבי זה‪ .‬לסיבות האלו‪:‬‬

‫‪251‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫פג תוקפה של שיטת הקורבנות‪ :‬איוב נקרב כקורבן בוויכוח‬ ‫א‪.‬‬

‫בין השטן ובין הנושא את שם יהוה‪ ,‬אבל נבואת ישעיהו‬
‫מדברת על סוף עידן הקורבנות‪ .‬להקריב קורבנות הוא רצח‬
‫לא מוצדק נגד מי שלא עשה נגד המקריב דבר רע‪ .‬אולי היה‬
‫מותר לעשות כן בעבר‪ ,‬אבל הוא לא נכון לימינו‪ .‬לכן‪,‬‬
‫בימינו‪ ,‬כבר לא נכון ללמוד עליו יותר בנבואת משה‪ ,‬וגם‬
‫עדיף לא ללמוד על הקרבת איוב כעולה לשטן‪.‬‬
‫רוב הספר מתאר שיחה בין איוב לחבריו‪ ,‬ולמה לנו ללמוד‬ ‫ב‪.‬‬
‫משיחה כל כך ארוכה בין בני אדם כאשר יש עלינו ללמוד‬
‫מדברי יהוה‪ ,‬שנאמרו בידי נביאיו‪ .‬ריבוי הספרים בתנ"ך‬
‫הוא זה שהרבה פעמים גורם לאנשים לא ללמוד את דברי‬
‫הנביאים‪ ,‬מתוך שהם כל כך עסוקים בלמידת ספרים אחרים‬
‫בתנ"ך או בפירושים לאותם ספרים‪.‬‬
‫לחינם פגע באיוב‪" :‬ויאמר יהוה אל השטן‪' ,‬השמת לבך אל‬ ‫ג‪.‬‬
‫עבדי‪ ,‬איוב‪ ,‬כי אין כמהו בארץ‪ .‬איש תם וישר‪ ,‬ירא‬
‫אלהים וסר מרע‪ ,‬ועדנו מחזיק בתמתו‪ ,‬ותסיתני בו‪ ,‬לבלעו‬
‫חנם" (איוב ב‪ ,‬ג)‪ .‬בספר כתוב שיהוה אומר לשטן שהשטן‬
‫הסית אותו נגד איוב לחינם‪ .‬איך יכול להיות שיהוה פועל‬
‫במשפט נגד אחד מבריאותיו לחינם‪ ,‬אפילו שיהוה הוא אל‬
‫של משפט‪ ,‬של צדקה ואמת‪ ,‬ולא אל שפוגע בבריאותיו‬
‫לחינם‪ ,‬וכל שכן לא בעבדיו‪.‬‬
‫לא נכנעים לבעל כוח רק בגלל שהוא בעל כוח‪ :‬כאשר איוב‬ ‫ד‪.‬‬
‫התלונן על כך שהוא נשפט לחינם‪ ,‬הוא קיבל גערה ממי‬
‫שנקרא יהוה בספר איוב‪ ,‬במקום הסבר על למה הוא נשפט‪,‬‬
‫או נחמה על כך‪ .‬מי שמוצג בפני הקורא כיהוה אומר לאיוב‬
‫שאיוב הוא רק איש‪ ,‬שלא מבין את דרכי בריאת העולם‪,‬‬
‫ולכן לא ראוי שהוא יתלונן על המכה שהוא קיבל‪" .‬איפה‬
‫היית ביסדי ארץ‪ .‬הגד‪ ,‬אם ידעת בינה" (איוב לח‪ ,‬ד)‪.‬‬
‫זו לא תשובת אמת כי יהוה לא רוצה שנהיה יצורים שפלים‪,‬‬
‫שממהרים לעקם את נפשנו ולהשתוות למי שמדבר בשמו‪ ,‬רק בגלל‬
‫שאותה יישות אומרת שהיא יותר חכמה או חזקה מאתנו‪ .‬בעלי כוח‬
‫רשעים בדרך כלל נוטים לדבר כך‪ ,‬על כך שצריך להיכנע להם כי‬
‫הם יותר חכמים‪ ,‬זקנים‪ ,‬או חזקים מהמתנגדים להם‪.‬‬
‫לעומת זאת אפילו בנבואת ישעיהו‪ ,‬כאשר יהוה אומר לאחד‬
‫מעבדיו לא לדבר נגדו‪ ,‬בגלל שיהוה הוא זה שברא את העולם‬
‫והוא יודע יותר טוב מעבדיו איך לנהל את בריאתו‪ ,‬הדיבור לא‬
‫נגמר בכך – יהוה גם מסביר מדוע הוא שפט את אותו עבד וגם‬
‫אמר לו איך הוא יכול לתקן את מצבו הרע‪.‬‬
‫חרש את חרשי!‬ ‫הנה אותה תוכחה של יהוה‪" :‬הוי רב את יצרו‪.‬‬
‫היאמר חמר ליצרו‬ ‫אדמה {אתנהג בדומה לך – אני גם אריב אתך‪}.‬‬
‫קדוש ישראל‬ ‫מה תעשה‪ ,‬ופעלך אין ידים לו! כה אמר יהוה‪,‬‬
‫תצוני!! אנכי‬ ‫ויצרו 'האתיות שאלוני‪ .‬על בני ועל פעל ידי‬

‫‪252‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫עשיתי ארץ‪ ,‬ואדם עליה בראתי‪ .‬אני ידי נטו שמים‪ ,‬וכל צבאם‬
‫צויתי" (ישעיהו מה‪ ,‬יא)‪.‬‬
‫הנה שתי המצוות שיש באותה תוכחה‪:‬‬
‫א‪" .‬האתיות שאלוני"‪ :‬תלמדו את נבואתי‪ ,‬כדי להבין מה הן‬
‫האותיות שאני נותן‪ ,‬כי דרך האותיות הללו תוכלו להבין‬
‫מה היא האמונה הנכונה לעת שלכם‪ ,‬במקום שתתבלבלו‬
‫בלקיים מצוות ששייכות לדור אחר‪" .‬והיה אמונת עתיך חסן‬
‫ישועת‪ ,‬חכמת ודעת‪ ,‬יראת יהוה‪ ,‬היא אוצרו" (ישעיהו‬
‫לג‪,‬ו)‪.‬‬
‫ב‪" .‬חרש את חרשי"‪ :‬זה כמו לומר‪" ,‬במקום לריב איתי‪ ,‬תריב‬
‫עם החוטאים‪ .‬תחרוש אותם‪ ,‬ולא אותי‪ ,‬כי אני לא צריך‬
‫שאחד מן הנבראים שלי יחרוש אותי"‪.‬‬
‫יהוה גם ממשיך לדבר אל עבדו‪ ,‬שהתלונן נגדו ומסביר לו מדוע‬
‫הצרות באו עליו‪" :‬אכן‪ ,‬אתה אל מסתתר – אלהי ישראל מושיע‪.‬‬
‫בושו וגם נכלמו‪ ,‬כלם יחדו הלכו בכלמה‪ :‬חרשי צירים {חרשים‬
‫לצעקת עם ישראל‪ ,‬כאשר צרות וצירי לידה באים עליו‪ }.‬ישראל‬
‫נושע ביהוה‪ ,‬תשועת עולמים‪ .‬לא תבשו ולא תכלמו‪ ,‬עד עולמי‪,‬‬
‫עד" (ישעיהו מה‪ ,‬טו)‪.‬‬
‫במילים אחרות‪" :‬אני‪ ,‬יהוה‪ ,‬לא ממשיך להסתיר את פני מעם‬
‫ישראל כאשר הוא מנסה לעשות תשובה‪ ,‬אלא כאשר אני רואה שהוא‬
‫מתעורר לתשובה‪ ,‬אז אני גם מתעורר להושיע אותו‪ .‬בגלל שאתה‪,‬‬
‫עבדי‪ ,‬היית חרש לצירי הלידי של עמך‪ ,‬כאשר לא היית מוכן‬
‫לשמוע לקול צעקתם‪ ,‬ביום צרתם‪ ,‬אז בזה סרת מהדרך שלי‪ .‬לכן‬
‫גם הבאתי עליך צרות‪ ,‬כדי לעורר אותך ללכת ולהושיע אותם‪,‬‬
‫במקום להמשיך להסתיר את פניך וחסדך מהם"‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬בנבואת ישעיהו‪ ,‬הדיבור על גדולתו של יהוה הוא רק‬
‫חלק מן ההסבר שהוא נותן לעבדו‪ ,‬על מדוע המשפט בא עליו‪,‬‬
‫ואיך הוא יכול לעשות תשובה‪ .‬בספר איוב אין הסבר דומה לזה‪,‬‬
‫אלא רק דיבור על גדולתו של מי שמציג את עצמו כיהוה‪ ,‬כדי‬
‫להכניע את איוב‪ .‬איוב אכן היכנע‪ ,‬אבל במקום ללמוד צדק‬
‫מאותו משפט שבא עליו‪ ,‬הספר בעצמו מעיד על כך שהוא התנחם על‬
‫הרע שנעשה נגדו כאשר הוא ריכז את מבטו בתאוות חומרניות‪ ,‬אף‬
‫על פי שמשפטי יהוה תמיד אמורים להצמיח בעקבותיהם צדקה‪ ,‬ולא‬
‫תאוות‪.‬‬
‫הנה דברי איוב‪ ,‬והתיאור על המשך חייו‪ ,‬שבהם יכולים לראות‬
‫איך שהמשפט‪ ,‬ללא הסבר או הדרכה‪ ,‬גרם לו להתייאש מן הצדק‬
‫ולהתנחם על הצד החומרני של החיים‪ ,‬במקום הצד הדק שלו –‬
‫הצדקה‪" :‬על כן‪ ,‬אמאס‪ ,‬ונחמתי על עפר ואפר‪...‬ויהוה ברך את‬
‫אחרית איוב‪ ,‬מראשתו‪ ,‬ויהי לו ארבעה עשר אלף צאן‪ ,‬וששת‬
‫אלפים גמלים‪ ,‬ואלף צמד בקר‪ ,‬ואלף אתונות" (איוב מב‪ ,‬י)‪.‬‬

‫‪253‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫נבואת ישעיהו באה לעזור לנו להתקדש מן הקללה שיש על האדם‬

‫ובניו‪ ,‬של "כי עפר אתה‪ ,‬ואל עפר תשוב"‪ ,‬כאשר נבואתו עוזר‬
‫לנו להיות בנים לתודעת יהוה‪ ,‬במקום לאדם (בראשית ג‪ ,‬יט)‪.‬‬
‫בנבואת איוב ההיפך קרה‪ ,‬התנחם על עפר ואפר‪.‬‬
‫יהוה הוא אל של אמת‪ ,‬שעושה משפט כדי להצמיח צדקה מזה – לא‬
‫כל מי שמדבר בשמו בהחלט מדבר אמת בשמו‪ ,‬ולהבנתי‪ ,‬זו‬
‫המציאות של ספר איוב‪ .‬לכן גם לא כללתי אותו בעותק לתנ"ך‪,‬‬
‫המצורף לספר הזה‪.‬‬

‫פגע באיוב לחינם‪ ,‬לעומת "חינם נמכרת‪ ,‬ולא בכסף תגאלו"‬

‫כמו שמוסבר לפני כן‪ ,‬בספר איוב‪ ,‬מי שנושא את שם יהוה בספר‬
‫אומר "ותסיתני בו‪ ,‬לבלעו חנם" (איוב ב‪ ,‬ג)‪ .‬השואל יכול‬
‫לשאול‪ ,‬מה ההבדל בין הדברים הלו לדברי נבואת ישעיהו‪ ,‬שאמר‬
‫"כי כה אמר יהוה‪ ,‬חנם נמכרתם‪ ,‬ולא בכסף תגאלו" (ישעיהו נב‪,‬‬
‫ג)‪.‬‬
‫יש הבדל משמעותי בין שני המקומות‪ ,‬כי בנבואת ישעיהו‪ ,‬יהוה‬
‫אומר שהוא לא מכר את עם ישראל לאויביו תמורת כסף‪ ,‬אלא הוא‬
‫נטש אותם בגלל עוונותיהם – "כה אמר יהוה‪ ,‬אי זה ספר כריתות‬
‫אמכם‪ ,‬אשר שלחתיה‪ ,‬או מי מנושי‪ ,‬אשר מכרתי אתכם לו; הן‬
‫בעונתיכם נמכרתם‪ ,‬ובפשעיכם שלחה אמכם" (ישעיהו נ‪ ,‬א)‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬בספר איוב‪ ,‬מי שמציג את עצמו כיהוה מעיד נגד‬
‫עצמו שהוא מכר את איוב לשטן‪ ,‬אף על פי שאיוב לא עשה איזה‬
‫עון מיוחד למשוך את אותו דין על עצמו – "השמת לבך על עבדי‬
‫איוב‪ ,‬כי אין כמהו בארץ‪ ,‬איש תם וישר‪ ,‬ירא אלהים וסר מרע"‬
‫(איוב א‪ ,‬ח)‪ .‬איוב נמסר לשטן בגלל ויכוח בין מי שהציג את‬
‫עצמו כיהוה בספר איוב ובין השטן‪ ,‬ולא בגלל עוונתיו‪ .‬נבואת‬
‫ישעיהו מעידה שעם ישראל רק נופל בידי אויביו בגלל עוונתיו‪,‬‬
‫ולא בגלל ויכוחים פנימיים בין בעלי כוח שונים‪.‬‬

‫ספרי שלמה המלך – "משיב חכמת חכמים אחור"‬

‫ספר משלי הוא ספר של תובנות שהיו לשלמה המלך‪ ,‬אותן תובנות‬
‫הם פרי המחשבה של בן אדם‪ .‬שלמה היה רק בן אדם וגם לא היה‬
‫מלך צדיק‪ ,‬ולכן אין סיבה ללמוד מהחכמה שלו‪ ,‬כי כמו שהמלכות‬
‫שלו לא פעלה על פי תודעת יהוה‪ ,‬גם הספרים שלו לא נכתבו‬
‫ברוח יהוה‪.‬‬
‫הנה מה שספר מלכים אומר על שלמה המלך וחטאיו‪" :‬והמלך שלמה‬
‫אהב נשים נכריות רבות‪ ,‬ואת בת פרעה‪ :‬מואביות‪ ,‬עמניות‪,‬‬
‫אדמית‪ ,‬צדנית‪ ,‬חתית – מן הגוים אשר אמר יהוה אל בני ישראל‪,‬‬

‫‪254‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫לא תבאו בהם‪ ,‬והם לא יבאו בכם‪ ,‬אכן יטו את לבבכם אחרי‬
‫אלהיהם — בהם דבק שלמה‪ ,‬לאהבה‪ .‬ויהי לו נשים‪ ,‬שרות‪ :‬שבע‬
‫מאות‪ .‬ופלגשים‪ :‬שלש מאות‪ .‬ויטו נשיו את לבו‪ .‬ויהי לעת זקנת‬
‫שלמה‪ ,‬נשיו הטו את לבבו אחרי אלהים אחרים‪ ,‬ולא היה לבבו‬
‫שלם עם יהוה אלהיו‪ ,‬כלבב דויד אביו‪ .‬וילך שלמה אחרי עשתרת‪,‬‬
‫אלהי צדנים‪ ,‬ואחרי מלכם‪ ,‬שקץ עמנים‪ ,‬ויעש שלמה הרע בעיני‬
‫יהוה‪ ,‬ולא מלא אחרי יהוה‪ ,‬כדוד אביו‪ .‬אז יבנה שלמה במה‬
‫לכמוש‪ ,‬שקץ מואב‪ ,‬בהר אשר על פני ירושלם; ולמלך‪ ,‬שקץ בני‬
‫עמון; וכן עשה לכל נשיו הנכריות‪ :‬מקטירות ומזבחות לאלהיהן‪.‬‬
‫ויתאנף יהוה בשלמה‪ ,‬כי נטה לבבו מעם יהוה אלהי ישראל‪,‬‬
‫הנראה אליו פעמים‪ ,‬וצוה אליו על הדבר הזה‪ ,‬לבלתי לכת אחרי‬
‫אלהים אחרים‪ ,‬ולא שמר את אשר צוה יהוה‪ .‬ויאמר יהוה לשלמה‪,‬‬
‫יען אשר היתה זאת עמך‪ ,‬ולא שמרת בריתי וחקתי‪ ,‬אשר צויתי‬
‫עליך‪ ,‬קרע אקרע את הממלכה מעליך‪ ,‬ונתתיה לעבדך‪ .‬אך בימיך‬
‫לא אעשנה‪ ,‬למען דוד אביך — מיד בנך אקרענה‪ .‬רק את כל‬
‫הממלכה לא אקרע — שבט אחד אתן לבנך‪ ,‬למען דוד עבדי‪ ,‬ולמען‬
‫ירושלם אשר בחרתי" (שמואל א‪ ,‬יא‪ ,‬א)‪.‬‬
‫שלמה היה חכם‪ ,‬אבל לא בחוכמת יהוה‪ ,‬כי הוא מאס בתורת יהוה‪,‬‬
‫ולכן‪ ,‬אף על פי שיש חכמה בספר משלי‪ ,‬זו חכמה שלא מועילה‬
‫למי שקורא אותה‪ .‬על כך יהוה אמר בנבואת ישעיהו "כה אמר‬
‫יהוה‪ ,‬גאלך‪ ,‬ויצרך מבטן‪ :‬אנכי יהוה‪ ,‬עשה כל‪ ,‬נטה שמים‬
‫לבדי‪ ,‬רקע הארץ‪ .‬מי אתי!? מפר אתות בדים‪ ,‬וקסמים יהולל‪.‬‬
‫משיב חכמים אחור‪ ,‬ודעתם יסכל" (ישעיהו מד‪ ,‬כד)‪.‬‬
‫הנה כמה דוגמאות לדברים הרעים הנמצאים בספר משלי‪ ,‬שבו‬
‫יכולים לראות שהוא ספר שיש בו תחבולות‪ ,‬במקום רק חכמת יהוה‬
‫הישרה‪:‬‬
‫שלמה יעץ להחניף לרבים‪" :‬ברב עם הדרת מלך‪ ,‬ובאפס לאם‪,‬‬ ‫א‪.‬‬
‫מחתת רזון" (משלי יד‪ ,‬כח)‪ .‬הדרת מלך היא לעשות את רצון‬
‫יהוה‪ ,‬במקום להחניף לרבים‪ .‬רוב עם הוא לא הדרת מלך‪ ,‬ומי‬
‫ששם את מגמתו לקבל את תמיכת הרוב חוטא בחטאי הרוב‪ ,‬כדי‬
‫להחניף להם‪ .‬זו הסיבה ששאול המלך ריחם על השלל של עמלק‪,‬‬
‫וכך איבד את מלכותו‪.‬‬
‫שלמה ראה את המלך כאליל‪" :‬ירא את יהוה‪ ,‬בני‪ ,‬ומלך; עם‬ ‫ב‪.‬‬
‫שונים אל תתערב" (משלי כד‪ ,‬כא)‪" .‬פלגי מים‪ ,‬לב מלך‪ ,‬ביד‬
‫יהוה – על כל אשר יחפץ‪ ,‬יטנו" (משלי כא‪ ,‬א)‪" .‬קסם על שפתי‬
‫מלך – במשפט לא ימעל פיו" (משלי טז‪ ,‬י)‪ .‬באמירות הללו שלמה‬
‫ביטא את חשיבתו שהמלך הוא סוג של אליל‪ ,‬שלא יכול לטעות‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬ספר מלכים הוא מלא בדוגמאות שבהן רואים שמלכי‬
‫יהודה וישראל טעו הרבה‪ ,‬ושלמה בעצמו טעה בעבודת אלילים‬
‫בגלל הנשים שלו‪.‬‬
‫שלמה רצה שהעם יעבוד את המלך באופן עיוור‪ ,‬במקום‬ ‫ג‪.‬‬
‫לבחון את מעשי המלך ולמרוד בו כאשר הוא פועל נגד רצון‬
‫‪255‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫יהוה‪" :‬באור פני מלך‪ ,‬חיים‪ ,‬ורצונו כעב מלקוש" (משלי טז‪,‬‬
‫טו)‪" .‬רצון מלך לעבד משכיל‪ ,‬ועברתו תהיה מביש" (משלי יד‪,‬‬
‫לה)‪" .‬נהם ככפיר‪ ,‬זעף מלך‪ ,‬וכטל על עשב‪ ,‬רצונו" (משלי יט‪,‬‬
‫יב)‪" .‬אל תתהדר לפני מלך‪ ,‬ובמקום גדלים אל תעמד" (משלי כה‪,‬‬
‫ו)‪ .‬זה לעומת הדרך של יהוה‪ ,‬שנותן לנו דוגמאות רבות בספר‬
‫מלכים שבו עבדי יהוה עמדו נגד מלכים רשעים מיהודה וישראל‬
‫ואפילו גזרו על אותם מלכים משפט‪ .‬לדוגמה‪ ,‬אלישע הנביא גרם‬
‫לחיסולו של מלכות בית אחאב כאשר הוא שלח שליח לומר ליהוא‬
‫בן נמשי להרוג את כל בני אחאב ולהיות מלך תחתם‪ .‬זה היה‬
‫מצוות יהוה‪ ,‬אף על פי שזה היה לרצוח את המלך‪ ,‬במקום‬
‫להשתוות לו‪.‬‬
‫לכן לא הוספתי את ספר משלי בעותק של התנ"ך‪ ,‬המצורף לספר‬
‫הזה וגם לא הוספתי את הספרים האחרים ששלמה כתב‪ ,‬כמו ספר‬
‫שיר השירים וספר קהלת‪ .‬צריך ללמוד מנביאי יהוה‪ ,‬שדיברו‬
‫מתוך תודעת יהוה‪ ,‬ולא משלמה‪ ,‬שדיבר מתוך תודעת חכמה שהיא‬
‫שונה מדרכי היושר של יהוה‪.‬‬

‫תהלים – דוד היה עבד ליהוה‪ ,‬אבל לא תמיד התפלל בזהירות‬

‫אם לא כוללים את מה שמשה חקק על דעת עצמו‪ ,‬אפילו שהוא היה‬
‫נביא נשגב‪ ,‬אז כל שכן שלא כוללים את התפילות של דוד המלך‪,‬‬
‫אף על פי שהוא היה עבד ליהוה‪ ,‬כי הוא אמר את התפילות שלו‬
‫על דעת עצמו‪ .‬דוד לא היה נביא‪ ,‬והתפילות שלו לא נאמרו מתוך‬
‫נבואה‪ .‬לכן‪ ,‬כמו משה‪ ,‬גם עם דוד‪ ,‬כאשר הוא דיבר על דעת‬
‫עצמו‪ ,‬הוא ערבב דברים לא נכונים בתפילות שלו‪.‬‬
‫הנה דוגמה לאמירות לא נכונות בתהילים‪" :‬יהוה אלהי‪ ,‬אם‬
‫עשיתי זאת‪ ,‬אם יש עול בכפי‪ ,‬אם גמלתי‪ :‬שולמי רע‪ ,‬ואחלצה‬
‫צוררי ריקם; ירדף אויב נפשי וישג‪ ,‬וירמס לארץ חיי‪ ,‬וכבודי‬
‫לעפר ישכן‪ ,‬סלה‪ .‬קומה יהוה באפך‪ ,‬הנשא בעברות צוררי‪ ,‬ועורה‬
‫אלי‪ ,‬משפט צוית" (תהלים ז‪ ,‬ד)‪.‬‬
‫כאן דוד אמר שאם הוא חטא‪ ,‬אז שיהוה ייתן לו ליפול בידי‬
‫אויביו ולמות מוות אלים‪ .‬בפועל‪ ,‬דוד חטא כאשר נאף עם בת‬
‫שבע‪ ,‬אשתו של אוריה החתי‪ ,‬ואחר כך הוא גם רצח את אוריה‪,‬‬
‫כאשר הוא ציווה לשר צבאו להשאיר את אוריה חשוף בשדה הקרב‪,‬‬
‫מול חיילי עמון‪ .‬אף על פי כן‪ ,‬יהוה לא שמע לציווי שדוד‬
‫ציווה אותו‪ ,‬ולא התאכזר אתו‪ ,‬אלא הוא ריחם על דוד כאשר פרש‬
‫את המשפט נגדו לאורך הדורות – במקום שדוד ימות תחת נפשו של‬
‫אוריה‪ ,‬יהוה גזר שבני דוד ימותו לאורך הדורות‪ ,‬בצורות‬
‫אלימות; במקום שדוד ימות על כך שנאף עם בת שבע‪ ,‬יהוה שילם‬
‫לדוד מידה כנגד מידה כאשר הוא נתן לאבשלום לשכב עם נשות‬
‫דוד‪ ,‬במרד של אבשלום נגד דוד‪.‬‬

‫‪256‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫הלקח מהסיפור הזה הוא שדוד טעה‪ ,‬גם באורך חייו וגם בתפילות‬
‫שלו‪ ,‬והדבר הנכון לעשות הוא לא ללמוד מאותן טעויות‪ ,‬בין אם‬
‫הן בספר תהילים או בסיפורים עליו בספר שמואל‪ .‬כמו שהתפילה‬
‫של דוד ליהוה‪ ,‬שיהוה יתאכזר אתו‪ ,‬היה לרעתו‪ ,‬ולכן יהוה לא‬
‫הקשיב לו‪ ,‬גם ספר תהילים הוא לרעתו‪ ,‬ונכון לא ללמוד ממנו‪,‬‬
‫וכל שכן לא להתפלל ממנו‪.‬‬

‫הערה לגבי הרחמים של יהוה לדוד‬

‫יהוה ריחם על דוד בגלל שדוד מסר את נפשו‪ ,‬לפני אותה טעות‪,‬‬
‫כדי לעבוד את יהוה בתמימות‪ .‬החטא עם בת שבע ואוריה היה‬
‫שיגעון של רגע‪ ,‬לעומת חיים שלמים של מסירות נפש למען תודעת‬
‫יהוה‪ .‬לכן יהוה בחר לכרות ברית עם דוד לפני אותו חטא‬
‫ולהיות נאמן לאותה ברית‪ ,‬גם אחרי החטא‪.‬‬
‫אותו דבר הוא גם נכון לגבי משפחת כהן‪ ,‬שבט לוי ועם ישראל‪,‬‬
‫שגם אחרי שחטאו‪ ,‬יהוה נשאר נאמן לבריתות שכרת איתם‪ .‬עם‬
‫זאת‪ ,‬הוא כן שופט את הנבחרים שלו באותם מאזני משפט שבהם‬
‫הוא שופט אחרים‪ .‬ההבדל בין הנבחרים לאחרים הוא זה שעם‬
‫הנבחרים‪ ,‬יהוה מרחם עליהם‪ ,‬כאשר הוא פורש את המשפט נגדם‬
‫בדרך שתשמור עליהם‪ ,‬כדי שלא יתמוטטו לגמרי מעוונם‪.‬‬
‫אותו דבר נכון גם לגבי בני שאול המלך‪ ,‬ולכן נבואת ישעיהו‬
‫רומזת על כך שבני שאול ישיגו דרגות של קדושה והשפעה הרבה‬
‫יותר נשגבות מאלו של מלכי דוד‪ ,‬כאשר הם יפעלו להשלים את‬
‫מלחמת הקודש שהייתה ציווי על שאול‪ ,‬אביהם‪ ,‬ועוד תקפה‬
‫לגביהם – להחרים את זכר עמלק‪ ,‬הלא עם‪.‬‬

‫ספר דברי הימים – חנופה לבית דוד לא באמת עוזרת לו‬

‫ספר מלכים מזכיר את ספר דברי הימים בהרבה מקומות‪ ,‬ויכולים‬
‫אולי לומר שהדבר הזה הוא הוכחה שאין פגם בספר‪ ,‬אבל יש‬
‫חיסרון גדול בספר דברי הימים‪ :‬הוא לא מדבר על כך שדוד נאף‬
‫עם בת שבע ורצח את אוריה החתי‪ .‬כנראה מי שכתב את הספר רצה‬
‫להחניף לבית דוד על ידי הסתרת אותו חטא‪ ,‬אבל לעשות כן הוא‬
‫דבר רע מאוד‪ ,‬כי הדרך לתשובת בני דוד היא בהכרת הטעויות של‬
‫אבותיהם ולהישמר מלחזור עליהן שוב‪ .‬זו הוכחה אחת נגד ספר‬
‫דברי הימים‪.‬‬
‫הוכחה שנייה היא זו שאותו ספר לא מחדש דברי נבואה או‬
‫תובנות של צדק‪ ,‬אלא רק מרבה לדבר על מעשי מלכי יהודה‪.‬‬
‫לעומת זאת; ספר מלכים מדבר על מלכי יהודה וישראל‪ ,‬וגם ממקד‬
‫את המבט של הקורא לסיבה האמיתית לפילוג של שבטי ישראל‬

‫‪257‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫ונפילתם‪ :‬בגלל שהם עזבו את תורת יהוה‪ .‬לכן עדיף ללמוד את‬
‫ספר מלכים‪ ,‬ולזרוק את ספר דברי הימים‪.‬‬
‫גם‪ ,‬להבנתי‪ ,‬עדיף תנ"ך קצר‪ ,‬שממקד את תשומת הלב של הקורא‬
‫לדברי הצדק של נביאי יהוה ומצוותיו‪ ,‬מאשר תנ"ך ארוך‪ ,‬שעלול‬
‫לגרום לקורא הממוצע לעסוק בלימוד על העבר‪ ,‬במקום להביט אל‬
‫הספרים שיכולים להתוות לו דרך לשנות את דרכיו עכשיו‬
‫ובעתיד‪ .‬לכן גם לא כללתי את ספר דברי הימים בעותק לתנ"ך‪,‬‬
‫המצורף לספר הזה‪.‬‬

‫ספר אסתר ופורים – שם יהוה נסתר מהספר‪ ,‬וגם מחג הפורים‬

‫ספר אסתר הוא ספר שלא נכתב בנבואה‪ ,‬ולכן הספר אינו מזכיר‬
‫את שם יהוה‪ ,‬אפילו פעם אחד‪ .‬מאותה סיבה גם יש בספר כמה‬
‫שקרים‪ .‬אחת הדוגמאות הכי בולטות לכך היא השימוש של ספר‬
‫אסתר בשמות של אלילי בבל לחודשים‪" :‬בחדש הראשון‪ ,‬הוא חדש‬
‫ניסן‪ ,‬בשנת שתים עשרה למלך אחשוורוש‪ ,‬הפיל פור‪ ,‬הוא הגורל‪,‬‬
‫לפני המן‪ ,‬מיום ליום‪ ,‬ומחדש לחדש‪ ,‬שנים עשר‪ ,‬הוא חדש אדר"‬
‫(אסתר ג‪ ,‬ז)‪.‬‬
‫ספר אסתר משתמש בשמות הבבלים של החודשים‪ ,‬אף על פי שהבבלים‬
‫נתנו את השמות הללו לחודשים כדי להזכיר את השמות של‬
‫האלילים שלהם‪ .‬הם חשבו שלכל חודש יש אליל שמושל בו‪ ,‬ולכן‬
‫קראו לאותו חודש בהתאם לאליל שלהם‪ .‬ללכת אחרי אותו לוח‬
‫בבלי‪ ,‬אלילי‪ ,‬עובר על מצווה מפורשת בתורה‪ ,‬שאומרת "ושם‬
‫אלהים אחרים לא תזכירו – לא ישמע על פיך" (שמות כג‪ ,‬יג)‪.‬‬
‫אם אפילו אסור להזכיר את השמות של האלילים‪ ,‬אז כל שכן‬
‫שאסור להדביק את השמות של הלוח הבבלי‪ ,‬האלילי‪ ,‬ללוח‬
‫הישראלי‪.‬‬
‫נוסף על כך‪ ,‬לקרוא לחודש הראשון בשם ניסן גם מחסיר מסר‬
‫חשוב לגבי אותו חודש והבאים אחריו‪ :‬זה היה החודש הראשון‬
‫שבו עם ישראל פעל כעם עצמאי‪ ,‬כאשר הוא יצא מהגלות במצרים‪.‬‬
‫זו הסיבה מדוע יש מצווה מפורשת בנבואת משה לקרוא לחודש‬
‫ניסן בשם האמיתי שלו‪ ,‬החודש הראשון‪ ,‬כדי להזכיר לישראל את‬
‫הגאולה ממצרים‪ ,‬גם בחיי היום יום שלנו‪" :‬ויאמר יהוה אל משה‬
‫ואל אהרן‪ ,‬בארץ מצרים לאמר‪' ,‬החדש הזה לכם‪ ,‬ראש חדשים‪:‬‬
‫ראשון הוא לכם‪ ,‬לחדשי השנה" (שמות יב‪ ,‬א)‪ .‬הראש השנה‬
‫האמיתי של ישראל הוא בחודש של חג המצוות (חג הפסח בשפה‬
‫הרבני)‪ ,‬ויש מצווה לקרוא לאותו חודש בשמו האמיתי‪" ,‬החודש‬
‫הראשון"‪ ,‬כדי להזכיר לנו את הגאולה ממצרים‪ ,‬האל שעשה לנו‬
‫את זה‪ ,‬והתורה שהוא נתן לנו‪.‬‬
‫ספר אסתר‪ ,‬וכל ספר אחר שבוחר להשתמש בשמות הבבליים של‬
‫החודשים‪ ,‬גם בוחר להמשיך ללכת אחרי הטומאה של גלות בבל‪,‬‬

‫‪258‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫במקום להתקדש ממנו‪ .‬אותה בחירה עוברת על שתי מצוות מפורשות‬

‫בתורה‪.‬‬
‫עוד כמה טעויות בספר אסתר‪:‬‬
‫קרא לבנימיני יהודי‪" :‬איש יהודי היה בשושן הבירה‪,‬‬ ‫א‪.‬‬
‫ושמו מרדכי‪ ,‬בן יאיר‪ ,‬בן שמעי‪ ,‬בן קיש‪ ,‬איש ימיני" (אסתר‬
‫ב‪ ,‬ה)‪ .‬מרדכי היה מבני שאול המלך‪ ,‬בן קיש‪ ,‬משבט בנימין‪,‬‬
‫ולא משבט יהודה‪ .‬הוא לא היה איש יהודי‪ ,‬ולקרוא לו יהודי‪,‬‬
‫כאשר הוא באמת היה בנימיני‪ ,‬הוא ביטוי לכך ששבט יהודה‬
‫לפעמים חושב שכל עם ישראל הם יהודים‪ ,‬אף על פי ששבט יהודה‬
‫הוא רק שבט אחד מתוך אחד עשרה שבטים אחרים של ישראל‪.‬‬
‫חקק חג נוסף ליהודים‪ :‬הספר מציע חקיקה של עוד חג‪,‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫נוסף על מועדים שיהוה ציווה עליהם בנבואת משה‪" .‬וקבל‬
‫היהודים עליהם‪ ,‬ועל זרעם‪ ,‬ועל כל הנלוים עליהם‪ ,‬ולא יעבור‪,‬‬
‫להיות עשים את שני הימים האלה‪ ,‬ככתבם וכזמנם‪ ,‬בכל שנה‬
‫ושנה‪ .‬והימים האלה נזכרים ונעשים בכל דור ודור‪ ,‬משפחה‬
‫ומשפחה‪ ,‬מדינה ומדינה‪ ,‬ועיר ועיר‪ .‬וימי הפורים האלה לא‬
‫יעברו מתוך היהודים‪ ,‬וזכרם לא יסוף מזרעם" (אסתר ט‪ ,‬כז)‪.‬‬
‫האמת הוא שיהוה הוא המחוקק של עם ישראל‪ ,‬ולא מרדכי‪ ,‬או כל‬
‫איש אחר שבוחר‪ ,‬על דעת עצמו‪ ,‬להוסיף על ישראל חוקים וחגים‬
‫כי "יהוה שפטנו ‪,‬יהוה מחקקנו‪ ,‬יהוה מלכנו‪ ,‬הוא יושיענו"‬
‫(ישעיהו לג‪ ,‬כב)‪ .‬אם אותו דבר הוא נכון לגבי הנביא הצדיק‬
‫משה‪ ,‬כאשר הוא דבר על דעת עצמו במשנה תורה‪ ,‬אז כל שכן שזה‬
‫נכון לגבי אחרים‪.‬‬
‫בכלל‪ ,‬חג הפורים הפך לחג של רשע‪ ,‬שבו יהודים שותים יין עד‬
‫שיכרון‪ ,‬ואז חוטאים בדברים יותר רעים‪ .‬אני ראיתי רבנים‬
‫מכובדים מנבלים את פיהם באותו חג‪ ,‬מרוב שכרות‪ ,‬וגם משפילים‬
‫את התלמידים שלהם בגערות לא מוצדקות‪ .‬במקום להיות חג‬
‫שמזכיר את המצווה למחוק את זכר עמלק‪ ,‬הוא נהיה חג שבו רוח‬
‫עמלק חוגג על השיכורים‪ ,‬עד כדי כך שהם אומרים את אמירה‬
‫האווילית הזו בתלמוד הבבלי‪" :‬אמר רבא‪ :‬מיחייב איניש לבסומי‬
‫בפוריא‪ ,‬עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי" (מסכת מגילה‬
‫ז‪ ,‬ב)‪ .‬בתרגום לעברית‪ :‬רבא אמר שחייב אדם לשתות יין בפורים‬
‫עד שהוא לא ידע להבחין בין 'ארור המן' או 'ברוך מרדכי'‪ .‬אם‬
‫אתם מצווים לשתות יין עד שאתם לא יכולים להבחין בין המן‬
‫העמלקי (הלא עמי) ומרדכי הישראלי‪ ,‬אז הפכתם את חג הפורים‬
‫לחג של עמלק‪ ,‬במקום חג נגד הלא עם הזה‪ .‬כך‪ ,‬הספר הזה‪ ,‬והחג‬
‫שלו‪ ,‬מחללים את הקודש‪ ,‬ואין לספר הזה מקום על יד ספרי‬
‫הנביאים הקדושים‪.‬‬

‫‪259‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫ספר נחמיה – גם משתמש בשמות הבבלים לחודשים‬

‫"ויהי בחדש ניסן‪ ,‬שנת עשרים לארתחשסתא המלך‪ ,‬יין לפניו‪,‬‬
‫ואשא את היין‪ ,‬ואתנה למלך‪ ,‬ולא הייתי רע לפניו" (נחמיה ב‪,‬‬
‫א)‪ .‬בספר נחמיה יש טעות שדומה לספר אסתר‪ ,‬כי גם הוא משתמש‬
‫בשמות הבבלים של החודשים‪ ,‬אף על פי שעל ידי כך הוא עובר על‬
‫שתי מצוות מפורשות בתורה‪:‬‬
‫א‪" .‬ושם אלהים אחרים לא תזכירו – לא ישמע על פיך" (שמות‬
‫כג‪ ,‬יג)‪.‬‬
‫ב‪" .‬ויאמר יהוה אל משה ואל אהרן‪ ,‬בארץ מצרים לאמר‪' ,‬החדש‬
‫הזה לכם‪ ,‬ראש חדשים‪ :‬ראשון הוא לכם‪ ,‬לחדשי השנה"‬
‫(שמות יב‪ ,‬א)‪ .‬השם של החודש הראשון בשנה הוא "חודש‬
‫הראשון"‪ ,‬ולא ניסן‪.‬‬

‫ספר עזרא — נותן לשפה הטמאה של ארם מקום מכובד‬

‫ספרי עזרא ונחמיה הם ספרים שעזרא ונחמיה כתבו כדי לתאר את‬
‫פעולתם המדינית למען הקמת הישוב היהודי בארץ ישראל בתקופת‬
‫בית המקדש השני‪ .‬הספרים נכתבו על ידי בני אדם‪ ,‬על דעת‬
‫עצמם‪ ,‬כדי לתאר את העבר – הם לא נבואה‪ .‬כמו בספרים אחרים‬
‫שנכתבו על ידי בני אדם‪ ,‬על דעת עצמם‪ ,‬גם בספרים הללו יש‬
‫ערבוב של אמת ושקר‪ .‬לדוגמה‪ ,‬חלק גדול מספר עזרא נכתב‬
‫בארמית‪ ,‬במקום בשפה האמיתית של עם ישראל – עברית‪ .‬עברית‬
‫היא השפה שבה משה וישעיהו קיבלו את נבואתם‪ ,‬והיא גם השפה‬
‫של ספרי יהושע‪ ,‬שופטים‪ ,‬שמואל ומלכים‪ .‬ארמית היא השפה של‬
‫העם הארמי – היא השפה של ארם‪ ,‬ולא של ישראל‪.‬‬
‫בשפה העברית יש הרבה יושר וחכמה‪ ,‬שבה יכולים להבין את‬
‫משמעות המילים כאשר בוחנים את השורשים של המילים ואת צורת‬
‫האותיות – כך הוכחתי בפרקים קודמים לגבי מילים‪ ,‬כמו צדק‬
‫(צד דק)‪ ,‬תועבה (ת ו עבה)‪ ,‬ועוד‪ .‬אין לשפה הארמית את אותה‬
‫חכמה ויושר‪ ,‬ולכן עדיף לא ללמוד אותה‪ ,‬ולא ללמוד מספרים‬
‫שמרבים להשתמש באותה שפה‪ .‬למה להזדהות עם שפת ארם ורוחו‪,‬‬
‫כאשר יכולים להזדהות עם השפה העברית‪ ,‬הקדושה ועם רוח הקודש‬
‫שנלווה עליה‪.‬‬

‫ספר דניאל – זרים ולא יהוה‪ ,‬רוח טמא ושפה טמאה‬

‫כמו יחזקאל‪ ,‬גם דניאל חזה את חלומותיו כאשר הוא היה בארץ‬
‫טמאה‪ ,‬בגלות בבל‪ ,‬וגם בתיאור חלומותיו הוא מדבר על גבריאל‬
‫ומיכאל‪ ,‬אבל אף פעם לא אומר שיהוה דיבר אתו‪ .‬גבריאל ומיכאל‬
‫אולי היו בעלי כוח שדברו עם דניאל על העתיד‪ ,‬אבל בגלל שהם‬
‫לא דיברו בשם יהוה‪ ,‬אז אין להקשיב למה שהם אמרו לדניאל‪.‬‬

‫‪260‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫נוסף על כך‪ ,‬רוב ספר דניאל הוא בלשון ארמית‪ ,‬שהיא שפה‬
‫נכרית וטמאה‪ ,‬כי דניאל ניבא מרוח נכרית וטמאה‪ ,‬בארץ נוכרית‬
‫וטמאה‪ ,‬הוא לא ניבא בנבואת יהוה‪ ,‬שבאה מרוח יהוה ובשפת‬
‫העברית‪.‬‬

‫‪261‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫ספר חבקוק – נביא של‬

‫ממלכות רשע‬
‫רצה לדכאה את השפה‬
‫ספר חבקוק הוא ספר שמנסה לדכאה את כל מי שרוצה למרוד‬
‫בממלכה של רשעים‪ ,‬אבל הוא עושה את זה בצורה מתוחכמת‪ ,‬ולכן‬
‫יש צורך לשים לב לשקרים שהוא טמן בספר שלו‪ ,‬כי אף על פי‬
‫שהם אולי נראים כקטנים לעיני המתחיל‪ ,‬התחבולה שעומדת‬
‫מאחורי אותם שקרים היא לא קטנה‪.‬‬
‫אחד מאותם שקרים הוא כאשר חבקוק הסית נגד מי שמנסה למרוד‬
‫בממלכת של רשעים‪ ,‬באמירה נגד אותו איש‪" :‬הלוא אלה כלם עליו‬
‫משל ישאו ומליצה; חידות לו‪ .‬ויאמר 'הוי המרבה לא לו‪ ,‬עד‬
‫מתי‪ ,‬ומכביד עליו עבטיט‪ .‬הלוא פתע יקומו נשכיך ויקצו‬
‫מזעזעיך והיית למשסות למו‪ .‬כי אתה שלות גוים רבים‪ ,‬ישלוך‬
‫כל יתר עמים מדמי אדם וחמס ארץ‪ ,‬קריה וכל ישבי בה" (חבקוק‬
‫ב‪ ,‬ו)‪.‬‬
‫כאן חבקוק הסית נגד מי שמנסה לעורר את העמים לדרך חדשה של‬
‫צדק‪ ,‬עם השפה החדשה שיש לאותה דרך‪ .‬לכן‪ ,‬הוא כתב נגד מי‬
‫שמשתמש במשלים כי השימוש במשלים עלול לעזור לחלש‪ .‬למה? כי‬
‫בעל מערכת בדרך כלל לא צריך להשתמש במשלים כדי להסביר את‬
‫דרכו‪ .‬אם כולם כבר נמצאים בתוך המערכת שלו‪ ,‬אז הם יכולים‬
‫להבין אותו דרך דיבור רגיל‪ .‬לכן‪ ,‬הוא לא צריך להשתמש‬
‫במשלים כדי להסביר את דרכו כי כולם כבר הורגלו לדבר בשפה‬
‫שלו‪ ,‬יחד עם המערכת שלו‪.‬‬
‫לעומת זה‪ ,‬מי שמנסה לדבר נגד אותה מערכת יצטרך להשתמש‬
‫במשלים כדי להסביר דרך חדשה כי המשל הוא סוג של מרידה בשפה‬
‫של הרבים‪ .‬המשל מנסה להסביר דבר שהוא מעבר לשפה היום יומי‬
‫שהרבים נוטים להשתמש בו‪.‬‬
‫לכן חבקוק פתח את הספר השקרי שלו בדיבור נגד מי שמשתמש‬
‫במשלים כי הוא רצה לשמור על המצב הנוכחי‪ ,‬עם השפה הנוכחי‪.‬‬
‫הוא לא רצה משלים כי הוא לא רצה שינוי לסדר העולמי‪ ,‬אפילו‬
‫כאשר אותה סדר היא סדר של עושק‪ ,‬עם ממלכה של עושק וקריה‬
‫הגוררת איתה עושק‪.‬‬

‫רצה לשמור על ממלכות ריכוזיות של עושק‬

‫הרצון של חבקוק לשמור על מרכז הכוח של הרשעים הוא הסיבה‬
‫לזה שהוא דיבר נגד מי שיחריב את הקריה של אותם רשעים‪" :‬כי‬

‫‪262‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫אתה שלות גוים רבים; ישלוך כל יתר עמים מדמי אדם וחמס ארץ‪,‬‬
‫קריה וכל ישבי בה"‪.‬‬
‫לעומת זה‪ ,‬נבואת משה ונבואת ישעיהו מעידים שיש יכולת לעמים‬
‫להשיג שלום בלי השימוש במערכות ממלכתיות גדולות – בלי‬
‫הצורך לשבת בקריות‪ .‬לכן‪ ,‬יהוה לא ציווה על המלכת מלך‬
‫בנבואת משה‪ ,‬אלא רק על ההנהגה של שבט לוי ומשפחת כהן‪ ,‬שבו‬
‫עיקר הכוח שלהם אמור להיות כוח תרבותי‪ .‬הכוהנים והלווים‬
‫אמורים להביא לסדר חברתי כאשר הם מלמדים לעם תורה ומקיימים‬
‫תרבות של צדק וקדושה‪ .‬הם לא אמורים לפעול כמלכים‪ ,‬אלא‬
‫כיועצים‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬בארבע הספרים של נבואת משה (בראשית‪ ,‬שמות‪ ,‬ויקרא‪,‬‬
‫ובמדבר) יהוה גם לא דיבר על מערכת ממלכתית לעם ישראל‪ ,‬אלא‬
‫רק על מערכת תרבותית‪ ,‬שבו המרכז שלה אמורה להיות במשפחת‬
‫כהן ובארון הקודש – מרכז תרבותי‪ ,‬בלי מרכז ממלכתי‪.‬‬
‫נבואת ישעיהו מחדש שאפילו אותה מרכז תרבותי בבית המקדש היה‬
‫מכשול‪ ,‬ולכן הוא מסביר שהדרך שבו עבדי יהוה צריכים להקים‬
‫תרבות של צדק בעת שלנו הוא כאשר הם הולכים ממקום למקום כדי‬
‫לייעץ צדק למי שמוכן לשמוע להם‪ .‬הם לא אמורים לפעול‬
‫כמלכים‪ ,‬אלא יותר כיועצים‪ ,‬שרק נלחמים ושופטים את הרשעים‬
‫כאשר הרשעים רודפים או עושקים אותם‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬עבדי יהוה אמורים להיות אנשים שיכולים להסתפק‬
‫במעט‪ ,‬ללכת ממקום למקום‪ ,‬וללמד צדק לאחרים‪ .‬הם לא אמורים‬
‫להיות אנשים שיושבים בקריה ממלכתית ושוקעים בעושק ובעושר‪.‬‬
‫אם כן‪ ,‬אז מה המשמעות לאמירה של חבקוק נגד מי שהחריב קריה?‬
‫"כי אתה שלות גוים רבים; ישלוך כל יתר עמים מדמי אדם וחמס‬
‫ארץ‪ ,‬קריה וכל ישבי בה‪ ".‬הוא כתב את זה כדי לדכאה את אלו‬
‫שקמים להילחם בקריה של עושק‪ ,‬כי הנחת היסוד של נבואתו היא‬
‫שצריך לשמור על המצב הנוכחי‪ ,‬הבנויה על מערכות מדיניות‬
‫גדולות‪ .‬הוא מאס בדרך של ההנהגה הלווית‪ ,‬ולכן כתב את ספרו‬
‫כדי להציב את שיטת הממלכות‪ ,‬אף על פי שנבואת ישעיהו מעידה‬
‫שאותה שיטה היא השיטה של בבל‪ ,‬המבלבלת את עמים עד חורבנם –‬
‫"והייתה בבל‪ ,‬צבי ממלכות‪ ,‬תפארת גאות כשדים‪ ,‬כמהפכת אלהים‬
‫את סדם ואת עמרה" (ישעיהו יג‪ ,‬יט)‪.‬‬
‫חבקוק רצה לשמור את שלטון החוק בכל מחיר‪ ,‬גם כאשר החוק הוא‬
‫חוקים של רשע ועושק‪ .‬לעומת זה‪ ,‬נבואת ישעיהו מעידה שיש‬
‫צורך להפיל שלטון של עושק‪ ,‬ולכן הוא מתאר איך שאחד מעבדי‬
‫יהוה יחריב קריה בצורה בגלל שאותה קריה פעלה כדי לעשוק את‬
‫הדלים והאביונים‪" :‬יהוה אלהי אתה ארוממך‪ ,‬אודה שמך‪ ,‬כי‬
‫עשית פלא עצות מרחק‪ ,‬אמונה אמן‪ .‬כי שמת מעיר לגל‪ ,‬קריה‬
‫בצורה למפלה; ארמון זרים מעיר לעולם לא יבנה‪ .‬על כן יכבדוך‬
‫עם עז; קרית גוים עריצים ייראוך‪ .‬כי היית מעוז לדל‪ ,‬מעוז‬

‫‪263‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫לאביון‪ ,‬בצר לו‪ :‬מחסה מזרם‪ ,‬צל מחרב‪ ,‬כי רוח עריצים כזרם‬
‫קיר‪ .‬כחרב בציון‪ ,‬שאון זרים תכניע; חרב בצל עב‪ ,‬זמיר‬
‫עריצים יענה" (ישעיהו כה‪ ,‬א)‪.‬‬

‫טען שעדיף להיות עבד לרשע מאשר למרוד בו‬

‫עוד הוכחה לזה שנבואת השקר של חבקוק הוא כדי לתמוך בבעלי‬
‫כוח רעים‪" :‬הוי משקה רעהו מספח חמתך ואף שכר למען הביט על‬
‫מעוריהם‪ .‬שבעת קלון‪ ,‬מכבוד שתה‪ ,‬גם אתה והערל תסוב עליך;‬
‫כוס ימין יהוה וקיקלון על כבודך‪ .‬כי חמס לבנון יכסך ושד‬
‫בהמות יחיתן מדמי אדם וחמס ארץ‪ ,‬קריה וכל ישבי בה‪ .‬מה‬
‫הועיל פסל כי פסלו יצרו; מסכה ומורה שקר‪ ,‬כי בטח יצר יצרו‬
‫עליו לעשות אלילים אלמים"‪.‬‬
‫כאן חבקוק רצה לדכאה את האביונים הסובלים ממלכת רשע באמירה‬
‫שאם אותם נדכאים ינסו למרוד בקלון שבעלי הכוח מביאים‬
‫עליהם‪ ,‬אז אותה מרידה לא ייתן להם להיות צדיקים‪ .‬לכן‪,‬‬
‫השקרן הזה כתב שאפילו אם הם יצליחו להפיל את בעלי הכוח‬
‫ולהשתחרר מהעושק‪ ,‬אותה שחרור עלולה לגרום להם להיות בעלי‬
‫כוח רשעים כמו אלו שהם הפילו‪ .‬לכן‪ ,‬השקרן הזה רצה לדכא את‬
‫הנעשקים באמירה שעדיף להם להמשיך להיות עבדים ונדכאים‪ ,‬כי‬
‫אם הם ימרדו באדוניהם הרשעים‪ ,‬אז הם עלולים להפוך לדומים‬
‫לאותם רשעים‪.‬‬
‫להגיד כך הוא שקר כי ההכנעה לאדונים הוא זה שהופך את העבד‬
‫לדומה למלך הרשע שלו‪ .‬אם אתה מוצא את עצמך עבד לרשע‪ ,‬אז‬
‫אתה כבר דומה לו עקב זה שבצעת את רצונו‪ ,‬וכך תמכת בממלכתו‪.‬‬
‫המרידה נגדו הוא חלק בלתי נפרד מתהליך התשובה והצדקה‪ ,‬וזה‬
‫האמת‪ ,‬אפילו אם תוך כדי אותה מרידה ברשעים הצדיק מוצא את‬
‫עצמו נופל לחטא‪ ,‬בגלל הצרות שבאים עם מלחמה‪ .‬על זה נבואת‬
‫ישעיהו מעידה "בדעתו יצדיק צדיק עבדי לרבים ועונתם הוא‬
‫יסבול" כי אחד מעבדי יהוה יצדיק את הצדיק שמרד ברשעים‪ ,‬אבל‬
‫אחרי זה נפל לחטא בעצמו‪ ,‬עקב זה שהרשעים נלחמו בו והחטיאו‬
‫אותו (ישעיהו נג‪ ,‬יא)‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬יש צורך למרוד במלך רשע‪ ,‬אפילו אם לעין השטחית זה‬
‫נראה כאילו אותה מרידה גורמת לצדיק ליפול לחטאים חדשים‪,‬‬
‫עקב זה שהרשעים מנסים להחטיא אותו‪.‬‬

‫רצה להחסיר מהעניים את כלי ההסברה שלהם‬

‫"מה הועיל פסל כי פסלו יצרו‪ ,‬מסכה ומורה שקר‪ .‬כי בטח יצר‬
‫יצרו עליו לעשות אלילים אלמים‪ ".‬כאן הרשע רצה לטמון מכשול‬
‫נוסף למורדים בממלכת של רשע‪ .‬מה הוא המכשול?‬

‫‪264‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫כדי להסביר למה אותה אמירה היא מכשול‪ ,‬קודם צריך להסביר מה‬
‫היא המשמעות למילה פסל‪ .‬בשפה של התורה כל כלי הוא סוג של‬
‫פסל‪ ,‬כי פסל הוא כאשר מישהו לוקח חומר ופוסל ממנו את מה‬
‫שהוא לא רוצה‪ ,‬כדי להשאיר מוצר סופי‪ .‬לכן‪ ,‬גם כלים הם‬
‫פסלים‪ ,‬וזה נכון בין אם אותה כלי היא פטיש‪ ,‬יתד‪ ,‬או‪ ,‬מחשב‪.‬‬
‫נבואת משה לא אסר את השימוש בכל סוג של פסל‪ ,‬אלא הוא רק‬
‫אסר על פסלים דתיים‪ ,‬כמו הפסל של בודהה‪ .‬זו המשמעות למצווה‬
‫"לא תעשה פסל וכל תמונה אשר בשמים ממעל ואשר שארץ מתחת‬
‫ואשר במים מתחת לארץ‪ .‬לא תשתחווה להם ולא תעבדם"‪ .‬המצווה‬
‫הזאת אוסרת להפוך את המציאות החומרנית למרכז התרבותי‪ ,‬אבל‬
‫היא לא אוסרת את השימוש בכל סוגי הפסלים‪/‬כלים‪ ,‬כי יש כלים‬
‫הנצרכים לחיי היום יום‪ ,‬כמו מחרשה או יתד‪ .‬לכן‪ ,‬המצווה‬
‫מדברת נגד השימוש בפסל‪/‬כלי דתי‪ ,‬כמו הפסל של בודהה‪ ,‬אבל‬
‫היא לא מדברת נגד פסל‪/‬כלי הנצרך לפעילות ממשית‪ ,‬כמו פטיש‬
‫או יתד‪ .‬לסיכום‪ ,‬פסלים דתיים‪ ,‬וכל סוג של תמונה‪ ,‬הם‬
‫אסורים‪ ,‬אבל פסל‪/‬כלי רגיל‪ ,‬כמו פטיש או יתד‪ ,‬הוא מותר‬
‫ליצירה ושימוש‪.‬‬
‫אם בונים על ההבנה הזאת‪ ,‬מה היא המשמעות לאמירת חבקוק "מה‬
‫הועיל פסל כי פסלו יצרו‪ ,‬מסכה ומורה שקר‪ ,‬כי בטח יצר יצרו‬
‫עליו לעשות אלילים אלמים"?‬
‫הוא רצה להשמיץ את עבדי יהוה‪ ,‬שכתבו ספרים כדי להסביר לעם‬
‫על חטאיו ולעורר את ישראל לעשות תשובה‪ .‬הנביא שקר הזה הבין‬
‫שהאמת הוא זה שיפיל את הממלכה של עמלק‪ ,‬והדומים לו‪ ,‬ולכן‬
‫הוא רצה להשמיץ ספרים כפסלים כי הוא רצה להסית את העם‬
‫להפסיק ללמוד מן הספרים של עבדי יהוה‪.‬‬
‫למה הוא הרגיש צורך לעשות כך? כי האנשים שרוצים להקים דרך‬
‫חלופית לממלכות הרשע הם בדרך כלל העניים‪ ,‬שאין להם הרבה‬
‫כסף או כלים‪ .‬לעומת זה‪ ,‬לבעלי המערכות יש הרבה כלי מלחמה‬
‫וכלי תקשורת‪ ,‬וזה למה עניים‪ ,‬לאורך העבר‪ ,‬כתבו ספרים כדי‬
‫לריב עם ממלכות‪ .‬אם אין לצדיק מטוסים ורובים‪ ,‬אז ספר אולי‬
‫יכול לתת לצדיק לדבר אל הרבים ולעורר אותם לעשות תשובה‪,‬‬
‫כדי שהם יצטרפו למרידה שלו נגד הרשעים‪.‬‬
‫כאשר חבקוק דיבר נגד מי שיצר פסל באמירה שאותה פסל היא‬
‫למען עשיית אליל‪ ,‬הוא בעצם רצה לדכאה את כל מי שיכתוב ספר‬
‫של מרידה תרבותית‪ .‬הוא רצה להחסיר מהעני את אחד מהכלים הכי‬
‫זולים‪ ,‬אבל חשובים‪ ,‬שאיתו הצדיק הבודד יכול להתחיל מרידה‬
‫נגד ממלכות של שקר‪ :‬ספר‪.‬‬
‫אבל אפילו בתוך אותה תחבולה יש סתירה מובנית‪ ,‬כי כאשר‬
‫חבקוק כתב ספר ודאג להכניס אותו לתוך התנ"ך‪ ,‬אז הוא בעצמו‬
‫יצר פסל‪ .‬הוא דיבר נגד ספר כאשר הוא קרא לו פסל‪ ,‬אף על פי‬

‫‪265‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫שהוא בעצמו השתמש באותה סגנון של כלי כדי לבלבל את עם‬

‫ישראל‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬חבקוק רצה לסתום את הפה של מי שיכול להאיר לרבים‬
‫על תורת יהוה‪ ,‬ולכל הנראה הוא הצליח לעשות כך לכמה אלפי‬
‫שנים‪ ,‬כאשר ספרו היה נכלל בתוך התנ"ך‪ .‬לכן‪ ,‬אין להאמין‬
‫לתחבולה של השקרן הזה‪ ,‬שקרא לעצמו בשם חבקוק‪ .‬השם שלו זה‬
‫לא באמת חבקוק אלא "לא עם" או "עם חרמו של יהוה"‪ .‬זה תמיד‬
‫יהיה השם שלו‪ ,‬בין אם הוא יקרא לעצמו בשם חבקוק או עמלק‪.‬‬
‫"ויאמר יהוה אל משה‪ :‬כתב זאת זיכרון בספר ושים באזני יהושע‬
‫כי מחה אמחה את זכר עמלק מתחת השמים‪ .‬ויבן משה מזבח ויקרא‬
‫שמו יהוה נסי ויאמר יד על כס יה מלחמה ליהוה בעמלק מדר דר"‬
‫(שמות יז‪ ,‬יד)‪.‬‬
‫יהוה נשבע שהוא הולך למחה את זכר עמלק‪ ,‬והוא הולך לקיים את‬
‫השבועה הזאת‪ ,‬אפילו כאשר עמלק משקר באמירה שאותה שבועה לא‬
‫הולכת להתקיים‪ ,‬כמו שהוא עשה בספר הנבואה שלו‪ ,‬באמירה "הלא‬
‫אתה יהוה קדשי – לא נמות‪...‬שבעות מטות אמר סלה" (חבקוק א‪,‬‬
‫יב)‪ .‬השבועה של יהוה להרוג את עמלק הולכת להתקיים‪ ,‬ולכן מי‬
‫שרוצה לעבוד את יהוה צריך למחה את ספר חבקוק‪ ,‬כדי להתחיל‬
‫לקיים את המצווה למחה את זכר עמלק‪.‬‬
‫בנוסף לזה‪ ,‬עבדי יהוה צריכים לשים את יהוה כנס שלנו‪ ,‬אפילו‬
‫כאשר זה נראה כאילו אחרים‪ ,‬שנלחמים נגד יהוה‪ ,‬הפכו את עצמם‬
‫לבעלי ניסים‪ .‬הניסים שלהם הם שקר‪ ,‬ויהוה הוא הנס שלנו‪ .‬כך‬
‫משה התגבר נגד מכשפי מצרים‪ ,‬וכך עבדי יהוה יתגברו נגד‬
‫עמלק‪ ,‬הלא עם‪ ,‬והשקרים שלו‪.‬‬

‫הדימוי בין תחבולי "חבקוק" ותחבולי ירמיהו‬

‫ירמיהו ניסה לכבות את האור של הפירוש האמיתי לנבואת משה‬
‫וישיעיהו לפני שהוא בכלל יכול להתקיים כישות נפרדת‪ .‬לכן‬
‫הוא דיבר נגד השימוש בכסף "מרוקע מתרשיש"‪ ,‬אפילו שבסדר‬
‫בריאת היקום קודם האור צריך להאיר ולהתקיים כישות נפרדת‪,‬‬
‫ורק אחרי זה יש רקיע‪ .‬לפרש את נבואת משה וישעיהו בצורה‬
‫יותר אמיתית הוא מעשה של הארה גדולה לבני דורנו‪ ,‬וישעיהו‬
‫ניבא שאותה אור יתחיל להאיר דווקא מאלו שיבחרו לעזוב את‬
‫ארצות הברית (הנקרא איים וארץ תרשיש בנבואתו)‪ .‬לכן‪ ,‬ישעיהו‬
‫אמר "הן עבדי אתמך בו‪ .‬בחירי רצתה נפשי‪ .‬נתתי רוחי עליו‪,‬‬
‫משפט לגוים יוציא‪ .‬לא יצעק ולא ישא ולא ישמיע בחוץ קולו‪.‬‬
‫קנה רצוץ לא ישבור ופשתה כהה לא יכבנה – לאמת יוציא משפט‪.‬‬
‫לא יכהה ולא ירוץ עד ישים בארץ משפט‪ ,‬ולתורתו איים ייחלו"‪.‬‬
‫האיים ייחלו לתורת עבדי יהוה כי העבד ליהוה שבחר למרוד‬
‫בעמלק ולהאיר פירוש אמיתי לתורה יהיה מי שפעם היה חי‬

‫‪266‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫באיים‪ ,‬והוא ירצה להטיב עם האיים‪ ,‬אחרי שהוא היה צריך‬

‫להכות באיים מכה כל כך קשה‪ ,‬כדי להשמיד את ממלכת עמלק‪,‬‬
‫הנמאת שם בארצות הברית‪ ,‬וקולוניות אחרות של אירופה‪.‬‬
‫ירמיהו הבין שזה מה שיקרא‪ ,‬ורצה להשמיץ ולדכאה את אותה מרד‬
‫לפני שהיא תוכל להתחיל‪ ,‬ולכן הוא אמר שמי שבוחר לכתוב ספר‬
‫פירוש בעזרת כסף המרוקע מתרשיש הוא לא באמת מדבר בשם יהוה‪.‬‬
‫הוא רצה לדכאה את בני ישראל שיבחרו להיפרד מארצות הברית‬
‫ולהשתמש במשאבים שלה כדי למרוד בה‪ ,‬בין אם זה בעזרת כתיבת‬
‫ספר פירוש נגדה ונגד השקרים שלה‪ ,‬ובין אם זה בלהשתמש בכלי‬
‫המלחמה של המערב במלחמה נגדו‪ .‬ירמיהו רצה לדכאה את המרד‬
‫הזה לפני שהוא בכלל יוכל לצאת לדרך‪ ,‬ולכן הוא כתב נגד‬
‫השימוש של "כסף המרוקע מתרשיש"‪.‬‬
‫התחבולה הזאת היא דומה לתחבולה של מי שקרא לעצמו חבקוק‪ ,‬כי‬
‫שניהם ניסו להטמין מכשול לעם‪ ,‬כדי לעצור את המרד נגד עמלק‬
‫לפני שהוא בכלל יכול להתחיל‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬השימוש בכסף מרוקע מתרשיש כדי להתחיל את המרד נגד‬
‫עמלק הוא דבר שישעיהו כבר חזה עליו בנבואתו‪ ,‬אבל ירמיהו‬
‫רצה לדכאה את המרד הזה לפני שהיא יכולה להתקיים‪ ,‬כי הוא‬
‫היה סוכן של ממלכת בבל השממית – של לא עם‪ .‬לכן‪ ,‬נבואת השקר‬
‫של ירמיהו היא גם חלק ממבצע החתרנות התרבותית של עמלק‪,‬‬
‫שטמן מכשולים בתנ"ך כדי לבלבל את עם ישראל‪ ,‬ושהצליח לעשות‬
‫כן לכל כך הרבה שנים בגלל שהוא ערבב שקר ואמת יחדיו‪ ,‬כדי‬
‫לבלבל את שבט יהודה – כך רבי עקיבא עשה בתלמוד‪ ,‬וכך נבאי‬
‫השקר עשו‪ ,‬כמו חבקוק וירמיהו‪ .‬הדימוי בין הנבואות שלהם‬
‫לנבואת ישעיהו הוא בגלל שהם בחרו להשתמש בשפה דומה לזאת של‬
‫נבואת ישעיהו‪ ,‬תוך כדי שהם בגדו במסרים הכי חשובים של‬
‫נבואתו‪.‬‬
‫אם מתבוננים מספיק בדבר הזה‪ ,‬יכולים לראות שהתחבולה הזאת‬
‫היא דומה למה ששבט יהודה עשה נגד שבט לוי‪ ,‬כאשר הוא העתיק‬
‫את מה שמשה (משבט לוי) ניבא‪ ,‬אבל אז הוסיף על זה פירוש‬
‫יהודי‪ ,‬הנקרא תורה שבעל פה‪ ,‬כדי לסלף את דברי נבואת משה‪,‬‬
‫וכך לגרום לשבט יהודה למשול על שבט לוי‪ .‬לכל הנראה‪ ,‬כך‬
‫נבואת ירמיהו פעל נגד נבואת ישעיהו‪ ,‬ויחד איתו פעלו נביאי‬
‫השקר האחרים‪ ,‬שהרבו לערבב אמת ושקר בנבואות שלהם כדי‬
‫להטמין מכשולים לעם ישראל‪ .‬כך הם בלבלו את היהודים לאורך‬
‫כמה אלפי שנים‪ ,‬כחלק ממלחמת התרבות של בבל נגד העמים‪ ,‬שבו‬
‫הוא מנסה לבלבל את העמים כאשר הוא מערבב אמת ושקר יחדיו‪.‬‬
‫לפחות אצל ירמיהו‪ ,‬הוא הצהיר שהוא עושה כן באופן גלוי כאשר‬
‫הוא אמר "הנני נתן מכשולים‪ ,‬וכשלו בם אבות ובנים – שכן‬
‫ורעו יאבדו"‪ .‬אבל האמירה הזאת גם מעידה על תחבולה מיוחדת‬
‫של ירמיהו‪ ,‬שבו הוא בחר להצהיר על השקרים שלו‪ ,‬כדי שנגיד‪,‬‬
‫"אה‪ ,‬הנה‪ ,‬הוא הצהיר שהוא משקר‪ ,‬ולכן השקרים שלו הם לא כל‬
‫‪267‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫כך רעים‪ .‬כאשר הוא קרא למלך בבל עבד ליהוה הוא גם קרא‬
‫לעצמו ירמיה‪ ,‬ולא ירמיהו‪ ,‬כדי להעיד שהוא משקר שם‪ ,‬ולכן לא‬
‫צריך לזרוק את כל נבואתו בגלל השקר הזה כי הוא טמן לנו רמז‬
‫שהוא משקר שם"‪ .‬להגיד כך הוא טעות גדולה כי נביאי יהוה לא‬
‫מטמינים שקרים‪ ,‬וההצהרה שאתה משקר לא הופך את מעשה השקר‬
‫לדבר מקובל‪ ,‬שיכולים לסלוח לו‪ .‬לשקר בשם יהוה הוא עון גדול‬
‫מאוד‪ ,‬גם כאשר מי שעשה כן טמן רמזים לזה שהוא שיקר‪ ,‬כמו‬
‫שירימיהו עשה‪.‬‬
‫נכון לזכור שגם עמלק עשה כן בנבואת "חבקוק"‪ ,‬כאשר הוא רמז‬
‫על זה שהנבואה שלו היא נבואת עמלק באמירה "הלוא אתה מקדם‪,‬‬
‫יהוה אלהי קדשי – לא נמות" (חבקוק א ‪,‬יב)‪ .‬פה הרשע הזה רצה‬
‫להגיד שעמלק רק ימות כאשר עם ישראל יצליח להעמיד דרך חדשה‬
‫של צדק – דרך ל א חדש‪ ,‬של התחלה חדשה‪ ,‬כמו שהאות א הוא‬
‫האות הרשאון‪ .‬כך הוא ניסה להיות תולעת על נבואת ישעיהו‪,‬‬
‫שמדברת על צדיק בשם "פלא יועץ‪ ,‬אל גבור אבי‪ ,‬כד שר שלום"‪,‬‬
‫כי הממלכה הלוית של אותו צדיק יהיה פתיחה לדרך חדשה של צדק‬
‫– פ לא‪ .‬עמלק רוצה שנחשוב שהמלחמה נגדו רק צריך להתבצע‬
‫כאשר אנחנו מצליחים להעמיד דרך חדשה של צדק‪ ,‬אפילו שהאמת‬
‫הוא שצריך להחרים את זכר עמלק בכל מקרה‪ ,‬בין אם זה כדי‬
‫להתחיל דרך חדשה של צדק‪ ,‬כמו מה שמתואר בנבואת ישעיהו‪,‬‬
‫ובין אם העם לא מצליח לעמוד בכל הדרישות של נבואת ישעיהו‪,‬‬
‫כי המצווה להחרים את העמלק הוא מצווה המוטל על כל דור‪ ,‬בין‬
‫אם הוא הצליח להתחיל בדרך חדשה של תשובה‪ ,‬ובין אם הוא עוד‬
‫לא זכה להתחיל לעשות כן‪ .‬על זה נבואת משה מעידה‪ ,‬כאשר היא‬
‫אומרת "'יד על כס יה‪ ,‬מלחמה ליהוה בעמלק מדר דר'" (שמות‬
‫יז‪ ,‬יד)‪.‬‬

‫‪268‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫למה צריך להסיר את ספרי‬

‫נביאי השקר מהתנ"ך‬
‫יש התחבולה בשימוש אצל בעלי כח‪ ,‬הנקרא כוח רך‪ ,‬או ‪Soft‬‬
‫‪ Power‬באנגלית‪ .‬כוח רך הוא דרך שבו בעלי כוח מנסים לכבוש‬
‫עמים כאשר הם קודם גורמים לעמים לאמץ את התרבות של בעל‬
‫הכוח‪ ,‬כדי שאחרי כן אותם עמים ישתתפו פעולה עם בעל הכוח‬
‫כאשר הוא בא לכבוש אותם‪.‬‬
‫מדינות המערב הרבו להשתמש בתחבולה הזאת כאשר הם הפיצו את‬
‫הדת והתרבות שלהם באפריקה ואסיה‪ ,‬כדי לגרום לאותם עמים‬
‫להיכנע לגניבה שבני המערב עשו נגדם דרך האימפריאליזם‪ .‬גם‬
‫רבי עקיבא העמלקי עשה כך כאשר הוא דאג לשים את עצמו כרב‬
‫הכי חשוב בתלמוד‪ ,‬ולכן כתוב בתלמוד שכולו על פי השיטה של‬
‫תלמידי רבי עקיבא ‪":‬דאמר רבי יוחנן‪ :‬סתם מתניתין‪ ,‬רבי‬
‫מאיר‪ .‬סתם תוספתא‪ ,‬רבי נחמיה‪ .‬סתם ספרא‪ ,‬רבי יהודה‪ .‬סתם‬
‫ספרי‪ ,‬רבי שמעון‪ .‬וכולהו אליבא דרבי עקיבא" (סנהדרין פו‪,‬‬
‫א)‪.‬‬
‫גם בעלי כוח אחרים פעלו כך כאשר הם רימו את אנשי כנסת‬
‫הגדולה להכניס ספרים לתנ"ך‪ ,‬עם ההבנה שלעשות כן יגרום‬
‫ליהודים לברך אותם לאורך הדורות‪ ,‬כאשר היהודים אמרו "ברוך‬
‫אתה אדֹני"‪ .‬מי שהצליח להכניס את הספר שלו לתנ"ך נכלל כחלק‬
‫מאותם אדונים כי התנ"ך הוא המסמך היסודי ליהדות‪ ,‬לנצרות‪,‬‬
‫ולאסלאם‪.‬‬
‫היו כאלו שעשו כן מתוך תודעת יהוה‪ ,‬כמו אחד מעבדי יהוה‬
‫שניבא לישעיהו את נבואתו‪ ,‬אבל גם היו כאלו שעשו כן כדי‬
‫להטמין מכשול לעם ישראל‪ .‬הם רצו לרכוב על הנטיה של הרבים‬
‫לברך את אדוניהם‪ ,‬ולכן אותם אויבי ישראל דאגו להכניס את‬
‫ספריהם לתנ"ך‪ ,‬דרך נביאי שקר‪ ,‬כדי להטמין מכשול לעם‪ .‬ספר‬
‫חבקוק הוא דוגמה לזה כי שם עמלק ניסה להכניס את עצמו למרכז‬
‫התרבותי של עם ישראל – לתנ"ך‪ .‬רבי עקיבא העמלקי גם הצליח‬
‫לעשות כך נגד שבט יהודה כאשר הוא הפך את עצמו לרב הכי חשוב‬
‫של התלמוד‪.‬‬
‫אצל מי שקרא לעצמו חבקוק‪ ,‬הוא גם הוסיף על אותה תחבולה‬
‫כאשר הוא דיבר על יהוה כאל שפועל למענו‪ ,‬אפילו שעבדי יהוה‬
‫האמיתיים מכירים בזה שלפעמים תודעת יהוה מחייב שמשפט גם‬
‫יבוא עליהם‪ .‬חבקוק רצה להגדיר את יהוה כעבד שלו‪ ,‬כאשר הוא‬
‫אמר "הלוא אתה מקדם‪ ,‬יהוה אלהי קדשי – לא נמות" (חבקוק א‬
‫‪,‬יב)‪ .‬עמלק רק מוכן להכיר ביהוה כמי שמקדש את עמלק – קדש‬

‫‪269‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫אפילו שהאמת הוא שיהוה הולך להמית את עמלק‬ ‫לי – "קדשי" –‬

‫שעמלק רכש לעצמו היא קדושה שהוא שדד‬ ‫כי מעט הקדושה‬
‫ממנו‪ ,‬כאשר הוא רימה אותם לברך אותו כחלק‬ ‫מהצדיקים יותר‬
‫– "ברוך אתה אדֹני"‪.‬‬ ‫מברכת האדונים‬
‫לסיכום‪ ,‬נביאי השקר רק רוצים להכיר ביהוה כאשר הם חושבים‬
‫שיהוה יברך או יקדש אותם‪ .‬לכן‪ ,‬הם מנסים להגדיר את יהוה‬
‫כאל שרק מקדש אותם או נלחם למענם – כעבד שלהם‪ .‬הנוצרים גם‬
‫פעלו כך כאשר הם הרבו לדבר על התנ"ך כתירוץ לכבוש ולשדוד‬
‫את העמים‪ ,‬אפילו שאחרי השלמת אותם כיבושים הם בדרך כלל‬
‫הפסיקו לדבר על התנ"ך‪.‬‬
‫לעומת זה‪ ,‬עבדי יהוה מכירים בזה שלעבוד את יהוה גם דורש‬
‫שמשפט יבוא עליהם על חטאיהם הקודמים‪ .‬הם מוכנים להכיר בזה‬
‫שהמלחמה למען יהוה דורש שמשפט גם יבוא עליהם‪ ,‬כדי להסיר‬
‫מעליהם את חטאיהם‪ .‬לכן נביאי אמת‪ ,‬כמו ישעיהו‪ ,‬דברו על זה‬
‫שמשפט גם יצטרך לבוא עליהם‪ ,‬וישעיהו אפילו תיאר אחד מן‬
‫המשפטים שהולך לבוא עליו‪" :‬על כן מלאו מתני חלחלה – צירים‬
‫אחזוני כצירי יולדה‪ .‬נעויתי משמע‪ ,‬נבהלתי מראות‪ .‬תעה לבבי‬
‫פלצות‪ ,‬בעתתני‪ .‬את נשף חשקי שם לי לחרדה" (ישעיהו כא ‪ ,‬ג)‪.‬‬
‫הצורך להיות מוכן לקבל משפט‪ ,‬במקום רק לשפוט אחרים‪ ,‬הוא‬
‫דבר שיהוה כבר דיבר עליו בנבואת משה‪ ,‬כי שם כתוב "וישכן‬
‫מקדם לגן עדן את הכרבים ואת להט החרב המתהפכת לשמר את דרך‬
‫עץ החיים" (בראשית ג ‪,‬כד)‪ .‬להט החרב המתהפכת היא שכל מי‬
‫שבוחר להחריב אחרים גם יצטרך לקבל חרב על עצמו‪ ,‬במידה‬
‫מסוימת‪ ,‬כדי להסיר מעצמו את חלק מעוונותיו‪ .‬אלו שבוחרים‬
‫להילחם למען יהוה עם התודעה הזאת בוחרים לעשות מעשה של‬
‫הקרבה אישית כי הם מבינים שגם אם הם יצליחו להכות באויבי‬
‫יהוה‪ ,‬יום יבוא וגם הם יצטרכו לקבל על עצמם מידה של משפט‬
‫כדי להסיר מעצמם את עוונותיהם העבים; יום יבוא והחרב גם‬
‫יהתהפך עליהם במידה מסוימת‪ .‬אם הם מבינים את זה ובכל זאת‬
‫בוחרים לצאת למלחמה‪ ,‬אז זה הוכחה שהם אוהבים את יהוה באמת‪,‬‬
‫במקום רק לנסות להפוך את יהוה לעבד שלהם‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬פה יש דרך לעזור לעם ישראל להבדיל בין עבדי יהוה‬
‫האמיתיים ואלו שרק משתמשים בשמו כתירוץ להכות באחרים‪ :‬מי‬
‫שבאמת אוהב את יהוה יכיר בזה שגם הוא נצרך למשפט‪ ,‬כאשר‬
‫החרב מתהפך עליו‪ ,‬כדי להסיר ממנו את עוונותיו העבים‪ .‬לעומת‬
‫זה‪ ,‬המשקרים רק רוצים לדבר על יהוה כאל שעוזר להם‪ ,‬וכך‬
‫נביאי השקר פעלו‪.‬‬
‫גם נכון לזכור שחבקוק הוא הוא לא השם האמיתי של אותו נביא‬
‫שקר‪ ,‬אלא זה שם שהוא רצה לקבל לעצמו‪ .‬בחירת אותו שם הוא גם‬
‫תחבולה‪ .‬לכן השם חבקוק הוא דומה לשם עמ ל ק – עמלק‪.‬‬

