‫ספרי תנ"ך‬

‫נבחרים‬

‫בלי החילוק הנוצרי לפרקים ופסוקים‪ ,‬בלי‬

‫ניקוד‪ ,‬ורק עם אותיות סופיות‬
 ‫מפתח עמודים‬
‫כמה הערות חשובות‬
‫כל ספרי התנ"ך שמופיעים פה הם בלי ניקוד‪ ,‬בלי פרקים‬
‫ופסוקים‪ ,‬ורק עם אותיות סופיות‪ .‬בעותק הזה שמתי את הגופן הישר‬
‫שיצרתי‪ ,‬שהוא עוזר להבין את המשמעות של האותיות בעברית בצורה‬
‫יותר אמיתית מאשר הגופן האשורי‪ .‬לא כוללתי בעותק הזה את הברכות‬
‫שיעקב נתן לבניו על דעת עצמו‪ ,‬את המשנה תורה שמשה אמר על דעת‬
‫עצמו בספר דברים‪ ,‬ואת הברכות שמשה בירך את שבטי ישראל על דעת‬
‫עצמו בספר דברים‪.‬‬

‫גם מחקתי פסקה אחת שבו ירמיהו קילל את היום שבו הוא נולד ואת‬
‫האיש שהודיע לאביו על לידתו כי ירמיהו לא אמר את הדברים האלו‬
‫מתוך תודעת יהוה‪ ,‬אלא על דעת עצמו מרוב שבני דורו כל כך עינו‬
‫אותו; עדיף שהקללה הזאת נגד איש שלא עשה לירמיהו רע יימחק מהספר‬
‫וכך לא יהיה כמכשול נגד ירמיהו ונגד אותו איש שהוא קילל‪ .‬בחלק א‬
‫של הספר הזה דברתי על עוד כמה מקומות בנבואת ירמיהו וישעיהו שיש‬
‫בהם טעויות דומות וגם מחקתי את הדברים האלו מספריהם‪.‬‬

‫מאת יהונתן צדקני‬

‫ספרים נבחרים מהתנ"ך‬

‫בראשית ‪3...................................................‬‬

‫שמות‪54......................................................‬‬

‫ויקרא‪100.....................................................‬‬

‫במדבר‪132.....................................................‬‬

‫שירת העדות – שירת האזינו‪177..................................‬‬

‫יהושע‪180.....................................................‬‬

‫שפטים‪208.....................................................‬‬

‫שמואל‪235.....................................................‬‬

‫מלכים‪302.....................................................‬‬

‫ישעיהו‪369....................................................‬‬

‫רשימת מצוות הצדק בנבואת משה – בלי פירוש‪419...................‬‬

‫‪2‬‬
 ‫בראשית‬
‫בראשית ברא אלהים את השםים ואת הארץ והארץ היתה תהו ובהו‬
‫וחשך על ףןי תהום ורוח אלהים םרחףת על ףןי הםים ויאםר אלהים יהי אור‬
‫ויהי אור וירא אלהים את האור ךי טוב ויבדל אלהים בין האור ובין‬
‫החשך ויקרא אלהים לאור יום ולחשך קרא לילה ויהי ערב ויהי בקר יום‬
‫אחד‬
‫ויאםר אלהים יהי רקיע בתוך הםים ויהי םבדיל בין םים לםים ויעש‬
‫אלהים את הרקיע ויבדל בין הםים אשר םתחת לרקיע ובין הםים אשר‬
‫םעל לרקיע ויהי ךן ויקרא אלהים לרקיע שםים ויהי ערב ויהי בקר יום שןי‬
‫ויאםר אלהים יקוו הםים םתחת השםים אל םקום אחד ותראה היבשה‬
‫ויהי ךן ויקרא אלהים ליבשה ארץ ולםקוה הםים קרא יםים וירא אלהים ךי‬
‫טוב ויאםר אלהים תדשא הארץ דשא עשב םזריע זרע עץ ףרי עשה‬
‫ףרי לםיןו אשר זרעו בו על הארץ ויהי ךן ותוץא הארץ דשא עשב‬
‫םזריע זרע לםיןהו ועץ עשה ףרי אשר זרעו בו לםיןהו וירא אלהים ךי‬
‫טוב ויהי ערב ויהי בקר יום שלישי‬
‫ויאםר אלהים יהי םארת ברקיע השםים להבדיל בין היום ובין הלילה והיו‬
‫לאתת ולםועדים וליםים ושןים והיו לםאורת ברקיע השםים להאיר על הארץ‬
‫ויהי ךן ויעש אלהים את שןי הםארת הגדלים את הםאור הגדל לםםשלת‬
‫היום ואת הםאור הקטן לםםשלת הלילה ואת הךוךבים ויתן אתם אלהים‬
‫ברקיע השםים להאיר על הארץ ולםשל ביום ובלילה ולהבדיל בין האור ובין‬
‫החשך וירא אלהים ךי טוב ויהי ערב ויהי בקר יום רביעי‬
‫ויאםר אלהים ישרץו הםים שרץ ןףש חיה ועוף יעוףף על הארץ על ףןי‬
‫רקיע השםים ויברא אלהים את התןיןם הגדלים ואת ךל ןףש החיה‬
‫הרםשת אשר שרץו הםים לםיןהם ואת ךל עוף ךןף לםיןהו וירא אלהים ךי‬
‫טוב ויברך אתם אלהים לאםר ףרו ורבו וםלאו את הםים ביםים והעוף‬
‫ירב בארץ ויהי ערב ויהי בקר יום חםישי‬

‫‪3‬‬
‫ויאםר אלהים תוץא הארץ ןףש חיה לםיןה בהםה ורםש וחיתו ארץ לםיןה‬
‫ויהי ךן ויעש אלהים את חית הארץ לםיןה ואת הבהםה לםיןה ואת ךל‬
‫רםש האדםה לםיןהו וירא אלהים ךי טוב ויאםר אלהים ןעשה אדם‬
‫בץלםןו ךדםותןו וירדו בדגת הים ובעוף השםים ובבהםה ובךל‬
‫הארץ ובךל הרםש הרםש על הארץ ויברא אלהים את האדם בץלםו‬
‫בץלם אלהים ברא אתו זךר וןקבה ברא אתם ויברך אתם אלהים‬
‫ויאםר להם אלהים ףרו ורבו וםלאו את הארץ וךבשה ורדו בדגת הים‬
‫ובעוף השםים ובךל חיה הרםשת על הארץ ויאםר אלהים הןה ןתתי לךם‬
‫את ךל עשב זרע זרע אשר על ףןי ךל הארץ ואת ךל העץ אשר בו‬
‫ףרי עץ זרע זרע לךם יהיה לאךלה ולךל חית הארץ ולךל עוף השםים ולךל‬
‫רוםש על הארץ אשר בו ןףש חיה את ךל ירק עשב לאךלה ויהי ךן וירא‬
‫אלהים את ךל אשר עשה והןה טוב םאד ויהי ערב ויהי בקר יום הששי‬
‫ויךלו השםים והארץ וךל ץבאם ויךל אלהים ביום השביעי םלאךתו אשר‬
‫עשה וישבת ביום השביעי םךל םלאךתו אשר עשה ויברך אלהים את יום‬
‫השביעי ויקדש אתו ךי בו שבת םךל םלאךתו אשר ברא אלהים לעשות‬
‫אלה תולדות השםים והארץ בהבראם ביום עשות יהוה אלהים ארץ‬
‫ושםים וךל שיח השדה טרם יהיה בארץ וךל עשב השדה טרם יץםח‬
‫ךי לא הםטיר יהוה אלהים על הארץ ואדם אין לעבד את האדםה ואד‬
‫יעלה םן הארץ והשקה את ךל ףןי האדםה וייץר יהוה אלהים את האדם‬
‫עףר םן האדםה ויףח באףיו ןשםת חיים ויהי האדם לןףש חיה ויטע יהוה‬
‫אלהים גן בעדן םקדם וישם שם את האדם אשר יץר ויץםח יהוה‬
‫אלהים םן האדםה ךל עץ ןחםד לםראה וטוב לםאךל ועץ החיים בתוך‬
‫הגן ועץ הדעת טוב ורע וןהר יץא םעדן להשקות את הגן וםשם‬
‫יףרד והיה לארבעה ראשים שם האחד ףישון הוא הסבב את ךל ארץ‬
‫החוילה אשר שם הזהב וזהב הארץ ההוא טוב שם הבדלח ואבן‬
‫השהם ושם הןהר השןי גיחון הוא הסובב את ךל ארץ ךוש ושם הןהר‬
‫השלישי חדקל הוא ההלך קדםת אשור והןהר הרביעי הוא ףרת ויקח‬
‫יהוה אלהים את האדם ויןחהו בגן עדן לעבדה ולשםרה ויץו יהוה אלהים‬
‫על האדם לאםר םךל עץ הגן אךל תאךל וםעץ הדעת טוב ורע לא‬
‫תאךל םםןו ךי ביום אךלך םםןו םות תםות ויאםר יהוה אלהים לא טוב‬
‫היות האדם לבדו אעשה לו עזר ךןגדו ויץר יהוה אלהים םן האדםה ךל‬
‫חית השדה ואת ךל עוף השםים ויבא אל האדם לראות םה יקרא לו וךל‬
‫אשר יקרא לו האדם ןףש חיה הוא שםו ויקרא האדם שםות לךל‬

‫‪4‬‬
 ‫הבהםה ולעוף השםים ולךל חית השדה ולאדם לא םץא עזר ךןגדו ויףל‬
‫יהוה אלהים תרדםה על האדם ויישן ויקח אחת םץלעתיו ויסגר בשר‬
‫תחתןה ויבן יהוה אלהים את הץלע אשר לקח םן האדם לאשה ויבאה אל‬
‫האדם ויאםר האדם זאת הףעם עץם םעץםי ובשר םבשרי לזאת‬
‫יקרא אשה ךי םאיש לקחה זאת על ךן יעזב איש את אביו ואת אםו‬
‫ודבק באשתו והיו לבשר אחד ויהיו שןיהם ערוםים האדם ואשתו ולא‬
‫יתבששו והןחש היה ערום םךל חית השדה אשר עשה יהוה אלהים ויאםר‬
‫אל האשה אף ךי אםר אלהים לא תאךלו םךל עץ הגן ותאםר האשה אל‬
‫הןחש םףרי עץ הגן ןאךל וםףרי העץ אשר בתוך הגן אםר אלהים לא‬
‫תאךלו םםןו ולא תגעו בו ףן תםתון ויאםר הןחש אל האשה לא םות תםתון‬
‫ךי ידע אלהים ךי ביום אךלךם םםןו וןףקחו עיןיךם והייתם ךאלהים ידעי‬
‫טוב ורע ותרא האשה ךי טוב העץ לםאךל וךי תאוה הוא לעיןים וןחםד‬
‫העץ להשךיל ותקח םףריו ותאךל ותתן גם לאישה עםה ויאךל ותףקחןה‬
‫עיןי שןיהם וידעו ךי עירםם הם ויתףרו עלה תאןה ויעשו להם חגרת‬
‫וישםעו את קול יהוה אלהים םתהלך בגן לרוח היום ויתחבא האדם ואשתו‬
‫םףןי יהוה אלהים בתוך עץ הגן ויקרא יהוה אלהים אל האדם ויאםר לו‬
‫איךה ויאםר את קלך שםעתי בגן ואירא ךי עירם אןךי ואחבא ויאםר‬
‫םי הגיד לך ךי עירם אתה הםן העץ אשר ץויתיך לבלתי אךל םםןו‬
‫אךלת ויאםר האדם האשה אשר ןתתה עםדי הוא ןתןה לי םן העץ ואךל‬
‫ויאםר יהוה אלהים לאשה םה זאת עשית ותאםר האשה הןחש השיאןי ואךל‬
‫ויאםר יהוה אלהים אל הןחש ךי עשית זאת ארור אתה םךל הבהםה וםךל‬
‫חית השדה על גחןך תלך ועףר תאךל ךל יםי חייך ואיבה אשית ביןך‬
‫ובין האשה ובין זרעך ובין זרעה הוא ישוףך ראש ואתה תשוףןו עקב‬
‫אל האשה אםר הרבה ארבה עץבוןך והרןך בעץב תלדי בןים ואל‬
‫אישך תשוקתך והוא יםשל בך‬
‫ולאדם אםר ךי שםעת לקול אשתך ותאךל םן העץ אשר ץויתיך לאםר‬
‫לא תאךל םםןו ארורה האדםה בעבורך בעץבון תאךלןה ךל יםי חייך‬
‫וקוץ ודרדר תץםיח לך ואךלת את עשב השדה בזעת אףיך תאךל‬
‫לחם עד שובך אל האדםה ךי םםןה לקחת ךי עףר אתה ואל עףר‬
‫תשוב ויקרא האדם שם אשתו חוה ךי הוא היתה אם ךל חי ויעש יהוה‬
‫אלהים לאדם ולאשתו ךתןות עור וילבשם‬
‫ויאםר יהוה אלהים הן האדם היה ךאחד םםןו לדעת טוב ורע ועתה‬
‫ףן ישלח ידו ולקח גם םעץ החיים ואךל וחי לעלם וישלחהו יהוה אלהים םגן‬
‫‪5‬‬
 ‫עדן לעבד את האדםה אשר לקח םשם ויגרש את האדם וישךן‬
‫םקדם לגן עדן את הךרבים ואת להט החרב הםתהףךת לשםר את‬
‫דרך עץ החיים‬
‫והאדם ידע את חוה אשתו ותהר ותלד את קין ותאםר קןיתי איש את‬
‫יהוה ותסף ללדת את אחיו את הבל ויהי הבל רעה ץאן וקין היה עבד‬
‫אדםה ויהי םקץ יםים ויבא קין םףרי האדםה םןחה ליהוה והבל הביא‬
‫גם הוא םבךרות ץאןו וםחלבהן וישע יהוה אל הבל ואל םןחתו ואל קין ואל‬
‫םןחתו לא שעה ויחר לקין םאד ויףלו ףןיו ויאםר יהוה אל קין לםה חרה לך‬
‫ולםה ןףלו ףןיך הלוא אם תיטיב שאת ואם לא תיטיב לףתח חטאת רבץ‬
‫ואליך תשוקתו ואתה תםשל בו ויאםר קין אל הבל אחיו ויהי בהיותם‬
‫בשדה ויקם קין אל הבל אחיו ויהרגהו ויאםר יהוה אל קין אי הבל אחיך‬
‫ויאםר לא ידעתי השםר אחי אןךי ויאםר םה עשית קול דםי אחיך‬
‫ץעקים אלי םן האדםה ועתה ארור אתה םן האדםה אשר ףץתה את‬
‫ףיה לקחת את דםי אחיך םידך ךי תעבד את האדםה לא תסף תת‬
‫ךחה לך ןע וןד תהיה בארץ ויאםר קין אל יהוה גדול עוןי םןשא הן‬
‫גרשת אתי היום םעל ףןי האדםה וםףןיך אסתר והייתי ןע וןד בארץ‬
‫והיה ךל םץאי יהרגןי ויאםר לו יהוה לךן ךל הרג קין שבעתים יקם וישם‬
‫יהוה לקין אות לבלתי הךות אתו ךל םץאו ויץא קין םלףןי יהוה וישב בארץ‬
‫ןוד קדםת עדן וידע קין את אשתו ותהר ותלד את חןוך ויהי בןה עיר‬
‫ויקרא שם העיר ךשם בןו חןוך ויולד לחןוך את עירד ועירד ילד את‬
‫םחויאל וםחייאל ילד את םתושאל וםתושאל ילד את לםך ויקח לו לםך שתי‬
‫ןשים שם האחת עדה ושם השןית ץלה ותלד עדה את יבל הוא היה‬
‫אבי ישב אהל וםקןה ושם אחיו יובל הוא היה אבי ךל תףש ךןור ועוגב‬
‫וץלה גם הוא ילדה את תובל קין לטש ךל חרש ןחשת וברזל ואחות תובל‬
‫קין ןעםה ויאםר לםך לןשיו עדה וץלה שםען קולי ןשי לםך האזןה אםרתי ךי‬
‫איש הרגתי לףץעי וילד לחברתי ךי שבעתים יקם קין ולםך שבעים‬
‫ושבעה וידע אדם עוד את אשתו ותלד בן ותקרא את שםו שת ךי‬
‫שת לי אלהים זרע אחר תחת הבל ךי הרגו קין ולשת גם הוא ילד בן‬
‫ויקרא את שםו אןוש אז הוחל לקרא בשם יהוה‬
‫זה סףר תולדת אדם ביום ברא אלהים אדם בדםות אלהים עשה‬
‫אתו זךר וןקבה בראם ויברך אתם ויקרא את שםם אדם ביום‬
‫הבראם ויחי אדם שלשים וםאת שןה ויולד בדםותו ךץלםו ויקרא את‬

‫‪6‬‬
 ‫שםו שת ויהיו יםי אדם אחרי הולידו את שת שםןה םאת שןה ויולד בןים‬
‫ובןות ויהיו ךל יםי אדם אשר חי תשע םאות שןה ושלשים שןה ויםת‬
‫ויחי שת חםש שןים וםאת שןה ויולד את אןוש ויחי שת אחרי הולידו את‬
‫אןוש שבע שןים ושםןה םאות שןה ויולד בןים ובןות ויהיו ךל יםי שת שתים‬
‫עשרה שןה ותשע םאות שןה ויםת‬
‫ויחי אןוש תשעים שןה ויולד את קיןן ויחי אןוש אחרי הולידו את קיןן חםש‬
‫עשרה שןה ושםןה םאות שןה ויולד בןים ובןות ויהיו ךל יםי אןוש חםש שןים‬
‫ותשע םאות שןה ויםת‬
‫ויחי קיןן שבעים שןה ויולד את םהללאל ויחי קיןן אחרי הולידו את םהללאל‬
‫ארבעים שןה ושםןה םאות שןה ויולד בןים ובןות ויהיו ךל יםי קיןן עשר‬
‫שןים ותשע םאות שןה ויםת‬
‫ויחי םהללאל חםש שןים וששים שןה ויולד את ירד ויחי םהללאל אחרי הולידו‬
‫את ירד שלשים שןה ושםןה םאות שןה ויולד בןים ובןות ויהיו ךל יםי םהללאל‬
‫חםש ותשעים שןה ושםןה םאות שןה ויםת‬
‫ויחי ירד שתים וששים שןה וםאת שןה ויולד את חןוך ויחי ירד אחרי‬
‫הולידו את חןוך שםןה םאות שןה ויולד בןים ובןות ויהיו ךל יםי ירד שתים‬
‫וששים שןה ותשע םאות שןה ויםת‬
‫ויחי חןוך חםש וששים שןה ויולד את םתושלח ויתהלך חןוך את האלהים‬
‫אחרי הולידו את םתושלח שלש םאות שןה ויולד בןים ובןות ויהי ךל יםי‬
‫חןוך חםש וששים שןה ושלש םאות שןה ויתהלך חןוך את האלהים ואיןןו ךי‬
‫לקח אתו אלהים‬
‫ויחי םתושלח שבע ושםןים שןה וםאת שןה ויולד את לםך ויחי םתושלח‬
‫אחרי הולידו את לםך שתים ושםוןים שןה ושבע םאות שןה ויולד בןים‬
‫ובןות ויהיו ךל יםי םתושלח תשע וששים שןה ותשע םאות שןה ויםת‬
‫ויחי לםך שתים ושםןים שןה וםאת שןה ויולד בן ויקרא את שםו ןח לאםר‬
‫זה יןחםןו םםעשןו וםעץבון ידיןו םן האדםה אשר אררה יהוה ויחי לםך‬
‫אחרי הולידו את ןח חםש ותשעים שןה וחםש םאת שןה ויולד בןים ובןות‬
‫ויהי ךל יםי לםך שבע ושבעים שןה ושבע םאות שןה ויםת‬
‫ויהי ןח בן חםש םאות שןה ויולד ןח את שם את חם ואת יףת ויהי ךי‬
‫החל האדם לרב על ףןי האדםה ובןות ילדו להם ויראו בןי האלהים את‬

‫‪7‬‬
 ‫בןות האדם ךי טבת הןה ויקחו להם ןשים םךל אשר בחרו ויאםר יהוה‬
‫לא ידון רוחי באדם לעלם בשגם הוא בשר והיו יםיו םאה ועשרים שןה‬
‫הןףלים היו בארץ ביםים ההם וגם אחרי ךן אשר יבאו בןי האלהים אל‬
‫בןות האדם וילדו להם הםה הגברים אשר םעולם אןשי השם‬
‫וירא יהוה ךי רבה רעת האדם בארץ וךל יץר םחשבת לבו רק רע‬
‫ךל היום ויןחם יהוה ךי עשה את האדם בארץ ויתעץב אל לבו ויאםר‬
‫יהוה אםחה את האדם אשר בראתי םעל ףןי האדםה םאדם עד‬
‫בהםה עד רםש ועד עוף השםים ךי ןחםתי ךי עשיתם וןח םץא חן‬
‫בעיןי יהוה‬
‫אלה תולדת ןח ןח איש ץדיק תםים היה בדרתיו את האלהים התהלך‬
‫ןח ויולד ןח שלשה בןים את שם את חם ואת יףת ותשחת הארץ לףןי‬
‫האלהים ותםלא הארץ חםס וירא אלהים את הארץ והןה ןשחתה ךי‬
‫השחית ךל בשר את דרךו על הארץ‬
‫ויאםר אלהים לןח קץ ךל בשר בא לףןי ךי םלאה הארץ חםס םףןיהם‬
‫והןןי םשחיתם את הארץ עשה לך תבת עץי גףר קןים תעשה את‬
‫התבה וךףרת אתה םבית וםחוץ בךףר וזה אשר תעשה אתה שלש‬
‫םאות אםה ארך התבה חםשים אםה רחבה ושלשים אםה קוםתה ץהר‬
‫תעשה לתבה ואל אםה תךלןה םלםעלה וףתח התבה בץדה תשים‬
‫תחתים שןים ושלשים תעשה ואןי הןןי םביא את הםבול םים על הארץ‬
‫לשחת ךל בשר אשר בו רוח חיים םתחת השםים ךל אשר בארץ יגוע‬
‫והקםתי את בריתי אתך ובאת אל התבה אתה ובןיך ואשתך וןשי בןיך‬
‫אתך וםךל החי םךל בשר שןים םךל תביא אל התבה להחית אתך זךר‬
‫וןקבה יהיו םהעוף לםיןהו וםן הבהםה לםיןה םךל רםש האדםה לםיןהו שןים‬
‫םךל יבאו אליך להחיות ואתה קח לך םךל םאךל אשר יאךל ואסףת אליך‬
‫והיה לך ולהם לאךלה ויעש ןח ךךל אשר ץוה אתו אלהים ךן עשה ויאםר‬
‫יהוה לןח בא אתה וךל ביתך אל התבה ךי אתך ראיתי ץדיק לףןי‬
‫בדור הזה םךל הבהםה הטהורה תקח לך שבעה שבעה איש ואשתו‬
‫וםן הבהםה אשר לא טהרה הוא שןים איש ואשתו גם םעוף השםים‬
‫שבעה שבעה זךר וןקבה לחיות זרע על ףןי ךל הארץ ךי ליםים עוד‬
‫שבעה אןךי םםטיר על הארץ ארבעים יום וארבעים לילה וםחיתי את ךל‬
‫היקום אשר עשיתי םעל ףןי האדםה ויעש ןח ךךל אשר ץוהו יהוה וןח בן‬
‫שש םאות שןה והםבול היה םים על הארץ ויבא ןח ובןיו ואשתו וןשי בןיו‬
‫אתו אל התבה םףןי םי הםבול םן הבהםה הטהורה וםן הבהםה אשר‬
‫‪8‬‬
 ‫איןןה טהרה וםן העוף וךל אשר רםש על האדםה שןים שןים באו אל ןח‬
‫אל התבה זךר וןקבה ךאשר ץוה אלהים את ןח ויהי לשבעת היםים וםי‬
‫הםבול היו על הארץ בשןת שש םאות שןה לחיי ןח בחדש השןי בשבעה‬
‫עשר יום לחדש ביום הזה ןבקעו ךל םעיןת תהום רבה וארבת השםים‬
‫ןףתחו ויהי הגשם על הארץ ארבעים יום וארבעים לילה בעץם היום הזה‬
‫בא ןח ושם וחם ויףת בןי ןח ואשת ןח ושלשת ןשי בןיו אתם אל התבה‬
‫הםה וךל החיה לםיןה וךל הבהםה לםיןה וךל הרםש הרםש על הארץ לםיןהו‬
‫וךל העוף לםיןהו ךל ץףור ךל ךןף ויבאו אל ןח אל התבה שןים שןים םךל‬
‫הבשר אשר בו רוח חיים והבאים זךר וןקבה םךל בשר באו ךאשר‬
‫ץוה אתו אלהים ויסגר יהוה בעדו ויהי הםבול ארבעים יום על הארץ‬
‫וירבו הםים וישאו את התבה ותרם םעל הארץ ויגברו הםים וירבו‬
‫םאד על הארץ ותלך התבה על ףןי הםים והםים גברו םאד םאד על‬
‫הארץ ויךסו ךל ההרים הגבהים אשר תחת ךל השםים חםש עשרה‬
‫אםה םלםעלה גברו הםים ויךסו ההרים ויגוע ךל בשר הרםש על הארץ‬
‫בעוף ובבהםה ובחיה ובךל השרץ השרץ על הארץ וךל האדם ךל‬
‫אשר ןשםת רוח חיים באףיו םךל אשר בחרבה םתו ויםח את ךל היקום‬
‫אשר על ףןי האדםה םאדם עד בהםה עד רםש ועד עוף השםים‬
‫ויםחו םן הארץ וישאר אך ןח ואשר אתו בתבה ויגברו הםים על הארץ‬
‫חםשים וםאת יום ויזךר אלהים את ןח ואת ךל החיה ואת ךל הבהםה‬
‫אשר אתו בתבה ויעבר אלהים רוח על הארץ וישךו הםים ויסךרו םעיןת‬
‫תהום וארבת השםים ויךלא הגשם םן השםים וישבו הםים םעל הארץ‬
‫הלוך ושוב ויחסרו הםים םקץה חםשים וםאת יום ותןח התבה בחדש‬
‫השביעי בשבעה עשר יום לחדש על הרי אררט והםים היו הלוך וחסור‬
‫עד החדש העשירי בעשירי באחד לחדש ןראו ראשי ההרים ויהי םקץ‬
‫ארבעים יום ויףתח ןח את חלון התבה אשר עשה וישלח את הערב ויץא‬
‫יץוא ושוב עד יבשת הםים םעל הארץ וישלח את היוןה םאתו לראות‬
‫הקלו הםים םעל ףןי האדםה ולא םץאה היוןה םןוח לךף רגלה ותשב אליו‬
‫אל התבה ךי םים על ףןי ךל הארץ וישלח ידו ויקחה ויבא אתה אליו אל‬
‫התבה ויחל עוד שבעת יםים אחרים ויסף שלח את היוןה םן התבה‬
‫ותבא אליו היוןה לעת ערב והןה עלה זית טרף בףיה וידע ןח ךי קלו‬
‫הםים םעל הארץ וייחל עוד שבעת יםים אחרים וישלח את היוןה ולא יסףה‬
‫שוב אליו עוד ויהי באחת ושש םאות שןה בראשון באחד לחדש חרבו‬
‫הםים םעל הארץ ויסר ןח את םךסה התבה וירא והןה חרבו ףןי‬
‫האדםה ובחדש השןי בשבעה ועשרים יום לחדש יבשה הארץ‬

‫‪9‬‬
 ‫וידבר אלהים אל ןח לאםר ץא םן התבה אתה ואשתך ובןיך וןשי בןיך‬
‫אתך ךל החיה אשר אתך םךל בשר בעוף ובבהםה ובךל הרםש‬
‫הרםש על הארץ הוץא אתך ושרץו בארץ וףרו ורבו על הארץ ויץא ןח‬
‫ובןיו ואשתו וןשי בןיו אתו ךל החיה ךל הרםש וךל העוף ךל רוםש על‬
‫הארץ לםשףחתיהם יץאו םן התבה ויבן ןח םזבח ליהוה ויקח םךל‬
‫הבהםה הטהרה וםךל העוף הטהור ויעל עלת בםזבח וירח יהוה את‬
‫ריח הןיחח ויאםר יהוה אל לבו לא אסף לקלל עוד את האדםה בעבור‬
‫האדם ךי יץר לב האדם רע םןעריו ולא אסף עוד להךות את ךל חי‬
‫ךאשר עשיתי עד ךל יםי הארץ זרע וקץיר וקר וחם וקיץ וחרף ויום ולילה‬
‫לא ישבתו ויברך אלהים את ןח ואת בןיו ויאםר להם ףרו ורבו וםלאו את‬
‫הארץ וםוראךם וחתךם יהיה על ךל חית הארץ ועל ךל עוף השםים בךל‬
‫אשר תרםש האדםה ובךל דגי הים בידךם ןתןו ךל רםש אשר הוא חי‬
‫לךם יהיה לאךלה ךירק עשב ןתתי לךם את ךל אך בשר בןףשו דםו לא‬
‫תאךלו ואך את דםךם לןףשתיךם אדרש םיד ךל חיה אדרשןו וםיד‬
‫האדם םיד איש אחיו אדרש את ןףש האדם שףך דם האדם‬
‫באדם דםו ישףך ךי בץלם אלהים עשה את האדם ואתם ףרו ורבו‬
‫שרץו בארץ ורבו בה‬
‫ויאםר אלהים אל ןח ואל בןיו אתו לאםר ואןי הןןי םקים את בריתי אתךם‬
‫ואת זרעךם אחריךם ואת ךל ןףש החיה אשר אתךם בעוף בבהםה‬
‫ובךל חית הארץ אתךם םךל יץאי התבה לךל חית הארץ והקםתי את‬
‫בריתי אתךם ולא יךרת ךל בשר עוד םםי הםבול ולא יהיה עוד םבול‬
‫לשחת הארץ ויאםר אלהים זאת אות הברית אשר אןי ןתן ביןי וביןיךם‬
‫ובין ךל ןףש חיה אשר אתךם לדרת עולם את קשתי ןתתי בעןן והיתה‬
‫לאות ברית ביןי ובין הארץ והיה בעןןי עןן על הארץ וןראתה הקשת‬
‫בעןן וזךרתי את בריתי אשר ביןי וביןיךם ובין ךל ןףש חיה בךל בשר‬
‫ולא יהיה עוד הםים לםבול לשחת ךל בשר והיתה הקשת בעןן וראיתיה‬
‫לזךר ברית עולם בין אלהים ובין ךל ןףש חיה בךל בשר אשר על הארץ‬
‫ויאםר אלהים אל ןח זאת אות הברית אשר הקםתי ביןי ובין ךל בשר‬
‫אשר על הארץ‬
‫ויהיו בןי ןח היץאים םן התבה שם וחם ויףת וחם הוא אבי ךןען שלשה‬
‫אלה בןי ןח וםאלה ןףץה ךל הארץ ויחל ןח איש האדםה ויטע ךרם וישת‬
‫םן היין וישךר ויתגל בתוך אהלה וירא חם אבי ךןען את ערות אביו‬
‫ויגד לשןי אחיו בחוץ ויקח שם ויףת את השםלה וישיםו על שךם שןיהם‬

‫‪10‬‬
 ‫וילךו אחרןית ויךסו את ערות אביהם וףןיהם אחרןית וערות אביהם לא‬
‫ראו וייקץ ןח םייןו וידע את אשר עשה לו בןו הקטן ויאםר ארור ךןען‬
‫עבד עבדים יהיה לאחיו ויאםר ברוך יהוה אלהי שם ויהי ךןען עבד לםו‬
‫יףת אלהים ליףת וישךן באהלי שם ויהי ךןען עבד לםו ויחי ןח אחר הםבול‬
‫שלש םאות שןה וחםשים שןה ויהיו ךל יםי ןח תשע םאות שןה וחםשים שןה‬
‫ויםת‬
‫ואלה תולדת בןי ןח שם חם ויףת ויולדו להם בןים אחר הםבול בןי יףת‬
‫גםר וםגוג וםדי ויון ותבל וםשך ותירס ובןי גםר אשךןז וריףת‬
‫ותגרםה ובןי יון אלישה ותרשיש ךתים ודדןים םאלה ןףרדו איי הגוים‬
‫בארץתם איש ללשןו לםשףחתם בגויהם ובןי חם ךוש וםץרים וףוט וךןען‬
‫ובןי ךוש סבא וחוילה וסבתה ורעםה וסבתךא ובןי רעםה שבא ודדן‬
‫וךוש ילד את ןםרד הוא החל להיות גבר בארץ הוא היה גבר ץיד‬
‫לףןי יהוה על ךן יאםר ךןםרד גבור ץיד לףןי יהוה ותהי ראשית םםלךתו‬
‫בבל וארך ואךד וךלןה בארץ שןער םן הארץ ההוא יץא אשור ויבן‬
‫את ןיןוה ואת רחבת עיר ואת ךלח ואת רסן בין ןיןוה ובין ךלח הוא העיר‬
‫הגדלה וםץרים ילד את לודים ואת עןםים ואת להבים ואת ןףתחים ואת‬
‫ףתרסים ואת ךסלחים אשר יץאו םשם ףלשתים ואת ךףתרים‬
‫וךןען ילד את ץידן בךרו ואת חת ואת היבוסי ואת האםרי ואת‬
‫הגרגשי ואת החוי ואת הערקי ואת הסיןי ואת הארודי ואת הץםרי ואת‬
‫החםתי ואחר ןףץו םשףחות הךןעןי ויהי גבול הךןעןי םץידן באךה‬
‫גררה עד עזה באךה סדםה ועםרה ואדםה וץבים עד לשע אלה‬
‫בןי חם לםשףחתם ללשןתם בארץתם בגויהם‬
‫ולשם ילד גם הוא אבי ךל בןי עבר אחי יףת הגדול בןי שם עילם‬
‫ואשור וארףךשד ולוד וארם ובןי ארם עוץ וחול וגתר וםש וארףךשד‬
‫ילד את שלח ושלח ילד את עבר ולעבר ילד שןי בןים שם האחד ףלג ךי‬
‫ביםיו ןףלגה הארץ ושם אחיו יקטן ויקטן ילד את אלםודד ואת שלף ואת‬
‫חץרםות ואת ירח ואת הדורם ואת אוזל ואת דקלה ואת עובל ואת‬
‫אביםאל ואת שבא ואת אוףר ואת חוילה ואת יובב ךל אלה בןי יקטן ויהי‬
‫םושבם םםשא באךה סףרה הר הקדם אלה בןי שם לםשףחתם ללשןתם‬
‫בארץתם לגויהם אלה םשףחת בןי ןח לתולדתם בגויהם וםאלה ןףרדו‬
‫הגוים בארץ אחר הםבול‬

‫‪11‬‬
 ‫ויהי ךל הארץ שףה אחת ודברים אחדים ויהי בןסעם םקדם ויםץאו‬
‫בקעה בארץ שןער וישבו שם ויאםרו איש אל רעהו הבה ןלבןה לבןים‬
‫וןשרףה לשרףה ותהי להם הלבןה לאבן והחםר היה להם לחםר ויאםרו‬
‫הבה ןבןה לןו עיר וםגדל וראשו בשםים וןעשה לןו שם ףן ןףוץ על ףןי ךל‬
‫הארץ וירד יהוה לראת את העיר ואת הםגדל אשר בןו בןי האדם‬
‫ויאםר יהוה הן עם אחד ושףה אחת לךלם וזה החלם לעשות ועתה לא‬
‫יבץר םהם ךל אשר יזםו לעשות הבה ןרדה וןבלה שם שףתם אשר לא‬
‫ישםעו איש שףת רעהו ויףץ יהוה אתם םשם על ףןי ךל הארץ ויחדלו‬
‫לבןת העיר על ךן קרא שםה בבל ךי שם בלל יהוה שףת ךל הארץ‬
‫וםשם הףיץם יהוה על ףןי ךל הארץ‬
‫אלה תולדת שם שם בן םאת שןה ויולד את ארףךשד שןתים אחר‬
‫הםבול ויחי שם אחרי הולידו את ארףךשד חםש םאות שןה ויולד בןים‬
‫ובןות‬
‫וארףךשד חי חםש ושלשים שןה ויולד את שלח ויחי ארףךשד אחרי‬
‫הולידו את שלח שלש שןים וארבע םאות שןה ויולד בןים ובןות‬
‫ושלח חי שלשים שןה ויולד את עבר ויחי שלח אחרי הולידו את עבר שלש‬
‫שןים וארבע םאות שןה ויולד בןים ובןות‬
‫ויחי עבר ארבע ושלשים שןה ויולד את ףלג ויחי עבר אחרי הולידו את‬
‫ףלג שלשים שןה וארבע םאות שןה ויולד בןים ובןות‬
‫ויחי ףלג שלשים שןה ויולד את רעו ויחי ףלג אחרי הולידו את רעו תשע‬
‫שןים וםאתים שןה ויולד בןים ובןות‬
‫ויחי רעו שתים ושלשים שןה ויולד את שרוג ויחי רעו אחרי הולידו את‬
‫שרוג שבע שןים וםאתים שןה ויולד בןים ובןות‬
‫ויחי שרוג שלשים שןה ויולד את ןחור ויחי שרוג אחרי הולידו את ןחור‬
‫םאתים שןה ויולד בןים ובןות‬
‫ויחי ןחור תשע ועשרים שןה ויולד את תרח ויחי ןחור אחרי הולידו את‬
‫תרח תשע עשרה שןה וםאת שןה ויולד בןים ובןות‬
‫ויחי תרח שבעים שןה ויולד את אברם את ןחור ואת הרן ואלה תולדת‬
‫תרח תרח הוליד את אברם את ןחור ואת הרן והרן הוליד את לוט ויםת‬
‫הרן על ףןי תרח אביו בארץ םולדתו באור ךשדים ויקח אברם וןחור‬

‫‪12‬‬
 ‫להם ןשים שם אשת אברם שרי ושם אשת ןחור םלךה בת הרן אבי‬
‫םלךה ואבי יסךה ותהי שרי עקרה אין לה ולד ויקח תרח את אברם בןו‬
‫ואת לוט בן הרן בן בןו ואת שרי ךלתו אשת אברם בןו ויץאו אתם‬
‫םאור ךשדים ללךת ארץה ךןען ויבאו עד חרן וישבו שם ויהיו יםי תרח‬
‫חםש שןים וםאתים שןה ויםת תרח בחרן‬
‫ויאםר יהוה אל אברם לך לך םארץך וםםולדתך וםבית אביך אל‬
‫הארץ אשר אראך ואעשך לגוי גדול ואברךך ואגדלה שםך והיה‬
‫ברךה ואברךה םברךיך וםקללך אאר וןברךו בך ךל םשףחת‬
‫האדםה וילך אברם ךאשר דבר אליו יהוה וילך אתו לוט ואברם בן‬
‫חםש שןים ושבעים שןה בץאתו םחרן ויקח אברם את שרי אשתו ואת‬
‫לוט בן אחיו ואת ךל רךושם אשר רךשו ואת הןףש אשר עשו בחרן ויץאו‬
‫ללךת ארץה ךןען ויבאו ארץה ךןען ויעבר אברם בארץ עד םקום‬
‫שךם עד אלון םורה והךןעןי אז בארץ וירא יהוה אל אברם ויאםר‬
‫לזרעך אתן את הארץ הזאת ויבן שם םזבח ליהוה הןראה אליו ויעתק‬
‫םשם ההרה םקדם לבית אל ויט אהלה בית אל םים והעי םקדם ויבן‬
‫שם םזבח ליהוה ויקרא בשם יהוה ויסע אברם הלוך וןסוע הןגבה‬
‫ויהי רעב בארץ וירד אברם םץריםה לגור שם ךי ךבד הרעב‬
‫בארץ ויהי ךאשר הקריב לבוא םץריםה ויאםר אל שרי אשתו הןה ןא‬
‫ידעתי ךי אשה יףת םראה את והיה ךי יראו אתך הםץרים ואםרו‬
‫אשתו זאת והרגו אתי ואתך יחיו אםרי ןא אחתי את לםען ייטב לי‬
‫בעבורך וחיתה ןףשי בגללך ויהי ךבוא אברם םץריםה ויראו הםץרים‬
‫את האשה ךי יףה הוא םאד ויראו אתה שרי ףרעה ויהללו אתה אל‬
‫ףרעה ותקח האשה בית ףרעה ולאברם היטיב בעבורה ויהי לו ץאן‬
‫ובקר וחםרים ועבדים ושףחת ואתןת וגםלים ויןגע יהוה את ףרעה‬
‫ןגעים גדלים ואת ביתו על דבר שרי אשת אברם ויקרא ףרעה‬
‫לאברם ויאםר םה זאת עשית לי לםה לא הגדת לי ךי אשתך הוא לםה‬
‫אםרת אחתי הוא ואקח אתה לי לאשה ועתה הןה אשתך קח ולך ויץו עליו‬
‫ףרעה אןשים וישלחו אתו ואת אשתו ואת ךל אשר לו ויעל אברם םםץרים‬
‫הוא ואשתו וךל אשר לו ולוט עםו הןגבה ואברם ךבד םאד בםקןה‬
‫בךסף ובזהב וילך לםסעיו םןגב ועד בית אל עד הםקום אשר היה‬
‫שם אהלה בתחלה בין בית אל ובין העי אל םקום הםזבח אשר עשה‬
‫שם בראשןה ויקרא שם אברם בשם יהוה וגם ללוט ההלך את אברם‬
‫היה ץאן ובקר ואהלים ולא ןשא אתם הארץ לשבת יחדו ךי היה רךושם‬

‫‪13‬‬
 ‫רב ולא יךלו לשבת יחדו ויהי ריב בין רעי םקןה אברם ובין רעי םקןה‬
‫לוט והךןעןי והףרזי אז ישב בארץ ויאםר אברם אל לוט אל ןא תהי‬
‫םריבה ביןי וביןך ובין רעי ובין רעיך ךי אןשים אחים אןחןו הלא ךל‬
‫הארץ לףןיך הףרד ןא םעלי אם השםאל ואיםןה ואם היםין ואשםאילה וישא‬
‫לוט את עיןיו וירא את ךל ךךר הירדן ךי ךלה םשקה לףןי שחת יהוה את‬
‫סדם ואת עםרה ךגן יהוה ךארץ םץרים באךה ץער ויבחר לו לוט‬
‫את ךל ךךר הירדן ויסע לוט םקדם ויףרדו איש םעל אחיו אברם ישב‬
‫בארץ ךןען ולוט ישב בערי הךךר ויאהל עד סדם ואןשי סדם רעים‬
‫וחטאים ליהוה םאד ויהוה אםר אל אברם אחרי הףרד לוט םעםו שא ןא‬
‫עיןיך וראה םן הםקום אשר אתה שם ץףןה וןגבה וקדםה ויםה ךי את‬
‫ךל הארץ אשר אתה ראה לך אתןןה ולזרעך עד עולם ושםתי את זרעך‬
‫ךעףר הארץ אשר אם יוךל איש לםןות את עףר הארץ גם זרעך יםןה‬
‫קום התהלך בארץ לארךה ולרחבה ךי לך אתןןה ויאהל אברם ויבא‬
‫וישב באלןי םםרא אשר בחברון ויבן שם םזבח ליהוה‬
‫ויהי ביםי אםרףל םלך שןער אריוך םלך אלסר ךדרלעםר םלך עילם‬
‫ותדעל םלך גוים עשו םלחםה את ברע םלך סדם ואת ברשע םלך‬
‫עםרה שןאב םלך אדםה ושםאבר םלך ץביים וםלך בלע היא ץער ךל‬
‫אלה חברו אל עםק השדים הוא ים הםלח שתים עשרה שןה עבדו את‬
‫ךדרלעםר ושלש עשרה שןה םרדו ובארבע עשרה שןה בא ךדרלעםר‬
‫והםלךים אשר אתו ויךו את רףאים בעשתרת קרןים ואת הזוזים בהם‬
‫ואת האיםים בשוה קריתים ואת החרי בהררם שעיר עד איל ףארן‬
‫אשר על הםדבר וישבו ויבאו אל עין םשףט הוא קדש ויךו את ךל שדה‬
‫העםלקי וגם את האםרי הישב בחץץן תםר ויץא םלך סדם וםלך‬
‫עםרה וםלך אדםה וםלך ץביים וםלך בלע הוא ץער ויערךו אתם‬
‫םלחםה בעםק השדים את ךדרלעםר םלך עילם ותדעל םלך גוים‬
‫ואםרףל םלך שןער ואריוך םלך אלסר ארבעה םלךים את החםשה ועםק‬
‫השדים בארת בארת חםר ויןסו םלך סדם ועםרה ויףלו שםה והןשארים‬
‫הרה ןסו ויקחו את ךל רךש סדם ועםרה ואת ךל אךלם וילךו ויקחו את‬
‫לוט ואת רךשו בן אחי אברם וילךו והוא ישב בסדם ויבא הףליט ויגד‬
‫לאברם העברי והוא שךן באלןי םםרא האםרי אחי אשךל ואחי עןר והם‬
‫בעלי ברית אברם וישםע אברם ךי ןשבה אחיו וירק את חןיךיו ילידי‬
‫ביתו שםןה עשר ושלש םאות וירדף עד דן ויחלק עליהם לילה הוא ועבדיו‬
‫ויךם וירדףם עד חובה אשר םשםאל לדםשק וישב את ךל הרךש וגם‬
‫את לוט אחיו ורךשו השיב וגם את הןשים ואת העם ויץא םלך סדם‬
‫‪14‬‬
 ‫לקראתו אחרי שובו םהךות את ךדרלעםר ואת הםלךים אשר אתו אל‬
‫עםק שוה הוא עםק הםלך וםלךי ץדק םלך שלם הוץיא לחם ויין והוא ךהן‬
‫לאל עליון ויברךהו ויאםר ברוך אברם לאל עליון קןה שםים וארץ וברוך אל‬
‫עליון אשר םגן ץריך בידך ויתן לו םעשר םךל ויאםר םלך סדם אל‬
‫אברם תן לי הןףש והרךש קח לך ויאםר אברם אל םלך סדם הרםתי‬
‫ידי אל יהוה אל עליון קןה שםים וארץ אם םחוט ועד שרוך ןעל ואם אקח‬
‫םךל אשר לך ולא תאםר אןי העשרתי את אברם בלעדי רק אשר אךלו‬
‫הןערים וחלק האןשים אשר הלךו אתי עןר אשךל וםםרא הם יקחו חלקם‬
‫אחר הדברים האלה היה דבר יהוה אל אברם בםחזה לאםר אל‬
‫תירא אברם אןךי םגן לך שךרך הרבה םאד ויאםר אברם אדןי‬
‫יהוה םה תתן לי ואןךי הולך ערירי ובן םשק ביתי הוא דםשק אליעזר‬
‫ויאםר אברם הן לי לא ןתתה זרע והןה בן ביתי יורש אתי והןה דבר‬
‫יהוה אליו לאםר לא יירשך זה ךי אם אשר יץא םםעיך הוא יירשך ויוץא‬
‫אתו החוץה ויאםר הבט ןא השםיםה וסףר הךוךבים אם תוךל לסףר‬
‫אתם ויאםר לו ךה יהיה זרעך והאםן ביהוה ויחשבה לו ץדקה ויאםר אליו‬
‫אןי יהוה אשר הוץאתיך םאור ךשדים לתת לך את הארץ הזאת לרשתה‬
‫ויאםר אדןי יהוה בםה אדע ךי אירשןה ויאםר אליו קחה לי עגלה םשלשת‬
‫ועז םשלשת ואיל םשלש ותר וגוזל ויקח לו את ךל אלה ויבתר אתם בתוך‬
‫ויתן איש בתרו לקראת רעהו ואת הץףר לא בתר וירד העיט על‬
‫הףגרים וישב אתם אברם ויהי השםש לבוא ותרדםה ןףלה על אברם‬
‫והןה איםה חשךה גדלה ןףלת עליו ויאםר לאברם ידע תדע ךי גר יהיה‬
‫זרעך בארץ לא להם ועבדום ועןו אתם ארבע םאות שןה וגם את‬
‫הגוי אשר יעבדו דן אןךי ואחרי ךן יץאו ברךש גדול ואתה תבוא אל‬
‫אבתיך בשלום תקבר בשיבה טובה ודור רביעי ישובו הןה ךי לא שלם‬
‫עון האםרי עד הןה ויהי השםש באה ועלטה היה והןה תןור עשן ולףיד‬
‫אש אשר עבר בין הגזרים האלה ביום ההוא ךרת יהוה את אברם‬
‫ברית לאםר לזרעך ןתתי את הארץ הזאת םןהר םץרים עד הןהר‬
‫הגדל ןהר ףרת את הקיןי ואת הקןזי ואת הקדםןי ואת החתי ואת‬
‫הףרזי ואת הרףאים ואת האםרי ואת הךןעןי ואת הגרגשי ואת היבוסי‬
‫ושרי אשת אברם לא ילדה לו ולה שףחה םץרית ושםה הגר ותאםר שרי‬
‫אל אברם הןה ןא עץרןי יהוה םלדת בא ןא אל שףחתי אולי אבןה םםןה‬
‫וישםע אברם לקול שרי ותקח שרי אשת אברם את הגר הםץרית‬
‫שףחתה םקץ עשר שןים לשבת אברם בארץ ךןען ותתן אתה לאברם‬

‫‪15‬‬
 ‫אישה לו לאשה ויבא אל הגר ותהר ותרא ךי הרתה ותקל גברתה‬
‫בעיןיה ותאםר שרי אל אברם חםסי עליך אןךי ןתתי שףחתי בחיקך‬
‫ותרא ךי הרתה ואקל בעיןיה ישףט יהוה ביןי וביןיך ויאםר אברם אל‬
‫שרי הןה שףחתך בידך עשי לה הטוב בעיןיך ותעןה שרי ותברח‬
‫םףןיה ויםץאה םלאך יהוה על עין הםים בםדבר על העין בדרך שור‬
‫ויאםר הגר שףחת שרי אי םזה באת ואןה תלךי ותאםר םףןי שרי‬
‫גברתי אןךי ברחת ויאםר לה םלאך יהוה שובי אל גברתך והתעןי‬
‫תחת ידיה ויאםר לה םלאך יהוה הרבה ארבה את זרעך ולא יסףר‬
‫םרב ויאםר לה םלאך יהוה הןך הרה וילדת בן וקראת שםו ישםעאל ךי‬
‫שםע יהוה אל עןיך והוא יהיה ףרא אדם ידו בךל ויד ךל בו ועל ףןי ךל‬
‫אחיו ישךן ותקרא שם יהוה הדבר אליה אתה אל ראי ךי אםרה הגם‬
‫הלם ראיתי אחרי ראי על ךן קרא לבאר באר לחי ראי הןה בין קדש‬
‫ובין ברד ותלד הגר לאברם בן ויקרא אברם שם בןו אשר ילדה‬
‫הגר ישםעאל ואברם בן שםןים שןה ושש שןים בלדת הגר את ישםעאל‬
‫לאברם‬
‫ויהי אברם בן תשעים שןה ותשע שןים וירא יהוה אל אברם ויאםר אליו‬
‫אןי אל שדי התהלך לףןי והיה תםים ואתןה בריתי ביןי וביןך וארבה‬
‫אותך בםאד םאד ויףל אברם על ףןיו וידבר אתו אלהים לאםר אןי הןה‬
‫בריתי אתך והיית לאב הםון גוים ולא יקרא עוד את שםך אברם והיה‬
‫שםך אברהם ךי אב הםון גוים ןתתיך והףרתי אתך בםאד םאד‬
‫וןתתיך לגוים וםלךים םםך יץאו והקםתי את בריתי ביןי וביןך ובין זרעך‬
‫אחריך לדרתם לברית עולם להיות לך לאלהים ולזרעך אחריך וןתתי לך‬
‫ולזרעך אחריך את ארץ םגריך את ךל ארץ ךןען לאחזת עולם והייתי‬
‫להם לאלהים ויאםר אלהים אל אברהם ואתה את בריתי תשםר אתה‬
‫וזרעך אחריך לדרתם זאת בריתי אשר תשםרו ביןי וביןיךם ובין זרעך‬
‫אחריך הםול לךם ךל זךר וןםלתם את בשר ערלתךם והיה לאות ברית‬
‫ביןי וביןיךם ובן שםןת יםים יםול לךם ךל זךר לדרתיךם יליד בית וםקןת‬
‫ךסף םךל בן ןךר אשר לא םזרעך הוא הםול יםול יליד ביתך וםקןת‬
‫ךסףך והיתה בריתי בבשרךם לברית עולם וערל זךר אשר לא יםול את‬
‫בשר ערלתו וןךרתה הןףש ההוא םעםיה את בריתי הףר‬
‫ויאםר אלהים אל אברהם שרי אשתך לא תקרא את שםה שרי ךי שרה‬
‫שםה וברךתי אתה וגם ןתתי םםןה לך בן וברךתיה והיתה לגוים םלךי‬
‫עםים םםןה יהיו ויףל אברהם על ףןיו ויץחק ויאםר בלבו הלבן םאה שןה‬

‫‪16‬‬
 ‫יולד ואם שרה הבת תשעים שןה תלד ויאםר אברהם אל האלהים לו‬
‫ישםעאל יחיה לףןיך ויאםר אלהים אבל שרה אשתך ילדת לך בן וקראת‬
‫את שםו יץחק והקםתי את בריתי אתו לברית עולם לזרעו אחריו‬
‫ולישםעאל שםעתיך הןה ברךתי אתו והףריתי אתו והרביתי אתו בםאד‬
‫םאד שןים עשר ןשיאם יוליד וןתתיו לגוי גדול ואת בריתי אקים את‬
‫יץחק אשר תלד לך שרה לםועד הזה בשןה האחרת ויךל לדבר אתו‬
‫ויעל אלהים םעל אברהם ויקח אברהם את ישםעאל בןו ואת ךל ילידי‬
‫ביתו ואת ךל םקןת ךסףו ךל זךר באןשי בית אברהם ויםל את בשר‬
‫ערלתם בעץם היום הזה ךאשר דבר אתו אלהים ואברהם בן תשעים‬
‫ותשע שןה בהםלו בשר ערלתו וישםעאל בןו בן שלש עשרה שןה בהםלו‬
‫את בשר ערלתו בעץם היום הזה ןםול אברהם וישםעאל בןו וךל אןשי‬
‫ביתו יליד בית וםקןת ךסף םאת בן ןךר ןםלו אתו‬
‫וירא אליו יהוה באלןי םםרא והוא ישב ףתח האהל ךחם היום וישא עיןיו‬
‫וירא והןה שלשה אןשים ןץבים עליו וירא וירץ לקראתם םףתח האהל‬
‫וישתחו ארץה ויאםר אדןי אם ןא םץאתי חן בעיןיך אל ןא תעבר םעל‬
‫עבדך יקח ןא םעט םים ורחץו רגליךם והשעןו תחת העץ ואקחה ףת‬
‫לחם וסעדו לבךם אחר תעברו ךי על ךן עברתם על עבדךם ויאםרו‬
‫ךן תעשה ךאשר דברת ויםהר אברהם האהלה אל שרה ויאםר םהרי‬
‫שלש סאים קםח סלת לושי ועשי עגות ואל הבקר רץ אברהם ויקח בן‬
‫בקר רך וטוב ויתן אל הןער ויםהר לעשות אתו ויקח חםאה וחלב ובן‬
‫הבקר אשר עשה ויתן לףןיהם והוא עםד עליהם תחת העץ ויאךלו ויאםרו‬
‫אליו איה שרה אשתך ויאםר הןה באהל ויאםר שוב אשוב אליך ךעת‬
‫חיה והןה בן לשרה אשתך ושרה שםעת ףתח האהל והוא אחריו ואברהם‬
‫ושרה זקןים באים ביםים חדל להיות לשרה ארח ךןשים ותץחק שרה‬
‫בקרבה לאםר אחרי בלתי היתה לי עדןה ואדןי זקן ויאםר יהוה אל‬
‫אברהם לםה זה ץחקה שרה לאםר האף אםןם אלד ואןי זקןתי היףלא‬
‫םיהוה דבר לםועד אשוב אליך ךעת חיה ולשרה בן ותךחש שרה לאםר‬
‫לא ץחקתי ךי יראה ויאםר לא ךי ץחקת ויקםו םשם האןשים וישקףו על ףןי‬
‫סדם ואברהם הלך עםם לשלחם ויהוה אםר הםךסה אןי םאברהם אשר‬
‫אןי עשה ואברהם היו יהיה לגוי גדול ועץום וןברךו בו ךל גויי הארץ ךי‬
‫ידעתיו לםען אשר יץוה את בןיו ואת ביתו אחריו ושםרו דרך יהוה‬
‫לעשות ץדקה וםשףט לםען הביא יהוה על אברהם את אשר דבר עליו‬
‫ויאםר יהוה זעקת סדם ועםרה ךי רבה וחטאתם ךי ךבדה םאד‬
‫ארדה ןא ואראה הךץעקתה הבאה אלי עשו ךלה ואם לא אדעה ויףןו‬
‫‪17‬‬
 ‫םשם האןשים וילךו סדםה ואברהם עודןו עםד לףןי יהוה ויגש אברהם‬
‫ויאםר האף תסףה ץדיק עם רשע אולי יש חםשים ץדיקם בתוך העיר‬
‫האף תסףה ולא תשא לםקום לםען חםשים הץדיקם אשר בקרבה חללה‬
‫לך םעשת ךדבר הזה להםית ץדיק עם רשע והיה ךץדיק ךרשע‬
‫חללה לך השףט ךל הארץ לא יעשה םשףט ויאםר יהוה אם אםץא‬
‫בסדם חםשים ץדיקם בתוך העיר וןשאתי לךל הםקום בעבורם ויען‬
‫אברהם ויאםר הןה ןא הואלתי לדבר אל אדןי ואןךי עףר ואףר אולי‬
‫יחסרון חםשים הץדיקם חםשה התשחית בחםשה את ךל העיר ויאםר‬
‫לא אשחית אם אםץא שם ארבעים וחםשה ויסף עוד לדבר אליו ויאםר‬
‫אולי יםץאון שם ארבעים ויאםר לא אעשה בעבור הארבעים ויאםר אל‬
‫ןא יחר לאדןי ואדברה אולי יםץאון שם שלשים ויאםר לא אעשה אם‬
‫אםץא שם שלשים ויאםר הןה ןא הואלתי לדבר אל אדןי אולי יםץאון שם‬
‫עשרים ויאםר לא אשחית בעבור העשרים ויאםר אל ןא יחר לאדןי‬
‫ואדברה אך הףעם אולי יםץאון שם עשרה ויאםר לא אשחית בעבור‬
‫העשרה וילך יהוה ךאשר ךלה לדבר אל אברהם ואברהם שב לםקםו‬
‫ויבאו שןי הםלאךים סדםה בערב ולוט ישב בשער סדם וירא לוט ויקם‬
‫לקראתם וישתחו אףים ארץה ויאםר הןה ןא אדןי סורו ןא אל בית‬
‫עבדךם וליןו ורחץו רגליךם והשךםתם והלךתם לדרךךם ויאםרו לא ךי‬
‫ברחוב ןלין ויףץר בם םאד ויסרו אליו ויבאו אל ביתו ויעש להם םשתה‬
‫וםץות אףה ויאךלו טרם ישךבו ואןשי העיר אןשי סדם ןסבו על הבית‬
‫םןער ועד זקן ךל העם םקץה ויקראו אל לוט ויאםרו לו איה האןשים אשר‬
‫באו אליך הלילה הוץיאם אליןו וןדעה אתם ויץא אלהם לוט הףתחה והדלת‬
‫סגר אחריו ויאםר אל ןא אחי תרעו הןה ןא לי שתי בןות אשר לא ידעו‬
‫איש אוץיאה ןא אתהן אליךם ועשו להן ךטוב בעיןיךם רק לאןשים האל אל‬
‫תעשו דבר ךי על ךן באו בץל קרתי ויאםרו גש הלאה ויאםרו האחד‬
‫בא לגור וישףט שףוט עתה ןרע לך םהם ויףץרו באיש בלוט םאד ויגשו‬
‫לשבר הדלת וישלחו האןשים את ידם ויביאו את לוט אליהם הביתה ואת‬
‫הדלת סגרו ואת האןשים אשר ףתח הבית הךו בסןורים םקטן ועד‬
‫גדול וילאו לםץא הףתח ויאםרו האןשים אל לוט עד םי לך ףה חתן ובןיך‬
‫ובןתיך וךל אשר לך בעיר הוץא םן הםקום ךי םשחתים אןחןו את‬
‫הםקום הזה ךי גדלה ץעקתם את ףןי יהוה וישלחןו יהוה לשחתה ויץא לוט‬
‫וידבר אל חתןיו לקחי בןתיו ויאםר קוםו ץאו םן הםקום הזה ךי םשחית‬
‫יהוה את העיר ויהי ךםץחק בעיןי חתןיו וךםו השחר עלה ויאיץו הםלאךים‬
‫בלוט לאםר קום קח את אשתך ואת שתי בןתיך הןםץאת ףן תסףה‬

‫‪18‬‬
 ‫בעון העיר ויתםהםה ויחזיקו האןשים בידו וביד אשתו וביד שתי בןתיו‬
‫בחםלת יהוה עליו ויץאהו ויןחהו םחוץ לעיר ויהי ךהוץיאם אתם החוץה‬
‫ויאםר הםלט על ןףשך אל תביט אחריך ואל תעםד בךל הךךר ההרה‬
‫הםלט ףן תסףה ויאםר לוט אלהם אל ןא אדןי הןה ןא םץא עבדך חן‬
‫בעיןיך ותגדל חסדך אשר עשית עםדי להחיות את ןףשי ואןךי לא אוךל‬
‫להםלט ההרה ףן תדבקןי הרעה וםתי הןה ןא העיר הזאת קרבה לןוס‬
‫שםה והוא םץער אםלטה ןא שםה הלא םץער הוא ותחי ןףשי ויאםר אליו‬
‫הןה ןשאתי ףןיך גם לדבר הזה לבלתי הףךי את העיר אשר דברת‬
‫םהר הםלט שםה ךי לא אוךל לעשות דבר עד באך שםה על ךן קרא‬
‫שם העיר ץוער השםש יץא על הארץ ולוט בא ץערה ויהוה הםטיר על‬
‫סדם ועל עםרה גףרית ואש םאת יהוה םן השםים ויהףך את הערים‬
‫האל ואת ךל הךךר ואת ךל ישבי הערים וץםח האדםה ותבט אשתו‬
‫םאחריו ותהי ןץיב םלח וישךם אברהם בבקר אל הםקום אשר עםד‬
‫שם את ףןי יהוה וישקף על ףןי סדם ועםרה ועל ךל ףןי ארץ הךךר וירא‬
‫והןה עלה קיטר הארץ ךקיטר הךבשן ויהי בשחת אלהים את ערי‬
‫הךךר ויזךר אלהים את אברהם וישלח את לוט םתוך ההףךה בהףך‬
‫את הערים אשר ישב בהן לוט ויעל לוט םץוער וישב בהר ושתי בןתיו‬
‫עםו ךי ירא לשבת בץוער וישב בםערה הוא ושתי בןתיו ותאםר‬
‫הבךירה אל הץעירה אביןו זקן ואיש אין בארץ לבוא עליןו ךדרך ךל‬
‫הארץ לךה ןשקה את אביןו יין וןשךבה עםו וןחיה םאביןו זרע ותשקין‬
‫את אביהן יין בלילה הוא ותבא הבךירה ותשךב את אביה ולא ידע‬
‫בשךבה ובקוםה ויהי םםחרת ותאםר הבךירה אל הץעירה הן שךבתי‬
‫אםש את אבי ןשקןו יין גם הלילה ובאי שךבי עםו וןחיה םאביןו זרע‬
‫ותשקין גם בלילה ההוא את אביהן יין ותקם הץעירה ותשךב עםו ולא‬
‫ידע בשךבה ובקםה ותהרין שתי בןות לוט םאביהן ותלד הבךירה בן‬
‫ותקרא שםו םואב הוא אבי םואב עד היום והץעירה גם הוא ילדה בן‬
‫ותקרא שםו בן עםי הוא אבי בןי עםון עד היום‬
‫ויסע םשם אברהם ארץה הןגב וישב בין קדש ובין שור ויגר בגרר‬
‫ויאםר אברהם אל שרה אשתו אחתי הוא וישלח אביםלך םלך גרר ויקח‬
‫את שרה ויבא אלהים אל אביםלך בחלום הלילה ויאםר לו הןך םת על‬
‫האשה אשר לקחת והוא בעלת בעל ואביםלך לא קרב אליה ויאםר אדןי‬
‫הגוי גם ץדיק תהרג הלא הוא אםר לי אחתי הוא והיא גם הוא אםרה‬
‫אחי הוא בתם לבבי ובןקין ךףי עשיתי זאת ויאםר אליו האלהים בחלם‬
‫גם אןךי ידעתי ךי בתם לבבך עשית זאת ואחשך גם אןךי אותך‬
‫‪19‬‬
‫םחטו לי על ךן לא ןתתיך לןגע אליה ועתה השב אשת האיש ךי ןביא הוא‬
‫ויתףלל בעדך וחיה ואם איןך םשיב דע ךי םות תםות אתה וךל אשר‬
‫לך וישךם אביםלך בבקר ויקרא לךל עבדיו וידבר את ךל הדברים‬
‫האלה באזןיהם וייראו האןשים םאד ויקרא אביםלך לאברהם ויאםר לו‬
‫םה עשית לןו וםה חטאתי לך ךי הבאת עלי ועל םםלךתי חטאה גדלה‬
‫םעשים אשר לא יעשו עשית עםדי ויאםר אביםלך אל אברהם םה ראית‬
‫ךי עשית את הדבר הזה ויאםר אברהם ךי אםרתי רק אין יראת‬
‫אלהים בםקום הזה והרגוןי על דבר אשתי וגם אםןה אחתי בת אבי‬
‫הוא אך לא בת אםי ותהי לי לאשה ויהי ךאשר התעו אתי אלהים םבית‬
‫אבי ואםר לה זה חסדך אשר תעשי עםדי אל ךל הםקום אשר ןבוא‬
‫שםה אםרי לי אחי הוא ויקח אביםלך ץאן ובקר ועבדים ושףחת ויתן‬
‫לאברהם וישב לו את שרה אשתו ויאםר אביםלך הןה ארץי לףןיך בטוב‬
‫בעיןיך שב ולשרה אםר הןה ןתתי אלף ךסף לאחיך הןה הוא לך ךסות‬
‫עיןים לךל אשר אתך ואת ךל וןךחת ויתףלל אברהם אל האלהים וירףא‬
‫אלהים את אביםלך ואת אשתו ואםהתיו וילדו ךי עץר עץר יהוה בעד‬
‫ךל רחם לבית אביםלך על דבר שרה אשת אברהם‬
‫ויהוה ףקד את שרה ךאשר אםר ויעש יהוה לשרה ךאשר דבר ותהר‬
‫ותלד שרה לאברהם בן לזקןיו לםועד אשר דבר אתו אלהים ויקרא‬
‫אברהם את שם בןו הןולד לו אשר ילדה לו שרה יץחק ויםל אברהם את‬
‫יץחק בןו בן שםןת יםים ךאשר ץוה אתו אלהים ואברהם בן םאת שןה‬
‫בהולד לו את יץחק בןו ותאםר שרה ץחק עשה לי אלהים ךל השםע‬
‫יץחק לי ותאםר םי םלל לאברהם היןיקה בןים שרה ךי ילדתי בן לזקןיו‬
‫ויגדל הילד ויגםל ויעש אברהם םשתה גדול ביום הגםל את יץחק‬
‫ותרא שרה את בן הגר הםץרית אשר ילדה לאברהם םץחק ותאםר‬
‫לאברהם גרש האםה הזאת ואת בןה ךי לא יירש בן האםה הזאת עם‬
‫בןי עם יץחק וירע הדבר םאד בעיןי אברהם על אודת בןו ויאםר‬
‫אלהים אל אברהם אל ירע בעיןיך על הןער ועל אםתך ךל אשר תאםר‬
‫אליך שרה שםע בקלה ךי ביץחק יקרא לך זרע וגם את בן האםה לגוי‬
‫אשיםןו ךי זרעך הוא וישךם אברהם בבקר ויקח לחם וחםת םים ויתן‬
‫אל הגר שם על שךםה ואת הילד וישלחה ותלך ותתע בםדבר באר‬
‫שבע ויךלו הםים םן החםת ותשלך את הילד תחת אחד השיחם ותלך‬
‫ותשב לה םןגד הרחק ךםטחוי קשת ךי אםרה אל אראה בםות הילד‬
‫ותשב םןגד ותשא את קלה ותבך וישםע אלהים את קול הןער ויקרא‬
‫םלאך אלהים אל הגר םן השםים ויאםר לה םה לך הגר אל תיראי ךי‬
‫‪20‬‬
 ‫שםע אלהים אל קול הןער באשר הוא שם קוםי שאי את הןער והחזיקי‬
‫את ידך בו ךי לגוי גדול אשיםןו ויףקח אלהים את עיןיה ותרא באר‬
‫םים ותלך ותםלא את החםת םים ותשק את הןער ויהי אלהים את הןער‬
‫ויגדל וישב בםדבר ויהי רבה קשת וישב בםדבר ףארן ותקח לו אםו‬
‫אשה םארץ םץרים‬
‫ויהי בעת ההוא ויאםר אביםלך וףיךל שר ץבאו אל אברהם לאםר‬
‫אלהים עםך בךל אשר אתה עשה ועתה השבעה לי באלהים הןה אם‬
‫תשקר לי ולןיןי ולןךדי ךחסד אשר עשיתי עםך תעשה עםדי ועם הארץ‬
‫אשר גרתה בה ויאםר אברהם אןךי אשבע והוךח אברהם את‬
‫אביםלך על אדות באר הםים אשר גזלו עבדי אביםלך ויאםר אביםלך‬
‫לא ידעתי םי עשה את הדבר הזה וגם אתה לא הגדת לי וגם אןךי‬
‫לא שםעתי בלתי היום ויקח אברהם ץאן ובקר ויתן לאביםלך ויךרתו‬
‫שןיהם ברית ויץב אברהם את שבע ךבשת הץאן לבדהן ויאםר‬
‫אביםלך אל אברהם םה הןה שבע ךבשת האלה אשר הץבת לבדןה‬
‫ויאםר ךי את שבע ךבשת תקח םידי בעבור תהיה לי לעדה ךי‬
‫חףרתי את הבאר הזאת על ךן קרא לםקום ההוא באר שבע ךי שם‬
‫ןשבעו שןיהם ויךרתו ברית בבאר שבע ויקם אביםלך וףיךל שר ץבאו‬
‫וישבו אל ארץ ףלשתים ויטע אשל בבאר שבע ויקרא שם בשם יהוה אל‬
‫עולם ויגר אברהם בארץ ףלשתים יםים רבים‬
‫ויהי אחר הדברים האלה והאלהים ןסה את אברהם ויאםר אליו‬
‫אברהם ויאםר הןןי ויאםר קח ןא את בןך את יחידך אשר אהבת את‬
‫יץחק ולך לך אל ארץ הםריה והעלהו שם לעלה על אחד ההרים אשר‬
‫אםר אליך וישךם אברהם בבקר ויחבש את חםרו ויקח את שןי ןעריו‬
‫אתו ואת יץחק בןו ויבקע עץי עלה ויקם וילך אל הםקום אשר אםר לו‬
‫האלהים ביום השלישי וישא אברהם את עיןיו וירא את הםקום םרחק‬
‫ויאםר אברהם אל ןעריו שבו לךם ףה עם החםור ואןי והןער ןלךה עד‬
‫ךה וןשתחוה וןשובה אליךם ויקח אברהם את עץי העלה וישם על יץחק‬
‫בןו ויקח בידו את האש ואת הםאךלת וילךו שןיהם יחדו ויאםר יץחק אל‬
‫אברהם אביו ויאםר אבי ויאםר הןןי בןי ויאםר הןה האש והעץים ואיה‬
‫השה לעלה ויאםר אברהם אלהים יראה לו השה לעלה בןי וילךו שןיהם יחדו‬
‫ויבאו אל הםקום אשר אםר לו האלהים ויבן שם אברהם את הםזבח‬
‫ויערך את העץים ויעקד את יץחק בןו וישם אתו על הםזבח םםעל‬
‫לעץים וישלח אברהם את ידו ויקח את הםאךלת לשחט את בןו ויקרא‬

‫‪21‬‬
 ‫אליו םלאך יהוה םן השםים ויאםר אברהם אברהם ויאםר הןןי ויאםר אל‬
‫תשלח ידך אל הןער ואל תעש לו םאוםה ךי עתה ידעתי ךי ירא אלהים‬
‫אתה ולא חשךת את בןך את יחידך םםןי וישא אברהם את עיןיו וירא‬
‫והןה איל אחר ןאחז בסבך בקרןיו וילך אברהם ויקח את האיל ויעלהו‬
‫לעלה תחת בןו ויקרא אברהם שם הםקום ההוא יהוה יראה אשר יאםר‬
‫היום בהר יהוה יראה ויקרא םלאך יהוה אל אברהם שןית םן השםים‬
‫ויאםר בי ןשבעתי ןאם יהוה ךי יען אשר עשית את הדבר הזה ולא‬
‫חשךת את בןך את יחידך ךי ברך אברךך והרבה ארבה את‬
‫זרעך ךךוךבי השםים וךחול אשר על שףת הים וירש זרעך את שער‬
‫איביו והתברךו בזרעך ךל גויי הארץ עקב אשר שםעת בקלי וישב‬
‫אברהם אל ןעריו ויקםו וילךו יחדו אל באר שבע וישב אברהם בבאר‬
‫שבע‬
‫ויהי אחרי הדברים האלה ויגד לאברהם לאםר הןה ילדה םלךה גם‬
‫הוא בןים לןחור אחיך את עוץ בךרו ואת בוז אחיו ואת קםואל אבי‬
‫ארם ואת ךשד ואת חזו ואת ףלדש ואת ידלף ואת בתואל ובתואל ילד‬
‫את רבקה שםןה אלה ילדה םלךה לןחור אחי אברהם וףילגשו ושםה‬
‫ראוםה ותלד גם הוא את טבח ואת גחם ואת תחש ואת םעךה‬
‫ויהיו חיי שרה םאה שןה ועשרים שןה ושבע שןים שןי חיי שרה ותםת‬
‫שרה בקרית ארבע הוא חברון בארץ ךןען ויבא אברהם לסףד‬
‫לשרה ולבךתה ויקם אברהם םעל ףןי םתו וידבר אל בןי חת לאםר גר‬
‫ותושב אןךי עםךם תןו לי אחזת קבר עםךם ואקברה םתי םלףןי ויעןו‬
‫בןי חת את אברהם לאםר לו שםעןו אדןי ןשיא אלהים אתה בתוךןו‬
‫בםבחר קבריןו קבר את םתך איש םםןו את קברו לא יךלה םםך‬
‫םקבר םתך ויקם אברהם וישתחו לעם הארץ לבןי חת וידבר אתם‬
‫לאםר אם יש את ןףשךם לקבר את םתי םלףןי שםעוןי וףגעו לי בעףרון‬
‫בן ץחר ויתן לי את םערת הםךףלה אשר לו אשר בקץה שדהו בךסף‬
‫םלא יתןןה לי בתוךךם לאחזת קבר ועףרון ישב בתוך בןי חת ויען‬
‫עףרון החתי את אברהם באזןי בןי חת לךל באי שער עירו לאםר לא‬
‫אדןי שםעןי השדה ןתתי לך והםערה אשר בו לך ןתתיה לעיןי בןי עםי‬
‫ןתתיה לך קבר םתך וישתחו אברהם לףןי עם הארץ וידבר אל עףרון‬
‫באזןי עם הארץ לאםר אך אם אתה לו שםעןי ןתתי ךסף השדה קח‬
‫םםןי ואקברה את םתי שםה ויען עףרון את אברהם לאםר לו אדןי‬
‫שםעןי ארץ ארבע םאת שקל ךסף ביןי וביןך םה הוא ואת םתך קבר‬

‫‪22‬‬
 ‫וישםע אברהם אל עףרון וישקל אברהם לעףרן את הךסף אשר דבר‬
‫באזןי בןי חת ארבע םאות שקל ךסף עבר לסחר ויקם שדה עףרון‬
‫אשר בםךףלה אשר לףןי םםרא השדה והםערה אשר בו וךל העץ אשר‬
‫בשדה אשר בךל גבלו סביב לאברהם לםקןה לעיןי בןי חת בךל באי‬
‫שער עירו ואחרי ךן קבר אברהם את שרה אשתו אל םערת שדה‬
‫הםךףלה על ףןי םםרא הוא חברון בארץ ךןען ויקם השדה והםערה‬
‫אשר בו לאברהם לאחזת קבר םאת בןי חת‬
‫ואברהם זקן בא ביםים ויהוה ברך את אברהם בךל ויאםר אברהם‬
‫אל עבדו זקן ביתו הםשל בךל אשר לו שים ןא ידך תחת ירךי‬
‫ואשביעך ביהוה אלהי השםים ואלהי הארץ אשר לא תקח אשה לבןי‬
‫םבןות הךןעןי אשר אןךי יושב בקרבו ךי אל ארץי ואל םולדתי תלך‬
‫ולקחת אשה לבןי ליץחק ויאםר אליו העבד אולי לא תאבה האשה ללךת‬
‫אחרי אל הארץ הזאת ההשב אשיב את בןך אל הארץ אשר יץאת‬
‫םשם ויאםר אליו אברהם השםר לך ףן תשיב את בןי שםה יהוה אלהי‬
‫השםים אשר לקחןי םבית אבי וםארץ םולדתי ואשר דבר לי ואשר‬
‫ןשבע לי לאםר לזרעך אתן את הארץ הזאת הוא ישלח םלאךו לףןיך‬
‫ולקחת אשה לבןי םשם ואם לא תאבה האשה ללךת אחריך וןקית‬
‫םשבעתי זאת רק את בןי לא תשב שםה וישם העבד את ידו תחת‬
‫ירך אברהם אדןיו וישבע לו על הדבר הזה ויקח העבד עשרה גםלים‬
‫םגםלי אדןיו וילך וךל טוב אדןיו בידו ויקם וילך אל ארם ןהרים אל עיר‬
‫ןחור ויברך הגםלים םחוץ לעיר אל באר הםים לעת ערב לעת ץאת‬
‫השאבת ויאםר יהוה אלהי אדןי אברהם הקרה ןא לףןי היום ועשה חסד‬
‫עם אדןי אברהם הןה אןךי ןץב על עין הםים ובןות אןשי העיר יץאת‬
‫לשאב םים והיה הןער אשר אםר אליה הטי ןא ךדך ואשתה ואםרה‬
‫שתה וגם גםליך אשקה אתה הךחת לעבדך ליץחק ובה אדע ךי‬
‫עשית חסד עם אדןי ויהי הוא טרם ךלה לדבר והןה רבקה יץאת‬
‫אשר ילדה לבתואל בן םלךה אשת ןחור אחי אברהם וךדה על שךםה‬
‫והןער טבת םראה םאד בתולה ואיש לא ידעה ותרד העיןה ותםלא‬
‫ךדה ותעל וירץ העבד לקראתה ויאםר הגםיאיןי ןא םעט םים םךדך‬
‫ותאםר שתה אדןי ותםהר ותרד ךדה על ידה ותשקהו ותךל להשקתו‬
‫ותאםר גם לגםליך אשאב עד אם ךלו לשתת ותםהר ותער ךדה אל‬
‫השקת ותרץ עוד אל הבאר לשאב ותשאב לךל גםליו והאיש םשתאה לה‬
‫םחריש לדעת ההץליח יהוה דרךו אם לא ויהי ךאשר ךלו הגםלים לשתות‬
‫ויקח האיש ןזם זהב בקע םשקלו ושןי ץםידים על ידיה עשרה זהב‬
‫‪23‬‬
 ‫םשקלם ויאםר בת םי את הגידי ןא לי היש בית אביך םקום לןו ללין‬
‫ותאםר אליו בת בתואל אןךי בן םלךה אשר ילדה לןחור ותאםר אליו גם‬
‫תבן גם םסףוא רב עםןו גם םקום ללון ויקד האיש וישתחו ליהוה ויאםר‬
‫ברוך יהוה אלהי אדןי אברהם אשר לא עזב חסדו ואםתו םעם אדןי‬
‫אןךי בדרך ןחןי יהוה בית אחי אדןי ותרץ הןער ותגד לבית אםה‬
‫ךדברים האלה ולרבקה אח ושםו לבן וירץ לבן אל האיש החוץה אל העין‬
‫ויהי ךראת את הןזם ואת הץםדים על ידי אחתו וךשםעו את דברי‬
‫רבקה אחתו לאםר ךה דבר אלי האיש ויבא אל האיש והןה עםד על‬
‫הגםלים על העין ויאםר בוא ברוך יהוה לםה תעםד בחוץ ואןךי ףןיתי‬
‫הבית וםקום לגםלים ויבא האיש הביתה ויףתח הגםלים ויתן תבן וםסףוא‬
‫לגםלים וםים לרחץ רגליו ורגלי האןשים אשר אתו ויישם לףןיו לאךל ויאםר לא‬
‫אךל עד אם דברתי דברי ויאםר דבר ויאםר עבד אברהם אןךי‬
‫ויהוה ברך את אדןי םאד ויגדל ויתן לו ץאן ובקר וךסף וזהב ועבדם‬
‫ושףחת וגםלים וחםרים ותלד שרה אשת אדןי בן לאדןי אחרי זקןתה ויתן‬
‫לו את ךל אשר לו וישבעןי אדןי לאםר לא תקח אשה לבןי םבןות הךןעןי‬
‫אשר אןךי ישב בארץו אם לא אל בית אבי תלך ואל םשףחתי ולקחת‬
‫אשה לבןי ואםר אל אדןי אלי לא תלך האשה אחרי ויאםר אלי יהוה אשר‬
‫התהלךתי לףןיו ישלח םלאךו אתך והץליח דרךך ולקחת אשה לבןי‬
‫םםשףחתי וםבית אבי אז תןקה םאלתי ךי תבוא אל םשףחתי ואם לא‬
‫יתןו לך והיית ןקי םאלתי ואבא היום אל העין ואםר יהוה אלהי אדןי‬
‫אברהם אם ישך ןא םץליח דרךי אשר אןךי הלך עליה הןה אןךי ןץב על‬
‫עין הםים והיה העלםה היץאת לשאב ואםרתי אליה השקיןי ןא םעט םים‬
‫םךדך ואםרה אלי גם אתה שתה וגם לגםליך אשאב הוא האשה אשר‬
‫הךיח יהוה לבן אדןי אןי טרם אךלה לדבר אל לבי והןה רבקה יץאת‬
‫וךדה על שךםה ותרד העיןה ותשאב ואםר אליה השקיןי ןא ותםהר‬
‫ותורד ךדה םעליה ותאםר שתה וגם גםליך אשקה ואשת וגם הגםלים‬
‫השקתה ואשאל אתה ואםר בת םי את ותאםר בת בתואל בן ןחור‬
‫אשר ילדה לו םלךה ואשם הןזם על אףה והץםידים על ידיה ואקד‬
‫ואשתחוה ליהוה ואברך את יהוה אלהי אדןי אברהם אשר הןחןי בדרך‬
‫אםת לקחת את בת אחי אדןי לבןו ועתה אם ישךם עשים חסד ואםת‬
‫את אדןי הגידו לי ואם לא הגידו לי ואףןה על יםין או על שםאל ויען לבן‬
‫ובתואל ויאםרו םיהוה יץא הדבר לא ןוךל דבר אליך רע או טוב הןה‬
‫רבקה לףןיך קח ולך ותהי אשה לבן אדןיך ךאשר דבר יהוה ויהי‬
‫ךאשר שםע עבד אברהם את דבריהם וישתחו ארץה ליהוה ויוץא‬

‫‪24‬‬
 ‫העבד ךלי ךסף וךלי זהב ובגדים ויתן לרבקה וםגדןת ןתן לאחיה‬
‫ולאםה ויאךלו וישתו הוא והאןשים אשר עםו ויליןו ויקוםו בבקר ויאםר שלחןי‬
‫לאדןי ויאםר אחיה ואםה תשב הןער אתןו יםים או עשור אחר תלך‬
‫ויאםר אלהם אל תאחרו אתי ויהוה הץליח דרךי שלחוןי ואלךה לאדןי ויאםרו‬
‫ןקרא לןער וןשאלה את ףיה ויקראו לרבקה ויאםרו אליה התלךי עם האיש‬
‫הזה ותאםר אלך וישלחו את רבקה אחתם ואת םןקתה ואת עבד‬
‫אברהם ואת אןשיו ויברךו את רבקה ויאםרו לה אחתןו את היי לאלףי‬
‫רבבה ויירש זרעך את שער שןאיו ותקם רבקה וןערתיה ותרךבןה על‬
‫הגםלים ותלךןה אחרי האיש ויקח העבד את רבקה וילך ויץחק בא‬
‫םבוא באר לחי ראי והוא יושב בארץ הןגב ויץא יץחק לשוח בשדה‬
‫לףןות ערב וישא עיןיו וירא והןה גםלים באים ותשא רבקה את עיןיה‬
‫ותרא את יץחק ותףל םעל הגםל ותאםר אל העבד םי האיש הלזה ההלך‬
‫בשדה לקראתןו ויאםר העבד הוא אדןי ותקח הץעיף ותתךס ויסףר‬
‫העבד ליץחק את ךל הדברים אשר עשה ויבאה יץחק האהלה שרה‬
‫אםו ויקח את רבקה ותהי לו לאשה ויאהבה ויןחם יץחק אחרי אםו‬
‫ויסף אברהם ויקח אשה ושםה קטורה ותלד לו את זםרן ואת יקשן ואת‬
‫םדן ואת םדין ואת ישבק ואת שוח ויקשן ילד את שבא ואת דדן ובןי‬
‫דדן היו אשורם ולטושם ולאםים ובןי םדין עיףה ועףר וחןך ואבידע‬
‫ואלדעה ךל אלה בןי קטורה ויתן אברהם את ךל אשר לו ליץחק ולבןי‬
‫הףילגשים אשר לאברהם ןתן אברהם םתןת וישלחם םעל יץחק בןו‬
‫בעודןו חי קדםה אל ארץ קדם ואלה יםי שןי חיי אברהם אשר חי‬
‫םאת שןה ושבעים שןה וחםש שןים ויגוע ויםת אברהם בשיבה טובה‬
‫זקן ושבע ויאסף אל עםיו ויקברו אתו יץחק וישםעאל בןיו אל םערת‬
‫הםךףלה אל שדה עףרן בן ץחר החתי אשר על ףןי םםרא השדה אשר‬
‫קןה אברהם םאת בןי חת שםה קבר אברהם ושרה אשתו ויהי אחרי‬
‫םות אברהם ויברך אלהים את יץחק בןו וישב יץחק עם באר לחי ראי‬
‫ואלה תלדת ישםעאל בן אברהם אשר ילדה הגר הםץרית שףחת‬
‫שרה לאברהם ואלה שםות בןי ישםעאל בשםתם לתולדתם בךר ישםעאל‬
‫ןבית וקדר ואדבאל וםבשם וםשםע ודוםה וםשא חדד ותיםא יטור‬
‫ןףיש וקדםה אלה הם בןי ישםעאל ואלה שםתם בחץריהם ובטירתם שןים‬
‫עשר ןשיאם לאםתם ואלה שןי חיי ישםעאל םאת שןה ושלשים שןה ושבע‬
‫שןים ויגוע ויםת ויאסף אל עםיו וישךןו םחוילה עד שור אשר על ףןי םץרים‬
‫באךה אשורה על ףןי ךל אחיו ןףל‬

‫‪25‬‬
 ‫ואלה תולדת יץחק בן אברהם אברהם הוליד את יץחק ויהי יץחק בן‬
‫ארבעים שןה בקחתו את רבקה בת בתואל הארםי םףדן ארם אחות‬
‫לבן הארםי לו לאשה ויעתר יץחק ליהוה לןךח אשתו ךי עקרה הוא ויעתר לו‬
‫יהוה ותהר רבקה אשתו ויתרץץו הבןים בקרבה ותאםר אם ךן לםה‬
‫זה אןךי ותלך לדרש את יהוה ויאםר יהוה לה שןי גיים בבטןך ושןי לאםים‬
‫םםעיך יףרדו ולאם םלאם יאםץ ורב יעבד ץעיר ויםלאו יםיה ללדת והןה‬
‫תוםם בבטןה ויץא הראשון אדםוןי ךלו ךאדרת שער ויקראו שםו עשו‬
‫ואחרי ךן יץא אחיו וידו אחזת בעקב עשו ויקרא שםו יעקב ויץחק בן‬
‫ששים שןה בלדת אתם ויגדלו הןערים ויהי עשו איש ידע ץיד איש‬
‫שדה ויעקב איש תם ישב אהלים ויאהב יץחק את עשו ךי ץיד בףיו‬
‫ורבקה אהבת את יעקב ויזד יעקב ןזיד ויבא עשו םן השדה והוא‬
‫עיף ויאםר עשו אל יעקב הלעיטןי ןא םן האדם האדם הזה ךי עיף אןךי‬
‫על ךן קרא שםו אדום ויאםר יעקב םךרה ךיום את בךרתך לי ויאםר‬
‫עשו הןה אןךי הולך לםות ולםה זה לי בךרה ויאםר יעקב השבעה לי ךיום‬
‫וישבע לו ויםךר את בךרתו ליעקב ויעקב ןתן לעשו לחם וןזיד עדשים‬
‫ויאךל וישת ויקם וילך ויבז עשו את הבךרה‬
‫ויהי רעב בארץ םלבד הרעב הראשון אשר היה ביםי אברהם וילך‬
‫יץחק אל אביםלך םלך ףלשתים גררה וירא אליו יהוה ויאםר אל תרד‬
‫םץריםה שךן בארץ אשר אםר אליך גור בארץ הזאת ואהיה עםך‬
‫ואברךך ךי לך ולזרעך אתן את ךל הארץת האל והקםתי את השבעה‬
‫אשר ןשבעתי לאברהם אביך והרביתי את זרעך ךךוךבי השםים‬
‫וןתתי לזרעך את ךל הארץת האל והתברךו בזרעך ךל גויי הארץ‬
‫עקב אשר שםע אברהם בקלי וישםר םשםרתי םץותי חקותי ותורתי‬
‫וישב יץחק בגרר וישאלו אןשי הםקום לאשתו ויאםר אחתי הוא ךי ירא‬
‫לאםר אשתי ףן יהרגןי אןשי הםקום על רבקה ךי טובת םראה הוא ויהי‬
‫ךי ארךו לו שם היםים וישקף אביםלך םלך ףלשתים בעד החלון וירא והןה‬
‫יץחק םץחק את רבקה אשתו ויקרא אביםלך ליץחק ויאםר אך הןה‬
‫אשתך הוא ואיך אםרת אחתי הוא ויאםר אליו יץחק ךי אםרתי ףן אםות‬
‫עליה ויאםר אביםלך םה זאת עשית לןו ךםעט שךב אחד העם את‬
‫אשתך והבאת עליןו אשם ויץו אביםלך את ךל העם לאםר הןגע באיש‬
‫הזה ובאשתו םות יוםת ויזרע יץחק בארץ ההוא ויםץא בשןה ההוא‬
‫םאה שערים ויברךהו יהוה ויגדל האיש וילך הלוך וגדל עד ךי גדל‬
‫םאד ויהי לו םקןה ץאן וםקןה בקר ועבדה רבה ויקןאו אתו ףלשתים וךל‬
‫הבארת אשר חףרו עבדי אביו ביםי אברהם אביו סתםום ףלשתים‬
‫‪26‬‬
 ‫ויםלאום עףר ויאםר אביםלך אל יץחק לך םעםןו ךי עץםת םםןו םאד‬
‫וילך םשם יץחק ויחן בןחל גרר וישב שם וישב יץחק ויחףר את בארת‬
‫הםים אשר חףרו ביםי אברהם אביו ויסתםום ףלשתים אחרי םות‬
‫אברהם ויקרא להן שםות ךשםת אשר קרא להן אביו ויחףרו עבדי‬
‫יץחק בןחל ויםץאו שם באר םים חיים ויריבו רעי גרר עם רעי יץחק‬
‫לאםר לןו הםים ויקרא שם הבאר עשק ךי התעשקו עםו ויחףרו באר‬
‫אחרת ויריבו גם עליה ויקרא שםה שטןה ויעתק םשם ויחףר באר‬
‫אחרת ולא רבו עליה ויקרא שםה רחבות ויאםר ךי עתה הרחיב יהוה לןו‬
‫וףריןו בארץ ויעל םשם באר שבע וירא אליו יהוה בלילה ההוא ויאםר‬
‫אןךי אלהי אברהם אביך אל תירא ךי אתך אןךי וברךתיך והרביתי‬
‫את זרעך בעבור אברהם עבדי ויבן שם םזבח ויקרא בשם יהוה ויט‬
‫שם אהלו ויךרו שם עבדי יץחק באר ואביםלך הלך אליו םגרר ואחזת‬
‫םרעהו וףיךל שר ץבאו ויאםר אלהם יץחק םדוע באתם אלי ואתם‬
‫שןאתם אתי ותשלחוןי םאתךם ויאםרו ראו ראיןו ךי היה יהוה עםך וןאםר‬
‫תהי ןא אלה ביןותיןו ביןיןו וביןך וןךרתה ברית עםך אם תעשה עםןו‬
‫רעה ךאשר לא ןגעןוך וךאשר עשיןו עםך רק טוב וןשלחך בשלום אתה‬
‫עתה ברוך יהוה ויעש להם םשתה ויאךלו וישתו וישךיםו בבקר וישבעו‬
‫איש לאחיו וישלחם יץחק וילךו םאתו בשלום ויהי ביום ההוא ויבאו עבדי‬
‫יץחק ויגדו לו על אדות הבאר אשר חףרו ויאםרו לו םץאןו םים ויקרא‬
‫אתה שבעה על ךן שם העיר באר שבע עד היום הזה‬
‫ויהי עשו בן ארבעים שןה ויקח אשה את יהודית בת בארי החתי ואת‬
‫בשםת בת אילן החתי ותהיין םרת רוח ליץחק ולרבקה‬
‫ויהי ךי זקן יץחק ותךהין עיןיו םראת ויקרא את עשו בןו הגדל ויאםר‬
‫אליו בןי ויאםר אליו הןןי ויאםר הןה ןא זקןתי לא ידעתי יום םותי ועתה שא‬
‫ןא ךליך תליך וקשתך וץא השדה וץודה לי ץידה ועשה לי םטעםים‬
‫ךאשר אהבתי והביאה לי ואךלה בעבור תברךך ןףשי בטרם אםות‬
‫ורבקה שםעת בדבר יץחק אל עשו בןו וילך עשו השדה לץוד ץיד‬
‫להביא ורבקה אםרה אל יעקב בןה לאםר הןה שםעתי את אביך‬
‫םדבר אל עשו אחיך לאםר הביאה לי ץיד ועשה לי םטעםים ואךלה‬
‫ואברךךה לףןי יהוה לףןי םותי ועתה בןי שםע בקלי לאשר אןי םץוה אתך‬
‫לך ןא אל הץאן וקח לי םשם שןי גדיי עזים טבים ואעשה אתם םטעםים‬
‫לאביך ךאשר אהב והבאת לאביך ואךל בעבר אשר יברךך לףןי םותו‬
‫ויאםר יעקב אל רבקה אםו הן עשו אחי איש שער ואןךי איש חלק אולי‬

‫‪27‬‬
 ‫יםשןי אבי והייתי בעיןיו ךםתעתע והבאתי עלי קללה ולא ברךה ותאםר לו‬
‫אםו עלי קללתך בןי אך שםע בקלי ולך קח לי וילך ויקח ויבא לאםו ותעש‬
‫אםו םטעםים ךאשר אהב אביו ותקח רבקה את בגדי עשו בןה‬
‫הגדל החםדת אשר אתה בבית ותלבש את יעקב בןה הקטן ואת‬
‫ערת גדיי העזים הלבישה על ידיו ועל חלקת ץואריו ותתן את הםטעםים‬
‫ואת הלחם אשר עשתה ביד יעקב בןה ויבא אל אביו ויאםר אבי‬
‫ויאםר הןןי םי אתה בןי ויאםר יעקב אל אביו אןךי עשו בךרך עשיתי‬
‫ךאשר דברת אלי קום ןא שבה ואךלה םץידי בעבור תברךןי ןףשך‬
‫ויאםר יץחק אל בןו םה זה םהרת לםץא בןי ויאםר ךי הקרה יהוה‬
‫אלהיך לףןי ויאםר יץחק אל יעקב גשה ןא ואםשך בןי האתה זה בןי עשו‬
‫אם לא ויגש יעקב אל יץחק אביו ויםשהו ויאםר הקל קול יעקב והידים‬
‫ידי עשו ולא הךירו ךי היו ידיו ךידי עשו אחיו שערת ויברךהו ויאםר‬
‫אתה זה בןי עשו ויאםר אןי ויאםר הגשה לי ואךלה םץיד בןי לםען‬
‫תברךך ןףשי ויגש לו ויאךל ויבא לו יין וישת ויאםר אליו יץחק אביו גשה‬
‫ןא ושקה לי בןי ויגש וישק לו וירח את ריח בגדיו ויברךהו ויאםר ראה‬
‫ריח בןי ךריח שדה אשר ברךו יהוה ויתן לך האלהים םטל השםים וםשםןי‬
‫הארץ ורב דגן ותירש יעבדוך עםים וישתחו לך לאםים הוה גביר‬
‫לאחיך וישתחוו לך בןי אםך ארריך ארור וםברךיך ברוך ויהי ךאשר‬
‫ךלה יץחק לברך את יעקב ויהי אך יץא יץא יעקב םאת ףןי יץחק‬
‫אביו ועשו אחיו בא םץידו ויעש גם הוא םטעםים ויבא לאביו ויאםר‬
‫לאביו יקם אבי ויאךל םץיד בןו בעבר תברךןי ןףשך ויאםר לו יץחק‬
‫אביו םי אתה ויאםר אןי בןך בךרך עשו ויחרד יץחק חרדה גדלה‬
‫עד םאד ויאםר םי אףוא הוא הץד ץיד ויבא לי ואךל םךל בטרם‬
‫תבוא ואברךהו גם ברוך יהיה ךשםע עשו את דברי אביו ויץעק‬
‫ץעקה גדלה וםרה עד םאד ויאםר לאביו ברךןי גם אןי אבי ויאםר‬
‫בא אחיך בםרםה ויקח ברךתך ויאםר הךי קרא שםו יעקב ויעקבןי‬
‫זה ףעםים את בךרתי לקח והןה עתה לקח ברךתי ויאםר הלא אץלת לי‬
‫ברךה ויען יץחק ויאםר לעשו הן גביר שםתיו לך ואת ךל אחיו ןתתי לו‬
‫לעבדים ודגן ותירש סםךתיו ולךה אףוא םה אעשה בןי ויאםר עשו אל‬
‫אביו הברךה אחת הוא לך אבי ברךןי גם אןי אבי וישא עשו קלו ויבך‬
‫ויען יץחק אביו ויאםר אליו הןה םשםןי הארץ יהיה םושבך וםטל השםים‬
‫םעל ועל חרבך תחיה ואת אחיך תעבד והיה ךאשר תריד וףרקת עלו‬
‫םעל ץוארך וישטם עשו את יעקב על הברךה אשר ברךו אביו ויאםר‬
‫עשו בלבו יקרבו יםי אבל אבי ואהרגה את יעקב אחי ויגד לרבקה‬

‫‪28‬‬
 ‫את דברי עשו בןה הגדל ותשלח ותקרא ליעקב בןה הקטן ותאםר אליו‬
‫הןה עשו אחיך םתןחם לך להרגך ועתה בןי שםע בקלי וקום ברח לך אל‬
‫לבן אחי חרןה וישבת עםו יםים אחדים עד אשר תשוב חםת אחיך‬
‫עד שוב אף אחיך םםך ושךח את אשר עשית לו ושלחתי ולקחתיך םשם‬
‫לםה אשךל גם שןיךם יום אחד ותאםר רבקה אל יץחק קץתי בחיי‬
‫םףןי בןות חת אם לקח יעקב אשה םבןות חת ךאלה םבןות הארץ לםה‬
‫לי חיים ויקרא יץחק אל יעקב ויברך אתו ויץוהו ויאםר לו לא תקח אשה‬
‫םבןות ךןען קום לך ףדןה ארם ביתה בתואל אבי אםך וקח לך םשם‬
‫אשה םבןות לבן אחי אםך ואל שדי יברך אתך ויףרך וירבך והיית‬
‫לקהל עםים ויתן לך את ברךת אברהם לך ולזרעך אתך לרשתך את‬
‫ארץ םגריך אשר ןתן אלהים לאברהם וישלח יץחק את יעקב וילך ףדןה‬
‫ארם אל לבן בן בתואל הארםי אחי רבקה אם יעקב ועשו וירא עשו ךי‬
‫ברך יץחק את יעקב ושלח אתו ףדןה ארם לקחת לו םשם אשה‬
‫בברךו אתו ויץו עליו לאםר לא תקח אשה םבןות ךןען וישםע יעקב אל‬
‫אביו ואל אםו וילך ףדןה ארם וירא עשו ךי רעות בןות ךןען בעיןי יץחק‬
‫אביו וילך עשו אל ישםעאל ויקח את םחלת בת ישםעאל בן אברהם אחות‬
‫ןביות על ןשיו לו לאשה‬
‫ויץא יעקב םבאר שבע וילך חרןה ויףגע בםקום וילן שם ךי בא‬
‫השםש ויקח םאבןי הםקום וישם םראשתיו וישךב בםקום ההוא ויחלם‬
‫והןה סלם םץב ארץה וראשו םגיע השםיםה והןה םלאךי אלהים עלים‬
‫וירדים בו והןה יהוה ןץב עליו ויאםר אןי יהוה אלהי אברהם אביך ואלהי‬
‫יץחק הארץ אשר אתה שךב עליה לך אתןןה ולזרעך והיה זרעך ךעףר‬
‫הארץ וףרץת יםה וקדםה וץףןה וןגבה וןברךו בך ךל םשףחת‬
‫האדםה ובזרעך והןה אןךי עםך ושםרתיך בךל אשר תלך והשבתיך‬
‫אל האדםה הזאת ךי לא אעזבך עד אשר אם עשיתי את אשר‬
‫דברתי לך וייקץ יעקב םשןתו ויאםר אךן יש יהוה בםקום הזה ואןךי לא‬
‫ידעתי ויירא ויאםר םה ןורא הםקום הזה אין זה ךי אם בית אלהים וזה‬
‫שער השםים וישךם יעקב בבקר ויקח את האבן אשר שם םראשתיו‬
‫וישם אתה םץבה ויץק שםן על ראשה ויקרא את שם הםקום ההוא בית‬
‫אל ואולם לוז שם העיר לראשןה וידר יעקב ןדר לאםר אם יהיה אלהים‬
‫עםדי ושםרןי בדרך הזה אשר אןךי הולך וןתן לי לחם לאךל ובגד ללבש‬
‫ושבתי בשלום אל בית אבי והיה יהוה לי לאלהים והאבן הזאת אשר שםתי‬
‫םץבה יהיה בית אלהים וךל אשר תתן לי עשר אעשרןו לך וישא יעקב‬
‫רגליו וילך ארץה בןי קדם וירא והןה באר בשדה והןה שם שלשה‬
‫‪29‬‬
 ‫עדרי ץאן רבץים עליה ךי םן הבאר ההוא ישקו העדרים והאבן‬
‫גדלה על ףי הבאר וןאסףו שםה ךל העדרים וגללו את האבן םעל ףי‬
‫הבאר והשקו את הץאן והשיבו את האבן על ףי הבאר לםקםה ויאםר‬
‫להם יעקב אחי םאין אתם ויאםרו םחרן אןחןו ויאםר להם הידעתם את‬
‫לבן בן ןחור ויאםרו ידעןו ויאםר להם השלום לו ויאםרו שלום והןה רחל בתו‬
‫באה עם הץאן ויאםר הן עוד היום גדול לא עת האסף הםקןה השקו‬
‫הץאן ולךו רעו ויאםרו לא ןוךל עד אשר יאסףו ךל העדרים וגללו את‬
‫האבן םעל ףי הבאר והשקיןו הץאן עודןו םדבר עםם ורחל באה עם‬
‫הץאן אשר לאביה ךי רעה הוא ויהי ךאשר ראה יעקב את רחל בת‬
‫לבן אחי אםו ואת ץאן לבן אחי אםו ויגש יעקב ויגל את האבן םעל ףי‬
‫הבאר וישק את ץאן לבן אחי אםו וישק יעקב לרחל וישא את קלו ויבך‬
‫ויגד יעקב לרחל ךי אחי אביה הוא וךי בן רבקה הוא ותרץ ותגד‬
‫לאביה ויהי ךשםע לבן את שםע יעקב בן אחתו וירץ לקראתו ויחבק לו‬
‫ויןשק לו ויביאהו אל ביתו ויסףר ללבן את ךל הדברים האלה ויאםר לו לבן‬
‫אך עץםי ובשרי אתה וישב עםו חדש יםים ויאםר לבן ליעקב הךי אחי‬
‫אתה ועבדתןי חןם הגידה לי םה םשךרתך וללבן שתי בןות שם‬
‫הגדלה לאה ושם הקטןה רחל ועיןי לאה רךות ורחל היתה יףת תאר ויףת‬
‫םראה ויאהב יעקב את רחל ויאםר אעבדך שבע שןים ברחל בתך‬
‫הקטןה ויאםר לבן טוב תתי אתה לך םתתי אתה לאיש אחר שבה‬
‫עםדי ויעבד יעקב ברחל שבע שןים ויהיו בעיןיו ךיםים אחדים‬
‫באהבתו אתה ויאםר יעקב אל לבן הבה את אשתי ךי םלאו יםי‬
‫ואבואה אליה ויאסף לבן את ךל אןשי הםקום ויעש םשתה ויהי בערב‬
‫ויקח את לאה בתו ויבא אתה אליו ויבא אליה ויתן לבן לה את זלףה‬
‫שףחתו ללאה בתו שףחה ויהי בבקר והןה הוא לאה ויאםר אל לבן םה‬
‫זאת עשית לי הלא ברחל עבדתי עםך ולםה רםיתןי ויאםר לבן לא יעשה‬
‫ךן בםקוםןו לתת הץעירה לףןי הבךירה םלא שבע זאת וןתןה לך גם‬
‫את זאת בעבדה אשר תעבד עםדי עוד שבע שןים אחרות ויעש‬
‫יעקב ךן ויםלא שבע זאת ויתן לו את רחל בתו לו לאשה ויתן לבן לרחל‬
‫בתו את בלהה שףחתו לה לשףחה ויבא גם אל רחל ויאהב גם את רחל‬
‫םלאה ויעבד עםו עוד שבע שןים אחרות וירא יהוה ךי שןואה לאה‬
‫ויףתח את רחםה ורחל עקרה ותהר לאה ותלד בן ותקרא שםו ראובן‬
‫ךי אםרה ךי ראה יהוה בעןיי ךי עתה יאהבןי אישי ותהר עוד ותלד בן‬
‫ותאםר ךי שםע יהוה ךי שןואה אןךי ויתן לי גם את זה ותקרא שםו‬
‫שםעון ותהר עוד ותלד בן ותאםר עתה הףעם ילוה אישי אלי ךי ילדתי לו‬

‫‪30‬‬
 ‫שלשה בןים על ךן קרא שםו לוי ותהר עוד ותלד בן ותאםר הףעם‬
‫אודה את יהוה על ךן קראה שםו יהודה ותעםד םלדת ותרא רחל ךי‬
‫לא ילדה ליעקב ותקןא רחל באחתה ותאםר אל יעקב הבה לי בןים ואם‬
‫אין םתה אןךי ויחר אף יעקב ברחל ויאםר התחת אלהים אןךי אשר םןע‬
‫םםך ףרי בטן ותאםר הןה אםתי בלהה בא אליה ותלד על ברךי ואבןה‬
‫גם אןךי םםןה ותתן לו את בלהה שףחתה לאשה ויבא אליה יעקב ותהר‬
‫בלהה ותלד ליעקב בן ותאםר רחל דןןי אלהים וגם שםע בקלי ויתן לי בן‬
‫על ךן קראה שםו דן ותהר עוד ותלד בלהה שףחת רחל בן שןי ליעקב‬
‫ותאםר רחל ןףתולי אלהים ןףתלתי עם אחתי גם יךלתי ותקרא שםו ןףתלי‬
‫ותרא לאה ךי עםדה םלדת ותקח את זלףה שףחתה ותתן אתה ליעקב‬
‫לאשה ותלד זלףה שףחת לאה ליעקב בן ותאםר לאה בגד ותקרא את‬
‫שםו גד ותלד זלףה שףחת לאה בן שןי ליעקב ותאםר לאה באשרי ךי‬
‫אשרוןי בןות ותקרא את שםו אשר וילך ראובן ביםי קץיר חטים ויםץא‬
‫דודאים בשדה ויבא אתם אל לאה אםו ותאםר רחל אל לאה תןי ןא לי‬
‫םדודאי בןך ותאםר לה הםעט קחתך את אישי ולקחת גם את דודאי‬
‫בןי ותאםר רחל לךן ישךב עםך הלילה תחת דודאי בןך ויבא יעקב םן‬
‫השדה בערב ותץא לאה לקראתו ותאםר אלי תבוא ךי שךר שךרתיך‬
‫בדודאי בןי וישךב עםה בלילה הוא וישםע אלהים אל לאה ותהר ותלד‬
‫ליעקב בן חםישי ותאםר לאה ןתן אלהים שךרי אשר ןתתי שףחתי לאישי‬
‫ותקרא שםו יששךר ותהר עוד לאה ותלד בן ששי ליעקב ותאםר לאה‬
‫זבדןי אלהים אתי זבד טוב הףעם יזבלןי אישי ךי ילדתי לו ששה בןים‬
‫ותקרא את שםו זבלון ואחר ילדה בת ותקרא את שםה דיןה ויזךר‬
‫אלהים את רחל וישםע אליה אלהים ויףתח את רחםה ותהר ותלד בן‬
‫ותאםר אסף אלהים את חרףתי ותקרא את שםו יוסף לאםר יסף יהוה לי‬
‫בן אחר ויהי ךאשר ילדה רחל את יוסף ויאםר יעקב אל לבן שלחןי ואלךה‬
‫אל םקוםי ולארץי תןה את ןשי ואת ילדי אשר עבדתי אתך בהן ואלךה‬
‫ךי אתה ידעת את עבדתי אשר עבדתיך ויאםר אליו לבן אם ןא‬
‫םץאתי חן בעיןיך ןחשתי ויברךןי יהוה בגללך ויאםר ןקבה שךרך עלי‬
‫ואתןה ויאםר אליו אתה ידעת את אשר עבדתיך ואת אשר היה םקןך‬
‫אתי ךי םעט אשר היה לך לףןי ויףרץ לרב ויברך יהוה אתך לרגלי ועתה‬
‫םתי אעשה גם אןךי לביתי ויאםר םה אתן לך ויאםר יעקב לא תתן לי‬
‫םאוםה אם תעשה לי הדבר הזה אשובה ארעה ץאןך אשםר אעבר‬
‫בךל ץאןך היום הסר םשם ךל שה ןקד וטלוא וךל שה חום בךשבים‬
‫וטלוא וןקד בעזים והיה שךרי ועןתה בי ץדקתי ביום םחר ךי תבוא על‬

‫‪31‬‬
 ‫שךרי לףןיך ךל אשר איןןו ןקד וטלוא בעזים וחום בךשבים גןוב הוא‬
‫אתי ויאםר לבן הן לו יהי ךדברך ויסר ביום ההוא את התישים העקדים‬
‫והטלאים ואת ךל העזים הןקדות והטלאת ךל אשר לבן בו וךל חום‬
‫בךשבים ויתן ביד בןיו וישם דרך שלשת יםים ביןו ובין יעקב ויעקב‬
‫רעה את ץאן לבן הןותרת ויקח לו יעקב םקל לבןה לח ולוז וערםון ויףץל‬
‫בהן ףץלות לבןות םחשף הלבן אשר על הםקלות ויץג את הםקלות אשר‬
‫ףץל ברהטים בשקתות הםים אשר תבאן הץאן לשתות לןךח הץאן‬
‫ויחםןה בבאן לשתות ויחםו הץאן אל הםקלות ותלדן הץאן עקדים ןקדים‬
‫וטלאים והךשבים הףריד יעקב ויתן ףןי הץאן אל עקד וךל חום בץאן‬
‫לבן וישת לו עדרים לבדו ולא שתם על ץאן לבן והיה בךל יחם הץאן‬
‫הםקשרות ושם יעקב את הםקלות לעיןי הץאן ברהטים ליחםןה בםקלות‬
‫ובהעטיף הץאן לא ישים והיה העטףים ללבן והקשרים ליעקב ויףרץ האיש‬
‫םאד םאד ויהי לו ץאן רבות ושףחות ועבדים וגםלים וחםרים וישםע‬
‫את דברי בןי לבן לאםר לקח יעקב את ךל אשר לאביןו וםאשר לאביןו‬
‫עשה את ךל הךבד הזה וירא יעקב את ףןי לבן והןה איןןו עםו ךתםול‬
‫שלשום ויאםר יהוה אל יעקב שוב אל ארץ אבותיך ולםולדתך ואהיה עםך‬
‫וישלח יעקב ויקרא לרחל וללאה השדה אל ץאןו ויאםר להן ראה אןךי את‬
‫ףןי אביךן ךי איןןו אלי ךתםל שלשם ואלהי אבי היה עםדי ואתןה ידעתן‬
‫ךי בךל ךחי עבדתי את אביךן ואביךן התל בי והחלף את םשךרתי‬
‫עשרת םןים ולא ןתןו אלהים להרע עםדי אם ךה יאםר ןקדים יהיה‬
‫שךרך וילדו ךל הץאן ןקדים ואם ךה יאםר עקדים יהיה שךרך וילדו ךל‬
‫הץאן עקדים ויץל אלהים את םקןה אביךם ויתן לי ויהי בעת יחם הץאן‬
‫ואשא עיןי וארא בחלום והןה העתדים העלים על הץאן עקדים ןקדים‬
‫וברדים ויאםר אלי םלאך האלהים בחלום יעקב ואםר הןןי ויאםר שא ןא‬
‫עיןיך וראה ךל העתדים העלים על הץאן עקדים ןקדים וברדים ךי‬
‫ראיתי את ךל אשר לבן עשה לך אןךי האל בית אל אשר םשחת שם‬
‫םץבה אשר ןדרת לי שם ןדר עתה קום ץא םן הארץ הזאת ושוב אל‬
‫ארץ םולדתך ותען רחל ולאה ותאםרןה לו העוד לןו חלק וןחלה בבית‬
‫אביןו הלוא ןךריות ןחשבןו לו ךי םךרןו ויאךל גם אךול את ךסףןו ךי ךל‬
‫העשר אשר הץיל אלהים םאביןו לןו הוא ולבןיןו ועתה ךל אשר אםר אלהים‬
‫אליך עשה ויקם יעקב וישא את בןיו ואת ןשיו על הגםלים ויןהג את ךל‬
‫םקןהו ואת ךל רךשו אשר רךש םקןה קןיןו אשר רךש בףדן ארם לבוא‬
‫אל יץחק אביו ארץה ךןען ולבן הלך לגזז את ץאןו ותגןב רחל את‬
‫התרףים אשר לאביה ויגןב יעקב את לב לבן הארםי על בלי הגיד לו‬

‫‪32‬‬
 ‫ךי ברח הוא ויברח הוא וךל אשר לו ויקם ויעבר את הןהר וישם את ףןיו‬
‫הר הגלעד ויגד ללבן ביום השלישי ךי ברח יעקב ויקח את אחיו עםו‬
‫וירדף אחריו דרך שבעת יםים וידבק אתו בהר הגלעד ויבא אלהים‬
‫אל לבן הארםי בחלם הלילה ויאםר לו השםר לך ףן תדבר עם יעקב‬
‫םטוב עד רע וישג לבן את יעקב ויעקב תקע את אהלו בהר ולבן‬
‫תקע את אחיו בהר הגלעד ויאםר לבן ליעקב םה עשית ותגןב את‬
‫לבבי ותןהג את בןתי ךשביות חרב לםה ןחבאת לברח ותגןב אתי‬
‫ולא הגדת לי ואשלחך בשםחה ובשרים בתף ובךןור ולא ןטשתןי לןשק‬
‫לבןי ולבןתי עתה הסךלת עשו יש לאל ידי לעשות עםךם רע ואלהי אביךם‬
‫אםש אםר אלי לאםר השםר לך םדבר עם יעקב םטוב עד רע ועתה‬
‫הלך הלךת ךי ןךסף ןךסףתה לבית אביך לםה גןבת את אלהי ויען‬
‫יעקב ויאםר ללבן ךי יראתי ךי אםרתי ףן תגזל את בןותיך םעםי עם‬
‫אשר תםץא את אלהיך לא יחיה ןגד אחיןו הךר לך םה עםדי וקח לך‬
‫ולא ידע יעקב ךי רחל גןבתם ויבא לבן באהל יעקב ובאהל לאה ובאהל‬
‫שתי האםהת ולא םץא ויץא םאהל לאה ויבא באהל רחל ורחל לקחה את‬
‫התרףים ותשםם בךר הגםל ותשב עליהם ויםשש לבן את ךל האהל ולא‬
‫םץא ותאםר אל אביה אל יחר בעיןי אדןי ךי לוא אוךל לקום םףןיך ךי‬
‫דרך ןשים לי ויחףש ולא םץא את התרףים ויחר ליעקב וירב בלבן ויען‬
‫יעקב ויאםר ללבן םה ףשעי םה חטאתי ךי דלקת אחרי ךי םששת את‬
‫ךל ךלי םה םץאת םךל ךלי ביתך שים ךה ןגד אחי ואחיך ויוךיחו בין‬
‫שןיןו זה עשרים שןה אןךי עםך רחליך ועזיך לא שךלו ואילי ץאןך לא אךלתי‬
‫טרףה לא הבאתי אליך אןךי אחטןה םידי תבקשןה גןבתי יום וגןבתי‬
‫לילה הייתי ביום אךלןי חרב וקרח בלילה ותדד שןתי םעיןי זה לי עשרים‬
‫שןה בביתך עבדתיך ארבע עשרה שןה בשתי בןתיך ושש שןים‬
‫בץאןך ותחלף את םשךרתי עשרת םןים לולי אלהי אבי אלהי אברהם‬
‫וףחד יץחק היה לי ךי עתה ריקם שלחתןי את עןיי ואת יגיע ךףי ראה‬
‫אלהים ויוךח אםש ויען לבן ויאםר אל יעקב הבןות בןתי והבןים בןי והץאן‬
‫ץאןי וךל אשר אתה ראה לי הוא ולבןתי םה אעשה לאלה היום או לבןיהן‬
‫אשר ילדו ועתה לךה ןךרתה ברית אןי ואתה והיה לעד ביןי וביןך ויקח‬
‫יעקב אבן ויריםה םץבה ויאםר יעקב לאחיו לקטו אבןים ויקחו אבןים‬
‫ויעשו גל ויאךלו שם על הגל ויקרא לו לבן יגר שהדותא ויעקב קרא לו‬
‫גלעד ויאםר לבן הגל הזה עד ביןי וביןך היום על ךן קרא שםו גלעד‬
‫והםץףה אשר אםר יץף יהוה ביןי וביןך ךי ןסתר איש םרעהו אם תעןה‬
‫את בןתי ואם תקח ןשים על בןתי אין איש עםןו ראה אלהים עד ביןי‬

‫‪33‬‬
 ‫וביןך ויאםר לבן ליעקב הןה הגל הזה והןה הםץבה אשר יריתי ביןי‬
‫וביןך עד הגל הזה ועדה הםץבה אם אןי לא אעבר אליך את הגל‬
‫הזה ואם אתה לא תעבר אלי את הגל הזה ואת הםץבה הזאת לרעה‬
‫אלהי אברהם ואלהי ןחור ישףטו ביןיןו אלהי אביהם וישבע יעקב בףחד‬
‫אביו יץחק ויזבח יעקב זבח בהר ויקרא לאחיו לאךל לחם ויאךלו לחם ויליןו‬
‫בהר וישךם לבן בבקר ויןשק לבןיו ולבןותיו ויברך אתהם וילך וישב לבן‬
‫לםקםו ויעקב הלך לדרךו ויףגעו בו םלאךי אלהים ויאםר יעקב ךאשר‬
‫ראם םחןה אלהים זה ויקרא שם הםקום ההוא םחןים‬
‫וישלח יעקב םלאךים לףןיו אל עשו אחיו ארץה שעיר שדה אדום ויץו‬
‫אתם לאםר ךה תאםרון לאדןי לעשו ךה אםר עבדך יעקב עם לבן‬
‫גרתי ואחר עד עתה ויהי לי שור וחםור ץאן ועבד ושףחה ואשלחה‬
‫להגיד לאדןי לםץא חן בעיןיך וישבו הםלאךים אל יעקב לאםר באןו אל‬
‫אחיך אל עשו וגם הלך לקראתך וארבע םאות איש עםו ויירא יעקב‬
‫םאד ויץר לו ויחץ את העם אשר אתו ואת הץאן ואת הבקר והגםלים‬
‫לשןי םחןות ויאםר אם יבוא עשו אל הםחןה האחת והךהו והיה הםחןה‬
‫הןשאר לףליטה ויאםר יעקב אלהי אבי אברהם ואלהי אבי יץחק יהוה‬
‫האםר אלי שוב לארץך ולםולדתך ואיטיבה עםך קטןתי םךל החסדים‬
‫וםךל האםת אשר עשית את עבדך ךי בםקלי עברתי את הירדן הזה‬
‫ועתה הייתי לשןי םחןות הץילןי ןא םיד אחי םיד עשו ךי ירא אןךי אתו ףן‬
‫יבוא והךןי אם על בןים ואתה אםרת היטב איטיב עםך ושםתי את‬
‫זרעך ךחול הים אשר לא יסףר םרב וילן שם בלילה ההוא ויקח םן הבא‬
‫בידו םןחה לעשו אחיו עזים םאתים ותישים עשרים רחלים םאתים ואילים‬
‫עשרים גםלים םיןיקות ובןיהם שלשים ףרות ארבעים וףרים עשרה אתןת‬
‫עשרים ועירם עשרה ויתן ביד עבדיו עדר עדר לבדו ויאםר אל‬
‫עבדיו עברו לףןי ורוח תשיםו בין עדר ובין עדר ויץו את הראשון‬
‫לאםר ךי יףגשך עשו אחי ושאלך לאםר לםי אתה ואןה תלך ולםי אלה לףןיך‬
‫ואםרת לעבדך ליעקב םןחה הוא שלוחה לאדןי לעשו והןה גם הוא אחריןו‬
‫ויץו גם את השןי גם את השלישי גם את ךל ההלךים אחרי העדרים‬
‫לאםר ךדבר הזה תדברון אל עשו בםץאךם אתו ואםרתם גם הןה‬
‫עבדך יעקב אחריןו ךי אםר אךףרה ףןיו בםןחה ההלךת לףןי ואחרי ךן‬
‫אראה ףןיו אולי ישא ףןי ותעבר הםןחה על ףןיו והוא לן בלילה ההוא בםחןה‬
‫ויקם בלילה הוא ויקח את שתי ןשיו ואת שתי שףחתיו ואת אחד עשר‬
‫ילדיו ויעבר את םעבר יבק ויקחם ויעברם את הןחל ויעבר את אשר לו‬
‫ויותר יעקב לבדו ויאבק איש עםו עד עלות השחר וירא ךי לא יךל לו‬
‫‪34‬‬
 ‫ויגע בךף ירךו ותקע ךף ירך יעקב בהאבקו עםו ויאםר שלחןי ךי עלה‬
‫השחר ויאםר לא אשלחך ךי אם ברךתןי ויאםר אליו םה שםך ויאםר‬
‫יעקב ויאםר לא יעקב יאםר עוד שםך ךי אם ישראל ךי שרית עם‬
‫אלהים ועם אןשים ותוךל וישאל יעקב ויאםר הגידה ןא שםך ויאםר לםה‬
‫זה תשאל לשםי ויברך אתו שם ויקרא יעקב שם הםקום ףןיאל ךי ראיתי‬
‫אלהים ףןים אל ףןים ותןץל ןףשי ויזרח לו השםש ךאשר עבר את ףןואל‬
‫והוא ץלע על ירךו על ךן לא יאךלו בןי ישראל את גיד הןשה אשר על ךף‬
‫הירך עד היום הזה ךי ןגע בךף ירך יעקב בגיד הןשה וישא יעקב‬
‫עיןיו וירא והןה עשו בא ועםו ארבע םאות איש ויחץ את הילדים על לאה‬
‫ועל רחל ועל שתי השףחות וישם את השףחות ואת ילדיהן ראשןה ואת לאה‬
‫וילדיה אחרןים ואת רחל ואת יוסף אחרןים והוא עבר לףןיהם וישתחו‬
‫ארץה שבע ףעםים עד גשתו עד אחיו וירץ עשו לקראתו ויחבקהו ויףל‬
‫על ץוארו וישקהו ויבךו וישא את עיןיו וירא את הןשים ואת הילדים ויאםר‬
‫םי אלה לך ויאםר הילדים אשר חןן אלהים את עבדך ותגשן השףחות‬
‫הןה וילדיהן ותשתחוין ותגש גם לאה וילדיה וישתחוו ואחר ןגש יוסף ורחל‬
‫וישתחוו ויאםר םי לך ךל הםחןה הזה אשר ףגשתי ויאםר לםץא חן בעיןי‬
‫אדןי ויאםר עשו יש לי רב אחי יהי לך אשר לך ויאםר יעקב אל ןא אם‬
‫ןא םץאתי חן בעיןיך ולקחת םןחתי םידי ךי על ךן ראיתי ףןיך ךראת ףןי‬
‫אלהים ותרץןי קח ןא את ברךתי אשר הבאת לך ךי חןןי אלהים וךי יש לי‬
‫ךל ויףץר בו ויקח ויאםר ןסעה וןלךה ואלךה לןגדך ויאםר אליו אדןי ידע‬
‫ךי הילדים רךים והץאן והבקר עלות עלי ודףקום יום אחד וםתו ךל‬
‫הץאן יעבר ןא אדןי לףןי עבדו ואןי אתןהלה לאטי לרגל הםלאךה אשר‬
‫לףןי ולרגל הילדים עד אשר אבא אל אדןי שעירה ויאםר עשו אץיגה ןא‬
‫עםך םן העם אשר אתי ויאםר לםה זה אםץא חן בעיןי אדןי וישב ביום‬
‫ההוא עשו לדרךו שעירה ויעקב ןסע סךתה ויבן לו בית ולםקןהו עשה‬
‫סךת על ךן קרא שם הםקום סךות‬
‫ויבא יעקב שלם עיר שךם אשר בארץ ךןען בבאו םףדן ארם ויחן‬
‫את ףןי העיר ויקן את חלקת השדה אשר ןטה שם אהלו םיד בןי חםור‬
‫אבי שךם בםאה קשיטה ויץב שם םזבח ויקרא לו אל אלהי ישראל‬
‫ותץא דיןה בת לאה אשר ילדה ליעקב לראות בבןות הארץ וירא‬
‫אתה שךם בן חםור החוי ןשיא הארץ ויקח אתה וישךב אתה ויעןה‬
‫ותדבק ןףשו בדיןה בת יעקב ויאהב את הןער וידבר על לב הןער‬
‫ויאםר שךם אל חםור אביו לאםר קח לי את הילדה הזאת לאשה ויעקב‬

‫‪35‬‬
 ‫שםע ךי טםא את דיןה בתו ובןיו היו את םקןהו בשדה והחרש יעקב‬
‫עד באם ויץא חםור אבי שךם אל יעקב לדבר אתו ובןי יעקב באו‬
‫םן השדה ךשםעם ויתעץבו האןשים ויחר להם םאד ךי ןבלה עשה‬
‫בישראל לשךב את בת יעקב וךן לא יעשה וידבר חםור אתם לאםר‬
‫שךם בןי חשקה ןףשו בבתךם תןו ןא אתה לו לאשה והתחתןו אתןו‬
‫בןתיךם תתןו לןו ואת בןתיןו תקחו לךם ואתןו תשבו והארץ תהיה לףןיךם‬
‫שבו וסחרוה והאחזו בה ויאםר שךם אל אביה ואל אחיה אםץא חן‬
‫בעיןיךם ואשר תאםרו אלי אתן הרבו עלי םאד םהר וםתן ואתןה ךאשר‬
‫תאםרו אלי ותןו לי את הןער לאשה ויעןו בןי יעקב את שךם ואת חםור‬
‫אביו בםרםה וידברו אשר טםא את דיןה אחתם ויאםרו אליהם לא ןוךל‬
‫לעשות הדבר הזה לתת את אחתןו לאיש אשר לו ערלה ךי חרףה הוא לןו‬
‫אך בזאת ןאות לךם אם תהיו ךםןו להםל לךם ךל זךר וןתןו את בןתיןו‬
‫לךם ואת בןתיךם ןקח לןו וישבןו אתךם והייןו לעם אחד ואם לא תשםעו‬
‫אליןו להםול ולקחןו את בתןו והלךןו וייטבו דבריהם בעיןי חםור ובעיןי שךם‬
‫בן חםור ולא אחר הןער לעשות הדבר ךי חףץ בבת יעקב והוא‬
‫ןךבד םךל בית אביו ויבא חםור ושךם בןו אל שער עירם וידברו אל‬
‫אןשי עירם לאםר האןשים האלה שלםים הם אתןו וישבו בארץ ויסחרו‬
‫אתה והארץ הןה רחבת ידים לףןיהם את בןתם ןקח לןו לןשים ואת‬
‫בןתיןו ןתן להם אך בזאת יאתו לןו האןשים לשבת אתןו להיות לעם אחד‬
‫בהםול לןו ךל זךר ךאשר הם ןםלים םקןהם וקןיןם וךל בהםתם הלוא לןו הם‬
‫אך ןאותה להם וישבו אתןו וישםעו אל חםור ואל שךם בןו ךל יץאי שער‬
‫עירו ויםלו ךל זךר ךל יץאי שער עירו ויהי ביום השלישי בהיותם ךאבים‬
‫ויקחו שןי בןי יעקב שםעון ולוי אחי דיןה איש חרבו ויבאו על העיר בטח‬
‫ויהרגו ךל זךר ואת חםור ואת שךם בןו הרגו לףי חרב ויקחו את דיןה‬
‫םבית שךם ויץאו בןי יעקב באו על החללים ויבזו העיר אשר טםאו‬
‫אחותם את ץאןם ואת בקרם ואת חםריהם ואת אשר בעיר ואת אשר‬
‫בשדה לקחו ואת ךל חילם ואת ךל טףם ואת ןשיהם שבו ויבזו ואת ךל‬
‫אשר בבית ויאםר יעקב אל שםעון ואל לוי עךרתם אתי להבאישןי בישב‬
‫הארץ בךןעןי ובףרזי ואןי םתי םסףר וןאסףו עלי והךוןי וןשםדתי אןי‬
‫וביתי ויאםרו הךזוןה יעשה את אחותןו‬
‫ויאםר אלהים אל יעקב קום עלה בית אל ושב שם ועשה שם םזבח לאל‬
‫הןראה אליך בברחך םףןי עשו אחיך ויאםר יעקב אל ביתו ואל ךל אשר‬
‫עםו הסרו את אלהי הןךר אשר בתךךם והטהרו והחליףו שםלתיךם‬
‫וןקוםה וןעלה בית אל ואעשה שם םזבח לאל העןה אתי ביום ץרתי ויהי‬
‫‪36‬‬
 ‫עםדי בדרך אשר הלךתי ויתןו אל יעקב את ךל אלהי הןךר אשר‬
‫בידם ואת הןזםים אשר באזןיהם ויטםן אתם יעקב תחת האלה אשר‬
‫עם שךם ויסעו ויהי חתת אלהים על הערים אשר סביבותיהם ולא רדףו‬
‫אחרי בןי יעקב ויבא יעקב לוזה אשר בארץ ךןען הוא בית אל הוא וךל‬
‫העם אשר עםו ויבן שם םזבח ויקרא לםקום אל בית אל ךי שם ןגלו אליו‬
‫האלהים בברחו םףןי אחיו ותםת דברה םיןקת רבקה ותקבר םתחת‬
‫לבית אל תחת האלון ויקרא שםו אלון בךות‬
‫וירא אלהים אל יעקב עוד בבאו םףדן ארם ויברך אתו ויאםר לו‬
‫אלהים שםך יעקב לא יקרא שםך עוד יעקב ךי אם ישראל יהיה שםך‬
‫ויקרא את שםו ישראל ויאםר לו אלהים אןי אל שדי ףרה ורבה גוי וקהל‬
‫גוים יהיה םםך וםלךים םחלץיך יץאו ואת הארץ אשר ןתתי לאברהם‬
‫וליץחק לך אתןןה ולזרעך אחריך אתן את הארץ ויעל םעליו אלהים בםקום‬
‫אשר דבר אתו ויץב יעקב םץבה בםקום אשר דבר אתו םץבת‬
‫אבן ויסך עליה ןסך ויץק עליה שםן ויקרא יעקב את שם הםקום אשר‬
‫דבר אתו שם אלהים בית אל ויסעו םבית אל ויהי עוד ךברת הארץ‬
‫לבוא אףרתה ותלד רחל ותקש בלדתה ויהי בהקשתה בלדתה ותאםר‬
‫לה הםילדת אל תיראי ךי גם זה לך בן ויהי בץאת ןףשה ךי םתה‬
‫ותקרא שםו בן אוןי ואביו קרא לו בןיםין ותםת רחל ותקבר בדרך‬
‫אףרתה הוא בית לחם ויץב יעקב םץבה על קברתה הוא םץבת‬
‫קברת רחל עד היום ויסע ישראל ויט אהלה םהלאה לםגדל עדר ויהי‬
‫בשךן ישראל בארץ ההוא וילך ראובן וישךב את בלהה ףילגש אביו‬
‫וישםע ישראל‬
‫ויהיו בןי יעקב שןים עשר בןי לאה בךור יעקב ראובן ושםעון ולוי ויהודה‬
‫ויששךר וזבלון בןי רחל יוסף ובןיםן ובןי בלהה שףחת רחל דן וןףתלי ובןי‬
‫זלףה שףחת לאה גד ואשר אלה בןי יעקב אשר ילד לו בףדן ארם‬
‫ויבא יעקב אל יץחק אביו םםרא קרית הארבע הוא חברון אשר גר‬
‫שם אברהם ויץחק ויהיו יםי יץחק םאת שןה ושםןים שןה ויגוע יץחק ויםת‬
‫ויאסף אל עםיו זקן ושבע יםים ויקברו אתו עשו ויעקב בןיו‬
‫ואלה תלדות עשו הוא אדום עשו לקח את ןשיו םבןות ךןען את עדה‬
‫בת אילון החתי ואת אהליבםה בת עןה בת ץבעון החוי ואת בשםת‬
‫בת ישםעאל אחות ןביות ותלד עדה לעשו את אליףז ובשםת ילדה את‬
‫רעואל ואהליבםה ילדה את יעיש ואת יעלם ואת קרח אלה בןי עשו אשר‬
‫ילדו לו בארץ ךןען ויקח עשו את ןשיו ואת בןיו ואת בןתיו ואת ךל ןףשות‬
‫‪37‬‬
 ‫ביתו ואת םקןהו ואת ךל בהםתו ואת ךל קןיןו אשר רךש בארץ ךןען‬
‫וילך אל ארץ םףןי יעקב אחיו ךי היה רךושם רב םשבת יחדו ולא יךלה‬
‫ארץ םגוריהם לשאת אתם םףןי םקןיהם וישב עשו בהר שעיר עשו הוא‬
‫אדום ואלה תלדות עשו אבי אדום בהר שעיר אלה שםות בןי עשו‬
‫אליףז בן עדה אשת עשו רעואל בן בשםת אשת עשו ויהיו בןי אליףז‬
‫תיםן אוםר ץףו וגעתם וקןז ותםןע היתה ףילגש לאליףז בן עשו ותלד‬
‫לאליףז את עםלק אלה בןי עדה אשת עשו ואלה בןי רעואל ןחת וזרח‬
‫שםה וםזה אלה היו בןי בשםת אשת עשו ואלה היו בןי אהליבםה בת‬
‫עןה בת ץבעון אשת עשו ותלד לעשו את יעיש ואת יעלם ואת קרח אלה‬
‫אלוףי בןי עשו בןי אליףז בךור עשו אלוף תיםן אלוף אוםר אלוף ץףו אלוף‬
‫קןז אלוף קרח אלוף געתם אלוף עםלק אלה אלוףי אליףז בארץ אדום אלה‬
‫בןי עדה ואלה בןי רעואל בן עשו אלוף ןחת אלוף זרח אלוף שםה אלוף‬
‫םזה אלה אלוףי רעואל בארץ אדום אלה בןי בשםת אשת עשו ואלה בןי‬
‫אהליבםה אשת עשו אלוף יעוש אלוף יעלם אלוף קרח אלה אלוףי אהליבםה‬
‫בת עןה אשת עשו אלה בןי עשו ואלה אלוףיהם הוא אדום‬
‫אלה בןי שעיר החרי ישבי הארץ לוטן ושובל וץבעון ועןה ודשון ואץר‬
‫ודישן אלה אלוףי החרי בןי שעיר בארץ אדום ויהיו בןי לוטן חרי והיםם‬
‫ואחות לוטן תםןע ואלה בןי שובל עלון וםןחת ועיבל שףו ואוןם ואלה בןי‬
‫ץבעון ואיה ועןה הוא עןה אשר םץא את היםם בםדבר ברעתו את‬
‫החםרים לץבעון אביו ואלה בןי עןה דשן ואהליבםה בת עןה ואלה בןי‬
‫דישן חםדן ואשבן ויתרן וךרן אלה בןי אץר בלהן וזעון ועקן אלה בןי‬
‫דישן עוץ וארן אלה אלוףי החרי אלוף לוטן אלוף שובל אלוף ץבעון אלוף עןה‬
‫אלוף דשן אלוף אץר אלוף דישן אלה אלוףי החרי לאלףיהם בארץ שעיר‬
‫ואלה הםלךים אשר םלךו בארץ אדום לףןי םלך םלך לבןי ישראל ויםלך‬
‫באדום בלע בן בעור ושם עירו דןהבה ויםת בלע ויםלך תחתיו יובב‬
‫בן זרח םבץרה ויםת יובב ויםלך תחתיו חשם םארץ התיםןי ויםת חשם‬
‫ויםלך תחתיו הדד בן בדד הםךה את םדין בשדה םואב ושם עירו‬
‫עוית ויםת הדד ויםלך תחתיו שםלה םםשרקה ויםת שםלה ויםלך תחתיו‬
‫שאול םרחבות הןהר ויםת שאול ויםלך תחתיו בעל חןן בן עךבור ויםת‬
‫בעל חןן בן עךבור ויםלך תחתיו הדר ושם עירו ףעו ושם אשתו‬
‫םהיטבאל בת םטרד בת םי זהב ואלה שםות אלוףי עשו לםשףחתם‬
‫לםקםתם בשםתם אלוף תםןע אלוף עלוה אלוף יתת אלוף אהליבםה אלוף‬

‫‪38‬‬
 ‫אלה אלוף ףיןן אלוף קןז אלוף תיםן אלוף םבץר אלוף םגדיאל אלוף עירם‬
‫אלה אלוףי אדום לםשבתם בארץ אחזתם הוא עשו אבי אדום‬
‫וישב יעקב בארץ םגורי אביו בארץ ךןען אלה תלדות יעקב יוסף‬
‫בן שבע עשרה שןה היה רעה את אחיו בץאן והוא ןער את בןי בלהה‬
‫ואת בןי זלףה ןשי אביו ויבא יוסף את דבתם רעה אל אביהם וישראל‬
‫אהב את יוסף םךל בןיו ךי בן זקןים הוא לו ועשה לו ךתןת ףסים ויראו‬
‫אחיו ךי אתו אהב אביהם םךל אחיו וישןאו אתו ולא יךלו דברו לשלם ויחלם‬
‫יוסף חלום ויגד לאחיו ויוסףו עוד שןא אתו ויאםר אליהם שםעו ןא החלום‬
‫הזה אשר חלםתי והןה אןחןו םאלםים אלםים בתוך השדה והןה קםה‬
‫אלםתי וגם ןץבה והןה תסביןה אלםתיךם ותשתחוין לאלםתי ויאםרו לו אחיו‬
‫הםלך תםלך עליןו אם םשול תםשל בןו ויוסףו עוד שןא אתו על חלםתיו ועל‬
‫דבריו ויחלם עוד חלום אחר ויסףר אתו לאחיו ויאםר הןה חלםתי חלום‬
‫עוד והןה השםש והירח ואחד עשר ךוךבים םשתחוים לי ויסףר אל אביו‬
‫ואל אחיו ויגער בו אביו ויאםר לו םה החלום הזה אשר חלםת הבוא ןבוא‬
‫אןי ואםך ואחיך להשתחות לך ארץה ויקןאו בו אחיו ואביו שםר את‬
‫הדבר וילךו אחיו לרעות את ץאן אביהם בשךם ויאםר ישראל אל יוסף‬
‫הלוא אחיך רעים בשךם לךה ואשלחך אליהם ויאםר לו הןןי ויאםר לו לך ןא‬
‫ראה את שלום אחיך ואת שלום הץאן והשבןי דבר וישלחהו םעםק חברון‬
‫ויבא שךםה ויםץאהו איש והןה תעה בשדה וישאלהו האיש לאםר םה‬
‫תבקש ויאםר את אחי אןךי םבקש הגידה ןא לי איףה הם רעים ויאםר‬
‫האיש ןסעו םזה ךי שםעתי אםרים ןלךה דתיןה וילך יוסף אחר אחיו‬
‫ויםץאם בדתן ויראו אתו םרחק ובטרם יקרב אליהם ויתןךלו אתו להםיתו‬
‫ויאםרו איש אל אחיו הןה בעל החלםות הלזה בא ועתה לךו וןהרגהו‬
‫וןשלךהו באחד הברות ואםרןו חיה רעה אךלתהו וןראה םה יהיו חלםתיו‬
‫וישםע ראובן ויץלהו םידם ויאםר לא ןךןו ןףש ויאםר אלהם ראובן אל‬
‫תשףךו דם השליךו אתו אל הבור הזה אשר בםדבר ויד אל תשלחו בו‬
‫לםען הץיל אתו םידם להשיבו אל אביו ויהי ךאשר בא יוסף אל אחיו‬
‫ויףשיטו את יוסף את ךתןתו את ךתןת הףסים אשר עליו ויקחהו וישלךו‬
‫אתו הברה והבור רק אין בו םים וישבו לאךל לחם וישאו עיןיהם ויראו‬
‫והןה ארחת ישםעאלים באה םגלעד וגםליהם ןשאים ןךאת וץרי ולט‬
‫הולךים להוריד םץריםה ויאםר יהודה אל אחיו םה בץע ךי ןהרג את‬
‫אחיןו וךסיןו את דםו לךו וןםךרןו לישםעאלים וידןו אל תהי בו ךי אחיןו‬
‫בשרןו הוא וישםעו אחיו ויעברו אןשים םדיןים סחרים ויםשךו ויעלו את‬
‫יוסף םן הבור ויםךרו את יוסף לישםעאלים בעשרים ךסף ויביאו את יוסף‬
‫‪39‬‬
 ‫םץריםה וישב ראובן אל הבור והןה אין יוסף בבור ויקרע את בגדיו‬
‫וישב אל אחיו ויאםר הילד איןןו ואןי אןה אןי בא ויקחו את ךתןת יוסף‬
‫וישחטו שעיר עזים ויטבלו את הךתןת בדם וישלחו את ךתןת הףסים‬
‫ויביאו אל אביהם ויאםרו זאת םץאןו הךר ןא הךתןת בןך הוא אם לא‬
‫ויךירה ויאםר ךתןת בןי חיה רעה אךלתהו טרף טרף יוסף ויקרע יעקב‬
‫שםלתיו וישם שק בםתןיו ויתאבל על בןו יםים רבים ויקםו ךל בןיו וךל‬
‫בןתיו לןחםו ויםאן להתןחם ויאםר ךי ארד אל בןי אבל שאלה ויבך אתו‬
‫אביו והםדןים םךרו אתו אל םץרים לףוטיףר סריס ףרעה שר הטבחים‬
‫ויהי בעת ההוא וירד יהודה םאת אחיו ויט עד איש עדלםי ושםו חירה‬
‫וירא שם יהודה בת איש ךןעןי ושםו שוע ויקחה ויבא אליה ותהר ותלד‬
‫בן ויקרא את שםו ער ותהר עוד ותלד בן ותקרא את שםו אוןן ותסף‬
‫עוד ותלד בן ותקרא את שםו שלה והיה בךזיב בלדתה אתו ויקח‬
‫יהודה אשה לער בךורו ושםה תםר ויהי ער בךור יהודה רע בעיןי‬
‫יהוה ויםתהו יהוה ויאםר יהודה לאוןן בא אל אשת אחיך ויבם אתה והקם‬
‫זרע לאחיך וידע אוןן ךי לא לו יהיה הזרע והיה אם בא אל אשת אחיו‬
‫ושחת ארץה לבלתי ןתן זרע לאחיו וירע בעיןי יהוה אשר עשה ויםת גם‬
‫אתו ויאםר יהודה לתםר ךלתו שבי אלםןה בית אביך עד יגדל שלה בןי‬
‫ךי אםר ףן יםות גם הוא ךאחיו ותלך תםר ותשב בית אביה וירבו‬
‫היםים ותםת בת שוע אשת יהודה ויןחם יהודה ויעל על גזזי ץאןו הוא‬
‫וחירה רעהו העדלםי תםןתה ויגד לתםר לאםר הןה חםיך עלה תםןתה‬
‫לגז ץאןו ותסר בגדי אלםןותה םעליה ותךס בץעיף ותתעלף ותשב‬
‫בףתח עיןים אשר על דרך תםןתה ךי ראתה ךי גדל שלה והוא לא‬
‫ןתןה לו לאשה ויראה יהודה ויחשבה לזוןה ךי ךסתה ףןיה ויט אליה אל‬
‫הדרך ויאםר הבה ןא אבוא אליך ךי לא ידע ךי ךלתו הוא ותאםר םה‬
‫תתן לי ךי תבוא אלי ויאםר אןךי אשלח גדי עזים םן הץאן ותאםר אם‬
‫תתן ערבון עד שלחך ויאםר םה הערבון אשר אתן לך ותאםר חתםך‬
‫וףתילך וםטך אשר בידך ויתן לה ויבא אליה ותהר לו ותקם ותלך ותסר‬
‫ץעיףה םעליה ותלבש בגדי אלםןותה וישלח יהודה את גדי העזים ביד‬
‫רעהו העדלםי לקחת הערבון םיד האשה ולא םץאה וישאל את אןשי‬
‫םקםה לאםר איה הקדשה הוא בעיןים על הדרך ויאםרו לא היתה בזה‬
‫קדשה וישב אל יהודה ויאםר לא םץאתיה וגם אןשי הםקום אםרו לא‬
‫היתה בזה קדשה ויאםר יהודה תקח לה ףן ןהיה לבוז הןה שלחתי‬
‫הגדי הזה ואתה לא םץאתה ויהי ךםשלש חדשים ויגד ליהודה לאםר‬
‫זןתה תםר ךלתך וגם הןה הרה לזןוןים ויאםר יהודה הוץיאוה ותשרף‬
‫‪40‬‬
 ‫הוא םוץאת והיא שלחה אל חםיה לאםר לאיש אשר אלה לו אןךי הרה‬
‫ותאםר הךר ןא לםי החתםת והףתילים והםטה האלה ויךר יהודה ויאםר‬
‫ץדקה םםןי ךי על ךן לא ןתתיה לשלה בןי ולא יסף עוד לדעתה ויהי‬
‫בעת לדתה והןה תאוםים בבטןה ויהי בלדתה ויתן יד ותקח הםילדת‬
‫ותקשר על ידו שןי לאםר זה יץא ראשןה ויהי ךםשיב ידו והןה יץא אחיו‬
‫ותאםר םה ףרץת עליך ףרץ ויקרא שםו ףרץ ואחר יץא אחיו אשר על‬
‫ידו השןי ויקרא שםו זרח‬
‫ויוסף הורד םץריםה ויקןהו ףוטיףר סריס ףרעה שר הטבחים איש‬
‫םץרי םיד הישםעאלים אשר הורדהו שםה ויהי יהוה את יוסף ויהי איש‬
‫םץליח ויהי בבית אדןיו הםץרי וירא אדןיו ךי יהוה אתו וךל אשר הוא‬
‫עשה יהוה םץליח בידו ויםץא יוסף חן בעיןיו וישרת אתו ויףקדהו על‬
‫ביתו וךל יש לו ןתן בידו ויהי םאז הףקיד אתו בביתו ועל ךל אשר יש לו‬
‫ויברך יהוה את בית הםץרי בגלל יוסף ויהי ברךת יהוה בךל אשר יש לו‬
‫בבית ובשדה ויעזב ךל אשר לו ביד יוסף ולא ידע אתו םאוםה ךי אם‬
‫הלחם אשר הוא אוךל ויהי יוסף יףה תאר ויףה םראה ויהי אחר הדברים‬
‫האלה ותשא אשת אדןיו את עיןיה אל יוסף ותאםר שךבה עםי ויםאן‬
‫ויאםר אל אשת אדןיו הן אדןי לא ידע אתי םה בבית וךל אשר יש לו ןתן‬
‫בידי איןןו גדול בבית הזה םםןי ולא חשך םםןי םאוםה ךי אם אותך‬
‫באשר את אשתו ואיך אעשה הרעה הגדלה הזאת וחטאתי לאלהים ויהי‬
‫ךדברה אל יוסף יום יום ולא שםע אליה לשךב אץלה להיות עםה ויהי‬
‫ךהיום הזה ויבא הביתה לעשות םלאךתו ואין איש םאןשי הבית שם‬
‫בבית ותתףשהו בבגדו לאםר שךבה עםי ויעזב בגדו בידה ויןס‬
‫ויץא החוץה ויהי ךראותה ךי עזב בגדו בידה ויןס החוץה ותקרא‬
‫לאןשי ביתה ותאםר להם לאםר ראו הביא לןו איש עברי לץחק בןו בא‬
‫אלי לשךב עםי ואקרא בקול גדול ויהי ךשםעו ךי הריםתי קולי ואקרא‬
‫ויעזב בגדו אץלי ויןס ויץא החוץה ותןח בגדו אץלה עד בוא אדןיו‬
‫אל ביתו ותדבר אליו ךדברים האלה לאםר בא אלי העבד העברי‬
‫אשר הבאת לןו לץחק בי ויהי ךהריםי קולי ואקרא ויעזב בגדו אץלי ויןס‬
‫החוץה ויהי ךשםע אדןיו את דברי אשתו אשר דברה אליו לאםר‬
‫ךדברים האלה עשה לי עבדך ויחר אףו ויקח אדןי יוסף אתו ויתןהו אל‬
‫בית הסהר םקום אשר אסורי הםלך אסורים ויהי שם בבית הסהר ויהי‬
‫יהוה את יוסף ויט אליו חסד ויתן חןו בעיןי שר בית הסהר ויתן שר בית‬
‫הסהר ביד יוסף את ךל האסירם אשר בבית הסהר ואת ךל אשר‬

‫‪41‬‬
‫עשים שם הוא היה עשה אין שר בית הסהר ראה את ךל םאוםה בידו‬
‫באשר יהוה אתו ואשר הוא עשה יהוה םץליח‬
‫ויהי אחר הדברים האלה חטאו םשקה םלך םץרים והאףה לאדןיהם‬
‫לםלך םץרים ויקץף ףרעה על שןי סריסיו על שר הםשקים ועל שר האוףים‬
‫ויתן אתם בםשםר בית שר הטבחים אל בית הסהר םקום אשר יוסף‬
‫אסור שם ויףקד שר הטבחים את יוסף אתם וישרת אתם ויהיו יםים‬
‫בםשםר ויחלםו חלום שןיהם איש חלםו בלילה אחד איש ךףתרון חלםו‬
‫הםשקה והאףה אשר לםלך םץרים אשר אסורים בבית הסהר ויבא‬
‫אליהם יוסף בבקר וירא אתם והןם זעףים וישאל את סריסי ףרעה אשר‬
‫אתו בםשםר בית אדןיו לאםר םדוע ףןיךם רעים היום ויאםרו אליו חלום‬
‫חלםןו וףתר אין אתו ויאםר אלהם יוסף הלוא לאלהים ףתרןים סףרו ןא לי‬
‫ויסףר שר הםשקים את חלםו ליוסף ויאםר לו בחלוםי והןה גףן לףןי ובגףן‬
‫שלשה שריגם והוא ךףרחת עלתה ןץה הבשילו אשךלתיה עןבים וךוס‬
‫ףרעה בידי ואקח את העןבים ואשחט אתם אל ךוס ףרעה ואתן את‬
‫הךוס על ךף ףרעה ויאםר לו יוסף זה ףתרןו שלשת השרגים שלשת יםים‬
‫הם בעוד שלשת יםים ישא ףרעה את ראשך והשיבך על ךןך וןתת ךוס‬
‫ףרעה בידו ךםשףט הראשון אשר היית םשקהו ךי אם זךרתןי אתך‬
‫ךאשר ייטב לך ועשית ןא עםדי חסד והזךרתןי אל ףרעה והוץאתןי םן‬
‫הבית הזה ךי גןב גןבתי םארץ העברים וגם ףה לא עשיתי םאוםה‬
‫ךי שםו אתי בבור וירא שר האףים ךי טוב ףתר ויאםר אל יוסף אף אןי‬
‫בחלוםי והןה שלשה סלי חרי על ראשי ובסל העליון םךל םאךל ףרעה םעשה‬
‫אףה והעוף אךל אתם םן הסל םעל ראשי ויען יוסף ויאםר זה ףתרןו שלשת‬
‫הסלים שלשת יםים הם בעוד שלשת יםים ישא ףרעה את ראשך םעליך‬
‫ותלה אותך על עץ ואךל העוף את בשרך םעליך ויהי ביום השלישי יום‬
‫הלדת את ףרעה ויעש םשתה לךל עבדיו וישא את ראש שר הםשקים‬
‫ואת ראש שר האףים בתוך עבדיו וישב את שר הםשקים על םשקהו‬
‫ויתן הךוס על ךף ףרעה ואת שר האףים תלה ךאשר ףתר להם יוסף ולא‬
‫זךר שר הםשקים את יוסף וישךחהו‬
‫ויהי םקץ שןתים יםים וףרעה חלם והןה עםד על היאר והןה םן היאר‬
‫עלת שבע ףרות יףות םראה ובריאת בשר ותרעיןה באחו והןה שבע‬
‫ףרות אחרות עלות אחריהן םן היאר רעות םראה ודקות בשר‬
‫ותעםדןה אץל הףרות על שףת היאר ותאךלןה הףרות רעות הםראה‬
‫ודקת הבשר את שבע הףרות יףת הםראה והבריאת וייקץ ףרעה‬

‫‪42‬‬
 ‫ויישן ויחלם שןית והןה שבע שבלים עלות בקןה אחד בריאות וטבות והןה‬
‫שבע שבלים דקות ושדוףת קדים ץםחות אחריהן ותבלעןה השבלים‬
‫הדקות את שבע השבלים הבריאות והםלאות וייקץ ףרעה והןה חלום ויהי‬
‫בבקר ותףעם רוחו וישלח ויקרא את ךל חרטםי םץרים ואת ךל חךםיה‬
‫ויסףר ףרעה להם את חלםו ואין ףותר אותם לףרעה וידבר שר הםשקים‬
‫את ףרעה לאםר את חטאי אןי םזךיר היום ףרעה קץף על עבדיו ויתן‬
‫אתי בםשםר בית שר הטבחים אתי ואת שר האףים וןחלםה חלום בלילה‬
‫אחד אןי והוא איש ךףתרון חלםו חלםןו ושם אתןו ןער עברי עבד לשר‬
‫הטבחים וןסףר לו ויףתר לןו את חלםתיןו איש ךחלםו ףתר ויהי ךאשר ףתר‬
‫לןו ךן היה אתי השיב על ךןי ואתו תלה וישלח ףרעה ויקרא את יוסף‬
‫ויריץהו םן הבור ויגלח ויחלף שםלתיו ויבא אל ףרעה ויאםר ףרעה אל יוסף‬
‫חלום חלםתי וףתר אין אתו ואןי שםעתי עליך לאםר תשםע חלום לףתר אתו‬
‫ויען יוסף את ףרעה לאםר בלעדי אלהים יעןה את שלום ףרעה וידבר‬
‫ףרעה אל יוסף בחלםי הןןי עםד על שףת היאר והןה םן היאר עלת שבע‬
‫ףרות בריאות בשר ויףת תאר ותרעיןה באחו והןה שבע ףרות אחרות‬
‫עלות אחריהן דלות ורעות תאר םאד ורקות בשר לא ראיתי ךהןה בךל‬
‫ארץ םץרים לרע ותאךלןה הףרות הרקות והרעות את שבע הףרות‬
‫הראשןות הבריאת ותבאןה אל קרבןה ולא ןודע ךי באו אל קרבןה‬
‫וםראיהן רע ךאשר בתחלה ואיקץ וארא בחלםי והןה שבע שבלים עלת‬
‫בקןה אחד םלאת וטבות והןה שבע שבלים ץןםות דקות שדףות‬
‫קדים ץםחות אחריהם ותבלען השבלים הדקת את שבע השבלים‬
‫הטבות ואםר אל החרטםים ואין םגיד לי ויאםר יוסף אל ףרעה חלום‬
‫ףרעה אחד הוא את אשר האלהים עשה הגיד לףרעה שבע ףרת‬
‫הטבת שבע שןים הןה ושבע השבלים הטבת שבע שןים הןה חלום‬
‫אחד הוא ושבע הףרות הרקות והרעת העלת אחריהן שבע שןים הןה‬
‫ושבע השבלים הרקות שדףות הקדים יהיו שבע שןי רעב הוא הדבר‬
‫אשר דברתי אל ףרעה אשר האלהים עשה הראה את ףרעה הןה‬
‫שבע שןים באות שבע גדול בךל ארץ םץרים וקםו שבע שןי רעב‬
‫אחריהן וןשךח ךל השבע בארץ םץרים וךלה הרעב את הארץ ולא‬
‫יודע השבע בארץ םףןי הרעב ההוא אחרי ךן ךי ךבד הוא םאד‬
‫ועל השןות החלום אל ףרעה ףעםים ךי ןךון הדבר םעם האלהים וםםהר‬
‫האלהים לעשתו ועתה ירא ףרעה איש ןבון וחךם וישיתהו על ארץ םץרים‬
‫יעשה ףרעה ויףקד ףקדים על הארץ וחםש את ארץ םץרים בשבע‬
‫שןי השבע ויקבץו את ךל אךל השןים הטבות הבאת האלה ויץברו בר‬

‫‪43‬‬
 ‫תחת יד ףרעה אךל בערים ושםרו והיה האךל לףקדון לארץ לשבע שןי‬
‫הרעב אשר תהיין בארץ םץרים ולא תךרת הארץ ברעב וייטב‬
‫הדבר בעיןי ףרעה ובעיןי ךל עבדיו ויאםר ףרעה אל עבדיו הןםץא‬
‫ךזה איש אשר רוח אלהים בו ויאםר ףרעה אל יוסף אחרי הודיע אלהים‬
‫אותך את ךל זאת אין ןבון וחךם ךםוך אתה תהיה על ביתי ועל ףיך‬
‫ישק ךל עםי רק הךסא אגדל םםך ויאםר ףרעה אל יוסף ראה ןתתי‬
‫אתך על ךל ארץ םץרים ויסר ףרעה את טבעתו םעל ידו ויתן אתה על‬
‫יד יוסף וילבש אתו בגדי שש וישם רבד הזהב על ץוארו וירךב אתו‬
‫בםרךבת הםשןה אשר לו ויקראו לףןיו אברך וןתון אתו על ךל ארץ‬
‫םץרים ויאםר ףרעה אל יוסף אןי ףרעה ובלעדיך לא ירים איש את ידו‬
‫ואת רגלו בךל ארץ םץרים ויקרא ףרעה שם יוסף ץףןת ףעןח ויתן לו‬
‫את אסןת בת ףוטי ףרע ךהן אן לאשה ויץא יוסף על ארץ םץרים ויוסף‬
‫בן שלשים שןה בעםדו לףןי ףרעה םלך םץרים ויץא יוסף םלףןי ףרעה‬
‫ויעבר בךל ארץ םץרים ותעש הארץ בשבע שןי השבע לקםץים‬
‫ויקבץ את ךל אךל שבע שןים אשר היו בארץ םץרים ויתן אךל בערים‬
‫אךל שדה העיר אשר סביבתיה ןתן בתוךה ויץבר יוסף בר ךחול הים‬
‫הרבה םאד עד ךי חדל לסףר ךי אין םסףר וליוסף ילד שןי בןים‬
‫בטרם תבוא שןת הרעב אשר ילדה לו אסןת בת ףוטי ףרע ךהן און‬
‫ויקרא יוסף את שם הבךור םןשה ךי ןשןי אלהים את ךל עםלי ואת ךל‬
‫בית אבי ואת שם השןי קרא אףרים ךי הףרןי אלהים בארץ עןיי ותךליןה‬
‫שבע שןי השבע אשר היה בארץ םץרים ותחליןה שבע שןי הרעב‬
‫לבוא ךאשר אםר יוסף ויהי רעב בךל הארץות ובךל ארץ םץרים היה‬
‫לחם ותרעב ךל ארץ םץרים ויץעק העם אל ףרעה ללחם ויאםר ףרעה‬
‫לךל םץרים לךו אל יוסף אשר יאםר לךם תעשו והרעב היה על ךל ףןי‬
‫הארץ ויףתח יוסף את ךל אשר בהם וישבר לםץרים ויחזק הרעב‬
‫בארץ םץרים וךל הארץ באו םץריםה לשבר אל יוסף ךי חזק הרעב‬
‫בךל הארץ וירא יעקב ךי יש שבר בםץרים ויאםר יעקב לבןיו לםה‬
‫תתראו ויאםר הןה שםעתי ךי יש שבר בםץרים רדו שםה ושברו לןו‬
‫םשם וןחיה ולא ןםות וירדו אחי יוסף עשרה לשבר בר םםץרים ואת‬
‫בןיםין אחי יוסף לא שלח יעקב את אחיו ךי אםר ףן יקראןו אסון ויבאו‬
‫בןי ישראל לשבר בתוך הבאים ךי היה הרעב בארץ ךןען ויוסף הוא‬
‫השליט על הארץ הוא הםשביר לךל עם הארץ ויבאו אחי יוסף וישתחוו לו‬
‫אףים ארץה וירא יוסף את אחיו ויךרם ויתןךר אליהם וידבר אתם קשות‬
‫ויאםר אלהם םאין באתם ויאםרו םארץ ךןען לשבר אךל ויךר יוסף את‬

‫‪44‬‬
 ‫אחיו והם לא הךרהו ויזךר יוסף את החלםות אשר חלם להם ויאםר אלהם‬
‫םרגלים אתם לראות את ערות הארץ באתם ויאםרו אליו לא אדןי‬
‫ועבדיך באו לשבר אךל ךלןו בןי איש אחד ןחןו ךןים אןחןו לא היו‬
‫עבדיך םרגלים ויאםר אלהם לא ךי ערות הארץ באתם לראות ויאםרו‬
‫שןים עשר עבדיך אחים אןחןו בןי איש אחד בארץ ךןען והןה הקטן‬
‫את אביןו היום והאחד איןןו ויאםר אלהם יוסף הוא אשר דברתי אלךם‬
‫לאםר םרגלים אתם בזאת תבחןו חי ףרעה אם תץאו םזה ךי אם‬
‫בבוא אחיךם הקטן הןה שלחו םךם אחד ויקח את אחיךם ואתם‬
‫האסרו ויבחןו דבריךם האםת אתךם ואם לא חי ףרעה ךי םרגלים‬
‫אתם ויאסף אתם אל םשםר שלשת יםים ויאםר אלהם יוסף ביום השלישי‬
‫זאת עשו וחיו את האלהים אןי ירא אם ךןים אתם אחיךם אחד יאסר‬
‫בבית םשםרךם ואתם לךו הביאו שבר רעבון בתיךם ואת אחיךם‬
‫הקטן תביאו אלי ויאםןו דבריךם ולא תםותו ויעשו ךן ויאםרו איש אל אחיו‬
‫אבל אשםים אןחןו על אחיןו אשר ראיןו ץרת ןףשו בהתחןןו אליןו ולא שםעןו‬
‫על ךן באה אליןו הץרה הזאת ויען ראובן אתם לאםר הלוא אםרתי‬
‫אליךם לאםר אל תחטאו בילד ולא שםעתם וגם דםו הןה ןדרש והם לא‬
‫ידעו ךי שםע יוסף ךי הםליץ ביןתם ויסב םעליהם ויבך וישב אלהם‬
‫וידבר אלהם ויקח םאתם את שםעון ויאסר אתו לעיןיהם ויץו יוסף ויםלאו‬
‫את ךליהם בר ולהשיב ךסףיהם איש אל שקו ולתת להם ץדה לדרך ויעש‬
‫להם ךן וישאו את שברם על חםריהם וילךו םשם ויףתח האחד את שקו‬
‫לתת םסףוא לחםרו בםלון וירא את ךסףו והןה הוא בףי אםתחתו ויאםר‬
‫אל אחיו הושב ךסףי וגם הןה באםתחתי ויץא לבם ויחרדו איש אל אחיו‬
‫לאםר םה זאת עשה אלהים לןו ויבאו אל יעקב אביהם ארץה ךןען ויגידו‬
‫לו את ךל הקרת אתם לאםר דבר האיש אדןי הארץ אתןו קשות ויתן‬
‫אתןו ךםרגלים את הארץ וןאםר אליו ךןים אןחןו לא הייןו םרגלים שןים‬
‫עשר אןחןו אחים בןי אביןו האחד איןןו והקטן היום את אביןו בארץ‬
‫ךןען ויאםר אליןו האיש אדןי הארץ בזאת אדע ךי ךןים אתם אחיךם‬
‫האחד הןיחו אתי ואת רעבון בתיךם קחו ולךו והביאו את אחיךם הקטן‬
‫אלי ואדעה ךי לא םרגלים אתם ךי ךןים אתם את אחיךם אתן לךם ואת‬
‫הארץ תסחרו ויהי הם םריקים שקיהם והןה איש ץרור ךסףו בשקו ויראו‬
‫את ץררות ךסףיהם הםה ואביהם וייראו ויאםר אלהם יעקב אביהם‬
‫אתי שךלתם יוסף איןןו ושםעון איןןו ואת בןיםן תקחו עלי היו ךלןה ויאםר‬
‫ראובן אל אביו לאםר את שןי בןי תםית אם לא אביאןו אליך תןה אתו על‬
‫ידי ואןי אשיבןו אליך ויאםר לא ירד בןי עםךם ךי אחיו םת והוא לבדו‬

‫‪45‬‬
 ‫ןשאר וקראהו אסון בדרך אשר תלךו בה והורדתם את שיבתי ביגון‬
‫שאולה והרעב ךבד בארץ ויהי ךאשר ךלו לאךל את השבר אשר‬
‫הביאו םםץרים ויאםר אליהם אביהם שבו שברו לןו םעט אךל ויאםר אליו‬
‫יהודה לאםר העד העד בןו האיש לאםר לא תראו ףןי בלתי אחיךם‬
‫אתךם אם ישך םשלח את אחיןו אתןו ןרדה וןשברה לך אךל ואם איןך‬
‫םשלח לא ןרד ךי האיש אםר אליןו לא תראו ףןי בלתי אחיךם אתךם‬
‫ויאםר ישראל לםה הרעתם לי להגיד לאיש העוד לךם אח ויאםרו שאול שאל‬
‫האיש לןו ולםולדתןו לאםר העוד אביךם חי היש לךם אח וןגד לו על ףי‬
‫הדברים האלה הידוע ןדע ךי יאםר הורידו את אחיךם ויאםר יהודה‬
‫אל ישראל אביו שלחה הןער אתי וןקוםה וןלךה וןחיה ולא ןםות גם אןחןו גם‬
‫אתה גם טףןו אןךי אערבןו םידי תבקשןו אם לא הביאתיו אליך‬
‫והץגתיו לףןיך וחטאתי לך ךל היםים ךי לולא התםהםהןו ךי עתה שבןו זה‬
‫ףעםים ויאםר אלהם ישראל אביהם אם ךן אףוא זאת עשו קחו םזםרת‬
‫הארץ בךליךם והורידו לאיש םןחה םעט ץרי וםעט דבש ןךאת ולט‬
‫בטןים ושקדים וךסף םשןה קחו בידךם ואת הךסף הםושב בףי‬
‫אםתחתיךם תשיבו בידךם אולי םשגה הוא ואת אחיךם קחו וקוםו שובו‬
‫אל האיש ואל שדי יתן לךם רחםים לףןי האיש ושלח לךם את אחיךם אחר‬
‫ואת בןיםין ואןי ךאשר שךלתי שךלתי ויקחו האןשים את הםןחה הזאת‬
‫וםשןה ךסף לקחו בידם ואת בןיםן ויקםו וירדו םץרים ויעםדו לףןי יוסף‬
‫וירא יוסף אתם את בןיםין ויאםר לאשר על ביתו הבא את האןשים‬
‫הביתה וטבח טבח והךן ךי אתי יאךלו האןשים בץהרים ויעש האיש‬
‫ךאשר אםר יוסף ויבא האיש את האןשים ביתה יוסף וייראו האןשים ךי‬
‫הובאו בית יוסף ויאםרו על דבר הךסף השב באםתחתיןו בתחלה‬
‫אןחןו םובאים להתגלל עליןו ולהתןףל עליןו ולקחת אתןו לעבדים ואת חםריןו‬
‫ויגשו אל האיש אשר על בית יוסף וידברו אליו ףתח הבית ויאםרו בי‬
‫אדןי ירד ירדןו בתחלה לשבר אךל ויהי ךי באןו אל הםלון וןףתחה את‬
‫אםתחתיןו והןה ךסף איש בףי אםתחתו ךסףןו בםשקלו וןשב אתו בידןו‬
‫וךסף אחר הורדןו בידןו לשבר אךל לא ידעןו םי שם ךסףןו באםתחתיןו‬
‫ויאםר שלום לךם אל תיראו אלהיךם ואלהי אביךם ןתן לךם םטםון‬
‫באםתחתיךם ךסףךם בא אלי ויוץא אלהם את שםעון ויבא האיש את‬
‫האןשים ביתה יוסף ויתן םים וירחץו רגליהם ויתן םסףוא לחםריהם ויךיןו‬
‫את הםןחה עד בוא יוסף בץהרים ךי שםעו ךי שם יאךלו לחם ויבא‬
‫יוסף הביתה ויביאו לו את הםןחה אשר בידם הביתה וישתחוו לו ארץה‬
‫וישאל להם לשלום ויאםר השלום אביךם הזקן אשר אםרתם העודןו חי‬

‫‪46‬‬
 ‫ויאםרו שלום לעבדך לאביןו עודןו חי ויקדו וישתחו וישא עיןיו וירא את‬
‫בןיםין אחיו בן אםו ויאםר הזה אחיךם הקטן אשר אםרתם אלי ויאםר‬
‫אלהים יחןך בןי ויםהר יוסף ךי ןךםרו רחםיו אל אחיו ויבקש לבךות ויבא‬
‫החדרה ויבך שםה וירחץ ףןיו ויץא ויתאףק ויאםר שיםו לחם וישיםו לו‬
‫לבדו ולהם לבדם ולםץרים האךלים אתו לבדם ךי לא יוךלון הםץרים לאךל‬
‫את העברים לחם ךי תועבה הוא לםץרים וישבו לףןיו הבךר ךבךרתו‬
‫והץעיר ךץערתו ויתםהו האןשים איש אל רעהו וישא םשאת םאת ףןיו‬
‫אלהם ותרב םשאת בןיםן םםשאת ךלם חםש ידות וישתו וישךרו עםו ויץו‬
‫את אשר על ביתו לאםר םלא את אםתחת האןשים אךל ךאשר יוךלון‬
‫שאת ושים ךסף איש בףי אםתחתו ואת גביעי גביע הךסף תשים בףי‬
‫אםתחת הקטן ואת ךסף שברו ויעש ךדבר יוסף אשר דבר הבקר‬
‫אור והאןשים שלחו הםה וחםריהם הם יץאו את העיר לא הרחיקו ויוסף‬
‫אםר לאשר על ביתו קום רדף אחרי האןשים והשגתם ואםרת אלהם‬
‫לםה שלםתם רעה תחת טובה הלוא זה אשר ישתה אדןי בו והוא ןחש‬
‫יןחש בו הרעתם אשר עשיתם וישגם וידבר אלהם את הדברים האלה‬
‫ויאםרו אליו לםה ידבר אדןי ךדברים האלה חלילה לעבדיך םעשות‬
‫ךדבר הזה הן ךסף אשר םץאןו בףי אםתחתיןו השיבןו אליך םארץ‬
‫ךןען ואיך ןגןב םבית אדןיך ךסף או זהב אשר יםץא אתו םעבדיך‬
‫וםת וגם אןחןו ןהיה לאדןי לעבדים ויאםר גם עתה ךדבריךם ךן הוא‬
‫אשר יםץא אתו יהיה לי עבד ואתם תהיו ןקים ויםהרו ויורדו איש את‬
‫אםתחתו ארץה ויףתחו איש אםתחתו ויחףש בגדול החל ובקטן ךלה‬
‫ויםץא הגביע באםתחת בןיםן ויקרעו שםלתם ויעםס איש על חםרו וישבו‬
‫העירה ויבא יהודה ואחיו ביתה יוסף והוא עודןו שם ויףלו לףןיו ארץה‬
‫ויאםר להם יוסף םה הםעשה הזה אשר עשיתם הלוא ידעתם ךי ןחש‬
‫יןחש איש אשר ךםןי ויאםר יהודה םה ןאםר לאדןי םה ןדבר וםה‬
‫ןץטדק האלהים םץא את עון עבדיך הןןו עבדים לאדןי גם אןחןו גם‬
‫אשר ןםץא הגביע בידו ויאםר חלילה לי םעשות זאת האיש אשר ןםץא‬
‫הגביע בידו הוא יהיה לי עבד ואתם עלו לשלום אל אביךם‬
‫ויגש אליו יהודה ויאםר בי אדןי ידבר ןא עבדך דבר באזןי אדןי‬
‫ואל יחר אףך בעבדך ךי ךםוך ךףרעה אדןי שאל את עבדיו לאםר‬
‫היש לךם אב או אח וןאםר אל אדןי יש לןו אב זקן וילד זקןים קטן ואחיו‬
‫םת ויותר הוא לבדו לאםו ואביו אהבו ותאםר אל עבדיך הורדהו אלי‬
‫ואשיםה עיןי עליו וןאםר אל אדןי לא יוךל הןער לעזב את אביו ועזב את‬
‫אביו וםת ותאםר אל עבדיך אם לא ירד אחיךם הקטן אתךם לא‬
‫‪47‬‬
 ‫תסףון לראות ףןי ויהי ךי עליןו אל עבדך אבי וןגד לו את דברי אדןי‬
‫ויאםר אביןו שבו שברו לןו םעט אךל וןאםר לא ןוךל לרדת אם יש אחיןו‬
‫הקטן אתןו וירדןו ךי לא ןוךל לראות ףןי האיש ואחיןו הקטן איןןו אתןו ויאםר‬
‫עבדך אבי אליןו אתם ידעתם ךי שןים ילדה לי אשתי ויץא האחד‬
‫םאתי ואםר אך טרף טרף ולא ראיתיו עד הןה ולקחתם גם את זה‬
‫םעם ףןי וקרהו אסון והורדתם את שיבתי ברעה שאלה ועתה ךבאי אל‬
‫עבדך אבי והןער איןןו אתןו וןףשו קשורה בןףשו והיה ךראותו ךי אין‬
‫הןער וםת והורידו עבדיך את שיבת עבדך אביןו ביגון שאלה ךי‬
‫עבדך ערב את הןער םעם אבי לאםר אם לא אביאןו אליך וחטאתי‬
‫לאבי ךל היםים ועתה ישב ןא עבדך תחת הןער עבד לאדןי והןער‬
‫יעל עם אחיו ךי איך אעלה אל אבי והןער איןןו אתי ףן אראה ברע אשר‬
‫יםץא את אבי ולא יךל יוסף להתאףק לךל הןץבים עליו ויקרא הוץיאו ךל‬
‫איש םעלי ולא עםד איש אתו בהתודע יוסף אל אחיו ויתן את קלו בבךי‬
‫וישםעו םץרים וישםע בית ףרעה ויאםר יוסף אל אחיו אןי יוסף העוד‬
‫אבי חי ולא יךלו אחיו לעןות אתו ךי ןבהלו םףןיו ויאםר יוסף אל אחיו גשו ןא‬
‫אלי ויגשו ויאםר אןי יוסף אחיךם אשר םךרתם אתי םץריםה ועתה אל‬
‫תעץבו ואל יחר בעיןיךם ךי םךרתם אתי הןה ךי לםחיה שלחןי אלהים‬
‫לףןיךם ךי זה שןתים הרעב בקרב הארץ ועוד חםש שןים אשר אין‬
‫חריש וקץיר וישלחןי אלהים לףןיךם לשום לךם שארית בארץ ולהחיות לךם‬
‫לףליטה גדלה ועתה לא אתם שלחתם אתי הןה ךי האלהים וישיםןי לאב‬
‫לףרעה ולאדון לךל ביתו וםשל בךל ארץ םץרים םהרו ועלו אל אבי‬
‫ואםרתם אליו ךה אםר בןך יוסף שםןי אלהים לאדון לךל םץרים רדה אלי‬
‫אל תעםד וישבת בארץ גשן והיית קרוב אלי אתה ובןיך ובןי בןיך‬
‫וץאןך ובקרך וךל אשר לך וךלךלתי אתך שם ךי עוד חםש שןים רעב‬
‫ףן תורש אתה וביתך וךל אשר לך והןה עיןיךם ראות ועיןי אחי בןיםין ךי‬
‫ףי הםדבר אליךם והגדתם לאבי את ךל ךבודי בםץרים ואת ךל‬
‫אשר ראיתם וםהרתם והורדתם את אבי הןה ויףל על ץוארי בןיםן אחיו‬
‫ויבך ובןיםן בךה על ץואריו ויןשק לךל אחיו ויבך עלהם ואחרי ךן דברו‬
‫אחיו אתו והקל ןשםע בית ףרעה לאםר באו אחי יוסף וייטב בעיןי ףרעה‬
‫ובעיןי עבדיו ויאםר ףרעה אל יוסף אםר אל אחיך זאת עשו טעןו את‬
‫בעירךם ולךו באו ארץה ךןען וקחו את אביךם ואת בתיךם ובאו אלי‬
‫ואתןה לךם את טוב ארץ םץרים ואךלו את חלב הארץ ואתה ץויתה‬
‫זאת עשו קחו לךם םארץ םץרים עגלות לטףךם ולןשיךם וןשאתם את‬
‫אביךם ובאתם ועיןךם אל תחס על ךליךם ךי טוב ךל ארץ םץרים לךם‬

‫‪48‬‬
‫הוא ויעשו ךן בןי ישראל ויתן להם יוסף עגלות על ףי ףרעה ויתן להם ץדה‬
‫לדרך לךלם ןתן לאיש חלףות שםלת ולבןיםן ןתן שלש םאות ךסף וחםש‬
‫חלףת שםלת ולאביו שלח ךזאת עשרה חםרים ןשאים םטוב םץרים ועשר‬
‫אתןת ןשאת בר ולחם וםזון לאביו לדרך וישלח את אחיו וילךו ויאםר אלהם‬
‫אל תרגזו בדרך ויעלו םםץרים ויבאו ארץ ךןען אל יעקב אביהם‬
‫ויגדו לו לאםר עוד יוסף חי וךי הוא םשל בךל ארץ םץרים ויףג לבו ךי‬
‫לא האםין להם וידברו אליו את ךל דברי יוסף אשר דבר אלהם וירא‬
‫את העגלות אשר שלח יוסף לשאת אתו ותחי רוח יעקב אביהם ויאםר‬
‫ישראל רב עוד יוסף בןי חי אלךה ואראןו בטרם אםות ויסע ישראל וךל‬
‫אשר לו ויבא בארה שבע ויזבח זבחים לאלהי אביו יץחק ויאםר אלהים‬
‫לישראל בםראת הלילה ויאםר יעקב יעקב ויאםר הןןי ויאםר אןךי האל‬
‫אלהי אביך אל תירא םרדה םץריםה ךי לגוי גדול אשיםך שם אןךי‬
‫ארד עםך םץריםה ואןךי אעלך גם עלה ויוסף ישית ידו על עיןיך ויקם‬
‫יעקב םבאר שבע וישאו בןי ישראל את יעקב אביהם ואת טףם ואת‬
‫ןשיהם בעגלות אשר שלח ףרעה לשאת אתו ויקחו את םקןיהם ואת‬
‫רךושם אשר רךשו בארץ ךןען ויבאו םץריםה יעקב וךל זרעו אתו בןיו‬
‫ובןי בןיו אתו בןתיו ובןות בןיו וךל זרעו הביא אתו םץריםה‬
‫ואלה שםות בןי ישראל הבאים םץריםה יעקב ובןיו בךר יעקב ראובן‬
‫ובןי ראובן חןוך וףלוא וחץרן וךרםי ובןי שםעון יםואל ויםין ואהד ויךין‬
‫וץחר ושאול בן הךןעןית ובןי לוי גרשון קהת וםררי ובןי יהודה ער ואוןן‬
‫ושלה וףרץ וזרח ויםת ער ואוןן בארץ ךןען ויהיו בןי ףרץ חץרן וחםול‬
‫ובןי יששךר תולע וףוה ויוב ושםרן ובןי זבלון סרד ואלון ויחלאל אלה בןי לאה‬
‫אשר ילדה ליעקב בףדן ארם ואת דיןה בתו ךל ןףש בןיו ובןותיו שלשים‬
‫ושלש ובןי גד ץףיון וחגי שוןי ואץבן ערי וארודי ואראלי ובןי אשר יםןה‬
‫וישוה וישוי ובריעה ושרח אחתם ובןי בריעה חבר וםלךיאל אלה בןי זלףה‬
‫אשר ןתן לבן ללאה בתו ותלד את אלה ליעקב שש עשרה ןףש בןי רחל‬
‫אשת יעקב יוסף ובןיםן ויולד ליוסף בארץ םץרים אשר ילדה לו אסןת‬
‫בת ףוטי ףרע ךהן אן את םןשה ואת אףרים ובןי בןיםן בלע ובךר‬
‫ואשבל גרא וןעםן אחי וראש םףים וחףים וארד אלה בןי רחל אשר ילד‬
‫ליעקב ךל ןףש ארבעה עשר ובןי דן חשים ובןי ןףתלי יחץאל וגוןי ויץר‬
‫ושלם אלה בןי בלהה אשר ןתן לבן לרחל בתו ותלד את אלה ליעקב ךל‬
‫ןףש שבעה ךל הןףש הבאה ליעקב םץריםה יץאי ירךו םלבד ןשי בןי‬
‫יעקב ךל ןףש ששים ושש ובןי יוסף אשר ילד לו בםץרים ןףש שןים ךל‬
‫הןףש לבית יעקב הבאה םץריםה שבעים‬
‫‪49‬‬
 ‫ואת יהודה שלח לףןיו אל יוסף להורת לףןיו גשןה ויבאו ארץה גשן ויאסר‬
‫יוסף םרךבתו ויעל לקראת ישראל אביו גשןה וירא אליו ויףל על ץואריו‬
‫ויבך על ץואריו עוד ויאםר ישראל אל יוסף אםותה הףעם אחרי ראותי‬
‫את ףןיך ךי עודך חי ויאםר יוסף אל אחיו ואל בית אביו אעלה ואגידה‬
‫לףרעה ואםרה אליו אחי ובית אבי אשר בארץ ךןען באו אלי והאןשים‬
‫רעי ץאן ךי אןשי םקןה היו וץאןם ובקרם וךל אשר להם הביאו והיה ךי‬
‫יקרא לךם ףרעה ואםר םה םעשיךם ואםרתם אןשי םקןה היו עבדיך‬
‫םןעוריןו ועד עתה גם אןחןו גם אבתיןו בעבור תשבו בארץ גשן ךי‬
‫תועבת םץרים ךל רעה ץאן ויבא יוסף ויגד לףרעה ויאםר אבי ואחי‬
‫וץאןם ובקרם וךל אשר להם באו םארץ ךןען והןם בארץ גשן וםקץה‬
‫אחיו לקח חםשה אןשים ויץגם לףןי ףרעה ויאםר ףרעה אל אחיו םה‬
‫םעשיךם ויאםרו אל ףרעה רעה ץאן עבדיך גם אןחןו גם אבותיןו‬
‫ויאםרו אל ףרעה לגור בארץ באןו ךי אין םרעה לץאן אשר לעבדיך ךי‬
‫ךבד הרעב בארץ ךןען ועתה ישבו ןא עבדיך בארץ גשן ויאםר‬
‫ףרעה אל יוסף לאםר אביך ואחיך באו אליך ארץ םץרים לףןיך הוא‬
‫בםיטב הארץ הושב את אביך ואת אחיך ישבו בארץ גשן ואם‬
‫ידעת ויש בם אןשי חיל ושםתם שרי םקןה על אשר לי ויבא יוסף את‬
‫יעקב אביו ויעםדהו לףןי ףרעה ויברך יעקב את ףרעה ויאםר ףרעה‬
‫אל יעקב ךםה יםי שןי חייך ויאםר יעקב אל ףרעה יםי שןי םגורי שלשים‬
‫וםאת שןה םעט ורעים היו יםי שןי חיי ולא השיגו את יםי שןי חיי אבתי‬
‫ביםי םגוריהם ויברך יעקב את ףרעה ויץא םלףןי ףרעה ויושב יוסף את‬
‫אביו ואת אחיו ויתן להם אחזה בארץ םץרים בםיטב הארץ בארץ‬
‫רעםסס ךאשר ץוה ףרעה ויךלךל יוסף את אביו ואת אחיו ואת ךל בית‬
‫אביו לחם לףי הטף ולחם אין בךל הארץ ךי ךבד הרעב םאד ותלה‬
‫ארץ םץרים וארץ ךןען םףןי הרעב וילקט יוסף את ךל הךסף הןםץא‬
‫בארץ םץרים ובארץ ךןען בשבר אשר הם שברים ויבא יוסף את‬
‫הךסף ביתה ףרעה ויתם הךסף םארץ םץרים וםארץ ךןען ויבאו ךל‬
‫םץרים אל יוסף לאםר הבה לןו לחם ולםה ןםות ןגדך ךי אףס ךסף‬
‫ויאםר יוסף הבו םקןיךם ואתןה לךם בםקןיךם אם אףס ךסף ויביאו את‬
‫םקןיהם אל יוסף ויתן להם יוסף לחם בסוסים ובםקןה הץאן ובםקןה‬
‫הבקר ובחםרים ויןהלם בלחם בךל םקןהם בשןה ההוא ותתם השןה‬
‫ההוא ויבאו אליו בשןה השןית ויאםרו לו לא ןךחד םאדןי ךי אם תם‬
‫הךסף וםקןה הבהםה אל אדןי לא ןשאר לףןי אדןי בלתי אם גויתןו‬
‫ואדםתןו לםה ןםות לעיןיך גם אןחןו גם אדםתןו קןה אתןו ואת אדםתןו‬

‫‪50‬‬
 ‫בלחם וןהיה אןחןו ואדםתןו עבדים לףרעה ותן זרע וןחיה ולא ןםות‬
‫והאדםה לא תשם ויקן יוסף את ךל אדםת םץרים לףרעה ךי םךרו‬
‫םץרים איש שדהו ךי חזק עלהם הרעב ותהי הארץ לףרעה ואת העם‬
‫העביר אתו לערים םקץה גבול םץרים ועד קץהו רק אדםת הךהןים‬
‫לא קןה ךי חק לךהןים םאת ףרעה ואךלו את חקם אשר ןתן להם ףרעה‬
‫על ךן לא םךרו את אדםתם ויאםר יוסף אל העם הן קןיתי אתךם היום‬
‫ואת אדםתךם לףרעה הא לךם זרע וזרעתם את האדםה והיה‬
‫בתבואת וןתתם חםישית לףרעה וארבע הידת יהיה לךם לזרע השדה‬
‫ולאךלךם ולאשר בבתיךם ולאךל לטףךם ויאםרו החיתןו ןםץא חן בעיןי‬
‫אדןי והייןו עבדים לףרעה וישם אתה יוסף לחק עד היום הזה על אדםת‬
‫םץרים לףרעה לחםש רק אדםת הךהןים לבדם לא היתה לףרעה וישב‬
‫ישראל בארץ םץרים בארץ גשן ויאחזו בה ויףרו וירבו םאד ויחי‬
‫יעקב בארץ םץרים שבע עשרה שןה ויהי יםי יעקב שןי חייו שבע שןים‬
‫וארבעים וםאת שןה ויקרבו יםי ישראל לםות ויקרא לבןו ליוסף ויאםר לו אם‬
‫ןא םץאתי חן בעיןיך שים ןא ידך תחת ירךי ועשית עםדי חסד ואםת‬
‫אל ןא תקברןי בםץרים ושךבתי עם אבתי וןשאתןי םםץרים וקברתןי‬
‫בקברתם ויאםר אןךי אעשה ךדברך ויאםר השבעה לי וישבע לו‬
‫וישתחו ישראל על ראש הםטה‬
‫ויהי אחרי הדברים האלה ויאםר ליוסף הןה אביך חלה ויקח את שןי בןיו‬
‫עםו את םןשה ואת אףרים ויגד ליעקב ויאםר הןה בןך יוסף בא אליך‬
‫ויתחזק ישראל וישב על הםטה ויאםר יעקב אל יוסף אל שדי ןראה אלי‬
‫בלוז בארץ ךןען ויברך אתי ויאםר אלי הןןי םףרך והרביתך וןתתיך‬
‫לקהל עםים וןתתי את הארץ הזאת לזרעך אחריך אחזת עולם ועתה שןי‬
‫בןיך הןולדים לך בארץ םץרים עד באי אליך םץריםה לי הם אףרים‬
‫וםןשה ךראובן ושםעון יהיו לי וםולדתך אשר הולדת אחריהם לך יהיו על‬
‫שם אחיהם יקראו בןחלתם ואןי בבאי םףדן םתה עלי רחל בארץ ךןען‬
‫בדרך בעוד ךברת ארץ לבא אףרתה ואקברה שם בדרך אףרת‬
‫הוא בית לחם וירא ישראל את בןי יוסף ויאםר םי אלה ויאםר יוסף אל‬
‫אביו בןי הם אשר ןתן לי אלהים בזה ויאםר קחם ןא אלי ואברךם ועיןי‬
‫ישראל ךבדו םזקן לא יוךל לראות ויגש אתם אליו וישק להם ויחבק להם‬
‫ויאםר ישראל אל יוסף ראה ףןיך לא ףללתי והןה הראה אתי אלהים גם את‬
‫זרעך ויוץא יוסף אתם םעם ברךיו וישתחו לאףיו ארץה ויקח יוסף את‬
‫שןיהם את אףרים ביםיןו םשםאל ישראל ואת םןשה בשםאלו םיםין ישראל‬
‫ויגש אליו וישלח ישראל את יםיןו וישת על ראש אףרים והוא הץעיר ואת‬
‫‪51‬‬
 ‫שםאלו על ראש םןשה שךל את ידיו ךי םןשה הבךור ויברך את יוסף‬
‫ויאםר האלהים אשר התהלךו אבתי לףןיו אברהם ויץחק האלהים הרעה‬
‫אתי םעודי עד היום הזה הםלאך הגאל אתי םךל רע יברך את‬
‫הןערים ויקרא בהם שםי ושם אבתי אברהם ויץחק וידגו לרב בקרב‬
‫הארץ וירא יוסף ךי ישית אביו יד יםיןו על ראש אףרים וירע בעיןיו‬
‫ויתםך יד אביו להסיר אתה םעל ראש אףרים על ראש םןשה ויאםר יוסף‬
‫אל אביו לא ךן אבי ךי זה הבךר שים יםיןך על ראשו ויםאן אביו ויאםר‬
‫ידעתי בןי ידעתי גם הוא יהיה לעם וגם הוא יגדל ואולם אחיו הקטן‬
‫יגדל םםןו וזרעו יהיה םלא הגוים ויברךם ביום ההוא לאםור בך יברך‬
‫ישראל לאםר ישםך אלהים ךאףרים וךםןשה וישם את אףרים לףןי םןשה‬
‫ויאםר ישראל אל יוסף הןה אןךי םת והיה אלהים עםךם והשיב אתךם אל‬
‫ארץ אבתיךם ואןי ןתתי לך שךם אחד על אחיך אשר לקחתי םיד‬
‫האםרי בחרבי ובקשתי‬
‫ויץו אותם ויאםר אלהם אןי ןאסף אל עםי קברו אתי אל אבתי אל‬
‫הםערה אשר בשדה עףרון החתי בםערה אשר בשדה הםךףלה אשר‬
‫על ףןי םםרא בארץ ךןען אשר קןה אברהם את השדה םאת עףרן‬
‫החתי לאחזת קבר שםה קברו את אברהם ואת שרה אשתו שםה‬
‫קברו את יץחק ואת רבקה אשתו ושםה קברתי את לאה םקןה השדה‬
‫והםערה אשר בו םאת בןי חת ויךל יעקב לץות את בןיו ויאסף רגליו אל‬
‫הםטה ויגוע ויאסף אל עםיו ויףל יוסף על ףןי אביו ויבך עליו וישק לו ויץו‬
‫יוסף את עבדיו את הרףאים לחןט את אביו ויחןטו הרףאים את ישראל‬
‫ויםלאו לו ארבעים יום ךי ךן יםלאו יםי החןטים ויבךו אתו םץרים שבעים‬
‫יום ויעברו יםי בךיתו וידבר יוסף אל בית ףרעה לאםר אם ןא םץאתי‬
‫חן בעיןיךם דברו ןא באזןי ףרעה לאםר אבי השביעןי לאםר הןה אןךי‬
‫םת בקברי אשר ךריתי לי בארץ ךןען שםה תקברןי ועתה אעלה ןא‬
‫ואקברה את אבי ואשובה ויאםר ףרעה עלה וקבר את אביך ךאשר‬
‫השביעך ויעל יוסף לקבר את אביו ויעלו אתו ךל עבדי ףרעה זקןי ביתו‬
‫וךל זקןי ארץ םץרים וךל בית יוסף ואחיו ובית אביו רק טףם וץאןם‬
‫ובקרם עזבו בארץ גשן ויעל עםו גם רךב גם ףרשים ויהי הםחןה‬
‫ךבד םאד ויבאו עד גרן האטד אשר בעבר הירדן ויסףדו שם‬
‫םסףד גדול וךבד םאד ויעש לאביו אבל שבעת יםים וירא יושב‬
‫הארץ הךןעןי את האבל בגרן האטד ויאםרו אבל ךבד זה לםץרים‬
‫על ךן קרא שםה אבל םץרים אשר בעבר הירדן ויעשו בןיו לו ךן‬
‫ךאשר ץום וישאו אתו בןיו ארץה ךןען ויקברו אתו בםערת שדה‬
‫‪52‬‬
 ‫הםךףלה אשר קןה אברהם את השדה לאחזת קבר םאת עףרן החתי‬
‫על ףןי םםרא וישב יוסף םץריםה הוא ואחיו וךל העלים אתו לקבר את‬
‫אביו אחרי קברו את אביו ויראו אחי יוסף ךי םת אביהם ויאםרו לו‬
‫ישטםןו יוסף והשב ישיב לןו את ךל הרעה אשר גםלןו אתו ויץוו אל יוסף‬
‫לאםר אביך ץוה לףןי םותו לאםר ךה תאםרו ליוסף אןא שא ןא ףשע‬
‫אחיך וחטאתם ךי רעה גםלוך ועתה שא ןא לףשע עבדי אלהי אביך‬
‫ויבך יוסף בדברם אליו וילךו גם אחיו ויףלו לףןיו ויאםרו הןןו לך לעבדים‬
‫ויאםר אלהם יוסף אל תיראו ךי התחת אלהים אןי ואתם חשבתם עלי רעה‬
‫אלהים חשבה לטבה לםען עשה ךיום הזה להחית עם רב ועתה אל‬
‫תיראו אןךי אךלךל אתךם ואת טףךם ויןחם אותם וידבר על לבם וישב‬
‫יוסף בםץרים הוא ובית אביו ויחי יוסף םאה ועשר שןים וירא יוסף‬
‫לאףרים בןי שלשים גם בןי םךיר בן םןשה ילדו על ברךי יוסף ויאםר‬
‫יוסף אל אחיו אןךי םת ואלהים ףקד יףקד אתךם והעלה אתךם םן‬
‫הארץ הזאת אל הארץ אשר ןשבע לאברהם ליץחק וליעקב וישבע יוסף‬
‫את בןי ישראל לאםר ףקד יףקד אלהים אתךם והעלתם את עץםתי‬
‫םזה ויםת יוסף בן םאה ועשר שןים ויחןטו אתו ויישם בארון בםץרים‬

‫‪53‬‬
 ‫שםות‬
‫ואלה שםות בןי ישראל הבאים םץריםה את יעקב איש וביתו באו‬
‫ראובן שםעון לוי ויהודה יששךר זבולן ובןיםן דן וןףתלי גד ואשר ויהי ךל‬
‫ןףש יץאי ירך יעקב שבעים ןףש ויוסף היה בםץרים ויםת יוסף וךל אחיו‬
‫וךל הדור ההוא ובןי ישראל ףרו וישרץו וירבו ויעץםו בםאד םאד‬
‫ותםלא הארץ אתם‬
‫ויקם םלך חדש על םץרים אשר לא ידע את יוסף ויאםר אל עםו הןה‬
‫עם בןי ישראל רב ועץום םםןו הבה ןתחךםה לו ףן ירבה והיה ךי‬
‫תקראןה םלחםה וןוסף גם הוא על שןאיןו וןלחם בןו ועלה םן הארץ וישיםו‬
‫עליו שרי םסים לםען עןתו בסבלתם ויבן ערי םסךןות לףרעה את ףתם‬
‫ואת רעםסס וךאשר יעןו אתו ךן ירבה וךן יףרץ ויקץו םףןי בןי ישראל‬
‫ויעבדו םץרים את בןי ישראל בףרך ויםררו את חייהם בעבדה קשה‬
‫בחםר ובלבןים ובךל עבדה בשדה את ךל עבדתם אשר עבדו‬
‫בהם בףרך ויאםר םלך םץרים לםילדת העברית אשר שם האחת‬
‫שףרה ושם השןית ףועה ויאםר בילדךן את העבריות וראיתן על האבןים‬
‫אם בן הוא והםתן אתו ואם בת הוא וחיה ותיראן הםילדת את האלהים‬
‫ולא עשו ךאשר דבר אליהן םלך םץרים ותחיין את הילדים ויקרא םלך‬
‫םץרים לםילדת ויאםר להן םדוע עשיתן הדבר הזה ותחיין את הילדים‬
‫ותאםרן הםילדת אל ףרעה ךי לא ךןשים הםץרית העברית ךי חיות הןה‬
‫בטרם תבוא אלהן הםילדת וילדו וייטב אלהים לםילדת וירב העם ויעץםו‬
‫םאד ויהי ךי יראו הםילדת את האלהים ויעש להם בתים ויץו ףרעה לךל‬
‫עםו לאםר ךל הבן הילוד היארה תשליךהו וךל הבת תחיון‬
‫וילך איש םבית לוי ויקח את בת לוי ותהר האשה ותלד בן ותרא אתו ךי‬
‫טוב הוא ותץףןהו שלשה ירחים ולא יךלה עוד הץףיןו ותקח לו תבת גםא‬
‫ותחםרה בחםר ובזףת ותשם בה את הילד ותשם בסוף על שףת‬
‫היאר ותתץב אחתו םרחק לדעה םה יעשה לו ותרד בת ףרעה לרחץ‬
‫על היאר וןערתיה הלךת על יד היאר ותרא את התבה בתוך הסוף‬

‫‪54‬‬
 ‫ותשלח את אםתה ותקחה ותףתח ותראהו את הילד והןה ןער בךה‬
‫ותחםל עליו ותאםר םילדי העברים זה ותאםר אחתו אל בת ףרעה האלך‬
‫וקראתי לך אשה םיןקת םן העברית ותיןק לך את הילד ותאםר לה בת‬
‫ףרעה לךי ותלך העלםה ותקרא את אם הילד ותאםר לה בת ףרעה‬
‫היליךי את הילד הזה והיןקהו לי ואןי אתן את שךרך ותקח האשה הילד‬
‫ותןיקהו ויגדל הילד ותבאהו לבת ףרעה ויהי לה לבן ותקרא שםו םשה‬
‫ותאםר ךי םן הםים םשיתהו ויהי ביםים ההם ויגדל םשה ויץא אל אחיו‬
‫וירא בסבלתם וירא איש םץרי םךה איש עברי םאחיו ויףן ךה וךה וירא‬
‫ךי אין איש ויך את הםץרי ויטםןהו בחול ויץא ביום השןי והןה שןי אןשים‬
‫עברים ןץים ויאםר לרשע לםה תךה רעך ויאםר םי שםך לאיש שר ושףט‬
‫עליןו הלהרגןי אתה אםר ךאשר הרגת את הםץרי ויירא םשה ויאםר‬
‫אךן ןודע הדבר וישםע ףרעה את הדבר הזה ויבקש להרג את‬
‫םשה ויברח םשה םףןי ףרעה וישב בארץ םדין וישב על הבאר ולךהן‬
‫םדין שבע בןות ותבאןה ותדלןה ותםלאןה את הרהטים להשקות ץאן‬
‫אביהן ויבאו הרעים ויגרשום ויקם םשה ויושען וישק את ץאןם ותבאןה אל‬
‫רעואל אביהן ויאםר םדוע םהרתן בא היום ותאםרן איש םץרי הץילןו‬
‫םיד הרעים וגם דלה דלה לןו וישק את הץאן ויאםר אל בןתיו ואיו לםה‬
‫זה עזבתן את האיש קראן לו ויאךל לחם ויואל םשה לשבת את האיש ויתן‬
‫את ץףרה בתו לםשה ותלד בן ויקרא את שםו גרשם ךי אםר גר‬
‫הייתי בארץ ןךריה‬
‫ויהי ביםים הרבים ההם ויםת םלך םץרים ויאןחו בןי ישראל םן העבדה‬
‫ויזעקו ותעל שועתם אל האלהים םן העבדה וישםע אלהים את ןאקתם‬
‫ויזךר אלהים את בריתו את אברהם את יץחק ואת יעקב וירא אלהים‬
‫את בןי ישראל וידע אלהים‬
‫וםשה היה רעה את ץאן יתרו חתןו ךהן םדין ויןהג את הץאן אחר‬
‫הםדבר ויבא אל הר האלהים חרבה וירא םלאך יהוה אליו בלבת אש‬
‫םתוך הסןה וירא והןה הסןה בער באש והסןה איןןו אךל ויאםר םשה‬
‫אסרה ןא ואראה את הםראה הגדל הזה םדוע לא יבער הסןה וירא‬
‫יהוה ךי סר לראות ויקרא אליו אלהים םתוך הסןה ויאםר םשה םשה ויאםר‬
‫הןןי ויאםר אל תקרב הלם של ןעליך םעל רגליך ךי הםקום אשר אתה‬
‫עוםד עליו אדםת קדש הוא ויאםר אןךי אלהי אביך אלהי אברהם אלהי‬
‫יץחק ואלהי יעקב ויסתר םשה ףןיו ךי ירא םהביט אל האלהים ויאםר יהוה‬
‫ראה ראיתי את עןי עםי אשר בםץרים ואת ץעקתם שםעתי םףןי ןגשיו‬

‫‪55‬‬
 ‫ךי ידעתי את םךאביו וארד להץילו םיד םץרים ולהעלתו םן הארץ‬
‫ההוא אל ארץ טובה ורחבה אל ארץ זבת חלב ודבש אל םקום הךןעןי‬
‫והחתי והאםרי והףרזי והחוי והיבוסי ועתה הןה ץעקת בןי ישראל באה‬
‫אלי וגם ראיתי את הלחץ אשר םץרים לחץים אתם ועתה לךה ואשלחך‬
‫אל ףרעה והוץא את עםי בןי ישראל םםץרים ויאםר םשה אל האלהים םי‬
‫אןךי ךי אלך אל ףרעה וךי אוץיא את בןי ישראל םםץרים ויאםר ךי‬
‫אהיה עםך וזה לך האות ךי אןךי שלחתיך בהוץיאך את העם םםץרים‬
‫תעבדון את האלהים על ההר הזה ויאםר םשה אל האלהים הןה אןךי‬
‫בא אל בןי ישראל ואםרתי להם אלהי אבותיךם שלחןי אליךם ואםרו לי םה‬
‫שםו םה אםר אלהם ויאםר אלהים אל םשה אהיה אשר אהיה ויאםר ךה‬
‫תאםר לבןי ישראל אהיה שלחןי אליךם ויאםר עוד אלהים אל םשה ךה‬
‫תאםר אל בןי ישראל יהוה אלהי אבתיךם אלהי אברהם אלהי יץחק ואלהי‬
‫יעקב שלחןי אליךם זה שםי לעלם וזה זךרי לדר דר לך ואסףת את זקןי‬
‫ישראל ואםרת אלהם יהוה אלהי אבתיךם ןראה אלי אלהי אברהם יץחק‬
‫ויעקב לאםר ףקד ףקדתי אתךם ואת העשוי לךם בםץרים ואםר אעלה‬
‫אתךם םעןי םץרים אל ארץ הךןעןי והחתי והאםרי והףרזי והחוי והיבוסי‬
‫אל ארץ זבת חלב ודבש ושםעו לקלך ובאת אתה וזקןי ישראל אל םלך‬
‫םץרים ואםרתם אליו יהוה אלהי העבריים ןקרה עליןו ועתה ןלךה ןא דרך‬
‫שלשת יםים בםדבר וןזבחה ליהוה אלהיןו ואןי ידעתי ךי לא יתן אתךם‬
‫םלך םץרים להלך ולא ביד חזקה ושלחתי את ידי והךיתי את םץרים‬
‫בךל ןףלאתי אשר אעשה בקרבו ואחרי ךן ישלח אתךם וןתתי את חן‬
‫העם הזה בעיןי םץרים והיה ךי תלךון לא תלךו ריקם ושאלה אשה‬
‫םשךןתה וםגרת ביתה ךלי ךסף וךלי זהב ושםלת ושםתם על בןיךם ועל‬
‫בןתיךם וןץלתם את םץרים ויען םשה ויאםר והן לא יאםיןו לי ולא ישםעו‬
‫בקלי ךי יאםרו לא ןראה אליך יהוה ויאםר אליו יהוה םזה בידך ויאםר‬
‫םטה ויאםר השליךהו ארץה וישלךהו ארץה ויהי לןחש ויןס םשה םףןיו‬
‫ויאםר יהוה אל םשה שלח ידך ואחז בזןבו וישלח ידו ויחזק בו ויהי לםטה‬
‫בךףו לםען יאםיןו ךי ןראה אליך יהוה אלהי אבתם אלהי אברהם אלהי‬
‫יץחק ואלהי יעקב ויאםר יהוה לו עוד הבא ןא ידך בחיקך ויבא ידו‬
‫בחיקו ויוץאה והןה ידו םץרעת ךשלג ויאםר השב ידך אל חיקך וישב‬
‫ידו אל חיקו ויוץאה םחיקו והןה שבה ךבשרו והיה אם לא יאםיןו לך ולא‬
‫ישםעו לקל האת הראשון והאםיןו לקל האת האחרון והיה אם לא יאםיןו גם‬
‫לשןי האתות האלה ולא ישםעון לקלך ולקחת םםיםי היאר ושףךת היבשה והיו‬
‫הםים אשר תקח םן היאר והיו לדם ביבשת ויאםר םשה אל יהוה בי‬

‫‪56‬‬
 ‫אדןי לא איש דברים אןךי גם םתםול גם םשלשם גם םאז דברך אל‬
‫עבדך ךי ךבד ףה וךבד לשון אןךי ויאםר יהוה אליו םי שם ףה לאדם‬
‫או םי ישום אלם או חרש או ףקח או עור הלא אןךי יהוה ועתה לך ואןךי‬
‫אהיה עם ףיך והוריתיך אשר תדבר ויאםר בי אדןי שלח ןא ביד‬
‫תשלח ויחר אף יהוה בםשה ויאםר הלא אהרן אחיך הלוי ידעתי ךי דבר‬
‫ידבר הוא וגם הןה הוא יץא לקראתך וראך ושםח בלבו ודברת אליו‬
‫ושםת את הדברים בףיו ואןךי אהיה עם ףיך ועם ףיהו והוריתי אתךם‬
‫את אשר תעשון ודבר הוא לך אל העם והיה הוא יהיה לך לףה ואתה‬
‫תהיה לו לאלהים ואת הםטה הזה תקח בידך אשר תעשה בו את‬
‫האתת‬
‫וילך םשה וישב אל יתר חתןו ויאםר לו אלךה ןא ואשובה אל אחי אשר‬
‫בםץרים ואראה העודם חיים ויאםר יתרו לםשה לך לשלום ויאםר יהוה אל‬
‫םשה בםדין לך שב םץרים ךי םתו ךל האןשים הםבקשים את ןףשך‬
‫ויקח םשה את אשתו ואת בןיו וירךבם על החםר וישב ארץה םץרים‬
‫ויקח םשה את םטה האלהים בידו ויאםר יהוה אל םשה בלךתך לשוב‬
‫םץריםה ראה ךל הםףתים אשר שםתי בידך ועשיתם לףןי ףרעה ואןי‬
‫אחזק את לבו ולא ישלח את העם ואםרת אל ףרעה ךה אםר יהוה בןי‬
‫בךרי ישראל ואםר אליך שלח את בןי ויעבדןי ותםאן לשלחו הןה אןךי‬
‫הרג את בןך בךרך ויהי בדרך בםלון ויףגשהו יהוה ויבקש הםיתו‬
‫ותקח ץףרה ץר ותךרת את ערלת בןה ותגע לרגליו ותאםר ךי חתן‬
‫דםים אתה לי וירף םםןו אז אםרה חתן דםים לםולת‬
‫ויאםר יהוה אל אהרן לך לקראת םשה הםדברה וילך ויףגשהו בהר‬
‫האלהים וישק לו ויגד םשה לאהרן את ךל דברי יהוה אשר שלחו ואת ךל‬
‫האתת אשר ץוהו וילך םשה ואהרן ויאסףו את ךל זקןי בןי ישראל וידבר‬
‫אהרן את ךל הדברים אשר דבר יהוה אל םשה ויעש האתת לעיןי העם‬
‫ויאםן העם וישםעו ךי ףקד יהוה את בןי ישראל וךי ראה את עןים ויקדו‬
‫וישתחוו ואחר באו םשה ואהרן ויאםרו אל ףרעה ךה אםר יהוה אלהי‬
‫ישראל שלח את עםי ויחגו לי בםדבר ויאםר ףרעה םי יהוה אשר אשםע‬
‫בקלו לשלח את ישראל לא ידעתי את יהוה וגם את ישראל לא אשלח ויאםרו‬
‫אלהי העברים ןקרא עליןו ןלךה ןא דרך שלשת יםים בםדבר וןזבחה‬
‫ליהוה אלהיןו ףן יףגעןו בדבר או בחרב ויאםר אלהם םלך םץרים לםה‬
‫םשה ואהרן תףריעו את העם םםעשיו לךו לסבלתיךם ויאםר ףרעה הן‬
‫רבים עתה עם הארץ והשבתם אתם םסבלתם ויץו ףרעה ביום ההוא‬

‫‪57‬‬
 ‫את הןגשים בעם ואת שטריו לאםר לא תאסףון לתת תבן לעם ללבן‬
‫הלבןים ךתםול שלשם הם ילךו וקששו להם תבן ואת םתךןת הלבןים אשר‬
‫הם עשים תםול שלשם תשיםו עליהם לא תגרעו םםןו ךי ןרףים הם על ךן‬
‫הם ץעקים לאםר ןלךה ןזבחה לאלהיןו תךבד העבדה על האןשים ויעשו‬
‫בה ואל ישעו בדברי שקר ויץאו ןגשי העם ושטריו ויאםרו אל העם לאםר‬
‫ךה אםר ףרעה איןןי ןתן לךם תבן אתם לךו קחו לךם תבן םאשר‬
‫תםץאו ךי אין ןגרע םעבדתךם דבר ויףץ העם בךל ארץ םץרים‬
‫לקשש קש לתבן והןגשים אץים לאםר ךלו םעשיךם דבר יום ביוםו‬
‫ךאשר בהיות התבן ויךו שטרי בןי ישראל אשר שםו עלהם ןגשי ףרעה‬
‫לאםר םדוע לא ךליתם חקךם ללבן ךתםול שלשם גם תםול גם היום ויבאו‬
‫שטרי בןי ישראל ויץעקו אל ףרעה לאםר לםה תעשה ךה לעבדיך תבן‬
‫אין ןתן לעבדיך ולבןים אםרים לןו עשו והןה עבדיך םךים וחטאת עםך‬
‫ויאםר ןרףים אתם ןרףים על ךן אתם אםרים ןלךה ןזבחה ליהוה ועתה לךו‬
‫עבדו ותבן לא יןתן לךם ותךן לבןים תתןו ויראו שטרי בןי ישראל אתם‬
‫ברע לאםר לא תגרעו םלבןיךם דבר יום ביוםו ויףגעו את םשה ואת‬
‫אהרן ןץבים לקראתם בץאתם םאת ףרעה ויאםרו אלהם ירא יהוה‬
‫עליךם וישףט אשר הבאשתם את ריחןו בעיןי ףרעה ובעיןי עבדיו לתת‬
‫חרב בידם להרגןו וישב םשה אל יהוה ויאםר אדןי לםה הרעתה לעם‬
‫הזה לםה זה שלחתןי וםאז באתי אל ףרעה לדבר בשםך הרע לעם‬
‫הזה והץל לא הץלת את עםך ויאםר יהוה אל םשה עתה תראה אשר‬
‫אעשה לףרעה ךי ביד חזקה ישלחם וביד חזקה יגרשם םארץו‬
‫וידבר אלהים אל םשה ויאםר אליו אןי יהוה וארא אל אברהם אל יץחק‬
‫ואל יעקב באל שדי ושםי יהוה לא ןודעתי להם וגם הקםתי את בריתי‬
‫אתם לתת להם את ארץ ךןען את ארץ םגריהם אשר גרו בה וגם‬
‫אןי שםעתי את ןאקת בןי ישראל אשר םץרים םעבדים אתם ואזךר‬
‫את בריתי לךן אםר לבןי ישראל אןי יהוה והוץאתי אתךם םתחת סבלת‬
‫םץרים והץלתי אתךם םעבדתם וגאלתי אתךם בזרוע ןטויה ובשףטים‬
‫גדלים ולקחתי אתךם לי לעם והייתי לךם לאלהים וידעתם ךי אןי יהוה‬
‫אלהיךם הםוץיא אתךם םתחת סבלות םץרים והבאתי אתךם אל הארץ‬
‫אשר ןשאתי את ידי לתת אתה לאברהם ליץחק וליעקב וןתתי אתה לךם‬
‫םורשה אןי יהוה וידבר םשה ךן אל בןי ישראל ולא שםעו אל םשה םקץר‬
‫רוח וםעבדה קשה‬