‫‪270‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫גם השם "עבדיה"‪ ,‬של ספר עבדיה‪ ,‬משתמש באותה תחבולה – עבד‬
‫יה‪ .‬גם השם "נחום האלקשי" משתמש באותה תחבולה‪ ,‬כי המשמעות‬
‫של השם "אלקשי" הוא אל קש לי – האל קש למעני; מי שכתב את‬
‫אותו ספר רצה שהאל יקש למענו‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬יש הבדל בין מי שקרא לעצמו "נחום האלשקי" והרשע‬
‫שקרא לעצמו חבקוק‪ ,‬כי מי שקרא לעצמו נחום האלקשי נשא למען‬
‫יהוה‪ ,‬כאשר הוא אמר "אל קנוא ונקם יהוה; נקם יהוה ובעל‬
‫חמה; נקם יהוה לצריו ונוטר הוא לאיביו‪ .‬יהוה ארך אפים‬
‫וגדול כח‪ ,‬ונקה‪ ,‬לא ינקה‪ .‬יהוה בסופה ובשערה דרכו‪ ,‬וענן‬
‫אבק רגליו‪ .‬גוער בים ויבשהו וכל הנהרות החריב‪ .‬אמלל בשן‬
‫וכרמל‪ ,‬ופרח לבנון אמלל‪ .‬הרים רעשו ממנו והגבעות התמגגו‪,‬‬
‫ותשא הארץ מפניו‪ ,‬ותבל וכל יושבי בה‪ .‬לפני זעמו מי יעמוד‬
‫ומי יקום בחרון אפו‪ .‬חמתו נתכה כאש והצרים נתצו ממנו‪ .‬טוב‬
‫יהוה למעוז ביום צרה‪ ,‬וידע חסי בו" (נחום א‪ ,‬ב)‪ .‬הוא לא רק‬
‫אמר שיהוה יפעל למענו‪ ,‬אלא הוא גם נשא למען יהוה כדי לתת‬
‫לו כבוד‪ .‬לכן‪ ,‬אולי הוא לא היה מעמלק כי עמלק רק רוצה‬
‫למעול בשם יהוה‪ ,‬אבל מי שקרא לעצמו "נחום האלקשי" בחר לשאת‬
‫למען יהוה כדי לתת לו כבוד‪.‬‬
‫אף על פי שספר נחום דבר על יהוה דברים טובים‪ ,‬בכל זאת יש‬
‫כמה קושיות בספר שלו‪ ,‬שיכולות להעיד על זה שהוא היה נביא‬
‫שקר‪:‬‬
‫נבואתו לא מחדש איזה מסר של צדק או רחמים כלפי החלש‪ ,‬אלא‬
‫הוא מדבר במילים מאוד מעורפלות כדי להשפיל את מלך אשור‪.‬‬
‫לעומת זה‪ ,‬בנביאי האמת‪ ,‬כמו משה וישעיהו‪ ,‬גם דברו על צדק‬
‫ורחמים כלפי החלש‪ ,‬כי נביאי יהוה לא רק מדברים כדי להשפיל‬
‫רשעים‪ ,‬אלא גם כדי להחליף דרך של רשע בדרך של צדק‪ .‬לכן‪,‬‬
‫נבואות משה מדברת הרבה פעמים על הצורך לרחם על הגר והעני‪,‬‬
‫ונבואת ישעיהו מדברת על צמחונות‪.‬‬
‫מי שרצה שנקרא לו נחום האלקשי לא עשה כן כי הוא רצה שהספר‬
‫שלו יהיה סוג של חרב‪ ,‬כדי להכות באויביו‪ ,‬אפילו שיהוה לא‬
‫רק רוצה בחרב נגד הרשעים‪ ,‬אלא גם בצדק למען החלשים‪.‬‬
‫להבנתי‪ ,‬הוא גם רצה לטמון את הספר שלו כמכשול לעם ישראל‪,‬‬
‫ולכן הוא כתב "והמה נסים; עמדו עמדו ואין מפנה" (נחום ב‪,‬‬
‫‪,‬ט)‪ .‬בזה הוא רצה להגיד שמי שמנסה לנוס מדרך הרשע של בבל‪,‬‬
‫ובגלל זה מוצא את עצמו עומד לדין את החוטאים‪ ,‬ימצא שהדרך‬
‫לישועה לא מתפנה‪ .‬לכן‪ ,‬הוא השתמש באותם מילים שנבואת‬
‫ישעיהו משתמשת בהם כי הוא רצה להיות תולעת על נבואת‬
‫ישעיהו‪ ,‬שניבא‪" ,‬נצב לריב יהוה‪ ,‬ועמד לדין עמים" (ישעיהו‬
‫ג‪ ,‬יג)‪ .‬אחד מעבדי יהוה ינוס מלהיות חלק מדרכי הרשע של בבל‬
‫ויעמוד כדי לדין עמים שחואטים נגד יהוה‪ ,‬אבל נחום לא רצה‬
‫שאותו עבד ליהוה יצליח‪ ,‬ולכן הוא כתב שאותו בעל תשובה‬
‫יעמוד לדין את הרשעים‪ ,‬אבל אף אחד לא יפנה לו את הדרך‬
‫‪271‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫לישועה‪ .‬הוא כתב שכך יקרה כי הוא רצה שזה יקרה‪ ,‬בגלל שהוא‬
‫פעל כדי להיות תולעת על נבואת ישעיהו‪.‬‬
‫לעומת זה‪ ,‬נבואת ישעיהו מעידה שכן יהיה דרך לישועה‪" :‬משא‬
‫בבל‪ ,‬אשר חזה ישעיהו בן אמוץ‪ :‬על הר נשפה שאו נס‪ ,‬הרימו‬
‫קול להם; הניפו יד‪ ,‬ויבאו פתחי נדיבים‪.‬‬
‫המילה נס הוא שם כינוי למי שמנסה לנוס מדרכי הרשע של בבל‪.‬‬
‫הוא כותב ספר כדי לעשות כן‪ ,‬שזה הקול שלו‪ .‬בכך‪ ,‬הוא פעול‬
‫כיד של יהוה‪ ,‬כדי לכתוב את המסרים של יהוה לבני דורו‪ .‬נחום‬
‫רצה לגרום לאותו איש להכשל‪ ,‬ולכן הוא כתב שאף על פי שאותו‬
‫איש ינוס ויעמוד כדי לדין את החוטאים‪ ,‬הדרך לישועה לא‬
‫יתפנה לו‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬נבואת ישעיהו מעידה שכאשר אחד מעבדי‬
‫יהוה יקום לנוס מדרכי הרשע של בבל‪ ,‬אז יהוה צבאות יעזור לו‬
‫להכות בבבל‪.‬‬
‫התחבולה של ספר נחום הוא דומה לתחבולה של ספר חבקוק‪ :‬שניהם‬
‫דאגו להכניס את הספרים שלהם לתוך התנ"ך‪ ,‬וכך לרכוב על‬
‫מברכי האדונים‪ ,‬כדי שאותם מברכים יעזרו להפוך את ספרי‬
‫נבואות השקר שלהם למציאות – נחום רצה שמי שיקום לעשות‬
‫תשובה מדרכי הרשע של בבל לא יצליח‪ ,‬ולכן הוא כתב שזה מה‬
‫שיהיה‪ ,‬כדי לגרום ליהודים לברך את הספר שלו ולייצר את‬
‫המציאות הרעה הזאת‪.‬‬
‫הנביא שקר הזה גם גער במלך אשור באמירה‪" :‬הרבית רכליך‬
‫מכוכבי השמים" (נחום ג‪ ,‬טז)‪ .‬כאן הוא רצה להשפיל אחד ממכלי‬
‫אשור העתידים‪ ,‬שילמד את הנבואות של ישעיהו ויבחר להוכיח את‬
‫בני דורו על המצוות המצויים בנבואתו‪ .‬בעיני מי שקרא לעצמו‬
‫נחום האלקשי‪ ,‬הבחירה להוכיח את העם על העוונות שלו הוא‬
‫בחירה ללכת רכיל‪ .‬אבל האמת הוא שחלק חשוב מתהליך התשובה של‬
‫עם ישראל‪ ,‬ושל עמים אחרים‪ ,‬הוא כאשר הצדיקים מסבירים לעם‬
‫על החטאים שיש בידיהם‪ ,‬כדי לעורר אותם לעשות תשובה‪ .‬לעשות‬
‫כן הוא מצווה מפורשת של נבואת משה‪" :‬לא תשנא את אחיך בלבבך‬
‫– הוכח תוכיח את עמיתך‪ ,‬ולא תשא עליו חטא" (ויקרא יט‪ ,‬יז)‪.‬‬
‫גם נבואת ישעיהו מדברת על הצורך לעשות כן‪" :‬קרא בגרון‪ ,‬אל‬
‫תחשך‪ ,‬כשופר הרם קולך‪ ,‬והגד לעמי פשעם ולבית יעקב חטאתם‪.‬‬
‫ואותי יום יום ידרשון‪ ,‬ודעת דרכי יחפצון‪ ,‬כגוי אשר צדקה‬
‫עשה‪ ,‬ומשפט אלהיו לא עזב‪ .‬ישאלוני משפטי צדק; קרבת אלהים‬
‫יחפצון" (ישעיהו נח‪ ,‬א)‪ .‬לדבר על החטאים‪ ,‬כדי להסביר על‬
‫איך שצריך לסור מהם‪ ,‬הוא לא ללכת רכיל בעם‪ ,‬אלא הוא מצווה‬
‫חשובה לאוהבי עם ישראל‪ ,‬כדי לעזור לעם להציל את עצמו‬
‫מחורבן שלם‪ ,‬ולכן נבואת משה ציווה לנהוג כך‪" :‬לא תשנא את‬
‫אחיך בלבבך – הוכח תוכיח את עמיתך‪ ,‬ולא תשא עליו חטא"‬
‫(ויקרא יט‪ ,‬יז)‪.‬‬

‫‪272‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫נוסף על זה‪ ,‬מי שקרא לעצמו "נחום האלקשי" גם אמר "הנה על‬
‫ההרים רגלי מבשר‪ ,‬משמיע שלום; חגי יהודה חגיך‪ ,‬שלמי נדריך‪,‬‬
‫כי לא יוסיף עוד לעבור בך בליעל‪ ,‬כלה נכרת" (נחום ב‪ ,‬א)‪.‬‬
‫הבעיה בלהגיד כן הוא שחלק מחגי יהודה הם חגים שהרבנים חקקו‬
‫להם‪ ,‬כחלק מן הרצון שלהם ליצור תורה נוספת לתורה הכתובה‪.‬‬
‫לכן הם חקקו את חג הפורים וחנוכה‪ ,‬אפילו שהתורה הכתובה לא‬
‫מצווה על החגים האלו‪ ,‬ובחג הפורים הם גם מרבים לשתות יין‪,‬‬
‫לשקוע בשיכרון‪ ,‬ולחטוא‪ ,‬אפילו שלעשות כן הוא נגד תודעת‬
‫יהוה‪ .‬לכן אין סיבה לחגוג את חגי יהודה‪ ,‬ועל דברים כאלו‬
‫נבואת ישעיהו אמר‪" ,‬הוי אריאל אריאל‪ ,‬קרית חנה דוד‪{.‬אריאל‬
‫הוא שם משפיל לירושלם‪ }.‬ספו שנה על שנה‪ ,‬חגים ינקפו‪.‬‬
‫{אפילו ששנים עברו מאז שהם שמעו את הפירוש האמיתי לנבואת‬
‫ישעיהו‪ ,‬תושבי ירושלים עוד ממשיכים בחגים השקרים שלהם‪}.‬‬
‫והציקותי לאריאל‪ ,‬והיתה‪' ,‬תאניה ואניה'‪ ,‬והיתה לי כאריאל‪.‬‬
‫{תושבי ירושלים יגידו לעבדי יהוה‪ ,‬שינסו להוכיח אותם‪' ,‬יה‬
‫תאן‪ ,‬בנבואת משה‪ ,‬שאני רק צריך לאכול מצות ולגור בסוכה‬
‫בחגים – תאן יה‪ .‬אני רק מוכן ללכת בדרך החלקית הזו‪ ,‬של יה‪,‬‬
‫במקום לקום ולקיים את כל הרצון של יהוה לדור שלנו‪ ,‬הנמצא‬
‫בנבואת ישעיהו – אני יה‪ .‬אותה מרידה ביהוה גורמת לירושלים‬
‫לאבד את צדקתו ולהפוך לאריאל‪ }.‬וחניתי כדור עליך {מצור על‬
‫טיסות}‪ ,‬וצרתי עליך מצב‪ ,‬והקימתי עליך מצרת‪ ,‬ושפלת מארץ‬
‫תדברי‪ ,‬ומעפר תשח אמרתך‪ .‬והיה כאוב מארץ קולך‪ ,‬ומעפר אמרתך‬
‫תצפצף‪ ,‬והיה כאבק דק המון זריך‪ ,‬וכמץ עבר המון עריצים‬
‫{ירושלים נכבשת על ידי אויבי ישראל}‪ ,‬והיה לפתע‪ ,‬פתאם‪ ,‬מעם‬
‫יהוה צבאות תפקד‪ ,‬ברעם וברעש וקול גדול‪ ,‬סופה וסערה‪ ,‬ולהב‬
‫אש אוכלה {פצצת גרעין יחריב את ירושלים הנכבשת‪ ,‬יחד עם‬
‫צבאות הזרים שכבשו אותה‪ ,‬והמדינות ששלחו אותם]" (ישעיהו‬
‫כט‪ ,‬א)‪.‬‬

‫מי שקרא לעצמו עבדיה גם רצה לטמון מכשול לדרך הישועה‬

‫כתבתי לפני כן על איך שמי שקרא לעצמו נחום האלקשי אמר‬
‫שעבדי יהוה ינסו לנוס ממעשי הרשע של בבל‪ ,‬אבל לא יצליחו‬
‫למצוא דרך לעשות את זה‪" :‬והמה נסים; עמדו עמדו ואין מפנה";‬
‫הוא כתב שזה מה שיקרא‪ ,‬כי הוא רצה שזה מה שיקרא‪ ,‬ולכן הוא‬
‫טמן את הספר שלו כמכשול לעם ישראל (נחום ב‪, ,‬ט)‪ .‬לכל‬
‫הנראה‪ ,‬גם מי שקרא לעצמו עבדיה רצה להשתמש בתחבולה דומה‬
‫לזאת‪ ,‬כאשר הוא כתב "וגלת החל הזה לבני ישראל‪ ,‬אשר כנענים‬
‫עד צרפת‪ ,‬וגלת ירושלם אשר בספרד" (עבדיה א‪ ,‬כ)‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬אף על פי שהוא כתב על החורבן שיהיה על אדום‪ ,‬הוא גם‬
‫כתב שבני ישראל וירושלם יצאו לגלות בספרד וצרפת‪ .‬לעומת זה‪,‬‬
‫כאשר ישעיהו ניבא על הניצחון שיהיה נגד אדום‪ ,‬הוא לא תאן‬
‫שגם יהיה צורך לגלות בצרפת או בספרד כדי להשיג את אותו‬

‫‪273‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫ניצחון‪ ,‬כי אולי אין צורך בזה‪ .‬אבל מי שקרא לעצמו עבדיה‬
‫רצה להכניס עוד מכשול בדרך לניצחון על אדום‪ ,‬ולכן‪ ,‬אף על‬
‫פי שהוא כתב נגד אדום‪ ,‬הוא גם הוסיף את הדיבור על גלות‬
‫בצרפת וספרד כדי להוסיף עוד מכשול לעבדי יהוה‪ .‬הוא רצה‬
‫להוסיף עוד גלות‪ ,‬כאשר אולי אין צורך בזה‪.‬‬
‫התבולה הזאת מעידה על אחד מדרכי השקר של האויב‪ :‬הוא מעתיק‬
‫את מה שעבדי יהוה אמרו בנבואות שלהם‪ ,‬אבל מוסיף עוד ועוד‬
‫תנאים וחורבנות לגאולה שנביאי יהוה דברו עליו‪ ,‬אפילו‬
‫שישעיהו לא ניבא על הצורך לגלות בצרפת וספרד כאשר הוא כתב‬
‫על הניצחון שיהיה נגד אדום‪ .‬כך‪ ,‬האויב הזה‪ ,‬שקרא לעצמו‬
‫עבד‪-‬יה‪ ,‬רצה להוסיף עוד כמה חורבנות על עם ישראל‪ ,‬אפילו‬
‫שאין צורך לעשות כן אם רק נהיה נאמנים לנביא האמת שהוכיח‬
‫את עצמו כנביא אמת ונביא צדק‪ ,‬כבר בדור שלו‪ :‬ישעיהו‪ .‬לכן‬
‫עדיף רק להקשיב לנבואה של ישעיהו‪ ,‬נוסף על נבואת משה‪,‬‬
‫וספרי יהושע‪ ,‬שפטים‪ ,‬שמואל‪ ,‬ומלכים‪.‬‬
‫גם‪ ,‬נכון לזכור שמי שרק מוכן לדבר איתנו בשם יה‪ ,‬בעצם מדבר‬
‫איתנו מתוך תודעת הכנעה לממלכת עמלק‪ ,‬כי עמלק רק מצליח‬
‫להתקיים בתוך מציאות של יהוה‪ ,‬אבל הוא ימות במציאות של‬
‫יהוה‪" :‬ויאמר יהוה אל משה‪ :‬כתב זאת זיכרון בספר‪ ,‬ושים‬
‫באזני יהושע‪ ,‬כי מחה אמחה את זכר עמלק מתחת השמים‪ .‬ויבן‬
‫משה מזבח‪ ,‬ויקרא שמו 'יהוה נסי'‪ .‬ויאמר‪' ,‬יד על כס יה‪,‬‬
‫מלחמה ליהוה בעמלק מדר דר'" (שמות יז‪ ,‬יד)‪.‬‬
‫המלחמה נגד עמלק הוא מלחמה להחליף ממלכות של יה למלכות של‬
‫יהוה‪.‬‬

‫‪274‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫סיכום לספרי התנ"ך‬

‫ספרי נבואה הנצרכים בימינו – הוכללו בעותק לתנ"ך המצורף‬
‫נבואת משה‪ :‬בראשית‪ ,‬שמות‪ ,‬ויקרא‪ ,‬במדבר ושירת העדות‬ ‫א‪.‬‬
‫(שירת האזינו)‬
‫יהושע‬ ‫ב‪.‬‬
‫שפטים‬ ‫ג‪.‬‬
‫שמואל‬ ‫ד‪.‬‬
‫מלכים‬ ‫ה‪.‬‬
‫ישעיהו‬ ‫ו‪.‬‬

‫ספרים שאין הוכחות בעדם או נגדם – לא נכללו בעותק לתנ"ך‬

‫יונה‬ ‫א‪.‬‬
‫רות‬ ‫ב‪.‬‬

‫ספרים של נביאי שקר‬

‫ירמיהו‬ ‫א‪.‬‬
‫יחזקאל‬ ‫ב‪.‬‬
‫הושע‬ ‫ג‪.‬‬
‫יואל‬ ‫ד‪.‬‬
‫עמוס‬ ‫ה‪.‬‬
‫עבדיה‬ ‫ו‪.‬‬
‫מיכה‬ ‫ז‪.‬‬
‫נחום האלקשי‬ ‫ח‪.‬‬
‫חבקוק‬ ‫ט‪.‬‬
‫צפניה‬ ‫י‪.‬‬
‫יא‪ .‬חגי‬
‫יב‪ .‬זכריה‬
‫יג‪ .‬מלאכי‬

‫ספרים מיותרים‪ ,‬בגלל השקר והאמת המעורבבים בתוכם‬

‫תהלים‬ ‫א‪.‬‬
‫דברי הימים‬ ‫ב‪.‬‬
‫ספרי שלמה המלך‪ :‬משלי‪ ,‬שיר השירים וקהלת‬ ‫ג‪.‬‬
‫איוב‬ ‫ד‪.‬‬
‫אסתר‬ ‫ה‪.‬‬
‫עזרא‬ ‫ו‪.‬‬
‫דניאל‬ ‫ז‪.‬‬
‫נחמיה‬ ‫ח‪.‬‬
‫איכה‬ ‫ט‪.‬‬

‫‪275‬‬
‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫עשרת הדברות‬
‫כיסוד לתורה‬

‫‪276‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫איך להיות תמים בתורה?‬

‫מצוות שהם עד עולם – הגדלת התורה דרך נבואת ישעיהו‬
‫"בטחו ביהוה עדי עד‪ ,‬כי ביה יהוה צור עולמים" (ישעיהו כו‬
‫‪,‬ד)‪.‬‬
‫עולם הוא תקופה של זמן שבו דעת יהוה נעלם מהעם‪ ,‬ולכן המילה‬
‫עולם היא ביטוי לתקופה של הבנה מוגבלת‪.‬‬
‫לדוגמה‪ ,‬תקופת האבן הייתה עולם שבו בני אדם השתמשו בכלים‬
‫מאבן‪ ,‬ומאז הלכו לעולם יותר מפותח של כלים מברזל‪ ,‬עד לעולם‬
‫של מחשבים ומטוסים בימינו‪ .‬כמו שכל תקופה טכנולוגית נקראת‬
‫עולם‪ ,‬כך גם כל תקופה של הבנה לגבי תודעת יהוה נקראת עולם‪.‬‬
‫ככל שעולים מרמת הבנה אחת לרמת הבנה יותר נעלה של תודעת‬
‫יהוה‪ ,‬יותר מבינים מהי הדרך האמיתית להתקדש מן הגבולות של‬
‫הזמן והחומר‪ ,‬למציאות של שלום אין קץ‪.‬‬
‫הסיבה שתודעת יהוה היא הדרך היחידה שיכולה באמת להביא‬
‫לשלום ואהבה בין הבריות היא משום שככל שמתקדשים מן‬
‫התלותיות בחומר העב‪ ,‬פחות צריכים להישען על מערכות של עושק‬
‫כדי להתקיים‪ .‬כאשר אין צורך ביחסי אדון ועבד‪ ,‬יש יותר‬
‫אפשרות שאהבה תתפתח בין מי שפעם היה אדון ובין מי שפעם היה‬
‫עבד‪ .‬כך‪ ,‬הבחירה בצדק – בצד הדק של המציאות – במקום בצד‬
‫העב שלו היא זו שעוזרת לשחרר אחרים מעבדות‪ ,‬ולהרבות אהבה‬
‫ושלום אמיתי בינינו‪.‬‬
‫זו הסיבה שתודעת יהוה‪ ,‬שדורשת להתגבר על התלותיות בחומר‬
‫וזמן ולהתגבר על העבות ושכרון החושים‪ ,‬היא גם התודעה‬
‫היחידה שיכולה להביא לשלום בין העמים לתמיד – "והלכו עמים‬
‫רבים‪ ,‬ואמרו‪' ,‬לכו ונעלה אל הר יהוה‪ ,‬אל בית אלהי יעקב‪,‬‬
‫וירנו מדרכיו‪ ,‬ונלכה בארחתיו‪ ,‬כי מציון תצא תורה‪ ,‬ודבר‬
‫יהוה מירושלם'‪ .‬ושפט בין הגוים‪ ,‬והוכיח לעמים רבים‪ ,‬וכתתו‬
‫חרבותם לאתים‪ ,‬וחניתותיהם למזמרות‪ :‬לא ישא גוי אל גוי חרב‪,‬‬
‫ולא ילמדו עוד מלחמה" (ישעיהו ב‪ ,‬ג)‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬נבואת ישעיהו היא מתנה גדולה לבני אדם‪ ,‬והיא נועדה‬
‫לעזור להם להשיג את אותו שלום בין‪-‬לאומי‪.‬‬
‫זו גם למה יהוה אמר שהרבה מצוות בנבואת משה רק יהיו תקפות‬
‫"עד עולם"‪ ,‬כי המצוות ניתנו כצעדים בתוך תקופת ההבנה של‬
‫עולם אחד (של אותו דור שיצא ממצרים)‪ ,‬כדי לקדש את העם‬
‫ולעזור לו לעלות להבנה יותר נשגבת של עולמו של נבואת‬
‫ישעיהו‪ .‬הגדלת התורה של נבואת ישעיהו תמיד הייתה חלק מן‬
‫התכנית של יהוה‪ ,‬ולכן הוא אמר על הרבה מצוות‪ ,‬כמו קורבנות‬
‫‪277‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫וכן הלאה‪ ,‬שהם תקפים "עד עולם" – עד שנקבל עדכון לתורה‪,‬‬

‫בידי נביאים שקמו אחרי משה‪ ,‬כמו שקרה בהופעת נבואת ישעיהו‪.‬‬
‫"יהוה חפץ למען צדקו – יגדיל תורה ויאדיר" (ישעיהו מב‪,‬‬
‫כא)‪.‬‬
‫אנחנו נמצאים בתקופת מעבר בין העולם של נבואת משה לעולם של‬
‫נבואת ישעיהו‪ ,‬ולכן יש מצוות בנבואת ישעיהו שצריכות‬
‫להתקיים בימינו‪ ,‬אבל יש עוד צורך ללמוד ולקיים חלקים‬
‫גדולים של נבואת משה‪.‬‬
‫מצוות הקורבנות הן חלק מהדברים שלא צריכים לקיים בימינו‪,‬‬
‫ולכן צירפתי לספר הזה עותק לנבואת משה‪ ,‬שבו מחקתי את‬
‫הדיבור על קורבנות‪.‬‬
‫חשוב מאוד לזכור שכאשר נבואת משה מדברת על מצוות הצדק‪ ,‬כמו‬
‫שבת ‪,‬ואומרת שהן עד עולם‪ ,‬המשמעות היא לא שצריך להפסיק‬
‫לשמור אתה השבת‪ ,‬אלא שכל עוד שנעלם מעינינו הדרך לשבות‬
‫ממלאכה בשאר ימי השבוע‪ ,‬אז רק השבת תישאר יום של מנוחה‪.‬‬
‫ככל שעולים בעולמות של תודעת יהוה‪ ,‬אז גם יכולים לקדש ימים‬
‫אחרים בשבוע כימי מנוחה‪ ,‬וכך לקדש אותם‪ ,‬בנוסף על יום‬
‫השבת‪.‬‬
‫השתדלתי בספר הזה לפרש את המצוות של נבואת משה שעלינו‬
‫לקיים בימינו‪ ,‬וכל הפרק הבא‪ ,‬על עשרת הדברות‪ ,‬נועד בשביל‬
‫המשימה החשובה הזו‪.‬‬

‫אין לומר הכול או כלום‬

‫יש דעה רווחת שאומרת שבגלל שהמציאות של ימינו היא כל כך‬
‫שונה‪ ,‬לעומת מה שהיה בתורה‪ ,‬אז אין יכולת לקיים הרבה‬
‫מהמצוות – כך אנשים פותרים את עצמם מלקיים את התורה‪.‬‬
‫לדוגמה‪ ,‬התורה מצווה לתת לאנשים משבט לוי עשרה אחוזים‬
‫מגידולי השדה כדי לפרנס את השבט ולאפשר להם להקדיש את‬
‫חייהם להוראת התורה לשבטים האחרים‪ .‬הלווים הם אלו שאמורים‬
‫ללמד תורה לעם ולשמש כשופטים‪ ,‬אבל‪ ,‬היום‪ ,‬הרבנים לקחו מהם‬
‫את התפקיד הזה‪ ,‬ואותו דבר קרה בגלל שהרבנים אומרים שמצוות‬
‫המעשר היא רק חובה בתבואות השדה‪ ,‬ולא בהכנסות כספיות‪.‬‬
‫הם אומרים שבגלל שרוב היהודים כבר לא עובדים בחקלאות‪ ,‬אז‬
‫אין חובה לתת מעשר ללוי‪ .‬זה כמו לומר "הכול או כלום"‪ :‬או‬
‫ששפת התורה תתאים את עצמה באופן מלא למציאות העירונית שבה‬
‫אני חי‪ ,‬או שאני לא מקיים את מצוותיו‪.‬‬

‫‪278‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫אמירות כאלו מרוקנות את התורה מלהיות חוק מחייב לעם ישראל‪,‬‬

‫ואותו עון דומה מאוד לאיך שהנוצרים מצאו לעצמם תירוץ על‬
‫למה הם לא צריכים לקיים את מצוות התורה‪.‬‬
‫כדי לא להיות כמוהם‪ ,‬עם ישראל נדרש לגשת אל התורה בתמימות‬
‫ולהתאים את מצוותיה למציאות של ימינו‪ :‬הכוונה של מצוות‬
‫המעשר היא לתת לשבט לוי עשרה אחוזים מההכנסות של שאר‬
‫השבטים כדי להקים את הלויים כמלמדי תורה לעם – הדבר הזה‬
‫הוא נכון‪ ,‬בין אם אותם עשרה אחוזים מגיעים מתבואות השדה או‬
‫מתלוש משכורת‪ .‬כאשר הרבנים מדברים אחרת‪ ,‬הם הופכים את עצמם‬
‫לדומים לקורח ועדתו‪ ,‬אף על פי שהרבה מהם לא רוצים להיות‬
‫כמו קורח‪ ,‬שמרד נגד משפחת כהן; הם טועים בגלל שזו הדרך שהם‬
‫ירשו מאבותיהם‪ ,‬אבל עלינו לעשות תשובה על העוונות של‬
‫הדורות הקודמים‪ ,‬ולא להמשיך בהם‪.‬‬
‫על כך שהשור של איש אחד הרג‬ ‫עוד דוגמה‪ :‬כאשר התורה מדברת‬
‫היא לא רק ללמד אותנו על‬ ‫את השור של איש אחר‪ ,‬המשמעות‬
‫בכל מקרה של השחתה שהתבצעה‬ ‫שוורים‪ ,‬אלא גם על איך לשפוט‬
‫קרתה דרך שור או מכונה‬ ‫דרך רכוש‪ ,‬בין אם ההשחתה הזו‬
‫ממוחשבת‪.‬‬
‫כך יש להבין הרבה מהמצוות‪ ,‬כי אפילו שפרטי המשפט השתנו‪,‬‬
‫המסר המרכזי שלהן לא השתנה‪.‬‬

‫עדיף להחליף יותר רע בפחות רע‪ ,‬במקום להשתולל‬

‫"מי בכם ירא יהוה‪ ,‬שמע בקול עבדו‪ ,‬אשר הלך חשכים‪ ,‬ואין נגה‬
‫לו‪ ,‬יבטח בשם יהוה‪ ,‬וישען באלהיו" (ישעיהו נ‪ ,‬י)‪.‬‬
‫"ויבא אלהים אל אבימלך בחלום הלילה‪ ,‬ויאמר לו‪' ,‬הנך מת על‬
‫האשה אשר לקחת‪ ,‬והוא בעלת בעל'‪ .‬ואבימלך לא קרב אליה‪.‬‬
‫ויאמר‪' ,‬אדני‪ ,‬הגוי גם צדיק תהרג‪ .‬הלא הוא אמר לי אחתי‬
‫הוא‪ ,‬והיא גם הוא אמרה אחי הוא‪ .‬בתם לבבי ובנקין כפי עשיתי‬
‫זאת'‪ .‬ויאמר אליו האלהים בחלם‪' ,‬גם אנכי ידעתי כי בתם לבבך‬
‫עשית זאת‪ ,‬ואחשך גם אנכי אותך מחטו לי; על כן לא נתתיך‬
‫לנגע אליה" (בראשית כ‪ ,‬ג)‪.‬‬
‫בציטוט מנבואת ישעיהו‪ ,‬יהוה אומר שישעיהו הלך חשכים‪ ,‬כי‬
‫במקום לנסות להשיג שלמות מידית‪ ,‬הוא הלך מדרך רעה לדרך‬
‫פחות רעה‪ ,‬וכך חשך מעצמו את הדבר היותר רע‪ ,‬כאשר הוא החליף‬
‫אותו בפחות רע‪ .‬ישעיהו היה צריך להתנהג כך כי הוא הבין‬
‫דברים מאוד נשגבים‪ ,‬ואם הוא היה רץ לקיים את כל מה שהוא‬
‫הבין ביום אחד‪ ,‬אז הוא היה משתולל ונופל אחורה‪ ,‬במקום‬
‫להתקדם‪ .‬לכן הוא קיים את ההבנות הנשגבות של נבואתו בצעדים‬
‫הדרגתיים‪ ,‬במקום לנסות לסור מכל הרע וחושך ביום אחד‪.‬‬

‫‪279‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫אותו דבר הוא גם עצה נכונה לימינו‪ ,‬בגלל שהמציאות המערבית‬

‫של ימינו היא כל כך שונה מן הדרך שיהוה מצווה לנו‪ .‬זו‬
‫הסיבה מדוע צריך להחליף דבר רע יותר בדבר פחות רע‪ ,‬ולא‬
‫לנסות לסור מכל הרע ביום אחד‪ ,‬כי אם הרע סובב אותך מכל‬
‫מקום‪ ,‬איך תסור ממנו ביום אחד בלי להשתולל ולהיכשל אחורה?‬
‫לכן צריך לעשות תשובה בצורה הדרגתית‪ ,‬ולהבין שאותה‬
‫הדרגתיות יכולה‪ ,‬בכל זאת‪ ,‬להוביל את בעל התשובה לדרגות‬
‫מאוד גבוהות של צדק‪ ,‬עוצמה וגבורה‪ ,‬כי נאמר "וקוי יהוה‬
‫יחליפו כח‪ :‬יעלו אבר כנשרים‪ ,‬ירוצו ולא ייגעו‪ ,‬ילכו ולא‬
‫ייעפו" (ישעיהו מ‪ ,‬לא)‪ .‬קווי יהוה מחליפים כוח‪ ,‬כאשר הם‬
‫מחליפים מדבר יותר עב לדבר יותר דק וכך מטהרים את עצמם‪ ,‬עד‬
‫שכוח הצדקה נהיה אצלם לדבר עוצמתי מאוד‪ ,‬שיכול להתגבר על‬
‫כלי המלחמה הכי מפותחים של המערב העמלקי‪.‬‬
‫"מי זה בא מאדום‪ ,‬חמוץ בגדים מבצרה‪ ,‬זה הדור בלבושו‪ ,‬צעה‬
‫ברב כחו – אני מדבר בצדקה‪ ,‬רב להושיע" (ישעיהו סג‪ ,‬א)‪.‬‬

‫דוגמאות לתשובה הדרגתית‬

‫נבואת ישעיהו מדברת על הצורך לחזור לרמת האדם הראשון‪,‬‬
‫שקיבל מצווה רק לאכול מן הצומח‪ ,‬ולא מתוצרת של בעלי חיים‪.‬‬
‫יש כאלו שיכולים לעשות את הצעד הראשון לזה במהירות‪ ,‬כאשר‬
‫הם מפסיקים לאכול בשר‪ ,‬עוף‪ ,‬ודגים בצורה מהירה‪ .‬אולם יש‬
‫כאלו שאולי יתקשו לעשות כן‪ ,‬ובשבילם‪ ,‬ההבנה על איך לחלק את‬
‫מצוות הטבעונות לשלבים יכולה להיות דבר שמאוד יעזור להם‬
‫להתקדם‪ ,‬במקום לאבד תקווה או למרוד ביהוה‪.‬‬
‫דרך אחת לעשות את התשובה התזונתית לדבר הדרגתי היא להחליף‬
‫את המאכלים העבים שבאים מבעלי החיים‪ ,‬למאכלים עבים שבאים‬
‫מן הצומח‪ .‬זה אומר שבמקום לאכול בשר‪ ,‬אולי יהיה נכון לאכול‬
‫שקדים ועדשים כתחליף לבשר‪.‬‬
‫דרך אחרת היא לחלק את התשובה לצמחונות לצעדים יותר קטנים‪:‬‬
‫קודם אולי להפסיק לאכול בשר ועוף‪ ,‬ואחר כך דגים וכן הלאה‪.‬‬
‫הדרך הזו היא אולי מה שיעבוד לרבים בגלל שהיא נותנת לכל‬
‫אחד להתאים את תהליך התשובה שלו לקצב שלו‪ ,‬במקום שימצא את‬
‫עצמו אומר "אני לא מסוגל לעשות את הכול‪ ,‬אז אני אפילו לא‬
‫אנסה לעשות קצת מזה"‪.‬‬
‫עדיפה הדרך ההדרגתית מאשר כלום‪ ,‬וגם עדיפה הדרך הזו למי‬
‫שרואה שהוא מתחיל להשתולל‪ ,‬מרוב שהוא מנסה לסור מן הרע‬
‫יותר מדי מהר‪.‬‬

‫‪280‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫עם זאת יש לזכור שהנטייה הטבעית אצל רוב האנשים היא לדבר‬
‫על הדרגתיות ולעשות הרבה פחות ממה שהם באמת יכולים לעשות‪,‬‬
‫ולכן יש להיזהר מלהיות יותר מדי "הדרגתיים"‪.‬‬
‫לגבי הטבעונות‪ ,‬גם נכון לזכור שנבואת ישעיהו מעידה על זה‬
‫שגם יש צורך להפסיק להשתמש בכלים של המערב‪ ,‬שנבנו על גבי‬
‫עושק רב שהתבצע נגד בני אדם‪ .‬אותה דבר ידורש מהרבה מתאנו‬
‫להשען יותר על בהמות כדי לכלכל את עצמנו‪ ,‬ולכן נבואת‬
‫ישעיהו אומר "והיה השרון לנוה צאן ועמק עכור לרבץ בקר‪,‬‬
‫לעמי אשר דרשוני" (ישעיהו סה‪ ,‬י)‪ .‬השרון יהיה נוה צאן כי‬
‫שם בני ישראל הצדיקים יבחרו להיות רועי צאן כדי להתנתק‬
‫ממערכות העושק של הרשעים‪ .‬מי שיסרב לעשות כן‪ ,‬בגלל שהוא‬
‫ירצה להמשיך להשתמש בכלים של המערב‪ ,‬יהיה דומה לעכן בן‬
‫זרח‪ ,‬שבחר לקחת מן השלל של יריחו‪ ,‬אפילו שהוא היה אמור‬
‫להחרים אותו‪.‬‬

‫עדיף דתי שניסה מאשר חילוני שלא‬

‫בהסבר על מצוות התורה‪ ,‬אשווה בין התורה לדברי הרבנים‪,‬‬
‫ולפעמים אדבר קצת בתקיפות לגבי הטעויות שלהם‪ .‬הביקורת היא‬
‫כדי לעורר לתשובה; היא לא כדי להשפיל את הרבנים‪ ,‬או לתת‬
‫חרב בידי אויביהם החילוניםף וגויים אחרים‪.‬‬
‫חילוני שקורא על הטעויות הללו עלול לחשוב שבגלל שהוא עכשיו‬
‫מבין איך הרבנים טועים‪ ,‬אז הוא יכול להעמיד פנים שהוא יותר‬
‫צדיק מהם ולצחוק עליהם‪ ,‬אבל האמת היא שיותר טוב להיות דתי‪,‬‬
‫שטעה בחלק מהדברים שעשה‪ ,‬מאשר חילוני‪ ,‬שבכלל לא השתדל‬
‫לעבוד את תודעת יהוה‪.‬‬
‫עדיף הרב‪ ,‬שניסה ונפל לטעויות‪ ,‬מאשר החילוני‪ ,‬שישב באדישות‬
‫ובחר ללכת בלב שלם אחרי הבלי המערב העמלקי‪ .‬הרב לפחות בחר‬
‫לקיים את התורה בצורה הרדודה שהוא ירש מדורות קודמים‪ ,‬כי‬
‫זו הדרך היחידה שהוא חשב שיש לו; החילוני אפילו לא עשה את‬
‫זה‪.‬‬
‫עדיף לנסות‪ ,‬מאשר להיות אדיש לחוקי המוסר והמצפון של‬
‫תורתנו‪.‬‬
‫הכי גרוע הוא להשפיל את אלו שלפחות כן ניסו‪.‬‬

‫נכון להשוואת את עצמנו למי שקוראים עליו‬

‫החוטאים שקוראים את נבואת משה או נבואות אחרות אוהבים לומר‬
‫שהתורה לא מדברת אלינו‪ ,‬אלא על דור אחר‪ ,‬ולכן אין לנו חיוב‬
‫לקיים את דבריה‪.‬‬

‫‪281‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫לעומת זאת‪ ,‬עבדי יהוה פועלים בתמימות‪ ,‬וכן מנסים להשוות את‬
‫עצמם לאלו שהם קוראים עליהם כדי להפיק מסקנות מעשיות‬
‫מהלימוד‪ .‬נבואת ישעיהו מעידה שכך אחד מעבדי יהוה גם פעל‪,‬‬
‫כדי להקדיש את עצמו‪" :‬ואל מי תדמיוני‪ ,‬ואשוה‪ ,‬יאמר קדוש"‬
‫(ישעיהו מ‪ ,‬כה)‪.‬‬
‫במילים אחרות‪" :‬אני משוה את עצמי לכל אחד שאני קורא עליו‬
‫בתורה‪ ,‬כדי ללמוד ממנו‪ .‬אם התורה מדברת על צדיק בעתיד‪ ,‬גם‬
‫מהדיבור עליו אלמד‪ ,‬כדי לנסות להיות דומה לו‪ .‬אני משווה את‬
‫עצמי אליהם‪ ,‬כדי להידמות לצדקתם ולהתרחק מהטעויות שלהם‪.‬‬
‫אני לא מוכן לומר הכול או כלום‪ ,‬כי גם אם אני רק יכול‬
‫לקיים חלק מהמצוות‪ ,‬או לקיים את המצוות בצורה רדודה‪ ,‬אני‬
‫מעדיף את זה מאשר למאוס לגמרי ביהוה"‪.‬‬
‫נבואת ישעיהו גם מעידה שכך ידברו בדור של תשובה‪" :‬ואזניך‬
‫תשמענה דבר מאחריך‪ ,‬לאמר‪' ,‬זה הדרך לכו בו‪ ,‬כי תאמינו וכי‬
‫תשמאילו'" (ישעיהו ל‪ ,‬כא)‪ .‬אותו דור יביט לאחור‪ ,‬אל המעשים‬
‫של הדורות הקודמים וישווה את עצמו להם‪ ,‬כדי לעשות תשובה‬
‫מהותית‪.‬‬
‫הם כבר לא יאמרו תירוצים כמו "המציאות של חיינו היא שונה‬
‫מהם‪ ,‬ולכן אנחנו לא יכולים לעשות כמוהם"‪ .‬בגלל אותה נכונות‬
‫להשוות את עצמם לאחרים ולהפיק לקחים מעשיים של תשובה מן‬
‫הלימוד‪ ,‬הם גם יזכו לגאולה‪.‬‬

‫הפרטים הם חשובים‬
‫כמו שיש חוקתיות במדע הפיזיקה‪ ,‬יש חוקתיות למדע האלוהי‪.‬‬
‫כמו שהפרטים חשובים כאשר בונים טיל להגיע לירח‪ ,‬גם הפרטים‬
‫חשובים כאשר מנסים להתקדש בדרך של תודעת יהוה‪ ,‬כי הדרך של‬
‫יהוה היא הרבה יותר נשגבת מן המדעים החומרניים‪ .‬אם טעות‬
‫קטנה בבניית טיל יכולה לגרום לו לסטות מן הנתיב שלו עד‬
‫מאוד‪ ,‬אז כל שכן שאותו דבר הוא נכון לגבי העלייה בעולמות‬
‫של תודעת יהוה‪.‬‬
‫חייבים לדייק בפרטים‪ ,‬ולכן חשוב להקדיש כמה שעות ביום‬
‫ללימוד של המצוות‪ ,‬בין אם הם אלו שמופיעות בנבואת משה‪ ,‬או‬
‫ישעיהו – מי שעושה כך‪ ,‬יום אחרי יום‪ ,‬יוכל להבין ולקיים את‬
‫תורת יהוה צבאות באמת‪ ,‬וגם לכתוב את דברי הנביאים על לוח‬
‫לבו‪ ,‬עד שהוא אפילו לא יצטרך יותר לספר כדי לזכור את תורת‬
‫אלהינו‪.‬‬
‫"שמעו אלי ידעי צדק‪ ,‬עם תורתי בלבם‪ :‬אל תיראו חרפת אנוש‪,‬‬
‫ומגדפתם אל תחתו‪ .‬כי כבגד יאכלם עש‪ ,‬וכצמר יאכלם סס‪,‬‬
‫וצדקתי לעולם תהיה‪ ,‬וישועתי לדור דורים" (ישעיהו נא‪ ,‬ז)‪.‬‬

‫‪282‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫עשרת הדיברות מולידים‬

‫נגזרות‬
‫לוחות האבן של עשרת הדיברות הם המסמך החוקתי הכי חשוב שעם‬
‫ישראל קיבל במדבר‪ ,‬ולכן הם היו חקוקים באבן‪ ,‬כדי שלא יהיה‬
‫קל לשנות אותם‪.‬‬
‫להבנתי‪ ,‬זו גם הסיבה לכך שעשרת הדיברות יכולים להיות אב‬
‫טיפוס לכל שאר מצוות התורה‪ ,‬כי כל שאר המצוות יכולים‬
‫להיכלל תחת מצווה אחת או אחרת של עשרת הדיברות‪ .‬כך‪ ,‬עשרת‬
‫הדיברות הם בניין האב של התורה‪ ,‬שהולידו מצוות אחרות‪.‬‬
‫לדוגמה‪ ,‬המצווה על שנת השמיטה היא סוג של נגזרת למצווה‬
‫הרביעית של עשרת הדיברות‪ ,‬שמדברים על שבת‪ ,‬כי כמו שיום‬
‫השבת הוא יום של מנוחה בשבוע‪ ,‬שנת השמיטה היא שנה של מנוחה‬
‫בכל שבוע של שנים (שבע שנים)‪.‬‬
‫גם מי שמקיים את מצוות הצמחונות של נבואת ישעיהו יוכל‬
‫להביט אל עשרת הדיברות‪ ,‬כדי לעזור לו לזכור את המצוות‬
‫האחרות של יהוה‪ ,‬שמסתעפים תחת עשרת הדיברות‪ .‬בשביל צדיק‬
‫כזה‪ ,‬המצוות "לא תרצח" או "לא תגנב" בעשרת הדיברות יכולים‬
‫להזכיר לו גם לא לעשות כן נגד בהמות‪ ,‬נוסף על החובה לא‬
‫לרצוח ולגנוב מבני אדם‪.‬‬
‫להבנתי‪ ,‬כל מצוות התורה הן נגזרות של עשרת הדיברות‪ ,‬ולכן‬
‫אחרי שאסביר כל אחד מעשרת הדיברות‪ ,‬אביא שם מצוות אחרות‬
‫מנבואת משה‪ ,‬שמסתעפות תחת אותו יסוד משפטי שמופיע בהם‪.‬‬
‫לעתים אני גם מוסיף כמה מילים על איך שהגדלת התורה של‬
‫נבואת ישעיהו בונה על אותו יסוד משפטי‪ ,‬אפילו אם היא‬
‫לפעמים עושה כן כאשר היא מבטלת מצוות מנבואת משה‪ ,‬כמו‬
‫מצוות הקורבנות‪.‬‬
‫המלצה ללימוד‪ :‬מי שרוצה לזכור את המצוות של יהוה בעל פה‬
‫יכול להתחיל בעשרת הדיברות‪ ,‬כדי להקנות לעצמו את בניין האב‬
‫של תורת יהוה‪ .‬אותו דבר אולי יקל על זכירת שאר המצוות‪,‬‬
‫כאשר לומדים אותן כסעיפים של מצווה כזו או אחרת בעשרת‬
‫הדיברות‪.‬‬

‫‪283‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫לא לאלהים אחרים‬ ‫אחד‬

‫עצמאות‬

‫המצווה הראשונה של עשרת הדיברות‬

‫"אנכי יהוה אלהיך‪ ,‬אשר הוצאתיך מארץ מצרים‪ ,‬מבית עבדים‪ :‬לא‬
‫יהיה לך אלהים אחרים על פני" (עשרת הדברות‪ ,‬שמות כ‪ ,‬ב)‪.‬‬

‫אלהים אחרים הוא מנהיג‪/‬אידאולוגיה שלא פועלת לפי תורת יהוה‬

‫יש לזכור שבשפת התורה‪ ,‬המילה אלהים היא מילה כללית לכל בעל‬
‫כוח ששולט על אחרים‪ .‬גם אדם שמושל על אחרים כראש ממשלה או‬
‫כשופט מקבל את הכינוי "אלהים" בתורה‪.‬‬
‫כאשר שופט פועל על פי המצוות הכתובות בתורת יהוה‪ ,‬אותה‬
‫בחירה להיות נאמן לתודעת יהוה גם גורמת לשופט להיחשב לחלק‬
‫מהצבא של יהוה לדבר הזה‪ ,‬שעושה את רצונו ומקבל את הכינוי‬
‫"יהוה צבאות"‪ .‬אבל אם ביום אחר כך אותו שופט בוחר לא לקיים‬
‫את מצוות התורה‪ ,‬אז באותו רגע הוא הפך את עצמו מלהיות מי‬
‫שפועל על פי תודעת יהוה – יהוה צבאות – למי שפועל על פי‬
‫תודעה אחרת – אלהים אחרים‪.‬‬
‫הדבר הזה הוא נכון גם לגבי הכהן הגדול בבית המקדש‪ ,‬או מלך‬
‫מבני דוד‪ .‬אם הם מקיימים את התורה‪ ,‬אז הם יהוה צבאות‪ .‬אם‬
‫לא‪ ,‬אז הם אלהים אחרים‪ .‬כך‪ ,‬כל מנהיג יכול להיות השליח של‬
‫יהוה ברגע אחד‪ ,‬וברגע אחר להפוך את עצמו לאלהים אחרים‪.‬‬
‫המצווה הראשונה של עשרת הדיברות בעצם אומרת שכאשר מנהיג‬
‫פועל על פי תודעת יהוה‪ ,‬אז מותר להקשיב לו‪ ,‬אבל כאשר הוא‬
‫לא עושה כן‪ ,‬אז אין לקבל את מרותו‪ ,‬כי אסור לעבוד אלהים‬
‫אחרים על פני יהוה‪.‬‬
‫זה גם המשפט לגבי אידאולוגיות ומדעים שסותרים את התורה‪ ,‬כי‬
‫מי שהולך אחרי חוקים ודעות זרות‪ ,‬הופך את אותן אידאולוגיות‬
‫לאלהים שלו – לאלילים שלו‪ .‬זו הסיבה מדוע מי שפועל על פי‬
‫תודעת המערב העמלקי הוא גם עובד אלהים אחרים‪ ,‬אפילו אם הוא‬
‫לא משתחווה לאיזה פסל‪ .‬לכן עבודת אלילים לא באמת הפסיקה‬
‫בימי בית המקדש הראשון‪ ,‬אלא התעצמה מאוד מאז‪ ,‬אולם כיום‬
‫האלילים מופיעים כאידאולוגיות ומפלגות פוליטיות או כדעות‬
‫מדעיות ותרבותיות הסותרות את תורת יהוה‪.‬‬
‫מאותה סיבה‪ ,‬כל מעשה דתי שסותר את תורת יהוה יכול להיחשב‬
‫לעבודת אלילים‪ .‬לדוגמה‪ ,‬פסילי הכרובים שהיו מעל ארון הקודש‬
‫‪284‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫לא היו נחשבים לאלילים‪ ,‬אפילו שהיו פסלים‪ ,‬כי יהוה הוא זה‬
‫שציווה לפסול אותם‪" :‬ועשית שנים כרבים‪ ,‬זהב‪ ,‬מקשה תעשה‬
‫אתם‪ ,‬משני קצות הכפרת" (שמות כה‪ ,‬יח)‪ .‬אבל פסלים אחרים הם‬
‫כן אלילים‪" :‬וידבר יהוה אל משה‪' ,‬לך‪ ,‬רד‪ ,‬כי שחת עמך‪ ,‬אשר‬
‫העלית מארץ מצרים‪ .‬סרו מהר מן הדרך אשר צויתם‪ :‬עשו להם עגל‬
‫מסכה'" (שמות לב‪ ,‬ז)‪.‬‬
‫אותו דבר הוא גם נכון לגבי היהדות הרבנית והקראית‪ :‬כאשר הם‬
‫פועלים לפי התורה‪ ,‬אז הם עובדים את יהוה‪ .‬כאשר הם פועלים‬
‫במעשה דתי שסותר את התורה‪ ,‬אז זו עבודת אלילים‪ ,‬גם אם היא‬
‫עבודת אלהים אחרים שנעשתה מתוך בלבול של אלפי שנים בגלות‪.‬‬
‫האמת היא שגם מי מעז פנים להמשיך בדרך של קורבנות ואכילת‬
‫בשר יכול להיחשב כעובד אלהים אחרים‪ ,‬אם הוא בוחר בדרך הזו‬
‫מתוך הבנה שהוא מורד בבחירה האמיתית של יהוה לדור שלנו –‬
‫בנבואת ישעיהו והמצווה שם לצמחונות‪ .‬זה איך שבית מקדש‪,‬‬
‫שהיה מצוות יהוה לדורות קודמים‪ ,‬יכול להפוך לאליל לדור‬
‫שלנו‪ ,‬וזה גם הסיבה מדוע כל כך חשוב להבין מהי האמונה‬
‫הנכונה לדור שלנו‪" .‬והיה אמונת עתיך חסן ישועת‪ ,‬חכמת ודעת‪,‬‬
‫יראת יהוה‪ ,‬היא אוצרו" (ישעיהו לג‪,‬ו)‪.‬‬
‫האמונה לעת שלנו היא חסן ישועת‪ .‬אבל אם היא לעת אחרת‪ ,‬אז‬
‫היא יכולה להיות מכשול ומוקש‪ ,‬במקום מקור לישועה‪.‬‬

‫פער גדול בין הרצוי למצוי בהנהגה‬

‫כאן אפרט את חלק מהדרכים הרבות שאדם יכול לעבוד אלהים‬
‫אחרים‪ ,‬אפילו שהוא לא בהחלט רוצה לעשות כן‪ .‬אני גם מפרט‬
‫איך להתקדש מאותם דרכי אלהים אחרים‪.‬‬
‫במציאות של ימינו זה כמעט בלתי אפשרי לא לקבל את המרות של‬
‫אנשים רעים‪ ,‬במידה כזו או אחרת‪ ,‬בגלל שמי שחי בתוך מדינה‬
‫עלול להביא על עצמו מוות אם ימרוד נגד ממשלה שאינה פועלת‬
‫על פי התורה‪ .‬זו גם הסיבה שלא כל סוגי עבודת אלהים אחרים‬
‫גוררים איתם משפט של מוות‪ ,‬אלא רק סוגים מיוחדים‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬לפעמים יש צורך להתקדש מעבודת אלהים אחרים בסתר‪,‬‬
‫בצעדים מדודים והדרגתיים‪ ,‬כדי שלא ליפול בידי הרשעים‪.‬‬
‫תמיד טוב לזכור‪ ,‬שאפילו אם עכשיו זה נראה שאין כוח להתגבר‬
‫על שלטון הרשעים‪ ,‬לפעמים הדרך לישועה מתגלה רק אחרי‬
‫שמתחילים להשתחרר משלטונם בצורה מחשבתית‪ ,‬כאשר לומדים‬
‫תורה‪ .‬אם מתגברים מספיק‪ ,‬אז הרבה פעמים גם יש יכולת לתרגם‬
‫את הלימוד למעשי תשובה קטנים ונסתרים‪ ,‬שעוזרים לבעל התשובה‬
‫למרוד נגד הרשע באופן שלא יגרום לרשעים לשבור אותו מיד‪.‬‬
‫ככל שהולכים בדרך הזו‪ ,‬הטפטוף של אמונה ביהוה יכול להפוך‬

‫‪285‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫לנהר גדול של מעשי תשובה ומלחמת קנאות מוצלחת נגד בעלי‬

‫הכוח הרעים‪.‬‬
‫אם כך יכולים להחליף ממשלה של רשע בממלכות של צדק‪ ,‬במדינת‬
‫ישראל‪ ,‬אז כל שכן שיכולים לעשות כן ברמה האישית‪ ,‬כאשר‬
‫מחליפים מרוח של תאווה וכניעה לחטא לרוח של צדקה וגבורה‬
‫למען האמת‪.‬‬

‫מדוע כן היה עונש מוות על סוגים מיוחדים של עבודה זרה‬

‫היה עונש מוות על סוגים מסוימים של עבודת אלילים כי מי‬
‫שהולך אחרי אלהים אחרים‪ ,‬במקום רק אחרי תורת יהוה‪ ,‬בוחר‬
‫לערער את היסוד המוסרי שלו‪ .‬אותו ערעור עלול לגרור איתו‬
‫הרבה מעשים אחרים של חוסר צדק‪ ,‬ככל שהעובד אלהים אחרים‬
‫ממשיך ללכת בדרך הזו‪.‬‬
‫זו גם הסיבה שכאשר עם ישראל היה בוחר להפסיק לקיים את‬
‫התורה בתמימות בעבר‪ ,‬אז‪ ,‬תוך שלושה או ארבעה דורות‪ ,‬אותו‬
‫חוסר תמימות היה הופך למרידה נועזת נגד יהוה ועבדיו‪ .‬כך‬
‫קרה בתקופת בית מקדש השני‪ ,‬עם המתייוונים היהודים‪ ,‬וגם‬
‫אחרי כן‪.‬‬
‫אילו מישהו היה שואל את אותו דור ראשון שבחר לא לקיים את‬
‫כל חוקי התורה בתמימות‪" ,‬האם אתה מוכן לכך שבעוד כמה‬
‫דורות‪ ,‬הבחירה שלך תגרור עמה עוד טעויות‪ ,‬עד שהנכדים שלך‬
‫יעשקו את העניים וישתתפו פעולה עם הרומאים (או האמריקאים)‬
‫נגד אחיהם‪ ,‬היהודים? האם זה יהיה מקובל עליך?" – קרוב‬
‫לוודאי שאנשי אותו דור ראשון היו עונים לו‪" ,‬בשום פנים‬
‫ואופן‪ .‬אנחנו רק רצינו להפסיק לקיים כמה מצוות בודדות‬
‫בתורה‪ .‬לא רצינו לעזוב את כולה ולהתנהג כמו הגויים שהיו‬
‫מדכאים את אבותינו בגלות! ובטח שלא רצינו שהנכדים שלנו‬
‫יעשקו חלשים וישתתפו פעולה עם כיבוש זר! הלוואי שהיינו‬
‫יכולים לחזור אחורה"‪.‬‬
‫זו דוגמה לאיך עזיבת התורה‪ ,‬בצעדים קטנים‪ ,‬יכולה להפוך‬
‫למרידה נועזת נגד יהוה ועבדיו‪ ,‬שאף אחד לא באמת רצה בה‪.‬‬
‫לכן נבואת משה כן מצווה על עונש מוות לסוגים מיוחדים של‬
‫עבודת אלהים אחרים‪ .‬בדרך כלל אם איש או קבוצה עוזבים את‬
‫התורה בצורה חריגה מן הדרגה של הדור שלהם‪ ,‬אז יש מקום‬
‫להעניש את אותם חריגים בעונש מוות‪ ,‬בבית משפט או במלחמת‬
‫קנאות‪ .‬אבל אם כל הדור נופל לאיזה חטא מסוים‪ ,‬אין לבצע‬
‫עונש מוות נגדם כי יהוה נתן את תורתו לעם ישראל כדי להוסיף‬
‫לנו חיים וטוב‪ ,‬ולא כדי להמית את כולנו‪.‬‬

‫‪286‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫זה למה‪ ,‬כאשר אותו דור של יציאת מצרים חילל את השבת‬

‫הראשונה שהוא היה אמור לשמור‪ ,‬יהוה לא ביצע נגדו עונש‬
‫מוות‪ .‬אבל כאשר איש יחיד חילל את השבת כמה חודשים אחרי כן‪,‬‬
‫אז הוא כן קיבל עונש מוות‪ ,‬בגלל שכאשר הוא חטא‪ ,‬רוב הדור‬
‫כבר התחיל לשמור שבת‪ ,‬ולכן החטא שלו היה מעשה של רשע חריג‬
‫בהשוואה לשאר בני דורו‪.‬‬
‫במקרה של עמלק‪ ,‬מעשי הרשע שלו הם כל כך חריגים לעומת שאר‬
‫הגויים‪ ,‬שהוא הצליח למשוך על עצמו גזר דין של מוות‪ ,‬בדומה‬
‫לאיך שרוצח מביא על עצמו דין כזה‪.‬‬

‫עצמאות או אלהים אחרים‬

‫בעל עסק עצמאי הוא יותר אלהים על עצמו‬
‫"וידבר יהוה אל משה‪ ,‬לאמר‪' ,‬לאלה תחלק הארץ‪ ,‬בנחלה‪ ,‬במספר‬
‫שמות‪ :‬לרב תרבה נחלתו‪ ,‬ולמעט תמעיט נחלתו – איש לפי פקדיו‬
‫יתן נחלתו‪ .‬אך בגורל יחלק את הארץ‪ ,‬לשמות מטות אבתם ינחלו‪,‬‬
‫על פי הגורל תחלק נחלתו‪ ,‬בין רב למעט" (במדבר כו‪ ,‬נב)‪.‬‬
‫חלוקת ארץ ישראל הייתה דרך לתת לכל איש ישראלי‪ ,‬חוץ משבט‬
‫לוי‪ ,‬עסק חקלאי‪ .‬כך‪ ,‬לפחות במישור הכלכלי‪ ,‬כל איש ישראלי‬
‫היה האדון והמעביד של עצמו‪.‬‬
‫זה היה המצב הרצוי אז‪ .‬נבואת ישעיהו מנבאת על דרך יותר‬
‫קדושה‪ ,‬שבה העם לא מחלק את הארץ לנחלות אדמה‪ ,‬אלא שכולם‬
‫חיים בצדקה‪ ,‬באהלים‪ ,‬כמו שבני ישראל עשו במדבר‪ .‬גם אברהם‬
‫קיבל מצווה לעשות כן כאשר יהוה אמר לו "קום התהלך בארץ‪,‬‬
‫לארכה ולרחבה‪ ,‬כי לך אתננה‪ .‬ויאהל אברם‪ ,‬ויבא‪ ,‬וישב באלני‬
‫ממרא" (בראשית יג‪ ,‬יז)‪.‬‬
‫אותה דרך חיים אמורה לעודד את העם להסתובב בין אחרים וללמד‬
‫אותם תורה‪ ,‬וכך למלא את תפקידו כממלכת כוהנים לגויים‬
‫האחרים‪ .‬זו גם דרך לשמור על העם מלהיות יותר מדי מלא בעושר‬
‫וחפצים‪ ,‬כי אם יש צורך לעבור ממקום למקום‪ ,‬אין יכולת לצבור‬
‫יותר מדי רכוש‪.‬‬
‫בימינו‪ ,‬חלק מהפשתונים באפגניסטן‪ ,‬הנקראים קוצ'י‪ ,‬חיים כך‪,‬‬
‫כאשר הם לא יושבים בחלקת אדמה אחת‪ ,‬אלא מסתובבים בארץ‬
‫כרועי צאן‪ .‬אף על פי שאותה דרך חיים מונעת מהם לצבור עושר‬
‫רב‪ ,‬לאורך העבר של אפגניסטן הם בכל זאת נחשבו לאחת מן‬
‫הקבוצות הכי משפיעות על מאזן הכוחות של המדינה‪ .‬כיום הם גם‬
‫מהווים חלק חשוב מן ההתנגדות לכיבוש הזר של ארצות הברית‬
‫שם‪.‬‬

‫‪287‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫קבלת אדון הוא סוג של שחד כי הוא שח את החדות של השכיר‬

‫עצמאות כלכלית היא מסר מרכזי בתורה כי מי שצריך לעבוד תחת‬
‫אחר מאבד את החדות שלו למען האמת‪.‬‬
‫"ושחד לא תקח‪ ,‬כי השחד יעור פקחים‪ ,‬ויסלף דברי צדיקים"‬
‫(שמות כג‪ ,‬ח)‪.‬‬
‫כאשר איש מקבל שכר או מתנה מאחר‪ ,‬המתנה גורמת לכך שבמקום‬
‫שהאיש יהיה כמו חרב חדה שפוגעת במתרה‪ ,‬הוא נהיה רך ומחניף‬
‫למי שנתן לו את שכרו‪ .‬אותו דבר קורה למי שמתרגל לכלכל את‬
‫עצמו מידי אחרים כי הוא בדרך כלל גם מתקשה לראות את‬
‫החסרונות של אותם אחרים‪ ,‬כי הוא לא רוצה לאבד את מקור‬
‫פרנסתו או לשלם רעה תחת טובה‪.‬‬
‫לכן קבלת שחד היא פעולה ששח את החדות של השופט והופכת את‬
‫מי שמקבל שוחד מאיש אמת למנהיג רך ומחניף‪ .‬זו הסיבה מדוע‬
‫שוחד הוא שח חד‪.‬‬
‫הדבר הזה הוא חשוב כאשר מדברים על שופטים ומנהיגי ציבור‪,‬‬
‫אבל הוא גם נכון לגבי שכירים‪ ,‬כי מרוב הרצון שלהם לא לאבד‬
‫את מקור פרנסתם תחת בעל עסק רע‪ ,‬הם עלולים להעלים את‬
‫עיניהם מן הדברים הרעים שאותו בעל עסק עושה‪ ,‬כדי לא לעורר‬
‫בעצמם רגשות של חוסר נעימות‪ .‬כך‪ ,‬התלותיות באחר הופכת לסוג‬
‫של שוחד‪ ,‬שבו השכיר או העבד אפילו לא רוצה לראות את‬
‫החסרונות של האדון שלו כדי שהוא לא יתחיל לזעום על כך שהוא‬
‫צריך להיות כפוף לאדם כל כך רשע‪.‬‬

‫שופט שמקבל כסף מהממשלה נהיה משוחד לה‬

‫כמו אצל כל שכיר‪ ,‬גם אצל שופטים‪ ,‬שעובדים בבתי משפט תמורת‬
‫משכורת‪ ,‬קבלת המשכורת היא סוג של שוחד לשופט‪ ,‬שגורמת לו‬
‫להיות חנפן כלפי המדינה‪ ,‬גם כאשר היא פועלת נגד תורת יהוה‪.‬‬
‫זו הסיבה שתחת הנהגת משה השופטים פעלו מתוך התנדבות‪ ,‬ללא‬
‫קבלת שכר‪ .‬אותו דבר גם היה אחד מן התנאים להימנות כשופט‪,‬‬
‫כי השופט היה צריך לשנוא בצע‪ .‬אבל איך הוא ישנא בצע אם הוא‬
‫צריך את אותו בצע כדי לכלכל את עצמו?‬
‫לכן‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬הלויים והזקנים של האזור היו פועלים‬
‫כשופטים‪ ,‬כי הלויים היו מקבלים את מחייתם מן המעשר ממילא‪,‬‬
‫בין אם הם פעלו כשופטים או לא‪ ,‬והזקנים כבר היו מספיק‬
‫עמידים‪ ,‬מבחינה כלכלית‪ ,‬שגם הם לא היו צריכים לקבל שכר‬
‫למחייתם‪ .‬כך‪ ,‬לוי או זקן היה יותר מסוגל לשפוט נגד בעלי‬
‫הכוח ולהסתכן בכך שהם אולי יצליחו להוריד אותו ממשרת‬
‫השיפוט‪ ,‬כי הוא ידע שלפחות אותה מרידה נגדו לא תוביל אותו‬
‫להיות עני ורעב ברחוב‪.‬‬

‫‪288‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫עדיף את זה‪ ,‬מאשר מה שקורה במדינת ישראל בימינו‪ ,‬שבה יש‬

‫הרבה שופטים ושוטרים שעושים דברים רעים‪ ,‬אפילו שהם לא באמת‬
‫רוצים לפעול כך‪ ,‬רק בגלל שהם מפחדים לאבד את מקור פרנסתם‬
‫מן המדינה‪.‬‬

‫עצמאות בתורה לעומת הפיכת הרב לאלהים אחרים‬

‫מי שסומך על פירושים כדי ללמוד את התורה‪ ,‬במקום ללמוד את‬
‫דברי יהוה כשלעצמם‪ ,‬גם מסכן את נפשו בכך שהוא אולי עובד‬
‫אלהים אחרים‪ .‬מה אם מי שאתה לומד ממנו לא הבין את התורה‬
‫נכון? אז‪ ,‬אם הפכת את הפירוש שלו לחוק בשבילך‪ ,‬באותו זמן‬
‫הפכת אותו לאלהים שלך – אלהים אחרים‪.‬‬
‫כל מפרש עלול לכתוב לפחות טעות אחת‪ ,‬אם לא יותר‪ ,‬ולכן עדיף‬
‫ללמוד את דברי הנביאים בצורה עצמאית‪ ,‬בלי הפירוש שלי או של‬
‫אחרים‪.‬‬
‫מאותה סיבה הייתה תקופה שבה חשבתי לא לפרסם את הפירוש הזה‪,‬‬
‫כי אני מעדיף שיהיה סוף לעידן הפירושים‪ ,‬ושבמקום זה בני‬
‫ישראל ייגשו אל דברי יהוה באופן עצמאי וילמדו ממנו ישירות‬
‫מספרי הנביאים‪ .‬הדרך הזו היא הכי רצויה בעיני‪ ,‬אבל אני‬
‫מפרסם את הפירוש הזה בדור שלי כדי להילחם בריבוי של‬
‫פירושים רעים על התורה בדור הזה‪ ,‬שמתעים את עם ישראל‬
‫מלעשות תשובה אמיתית‪ .‬לכן‪ ,‬עדיף להוסיף עוד פירוש על‬
‫הפירושים שכבר קיימים‪ ,‬כדי להילחם בשקרים שיש בהם‪ .‬כל עוד‬
‫שהדתיים ממשיכים לרדוף אחרי הפירושים של הרבנים ולכלול‬
‫ספרים של נביאי שקר בתנ"ך‪ ,‬אז יש צורך לפירוש שלי‪ ,‬כדי‬
‫להוכיח על הטעויות של הרבנים והקראים ואולי לעורר את הקורא‬
‫לתשובה יותר אמיתית‪ .‬לכן אני גם ממליץ לאיש הדתי הממוצע‬
‫לקרוא את הפירוש הזה‪ ,‬כדי לקבל עזרה התחלתית בלצאת מן‬
‫הטעויות של הרבנים‪ ,‬וגם‪ ,‬של הקראים‪ ,‬כי גם אצלם יש טעויות‪,‬‬
‫במידה מסוימת‪.‬‬
‫לגבי הרבנים‪ ,‬המציאות של ימינו נהייתה רעה מאוד‪ ,‬כי מרוב‬
‫שתלמידי הישיבות לומדים פירושים רעים על התורה‪ ,‬כמו המשנה‪,‬‬
‫התלמוד וכן הלאה‪ ,‬אז הם כמעט לא ניגשים אל התורה הכתובה‪.‬‬
‫יש הרבה תלמידי ישיבה שלמדו את ספרי יהושע‪ ,‬שופטים‪ ,‬שמואל‬
‫ומלכים רק פעם אחת בחייהם‪ ,‬ובקושי זוכרים דבר מהם; הרבה‬
‫מהם בכלל לא למדו את דברי נבואת ישעיהו‪ ,‬ורובם גם רק למדו‬
‫את נבואת משה דרך פירוש רש"י‪ .‬כך‪ ,‬אלו שאמורים להבין את‬
‫התורה הכי הרבה מכולם‪ ,‬כי הם יושבים כל היום ומנסים ללמוד‬
‫אותה‪ ,‬הם גם אלו שהרבה פעמים לא למדו אותה לעצמה‪ ,‬אפילו‬
‫פעם אחת בחייהם‪.‬‬

‫‪289‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫כמו שנדרשים לשוב אל שם יהוה‪ ,‬במקום להלביש כינוי על שמי‪,‬‬

‫גם צריכים לשוב אל תורתו‪ ,‬ולא להלביש עליו ים של פירושים‪.‬‬

‫שלטון הרוב הוא שלטון אלהים אחרים‬

‫הליכה אחרי רוב בית דין היא הישענות על אלהים אחרים‬
‫"לא תהיה אחרי רבים לרעת‪ ,‬ולא תענה על רב‪ ,‬לנטת‪ ,‬אחרי‬
‫רבים‪ ,‬להטת‪ .‬ודל לא תהדר בריבו" (שמות כג‪ ,‬ב)‪.‬‬
‫קביעת משפט על פי רוב בית דין או בדמוקרטיה של רוב העם היא‬
‫לא הדרך של תודעת יהוה כי האמת היא זו שאמורה לקבוע‪ ,‬ולא‬
‫הרוב‪ .‬הרבה פעמים הרבים הם אלו שדווקא מעדיפים לבחור בשקר‪,‬‬
‫כאשר השקר מרגיש יותר נעים מהאמת‪.‬‬
‫לכן יש מצווה מפורשת בתורה שאוסרת ללכת אחרי הרבים‪ ,‬כאשר‬
‫הם טועים‪ ,‬והוא נכון לכל דבר‪ ,‬בין אם זה רוב הרבנים בבית‬
‫דין‪ ,‬או רוב הדתיים‪ ,‬או רוב ההצבעות בבחירות דמוקרטיות –‬
‫אם הם בחרו ללכת נגד מצוות התורה‪ ,‬אז הם בחרו ללכת אחרי‬
‫אלהים אחרים‪ ,‬ואין צורך להיכנע להחלטות שלהם‪.‬‬
‫נוסף על כך יהוה גם אומר כאן‪ ,‬במצווה הזו‪ ,‬שאם אתה רואה‬
‫איזה איש שרב עם הרבים‪ ,‬בגלל שהוא לא מסכים עם הטעויות‬
‫שלהם‪ ,‬אין לומר לו‪" ,‬אתה יחיד‪ ,‬והם הרבים – תיכנע להם" כי‪,‬‬
‫לדבר כך הוא לענות על רב‪ ,‬ללכת אחרי רבים‪ ,‬להטות‪ .‬אין‬
‫לענות ליחיד‪ ,‬שרב עם הרבים‪ ,‬באמירה שבגלל שהוא לבד בדעה‬
‫שלו‪ ,‬והם רבים‪ ,‬אז הוא טועה‪ ,‬כי הדבר הזה הוא הרבה פעמים‬
‫לא נכון‪.‬‬

‫אין להפוך רוב שנים לאלהים‬

‫כמו שהליכה אחרי רוב בית דין טועה היא חטא‪ ,‬זו גם טעות‬
‫להעדיף את השקרים של זקנים‪ ,‬על פני האמת של צעירים הוא גם‬
‫טעות‪ .‬אריכות ימים היא לא תמיד עדות לחכמה‪ ,‬כי יש חכמים‬
‫שהם קטנים בגיל‪ ,‬אבל גדולים ביראת יהוה‪ ,‬ויש גם זקנים שהם‬
‫גדולים בגיל‪ ,‬אבל חסרים בחכמה‪ ,‬כי אין להם יראת יהוה‪.‬‬
‫נבואת ישעיהו נותנת דוגמה לכך כאשר היא מדברת על נער בן‬
‫מאה שנה‪ ,‬כי אדם בן מאה שנה יכול להיות נער‪ ,‬אף על פי שהוא‬
‫בן מאה שנה‪ ,‬בגלל שהוא ניער את עצמו מללמוד ולקיים את תורת‬
‫יהוה‪" .‬כי הנער בן מאה שנה ימות‪ ,‬והחוטא בן מאה שנה יקלל"‬
‫(ישעיהו סה‪ ,‬כ)‪.‬‬

‫‪290‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫המציאות היא כך כי נער הוא מי שניער את עצמו מחכמה אמיתית‪.‬‬

‫לכן צריך לבחון על פי השכל‪ ,‬במקום לסמוך על רוב שנים כעדות‬
‫לאמת או שקר‪ .‬הזקן הוא לא תמיד צודק‪ ,‬והצעיר הוא לא תמיד‬
‫טועה‪ ,‬ולהפך‪.‬‬

‫שלטון הרגש הוא אלהים אחרים‬

‫הניחוש הוא הכניעה לרגש‪ ,‬וזה הכניעה לאלהים אחרים‬
‫"לא תנחשו" (ויקרא יט‪ ,‬כו)‪.‬‬
‫הרבים נוטים לסמוך על רגשות‪ ,‬במקום להתגבר עליהם כדי לקיים‬
‫את הבנות השכל‪ .‬לסמוך על הרגש היא גם הדרך של המנחשים‪.‬‬
‫ניחוש הוא כאשר מנחשים שרק בגלל שדבר קרה‪ ,‬אז זה הרצון של‬
‫יהוה שכך יהיה‪ .‬כך‪ ,‬המנחש בוחר להרגיש נוח עם מה שהוא חש‬
‫בעיניו‪ ,‬במקום להביט מעבר לטביעת העין השטחית‪ ,‬כדי להבין‬
‫מה שיהוה באמת רוצה ממנו‪ .‬לכן הנחש הוא נח חש‪ ,‬כי יותר נוח‬
‫לו לסמוך על החושים שלו ולזרום עם הסביבה שלו‪ ,‬מאשר להתגבר‬
‫על הסביבה שלו כדי לקיים את הבנות השכל‪.‬‬
‫של יהוה‪ ,‬ומי שאומר‬ ‫האמת היא שלא כל דבר שקורה הוא הרצון‬
‫בוחר להיכנע למציאות‬ ‫"הכול לטובה" (כמו רבי עקיבא העמלקי)‬
‫בוחר בדרך של זרימה‬ ‫הרעה שסביבו‪ ,‬במקום להתגבר עליה‪ .‬הוא‬
‫נגדו‪.‬‬ ‫עם הרשע‪ ,‬במקום בדרך האמת‪ ,‬של להתגבר‬
‫אותו מנהג רע גם היה מכשול בשביל בלעם‪ ,‬שהיה מטמא את עצמו‬
‫בשיטת הניחוש‪ ,‬כדי לינוק מכוחות של טומאה‪ .‬על כך יהוה‬
‫הוכיח אותו‪ ,‬כאשר הוא אמר לו לברך את בני ישראל‪" :‬כי לא‬
‫נחש ביעקב‪ ,‬ולא קסם בישראל‪ ,‬כעת יאמר ליעקב ולישראל‪' ,‬מה‬
‫פעל אל?'" (במדבר כג ‪,‬כג)‪.‬‬
‫הציווי לבלעם לברך את ישראל כך היה גם סוג של גערה עקיפה‪,‬‬
‫על כך שהוא היה מנחש הרבה בעצמו‪ .‬בלעם אכן למד את הלקח‬
‫והפסיק לנחש‪ ,‬ובגלל זה הוא זכה לקבל רוח של אלהים‪ ,‬שאתו‬
‫הוא ניבא על אחרית הימים‪.‬‬
‫"וירא בלעם כי טוב בעיני יהוה לברך את ישראל‪ ,‬ולא הלך כפעם‬
‫בפעם לקראת נחשים‪ .‬וישת אל המדבר פניו‪ ,‬וישא בלעם את‬
‫עיניו‪ ,‬וירא את ישראל שכן לשבטיו‪ ,‬ותהי עליו רוח אלהים ‪...‬‬
‫'אראנו‪ ,‬ולא עתה; אשורנו‪ ,‬ולא קרוב‪ :‬דרך כוכב מיעקב‪ ,‬וקם‬
‫שבט מישראל‪ ,‬ומחץ פאתי מואב‪ ,‬וקרקר כל בני שת‪ .‬והיה אדום‬
‫ירשה‪ ,‬והיה ירשה שעיר‪ ,‬איביו‪ ,‬וישראל עשה חיל‪ .‬וירד מיעקב‪,‬‬
‫והאביד שריד מעיר'‪ .‬וירא את עמלק‪ ,‬וישא משלו‪ ,‬ויאמר‪,‬‬
‫'ראשית גוים עמלק‪ ,‬ואחריתו עדי אבד'‪ .‬וירא את הקיני‪ ,‬וישא‬
‫משלו‪ ,‬ויאמר‪' ,‬איתן מושבך‪ ,‬ושים בסלע קנך‪ ,‬כי אם יהיה לבער‬

‫‪291‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫קין‪ ,‬עד מה אשור תשבך'‪ .‬וישא משלו‪ ,‬ויאמר‪' ,‬אוי‪ ,‬מי יחיה‬
‫משמו אל‪ .‬וצים מיד כתים‪ ,‬וענו אשור‪ ,‬וענו עבר‪ ,‬וגם הוא עדי‬
‫אבד'" (במדבר כד‪ ,‬א)‪.‬‬

‫התקשורת עם רוחות מתים היא גם כניעה לרגש – אלהים אחרים‬

‫"אל תפנו אל האבת‪ ,‬ואל הידענים אל תבקשו לטמאה בהם – אני‬
‫יהוה אלהיכם" (ויקרא יט‪ ,‬לא)‪.‬‬
‫אבת וידענים היו שני סוגים של מתקשרים‪ ,‬שהיו כל כך מתרגלים‬
‫ללכת אחרי הרגשות שלהם ולהיטמא בזה‪ ,‬שאותו דבר היה גורם‬
‫להם לשקוע לתקשורת עם רוחות של מתים‪ .‬כך‪ ,‬הכניעה לטומאה‬
‫הייתה גורמת לאבת וידעוני להיות סוג של מת מתהלך‪ ,‬ששומע את‬
‫דברי רוחות המתים‪ ,‬אף על פי שהוא בעצמו עוד לא הצטרף אליהם‬
‫בקבר‪.‬‬
‫כמו שגוף מת הוא אחד ממקורות הטומאה הכי גדולות שיש‪ ,‬גם‬
‫להיות אבת וידעני הוא אחד מדרגות הטומאה הכי רדודות שיש‪.‬‬
‫לכן יהוה דורש מאתנו לא לזרום אחרי רגשות ומחשבות‪ ,‬כדי לא‬
‫להיכנע לרגשות או מחשבות שרוחות מתים מנסים להחדיר לתוך‬
‫ראשינו‪ .‬הצורך להיטהר מרוחות של מתים הוא גם הסיבה לכך‬
‫שהנטמא לגוויה מתה צריך להיטהר אחר כך‪ ,‬כדי שהרוח של אותו‬
‫מת לא ידבק לו וישים בראשו מחשבות זרות‪.‬‬
‫אבת הוא מלשון אב‪ ,‬כמו אבות‪ ,‬כי מי שהיה נכנע לעוונות של‬
‫אבותיו והולך אחריהם בלב שלם היה גם מתקשר עם רוחות המתים‬
‫של דורות קודמים – של אבותיו – במקום לתכן בקרבו את רוח‬
‫יהוה‪ ,‬שהוא רוח של חיים‪.‬‬
‫הנה דוגמה למי שדרש אל רוחות של מתים‪" :‬ושמואל מת‪ ,‬ויספדו‬
‫לו כל ישראל‪ ,‬ויקברהו ברמה‪ ,‬ובעירו‪ .‬ושאול הסיר האבות ואת‬
‫הידענים מהארץ ‪...‬וירא שאול את מחנה פלשתים‪ ,‬וירא‪ ,‬ויחרד‬
‫לבו מאד‪...‬ויאמר שאול לעבדיו‪' ,‬בקשו לי אשת בעלת אוב‪,‬‬
‫ואלכה אליה‪ ,‬ואדרשה בה'‪...‬וילך הוא‪ ,‬ושני אנשים עמו‪ ,‬ויבאו‬
‫אל האשה לילה‪ ,‬ויאמר‪' ,‬קסומי נא לי באוב‪ ,‬והעלי לי את אשר‬
‫אמר אליך'‪ .‬ותאמר האשה אליו‪' ,‬הנה אתה ידעת את אשר עשה‬
‫שאול‪ ,‬אשר הכרית את האבות ואת הידעני מן הארץ‪ ,‬ולמה אתה‬
‫מתנקש בנפשי להמיתני'‪ .‬וישבע לה שאול ביהוה‪ ,‬לאמר‪' ,‬חי‬
‫יהוה‪ ,‬אם יקרך עון בדבר הזה'‪ .‬ותאמר האשה‪' ,‬את מי אעלה‬
‫לך?' ויאמר‪' ,‬את שמואל העלי לי'‪ .‬ותרא האשה את שמואל‪,‬‬
‫ותזעק בקול גדול‪ ,‬ותאמר האשה אל שאול‪ ,‬לאמר‪' ,‬למה רמיתני‪,‬‬
‫ואתה שאול'‪ .‬ויאמר לה המלך‪' ,‬אל תיראי‪ ,‬כי מה ראית?' ותאמר‬
‫האשה אל שאול‪' ,‬אלהים ראיתי‪ ,‬עלים מן הארץ'‪ .‬ויאמר לה‪' ,‬מה‬
‫תארו?' ותאמר‪' ,‬איש זקן עלה‪ ,‬והוא עטה מעיל'‪ ,‬וידע שאול כי‬
‫שמואל הוא‪ ,‬ויקד אפים ארצה‪ ,‬וישתחו‪ .‬ויאמר שמואל אל שאול‪,‬‬

‫‪292‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫'למה הרגזתני‪ ,‬להעלות אתי?' ויאמר שאול‪' ,‬צר לי מאד‪,‬‬