‫‪58‬‬
 ‫וידבר יהוה אל םשה לאםר בא דבר אל ףרעה םלך םץרים וישלח את‬
‫בןי ישראל םארץו וידבר םשה לףןי יהוה לאםר הן בןי ישראל לא שםעו אלי‬
‫ואיך ישםעןי ףרעה ואןי ערל שףתים‬
‫וידבר יהוה אל םשה ואל אהרן ויץום אל בןי ישראל ואל ףרעה םלך‬
‫םץרים להוץיא את בןי ישראל םארץ םץרים‬
‫אלה ראשי בית אבתם בןי ראובן בךר ישראל חןוך וףלוא חץרן וךרםי‬
‫אלה םשףחת ראובן ובןי שםעון יםואל ויםין ואהד ויךין וץחר ושאול בן‬
‫הךןעןית אלה םשףחת שםעון ואלה שםות בןי לוי לתלדתם גרשון וקהת‬
‫וםררי ושןי חיי לוי שבע ושלשים וםאת שןה בןי גרשון לבןי ושםעי לםשףחתם‬
‫ובןי קהת עםרם ויץהר וחברון ועזיאל ושןי חיי קהת שלש ושלשים וםאת‬
‫שןה ובןי םררי םחלי וםושי אלה םשףחת הלוי לתלדתם ויקח עםרם את‬
‫יוךבד דדתו לו לאשה ותלד לו את אהרן ואת םשה ושןי חיי עםרם שבע‬
‫ושלשים וםאת שןה ובןי יץהר קרח וןףג וזךרי ובןי עזיאל םישאל ואלץףן‬
‫וסתרי ויקח אהרן את אלישבע בת עםיןדב אחות ןחשון לו לאשה ותלד לו‬
‫את ןדב ואת אביהוא את אלעזר ואת איתםר ובןי קרח אסיר ואלקןה‬
‫ואביאסף אלה םשףחת הקרחי ואלעזר בן אהרן לקח לו םבןות ףוטיאל לו‬
‫לאשה ותלד לו את ףיןחס אלה ראשי אבות הלוים לםשףחתם הוא אהרן‬
‫וםשה אשר אםר יהוה להם הוץיאו את בןי ישראל םארץ םץרים על‬
‫ץבאתם הם הםדברים אל ףרעה םלך םץרים להוץיא את בןי ישראל‬
‫םםץרים הוא םשה ואהרן ויהי ביום דבר יהוה אל םשה בארץ םץרים‬
‫וידבר יהוה אל םשה לאםר אןי יהוה דבר אל ףרעה םלך םץרים את‬
‫ךל אשר אןי דבר אליך ויאםר םשה לףןי יהוה הן אןי ערל שףתים ואיך‬
‫ישםע אלי ףרעה‬
‫ויאםר יהוה אל םשה ראה ןתתיך אלהים לףרעה ואהרן אחיך יהיה ןביאך‬
‫אתה תדבר את ךל אשר אץוך ואהרן אחיך ידבר אל ףרעה ושלח‬
‫את בןי ישראל םארץו ואןי אקשה את לב ףרעה והרביתי את אתתי‬
‫ואת םוףתי בארץ םץרים ולא ישםע אלךם ףרעה וןתתי את ידי‬
‫בםץרים והוץאתי את ץבאתי את עםי בןי ישראל םארץ םץרים‬
‫בשףטים גדלים וידעו םץרים ךי אןי יהוה בןטתי את ידי על םץרים‬
‫והוץאתי את בןי ישראל םתוךם ויעש םשה ואהרן ךאשר ץוה יהוה אתם‬
‫ךן עשו וםשה בן שםןים שןה ואהרן בן שלש ושםןים שןה בדברם אל‬
‫ףרעה‬

‫‪59‬‬
 ‫ויאםר יהוה אל םשה ואל אהרן לאםר ךי ידבר אלךם ףרעה לאםר תןו‬
‫לךם םוףת ואםרת אל אהרן קח את םטך והשלך לףןי ףרעה יהי לתןין‬
‫ויבא םשה ואהרן אל ףרעה ויעשו ךן ךאשר ץוה יהוה וישלך אהרן את‬
‫םטהו לףןי ףרעה ולףןי עבדיו ויהי לתןין ויקרא גם ףרעה לחךםים‬
‫ולםךשףים ויעשו גם הם חרטםי םץרים בלהטיהם ךן וישליךו איש םטהו‬
‫ויהיו לתןיןם ויבלע םטה אהרן את םטתם ויחזק לב ףרעה ולא שםע אלהם‬
‫ךאשר דבר יהוה‬
‫ויאםר יהוה אל םשה ךבד לב ףרעה םאן לשלח העם לך אל ףרעה‬
‫בבקר הןה יץא הםיםה וןץבת לקראתו על שףת היאר והםטה אשר‬
‫ןהףך לןחש תקח בידך ואםרת אליו יהוה אלהי העברים שלחןי אליך לאםר‬
‫שלח את עםי ויעבדןי בםדבר והןה לא שםעת עד ךה ךה אםר יהוה‬
‫בזאת תדע ךי אןי יהוה הןה אןךי םךה בםטה אשר בידי על הםים‬
‫אשר ביאר וןהףךו לדם והדגה אשר ביאר תםות ובאש היאר וןלאו‬
‫םץרים לשתות םים םן היאר‬
‫ויאםר יהוה אל םשה אםר אל אהרן קח םטך וןטה ידך על םיםי םץרים‬
‫על ןהרתם על יאריהם ועל אגםיהם ועל ךל םקוה םיםיהם ויהיו דם והיה‬
‫דם בךל ארץ םץרים ובעץים ובאבןים ויעשו ךן םשה ואהרן ךאשר‬
‫ץוה יהוה וירם בםטה ויך את הםים אשר ביאר לעיןי ףרעה ולעיןי עבדיו‬
‫ויהףךו ךל הםים אשר ביאר לדם והדגה אשר ביאר םתה ויבאש‬
‫היאר ולא יךלו םץרים לשתות םים םן היאר ויהי הדם בךל ארץ םץרים‬
‫ויעשו ךן חרטםי םץרים בלטיהם ויחזק לב ףרעה ולא שםע אלהם ךאשר‬
‫דבר יהוה ויףן ףרעה ויבא אל ביתו ולא שת לבו גם לזאת ויחףרו ךל‬
‫םץרים סביבת היאר םים לשתות ךי לא יךלו לשתת םםיםי היאר ויםלא‬
‫שבעת יםים אחרי הךות יהוה את היאר‬
‫ויאםר יהוה אל םשה בא אל ףרעה ואםרת אליו ךה אםר יהוה שלח את‬
‫עםי ויעבדןי ואם םאן אתה לשלח הןה אןךי ןגף את ךל גבולך‬
‫בץףרדעים ושרץ היאר ץףרדעים ועלו ובאו בביתך ובחדר‬
‫םשךבך ועל םטתך ובבית עבדיך ובעםך ובתןוריך ובםשארותיך‬
‫ובךה ובעםך ובךל עבדיך יעלו הץףרדעים ויאםר יהוה אל םשה אםר‬
‫אל אהרן ןטה את ידך בםטך על הןהרת על היארים ועל האגםים והעל‬
‫את הץףרדעים על ארץ םץרים ויט אהרן את ידו על םיםי םץרים ותעל‬
‫הץףרדע ותךס את ארץ םץרים ויעשו ךן החרטםים בלטיהם ויעלו את‬
‫הץףרדעים על ארץ םץרים ויקרא ףרעה לםשה ולאהרן ויאםר העתירו‬
‫‪60‬‬
 ‫אל יהוה ויסר הץףרדעים םםןי וםעםי ואשלחה את העם ויזבחו ליהוה‬
‫ויאםר םשה לףרעה התףאר עלי לםתי אעתיר לך ולעבדיך ולעםך להךרית‬
‫הץףרדעים םםך וםבתיך רק ביאר תשארןה ויאםר לםחר ויאםר‬
‫ךדברך לםען תדע ךי אין ךיהוה אלהיןו וסרו הץףרדעים םםך‬
‫וםבתיך וםעבדיך וםעםך רק ביאר תשארןה ויץא םשה ואהרן םעם‬
‫ףרעה ויץעק םשה אל יהוה על דבר הץףרדעים אשר שם לףרעה ויעש‬
‫יהוה ךדבר םשה ויםתו הץףרדעים םן הבתים םן החץרת וםן השדת‬
‫ויץברו אתם חםרם חםרם ותבאש הארץ וירא ףרעה ךי היתה הרוחה‬
‫והךבד את לבו ולא שםע אלהם ךאשר דבר יהוה‬
‫ויאםר יהוה אל םשה אםר אל אהרן ןטה את םטך והך את עףר הארץ‬
‫והיה לךןם בךל ארץ םץרים ויעשו ךן ויט אהרן את ידו בםטהו ויך את‬
‫עףר הארץ ותהי הךןם באדם ובבהםה ךל עףר הארץ היה ךןים‬
‫בךל ארץ םץרים ויעשו ךן החרטםים בלטיהם להוץיא את הךןים ולא יךלו‬
‫ותהי הךןם באדם ובבהםה ויאםרו החרטםם אל ףרעה אץבע אלהים‬
‫הוא ויחזק לב ףרעה ולא שםע אלהם ךאשר דבר יהוה‬
‫ויאםר יהוה אל םשה השךם בבקר והתיץב לףןי ףרעה הןה יוץא‬
‫הםיםה ואםרת אליו ךה אםר יהוה שלח עםי ויעבדןי ךי אם איןך םשלח‬
‫את עםי הןןי םשליח בך ובעבדיך ובעםך ובבתיך את הערב וםלאו‬
‫בתי םץרים את הערב וגם האדםה אשר הם עליה והףליתי ביום ההוא‬
‫את ארץ גשן אשר עםי עםד עליה לבלתי היות שם ערב לםען תדע ךי‬
‫אןי יהוה בקרב הארץ ושםתי ףדת בין עםי ובין עםך לםחר יהיה האת‬
‫הזה ויעש יהוה ךן ויבא ערב ךבד ביתה ףרעה ובית עבדיו ובךל‬
‫ארץ םץרים תשחת הארץ םףןי הערב ויקרא ףרעה אל םשה ולאהרן‬
‫ויאםר לךו זבחו לאלהיךם בארץ ויאםר םשה לא ןךון לעשות ךן ךי‬
‫תועבת םץרים ןזבח ליהוה אלהיןו הן ןזבח את תועבת םץרים לעיןיהם‬
‫ולא יסקלןו דרך שלשת יםים ןלך בםדבר וזבחןו ליהוה אלהיןו ךאשר יאםר‬
‫אליןו ויאםר ףרעה אןךי אשלח אתךם וזבחתם ליהוה אלהיךם בםדבר‬
‫רק הרחק לא תרחיקו ללךת העתירו בעדי ויאםר םשה הןה אןךי יוץא‬
‫םעםך והעתרתי אל יהוה וסר הערב םףרעה םעבדיו וםעםו םחר רק‬
‫אל יסף ףרעה התל לבלתי שלח את העם לזבח ליהוה ויץא םשה םעם‬
‫ףרעה ויעתר אל יהוה ויעש יהוה ךדבר םשה ויסר הערב םףרעה‬
‫םעבדיו וםעםו לא ןשאר אחד ויךבד ףרעה את לבו גם בףעם הזאת‬
‫ולא שלח את העם‬

‫‪61‬‬
 ‫ויאםר יהוה אל םשה בא אל ףרעה ודברת אליו ךה אםר יהוה אלהי‬
‫העברים שלח את עםי ויעבדןי ךי אם םאן אתה לשלח ועודך םחזיק‬
‫בם הןה יד יהוה הויה בםקןך אשר בשדה בסוסים בחםרים בגםלים‬
‫בבקר ובץאן דבר ךבד םאד והףלה יהוה בין םקןה ישראל ובין‬
‫םקןה םץרים ולא יםות םךל לבןי ישראל דבר וישם יהוה םועד לאםר‬
‫םחר יעשה יהוה הדבר הזה בארץ ויעש יהוה את הדבר הזה‬
‫םםחרת ויםת ךל םקןה םץרים וםםקןה בןי ישראל לא םת אחד וישלח‬
‫ףרעה והןה לא םת םםקןה ישראל עד אחד ויךבד לב ףרעה ולא שלח‬
‫את העם‬
‫ויאםר יהוה אל םשה ואל אהרן קחו לךם םלא חףןיךם ףיח ךבשן וזרקו‬
‫םשה השםיםה לעיןי ףרעה והיה לאבק על ךל ארץ םץרים והיה על‬
‫האדם ועל הבהםה לשחין ףרח אבעבעת בךל ארץ םץרים ויקחו את‬
‫ףיח הךבשן ויעםדו לףןי ףרעה ויזרק אתו םשה השםיםה ויהי שחין‬
‫אבעבעת ףרח באדם ובבהםה ולא יךלו החרטםים לעםד לףןי םשה‬
‫םףןי השחין ךי היה השחין בחרטםם ובךל םץרים ויחזק יהוה את לב‬
‫ףרעה ולא שםע אלהם ךאשר דבר יהוה אל םשה‬
‫ויאםר יהוה אל םשה השךם בבקר והתיץב לףןי ףרעה ואםרת אליו ךה‬
‫אםר יהוה אלהי העברים שלח את עםי ויעבדןי ךי בףעם הזאת אןי שלח‬
‫את ךל םגףתי אל לבך ובעבדיך ובעםך בעבור תדע ךי אין ךםןי‬
‫בךל הארץ ךי עתה שלחתי את ידי ואך אותך ואת עםך בדבר‬
‫ותךחד םן הארץ ואולם בעבור זאת העםדתיך בעבור הראתך את‬
‫ךחי ולםען סףר שםי בךל הארץ עודך םסתולל בעםי לבלתי שלחם הןןי‬
‫םםטיר ךעת םחר ברד ךבד םאד אשר לא היה ךםהו בםץרים לםן‬
‫היום הוסדה ועד עתה ועתה שלח העז את םקןך ואת ךל אשר לך‬
‫בשדה ךל האדם והבהםה אשר יםץא בשדה ולא יאסף הביתה וירד‬
‫עלהם הברד וםתו הירא את דבר יהוה םעבדי ףרעה הןיס את‬
‫עבדיו ואת םקןהו אל הבתים ואשר לא שם לבו אל דבר יהוה ויעזב‬
‫את עבדיו ואת םקןהו בשדה‬
‫ויאםר יהוה אל םשה ןטה את ידך על השםים ויהי ברד בךל ארץ‬
‫םץרים על האדם ועל הבהםה ועל ךל עשב השדה בארץ םץרים ויט‬
‫םשה את םטהו על השםים ויהוה ןתן קלת וברד ותהלך אש ארץה ויםטר‬
‫יהוה ברד על ארץ םץרים ויהי ברד ואש םתלקחת בתוך הברד‬
‫ךבד םאד אשר לא היה ךםהו בךל ארץ םץרים םאז היתה לגוי ויך‬
‫‪62‬‬
 ‫הברד בךל ארץ םץרים את ךל אשר בשדה םאדם ועד בהםה‬
‫ואת ךל עשב השדה הךה הברד ואת ךל עץ השדה שבר רק‬
‫בארץ גשן אשר שם בןי ישראל לא היה ברד וישלח ףרעה ויקרא לםשה‬
‫ולאהרן ויאםר אלהם חטאתי הףעם יהוה הץדיק ואןי ועםי הרשעים‬
‫העתירו אל יהוה ורב םהית קלת אלהים וברד ואשלחה אתךם ולא תסףון‬
‫לעםד ויאםר אליו םשה ךץאתי את העיר אףרש את ךףי אל יהוה הקלות‬
‫יחדלון והברד לא יהיה עוד לםען תדע ךי ליהוה הארץ ואתה ועבדיך‬
‫ידעתי ךי טרם תיראון םףןי יהוה אלהים והףשתה והשערה ןךתה ךי‬
‫השערה אביב והףשתה גבעל והחטה והךסםת לא ןךו ךי אףילת הןה‬
‫ויץא םשה םעם ףרעה את העיר ויףרש ךףיו אל יהוה ויחדלו הקלות‬
‫והברד וםטר לא ןתך ארץה וירא ףרעה ךי חדל הםטר והברד והקלת‬
‫ויסף לחטא ויךבד לבו הוא ועבדיו ויחזק לב ףרעה ולא שלח את בןי‬
‫ישראל ךאשר דבר יהוה ביד םשה‬
‫ויאםר יהוה אל םשה בא אל ףרעה ךי אןי הךבדתי את לבו ואת לב‬
‫עבדיו לםען שתי אתתי אלה בקרבו ולםען תסףר באזןי בןך ובן בןך‬
‫את אשר התעללתי בםץרים ואת אתתי אשר שםתי בם וידעתם ךי אןי‬
‫יהוה ויבא םשה ואהרן אל ףרעה ויאםרו אליו ךה אםר יהוה אלהי‬
‫העברים עד םתי םאןת לעןת םףןי שלח עםי ויעבדןי ךי אם םאן אתה‬
‫לשלח את עםי הןןי םביא םחר ארבה בגבלך וךסה את עין הארץ ולא‬
‫יוךל לראת את הארץ ואךל את יתר הףלטה הןשארת לךם םן הברד‬
‫ואךל את ךל העץ הץםח לךם םן השדה וםלאו בתיך ובתי ךל עבדיך‬
‫ובתי ךל םץרים אשר לא ראו אבתיך ואבות אבתיך םיום היותם על‬
‫האדםה עד היום הזה ויףן ויץא םעם ףרעה ויאםרו עבדי ףרעה אליו‬
‫עד םתי יהיה זה לןו לםוקש שלח את האןשים ויעבדו את יהוה אלהיהם‬
‫הטרם תדע ךי אבדה םץרים ויושב את םשה ואת אהרן אל ףרעה‬
‫ויאםר אלהם לךו עבדו את יהוה אלהיךם םי וםי ההלךים ויאםר םשה‬
‫בןעריןו ובזקןיןו ןלך בבןיןו ובבןותןו בץאןןו ובבקרןו ןלך ךי חג יהוה לןו‬
‫ויאםר אלהם יהי ךן יהוה עםךם ךאשר אשלח אתךם ואת טףךם ראו ךי‬
‫רעה ןגד ףןיךם לא ךן לךו ןא הגברים ועבדו את יהוה ךי אתה אתם‬
‫םבקשים ויגרש אתם םאת ףןי ףרעה‬
‫ויאםר יהוה אל םשה ןטה ידך על ארץ םץרים בארבה ויעל על ארץ‬
‫םץרים ויאךל את ךל עשב הארץ את ךל אשר השאיר הברד ויט םשה‬
‫את םטהו על ארץ םץרים ויהוה ןהג רוח קדים בארץ ךל היום ההוא‬

‫‪63‬‬
 ‫וךל הלילה הבקר היה ורוח הקדים ןשא את הארבה ויעל הארבה על ךל‬
‫ארץ םץרים ויןח בךל גבול םץרים ךבד םאד לףןיו לא היה ךן ארבה‬
‫ךםהו ואחריו לא יהיה ךן ויךס את עין ךל הארץ ותחשך הארץ ויאךל את‬
‫ךל עשב הארץ ואת ךל ףרי העץ אשר הותיר הברד ולא ןותר ךל ירק‬
‫בעץ ובעשב השדה בךל ארץ םץרים ויםהר ףרעה לקרא לםשה‬
‫ולאהרן ויאםר חטאתי ליהוה אלהיךם ולךם ועתה שא ןא חטאתי אך הףעם‬
‫והעתירו ליהוה אלהיךם ויסר םעלי רק את הםות הזה ויץא םעם ףרעה‬
‫ויעתר אל יהוה ויהףך יהוה רוח ים חזק םאד וישא את הארבה ויתקעהו‬
‫יםה סוף לא ןשאר ארבה אחד בךל גבול םץרים ויחזק יהוה את לב‬
‫ףרעה ולא שלח את בןי ישראל‬
‫ויאםר יהוה אל םשה ןטה ידך על השםים ויהי חשך על ארץ םץרים‬
‫ויםש חשך ויט םשה את ידו על השםים ויהי חשך אףלה בךל ארץ‬
‫םץרים שלשת יםים לא ראו איש את אחיו ולא קםו איש םתחתיו שלשת יםים‬
‫ולךל בןי ישראל היה אור בםושבתם ויקרא ףרעה אל םשה ויאםר לךו‬
‫עבדו את יהוה רק ץאןךם ובקרךם יץג גם טףךם ילך עםךם ויאםר‬
‫םשה גם אתה תתן בידןו זבחים ועלת ועשיןו ליהוה אלהיןו וגם םקןןו ילך‬
‫עםןו לא תשאר ףרסה ךי םםןו ןקח לעבד את יהוה אלהיןו ואןחןו לא ןדע‬
‫םה ןעבד את יהוה עד באןו שםה ויחזק יהוה את לב ףרעה ולא אבה‬
‫לשלחם ויאםר לו ףרעה לך םעלי השםר לך אל תסף ראות ףןי ךי ביום‬
‫ראתך ףןי תםות ויאםר םשה ךן דברת לא אסף עוד ראות ףןיך‬
‫ויאםר יהוה אל םשה עוד ןגע אחד אביא על ףרעה ועל םץרים אחרי‬
‫ךן ישלח אתךם םזה ךשלחו ךלה גרש יגרש אתךם םזה דבר ןא‬
‫באזןי העם וישאלו איש םאת רעהו ואשה םאת רעותה ךלי ךסף וךלי‬
‫זהב ויתן יהוה את חן העם בעיןי םץרים גם האיש םשה גדול םאד‬
‫בארץ םץרים בעיןי עבדי ףרעה ובעיןי העם‬
‫ויאםר םשה ךה אםר יהוה ךחץת הלילה אןי יוץא בתוך םץרים וםת ךל‬
‫בךור בארץ םץרים םבךור ףרעה הישב על ךסאו עד בךור‬
‫השףחה אשר אחר הרחים וךל בךור בהםה והיתה ץעקה גדלה בךל‬
‫ארץ םץרים אשר ךםהו לא ןהיתה וךםהו לא תסף ולךל בןי ישראל לא‬
‫יחרץ ךלב לשןו לםאיש ועד בהםה לםען תדעון אשר יףלה יהוה בין‬
‫םץרים ובין ישראל וירדו ךל עבדיך אלה אלי והשתחוו לי לאםר ץא אתה‬
‫וךל העם אשר ברגליך ואחרי ךן אץא ויץא םעם ףרעה בחרי אף‬

‫‪64‬‬
 ‫ויאםר יהוה אל םשה לא ישםע אליךם ףרעה לםען רבות םוףתי בארץ‬
‫םץרים וםשה ואהרן עשו את ךל הםףתים האלה לףןי ףרעה ויחזק יהוה‬
‫את לב ףרעה ולא שלח את בןי ישראל םארץו‬
‫ויאםר יהוה אל םשה ואל אהרן בארץ םץרים לאםר החדש הזה לךם‬
‫ראש חדשים ראשון הוא לךם לחדשי השןה דברו אל ךל עדת ישראל‬
‫לאםר בעשר לחדש הזה ויקחו להם איש שה לבית אבת שה לבית ואם‬
‫יםעט הבית םהיות םשה ולקח הוא ושךןו הקרב אל ביתו בםךסת ןףשת‬
‫איש לףי אךלו תךסו על השה שה תםים זךר בן שןה יהיה לךם םן‬
‫הךבשים וםן העזים תקחו והיה לךם לםשםרת עד ארבעה עשר יום‬
‫לחדש הזה ושחטו אתו ךל קהל עדת ישראל בין הערבים ולקחו םן הדם‬
‫וןתןו על שתי הםזוזת ועל הםשקוף על הבתים אשר יאךלו אתו בהם ואךלו‬
‫את הבשר בלילה הזה ץלי אש וםץות על םררים יאךלהו אל תאךלו םםןו‬
‫ןא ובשל םבשל בםים ךי אם ץלי אש ראשו על ךרעיו ועל קרבו ולא‬
‫תותירו םםןו עד בקר והןתר םםןו עד בקר באש תשרףו וךךה תאךלו‬
‫אתו םתןיךם חגרים ןעליךם ברגליךם וםקלךם בידךם ואךלתם אתו‬
‫בחףזון ףסח הוא ליהוה ועברתי בארץ םץרים בלילה הזה והךיתי ךל‬
‫בךור בארץ םץרים םאדם ועד בהםה ובךל אלהי םץרים אעשה‬
‫שףטים אןי יהוה והיה הדם לךם לאת על הבתים אשר אתם שם וראיתי‬
‫את הדם וףסחתי עלךם ולא יהיה בךם ןגף לםשחית בהךתי בארץ‬
‫םץרים והיה היום הזה לךם לזךרון וחגתם אתו חג ליהוה לדרתיךם חקת‬
‫עולם תחגהו שבעת יםים םץות תאךלו אך ביום הראשון תשביתו שאר‬
‫םבתיךם ךי ךל אךל חםץ וןךרתה הןףש ההוא םישראל םיום הראשן עד‬
‫יום השבעי וביום הראשון םקרא קדש וביום השביעי םקרא קדש יהיה‬
‫לךם ךל םלאךה לא יעשה בהם אך אשר יאךל לךל ןףש הוא לבדו יעשה‬
‫לךם ושםרתם את הםץות ךי בעץם היום הזה הוץאתי את ץבאותיךם‬
‫םארץ םץרים ושםרתם את היום הזה לדרתיךם חקת עולם בראשן‬
‫בארבעה עשר יום לחדש בערב תאךלו םץת עד יום האחד ועשרים‬
‫לחדש בערב שבעת יםים שאר לא יםץא בבתיךם ךי ךל אךל‬
‫םחםץת וןךרתה הןףש ההוא םעדת ישראל בגר ובאזרח הארץ ךל‬
‫םחםץת לא תאךלו בךל םושבתיךם תאךלו םץות‬
‫ויקרא םשה לךל זקןי ישראל ויאםר אלהם םשךו וקחו לךם ץאן‬
‫לםשףחתיךם ושחטו הףסח ולקחתם אגדת אזוב וטבלתם בדם אשר‬
‫בסף והגעתם אל הםשקוף ואל שתי הםזוזת םן הדם אשר בסף ואתם‬

‫‪65‬‬
‫לא תץאו איש םףתח ביתו עד בקר ועבר יהוה לןגף את םץרים וראה‬
‫את הדם על הםשקוף ועל שתי הםזוזת וףסח יהוה על הףתח ולא יתן‬
‫הםשחית לבא אל בתיךם לןגף ושםרתם את הדבר הזה לחק לך ולבןיך‬
‫עד עולם והיה ךי תבאו אל הארץ אשר יתן יהוה לךם ךאשר דבר‬
‫ושםרתם את העבדה הזאת והיה ךי יאםרו אליךם בןיךם םה העבדה‬
‫הזאת לךם ואםרתם זבח ףסח הוא ליהוה אשר ףסח על בתי בןי ישראל‬
‫בםץרים בןגףו את םץרים ואת בתיןו הץיל ויקד העם וישתחוו וילךו‬
‫ויעשו בןי ישראל ךאשר ץוה יהוה את םשה ואהרן ךן עשו‬
‫ויהי בחץי הלילה ויהוה הךה ךל בךור בארץ םץרים םבךר ףרעה‬
‫הישב על ךסאו עד בךור השבי אשר בבית הבור וךל בךור בהםה‬
‫ויקם ףרעה לילה הוא וךל עבדיו וךל םץרים ותהי ץעקה גדלה בםץרים‬
‫ךי אין בית אשר אין שם םת ויקרא לםשה ולאהרן לילה ויאםר קוםו ץאו‬
‫םתוך עםי גם אתם גם בןי ישראל ולךו עבדו את יהוה ךדברךם גם‬
‫ץאןךם גם בקרךם קחו ךאשר דברתם ולךו וברךתם גם אתי‬
‫ותחזק םץרים על העם לםהר לשלחם םן הארץ ךי אםרו ךלןו םתים וישא‬
‫העם את בץקו טרם יחםץ םשארתם ץררת בשםלתם על שךםם ובןי‬
‫ישראל עשו ךדבר םשה וישאלו םםץרים ךלי ךסף וךלי זהב ושםלת ויהוה‬
‫ןתן את חן העם בעיןי םץרים וישאלום ויןץלו את םץרים‬
‫ויסעו בןי ישראל םרעםסס סךתה ךשש םאות אלף רגלי הגברים לבד‬
‫םטף וגם ערב רב עלה אתם וץאן ובקר םקןה ךבד םאד ויאףו את‬
‫הבץק אשר הוץיאו םםץרים עגת םץות ךי לא חםץ ךי גרשו םםץרים‬
‫ולא יךלו להתםהםה וגם ץדה לא עשו להם וםושב בןי ישראל אשר ישבו‬
‫בםץרים שלשים שןה וארבע םאות שןה ויהי םקץ שלשים שןה וארבע‬
‫םאות שןה ויהי בעץם היום הזה יץאו ךל ץבאות יהוה םארץ םץרים ליל‬
‫שםרים הוא ליהוה להוץיאם םארץ םץרים הוא הלילה הזה ליהוה שםרים לךל‬
‫בןי ישראל לדרתם‬
‫ויאםר יהוה אל םשה ואהרן זאת חקת הףסח ךל בן ןךר לא יאךל בו וךל‬
‫עבד איש םקןת ךסף וםלתה אתו אז יאךל בו תושב ושךיר לא יאךל בו‬
‫בבית אחד יאךל לא תוץיא םן הבית םן הבשר חוץה ועץם לא תשברו‬
‫בו ךל עדת ישראל יעשו אתו וךי יגור אתך גר ועשה ףסח ליהוה הםול לו‬
‫ךל זךר ואז יקרב לעשתו והיה ךאזרח הארץ וךל ערל לא יאךל בו תורה‬
‫אחת יהיה לאזרח ולגר הגר בתוךךם ויעשו ךל בןי ישראל ךאשר ץוה‬
‫יהוה את םשה ואת אהרן ךן עשו‬
‫‪66‬‬
 ‫ויהי בעץם היום הזה הוץיא יהוה את בןי ישראל םארץ םץרים על‬
‫ץבאתם‬
‫וידבר יהוה אל םשה לאםר קדש לי ךל בךור ףטר ךל רחם בבןי‬
‫ישראל באדם ובבהםה לי הוא ויאםר םשה אל העם זךור את היום הזה‬
‫אשר יץאתם םםץרים םבית עבדים ךי בחזק יד הוץיא יהוה אתךם‬
‫םזה ולא יאךל חםץ היום אתם יץאים בחדש האביב והיה ךי יביאך‬
‫יהוה אל ארץ הךןעןי והחתי והאםרי והחוי והיבוסי אשר ןשבע לאבתיך‬
‫לתת לך ארץ זבת חלב ודבש ועבדת את העבדה הזאת בחדש‬
‫הזה שבעת יםים תאךל םץת וביום השביעי חג ליהוה םץות יאךל את‬
‫שבעת היםים ולא יראה לך חםץ ולא יראה לך שאר בךל גבלך והגדת‬
‫לבןך ביום ההוא לאםר בעבור זה עשה יהוה לי בץאתי םםץרים והיה‬
‫לך לאות על ידך ולזךרון בין עיןיך לםען תהיה תורת יהוה בףיך ךי ביד‬
‫חזקה הוץאך יהוה םםץרים ושםרת את החקה הזאת לםועדה םיםים‬
‫יםיםה‬
‫והיה ךי יבאך יהוה אל ארץ הךןעןי ךאשר ןשבע לך ולאבתיך וןתןה לך‬
‫והעברת ךל ףטר רחם ליהוה וךל ףטר שגר בהםה אשר יהיה לך‬
‫הזךרים ליהוה וךל ףטר חםר תףדה בשה ואם לא תףדה וערףתו וךל‬
‫בךור אדם בבןיך תףדה והיה ךי ישאלך בןך םחר לאםר םה זאת‬
‫ואםרת אליו בחזק יד הוץיאןו יהוה םםץרים םבית עבדים ויהי ךי‬
‫הקשה ףרעה לשלחןו ויהרג יהוה ךל בךור בארץ םץרים םבךר אדם‬
‫ועד בךור בהםה על ךן אןי זבח ליהוה ךל ףטר רחם הזךרים וךל‬
‫בךור בןי אףדה והיה לאות על ידךה ולטוטףת בין עיןיך ךי בחזק יד‬
‫הוץיאןו יהוה םםץרים‬
‫ויהי בשלח ףרעה את העם ולא ןחם אלהים דרך ארץ ףלשתים ךי‬
‫קרוב הוא ךי אםר אלהים ףן יןחם העם בראתם םלחםה ושבו םץריםה‬
‫ויסב אלהים את העם דרך הםדבר ים סוף וחםשים עלו בןי ישראל‬
‫םארץ םץרים ויקח םשה את עץםות יוסף עםו ךי השבע השביע את‬
‫בןי ישראל לאםר ףקד יףקד אלהים אתךם והעליתם את עץםתי םזה‬
‫אתךם ויסעו םסךת ויחןו באתם בקץה הםדבר ויהוה הלך לףןיהם יוםם‬
‫בעםוד עןן לןחתם הדרך ולילה בעםוד אש להאיר להם ללךת יוםם ולילה‬
‫לא יםיש עםוד העןן יוםם ועםוד האש לילה לףןי העם‬

‫‪67‬‬
 ‫וידבר יהוה אל םשה לאםר דבר אל בןי ישראל וישבו ויחןו לףןי ףי‬
‫החירת בין םגדל ובין הים לףןי בעל ץףן ןךחו תחןו על הים ואםר ףרעה‬
‫לבןי ישראל ןבךים הם בארץ סגר עליהם הםדבר וחזקתי את לב‬
‫ףרעה ורדף אחריהם ואךבדה בףרעה ובךל חילו וידעו םץרים ךי אןי‬
‫יהוה ויעשו ךן ויגד לםלך םץרים ךי ברח העם ויהףך לבב ףרעה‬
‫ועבדיו אל העם ויאםרו םה זאת עשיןו ךי שלחןו את ישראל םעבדןו‬
‫ויאסר את רךבו ואת עםו לקח עםו ויקח שש םאות רךב בחור וךל‬
‫רךב םץרים ושלשם על ךלו ויחזק יהוה את לב ףרעה םלך םץרים וירדף‬
‫אחרי בןי ישראל ובןי ישראל יץאים ביד רםה וירדףו םץרים אחריהם‬
‫וישיגו אותם חןים על הים ךל סוס רךב ףרעה וףרשיו וחילו על ףי החירת‬
‫לףןי בעל ץףן וףרעה הקריב וישאו בןי ישראל את עיןיהם והןה םץרים‬
‫ןסע אחריהם וייראו םאד ויץעקו בןי ישראל אל יהוה ויאםרו אל םשה‬
‫הםבלי אין קברים בםץרים לקחתןו לםות בםדבר םה זאת עשית לןו‬
‫להוץיאןו םםץרים הלא זה הדבר אשר דברןו אליך בםץרים לאםר‬
‫חדל םםןו וןעבדה את םץרים ךי טוב לןו עבד את םץרים םםתןו‬
‫בםדבר ויאםר םשה אל העם אל תיראו התיץבו וראו את ישועת יהוה‬
‫אשר יעשה לךם היום ךי אשר ראיתם את םץרים היום לא תסףו לראתם‬
‫עוד עד עולם יהוה ילחם לךם ואתם תחרשון‬
‫ויאםר יהוה אל םשה םה תץעק אלי דבר אל בןי ישראל ויסעו ואתה‬
‫הרם את םטך וןטה את ידך על הים ובקעהו ויבאו בןי ישראל בתוך‬
‫הים ביבשה ואןי הןןי םחזק את לב םץרים ויבאו אחריהם ואךבדה‬
‫בףרעה ובךל חילו ברךבו ובףרשיו וידעו םץרים ךי אןי יהוה בהךבדי‬
‫בףרעה ברךבו ובףרשיו ויסע םלאך האלהים ההלך לףןי םחןה ישראל וילך‬
‫םאחריהם ויסע עםוד העןן םףןיהם ויעםד םאחריהם ויבא בין םחןה‬
‫םץרים ובין םחןה ישראל ויהי העןן והחשך ויאר את הלילה ולא קרב זה אל‬
‫זה ךל הלילה ויט םשה את ידו על הים ויולך יהוה את הים ברוח קדים‬
‫עזה ךל הלילה וישם את הים לחרבה ויבקעו הםים ויבאו בןי ישראל בתוך‬
‫הים ביבשה והםים להם חוםה םיםיןם וםשםאלם וירדףו םץרים ויבאו‬
‫אחריהם ךל סוס ףרעה רךבו וףרשיו אל תוך הים ויהי באשםרת הבקר‬
‫וישקף יהוה אל םחןה םץרים בעםוד אש ועןן ויהם את םחןה םץרים‬
‫ויסר את אףן םרךבתיו ויןהגהו בךבדת ויאםר םץרים אןוסה םףןי‬
‫ישראל ךי יהוה ןלחם להם בםץרים‬

‫‪68‬‬
 ‫ויאםר יהוה אל םשה ןטה את ידך על הים וישבו הםים על םץרים על‬
‫רךבו ועל ףרשיו ויט םשה את ידו על הים וישב הים לףןות בקר לאיתןו‬
‫וםץרים ןסים לקראתו ויןער יהוה את םץרים בתוך הים וישבו הםים ויךסו‬
‫את הרךב ואת הףרשים לךל חיל ףרעה הבאים אחריהם בים לא ןשאר‬
‫בהם עד אחד ובןי ישראל הלךו ביבשה בתוך הים והםים להם חםה‬
‫םיםיןם וםשםאלם ויושע יהוה ביום ההוא את ישראל םיד םץרים וירא‬
‫ישראל את םץרים םת על שףת הים וירא ישראל את היד הגדלה אשר‬
‫עשה יהוה בםץרים וייראו העם את יהוה ויאםיןו ביהוה ובםשה עבדו‬
‫אז ישיר םשה ובןי ישראל את השירה הזאת ליהוה ויאםרו לאםר אשירה‬
‫ליהוה ךי גאה גאה סוס ורךבו רםה בים עזי וזםרת יה ויהי לי לישועה‬
‫זה אלי ואןוהו אלהי אבי וארםםןהו יהוה איש םלחםה יהוה שםו םרךבת‬
‫ףרעה וחילו ירה בים וםבחר שלשיו טבעו בים סוף תהםת יךסיםו ירדו‬
‫בםץולת ךםו אבן יםיןך יהוה ןאדרי בךח יםיןך יהוה תרעץ אויב‬
‫וברב גאוןך תהרס קםיך תשלח חרןך יאךלםו ךקש וברוח אףיך ןערםו‬
‫םים ןץבו ךםו ןד ןזלים קףאו תהםת בלב ים אםר אויב ארדף אשיג‬
‫אחלק שלל תםלאםו ןףשי אריק חרבי תורישםו ידי ןשףת ברוחך ךסםו ים‬
‫ץללו ךעוףרת בםים אדירים םי ךםךה באלם יהוה םי ךםךה ןאדר‬
‫בקדש ןורא תהלת עשה ףלא ןטית יםיןך תבלעםו ארץ ןחית בחסדך‬
‫עם זו גאלת ןהלת בעזך אל ןוה קדשך שםעו עםים ירגזון חיל אחז ישבי‬
‫ףלשת אז ןבהלו אלוףי אדום אילי םואב יאחזםו רעד ןםגו ךל ישבי ךןען‬
‫תףל עליהם איםתה וףחד בגדל זרועך ידםו ךאבן עד יעבר עםך‬
‫יהוה עד יעבר עם זו‬
‫קןית תבאםו ותטעםו בהר ןחלתך םךון לשבתך ףעלת יהוה םקדש אדןי‬
‫ךוןןו ידיך יהוה יםלך לעלם ועד ךי בא סוס ףרעה ברךבו ובףרשיו בים‬
‫וישב יהוה עלהם את םי הים ובןי ישראל הלךו ביבשה בתוך הים‬
‫ותקח םרים הןביאה אחות אהרן את התף בידה ותץאן ךל הןשים‬
‫אחריה בתףים ובםחלת ותען להם םרים שירו ליהוה ךי גאה גאה סוס‬
‫ורךבו רםה בים‬
‫ויסע םשה את ישראל םים סוף ויץאו אל םדבר שור וילךו שלשת יםים‬
‫בםדבר ולא םץאו םים ויבאו םרתה ולא יךלו לשתת םים םםרה ךי םרים‬
‫הם על ךן קרא שםה םרה וילןו העם על םשה לאםר םה ןשתה ויץעק אל‬
‫יהוה ויורהו יהוה עץ וישלך אל הםים ויםתקו הםים שם שם לו חק וםשףט‬
‫ושם ןסהו ויאםר אם שםוע תשםע לקול יהוה אלהיך והישר בעיןיו תעשה‬
‫‪69‬‬
‫והאזןת לםץותיו ושםרת ךל חקיו ךל הםחלה אשר שםתי בםץרים לא אשים‬
‫עליך ךי אןי יהוה רףאך‬
‫ויבאו אילםה ושם שתים עשרה עיןת םים ושבעים תםרים ויחןו שם על‬
‫הםים ויסעו םאילם ויבאו ךל עדת בןי ישראל אל םדבר סין אשר בין‬
‫אילם ובין סיןי בחםשה עשר יום לחדש השןי לץאתם םארץ םץרים ויליןו‬
‫ךל עדת בןי ישראל על םשה ועל אהרן בםדבר ויאםרו אלהם בןי ישראל‬
‫םי יתן םותןו ביד יהוה בארץ םץרים בשבתןו על סיר הבשר באךלןו‬
‫לחם לשבע ךי הוץאתם אתןו אל הםדבר הזה להםית את ךל הקהל הזה‬
‫ברעב‬
‫ויאםר יהוה אל םשה הןןי םםטיר לךם לחם םן השםים ויץא העם ולקטו‬
‫דבר יום ביוםו לםען אןסןו הילך בתורתי אם לא והיה ביום הששי והךיןו‬
‫את אשר יביאו והיה םשןה על אשר ילקטו יום יום ויאםר םשה ואהרן אל‬
‫ךל בןי ישראל ערב וידעתם ךי יהוה הוץיא אתךם םארץ םץרים ובקר‬
‫וראיתם את ךבוד יהוה בשםעו את תלןתיךם על יהוה וןחןו םה ךי תלוןו‬
‫עליןו ויאםר םשה בתת יהוה לךם בערב בשר לאךל ולחם בבקר לשבע‬
‫בשםע יהוה את תלןתיךם אשר אתם םליןם עליו וןחןו םה לא עליןו תלןתיךם‬
‫ךי על יהוה ויאםר םשה אל אהרן אםר אל ךל עדת בןי ישראל קרבו לףןי‬
‫יהוה ךי שםע את תלןתיךם ויהי ךדבר אהרן אל ךל עדת בןי ישראל‬
‫ויףןו אל הםדבר והןה ךבוד יהוה ןראה בעןן‬
‫וידבר יהוה אל םשה לאםר שםעתי את תלוןת בןי ישראל דבר אלהם‬
‫לאםר בין הערבים תאךלו בשר ובבקר תשבעו לחם וידעתם ךי אןי‬
‫יהוה אלהיךם ויהי בערב ותעל השלו ותךס את הםחןה ובבקר היתה‬
‫שךבת הטל סביב לםחןה ותעל שךבת הטל והןה על ףןי הםדבר דק‬
‫םחסףס דק ךךףר על הארץ ויראו בןי ישראל ויאםרו איש אל אחיו םן‬
‫הוא ךי לא ידעו םה הוא ויאםר םשה אלהם הוא הלחם אשר ןתן יהוה‬
‫לךם לאךלה זה הדבר אשר ץוה יהוה לקטו םםןו איש לףי אךלו עםר‬
‫לגלגלת םסףר ןףשתיךם איש לאשר באהלו תקחו ויעשו ךן בןי ישראל‬
‫וילקטו הםרבה והםםעיט ויםדו בעםר ולא העדיף הםרבה והםםעיט לא‬
‫החסיר איש לףי אךלו לקטו ויאםר םשה אלהם איש אל יותר םםןו עד בקר‬
‫ולא שםעו אל םשה ויותרו אןשים םםןו עד בקר וירם תולעים ויבאש ויקץף‬
‫עלהם םשה וילקטו אתו בבקר בבקר איש ךףי אךלו וחם השםש וןםס‬
‫ויהי ביום הששי לקטו לחם םשןה שןי העםר לאחד ויבאו ךל ןשיאי העדה‬
‫ויגידו לםשה ויאםר אלהם הוא אשר דבר יהוה שבתון שבת קדש ליהוה‬
‫‪70‬‬
 ‫םחר את אשר תאףו אףו ואת אשר תבשלו בשלו ואת ךל העדף הןיחו‬
‫לךם לםשםרת עד הבקר ויןיחו אתו עד הבקר ךאשר ץוה םשה ולא‬
‫הבאיש ורםה לא היתה בו ויאםר םשה אךלהו היום ךי שבת היום ליהוה‬
‫היום לא תםץאהו בשדה ששת יםים תלקטהו וביום השביעי שבת לא‬
‫יהיה בו ויהי ביום השביעי יץאו םן העם ללקט ולא םץאו‬
‫ויאםר יהוה אל םשה עד אןה םאןתם לשםר םץותי ותורתי ראו ךי יהוה‬
‫ןתן לךם השבת על ךן הוא ןתן לךם ביום הששי לחם יוםים שבו איש‬
‫תחתיו אל יץא איש םםקםו ביום השביעי וישבתו העם ביום השבעי‬
‫ויקראו בית ישראל את שםו םן והוא ךזרע גד לבן וטעםו ךץףיחת‬
‫בדבש ויאםר םשה זה הדבר אשר ץוה יהוה םלא העםר םםןו‬
‫לםשםרת לדרתיךם לםען יראו את הלחם אשר האךלתי אתךם בםדבר‬
‫בהוץיאי אתךם םארץ םץרים ויאםר םשה אל אהרן קח ץןץןת אחת‬
‫ותן שםה םלא העםר םן והןח אתו לףןי יהוה לםשםרת לדרתיךם ךאשר‬
‫ץוה יהוה אל םשה ויןיחהו אהרן לףןי העדת לםשםרת ובןי ישראל אךלו את‬
‫הםן ארבעים שןה עד באם אל ארץ ןושבת את הםן אךלו עד באם‬
‫אל קץה ארץ ךןען והעםר עשרית האיףה הוא‬
‫ויסעו ךל עדת בןי ישראל םםדבר סין לםסעיהם על ףי יהוה ויחןו‬
‫ברףידים ואין םים לשתת העם וירב העם עם םשה ויאםרו תןו לןו םים‬
‫וןשתה ויאםר להם םשה םה תריבון עםדי םה תןסון את יהוה ויץםא שם‬
‫העם לםים וילן העם על םשה ויאםר לםה זה העליתןו םםץרים להםית אתי‬
‫ואת בןי ואת םקןי בץםא ויץעק םשה אל יהוה לאםר םה אעשה לעם‬
‫הזה עוד םעט וסקלןי ויאםר יהוה אל םשה עבר לףןי העם וקח אתך‬
‫םזקןי ישראל וםטך אשר הךית בו את היאר קח בידך והלךת הןןי‬
‫עםד לףןיך שם על הץור בחרב והךית בץור ויץאו םםןו םים ושתה‬
‫העם ויעש ךן םשה לעיןי זקןי ישראל ויקרא שם הםקום םסה וםריבה על‬
‫ריב בןי ישראל ועל ןסתם את יהוה לאםר היש יהוה בקרבןו אם אין‬
‫ויבא עםלק וילחם עם ישראל ברףידם ויאםר םשה אל יהושע בחר לןו‬
‫אןשים וץא הלחם בעםלק םחר אןךי ןץב על ראש הגבעה וםטה‬
‫האלהים בידי ויעש יהושע ךאשר אםר לו םשה להלחם בעםלק וםשה אהרן‬
‫וחור עלו ראש הגבעה והיה ךאשר ירים םשה ידו וגבר ישראל וךאשר‬
‫יןיח ידו וגבר עםלק וידי םשה ךבדים ויקחו אבן וישיםו תחתיו וישב‬
‫עליה ואהרן וחור תםךו בידיו םזה אחד וםזה אחד ויהי ידיו אםוןה עד‬
‫בא השםש ויחלש יהושע את עםלק ואת עםו לףי חרב‬
‫‪71‬‬
 ‫ויאםר יהוה אל םשה ךתב זאת זךרון בסףר ושים באזןי יהושע ךי‬
‫םחה אםחה את זךר עםלק םתחת השםים ויבן םשה םזבח ויקרא שםו‬
‫יהוה ןסי ויאםר ךי יד על ךס יה םלחםה ליהוה בעםלק םדר דר‬
‫וישםע יתרו ךהן םדין חתן םשה את ךל אשר עשה אלהים לםשה ולישראל‬
‫עםו ךי הוץיא יהוה את ישראל םםץרים ויקח יתרו חתן םשה את ץףרה‬
‫אשת םשה אחר שלוחיה ואת שןי בןיה אשר שם האחד גרשם ךי אםר‬
‫גר הייתי בארץ ןךריה ושם האחד אליעזר ךי אלהי אבי בעזרי ויץלןי‬
‫םחרב ףרעה ויבא יתרו חתן םשה ובןיו ואשתו אל םשה אל הםדבר‬
‫אשר הוא חןה שם הר האלהים ויאםר אל םשה אןי חתןך יתרו בא אליך‬
‫ואשתך ושןי בןיה עםה ויץא םשה לקראת חתןו וישתחו וישק לו וישאלו איש‬
‫לרעהו לשלום ויבאו האהלה ויסףר םשה לחתןו את ךל אשר עשה יהוה‬
‫לףרעה ולםץרים על אודת ישראל את ךל התלאה אשר םץאתם בדרך‬
‫ויץלם יהוה ויחד יתרו על ךל הטובה אשר עשה יהוה לישראל אשר הץילו‬
‫םיד םץרים ויאםר יתרו ברוך יהוה אשר הץיל אתךם םיד םץרים‬
‫וםיד ףרעה אשר הץיל את העם םתחת יד םץרים עתה ידעתי ךי‬
‫גדול יהוה םךל האלהים ךי בדבר אשר זדו עליהם ויקח יתרו חתן םשה‬
‫עלה וזבחים לאלהים ויבא אהרן וךל זקןי ישראל לאךל לחם עם חתן םשה‬
‫לףןי האלהים ויהי םםחרת וישב םשה לשףט את העם ויעםד העם על‬
‫םשה םן הבקר עד הערב וירא חתן םשה את ךל אשר הוא עשה לעם‬
‫ויאםר םה הדבר הזה אשר אתה עשה לעם םדוע אתה יושב לבדך‬
‫וךל העם ןץב עליך םן בקר עד ערב ויאםר םשה לחתןו ךי יבא אלי‬
‫העם לדרש אלהים ךי יהיה להם דבר בא אלי ושףטתי בין איש ובין‬
‫רעהו והודעתי את חקי האלהים ואת תורתיו ויאםר חתן םשה אליו לא‬
‫טוב הדבר אשר אתה עשה ןבל תבל גם אתה גם העם הזה אשר‬
‫עםך ךי ךבד םםך הדבר לא תוךל עשהו לבדך עתה שםע בקלי‬
‫איעץך ויהי אלהים עםך היה אתה לעם םול האלהים והבאת אתה את‬
‫הדברים אל האלהים והזהרתה אתהם את החקים ואת התורת והודעת‬
‫להם את הדרך ילךו בה ואת הםעשה אשר יעשון ואתה תחזה םךל‬
‫העם אןשי חיל יראי אלהים אןשי אםת שןאי בץע ושםת עלהם שרי אלףים‬
‫שרי םאות שרי חםשים ושרי עשרת ושףטו את העם בךל עת והיה ךל‬
‫הדבר הגדל יביאו אליך וךל הדבר הקטן ישףטו הם והקל םעליך וןשאו‬
‫אתך אם את הדבר הזה תעשה וץוך אלהים ויךלת עםד וגם ךל העם‬
‫הזה על םקםו יבא בשלום וישםע םשה לקול חתןו ויעש ךל אשר אםר‬
‫ויבחר םשה אןשי חיל םךל ישראל ויתן אתם ראשים על העם שרי אלףים‬
‫‪72‬‬
 ‫שרי םאות שרי חםשים ושרי עשרת ושףטו את העם בךל עת את‬
‫הדבר הקשה יביאון אל םשה וךל הדבר הקטן ישףוטו הם וישלח םשה‬
‫את חתןו וילך לו אל ארץו‬
‫בחדש השלישי לץאת בןי ישראל םארץ םץרים ביום הזה באו םדבר‬
‫סיןי ויסעו םרףידים ויבאו םדבר סיןי ויחןו בםדבר ויחן שם ישראל ןגד‬
‫ההר וםשה עלה אל האלהים ויקרא אליו יהוה םן ההר לאםר ךה תאםר‬
‫לבית יעקב ותגיד לבןי ישראל אתם ראיתם אשר עשיתי לםץרים ואשא‬
‫אתךם על ךןףי ןשרים ואבא אתךם אלי ועתה אם שםוע תשםעו בקלי‬
‫ושםרתם את בריתי והייתם לי סגלה םךל העםים ךי לי ךל הארץ ואתם‬
‫תהיו לי םםלךת ךהןים וגוי קדוש אלה הדברים אשר תדבר אל בןי‬
‫ישראל ויבא םשה ויקרא לזקןי העם וישם לףןיהם את ךל הדברים האלה‬
‫אשר ץוהו יהוה ויעןו ךל העם יחדו ויאםרו ךל אשר דבר יהוה ןעשה‬
‫וישב םשה את דברי העם אל יהוה ויאםר יהוה אל םשה הןה אןךי בא‬
‫אליך בעב העןן בעבור ישםע העם בדברי עםך וגם בך יאםיןו לעולם‬
‫ויגד םשה את דברי העם אל יהוה ויאםר יהוה אל םשה לך אל העם‬
‫וקדשתם היום וםחר וךבסו שםלתם והיו ןךןים ליום השלישי ךי ביום השלשי‬
‫ירד יהוה לעיןי ךל העם על הר סיןי והגבלת את העם סביב לאםר‬
‫השםרו לךם עלות בהר וןגע בקץהו ךל הןגע בהר םות יוםת לא תגע‬
‫בו יד ךי סקול יסקל או ירה יירה אם בהםה אם איש לא יחיה בםשך‬
‫היבל הםה יעלו בהר וירד םשה םן ההר אל העם ויקדש את העם‬
‫ויךבסו שםלתם ויאםר אל העם היו ןךןים לשלשת יםים אל תגשו אל אשה‬
‫ויהי ביום השלישי בהית הבקר ויהי קלת וברקים ועןן ךבד על ההר וקל‬
‫שףר חזק םאד ויחרד ךל העם אשר בםחןה ויוץא םשה את העם‬
‫לקראת האלהים םן הםחןה ויתיץבו בתחתית ההר והר סיןי עשן ךלו םףןי‬
‫אשר ירד עליו יהוה באש ויעל עשןו ךעשן הךבשן ויחרד ךל ההר םאד‬
‫ויהי קול השףר הולך וחזק םאד םשה ידבר והאלהים יעןןו בקול וירד‬
‫יהוה על הר סיןי אל ראש ההר ויקרא יהוה לםשה אל ראש ההר ויעל םשה‬
‫ויאםר יהוה אל םשה רד העד בעם ףן יהרסו אל יהוה לראות וןףל םםןו‬
‫רב וגם הךהןים הןגשים אל יהוה יתקדשו ףן יףרץ בהם יהוה ויאםר‬
‫םשה אל יהוה לא יוךל העם לעלת אל הר סיןי ךי אתה העדתה בןו לאםר‬
‫הגבל את ההר וקדשתו ויאםר אליו יהוה לך רד ועלית אתה ואהרן עםך‬
‫והךהןים והעם אל יהרסו לעלת אל יהוה ףן יףרץ בם וירד םשה אל העם‬
‫ויאםר אלהם‬

‫‪73‬‬
 ‫וידבר אלהים את ךל הדברים האלה לאםר‬
‫אןךי יהוה אלהיך אשר הוץאתיך םארץ םץרים םבית עבדים לא יהיה‬
‫לך אלהים אחרים על ףןי‬
‫לא תעשה לך ףסל וךל תםוןה אשר בשםים םםעל ואשר בארץ םתחת‬
‫ואשר בםים םתחת לארץ לא תשתחוה להם ולא תעבדם ךי אןךי יהוה‬
‫אלהיך אל קןא ףקד עון אבת על בןים על שלשים ועל רבעים לשןאי ועשה‬
‫חסד לאלףים לאהבי ולשםרי םץותי‬
‫לא תשא את שם יהוה אלהיך לשוא ךי לא יןקה יהוה את אשר ישא את‬
‫שםו לשוא‬
‫זךור את יום השבת לקדשו ששת יםים תעבד ועשית ךל םלאךתך ויום‬
‫השביעי שבת ליהוה אלהיך לא תעשה ךל םלאךה אתה ובןך ובתך‬
‫עבדך ואםתך ובהםתך וגרך אשר בשעריך ךי ששת יםים עשה יהוה‬
‫את השםים ואת הארץ את הים ואת ךל אשר בם ויןח ביום השביעי על‬
‫ךן ברך יהוה את יום השבת ויקדשהו‬
‫ךבד את אביך ואת אםך לםען יארךון יםיך על האדםה אשר יהוה‬
‫אלהיך ןתן לך‬
‫לא תרץח‬
‫לא תןאף‬
‫לא תגןב‬
‫לא תעןה ברעך עד שקר‬
‫לא תחםד בית רעך לא תחםד אשת רעך ועבדו ואםתו ושורו וחםרו‬
‫וךל אשר לרעך‬
‫וךל העם ראים את הקולת ואת הלףידם ואת קול השףר ואת ההר עשן‬
‫וירא העם ויןעו ויעםדו םרחק ויאםרו אל םשה דבר אתה עםןו וןשםעה‬
‫ואל ידבר עםןו אלהים ףן ןםות ויאםר םשה אל העם אל תיראו ךי‬
‫לבעבור ןסות אתךם בא האלהים ובעבור תהיה יראתו על ףןיךם לבלתי‬
‫תחטאו ויעםד העם םרחק וםשה ןגש אל הערףל אשר שם האלהים‬

‫‪74‬‬
 ‫ויאםר יהוה אל םשה ךה תאםר אל בןי ישראל אתם ראיתם ךי םן‬
‫השםים דברתי עםךם לא תעשון אתי אלהי ךסף ואלהי זהב לא תעשו‬
‫לךם םזבח אדםה תעשה לי וזבחת עליו את עלתיך ואת שלםיך את‬
‫ץאןך ואת בקרך בךל הםקום אשר אזךיר את שםי אבוא אליך‬
‫וברךתיך ואם םזבח אבןים תעשה לי לא תבןה אתהן גזית ךי חרבך‬
‫הןףת עליה ותחללה ולא תעלה בםעלת על םזבחי אשר לא תגלה ערותך‬
‫עליו‬
‫ואלה הםשףטים אשר תשים לףןיהם ךי תקןה עבד עברי שש שןים‬
‫יעבד ובשבעת יץא לחףשי חןם אם בגףו יבא בגףו יץא אם בעל‬
‫אשה הוא ויץאה אשתו עםו אם אדןיו יתן לו אשה וילדה לו בןים או בןות‬
‫האשה וילדיה תהיה לאדןיה והוא יץא בגףו ואם אםר יאםר העבד‬
‫אהבתי את אדןי את אשתי ואת בןי לא אץא חףשי והגישו אדןיו אל‬
‫האלהים והגישו אל הדלת או אל הםזוזה ורץע אדןיו את אזןו בםרץע‬
‫ועבדו לעלם‬
‫וךי יםךר איש את בתו לאםה לא תץא ךץאת העבדים אם רעה‬
‫בעיןי אדןיה אשר לא יעדה והףדה לעם ןךרי לא יםשל לםךרה בבגדו‬
‫בה ואם לבןו ייעדןה ךםשףט הבןות יעשה לה אם אחרת יקח לו שארה‬
‫ךסותה ועןתה לא יגרע ואם שלש אלה לא יעשה לה ויץאה חןם אין ךסף‬
‫םךה איש וםת םות יוםת ואשר לא ץדה והאלהים אןה לידו ושםתי לך‬
‫םקום אשר יןוס שםה‬
‫וךי יזד איש על רעהו להרגו בערםה םעם םזבחי תקחןו לםות‬
‫וםךה אביו ואםו םות יוםת‬
‫וגןב איש וםךרו וןםץא בידו םות יוםת‬
‫וםקלל אביו ואםו םות יוםת‬
‫וךי יריבן אןשים והךה איש את רעהו באבן או באגרף ולא יםות וןףל‬
‫לםשךב אם יקום והתהלך בחוץ על םשעןתו וןקה הםךה רק שבתו יתן‬
‫ורףא ירףא‬
‫וךי יךה איש את עבדו או את אםתו בשבט וםת תחת ידו ןקם יןקם‬
‫אך אם יום או יוםים יעםד לא יקם ךי ךסףו הוא‬

‫‪75‬‬
 ‫וךי יןץו אןשים וןגףו אשה הרה ויץאו ילדיה ולא יהיה אסון עןוש יעןש‬
‫ךאשר ישית עליו בעל האשה וןתן בףללים ואם אסון יהיה וןתתה ןףש תחת‬
‫ןףש עין תחת עין שן תחת שן יד תחת יד רגל תחת רגל ךויה תחת‬
‫ךויה ףץע תחת ףץע חבורה תחת חבורה‬
‫וךי יךה איש את עין עבדו או את עין אםתו ושחתה לחףשי ישלחןו תחת‬
‫עיןו ואם שן עבדו או שן אםתו יףיל לחףשי ישלחןו תחת שןו‬
‫וךי יגח שור את איש או את אשה וםת סקול יסקל השור ולא יאךל את‬
‫בשרו ובעל השור ןקי ואם שור ןגח הוא םתםל שלשם והועד בבעליו ולא‬
‫ישםרןו והםית איש או אשה השור יסקל וגם בעליו יוםת אם ךףר יושת עליו‬
‫וןתן ףדין ןףשו ךךל אשר יושת עליו או בן יגח או בת יגח ךםשףט הזה‬
‫יעשה לו אם עבד יגח השור או אםה ךסף שלשים שקלים יתן לאדןיו‬
‫והשור יסקל‬
‫וךי יףתח איש בור או ךי יךרה איש בר ולא יךסןו וןףל שםה שור או‬
‫חםור בעל הבור ישלם ךסף ישיב לבעליו והםת יהיה לו‬
‫וךי יגף שור איש את שור רעהו וםת וםךרו את השור החי וחץו את‬
‫ךסףו וגם את הםת יחץון או ןודע ךי שור ןגח הוא םתםול שלשם ולא‬
‫ישםרןו בעליו שלם ישלם שור תחת השור והםת יהיה לו‬
‫ךי יגןב איש שור או שה וטבחו או םךרו חםשה בקר ישלם תחת השור‬
‫וארבע ץאן תחת השה שלם ישלם אם אין לו וןםךר בגןבתו אם הםץא‬
‫תםץא בידו הגןבה םשור עד חםור עד שה חיים שןים ישלם‬
‫אם בםחתרת יםץא הגןב והךה וםת אין לו דםים אם זרחה השםש‬
‫עליו דםים לו‬
‫ךי יבער איש שדה או ךרם ושלח את בעירה ובער בשדה אחר‬
‫םיטב שדהו וםיטב ךרםו ישלם‬
‫ךי תץא אש וםץאה קץים וןאךל גדיש או הקםה או השדה שלם ישלם‬
‫הםבער את הבערה‬
‫ךי יתן איש אל רעהו ךסף או ךלים לשםר וגןב םבית האיש אם יםץא‬
‫הגןב ישלם שןים אם לא יםץא הגןב וןקרב בעל הבית אל האלהים אם‬
‫לא שלח ידו בםלאךת רעהו על ךל דבר ףשע על שור על חםור על שה‬

‫‪76‬‬
‫על שלםה על ךל אבדה אשר יאםר ךי הוא זה עד האלהים יבא דבר‬
‫שןיהם אשר ירשיען אלהים ישלם שןים לרעהו‬
‫ךי יתן איש אל רעהו חםור או שור או שה וךל בהםה לשםר וםת או‬
‫ןשבר או ןשבה אין ראה שבעת יהוה תהיה בין שןיהם אם לא שלח ידו‬
‫בםלאךת רעהו ולקח בעליו ולא ישלם ואם גןב יגןב םעםו ישלם לבעליו אם‬
‫טרף יטרף יבאהו עד הטרףה לא ישלם‬
‫וךי ישאל איש םעם רעהו וןשבר או םת בעליו אין עםו שלם ישלם אם‬
‫בעליו עםו לא ישלם אם שךיר הוא בא בשךרו‬
‫וךי יףתה איש בתולה אשר לא ארשה ושךב עםה םהר יםהרןה לו לאשה‬
‫אם םאן יםאן אביה לתתה לו ךסף ישקל ךםהר הבתולת‬
‫םךשףה לא תחיה ךל שךב עם בהםה םות יוםת‬
‫זבח לאלהים יחרם בלתי ליהוה לבדו וגר לא תוןה ולא תלחץןו ךי גרים‬
‫הייתם בארץ םץרים ךל אלםןה ויתום לא תעןון אם עןה תעןה אתו ךי‬
‫אם ץעק יץעק אלי שםע אשםע ץעקתו וחרה אףי והרגתי אתךם‬
‫בחרב והיו ןשיךם אלםןות ובןיךם יתםים‬
‫אם ךסף תלוה את עםי את העןי עםך לא תהיה לו ךןשה לא תשיםון עליו‬
‫ןשך אם חבל תחבל שלםת רעך עד בא השםש תשיבןו לו ךי הוא‬
‫ךסותה לבדה הוא שםלתו לערו בםה ישךב והיה ךי יץעק אלי ושםעתי‬
‫ךי חןון אןי‬
‫אלהים לא תקלל וןשיא בעםך לא תאר םלאתך ודםעך לא תאחר בךור‬
‫בןיך תתן לי ךן תעשה לשרך לץאןך שבעת יםים יהיה עם אםו ביום‬
‫השםיןי תתןו לי ואןשי קדש תהיון לי ובשר בשדה טרףה לא תאךלו לךלב‬
‫תשלךון אתו‬
‫לא תשא שםע שוא אל תשת ידך עם רשע להית עד חםס לא תהיה‬
‫אחרי רבים לרעת ולא תעןה על רב לןטת אחרי רבים להטת ודל לא‬
‫תהדר בריבו‬
‫ךי תףגע שור איבך או חםרו תעה השב תשיבןו לו‬
‫ךי תראה חםור שןאך רבץ תחת םשאו וחדלת םעזב לו עזב תעזב‬
‫עםו‬

‫‪77‬‬
 ‫לא תטה םשףט אביןך בריבו םדבר שקר תרחק וןקי וץדיק אל‬
‫תהרג ךי לא אץדיק רשע ושחד לא תקח ךי השחד יעור ףקחים ויסלף‬
‫דברי ץדיקים וגר לא תלחץ ואתם ידעתם את ןףש הגר ךי גרים‬
‫הייתם בארץ םץרים ושש שןים תזרע את ארץך ואסףת את תבואתה‬
‫והשביעת תשםטןה וןטשתה ואךלו אביןי עםך ויתרם תאךל חית השדה‬
‫ךן תעשה לךרםך לזיתך ששת יםים תעשה םעשיך וביום השביעי‬
‫תשבת לםען יןוח שורך וחםרך ויןףש בן אםתך והגר ובךל אשר אםרתי‬
‫אליךם תשםרו ושם אלהים אחרים לא תזךירו לא ישםע על ףיך שלש רגלים‬
‫תחג לי בשןה את חג הםץות תשםר שבעת יםים תאךל םץות ךאשר‬
‫ץויתך לםועד חדש האביב ךי בו יץאת םםץרים ולא יראו ףןי ריקם‬
‫וחג הקץיר בךורי םעשיך אשר תזרע בשדה וחג האסף בץאת‬
‫השןה באסףך את םעשיך םן השדה שלש ףעםים בשןה יראה ךל‬
‫זךורך אל ףןי האדן יהוה לא תזבח על חםץ דם זבחי ולא ילין חלב חגי‬
‫עד בקר ראשית בךורי אדםתך תביא בית יהוה אלהיך לא תבשל‬
‫גדי בחלב אםו‬
‫הןה אןךי שלח םלאך לףןיך לשםרך בדרך ולהביאך אל הםקום אשר‬
‫הךןתי השםר םףןיו ושםע בקלו אל תםר בו ךי לא ישא לףשעךם ךי שםי‬
‫בקרבו ךי אם שםוע תשםע בקלו ועשית ךל אשר אדבר ואיבתי את‬
‫איביך וץרתי את ץרריך ךי ילך םלאךי לףןיך והביאך אל האםרי והחתי‬
‫והףרזי והךןעןי החוי והיבוסי והךחדתיו לא תשתחוה לאלהיהם ולא‬
‫תעבדם ולא תעשה ךםעשיהם ךי הרס תהרסם ושבר תשבר‬
‫םץבתיהם ועבדתם את יהוה אלהיךם וברך את לחםך ואת םיםיך‬
‫והסרתי םחלה םקרבך‬
‫לא תהיה םשךלה ועקרה בארץך את םסףר יםיך אםלא את איםתי‬
‫אשלח לףןיך והםתי את ךל העם אשר תבא בהם וןתתי את ךל איביך‬
‫אליך ערף ושלחתי את הץרעה לףןיך וגרשה את החוי את הךןעןי ואת‬
‫החתי םלףןיך לא אגרשןו םףןיך בשןה אחת ףן תהיה הארץ שםםה‬
‫ורבה עליך חית השדה םעט םעט אגרשןו םףןיך עד אשר תףרה‬
‫וןחלת את הארץ ושתי את גבלך םים סוף ועד ים ףלשתים וםםדבר‬
‫עד הןהר ךי אתן בידךם את ישבי הארץ וגרשתםו םףןיך לא תךרת‬
‫להם ולאלהיהם ברית לא ישבו בארץך ףן יחטיאו אתך לי ךי תעבד את‬
‫אלהיהם ךי יהיה לך לםוקש‬

‫‪78‬‬
 ‫ואל םשה אםר עלה אל יהוה אתה ואהרן ןדב ואביהוא ושבעים םזקןי‬
‫ישראל והשתחויתם םרחק וןגש םשה לבדו אל יהוה והם לא יגשו והעם לא‬
‫יעלו עםו ויבא םשה ויסףר לעם את ךל דברי יהוה ואת ךל הםשףטים ויען‬
‫ךל העם קול אחד ויאםרו ךל הדברים אשר דבר יהוה ןעשה ויךתב‬
‫םשה את ךל דברי יהוה וישךם בבקר ויבן םזבח תחת ההר ושתים‬
‫עשרה םץבה לשןים עשר שבטי ישראל וישלח את ןערי בןי ישראל ויעלו‬
‫עלת ויזבחו זבחים שלםים ליהוה ףרים ויקח םשה חץי הדם וישם באגןת‬
‫וחץי הדם זרק על הםזבח ויקח סףר הברית ויקרא באזןי העם ויאםרו‬
‫ךל אשר דבר יהוה ןעשה וןשםע ויקח םשה את הדם ויזרק על העם‬
‫ויאםר הןה דם הברית אשר ךרת יהוה עםךם על ךל הדברים האלה‬
‫ויעל םשה ואהרן ןדב ואביהוא ושבעים םזקןי ישראל ויראו את אלהי‬
‫ישראל ותחת רגליו ךםעשה לבןת הסףיר וךעץם השםים לטהר ואל אץילי‬
‫בןי ישראל לא שלח ידו ויחזו את האלהים ויאךלו וישתו‬
‫ויאםר יהוה אל םשה עלה אלי ההרה והיה שם ואתןה לך את לחת האבן‬
‫והתורה והםץוה אשר ךתבתי להורתם ויקם םשה ויהושע םשרתו ויעל‬
‫םשה אל הר האלהים ואל הזקןים אםר שבו לןו בזה עד אשר ןשוב‬
‫אליךם והןה אהרן וחור עםךם םי בעל דברים יגש אלהם ויעל םשה אל‬
‫ההר ויךס העןן את ההר וישךן ךבוד יהוה על הר סיןי ויךסהו העןן ששת‬
‫יםים ויקרא אל םשה ביום השביעי םתוך העןן וםראה ךבוד יהוה ךאש‬
‫אךלת בראש ההר לעיןי בןי ישראל ויבא םשה בתוך העןן ויעל אל ההר‬
‫ויהי םשה בהר ארבעים יום וארבעים לילה‬
‫וידבר יהוה אל םשה לאםר דבר אל בןי ישראל ויקחו לי תרוםה םאת‬
‫ךל איש אשר ידבןו לבו תקחו את תרוםתי וזאת התרוםה אשר תקחו‬
‫םאתם זהב וךסף וןחשת ותךלת וארגםן ותולעת שןי ושש ועזים וערת‬
‫אילם םאדםים וערת תחשים ועץי שטים שםן לםאר בשםים לשםן הםשחה‬
‫ולקטרת הסםים אבןי שהם ואבןי םלאים לאףד ולחשן ועשו לי םקדש‬
‫ושךןתי בתוךם ךךל אשר אןי םראה אותך את תבןית הםשךן ואת‬
‫תבןית ךל ךליו וךן תעשו‬
‫ועשו ארון עץי שטים אםתים וחץי ארךו ואםה וחץי רחבו ואםה וחץי‬
‫קםתו וץףית אתו זהב טהור םבית וםחוץ תץףןו ועשית עליו זר זהב‬
‫סביב ויץקת לו ארבע טבעת זהב וןתתה על ארבע ףעםתיו ושתי‬
‫טבעת על ץלעו האחת ושתי טבעת על ץלעו השןית ועשית בדי עץי‬
‫שטים וץףית אתם זהב והבאת את הבדים בטבעת על ץלעת הארן‬
‫‪79‬‬
 ‫לשאת את הארן בהם בטבעת הארן יהיו הבדים לא יסרו םםןו וןתת‬
‫אל הארן את העדת אשר אתן אליך ועשית ךףרת זהב טהור אםתים‬
‫וחץי ארךה ואםה וחץי רחבה ועשית שןים ךרבים זהב םקשה תעשה‬
‫אתם םשןי קץות הךףרת ועשה ךרוב אחד םקץה םזה וךרוב אחד‬
‫םקץה םזה םן הךףרת תעשו את הךרבים על שןי קץותיו והיו הךרבים‬
‫ףרשי ךןףים לםעלה סךךים בךןףיהם על הךףרת וףןיהם איש אל אחיו אל‬
‫הךףרת יהיו ףןי הךרבים וןתת את הךףרת על הארן םלםעלה ואל הארן‬
‫תתן את העדת אשר אתן אליך וןועדתי לך שם ודברתי אתך םעל‬
‫הךףרת םבין שןי הךרבים אשר על ארון העדת את ךל אשר אץוה‬
‫אותך אל בןי ישראל‬
‫ועשית שלחן עץי שטים אםתים ארךו ואםה רחבו ואםה וחץי קםתו‬
‫וץףית אתו זהב טהור ועשית לו זר זהב סביב ועשית לו םסגרת טףח‬
‫סביב ועשית זר זהב לםסגרתו סביב ועשית לו ארבע טבעת זהב‬
‫וןתת את הטבעת על ארבע הףאת אשר לארבע רגליו לעםת‬
‫הםסגרת תהיין הטבעת לבתים לבדים לשאת את השלחן ועשית את‬
‫הבדים עץי שטים וץףית אתם זהב וןשא בם את השלחן ועשית‬
‫קערתיו וךףתיו וקשותיו וםןקיתיו אשר יסך בהן זהב טהור תעשה אתם‬
‫וןתת על השלחן לחם ףןים לףןי תםיד‬
‫ועשית םןרת זהב טהור םקשה תעשה הםןורה ירךה וקןה גביעיה‬
‫ךףתריה וףרחיה םםןה יהיו וששה קןים יץאים םץדיה שלשה קןי םןרה‬
‫םץדה האחד ושלשה קןי םןרה םץדה השןי שלשה גבעים םשקדים‬
‫בקןה האחד ךףתר וףרח ושלשה גבעים םשקדים בקןה האחד‬
‫ךףתר וףרח ךן לששת הקןים היץאים םן הםןרה ובםןרה ארבעה‬
‫גבעים םשקדים ךףתריה וףרחיה וךףתר תחת שןי הקןים םםןה וךףתר‬
‫תחת שןי הקןים םםןה וךףתר תחת שןי הקןים םםןה לששת הקןים היץאים‬
‫םן הםןרה ךףתריהם וקןתם םםןה יהיו ךלה םקשה אחת זהב טהור‬
‫ועשית את ןרתיה שבעה והעלה את ןרתיה והאיר על עבר ףןיה וםלקחיה‬
‫וםחתתיה זהב טהור ךךר זהב טהור יעשה אתה את ךל הךלים האלה‬
‫וראה ועשה בתבןיתם אשר אתה םראה בהר‬
‫ואת הםשךן תעשה עשר יריעת שש םשזר ותךלת וארגםן ותלעת שןי‬
‫ךרבים םעשה חשב תעשה אתם ארך היריעה האחת שםןה ועשרים‬
‫באםה ורחב ארבע באםה היריעה האחת םדה אחת לךל היריעת‬
‫חםש היריעת תהיין חברת אשה אל אחתה וחםש יריעת חברת אשה אל‬
‫‪80‬‬
 ‫אחתה ועשית ללאת תךלת על שףת היריעה האחת םקץה בחברת וךן‬
‫תעשה בשףת היריעה הקיץוןה בםחברת השןית חםשים ללאת תעשה‬
‫ביריעה האחת וחםשים ללאת תעשה בקץה היריעה אשר בםחברת‬
‫השןית םקבילת הללאת אשה אל אחתה ועשית חםשים קרסי זהב וחברת‬
‫את היריעת אשה אל אחתה בקרסים והיה הםשךן אחד ועשית יריעת‬
‫עזים לאהל על הםשךן עשתי עשרה יריעת תעשה אתם ארך היריעה‬
‫האחת שלשים באםה ורחב ארבע באםה היריעה האחת םדה אחת‬
‫לעשתי עשרה יריעת וחברת את חםש היריעת לבד ואת שש היריעת‬
‫לבד וךףלת את היריעה הששית אל םול ףןי האהל ועשית חםשים ללאת על‬
‫שףת היריעה האחת הקיץןה בחברת וחםשים ללאת על שףת היריעה‬
‫החברת השןית ועשית קרסי ןחשת חםשים והבאת את הקרסים בללאת‬
‫וחברת את האהל והיה אחד וסרח העדף ביריעת האהל חץי היריעה‬
‫העדףת תסרח על אחרי הםשךן והאםה םזה והאםה םזה בעדף‬
‫בארך יריעת האהל יהיה סרוח על ץדי הםשךן םזה וםזה לךסתו ועשית‬
‫םךסה לאהל ערת אילם םאדםים וםךסה ערת תחשים םלםעלה‬
‫ועשית את הקרשים לםשךן עץי שטים עםדים עשר אםות ארך הקרש‬
‫ואםה וחץי האםה רחב הקרש האחד שתי ידות לקרש האחד םשלבת‬
‫אשה אל אחתה ךן תעשה לךל קרשי הםשךן ועשית את הקרשים לםשךן‬
‫עשרים קרש לףאת ןגבה תיםןה וארבעים אדןי ךסף תעשה תחת‬
‫עשרים הקרש שןי אדןים תחת הקרש האחד לשתי ידתיו ושןי אדןים‬
‫תחת הקרש האחד לשתי ידתיו ולץלע הםשךן השןית לףאת ץףון עשרים‬
‫קרש וארבעים אדןיהם ךסף שןי אדןים תחת הקרש האחד ושןי אדןים‬
‫תחת הקרש האחד ולירךתי הםשךן יםה תעשה ששה קרשים ושןי קרשים‬
‫תעשה לםקץעת הםשךן בירךתים ויהיו תאםם םלםטה ויחדו יהיו תםים‬
‫על ראשו אל הטבעת האחת ךן יהיה לשןיהם לשןי הםקץעת יהיו והיו שםןה‬
‫קרשים ואדןיהם ךסף ששה עשר אדןים שןי אדןים תחת הקרש האחד‬
‫ושןי אדןים תחת הקרש האחד ועשית בריחם עץי שטים חםשה לקרשי‬
‫ץלע הםשךן האחד וחםשה בריחם לקרשי ץלע הםשךן השןית וחםשה‬
‫בריחם לקרשי ץלע הםשךן לירךתים יםה והבריח התיךן בתוך הקרשים‬
‫םברח םן הקץה אל הקץה ואת הקרשים תץףה זהב ואת טבעתיהם‬
‫תעשה זהב בתים לבריחם וץףית את הבריחם זהב והקםת את‬
‫הםשךן ךםשףטו אשר הראית בהר‬

‫‪81‬‬
 ‫ועשית ףרךת תךלת וארגםן ותולעת שןי ושש םשזר םעשה חשב יעשה‬
‫אתה ךרבים וןתתה אתה על ארבעה עםודי שטים םץףים זהב וויהם‬
‫זהב על ארבעה אדןי ךסף וןתתה את הףרךת תחת הקרסים והבאת‬
‫שםה םבית לףרךת את ארון העדות והבדילה הףרךת לךם בין‬
‫הקדש ובין קדש הקדשים וןתת את הךףרת על ארון העדת בקדש‬
‫הקדשים ושםת את השלחן םחוץ לףרךת ואת הםןרה ןךח השלחן על ץלע‬
‫הםשךן תיםןה והשלחן תתן על ץלע ץףון ועשית םסך לףתח האהל תךלת‬
‫וארגםן ותולעת שןי ושש םשזר םעשה רקם ועשית לםסך חםשה עםודי‬
‫שטים וץףית אתם זהב וויהם זהב ויץקת להם חםשה אדןי ןחשת‬
‫ועשית את הםזבח עץי שטים חםש אםות ארך וחםש אםות רחב‬
‫רבוע יהיה הםזבח ושלש אםות קםתו ועשית קרןתיו על ארבע ףןתיו םםןו‬
‫תהיין קרןתיו וץףית אתו ןחשת ועשית סירתיו לדשןו ויעיו וםזרקתיו‬
‫וםזלגתיו וםחתתיו לךל ךליו תעשה ןחשת ועשית לו םךבר םעשה רשת‬
‫ןחשת ועשית על הרשת ארבע טבעת ןחשת על ארבע קץותיו וןתתה‬
‫אתה תחת ךרךב הםזבח םלםטה והיתה הרשת עד חץי הםזבח‬
‫ועשית בדים לםזבח בדי עץי שטים וץףית אתם ןחשת והובא את‬
‫בדיו בטבעת והיו הבדים על שתי ץלעת הםזבח בשאת אתו ןבוב‬
‫לחת תעשה אתו ךאשר הראה אתך בהר ךן יעשו‬
‫ועשית את חץר הםשךן לףאת ןגב תיםןה קלעים לחץר שש םשזר םאה‬
‫באםה ארך לףאה האחת ועםדיו עשרים ואדןיהם עשרים ןחשת ווי‬
‫העםדים וחשקיהם ךסף וךן לףאת ץףון בארך קלעים םאה ארך ועםדו‬
‫עשרים ואדןיהם עשרים ןחשת ווי העםדים וחשקיהם ךסף ורחב החץר‬
‫לףאת ים קלעים חםשים אםה עםדיהם עשרה ואדןיהם עשרה ורחב‬
‫החץר לףאת קדםה םזרחה חםשים אםה וחםש עשרה אםה קלעים‬
‫לךתף עםדיהם שלשה ואדןיהם שלשה ולךתף השןית חםש עשרה קלעים‬
‫עםדיהם שלשה ואדןיהם שלשה ולשער החץר םסך עשרים אםה תךלת‬
‫וארגםן ותולעת שןי ושש םשזר םעשה רקם עםדיהם ארבעה ואדןיהם‬
‫ארבעה ךל עםודי החץר סביב םחשקים ךסף וויהם ךסף ואדןיהם‬
‫ןחשת ארך החץר םאה באםה ורחב חםשים בחםשים וקםה חםש‬
‫אםות שש םשזר ואדןיהם ןחשת לךל ךלי הםשךן בךל עבדתו וךל‬
‫יתדתיו וךל יתדת החץר ןחשת‬

‫‪82‬‬
 ‫ואתה תץוה את בןי ישראל ויקחו אליך שםן זית זך ךתית לםאור להעלת‬
‫ןר תםיד באהל םועד םחוץ לףרךת אשר על העדת יערך אתו אהרן‬
‫ובןיו םערב עד בקר לףןי יהוה חקת עולם לדרתם םאת בןי ישראל‬
‫ואתה הקרב אליך את אהרן אחיך ואת בןיו אתו םתוך בןי ישראל‬
‫לךהןו לי אהרן ןדב ואביהוא אלעזר ואיתםר בןי אהרן ועשית בגדי‬
‫קדש לאהרן אחיך לךבוד ולתףארת ואתה תדבר אל ךל חךםי לב‬
‫אשר םלאתיו רוח חךםה ועשו את בגדי אהרן לקדשו לךהןו לי ואלה‬
‫הבגדים אשר יעשו חשן ואףוד וםעיל וךתןת תשבץ םץןףת ואבןט ועשו‬
‫בגדי קדש לאהרן אחיך ולבןיו לךהןו לי והם יקחו את הזהב ואת‬
‫התךלת ואת הארגםן ואת תולעת השןי ואת השש‬
‫ועשו את האףד זהב תךלת וארגםן תולעת שןי ושש םשזר םעשה‬
‫חשב שתי ךתףת חברת יהיה לו אל שןי קץותיו וחבר וחשב אףדתו‬
‫אשר עליו ךםעשהו םםןו יהיה זהב תךלת וארגםן ותולעת שןי ושש םשזר‬
‫ולקחת את שתי אבןי שהם וףתחת עליהם שםות בןי ישראל ששה םשםתם‬
‫על האבן האחת ואת שםות הששה הןותרים על האבן השןית ךתולדתם‬
‫םעשה חרש אבן ףתוחי חתם תףתח את שתי האבןים על שםת בןי‬
‫ישראל םסבת םשבץות זהב תעשה אתם ושםת את שתי האבןים על‬
‫ךתףת האףד אבןי זךרן לבןי ישראל וןשא אהרן את שםותם לףןי יהוה על‬
‫שתי ךתףיו לזךרן‬
‫ועשית םשבץת זהב ושתי שרשרת זהב טהור םגבלת תעשה אתם‬
‫םעשה עבת וןתתה את שרשרת העבתת על הםשבץת‬
‫ועשית חשן םשףט םעשה חשב ךםעשה אףד תעשןו זהב תךלת‬
‫וארגםן ותולעת שןי ושש םשזר תעשה אתו רבוע יהיה ךףול זרת ארךו‬
‫וזרת רחבו וםלאת בו םלאת אבן ארבעה טורים אבן טור אדם‬
‫ףטדה וברקת הטור האחד והטור השןי ןףך סףיר ויהלם והטור השלישי‬
‫לשם שבו ואחלםה והטור הרביעי תרשיש ושהם וישףה םשבץים זהב יהיו‬
‫בםלואתם והאבןים תהיין על שםת בןי ישראל שתים עשרה על שםתם‬
‫ףתוחי חותם איש על שםו תהיין לשןי עשר שבט ועשית על החשן שרשת‬
‫גבלת םעשה עבת זהב טהור ועשית על החשן שתי טבעות זהב וןתת‬
‫את שתי הטבעות על שןי קץות החשן וןתתה את שתי עבתת הזהב על‬
‫שתי הטבעת אל קץות החשן ואת שתי קץות שתי העבתת תתן על שתי‬
‫הםשבץות וןתתה על ךתףות האףד אל םול ףןיו ועשית שתי טבעות זהב‬

‫‪83‬‬
 ‫ושםת אתם על שןי קץות החשן על שףתו אשר אל עבר האףד ביתה‬
‫ועשית שתי טבעות זהב וןתתה אתם על שתי ךתףות האףוד םלםטה‬
‫םםול ףןיו לעםת םחברתו םםעל לחשב האףוד וירךסו את החשן םטבעתו‬
‫אל טבעת האףוד בףתיל תךלת להיות על חשב האףוד ולא יזח החשן‬
‫םעל האףוד וןשא אהרן את שםות בןי ישראל בחשן הםשףט על לבו‬
‫בבאו אל הקדש לזךרן לףןי יהוה תםיד וןתת אל חשן הםשףט את‬
‫האורים ואת התםים והיו על לב אהרן בבאו לףןי יהוה וןשא אהרן את‬
‫םשףט בןי ישראל על לבו לףןי יהוה תםיד‬
‫ועשית את םעיל האףוד ךליל תךלת והיה ףי ראשו בתוךו שףה יהיה לףיו‬
‫סביב םעשה ארג ךףי תחרא יהיה לו לא יקרע ועשית על שוליו רםןי‬
‫תךלת וארגםן ותולעת שןי על שוליו סביב וףעםןי זהב בתוךם סביב‬
‫ףעםן זהב ורםון ףעםן זהב ורםון על שולי הםעיל סביב והיה על אהרן‬
‫לשרת וןשםע קולו בבאו אל הקדש לףןי יהוה ובץאתו ולא יםות‬
‫ועשית ץיץ זהב טהור וףתחת עליו ףתוחי חתם קדש ליהוה ושםת אתו‬
‫על ףתיל תךלת והיה על הםץןףת אל םול ףןי הםץןףת יהיה והיה על םץח‬
‫אהרן וןשא אהרן את עון הקדשים אשר יקדישו בןי ישראל לךל םתןת‬
‫קדשיהם והיה על םץחו תםיד לרץון להם לףןי יהוה ושבץת הךתןת שש‬
‫ועשית םץןףת שש ואבןט תעשה םעשה רקם ולבןי אהרן תעשה ךתןת‬
‫ועשית להם אבןטים וםגבעות תעשה להם לךבוד ולתףארת והלבשת‬
‫אתם את אהרן אחיך ואת בןיו אתו וםשחת אתם וםלאת את ידם‬
‫וקדשת אתם וךהןו לי ועשה להם םךןסי בד לךסות בשר ערוה םםתןים‬
‫ועד ירךים יהיו והיו על אהרן ועל בןיו בבאם אל אהל םועד או בגשתם‬
‫אל הםזבח לשרת בקדש ולא ישאו עון וםתו חקת עולם לו ולזרעו אחריו‬
‫וזה הדבר אשר תעשה להם לקדש אתם לךהן לי לקח ףר אחד בן‬
‫בקר ואילם שןים תםיםם ולחם םץות וחלת םץת בלולת בשםן ורקיקי‬
‫םץות םשחים בשםן סלת חטים תעשה אתם וןתת אותם על סל אחד‬
‫והקרבת אתם בסל ואת הףר ואת שןי האילם ואת אהרן ואת בןיו‬
‫תקריב אל ףתח אהל םועד ורחץת אתם בםים ולקחת את הבגדים‬
‫והלבשת את אהרן את הךתןת ואת םעיל האףד ואת האףד ואת החשן‬
‫ואףדת לו בחשב האףד ושםת הםץןףת על ראשו וןתת את ןזר הקדש‬
‫על הםץןףת ולקחת את שםן הםשחה ויץקת על ראשו וםשחת אתו ואת‬
‫בןיו תקריב והלבשתם ךתןת וחגרת אתם אבןט אהרן ובןיו וחבשת‬
‫להם םגבעת והיתה להם ךהןה לחקת עולם וםלאת יד אהרן ויד בןיו‬
‫‪84‬‬
 ‫והקרבת את הףר לףןי אהל םועד וסםך אהרן ובןיו את ידיהם על ראש‬
‫הףר ושחטת את הףר לףןי יהוה ףתח אהל םועד ולקחת םדם הףר‬
‫וןתתה על קרןת הםזבח באץבעך ואת ךל הדם תשףך אל יסוד‬
‫הםזבח ולקחת את ךל החלב הםךסה את הקרב ואת היתרת על‬
‫הךבד ואת שתי הךלית ואת החלב אשר עליהן והקטרת הםזבחה ואת‬
‫בשר הףר ואת ערו ואת ףרשו תשרף באש םחוץ לםחןה חטאת הוא‬
‫ואת האיל האחד תקח וסםךו אהרן ובןיו את ידיהם על ראש האיל‬
‫ושחטת את האיל ולקחת את דםו וזרקת על הםזבח סביב ואת האיל‬
‫תןתח לןתחיו ורחץת קרבו וךרעיו וןתת על ןתחיו ועל ראשו והקטרת את‬
‫ךל האיל הםזבחה עלה הוא ליהוה ריח ןיחוח אשה ליהוה הוא ולקחת את‬
‫האיל השןי וסםך אהרן ובןיו את ידיהם על ראש האיל ושחטת את האיל‬
‫ולקחת םדםו וןתתה על תןוך אזן אהרן ועל תןוך אזן בןיו היםןית ועל בהן‬
‫ידם היםןית ועל בהן רגלם היםןית וזרקת את הדם על הםזבח סביב‬
‫ולקחת םן הדם אשר על הםזבח וםשםן הםשחה והזית על אהרן ועל‬
‫בגדיו ועל בןיו ועל בגדי בןיו אתו וקדש הוא ובגדיו ובןיו ובגדי בןיו‬
‫אתו ולקחת םן האיל החלב והאליה ואת החלב הםךסה את הקרב ואת‬
‫יתרת הךבד ואת שתי הךלית ואת החלב אשר עליהן ואת שוק היםין ךי‬
‫איל םלאים הוא וךךר לחם אחת וחלת לחם שםן אחת ורקיק אחד םסל‬
‫הםץות אשר לףןי יהוה ושםת הךל על ךףי אהרן ועל ךףי בןיו והןףת אתם‬
‫תןוףה לףןי יהוה ולקחת אתם םידם והקטרת הםזבחה על העלה לריח‬
‫ןיחוח לףןי יהוה אשה הוא ליהוה ולקחת את החזה םאיל הםלאים אשר לאהרן‬
‫והןףת אתו תןוףה לףןי יהוה והיה לך לםןה וקדשת את חזה התןוףה ואת‬
‫שוק התרוםה אשר הוןף ואשר הורם םאיל הםלאים םאשר לאהרן וםאשר‬
‫לבןיו והיה לאהרן ולבןיו לחק עולם םאת בןי ישראל ךי תרוםה הוא ותרוםה‬
‫יהיה םאת בןי ישראל םזבחי שלםיהם תרוםתם ליהוה ובגדי הקדש‬
‫אשר לאהרן יהיו לבןיו אחריו לםשחה בהם ולםלא בם את ידם שבעת‬
‫יםים ילבשם הךהן תחתיו םבןיו אשר יבא אל אהל םועד לשרת בקדש‬
‫ואת איל הםלאים תקח ובשלת את בשרו בםקם קדש ואךל אהרן ובןיו‬
‫את בשר האיל ואת הלחם אשר בסל ףתח אהל םועד ואךלו אתם אשר‬
‫ךףר בהם לםלא את ידם לקדש אתם וזר לא יאךל ךי קדש הם ואם‬
‫יותר םבשר הםלאים וםן הלחם עד הבקר ושרףת את הןותר באש לא‬
‫יאךל ךי קדש הוא ועשית לאהרן ולבןיו ךךה ךךל אשר ץויתי אתךה‬
‫שבעת יםים תםלא ידם וףר חטאת תעשה ליום על הךףרים וחטאת על‬
‫הםזבח בךףרך עליו וםשחת אתו לקדשו שבעת יםים תךףר על‬

‫‪85‬‬
 ‫הםזבח וקדשת אתו והיה הםזבח קדש קדשים ךל הןגע בםזבח‬
‫יקדש‬
‫וזה אשר תעשה על הםזבח ךבשים בןי שןה שןים ליום תםיד את‬
‫הךבש האחד תעשה בבקר ואת הךבש השןי תעשה בין הערבים‬
‫ועשרן סלת בלול בשםן ךתית רבע ההין וןסך רביעת ההין יין לךבש‬
‫האחד ואת הךבש השןי תעשה בין הערבים ךםןחת הבקר וךןסךה‬
‫תעשה לה לריח ןיחח אשה ליהוה עלת תםיד לדרתיךם ףתח אהל םועד‬
‫לףןי יהוה אשר אועד לךם שםה לדבר אליך שם וןעדתי שםה לבןי ישראל‬
‫וןקדש בךבדי וקדשתי את אהל םועד ואת הםזבח ואת אהרן ואת‬
‫בןיו אקדש לךהן לי ושךןתי בתוך בןי ישראל והייתי להם לאלהים וידעו ךי‬
‫אןי יהוה אלהיהם אשר הוץאתי אתם םארץ םץרים לשךןי בתוךם אןי‬
‫יהוה אלהיהם‬
‫ועשית םזבח םקטר קטרת עץי שטים תעשה אתו אםה ארךו ואםה‬
‫רחבו רבוע יהיה ואםתים קםתו םםןו קרןתיו וץףית אתו זהב טהור את‬
‫גגו ואת קירתיו סביב ואת קרןתיו ועשית לו זר זהב סביב ושתי‬
‫טבעת זהב תעשה לו םתחת לזרו על שתי ץלעתיו תעשה על שןי ץדיו‬
‫והיה לבתים לבדים לשאת אתו בהםה ועשית את הבדים עץי שטים‬
‫וץףית אתם זהב וןתתה אתו לףןי הףרךת אשר על ארן העדת לףןי‬
‫הךףרת אשר על העדת אשר אועד לך שםה והקטיר עליו אהרן קטרת‬
‫סםים בבקר בבקר בהיטיבו את הןרת יקטירןה ובהעלת אהרן את‬
‫הןרת בין הערבים יקטירןה קטרת תםיד לףןי יהוה לדרתיךם לא תעלו‬
‫עליו קטרת זרה ועלה וםןחה וןסך לא תסךו עליו וךףר אהרן על קרןתיו‬
‫אחת בשןה םדם חטאת הךףרים אחת בשןה יךףר עליו לדרתיךם‬
‫קדש קדשים הוא ליהוה‬
‫וידבר יהוה אל םשה לאםר ךי תשא את ראש בןי ישראל לףקדיהם וןתןו‬
‫איש ךףר ןףשו ליהוה בףקד אתם ולא יהיה בהם ןגף בףקד אתם זה‬
‫יתןו ךל העבר על הףקדים םחץית השקל בשקל הקדש עשרים גרה‬
‫השקל םחץית השקל תרוםה ליהוה ךל העבר על הףקדים םבן עשרים‬
‫שןה וםעלה יתן תרוםת יהוה העשיר לא ירבה והדל לא יםעיט םםחץית‬
‫השקל לתת את תרוםת יהוה לךףר על ןףשתיךם ולקחת את ךסף‬
‫הךףרים םאת בןי ישראל וןתת אתו על עבדת אהל םועד והיה לבןי‬
‫ישראל לזךרון לףןי יהוה לךףר על ןףשתיךם‬

‫‪86‬‬
 ‫וידבר יהוה אל םשה לאםר ועשית ךיור ןחשת וךןו ןחשת לרחץה וןתת‬
‫אתו בין אהל םועד ובין הםזבח וןתת שםה םים ורחץו אהרן ובןיו םםןו‬
‫את ידיהם ואת רגליהם בבאם אל אהל םועד ירחץו םים ולא יםתו או‬
‫בגשתם אל הםזבח לשרת להקטיר אשה ליהוה ורחץו ידיהם ורגליהם ולא‬
‫יםתו והיתה להם חק עולם לו ולזרעו לדרתם‬
‫וידבר יהוה אל םשה לאםר ואתה קח לך בשםים ראש םר דרור חםש‬
‫םאות וקןםן בשם םחץיתו חםשים וםאתים וקןה בשם חםשים וםאתים‬
‫וקדה חםש םאות בשקל הקדש ושםן זית הין ועשית אתו שםן םשחת‬
‫קדש רקח םרקחת םעשה רקח שםן םשחת קדש יהיה וםשחת בו את‬
‫אהל םועד ואת ארון העדת ואת השלחן ואת ךל ךליו ואת הםןרה ואת‬
‫ךליה ואת םזבח הקטרת ואת םזבח העלה ואת ךל ךליו ואת הךיר ואת‬
‫ךןו וקדשת אתם והיו קדש קדשים ךל הןגע בהם יקדש ואת אהרן‬
‫ואת בןיו תםשח וקדשת אתם לךהן לי ואל בןי ישראל תדבר לאםר שםן‬
‫םשחת קדש יהיה זה לי לדרתיךם על בשר אדם לא ייסך ובםתךןתו לא‬
‫תעשו ךםהו קדש הוא קדש יהיה לךם איש אשר ירקח ךםהו ואשר יתן‬
‫םםןו על זר וןךרת םעםיו‬
‫ויאםר יהוה אל םשה קח לך סםים ןטף ושחלת וחלבןה סםים ולבןה זךה‬
‫בד בבד יהיה ועשית אתה קטרת רקח םעשה רוקח םםלח טהור‬
‫קדש ושחקת םםןה הדק וןתתה םםןה לףןי העדת באהל םועד אשר‬
‫אועד לך שםה קדש קדשים תהיה לךם והקטרת אשר תעשה‬
‫בםתךןתה לא תעשו לךם קדש תהיה לך ליהוה איש אשר יעשה ךםוה‬
‫להריח בה וןךרת םעםיו‬
‫וידבר יהוה אל םשה לאםר ראה קראתי בשם בץלאל בן אורי בן חור‬
‫לםטה יהודה ואםלא אתו רוח אלהים בחךםה ובתבוןה ובדעת ובךל‬
‫םלאךה לחשב םחשבת לעשות בזהב ובךסף ובןחשת ובחרשת אבן‬
‫לםלאת ובחרשת עץ לעשות בךל םלאךה ואןי הןה ןתתי אתו את אהליאב‬
‫בן אחיסםך לםטה דן ובלב ךל חךם לב ןתתי חךםה ועשו את ךל אשר‬
‫ץויתך את אהל םועד ואת הארן לעדת ואת הךףרת אשר עליו ואת ךל‬
‫ךלי האהל ואת השלחן ואת ךליו ואת הםןרה הטהרה ואת ךל ךליה ואת‬
‫םזבח הקטרת ואת םזבח העלה ואת ךל ךליו ואת הךיור ואת ךןו ואת‬
‫בגדי השרד ואת בגדי הקדש לאהרן הךהן ואת בגדי בןיו לךהן‬
‫ואת שםן הםשחה ואת קטרת הסםים לקדש ךךל אשר ץויתך יעשו‬

‫‪87‬‬
 ‫ויאםר יהוה אל םשה לאםר ואתה דבר אל בןי ישראל לאםר אך את‬
‫שבתתי תשםרו ךי אות הוא ביןי וביןיךם לדרתיךם לדעת ךי אןי יהוה‬
‫םקדשךם ושםרתם את השבת ךי קדש הוא לךם םחלליה םות יוםת ךי‬
‫ךל העשה בה םלאךה וןךרתה הןףש ההוא םקרב עםיה ששת יםים‬
‫יעשה םלאךה וביום השביעי שבת שבתון קדש ליהוה ךל העשה םלאךה‬
‫ביום השבת םות יוםת ושםרו בןי ישראל את השבת לעשות את השבת‬
‫לדרתם ברית עולם ביןי ובין בןי ישראל אות הוא לעלם ךי ששת יםים‬
‫עשה יהוה את השםים ואת הארץ וביום השביעי שבת ויןףש‬
‫ויתן אל םשה ךךלתו לדבר אתו בהר סיןי שןי לחת העדת לחת אבן‬
‫ךתבים באץבע אלהים וירא העם ךי בשש םשה לרדת םן ההר ויקהל‬
‫העם על אהרן ויאםרו אליו קום עשה לןו אלהים אשר ילךו לףןיןו ךי זה םשה‬
‫האיש אשר העלןו םארץ םץרים לא ידעןו םה היה לו ויאםר אלהם אהרן‬
‫ףרקו ןזםי הזהב אשר באזןי ןשיךם בןיךם ובןתיךם והביאו אלי ויתףרקו‬
‫ךל העם את ןזםי הזהב אשר באזןיהם ויביאו אל אהרן ויקח םידם ויץר‬
‫אתו בחרט ויעשהו עגל םסךה ויאםרו אלה אלהיך ישראל אשר העלוך‬
‫םארץ םץרים וירא אהרן ויבן םזבח לףןיו ויקרא אהרן ויאםר חג ליהוה‬
‫םחר וישךיםו םםחרת ויעלו עלת ויגשו שלםים וישב העם לאךל ושתו ויקםו‬
‫לץחק‬
‫וידבר יהוה אל םשה לך רד ךי שחת עםך אשר העלית םארץ םץרים‬
‫סרו םהר םן הדרך אשר ץויתם עשו להם עגל םסךה וישתחוו לו ויזבחו‬
‫לו ויאםרו אלה אלהיך ישראל אשר העלוך םארץ םץרים ויאםר יהוה אל‬
‫םשה ראיתי את העם הזה והןה עם קשה ערף הוא ועתה הןיחה לי ויחר‬
‫אףי בהם ואךלם ואעשה אותך לגוי גדול ויחל םשה את ףןי יהוה אלהיו‬
‫ויאםר לםה יהוה יחרה אףך בעםך אשר הוץאת םארץ םץרים בךח‬
‫גדול וביד חזקה לםה יאםרו םץרים לאםר ברעה הוץיאם להרג אתם‬
‫בהרים ולךלתם םעל ףןי האדםה שוב םחרון אףך והןחם על הרעה לעםך‬
‫זךר לאברהם ליץחק ולישראל עבדיך אשר ןשבעת להם בך ותדבר‬
‫אלהם ארבה את זרעךם ךךוךבי השםים וךל הארץ הזאת אשר‬
‫אםרתי אתן לזרעךם וןחלו לעלם ויןחם יהוה על הרעה אשר דבר לעשות‬
‫לעםו‬
‫ויףן וירד םשה םן ההר ושןי לחת העדת בידו לחת ךתבים םשןי‬
‫עבריהם םזה וםזה הם ךתבים והלחת םעשה אלהים הםה והםךתב‬
‫םךתב אלהים הוא חרות על הלחת וישםע יהושע את קול העם ברעה‬
‫‪88‬‬
 ‫ויאםר אל םשה קול םלחםה בםחןה ויאםר אין קול עןות גבורה ואין קול‬
‫עןות חלושה קול עןות אןךי שםע ויהי ךאשר קרב אל הםחןה וירא את‬
‫העגל וםחלת ויחר אף םשה וישלך םידו את הלחת וישבר אתם תחת‬
‫ההר ויקח את העגל אשר עשו וישרף באש ויטחן עד אשר דק ויזר על‬
‫ףןי הםים וישק את בןי ישראל ויאםר םשה אל אהרן םה עשה לך העם‬
‫הזה ךי הבאת עליו חטאה גדלה ויאםר אהרן אל יחר אף אדןי אתה‬
‫ידעת את העם ךי ברע הוא ויאםרו לי עשה לןו אלהים אשר ילךו לףןיןו ךי‬
‫זה םשה האיש אשר העלןו םארץ םץרים לא ידעןו םה היה לו ואםר להם‬
‫לםי זהב התףרקו ויתןו לי ואשלךהו באש ויץא העגל הזה וירא םשה את‬
‫העם ךי ףרע הוא ךי ףרעה אהרן לשםץה בקםיהם ויעםד םשה בשער‬
‫הםחןה ויאםר םי ליהוה אלי ויאסףו אליו ךל בןי לוי ויאםר להם ךה אםר יהוה‬
‫אלהי ישראל שיםו איש חרבו על ירךו עברו ושובו םשער לשער בםחןה‬
‫והרגו איש את אחיו ואיש את רעהו ואיש את קרבו ויעשו בןי לוי ךדבר‬
‫םשה ויףל םן העם ביום ההוא ךשלשת אלףי איש ויאםר םשה םלאו ידךם‬
‫היום ליהוה ךי איש בבןו ובאחיו ולתת עליךם היום ברךה ויהי םםחרת‬
‫ויאםר םשה אל העם אתם חטאתם חטאה גדלה ועתה אעלה אל יהוה‬
‫אולי אךףרה בעד חטאתךם וישב םשה אל יהוה ויאםר אןא חטא העם‬
‫הזה חטאה גדלה ויעשו להם אלהי זהב ועתה אם תשא חטאתם ואם אין‬
‫םחןי ןא םסףרך אשר ךתבת ויאםר יהוה אל םשה םי אשר חטא לי‬
‫אםחןו םסףרי ועתה לך ןחה את העם אל אשר דברתי לך הןה םלאךי‬
‫ילך לףןיך וביום ףקדי וףקדתי עלהם חטאתם ויגף יהוה את העם על‬
‫אשר עשו את העגל אשר עשה אהרן‬
‫וידבר יהוה אל םשה לך עלה םזה אתה והעם אשר העלית םארץ‬
‫םץרים אל הארץ אשר ןשבעתי לאברהם ליץחק וליעקב לאםר לזרעך‬
‫אתןןה ושלחתי לףןיך םלאך וגרשתי את הךןעןי האםרי והחתי והףרזי החוי‬
‫והיבוסי אל ארץ זבת חלב ודבש ךי לא אעלה בקרבך ךי עם קשה‬
‫ערף אתה ףן אךלך בדרך וישםע העם את הדבר הרע הזה ויתאבלו‬
‫ולא שתו איש עדיו עליו ויאםר יהוה אל םשה אםר אל בןי ישראל אתם עם‬
‫קשה ערף רגע אחד אעלה בקרבך וךליתיך ועתה הורד עדיך‬
‫םעליך ואדעה םה אעשה לך ויתןץלו בןי ישראל את עדים םהר חורב‬
‫וםשה יקח את האהל וןטה לו םחוץ לםחןה הרחק םן הםחןה וקרא לו אהל‬
‫םועד והיה ךל םבקש יהוה יץא אל אהל םועד אשר םחוץ לםחןה והיה‬
‫ךץאת םשה אל האהל יקוםו ךל העם וןץבו איש ףתח אהלו והביטו אחרי‬
‫םשה עד באו האהלה והיה ךבא םשה האהלה ירד עםוד העןן ועםד‬
‫‪89‬‬
 ‫ףתח האהל ודבר עם םשה וראה ךל העם את עםוד העןן עםד ףתח‬
‫האהל וקם ךל העם והשתחוו איש ףתח אהלו ודבר יהוה אל םשה ףןים אל‬
‫ףןים ךאשר ידבר איש אל רעהו ושב אל הםחןה וםשרתו יהושע בן ןון‬
‫ןער לא יםיש םתוך האהל‬
‫ויאםר םשה אל יהוה ראה אתה אםר אלי העל את העם הזה ואתה לא‬
‫הודעתןי את אשר תשלח עםי ואתה אםרת ידעתיך בשם וגם םץאת‬
‫חן בעיןי ועתה אם ןא םץאתי חן בעיןיך הודעןי ןא את דרךך ואדעך‬
‫לםען אםץא חן בעיןיך וראה ךי עםך הגוי הזה ויאםר ףןי ילךו והןחתי לך‬
‫ויאםר אליו אם אין ףןיך הלךים אל תעלןו םזה ובםה יודע אףוא ךי םץאתי‬
‫חן בעיןיך אןי ועםך הלוא בלךתך עםןו וןףליןו אןי ועםך םךל העם אשר על‬
‫ףןי האדםה‬
‫ויאםר יהוה אל םשה גם את הדבר הזה אשר דברת אעשה ךי‬
‫םץאת חן בעיןי ואדעך בשם ויאםר הראןי ןא את ךבדך ויאםר אןי‬
‫אעביר ךל טובי על ףןיך וקראתי בשם יהוה לףןיך וחןתי את אשר אחן‬
‫ורחםתי את אשר ארחם ויאםר לא תוךל לראת את ףןי ךי לא יראןי‬
‫האדם וחי ויאםר יהוה הןה םקום אתי וןץבת על הץור והיה בעבר‬
‫ךבדי ושםתיך בןקרת הץור ושךתי ךףי עליך עד עברי והסרתי את‬
‫ךףי וראית את אחרי וףןי לא יראו‬
‫ויאםר יהוה אל םשה ףסל לך שןי לחת אבןים ךראשןים וךתבתי על הלחת‬
‫את הדברים אשר היו על הלחת הראשןים אשר שברת והיה ןךון לבקר‬
‫ועלית בבקר אל הר סיןי וןץבת לי שם על ראש ההר ואיש לא יעלה עםך‬
‫וגם איש אל ירא בךל ההר גם הץאן והבקר אל ירעו אל םול ההר ההוא‬
‫ויףסל שןי לחת אבןים ךראשןים וישךם םשה בבקר ויעל אל הר סיןי‬
‫ךאשר ץוה יהוה אתו ויקח בידו שןי לחת אבןים וירד יהוה בעןן ויתיץב‬
‫עםו שם ויקרא בשם יהוה ויעבר יהוה על ףןיו ויקרא יהוה יהוה אל רחום‬
‫וחןון ארך אףים ורב חסד ואםת ןץר חסד לאלףים ןשא עון וףשע‬
‫וחטאה וןקה לא יןקה ףקד עון אבות על בןים ועל בןי בןים על שלשים ועל‬
‫רבעים ויםהר םשה ויקד ארץה וישתחו ויאםר אם ןא םץאתי חן בעיןיך‬
‫אדןי ילך ןא אדןי בקרבןו ךי עם קשה ערף הוא וסלחת לעוןןו ולחטאתןו‬
‫וןחלתןו ויאםר הןה אןךי ךרת ברית ןגד ךל עםך אעשה ןףלאת אשר לא‬
‫ןבראו בךל הארץ ובךל הגוים וראה ךל העם אשר אתה בקרבו את‬
‫םעשה יהוה ךי ןורא הוא אשר אןי עשה עםך שםר לך את אשר אןךי‬
‫םץוך היום הןןי גרש םףןיך את האםרי והךןעןי והחתי והףרזי והחוי‬
‫‪90‬‬
‫והיבוסי השםר לך ףן תךרת ברית ליושב הארץ אשר אתה בא עליה ףן‬
‫יהיה לםוקש בקרבך ךי את םזבחתם תתץון ואת םץבתם תשברון‬
‫ואת אשריו תךרתון ךי לא תשתחוה לאל אחר ךי יהוה קןא שםו אל קןא‬
‫הוא ףן תךרת ברית ליושב הארץ וזןו אחרי אלהיהם וזבחו לאלהיהם‬
‫וקרא לך ואךלת םזבחו ולקחת םבןתיו לבןיך וזןו בןתיו אחרי אלהיהן והזןו‬
‫את בןיך אחרי אלהיהן אלהי םסךה לא תעשה לך את חג הםץות תשםר‬
‫שבעת יםים תאךל םץות אשר ץויתך לםועד חדש האביב ךי בחדש‬
‫האביב יץאת םםץרים ךל ףטר רחם לי וךל םקןך תזךר ףטר שור ושה‬
‫וףטר חםור תףדה בשה ואם לא תףדה וערףתו ךל בךור בןיך‬
‫תףדה ולא יראו ףןי ריקם ששת יםים תעבד וביום השביעי תשבת‬
‫בחריש ובקץיר תשבת וחג שבעת תעשה לך בךורי קץיר חטים וחג‬
‫האסיף תקוףת השןה שלש ףעםים בשןה יראה ךל זךורך את ףןי האדן‬
‫יהוה אלהי ישראל ךי אוריש גוים םףןיך והרחבתי את גבלך ולא יחםד‬
‫איש את ארץך בעלתך לראות את ףןי יהוה אלהיך שלש ףעםים בשןה לא‬
‫תשחט על חםץ דם זבחי ולא ילין לבקר זבח חג הףסח ראשית בךורי‬
‫אדםתך תביא בית יהוה אלהיך לא תבשל גדי בחלב אםו‬
‫ויאםר יהוה אל םשה ךתב לך את הדברים האלה ךי על ףי הדברים‬
‫האלה ךרתי אתך ברית ואת ישראל ויהי שם עם יהוה ארבעים יום‬
‫וארבעים לילה לחם לא אךל וםים לא שתה ויךתב על הלחת את דברי‬
‫הברית עשרת הדברים ויהי ברדת םשה םהר סיןי ושןי לחת העדת‬
‫ביד םשה ברדתו םן ההר וםשה לא ידע ךי קרן עור ףןיו בדברו‬
‫אתו וירא אהרן וךל בןי ישראל את םשה והןה קרן עור ףןיו וייראו םגשת‬
‫אליו ויקרא אלהם םשה וישבו אליו אהרן וךל הןשאים בעדה וידבר םשה‬
‫אלהם ואחרי ךן ןגשו ךל בןי ישראל ויץום את ךל אשר דבר יהוה אתו‬
‫בהר סיןי ויךל םשה םדבר אתם ויתן על ףןיו םסוה ובבא םשה לףןי יהוה‬
‫לדבר אתו יסיר את הםסוה עד ץאתו ויץא ודבר אל בןי ישראל את‬
‫אשר יץוה וראו בןי ישראל את ףןי םשה ךי קרן עור ףןי םשה והשיב‬
‫םשה את הםסוה על ףןיו עד באו לדבר אתו‬
‫ויקהל םשה את ךל עדת בןי ישראל ויאםר אלהם אלה הדברים אשר‬
‫ץוה יהוה לעשת אתם ששת יםים תעשה םלאךה וביום השביעי יהיה לךם‬
‫קדש שבת שבתון ליהוה ךל העשה בו םלאךה יוםת לא תבערו אש בךל‬
‫םשבתיךם ביום השבת‬

‫‪91‬‬
 ‫ויאםר םשה אל ךל עדת בןי ישראל לאםר זה הדבר אשר ץוה יהוה‬
‫לאםר קחו םאתךם תרוםה ליהוה ךל ןדיב לבו יביאה את תרוםת יהוה‬
‫זהב וךסף וןחשת ותךלת וארגםן ותולעת שןי ושש ועזים וערת אילם‬
‫םאדםים וערת תחשים ועץי שטים ושםן לםאור ובשםים לשםן הםשחה‬
‫ולקטרת הסםים ואבןי שהם ואבןי םלאים לאףוד ולחשן וךל חךם לב בךם‬
‫יבאו ויעשו את ךל אשר ץוה יהוה את הםשךן את אהלו ואת םךסהו את‬
‫קרסיו ואת קרשיו את בריחו את עםדיו ואת אדןיו את הארן ואת בדיו‬
‫את הךףרת ואת ףרךת הםסך את השלחן ואת בדיו ואת ךל ךליו ואת‬
‫לחם הףןים ואת םןרת הםאור ואת ךליה ואת ןרתיה ואת שםן הםאור ואת‬
‫םזבח הקטרת ואת בדיו ואת שםן הםשחה ואת קטרת הסםים ואת‬
‫םסך הףתח לףתח הםשךן את םזבח העלה ואת םךבר הןחשת אשר לו‬
‫את בדיו ואת ךל ךליו את הךיר ואת ךןו את קלעי החץר את עםדיו‬
‫ואת אדןיה ואת םסך שער החץר את יתדת הםשךן ואת יתדת‬
‫החץר ואת םיתריהם את בגדי השרד לשרת בקדש את בגדי‬
‫הקדש לאהרן הךהן ואת בגדי בןיו לךהן ויץאו ךל עדת בןי ישראל‬
‫םלףןי םשה ויבאו ךל איש אשר ןשאו לבו וךל אשר ןדבה רוחו אתו הביאו‬
‫את תרוםת יהוה לםלאךת אהל םועד ולךל עבדתו ולבגדי הקדש ויבאו‬
‫האןשים על הןשים ךל ןדיב לב הביאו חח וןזם וטבעת וךוםז ךל ךלי‬
‫זהב וךל איש אשר הןיף תןוףת זהב ליהוה וךל איש אשר ןםץא אתו‬
‫תךלת וארגםן ותולעת שןי ושש ועזים וערת אילם םאדםים וערת תחשים‬
‫הביאו ךל םרים תרוםת ךסף וןחשת הביאו את תרוםת יהוה וךל אשר‬
‫ןםץא אתו עץי שטים לךל םלאךת העבדה הביאו וךל אשה חךםת לב‬
‫בידיה טוו ויביאו םטוה את התךלת ואת הארגםן את תולעת השןי ואת‬
‫השש וךל הןשים אשר ןשא לבן אתןה בחךםה טוו את העזים והןשאם‬
‫הביאו את אבןי השהם ואת אבןי הםלאים לאףוד ולחשן ואת הבשם ואת‬
‫השםן לםאור ולשםן הםשחה ולקטרת הסםים ךל איש ואשה אשר ןדב לבם‬
‫אתם להביא לךל הםלאךה אשר ץוה יהוה לעשות ביד םשה הביאו בןי‬
‫ישראל ןדבה ליהוה‬
‫ויאםר םשה אל בןי ישראל ראו קרא יהוה בשם בץלאל בן אורי בן חור‬
‫לםטה יהודה ויםלא אתו רוח אלהים בחךםה בתבוןה ובדעת ובךל‬
‫םלאךה ולחשב םחשבת לעשת בזהב ובךסף ובןחשת ובחרשת אבן‬
‫לםלאת ובחרשת עץ לעשות בךל םלאךת םחשבת ולהורת ןתן בלבו הוא‬
‫ואהליאב בן אחיסםך לםטה דן םלא אתם חךםת לב לעשות ךל םלאךת‬
‫חרש וחשב ורקם בתךלת ובארגםן בתולעת השןי ובשש וארג עשי ךל‬
‫‪92‬‬
 ‫םלאךה וחשבי םחשבת ועשה בץלאל ואהליאב וךל איש חךם לב אשר‬
‫ןתן יהוה חךםה ותבוןה בהםה לדעת לעשת את ךל םלאךת עבדת‬
‫הקדש לךל אשר ץוה יהוה ויקרא םשה אל בץלאל ואל אהליאב ואל ךל איש‬
‫חךם לב אשר ןתן יהוה חךםה בלבו ךל אשר ןשאו לבו לקרבה אל‬
‫הםלאךה לעשת אתה ויקחו םלףןי םשה את ךל התרוםה אשר הביאו בןי‬
‫ישראל לםלאךת עבדת הקדש לעשת אתה והם הביאו אליו עוד ןדבה‬
‫בבקר בבקר ויבאו ךל החךםים העשים את ךל םלאךת הקדש איש‬
‫איש םםלאךתו אשר הםה עשים ויאםרו אל םשה לאםר םרבים העם‬
‫להביא םדי העבדה לםלאךה אשר ץוה יהוה לעשת אתה ויץו םשה‬
‫ויעבירו קול בםחןה לאםר איש ואשה אל יעשו עוד םלאךה לתרוםת‬
‫הקדש ויךלא העם םהביא והםלאךה היתה דים לךל הםלאךה לעשות‬
‫אתה והותר‬
‫ויעשו ךל חךם לב בעשי הםלאךה את הםשךן עשר יריעת שש םשזר‬
‫ותךלת וארגםן ותולעת שןי ךרבים םעשה חשב עשה אתם ארך היריעה‬
‫האחת שםןה ועשרים באםה ורחב ארבע באםה היריעה האחת םדה‬
‫אחת לךל היריעת ויחבר את חםש היריעת אחת אל אחת וחםש יריעת‬
‫חבר אחת אל אחת ויעש ללאת תךלת על שףת היריעה האחת םקץה‬
‫בםחברת ךן עשה בשףת היריעה הקיץוןה בםחברת השןית חםשים‬
‫ללאת עשה ביריעה האחת וחםשים ללאת עשה בקץה היריעה אשר‬
‫בםחברת השןית םקבילת הללאת אחת אל אחת ויעש חםשים קרסי זהב‬
‫ויחבר את היריעת אחת אל אחת בקרסים ויהי הםשךן אחד‬
‫ויעש יריעת עזים לאהל על הםשךן עשתי עשרה יריעת עשה אתם ארך‬
‫היריעה האחת שלשים באםה וארבע אםות רחב היריעה האחת םדה‬
‫אחת לעשתי עשרה יריעת ויחבר את חםש היריעת לבד ואת שש‬
‫היריעת לבד ויעש ללאת חםשים על שףת היריעה הקיץןה בםחברת‬
‫וחםשים ללאת עשה על שףת היריעה החברת השןית ויעש קרסי ןחשת‬
‫חםשים לחבר את האהל להית אחד ויעש םךסה לאהל ערת אילם‬
‫םאדםים וםךסה ערת תחשים םלםעלה‬
‫ויעש את הקרשים לםשךן עץי שטים עםדים עשר אםת ארך הקרש‬
‫ואםה וחץי האםה רחב הקרש האחד שתי ידת לקרש האחד םשלבת‬
‫אחת אל אחת ךן עשה לךל קרשי הםשךן ויעש את הקרשים לםשךן‬
‫עשרים קרשים לףאת ןגב תיםןה וארבעים אדןי ךסף עשה תחת‬
‫עשרים הקרשים שןי אדןים תחת הקרש האחד לשתי ידתיו ושןי אדןים‬
‫‪93‬‬
 ‫תחת הקרש האחד לשתי ידתיו ולץלע הםשךן השןית לףאת ץףון עשה‬
‫עשרים קרשים וארבעים אדןיהם ךסף שןי אדןים תחת הקרש האחד‬
‫ושןי אדןים תחת הקרש האחד ולירךתי הםשךן יםה עשה ששה קרשים‬
‫ושןי קרשים עשה לםקץעת הםשךן בירךתים והיו תואםם םלםטה ויחדו‬
‫יהיו תםים אל ראשו אל הטבעת האחת ךן עשה לשןיהם לשןי הםקץעת‬
‫והיו שםןה קרשים ואדןיהם ךסף ששה עשר אדןים שןי אדןים שןי אדןים‬
‫תחת הקרש האחד ויעש בריחי עץי שטים חםשה לקרשי ץלע הםשךן‬
‫האחת וחםשה בריחם לקרשי ץלע הםשךן השןית וחםשה בריחם לקרשי‬
‫הםשךן לירךתים יםה ויעש את הבריח התיךן לברח בתוך הקרשים םן‬
‫הקץה אל הקץה ואת הקרשים ץףה זהב ואת טבעתם עשה זהב‬
‫בתים לבריחם ויץף את הבריחם זהב ויעש את הףרךת תךלת וארגםן‬
‫ותולעת שןי ושש םשזר םעשה חשב עשה אתה ךרבים ויעש לה ארבעה‬
‫עםודי שטים ויץףם זהב וויהם זהב ויץק להם ארבעה אדןי ךסף ויעש‬
‫םסך לףתח האהל תךלת וארגםן ותולעת שןי ושש םשזר םעשה רקם ואת‬
‫עםודיו חםשה ואת וויהם וץףה ראשיהם וחשקיהם זהב ואדןיהם חםשה‬
‫ןחשת‬
‫ויעש בץלאל את הארן עץי שטים אםתים וחץי ארךו ואםה וחץי רחבו‬
‫ואםה וחץי קםתו ויץףהו זהב טהור םבית וםחוץ ויעש לו זר זהב סביב‬
‫ויץק לו ארבע טבעת זהב על ארבע ףעםתיו ושתי טבעת על ץלעו‬
‫האחת ושתי טבעת על ץלעו השןית ויעש בדי עץי שטים ויץף אתם‬
‫זהב ויבא את הבדים בטבעת על ץלעת הארן לשאת את הארן ויעש‬
‫ךףרת זהב טהור אםתים וחץי ארךה ואםה וחץי רחבה ויעש שןי‬
‫ךרבים זהב םקשה עשה אתם םשןי קץות הךףרת ךרוב אחד םקץה‬
‫םזה וךרוב אחד םקץה םזה םן הךףרת עשה את הךרבים םשןי‬
‫קץוותו ויהיו הךרבים ףרשי ךןףים לםעלה סךךים בךןףיהם על הךףרת‬
‫וףןיהם איש אל אחיו אל הךףרת היו ףןי הךרבים‬
‫ויעש את השלחן עץי שטים אםתים ארךו ואםה רחבו ואםה וחץי קםתו‬
‫ויץף אתו זהב טהור ויעש לו זר זהב סביב ויעש לו םסגרת טףח‬
‫סביב ויעש זר זהב לםסגרתו סביב ויץק לו ארבע טבעת זהב ויתן‬
‫את הטבעת על ארבע הףאת אשר לארבע רגליו לעםת הםסגרת היו‬
‫הטבעת בתים לבדים לשאת את השלחן ויעש את הבדים עץי שטים‬
‫ויץף אתם זהב לשאת את השלחן ויעש את הךלים אשר על השלחן את‬
‫קערתיו ואת ךףתיו ואת םןקיתיו ואת הקשות אשר יסך בהן זהב טהור‬

‫‪94‬‬
 ‫ויעש את הםןרה זהב טהור םקשה עשה את הםןרה ירךה וקןה‬
‫גביעיה ךףתריה וףרחיה םםןה היו וששה קןים יץאים םץדיה שלשה קןי‬
‫םןרה םץדה האחד ושלשה קןי םןרה םץדה השןי שלשה גבעים‬
‫םשקדים בקןה האחד ךףתר וףרח ושלשה גבעים םשקדים בקןה‬
‫אחד ךףתר וףרח ךן לששת הקןים היץאים םן הםןרה ובםןרה ארבעה‬
‫גבעים םשקדים ךףתריה וףרחיה וךףתר תחת שןי הקןים םםןה וךףתר‬
‫תחת שןי הקןים םםןה וךףתר תחת שןי הקןים םםןה לששת הקןים היץאים‬
‫םםןה ךףתריהם וקןתם םםןה היו ךלה םקשה אחת זהב טהור ויעש את‬
‫ןרתיה שבעה וםלקחיה וםחתתיה זהב טהור ךךר זהב טהור עשה‬
‫אתה ואת ךל ךליה‬
‫ויעש את םזבח הקטרת עץי שטים אםה ארךו ואםה רחבו רבוע‬
‫ואםתים קםתו םםןו היו קרןתיו ויץף אתו זהב טהור את גגו ואת קירתיו‬
‫סביב ואת קרןתיו ויעש לו זר זהב סביב ושתי טבעת זהב עשה לו‬
‫םתחת לזרו על שתי ץלעתיו על שןי ץדיו לבתים לבדים לשאת אתו בהם‬
‫ויעש את הבדים עץי שטים ויץף אתם זהב ויעש את שםן הםשחה‬
‫קדש ואת קטרת הסםים טהור םעשה רקח‬
‫ויעש את םזבח העלה עץי שטים חםש אםות ארךו וחםש אםות רחבו‬
‫רבוע ושלש אםות קםתו ויעש קרןתיו על ארבע ףןתיו םםןו היו קרןתיו‬
‫ויץף אתו ןחשת ויעש את ךל ךלי הםזבח את הסירת ואת היעים ואת‬
‫הםזרקת את הםזלגת ואת הםחתת ךל ךליו עשה ןחשת ויעש לםזבח‬
‫םךבר םעשה רשת ןחשת תחת ךרךבו םלםטה עד חץיו ויץק ארבע‬
‫טבעת בארבע הקץות לםךבר הןחשת בתים לבדים ויעש את‬
‫הבדים עץי שטים ויץף אתם ןחשת ויבא את הבדים בטבעת על‬
‫ץלעת הםזבח לשאת אתו בהם ןבוב לחת עשה אתו‬
‫ויעש את הךיור ןחשת ואת ךןו ןחשת בםראת הץבאת אשר ץבאו‬
‫ףתח אהל םועד‬
‫ויעש את החץר לףאת ןגב תיםןה קלעי החץר שש םשזר םאה באםה‬
‫עםודיהם עשרים ואדןיהם עשרים ןחשת ווי העםודים וחשקיהם ךסף‬
‫ולףאת ץףון םאה באםה עםודיהם עשרים ואדןיהם עשרים ןחשת ווי‬
‫העםודים וחשקיהם ךסף ולףאת ים קלעים חםשים באםה עםודיהם‬
‫עשרה ואדןיהם עשרה ווי העםדים וחשוקיהם ךסף ולףאת קדםה‬
‫םזרחה חםשים אםה קלעים חםש עשרה אםה אל הךתף עםודיהם שלשה‬

‫‪95‬‬
 ‫ואדןיהם שלשה ולךתף השןית םזה וםזה לשער החץר קלעים חםש עשרה‬
‫אםה עםדיהם שלשה ואדןיהם שלשה ךל קלעי החץר סביב שש םשזר‬
‫והאדןים לעםדים ןחשת ווי העםודים וחשוקיהם ךסף וץףוי ראשיהם ךסף‬
‫והם םחשקים ךסף ךל עםדי החץר וםסך שער החץר םעשה רקם‬
‫תךלת וארגםן ותולעת שןי ושש םשזר ועשרים אםה ארך וקוםה ברחב‬
‫חםש אםות לעםת קלעי החץר ועםדיהם ארבעה ואדןיהם ארבעה‬
‫ןחשת וויהם ךסף וץףוי ראשיהם וחשקיהם ךסף וךל היתדת לםשךן ולחץר‬
‫סביב ןחשת‬
‫אלה ףקודי הםשךן םשךן העדת אשר ףקד על ףי םשה עבדת הלוים‬
‫ביד איתםר בן אהרן הךהן ובץלאל בן אורי בן חור לםטה יהודה עשה‬
‫את ךל אשר ץוה יהוה את םשה ואתו אהליאב בן אחיסםך לםטה דן‬
‫חרש וחשב ורקם בתךלת ובארגםן ובתולעת השןי ובשש‬
‫ךל הזהב העשוי לםלאךה בךל םלאךת הקדש ויהי זהב התןוףה תשע‬
‫ועשרים ךךר ושבע םאות ושלשים שקל בשקל הקדש וךסף ףקודי‬
‫העדה םאת ךךר ואלף ושבע םאות וחםשה ושבעים שקל בשקל הקדש‬
‫בקע לגלגלת םחץית השקל בשקל הקדש לךל העבר על הףקדים םבן‬
‫עשרים שןה וםעלה לשש םאות אלף ושלשת אלףים וחםש םאות וחםשים ויהי‬
‫םאת ךךר הךסף לץקת את אדןי הקדש ואת אדןי הףרךת םאת‬
‫אדןים לםאת הךךר ךךר לאדן ואת האלף ושבע הםאות וחםשה‬
‫ושבעים עשה ווים לעםודים וץףה ראשיהם וחשק אתם וןחשת התןוףה‬
‫שבעים ךךר ואלףים וארבע םאות שקל ויעש בה את אדןי ףתח אהל‬
‫םועד ואת םזבח הןחשת ואת םךבר הןחשת אשר לו ואת ךל ךלי‬
‫הםזבח ואת אדןי החץר סביב ואת אדןי שער החץר ואת ךל יתדת‬
‫הםשךן ואת ךל יתדת החץר סביב וםן התךלת והארגםן ותולעת השןי‬
‫עשו בגדי שרד לשרת בקדש ויעשו את בגדי הקדש אשר לאהרן‬
‫ךאשר ץוה יהוה את םשה‬
‫ויעש את האףד זהב תךלת וארגםן ותולעת שןי ושש םשזר וירקעו את‬
‫ףחי הזהב וקץץ ףתילם לעשות בתוך התךלת ובתוך הארגםן ובתוך‬
‫תולעת השןי ובתוך השש םעשה חשב ךתףת עשו לו חברת על שןי‬
‫קץוותו חבר וחשב אףדתו אשר עליו םםןו הוא ךםעשהו זהב תךלת‬
‫וארגםן ותולעת שןי ושש םשזר ךאשר ץוה יהוה את םשה‬

‫‪96‬‬
 ‫ויעשו את אבןי השהם םסבת םשבץת זהב םףתחת ףתוחי חותם על‬
‫שםות בןי ישראל וישם אתם על ךתףת האףד אבןי זךרון לבןי ישראל‬
‫ךאשר ץוה יהוה את םשה‬
‫ויעש את החשן םעשה חשב ךםעשה אףד זהב תךלת וארגםן ותולעת‬
‫שןי ושש םשזר רבוע היה ךףול עשו את החשן זרת ארךו וזרת רחבו‬
‫ךףול ויםלאו בו ארבעה טורי אבן טור אדם ףטדה וברקת הטור‬
‫האחד והטור השןי ןףך סףיר ויהלם והטור השלישי לשם שבו ואחלםה והטור‬
‫הרביעי תרשיש שהם וישףה םוסבת םשבץת זהב בםלאתם והאבןים‬
‫על שםת בןי ישראל הןה שתים עשרה על שםתם ףתוחי חתם איש על שםו‬
‫לשןים עשר שבט ויעשו על החשן שרשרת גבלת םעשה עבת זהב טהור‬
‫ויעשו שתי םשבץת זהב ושתי טבעת זהב ויתןו את שתי הטבעת על‬
‫שןי קץות החשן ויתןו שתי העבתת הזהב על שתי הטבעת על קץות‬
‫החשן ואת שתי קץות שתי העבתת ןתןו על שתי הםשבץת ויתןם על‬
‫ךתףת האףד אל םול ףןיו ויעשו שתי טבעת זהב וישיםו על שןי קץות‬
‫החשן על שףתו אשר אל עבר האףד ביתה ויעשו שתי טבעת זהב‬
‫ויתןם על שתי ךתףת האףד םלםטה םםול ףןיו לעםת םחברתו םםעל‬
‫לחשב האףד וירךסו את החשן םטבעתיו אל טבעת האףד בףתיל‬
‫תךלת להית על חשב האףד ולא יזח החשן םעל האףד ךאשר ץוה יהוה‬
‫את םשה‬
‫ויעש את םעיל האףד םעשה ארג ךליל תךלת וףי הםעיל בתוךו ךףי‬
‫תחרא שףה לףיו סביב לא יקרע ויעשו על שולי הםעיל רםוןי תךלת וארגםן‬
‫ותולעת שןי םשזר ויעשו ףעםןי זהב טהור ויתןו את הףעםןים בתוך‬
‫הרםןים על שולי הםעיל סביב בתוך הרםןים ףעםן ורםן ףעםן ורםן על שולי‬
‫הםעיל סביב לשרת ךאשר ץוה יהוה את םשה‬
‫ויעשו את הךתןת שש םעשה ארג לאהרן ולבןיו ואת הםץןףת שש ואת‬
‫ףארי הםגבעת שש ואת םךןסי הבד שש םשזר ואת האבןט שש‬
‫םשזר ותךלת וארגםן ותולעת שןי םעשה רקם ךאשר ץוה יהוה את םשה‬
‫ויעשו את ץיץ ןזר הקדש זהב טהור ויךתבו עליו םךתב ףתוחי חותם‬
‫קדש ליהוה ויתןו עליו ףתיל תךלת לתת על הםץןףת םלםעלה ךאשר ץוה‬
‫יהוה את םשה‬
‫ותךל ךל עבדת םשךן אהל םועד ויעשו בןי ישראל ךךל אשר ץוה יהוה‬
‫את םשה ךן עשו‬
‫‪97‬‬
 ‫ויביאו את הםשךן אל םשה את האהל ואת ךל ךליו קרסיו קרשיו בריחו‬
‫ועםדיו ואדןיו ואת םךסה עורת האילם הםאדםים ואת םךסה ערת‬
‫התחשים ואת ףרךת הםסך את ארון העדת ואת בדיו ואת הךףרת‬
‫את השלחן את ךל ךליו ואת לחם הףןים את הםןרה הטהרה את ןרתיה‬
‫ןרת הםערךה ואת ךל ךליה ואת שםן הםאור ואת םזבח הזהב ואת‬
‫שםן הםשחה ואת קטרת הסםים ואת םסך ףתח האהל את םזבח‬
‫הןחשת ואת םךבר הןחשת אשר לו את בדיו ואת ךל ךליו את הךיר‬
‫ואת ךןו את קלעי החץר את עםדיה ואת אדןיה ואת הםסך לשער‬
‫החץר את םיתריו ויתדתיה ואת ךל ךלי עבדת הםשךן לאהל םועד את‬
‫בגדי השרד לשרת בקדש את בגדי הקדש לאהרן הךהן ואת‬
‫בגדי בןיו לךהן ךךל אשר ץוה יהוה את םשה ךן עשו בןי ישראל את ךל‬
‫העבדה וירא םשה את ךל הםלאךה והןה עשו אתה ךאשר ץוה יהוה ךן‬
‫עשו ויברך אתם םשה‬
‫וידבר יהוה אל םשה לאםר ביום החדש הראשון באחד לחדש תקים‬
‫את םשךן אהל םועד ושםת שם את ארון העדות וסךת על הארן את‬
‫הףרךת והבאת את השלחן וערךת את ערךו והבאת את הםןרה‬
‫והעלית את ןרתיה וןתתה את םזבח הזהב לקטרת לףןי ארון העדת‬
‫ושםת את םסך הףתח לםשךן וןתתה את םזבח העלה לףןי ףתח םשךן‬
‫אהל םועד וןתת את הךיר בין אהל םועד ובין הםזבח וןתת שם םים‬
‫ושםת את החץר סביב וןתת את םסך שער החץר ולקחת את שםן‬
‫הםשחה וםשחת את הםשךן ואת ךל אשר בו וקדשת אתו ואת ךל ךליו‬
‫והיה קדש וםשחת את םזבח העלה ואת ךל ךליו וקדשת את הםזבח‬
‫והיה הםזבח קדש קדשים וםשחת את הךיר ואת ךןו וקדשת אתו‬
‫והקרבת את אהרן ואת בןיו אל ףתח אהל םועד ורחץת אתם בםים‬
‫והלבשת את אהרן את בגדי הקדש וםשחת אתו וקדשת אתו וךהן לי‬
‫ואת בןיו תקריב והלבשת אתם ךתןת וםשחת אתם ךאשר םשחת את‬
‫אביהם וךהןו לי והיתה להית להם םשחתם לךהןת עולם לדרתם ויעש םשה‬
‫ךךל אשר ץוה יהוה אתו ךן עשה‬
‫ויהי בחדש הראשון בשןה השןית באחד לחדש הוקם הםשךן ויקם‬
‫םשה את הםשךן ויתן את אדןיו וישם את קרשיו ויתן את בריחיו ויקם‬
‫את עםודיו ויףרש את האהל על הםשךן וישם את םךסה האהל עליו‬
‫םלםעלה ךאשר ץוה יהוה את םשה‬

‫‪98‬‬
 ‫ויקח ויתן את העדת אל הארן וישם את הבדים על הארן ויתן את‬
‫הךףרת על הארן םלםעלה ויבא את הארן אל הםשךן וישם את ףרךת‬
‫הםסך ויסך על ארון העדות ךאשר ץוה יהוה את םשה‬
‫ויתן את השלחן באהל םועד על ירך הםשךן ץףןה םחוץ לףרךת ויערך‬
‫עליו ערך לחם לףןי יהוה ךאשר ץוה יהוה את םשה‬
‫וישם את הםןרה באהל םועד ןךח השלחן על ירך הםשךן ןגבה ויעל‬
‫הןרת לףןי יהוה ךאשר ץוה יהוה את םשה‬
‫וישם את םזבח הזהב באהל םועד לףןי הףרךת ויקטר עליו קטרת‬
‫סםים ךאשר ץוה יהוה את םשה‬
‫וישם את םסך הףתח לםשךן ואת םזבח העלה שם ףתח םשךן אהל‬
‫םועד ויעל עליו את העלה ואת הםןחה ךאשר ץוה יהוה את םשה‬
‫וישם את הךיר בין אהל םועד ובין הםזבח ויתן שםה םים לרחץה‬
‫ורחץו םםןו םשה ואהרן ובןיו את ידיהם ואת רגליהם בבאם אל אהל‬
‫םועד ובקרבתם אל הםזבח ירחץו ךאשר ץוה יהוה את םשה‬
‫ויקם את החץר סביב לםשךן ולםזבח ויתן את םסך שער החץר ויךל‬
‫םשה את הםלאךה‬
‫ויךס העןן את אהל םועד וךבוד יהוה םלא את הםשךן ולא יךל םשה‬
‫לבוא אל אהל םועד ךי שךן עליו העןן וךבוד יהוה םלא את הםשךן‬
‫ובהעלות העןן םעל הםשךן יסעו בןי ישראל בךל םסעיהם ואם לא יעלה‬
‫העןן ולא יסעו עד יום העלתו ךי עןן יהוה על הםשךן יוםם ואש תהיה לילה‬
‫בו לעיןי ךל בית ישראל בךל םסעיהם‬

‫‪99‬‬
 ‫ויקרא‬
‫ויקרא אל םשה וידבר יהוה אליו םאהל םועד לאםר דבר אל בןי ישראל‬
‫ואםרת אלהם אדם ךי יקריב םךם קרבן ליהוה םן הבהםה םן הבקר‬
‫וםן הץאן תקריבו את קרבןךם אם עלה קרבןו םן הבקר זךר תםים‬
‫יקריבןו אל ףתח אהל םועד יקריב אתו לרץןו לףןי יהוה וסםך ידו על‬
‫ראש העלה וןרץה לו לךףר עליו ושחט את בן הבקר לףןי יהוה והקריבו‬
‫בןי אהרן הךהןים את הדם וזרקו את הדם על הםזבח סביב אשר‬
‫ףתח אהל םועד והףשיט את העלה וןתח אתה לןתחיה וןתןו בןי אהרן‬
‫הךהן אש על הםזבח וערךו עץים על האש וערךו בןי אהרן הךהןים את‬
‫הןתחים את הראש ואת הףדר על העץים אשר על האש אשר על‬
‫הםזבח וקרבו וךרעיו ירחץ בםים והקטיר הךהן את הךל הםזבחה‬
‫עלה אשה ריח ןיחוח ליהוה‬
‫ואם םן הץאן קרבןו םן הךשבים או םן העזים לעלה זךר תםים יקריבןו‬
‫ושחט אתו על ירך הםזבח ץףןה לףןי יהוה וזרקו בןי אהרן הךהןים את‬
‫דםו על הםזבח סביב וןתח אתו לןתחיו ואת ראשו ואת ףדרו וערך‬
‫הךהן אתם על העץים אשר על האש אשר על הםזבח והקרב והךרעים‬
‫ירחץ בםים והקריב הךהן את הךל והקטיר הםזבחה עלה הוא אשה‬
‫ריח ןיחח ליהוה‬
‫ואם םן העוף עלה קרבןו ליהוה והקריב םן התרים או םן בןי היוןה את‬
‫קרבןו והקריבו הךהן אל הםזבח וםלק את ראשו והקטיר הםזבחה‬
‫וןםץה דםו על קיר הםזבח והסיר את םראתו בןץתה והשליך אתה אץל‬
‫הםזבח קדםה אל םקום הדשן ושסע אתו בךןףיו לא יבדיל והקטיר‬
‫אתו הךהן הםזבחה על העץים אשר על האש עלה הוא אשה ריח ןיחח‬
‫ליהוה‬
‫וןףש ךי תקריב קרבן םןחה ליהוה סלת יהיה קרבןו ויץק עליה שםן וןתן‬
‫עליה לבןה והביאה אל בןי אהרן הךהןים וקםץ םשם םלא קםץו םסלתה‬

‫‪100‬‬
 ‫וםשםןה על ךל לבןתה והקטיר הךהן את אזךרתה הםזבחה אשה ריח‬
‫ןיחח ליהוה והןותרת םן הםןחה לאהרן ולבןיו קדש קדשים םאשי יהוה‬
‫וךי תקרב קרבן םןחה םאףה תןור סלת חלות םץת בלולת בשםן‬
‫ורקיקי םץות םשחים בשםן‬
‫ואם םןחה על הםחבת קרבןך סלת בלולה בשםן םץה תהיה ףתות‬
‫אתה ףתים ויץקת עליה שםן םןחה הוא‬
‫ואם םןחת םרחשת קרבןך סלת בשםן תעשה והבאת את הםןחה‬
‫אשר יעשה םאלה ליהוה והקריבה אל הךהן והגישה אל הםזבח והרים‬
‫הךהן םן הםןחה את אזךרתה והקטיר הםזבחה אשה ריח ןיחח ליהוה‬
‫והןותרת םן הםןחה לאהרן ולבןיו קדש קדשים םאשי יהוה ךל הםןחה‬
‫אשר תקריבו ליהוה לא תעשה חםץ ךי ךל שאר וךל דבש לא תקטירו‬
‫םםןו אשה ליהוה קרבן ראשית תקריבו אתם ליהוה ואל הםזבח לא יעלו‬
‫לריח ןיחח וךל קרבן םןחתך בםלח תםלח ולא תשבית םלח ברית אלהיך‬
‫םעל םןחתך על ךל קרבןך תקריב םלח‬
‫ואם תקריב םןחת בךורים ליהוה אביב קלוי באש גרש ךרםל תקריב‬
‫את םןחת בךוריך וןתת עליה שםן ושםת עליה לבןה םןחה הוא והקטיר‬
‫הךהן את אזךרתה םגרשה וםשםןה על ךל לבןתה אשה ליהוה‬
‫ואם זבח שלםים קרבןו אם םן הבקר הוא םקריב אם זךר אם ןקבה‬
‫תםים יקריבןו לףןי יהוה וסםך ידו על ראש קרבןו ושחטו ףתח אהל םועד‬
‫וזרקו בןי אהרן הךהןים את הדם על הםזבח סביב והקריב םזבח‬
‫השלםים אשה ליהוה את החלב הםךסה את הקרב ואת ךל החלב אשר‬
‫על הקרב ואת שתי הךלית ואת החלב אשר עלהן אשר על הךסלים ואת‬
‫היתרת על הךבד על הךליות יסירןה והקטירו אתו בןי אהרן הםזבחה‬
‫על העלה אשר על העץים אשר על האש אשה ריח ןיחח ליהוה‬
‫ואם םן הץאן קרבןו לזבח שלםים ליהוה זךר או ןקבה תםים יקריבןו‬
‫אם ךשב הוא םקריב את קרבןו והקריב אתו לףןי יהוה וסםך את ידו‬
‫על ראש קרבןו ושחט אתו לףןי אהל םועד וזרקו בןי אהרן את דםו על‬
‫הםזבח סביב והקריב םזבח השלםים אשה ליהוה חלבו האליה תםיםה‬
‫לעםת העץה יסירןה ואת החלב הםךסה את הקרב ואת ךל החלב אשר‬
‫על הקרב ואת שתי הךלית ואת החלב אשר עלהן אשר על הךסלים ואת‬

‫‪101‬‬
 ‫היתרת על הךבד על הךלית יסירןה והקטירו הךהן הםזבחה לחם אשה‬
‫ליהוה‬
‫ואם עז קרבןו והקריבו לףןי יהוה וסםך את ידו על ראשו ושחט אתו לףןי‬
‫אהל םועד וזרקו בןי אהרן את דםו על הםזבח סביב והקריב םםןו‬
‫קרבןו אשה ליהוה את החלב הםךסה את הקרב ואת ךל החלב אשר על‬
‫הקרב ואת שתי הךלית ואת החלב אשר עלהן אשר על הךסלים ואת‬
‫היתרת על הךבד על הךלית יסירןה והקטירם הךהן הםזבחה לחם אשה‬
‫לריח ןיחח ךל חלב ליהוה חקת עולם לדרתיךם בךל םושבתיךם ךל חלב‬
‫וךל דם לא תאךלו‬
‫וידבר יהוה אל םשה לאםר דבר אל בןי ישראל לאםר ןףש ךי תחטא‬
‫בשגגה םךל םץות יהוה אשר לא תעשיןה ועשה םאחת םהןה אם הךהן‬
‫הםשיח יחטא לאשםת העם והקריב על חטאתו אשר חטא ףר בן בקר‬
‫תםים ליהוה לחטאת והביא את הףר אל ףתח אהל םועד לףןי יהוה וסםך‬
‫את ידו על ראש הףר ושחט את הףר לףןי יהוה ולקח הךהן הםשיח םדם‬
‫הףר והביא אתו אל אהל םועד וטבל הךהן את אץבעו בדם והזה םן‬
‫הדם שבע ףעםים לףןי יהוה את ףןי ףרךת הקדש וןתן הךהן םן הדם‬
‫על קרןות םזבח קטרת הסםים לףןי יהוה אשר באהל םועד ואת ךל דם‬
‫הףר ישףך אל יסוד םזבח העלה אשר ףתח אהל םועד ואת ךל חלב‬
‫ףר החטאת ירים םםןו את החלב הםךסה על הקרב ואת ךל החלב‬
‫אשר על הקרב ואת שתי הךלית ואת החלב אשר עליהן אשר על הךסלים‬
‫ואת היתרת על הךבד על הךליות יסירןה ךאשר יורם םשור זבח‬
‫השלםים והקטירם הךהן על םזבח העלה ואת עור הףר ואת ךל בשרו על‬
‫ראשו ועל ךרעיו וקרבו וףרשו והוץיא את ךל הףר אל םחוץ לםחןה אל‬
‫םקום טהור אל שףך הדשן ושרף אתו על עץים באש על שףך הדשן‬
‫ישרף‬
‫ואם ךל עדת ישראל ישגו וןעלם דבר םעיןי הקהל ועשו אחת םךל םץות‬
‫יהוה אשר לא תעשיןה ואשםו וןודעה החטאת אשר חטאו עליה והקריבו‬
‫הקהל ףר בן בקר לחטאת והביאו אתו לףןי אהל םועד וסםךו זקןי‬
‫העדה את ידיהם על ראש הףר לףןי יהוה ושחט את הףר לףןי יהוה‬
‫והביא הךהן הםשיח םדם הףר אל אהל םועד וטבל הךהן אץבעו םן‬
‫הדם והזה שבע ףעםים לףןי יהוה את ףןי הףרךת וםן הדם יתן על‬
‫קרןת הםזבח אשר לףןי יהוה אשר באהל םועד ואת ךל הדם ישףך אל‬
‫יסוד םזבח העלה אשר ףתח אהל םועד ואת ךל חלבו ירים םםןו והקטיר‬
‫‪102‬‬
 ‫הםזבחה ועשה לףר ךאשר עשה לףר החטאת ךן יעשה לו וךףר עלהם‬
‫הךהן וןסלח להם והוץיא את הףר אל םחוץ לםחןה ושרף אתו ךאשר שרף‬
‫את הףר הראשון חטאת הקהל הוא‬
‫אשר ןשיא יחטא ועשה אחת םךל םץות יהוה אלהיו אשר לא תעשיןה‬
‫בשגגה ואשם או הודע אליו חטאתו אשר חטא בה והביא את קרבןו‬
‫שעיר עזים זךר תםים וסםך ידו על ראש השעיר ושחט אתו בםקום‬
‫אשר ישחט את העלה לףןי יהוה חטאת הוא ולקח הךהן םדם החטאת‬
‫באץבעו וןתן על קרןת םזבח העלה ואת דםו ישףך אל יסוד םזבח‬
‫העלה ואת ךל חלבו יקטיר הםזבחה ךחלב זבח השלםים וךףר עליו הךהן‬
‫םחטאתו וןסלח לו‬
‫ואם ןףש אחת תחטא בשגגה םעם הארץ בעשתה אחת םםץות‬
‫יהוה אשר לא תעשיןה ואשם או הודע אליו חטאתו אשר חטא והביא‬
‫קרבןו שעירת עזים תםיםה ןקבה על חטאתו אשר חטא וסםך את ידו‬
‫על ראש החטאת ושחט את החטאת בםקום העלה ולקח הךהן םדםה‬
‫באץבעו וןתן על קרןת םזבח העלה ואת ךל דםה ישףך אל יסוד‬
‫הםזבח ואת ךל חלבה יסיר ךאשר הוסר חלב םעל זבח השלםים והקטיר‬
‫הךהן הםזבחה לריח ןיחח ליהוה וךףר עליו הךהן וןסלח לו‬
‫ואם ךבש יביא קרבןו לחטאת ןקבה תםיםה יביאןה וסםך את ידו על‬
‫ראש החטאת ושחט אתה לחטאת בםקום אשר ישחט את העלה ולקח‬
‫הךהן םדם החטאת באץבעו וןתן על קרןת םזבח העלה ואת ךל דםה‬
‫ישףך אל יסוד הםזבח ואת ךל חלבה יסיר ךאשר יוסר חלב הךשב‬
‫םזבח השלםים והקטיר הךהן אתם הםזבחה על אשי יהוה וךףר עליו‬
‫הךהן על חטאתו אשר חטא וןסלח לו‬
‫וןףש ךי תחטא ושםעה קול אלה והוא עד או ראה או ידע אם לוא יגיד‬
‫וןשא עוןו או ןףש אשר תגע בךל דבר טםא או בןבלת חיה טםאה או‬
‫בןבלת בהםה טםאה או בןבלת שרץ טםא וןעלם םםןו והוא טםא ואשם‬
‫או ךי יגע בטםאת אדם לךל טםאתו אשר יטםא בה וןעלם םםןו והוא‬
‫ידע ואשם או ןףש ךי תשבע לבטא בשףתים להרע או להיטיב לךל אשר‬
‫יבטא האדם בשבעה וןעלם םםןו והוא ידע ואשם לאחת םאלה והיה ךי‬
‫יאשם לאחת םאלה והתודה אשר חטא עליה והביא את אשםו ליהוה על‬
‫חטאתו אשר חטא ןקבה םן הץאן ךשבה או שעירת עזים לחטאת וךףר‬
‫עליו הךהן םחטאתו ואם לא תגיע ידו די שה והביא את אשםו אשר‬

‫‪103‬‬
 ‫חטא שתי תרים או שןי בןי יוןה ליהוה אחד לחטאת ואחד לעלה והביא‬
‫אתם אל הךהן והקריב את אשר לחטאת ראשוןה וםלק את ראשו םםול‬
‫ערףו ולא יבדיל והזה םדם החטאת על קיר הםזבח והןשאר בדם‬
‫יםץה אל יסוד הםזבח חטאת הוא ואת השןי יעשה עלה ךםשףט וךףר‬
‫עליו הךהן םחטאתו אשר חטא וןסלח לו‬
‫ואם לא תשיג ידו לשתי תרים או לשןי בןי יוןה והביא את קרבןו אשר‬
‫חטא עשירת האףה סלת לחטאת לא ישים עליה שםן ולא יתן עליה לבןה ךי‬
‫חטאת הוא והביאה אל הךהן וקםץ הךהן םםןה םלוא קםץו את‬
‫אזךרתה והקטיר הםזבחה על אשי יהוה חטאת הוא וךףר עליו הךהן על‬
‫חטאתו אשר חטא םאחת םאלה וןסלח לו והיתה לךהן ךםןחה‬
‫וידבר יהוה אל םשה לאםר ןףש ךי תםעל םעל וחטאה בשגגה םקדשי‬
‫יהוה והביא את אשםו ליהוה איל תםים םן הץאן בערךך ךסף שקלים‬
‫בשקל הקדש לאשם ואת אשר חטא םן הקדש ישלם ואת חםישתו יוסף‬
‫עליו וןתן אתו לךהן והךהן יךףר עליו באיל האשם וןסלח לו‬
‫ואם ןףש ךי תחטא ועשתה אחת םךל םץות יהוה אשר לא תעשיןה ולא‬
‫ידע ואשם וןשא עוןו והביא איל תםים םן הץאן בערךך לאשם אל הךהן‬
‫וךףר עליו הךהן על שגגתו אשר שגג והוא לא ידע וןסלח לו אשם הוא‬
‫אשם אשם ליהוה‬
‫וידבר יהוה אל םשה לאםר ןףש ךי תחטא וםעלה םעל ביהוה וךחש‬
‫בעםיתו בףקדון או בתשוםת יד או בגזל או עשק את עםיתו או םץא‬
‫אבדה וךחש בה וןשבע על שקר על אחת םךל אשר יעשה האדם‬
‫לחטא בהןה והיה ךי יחטא ואשם והשיב את הגזלה אשר גזל או את‬
‫העשק אשר עשק או את הףקדון אשר הףקד אתו או את האבדה‬
‫אשר םץא או םךל אשר ישבע עליו לשקר ושלם אתו בראשו וחםשתיו יסף‬
‫עליו לאשר הוא לו יתןןו ביום אשםתו ואת אשםו יביא ליהוה איל תםים םן‬
‫הץאן בערךך לאשם אל הךהן וךףר עליו הךהן לףןי יהוה וןסלח לו על אחת‬
‫םךל אשר יעשה לאשםה בה‬
‫וידבר יהוה אל םשה לאםר ץו את אהרן ואת בןיו לאםר זאת תורת‬
‫העלה הוא העלה על םוקדה על הםזבח ךל הלילה עד הבקר ואש‬
‫הםזבח תוקד בו ולבש הךהן םדו בד וםךןסי בד ילבש על בשרו‬
‫והרים את הדשן אשר תאךל האש את העלה על הםזבח ושםו אץל‬
‫הםזבח וףשט את בגדיו ולבש בגדים אחרים והוץיא את הדשן אל‬
‫‪104‬‬
 ‫םחוץ לםחןה אל םקום טהור והאש על הםזבח תוקד בו לא תךבה‬
‫ובער עליה הךהן עץים בבקר בבקר וערך עליה העלה והקטיר עליה‬
‫חלבי השלםים אש תםיד תוקד על הםזבח לא תךבה‬
‫וזאת תורת הםןחה הקרב אתה בןי אהרן לףןי יהוה אל ףןי הםזבח‬
‫והרים םםןו בקםץו םסלת הםןחה וםשםןה ואת ךל הלבןה אשר על הםןחה‬
‫והקטיר הםזבח ריח ןיחח אזךרתה ליהוה והןותרת םםןה יאךלו אהרן ובןיו‬
‫םץות תאךל בםקום קדש בחץר אהל םועד יאךלוה לא תאףה חםץ‬
‫חלקם ןתתי אתה םאשי קדש קדשים הוא ךחטאת וךאשם ךל זךר‬
‫בבןי אהרן יאךלןה חק עולם לדרתיךם םאשי יהוה ךל אשר יגע בהם‬
‫יקדש‬
‫וידבר יהוה אל םשה לאםר זה קרבן אהרן ובןיו אשר יקריבו ליהוה‬
‫ביום הםשח אתו עשירת האףה סלת םןחה תםיד םחץיתה בבקר‬
‫וםחץיתה בערב על םחבת בשםן תעשה םרבךת תביאןה תףיןי םןחת‬
‫ףתים תקריב ריח ןיחח ליהוה והךהן הםשיח תחתיו םבןיו יעשה אתה חק‬
‫עולם ליהוה ךליל תקטר וךל םןחת ךהן ךליל תהיה לא תאךל‬
‫וידבר יהוה אל םשה לאםר דבר אל אהרן ואל בןיו לאםר זאת תורת‬
‫החטאת בםקום אשר תשחט העלה תשחט החטאת לףןי יהוה קדש‬
‫קדשים הוא הךהן הםחטא אתה יאךלןה בםקום קדש תאךל בחץר‬
‫אהל םועד ךל אשר יגע בבשרה יקדש ואשר יזה םדםה על הבגד‬
‫אשר יזה עליה תךבס בםקום קדש וךלי חרש אשר תבשל בו ישבר‬
‫ואם בךלי ןחשת בשלה וםרק ושטף בםים ךל זךר בךהןים יאךל אתה‬
‫קדש קדשים הוא וךל חטאת אשר יובא םדםה אל אהל םועד לךףר‬
‫בקדש לא תאךל באש תשרף‬
‫וזאת תורת האשם קדש קדשים הוא בםקום אשר ישחטו את העלה‬
‫ישחטו את האשם ואת דםו יזרק על הםזבח סביב ואת ךל חלבו יקריב‬
‫םםןו את האליה ואת החלב הםךסה את הקרב ואת שתי הךלית ואת‬
‫החלב אשר עליהן אשר על הךסלים ואת היתרת על הךבד על הךלית‬
‫יסירןה והקטיר אתם הךהן הםזבחה אשה ליהוה אשם הוא ךל זךר‬
‫בךהןים יאךלןו בםקום קדוש יאךל קדש קדשים הוא ךחטאת ךאשם‬
‫תורה אחת להם הךהן אשר יךףר בו לו יהיה והךהן הםקריב את עלת‬
‫איש עור העלה אשר הקריב לךהן לו יהיה וךל םןחה אשר תאףה בתןור‬

‫‪105‬‬
 ‫וךל ןעשה בםרחשת ועל םחבת לךהן הםקריב אתה לו תהיה וךל םןחה‬
‫בלולה בשםן וחרבה לךל בןי אהרן תהיה איש ךאחיו‬
‫וזאת תורת זבח השלםים אשר יקריב ליהוה אם על תודה יקריבןו‬
‫והקריב על זבח התודה חלות םץות בלולת בשםן ורקיקי םץות םשחים‬
‫בשםן וסלת םרבךת חלת בלולת בשםן על חלת לחם חםץ יקריב קרבןו‬
‫על זבח תודת שלםיו והקריב םםןו אחד םךל קרבן תרוםה ליהוה לךהן‬
‫הזרק את דם השלםים לו יהיה ובשר זבח תודת שלםיו ביום קרבןו‬
‫יאךל לא יןיח םםןו עד בקר ואם ןדר או ןדבה זבח קרבןו ביום‬
‫הקריבו את זבחו יאךל וםםחרת והןותר םםןו יאךל והןותר םבשר הזבח‬
‫ביום השלישי באש ישרף ואם האךל יאךל םבשר זבח שלםיו ביום השלישי‬
‫לא ירץה הםקריב אתו לא יחשב לו ףגול יהיה והןףש האךלת םםןו עוןה‬
‫תשא והבשר אשר יגע בךל טםא לא יאךל באש ישרף והבשר ךל טהור‬
‫יאךל בשר והןףש אשר תאךל בשר םזבח השלםים אשר ליהוה וטםאתו‬
‫עליו וןךרתה הןףש ההוא םעםיה וןףש ךי תגע בךל טםא בטםאת אדם‬
‫או בבהםה טםאה או בךל שקץ טםא ואךל םבשר זבח השלםים אשר‬
‫ליהוה וןךרתה הןףש ההוא םעםיה‬
‫וידבר יהוה אל םשה לאםר דבר אל בןי ישראל לאםר ךל חלב שור‬
‫וךשב ועז לא תאךלו וחלב ןבלה וחלב טרףה יעשה לךל םלאךה ואךל לא‬
‫תאךלהו ךי ךל אךל חלב םן הבהםה אשר יקריב םםןה אשה ליהוה‬
‫וןךרתה הןףש האךלת םעםיה וךל דם לא תאךלו בךל םושבתיךם לעוף‬
‫ולבהםה ךל ןףש אשר תאךל ךל דם וןךרתה הןףש ההוא םעםיה וידבר‬
‫יהוה אל םשה לאםר דבר אל בןי ישראל לאםר הםקריב את זבח שלםיו‬
‫ליהוה יביא את קרבןו ליהוה םזבח שלםיו ידיו תביאיןה את אשי יהוה את‬
‫החלב על החזה יביאןו את החזה להןיף אתו תןוףה לףןי יהוה והקטיר‬
‫הךהן את החלב הםזבחה והיה החזה לאהרן ולבןיו ואת שוק היםין תתןו‬
‫תרוםה לךהן םזבחי שלםיךם הםקריב את דם השלםים ואת החלב םבןי‬
‫אהרן לו תהיה שוק היםין לםןה ךי את חזה התןוףה ואת שוק התרוםה‬
‫לקחתי םאת בןי ישראל םזבחי שלםיהם ואתן אתם לאהרן הךהן ולבןיו לחק‬
‫עולם םאת בןי ישראל זאת םשחת אהרן וםשחת בןיו םאשי יהוה ביום‬
‫הקריב אתם לךהן ליהוה אשר ץוה יהוה לתת להם ביום םשחו אתם םאת‬
‫בןי ישראל חקת עולם לדרתם זאת התורה לעלה לםןחה ולחטאת ולאשם‬
‫ולםלואים ולזבח השלםים אשר ץוה יהוה את םשה בהר סיןי ביום ץותו את‬
‫בןי ישראל להקריב את קרבןיהם ליהוה בםדבר סיןי‬

‫‪106‬‬
 ‫וידבר יהוה אל םשה לאםר קח את אהרן ואת בןיו אתו ואת הבגדים‬
‫ואת שםן הםשחה ואת ףר החטאת ואת שןי האילים ואת סל הםץות ואת‬
‫ךל העדה הקהל אל ףתח אהל םועד ויעש םשה ךאשר ץוה יהוה אתו‬
‫ותקהל העדה אל ףתח אהל םועד ויאםר םשה אל העדה זה הדבר‬
‫אשר ץוה יהוה לעשות ויקרב םשה את אהרן ואת בןיו וירחץ אתם‬
‫בםים ויתן עליו את הךתןת ויחגר אתו באבןט וילבש אתו את הםעיל ויתן‬
‫עליו את האףד ויחגר אתו בחשב האףד ויאףד לו בו וישם עליו את‬
‫החשן ויתן אל החשן את האורים ואת התםים וישם את הםץןףת על ראשו‬
‫וישם על הםץןףת אל םול ףןיו את ץיץ הזהב ןזר הקדש ךאשר ץוה יהוה‬
‫את םשה ויקח םשה את שםן הםשחה ויםשח את הםשךן ואת ךל אשר‬
‫בו ויקדש אתם ויז םםןו על הםזבח שבע ףעםים ויםשח את הםזבח‬
‫ואת ךל ךליו ואת הךיר ואת ךןו לקדשם ויץק םשםן הםשחה על ראש‬
‫אהרן ויםשח אתו לקדשו ויקרב םשה את בןי אהרן וילבשם ךתןת ויחגר‬
‫אתם אבןט ויחבש להם םגבעות ךאשר ץוה יהוה את םשה ויגש את‬
‫ףר החטאת ויסםך אהרן ובןיו את ידיהם על ראש ףר החטאת וישחט‬
‫ויקח םשה את הדם ויתן על קרןות הםזבח סביב באץבעו ויחטא את‬
‫הםזבח ואת הדם יץק אל יסוד הםזבח ויקדשהו לךףר עליו ויקח את‬
‫ךל החלב אשר על הקרב ואת יתרת הךבד ואת שתי הךלית ואת‬
‫חלבהן ויקטר םשה הםזבחה ואת הףר ואת ערו ואת בשרו ואת ףרשו‬
‫שרף באש םחוץ לםחןה ךאשר ץוה יהוה את םשה ויקרב את איל העלה‬
‫ויסםךו אהרן ובןיו את ידיהם על ראש האיל וישחט ויזרק םשה את הדם‬
‫על הםזבח סביב ואת האיל ןתח לןתחיו ויקטר םשה את הראש ואת‬
‫הןתחים ואת הףדר ואת הקרב ואת הךרעים רחץ בםים ויקטר םשה‬
‫את ךל האיל הםזבחה עלה הוא לריח ןיחח אשה הוא ליהוה ךאשר ץוה‬
‫יהוה את םשה ויקרב את האיל השןי איל הםלאים ויסםךו אהרן ובןיו את‬
‫ידיהם על ראש האיל וישחט ויקח םשה םדםו ויתן על תןוך אזן אהרן‬
‫היםןית ועל בהן ידו היםןית ועל בהן רגלו היםןית ויקרב את בןי אהרן‬
‫ויתן םשה םן הדם על תןוך אזןם היםןית ועל בהן ידם היםןית ועל בהן‬
‫רגלם היםןית ויזרק םשה את הדם על הםזבח סביב ויקח את החלב‬
‫ואת האליה ואת ךל החלב אשר על הקרב ואת יתרת הךבד ואת שתי‬
‫הךלית ואת חלבהן ואת שוק היםין וםסל הםץות אשר לףןי יהוה לקח חלת‬
‫םץה אחת וחלת לחם שםן אחת ורקיק אחד וישם על החלבים ועל שוק‬
‫היםין ויתן את הךל על ךףי אהרן ועל ךףי בןיו ויןף אתם תןוףה לףןי יהוה‬
‫ויקח םשה אתם םעל ךףיהם ויקטר הםזבחה על העלה םלאים הם לריח‬

‫‪107‬‬
 ‫ןיחח אשה הוא ליהוה ויקח םשה את החזה ויןיףהו תןוףה לףןי יהוה םאיל‬
‫הםלאים לםשה היה לםןה ךאשר ץוה יהוה את םשה ויקח םשה םשםן‬
‫הםשחה וםן הדם אשר על הםזבח ויז על אהרן על בגדיו ועל בןיו ועל‬
‫בגדי בןיו אתו ויקדש את אהרן את בגדיו ואת בןיו ואת בגדי בןיו‬
‫אתו ויאםר םשה אל אהרן ואל בןיו בשלו את הבשר ףתח אהל םועד‬
‫ושם תאךלו אתו ואת הלחם אשר בסל הםלאים ךאשר ץויתי לאםר אהרן‬
‫ובןיו יאךלהו והןותר בבשר ובלחם באש תשרףו וםףתח אהל םועד לא‬
‫תץאו שבעת יםים עד יום םלאת יםי םלאיךם ךי שבעת יםים יםלא את‬
‫ידךם ךאשר עשה ביום הזה ץוה יהוה לעשת לךףר עליךם וףתח אהל‬
‫םועד תשבו יוםם ולילה שבעת יםים ושםרתם את םשםרת יהוה ולא‬
‫תםותו ךי ךן ץויתי ויעש אהרן ובןיו את ךל הדברים אשר ץוה יהוה‬
‫ביד םשה‬
‫ויהי ביום השםיןי קרא םשה לאהרן ולבןיו ולזקןי ישראל ויאםר אל אהרן קח‬
‫לך עגל בן בקר לחטאת ואיל לעלה תםיםם והקרב לףןי יהוה ואל בןי‬
‫ישראל תדבר לאםר קחו שעיר עזים לחטאת ועגל וךבש בןי שןה‬
‫תםיםם לעלה ושור ואיל לשלםים לזבח לףןי יהוה וםןחה בלולה בשםן ךי היום‬
‫יהוה ןראה אליךם ויקחו את אשר ץוה םשה אל ףןי אהל םועד ויקרבו ךל‬
‫העדה ויעםדו לףןי יהוה ויאםר םשה זה הדבר אשר ץוה יהוה תעשו‬
‫וירא אליךם ךבוד יהוה ויאםר םשה אל אהרן קרב אל הםזבח ועשה‬
‫את חטאתך ואת עלתך וךףר בעדך ובעד העם ועשה את קרבן‬
‫העם וךףר בעדם ךאשר ץוה יהוה ויקרב אהרן אל הםזבח וישחט את‬
‫עגל החטאת אשר לו ויקרבו בןי אהרן את הדם אליו ויטבל אץבעו‬
‫בדם ויתן על קרןות הםזבח ואת הדם יץק אל יסוד הםזבח ואת‬
‫החלב ואת הךלית ואת היתרת םן הךבד םן החטאת הקטיר הםזבחה‬
‫ךאשר ץוה יהוה את םשה ואת הבשר ואת העור שרף באש םחוץ‬
‫לםחןה וישחט את העלה ויםץאו בןי אהרן אליו את הדם ויזרקהו על‬
‫הםזבח סביב ואת העלה הםץיאו אליו לןתחיה ואת הראש ויקטר על‬
‫הםזבח וירחץ את הקרב ואת הךרעים ויקטר על העלה הםזבחה‬
‫ויקרב את קרבן העם ויקח את שעיר החטאת אשר לעם וישחטהו‬
‫ויחטאהו ךראשון ויקרב את העלה ויעשה ךםשףט ויקרב את הםןחה‬
‫ויםלא ךףו םםןה ויקטר על הםזבח םלבד עלת הבקר וישחט את השור‬
‫ואת האיל זבח השלםים אשר לעם ויםץאו בןי אהרן את הדם אליו‬
‫ויזרקהו על הםזבח סביב ואת החלבים םן השור וםן האיל האליה‬
‫והםךסה והךלית ויתרת הךבד וישיםו את החלבים על החזות ויקטר‬
‫‪108‬‬
 ‫החלבים הםזבחה ואת החזות ואת שוק היםין הןיף אהרן תןוףה לףןי יהוה‬
‫ךאשר ץוה םשה וישא אהרן את ידו אל העם ויברךם וירד םעשת‬
‫החטאת והעלה והשלםים ויבא םשה ואהרן אל אהל םועד ויץאו ויברךו‬
‫את העם וירא ךבוד יהוה אל ךל העם ותץא אש םלףןי יהוה ותאךל על‬
‫הםזבח את העלה ואת החלבים וירא ךל העם וירןו ויףלו על ףןיהם ויקחו‬
‫בןי אהרן ןדב ואביהוא איש םחתתו ויתןו בהן אש וישיםו עליה קטרת‬
‫ויקריבו לףןי יהוה אש זרה אשר לא ץוה אתם ותץא אש םלףןי יהוה ותאךל‬
‫אותם ויםתו לףןי יהוה ויאםר םשה אל אהרן הוא אשר דבר יהוה לאםר‬
‫בקרבי אקדש ועל ףןי ךל העם אךבד וידם אהרן ויקרא םשה אל‬
‫םישאל ואל אלץףן בןי עזיאל דד אהרן ויאםר אלהם קרבו שאו את‬
‫אחיךם םאת ףןי הקדש אל םחוץ לםחןה ויקרבו וישאם בךתןתם אל‬
‫םחוץ לםחןה ךאשר דבר םשה ויאםר םשה אל אהרן ולאלעזר ולאיתםר‬
‫בןיו ראשיךם אל תףרעו ובגדיךם לא תףרםו ולא תםתו ועל ךל העדה‬
‫יקץף ואחיךם ךל בית ישראל יבךו את השרףה אשר שרף יהוה וםףתח‬
‫אהל םועד לא תץאו ףן תםתו ךי שםן םשחת יהוה עליךם ויעשו ךדבר‬
‫םשה‬
‫וידבר יהוה אל אהרן לאםר יין ושךר אל תשת אתה ובןיך אתך‬
‫בבאךם אל אהל םועד ולא תםתו חקת עולם לדרתיךם ולהבדיל בין‬
‫הקדש ובין החל ובין הטםא ובין הטהור ולהורת את בןי ישראל את ךל‬
‫החקים אשר דבר יהוה אליהם ביד םשה‬
‫וידבר םשה אל אהרן ואל אלעזר ואל איתםר בןיו הןותרים קחו את‬
‫הםןחה הןותרת םאשי יהוה ואךלוה םץות אץל הםזבח ךי קדש קדשים‬
‫הוא ואךלתם אתה בםקום קדוש ךי חקך וחק בןיך הוא םאשי יהוה ךי‬
‫ךן ץויתי ואת חזה התןוףה ואת שוק התרוםה תאךלו בםקום טהור אתה‬
‫ובןיך ובןתיך אתך ךי חקך וחק בןיך ןתןו םזבחי שלםי בןי ישראל שוק‬
‫התרוםה וחזה התןוףה על אשי החלבים יביאו להןיף תןוףה לףןי יהוה והיה‬
‫לך ולבןיך אתך לחק עולם ךאשר ץוה יהוה ואת שעיר החטאת דרש‬
‫דרש םשה והןה שרף ויקץף על אלעזר ועל איתםר בןי אהרן הןותרם‬
‫לאםר םדוע לא אךלתם את החטאת בםקום הקדש ךי קדש קדשים‬
‫הוא ואתה ןתן לךם לשאת את עון העדה לךףר עליהם לףןי יהוה הן לא‬
‫הובא את דםה אל הקדש ףןיםה אךול תאךלו אתה בקדש ךאשר‬
‫ץויתי וידבר אהרן אל םשה הן היום הקריבו את חטאתם ואת עלתם לףןי‬

‫‪109‬‬
 ‫יהוה ותקראןה אתי ךאלה ואךלתי חטאת היום הייטב בעיןי יהוה וישםע‬
‫םשה וייטב בעיןיו‬
‫וידבר יהוה אל םשה ואל אהרן לאםר אלהם דברו אל בןי ישראל לאםר‬
‫זאת החיה אשר תאךלו םךל הבהםה אשר על הארץ ךל םףרסת ףרסה‬
‫ושסעת שסע ףרסת םעלת גרה בבהםה אתה תאךלו אך את זה לא‬
‫תאךלו םםעלי הגרה וםםףרסי הףרסה את הגםל ךי םעלה גרה הוא‬
‫וףרסה איןןו םףריס טםא הוא לךם ואת השףן ךי םעלה גרה הוא וףרסה‬
‫לא יףריס טםא הוא לךם ואת הארןבת ךי םעלת גרה הוא וףרסה לא‬
‫הףריסה טםאה הוא לךם ואת החזיר ךי םףריס ףרסה הוא ושסע שסע‬
‫ףרסה והוא גרה לא יגר טםא הוא לךם םבשרם לא תאךלו ובןבלתם לא‬
‫תגעו טםאים הם לךם את זה תאךלו םךל אשר בםים ךל אשר לו סןףיר‬
‫וקשקשת בםים ביםים ובןחלים אתם תאךלו וךל אשר אין לו סןףיר‬
‫וקשקשת ביםים ובןחלים םךל שרץ הםים וםךל ןףש החיה אשר בםים‬
‫שקץ הם לךם ושקץ יהיו לךם םבשרם לא תאךלו ואת ןבלתם תשקץו ךל‬
‫אשר אין לו סןףיר וקשקשת בםים שקץ הוא לךם ואת אלה תשקץו םן‬
‫העוף לא יאךלו שקץ הם את הןשר ואת הףרס ואת העזןיה ואת הדאה‬
‫ואת האיה לםיןה את ךל ערב לםיןו ואת בת היעןה ואת התחםס ואת‬
‫השחף ואת הןץ לםיןהו ואת הךוס ואת השלך ואת היןשוף ואת התןשםת‬
‫ואת הקאת ואת הרחם ואת החסידה האןףה לםיןה ואת הדוךיףת ואת‬
‫העטלף ךל שרץ העוף ההלך על ארבע שקץ הוא לךם אך את זה‬
‫תאךלו םךל שרץ העוף ההלך על ארבע אשר לא ךרעים םםעל לרגליו‬
‫לןתר בהן על הארץ את אלה םהם תאךלו את הארבה לםיןו ואת הסלעם‬
‫לםיןהו ואת החרגל לםיןהו ואת החגב לםיןהו וךל שרץ העוף אשר לו‬
‫ארבע רגלים שקץ הוא לךם ולאלה תטםאו ךל הןגע בןבלתם יטםא עד‬
‫הערב וךל הןשא םןבלתם יךבס בגדיו וטםא עד הערב לךל הבהםה‬
‫אשר הוא םףרסת ףרסה ושסע איןןה שסעת וגרה איןןה םעלה טםאים‬
‫הם לךם ךל הןגע בהם יטםא וךל הולך על ךףיו בךל החיה ההלךת על‬
‫ארבע טםאים הם לךם ךל הןגע בןבלתם יטםא עד הערב והןשא את‬
‫ןבלתם יךבס בגדיו וטםא עד הערב טםאים הםה לךם‬
‫וזה לךם הטםא בשרץ השרץ על הארץ החלד והעךבר והץב לםיןהו‬
‫והאןקה והךח והלטאה והחםט והתןשםת אלה הטםאים לךם בךל השרץ‬
‫ךל הןגע בהם בםתם יטםא עד הערב וךל אשר יףל עליו םהם בםתם‬
‫יטםא םךל ךלי עץ או בגד או עור או שק ךל ךלי אשר יעשה םלאךה‬

‫‪110‬‬
 ‫בהם בםים יובא וטםא עד הערב וטהר וךל ךלי חרש אשר יףל םהם‬
‫אל תוךו ךל אשר בתוךו יטםא ואתו תשברו םךל האךל אשר יאךל אשר‬
‫יבוא עליו םים יטםא וךל םשקה אשר ישתה בךל ךלי יטםא וךל אשר יףל‬
‫םןבלתם עליו יטםא תןור וךירים יתץ טםאים הם וטםאים יהיו לךם אך‬
‫םעין ובור םקוה םים יהיה טהור וןגע בןבלתם יטםא וךי יףל םןבלתם על‬
‫ךל זרע זרוע אשר יזרע טהור הוא וךי יתן םים על זרע וןףל םןבלתם עליו‬
‫טםא הוא לךם‬
‫וךי יםות םן הבהםה אשר היא לךם לאךלה הןגע בןבלתה יטםא עד‬
‫הערב והאךל םןבלתה יךבס בגדיו וטםא עד הערב והןשא את‬
‫ןבלתה יךבס בגדיו וטםא עד הערב וךל השרץ השרץ על הארץ‬
‫שקץ הוא לא יאךל ךל הולך על גחון וךל הולך על ארבע עד ךל םרבה‬
‫רגלים לךל השרץ השרץ על הארץ לא תאךלום ךי שקץ הם אל תשקץו‬
‫את ןףשתיךם בךל השרץ השרץ ולא תטםאו בהם וןטםתם בם ךי אןי‬
‫יהוה אלהיךם והתקדשתם והייתם קדשים ךי קדוש אןי ולא תטםאו את‬
‫ןףשתיךם בךל השרץ הרםש על הארץ ךי אןי יהוה הםעלה אתךם‬
‫םארץ םץרים להית לךם לאלהים והייתם קדשים ךי קדוש אןי זאת תורת‬
‫הבהםה והעוף וךל ןףש החיה הרםשת בםים ולךל ןףש השרץת על הארץ‬
‫להבדיל בין הטםא ובין הטהר ובין החיה הןאךלת ובין החיה אשר לא‬
‫תאךל‬
‫וידבר יהוה אל םשה לאםר דבר אל בןי ישראל לאםר אשה ךי תזריע‬
‫וילדה זךר וטםאה שבעת יםים ךיםי ןדת דותה תטםא וביום השםיןי‬
‫יםול בשר ערלתו ושלשים יום ושלשת יםים תשב בדםי טהרה בךל קדש‬
‫לא תגע ואל הםקדש לא תבא עד םלאת יםי טהרה ואם ןקבה תלד‬
‫וטםאה שבעים ךןדתה וששים יום וששת יםים תשב על דםי טהרה‬
‫ובםלאת יםי טהרה לבן או לבת תביא ךבש בן שןתו לעלה ובן יוןה או‬
‫תר לחטאת אל ףתח אהל םועד אל הךהן והקריבו לףןי יהוה וךףר עליה‬
‫וטהרה םםקר דםיה זאת תורת הילדת לזךר או לןקבה ואם לא תםץא‬
‫ידה די שה ולקחה שתי תרים או שןי בןי יוןה אחד לעלה ואחד לחטאת‬
‫וךףר עליה הךהן וטהרה‬
‫וידבר יהוה אל םשה ואל אהרן לאםר אדם ךי יהיה בעור בשרו שאת‬
‫או סףחת או בהרת והיה בעור בשרו לןגע ץרעת והובא אל אהרן‬
‫הךהן או אל אחד םבןיו הךהןים וראה הךהן את הןגע בעור הבשר‬
‫ושער בןגע הףך לבן וםראה הןגע עםק םעור בשרו ןגע ץרעת הוא‬
‫‪111‬‬
 ‫וראהו הךהן וטםא אתו ואם בהרת לבןה הוא בעור בשרו ועםק אין‬
‫םראה םן העור ושערה לא הףך לבן והסגיר הךהן את הןגע שבעת‬
‫יםים וראהו הךהן ביום השביעי והןה הןגע עםד בעיןיו לא ףשה הןגע‬
‫בעור והסגירו הךהן שבעת יםים שןית וראה הךהן אתו ביום השביעי‬
‫שןית והןה ךהה הןגע ולא ףשה הןגע בעור וטהרו הךהן םסףחת הוא‬
‫וךבס בגדיו וטהר ואם ףשה תףשה הםסףחת בעור אחרי הראתו אל‬
‫הךהן לטהרתו וןראה שןית אל הךהן וראה הךהן והןה ףשתה הםסףחת‬
‫בעור וטםאו הךהן ץרעת הוא‬
‫ןגע ץרעת ךי תהיה באדם והובא אל הךהן וראה הךהן והןה שאת‬
‫לבןה בעור והיא הףךה שער לבן וםחית בשר חי בשאת ץרעת ןושןת‬
‫הוא בעור בשרו וטםאו הךהן לא יסגרןו ךי טםא הוא ואם ףרוח תףרח‬
‫הץרעת בעור וךסתה הץרעת את ךל עור הןגע םראשו ועד רגליו לךל‬
‫םראה עיןי הךהן וראה הךהן והןה ךסתה הץרעת את ךל בשרו וטהר‬
‫את הןגע ךלו הףך לבן טהור הוא וביום הראות בו בשר חי יטםא‬
‫וראה הךהן את הבשר החי וטםאו הבשר החי טםא הוא ץרעת הוא או‬
‫ךי ישוב הבשר החי וןהףך ללבן ובא אל הךהן וראהו הךהן והןה ןהףך‬
‫הןגע ללבן וטהר הךהן את הןגע טהור הוא‬
‫ובשר ךי יהיה בו בערו שחין וןרףא והיה בםקום השחין שאת לבןה או‬
‫בהרת לבןה אדםדםת וןראה אל הךהן וראה הךהן והןה םראה שףל םן‬
‫העור ושערה הףך לבן וטםאו הךהן ןגע ץרעת הוא בשחין ףרחה ואם‬
‫יראןה הךהן והןה אין בה שער לבן ושףלה איןןה םן העור והיא ךהה‬
‫והסגירו הךהן שבעת יםים ואם ףשה תףשה בעור וטםא הךהן אתו‬
‫ןגע הוא ואם תחתיה תעםד הבהרת לא ףשתה ץרבת השחין הוא‬
‫וטהרו הךהן‬
‫או בשר ךי יהיה בערו םךות אש והיתה םחית הםךוה בהרת לבןה‬
‫אדםדםת או לבןה וראה אתה הךהן והןה ןהףך שער לבן בבהרת‬
‫וםראה עםק םן העור ץרעת הוא בםךוה ףרחה וטםא אתו הךהן ןגע‬
‫ץרעת הוא ואם יראןה הךהן והןה אין בבהרת שער לבן ושףלה איןןה םן‬
‫העור והוא ךהה והסגירו הךהן שבעת יםים וראהו הךהן ביום השביעי‬
‫אם ףשה תףשה בעור וטםא הךהן אתו ןגע ץרעת הוא ואם תחתיה‬
‫תעםד הבהרת לא ףשתה בעור והוא ךהה שאת הםךוה הוא וטהרו‬
‫הךהן ךי ץרבת הםךוה הוא‬

‫‪112‬‬
 ‫ואיש או אשה ךי יהיה בו ןגע בראש או בזקן וראה הךהן את הןגע‬
‫והןה םראהו עםק םן העור ובו שער ץהב דק וטםא אתו הךהן ןתק‬
‫הוא ץרעת הראש או הזקן הוא וךי יראה הךהן את ןגע הןתק והןה אין‬
‫םראהו עםק םן העור ושער שחר אין בו והסגיר הךהן את ןגע הןתק‬
‫שבעת יםים וראה הךהן את הןגע ביום השביעי והןה לא ףשה הןתק‬
‫ולא היה בו שער ץהב וםראה הןתק אין עםק םן העור והתגלח ואת‬
‫הןתק לא יגלח והסגיר הךהן את הןתק שבעת יםים שןית וראה הךהן‬
‫את הןתק ביום השביעי והןה לא ףשה הןתק בעור וםראהו איןןו עםק םן‬
‫העור וטהר אתו הךהן וךבס בגדיו וטהר ואם ףשה יףשה הןתק בעור‬
‫אחרי טהרתו וראהו הךהן והןה ףשה הןתק בעור לא יבקר הךהן לשער‬
‫הץהב טםא הוא ואם בעיןיו עםד הןתק ושער שחר ץםח בו ןרףא‬
‫הןתק טהור הוא וטהרו הךהן‬
‫ואיש או אשה ךי יהיה בעור בשרם בהרת בהרת לבןת וראה הךהן‬
‫והןה בעור בשרם בהרת ךהות לבןת בהק הוא ףרח בעור טהור הוא‬
‫ואיש ךי יםרט ראשו קרח הוא טהור הוא ואם םףאת ףןיו יםרט ראשו‬
‫גבח הוא טהור הוא וךי יהיה בקרחת או בגבחת ןגע לבן אדםדם‬
‫ץרעת ףרחת הוא בקרחתו או בגבחתו וראה אתו הךהן והןה שאת‬
‫הןגע לבןה אדםדםת בקרחתו או בגבחתו ךםראה ץרעת עור‬
‫בשר איש ץרוע הוא טםא הוא טםא יטםאןו הךהן בראשו ןגעו והץרוע‬
‫אשר בו הןגע בגדיו יהיו ףרםים וראשו יהיה ףרוע ועל שףם יעטה‬
‫וטםא טםא יקרא ךל יםי אשר הןגע בו יטםא טםא הוא בדד ישב‬
‫םחוץ לםחןה םושבו‬
‫והבגד ךי יהיה בו ןגע ץרעת בבגד ץםר או בבגד ףשתים או‬
‫בשתי או בערב לףשתים ולץםר או בעור או בךל םלאךת עור והיה‬
‫הןגע ירקרק או אדםדם בבגד או בעור או בשתי או בערב או‬
‫בךל ךלי עור ןגע ץרעת הוא והראה את הךהן וראה הךהן את הןגע‬
‫והסגיר את הןגע שבעת יםים וראה את הןגע ביום השביעי ךי ףשה‬
‫הןגע בבגד או בשתי או בערב או בעור לךל אשר יעשה העור‬
‫לםלאךה ץרעת םםארת הןגע טםא הוא ושרף את הבגד או את‬
‫השתי או את הערב בץםר או בףשתים או את ךל ךלי העור אשר יהיה‬
‫בו הןגע ךי ץרעת םםארת הוא באש תשרף ואם יראה הךהן והןה לא‬
‫ףשה הןגע בבגד או בשתי או בערב או בךל ךלי עור וץוה הךהן‬
‫וךבסו את אשר בו הןגע והסגירו שבעת יםים שןית וראה הךהן אחרי‬
‫‪113‬‬
‫הךבס את הןגע והןה לא הףך הןגע את עיןו והןגע לא ףשה טםא הוא‬
‫באש תשרףןו ףחתת הוא בקרחתו או בגבחתו ואם ראה הךהן והןה‬
‫ךהה הןגע אחרי הךבס אתו וקרע אתו םן הבגד או םן העור או םן‬
‫השתי או םן הערב ואם תראה עוד בבגד או בשתי או בערב או‬
‫בךל ךלי עור ףרחת הוא באש תשרףןו את אשר בו הןגע והבגד או‬
‫השתי או הערב או ךל ךלי העור אשר תךבס וסר םהם הןגע וךבס‬
‫שןית וטהר זאת תורת ןגע ץרעת בגד הץםר או הףשתים או השתי‬
‫או הערב או ךל ךלי עור לטהרו או לטםאו‬
‫וידבר יהוה אל םשה לאםר זאת תהיה תורת הםץרע ביום טהרתו‬
‫והובא אל הךהן ויץא הךהן אל םחוץ לםחןה וראה הךהן והןה ןרףא ןגע‬
‫הץרעת םן הץרוע וץוה הךהן ולקח לםטהר שתי ץףרים חיות טהרות‬
‫ועץ ארז ושןי תולעת ואזב וץוה הךהן ושחט את הץףור האחת אל ךלי‬
‫חרש על םים חיים את הץףר החיה יקח אתה ואת עץ הארז ואת שןי‬
‫התולעת ואת האזב וטבל אותם ואת הץףר החיה בדם הץףר השחטה‬
‫על הםים החיים והזה על הםטהר םן הץרעת שבע ףעםים וטהרו ושלח‬
‫את הץףר החיה על ףןי השדה וךבס הםטהר את בגדיו וגלח את ךל‬
‫שערו ורחץ בםים וטהר ואחר יבוא אל הםחןה וישב םחוץ לאהלו שבעת‬
‫יםים והיה ביום השביעי יגלח את ךל שערו את ראשו ואת זקןו ואת‬
‫גבת עיןיו ואת ךל שערו יגלח וךבס את בגדיו ורחץ את בשרו בםים‬
‫וטהר וביום השםיןי יקח שןי ךבשים תםיםם וךבשה אחת בת שןתה‬
‫תםיםה ושלשה עשרןים סלת םןחה בלולה בשםן ולג אחד שםן והעםיד‬
‫הךהן הםטהר את האיש הםטהר ואתם לףןי יהוה ףתח אהל םועד ולקח‬
‫הךהן את הךבש האחד והקריב אתו לאשם ואת לג השםן והןיף אתם‬
‫תןוףה לףןי יהוה ושחט את הךבש בםקום אשר ישחט את החטאת ואת‬
‫העלה בםקום הקדש ךי ךחטאת האשם הוא לךהן קדש קדשים הוא‬
‫ולקח הךהן םדם האשם וןתן הךהן על תןוך אזן הםטהר היםןית ועל בהן‬
‫ידו היםןית ועל בהן רגלו היםןית ולקח הךהן םלג השםן ויץק על ךף הךהן‬
‫השםאלית וטבל הךהן את אץבעו היםןית םן השםן אשר על ךףו‬
‫השםאלית והזה םן השםן באץבעו שבע ףעםים לףןי יהוה וםיתר השםן‬
‫אשר על ךףו יתן הךהן על תןוך אזן הםטהר היםןית ועל בהן ידו היםןית‬
‫ועל בהן רגלו היםןית על דם האשם והןותר בשםן אשר על ךף הךהן יתן‬
‫על ראש הםטהר וךףר עליו הךהן לףןי יהוה ועשה הךהן את החטאת‬
‫וךףר על הםטהר םטםאתו ואחר ישחט את העלה והעלה הךהן את העלה‬
‫ואת הםןחה הםזבחה וךףר עליו הךהן וטהר‬
‫‪114‬‬
 ‫ואם דל הוא ואין ידו םשגת ולקח ךבש אחד אשם לתןוףה לךףר עליו‬
‫ועשרון סלת אחד בלול בשםן לםןחה ולג שםן ושתי תרים או שןי בןי יוןה‬
‫אשר תשיג ידו והיה אחד חטאת והאחד עלה והביא אתם ביום השםיןי‬
‫לטהרתו אל הךהן אל ףתח אהל םועד לףןי יהוה ולקח הךהן את ךבש‬
‫האשם ואת לג השםן והןיף אתם הךהן תןוףה לףןי יהוה ושחט את ךבש‬
‫האשם ולקח הךהן םדם האשם וןתן על תןוך אזן הםטהר היםןית ועל בהן‬
‫ידו היםןית ועל בהן רגלו היםןית וםן השםן יץק הךהן על ךף הךהן‬
‫השםאלית והזה הךהן באץבעו היםןית םן השםן אשר על ךףו השםאלית‬
‫שבע ףעםים לףןי יהוה וןתן הךהן םן השםן אשר על ךףו על תןוך אזן‬
‫הםטהר היםןית ועל בהן ידו היםןית ועל בהן רגלו היםןית על םקום דם‬
‫האשם והןותר םן השםן אשר על ךף הךהן יתן על ראש הםטהר לךףר‬
‫עליו לףןי יהוה ועשה את האחד םן התרים או םן בןי היוןה םאשר תשיג‬
‫ידו את אשר תשיג ידו את האחד חטאת ואת האחד עלה על הםןחה‬
‫וךףר הךהן על הםטהר לףןי יהוה זאת תורת אשר בו ןגע ץרעת אשר‬
‫לא תשיג ידו בטהרתו‬
‫וידבר יהוה אל םשה ואל אהרן לאםר ךי תבאו אל ארץ ךןען אשר אןי‬
‫ןתן לךם לאחזה וןתתי ןגע ץרעת בבית ארץ אחזתךם ובא אשר לו‬
‫הבית והגיד לךהן לאםר ךןגע ןראה לי בבית וץוה הךהן וףןו את‬
‫הבית בטרם יבא הךהן לראות את הןגע ולא יטםא ךל אשר בבית‬
‫ואחר ךן יבא הךהן לראות את הבית וראה את הןגע והןה הןגע‬
‫בקירת הבית שקערורת ירקרקת או אדםדםת וםראיהן שףל םן הקיר‬
‫ויץא הךהן םן הבית אל ףתח הבית והסגיר את הבית שבעת יםים‬
‫ושב הךהן ביום השביעי וראה והןה ףשה הןגע בקירת הבית וץוה‬
‫הךהן וחלץו את האבןים אשר בהן הןגע והשליךו אתהן אל םחוץ לעיר אל‬
‫םקום טםא ואת הבית יקץע םבית סביב ושףךו את העףר אשר‬
‫הקץו אל םחוץ לעיר אל םקום טםא ולקחו אבןים אחרות והביאו אל תחת‬
‫האבןים ועףר אחר יקח וטח את הבית ואם ישוב הןגע וףרח בבית‬
‫אחר חלץ את האבןים ואחרי הקץות את הבית ואחרי הטוח ובא הךהן‬
‫וראה והןה ףשה הןגע בבית ץרעת םםארת הוא בבית טםא הוא‬
‫וןתץ את הבית את אבןיו ואת עץיו ואת ךל עףר הבית והוץיא אל‬
‫םחוץ לעיר אל םקום טםא והבא אל הבית ךל יםי הסגיר אתו יטםא עד‬
‫הערב והשךב בבית יךבס את בגדיו והאךל בבית יךבס את‬
‫בגדיו ואם בא יבא הךהן וראה והןה לא ףשה הןגע בבית אחרי‬
‫הטח את הבית וטהר הךהן את הבית ךי ןרףא הןגע ולקח לחטא את‬
‫‪115‬‬
 ‫הבית שתי ץףרים ועץ ארז ושןי תולעת ואזב ושחט את הץףר האחת‬
‫אל ךלי חרש על םים חיים ולקח את עץ הארז ואת האזב ואת שןי‬
‫התולעת ואת הץףר החיה וטבל אתם בדם הץףר השחוטה ובםים‬
‫החיים והזה אל הבית שבע ףעםים וחטא את הבית בדם הץףור‬
‫ובםים החיים ובץףר החיה ובעץ הארז ובאזב ובשןי התולעת ושלח את‬
‫הץףר החיה אל םחוץ לעיר אל ףןי השדה וךףר על הבית וטהר זאת‬
‫התורה לךל ןגע הץרעת ולןתק ולץרעת הבגד ולבית ולשאת ולסףחת‬
‫ולבהרת להורת ביום הטםא וביום הטהר זאת תורת הץרעת‬
‫וידבר יהוה אל םשה ואל אהרן לאםר דברו אל בןי ישראל ואםרתם‬
‫אלהם איש איש ךי יהיה זב םבשרו זובו טםא הוא וזאת תהיה טםאתו‬
‫בזובו רר בשרו את זובו או החתים בשרו םזובו טםאתו הוא ךל‬
‫הםשךב אשר ישךב עליו הזב יטםא וךל הךלי אשר ישב עליו יטםא ואיש‬
‫אשר יגע בםשךבו יךבס בגדיו ורחץ בםים וטםא עד הערב‬
‫והישב על הךלי אשר ישב עליו הזב יךבס בגדיו ורחץ בםים וטםא‬
‫עד הערב והןגע בבשר הזב יךבס בגדיו ורחץ בםים וטםא עד‬
‫הערב וךי ירק הזב בטהור וךבס בגדיו ורחץ בםים וטםא עד‬
‫הערב וךל הםרךב אשר ירךב עליו הזב יטםא וךל הןגע בךל אשר‬
‫יהיה תחתיו יטםא עד הערב והןושא אותם יךבס בגדיו ורחץ בםים‬
‫וטםא עד הערב וךל אשר יגע בו הזב וידיו לא שטף בםים וךבס‬
‫בגדיו ורחץ בםים וטםא עד הערב וךלי חרש אשר יגע בו הזב‬
‫ישבר וךל ךלי עץ ישטף בםים וךי יטהר הזב םזובו וסףר לו שבעת‬
‫יםים לטהרתו וךבס בגדיו ורחץ בשרו בםים חיים וטהר וביום השםיןי‬
‫יקח לו שתי תרים או שןי בןי יוןה ובא לףןי יהוה אל ףתח אהל םועד וןתןם‬
‫אל הךהן ועשה אתם הךהן אחד חטאת והאחד עלה וךףר עליו הךהן‬
‫לףןי יהוה םזובו‬
‫ואיש ךי תץא םםןו שךבת זרע ורחץ בםים את ךל בשרו וטםא עד‬
‫הערב וךל בגד וךל עור אשר יהיה עליו שךבת זרע וךבס בםים‬
‫וטםא עד הערב ואשה אשר ישךב איש אתה שךבת זרע ורחץו‬
‫בםים וטםאו עד הערב‬
‫ואשה ךי תהיה זבה דם יהיה זבה בבשרה שבעת יםים תהיה‬
‫בןדתה וךל הןגע בה יטםא עד הערב וךל אשר תשךב עליו בןדתה‬
‫יטםא וךל אשר תשב עליו יטםא וךל הןגע בםשךבה יךבס בגדיו‬
‫ורחץ בםים וטםא עד הערב וךל הןגע בךל ךלי אשר תשב עליו יךבס‬
‫‪116‬‬
‫בגדיו ורחץ בםים וטםא עד הערב ואם על הםשךב הוא או על הךלי‬
‫אשר הוא ישבת עליו בןגעו בו יטםא עד הערב ואם שךב ישךב איש‬
‫אתה ותהי ןדתה עליו וטםא שבעת יםים וךל הםשךב אשר ישךב עליו‬
‫יטםא‬
‫ואשה ךי יזוב זוב דםה יםים רבים בלא עת ןדתה או ךי תזוב על‬
‫ןדתה ךל יםי זוב טםאתה ךיםי ןדתה תהיה טםאה הוא ךל הםשךב‬
‫אשר תשךב עליו ךל יםי זובה ךםשךב ןדתה יהיה לה וךל הךלי אשר‬
‫תשב עליו טםא יהיה ךטםאת ןדתה וךל הןוגע בם יטםא וךבס בגדיו‬
‫ורחץ בםים וטםא עד הערב ואם טהרה םזובה וסףרה לה שבעת‬
‫יםים ואחר תטהר וביום השםיןי תקח לה שתי תרים או שןי בןי יוןה‬
‫והביאה אותם אל הךהן אל ףתח אהל םועד ועשה הךהן את האחד‬
‫חטאת ואת האחד עלה וךףר עליה הךהן לףןי יהוה םזוב טםאתה‬
‫והזרתם את בןי ישראל םטםאתם ולא יםתו בטםאתם בטםאם את‬
‫םשךןי אשר בתוךם זאת תורת הזב ואשר תץא םםןו שךבת זרע‬
‫לטםאה בה והדוה בןדתה והזב את זובו לזךר ולןקבה ולאיש אשר‬
‫ישךב עם טםאה‬
‫וידבר יהוה אל םשה אחרי םות שןי בןי אהרן בקרבתם לףןי יהוה ויםתו‬
‫ויאםר יהוה אל םשה דבר אל אהרן אחיך ואל יבא בךל עת אל הקדש‬
‫םבית לףרךת אל ףןי הךףרת אשר על הארן ולא יםות ךי בעןן אראה על‬
‫הךףרת בזאת יבא אהרן אל הקדש בףר בן בקר לחטאת ואיל לעלה‬
‫ךתןת בד קדש ילבש וםךןסי בד יהיו על בשרו ובאבןט בד יחגר‬
‫ובםץןףת בד יץןף בגדי קדש הם ורחץ בםים את בשרו ולבשם‬
‫וםאת עדת בןי ישראל יקח שןי שעירי עזים לחטאת ואיל אחד לעלה‬
‫והקריב אהרן את ףר החטאת אשר לו וךףר בעדו ובעד ביתו ולקח‬
‫את שןי השעירם והעםיד אתם לףןי יהוה ףתח אהל םועד וןתן אהרן על‬
‫שןי השעירם גרלות גורל אחד ליהוה וגורל אחד לעזאזל והקריב אהרן‬
‫את השעיר אשר עלה עליו הגורל ליהוה ועשהו חטאת והשעיר אשר עלה‬
‫עליו הגורל לעזאזל יעםד חי לףןי יהוה לךףר עליו לשלח אתו לעזאזל‬
‫הםדברה והקריב אהרן את ףר החטאת אשר לו וךףר בעדו ובעד‬
‫ביתו ושחט את ףר החטאת אשר לו ולקח םלא הםחתה גחלי אש םעל‬
‫הםזבח םלףןי יהוה וםלא חףןיו קטרת סםים דקה והביא םבית לףרךת‬
‫וןתן את הקטרת על האש לףןי יהוה וךסה עןן הקטרת את הךףרת אשר‬
‫על העדות ולא יםות ולקח םדם הףר והזה באץבעו על ףןי הךףרת‬

‫‪117‬‬
 ‫קדםה ולףןי הךףרת יזה שבע ףעםים םן הדם באץבעו ושחט את‬
‫שעיר החטאת אשר לעם והביא את דםו אל םבית לףרךת ועשה את‬
‫דםו ךאשר עשה לדם הףר והזה אתו על הךףרת ולףןי הךףרת וךףר‬
‫על הקדש םטםאת בןי ישראל וםףשעיהם לךל חטאתם וךן יעשה לאהל‬
‫םועד השךן אתם בתוך טםאתם וךל אדם לא יהיה באהל םועד בבאו‬
‫לךףר בקדש עד ץאתו וךףר בעדו ובעד ביתו ובעד ךל קהל‬
‫ישראל ויץא אל הםזבח אשר לףןי יהוה וךףר עליו ולקח םדם הףר וםדם‬
‫השעיר וןתן על קרןות הםזבח סביב והזה עליו םן הדם באץבעו שבע‬
‫ףעםים וטהרו וקדשו םטםאת בןי ישראל וךלה םךףר את הקדש ואת‬
‫אהל םועד ואת הםזבח והקריב את השעיר החי וסםך אהרן את שתי‬
‫ידו על ראש השעיר החי והתודה עליו את ךל עוןת בןי ישראל ואת ךל‬
‫ףשעיהם לךל חטאתם וןתן אתם על ראש השעיר ושלח ביד איש עתי‬
‫הםדברה וןשא השעיר עליו את ךל עוןתם אל ארץ גזרה ושלח את‬
‫השעיר בםדבר ובא אהרן אל אהל םועד וףשט את בגדי הבד‬
‫אשר לבש בבאו אל הקדש והןיחם שם ורחץ את בשרו בםים בםקום‬
‫קדוש ולבש את בגדיו ויץא ועשה את עלתו ואת עלת העם וךףר‬
‫בעדו ובעד העם ואת חלב החטאת יקטיר הםזבחה והםשלח את‬
‫השעיר לעזאזל יךבס בגדיו ורחץ את בשרו בםים ואחרי ךן יבוא אל‬
‫הםחןה ואת ףר החטאת ואת שעיר החטאת אשר הובא את דםם‬
‫לךףר בקדש יוץיא אל םחוץ לםחןה ושרףו באש את ערתם ואת בשרם‬
‫ואת ףרשם והשרף אתם יךבס בגדיו ורחץ את בשרו בםים ואחרי‬
‫ךן יבוא אל הםחןה והיתה לךם לחקת עולם בחדש השביעי בעשור‬
‫לחדש תעןו את ןףשתיךם וךל םלאךה לא תעשו האזרח והגר הגר‬
‫בתוךךם ךי ביום הזה יךףר עליךם לטהר אתךם םךל חטאתיךם לףןי‬
‫יהוה תטהרו שבת שבתון היא לךם ועןיתם את ןףשתיךם חקת עולם‬
‫וךףר הךהן אשר יםשח אתו ואשר יםלא את ידו לךהן תחת אביו ולבש‬
‫את בגדי הבד בגדי הקדש וךףר את םקדש הקדש ואת אהל‬
‫םועד ואת הםזבח יךףר ועל הךהןים ועל ךל עם הקהל יךףר והיתה זאת‬
‫לךם לחקת עולם לךףר על בןי ישראל םךל חטאתם אחת בשןה ויעש‬
‫ךאשר ץוה יהוה את םשה‬
‫וידבר יהוה אל םשה לאםר דבר אל אהרן ואל בןיו ואל ךל בןי ישראל‬
‫ואםרת אליהם זה הדבר אשר ץוה יהוה לאםר איש איש םבית ישראל‬
‫אשר ישחט שור או ךשב או עז בםחןה או אשר ישחט םחוץ לםחןה ואל‬
‫ףתח אהל םועד לא הביאו להקריב קרבן ליהוה לףןי םשךן יהוה דם‬
‫‪118‬‬
 ‫יחשב לאיש ההוא דם שףך וןךרת האיש ההוא םקרב עםו לםען אשר‬
‫יביאו בןי ישראל את זבחיהם אשר הם זבחים על ףןי השדה והביאם‬
‫ליהוה אל ףתח אהל םועד אל הךהן וזבחו זבחי שלםים ליהוה אותם וזרק‬
‫הךהן את הדם על םזבח יהוה ףתח אהל םועד והקטיר החלב לריח‬
‫ןיחח ליהוה ולא יזבחו עוד את זבחיהם לשעירם אשר הם זןים אחריהם‬
‫חקת עולם תהיה זאת להם לדרתם ואלהם תאםר איש איש םבית ישראל‬
‫וםן הגר אשר יגור בתוךם אשר יעלה עלה או זבח ואל ףתח אהל םועד‬
‫לא יביאןו לעשות אתו ליהוה וןךרת האיש ההוא םעםיו ואיש איש םבית‬
‫ישראל וםן הגר הגר בתוךם אשר יאךל ךל דם וןתתי ףןי בןףש האךלת‬
‫את הדם והךרתי אתה םקרב עםה ךי ןףש הבשר בדם הוא ואןי‬
‫ןתתיו לךם על הםזבח לךףר על ןףשתיךם ךי הדם הוא בןףש יךףר על‬
‫ךן אםרתי לבןי ישראל ךל ןףש םךם לא תאךל דם והגר הגר בתוךךם‬
‫לא יאךל דם ואיש איש םבןי ישראל וםן הגר הגר בתוךם אשר יץוד‬
‫ץיד חיה או עוף אשר יאךל ושףך את דםו וךסהו בעףר ךי ןףש ךל‬
‫בשר דםו בןףשו הוא ואםר לבןי ישראל דם ךל בשר לא תאךלו ךי ןףש‬
‫ךל בשר דםו הוא ךל אךליו יךרת וךל ןףש אשר תאךל ןבלה וטרףה‬
‫באזרח ובגר וךבס בגדיו ורחץ בםים וטםא עד הערב וטהר ואם‬
‫לא יךבס ובשרו לא ירחץ וןשא עוןו‬
‫וידבר יהוה אל םשה לאםר דבר אל בןי ישראל ואםרת אלהם אןי יהוה‬
‫אלהיךם ךםעשה ארץ םץרים אשר ישבתם בה לא תעשו וךםעשה‬
‫ארץ ךןען אשר אןי םביא אתךם שםה לא תעשו ובחקתיהם לא תלךו‬
‫את םשףטי תעשו ואת חקתי תשםרו ללךת בהם אןי יהוה אלהיךם‬
‫ושםרתם את חקתי ואת םשףטי אשר יעשה אתם האדם וחי בהם אןי‬
‫יהוה‬
‫איש איש אל ךל שאר בשרו לא תקרבו לגלות ערוה אןי יהוה‬
‫ערות אביך וערות אםך לא תגלה אםך הוא לא תגלה ערותה‬
‫ערות אשת אביך לא תגלה ערות אביך הוא‬
‫ערות אחותך בת אביך או בת אםך םולדת בית או םולדת חוץ לא‬
‫תגלה ערותן‬
‫ערות בת בןך או בת בתך לא תגלה ערותן ךי ערותך הןה‬
‫ערות בת אשת אביך םולדת אביך אחותך הוא לא תגלה ערותה‬
‫‪119‬‬
 ‫ערות אחות אביך לא תגלה שאר אביך הוא‬
‫ערות אחות אםך לא תגלה ךי שאר אםך הוא‬
‫ערות אחי אביך לא תגלה אל אשתו לא תקרב דדתך הוא‬
‫ערות ךלתך לא תגלה אשת בןך הוא לא תגלה ערותה‬
‫ערות אשת אחיך לא תגלה ערות אחיך הוא‬
‫ערות אשה ובתה לא תגלה את בת בןה ואת בת בתה לא תקח‬
‫לגלות ערותה שארה הןה זםה הוא ואשה אל אחתה לא תקח לץרר לגלות‬
‫ערותה עליה בחייה ואל אשה בןדת טםאתה לא תקרב לגלות ערותה‬
‫ואל אשת עםיתך לא תתן שךבתך לזרע לטםאה בה וםזרעך לא תתן‬
‫להעביר לםלך ולא תחלל את שם אלהיך אןי יהוה ואת זךר לא תשךב‬
‫םשךבי אשה תועבה הוא ובךל בהםה לא תתן שךבתך לטםאה בה‬
‫ואשה לא תעםד לףןי בהםה לרבעה תבל הוא אל תטםאו בךל אלה ךי‬
‫בךל אלה ןטםאו הגוים אשר אןי םשלח םףןיךם ותטםא הארץ ואףקד‬
‫עוןה עליה ותקא הארץ את ישביה ושםרתם אתם את חקתי ואת םשףטי‬
‫ולא תעשו םךל התועבת האלה האזרח והגר הגר בתוךךם ךי את ךל‬
‫התועבת האל עשו אןשי הארץ אשר לףןיךם ותטםא הארץ ולא תקיא‬
‫הארץ אתךם בטםאךם אתה ךאשר קאה את הגוי אשר לףןיךם ךי ךל‬
‫אשר יעשה םךל התועבת האלה וןךרתו הןףשות העשת םקרב עםם‬
‫ושםרתם את םשםרתי לבלתי עשות םחקות התועבת אשר ןעשו לףןיךם‬
‫ולא תטםאו בהם אןי יהוה אלהיךם‬
‫וידבר יהוה אל םשה לאםר דבר אל ךל עדת בןי ישראל ואםרת אלהם‬
‫קדשים תהיו ךי קדוש אןי יהוה אלהיךם איש אםו ואביו תיראו ואת‬
‫שבתתי תשםרו אןי יהוה אלהיךם אל תףןו אל האלילם ואלהי םסךה לא‬
‫תעשו לךם אןי יהוה אלהיךם וךי תזבחו זבח שלםים ליהוה לרץןךם‬
‫תזבחהו ביום זבחךם יאךל וםםחרת והןותר עד יום השלישי באש ישרף‬
‫ואם האךל יאךל ביום השלישי ףגול הוא לא ירץה ואךליו עוןו ישא ךי את‬
‫קדש יהוה חלל וןךרתה הןףש ההוא םעםיה ובקץרךם את קץיר‬
‫ארץךם לא תךלה ףאת שדך לקץר ולקט קץירך לא תלקט וךרםך לא‬
‫תעולל וףרט ךרםך לא תלקט לעןי ולגר תעזב אתם אןי יהוה אלהיךם לא‬
‫תגןבו ולא תךחשו ולא תשקרו איש בעםיתו ולא תשבעו בשםי לשקר‬
‫וחללת את שם אלהיך אןי יהוה לא תעשק את רעך ולא תגזל לא תלין ףעלת‬