‫ופלשתים נלחמים בי‪ ,‬ואלהים סר מעלי‪ ,‬ולא ענני עוד‪ :‬גם ביד‬
‫הנביאים‪ ,‬גם בחלמות; ואקראה לך‪ ,‬להודיעני‪ ,‬מה אעשה?'"‬
‫(שמואל א‪ ,‬כח‪ ,‬ג)‪.‬‬
‫גם לתקשר עם רוח של נביא שכבר מת הוא דבר רע מאוד כי כאשר‬
‫הנביא מת‪ ,‬הרוח שלו כבר לא מדבר מתוך רוח החיים של יהוה‪,‬‬
‫אלא מתוך רוח של מוות‪ .‬לכן‪ ,‬אפילו ששאול דרש לדבר עם הרוח‬
‫המת של שמואל הנביא‪ ,‬אותו דבר היה עון גדול נגדו‪.‬‬
‫מי שבוחר מרצונו החופשי לתקשר עם רוחות של מתים גם מביא על‬
‫עצמו משפט של מוות‪" :‬ואיש או אשה‪ ,‬כי יהיה בהם אוב או‬
‫ידעני‪ ,‬מות יומתו‪ ,‬באבן ירגמו אתם‪ ,‬דמיהם בם" (ויקרא כ‪,‬‬
‫כז)‪.‬‬
‫כמו שבמדינת ישראל מי שאומר שהוא לא שמע על איזה חוק לא‬
‫פותר את עצמו ממשפט‪ ,‬כאשר הוא עובר על חוקי המדינה‪ ,‬אותו‬
‫דבר נכון גם לגבי חוקי התורה‪ .‬לומר‪" ,‬לא שמעתי על זה" לא‬
‫פותר אותך מן המשפט‪ ,‬כי היית אמור ללמוד את התורה וכך‬
‫לשמוע על זה‪ .‬לכן‪ ,‬גם ביום כתיבת הספר הזה‪ ,‬שאין יכולת‬
‫לקיים את משפט המוות הזה על כל מי שהולך לאבת וידענים‪ ,‬יש‬
‫לזכור שמי שהולך אחרי רוחות של מתים בכל זאת מביא על עצמו‬
‫קללה‪ ,‬גם בימינו‪ ,‬כי חוקי התורה הם חוקות לעולם שלנו‪,‬‬
‫שפועלות במשפט גם כאשר דור שלם בוחר להתעלם מהן‪" :‬והנפש‬
‫אשר תפנה אל האבת‪ ,‬ואל הידענים‪ ,‬לזנת אחריהם‪ ,‬ונתתי את פני‬
‫בנפש ההוא‪ ,‬והכרתי אתו מקרב עמו" (ויקרא כ ‪,‬ו)‪.‬‬

‫המרידה בנבואת ישעיהו גוררת אתו טומאת אבת וידענים‬

‫נבואת ישעיהו מתארת שיהיה דור שימרוד נגד נבואתו‪ ,‬ובגלל זה‬
‫גם ייפול לטומאת אבת וידענים‪" :‬צור תעודה‪ ,‬חתום תורה‪,‬‬
‫בלמדי‪ .‬וחכיתי ליהוה‪ ,‬המסתיר פניו מבית יעקב‪ ,‬וקויתי לו‪.‬‬
‫הנה אנכי‪ ,‬והילדים אשר נתן לי יהוה‪ ,‬לאתות ולמופתים‬
‫בישראל‪ ,‬מעם יהוה צבאות‪ ,‬השכן בהר ציון‪ .‬וכי יאמרו אליכם‪,‬‬
‫דרשו אל האבות ואל הידענים‪ ,‬המצפצפים והמהגים – הלוא עם אל‬
‫אלהיו ידרש‪ ,‬בעד החיים אל המתים! לתורה ולתעודה‪ ,‬אם לא‬
‫יאמרו כדבר הזה‪ ,‬אשר אין לו שחר!" (ישעיהו ח‪ ,‬טז)‪.‬‬
‫הפירוש כאן בונה על מה שכתבתי בפרק "תשובה לגבי 'לא תוסיף‬
‫עליו ולא תגרע ממנו'"‪ ,‬ששם הסברתי איך שמשה טעה כאשר הוא‬
‫נשא את הנאום שלו בספר דברים‪ ,‬אפילו שאותו נאום‪ ,‬הנקרא‬
‫משנה התורה‪ ,‬סותר את הדברים שאמר לפני כן מתוך נבואה‪,‬‬
‫בספרים קודמים‪ .‬אחת מאותן סתירות היא שמשה שינה את עשרת‬
‫הדיברות‪ ,‬כאשר הוא חזר עליהם בנאום שלו‪ :‬הוא אמר "לא תעשה‬
‫פסל‪ ,‬כל תמונה" בספר דברים‪ ,‬אבל בספר שמות כתוב שהיה חרות‬

‫‪293‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫על לוחות האבן "לא תעשה פסל וכל תמונה"‪ .‬משה החסיר את האות‬
‫ו"ו מאמירת "לא תעשה פסל וכל תמונה"‪ ,‬והוא עשה את זה כדי‬
‫להתיר שימוש בתמונות‪.‬‬
‫נבואת ישעיהו מנבאת נגד זה‪ ,‬באמירה‪" ,‬צור תעודה‪ ,‬חתום תורה‬
‫בלמדי"‪ ,‬שזה כמו לומר "עשרת הדיברות הם חקוקים על לוחות של‬
‫אבן בגלל שהם לא ניתנים לשינוי‪ .‬כאשר משה ניסה לשנות אותם‬
‫בספר דברים הוא הוכיח שהוא אמר אותו נאום על דעת עצמו‪ ,‬ולא‬
‫בנבואה‪ .‬הוא טעה בזה‪ ,‬ולכן צריך לחתום את התורה בספר‬
‫במדבר‪ ,‬ולא לשמוע לדברים שמשה אמר על דעת עצמו בספר‬
‫דברים"‪.‬‬
‫כך‪ ,‬לוחות האבן הם עדות לכך שמשה טעה בגרסתו לעשרת‬
‫הדיברות‪ :‬צור תעודה (בלוחות האבן)‪ ,‬ולכן חתום תורה בלמדי‬
‫(בספר במדבר)‪.‬‬
‫נבואת ישעיהו אומרת שיהיה דור שלא ירצה לשמוע לציווי הזה‪,‬‬
‫כי הם ירצו להמשיך להשתמש בתמונות כדי ליהנות מהטכנולוגיה‬
‫של המערב העמלקי ויורשיו‪ .‬בגלל זה הם יגידו "לתורה‬
‫ולתעודה"‪ ,‬שזה כמו לומר‪" ,‬אנחנו‪ ,‬אמנם‪ ,‬נקיים את התורה‪,‬‬
‫אבל רק נשמע לגרסת משה לעשרת הדיברות‪ ,‬הנמצאים בסוף החומש‪,‬‬
‫בספר דברים‪ ,‬כי שם הוא התיר לנו להשתמש בתמונות‪ .‬לכן אנו‬
‫אומרים‪' ,‬לתורה' קודם ורק אחר כך 'לתעודה'‪ ,‬כי התעודה‬
‫שנקשיב אליה (גרסת עשרת הדיברות) היא בסוף החומש‪ ,‬בספר‬
‫הדברים‪ ,‬ולא באמצע שלו‪ ,‬בספר שמות"‪.‬‬
‫בגלל הבחירה ללכת אחרי תמונות הם גם יתרגלו לבחון את‬
‫המציאות לפי טביעת העין השטחית והרגש‪ .‬אותו דבר גם יגרום‬
‫להם לחזור על עוד עוונות שהיו אצל אבותיהם‪ ,‬עד שהם יטמאו‬
‫בטומאת המת של אבותיהם ויתחברו אל רוחות המתים של אותם‬
‫אבות‪ .‬כך‪ ,‬אמירת "לתורה ולתעודה" גם תגרור עמה אמירת "דרשו‬
‫אל האבת ואל הידענים"‪.‬‬
‫מכל זה צריך להבין שהדרך להישמר מטומאת האבת והידענים היא‬
‫בלבחור לעבוד את יהוה באמת ותמימות‪ ,‬דרך נבואת משה‬
‫וישעיהו‪ ,‬גם כאשר הדבר הזה לא מרגיש נוח‪ .‬עדיף לזרוק את‬
‫התמונות ואת המשנה תורה של ספר דברים‪ ,‬מאשר לזרוק את נבואת‬
‫ישעיהו‪ ,‬כי אותה מרידה בנבואת ישעיהו גם תגרור עמה מרידה‬
‫בנבואת משה‪ ,‬הנמצאת בספרים בראשית‪ ,‬שמות‪ ,‬ויקרא ובמדבר‪.‬‬
‫אבל יחד עם זאת‪ ,‬נכון לזכור שעדיף לעשות תשובה בהדרגה‪,‬‬
‫במקום לנסות לסור מכל הרע ביום אחד‪ ,‬ואז להשתולל ולהכשל‬
‫מזה‪.‬‬

‫‪294‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫המאיסה בקודש היא בחירה באלהים‬

‫אחרים‬
‫מגורים בארץ ישראל הם צעד להמליך את יהוה כאלהים‬
‫מגורים מחוץ לארץ ישראל מביאים לסכנת עבודת אלהים אחרים‪,‬‬
‫כי בדרך כלל‪ ,‬בארצות אחרות‪ ,‬חוקי המדינה פחות תואמים את‬
‫חוקי התורה‪ .‬לכן עדיף לגור בארץ ישראל‪ ,‬תחת ממשלה חילונית‪,‬‬
‫שרק קצת מכבדת את התורה‪ ,‬מאשר לגור בארץ זרה‪ ,‬שבה המנהיגים‬
‫בכלל לא מדברים עברית או לומדים תורה‪ .‬הבחירה הזו היא‬
‫בחירה ללכת חשכים‪ ,‬כאשר בוחרים בדבר הפחות רע‪ ,‬כדי לחשוך‬
‫מעצמנו את הדבר היותר רע‪{ .‬המשמעות למילה חושך פה הוא דומה‬
‫למה שיהוה אמר לאבשלום‪ ,,‬אחרי שהוא עצר את אבשלום מלשכב עם‬
‫שרה‪ ,‬אשת אברהם‪" :‬ואחשך גם אנכי אותך מחטו לי; על כן לא‬
‫נתתיך לנגע אליה" (בראשית כ‪ ,‬ו)}‪.‬‬
‫כמו שעם ישראל הוא העם הנבחר‪ ,‬ויותר קל לעם ישראל לעשות את‬
‫הרצון של יהוה מאשר עמים אחרים‪ ,‬גם ארץ ישראל היא "אדמת‬
‫יהוה"‪ ,‬ויותר קל לקיים את התורה כאן‪ ,‬מאשר בארצות אחרות‬
‫(ישעיהו יד‪ ,‬א)‪ .‬כמו ששבט לוי הוא השבט הנבחר בתוך עם‬
‫ישראל‪ ,‬גם ירושלים היא העיר הנבחרת בתוך ארץ ישראל‪ .‬וכמו‬
‫שמשפחת כהן היא המשפחה הנבחרת בתוך שבט לוי‪ ,‬גם ציון הוא‬
‫החלק הכי קדוש של ירושלים – ציון הוא האזור סביב הר ציון‪,‬‬
‫שנקרא הר הבית בימינו‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬לרוב‪ ,‬עדיף לגור בארץ ישראל‪ ,‬גם כאשר יש צרות בארץ‪,‬‬
‫מאשר לברוח לארץ אחרת‪ ,‬וגם עדיף לגור בירושלים וציון‪ .‬אבל‪,‬‬
‫להבנתי‪ ,‬אמונת עתנו‪ ,‬לעת שלנו‪ ,‬היא דווקא לעזוב את הערים‬
‫הגדולות‪ ,‬כולל את ירושלים‪ ,‬כל עוד שאותם ערים הם מלאות‬
‫בטכנולוגיה של המערב העמלקי‪ ,‬כי אותם כלים טמאים גם מביאים‬
‫רוח של טומאה‪ ,‬שגורם למי שגר בירושלים של ימינו להזדהות עם‬
‫הדרך של עמלק‪ ,‬הלא עם‪ ,‬במקום עם יהוה‪ .‬לכן‪ ,‬בימינו אולי‬
‫עדיף לעזוב את ירושלים ולגור מחוץ לערים‪ ,‬ואולי אפילו‬
‫לעזוב את ארץ ישראל כדי לגור בקרב שבטי ישראל האחרים‬
‫ששוכנים מחוץ לערים הגדולות ומחוץ לדרך החיים של המערב‪.‬‬

‫זרים המושלים בחוץ לארץ – הם אלהים אחרים‬

‫לגור בגלות הוא לחיות תחת השלטון של אלהים אחרים‪ ,‬שלא‬
‫מצייתים לתורת יהוה‪ .‬לכן הגלות היא קללה נוראית‪.‬‬
‫דוד המלך הבין את זה‪ ,‬ולכן הוא התלונן לשאול על כך‪ ,‬שבגלל‬
‫ששאול רדף אותו‪ ,‬דוד הרגיש שהוא מוכרח לעזוב את ארץ ישראל‪:‬‬
‫"כי גרשוני היום מהסתפח בנחלת יהוה לאמר‪' ,‬לך עבד אלהים‬

‫‪295‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫אחרים! ועתה אל יפל דמי ארצה מנגד פני יהוה כי יצא מלך‬
‫ישראל לבקש את פרעש אחד'‪ ...‬ויאמר דוד אל לבו‪' ,‬עתה אספה‬
‫יום אחד ביד שאול‪ .‬אין לי טוב כי המלט אמלט אל ארץ פלשתים‪,‬‬
‫ונואש ממני שאול לבקשני עוד בכל גבול ישראל‪ ,‬ונמלטתי‬
‫מידו'‪ .‬ויקם דוד ויעבר הוא‪ ,‬ושש מאות איש אשר עמו‪ ,‬אל אכיש‬
‫בן מעוך מלך גת" (שמואל א‪ ,‬כו‪ ,‬יט)‪.‬‬
‫דוד המשיל את אותה עזיבת אחיו‪ ,‬בארץ יהודה‪ ,‬לעבודת אלהים‬
‫אחרים‪ ,‬כי כאשר הוא עזב את חלקת הארץ שהייתה תחת שלטון‬
‫ישראלי‪ ,‬כדי למצוא מקלט אצל אכיש‪ ,‬מלך פלשת‪ ,‬אז אותו דבר‬
‫גם גרם לו להיות תחת ממשלתו של מי שבכלל לא היה מחובר לדרך‬
‫של תורת יהוה‪ .‬כך‪ ,‬הרדיפות של שאול באמת גרמו לדוד ליפול‬
‫לעבודת אלהים אחרים במידה מסוימת‪ ,‬כאשר הוא היה צריך לשבת‬
‫תחת השלטון של אכיש‪ ,‬עובד האלילים – כך אכיש היה אלהים‬
‫אחרים על דוד לתקופה מסוימת‪.‬‬
‫אותה קללה גם פקדה את עם ישראל בגלות‪ ,‬כאשר הם גרו תחת‬
‫הממלכות של גויים אחרים‪ ,‬שלא פעלו על פי תודעת יהוה‪ .‬גם‪,‬‬
‫הרבה פעמים‪ ,‬אותם גויים ניסו להשכיח את תורת יהוה מאתנו‪.‬‬
‫אותם רשעים הצליחו במידה מסוימת‪ ,‬ובגלל זה נכנסו כל כך‬
‫הרבה טעויות למסורת של הרבנים (שהם קוראים לה "תורה שבעל‬
‫פה"); אותו דבר גם קרה למסורת הפשטונוואלי של הפשתונים‬
‫באפגניסטן‪ ,‬שהיא גם סוג של מסורת על איך לקיים את חוקי‬
‫תורת משה‪ ,‬אף על פי שגם אצלם‪ ,‬נכנסו הרבה מאוד טעויות‬
‫לאורך הגלות‪.‬‬
‫זו הסיבה מדוע הפשתונים‪ ,‬וכל שבטי ישראל‪ ,‬צריכים לעשות שתי‬
‫תשובות‪ :‬תשובה חוקתית‪ ,‬כאשר הם חוזרים לקיים את חוקי נבואת‬
‫משה ונבואת ישעיהו בצורה אמיתית‪ ,‬וגם תשובה וחזרה לארץ‬
‫ישראל‪ .‬שתי התשובות הללו דורשות גבורת השכל מעל הרגש‪,‬‬
‫ובמקרה של החזרה לארץ ישראל‪ ,‬אותו דבר גם דורש לעשות מלחמה‬
‫נגד גויים שפלשו על ארצנו‪ ,‬כמו הפלסטינים (פלשת)‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫עדיף את זה‪ ,‬מאשר לחזור על חטא המרגלים‪ ,‬שנכנעו לרגשי‬
‫הפחד‪ ,‬ובגלל זה לא רצו לצאת למלחמת כיבוש‪" :‬ויציאו דבת‬
‫הארץ אשר תרו אתה אל בני ישראל‪ ,‬לאמר‪' ,‬הארץ אשר עברנו בה‪,‬‬
‫לתור אתה‪ ,‬ארץ אכלת יושביה הוא‪ ,‬וכל העם אשר ראינו בתוכה‪,‬‬
‫אנשי מדות‪...‬ולמה יהוה מביא אתנו אל הארץ הזאת לנפל בחרב‪:‬‬
‫נשינו וטפנו יהיו לבז! הלוא טוב לנו שוב מצרימה!'" (במדבר‬
‫יג‪ ,‬לב)‪.‬‬
‫צריך לעשות תשובה על הטעויות של דורות קודמים‪ ,‬בין אם אותן‬
‫טעויות הן בפירושים לא נכונים לתורת יהוה או בבחירה להמשיך‬
‫לחיות בגלות‪ ,‬כאשר יש מצווה גדולה לבוא לכבוש את ארץ ישראל‬
‫מהפולשים שפלשו עליו – מפלשת‪.‬‬

‫‪296‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫הבחירה בכותל‪ ,‬ולא בהר הבית‪ ,‬היא בחירה באלהים אחרים‬

‫"שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך את פני האדן יהוה אלהי‬
‫ישראל‪ .‬כי אוריש גוים מפניך‪ ,‬והרחבתי את גבלך‪ ,‬ולא יחמד‬
‫איש את ארצך בעלתך לראות את פני יהוה אלהיך שלש פעמים‬
‫בשנה" (שמות לד‪ ,‬כג)‪.‬‬
‫הקדושה מתפשטת במעגל מתרחב‪ ,‬ולכן עם ישראל הוא העם הנבחר‬
‫לפרסם את תודעת יהוה בכדור ארצנו‪ ,‬ועמים אחרים אמורים‬
‫להסתפח לעם ישראל בהמשך וגם ללמד תורה אחד לשני‪ .‬גם ציון‪,‬‬
‫ירושלים וארץ ישראל נבחרו להיות מקומות קדושים בהתחלה‪,‬‬
‫ואחר כך יהיה צורך להרחיב את מעגל הקדושה לארצות אחרות‪.‬‬
‫זו הסיבה שאף על פי שנבואת ישעיהו מדברת על כך שיבוא יום‬
‫ולא נצטרך בית מקדש או הר קדוש בדור שלנו‪ ,‬הדבר היחיד שהוא‬
‫נכון לעזוב בעת הזו הוא בית המקדש‪ ,‬כדי להתקדש מן הדרך של‬
‫שחיטת קורבנות‪ .‬בעת שלנו‪ ,‬עוד צריך להתייחס להר ציון כהר‬
‫קדוש ולכבוש אותו חזרה מן הזרים‪ ,‬כדי שאותה נקודת קודש‬
‫תוכל להתפשט לאזורים אחרים‪.‬‬
‫לכן גם בהתחלת עולמה של נבואת ישעיהו‪ ,‬יש צורך לכבוש את הר‬
‫הקודש חזרה מידי המוסלמים ולמחוק כל זכר של המסגדים שלהם‬
‫מן ההר‪ .‬זו גם הסיבה מדוע צריך לעלות להר הקודש‪ ,‬ולא לבחור‬
‫בכותל המערבי‪ ,‬כי הכותל המערבי הוא רק קיר חיצוני למתחם הר‬
‫הקודש‪.‬‬
‫האמת היא שטהרת הר הקודש גם מצריכה להסיר את התשתיות שהמלך‬
‫הורדוס בנה על ההר‪ ,‬כאשר הוא הרחיב את שטחי רחבת הר הבית‪.‬‬
‫הדבר הזה הוא מתבקש כי הורדוס היה מלך זר‪ ,‬ממוצא אדומי או‬
‫עמלקי‪ ,‬והתשתיות שבנה על הר הקודש הן זכר למלכות הטמאה‬
‫שלו‪ .‬הוא גם רק הצליח לקבל רשות מהרומאים להרחיב את שטחי‬
‫הר הבית בגלל שהוא‪ ,‬ואבותיו‪ ,‬עזרו לרומאים לכבוש את ממלכת‬
‫יהודה מידי מלכי החשמונאים‪ ,‬שהיו ממשפחת כהן‪.‬‬
‫בניית הכותל המערבי הייתה חלק מאותה הרחבת שטחי הר הבית‪.‬‬

‫הזכר של הורדוס מטמא את הר הקודש מאוד‬

‫כאן אני מתאר‪ ,‬בקצרה‪ ,‬את פשעי הורדוס ואבותיו‪ ,‬כדי שתוכלו‬
‫לראות עד כמה הרשע הזה בגד בישראל ועד כמה חשוב להסיר מהר‬
‫הקודש כל זכר של הורדוס הטמא‪.‬‬
‫האב של הורדוס היה אדם אדומי או עמלקי בשם אנטיפטרוס‪ .‬הוא‬
‫היה הבן של הנציב של רומא לאדום‪ ,‬והוא הסית את אחד מבני‬
‫החשמונאים‪ ,‬בשם הורקנוס‪ ,‬להתחיל במלחמה עם אחיו כדי לקחת‬
‫לעצמו את המלכות‪ .‬כחלק מאותה מלחמת פנים‪ ,‬אביו של הורדוס‬

‫‪297‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫גם הצליח לשכנע את הורקנוס החשמונאי לתת לחיילים מרומא‬

‫להיכנס לירושלים‪ ,‬כדי לעזור לו נגד אחיו‪ .‬כך‪ ,‬אביו של‬
‫הורדוס הצליח להחדיר חיילים רומאים לתוך ארץ ישראל‪ ,‬שבסופו‬
‫של דבר גם בגדו בהורקנוס‪ ,‬הכהן‪ ,‬ושמו את הורדוס‪ ,‬הזר‪ ,‬כמלך‬
‫על יהודה‪.‬‬
‫כך יצא שהורדוס רק קיבל את אותה מלכות בגלל שאביו היה הרשע‬
‫שהצליח לשים קץ לממלכת החשמונאים ולהפוך את ממלכת יהודה‬
‫לחלק מהאימפריה הרומאית‪ .‬אותו דבר‪ ,‬בעצם‪ ,‬היה הסוף של‬
‫תקופת בית מקדש השני כעידן של עצמאות ישראלית‪ .‬אחר כך‬
‫היהודים כבר לא הצליחו לשים על עצמם מלך מאחיהם‪ ,‬ותוך כמה‬
‫דורות הם גם נפלו לחורבן שלם וגלות של אלפיים שנה‪.‬‬
‫זה למה גם צריך לפוצץ את מתחם הר הבית מן היסוד כדי להסיר‬
‫משם כל זכר למלך הרשע הזה והתשתיות שהוא בנה על הר קודשנו‪.‬‬
‫צעד חשוב לקראת זה הוא קודם לפוצץ את בנייני הטומאה‬
‫שהמוסלמים הוסיפו על גבי המתחם של הורדוס‪ :‬כיפת הסלע ומסגד‬
‫אל אקצה‪.‬‬

‫תורת יהוה היא האלהים ולא מלך או‬

‫כהן חוטא‬
‫אין להחניף לדוד‪ :‬הוא נאף ורצח ונשפט על זה‬
‫כיום יש רבנים שאומרים שדוד לא נאף עם בת שבע ולא רצח את‬
‫אוריה החתי‪ .‬לומר כך הוא שקר וחנופה לבית דוד‪ ,‬וזה עובר על‬
‫איסור מפורש בתורה‪" :‬מדבר שקר תרחק ונקי וצדיק אל תהרג כי‬
‫לא אצדיק רשע" (שמות כג‪ ,‬ז)‪.‬‬
‫האמת היא שבת שבע הייתה אשתו של אוריה החתי וכאשר דוד שכב‬
‫איתה‪ ,‬אותו מעשה היה מעשה של ניאוף‪ .‬בכך הוא עבר על המצווה‬
‫השביעית של עשרת הדיברות – "לא תנאף"‪.‬‬
‫כאשר דוד גם ציווה ליואב‪ ,‬שר צבאו‪ ,‬לסגת אל מאחורי אוריה‬
‫בשדה הקרב‪ ,‬כדי שהוא ייפול בידי צבא האויב‪ ,‬אותו דבר גם‬
‫היה רצח‪ .‬בכך הוא עבר על המצווה השישית של עשרת הדיברות –‬
‫"לא תרצח"‪.‬‬
‫לכן יהוה גזר על דוד משפטים קשים כדי לכפר על אותם חטאים‬
‫קשים‪" :‬מדוע בזית את דבר יהוה‪ ,‬לעשות הרע בעינו‪ :‬את אוריה‬
‫החתי הכית בחרב‪ ,‬ואת אשתו לקחת לך לאשה‪ ,‬ואתו הרגת בחרב‬
‫בני עמון‪ .‬ועתה‪ ,‬לא תסור חרב מביתך‪ ,‬עד עולם‪ ,‬עקב כי‬
‫בזתני‪ ,‬ותקח את אשת אוריה החתי להיות לך לאשה‪ .‬כה אמר‬
‫יהוה‪ :‬הנני מקים עליך רעה‪ ,‬מביתך‪ ,‬ולקחתי את נשיך‪ ,‬לעיניך‪,‬‬

‫‪298‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫ונתתי לרעיך‪ ,‬ושכב עם נשיך‪ ,‬לעיני השמש הזאת; כי אתה עשית‬

‫בסתר‪ ,‬ואני אעשה את הדבר הזה נגד כל ישראל‪ ,‬ונגד השמש"‬
‫(שמאול ב‪ ,‬יב‪ ,‬ט)‪.‬‬

‫הדרך לבני דוד להתגבר על אותו גזרת מוות אלים‬

‫יש לזכור‪ ,‬שעד היום הזה‪ ,‬בני דוד מקבלים משפט על כך שדוד‬
‫רצחו את אוריה החתי‪ ,‬ולכן‪ ,‬לאורך הדורות‪ ,‬יש מהם שמתים‬
‫במוות אלים‪ ,‬כמו שדוד עשה לאוריה‪ .‬כמו שהמלכות לא תתבטל‬
‫מבית דוד בגלל הברית של דוד עם יהוה‪ ,‬המשפט על רצח אוריה‬
‫החתי לא יתבטל עד לזמן תחיית המתים‪ ,‬שאז אוריה החתי יכול‬
‫לקום לחיים‪ ,‬ובני דוד לא צריכים למות יותר על הרצח שלו‪.‬‬
‫לבני דוד שלא אוהבים לשמוע על כך שהם או בניהם צריכים‬
‫להמשיך למות בדרכים אלימות‪ ,‬נבואת ישעיהו נותנת להם מענה‪,‬‬
‫כי שם הוא מתאר את הדרך להתגבר על המוות ואפילו להחיות את‬
‫המתים‪ .‬אמנם‪ ,‬אותם מעשים נשגבים הם חלק מתוך תהליך ארוך של‬
‫תשובה‪ ,‬אבל הם אפשריים למי שבאמת מנסה לקיים את נבואת‬
‫ישעיהו גם בימינו‪.‬‬
‫זו הדרך היחידה שהם יכלו להסיר מעליהם את משפט המוות האלים‬
‫שמרחף מעל ראשכם‪ ,‬כי כאשר אוריה החתי יקום לתחייה‪ ,‬אז זרע‬
‫דוד לא יצטרך למות בגלל הרצח שלו‪ .‬להבנתי‪ ,‬גם צדיק מבני‬
‫דוד שלא מצליח בכל הדברים הנשגבים האלו יכול להינצל ממוות‬
‫אלים‪ ,‬אם הוא לפחות מנסה לקיים את התורה שיש בנבואת‬
‫ישעיהו‪ ,‬כי על ידי זה הוא לפחות עוזר למשפחת דוד לבנות‬
‫לעצמה תשתית של צדק‪ ,‬כדי לפדות את עצמה מן הדין שיש עליה‬
‫בגלל רציחת אוריה החתי‪.‬‬
‫הנה דברי יהוה לאלו מזרע דוד שבוחרים לא לנסות לעשות את‬
‫התשובה המהותית הזו של נבואת ישעיהו‪:‬‬
‫"את מי יורה דעה‪ ,‬ואת מי יבין שמועה‪ :‬גמולי מחלב‪ ,‬עתיקי‬
‫משדים‪{ .‬רק מי שמקיים את מצוות הטבעונות של נבואת ישעיהו‬
‫יצליח להורות תורת אמת לאחרים‪ ,‬כי כאשר הוא אפילו לא שותה‬
‫חלב‪ ,‬נוסף על אכילת דברים אחרים מן החי‪ ,‬אז הוא מטהר את‬
‫נפשו מספיק כדי לאפשר לו להבין את נבואת ישעיהו בצורה יותר‬
‫נכונה‪ .‬אבל‪ ,‬עם זאת‪ ,‬עדיף קודם להתנתק מפרי העושק של‬
‫המערב‪ ,‬כי זה יותר חשוב מאשר הניתוק מפרי העושק המתבצע נגד‬
‫בהמות‪ .‬לכן‪ ,‬מי שיצליח לירות דעת זה מי שיצליח להתנתק משדי‬
‫המערב‪ ,‬כאשר הוא עוזב את החברה המערבית כדי לחיות בקרב‬
‫שבטי ישראל שלא אימצו לעצמם את תרבות המערב‪ .‬אם אחרי זה‬
‫הוא גם מתנתק משדי הבהמות‪ ,‬כאשר הוא מספיק לאכול מתוצרות‬
‫של בעלי חיים‪ ,‬אז בזה הוא הוסיף לעצמו עוד דרגה של קדושה‪}.‬‬
‫כי צו לצו‪ ,‬צו לצו‪ ,‬קו לקו‪ ,‬קו לקו‪ ,‬זעיר שם‪ ,‬זעיר שם‪{ .‬מי‬

‫‪299‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫שלא עושה כן רק מבין קצת מנבואת ישעיהו‪ ,‬קו שם וקו שם‪,‬‬

‫במקום להבין אותה בצורה יותר נכונה‪ }.‬כי בלעגי שפה‪ ,‬ובלשון‬
‫אחרת‪{ ,‬אחד מעבדי יהוה} ידבר אל העם הזה‪ ,‬אשר אמר אליהם‬
‫{לפני כן}‪" :‬זאת המנוחה‪ :‬הניחו לעיף‪ ,‬וזאת המרגעה"‬
‫{"המנוחה האמיתית רק תהיה לכם כאשר אתם מקיימים את תורת‬
‫נבואת ישעיהו‪ ,‬שמצווה להפסיק לינוק מפרי העושק של המערב‪,‬‬
‫נוסף על פרי הרצח וגניבה הנעשה נגד הבהמות"‪ }.‬ולא אבוא‬
‫שמוע {לאותו מצווה לצמחונית‪{ }.‬בגלל זה} והיה להם דבר‬
‫יהוה‪ ,‬צו לצו‪ ,‬צו לצו‪ ,‬קו לקו‪ ,‬קו לקו‪ ,‬זעיר שם‪ ,‬זעיר שם‪,‬‬
‫למען ילכו‪ ,‬וכשלו אחור‪ ,‬ונשברו‪ ,‬ונוקשו‪ ,‬ונלכדו‪{ .‬הם‬
‫נכשלים במלחמות של אחרית הימים בגלל שהם ממשיכים לטמא את‬
‫נפשם בכלים של המערב ובאוכל הנלקח מהבהמות‪ ,‬ואותה טומאה לא‬
‫מאפשרת להם להבין את נבואת ישעיהו נכון‪ .‬עקב כך הם גם לא‬
‫מצליחים להיעזר בעצותיו למלחמה‪ }.‬לכן שמעו דבר יהוה‪ ,‬אנשי‬
‫לצון‪ ,‬משלי העם הזה‪ ,‬אשר בירושלם‪ :‬כי אמרתם‪' ,‬כרתנו ברית‬
‫את מות‪ ,‬ועם שאול עשינו חזה; שיט שוטף‪ ,‬כי עבר‪ ,‬לא יבואנו‪,‬‬
‫כי שמנו כזב מחסנו‪ ,‬ובשקר נסתרנו'‪{ .‬מלכי דוד הם אותם אנשי‬
‫לצון שמושלים על העם‪ ,‬אבל מתלוצצים נגד דברי עבדי יהוה‪,‬‬
‫כאשר הם אומרים‪" ,‬אנחנו כרתנו ברית בזה שרק נקיים תורת‬
‫משה‪ ,‬ולא את נבואת ישעיהו‪ ,‬ואנחנו נמשיך בדרך הזו‪ ,‬אפילו‬
‫שאנחנו מבינים שהוא מביא עלינו את גזר דין המוות שיש על‬
‫זרע דוד‪ ,‬עקב זה שהוא רצח את אוריה החתי‪ }.‬לכן‪ ,‬כה אמר‬
‫אדני יהוה‪ :‬הנני יסד בציון‪ ,‬אבן‪ ,‬אבן בחן‪ ,‬פנת יקרת‪ ,‬מוסד‬
‫מוסד‪ ,‬המאמין לא יחיש‪ .‬ושמתי משפט לקו‪ ,‬וצדקה למשקלת‪ ,‬ויעה‬
‫ברד מחסה כזב‪ ,‬וסתר מים ישטפו‪ .‬וכפר בריתכם את מות‪,‬‬
‫וחזותכם את שאול לא תקום‪ .‬שוט שוטף‪ ,‬כי יעבר‪ ,‬והייתם לו‬
‫למרמס‪ .‬מדי עברו יקח אתכם‪ ,‬כי בבקר בבקר יעבר‪ ,‬ביום‪,‬‬
‫ובלילה‪ ,‬והיה רק זועה – הבין שמועה‪ .‬כי קצר המצע מהשתרע‪,‬‬
‫והמסכה צרה‪ ,‬כהתכנס‪ ,‬כי כהר פרצים יקום יהוה‪ ,‬כעמק בגבעון‬
‫ירגז‪ :‬לעשות מעשהו‪ ,‬זר מעשהו‪ ,‬ולעבד עבדתו‪ ,‬נכריה עבדתו‪.‬‬
‫ועתה‪ ,‬אל תתלוצצו‪ ,‬פן יחזקו מוסריכם‪ ,‬כי כלה ונחרצה שמעתי‬
‫מאת אדני יהוה צבאות על כל הארץ" (ישעיהו כח‪ ,‬ט)‪.‬‬
‫בנבואת הזו יש משמעות כפולה לכך שצריכים להיגמל מחלב‬
‫ושדים‪ ,‬כי נוסף על הצורך להיגמל מן החלב ומן השדים של‬
‫הבהמות‪ ,‬כאשר שומרים על הצמחונות והטבעונות‪ ,‬יש גם צורך‪,‬‬
‫יותר חשוב‪ ,‬להיגמל מן הכלים והמדעים של המערב‪ ,‬כי אותם‬
‫דברים גם נוצרו עקב העושק הרב שנעשה נגד בני אדם בידי עמלק‬
‫במערב‪.‬‬

‫גם אהרן חטא‪ ,‬ובגלל זה הוא היה צריך לשאת את "עון המקדש"‬
‫נוסף על דוד‪ ,‬גם אהרן הכהן חטא בחטא גדול מאוד כאשר הוא‬
‫בחר להיכנע לדרישות של חוטאי העגל במדבר‪ ,‬ובגלל זה יצר להם‬

‫‪300‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫פסל של עגל והכריז על חג אלילי‪ .‬באותו זמן‪ ,‬העם ראה שמשה‬

‫עוד לא ירד מהר סיני והם דרשו מאהרן לשים עליהם אלהים‬
‫אחרים‪ ,‬שיהיה המנהיג שלהם במקום משה‪.‬‬
‫"ויאמר משה אל אהרן‪' ,‬מה עשה לך העם הזה‪ ,‬כי הבאת עליו‬
‫חטאה גדלה'‪ .‬ויאמר אהרן‪' ,‬אל יחר אף אדני‪ .‬אתה ידעת את‬
‫העם‪ ,‬כי ברע הוא'" (שמות לב‪ ,‬כא)‪.‬‬
‫במילים אחרות‪ ,‬אהרן אמר שהוא פיסל עגל ונתן לעם חג אלילי‬
‫בגלל שהוא פחד שאם הוא לא ישתף פעולה עם חוטאי העגל הם‬
‫יחטאו בחטא גדול יותר‪ ,‬כמו לחזור חזרה לעבדות במצרים‬
‫ולאלילים הרבים של מצרים‪ .‬לכן‪ ,‬אהרן העדיף לקבוע להם חג‬
‫אלילי באותו מקום‪ ,‬כדי שיהיו עסוקים בחג‪ ,‬ולא יחזרו‬
‫למצרים‪.‬‬
‫קריאה יותר מדויקת של התורה גם מעידה שאהרון אולי חשב שעל‬
‫ידי כך שהוא יפסל להם פסל של עגל‪ ,‬זה יגרום להם להבין את‬
‫זה שהם טעו כאשר הם ביקשו ממנו לשים עליהם אלהים אחרים‪.‬‬
‫למה? כי לפני כמה חודשים הם שחטו עגלים ואכלו את בשרם‪,‬‬
‫כחלק ממצוות הפסח‪ .‬פיסול העגל היה אמור להיות סוג של תוכחה‬
‫לאותו דור‪ ,‬כמו לומר "אתם שחטתם ואכלתם אחד כזה לפני כמה‬
‫חודשים‪ ,‬במצוות הפסח‪ ,‬ורק בגלל זה‪ ,‬יהוה היכה בבנים‬
‫הבכורים של מצרים‪ ,‬ולא עשה כן לכם‪ .‬יהוה הוא האלהים‪ .‬מה‬
‫לכם לחזור ולעבוד בהמות‪ ,‬כאשר אתם יכולים להמשיך לעבוד את‬
‫יהוה?!"‬
‫כאשר הוא ראה שהעם לא הבין את המסר‪ ,‬אלא אמרו על העגל‪,‬‬
‫"אלה אלהיך ישראל‪ ,‬אשר העלוך מארץ מצרים"‪ ,‬אז הוא התחיל‬
‫לפחד מכך שהם אולי גם יבחרו לחזור למצרים‪ .‬בגלל זה הוא‬
‫הכריז על חג‪ ,‬כדי לפחות לעצור אותם מלחזור לעבדות במצרים‪.‬‬
‫"ויאמרו‪' ,‬אלה אלהיך ישראל‪ ,‬אשר העלוך מארץ מצרים'‪ .‬וירא‬
‫אהרן‪ ,‬ויבן מזבח לפניו‪ ,‬ויקרא אהרן‪ ,‬ויאמר‪' ,‬חג ליהוה‬
‫מחר'" (שמות לב‪ ,‬ד)‪.‬‬
‫יהוה כמעט השמיד את עם ישראל בגלל החטא הזה‪ ,‬וזו הוכחה לכך‬
‫שאהרן טעה‪ ,‬כי הוא לא היה צריך לחטוא רק כדי שלא יחטאו‪.‬‬
‫הוא גם לא היה צריך להחטיא את העם בדבר רע‪ ,‬של פסלי עגל‬
‫וחג למענו‪ ,‬רק בגלל שהיה ירא לכך שהם יחטאו בדבר יותר רע‪,‬‬
‫של לחזור לעבדות במצרים‪.‬‬
‫זו הסיבה מדוע התחבולה של אהרן הביאה לתוצאה הפוכה ממה‬
‫שהוא רצה‪ ,‬כי הוא חשב להושיע את העם מעבודת אלילים יותר‬
‫קשה‪ ,‬וכך לא להביא עליהם השמדה‪ ,‬אבל יהוה מעיד על כך שאותו‬
‫חטא הוא זה שכמעט הביא על העם השמדה‪" :‬ויאמר יהוה אל משה‪,‬‬
‫'ראיתי את העם הזה‪ ,‬והנה‪ ,‬עם קשה ערף הוא‪ .‬ועתה‪ ,‬הניחה לי‪,‬‬
‫ויחר אפי בהם‪ ,‬ואכלם‪ ,‬ואעשה אותך לגוי גדול" (שמות לב‪ ,‬ט)‪.‬‬

‫‪301‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫זו גם הסיבה לכך שנבואת משה מעידה נגד התחבולה של אהרן‪,‬‬

‫"וירא משה את העם‪ ,‬כי פרע הוא‪ ,‬כי פרעה אהרן לשמצה‬
‫בקמיהם"‪ ,‬שזה אומר שהתחבולה של אהרן דווקא גרמה לבני ישראל‬
‫להיות יותר חשופים לתקיפות של אויביהם‪ ,‬במקום להציל אותם‬
‫מזה (שמות לב‪ ,‬כה)‪.‬‬
‫כמו דוד‪ ,‬אהרן עשה תשובה חלקית על אותו חטא‪ ,‬כאשר הוא‬
‫ובניו הצטרפו למשה במלחמת האחים נגד שאר חוטאי העגל‪.‬‬
‫"ויעמד משה בשער המחנה‪ ,‬ויאמר‪' ,‬מי ליהוה אלי!' ויאספו‬
‫אליו כל בני לוי" (שמות לב‪ ,‬כו)‪ .‬המשמעות לזה שכל בני לוי‬
‫התאספו עם משה היא שגם אהרון ובניו עשו תשובה מידית על חטא‬
‫העגל ובחרו להילחם בחוטאים‪.‬‬
‫אף על פי כן‪ ,‬אותה תשובה רק הייתה תשובה חלקית‪ ,‬כי‪ ,‬בכל‬
‫זאת‪ ,‬מלחמת הקנאות נגד חוטאי העגל לא הצליחה למחוק את כל‬
‫הזכר של אותו חטא‪ ,‬אלא רק חלק ממנו‪ .‬זו הסיבה מדוע אהרן‬
‫ובניו היו צריכים לשאת את "עון המקדש"‪ ,‬כאשר הדרך היותר‬
‫טובה היא להתקדש מאותו עון‪.‬‬
‫"ויאמר יהוה אל אהרן‪ ,‬אתה‪ ,‬ובניך‪ ,‬ובית אביך אתך‪ ,‬תשאו את‬
‫עון המקדש‪ ,‬ואתה‪ ,‬ובניך אתך‪ ,‬תשאו את עון כהנתכם" (במדבר‬
‫יח‪ ,‬א)‪.‬‬
‫לשרת בבית המקדש הוא משא של עון לבני אהרן‪ ,‬כי יש דרך יותר‬
‫טובה לעבוד את יהוה‪ ,‬שאינה דורשת לשחוט בהמות כקורבנות‪,‬‬
‫ואינה דורשת כהונה‪ ,‬ועל כך יש דיבור בחזון הצמחוני של‬
‫נבואת ישעיהו‪ .‬לכן‪ ,‬כל בן של אהרון שלא רוצה לשאת בעון‬
‫המקדש צריך לקיים את הגדלת התורה של נבואת ישעיהו‪.‬‬
‫כך‪ ,‬נבואת ישעיהו היא קריאת דרור לכהנים‪ ,‬כדי לשחררם מן‬
‫המשקל הכבד הזה של עון המקדש‪.‬‬
‫הבחירה להחזיר את עם ישראל בתשובה בדרך של אמת – של נבואת‬
‫ישעיהו – היא גם סוג של תשובה על כך שאהרון השתמש בתחבולה‬
‫כושלת כדי לעצור את בני דורו מלחזור למצרים‪ .‬במקום לחזור‬
‫על אותה טעות‪ ,‬בני אהרון יכולים לקרוא בשם יהוה באמת וללמד‬
‫את תורתו האמיתית לדור שלנו‪ ,‬וכך להחליף את אלילי הרבנים‬
‫באמת של תורת יהוה‪ ,‬כדי לכפר על כך שאביהם יצר אליל‪.‬‬
‫כהן שבוחר להתעלם מאותה דרך של תשובה‪ ,‬בוחר בחטא‪ ,‬ואין‬
‫צורך לשמוע לכהן כזה‪ ,‬גם אם הוא משרת ככהן הגדול בבית‬
‫המקדש‪ .‬אותו דבר נכון גם לגבי מלכי דוד שבוחרים בדרך של‬
‫קורבנות ובית מקדש‪.‬‬

‫‪302‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫צריך לכבד את הכהונה יותר מהמלוכה‬

‫"וידבר יהוה אל אהרן‪ ,‬לאמר‪' ,‬יין ושכר אל תשת‪ ,‬אתה‪ ,‬ובניך‬
‫אתך‪ ,‬בבאכם אל אהל מועד‪ ,‬ולא תמתו‪ ,‬חקת עולם לדרתיכם‪,‬‬
‫ולהבדיל בין הקדש ובין החל‪ ,‬ובין הטמא ובין הטהור‪ ,‬ולהורת‬
‫את בני ישראל את כל החקים אשר דבר יהוה אליהם‪ ,‬ביד משה"‬
‫(ויקרא י‪ ,‬ח)‪.‬‬
‫שאמורים להורות את בני ישראל‪ ,‬כאשר בני דוד‬ ‫הכוהנים הם אלו‬
‫לבצע את אותם הוראות במישור המדיני‪ .‬במילים‬ ‫הם אלו שאמורים‬
‫הם אמורים להיות המלכים האמיתיים של ישראל‪,‬‬ ‫אחרות‪ ,‬הכוהנים‬
‫על פי תורת יהוה‪ ,‬ושבט לוי אמור לעזור להם‬ ‫כאשר הם פועלים‬
‫יש את משפחת דוד‪.‬‬ ‫בזה; רק אחר כך‬
‫לכן‪ ,‬גם בזמן שמתחילים לקיים את תורת נבואת ישעיהו‪ ,‬חשוב‬
‫מאוד לשמור על סדר ההנהגה הזו‪ ,‬במקום לתת לזרע דוד למלוך‬
‫על הכוהנים והלויים‪.‬‬
‫"ונתתה את הלוים לאהרן ולבניו – נתונם נתונם המה לו‪ ,‬מאת‬
‫בני ישראל‪ .‬ואת אהרן ואת בניו תפקד‪ ,‬ושמרו את כהנתם‪ ,‬והזר‬
‫הקרב יומת" (במדבר ג ‪,‬ט)‪.‬‬

‫מלכי דוד חטאו כאשר מלכו על הכהנים ולכן נפלו לחורבן‬

‫בספר מלכים ניתן לראות כיצד מלכי דוד הפכו את אותו סדר של‬
‫הנהגה‪ ,‬כאשר הם היו מצווים את הכהנים‪ ,‬במקום לשמוע לציווים‬
‫של הכהנים‪ .‬זה סוג של מרידה ביהוה‪ ,‬האלהים‪ ,‬שבחר במשפחת‬
‫כהן להיות המשפחה המובילה של עם ישראל מעל שבט לוי ומעל‬
‫משפחת דוד‪.‬‬
‫הסיפור על עוזיה המלך הוא רק סיפור אחד מתוך הרבה מקרים‪,‬‬
‫שבהם מלכי דוד חטאו בדבר הזה‪ ,‬וכך הביאו על עצמם רעה‪ .‬הנה‬
‫אותו סיפור‪:‬‬
‫"וכחזקתו‪ ,‬גבה לבו עד להשחית‪ ,‬וימעל ביהוה אלהיו‪ ,‬ויבא אל‬
‫היכל יהוה‪ ,‬להקטיר על מזבח הקטרת‪ .‬ויבא אחריו עזריהו הכהן‪,‬‬
‫ועמו כהנים ליהוה‪ :‬שמונים בני חיל‪ .‬ויעמדו על עזיהו המלך‪,‬‬
‫ויאמרו לו‪' ,‬לא לך עזיהו‪ ,‬להקטיר ליהוה‪ ,‬כי לכהנים‪ ,‬בני‬
‫אהרן‪ ,‬המקדשים‪ ,‬להקטיר‪ .‬צא מן המקדש‪ ,‬כי מעלת‪ ,‬ולא לך‬
‫לכבוד מיהוה אלהים'‪ .‬ויזעף עזיהו‪ ,‬ובידו מקטרת להקטיר‪,‬‬
‫ובזעפו עם הכהנים‪ ,‬והצרעת זרחה במצחו‪ ,‬לפני הכהנים‪ ,‬בבית‬
‫יהוה‪ ,‬מעל למזבח הקטרת‪ .‬ויפן אליו עזריהו‪ ,‬כהן הראש‪ ,‬וכל‬
‫הכהנים‪ ,‬והנה הוא מצרע במצחו‪ ,‬ויבהלוהו משם‪ ,‬וגם הוא נדחף‬
‫לצאת‪ ,‬כי נגעו יהוה‪ .‬ויהי עזיהו המלך מצרע עד יום מותו‪,‬‬
‫וישב בית החפשות‪ ,‬מצרע‪ ,‬כי נגזר מבית יהוה‪ ,‬ויותם‪ ,‬בנו‪ ,‬על‬
‫בית המלך‪ ,‬שופט את עם הארץ" (דברי הימים ב ‪,‬כו‪ ,‬טז)‪.‬‬

‫‪303‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫לכן‪ ,‬חשוב להחזיר את הכוהנים למעמדם כמושלים האמיתיים של‪,‬‬

‫ישראל שפועלים על פי תודעת יהוה‪.‬‬
‫עוד סיבה לצורך להחזיר את הכוהנים למעמד של כוח עליון‬
‫במדינה היא שכל אחד יכול לומר על עצמו שהוא מבני דוד – גם‬
‫עמלקי יכול לומר שהוא מזרע דוד‪ ,‬וכך להפוך למלך על ישראל‪.‬‬
‫לעומת זאת אצל הכהנים‪ ,‬לפחות יש להרבה מהם מסורת לאורך‬
‫הדורות שהם כהנים‪ ,‬ולהרבה מהם גם יש אחרים שיכולים להעיד‬
‫על זה‪.‬‬
‫גם‪ ,‬לכוהנים יש מצווה מפורשת בתורה‪ ,‬של לברך את עם ישראל‬
‫בשם יהוה‪" :‬וידבר יהוה אל משה לאמר‪ ,‬דבר אל אהרן ואל בניו‬
‫לאמר‪ ,‬כה תברכו את בני ישראל‪ ,‬אמור להם‪ ,‬יברכך יהוה‬
‫וישמרך‪ .‬יאר יהוה פניו אליך ויחנך‪ .‬ישא יהוה פניו אליך‪,‬‬
‫וישם לך שלום‪ .‬ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם‪".‬‬
‫(במדבר ו‪ ,‬כב)‪.‬‬
‫אם רואים כהן שמברך את עם ישראל בשם יהוה (ולא בשם אדנות)‪,‬‬
‫ובכל זאת מצליח להתגבר‪ ,‬אז זו הוכחה לכך שאותו כהן הוא‬
‫באמת מבני אהרון‪ .‬הדבר הזה הוא נכון כי עמלקי שינסה לעשות‬
‫כך עלול ליפול‪ ,‬ואפילו למות‪ ,‬אחרי שיברך את עם ישראל בשם‬
‫יהוה‪ ,‬כי הברכה לעם ישראל‪ ,‬בשם יהוה‪ ,‬תלויה בכך שאותו‬
‫עמלקי גם ימות‪ .‬כך‪ ,‬כאשר עמלקי מברך את עם ישראל בשם יהוה‬
‫הוא גם מביא מוות על עצמו‪.‬‬
‫אותו דבר נכון גם לגבי מי שמברך את בני יעקב בשם יהוה‪ ,‬אבל‬
‫אם הוא מברך בשם אדנות או מברך גויים אחרים בשם יהוה‪ ,‬הוא‬
‫לא הוכיח בכך שהוא לא מזרע עמלק‪.‬‬
‫מדוע?‬
‫כי עמלקי יכול לברך את בני יעקב בשם אדנות ואולי לא ליפול‪,‬‬
‫כי המברך בשם אדנות מברך באדונים שלו‪ .‬אם אותם אדונים הם‬
‫עמלקים (כי "ראשית גוים עמלק")‪ ,‬אז כאשר הוא בירך את בני‬
‫יעקב בשם אדנות‪ ,‬הוא בעצם איחל לבני יעקב שהם ילכו בדרך של‬
‫אדוניו‪ ,‬העמלקים‪ ,‬ורק כך יקבלו ברכה חומרנית לתקופה‬
‫מסוימת‪.‬‬
‫מי שמברך את עם ישראל בשם יהוה לא עושה כן כי הוא מברך את‬
‫העם ללכת בדרך של יהוה‪ ,‬כאשר הוא מברך אותו בשם יהוה‪ ,‬וחלק‬
‫מאותה ברכת יהוה (ולא ברכת אדונים) הוא זה שעמלק ימות וכך‬
‫לא יטמא ויחטיא את ישראל יותר‪.‬‬
‫תחבולה אחרת של בני עמלק‪ ,‬שהתערבבו בתוך עם ישראל‪ ,‬יכולה‬
‫להיות כאשר עמלקי אומר שהוא כהן ומברך עמלקי אחר בשם יהוה‪,‬‬
‫בטענה שגם אותו אחר הוא ישראלי‪.‬‬

‫‪304‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫לכן הדרך לבחון אם כהן הוא באמת כהן היא על ידי כך שהוא‬
‫יברך רק את עם ישראל‪ ,‬ורק יברך בשם יהוה‪ .‬דרך להתחיל עם זה‬
‫עכשיו‪ ,‬בזמן כתיבת הספר הזה‪ ,‬היא כאשר מוצאים כהן או לוי‬
‫אחד שיש לגביו עדים שיכולים להעיד שהסבים שלו עלו לתורה‬
‫בבית הכנסת של הרבנים‪ ,‬בעליה שהם נתנו לכהן או ללוי‪ .‬אותו‬
‫איש בדוק יכול להיות הישראלי הבדוק שמקבל את הברכה בשם‬
‫יהוה‪ ,‬כאשר אחרים‪ ,‬שאין עליהם הוכחות ברורות‪ ,‬מוכיחים את‬
‫עצמם בכך שהם מברכים אותו בשם יהוה המפורש‪ .‬כמו בכמעט כל‬
‫דבר‪ ,‬גם בתחבולה הזאת יש דרכים לעקוף אותו‪ ,‬ולכן עדיף‬
‫להפסיק את ברכת הכהנים כרגע‪ ,‬עד שיכולים להיות בטוח בזה‬
‫שהכהנים מברכים את בני ישראל‪ ,‬ולא אחרים‪.‬‬
‫מי שקורא על כל התחבולות הללו אולי שואל את עצמו‪" ,‬איך‬
‫יכול להיות שהדרך לחזור אל יהוה נהייתה כל כך מסובכת לבני‬
‫דורנו?" התשובה לכך היא שהדרך חזרה ליהוה אינה מסובכת‪ ,‬אבל‬
‫הטעויות של דורות קודמים הן‪ ,‬אכן‪ ,‬מאוד מסובכות‪ ,‬והן סיבכו‬
‫את עם ישראל מאוד כאשר הם נתנו לבני עמלק‪ ,‬כמו רבי עקיבא‪,‬‬
‫להתחתן ולהסתבך בתוכנו‪ .‬לכן‪ ,‬צריכים להשתמש בכל מיני‬
‫תחבולות מסובכות רק כדי להתחיל לצאת מכך‪.‬‬
‫להבנתי‪ ,‬הולך להמשיך להיות כך עד שיהוה יקיים את הנבואה‬
‫הזו‪" :‬הנה האדון יהוה צבאות מסעף פארה במערצה‪ ,‬ורמי הקומה‬
‫גדועים‪ ,‬והגבהים ישפלו‪ .‬ונקף סבכי היער בברזל‪ ,‬והלבנון‪,‬‬
‫באדיר יפול" (ישעיהו י‪ ,‬לג)‪.‬‬
‫עד אז צריך לבדוק כל כהן‪ ,‬וגם לשים את הכוהנים כמנהיגים‪,‬‬
‫במקום בני דוד‪ .‬זו גם הסיבה לכך שיש צורך במלכותו של פלא‬
‫יועץ‪ ,‬אל גבור אבי‪ ,‬עד שר שלום‪ ,‬שיהיה מבני לוי‪ ,‬כדי לעזור‬
‫לעם להיטהר מן הרשעים שחדרו לתוכו‪.‬‬

‫‪305‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫לא לתמונות‬ ‫שתים‬

‫שחרור מהכיבוש התרבותי‬

‫המצווה השנייה של עשרת הדברות‬

‫"לא תעשה לך פסל‪ ,‬וכל תמונה‪ ,‬אשר בשמים ממעל‪ ,‬ואשר בארץ‬
‫מתחת‪ ,‬ואשר במים מתחת לארץ‪ .‬לא תשתחוה להם‪ ,‬ולא תעבדם‪ ,‬כי‬
‫אנכי יהוה אלהיך‪ ,‬אל קנא‪ :‬פקד עון אבת על בנים‪ ,‬על שלשים‬
‫ועל רבעים לשנאי‪ ,‬ועשה חסד לאלפים‪ ,‬לאהבי‪ ,‬ולשמרי מצותי"‬
‫(עשרת הדברות‪ ,‬שמות כ‪ ,‬ג)‪.‬‬

‫לא תעשה פסל וכל תמונה‬

‫על פי עשרת הדיברות‪ ,‬החקוקים באבן‪ ,‬אסור לעשות כל תמונה‪,‬‬
‫שזה כולל התמונות של ימינו‪ ,‬כמו אלו שתולים על קירות הבית‬
‫או שמופיעים בצורה דיגיטלית‪ .‬אף על פי שזו המצווה השנייה‬
‫של עשרת הדיברות‪ ,‬תושב של מדינת ישראל החילונית שינסה לסור‬
‫מכל הרע הזה ביום אחד עלול להשתולל כי בחברה המערבית של‬
‫ימינו התמונה סובבת את האדם מכל מקום‪ .‬לדוגמה‪ ,‬החוק במדינת‬
‫ישראל הוא שאסור להסתובב מחוץ לבית בלי תעודת זהות עם‬
‫תמונה‪ .‬מי שלא עושה כן חושף את עצמו להטרדה מידי שוטרי‬
‫המדינה‪ ,‬ואפילו מתסכן במעצר‪.‬‬
‫מה שכן יכולים לעשות הוא לפחות להסיר את התמונות מקירות‬
‫הבית‪ ,‬לשבור ולזרוק את הטלוויזיה‪ ,‬וגם לעשות כן למכשירים‬
‫הניידים‪ ,‬כמו הסמארטפון‪ .‬לגבי מחשבים ואינטרנט‪ ,‬עדיף‬
‫להיגמל מן הצורך בהם כמה שיותר‪ ,‬כמו שקורה אצל הציבור‬
‫החרדי‪ ,‬ואצל הרבה מן הפשתונים באפגניסטן‪ .‬במדינת ישראל‬
‫המערבית יש הרבה שיכולים ללמוד מן הציבור החרדי בעניין הזה‬
‫כי הם למדו להתקשר למספר ‪ 144‬בטלפון כדי לקבל מידע על‬
‫כתובת או מספר טלפון‪ ,‬ולהתקשר למספר ‪ *8787‬בשביל מידע על‬
‫קווי אוטובוס‪ ,‬וכך הלאה‪ .‬עדיף את זה‪ ,‬מאשר להחזיק מחשב או‬
‫סמארטפון באופן תמידי‪.‬‬
‫גם אם תושב של מדינת ישראל המערבית לא יכול לעשות כן לגמרי‬
‫בגלל צורכי עבודה או דרישות המדינה‪ ,‬אז הוא לפחות יכול‬
‫להקטין את השימוש שלו במחשבים כמה שיותר‪ .‬זה אומר אולי‬
‫להשתמש במחשב ציבורי‪ ,‬במקום לקנות מחשב ולהחזיק אותו בבית‪,‬‬
‫ורק לגשת אל המחשב הציבור כאשר אין דרך אחרת להתנהל‪.‬‬

‫‪306‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫גם אם איש מוצא שהוא מתקשה לעשות כן בגלל שהוא צריך לעבוד‪,‬‬
‫במקום לשבת בישיבה כל היום ולהתפרנס מתרומות‪ ,‬אז עדיף שהוא‬
‫לפחות ינסה להקטין את השימוש בדברים הללו כמה שיותר‪.‬‬
‫החרדים כבר עושים כך משום שהם לא רוצים ליפול לצפייה בסרטי‬
‫זימה באינטרנט (פורנוגרפיה)‪ ,‬אבל האמת היא שכל סוג של‬
‫תמונה אסורה על פי עשרת הדיברות‪ ,‬בין אם זו תמונה של זנות‬
‫או תמונה של נוף הרים‪.‬‬
‫ככל שיהיו יותר אנשים שבוחרים בדרך הזו‪ ,‬אז יהיה קל יותר‬
‫לכל יחיד להתקדש יותר מתמונות‪ ,‬עד לקיום המצווה החשובה הזו‬
‫בצורה מושלמת‪.‬‬

‫תמונות הן אסורות כי הן מעודדות הליכה אחרי הרגשות‬

‫במבט על העבר‪ ,‬תמונות ופסלים היו חפצים שדרכם אנשים היו‬
‫עובדים אלילים‪ ,‬וכך נותנים לרדיפה שלהם אחרי החומרניות‬
‫הצדקה דתית‪ .‬אותו דבר קורה גם בימינו‪ ,‬אבל בדרכים הרבה‬
‫יותר מתוחכמות‪ ,‬ולכן יותר קשה לזהות את הקשר בין אלילות‬
‫לתמונות בימינו‪.‬‬
‫הנה כמה דוגמאות של ימינו‪:‬‬
‫א‪ .‬במדינות רודניות רבות‪ ,‬כמו סוריה וצפון קוריאה‪ ,‬המשטר‬
‫שם תמונות גדולות של המנהיג בכל מקום כדי שהאזרחים‬
‫יתרגלו להתייחס למנהיג כגדול מן החיים‪ .‬לפעמים השיטה‬
‫הזו גם עובדת בשביל אותו מנהיג‪ ,‬כאשר רוב תושבי‬
‫המדינה חושבים שהמלך הוא סוג של אל‪ ,‬אפילו שברוב‬
‫הפעמים הוא באמת אדם שפל ואנוכי‪ ,‬שחי חיי תענוג‬
‫ותועבה‪ ,‬תוך כדי שהוא רוצח וגונב מבני עמו‪.‬‬
‫ב‪ .‬כוח התמונות הוא גם מה שגורם להרבה אנשים במדינות‬
‫מערביות להתייחס לשחקני קולנוע בכבוד‪ .‬האיש המערבי‬
‫הממוצע נוטה לעשות כן כי התמונה שהוא ראה בטלוויזיה‪,‬‬
‫שהציג את אותו שחקן כצדיק‪ ,‬גורם לצופה לחשוב שהשחקן‬
‫הוא באמת כך‪ .‬האמת היא שהרבה מאותם שחקנים הם אנשים‬
‫די רשעים‪ ,‬שלא יכולים לעשות אפילו עשירית ממעשי הצדק‬
‫שהיו בסרט‪ .‬כך‪ ,‬התמונה יכולה לגרום לצופה בו להתבלבל‬
‫בין אמת לשקר‪ ,‬ולחשוב ששחקן רשע הוא באמת צדיק‪.‬‬
‫ג‪ .‬גם בחברה קפיטליסטית קיצונית‪ ,‬החברות רוצות שהצרכן‬
‫יקנה כמה שיותר‪ ,‬ולכן לתמונה יש מקום מרכזי כדי לשכנע‬
‫את העם לקנות דברים שהוא לא באמת נצרך להם‪ .‬כך‪,‬‬
‫הופכים את העם לצרכן אחד גדול‪ ,‬שצריך להיפרד מכספו‬
‫כדי לקנות דברים שהוא לא באמת זקוק להם‪ ,‬ולעבוד יותר‬
‫קשה‪ ,‬כדי לממן אותן קניות שווא‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬תורת יהוה‬
‫נותנת מקום לפעולה חופשית בשוק‪ ,‬אבל גם אוסרת שימוש‬

‫‪307‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫בתמונות‪ ,‬נוסף על עוד איסורים‪ ,‬כדי שהעיסוק במסחר לא‬

‫יהפוך את החברה לחומרנית מדי‪ ,‬ולא יהפוך את תושביה‬
‫לעבדים תמידיים‪.‬‬

‫תמונות משרתות את האימפריאליזם‬

‫לסיכום‪ ,‬תמונות גורמות לאדם להביט על המציאות במבט שטחי‪.‬‬
‫יהוה רוצה שנראה מעבר למראה החיצוני המשקר‪ ,‬כדי להבחין‬
‫באמת‪ ,‬דרך השכל‪ ,‬גם כאשר אותה אמת היא לא בהחלט יפה או‬
‫נעימה לרגשות‪.‬‬
‫המערב רוצה שתאמין לשקרים שלו כדי שלא תבחין בגניבה שהוא‬
‫עושה דרך האימפריאליזם המתוחכם של ימינו‪ ,‬ולכן הוא שם את‬
‫התמונה והטלוויזיה כביטוי התרבותי הכי חשוב שלו‪ .‬המבט‬
‫השטחי חייב למלוך כדי שעמלק ימשיך למלוך‪ .‬עד היום הזה‪,‬‬
‫התחבולה הזו אכן עזרה למערב למשול בעמים רבים‪ ,‬כי ההמונים‬
‫ברחבי העולם התבלבלו כאשר הם שמעו על כל הרע שנעשה לבני‬
‫עמם בידי המערביים‪ ,‬אבל ראו את אותם מערביים מתנהגים בכל‬
‫כך הרבה נדיבות בסרטים‪ .‬אני מקווה שפרסום הספר הזה אולי‬
‫יעזור לעורר את אותם המונים לאמת‪ ,‬כי האמת היא שהעמלקים הם‬
‫לא נדיבים‪ ,‬ומעט הכסף שהם תורמים למדינות יותר עניות הוא‬
‫סכום מזערי לעומת מה שהם לקחו לעצמם בעזרת רצח עם‪ ,‬שוד‪,‬‬
‫ועושק‪.‬‬
‫גם‪ ,‬יש לזכור שעמלק המערבי רק נותן את אותו כסף למדינות‬
‫עניות כדי לשמור על תדמית של נדיבות‪ ,‬כדי להגביר את ההשפעה‬
‫התרבותית שלו על הגוים; אותה השפעה תרבותית היא מה שגורם‬
‫לגויים לשתוק‪ ,‬אפילו כאשר המערב גונב את המשאבים הטבעים‬
‫שלהם ודוחף אותם להסכמי מסחר של ניצול‪ .‬בשפה המקצועית‪,‬‬
‫אותו כוח התרבותי הזה נקרא כוח רך‪ ,‬לעומת הכוח צבאי‪ ,‬שהוא‬
‫כוח קשה‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬התמונות הפכו לכלי מלחמה מרכזי אצל המערב‪ ,‬שמנסה‬
‫להחליש את רוח הלחימה של הגויים דרך תרבות השקר שלו‪ ,‬כדי‬
‫לאפשר כיבוש צבאי וכלכלי‪ .‬זו גם הסיבה מדוע שמי שרוצה‬
‫להשתחרר מאותו כיבוש קודם חייב לזרוק את הטלוויזיה שלו‪,‬‬
‫ובמקום זה‪ ,‬ללמוד את תורת יהוה – צריך לנצח במלחמה‬
‫התרבותית כדי להצליח בשדה הקרב‪ .‬העצה הזו נכונה לכל העמים‪,‬‬
‫ולא רק לעם ישראל‪ ,‬כי כולם סובלים מכיבושי המערב בימינו‪,‬‬
‫בין אם זה בצורה ישירה או בצורה עקיפה‪.‬‬

‫‪308‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫לא לשקר בשמו‬ ‫שלוש‬

‫תשובה על אווילות דתית‬

‫"לא תשא את שם יהוה אלהיך לשוא כי לא ינקה יהוה את אשר ישא‬

‫את שמו לשוא" (עשרת הדברות‪ ,‬שמות כ‪ ,‬ו)‪.‬‬

‫מה זה לשוא‬
‫אסור לומר או לכתוב את שם יהוה למשהו שהוא שקר או שהוא לא‬
‫עומד להתקיים‪ ,‬כי על ידי שעושים כך נושאים את שם יהוה לדבר‬
‫שהוא לשווא‪.‬‬
‫המתפלל בשם יהוה לדבר שיודע שהוא לא הרצון האמיתי של יהוה‬
‫נושא את שם יהוה לשווא‪ .‬חשוב לזכור זאת כאשר לומדים את‬
‫נבואת ישעיהו‪ ,‬כי שם יהוה אומר שהוא כבר לא רוצה בבית‬
‫מקדש‪ ,‬ולכן מי שבוחר להתפלל אל יהוה לחידוש הקורבנות נושא‬
‫את שם יהוה לשווא בדבר הזה‪.‬‬
‫מותר לומר את שם יהוה לדבר אמת‪ ,‬ועדיף לומר את שם יהוה‬
‫מאשר כינויים‪ ,‬כמו "השם" או "האלהים"‪ ,‬כי על ידי כך‬
‫שמזכירים את שם יהוה‪ ,‬נותנים לו כבוד‪ .‬זה לעומת השם עמלק‪,‬‬
‫שאמורים למחוק את שמו וזכרו‪ ,‬ובגלל זה שירת האזינו רק‬
‫קוראת לעמלק בשם "לא עם" או "גוי נבל"‪ ,‬ונבואת ישעיהו רק‬
‫קוראת לו בשם "עם החרמי" או "קצות הארץ"‪.‬‬
‫האיסור של נשיאת שם יהוה לשווא הוא מצווה חשובה‪ ,‬שאין‬
‫לזלזל בה‪ ,‬כי מי שנושא את שם יהוה לשווא מזלזל ביעוד הקדוש‬
‫של אותו שם‪ :‬יהוה אהבה‪ .‬לכן המצווה הזו היא השלישית בעשרת‬
‫הדיברות‪.‬‬
‫בפירוש הזה אני כותב את שם יהוה‪ ,‬אפילו שאני חושש שאולי לא‬
‫כל דבר שכתבתי בפירוש הוא נכון‪ ,‬כי אני לא רואה אפשרות‬
‫אחרת חוץ מלכתוב את שמו‪ .‬לדבר על יהוה ותורתו בלי להזכיר‬
‫את שמו הוא יותר רע מאשר להסתכן בהזכרת שמו לדבר שווא‪ .‬לכן‬
‫אני מעדיף לכתוב את שמו בפירוש הזה‪ ,‬ואולי להסתכן בעון‬
‫הזה‪ ,‬מאשר לבחור‪ ,‬מראש‪ ,‬לעשות עון הרבה יותר גדול‪ ,‬של‬
‫למחוק את שם יהוה מן הספר הזה‪.‬‬
‫אם מדברים על יהוה ותורתו‪ ,‬אז צריך להזכיר את שמו המלא‪,‬‬
‫וכך אני בוחר לעשות בספר הזה‪.‬‬

‫‪309‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫עדיף להסתכן בשווא מאשר ברכת אלילים‬

‫להבנתי‪ ,‬יותר רע לברך בשם אדנות או כינוי אחר‪ ,‬מאשר לשאת‬
‫את שם יהוה לשווא‪ ,‬כי הטועה בהזכרת שם יהוה לפחות מזכיר את‬
‫שמו‪ ,‬לעומת האומר אדני או כינוי אחר‪ ,‬שהוא מחה את שם יהוה‬
‫משפתיו‪.‬‬
‫המברך אדֹני מברך את אדוניו‪ ,‬וכך גם עובד את אדוניו הרבים‪.‬‬
‫כאשר הוא מברך את אותם אדונים‪ ,‬הוא גם מוסר את נפשו‬
‫להזדהות רגשית יותר עמוקה עם אותם אדונים אחרים‪ .‬אם אחד‬
‫מאותם אדונים הוא עמלק‪ ,‬שאולי מושל במתפלל נגד רצונו‪ ,‬אז‬
‫ברכת אדני גם גורם למתפלל להרגיש יותר רגשות של הזדהות עם‬
‫עמלק‪ ,‬שזה נקרא לתכן את רוח עמלק‪ ,‬במקום את רוח יהוה‪ .‬שאול‬
‫המלך השתגע בגלל טעות כזו‪ ,‬ובחר לרצוח את כהני יהוה‪ ,‬במקום‬
‫את עמלק‪ ,‬עקב אותה הזדהות רגשית עם האויב‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬עדיף להסתכן בלשאת את שם יהוה לשווא‪ ,‬מאשר לברך את‬
‫האדונים והבעלים שמושלים עליך‪ ,‬כאשר מברכים אדֹני‪ ,‬כמו‬
‫שהרבנים והקראים כרגע עושים‪.‬‬

‫המתפלל בשקר נושא שמו לשווא –‬

‫תפילין ועוד‬
‫המברך על תפילין נושא את שם יהוה לשוא‬
‫הברכה שהרבנים אומרים‪ ,‬כאשר הם מניחים תפילין‪ ,‬היא דוגמה‬
‫אחת לברכה לשווא‪ ,‬שאם הוא נעשה בשם יהוה‪ ,‬הוא נשיאת שם‬
‫יהוה לשווא‪.‬‬
‫למה?‬
‫כי התפילין הוא טעות שנכנסה לתוך עם ישראל לאורך הדורות‪.‬‬
‫יהוה אף פעם לא ציווה על תפילין‪ ,‬אבל הרבנים חושבים שהוא‬
‫כן ציווה על כך בגלל שהם מפרשים ארבעה פסוקים מהתורה בצורה‬
‫פשטנית‪ ,‬במקום לבחון את הפסוקים מתוך ההקשר שבו הם מופיעים‬
‫ולראות את האמת‪ :‬משה אף פעם לא דיבר על זה שצירך לקשור‬
‫פסוקים מן התורה לגוף עם רצועות (תפילין)‪ ,‬אלא הוא דיבר על‬
‫כך שערכי התורה צריכים ללוות את האיש הישראלי תמיד‪ ,‬כמו‬
‫תכשיט הקשור לגוף האדם‪.‬‬
‫הדיבור של משה היה בסגנון של משל‪ ,‬והקורא אולי יוכל לראות‬
‫את זה‪ ,‬אם הוא יעשה שני דברים‪:‬‬
‫א‪ .‬ללמוד את מה שנאמר לפני ואחרי אותם פסוקים‪ ,‬שהרבנים‬
‫סומכים עליהם‪ ,‬כדי לראות את ההקשר שבו הם נאמרו‪.‬‬

‫‪310‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫ב‪ .‬ללמוד את סגנון הדיבור של אותו דור של יציאת מצרים כי‬

‫מי שעושה כן יכול לבחון בזה שלהמשיל החכמה לתכשיט היה‬
‫דבר מצוי באותו דור‪ ,‬ולכן שלמה השתמש בזה כאשר הוא‬
‫כתב את ספר משלי‪.‬‬

‫פסוקי התפילין בהקשר שלהם בספר שמות‬

‫הנה שני פסוקים שהרבנים מפרשים כמדברים על תפילין‪ ,‬מספר‬
‫שמות‪ .‬בפסוקים הללו יותר קל להבחין בכך שהדיבור שם הוא לא‬
‫באמת מצווה על תפילין‪ ,‬אלא על כך שצריך לזכור את הגאולה‬
‫ממצרים באופן תמידי‪ ,‬ואותו זיכרון תמידי הוא נמשל לתכשיט‪,‬‬
‫שקשור לגוף האדם לאורך היום‪.‬‬
‫א‪" .‬וידבר יהוה אל משה‪ ,‬לאמר‪' ,‬קדש לי כל בכור‪ ,‬פטר כל‬
‫רחם‪ ,‬בבני ישראל‪ ,‬באדם ובבהמה‪ ,‬לי הוא'‪ .‬ויאמר משה אל העם‪,‬‬
‫'זכור את היום הזה‪ ,‬אשר יצאתם ממצרים‪ ,‬מבית עבדים‪ ,‬כי בחזק‬
‫יד הוציא יהוה אתכם מזה‪ ,‬ולא יאכל חמץ‪ .‬היום אתם יצאים‬
‫בחדש האביב‪ ,‬והיה כי יביאך יהוה אל ארץ הכנעני והחתי‬
‫והאמרי והחוי והיבוסי‪ ,‬אשר נשבע לאבתיך‪ ,‬לתת לך‪ ,‬ארץ זבת‬
‫חלב ודבש‪ ,‬ועבדת את העבדה הזאת בחדש הזה‪ :‬שבעת ימים תאכל‬
‫מצת‪ ,‬וביום השביעי‪ ,‬חג ליהוה‪ .‬מצות יאכל‪ ,‬את שבעת הימים‪,‬‬
‫ולא יראה לך חמץ‪ ,‬ולא יראה לך שאר בכל גבלך‪ ,‬והגדת לבנך‬
‫ביום ההוא לאמר‪' ,‬בעבור זה עשה יהוה לי‪ ,‬בצאתי ממצרים'‪,‬‬
‫והיה לך לאות על ידך‪ ,‬ולזכרון בין עיניך‪ ,‬למען תהיה תורת‬
‫יהוה בפיך‪ ,‬כי ביד חזקה‪ ,‬הוצאך יהוה ממצרים‪ .‬ושמרת את החקה‬
‫הזאת‪ ,‬למועדה ‪,‬מימים ימימה" (שמות יג‪ ,‬א)‪.‬‬
‫הזיכרון שיצאנו ממצרים ביד חזקה הוא זה שאמור להיות אתנו‬
‫תמיד‪ ,‬כאילו שהוא תכשיט הקשור לגופנו‪ .‬יש לזכור שכך יצאנו‬
‫ממצרים‪ ,‬בכבוד וביד חזקה‪ ,‬כי אותה ידיעה יכולה לעזור לנו‬
‫לאהוב את יהוה יותר‪ ,‬וכך לעבוד אותו בלב יותר שלם‪ .‬כמו‬
‫שהוא עשה חסד אתנו כאשר הוא גאל אותנו ממצרים בצורה‬
‫מכובדת‪ ,‬במקום שנברח משם כמו גנבים בלילה‪ ,‬גם עלינו לעבוד‬
‫אותו בלב שלם‪.‬‬
‫לכן הדיבור בפסוקים הללו הוא בסגנון של משל‪ ,‬על הצורך‬
‫לזכור את גאולת מצרים‪ .‬זו הסיבה מדוע באותו מקום‪ ,‬משה גם‬
‫ציווה על חג המצוות‪ ,‬כי אותו חג הוא זה שאמור לעזור לעם‬
‫ישראל לזכור את הגאולה ממצרים‪ .‬הוא התפילין האמתיים של‬
‫ישראל‪ .‬זהו הסיבה מדוע משה מזכיר את חג המצות לפני ואחרי‬
‫הפסוק של "והיה לך לאות על ידך‪ ,‬ולזכרון בין עיניך" –‬
‫לפני‪ ,‬כאשר הוא מדבר באופן מפורש על לאכול מצות לשבעת‬
‫ימים‪ ,‬ואחרי‪ ,‬כאשר הוא אומר "ושמרת את החקה הזאת‪ ,‬למועדה‬
‫‪,‬מימים ימימה"; החוקה היא החוק לגבי חג הפסח‪ ,‬שהוא אחד מן‬
‫המועדים של עם ישראל‪ ,‬נוסף על חג השבועות וחג הסוכות‪.‬‬

‫‪311‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫כמה שורות אחרי אותה אמירה‪ ,‬יש עוד דיבור על הצורך לזכור‬
‫את הגאולה ממצרים בצורה תמידית‪ ,‬כאילו זה תכשיט הקשור‬
‫לגוף‪ .‬גם שם‪ ,‬הרבנים מפרשים את זה כאילו הוא מדבר על הצורך‬
‫לכתוב פרשיות מהתורה לגוף‪ ,‬אפילו שגם כאן הדיבור הוא סמלי‪.‬‬
‫"והיה‪ ,‬כי יבאך יהוה אל ארץ הכנעני‪ ,‬כאשר נשבע לך ולאבתיך‪,‬‬
‫ונתנה לך‪ ,‬והעברת כל פטר רחם ליהוה‪ ,‬וכל פטר שגר בהמה‪ ,‬אשר‬
‫יהיה לך הזכרים‪ ,‬ליהוה‪ .‬וכל פטר חמר‪ ,‬תפדה בשה‪ ,‬ואם לא‬
‫תפדה‪ ,‬וערפתו‪ .‬וכל בכור אדם‪ ,‬בבניך‪ ,‬תפדה‪ .‬והיה‪ ,‬כי ישאלך‬
‫בנך‪ ,‬מחר‪ ,‬לאמר‪' ,‬מה זאת?' ואמרת אליו‪' ,‬בחזק יד הוציאנו‬
‫יהוה ממצרים‪ ,‬מבית עבדים‪ ,‬ויהי‪ ,‬כי הקשה פרעה לשלחנו‪,‬‬
‫ויהרג יהוה כל בכור בארץ מצרים‪ ,‬מבכר אדם ועד בכור בהמה‪,‬‬
‫על כן אני זבח ליהוה כל פטר רחם הזכרים‪ ,‬וכל בכור בני‪,‬‬
‫אפדה'‪ .‬והיה לאות על ידכה‪ ,‬ולטוטפת בין עיניך‪ ,‬כי בחזק יד‬
‫הוציאנו יהוה ממצרים" (שמות יג‪ ,‬יא)‪.‬‬
‫כמו במקום הראשון‪ ,‬שדיבר על חג מצות כדרך לזכור את הגאולה‬
‫ממצרים‪ ,‬גם כאן יש מצווה שאמורה לעזור לעם לזכור את אותה‬
‫גאולה – מצוות פדיון הבנים הבכורים‪ .‬הוא‪ ,‬יחד עם חג המצות‪,‬‬
‫אמור לשמש כזיכרון לגאולה ממצרים‪ ,‬ואותו זיכרון אמור להיות‬
‫תמיד איתנו‪ ,‬כמו תכשיט הקשור לגוף‪ .‬הזיכרון הזה הוא‬
‫התפילין האמיתיים של ישראל‪ ,‬ומי שבוחר להמשיך ללכת אחרי‬
‫הטעויות של הרבנים ולקשור פסוקים מן התורה לגופו‪ ,‬עושה‬
‫טעות גדולה‪ .‬אם הוא מברך על כך ברכה בשם יהוה‪ ,‬הוא גם נושא‬
‫את שם יהוה לשווא‪ ,‬וכך עובר על המצווה השלישית של עשרת‬
‫הדיברות‪.‬‬

‫פסוקי התפילין בהקשר שלהם במשנה התורה של ספר דברים‬

‫כאן אני מציין שני פסוקים שהרבנים מייחסים לתפילין‪ ,‬מספר‬
‫דברים‪ .‬לפני כן הפסוקים היו מספר שמות‪.‬‬
‫בפסוקים האלו קצת יותר קשה להבחין בכך שמשה דיבר בסגנון של‬
‫משל‪ .‬אותו קושי הוא לא לחינם‪ :‬כל הנאום של משה בספר דברים‬
‫היה טעות אחת גדולה כי הוא אמר את זה על דעת עצמו‪ ,‬במקום‬
‫בנבואה‪ ,‬ולכן‪ ,‬כאשר לומדים את אותה נאום טועה‪ ,‬גם קשה יותר‬
‫להבחין מתי הוא דבר בצורה של משל ומתי הוא לא עושה כן‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬עדיף בכלל לא ללמוד את משנה התורה שהוא חקק שם‪ ,‬על‬
‫דעת עצמו‪" ,‬כי יהוה שפטנו‪ ,‬יהוה מחקקנו‪ ,‬יהוה מלכנו‪ ,‬הוא‬
‫יושיענו" (ישעיהו לג‪ ,‬כב) – יהוה הוא המחוקק שלנו‪ ,‬ולא‬
‫משה‪ ,‬וכאשר משה דיבר על דעת עצמו‪ ,‬אין להקשיב לו‪.‬‬
‫הנה אחד מאותם פסוקים‪" :‬והיה‪ ,‬אם שמע תשמעו אל מצותי‪ ,‬אשר‬
‫אנכי מצווה אתכם היום‪ ,‬לאהבה את יהוה אלהיכם‪ ,‬ולעבדו‪ ,‬בכל‬
‫לבבכם ובכל נפשכם‪ ,‬ונתתי מטר ארצכם בעתו‪ ,‬יורה ומלקוש‪,‬‬