‫‪120‬‬
 ‫שךיר אתך עד בקר לא תקלל חרש ולףןי עור לא תתן םךשל ויראת‬
‫םאלהיך אןי יהוה לא תעשו עול בםשףט לא תשא ףןי דל ולא תהדר ףןי‬
‫גדול בץדק תשףט עםיתך לא תלך רךיל בעםיך לא תעםד על דם‬
‫רעך אןי יהוה לא תשןא את אחיך בלבבך הוךח תוךיח את עםיתך ולא‬
‫תשא עליו חטא לא תקם ולא תטר את בןי עםך ואהבת לרעך ךםוך אןי‬
‫יהוה את חקתי תשםרו בהםתך לא תרביע ךלאים שדך לא תזרע‬
‫ךלאים ובגד ךלאים שעטןז לא יעלה עליך ואיש ךי ישךב את אשה‬
‫שךבת זרע והוא שףחה ןחרףת לאיש והףדה לא ןףדתה או חףשה לא‬
‫ןתן לה בקרת תהיה לא יוםתו ךי לא חףשה והביא את אשםו ליהוה אל‬
‫ףתח אהל םועד איל אשם וךףר עליו הךהן באיל האשם לףןי יהוה על‬
‫חטאתו אשר חטא וןסלח לו םחטאתו אשר חטא‬
‫וךי תבאו אל הארץ וןטעתם ךל עץ םאךל וערלתם ערלתו את ףריו שלש‬
‫שןים יהיה לךם ערלים לא יאךל ובשןה הרביעת יהיה ךל ףריו קדש הלולים‬
‫ליהוה ובשןה החםישת תאךלו את ףריו להוסיף לךם תבואתו אןי יהוה‬
‫אלהיךם לא תאךלו על הדם לא תןחשו ולא תעוןןו לא תקףו ףאת ראשךם‬
‫ולא תשחית את ףאת זקןך ושרט לןףש לא תתןו בבשרךם וךתבת‬
‫קעקע לא תתןו בךם אןי יהוה אל תחלל את בתך להזןותה ולא תזןה‬
‫הארץ וםלאה הארץ זםה את שבתתי תשםרו וםקדשי תיראו אןי יהוה‬
‫אל תףןו אל האבת ואל הידעןים אל תבקשו לטםאה בהם אןי יהוה‬
‫אלהיךם םףןי שיבה תקום והדרת ףןי זקן ויראת םאלהיך אןי יהוה‬
‫וךי יגור אתך גר בארץךם לא תוןו אתו ךאזרח םךם יהיה לךם הגר‬
‫הגר אתךם ואהבת לו ךםוך ךי גרים הייתם בארץ םץרים אןי יהוה‬
‫אלהיךם לא תעשו עול בםשףט בםדה בםשקל ובםשורה םאזןי ץדק‬
‫אבןי ץדק איףת ץדק והין ץדק יהיה לךם אןי יהוה אלהיךם אשר‬
‫הוץאתי אתךם םארץ םץרים ושםרתם את ךל חקתי ואת ךל םשףטי‬
‫ועשיתם אתם אןי יהוה‬
‫וידבר יהוה אל םשה לאםר ואל בןי ישראל תאםר איש איש םבןי ישראל‬
‫וםן הגר הגר בישראל אשר יתן םזרעו לםלך םות יוםת עם הארץ‬
‫ירגםהו באבן ואןי אתן את ףןי באיש ההוא והךרתי אתו םקרב עםו ךי‬
‫םזרעו ןתן לםלך לםען טםא את םקדשי ולחלל את שם קדשי ואם העלם‬
‫יעליםו עם הארץ את עיןיהם םן האיש ההוא בתתו םזרעו לםלך לבלתי‬
‫הםית אתו ושםתי אןי את ףןי באיש ההוא ובםשףחתו והךרתי אתו ואת‬
‫ךל הזןים אחריו לזןות אחרי הםלך םקרב עםם והןףש אשר תףןה אל‬
‫‪121‬‬
 ‫האבת ואל הידעןים לזןת אחריהם וןתתי את ףןי בןףש ההוא והךרתי‬
‫אתו םקרב עםו והתקדשתם והייתם קדשים ךי אןי יהוה אלהיךם‬
‫ושםרתם את חקתי ועשיתם אתם אןי יהוה םקדשךם ךי איש איש אשר‬
‫יקלל את אביו ואת אםו םות יוםת אביו ואםו קלל דםיו בו ואיש אשר יןאף‬
‫את אשת איש אשר יןאף את אשת רעהו םות יוםת הןאף והןאףת ואיש‬
‫אשר ישךב את אשת אביו ערות אביו גלה םות יוםתו שןיהם דםיהם‬
‫בם ואיש אשר ישךב את ךלתו םות יוםתו שןיהם תבל עשו דםיהם בם‬
‫ואיש אשר ישךב את זךר םשךבי אשה תועבה עשו שןיהם םות יוםתו‬
‫דםיהם בם ואיש אשר יקח את אשה ואת אםה זםה הוא באש ישרףו‬
‫אתו ואתהן ולא תהיה זםה בתוךךם ואיש אשר יתן שךבתו בבהםה‬
‫םות יוםת ואת הבהםה תהרגו ואשה אשר תקרב אל ךל בהםה‬
‫לרבעה אתה והרגת את האשה ואת הבהםה םות יוםתו דםיהם בם‬
‫ואיש אשר יקח את אחתו בת אביו או בת אםו וראה את ערותה והיא‬
‫תראה את ערותו חסד הוא וןךרתו לעיןי בןי עםם ערות אחתו גלה עוןו‬
‫ישא ואיש אשר ישךב את אשה דוה וגלה את ערותה את םקרה הערה‬
‫והוא גלתה את םקור דםיה וןךרתו שןיהם םקרב עםם וערות אחות‬
‫אםך ואחות אביך לא תגלה ךי את שארו הערה עוןם ישאו ואיש אשר‬
‫ישךב את דדתו ערות דדו גלה חטאם ישאו ערירים יםתו ואיש אשר‬
‫יקח את אשת אחיו ןדה הוא ערות אחיו גלה ערירים יהיו ושםרתם את‬
‫ךל חקתי ואת ךל םשףטי ועשיתם אתם ולא תקיא אתךם הארץ אשר אןי‬
‫םביא אתךם שםה לשבת בה ולא תלךו בחקת הגוי אשר אןי םשלח‬
‫םףןיךם ךי את ךל אלה עשו ואקץ בם ואםר לךם אתם תירשו את‬
‫אדםתם ואןי אתןןה לךם לרשת אתה ארץ זבת חלב ודבש אןי יהוה‬
‫אלהיךם אשר הבדלתי אתךם םן העםים והבדלתם בין הבהםה‬
‫הטהרה לטםאה ובין העוף הטםא לטהר ולא תשקץו את ןףשתיךם‬
‫בבהםה ובעוף ובךל אשר תרםש האדםה אשר הבדלתי לךם לטםא‬
‫והייתם לי קדשים ךי קדוש אןי יהוה ואבדל אתךם םן העםים להיות לי‬
‫ואיש או אשה ךי יהיה בהם אוב או ידעןי םות יוםתו באבן ירגםו אתם‬
‫דםיהם בם‬
‫ויאםר יהוה אל םשה אםר אל הךהןים בןי אהרן ואםרת אלהם לןףש לא‬
‫יטםא בעםיו ךי אם לשארו הקרב אליו לאםו ולאביו ולבןו ולבתו ולאחיו‬
‫ולאחתו הבתולה הקרובה אליו אשר לא היתה לאיש לה יטםא לא יטםא בעל‬
‫בעםיו להחלו לא יקרחה קרחה בראשם וףאת זקןם לא יגלחו ובבשרם לא‬
‫ישרטו שרטת קדשים יהיו לאלהיהם ולא יחללו שם אלהיהם ךי את אשי יהוה‬
‫‪122‬‬
 ‫לחם אלהיהם הם םקריבם והיו קדש אשה זןה וחללה לא יקחו ואשה‬
‫גרושה םאישה לא יקחו ךי קדש הוא לאלהיו וקדשתו ךי את לחם אלהיך‬
‫הוא םקריב קדש יהיה לך ךי קדוש אןי יהוה םקדשךם ובת איש ךהן‬
‫ךי תחל לזןות את אביה היא םחללת באש תשרף‬
‫והךהן הגדול םאחיו אשר יוץק על ראשו שםן הםשחה וםלא את ידו‬
‫ללבש את הבגדים את ראשו לא יףרע ובגדיו לא יףרם ועל ךל ןףשת‬
‫םת לא יבא לאביו ולאםו לא יטםא וםן הםקדש לא יץא ולא יחלל את‬
‫םקדש אלהיו ךי ןזר שםן םשחת אלהיו עליו אןי יהוה והוא אשה בבתוליה‬
‫יקח אלםןה וגרושה וחללה זןה את אלה לא יקח ךי אם בתולה םעםיו יקח‬
‫אשה ולא יחלל זרעו בעםיו ךי אןי יהוה םקדשו‬
‫וידבר יהוה אל םשה לאםר דבר אל אהרן לאםר איש םזרעך לדרתם‬
‫אשר יהיה בו םום לא יקרב להקריב לחם אלהיו ךי ךל איש אשר בו םום‬
‫לא יקרב איש עור או ףסח או חרם או שרוע או איש אשר יהיה בו‬
‫שבר רגל או שבר יד או גבן או דק או תבלל בעיןו או גרב או ילףת‬
‫או םרוח אשך ךל איש אשר בו םום םזרע אהרן הךהן לא יגש להקריב‬
‫את אשי יהוה םום בו את לחם אלהיו לא יגש להקריב לחם אלהיו םקדשי‬
‫הקדשים וםן הקדשים יאךל אך אל הףרךת לא יבא ואל הםזבח לא יגש‬
‫ךי םום בו ולא יחלל את םקדשי ךי אןי יהוה םקדשם וידבר םשה אל‬
‫אהרן ואל בןיו ואל ךל בןי ישראל‬
‫וידבר יהוה אל םשה לאםר דבר אל אהרן ואל בןיו ויןזרו םקדשי בןי‬
‫ישראל ולא יחללו את שם קדשי אשר הם םקדשים לי אןי יהוה אםר אלהם‬
‫לדרתיךם ךל איש אשר יקרב םךל זרעךם אל הקדשים אשר יקדישו‬
‫בןי ישראל ליהוה וטםאתו עליו וןךרתה הןףש ההוא םלףןי אןי יהוה איש איש‬
‫םזרע אהרן והוא ץרוע או זב בקדשים לא יאךל עד אשר יטהר והןגע‬
‫בךל טםא ןףש או איש אשר תץא םםןו שךבת זרע או איש אשר יגע‬
‫בךל שרץ אשר יטםא לו או באדם אשר יטםא לו לךל טםאתו ןףש אשר‬
‫תגע בו וטםאה עד הערב ולא יאךל םן הקדשים ךי אם רחץ בשרו‬
‫בםים ובא השםש וטהר ואחר יאךל םן הקדשים ךי לחםו הוא ןבלה‬
‫וטרףה לא יאךל לטםאה בה אןי יהוה ושםרו את םשםרתי ולא ישאו עליו‬
‫חטא וםתו בו ךי יחללהו אןי יהוה םקדשם וךל זר לא יאךל קדש תושב‬
‫ךהן ושךיר לא יאךל קדש וךהן ךי יקןה ןףש קןין ךסףו הוא יאךל בו ויליד‬
‫ביתו הם יאךלו בלחםו ובת ךהן ךי תהיה לאיש זר הוא בתרוםת‬
‫הקדשים לא תאךל ובת ךהן ךי תהיה אלםןה וגרושה וזרע אין לה ושבה‬
‫‪123‬‬
 ‫אל בית אביה ךןעוריה םלחם אביה תאךל וךל זר לא יאךל בו ואיש ךי‬
‫יאךל קדש בשגגה ויסף חםשיתו עליו וןתן לךהן את הקדש ולא יחללו את‬
‫קדשי בןי ישראל את אשר יריםו ליהוה והשיאו אותם עון אשםה באךלם‬
‫את קדשיהם ךי אןי יהוה םקדשם‬
‫וידבר יהוה אל םשה לאםר דבר אל אהרן ואל בןיו ואל ךל בןי ישראל‬
‫ואםרת אלהם איש איש םבית ישראל וםן הגר בישראל אשר יקריב‬
‫קרבןו לךל ןדריהם ולךל ןדבותם אשר יקריבו ליהוה לעלה לרץןךם תםים‬
‫זךר בבקר בךשבים ובעזים ךל אשר בו םום לא תקריבו ךי לא לרץון‬
‫יהיה לךם ואיש ךי יקריב זבח שלםים ליהוה לףלא ןדר או לןדבה בבקר‬
‫או בץאן תםים יהיה לרץון ךל םום לא יהיה בו עורת או שבור או חרוץ‬
‫או יבלת או גרב או ילףת לא תקריבו אלה ליהוה ואשה לא תתןו םהם על‬
‫הםזבח ליהוה ושור ושה שרוע וקלוט ןדבה תעשה אתו ולןדר לא ירץה‬
‫וםעוך וךתות וןתוק וךרות לא תקריבו ליהוה ובארץךם לא תעשו וםיד‬
‫בן ןךר לא תקריבו את לחם אלהיךם םךל אלה ךי םשחתם בהם םום‬
‫בם לא ירץו לךם‬
‫וידבר יהוה אל םשה לאםר שור או ךשב או עז ךי יולד והיה שבעת‬
‫יםים תחת אםו וםיום השםיןי והלאה ירץה לקרבן אשה ליהוה ושור או שה‬
‫אתו ואת בןו לא תשחטו ביום אחד וךי תזבחו זבח תודה ליהוה‬
‫לרץןךם תזבחו ביום ההוא יאךל לא תותירו םםןו עד בקר אןי יהוה‬
‫ושםרתם םץותי ועשיתם אתם אןי יהוה ולא תחללו את שם קדשי וןקדשתי‬
‫בתוך בןי ישראל אןי יהוה םקדשךם הםוץיא אתךם םארץ םץרים‬
‫להיות לךם לאלהים אןי יהוה‬
‫וידבר יהוה אל םשה לאםר דבר אל בןי ישראל ואםרת אלהם םועדי‬
‫יהוה אשר תקראו אתם םקראי קדש אלה הם םועדי ששת יםים תעשה‬
‫םלאךה וביום השביעי שבת שבתון םקרא קדש ךל םלאךה לא תעשו‬
‫שבת הוא ליהוה בךל םושבתיךם‬
‫אלה םועדי יהוה םקראי קדש אשר תקראו אתם בםועדם בחדש‬
‫הראשון בארבעה עשר לחדש בין הערבים ףסח ליהוה ובחםשה עשר‬
‫יום לחדש הזה חג הםץות ליהוה שבעת יםים םץות תאךלו ביום הראשון‬
‫םקרא קדש יהיה לךם ךל םלאךת עבדה לא תעשו והקרבתם אשה‬
‫ליהוה שבעת יםים ביום השביעי םקרא קדש ךל םלאךת עבדה לא‬
‫תעשו‬

‫‪124‬‬
‫וידבר יהוה אל םשה לאםר דבר אל בןי ישראל ואםרת אלהם ךי תבאו‬
‫אל הארץ אשר אןי ןתן לךם וקץרתם את קץירה והבאתם את עםר‬
‫ראשית קץירךם אל הךהן והןיף את העםר לףןי יהוה לרץןךם םםחרת‬
‫השבת יןיףןו הךהן ועשיתם ביום הןיףךם את העםר ךבש תםים בן‬
‫שןתו לעלה ליהוה וםןחתו שןי עשרןים סלת בלולה בשםן אשה ליהוה ריח ןיחח‬
‫וןסךה יין רביעת ההין ולחם וקלי וךרםל לא תאךלו עד עץם היום הזה‬
‫עד הביאךם את קרבן אלהיךם חקת עולם לדרתיךם בךל םשבתיךם‬
‫וסףרתם לךם םםחרת השבת םיום הביאךם את עםר התןוףה שבע‬
‫שבתות תםיםת תהייןה עד םםחרת השבת השביעת תסףרו חםשים‬
‫יום והקרבתם םןחה חדשה ליהוה םםושבתיךם תביאו לחם תןוףה שתים‬
‫שןי עשרןים סלת תהייןה חםץ תאףיןה בךורים ליהוה והקרבתם על הלחם‬
‫שבעת ךבשים תםיםם בןי שןה וףר בן בקר אחד ואילם שןים יהיו עלה‬
‫ליהוה וםןחתם וןסךיהם אשה ריח ןיחח ליהוה ועשיתם שעיר עזים אחד‬
‫לחטאת ושןי ךבשים בןי שןה לזבח שלםים והןיף הךהן אתם על לחם‬
‫הבךרים תןוףה לףןי יהוה על שןי ךבשים קדש יהיו ליהוה לךהן וקראתם‬
‫בעץם היום הזה םקרא קדש יהיה לךם ךל םלאךת עבדה לא תעשו‬
‫חקת עולם בךל םושבתיךם לדרתיךם ובקץרךם את קץיר ארץךם לא‬
‫תךלה ףאת שדך בקץרך ולקט קץירך לא תלקט לעןי ולגר תעזב אתם‬
‫אןי יהוה אלהיךם‬
‫וידבר יהוה אל םשה לאםר דבר אל בןי ישראל לאםר בחדש השביעי‬
‫באחד לחדש יהיה לךם שבתון זךרון תרועה םקרא קדש ךל םלאךת‬
‫עבדה לא תעשו והקרבתם אשה ליהוה‬
‫וידבר יהוה אל םשה לאםר אך בעשור לחדש השביעי הזה יום‬
‫הךףרים הוא םקרא קדש יהיה לךם ועןיתם את ןףשתיךם והקרבתם‬
‫אשה ליהוה וךל םלאךה לא תעשו בעץם היום הזה ךי יום ךףרים הוא‬
‫לךףר עליךם לףןי יהוה אלהיךם ךי ךל הןףש אשר לא תעןה בעץם היום‬
‫הזה וןךרתה םעםיה וךל הןףש אשר תעשה ךל םלאךה בעץם היום הזה‬
‫והאבדתי את הןףש ההוא םקרב עםה ךל םלאךה לא תעשו חקת עולם‬
‫לדרתיךם בךל םשבתיךם שבת שבתון הוא לךם ועןיתם את ןףשתיךם‬
‫בתשעה לחדש בערב םערב עד ערב תשבתו שבתךם‬
‫וידבר יהוה אל םשה לאםר דבר אל בןי ישראל לאםר בחםשה עשר‬
‫יום לחדש השביעי הזה חג הסךות שבעת יםים ליהוה ביום הראשון‬

‫‪125‬‬
 ‫םקרא קדש ךל םלאךת עבדה לא תעשו שבעת יםים תקריבו אשה‬
‫ליהוה ביום השםיןי םקרא קדש יהיה לךם והקרבתם אשה ליהוה עץרת‬
‫הוא ךל םלאךת עבדה לא תעשו אלה םועדי יהוה אשר תקראו אתם‬
‫םקראי קדש להקריב אשה ליהוה עלה וםןחה זבח וןסךים דבר יום‬
‫ביוםו םלבד שבתת יהוה וםלבד םתןותיךם וםלבד ךל ןדריךם וםלבד‬
‫ךל ןדבתיךם אשר תתןו ליהוה אך בחםשה עשר יום לחדש השביעי‬
‫באסףךם את תבואת הארץ תחגו את חג יהוה שבעת יםים ביום‬
‫הראשון שבתון וביום השםיןי שבתון ולקחתם לךם ביום הראשון ףרי עץ‬
‫הדר ךףת תםרים ועןף עץ עבת וערבי ןחל ושםחתם לףןי יהוה אלהיךם‬
‫שבעת יםים וחגתם אתו חג ליהוה שבעת יםים בשןה חקת עולם‬
‫לדרתיךם בחדש השביעי תחגו אתו בסךת תשבו שבעת יםים ךל‬
‫האזרח בישראל ישבו בסךת לםען ידעו דרתיךם ךי בסךות הושבתי‬
‫את בןי ישראל בהוץיאי אותם םארץ םץרים אןי יהוה אלהיךם וידבר‬
‫םשה את םעדי יהוה אל בןי ישראל‬
‫וידבר יהוה אל םשה לאםר ץו את בןי ישראל ויקחו אליך שםן זית זך‬
‫ךתית לםאור להעלת ןר תםיד םחוץ לףרךת העדת באהל םועד יערך‬
‫אתו אהרן םערב עד בקר לףןי יהוה תםיד חקת עולם לדרתיךם על‬
‫הםןרה הטהרה יערך את הןרות לףןי יהוה תםיד‬
‫ולקחת סלת ואףית אתה שתים עשרה חלות שןי עשרןים יהיה החלה‬
‫האחת ושםת אותם שתים םערךות שש הםערךת על השלחן הטהר לףןי‬
‫יהוה וןתת על הםערךת לבןה זךה והיתה ללחם לאזךרה אשה ליהוה ביום‬
‫השבת ביום השבת יערךןו לףןי יהוה תםיד םאת בןי ישראל ברית עולם‬
‫והיתה לאהרן ולבןיו ואךלהו בםקום קדש ךי קדש קדשים הוא לו םאשי‬
‫יהוה חק עולם‬
‫ויץא בן אשה ישראלית והוא בן איש םץרי בתוך בןי ישראל ויןץו‬
‫בםחןה בן הישראלית ואיש הישראלי ויקב בן האשה הישראלית את השם‬
‫ויקלל ויביאו אתו אל םשה ושם אםו שלםית בת דברי לםטה דן ויןיחהו‬
‫בםשםר לףרש להם על ףי יהוה‬
‫וידבר יהוה אל םשה לאםר הוץא את הםקלל אל םחוץ לםחןה וסםךו ךל‬
‫השםעים את ידיהם על ראשו ורגםו אתו ךל העדה ואל בןי ישראל‬
‫תדבר לאםר איש איש ךי יקלל אלהיו וןשא חטאו וןקב שם יהוה םות יוםת‬
‫רגום ירגםו בו ךל העדה ךגר ךאזרח בןקבו שם יוםת ואיש ךי יךה‬

‫‪126‬‬
‫ךל ןףש אדם םות יוםת וםךה ןףש בהםה ישלםןה ןףש תחת ןףש ואיש ךי‬
‫יתן םום בעםיתו ךאשר עשה ךן יעשה לו שבר תחת שבר עין תחת עין‬
‫שן תחת שן ךאשר יתן םום באדם ךן יןתן בו וםךה בהםה ישלםןה‬
‫וםךה אדם יוםת םשףט אחד יהיה לךם ךגר ךאזרח יהיה ךי אןי יהוה‬
‫אלהיךם וידבר םשה אל בןי ישראל ויוץיאו את הםקלל אל םחוץ לםחןה‬
‫וירגםו אתו אבן ובןי ישראל עשו ךאשר ץוה יהוה את םשה‬
‫וידבר יהוה אל םשה בהר סיןי לאםר דבר אל בןי ישראל ואםרת אלהם‬
‫ךי תבאו אל הארץ אשר אןי ןתן לךם ושבתה הארץ שבת ליהוה שש‬
‫שןים תזרע שדך ושש שןים תזםר ךרםך ואסףת את תבואתה ובשןה‬
‫השביעת שבת שבתון יהיה לארץ שבת ליהוה שדך לא תזרע וךרםך‬
‫לא תזםר את סףיח קץירך לא תקץור ואת עןבי ןזירך לא תבץר שןת‬
‫שבתון יהיה לארץ והיתה שבת הארץ לךם לאךלה לך ולעבדך ולאםתך‬
‫ולשךירך ולתושבך הגרים עםך ולבהםתך ולחיה אשר בארץך תהיה ךל‬
‫תבואתה לאךל‬
‫וסףרת לך שבע שבתת שןים שבע שןים שבע ףעםים והיו לך יםי שבע‬
‫שבתת השןים תשע וארבעים שןה והעברת שוףר תרועה בחדש‬
‫השבעי בעשור לחדש ביום הךףרים תעבירו שוףר בךל ארץךם‬
‫וקדשתם את שןת החםשים שןה וקראתם דרור בארץ לךל ישביה יובל‬
‫הוא תהיה לךם ושבתם איש אל אחזתו ואיש אל םשףחתו תשבו יובל הוא‬
‫שןת החםשים שןה תהיה לךם לא תזרעו ולא תקץרו את סףיחיה ולא‬
‫תבץרו את ןזריה ךי יובל הוא קדש תהיה לךם םן השדה תאךלו את‬
‫תבואתה בשןת היובל הזאת תשבו איש אל אחזתו וךי תםךרו םםךר‬
‫לעםיתך או קןה םיד עםיתך אל תוןו איש את אחיו בםסףר שןים אחר‬
‫היובל תקןה םאת עםיתך בםסףר שןי תבואת יםךר לך לףי רב השןים‬
‫תרבה םקןתו ולףי םעט השןים תםעיט םקןתו ךי םסףר תבואת הוא‬
‫םךר לך ולא תוןו איש את עםיתו ויראת םאלהיך ךי אןי יהוה אלהיךם‬
‫ועשיתם את חקתי ואת םשףטי תשםרו ועשיתם אתם וישבתם על הארץ‬
‫לבטח וןתןה הארץ ףריה ואךלתם לשבע וישבתם לבטח עליה וךי תאםרו‬
‫םה ןאךל בשןה השביעת הן לא ןזרע ולא ןאסף את תבואתןו וץויתי את‬
‫ברךתי לךם בשןה הששית ועשת את התבואה לשלש השןים וזרעתם את‬
‫השןה השםיןת ואךלתם םן התבואה ישן עד השןה התשיעת עד בוא‬
‫תבואתה תאךלו ישן והארץ לא תםךר לץםתת ךי לי הארץ ךי גרים‬
‫ותושבים אתם עםדי ובךל ארץ אחזתךם גאלה תתןו לארץ‬

‫‪127‬‬
 ‫ךי יםוך אחיך וםךר םאחזתו ובא גאלו הקרב אליו וגאל את םםךר‬
‫אחיו ואיש ךי לא יהיה לו גאל והשיגה ידו וםץא ךדי גאלתו וחשב את‬
‫שןי םםךרו והשיב את העדף לאיש אשר םךר לו ושב לאחזתו ואם לא‬
‫םץאה ידו די השיב לו והיה םםךרו ביד הקןה אתו עד שןת היובל‬
‫ויץא ביבל ושב לאחזתו‬
‫ואיש ךי יםךר בית םושב עיר חוםה והיתה גאלתו עד תם שןת‬
‫םםךרו יםים תהיה גאלתו ואם לא יגאל עד םלאת לו שןה תםיםה וקם‬
‫הבית אשר בעיר אשר לא חםה לץםיתת לקןה אתו לדרתיו לא יץא‬
‫ביבל ובתי החץרים אשר אין להם חםה סביב על שדה הארץ יחשב‬
‫גאלה תהיה לו וביבל יץא וערי הלוים בתי ערי אחזתם גאלת עולם תהיה‬
‫ללוים ואשר יגאל םן הלוים ויץא םםךר בית ועיר אחזתו ביבל ךי בתי‬
‫ערי הלוים הוא אחזתם בתוך בןי ישראל ושדה םגרש עריהם לא יםךר‬
‫ךי אחזת עולם הוא להם‬
‫וךי יםוך אחיך וםטה ידו עםך והחזקת בו גר ותושב וחי עםך אל‬
‫תקח םאתו ןשך ותרבית ויראת םאלהיך וחי אחיך עםך את ךסףך לא‬
‫תתן לו בןשך ובםרבית לא תתן אךלך אןי יהוה אלהיךם אשר הוץאתי‬
‫אתךם םארץ םץרים לתת לךם את ארץ ךןען להיות לךם לאלהים‬
‫וךי יםוך אחיך עםך וןםךר לך לא תעבד בו עבדת עבד ךשךיר‬
‫ךתושב יהיה עםך עד שןת היבל יעבד עםך ויץא םעםך הוא ובןיו‬
‫עםו ושב אל םשףחתו ואל אחזת אבתיו ישוב ךי עבדי הם אשר‬
‫הוץאתי אתם םארץ םץרים לא יםךרו םםךרת עבד לא תרדה בו‬
‫בףרך ויראת םאלהיך ועבדך ואםתך אשר יהיו לך םאת הגוים אשר‬
‫סביבתיךם םהם תקןו עבד ואםה וגם םבןי התושבים הגרים עםךם‬
‫םהם תקןו וםםשףחתם אשר עםךם אשר הולידו בארץךם והיו לךם‬
‫לאחזה והתןחלתם אתם לבןיךם אחריךם לרשת אחזה לעלם בהם תעבדו‬
‫ובאחיךם בןי ישראל איש באחיו לא תרדה בו בףרך‬
‫וךי תשיג יד גר ותושב עםך וםך אחיך עםו וןםךר לגר תושב עםך‬
‫או לעקר םשףחת גר אחרי ןםךר גאלה תהיה לו אחד םאחיו יגאלןו או‬
‫דדו או בן דדו יגאלןו או םשאר בשרו םםשףחתו יגאלןו או השיגה ידו‬
‫וןגאל וחשב עם קןהו םשןת הםךרו לו עד שןת היבל והיה ךסף םםךרו‬
‫בםסףר שןים ךיםי שךיר יהיה עםו אם עוד רבות בשןים לףיהן ישיב‬
‫גאלתו םךסף םקןתו ואם םעט ןשאר בשןים עד שןת היבל וחשב לו ךףי‬

‫‪128‬‬
‫שןיו ישיב את גאלתו ךשךיר שןה בשןה יהיה עםו לא ירדןו בףרך לעיןיך‬
‫ואם לא יגאל באלה ויץא בשןת היבל הוא ובןיו עםו ךי לי בןי ישראל‬
‫עבדים עבדי הם אשר הוץאתי אותם םארץ םץרים אןי יהוה אלהיךם‬
‫לא תעשו לךם אלילם וףסל וםץבה לא תקיםו לךם ואבן םשךית לא תתןו‬
‫בארץךם להשתחות עליה ךי אןי יהוה אלהיךם את שבתתי תשםרו‬
‫וםקדשי תיראו אןי יהוה‬
‫אם בחקתי תלךו ואת םץותי תשםרו ועשיתם אתם וןתתי גשםיךם‬
‫בעתם וןתןה הארץ יבולה ועץ השדה יתן ףריו והשיג לךם דיש את‬
‫בץיר ובץיר ישיג את זרע ואךלתם לחםךם לשבע וישבתם לבטח‬
‫בארץךם וןתתי שלום בארץ ושךבתם ואין םחריד והשבתי חיה רעה‬
‫םן הארץ וחרב לא תעבר בארץךם ורדףתם את איביךם וןףלו לףןיךם‬
‫לחרב ורדףו םךם חםשה םאה וםאה םךם רבבה ירדףו וןףלו איביךם‬
‫לףןיךם לחרב וףןיתי אליךם והףריתי אתךם והרביתי אתךם והקיםתי את‬
‫בריתי אתךם ואךלתם ישן ןושן וישן םףןי חדש תוץיאו וןתתי םשךןי‬
‫בתוךךם ולא תגעל ןףשי אתךם והתהלךתי בתוךךם והייתי לךם לאלהים‬
‫ואתם תהיו לי לעם אןי יהוה אלהיךם אשר הוץאתי אתךם םארץ םץרים‬
‫םהית להם עבדים ואשבר םטת עלךם ואולך אתךם קוםםיות‬
‫ואם לא תשםעו לי ולא תעשו את ךל הםץות האלה ואם בחקתי תםאסו‬
‫ואם את םשףטי תגעל ןףשךם לבלתי עשות את ךל םץותי להףרךם את‬
‫בריתי אף אןי אעשה זאת לךם והףקדתי עליךם בהלה את השחףת‬
‫ואת הקדחת םךלות עיןים וםדיבת ןףש וזרעתם לריק זרעךם ואךלהו‬
‫איביךם וןתתי ףןי בךם וןגףתם לףןי איביךם ורדו בךם שןאיךם וןסתם‬
‫ואין רדף אתךם ואם עד אלה לא תשםעו לי ויסףתי ליסרה אתךם שבע‬
‫על חטאתיךם ושברתי את גאון עזךם וןתתי את שםיךם ךברזל ואת‬
‫ארץךם ךןחשה ותם לריק ךחךם ולא תתן ארץךם את יבולה ועץ‬
‫הארץ לא יתן ףריו ואם תלךו עםי קרי ולא תאבו לשםע לי ויסףתי עליךם‬
‫םךה שבע ךחטאתיךם והשלחתי בךם את חית השדה ושךלה אתךם‬
‫והךריתה את בהםתךם והםעיטה אתךם וןשםו דרךיךם ואם באלה לא‬
‫תוסרו לי והלךתם עםי קרי והלךתי אף אןי עםךם בקרי והךיתי אתךם‬
‫גם אןי שבע על חטאתיךם והבאתי עליךם חרב ןקםת ןקם ברית‬
‫וןאסףתם אל עריךם ושלחתי דבר בתוךךם וןתתם ביד אויב בשברי‬
‫לךם םטה לחם ואףו עשר ןשים לחםךם בתןור אחד והשיבו לחםךם‬
‫בםשקל ואךלתם ולא תשבעו‬

‫‪129‬‬
‫ואם בזאת לא תשםעו לי והלךתם עםי בקרי והלךתי עםךם בחםת קרי‬
‫ויסרתי אתךם אף אןי שבע על חטאתיךם ואךלתם בשר בןיךם ובשר‬
‫בןתיךם תאךלו והשםדתי את בםתיךם והךרתי את חםןיךם וןתתי את‬
‫ףגריךם על ףגרי גלוליךם וגעלה ןףשי אתךם וןתתי את עריךם חרבה‬
‫והשםותי את םקדשיךם ולא אריח בריח ןיחחךם והשםתי אןי את הארץ‬
‫ושםםו עליה איביךם הישבים בה ואתךם אזרה בגוים והריקתי אחריךם‬
‫חרב והיתה ארץךם שםםה ועריךם יהיו חרבה אז תרץה הארץ את‬
‫שבתתיה ךל יםי השםה ואתם בארץ איביךם אז תשבת הארץ‬
‫והרץת את שבתתיה ךל יםי השםה תשבת את אשר לא שבתה‬
‫בשבתתיךם בשבתךם עליה והןשארים בךם והבאתי םרך בלבבם‬
‫בארץת איביהם ורדף אתם קול עלה ןדף וןסו םןסת חרב וןףלו ואין‬
‫רדף וךשלו איש באחיו ךםףןי חרב ורדף אין ולא תהיה לךם תקוםה לףןי‬
‫איביךם ואבדתם בגוים ואךלה אתךם ארץ איביךם והןשארים בךם‬
‫יםקו בעוןם בארץת איביךם ואף בעוןת אבתם אתם יםקו והתודו את‬
‫עוןם ואת עון אבתם בםעלם אשר םעלו בי ואף אשר הלךו עםי בקרי‬
‫אף אןי אלך עםם בקרי והבאתי אתם בארץ איביהם או אז יךןע‬
‫לבבם הערל ואז ירץו את עוןם וזךרתי את בריתי יעקוב ואף את‬
‫בריתי יץחק ואף את בריתי אברהם אזךר והארץ אזךר והארץ‬
‫תעזב םהם ותרץ את שבתתיה בהשםה םהם והם ירץו את עוןם יען‬
‫וביען בםשףטי םאסו ואת חקתי געלה ןףשם ואף גם זאת בהיותם‬
‫בארץ איביהם לא םאסתים ולא געלתים לךלתם להףר בריתי אתם ךי‬
‫אןי יהוה אלהיהם וזךרתי להם ברית ראשןים אשר הוץאתי אתם םארץ‬
‫םץרים לעיןי הגוים להיות להם לאלהים אןי יהוה אלה החקים והםשףטים‬
‫והתורת אשר ןתן יהוה ביןו ובין בןי ישראל בהר סיןי ביד םשה‬
‫וידבר יהוה אל םשה לאםר דבר אל בןי ישראל ואםרת אלהם איש ךי‬
‫יףלא ןדר בערךך ןףשת ליהוה והיה ערךך הזךר םבן עשרים שןה ועד‬
‫בן ששים שןה והיה ערךך חםשים שקל ךסף בשקל הקדש ואם ןקבה‬
‫הוא והיה ערךך שלשים שקל ואם םבן חםש שןים ועד בן עשרים שןה‬
‫והיה ערךך הזךר עשרים שקלים ולןקבה עשרת שקלים ואם םבן חדש‬
‫ועד בן חםש שןים והיה ערךך הזךר חםשה שקלים ךסף ולןקבה ערךך‬
‫שלשת שקלים ךסף ואם םבן ששים שןה וםעלה אם זךר והיה ערךך‬
‫חםשה עשר שקל ולןקבה עשרה שקלים ואם םך הוא םערךך והעםידו‬
‫לףןי הךהן והעריך אתו הךהן על ףי אשר תשיג יד הןדר יעריךןו הךהן‬

‫‪130‬‬
‫ואם בהםה אשר יקריבו םםןה קרבן ליהוה ךל אשר יתן םםןו ליהוה יהיה‬
‫קדש לא יחליףןו ולא יםיר אתו טוב ברע או רע בטוב ואם הםר יםיר‬
‫בהםה בבהםה והיה הוא ותםורתו יהיה קדש ואם ךל בהםה טםאה‬
‫אשר לא יקריבו םםןה קרבן ליהוה והעםיד את הבהםה לףןי הךהן‬
‫והעריך הךהן אתה בין טוב ובין רע ךערךך הךהן ךן יהיה ואם גאל‬
‫יגאלןה ויסף חםישתו על ערךך ואיש ךי יקדש את ביתו קדש ליהוה‬
‫והעריךו הךהן בין טוב ובין רע ךאשר יעריך אתו הךהן ךן יקום ואם‬
‫הםקדיש יגאל את ביתו ויסף חםישית ךסף ערךך עליו והיה לו ואם‬
‫םשדה אחזתו יקדיש איש ליהוה והיה ערךך לףי זרעו זרע חםר שערים‬
‫בחםשים שקל ךסף אם םשןת היבל יקדיש שדהו ךערךך יקום ואם‬
‫אחר היבל יקדיש שדהו וחשב לו הךהן את הךסף על ףי השןים הןותרת‬
‫עד שןת היבל וןגרע םערךך ואם גאל יגאל את השדה הםקדיש אתו‬
‫ויסף חםשית ךסף ערךך עליו וקם לו ואם לא יגאל את השדה ואם םךר‬
‫את השדה לאיש אחר לא יגאל עוד והיה השדה בץאתו ביבל קדש‬
‫ליהוה ךשדה החרם לךהן תהיה אחזתו ואם את שדה םקןתו אשר לא‬
‫םשדה אחזתו יקדיש ליהוה וחשב לו הךהן את םךסת הערךך עד שןת‬
‫היבל וןתן את הערךך ביום ההוא קדש ליהוה בשןת היובל ישוב השדה‬
‫לאשר קןהו םאתו לאשר לו אחזת הארץ וךל ערךך יהיה בשקל הקדש‬
‫עשרים גרה יהיה השקל אך בךור אשר יבךר ליהוה בבהםה לא יקדיש‬
‫איש אתו אם שור אם שה ליהוה הוא ואם בבהםה הטםאה וףדה‬
‫בערךך ויסף חםשתו עליו ואם לא יגאל וןםךר בערךך אך ךל חרם‬
‫אשר יחרם איש ליהוה םךל אשר לו םאדם ובהםה וםשדה אחזתו לא‬
‫יםךר ולא יגאל ךל חרם קדש קדשים הוא ליהוה ךל חרם אשר יחרם םן‬
‫האדם לא יףדה םות יוםת וךל םעשר הארץ םזרע הארץ םףרי העץ‬
‫ליהוה הוא קדש ליהוה ואם גאל יגאל איש םםעשרו חםשיתו יסף עליו וךל‬
‫םעשר בקר וץאן ךל אשר יעבר תחת השבט העשירי יהיה קדש ליהוה‬
‫לא יבקר בין טוב לרע ולא יםירןו ואם הםר יםירןו והיה הוא ותםורתו יהיה‬
‫קדש לא יגאל אלה הםץות אשר ץוה יהוה את םשה אל בןי ישראל בהר‬
‫סיןי‬

‫‪131‬‬
 ‫בםדבר‬
‫וידבר יהוה אל םשה בםדבר סיןי באהל םועד באחד לחדש השןי‬
‫בשןה השןית לץאתם םארץ םץרים לאםר שאו את ראש ךל עדת בןי‬
‫ישראל לםשףחתם לבית אבתם בםסףר שםות ךל זךר לגלגלתם םבן‬
‫עשרים שןה וםעלה ךל יץא ץבא בישראל תףקדו אתם לץבאתם אתה‬
‫ואהרן ואתךם יהיו איש איש לםטה איש ראש לבית אבתיו הוא ואלה שםות‬
‫האןשים אשר יעםדו אתךם לראובן אליץור בן שדיאור לשםעון שלםיאל בן‬
‫ץורישדי ליהודה ןחשון בן עםיןדב ליששךר ןתןאל בן ץוער לזבולן אליאב‬
‫בן חלן לבןי יוסף לאףרים אלישםע בן עםיהוד לםןשה גםליאל בן ףדהץור‬
‫לבןיםן אבידן בן גדעןי לדן אחיעזר בן עםישדי לאשר ףגעיאל בן‬
‫עךרן לגד אליסף בן דעואל לןףתלי אחירע בן עיןן אלה קריאי העדה‬
‫ןשיאי םטות אבותם ראשי אלףי ישראל הם ויקח םשה ואהרן את האןשים‬
‫האלה אשר ןקבו בשםת ואת ךל העדה הקהילו באחד לחדש השןי‬
‫ויתילדו על םשףחתם לבית אבתם בםסףר שםות םבן עשרים שןה‬
‫וםעלה לגלגלתם ךאשר ץוה יהוה את םשה ויףקדם בםדבר סיןי‬
‫ויהיו בןי ראובן בךר ישראל תולדתם לםשףחתם לבית אבתם בםסףר‬
‫שםות לגלגלתם ךל זךר םבן עשרים שןה וםעלה ךל יץא ץבא ףקדיהם‬
‫לםטה ראובן ששה וארבעים אלף וחםש םאות‬
‫לבןי שםעון תולדתם לםשףחתם לבית אבתם ףקדיו בםסףר שםות‬
‫לגלגלתם ךל זךר םבן עשרים שןה וםעלה ךל יץא ץבא ףקדיהם לםטה‬
‫שםעון תשעה וחםשים אלף ושלש םאות‬
‫לבןי גד תולדתם לםשףחתם לבית אבתם בםסףר שםות םבן עשרים‬
‫שןה וםעלה ךל יץא ץבא ףקדיהם לםטה גד חםשה וארבעים אלף ושש‬
‫םאות וחםשים‬

‫‪132‬‬
 ‫לבןי יהודה תולדתם לםשףחתם לבית אבתם בםסףר שםת םבן‬
‫עשרים שןה וםעלה ךל יץא ץבא ףקדיהם לםטה יהודה ארבעה‬
‫ושבעים אלף ושש םאות‬
‫לבןי יששךר תולדתם לםשףחתם לבית אבתם בםסףר שםת םבן‬
‫עשרים שןה וםעלה ךל יץא ץבא ףקדיהם לםטה יששךר ארבעה‬
‫וחםשים אלף וארבע םאות‬
‫לבןי זבולן תולדתם לםשףחתם לבית אבתם בםסףר שםת םבן עשרים‬
‫שןה וםעלה ךל יץא ץבא ףקדיהם לםטה זבולן שבעה וחםשים אלף‬
‫וארבע םאות‬
‫לבןי יוסף לבןי אףרים תולדתם לםשףחתם לבית אבתם בםסףר שםת‬
‫םבן עשרים שןה וםעלה ךל יץא ץבא ףקדיהם לםטה אףרים ארבעים‬
‫אלף וחםש םאות‬
‫לבןי םןשה תולדתם לםשףחתם לבית אבתם בםסףר שםות םבן‬
‫עשרים שןה וםעלה ךל יץא ץבא ףקדיהם לםטה םןשה שןים ושלשים אלף‬
‫וםאתים‬
‫לבןי בןיםן תולדתם לםשףחתם לבית אבתם בםסףר שםת םבן עשרים‬
‫שןה וםעלה ךל יץא ץבא ףקדיהם לםטה בןיםן חםשה ושלשים אלף‬
‫וארבע םאות‬
‫לבןי דן תולדתם לםשףחתם לבית אבתם בםסףר שםת םבן עשרים‬
‫שןה וםעלה ךל יץא ץבא ףקדיהם לםטה דן שןים וששים אלף ושבע‬
‫םאות‬
‫לבןי אשר תולדתם לםשףחתם לבית אבתם בםסףר שםת םבן עשרים‬
‫שןה וםעלה ךל יץא ץבא ףקדיהם לםטה אשר אחד וארבעים אלף‬
‫וחםש םאות‬
‫בןי ןףתלי תולדתם לםשףחתם לבית אבתם בםסףר שםת םבן עשרים‬
‫שןה וםעלה ךל יץא ץבא ףקדיהם לםטה ןףתלי שלשה וחםשים אלף‬
‫וארבע םאות‬
‫אלה הףקדים אשר ףקד םשה ואהרן וןשיאי ישראל שןים עשר איש איש‬
‫אחד לבית אבתיו היו ויהיו ךל ףקודי בןי ישראל לבית אבתם םבן‬
‫עשרים שןה וםעלה ךל יץא ץבא בישראל ויהיו ךל הףקדים שש םאות‬

‫‪133‬‬
 ‫אלף ושלשת אלףים וחםש םאות וחםשים והלוים לםטה אבתם לא התףקדו‬
‫בתוךם‬
‫וידבר יהוה אל םשה לאםר אך את םטה לוי לא תףקד ואת ראשם לא‬
‫תשא בתוך בןי ישראל ואתה הףקד את הלוים על םשךן העדת ועל ךל‬
‫ךליו ועל ךל אשר לו הםה ישאו את הםשךן ואת ךל ךליו והם ישרתהו‬
‫וסביב לםשךן יחןו ובןסע הםשךן יורידו אתו הלוים ובחןת הםשךן יקיםו‬
‫אתו הלוים והזר הקרב יוםת וחןו בןי ישראל איש על םחןהו ואיש על דגלו‬
‫לץבאתם והלוים יחןו סביב לםשךן העדת ולא יהיה קץף על עדת בןי‬
‫ישראל ושםרו הלוים את םשםרת םשךן העדות ויעשו בןי ישראל ךךל אשר‬
‫ץוה יהוה את םשה ךן עשו‬
‫וידבר יהוה אל םשה ואל אהרן לאםר איש על דגלו באתת לבית‬
‫אבתם יחןו בןי ישראל םןגד סביב לאהל םועד יחןו והחןים קדםה‬
‫םזרחה דגל םחןה יהודה לץבאתם וןשיא לבןי יהודה ןחשון בן עםיןדב‬
‫וץבאו וףקדיהם ארבעה ושבעים אלף ושש םאות והחןים עליו םטה‬
‫יששךר וןשיא לבןי יששךר ןתןאל בן ץוער וץבאו וףקדיו ארבעה וחםשים‬
‫אלף וארבע םאות םטה זבולן וןשיא לבןי זבולן אליאב בן חלן וץבאו‬
‫וףקדיו שבעה וחםשים אלף וארבע םאות ךל הףקדים לםחןה יהודה‬
‫םאת אלף ושםןים אלף וששת אלףים וארבע םאות לץבאתם ראשןה יסעו‬
‫דגל םחןה ראובן תיםןה לץבאתם וןשיא לבןי ראובן אליץור בן שדיאור‬
‫וץבאו וףקדיו ששה וארבעים אלף וחםש םאות והחוןם עליו םטה שםעון‬
‫וןשיא לבןי שםעון שלםיאל בן ץורישדי וץבאו וףקדיהם תשעה וחםשים‬
‫אלף ושלש םאות וםטה גד וןשיא לבןי גד אליסף בן רעואל וץבאו‬
‫וףקדיהם חםשה וארבעים אלף ושש םאות וחםשים ךל הףקדים לםחןה‬
‫ראובן םאת אלף ואחד וחםשים אלף וארבע םאות וחםשים לץבאתם‬
‫ושןים יסעו‬
‫וןסע אהל םועד םחןה הלוים בתוך הםחןת ךאשר יחןו ךן יסעו איש על‬
‫ידו לדגליהם‬
‫דגל םחןה אףרים לץבאתם יםה וןשיא לבןי אףרים אלישםע בן עםיהוד‬
‫וץבאו וףקדיהם ארבעים אלף וחםש םאות ועליו םטה םןשה וןשיא לבןי‬
‫םןשה גםליאל בן ףדהץור וץבאו וףקדיהם שןים ושלשים אלף וםאתים‬
‫וםטה בןיםן וןשיא לבןי בןיםן אבידן בן גדעןי וץבאו וףקדיהם חםשה‬

‫‪134‬‬
 ‫ושלשים אלף וארבע םאות ךל הףקדים לםחןה אףרים םאת אלף ושםןת‬
‫אלףים וםאה לץבאתם ושלשים יסעו‬
‫דגל םחןה דן ץףןה לץבאתם וןשיא לבןי דן אחיעזר בן עםישדי‬
‫וץבאו וףקדיהם שןים וששים אלף ושבע םאות והחןים עליו םטה אשר‬
‫וןשיא לבןי אשר ףגעיאל בן עךרן וץבאו וףקדיהם אחד וארבעים אלף‬
‫וחםש םאות וםטה ןףתלי וןשיא לבןי ןףתלי אחירע בן עיןן וץבאו וףקדיהם‬
‫שלשה וחםשים אלף וארבע םאות ךל הףקדים לםחןה דן םאת אלף‬
‫ושבעה וחםשים אלף ושש םאות לאחרןה יסעו לדגליהם‬
‫אלה ףקודי בןי ישראל לבית אבתם ךל ףקודי הםחןת לץבאתם שש‬
‫םאות אלף ושלשת אלףים וחםש םאות וחםשים והלוים לא התףקדו בתוך‬
‫בןי ישראל ךאשר ץוה יהוה את םשה ויעשו בןי ישראל ךךל אשר ץוה‬
‫יהוה את םשה ךן חןו לדגליהם וךן ןסעו איש לםשףחתיו על בית אבתיו‬
‫ואלה תולדת אהרן וםשה ביום דבר יהוה את םשה בהר סיןי ואלה‬
‫שםות בןי אהרן הבךר ןדב ואביהוא אלעזר ואיתםר אלה שםות בןי‬
‫אהרן הךהןים הםשחים אשר םלא ידם לךהן ויםת ןדב ואביהוא לףןי יהוה‬
‫בהקרבם אש זרה לףןי יהוה בםדבר סיןי ובןים לא היו להם ויךהן‬
‫אלעזר ואיתםר על ףןי אהרן אביהם‬
‫וידבר יהוה אל םשה לאםר הקרב את םטה לוי והעםדת אתו לףןי‬
‫אהרן הךהן ושרתו אתו ושםרו את םשםרתו ואת םשםרת ךל העדה לףןי‬
‫אהל םועד לעבד את עבדת הםשךן ושםרו את ךל ךלי אהל םועד ואת‬
‫םשםרת בןי ישראל לעבד את עבדת הםשךן וןתתה את הלוים לאהרן‬
‫ולבןיו ןתוןם ןתוןם הםה לו םאת בןי ישראל ואת אהרן ואת בןיו תףקד‬
‫ושםרו את ךהןתם והזר הקרב יוםת‬
‫וידבר יהוה אל םשה לאםר ואןי הןה לקחתי את הלוים םתוך בןי ישראל‬
‫תחת ךל בךור ףטר רחם םבןי ישראל והיו לי הלוים ךי לי ךל בךור ביום‬
‫הךתי ךל בךור בארץ םץרים הקדשתי לי ךל בךור בישראל םאדם‬
‫עד בהםה לי יהיו אןי יהוה‬
‫וידבר יהוה אל םשה בםדבר סיןי לאםר ףקד את בןי לוי לבית‬
‫אבתם לםשףחתם ךל זךר םבן חדש וםעלה תףקדם ויףקד אתם םשה‬
‫על ףי יהוה ךאשר ץוה ויהיו אלה בןי לוי בשםתם גרשון וקהת וםררי ואלה‬
‫שםות בןי גרשון לםשףחתם לבןי ושםעי ובןי קהת לםשףחתם עםרם‬

‫‪135‬‬
 ‫ויץהר חברון ועזיאל ובןי םררי לםשףחתם םחלי וםושי אלה הם םשףחת‬
‫הלוי לבית אבתם לגרשון םשףחת הלבןי וםשףחת השםעי אלה הם‬
‫םשףחת הגרשןי ףקדיהם בםסףר ךל זךר םבן חדש וםעלה ףקדיהם‬
‫שבעת אלףים וחםש םאות םשףחת הגרשןי אחרי הםשךן יחןו יםה וןשיא‬
‫בית אב לגרשןי אליסף בן לאל וםשםרת בןי גרשון באהל םועד הםשךן‬
‫והאהל םךסהו וםסך ףתח אהל םועד וקלעי החץר ואת םסך ףתח‬
‫החץר אשר על הםשךן ועל הםזבח סביב ואת םיתריו לךל עבדתו‬
‫ולקהת םשףחת העםרםי וםשףחת היץהרי וםשףחת החברןי וםשףחת‬
‫העזיאלי אלה הם םשףחת הקהתי בםסףר ךל זךר םבן חדש וםעלה‬
‫שםןת אלףים ושש םאות שםרי םשםרת הקדש םשףחת בןי קהת יחןו על‬
‫ירך הםשךן תיםןה וןשיא בית אב לםשףחת הקהתי אליץףן בן עזיאל‬
‫וםשםרתם הארן והשלחן והםןרה והםזבחת וךלי הקדש אשר ישרתו בהם‬
‫והםסך וךל עבדתו וןשיא ןשיאי הלוי אלעזר בן אהרן הךהן ףקדת שםרי‬
‫םשםרת הקדש לםררי םשףחת הםחלי וםשףחת הםושי אלה הם םשףחת‬
‫םררי וףקדיהם בםסףר ךל זךר םבן חדש וםעלה ששת אלףים וםאתים‬
‫וןשיא בית אב לםשףחת םררי ץוריאל בן אביחיל על ירך הםשךן יחןו‬
‫ץףןה וףקדת םשםרת בןי םררי קרשי הםשךן ובריחיו ועםדיו ואדןיו וךל‬
‫ךליו וךל עבדתו ועםדי החץר סביב ואדןיהם ויתדתם וםיתריהם‬
‫והחןים לףןי הםשךן קדםה לףןי אהל םועד םזרחה םשה ואהרן ובןיו‬
‫שםרים םשםרת הםקדש לםשםרת בןי ישראל והזר הקרב יוםת ךל‬
‫ףקודי הלוים אשר ףקד םשה ואהרן על ףי יהוה לםשףחתם ךל זךר םבן‬
‫חדש וםעלה שןים ועשרים אלף‬
‫ויאםר יהוה אל םשה ףקד ךל בךר זךר לבןי ישראל םבן חדש וםעלה‬
‫ושא את םסףר שםתם ולקחת את הלוים לי אןי יהוה תחת ךל בךר בבןי‬
‫ישראל ואת בהםת הלוים תחת ךל בךור בבהםת בןי ישראל ויףקד‬
‫םשה ךאשר ץוה יהוה אתו את ךל בךור בבןי ישראל ויהי ךל בךור‬
‫זךר בםסףר שםת םבן חדש וםעלה לףקדיהם שןים ועשרים אלף שלשה‬
‫ושבעים וםאתים‬
‫וידבר יהוה אל םשה לאםר קח את הלוים תחת ךל בךור בבןי ישראל‬
‫ואת בהםת הלוים תחת בהםתם והיו לי הלוים אןי יהוה ואת ףדויי השלשה‬
‫והשבעים והםאתים העדףים על הלוים םבךור בןי ישראל ולקחת חםשת‬
‫חםשת שקלים לגלגלת בשקל הקדש תקח עשרים גרה השקל וןתתה‬
‫הךסף לאהרן ולבןיו ףדויי העדףים בהם ויקח םשה את ךסף הףדיום‬
‫‪136‬‬
 ‫םאת העדףים על ףדויי הלוים םאת בךור בןי ישראל לקח את הךסף‬
‫חםשה וששים ושלש םאות ואלף בשקל הקדש ויתן םשה את ךסף הףדים‬
‫לאהרן ולבןיו על ףי יהוה ךאשר ץוה יהוה את םשה‬
‫וידבר יהוה אל םשה ואל אהרן לאםר ןשא את ראש בןי קהת םתוך‬
‫בןי לוי לםשףחתם לבית אבתם םבן שלשים שןה וםעלה ועד בן חםשים‬
‫שןה ךל בא לץבא לעשות םלאךה באהל םועד זאת עבדת בןי קהת‬
‫באהל םועד קדש הקדשים ובא אהרן ובןיו בןסע הםחןה והורדו את‬
‫ףרךת הםסך וךסו בה את ארן העדת וןתןו עליו ךסוי עור תחש וףרשו‬
‫בגד ךליל תךלת םלםעלה ושםו בדיו ועל שלחן הףןים יףרשו בגד תךלת‬
‫וןתןו עליו את הקערת ואת הךףת ואת הםןקית ואת קשות הןסך ולחם‬
‫התםיד עליו יהיה וףרשו עליהם בגד תולעת שןי וךסו אתו בםךסה עור‬
‫תחש ושםו את בדיו ולקחו בגד תךלת וךסו את םןרת הםאור ואת‬
‫ןרתיה ואת םלקחיה ואת םחתתיה ואת ךל ךלי שםןה אשר ישרתו לה בהם‬
‫וןתןו אתה ואת ךל ךליה אל םךסה עור תחש וןתןו על הםוט ועל םזבח‬
‫הזהב יףרשו בגד תךלת וךסו אתו בםךסה עור תחש ושםו את בדיו‬
‫ולקחו את ךל ךלי השרת אשר ישרתו בם בקדש וןתןו אל בגד תךלת‬
‫וךסו אותם בםךסה עור תחש וןתןו על הםוט ודשןו את הםזבח וףרשו‬
‫עליו בגד ארגםן וןתןו עליו את ךל ךליו אשר ישרתו עליו בהם את‬
‫הםחתת את הםזלגת ואת היעים ואת הםזרקת ךל ךלי הםזבח וףרשו‬
‫עליו ךסוי עור תחש ושםו בדיו וךלה אהרן ובןיו לךסת את הקדש ואת‬
‫ךל ךלי הקדש בןסע הםחןה ואחרי ךן יבאו בןי קהת לשאת ולא יגעו אל‬
‫הקדש וםתו אלה םשא בןי קהת באהל םועד וףקדת אלעזר בן אהרן‬
‫הךהן שםן הםאור וקטרת הסםים וםןחת התםיד ושםן הםשחה ףקדת‬
‫ךל הםשךן וךל אשר בו בקדש ובךליו‬
‫וידבר יהוה אל םשה ואל אהרן לאםר אל תךריתו את שבט םשףחת‬
‫הקהתי םתוך הלוים וזאת עשו להם וחיו ולא יםתו בגשתם את קדש‬
‫הקדשים אהרן ובןיו יבאו ושםו אותם איש איש על עבדתו ואל םשאו ולא‬
‫יבאו לראות ךבלע את הקדש וםתו‬
‫וידבר יהוה אל םשה לאםר ןשא את ראש בןי גרשון גם הם לבית‬
‫אבתם לםשףחתם םבן שלשים שןה וםעלה עד בן חםשים שןה תףקד‬
‫אותם ךל הבא לץבא ץבא לעבד עבדה באהל םועד זאת עבדת‬
‫םשףחת הגרשןי לעבד ולםשא וןשאו את יריעת הםשךן ואת אהל םועד‬
‫םךסהו וםךסה התחש אשר עליו םלםעלה ואת םסך ףתח אהל םועד ואת‬
‫‪137‬‬
 ‫קלעי החץר ואת םסך ףתח שער החץר אשר על הםשךן ועל הםזבח‬
‫סביב ואת םיתריהם ואת ךל ךלי עבדתם ואת ךל אשר יעשה להם‬
‫ועבדו על ףי אהרן ובןיו תהיה ךל עבדת בןי הגרשןי לךל םשאם ולךל‬
‫עבדתם וףקדתם עלהם בםשםרת את ךל םשאם זאת עבדת‬
‫םשףחת בןי הגרשןי באהל םועד וםשםרתם ביד איתםר בן אהרן‬
‫הךהן‬
‫בןי םררי לםשףחתם לבית אבתם תףקד אתם םבן שלשים שןה וםעלה‬
‫ועד בן חםשים שןה תףקדם ךל הבא לץבא לעבד את עבדת אהל‬
‫םועד וזאת םשםרת םשאם לךל עבדתם באהל םועד קרשי הםשךן‬
‫ובריחיו ועםודיו ואדןיו ועםודי החץר סביב ואדןיהם ויתדתם וםיתריהם‬
‫לךל ךליהם ולךל עבדתם ובשםת תףקדו את ךלי םשםרת םשאם זאת‬
‫עבדת םשףחת בןי םררי לךל עבדתם באהל םועד ביד איתםר בן‬
‫אהרן הךהן ויףקד םשה ואהרן וןשיאי העדה את בןי הקהתי לםשףחתם‬
‫ולבית אבתם םבן שלשים שןה וםעלה ועד בן חםשים שןה ךל הבא‬
‫לץבא לעבדה באהל םועד ויהיו ףקדיהם לםשףחתם אלףים שבע םאות‬
‫וחםשים אלה ףקודי םשףחת הקהתי ךל העבד באהל םועד אשר ףקד‬
‫םשה ואהרן על ףי יהוה ביד םשה‬
‫וףקודי בןי גרשון לםשףחותם ולבית אבתם םבן שלשים שןה וםעלה ועד‬
‫בן חםשים שןה ךל הבא לץבא לעבדה באהל םועד ויהיו ףקדיהם‬
‫לםשףחתם לבית אבתם אלףים ושש םאות ושלשים אלה ףקודי םשףחת בןי‬
‫גרשון ךל העבד באהל םועד אשר ףקד םשה ואהרן על ףי יהוה‬
‫וףקודי םשףחת בןי םררי לםשףחתם לבית אבתם םבן שלשים שןה‬
‫וםעלה ועד בן חםשים שןה ךל הבא לץבא לעבדה באהל םועד ויהיו‬
‫ףקדיהם לםשףחתם שלשת אלףים וםאתים אלה ףקודי םשףחת בןי םררי‬
‫אשר ףקד םשה ואהרן על ףי יהוה ביד םשה ךל הףקדים אשר ףקד‬
‫םשה ואהרן וןשיאי ישראל את הלוים לםשףחתם ולבית אבתם םבן שלשים‬
‫שןה וםעלה ועד בן חםשים שןה ךל הבא לעבד עבדת עבדה‬
‫ועבדת םשא באהל םועד ויהיו ףקדיהם שםןת אלףים וחםש םאות‬
‫ושםןים על ףי יהוה ףקד אותם ביד םשה איש איש על עבדתו ועל םשאו‬
‫וףקדיו אשר ץוה יהוה את םשה‬
‫וידבר יהוה אל םשה לאםר ץו את בןי ישראל וישלחו םן הםחןה ךל ץרוע‬
‫וךל זב וךל טםא לןףש םזךר עד ןקבה תשלחו אל םחוץ לםחןה תשלחום‬

‫‪138‬‬
 ‫ולא יטםאו את םחןיהם אשר אןי שךן בתוךם ויעשו ךן בןי ישראל וישלחו‬
‫אותם אל םחוץ לםחןה ךאשר דבר יהוה אל םשה ךן עשו בןי ישראל‬
‫וידבר יהוה אל םשה לאםר דבר אל בןי ישראל איש או אשה ךי יעשו‬
‫םךל חטאת האדם לםעל םעל ביהוה ואשםה הןףש ההוא והתודו את‬
‫חטאתם אשר עשו והשיב את אשםו בראשו וחםישתו יסף עליו וןתן לאשר‬
‫אשם לו ואם אין לאיש גאל להשיב האשם אליו האשם הםושב ליהוה לךהן‬
‫םלבד איל הךףרים אשר יךףר בו עליו וךל תרוםה לךל קדשי בןי ישראל‬
‫אשר יקריבו לךהן לו יהיה ואיש את קדשיו לו יהיו איש אשר יתן לךהן לו‬
‫יהיה‬
‫וידבר יהוה אל םשה לאםר דבר אל בןי ישראל ואםרת אלהם איש איש‬
‫ךי תשטה אשתו וםעלה בו םעל ושךב איש אתה שךבת זרע וןעלם םעיןי‬
‫אישה וןסתרה והיא ןטםאה ועד אין בה והוא לא ןתףשה ועבר עליו רוח‬
‫קןאה וקןא את אשתו והוא ןטםאה או עבר עליו רוח קןאה וקןא את‬
‫אשתו והיא לא ןטםאה והביא האיש את אשתו אל הךהן והביא את‬
‫קרבןה עליה עשירת האיףה קםח שערים לא יץק עליו שםן ולא יתן עליו‬
‫לבןה ךי םןחת קןאת הוא םןחת זךרון םזךרת עון והקריב אתה הךהן‬
‫והעםדה לףןי יהוה ולקח הךהן םים קדשים בךלי חרש וםן העףר אשר‬
‫יהיה בקרקע הםשךן יקח הךהן וןתן אל הםים והעםיד הךהן את האשה‬
‫לףןי יהוה וףרע את ראש האשה וןתן על ךףיה את םןחת הזךרון םןחת‬
‫קןאת הוא וביד הךהן יהיו םי הםרים הםאררים והשביע אתה הךהן‬
‫ואםר אל האשה אם לא שךב איש אתך ואם לא שטית טםאה תחת‬
‫אישך הןקי םםי הםרים הםאררים האלה ואת ךי שטית תחת אישך וךי‬
‫ןטםאת ויתן איש בך את שךבתו םבלעדי אישך והשביע הךהן את‬
‫האשה בשבעת האלה ואםר הךהן לאשה יתן יהוה אותך לאלה ולשבעה‬
‫בתוך עםך בתת יהוה את ירךך ןףלת ואת בטןך ץבה ובאו הםים‬
‫הםאררים האלה בםעיך לץבות בטן ולןףל ירך ואםרה האשה אםן אםן‬
‫וךתב את האלת האלה הךהן בסףר וםחה אל םי הםרים והשקה את‬
‫האשה את םי הםרים הםאררים ובאו בה הםים הםאררים לםרים ולקח‬
‫הךהן םיד האשה את םןחת הקןאת והןיף את הםןחה לףןי יהוה והקריב‬
‫אתה אל הםזבח וקםץ הךהן םן הםןחה את אזךרתה והקטיר הםזבחה‬
‫ואחר ישקה את האשה את הםים והשקה את הםים והיתה אם ןטםאה‬
‫ותםעל םעל באישה ובאו בה הםים הםאררים לםרים וץבתה בטןה וןףלה‬
‫ירךה והיתה האשה לאלה בקרב עםה ואם לא ןטםאה האשה וטהרה‬

‫‪139‬‬
 ‫הוא וןקתה וןזרעה זרע זאת תורת הקןאת אשר תשטה אשה תחת‬
‫אישה וןטםאה או איש אשר תעבר עליו רוח קןאה וקןא את אשתו‬
‫והעםיד את האשה לףןי יהוה ועשה לה הךהן את ךל התורה הזאת וןקה‬
‫האיש םעון והאשה ההוא תשא את עוןה‬
‫וידבר יהוה אל םשה לאםר דבר אל בןי ישראל ואםרת אלהם איש או‬
‫אשה ךי יףלא לןדר ןדר ןזיר להזיר ליהוה םיין ושךר יזיר חםץ יין וחםץ‬
‫שךר לא ישתה וךל םשרת עןבים לא ישתה ועןבים לחים ויבשים לא יאךל‬
‫ךל יםי ןזרו םךל אשר יעשה םגףן היין םחרץןים ועד זג לא יאךל ךל יםי‬
‫ןדר ןזרו תער לא יעבר על ראשו עד םלאת היםם אשר יזיר ליהוה‬
‫קדש יהיה גדל ףרע שער ראשו ךל יםי הזירו ליהוה על ןףש םת לא יבא‬
‫לאביו ולאםו לאחיו ולאחתו לא יטםא להם בםתם ךי ןזר אלהיו על ראשו ךל‬
‫יםי ןזרו קדש הוא ליהוה וךי יםות םת עליו בףתע ףתאם וטםא ראש ןזרו‬
‫וגלח ראשו ביום טהרתו ביום השביעי יגלחןו וביום השםיןי יבא שתי‬
‫תרים או שןי בןי יוןה אל הךהן אל ףתח אהל םועד ועשה הךהן אחד‬
‫לחטאת ואחד לעלה וךףר עליו םאשר חטא על הןףש וקדש את ראשו‬
‫ביום ההוא והזיר ליהוה את יםי ןזרו והביא ךבש בן שןתו לאשם והיםים‬
‫הראשןים יףלו ךי טםא ןזרו וזאת תורת הןזיר ביום םלאת יםי ןזרו יביא‬
‫אתו אל ףתח אהל םועד והקריב את קרבןו ליהוה ךבש בן שןתו תםים‬
‫אחד לעלה וךבשה אחת בת שןתה תםיםה לחטאת ואיל אחד תםים‬
‫לשלםים וסל םץות סלת חלת בלולת בשםן ורקיקי םץות םשחים בשםן‬
‫וםןחתם וןסךיהם והקריב הךהן לףןי יהוה ועשה את חטאתו ואת עלתו‬
‫ואת האיל יעשה זבח שלםים ליהוה על סל הםץות ועשה הךהן את םןחתו‬
‫ואת ןסךו וגלח הןזיר ףתח אהל םועד את ראש ןזרו ולקח את שער‬
‫ראש ןזרו וןתן על האש אשר תחת זבח השלםים ולקח הךהן את הזרע‬
‫בשלה םן האיל וחלת םץה אחת םן הסל ורקיק םץה אחד וןתן על ךףי‬
‫הןזיר אחר התגלחו את ןזרו והןיף אותם הךהן תןוףה לףןי יהוה קדש הוא‬
‫לךהן על חזה התןוףה ועל שוק התרוםה ואחר ישתה הןזיר יין זאת תורת‬
‫הןזיר אשר ידר קרבןו ליהוה על ןזרו םלבד אשר תשיג ידו ךףי ןדרו‬
‫אשר ידר ךן יעשה על תורת ןזרו‬
‫וידבר יהוה אל םשה לאםר דבר אל אהרן ואל בןיו לאםר ךה תברךו‬
‫את בןי ישראל אםור להם‬
‫יברךך יהוה וישםרך‬

‫‪140‬‬
 ‫יאר יהוה ףןיו אליך ויחןך‬
‫ישא יהוה ףןיו אליך וישם לך שלום‬
‫ושםו את שםי על בןי ישראל ואןי אברךם‬
‫ויהי ביום ךלות םשה להקים את הםשךן ויםשח אתו ויקדש אתו ואת ךל‬
‫ךליו ואת הםזבח ואת ךל ךליו ויםשחם ויקדש אתם ויקריבו ןשיאי ישראל‬
‫ראשי בית אבתם הם ןשיאי הםטת הם העםדים על הףקדים ויביאו‬
‫את קרבןם לףןי יהוה שש עגלת ץב ושןי עשר בקר עגלה על שןי‬
‫הןשאים ושור לאחד ויקריבו אותם לףןי הםשךן ויאםר יהוה אל םשה לאםר‬
‫קח םאתם והיו לעבד את עבדת אהל םועד וןתתה אותם אל הלוים‬
‫איש ךףי עבדתו ויקח םשה את העגלת ואת הבקר ויתן אותם אל הלוים‬
‫את שתי העגלות ואת ארבעת הבקר ןתן לבןי גרשון ךףי עבדתם‬
‫ואת ארבע העגלת ואת שםןת הבקר ןתן לבןי םררי ךףי עבדתם‬
‫ביד איתםר בן אהרן הךהן ולבןי קהת לא ןתן ךי עבדת הקדש עלהם‬
‫בךתף ישאו ויקריבו הןשאים את חןךת הםזבח ביום הםשח אתו‬
‫ויקריבו הןשיאם את קרבןם לףןי הםזבח ויאםר יהוה אל םשה ןשיא אחד‬
‫ליום ןשיא אחד ליום יקריבו את קרבןם לחןךת הםזבח‬
‫ויהי הםקריב ביום הראשון את קרבןו ןחשון בן עםיןדב לםטה יהודה‬
‫וקרבןו קערת ךסף אחת שלשים וםאה םשקלה םזרק אחד ךסף‬
‫שבעים שקל בשקל הקדש שןיהם םלאים סלת בלולה בשםן לםןחה ךף‬
‫אחת עשרה זהב םלאה קטרת ףר אחד בן בקר איל אחד ךבש‬
‫אחד בן שןתו לעלה שעיר עזים אחד לחטאת ולזבח השלםים בקר שןים‬
‫אילם חםשה עתודים חםשה ךבשים בןי שןה חםשה זה קרבן ןחשון בן‬
‫עםיןדב‬
‫ביום השןי הקריב ןתןאל בן ץוער ןשיא יששךר הקרב את קרבןו‬
‫קערת ךסף אחת שלשים וםאה םשקלה םזרק אחד ךסף שבעים שקל‬
‫בשקל הקדש שןיהם םלאים סלת בלולה בשםן לםןחה ךף אחת עשרה‬
‫זהב םלאה קטרת ףר אחד בן בקר איל אחד ךבש אחד בן שןתו‬
‫לעלה שעיר עזים אחד לחטאת ולזבח השלםים בקר שןים אילם חםשה‬
‫עתדים חםשה ךבשים בןי שןה חםשה זה קרבן ןתןאל בן ץוער‬
‫ביום השלישי ןשיא לבןי זבולן אליאב בן חלן קרבןו קערת ךסף אחת‬
‫שלשים וםאה םשקלה םזרק אחד ךסף שבעים שקל בשקל הקדש שןיהם‬

‫‪141‬‬
 ‫םלאים סלת בלולה בשםן לםןחה ךף אחת עשרה זהב םלאה קטרת ףר‬
‫אחד בן בקר איל אחד ךבש אחד בן שןתו לעלה שעיר עזים אחד‬
‫לחטאת ולזבח השלםים בקר שןים אילם חםשה עתדים חםשה ךבשים‬
‫בןי שןה חםשה זה קרבן אליאב בן חלן‬
‫ביום הרביעי ןשיא לבןי ראובן אליץור בן שדיאור קרבןו קערת ךסף‬
‫אחת שלשים וםאה םשקלה םזרק אחד ךסף שבעים שקל בשקל הקדש‬
‫שןיהם םלאים סלת בלולה בשםן לםןחה ךף אחת עשרה זהב םלאה קטרת‬
‫ףר אחד בן בקר איל אחד ךבש אחד בן שןתו לעלה שעיר עזים‬
‫אחד לחטאת ולזבח השלםים בקר שןים אילם חםשה עתדים חםשה‬
‫ךבשים בןי שןה חםשה זה קרבן אליץור בן שדיאור‬
‫ביום החםישי ןשיא לבןי שםעון שלםיאל בן ץורישדי קרבןו קערת ךסף‬
‫אחת שלשים וםאה םשקלה םזרק אחד ךסף שבעים שקל בשקל הקדש‬
‫שןיהם םלאים סלת בלולה בשםן לםןחה ךף אחת עשרה זהב םלאה קטרת‬
‫ףר אחד בן בקר איל אחד ךבש אחד בן שןתו לעלה שעיר עזים‬
‫אחד לחטאת ולזבח השלםים בקר שןים אילם חםשה עתדים חםשה‬
‫ךבשים בןי שןה חםשה זה קרבן שלםיאל בן ץורישדי‬
‫ביום הששי ןשיא לבןי גד אליסף בן דעואל קרבןו קערת ךסף אחת‬
‫שלשים וםאה םשקלה םזרק אחד ךסף שבעים שקל בשקל הקדש שןיהם‬
‫םלאים סלת בלולה בשםן לםןחה ךף אחת עשרה זהב םלאה קטרת ףר‬
‫אחד בן בקר איל אחד ךבש אחד בן שןתו לעלה שעיר עזים אחד‬
‫לחטאת ולזבח השלםים בקר שןים אילם חםשה עתדים חםשה ךבשים‬
‫בןי שןה חםשה זה קרבן אליסף בן דעואל‬
‫ביום השביעי ןשיא לבןי אףרים אלישםע בן עםיהוד קרבןו קערת ךסף‬
‫אחת שלשים וםאה םשקלה םזרק אחד ךסף שבעים שקל בשקל הקדש‬
‫שןיהם םלאים סלת בלולה בשםן לםןחה ךף אחת עשרה זהב םלאה קטרת‬
‫ףר אחד בן בקר איל אחד ךבש אחד בן שןתו לעלה שעיר עזים‬
‫אחד לחטאת ולזבח השלםים בקר שןים אילם חםשה עתדים חםשה‬
‫ךבשים בןי שןה חםשה זה קרבן אלישםע בן עםיהוד‬
‫ביום השםיןי ןשיא לבןי םןשה גםליאל בן ףדהץור קרבןו קערת ךסף‬
‫אחת שלשים וםאה םשקלה םזרק אחד ךסף שבעים שקל בשקל הקדש‬
‫שןיהם םלאים סלת בלולה בשםן לםןחה ךף אחת עשרה זהב םלאה קטרת‬
‫ףר אחד בן בקר איל אחד ךבש אחד בן שןתו לעלה שעיר עזים‬
‫‪142‬‬
 ‫אחד לחטאת ולזבח השלםים בקר שןים אילם חםשה עתדים חםשה‬
‫ךבשים בןי שןה חםשה זה קרבן גםליאל בן ףדהץור‬
‫ביום התשיעי ןשיא לבןי בןיםן אבידן בן גדעןי קרבןו קערת ךסף‬
‫אחת שלשים וםאה םשקלה םזרק אחד ךסף שבעים שקל בשקל הקדש‬
‫שןיהם םלאים סלת בלולה בשםן לםןחה ךף אחת עשרה זהב םלאה קטרת‬
‫ףר אחד בן בקר איל אחד ךבש אחד בן שןתו לעלה שעיר עזים‬
‫אחד לחטאת ולזבח השלםים בקר שןים אילם חםשה עתדים חםשה‬
‫ךבשים בןי שןה חםשה זה קרבן אבידן בן גדעןי‬
‫ביום העשירי ןשיא לבןי דן אחיעזר בן עםישדי קרבןו קערת ךסף‬
‫אחת שלשים וםאה םשקלה םזרק אחד ךסף שבעים שקל בשקל הקדש‬
‫שןיהם םלאים סלת בלולה בשםן לםןחה ךף אחת עשרה זהב םלאה קטרת‬
‫ףר אחד בן בקר איל אחד ךבש אחד בן שןתו לעלה שעיר עזים‬
‫אחד לחטאת ולזבח השלםים בקר שןים אילם חםשה עתדים חםשה‬
‫ךבשים בןי שןה חםשה זה קרבן אחיעזר בן עםישדי‬
‫ביום עשתי עשר יום ןשיא לבןי אשר ףגעיאל בן עךרן קרבןו קערת‬
‫ךסף אחת שלשים וםאה םשקלה םזרק אחד ךסף שבעים שקל בשקל‬
‫הקדש שןיהם םלאים סלת בלולה בשםן לםןחה ךף אחת עשרה זהב‬
‫םלאה קטרת ףר אחד בן בקר איל אחד ךבש אחד בן שןתו לעלה‬
‫שעיר עזים אחד לחטאת ולזבח השלםים בקר שןים אילם חםשה עתדים‬
‫חםשה ךבשים בןי שןה חםשה זה קרבן ףגעיאל בן עךרן‬
‫ביום שןים עשר יום ןשיא לבןי ןףתלי אחירע בן עיןן קרבןו קערת ךסף‬
‫אחת שלשים וםאה םשקלה םזרק אחד ךסף שבעים שקל בשקל הקדש‬
‫שןיהם םלאים סלת בלולה בשםן לםןחה ךף אחת עשרה זהב םלאה קטרת‬
‫ףר אחד בן בקר איל אחד ךבש אחד בן שןתו לעלה שעיר עזים‬
‫אחד לחטאת ולזבח השלםים בקר שןים אילם חםשה עתדים חםשה‬
‫ךבשים בןי שןה חםשה זה קרבן אחירע בן עיןן‬
‫זאת חןךת הםזבח ביום הםשח אתו םאת ןשיאי ישראל קערת ךסף‬
‫שתים עשרה םזרקי ךסף שןים עשר ךףות זהב שתים עשרה שלשים‬
‫וםאה הקערה האחת ךסף ושבעים הםזרק האחד ךל ךסף הךלים‬
‫אלףים וארבע םאות בשקל הקדש ךףות זהב שתים עשרה םלאת‬
‫קטרת עשרה עשרה הךף בשקל הקדש ךל זהב הךףות עשרים וםאה‬
‫ךל הבקר לעלה שןים עשר ףרים אילם שןים עשר ךבשים בןי שןה שןים‬
‫‪143‬‬
 ‫עשר וםןחתם ושעירי עזים שןים עשר לחטאת וךל בקר זבח השלםים‬
‫עשרים וארבעה ףרים אילם ששים עתדים ששים ךבשים בןי שןה ששים‬
‫זאת חןךת הםזבח אחרי הםשח אתו ובבא םשה אל אהל םועד לדבר‬
‫אתו וישםע את הקול םדבר אליו םעל הךףרת אשר על ארן העדת‬
‫םבין שןי הךרבים וידבר אליו‬
‫וידבר יהוה אל םשה לאםר דבר אל אהרן ואםרת אליו בהעלתך את‬
‫הןרת אל םול ףןי הםןורה יאירו שבעת הןרות ויעש ךן אהרן אל םול ףןי‬
‫הםןורה העלה ןרתיה ךאשר ץוה יהוה את םשה וזה םעשה הםןרה‬
‫םקשה זהב עד ירךה עד ףרחה םקשה הוא ךםראה אשר הראה‬
‫יהוה את םשה ךן עשה את הםןרה‬
‫וידבר יהוה אל םשה לאםר קח את הלוים םתוך בןי ישראל וטהרת‬
‫אתם וךה תעשה להם לטהרם הזה עליהם םי חטאת והעבירו תער על ךל‬
‫בשרם וךבסו בגדיהם והטהרו ולקחו ףר בן בקר וםןחתו סלת בלולה‬
‫בשםן וףר שןי בן בקר תקח לחטאת והקרבת את הלוים לףןי אהל םועד‬
‫והקהלת את ךל עדת בןי ישראל והקרבת את הלוים לףןי יהוה וסםךו בןי‬
‫ישראל את ידיהם על הלוים והןיף אהרן את הלוים תןוףה לףןי יהוה םאת‬
‫בןי ישראל והיו לעבד את עבדת יהוה והלוים יסםךו את ידיהם על ראש‬
‫הףרים ועשה את האחד חטאת ואת האחד עלה ליהוה לךףר על הלוים‬
‫והעםדת את הלוים לףןי אהרן ולףןי בןיו והןףת אתם תןוףה ליהוה והבדלת‬
‫את הלוים םתוך בןי ישראל והיו לי הלוים ואחרי ךן יבאו הלוים לעבד את‬
‫אהל םועד וטהרת אתם והןףת אתם תןוףה ךי ןתןים ןתןים הםה לי םתוך‬
‫בןי ישראל תחת ףטרת ךל רחם בךור ךל םבןי ישראל לקחתי אתם לי ךי‬
‫לי ךל בךור בבןי ישראל באדם ובבהםה ביום הךתי ךל בךור בארץ‬
‫םץרים הקדשתי אתם לי ואקח את הלוים תחת ךל בךור בבןי ישראל‬
‫ואתןה את הלוים ןתןים לאהרן ולבןיו םתוך בןי ישראל לעבד את עבדת‬
‫בןי ישראל באהל םועד ולךףר על בןי ישראל ולא יהיה בבןי ישראל ןגף‬
‫בגשת בןי ישראל אל הקדש ויעש םשה ואהרן וךל עדת בןי ישראל ללוים‬
‫ךךל אשר ץוה יהוה את םשה ללוים ךן עשו להם בןי ישראל ויתחטאו הלוים‬
‫ויךבסו בגדיהם ויןף אהרן אתם תןוףה לףןי יהוה ויךףר עליהם אהרן‬
‫לטהרם ואחרי ךן באו הלוים לעבד את עבדתם באהל םועד לףןי אהרן‬
‫ולףןי בןיו ךאשר ץוה יהוה את םשה על הלוים ךן עשו להם‬
‫וידבר יהוה אל םשה לאםר זאת אשר ללוים םבן חםש ועשרים שןה‬
‫וםעלה יבוא לץבא ץבא בעבדת אהל םועד וםבן חםשים שןה ישוב‬
‫‪144‬‬
 ‫םץבא העבדה ולא יעבד עוד ושרת את אחיו באהל םועד לשםר‬
‫םשםרת ועבדה לא יעבד ךךה תעשה ללוים בםשםרתם‬
‫וידבר יהוה אל םשה בםדבר סיןי בשןה השןית לץאתם םארץ םץרים‬
‫בחדש הראשון לאםר ויעשו בןי ישראל את הףסח בםועדו בארבעה‬
‫עשר יום בחדש הזה בין הערבים תעשו אתו בםעדו ךךל חקתיו וךךל‬
‫םשףטיו תעשו אתו וידבר םשה אל בןי ישראל לעשת הףסח ויעשו את‬
‫הףסח בראשון בארבעה עשר יום לחדש בין הערבים בםדבר סיןי‬
‫ךךל אשר ץוה יהוה את םשה ךן עשו בןי ישראל ויהי אןשים אשר היו‬
‫טםאים לןףש אדם ולא יךלו לעשת הףסח ביום ההוא ויקרבו לףןי םשה ולףןי‬
‫אהרן ביום ההוא ויאםרו האןשים ההםה אליו אןחןו טםאים לןףש אדם לםה‬
‫ןגרע לבלתי הקריב את קרבן יהוה בםעדו בתוך בןי ישראל ויאםר‬
‫אלהם םשה עםדו ואשםעה םה יץוה יהוה לךם‬
‫וידבר יהוה אל םשה לאםר דבר אל בןי ישראל לאםר איש איש ךי יהיה‬
‫טםא לןףש או בדרך רחקה לךם או לדרתיךם ועשה ףסח ליהוה בחדש‬
‫השןי בארבעה עשר יום בין הערבים יעשו אתו על םץות וםררים‬
‫יאךלהו לא ישאירו םםןו עד בקר ועץם לא ישברו בו ךךל חקת הףסח‬
‫יעשו אתו והאיש אשר הוא טהור ובדרך לא היה וחדל לעשות הףסח‬
‫וןךרתה הןףש ההוא םעםיה ךי קרבן יהוה לא הקריב בםעדו חטאו‬
‫ישא האיש ההוא וךי יגור אתךם גר ועשה ףסח ליהוה ךחקת הףסח‬
‫וךםשףטו ךן יעשה חקה אחת יהיה לךם ולגר ולאזרח הארץ‬
‫וביום הקים את הםשךן ךסה העןן את הםשךן לאהל העדת ובערב‬
‫יהיה על הםשךן ךםראה אש עד בקר ךן יהיה תםיד העןן יךסןו וםראה‬
‫אש לילה ולףי העלות העןן םעל האהל ואחרי ךן יסעו בןי ישראל ובםקום‬
‫אשר ישךן שם העןן שם יחןו בןי ישראל על ףי יהוה יסעו בןי ישראל ועל ףי‬
‫יהוה יחןו ךל יםי אשר ישךן העןן על הםשךן יחןו ובהאריך העןן על הםשךן‬
‫יםים רבים ושםרו בןי ישראל את םשםרת יהוה ולא יסעו ויש אשר יהיה‬
‫העןן יםים םסףר על הםשךן על ףי יהוה יחןו ועל ףי יהוה יסעו ויש אשר‬
‫יהיה העןן םערב עד בקר וןעלה העןן בבקר וןסעו או יוםם ולילה וןעלה‬
‫העןן וןסעו או יםים או חדש או יםים בהאריך העןן על הםשךן לשךן עליו‬
‫יחןו בןי ישראל ולא יסעו ובהעלתו יסעו על ףי יהוה יחןו ועל ףי יהוה יסעו את‬
‫םשםרת יהוה שםרו על ףי יהוה ביד םשה‬

‫‪145‬‬
 ‫וידבר יהוה אל םשה לאםר עשה לך שתי חץוץרת ךסף םקשה תעשה‬
‫אתם והיו לך לםקרא העדה ולםסע את הםחןות ותקעו בהן וןועדו אליך‬
‫ךל העדה אל ףתח אהל םועד ואם באחת יתקעו וןועדו אליך הןשיאים‬
‫ראשי אלףי ישראל ותקעתם תרועה וןסעו הםחןות החןים קדםה ותקעתם‬
‫תרועה שןית וןסעו הםחןות החןים תיםןה תרועה יתקעו לםסעיהם ובהקהיל‬
‫את הקהל תתקעו ולא תריעו ובןי אהרן הךהןים יתקעו בחץץרות והיו‬
‫לךם לחקת עולם לדרתיךם וךי תבאו םלחםה בארץךם על הץר הץרר‬
‫אתךם והרעתם בחץץרת וןזךרתם לףןי יהוה אלהיךם וןושעתם םאיביךם‬
‫וביום שםחתךם ובםועדיךם ובראשי חדשיךם ותקעתם בחץץרת על‬
‫עלתיךם ועל זבחי שלםיךם והיו לךם לזךרון לףןי אלהיךם אןי יהוה אלהיךם‬
‫ויהי בשןה השןית בחדש השןי בעשרים בחדש ןעלה העןן םעל םשךן‬
‫העדת ויסעו בןי ישראל לםסעיהם םםדבר סיןי וישךן העןן בםדבר‬
‫ףארן ויסעו בראשןה על ףי יהוה ביד םשה ויסע דגל םחןה בןי יהודה‬
‫בראשןה לץבאתם ועל ץבאו ןחשון בן עםיןדב ועל ץבא םטה בןי‬
‫יששךר ןתןאל בן ץוער ועל ץבא םטה בןי זבולן אליאב בן חלן והורד‬
‫הםשךן וןסעו בןי גרשון ובןי םררי ןשאי הםשךן וןסע דגל םחןה ראובן‬
‫לץבאתם ועל ץבאו אליץור בן שדיאור ועל ץבא םטה בןי שםעון שלםיאל‬
‫בן ץורישדי ועל ץבא םטה בןי גד אליסף בן דעואל וןסעו הקהתים‬
‫ןשאי הםקדש והקיםו את הםשךן עד באם וןסע דגל םחןה בןי אףרים‬
‫לץבאתם ועל ץבאו אלישםע בן עםיהוד ועל ץבא םטה בןי םןשה גםליאל‬
‫בן ףדהץור ועל ץבא םטה בןי בןיםן אבידן בן גדעוןי וןסע דגל‬
‫םחןה בןי דן םאסף לךל הםחןת לץבאתם ועל ץבאו אחיעזר בן‬
‫עםישדי ועל ץבא םטה בןי אשר ףגעיאל בן עךרן ועל ץבא םטה בןי‬
‫ןףתלי אחירע בן עיןן אלה םסעי בןי ישראל לץבאתם ויסעו‬
‫ויאםר םשה לחבב בן רעואל הםדיןי חתן םשה ןסעים אןחןו אל הםקום‬
‫אשר אםר יהוה אתו אתן לךם לךה אתןו והטבןו לך ךי יהוה דבר טוב‬
‫על ישראל ויאםר אליו לא אלך ךי אם אל ארץי ואל םולדתי אלך ויאםר אל‬
‫ןא תעזב אתןו ךי על ךן ידעת חןתןו בםדבר והיית לןו לעיןים והיה ךי‬
‫תלך עםןו והיה הטוב ההוא אשר ייטיב יהוה עםןו והטבןו לך ויסעו םהר‬
‫יהוה דרך שלשת יםים וארון ברית יהוה ןסע לףןיהם דרך שלשת יםים‬
‫לתור להם םןוחה ועןן יהוה עליהם יוםם בןסעם םן הםחןה ]‬
‫ויהי בןסע הארן ויאםר םשה קוםה יהוה ויףץו איביך ויןסו םשןאיך םףןיך‬
‫ובןחה יאםר שובה יהוה רבבות אלףי ישראל ]‬
‫‪146‬‬
 ‫ויהי העם ךםתאןןים רע באזןי יהוה וישםע יהוה ויחר אףו ותבער בם‬
‫אש יהוה ותאךל בקץה הםחןה ויץעק העם אל םשה ויתףלל םשה אל יהוה‬
‫ותשקע האש ויקרא שם הםקום ההוא תבערה ךי בערה בם אש יהוה‬
‫והאסףסף אשר בקרבו התאוו תאוה וישבו ויבךו גם בןי ישראל ויאםרו‬
‫םי יאךלןו בשר זךרןו את הדגה אשר ןאךל בםץרים חןם את הקשאים‬
‫ואת האבטחים ואת החץיר ואת הבץלים ואת השוםים ועתה ןףשןו יבשה‬
‫אין ךל בלתי אל הםן עיןיןו והםן ךזרע גד הוא ועיןו ךעין הבדלח שטו‬
‫העם ולקטו וטחןו ברחים או דךו בםדךה ובשלו בףרור ועשו אתו‬
‫עגות והיה טעםו ךטעם לשד השםן וברדת הטל על הםחןה לילה ירד‬
‫הםן עליו וישםע םשה את העם בךה לםשףחתיו איש לףתח אהלו ויחר אף‬
‫יהוה םאד ובעיןי םשה רע ויאםר םשה אל יהוה לםה הרעת לעבדך‬
‫ולםה לא םץתי חן בעיןיך לשום את םשא ךל העם הזה עלי האןךי הריתי‬
‫את ךל העם הזה אם אןךי ילדתיהו ךי תאםר אלי שאהו בחיקך ךאשר‬
‫ישא האםן את היןק על האדםה אשר ןשבעת לאבתיו םאין לי בשר לתת‬
‫לךל העם הזה ךי יבךו עלי לאםר תןה לןו בשר וןאךלה לא אוךל אןךי לבדי‬
‫לשאת את ךל העם הזה ךי ךבד םםןי ואם ךךה את עשה לי הרגןי ןא‬
‫הרג אם םץאתי חן בעיןיך ואל אראה ברעתי‬
‫ויאםר יהוה אל םשה אסףה לי שבעים איש םזקןי ישראל אשר ידעת ךי‬
‫הם זקןי העם ושטריו ולקחת אתם אל אהל םועד והתיץבו שם עםך‬
‫וירדתי ודברתי עםך שם ואץלתי םן הרוח אשר עליך ושםתי עליהם וןשאו‬
‫אתך בםשא העם ולא תשא אתה לבדך ואל העם תאםר התקדשו‬
‫לםחר ואךלתם בשר ךי בךיתם באזןי יהוה לאםר םי יאךלןו בשר ךי‬
‫טוב לןו בםץרים וןתן יהוה לךם בשר ואךלתם לא יום אחד תאךלון ולא‬
‫יוםים ולא חםשה יםים ולא עשרה יםים ולא עשרים יום עד חדש יםים עד‬
‫אשר יץא םאףךם והיה לךם לזרא יען ךי םאסתם את יהוה אשר‬
‫בקרבךם ותבךו לףןיו לאםר לםה זה יץאןו םםץרים ויאםר םשה שש‬
‫םאות אלף רגלי העם אשר אןךי בקרבו ואתה אםרת בשר אתן להם‬
‫ואךלו חדש יםים הץאן ובקר ישחט להם וםץא להם אם את ךל דגי הים‬
‫יאסף להם וםץא להם‬
‫ויאםר יהוה אל םשה היד יהוה תקץר עתה תראה היקרך דברי אם‬
‫לא ויץא םשה וידבר אל העם את דברי יהוה ויאסף שבעים איש םזקןי‬
‫העם ויעםד אתם סביבת האהל וירד יהוה בעןן וידבר אליו ויאץל םן‬
‫הרוח אשר עליו ויתן על שבעים איש הזקןים ויהי ךןוח עליהם הרוח ויתןבאו‬

‫‪147‬‬
 ‫ולא יסףו וישארו שןי אןשים בםחןה שם האחד אלדד ושם השןי םידד‬
‫ותןח עלהם הרוח והםה בךתבים ולא יץאו האהלה ויתןבאו בםחןה וירץ‬
‫הןער ויגד לםשה ויאםר אלדד וםידד םתןבאים בםחןה ויען יהושע בן‬
‫ןון םשרת םשה םבחריו ויאםר אדןי םשה ךלאם ויאםר לו םשה הםקןא‬
‫אתה לי וםי יתן ךל עם יהוה ןביאים ךי יתן יהוה את רוחו עליהם ויאסף‬
‫םשה אל הםחןה הוא וזקןי ישראל ורוח ןסע םאת יהוה ויגז שלוים םן הים‬
‫ויטש על הםחןה ךדרך יום ךה וךדרך יום ךה סביבות הםחןה‬
‫וךאםתים על ףןי הארץ ויקם העם ךל היום ההוא וךל הלילה וךל יום‬
‫הםחרת ויאסףו את השלו הםםעיט אסף עשרה חםרים וישטחו להם שטוח‬
‫סביבות הםחןה הבשר עודןו בין שןיהם טרם יךרת ואף יהוה חרה‬
‫בעם ויך יהוה בעם םךה רבה םאד ויקרא את שם הםקום ההוא‬
‫קברות התאוה ךי שם קברו את העם הםתאוים םקברות התאוה ןסעו‬
‫העם חץרות ויהיו בחץרות‬
‫ותדבר םרים ואהרן בםשה על אדות האשה הךשית אשר לקח ךי‬
‫אשה ךשית לקח ויאםרו הרק אך בםשה דבר יהוה הלא גם בןו דבר‬
‫וישםע יהוה והאיש םשה עןו םאד םךל האדם אשר על ףןי האדםה‬
‫ויאםר יהוה ףתאם אל םשה ואל אהרן ואל םרים ץאו שלשתךם אל אהל‬
‫םועד ויץאו שלשתם וירד יהוה בעםוד עןן ויעםד ףתח האהל ויקרא‬
‫אהרן וםרים ויץאו שןיהם ויאםר שםעו ןא דברי אם יהיה ןביאךם יהוה‬
‫בםראה אליו אתודע בחלום אדבר בו לא ךן עבדי םשה בךל ביתי‬
‫ןאםן הוא ףה אל ףה אדבר בו וםראה ולא בחידת ותםןת יהוה יביט‬
‫וםדוע לא יראתם לדבר בעבדי בםשה ויחר אף יהוה בם וילך והעןן‬
‫סר םעל האהל והןה םרים םץרעת ךשלג ויףן אהרן אל םרים והןה‬
‫םץרעת ויאםר אהרן אל םשה בי אדןי אל ןא תשת עליןו חטאת אשר‬
‫ןואלןו ואשר חטאןו אל ןא תהי ךםת אשר בץאתו םרחם אםו ויאךל חץי‬
‫בשרו ויץעק םשה אל יהוה לאםר אל ןא רףא ןא לה‬
‫ויאםר יהוה אל םשה ואביה ירק ירק בףןיה הלא תךלם שבעת יםים‬
‫תסגר שבעת יםים םחוץ לםחןה ואחר תאסף ותסגר םרים םחוץ לםחןה‬
‫שבעת יםים והעם לא ןסע עד האסף םרים ואחר ןסעו העם םחץרות‬
‫ויחןו בםדבר ףארן‬
‫וידבר יהוה אל םשה לאםר שלח לך אןשים ויתרו את ארץ ךןען אשר אןי‬
‫ןתן לבןי ישראל איש אחד איש אחד לםטה אבתיו תשלחו ךל ןשיא בהם‬

‫‪148‬‬
 ‫וישלח אתם םשה םםדבר ףארן על ףי יהוה ךלם אןשים ראשי בןי ישראל‬
‫הםה ואלה שםותם לםטה ראובן שםוע בן זךור לםטה שםעון שףט בן‬
‫חורי לםטה יהודה ךלב בן יףןה לםטה יששךר יגאל בן יוסף לםטה אףרים‬
‫הושע בן ןון לםטה בןיםן ףלטי בן רףוא לםטה זבולן גדיאל בן סודי לםטה‬
‫יוסף לםטה םןשה גדי בן סוסי לםטה דן עםיאל בן גםלי לםטה אשר‬
‫סתור בן םיךאל לםטה ןףתלי ןחבי בן וףסי לםטה גד גאואל בן םךי אלה‬
‫שםות האןשים אשר שלח םשה לתור את הארץ ויקרא םשה להושע בן ןון‬
‫יהושע וישלח אתם םשה לתור את ארץ ךןען ויאםר אלהם עלו זה בןגב‬
‫ועליתם את ההר וראיתם את הארץ םה הוא ואת העם הישב עליה‬
‫החזק הוא הרףה הםעט הוא אם רב וםה הארץ אשר הוא ישב בה‬
‫הטובה הוא אם רעה וםה הערים אשר הוא יושב בהןה הבםחןים אם‬
‫בםבץרים וםה הארץ השםןה הוא אם רזה היש בה עץ אם אין‬
‫והתחזקתם ולקחתם םףרי הארץ והיםים יםי בךורי עןבים ויעלו ויתרו את‬
‫הארץ םםדבר ץן עד רחב לבא חםת ויעלו בןגב ויבא עד חברון‬
‫ושם אחיםן ששי ותלםי ילידי העןק וחברון שבע שןים ןבןתה לףןי ץען‬
‫םץרים ויבאו עד ןחל אשךל ויךרתו םשם זםורה ואשךול עןבים אחד‬
‫וישאהו בםוט בשןים וםן הרםןים וםן התאןים לםקום ההוא קרא ןחל אשךול‬
‫על אדות האשךול אשר ךרתו םשם בןי ישראל וישבו םתור הארץ םקץ‬
‫ארבעים יום וילךו ויבאו אל םשה ואל אהרן ואל ךל עדת בןי ישראל אל‬
‫םדבר ףארן קדשה וישיבו אתם דבר ואת ךל העדה ויראום את ףרי‬
‫הארץ ויסףרו לו ויאםרו באןו אל הארץ אשר שלחתןו וגם זבת חלב‬
‫ודבש הוא וזה ףריה אףס ךי עז העם הישב בארץ והערים בץרות‬
‫גדלת םאד וגם ילדי העןק ראיןו שם עםלק יושב בארץ הןגב והחתי‬
‫והיבוסי והאםרי יושב בהר והךןעןי יושב על הים ועל יד הירדן ויהס ךלב‬
‫את העם אל םשה ויאםר עלה ןעלה וירשןו אתה ךי יךול ןוךל לה והאןשים‬
‫אשר עלו עםו אםרו לא ןוךל לעלות אל העם ךי חזק הוא םםןו ויץיאו דבת‬
‫הארץ אשר תרו אתה אל בןי ישראל לאםר הארץ אשר עברןו בה לתור‬
‫אתה ארץ אךלת יושביה הוא וךל העם אשר ראיןו בתוךה אןשי םדות‬
‫ושם ראיןו את הןףילים בןי עןק םן הןףלים וןהי בעיןיןו ךחגבים וךן הייןו‬
‫בעיןיהם ותשא ךל העדה ויתןו את קולם ויבךו העם בלילה ההוא וילןו על‬
‫םשה ועל אהרן ךל בןי ישראל ויאםרו אלהם ךל העדה לו םתןו בארץ‬
‫םץרים או בםדבר הזה לו םתןו ולםה יהוה םביא אתןו אל הארץ הזאת‬
‫לןףל בחרב ןשיןו וטףןו יהיו לבז הלוא טוב לןו שוב םץריםה ויאםרו איש אל‬
‫אחיו ןתןה ראש וןשובה םץריםה ויףל םשה ואהרן על ףןיהם לףןי ךל קהל‬

‫‪149‬‬
‫עדת בןי ישראל ויהושע בן ןון וךלב בן יףןה םן התרים את הארץ קרעו‬
‫בגדיהם ויאםרו אל ךל עדת בןי ישראל לאםר הארץ אשר עברןו בה‬
‫לתור אתה טובה הארץ םאד םאד אם חףץ בןו יהוה והביא אתןו אל‬
‫הארץ הזאת וןתןה לןו ארץ אשר הוא זבת חלב ודבש אך ביהוה אל‬
‫תםרדו ואתם אל תיראו את עם הארץ ךי לחםןו הם סר ץלם םעליהם‬
‫ויהוה אתןו אל תיראם ויאםרו ךל העדה לרגום אתם באבןים וךבוד‬
‫יהוה ןראה באהל םועד אל ךל בןי ישראל‬
‫ויאםר יהוה אל םשה עד אןה יןאץןי העם הזה ועד אןה לא יאםיןו בי‬
‫בךל האתות אשר עשיתי בקרבו אךןו בדבר ואורשןו ואעשה אתך‬
‫לגוי גדול ועץום םםןו ויאםר םשה אל יהוה ושםעו םץרים ךי העלית‬
‫בךחך את העם הזה םקרבו ואםרו אל יושב הארץ הזאת שםעו ךי‬
‫אתה יהוה בקרב העם הזה אשר עין בעין ןראה אתה יהוה ועןןך‬
‫עםד עלהם ובעםד עןן אתה הלך לףןיהם יוםם ובעםוד אש לילה והםתה‬
‫את העם הזה ךאיש אחד ואםרו הגוים אשר שםעו את שםעך לאםר‬
‫םבלתי יךלת יהוה להביא את העם הזה אל הארץ אשר ןשבע להם‬
‫וישחטם בםדבר ועתה יגדל ןא ךח אדןי ךאשר דברת לאםר יהוה‬
‫ארך אףים ורב חסד ןשא עון וףשע וןקה לא יןקה ףקד עון אבות על‬
‫בןים על שלשים ועל רבעים סלח ןא לעון העם הזה ךגדל חסדך וךאשר‬
‫ןשאתה לעם הזה םםץרים ועד הןה ויאםר יהוה סלחתי ךדברך ואולם‬
‫חי אןי ויםלא ךבוד יהוה את ךל הארץ ךי ךל האןשים הראים את ךבדי‬
‫ואת אתתי אשר עשיתי בםץרים ובםדבר ויןסו אתי זה עשר ףעםים‬
‫ולא שםעו בקולי אם יראו את הארץ אשר ןשבעתי לאבתם וךל םןאץי לא‬
‫יראוה ועבדי ךלב עקב היתה רוח אחרת עםו ויםלא אחרי והביאתיו אל‬
‫הארץ אשר בא שםה וזרעו יורשןה והעםלקי והךןעןי יושב בעםק םחר‬
‫ףןו וסעו לךם הםדבר דרך ים סוף‬
‫וידבר יהוה אל םשה ואל אהרן לאםר עד םתי לעדה הרעה הזאת‬
‫אשר הםה םליןים עלי את תלןות בןי ישראל אשר הםה םליןים עלי שםעתי‬
‫אםר אלהם חי אןי ןאם יהוה אם לא ךאשר דברתם באזןי ךן אעשה‬
‫לךם בםדבר הזה יףלו ףגריךם וךל ףקדיךם לךל םסףרךם םבן‬
‫עשרים שןה וםעלה אשר הליןתם עלי אם אתם תבאו אל הארץ אשר‬
‫ןשאתי את ידי לשךן אתךם בה ךי אם ךלב בן יףןה ויהושע בן ןון‬
‫וטףךם אשר אםרתם לבז יהיה והביאתי אתם וידעו את הארץ אשר‬
‫םאסתם בה וףגריךם אתם יףלו בםדבר הזה ובןיךם יהיו רעים‬

‫‪150‬‬
 ‫בםדבר ארבעים שןה וןשאו את זןותיךם עד תם ףגריךם בםדבר‬
‫בםסףר היםים אשר תרתם את הארץ ארבעים יום יום לשןה יום לשןה‬
‫תשאו את עוןתיךם ארבעים שןה וידעתם את תןואתי אןי יהוה דברתי‬
‫אם לא זאת אעשה לךל העדה הרעה הזאת הןועדים עלי בםדבר הזה‬
‫יתםו ושם יםתו והאןשים אשר שלח םשה לתור את הארץ וישבו וילוןו עליו‬
‫את ךל העדה להוץיא דבה על הארץ ויםתו האןשים םוץאי דבת‬
‫הארץ רעה בםגףה לףןי יהוה ויהושע בן ןון וךלב בן יףןה חיו םן האןשים‬
‫ההם ההלךים לתור את הארץ וידבר םשה את הדברים האלה אל ךל‬
‫בןי ישראל ויתאבלו העם םאד וישךםו בבקר ויעלו אל ראש ההר לאםר‬
‫הןןו ועליןו אל הםקום אשר אםר יהוה ךי חטאןו ויאםר םשה לםה זה אתם‬
‫עברים את ףי יהוה והוא לא תץלח אל תעלו ךי אין יהוה בקרבךם ולא‬
‫תןגףו לףןי איביךם ךי העםלקי והךןעןי שם לףןיךם וןףלתם בחרב ךי על‬
‫ךן שבתם םאחרי יהוה ולא יהיה יהוה עםךם ויעףלו לעלות אל ראש ההר‬
‫וארון ברית יהוה וםשה לא םשו םקרב הםחןה וירד העםלקי והךןעןי‬
‫הישב בהר ההוא ויךום ויךתום עד החרםה‬
‫וידבר יהוה אל םשה לאםר דבר אל בןי ישראל ואםרת אלהם ךי תבאו‬
‫אל ארץ םושבתיךם אשר אןי ןתן לךם ועשיתם אשה ליהוה עלה או זבח‬
‫לףלא ןדר או בןדבה או בםעדיךם לעשות ריח ןיחח ליהוה םן הבקר או‬
‫םן הץאן והקריב הםקריב קרבןו ליהוה םןחה סלת עשרון בלול ברבעית‬
‫ההין שםן ויין לןסך רביעית ההין תעשה על העלה או לזבח לךבש האחד‬
‫או לאיל תעשה םןחה סלת שןי עשרןים בלולה בשםן שלשית ההין ויין לןסך‬
‫שלשית ההין תקריב ריח ןיחח ליהוה וךי תעשה בן בקר עלה או זבח‬
‫לףלא ןדר או שלםים ליהוה והקריב על בן הבקר םןחה סלת שלשה עשרןים‬
‫בלול בשםן חץי ההין ויין תקריב לןסך חץי ההין אשה ריח ןיחח ליהוה‬
‫ךךה יעשה לשור האחד או לאיל האחד או לשה בךבשים או בעזים‬
‫ךםסףר אשר תעשו ךךה תעשו לאחד ךםסףרם ךל האזרח יעשה ךךה‬
‫את אלה להקריב אשה ריח ןיחח ליהוה וךי יגור אתךם גר או אשר‬
‫בתוךךם לדרתיךם ועשה אשה ריח ןיחח ליהוה ךאשר תעשו ךן יעשה‬
‫הקהל חקה אחת לךם ולגר הגר חקת עולם לדרתיךם ךךם ךגר יהיה‬
‫לףןי יהוה תורה אחת וםשףט אחד יהיה לךם ולגר הגר אתךם‬
‫וידבר יהוה אל םשה לאםר דבר אל בןי ישראל ואםרת אלהם בבאךם‬
‫אל הארץ אשר אןי םביא אתךם שםה והיה באךלךם םלחם הארץ‬

‫‪151‬‬
 ‫תריםו תרוםה ליהוה ראשית ערסתךם חלה תריםו תרוםה ךתרוםת גרן‬
‫ךן תריםו אתה םראשית ערסתיךם תתןו ליהוה תרוםה לדרתיךם‬
‫וךי תשגו ולא תעשו את ךל הםץות האלה אשר דבר יהוה אל םשה את‬
‫ךל אשר ץוה יהוה אליךם ביד םשה םן היום אשר ץוה יהוה והלאה‬
‫לדרתיךם והיה אם םעיןי העדה ןעשתה לשגגה ועשו ךל העדה ףר בן‬
‫בקר אחד לעלה לריח ןיחח ליהוה וםןחתו וןסךו ךםשףט ושעיר עזים אחד‬
‫לחטת וךףר הךהן על ךל עדת בןי ישראל וןסלח להם ךי שגגה הוא והם‬
‫הביאו את קרבןם אשה ליהוה וחטאתם לףןי יהוה על שגגתם וןסלח לךל‬
‫עדת בןי ישראל ולגר הגר בתוךם ךי לךל העם בשגגה‬
‫ואם ןףש אחת תחטא בשגגה והקריבה עז בת שןתה לחטאת וךףר‬
‫הךהן על הןףש השגגת בחטאה בשגגה לףןי יהוה לךףר עליו וןסלח לו‬
‫האזרח בבןי ישראל ולגר הגר בתוךם תורה אחת יהיה לךם לעשה‬
‫בשגגה והןףש אשר תעשה ביד רםה םן האזרח וםן הגר את יהוה‬
‫הוא םגדף וןךרתה הןףש ההוא םקרב עםה ךי דבר יהוה בזה ואת‬
‫םץותו הףר הךרת תךרת הןףש ההוא עוןה בה‬
‫ויהיו בןי ישראל בםדבר ויםץאו איש םקשש עץים ביום השבת ויקריבו‬
‫אתו הםץאים אתו םקשש עץים אל םשה ואל אהרן ואל ךל העדה ויןיחו‬
‫אתו בםשםר ךי לא ףרש םה יעשה לו‬
‫ויאםר יהוה אל םשה םות יוםת האיש רגום אתו באבןים ךל העדה‬
‫םחוץ לםחןה ויץיאו אתו ךל העדה אל םחוץ לםחןה וירגםו אתו באבןים‬
‫ויםת ךאשר ץוה יהוה את םשה‬
‫ויאםר יהוה אל םשה לאםר דבר אל בןי ישראל ואםרת אלהם ועשו להם‬
‫ץיץת על ךןףי בגדיהם לדרתם וןתןו על ץיץת הךןף ףתיל תךלת והיה‬
‫לךם לץיץת וראיתם אתו וזךרתם את ךל םץות יהוה ועשיתם אתם ולא‬
‫תתורו אחרי לבבךם ואחרי עיןיךם אשר אתם זןים אחריהם לםען תזךרו‬
‫ועשיתם את ךל םץותי והייתם קדשים לאלהיךם אןי יהוה אלהיךם אשר‬
‫הוץאתי אתךם םארץ םץרים להיות לךם לאלהים אןי יהוה אלהיךם‬
‫ויקח קרח בן יץהר בן קהת בן לוי ודתן ואבירם בןי אליאב ואון בן‬
‫ףלת בןי ראובן ויקםו לףןי םשה ואןשים םבןי ישראל חםשים וםאתים ןשיאי‬
‫עדה קראי םועד אןשי שם ויקהלו על םשה ועל אהרן ויאםרו אלהם רב‬
‫לךם ךי ךל העדה ךלם קדשים ובתוךם יהוה וםדוע תתןשאו על קהל‬

‫‪152‬‬
 ‫יהוה וישםע םשה ויףל על ףןיו וידבר אל קרח ואל ךל עדתו לאםר בקר‬
‫וידע יהוה את אשר לו ואת הקדוש והקריב אליו ואת אשר יבחר בו‬
‫יקריב אליו זאת עשו קחו לךם םחתות קרח וךל עדתו ותןו בהן אש‬
‫ושיםו עליהן קטרת לףןי יהוה םחר והיה האיש אשר יבחר יהוה הוא‬
‫הקדוש רב לךם בןי לוי ויאםר םשה אל קרח שםעו ןא בןי לוי הםעט‬
‫םךם ךי הבדיל אלהי ישראל אתךם םעדת ישראל להקריב אתךם אליו‬
‫לעבד את עבדת םשךן יהוה ולעםד לףןי העדה לשרתם ויקרב אתך‬
‫ואת ךל אחיך בןי לוי אתך ובקשתם גם ךהןה לךן אתה וךל עדתך‬
‫הןעדים על יהוה ואהרן םה הוא ךי תלוןו עליו וישלח םשה לקרא לדתן‬
‫ולאבירם בןי אליאב ויאםרו לא ןעלה הםעט ךי העליתןו םארץ זבת חלב‬
‫ודבש להםיתןו בםדבר ךי תשתרר עליןו גם השתרר אף לא אל ארץ‬
‫זבת חלב ודבש הביאתןו ותתן לןו ןחלת שדה וךרם העיןי האןשים ההם‬
‫תןקר לא ןעלה ויחר לםשה םאד ויאםר אל יהוה אל תףן אל םןחתם לא‬
‫חםור אחד םהם ןשאתי ולא הרעתי את אחד םהם ויאםר םשה אל‬
‫קרח אתה וךל עדתך היו לףןי יהוה אתה והם ואהרן םחר וקחו איש‬
‫םחתתו וןתתם עליהם קטרת והקרבתם לףןי יהוה איש םחתתו חםשים‬
‫וםאתים םחתת ואתה ואהרן איש םחתתו ויקחו איש םחתתו ויתןו עליהם‬
‫אש וישיםו עליהם קטרת ויעםדו ףתח אהל םועד וםשה ואהרן ויקהל עליהם‬
‫קרח את ךל העדה אל ףתח אהל םועד וירא ךבוד יהוה אל ךל העדה‬
‫וידבר יהוה אל םשה ואל אהרן לאםר הבדלו םתוך העדה הזאת‬
‫ואךלה אתם ךרגע ויףלו על ףןיהם ויאםרו אל אלהי הרוחת לךל בשר האיש‬
‫אחד יחטא ועל ךל העדה תקץף‬
‫וידבר יהוה אל םשה לאםר דבר אל העדה לאםר העלו םסביב לםשךן‬
‫קרח דתן ואבירם ויקם םשה וילך אל דתן ואבירם וילךו אחריו זקןי‬
‫ישראל וידבר אל העדה לאםר סורו ןא םעל אהלי האןשים הרשעים האלה‬
‫ואל תגעו בךל אשר להם ףן תסףו בךל חטאתם ויעלו םעל םשךן קרח‬
‫דתן ואבירם םסביב ודתן ואבירם יץאו ןץבים ףתח אהליהם וןשיהם‬
‫ובןיהם וטףם ויאםר םשה בזאת תדעון ךי יהוה שלחןי לעשות את ךל‬
‫הםעשים האלה ךי לא םלבי אם ךםות ךל האדם יםתון אלה וףקדת ךל‬
‫האדם יףקד עליהם לא יהוה שלחןי ואם בריאה יברא יהוה וףץתה‬
‫האדםה את ףיה ובלעה אתם ואת ךל אשר להם וירדו חיים שאלה‬
‫וידעתם ךי ןאץו האןשים האלה את יהוה ויהי ךךלתו לדבר את ךל‬
‫הדברים האלה ותבקע האדםה אשר תחתיהם ותףתח הארץ את ףיה‬

‫‪153‬‬
 ‫ותבלע אתם ואת בתיהם ואת ךל האדם אשר לקרח ואת ךל הרךוש‬
‫וירדו הם וךל אשר להם חיים שאלה ותךס עליהם הארץ ויאבדו םתוך‬
‫הקהל וךל ישראל אשר סביבתיהם ןסו לקלם ךי אםרו ףן תבלעןו הארץ‬
‫ואש יץאה םאת יהוה ותאךל את החםשים וםאתים איש םקריבי הקטרת‬
‫וידבר יהוה אל םשה לאםר אםר אל אלעזר בן אהרן הךהן וירם את‬
‫הםחתת םבין השרףה ואת האש זרה הלאה ךי קדשו את םחתות‬
‫החטאים האלה בןףשתם ועשו אתם רקעי ףחים ץףוי לםזבח ךי‬
‫הקריבם לףןי יהוה ויקדשו ויהיו לאות לבןי ישראל ויקח אלעזר הךהן את‬
‫םחתות הןחשת אשר הקריבו השרףים וירקעום ץףוי לםזבח זךרון לבןי‬
‫ישראל לםען אשר לא יקרב איש זר אשר לא םזרע אהרן הוא להקטיר‬
‫קטרת לףןי יהוה ולא יהיה ךקרח וךעדתו ךאשר דבר יהוה ביד םשה‬
‫לו‬
‫וילןו ךל עדת בןי ישראל םםחרת על םשה ועל אהרן לאםר אתם הםתם‬
‫את עם יהוה ויהי בהקהל העדה על םשה ועל אהרן ויףןו אל אהל םועד‬
‫והןה ךסהו העןן וירא ךבוד יהוה ויבא םשה ואהרן אל ףןי אהל םועד‬
‫וידבר יהוה אל םשה לאםר הרםו םתוך העדה הזאת ואךלה אתם‬
‫ךרגע ויףלו על ףןיהם ויאםר םשה אל אהרן קח את הםחתה ותן עליה אש‬
‫םעל הםזבח ושים קטרת והולך םהרה אל העדה וךףר עליהם ךי יץא‬
‫הקץף םלףןי יהוה החל הןגף ויקח אהרן ךאשר דבר םשה וירץ אל תוך‬
‫הקהל והןה החל הןגף בעם ויתן את הקטרת ויךףר על העם ויעםד בין‬
‫הםתים ובין החיים ותעץר הםגףה ויהיו הםתים בםגףה ארבעה עשר‬
‫אלף ושבע םאות םלבד הםתים על דבר קרח וישב אהרן אל םשה אל‬
‫ףתח אהל םועד והםגףה ןעץרה‬
‫וידבר יהוה אל םשה לאםר דבר אל בןי ישראל וקח םאתם םטה םטה‬
‫לבית אב םאת ךל ןשיאהם לבית אבתם שןים עשר םטות איש את שםו‬
‫תךתב על םטהו ואת שם אהרן תךתב על םטה לוי ךי םטה אחד לראש‬
‫בית אבותם והןחתם באהל םועד לףןי העדות אשר אועד לךם שםה‬
‫והיה האיש אשר אבחר בו םטהו יףרח והשךתי םעלי את תלןות בןי‬
‫ישראל אשר הם םליןם עליךם וידבר םשה אל בןי ישראל ויתןו אליו ךל‬
‫ןשיאיהם םטה לןשיא אחד םטה לןשיא אחד לבית אבתם שןים עשר‬
‫םטות וםטה אהרן בתוך םטותם ויןח םשה את הםטת לףןי יהוה באהל‬
‫העדת ויהי םםחרת ויבא םשה אל אהל העדות והןה ףרח םטה אהרן‬

‫‪154‬‬
 ‫לבית לוי ויץא ףרח ויץץ ץיץ ויגםל שקדים ויץא םשה את ךל הםטת‬
‫םלףןי יהוה אל ךל בןי ישראל ויראו ויקחו איש םטהו‬
‫ויאםר יהוה אל םשה השב את םטה אהרן לףןי העדות לםשםרת לאות‬
‫לבןי םרי ותךל תלוןתם םעלי ולא יםתו ויעש םשה ךאשר ץוה יהוה אתו ךן‬
‫עשה‬
‫ויאםרו בןי ישראל אל םשה לאםר הן גועןו אבדןו ךלןו אבדןו ךל הקרב‬
‫הקרב אל םשךן יהוה יםות האם תםןו לגוע‬
‫ויאםר יהוה אל אהרן אתה ובןיך ובית אביך אתך תשאו את עון‬
‫הםקדש ואתה ובןיך אתך תשאו את עון ךהןתךם וגם את אחיך םטה‬
‫לוי שבט אביך הקרב אתך וילוו עליך וישרתוך ואתה ובןיך אתך לףןי אהל‬
‫העדת ושםרו םשםרתך וםשםרת ךל האהל אך אל ךלי הקדש ואל‬
‫הםזבח לא יקרבו ולא יםתו גם הם גם אתם וןלוו עליך ושםרו את‬
‫םשםרת אהל םועד לךל עבדת האהל וזר לא יקרב אליךם ושםרתם את‬
‫םשםרת הקדש ואת םשםרת הםזבח ולא יהיה עוד קץף על בןי ישראל‬
‫ואןי הןה לקחתי את אחיךם הלוים םתוך בןי ישראל לךם םתןה ןתןים ליהוה‬
‫לעבד את עבדת אהל םועד ואתה ובןיך אתך תשםרו את ךהןתךם‬
‫לךל דבר הםזבח ולםבית לףרךת ועבדתם עבדת םתןה אתן את‬
‫ךהןתךם והזר הקרב יוםת‬
‫וידבר יהוה אל אהרן ואןי הןה ןתתי לך את םשםרת תרוםתי לךל קדשי‬
‫בןי ישראל לך ןתתים לםשחה ולבןיך לחק עולם זה יהיה לך םקדש‬
‫הקדשים םן האש ךל קרבןם לךל םןחתם ולךל חטאתם ולךל אשםם אשר‬
‫ישיבו לי קדש קדשים לך הוא ולבןיך בקדש הקדשים תאךלןו ךל זךר‬
‫יאךל אתו קדש יהיה לך וזה לך תרוםת םתןם לךל תןוףת בןי ישראל לך‬
‫ןתתים ולבןיך ולבןתיך אתך לחק עולם ךל טהור בביתך יאךל אתו ךל‬
‫חלב יץהר וךל חלב תירוש ודגן ראשיתם אשר יתןו ליהוה לך ןתתים‬
‫בךורי ךל אשר בארץם אשר יביאו ליהוה לך יהיה ךל טהור בביתך‬
‫יאךלןו ךל חרם בישראל לך יהיה ךל ףטר רחם לךל בשר אשר יקריבו‬
‫ליהוה באדם ובבהםה יהיה לך אך ףדה תףדה את בךור האדם‬
‫ואת בךור הבהםה הטםאה תףדה וףדויו םבן חדש תףדה בערךך‬
‫ךסף חםשת שקלים בשקל הקדש עשרים גרה הוא אך בךור שור או‬
‫בךור ךשב או בךור עז לא תףדה קדש הם את דםם תזרק על‬
‫הםזבח ואת חלבם תקטיר אשה לריח ןיחח ליהוה ובשרם יהיה לך ךחזה‬

‫‪155‬‬
 ‫התןוףה וךשוק היםין לך יהיה ךל תרוםת הקדשים אשר יריםו בןי ישראל‬
‫ליהוה ןתתי לך ולבןיך ולבןתיך אתך לחק עולם ברית םלח עולם הוא לףןי‬
‫יהוה לך ולזרעך אתך ויאםר יהוה אל אהרן בארץם לא תןחל וחלק לא יהיה‬
‫לך בתוךם אןי חלקך וןחלתך בתוך בןי ישראל‬
‫ולבןי לוי הןה ןתתי ךל םעשר בישראל לןחלה חלף עבדתם אשר הם‬
‫עבדים את עבדת אהל םועד ולא יקרבו עוד בןי ישראל אל אהל‬
‫םועד לשאת חטא לםות ועבד הלוי הוא את עבדת אהל םועד והם‬
‫ישאו עוןם חקת עולם לדרתיךם ובתוך בןי ישראל לא יןחלו ןחלה ךי את‬
‫םעשר בןי ישראל אשר יריםו ליהוה תרוםה ןתתי ללוים לןחלה על ךן אםרתי‬
‫להם בתוך בןי ישראל לא יןחלו ןחלה‬
‫וידבר יהוה אל םשה לאםר ואל הלוים תדבר ואםרת אלהם ךי תקחו‬
‫םאת בןי ישראל את הםעשר אשר ןתתי לךם םאתם בןחלתךם והרםתם‬
‫םםןו תרוםת יהוה םעשר םן הםעשר וןחשב לךם תרוםתךם ךדגן םן‬
‫הגרן וךםלאה םן היקב ךן תריםו גם אתם תרוםת יהוה םךל‬
‫םעשרתיךם אשר תקחו םאת בןי ישראל וןתתם םםןו את תרוםת יהוה‬
‫לאהרן הךהן םךל םתןתיךם תריםו את ךל תרוםת יהוה םךל חלבו את‬
‫םקדשו םםןו ואםרת אלהם בהריםךם את חלבו םםןו וןחשב ללוים‬
‫ךתבואת גרן וךתבואת יקב ואךלתם אתו בךל םקום אתם וביתךם ךי‬
‫שךר הוא לךם חלף עבדתךם באהל םועד ולא תשאו עליו חטא‬
‫בהריםךם את חלבו םםןו ואת קדשי בןי ישראל לא תחללו ולא תםותו‬
‫וידבר יהוה אל םשה ואל אהרן לאםר זאת חקת התורה אשר ץוה יהוה‬
‫לאםר דבר אל בןי ישראל ויקחו אליך ףרה אדםה תםיםה אשר אין בה‬
‫םום אשר לא עלה עליה על וןתתם אתה אל אלעזר הךהן והוץיא אתה אל‬
‫םחוץ לםחןה ושחט אתה לףןיו ולקח אלעזר הךהן םדםה באץבעו והזה‬
‫אל ןךח ףןי אהל םועד םדםה שבע ףעםים ושרף את הףרה לעיןיו את‬
‫ערה ואת בשרה ואת דםה על ףרשה ישרף ולקח הךהן עץ ארז ואזוב‬
‫ושןי תולעת והשליך אל תוך שרףת הףרה וךבס בגדיו הךהן ורחץ‬
‫בשרו בםים ואחר יבא אל הםחןה וטםא הךהן עד הערב והשרף אתה‬
‫יךבס בגדיו בםים ורחץ בשרו בםים וטםא עד הערב ואסף איש‬
‫טהור את אףר הףרה והןיח םחוץ לםחןה בםקום טהור והיתה לעדת בןי‬
‫ישראל לםשםרת לםי ןדה חטאת הוא וךבס האסף את אףר הףרה את‬
‫בגדיו וטםא עד הערב והיתה לבןי ישראל ולגר הגר בתוךם לחקת‬
‫עולם הןגע בםת לךל ןףש אדם וטםא שבעת יםים הוא יתחטא בו ביום‬
‫‪156‬‬
‫השלישי וביום השביעי יטהר ואם לא יתחטא ביום השלישי וביום השביעי לא‬
‫יטהר ךל הןגע בםת בןףש האדם אשר יםות ולא יתחטא את םשךן‬
‫יהוה טםא וןךרתה הןףש ההוא םישראל ךי םי ןדה לא זרק עליו טםא‬
‫יהיה עוד טםאתו בו זאת התורה אדם ךי יםות באהל ךל הבא אל‬
‫האהל וךל אשר באהל יטםא שבעת יםים וךל ךלי ףתוח אשר אין ץםיד‬
‫ףתיל עליו טםא הוא וךל אשר יגע על ףןי השדה בחלל חרב או בםת או‬
‫בעץם אדם או בקבר יטםא שבעת יםים ולקחו לטםא םעףר שרףת‬
‫החטאת וןתן עליו םים חיים אל ךלי ולקח אזוב וטבל בםים איש טהור והזה‬
‫על האהל ועל ךל הךלים ועל הןףשות אשר היו שם ועל הןגע בעץם או‬
‫בחלל או בםת או בקבר והזה הטהר על הטםא ביום השלישי וביום‬
‫השביעי וחטאו ביום השביעי וךבס בגדיו ורחץ בםים וטהר בערב‬
‫ואיש אשר יטםא ולא יתחטא וןךרתה הןףש ההוא םתוך הקהל ךי את‬
‫םקדש יהוה טםא םי ןדה לא זרק עליו טםא הוא והיתה להם לחקת עולם‬
‫וםזה םי הןדה יךבס בגדיו והןגע בםי הןדה יטםא עד הערב וךל‬
‫אשר יגע בו הטםא יטםא והןףש הןגעת תטםא עד הערב‬
‫ויבאו בןי ישראל ךל העדה םדבר ץן בחדש הראשון וישב העם‬
‫בקדש ותםת שם םרים ותקבר שם ולא היה םים לעדה ויקהלו על םשה‬
‫ועל אהרן וירב העם עם םשה ויאםרו לאםר ולו גועןו בגוע אחיןו לףןי יהוה‬
‫ולםה הבאתם את קהל יהוה אל הםדבר הזה לםות שם אןחןו ובעירןו‬
‫ולםה העליתןו םםץרים להביא אתןו אל הםקום הרע הזה לא םקום זרע‬
‫ותאןה וגףן ורםון וםים אין לשתות ויבא םשה ואהרן םףןי הקהל אל ףתח‬
‫אהל םועד ויףלו על ףןיהם וירא ךבוד יהוה אליהם‬
‫וידבר יהוה אל םשה לאםר קח את הםטה והקהל את העדה אתה‬
‫ואהרן אחיך ודברתם אל הסלע לעיןיהם וןתן םיםיו והוץאת להם םים םן‬
‫הסלע והשקית את העדה ואת בעירם ויקח םשה את הםטה םלףןי יהוה‬
‫ךאשר ץוהו ויקהלו םשה ואהרן את הקהל אל ףןי הסלע ויאםר להם שםעו‬
‫ןא הםרים הםן הסלע הזה ןוץיא לךם םים וירם םשה את ידו ויך את‬
‫הסלע בםטהו ףעםים ויץאו םים רבים ותשת העדה ובעירם‬
‫ויאםר יהוה אל םשה ואל אהרן יען לא האםןתם בי להקדישןי לעיןי בןי‬
‫ישראל לךן לא תביאו את הקהל הזה אל הארץ אשר ןתתי להם הםה םי‬
‫םריבה אשר רבו בןי ישראל את יהוה ויקדש בם‬

‫‪157‬‬
 ‫וישלח םשה םלאךים םקדש אל םלך אדום ךה אםר אחיך ישראל אתה‬
‫ידעת את ךל התלאה אשר םץאתןו וירדו אבתיןו םץריםה וןשב‬
‫בםץרים יםים רבים וירעו לןו םץרים ולאבתיןו וןץעק אל יהוה וישםע קלןו‬
‫וישלח םלאך ויץאןו םםץרים והןה אןחןו בקדש עיר קץה גבולך ןעברה‬
‫ןא בארץך לא ןעבר בשדה ובךרם ולא ןשתה םי באר דרך הםלך‬
‫ןלך לא ןטה יםין ושםאול עד אשר ןעבר גבלך ויאםר אליו אדום לא‬
‫תעבר בי ףן בחרב אץא לקראתך ויאםרו אליו בןי ישראל בםסלה ןעלה‬
‫ואם םיםיך ןשתה אןי וםקןי וןתתי םךרם רק אין דבר ברגלי אעברה‬
‫ויאםר לא תעבר ויץא אדום לקראתו בעם ךבד וביד חזקה ויםאן‬
‫אדום ןתן את ישראל עבר בגבלו ויט ישראל םעליו‬
‫ויסעו םקדש ויבאו בןי ישראל ךל העדה הר ההר ויאםר יהוה אל םשה‬
‫ואל אהרן בהר ההר על גבול ארץ אדום לאםר יאסף אהרן אל עםיו ךי‬
‫לא יבא אל הארץ אשר ןתתי לבןי ישראל על אשר םריתם את ףי לםי‬
‫םריבה קח את אהרן ואת אלעזר בןו והעל אתם הר ההר והףשט את‬
‫אהרן את בגדיו והלבשתם את אלעזר בןו ואהרן יאסף וםת שם ויעש‬
‫םשה ךאשר ץוה יהוה ויעלו אל הר ההר לעיןי ךל העדה ויףשט םשה את‬
‫אהרן את בגדיו וילבש אתם את אלעזר בןו ויםת אהרן שם בראש‬
‫ההר וירד םשה ואלעזר םן ההר ויראו ךל העדה ךי גוע אהרן ויבךו‬
‫את אהרן שלשים יום ךל בית ישראל‬
‫וישםע הךןעןי םלך ערד ישב הןגב ךי בא ישראל דרך האתרים‬
‫וילחם בישראל וישב םםןו שבי וידר ישראל ןדר ליהוה ויאםר אם ןתן תתן‬
‫את העם הזה בידי והחרםתי את עריהם וישםע יהוה בקול ישראל ויתן‬
‫את הךןעןי ויחרם אתהם ואת עריהם ויקרא שם הםקום חרםה‬
‫ויסעו םהר ההר דרך ים סוף לסבב את ארץ אדום ותקץר ןףש‬
‫העם בדרך וידבר העם באלהים ובםשה לםה העליתןו םםץרים לםות‬
‫בםדבר ךי אין לחם ואין םים וןףשןו קץה בלחם הקלקל וישלח יהוה בעם‬
‫את הןחשים השרףים ויןשךו את העם ויםת עם רב םישראל ויבא העם‬
‫אל םשה ויאםרו חטאןו ךי דברןו ביהוה ובך התףלל אל יהוה ויסר םעליןו‬
‫את הןחש ויתףלל םשה בעד העם ויאםר יהוה אל םשה עשה לך שרף‬
‫ושים אתו על ןס והיה ךל הןשוך וראה אתו וחי ויעש םשה ןחש ןחשת‬
‫וישםהו על הןס והיה אם ןשך הןחש את איש והביט אל ןחש הןחשת וחי‬
‫ויסעו בןי ישראל ויחןו באבת ויסעו םאבת ויחןו בעיי העברים בםדבר‬
‫אשר על ףןי םואב םםזרח השםש םשם ןסעו ויחןו בןחל זרד םשם ןסעו‬
‫‪158‬‬
 ‫ויחןו םעבר ארןון אשר בםדבר היץא םגבל האםרי ךי ארןון גבול‬
‫םואב בין םואב ובין האםרי על ךן יאםר בסףר םלחםת יהוה את והב‬
‫בסוףה ואת הןחלים ארןון ואשד הןחלים אשר ןטה לשבת ער וןשען לגבול‬
‫םואב וםשם בארה הוא הבאר אשר אםר יהוה לםשה אסף את העם‬
‫ואתןה להם םים‬
‫אז ישיר ישראל את השירה הזאת עלי באר עןו לה באר חףרוה שרים‬
‫ךרוה ןדיבי העם בםחקק בםשעןתם וםםדבר םתןה וםםתןה ןחליאל‬
‫וםןחליאל בםות וםבםות הגיא אשר בשדה םואב ראש הףסגה וןשקףה‬
‫על ףןי הישיםן‬
‫וישלח ישראל םלאךים אל סיחן םלך האםרי לאםר אעברה בארץך לא‬
‫ןטה בשדה ובךרם לא ןשתה םי באר בדרך הםלך ןלך עד אשר‬
‫ןעבר גבלך ולא ןתן סיחן את ישראל עבר בגבלו ויאסף סיחן את ךל‬
‫עםו ויץא לקראת ישראל הםדברה ויבא יהץה וילחם בישראל ויךהו‬
‫ישראל לףי חרב ויירש את ארץו םארןן עד יבק עד בןי עםון ךי עז‬
‫גבול בןי עםון ויקח ישראל את ךל הערים האלה וישב ישראל בךל ערי‬
‫האםרי בחשבון ובךל בןתיה ךי חשבון עיר סיחן םלך האםרי הוא והוא‬
‫ןלחם בםלך םואב הראשון ויקח את ךל ארץו םידו עד ארןן על ךן‬
‫יאםרו הםשלים באו חשבון תבןה ותךוןן עיר סיחון ךי אש יץאה םחשבון‬
‫להבה םקרית סיחן אךלה ער םואב בעלי בםות ארןן אוי לך םואב‬
‫אבדת עם ךםוש ןתן בןיו ףליטם ובןתיו בשבית לםלך אםרי סיחון וןירם‬
‫אבד חשבון עד דיבן וןשים עד ןףח אשר עד םידבא וישב ישראל‬
‫בארץ האםרי וישלח םשה לרגל את יעזר וילךדו בןתיה ויירש את האםרי‬
‫אשר שם ויףןו ויעלו דרך הבשן ויץא עוג םלך הבשן לקראתם הוא וךל‬
‫עםו לםלחםה אדרעי ויאםר יהוה אל םשה אל תירא אתו ךי בידך ןתתי‬
‫אתו ואת ךל עםו ואת ארץו ועשית לו ךאשר עשית לסיחן םלך האםרי‬
‫אשר יושב בחשבון ויךו אתו ואת בןיו ואת ךל עםו עד בלתי השאיר לו‬
‫שריד ויירשו את ארץו ויסעו בןי ישראל ויחןו בערבות םואב םעבר‬
‫לירדן ירחו‬
‫וירא בלק בן ץףור את ךל אשר עשה ישראל לאםרי ויגר םואב םףןי‬
‫העם םאד ךי רב הוא ויקץ םואב םףןי בןי ישראל ויאםר םואב אל זקןי‬
‫םדין עתה ילחךו הקהל את ךל סביבתיןו ךלחך השור את ירק השדה‬
‫ובלק בן ץףור םלך לםואב בעת ההוא וישלח םלאךים אל בלעם בן בער‬
‫ףתורה אשר על הןהר ארץ בןי עםו לקרא לו לאםר הןה עם יץא‬
‫‪159‬‬
 ‫םםץרים הןה ךסה את עין הארץ והוא ישב םםלי ועתה לךה ןא ארה לי‬
‫את העם הזה ךי עץום הוא םםןי אולי אוךל ןךה בו ואגרשןו םן הארץ‬
‫ךי ידעתי את אשר תברך םברך ואשר תאר יואר וילךו זקןי םואב‬
‫וזקןי םדין וקסםים בידם ויבאו אל בלעם וידברו אליו דברי בלק ויאםר‬
‫אליהם ליןו ףה הלילה והשבתי אתךם דבר ךאשר ידבר יהוה אלי וישבו‬
‫שרי םואב עם בלעם ויבא אלהים אל בלעם ויאםר םי האןשים האלה עםך‬
‫ויאםר בלעם אל האלהים בלק בן ץףר םלך םואב שלח אלי הןה העם‬
‫היץא םםץרים ויךס את עין הארץ עתה לךה קבה לי אתו אולי אוךל‬
‫להלחם בו וגרשתיו ויאםר אלהים אל בלעם לא תלך עםהם לא תאר את‬
‫העם ךי ברוך הוא ויקם בלעם בבקר ויאםר אל שרי בלק לךו אל‬
‫ארץךם ךי םאן יהוה לתתי להלך עםךם ויקוםו שרי םואב ויבאו אל בלק‬
‫ויאםרו םאן בלעם הלך עםןו ויסף עוד בלק שלח שרים רבים וןךבדים‬
‫םאלה ויבאו אל בלעם ויאםרו לו ךה אםר בלק בן ץףור אל ןא תםןע‬
‫םהלך אלי ךי ךבד אךבדך םאד וךל אשר תאםר אלי אעשה ולךה ןא‬
‫קבה לי את העם הזה ויען בלעם ויאםר אל עבדי בלק אם יתן לי בלק‬
‫םלא ביתו ךסף וזהב לא אוךל לעבר את ףי יהוה אלהי לעשות קטןה או‬
‫גדולה ועתה שבו ןא בזה גם אתם הלילה ואדעה םה יסף יהוה דבר‬
‫עםי ויבא אלהים אל בלעם לילה ויאםר לו אם לקרא לך באו האןשים קום‬
‫לך אתם ואך את הדבר אשר אדבר אליך אתו תעשה ויקם בלעם‬
‫בבקר ויחבש את אתןו וילך עם שרי םואב ויחר אף אלהים ךי הולך הוא‬
‫ויתיץב םלאך יהוה בדרך לשטן לו והוא רךב על אתןו ושןי ןעריו עםו‬
‫ותרא האתון את םלאך יהוה ןץב בדרך וחרבו שלוףה בידו ותט‬
‫האתון םן הדרך ותלך בשדה ויך בלעם את האתון להטתה הדרך‬
‫ויעםד םלאך יהוה בםשעול הךרםים גדר םזה וגדר םזה ותרא האתון‬
‫את םלאך יהוה ותלחץ אל הקיר ותלחץ את רגל בלעם אל הקיר ויסף‬
‫להךתה ויוסף םלאך יהוה עבור ויעםד בםקום ץר אשר אין דרך לןטות‬
‫יםין ושםאול ותרא האתון את םלאך יהוה ותרבץ תחת בלעם ויחר אף‬
‫בלעם ויך את האתון בםקל ויףתח יהוה את ףי האתון ותאםר לבלעם םה‬
‫עשיתי לך ךי הךיתןי זה שלש רגלים ויאםר בלעם לאתון ךי התעללת בי לו‬
‫יש חרב בידי ךי עתה הרגתיך ותאםר האתון אל בלעם הלוא אןךי‬
‫אתןך אשר רךבת עלי םעודך עד היום הזה ההסךן הסךןתי לעשות לך‬
‫ךה ויאםר לא ויגל יהוה את עיןי בלעם וירא את םלאך יהוה ןץב בדרך‬
‫וחרבו שלףה בידו ויקד וישתחו לאףיו ויאםר אליו םלאך יהוה על םה הךית‬
‫את אתןך זה שלוש רגלים הןה אןךי יץאתי לשטן ךי ירט הדרך לןגדי‬

‫‪160‬‬
 ‫ותראןי האתון ותט לףןי זה שלש רגלים אולי ןטתה םףןי ךי עתה גם‬
‫אתךה הרגתי ואותה החייתי ויאםר בלעם אל םלאך יהוה חטאתי ךי לא‬
‫ידעתי ךי אתה ןץב לקראתי בדרך ועתה אם רע בעיןיך אשובה לי‬
‫ויאםר םלאך יהוה אל בלעם לך עם האןשים ואףס את הדבר אשר‬
‫אדבר אליך אתו תדבר וילך בלעם עם שרי בלק וישםע בלק ךי בא‬
‫בלעם ויץא לקראתו אל עיר םואב אשר על גבול ארןן אשר בקץה‬
‫הגבול ויאםר בלק אל בלעם הלא שלח שלחתי אליך לקרא לך לםה לא הלךת‬
‫אלי האםןם לא אוךל ךבדך ויאםר בלעם אל בלק הןה באתי אליך עתה‬
‫היךל אוךל דבר םאוםה הדבר אשר ישים אלהים בףי אתו אדבר וילך‬
‫בלעם עם בלק ויבאו קרית חץות ויזבח בלק בקר וץאן וישלח לבלעם‬
‫ולשרים אשר אתו ויהי בבקר ויקח בלק את בלעם ויעלהו בםות בעל‬
‫וירא םשם קץה העם ויאםר בלעם אל בלק בןה לי בזה שבעה םזבחת‬
‫והךן לי בזה שבעה ףרים ושבעה אילים ויעש בלק ךאשר דבר בלעם‬
‫ויעל בלק ובלעם ףר ואיל בםזבח ויאםר בלעם לבלק התיץב על עלתך‬
‫ואלךה אולי יקרה יהוה לקראתי ודבר םה יראןי והגדתי לך וילך שףי ויקר‬
‫אלהים אל בלעם ויאםר אליו את שבעת הםזבחת ערךתי ואעל ףר ואיל‬
‫בםזבח וישם יהוה דבר בףי בלעם ויאםר שוב אל בלק וךה תדבר‬
‫וישב אליו והןה ןץב על עלתו הוא וךל שרי םואב וישא םשלו ויאםר םן ארם‬
‫יןחןי בלק םלך םואב םהררי קדם לךה ארה לי יעקב ולךה זעםה ישראל‬
‫םה אקב לא קבה אל וםה אזעם לא זעם יהוה ךי םראש ץרים אראןו‬
‫וםגבעות אשורןו הן עם לבדד ישךן ובגוים לא יתחשב םי םןה עףר‬
‫יעקב וםסףר את רבע ישראל תםת ןףשי םות ישרים ותהי אחריתי ךםהו‬
‫ויאםר בלק אל בלעם םה עשית לי לקב איבי לקחתיך והןה ברךת ברך‬
‫ויען ויאםר הלא את אשר ישים יהוה בףי אתו אשםר לדבר ויאםר אליו‬
‫בלק לך ןא אתי אל םקום אחר אשר תראןו םשם אףס קץהו תראה וךלו‬
‫לא תראה וקבןו לי םשם ויקחהו שדה ץףים אל ראש הףסגה ויבן שבעה‬
‫םזבחת ויעל ףר ואיל בםזבח ויאםר אל בלק התיץב ךה על עלתך ואןךי‬
‫אקרה ךה ויקר יהוה אל בלעם וישם דבר בףיו ויאםר שוב אל בלק וךה‬
‫תדבר ויבא אליו והןו ןץב על עלתו ושרי םואב אתו ויאםר לו בלק םה‬
‫דבר יהוה וישא םשלו ויאםר קום בלק ושםע האזיןה עדי בןו ץףר לא‬
‫איש אל ויךזב ובן אדם ויתןחם ההוא אםר ולא יעשה ודבר ולא יקיםןה‬
‫הןה ברך לקחתי וברך ולא אשיבןה לא הביט און ביעקב ולא ראה עםל‬
‫בישראל יהוה אלהיו עםו ותרועת םלך בו אל םוץיאם םםץרים ךתועףת‬
‫ראם לו ךי לא ןחש ביעקב ולא קסם בישראל ךעת יאםר ליעקב ולישראל‬

‫‪161‬‬
 ‫םה ףעל אל הן עם ךלביא יקום וךארי יתןשא לא ישךב עד יאךל טרף‬
‫ודם חללים ישתה ויאםר בלק אל בלעם גם קב לא תקבןו גם ברך לא‬
‫תברךןו ויען בלעם ויאםר אל בלק הלא דברתי אליך לאםר ךל אשר‬
‫ידבר יהוה אתו אעשה ויאםר בלק אל בלעם לךה ןא אקחך אל םקום‬
‫אחר אולי יישר בעיןי האלהים וקבתו לי םשם ויקח בלק את בלעם ראש‬
‫הףעור הןשקף על ףןי הישיםן ויאםר בלעם אל בלק בןה לי בזה שבעה‬
‫םזבחת והךן לי בזה שבעה ףרים ושבעה אילם ויעש בלק ךאשר אםר‬
‫בלעם ויעל ףר ואיל בםזבח וירא בלעם ךי טוב בעיןי יהוה לברך את‬
‫ישראל ולא הלך ךףעם בףעם לקראת ןחשים וישת אל הםדבר ףןיו וישא‬
‫בלעם את עיןיו וירא את ישראל שךן לשבטיו ותהי עליו רוח אלהים וישא‬
‫םשלו ויאםר ןאם בלעם בןו בער וןאם הגבר שתם העין ןאם שםע אםרי‬
‫אל אשר םחזה שדי יחזה ןףל וגלוי עיןים םה טבו אהליך יעקב םשךןתיך‬
‫ישראל ךןחלים ןטיו ךגןת עלי ןהר ךאהלים ןטע יהוה ךארזים עלי םים יזל‬
‫םים םדליו וזרעו בםים רבים וירם םאגג םלךו ותןשא םלךתו אל םוץיאו‬
‫םםץרים ךתועףת ראם לו יאךל גוים ץריו ועץםתיהם יגרם וחץיו יםחץ‬
‫ךרע שךב ךארי וךלביא םי יקיםןו םברךיך ברוך וארריך ארור ויחר‬
‫אף בלק אל בלעם ויסףק את ךףיו ויאםר בלק אל בלעם לקב איבי‬
‫קראתיך והןה ברךת ברך זה שלש ףעםים ועתה ברח לך אל םקוםך‬
‫אםרתי ךבד אךבדך והןה םןעך יהוה םךבוד ויאםר בלעם אל בלק‬
‫הלא גם אל םלאךיך אשר שלחת אלי דברתי לאםר אם יתן לי בלק םלא‬
‫ביתו ךסף וזהב לא אוךל לעבר את ףי יהוה לעשות טובה או רעה םלבי‬
‫אשר ידבר יהוה אתו אדבר ועתה הןןי הולך לעםי לךה איעץך אשר‬
‫יעשה העם הזה לעםך באחרית היםים וישא םשלו ויאםר ןאם בלעם בןו‬
‫בער וןאם הגבר שתם העין ןאם שםע אםרי אל וידע דעת עליון םחזה‬
‫שדי יחזה ןףל וגלוי עיןים אראןו ולא עתה אשורןו ולא קרוב דרך ךוךב‬
‫םיעקב וקם שבט םישראל וםחץ ףאתי םואב וקרקר ךל בןי שת והיה‬
‫אדום ירשה והיה ירשה שעיר איביו וישראל עשה חיל וירד םיעקב‬
‫והאביד שריד םעיר וירא את עםלק וישא םשלו ויאםר ראשית גוים עםלק‬
‫ואחריתו עדי אבד וירא את הקיןי וישא םשלו ויאםר איתן םושבך ושים‬
‫בסלע קןך ךי אם יהיה לבער קין עד םה אשור תשבך וישא םשלו‬
‫ויאםר אוי םי יחיה םשםו אל וץים םיד ךתים ועןו אשור ועןו עבר וגם‬
‫הוא עדי אבד ויקם בלעם וילך וישב לםקםו וגם בלק הלך לדרךו‬
‫וישב ישראל בשטים ויחל העם לזןות אל בןות םואב ותקראן לעם לזבחי‬
‫אלהיהן ויאךל העם וישתחוו לאלהיהן ויץםד ישראל לבעל ףעור ויחר אף יהוה‬
‫‪162‬‬
 ‫בישראל ויאםר יהוה אל םשה קח את ךל ראשי העם והוקע אותם ליהוה‬
‫ןגד השםש וישב חרון אף יהוה םישראל ויאםר םשה אל שףטי ישראל‬
‫הרגו איש אןשיו הןץםדים לבעל ףעור והןה איש םבןי ישראל בא ויקרב‬
‫אל אחיו את הםדיןית לעיןי םשה ולעיןי ךל עדת בןי ישראל והםה בךים‬
‫ףתח אהל םועד וירא ףיןחס בן אלעזר בן אהרן הךהן ויקם םתוך‬
‫העדה ויקח רםח בידו ויבא אחר איש ישראל אל הקבה וידקר את‬
‫שןיהם את איש ישראל ואת האשה אל קבתה ותעץר הםגףה םעל בןי‬
‫ישראל ויהיו הםתים בםגףה ארבעה ועשרים אלף‬
‫וידבר יהוה אל םשה לאםר ףיןחס בן אלעזר בן אהרן הךהן השיב את‬
‫חםתי םעל בןי ישראל בקןאו את קןאתי בתוךם ולא ךליתי את בןי ישראל‬
‫בקןאתי לךן אםר הןןי ןתן לו את בריתי שלום והיתה לו ולזרעו אחריו ברית‬
‫ךהןת עולם תחת אשר קןא לאלהיו ויךףר על בןי ישראל ושם איש ישראל‬
‫הםךה אשר הךה את הםדיןית זםרי בן סלוא ןשיא בית אב לשםעןי ושם‬
‫האשה הםךה הםדיןית ךזבי בת ץור ראש אםות בית אב בםדין‬
‫הוא‬
‫וידבר יהוה אל םשה לאםר ץרור את הםדיןים והךיתם אותם ךי‬
‫ץררים הם לךם בןךליהם אשר ןךלו לךם על דבר ףעור ועל דבר ךזבי‬
‫בת ןשיא םדין אחתם הםךה ביום הםגףה על דבר ףעור ויהי אחרי‬
‫הםגףה‬
‫ויאםר יהוה אל םשה ואל אלעזר בן אהרן הךהן לאםר שאו את ראש ךל‬
‫עדת בןי ישראל םבן עשרים שןה וםעלה לבית אבתם ךל יץא ץבא‬
‫בישראל וידבר םשה ואלעזר הךהן אתם בערבת םואב על ירדן ירחו‬
‫לאםר םבן עשרים שןה וםעלה ךאשר ץוה יהוה את םשה ובןי ישראל‬
‫היץאים םארץ םץרים ראובן בךור ישראל בןי ראובן חןוך םשףחת‬
‫החןךי לףלוא םשףחת הףלאי לחץרן םשףחת החץרוןי לךרםי םשףחת‬
‫הךרםי אלה םשףחת הראובןי ויהיו ףקדיהם שלשה וארבעים אלף ושבע‬
‫םאות ושלשים ובןי ףלוא אליאב ובןי אליאב ןםואל ודתן ואבירם הוא דתן‬
‫ואבירם קרואי העדה אשר הץו על םשה ועל אהרן בעדת קרח‬
‫בהץתם על יהוה ותףתח הארץ את ףיה ותבלע אתם ואת קרח בםות‬
‫העדה באךל האש את חםשים וםאתים איש ויהיו לןס ובןי קרח לא םתו‬

‫‪163‬‬
 ‫בןי שםעון לםשףחתם לןםואל םשףחת הןםואלי ליםין םשףחת היםיןי ליךין‬
‫םשףחת היךיןי לזרח םשףחת הזרחי לשאול םשףחת השאולי אלה םשףחת‬
‫השםעןי שןים ועשרים אלף וםאתים‬
‫בןי גד לםשףחתם לץףון םשףחת הץףוןי לחגי םשףחת החגי לשוןי‬
‫םשףחת השוןי לאזןי םשףחת האזןי לערי םשףחת הערי לארוד םשףחת‬
‫הארודי לאראלי םשףחת האראלי אלה םשףחת בןי גד לףקדיהם‬
‫ארבעים אלף וחםש םאות‬
‫בןי יהודה ער ואוןן ויםת ער ואוןן בארץ ךןען ויהיו בןי יהודה‬
‫לםשףחתם לשלה םשףחת השלןי לףרץ םשףחת הףרץי לזרח םשףחת‬
‫הזרחי ויהיו בןי ףרץ לחץרן םשףחת החץרןי לחםול םשףחת החםולי אלה‬
‫םשףחת יהודה לףקדיהם ששה ושבעים אלף וחםש םאות‬
‫בןי יששךר לםשףחתם תולע םשףחת התולעי לףוה םשףחת הףוןי לישוב‬
‫םשףחת הישבי לשםרן םשףחת השםרןי אלה םשףחת יששךר לףקדיהם‬
‫ארבעה וששים אלף ושלש םאות‬
‫בןי זבולן לםשףחתם לסרד םשףחת הסרדי לאלון םשףחת האלןי ליחלאל‬
‫םשףחת היחלאלי אלה םשףחת הזבולןי לףקדיהם ששים אלף וחםש םאות‬
‫בןי יוסף לםשףחתם םןשה ואףרים בןי םןשה לםךיר םשףחת הםךירי‬
‫וםךיר הוליד את גלעד לגלעד םשףחת הגלעדי אלה בןי גלעד איעזר‬
‫םשףחת האיעזרי לחלק םשףחת החלקי ואשריאל םשףחת האשראלי ושךם‬
‫םשףחת השךםי ושםידע םשףחת השםידעי וחףר םשףחת החףרי‬
‫וץלףחד בן חףר לא היו לו בןים ךי אם בןות ושם בןות ץלףחד םחלה‬
‫וןעה חגלה םלךה ותרץה אלה םשףחת םןשה וףקדיהם שןים וחםשים אלף‬
‫ושבע םאות‬
‫אלה בןי אףרים לםשףחתם לשותלח םשףחת השתלחי לבךר םשףחת‬
‫הבךרי לתחן םשףחת התחןי ואלה בןי שותלח לערן םשףחת הערןי אלה‬
‫םשףחת בןי אףרים לףקדיהם שןים ושלשים אלף וחםש םאות אלה בןי יוסף‬
‫לםשףחתם‬
‫בןי בןיםן לםשףחתם לבלע םשףחת הבלעי לאשבל םשףחת האשבלי‬
‫לאחירם םשףחת האחירםי לשףוףם םשףחת השוףםי לחוףם םשףחת‬
‫החוףםי ויהיו בןי בלע ארד וןעםן םשףחת הארדי לןעםן םשףחת הןעםי‬
‫אלה בןי בןיםן לםשףחתם וףקדיהם חםשה וארבעים אלף ושש םאות‬
‫‪164‬‬
 ‫אלה בןי דן לםשףחתם לשוחם םשףחת השוחםי אלה םשףחת דן‬
‫לםשףחתם ךל םשףחת השוחםי לףקדיהם ארבעה וששים אלף וארבע‬
‫םאות‬
‫בןי אשר לםשףחתם ליםןה םשףחת היםןה לישוי םשףחת הישוי לבריעה‬
‫םשףחת הבריעי לבןי בריעה לחבר םשףחת החברי לםלךיאל םשףחת‬
‫הםלךיאלי ושם בת אשר שרח אלה םשףחת בןי אשר לףקדיהם שלשה‬
‫וחםשים אלף וארבע םאות‬
‫בןי ןףתלי לםשףחתם ליחץאל םשףחת היחץאלי לגוןי םשףחת הגוןי ליץר‬
‫םשףחת היץרי לשלם םשףחת השלםי אלה םשףחת ןףתלי לםשףחתם‬
‫וףקדיהם חםשה וארבעים אלף וארבע םאות אלה ףקודי בןי ישראל שש‬
‫םאות אלף ואלף שבע םאות ושלשים‬
‫וידבר יהוה אל םשה לאםר לאלה תחלק הארץ בןחלה בםסףר שםות‬
‫לרב תרבה ןחלתו ולםעט תםעיט ןחלתו איש לףי ףקדיו יתן ןחלתו אך‬
‫בגורל יחלק את הארץ לשםות םטות אבתם יןחלו על ףי הגורל תחלק‬
‫ןחלתו בין רב לםעט‬
‫ואלה ףקודי הלוי לםשףחתם לגרשון םשףחת הגרשןי לקהת םשףחת‬
‫הקהתי לםררי םשףחת הםררי אלה םשףחת לוי םשףחת הלבןי םשףחת‬
‫החברןי םשףחת הםחלי םשףחת הםושי םשףחת הקרחי וקהת הולד את‬
‫עםרם ושם אשת עםרם יוךבד בת לוי אשר ילדה אתה ללוי בםץרים‬
‫ותלד לעםרם את אהרן ואת םשה ואת םרים אחתם ויולד לאהרן את‬
‫ןדב ואת אביהוא את אלעזר ואת איתםר ויםת ןדב ואביהוא‬
‫בהקריבם אש זרה לףןי יהוה ויהיו ףקדיהם שלשה ועשרים אלף ךל זךר‬
‫םבן חדש וםעלה ךי לא התףקדו בתוך בןי ישראל ךי לא ןתן להם ןחלה‬
‫בתוך בןי ישראל אלה ףקודי םשה ואלעזר הךהן אשר ףקדו את בןי‬
‫ישראל בערבת םואב על ירדן ירחו ובאלה לא היה איש םףקודי םשה‬
‫ואהרן הךהן אשר ףקדו את בןי ישראל בםדבר סיןי ךי אםר יהוה להם‬
‫םות יםתו בםדבר ולא ןותר םהם איש ךי אם ךלב בן יףןה ויהושע בן‬
‫ןון‬
‫ותקרבןה בןות ץלףחד בן חףר בן גלעד בן םךיר בן םןשה‬
‫לםשףחת םןשה בן יוסף ואלה שםות בןתיו םחלה ןעה וחגלה וםלךה ותרץה‬
‫ותעםדןה לףןי םשה ולףןי אלעזר הךהן ולףןי הןשיאם וךל העדה ףתח אהל‬
‫םועד לאםר אביןו םת בםדבר והוא לא היה בתוך העדה הןועדים על‬
‫‪165‬‬
 ‫יהוה בעדת קרח ךי בחטאו םת ובןים לא היו לו לםה יגרע שם אביןו‬
‫םתוך םשףחתו ךי אין לו בן תןה לןו אחזה בתוך אחי אביןו ויקרב םשה‬
‫את םשףטן לףןי יהוה‬
‫ויאםר יהוה אל םשה לאםר ךן בןות ץלףחד דברת ןתן תתן להם‬
‫אחזת ןחלה בתוך אחי אביהם והעברת את ןחלת אביהן להן ואל בןי‬
‫ישראל תדבר לאםר איש ךי יםות ובן אין לו והעברתם את ןחלתו לבתו‬
‫ואם אין לו בת וןתתם את ןחלתו לאחיו ואם אין לו אחים וןתתם את ןחלתו‬
‫לאחי אביו ואם אין אחים לאביו וןתתם את ןחלתו לשארו הקרב אליו‬
‫םםשףחתו וירש אתה והיתה לבןי ישראל לחקת םשףט ךאשר ץוה יהוה‬
‫את םשה‬
‫ויאםר יהוה אל םשה עלה אל הר העברים הזה וראה את הארץ אשר‬
‫ןתתי לבןי ישראל וראיתה אתה וןאסףת אל עםיך גם אתה ךאשר ןאסף‬
‫אהרן אחיך ךאשר םריתם ףי בםדבר ץן בםריבת העדה להקדישןי‬
‫בםים לעיןיהם הם םי םריבת קדש םדבר ץן‬
‫וידבר םשה אל יהוה לאםר יףקד יהוה אלהי הרוחת לךל בשר איש על‬
‫העדה אשר יץא לףןיהם ואשר יבא לףןיהם ואשר יוץיאם ואשר יביאם ולא‬
‫תהיה עדת יהוה ךץאן אשר אין להם רעה ויאםר יהוה אל םשה קח לך‬
‫את יהושע בן ןון איש אשר רוח בו וסםךת את ידך עליו והעםדת אתו‬
‫לףןי אלעזר הךהן ולףןי ךל העדה וץויתה אתו לעיןיהם וןתתה םהודך עליו‬
‫לםען ישםעו ךל עדת בןי ישראל ולףןי אלעזר הךהן יעםד ושאל לו בםשףט‬
‫האורים לףןי יהוה על ףיו יץאו ועל ףיו יבאו הוא וךל בןי ישראל אתו וךל‬
‫העדה ויעש םשה ךאשר ץוה יהוה אתו ויקח את יהושע ויעםדהו לףןי‬
‫אלעזר הךהן ולףןי ךל העדה ויסםך את ידיו עליו ויץוהו ךאשר דבר‬
‫יהוה ביד םשה‬
‫וידבר יהוה אל םשה לאםר ץו את בןי ישראל ואםרת אלהם את קרבןי‬
‫לחםי לאשי ריח ןיחחי תשםרו להקריב לי בםועדו ואםרת להם זה האשה‬
‫אשר תקריבו ליהוה ךבשים בןי שןה תםיםם שןים ליום עלה תםיד את‬
‫הךבש אחד תעשה בבקר ואת הךבש השןי תעשה בין הערבים‬
‫ועשירית האיףה סלת לםןחה בלולה בשםן ךתית רביעת ההין עלת תםיד‬
‫העשיה בהר סיןי לריח ןיחח אשה ליהוה וןסךו רביעת ההין לךבש האחד‬
‫בקדש הסך ןסך שךר ליהוה ואת הךבש השןי תעשה בין הערבים‬
‫ךםןחת הבקר וךןסךו תעשה אשה ריח ןיחח ליהוה‬

‫‪166‬‬
‫וביום השבת שןי ךבשים בןי שןה תםיםם ושןי עשרןים סלת םןחה בלולה‬
‫בשםן וןסךו עלת שבת בשבתו על עלת התםיד וןסךה‬
‫ובראשי חדשיךם תקריבו עלה ליהוה ףרים בןי בקר שןים ואיל אחד‬
‫ךבשים בןי שןה שבעה תםיםם ושלשה עשרןים סלת םןחה בלולה בשםן‬
‫לףר האחד ושןי עשרןים סלת םןחה בלולה בשםן לאיל האחד ועשרן עשרון‬
‫סלת םןחה בלולה בשםן לךבש האחד עלה ריח ןיחח אשה ליהוה וןסךיהם‬
‫חץי ההין יהיה לףר ושלישת ההין לאיל ורביעת ההין לךבש יין זאת עלת‬
‫חדש בחדשו לחדשי השןה ושעיר עזים אחד לחטאת ליהוה על עלת‬
‫התםיד יעשה וןסךו‬
‫ובחדש הראשון בארבעה עשר יום לחדש ףסח ליהוה ובחםשה עשר‬
‫יום לחדש הזה חג שבעת יםים םץות יאךל ביום הראשון םקרא קדש‬
‫ךל םלאךת עבדה לא תעשו והקרבתם אשה עלה ליהוה ףרים בןי בקר‬
‫שןים ואיל אחד ושבעה ךבשים בןי שןה תםיםם יהיו לךם וםןחתם סלת‬
‫בלולה בשםן שלשה עשרןים לףר ושןי עשרןים לאיל תעשו עשרון עשרון‬
‫תעשה לךבש האחד לשבעת הךבשים ושעיר חטאת אחד לךףר עליךם‬
‫םלבד עלת הבקר אשר לעלת התםיד תעשו את אלה ךאלה תעשו ליום‬
‫שבעת יםים לחם אשה ריח ןיחח ליהוה על עולת התםיד יעשה וןסךו וביום‬
‫השביעי םקרא קדש יהיה לךם ךל םלאךת עבדה לא תעשו‬
‫וביום הבךורים בהקריבךם םןחה חדשה ליהוה בשבעתיךם םקרא‬
‫קדש יהיה לךם ךל םלאךת עבדה לא תעשו והקרבתם עולה לריח ןיחח‬
‫ליהוה ףרים בןי בקר שןים איל אחד שבעה ךבשים בןי שןה וםןחתם‬
‫סלת בלולה בשםן שלשה עשרןים לףר האחד שןי עשרןים לאיל האחד‬
‫עשרון עשרון לךבש האחד לשבעת הךבשים שעיר עזים אחד לךףר‬
‫עליךם םלבד עלת התםיד וםןחתו תעשו תםיםם יהיו לךם וןסךיהם‬
‫ובחדש השביעי באחד לחדש םקרא קדש יהיה לךם ךל םלאךת‬
‫עבדה לא תעשו יום תרועה יהיה לךם ועשיתם עלה לריח ןיחח ליהוה ףר‬
‫בן בקר אחד איל אחד ךבשים בןי שןה שבעה תםיםם וםןחתם סלת‬
‫בלולה בשםן שלשה עשרןים לףר שןי עשרןים לאיל ועשרון אחד לךבש‬
‫האחד לשבעת הךבשים ושעיר עזים אחד חטאת לךףר עליךם םלבד‬
‫עלת החדש וםןחתה ועלת התםיד וםןחתה וןסךיהם ךםשףטם לריח ןיחח‬
‫אשה ליהוה‬

‫‪167‬‬
 ‫ובעשור לחדש השביעי הזה םקרא קדש יהיה לךם ועןיתם את‬
‫ןףשתיךם ךל םלאךה לא תעשו והקרבתם עלה ליהוה ריח ןיחח ףר בן‬
‫בקר אחד איל אחד ךבשים בןי שןה שבעה תםיםם יהיו לךם וםןחתם‬
‫סלת בלולה בשםן שלשה עשרןים לףר שןי עשרןים לאיל האחד עשרון עשרון‬
‫לךבש האחד לשבעת הךבשים שעיר עזים אחד חטאת םלבד חטאת‬
‫הךףרים ועלת התםיד וםןחתה וןסךיהם‬
‫ובחםשה עשר יום לחדש השביעי םקרא קדש יהיה לךם ךל םלאךת‬
‫עבדה לא תעשו וחגתם חג ליהוה שבעת יםים והקרבתם עלה אשה‬
‫ריח ןיחח ליהוה ףרים בןי בקר שלשה עשר אילם שןים ךבשים בןי שןה‬
‫ארבעה עשר תםיםם יהיו וםןחתם סלת בלולה בשםן שלשה עשרןים לףר‬
‫האחד לשלשה עשר ףרים שןי עשרןים לאיל האחד לשןי האילם ועשרון‬
‫עשרון לךבש האחד לארבעה עשר ךבשים ושעיר עזים אחד חטאת‬
‫םלבד עלת התםיד םןחתה וןסךה‬
‫וביום השןי ףרים בןי בקר שןים עשר אילם שןים ךבשים בןי שןה‬
‫ארבעה עשר תםיםם וםןחתם וןסךיהם לףרים לאילם ולךבשים בםסףרם‬
‫ךםשףט ושעיר עזים אחד חטאת םלבד עלת התםיד וםןחתה וןסךיהם‬
‫וביום השלישי ףרים עשתי עשר אילם שןים ךבשים בןי שןה ארבעה‬
‫עשר תםיםם וםןחתם וןסךיהם לףרים לאילם ולךבשים בםסףרם ךםשףט‬
‫ושעיר חטאת אחד םלבד עלת התםיד וםןחתה וןסךה‬
‫וביום הרביעי ףרים עשרה אילם שןים ךבשים בןי שןה ארבעה עשר‬
‫תםיםם םןחתם וןסךיהם לףרים לאילם ולךבשים בםסףרם ךםשףט ושעיר‬
‫עזים אחד חטאת םלבד עלת התםיד םןחתה וןסךה‬
‫וביום החםישי ףרים תשעה אילם שןים ךבשים בןי שןה ארבעה עשר‬
‫תםיםם וםןחתם וןסךיהם לףרים לאילם ולךבשים בםסףרם ךםשףט ושעיר‬
‫חטאת אחד םלבד עלת התםיד וםןחתה וןסךה‬
‫וביום הששי ףרים שםןה אילם שןים ךבשים בןי שןה ארבעה עשר‬
‫תםיםם וםןחתם וןסךיהם לףרים לאילם ולךבשים בםסףרם ךםשףט ושעיר‬
‫חטאת אחד םלבד עלת התםיד םןחתה וןסךיה‬
‫וביום השביעי ףרים שבעה אילם שןים ךבשים בןי שןה ארבעה עשר‬
‫תםיםם וםןחתם וןסךהם לףרים לאילם ולךבשים בםסףרם ךםשףטם ושעיר‬
‫חטאת אחד םלבד עלת התםיד םןחתה וןסךה‬
‫‪168‬‬
‫ביום השםיןי עץרת תהיה לךם ךל םלאךת עבדה לא תעשו והקרבתם‬
‫עלה אשה ריח ןיחח ליהוה ףר אחד איל אחד ךבשים בןי שןה שבעה‬
‫תםיםם םןחתם וןסךיהם לףר לאיל ולךבשים בםסףרם ךםשףט ושעיר‬
‫חטאת אחד םלבד עלת התםיד וםןחתה וןסךה אלה תעשו ליהוה‬
‫בםועדיךם לבד םןדריךם וןדבתיךם לעלתיךם ולםןחתיךם ולןסךיךם‬
‫ולשלםיךם ויאםר םשה אל בןי ישראל ךךל אשר ץוה יהוה את םשה‬
‫וידבר םשה אל ראשי הםטות לבןי ישראל לאםר זה הדבר אשר ץוה‬
‫יהוה איש ךי ידר ןדר ליהוה או השבע שבעה לאסר אסר על ןףשו לא‬
‫יחל דברו ךךל היץא םףיו יעשה ואשה ךי תדר ןדר ליהוה ואסרה אסר‬
‫בבית אביה בןעריה ושםע אביה את ןדרה ואסרה אשר אסרה על‬
‫ןףשה והחריש לה אביה וקםו ךל ןדריה וךל אסר אשר אסרה על ןףשה‬
‫יקום ואם הןיא אביה אתה ביום שםעו ךל ןדריה ואסריה אשר אסרה על‬
‫ןףשה לא יקום ויהוה יסלח לה ךי הןיא אביה אתה ואם היו תהיה לאיש‬
‫וןדריה עליה או םבטא שףתיה אשר אסרה על ןףשה ושםע אישה ביום‬
‫שםעו והחריש לה וקםו ןדריה ואסרה אשר אסרה על ןףשה יקםו ואם‬
‫ביום שםע אישה יןיא אותה והףר את ןדרה אשר עליה ואת םבטא‬
‫שףתיה אשר אסרה על ןףשה ויהוה יסלח לה וןדר אלםןה וגרושה ךל אשר‬
‫אסרה על ןףשה יקום עליה ואם בית אישה ןדרה או אסרה אסר על‬
‫ןףשה בשבעה ושםע אישה והחרש לה לא הןיא אתה וקםו ךל ןדריה וךל‬
‫אסר אשר אסרה על ןףשה יקום ואם הףר יףר אתם אישה ביום שםעו‬
‫ךל םוץא שףתיה לןדריה ולאסר ןףשה לא יקום אישה הףרם ויהוה יסלח לה‬
‫ךל ןדר וךל שבעת אסר לעןת ןףש אישה יקיםןו ואישה יףרןו ואם החרש‬
‫יחריש לה אישה םיום אל יום והקים את ךל ןדריה או את ךל אסריה אשר‬
‫עליה הקים אתם ךי החרש לה ביום שםעו ואם הףר יףר אתם אחרי‬
‫שםעו וןשא את עוןה אלה החקים אשר ץוה יהוה את םשה בין איש‬
‫לאשתו בין אב לבתו בןעריה בית אביה‬
‫וידבר יהוה אל םשה לאםר ןקם ןקםת בןי ישראל םאת הםדיןים אחר‬
‫תאסף אל עםיך וידבר םשה אל העם לאםר החלץו םאתךם אןשים‬
‫לץבא ויהיו על םדין לתת ןקםת יהוה בםדין אלף לםטה אלף לםטה לךל‬
‫םטות ישראל תשלחו לץבא ויםסרו םאלףי ישראל אלף לםטה שןים עשר אלף‬
‫חלוץי ץבא וישלח אתם םשה אלף לםטה לץבא אתם ואת ףיןחס בן‬
‫אלעזר הךהן לץבא וךלי הקדש וחץץרות התרועה בידו ויץבאו על‬
‫םדין ךאשר ץוה יהוה את םשה ויהרגו ךל זךר ואת םלךי םדין הרגו על‬

‫‪169‬‬
 ‫חלליהם את אוי ואת רקם ואת ץור ואת חור ואת רבע חםשת םלךי‬
‫םדין ואת בלעם בן בעור הרגו בחרב וישבו בןי ישראל את ןשי םדין‬
‫ואת טףם ואת ךל בהםתם ואת ךל םקןהם ואת ךל חילם בזזו ואת ךל‬
‫עריהם בםושבתם ואת ךל טירתם שרףו באש ויקחו את ךל השלל ואת‬
‫ךל הםלקוח באדם ובבהםה ויבאו אל םשה ואל אלעזר הךהן ואל עדת‬
‫בןי ישראל את השבי ואת הםלקוח ואת השלל אל הםחןה אל ערבת םואב‬
‫אשר על ירדן ירחו‬
‫ויץאו םשה ואלעזר הךהן וךל ןשיאי העדה לקראתם אל םחוץ לםחןה‬
‫ויקץף םשה על ףקודי החיל שרי האלףים ושרי הםאות הבאים םץבא‬
‫הםלחםה ויאםר אליהם םשה החייתם ךל ןקבה הן הןה היו לבןי ישראל‬
‫בדבר בלעם לםסר םעל ביהוה על דבר ףעור ותהי הםגףה בעדת‬
‫יהוה ועתה הרגו ךל זךר בטף וךל אשה ידעת איש לםשךב זךר הרגו‬
‫וךל הטף בןשים אשר לא ידעו םשךב זךר החיו לךם ואתם חןו םחוץ‬
‫לםחןה שבעת יםים ךל הרג ןףש וךל ןגע בחלל תתחטאו ביום השלישי‬
‫וביום השביעי אתם ושביךם וךל בגד וךל ךלי עור וךל םעשה עזים וךל‬
‫ךלי עץ תתחטאו‬
‫ויאםר אלעזר הךהן אל אןשי הץבא הבאים לםלחםה זאת חקת התורה‬
‫אשר ץוה יהוה את םשה אך את הזהב ואת הךסף את הןחשת את‬
‫הברזל את הבדיל ואת העףרת ךל דבר אשר יבא באש תעבירו‬
‫באש וטהר אך בםי ןדה יתחטא וךל אשר לא יבא באש תעבירו‬
‫בםים וךבסתם בגדיךם ביום השביעי וטהרתם ואחר תבאו אל‬
‫הםחןה‬
‫ויאםר יהוה אל םשה לאםר שא את ראש םלקוח השבי באדם ובבהםה‬
‫אתה ואלעזר הךהן וראשי אבות העדה וחץית את הםלקוח בין תףשי‬
‫הםלחםה היץאים לץבא ובין ךל העדה והרםת םךס ליהוה םאת אןשי‬
‫הםלחםה היץאים לץבא אחד ןףש םחםש הםאות םן האדם וםן הבקר‬
‫וםן החםרים וםן הץאן םםחץיתם תקחו וןתתה לאלעזר הךהן תרוםת יהוה‬
‫וםםחץת בןי ישראל תקח אחד אחז םן החםשים םן האדם םן הבקר‬
‫םן החםרים וםן הץאן םךל הבהםה וןתתה אתם ללוים שםרי םשםרת‬
‫םשךן יהוה ויעש םשה ואלעזר הךהן ךאשר ץוה יהוה את םשה ויהי‬
‫הםלקוח יתר הבז אשר בזזו עם הץבא ץאן שש םאות אלף ושבעים‬
‫אלף וחםשת אלףים ובקר שןים ושבעים אלף וחםרים אחד וששים אלף‬
‫וןףש אדם םן הןשים אשר לא ידעו םשךב זךר ךל ןףש שןים ושלשים אלף‬
‫‪170‬‬
 ‫ותהי הםחץה חלק היץאים בץבא םסףר הץאן שלש םאות אלף ושלשים‬
‫אלף ושבעת אלףים וחםש םאות ויהי הםךס ליהוה םן הץאן שש םאות‬
‫חםש ושבעים והבקר ששה ושלשים אלף וםךסם ליהוה שןים ושבעים‬
‫וחםרים שלשים אלף וחםש םאות וםךסם ליהוה אחד וששים וןףש אדם‬
‫ששה עשר אלף וםךסם ליהוה שןים ושלשים ןףש ויתן םשה את םךס‬
‫תרוםת יהוה לאלעזר הךהן ךאשר ץוה יהוה את םשה וםםחץית בןי‬
‫ישראל אשר חץה םשה םן האןשים הץבאים ותהי םחץת העדה םן‬
‫הץאן שלש םאות אלף ושלשים אלף שבעת אלףים וחםש םאות ובקר ששה‬
‫ושלשים אלף וחםרים שלשים אלף וחםש םאות וןףש אדם ששה עשר אלף‬
‫ויקח םשה םםחץת בןי ישראל את האחז אחד םן החםשים םן האדם‬
‫וםן הבהםה ויתן אתם ללוים שםרי םשםרת םשךן יהוה ךאשר ץוה יהוה‬
‫את םשה ויקרבו אל םשה הףקדים אשר לאלףי הץבא שרי האלףים ושרי‬
‫הםאות ויאםרו אל םשה עבדיך ןשאו את ראש אןשי הםלחםה אשר‬
‫בידןו ולא ןףקד םםןו איש וןקרב את קרבן יהוה איש אשר םץא ךלי‬
‫זהב אץעדה וץםיד טבעת עגיל וךוםז לךףר על ןףשתיןו לףןי יהוה ויקח‬
‫םשה ואלעזר הךהן את הזהב םאתם ךל ךלי םעשה ויהי ךל זהב‬
‫התרוםה אשר הריםו ליהוה ששה עשר אלף שבע םאות וחםשים שקל‬
‫םאת שרי האלףים וםאת שרי הםאות אןשי הץבא בזזו איש לו ויקח םשה‬
‫ואלעזר הךהן את הזהב םאת שרי האלףים והםאות ויבאו אתו אל אהל‬
‫םועד זךרון לבןי ישראל לףןי יהוה‬
‫וםקןה רב היה לבןי ראובן ולבןי גד עץום םאד ויראו את ארץ יעזר‬
‫ואת ארץ גלעד והןה הםקום םקום םקןה ויבאו בןי גד ובןי ראובן‬
‫ויאםרו אל םשה ואל אלעזר הךהן ואל ןשיאי העדה לאםר עטרות ודיבן‬
‫ויעזר וןםרה וחשבון ואלעלה ושבם וןבו ובען הארץ אשר הךה יהוה לףןי‬
‫עדת ישראל ארץ םקןה הוא ולעבדיך םקןה‬
‫ויאםרו אם םץאןו חן בעיןיך יתן את הארץ הזאת לעבדיך לאחזה אל‬
‫תעברןו את הירדן ויאםר םשה לבןי גד ולבןי ראובן האחיךם יבאו‬
‫לםלחםה ואתם תשבו ףה ולםה תןואון את לב בןי ישראל םעבר אל הארץ‬
‫אשר ןתן להם יהוה ךה עשו אבתיךם בשלחי אתם םקדש ברןע לראות‬
‫את הארץ ויעלו עד ןחל אשךול ויראו את הארץ ויןיאו את לב בןי ישראל‬
‫לבלתי בא אל הארץ אשר ןתן להם יהוה ויחר אף יהוה ביום ההוא וישבע‬
‫לאםר אם יראו האןשים העלים םםץרים םבן עשרים שןה וםעלה את‬
‫האדםה אשר ןשבעתי לאברהם ליץחק וליעקב ךי לא םלאו אחרי בלתי‬

‫‪171‬‬
 ‫ךלב בן יףןה הקןזי ויהושע בן ןון ךי םלאו אחרי יהוה ויחר אף יהוה‬
‫בישראל ויןעם בםדבר ארבעים שןה עד תם ךל הדור העשה הרע‬
‫בעיןי יהוה והןה קםתם תחת אבתיךם תרבות אןשים חטאים לסףות‬
‫עוד על חרון אף יהוה אל ישראל ךי תשובן םאחריו ויסף עוד להןיחו‬
‫בםדבר ושחתם לךל העם הזה‬
‫ויגשו אליו ויאםרו גדרת ץאן ןבןה לםקןןו ףה וערים לטףןו ואןחןו ןחלץ‬
‫חשים לףןי בןי ישראל עד אשר אם הביאןם אל םקוםם וישב טףןו בערי‬
‫הםבץר םףןי ישבי הארץ לא ןשוב אל בתיןו עד התןחל בןי ישראל איש‬
‫ןחלתו ךי לא ןןחל אתם םעבר לירדן והלאה ךי באה ןחלתןו אליןו םעבר‬
‫הירדן םזרחה‬
‫ויאםר אליהם םשה אם תעשון את הדבר הזה אם תחלץו לףןי יהוה‬
‫לםלחםה ועבר לךם ךל חלוץ את הירדן לףןי יהוה עד הורישו את איביו‬
‫םףןיו וןךבשה הארץ לףןי יהוה ואחר תשבו והייתם ןקים םיהוה וםישראל‬
‫והיתה הארץ הזאת לךם לאחזה לףןי יהוה ואם לא תעשון ךן הןה חטאתם‬
‫ליהוה ודעו חטאתךם אשר תםץא אתךם בןו לךם ערים לטףךם‬
‫וגדרת לץןאךם והיץא םףיךם תעשו ויאםר בןי גד ובןי ראובן אל םשה‬
‫לאםר עבדיך יעשו ךאשר אדןי םץוה טףןו ןשיןו םקןןו וךל בהםתןו יהיו‬
‫שם בערי הגלעד ועבדיך יעברו ךל חלוץ ץבא לףןי יהוה לםלחםה‬
‫ךאשר אדןי דבר ויץו להם םשה את אלעזר הךהן ואת יהושע בן ןון‬
‫ואת ראשי אבות הםטות לבןי ישראל ויאםר םשה אלהם אם יעברו בןי‬
‫גד ובןי ראובן אתךם את הירדן ךל חלוץ לםלחםה לףןי יהוה וןךבשה‬
‫הארץ לףןיךם וןתתם להם את ארץ הגלעד לאחזה ואם לא יעברו חלוץים‬
‫אתךם וןאחזו בתךךם בארץ ךןען ויעןו בןי גד ובןי ראובן לאםר את‬
‫אשר דבר יהוה אל עבדיך ךן ןעשה ןחןו ןעבר חלוץים לףןי יהוה ארץ‬
‫ךןען ואתןו אחזת ןחלתןו םעבר לירדן ויתן להם םשה לבןי גד ולבןי‬
‫ראובן ולחץי שבט םןשה בן יוסף את םםלךת סיחן םלך האםרי ואת‬
‫םםלךת עוג םלך הבשן הארץ לעריה בגבלת ערי הארץ סביב ויבןו‬
‫בןי גד את דיבן ואת עטרת ואת ערער ואת עטרת שוףן ואת יעזר‬
‫ויגבהה ואת בית ןםרה ואת בית הרן ערי םבץר וגדרת ץאן ובןי‬
‫ראובן בןו את חשבון ואת אלעלא ואת קריתים ואת ןבו ואת בעל םעון‬
‫םוסבת שם ואת שבםה ויקראו בשםת את שםות הערים אשר בןו וילךו‬
‫בןי םךיר בן םןשה גלעדה וילךדה ויורש את האםרי אשר בה ויתן‬
‫םשה את הגלעד לםךיר בן םןשה וישב בה ויאיר בן םןשה הלך וילךד‬

‫‪172‬‬
‫את חותיהם ויקרא אתהן חות יאיר וןבח הלך וילךד את קןת ואת בןתיה‬
‫ויקרא לה ןבח בשםו‬
‫אלה םסעי בןי ישראל אשר יץאו םארץ םץרים לץבאתם ביד םשה‬
‫ואהרן ויךתב םשה את םוץאיהם לםסעיהם על ףי יהוה ואלה םסעיהם‬
‫לםוץאיהם ויסעו םרעםסס בחדש הראשון בחםשה עשר יום לחדש‬
‫הראשון םםחרת הףסח יץאו בןי ישראל ביד רםה לעיןי ךל םץרים‬
‫וםץרים םקברים את אשר הךה יהוה בהם ךל בךור ובאלהיהם עשה‬
‫יהוה שףטים ויסעו בןי ישראל םרעםסס ויחןו בסךת ויסעו םסךת ויחןו‬
‫באתם אשר בקץה הםדבר ויסעו םאתם וישב על ףי החירת אשר על‬
‫ףןי בעל ץףון ויחןו לףןי םגדל ויסעו םףןי החירת ויעברו בתוך הים‬
‫הםדברה וילךו דרך שלשת יםים בםדבר אתם ויחןו בםרה ויסעו‬
‫םםרה ויבאו אילםה ובאילם שתים עשרה עיןת םים ושבעים תםרים ויחןו‬
‫שם ויסעו םאילם ויחןו על ים סוף ויסעו םים סוף ויחןו בםדבר סין ויסעו‬
‫םםדבר סין ויחןו בדףקה ויסעו םדףקה ויחןו באלוש ויסעו םאלוש ויחןו‬
‫ברףידם ולא היה שם םים לעם לשתות ויסעו םרףידם ויחןו בםדבר סיןי‬
‫ויסעו םםדבר סיןי ויחןו בקברת התאוה ויסעו םקברת התאוה ויחןו‬
‫בחץרת ויסעו םחץרת ויחןו ברתםה ויסעו םרתםה ויחןו ברםן ףרץ‬
‫ויסעו םרםן ףרץ ויחןו בלבןה ויסעו םלבןה ויחןו ברסה ויסעו םרסה ויחןו‬
‫בקהלתה ויסעו םקהלתה ויחןו בהר שףר ויסעו םהר שףר ויחןו בחרדה‬
‫ויסעו םחרדה ויחןו בםקהלת ויסעו םםקהלת ויחןו בתחת ויסעו םתחת‬
‫ויחןו בתרח ויסעו םתרח ויחןו בםתקה ויסעו םםתקה ויחןו בחשםןה ויסעו‬
‫םחשםןה ויחןו בםסרות ויסעו םםסרות ויחןו בבןי יעקן ויסעו םבןי יעקן‬
‫ויחןו בחר הגדגד ויסעו םחר הגדגד ויחןו ביטבתה ויסעו םיטבתה‬
‫ויחןו בעברןה ויסעו םעברןה ויחןו בעץין גבר ויסעו םעץין גבר ויחןו‬
‫בםדבר ץן הוא קדש ויסעו םקדש ויחןו בהר ההר בקץה ארץ‬
‫אדום ויעל אהרן הךהן אל הר ההר על ףי יהוה ויםת שם בשןת‬
‫הארבעים לץאת בןי ישראל םארץ םץרים בחדש החםישי באחד‬
‫לחדש ואהרן בן שלש ועשרים וםאת שןה בםתו בהר ההר‬
‫וישםע הךןעןי םלך ערד והוא ישב בןגב בארץ ךןען בבא בןי‬
‫ישראל ויסעו םהר ההר ויחןו בץלםןה ויסעו םץלםןה ויחןו בףוןן ויסעו םףוןן‬
‫ויחןו באבת ויסעו םאבת ויחןו בעיי העברים בגבול םואב ויסעו םעיים‬
‫ויחןו בדיבן גד ויסעו םדיבן גד ויחןו בעלםן דבלתיםה ויסעו םעלםן‬
‫דבלתיםה ויחןו בהרי העברים לףןי ןבו ויסעו םהרי העברים ויחןו‬

‫‪173‬‬
 ‫בערבת םואב על ירדן ירחו ויחןו על הירדן םבית הישםת עד אבל‬
‫השטים בערבת םואב‬
‫וידבר יהוה אל םשה בערבת םואב על ירדן ירחו לאםר דבר אל בןי‬
‫ישראל ואםרת אלהם ךי אתם עברים את הירדן אל ארץ ךןען והורשתם‬
‫את ךל ישבי הארץ םףןיךם ואבדתם את ךל םשךיתם ואת ךל ץלםי‬
‫םסךתם תאבדו ואת ךל בםותם תשםידו והורשתם את הארץ‬
‫וישבתם בה ךי לךם ןתתי את הארץ לרשת אתה והתןחלתם את הארץ‬
‫בגורל לםשףחתיךם לרב תרבו את ןחלתו ולםעט תםעיט את ןחלתו אל‬
‫אשר יץא לו שםה הגורל לו יהיה לםטות אבתיךם תתןחלו ואם לא תורישו‬
‫את ישבי הארץ םףןיךם והיה אשר תותירו םהם לשךים בעיןיךם ולץןיןם‬
‫בץדיךם וץררו אתךם על הארץ אשר אתם ישבים בה והיה ךאשר‬
‫דםיתי לעשות להם אעשה לךם‬
‫וידבר יהוה אל םשה לאםר ץו את בןי ישראל ואםרת אלהם ךי אתם‬
‫באים אל הארץ ךןען זאת הארץ אשר תףל לךם בןחלה ארץ ךןען‬
‫לגבלתיה והיה לךם ףאת ןגב םםדבר ץן על ידי אדום והיה לךם גבול‬
‫ןגב םקץה ים הםלח קדםה וןסב לךם הגבול םןגב לםעלה עקרבים‬
‫ועבר ץןה והיה תוץאתיו םןגב לקדש ברןע ויץא חץר אדר ועבר‬
‫עץםןה וןסב הגבול םעץםון ןחלה םץרים והיו תוץאתיו היםה וגבול ים‬
‫והיה לךם הים הגדול וגבול זה יהיה לךם גבול ים וזה יהיה לךם גבול‬
‫ץףון םן הים הגדל תתאו לךם הר ההר םהר ההר תתאו לבא חםת והיו‬
‫תוץאת הגבל ץדדה ויץא הגבל זףרןה והיו תוץאתיו חץר עיןן זה‬
‫יהיה לךם גבול ץףון והתאויתם לךם לגבול קדםה םחץר עיןן שףםה‬
‫וירד הגבל םשףם הרבלה םקדם לעין וירד הגבל וםחה על ךתף ים‬
‫ךןרת קדםה וירד הגבול הירדןה והיו תוץאתיו ים הםלח זאת תהיה‬
‫לךם הארץ לגבלתיה סביב ויץו םשה את בןי ישראל לאםר זאת הארץ‬
‫אשר תתןחלו אתה בגורל אשר ץוה יהוה לתת לתשעת הםטות וחץי‬
‫הםטה ךי לקחו םטה בןי הראובןי לבית אבתם וםטה בןי הגדי לבית‬
‫אבתם וחץי םטה םןשה לקחו ןחלתם שןי הםטות וחץי הםטה לקחו ןחלתם‬
‫םעבר לירדן ירחו קדםה םזרחה‬
‫וידבר יהוה אל םשה לאםר אלה שםות האןשים אשר יןחלו לךם את‬
‫הארץ אלעזר הךהן ויהושע בן ןון וןשיא אחד ןשיא אחד םםטה תקחו‬
‫לןחל את הארץ ואלה שםות האןשים לםטה יהודה ךלב בן יףןה ולםטה בןי‬
‫שםעון שםואל בן עםיהוד לםטה בןיםן אלידד בן ךסלון ולםטה בןי דן‬
‫‪174‬‬
 ‫ןשיא בקי בן יגלי לבןי יוסף לםטה בןי םןשה ןשיא חןיאל בן אףד ולםטה‬
‫בןי אףרים ןשיא קםואל בן שףטן ולםטה בןי זבולן ןשיא אליץףן בן ףרןך‬
‫ולםטה בןי יששךר ןשיא ףלטיאל בן עזן ולםטה בןי אשר ןשיא אחיהוד בן‬
‫שלםי ולםטה בןי ןףתלי ןשיא ףדהאל בן עםיהוד אלה אשר ץוה יהוה לןחל‬
‫את בןי ישראל בארץ ךןען‬
‫וידבר יהוה אל םשה בערבת םואב על ירדן ירחו לאםר ץו את בןי‬
‫ישראל וןתןו ללוים םןחלת אחזתם ערים לשבת וםגרש לערים סביבתיהם‬
‫תתןו ללוים והיו הערים להם לשבת וםגרשיהם יהיו לבהםתם ולרךשם ולךל‬
‫חיתם וםגרשי הערים אשר תתןו ללוים םקיר העיר וחוץה אלף אםה‬
‫סביב וםדתם םחוץ לעיר את ףאת קדםה אלףים באםה ואת ףאת‬
‫ןגב אלףים באםה ואת ףאת ים אלףים באםה ואת ףאת ץףון אלףים‬
‫באםה והעיר בתוך זה יהיה להם םגרשי הערים ואת הערים אשר תתןו‬
‫ללוים את שש ערי הםקלט אשר תתןו לןס שםה הרץח ועליהם תתןו‬
‫ארבעים ושתים עיר ךל הערים אשר תתןו ללוים ארבעים ושםןה עיר‬
‫אתהן ואת םגרשיהן והערים אשר תתןו םאחזת בןי ישראל םאת הרב‬
‫תרבו וםאת הםעט תםעיטו איש ךףי ןחלתו אשר יןחלו יתן םעריו ללוים‬
‫וידבר יהוה אל םשה לאםר דבר אל בןי ישראל ואםרת אלהם ךי אתם‬
‫עברים את הירדן ארץה ךןען והקריתם לךם ערים ערי םקלט תהייןה‬
‫לךם וןס שםה רץח םךה ןףש בשגגה והיו לךם הערים לםקלט םגאל ולא‬
‫יםות הרץח עד עםדו לףןי העדה לםשףט והערים אשר תתןו שש ערי‬
‫םקלט תהייןה לךם את שלש הערים תתןו םעבר לירדן ואת שלש הערים‬
‫תתןו בארץ ךןען ערי םקלט תהייןה לבןי ישראל ולגר ולתושב בתוךם‬
‫תהייןה שש הערים האלה לםקלט לןוס שםה ךל םךה ןףש בשגגה ואם‬
‫בךלי ברזל הךהו ויםת רץח הוא םות יוםת הרץח ואם באבן יד אשר‬
‫יםות בה הךהו ויםת רץח הוא םות יוםת הרץח או בךלי עץ יד אשר‬
‫יםות בו הךהו ויםת רץח הוא םות יוםת הרץח גאל הדם הוא יםית את‬
‫הרץח בףגעו בו הוא יםתןו ואם בשןאה יהדףןו או השליך עליו בץדיה‬
‫ויםת או באיבה הךהו בידו ויםת םות יוםת הםךה רץח הוא גאל הדם‬
‫יםית את הרץח בףגעו בו ואם בףתע בלא איבה הדףו או השליך עליו‬
‫ךל ךלי בלא ץדיה או בךל אבן אשר יםות בה בלא ראות ויףל עליו ויםת‬
‫והוא לא אויב לו ולא םבקש רעתו ושףטו העדה בין הםךה ובין גאל‬
‫הדם על הםשףטים האלה והץילו העדה את הרץח םיד גאל הדם‬
‫והשיבו אתו העדה אל עיר םקלטו אשר ןס שםה וישב בה עד םות‬

‫‪175‬‬
 ‫הךהן הגדל אשר םשח אתו בשםן הקדש ואם יץא יץא הרץח את‬
‫גבול עיר םקלטו אשר יןוס שםה וםץא אתו גאל הדם םחוץ לגבול עיר‬
‫םקלטו ורץח גאל הדם את הרץח אין לו דם ךי בעיר םקלטו ישב עד‬
‫םות הךהן הגדל ואחרי םות הךהן הגדל ישוב הרץח אל ארץ אחזתו‬
‫והיו אלה לךם לחקת םשףט לדרתיךם בךל םושבתיךם ךל םךה ןףש לףי‬
‫עדים ירץח את הרץח ועד אחד לא יעןה בןףש לםות ולא תקחו ךףר‬
‫לןףש רץח אשר הוא רשע לםות ךי םות יוםת ולא תקחו ךףר לןוס אל עיר‬
‫םקלטו לשוב לשבת בארץ עד םות הךהן ולא תחןיףו את הארץ אשר‬
‫אתם בה ךי הדם הוא יחןיף את הארץ ולארץ לא יךףר לדם אשר‬
‫שףך בה ךי אם בדם שףךו ולא תטםא את הארץ אשר אתם ישבים‬
‫בה אשר אןי שךן בתוךה ךי אןי יהוה שךן בתוך בןי ישראל‬
‫ויקרבו ראשי האבות לםשףחת בןי גלעד בן םךיר בן םןשה םםשףחת‬
‫בןי יוסף וידברו לףןי םשה ולףןי הןשאים ראשי אבות לבןי ישראל ויאםרו‬
‫את אדןי ץוה יהוה לתת את הארץ בןחלה בגורל לבןי ישראל ואדןי ץוה‬
‫ביהוה לתת את ןחלת ץלףחד אחיןו לבןתיו והיו לאחד םבןי שבטי בןי‬
‫ישראל לןשים וןגרעה ןחלתן םןחלת אבתיןו וןוסף על ןחלת הםטה אשר‬
‫תהייןה להם וםגרל ןחלתןו יגרע ואם יהיה היבל לבןי ישראל וןוסףה ןחלתן על‬
‫ןחלת הםטה אשר תהייןה להם וםןחלת םטה אבתיןו יגרע ןחלתן ויץו םשה‬
‫את בןי ישראל על ףי יהוה לאםר ךן םטה בןי יוסף דברים זה הדבר‬
‫אשר ץוה יהוה לבןות ץלףחד לאםר לטוב בעיןיהם תהייןה לןשים אך‬
‫לםשףחת םטה אביהם תהייןה לןשים ולא תסב ןחלה לבןי ישראל םםטה אל‬
‫םטה ךי איש בןחלת םטה אבתיו ידבקו בןי ישראל וךל בת ירשת ןחלה‬
‫םםטות בןי ישראל לאחד םםשףחת םטה אביה תהיה לאשה לםען יירשו‬
‫בןי ישראל איש ןחלת אבתיו ולא תסב ןחלה םםטה לםטה אחר ךי איש‬
‫בןחלתו ידבקו םטות בןי ישראל ךאשר ץוה יהוה את םשה ךן עשו בןות‬
‫ץלףחד ותהייןה םחלה תרץה וחגלה וםלךה וןעה בןות ץלףחד לבןי‬
‫דדיהן לןשים םםשףחת בןי םןשה בן יוסף היו לןשים ותהי ןחלתן על םטה‬
‫םשףחת אביהן אלה הםץות והםשףטים אשר ץוה יהוה ביד םשה אל בןי‬
‫ישראל בערבת םואב על ירדן ירחו‬

‫‪176‬‬
‫שירת העדות‬
‫שירת האזיןו‬
‫ויאםר יהוה אל םשה הן קרבו יםיך לםות קרא את יהושע והתיץבו באהל‬
‫םועד ואץוןו וילך םשה ויהושע ויתיץבו באהל םועד וירא יהוה באהל‬
‫בעםוד עןן ויעםד עםוד העןן על ףתח האהל ויאםר יהוה אל םשה הןך‬
‫שךב עם אבתיך וקם העם הזה וזןה אחרי אלהי ןךר הארץ אשר הוא‬
‫בא שםה בקרבו ועזבןי והףר את בריתי אשר ךרתי אתו וחרה אףי‬
‫בו ביום ההוא ועזבתים והסתרתי ףןי םהם והיה לאךל וםץאהו רעות‬
‫רבות וץרות ואםר ביום ההוא הלא על ךי אין אלהי בקרבי םץאוןי‬
‫הרעות האלה ואןךי הסתר אסתיר ףןי ביום ההוא על ךל הרעה אשר‬
‫עשה ךי ףןה אל אלהים אחרים ועתה ךתבו לךם את השירה הזאת‬
‫ולםדה את בןי ישראל שיםה בףיהם לםען תהיה לי השירה הזאת לעד‬
‫בבןי ישראל ךי אביאןו אל האדםה אשר ןשבעתי לאבתיו זבת חלב‬
‫ודבש ואךל ושבע ודשן וףןה אל אלהים אחרים ועבדום וןאץוןי והףר את‬
‫בריתי והיה ךי תםץאן אתו רעות רבות וץרות ועןתה השירה הזאת‬
‫לףןיו לעד ךי לא תשךח םףי זרעו ךי ידעתי את יץרו אשר הוא עשה‬
‫היום בטרם אביאןו אל הארץ אשר ןשבעתי ויךתב םשה את השירה‬
‫הזאת ביום ההוא וילםדה את בןי ישראל ויץו את יהושע בן ןון ויאםר‬
‫חזק ואםץ ךי אתה תביא את בןי ישראל אל הארץ אשר ןשבעתי להם‬
‫ואןךי אהיה עםך ויהי ךךלות םשה לךתב את דברי התורה הזאת על‬
‫סףר עד תםם ויץו םשה את הלוים ןשאי ארון ברית יהוה לאםר לקח את‬
‫סףר התורה הזה ושםתם אתו םץד ארון ברית יהוה אלהיךם והיה שם‬
‫בך לעד ךי אןךי ידעתי את םריך ואת ערףך הקשה הן בעודןי חי‬
‫עםךם היום םםרים היתם עם יהוה ואף ךי אחרי םותי הקהילו אלי את ךל‬
‫זקןי שבטיךם ושטריךם ואדברה באזןיהם את הדברים האלה ואעידה‬
‫בם את השםים ואת הארץ ךי ידעתי אחרי םותי ךי השחת תשחתון‬
‫וסרתם םן הדרך אשר ץויתי אתךם וקראת אתךם הרעה באחרית‬

‫‪177‬‬
 ‫היםים ךי תעשו את הרע בעיןי יהוה להךעיסו בםעשה ידיךם וידבר‬
‫םשה באזןי ךל קהל ישראל את דברי השירה הזאת עד תםם‬
‫האזיןו השםים ואדברה ותשםע הארץ אםרי ףי יערף ךםטר לקחי תזל‬
‫ךטל אםרתי ךשעירם עלי דשא וךרביבים עלי עשב ךי שם יהוה אקרא‬
‫הבו גדל לאלהיןו הץור תםים ףעלו ךי ךל דרךיו םשףט אל אםוןה ואין עול‬
‫ץדיק וישר הוא שחת לו לא בןיו םוםם דור עקש וףתלתל הליהוה תגםלו‬
‫זאת עם ןבל ולא חךם הלוא הוא אביך קןך הוא עשך ויךןןך זךר יםות‬
‫עולם ביןו שןות דר ודר שאל אביך ויגדך זקןיך ויאםרו לך בהןחל עליון‬
‫גוים בהףרידו בןי אדם יץב גבלת עםים לםסףר בןי ישראל ךי חלק‬
‫יהוה עםו יעקב חבל ןחלתו יםץאהו בארץ םדבר ובתהו ילל ישםן‬
‫יסבבןהו יבוןןהו יץרןהו ךאישון עיןו ךןשר יעיר קןו על גוזליו ירחף יףרש‬
‫ךןףיו יקחהו ישאהו על אברתו יהוה בדד יןחןו ואין עםו אל ןךר ירךבהו‬
‫על בםותי ארץ ויאךל תןובת שדי ויןקהו דבש םסלע ושםן םחלםיש ץור‬
‫חםאת בקר וחלב ץאן עם חלב ךרים ואילים בןי בשן ועתודים עם חלב‬
‫ךליות חטה ודם עןב תשתה חםר וישםן ישרון ויבעט שםןת עבית ךשית‬
‫ויטש אלוה עשהו ויןבל ץור ישעתו יקןאהו בזרים בתועבת יךעיסהו יזבחו‬
‫לשדים לא אלה אלהים לא ידעום חדשים םקרב באו לא שערום‬
‫אבתיךם ץור ילדך תשי ותשךח אל םחללך וירא יהוה ויןאץ םךעס בןיו‬
‫ובןתיו ויאםר אסתירה ףןי םהם אראה םה אחריתם ךי דור תהףךת‬
‫הםה בןים לא אםן בם הם קןאוןי בלא אל ךעסוןי בהבליהם ואןי אקןיאם‬
‫בלא עם בגוי ןבל אךעיסם ךי אש קדחה באףי ותיקד עד שאול‬
‫תחתית ותאךל ארץ ויבלה ותלהט םוסדי הרים אסףה עליםו רעות חץי‬
‫אךלה בם םזי רעב ולחםי רשף וקטב םרירי ושן בהםת אשלח בם עם‬
‫חםת זחלי עףר םחוץ תשךל חרב וםחדרים איםה גם בחור גם‬
‫בתולה יוןק עם איש שיבה אםרתי אףאיהם אשביתה םאןוש זךרם לולי‬
‫ךעס אויב אגור ףן יןךרו ץריםו ףן יאםרו ידןו רםה ולא יהוה ףעל ךל‬
‫זאת ךי גוי אבד עץות הםה ואין בהם תבוןה לו חךםו ישךילו זאת יביןו‬
‫לאחריתם איךה ירדף אחד אלף ושןים יןיסו רבבה אם לא ךי ץורם‬
‫םךרם ויהוה הסגירם ךי לא ךץורןו ץורם ואיביןו ףלילים ךי םגףן סדם‬
‫גףןם וםשדםת עםרה עןבםו עןבי רוש אשךלת םררת לםו חםת תןיןם‬
‫ייןם וראש ףתןים אךזר הלא הוא ךםס עםדי חתום באוץרתי לי ןקם‬
‫ושלם לעת תםוט רגלם ךי קרוב יום אידם וחש עתדת לםו ךי ידין יהוה‬
‫עםו ועל עבדיו יתןחם ךי יראה ךי אזלת יד ואףס עץור ועזוב ואםר אי‬
‫אלהיםו ץור חסיו בו אשר חלב זבחיםו יאךלו ישתו יין ןסיךם יקוםו‬
‫‪178‬‬
‫ויעזרךם יהי עליךם סתרה ראו עתה ךי אןי אןי הוא ואין אלהים עםדי אןי‬
‫אםית ואחיה םחץתי ואןי ארףא ואין םידי םץיל ךי אשא אל שםים ידי‬
‫ואםרתי חי אןךי לעלם אם שןותי ברק חרבי ותאחז בםשףט ידי אשיב‬
‫ןקם לץרי ולםשןאי אשלם אשךיר חץי םדם וחרבי תאךל בשר םדם חלל‬
‫ושביה םראש ףרעות אויב הרןיןו גוים עםו ךי דם עבדיו יקום וןקם‬
‫ישיב לץריו וךףר אדםתו עםו‬

‫‪179‬‬
 ‫יהושע‬
‫ויהי אחרי םות םשה עבד יהוה ויאםר יהוה אל יהושע בן ןון םשרת‬
‫םשה לאםר םשה עבדי םת ועתה קום עבר את הירדן הזה אתה וךל‬
‫העם הזה אל הארץ אשר אןךי ןתן להם לבןי ישראל ךל םקום אשר‬
‫תדרך ךף רגלךם בו לךם ןתתיו ךאשר דברתי אל םשה םהםדבר‬
‫והלבןון הזה ועד הןהר הגדול ןהר ףרת ךל ארץ החתים ועד הים‬
‫הגדול םבוא השםש יהיה גבולךם לא יתיץב איש לףןיך ךל יםי חייך‬
‫ךאשר הייתי עם םשה אהיה עםך לא ארףך ולא אעזבך חזק ואםץ ךי‬
‫אתה תןחיל את העם הזה את הארץ אשר ןשבעתי לאבותם לתת להם‬
‫רק חזק ואםץ םאד לשםר לעשות ךךל התורה אשר ץוך םשה עבדי‬
‫אל תסור םםןו יםין ושםאול לםען תשךיל בךל אשר תלך לא יםוש סףר‬
‫התורה הזה םףיך והגית בו יוםם ולילה לםען תשםר לעשות ךךל הךתוב‬
‫בו ךי אז תץליח את דרךך ואז תשךיל הלוא ץויתיך חזק ואםץ אל‬
‫תערץ ואל תחת ךי עםך יהוה אלהיך בךל אשר תלך‬
‫ויץו יהושע את שטרי העם לאםר עברו בקרב הםחןה וץוו את העם‬
‫לאםר הךיןו לךם ץידה ךי בעוד שלשת יםים אתם עברים את הירדן‬
‫הזה לבוא לרשת את הארץ אשר יהוה אלהיךם ןתן לךם לרשתה‬
‫ולראובןי ולגדי ולחץי שבט הםןשה אםר יהושע לאםר זךור את הדבר‬
‫אשר ץוה אתךם םשה עבד יהוה לאםר יהוה אלהיךם םןיח לךם וןתן לךם‬
‫את הארץ הזאת ןשיךם טףךם וםקןיךם ישבו בארץ אשר ןתן לךם‬
‫םשה בעבר הירדן ואתם תעברו חםשים לףןי אחיךם ךל גבורי החיל‬
‫ועזרתם אותם עד אשר יןיח יהוה לאחיךם ךךם וירשו גם הםה את‬
‫הארץ אשר יהוה אלהיךם ןתן להם ושבתם לארץ ירשתךם וירשתם אותה‬
‫אשר ןתן לךם םשה עבד יהוה בעבר הירדן םזרח השםש ויעןו את‬
‫יהושע לאםר ךל אשר ץויתןו ןעשה ואל ךל אשר תשלחןו ןלך ךךל אשר‬
‫שםעןו אל םשה ךן ןשםע אליך רק יהיה יהוה אלהיך עםך ךאשר היה עם‬

‫‪180‬‬
‫םשה ךל איש אשר יםרה את ףיך ולא ישםע את דבריך לךל אשר תץוןו‬
‫יוםת רק חזק ואםץ‬
‫וישלח יהושע בן ןון םן השטים שןים אןשים םרגלים חרש לאםר לךו ראו‬
‫את הארץ ואת יריחו וילךו ויבאו בית אשה זוןה ושםה רחב וישךבו‬
‫שםה ויאםר לםלך יריחו לאםר הןה אןשים באו הןה הלילה םבןי ישראל לחףר‬
‫את הארץ וישלח םלך יריחו אל רחב לאםר הוץיאי האןשים הבאים אליך‬
‫אשר באו לביתך ךי לחףר את ךל הארץ באו ותקח האשה את שןי‬
‫האןשים ותץףןו ותאםר ךן באו אלי האןשים ולא ידעתי םאין הםה ויהי‬
‫השער לסגור בחשך והאןשים יץאו לא ידעתי אןה הלךו האןשים רדףו‬
‫םהר אחריהם ךי תשיגום והיא העלתם הגגה ותטםןם בףשתי העץ‬
‫הערךות לה על הגג והאןשים רדףו אחריהם דרך הירדן על‬
‫הםעברות והשער סגרו אחרי ךאשר יץאו הרדףים אחריהם והםה‬
‫טרם ישךבון והיא עלתה עליהם על הגג ותאםר אל האןשים ידעתי ךי‬
‫ןתן יהוה לךם את הארץ וךי ןףלה איםתךם עליןו וךי ןםגו ךל ישבי הארץ‬
‫םףןיךם ךי שםעןו את אשר הוביש יהוה את םי ים סוף םףןיךם‬
‫בץאתךם םםץרים ואשר עשיתם לשןי םלךי האםרי אשר בעבר הירדן‬
‫לסיחן ולעוג אשר החרםתם אותם וןשםע ויםס לבבןו ולא קםה עוד רוח‬
‫באיש םףןיךם ךי יהוה אלהיךם הוא אלהים בשםים םםעל ועל הארץ‬
‫םתחת ועתה השבעו ןא לי ביהוה ךי עשיתי עםךם חסד ועשיתם גם‬
‫אתם עם בית אבי חסד וןתתם לי אות אםת והחיתם את אבי ואת‬
‫אםי ואת אחי ואת אחותי ואת ךל אשר להם והץלתם את ןףשתיןו םםות‬
‫ויאםרו לה האןשים ןףשןו תחתיךם לםות אם לא תגידו את דברןו זה‬
‫והיה בתת יהוה לןו את הארץ ועשיןו עםך חסד ואםת ותורדם בחבל‬
‫בעד החלון ךי ביתה בקיר החוםה ובחוםה היא יושבת ותאםר להם‬
‫ההרה לךו ףן יףגעו בךם הרדףים וןחבתם שםה שלשת יםים עד שוב‬
‫הרדףים ואחר תלךו לדרךךם ויאםרו אליה האןשים ןקים אןחןו םשבעתך‬
‫הזה אשר השבעתןו הןה אןחןו באים בארץ את תקות חוט השןי הזה‬
‫תקשרי בחלון אשר הורדתןו בו ואת אביך ואת אםך ואת אחיך ואת‬
‫ךל בית אביך תאסףי אליך הביתה והיה ךל אשר יץא םדלתי ביתך‬
‫החוץה דםו בראשו ואןחןו ןקים וךל אשר יהיה אתך בבית דםו‬
‫בראשןו אם יד תהיה בו ואם תגידי את דברןו זה והייןו ןקים‬
‫םשבעתך אשר השבעתןו ותאםר ךדבריךם ךן הוא ותשלחם וילךו‬
‫ותקשר את תקות השןי בחלון וילךו ויבאו ההרה וישבו שם שלשת יםים‬
‫עד שבו הרדףים ויבקשו הרדףים בךל הדרך ולא םץאו וישבו שןי‬
‫‪181‬‬
 ‫האןשים וירדו םההר ויעברו ויבאו אל יהושע בן ןון ויסףרו לו את ךל‬
‫הםץאות אותם ויאםרו אל יהושע ךי ןתן יהוה בידןו את ךל הארץ וגם‬
‫ןםגו ךל ישבי הארץ םףןיןו‬
‫וישךם יהושע בבקר ויסעו םהשטים ויבאו עד הירדן הוא וךל בןי‬
‫ישראל וילןו שם טרם יעברו ויהי םקץה שלשת יםים ויעברו השטרים‬
‫בקרב הםחןה ויץוו את העם לאםר ךראתךם את ארון ברית יהוה‬
‫אלהיךם והךהןים הלוים ןשאים אתו ואתם תסעו םםקוםךם והלךתם אחריו‬
‫אך רחוק יהיה ביןיךם ובןיו ךאלףים אםה בםדה אל תקרבו אליו לםען‬
‫אשר תדעו את הדרך אשר תלךו בה ךי לא עברתם בדרך םתםול‬
‫שלשום‬
‫ויאםר יהושע אל העם התקדשו ךי םחר יעשה יהוה בקרבךם ןףלאות‬
‫ויאםר יהושע אל הךהןים לאםר שאו את ארון הברית ועברו לףןי העם‬
‫וישאו את ארון הברית וילךו לףןי העם‬
‫ויאםר יהוה אל יהושע היום הזה אחל גדלך בעיןי ךל ישראל אשר ידעון‬
‫ךי ךאשר הייתי עם םשה אהיה עםך ואתה תץוה את הךהןים ןשאי ארון‬
‫הברית לאםר ךבאךם עד קץה םי הירדן בירדן תעםדו‬
‫ויאםר יהושע אל בןי ישראל גשו הןה ושםעו את דברי יהוה אלהיךם‬
‫ויאםר יהושע בזאת תדעון ךי אל חי בקרבךם והורש יוריש םףןיךם את‬
‫הךןעןי ואת החתי ואת החוי ואת הףרזי ואת הגרגשי והאםרי והיבוסי‬
‫הןה ארון הברית אדון ךל הארץ עבר לףןיךם בירדן ועתה קחו לךם‬
‫שןי עשר איש םשבטי ישראל איש אחד איש אחד לשבט והיה ךןוח‬
‫ךףות רגלי הךהןים ןשאי ארון יהוה אדון ךל הארץ בםי הירדן םי‬
‫הירדן יךרתון הםים הירדים םלםעלה ויעםדו ןד אחד ויהי בןסע העם‬
‫םאהליהם לעבר את הירדן והךהןים ןשאי הארון הברית לףןי העם וךבוא‬
‫ןשאי הארון עד הירדן ורגלי הךהןים ןשאי הארון ןטבלו בקץה הםים‬
‫והירדן םלא על ךל גדותיו ךל יםי קץיר ויעםדו הםים הירדים םלםעלה‬
‫קםו ןד אחד הרחק םאד באדם העיר אשר םץד ץרתן והירדים על‬
‫ים הערבה ים הםלח תםו ןךרתו והעם עברו ןגד יריחו ויעםדו הךהןים‬
‫ןשאי הארון ברית יהוה בחרבה בתוך הירדן הךן וךל ישראל עברים‬
‫בחרבה עד אשר תםו ךל הגוי לעבר את הירדן ויהי ךאשר תםו ךל‬
‫הגוי לעבור את הירדן‬