‫‪312‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫ואספת דגנך ותירשך ויצהרך‪ ,‬ונתתי עשב בשדך‪ ,‬לבהמתך‪ ,‬ואכלת‪,‬‬

‫ושבעת‪ .‬השמרו לכם‪ ,‬פן יפתה לבבכם‪ ,‬וסרתם‪ ,‬ועבדתם אלהים‬
‫אחרים‪ ,‬והשתחויתם להם‪ ,‬וחרה אף יהוה בכם‪ ,‬ועצר את השמים‪,‬‬
‫ולא יהיה מטר‪ ,‬והאדמה לא תתן את יבולה‪ .‬ואבדתם מהרה מעל‬
‫הארץ הטבה אשר יהוה נתן לכם‪ .‬ושמתם את דברי אלה על לבבכם‬
‫ועל נפשכם‪ ,‬וקשרתם אתם לאות על ידכם‪ ,‬והיו לטוטפת בין‬
‫עיניכם‪ ,‬ולמדתם אתם את בניכם‪ ,‬לדבר בם‪ ,‬בשבתך בביתך‪,‬‬
‫ובלכתך בדרך‪ ,‬ובשכבך‪ ,‬ובקומך‪ .‬וכתבתם על מזוזות ביתך‪,‬‬
‫ובשעריך‪ ,‬למען ירבו ימיכם‪ ,‬וימי בניכם‪ ,‬על האדמה אשר נשבע‬
‫יהוה לאבתיכם‪ ,‬לתת להם‪ ,‬כימי השמים על הארץ" (משנה התורה‪,‬‬
‫דברים יא‪ ,‬יג)‪.‬‬
‫כאן‪ ,‬עוד יש אפשרות לראות‪ ,‬די בקלות‪ ,‬שמשה דיבר בדרך של‬
‫משל‪ ,‬כי אחרי הדיבור על "טוטפת בין עיניכם"‪ ,‬משה דיבר על‬
‫הצורך ללמוד ולשנן את התורה‪ ,‬כי הלימוד ושינון של התורה הם‬
‫הדרך לזכור את תורת יהוה לתמיד‪ ,‬כמו תכשיט הקשור לגוף‪.‬‬
‫הידיעה שצריך להישמר מלעבוד אלהים אחרים היא זו שתמיד‬
‫אמורה להיות עם ישראל‪ ,‬כמו תכשיט הקשור לגופו כל היום‪.‬‬
‫מה שאולי מקשה על אותה הבנה הוא זה שמשה גם ציווה כאן‪ ,‬על‬
‫דעת עצמו‪ ,‬לכתוב פסוקים מן התורה על מזוזות הדלת ושערי‬
‫העיר‪ .‬אין שום צורך לעשות כך כי משה אמר את אותם דברים על‬
‫דעת עצמו‪ ,‬ולא בנבואה‪ ,‬ומי שכן עושה כך בוחר לשים את משה‬
‫כאלהים שלו‪ ,‬במקום את יהוה‪ .‬זו הסיבה מדוע גם מי ששם‬
‫פסוקים מן התורה על הדלת שלו‪ ,‬עובד אלהים אחרים (משה)‪,‬‬
‫בדומה לאיך שהקושר תפילין לגופו גם עובד אלהים אחרים‬
‫(רבנים)‪.‬‬
‫הנה הפסוק השני שהרבנים מייחסים לתפילין‪ ,‬מן המשנה תורה של‬
‫משה‪" :‬שמע ישראל‪ ,‬יהוה אלהינו‪ ,‬יהוה אחד‪ .‬ואהבת את יהוה‬
‫אלהיך בכל לבבך‪ ,‬ובכל נפשך‪ ,‬ובכל מאדך‪ ,‬והיו הדברים האלה‬
‫אשר אנכי מצוך היום‪ ,‬על לבבך‪ .‬ושננתם לבניך‪ ,‬ודברת בם‪,‬‬
‫בשבתך בביתך‪ ,‬ובלכתך בדרך‪ ,‬ובשכבך‪ ,‬ובקומך‪ ,‬וקשרתם לאות על‬
‫ידך‪ ,‬והיו לטטפת בין עיניך‪ ,‬וכתבתם על מזזות ביתך‪,‬‬
‫ובשעריך" (דברים ו‪ ,‬ד)‪.‬‬
‫זה הפסוק שהכי קשה לזהות את הדיבור הסמלי של משה כי מיד‬
‫אחרי שהוא מדבר על הצורך לזכור את התורה באופן תמידי‪ ,‬דרך‬
‫הלימוד והשינון שלו‪ ,‬הוא גם אומר לכתוב חלק מאותם דברים על‬
‫מזוזות הבית‪.‬‬
‫עם זאת יש לזכור שהוא רק מקום אחד‪ ,‬מתוך ארבעה מקומות‬
‫שהרבנים משתמשים כדי להצדיק הנחת תפילין‪ .‬הוא גם פסוק‬
‫שנלקח ממשנה התורה של משה‪ ,‬ואמירת כל משנה התורה הייתה עון‬
‫– אותו פסוק הוא חלק מאותו עון‪ ,‬ולכן אין בכלל ללמוד ממנו‪,‬‬
‫או לעשות כמו שהוא מצווה‪ ,‬לגבי מזוזות הבית ושערי העיר‪.‬‬

‫‪313‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫יהוה הוא המחוקק של ישראל‪ ,‬ולא משה‪ ,‬ולכן כאשר משה דיבר על‬
‫דעת עצמו‪ ,‬אין לדבריו תוקף חוקתי; ההפך הוא נכון‪ ,‬כי צריך‬
‫למחוק את כל משנה התורה של ספר דברים‪ ,‬ורק להשאיר ממנו את‬
‫שירת העדות (שירת האזינו)‪ ,‬כדי להסיר ממשה ובניו את העון‬
‫הגדול הזה וכך גם להסיר מעליהם את המשפט שיש עליהם עקב‬
‫העון הזה‪ .‬מי שלא עושה כן הוא בוגד ביהוה‪ ,‬המחוקק של‬
‫ישראל‪ ,‬וגם בוגד במשה‪ ,‬כאשר הוא ממשיך לנסות לשים על משה‪,‬‬
‫ועל בניו‪ ,‬את העון הזה‪ .‬יהוה הוציא את עם ישראל ממצרים ביד‬
‫משה‪ ,‬ומשה הציל את העם מהשמדה לפחות שלוש פעמים במדבר‪,‬‬
‫אחרי חטא העגל‪ ,‬חטא המרגלים‪ ,‬וחטא מרד קרח ועדתו – מדוע‬
‫לשלם לו רעה תחת אותה טובה‪ .‬לכן תהיה נקמה נגד מי שבוחר‬
‫לעשות כן‪.‬‬
‫סיכום לגבי התפילין‪ :‬האות על הידיים והזיכרון בין העיניים‬
‫הם דברי משל לכך שעם ישראל צריך תמיד לזכור שיהוה גאל אותו‬
‫ממצרים ביד חזקה‪ ,‬ואותו זיכרון אמור להיות כל כך תמידי‬
‫שהוא כמו תכשיט הקשור לגופו של האדם‪ .‬אמנם הזיכרון הזה‬
‫אמור להיות כמו תכשיט‪ ,‬אבל אין כאן שום דיבור על לכתוב את‬
‫אותם דברים על דפים ולקשור את אותם דפים לחלקים בגוף‪ .‬מי‬
‫שעושה כן עובד את הרבנים‪ ,‬במקום את יהוה‪ ,‬ואם הוא מברך על‬
‫העון בשם יהוה‪ ,‬אז הוא גם נושא את שם יהוה לשווא‪.‬‬

‫מקומות אחרים בתנ"ך שמשתמשים במשלים הדומים למשל התכשיט‬

‫כאן הבאתי כמה דוגמאות ממקומות אחרים בתורה שיש אצלם דיבור‬
‫בסגנון של משל‪ ,‬כדי להראות שהבחירה של משה להמשיל את‬
‫הזיכרון של גאולת מצרים לתכשיט הייתה דבר מצוי אז‪.‬‬
‫הנה מספר פסוקים מספר משלי‪ ,‬שבו הוא ממשיל את החכמה‬
‫לתכשיט‪:‬‬
‫א‪" .‬שמע בני מוסר אביך‪ ,‬ואל תטש תורת אמך‪ ,‬כי לוית חן הם‬
‫לראשך‪ ,‬וענקים לגרגרתך" (משלי א‪ ,‬ח)‪.‬‬
‫ב‪" .‬ראשית חכמה‪ ,‬קנה חכמה‪ ,‬ובכל קנינך‪ ,‬קנה בינה‪ .‬סלסלה‬
‫ותרוממך‪ .‬תכבדך‪ ,‬כי תחבקנה‪ .‬תתן לראשך לוית חן‪ ,‬עטרת תפארת‬
‫תמגנך" (משלי ד‪ ,‬ז)‪.‬‬
‫ג‪" .‬נצר בני מצות אביך‪ ,‬ואל תטש תורת אמך‪ .‬קשרם על לבך‬
‫תמיד‪ .‬ענדם על גרגרתך‪ .‬בהתהלכך‪ ,‬תנחה אתך‪ .‬בשכבך‪ ,‬תשמר‬
‫עליך‪ .‬והקיצות‪ ,‬היא תשיחך" (משלי ו‪ ,‬כ)‪.‬‬
‫ד‪" .‬בני‪ ,‬שמר אמרי‪ ,‬ומצותי תצפן אתך‪ .‬שמר מצותי וחיה‪,‬‬
‫ותורתי‪ ,‬כאישון עיניך‪ .‬קשרם על אצבעתיך‪ .‬כתבם על לוח לבך"‬
‫(משלי ז‪ ,‬א)‪.‬‬

‫‪314‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫בפרק‪" ,‬נביאי שקר שהוכנסו לתנ"ך"‪ ,‬דיברתי נגד הספרים של‬

‫שלמה המלך‪ ,‬בגלל שיש בהם ערבוב של אמת ושקר – של יראת יהוה‬
‫המעורבבת עם תחבולות לא טובות‪ ,‬אבל כאן הבאתי מספרו בגלל‬
‫שהמשלים שלו לגבי חכמה הם כל כך דומים למה שמשה אמר לגבי‬
‫הזיכרון של יציאת מצרים – בשניהם הבנות שכליות נמשלות‬
‫לתכשיט‪ ,‬הקשור לגוף‪ ,‬כי כך היו מדברים אז‪.‬‬
‫הנה עוד כמה דוגמאות של דיבור בסגנון משל‪ ,‬ממקומות אחרים‬
‫בתנ"ך‪:‬‬
‫א‪ .‬משל לקשר‪" :‬ועתה‪ ,‬כבאי אל עבדך‪ ,‬אבי‪ ,‬והנער איננו אתנו‪,‬‬
‫ונפשו קשורה בנפשו‪ ,‬והיה‪ ,‬כראותו כי אין הנער‪ ,‬ומת‪,‬‬
‫והורידו עבדיך את שיבת עבדך‪ ,‬אבינו‪ ,‬ביגון שאלה" (בראשית‬
‫מד‪ ,‬ל)‪ .‬כאן‪ ,‬יהודה התחנן לפני יוסף שיוסף לא ייקח את‬
‫בנימין כעבד‪ ,‬כי יהודה אמר שאותו דבר היה עלול לגרום‬
‫ליעקב‪ ,‬אביהם למות‪ ,‬מרוב צער‪ .‬יהודה אמר שהנפש של יעקב‬
‫קשורה לנפש של בנימין‪ ,‬אף על פי שברור שלא היה חבל או‬
‫רצועה של עור שקשר בין שניהם‪ ,‬אלא המילה קשר‪ ,‬כאן‪ ,‬היא‬
‫ביטוי לאהבה‪ ,‬ולא רצועות של עור‪ .‬משה גם דיבר כך‪.‬‬
‫ב‪ .‬משל לערלה‪" :‬אף אני אלך עמם בקרי‪ ,‬והבאתי אתם בארץ‬
‫איביהם‪ ,‬או אז יכנע לבבם הערל‪ ,‬ואז ירצו את עונם" (ויקרא‬
‫כו‪ ,‬לט)‪ .‬הערלה פה היא לא ערלת עור שסובבת את הלב‪ ,‬אלא‬
‫אטימות רגשית‪ ,‬שגורמת לעם ישראל לא להרגיש צער על כך שהוא‬
‫חוטא‪ ,‬ובגלל זה הוא גם לא מתעורר בתשובה‪.‬‬
‫אחרי כל הדיבור הזה נגד תפילין‪ ,‬יש לזכור שהספר הזה לא‬
‫נכתב כדי להשמיץ את הרבנים או להכאיב לקורא‪ .‬הוא נכתב כדי‬
‫לעזור להם להסיר את אותה ערלת הלב‪ ,‬ולכן גם אם לפעמים‬
‫הדברים הכתובים כאן הם לא נעימים לאוזן‪ ,‬הם נכתבו כדי‬
‫לעזור – לא כדי להכאיב‪.‬‬

‫עוד הוכחה נגד תפילין‪ :‬פער גדול בזמן אמירת ארבעת הפסוקים‬
‫נוסף על כל ההסבר על כך שהפסוקים שהרבנים מייחסים לתפילין‬
‫מדברים בלשון של משל‪ ,‬יש גם עוד הוכחה נגד הפירוש של‬
‫הרבנים על התפילין‪:‬‬
‫הם אומרים שחלק בלתי נפרד ממצוות התפילין הוא זה שצריך‬
‫לשים את ארבעת הפסוקים שציינו לעיל בתוך הקופסאות של‬
‫התפילין‪ ,‬כדי שהתפילין יהיו כשרים‪ .‬הם אומרים שאותה חובת‬
‫ארבעת הפסוקים היא מסורת שהם קיבלו ממשה בהר סיני‪.‬‬
‫אותה הלכה מעוררת קושיה גדולה מאוד‪ :‬איך יכול להיות שכבר‬
‫ממעמד הר סיני‪ ,‬בספר שמות‪ ,‬הם קיבלו את כל ארבעת הפסוקים‬
‫הללו‪ ,‬אם שניים מאותם פסוקים רק נאמרו יותר מארבעים שנה‬

‫‪315‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫אחרי כן‪ ,‬כאשר משה נשא את הנאום שלו בספר דברים? איך בני‬
‫ישראל במדבר‪ ,‬בהר סיני‪ ,‬קשרו תפילין עם ארבע פרשיות על‬
‫חלקי גופם כאשר מחצית מאותן פרשיות רק נאמרו ארבעים שנה‬
‫אחרי שכל אנשי אותו דור מתו במדבר‪ ,‬עקב חטא המרגלים?‬
‫התשובה לכך היא שהם לא קשרו תפילין על עצמם בכלל‪ ,‬לא מיד‬
‫אחרי מעמד הר סיני‪ ,‬לא לאורך הארבעים שנה שהם היו במדבר‪,‬‬
‫וגם לא אחרי כן‪ .‬ככל הנראה התפילין הופיעו בזמן מאוחר‬
‫יותר‪ ,‬אצל הרבנים בבית המקדש השני או בתקופת בית המקדש‬
‫הראשון‪ ,‬כאשר קמו אנשים שפירשו את התורה בדרך לא נכונה כדי‬
‫להתיר לעצמם ללבוש את תכשיטי התפילין‪ ,‬בגלל הדימוי של‬
‫תפילין לזוג של תכשיטים ממצרים‪ ,‬שהיו ידועים כתכשיטים‬
‫שעוזרים לאדם לאטום את נפשו מלהרגיש רגשות‪ .‬על כך בכותרת‬
‫הבאה‪...‬‬

‫התפילין הם כמו תכשיט מצרי‪ ,‬שאוטם את הנפש מלהרגיש‬

‫המצרים היו משתמשים בתכשיטים הדומים לתפילין כדי לאטום את‬
‫נפשם מלהרגיש‪ .‬היה להם תכשיט אחד לראש ותכשיט שני על‬
‫הזרוע‪ ,‬וגם טבעות על האצבעות‪ .‬הם חשבו שעל ידי כך שהם‬
‫יעקבו את זרימת הדם במקומות מסוימים בגוף‪ ,‬בעזרת אותם‬
‫תכשיטים‪ ,‬אז זה גם יעזור לעקב את הרגשות‪ .‬כך הם היו מצערים‬
‫את נפשם עם אותם תכשיטים כדי להעיב את ערלת לבבם‪ ,‬וכך לא‬
‫להרגיש טוב או רע‪ ,‬טהרה או טומאה‪.‬‬
‫אף על פי שהתכשיטים הללו אולי היו נותנים להם מרגוע לזמן‬
‫קצר‪ ,‬התוצאה הסופית הייתה דווקא להוסיף עליהם רגשות יותר‬
‫עזים‪ ,‬כי פציעת הנפש ודיכוי הרגשות הם דבר שפוגע ברפואת‬
‫הגוף‪ ,‬ובסופו של דבר זה גורם לאדם להרגיש יותר רע‪ .‬זו‬
‫הסיבה מדוע יהוה דיבר כל כך קשה נגד אלו שמעיבים את ערלת‬
‫לבבם‪ ,‬ואמר שכל עוד בני ישראל עושים כך‪ ,‬הם ממשיכים להישאר‬
‫בגלות‪" :‬אף אני אלך עמם בקרי‪ ,‬והבאתי אתם בארץ איביהם‪ ,‬או‬
‫אז יכנע לבבם הערל‪ ,‬ואז ירצו את עונם" (ויקרא כו‪ ,‬לט)‪.‬‬
‫להבנתי‪ ,‬כלים כמו תפילין ו התכשיטים המצריים נקראים‬
‫"קסמים" בתורה‪" .‬וילכו זקני מואב וזקני מדין‪ ,‬וקסמים בידם‪,‬‬
‫ויבאו אל בלעם‪ ,‬וידברו אליו דברי בלק" (במדבר כב‪ ,‬ז)‪" .‬לא‬
‫הביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל‪ .‬יהוה אלהיו עמו ותרועת‬
‫מלך בו‪ .‬אל מוציאם ממצרים‪ ,‬כתועפת ראם לו‪ .‬כי לא נחש ביעקב‬
‫ולא קסם בישראל‪ ,‬כעת יאמר ליעקב ולישראל‪' ,‬מה פעל אל?'"‬
‫(נבואת בלעם‪ ,‬במדבר‪ ,‬כג‪ ,‬כא)‪.‬‬
‫בספר שמואל יש דיבור על כך ששאול המלך גם נפל לאותו עון‪,‬‬
‫אחרי שהוא התחיל להשתגע‪ ,‬כי הוא חשב שענידת תכשיטים מצריים‬
‫יעזרו לו למשול ברגשות השיגעון שלו מרוח עמלק‪ ,‬הנקרא "רוח‬

‫‪316‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫רעה" ספר שמואל (שמואל א‪ ,‬טז‪ ,‬יד)‪ .‬בסופו של דבר אותו עון‬
‫לא עזר לו כי הוא נפל במלחמה‪ ,‬תוך כדי שאותם תכשיטים היו‬
‫עליו‪ ,‬נרצה בידי גר עמלקי‪ ,‬שגנב את אותם תכשיטים מעל גופו‪,‬‬
‫והביא אותם לדוד עם המחשבה שדוד ייתן לו שכר על כך שהוא‬
‫הרג את שאול – הוא חשב שדוד ישמח על זה שהוא הרג את שאול‪,‬‬
‫אחרי שנים שבו שאול רדף את דוד‪ ,‬אבל דוד‪ ,‬עבד יהוה‪ ,‬רצח את‬
‫אותו עמלקי בצדק‪ .‬הנה הדיבור של אותו עמלקי עם דוד‪ ,‬כאשר‬
‫הוא תיאר איך הוא המית את שאול וגנב ממנו את התכשיטים‬
‫המצריים‪.‬‬
‫"ויאמר לי‪' ,‬מי אתה?' {שאול אמר לעמלקי‪ }.‬ויאמר אליו‪,‬‬
‫'עמלקי אנכי'‪ .‬ויאמר אלי‪' ,‬עמד נא עלי‪ ,‬ומתתני‪ ,‬כי אחזני‬
‫השבץ‪ ,‬כי כל עוד נפשי בי'‪ .‬ואעמד עליו‪ ,‬ואמתתהו‪ ,‬כי ידעתי‪,‬‬
‫כי לא יחיה אחרי נפלו‪ .‬ואקח הנזר אשר על ראשו‪ ,‬ואצעדה אשר‬
‫על זרעו‪ ,‬ואביאם אל אדני‪ ,‬הנה" (שמואל ב‪ ,‬א‪ ,‬ח)‪.‬‬
‫מכאן‪ ,‬יכולים להבין שהעבריים היו קוראים לתכשיט הראש בשם‬
‫נדר‪ ,‬ותכשיט הזרוע בשם אצעדה‪ .‬עוד לא הצלחתי למצוא את‬
‫השמות המצריים לאותם תכשיטים‪.‬‬
‫התפילין פועלים באופן דומה לאותם תכשיטים מצריים‪ ,‬ולכן‬
‫הרבנים גם קושרים אותם לאותם חלקי הגוף שבו המצרים היו‬
‫קושרים לזרוע וגם לראש‪.‬‬
‫הרפואה הסינית גם מדברת על כך שאותן נקודות‪ ,‬שבהן התפילין‬
‫נוגעים‪ ,‬עוזרות לאטום את הנפש מלהרגיש את הרגשות‪ ,‬אבל‬
‫הסינים‪ ,‬בטעותם‪ ,‬חושבים שלעשות כן הוא דבר טוב‪ .‬הנה מאמר‬
‫שנכתב על התפילין בספרות של הרפואה הסינית‪:‬‬
‫‪"TEFILLIN: AN ANCIENT ACUPUNCTURE POINT PRESCRIPTION FOR‬‬
‫‪MENTAL CLARITY", by Steven Schram, Journal of Chinese‬‬
‫‪Medicine, Number 70, October 2002.‬‬
‫במקום לשמוע לסינים ולמצרים‪ ,‬עלינו לשמוע ליהוה‪ ,‬שאומר‬
‫שלאטום את הנפש הוא דבר שמוסיף על ערלת הלב‪ .‬גם חשיבה ישרה‬
‫יכולה להעיד על כך שמי שמדכא את רגשותיו עלול‪ ,‬במקרה‬
‫הגרוע‪ ,‬להביא על עצמו חולי גופני‪ ,‬ובמקרה הטוב‪ ,‬לגרום‬
‫לאותם רגשות להתפרץ בצורה בלתי נשלטת בזמן מאוחר יותר‪ ,‬כמו‬
‫הר פרצים (הר געש)‪.‬‬
‫במקום זה עדיף לתת לרגשות לצאת החוצה בצורה מדודה‪ ,‬כדמעות‬
‫של בכי או כמעשים של תשובה‪ .‬לסור מן הרע הוא עוד דרך‬
‫להתנתק מן המר הנפשי‪ ,‬כי הרגשות המרים באים כדי לעורר את‬
‫איש מהתרדמה שלו ולדחוף אותו לצאת ממציאות רעה‪ ,‬במקום‬
‫להישאר בתוכו‪ .‬זו הסיבה שגם בחירה בצמחונות‪ ,‬ובאכילת‬
‫מאכלים מתוקים‪ ,‬טבעיים‪ ,‬יכולה גם לעזור להסיר את ערלת הלב‪.‬‬

‫‪317‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫לכן מי שבאמת רוצה מנוחה לנפשו צריך להפסיק עם התפילין ועם‬

‫האלכוהול‪ ,‬הקפה‪ ,‬התה‪ ,‬וגם עם המאכלים שנגנבו מבעלי החיים‪.‬‬

‫השם האמיתי של חודש ניסן‪ ,‬וראש השנה האמיתי של ישראל‬

‫בפרק "נביאי שקר שהוכנסו לתנ"ך" כבר דנתי על כך שלקרוא‬
‫לחודש של חג המצות בשם ניסן עובר על שתי מצוות מפורשות‬
‫בתורה‪:‬‬
‫א‪" .‬ושם אלהים אחרים לא תזכירו‪ ,‬לא ישמע על פיך" (שמות‬
‫כג‪ ,‬יג)‪ .‬השם ניסן הוא אחד מאלילי בבל‪.‬‬
‫ב‪" .‬ויאמר יהוה אל משה ואל אהרן‪ ,‬בארץ מצרים לאמר‪' ,‬החדש‬
‫הזה לכם‪ ,‬ראש חדשים‪ :‬ראשון הוא לכם‪ ,‬לחדשי השנה"‬
‫(שמות יב‪ ,‬א)‪ .‬יהוה ציווה לקרוא לחודש של חג המצות‬
‫"חודש הראשון"‪ ,‬כי הוא ראש השנה האמיתי של ישראל‪.‬‬
‫מי שמברך את ברכת הרבנים לראש חודש ואומר את השם ניסן עובר‬
‫על שתי המצוות הללו‪ .‬אם הוא עושה את זה בשם יהוה‪ ,‬אז הוא‬
‫גם עובר על מצוות "לא תשא את שם יהוה אלהיך לשוא‪ ,‬כי לא‬
‫ינקה יהוה‪ ,‬את אשר ישא את שמו לשוא"‪ .‬אם הוא מברך בשם‬
‫אדנות‪ ,‬הוא עושה עון אפילו יותר גדול מזה‪ ,‬כי המברך בשם‬
‫אדנות מוחה את שם יהוה משפתיו כאשר הוא מחליף את שם יהוה‬
‫בשם אדני‪ ,‬וזה נוסף על העובדה שהוא בירך אלהים (אדונים)‬
‫אחרים על פני יהוה‪.‬‬
‫מי שמברך על ראש השנה של הרבנים עושה עון דומה כי אותו ראש‬
‫השנה שקרי בחודש השביעי (חודש תשרי בשפה הבבלי‪/‬רבני)‪ ,‬הוא‬
‫לא באמת חג לראש השנה‪ ,‬אלא "יום זכרון‪ ,‬תרועה"‪" :‬וידבר‬
‫יהוה אל משה לאמר‪' ,‬דבר אל בני ישראל‪ ,‬לאמר‪ :‬בחדש השביעי‪,‬‬
‫באחד לחדש‪ ,‬יהיה לכם שבתון – זכרון תרועה‪ ,‬מקרא קדש"‬
‫(ויקרא כג‪ ,‬כג)‪.‬‬
‫הרבנים‪ ,‬כנראה התבלבלו (בבל) בעניין הזה כי החודש של חג‬
‫הסוכות נקרא "תקופת השנה"‪ ,‬כי הוא העונה שבה אוספים את כל‬
‫פרי החקלאות למחסן‪ ,‬ואותו דבר מסמן סוף לתקופה חקלאית אחת‬
‫(שמות לד‪ ,‬כב)‪ .‬זו גם הסיבה מדוע חג הסוכות נקרא "חג‬
‫האסיף" בתורה‪ ,‬כי הוא החג שבו אוספים את כל תוצרי השדה‬
‫והעץ לתוך המחסן‪ ,‬וכך מסיימים תקופה חקלאית אחת‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬החג של "יום זכרון תרועה" הוא לא באמת ראש השנה‪ ,‬אלא‬
‫תקופת השנה‪ ,‬כי ראש השנה של ישראל הוא החודש שבו יהוה‬
‫הוציא אותנו ממצרים‪ ,‬וכך הוליד אותנו כעם שלו‪.‬‬

‫‪318‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫התרת נדרים היא לשווא לנשים‬

‫ההבדל בין נשים וזכרים‬
‫כעת אסביר על המקור הלשוני של המילה נשים‪ ,‬ואסיק מכך‬
‫מסקנות לגבי ההלכה של הרבנים‪ ,‬שבו הם מתירים לגברים את‬
‫הנדרים שלהם‪.‬‬
‫אישה שקוראת את הדברים כאן אולי לא תרגיש בנוח עם חלק מהם‪,‬‬
‫אבל עדיף לקרוא עד הסוף‪ ,‬במקום לזעום באמצע‪ .‬אולי מה‬
‫שתקראי בהמשך ישנה את דעתך על המילים הראשונות שלי‪.‬‬
‫המילה נשים היא מלשון נש‪ ,‬כי אצל נשים‪ ,‬הזיכרון יותר נש‬
‫מהם‪ ,‬לעומת זכרים‪ ,‬שנוטים יותר לזכור את המקור שלהם ואת‬
‫היעוד של בית אביהם‪ .‬אותו שוני הוא בגלל הבדלים במבנה הגוף‬
‫בין נקבות לזכרים‪ ,‬כי לנקבות יש נקב אחד יותר מאשר לגברים‪,‬‬
‫ולכן הן יותר נקובות להשפעות חיצוניות‪ ,‬גם בצורת החשיבה‬
‫שלהן‪ .‬זו הסיבה מדוע ההבנה העממית‪ ,‬שאומרת שנשים הן יותר‬
‫רגישות וגמישות מגברים‪ ,‬היא נכונה‪ ,‬כי הן נוטות להיות יותר‬
‫נקובות להשפעות מסביבן ולזרום עם אותן השפעות‪ ,‬גם כאשר‬
‫אותה זרימה היא לדבר רע‪ .‬זו הסיבה מדוע האישה‪ ,‬הנקבית‬
‫והנשית‪ ,‬עלולה לאבד את הזיכרון הישראלי מעצמה יותר מאשר‬
‫הזכר‪ ,‬כי לזכר יש יותר יכולת לזכור מאיפה הוא בא ולאן הוא‬
‫אמור ללכת‪.‬‬
‫גם המילה נש מעידה על כך‪ ,‬כי נש הוא ביטוי לכך שדבר הולך‬
‫לאיבוד‪ ,‬במקום לשמור על צורתו המקורי‪ .‬זו הסיבה שיוסף קרא‬
‫לבנו מנשה‪ ,‬כדי לומר שאחרי שהוא נהיה מושל במצרים‪ ,‬יהוה‬
‫נתן לו לשכוח את הזיכרון הכואב של תקופת העבדות שלו‬
‫במצרים‪ ,‬ושאחיו בגדו בו ומסרו אותו לאותה עבדות‪" :‬ויקרא‬
‫יוסף את שם הבכור מנשה‪ ,‬כי נשני אלהים את כל עמלי‪ ,‬ואת כל‬
‫בית אבי" (בראשית מא‪ ,‬נא)‪.‬‬
‫במילים אחרות‪ ,‬יוסף אמר‪" ,‬ההצלחה שלי במצרים‪ ,‬כמשנה למלך‪,‬‬
‫גם עוזרת לי לאבד מעצמי את הזיכרון הכואב על מה שעבר עליי‬
‫עד עכשיו‪ .‬אותה אמירה של יוסף גם מעידה על כך שגבר יכול‬
‫לנקב את עצמו להשפעות הסביבה‪ ,‬בדומה לאישה‪ ,‬וכך יוסף בחר‬
‫לעשות במצרים כדי לשכוח מעצמו את הזיכרונות הכואבים שהיו‬
‫לו‪.‬‬
‫גם המלחמה בעמלק היא מלחמה של להתגבר נגד הלא עם הזה‪ ,‬אבל‬
‫גם לנקב את עצמנו להשפעה של יהוה‪ ,‬כדי לינוק את כוחנו‬
‫מטהרתו‪ ,‬במקום מטומאת עמלק הלא עם‪.‬‬
‫לכן יהוה גם מצווה את בני ישראל לא לתת לזיכרון של תודעת‬
‫יהוה לנוש מאתנו‪" :‬זכר אלה יעקב וישראל‪ ,‬כי עבדי אתה‪,‬‬
‫יצרתיך – עבד לי אתה ישראל‪ ,‬לא תנשני" (ישעיהו מד‪ ,‬כא)‪.‬‬

‫‪319‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫בכלל‪ ,‬לאורך נבואת משה וישעיהו‪ ,‬יהוה לפעמים מדבר על גברים‬

‫בלשון נקבה‪ ,‬כאשר הם נוקבים את עצמם להשפעות מבחוץ‪ ,‬וגם‬
‫מדבר על נשים בלשון זכר‪ ,‬כאשר הן פועלות בצורה זכרית‪ .‬זו‬
‫גם הסיבה מדוע בהרבה מקומות התורה מתארת את השומע בלשון‬
‫נקבה ואת המדבר בלשון זכר‪ ,‬כי כאשר איש שומע לאחר‪ ,‬אז הוא‬
‫נוקב את עצמו להשפעות של אחר‪ .‬מאותה סיבה‪ ,‬צריך לנקב את‬
‫עצמנו לעבדי יהוה‪ ,‬כאשר שומעים להם‪ ,‬ולא לנקוב את עצמנו‬
‫לאחרים‪.‬‬

‫המקום הנכון של נשים בעם ישראל‬

‫מכיוון שיותר קשה לנשים לשמור על הזיכרון הישראלי שלהן‪ ,‬עם‬
‫היעוד האלוהי שיש להן‪ ,‬אז יהוה גם קבע שהאיש הוא זה שאמור‬
‫להיות המושל של הבית‪ ,‬ולא האישה‪" .‬אל האשה אמר‪' ,‬הרבה ארבה‬
‫עצבונך‪ ,‬והרנך‪ .‬בעצב תלדי בנים‪ ,‬ואל אישך תשוקתך‪ ,‬והוא‬
‫ימשל בך'" (בראשית ג‪ ,‬טז)‪.‬‬
‫נבואת ישעיהו מעידה על כך שבני ישראל עלולים ליפול לפני‬
‫אויביהם כאשר הם הולכים אחרי תרבויות זרות‪ ,‬כי אותן‬
‫תרבויות גורמות לעם לתת לנשים להיות המנהיגות‪ ,‬במקום‬
‫הגברים‪.‬‬
‫"עמי‪ ,‬נגשיו מעולל‪ ,‬ונשים משלו בו; עמי‪ ,‬מאשריך מתעים‪,‬‬
‫ודרך ארחתיך בלעו" (ישעיהו ג‪ ,‬יב)‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬גם בתוך הבית וגם במרחב הציבורי‪ ,‬הגברים אמורים להיות‬
‫המושלים‪ ,‬ולא הנשים‪ .‬מי שבוחר לעשות אחרת מכך בוחר להיות‬
‫לאם (לאום בשפת העברית של ימינו) במקום עם‪ ,‬כי כאשר הוא‬
‫הולך אחרי האמהות‪ ,‬במקום אחרי האבות‪ ,‬הוא בוחר להפוך את‬
‫עצמו לנקוב לתרבויות זרות – ל אם‪.‬‬
‫עדיף להיות לאב‪ ,‬ולהתגבר דרך הנהגתם של הגברים‪ ,‬מאשר לאם‪,‬‬
‫שנופל ונכנע לנשים‪ ,‬והופך לשפחה שלהן‪ .‬להבנתי‪ ,‬גברים‬
‫שבוחרים לעשות שינוי מיני או לטמא את עצמם במשכב זכר‬
‫נופלים לכך בגלל שהם בוחרים ללכת אחרי הנשים והרגשות‪,‬‬
‫במקום להתגבר בדרך של השכל ובתורת אבינו‪ ,‬יהוה‪.‬‬
‫הבחירה של מדינת ישראל ללכת אחרי תרבות המערב העמלקי היא‬
‫בחירה להיות לאם‪ ,‬במקום ליהוה‪ ,‬אבינו‪ .‬היא אחת מן הסיבות‬
‫הגדולות לכך שהנשים והרגשות נהיו המושלים של המדינה‪ ,‬במקום‬
‫שהשכל והראיה יהיו נר לרגלי העם‪.‬‬
‫אותה כניעה להנהגת הנשים‪ ,‬והרצון שלהן לשלום עכשיו‪ ,‬הוא זה‬
‫שגרם למדינת ישראל לעזוב את לבנון‪ ,‬עקב מחאה שיזם ארגון‬
‫ארבע אימהות‪ .‬אותן ארבע אמהות אכן‪ ,‬השיגו את השלום המידי‬
‫שהן רצו‪ ,‬אבל גם החליפו מלחמה קטנה ותמידית בלבנון‪ ,‬שבו‬

‫‪320‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫חייל אחד היה מת בכל שבוע‪ ,‬למלחמה גדולה‪ ,‬של מאות הרוגים‪,‬‬
‫במלחמת לבנון השנייה‪ .‬מלחמת לבנון השלישית תהיה הרבה יותר‬
‫גדולה מהקודמות‪ ,‬עם אלפי הרוגים‪ ,‬כי הכניעה לרגש‪ ,‬והראיה‬
‫השטחית‪ ,‬הן מה שגרמו לחיזבאללה להפוך מארגון טרור קטן לצבא‬
‫מנוסה‪ ,‬עם ניסיון קרב ממלחמת האזרחים בסוריה ומאות אלפי‬
‫טילים‪.‬‬
‫כך‪ ,‬הנטיה ללכת אחרי המערב‪ ,‬הנשים והרגשות היא זו שגרמה‬
‫למדינת ישראל לבחור בשלום שקרי‪ ,‬ולקבל בעקבותיו מלחמה‬
‫הרסנית‪.‬‬
‫זו גם הסיבה מדוע הזהות האמיתית של ישראל עוברת דרך האבות‪,‬‬
‫ולא דרך האימהות‪ .‬על פי התורה‪ ,‬יהודי הוא יהודי בגלל שאביו‬
‫הוא יהודי‪ ,‬ולא בגלל שהאם שלו היא יהודייה‪ .‬אם יש למישהו‬
‫אם יהודייה ואב מצרי‪ ,‬אז הוא לא יהודי‪ ,‬אלא מצרי‪ ,‬כי הזהות‬
‫העממית‪ ,‬וגם השבטית‪ ,‬עוברת דרך האב‪ ,‬ולא דרך האם‪ .‬כמו שכהן‬
‫הוא רק כהן בגלל שאביו היה כהן‪ ,‬גם יהודי הוא רק יהודי‬
‫בגלל שאביו הוא משבט יהודה‪.‬‬
‫במלחמה נגד עמלק‪ ,‬הלא עם‪ ,‬הדבר הזה הוא חשוב מאוד כי בן‬
‫שנולד לגבר עמלקי ואישה ישראלית הוא בכל זאת עמלקי‪ ,‬ויש‬
‫מצווה להרוג אותו‪ ,‬ואת כל הבנים שנולדו לו‪ ,‬אפילו אחרי‬
‫חמישים דורות‪ ,‬וגם אם יש להם מראה חיצוני דתי – כך צריך‬
‫לעשות לכל בני רבי עקיבא העמלקי‪ ,‬גם עם בניו הם כיום‬
‫קצינים בכירים בצבא ורבנים מכובדים‪.‬‬
‫לעשות אחרת הוא גם לבחור ללכת אחרי הגוי הכי נשי מכולם –‬
‫עמלק‪ .‬הוא הכי נשי מכולם כי כל גבורתו באה לו ממה ששדד‬
‫מאחרים‪ ,‬כמו תולעת בבטן‪ .‬ההצלחה במלחמה נגדו היא להפסיק‬
‫להיות כמוהו – להפסיק להיות נקובות לזרים‪.‬‬

‫דרך לנשי ישראל להתגבר‬

‫אפילו שלנשים יותר קשה לזכור את דרך יהוה‪ ,‬למעשה אישה‬
‫חייבת ללמוד את דברי יהוה כי היא צריכה לעמוד נגד אלו‬
‫שאולי ינסו להחטיא‪ ,‬אותה וגם ללמד את מי שהיא יכולה בדרכי‬
‫הצדק של יהוה‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬יהוה‪ ,‬בנבואת ישעיהו‪ ,‬גוער במי שמזלזל בהשתדלות של‬
‫נשים לעשות תשובה‪" :‬הוי אמר לאב‪' ,‬מה תוליד!' ולאשה‪' ,‬מה‬
‫תחילין!'" (ישעיהו מה‪ ,‬י)‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬יהוה אומר‪ ,‬כאן‪,‬‬
‫"הוי לפושע שיגיד לאשה‪' ,‬מה את כבר יכולה להוליד בצדק‪,‬‬
‫הרי‪ ,‬את רק אישה!'"‬
‫זה פשע גדול לדבר כך אל אישה כי הנשים צריכות ללמוד הרבה‬
‫תורה ולעשות תשובה‪ ,‬ופעולתן לתשובה היא חשובה מאוד‪ .‬האישה‬

‫‪321‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫היא חלק חשוב מעם ישראל‪ .‬זו גם הסיבה מדוע יהוה מדבר אל‬
‫בנות ציון בכמה מקומות בנבואת ישעיהו כי כל עם ישראל חייב‬
‫במצוות התורה‪ ,‬גברים ונשים כאחד‪.‬‬
‫הדבר הזה הוא נכון‪ ,‬אפילו אם יותר קשה לאישה הממוצעת‬
‫להתגבר למען דרישות התורה – אם יותר קשה לה‪ ,‬זה לא אומר‬
‫שהיא פתורה מלעבוד את יהוה או מלשמוח בישועתו‪ ,‬אלא זה אומר‬
‫שהיא צריכה ללמוד יותר ולהתאמץ יותר‪ ,‬כדי להתגבר על הרגשות‬
‫לטובת ההבנות השכליות‪.‬‬
‫אם מרים ודבורה היו יכולות להיות גיבורות למען יהוה‪ ,‬אז‬
‫אולי גם את יכולה לעשות כן‪ ,‬על ידי התגברות בלימוד תורה‬
‫וקיומה‪ .‬אבל צריך לזכור שגבורה היא כאשר מתגברים על הרגשות‬
‫כדי לקיים את הבנות השכל שלמדו מתורת יהוה ; זה נקרא‬
‫להתגבר למען יהוה‪ .‬ולזרום אחרי הרגשות היא לא התגברות‪.‬‬
‫גם‪ ,‬יש לזכור שבימינו אין להקשיב לחלומות או קולות בראש‪,‬‬
‫כי גם עם הדברים הללו מדברים קצת אמת‪ ,‬הם מעורבבים עם שקר‪,‬‬
‫כי אין נבואה אמיתית בימינו‪ .‬מה שכן נשאר לנו בדור הזה היא‬
‫תבונה נבואית‪ ,‬שבה יכולים להבין דבר מתוך דבר למרחקים‬
‫בצורה שהיא הרבה יותר מעבר למה שהאדם הרגיל יכול להבין‪ .‬זו‬
‫הסיבה מדוע מצד אחד‪ ,‬כל כך חשוב ללמוד תורה ולבנות תובנות‬
‫לגבי תודעת יהוה‪ ,‬אבל גם צריך להתעלם מחלומות וקולות בראש‪.‬‬
‫גם אין להיכנע למחשבות רעות – במקום כניעה‪ ,‬עדיף להחליף את‬
‫אותן מחשבות זרות במחשבות של יהוה‪ ,‬כאשר לומדים את תורתו‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬עדיף שנשים לא יהיו מנהיגות – לא בבית ולא בקהילה‬
‫– אבל חשוב מאוד שהן ינהיגו את עצמן לתשובה אמיתית‪ ,‬למען‬
‫תורת יהוה‪.‬‬

‫התרת נדרים היא לנשים – והוא לשווא לזכרים‬

‫"וידבר משה אל ראשי המטות לבני ישראל‪ ,‬לאמר‪' ,‬זה הדבר אשר‬
‫צוה יהוה‪ :‬איש‪ ,‬כי ידר נדר ליהוה‪ ,‬או השבע שבעה‪ ,‬לאסר אסר‬
‫על נפשו – לא יחל דברו‪ ,‬ככל היצא מפיו יעשה‪ .‬ואשה‪ ,‬כי תדר‬
‫נדר ליהוה‪ ,‬ואסרה אסר‪ ,‬בבית אביה‪ ,‬בנעריה‪ ,‬ושמע אביה את‬
‫נדרה‪ ,‬ואסרה אשר אסרה על נפשה‪ ,‬והחריש לה אביה‪ ,‬וקמו כל‬
‫נדריה‪ ,‬וכל אסר אשר אסרה על נפשה יקום‪ .‬ואם הניא אביה אתה‪,‬‬
‫ביום שמעו כל נדריה‪ ,‬ואסריה‪ ,‬אשר אסרה על נפשה‪ ,‬לא יקום‪,‬‬
‫ויהוה יסלח לה‪ ,‬כי הניא אביה אתה" (במדבר ל‪ ,‬ב)‪.‬‬
‫נדרים היא רק לנקבות‪ ,‬ולא לגברים‪ .‬אב יכול להתיר את‬ ‫התרת‬
‫של בתו‪ ,‬או איש יכול לעשות כן לאשתו‪ ,‬אבל אין שום‬ ‫הנדר‬
‫לעשות כן לזכרים‪ ,‬כי זכר אמור לזכור את נדרו‪ ,‬במקום‬ ‫התרה‬
‫ממנו‪.‬‬ ‫לנוש‬

‫‪322‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫ההלכה של הרבנים‪ ,‬שבה הם מתירים נדרים לגברים‪ ,‬היא דבר‬

‫שמנוגד באופן בוטה לאותה מצווה‪ .‬מי שהולך אחריהם עושה שני‬
‫עוונות‪ :‬אם הוא נדר בשם יהוה והתיר את אותו נדר בשם יהוה‪,‬‬
‫אז הוא נשא את שם יהוה לשווא פעמים‪ :‬בנדר‪ ,‬ובאמירת תפילת‬
‫התרת נדרים של הרבנים‪.‬‬
‫אם הוא עשה כן בשם אדנות‪ ,‬אז הוא בכלל בירך בשם אלהים‬
‫אחרים‪ ,‬שזה עון יותר גדול‪.‬‬
‫התפילה של הרבנים להתרת נדרים גם מעצימה את אותן עוונות כי‬
‫הם אומרים להפר את כל הנדרים והשבועות שהם אי פעם אמרו או‬
‫יאמרו בעתיד‪ .‬לומר כך הוא לבטל לגמרי את מצוות הנדרים של‬
‫נבואת משה‪ .‬להפוך את אותו עון לאחת מהתפילות הכי חשובות של‬
‫יום כיפור הוא גם טעות גדולה – צריך להפסיק לומר את תפילת‬
‫"כל נדרי" ביום כיפור‪ ,‬יחד עם שאר התפילות של הרבנים‪.‬‬
‫התפילה הזו היא העון‪ ,‬כמו שמסגרת ההלכה של הרבנים היא עון‬
‫אחד גדול‪ ,‬יחד עם רבי עקיבא העמלקי‪ ,‬שהם בחרו להם להיות‬
‫הרב שלהם‪.‬‬
‫חשוב מאוד לא להפוך את הזכרים של ישראל לנשים‪ ,‬וזו הסיבה‬
‫מדוע צריך לעזוב את הרבנים‪ ,‬יחד עם מסגרת ההלכה שלהם‪,‬‬
‫והחנופה שלהם לעמלק‪.‬‬
‫אם אתה נדרת נדר לדבר שאינך יכול לקיים‪ ,‬או לדבר שהוא עון‪,‬‬
‫עדיף לא לקיים אותו נדר‪ ,‬ובכך להפסיק להוסיף על עוונותיך –‬
‫תפילת התרת נדרים רק תגרום ליותר רע‪.‬‬

‫‪323‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫זכור השבת לקדשו‬ ‫ארבע‬

‫יום ושנה לרחם על העובדים‬

‫"זכור את יום השבת לקדשו – ששת ימים תעבד‪ ,‬ועשית כל‬

‫מלאכתך‪ ,‬ויום השביעי‪ ,‬שבת ליהוה אלהיך‪ ,‬לא תעשה כל מלאכה‪:‬‬
‫אתה‪ ,‬ובנך‪ ,‬ובתך; עבדך‪ ,‬ואמתך‪ ,‬ובהמתך‪ ,‬וגרך‪ ,‬אשר בשעריך‪.‬‬
‫כי ששת ימים עשה יהוה את השמים ואת הארץ‪ ,‬את הים‪ ,‬ואת כל‬
‫אשר בם‪ ,‬וינח ביום השביעי; על כן ברך יהוה את יום השבת‪,‬‬
‫ויקדשהו" (שמות כ ‪,‬ז)‪.‬‬

‫מלאכה בשבת מהמילה מלאך‬

‫השורש של המילה מלאכה הוא מלאך‪ ,‬ובתורה מלאך הוא סוג של‬
‫שליח‪" .‬וישלח יפתח מלאכים אל מלך בני עמון‪ ,‬לאמר‪' ,‬מה לי‬
‫ולך‪ ,‬כי באת אלי‪ ,‬להילחם בארצי?'" (שפטים יא‪ ,‬יב)‪" .‬וישלח‬
‫מלאכים אל בלעם‪ ,‬בן בער‪ ,‬פתורה‪ ,‬אשר על הנהר‪ ,‬ארץ בני עמו‪,‬‬
‫לקרא לו‪ ,‬לאמר‪( "...‬במדבר כב‪ ,‬ה)‪.‬‬
‫לכן מלאכה היא כאשר איש עושה מעשה כפעולת הכנה כדי להביא‬
‫לתוצאה הסופית‪ .‬אותה פעולת הכנה היא שליח לתוצאה הסופית‪,‬‬
‫כי אילו הוא לא היה רוצה בתוצאה סופית‪ ,‬הוא לא היה עושה את‬
‫אותה פעולת הכנה‪.‬‬
‫לדוגמה‪ ,‬המבשל לא עושה את פעולת הבישול כדי ליהנות ממנה‪,‬‬
‫אלא הוא מבשל כי אחר כך הוא רוצה לאכול מן התבשיל‪ .‬אם הוא‬
‫לא היה אוכל מאותו תבשיל‪ ,‬ברוב המקרים הוא לא היה מבשל‬
‫אותו‪ ,‬כי איש לא רוצה לעבוד לחינם‪ .‬לכן‪ ,‬הבישול הוא מלאך‬
‫לכך שאחרי כן הוא יאכל את מה שבישל‪ .‬כך‪ ,‬הבישול הוא מלאכה‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬מעשה ההכנה הוא מלאך‪/‬שליח לתוצאה הסופית‪.‬‬
‫יהוה אסר להדליק אש בשבת כי פעולת הדלקת האש היא מלאך לכך‬
‫שאחר כך ישתמשו באורו כדי לעשות פעולות לאור הנר‪ ,‬או כדי‬
‫להתחמם או לבשל מן החום של האש‪" :‬לא תבערו אש בכל משבתיכם‬
‫ביום השבת" (שמות לה‪ ,‬ג)‪.‬‬
‫יום השבת אמור להיות יום של מנוחה‪ ,‬שבו לא עושים פעולות‬
‫הכנה‪ ,‬אלא רק נהנים מן התוצאות הסופיות‪ .‬לכן במקום לזרוע‪,‬‬
‫לקצור‪ ,‬ולהכין את האוכל‪ ,‬רק מותר לאכול וליהנות מהפירות‬
‫הסופיים של העבודה שהייתה במשך השבוע‪" :‬ששת ימים תעבד‪,‬‬
‫וביום השביעי תשבת‪ :‬בחריש‪ ,‬ובקציר תשבת" (שמות לד‪ ,‬כא)‪.‬‬

‫‪324‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫אם כולם מפסיקים לעשות פעולות הכנה בשבת‪ ,‬אז השבת יכולה‬
‫להיות יום של מנוחה ותענוג לעם ישראל‪ ,‬שבו נהנים מן הכאן‬
‫ועכשיו‪ ,‬במקום להתאמץ ולצער את הנפש בפעולות של הכנה‬
‫לעתיד‪.‬‬
‫"אם תשיב משבת רגלך‪ ,‬עשות חפצך‪ ,‬ביום קדשי‪ ,‬וקראת לשבת‬
‫ענג‪ ,‬לקדוש יהוה מכבד‪ .‬וכבדתו מעשות דרכיך‪ ,‬ממצוא חפצך‪,‬‬
‫ודבר דבר‪ .‬אז תתענג על יהוה‪ ,‬והרכבתיך על במותי ארץ‪,‬‬
‫והאכלתיך נחלת יעקב אביך‪ ,‬כי פי יהוה דבר" (ישעיהו נח‪,‬‬
‫יג)‪.‬‬

‫מדוע היה עונש מיתה על חילול שבת?‬

‫"ויהיו בני ישראל במדבר‪ ,‬וימצאו איש מקשש עצים ביום השבת‪,‬‬
‫ויקריבו אתו‪ ,‬המצאים אתו מקשש עצים‪ ,‬אל משה‪ ,‬ואל אהרן‪ ,‬ואל‬
‫כל העדה‪ ,‬ויניחו אתו במשמר‪ ,‬כי לא פרש מה יעשה לו‪ .‬ויאמר‬
‫יהוה אל משה‪' ,‬מות יומת האיש‪ :‬רגום אתו באבנים‪ ,‬כל העדה‪,‬‬
‫מחוץ למחנה'" (במדבר טו‪ ,‬לב)‪.‬‬
‫בדרך כלל האנשים היותר חלשים בחברה עובדים הכי קשה‪,‬‬
‫ובעבודות הכי קשות‪ ,‬כמו העובדים הזרים שעובדים בעבודות‬
‫בניה‪ ,‬חקלאות‪ ,‬ובמטבחים‪ .‬בשבילם השבת היא יום חשוב מאוד כי‬
‫זה יום המנוחה היחיד שהתורה משריינת להם‪ ,‬ובו כל בעל עסק‬
‫חייב לתת לעובדים שלו לנוח‪ .‬כך‪ ,‬יהוה גזר שלפחות יהיה יום‬
‫אחד בשבוע שבו בעלי העסקים לא יכולים לעשוק את מי שעובד‬
‫תחתם‪ ,‬אלא‪ ,‬במקום זה‪ ,‬הם חייבים לתת לשכירים ולעבדים שלהם‬
‫לנוח ולאגור כוחות‪ ,‬כדי שהם לא יקרסו מרוב עבודה‪.‬‬
‫"ששת ימים תעשה מעשיך‪ ,‬וביום השביעי תשבת‪ ,‬למען ינוח שורך‪,‬‬
‫וחמרך‪ ,‬וינפש בן אמתך‪ ,‬והגר" (שמות כג‪ ,‬יב)‪.‬‬
‫הצורך הזה‪ ,‬של להגן על החלשים בחברה‪ ,‬הוא אחת הסיבות שיש‬
‫מצווה להרוג את מי שמחלל את השבת – עדיף להרוג את היחיד או‬
‫קבוצה שמחללים את השבת‪ ,‬במקום לתת להם להמשיך לפעול כך‪ ,‬עד‬
‫שהם גורמים לרבים גם לחטוא בכך‪ .‬זו הסיבה מדוע יש מצווה‬
‫לעשות כן‪ ,‬אפילו ליחיד שמחלל את השבת בעצמו‪ ,‬כי אפילו אם‬
‫הוא עושה כן על דעת עצמו‪ ,‬אותו דבר משפיע על הרוח הכללית‬
‫של עם ישראל‪ ,‬וגם אולי משמש דוגמה רעה לאחרים‪.‬‬
‫השבת היא חלק מן הזכויות שיש לכל עובד‪ ,‬והמחלל אותה פוגע‬
‫בעובדים‪ ,‬ומעודד מצב של עושק וניצול תמידי‪ ,‬ללא הפסקה וללא‬
‫רחמים – לכן‪ ,‬כמו שהוא מחלל אחרים‪ ,‬הוא גם סובל מחילול‪,‬‬
‫כאשר העדים לזה שהוא חילל את השבת הורגים אותו‪.‬‬

‫‪325‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫מכל זה יכולים לראות עד כמה יהוה הוא קנאי בדרישה שלו‬

‫שנרחם על החלשים בחברה‪ ,‬בין אם הם מבני ישראל או מהגרים‪,‬‬
‫עבדים או בהמות‪.‬‬

‫עונש מוות על חילול השבת במדינת ישראל המערבית – הדרגתי‬

‫להבנתי‪ ,‬במדינת ישראל אין יכולת להרוג את כל מי שמחלל את‬
‫השבת כי עונש מוות אמור להיות נגד איש או קבוצה שחורגים מן‬
‫הרמה המוסרית של הסובבים אותם; לא אמור להיות עונש מוות‬
‫נגד כל העם‪ .‬זהו הסיבה מדוע כאשר הרבה ישראלים חיללו את‬
‫השבת הראשונה‪ ,‬מיד אחרי יציאת מצרים‪ ,‬לא היה עליהם משפט‬
‫מוות‪ ,‬אבל כאשר הם מצאו איש מקושש עצים בשבת‪ ,‬כמה חודשים‬
‫אחרי‪ ,‬היה נגדו משפט של מוות‪ ,‬כי בזמן שעשה כן‪ ,‬רוב העם לא‬
‫היה מחלל את השבת כך‪ .‬בגלל שהוא בחר לבלוט במעשה הרשע שלו‪,‬‬
‫הוא גם קיבל משפט קשה במיוחד‪ .‬לאותה סיבה‪ ,‬גם יש מצווה‬
‫להרוג את עמלק‪ ,‬כי הוא חורג משאר הגוים בכך שהוא בוחר‬
‫לחטוא בצורה כל כך נועזת‪ ,‬יותר מגויים אחרים‪.‬‬

‫גר גר אתנו‪ ,‬אבל לא בהחלט התגייר – גוי של שבת הוא עון‬

‫הגר הוא מי שגר בארץ זרה‪ ,‬וזה יכול להיות גוי שגר בארץ‬
‫ישראל‪ ,‬או בני ישראל כאשר הם גרו בארץ מצרים‪ .‬לכן נאמר‬
‫"וכי יגור אתך גר‪ ,‬בארצכם‪ ,‬לא תונו אתו‪ ,‬כאזרח מכם יהיה‬
‫לכם‪ ,‬הגר‪ ,‬הגר אתכם‪ .‬ואהבת לו כמוך‪ ,‬כי גרים הייתם בארץ‬
‫מצרים – אני יהוה אלהיכם" (ויקרא יט‪ ,‬לג)‪.‬‬
‫היינו גרים בארץ מצרים‪ ,‬וגוי שגר בקרבינו‪ ,‬בארץ ישראל‪ ,‬הוא‬
‫גם גר‪ ,‬כי ארץ ישראל היא לא הארץ האמיתית שלו‪ ,‬אלא ארץ‬
‫שהוא נמצא בה באופן זמני‪ .‬הוא גר‪ ,‬שגר אתנו‪.‬‬
‫יש צורך להסביר את זה כי הרבנים נוטים לקרוא למי שקיבל על‬
‫עצמו את חוקי התורה בשם גר‪ ,‬ולומר שהוא "התגייר ליהדות"‪,‬‬
‫אבל הגר האמיתי הוא כל מי שגר אתנו בארץ ישראל; בין אם הוא‬
‫מקבל על עצמו את חוקי התורה או לא‪ ,‬הוא גר‪ ,‬שגר כאן‪ .‬כמו‬
‫שכל עם ישראל אמור לקיים את חוקי התורה‪ ,‬גם הגר שגר בקרבנו‬
‫אמור לעשות כן‪ ,‬כי חוקי התורה ניתנו לעם ישראל כדי להיות‬
‫החוקים של המדינה שלו‪ ,‬ולא רק הלכות של דת ופולחן‪ .‬כל‬
‫המדינה אמורה להתנהל על פי החוקים הללו‪ ,‬ולכן‪ ,‬כמו שבמדינת‬
‫ישראל החילונית; עובד זר חייב לקיים את חוקי המדינה‪ ,‬גם‬
‫במדינת ישראל התורנית‪ ,‬עובד זר חייב לקיים את חוקי התורה‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬הרבנים טועים כאשר הם מתירים "גוי של שבת"‪ ,‬שיעשה להם‬
‫מלאכות של שבת‪ .‬הם גם מוסיפים עוד עון כאשר הם אומרים‪,‬‬
‫בתלמוד‪ ,‬שגוי ששומר שבת חייב מיתה‪ ,‬כי האמת היא שכל גוי‬

‫‪326‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫שגר בקרבנו מחויב לשמור שבת‪ ,‬ואם הוא לא עושה כן‪ ,‬אז הוא‬
‫יהיה חייב במיתה‪ .‬נוסף על זה‪ ,‬עדיף שכל העמים ישמרו שבת‪.‬‬
‫לומר שיש עליהם משפט מוות אם הם עושים כן הוא אווילות‪.‬‬
‫הנה שני פסוקים מהתורה שמדברים על שהגר צריך לשמור שבת‪,‬‬
‫יחד עם שאר מצוות התורה‪:‬‬
‫א‪" .‬זכור את יום השבת לקדשו – ששת ימים תעבד‪ ,‬ועשית כל‬
‫מלאכתך‪ ,‬ויום השביעי‪ ,‬שבת ליהוה אלהיך‪ ,‬לא תעשה כל‬
‫מלאכה‪ :‬אתה‪ ,‬ובנך‪ ,‬ובתך; עבדך‪ ,‬ואמתך‪ ,‬ובהמתך‪ ,‬וגרך‪,‬‬
‫אשר בשעריך‪ .‬כי ששת ימים עשה יהוה את השמים ואת הארץ‪,‬‬
‫את הים‪ ,‬ואת כל אשר בם‪ ,‬וינח ביום השביעי; על כן ברך‬
‫יהוה את יום השבת‪ ,‬ויקדשהו" (שמות כ ‪,‬ז)‪.‬‬
‫ב‪" .‬תורה אחת יהיה לאזרח‪ ,‬ולגר הגר בתוככם" (שמות יב‪,‬‬
‫מט)‪.‬‬
‫הנה הפסוק מהתורה שמעיד שזה טוב שכל העמים ילמדו תורה‬
‫ויקיימו אותה‪ ,‬כולל מצוות השבת‪" :‬והייתם לי סגלה מכל‬
‫העמים‪ ,‬כי לי כל הארץ‪ .‬ואתם תהיו לי ממלכת כהנים‪ ,‬וגוי‬
‫קדוש" (שמות יט‪ ,‬ה)‪.‬‬
‫כמו שכל עם ישראל אמור לשמור את מצוות התורה‪ ,‬ולא רק משפחת‬
‫כהן‪ ,‬כך גם כל שאר העמים אמורים לקיים את המצוות‪ ,‬כולל‬
‫שמירת המצוות – לא רק עם ישראל‪ .‬לכן ההבטחה הזו של יהוה‪,‬‬
‫שעם ישראל יהיה ממלכת כהנים לעמים‪,‬רק תתקיים כאשר נזכה‬
‫לעורר את העמים לעשות תשובה ולשמור שבת‪.‬‬
‫"ואל יאמר בן הנכר‪ ,‬הנלוה אל יהוה‪ ,‬לאמר‪' ,‬הבדל יבדילני‬
‫יהוה מעל עמו'; ואל יאמר הסריס‪' ,‬הן אני עץ יבש'‪ .‬כי כה‬
‫אמר יהוה לסריסים אשר ישמרו את שבתותי‪ ,‬ובחרו באשר חפצתי‪,‬‬
‫ומחזיקים בבריתי‪ .‬ונתתי להם בביתי ובחומתי יד ושם טוב‬
‫מבנים ומבנות – שם עולם אתן לו‪ ,‬אשר לא יכרת‪ .‬ובני הנכר‪,‬‬
‫הנלוים על יהוה‪ ,‬לשרתו ולאהבה את שם יהוה‪ ,‬להיות לו לעבדים‬
‫– כל שמר שבת מחללו‪ ,‬ומחזיקים בבריתי‪ .‬והביאותים אל הר‬
‫קדשי‪ ,‬ושמחתים בבית תפלתי – עולתיהם וזבחיהם לרצון על‬
‫מזבחי‪ .‬כי ביתי‪ ,‬בית תפלה יקרא לכל העמים‪ ,‬נאם אדני יהוה‪,‬‬
‫מקבץ נדחי ישראל; עוד אקבץ עליו‪ ,‬לנקבציו – כל חיתו שדי‪,‬‬
‫אתיו לאכל‪ ,‬כל חיתו ביער" (ישעיהו נו‪ ,‬ג)‪.‬‬

‫נכון לרחם על הגר‪ ,‬אבל לא לתת לו לטמא אותנו‬

‫בזמן בית המקדש הראשון‪ ,‬הרבה גרים היו עניים‪ ,‬בגלל שהם לא‬
‫קיבלו נחלות אדמה בארץ ישראל‪ ,‬כאשר בני ישראל חילקו את‬
‫הארץ בנחלות לכל בית אב‪ .‬זה נוסף על העובדה שמי שעוזב את‬
‫ארצו‪ ,‬כדי לגור בארץ אחרת‪ ,‬הוא בדרך כלל עושה כן בגלל שיש‬

‫‪327‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫לא קושי כלכלי‪ ,‬כמו שיכולים לראות בקרב הרבה עובדים זרים‬
‫בימינו‪.‬‬
‫בגלל שהם סובלים מאותו עוני‪ ,‬יהוה דורש‪ ,‬לאורך נבואת משה‬
‫ונבואת ישעיהו‪ ,‬שצריך לרחם על הגרים‪ ,‬ולא להתנהג כמו‬
‫המצרים‪ ,‬שהעבידו את בני ישראל בפרך כאשר בני ישראל גרו‬
‫במצרים‪.‬‬
‫"וגר לא תונה‪ ,‬ולא תלחצנו‪ ,‬כי גרים הייתם בארץ מצרים"‬
‫(שמות כב‪ ,‬כ)‪.‬‬
‫מאותה סיבה‪ ,‬בני ישראל גם אמורים להשאיר חלק מן התוצר‬
‫הכלכלי לגרים כדי לגרים להם להתמודד עם אותו חיסרון כלכלי‪:‬‬
‫"ובקצרכם את קציר ארצכם‪ ,‬לא תכלה פאת שדך‪ ,‬לקצר‪ ,‬ולקט‬
‫קצירך לא תלקט‪ ,‬וכרמך לא תעולל‪ ,‬ופרט כרמך לא תלקט‪ ,‬לעני‬
‫ולגר תעזב אתם – אני יהוה אלהיכם" (ויקרא יט ‪,‬ט)‪.‬‬
‫מאותה סיבה‪ ,‬להבנתי‪ ,‬לא נכון לקרוא לעובדים הזרים‪ ,‬הבאים‬
‫מאפריקה‪ ,‬בשם הגנאי הזה‪" ,‬מסתננים"‪ ,‬וגם לא נכון לגרש אותם‬
‫מהארץ‪ ,‬כמו שלא היינו רוצים שיעשו לנו במצרים‪ .‬גם נכון‬
‫לזכור שכל עוד שרוב היהודים בארץ לא שומרים על התורה‪ ,‬אז‬
‫אין יכולת לדרוש מאותם עובדים זרים לעשות כן‪ ,‬כי איך נדרוש‬
‫מזרים להיות נאמנים ליהוה‪ ,‬כאשר אחינו בוגדים בו כל יום‪.‬‬
‫אף על פי כן‪ ,‬יש כמה דברים שכן צריך לדרוש מן העובדים‬
‫הזרים‪ ,‬גם במדינת ישראל החילונית‪:‬‬
‫לא לבנות יותר מסגדים‪ ,‬כנסיות‪ ,‬ומקדשי עבודה זרה‬ ‫א‪.‬‬
‫אחרים‪ ,‬וגם לא ללכת לאלו שכבר נמצאים בארץ‪.‬‬
‫לא להתחבר עם אויבינו‪ ,‬הגרים פה בארץ או מחוץ לה‪ ,‬בין‬ ‫ב‪.‬‬
‫אם אותו חיבור הוא חברתי‪ ,‬דתי‪ ,‬או תעסוקתי‪.‬‬
‫לא לעבוד את האלילים שלהם נגד עינינו‪ ,‬שזה כולל לא‬ ‫ג‪.‬‬
‫לבקש ימי חופש בחגים שלהם‪ ,‬וגם לא ללבוש או לענוד דבר‬
‫מה עם סממנים חיצונים לדתות שלהם‪ ,‬בין אם זה בגד‬
‫מיוחד לדת‪ ,‬תכשיט (כמו הצלב של הנוצרים)‪ ,‬או דבר אחר‪.‬‬
‫לא לדבר אתנו על הדתות השקריות שלהם‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫לא לחפש חברי ידידות עם ישראלים‪ ,‬כל עוד שהגר בוחר‬ ‫ה‪.‬‬
‫לעבוד את דתות השקר שלו‪ .‬גרים יכולים לעבוד כאן‪ ,‬אבל‬
‫להיות ידידים אתנו זה לא אפשרי‪ ,‬כל עוד שהם בוחרים‬
‫בדרך אחרת מתורת יהוה‪ ,‬כי האהבה שאמורה להיות בתוך עם‬
‫ישראל‪ ,‬ובינו לעמים אחרים‪ ,‬היא אמורה להיות אהבה שבאה‬
‫מתוך תודעת יהוה‪ ,‬ולא ממקום אחר‪.‬‬
‫ככל שהרמה המוסרית של הדור יעלה‪ ,‬כך גם הדרישות שיש כלפי‬
‫העובדים הזרים יעלו‪.‬‬

‫‪328‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫אין תחומים ברורים בשבת‬

‫"ראו כי יהוה נתן לכם השבת‪ ,‬על כן הוא נתן לכם ביום הששי‬
‫לחם יומים‪ .‬שבו איש תחתיו‪ ,‬אל יצא איש ממקמו ביום השביעי‪.‬‬
‫וישבתו העם ביום השבעי" (שמות טז‪ ,‬כט)‪.‬‬
‫קריאה שטחית של הפסוק הזה יכולה לגרום לאיש לחשוב שאסור לו‬
‫לקום מהכיסא או לצאת מהבית בשבת‪ ,‬אבל קריאה זהירה של התורה‬
‫מעידה שזה אומר "אל יצא איש ממקמו"‪ ,‬ולא אומר "מאוהלו"‪,‬‬
‫אפילו שהיו יושבים באוהלים בזמן שמשה ניבא את אותה מצווה‪.‬‬
‫המשמעות של המילה "מקום" היא אזור המגורים‪ .‬לדוגמה‪ ,‬מי‬
‫שיושב בהתנחלות גורם להתנחלות להיות המקום שלו‪ .‬לכן‬
‫המשמעות של "אל יצא איש ממקמו" היא שהאיש לא ייצא מהשכונה‬
‫שלו‪ ,‬כדי שלא ירבה ללכת ביום השבת‪ ,‬ולא ירבה להסתובב ולדבר‬
‫עם אנשים וגם לא יעשה מלאכות בשבת‪.‬‬
‫אותה מצווה אמורה להיות דרך לעודד את עם ישראל לשבת בבתיהם‬
‫ביום השבת ולהתייחס לשבת כיום קדוש‪ ,‬שבו עיקר המשימה הוא‬
‫ללמוד תורה ולעשות מדיטציה‪/‬הקשבה‪ ,‬ולא להרבות בסעודות‬
‫ודיבורים עם חברים‪.‬‬
‫אבל גם בכך יש יוצאים מן הכלל‪ ,‬כי אנשי אותו דור במדבר היו‬
‫יוצאים מחוץ למחנה כדי להתפנות‪ ,‬במקום לעשות כן בתוך המחנה‬
‫– זו הייתה אחת הדרכים שבה הם שמרו על טהרת המחנה‪ ,‬כי גם‬
‫צואה הוא דבר טמא‪ .‬לכן‪ ,‬היה מותר לצאת מאזור המגורים לדבר‬
‫הזה עם יתד ביד‪ ,‬בשביל לחפור חור‪ ,‬שבתוכו הם היו מוצאים את‬
‫צואתם ואחר כך מחסים אותו‪ .‬כאשר משה אמר את משנה תורה‪ ,‬הוא‬
‫גם רצה להפוך‪ ,‬את אותו מנהג טוב למצווה‪ ,‬כאשר אמר "ויד‬
‫תהיה לך מחוץ למחנה‪ ,‬ויצאת שמה חוץ‪ ,‬ויתד תהיה לך על אזנך‪,‬‬
‫והיה בשבתך חוץ‪ ,‬וחפרתה בה‪ ,‬ושבת‪ ,‬וכסית את צאתך" (דברים‬
‫כג‪ ,‬יג)‪.‬‬
‫משה דיבר שם על מחנה צבאי‪ ,‬אבל‪ ,‬במדבר‪ ,‬כל המחנה של עם‬
‫ישראל היה סוג של מחנה צבאי גדול‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬אין תחום מדיוק שבו אסור ומותר ללכת בשבת‪ ,‬אלא‬
‫צריך לבחון כל מצב על פי ההקשר שלו‪ ,‬כי לפעמים איש צריך‬
‫ללכת הרבה ברגל‪ ,‬עם יתד ביד‪ ,‬כדי לצאת מן המחנה ולהתפנות‬
‫ולפעמים הוא לא צריך ללכת כל כך הרבה‪.‬‬

‫איסור ביעור אש הוא גם מאש קיימת‬

‫"לא תבערו אש בכל משבתיכם ביום השבת" (שמות לה‪ ,‬ג)‪.‬‬
‫לא רק שאסור להדליק אש בשבת‪ ,‬אלא גם אסור להשאיר אש דלוקה‬
‫בשבת‪ ,‬כי אפילו אש שנדלקה לפני כניסת השבת מבעירה את חומר‬

‫‪329‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫הבערה‪ ,‬כאשר הוא נשאר דלוק בשבת‪ .‬זו הסיבה מדוע האיסור‬
‫האמיתי על ביעור אש בשבת הוא להשאיר כל אש דלוקה‪ ,‬בין אם‬
‫זה אור של נר או אור חשמלי – אין להדליק נרות של שבת‪ ,‬אלא‬
‫צריך לכבות אותם כדי לשמור על השבת‪ ,‬כי כל עוד שהאש דלוקה‬
‫בנר‪ ,‬היא מבערת את הנר‪ ,‬כדי להאיר‪.‬‬
‫הנה כמה דוגמאות לכך שהמילה ביעור היא ביטוי לכך שדבר‬
‫נאכל‪ ,‬ולא רק נדלק‪" :‬כי יבער איש שדה או כרם‪ ,‬ושלח את‬
‫בעירה‪ ,‬ובער בשדה אחר‪ :‬מיטב שדהו ומיטב כרמו ישלם‪ .‬כי תצא‬
‫אש‪ ,‬ומצאה קצים‪ ,‬ונאכל גדיש‪ ,‬או הקמה‪ ,‬או השדה – שלם ישלם‪,‬‬
‫המבער את הבערה" (שמות כב‪ ,‬ד)‪.‬‬
‫כמו שאש מבעירה את השדה‪ ,‬כאשר היא שורפת אותו‪ ,‬גם בהמות‬
‫מבעירות את השדה‪ ,‬כאשר הן אוכלות את התבואה שלו‪ ,‬ולכן יהוה‬
‫אמר שאיש ששולח את הבהמות שלו לאכול את השדה של האחר חייב‬
‫לשלם על מה שהבהמות שלו אכלו – "ושלח את בעירה‪ ,‬ובער בשדה‪:‬‬
‫מיטב שדהו ומיטב כרמו ישלם"‪ .‬הצאן נקראים "בעירה" בתורה כי‬
‫הם נוטים לאכול הרבה עשב‪ ,‬ובזה הם מבערים את הצמחים‪" :‬וירם‬
‫משה את ידו‪ ,‬ויך את הסלע במטהו‪ ,‬פעמים‪ ,‬ויצאו מים רבים‪,‬‬
‫ותשת העדה ובעירם" (מדבר כ‪ ,‬ז)‪.‬‬
‫לכן ביעור הוא כאשר האש אוכלת את חומר הבערה‪ ,‬ולא רק כאשר‬
‫עושים את הפעולה הראשונה‪ ,‬של הדלקת האש‪ .‬כל עוד שהאש דולקת‬
‫הוא אוכל את חומר הבערה‪ ,‬ולכן יש איסור על השארת כל אש‬
‫דולקת בשבת‪ .‬זו הסיבה מדוע נרות השבת הם לא באמת נרות למען‬
‫השבת‪ ,‬אלא נרות נגד השבת‪.‬‬

‫מדוע השימוש בחשמל נחשב גם לביעור אש?‬

‫אין להשתמש בחשמל בשבת כי החשמל נוצר מביעור חומר דליקה‬
‫בתחנת החשמל‪ .‬זה נוסף על העובדה שמישהו צריך לעבוד בתחנת‬
‫החשמל בשבת כדי שיהיה חשמל בבית‪ ,‬ולכן מי שמשתמש בחשמל‬
‫בשבת מעודד את תחנת החשמל להכריח עובדים לעבוד בשבת —‬
‫העובדים לא רוצים לעבוד בשבת‪ ,‬אבל אם הם יסרבו‪ ,‬הם אולי‬
‫יאבדו את מקור פרנסתם‪ .‬כך‪ ,‬הרצון לחשמל בשבת לא רק עובר על‬
‫האיסור לא לבער אש בשבת‪ ,‬אלא הוא גם גונב מעובדי חברת‬
‫החשמל את היכולת לנוח בשבת‪.‬‬
‫מי שמשתמש בסולר פאנלים גם עושה עון‪ ,‬כי הסולר פנלים הוא‬
‫פרי תוצר של המערב העמלקי‪ ,‬והמצווה למחוק את זכר עמלק‬
‫דורשת גם למחוק כל זכר מהכלים שיצר‪ ,‬כולל הסולר פנלים‪.‬‬
‫שאול המלך השתגע בגלל שהוא לא היה מוכן להחרים את כל השלל‬
‫של עמלק‪ ,‬ועל כל איש ישראלי לעשות כן כדי לא ליפול לאותו‬
‫שיגעון‪ ,‬שבא מתוך הזדהות עם עמלק‪ ,‬הלא עם‪ ,‬והכלים שלו‪.‬‬

‫‪330‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫איך לשמור שבת באמת‪ ,‬בלי להשתולל – תהליך הדרגתי‬

‫ההתקדשות מכלי המערב אינה חייבת להיות מידית – היא לא‬
‫צריכה להיות הכול ביום אחד – אבל היא כן חייבת להיות‪,‬‬
‫ועדיף לעשות אותה בהדרגתיות‪ ,‬בדרגות מהירות‪ .‬כל אחד צריך‬
‫לבחון מה הקצב הנכון לו‪ ,‬כי מה שנכון לאזרח של מדינת ישראל‬
‫המערבית‪ ,‬הוא לא נכון בהכרח לפשתוני באפגניסטן‪ ,‬כי‬
‫באפגניסטן אולי יותר קל להתקדש מכלי המערב מאשר במדינת‬
‫ישראל המערבית‪ ,‬בגלל ששם הם למדו לחיות בלי הכלים הללו‬
‫יותר מאשר כאן‪ ,‬בארץ‪ .‬אני בעצמי נפלתי לקשיים רבים כאשר‬
‫ניסית להתקדש מכל הכלים הללו‪ ,‬בגלל שהם סובבים אותי מכל‬
‫מקום‪ ,‬וכאשר ניסיתי לסור מהם‪ ,‬ראיתי שאותו דבר עלול לגרום‬
‫לי להשתולל‪ .‬לכן‪ ,‬אף על פי שיש צורך לעשות את הדבר הזה‪,‬‬
‫חשוב לעשות אותו בתכנון ובהדרגתיות‪ ,‬במקום להשתולל‪.‬‬
‫ימצא‬ ‫מאותה סיבה‪ ,‬יכול להיות שתושב של מדינת ישראל המערבית‬
‫קשה‬ ‫שקשה לו לשמור על השבת בצורה אמיתית‪ ,‬כי אולי יהיה לו‬
‫לו‪,‬‬ ‫להפסיק להשתמש באור בליל השבת‪ .‬זה עלול להרגיש לא נוח‬
‫גם‬ ‫כי הוא כבר התרגל‪ ,‬בשאר ימי השבוע‪ ,‬להיות עירני ופועל‬
‫בשעות הלילה‪ .‬יש לכך כמה פתרונות‪:‬‬
‫ללכת לישון בערב שבת‪ ,‬כדי לצאת מן העייפות והערבוב‬ ‫א‪.‬‬
‫הנפשי שיש בערב‪ ,‬וכך לא לעשות טעויות בליל השבת‪.‬‬
‫ליהנות מן השקט של הלילה‪ ,‬על ידי עשיית מדיטציה של‬ ‫ב‪.‬‬
‫הקשבה‪.‬‬
‫להתחיל לישון יותר מוקדם בשאר ימי השבוע‪ ,‬כדי שהדרישה‬ ‫ג‪.‬‬
‫לא להשתמש באור בשבת לא תהיה כל כך שונה מהתנהגותך‬
‫בשאר ימי השבוע‪.‬‬
‫להבין שגם אם אתה נכשל בשבת‪ ,‬אין לאבד תקווה‪ ,‬אלא יש‬ ‫ד‪.‬‬
‫להמשיך לחפש דרכים להרגיל את הנפש לדרך החדשה הזו‪ ,‬עד‬
‫שהרגשות יפסיקו למרוד בהבנות השכל‪.‬‬
‫להוכיח אחרים על שמירת השבת‪ ,‬כדי שזה אולי ייתן זכות‬ ‫ה‪.‬‬
‫לקיים אותה בצורה יותר אמיתית בעצמך‪.‬‬

‫הלילה הוא סוג של שבת לאורך השבוע‬

‫בתקופות קודמות כל לילה היה סוג של שבת‪ ,‬שבה העובד היה‬
‫יכול לנוח‪ .‬טוב לחזור לדבר הזה‪ ,‬ומי שמכריח את השכירים שלו‬
‫לעבוד בלילה‪ ,‬בעצם גונב מהם זמן מנוחה יסודי‪ ,‬שזה דומה‬
‫לחילול שבת‪ ,‬אפילו שאין מצווה מפורשת שאוסרת עבודה בלילה‪.‬‬
‫יהוה לא אמר לאותו דור של יציאת מצרים שאסור לעבוד בלילה‬
‫כי‪ ,‬באופן טבעי‪ ,‬הם היו נחים בלילה‪ ,‬ולכן לא היה צורך לדבר‬
‫על כך באותו דור‪ .‬התופעה של "חיי לילה"‪ ,‬ועבודה במשמרות‬

‫‪331‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫לילה היא תופעה מודרנית‪ ,‬שצצה עם עליית המערב השבע והכלים‬

‫שלו‪ ,‬שהוזילו את מחירי הנרות‪ ,‬וגם יצרו אור חשמל‪.‬‬
‫נכון להחזיר את הלילה למעמד הטבעי שלו‪ ,‬כזמן של מנוחה‪,‬‬
‫הקשבה‪ ,‬ושינה‪.‬‬