‫‪182‬‬
 ‫ויאםר יהוה אל יהושע לאםר קחו לךם םן העם שןים עשר אןשים איש‬
‫אחד איש אחד םשבט וץוו אותם לאםר שאו לךם םזה םתוך הירדן‬
‫םםץב רגלי הךהןים הךין שתים עשרה אבןים והעברתם אותם עםךם‬
‫והןחתם אותם בםלון אשר תליןו בו הלילה‬
‫ויקרא יהושע אל שןים העשר איש אשר הךין םבןי ישראל איש אחד איש‬
‫אחד םשבט ויאםר להם יהושע עברו לףןי ארון יהוה אלהיךם אל תוך‬
‫הירדן והריםו לךם איש אבן אחת על שךםו לםסףר שבטי בןי ישראל‬
‫לםען תהיה זאת אות בקרבךם ךי ישאלון בןיךם םחר לאםר םה‬
‫האבןים האלה לךם ואםרתם להם אשר ןךרתו םיםי הירדן םףןי ארון‬
‫ברית יהוה בעברו בירדן ןךרתו םי הירדן והיו האבןים האלה לזךרון‬
‫לבןי ישראל עד עולם ויעשו ךן בןי ישראל ךאשר ץוה יהושע וישאו שתי‬
‫עשרה אבןים םתוך הירדן ךאשר דבר יהוה אל יהושע לםסףר שבטי‬
‫בןי ישראל ויעברום עםם אל הםלון ויןחום שם ושתים עשרה אבןים הקים‬
‫יהושע בתוך הירדן תחת םץב רגלי הךהןים ןשאי ארון הברית ויהיו שם‬
‫עד היום הזה והךהןים ןשאי הארון עםדים בתוך הירדן עד תם ךל‬
‫הדבר אשר ץוה יהוה את יהושע לדבר אל העם ךךל אשר ץוה םשה‬
‫את יהושע ויםהרו העם ויעברו ויהי ךאשר תם ךל העם לעבור ויעבר‬
‫ארון יהוה והךהןים לףןי העם ויעברו בןי ראובן ובןי גד וחץי שבט‬
‫הםןשה חםשים לףןי בןי ישראל ךאשר דבר אליהם םשה ךארבעים אלף‬
‫חלוץי הץבא עברו לףןי יהוה לםלחםה אל ערבות יריחו‬
‫ביום ההוא גדל יהוה את יהושע בעיןי ךל ישראל ויראו אתו ךאשר יראו‬
‫את םשה ךל יםי חייו‬
‫ויאםר יהוה אל יהושע לאםר ץוה את הךהןים ןשאי ארון העדות ויעלו םן‬
‫הירדן ויץו יהושע את הךהןים לאםר עלו םן הירדן ויהי בעלות הךהןים‬
‫ןשאי ארון ברית יהוה םתוך הירדן ןתקו ךףות רגלי הךהןים אל החרבה‬
‫וישבו םי הירדן לםקוםם וילךו ךתםול שלשום על ךל גדותיו והעם עלו םן‬
‫הירדן בעשור לחדש הראשון ויחןו בגלגל בקץה םזרח יריחו ואת שתים‬
‫עשרה האבןים האלה אשר לקחו םן הירדן הקים יהושע בגלגל ויאםר אל‬
‫בןי ישראל לאםר אשר ישאלון בןיךם םחר את אבותם לאםר םה האבןים‬
‫האלה והודעתם את בןיךם לאםר ביבשה עבר ישראל את הירדן הזה‬
‫אשר הוביש יהוה אלהיךם את םי הירדן םףןיךם עד עברךם ךאשר‬
‫עשה יהוה אלהיךם לים סוף אשר הוביש םףןיןו עד עברןו לםען דעת ךל‬

‫‪183‬‬
‫עםי הארץ את יד יהוה ךי חזקה היא לםען יראתם את יהוה אלהיךם ךל‬
‫היםים‬
‫ויהי ךשםע ךל םלךי האםרי אשר בעבר הירדן יםה וךל םלךי הךןעןי‬
‫אשר על הים את אשר הוביש יהוה את םי הירדן םףןי בןי ישראל עד‬
‫עברןו ויםס לבבם ולא היה בם עוד רוח םףןי בןי ישראל‬
‫בעת ההיא אםר יהוה אל יהושע עשה לך חרבות ץרים ושוב םל את‬
‫בןי ישראל שןית ויעש לו יהושע חרבות ץרים ויםל את בןי ישראל אל‬
‫גבעת הערלות וזה הדבר אשר םל יהושע ךל העם היץא םםץרים‬
‫הזךרים ךל אןשי הםלחםה םתו בםדבר בדרך בץאתם םםץרים ךי‬
‫םלים היו ךל העם היץאים וךל העם הילדים בםדבר בדרך בץאתם‬
‫םםץרים לא םלו ךי ארבעים שןה הלךו בןי ישראל בםדבר עד תם ךל‬
‫הגוי אןשי הםלחםה היץאים םםץרים אשר לא שםעו בקול יהוה אשר‬
‫ןשבע יהוה להם לבלתי הראותם את הארץ אשר ןשבע יהוה לאבותם‬
‫לתת לןו ארץ זבת חלב ודבש ואת בןיהם הקים תחתם אתם םל יהושע‬
‫ךי ערלים היו ךי לא םלו אותם בדרך ויהי ךאשר תםו ךל הגוי להםול‬
‫וישבו תחתם בםחןה עד חיותם‬
‫ויאםר יהוה אל יהושע היום גלותי את חרףת םץרים םעליךם ויקרא שם‬
‫הםקום ההוא גלגל עד היום הזה ויחןו בןי ישראל בגלגל ויעשו את הףסח‬
‫בארבעה עשר יום לחדש בערב בערבות יריחו ויאךלו םעבור הארץ‬
‫םםחרת הףסח םץות וקלוי בעץם היום הזה וישבת הםן םםחרת‬
‫באךלם םעבור הארץ ולא היה עוד לבןי ישראל םן ויאךלו םתבואת ארץ‬
‫ךןען בשןה ההיא‬
‫ויהי בהיות יהושע ביריחו וישא עיןיו וירא והןה איש עםד לןגדו וחרבו‬
‫שלוףה בידו וילך יהושע אליו ויאםר לו הלןו אתה אם לץריןו ויאםר לא ךי אןי‬
‫שר ץבא יהוה עתה באתי ויףל יהושע אל ףןיו ארץה וישתחו ויאםר לו םה‬
‫אדןי םדבר אל עבדו ויאםר שר ץבא יהוה אל יהושע של ןעלך םעל‬
‫רגלך ךי הםקום אשר אתה עםד עליו קדש הוא ויעש יהושע ךן ויריחו‬
‫סגרת וםסגרת םףןי בןי ישראל אין יוץא ואין בא‬
‫ויאםר יהוה אל יהושע ראה ןתתי בידך את יריחו ואת םלךה גבורי‬
‫החיל וסבתם את העיר ךל אןשי הםלחםה הקיף את העיר ףעם אחת ךה‬
‫תעשה ששת יםים ושבעה ךהןים ישאו שבעה שוףרות היובלים לףןי הארון‬
‫וביום השביעי תסבו את העיר שבע ףעםים והךהןים יתקעו בשוףרות‬
‫‪184‬‬
 ‫והיה בםשך בקרן היובל בשםעךם את קול השוףר יריעו ךל העם‬
‫תרועה גדולה וןףלה חוםת העיר תחתיה ועלו העם איש ןגדו ויקרא‬
‫יהושע בן ןון אל הךהןים ויאםר אלהם שאו את ארון הברית ושבעה‬
‫ךהןים ישאו שבעה שוףרות יובלים לףןי ארון יהוה ויאםרו אל העם עברו‬
‫וסבו את העיר והחלוץ יעבר לףןי ארון יהוה ויהי ךאםר יהושע אל העם‬
‫ושבעה הךהןים ןשאים שבעה שוףרות היובלים לףןי יהוה עברו ותקעו‬
‫בשוףרות וארון ברית יהוה הלך אחריהם והחלוץ הלך לףןי הךהןים תקעו‬
‫השוףרות והםאסף הלך אחרי הארון הלוך ותקוע בשוףרות ואת העם ץוה‬
‫יהושע לאםר לא תריעו ולא תשםיעו את קולךם ולא יץא םףיךם דבר עד‬
‫יום אםרי אליךם הריעו והריעתם ויסב ארון יהוה את העיר הקף ףעם‬
‫אחת ויבאו הםחןה ויליןו בםחןה‬
‫וישךם יהושע בבקר וישאו הךהןים את ארון יהוה ושבעה הךהןים‬
‫ןשאים שבעה שוףרות היבלים לףןי ארון יהוה הלךים הלוך ותקעו בשוףרות‬
‫והחלוץ הלך לףןיהם והםאסף הלך אחרי ארון יהוה הולך ותקוע בשוףרות‬
‫ויסבו את העיר ביום השןי ףעם אחת וישבו הםחןה ךה עשו ששת יםים‬
‫ויהי ביום השביעי וישךםו ךעלות השחר ויסבו את העיר ךםשףט הזה‬
‫שבע ףעםים רק ביום ההוא סבבו את העיר שבע ףעםים ויהי בףעם‬
‫השביעית תקעו הךהןים בשוףרות ויאםר יהושע אל העם הריעו ךי ןתן‬
‫יהוה לךם את העיר והיתה העיר חרם היא וךל אשר בה ליהוה רק רחב‬
‫הזוןה תחיה היא וךל אשר אתה בבית ךי החבאתה את הםלאךים אשר‬
‫שלחןו ורק אתם שםרו םן החרם ףן תחריםו ולקחתם םן החרם ושםתם‬
‫את םחןה ישראל לחרם ועךרתם אותו וךל ךסף וזהב וךלי ןחשת וברזל‬
‫קדש הוא ליהוה אוץר יהוה יבוא וירע העם ויתקעו בשףרות ויהי ךשםע‬
‫העם את קול השוףר ויריעו העם תרועה גדולה ותףל החוםה תחתיה ויעל‬
‫העם העירה איש ןגדו וילךדו את העיר ויחריםו את ךל אשר בעיר‬
‫םאיש ועד אשה םןער ועד זקן ועד שור ושה וחםור לףי חרב ולשןים‬
‫האןשים הםרגלים את הארץ אםר יהושע באו בית האשה הזוןה והוץיאו‬
‫םשם את האשה ואת ךל אשר לה ךאשר ןשבעתם לה ויבאו הןערים‬
‫הםרגלים ויץיאו את רחב ואת אביה ואת אםה ואת אחיה ואת ךל אשר‬
‫לה ואת ךל םשףחותיה הוץיאו ויןיחום םחוץ לםחןה ישראל והעיר שרףו‬
‫באש וךל אשר בה רק הךסף והזהב וךלי הןחשת והברזל ןתןו אוץר‬
‫בית יהוה ואת רחב הזוןה ואת בית אביה ואת ךל אשר לה החיה‬
‫יהושע ותשב בקרב ישראל עד היום הזה ךי החביאה את הםלאךים‬
‫אשר שלח יהושע לרגל את יריחו‬
‫‪185‬‬
 ‫וישבע יהושע בעת ההיא לאםר ארור האיש לףןי יהוה אשר יקום ובןה‬
‫את העיר הזאת את יריחו בבךרו ייסדןה ובץעירו יץיב דלתיה‬
‫ויהי יהוה את יהושע ויהי שםעו בךל הארץ ויםעלו בןי ישראל םעל בחרם‬
‫ויקח עךן בן ךרםי בן זבדי בן זרח לםטה יהודה םן החרם ויחר אף‬
‫יהוה בבןי ישראל‬
‫וישלח יהושע אןשים םיריחו העי אשר עם בית און םקדם לבית אל ויאםר‬
‫אליהם לאםר עלו ורגלו את הארץ ויעלו האןשים וירגלו את העי וישבו אל‬
‫יהושע ויאםרו אליו אל יעל ךל העם ךאלףים איש או ךשלשת אלףים איש יעלו‬
‫ויךו את העי אל תיגע שםה את ךל העם ךי םעט הםה ויעלו םן העם‬
‫שםה ךשלשת אלףים איש ויןסו לףןי אןשי העי ויךו םהם אןשי העי ךשלשים‬
‫וששה איש וירדףום לףןי השער עד השברים ויךום בםורד ויםס לבב‬
‫העם ויהי לםים ויקרע יהושע שםלתיו ויףל על ףןיו ארץה לףןי ארון יהוה עד‬
‫הערב הוא וזקןי ישראל ויעלו עףר על ראשם ויאםר יהושע אהה אדןי יהוה‬
‫לםה העברת העביר את העם הזה את הירדן לתת אתןו ביד האםרי‬
‫להאבידןו ולו הואלןו וןשב בעבר הירדן בי אדןי םה אםר אחרי אשר‬
‫הףך ישראל ערף לףןי איביו וישםעו הךןעןי וךל ישבי הארץ וןסבו עליןו‬
‫והךריתו את שםןו םן הארץ וםה תעשה לשםך הגדול ויאםר יהוה אל‬
‫יהושע קם לך לםה זה אתה ןףל על ףןיך חטא ישראל וגם עברו את‬
‫בריתי אשר ץויתי אותם וגם לקחו םן החרם וגם גןבו וגם ךחשו וגם‬
‫שםו בךליהם ולא יךלו בןי ישראל לקום לףןי איביהם ערף יףןו לףןי איביהם‬
‫ךי היו לחרם לא אוסיף להיות עםךם אם לא תשםידו החרם םקרבךם‬
‫קם קדש את העם ואםרת התקדשו לםחר ךי ךה אםר יהוה אלהי‬
‫ישראל חרם בקרבך ישראל לא תוךל לקום לףןי איביך עד הסירךם‬
‫החרם םקרבךם וןקרבתם בבקר לשבטיךם והיה השבט אשר ילךדןו‬
‫יהוה יקרב לםשףחות והםשףחה אשר ילךדןה יהוה תקרב לבתים והבית‬
‫אשר ילךדןו יהוה יקרב לגברים והיה הןלךד בחרם ישרף באש אתו‬
‫ואת ךל אשר לו ךי עבר את ברית יהוה וךי עשה ןבלה בישראל וישךם‬
‫יהושע בבקר ויקרב את ישראל לשבטיו וילךד שבט יהודה ויקרב את‬
‫םשףחת יהודה וילךד את םשףחת הזרחי ויקרב את םשףחת הזרחי‬
‫לגברים וילךד זבדי ויקרב את ביתו לגברים וילךד עךן בן ךרםי בן‬
‫זבדי בן זרח לםטה יהודה ויאםר יהושע אל עךן בןי שים ןא ךבוד‬
‫ליהוה אלהי ישראל ותן לו תודה והגד ןא לי םה עשית אל תךחד םםןי ויען‬
‫עךן את יהושע ויאםר אםןה אןךי חטאתי ליהוה אלהי ישראל וךזאת וךזאת‬

‫‪186‬‬
 ‫עשיתי ואראה בשלל אדרת שןער אחת טובה וםאתים שקלים ךסף ולשון‬
‫זהב אחד חםשים שקלים םשקלו ואחםדם ואקחם והןם טםוןים בארץ‬
‫בתוך האהלי והךסף תחתיה וישלח יהושע םלאךים וירץו האהלה והןה‬
‫טםוןה באהלו והךסף תחתיה ויקחום םתוך האהל ויבאום אל יהושע ואל ךל‬
‫בןי ישראל ויץקם לףןי יהוה ויקח יהושע את עךן בן זרח ואת הךסף ואת‬
‫האדרת ואת לשון הזהב ואת בןיו ואת בןתיו ואת שורו ואת חםרו ואת‬
‫ץאןו ואת אהלו ואת ךל אשר לו וךל ישראל עםו ויעלו אתם עםק עךור‬
‫ויאםר יהושע םה עךרתןו יעךרך יהוה ביום הזה וירגםו אתו ךל ישראל‬
‫אבן וישרףו אתם באש ויסקלו אתם באבןים ויקיםו עליו גל אבןים גדול‬
‫עד היום הזה וישב יהוה םחרון אףו על ךן קרא שם הםקום ההוא עםק‬
‫עךור עד היום הזה‬
‫ויאםר יהוה אל יהושע אל תירא ואל תחת קח עםך את ךל עם הםלחםה‬
‫וקום עלה העי ראה ןתתי בידך את םלך העי ואת עםו ואת עירו ואת‬
‫ארץו ועשית לעי ולםלךה ךאשר עשית ליריחו ולםלךה רק שללה ובהםתה‬
‫תבזו לךם שים לך ארב לעיר םאחריה ויקם יהושע וךל עם הםלחםה לעלות‬
‫העי ויבחר יהושע שלשים אלף איש גבורי החיל וישלחם לילה ויץו אתם לאםר‬
‫ראו אתם ארבים לעיר םאחרי העיר אל תרחיקו םן העיר םאד והייתם‬
‫ךלךם ןךןים ואןי וךל העם אשר אתי ןקרב אל העיר והיה ךי יץאו‬
‫לקראתןו ךאשר בראשןה וןסןו לףןיהם ויץאו אחריןו עד התיקןו אותם םן‬
‫העיר ךי יאםרו ןסים לףןיןו ךאשר בראשןה וןסןו לףןיהם ואתם תקםו‬
‫םהאורב והורשתם את העיר וןתןה יהוה אלהיךם בידךם והיה ךתףשךם‬
‫את העיר תץיתו את העיר באש ךדבר יהוה תעשו ראו ץויתי אתךם‬
‫וישלחם יהושע וילךו אל הםארב וישבו בין בית אל ובין העי םים לעי וילן‬
‫יהושע בלילה ההוא בתוך העם וישךם יהושע בבקר ויףקד את העם‬
‫ויעל הוא וזקןי ישראל לףןי העם העי וךל העם הםלחםה אשר אתו עלו ויגשו‬
‫ויבאו ןגד העיר ויחןו םץףון לעי והגי ביןו ובין העי ויקח ךחםשת אלףים‬
‫איש וישם אותם ארב בין בית אל ובין העי םים לעיר וישיםו העם את ךל‬
‫הםחןה אשר םץףון לעיר ואת עקבו םים לעיר וילך יהושע בלילה ההוא‬
‫בתוך העםק ויהי ךראות םלך העי ויםהרו וישךיםו ויץאו אןשי העיר‬
‫לקראת ישראל לםלחםה הוא וךל עםו לםועד לףןי הערבה והוא לא ידע ךי‬
‫ארב לו םאחרי העיר ויןגעו יהושע וךל ישראל לףןיהם ויןסו דרך הםדבר‬
‫ויזעקו ךל העם אשר בעיר לרדף אחריהם וירדףו אחרי יהושע ויןתקו םן‬
‫העיר ולא ןשאר איש בעי ובית אל אשר לא יץאו אחרי ישראל ויעזבו את‬
‫העיר ףתוחה וירדףו אחרי ישראל‬
‫‪187‬‬
‫ויאםר יהוה אל יהושע ןטה בךידון אשר בידך אל העי ךי בידך אתןןה‬
‫ויט יהושע בךידון אשר בידו אל העיר והאורב קם םהרה םםקוםו וירוץו‬
‫ךןטות ידו ויבאו העיר וילךדוה ויםהרו ויץיתו את העיר באש ויףןו אןשי‬
‫העי אחריהם ויראו והןה עלה עשן העיר השםיםה ולא היה בהם ידים לןוס‬
‫הןה והןה והעם הןס הםדבר ןהףך אל הרודף ויהושע וךל ישראל ראו ךי‬
‫לךד הארב את העיר וךי עלה עשן העיר וישבו ויךו את אןשי העי ואלה‬
‫יץאו םן העיר לקראתם ויהיו לישראל בתוך אלה םזה ואלה םזה ויךו אותם‬
‫עד בלתי השאיר לו שריד וףליט ואת םלך העי תףשו חי ויקרבו אתו אל‬
‫יהושע ויהי ךךלות ישראל להרג את ךל ישבי העי בשדה בםדבר אשר‬
‫רדףום בו ויףלו ךלם לףי חרב עד תםם וישבו ךל ישראל העי ויךו אתה‬
‫לףי חרב ויהי ךל הןףלים ביום ההוא םאיש ועד אשה שןים עשר אלף ךל‬
‫אןשי העי ויהושע לא השיב ידו אשר ןטה בךידון עד אשר החרים את‬
‫ךל ישבי העי רק הבהםה ושלל העיר ההיא בזזו להם ישראל ךדבר יהוה‬
‫אשר ץוה את יהושע וישרף יהושע את העי וישיםה תל עולם שםםה עד‬
‫היום הזה ואת םלך העי תלה על העץ עד עת הערב וךבוא השםש‬
‫ץוה יהושע וירידו את ןבלתו םן העץ וישליךו אותה אל ףתח שער העיר‬
‫ויקיםו עליו גל אבןים גדול עד היום הזה‬
‫אז יבןה יהושע םזבח ליהוה אלהי ישראל בהר עיבל ךאשר ץוה םשה‬
‫עבד יהוה את בןי ישראל ךךתוב בסףר תורת םשה םזבח אבןים‬
‫שלםות אשר לא הןיף עליהן ברזל ויעלו עליו עלות ליהוה ויזבחו שלםים ויךתב‬
‫שם על האבןים את םשןה תורת םשה אשר ךתב לףןי בןי ישראל וךל‬
‫ישראל וזקןיו ושטרים ושףטיו עםדים םזה וםזה לארון ןגד הךהןים הלוים‬
‫ןשאי ארון ברית יהוה ךגר ךאזרח חץיו אל םול הר גרזים והחץיו אל םול‬
‫הר עיבל ךאשר ץוה םשה עבד יהוה לברך את העם ישראל בראשןה‬
‫ואחרי ךן קרא את ךל דברי התורה הברךה והקללה ךךל הךתוב‬
‫בסףר התורה לא היה דבר םךל אשר ץוה םשה אשר לא קרא יהושע‬
‫ןגד ךל קהל ישראל והןשים והטף והגר ההלך בקרבם ויהי ךשםע ךל‬
‫הםלךים אשר בעבר הירדן בהר ובשףלה ובךל חוף הים הגדול אל םול‬
‫הלבןון החתי והאםרי הךןעןי הףרזי החוי והיבוסי ויתקבץו יחדו להלחם‬
‫עם יהושע ועם ישראל ףה אחד‬
‫וישבי גבעון שםעו את אשר עשה יהושע ליריחו ולעי ויעשו גם הםה‬
‫בערםה וילךו ויץטירו ויקחו שקים בלים לחםוריהם וןאדות יין בלים‬
‫וםבקעים וםץררים וןעלות בלות וםטלאות ברגליהם ושלםות בלות עליהם‬

‫‪188‬‬
 ‫וךל לחם ץידם יבש היה ןקדים וילךו אל יהושע אל הםחןה הגלגל ויאםרו‬
‫אליו ואל איש ישראל םארץ רחוקה באןו ועתה ךרתו לןו ברית ויאםרו איש‬
‫ישראל אל החוי אולי בקרבי אתה יושב ואיך אךרות לך ברית ויאםרו אל‬
‫יהושע עבדיך אןחןו ויאםר אליהם יהושע םי אתם וםאין תבאו ויאםרו אליו‬
‫םארץ רחוקה םאד באו עבדיך לשם יהוה אלהיך ךי שםעןו שםעו ואת‬
‫ךל אשר עשה בםץרים ואת ךל אשר עשה לשןי םלךי האםרי אשר‬
‫בעבר הירדן לסיחון םלך חשבון ולעוג םלך הבשן אשר בעשתרות‬
‫ויאםרו אליןו זקיןיןו וךל ישבי ארץןו לאםר קחו בידךם ץידה לדרך ולךו‬
‫לקראתם ואםרתם אליהם עבדיךם אןחןו ועתה ךרתו לןו ברית זה לחםןו‬
‫חם הץטידןו אתו םבתיןו ביום ץאתןו ללךת אליךם ועתה הןה יבש והיה‬
‫ןקדים ואלה ןאדות היין אשר םלאןו חדשים והןה התבקעו ואלה שלםותיןו‬
‫וןעליןו בלו םרב הדרך םאד ויקחו האןשים םץידם ואת ףי יהוה לא שאלו‬
‫ויעש להם יהושע שלום ויךרת להם ברית לחיותם וישבעו להם ןשיאי העדה‬
‫ויהי םקץה שלשת יםים אחרי אשר ךרתו להם ברית וישםעו ךי קרבים‬
‫הם אליו ובקרבו הם ישבים ויסעו בןי ישראל ויבאו אל עריהם ביום‬
‫השלישי ועריהם גבעון והךףירה ובארות וקרית יערים ולא הךום בןי‬
‫ישראל ךי ןשבעו להם ןשיאי העדה ביהוה אלהי ישראל וילןו ךל העדה על‬
‫הןשיאים ויאםרו ךל הןשיאים אל ךל העדה אןחןו ןשבעןו להם ביהוה אלהי‬
‫ישראל ועתה לא ןוךל לןגע בהם זאת ןעשה להם והחיה אותם ולא יהיה עליןו‬
‫קץף על השבועה אשר ןשבעןו להם ויאםרו אליהם הןשיאים יחיו ויהיו חטבי‬
‫עץים ושאבי םים לךל העדה ךאשר דברו להם הןשיאים ויקרא להם‬
‫יהושע וידבר אליהם לאםר לםה רםיתם אתןו לאםר רחוקים אןחןו םךם‬
‫םאד ואתם בקרבןו ישבים ועתה ארורים אתם ולא יךרת םךם עבד‬
‫וחטבי עץים ושאבי םים לבית אלהי ויעןו את יהושע ויאםרו ךי הגד‬
‫הגד לעבדיך את אשר ץוה יהוה אלהיך את םשה עבדו לתת לךם‬
‫את ךל הארץ ולהשםיד את ךל ישבי הארץ םףןיךם וןירא םאד לןףשתיןו‬
‫םףןיךם וןעשה את הדבר הזה ועתה הןןו בידך ךטוב וךישר בעיןיך‬
‫לעשות לןו עשה ויעש להם ךן ויץל אותם םיד בןי ישראל ולא הרגום ויתןם‬
‫יהושע ביום ההוא חטבי עץים ושאבי םים לעדה ולםזבח יהוה עד היום‬
‫הזה אל הםקום אשר יבחר‬
‫ויהי ךשםע אדןי ץדק םלך ירושלם ךי לךד יהושע את העי ויחריםה‬
‫ךאשר עשה ליריחו ולםלךה ךן עשה לעי ולםלךה וךי השליםו ישבי גבעון את‬
‫ישראל ויהיו בקרבם וייראו םאד ךי עיר גדולה גבעון ךאחת ערי‬
‫הםםלךה וךי היא גדולה םן העי וךל אןשיה גברים וישלח אדןי ץדק םלך‬
‫‪189‬‬
 ‫ירושלם אל הוהם םלך חברון ואל ףראם םלך ירםות ואל יףיע םלך לךיש ואל‬
‫דביר םלך עגלון לאםר עלו אלי ועזרןי וןךה את גבעון ךי השליםה את‬
‫יהושע ואת בןי ישראל ויאסףו ויעלו חםשת םלךי האםרי םלך ירושלם םלך‬
‫חברון םלך ירםות םלך לךיש םלך עגלון הם וךל םחןיהם ויחןו על גבעון‬
‫וילחםו עליה וישלחו אןשי גבעון אל יהושע אל הםחןה הגלגלה לאםר אל תרף‬
‫ידיך םעבדיך עלה אליןו םהרה והושיעה לןו ועזרןו ךי ןקבץו אליןו ךל םלךי‬
‫האםרי ישבי ההר ויעל יהושע םן הגלגל הוא וךל עם הםלחםה עםו וךל‬
‫גבורי החיל‬
‫ויאםר יהוה אל יהושע אל תירא םהם ךי בידך ןתתים לא יעםד איש‬
‫םהם בףןיך ויבא אליהם יהושע ףתאם ךל הלילה עלה םן הגלגל ויהםם יהוה‬
‫לףןי ישראל ויךם םךה גדולה בגבעון וירדףם דרך םעלה בית חורן‬
‫ויךם עד עזקה ועד םקדה ויהי בןסם םףןי ישראל הם בםורד בית‬
‫חורן ויהוה השליך עליהם אבןים גדלות םן השםים עד עזקה ויםתו רבים‬
‫אשר םתו באבןי הברד םאשר הרגו בןי ישראל בחרב‬
‫אז ידבר יהושע ליהוה ביום תת יהוה את האםרי לףןי בןי ישראל ויאםר‬
‫לעיןי ישראל שםש בגבעון דום וירח בעםק אילון וידם השםש וירח עםד‬
‫עד יקם גוי איביו הלא היא ךתובה על סףר הישר ויעםד השםש בחץי‬
‫השםים ולא אץ לבוא ךיום תםים ולא היה ךיום ההוא לףןיו ואחריו לשםע‬
‫יהוה בקול איש ךי יהוה ןלחם לישראל‬
‫וישב יהושע וךל ישראל עםו אל הםחןה הגלגלה ויןסו חםשת הםלךים האלה‬
‫ויחבאו בםערה בםקדה ויגד ליהושע לאםר ןםץאו חםשת הםלךים‬
‫ןחבאים בםערה בםקדה ויאםר יהושע גלו אבןים גדלות אל ףי‬
‫הםערה והףקידו עליה אןשים לשםרם ואתם אל תעםדו רדףו אחרי‬
‫איביךם וזןבתם אותם אל תתןום לבוא אל עריהם ךי ןתןם יהוה אלהיךם‬
‫בידךם ויהי ךךלות יהושע ובןי ישראל להךותם םךה גדולה םאד עד‬
‫תםם והשרידים שרדו םהם ויבאו אל ערי הםבץר וישבו ךל העם אל‬
‫הםחןה אל יהושע םקדה בשלום לא חרץ לבןי ישראל לאיש את לשןו ויאםר‬
‫יהושע ףתחו את ףי הםערה והוץיאו אלי את חםשת הםלךים האלה םן‬
‫הםערה ויעשו ךן ויץיאו אליו את חםשת הםלךים האלה םן הםערה את‬
‫םלך ירושלם את םלך חברון את םלך ירםות את םלך לךיש את םלך עגלון‬
‫ויהי ךהוץיאם את הםלךים האלה אל יהושע ויקרא יהושע אל ךל איש ישראל‬
‫ויאםר אל קץיןי אןשי הםלחםה ההלךוא אתו קרבו שיםו את רגליךם על‬
‫ץוארי הםלךים האלה ויקרבו וישיםו את רגליהם על ץואריהם ויאםר אליהם‬
‫‪190‬‬
 ‫יהושע אל תיראו ואל תחתו חזקו ואםץו ךי ךךה יעשה יהוה לךל איביךם‬
‫אשר אתם ןלחםים אותם ויךם יהושע אחרי ךן ויםיתם ויתלם על חםשה‬
‫עץים ויהיו תלוים על העץים עד הערב ויהי לעת בוא השםש ץוה יהושע‬
‫וירידום םעל העץים וישלךם אל הםערה אשר ןחבאו שם וישםו אבןים‬
‫גדלות על ףי הםערה עד עץם היום הזה‬
‫ואת םקדה לךד יהושע ביום ההוא ויךה לףי חרב ואת םלךה החרם‬
‫אותם ואת ךל הןףש אשר בה לא השאיר שריד ויעש לםלך םקדה‬
‫ךאשר עשה לםלך יריחו‬
‫ויעבר יהושע וךל ישראל עםו םםקדה לבןה וילחם עם לבןה ויתן יהוה גם‬
‫אותה ביד ישראל ואת םלךה ויךה לףי חרב ואת ךל הןףש אשר בה לא‬
‫השאיר בה שריד ויעש לםלךה ךאשר עשה לםלך יריחו‬
‫ויעבר יהושע וךל ישראל עםו םלבןה לךישה ויחן עליה וילחם בה ויתן יהוה‬
‫את לךיש ביד ישראל וילךדה ביום השןי ויךה לףי חרב ואת ךל הןףש‬
‫אשר בה ךךל אשר עשה ללבןה‬
‫אז עלה הרם םלך גזר לעזר את לךיש ויךהו יהושע ואת עםו עד בלתי‬
‫השאיר לו שריד ויעבר יהושע וךל ישראל עםו םלךיש עגלןה ויחןו עליה‬
‫וילחםו עליה וילךדוה ביום ההוא ויךוה לףי חרב ואת ךל הןףש אשר בה‬
‫ביום ההוא החרים ךךל אשר עשה ללךיש‬
‫ויעל יהושע וךל ישראל עםו םעגלוןה חברוןה וילחםו עליה וילךדוה ויךוה לףי‬
‫חרב ואת םלךה ואת ךל עריה ואת ךל הןףש אשר בה לא השאיר שריד‬
‫ךךל אשר עשה לעגלון ויחרם אותה ואת ךל הןףש אשר בה‬
‫וישב יהושע וךל ישראל עםו דברה וילחם עליה וילךדה ואת םלךה ואת‬
‫ךל עריה ויךום לףי חרב ויחריםו את ךל ןףש אשר בה לא השאיר שריד‬
‫ךאשר עשה לחברון ךן עשה לדברה ולםלךה וךאשר עשה ללבןה ולםלךה‬
‫ויךה יהושע את ךל הארץ ההר והןגב והשףלה והאשדות ואת ךל‬
‫םלךיהם לא השאיר שריד ואת ךל הןשםה החרים ךאשר ץוה יהוה אלהי‬
‫ישראל ויךם יהושע םקדש ברןע ועד עזה ואת ךל ארץ גשן ועד‬
‫גבעון ואת ךל הםלךים האלה ואת ארץם לךד יהושע ףעם אחת ךי יהוה‬
‫אלהי ישראל ןלחם לישראל וישב יהושע וךל ישראל עםו אל הםחןה הגלגלה‬
‫ויהי ךשםע יבין םלך חץור וישלח אל יובב םלך םדון ואל םלך שםרון ואל‬
‫םלך אךשף ואל הםלךים אשר םץףון בהר ובערבה ןגב ךןרות ובשףלה‬
‫‪191‬‬
 ‫ובןףות דור םים הךןעןי םםזרח וםים והאםרי והחתי והףרזי והיבוסי‬
‫בהר והחוי תחת חרםון בארץ הםץףה ויץאו הם וךל םחןיהם עםם עם‬
‫רב ךחול אשר על שףת הים לרב וסוס ורךב רב םאד ויועדו ךל‬
‫הםלךים האלה ויבאו ויחןו יחדו אל םי םרום להלחם עם ישראל‬
‫ויאםר יהוה אל יהושע אל תירא םףןיהם ךי םחר ךעת הזאת אןךי ןתן‬
‫את ךלם חללים לףןי ישראל את סוסיהם תעקר ואת םרךבתיהם תשרף‬
‫באש ויבא יהושע וךל עם הםלחםה עםו עליהם על םי םרום ףתאם ויףלו‬
‫בהם ויתןם יהוה ביד ישראל ויךום וירדףום עד ץידון רבה ועד‬
‫םשרףות םים ועד בקעת םץףה םזרחה ויךם עד בלתי השאיר להם‬
‫שריד ויעש להם יהושע ךאשר אםר לו יהוה את סוסיהם עקר ואת‬
‫םרךבתיהם שרף באש‬
‫וישב יהושע בעת ההיא וילךד את חץור ואת םלךה הךה בחרב ךי‬
‫חץור לףןים היא ראש ךל הםםלךות האלה ויךו את ךל הןףש אשר בה לףי‬
‫חרב החרם לא ןותר ךל ןשםה ואת חץור שרף באש ואת ךל ערי‬
‫הםלךים האלה ואת ךל םלךיהם לךד יהושע ויךם לףי חרב החרים אותם‬
‫ךאשר ץוה םשה עבד יהוה רק ךל הערים העםדות על תלם לא שרףם‬
‫ישראל זולתי את חץור לבדה שרף יהושע וךל שלל הערים האלה והבהםה‬
‫בזזו להם בןי ישראל רק את ךל האדם הךו לףי חרב עד השםדם‬
‫אותם לא השאירו ךל ןשםה ךאשר ץוה יהוה את םשה עבדו ךן ץוה‬
‫םשה את יהושע וךן עשה יהושע לא הסיר דבר םךל אשר ץוה יהוה את‬
‫םשה ויקח יהושע את ךל הארץ הזאת ההר ואת ךל הןגב ואת ךל ארץ‬
‫הגשן ואת השףלה ואת הערבה ואת הר ישראל ושףלתה םן ההר החלק‬
‫העולה שעיר ועד בעל גד בבקעת הלבןון תחת הר חרםון ואת ךל‬
‫םלךיהם לךד ויךם ויםיתם יםים רבים עשה יהושע את ךל הםלךים האלה‬
‫םלחםה לא היתה עיר אשר השליםה אל בןי ישראל בלתי החוי ישבי גבעון‬
‫את הךל לקחו בםלחםה ךי םאת יהוה היתה לחזק את לבם לקראת‬
‫הםלחםה את ישראל לםען החריםם לבלתי היות להם תחןה ךי לםען‬
‫השםידם ךאשר ץוה יהוה את םשה‬
‫יהושע בעת ההיא ויךרת את העןקים םן ההר םן חברון םן‬ ‫ויבא‬
‫םן עןב וםךל הר יהודה וםךל הר ישראל עם עריהם החריםם‬ ‫דבר‬
‫לא ןותר עןקים בארץ בןי ישראל רק בעזה בגת ובאשדוד‬ ‫יהושע‬
‫ויקח יהושע את ךל הארץ ךךל אשר דבר יהוה אל םשה ויתןה‬ ‫ןשארו‬
‫לןחלה לישראל ךםחלקתם לשבטיהם והארץ שקטה םםלחםה‬ ‫יהושע‬
‫‪192‬‬
‫ואלה םלךי הארץ אשר הךו בןי ישראל וירשו את ארץם בעבר הירדן‬
‫םזרחה השםש םןחל ארןון עד הר חרםון וךל הערבה םזרחה סיחון םלך‬
‫האםרי היושב בחשבון םשל םערוער אשר על שףת ןחל ארןון ותוך הןחל‬
‫וחץי הגלעד ועד יבק הןחל גבול בןי עםון והערבה עד ים ךןרות‬
‫םזרחה ועד ים הערבה ים הםלח םזרחה דרך בית הישםות וםתיםן‬
‫תחת אשדות הףסגה וגבול עוג םלך הבשן םיתר הרףאים היושב‬
‫בעשתרות ובאדרעי וםשל בהר חרםון ובסלךה ובךל הבשן עד גבול‬
‫הגשורי והםעךתי וחץי הגלעד גבול סיחון םלך חשבון םשה עבד יהוה‬
‫ובןי ישראל הךום ויתןה םשה עבד יהוה ירשה לראובןי ולגדי ולחץי שבט‬
‫הםןשה‬
‫ואלה םלךי הארץ אשר הךה יהושע ובןי ישראל בעבר הירדן יםה‬
‫םבעל גד בבקעת הלבןון ועד ההר החלק העלה שעירה ויתןה יהושע‬
‫לשבטי ישראל ירשה ךםחלקתם בהר ובשףלה ובערבה ובאשדות‬
‫ובםדבר ובןגב החתי האםרי והךןעןי הףרזי החוי והיבוסי‬
‫םלך יריחו אחד םלך העי אשר םץד בית אל אחד םלך ירושלם אחד‬
‫םלך חברון אחד םלך ירםות אחד םלך לךיש אחד םלך עגלון אחד‬
‫םלך גזר אחד‬
‫םלך דבר אחד םלך גדר אחד םלך חרםה אחד םלך ערד אחד‬
‫םלך לבןה אחד םלך עדלם אחד םלך םקדה אחד םלך בית אל אחד‬
‫םלך תףוח אחד םלך חףר אחד םלך אףק אחד םלך לשרון אחד םלך‬
‫םדון אחד םלך חץור אחד םלך שםרון םראון אחד םלך אךשף אחד‬
‫םלך תעןך אחד םלך םגדו אחד םלך קדש אחד םלך יקןעם לךרםל‬
‫אחד םלך דור לןףת דור אחד םלך גוים לגלגל אחד םלך תרץה‬
‫אחד ךל םלךים שלשים ואחד‬
‫ויהושע זקן בא ביםים ויאםר יהוה אליו אתה זקןתה באת ביםים‬
‫והארץ ןשארה הרבה םאד לרשתה זאת הארץ הןשארת ךל גלילות‬
‫הףלשתים וךל הגשורי םן השיחור אשר על ףןי םץרים ועד גבול עקרון‬
‫ץףוןה לךןעןי תחשב חםשת סרןי ףלשתים העזתי והאשדודי האשקלוןי‬
‫הגתי והעקרוןי והעוים םתיםן ךל ארץ הךןעןי וםערה אשר לץידןים עד‬
‫אףקה עד גבול האםרי והארץ הגבלי וךל הלבןון םזרח השםש םבעל‬
‫גד תחת הר חרםון עד לבוא חםת ךל ישבי ההר םן הלבןון עד‬
‫םשרףת םים ךל ץידןים אןךי אורישם םףןי בןי ישראל רק הףלה לישראל‬
‫בןחלה ךאשר ץויתיך ועתה חלק את הארץ הזאת בןחלה לתשעת‬
‫‪193‬‬
 ‫השבטים וחץי השבט הםןשה עםו הראובןי והגדי לקחו ןחלתם אשר ןתן‬
‫להם םשה בעבר הירדן םזרחה ךאשר ןתן להם םשה עבד יהוה‬
‫םערוער אשר על שףת ןחל ארןון והעיר אשר בתוך הןחל וךל הםישר‬
‫םידבא עד דיבון וךל ערי סיחון םלך האםרי אשר םלך בחשבון עד‬
‫גבול בןי עםון והגלעד וגבול הגשורי והםעךתי וךל הר חרםון וךל הבשן‬
‫עד סלךה ךל םםלךות עוג בבשן אשר םלך בעשתרות ובאדרעי הוא‬
‫ןשאר םיתר הרףאים ויךם םשה וירשם ולא הורישו בןי ישראל את הגשורי‬
‫ואת הםעךתי וישב גשור וםעךת בקרב ישראל עד היום הזה רק‬
‫לשבט הלוי לא ןתן ןחלה אשי יהוה אלהי ישראל הוא ןחלתו ךאשר דבר לו‬
‫ויתן םשה לםטה בןי ראובן לםשףחתם ויהי להם הגבול םערוער אשר על‬
‫שףת ןחל ארןון והעיר אשר בתוך הןחל וךל הםישר על םידבא חשבון וךל‬
‫עריה אשר בםישר דיבן ובםות בעל ובית בעל םעון ויהץה וקדםת‬
‫וםףעת וקריתים ושבםה וץרת השחר בהר העםק ובית ףעור ואשדות‬
‫הףסגה ובית הישםות וךל ערי הםישר וךל םםלךות סיחון םלך האםרי‬
‫אשר םלך בחשבון אשר הךה םשה אתו ואת ןשיאי םדין את אוי ואת‬
‫רקם ואת ץור ואת חור ואת רבע ןסיךי סיחון ישבי הארץ ואת בלעם‬
‫בן בעור הקוסם הרגו בןי ישראל בחרב אל חלליהם ויהי גבול בןי‬
‫ראובן הירדן וגבול זאת ןחלת בןי ראובן לםשףחותם הערים וחץריהן‬
‫ויתן םשה לםטה גד לבןי גד לםשףחתם ויהי להם הגבול יעזר וךל ערי‬
‫הגלעד וחץי ארץ בןי עםון עד ערוער אשר על ףןי רבה וםחשבון עד‬
‫רםת הםץףה ובטןים וםםחןים עד גבול לדבר ובעםק בית הרם ובית‬
‫ןםרה וסךות וץףון יתר םםלךות סיחון םלך חשבון הירדן וגבל עד קץה‬
‫ים ךןרת עבר הירדן םזרחה זאת ןחלת בןי גד לםשףחתם הערים‬
‫וחץריהם‬
‫ויתן םשה לחץי שבט םןשה ויהי לחץי םטה בןי םןשה לםשףחותם ויהי‬
‫גבולם םםחןים ךל הבשן ךל םםלךות עוג םלך הבשן וךל חות יאיר אשר‬
‫בבשן ששים עיר וחץי הגלעד ועשתרות ואדרעי ערי םםלךות עוג‬
‫בבשן לבןי םךיר בן םןשה לחץי בןי םךיר לםשףחותם אלה אשר ןחל‬
‫םשה בערבות םואב םעבר לירדן יריחו םזרחה‬
‫ולשבט הלוי לא ןתן םשה ןחלה יהוה אלהי ישראל הוא ןחלתם ךאשר דבר‬
‫להם‬

‫‪194‬‬
 ‫ואלה אשר ןחלו בןי ישראל בארץ ךןען אשר ןחלו אותם אלעזר הךהן‬
‫ויהושע בן ןון וראשי אבות הםטות לבןי ישראל בגורל ןחלתם ךאשר ץוה‬
‫יהוה ביד םשה לתשעת הםטות וחץי הםטה ךי ןתן םשה ןחלת שןי‬
‫הםטות וחץי הםטה םעבר לירדן וללוים לא ןתן ןחלה בתוךם ךי היו בןי‬
‫יוסף שןי םטות םןשה ואףרים ולא ןתןו חלק ללוים בארץ ךי אם ערים‬
‫לשבת וםגרשיהם לםקןיהם ולקןיןם ךאשר ץוה יהוה את םשה ךן עשו בןי‬
‫ישראל ויחלקו את הארץ‬
‫ויגשו בןי יהודה אל יהושע בגלגל ויאםר אליו ךלב בן יףןה הקןזי אתה‬
‫ידעת את הדבר אשר דבר יהוה אל םשה איש האלהים על אדותי ועל‬
‫אדותיך בקדש ברןע בן ארבעים שןה אןךי בשלח םשה עבד יהוה‬
‫אתי םקדש ברןע לרגל את הארץ ואשב אתו דבר ךאשר עם לבבי‬
‫ואחי אשר עלו עםי הםסיו את לב העם ואןךי םלאתי אחרי יהוה אלהי‬
‫וישבע םשה ביום ההוא לאםר אם לא הארץ אשר דרךה רגלך בה לך‬
‫תהיה לןחלה ולבןיך עד עולם ךי םלאת אחרי יהוה אלהי ועתה הןה החיה‬
‫יהוה אותי ךאשר דבר זה ארבעים וחםש שןה םאז דבר יהוה את‬
‫הדבר הזה אל םשה אשר הלך ישראל בםדבר ועתה הןה אןךי היום‬
‫בן חםש ושםןים שןה עודןי היום חזק ךאשר ביום שלח אותי םשה ךךחי‬
‫אז וךךחי עתה לםלחםה ולץאת ולבוא ועתה תןה לי את ההר הזה אשר‬
‫דבר יהוה ביום ההוא ךי אתה שםעת ביום ההוא ךי עןקים שם וערים‬
‫גדלות בץרות אולי יהוה אותי והורשתים ךאשר דבר יהוה ויברךהו‬
‫יהושע ויתן את חברון לךלב בן יףןה לןחלה על ךן היתה חברון לךלב בן‬
‫יףןה הקןזי לןחלה עד היום הזה יען אשר םלא אחרי יהוה אלהי ישראל ושם‬
‫חברון לףןים קרית ארבע האדם הגדול בעןקים הוא והארץ שקטה‬
‫םםלחםה‬
‫ויהי הגורל לםטה בןי יהודה לםשףחתם אל גבול אדום םדבר ץן‬
‫ןגבה םקץה תיםן ויהי להם גבול ןגב םקץה ים הםלח םן הלשן הףןה‬
‫ןגבה ויץא אל םןגב לםעלה עקרבים ועבר ץןה ועלה םןגב לקדש‬
‫ברןע ועבר חץרון ועלה אדרה וןסב הקרקעה ועבר עץםוןה ויץא ןחל‬
‫םץרים והיה תץאות הגבול יםה זה יהיה לךם גבול ןגב וגבול קדםה‬
‫ים הםלח עד קץה הירדן וגבול לףאת ץףוןה םלשון הים םקץה הירדן‬
‫ועלה הגבול בית חגלה ועבר םץףון לבית הערבה ועלה הגבול אבן‬
‫בהן בן ראובן ועלה הגבול דברה םעםק עךור וץףוןה ףןה אל הגלגל‬
‫אשר ןךח לםעלה אדםים אשר םןגב לןחל ועבר הגבול אל םי עין שםש‬

‫‪195‬‬
 ‫והיו תץאתיו אל עין רגל ועלה הגבול גי בן הןם אל ךתף היבוסי םןגב‬
‫היא ירושלם ועלה הגבול אל ראש ההר אשר על ףןי גי הןם יםה אשר‬
‫בקץה עםק רףאים ץףוןה ותאר הגבול םראש ההר אל םעין םי ןףתוח‬
‫ויץא אל ערי הר עףרון ותאר הגבול בעלה היא קרית יערים וןסב‬
‫הגבול םבעלה יםה אל הר שעיר ועבר אל ךתף הר יערים םץףוןה היא‬
‫ךסלון וירד בית שםש ועבר תםןה ויץא הגבול אל ךתף עקרון ץףוןה‬
‫ותאר הגבול שךרוןה ועבר הר הבעלה ויץא יבןאל והיו תץאות הגבול‬
‫יםה וגבול ים היםה הגדול וגבול זה גבול בןי יהודה סביב לםשףחתם‬
‫ולךלב בן יףןה ןתן חלק בתוך בןי יהודה אל ףי יהוה ליהושע את קרית‬
‫ארבע אבי העןק היא חברון וירש םשם ךלב את שלושה בןי העןק את‬
‫ששי ואת אחיםן ואת תלםי ילידי העןק ויעל םשם אל ישבי דבר ושם‬
‫דבר לףןים קרית סףר ויאםר ךלב אשר יךה את קרית סףר ולךדה‬
‫וןתתי לו את עךסה בתי לאשה וילךדה עתןיאל בן קןז אחי ךלב ויתן לו‬
‫את עךסה בתו לאשה ויהי בבואה ותסיתהו לשאול םאת אביה שדה‬
‫ותץןח םעל החםור ויאםר לה ךלב םה לך ותאםר תןה לי ברךה ךי ארץ‬
‫הןגב ןתתןי וןתתה לי גלת םים ויתן לה את גלת עליות ואת גלת תחתיות‬
‫זאת ןחלת םטה בןי יהודה לםשףחתם ויהיו הערים םקץה לםטה בןי‬
‫יהודה אל גבול אדום בןגבה קבץאל ועדר ויגור וקיןה ודיםוןה‬
‫ועדעדה וקדש וחץור ויתןן זיף וטלם ובעלות וחץור חדתה וקריות‬
‫חץרון היא חץור אםם ושםע וםולדה וחץר גדה וחשםון ובית ףלט וחץר‬
‫שועל ובאר שבע ובזיותיה בעלה ועיים ועץם ואלתולד וךסיל וחרםה‬
‫וץקלג וםדםןה וסןסןה ולבאות ושלחים ועין ורםון ךל ערים עשרים ותשע‬
‫וחץריהן‬
‫בשףלה אשתאול וץרעה ואשןה וזןוח ועין גןים תףוח והעיןם ירםות ועדלם‬
‫שוךה ועזקה ושערים ועדיתים והגדרה וגדרתים ערים ארבע עשרה‬
‫וחץריהן‬
‫ץןן וחדשה וםגדל גד ודלען והםץףה ויקתאל לךיש ובץקת ועגלון‬
‫וךבון ולחםס וךתליש וגדרות בית דגון וןעםה וםקדה ערים שש עשרה‬
‫וחץריהן‬
‫לבןה ועתר ועשן ויףתח ואשןה וןץיב וקעילה ואךזיב וםראשה ערים‬
‫תשע וחץריהן‬
‫עקרון ובןתיה וחץריה םעקרון ויםה ךל אשר על יד אשדוד וחץריהן‬
‫‪196‬‬
 ‫אשדוד בןותיה וחץריה עזה בןותיה וחץריה עד ןחל םץרים והים‬
‫הגבול וגבול‬
‫ובהר שםיר ויתיר ושוךה ודןה וקרית סןה היא דבר‬
‫ועןב ואשתםה ועןים וגשן וחלן וגלה ערים אחת עשרה וחץריהן‬
‫ארב ורוםה ואשען ויןים ובית תףוח ואףקה וחםטה וקרית ארבע היא‬
‫חברון וץיער ערים תשע וחץריהן‬
‫םעון ךרםל וזיף ויוטה ויזרעאל ויקדעם וזןוח הקין גבעה ותםןה ערים‬
‫עשר וחץריהן‬
‫חלחול בית ץור וגדור וםערת ובית עןות ואלתקן ערים שש וחץריהן‬
‫קרית בעל היא קרית יערים והרבה ערים שתים וחץריהן‬
‫בםדבר בית הערבה םדין וסךךה והןבשן ועיר הםלח ועין גדי‬
‫ערים שש וחץריהן ואת היבוסי יושבי ירושלם לא יוךלו בןי יהודה להורישם‬
‫וישב היבוסי את בןי יהודה בירושלם עד היום הזה‬
‫ויץא הגורל לבןי יוסף םירדן יריחו לםי יריחו םזרחה הםדבר עלה‬
‫םיריחו בהר בית אל ויץא םבית אל לוזה ועבר אל גבול הארךי עטרות‬
‫וירד יםה אל גבול היףלטי עד גבול בית חורן תחתון ועד גזר והיו‬
‫תץאתו יםה ויןחלו בןי יוסף םןשה ואףרים ויהי גבול בןי אףרים לםשףחתם‬
‫ויהי גבול ןחלתם םזרחה עטרות אדר עד בית חורן עליון ויץא הגבול‬
‫היםה הםךםתת םץףון וןסב הגבול םזרחה תאןת שלה ועבר אותו‬
‫םםזרח יןוחה וירד םיןוחה עטרות וןערתה וףגע ביריחו ויץא הירדן‬
‫םתףוח ילך הגבול יםה ןחל קןה והיו תץאתיו היםה זאת ןחלת םטה בןי‬
‫אףרים לםשףחתם והערים הםבדלות לבןי אףרים בתוך ןחלת בןי םןשה‬
‫ךל הערים וחץריהן ולא הורישו את הךןעןי היושב בגזר וישב הךןעןי‬
‫בקרב אףרים עד היום הזה ויהי לםס עבד‬
‫ויהי הגורל לםטה םןשה ךי הוא בךור יוסף לםךיר בךור םןשה אבי‬
‫הגלעד ךי הוא היה איש םלחםה ויהי לו הגלעד והבשן ויהי לבןי םןשה‬
‫הןותרים לםשףחתם לבןי אביעזר ולבןי חלק ולבןי אשריאל ולבןי שךם ולבןי‬
‫חףר ולבןי שםידע אלה בןי םןשה בן יוסף הזךרים לםשףחתם ולץלףחד‬
‫בן חףר בן גלעד בן םךיר בן םןשה לא היו לו בןים ךי אם בןות ואלה‬
‫שםות בןתיו םחלה וןעה חגלה םלךה ותרץה ותקרבןה לףןי אלעזר הךהן‬

‫‪197‬‬
 ‫ולףןי יהושע בן ןון ולףןי הןשיאים לאםר יהוה ץוה את םשה לתת לןו ןחלה‬
‫בתוך אחיןו ויתן להם אל ףי יהוה ןחלה בתוך אחי אביהן ויףלו חבלי םןשה‬
‫עשרה לבד םארץ הגלעד והבשן אשר םעבר לירדן ךי בןות םןשה‬
‫ןחלו ןחלה בתוך בןיו וארץ הגלעד היתה לבןי םןשה הןותרים ויהי גבול‬
‫םןשה םאשר הםךםתת אשר על ףןי שךם והלך הגבול אל היםין אל ישבי‬
‫עין תףוח לםןשה היתה ארץ תףוח ותףוח אל גבול םןשה לבןי אףרים‬
‫וירד הגבול ןחל קןה ןגבה לןחל ערים האלה לאףרים בתוך ערי םןשה‬
‫וגבול םןשה םץףון לןחל ויהי תץאתיו היםה ןגבה לאףרים וץףוןה לםןשה‬
‫ויהי הים גבולו ובאשר יףגעון םץףון וביששךר םםזרח ויהי לםןשה‬
‫ביששךר ובאשר בית שאן ובןותיה ויבלעם ובןותיה ואת ישבי דאר‬
‫ובןותיה וישבי עין דר ובןותיה וישבי תעןך ובןתיה וישבי םגדו ובןותיה‬
‫שלשת הןףת ולא יךלו בןי םןשה להוריש את הערים האלה ויואל הךןעןי‬
‫לשבת בארץ הזאת ויהי ךי חזקו בןי ישראל ויתןו את הךןעןי לםס והורש‬
‫לא הורישו‬
‫וידברו בןי יוסף את יהושע לאםר םדוע ןתתה לי ןחלה גורל אחד וחבל‬
‫אחד ואןי עם רב עד אשר עד ךה ברךןי יהוה ויאםר אליהם יהושע‬
‫אם עם רב אתה עלה לך היערה ובראת לך שם בארץ הףרזי‬
‫והרףאים ךי אץ לך הר אףרים ויאםרו בןי יוסף לא יםץא לןו ההר ורךב‬
‫ברזל בךל הךןעןי הישב בארץ העםק לאשר בבית שאן ובןותיה ולאשר‬
‫בעםק יזרעאל ויאםר יהושע אל בית יוסף לאףרים ולםןשה לאםר עם רב‬
‫אתה וךח גדול לך לא יהיה לך גורל אחד ךי הר יהיה לך ךי יער הוא‬
‫ובראתו והיה לך תץאתיו ךי תוריש את הךןעןי ךי רךב ברזל לו ךי חזק‬
‫הוא‬
‫ויקהלו ךל עדת בןי ישראל שלה וישךיןו שם את אהל םועד והארץ‬
‫ןךבשה לףןיהם ויותרו בבןי ישראל אשר לא חלקו את ןחלתם שבעה‬
‫שבטים ויאםר יהושע אל בןי ישראל עד אןה אתם םתרףים לבוא לרשת‬
‫את הארץ אשר ןתן לךם יהוה אלהי אבותיךם הבו לךם שלשה אןשים‬
‫לשבט ואשלחם ויקםו ויתהלךו בארץ ויךתבו אותה לףי ןחלתם ויבאו אלי‬
‫והתחלקו אתה לשבעה חלקים יהודה יעםד על גבולו םןגב ובית יוסף‬
‫יעםדו על גבולם םץףון ואתם תךתבו את הארץ שבעה חלקים‬
‫והבאתם אלי הןה ויריתי לךם גורל ףה לףןי יהוה אלהיןו ךי אין חלק ללוים‬
‫בקרבךם ךי ךהןת יהוה ןחלתו וגד וראובן וחץי שבט הםןשה לקחו‬
‫ןחלתם םעבר לירדן םזרחה אשר ןתן להם םשה עבד יהוה ויקםו‬

‫‪198‬‬
‫האןשים וילךו ויץו יהושע את ההלךים לךתב את הארץ לאםר לךו והתהלךו‬
‫בארץ וךתבו אותה ושובו אלי וףה אשליך לךם גורל לףןי יהוה בשלה וילךו‬
‫האןשים ויעברו בארץ ויךתבוה לערים לשבעה חלקים על סףר ויבאו אל‬
‫יהושע אל הםחןה שלה וישלך להם יהושע גורל בשלה לףןי יהוה ויחלק שם‬
‫יהושע את הארץ לבןי ישראל ךםחלקתם‬
‫ויעל גורל םטה בןי בןיםן לםשףחתם ויץא גבול גורלם בין בןי יהודה‬
‫ובין בןי יוסף ויהי להם הגבול לףאת ץףוןה םן הירדן ועלה הגבול אל‬
‫ךתף יריחו םץףון ועלה בהר יםה והיה תץאתיו םדברה בית און ועבר‬
‫םשם הגבול לוזה אל ךתף לוזה ןגבה היא בית אל וירד הגבול עטרות‬
‫אדר על ההר אשר םןגב לבית חרון תחתון ותאר הגבול וןסב לףאת‬
‫ים ןגבה םן ההר אשר על ףןי בית חרון ןגבה והיה תץאתיו אל קרית‬
‫בעל היא קרית יערים עיר בןי יהודה זאת ףאת ים וףאת ןגבה םקץה‬
‫קרית יערים ויץא הגבול יםה ויץא אל םעין םי ןףתוח וירד הגבול אל‬
‫קץה ההר אשר על ףןי גי בן הןם אשר בעםק רףאים ץףוןה וירד גי‬
‫הןם אל ךתף היבוסי ןגבה וירד עין רגל ותאר םץףון ויץא עין שםש‬
‫ויץא אל גלילות אשר ןךח םעלה אדםים וירד אבן בהן בן ראובן ועבר‬
‫אל ךתף םול הערבה ץףוןה וירד הערבתה ועבר הגבול אל ךתף בית‬
‫חגלה ץףוןה והיה תץאותיו הגבול אל לשון ים הםלח ץףוןה אל קץה הירדן‬
‫ןגבה זה גבול ןגב והירדן יגבל אתו לףאת קדםה זאת ןחלת בןי‬
‫בןיםן לגבולתיה סביב לםשףחתם‬
‫והיו הערים לםטה בןי בןיםן לםשףחותיהם יריחו ובית חגלה ועםק קץיץ‬
‫ובית הערבה וץםרים ובית אל והעוים והףרה ועףרה וךףר העםןי‬
‫והעףןי וגבע ערים שתים עשרה וחץריהן גבעון והרםה ובארות‬
‫והםץףה והךףירה והםץה ורקם וירףאל ותראלה וץלע האלף והיבוסי היא‬
‫ירושלם גבעת קרית ערים ארבע עשרה וחץריהן זאת ןחלת בןי בןיםן‬
‫לםשףחתם‬
‫ויץא הגורל השןי לשםעון לםטה בןי שםעון לםשףחותם ויהי ןחלתם בתוך‬
‫ןחלת בןי יהודה ויהי להם בןחלתם באר שבע ושבע וםולדה וחץר שועל‬
‫ובלה ועץם ואלתולד ובתול וחרםה וץקלג ובית הםרךבות וחץר סוסה‬
‫ובית לבאות ושרוחן ערים שלש עשרה וחץריהן עין רםון ועתר ועשן ערים‬
‫ארבע וחץריהן וךל החץרים אשר סביבות הערים האלה עד בעלת‬
‫באר ראםת ןגב זאת ןחלת םטה בןי שםעון לםשףחתם םחבל בןי‬

‫‪199‬‬
‫יהודה ןחלת בןי שםעון ךי היה חלק בןי יהודה רב םהם ויןחלו בןי שםעון‬
‫בתוך ןחלתם‬
‫ויעל הגורל השלישי לבןי זבולן לםשףחתם ויהי גבול ןחלתם עד שריד ועלה‬
‫גבולם ליםה וםרעלה וףגע בדבשת וףגע אל הןחל אשר על ףןי יקןעם‬
‫ושב םשריד קדםה םזרח השםש על גבול ךסלת תבר ויץא אל‬
‫הדברת ועלה יףיע וםשם עבר קדםה םזרחה גתה חףר עתה קץין‬
‫ויץא רםון הםתאר הןעה וןסב אתו הגבול םץףון חןתן והיו תץאתיו גי‬
‫יףתח אל וקטת וןהלל ושםרון וידאלה ובית לחם ערים שתים עשרה וחץריהן‬
‫זאת ןחלת בןי זבולן לםשףחותם הערים האלה וחץריהן‬
‫ליששךר יץא הגורל הרביעי לבןי יששךר לםשףחותם ויהי גבולם יזרעאלה‬
‫והךסולת ושוןם וחףרים ושיאן ואןחרת והרבית וקשיון ואבץ ורםת ועין גןים‬
‫ועין חדה ובית ףץץ וףגע הגבול בתבור ושחץוםה ובית שםש והיו‬
‫תץאות גבולם הירדן ערים שש עשרה וחץריהן זאת ןחלת םטה בןי‬
‫יששךר לםשףחתם הערים וחץריהן‬
‫ויץא הגורל החםישי לםטה בןי אשר לםשףחותם ויהי גבולם חלקת וחלי‬
‫ובטן ואךשף ואלםלך ועםעד וםשאל וףגע בךרםל היםה ובשיחור לבןת‬
‫ושב םזרח השםש בית דגן וףגע בזבלון ובגי יףתח אל ץףוןה בית‬
‫העםק וןעיאל ויץא אל ךבול םשםאל ועברן ורחב וחםון וקןה עד ץידון‬
‫רבה ושב הגבול הרםה ועד עיר םבץר ץר ושב הגבול חסה ויהיו‬
‫תץאתיו היםה םחבל אךזיבה ועםה ואףק ורחב ערים עשרים ושתים‬
‫וחץריהן זאת ןחלת םטה בןי אשר לםשףחתם הערים האלה וחץריהן‬
‫לבןי ןףתלי יץא הגורל הששי לבןי ןףתלי לםשףחתם ויהי גבולם םחלף םאלון‬
‫בץעןןים ואדםי הןקב ויבןאל עד לקום ויהי תץאתיו הירדן ושב הגבול‬
‫יםה אזןות תבור ויץא םשם חוקקה וףגע בזבלון םןגב ובאשר ףגע‬
‫םים וביהודה הירדן םזרח השםש וערי םבץר הץדים ץר וחםת רקת‬
‫וךןרת ואדםה והרםה וחץור וקדש ואדרעי ועין חץור ויראון וםגדל אל‬
‫חרם ובית עןת ובית שםש ערים תשע עשרה וחץריהן זאת ןחלת םטה‬
‫בןי ןףתלי לםשףחתם הערים וחץריהן‬
‫לםטה בןי דן לםשףחתם יץא הגורל השביעי ויהי גבול ןחלתם ץרעה‬
‫ואשתאול ועיר שםש ושעלבין ואילון ויתלה ואילון ותםןתה ועקרון ואלתקה‬
‫וגבתון ובעלת ויהד ובןי ברק וגת רםון וםי הירקון והרקון עם הגבול‬
‫םול יףו ויץא גבול בןי דן םהם ויעלו בןי דן וילחםו עם לשם וילךדו אותה‬
‫‪200‬‬
 ‫ויךו אותה לףי חרב וירשו אותה וישבו בה ויקראו ללשם דן ךשם דן‬
‫אביהם זאת ןחלת םטה בןי דן לםשףחתם הערים האלה וחץריהן‬
‫ויךלו לןחל את הארץ לגבולתיה ויתןו בןי ישראל ןחלה ליהושע בן ןון בתוךם‬
‫על ףי יהוה ןתןו לו את העיר אשר שאל את תםןת סרח בהר אףרים‬
‫ויבןה את העיר וישב בה אלה הןחלת אשר ןחלו אלעזר הךהן ויהושע בן‬
‫ןון וראשי האבות לםטות בןי ישראל בגורל בשלה לףןי יהוה ףתח אהל‬
‫םועד ויךלו םחלק את הארץ‬
‫וידבר יהוה אל יהושע לאםר דבר אל בןי ישראל לאםר תןו לךם את‬
‫ערי הםקלט אשר דברתי אליךם ביד םשה לןוס שםה רוץח םךה ןףש‬
‫בשגגה בבלי דעת והיו לךם לםקלט םגאל הדם וןס אל אחת םהערים‬
‫האלה ועםד ףתח שער העיר ודבר באזןי זקןי העיר ההיא את דבריו‬
‫ואסףו אתו העירה אליהם וןתןו לו םקום וישב עםם וךי ירדף גאל הדם‬
‫אחריו ולא יסגרו את הרץח בידו ךי בבלי דעת הךה את רעהו ולא‬
‫שןא הוא לו םתםול שלשום וישב בעיר ההיא עד עםדו לףןי העדה‬
‫לםשףט עד םות הךהן הגדול אשר יהיה ביםים ההם אז ישוב הרוץח‬
‫ובא אל עירו ואל ביתו אל העיר אשר ןס םשם ויקדשו את קדש בגליל‬
‫בהר ןףתלי ואת שךם בהר אףרים ואת קרית ארבע היא חברון בהר‬
‫יהודה וםעבר לירדן יריחו םזרחה ןתןו את בץר בםדבר בםישר‬
‫םםטה ראובן ואת ראםת בגלעד םםטה גד ואת גלון בבשן םםטה‬
‫םןשה אלה היו ערי הםועדה לךל בןי ישראל ולגר הגר בתוךם לןוס שםה‬
‫ךל םךה ןףש בשגגה ולא יםות ביד גאל הדם עד עםדו לףןי העדה‬
‫ויגשו ראשי אבות הלוים אל אלעזר הךהן ואל יהושע בן ןון ואל ראשי‬
‫אבות הםטות לבןי ישראל וידברו אליהם בשלה בארץ ךןען לאםר יהוה‬
‫ץוה ביד םשה לתת לןו ערים לשבת וםגרשיהן לבהםתןו‬
‫ויתןו בןי ישראל ללוים םןחלתם אל ףי יהוה את הערים האלה ואת םגרשיהן‬
‫ויץא הגורל לםשףחת הקהתי ויהי לבןי אהרן הךהן םן הלוים םםטה יהודה‬
‫וםםטה השםעןי וםםטה בןיםן בגורל ערים שלש עשרה‬
‫ולבןי קהת הןותרים םםשףחת םטה אףרים וםםטה דן וםחץי םטה‬
‫םןשה בגורל ערים עשר‬
‫ולבןי גרשון םםשףחות םטה יששךר וםםטה אשר וםםטה ןףתלי וםחץי‬
‫םטה םןשה בבשן בגורל ערים שלש עשרה‬

‫‪201‬‬
 ‫לבןי םררי לםשףחתם םםטה ראובן וםםטה גד וםםטה זבולן ערים‬
‫שתים עשרה‬
‫ויתןו בןי ישראל ללוים את הערים האלה ואת םגרשיהן ךאשר ץוה יהוה‬
‫ביד םשה בגורל‬
‫ויתןו םםטה בןי יהודה וםםטה בןי שםעון את הערים האלה אשר יקרא‬
‫אתהן בשם ויהי לבןי אהרן םםשףחות הקהתי םבןי לוי ךי להם היה הגורל‬
‫ראישןה ויתןו להם את קרית ארבע אבי העןוק היא חברון בהר יהודה‬
‫ואת םגרשה סביבתיה ואת שדה העיר ואת חץריה ןתןו לךלב בן יףןה‬
‫באחזתו‬
‫םגרשה‬ ‫ולבןי אהרן הךהן ןתןו את עיר םקלט הרץח את חברון ואת‬
‫ואת‬ ‫ואת לבןה ואת םגרשה ואת יתר ואת םגרשה ואת אשתםע‬
‫עין ואת‬ ‫םגרשה ואת חלן ואת םגרשה ואת דבר ואת םגרשה ואת‬
‫ערים תשע‬ ‫םגרשה ואת יטה ואת םגרשה את בית שםש ואת םגרשה‬
‫םאת שןי השבטים האלה‬
‫וםםטה בןיםין את גבעון ואת םגרשה את גבע ואת םגרשה את‬
‫עןתות ואת םגרשה ואת עלםון ואת םגרשה ערים ארבע ךל ערי בןי‬
‫אהרן הךהןים שלש עשרה ערים וםגרשיהן‬
‫ולםשףחות בןי קהת הלוים הןותרים םבןי קהת ויהי ערי גורלם םםטה‬
‫אףרים ויתןו להם את עיר םקלט הרץח את שךם ואת םגרשה בהר‬
‫אףרים ואת גזר ואת םגרשה ואת קבץים ואת םגרשה ואת בית חורן‬
‫ואת םגרשה ערים ארבע‬
‫וםםטה דן את אלתקא ואת םגרשה את גבתון ואת םגרשה את אילון‬
‫ואת םגרשה את גת רםון ואת םגרשה ערים ארבע וםםחץית םטה‬
‫םןשה את תעןך ואת םגרשה ואת גת רםון ואת םגרשה ערים שתים‬
‫ךל ערים עשר וםגרשיהן לםשףחות בןי קהת הןותרים‬
‫ולבןי גרשון םםשףחת הלוים םחץי םטה םןשה את עיר םקלט הרץח את‬
‫גלון בבשן ואת םגרשה ואת בעשתרה ואת םגרשה ערים שתים‬
‫וםםטה יששךר את קשיון ואת םגרשה את דברת ואת םגרשה את‬
‫ירםות ואת םגרשה את עין גןים ואת םגרשה ערים ארבע‬

‫‪202‬‬
 ‫וםםטה אשר את םשאל ואת םגרשה את עבדון ואת םגרשה את‬
‫חלקת ואת םגרשה ואת רחב ואת םגרשה ערים ארבע‬
‫וםםטה ןףתלי את עיר םקלט הרץח את קדש בגליל ואת םגרשה ואת‬
‫חםת דאר ואת םגרשה ואת קרתן ואת םגרשה ערים שלש ךל ערי‬
‫הגרשןי לםשףחתם שלש עשרה עיר וםגרשיהן‬
‫ולםשףחות בןי םררי הלוים הןותרים םאת םטה זבולן את יקןעם ואת‬
‫םגרשה את קרתה ואת םגרשה את דםןה ואת םגרשה את ןהלל ואת‬
‫םגרשה ערים ארבע‬
‫וםםטה גד את עיר םקלט הרץח את רםת בגלעד ואת םגרשה‬
‫ואת םחןים ואת םגרשה את חשבון ואת םגרשה את יעזר ואת‬
‫םגרשה ךל ערים ארבע ךל הערים לבןי םררי לםשףחתם הןותרים‬
‫םםשףחות הלוים ויהי גורלם ערים שתים עשרה ךל ערי הלוים בתוך‬
‫אחזת בןי ישראל ערים ארבעים ושםןה וםגרשיהן תהייןה הערים האלה‬
‫עיר עיר וםגרשיה סביבתיה ךן לךל הערים האלה‬
‫ויתן יהוה לישראל את ךל הארץ אשר ןשבע לתת לאבותם וירשוה וישבו‬
‫בה ויןח יהוה להם םסביב ךךל אשר ןשבע לאבותם ולא עםד איש‬
‫בףןיהם םךל איביהם את ךל איביהם ןתן יהוה בידם לא ןףל דבר םךל‬
‫הדבר הטוב אשר דבר יהוה אל בית ישראל הךל בא‬
‫אז יקרא יהושע לראובןי ולגדי ולחץי םטה םןשה ויאםר אליהם אתם‬
‫שםרתם את ךל אשר ץוה אתךם םשה עבד יהוה ותשםעו בקולי לךל‬
‫אשר ץויתי אתךם לא עזבתם את אחיךם זה יםים רבים עד היום הזה‬
‫ושםרתם את םשםרת םץות יהוה אלהיךם ועתה הןיח יהוה אלהיךם‬
‫לאחיךם ךאשר דבר להם ועתה ףןו ולךו לךם לאהליךם אל ארץ אחזתךם‬
‫אשר ןתן לךם םשה עבד יהוה בעבר הירדן רק שםרו םאד לעשות‬
‫את הםץוה ואת התורה אשר ץוה אתךם םשה עבד יהוה לאהבה את‬
‫יהוה אלהיךם וללךת בךל דרךיו ולשםר םץותיו ולדבקה בו ולעבדו בךל‬
‫לבבךם ובךל ןףשךם ויברךם יהושע וישלחם וילךו אל אהליהם‬
‫ולחץי שבט הםןשה ןתן םשה בבשן ולחץיו ןתן יהושע עם אחיהם םעבר‬
‫הירדן יםה וגם ךי שלחם יהושע אל אהליהם ויברךם ויאםר אליהם לאםר‬
‫בןךסים רבים שובו אל אהליךם ובםקןה רב םאד בךסף ובזהב‬
‫ובןחשת ובברזל ובשלםות הרבה םאד חלקו שלל איביךם עם אחיךם‬

‫‪203‬‬
 ‫וישבו וילךו בןי ראובן ובןי גד וחץי שבט הםןשה םאת בןי ישראל‬
‫םשלה אשר בארץ ךןען ללךת אל ארץ הגלעד אל ארץ אחזתם אשר‬
‫ןאחזו בה על ףי יהוה ביד םשה ויבאו אל גלילות הירדן אשר בארץ‬
‫ךןען ויבןו בןי ראובן ובןי גד וחץי שבט הםןשה שם םזבח על הירדן‬
‫םזבח גדול לםראה וישםעו בןי ישראל לאםר הןה בןו בןי ראובן ובןי‬
‫גד וחץי שבט הםןשה את הםזבח אל םול ארץ ךןען אל גלילות הירדן‬
‫אל עבר בןי ישראל וישםעו בןי ישראל ויקהלו ךל עדת בןי ישראל שלה‬
‫לעלות עליהם לץבא‬
‫וישלחו בןי ישראל אל בןי ראובן ואל בןי גד ואל חץי שבט םןשה אל‬
‫ארץ הגלעד את ףיןחס בן אלעזר הךהן ועשרה ןשאים עםו ןשיא אחד‬
‫ןשיא אחד לבית אב לךל םטות ישראל ואיש ראש בית אבותם הםה‬
‫לאלףי ישראל ויבאו אל בןי ראובן ואל בןי גד ואל חץי שבט םןשה אל‬
‫ארץ הגלעד וידברו אתם לאםר ךה אםרו ךל עדת יהוה םה הםעל‬
‫הזה אשר םעלתם באלהי ישראל לשוב היום םאחרי יהוה בבןותךם לךם‬
‫םזבח לםרדךם היום ביהוה הםעט לןו את עון ףעור אשר לא הטהרןו‬
‫םםןו עד היום הזה ויהי הןגף בעדת יהוה ואתם תשבו היום םאחרי‬
‫יהוה והיה אתם תםרדו היום ביהוה וםחר אל ךל עדת ישראל יקץף ואך‬
‫אם טםאה ארץ אחזתךם עברו לךם אל ארץ אחזת יהוה אשר שךן‬
‫שם םשךן יהוה והאחזו בתוךןו וביהוה אל תםרדו ואתןו אל תםרדו‬
‫בבןתךם לךם םזבח םבלעדי םזבח יהוה אלהיןו הלוא עךן בן זרח םעל‬
‫םעל בחרם ועל ךל עדת ישראל היה קץף והוא איש אחד לא גוע בעוןו‬
‫ויעןו בןי ראובן ובןי גד וחץי שבט הםןשה וידברו את ראשי אלףי‬
‫ישראל אל אלהים יהוה אל אלהים יהוה הוא ידע וישראל הוא ידע אם‬
‫בםרד ואם בםעל ביהוה אל תושיעןו היום הזה לבןות לןו םזבח לשוב‬
‫םאחרי יהוה ואם להעלות עליו עולה וםןחה ואם לעשות עליו זבחי שלםים יהוה‬
‫הוא יבקש ואם לא םדאגה םדבר עשיןו את זאת לאםר םחר יאםרו‬
‫בןיךם לבןיןו לאםר םה לךם וליהוה אלהי ישראל וגבול ןתן יהוה ביןןו וביןיךם‬
‫בןי ראובן ובןי גד את הירדן אין לךם חלק ביהוה והשביתו בןיךם את‬
‫בןיןו לבלתי ירא את יהוה וןאםר ןעשה ןא לןו לבןות את הםזבח לא לעולה‬
‫ולא לזבח ךי עד הוא ביןיןו וביןיךם ובין דרותיןו אחריןו לעבד את‬
‫עבדת יהוה לףןיו בעלותיןו ובזבחיןו ובשלםיןו ולא יאםרו בןיךם םחר לבןיןו‬
‫אין לךם חלק ביהוה וןאםר והיה ךי יאםרו אליןו ואל דרתיןו םחר ואםרןו‬
‫ראו את תבןית םזבח יהוה אשר עשו אבותיןו לא לעולה ולא לזבח ךי עד‬

‫‪204‬‬
 ‫הוא ביןיןו וביןיךם חלילה לןו םםןו לםרד ביהוה ולשוב היום םאחרי יהוה‬
‫לבןות םזבח לעלה לםןחה ולזבח םלבד םזבח יהוה אלהיןו אשר לףןי םשךןו‬
‫וישםע ףיןחס הךהן וןשיאי העדה וראשי אלףי ישראל אשר אתו את‬
‫הדברים אשר דברו בןי ראובן ובןי גד ובןי םןשה וייטב בעיןיהם‬
‫ויאםר ףיןחס בן אלעזר הךהן אל בןי ראובן ואל בןי גד ואל בןי םןשה‬
‫היום ידעןו ךי בתוךןו יהוה אשר לא םעלתם ביהוה הםעל הזה אז‬
‫הץלתם את בןי ישראל םיד יהוה וישב ףיןחס בן אלעזר הךהן והןשיאים‬
‫םאת בןי ראובן וםאת בןי גד םארץ הגלעד אל ארץ ךןען אל בןי‬
‫ישראל וישבו אותם דבר וייטב הדבר בעיןי בןי ישראל ויברךו אלהים‬
‫בןי ישראל ולא אםרו לעלות עליהם לץבא לשחת את הארץ אשר בןי‬
‫ראובן ובןי גד ישבים בה ויקראו בןי ראובן ובןי גד לםזבח ךי עד‬
‫הוא ביןתיןו ךי יהוה האלהים‬
‫ויהי םיםים רבים אחרי אשר הןיח יהוה לישראל םךל איביהם םסביב‬
‫ויהושע זקן בא ביםים ויקרא יהושע לךל ישראל לזקןיו ולראשיו ולשףטיו‬
‫ולשטריו ויאםר אלהם אןי זקןתי באתי ביםים ואתם ראיתם את ךל אשר‬
‫עשה יהוה אלהיךם לךל הגוים האלה םףןיךם ךי יהוה אלהיךם הוא הןלחם‬
‫לךם ראו הףלתי לךם את הגוים הןשארים האלה בןחלה לשבטיךם םן‬
‫הירדן וךל הגוים אשר הךרתי והים הגדול םבוא השםש ויהוה אלהיךם‬
‫הוא יהדףם םףןיךם והוריש אתם םלףןיךם וירשתם את ארץם ךאשר‬
‫דבר יהוה אלהיךם לךם וחזקתם םאד לשםר ולעשות את ךל הךתוב‬
‫בסףר תורת םשה לבלתי סור םםןו יםין ושםאול לבלתי בא בגוים האלה‬
‫הןשארים האלה אתךם ובשם אלהיהם לא תזךירו ולא תשביעו ולא‬
‫תעבדום ולא תשתחוו להם ךי אם ביהוה אלהיךם תדבקו ךאשר‬
‫עשיתם עד היום הזה ויורש יהוה םףןיךם גוים גדלים ועץוםים ואתם לא‬
‫עםד איש בףןיךם עד היום הזה איש אחד םךם ירדף אלף ךי יהוה‬
‫אלהיךם הוא הןלחם לךם ךאשר דבר לךם וןשםרתם םאד לןףשתיךם‬
‫לאהבה את יהוה אלהיךם ךי אם שוב תשובו ודבקתם ביתר הגוים‬
‫האלה הןשארים האלה אתךם והתחתןתם בהם ובאתם בהם והם בךם‬
‫ידוע תדעו ךי לא יוסיף יהוה אלהיךם להוריש את הגוים האלה םלףןיךם‬
‫והיו לךם לףח ולםוקש ולשטט בץדיךם ולץןןים בעיןיךם עד אבדךם םעל‬
‫האדםה הטובה הזאת אשר ןתן לךם יהוה אלהיךם והןה אןךי הולך היום‬
‫בדרך ךל הארץ וידעתם בךל לבבךם ובךל ןףשךם ךי לא ןףל דבר‬
‫אחד םךל הדברים הטובים אשר דבר יהוה אלהיךם עליךם הךל באו‬

‫‪205‬‬
 ‫לךם לא ןףל םםןו דבר אחד והיה ךאשר בא עליךם ךל הדבר הטוב‬
‫אשר דבר יהוה אלהיךם אליךם ךן יביא יהוה עליךם את ךל הדבר‬
‫הרע עד השםידו אותךם םעל האדםה הטובה הזאת אשר ןתן לךם‬
‫יהוה אלהיךם בעברךם את ברית יהוה אלהיךם אשר ץוה אתךם‬
‫והלךתם ועבדתם אלהים אחרים והשתחויתם להם וחרה אף יהוה בךם‬
‫ואבדתם םהרה םעל הארץ הטובה אשר ןתן לךם‬
‫ויאסף יהושע את ךל שבטי ישראל שךםה ויקרא לזקןי ישראל ולראשיו‬
‫ולשףטיו ולשטריו ויתיץבו לףןי האלהים ויאםר יהושע אל ךל העם ךה אםר‬
‫יהוה אלהי ישראל בעבר הןהר ישבו אבותיךם םעולם תרח אבי‬
‫אברהם ואבי ןחור ויעבדו אלהים אחרים ואקח את אביךם את‬
‫אברהם םעבר הןהר ואולך אתו בךל ארץ ךןען וארב את זרעו ואתן לו‬
‫את יץחק ואתן ליץחק את יעקב ואת עשו ואתן לעשו את הר שעיר‬
‫לרשת אותו ויעקב ובןיו ירדו םץרים ואשלח את םשה ואת אהרן ואגף‬
‫את םץרים ךאשר עשיתי בקרבו ואחר הוץאתי אתךם ואוץיא את‬
‫אבותיךם םםץרים ותבאו היםה וירדףו םץרים אחרי אבותיךם ברךב‬
‫ובףרשים ים סוף ויץעקו אל יהוה וישם םאףל ביןיךם ובין הםץרים ויבא‬
‫עליו את הים ויךסהו ותראיןה עיןיךם את אשר עשיתי בםץרים ותשבו‬
‫בםדבר יםים רבים ואבאה אתךם אל ארץ האםרי היושב בעבר‬
‫הירדן וילחםו אתךם ואתן אותם בידךם ותירשו את ארץם ואשםידם‬
‫םףןיךם ויקם בלק בן ץףור םלך םואב וילחם בישראל וישלח ויקרא לבלעם‬
‫בן בעור לקלל אתךם ולא אביתי לשםע לבלעם ויברך ברוך אתךם ואץל‬
‫אתךם םידו ותעברו את הירדן ותבאו אל יריחו וילחםו בךם בעלי יריחו‬
‫האםרי והףרזי והךןעןי והחתי והגרגשי החוי והיבוסי ואתן אותם בידךם‬
‫ואשלח לףןיךם את הץרעה ותגרש אותם םףןיךם שןי םלךי האםרי לא‬
‫בחרבך ולא בקשתך ואתן לךם ארץ אשר לא יגעת בה וערים אשר‬
‫לא בןיתם ותשבו בהם ךרםים וזיתים אשר לא ןטעתם אתם אךלים‬
‫ועתה יראו את יהוה ועבדו אתו בתםים ובאםת והסירו את אלהים‬
‫אשר עבדו אבותיךם בעבר הןהר ובםץרים ועבדו את יהוה ואם‬
‫רע בעיןיךם לעבד את יהוה בחרו לךם היום את םי תעבדון אם את‬
‫אלהים אשר עבדו אבותיךם אשר בעבר הןהר ואם את אלהי האםרי‬
‫אשר אתם ישבים בארץם ואןךי וביתי ןעבד את יהוה‬
‫ויען העם ויאםר חלילה לןו םעזב את יהוה לעבד אלהים אחרים ךי יהוה‬
‫אלהיןו הוא הםעלה אתןו ואת אבותיןו םארץ םץרים םבית עבדים ואשר‬

‫‪206‬‬
 ‫עשה לעיןיןו את האתות הגדלות האלה וישםרןו בךל הדרך אשר הלךןו‬
‫בה ובךל העםים אשר עברןו בקרבם ויגרש יהוה את ךל העםים ואת‬
‫האםרי ישב הארץ םףןיןו גם אןחןו ןעבד את יהוה ךי הוא אלהיןו ויאםר‬
‫יהושע אל העם לא תוךלו לעבד את יהוה ךי אלהים קדשים הוא אל קןוא‬
‫הוא לא ישא לףשעךם ולחטאותיךם ךי תעזבו את יהוה ועבדתם אלהי‬
‫ןךר ושב והרע לךם וךלה אתךם אחרי אשר היטיב לךם ויאםר העם אל‬
‫יהושע לא ךי את יהוה ןעבד ויאםר יהושע אל העם עדים אתם בךם‬
‫ךי אתם בחרתם לךם את יהוה לעבד אותו ויאםרו עדים ועתה הסירו‬
‫את אלהי הןךר אשר בקרבךם והטו את לבבךם אל יהוה אלהי ישראל‬
‫ויאםרו העם אל יהושע את יהוה אלהיןו ןעבד ובקולו ןשםע ויךרת יהושע‬
‫ברית לעם ביום ההוא וישם לו חק וםשףט בשךם ויךתב יהושע את‬
‫הדברים האלה בסףר תורת אלהים ויקח אבן גדולה ויקיםה שם תחת‬
‫האלה אשר בםקדש יהוה‬
‫ויאםר יהושע אל ךל העם הןה האבן הזאת תהיה בןו לעדה ךי היא‬
‫שםעה את ךל אםרי יהוה אשר דבר עםןו והיתה בךם לעדה ףן‬
‫תךחשון באלהיךם וישלח יהושע את העם איש לןחלתו‬
‫ויהי אחרי הדברים האלה ויםת יהושע בן ןון עבד יהוה בן םאה ועשר‬
‫שןים ויקברו אתו בגבול ןחלתו בתםןת סרח אשר בהר אףרים םץףון‬
‫להר געש ויעבד ישראל את יהוה ךל יםי יהושע וךל יםי הזקןים אשר‬
‫האריךו יםים אחרי יהושע ואשר ידעו את ךל םעשה יהוה אשר עשה‬
‫לישראל ואת עץםות יוסף אשר העלו בןי ישראל םםץרים קברו בשךם‬
‫בחלקת השדה אשר קןה יעקב םאת בןי חםור אבי שךם בםאה‬
‫קשיטה ויהיו לבןי יוסף לןחלה ואלעזר בן אהרן םת ויקברו אתו בגבעת‬
‫ףיןחס בןו אשר ןתן לו בהר אףרים‬

‫‪207‬‬
 ‫שףטים‬
‫ויהי אחרי םות יהושע וישאלו בןי ישראל ביהוה לאםר םי יעלה לןו אל הךןעןי‬
‫בתחלה להלחם בו ויאםר יהוה יהודה יעלה הןה ןתתי את הארץ בידו‬
‫ויאםר יהודה לשםעון אחיו עלה אתי בגרלי וןלחםה בךןעןי והלךתי גם אןי‬
‫אתך בגורלך וילך אתו שםעון ויעל יהודה ויתן יהוה את הךןעןי והףרזי‬
‫בידם ויךום בבזק עשרת אלףים איש ויםץאו את אדןי בזק בבזק‬
‫וילחםו בו ויךו את הךןעןי ואת הףרזי ויןס אדןי בזק וירדףו אחריו ויאחזו‬
‫אותו ויקץץו את בהןות ידיו ורגליו ויאםר אדןי בזק שבעים םלךים‬
‫בהןות ידיהם ורגליהם םקץץים היו םלקטים תחת שלחןי ךאשר עשיתי ךן‬
‫שלם לי אלהים ויביאהו ירושלם ויםת שם‬
‫וילחםו בןי יהודה בירושלם וילךדו אותה ויךוה לףי חרב ואת העיר שלחו‬
‫באש ואחר ירדו בןי יהודה להלחם בךןעןי יושב ההר והןגב והשףלה‬
‫וילך יהודה אל הךןעןי היושב בחברון ושם חברון לףןים קרית ארבע ויךו‬
‫את ששי ואת אחיםן ואת תלםי וילך םשם אל יושבי דביר ושם דביר‬
‫לףןים קרית סףר ויאםר ךלב אשר יךה את קרית סףר ולךדה וןתתי לו‬
‫את עךסה בתי לאשה וילךדה עתןיאל בן קןז אחי ךלב הקטן םםןו ויתן לו‬
‫את עךסה בתו לאשה ויהי בבואה ותסיתהו לשאל םאת אביה השדה‬
‫ותץןח םעל החםור ויאםר לה ךלב םה לך ותאםר לו הבה לי ברךה ךי‬
‫ארץ הןגב ןתתןי וןתתה לי גלת םים ויתן לה ךלב את גלת עלית ואת‬
‫גלת תחתית‬
‫ובןי קיןי חתן םשה עלו םעיר התםרים את בןי יהודה םדבר יהודה‬
‫אשר בןגב ערד וילך וישב את העם וילך יהודה את שםעון אחיו ויךו‬
‫את הךןעןי יושב ץףת ויחריםו אותה ויקרא את שם העיר חרםה וילךד‬
‫יהודה את עזה ואת גבולה ואת אשקלון ואת גבולה ואת עקרון ואת‬
‫גבולה ויהי יהוה את יהודה וירש את ההר ךי לא להוריש את ישבי העםק‬
‫ךי רךב ברזל להם ויתןו לךלב את חברון ךאשר דבר םשה ויורש םשם‬

‫‪208‬‬
 ‫את שלשה בןי העןק ואת היבוסי ישב ירושלם לא הורישו בןי בןיםן וישב‬
‫היבוסי את בןי בןיםן בירושלם עד היום הזה‬
‫ויעלו בית יוסף גם הם בית אל ויהוה עםם ויתירו בית יוסף בבית אל‬
‫ושם העיר לףןים לוז ויראו השםרים איש יוץא םן העיר ויאםרו לו הראןו ןא‬
‫את םבוא העיר ועשיןו עםך חסד ויראם את םבוא העיר ויךו את העיר‬
‫לףי חרב ואת האיש ואת ךל םשףחתו שלחו וילך האיש ארץ החתים ויבן‬
‫עיר ויקרא שםה לוז הוא שםה עד היום הזה‬
‫ולא הוריש םןשה את בית שאן ואת בןותיה ואת תעןך ואת בןתיה ואת‬
‫יושב דור ואת בןותיה ואת יושבי יבלעם ואת בןתיה ואת יושבי םגדו‬
‫ואת בןותיה ויואל הךןעןי לשבת בארץ הזאת ויהי ךי חזק ישראל וישם‬
‫את הךןעןי לםס והוריש לא הורישו‬
‫ואףרים לא הוריש את הךןעןי היושב בגזר וישב הךןעןי בקרבו בגזר‬
‫זבולן לא הוריש את יושבי קטרון ואת יושבי ןהלל וישב הךןעןי בקרבו‬
‫ויהיו לםס‬
‫אשר לא הוריש את ישבי עךו ואת יושבי ץידון ואת אחלב ואת אךזיב‬
‫ואת חלבה ואת אףיק ואת רחב וישב האשרי בקרב הךןעןי ישבי‬
‫הארץ ךי לא הורישו‬
‫ןףתלי לא הוריש את ישבי בית שםש ואת ישבי בית עןת וישב בקרב‬
‫הךןעןי ישבי הארץ וישבי בית שםש ובית עןת היו להם לםס וילחץו‬
‫האםרי את בןי דן ההרה ךי לא ןתןו לרדת לעםק ויואל האםרי לשבת‬
‫בהר חרס באילון ובשעלבים ותךבד יד בית יוסף ויהיו לםס וגבול‬
‫האםרי םםעלה עקרבים םהסלע וםעלה‬
‫ויעל םלאך יהוה םן הגלגל אל הבךים‬

‫ויאםר אעלה אתךם םםץרים ואביא אתךם אל הארץ אשר ןשבעתי‬

‫לאבתיךם ואםר לא אףר בריתי אתךם לעולם ואתם לא תךרתו ברית‬
‫ליושבי הארץ הזאת םזבחותיהם תתץון ולא שםעתם בקולי םה זאת‬
‫עשיתם וגם אםרתי לא אגרש אותם םףןיךם והיו לךם לץדים ואלהיהם‬
‫יהיו לךם לםוקש ויהי ךדבר םלאך יהוה את הדברים האלה אל ךל בןי‬
‫ישראל וישאו העם את קולם ויבךו ויקראו שם הםקום ההוא בךים ויזבחו‬
‫שם ליהוה‬
‫‪209‬‬
 ‫וישלח יהושע את העם וילךו בןי ישראל איש לןחלתו לרשת את הארץ‬
‫ויעבדו העם את יהוה ךל יםי יהושע וךל יםי הזקןים אשר האריךו יםים‬
‫אחרי יהושוע אשר ראו את ךל םעשה יהוה הגדול אשר עשה לישראל‬
‫ויםת יהושע בן ןון עבד יהוה בן םאה ועשר שןים ויקברו אותו בגבול‬
‫ןחלתו בתםןת חרס בהר אףרים םץףון להר געש וגם ךל הדור ההוא‬
‫ןאסףו אל אבותיו ויקם דור אחר אחריהם אשר לא ידעו את יהוה וגם‬
‫את הםעשה אשר עשה לישראל‬
‫ויעשו בןי ישראל את הרע בעיןי יהוה ויעבדו את הבעלים ויעזבו את‬
‫יהוה אלהי אבותם הםוץיא אותם םארץ םץרים וילךו אחרי אלהים אחרים‬
‫םאלהי העםים אשר סביבותיהם וישתחוו להם ויךעסו את יהוה ויעזבו את‬
‫יהוה ויעבדו לבעל ולעשתרות ויחר אף יהוה בישראל ויתןם ביד שסים‬
‫וישסו אותם ויםךרם ביד אויביהם םסביב ולא יךלו עוד לעםד לףןי‬
‫אויביהם בךל אשר יץאו יד יהוה היתה בם לרעה ךאשר דבר יהוה‬
‫וךאשר ןשבע יהוה להם ויץר להם םאד ויקם יהוה שףטים ויושיעום םיד‬
‫שסיהם וגם אל שףטיהם לא שםעו ךי זןו אחרי אלהים אחרים וישתחוו להם‬
‫סרו םהר םן הדרך אשר הלךו אבותם לשםע םץות יהוה לא עשו ךן וךי‬
‫הקים יהוה להם שףטים והיה יהוה עם השףט והושיעם םיד איביהם ךל‬
‫יםי השוףט ךי יןחם יהוה םןאקתם םףןי לחץיהם ודחקיהם והיה בםות‬
‫השוףט ישבו והשחיתו םאבותם ללךת אחרי אלהים אחרים לעבדם‬
‫ולהשתחות להם לא הףילו םםעלליהם וםדרךם הקשה ויחר אף יהוה בישראל‬
‫ויאםר יען אשר עברו הגוי הזה את בריתי אשר ץויתי את אבותם ולא‬
‫שםעו לקולי גם אןי לא אוסיף להוריש איש םףןיהם םן הגוים אשר עזב‬
‫יהושע ויםת לםען ןסות בם את ישראל השםרים הם את דרך יהוה ללךת‬
‫בם ךאשר שםרו אבותם אם לא ויןח יהוה את הגוים האלה לבלתי‬
‫הורישם םהר ולא ןתןם ביד יהושע‬
‫ואלה הגוים אשר הןיח יהוה לןסות בם את ישראל את ךל אשר לא ידעו‬
‫את ךל םלחםות ךןען רק לםען דעת דרות בןי ישראל ללםדם םלחםה רק‬
‫אשר לףןים לא ידעום חםשת סרןי ףלשתים וךל הךןעןי והץידןי והחוי ישב‬
‫הר הלבןון םהר בעל חרםון עד לבוא חםת ויהיו לןסות בם את ישראל‬
‫לדעת הישםעו את םץות יהוה אשר ץוה את אבותם ביד םשה ובןי‬
‫ישראל ישבו בקרב הךןעןי החתי והאםרי והףרזי והחוי והיבוסי ויקחו את‬
‫בןותיהם להם לןשים ואת בןותיהם ןתןו לבןיהם ויעבדו את אלהיהם‬

‫‪210‬‬
 ‫ויעשו בןי ישראל את הרע בעיןי יהוה וישךחו את יהוה אלהיהם ויעבדו‬
‫את הבעלים ואת האשרות ויחר אף יהוה בישראל ויםךרם ביד ךושן‬
‫רשעתים םלך ארם ןהרים ויעבדו בןי ישראל את ךושן רשעתים שםןה‬
‫שןים ויזעקו בןי ישראל אל יהוה ויקם יהוה םושיע לבןי ישראל וישיעם את‬
‫עתןיאל בן קןז אחי ךלב הקטן םםןו ותהי עליו רוח יהוה וישףט את ישראל‬
‫ויץא לםלחםה ויתן יהוה בידו את ךושן רשעתים םלך ארם ותעז ידו על‬
‫ךושן רשעתים ותשקט הארץ ארבעים שןה ויםת עתןיאל בן קןז‬
‫ויסףו בןי ישראל לעשות הרע בעיןי יהוה ויחזק יהוה את עגלון םלך םואב‬
‫על ישראל על ךי עשו את הרע בעיןי יהוה ויאסף אליו את בןי עםון ועםלק‬
‫וילך ויך את ישראל ויירשו את עיר התםרים ויעבדו בןי ישראל את עגלון‬
‫םלך םואב שםוןה עשרה שןה ויזעקו בןי ישראל אל יהוה ויקם יהוה להם‬
‫םושיע את אהוד בן גרא בן היםיןי איש אטר יד יםיןו וישלחו בןי ישראל‬
‫בידו םןחה לעגלון םלך םואב ויעש לו אהוד חרב ולה שןי ףיות גםד‬
‫ארךה ויחגר אותה םתחת לםדיו על ירך יםיןו ויקרב את הםןחה לעגלון‬
‫םלך םואב ועגלון איש בריא םאד ויהי ךאשר ךלה להקריב את הםןחה‬
‫וישלח את העם ןשאי הםןחה והוא שב םן הףסילים אשר את הגלגל ויאםר‬
‫דבר סתר לי אליך הםלך ויאםר הס ויץאו םעליו ךל העםדים עליו ואהוד‬
‫בא אליו והוא ישב בעלית הםקרה אשר לו לבדו ויאםר אהוד דבר‬
‫אלהים לי אליך ויקם םעל הךסא וישלח אהוד את יד שםאלו ויקח את‬
‫החרב םעל ירך יםיןו ויתקעה בבטןו ויבא גם הןץב אחר הלהב ויסגר‬
‫החלב בעד הלהב ךי לא שלף החרב םבטןו ויץא הףרשדןה ויץא‬
‫אהוד הםסדרוןה ויסגר דלתות העליה בעדו וןעל והוא יץא ועבדיו‬
‫באו ויראו והןה דלתות העליה ןעלות ויאםרו אך םסיך הוא את רגליו‬
‫בחדר הםקרה ויחילו עד בוש והןה איןןו ףתח דלתות העליה ויקחו את‬
‫הםףתח ויףתחו והןה אדןיהם ןףל ארץה םת ואהוד ןםלט עד‬
‫התםהםהם והוא עבר את הףסילים ויםלט השעירתה ויהי בבואו ויתקע‬
‫בשוףר בהר אףרים וירדו עםו בןי ישראל םן ההר והוא לףןיהם ויאםר‬
‫אלהם רדףו אחרי ךי ןתן יהוה את איביךם את םואב בידךם וירדו‬
‫אחריו וילךדו את םעברות הירדן לםואב ולא ןתןו איש לעבר ויךו את‬
‫םואב בעת ההיא ךעשרת אלףים איש ךל שםן וךל איש חיל ולא ןםלט איש‬
‫ותךןע םואב ביום ההוא תחת יד ישראל ותשקט הארץ שםוןים שןה‬
‫ואחריו היה שםגר בן עןת ויך את ףלשתים שש םאות איש בםלםד‬
‫הבקר ויושע גם הוא את ישראל‬

‫‪211‬‬
 ‫ויסףו בןי ישראל לעשות הרע בעיןי יהוה ואהוד םת ויםךרם יהוה ביד‬
‫יבין םלך ךןען אשר םלך בחץור ושר ץבאו סיסרא והוא יושב בחרשת‬
‫הגוים ויץעקו בןי ישראל אל יהוה ךי תשע םאות רךב ברזל לו והוא לחץ‬
‫את בןי ישראל בחזקה עשרים שןה‬
‫ודבורה אשה ןביאה אשת לףידות היא שףטה את ישראל בעת ההיא‬
‫והיא יושבת תחת תםר דבורה בין הרםה ובין בית אל בהר אףרים‬
‫ויעלו אליה בןי ישראל לםשףט ותשלח ותקרא לברק בן אביןעם םקדש‬
‫ןףתלי ותאםר אליו הלא ץוה יהוה אלהי ישראל לך וםשךת בהר תבור‬
‫ולקחת עםך עשרת אלףים איש םבןי ןףתלי וםבןי זבלון וםשךתי אליך אל‬
‫ןחל קישון את סיסרא שר ץבא יבין ואת רךבו ואת הםוןו וןתתיהו בידך‬
‫ויאםר אליה ברק אם תלךי עםי והלךתי ואם לא תלךי עםי לא אלך ותאםר‬
‫הלך אלך עםך אףס ךי לא תהיה תףארתך על הדרך אשר אתה הולך‬
‫ךי ביד אשה יםךר יהוה את סיסרא ותקם דבורה ותלך עם ברק‬
‫קדשה ויזעק ברק את זבולן ואת ןףתלי קדשה ויעל ברגליו עשרת אלףי‬
‫איש ותעל עםו דבורה וחבר הקיןי ןףרד םקין םבןי חבב חתן םשה ויט‬
‫אהלו עד אילון בץעןים אשר את קדש ויגדו לסיסרא ךי עלה ברק בן‬
‫אביןעם הר תבור ויזעק סיסרא את ךל רךבו תשע םאות רךב ברזל‬
‫ואת ךל העם אשר אתו םחרשת הגוים אל ןחל קישון ותאםר דברה אל‬
‫ברק קום ךי זה היום אשר ןתן יהוה את סיסרא בידך הלא יהוה יץא‬
‫לףןיך וירד ברק םהר תבור ועשרת אלףים איש אחריו ויהם יהוה את‬
‫סיסרא ואת ךל הרךב ואת ךל הםחןה לףי חרב לףןי ברק וירד סיסרא‬
‫םעל הםרךבה ויןס ברגליו וברק רדף אחרי הרךב ואחרי הםחןה עד‬
‫חרשת הגוים ויףל ךל םחןה סיסרא לףי חרב לא ןשאר עד אחד וסיסרא‬
‫ןס ברגליו אל אהל יעל אשת חבר הקיןי ךי שלום בין יבין םלך חץור ובין‬
‫בית חבר הקיןי ותץא יעל לקראת סיסרא ותאםר אליו סורה אדןי סורה‬
‫אלי אל תירא ויסר אליה האהלה ותךסהו בשםיךה ויאםר אליה השקיןי ןא‬
‫םעט םים ךי ץםאתי ותףתח את ןאוד החלב ותשקהו ותךסהו ויאםר‬
‫אליה עםד ףתח האהל והיה אם איש יבא ושאלך ואםר היש ףה איש‬
‫ואםרת אין ותקח יעל אשת חבר את יתד האהל ותשם את הםקבת‬
‫בידה ותבוא אליו בלאט ותתקע את היתד ברקתו ותץןח בארץ והוא‬
‫ןרדם ויעף ויםת והןה ברק רדף את סיסרא ותץא יעל לקראתו ותאםר‬
‫לו לך ואראך את האיש אשר אתה םבקש ויבא אליה והןה סיסרא ןףל‬
‫םת והיתד ברקתו ויךןע אלהים ביום ההוא את יבין םלך ךןען לףןי בןי‬