‫הוכחות שיום השבת מתחיל בערב‬

‫כאן אני מביא כמה הוכחות שהיום‪ ,‬על פי התורה‪ ,‬מתחיל בערב‪.‬‬
‫אני חושב שיש צורך בכך כי בעבר היו נחים או ישנים בזמן‬
‫שקיעת השמש‪ ,‬וכך היו מרגישים שהיום מסתיים בזמן שקיעת‬
‫השמש‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬בימינו‪ ,‬בגלל האור החשמלי‪ ,‬בהרבה מדינות‬
‫לא מרגישים ששקיעת השמש היא סוף היום כי ממשיכים לעבוד‬
‫ולפעול בעזרת אור החשמל‪.‬‬
‫הנה כמה הוכחות לכך שיום אחד מסתיים ויום שני מתחיל‪ ,‬בזמן‬
‫שקיעת השמש‪ ,‬בערב‪.‬‬
‫"וידבר יהוה אל משה לאמר‪ ,‬אך בעשור לחדש השביעי הזה‪ ,‬יום‬
‫הכפרים הוא‪...‬שבת שבתון הוא לכם‪ ,‬ועניתם את נפשתיכם‪ .‬בתשעה‬
‫לחדש בערב‪ ,‬מערב עד ערב‪ ,‬תשבתו שבתכם" (ויקרא כג‪ ,‬כו)‪.‬‬
‫כאן‪ ,‬יכולים לראות שיום הכיפורים מתחיל מן הערב שבין‬
‫התשיעי לחודש ובין העשירי לחודש‪ ,‬ונגמר בערב שבין העשירי‬
‫לחודש ובין האחד עשר לחודש‪ .‬התורה מגדירה את אותו פרק זמן‬
‫כיום‪ ,‬וכך יש להבין שכל הימים בעצם מתחילים בערב‪.‬‬
‫שבו אנשים מתעייפים‪,‬‬ ‫היום מתחיל בערב כי הערב הוא הזמן‬
‫גורמת להם להיות קצת‬ ‫אחרי יום עבודה‪ ,‬ולכן אותה עייפות‬
‫של ערב‪ .‬הוא גם זמן שבו‬ ‫מבולבלים – זה זמן של בלבול נפשי‪,‬‬
‫בין חפצים ובין פרצופים‬ ‫חשיכת השמש גורמת לכך שקשה להבדיל‬
‫שונים‪.‬‬
‫כך‪ ,‬יכולים לראות שיש דימוי בין ימי בראשית ובין ימי‬
‫השבוע‪ ,‬כי כמו שכל תקופה בבראשית התחילה עם ערבוב וחוסר‬
‫סדר‪ ,‬ונגמרה עם בוקר של בקרה והשלטת סדר‪ ,‬גם ימי השבוע‪ ,‬על‬
‫פי התורה‪ ,‬מתחילים בערב‪ ,‬כאשר אנשים הם עייפים ומבולבלים‬
‫ואז ממשיכים לתוך אור הבוקר‪ ,‬שאז יוצאים לעשות מלאכה כדי‬
‫לסדר את הערבוב‪ .‬כאשר מגיעים לסוף אותו זמן של מלאכה‬
‫והשלטת בקרה‪ ,‬השמש שוקעת‪ ,‬הערב מתחיל‪ ,‬ואתו‪ ,‬יום חדש‪ .‬כך‪,‬‬
‫מתחילים וגומרים כל יום עם הערב‪ ,‬שזה הסימן שלנו שאפילו‬
‫שאולי הצלחנו לתקן דברים ביום שעבר‪ ,‬יש עוד ערבוב שצריך‬
‫לתקן ביום הבא‪ ,‬כדי להעלות את הבריאה לעוד דרגה של סדר‬
‫ובקרה‪.‬‬
‫עוד הוכחה לכך שימי השבוע מתחילים בערב היא המצווה שיהוה‬
‫ציווה לשחיטת הפסח‪ ,‬כי שם הוא אמר שצריך לשחוט "בין‬

‫‪332‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫הערבים"‪" :‬בחדש הראשון‪ ,‬בארבעה עשר לחדש‪ ,‬בין הערבים – פסח‬

‫ליהוה‪ .‬ובחמשה עשר יום לחדש הזה‪ ,‬חג המצות ליהוה" (ויקרא‬
‫כג‪ ,‬ה)‪.‬‬
‫בין הערביים הוא בין הערב שבא בסוף היום הארבע עשרה ובין‬
‫הערב של תחילת היום החמש עשרה‪ .‬מזה יכולים לראות שכל הערב‬
‫הוא באמת מורכב משני ערבים – הערב של היום שנגמר‪ ,‬והערב של‬
‫היום החדש‪ .‬זו עוד דרך להבין איך זמן שקיעת השמש הוא זמן‬
‫של ערבוב‪ ,‬שבו הימים הם גם מעורבבים אחד עם השני‪ ,‬בלי גבול‬
‫ברור‪ ,‬כי הערב הוא לא בדיוק שייך לאור של היום הארבע עשרה‪,‬‬
‫וגם לא בדיוק שייך לחושך של ליל החמש עשרה‪ ,‬אלא הוא השותף‬
‫לשניהם‪.‬‬
‫ההוכחה האחרונה לכך שהיום מתחיל בערב היא שעם ישראל אמור‬
‫ללכת על פי לוח ירחי‪ ,‬שבו יציאת הירח מסמנת את תחילתו של‬
‫יום חדש‪ .‬אותו לוח ירחי מחייב שנאמר שכל יום מתחיל בלילה‪,‬‬
‫כי רק בלילה יכולים לראות בצורה הכי ברורה איך הירח משתנה‬
‫מן היום הקודם וכך להבין איזה יום בחודש מסוים‪.‬‬

‫שמיטה היא שבת לשבוע של שנים‬

‫מטרת שנת השמיטה וקיומה היום‬
‫"וידבר יהוה אל משה‪ ,‬בהר סיני‪ ,‬לאמר‪' ,‬דבר אל בני ישראל‪,‬‬
‫ואמרת אלהם‪ :‬כי תבאו אל הארץ אשר אני נתן לכם‪ ,‬ושבתה הארץ‬
‫שבת ליהוה – שש שנים תזרע שדך‪ ,‬ושש שנים תזמר כרמך‪ ,‬ואספת‬
‫את תבואתה‪ ,‬ובשנה השביעת שבת שבתון יהיה לארץ – שבת ליהוה‪:‬‬
‫שדך לא תזרע‪ ,‬וכרמך לא תזמר‪ .‬את ספיח קצירך לא תקצור‪ ,‬ואת‬
‫ענבי נזירך לא תבצר‪ .‬שנת שבתון יהיה לארץ‪ ,‬והיתה שבת הארץ‬
‫לכם לאכלה לך‪ ,‬ולעבדך‪ ,‬ולאמתך‪ ,‬ולשכירך‪ ,‬ולתושבך‪ ,‬הגרים‬
‫עמך‪ ,‬ולבהמתך‪ ,‬ולחיה אשר בארצך‪ ,‬תהיה כל תבואתה לאכל'"‬
‫(ויקרא כה‪ ,‬א)‪.‬‬
‫שנת השחיטה היא שנה שלמה של שבת‪ ,‬שבה אסור לעבוד‪ ,‬אבל‬
‫מותירים פעולות הכנה רגילות (מלאכות) של הנהלת הבית‪ .‬בימי‬
‫קדם‪ ,‬הכלכלה הייתה כלכלה חקלאית‪ ,‬ולכן יהוה דיבר על מצוות‬
‫השמיטה בתיאור של פעולות חקלאיות אסורות‪ ,‬אבל האמת היא שגם‬
‫חייבים לשבות מסוגים אחרים של עבודה‪ ,‬ולא רק לעשות כן‬
‫בשדה‪.‬‬
‫זה אומר שבמדינת ישראל‪ ,‬כל אחד אמור לשבות מן העבודה‬
‫הקבועה שלו בשנת שמיטה כדי להקדיש את אותה שנה ללימוד תורה‬
‫ולעשיית חסד לעניים‪ .‬לדוגמה‪ ,‬העובד במפעל או במשרד צריך‬
‫לשבות מאותן עבודות בשנת שמיטה כדי ללמוד תורה‪ ,‬ללמד תורה‬
‫לאחרים‪ ,‬ולעשות חסד עם העניים‪.‬‬

‫‪333‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫המלאכות העיקריות שהוא כן יכול לעשות באותה שנה הן מלאכות‬

‫של הבית‪ ,‬כמו לכבס בגדים‪ ,‬לבשל‪ ,‬ולעשות תיקונים קלים בבית‪.‬‬
‫לשנת השמיטה יש שלוש מטרות‪:‬‬
‫לתת לעובדים שנה של מנוחה‪ ,‬כמו שהרבה מורים עושים‬ ‫א‪.‬‬
‫בימינו עם "שנת שבתון"‪.‬‬
‫לתת לכולם שנה ללמוד יותר תורה וגם ללמד לאחרים‪ .‬זה‬ ‫ב‪.‬‬
‫אומר שבאותה שנה‪ ,‬גם שבטי ישראל האחרים‪ ,‬חוץ משבט לוי‪,‬‬
‫יכולים ללמד תורה לעמים אחרים‪ .‬עם הזמן‪ ,‬אולי אותה פעולה‬
‫תגרום לעמים גם לתת מעשר לשבטי ישראל האחרים‪ ,‬כדי שיוכלו‬
‫לקדש את כל זמנם בללמד לאחרים תורה‪ ,‬כמו ששבט לוי אמור‬
‫לעשות לשאר שבטי ישראל‪.‬‬
‫מטרה שלישית לשנת השמיטה היא לתת לחלשים שנה שלמה שבה‬ ‫ג‪.‬‬
‫הם יכולים לגשת אל כל השדות והמפעלים ולקחת את התוצרת של‬
‫אותם מקומות‪ ,‬ללא הגבלה – עניים‪ ,‬גרים ואפילו חיות אמורים‬
‫לעשות כן‪" :‬ושש שנים תזרע את ארצך‪ ,‬ואספת את תבואתה‪,‬‬
‫והשביעת תשמטנה‪ ,‬ונטשתה‪ ,‬ואכלו אביני עמך‪ ,‬ויתרם תאכל חית‬
‫השדה‪ .‬כן תעשה לכרמך לזיתך" (שמות כג‪ ,‬י)‪.‬‬
‫איך חיים באותו שנה‪ ,‬אם לא יכולים לעבוד? מתכננים בשנים‬
‫שלפני שנת השמיטה ומאחסנים אוכל וכסף שצריכים לכל השנה‪,‬‬
‫כמו שעושים לפני יום השבת‪.‬‬
‫"ויאמר אלהם‪' ,‬הוא אשר דבר יהוה‪ :‬שבתון‪ ,‬שבת קדש ליהוה‬
‫מחר‪ .‬את אשר תאפו אפו‪ ,‬ואת אשר תבשלו בשלו‪ ,‬ואת כל העדף‬
‫הניחו לכם למשמרת‪ ,‬עד הבקר" (שמות טז‪ ,‬כג)‪.‬‬

‫‪334‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫כבד אביך ואמך‬ ‫חמש‬

‫לכבדם‪ ,‬גם נגד רצונם‬

‫המצווה החמישית של עשרת הדברות‬

‫"כבד את אביך ואת אמך‪ ,‬למען יארכון ימיך על האדמה אשר יהוה‬
‫אלהיך נתן לך" (עשרת הדברות‪ ,‬שמות כ‪ ,‬יא)‪.‬‬

‫לכבדם גם נגד רצונם‬

‫צריך לכבד את האב והאם על ידי כך שמקשיבים להם‪ ,‬מדברים‬
‫אליהם (ועליהם) בכבוד‪ ,‬ועוזרים להם‪.‬‬
‫אבל מה קורה אם האב והאם אומרים לא לפעול נגד תורת יהוה‪,‬‬
‫בגלל שהם אינם מבינים אותה נכון‪ ,‬או מפחדים שזה יהיה יותר‬
‫מדי קשה לקיים? האם‪ ,‬גם אז‪ ,‬יהיה מצווה לכבד אותם כאשר הם‬
‫אומרים לא לקיים מצוות אחרות?‬
‫התשובה היא שגם אז צריך לכבד אותם‪ ,‬אבל אז הכבוד האמיתי‬
‫כלפיהם הוא לא לשמוע להם‪ ,‬וכן לקיים את התורה‪ ,‬גם כאשר זה‬
‫נגד רצונם‪ .‬הדבר הזה הוא חלק ממצוות כיבוד אב ואם כי הכבוד‬
‫האמיתי לאיש הוא כאשר בניו מקיימים את הרצון של יהוה‪ ,‬ולכן‬
‫מי שמקיים את התורה מכבד את הוריו‪ ,‬גם אם הוריו אינם רוצים‬
‫שהוא יקיים את התורה‪.‬‬
‫"ועתה‪ ,‬נאם יהוה‪ ,‬חלילה לי‪ ,‬כי מכבדי אכבד‪ ,‬ובזי יקלו"‬
‫(שמואל ‪,‬א‪ ,‬ב‪ ,‬ל)‪ .‬קיום התורה הוא הכבוד האמיתי‪ ,‬לבן‬
‫ולהוריו‪ ,‬גם כאשר הוריו אינם מבינים את זה‪ ,‬ואפילו אם הם‬
‫שונאים אותו משום שהוא מקיים את התורה‪.‬‬
‫הדבר הזה נכון‪ ,‬גם אם ההורים שונאים את בנם הצדיק עד יום‬
‫מותם‪ ,‬כי קיום תורת יהוה הוא זה שנותן רוח חיים לנו‬
‫ולהורינו‪ ,‬וזו הסיבה מדוע נבואת ישעיהו מתארת שמי שבאמת‬
‫מקיים את התורה שישעיהו קיבל בנבואתו יכול אפילו להתגבר על‬
‫המוות של עצמו‪ ,‬ולהחיות את הוריו מן הקבר‪.‬‬

‫כפרת ההורים עוזרת לילד להבין יותר מהם‬

‫כמו שמוסבר לפני כן‪ ,‬כאשר איש מברך או מתפלל למען האחר‪,‬‬
‫הוא נושא על גביו את חטאי האחר‪ ,‬וגם נושא על עצמו חלק‬
‫מהמשפט שאמור להיות להם בגלל אותם חטאים‪ .‬היום‪ ,‬הדבר הזה‬

‫‪335‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫קורה הרבה בין הורים לילדיהם‪ ,‬כאשר ההורים מברכים את‬

‫הילדים באמירת "כפרה עליך"‪.‬‬
‫אותו דבר יכול לגרום לכך שהאב והאם‪ ,‬שהם באמת יותר צדיקים‬
‫מבנם‪ ,‬מבינים ומקיימים פחות תורה מבנם בגלל שמשא העון של‬
‫בנם עוצר אותם מלראות את האמת‪ .‬נבואת ישעיהו גם מעידה על‬
‫כך‪ ,‬כאשר היא אומרת "כה אמר יהוה‪' ,‬אי זה ספר כריתות אמכם‪,‬‬
‫אשר שלחתיה‪ ,‬או מי מנושי‪ ,‬אשר מכרתי אתכם לו?! הן בעונתכם‬
‫נמכרתם‪ ,‬ובפשעיכם שלחה אמכם!'" (ישעיהו נ‪ ,‬א)‪.‬‬
‫כך נוצר מצב עקום‪ ,‬שבו הבן‪ ,‬שנהנה מכפרת אביו‪ ,‬עלול לחשוב‬
‫שהוא יותר צדיק מאביו‪ ,‬אפילו שבאמת‪ ,‬האב הוא זה שכיפר על‬
‫בנו ועזר לו להיות צדיק‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬כל בן צריך לזכור שאפילו אם נראה כאילו הוא יותר צדיק‬
‫מאביו‪ ,‬ברוב המקרים זה לא באמת כך‪ .‬האב והאם נשאו למען בנם‬
‫כאשר הם הביאו אותו לחיים‪ ,‬כאשר הם אמרו לו בוקר טוב‪ ,‬כאשר‬
‫הם אמרו לו שלום‪ ,‬וכאשר הם אמרו לו "כפרה עליך"‪ .‬הם יותר‬
‫צדיקים מהבן‪ ,‬אבל בגלל שהם נושאים את משא העוונות של הבן‪,‬‬
‫אז הם עלולים לחטוא יותר ממנו‪ ,‬וגם לריב אתו כאשר הוא ינסה‬
‫לעשות תשובה‪ .‬אותו עיוורון לאמת הוא אולי בגלל שמשא‬
‫העוונות של הבן שלהם לא נותן להם לראות לאותם מרחקים שהוא‬
‫מצליח לראות‪.‬‬
‫בגלל המציאות הזו‪ ,‬מאוד חשוב לזכור שקיום התורה‪ ,‬גם כאשר‬
‫הוא נעשה נגד רצונם‪ ,‬הוא באמת לכבודם‪ ,‬כדי להקל את משא‬
‫העוונות שלקחו על עצמם למענך‪.‬‬
‫מאותה סיבה‪ ,‬בן יכול לתת בינה לאביו‪ ,‬כאשר הוא מדבר עמו על‬
‫דברים שלמד‪ ,‬וכך עוזר לו להיבנות‪ ,‬אבל הוא לא יכול לצוות‬
‫את אביו במה לעשות‪ .‬בן אמור להיות בן לאביו‪ ,‬ולא מלך עליו‪.‬‬
‫אם כך‪ ,‬אז כל שכן שאין לקלל את ההורים או להכות בהם‪ ,‬גם אם‬
‫הם רבים אתך‪ ,‬עם הרצון לעצור אותך מלקיים את תורת יהוה‪.‬‬
‫במקום זה‪ ,‬אולי עדיף לעזוב את קרבת כדי שיהיה להם יותר קשה‬
‫להחטיא אותך‪ ,‬מצד אחד‪ ,‬וכדי שלא תמצא את עצמך מתפרץ עליהם‬
‫בזעם בלתי נשלט‪ ,‬עקב המריבות איתם‪.‬‬

‫הערה להורים על "כפרה עליך"‬

‫לנוכח מה שהסברתי בשורות הקודמים‪ ,‬להבנתי עדיף שהורה לא‬
‫יאמר לבנו "כפרה עליך"‪ ,‬וכך לא יוסיף על עצמו את המשא של‬
‫עוונות בנו‪ ,‬כי לעשות כך גורם להורה לחטוא‪ ,‬וזה לא נכון‬
‫שאיש יחטוא בעצמו כדי להציל אחר מחטא‪.‬‬

‫‪336‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫זה גם עיוות משפט גדול שבן נהיה יותר נבון מאביו ומתנהג‬
‫ביותר צדק מאביו‪ ,‬אפילו שאביו הוא באמת הצדיק היותר גדול‪,‬‬
‫שנושא על כתפיו את עוונות בנו‪ .‬יהוה הוא אל שדורש משפט‪,‬‬
‫ולכן המציאות הזו אינה יכול להמשיך‪" ,‬כי אלהי משפט יהוה‪.‬‬
‫אשרי כל חוכי לו" (ישעיהו ל‪ ,‬יח)‪ .‬בסופו של דבר כל ילד‬
‫יצטרך לשאת ולהתקדש מהעוונות של עצמו‪ ,‬ולא לתת לאביו ואמו‬
‫לסבול תחת המשא הזה‪.‬‬
‫אותו דבר נכון גם לגבי מנהיגי העם‪ ,‬שלפעמים מעמיסים על‬
‫עצמם את משא העוונות של בני דורם מרוב שהם רוצים לעזור‬
‫להם‪ ,‬אפילו שאותו דבר גורם להם לחטוא בעצמם‪ .‬זו טעות לפעול‬
‫כך‪ ,‬ועל כך יהוה אומר "הן עבדי‪ ,‬אתמך בו‪ .‬בחירי‪ ,‬רצתה‬
‫נפשי‪ .‬נתתי רוחי עליו‪ ,‬משפט לגוים יוציא‪ :‬לא יצעק‪ ,‬ולא‬
‫ישא‪ ,‬ולא ישמיע בחוץ קולו‪ .‬קנה רצוץ לא ישבור‪ ,‬ופשתה כהה‬
‫לא יכבנה — לאמת יוציא משפט‪ .‬לא ירוץ ולא יכהה עד ישים‬
‫בארץ משפט‪ ,‬ולתורתו איים {בני תרשיש ושעיר‪ ,‬אחרי שהם‬
‫החרימו את עמלק מקרבם} ייחלו" (ישעיהו מב‪ ,‬א)‪.‬‬
‫עבדי יהוה לא יצעקו ליהוה לעזרה‪ ,‬אלא יתגברו ללמוד את‬
‫רצונו ולקיים אותו‪ .‬הם לא ימשיכו לשאת על עצמם את העוונות‬
‫של עצמם ושל אחרים‪ ,‬אלא יתקדשו מכל אלה‪.‬‬

‫אין להסתבך במחשבות "מי נושא לי‪ ,‬ואיך אצליח בלעדיו?"‬

‫לבן שדואג שאביו אולי יפיל על הבן את משא העוונות שלו‪,‬‬
‫מרוב זעם על כך שהבן מקיים את התורה נגד רצון אביו‪ ,‬ובגלל‬
‫זה הבן חושב שעדיף לו לא לקיים את התורה‪ ,‬יש תשובה ברורה‬
‫לכך‪ :‬יהוה הוא האב שמעל אביך הטועה‪ ,‬ומה שאביך אולי יסרב‬
‫לשאת למענך‪ ,‬יהוה יכול לעזור לך‪ ,‬כדי להרבות לך עוצמה‪ ,‬וכך‬
‫תוכל לשאת בעוונות של עצמך‪ ,‬עד שתוכל להתקדש מהם לתמיד‪.‬‬
‫"למה תאמר יעקב‪ ,‬ותדבר ישראל‪' :‬נסתרה דרכי מיהוה‪ ,‬ומאלהי‬
‫משפטי יעבור'‪ .‬הלוא ידעת‪ ,‬אם לא שמעת‪ ,‬אלהי עולם יהוה‪,‬‬
‫בורא קצות הארץ – לא ייעף‪ ,‬ולא ייגע‪ .‬אין חקר לתבונתו‪ .‬נתן‬
‫ליעף כח‪ ,‬ולאין אונים‪ ,‬עצמה ירבה" (ישעיהו מ‪ ,‬כז)‪.‬‬
‫זו גם הסיבה שאני כותב את הספר הזה‪ ,‬אפילו שכבר הבנתי‬
‫שפעולת הגאות הזו למען יהוה גם תגרום לי לשאת למען אחרים‪,‬‬
‫כי "קול קורא במדבר‪ :‬פנו דרך יהוה ישרו בערבה מסלה‬
‫לאלהינו‪ .‬כל גיא ינשא‪ ,‬וכל הר וגבעה ישפלו‪ ,‬והיה העקב‬
‫למישור‪ ,‬והרכסים לבקעה‪ ,‬ונגלה כבוד יהוה‪ ,‬וראו כל בשר‬
‫יחדו‪ ,‬כי פי יהוה דבר" (ישעיהו מ‪ ,‬ג)‪.‬‬
‫אף על פי שכתיבת הספר הזה היא מעשה של גאות‪ ,‬שמביא אותי‬
‫לשאת למען אחרים‪ ,‬אני גואה את הגאה הזאת‪ ,‬ואשא את המשא שלו‬
‫כי זה המעשה הראשון שעבדי יהוה אמורים לעשות‪ ,‬לפני שהם‬

‫‪337‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫יכולים להפסיק לגמרי לשאת בעוונות של עצמם ואחרים‪ .‬זה הסדר‬

‫הנכון‪ ,‬ולכן כתוב‪" :‬הן עבדי‪ ,‬אתמך בו‪ .‬בחירי‪ ,‬רצתה נפשי‪.‬‬
‫נתתי רוחי עליו‪ ,‬משפט לגוים יוציא‪ :‬לא יצעק" ורק אחר כך‬
‫יהוה אמר "ולא ישא"‪ ,‬כי קודם צריך להוציא משפט לגוים‪ ,‬כדי‬
‫לעזור לעורר אותם לעשות תשובה ורק אחר כך יכולים להפסיק‬
‫לשאת‪.‬‬
‫בגלל שהנשיאה היא נשיאה של לעזור לאחרים לצאת מן העוונות‬
‫שלהם‪ ,‬יהוה מבטיח שתהיה הצלחה לעבדיו‪ ,‬שנושאים במשא הזה‬
‫מתוך אהבה‪ ,‬כי יהוה פועל למען אהבה אמיתית‪.‬‬
‫לכן כאן אני נושא למען אחרים‪ ,‬מתוך תודעת יהוה‪ ,‬כדי שאחר‬
‫כך הם יתחילו להתגבר בעצמם‪ ,‬וכך לא אצטרך לשאת יותר‪ ,‬אלא‬
‫פעולתם בצדק תהיה זו שנותן לי‪ ,‬ולהם‪ ,‬כוח צדקה‪.‬‬
‫לכן תודעת יהוה אומרת‪" :‬שמעו אלי בית יעקב‪ ,‬וכל שארית בית‬
‫ישראל‪ ,‬העמסים מני בטן‪ ,‬הנשאים מני רחם‪ .‬ועד זקנה אני הוא‪,‬‬
‫ועד שיבה אני אסבל; אני עשיתי‪ ,‬ואני אשא‪ ,‬ואני אסבל‪,‬‬
‫ואמלט" (ישעיהו מו‪ ,‬ג)‪.‬‬
‫יהוה הוא זה שעוזר למי שפועל למענו‪ ,‬כדי שאותה בעל תשובה‬
‫יוכל לשאת בהשלכות של אותן פעולות‪.‬‬

‫‪338‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫לא תרצח‬ ‫שש‬

‫הסרת תרבות החנופה המערבי ורבותיו‬

‫עונש מוות לרוצח בכוונה‪ ,‬ונקמה על הנותן מום תמידי באחר‬

‫"ואך את דמכם לנפשתיכם אדרש‪ :‬מיד כל חיה אדרשנו‪ ,‬ומיד‬
‫האדם‪ ,‬מיד איש אחיו‪ ,‬אדרש את נפש האדם‪ .‬שפך דם האדם‪ ,‬באדם‬
‫דמו ישפך‪ ,‬כי בצלם אלהים עשה את האדם" (בראשית ט‪ ,‬ה)‪.‬‬
‫מאז ימי נוח יש מצווה לרצוח כל רוצח כדי לא ליצור תרבות של‬
‫חנופה‪ ,‬שבה החוטא ממשיך להיות חלק מן החברה ולהשפיע על‬
‫אחרים לרעה‪ .‬לכן‪ ,‬עונש המוות נועד לשמור שתרבות הרצח לא‬
‫תתפשט לאחרים — הוא נועד כדי להציל חיים לטווח ארוך‪ ,‬על‬
‫ידי כך שהורגים את הרוצח‪ .‬כך‪ ,‬לא ירבו רוצחים בעם‪ ,‬ולא‬
‫תהיה תרבות של אהבת חינם‪ ,‬וסליחה ללא משפט‪ ,‬כי תרבות כזו‬
‫היא תרבות של חנופה לרשע‪ ,‬שמעודדת עוד אנשים לרצוח‪.‬‬
‫כאשר אין עונש לחטא‪ ,‬אז נוטים לחטוא יותר‪ ,‬כי אין הרתעה‬
‫רגשית שיתנגד לרגשי החטא; אין רגש של פחד על מהעונש שיכול‬
‫להתנגד לרגשי התאווה‪ .‬אבל כאשר יש עונש לחטא‪ ,‬אז זה עוזר‬
‫לאיש הממוצע לעורר בעצמו את היראה הטובה הזו‪ ,‬מן החטא‬
‫ועונשו‪ ,‬וכך אולי להצליח להתגבר נגד הרצון לעשות רע‪.‬‬
‫זו סיבה אחת לצורך במשפט מוות נגד רוצחים‪ ,‬אבל הסיבה‬
‫השנייה היא שמי שרצח אחר שדד מננו את חייו וכבודו‪ .‬במקום‬
‫להיות בחיים וליהנות מאהבת משפחתו ומן היציבות שהגוף נותן‬
‫לרוחו‪ ,‬המת מוכרח להיות בבדידות‪ ,‬בקבר‪ ,‬ששם רוחו גם לא‬
‫זוכה לאותה נחת שהייתה לו כאשר הרוח מצא מקום מקלט בגופו‬
‫החי‪.‬‬
‫לרצוח את הרוצח הוא מעשה קטן שנועד להחזיר לאותו מת את‬
‫כבודו במידה מסוימת‪ .‬כך רוחו אולי לא יסתובב בעולם הרוחות‬
‫בבושה‪ ,‬על כך שחייו היו להפקר‪.‬‬
‫אותה נקמה לנרצח גם עוזרת להקים מחדש את כבוד משפחתו‪ ,‬כי‬
‫אם חיי אחיהם היה להפקר‪ ,‬אולי אחרים יחשבו שגם מותר לזלזל‬
‫בשאר בני המשפחה‪ .‬לכן‪ ,‬אף על פי שבהרבה מקרים אחרים יש‬
‫מצווה לא לנקום‪ ,‬במקרה של רצח‪ ,‬יהוה ציווה לעשות כן‪ ,‬כדי‬
‫שהנקמה תקים את כבודם של הנרצח ומשפחתו‪.‬‬
‫אותו ציווי חל גם על מי שנפצע מאחר‪ ,‬כי אם האחר נתן מום‬
‫בגופו‪ ,‬שאין דרך לרפות אותו‪ ,‬אז יש מצווה לתת לתוקף מום‬
‫דומה‪ ,‬כדי להחזיר לקורבן את כבודו‪.‬‬

‫‪339‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫כך‪ ,‬מצוות הנקמה עוזרת להגן על הדרגה המוסרית של החברה וגם‬

‫לשקם את כבודם של הנפגעים מחדש‪ .‬כך‪ ,‬הנקמה היא לשקם את‬
‫כבודם השפל‪.‬‬
‫אלו הן מצוות שיכולים לקיים כבר בימינו‪ ,‬על הרבים‪ ,‬כי גם‬
‫רוב היהודים במדינת ישראל אינם נוהגים לרצוח ולפצוע‪ ,‬ולכן‬
‫מי שעושה כן הוא חריג ברשעותו‪ ,‬וטוב לנקום נגדו‪.‬‬
‫"ואיש כי יתן מום בעמיתו‪ ,‬כאשר עשה‪ ,‬כן יעשה לו‪ :‬שבר תחת‬
‫שבר‪ ,‬עין תחת עין‪ ,‬שן תחת שן‪ .‬כאשר יתן מום באדם‪ ,‬כן ינתן‬
‫בו" (ויקרא כד‪ ,‬יט)‪.‬‬
‫הערה‪ :‬נכון לזכור שאם הנפצע מצליח לקבל רפואה שלמה‪ ,‬שלא‬
‫מותירה מום בגופו אחר כך‪ ,‬אין צורך בנקמה הזו‪ ,‬ובמקום זה‪,‬‬
‫התוקף רק צריך לשלם את מה שצריך כדי לרפא את הנפצע‪ ,‬וכדי‬
‫לפצות אותו על כך שהוא לא היה יכול לעבוד בעבודתו כל ימי‬
‫פציעתו‪.‬‬
‫"וכי יריבן אנשים‪ ,‬והכה איש את רעהו באבן או באגרף‪ ,‬ולא‬
‫ימות‪ ,‬ונפל למשכב‪ .‬אם יקום‪ ,‬והתהלך בחוץ על משענתו‪ ,‬ונקה‬
‫המכה‪ .‬רק שבתו יתן‪ ,‬ורפא ירפא" (שמות כא‪ ,‬יח)‪.‬‬

‫תרבות של חנופה גורר אתו חטא וחורבן‬

‫כאשר יש תרבות של חנופה וסליחה ללא משפט‪ ,‬אז הרבים מתחילים‬
‫לשנוא את מי שדורש משפט‪ ,‬בטענה שאותם אנשים הם בעלי דין‪,‬‬
‫ולא אוהבי חסד‪ .‬עם הזמן השנאה נגד הצדיקים‪ ,‬בגלל שהם‬
‫דורשים משפט‪ ,‬גם הופך לרצח אופי תקשורתי ולרדיפה משפטית‪.‬‬
‫כך תרבות החנופה גורמת לרבים לרדוף את הצדיקים‪ ,‬במקום את‬
‫הרשעים‪ .‬זו הסיבה מדוע כל כך חשוב לנקום את הנקמות שיהוה‬
‫מצווה עלינו כדי לא להפוך את הרשעים ליותר מכובדים מן‬
‫הצדיקים‪.‬‬
‫הנה מה שיהוה אומר על החנפנים‪ ,‬שרוצים לבטל את משפטי המוות‬
‫שציווה עליהם‪" :‬כל מכה נפש‪ ,‬לפי עדים ירצח את הרצח‪ ,‬ועד‬
‫אחד לא יענה בנפש‪ ,‬למות‪ .‬ולא תקחו כפר לנפש רצח‪ ,‬אשר הוא‬
‫רשע‪ ,‬למות‪ ,‬כי מות יומת‪ .‬ולא תקחו כפר לנוס אל עיר מקלטו‪,‬‬
‫לשוב לשבת בארץ עד מות הכהן‪ ,‬ולא תחניפו את הארץ אשר אתם‬
‫בה‪ ,‬כי הדם הוא יחניף את הארץ‪ ,‬ולארץ לא יכפר לדם אשר שפך‬
‫בה כי‪ ,‬אם בדם שפכו‪ .‬ולא תטמא את הארץ אשר אתם ישבים בה‪,‬‬
‫אשר אני שכן בתוכה‪ ,‬כי אני יהוה‪ ,‬שכן בתוך בני ישראל"‬
‫(במדבר לה‪ ,‬ל)‪.‬‬

‫‪340‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫הנה מה שקורה כאשר מעמידים תרבות של חנופה‪:‬‬

‫א‪" .‬ויהיו מאשרי העם הזה מתעים‪ ,‬ומאשריו מבלעים‪ .‬על כן‪,‬‬
‫על בחוריו לא ישמח אדני‪ ,‬ואת יתמיו ואת אלמנותיו לא‬
‫ירחם‪ ,‬כי כלו חנף ומרע‪ ,‬וכל פה דבר נבלה – בכל זאת לא‬
‫שב אפו‪ ,‬ועוד ידו נטויה" (ישעיהו ט‪ ,‬טו)‪.‬‬
‫ב‪" .‬הוי אשור‪ :‬שבט אפי‪ ,‬ומטה הוא בידם – {הוא} זעמי‪.‬‬
‫בגוי חנף אשלחנו‪ ,‬ועל עם עברתי אצונו‪ ,‬לשלל שלל‪ ,‬ולבז‬
‫בז‪ ,‬ולשימו מרמס‪ ,‬כחמר חוצות" (ישעיהו י‪ ,‬ה)‪.‬‬
‫ג‪" .‬פחדו בציון חטאים‪ ,‬אחזה רעדה חנפים‪{ :‬הם יגידו} 'מי‬
‫יגור לנו‪ ,‬אש אוכלה; מי יגור לנו‪ ,‬מוקדי עולם?'‬
‫{התשובה לזה‪ ,‬הוא שמי שיכול להעביר מכם את המשפט הקשה‬
‫שיש עליכם הוא מי ש‪ }...‬הלך צדקות‪ ,‬ודבר מישרים; מאס‬
‫בבצע מעשקות‪ ,‬נער כפיו מתמך בשחד‪ ,‬אטם אזנו משמע‬
‫דמים‪ ,‬ועצם עיניו מראות ברע" (ישעיהו‪ ,‬לג‪ ,‬יד)‪.‬‬
‫ליחיד‪ ,‬אחד מצעדי התשובה הכי פשוטים לחנופה הוא להתחיל‬
‫לומר את האמת על הרשעים בתוך עם ישראל‪ ,‬ולא להיות החבר‬
‫שלהם‪ ,‬ולא להחניף אליהם‪ ,‬ולא לסלוח להם‪ .‬עדיף שהם ישנאו‬
‫אותך‪ ,‬מאשר שאתה תתמוך בהם‪ ,‬כאשר הם מקללים ורודפים את‬
‫הצדיקים בחברה‪.‬‬

‫הרבנים למעשה ביטלו עונש מוות – התחנפו לרוצח‬

‫הרבנים תרמו לתרבות החנופה של ימינו כאשר הם גזרו שרק מותר‬
‫להרוג רוצח אחרי ששני עדים באו לרוצח‪ ,‬לפני זמן הרצח‪,‬‬
‫ואמרו לו שאסור לרצוח‪ ,‬ואחר כך ראו אותו מבצע את הרצח‪.‬‬
‫אותה דרישה היא מוטעית מאוד כי‪:‬‬
‫א‪ .‬כמעט אין רוצח שמצהיר שהוא עומד לרצוח‪ .‬מי שרוצח בדרך‬
‫כלל עושה את זה ברגע של זעם‪ ,‬או מתוך מרמה והסתרה‪,‬‬
‫כדי שאחרים לא יעצרו אותו‪.‬‬
‫ב‪ .‬ההבנה שאסור לרצוח היא הבנה יסודית‪ ,‬המוטבעת בטבע‬
‫שלנו – ברוב המקרים‪ ,‬אין צורך לומר לרוצח שאסור לרצוח‬
‫כי הוא כבר מבין שזה אסור‪ ,‬אבל הוא רוצה לעשות כן בכל‬
‫זאת‪.‬‬
‫ג‪ .‬רוב האנשים‪ ,‬הפועלים על פי השכל הישר‪ ,‬לא ירצו להתקרב‬
‫לרוצח לפני שהוא מתכוון לרצוח‪ .‬הרוצח פועל בדרך כלל‬
‫מתוך זעם בלתי נשלט או עם רצון להסתיר את מעשיו כדי‬
‫שלא יקחו אותו לכלא – הדרך להתייחס אליו היא לבוא‬
‫עליו עם כדי לעצור אותו בכוח; אין להתקרב אליו ולדבר‬
‫אתו כמו איש רגיל‪ ,‬כי אולי הוא ירצח אותך‪ ,‬נוסף על‬
‫הקורבן העיקרי שלו‪.‬‬

‫‪341‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫לכן הדרישה להתריע בפני הרוצח היא דבר של אווילות‪ ,‬שבה‬

‫הרבנים בחרו למרוד בשכל הישר של תורת יהוה כדי לתת לרבים‬
‫תורה של חנופה‪ ,‬שיהיה יותר נעים לאוזן‪ .‬אין לקיים את‬
‫הדרישה הזו כי אין לבטל מצווה בתורת יהוה רק בגלל רכות הלב‬
‫של הרבים‪.‬‬
‫במקום זה יש להרוג כל רוצח עקב עדות של לפחות שני עדים‪,‬‬
‫שראו אותו מבצע את הרצח‪ .‬בכלל‪ ,‬יש צורך להפסיק ללכת אחרי‬
‫הרבנים כדי להפסיק להחניף את תורת יהוה‪.‬‬

‫לא לרחם על הרוצח‪ ,‬כי יש חסד שהוא רע‬

‫"ואיש אשר יקח את אחתו‪ ,‬בת אביו או בת אמו‪ ,‬וראה את ערותה‪,‬‬
‫והיא תראה את ערותו‪ :‬חסד הוא‪ ,‬ונכרתו לעיני בני עמם – ערות‬
‫אחתו גלה‪ ,‬עונו ישא" (ויקרא כ‪ ,‬יז)‪.‬‬
‫יש חסד שהוא טוב‪ ,‬כאשר הוא נעשה מתוך תודעת יהוה‪ ,‬כדי‬
‫לעזור לצדיקים ולעניים‪ ,‬ויש חסד שהוא רע מאוד‪ ,‬בגלל שהוא‬
‫נעשה נגד תורת יהוה‪.‬‬
‫חסד טוב הוא מה שפלא יועץ‪ ,‬אל גבור אבי‪ ,‬אד שר שלום הולך‬
‫לעשות לבן דוד‪ ,‬כאשר הוא מכין את כיסא מלכותו בחסד ואז‬
‫סועד אותו במשפט וצדקה‪ ,‬כי אותה הכנת מלכות דוד תעזור‬
‫להקים מדינה שלמה של צדק‪ ,‬במקום שהצדק רק יהיה אצל המיעוט‬
‫או היחיד‪" :‬והוכן בחסד כסא‪ ,‬וישב עליו‪ ,‬באמת‪ ,‬באהל דוד‪:‬‬
‫שפט‪ ,‬ודרש משפט‪ ,‬ומהר צדק" (ישעיהו טז‪ ,‬ה)‪.‬‬
‫כך חסד טוב יוליד איתו משפט אמת וצדקה‪.‬‬
‫חסד רע הוא כאשר אח נושא את אחותו לאישה‪ ,‬או כאשר שאול‬
‫המלך ריחם על אגג‪ ,‬מלך עמלק‪" :‬ויחמל שאול‪ ,‬והעם‪ ,‬על אגג‪,‬‬
‫ועל מיטב הצאן‪ ,‬והבקר‪ ,‬והמשנים‪ ,‬ועל הכרים‪ ,‬ועל כל הטוב‪,‬‬
‫ולא אבו החרימם" (שמואל א‪ ,‬טו‪ ,‬ט)‪.‬‬
‫במקרה של החסד הרע של שאול‪ ,‬שריחם על רשע‪ ,‬אותו חסד שקרי‬
‫הוא זה שהביא את שאול להתאכזר עם דוד‪ ,‬ועם הכוהנים בנב‪.‬‬
‫כך‪ ,‬הרחמים כלפי הרוצח‪ ,‬אגג הלא עמי‪ ,‬הם אלה שגרמו לשאול‬
‫להתאכזר עם הצדיקים‪.‬‬
‫לחסד לאחות‬ ‫במקרה של אח ואחות ששכבו יחד‪ ,‬המעשה הזה נחשב‬
‫גבר מחוץ‬ ‫בגלל שהאח חסך ממנה את הצורך ללמוד להסתדר עם‬
‫נתן לה דרך‬ ‫למשפחה‪ .‬במקום זה‪ ,‬כאשר הוא שכב איתה‪ ,‬אז הוא‬
‫במקום‬ ‫להוליד בנים בצורה יותר נעימה בטווח הקצר‪ ,‬כי‬
‫לה להמשיך‬ ‫להתמודד עם מציאות חדשה‪ ,‬של גבר חדש‪ ,‬הוא נתן‬
‫לשבת בבית אביה ולהוליד זרע שם‪.‬‬

‫‪342‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫אף על פי כן‪ ,‬אותו חסד הוא חסד שקרי‪ ,‬שמביא אתו קללות‬
‫בטווח הארוך‪ ,‬כי‪:‬‬
‫א‪ .‬על ידי כך שהוא שכב עם אחותו‪ ,‬הוא טימא את בית אביו‪,‬‬
‫והפך את יחסי המשפחה לדבר מיני‪ ,‬עם סערת הרגשות‬
‫שמשיכה מינית גוררת אתו‪ .‬כך‪ ,‬במקום שהמשפחה תהיה מקום‬
‫של שלום ושקט‪ ,‬החסד השקרי של האח הפך את הבית למקום‬
‫של דאגות ודרישות ליחסי מין‪ .‬זה רע מאוד‪ ,‬ולכן יש על‬
‫האח ואחותו משפט מוות‪.‬‬
‫ב‪ .‬כמו שזה רע שאיש יישב לבד ויירקב בתוך המחשבות‬
‫והרגשות שלו‪ ,‬הולדת בנים בתוך משפחת האב גם גורמת‬
‫לריקבון‪ .‬לכן ילדים שנולדים מתוך יחסי מין של אח‬
‫ואחות‪ ,‬או אב ובת‪ ,‬הם בדרך כלל נולדים עם מום שכלי או‬
‫גופני‪.‬‬
‫לעשות את החסד השקרי הזה‪ ,‬של משכב בין אח ואחות‪ ,‬וזה‬ ‫זה רע‬
‫לרחם על הרוצח‪ ,‬בין אם הוא מבני עמנו‪ ,‬ובין אם הוא‬ ‫גם רע‬
‫הלא עם‪ ,‬כי עמלק הוא גוי שלם של רוצחים (שעושים כך‬ ‫עמלק‪,‬‬
‫ישיר או בעקיפים)‪.‬‬ ‫באופן‬

‫הדרך להתמודד עם הרוצחים בתוך הבית‬

‫ומחוץ לו‬
‫המורדים ביהוה‪ ,‬ביד רמה‪ ,‬הם כמו רוצחים‬
‫"ואל בני ישראל תדבר לאמר‪' ,‬איש איש‪ ,‬כי יקלל אלהיו‪ ,‬ונשא‬
‫חטאו‪ .‬ונקב שם יהוה‪ :‬מות יומת; רגום ירגמו בו‪ ,‬כל העדה‪.‬‬
‫כגר כאזרח‪ ,‬בנקבו שם‪ ,‬יומת‪ .‬ואיש כי יכה כל נפש אדם‪ :‬מות‬
‫יומת‪ .‬ומכה נפש בהמה‪ ,‬ישלמנה‪ :‬נפש תחת נפש‪ .‬ואיש‪ ,‬כי יתן‬
‫מום בעמיתו‪ ,‬כאשר עשה‪ ,‬כן יעשה לו‪ :‬שבר תחת שבר‪ ,‬עין תחת‬
‫עין‪ ,‬שן תחת שן – כאשר יתן מום באדם‪ ,‬כן ינתן בו‪ .‬ומכה‬
‫בהמה ישלמנה‪ ,‬ומכה אדם יומת‪ .‬משפט אחד יהיה לכם‪ ,‬כגר כאזרח‬
‫יהיה‪ ,‬כי אני יהוה אלהיכם‪ .‬וידבר משה אל בני ישראל‪,‬‬
‫ויוציאו את המקלל אל מחוץ למחנה‪ ,‬וירגמו אתו אבן" (ויקרא‬
‫כד‪ ,‬יג)‪.‬‬
‫יהוה צירף את הדיבור על איך לשפוט את המגדף עם דיבור על‬
‫משפטים אחרים‪ ,‬הקשורים לרציחות ופציעות‪ ,‬כדי להראות שהמורד‬
‫ביהוה‪ ,‬ביד רמה‪ ,‬הוא כמו מי שרצח את רעהו או גרם לו למום‬
‫תמידי‪.‬‬
‫זו גם הסיבה שיש משפט מוות על גויים אחרים‪ ,‬שמנסים להחטיא‬
‫את ישראל‪ ,‬כי לעשות כן הוא למרוד ביהוה‪ ,‬ביד רמה‪ .‬כך היה‬
‫נגד המדיינים שהחטיאו את בני ישראל בזנות ועבודה זרה‪ ,‬וזה‬

‫‪343‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫גם המשפט שיש על עמים אחרים שפועלים באופן דומה‪" :‬וידבר‬

‫יהוה אל משה לאמר‪' ,‬נקם נקמת בני ישראל מאת המדינים‪ .‬אחר‬
‫תאסף אל עמיך‪ '.‬וידבר משה אל העם לאמר‪' ,‬החלצו מאתכם אנשים‬
‫לצבא‪ ,‬ויהיו על מדין‪ ,‬לתת נקמת יהוה במדין" (במדבר לא‪ ,‬א)‪.‬‬
‫זה במקרה של גוי אחר שהחטיא את העם‪ ,‬אבל האם מותר לנקום גם‬
‫באחינו‪ ,‬בני יעקב‪ ,‬כאשר הם פועלים להחטיא אותנו?‬
‫ברוב המקרים‪ ,‬לישראלי אסור לנקום נגד ישראלי אחר‪ ,‬כי במקום‬
‫לנקום צריכים להוכיח את הטועה בהוכחות מן הכתוב וכך לרחם‬
‫עליו‪ ,‬כפי שהיינו רוצים שאחרים ירחמו עלינו‪ ,‬עקב טעות‬
‫שנפלה בידינו‪ .‬כל ישראל הם אחים‪ ,‬אחד לשני וכאשר יש מריבות‬
‫במשפחה שלא קשורות באופן מהותי לתורת יהוה‪ ,‬אז הפתרון הכי‬
‫טוב הוא לדבר על כך באופן רגוע ולגרום לצד הטועה לעשות‬
‫תשובה‪.‬‬
‫לכן יש מצווה להוכיח את בני עמנו‪ ,‬במקום לרדוף אחרי נקמנות‬
‫אישות‪" :‬לא תשנא את אחיך בלבבך; הוכח תוכיח את עמיתך‪ ,‬ולא‬
‫תשא עליו חטא‪ .‬לא תקם ולא תטר את בני עמך‪ ,‬ואהבת לרעך כמוך‬
‫– אני‪ ,‬יהוה" (ויקרא יט‪ ,‬יז)‪.‬‬
‫אבל כאשר מישהו בעם מורד ביהוה או פוגע בעבדי יהוה ביד‬
‫רמה‪ ,‬אז כן יש צורך לנקום בו כדי להקים את הכבוד של יהוה‪,‬‬
‫עבדיו‪ ,‬ותורתו‪ .‬צריך לעשות כן גם אם אותם חוטאים הם אחינו‬
‫ואפילו אם אותו דבר גורר אתו מלחמת אחים נרחבת בתוך‬
‫המדינה‪ ,‬כי יש מצווה להיות קנאי למען יהוה‪ ,‬ולא להיות שותף‬
‫שותק עם אלו שמורדים נגדו‪.‬‬
‫במדינת ישראל של ימינו יש צורך גדול במלחמת קנאות כזו‪,‬‬
‫ונבואת ישעיהו מעידה שהצורך הזה עוד ימשיך להיות בדורות‬
‫הבאים‪ ,‬בגלל שכמו שהגלות הייתה ארוכה מאוד‪ ,‬גם הרשעים בתוך‬
‫העם התרבו מאוד‪.‬‬
‫נוסף על כך‪ ,‬בתוך אותם רשעים גם מסתתרים זרע עמלק‪ ,‬כמו אלו‬
‫שנולדו לרבי עקיבא העמלקי‪ ,‬ואחרים‪ .‬אותו דבר לא רק קרה‬
‫בשבט יהודה‪ ,‬היהודים‪ ,‬אלא הוא גם נכון לגבי שבטי ישראל‬
‫אחרים‪ ,‬וגם עמים אחרים‪ ,‬כי זרע עמלק התערבב בתוך הרבה‬
‫מדינות‪ ,‬עקב זה שהוא זנה ואנס את הנשים של אחרים‪ .‬בזמן‬
‫כתיבת הספר הזה עוד לא ידוע עד כמה זרעו הצליח לחדור‬
‫בתוכנו‪ ,‬וגם לא ידוע עד כמה יש כאלו שדומים לו ממשפחות‬
‫אחרות‪ ,‬חוץ ממשפחת אברהם‪ ,‬כי אם רשע כזה גדול יצא מאברהם‪,‬‬
‫הצדיק‪ ,‬אז כל שכן שדומים לו גם יצאו ממשפחות אחרות‪ ,‬ויהיה‬
‫גם צורך להחרים אותם‪.‬‬
‫לכן המלחמה נגד עמלק‪ ,‬והדומים לו‪ ,‬היא לא רק מלחמה נגד‬
‫זרעו‪ ,‬כי איך נזהה את כל זרעו כאשר הם חיו בתוך העם במשך‬

‫‪344‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫אלפי שנים? המלחמה היא נגד כל מי שפועל בצורה של "לא עם" –‬

‫של אנוכיות אכזרית‪.‬‬
‫זו הסיבה שהדרך האמיתית להיפרד מכל הלא עמים הללו היא‬
‫להתגבר מאוד בדרכי הצדק‪ ,‬כי ככל שעם ישראל עולה בדרגת‬
‫הצדק‪ ,‬כך יותר קשה ללא עמים להסתתר בתוכנו‪ ,‬כי הם לא‬
‫יכולים לעמוד בדרישות של הצדק האמיתי‪ ,‬של יהוה‪ .‬לכן‪,‬‬
‫להתגבר בדרכי הקדושה והצדק הם המעשים הכי חשובים לנו‪ ,‬כדי‬
‫להיפרד מדרכי הלא עמים‪ ,‬נוסף על הצורך להתחיל במלחמת‬
‫הקנאות נגד עמלק ועבדיו‪ ,‬בתוך עמינו‪ ,‬ובתוך עמים אחרים‪.‬‬
‫זו הדרך היחידה להשתחרר מכל זרע עמלק באמת‪ ,‬גם אם אותו זרע‬
‫הוא עם מראה חיצוני של רב גדול או מוסלמי קנאי‪ .‬המעשים‬
‫יכולים להיות עדות נגד אותם מסתתרים‪ ,‬במקום שרק נסמוך על‬
‫גלוני ייחוס‪ ,‬מראה חיצוני‪ ,‬או הרכב גנטי‪ ,‬כי אפילו ההרכב‬
‫הגנטי לא מעיד על זהות ישראלתי‪ ,‬כי אולי יש לחלק מן הלא‬
‫עמים הרכב גנטי דומה לבני יעקב בגלל שהם כל כך התערבבו בהם‬
‫לאורך אלפי שנים של גלות‪.‬‬
‫מכל זה‪ ,‬שני המסרים החשובים הם שיש צורך להתמסר לצדק‪,‬‬
‫במקום רק למלחמה‪.‬‬

‫לנקום את נקמת ישראל נגד אחרים הוא גם נקמת יהוה‬

‫הצורך לנקום למען יהוה הוא גם הסיבה מדוע יש מצווה לעם‬
‫ישראל לנקום נגד אויבי ישראל‪ ,‬כי כאשר גוי אחר בא לפגוע‬
‫בבני יעקב‪ ,‬הוא לא רק בא נגדם‪ ,‬אלא הוא בא נגד היעוד‬
‫האלוהי של זרע יעקב‪ .‬עם ישראל הוא העם של יהוה ומי שנלחם‬
‫בו מביא על עצמנו נקמה מיהוה‪ .‬זו היא המציאות‪ ,‬אפילו עם‬
‫גויים אחרים יגידו שמותר להרוג את בני יעקב בגלל שהם לא‬
‫מקיימים את התורה – חלק מהסיבה לזו שהם לא מקיימים את‬
‫התורה היא בגלל שהעוונות שלכם הפכו למשא כל כך כבד על בני‬
‫יעקב שהרבה מהם קורסים תחת אותו משא ומתנהגים כמוכם‪ .‬במקום‬
‫לפתוח פה על הצדיקים יותר מכם‪ ,‬הגיע הזמן שאתם תתחילו‬
‫לקיים את התורה בעצמכם ולבער את הרשעים מתוככם‪ ,‬במקום‬
‫להיות קנאים נגד הרשעים שלנו‪ .‬עדיף שהרשעים שלנו יפלו‬
‫במלחמה אתנו‪ ,‬מאשר שתפלשו עלינו ותהרגו רשעים וצדיקים יחד‪.‬‬
‫מאותה סיבה‪ ,‬גם עדיף שהרשעים שלכם יפלו בידיכם‪ ,‬במקום שבני‬
‫יעקב יצטרכו לעשות את זה בשבילכם‪ ,‬במשפט לא מדויק‪.‬‬
‫המסר החשוב כאן לאיש הישראלי הוא שכאשר יש פגיעה ביעוד‬
‫האלוהי של עם ישראל‪ ,‬יש מצווה לנקום נגד אויבי יהוה מבחוץ‬
‫וגם בתוך העם‪ .‬אבל כאשר יש מריבה על דברים שאינם קשורים‬
‫ליעוד האלוהי‪ ,‬צריך לדבר בהוכחות מן הכתוב לבני עמנו‪ ,‬וגם‬
‫לעמים אחרים‪ ,‬כדי לשכנע את הטועים לעשות תשובה‪ ,‬ולא למהר‬

‫‪345‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫בלהתאכזר כלפיהם‪ .‬רק אם הם לא מוכנים לשמוע לדברי תוכחה אז‬

‫צריך לפתוח במלחמה נגדם כדי לגאול את הצדיקים מידם‪.‬‬
‫"רוח אדני יהוה עלי‪ :‬יען משח יהוה אתי‪ ,‬לבשר ענוים שלחני‪,‬‬
‫לחבש לנשברי לב‪ ,‬לקרא לשבוים דרור‪ ,‬ולאסורים פקח קוח‪ .‬לקרא‬
‫שנת רצון ליהוה‪ ,‬ויום נקם לאלהינו‪ .‬לנחם כל אבלים‪ .‬לשום‬
‫לאבלי ציון‪ .‬לתת להם פאר תחת אפר‪ ,‬שמן ששון תחת אבל‪ ,‬מעטה‬
‫תהלה תחת רוח כהה; וקרא להם אילי הצדק‪ ,‬מטע יהוה להתפאר"‬
‫(ישעיהו סא‪ ,‬א)‪.‬‬

‫סוגים של רצח ומשפטם‬

‫הרוצחים בטעות נשפטים לפי היכולת שלהם למנוע את התאונה‬
‫"וכי יגח שור את איש או את אשה‪ ,‬ומת‪ ,‬סקול יסקל השור‪ ,‬ולא‬
‫יאכל את בשרו‪ ,‬ובעל השור נקי‪ .‬ואם שור נגח הוא‪ ,‬מתמל שלשם‪,‬‬
‫והועד בבעליו‪ ,‬ולא ישמרנו‪ ,‬והמית איש או אשה‪ :‬השור יסקל‪,‬‬
‫וגם בעליו יומת; אם כפר יושת עליו‪ ,‬ונתן פדין נפשו‪ ,‬ככל‬
‫אשר יושת עליו‪ .‬או בן יגח‪ ,‬או בת יגח‪ ,‬כמשפט הזה יעשה לו"‬
‫(שמות כא ‪,‬כח)‪.‬‬
‫הפשתונים באפגניסטן יכלו לקחת מן החוק הזה תועלת רבה‪ ,‬כי‬
‫חלק מהם עוד משתמשים בבעלי חיים לצרכי חקלאות‪ .‬הם הצליחו‬
‫לשמור על קדושתם בכך‪ ,‬במקום להיטמא בכלים של המערב שנוצרו‬
‫על גבי העושק הרב שהוא עשה לעמים‪ .‬אבל האם המשפט הזה גם‬
‫יכול להועיל לדור של מדינת ישראל המערבית‪ ,‬שעוד לא הגיע‬
‫לאותה דרגה של צדק?‬
‫כן‪ ,‬הוא יכול להועיל‪ ,‬כי יש דימוי בין בהמה למכונה‪ ,‬בגלל‬
‫שנבואת משה מתייחסת לשניהם כרכוש של האדם‪ .‬לכן‪ ,‬המשפט‬
‫הכתוב בשורות הקודמות הוא שאם בהמה או מכונה פעלה בצורה לא‬
‫צפויה והרגה איש‪ ,‬אז אין לבעל המכונה חובה לשלם על אותה‬
‫תאונה‪ .‬אם הוא לא היה יכול לצפות לכך שהבהמה‪/‬מכונה יעשה‬
‫כך‪ ,‬אז גם אין לדרוש ממנו לשלם על מה שהוא לא היה יכול‬
‫לעצור‪.‬‬
‫האם המקרה הזה הוא דומה למקרה של הרוצח בשגגה‪ ,‬שהרג איש‬
‫כאשר הוא נתן לכלי בידו לצאת מידי שליטתו?‬
‫"ואם בפתע‪ ,‬בלא איבה‪ ,‬הדפו‪ ,‬או השליך עליו כל כלי‪ ,‬בלא‬
‫צדיה‪ ,‬או בכל אבן אשר ימות בה‪ ,‬בלא ראות‪ ,‬ויפל עליו וימת‪,‬‬
‫והוא לא אויב לו‪ ,‬ולא מבקש רעתו – ושפטו העדה בין המכה‬
‫ובין גאל הדם‪ ,‬על המשפטים האלה‪ ,‬והצילו העדה את הרצח מיד‬
‫גאל הדם‪ ,‬והשיבו אתו העדה אל עיר מקלטו‪ ,‬אשר נס שמה‪ ,‬וישב‬

‫‪346‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫בה עד מות הכהן הגדל‪ ,‬אשר משח אתו בשמן הקדש" (במדבר כה‪,‬‬
‫לב)‪.‬‬
‫איש כזה‪ ,‬שנתן לכלי בידו לצאת מידי שליטתו‪ ,‬הוא שונה‬
‫מהמקרה הקודם‪ ,‬כי יש למי שמחזיק כלי בידיים שלו יותר שליטה‬
‫על מה שקורה מאשר בעל של בהמה או מכונה ממוחשבת‪ ,‬שפועל‬
‫באופן עצמאי‪ .‬לכן‪ ,‬הרוצח בשגגה‪ ,‬בכלי‪ ,‬צריך לסבול משפט של‬
‫גלות‪ ,‬בעיר מקלט‪ ,‬לעומת הבעל של בהמה‪/‬מכונה רעה‪ ,‬שלא‬
‫שופטים אותו כל עוד שאין לו יכולת לדעת שבהמתו‪/‬מכוניתו‬
‫תהרוג אחר‪.‬‬
‫במילים אחרות‪ ,‬הרוצח בשגגה משתמש בכלי באופן ישיר‪ ,‬ולכן יש‬
‫לו מידה גבוהה יותר של אחריות על מעשיו‪ .‬במקרה של בעל‬
‫שור‪/‬מכונה נוגח‪ ,‬השימוש הוא יותר עקיף‪ ,‬ולכן יש פחות‬
‫אחריות על כך שבהמתו‪/‬מכוניתו תפעל בצורה מקולקלת‪.‬‬
‫כל זה הוא רק בתנאי שבעל הבהמה‪/‬מכונה לא ראה שיש קלקול‬
‫ברכוש שלו לפני כן‪ ,‬אבל אם הוא כן ראה שיש סכנה ובחר‬
‫להתעלם מכך‪ ,‬אז יש עליו משפט‪ ,‬כי הוא היה יכול למנוע את‬
‫האסון‪" :‬ואם שור נגח הוא‪ ,‬מתמל שלשם‪ ,‬והועד בבעליו‪ ,‬ולא‬
‫ישמרנו‪ ,‬והמית איש או אשה‪ :‬השור יסקל‪ ,‬וגם בעליו יומת; אם‬
‫כפר יושת עליו‪ ,‬ונתן פדין נפשו‪ ,‬ככל אשר יושת עליו" (שמות‬
‫כא ‪,‬כח)‪.‬‬
‫מכיוון שהוא פעל בחוסר אחריות‪ ,‬כאשר הוא התעלם מהקלקול‬
‫שהיה אצל הבהמה‪/‬מכונה שלו‪ ,‬אז יש למשפחת הנרצח שתי‬
‫אפשרויות‪ :‬או שבעל הבהמה‪/‬מכונה יסבול ממשפט של מוות‪ ,‬בידי‬
‫קרובי המשפחה של הנרצח‪ ,‬או שהוא ישלם להם כל סכום של כסף‬
‫שהם דורשים‪ ,‬אם הם יבחרו לרחם עליו‪ .‬אם הם לא בוחרים לרחם‬
‫עליו‪ ,‬אז הוא ימות בידיהם‪.‬‬

‫סיכום ארבעה מקרים שמותר לרחם על הרוצח‬

‫א‪ .‬רצח בלי משפט‪ :‬במקרה שבו בהמה או מכונה של איש פעלה בדרך‬
‫מקולקלת ורצח אחר‪ ,‬בלי שבעל המכונה היה מודע לקלקול לפני‬
‫כן‪ ,‬אין צורך להעניש אותו במוות או בשום עונש אחר‪ .‬זה‬
‫בתנאי שהמכונה‪/‬הבהמה פעלה באופן עצמאי בזמן הרצח‪ ,‬כאשר‬
‫זה לא היה תחת שליטתו הישירה‪.‬‬
‫ב‪ .‬רצח ברשלנות‪ :‬רצח כזה הוא כאשר איש הבין שיש קלקול אצל‬
‫הבהמה‪/‬המכונה שלו ובחר להתעלם‪ ,‬מכך במקום לתקן אותו או‬
‫לשמור עליו יותר‪ .‬בגלל שבחר לסכן את חיי אחרים‪ ,‬משפחת‬
‫הנרצח יכולה לרצוח אותו או לרחם עליו‪ ,‬כאשר היא דורשת‬
‫ממנו לשלם לה כופר‪.‬‬
‫ג‪ .‬רצח בשגגה‪ :‬הרצח הזה הוא כאשר איש השתמש בכלי באופן‬
‫ישיר‪ ,‬אבל הכלי יצא משליטתו בטעות פתאומית‪ ,‬שגרמה למוות‬

‫‪347‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫של אחר‪ .‬בגלל שהטעות הייתה פתאומית‪ ,‬אין עליו משפט של‬
‫מוות או דרישה לתת כסף למשפחת המת‪ ,‬אבל בגלל שהוא היה‬
‫יכול לשמור על ידיו יותר‪ ,‬ולא עשה כן‪ ,‬יש נגדו משפט של‬
‫גלות בעיר מקלט‪.‬‬
‫ד‪ .‬רצח בקנאות‪ :‬מי שרוצח כדי לנקום את נקמת יהוה‪ ,‬במעשה של‬
‫קנאות‪ ,‬לא חייב בעונש מוות כי הוא נלחם את מלחמת יהוה‪.‬‬
‫בימינו‪ ,‬יש להיזהר שמעשי הקנאות יהיו למען קנאות אמיתית‪,‬‬
‫ולא קנאות שקרית‪ ,‬ועל כך יש פירוט בפרק "הנבחרות‬
‫והקנאות"‪.‬‬
‫על כל מקרה אחר‪ ,‬יהוה מצווה שצריך לרצוח את הרוצח‪ ,‬ולא‬
‫לקבל פיצוים של כסף‪ .‬גם במקרה של הרוצח בשגגה‪ ,‬אסור לקבל‬
‫כסף ככפרה לו‪ ,‬אלא הוא חייב לגור בעיר מקלט עד המוות של‬
‫הכהן הגדול‪.‬‬
‫לעשות אחרת מן הדרישות הללו הוא חנופה לרוצח‪ ,‬שיוצרת תרבות‬
‫של חנופה וחטא בעם‪" :‬ולא תקחו כפר לנפש רצח‪ ,‬אשר הוא רשע‬
‫למות‪ ,‬כי מות יומת‪ .‬ולא תקחו כפר לנוס אל עיר מקלטו‪ ,‬לשוב‬
‫לשבת בארץ‪ ,‬עד מות הכהן‪ .‬ולא תחניפו את הארץ אשר אתם בה‪,‬‬
‫כי הדם הוא יחניף את הארץ‪ ,‬ולארץ לא יכפר לדם אשר שפך בה‪,‬‬
‫כי אם בדם שפכו‪ ,‬ולא תטמא את הארץ אשר אתם ישבים בה‪ ,‬אשר‬
‫אני שכן בתוכה‪ ,‬כי אני יהוה‪ ,‬שכן בתוך בני ישראל" (במדבר‬
‫לה‪ ,‬לא)‪.‬‬

‫לא תרצח‪ ,‬גם את עצמך‬

‫צריך לשמור על הנפש מכל פגיעה‬
‫המצווה לא תרצח לא אומרת "לא תרצח אחרים"‪ ,‬אלא גם אוסרת‬
‫לרצוח את עצמנו‪ ,‬ולכן כתוב "לא תרצח" בכל סוג של רצח‪ ,‬בין‬
‫אם זה נגד עצמך או אחרים‪.‬‬
‫פציעה לנפש היא סוג של רצח קטן‪ ,‬הנעשה נגד הנפש‪ ,‬ולכן יהוה‬
‫גם נתן מצוות שאוסרות על פציעה עצמית‪" :‬לא תקפו פאת ראשכם‪,‬‬
‫ולא תשחית את פאת זקנך‪ ,‬ושרט לנפש לא תתנו בבשרכם‪ ,‬וכתבת‬
‫קעקע לא תתנו בכם – אני יהוה" (ויקרא יט‪ ,‬כז)‪.‬‬
‫על פי תודעת יהוה‪ ,‬לקצר את שיער הראש או הזקן יותר מדי הוא‬
‫גם סוג של פציעה נפשית‪ ,‬נוסף על מי ששורט את נפשו בסכין או‬
‫בכתיבת קעקוע‪ ,‬כי השיער עוזר להגן על הנפש בפני הלחצים‬
‫מבחוץ‪ ,‬ולכן הוא נקרא "שער"‪ ,‬כמו שער של עיר‪ .‬להבנתי‪ ,‬אם‬
‫יכולים לראות את העור מתחת לשער‪ ,‬זה אומר שקצרו אותו יותר‬
‫מדי‪.‬‬

‫‪348‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫גם מי ששם חורים בחלקי גופו‪ ,‬כדי לשים שם עגילים‪ ,‬פוצע‬

‫בעצמו‪ ,‬נגד מצוות התורה‪ ,‬והדבר הזה נכון‪ ,‬אף על פי שהדור‬
‫שיצא ממצרים פעל כך‪ ,‬כי לא כל מה שהרבים עשו אז היה נכון –‬
‫רק בגלל שיהוה לא גער בהם בצורה מפורשת‪ ,‬זה לא אומר שלנקב‬
‫חור בבשרם ולשים עגיל בתוכו היה מותר להם‪ ,‬כי‪ ,‬לפעמים‪,‬‬
‫יהוה בחר לשתוק מפני העוונות של אותו דור כדי שהדור לא‬
‫ימרוד לגמרי נגדו ויביא על עצמו מוות‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬האמת היא ששימת עגילים בגוף היה עון להם‪ ,‬וגם לדור‬
‫הזה‪ ,‬כי לעשות כן הוא לעשות שריטה בנפש‪.‬‬

‫דיבור שהוא כמו רצח‪ ,‬אפילו אם אין‬

‫משפט מוות לו‬
‫להוכיח בהוכחות מן הכתוב‪ ,‬במקום לשתוק ולשנוא את הטועה‬
‫"לא תשנא את אחיך בלבבך; הוכח תוכיח את עמיתך‪ ,‬ולא תשא‬
‫עליו חטא" (ויקרא יט‪ ,‬יז)‪.‬‬
‫"לא תקלל חרש‪ ,‬ולפני עור לא תתן מכשל‪ ,‬ויראת מאלהיך‪ ,‬אני‬
‫יהוה" (ויקרא יט‪ ,‬יד)‪.‬‬
‫תוכחה היא כאשר מראים הוכחות לטועה‪ ,‬שמה שהוא עושה הוא נגד‬
‫תורת יהוה‪ .‬יש צורך להוכיח את הטועה בהוכחות מהכתוב‪ ,‬במקום‬
‫לשנוא אותו בלב‪ ,‬כי כל עוד שהוא לא מבין שהוא עשה טעות‪,‬‬
‫אז הוא חרש לאותו דבר‪ ,‬ואין לקלל חרש‪ .‬זו הסיבה מדוע חשוב‬
‫לעזור לאלו שהיו חרשים לתורה כדי לעורר אותם מתרדמת המוות‬
‫שלהם‪ .‬כך תורת יהוה גם נותנת דרך לאהבה אמיתית‪ ,‬אפילו אם‬
‫אותה אהבה דורשת לדבר נגד הטעות של האחר‪ ,‬כדי לא להחניף‬
‫לו‪.‬‬
‫אחד מביטויי השנאה הכי גדולים הוא לתת לטועה ליפול בטעות‬
‫שלו‪ ,‬ולכן המצווה לא לשנוא את הסובבים אותנו היא קשורה גם‬
‫למצווה להוכיח אותם כי המוכיח אחרים עוזר לעצמנו לצאת מחטא‬
‫השנאה‪" :‬לא תשנא את אחיך בלבבך; הוכח תוכיח את עמיתך‪ ,‬ולא‬
‫תשא עליו חטא" (ויקרא יט‪ ,‬יז)‪.‬‬
‫אם רשע פועל נגד התורה בהבנה שהוא חוטא‪ ,‬אין צורך להוכיח‬
‫אותו כי החוטא כבר יודע שהוא עושה משהו לא נכון‪ .‬אם הוא‬
‫מעז פנים לפעול נגד התורה בכוונה‪ ,‬אז מה יועיל להראות לו‬
‫הוכחות לדבר שהוא כבר מבין בעצמו?‬
‫עם זאת‪ ,‬בימינו יש הרבה אנשים שהם חוטאים ושוגים יחד‪ ,‬כי‬
‫אף על פי שהם אולי שמעו שצריך לשמור את התורה‪ ,‬רובם לא‬
‫נחשפו להוכחות בנוגע לשאלה מדוע עדיף לקיים את התורה‪ ,‬אך‬

‫‪349‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫כן נחשפו לדרכי המערב (במדינת ישראל) או האסלאם‬

‫(באפגניסטן)‪ .‬לכן‪ ,‬אף על פי שהם חוטאים בחילול שבת‪ ,‬החטא‬
‫שלהם הוא סוג של שגגה‪ ,‬כי הם לא באמת מבינים מה זו תורה‬
‫ומה זו שבת‪ .‬לכן יש צורך להוכיח אנשים כאלו כדי לתת להם‬
‫אפשרות להבין במה הם מורדים ולעשות תשובה על זה‪ .‬אם הם‬
‫בוחרים לא לשמוע‪ ,‬אז יש מקום להילחם נגדם‪ ,‬במקום רק להוכיח‬
‫אותם‪.‬‬
‫במדינת ישראל הדבר הזה הוא חשוב מאוד כי הרבה חילונים מאסו‬
‫בתורה בגלל שהם חשבו שהתורה היא הרבנים‪ .‬אילו היו לומדים‬
‫תורה באופן עצמאי‪ ,‬אולי חלק מהם היו בוחרים לעשות תשובה‪,‬‬
‫במקום למאוס ברבנים ובתורת יהוה‪ ,‬יחד‪ .‬פעם הייתי דומה להם‪,‬‬
‫כי רק הייתי שומר חלק ממצוות התורה בגלל שחשבתי שעיקר הדרך‬
‫שלה היא להתפלל שלוש פעמים ביום ולומר ברכות כל היום‪ ,‬כמו‬
‫שהרבנים עושים‪ .‬רק יצאתי מאותה שאננות כאשר התחלתי ללמוד‬
‫את תורת יהוה הכתובה‪ ,‬וזה מה שגרם לי להתחיל לעשות תשובה‪.‬‬
‫אצלי‪ ,‬התשובה קודם הייתה דרך הרבנים‪ ,‬כי לא הייתה לי אז‬
‫מספיק הבנה כדי לראות עד כמה הם טועים‪ ,‬אבל ככל שלמדתי‬
‫יותר‪ ,‬הצלחתי להתקדש מהם‪ .‬אני מקווה שהספר הזה ייתן לאחרים‬
‫דרך טובה יותר ממה שאני עברתי‪ ,‬עד שהגעתי להבנת האמת‪.‬‬
‫כמו שאני מוכיח אחרים בספר הזה‪ ,‬גם נכון שאחרים יוכיחו את‬
‫הסובבים אותם‪ ,‬כדי להתנהג עם אחרים כמו שהייתם רוצים‬
‫שיתנהגו אתכם‪ .‬כך‪ ,‬יכולים לקיים את מצוות "ואהבת לרעך‬
‫כמוך"‪ ,‬וזו הסיבה מדוע הוא מצורף למצוות התוכחה‪ ,‬כי המוכיח‬
‫הוא האוהב האמיתי של עם ישראל‪" .‬לא תשנא את אחיך בלבבך;‬
‫הוכח תוכיח את עמיתך‪ ,‬ולא תשא עליו חטא‪ .‬לא תקם ולא תטר את‬
‫בני עמך‪ ,‬ואהבת לרעך כמוך – אני יהוה" (ויקרא יט‪ ,‬יז)‪.‬‬
‫יהוה אהבה‪.‬‬

‫רכילות שהיא רצח‪ ,‬לעומת שתיקה שהיא שותפה לרצח‬

‫"לא תלך רכיל בעמיך; לא תעמד על דם רעך‪ ,‬אני יהוה" (ויקרא‬
‫יט‪ ,‬טז)‪.‬‬
‫המשמעות של ללכת רכיל בעמך היא שההולך רכיל הולך מחבר‬
‫לחבר‪ ,‬תוך כדי שהוא מדבר איתם על אחרים‪ ,‬וכך הוא כמו סוחר‬
‫קטן‪ ,‬רוכל‪ ,‬שהולך בין אנשים כדי למכור את הסחורה שלו‪.‬‬
‫במקרה של החוטא‪ ,‬הסחורה שלו היא שמועות ששמע על אחרים‪,‬‬
‫והשכר הרע שלו מאותה סחורה הוא שאחרים בדרך כלל רוצים לדבר‬
‫אתו כדי לשמוע רכילות‪ .‬כך הוא משיג לעצמו כבוד שקרי‪.‬‬
‫לספר על הנפילות ועל הטעויות של אחרים הוא סוג של רצח‪ ,‬שבו‬
‫פוצעים אחר באופן רגשי‪ ,‬במקום גופני‪ .‬לכן‪ ,‬כאשר התקשורת‬
‫מתנפלת על איש אחד ומתחילה להרבות בלדבר נגדו‪ ,‬קוראים‬

‫‪350‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫לאותה פעולה "רצח אופי"‪ .‬לפעמים הפציעה הרגשית גם גורמת‬

‫לפציעה גופנית‪ ,‬כאשר התקשורת כל כך משפילה את האחר עד שהוא‬
‫מנסה להתאבד או אחרים מנסים להרוג אותו‪ .‬זו דוגמה קיצונית‬
‫על איך שההולך רכיל בעמו פועל כמו רוצח‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬יש מקרים שבהם צריך לדבר נגד הרשעים בעם כדי‬
‫להגביל את השפעתם ולהציל את הקורבנות שלהם‪ .‬לכן‪ ,‬יהוה‬
‫מתחיל באמירה של "לא תלך רכיל בעמך"‪ ,‬אבל ממשיך עם הדרישה‬
‫"לא תעמד על דם רעך"‪ ,‬שזה אומר שאסור לעמוד ולא לעשות דבר‬
‫כאשר שופכים את הדם של בני עמך‪ .‬במקום לעמוד ולשתוק‪ ,‬צריך‬
‫לדבר נגד הרשעים ולמצוא דרך לעצור אותם‪.‬‬
‫חלק ממטרת הספר הזה הוא לא לעמוד על הדם של שבטי ישראל‬
‫האחרים באפגניסטן‪ ,‬שמתים בידי ארצות הברית‪ ,‬וגם לא להיות‬
‫שותף שותק לרצח אופי שמתבצע נגד הדתיים והמתנחלים במדינת‬
‫ישראל‪ ,‬ונגד הקראים על ידי הרבנים‪.‬‬
‫על כך‪ ,‬כמו שאסור לאיש לרצוח את עצמו‪ ,‬גם אסור לו‬ ‫נוסף‬
‫על עצמו‪ ,‬ולכן עדיף שאיש לא ידבר עם אחרים על העוונות‬ ‫לרכל‬
‫מאותה סיבה‪ .‬גם לא נכון להזכיר לבעל תשובה על חטאים‬ ‫שעשה‬
‫עשה תשובה עליהם‪.‬‬ ‫שכבר‬
‫לכן‪ ,‬בין אם מדברים על אחר או על עצמך‪ ,‬הדיבור צריך להיות‬
‫לתועלת של תיקון מעשי‪ ,‬וכל דבר שמוסיפים על זה עלול להיות‬
‫רכילות‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬אף על פי שיש איסור לדבר על אחרים כאשר אין בכך‬
‫תועלת מעשית‪ ,‬יש חובה לדבר על אחרים כאשר אותו דיבור יכול‬
‫להביא לפעולות מעשיות של הצלת הזולת‪ .‬לכן המצווה היא "לא‬
‫תלך רכיל בעמיך {אבל גם} לא תעמד על דם רעך {אלה תדבר‬
‫ותלחם למענו‪ ,‬כאשר הוא נמצא בצרה} – אני יהוה" (ויקרא יט‬
‫‪,‬טז)‪.‬‬

‫התקשורת היא כלבי ההתקפה של בעלי ההון‬

‫אף על פי שהרבה עיתונאים אומרים שהם עוזרים לעם לשמור על‬
‫צדקתו כאשר הם מגלים מקרים של שחיתות או פשע‪ ,‬האמת הוא שהם‬
‫עוזרים לכסות על השחיתות יותר מאשר לגלותה‪ .‬הם עושים כך‬
‫כאשר הם מתעלמים מלדבר על שחיתות של בעל עיתון‪ ,‬אבל מרבים‬
‫לדבר על מתנגדיו‪ ,‬כי בעלי ההון הם אלו שמשלמים לשדרנים‬
‫וכתבים את המשכורות שלהם – בשביל אותו מטרה‪ .‬לכן‪ ,‬האמת היא‬
‫שרוב העיתונאים הם לא כלבי השמירה של הדמוקרטיה‪ ,‬אלא כלבי‬
‫ההתקפה של בעלי ההון‪ ,‬שמשלמים את המשכורות שלהם‪.‬‬
‫גם עצם הדיבור היום יומי על אסונות ופשעים גורם לצופים‬
‫לאבד תקווה לצדק‪ ,‬כי רוב התוכן שהם רואים בחדשות הוא על‬

‫‪351‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫הצד הרע של האנושות‪ .‬אמנם‪ ,‬יש צורך לדבר על הדברים הרעים‬

‫המתרחשים במציאות שלנו כדי למצוא להם פתרונות‪ ,‬אבל רוב‬
‫השיח צריך להיות על פתרונות לבעיות‪ ,‬ולא תיאור מורחב על‬
‫איך הרצח התבצע או איך האונס נעשה‪.‬‬
‫הדיבור צריך להיות כדי לתקן‪ ,‬ולא כדי להתענג על הרע‪ .‬לכן‪,‬‬
‫גם כאשר אני מרבה לדבר על הבעיות של ימינו בספר הזה‪ ,‬אני‬
‫משתדל לצרף לתיאור הבעיות את הפתרונות שיש להם‪.‬‬
‫נוסף על זה‪ ,‬העיתונים נופלים בפשעים רבים כי עצם מקצועה‬
‫עיתונאות דורש שתמיד ידברו ויכתבו‪ ,‬גם כאשר אין דבר מועיל‬
‫לכתוב עליו‪ .‬לכן העיתונאות היא מקצוע של פשע‪ ,‬כי הפה תמיד‬
‫צריך לשע בדיבור‪ ,‬גם כאשר אין צורך לדבר‪.‬‬
‫זו הסיבה מדוע עדיף להתנזר מלקרוא חדשות כדי לא להיות שותף‬
‫לאותו מקצוע‪ ,‬ולא לעודד אחרים ליפול בחטאי רכילות ופשע‪.‬‬
‫למי שמרבה לראות חדשות‪ ,‬צעד הדרגתי לתשובה יכול להיות כאשר‬
‫קודם קוראים רק כמה דפים מהעיתון כל יום‪ ,‬ואחר כך קריאת‬
‫העיתון של סוף שבוע‪ ,‬וכן הלאה‪ .‬בעבר גם לא היה צורך‬
‫לעיתונאים כי אנשים היו שומעים על המתרחש כאשר היו מדברים‬
‫אחד עם השני‪ .‬עדיף לחזור למציאות הזו‪.‬‬

‫‪352‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫לא תנאף‬ ‫שבע‬

‫גם לגברים‬

‫ניאוף הוא אסור לשני המינים‬

‫ההגדרה הכי פשטנית של האיסור לא לנאוף היא לא לבגוד בבן‬
‫הזוג כאשר מקיימים יחסי מין עם מישהו אחר‪.‬‬
‫אותו דבר נכון לשני המינים‪ ,‬ולא רק לגבי האישה‪ .‬גם לבעל‬
‫אסור לנאוף‪ .‬לכן המצווה אומרת "לא תנאף" בלשון זכר‪.‬‬
‫המצווה לא מדברת באופן מפורש על שני המינים‪ ,‬באמירה של "לא‬
‫תנאף ולא תנאפי"‪ ,‬כי בעברית‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬כאשר מדברים על‬
‫גברים ונשים יחד משתמשים בלשון זכר כי הזכרים הם בדרך כלל‬
‫המנהיגים של קבוצה מעורבת של גברים ונשים‪ ,‬ולכן בנבואת משה‬
‫יהוה נוטה לדבר אל עם ישראל בלשון זכר‪.‬‬
‫רק בגלל שנשים אולי יותר שותקות כאשר בעליהן בוגד בהן‪ ,‬זה‬
‫לא אומר שמותר לגבר לנאוף נגדן‪ .‬ניאוף הוא ניאוף‪ ,‬בין אם‬
‫הוא נעשה בידי אישה או גבר‪ ,‬והמשפט על ניאוף הוא אותו דבר‬
‫לגבי גבר או אישה – מוות בידי שני עדים‪ ,‬לפחות‪ .‬אם הורגים‬
‫אישה נואפת‪ ,‬אז גם חייבים לעשות את אותו דבר לאדם ששוכב עם‬
‫זונה‪ ,‬במקום עם אשתו‪.‬‬

‫ניאוף במסגרת הנישואים‬

‫מדוע לגבר אסור לנאוף‪ ,‬אם מותר לו לשאת אישה שנייה?‬
‫אם לגבר מותר לקחת אישה שנייה‪ ,‬איך יכולים לומר שאסור לו‬
‫לנאוף‪ ,‬כי עצם לקיחת אישה שנייה הוא סוג של ניאוף‪ ,‬שבו הוא‬
‫בוגד באשתו הראשונה כאשר הוא לוקח עוד אישה על פניה‪.‬‬
‫התשובה לכך היא שהתורה לפעמים אינה אוסרת דבר רע‪ ,‬בגלל‬
‫שהדרגה של אותו דור שיצא ממצרים לא הייתה מספיק גבוהה כדי‬
‫להבין ולקבל איסור לקיחת אישה שנייה‪ .‬אותו דבר נכון גם‬
‫לגבי המצוות האחרות‪ ,‬כמו המצוות של הקרבת בהמות כקורבנות‪,‬‬
‫כי גם הקורבנות הם לא דבר שיהוה רצה או באמת נצרך לו‪ ,‬אלא‬
‫הוא נתן את המצוות הללו לאותו דור של יציאת מצרים בגלל שזה‬
‫מה שהיו רגילים לעשות‪ ,‬ושינוי מהותי מההרגל היה אולי גורם‬
‫להם למרוד לגמרי נגד יהוה‪ ,‬כמו שהם אכן עשו כמה פעמים‬
‫במדבר‪ .‬הדיבור איתם‪ ,‬בדרגה שלהם‪ ,‬היה סוג של רחמים כלפיהם‪,‬‬
‫כדי שהם לא ימרדו ביהוה ולא יביאו על עצמם השמדה‪.‬‬

‫‪353‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫יש רמזים רבים בתורה שיהוה לא רוצה שאיש ישראלי ייקח אישה‬
‫שניה‪ ,‬ושמי שעושה כן מביא על עצמו רעה‪ .‬הנה כמה דוגמאות‪:‬‬
‫אדם וחווה היו זוג אחד‪ ,‬בלי אישה שנייה‪ .‬גם‪ ,‬בתיאור‬ ‫א‪.‬‬
‫של בריאת האדם ואשתו‪ ,‬יהוה אמר "על כן יעזב איש את‬
‫אביו ואת אמו‪ ,‬ודבק באשתו‪ ,‬והיו לבשר אחד" (בראשית ב‪,‬‬
‫כד)‪ .‬יהוה אמר שאיש ידבק באשתו‪ ,‬בלשון יחיד; אין כאן‬
‫אמירה שאיש יבדוק לנשותיו‪ ,‬בלשון רבים‪ ,‬כי האיש‬
‫והאישה נהיים "לבשר אחד" כאשר הם מתאחדים‪ ,‬אבל אם‬
‫האיש מוסיף על עצמו עוד אישה‪ ,‬אז זה כבר לא מציאות של‬
‫איש ואישה שמתאחדים ביחד מרוב אהבה‪ ,‬אלא של איש שזונה‬
‫עם נשותיו הרבות‪.‬‬
‫הראשון שכתוב עליו שהיו לו שני נשים הוא גם הראשון‬ ‫ב‪.‬‬
‫שכתוב עליו שהתחנן לפני נשותיו‪ ,‬כדי שלא יעזבו אותו‬
‫אחרי שהרג את קין בטעות‪" .‬ויקח לו למך שתי נשים‪ :‬שם‬
‫האחת עדה‪ ,‬ושם השנית צלה‪...‬ויאמר למך לנשיו‪' ,‬עדה‬
‫וצלה‪ ,‬שמען קולי‪ ,‬נשי למך‪ ,‬האזנה אמרתי‪ ,‬כי איש הרגתי‬
‫לפצעי‪ ,‬וילד לחברתי‪ ,‬כי שבעתים יקם קין‪ ,‬ולמך‪ ,‬שבעים‬
‫ושבעה" (בראשית ד‪ ,‬יט)‪ .‬אולי העון של לקיחת שתי נשים‬
‫הוא גם מה שהביא על למך רוח של עון‪ ,‬שגרם לו להרוג את‬
‫קין‪.‬‬
‫התורה מתארת בהרחבה איך ששני אבות של עם ישראל‪ ,‬אברהם‬ ‫ג‪.‬‬
‫ויעקב‪ ,‬לקחו נשים נוספות על האישה הראשונה שלהם‪,‬‬
‫ובעקבות זה הביאו מריבות בתוך המשפחה‪ .‬נשותיו של‬
‫אברהם‪ ,‬שרה והגר‪ ,‬רבו ביניהן עד כדי כך שהיה צורך‬
‫לגרש את הגר וישמעאל מהבית‪ ,‬כדי לשמור על השלום‪ .‬גם‬
‫לאה ורחל‪ ,‬נשותיו של יעקב‪ ,‬רבו ביניהן‪ ,‬והיו מתחרות‬
‫אחת עם השנייה לגבי מי תוכל להוליד יותר בנים ליעקב‪.‬‬
‫עוד דוגמה לצרות הללו‪" :‬ותמת רחל‪ ,‬ותקבר בדרך‬ ‫ד‪.‬‬
‫אפרתה‪...‬וילך ראובן וישכב את בלהה‪ ,‬פילגש אביו {שגם‬
‫היתה השפחה של רחל}‪ ,‬וישמע ישראל" (בראשית לה‪ ,‬יט)‪.‬‬
‫גם אם האישה רוצה שבעלה ייקח לעצמו עוד אישה‪ ,‬ומבקשת ממנו‬
‫לעשות כן‪ ,‬יהוה מעיד‪ ,‬בכמה מקומות‪ ,‬שאפילו אז התוצאה הייתה‬
‫מריבות בבית‪ .‬לדוגמה‪ ,‬לאה נתנה ליעקב את זלפה כפילגש‪ ,‬אבל‬
‫כאשר זלפה הולידה ליעקב בן‪ ,‬אז לאה התחרטה על כך שהיא נתנה‬
‫ליעקב אישה רביעית‪ ,‬והחשיבה את ההסכמה שלו לקחת את זלפה‬
‫כסוג של בגידה נגדה‪ .‬לכן היא כמעט קראה לבן של זלפה "בגד"‪,‬‬
‫אבל קיצרה את השם וקראה לו "גד"‪ ,‬כדי לרחם על התינוק‪:‬‬
‫"ותרא לאה כי עמדה מלדת‪ ,‬ותקח את זלפה שפחתה‪ ,‬ותתן אתה‬
‫ליעקב לאשה‪ .‬ותלד זלפה‪ ,‬שפחת לאה‪ ,‬ליעקב בן‪ .‬ותאמר לאה‪,‬‬
‫'בגד'‪ .‬ותקרא את שמו 'גד'" (בראשית ל‪ ,‬ט)‪.‬‬
‫מקרה דומה גם היה לאברהם‪ ,‬כי אף על פי ששרה הייתה זו שנתנה‬
‫לו את הגר כאישה‪ ,‬היא גם רבה אתו על כך אחרי כן‪" :‬ותאמר‬

‫‪354‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫שרי אל אברם‪' ,‬חמסי עליך – אנכי נתתי שפחתי בחיקך‪ ,‬ותרא כי‬
‫הרתה‪ ,‬ואקל בעיניה; ישפט יהוה ביני וביניך'" (שמות טז‪ ,‬ה)‪.‬‬
‫מכל הסיפורים הללו יש מסר אחד חשוב‪ :‬לקחת אישה שנייה מביא‬
‫מריבות בבית‪ ,‬כי זו לא דרך של תמימות‪ ,‬אלא זה סוג של בגידה‬
‫באישה‪ ,‬אפילו אם אין נגד זה איסור מפורש‪ .‬הדבר נכון אפילו‬
‫אם האישה הראשונה מבקשת מבעלה לקחת לעצמו עוד אישה‪.‬‬

‫אין לנאוף אחרי הטעויות של דורות‬

‫קודמים‬
‫יהוה לא התיר פילגש בנבואת משה‬
‫אין שום מקום בתורה שמתיר להתייחס אל אישה כפילגש כי התורה‬
‫מצווה שלכל אישה‪ ,‬ולבניה‪ ,‬יהיו זכויות יסודיות‪ ,‬כמו הזכות‬
‫לקבל חלק מהירושה אחרי מות בעלה‪.‬‬
‫המנהג הרע הזה של לקחת אישה‪ ,‬לגנוב ממנה ובניה את זכות‬
‫הירושה‪ ,‬ולקרוא לה פילגש‪ ,‬הוא עון גדול‪ ,‬ורק בגלל שדורות‬
‫קודמים עשו כך זה לא הופך את הדבר הרע הזה לטוב‪ .‬בימי‬
‫השופטים היו גם מברכים בשם הבעלים‪ ,‬במקום בשם יהוה – כמו‬
‫שזה היה עון‪ ,‬גם לקחת אישה ולהפוך אותה לפילגש הוא עון‪.‬‬

‫ההשלכות הרעות של לקיחת פילגש‬

‫על פי נבואת משה‪ ,‬כל איש ישראלי היה אמור לקבל נחלת אדמה‪,‬‬
‫כדי שהוא ובניו אחריו יוכלו לכלכל את עצמם כחקלאים‬
‫עצמאיים‪ .‬כל בן אמור ליהנות מאותה ירושת אדמה‪ ,‬אבל במקרה‬
‫של פילגש‪ ,‬הבנים לא היו יורשים‪ ,‬ובגלל זה היו לפעמים‬
‫נופלים לעוני ואולי לשוד ורצח‪ ,‬כדי לכלכל את עצמם‪ .‬כך‪ ,‬מי‬
‫שהיה לוקח פילגש לא רק היה משפיל את האישה‪ ,‬ביחס לא‬
‫שוויוני כלפיה‪ ,‬אלא הוא היה גם משפיל את בניה‪ ,‬אפילו שאותם‬
‫בנים הם גם הבנים שלו‪.‬‬
‫הנזק לא נגמר בכך‪ ,‬כי אב ובן הם קשורים אחד לשני‪ ,‬וכאשר‬
‫אחד מהם סובל גם השני סובל‪ .‬זו הסיבה מדוע יהוה לפעמים‬
‫גוזר להשמיד את הבנים של רשע כדי לעקור את השורשים שלו‬
‫(הבנים שלו) מן המציאות‪ ,‬וכך גם להחסיר מן הרשע מנוחה‬
‫בעולם הרוחות; הוא גם עושה את ההיפך עם הצדיקים‪ ,‬ולכן יעקב‬
‫עוד מקבל חיות בעולם הרוחות משום שבניו נבחרו להיות ממלכת‬
‫הכוהנים של יהוה בכדור ארצנו‪.‬‬

‫‪355‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫במקרה של האב של הפילגש‪ ,‬אותו קשר בין אב ובן הוא גם הסיבה‬

‫מדוע הוא סובל עם בני הפילגש שלו‪ ,‬כאשר אותם בנים נופלים‬
‫לבעיות כלכליות‪.‬‬
‫הנה כמה דוגמאות לרעה שבאה בעקבות השפלת אישה והפיכתה‬
‫לפילגש‪:‬‬
‫א‪ .‬תמנע הייתה הפילגש של אליפז‪ ,‬בן עשו‪ .‬היא הולידה את‬
‫עמלק‪ ,‬הלא עם (בראשית לו‪ ,‬יב)‪.‬‬
‫ב‪ .‬בספר שופטים היה המקרה של הפילגש בגבעה‪ ,‬שבו כמה‬
‫נערים משבט בנימין אנסו פילגש של איש משבט לוי וגרמו‬
‫למלחמת אחים גדולה בין בנימין לשאר השבטים‪.‬‬
‫ג‪ .‬לגדעון היה פילגש בשכם‪ ,‬והיא הולידה את אבשלום;‬
‫אבשלום הוא זה שהרג את שאר הבנים של גדעון‪ ,‬חוץ מאחד‪,‬‬
‫כדי להפוך את עצמו למלך (שפטים ט‪ ,‬א)‪.‬‬
‫המקרים הרעים הללו קרו משום שמי שמתייחס לאישה כפילגש‬
‫משפיל אותה‪ ,‬כאילו שהיא הזונה הקבועה שלו‪ ,‬והעון הזה גם‬
‫גורר אתו עוד עוונות‪.‬‬

‫אין ללמוד מן המנהגים של דורות קודמים‬

‫בכלל‪ ,‬ספר מלכים מתאר זמנים שבהם בני ישראל שכחו הרבה מן‬
‫התורה‪ ,‬ולכן אין ללמוד איך לקיים את תורת יהוה ממה שכתוב‬
‫על דורות קודמים – רק בגלל שספר שמואל מתאר שלשאול המלך‬
‫היה פילגש‪ ,‬בשם רצפה‪ ,‬זה לא אומר שהוא עשה נכון כאשר הוא‬
‫לקח אותו להיות פילגש לו‪ ,‬במקום אישה‪.‬‬
‫ספרי התנ"ך מתארים את העוונות ואת ההצדקות של דורות‬
‫קודמים‪ ,‬והרבה פעמים לא כתוב מתי הם עשו עון ומתי צדק‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬כמעט אין מצב שבו ניתן ללמוד איך לקיים את תורת יהוה‬
‫מהספרים שבאו אחרי נבואת משה‪ ,‬חוץ מנבואת ישעיהו‪ ,‬כי הרבה‬
‫מספרי התנ"ך מתארים מה שקרה בעבר‪ ,‬אבל לא מנבאים את חוקי‬
‫יהוה‪ .‬לכן‪ ,‬לרוב‪ ,‬אין ללמוד חוקים מספרי יהושע‪ ,‬שופטים‪,‬‬
‫שמואל‪ ,‬ומלכים‪.‬‬
‫אותו כלל נכון גם לגבי המנהגים המוטעים של השבטים האבודים‪,‬‬
‫שממשיכים בטעויות של דורות קודמים‪ .‬לכן‪ ,‬אפילו שהספר של‬
‫אליהו אביחל‪" ,‬שבטי ישראל האבודים והנדחים"‪ ,‬מנסה להוכיח‬
‫שהפשתונים באפגניסטן הם מבני ישראל בגלל שנשותיהם היו‬
‫מדליקות נרות בלילה של ערב שבת‪ ,‬זה לא אומר שאותו מנהג הוא‬
‫נכון‪ ,‬אלא שהן המשיכו לפעול על פי הטעויות של דורות‬
‫קודמים‪ .‬כנראה הרבנים לא היו הראשונים שטעו לגבי המצווה‬
‫"לא תבערו אש בכל משבתיכם ביום השבת" (שמות לה‪ ,‬ג)‪.‬‬

‫‪356‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫לכן‪ ,‬כולם צריכים לעזוב את העוונות של אבותיהם‪ ,‬בין אם הם‬

‫יהודים‪ ,‬משבט יהודה או משבטי ישראל אחרים‪ ,‬השוכנים‬
‫באפגניסטן ובעוד מקומות‪ .‬הספר הזה מרבה לדבר על הטעויות של‬
‫הרבנים היהודים בגלל שאלו הם הטעויות שאני‪ ,‬יהונתן צדקני‪,‬‬
‫רואה מול עיני במדינת ישראל המערבית‪ ,‬אבל הרבנים הם לא‬
‫היחידים שטעו‪ ,‬וזה לא נכון לומר שרק אצלם יש שקר; הספר הזה‬
‫לא אמור להיות ספר של הסתה נגד שבט יהודה‪ ,‬אלא ספר של‬
‫הוכחות לתשובה‪ ,‬ומי שבוחר להפוך את הספר לכלי השפלה נגד‬
‫היהודים‪ ,‬בלי לעשות תשובה בעצמו‪ ,‬יסבול ממשפט על הבגידה‬
‫הזו‪.‬‬

‫ניאוף לרווק‬
‫זנות הוא לשכב מחוץ למסגרת הנישואים‬
‫"אל תחלל את בתך‪ ,‬להזנותה‪ ,‬ולא תזנה הארץ‪ ,‬ומלאה הארץ זמה"‬
‫(ויקרא יט‪ ,‬כט)‪.‬‬
‫אישה זונה היא לא רק מי שעבדה כזונה‪ ,‬כאשר קיבלה כסף לשכב‬
‫עם זרים‪ ,‬אלא‪ ,‬בשפת התורה‪ ,‬זונה היא כל אישה ששוכבת עם איש‬
‫מחוץ למסגרת הנישואים‪ ,‬אפילו אם היא עושה כן כרווקה‪.‬‬
‫בימינו‪ ,‬התרבות החילונית אומרת שזה לא זנות להיות חברה עם‬
‫בחור אחד לכמה שנים‪ ,‬לשכב‪ ,‬אתו ואחר כך אולי להתחתן אתו‪.‬‬
‫אבל האמת היא שהמנהג הזה הוא לא נכון כי היחסים המיניים רק‬
‫אמורים להתבצע במסגרת הנישואים‪ ,‬כדי להקים משפחה‪.‬‬
‫לכן המצווה "אל תחלל את בתך‪ ,‬להזנותה‪ ,‬ולא תזנה הארץ‪,‬‬
‫ומלאה הארץ זמה" היא מצווה לא לתת לבנות ישראל‪ ,‬וגם לבנים‪,‬‬
‫לצאת אחד עם השני מחוץ למסגרת של נישואים ומשפחה‪ ,‬כדי שהם‬
‫לא יפלו לזנות‪ .‬לעשות אחרת זה לעודד תרבות של זנות בעם‪ ,‬עד‬
‫שהארץ מתמלאת בזימה‪ ,‬והשואה שבאה בעקבותיה‪.‬‬
‫בחברה מתוקנת (שזה לא המציאות במדינת ישראל כרגע) אמורים‬
‫להוציא להורג כל בן או בת שזונה‪ ,‬ואם הוא בן או בת של כהן‪,‬‬
‫אז המשפט הזה גם אמור להתבצע בעונש מיתה הכי כואב – שריפה‬
‫למוות‪" :‬ובת איש כהן‪ ,‬כי תחל לזנות – את אביה היא מחללת;‬
‫באש תשרף" (ויקרא כא‪ ,‬ז)‪ .‬המשפט הקשה הזה הוא עדות לכך‬
‫שאין לזלזל במצווה הזו‪ ,‬ואפילו אם לא יכולים לקיים אותה‬
‫במדינת ישראל החילונית‪ ,‬כן יכולים לחנך את הבנים והבנות‬
‫בכך שאסור להם להתערבב ביחד‪.‬‬

‫‪357‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫מעשה סדום הוא סוג של ניאוף‪ ,‬גם‬

‫באישה‬
‫מעשה סדום עם אישה הוא גם תועבה‬
‫משכב זכר הוא דבר שנחשב לרע ברחבי העולם‪ ,‬אבל יש פחות‬
‫מודעות לגבי כך שמעשה סדום עם אישה הוא גם דבר מתועב‪,‬‬
‫בכמעט אותה מידה שזה מתועב כאשר הוא נעשה עם גבר‪.‬‬
‫הדרך האמיתית לשכב עם אישה היא הדרך שבה יש אפשרות להוליד‬
‫ילד מאותו מעשה‪ ,‬ומי ששוכב עם אישה בדרך של מעשה סדום דומה‬
‫לעושי משכב זכר‪ ,‬כי מעשה סדום הוא לא הדרך שאמורים לשכב עם‬
‫אישה‪ .‬לכן‪ ,‬העושה מעשה סדום עם אישה חייב במיתה באותה מידה‬
‫שאלו שעושים מעשי סדום בגבר חייבים למות‪ .‬תועבה היא תועבה‪,‬‬
‫בין אם זה בין גבר לגבר‪ ,‬או בין אם גבר לאישה‪.‬‬
‫אפילו שזה לא נעים לדבר על הדברים הללו‪ ,‬אני מוכרח לעשות‬
‫כן כי יש רבנים רשעים שאומרים שמותר לעשות מעשי סדום עם‬
‫אישה‪ .‬רב שמדבר כך מפקיר את חייו כי הוא מסית אחרים לחטוא‬
‫בכך‪ ,‬ולכן‪ ,‬כמו שנכון להרוג את מי שמשתתף במצעדי התועבה‪,‬‬
‫נכון להרוג כל רב שמדבר כך‪ ,‬בין אם הוא צעיר או זקן‪ ,‬יהודי‬
‫או כהן‪.‬‬
‫"ולא תעשו מכל התועבת האלה‪ ,‬האזרח‪ ,‬והגר הגר בתוככם‪ ,‬כי את‬
‫כל התועבת האל עשו אנשי הארץ‪ ,‬אשר לפניכם‪ ,‬ותטמא הארץ‪ .‬ולא‬
‫תקיא הארץ אתכם‪ ,‬בטמאכם אתה‪ ,‬כאשר קאה את הגוי אשר לפניכם‪,‬‬
‫כי כל אשר יעשה מכל התועבת האלה‪ ,‬ונכרתו הנפשות העשת מקרב‬
‫עמם‪ .‬ושמרתם את משמרתי‪ ,‬לבלתי עשות מחקות התועבת‪ ,‬אשר נעשו‬
‫לפניכם‪ ,‬ולא תטמאו בהם – אני יהוה אלהיכם" (ויקרא יח‪ ,‬כב)‪.‬‬

‫מה זה מתועב ותועבה?‬

‫השורש של המילים מתועב ותועבה הוא תועב – ת ו עב‪ .‬המתועב‬
‫התחיל עם האות‪ ,‬שהיא האות האחרונה בשפה העברית‪ ,‬כאשר הוא‬
‫הרבה להתענג בתענוגים המותרים‪ ,‬עד שהוא כבר התרגל אליהם עד‬
‫כדי כך שהם כבר לא נותנים לו להרגיש שבע – כך‪ ,‬הוא הגיע‬
‫לאות ת של התענוגים המותרים‪ ,‬כאשר לא נשאר לו איזה תענוג‬
‫מותר שהוא יכול להרגיש שבע ממנו‪.‬‬
‫יש גם אנשים לא מתועבים שנתקלים במציאות רעה כזו‪ ,‬אבל‬
‫ההבדל בינם למתועב הוא שהם בוחרים לעשות תשובה ולעצור‬
‫בתענוגים המותרים‪ ,‬בשונה מהמתועב‪ ,‬שבוחר להעז פנים‪ ,‬ולעשות‬
‫ההיפך‪ :‬הוא ממציא תענוג חדש ועב יותר כדי להמשיך להשתכר‬
‫בשיכרון חושים‪ .‬כך‪ ,‬המתועב עושה ת ו עבה – הוא מגיע לסוף‬

‫‪358‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫התענוגים המותרים‪ ,‬לאות ת‪ ,‬אבל במקום לעצור שם‪ ,‬הוא עושה‬

‫"ו עבה"‪ ,‬כאשר הוא ממציא לעצמו תענוג עבה יותר‪.‬‬
‫אצל אוהבי מעשי סדום‪ ,‬הדבר הזה בדרך כלל קרה כאשר הם כבר‬
‫לא יכלו להתענג עם אישה בצורה רגילה‪ ,‬ובגלל זה הם בחרו‬
‫להמציא דרך יותר עבה ורעה כדי להמשיך בשיכרון חושים‪.‬‬

‫מסר למי שחטא בדברים כאלו‬

‫אם חטאת בעבר במשכבי סדום‪ ,‬או ראית דברים רעים באינטרנט‪,‬‬
‫הדרך הנכונה היא לא לומר‪" ,‬זהו זה‪ ,‬אני חטאתי‪ ,‬ולכן אין לי‬
‫תקוה"‪ ,‬אלא‪ ,‬במקום זה‪ ,‬צריך להתגבר ולעשות תשובה‪ .‬מה שאיש‬
‫עשה בעבר זה לא קובע מי הוא יהיה בעתיד‪ ,‬כי ההחלטות שלו‪,‬‬
‫עכשיו‪ ,‬הם אלו שקובעות את הגורל שלו‪ .‬לכן‪ ,‬אפילו מי שטימא‬
‫את עצמו בחטא הגדול הזה יכול למצוא תשובה אם הוא מתגבר‬
‫מאוד כדי לכפר על הטעות המאוד גדולה שעשה בעבר‪.‬‬
‫הדבר הזה נכון לגבי כל חטא‪ ,‬בין אם הוא גידוף‪ ,‬חילול שבת‪,‬‬
‫צפייה בסרטים רעים באינטרנט‪ ,‬ועוד – יהוה לא מצווה לנו‬
‫להיות מדוכאים על מה שעשינו בעבר‪ ,‬אלא הוא דורש שנעשה‬
‫תשובה עליהם‪ ,‬עכשיו‪" :‬הכזה יהיה צום אבחרהו?! יום ענות אדם‬
‫נפשו‪ ,‬הלכף כאגמן ראשו‪ ,‬ושק ואפר יציע – הלזה תקרא צום‪,‬‬
‫ויום רצון ליהוה?! {לא‪ ,‬אני לא רוצה בזה} הלוא זה צום‬
‫אבחרהו‪ :‬פתח חרצבות רשע‪ ,‬התר אגדות מוטה‪ ,‬ושלח רצוצים‬
‫חפשים‪ ,‬וכל מוטה תנתקו‪ .‬הלוא פרס לרעב לחמך‪ ,‬ועניים מרודים‬
‫תביא בית‪ ,‬כי תראה ערם‪ ,‬וכסיתו‪ ,‬ומבשרך לא תתעלם‪ .‬אז יבקע‬
‫כשחר אורך‪ ,‬וארכתך מהרה תצמח‪ ,‬והלך לפניך צדקך‪ ,‬כבוד יהוה‬
‫יאספך" (ישעיהו נח‪ ,‬ה)‪.‬‬

‫‪359‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫לא תגנב‬ ‫שמונה‬

‫גניבה מתוחכמת מאז והיום‬

‫לא כל עשרת הדיברות מגובים בעונשי מוות‬

‫יש רבנים שאומרים שכל עשרת הדיברות מצריכים עונש מוות‪ ,‬אבל‬
‫קריאה של התורה לא מראה על כך‪ ,‬כי אין משפט מוות על נשיאת‬
‫שם יהוה לשווא‪ ,‬אפילו שזו המצווה השלישית של עשרת הדיברות‪,‬‬
‫ואין משפט מוות על מי חומד את הבית או החמור של חברו‪,‬‬
‫אפילו שזו המצווה העשירית של עשרת הדיברות‪.‬‬
‫מאותה סיבה המצווה "לא תגנב" לא רק אוסר לקחת איש ולעשות‬
‫אותו לעבד‪ ,‬אלא האיסור הוא על כל סוג של גניבה‪ ,‬בין אם זה‬
‫גניבת רכוש‪ ,‬גניבה מתוחכמת של בנקאים‪ ,‬או גניבה באמצעות‬
‫שוטרים‪ ,‬שחוטפים איש ושמים אותו בכלא למען ממשלת רשע (כמו‬
‫שקורה בארץ ישראל היום)‪.‬‬

‫גניבה רגילה‬
‫תשלום כפול על גניבה רגילה של חפץ או בהמה‬
‫"כי יתן איש אל רעהו כסף או כלים לשמר‪ ,‬וגנב מבית האיש‪ :‬אם‬
‫ימצא הגנב – ישלם שנים‪ .‬אם לא ימצא הגנב‪ ,‬ונקרב בעל הבית‬
‫אל האלהים‪ ,‬אם לא שלח ידו במלאכת רעהו‪ .‬על כל דבר פשע‪ ,‬על‬
‫שור‪ ,‬על חמור‪ ,‬על שה‪ ,‬על שלמה‪ ,‬על כל אבדה אשר יאמר‪' ,‬כי‬
‫הוא זה!' – עד האלהים יבא דבר שניהם; אשר ירשיען אלהים‬
‫ישלם שנים לרעהו" (שמות כב‪ ,‬ו)‪.‬‬
‫המשמעות של "על כל אבדה אשר יאמר‪' ,‬כי הוא זה!'" היא שהחוק‬
‫הזה מדבר על חפץ ממשי‪ ,‬שיכולים להצביע עליו עם האצבע‬
‫ולומר‪" ,‬הוא זה! זה היה החפץ או הבהמה שלי"‪.‬‬
‫מי שגונב חפץ חייב לשלם פי שניים מהערך של אותו חפץ שגנב‪.‬‬
‫זה אומר שאם החפץ עוד נמצא אצלו‪ ,‬אז הוא צריך להחזיר את‬
‫החפץ הגנוב ולתת לבעל החפץ עוד אחד‪ ,‬נוסף על מה שהוא גנב‬
‫ממנו‪ ,‬כדי לשלם לבעל החפץ על כך שהוא גרם לו לדאוג ולהתעצב‬
‫כאשר הוא גנב ממנו‪ .‬אותו מחיר כפול לחטא גם אמור להרתיע את‬
‫הגנב מלגנוב שוב‪.‬‬
‫אם אין הוכחות נגד מי שחשוד בגניבה‪ ,‬אז הוא יכול ללכת‬
‫חופשי‪ ,‬בלי לשלם‪ ,‬אבל במקרה של עובד בשמירה‪ ,‬הוא יהיה חייב‬

‫‪360‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫להישבע בשם יהוה שהוא לא גנב כדי להסיר מעליו את החשד הזה‪.‬‬
‫אם הוא מסרב לעשות כן‪ ,‬אז הוא חייב לשלם‪.‬‬
‫לשקר בשם יהוה הוא עון גדול‪ ,‬שיש עליו משפט קשה‪ ,‬ולכן היו‬
‫הרבה גנבים שהיו מוכנים לגנוב‪ ,‬אבל לא להישבע בשם יהוה‬
‫בשקר‪.‬‬

‫טעות אחת בהעתקת התורה לאורך הדורות‬

‫"כי יגנב איש שור או שה‪ ,‬וטבחו או מכרו – חמשה בקר ישלם‬
‫תחת השור‪ ,‬וארבע צאן תחת השה‪ .‬אם במחתרת ימצא הגנב‪ ,‬והכה‬
‫ומת – אין לו דמים‪ .‬אם זרחה השמש עליו – דמים לו‪ .‬שלם‬
‫ישלם; אם אין לו‪ ,‬ונמכר בגנבתו‪ .‬אם המצא תמצא בידו הגנבה‪,‬‬
‫משור עד חמור עד שה‪ ,‬חיים – שנים ישלם" (שמות כא‪ ,‬לז)‪.‬‬
‫קריאה של אותו פסוק מראה שיש ערבוב של עניינים‪ ,‬כי הפסוק‬
‫מתחיל בדיבור על גניבת שור‪ ,‬ואחר כך מדבר על מתי מותר‬
‫להרוג גנב‪ ,‬ואז חוזר לדבר על התשלום שיש נגד מי שגנב שור‪.‬‬
‫להבנתי‪ ,‬כנראה הסופרים שמסרו את התורה מדור לדור טעו‬
‫בהעתקה כאן‪ ,‬וערבבו את הסדר של הפסוק‪.‬‬
‫הפסוק אמור להיות מסודר כך‪:‬‬
‫א‪" .‬כי יגנב איש שור או שה וטבחו או מכרו – חמשה בקר‬
‫ישלם תחת השור‪ ,‬וארבע צאן תחת השה‪ ,‬שלם ישלם; אם אין‬
‫לו‪ ,‬ונמכר בגנבתו‪ .‬אם המצא תמצא בידו הגנבה‪ ,‬משור עד‬
‫חמור עד שה חיים – שנים ישלם‪".‬‬
‫ב‪ .‬הדיבור על הריגת גנב שבא במחתרת הוא חוק נפרד‪ ,‬שאמור‬
‫להופיע כך‪" :‬אם במחתרת ימצא הגנב‪ ,‬והכה ומת – אין לו‬
‫דמים‪ .‬אם זרחה השמש עליו – דמים לו‪".‬‬
‫אני עוד לא יודע איך אותה טעות התרחשה‪ ,‬אבל זה היה טעות‬
‫וצריך לתקן אותה‪ .‬עד כה זו הטעות היחידה שמצאתי בעותק של‬
‫התורה שיש בידינו היום‪ ,‬בשנת שבעים ושתיים להקמת מדינת‬
‫ישראל המערבית‪.‬‬

‫נזק לתפעול המשק מביא למשפט יותר קשה‬

‫אם איש גונב שור או שה‪ ,‬ואחר כך תופסים אותו עם אותה בהמה‪,‬‬
‫אז זה נחשב לגניבת חפץ רגיל‪ ,‬ולכן הוא רק צריך לשלם פי‬
‫שניים ממה שגנב‪ .‬זו המשמעות של "אם המצא תמצא בידו הגנבה‪,‬‬
‫משור עד חמור עד שה חיים – שנים ישלם"‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬אם הוא גנב ומכר את הבהמה‪ ,‬אז הוא צריך לשלם פי‬
‫חמישה או פי ארבע מערכה של הבהמה‪ ,‬שזה משפט מרובה‪" :‬כי‬

‫‪361‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫יגנב איש שור או שה וטבחו או מכרו – חמשה בקר ישלם תחת‬

‫השור‪ ,‬וארבע צאן תחת השה‪ ,‬שלם ישלם‪".‬‬
‫יש כמה סיבות למשפט היותר קשה הזה‪:‬‬
‫גניבת מכונה‪/‬בהמה מניבה‪ :‬במקרה של גניבת שור‪ ,‬יש את‬ ‫א‪.‬‬
‫המשפט של לשלם פי חמישה ממה שהוא גנב‪ ,‬ואותו משפט מרובה‬
‫נובע מכך שהשוורים היו חלק חשוב מהמלאכה החקלאית‪ ,‬כי דרכם‬
‫החקלאי היה חורש את השדה‪ .‬לכן‪ ,‬לגנוב שור לא רק היה נחשב‬
‫לגניבת בהמה‪ ,‬אלא גם היה פעולה שהייתה משבשת את התפעול של‬
‫המשק החקלאי‪ .‬גם‪ ,‬אם החקלאי היה קונה שור חדש‪ ,‬אותה קנייה‬
‫הייתה גונבת ממנו זמן יקר‪ ,‬שבו הוא היה יכול לחרוש ולזרוע‬
‫בשדה לפני ביאת הגשמים‪ .‬כך‪ ,‬הגונב וטובח שור היה גורם לנזק‬
‫כלכלי מרובה‪ ,‬ומשלם על כך משפט מרובה‪.‬‬
‫גניבת צאן‪ ,‬כי הצאן נתנו חלב‬ ‫אותו דבר נכון גם לגבי‬ ‫ב‪.‬‬
‫החסיר מבעליו את החלב שלו‬ ‫וצמר‪ ,‬ולכן מי שגנב את הצאן‬
‫בעל הצאן היה חי מאותו חלב‬ ‫לאותה תקופה של גניבה‪ .‬אולי‬
‫ממנו‪ .‬לכן‪ ,‬גם נגד הגונב וטובח‬ ‫וסבל מרעב כאשר זה היה נחסר‬
‫פי ארבעה ממה שגנב‪.‬‬ ‫כבש יש משפט מרובה של תשלום‬
‫להבנתי‪ ,‬אלו הן שתי הסיבות הכי חשובות לשאלה מדוע יש קנס‬
‫גבוה לגניבת שור ושה‪ .‬יכולים להתאים את אותם כללים לימינו‪,‬‬
‫כדי לשפוט משפט של תורה‪ ,‬גם במציאות של מכונות ומחשבים‪ ,‬עד‬
‫שהיהודים יזכו להתקדש לגמרי מעמלק המערבי וכליו‪.‬‬

‫המעניש גנב בצורה לא מידתית נשפט על כך‬

‫פסוק מתוקן‪" :‬אם במחתרת ימצא הגנב‪ ,‬והכה ומת – אין לו‬
‫דמים‪ .‬אם זרחה השמש עליו – דמים לו‪".‬‬
‫אם בעל בית רואה שגנב לא בא לרצוח אותו‪ ,‬אלא רק רוצה לגנוב‬
‫ממנו‪ ,‬אסור לרצוח את הגנב‪ ,‬ומי שרצח אותו עבר על מצוות "לא‬
‫תרצח"‪.‬‬
‫אותו בעל בית רצחני נחשב לרוצח רגיל‪ ,‬שיש עליו עונש מוות‪,‬‬
‫אבל כל זה הוא בתנאי שהיה ברור לעדים לרצח שבעל הבית הבין‬
‫שהגנב לא בא לפגוע בגופו‪ ,‬ובכל זאת בחר להרוג אותו – העדות‬
‫שלהם לגבי זה צריכה להיות ברורה כמו שזריחת השמש ברורה‬
‫לעיני הצופה‪" :‬אם זרחה השמש עליו – דמים לו‪".‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬אם אין עדות כזו‪ ,‬אז צריכים להניח לבעל הבית‪,‬‬
‫כי אולי היה לו קשה להבין את כוונת הגנב‪ ,‬כמו שקשה לראות‬
‫את הפרצוף של איש אחר כאשר הוא נמצא במחתרת חשוכה‪ .‬לכן‪,‬‬
‫יהוה אמר שבמקרה כזה "אם במחתרת ימצא הגנב‪ ,‬והכה ומת – אין‬
‫לו דמים"‪ ,‬כי כוונותיו של הגנב לא היו ברורות‪.‬‬

‫‪362‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫הנטייה היא לטובת בעל הבית הרכוש הזה‪ ,‬בגלל שהוא לא יזם את‬
‫אותה עבירה על החוק‪ ,‬לעומת הגנב‪ ,‬שכן יזם מעשה של גניבה‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬יש משפט נגד בעל בית או חפץ שבוחר לרצוח גנב‪ ,‬אף‬
‫על פי שהבין שהגנב לא בא לפצוע או לרצוח אותו‪ .‬אותו משפט‬
‫יהיה על מי שהרג גנב כי העונש הנכון לגנב הוא לשלם על‬
‫גניבתו‪ ,‬ולא לרצוח אותו‪ .‬גם אם בעל הבית מבין שהגנב לא‬
‫יכול לשלם לו על מה שהוא גנב‪ ,‬אז אין לרצוח אותו‪ ,‬אלא‪,‬‬
‫במקום זה‪ ,‬הגנב צריך לעבוד בעבודות שירות‪ ,‬עד שהוא משלם על‬
‫גניבתו; העובדה הזו לא יכולה להיות ליותר משש שנים‪ ,‬וברוב‬
‫המקרים‪ ,‬היא אמורה להיות הרבה פחות מזה‪ .‬גם‪ ,‬בכל תקופת‬
‫הזו‪ ,‬צריך לתת לגנב את הצרכים היסודיים שלו וגם לא להעביד‬
‫אותו בעבודות קשות של פרך‪.‬‬
‫זו הדרך שתורת יהוה מתמודדת עם הגנבים‪ ,‬וכל מי שמורד בה‬
‫מורד ביהוה‪ ,‬בין אם הוא בעל בית רצחני או מוסלמי שכורת את‬
‫הידיים של הגנבים‪ ,‬או נוצרי‪ ,‬ששם אותם להירקב בכלא‪ .‬נגד‬
‫אנשים כאלו יהיה משפט כי יהוה הוא אל של משפט למען כולם‪,‬‬
‫בין אם זה הגנב‪ ,‬שקיבל עונש לא נכון‪ ,‬או בעל חפץ‪ ,‬שסבל‬
‫מאותה גניבה‪.‬‬

‫הרשלן הוא גם סוג של גנב‬

‫נזק לרכוש הנעשה ברשלנות‬
‫"וכי יפתח איש בור‪ ,‬או כי יכרה איש בר‪ ,‬ולא יכסנו‪ ,‬ונפל‬
‫שמה שור או חמור – בעל הבור ישלם‪ ,‬כסף ישיב לבעליו‪ ,‬והמת‬
‫יהיה לו {לבעל הבור}" (שמות כא‪ ,‬לג)‪.‬‬
‫מי שחפר בור ולא כיסה אותו פעל ברשלנות‪ ,‬ולכן הוא מחויב‬
‫לשלם על הנזק שעשה במחיר מלא‪ .‬עם זאת בעל הבור כן יכול‬
‫לשמור אצלו את חומר הגלם של מה שהשחית‪ ,‬כמו הגופה של הבהמה‬
‫או החלקים של מכונה‪ ,‬כי אם הוא שילם לבעל הבהמה מחיר מלא‪,‬‬
‫הוא גם השלים את חובתו כלפיו‪ .‬כך‪ ,‬יהוה נתן לבעל הבור דרך‬
‫לחסות לפחות קצת ממה שהפסיד‪ ,‬עקב הרשלנות שלו‪.‬‬

‫גניבה מהשכיר‬
‫העושק שכיר‪ ,‬לעומת מי שמנצל אותו‬
‫"לא תעשק את רעך‪ ,‬ולא תגזל; לא תלין פעלת שכיר אתך עד בקר"‬
‫(ויקרא יט‪ ,‬יג)‪.‬‬

‫‪363‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫עושק הוא כאשר לא נותנים לשכיר את השכר השווה לתרומתו‬

‫בעבודה‪.‬‬
‫לדוגמה‪ ,‬מעביד עושק את השכיר שלו אם הוא מרוויח מאה שקלים‬
‫מפועלת השכיר‪ ,‬אבל במקום לתת לו חצי מאותו רווח (חמישים‬
‫שקלים)‪ ,‬הוא רק נותן לו שלושים שקלים‪.‬‬
‫בימינו לפעמים קשה לעשות חישוב נכון לגבי התרומה האמיתית‬
‫של העובד‪ ,‬בגלל שככל שמקום עבודה פועלת בצורה יותר‬
‫מערכתית‪ ,‬אז יש יותר הוצאות יסודיות שבעל העסק צריך להוציא‬
‫לפני שהוא בכלל יכול להתחיל לעבוד‪ .‬לכן‪ ,‬צריך לחשב את השכר‬
‫של השכירים על פי הרווח הנקי שיש למעביד‪ ,‬אחרי שהוא משלם‬
‫את ההוצאות היסודיות לעסק שלו‪.‬‬
‫לדוגמה‪ ,‬אם המעביד היה צריך לשלם עשרים שקלים בשביל עצים‬
‫של ארון‪ ,‬והוא מכר את אותו ארון במאה שקלים‪ ,‬הרווח האמיתי‬
‫שלו מהארון היה רק שמונים שקלים‪ .‬במקרה כזו הוא יצטרך לשלם‬
‫חצי מאותו רווח לשכיר שלו (ארבעים שקלים)‪ ,‬כדי לא להיחשב‬
‫כמי שעושק את השכירים שלו‪ .‬הדוגמה הזו היא מאוד פשטנית‪,‬‬
‫ונכון שכל בעל עסק וכל שכיר יעשו את החישובים שלהם‪ ,‬כדי‬
‫שבעלי העסקים לא יעשקו‪ ,‬וכדי שהשכירים לא יתנו להם לעשוק‬
‫אותם בשקט‪.‬‬
‫מאותה סיבה גם נכון ששכירים יתאמו פעולה‪ ,‬אחד עם השני‪ ,‬כדי‬
‫להכריח בעל עסק עושק לתת להם את מה שבאמת מגיע להם‪ .‬לפעמים‬
‫יש יכולת להכניע בעל עסק עושק כאשר כל העובדים שובתים‬
‫מלעבוד עד שבעל העסק ישלם להם את מה שמגיע להם‪ .‬אם זה לא‬
‫עובד‪ ,‬הם גם יכולים לקחת מבעל העסק את חלק מהרכוש שלו כדי‬
‫להשלים את מה שהוא החסיר מהם‪.‬‬
‫מדוע יש צורך לחלק את הרווח בין השכירים למעביד באופן‬
‫שווה?‬
‫יש צורך כזה כי השכיר הוא סוג של שותף עם המעביד‪ :‬המעביד‬
‫נותן לשכיר מקום לעבוד‪ ,‬כלים‪ ,‬ועזרה במציאת קונים למעשי‬
‫הידיים של השכיר‪ .‬אבל בתרומה לכך השכיר הוא זה שעושה את‬
‫העבודה הקשה של המפעל או השדה‪ ,‬במו ידיו‪.‬‬
‫כך‪ ,‬שניהם הם שותפים‪ ,‬אחד עם השני‪ ,‬אף על פי שלמעביד‪ ,‬בדרך‬
‫כלל‪ ,‬יש מקום יותר נוח בשותפות הזו כי הוא יכול לשבת במשרד‬
‫או בבית‪ ,‬כאשר השכיר עושה את העבודה הקשה בשבילו‪ .‬לכן‪,‬‬
‫אפילו כאשר מעביד נותן חצי מן הרווח שלו לשכירים שלו‪ ,‬הוא‬
‫בכל זאת מנצל אותם‪ ,‬אבל בגלל שהוא מנצל אותם‪ ,‬במקום לעשות‬
‫את הדבר היותר רע‪ ,‬של לעשוק אותם‪ ,‬אז נבואת משה התירה‬
‫למעביד לנהוג כך‪.‬‬
‫אין שום היתר לעשוק‪ ,‬כי "לא תעשק את רעך‪ ,‬ולא תגזל; לא‬
‫תלין פעלת שכיר אתך עד בקר" (ויקרא יט‪ ,‬יג)‪.‬‬

‫‪364‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫מעביד שאולי לא אוהב את מה שהוא קורא כאן צריך לזכור שהוא‬

‫מרוויח הרבה כסף על הגב של השכיר‪ ,‬כי הוא לוקח חצי מן‬
‫הפירות של השכיר לעצמו‪ ,‬במקום לתת לו את כל פרי מעשי ידיו‪.‬‬
‫זה ניצול‪ ,‬והוא דבר רע‪ ,‬אפילו שהוא מותר בנבואת משה‪ .‬לכן‪,‬‬
‫נכון שבעל עסק ישתוק‪ ,‬במקום על כך שנבואת משה רק התירה לו‬
‫לנצל אחרים‪ ,‬כאשר הוא‪ ,‬בתאוותיו הרבות‪ ,‬גם רוצה לעשוק‬
‫אותם‪.‬‬
‫גם מי שמשכיר בית לאחר במחיר סביר מנצל אותו‪ ,‬וגם הדבר הזה‬
‫הוא סוג של ניצול שנבואת משה התירה לעם בגלל מדרגתו‬
‫הרדודה‪ .‬אם בעל הבית מעלה את דמי השכירות למחיר לא סביר‪,‬‬
‫אז הדבר הזה הוא גם סוג של עושק‪ ,‬ואין לעשות כן‪ ,‬אפילו לפי‬
‫התורה בקטנותה‪ ,‬בנבואת משה‪.‬‬
‫הכי טוב הוא לא לבחור בדרך של התורה בקטנותה‪ ,‬וההיתרים‬
‫שהיא נתנה לדור של יציאת ממצרים‪ .‬לכן יהוה נתן לנו הגדלה‬
‫על נבואת משה‪ ,‬דרך נבואת ישעיהו‪" ,‬כי יהוה חפץ למען צדקו –‬
‫יגדיל תורה ויאדיר" (ישעיהו מב ‪,‬כא)‪.‬‬

‫חייבים לשלם שכר בסוף כל יום‬

‫"לא תעשק את רעך‪ ,‬ולא תגזל; לא תלין פעלת שכיר אתך עד בקר"‬
‫(ויקרא יט‪ ,‬יג)‪.‬‬
‫חייבים לשלם לשכיר בסוף כל יום של עבודה‪ ,‬וכך לא לתת לו‬
‫ללכת הביתה בידיים ריקות‪ ,‬אפילו לערב אחד‪ .‬מי שרק נתן את‬
‫השכר לשכיר למחרת בבוקר עבר על מצוות "לא תלין פעלת שכיר‬
‫עד בקר"‪ ,‬כי השכיר הלך לישון באותו לילה כאשר השכר שלו היה‬
‫בידי המעביד‪ ,‬במקום בידו‪ .‬לעשות כן הוא דבר רע ולכמה‬
‫סיבות‪:‬‬
‫א‪ .‬המעביד כבר קיבל יום עבודה מן השכיר‪ ,‬אבל במקום לתת‬
‫לו את השכר שלו‪ ,‬תמורת אותו יום של עבודה‪ ,‬הוא גזר‬
‫עליו ללכת הביתה בידיים ריקות‪ ,‬כאשר השכיר אולי היה‬
‫נצרך לאותו שכר כדי שיהיה לו מה לאכול‪ ,‬ללבוש‪ ,‬או‬
‫לישון באותו לילה‪.‬‬
‫ב‪ .‬אפילו אצל שכיר שהוא לא כל כך עני‪ ,‬איחור בתשלום יכול‬
‫לגרום לו לדאגה‪ ,‬כי הוא אולי הכעיס את המעביד שלו‬
‫באותו יום‪ ,‬והלך לישון עם הדאגה שהמעביד אולי לא ישלם‬
‫את המשכורת שלו בסוף השבוע‪.‬‬
‫ג‪ .‬לפעמים מעבידים בכלל לא מתכוונים להחסיר מהשכיר את‬
‫המשכורת השבועית או החודשית שלו‪ ,‬אבל עקב בעיות‬
‫כלכליות שבאו פתאום‪ ,‬אז להם אפשרות לשלם לשכיר בסוף‬
‫החודש‪ .‬כך קורה די הרבה פעמים בימינו‪ ,‬במדינת ישראל‬
‫המערבית‪ ,‬כאשר המדינה מעכבת את המשכורות של המורים‪,‬‬

‫‪365‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫או עובדים ציבוריים אחרים‪ ,‬בגלל בעיות בתקציב‪ .‬לעשות‬

‫כן הוא גניבה משכירי המדינה‪ ,‬שגורמת להם לדאגה‪ ,‬במקרה‬
‫הטוב ואולי גם דוחפת אותם ליפול לחובות ולחסרונות‬
‫בצרכים היסודיים שלהם‪ ,‬במקרה הרע‪.‬‬
‫מעבידים יכולים למנוע מעצמם את העוונות הגדולים הללו כאשר‬
‫הם משלמים לשכירים שלהם בכסף (מזומן) בסוף כל יום של‬
‫עבודה‪ ,‬כאשר השכירים שלהם יוצאים מהמשרד‪ ,‬מהמפעל‪ ,‬או‬
‫מהשדה‪ ,‬חזרה לביתם‪.‬‬

‫צריך להתייחס לשכיר כמו שהיית מתייחס לעצמך‬

‫"וכי ימוך אחיך עמך‪ ,‬ונמכר לך‪ :‬לא תעבד בו עבדת עבד‪ ,‬כשכיר‬
‫כתושב יהיה עמך‪ ,‬עד שנת היבל יעבד עמך‪ ,‬ויצא מעמך‪ ,‬הוא‪,‬‬
‫ובניו עמו‪ ,‬ושב אל משפחתו‪ ,‬ואל אחזת אבתיו ישוב‪ .‬כי עבדי‬
‫הם‪ ,‬אשר הוצאתי אתם מארץ מצרים; לא ימכרו ממכרת עבד‪ .‬לא‬
‫תרדה בו בפרך‪ ,‬ויראת מאלהיך" (ויקרא כה‪ ,‬לט)‪.‬‬
‫אם אין לרדת על עבד או לתת לו עבודת פרך‪ ,‬אז כל שכן שאין‬
‫לעשות כך לשכיר‪ ,‬כי לשכיר אמורות להיות יותר זכויות מאשר‬
‫לעבד‪.‬‬
‫מה זה עבודות פרך?‬
‫אם בעל עסק לא מוכן שאחרים יגידו לו לעשות את אותה עבודה‬
‫בעצמו‪ ,‬אז אין לתת את העבודה הזו לשכיר או לעבד שלו‪ ,‬כי‬
‫"ואהבת לרעך כמוך – אני יהוה" (ויקרא יט‪ ,‬יז)‪ .‬מאותה סיבה‪,‬‬
‫כמו שבעל עסק לא מוכן שמישהו ידבר אליו בצורה קשה‪ ,‬גם אסור‬
‫לו להתנהג כך עם השכירים או העבדים שלו‪.‬‬
‫בימינו‪ ,‬גם אין מקום יותר לעבדות חוץ מהעבדות המוגבלת שיש‬
‫על גנבים לתקופה של עד שש שנים‪ ,‬וגם אותה עבדות רק אמורה‬
‫להיות כאשר הגנב והקרובים שלו לא יכולים לשלם על גניבתו‪.‬‬
‫חוץ מהמקרה הזה‪ ,‬כל מי שלוקח לעצמו עבד בוחר בדרך לא‬
‫תמימה‪ ,‬ובנקמה שיש נגד אלו שמורדים בתמימות‪.‬‬
‫אותו דבר הוא אמת‪ ,‬כי אם כבר הגיע הזמן לרחם על הבהמות‬
‫ולהתחיל לקבל על עצמנו את מצוות הצמחונות של נבואת ישעיהו‪,‬‬
‫כל שכן שהגיע הזמן לרחם יותר על בני אדם‪ ,‬ולחדול מכל דרכי‬
‫העבדות‪ .‬המקרה של עבדות לגנב הוא הדבר היחיד שנותר בימינו‬
‫כנכון לעשות‪ ,‬בגלל שזה עדיף על שיטת הכלא של הנוצרים‪,‬‬
‫כריתת היד של המוסלמים‪ ,‬או ההפקרות המוסרית שיש כאשר אין‬
‫משפט נגד גנבים‪.‬‬

‫‪366‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫גניבה מעניים‬
‫להחסיר מהעני את חלקו הוא גניבה ממנו‬
‫בתורה יש מצווה להשאיר חלק מהתוצר הכלכלי לעניים‪ ,‬כדי שהם‬
‫יכלו לקחת את זה מתי שהם רוצים‪ ,‬בלי לבקש מבעל העסק רשות‪.‬‬
‫לא לעשות כן נחשב לגניבה מהעני‪ ,‬כי אותו חלק שאמורים‬
‫להשאיר לעני הוא בעצם הרכוש של העני‪ ,‬ולא של בעל העסק‪.‬‬
‫במשק חקלאי משאירים לעניים לקט‪ ,‬שכחה ופאה‪ .‬למי שמנהל עסק‬
‫לא חקלאי‪ ,‬הוא יצטרך להשוות בין המושגים החקלאים הללו לעסק‬
‫שלו‪ ,‬כדי לעשות בדומה לזה במפעל או במשרד שלו‪.‬‬
‫הנה החובה להשאיר לעני חלק מהתוצר החקלאי‪" :‬ובקצרכם את‬
‫קציר ארצכם‪ ,‬לא תכלה פאת שדך‪ ,‬לקצר‪ ,‬ולקט קצירך לא תלקט‪,‬‬
‫וכרמך לא תעולל‪ ,‬ופרט כרמך לא תלקט‪ .‬לעני ולגר תעזב אתם‪.‬‬
‫אני יהוה אלהיכם" (ויקרא יט‪ ,‬ט)‪.‬‬

‫להשאיר את כל צדדי השדה לעני‪ ,‬ולא רק הפינות‬

‫פאת השדה היא הצד של השדה‪ ,‬ולא כמו שהרבנים אומרים‪ ,‬שהם‬
‫טוענים שזה רק פינת השדה‪ ,‬ולא כל הצדדים שלו‪ .‬אילו רק‬
‫היינו אמורים להשאיר את הפינות של השדה‪ ,‬במקום את כל‬
‫הצדדים‪ ,‬יהוה היה אומר בתורה "לא תכלה כנפי שדך" או "פינת‬
‫שדך‪ ",‬במקום לומר "פאת שדך"‪.‬‬
‫הוכחה לכך שפאה היא כל הצדדים‪ ,‬ולא רק הפינות‪ ,‬היא ממה‬
‫שנאמר לגבי המשכן במדבר‪ ,‬ששם הצדדים של המשכן נקראו "פאות"‬
‫למשכן‪ .‬הצד הדרומי נקרא "פאת נגב תימנה"‪ ,‬והצד המערבי "פאת‬
‫ימה"‪" :‬ועשית את חצר המשכן לפאת נגב תימנה‪ :‬קלעים לחצר‪ ,‬שש‬
‫משזר‪ ,‬מאה באמה‪ ,‬ארך לפאה האחת‪...‬וכן לפאת צפון‪...‬ורחב‬
‫החצר לפאת ים‪ :‬קלעים‪ ,‬חמשים אמה‪...‬ורחב החצר לפאת קדמה‪,‬‬
‫מזרחה‪ :‬חמשים אמה" (שמות כז‪ ,‬ט)‪.‬‬

‫מה זה ללקט השדה ולעולל את הכרם?‬

‫אסור ללקט את גידולי השדה הבודדים‪ ,‬כמו גבעולי החיטה‬
‫הבודדים שנשארו אחרי שקצרו את רוב השדה‪ .‬מי שקוצר את כל‬
‫השדה‪ ,‬בלי להשאיר את אותם גידולי שדה בודדים‪ ,‬מלקט את השדה‬
‫שלו‪ ,‬שזו עבירה על תורת יהוה‪.‬‬
‫גם אסור לקחת את כל הענבים הטובים מן הכרם‪ ,‬ורק להשאיר את‬
‫הענבים הקטנים‪ ,‬שהם העוללות‪ ,‬אלא צריך להשאיר חלק מהענבים‬
‫הגדולים והטובים לעניים‪ .‬מי שרק משאיר עוללות גונב מהעניים‬
‫את החלק שיש להם בשדה שלו‪ .‬הוא מעולל את הכרם שלו‪.‬‬
‫‪367‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫כמו כן‪ ,‬גם בחלק מן הכרם שכן לוקחים ממנו את רוב גידולו‬
‫נכון להשאיר את הענבים הבודדים לעניים‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬צריך להשאיר את כל ארבעת צדדי השדה לעניים‪ ,‬וגם‬
‫בתוך השדה לא ללקט או לאסוף את כל גידולי השדה‪.‬‬
‫בימינו‪ ,‬בעל מפעל או משרד צריך לחשב איך לעשות בדומה לזה‬
‫בעסק שלו‪ .‬לדוגמה‪ ,‬נגר אולי ישאיר חלק מהריהוט שיצר לעניים‬
‫וגם ישאיר להם עצים להסקה‪.‬‬

‫השדה תמיד צריך להיות נגיש לעני‬

‫אם בעל שדה משאיר את הפאה והגדולים הבודדים בשדה או בכרם‬
‫לעני‪ ,‬אבל מגביל גישה לשדה שלו‪ ,‬אז זה כאילו הוא לא עשה‬
‫דבר‪ .‬מה מועיל להשאיר רכוש לעני אם לא נותנים לו יכולת‬
‫לגשת אל השדה ולקחת את אותו רכוש?‬
‫בכלל‪ ,‬צריך להיות רווח מספיק בין השדות כדי שרועי צאן‬
‫יוכלו לעבור בין השדות עם העדרים שלהם‪ ,‬וגם שהעניים יוכלו‬
‫לעבור בין השדות כדי לגשת אליהם ולקחת את החלק שלהם מהשדה‪.‬‬
‫על מי שלא עושה כן‪ ,‬יהוה מדבר קשה נגדו‪ ":‬הוי מגיעי בית‬
‫בבית‪ ,‬שדה בשדה יקריבו‪ ,‬עד אפס מקום‪ ,‬והושבתם לבדכם בקרב‬
‫הארץ‪ .‬באזני יהוה צבאות‪ ,‬אם לא בתים רבים‪ ,‬לשמה יהיו‪,‬‬
‫גדלים וטובים‪ ,‬מאין יושב‪ .‬כי עשרת צמדי כרם יעשו בת אחת‪,‬‬
‫וזרע חמר יעשה איפה" (ישעיהו ה‪ ,‬ח)‪.‬‬
‫בעל שדה או בית שרוצה להרחיב את גבול השדה שלו‪ ,‬כדי שיהיה‬
‫לו יותר מקום לגדל פירות‪ ,‬מביא על עצמו תוצאה הפוכה – בגלל‬
‫שהוא צמצם את היכולת של העניים לגשת לשדה שלו ולעדרים‬
‫לעבור בין השדות‪ ,‬אז גם יהוה מצמצם את התוצר החקלאי שלו‬
‫ומביא עליו בעיות כלכליות‪ .‬ככל שהעשירים בדור עושים כך‪,‬‬
‫המדינה נופלת לבעיות כלכליות‪ ,‬עד שהיא כבר אינה יכולה‬
‫לעמוד בפני אויביה מבחוץ‪ ,‬וכך נופלת לחורבן וגלות‪.‬‬

‫עדיף לא לומר מתנות עניים‬

‫בספרות הרבנית הם קוראים לפירות שמשאירים לעני "מתנות‬
‫עניים"‪ ,‬אבל האמת היא שכל אלו הם לא באמת מתנות לעניים‪,‬‬
‫אלא זהו חלקם בתבואת השדה‪ .‬לעני גם יש חלק בשדה‪ ,‬ולהחסיר‬
‫ממנו את החלק שלו הוא גניבה ממנו‪.‬‬
‫על זה יהוה אומר‪",‬יהוה במשפט יבוא עם זקני עמו ושריו‪ ,‬ואתם‬
‫בערתם הכרם‪ ,‬גזלת העני בבתיכם" (ישעיהו ג‪ ,‬יד)‪.‬‬

‫‪368‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫מי שמבער את כל הכרם גוזל את החלק של העני בכרם שלו‪ .‬אותם‬

‫ענבים‪ ,‬שנמצאים אצלו‪ ,‬הם גזלת העני‪ ,‬כי הוא גזל את הענבים‬
‫הללו מהעני‪ ,‬כאשר הוא לא נתן לעני לגשת אל השדה‪ .‬רב שמתיר‬
‫לבעל שדה לעשות כן משתף את עצמו לגזילה‪ ,‬ולכן נאמר "יהוה‬
‫במשפט יבוא עם זקני עמו ושריו"‪ ,‬שלימדו תורה שקרית לבעלי‬
‫השדות‪ ,‬וכך גרמו לבעלי השדות לגזול מהעני את מנת חלקו‬
‫בשדה‪.‬‬
‫נוסף על כך‪ ,‬גם טוב לעזור לעני במה שיכולים‪ ,‬כדי להוציא‬
‫אותו ממצב העוני‪ ,‬כי לא נכון לתת לו רק כמה פרוטות על מנת‬
‫שישרוד מיום ליום‪ ,‬כאשר יכולים לעשות יותר‪.‬‬
‫"הלוא זה צום אבחרהו‪ :‬פתח חרצבות רשע‪ ,‬התר אגדות מוטה‪,‬‬
‫ושלח רצוצים חפשים‪ ,‬וכל מוטה תנתקו‪ .‬הלוא פרס לרעב לחמך‪,‬‬
‫ועניים מרודים תביא בית‪ .‬כי תראה ערם וכסיתו‪ ,‬ומבשרך לא‬
‫תתעלם‪ .‬אז יבקע כשחר אורך‪ ,‬וארכתך מהרה תצמח‪ ,‬והלך לפניך‬
‫צדקך‪ ,‬כבוד יהוה יאספך‪ .‬אז תקרא‪ ,‬ויהוה יענה‪ ,‬תשוע‪ ,‬ויאמר‬
‫הנני‪ ,‬אם תסיר מתוכך מוטה‪ ,‬שלח אצבע‪ ,‬ודבר און" (ישעיהו‬
‫נח‪ ,‬ו)‪.‬‬

‫גניבה מהלוי‬
‫מעשר ללוי וזכות לעני הם מצוות נפרדות‬
‫בימינו הרבנים נוטים לומר שיכולים לתת מעשר לכל מי שרוצים‪,‬‬
‫בין אם זה עני‪ ,‬ישיבה‪ ,‬או רב‪ .‬האמת היא שהמעשר הוא שייך‬
‫לשבט לוי‪ ,‬וצריך לתת את המעשר ללוי‪ ,‬והוא צריך לתת עששירית‬
‫מזה לכהן‪.‬‬
‫המצווה לתת לעניים מגידולי השדה היא מצווה חשובה‪ ,‬אבל‬
‫נפרדת ממצוות המעשר‪.‬‬

‫גניבה בנקאית‬
‫לקחת ריבית הוא עבדות וגניבה מתוחכמת‬
‫"אם כסף תלוה את עמי‪ ,‬את העני עמך‪ ,‬לא תהיה לו כנשה‪ .‬לא‬
‫תשימון עליו נשך" (שמות כב‪ ,‬כד)‪.‬‬
‫המילה נשך היא כמו שכלב נושך אחר‪ .‬ריבית היא סוג של נשיכה‪,‬‬
‫שבה מי שנותן את ההלוואה מכניס את השיניים שלו לתוך מי‬
‫שמקבל את ההלוואה ואחר כך הוא מושך ממנו את הדם שלו‪ .‬כך‪,‬‬

‫‪369‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫הנושך נותן את השן שלו בתוך מי שמקבל את ההלוואה‪ ,‬אבל‬

‫בתרומה לכך הוא לוקח הרבה יותר ממנו‪ .‬זו גניבה מתוחכמת‪.‬‬
‫הדבר הזה קורה כי אף על פי שהמקבל ההלוואה מקבל כסף‪ ,‬הרבה‬
‫פעמים הכסף הזה לא עוזר לו‪ ,‬כי הריבית שהוא צריך לשלם‬
‫הופכת למכשול וגורמת לו להיות עבד לריבית‪ ,‬במקום שההלוואה‬
‫תעזור לו לצאת מן המצוקה הכספית שלו‪ .‬כך‪ ,‬מי שמקבל ההלוואה‬
‫עלול להפוך לעבד תמידי למי שנתן לו את ההלוואה בריבית‪ ,‬כי‬
‫הריבית ממשיכה לגבות ממנו מחיר כל יום‪.‬‬
‫לכן התורה מצווה לתת הלוואה‪ ,‬ללא ריבית‪ ,‬ואוסרת כל סוג של‬
‫הלוואה בריבית‪" :‬וכי ימוך אחיך‪ ,‬ומטה ידו עמך‪ ,‬והחזקת בו‪,‬‬
‫גר ותושב‪ ,‬וחי עמך — אל תקח מאתו נשך ותרבית‪ ,‬ויראת‬
‫מאלהיך‪ ,‬וחי אחיך ‪,‬עמך‪ .‬את כספך לא תתן לו בנשך‪ ,‬ובמרבית‬
‫לא תתן אכלך — אני יהוה אלהיכם ‪,‬אשר הוצאתי אתכם מארץ‬
‫מצרים‪ ,‬לתת לכם את ארץ כנען‪ ,‬להיות לכם לאלהים" (ויקרא כה‪,‬‬
‫לה)‪.‬‬
‫יהוה מזכיר שהוא הוציא אותנו מהעבדות במצרים כדי נזכור‬
‫שאותה גאולה התרחשה כדי לעצור את הדבר הרע הזה של עבדות‪,‬‬
‫ולא כדי שאנחנו נעביד אחד את השני דרך הריבית‪.‬‬
‫נוסף על כך‪ ,‬כמו שלא אהבנו שהמצרים העבידו אותנו במצרים‪,‬‬
‫כאשר גרנו שם‪ ,‬גם אסור לנו להפוך את העובדים הזרים לעבדים‬
‫לריבית‪ ,‬וזו הסיבה מדוע יהוה אמר כאן "גר ותושב"‪ ,‬כי אסור‬
‫לקחת ריבית מהגר הגר אתנו‪ ,‬ולא רק מהתושב הישראלי‪.‬‬
‫הרבנים מפרים אותה מצווה בצורה בוטה כאשר הם עושים תחבולה‬
‫הנקראת "היתר עסקה"‪ ,‬שבו הם מנסים לומר שמקבל ההלוואה נהפך‬
‫לסוג של שותף עם הנותן ההלוואה‪ .‬הם טוענים שהדבר הזה הופך‬
‫את הריבית לתשלום לשותף‪ ,‬אבל האמת היא שהדבר הזה הוא משחק‬
‫במילים‪ ,‬שמתיר להם להמשיך בגניבה מתוחכמת נגד העניים‪,‬‬
‫בעזרת היתר עסקה המתוחכמת שלהם‪.‬‬

‫גניבה ממשלתית‬
‫מוות לגונב אדם – גם לחוטפים למען משטר רודני‬
‫"וגנב איש ומכרו‪ ,‬ונמצא בידו‪ ,‬מות יומת" (שמות כא‪ ,‬טז)‪.‬‬
‫יש רק סוג אחד של גניבה שיש עליו עונש מוות‪ ,‬וזה מי שגונב‬
‫אדם ושם אותו בכלא או הופך אותו לעבד שלו‪ ,‬כי על ידי כך‬
‫הוא גונב מהאדם את החופש שלו‪ ,‬שזה דומה לרצח‪ ,‬ולכן יש עליו‬
‫משפט מוות‪ ,‬כמו אצל הרוצח‪ .‬המשפט הזה הוא נכון למי שמבצע‬
‫את הגניבה (שוטר רשע או חוטף) וגם למי שמחזיק את האדם‬
‫הגנוב אצלו כעבד או אסיר (סוהר‪ ,‬או מי שקנה את האדם כעבד)‪.‬‬

‫‪370‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫הדבר הזה נכון גם בימינו‪ ,‬כי אם שוטר משתף פעולה עם ממשלת‬

‫רשע‪ ,‬כאשר אותה ממשלה רודפת את הצדיקים‪ ,‬אז אותו שיתוף‬
‫פעולה עובר על מצווה מפורשת בתורה‪ ,‬של לא לגנוב איש‪ .‬לשים‬
‫איש בכלא בגלל שהוא מנסה לקיים את התורה באמת‪ ,‬או פועל‬
‫בקנאות למען יהוה נגד הרשעים בעם‪ ,‬הוא לגנוב אותו‪ .‬אם יש‬
‫שני עדים לאותו מעשה משטרתי של רשע‪ ,‬השוטר שביצע את המעצר‬
‫יכול להיענש בעונש מוות‪ ,‬נוסף על המפקדים שלו‪ ,‬שרי ממשלה‪,‬‬
‫והסוהרים שהחזיקו את האסיר בכלא‪.‬‬
‫שוטרים צריכים לזכור שרק בגלל שבעלי הכוח אומרים לעשות‬
‫משהו‪ ,‬זה לא אומר שמותר לשמוע להם‪ .‬האמירה "אני רק צייתי‬
‫לפקודות" היא טענה מגוחכת שהנאציים בגרמניה השתמשו בה כדי‬
‫להתנזר מהמשפט שיש נגדם על מעשי הזוועה שביצעו נגד‬
‫היהודים‪ .‬אם ידיך מבצעים את מעשה הגניבה‪ ,‬אז אתה אשם באותה‬
‫מידה שבעלי הכוח ששלחו אותך ם אשמים‪.‬‬
‫לכן יש צורך לסרב לציית לפקודה נגד תורת יהוה‪ ,‬בין אם אתה‬
‫חייל‪ ,‬שוטר‪ ,‬סוהר‪ ,‬או פקיד אחר‪ .‬אם מספיק אנשים פועלים כך‪,‬‬
‫זה גם יכול לעצור ממשלת רשע מלעשות את המעשים הרעים שלה‪,‬‬
‫כי אם אין מישהו שיבצע את מעשה הגניבה לכלא או הרצח‬
‫הפוליטי‪ ,‬אז זה לא ייעשה‪.‬‬
‫יש לזכור שאלו שנותנים למנהיגים רודנים להישאר בשלטון הם‬
‫הפקידים‪ ,‬שבוחרים לשתף פעולה עם מעשי הרשע של הרודן כדי‬
‫להמשיך לקבל תלוש משכורת‪ .‬כולם מסכימים שמי שנוהג כך‬
‫במשפחת פשע חייב להיענש‪ ,‬אבל משום מה הרבה לא מוכנים‬
‫להודות על כך שכאשר הממשלה פועלת כמשפחת פשע‪.‬‬
‫העיקרון הזה הוא לא רק חשוב לגבי ממשלות שפועלות ברודנות‬
‫גלויה‪ ,‬אלא גם לגבי ממשלה שפעולת כך באופן מתוחכם ונסתר‪.‬‬
‫לממשלה כזאת אין לבצע מעצרים בשבילה‪ ,‬כאשר בעלי הכוח‬
‫אומרים לעצור את הצדיקים‪ .‬זו המציאות של מדינת ישראל‬
‫בימינו‪.‬‬
‫יש גם תופעה רווחת של שוטרים שעוברים על חוקי מדינת ישראל‬
‫כדי להשתיל ראיות ולתפור תיקים נגד אחרים‪ .‬השוטר הממוצע‬
‫אולי לא רוצה לעבור על החוק ולתפור תיק על אחר לחינם‪ ,‬כי‬
‫הוא לא רוצה להסתכן בזה שהמדינה תתפוש אותו ותכליא אותו‬
‫בגלל זה‪ ,‬אבל הוא עלול לעשות כך אם המפקדים שלו רומזים לו‬
‫שכך הוא יכול לקבל קידום יותר מהיר‪ .‬בהרבה מקרים כאלו‪,‬‬
‫כאשר השוטרים כן נתפסים בשקרים‪ ,‬אז בעלי הכוח מתנערים‬
‫מאחריות ונותנים לשוטר הזוטר ליפול בבית המשפט‪ .‬בצבא‬
‫קוראים לשיטה הזו "תסמונת השין גימל"‪.‬‬
‫עדיף שכל שוטר ואיש שב"כ זכור את הדבר הזה כאשר בעלי הכוח‬
‫רומזים לו לעבור על חוקי מדינת ישראל‪ ,‬ולרמוס את אחד‬
‫מהיריבים הפוליטים שלהם‪ .‬אתה אולי תקבל קידום מהיר יותר‬

‫‪371‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫כאשר אתה משתיל ראיות או תעצור איש חף משפט‪ ,‬אבל בסופו של‬
‫דבר‪ ,‬הש"ג הוא בדרך כלל הראשון שנתפס בפשעיו‪ ,‬והוא גם בדרך‬
‫כלל זה שנענש בצורה הכי קשה‪.‬‬
‫שוטר שפועל כך הוא עבריין גדול נגד חוקי יהוה וגם נגד חוקי‬
‫מדינת ישראל‪ ,‬ואין להיכנע לו‪ ,‬או להיות כמוהו‪.‬‬

‫הכלא הופך אסירים לרשעים יותר‬

‫בהרבה בתי כלא יש תרבות של בריונות‪ ,‬שבה החזק ביותר מושל‬
‫על האחרים‪ ,‬גונב מהם‪ ,‬משפיל אותם‪ ,‬ואפילו אונס אותם‪ .‬לכן‬
‫הכלא הוא בית חממה לרשע‪ ,‬שבו אדם עלול להיכנס כפושע קטן‪,‬‬
‫אבל לצאת כפושע גדול ואכזרי‪ ,‬בגלל הרצון שלו להיות הטורף‪,‬‬
‫במקום הנטרף‪.‬‬
‫בית אסירים גם עלול לגרום לאסיר ליפול למחלות נפשיות‪ ,‬בגלל‬
‫חוסר מעש ולחצי הסביבה העוינת‪ .‬יש מדינות שבהן גם שמים‬
‫מפעלים בבתי האסירים כדי להפוך את האסירים לסוג של עבדים‪,‬‬
‫שעובדים לחינם או עבור סכום מזערי‪ .‬כך קורא בסין‪ ,‬וגם בבתי‬
‫כלא מסוימים בארצות הברית‪ ,‬שבהם עובדים עבור סכום מזערי‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬בתורה אין דבר כזה של בית אסירים‪ ,‬אלא יש‪:‬‬
‫עבודות שירות לגנב‪ ,‬כדי שישלם על הגניבה שלו‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫בשפת התורה אותו מעמד של עבודת שירות נקרא עבדות‪.‬‬
‫עונש מוות לרוצח‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫מעצר בית למי שרצח בשגגה‪ .‬בתורה‪ ,‬אותו מעצר בית‬ ‫ג‪.‬‬
‫מתבצע בערי מקלט‪ ,‬שהן ערים מיוחדות‪ ,‬המיועדות לקלוט אלו‬
‫שרצחו בשגגה‪.‬‬
‫אם פועלים להחזיר את אותה דרך משפטית בצורה הדרגתית‬
‫ומדודה‪ ,‬אז זה יכול להיות דבר שירבה צדק חברתי‪ ,‬כאשר‬
‫הורגים את הרוצחים מקרב העם‪ ,‬ונותנים לפושעים הקטנים יותר‬
‫יכולת לסבול ממשפט בצורה שגם יכולה לשקם אותם חזרה לתוך‬
‫החברה‪.‬‬
‫עדיפה הדרך הזו מאשר להפוך כל סוהר לסוג של גנב‪ ,‬שגונב‬
‫מהאסיר את צדקתו‪.‬‬

‫‪372‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫לא תענה ברעך‬ ‫תשע‬

‫עדות שקר‬
‫עדות שקרית כדבר שמערער את יסודות המשפט בעם‬
‫עדויות אמינות הן דבר יסודי לניהול משפט אמת‪ .‬בתורה‪ ,‬צריך‬
‫שני עדים לכל מקרה של עונש מוות‪ ,‬והיו בעבר רשעים שחברו‬
‫יחד כדי לתת עדות שקרית‪ ,‬כמו שנעשה נגד נבות היזרעאלי בימי‬
‫אחאב‪ ,‬מלך ישראל‪.‬‬
‫על אותה עדות שקרית אחאב קיבל משפט חרם‪" :‬ויאמר אחאב אל‬
‫אליהו‪' ,‬המצאתני איבי'‪ .‬ויאמר‪' ,‬מצאתי‪ ,‬יען התמכרך לעשות‬
‫הרע בעיני יהוה‪ .‬הנני מבי אליך רעה‪ ,‬ובערתי אחריך‪ ,‬והכרתי‬
‫לאחאב משתין בקיר‪ ,‬ועצור ועזוב בישראל‪ .‬ונתתי את ביתך כבית‬
‫ירבעם בן נבט‪ ,‬וכבית בעשא בן אחיה‪ ,‬אל הכעס אשר הכעסת‪,‬‬
‫ותחטא את ישראל'‪ .‬וגם לאיזבל דבר יהוה‪ ,‬לאמר‪' ,‬הכלבים‬
‫יאכלו את איזבל בחל יזרעאל‪ .‬המת לאחאב בעיר‪ ,‬יאכלו הכלבים‪,‬‬
‫והמת בשדה‪ ,‬יאכלו עוף השמים'" (מלכים א ‪,‬כא ‪,‬כ)‪.‬‬
‫מזה ניתן להבין עד כמה זה רע בעיני יהוה להעיד עדות שקר‪,‬‬
‫כי מי שנותן עדות שקר מנסה להפוך את שופטי ישראל משופטי‬
‫אמת לרוצחי חינם‪ .‬בימינו‪ ,‬שיש פילוג כל כך גדול בתוך שבטי‬
‫ישראל‪ ,‬צריך להזהר מאוד מעדי שקר‪ ,‬כי אני מניח שיהיו הרבה‬
‫כאלה‪.‬‬

‫רק עד אחד נצרך להשחתת רכוש‬

‫"כי יתן איש אל רעהו חמור או שור או שה‪ ,‬וכל בהמה‪ ,‬לשמר‪,‬‬
‫ומת או נשבר או נשבה‪ ,‬אין ראה – שבעת יהוה תהיה בין שניהם‪,‬‬
‫אם לא שלח ידו במלאכת רעהו‪ ,‬ולקח בעליו‪ ,‬ולא ישלם‪ .‬ואם גנב‬
‫יגנב מעמו – ישלם לבעליו‪ .‬אם טרף יטרף – יבאהו עד הטרפה‪,‬‬
‫לא ישלם" (שמות כב‪ ,‬ט)‪.‬‬
‫כאן יהוה אמר "ועד הטרפה"‪ ,‬בלשון יחיד‪ ,‬ולא עדים‪ ,‬בלשון‬
‫רבים‪ ,‬כדי להראות שצריך רק עד אחד להעיד על כך שחיה טורפת‬
‫אכלה את השור‪ .‬אותה עדות של יחיד מספיקה כדי לפטור את‬
‫השומר מאחריות על הבהמה שמתה‪.‬‬
‫זה גם המשפט לגבי כל עניין של השחתת רכוש‪ :‬עד אחד מספיק‬
‫כדי להרשיע או לפטור נאשם‪.‬‬

‫‪373‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫לא תחמוד את דברי‬ ‫עשר‬

‫רעיך‬
‫"לא תחמד בית רעך; לא תחמד אשת רעך‪ ,‬ועבדו‪ ,‬ואמתו‪ ,‬ושורו‬
‫וחמרו‪ ,‬וכל אשר לרעך" (עשרת הדברות‪ ,‬שמות כ‪ ,‬יג)‪.‬‬

‫שמירה על קדושה כדי לטהר מחשבות‬

‫המצווה העשירית של עשרת הדיברות היא מצווה על מחשבות‪ :‬לא‬
‫לרצות לקחת מהאחר את מה שיש לו‪ ,‬אפילו במחשבה נסתרת‪.‬‬
‫אותה דרישה מעוררת שאלה גדולה‪ :‬איך יהוה דורש מאתנו למשול‬
‫על המחשבות שלנו‪ ,‬כאשר‪ ,‬לפחות בימינו‪ ,‬הדבר הזה נראה כדבר‬
‫קשה מאוד לקיום?‬
‫יש שתי תשובות לכך‪:‬‬
‫א‪ .‬האיסור לחמוד את דברי רעיך הוא איסור לרצות לקחת את‬
‫מה שיש לו‪ ,‬אבל אולי מותר לרצות להשיג דבר דומה לו‪.‬‬
‫זה אומר שיהוה כאן ציווה שאסור לנו לחמוד את הבית של‬
‫אחר ולחשוב על איך לקחת את זה ממנו‪ ,‬אבל מותר לראות‬
‫את הבית של האחר ולומר "אני הייתי רוצה בית דומה למה‬
‫שיש לו"‪ .‬לכן‪ ,‬אין לחשוב מחשבה ממושכת של "אני רוצה‬
‫לקחת ממנו את הבית שלו"‪ ,‬אבל מותר לחשוב "אני רוצה‬
‫בדומה לו"‪ .‬גם‪ ,‬אם מחשבה רעה קופצת לראש‪ ,‬אז זה לא‬
‫בהחלט נקרא עון‪ ,‬כל עוד שדוחים אותו מיד אחר כך‪,‬‬
‫במקום להמשיך לחשוב אותה מחשבה‪.‬‬
‫ב‪ .‬מצוות התורה ניתנו כדי לעזור לקדש את עם ישראל בכל‬
‫המישורים‪ ,‬כולל במחשבות ורגשות‪ .‬ככל שמקיימים אותן‪,‬‬
‫כך זוכים למחשבות יותר טהורות‪ .‬מאותה סיבה‪ ,‬כאן אני‬
‫גם מפרש את חוקי הטהרה‪ ,‬כי קיום אותם חוקים עוזר לטהר‬
‫את המחשבות והרגשות‪ ,‬נוסף על שאר מצוות התורה‪.‬‬

‫השער של הגוף הוא כמו שער של עיר‬

‫יין ושכר הם כל משקה של אלכוהול‬
‫"וידבר יהוה אל אהרן לאמר‪' ,‬יין ושכר אל תשת‪ ,‬אתה‪ ,‬ובניך‬
‫אתך‪ ,‬בבאכם אל אהל מועד‪ ,‬ולא תמתו – חקת עולם לדרתיכם‪,‬‬
‫ולהבדיל בין הקדש ובין החל‪ ,‬ובין הטמא ובין הטהור‪ ,‬ולהורת‬
‫‪374‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫את בני ישראל את כל החקים אשר דבר יהוה אליהם‪ ,‬ביד משה"‬
‫(ויקרא י‪ ,‬ח)‪.‬‬
‫יש רבנים הטוענים ששכר הוא רק יין חזק מאוד‪ ,‬אבל האמת היא‬
‫ששכר הוא כל סוג של אלכוהול‪ ,‬בין אם זה וודקה או יין‪.‬‬
‫אסור לכהן לשתות כל משקה של אלכוהול לפני שהוא הולך למשכן‬
‫או לפני שהוא מלמד תורה‪ ,‬כי כאשר הוא ממלא את תפקידו ככהן‪,‬‬
‫המחשבות שלו חייבות להיות טהורות‪ ,‬כדי שיעשה משפט אמת‪.‬‬
‫מאותה סיבה‪ ,‬גם לנזיר אסור להשתמש בכל סוג של אלכוהול‪ ,‬ולא‬
‫רק יין‪ ,‬כי כל סוג של אלכוהול הוא מטמא‪ ,‬בין אם זה יין‪,‬‬
‫וודקה או בירה‪.‬‬
‫"וידבר יהוה אל משה לאמר‪' ,‬דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם‪:‬‬
‫איש או אשה‪ ,‬כי יפלא לנדר נדר‪ ,‬נזיר להזיר ליהוה‪ ,‬מיין‬
‫ושכר יזיר‪ ,‬חמץ יין וחמץ שכר לא ישתה‪ ,‬וכל משרת ענבים לא‬
‫ישתה‪ ,‬וענבים לחים ויבשים לא יאכל כל ימי נזרו; מכל אשר‬
‫יעשה מגפן היין‪ ,‬מחרצנים ועד זג‪ ,‬לא יאכל כל ימי נדר נזרו‪.‬‬
‫תער לא יעבר על ראשו‪ ,‬עד מלאת הימם אשר יזיר ליהוה; קדש‬
‫יהיה גדל פרע שער ראשו כל ימי הזירו ליהוה‪ .‬על נפש מת לא‬
‫יבא‪ :‬לאביו ולאמו‪ ,‬לאחיו ולאחתו לא יטמא להם‪ ,‬במתם‪ ,‬כי נזר‬
‫אלהיו על ראשו‪ .‬כל ימי נזרו קדש הוא ליהוה‪ .‬וכי ימות מת‬
‫עליו בפתע‪ ,‬פתאם‪ ,‬וטמא ראש נזרו‪ ,‬וגלח ראשו ביום טהרתו;‬
‫ביום השביעי יגלחנו" )במדבר ו‪ ,‬א)‪.‬‬

‫הנזיר מחזק את שעריו‪ :‬שיער הראש ושער של עיר דומים הם‬

‫גדילת שער הראש היא חלק חשוב מתהליך הנזירות משום שהשער‬
‫הוא סוג של שער לנפש‪ ,‬כמו ששערי העיר מגנים על העיר מפני‬
‫תוקפים‪ .‬גדילת השיער אולי הייתה דרך לעזור לנזיר לעמוד‬
‫בנדר שלו‪ ,‬ולא ליפול לשני סוגי הטומאה העבים שניסה להתקדש‬
‫מהם‪ :‬אלכוהול ומוות‪ .‬גדילת השער היא כדי לעזור לו לעמוד‬
‫בלחצים מבחוץ‪ ,‬ומאותה סיבה‪ ,‬כאשר הוא כבר לא ממשיך בדרך‬
‫הנזירות‪ ,‬הוא כבר לא זקוק לאותה הגנה מוגברת שגדילת השער‬
‫נותנת‪.‬‬
‫נוסף על כך‪ ,‬כאשר נזיר נטמא למת‪ ,‬אז גם השער שלו נטמא‪,‬‬
‫ולכן הוא חייב לגלח את שיערו כדי לגדל שיער חדש וטהור‬
‫לנפשו‪ .‬הדבר דומה לשערי עיר אחרי מלחמה קשה‪ ,‬שבה שערי העיר‬
‫נהיו מכוסים בדם‪ ,‬וכך הפכו משער ששומר על העיר מפני אויבים‬
‫מבחוץ לשער שגם מטמא את תושבי העיר‪ ,‬בגלל שהוא מכוסה בדם‪.‬‬
‫כמו שתושבי העיר אולי ירצו לרחוץ את הדם מן השער‪ ,‬כדי לטהר‬
‫אותו‪ ,‬במקרה של הנזיר‪ ,‬יש לו מצווה לגלח את שיערו‪ ,‬כדי‬
‫להסיר מעצמו את השער הטמא‪ ,‬שהפך מכלי הגנה למכשול של‬
‫טומאה‪.‬‬

‫‪375‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫אין לקצר את השיער של צדי הראש יותר מלמעלה‬

‫כמו ששערי הנזיר עוזרים לו לעמוד מול לחצי הטומאה מבחוץ‪,‬‬
‫גם השיער של איש רגיל עוזר בכך‪ ,‬ולכן יהוה ציווה שלא‬
‫להשחית את השיער שלנו‪ ,‬כי אותו מעשה הוא סוג של פציעה‬
‫לנפש‪" :‬לא תקפו פאת ראשכם‪ ,‬ולא תשחית את פאת זקנך" (ויקרא‬
‫יט‪ ,‬כז)‪.‬‬
‫לפני כן הסברתי שפאה היא הצד של דבר‪ ,‬בין אם זה הצד של‬
‫השדה או של המשכן‪ .‬כאן‪ ,‬המשמעות לכך שאין להקיף את פאת‬
‫הראש הוא שאין לקצור את שיער הראש יותר מדי‪ ,‬וגם אין לקצור‬
‫את צדדי הראש יותר מאשר השיער למעלה – כל השיער אמור להיות‬
‫באורך די שווה בכל הצדדים‪ ,‬כדי לתת הגנה מאוזנת לנפש מכל‬
‫הצדדים‪.‬‬
‫הדבר הזה שונה ממה שהרבנים אומרים‪ .‬הם טוענים שיש רק שתי‬
‫נקודות בראש שאסור לקצר אותן‪ ,‬אף על פי שהאמת היא שמותר‬
‫לקצר את כל צדדי הראש‪ ,‬אבל לא יותר מדי‪ ,‬וכל הצדדים אמורים‬
‫להיות באורך שווה‪.‬‬
‫מאותה סיבה‪ ,‬גם אין לקצר את הזקן יותר מדי‪" :‬ולא תשחית את‬
‫פאת זקנך" (ויקרא יט ‪,‬כז)‪.‬‬
‫להשחית את שיער הזקן זה שאין לקצור אותו יותר מדי‪ ,‬עד‬
‫שרואים את העור מתחת לשיער‪ ,‬במקום שהשיער יחסה ויגן על‬
‫העור‪.‬‬
‫גם בכך יש שוני גדול ממה שיהוה אמר בתורה וממה שהרבנים‬
‫אומרים‪ ,‬כי הם אומרים שמותר לקצר את השיער לגמרי‪ ,‬אבל רק‬
‫אסור לגלח אותו בתער‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬יהוה דיבר נגד כל סוג של‬
‫קיצוץ הזקן‪ ,‬אם אותו קיצוץ קוצר את הזקן עד כדי כך שהוא לא‬
‫יכול להועיל כהגנה לפנים‪.‬‬
‫הנה כמה דוגמאות שבהן המילה שחיתה בתורה היא ביטוי לכך‬
‫שדבר מאבד את התועלת שלו‪:‬‬
‫א‪" .‬ותשחת הארץ לפני האלהים‪ ,‬ותמלא הארץ חמס‪ .‬וירא אלהים‬
‫את הארץ‪ ,‬והנה נשחתה כי השחית כל בשר את דרכו על‬
‫הארץ" (בראשית ו‪ ,‬י)‪ .‬בגלל שבימי נוח הם השחיתו את‬
‫דרכם במעשים רעים‪ ,‬אז יהוה העיד נגד בני אדם שהם כבר‬
‫איבדו את היכולת להועיל לעצמם ולאחרים‪ .‬ההשחתה כאן‬
‫היא קלקול התועלת של הדבר‪ ,‬ולא בהחלט זה שהוא אבד‬
‫לגמרי מלהיות קיים במציאות‪.‬‬
‫ב‪ .‬הנה עוד דוגמה לכך שהשחתה היא איבוד התועלת של הדבר‪:‬‬
‫"וידע אונן כי לא לו יהיה הזרע; והיה אם בא אל אשת‬
‫אחיו ‪,‬ושחת ארצה‪ ,‬לבלתי נתן זרע לאחיו" (בראשית לח‪,‬‬
‫ט)‪ .‬הוא שפך את זרעו לארץ‪ ,‬במקום לתת את זה לאישה‪,‬‬
‫ובכך הוא השחית את הזרע מלפעול את הפעולה הנכונה שלו‪.‬‬

‫‪376‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫זה לא שהזרע אבד לגמרי‪ ,‬אלא שבמקום שהוא ייתן אותו‬

‫לאישה‪ ,‬הוא נתן את הזרע לאדמה‪ ,‬ובכך השחית את הזרע‬
‫מלפעול את הפעולה הרצויה שלו‪.‬‬
‫מאותה סיבה‪ ,‬כאשר יהוה אמר "ולא תשחית את פאת זקנך"‪,‬‬
‫האיסור הוא לא רק לגלח את שיער הזקן‪ ,‬אלא גם לא לדלל את‬
‫שער הזקן יותר מדי‪ ,‬כי אם הזקן הוא קצר מדי‪ ,‬אז הוא כבר לא‬
‫כל כך מועיל כהגנה לפנים (שמות יט ‪,‬כז)‪.‬‬

‫ציצית הבגד היא כמו ציצת השדה‬

‫"ויאמר יהוה אל משה לאמר‪' ,‬דבר אל בני ישראל‪ ,‬ואמרת אלהם‪,‬‬
‫ועשו להם ציצת על כנפי בגדיהם‪ ,‬לדרתם‪ ,‬ונתנו על ציצת הכנף‬
‫פתיל תכלת‪ ,‬והיה לכם לציצת‪ .‬וראיתם אתו‪ ,‬וזכרתם את כל מצות‬
‫יהוה‪ ,‬ועשיתם אתם‪ ,‬ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר‬
‫אתם זנים אחריהם‪ .‬למען תזכרו‪ ,‬ועשיתם את כל מצותי והייתם‬
‫קדשים לאלהיכם‪ .‬אני יהוה אלהיכם‪ ,‬אשר הוצאתי אתכם מארץ‬
‫מצרים להיות לכם לאלהים‪ .‬אני יהוה אלהיכם" (במדבר טו‪ ,‬לז)‪.‬‬
‫ציצית הבגד היא כמו ציץ השדה‪ ,‬כי החוטים אמורים לצוץ מתוך‬
‫הבגד כלפי חוץ‪ .‬אותם חוטים אמורים להיות חלק מהבגד‪ ,‬ולא‬
‫חוטים שנקשרו אליו מבחוץ‪ ,‬כמו שצמח שצץ מן האדמה צץ מתוך‬
‫האדמה‪.‬‬
‫איך עושים את זה?‬
‫להבנתי‪ ,‬אמורים לפרום את ארבע הפינות‪/‬כנפות של הבגד‪ ,‬כדי‬
‫שהחוטים יתחילו לצוץ ממנו‪ ,‬כמו שקורה בבגד בלוי‪ .‬אותם‬
‫חוטים שצצים מן הפינות הבלויות של הבגד הם הציצית‪ ,‬כי הם‬
‫צצים מתוך הבגד‪.‬‬
‫המצווה הזו אמורה להזכיר לנו את העבדות במצרים‪ ,‬ששם הבגדים‬
‫שלנו היו בלויים מרוב שהיינו עניים שם‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬פתיל התכלת אמור להיות דבר חיצוני שקושרים לבגד‬
‫כדי להזכיר שעבדי יהוה‪ ,‬שבאו מכדור ארץ אחר בשמים‪ ,‬הם אלו‬
‫שעזרו לגאול אותנו ממצרים‪ ,‬למען תודעת יהוה ותורתו‪.‬‬
‫כך‪ ,‬מצוות הציצית אמורה לגרום לנו‪ ,‬מצד אחד‪ ,‬לזכור איך זה‬
‫מרגיש להיות עני‪ ,‬ובכך לזכור לרחם על העניים‪ ,‬ומן הצד‬
‫האחר‪ ,‬להזכיר לנו את זה שרק יצאנו מאותו עוני בזכות תודעת‬
‫יהוה‪ ,‬עבדיו‪ ,‬ותורתו‪ .‬לכן יהוה אומר בסוף אותו תיאור של‬
‫המצווה‪" :‬אני יהוה אלהיכם‪ ,‬אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים‬
‫להיות לכם לאלהים‪".‬‬

‫‪377‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫אני ניסיתי לעשות כן בבגדי הכותנה של ימינו‪ ,‬אבל לא הצלחתי‬

‫בגלל שהבד הוא באיכות כל כך גבוהה שהוא לא מתבלה או מתפורר‬
‫בקלות‪ .‬כנראה‪ ,‬בדורות קודמים‪ ,‬בגדי הצמר והפשתים היו יותר‬
‫ניתנים לפרימה‪.‬‬

‫מה זה בגד ישראלי?‬

‫יש מנהג בימינו שאומר שמי שנכנס לבית כנסת או מקום קדוש‬
‫צריך ללבוש מכנסיים ארוכים כדי לכבד את המקום‪ .‬האמת היא‬
‫שהמנהג הזה הוא גם דבר שלקחו מתרבות המערב כי אפילו הכהנים‬
‫במשכן היו לובשים מכנסיים קצרים‪.‬‬
‫"והלבשת אתם‪ :‬את אהרן‪ ,‬אחיך‪ ,‬ואת בניו אתו; ומשחת אתם‬
‫ומלאת את ידם וקדשת אתם וכהנו לי‪ .‬ועשה להם מכנסי בד‪,‬‬
‫לכסות בשר ערוה; ממתנים ועד ירכים יהיו‪ .‬והיו על אהרן ועל‬
‫בניו‪ ,‬בבאם אל אהל מועד או בגשתם אל המזבח לשרת בקדש‪ ,‬ולא‬
‫ישאו עון‪ ,‬ומתו – חקת עולם לו‪ ,‬ולזרעו אחריו" (שמות כח‪,‬‬
‫מא)‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬גם עדיף ללבוש בגד דק‪ ,‬כמו מכנסיים קצרים‪ ,‬ולא להעיב‬
‫בבגדים עבים של מכנסיים ארוכים‪ .‬מאותה סיבה‪ ,‬גם עדיף ללבוש‬
‫סנדלים‪ ,‬במקום נעליים‪.‬‬
‫יש לזכור שיכולים ללבוש מכנסיים קצרים אפילו אם יש מידה של‬
‫קור בחוץ כי הרגליים פחות רגישות לקור מאשר החלק העליון של‬
‫הגוף‪.‬‬

‫הטהרה כעזרה בשמירת מחשבות ורגשות‬

‫טהרה דורשת העברת מים והעברת זמן‬
‫היטהרות דורשת רחיצה במים והעברת תקופת זמן עד הערב‪ ,‬כי‬
‫הערב הוא מתי שעוברים מתקופת אור היום לתקופת החושך של‬
‫הלילה‪ ,‬והלילה נחשב לפרק זמן חדש של מנוחה והקשבה‪ ,‬שבו‬
‫הטהרה יכולה להתייצב בנפש של מי שהיה טמא‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬מעבירים את הטומאה מן הטמא באמצאות מים‪ ,‬וגם‬
‫צריכים לחכות כדי שאותה פעולה למען הטהרה תחולל את השינוי‬
‫הנדרש בנפש‪.‬‬

‫‪378‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫צריך להיטהר גם בימינו‬

‫טומאה מבלבלת את הנפש וגורמת לכך שיותר קשה לאדם להבדיל‬
‫בין טוב לרע‪ .‬הטומאה היא סוג של ערלה‪ ,‬שאוטם את הלב‬
‫מלהרגיש ולהבדיל בין טוב לרע‪ ,‬בין טהור לטמא‪.‬‬
‫אפילו היום‪ ,‬שהרבה אנשים לא חושבים על איך לקיים את חוקי‬
‫הטהרה של תורת יהוה‪ ,‬בכל זאת יש אפשרות להתקדש מהרבה סוגי‬
‫טומאה‪ ,‬ובכך גם להגדיל את המודעות הציבורית לגבי אותם‬
‫חוקים בקרב העם‪ .‬המשך הפרק הזה עוסק בדבר הזה‪ ,‬ועוד‪...‬‬

‫רחיצה לטהרה לא דורשת מקווה‬

‫"ואיש‪ ,‬כי תצא ממנו שכבת זרע‪ ,‬ורחץ במים את כל בשרו‪ ,‬וטמא‬
‫עד הערב‪ .‬וכל בגד וכל עור אשר יהיה עליו שכבת זרע‪ ,‬וכבס‬
‫במים‪ ,‬וטמא עד הערב‪ .‬ואשה‪ ,‬אשר ישכב איש אתה שכבת זרע‪,‬‬
‫ורחצו במים‪ ,‬וטמאו עד הערב" (ויקרא טו‪ ,‬טז)‪.‬‬
‫רחיצת גוף הטמא ובגדיו לא דורשת לטבול בבור של מים‪ .‬גם‬
‫מקלחת רגילה או שפיכת מים מדלי יכולות להיחשב כפעולת‬
‫הרחיצה‪ .‬הוכחה לכך שלא נדרש בור של מים היא מהסיפור של‬
‫הניאוף של בת שבע עם דוד המלך‪" :‬ויהי לעת הערב‪ ,‬ויקם דוד‬
‫מעל משכבו‪ ,‬ויתהלך על גג בית המלך‪ ,‬וירא אשה רחצת מעל הגג‪.‬‬
‫והאשה טובת מראה מאד‪ ,‬וישלח דוד‪ ,‬וידרש לאשה‪ ,‬ויאמר‪' ,‬הלוא‬
‫זאת בת שבע בת אליעם‪ ,‬אשת אוריה החתי‪ '.‬וישלח דוד מלאכים‪,‬‬
‫ויקחה‪ ,‬ותבוא אליו‪ ,‬וישכב עמה‪ ,‬והיא מתקדשת מטמאתה‪ ,‬ותשב‬
‫אל ביתה" (שמואל ב‪ ,‬יא‪ ,‬ב)‪.‬‬
‫לעת ערב בת שבע עלתה לגג של ביתה כדי לרחוץ את הגוף שלה‬
‫מדלי מים‪ ,‬וכך להיטהר מטומאת נידתה‪ .‬בגג שלה לא היה בור של‬
‫מים כי הבתים אז לא היו בנויים כך‪ .‬מיד אחרי אותה פעולת‬
‫רחיצה‪ ,‬בדלי של מים‪ ,‬דוד קרא לה ונאף איתה‪.‬‬

‫מים מעבירים טומאה ממקום למקום‬

‫"וזה לכם הטמא בשרץ השרץ על הארץ‪ :‬החלד והעכבר והצב למינהו‬
‫והאנקה והכח והלטאה והחמט והתנשמת‪ .‬אלה הטמאים לכם‪ ,‬בכל‬
‫השרץ‪ ,‬כל הנגע בהם‪ ,‬במתם‪ ,‬יטמא עד הערב‪ ,‬וכל אשר יפל עליו‬
‫מהם‪ ,‬במתם‪ ,‬יטמא‪ :‬מכל כלי עץ או בגד או עור או שק; כל כלי‬
‫אשר יעשה מלאכה בהם‪ ,‬במים יובא‪ ,‬וטמא עד הערב‪ ,‬וטהר; וכל‬
‫כלי חרש אשר יפל מהם אל תוכו’ כל אשר בתוכו יטמא‪ ,‬ואתו‬
‫תשברו‪ ,‬מכל האכל‪ ,‬אשר יאכל‪ ,‬אשר יבוא עליו מים‪ ,‬יטמא‪ .‬וכל‬
‫משקה אשר ישתה‪ ,‬בכל כלי‪ ,‬יטמא‪ .‬וכל אשר יפל מנבלתם עליו‬
‫יטמא‪ :‬תנור וכירים יתץ‪ .‬טמאים הם‪ ,‬וטמאים יהיו לכם‪ .‬אך‬

‫‪379‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫מעין ובור‪ ,‬מקוה מים‪ ,‬יהיה טהור‪ ,‬ונגע בנבלתם יטמא‪ .‬וכי‬
‫יפל מנבלתם על כל זרע זרוע‪ ,‬אשר יזרע – טהור הוא‪ .‬וכי יתן‬
‫מים על זרע ונפל מנבלתם עליו – טמא הוא לכם" (ויקרא יא‪,‬‬
‫כט)‪.‬‬
‫מים מעבירים טומאה מגוף האדם למקום אחר וכך מטהר אותו‪ .‬אבל‬
‫מים גם יכולים להעביר אליהם טומאה מדבר טמא‪ ,‬כאשר המים‬
‫עוברים מהדבר טמא ונוגעים בגוף של האדם‪.‬‬

‫מוציא טומאתו‪ ,‬לעומת אוטם את נפשו‬

‫"נגע צרעת‪ ,‬כי תהיה באדם‪ ,‬והובא אל הכהן‪ ,‬וראה הכהן‪ ,‬והנה‬
‫שאת לבנה בעור‪ ,‬והיא הפכה שער לבן‪ ,‬ומחית בשר חי בשאת –‬
‫צרעת נושנת הוא בעור בשרו‪ ,‬וטמאו הכהן; לא יסגרנו’ כי טמא‬
‫הוא‪ .‬ואם פרוח תפרח הצרעת בעור‪ ,‬וכסתה הצרעת את כל עור‬
‫הנגע‪ ,‬מראשו ועד רגליו‪ ,‬לכל מראה עיני הכהן‪ ,‬וראה הכהן‪,‬‬
‫והנה כסתה הצרעת את כל בשרו‪ ,‬וטהר את הנגע‪ ,‬כלו הפך לבן –‬
‫טהור הוא‪ .‬וביום הראות בו בשר חי – יטמא‪ .‬וראה הכהן את‬
‫הבשר החי‪ ,‬וטמאו הבשר החי – טמא הוא‪ ,‬צרעת הוא‪ .‬או כי ישוב‬
‫הבשר החי‪ ,‬ונהפך ללבן‪ ,‬ובא אל הכהן‪ ,‬וראהו הכהן‪ ,‬והנה נהפך‬
‫הנגע ללבן‪ ,‬וטהר הכהן את הנגע – טהור הוא" (ויקרא יג‪ ,‬ט)‪.‬‬
‫כאשר המצורע מעביר את טומאתו החוצה‪ ,‬הוא נהיה מקור של‬
‫טומאה לאחרים‪ ,‬כי כאשר נפשו מוציאה את הטומאה החוצה‪ ,‬אז‬
‫אותה טומאה עלולה לגעת באחרים ולטמא אותם‪ .‬לכן הוא נקרא‬
‫טמא‪ ,‬אפילו שנפשו עושה דבר טוב כאשר היא מוציאה החוצה את‬
‫הטומאה‪ ,‬במקום להשאיר אותה בתוך נפשו‪.‬‬
‫זו דוגמה שבו תהליך של טהרת ורפואת הנפש דווקא גורם לבעל‬
‫התשובה להיות טמא ביחס לאחרים‪ ,‬בגלל שהוא מוציא החוצה את‬
‫טומאתו‪ ,‬במקום להשאיר את הדבר הרע הזה בתוך נפשו‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬מי שעוצר את נשפו מלהוציא החוצה את הטומאה אולי‬
‫שומר על עצמו מלהיות מקור של טומאה לאחרים‪ ,‬אבל הוא גם‬
‫משלם על כך מחיר כבד‪ :‬הוא משאיר את הטומאה בנפשו‪ ,‬ששם זה‬
‫פועל לרעתו‪ ,‬ומלבלבל אותו‪.‬‬
‫לכן עדיף להיות זה שנאמר עליו "וביום הראות בו בשר חי –‬
‫יטמא"‪ ,‬כי הוא מוציא החוצה את טומאתו‪ ,‬מאשר להיות זה שנאמר‬
‫עליו "ואם פרוח תפרח הצרעת בעור‪ ,‬וכסתה הצרעת את כל עור‬
‫הנגע‪ ,‬מראשו ועד רגליו‪ ,‬לכל מראה עיני הכהן‪ ,‬וראה הכהן‪,‬‬
‫והנה כסתה הצרעת את כל בשרו‪ ,‬וטהר את הנגע‪ ,‬כלו הפך לבן –‬
‫טהור הוא" – הוא רק טהור בכך שהוא לא מטמא אחרים בנוזלים‬
‫שיוצאים מן הגוף‪ ,‬אבל בגלל אותה טהרה שקרית הוא גם מביא את‬
‫גופו לחולי קשה‪.‬‬

‫‪380‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫לכן עדיף להוציא את הטומאה מן הנפש‪ ,‬גם אם אותו תהליך הוא‬

‫דבר מסריח ומכוער‪ ,‬מאשר להשאיר אותה בנפש ולהיות חולה‪,‬‬
‫ואולי חוטא‪ ,‬בגללו‪.‬‬
‫מאותה סיבה‪ ,‬גם עדיף לא להשתמש בדיאודורנט שאוטם את העור‬
‫מלהוציא החוצה את הזעה כי הוצאת הזעה עוזרת לטהר את הנפש‬
‫מן החומרים הרעים שיש בתוכו‪ .‬מי שעוצר את הזעה מלצאת החוצה‬
‫אולי פחות מסריח בעיני אחרים‪ ,‬אבל הוא גורם לסירחון הרבה‬
‫יותר קשה בתוך גופו‪ ,‬ואותו סירחון עלול לצאת בדרך של‬
‫חטאים‪ ,‬רגשות רעים‪ ,‬וחולי נפשי‪.‬‬
‫לכן עדיף להסריח בעיני אחרים‪ ,‬מאשר להסריח את עצמך בצורה‬
‫פנימית‪ ,‬כי הסרחון הזה הוא הרבה יותר גדול ורע מן הסרחון‬
‫החיצוני‪.‬‬

‫לנדות כל טמא‬
‫יהוה קורא לאישה שיש לה וסת בשם נידה‪ ,‬כי כאשר אותה תקופת‬
‫טומאה חודשית באה עליה‪ ,‬אז היא אמורה לנדות את עצמה מן‬
‫החברה כדי לא לטמא אחרים‪ .‬זה כך כי אם היא תשב על כיסא‬
‫בזמן נידתה‪ ,‬אותו כיסא יהיה מקור של‪ ,‬טומאה שמטמא אחרים‪,‬‬
‫וכן הלאה‪.‬‬
‫הצורך לנדות את הטמא לא רק מוטל על האישה‪ .‬כל מי שהוא מקור‬
‫של טומאה צריך לנדות את עצמו מן החברה כדי לא לטמא את‬
‫הסובבים אותו‪ .‬לכן יהוה ציווה למשה‪" :‬וידבר יהוה אל משה‬
‫לאמר‪' ,‬צו את בני ישראל וישלחו מן המחנה כל צרוע‪ ,‬וכל זב‪,‬‬
‫וכל טמא לנפש‪ ,‬מזכר עד נקבה תשלחו‪ ,‬אל מחוץ למחנה תשלחום‪,‬‬
‫ולא יטמאו את מחניהם‪ ,‬אשר אני שכן בתוכם‪ .‬ויעשו כן בני‬
‫ישראל‪ ,‬וישלחו אותם אל מחוץ למחנה‪ ,‬כאשר דבר יהוה אל משה‪,‬‬
‫כן עשו בני ישראל" (במדבר ה‪ ,‬א)‪.‬‬
‫להיות טמא הוא לא תמיד דבר של גנאי‪ ,‬כי‪ ,‬הרבה פעמים‪ ,‬עדיף‬
‫להיות מי שמוציא את טומאתו מאשר מי שמשאיר אותה בפנים‪ .‬אף‬
‫על פי כן‪ ,‬יש צורך למי שמוציא את טומאתו להבדיל את עצמו‬
‫מאחרים כדי שאותה טומאה שיוצאת ממנו לא תיטמא אחרים – כך‪,‬‬
‫תהליך הטהרה שלו לא יהיה על חשבון הטהרה של אחרים‪.‬‬

‫‪381‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫ההפרדה מהכאב כשמירה על המחשבות‬

‫ההבדל בין נבלות לטרפות‬
‫"וכי ימות מן הבהמה אשר היא לכם לאכלה‪ ,‬הנגע בנבלתה יטמא‬
‫עד הערב‪ ,‬והאכל מנבלתה יכבס בגדיו וטמא עד הערב‪ ,‬והנשא את‬
‫נבלתה יכבס בגדיו וטמא עד הערב" (ויקרא יא‪ ,‬לט)‪.‬‬
‫נבלה היא בהמה שלא מתה בשחיטה‪ ,‬אלא מתה בדרך טבעית‪ ,‬כאשר‬
‫היא התנבלה וחלתה‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬טריפה היא כאשר הבהמה נטרפה על ידי חיה אחרת‪.‬‬
‫לכן הטריפה נקראת טריפה‪ ,‬כי היא נטרפה בפיו של חיה טורפת‪:‬‬
‫"אם טרף יטרף‪ ,‬יבאהו עד הטרפה – לא ישלם"; רועה צאן לא‬
‫חייב לשלם על כבש שנטרף כי אין עליו חיוב לסכן את נשפו רק‬
‫כדי להציל את הכבש מן המוות (שמות כב‪ ,‬יב)‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬ההבדל בין נבלה לטריפה הוא שנבלה מתה מחולי טבעי‪,‬‬
‫לעומת הטריפה שנטריפה על ידי חיה טורפת‪.‬‬
‫אם איש נוגע בגופה של בהמה שמתה מחולי טבעי‪ ,‬הוא צריך‬
‫להתרחץ ולחכות עד הערב כדי שטומאתו תעבור‪ .‬אם הוא אוכל‬
‫מגופת הבהמה שמתה מחולי טבעי או נושא את הגופה שלה בידיים‬
‫שלו‪ ,‬אז הוא חייב להתרחץ וגם לכבש את בגדיו‪.‬‬
‫אותו דין נכון גם לגבי טריפה‪.‬‬
‫"וכל נפש אשר תאכל נבלה וטרפה‪ ,‬באזרח ובגר – וכבס בגדיו‪,‬‬
‫ורחץ במים‪ ,‬וטמא עד הערב‪ ,‬וטהר‪ .‬ואם לא יכבס‪ ,‬ובשרו לא‬
‫ירחץ‪ ,‬ונשא עונו" (ויקרא יז‪ ,‬טו)‪ .‬יכולים לקיים את המצווה‬
‫הזאת בימינו‪ ,‬ומי שלא עושה כן כאשר הוא יכול חוטא‪.‬‬
‫לבהמה שנשחטה בידי בני אדם אין אותו דין של נבלה או טריפה‬
‫כי השחיטה הורגת את הבהמה הרבה יותר מהר‪ ,‬ועם פחות סבל‪,‬‬
‫מאשר אם הבהמה תמות מחולי או תטרף בפיה של חיה‪ .‬הסבל היותר‬
‫גדול שיש במוות של נבלה או טריפה מוסיף טומאה לבהמות הללו‪,‬‬
‫כי כאשר הם סבלו מכאב רב‪ ,‬ואז אותו כאב השאיר חותם על‬
‫הבשר‪.‬‬
‫זו הסיבה מדוע האוכל בשר של נבלה או טריפה הוא בעצם בוחר‬
‫לפגוע בעצמו כי כאשר הוא אוכל את בשרה‪ ,‬הוא גם אוכל את‬
‫הכאב שטמון באותו בשר‪ ,‬וזה גם גורם לו להרגיש חוסר מנוחה‪.‬‬
‫הבהמות והעופות שגדלים בתעשיית האוכל בימינו דומות לנבלות‬
‫וטרפות בגלל שהם עוברות התעללות קשה בתעשיית האוכל של‬
‫ימינו‪ :‬הרבה פעמים נותנים להן אוכל רע‪ ,‬מזריקים להן חומרים‬
‫רעים‪ ,‬כדי לזרז את הגידול שלהן‪ ,‬כולאים אותן‪ ,‬עד שהן בקושי‬
‫יכולות לזוז‪ ,‬וגם פוצעים את גופן בכל מיני דרכים אחרות‪.‬‬

‫‪382‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫בהמה שעוברת אותם עינויים היא דומה לנבלה או טריפה‪ ,‬כי‬

‫מרוב כאב גם הבשר שלה נהיה מלא בחומרים של כאב‪ ,‬שמשתחררים‬
‫בתוך הדם בזמן הכאב‪ ,‬ואז נספגים בתוך הבשר‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬אפילו לפי נבואת משה‪ ,‬שהתיר בשר לדור שיצא ממצרים‪ ,‬מי‬
‫שרוצה לשמור על נפשו מן הכאב הזה לא יאכל בשר בימינו כי‬
‫לעשות כן הוא לאכול בשר שהוא דומה לנבלות וטרפות; לעשות כן‬
‫מטמא את הנפש בכאב‪ ,‬ואותו כאב הוא זה שמוסיף על ערלת הלב‪,‬‬
‫עד שמי שאוכל בשר כזה עלול ליפול לחטאים אחרים‪ ,‬בגלל שאין‬
‫לו מנוחה בנפש‪.‬‬
‫"זאת המנוחה‪ ,‬הניחו לעיף‪ ,‬וזאת המרגעה" (ישעיהו כח‪ ,‬יב)‪.‬‬

‫להתקדש מערבוב כדי לא לערבב מחשבות‬

‫כלאיים בימינו‬
‫"את חקתי תשמרו‪ :‬בהמתך לא תרביע כלאים‪ ,‬שדך לא תזרע כלאים‪,‬‬
‫ובגד כלאים‪ ,‬שעטנז‪ ,‬לא יעלה עליך" (ויקרא יט‪ ,‬יט)‪.‬‬
‫כלאיים הם כאשר מערבבים מינים שונים‪ ,‬בין אם זה פרות או‬
‫בגדים‪ .‬ערבוב מינים גם גורם לערבוב מחשבתי ומעשים‬
‫מעורבבים‪ ,‬במקום לפעול בדרך של קדושה ובקרה‪.‬‬
‫הרבה מן הפירות בימינו הם יצורי כלאיים‪ ,‬אבל הפירות שפחות‬
‫עיוותו אותם הם התמר‪ ,‬התאנה והסברס‪ .‬להבנתי‪ ,‬הם הכי טובים‬
‫בימינו‪ ,‬כאשר מדברים על כלאיים‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬יש לזכור שפירות כמו תפוז‪ ,‬לימון‪ ,‬אשכולית‪,‬‬
‫קלמנטינה‪ ,‬ופומולית הם פירות חדשים שנוצרו בדרך כלאיים‬
‫לפני כמה מאות שנים‪ .‬המינים הללו הם כלאים כשלעצמם‪ ,‬ולא‬
‫מינים טבעיים של פירות‪.‬‬
‫לגבי בגדים‪ ,‬עדיף לא ללבוש בגדים שיש בהם סוגים שונים של‬
‫בד באותו בגד‪ ,‬בין אם זה ערבוב של צמר ופשתים או של סוגי‬
‫בד אחרים‪ ,‬כמו שנמצא בפוליאסטר וכך הלאה‪ .‬הבד הכי טוב‬
‫ללבוש בימינו הוא פשתים‪.‬‬
‫עדיף לאכול פירות בעונה הטבעית שלהם‪ ,‬שגדלו קרוב למקום‬
‫המגורים‪ ,‬כי פירות של העונה ושל המקום שבו גרים בדרך כלל‬
‫נושאים בקרבם חומרים שנותנים לגוף להתמודד עם הקור או החום‬
‫של האזור‪ ,‬ועם החרקים והזבובים של המקום; אותו דבר הוא גם‬
‫נכון לגבי חומרים שמושכים על העור כדי לקבל הגנה מזבובים‬
‫או לעזור לגוף להתמודד עם שמש חזקה – עדיף לשים על העור‬
‫שמן מפירות האזור‪ ,‬כמו שמן זית לתושבי ארץ ישראל; עדיף‬
‫לאכול בשקט וריכוז‪ ,‬בלי לדבר או לעשות דברים אחרים תוך כדי‬

‫‪383‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫אכילה; עדיף לאכול בבוקר מאשר בלילה; עדיף לאכול בצורה‬

‫מאוזנת‪ ,‬כאשר משלבים אכילת ירקות‪ ,‬פירות‪ ,‬דגנים‪ ,‬וקטניות;‬
‫אם אכלת פרי או ירק‪ ,‬עדיף לשמור את הזרעים שלו אחרי‬
‫האכילה‪ ,‬לכפור כמה חורים באדמה‪ ,‬ולזרוע אותם‪ ,‬כדי לתת חזרה‬
‫למין שממנו לקחת את פריו‪.‬‬
‫אחד מן המסרים הכי חשובים של דיבור על כלאיים הוא שעדיף‬
‫להישאר באותו מין; כך כל אחד מתקדש לפי המין שלו‪ ,‬מאשר‬
‫שכולם יהיו מעורבבים ביחד ומטמאים אחד את השני‪.‬‬

‫‪384‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫פירות לפי העונה שלהם‬

‫פירות העונה‪ :‬לקחתי את הטבלה הזאת מהאתר של משרד החקלאות‬
‫ועשיתי לו מעט שינויים‪ ,‬אבל לא ברור לי אם הוא לגמרי נכון‪.‬‬
‫השתדלתי רק להשאיר ברשימה פירות שגודלים באופן טבעי בארץ‬
‫ישראל‪ .‬עדיף שמי שלא גר בארץ ישראל יעשה לעצמו טבלה לפי‬
‫הפירות וירקות של האזור שלו‪.‬‬

‫י יא יב‬ ‫ט‬ ‫ח‬ ‫ז‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫ד‬ ‫ג‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫חודשים‬
‫חורף‬ ‫סתיו‬ ‫קיץ‬ ‫אביב‬ ‫עונות‬
‫כן כן כן‬ ‫שסק‬
‫כן כן כן כן כן‬ ‫כן כן‬ ‫אפרסק‬
‫כן כן כן כן כן כן‬ ‫כן כן‬ ‫משמש‬
‫כן‬ ‫כן כן‬ ‫פטל‬
‫כן כן‬ ‫כן‬ ‫דובדבן‬
‫כן כן כן‬ ‫כן‬ ‫אוכנמיות‬
‫כן כן כן‬ ‫כן‬ ‫חמוציות‬
‫כן כן כן כן כן‬ ‫כן‬ ‫שזיף‬
‫כן‬ ‫כן כן כן כן כן כן‬ ‫תאנה‬
‫כן כן כן כן כן כן‬ ‫תפוח עץ‬
‫כן כן‬ ‫כן כן כן כן כן‬ ‫סברס‬
‫כן כן כן‬ ‫כן כן כן כן כן‬ ‫רימון‬
‫כן‬ ‫כן כן כן כן‬ ‫תמר‬
‫כן כן כן‬ ‫אנונה‬
‫כן‬ ‫כן כן כן‬ ‫אפרסמון‬
‫כן כן כן‬ ‫אתרוג‬
‫כן‬ ‫כן כן כן‬ ‫זית‬
‫כן כן‬ ‫חבוש‬

‫‪385‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫ירקות לפי העונה שלהם‬

‫סתיו וחורף‬
‫הסתיו והחורף הם עונות של התקררות וגשמים‪ .‬לכן הרבה ירקות‬
‫מפתחים עלים רחבים מעל פני האדמה ומגדלים שורשים ובצלים‬
‫מתחת לאדמה‪ .‬ירקות החורף הם לרוב ירקות עם הרבה עלים‪,‬‬
‫שורשים‪ ,‬ובצלים‪ .‬מאמצע החורף עולים הצמחים ומפתחים ניצני‬
‫פריחה‪.‬‬
‫יקרות עלים‪ :‬כוסברה‪ ,‬פטרוזליה‪ ,‬סלרי‪ ,‬שמיר‪ ,‬חסה‪ ,‬מנגולד‪,‬‬
‫כרוב‪ ,‬בוק‪-‬צ'וי‪ ,‬אורוגולה‪ ,‬קיילים‪ ,‬גרגיר הנחלים‪ ,‬עירית‪,‬‬
‫בצל ירוק‪ ,‬והדומים להם‪.‬‬
‫ירקות שורש‪ :‬סלק‪ ,‬גזר‪ ,‬לפת‪.‬‬
‫פקעות ובצלים‪ :‬תפיח אדמה‪ ,‬בצל‪ ,‬שום‪ ,‬כרשה‪.‬‬
‫ניצני פריחה‪ :‬ברוקולי‪ ,‬כרובית‪ ,‬ארטישוק‪.‬‬

‫אביב וקיץ‬
‫האביב והקיץ הם עונות של התחממות ופריחה מעל פני האדמה‬
‫ולכן הירקות של אותן עונות הם צמחים שמאפשרים לנו לאכול את‬
‫הפירות שלהם ואת הזרעים שלהם יחד‪.‬‬
‫פירות‪ :‬עגבניה‪ ,‬מלפפון‪ ,‬קישווא‪ ,‬חציל‪ ,‬פלפלים‪ ,‬דלעות‪,‬‬
‫דלורית‪ ,‬במיה‪ ,‬שלפח‪ ,‬טומטיו‪ ,‬דגנים‪.‬‬
‫זרעים‪ :‬חמניה‪ ,‬שעועית למיניהן‪.‬‬

‫יוצאים מהכלל‬
‫אפונה‪ ,‬חומוס ופול הם ירקות החורף שהזרעים שלהם נאכלים‪.‬‬
‫תותים הינם ירק חורף שהפירות שלו נאכלים‪.‬‬
‫בזיליקום ונענע הם ירקות קיץ שהעלים שלהם נאכלים‪.‬‬
‫פקעת בטטה היא ירק קיץ וגם פקעת ארטישוק ירושלמי‪.‬‬

‫‪386‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫רשימת מצוות הצדק‬

‫בנבואת משה‬
‫{החסרתי מהפסוקים האלו כל דיבור על עבדות לעולם וכמעט כל‬
‫דיבור על קורבנות או בית מקדש‪}.‬‬

‫ויאמר אלהים הנה נתתי לכם את כל עשב זרע זרע אשר על פני כל‬
‫הארץ ואת כל העץ אשר בו פרי עץ זרע זרע לכם יהיה לאכלה‪.‬‬
‫{מצווה רק לאכול אוכל טבעוני‪}.‬‬

‫ויצו יהוה אלהים על האדם לאמר מכל עץ הגן אכל תאכל ומעץ‬
‫הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו כי ביום אכלך ממנו מות תמות‪.‬‬

‫ואך את דמכם לנפשתיכם אדרש מיד כל חיה אדרשנו ומיד האדם‬

‫מיד איש אחיו אדרש את נפש האדם שפך דם האדם באדם דמו ישפך‬
‫כי בצלם אלהים עשה את האדם‪.‬‬
‫{מצווה של עונש מוות נגד רוצחים‪}.‬‬

‫ויאמר יהוה אל אברם לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל‬

‫הארץ אשר אראך ואעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה שמך והיה‬
‫ברכה ואברכה מברכיך ומקללך אאר ונברכו בך כל משפחת האדמה‪.‬‬
‫{מצווה לעלות לארץ ישראל‪ ,‬ולא לקלל את ישראל‪}.‬‬

‫ויהוה אמר אל אברם אחרי הפרד לוט מעמו שא נא עיניך וראה מן‬
‫המקום אשר אתה שם צפנה ונגבה וקדמה וימה כי את כל הארץ אשר‬
‫אתה ראה לך אתננה ולזרעך עד עולם ושמתי את זרעך כעפר הארץ‬
‫אשר אם יוכל איש למנות את עפר הארץ גם זרעך ימנה קום התהלך‬
‫בארץ לארכה ולרחבה כי לך אתננה‪.‬‬
‫{מצווה להתהלך בארץ ישראל ולהכיר את כל חלקי הארץ‪}.‬‬

‫‪387‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫ביום ההוא כרת יהוה את אברם ברית לאמר לזרעך נתתי את הארץ‬
‫הזאת מנהר מצרים עד הנהר הגדל נהר פרת את הקיני ואת הקנזי‬
‫ואת הקדמני ואת החתי ואת הפרזי ואת הרפאים ואת האמרי ואת‬
‫הכנעני ואת הגרגשי ואת היבוסי‪.‬‬
‫{מצווה על גבולות ארץ ישראל‪}.‬‬

‫ויהי אברם בן תשעים שנה ותשע שנים וירא יהוה אל אברם ויאמר‬
‫אליו אני אל שדי התהלך לפני והיה תמים ואתנה בריתי ביני‬
‫ובינך וארבה אותך במאד מאד‪.‬‬
‫{מצוה להתנהג בתמימות‪}.‬‬

‫ויאמר אלהים אל אברהם ואתה את בריתי תשמר אתה וזרעך אחריך‬

‫לדרתם זאת בריתי אשר תשמרו ביני וביניכם ובין זרעך אחריך‬
‫המול לכם כל זכר ונמלתם את בשר ערלתכם והיה לאות ברית ביני‬
‫וביניכם ובן שמנת ימים ימול לכם כל זכר לדרתיכם יליד בית‬
‫ומקנת כסף מכל בן נכר אשר לא מזרעך הוא המול ימול יליד‬
‫ביתך ומקנת כספך והיתה בריתי בבשרכם לברית עולם וערל זכר‬
‫אשר לא ימול את בשר ערלתו ונכרתה הנפש ההוא מעמיה את בריתי‬
‫הפר‪.‬‬
‫{מצוה למול את הערלה של כל ילד זכר‪}.‬‬

‫ויגדל הילד ויגמל ויעש אברהם משתה גדול ביום הגמל את יצחק‬
‫ותרא שרה את בן הגר המצרית אשר ילדה לאברהם מצחק ותאמר‬
‫לאברהם גרש האמה הזאת ואת בנה כי לא יירש בן האמה הזאת עם‬
‫בני עם יצחק וירע הדבר מאד בעיני אברהם על אודת בנו ויאמר‬
‫אלהים אל אברהם אל ירע בעיניך על הנער ועל אמתך כל אשר‬
‫תאמר אליך שרה שמע בקלה כי ביצחק יקרא לך זרע‪.‬‬
‫{דרך יצחק יקרא לאברהם זרע כי הוא מסוגל יותר לזכור את‬
‫היעוד האלוהי של אברהם מאשר ישמעאל‪ .‬הפסוק הזה מעיד שיצחק‬
‫הוא ממשיך הדרך של אברהם‪ ,‬ולא ישמעאל‪ .‬בתולדות האדם‪ ,‬הרשום‬
‫בתחילת ספר בראשית‪ ,‬יכולים לראות שרק מי שהולך בדרך של‬
‫יהוה זוכה להמשיך להיקרא על שם אביו‪ ,‬אבל ילדים אחרים שלא‬
‫עושים כן כבר לא נחשבים כבנים לאב‪ ,‬כי הם לא באמת עוזרים‬
‫לבנות אותו‪ .‬זו גם הסיבה שהמילים בן ובונה הן מאותו שורש‪}.‬‬

‫ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה ויפגע במקום וילן שם כי בא‬
‫השמש ויקח מאבני המקום וישם מראשתיו וישכב במקום ההוא‬

‫‪388‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫ויחלם והנה סלם מצב ארצה וראשו מגיע השמימה והנה מלאכי‬
‫אלהים עלים וירדים בו והנה יהוה נצב עליו ויאמר אני יהוה‬
‫אלהי אברהם אביך ואלהי יצחק הארץ אשר אתה שכב עליה לך‬
‫אתננה ולזרעך והיה זרעך כעפר הארץ ופרצת ימה וקדמה וצפנה‬
‫ונגבה ונברכו בך כל משפחת האדמה ובזרעך והנה אנכי עמך‬
‫ושמרתיך בכל אשר תלך והשבתיך אל האדמה הזאת כי לא אעזבך עד‬
‫אשר אם עשיתי את אשר דברתי לך‪.‬‬
‫{מעיד שיעקב‪ ,‬בן יצחק‪ ,‬הוא ממשיך הדרך של אברהם‪ ,‬ולא‬
‫צאצאים אחרים של אברהם‪ ,‬כמו עשו‪}.‬‬

‫ויאמר יהוה אל משה ואל אהרן בארץ מצרים לאמר החדש הזה לכם‬
‫ראש חדשים ראשון הוא לכם לחדשי השנה‪.‬‬
‫{מצוה שראש השנה הישראלי יהיה באותה חודש שבני ישראל יצאו‬
‫ממצרים‪}.‬‬

‫לפני שאני כותב על המצוות הקשורות לחגים‪ ,‬אתן הסבר‪ :‬נבואת‬

‫ישעיהו אומרת שעם ישראל אמור לקיים את מצוות הצדק שיש‬
‫באותם חגים לאורך כל השנה‪ ,‬ולא רק באותם חגים‪ .‬לדוגמה‪,‬‬
‫אנחנו אמורים להפסיק לאכול חמץ לאורך כל השנה‪ ,‬ולא רק‬
‫לעשות כן בחג המצות‪ .‬זה אומר שעדיף לאכול מצה‪ ,‬במקום חמץ‪,‬‬
‫גם בימים אחרים של השנה‪.‬‬
‫"חדשיכם ומועדיכם שנאה נפשי‪ ,‬היו עלי לטרח‪ ,‬נלאיתי נשא‪.‬‬
‫ובפרשכם כפיכם אעלים עיני מכם‪ ,‬גם כי תרבו תפלה‪ ,‬אינני‬
‫שמע‪ ,‬ידיכם דמים מלאו‪ .‬רחצו‪ ,‬הזכו‪ ,‬הסירו רע מעלליכם מנגד‬
‫עיני‪ .‬חדלו הרע‪ ,‬למדו היטב‪ ,‬דרשו משפט‪ ,‬אשרו חמוץ‪ ,‬שפטו‬
‫יתום‪ ,‬ריבו אלמנה" (ישעיהו א‪ ,‬יד)‪.‬‬
‫אשרו חמוץ‪ ,‬על ידי שאתם כבר לא אוכלים חמץ‪.‬‬
‫אותו דבר נכון גם לגבי חג הסוכות‪ ,‬כי עם ישראל אמור לחזור‬
‫למגורים דקים של סוכה ואוהל לאורך כל השנה‪ ,‬כמו שעשה בשהות‬
‫במדבר‪ ,‬אחרי יציאת מצרים‪.‬‬
‫לכן לפני שארשום את החגים האלו אתן הסבר‪ .‬אותם חגים היו‬
‫כדי לעורר את הצדיקים שבעם להפסיק לאכול חמץ לכל השנה‬
‫ולגור בסוכה ואוהל לאורך כל השנה‪ ,‬אבל בגלל שבנבואת משה רק‬
‫רשום שצריך לעשות כך בחגים‪ ,‬אז הרבים השתמשו בכך כתירוץ לא‬
‫לעשות כן וגם היו משפילים את מי שכן ניסה לעשות כן‪ .‬זה‬
‫נוסף על הנטיה של הרבים להשתמש בחגים כתירוץ להרבות באכילת‬
‫בשר ושתיית יין‪ ,‬אפילו ששני הדברים הללו גורמים לצדק שלהם‬
‫לנזול החוצה מהם‪.‬‬

‫‪389‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫הנה עוד מקום בנבואת ישעיהו שמדברת נגד החגים‪ ,‬והרבים‬

‫משתמשים בהם כדי להגביל את הצדק‪ ,‬כאשר החגים היו אמורים‬
‫להגדיל את הצדק‪" :‬הוי אריאל אריאל‪ ,‬קרית חנה דוד‪{.‬אריאל‬
‫הוא שם משפיל לירושלם‪ }.‬ספו שנה על שנה‪ ,‬חגים ינקפו‪.‬‬
‫{אפילו ששנים עברו מאז שהם שמעו את הפירוש האמיתי לנבואת‬
‫ישעיהו‪ ,‬תושבי ירושלים עוד ממשיכים בחגים‪ }.‬והציקותי‬
‫לאריאל‪ ,‬והיתה‪' ,‬תאניה ואניה'‪ ,‬והיתה לי כאריאל‪{ .‬תושבי‬
‫ירושלים יגידו לעבדי יהוה‪ ,‬שינסו להוכיח אותם‪' ,‬יה תאן‪,‬‬
‫בנבואת משה‪ ,‬שאני רק צריך לאכול מצות ולגור בסוכה בחגים –‬
‫תאן יה‪ .‬אני רק מוכן ללכת בדרך החלקית הזו‪ ,‬של יה‪ ,‬במקום‬
‫לקום ולקיים את כל הרצון של יהוה לדור שלנו‪ ,‬הנמצא בנבואת‬
‫ישעיהו – אני יה‪ .‬אותה מרידה ביהוה גורמת לירושלים לאבד את‬
‫צדקתו ולהפוך לאריאל‪ }.‬וחניתי כדור עליך {מצור על טיסות}‪,‬‬
‫וצרתי עליך מצב‪ ,‬והקימתי עליך מצרת‪ ,‬ושפלת מארץ תדברי‪,‬‬
‫ומעפר תשח אמרתך‪ .‬והיה כאוב מארץ קולך‪ ,‬ומעפר אמרתך תצפצף‪,‬‬
‫והיה כאבק דק המון זריך‪ ,‬וכמץ עבר המון עריצים {ירושלים‬
‫נכבשת על ידי אויבי ישראל}‪ ,‬והיה לפתע‪ ,‬פתאם‪ ,‬מעם יהוה‬
‫צבאות תפקד‪ ,‬ברעם וברעש וקול גדול‪ ,‬סופה וסערה‪ ,‬ולהב אש‬
‫אוכלה {פצצת גרעין יחריב את ירושלים הנכבשת‪ ,‬יחד עם צבאות‬
‫הזרים שכבשו אותה‪ ,‬והמדינות ששלחו אותם]" (ישעיהו כט‪ ,‬א)‪.‬‬
‫"כי כה אמר יהוה אלי‪ ,‬כחזקת היד‪ ,‬ויסרני מלכת בדרך העם הזה‬
‫לאמר‪' ,‬לא תאמרון קשר לכל אשר יאמר העם הזה קשר‪ ,‬ואת מוראו‬
‫לא תיראו‪ ,‬ולא תעריצו‪ .‬את יהוה צבאות‪ ,‬אתו תקדישו‪ ,‬והוא‬
‫מוראכם‪ ,‬והוא מערצכם'‪ .‬והיה למקדש‪ ,‬ולאבן נגף‪ ,‬ולצור מכשול‬
‫לשני בתי ישראל; לפח ולמוקש ליושב ירושלם‪ .‬וכשלו בם רבים‪,‬‬
‫ונפלו‪ ,‬ונשברו‪ ,‬ונוקשו‪ ,‬ונלכד" (ישעיהו כ‪ ,‬יא)‪.‬‬
‫לכן עדיף לקבל את מה שישעיהו ניבא לגבי בית המקדש והחגים‪,‬‬
‫כאשר מתחילים להחליף את החמץ במצה בצורה הדרגתית ולהחליף‬
‫את הבית הגדול בקרוואן ואולי אחר כך בסוכה ובאוהל כחלק‬
‫מתהליך של תשובה הדרגתית‪ .‬אפילו אם הצעדים הללו אולי נראים‬
‫כקיצונים מדי למי שקורא אותם בפעם הראשונה‪ ,‬עדיף את זה‬
‫מאשר הריקבון המוסרי וכיבוש הזר שבה כאשר העם עוזב את דרך‬
‫החיים של יהוה‪.‬‬
‫בסופו של דבר יש לזכור שיהוה נתן לישעיהו את נבואתו כדי‬
‫לעזור לעם ישראל‪ ,‬וזה נכון‪ ,‬גם כאשר הנבואה מדברת על מצוות‬
‫ומקרים שמרגישים קשים לאזניים של המתחיל‪ .‬גם כאשר זה מרגיש‬
‫לא נוח‪ ,‬נבואת ישעיהו נועדה לעזור לנו‪" ,‬כי יהוה חפץ למען‬
‫צדקו‪ ,‬יגדיל תורה ויאדיר" (ישעיהו מב‪ ,‬כא)‪ .‬יהוה מאדיר‬
‫מהתורה את ההנחות שהוא נתן לאותו דור שיצא ממצרים‪ ,‬כאשר‬
‫ניסה להקל עליהם את קבלת נבואת משה‪ .‬הוא עושה כך כי בדור‬
‫שלנו ההנחות הללו פוגעות בעם ישראל יותר ממה שהן עוזרות‪,‬‬
‫ולכן נבואתו מעידה שהדרך להתגבר על אויבי ישראל היא לקיים‬
‫את המצוות של נבואת ישעיהו‪ ,‬אפילו כאשר הרבים מתנגדים להן‪.‬‬

‫‪390‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫עם זאת המתחיל שמתקשה לא לאכול חמץ כל השנה או לגור בסוכה‬

‫ואוהל כל השנה צריך לפחות להקפיד לעשות כן בימי החגים‬
‫הללו‪ ,‬ואני בעצמי עוד נמצא בתהליך הזה של תשובה הדרגתית‪.‬‬
‫בהקשר הזה אציין את הדיבור על שני החגים הללו‪:‬‬
‫א‪ .‬שבעת ימים מצות תאכלו אך ביום הראשון תשביתו שאר‬
‫מבתיכם כי כל אכל חמץ ונכרתה הנפש ההוא מישראל מיום‬
‫הראשן עד יום השבעי וביום הראשון מקרא קדש וביום‬
‫השביעי מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכה לא יעשה בהם אך‬
‫אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם ושמרתם את המצות‬
‫כי בעצם היום הזה הוצאתי את צבאותיכם מארץ מצרים‬
‫ושמרתם את היום הזה לדרתיכם חקת עולם בראשן בארבעה‬
‫עשר יום לחדש בערב תאכלו מצת עד יום האחד ועשרים לחדש‬
‫בערב שבעת ימים שאר לא ימצא בבתיכם כי כל אכל מחמצת‬
‫ונכרתה הנפש ההוא מעדת ישראל בגר ובאזרח הארץ כל‬
‫מחמצת לא תאכלו בכל מושבתיכם תאכלו מצות‬
‫ב‪ .‬וידבר יהוה אל משה לאמר דבר אל בני ישראל לאמר בחמשה‬
‫עשר יום לחדש השביעי הזה חג הסכות שבעת ימים ליהוה‬
‫ביום הראשון מקרא קדש כל מלאכת עבדה לא תעשו ביום‬
‫השמיני מקרא קדש יהיה לכם עצרת הוא כל מלאכת עבדה לא‬
‫תעשו אך בחמשה עשר יום לחדש השביעי באספכם את תבואת‬
‫הארץ תחגו את חג יהוה שבעת ימים ביום הראשון שבתון‬
‫וביום השמיני שבתון וחגתם אתו חג ליהוה שבעת ימים‬
‫בשנה חקת עולם לדרתיכם בחדש השביעי תחגו אתו בסכת‬
‫תשבו שבעת ימים כל האזרח בישראל ישבו בסכת למען ידעו‬
‫דרתיכם כי בסכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם‬
‫מארץ מצרים אני יהוה אלהיכם‬
‫בחגים גם יש עצות על איך לאכול נכון לפי עונות השנה‪ .‬לכן‬
‫בחג המצוות יש מצווה לאכול מצה כי העונה שבה אמורים לאכול‬
‫חטה הוא באביב‪ .‬בחג הסוכות יש דיבור על להניף "פרי עץ הדר‪,‬‬
‫כפת תמרים וענף עץ עבת וערבי נחל" כי בעונת הסתיו עדיף‬
‫לאכול פירות עץ הדר‪ ,‬כמו האתרוג‪ ,‬ותמרים‪ ,‬ועלים של צמחים‬
‫הגדלים בנחלים‪ .‬חשוב לאכול פירות וירקות לפי העונה שבה הם‬
‫גדלים כי כך אותם מאכלים יכולים לעזור להתמודד עם החום‬
‫והקור והחרקים של העונה‪ .‬פרי שגדל בעונה ובאזור שמגוררים‬
‫בו הוא פרי שהצליח להתגבר על התנאים של האזור‪ ,‬וכך הוא גם‬
‫מכיל בתוכו את החומרים שיכולים לעזור לאנשי האזור להתמודד‬
‫עם אתגרי הטבע שיש שם‪.‬‬

‫ויאמר יהוה אל משה עד אנה מאנתם לשמר מצותי ותורתי ראו כי‬
‫יהוה נתן לכם השבת על כן הוא נתן לכם ביום הששי לחם יומים‬
‫שבו איש תחתיו אל יצא איש ממקמו ביום השביעי‬

‫‪391‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫ויבא עמלק וילחם עם ישראל ברפידם ויאמר משה אל יהושע בחר‬

‫לנו אנשים וצא הלחם בעמלק מחר אנכי נצב על ראש הגבעה ומטה‬
‫האלהים בידי ויעש יהושע כאשר אמר לו משה להלחם בעמלק ומשה‬
‫אהרן וחור עלו ראש הגבעה והיה כאשר ירים משה ידו וגבר‬
‫ישראל וכאשר יניח ידו וגבר עמלק וידי משה כבדים ויקחו אבן‬
‫וישימו תחתיו וישב עליה ואהרן וחור תמכו בידיו מזה אחד‬
‫ומזה אחד ויהי ידיו אמונה עד בא השמש ויחלש יהושע את עמלק‬
‫ואת עמו לפי חרב ויאמר יהוה אל משה כתב זאת זכרון בספר‬
‫ושים באזני יהושע כי מחה אמחה את זכר עמלק מתחת השמים ויבן‬
‫משה מזבח ויקרא שמו יהוה נסי ויאמר כי יד על כס יה מלחמה‬
‫ליהוה בעמלק מדר דר‬

‫עשרת הדברות‬
‫אנכי יהוה אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים לא‬
‫יהיה לך אלהים אחרים על פני‬
‫לא תעשה לך פסל וכל תמונה אשר בשמים ממעל ואשר בארץ מתחת‬
‫ואשר במים מתחת לארץ לא תשתחוה להם ולא תעבדם כי אנכי יהוה‬
‫אלהיך אל קנא פקד עון אבת על בנים על שלשים ועל רבעים‬
‫לשנאי ועשה חסד לאלפים לאהבי ולשמרי מצותי‪{ .‬האיסור הוא על‬
‫כל סוג של תמונה‪ ,‬כולל תמונות שתולות על קירות ותמונות‬
‫דיגיטליות‪}.‬‬
‫לא תשא את שם יהוה אלהיך לשוא כי לא ינקה יהוה את אשר ישא‬
‫את שמו לשוא‬
‫זכור את יום השבת לקדשו ששת ימים תעבד ועשית כל מלאכתך‬
‫ויום השביעי שבת ליהוה אלהיך לא תעשה כל מלאכה אתה ובנך‬
‫ובתך עבדך ואמתך ובהמתך וגרך אשר בשעריך כי ששת ימים עשה‬
‫יהוה את השמים ואת הארץ את הים ואת כל אשר בם וינח ביום‬
‫השביעי על כן ברך יהוה את יום השבת ויקדשהו‬
‫כבד את אביך ואת אמך למען יארכון ימיך על האדמה אשר יהוה‬
‫אלהיך נתן לך‬
‫לא תרצח‬
‫לא תנאף‬
‫לא תגנב‬
‫לא תענה ברעך עד שקר‬
‫לא תחמד בית רעך לא תחמד אשת רעך ועבדו ואמתו ושורו וחמרו‬
‫וכל אשר לרעך‬

‫‪392‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫המשך מצוות הצדק של נבואת משה‬

‫אלה המשפטים אשר תשים לפניהם כי תקנה עבד עברי שש שנים‬
‫יעבד ובשבעת יצא לחפשי חנם אם בגפו יבא בגפו יצא אם בעל‬
‫אשה הוא ויצאה אשתו עמו‪.‬‬
‫{בהגדלת התורה שנבואת ישעיהו עושה לנבואת משה‪ ,‬העבדות‬
‫הזמנית הזו רק אמורה להיות לגנבים שלא יכולים לשלם על מה‬
‫שגנבו‪ .‬שש שנים הן הזמן הכי ארוך שיכולים להחזיק גנב כעבד‪,‬‬
‫אבל הרבה פעמים זה צריך להיות פחות מזה‪ ,‬כי תקופת העבודת‬
‫שלו תלויה בערך של הדבר שהוא גנב‪}.‬‬

‫מכה איש ומת מות יומת ואשר לא צדה והאלהים אנה לידו ושמתי‬
‫לך מקום אשר ינוס שמה‬

‫וכי יזד איש על רעהו להרגו בערמה מעם מזבחי תקחנו למות‬
‫{שלמה המלך קיים את המצווה הזו כאשר ציווה לחייליו להשתמש‬
‫בכוח כדי לקחת את יואב מהמזבח בבית המקדש ולהרוג אותו על‬
‫כך שרצח שני אלופים אחרים בעת מלכות דוד‪ .‬יואב אולי שכח‬
‫מהמצווה הזו ולכן חשב שכל עוד הוא אוחז בקרנות המזבח‪,‬‬
‫חיילי שלמה לו יגעו בו‪}.‬‬

‫ומכה אביו ואמו מות יומת‬

‫וגנב איש ומכרו ונמצא בידו מות יומת‬

‫{המצווה הוא להרוג כל מי שחטף אחר‪ ,‬בין אם חטף אותו או‬
‫אותה לעבדות‪ ,‬או בשביל כופר או כחלק מתפקידו כשוטר תחת‬
‫ממשלת רשע‪ .‬משפט המוות הוא לא רק נגד מי שביצע את החטיפה‬
‫או המעצר‪ ,‬אלא הוא גם נגד מי שממשיך להחזיק את החטוף‪ ,‬שזה‬
‫יכול להיות מי שקנה את העבד‪ ,‬או מי שעובד כסוהר בבית הסוהר‬
‫שבו החטוף שוהה‪ .‬במקרה של שוטר או סוהר שעובד תחת ממשלת‬
‫רשע‪ ,‬המשכורת שהוא מקבל כעובד מדינה היא המחיר שבשבילו הוא‬
‫חוטף וכולא חפים משפע – זה איך שהוא מוכר את החטופים שלו‪}.‬‬

‫ומקלל אביו ואמו מות יומת‬

‫‪393‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫וכי יריבן אנשים והכה איש את רעהו באבן או באגרף ולא ימות‬
‫ונפל למשכב אם יקום והתהלך בחוץ על משענתו ונקה המכה רק‬
‫שבתו יתן ורפא ירפא‬

‫וכי יכה איש את עבדו או את אמתו בשבט ומת תחת ידו נקם ינקם‬
‫{צריך להמית את האדון של העבד על כך שהרג את עבדו‪}.‬‬

‫וכי ינצו אנשים ונגפו אשה הרה ויצאו ילדיה ולא יהיה אסון‬
‫ענוש יענש כאשר ישית עליו בעל האשה ונתן בפללים ואם אסון‬
‫יהיה ונתתה נפש תחת נפש עין תחת עין שן תחת שן יד תחת יד‬
‫רגל תחת רגל כויה תחת כויה פצע תחת פצע חבורה תחת חבורה‬
‫{אסון הוא אם האישה סובלת ממום תמידי בגללם‪ .‬אם היא לא‬
‫סובלת ממום תמידי‪ ,‬אבל הוולד שלה מת בגללם‪ ,‬בעלה יכול‬
‫לדרוש מהם כל סכום של כסף שהוא רוצה‪ ,‬כל עוד הוא יכול‬
‫להסביר מדוע מגיע להם לשלם כך‪ ,‬ולא פחות מזה‪ .‬אבל אם היא‬
‫כן סובלת ממום תמידי לגופה‪ ,‬אז צריך לתת להם אותו מום‬
‫שנתנו לה‪}.‬‬

‫וכי יכה איש את עין עבדו או את עין אמתו ושחתה לחפשי‬

‫ישלחנו תחת עינו ואם שן עבדו או שן אמתו יפיל לחפשי ישלחנו‬
‫תחת שנו‬
‫{גם איבוד של חלק מהתפקוד של העין נקרא להשחית אותה‪ ,‬כי‬
‫השחתה היא כאשר דבר מאבד את התועלת שלו‪}.‬‬

‫וכי יגח שור את איש או את אשה ומת סקול יסקל השור ולא יאכל‬
‫את בשרו ובעל השור נקי ואם שור נגח הוא מתמל שלשם והועד‬
‫בבעליו ולא ישמרנו והמית איש או אשה השור יסקל וגם בעליו‬
‫יומת אם כפר יושת עליו ונתן פדין נפשו ככל אשר יושת עליו‬
‫או בן יגח או בת יגח כמשפט הזה יעשה לו‬
‫{גם יכולים ליישם את המשפט הזה על מכונות‪ .‬לדוגמה‪ ,‬אם‬
‫מכונה מתקלקת בדרך שבה בעל המכונה לא היה יכול להיות מודע‬
‫לזה לפני כן‪ ,‬אז רק צריכים להחרים את המכונה‪ ,‬ולא צריך‬
‫להעניש את בעל המכונה‪ .‬אבל אם הוא שמע או ידע על זה לפני‬
‫כן ובחר להתעלם מכך‪ ,‬יש עליו אשמה‪ ,‬וצריך לתת לקרובי‬
‫המשפחה של הנהרג להרוג את בעל המכונה‪ .‬אם הם רוצים‪ ,‬הם‬
‫יכולים לדרוש תשלום כספי כתחליף לביצוע עונש מוות‪ .‬המשפט‬
‫הזה הוא גם נכון לגבי מנהיגים ומפקדים‪ :‬אם מנהיג היה מודע‬

‫‪394‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫לכך שהשכיר או החייל שלו נוטה לצאת נגד החוק‪ ,‬אבל בחר‬
‫להתעלם מכך‪ ,‬המנהיג גם יהיה מחויב במשפט על מה שהשכיר שלו‬
‫עשה‪}.‬‬

‫וכי יפתח איש בור או כי יכרה איש בר ולא יכסנו ונפל שמה‬
‫שור או חמור בעל הבור ישלם כסף ישיב לבעליו והמת יהיה לו‬
‫{גם יכולים ליישם את המשפט הזה על מכונות‪ ,‬כמו המשפט‬
‫הקודם‪}.‬‬

‫וכי יגף שור איש את שור רעהו ומת ומכרו את השור החי וחצו‬
‫את כספו וגם את המת יחצון או נודע כי שור נגח הוא מתמול‬
‫שלשם ולא ישמרנו בעליו שלם ישלם שור תחת השור והמת יהיה לו‬
‫{גם יכולים ליישם ברכוש תעשייתי‪}.‬‬

‫כי יגנב איש שור או שה וטבחו או מכרו חמשה בקר ישלם תחת‬
‫השור וארבע צאן תחת השה שלם ישלם אם אין לו ונמכר בגנבתו‪.‬‬
‫{הוא נמכר לסוג של עבדות זמנית‪ ,‬כדי לעבוד בשביל מה שגנב‪.‬‬
‫בעל הבהמה מקבל את הכסף שלו מיד דרך מכירת חוזה העבודה של‬
‫הגנב‪ ,‬אבל הגנב יהיה חייב לעבוד לכל תקופת החוזה‪ ,‬אלא אם‬
‫כן המשפחה שלו תקנה את חוזה עבדות‪ ,‬וכך תפתור אותו מעבודה‪.‬‬
‫חוזה העבודה לא יכול להיות יותר משש שנים‪ .‬המשפט הזה הוא‬
‫קצת דומה לעבודות שירות ששופטים גוזרים על פושעים בימינו‪,‬‬
‫אבל בתורה הגנב צריך לעבוד בעבודה רגילה תחת בעל עסק קטן‬
‫ועצמאי‪ ,‬כדי לשלם על הקנס שלו וגם‪ ,‬אולי‪ ,‬כדי שהוא ילמד‬
‫איך לכלכל את עצמו בדרך ישרה‪ ,‬בלי לגנוב‪ }.‬אם המצא תמצא‬
‫בידו הגנבה משור עד חמור עד שה חיים שנים ישלם‪{ .‬אם הגנב‬
‫עוד לא הצליח למכור או לטבוח את הבהמה‪ ,‬הוא רק צריך להחזיר‬
‫אותה ולשלם עוד אחד לבעל הבהמה‪ ,‬כדי לשלם לו על הכאב הרגשי‬
‫שגרם לו‪ ,‬כאשר גנב ממנו‪}.‬‬
‫{לסיכום‪ ,‬גנב שמכר או טבח את הבהמה צריך לשלם פי ארבעה או‬
‫חמישה ממה שגנב בגלל שהוא אולי מכריח את בעל הבהמה לבזבז‬
‫זמן בלחפש עוד בהמה לקנות‪ .‬אותו זמן אבוד הוא זמן שבעל‬
‫הבהמה היה יכול לעבוד ולכלכל את עצמו‪ ,‬ולכן הגנב צריך לשלם‬
‫קנס מרובה‪ ,‬כדי לשלם על שיבוש תפעול המשק החלקאי‪ .‬יכולים‬
‫ליישם אותם כללים לגניבת מכונה או מחשב‪ :‬אם הגנב שיבש את‬
‫תפעול העסק בצורה משמעותית‪ ,‬אז הוא יצטרך לשלם קנס גבוה‪.‬‬
‫אבל מאוד חשוב לזכור שתקופת העבודת הזמנית של הגנב לא‬
‫יכולה להיות יותר משש שנים‪ ,‬וזה נכון גם לשש שנים בעבודה‬

‫‪395‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫רגילה שאינן מספיקות כדי לשלם על כל הנזק שנגרם לבעל העסק‬

‫שהוא גנב ממנו‪}.‬‬
‫{כאן כתבתי את המשפט הזה בדרך המתוקנת‪ ,‬כי מה שרשום בעותקי‬
‫התורה של ימינו הוא לא נכון‪ .‬זו הטעות היחידה שמצאתי‬
‫בעותקי התורה‪ ,‬אפילו שהם עברו אלפי שנים של העתקה‪ ,‬מדור‬
‫לדור‪}.‬‬

‫אם במחתרת ימצא הגנב והכה ומת אין לו דמים‪{ .‬אם הרצון של‬
‫הגנב לא היה ברור‪ ,‬מי שהורג אותו לא יהיה חייב במשפט‪.‬‬
‫הדיבור כאן על מחתרת הוא כדי לתת משל‪ :‬אם היה קשה להבין את‬
‫רצונותיו של הגנב‪ ,‬כמו שזה קשה לראות את הפנים של מי שנמצא‬
‫במחתרת‪ ,‬אז מי שהורג אותו יהיה פתור ממשפט על כך‪ ,‬כי‬
‫מניחים שפעל מתוך רצון להגן על חייו‪ }.‬אם זרחה השמש עליו‬
‫דמים לו‪{ .‬אם היה ברור שהגנב רק רצה לגנוב‪ ,‬ולא להרוג‪ ,‬אז‬
‫מי שהורג אותו כן יהיה חייב במשפט על כך‪}.‬‬

‫כי יבער איש שדה או כרם ושלח את בעירה ובער בשדה אחר מיטב‬
‫שדהו ומיטב כרמו ישלם‬
‫{מי שנותן לבהמות שלו לאכול מהשדה של האחר יהיה חייו לשלם‬
‫ממיטב תוצרת השדה שלו לאחר‪ ,‬אפילו אם הבהמות שלו לא אכלו‬
‫תוצרת באיכות כל כך טובה; התוספת הזו אמורה לשמש דרך לשלם‬
‫לבעל השדה על הלחץ שהרגיש באותם רגעים שראה שמישהו נתן‬
‫לבהמות שלו לאכול ולדרוך על השדה שלו‪ .‬המילה "בעירה" היא‬
‫ביטוי לבהמות שנוטות לאכול ולדרוך הרבה‪ ,‬ובכך לבער הרבה‬
‫עשב‪" :‬וירם משה את ידו‪ ,‬ויך את הסלע במטהו‪ ,‬פעמים‪ ,‬ויצאו‬
‫מים רבים‪ ,‬ותשת העדה ובעירם" (מדבר כ‪ ,‬ז)‪}.‬‬

‫כי תצא אש ומצאה קצים ונאכל גדיש או הקמה או השדה שלם ישלם‬
‫המבער את הבערה‬
‫{לפעמים איכרים שורפים חלק מהאדמה שלהם כדי לשרוף ממנה את‬
‫העשבים הרעים ואחר כך לגדל שדה שם‪ ,‬אבל אם האש יוצאת מידי‬
‫שליטה ושורפת שדה של אחר‪ ,‬אז מי שהתחיל את הבעירה יצטרך‬
‫לשלם על הנזק הכלכלי שעשה‪}.‬‬

‫כי יתן איש אל רעהו כסף או כלים לשמר וגנב מבית האיש אם‬
‫ימצא הגנב ישלם שנים אם לא ימצא הגנב ונקרב בעל הבית אל‬
‫האלהים אם לא שלח ידו במלאכת רעהו על כל דבר פשע על שור על‬

‫‪396‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫חמור על שה על שלמה על כל אבדה אשר יאמר כי הוא זה עד‬

‫האלהים יבא דבר שניהם אשר ירשיען אלהים ישלם שנים לרעהו‬
‫{המשמשעות של הפסוק "כל אבדה אשר יאמר כי הוא זה" היא‬
‫שהמשפט הזה רק מתייחס לאובדן רכוש ממשי‪ ,‬כמו סוג של חפץ או‬
‫בהמה שהיינו יכולים להצביע עליו‪ ,‬אילו היה נמצא מולנו‪.‬‬
‫התורה לא מכירה במושג "רכוש רעיוני" כי החכמה אמורה להיות‬
‫נגישה לכל מי שרוצה ללמוד אותה – חכמה היא לא החפץ של מי‬
‫שגילה אותה‪ ,‬אלא כל מי שרוצה יכול ללמוד ולהשתמש בחכמה‪,‬‬
‫אפילו אם מי שהמציא את החכמה מתנגד לכך‪ .‬אבל זה בתנאי‬
‫שהמשתמש לא ישקר באמירה‪ ,‬כמו "אני המצאתי את החכמה הזו‪,‬‬
‫ולא הוא"‪ ,‬כי לעשות כן זה עבירה על המצוות שאוסרות לשקר‬
‫ולגזול מאחר את השכר שמגיע לו‪:‬‬
‫א‪" .‬מדבר שקר תרחק‪ ,‬ונקי וצדיק אל תהרג‪ ,‬כי לא אצדיק‬
‫רשע" (שמות כג‪ ,‬ז)‪.‬‬
‫ב‪" .‬לא תעשק את רעך ולא תגזל; לא תלין פעלת שכיר אתך עד‬
‫בקר" (ויקרא יט‪ ,‬ג)‪ .‬מי שבוחר להשתמש בחכמה שאחר‬
‫גילה‪ ,‬אבל מסרב להודות על הזהות שלו‪ ,‬גוזל מן המגלה‬
‫את השכר שלו על העבודה השכלית שהוא עשה – כמו שהוא‬
‫קיבל מן המגלה אוצר שכלי‪ ,‬עליו לשלם למגלה בצורה‬
‫שכלית‪ ,‬כאשר הוא לפחות אומר לאחרים על הזהות אמיתית‬
‫של מי שגילה את החכמה‪ ,‬כאשר הם שואלים אותו‪.‬‬
‫יש עוד מסר ללמוד‪ :‬נכון שהעמים והגוים ילמדו את התורה‪ ,‬אבל‬
‫הם צריכים להודות על כך שעם ישראל הוא זה שקיבל את התורה‬
‫ושנביאי ישראל‪ ,‬כמו משה וישעיהו‪ ,‬הם אלו שניבאו את התורה‪}.‬‬

‫כי יתן איש אל רעהו חמור או שור או שה וכל בהמה לשמר ומת‬
‫או נשבר או נשבה אין ראה שבעת יהוה תהיה בין שניהם אם לא‬
‫שלח ידו במלאכת רעהו ולקח בעליו ולא ישלם ואם גנב יגנב‬
‫מעמו ישלם לבעליו אם טרף יטרף יבאהו עד הטרפה לא ישלם‬
‫{שומר לא חייב לסכן את חייו כדי להציל בהמה מחיית טרף‪.‬‬
‫הכלל הזה נכון גם לגבי כל סוג של רכוש‪ .‬גם‪ ,‬צריך עד אחד‬
‫בענייני רכוש‪ ,‬ולכן כתוב "יבאהו עד הטרפה"‪ ,‬בלשון יחיד‪,‬‬
‫ולא עדי הטרפה‪ ,‬בלשון רבים‪}.‬‬

‫וכי ישאל איש מעם רעהו ונשבר או מת בעליו אין עמו שלם ישלם‬
‫אם בעליו עמו לא ישלם אם שכיר הוא בא בשכרו‬
‫{במילים אחרות‪ :‬אם איש שאל מחברו חפץ או בהמה‪ ,‬והחפץ נשבר‪,‬‬
‫או עצם של הבהמה נשבר‪ ,‬או הבהמה מתה‪ :‬אם בעל החפץ או הבהמה‬
‫לא היו אתו בזמן שזה נשבר‪ ,‬אז השואל צריך לשלם חפץ או בהמה‬

‫‪397‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫אתו באותה זמן שזה‬ ‫אחת‪ ,‬תחת מה שנשבר; אם בעל החפץ היה‬
‫השואל עבד כשכיר בשביל‬ ‫נשבר‪ ,‬השואל לא צריך לשלם על כך; אם‬
‫מהעבודה שלו כשכיר‪,‬‬ ‫בעל החפץ או הבהמה‪ ,‬והשתמש בזה כחלק‬
‫לא צריך לשלם על הכלים‬ ‫הוא גם לא צריך לשלם על כך‪ ,‬כי שכיר‬
‫עבודה‪}.‬‬ ‫של המעביד שלו‪ ,‬אם הם נשברו תוך כדי‬

‫וכי יפתה איש בתולה אשר לא ארשה ושכב עמה מהר ימהרנה לו‬
‫לאשה אם מאן ימאן אביה לתתה לו כסף ישקל כמהר הבתולת‬
‫שכב איתה נגד רצונה‪ ,‬האב יכול להרוג אותו‪ ,‬כמו‬ ‫{אבל אם הוא‬
‫עשו לחמור אחרי שאנס את אחותם‪ ,‬דינה‪" .‬ובני‬ ‫ששמעון ולוי‬
‫השדה‪ ,‬כשמעם‪ ,‬ויתעצבו האנשים‪ ,‬ויחר להם מאד‪,‬‬ ‫יעקב באו מן‬
‫בישראל‪ ,‬לשכב את בת יעקב‪ ,‬וכן לא יעשה"‬ ‫כי נבלה עשה‬
‫ז)‪}.‬‬ ‫(ברשאית לד‪,‬‬

‫מכשפה לא תחיה כל שכב עם בהמה מות יומת‬

‫{יש קשר בין שני המעשים הללו‪ ,‬כי המכשפים היו משפיעים על‬
‫כוחות הטבע בדרכים טמאות‪ ,‬ואחת מהדרכים שבהן היו מנסים‬
‫לקבל אותו כוח של טומאה היה בלשכב עם בהמות‪}.‬‬

‫וגר לא תונה ולא תלחצנו כי גרים הייתם בארץ מצרים כל אלמנה‬

‫ויתום לא תענון אם ענה תענה אתו כי אם צעק יצעק אלי שמע‬
‫אשמע צעקתו וחרה אפי והרגתי אתכם בחרב והיו נשיכם אלמנות‬
‫ובניכם יתמים‬
‫אם כסף תלוה את עמי את העני עמך לא תהיה לו כנשה לא תשימון‬
‫עליו נשך אם חבל תחבל שלמת רעך עד בא השמש תשיבנו לו כי‬
‫הוא כסותה לבדה הוא שמלתו לערו במה ישכב והיה כי יצעק אלי‬
‫ושמעתי כי חנון אני‬
‫{"שמלת רעך" היא שמיכה שיושנים עמה‪ ,‬אבל לא הבגד שהולכים‬
‫אתו במשך היום‪ .‬רק מותר למלווה לקחת את השמיכה כערבון‪ ,‬אבל‬
‫אסור לו לקחת מבעל החוב את הבגד שלו‪ ,‬כי הוא צריך את זה‬
‫כדי לתפקד; בלי בגד לא תהיה אפשרות לבעל החוב לעבוד ולשלם‬
‫את החוב שלו‪ .‬אותו כלל נכון לגבי כל דבר שבעל החוב נצרך‬
‫לו‪ :‬אסור למלווה לקחת את זה ממנו בזמנים שבעל החוב צריך‬
‫להשתמש בזה‪ ,‬בין אם זה שמיכה‪ ,‬רכב או כל חפץ אחר‪ .‬אם בעל‬
‫החוב צריך את זה כדי לעבוד ולנהל את חייו‪ ,‬אז רק מותר לקחת‬
‫את זה כערבון בזמנים שאין שום סיכוי שיצטרך להשתמש בזה‪.‬‬
‫המצווה הזו היא מאוד חשובה‪ ,‬כי אם חובלים מאיש חפץ או בהמה‬
‫שהוא נצרך לו כדי לעבוד או לעשות את מלאכת ביתו‪ ,‬זה יקשה‬

‫‪398‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫עליו לשלם חזרה את הכסף שקיבל מהמלווה‪ ,‬וזה עלול לגרום‬

‫למצב שגם המלווה לא יקבל חזרה את הכסף שלווה וגם בעל החוב‬
‫ישאר בחוב שלו‪}.‬‬

‫לא תשא שמע שוא אל תשת ידך עם רשע להית עד חמס לא תהיה‬
‫אחרי רבים לרעת ולא תענה על רב לנטת אחרי רבים להטת ודל לא‬
‫תהדר בריבו‬
‫{"לא תהיה אחרי רבים לרעת"‪ :‬אם רוב העם עושה משהו רע‪ ,‬אין‬
‫ללכת איתם‪ ,‬כי תודעת יהוה הוא האלהים‪ ,‬ולא הרבים‪ ,‬בין אם‬
‫זה רוב עם‪ ,‬רוב הצבעות בכנסת‪ ,‬או פסיקה של רוב השופטים‬
‫בבית משפט העליון‪ ,‬כאשר הם משקרים במשפט‪" .‬לא תענה על רב‬
‫לנטת אחרת רבים להטת"‪ :‬אין לענות למי שמנסה להוכיח ולריב‬
‫אתך באמירה‪" ,‬הרבים עושים כך‪ ,‬אז גם אתה צריך להסכים עמם"‪,‬‬
‫כי לעשות כן הוא לענות על מי שרב אתך‪ ,‬בטענה שהוא צריך‬
‫לנטות אחרי הרבים‪ ,‬גם כאשר הם עושים רע‪ .‬צריכים לנטות אחרי‬
‫האמת‪ ,‬גם כאשר הרבים לא רוצים לעשות כן‪ .‬עם זאת‪ ,‬אין ללכת‬
‫אחרי המיעוט רק בגלל שהוא מיעוט – "ודל לא תהדר בריבו"‪.‬‬
‫האמת צריך להיות זה שקובע‪ ,‬ולא רוב עם ("רבים") או מיעוט‬
‫עם ("דל")‪}.‬‬

‫כי תפגע שור איבך או חמרו תעה השב תשיבנו לו‬

‫{המשפט הזה מתייחס לכל סוג של רכוש שהלך לאיבוד‪ ,‬בין אם זה‬
‫בהמה או חפץ‪ .‬כאן מדובר על האויב האישי של האדם‪ ,‬כמו מי‬
‫שהיה בריב אתו בגלל נסיבות אישיות‪ .‬צריך לעזור לאויב כזה‪,‬‬
‫כי אולי העזרה שאתה נותן לו תגרום לך להפסיק לשנוא אותך‪,‬‬
‫אבל אם הוא האויב שלך בגלל שהוא שונא אותך על כך שאתה שומר‬
‫אמונים לתורת יהוה‪ ,‬אז אין צורך לעזור לו‪ ,‬כי נגד רשע כזה‬
‫יש מצווה להילחם נגדו; הוא לא רק האויב שלך‪ ,‬אלא הוא גם‬
‫האויב של יהוה‪}.‬‬

‫כי תראה חמור שנאך רבץ תחת משאו וחדלת מעזב לו עזב תעזב‬
‫עמו‬
‫{הדיבור כאן על חמור הוא כדי לתת דוגמה‪ ,‬אבל אותו כלל נכון‬
‫גם לגבי כל מקרה שבו איש יכול לעזור בקלות לאויב האישי‬
‫שלו‪}.‬‬

‫לא תטה משפט אבינך בריבו מדבר שקר תרחק ונקי וצדיק אל תהרג‬
‫כי לא אצדיק רשע ושחד לא תקח כי השחד יעור פקחים ויסלף‬

‫‪399‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫דברי צדיקים וגר לא תלחץ ואתם ידעתם את נפש הגר כי גרים‬

‫הייתם בארץ מצרים ושש שנים תזרע את ארצך ואספת את תבואתה‬
‫והשביעת תשמטנה ונטשתה ואכלו אביני עמך ויתרם תאכל חית‬
‫השדה כן תעשה לכרמך לזיתך ששת ימים תעשה מעשיך וביום‬
‫השביעי תשבת למען ינוח שורך וחמרך וינפש בן אמתך והגר ובכל‬
‫אשר אמרתי אליכם תשמרו ושם אלהים אחרים לא תזכירו לא ישמע‬
‫על פיך‬
‫{רק מותר להזכיר את שם יהוה‪ ,‬ולא את שם ישו‪ ,‬אללה‪ ,‬אדני‪,‬‬
‫בודה‪ ,‬או אליל אחר של הדתות האחרות‪}.‬‬

‫כי ילך מלאכי לפניך והביאך אל האמרי והחתי והפרזי והכנעני‬

‫החוי והיבוסי והכחדתיו לא תשתחוה לאלהיהם ולא תעבדם ולא‬
‫תעשה כמעשיהם כי הרס תהרסם ושבר תשבר מצבתיהם ועבדתם את‬
‫יהוה אלהיכם וברך את לחמך ואת מימיך והסרתי מחלה מקרבך‬
‫{בימינו גם צריך לשים אותו משפט נגד כל הבניינים והחפצים‬
‫של דתות אחרות‪ ,‬בין אם הם כנסיות‪ ,‬מסגדים‪ ,‬מקדשים‬
‫בודהיסטים‪ ,‬המקדש הבהאי בחיפה ובניינים של אחרים‪}.‬‬

‫כי אתן בידכם את ישבי הארץ וגרשתמו מפניך לא תכרת להם‬

‫ולאלהיהם ברית לא ישבו בארצך פן יחטיאו אתך לי כי תעבד את‬
‫אלהיהם כי יהיה לך למוקש‬
‫{לכן אסור לעשות הסכמי שלום עם אלו שעובדים דתות אחרות‪,‬‬
‫כמו הפלסטינים המוסלמים והנוצרים‪}.‬‬

‫ויאמר יהוה אל משה לאמר ואתה דבר אל בני ישראל לאמר אך את‬
‫שבתתי תשמרו כי אות הוא ביני וביניכם לדרתיכם לדעת כי אני‬
‫יהוה מקדשכם ושמרתם את השבת כי קדש הוא לכם מחלליה מות‬
‫יומת כי כל העשה בה מלאכה ונכרתה הנפש ההוא מקרב עמיה ששת‬
‫ימים יעשה מלאכה וביום השביעי שבת שבתון קדש ליהוה כל העשה‬
‫מלאכה ביום השבת מות יומת ושמרו בני ישראל את השבת לעשות‬
‫את השבת לדרתם ברית עולם ביני ובין בני ישראל אות הוא לעלם‬
‫כי ששת ימים עשה יהוה את השמים ואת הארץ וביום השביעי שבת‬
‫וינפש‬
‫{יהוה הוא תודעה שברא את היקום‪ .‬כאשר אנשים התחילו לנהל את‬
‫חייהם על פי תודעת יהוה‪ ,‬אז יהוה נהיה נפש‪ ,‬במקום רק‬
‫תודעה‪ .‬מי שפועל על פי תודעת יהוה הוא מנפש את יהוה‪ ,‬כי‬
‫הוא מתכן את תודעת יהוה – את רוח יהוה – בקרבו‪ ,‬כאשר הוא‬
‫פועל על פי אותה תודעה‪}.‬‬

‫‪400‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫שמר לך את אשר אנכי מצוך היום הנני גרש מפניך את האמרי‬

‫והכנעני והחתי והפרזי והחוי והיבוסי השמר לך פן תכרת ברית‬
‫ליושב הארץ אשר אתה בא עליה פן יהיה למוקש בקרבך כי את‬
‫מזבחתם תתצון ואת מצבתם תשברון ואת אשריו תכרתון כי לא‬
‫תשתחוה לאל אחר כי יהוה קנא שמו אל קנא הוא פן תכרת ברית‬
‫ליושב הארץ וזנו אחרי אלהיהם וזבחו לאלהיהם וקרא לך ואכלת‬
‫מזבחו ולקחת מבנתיו לבניך וזנו בנתיו אחרי אלהיהן והזנו את‬
‫בניך אחרי אלהיהן‬

‫אלהי מסכה לא תעשה לך‬

‫ששת ימים תעבד וביום השביעי תשבת בחריש ובקציר תשבת‬

‫ויקהל משה את כל עדת בני ישראל ויאמר אלהם אלה הדברים אשר‬
‫צוה יהוה לעשת אתם ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי יהיה‬
‫לכם קדש שבת שבתון ליהוה כל העשה בו מלאכה יומת לא תבערו‬
‫אש בכל משבתיכם ביום השבת‬
‫{אסור להדליק אש בשבת וגם אסור להשאיר אותה דלוק בשבת‪ ,‬כי‬
‫כל עוד שהוא דלוק‪ ,‬הוא מבעיר את חומר הבערה‪}.‬‬

‫וידבר יהוה אל אהרן לאמר יין ושכר אל תשת אתה ובניך אתך‬
‫ולא תמתו חקת עולם לדרתיכם ולהבדיל בין הקדש ובין החל ובין‬
‫הטמא ובין הטהור ולהורת את בני ישראל את כל החקים אשר דבר‬
‫יהוה אליהם ביד משה‬
‫{זה חוק עד עולם‪ :‬עד שהכהנים יהיו כל כך קדושים שהם אפילו‬
‫לא ירצו לשתות אלכוהול ולא יחשבו על זה‪ .‬אז הם כבר לא‬
‫יצטרכו שיהיה להם חוק שאומר להם שאסור להם לעשות כן‪ ,‬כי הם‬
‫כבר יצאו מהעולם של שתיית יין‪}.‬‬

‫וזה לכם הטמא בשרץ השרץ על הארץ החלד והעכבר והצב למינהו‬
‫והאנקה והכח והלטאה והחמט והתנשמת אלה הטמאים לכם בכל השרץ‬
‫כל הנגע בהם במתם יטמא עד הערב וכל אשר יפל עליו מהם במתם‬
‫יטמא מכל כלי עץ או בגד או עור או שק כל כלי אשר יעשה‬
‫מלאכה בהם במים יובא וטמא עד הערב וטהר וכל כלי חרש אשר‬
‫יפל מהם אל תוכו כל אשר בתוכו יטמא ואתו תשברו מכל האכל‬
‫אשר יאכל אשר יבוא עליו מים יטמא וכל משקה אשר ישתה בכל‬
‫‪401‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫כלי יטמא וכל אשר יפל מנבלתם עליו יטמא תנור וכירים יתץ‬
‫טמאים הם וטמאים יהיו לכם אך מעין ובור מקוה מים יהיה טהור‬
‫ונגע בנבלתם יטמא וכי יפל מנבלתם על כל זרע זרוע אשר יזרע‬
‫טהור הוא וכי יתן מים על זרע ונפל מנבלתם עליו טמא הוא לכם‬
‫{הזרע יהיה טמא‪ ,‬וגם כל מה שצומח ממנו יהיה טמא}‪.‬‬
‫{בעולם של נבואת ישעיהו החוק הזה נכון לגבי כל גופה של‬
‫בהמה‪ :‬אם מישהו בישל בשר בתנור‪ ,‬אז התנור יהיה טמא למי‬
‫ששומר על המצווה להיות צמחוני (לא אוכל בשר‪ ,‬עוף ודגים) או‬
‫טבעוני (לא אוכל כל דבר מן החי‪ ,‬בין אם זה בשר‪ ,‬עוף‪,‬‬
‫וגדים‪ ,‬או חלב‪ ,‬גבינה‪ ,‬ביצים ודבש‪}.‬‬

‫וכי ימות בהמה הנגע בנבלתה יטמא עד הערב והאכל מנבלתה יכבס‬
‫בגדיו וטמא עד הערב והנשא את נבלתה יכבס בגדיו וטמא עד‬
‫הערב‬

‫וידבר יהוה אל משה לאמר דבר אל בני ישראל לאמר אשה כי‬
‫תזריע וילדה זכר וטמאה שבעת ימים כימי נדת דותה תטמא וביום‬
‫השמיני ימול בשר ערלתו ושלשים יום ושלשת ימים תשב בדמי‬
‫טהרה בכל קדש לא תגע עד מלאת ימי טהרה ואם נקבה תלד וטמאה‬
‫שבעים כנדתה וששים יום וששת ימים תשב על דמי טהרה‬

‫וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר אדם כי יהיה בעור בשרו‬
‫שאת או ספחת או בהרת והיה בעור בשרו לנגע צרעת והובא אל‬
‫אהרן הכהן או אל אחד מבניו הכהנים וראה הכהן את הנגע בעור‬
‫הבשר ושער בנגע הפך לבן ומראה הנגע עמק מעור בשרו נגע צרעת‬
‫הוא וראהו הכהן וטמא אתו ואם בהרת לבנה הוא בעור בשרו ועמק‬
‫אין מראה מן העור ושערה לא הפך לבן והסגיר הכהן את הנגע‬
‫שבעת ימים וראהו הכהן ביום השביעי והנה הנגע עמד בעיניו לא‬
‫פשה הנגע בעור והסגירו הכהן שבעת ימים שנית וראה הכהן אתו‬
‫ביום השביעי שנית והנה כהה הנגע ולא פשה הנגע בעור וטהרו‬
‫הכהן מספחת הוא וכבס בגדיו וטהר ואם פשה תפשה המספחת בעור‬
‫אחרי הראתו אל הכהן לטהרתו ונראה שנית אל הכהן וראה הכהן‬
‫והנה פשתה המספחת בעור וטמאו הכהן צרעת הוא‬
‫נגע צרעת כי תהיה באדם והובא אל הכהן וראה הכהן והנה שאת‬
‫לבנה בעור והיא הפכה שער לבן ומחית בשר חי בשאת צרעת נושנת‬
‫הוא בעור בשרו וטמאו הכהן לא יסגרנו כי טמא הוא ואם פרוח‬
‫תפרח הצרעת בעור וכסתה הצרעת את כל עור הנגע מראשו ועד‬
‫רגליו לכל מראה עיני הכהן וראה הכהן והנה כסתה הצרעת את כל‬
‫בשרו וטהר את הנגע כלו הפך לבן טהור הוא וביום הראות בו‬
‫בשר חי יטמא וראה הכהן את הבשר החי וטמאו הבשר החי טמא הוא‬

‫‪402‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫צרעת הוא או כי ישוב הבשר החי ונהפך ללבן ובא אל הכהן‬

‫וראהו הכהן והנה נהפך הנגע ללבן וטהר הכהן את הנגע טהור‬
‫הוא‬
‫ובשר כי יהיה בו בערו שחין ונרפא והיה במקום השחין שאת‬
‫לבנה או בהרת לבנה אדמדמת ונראה אל הכהן וראה הכהן והנה‬
‫מראה שפל מן העור ושערה הפך לבן וטמאו הכהן נגע צרעת הוא‬
‫בשחין פרחה ואם יראנה הכהן והנה אין בה שער לבן ושפלה‬
‫איננה מן העור והיא כהה והסגירו הכהן שבעת ימים ואם פשה‬
‫תפשה בעור וטמא הכהן אתו נגע הוא ואם תחתיה תעמד הבהרת לא‬
‫פשתה צרבת השחין הוא וטהרו הכהן‬
‫או בשר כי יהיה בערו מכות אש והיתה מחית המכוה בהרת לבנה‬
‫אדמדמת או לבנה וראה אתה הכהן והנה נהפך שער לבן בבהרת‬
‫ומראה עמק מן העור צרעת הוא במכוה פרחה וטמא אתו הכהן נגע‬
‫צרעת הוא ואם יראנה הכהן והנה אין בבהרת שער לבן ושפלה‬
‫איננה מן העור והוא כהה והסגירו הכהן שבעת ימים וראהו הכהן‬
‫ביום השביעי אם פשה תפשה בעור וטמא הכהן אתו נגע צרעת הוא‬
‫ואם תחתיה תעמד הבהרת לא פשתה בעור והוא כהה שאת המכוה הוא‬
‫וטהרו הכהן כי צרבת המכוה הוא‬
‫ואיש או אשה כי יהיה בו נגע בראש או בזקן וראה הכהן את‬
‫הנגע והנה מראהו עמק מן העור ובו שער צהב דק וטמא אתו הכהן‬
‫נתק הוא צרעת הראש או הזקן הוא וכי יראה הכהן את נגע הנתק‬
‫והנה אין מראהו עמק מן העור ושער שחר אין בו והסגיר הכהן‬
‫את נגע הנתק שבעת ימים וראה הכהן את הנגע ביום השביעי והנה‬
‫לא פשה הנתק ולא היה בו שער צהב ומראה הנתק אין עמק מן‬
‫העור והתגלח ואת הנתק לא יגלח והסגיר הכהן את הנתק שבעת‬
‫ימים שנית וראה הכהן את הנתק ביום השביעי והנה לא פשה הנתק‬
‫בעור ומראהו איננו עמק מן העור וטהר אתו הכהן וכבס בגדיו‬
‫וטהר ואם פשה יפשה הנתק בעור אחרי טהרתו וראהו הכהן והנה‬
‫פשה הנתק בעור לא יבקר הכהן לשער הצהב טמא הוא ואם בעיניו‬
‫עמד הנתק ושער שחר צמח בו נרפא הנתק טהור הוא וטהרו הכהן‬
‫ואיש או אשה כי יהיה בעור בשרם בהרת בהרת לבנת וראה הכהן‬
‫והנה בעור בשרם בהרת כהות לבנת בהק הוא פרח בעור טהור הוא‬
‫ואיש כי ימרט ראשו קרח הוא טהור הוא ואם מפאת פניו ימרט‬
‫ראשו גבח הוא טהור הוא {פה מדובר על קרחת טבעית‪ ,‬כאשר השער‬
‫נושר בגלל חולי או זקנה‪ ,‬אבל למשוך את השער מהראש בצורה לא‬
‫טבעית עובר על המצווה לא להקיף את פאת הראש‪ ,‬וזה למה שיהוה‬
‫ציוה לכהנים לא לקרח קרחה} וכי יהיה בקרחת {הטבעית} או‬
‫בגבחת {הטבעית} נגע לבן אדמדם צרעת פרחת הוא בקרחתו או‬
‫בגבחתו וראה אתו הכהן והנה שאת הנגע לבנה אדמדמת בקרחתו או‬
‫בגבחתו כמראה צרעת עור בשר איש צרוע הוא טמא הוא טמא‬
‫יטמאנו הכהן בראשו נגעו והצרוע אשר בו הנגע בגדיו יהיו‬

‫‪403‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫פרמים וראשו יהיה פרוע ועל שפם יעטה וטמא טמא יקרא כל ימי‬
‫אשר הנגע בו יטמא טמא הוא בדד ישב מחוץ למחנה מושבו‬

‫והבגד כי יהיה בו נגע צרעת בבגד צמר או בבגד פשתים או בשתי‬

‫או בערב לפשתים ולצמר או בעור או בכל מלאכת עור והיה הנגע‬
‫ירקרק או אדמדם בבגד או בעור או בשתי או בערב או בכל כלי‬
‫עור נגע צרעת הוא והראה את הכהן וראה הכהן את הנגע והסגיר‬
‫את הנגע שבעת ימים וראה את הנגע ביום השביעי כי פשה הנגע‬
‫בבגד או בשתי או בערב או בעור לכל אשר יעשה העור למלאכה‬
‫צרעת ממארת הנגע טמא הוא ושרף את הבגד או את השתי או את‬
‫הערב בצמר או בפשתים או את כל כלי העור אשר יהיה בו הנגע‬
‫כי צרעת ממארת הוא באש תשרף ואם יראה הכהן והנה לא פשה‬
‫הנגע בבגד או בשתי או בערב או בכל כלי עור וצוה הכהן וכבסו‬
‫את אשר בו הנגע והסגירו שבעת ימים שנית וראה הכהן אחרי‬
‫הכבס את הנגע והנה לא הפך הנגע את עינו והנגע לא פשה טמא‬
‫הוא באש תשרפנו פחתת הוא בקרחתו או בגבחתו ואם ראה הכהן‬
‫והנה כהה הנגע אחרי הכבס אתו וקרע אתו מן הבגד או מן העור‬
‫או מן השתי או מן הערב ואם תראה עוד בבגד או בשתי או בערב‬
‫או בכל כלי עור פרחת הוא באש תשרפנו את אשר בו הנגע והבגד‬
‫או השתי או הערב או כל כלי העור אשר תכבס וסר מהם הנגע‬
‫וכבס שנית וטהר זאת תורת נגע צרעת בגד הצמר או הפשתים או‬
‫השתי או הערב או כל כלי עור לטהרו או לטמאו‬

‫וידבר יהוה אל משה לאמר זאת תהיה תורת המצרע ביום טהרתו‬
‫והובא אל הכהן ויצא הכהן אל מחוץ למחנה וראה הכהן והנה‬
‫נרפא נגע הצרעת מן הצרוע וכבס המטהר את בגדיו וגלח את כל‬
‫שערו ורחץ במים וטהר ואחר יבוא אל המחנה וישב מחוץ לאהלו‬
‫שבעת ימים והיה ביום השביעי יגלח את כל שערו את ראשו ואת‬
‫זקנו ואת גבת עיניו ואת כל שערו יגלח וכבס את בגדיו ורחץ‬
‫את בשרו במים וטהר‬

‫וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר כי תבאו אל ארץ כנען אשר‬
‫אני נתן לכם לאחזה ונתתי נגע צרעת בבית ארץ אחזתכם ובא אשר‬
‫לו הבית והגיד לכהן לאמר כנגע נראה לי בבית וצוה הכהן ופנו‬
‫את הבית בטרם יבא הכהן לראות את הנגע ולא יטמא כל אשר בבית‬
‫ואחר כן יבא הכהן לראות את הבית וראה את הנגע והנה הנגע‬
‫בקירת הבית שקערורת ירקרקת או אדמדמת ומראיהן שפל מן הקיר‬
‫ויצא הכהן מן הבית אל פתח הבית והסגיר את הבית שבעת ימים‬
‫ושב הכהן ביום השביעי וראה והנה פשה הנגע בקירת הבית וצוה‬
‫הכהן וחלצו את האבנים אשר בהן הנגע והשליכו אתהן אל מחוץ‬
‫לעיר אל מקום טמא ואת הבית יקצע מבית סביב ושפכו את העפר‬

‫‪404‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫אשר הקצו אל מחוץ לעיר אל מקום טמא ולקחו אבנים אחרות‬

‫והביאו אל תחת האבנים ועפר אחר יקח וטח את הבית ואם ישוב‬
‫הנגע ופרח בבית אחר חלץ את האבנים ואחרי הקצות את הבית‬
‫ואחרי הטוח ובא הכהן וראה והנה פשה הנגע בבית צרעת ממארת‬
‫הוא בבית טמא הוא ונתץ את הבית את אבניו ואת עציו ואת כל‬
‫עפר הבית והוציא אל מחוץ לעיר אל מקום טמא והבא אל הבית כל‬
‫ימי הסגיר אתו יטמא עד הערב והשכב בבית יכבס את בגדיו‬
‫והאכל בבית יכבס את בגדיו ואם בא יבא הכהן וראה והנה לא‬
‫פשה הנגע בבית אחרי הטח את הבית וטהר הכהן את הבית כי נרפא‬
‫הנגע‪.‬‬
‫{העם אולי רק יצליח לקיים את החוק הזה כאשר יישב בבתים‬
‫פשוטים‪ ,‬כי במקרים רבים‪ ,‬מי שיושב בבית גדול או בבניין‬
‫דירות לא יהיה מוכן להרוס את הבית שלו כדי לקיים את המצווה‬
‫הזו אחרי ששילם כל כך הרבה כסף על הבית שלו‪ .‬אם הוא יושב‬
‫בדירה בתוך בניין‪ ,‬אז גם אם הוא ירצה להרוס את הבניין כדי‬
‫לקיים את המצווה הזו‪ ,‬איך הוא ישלם לדיירים האחרים של‬
‫הבניין על הריסת כל הבניין בגלל הנגע שיש בדירה שלו‪ .‬זו‬
‫דוגמה אחת לאיך העושר גורם לעם למרוד במצוות הצדק של נבואת‬
‫משה‪}.‬‬

‫וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר דברו אל בני ישראל ואמרתם‬
‫אלהם איש איש כי יהיה זב מבשרו זובו טמא הוא וזאת תהיה‬
‫טמאתו בזובו רר בשרו את זובו או החתים בשרו מזובו טמאתו‬
‫הוא כל המשכב אשר ישכב עליו הזב יטמא וכל הכלי אשר ישב‬
‫עליו יטמא ואיש אשר יגע במשכבו יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא‬
‫עד הערב והישב על הכלי אשר ישב עליו הזב יכבס בגדיו ורחץ‬
‫במים וטמא עד הערב והנגע בבשר הזב יכבס בגדיו ורחץ במים‬
‫וטמא עד הערב וכי ירק הזב בטהור וכבס בגדיו ורחץ במים וטמא‬
‫עד הערב וכל המרכב אשר ירכב עליו הזב יטמא וכל הנגע בכל‬
‫אשר יהיה תחתיו יטמא עד הערב והנושא אותם יכבס בגדיו ורחץ‬
‫במים וטמא עד הערב וכל אשר יגע בו הזב וידיו לא שטף במים‬
‫וכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב וכלי חרש אשר יגע בו‬
‫הזב ישבר וכל כלי עץ ישטף במים וכי יטהר הזב מזובו וספר לו‬
‫שבעת ימים לטהרתו וכבס בגדיו ורחץ בשרו במים חיים וטהר‬
‫{כאן‪ ,‬הזב הוא כל איש או אישה שמוציא הפרשות בצורה לא‬
‫נשלטת‪ ,‬כמו חולה שמתעטש מהאף והפה‪}.‬‬

‫ואיש כי תצא ממנו שכבת זרע ורחץ במים את כל בשרו וטמא עד‬
‫הערב וכל בגד וכל עור אשר יהיה עליו שכבת זרע וכבס במים‬
‫וטמא עד הערב ואשה אשר ישכב איש אתה שכבת זרע ורחצו במים‬
‫וטמאו עד הערב‬

‫‪405‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫{יכולים להתרחץ בעזרת דלי של מים או ברז מים‪ ,‬כי כאן לא‬
‫כתוב שיש צורך לטבול במים‪ ,‬אלא רק להתרחץ במים‪}.‬‬

‫ואשה כי תהיה זבה דם יהיה זבה בבשרה שבעת ימים תהיה בנדתה‬
‫וכל הנגע בה יטמא עד הערב וכל אשר תשכב עליו בנדתה יטמא‬
‫וכל אשר תשב עליו יטמא וכל הנגע במשכבה יכבס בגדיו ורחץ‬
‫במים וטמא עד הערב וכל הנגע בכל כלי אשר תשב עליו יכבס‬
‫בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב ואם על המשכב הוא או על הכלי‬
‫אשר הוא ישבת עליו בנגעו בו יטמא עד הערב ואם שכב ישכב איש‬
‫אתה ותהי נדתה עליו וטמא שבעת ימים וכל המשכב אשר ישכב‬
‫עליו יטמא‬
‫{המשפט כאן הוא על אישה שזבה מאיבר המין שלה בדרך הרגילה‬
‫שלה‪ ,‬מדי חודש‪ .‬היא זבה מאיבר המין שלה בעת נידתה‪ ,‬שזה‬
‫שונה מהמשפט הכתוב על האיש הזב לפני כן‪}.‬‬

‫ואשה כי יזוב זוב דמה ימים רבים בלא עת נדתה או כי תזוב על‬
‫נדתה כל ימי זוב טמאתה כימי נדתה תהיה טמאה הוא כל המשכב‬
‫אשר תשכב עליו כל ימי זובה כמשכב נדתה יהיה לה וכל הכלי‬
‫אשר תשב עליו טמא יהיה כטמאת נדתה וכל הנוגע בם יטמא וכבס‬
‫בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב ואם טהרה מזובה וספרה לה‬
‫שבעת ימים ואחר תטהר‬
‫{המשפט כאן מדבר על שני מקרים‪ :‬אישה שזבה מאיבר המין שלה‬
‫יותר מן הזמן החודשי הרגיל‪" ,‬בלא עת נדתה"; אישה שזבה לכל‬
‫שבעת ימי הנידה‪ ,‬ורק הפסיקה לזוב ביום השביעי‪ .‬במקרה כזה‬
‫היא צריכה לחכות עוד שבעה ימים עד שתיחשב כטהורה‪}.‬‬

‫וידבר יהוה אל משה לאמר דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם אני‬
‫יהוה אלהיכם כמעשה ארץ מצרים אשר ישבתם בה לא תעשו וכמעשה‬
‫ארץ כנען אשר אני מביא אתכם שמה לא תעשו ובחקתיהם לא תלכו‬
‫את משפטי תעשו ואת חקתי תשמרו ללכת בהם אני יהוה אלהיכם‬
‫ושמרתם את חקתי ואת משפטי אשר יעשה אתם האדם וחי בהם אני‬
‫יהוה‬
‫איש איש אל כל שאר בשרו לא תקרבו לגלות ערוה אני יהוה‬
‫ערות אביך וערות אמך לא תגלה אמך הוא לא תגלה ערותה‬
‫ערות אשת אביך לא תגלה ערות אביך הוא‬
‫ערות אחותך בת אביך או בת אמך מולדת בית או מולדת חוץ לא‬
‫תגלה ערותן‬

‫‪406‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫ערות בת בנך או בת בתך לא תגלה ערותן כי ערותך הנה‬

‫ערות בת אשת אביך מולדת אביך אחותך הוא לא תגלה ערותה‬
‫ערות אחות אביך לא תגלה שאר אביך הוא‬
‫ערות אחות אמך לא תגלה כי שאר אמך הוא‬
‫ערות אחי אביך לא תגלה אל אשתו לא תקרב דדתך הוא‬
‫ערות כלתך לא תגלה אשת בנך הוא לא תגלה ערותה‬
‫ערות אשת אחיך לא תגלה ערות אחיך הוא‬
‫ערות אשה ובתה לא תגלה את בת בנה ואת בת בתה לא תקח לגלות‬
‫ערותה שארה הנה זמה הוא ואשה אל אחתה לא תקח לצרר לגלות‬
‫ערותה עליה בחייה ואל אשה בנדת טמאתה לא תקרב לגלות ערותה‬
‫ואל אשת עמיתך לא תתן שכבתך לזרע לטמאה בה ומזרעך לא תתן‬
‫להעביר למלך ולא תחלל את שם אלהיך אני יהוה ואת זכר לא‬
‫תשכב משכבי אשה תועבה הוא ובכל בהמה לא תתן שכבתך לטמאה בה‬
‫ואשה לא תעמד לפני בהמה לרבעה תבל הוא אל תטמאו בכל אלה כי‬
‫בכל אלה נטמאו הגוים אשר אני משלח מפניכם ותטמא הארץ ואפקד‬
‫עונה עליה ותקא הארץ את ישביה ושמרתם אתם את חקתי ואת‬
‫משפטי ולא תעשו מכל התועבת האלה האזרח והגר הגר בתוככם כי‬
‫את כל התועבת האל עשו אנשי הארץ אשר לפניכם ותטמא הארץ ולא‬
‫תקיא הארץ אתכם בטמאכם אתה כאשר קאה את הגוי אשר לפניכם כי‬
‫כל אשר יעשה מכל התועבת האלה ונכרתו הנפשות העשת מקרב עמם‬
‫ושמרתם את משמרתי לבלתי עשות מחקות התועבת אשר נעשו לפניכם‬
‫ולא תטמאו בהם אני יהוה אלהיכם‬
‫וידבר יהוה אל משה לאמר דבר אל כל עדת בני ישראל ואמרת‬
‫אלהם קדשים תהיו כי קדוש אני יהוה אלהיכם איש אמו ואביו‬
‫תיראו ואת שבתתי תשמרו אני יהוה אלהיכם אל תפנו אל האלילם‬
‫ואלהי מסכה לא תעשו לכם אני יהוה אלהיכם‬

‫ובקצרכם את קציר ארצכם לא תכלה פאת שדך לקצר {פאת השדה היא‬
‫כל צדדי השדה} ולקט קצירך לא תלקט וכרמך לא תעולל ופרט‬
‫כרמך לא תלקט לעני ולגר תעזב אתם אני יהוה אלהיכם לא תגנבו‬
‫ולא תכחשו ולא תשקרו איש בעמיתו ולא תשבעו בשמי לשקר וחללת‬
‫את שם אלהיך אני יהוה לא תעשק את רעך ולא תגזל לא תלין‬
‫פעלת שכיר אתך עד בקר לא תקלל חרש ולפני עור לא תתן מכשל‬
‫ויראת מאלהיך אני יהוה לא תעשו עול במשפט לא תשא פני דל‬
‫ולא תהדר פני גדול בצדק תשפט עמיתך לא תלך רכיל בעמיך לא‬
‫תעמד על דם רעך אני יהוה {לא ללכת רכיל בלדבר על אחרים‪,‬‬
‫אבל גם לא לעמוד ולשתוק‪ ,‬כאשר רואים שהדרך היחידה לעזור‬
‫לאחינו הוא בלדבר נגד אלו שעושים לו רע} לא תשנא את אחיך‬

‫‪407‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫בלבבך הוכח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא {צריך להשמיע‬
‫לאחינו הוכחות מהתורה‪ ,‬כדי לשכנע אותם לעזוב את עוונם‪ .‬זה‬
‫מצווה לעשות כן‪ ,‬כי מי ששותק ושונא את החוטאים עושה חטא‬
‫בעצמו‪ ,‬נוסף על כך שהשתיקה שלו הופכת אותו לשותף השותק‬
‫בחטאים שלו} לא תקם ולא תטר את בני עמך ואהבת לרעך כמוך‬
‫אני יהוה את חקתי תשמרו בהמתך לא תרביע כלאים שדך לא תזרע‬
‫כלאים ובגד כלאים שעטנז לא יעלה עליך {"בגד כלאים שעטנז"‬
‫הוא בגד שבו שני סוגים שונים של בד שזורים ביחד‪ ,‬כמו צמר‬
‫ופשתים השזורים יחד‪ .‬בימינו‪ ,‬יש הרבה בדים המיוצרים בתהליך‬
‫של כלאים‪ ,‬ואותם בדים הם כלאים כשלעצמם‪ ,‬גם אם הם לא‬
‫מערבבים אותם עם בד אחר‪ .‬לדוגמה‪ ,‬בדים כמו פוליאסטר‪,‬‬
‫ניילון וספנדקס הם כלאים כשלעצמם‪ ,‬גם כאשר לא מערבבים אותם‬
‫אחד בשני‪ .‬אותו איסור על כלאים הוא נכון גם לגבי הרבה‬
‫פירות בימינו שמגדלים אותם בדרך של הכליאה או הנדסה‬
‫גנטית‪}.‬‬

‫וכי תבאו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל וערלתם ערלתו את פריו‬

‫שלש שנים יהיה לכם ערלים לא יאכל ובשנה הרביעת יהיה כל‬
‫פריו קדש הלולים ליהוה {נותנים אותו לכהנים} ובשנה החמישת‬
‫תאכלו את פריו להוסיף לכם תבואתו אני יהוה אלהיכם לא תנחשו‬
‫{לנחש הוא לומר‪" ,‬בגלל שזה קרה‪ ,‬כנראה זה הרצון של יהוה"‪.‬‬
‫לדבר כך הוא חטא‪ ,‬כי צריכים לבחון את המציאות לפי השכל‪,‬‬
‫ולא רק לפי החושים השטחיים של ראיה ורגש‪ .‬אין להיות נחש –‬
‫נח חש – שרק בוחן את המציאות שלו לפי החושים שלו‪ .‬רק בגלל‬
‫שמשהו קרה‪ ,‬זה לא אומר שזה הרצון של יהוה שכך יהיה‪ ,‬כי‬
‫אולי הרצון של יהוה הוא שנתגבר על המציאות הנוכחית‪ ,‬במקום‬
‫להיכנע לה‪ }.‬ולא תעוננו לא תקפו פאת ראשכם {לא לקצר את‬
‫צדדי הראש בצורה לא שווה; השיער אמור להיות באורך שווה בכל‬
‫צדדי הראש‪ ,‬כי השיער עוזר להגן על הנפש‪ ,‬כמו שער של עיר‪.‬‬
‫מאותה סיבה‪ ,‬אין לגלח את השיער‪ ,‬חוץ במקרים נדירים‪ ,‬כמו‬
‫הנזיר שנטמא למת‪ .‬המשמעות של המילה פאה היא צד‪ ,‬ולא פינה‪:‬‬
‫"ועשית את חצר המשכן לפאת נגב תימנה‪ :‬קלעים לחצר‪ ,‬שש משזר‪,‬‬
‫מאה באמה‪ ,‬ארך לפאה האחת‪...‬וכן לפאת צפון‪...‬ורחב החצר לפאת‬
‫ים‪ :‬קלעים‪ ,‬חמשים אמה‪...‬ורחב החצר לפאת קדמה‪ ,‬מזרחה‪ :‬חמשים‬
‫אמה" (שמות כז‪ ,‬ט)‪ }.‬ולא תשחית את פאת זקנך {אם יכולים‬
‫לראות את העור מתחת לזקן אחרי שקיצרו אותו‪ ,‬זה מעיד‬
‫שהשחיתו אותו מלקיים את התפקיד שלו‪ ,‬כי הזקן אמור להגן על‬
‫העור הרגיש של הפנים‪ }.‬ושרט לנפש לא תתנו בבשרכם וכתבת‬
‫קעקע לא תתנו בכם אני יהוה אל תחלל את בתך להזנותה ולא‬
‫תזנה הארץ ומלאה הארץ זמה את שבתתי תשמרו אני יהוה אל תפנו‬
‫אל האבת {רוחות של מתים} ואל הידענים אל תבקשו לטמאה בהם‬
‫אני יהוה אלהיכם מפני שיבה תקום והדרת פני זקן {לעזור לזקן‬
‫בגלל חולשתו הגופנית} ויראת מאלהיך אני יהוה‬

‫‪408‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫וכי יגור אתך גר בארצכם לא תונו אתו כאזרח מכם יהיה לכם‬
‫הגר הגר אתכם ואהבת לו כמוך כי גרים הייתם בארץ מצרים אני‬
‫יהוה אלהיכם לא תעשו עול במשפט במדה במשקל ובמשורה מאזני‬
‫צדק אבני צדק איפת צדק והין צדק יהיה לכם אני יהוה אלהיכם‬
‫אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים ושמרתם את כל חקתי ואת כל‬
‫משפטי ועשיתם אתם אני יהוה‬

‫וידבר יהוה אל משה לאמר ואל בני ישראל תאמר איש איש מבני‬
‫ישראל ומן הגר הגר בישראל אשר יתן מזרעו למלך מות יומת עם‬
‫הארץ ירגמהו באבן ואני אתן את פני באיש ההוא והכרתי אתו‬
‫מקרב עמו כי מזרעו נתן למלך למען טמא את מקדשי ולחלל את שם‬
‫קדשי ואם העלם יעלימו עם הארץ את עיניהם מן האיש ההוא בתתו‬
‫מזרעו למלך לבלתי המית אתו ושמתי אני את פני באיש ההוא‬
‫ובמשפחתו והכרתי אתו ואת כל הזנים אחריו לזנות אחרי המלך‬
‫מקרב עמם והנפש אשר תפנה אל האבת ואל הידענים לזנת אחריהם‬
‫ונתתי את פני בנפש ההוא והכרתי אתו מקרב עמו והתקדשתם‬
‫והייתם קדשים כי אני יהוה אלהיכם ושמרתם את חקתי ועשיתם‬
‫אתם אני יהוה מקדשכם כי איש איש אשר יקלל את אביו ואת אמו‬
‫מות יומת אביו ואמו קלל דמיו בו ואיש אשר ינאף את אשת איש‬
‫אשר ינאף את אשת רעהו מות יומת הנאף והנאפת ואיש אשר ישכב‬
‫את אשת אביו ערות אביו גלה מות יומתו שניהם דמיהם בם ואיש‬
‫אשר ישכב את כלתו מות יומתו שניהם תבל עשו דמיהם בם ואיש‬
‫אשר ישכב את זכר משכבי אשה תועבה עשו שניהם מות יומתו‬
‫דמיהם בם ואיש אשר יקח את אשה ואת אמה זמה הוא באש ישרפו‬
‫אתו ואתהן ולא תהיה זמה בתוככם ואיש אשר יתן שכבתו בבהמה‬
‫מות יומת ואת הבהמה תהרגו ואשה אשר תקרב אל כל בהמה לרבעה‬
‫אתה והרגת את האשה ואת הבהמה מות יומתו דמיהם בם ואיש אשר‬
‫יקח את אחתו בת אביו או בת אמו וראה את ערותה והיא תראה את‬
‫ערותו חסד הוא ונכרתו לעיני בני עמם ערות אחתו גלה עונו‬
‫ישא {לעיני בני עמם הם נכרתים כאשר מבצעים נגדם עונש מוות}‬
‫ואיש אשר ישכב את אשה דוה וגלה את ערותה את מקרה הערה והוא‬
‫גלתה את מקור דמיה ונכרתו שניהם מקרב עמם {הם נכרתים כאשר‬
‫הם נופלים לגלות ומתבוללים בתוך עמים אחרים‪ ,‬או כאשר מוות‬
‫מגיע בדרך אחרת‪ .‬לא מבצעים נגדם עונש מוות‪ }.‬וערות אחות‬
‫אמך ואחות אביך לא תגלה כי את שארו הערה עונם ישאו ואיש‬
‫אשר ישכב את דדתו ערות דדו גלה חטאם ישאו ערירים ימתו ואיש‬
‫אשר יקח את אשת אחיו נדה הוא ערות אחיו גלה ערירים יהיו‬
‫ושמרתם את כל חקתי ואת כל משפטי ועשיתם אתם ולא תקיא אתכם‬
‫הארץ אשר אני מביא אתכם שמה לשבת בה ולא תלכו בחקת הגוי‬
‫אשר אני משלח מפניכם כי את כל אלה עשו ואקץ בם ואמר לכם‬
‫אתם תירשו את אדמתם ואני אתננה לכם לרשת אתה ארץ זבת חלב‬
‫ודבש אני יהוה אלהיכם אשר הבדלתי אתכם מן העמים ולא תשקצו‬

‫‪409‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫את נפשתיכם בבהמה ובעוף ובכל אשר תרמש האדמה אשר הבדלתי‬
‫לכם לטמא והייתם לי קדשים כי קדוש אני יהוה ואבדל אתכם מן‬
‫העמים להיות לי ואיש או אשה כי יהיה בהם אוב או ידעני מות‬
‫יומתו באבן ירגמו אתם דמיהם בם‬

‫ויאמר יהוה אל משה אמר אל הכהנים בני אהרן ואמרת אלהם לנפש‬
‫לא יטמא בעמיו כי אם לשארו הקרב אליו לאמו ולאביו ולבנו‬
‫ולבתו ולאחיו ולאחתו הבתולה הקרובה אליו אשר לא היתה לאיש‬
‫לה יטמא לא יטמא בעל בעמיו להחלו לא יקרחה קרחה בראשם ופאת‬
‫זקנם לא יגלחו ובבשרם לא ישרטו שרטת קדשים יהיו לאלהיהם‬
‫ולא יחללו שם אלהיהם אשה זנה וחללה לא יקחו ואשה גרושה‬
‫מאישה לא יקחו כי קדש הוא לאלהיו וקדשתו קדש יהיה לך כי‬
‫קדוש אני יהוה מקדשכם ובת איש כהן כי תחל לזנות את אביה‬
‫היא מחללת באש תשרף‬

‫והכהן הגדול מאחיו את ראשו לא יפרע ובגדיו לא יפרם ועל כל‬

‫נפשת מת לא יבא לאביו ולאמו לא יטמא והוא אשה בבתוליה יקח‬
‫אלמנה וגרושה וחללה זנה את אלה לא יקח כי אם בתולה מעמיו‬
‫יקח אשה ולא יחלל זרעו בעמיו כי אני יהוה מקדשו‬

‫ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי שבת שבתון מקרא קדש כל‬
‫מלאכה לא תעשו שבת הוא ליהוה בכל מושבתיכם‬
‫ויצא בן אשה ישראלית והוא בן איש מצרי בתוך בני ישראל‬
‫וינצו במחנה בן הישראלית ואיש הישראלי ויקב בן האשה‬
‫הישראלית את השם ויקלל ויביאו אתו אל משה ושם אמו שלמית בת‬
‫דברי למטה דן ויניחהו במשמר לפרש להם על פי יהוה וידבר‬
‫יהוה אל משה לאמר הוצא את המקלל אל מחוץ למחנה וסמכו כל‬
‫השמעים את ידיהם על ראשו ורגמו אתו כל העדה ואל בני ישראל‬
‫תדבר לאמר איש איש כי יקלל אלהיו ונשא חטאו ונקב שם יהוה‬
‫מות יומת רגום ירגמו בו כל העדה כגר כאזרח בנקבו שם יומת‬
‫ואיש כי יכה כל נפש אדם מות יומת ומכה נפש בהמה ישלמנה נפש‬
‫תחת נפש ואיש כי יתן מום בעמיתו כאשר עשה כן יעשה לו שבר‬
‫תחת שבר עין תחת עין שן תחת שן כאשר יתן מום באדם כן ינתן‬
‫בו ומכה בהמה ישלמנה ומכה אדם יומת משפט אחד יהיה לכם כגר‬
‫כאזרח יהיה כי אני יהוה אלהיכם‪.‬‬
‫{רק מי שאומר את שם יהוה יכול לבצע את עונש המוות נגד מי‬
‫שגידף את שם יהוה‪ ,‬אבל אלו שמברכים בשמות אחרים‪ ,‬כמו אדני‪,‬‬
‫הקדוש ברוך‪ ,‬יה‪ ,‬אללה‪ ,‬ישו‪ ,‬ועוד‪ ,‬לא יכולים לבצע עונש‬
‫מוות נגד מי שגידף את שם יהוה‪ ,‬כי הם עושים גידוף הרבה‬
‫יותר גדול כאשר הם בוחרים לא לומר את שם יהוה‪ .‬יש לזכור‬

‫‪410‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫שהגידוף הכי גדול הוא כאשר מורדים בתורת יהוה‪ ,‬ולכן מי‬
‫שמורד במצוות הצדק של נבואת משה וישעיהו לא יכול לבצע עונש‬
‫מוות נגד מגדף שכן מקיים אותן מצוות‪ ,‬כי‪ ,‬אמנם‪ ,‬החוטא‬
‫גידף‪ ,‬אבל זה שלא מקיים את המצוות של נבואת משה וישעיהו‬
‫הוא מגדף במעשים שלו‪ ,‬שזה דבר הרבה יותר גרוע‪ .‬לכן אם איש‬
‫שמקיים את מצוות הצדק של נבואת משה וישעיהו מגדף‪ ,‬רק מי‬
‫שגם מקיים אותן מצוות יכול לבצע את עונש המוות נגדו‪ .‬חשוב‬
‫לדבר על התנאים הללו כי יהיו רשעים שינסו לצער את הצדיקים‬
‫כדי להחטיא אותם נגד התורה‪ ,‬ואולי יצליחו לעתים לגרום‬
‫לצדיק לאבד את אמונתו ולגדף את שם יהוה‪ .‬במקרה כזה עונש‬
‫המוות צריך להיות נגד אלו שעינו את הצדיק והחטיאו אותו‪,‬‬
‫ולא נגד המעונה שנתן לגידוף לפלוט מהפה שלו‪ ,‬בגלל הצרות‬
‫שהרשעים הביאו עליו‪}.‬‬

‫וידבר יהוה אל משה בהר סיני לאמר דבר אל בני ישראל ואמרת‬
‫אלהם כי תבאו אל הארץ אשר אני נתן לכם ושבתה הארץ שבת‬
‫ליהוה שש שנים תזרע שדך ושש שנים תזמר כרמך ואספת את‬
‫תבואתה ובשנה השביעת שבת שבתון יהיה לארץ שבת ליהוה שדך לא‬
‫תזרע וכרמך לא תזמר את ספיח קצירך לא תקצור ואת ענבי נזירך‬
‫לא תבצר שנת שבתון יהיה לארץ והיתה שבת הארץ לכם לאכלה לך‬
‫ולעבדך ולאמתך ולשכירך ולתושבך הגרים עמך ולבהמתך ולחיה‬
‫אשר בארצך תהיה כל תבואתה לאכל‬

‫וספרת לך שבע שבתת שנים שבע שנים שבע פעמים והיו לך ימי‬
‫שבע שבתת השנים תשע וארבעים שנה והעברת שופר תרועה בחדש‬
‫השבעי בעשור לחדש תעבירו שופר בכל ארצכם וקדשתם את שנת‬
‫החמשים שנה וקראתם דרור בארץ לכל ישביה יובל הוא תהיה לכם‬
‫ושבתם איש אל אחזתו ואיש אל משפחתו תשבו יובל הוא שנת‬
‫החמשים שנה תהיה לכם לא תזרעו ולא תקצרו את ספיחיה ולא‬
‫תבצרו את נזריה כי יובל הוא קדש תהיה לכם מן השדה תאכלו את‬
‫תבואתה בשנת היובל הזאת תשבו איש אל אחזתו וכי תמכרו ממכר‬
‫לעמיתך או קנה מיד עמיתך אל תונו איש את אחיו במספר שנים‬
‫אחר היובל תקנה מאת עמיתך במספר שני תבואת ימכר לך לפי רב‬
‫השנים תרבה מקנתו ולפי מעט השנים תמעיט מקנתו כי מספר‬
‫תבואת הוא מכר לך ולא תונו איש את עמיתו ויראת מאלהיך כי‬
‫אני יהוה אלהיכם ועשיתם את חקתי ואת משפטי תשמרו ועשיתם‬
‫אתם וישבתם על הארץ לבטח ונתנה הארץ פריה ואכלתם לשבע‬
‫וישבתם לבטח עליה וכי תאמרו מה נאכל בשנה השביעת הן לא‬
‫נזרע ולא נאסף את תבואתנו וצויתי את ברכתי לכם בשנה הששית‬
‫ועשת את התבואה לשלש השנים וזרעתם את השנה השמינת ואכלתם‬
‫מן התבואה ישן עד השנה התשיעת עד בוא תבואתה תאכלו ישן‬

‫‪411‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫והארץ לא תמכר לצמתת כי לי הארץ כי גרים ותושבים אתם עמדי‬

‫ובכל ארץ אחזתכם גאלה תתנו לארץ‬

‫כי ימוך אחיך ומכר מאחזתו ובא גאלו הקרב אליו וגאל את ממכר‬
‫אחיו ואיש כי לא יהיה לו גאל והשיגה ידו ומצא כדי גאלתו‬
‫וחשב את שני ממכרו והשיב את העדף לאיש אשר מכר לו ושב‬
‫לאחזתו ואם לא מצאה ידו די השיב לו והיה ממכרו ביד הקנה‬
‫אתו עד שנת היובל ויצא ביבל ושב לאחזתו‬

‫ואיש כי ימכר בית מושב עיר חומה והיתה גאלתו עד תם שנת‬

‫ממכרו ימים תהיה גאלתו ואם לא יגאל עד מלאת לו שנה תמימה‬
‫וקם הבית אשר בעיר אשר לו חמה לצמיתת לקנה אתו לדרתיו לא‬
‫יצא ביבל ובתי החצרים אשר אין להם חמה סביב על שדה הארץ‬
‫יחשב גאלה תהיה לו וביבל יצא וערי הלוים בתי ערי אחזתם‬
‫גאלת עולם תהיה ללוים ואשר יגאל מן הלוים ויצא ממכר בית‬
‫ועיר אחזתו ביבל כי בתי ערי הלוים הוא אחזתם בתוך בני‬
‫ישראל ושדה מגרש עריהם לא ימכר כי אחזת עולם הוא להם‬

‫וכי ימוך אחיך ומטה ידו עמך והחזקת בו גר ותושב וחי עמך אל‬
‫תקח מאתו נשך ותרבית ויראת מאלהיך וחי אחיך עמך את כספך לא‬
‫תתן לו בנשך ובמרבית לא תתן אכלך אני יהוה אלהיכם אשר‬
‫הוצאתי אתכם מארץ מצרים לתת לכם את ארץ כנען להיות לכם‬
‫לאלהים‬
‫{נשך הוא כאשר מבקשים מבעל החוב לתת אחוזים על מה שקיבל‪,‬‬
‫עד שהוא משלם את כל הכסף; זה בדרך כלל מתבצע בכסף‪ .‬ריבית‬
‫היא כאשר נותנים למישהו אוכל או חפץ ומבקשים ממנו לשלם על‬
‫זה פי שניים או שלושה ממה שקיבל‪ ,‬כאשר יהיה לו את היכולת‬
‫לשלם‪ .‬שני הדברים הללו הם אסורים כי הם דרכים מתוחכמות של‬
‫עבדות‪ ,‬שבהן העני הופך לעבד לנשך או לריבית‪ .‬יהוה נתן את‬
‫תורתו כדי לגאול את האדם מהעבדות‪}.‬‬

‫וכי ימוך אחיך עמך ונמכר לך לא תעבד בו עבדת עבד כשכיר‬

‫כתושב יהיה עמך עד שנת היבל יעבד עמך ויצא מעמך הוא ובניו‬
‫עמו ושב אל משפחתו ואל אחזת אבתיו ישוב כי עבדי הם אשר‬
‫הוצאתי אתם מארץ מצרים לא ימכרו ממכרת עבד לא תרדה בו בפרך‬
‫ויראת מאלהיך‬

‫‪412‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫{אפילו שנבואת משה מתירה להחזיק עבד עברי לשש שנים‪ ,‬אם שנת‬
‫היובל מגיעה לפני הסוף של שש השנים‪ ,‬צריכים לשחרר את העבד‬
‫העברי‪ ,‬אפילו אם הוא רק היה עבד לכמה חודשים‪}.‬‬

‫וכי תשיג יד גר ותושב עמך ומך אחיך עמו ונמכר לגר תושב עמך‬
‫או לעקר משפחת גר אחרי נמכר גאלה תהיה לו אחד מאחיו יגאלנו‬
‫או דדו או בן דדו יגאלנו או משאר בשרו ממשפחתו יגאלנו או‬
‫השיגה ידו ונגאל וחשב עם קנהו משנת המכרו לו עד שנת היבל‬
‫והיה כסף ממכרו במספר שנים כימי שכיר יהיה עמו אם עוד רבות‬
‫בשנים לפיהן ישיב גאלתו מכסף מקנתו ואם מעט נשאר בשנים עד‬
‫שנת היבל וחשב לו כפי שניו ישיב את גאלתו כשכיר שנה בשנה‬
‫יהיה עמו לא ירדנו בפרך לעיניך ואם לא יגאל באלה ויצא בשנת‬
‫היבל הוא ובניו עמו כי לי בני ישראל עבדים עבדי הם אשר‬
‫הוצאתי אותם מארץ מצרים אני יהוה אלהיכם לא תעשו לכם אלילם‬
‫ופסל ומצבה לא תקימו לכם ואבן משכית לא תתנו בארצכם‬
‫להשתחות עליה‬

‫וידבר יהוה אל משה לאמר אך את מטה לוי לא תפקד ואת ראשם לא‬
‫תשא בתוך בני ישראל ואתה הפקד את הלוים על משכן העדת וסביב‬
‫למשכן יחנו והזר הקרב יומת וחנו בני ישראל איש על מחנהו‬
‫ואיש על דגלו לצבאתם והלוים יחנו סביב למשכן העדת ולא יהיה‬
‫קצף על עדת בני ישראל ושמרו הלוים את משמרת משכן העדות‬
‫ויעשו בני ישראל ככל אשר צוה יהוה את משה כן עשו‬

‫וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר איש על דגלו באתת לבית‬
‫אבתם יחנו בני ישראל מנגד סביב לאהל מועד יחנו והחנים קדמה‬
‫מזרחה דגל מחנה יהודה לצבאתם והחנים עליו מטה יששכר מטה‬
‫זבולן כל הפקדים למחנה יהודה ראשנה יסעו‬
‫דגל מחנה ראובן תימנה לצבאתם והחונם עליו מטה שמעון ומטה‬
‫גד כל הפקדים למחנה ראובן יסעו‬
‫ונסע אהל מועד מחנה הלוים בתוך המחנת כאשר יחנו כן יסעו‬
‫איש על ידו לדגליהם‬
‫דגל מחנה אפרים לצבאתם ימה ועליו מטה מנשה ומטה בנימן כל‬
‫הפקדים למחנה אפרים יסעו‬
‫דגל מחנה דן צפנה לצבאתם והחנים עליו מטה אשר ומטה נפתלי‬
‫כל הפקדים למחנה דן לאחרנה יסעו לדגליהם‬
‫{נכון שכל ישראלי יישב עם השבט שלו‪ ,‬ולא יישב בערבוב‪.‬‬
‫"וירא בלעם כי טוב בעיני יהוה לברך את ישראל ולא הלך כפעם‬

‫‪413‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫בפעם לקראת נחשים וישת אל המדבר פניו וישא בלעם את עיניו‬

‫וירא את ישראל שכן לשבטיו ותהי עליו רוח אלהים" (במדבר כד‪,‬‬
‫א)‪ .‬שבט לוי אמור להיות באמצע‪ ,‬כמנהיג של כל השבטים‪ .‬שבט‬
‫יהודה אמור להיות זה שהולך קדימה (קדמה) לפני השבטים‬
‫האחרים‪ ,‬כמו יחידת סיירת בצבא‪ ,‬ויחד אתו אמורים להיות שבטי‬
‫יששכר וזבלון‪ .‬שבטי ראובן‪ ,‬שמעון וגד אמורים להיות לצד‬
‫תימנה‪ .‬שבטי אפרים‪ ,‬מנשה ובנימין אמורים להיות לצד ימה‪.‬‬
‫שבטי דן‪ ,‬אשר ונפתלי אמורים להיות מאחור‪ ,‬כמו שחובשים בצבא‬
‫הולכים בדרך כלל אחרי החיילים האחרים‪ ,‬כדי שלא יפלו בעת‬
‫פריצת מלחמה‪ ,‬וכך יוכלו לטפל בחיילים אחרים שנפצעו‪}.‬‬

‫וידבר יהוה אל משה לאמר צו את בני ישראל וישלחו מן המחנה‬

‫כל צרוע וכל זב וכל טמא לנפש מזכר עד נקבה תשלחו אל מחוץ‬
‫למחנה תשלחום ולא יטמאו את מחניהם אשר אני שכן בתוכם‬

‫וידבר יהוה אל משה לאמר דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם איש‬
‫או אשה כי יפלא לנדר נדר נזיר להזיר ליהוה מיין ושכר יזיר‬
‫חמץ יין וחמץ שכר לא ישתה וכל משרת ענבים לא ישתה וענבים‬
‫לחים ויבשים לא יאכל כל ימי נזרו מכל אשר יעשה מגפן היין‬
‫מחרצנים ועד זג לא יאכל כל ימי נדר נזרו תער לא יעבר על‬
‫ראשו עד מלאת הימם אשר יזיר ליהוה קדש יהיה גדל פרע שער‬
‫ראשו כל ימי הזירו ליהוה על נפש מת לא יבא לאביו ולאמו‬
‫לאחיו ולאחתו לא יטמא להם במתם כי נזר אלהיו על ראשו כל‬
‫ימי נזרו קדש הוא ליהוה וכי ימות מת עליו בפתע פתאם וטמא‬
‫ראש נזרו וגלח ראשו ביום טהרתו ביום השביעי יגלחנו ולקח את‬
‫שער ראש נזרו ונתן על אש וקדש את ראשו ביום ההוא והזיר‬
‫ליהוה את ימי נזרו והימים הראשנים יפלו כי טמא נזרו וזאת‬
‫תורת הנזיר ביום מלאת ימי נזרו גלח הנזיר את ראש נזרו ולקח‬
‫את שער ראש נזרו ונתן על האש‬

‫וידבר יהוה אל משה לאמר דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כה‬
‫תברכו את בני ישראל אמור להם יברכך יהוה וישמרך יאר יהוה‬
‫פניו אליך ויחנך ישא יהוה פניו אליך וישם לך שלום ושמו את‬
‫שמי על בני ישראל ואני אברכם‬
‫{המצווה היא לברך את בני ישראל בברכה הזו‪ ,‬אבל אין מצווה‬
‫לכהנים לברך אנשים מעמים או גוים אחרים‪ .‬כל עוד שזרע עמלק‪,‬‬
‫האל עם‪ ,‬נשאר כל כך מעורבב בתוך ישראל ועמים אחרים‪ ,‬עדיף‬
‫שהכהנים רק יברכו את מי שיש לו הוכחות ברורות שהוא מבני‬
‫ישראל‪}.‬‬

‫‪414‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫וידבר יהוה אל משה לאמר קח את הלוים מתוך בני ישראל וטהרת‬

‫אתם וכה תעשה להם לטהרם הזה עליהם מי חטאת והעבירו תער על‬
‫כל בשרם וכבסו בגדיהם והטהרו והעמדת את הלוים לפני אהרן‬
‫ולפני בניו והנפת אתם תנופה ליהוה והבדלת את הלוים מתוך‬
‫בני ישראל והיו לי הלוים‬
‫{נכון לעשות כן כאשר הלוים חוזרים למעמדם כמורים ושופטים‬
‫לעם‪}.‬‬

‫ויהיו בני ישראל במדבר וימצאו איש מקשש עצים ביום השבת‬
‫ויקריבו אתו המצאים אתו מקשש עצים אל משה ואל אהרן ואל כל‬
‫העדה ויניחו אתו במשמר כי לא פרש מה יעשה לו ויאמר יהוה אל‬
‫משה מות יומת האיש רגום אתו באבנים כל העדה מחוץ למחנה‬
‫ויציאו אתו כל העדה אל מחוץ למחנה וירגמו אתו באבנים וימת‬
‫כאשר צוה יהוה את משה‬

‫ויאמר יהוה אל משה לאמר דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם ועשו‬
‫להם ציצית על כנפי בגדיהם לדרתם והיה לכם לציצית וראיתם‬
‫אתו וזכרתם את כל מצות יהוה ועשיתם אתם ולא תתורו אחרי‬
‫לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זנים אחריהם למען תזכרו ועשיתם‬
‫את כל מצותי והייתם קדשים לאלהיכם אני יהוה אלהיכם אשר‬
‫הוצאתי אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלהים אני יהוה אלהיכם‬
‫{לא כללתי כאן את פתיל התכלת כי נבואת ישעיהו מצווה להדק‬
‫את הבגדים‪ ,‬אבל להוסיף פתיל תכלת עושה את ההפך‪ ,‬כי הוא‬
‫מעיב עליהם‪ .‬ציצית הבגד היא כמו גידולי השדה שצצים ממנו;‬
‫במקרה של הבגד‪ ,‬הציצית שלו היא לא גידולי שדה‪ ,‬אלא החוטים‬
‫שיוצאים מכנפי הבגד‪ ,‬כמו שקורה בבגד בלוי‪ .‬אותם חוטים‬
‫אמורים להזכיר לעם ישראל את העוני שהיה במצרים‪ ,‬שבה הבגדים‬
‫שלנו היו בלויים‪ .‬כאשר זוכרים את העוני במצרים‪ ,‬זה גם אמור‬
‫להזכיר לנו שהישועה מעבדות מצרים הייתה כאשר יהוה הבדיל‬
‫אותנו מהדת המצרית ונתן לנו את תורתו‪ .‬שמירת תורת יהוה היא‬
‫גם הדרך שלא ניפול לעוד סוגים של עבדות‪ .‬לעומת זאת פתיל‬
‫התכלת אמור להזכיר את השמים‪ ,‬ולכן הוא בצבע התכלת; הוא‬
‫אמור להזכיר את זה שעבדי יהוה מכדור ארץ אחר בשמים באו‬
‫להושיע אותנו מהעבדות במצרים‪ .‬אבל הבעיה היא שמאז אותו‬
‫זמן‪ ,‬הרבה מתושבי כדורי ארץ אחרים גם נפלו לחטא ושם גם יש‬
‫רשעים וצדיקים‪ ,‬ולכן המסר של פתיל התכלת הוא לא לגמרי מסר‬
‫של צדק‪ .‬לכן פתיל התכלת הוא חוט זר שמעיב על הבגדים‪ ,‬אבל‬
‫ציצית הבגד היא חוטים שיוצאים מתוך הבגד ומזכירים מסר של‬
‫צדק‪}.‬‬

‫‪415‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫ולבני לוי הנה נתתי כל מעשר בישראל לנחלה ובתוך בני ישראל‬
‫לא ינחלו נחלה כי את מעשר בני ישראל אשר ירימו ליהוה תרומה‬
‫נתתי ללוים לנחלה על כן אמרתי להם בתוך בני ישראל לא ינחלו‬
‫נחלה‬
‫וידבר יהוה אל משה לאמר ואל הלוים תדבר ואמרת אלהם כי תקחו‬
‫מאת בני ישראל את המעשר אשר נתתי לכם מאתם בנחלתכם והרמתם‬
‫ממנו תרומת יהוה מעשר מן המעשר ונחשב לכם תרומתכם כדגן מן‬
‫הגרן וכמלאה מן היקב כן תרימו גם אתם תרומת יהוה מכל‬
‫מעשרתיכם אשר תקחו מאת בני ישראל ונתתם ממנו את תרומת יהוה‬
‫לאהרן הכהן מכל מתנתיכם תרימו את כל תרומת יהוה מכל חלבו‬
‫את מקדשו ממנו ואמרת אלהם בהרימכם את חלבו ממנו ונחשב‬
‫ללוים כתבואת גרן וכתבואת יקב ואכלתם אתו בכל מקום אתם‬
‫וביתכם כי שכר הוא לכם ולא תשאו עליו חטא בהרימכם את חלבו‬
‫ממנו ואת קדשי בני ישראל לא תחללו ולא תמותו‪.‬‬
‫{"ולא תשאו עליו חטא בהרימכם את חלבו ממנו ואת קדשי בני‬
‫ישראל לא תחללו ולא תמותו"‪ :‬המעשר שבני ישראל נותנים ללוים‬
‫הוא קדוש‪ ,‬כי הם מקדשים את זה ללוי‪ ,‬והוא אמור לקדש עשירית‬
‫ממה שקיבל לכהן‪ .‬אבל אם הלוי לא נותן עשירית ממה שקיבל‬
‫לכהן‪ ,‬אז הוא מחלל את הכסף שהיה אמור לתת לכהן‪ ,‬וזה נקרא‬
‫לחלל את קדשי בני ישראל‪ .‬יש נגד זה משפט קשה ("ולא תמותו")‬
‫כי ישראלי שלא נותן מעשר ללוי מחסיר מהלוי את המשכורת‬
‫שיהוה ציוה לשלם לו על כך שהלוי יעבוד כמנהיג רוחני לעם‪,‬‬
‫ואותו דבר נכון גם לגבי לוי שלא נותן מעשר לכהן‪ ,‬ממה שקיבל‬
‫מהישראלי‪ .‬הפיכת הלוים והכהנים לעניים היא זו שגוררת עמה‬
‫משפט‪ ,‬ולכן כתוב "ואת קדשי בני ישראל לא תחללו‪ ,‬ולא‬
‫תמותו"‪ :‬אל תחללו את המעשר כאשר אתם משאירים את זה אצלכם‪,‬‬
‫כאשר הייתם אמורים לתת את זה ללוי‪ ,‬והוא צריך לתת עשרה‬
‫אחוזים מכך לכהן‪}.‬‬

‫הנגע במת לכל נפש אדם וטמא שבעת ימים‪.‬‬

‫{לא הבאתי כאן את הדיבור על הפרה האדומה כי בעולם של נבואת‬
‫משה‪ ,‬מי הפרה האדומה היו כדי לעצור את בני ישראל מלהיות‬
‫רגישים לטומאה כאשר שוחטים בהמה‪ .‬הערבוב של מים עם אפר של‬
‫פרה אדומה היה כדי לטמא את העם‪ ,‬כדי שלא יהיו רגישים‬
‫לטומאה וכאב שטמון בבשר‪ ,‬כי אילו היו רגישים לכך‪ ,‬אותה‬
‫רגישות הייתה עלולה לגרום להם להשתולל בכל פעם שהיו אוכלים‬
‫קורבנות‪}.‬‬

‫זאת התורה אדם כי ימות באהל כל הבא אל האהל וכל אשר באהל‬
‫יטמא שבעת ימים וכל כלי פתוח אשר אין צמיד פתיל עליו טמא‬

‫‪416‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫הוא וכל אשר יגע על פני השדה בחלל חרב או במת או בעצם אדם‬
‫או בקבר יטמא שבעת ימים‬

‫וישב ישראל בשטים ויחל העם לזנות אל בנות מואב ותקראן לעם‬
‫לזבחי אלהיהן ויאכל העם וישתחוו לאלהיהן ויצמד ישראל לבעל‬
‫פעור ויחר אף יהוה בישראל ויאמר יהוה אל משה קח את כל ראשי‬
‫העם והוקע אותם ליהוה נגד השמש וישב חרון אף יהוה מישראל‬
‫ויאמר משה אל שפטי ישראל הרגו איש אנשיו הנצמדים לבעל פעור‬
‫והנה איש מבני ישראל בא ויקרב אל אחיו את המדינית לעיני‬
‫משה ולעיני כל עדת בני ישראל והמה בכים פתח אהל מועד וירא‬
‫פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן ויקם מתוך העדה ויקח רמח בידו‬
‫ויבא אחר איש ישראל אל הקבה וידקר את שניהם את איש ישראל‬
‫ואת האשה אל קבתה ותעצר המגפה מעל בני ישראל ויהיו המתים‬
‫במגפה ארבעה ועשרים אלף וידבר יהוה אל משה לאמר פינחס בן‬
‫אלעזר בן אהרן הכהן השיב את חמתי מעל בני ישראל בקנאו את‬
‫קנאתי בתוכם ולא כליתי את בני ישראל בקנאתי לכן אמר הנני‬
‫נתן לו את בריתי שלום והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהנת‬
‫עולם תחת אשר קנא לאלהיו ויכפר על בני ישראל‬
‫{מראה שלרצוח רשע למען יהוה לא נחשבת לחטא‪ ,‬אלא למעשה של‬
‫משפט אמת‪ ,‬שמכפר על העם מפני חורבן שלם וגם מרבה שלום לו‪}.‬‬

‫איש כי ימות ובן אין לו והעברתם את נחלתו לבתו ואם אין לו‬
‫בת ונתתם את נחלתו לאחיו ואם אין לו אחים ונתתם את נחלתו‬
‫לאחי אביו ואם אין אחים לאביו ונתתם את נחלתו לשארו הקרב‬
‫אליו ממשפחתו וירש אתה והיתה לבני ישראל לחקת משפט כאשר‬
‫צוה יהוה את משה‬

‫וידבר משה אל ראשי המטות לבני ישראל לאמר זה הדבר אשר צוה‬
‫יהוה איש כי ידר נדר ליהוה או השבע שבעה לאסר אסר על נפשו‬
‫לא יחל דברו ככל היצא מפיו יעשה ואשה כי תדר נדר ליהוה‬
‫ואסרה אסר בבית אביה בנעריה ושמע אביה את נדרה ואסרה אשר‬
‫אסרה על נפשה והחריש לה אביה וקמו כל נדריה וכל אסר אשר‬
‫אסרה על נפשה יקום ואם הניא אביה אתה ביום שמעו כל נדריה‬
‫ואסריה אשר אסרה על נפשה לא יקום ויהוה יסלח לה כי הניא‬
‫אביה אתה ואם היו תהיה לאיש ונדריה עליה או מבטא שפתיה אשר‬
‫אסרה על נפשה ושמע אישה ביום שמעו והחריש לה וקמו נדריה‬
‫ואסרה אשר אסרה על נפשה יקמו ואם ביום שמע אישה יניא אותה‬
‫והפר את נדרה אשר עליה ואת מבטא שפתיה אשר אסרה על נפשה‬
‫ויהוה יסלח לה ונדר אלמנה וגרושה כל אשר אסרה על נפשה יקום‬
‫עליה ואם בית אישה נדרה או אסרה אסר על נפשה בשבעה ושמע‬

‫‪417‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫אישה והחרש לה לא הניא אתה וקמו כל נדריה וכל אסר אשר אסרה‬
‫על נפשה יקום ואם הפר יפר אתם אישה ביום שמעו כל מוצא‬
‫שפתיה לנדריה ולאסר נפשה לא יקום אישה הפרם ויהוה יסלח לה‬
‫כל נדר וכל שבעת אסר לענת נפש אישה יקימנו ואישה יפרנו ואם‬
‫החרש יחריש לה אישה מיום אל יום והקים את כל נדריה או את‬
‫כל אסריה אשר עליה הקים אתם כי החרש לה ביום שמעו ואם הפר‬
‫יפר אתם אחרי שמעו ונשא את עונה אלה החקים אשר צוה יהוה את‬
‫משה בין איש לאשתו בין אב לבתו בנעריה בית אביה‬
‫{אין להתיר נדרים או שבועות לגברים‪ .‬אם איש לא יכול לקיים‬
‫את מה שיצא מפיו‪ ,‬הוא צריך לשאת את עוונו‪ ,‬עד שהוא מוצא‬
‫דרך לעלות מהעולם שבו הוא נמצא לעולם יותר קדוש‪ ,‬שבו אי‬
‫קיום אותו נדר או שבועה לא ייחשב לו כעון‪ .‬אם הוא אמר‬
‫שבועה לחטוא נגד תורת יהוה‪ ,‬השבועה שאמר היא חטא ועדיף‬
‫שהוא לא יקיים אותה‪ ,‬כי אם הוא מקיים אותה‪ ,‬הוא מוסיף על‬
‫עצמו עוד חטא‪ ,‬נוסף על החטא שכבר עשה כאשר נשבע לחטוא‪}.‬‬

‫ויאמר אלעזר הכהן אל אנשי הצבא הבאים למלחמה זאת חקת התורה‬
‫אשר צוה יהוה את משה אך את הזהב ואת הכסף את הנחשת את‬
‫הברזל את הבדיל ואת העפרת כל דבר אשר יבא באש תעבירו באש‬
‫וטהר וכל אשר לא יבא באש תעבירו במים וכבסתם בגדיכם ביום‬
‫השביעי וטהרתם ואחר תבאו אל המחנה‬

‫ויאמר יהוה אל משה לאמר שא את ראש מלקוח השבי בבהמה אתה‬

‫ואלעזר הכהן וראשי אבות העדה וחצית את המלקוח בין תפשי‬
‫המלחמה היצאים לצבא ובין כל העדה והרמת מכס ליהוה מאת אנשי‬
‫המלחמה היצאים לצבא אחד נפש מחמש המאות מן הבקר ומן החמרים‬
‫ומן הצאן ממחציתם תקחו ונתתה לאלעזר הכהן תרומת יהוה‬
‫וממחצת בני ישראל תקח אחד אחז מן החמשים מן הבקר מן החמרים‬
‫ומן הצאן מכל הבהמה ונתתה אתם ללוים‬

‫וידבר יהוה אל משה בערבת מואב על ירדן ירחו לאמר דבר אל‬
‫בני ישראל ואמרת אלהם כי אתם עברים את הירדן אל ארץ כנען‬
‫והורשתם את כל ישבי הארץ מפניכם ואבדתם את כל משכיתם ואת‬
‫כל צלמי מסכתם תאבדו ואת כל במותם תשמידו והורשתם את הארץ‬
‫וישבתם בה כי לכם נתתי את הארץ לרשת אתה והתנחלתם את הארץ‬
‫בגורל למשפחתיכם לרב תרבו את נחלתו ולמעט תמעיט את נחלתו‬
‫אל אשר יצא לו שמה הגורל לו יהיה למטות אבתיכם תתנחלו ואם‬
‫לא תורישו את ישבי הארץ מפניכם והיה אשר תותירו מהם לשכים‬
‫בעיניכם ולצנינם בצדיכם וצררו אתכם על הארץ אשר אתם ישבים‬
‫בה והיה כאשר דמיתי לעשות להם אעשה לכם‬

‫‪418‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫וידבר יהוה אל משה בערבת מואב על ירדן ירחו לאמר צו את בני‬

‫ישראל ונתנו ללוים מנחלת אחזתם ערים לשבת ומגרש לערים‬
‫סביבתיהם תתנו ללוים והיו הערים להם לשבת ומגרשיהם יהיו‬
‫לבהמתם ולרכשם ולכל חיתם ומגרשי הערים אשר תתנו ללוים מקיר‬
‫העיר וחוצה אלף אמה סביב ומדתם מחוץ לעיר את פאת קדמה‬
‫אלפים באמה ואת פאת נגב אלפים באמה ואת פאת ים אלפים באמה‬
‫ואת פאת צפון אלפים באמה והעיר בתוך זה יהיה להם מגרשי‬
‫הערים ואת הערים אשר תתנו ללוים את שש ערי המקלט אשר תתנו‬
‫לנס שמה הרצח ועליהם תתנו ארבעים ושתים עיר כל הערים אשר‬
‫תתנו ללוים ארבעים ושמנה עיר אתהן ואת מגרשיהן והערים אשר‬
‫תתנו מאחזת בני ישראל מאת הרב תרבו ומאת המעט תמעיטו איש‬
‫כפי נחלתו אשר ינחלו יתן מעריו ללוים‬
‫{בעולם החדש של נבואת ישעיהו עדיף לתת ללוים מגרש כדי‬
‫שיקימו מחנה של קראוונים או אוהלים‪ ,‬מאשר לשבת בעיר עם‬
‫קירות ובתים‪ .‬בהמשך‪ ,‬גם יהיה נכון שהלוים לא יעצרו במקום‬
‫אחד בארץ‪ ,‬אלא ילכו ממגרש לוי אחד למגרש לוי שני‪ ,‬כדי‬
‫להסתובב בארץ ישראל וללמד תורה לעם וכדי שלא יישבו יותר‬
‫מדי זמן במקום אחד וישקעו בעון ובשאננות בגלל זה‪}.‬‬

‫וידבר יהוה אל משה לאמר דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם כי‬
‫אתם עברים את הירדן ארצה כנען והקריתם לכם ערים ערי מקלט‬
‫תהיינה לכם ונס שמה רצח מכה נפש בשגגה והיו לכם הערים‬
‫למקלט מגאל ולא ימות הרצח עד עמדו לפני העדה למשפט והערים‬
‫אשר תתנו שש ערי מקלט תהיינה לכם את שלש הערים תתנו מעבר‬
‫לירדן ואת שלש הערים תתנו בארץ כנען ערי מקלט תהיינה לבני‬
‫ישראל ולגר ולתושב בתוכם תהיינה שש הערים האלה למקלט לנוס‬
‫שמה כל מכה נפש בשגגה ואם בכלי ברזל הכהו וימת רצח הוא מות‬
‫יומת הרצח ואם באבן יד אשר ימות בה הכהו וימת רצח הוא מות‬
‫יומת הרצח או בכלי עץ יד אשר ימות בו הכהו וימת רצח הוא‬
‫מות יומת הרצח גאל הדם הוא ימית את הרצח בפגעו בו הוא‬
‫ימתנו ואם בשנאה יהדפנו או השליך עליו בצדיה וימת או באיבה‬
‫הכהו בידו וימת מות יומת המכה רצח הוא גאל הדם ימית את‬
‫הרצח בפגעו בו ואם בפתע בלא איבה הדפו או השליך עליו כל‬
‫כלי בלא צדיה או בכל אבן אשר ימות בה בלא ראות ויפל עליו‬
‫וימת והוא לא אויב לו ולא מבקש רעתו ושפטו העדה בין המכה‬
‫ובין גאל הדם על המשפטים האלה והצילו העדה את הרצח מיד גאל‬
‫הדם והשיבו אתו העדה אל עיר מקלטו אשר נס שמה וישב בה עד‬
‫מות הכהן הגדל אשר משח אתו בשמן הקדש ואם יצא יצא הרצח את‬
‫גבול עיר מקלטו אשר ינוס שמה ומצא אתו גאל הדם מחוץ לגבול‬
‫עיר מקלטו ורצח גאל הדם את הרצח אין לו דם כי בעיר מקלטו‬
‫ישב עד מות הכהן הגדל ואחרי מות הכהן הגדל ישוב הרצח אל‬

‫‪419‬‬
 ‫יהוה אהבה‪ ,‬לכן‪ ,‬בימינו‪ ,‬צריך מלחמה‬

‫ארץ אחזתו והיו אלה לכם לחקת משפט לדרתיכם בכל מושבתיכם כל‬
‫מכה נפש לפי עדים ירצח את הרצח ועד אחד לא יענה בנפש למות‬
‫ולא תקחו כפר לנפש רצח אשר הוא רשע למות כי מות יומת ולא‬
‫תקחו כפר לנוס אל עיר מקלטו לשוב לשבת בארץ עד מות הכהן‬
‫ולא תחניפו את הארץ אשר אתם בה כי הדם הוא יחניף את הארץ‬
‫ולארץ לא יכפר לדם אשר שפך בה כי אם בדם שפכו ולא תטמא את‬
‫הארץ אשר אתם ישבים בה אשר אני שכן בתוכה כי אני יהוה שכן‬
‫בתוך בני ישראל‬

‫ויקרבו ראשי האבות למשפחת בני גלעד בן מכיר בן מנשה ממשפחת‬

‫בני יוסף וידברו לפני משה ולפני הנשאים ראשי אבות לבני‬
‫ישראל ויאמרו את אדני צוה יהוה לתת את הארץ בנחלה בגורל‬
‫לבני ישראל ואדני צוה ביהוה לתת את נחלת צלפחד אחינו‬
‫לבנתיו והיו לאחד מבני שבטי בני ישראל לנשים ונגרעה נחלתן‬
‫מנחלת אבתינו ונוסף על נחלת המטה אשר תהיינה להם ומגרל‬
‫נחלתנו יגרע ואם יהיה היבל לבני ישראל ונוספה נחלתן על‬
‫נחלת המטה אשר תהיינה להם ומנחלת מטה אבתינו יגרע נחלתן‬
‫ויצו משה את בני ישראל על פי יהוה לאמר כן מטה בני יוסף‬
‫דברים זה הדבר אשר צוה יהוה לבנות צלפחד לאמר לטוב בעיניהם‬
‫תהיינה לנשים אך למשפחת מטה אביהם תהיינה לנשים ולא תסב‬
‫נחלה לבני ישראל ממטה אל מטה כי איש בנחלת מטה אבתיו ידבקו‬
‫בני ישראל וכל בת ירשת נחלה ממטות בני ישראל לאחד ממשפחת‬
‫מטה אביה תהיה לאשה למען יירשו בני ישראל איש נחלת אבתיו‬
‫ולא תסב נחלה ממטה למטה אחר כי איש בנחלתו ידבקו מטות בני‬
‫ישראל כאשר צוה יהוה את משה כן עשו בנות צלפחד ותהיינה‬
‫מחלה תרצה וחגלה ומלכה ונעה בנות צלפחד לבני דדיהן לנשים‬
‫ממשפחת בני מנשה בן יוסף היו לנשים ותהי נחלתן על מטה‬
‫משפחת אביהן‬

‫‪420‬‬