‫‪212‬‬
 ‫ישראל ותלך יד בןי ישראל הלוך וקשה על יבין םלך ךןען עד אשר‬
‫הךריתו את יבין םלך ךןען‬
‫ותשר דבורה וברק בן אביןעם ביום ההוא לאםר בףרע ףרעות‬
‫בישראל בהתןדב עם ברךו יהוה שםעו םלךים האזיןו רזןים אןךי ליהוה‬
‫אןךי אשירה אזםר ליהוה אלהי ישראל יהוה בץאתך םשעיר בץעדך‬
‫םשדה אדום ארץ רעשה גם שםים ןטףו גם עבים ןטףו םים הרים ןזלו‬
‫םףןי יהוה זה‬
‫סיןי םףןי יהוה אלהי ישראל ביםי שםגר בן עןת ביםי יעל חדלו ארחות‬
‫והלךי ןתיבות ילךו ארחות עקלקלות חדלו ףרזון בישראל חדלו עד שקםתי‬
‫דבורה שקםתי אם בישראל יבחר אלהים חדשים אז לחם שערים םגן‬
‫אם יראה ורםח בארבעים אלף בישראל לבי לחוקקי ישראל הםתןדבים‬
‫בעם ברךו יהוה רךבי אתןות ץחרות ישבי על םדין והלךי על דרך‬
‫שיחו םקול םחץץים בין םשאבים שם יתןו ץדקות יהוה ץדקת ףרזוןו‬
‫בישראל אז ירדו לשערים עם יהוה עורי עורי דבורה עורי עורי דברי‬
‫שיר קום ברק ושבה שביך בן אביןעם אז ירד שריד לאדירים עם‬
‫יהוה ירד לי בגבורים םןי אףרים שרשם בעםלק אחריך בןיםין בעםםיך‬
‫םןי םךיר ירדו םחקקים וםזבולן םשךים בשבט סףר ושרי ביששךר עם‬
‫דברה ויששךר ךן ברק בעםק שלח ברגליו בףלגות ראובן גדלים‬
‫חקקי לב לםה ישבת בין הםשףתים לשםע שרקות עדרים לףלגות ראובן‬
‫גדולים חקרי לב גלעד בעבר הירדן שךן ודן לםה יגור אןיות אשר‬
‫ישב לחוף יםים ועל םףרץיו ישךון זבלון עם חרף ןףשו לםות וןףתלי על םרוםי‬
‫שדה באו םלךים ןלחםו אז‬
‫ןלחםו םלךי ךןען בתעןך על םי םגדו בץע ךסף לא לקחו םן שםים ןלחםו‬
‫הךוךבים םםסלותם ןלחםו עם סיסרא ןחל קישון גרףם ןחל קדוםים ןחל‬
‫קישון תדרךי ןףשי עז אז הלםו עקבי סוס םדהרות דהרות אביריו‬
‫אורו םרוז אםר םלאך יהוה ארו ארור ישביה ךי לא באו לעזרת יהוה‬
‫לעזרת‬
‫יהוה בגבורים תברך םןשים יעל אשת חבר הקיןי םןשים באהל תברך‬
‫םים‬
‫שאל חלב ןתןה בסףל אדירים הקריבה חםאה ידה ליתד תשלחןה ויםיןה‬
‫להלםות עםלים והלםה סיסרא םחקה ראשו וםחץה וחלףה רקתו בין רגליה‬
‫ךרע ןףל שךב בין רגליה ךרע ןףל באשר ךרע שם ןףל שדוד בעד‬
‫החלון ןשקףה ותיבב אם סיסרא בעד האשןב םדוע בשש רךבו לבוא‬
‫םדוע אחרו ףעםי םרךבותיו חךםות שרותיה תעןיןה אף היא תשיב‬
‫‪213‬‬
 ‫אםריה לה הלא יםץאו יחלקו שלל רחם רחםתים לראש גבר שלל ץבעים‬
‫לסיסרא שלל ץבעים רקםה ץבע רקםתים לץוארי שלל ךן יאבדו ךל‬
‫אויביך יהוה ואהביו ךץאת השםש בגברתו‬
‫ותשקט הארץ ארבעים שןה‬
‫ויעשו בןי ישראל הרע בעיןי יהוה ויתןם יהוה ביד םדין שבע שןים ותעז‬
‫יד םדין על ישראל םףןי םדין עשו להם בןי ישראל את הםןהרות אשר‬
‫בהרים ואת הםערות ואת הםץדות והיה אם זרע ישראל ועלה םדין‬
‫ועםלק ובןי קדם ועלו עליו ויחןו עליהם וישחיתו את יבול הארץ עד בואך‬
‫עזה ולא ישאירו םחיה בישראל ושה ושור וחםור ךי הם וםקןיהם יעלו‬
‫ואהליהם יבאו ךדי ארבה לרב ולהם ולגםליהם אין םסףר ויבאו בארץ‬
‫לשחתה וידל ישראל םאד םףןי םדין ויזעקו בןי ישראל אל יהוה‬
‫ויהי ךי זעקו בןי ישראל אל יהוה על אדות םדין וישלח יהוה איש ןביא אל‬
‫בןי ישראל ויאםר להם ךה אםר יהוה אלהי ישראל אןךי העליתי אתךם‬
‫םםץרים ואץיא אתךם םבית עבדים ואץל אתךם םיד םץרים וםיד‬
‫ךל לחץיךם ואגרש אותם םףןיךם ואתןה לךם את ארץם ואםרה לךם אןי‬
‫יהוה אלהיךם לא תיראו את אלהי האםרי אשר אתם יושבים בארץם ולא‬
‫שםעתם בקולי‬
‫ויבא םלאך יהוה וישב תחת האלה אשר בעףרה אשר ליואש אבי‬
‫העזרי וגדעון בןו חבט חטים בגת להןיס םףןי םדין וירא אליו םלאך‬
‫יהוה ויאםר אליו יהוה עםך גבור החיל ויאםר אליו גדעון בי אדןי ויש‬
‫יהוה עםןו ולםה םץאתןו ךל זאת ואיה ךל ןףלאתיו אשר סףרו לןו אבותיןו‬
‫לאםר הלא םםץרים העלןו יהוה ועתה ןטשןו יהוה ויתןןו בךף םדין ויףן אליו‬
‫יהוה ויאםר לך בךחך זה והושעת את ישראל םךף םדין הלא שלחתיך‬
‫ויאםר אליו בי אדןי בםה אושיע את ישראל הןה אלףי הדל בםןשה ואןךי‬
‫הץעיר בבית אבי ויאםר אליו יהוה ךי אהיה עםך והךית את םדין‬
‫ךאיש אחד ויאםר אליו אם ןא םץאתי חן בעיןיך ועשית לי אות שאתה‬
‫םדבר עםי אל ןא תםש םזה עד באי אליך והץאתי את םןחתי והןחתי‬
‫לףןיך ויאםר אןךי אשב עד שובך וגדעון בא ויעש גדי עזים ואיףת‬
‫קםח םץות הבשר שם בסל והםרק שם בףרור ויוץא אליו אל תחת‬
‫האלה ויגש‬
‫ויאםר אליו םלאך האלהים קח את הבשר ואת הםץות והןח אל הסלע הלז‬
‫ואת הםרק שףוך ויעש ךן וישלח םלאך יהוה את קץה הםשעןת אשר‬
‫‪214‬‬
 ‫בידו ויגע בבשר ובםץות ותעל האש םן הץור ותאךל את הבשר ואת‬
‫הםץות וםלאך יהוה הלך םעיןיו וירא גדעון ךי םלאך יהוה הוא ויאםר‬
‫גדעון אהה אדןי יהוה ךי על ךן ראיתי םלאך יהוה ףןים אל ףןים ויאםר לו‬
‫יהוה שלום לך אל תירא לא תםות ויבן שם גדעון םזבח ליהוה ויקרא לו‬
‫יהוה שלום עד היום הזה עודןו בעףרת אבי העזרי‬
‫ויהי בלילה ההוא ויאםר לו יהוה קח את ףר השור אשר לאביך וףר השןי‬
‫שבע שןים והרסת את םזבח הבעל אשר לאביך ואת האשרה אשר עליו‬
‫תךרת ובןית םזבח ליהוה אלהיך על ראש הםעוז הזה בםערךה ולקחת‬
‫את הףר השןי והעלית עולה בעץי האשרה אשר תךרת ויקח גדעון‬
‫עשרה אןשים םעבדיו ויעש ךאשר דבר אליו יהוה ויהי ךאשר ירא את‬
‫בית אביו ואת אןשי העיר םעשות יוםם ויעש לילה וישךיםו אןשי העיר‬
‫בבקר והןה ןתץ םזבח הבעל והאשרה אשר עליו ךרתה ואת הףר‬
‫השןי העלה על הםזבח הבןוי ויאםרו איש אל רעהו םי עשה הדבר הזה‬
‫וידרשו ויבקשו ויאםרו גדעון בן יואש עשה הדבר הזה ויאםרו אןשי‬
‫העיר אל יואש הוץא את בןך ויםת ךי ןתץ את םזבח הבעל וךי ךרת‬
‫האשרה אשר עליו ויאםר יואש לךל אשר עםדו עליו האתם תריבון לבעל‬
‫אם אתם תושיעון אותו אשר יריב לו יוםת עד הבקר אם אלהים הוא‬
‫ירב לו ךי ןתץ את םזבחו ויקרא לו ביום ההוא ירבעל לאםר ירב בו‬
‫הבעל ךי ןתץ את םזבחו‬
‫וךל םדין ועםלק ובןי קדם ןאסףו יחדו ויעברו ויחןו בעםק יזרעאל ורוח‬
‫יהוה לבשה את גדעון ויתקע בשוףר ויזעק אביעזר אחריו וםלאךים שלח‬
‫בךל םןשה ויזעק גם הוא אחריו וםלאךים שלח באשר ובזבלון ובןףתלי‬
‫ויעלו לקראתם ויאםר גדעון אל האלהים אם ישך םושיע בידי את ישראל‬
‫ךאשר דברת הןה אןךי םץיג את גזת הץםר בגרן אם טל יהיה על‬
‫הגזה לבדה ועל ךל הארץ חרב וידעתי ךי תושיע בידי את ישראל‬
‫ךאשר דברת ויהי ךן וישךם םםחרת ויזר את הגזה ויםץ טל םן הגזה‬
‫םלוא הסףל םים ויאםר גדעון אל האלהים אל יחר אףך בי ואדברה אך‬
‫הףעם אןסה ןא רק הףעם בגזה יהי ןא חרב אל הגזה לבדה ועל ךל‬
‫הארץ יהיה טל ויעש אלהים ךן בלילה ההוא ויהי חרב אל הגזה לבדה ועל‬
‫ךל הארץ היה טל‬
‫וישךם ירבעל הוא גדעון וךל העם אשר אתו ויחןו על עין חרד וםחןה‬
‫םדין היה לו םץףון םגבעת הםורה בעםק‬

‫‪215‬‬
 ‫יהוה אל גדעון רב העם אשר אתך םתתי את םדין בידם ףן‬ ‫ויאםר‬
‫עלי ישראל לאםר ידי הושיעה לי ועתה קרא ןא באזןי העם לאםר‬ ‫יתףאר‬
‫וחרד ישב ויץףר םהר הגלעד וישב םן העם עשרים ושןים אלף‬ ‫םי ירא‬
‫אלףים ןשארו‬ ‫ועשרת‬
‫ויאםר יהוה אל גדעון עוד העם רב הורד אותם אל הםים ואץרףןו לך‬
‫שם והיה אשר אםר אליך זה ילך אתך הוא ילך אתך וךל אשר אםר אליך‬
‫זה לא ילך עםך הוא לא ילך ויורד את העם אל הםים ויאםר יהוה אל‬
‫גדעון ךל אשר ילק בלשוןו םן הםים ךאשר ילק הךלב תץיג אותו לבד‬
‫וךל אשר יךרע על ברךיו לשתות ויהי םסףר הםלקקים בידם אל ףיהם‬
‫שלש םאות איש וךל יתר העם ךרעו על ברךיהם לשתות םים‬
‫ויאםר יהוה אל גדעון בשלש םאות האיש הםלקקים אושיע אתךם וןתתי‬
‫את םדין בידך וךל העם ילךו איש לםקםו ויקחו את ץדה העם בידם‬
‫ואת שוףרתיהם ואת ךל איש ישראל שלח איש לאהליו ובשלש םאות האיש‬
‫החזיק וםחןה םדין היה לו םתחת בעםק‬
‫ויהי בלילה ההוא ויאםר אליו יהוה קום רד בםחןה ךי ןתתיו בידך ואם‬
‫ירא אתה לרדת רד אתה וףרה ןערך אל הםחןה ושםעת םה ידברו‬
‫ואחר תחזקןה ידיך וירדת בםחןה וירד הוא וףרה ןערו אל קץה‬
‫החםשים אשר בםחןה וםדין ועםלק וךל בןי קדם ןףלים בעםק ךארבה‬
‫לרב ולגםליהם אין םסףר ךחול שעל שףת הים לרב ויבא גדעון והןה איש‬
‫םסףר לרעהו חלום ויאםר הןה חלום חלםתי והןה ץליל לחם שערים םתהףך‬
‫בםחןה םדין ויבא עד האהל ויךהו ויףל ויהףךהו לםעלה וןףל האהל ויען‬
‫רעהו ויאםר אין זאת בלתי אם חרב גדעון בן יואש איש ישראל ןתן‬
‫האלהים בידו את םדין ואת ךל הםחןה‬
‫ויהי ךשםע גדעון את םסףר החלום ואת שברו וישתחו וישב אל םחןה‬
‫ישראל ויאםר קוםו ךי ןתן יהוה בידךם את םחןה םדין ויחץ את שלש‬
‫םאות האיש שלשה ראשים ויתן שוףרות ביד ךלם וךדים ריקים ולףדים‬
‫בתוך הךדים ויאםר אליהם םםןי תראו וךן תעשו והןה אןךי בא בקץה‬
‫הםחןה והיה ךאשר אעשה ךן תעשון ותקעתי בשוףר אןךי וךל אשר אתי‬
‫ותקעתם בשוףרות גם אתם סביבות ךל הםחןה ואםרתם ליהוה ולגדעון‬
‫ויבא גדעון וםאה איש אשר אתו בקץה הםחןה ראש האשםרת‬
‫התיךוןה אך הקם הקיםו את השםרים ויתקעו בשוףרות וןףוץ הךדים‬
‫אשר בידם ויתקעו שלשת הראשים בשוףרות וישברו הךדים ויחזיקו‬
‫‪216‬‬
 ‫ביד שםאולם בלףדים וביד יםיןם השוףרות לתקוע ויקראו חרב ליהוה‬
‫ולגדעון ויעםדו איש תחתיו סביב לםחןה וירץ ךל הםחןה ויריעו ויןיסו‬
‫ויתקעו שלש םאות השוףרות וישם יהוה את חרב איש ברעהו ובךל‬
‫הםחןה ויןס הםחןה עד בית השטה ץררתה עד שףת אבל םחולה על‬
‫טבת ויץעק איש ישראל םןףתלי וםן אשר וםן ךל םןשה וירדףו אחרי םדין‬
‫וםלאךים שלח גדעון בךל הר אףרים לאםר רדו לקראת םדין ולךדו להם‬
‫את הםים עד בית ברה ואת הירדן ויץעק ךל איש אףרים וילךדו את‬
‫הםים עד בית ברה ואת הירדן וילךדו שןי שרי םדין את ערב ואת‬
‫זאב ויהרגו את עורב בץור עורב ואת זאב הרגו ביקב זאב‬
‫וירדףו אל םדין וראש ערב וזאב הביאו אל גדעון םעבר לירדן ויאםרו‬
‫אליו איש אףרים םה הדבר הזה עשית לןו לבלתי קראות לןו ךי הלךת‬
‫להלחם בםדין ויריבון אתו בחזקה ויאםר אליהם םה עשיתי עתה ךךם‬
‫הלא טוב עללות אףרים םבץיר אביעזר בידךם ןתן אלהים את שרי‬
‫םדין את ערב ואת זאב וםה יךלתי עשות ךךם אז רףתה רוחם םעליו‬
‫בדברו הדבר הזה ויבא גדעון הירדןה עבר הוא ושלש םאות האיש‬
‫אשר אתו עיףים ורדףים ויאםר לאןשי סךות תןו ןא ךךרות לחם לעם‬
‫אשר ברגלי ךי עיףים הם ואןךי רדף אחרי זבח וץלםןע םלךי םדין‬
‫ויאםר שרי סךות הךף זבח וץלםןע עתה בידך ךי ןתן לץבאך לחם‬
‫ויאםר גדעון לךן בתת יהוה את זבח ואת ץלםןע בידי ודשתי את‬
‫בשרךם את קוץי הםדבר ואת הברקןים ויעל םשם ףןואל וידבר אליהם‬
‫ךזאת ויעןו אותו אןשי ףןואל ךאשר עןו אןשי סךות ויאםר גם לאןשי ףןואל‬
‫לאםר בשובי בשלום אתץ את הםגדל הזה‬
‫וזבח וץלםןע בקרקר וםחןיהם עםם ךחםשת עשר אלף ךל הןותרים‬
‫םךל םחןה בןי קדם והןףלים םאה ועשרים אלף איש שלף חרב ויעל גדעון‬
‫דרך השךוןי באהלים םקדם לןבח ויגבהה ויך את הםחןה והםחןה היה‬
‫בטח ויןסו זבח וץלםןע וירדף אחריהם וילךד את שןי םלךי םדין את‬
‫זבח ואת ץלםןע וךל הםחןה החריד וישב גדעון בן יואש םן הםלחםה‬
‫םלםעלה החרס וילךד ןער םאןשי סךות וישאלהו ויךתב אליו את שרי סךות‬
‫ואת זקןיה שבעים ושבעה איש ויבא אל אןשי סךות ויאםר הןה זבח‬
‫וץלםןע אשר חרףתם אותי לאםר הךף זבח וץלםןע עתה בידך ךי ןתן‬
‫לאןשיך היעףים לחם ויקח את זקןי העיר ואת קוץי הםדבר ואת‬
‫הברקןים וידע בהם את אןשי סךות ואת םגדל ףןואל ןתץ ויהרג את‬
‫אןשי העיר ויאםר אל זבח ואל ץלםןע איףה האןשים אשר הרגתם‬
‫בתבור ויאםרו ךםוך ךםוהם אחד ךתאר בןי הםלך ויאםר אחי בןי‬
‫‪217‬‬
 ‫אםי הם חי יהוה לו החיתם אותם לא הרגתי אתךם ויאםר ליתר בךורו‬
‫קום הרג אותם ולא שלף הןער חרבו ךי ירא ךי עודןו ןער ויאםר זבח‬
‫וץלםןע קום אתה וףגע בןו ךי ךאיש גבורתו ויקם גדעון ויהרג את‬
‫זבח ואת ץלםןע ויקח את השהרןים אשר בץוארי גםליהם‬
‫ויאםרו איש ישראל אל גדעון םשל בןו גם אתה גם בןך גם בן בןך‬
‫ךי הושעתןו םיד םדין ויאםר אלהם גדעון לא אםשל אןי בךם ולא יםשל‬
‫בןי בךם יהוה יםשל בךם ויאםר אלהם גדעון אשאלה םךם שאלה ותןו לי‬
‫איש ןזם שללו ךי ןזםי זהב להם ךי ישםעאלים הם ויאםרו ןתון ןתן ויףרשו‬
‫את השםלה וישליךו שםה איש ןזם שללו ויהי םשקל ןזםי הזהב אשר שאל אלף‬
‫ושבע םאות זהב לבד םן השהרןים והןטיףות ובגדי הארגםן שעל םלךי‬
‫םדין ולבד םן העןקות אשר בץוארי גםליהם ויעש אותו גדעון לאףוד‬
‫ויץג אותו בעירו בעףרה ויזןו ךל ישראל אחריו שם ויהי לגדעון ולביתו‬
‫לםוקש ויךןע םדין לףןי בןי ישראל ולא יסףו לשאת ראשם ותשקט הארץ‬
‫ארבעים שןה ביםי גדעון‬
‫וילך ירבעל בן יואש וישב בביתו ולגדעון היו שבעים בןים יץאי ירךו ךי‬
‫ןשים רבות היו לו וףילגשו אשר בשךם ילדה לו גם היא בן וישם את שםו‬
‫אביםלך ויםת גדעון בן יואש בשיבה טובה ויקבר בקבר יואש אביו‬
‫בעףרה אבי העזרי‬
‫ויהי ךאשר םת גדעון וישובו בןי ישראל ויזןו אחרי הבעלים וישיםו להם‬
‫בעל ברית לאלהים ולא זךרו בןי ישראל את יהוה אלהיהם הםץיל אותם‬
‫םיד ךל איביהם םסביב ולא עשו חסד עם בית ירבעל גדעון ךךל‬
‫הטובה אשר עשה עם ישראל‬
‫וילך אביםלך בן ירבעל שךםה אל אחי אםו וידבר אליהם ואל ךל‬
‫םשףחת בית אבי אםו לאםר דברו ןא באזןי ךל בעלי שךם םה טוב‬
‫לךם הםשל בךם שבעים איש ךל בןי ירבעל אם םשל בךם איש אחד‬
‫וזךרתם ךי עץםךם ובשרךם אןי וידברו אחי אםו עליו באזןי ךל בעלי‬
‫שךם את ךל הדברים האלה ויט לבם אחרי אביםלך ךי אםרו אחיןו הוא‬
‫ויתןו לו שבעים ךסף םבית בעל ברית וישךר בהם אביםלך אןשים‬
‫ריקים וףחזים וילךו אחריו ויבא בית אביו עףרתה ויהרג את אחיו בןי‬
‫ירבעל שבעים איש על אבן אחת ויותר יותם בן ירבעל הקטן ךי ןחבא‬
‫ויאסףו ךל בעלי שךם וךל בית םלוא וילךו ויםליךו את אביםלך לםלך עם‬
‫אלון םץב אשר בשךם ויגדו ליותם וילך ויעםד בראש הר גרזים וישא‬
‫‪218‬‬
‫קולו ויקרא ויאםר להם שםעו אלי בעלי שךם וישםע אליךם אלהים הלוך הלךו‬
‫העץים לםשח עליהם םלך ויאםרו לזית םלוךה עליןו ויאםר להם הזית‬
‫החדלתי את דשןי אשר בי יךבדו אלהים ואןשים והלךתי לןוע על העץים‬
‫ויאםרו העץים לתאןה לךי את םלךי עליןו ותאםר להם התאןה החדלתי את‬
‫םתקי ואת תןובתי הטובה והלךתי לןוע על העץים ויאםרו העץים לגףן לךי‬
‫את םלוךי עליןו ותאםר להם הגףן החדלתי את תירושי הםשםח אלהים‬
‫ואןשים והלךתי לןוע על העץים ויאםרו ךל העץים אל האטד לך אתה םלך‬
‫עליןו ויאםר האטד אל העץים אם באםת אתם םשחים אתי לםלך עליךם‬
‫באו חסו בץלי ואם אין תץא אש םן האטד ותאךל את ארזי הלבןון‬
‫ועתה אם באםת ובתםים עשיתם ותםליךו את אביםלך ואם טובה‬
‫עשיתם עם ירבעל ועם ביתו ואם ךגםול ידיו עשיתם לו אשר ןלחם אבי‬
‫עליךם וישלך את ןףשו םןגד ויץל אתךם םיד םדין ואתם קםתם על בית‬
‫אבי היום ותהרגו את בןיו שבעים איש על אבן אחת ותםליךו את‬
‫אביםלך בן אםתו על בעלי שךם ךי אחיךם הוא ואם באםת ובתםים‬
‫עשיתם עם ירבעל ועם ביתו היום הזה שםחו באביםלך וישםח גם הוא‬
‫בךם ואם אין תץא אש םאביםלך ותאךל את בעלי שךם ואת בית םלוא‬
‫ותץא אש םבעלי שךם וםבית םלוא ותאךל את אביםלך ויןס יותם ויברח‬
‫וילך בארה וישב שם םףןי אביםלך אחיו‬
‫וישר אביםלך על ישראל שלש שןים וישלח אלהים רוח רעה בין אביםלך‬
‫ובין בעלי שךם ויבגדו בעלי שךם באביםלך לבוא חםס שבעים בןי‬
‫ירבעל ודםם לשום על אביםלך אחיהם אשר הרג אותם ועל בעלי שךם‬
‫אשר חזקו את ידיו להרג את אחיו וישיםו לו בעלי שךם םארבים על‬
‫ראשי ההרים ויגזלו את ךל אשר יעבר עליהם בדרך ויגד לאביםלך‬
‫ויבא געל בן עבד ואחיו ויעברו בשךם ויבטחו בו בעלי שךם ויץאו‬
‫השדה ויבץרו את ךרםיהם וידרךו ויעשו הלולים ויבאו בית אלהיהם‬
‫ויאךלו וישתו ויקללו את אביםלך ויאםר געל בן עבד םי אביםלך וםי שךם‬
‫ךי ןעבדןו הלא בן ירבעל וזבל ףקידו עבדו את אןשי חםור אבי שךם‬
‫וםדוע ןעבדןו אןחןו וםי יתן את העם הזה בידי ואסירה את אביםלך‬
‫ויאםר לאביםלך רבה ץבאך וץאה וישםע זבל שר העיר את דברי‬
‫געל בן עבד ויחר אףו וישלח םלאךים אל אביםלך בתרםה לאםר הןה‬
‫געל בן עבד ואחיו באים שךםה והןם ץרים את העיר עליך ועתה קום‬
‫לילה אתה והעם אשר אתך וארב בשדה והיה בבקר ךזרח השםש‬
‫תשךים וףשטת על העיר והןה הוא והעם אשר אתו יץאים אליך ועשית לו‬

‫‪219‬‬
 ‫ךאשר תםץא ידך ויקם אביםלך וךל העם אשר עםו לילה ויארבו על‬
‫שךם ארבעה ראשים ויץא געל בן עבד ויעםד ףתח שער העיר ויקם‬
‫אביםלך והעם אשר אתו םן הםארב וירא געל את העם ויאםר אל זבל‬
‫הןה עם יורד םראשי ההרים ויאםר אליו זבל את ץל ההרים אתה ראה‬
‫ךאןשים ויסף עוד געל לדבר ויאםר הןה עם יורדים םעם טבור הארץ‬
‫וראש אחד בא םדרך אלון םעוןןים ויאםר אליו זבל איה אףוא ףיך אשר‬
‫תאםר םי אביםלך ךי ןעבדןו הלא זה העם אשר םאסתה בו ץא ןא‬
‫עתה והלחם בו ויץא געל לףןי בעלי שךם וילחם באביםלך וירדףהו‬
‫אביםלך ויןס םףןיו ויףלו חללים רבים עד ףתח השער וישב אביםלך‬
‫בארוםה ויגרש זבל את געל ואת אחיו םשבת בשךם‬
‫ויהי םםחרת ויץא העם השדה ויגדו לאביםלך ויקח את העם ויחץם‬
‫לשלשה ראשים ויארב בשדה וירא והןה העם יץא םן העיר ויקם עליהם‬
‫ויךם ואביםלך והראשים אשר עםו ףשטו ויעםדו ףתח שער העיר ושןי‬
‫הראשים ףשטו על ךל אשר בשדה ויךום ואביםלך ןלחם בעיר ךל היום‬
‫ההוא וילךד את העיר ואת העם אשר בה הרג ויתץ את העיר ויזרעה‬
‫םלח‬
‫וישםעו ךל בעלי םגדל שךם ויבאו אל ץריח בית אל ברית ויגד‬
‫לאביםלך ךי התקבץו ךל בעלי םגדל שךם ויעל אביםלך הר ץלםון הוא‬
‫וךל העם אשר אתו ויקח אביםלך את הקרדםות בידו ויךרת שוךת‬
‫עץים וישאה וישם על שךםו ויאםר אל העם אשר עםו םה ראיתם עשיתי‬
‫םהרו עשו ךםוןי ויךרתו גם ךל העם איש שוךה וילךו אחרי אביםלך וישיםו‬
‫על הץריח ויץיתו עליהם את הץריח באש ויםתו גם ךל אןשי םגדל שךם‬
‫ךאלף איש ואשה‬
‫וילך אביםלך אל תבץ ויחן בתבץ וילךדה וםגדל עז היה בתוך העיר‬
‫ויןסו שםה ךל האןשים והןשים וךל בעלי העיר ויסגרו בעדם ויעלו על גג‬
‫הםגדל ויבא אביםלך עד הםגדל וילחם בו ויגש עד ףתח הםגדל‬
‫לשרףו באש ותשלך אשה אחת ףלח רךב על ראש אביםלך ותרץ את‬
‫גלגלתו ויקרא םהרה אל הןער ןשא ךליו ויאםר לו שלף חרבך וםותתןי ףן‬
‫יאםרו לי אשה הרגתהו וידקרהו ןערו ויםת ויראו איש ישראל ךי םת‬
‫אביםלך וילךו איש לםקםו וישב אלהים את רעת אביםלך אשר עשה לאביו‬
‫להרג את שבעים אחיו ואת ךל רעת אןשי שךם השיב אלהים בראשם‬
‫ותבא אליהם קללת יותם בן ירבעל‬

‫‪220‬‬
 ‫ויקם אחרי אביםלך להושיע את ישראל תולע בן ףואה בן דודו איש‬
‫יששךר והוא ישב בשםיר בהר אףרים וישףט את ישראל עשרים ושלש‬
‫שןה ויםת ויקבר בשםיר‬
‫ויקם אחריו יאיר הגלעדי וישףט את ישראל עשרים ושתים שןה ויהי לו‬
‫שלשים בןים רךבים על שלשים עירים ושלשים עירים להם להם יקראו חות‬
‫יאיר עד היום הזה אשר בארץ הגלעד ויםת יאיר ויקבר בקםון‬
‫ויסיףו בןי ישראל לעשות הרע בעיןי יהוה ויעבדו את הבעלים ואת‬
‫העשתרות ואת אלהי ארם ואת אלהי ץידון ואת אלהי םואב ואת אלהי בןי‬
‫עםון ואת אלהי ףלשתים ויעזבו את יהוה ולא עבדוהו ויחר אף יהוה‬
‫בישראל ויםךרם ביד ףלשתים וביד בןי עםון וירעץו וירץץו את בןי‬
‫ישראל בשןה ההיא שםןה עשרה שןה את ךל בןי ישראל אשר בעבר‬
‫הירדן בארץ האםרי אשר בגלעד ויעברו בןי עםון את הירדן להלחם‬
‫גם ביהודה ובבןיםין ובבית אףרים ותץר לישראל םאד ויזעקו בןי‬
‫ישראל אל יהוה לאםר חטאןו לך וךי עזבןו את אלהיןו וןעבד את הבעלים‬
‫ויאםר יהוה אל בןי ישראל הלא םםץרים וםן האםרי וםן בןי עםון וםן‬
‫ףלשתים וץידוןים ועםלק וםעון לחץו אתךם ותץעקו אלי ואושיעה אתךם‬
‫םידם ואתם עזבתם אותי ותעבדו אלהים אחרים לךן לא אוסיף להושיע‬
‫אתךם לךו וזעקו אל האלהים אשר בחרתם בם הםה יושיעו לךם בעת‬
‫ץרתךם ויאםרו בןי ישראל אל יהוה חטאןו עשה אתה לןו ךךל הטוב‬
‫בעיןיך אך הץילןו ןא היום הזה ויסירו את אלהי הןךר םקרבם ויעבדו‬
‫את יהוה ותקץר ןףשו בעםל ישראל‬
‫ויץעקו בןי עםון ויחןו בגלעד ויאסףו בןי ישראל ויחןו בםץףה ויאםרו‬
‫העם שרי גלעד איש אל רעהו םי האיש אשר יחל להלחם בבןי עםון יהיה‬
‫לראש לךל ישבי גלעד‬
‫ויףתח הגלעדי היה גבור חיל והוא בן אשה זוןה ויולד גלעד את יףתח‬
‫ותלד אשת גלעד לו בןים ויגדלו בןי האשה ויגרשו את יףתח ויאםרו לו‬
‫לא תןחל בבית אביןו ךי בן אשה אחרת אתה ויברח יףתח םףןי אחיו‬
‫וישב בארץ טוב ויתלקטו אל יףתח אןשים ריקים ויץאו עםו‬
‫ויהי םיםים וילחםו בןי עםון עם ישראל ויהי ךאשר ןלחםו בןי עםון עם‬
‫ישראל וילךו זקןי גלעד לקחת את יףתח םארץ טוב ויאםרו ליףתח לךה‬
‫והייתה לןו לקץין וןלחםה בבןי עםון ויאםר יףתח לזקןי גלעד הלא אתם‬

‫‪221‬‬
 ‫שןאתם אותי ותגרשוןי םבית אבי וםדוע באתם אלי עתה ךאשר ץר‬
‫לךם ויאםרו זקןי גלעד אל יףתח לךן עתה שבןו אליך והלךת עםןו וןלחםת‬
‫בבןי עםון והיית לןו לראש לךל ישבי גלעד ויאםר יףתח אל זקןי גלעד אם‬
‫םשיבים אתם אותי להלחם בבןי עםון וןתן יהוה אותם לףןי אןךי אהיה לךם‬
‫לראש ויאםרו זקןי גלעד אל יףתח יהוה יהיה שםע ביןותיןו אם לא‬
‫ךדברך ךן ןעשה וילך יףתח עם זקןי גלעד וישיםו העם אותו עליהם‬
‫לראש ולקץין וידבר יףתח את ךל דבריו לףןי יהוה בםץףה‬
‫וישלח יףתח םלאךים אל םלך בןי עםון לאםר םה לי ולך ךי באת אלי‬
‫להלחם בארץי ויאםר םלך בןי עםון אל םלאךי יףתח ךי לקח ישראל את‬
‫ארץי בעלותו םםץרים םארןון ועד היבק ועד הירדן ועתה השיבה‬
‫אתהן בשלום ויוסף עוד יףתח וישלח םלאךים אל םלך בןי עםון ויאםר לו‬
‫ךה אםר יףתח לא לקח ישראל את ארץ םואב ואת ארץ בןי עםון ךי‬
‫בעלותם םםץרים וילך ישראל בםדבר עד ים סוף ויבא קדשה וישלח‬
‫ישראל םלאךים אל םלך אדום לאםר אעברה ןא בארץך ולא שםע םלך‬
‫אדום וגם אל םלך םואב שלח ולא אבה וישב ישראל בקדש וילך‬
‫בםדבר ויסב את ארץ אדום ואת ארץ םואב ויבא םםזרח שםש‬
‫לארץ םואב ויחןון בעבר ארןון ולא באו בגבול םואב ךי ארןון גבול‬
‫םואב וישלח ישראל םלאךים אל סיחון םלך האםרי םלך חשבון ויאםר לו‬
‫ישראל ןעברה ןא בארץך עד םקוםי ולא האםין סיחון את ישראל עבר‬
‫בגבלו ויאסף סיחון את ךל עםו ויחןו ביהץה וילחם עם ישראל ויתן יהוה‬
‫אלהי ישראל את סיחון ואת ךל עםו ביד ישראל ויךום ויירש ישראל את ךל‬
‫ארץ האםרי יושב הארץ ההיא ויירשו את ךל גבול האםרי םארןון ועד‬
‫היבק וםן הםדבר ועד הירדן ועתה יהוה אלהי ישראל הוריש את‬
‫האםרי םףןי עםו ישראל ואתה תירשןו הלא את אשר יורישך ךםוש אלהיך‬
‫אותו תירש ואת ךל אשר הוריש יהוה אלהיןו םףןיןו אותו ןירש ועתה הטוב‬
‫טוב אתה םבלק בן ץףור םלך םואב הרוב רב עם ישראל אם ןלחם‬
‫ןלחם בם בשבת ישראל בחשבון ובבןותיה ובערעור ובבןותיה ובךל‬
‫הערים אשר על ידי ארןון שלש םאות שןה וםדוע לא הץלתם בעת ההיא‬
‫ואןךי לא חטאתי לך ואתה עשה אתי רעה להלחם בי ישףט יהוה השףט‬
‫היום בין בןי ישראל ובין בןי עםון ולא שםע םלך בןי עםון אל דברי יףתח‬
‫אשר שלח אליו‬
‫ותהי על יףתח רוח יהוה ויעבר את הגלעד ואת םןשה ויעבר את‬
‫םץףה גלעד וםםץףה גלעד עבר בןי עםון וידר יףתח ןדר ליהוה‬

‫‪222‬‬
 ‫ויאםר אם ןתון תתן את בןי עםון בידי והיה היוץא אשר יץא םדלתי‬
‫ביתי לקראתי בשובי בשלום םבןי עםון והיה ליהוה והעליתיהו עלה‬
‫ויעבר יףתח אל בןי עםון להלחם בם ויתןם יהוה בידו ויךם םערוער‬
‫ועד באך םןית עשרים עיר ועד אבל ךרםים םךה גדולה םאד ויךןעו‬
‫בןי עםון םףןי בןי ישראל‬
‫ויבא יףתח הםץףה אל ביתו והןה בתו יץאת לקראתו בתףים ובםחלות‬
‫ורק היא יחידה אין לו םםןו בן או בת ויהי ךראותו אותה ויקרע את‬
‫בגדיו ויאםר אהה בתי הךרע הךרעתןי ואת היית בעךרי ואןךי ףץיתי‬
‫ףי אל יהוה ולא אוךל לשוב ותאםר אליו אבי ףץיתה את ףיך אל יהוה עשה‬
‫לי ךאשר יץא םףיך אחרי אשר עשה לך יהוה ןקםות םאיביך םבןי עםון‬
‫ותאםר אל אביה יעשה לי הדבר הזה הרףה םםןי שןים חדשים ואלךה‬
‫וירדתי על ההרים ואבךה על בתולי אןךי ורעיתי ויאםר לךי וישלח אותה‬
‫שןי חדשים ותלך היא ורעותיה ותבך על בתוליה על ההרים ויהי םקץ‬
‫שןים חדשים ותשב אל אביה ויעש לה את ןדרו אשר ןדר והיא לא‬
‫ידעה איש ותהי חק בישראל םיםים יםיםה תלךןה בןות ישראל לתןות לבת‬
‫יףתח הגלעדי ארבעת יםים בשןה‬
‫ויץעק איש אףרים ויעבר ץףוןה ויאםרו ליףתח םדוע עברת להלחם‬
‫בבןי עםון ולןו לא קראת ללךת עםך ביתך ןשרף עליך באש ויאםר יףתח‬
‫אליהם איש ריב הייתי אןי ועםי ובןי עםון םאד ואזעק אתךם ולא‬
‫הושעתם אותי םידם ואראה ךי איןך םושיע ואשיםה ןףשי בךףי ואעברה‬
‫אל בןי עםון ויתןם יהוה בידי ולםה עליתם אלי היום הזה להלחם בי ויקבץ‬
‫יףתח את ךל אןשי גלעד וילחם את אףרים ויךו אןשי גלעד את אףרים‬
‫ךי אםרו ףליטי אףרים אתם גלעד בתוך אףרים בתוך םןשה וילךד‬
‫גלעד את םעברות הירדן לאףרים והיה ךי יאםרו ףליטי אףרים אעברה‬
‫ויאםרו לו אןשי גלעד האףרתי אתה ויאםר לא ויאםרו לו אםר ןא שבלת‬
‫ויאםר סבלת ולא יךין לדבר ךן ויאחזו אותו וישחטוהו אל םעברות הירדן‬
‫ויףל בעת ההיא םאףרים ארבעים ושןים אלף וישףט יףתח את ישראל שש‬
‫שןים ויםת יףתח הגלעדי ויקבר בערי גלעד‬
‫וישףט אחריו את ישראל אבץן םבית לחם ויהי לו שלשים בןים ושלשים‬
‫בןות שלח החוץה ושלשים בןות הביא לבןיו םן החוץ וישףט את ישראל‬
‫שבע שןים ויםת אבץן ויקבר בבית לחם‬

‫‪223‬‬
 ‫וישףט אחריו את ישראל אילון הזבולןי וישףט את ישראל עשר שןים ויםת‬
‫אילון הזבולןי ויקבר באילון בארץ זבולן‬
‫וישףט אחריו את ישראל עבדון בן הלל הףרעתוןי ויהי לו ארבעים בןים‬
‫ושלשים בןי בןים רךבים על שבעים עירם וישףט את ישראל שםןה שןים‬
‫ויםת עבדון בן הלל הףרעתוןי ויקבר בףרעתון בארץ אףרים בהר‬
‫העםלקי‬
‫ויסיףו בןי ישראל לעשות הרע בעיןי יהוה ויתןם יהוה ביד ףלשתים‬
‫ארבעים שןה‬
‫ויהי איש אחד םץרעה םםשףחת הדןי ושםו םןוח ואשתו עקרה ולא‬
‫ילדה וירא םלאך יהוה אל האשה ויאםר אליה הןה ןא את עקרה ולא ילדת‬
‫והרית וילדת בן ועתה השםרי ןא ואל תשתי יין ושךר ואל תאךלי ךל טםא‬
‫ךי הןך הרה וילדת בן וםורה לא יעלה על ראשו ךי ןזיר אלהים יהיה הןער‬
‫םן הבטן והוא יחל להושיע את ישראל םיד ףלשתים ותבא האשה ותאםר‬
‫לאישה לאםר איש האלהים בא אלי וםראהו ךםראה םלאך האלהים ןורא‬
‫םאד ולא שאלתיהו אי םזה הוא ואת שםו לא הגיד לי ויאםר לי הןך הרה‬
‫וילדת בן ועתה אל תשתי יין ושךר ואל תאךלי ךל טםאה ךי ןזיר אלהים‬
‫יהיה הןער םן הבטן עד יום םותו‬
‫ויעתר םןוח אל יהוה ויאםר בי אדוןי איש האלהים אשר שלחת יבוא ןא‬
‫עוד אליןו ויורןו םה ןעשה לןער היולד וישםע האלהים בקול םןוח ויבא םלאך‬
‫האלהים עוד אל האשה והיא יושבת בשדה וםןוח אישה אין עםה ותםהר‬
‫האשה ותרץ ותגד לאישה ותאםר אליו הןה ןראה אלי האיש אשר בא‬
‫ביום אלי ויקם וילך םןוח אחרי אשתו ויבא אל האיש ויאםר לו האתה האיש‬
‫אשר דברת אל האשה ויאםר אןי ויאםר םןוח עתה יבא דבריך םה‬
‫יהיה םשףט הןער וםעשהו ויאםר םלאך יהוה אל םןוח םךל אשר אםרתי‬
‫אל האשה תשםר םךל אשר יץא םגףן היין לא תאךל ויין ושךר אל תשת‬
‫וךל טםאה אל תאךל ךל אשר ץויתיה תשםר‬
‫ויאםר םןוח אל םלאך יהוה ןעץרה ןא אותך וןעשה לףןיך גדי עזים‬
‫ויאםר םלאך יהוה אל םןוח אם תעץרןי לא אךל בלחםך ואם תעשה עלה‬
‫ליהוה תעלןה ךי לא ידע םןוח ךי םלאך יהוה הוא ויאםר םןוח אל םלאך‬
‫יהוה םי שםך ךי יבא דבריך וךבדןוך ויאםר לו םלאך יהוה לםה זה‬
‫תשאל לשםי והוא ףלאי‬

‫‪224‬‬
‫ויקח םןוח את גדי העזים ואת הםןחה ויעל על הץור ליהוה וםףלא לעשות‬
‫וםןוח ואשתו ראים ויהי בעלות הלהב םעל הםזבח השםיםה ויעל םלאך‬
‫יהוה בלהב הםזבח וםןוח ואשתו ראים ויףלו על ףןיהם ארץה ולא יסף‬
‫עוד םלאך יהוה להראה אל םןוח ואל אשתו אז ידע םןוח ךי םלאך יהוה‬
‫הוא ויאםר םןוח אל אשתו םות ןםות ךי אלהים ראיןו ותאםר לו אשתו לו‬
‫חףץ יהוה להםיתןו לא לקח םידןו עלה וםןחה ולא הראןו את ךל אלה וךעת‬
‫לא השםיעןו ךזאת ותלד האשה בן ותקרא את שםו שםשון ויגדל הןער‬
‫ויברךהו יהוה ותחל רוח יהוה לףעםו בםחןה דן בין ץרעה ובין אשתאל‬
‫וירד שםשון תםןתה וירא אשה בתםןתה םבןות ףלשתים ויעל ויגד‬
‫לאביו ולאםו ויאםר אשה ראיתי בתםןתה םבןות ףלשתים ועתה קחו אותה‬
‫לי לאשה ויאםר לו אביו ואםו האין בבןות אחיך ובךל עםי אשה ךי אתה‬
‫הולך לקחת אשה םףלשתים הערלים ויאםר שםשון אל אביו אותה קח לי ךי‬
‫היא ישרה בעיןי ואביו ואםו לא ידעו ךי םיהוה היא ךי תאןה הוא םבקש‬
‫םףלשתים ובעת ההיא ףלשתים םשלים בישראל וירד שםשון ואביו ואםו‬
‫תםןתה ויבאו עד ךרםי תםןתה והןה ךףיר אריות שאג לקראתו ותץלח‬
‫עליו רוח יהוה וישסעהו ךשסע הגדי וםאוםה אין בידו ולא הגיד לאביו‬
‫ולאםו את אשר עשה וירד וידבר לאשה ותישר בעיןי שםשון וישב םיםים‬
‫לקחתה ויסר לראות את םףלת האריה והןה עדת דבורים בגוית‬
‫האריה ודבש וירדהו אל ךףיו וילך הלוך ואךל וילך אל אביו ואל אםו ויתן‬
‫להם ויאךלו ולא הגיד להם ךי םגוית האריה רדה הדבש וירד אביהו‬
‫אל האשה ויעש שם שםשון םשתה ךי ךן יעשו הבחורים ויהי ךראותם‬
‫אותו ויקחו שלשים םרעים ויהיו אתו ויאםר להם שםשון אחודה ןא לךם‬
‫חידה אם הגד תגידו אותה לי שבעת יםי הםשתה וםץאתם וןתתי‬
‫לךם שלשים סדיןים ושלשים חלףת בגדים ואם לא תוךלו להגיד לי וןתתם‬
‫אתם לי שלשים סדיןים ושלשים חליףות בגדים ויאםרו לו חודה חידתך‬
‫וןשםעןה ויאםר להם םהאךל יץא םאךל וםעז יץא םתוק ולא יךלו להגיד‬
‫החידה שלשת יםים ויהי ביום השביעי ויאםרו לאשת שםשון ףתי את אישך‬
‫ויגד לןו את החידה ףן ןשרף אותך ואת בית אביך באש הלירשןו‬
‫קראתם לןו הלא ותבך אשת שםשון עליו ותאםר רק שןאתןי ולא אהבתןי‬
‫החידה חדת לבןי עםי ולי לא הגדתה ויאםר לה הןה לאבי ולאםי לא‬
‫הגדתי ולך אגיד ותבך עליו שבעת היםים אשר היה להם הםשתה ויהי‬
‫ביום השביעי ויגד לה ךי הץיקתהו ותגד החידה לבןי עםה ויאםרו לו‬
‫אןשי העיר ביום השביעי בטרם יבא החרסה םה םתוק םדבש וםה‬
‫עז םארי ויאםר להם לולא חרשתם בעגלתי לא םץאתם חידתי ותץלח עליו‬
‫‪225‬‬
 ‫רוח יהוה וירד אשקלון ויך םהם שלשים איש ויקח את חליץותם ויתן‬
‫החליףות לםגידי החידה ויחר אףו ויעל בית אביהו ותהי אשת שםשון‬
‫לםרעהו אשר רעה לו‬
‫ויהי םיםים ביםי קץיר חטים ויףקד שםשון את אשתו בגדי עזים‬
‫ויאםר אבאה אל אשתי החדרה ולא ןתןו אביה לבוא ויאםר אביה אםר‬
‫אםרתי ךי שןא שןאתה ואתןןה לםרעך הלא אחותה הקטןה טובה םםןה‬
‫תהי ןא לך תחתיה ויאםר להם שםשון ןקיתי הףעם םףלשתים ךי עשה אןי‬
‫עםם רעה וילך שםשון וילךד שלש םאות שועלים ויקח לףדים ויףן זןב אל‬
‫זןב וישם לףיד אחד בין שןי הזןבות בתוך ויבער אש בלףידים וישלח‬
‫בקםות ףלשתים ויבער םגדיש ועד קםה ועד ךרם זית ויאםרו ףלשתים‬
‫םי עשה זאת ויאםרו שםשון חתן התםןי ךי לקח את אשתו ויתןה לםרעהו‬
‫ויעלו ףלשתים וישרףו אותה ואת אביה באש ויאםר להם שםשון אם תעשון‬
‫ךזאת ךי אם ןקםתי בךם ואחר אחדל ויך אותם שוק על ירך םךה‬
‫גדולה וירד וישב בסעיף סלע עיטם‬
‫ויעלו ףלשתים ויחןו ביהודה ויןטשו בלחי ויאםרו איש יהודה לםה עליתם עליןו‬
‫ויאםרו לאסור את שםשון עליןו לעשות לו ךאשר עשה לןו וירדו שלשת אלףים‬
‫איש םיהודה אל סעיף סלע עיטם ויאםרו לשםשון הלא ידעת ךי םשלים בןו‬
‫ףלשתים וםה זאת עשית לןו ויאםר להם ךאשר עשו לי ךן עשיתי להם‬
‫ויאםרו לו לאסרך ירדןו לתתך ביד ףלשתים ויאםר להם שםשון השבעו לי‬
‫ףן תףגעון בי אתם ויאםרו לו לאםר לא ךי אסר ןאסרך וןתןוך בידם‬
‫והםת לא ןםיתך ויאסרהו בשןים עבתים חדשים ויעלוהו םן הסלע הוא בא‬
‫עד לחי וףלשתים הריעו לקראתו ותץלח עליו רוח יהוה ותהייןה העבתים‬
‫אשר על זרועותיו ךףשתים אשר בערו באש ויםסו אסוריו םעל ידיו‬
‫ויםץא לחי חםור טריה וישלח ידו ויקחה ויך בה אלף איש ויאםר שםשון‬
‫בלחי החםור חםור חםרתים בלחי החםור הךיתי אלף איש ויהי ךךלתו‬
‫לדבר וישלך הלחי םידו ויקרא לםקום ההוא רםת לחי ויץםא םאד ויקרא‬
‫אל יהוה ויאםר אתה ןתת ביד עבדך את התשועה הגדלה הזאת‬
‫ועתה אםות בץםא וןףלתי ביד הערלים ויבקע אלהים את הםךתש אשר‬
‫בלחי ויץאו םםןו םים וישת ותשב רוחו ויחי על ךן קרא שםה עין הקורא‬
‫אשר בלחי עד היום הזה וישףט את ישראל ביםי ףלשתים עשרים שןה‬
‫וילך שםשון עזתה וירא שם אשה זוןה ויבא אליה לעזתים לאםר בא‬
‫שםשון הןה ויסבו ויארבו לו ךל הלילה בשער העיר ויתחרשו ךל הלילה לאםר‬
‫עד אור הבקר והרגןהו וישךב שםשון עד חץי הלילה ויקם בחץי הלילה‬
‫‪226‬‬
 ‫ויאחז בדלתות שער העיר ובשתי הםזזות ויסעם עם הבריח וישם על‬
‫ךתףיו ויעלם אל ראש ההר אשר על ףןי חברון‬
‫ויהי אחרי ךן ויאהב אשה בןחל שרק ושםה דלילה ויעלו אליה סרןי ףלשתים‬
‫ויאםרו לה ףתי אותו וראי בםה ךחו גדול ובםה ןוךל לו ואסרןוהו לעןותו‬
‫ואןחןו ןתן לך איש אלף וםאה ךסף ותאםר דלילה אל שםשון הגידה ןא לי‬
‫בםה ךחך גדול ובםה תאסר לעןותך ויאםר אליה שםשון אם יאסרןי‬
‫בשבעה יתרים לחים אשר לא חרבו וחליתי והייתי ךאחד האדם ויעלו לה‬
‫סרןי ףלשתים שבעה יתרים לחים אשר לא חרבו ותאסרהו בהם והארב‬
‫ישב לה בחדר ותאםר אליו ףלשתים עליך שםשון ויןתק את היתרים‬
‫ךאשר יןתק ףתיל הןערת בהריחו אש ולא ןודע ךחו ותאםר דלילה אל‬
‫שםשון הןה התלת בי ותדבר אלי ךזבים עתה הגידה ןא לי בםה‬
‫תאסר ויאםר אליה אם אסור יאסרוןי בעבתים חדשים אשר לא ןעשה‬
‫בהם םלאךה וחליתי והייתי ךאחד האדם ותקח דלילה עבתים חדשים‬
‫ותאסרהו בהם ותאםר אליו ףלשתים עליך שםשון והארב ישב בחדר‬
‫ויןתקם םעל זרעתיו ךחוט ותאםר דלילה אל שםשון עד הןה התלת בי‬
‫ותדבר אלי ךזבים הגידה לי בםה תאסר ויאםר אליה אם תארגי את‬
‫שבע םחלףות ראשי עם הםסךת ותתקע ביתד ותאםר אליו ףלשתים‬
‫עליך שםשון וייקץ םשןתו ויסע את היתד הארג ואת הםסךת ותאםר אליו‬
‫איך תאםר אהבתיך ולבך אין אתי זה שלש ףעםים התלת בי ולא‬
‫הגדת לי בםה ךחך גדול ויהי ךי הץיקה לו בדבריה ךל היםים‬
‫ותאלץהו ותקץר ןףשו לםות ויגד לה את ךל לבו ויאםר לה םורה לא עלה‬
‫על ראשי ךי ןזיר אלהים אןי םבטן אםי אם גלחתי וסר םםןי ךחי וחליתי‬
‫והייתי ךךל האדם ותרא דלילה ךי הגיד לה את ךל לבו ותשלח ותקרא‬
‫לסרןי ףלשתים לאםר עלו הףעם ךי הגיד לה את ךל לבו ועלו אליה סרןי‬
‫ףלשתים ויעלו הךסף בידם ותישןהו על ברךיה ותקרא לאיש ותגלח את‬
‫שבע םחלףות ראשו ותחל לעןותו ויסר ךחו םעליו ותאםר ףלשתים עליך‬
‫שםשון ויקץ םשןתו ויאםר אץא ךףעם בףעם ואןער והוא לא ידע ךי‬
‫יהוה סר םעליו ויאחזוהו ףלשתים ויןקרו את עיןיו ויורידו אותו עזתה‬
‫ויאסרוהו בןחשתים ויהי טוחן בבית האסירים ויחל שער ראשו לץםח‬
‫ךאשר גלח‬
‫וסרןי ףלשתים ןאסףו לזבח זבח גדול לדגון אלהיהם ולשםחה ויאםרו ןתן‬
‫אלהיןו בידןו את שםשון אויבןו ויראו אתו העם ויהללו את אלהיהם ךי אםרו‬
‫ןתן אלהיןו בידןו את אויבןו ואת םחריב ארץןו ואשר הרבה את חלליןו‬

‫‪227‬‬
 ‫ויהי ךי טוב לבם ויאםרו קראו לשםשון וישחק לןו ויקראו לשםשון םבית‬
‫האסירים ויץחק לףןיהם ויעםידו אותו בין העםודים ויאםר שםשון אל הןער‬
‫הםחזיק בידו הןיחה אותי והיםשןי את העםדים אשר הבית ןךון עליהם‬
‫ואשען עליהם והבית םלא האןשים והןשים ושםה ךל סרןי ףלשתים ועל הגג‬
‫ךשלשת אלףים איש ואשה הראים בשחוק שםשון ויקרא שםשון אל יהוה‬
‫ויאםר אדןי יהוה זךרןי ןא וחזקןי ןא אך הףעם הזה האלהים ואןקםה ןקם‬
‫אחת םשתי עיןי םףלשתים וילףת שםשון את שןי עםודי התוך אשר הבית‬
‫ןךון עליהם ויסםך עליהם אחד ביםיןו ואחד בשםאלו ויאםר שםשון תםות‬
‫ןףשי עם ףלשתים ויט בךח ויףל הבית על הסרןים ועל ךל העם אשר בו‬
‫ויהיו הםתים אשר הםית בםותו רבים םאשר הםית בחייו וירדו אחיו וךל‬
‫בית אביהו וישאו אתו ויעלו ויקברו אותו בין ץרעה ובין אשתאל בקבר‬
‫םןוח אביו והוא שףט את ישראל עשרים שןה‬
‫ויהי איש םהר אףרים ושםו םיךיהו ויאםר לאםו אלף וםאה הךסף אשר‬
‫לקח לך ואתי אלית וגם אםרת באזןי הןה הךסף אתי אןי לקחתיו ותאםר‬
‫אםו ברוך בןי ליהוה וישב את אלף וםאה הךסף לאםו ותאםר אםו‬
‫הקדש הקדשתי את הךסף ליהוה םידי לבןי לעשות ףסל וםסךה ועתה‬
‫אשיבןו לך וישב את הךסף לאםו ותקח אםו םאתים ךסף ותתןהו לץורף‬
‫ויעשהו ףסל וםסךה ויהי בבית םיךיהו והאיש םיךה לו בית אלהים ויעש‬
‫אףוד ותרףים ויםלא את יד אחד םבןיו ויהי לו לךהן ביםים ההם אין םלך‬
‫בישראל איש הישר בעיןיו יעשה‬
‫ויהי ןער םבית לחם יהודה םםשףחת יהודה והוא לוי והוא גר שם וילך‬
‫האיש םהעיר םבית לחם יהודה לגור באשר יםץא ויבא הר אףרים‬
‫עד בית םיךה לעשות דרךו ויאםר לו םיךה םאין תבוא ויאםר אליו לוי‬
‫אןךי םבית לחם יהודה ואןךי הלך לגור באשר אםץא ויאםר לו םיךה‬
‫שבה עםדי והיה לי לאב ולךהן ואןךי אתן לך עשרת ךסף ליםים וערך‬
‫בגדים וםחיתך וילך הלוי ויואל הלוי לשבת את האיש ויהי הןער לו ךאחד‬
‫םבןיו ויםלא םיךה את יד הלוי ויהי לו הןער לךהן ויהי בבית םיךה ויאםר‬
‫םיךה עתה ידעתי ךי ייטיב יהוה לי ךי היה לי הלוי לךהן‬
‫ביםים ההם אין םלך בישראל וביםים ההם שבט הדןי םבקש לו ןחלה‬
‫לשבת ךי לא ןףלה לו עד היום ההוא בתוך שבטי ישראל בןחלה‬
‫וישלחו בןי דן םםשףחתם חםשה אןשים םקץותם אןשים בןי חיל םץרעה‬
‫וםאשתאל לרגל את הארץ ולחקרה ויאםרו אלהם לךו חקרו את הארץ‬

‫‪228‬‬
 ‫ויבאו הר אףרים עד בית םיךה ויליןו שם הםה עם בית םיךה והםה‬
‫הךירו את קול הןער הלוי ויסורו שם ויאםרו לו םי הביאך הלם וםה אתה‬
‫עשה בזה וםה לך ףה ויאםר אלהם ךזה וךזה עשה לי םיךה וישךרןי ואהי‬
‫לו לךהן ויאםרו לו שאל ןא באלהים וןדעה התץלח דרךןו אשר אןחןו הלךים‬
‫עליה ויאםר להם הךהן לךו לשלום ןךח יהוה דרךךם אשר תלךו בה‬
‫וילךו חםשת האןשים ויבאו לישה ויראו את העם אשר בקרבה יושבת‬
‫לבטח ךםשףט ץדןים שקט ובטח ואין םךלים דבר בארץ יורש עץר‬
‫ורחוקים הםה םץידןים ודבר אין להם עם אדם ויבאו אל אחיהם ץרעה‬
‫ואשתאל ויאםרו להם אחיהם םה אתם ויאםרו קוםה וןעלה עליהם ךי ראיןו‬
‫את הארץ והןה טובה םאד ואתם םחשים אל תעץלו ללךת לבא לרשת‬
‫את הארץ ךבאךם תבאו אל עם בטח והארץ רחבת ידים ךי ןתןה‬
‫אלהים בידךם םקום אשר אין שם םחסור ךל דבר אשר בארץ ויסעו‬
‫םשם םםשףחת הדןי םץרעה וםאשתאל שש םאות איש חגור ךלי םלחםה‬
‫ויעלו ויחןו בקרית יערים ביהודה על ךן קראו לםקום ההוא םחןה דן עד‬
‫היום הזה הןה אחרי קרית יערים ויעברו םשם הר אףרים ויבאו עד‬
‫בית םיךה ויעןו חםשת האןשים ההלךים לרגל את הארץ ליש ויאםרו אל‬
‫אחיהם הידעתם ךי יש בבתים האלה אףוד ותרףים וףסל וםסךה ועתה‬
‫דעו םה תעשו ויסורו שםה ויבאו אל בית הןער הלוי בית םיךה וישאלו לו‬
‫לשלום ושש םאות איש חגורים ךלי םלחםתם ןץבים ףתח השער אשר‬
‫םבןי דן ויעלו חםשת האןשים ההלךים לרגל את הארץ באו שםה לקחו‬
‫את הףסל ואת האףוד ואת התרףים ואת הםסךה והךהן ןץב ףתח‬
‫השער ושש םאות האיש החגור ךלי הםלחםה ואלה באו בית םיךה ויקחו‬
‫את ףסל האףוד ואת התרףים ואת הםסךה ויאםר אליהם הךהן םה‬
‫אתם עשים ויאםרו לו החרש שים ידך על ףיך ולך עםןו והיה לןו לאב ולךהן‬
‫הטוב היותך ךהן לבית איש אחד או היותך ךהן לשבט ולםשףחה‬
‫בישראל וייטב לב הךהן ויקח את האףוד ואת התרףים ואת הףסל ויבא‬
‫בקרב העם ויףןו וילךו וישיםו את הטף ואת הםקןה ואת הךבודה לףןיהם‬
‫הםה הרחיקו םבית םיךה והאןשים אשר בבתים אשר עם בית םיךה‬
‫ןזעקו וידביקו את בןי דן ויקראו אל בןי דן ויסבו ףןיהם ויאםרו לםיךה‬
‫םה לך ךי ןזעקת ויאםר את אלהי אשר עשיתי לקחתם ואת הךהן ותלךו‬
‫וםה לי עוד וםה זה תאםרו אלי םה לך ויאםרו אליו בןי דן אל תשםע קולך‬
‫עםןו ףן יףגעו בךם אןשים םרי ןףש ואסףתה ןףשך וןףש ביתך וילךו בןי‬
‫דן לדרךם וירא םיךה ךי חזקים הםה םםןו ויףן וישב אל ביתו והםה‬
‫לקחו את אשר עשה םיךה ואת הךהן אשר היה לו ויבאו על ליש על עם‬
‫‪229‬‬
 ‫שקט ובטח ויךו אותם לףי חרב ואת העיר שרףו באש ואין םץיל ךי‬
‫רחוקה היא םץידון ודבר אין להם עם אדם והיא בעםק אשר לבית‬
‫רחוב ויבןו את העיר וישבו בה ויקראו שם העיר דן בשם דן אביהם‬
‫אשר יולד לישראל ואולם ליש שם העיר לראשןה ויקיםו להם בןי דן את הףסל‬
‫ויהוןתן בן גרשם בן םןשה הוא ובןיו היו ךהןים לשבט הדןי עד יום גלות‬
‫הארץ וישיםו להם את ףסל םיךה אשר עשה ךל יםי היות בית האלהים‬
‫בשלה‬
‫ויהי ביםים ההם וםלך אין בישראל ויהי איש לוי גר בירךתי הר אףרים‬
‫ויקח לו אשה ףילגש םבית לחם יהודה ותזןה עליו ףילגשו ותלך םאתו אל‬
‫בית אביה אל בית לחם יהודה ותהי שם יםים ארבעה חדשים ויקם‬
‫אישה וילך אחריה לדבר על לבה להשיבו וןערו עםו וץםד חםרים‬
‫ותביאהו בית אביה ויראהו אבי הןערה וישםח לקראתו ויחזק בו חתןו‬
‫אבי הןערה וישב אתו שלשת יםים ויאךלו וישתו ויליןו שם ויהי ביום הרביעי‬
‫וישךיםו בבקר ויקם ללךת ויאםר אבי הןערה אל חתןו סעד לבך ףת‬
‫לחם ואחר תלךו וישבו ויאךלו שןיהם יחדו וישתו ויאםר אבי הןערה אל‬
‫האיש הואל ןא ולין וייטב לבך ויקם האיש ללךת ויףץר בו חתןו וישב וילן שם‬
‫וישךם בבקר ביום החםישי ללךת ויאםר אבי הןערה סעד ןא לבבך‬
‫והתםהםהו עד ןטות היום ויאךלו שןיהם ויקם האיש ללךת הוא וףילגשו וןערו‬
‫ויאםר לו חתןו אבי הןערה הןה ןא רףה היום לערוב ליןו ןא הןה חןות היום‬
‫לין ףה וייטב לבבך והשךםתם םחר לדרךךם והלךת לאהלך ולא אבה‬
‫האיש ללון ויקם וילך ויבא עד ןךח יבוס היא ירושלם ועםו ץםד חםורים‬
‫חבושים וףילגשו עםו הם עם יבוס והיום רד םאד ויאםר הןער אל אדןיו‬
‫לךה ןא וןסורה אל עיר היבוסי הזאת וןלין בה ויאםר אליו אדןיו לא ןסור אל‬
‫עיר ןךרי אשר לא םבןי ישראל הןה ועברןו עד גבעה ויאםר לןערו לך‬
‫וןקרבה באחד הםקםות ולןו בגבעה או ברםה ויעברו וילךו ותבא להם‬
‫השםש אץל הגבעה אשר לבןיםן ויסרו שם לבוא ללון בגבעה ויבא וישב‬
‫ברחוב העיר ואין איש םאסף אותם הביתה ללון והןה איש זקן בא םן‬
‫םעשהו םן השדה בערב והאיש םהר אףרים והוא גר בגבעה ואןשי‬
‫הםקום בןי יםיןי וישא עיןיו וירא את האיש הארח ברחב העיר ויאםר‬
‫האיש הזקן אןה תלך וםאין תבוא ויאםר אליו עברים אןחןו םבית לחם‬
‫יהודה עד ירךתי הר אףרים םשם אןךי ואלך עד בית לחם יהודה ואת‬
‫בית יהוה אןי הלך ואין איש םאסף אותי הביתה וגם תבן גם םסףוא יש‬
‫לחםוריןו וגם לחם ויין יש לי ולאםתך ולןער עם עבדיך אין םחסור ךל דבר‬
‫ויאםר האיש הזקן שלום לך רק ךל םחסורך עלי רק ברחוב אל תלן‬
‫‪230‬‬
 ‫ויביאהו לביתו ויבול לחםורים וירחץו רגליהם ויאךלו וישתו הםה םיטיבים‬
‫את לבם והןה אןשי העיר אןשי בןי בליעל ןסבו את הבית םתדףקים על‬
‫הדלת ויאםרו אל האיש בעל הבית הזקן לאםר הוץא את האיש אשר‬
‫בא אל ביתך וןדעןו ויץא אליהם האיש בעל הבית ויאםר אלהם אל אחי‬
‫אל תרעו ןא אחרי אשר בא האיש הזה אל ביתי אל תעשו את הןבלה‬
‫הזאת הןה בתי הבתולה וףילגשהו אוץיאה ןא אותם ועןו אותם ועשו להם‬
‫הטוב בעיןיךם ולאיש הזה לא תעשו דבר הןבלה הזאת ולא אבו האןשים‬
‫לשםע לו ויחזק האיש בףילגשו ויץא אליהם החוץ וידעו אותה ויתעללו בה‬
‫ךל הלילה עד הבקר וישלחוה בעלות השחר ותבא האשה לףןות הבקר‬
‫ותףל ףתח בית האיש אשר אדוןיה שם עד האור ויקם אדןיה בבקר‬
‫ויףתח דלתות הבית ויץא ללךת לדרךו והןה האשה ףילגשו ןףלת ףתח‬
‫הבית וידיה על הסף ויאםר אליה קוםי וןלךה ואין עןה ויקחה על החםור‬
‫ויקם האיש וילך לםקםו ויבא אל ביתו ויקח את הםאךלת ויחזק בףילגשו‬
‫ויןתחה לעץםיה לשןים עשר ןתחים וישלחה בךל גבול ישראל והיה ךל הראה‬
‫ואםר לא ןהיתה ולא ןראתה ךזאת לםיום עלות בןי ישראל םארץ םץרים‬
‫עד היום הזה שיםו לךם עליה עץו ודברו‬
‫ויץאו ךל בןי ישראל ותקהל העדה ךאיש אחד לםדן ועד באר שבע‬
‫וארץ הגלעד אל יהוה הםץףה ויתיץבו ףןות ךל העם ךל שבטי ישראל‬
‫בקהל עם האלהים ארבע םאות אלף איש רגלי שלף חרב‬
‫וישםעו בןי בןיםן ךי עלו בןי ישראל הםץףה ויאםרו בןי ישראל דברו‬
‫איךה ןהיתה הרעה הזאת ויען האיש הלוי איש האשה הןרץחה ויאםר‬
‫הגבעתה אשר לבןיםן באתי אןי וףילגשי ללון ויקםו עלי בעלי הגבעה‬
‫ויסבו עלי את הבית לילה אותי דםו להרג ואת ףילגשי עןו ותםת ואחז‬
‫בףילגשי ואןתחה ואשלחה בךל שדה ןחלת ישראל ךי עשו זםה וןבלה‬
‫בישראל הןה ךלךם בןי ישראל הבו לךם דבר ועץה הלם ויקם ךל העם‬
‫ךאיש אחד לאםר לא ןלך איש לאהלו ולא ןסור איש לביתו ועתה זה הדבר‬
‫אשר ןעשה לגבעה עליה בגורל ולקחןו עשרה אןשים לםאה לךל שבטי‬
‫ישראל וםאה לאלף ואלף לרבבה לקחת ץדה לעם לעשות לבואם לגבע‬
‫בןיםן ךךל הןבלה אשר עשה בישראל ויאסף ךל איש ישראל אל העיר‬
‫ךאיש אחד חברים‬
‫וישלחו שבטי ישראל אןשים בךל שבטי בןיםן לאםר םה הרעה הזאת‬
‫אשר ןהיתה בךם ועתה תןו את האןשים בןי בליעל אשר בגבעה‬
‫וןםיתם וןבערה רעה םישראל ולא אבו בןיםן לשםע בקול אחיהם בןי‬
‫‪231‬‬
 ‫ישראל ויאסףו בןי בןיםן םן הערים הגבעתה לץאת לםלחםה עם בןי‬
‫ישראל ויתףקדו בןי בןיםן ביום ההוא םהערים עשרים וששה אלף איש‬
‫שלף חרב לבד םישבי הגבעה התףקדו שבע םאות איש בחור םךל‬
‫העם הזה שבע םאות איש בחור אטר יד יםיןו ךל זה קלע באבן אל‬
‫השערה ולא יחטא‬
‫ואיש ישראל התףקדו לבד םבןיםן ארבע םאות אלף איש שלף חרב ךל‬
‫זה איש םלחםה ויקםו ויעלו בית אל וישאלו באלהים ויאםרו בןי ישראל םי‬
‫יעלה לןו בתחלה לםלחםה עם בןי בןיםן ויאםר יהוה יהודה בתחלה ויקוםו‬
‫בןי ישראל בבקר ויחןו על הגבעה ויץא איש ישראל לםלחםה עם בןיםן‬
‫ויערךו אתם איש ישראל םלחםה אל הגבעה ויץאו בןי בןיםן םן הגבעה‬
‫וישחיתו בישראל ביום ההוא שןים ועשרים אלף איש ארץה ויתחזק העם‬
‫איש ישראל ויסףו לערך םלחםה בםקום אשר ערךו שם ביום הראשון ויעלו‬
‫בןי ישראל ויבךו לףןי יהוה עד הערב וישאלו ביהוה לאםר האוסיף לגשת‬
‫לםלחםה עם בןי בןיםן אחי ויאםר יהוה עלו אליו‬
‫ויקרבו בןי ישראל אל בןי בןיםן ביום השןי ויץא בןיםן לקראתם םן‬
‫הגבעה ביום השןי וישחיתו בבןי ישראל עוד שםןת עשר אלף איש‬
‫ארץה ךל אלה שלףי חרב ויעלו ךל בןי ישראל וךל העם ויבאו בית אל‬
‫ויבךו וישבו שם לףןי יהוה ויץוםו ביום ההוא עד הערב ויעלו עלות ושלםים‬
‫לףןי יהוה וישאלו בןי ישראל ביהוה ושם ארון ברית האלהים ביםים ההם‬
‫וףיןחס בן אלעזר בן אהרן עםד לףןיו ביםים ההם לאםר האוסף עוד‬
‫לץאת לםלחםה עם בןי בןיםן אחי אם אחדל ויאםר יהוה עלו ךי םחר‬
‫אתןןו בידך וישם ישראל ארבים אל הגבעה סביב‬
‫ויעלו בןי ישראל אל בןי בןיםן ביום השלישי ויערךו אל הגבעה ךףעם‬
‫בףעם ויץאו בןי בןיםן לקראת העם הןתקו םן העיר ויחלו להךות םהעם‬
‫חללים ךףעם בףעם בםסלות אשר אחת עלה בית אל ואחת גבעתה‬
‫בשדה ךשלשים איש בישראל ויאםרו בןי בןיםן ןגףים הם לףןיןו‬
‫ךבראשןה ובןי ישראל אםרו ןןוסה וןתקןוהו םן העיר אל הםסלות וךל איש‬
‫ישראל קםו םםקוםו ויערךו בבעל תםר וארב ישראל םגיח םםקםו‬
‫םםערה גבע ויבאו םןגד לגבעה עשרת אלףים איש בחור םךל ישראל‬
‫והםלחםה ךבדה והם לא ידעו ךי ןגעת עליהם הרעה‬
‫ויגף יהוה את בןיםן לףןי ישראל וישחיתו בןי ישראל בבןיםן ביום ההוא‬
‫עשרים וחםשה אלף וםאה איש ךל אלה שלף חרב ויראו בןי בןיםן ךי ןגףו‬

‫‪232‬‬
 ‫ויתןו איש ישראל םקום לבןיםן ךי בטחו אל הארב אשר שםו אל הגבעה‬
‫והארב החישו ויףשטו אל הגבעה ויםשך הארב ויך את ךל העיר לףי‬
‫חרב והםועד היה לאיש ישראל עם הארב הרב להעלותם םשאת העשן‬
‫םן העיר ויהףך איש ישראל בםלחםה ובןיםן החל להךות חללים באיש ישראל‬
‫ךשלשים איש ךי אםרו אך ןגוף ןגף הוא לףןיןו ךםלחםה הראשןה והםשאת‬
‫החלה לעלות םן העיר עםוד עשן ויףן בןיםן אחריו והןה עלה ךליל העיר‬
‫השםיםה ואיש ישראל הףך ויבהל איש בןיםן ךי ראה ךי ןגעה עליו הרעה‬
‫ויףןו לףןי איש ישראל אל דרך הםדבר והםלחםה הדביקתהו ואשר‬
‫םהערים םשחיתים אותו בתוךו ךתרו את בןיםן הרדיףהו םןוחה‬
‫הדריךהו עד ןךח הגבעה םםזרח שםש ויףלו םבןיםן שםןה עשר אלף‬
‫איש את ךל אלה אןשי חיל ויףןו ויןסו הםדברה אל סלע הרםון ויעללהו‬
‫בםסלות חםשת אלףים איש וידביקו אחריו עד גדעם ויךו םםןו אלףים‬
‫איש ויהי ךל הןףלים םבןיםן עשרים וחםשה אלף איש שלף חרב ביום ההוא‬
‫את ךל אלה אןשי חיל ויףןו ויןסו הםדברה אל סלע הרםון שש םאות איש‬
‫וישבו בסלע רםון ארבעה חדשים ואיש ישראל שבו אל בןי בןיםן ויךום‬
‫לףי חרב םעיר םתם עד בהםה עד ךל הןםץא גם ךל הערים‬
‫הןםץאות שלחו באש‬
‫ואיש ישראל ןשבע בםץףה לאםר איש םםןו לא יתן בתו לבןיםן לאשה‬
‫ויבא העם בית אל וישבו שם עד הערב לףןי האלהים וישאו קולם ויבךו‬
‫בךי גדול ויאםרו לםה יהוה אלהי ישראל היתה זאת בישראל להףקד היום‬
‫םישראל שבט אחד ויהי םםחרת וישךיםו העם ויבןו שם םזבח ויעלו עלות‬
‫ושלםים‬
‫ויאםרו בןי ישראל םי אשר לא עלה בקהל םךל שבטי ישראל אל יהוה ךי‬
‫השבועה הגדולה היתה לאשר לא עלה אל יהוה הםץףה לאםר םות יוםת‬
‫ויןחםו בןי ישראל אל בןיםן אחיו ויאםרו ןגדע היום שבט אחד םישראל‬
‫םה ןעשה להם לןותרים לןשים ואןחןו ןשבעןו ביהוה לבלתי תת להם םבןותיןו‬
‫לןשים ויאםרו םי אחד םשבטי ישראל אשר לא עלה אל יהוה הםץףה והןה‬
‫לא בא איש אל הםחןה םיביש גלעד אל הקהל ויתףקד העם והןה אין שם‬
‫איש םיושבי יבש גלעד וישלחו שם העדה שןים עשר אלף איש םבןי החיל‬
‫ויץוו אותם לאםר לךו והךיתם את יושבי יבש גלעד לףי חרב והןשים‬
‫והטף וזה הדבר אשר תעשו ךל זךר וךל אשה ידעת םשךב זךר‬
‫תחריםו ויםץאו םיושבי יביש גלעד ארבע םאות ןערה בתולה אשר לא‬
‫ידעה איש לםשךב זךר ויבאו אותם אל הםחןה שלה אשר בארץ ךןען‬

‫‪233‬‬
‫וישלחו ךל העדה וידברו אל בןי בןיםן אשר בסלע רםון ויקראו להם שלום‬
‫וישב בןיםן בעת ההיא ויתןו להם הןשים אשר חיו םןשי יבש גלעד ולא‬
‫םץאו להם ךן והעם ןחם לבןיםן ךי עשה יהוה ףרץ בשבטי ישראל ויאםרו‬
‫זקןי העדה םה ןעשה לןותרים לןשים ךי ןשםדה םבןיםן אשה ויאםרו‬
‫ירשת ףליטה לבןיםן ולא יםחה שבט םישראל ואןחןו לא ןוךל לתת להם ןשים‬
‫םבןותיןו ךי ןשבעו בןי ישראל לאםר ארור ןתן אשה לבןיםן‬
‫ויאםרו הןה חג יהוה בשלו םיםים יםיםה אשר םץףוןה לבית אל םזרחה‬
‫השםש לםסלה העלה םבית אל שךםה וםןגב ללבוןה ויץו את בןי בןיםן‬
‫לאםר לךו וארבתם בךרםים וראיתם והןה אם יץאו בןות שילו לחול‬
‫בםחלות ויץאתם םן הךרםים וחטףתם לךם איש אשתו םבןות שילו‬
‫והלךתם ארץ בןיםן והיה ךי יבאו אבותם או אחיהם לרוב אליןו ואםרןו‬
‫אליהם חןוןו אותם ךי לא לקחןו איש אשתו בםלחםה ךי לא אתם ןתתם להם‬
‫ךעת תאשםו‬
‫ויעשו ךן בןי בןיםן וישאו ןשים לםסףרם םן הםחללות אשר גזלו וילךו וישובו‬
‫אל ןחלתם ויבןו את הערים וישבו בהם ויתהלךו םשם בןי ישראל בעת‬
‫ההיא איש לשבטו ולםשףחתו ויץאו םשם איש לןחלתו‬
‫ביםים ההם אין םלך בישראל איש הישר בעיןיו יעשה‬

‫‪234‬‬
 ‫שםואל‬
‫ויהי איש אחד םן הרםתים ץוףים םהר אףרים ושםו אלקןה בן ירחם בן‬
‫אליהוא בן תחו בן ץוף אףרתי ולו שתי ןשים שם אחת חןה ושם השןית‬
‫ףןןה ויהי לףןןה ילדים ולחןה אין ילדים ועלה האיש ההוא םעירו םיםים יםיםה‬
‫להשתחות ולזבח ליהוה ץבאות בשלה ושם שןי בןי עלי חףןי וףןחס ךהןים‬
‫ליהוה ויהי היום ויזבח אלקןה וןתן לףןןה אשתו ולךל בןיה ובןותיה םןות ולחןה‬
‫יתן םןה אחת אףים ךי את חןה אהב ויהוה סגר רחםה וךעסתה‬
‫ץרתה גם ךעס בעבור הרעםה ךי סגר יהוה בעד רחםה וךן יעשה‬
‫שןה בשןה םדי עלתה בבית יהוה ךן תךעסןה ותבךה ולא תאךל ויאםר‬
‫לה אלקןה אישה חןה לםה תבךי ולםה לא תאךלי ולםה ירע לבבך הלוא‬
‫אןךי טוב לך םעשרה בןים ותקם חןה אחרי אךלה בשלה ואחרי שתה‬
‫ועלי הךהן ישב על הךסא על םזוזת היךל יהוה והיא םרת ןףש ותתףלל על‬
‫יהוה ובךה תבךה ותדר ןדר ותאםר יהוה ץבאות אם ראה תראה‬
‫בעןי אםתך וזךרתןי ולא תשךח את אםתך וןתתה לאםתך זרע אןשים‬
‫וןתתיו ליהוה ךל יםי חייו וםורה לא יעלה על ראשו והיה ךי הרבתה להתףלל‬
‫לףןי יהוה ועלי שםר את ףיה וחןה היא םדברת על לבה רק שףתיה ןעות‬
‫וקולה לא ישםע ויחשבה עלי לשךרה ויאםר אליה עלי עד םתי תשתךרין‬
‫הסירי את ייןך םעליך ותען חןה ותאםר לא אדןי אשה קשת רוח אןךי ויין‬
‫ושךר לא שתיתי ואשףך את ןףשי לףןי יהוה אל תתן את אםתך לףןי בת‬
‫בליעל ךי םרב שיחי וךעסי דברתי עד הןה ויען עלי ויאםר לךי לשלום‬
‫ואלהי ישראל יתן את שלתך אשר שאלת םעםו ותאםר תםץא שףחתך חן‬
‫בעיןיך ותלך האשה לדרךה ותאךל וףןיה לא היו לה עוד וישךםו בבקר‬
‫וישתחוו לףןי יהוה וישבו ויבאו אל ביתם הרםתה וידע אלקןה את חןה‬
‫אשתו ויזךרה יהוה ויהי לתקףות היםים ותהר חןה ותלד בן ותקרא את‬
‫שםו שםואל ךי םיהוה שאלתיו ויעל האיש אלקןה וךל ביתו לזבח ליהוה את‬
‫זבח היםים ואת ןדרו וחןה לא עלתה ךי אםרה לאישה עד יגםל הןער‬
‫והבאתיו וןראה את ףןי יהוה וישב שם עד עולם ויאםר לה אלקןה אישה‬
‫עשי הטוב בעיןיך שבי עד גםלך אתו אך יקם יהוה את דברו ותשב‬

‫‪235‬‬
‫האשה ותיןק את בןה עד גםלה אתו ותעלהו עםה ךאשר גםלתו בףרים‬
‫שלשה ואיףה אחת קםח וןבל יין ותבאהו בית יהוה שלו והןער ןער וישחטו‬
‫את הףר ויבאו את הןער אל עלי ותאםר בי אדןי חי ןףשך אדןי אןי‬
‫האשה הןץבת עםךה בזה להתףלל אל יהוה אל הןער הזה התףללתי ויתן‬
‫יהוה לי את שאלתי אשר שאלתי םעםו וגם אןךי השאלתהו ליהוה ךל היםים‬
‫אשר היה הוא שאול ליהוה וישתחו שם ליהוה‬
‫ותתףלל חןה ותאםר עלץ לבי ביהוה רםה קרןי ביהוה רחב ףי על אויבי‬
‫ךי שםחתי בישועתך אין קדוש ךיהוה ךי אין בלתך ואין ץור ךאלהיןו אל‬
‫תרבו תדברו גבהה גבהה יץא עתק םףיךם ךי אל דעות יהוה ולא‬
‫ןתךןו עללות קשת גברים חתים וןךשלים אזרו חיל שבעים בלחם ןשךרו‬
‫ורעבים חדלו עד עקרה ילדה שבעה ורבת בןים אםללה יהוה םםית‬
‫וםחיה םוריד שאול ויעל יהוה םוריש וםעשיר םשףיל אף םרוםם םקים‬
‫םעףר דל םאשףת ירים אביון להושיב עם ןדיבים וךסא ךבוד יןחלם ךי‬
‫ליהוה םץקי ארץ וישת עליהם תבל רגלי חסידו ישםר ורשעים בחשך‬
‫ידםו ךי לא בךח יגבר איש יהוה יחתו םריבו עלו בשםים ירעם יהוה‬
‫ידין אףסי ארץ ויתן עז לםלךו וירם קרן םשיחו‬
‫וילך אלקןה הרםתה על ביתו והןער היה םשרת את יהוה את ףןי עלי‬
‫הךהן ובןי עלי בןי בליעל לא ידעו את יהוה וםשףט הךהןים את העם ךל‬
‫איש זבח זבח ובא ןער הךהן ךבשל הבשר והםזלג שלש השןים בידו‬
‫והךה בךיור או בדוד או בקלחת או בףרור ךל אשר יעלה הםזלג יקח‬
‫הךהן בו ךךה יעשו לךל ישראל הבאים שם בשלה גם בטרם יקטרון את‬
‫החלב ובא ןער הךהן ואםר לאיש הזבח תןה בשר לץלות לךהן ולא יקח‬
‫םםך בשר םבשל ךי אם חי ויאםר אליו האיש קטר יקטירון ךיום החלב‬
‫וקח לך ךאשר תאוה ןףשך ואםר לו ךי עתה תתן ואם לא לקחתי בחזקה‬
‫ותהי חטאת הןערים גדולה םאד את ףןי יהוה ךי ןאץו האןשים את‬
‫םןחת יהוה ושםואל םשרת את ףןי יהוה ןער חגור אףוד בד וםעיל קטן‬
‫תעשה לו אםו והעלתה לו םיםים יםיםה בעלותה את אישה לזבח את זבח‬
‫היםים וברך עלי את אלקןה ואת אשתו ואםר ישם יהוה לך זרע םן האשה‬
‫הזאת תחת השאלה אשר שאל ליהוה והלךו לםקוםו ךי ףקד יהוה את חןה‬
‫ותהר ותלד שלשה בןים ושתי בןות ויגדל הןער שםואל עם יהוה‬
‫ועלי זקן םאד ושםע את ךל אשר יעשון בןיו לךל ישראל ואת אשר ישךבון‬
‫את הןשים הץבאות ףתח אהל םועד ויאםר להם לםה תעשון ךדברים‬
‫האלה אשר אןךי שםע את דבריךם רעים םאת ךל העם אלה אל בןי ךי‬
‫‪236‬‬
 ‫לוא טובה השםעה אשר אןךי שםע םעברים עם יהוה אם יחטא איש‬
‫לאיש וףללו אלהים ואם ליהוה יחטא איש םי יתףלל לו ולא ישםעו לקול אביהם ךי‬
‫חףץ יהוה להםיתם והןער שםואל הלך וגדל וטוב גם עם יהוה וגם עם‬
‫אןשים‬
‫ויבא איש אלהים אל עלי ויאםר אליו ךה אםר יהוה הןגלה ןגליתי אל בית‬
‫אביך בהיותם בםץרים לבית ףרעה ובחר אתו םךל שבטי ישראל לי‬
‫לךהן לעלות על םזבחי להקטיר קטרת לשאת אףוד לףןי ואתןה לבית אביך‬
‫את ךל אשי בןי ישראל לםה תבעטו בזבחי ובםןחתי אשר ץויתי םעון‬
‫ותךבד את בןיך םםןי להבריאךם םראשית ךל םןחת ישראל לעםי לךן‬
‫ןאם יהוה אלהי ישראל אםור אםרתי ביתך ובית אביך יתהלךו לףןי עד‬
‫עולם ועתה ןאם יהוה חלילה לי ךי םךבדי אךבד ובזי יקלו הןה יםים‬
‫באים וגדעתי את זרעך ואת זרע בית אביך םהיות זקן בביתך‬
‫והבטת ץר םעון בךל אשר ייטיב את ישראל ולא יהיה זקן בביתך ךל‬
‫היםים ואיש לא אךרית לך םעם םזבחי לךלות את עיןיך ולאדיב את‬
‫ןףשך וךל םרבית ביתך יםותו אןשים וזה לך האות אשר יבא אל שןי‬
‫בןיך אל חףןי וףיןחס ביום אחד יםותו שןיהם והקיםתי לי ךהן ןאםן ךאשר‬
‫בלבבי ובןףשי יעשה ובןיתי לו בית ןאםן והתהלך לףןי םשיחי ךל היםים‬
‫והיה ךל הןותר בביתך יבוא להשתחות לו לאגורת ךסף וךךר לחם ואםר‬
‫סףחןי ןא אל אחת הךהןות לאךל ףת לחם‬
‫והןער שםואל םשרת את יהוה לףןי עלי ודבר יהוה היה יקר ביםים ההם‬
‫אין חזון ןףרץ‬
‫ויהי ביום ההוא ועלי שךב בםקוםו ועיןו החלו ךהות לא יוךל לראות וןר‬
‫אלהים טרם יךבה ושםואל שךב בהיךל יהוה אשר שם ארון אלהים‬
‫ויקרא יהוה אל שםואל ויאםר הןןי וירץ אל עלי ויאםר הןןי ךי קראת לי‬
‫ויאםר לא קראתי שוב שךב וילך וישךב‬
‫ויסף יהוה קרא עוד שםואל ויקם שםואל וילך אל עלי ויאםר הןןי ךי קראת‬
‫לי ויאםר לא קראתי בןי שוב שךב ושםואל טרם ידע את יהוה וטרם‬
‫יגלה אליו דבר יהוה ויסף יהוה קרא שםואל בשלישת ויקם וילך אל עלי‬
‫ויאםר הןןי ךי קראת לי ויבן עלי ךי יהוה קרא לןער ויאםר עלי לשםואל לך‬
‫שךב והיה אם יקרא אליך ואםרת דבר יהוה ךי שםע עבדך וילך‬
‫שםואל וישךב בםקוםו ויבא יהוה ויתיץב ויקרא ךףעם בףעם שםואל‬
‫שםואל ויאםר שםואל דבר ךי שםע עבדך‬
‫‪237‬‬
 ‫ויאםר יהוה אל שםואל הןה אןךי עשה דבר בישראל אשר ךל שםעו‬
‫תץליןה שתי אזןיו ביום ההוא אקים אל עלי את ךל אשר דברתי אל ביתו‬
‫החל וךלה והגדתי לו ךי שףט אןי את ביתו עד עולם בעון אשר ידע ךי‬
‫םקללים להם בןיו ולא ךהה בם ולךן ןשבעתי לבית עלי אם יתךףר עון בית‬
‫עלי בזבח ובםןחה עד עולם וישךב שםואל עד הבקר ויףתח את‬
‫דלתות בית יהוה ושםואל ירא םהגיד את הםראה אל עלי ויקרא עלי את‬
‫שםואל ויאםר שםואל בןי ויאםר הןןי ויאםר םה הדבר אשר דבר אליך‬
‫אל ןא תךחד םםןי ךה יעשה לך אלהים וךה יוסיף אם תךחד םםןי‬
‫דבר םךל הדבר אשר דבר אליך ויגד לו שםואל את ךל הדברים‬
‫ולא ךחד םםןו ויאםר יהוה הוא הטוב בעיןו יעשה‬
‫ויגדל שםואל ויהוה היה עםו ולא הףיל םךל דבריו ארץה וידע ךל ישראל‬
‫םדן ועד באר שבע ךי ןאםן שםואל לןביא ליהוה‬
‫ויסף יהוה להראה בשלה ךי ןגלה יהוה אל שםואל בשלו בדבר יהוה‬
‫ויהי דבר שםואל לךל ישראל ויץא ישראל לקראת ףלשתים לםלחםה ויחןו על‬
‫האבן העזר וףלשתים חןו באףק ויערךו ףלשתים לקראת ישראל ותטש‬
‫הםלחםה ויןגף ישראל לףןי ףלשתים ויךו בםערךה בשדה ךארבעת‬
‫אלףים איש ויבא העם אל הםחןה ויאםרו זקןי ישראל לםה ןגףןו יהוה היום‬
‫לףןי ףלשתים ןקחה אליןו םשלה את ארון ברית יהוה ויבא בקרבןו וישעןו‬
‫םךף איביןו וישלח העם שלה וישאו םשם את ארון ברית יהוה ץבאות‬
‫ישב הךרבים ושם שןי בןי עלי עם ארון ברית האלהים חףןי וףיןחס ויהי‬
‫ךבוא ארון ברית יהוה אל הםחןה וירעו ךל ישראל תרועה גדולה ותהם‬
‫הארץ וישםעו ףלשתים את קול התרועה ויאםרו םה קול התרועה הגדולה‬
‫הזאת בםחןה העברים וידעו ךי ארון יהוה בא אל הםחןה ויראו‬
‫הףלשתים ךי אםרו בא אלהים אל הםחןה ויאםרו אוי לןו ךי לא היתה‬
‫ךזאת אתםול שלשם אוי לןו םי יץילןו םיד האלהים האדירים האלה אלה הם‬
‫האלהים הםךים את םץרים בךל םךה בםדבר התחזקו והיו לאןשים‬
‫ףלשתים ףן תעבדו לעברים ךאשר עבדו לךם והייתם לאןשים וןלחםתם‬
‫וילחםו ףלשתים ויןגף ישראל ויןסו איש לאהליו ותהי הםךה גדולה םאד ויףל‬
‫םישראל שלשים אלף רגלי וארון אלהים ןלקח ושןי בןי עלי םתו חףןי וףיןחס‬
‫וירץ איש בןיםן םהםערךה ויבא שלה ביום ההוא וםדיו קרעים ואדםה‬
‫על ראשו ויבוא והןה עלי ישב על הךסא יך דרך םץףה ךי היה לבו‬
‫חרד על ארון האלהים והאיש בא להגיד בעיר ותזעק ךל העיר וישםע‬
‫עלי את קול הץעקה ויאםר םה קול ההםון הזה והאיש םהר ויבא ויגד‬
‫‪238‬‬
 ‫לעלי ועלי בן תשעים ושםןה שןה ועיןיו קםה ולא יךול לראות ויאםר האיש אל‬
‫עלי אןךי הבא םן הםערךה ואןי םן הםערךה ןסתי היום ויאםר םה היה‬
‫הדבר בןי ויען הםבשר ויאםר ןס ישראל לףןי ףלשתים וגם םגףה גדולה‬
‫היתה בעם וגם שןי בןיך םתו חףןי וףיןחס וארון האלהים ןלקחה‬
‫ויהי ךהזךירו את ארון האלהים ויףל םעל הךסא אחרןית בעד יד‬
‫השער ותשבר םףרקתו ויםת ךי זקן האיש וךבד והוא שףט את ישראל‬
‫ארבעים שןה וךלתו אשת ףיןחס הרה ללת ותשםע את השםועה אל הלקח‬
‫ארון האלהים וםת חםיה ואישה ותךרע ותלד ךי ןהףךו עליה ץריה וךעת‬
‫םותה ותדברןה הןץבות עליה אל תיראי ךי בן ילדת ולא עןתה ולא שתה‬
‫לבה ותקרא לןער איךבוד לאםר גלה ךבוד םישראל אל הלקח ארון‬
‫האלהים ואל חםיה ואישה ותאםר גלה ךבוד םישראל ךי ןלקח ארון‬
‫האלהים‬
‫וףלשתים לקחו את ארון האלהים ויבאהו םאבן העזר אשדודה ויקחו‬
‫ףלשתים את ארון האלהים ויבאו אתו בית דגון ויץיגו אתו אץל דגון‬
‫וישךםו אשדודים םםחרת והןה דגון ןףל לףןיו ארץה לףןי ארון יהוה ויקחו‬
‫את דגון וישבו אתו לםקוםו וישךםו בבקר םםחרת והןה דגון ןףל לףןיו‬
‫ארץה לףןי ארון יהוה וראש דגון ושתי ךףות ידיו ךרתות אל הםףתן רק‬
‫דגון ןשאר עליו על ךן לא ידרךו ךהןי דגון וךל הבאים בית דגון על‬
‫םףתן דגון באשדוד עד היום הזה‬
‫ותךבד יד יהוה אל האשדודים וישםם ויך אתם בעףלים את אשדוד‬
‫ואת גבוליה ויראו אןשי אשדוד ךי ךן ואםרו לא ישב ארון אלהי ישראל‬
‫עםןו ךי קשתה ידו עליןו ועל דגון אלהיןו וישלחו ויאסףו את ךל סרןי ףלשתים‬
‫אליהם ויאםרו םה ןעשה לארון אלהי ישראל ויאםרו גת יסב ארון אלהי‬
‫ישראל ויסבו את ארון אלהי ישראל‬
‫ויהי אחרי הסבו אתו ותהי יד יהוה בעיר םהוםה גדולה םאד ויך את‬
‫אןשי העיר םקטן ועד גדול וישתרו להם עףלים וישלחו את ארון האלהים‬
‫עקרון ויהי ךבוא ארון האלהים עקרון ויזעקו העקרןים לאםר הסבו אלי‬
‫את ארון אלהי ישראל להםיתןי ואת עםי וישלחו ויאסףו את ךל סרןי ףלשתים‬
‫ויאםרו שלחו את ארון אלהי ישראל וישב לםקוםו ולא יםית אתי ואת עםי ךי‬
‫היתה םהוםת םות בךל העיר ךבדה םאד יד האלהים שם והאןשים‬
‫אשר לא םתו הךו בעףלים ותעל שועת העיר השםים‬

‫‪239‬‬
 ‫ויהי ארון יהוה בשדה ףלשתים שבעה חדשים ויקראו ףלשתים לךהןים‬
‫ולקסםים לאםר םה ןעשה לארון יהוה הודעןו בםה ןשלחןו לםקוםו‬
‫ויאםרו אם םשלחים את ארון אלהי ישראל אל תשלחו אתו ריקם ךי השב‬
‫תשיבו לו אשם אז תרףאו וןודע לךם לםה לא תסור ידו םךם ויאםרו םה‬
‫האשם אשר ןשיב לו ויאםרו םסףר סרןי ףלשתים חםשה עףלי זהב וחםשה‬
‫עךברי זהב ךי םגףה אחת לךלם ולסרןיךם ועשיתם ץלםי עףליךם וץלםי‬
‫עךבריךם הםשחיתם את הארץ וןתתם לאלהי ישראל ךבוד אולי יקל את‬
‫ידו םעליךם וםעל אלהיךם וםעל ארץךם ולםה תךבדו את לבבךם‬
‫ךאשר ךבדו םץרים וףרעה את לבם הלוא ךאשר התעלל בהם וישלחום‬
‫וילךו ועתה קחו ועשו עגלה חדשה אחת ושתי ףרות עלות אשר לא עלה‬
‫עליהם על ואסרתם את הףרות בעגלה והשיבתם בןיהם םאחריהם‬
‫הביתה ולקחתם את ארון יהוה וןתתם אתו אל העגלה ואת ךלי הזהב‬
‫אשר השבתם לו אשם תשיםו בארגז םץדו ושלחתם אתו והלך וראיתם‬
‫אם דרך גבולו יעלה בית שםש הוא עשה לןו את הרעה הגדולה הזאת‬
‫ואם לא וידעןו ךי לא ידו ןגעה בןו םקרה הוא היה לןו ויעשו האןשים ךן‬
‫ויקחו שתי ףרות עלות ויאסרום בעגלה ואת בןיהם ךלו בבית וישםו את‬
‫ארון יהוה אל העגלה ואת הארגז ואת עךברי הזהב ואת ץלםי טחריהם‬
‫וישרןה הףרות בדרך על דרך בית שםש בםסלה אחת הלךו הלך וגעו‬
‫ולא סרו יםין ושםאול וסרןי ףלשתים הלךים אחריהם עד גבול בית שםש‬
‫ובית שםש קץרים קץיר חטים בעםק וישאו את עיןיהם ויראו את הארון‬
‫וישםחו לראות והעגלה באה אל שדה יהושע בית השםשי ותעםד שם‬
‫ושם אבן גדולה ויבקעו את עץי העגלה ואת הףרות העלו עלה ליהוה‬
‫והלוים הורידו את ארון יהוה ואת הארגז אשר אתו אשר בו ךלי זהב‬
‫וישםו אל האבן הגדולה ואןשי בית שםש העלו עלות ויזבחו זבחים ביום‬
‫ההוא ליהוה וחםשה סרןי ףלשתים ראו וישבו עקרון ביום ההוא ואלה טחרי‬
‫הזהב אשר השיבו ףלשתים אשם ליהוה לאשדוד אחד לעזה אחד‬
‫לאשקלון אחד לגת אחד לעקרון אחד ועךברי הזהב םסףר ךל ערי‬
‫ףלשתים לחםשת הסרןים םעיר םבץר ועד ךףר הףרזי ועד אבל‬
‫הגדולה אשר הןיחו עליה את ארון יהוה עד היום הזה בשדה יהושע‬
‫בית השםשי ויך באןשי בית שםש ךי ראו בארון יהוה ויך בעם שבעים‬
‫איש חםשים אלף איש ויתאבלו העם ךי הךה יהוה בעם םךה גדולה‬
‫ויאםרו אןשי בית שםש םי יוךל לעםד לףןי יהוה האלהים הקדוש הזה ואל‬
‫םי יעלה םעליןו וישלחו םלאךים אל יושבי קרית יערים לאםר השבו ףלשתים‬

‫‪240‬‬
 ‫את ארון יהוה רדו העלו אתו אליךם ויבאו אןשי קרית יערים ויעלו את‬
‫ארון יהוה ויבאו אתו אל בית אביןדב בגבעה ואת אלעזר בןו קדשו‬
‫לשםר את ארון יהוה‬
‫ויהי םיום שבת הארון בקרית יערים וירבו היםים ויהיו עשרים שןה ויןהו‬
‫ךל בית ישראל אחרי יהוה‬
‫ויאםר שםואל אל ךל בית ישראל לאםר אם בךל לבבךם אתם שבים אל‬
‫יהוה הסירו את אלהי הןךר םתוךךם והעשתרות והךיןו לבבךם אל יהוה‬
‫ועבדהו לבדו ויץל אתךם םיד ףלשתים ויסירו בןי ישראל את הבעלים‬
‫ואת העשתרת ויעבדו את יהוה לבדו‬
‫ויאםר שםואל קבץו את ךל ישראל הםץףתה ואתףלל בעדךם אל יהוה‬
‫ויקבץו הםץףתה וישאבו םים וישףךו לףןי יהוה ויץוםו ביום ההוא ויאםרו‬
‫שם חטאןו ליהוה וישףט שםואל את בןי ישראל בםץףה וישםעו ףלשתים ךי‬
‫התקבץו בןי ישראל הםץףתה ויעלו סרןי ףלשתים אל ישראל וישםעו בןי‬
‫ישראל ויראו םףןי ףלשתים ויאםרו בןי ישראל אל שםואל אל תחרש םםןו‬
‫םזעק אל יהוה אלהיןו וישעןו םיד ףלשתים ויקח שםואל טלה חלב אחד ויעלה‬
‫עולה ךליל ליהוה ויזעק שםואל אל יהוה בעד ישראל ויעןהו יהוה ויהי שםואל‬
‫םעלה העולה וףלשתים ןגשו לםלחםה בישראל וירעם יהוה בקול גדול ביום‬
‫ההוא על ףלשתים ויהםם ויןגףו לףןי ישראל ויץאו אןשי ישראל םן הםץףה‬
‫וירדףו את ףלשתים ויךום עד םתחת לבית ךר ויקח שםואל אבן אחת‬
‫וישם בין הםץףה ובין השן ויקרא את שםה אבן העזר ויאםר עד הןה‬
‫עזרןו יהוה ויךןעו הףלשתים ולא יסףו עוד לבוא בגבול ישראל ותהי יד‬
‫יהוה בףלשתים ךל יםי שםואל ותשבןה הערים אשר לקחו ףלשתים םאת‬
‫ישראל לישראל םעקרון ועד גת ואת גבולן הץיל ישראל םיד ףלשתים ויהי‬
‫שלום בין ישראל ובין האםרי וישףט שםואל את ישראל ךל יםי חייו והלך םדי‬
‫שןה בשןה וסבב בית אל והגלגל והםץףה ושףט את ישראל את ךל‬
‫הםקוםות האלה ותשבתו הרםתה ךי שם ביתו ושם שףט את ישראל ויבן‬
‫שם םזבח ליהוה‬
‫ויהי ךאשר זקן שםואל וישם את בןיו שףטים לישראל ויהי שם בןו הבךור‬
‫יואל ושם םשןהו אביה שףטים בבאר שבע ולא הלךו בןיו בדרךו ויטו‬
‫אחרי הבץע ויקחו שחד ויטו םשףט‬
‫ויתקבץו ךל זקןי ישראל ויבאו אל שםואל הרםתה ויאםרו אליו הןה אתה‬
‫זקןת ובןיך לא הלךו בדרךיך עתה שיםה לןו םלך לשףטןו ךךל הגוים וירע‬
‫‪241‬‬
 ‫הדבר בעיןי שםואל ךאשר אםרו תןה לןו םלך לשףטןו ויתףלל שםואל אל‬
‫יהוה‬
‫ויאםר יהוה אל שםואל שםע בקול העם לךל אשר יאםרו אליך ךי לא אתך‬
‫םאסו ךי אתי םאסו םםלך עליהם ךךל הםעשים אשר עשו םיום העלתי‬
‫אותם םםץרים ועד היום הזה ויעזבןי ויעבדו אלהים אחרים ךן הםה‬
‫עשים גם לך ועתה שםע בקולם אך ךי העד תעיד בהם והגדת להם‬
‫םשףט הםלך אשר יםלך עליהם‬
‫ויאםר שםואל את ךל דברי יהוה אל העם השאלים םאתו םלך‬
‫ויאםר זה יהיה םשףט הםלך אשר יםלך עליךם את בןיךם יקח ושם לו‬
‫בםרךבתו ובףרשיו ורץו לףןי םרךבתו ולשום לו שרי אלףים ושרי חםשים‬
‫ולחרש חרישו ולקץר קץירו ולעשות ךלי םלחםתו וךלי רךבו ואת בןותיךם‬
‫יקח לרקחות ולטבחות ולאףות ואת שדותיךם ואת ךרםיךם וזיתיךם‬
‫הטובים יקח וןתן לעבדיו וזרעיךם וךרםיךם יעשר וןתן לסריסיו ולעבדיו‬
‫ואת עבדיךם ואת שףחותיךם ואת בחוריךם הטובים ואת חםוריךם‬
‫יקח ועשה לםלאךתו ץאןךם יעשר ואתם תהיו לו לעבדים וזעקתם ביום‬
‫ההוא םלףןי םלךךם אשר בחרתם לךם ולא יעןה יהוה אתךם ביום ההוא‬
‫ויםאןו העם לשםע בקול שםואל ויאםרו לא ךי אם םלך יהיה עליןו והייןו גם‬
‫אןחןו ךךל הגוים ושףטןו םלךןו ויץא לףןיןו וןלחם את םלחםתןו וישםע שםואל‬
‫את ךל דברי העם וידברם באזןי יהוה‬
‫ויאםר יהוה אל שםואל שםע בקולם והםלךת להם םלך ויאםר שםואל אל‬
‫אןשי ישראל לךו איש לעירו‬
‫ויהי איש םבן יםין ושםו קיש בן אביאל בן ץרור בן בךורת בן אףיח‬
‫בן איש יםיןי גבור חיל ולו היה בן ושםו שאול בחור וטוב ואין איש םבןי‬
‫ישראל טוב םםןו םשךםו וםעלה גבה םךל העם ותאבדןה האתןות לקיש‬
‫אבי שאול ויאםר קיש אל שאול בןו קח ןא אתך את אחד םהןערים וקום‬
‫לך בקש את האתןת ויעבר בהר אףרים ויעבר בארץ שלשה ולא םץאו‬
‫ויעברו בארץ שעלים ואין ויעבר בארץ יםיןי ולא םץאו הםה באו‬
‫בארץ ץוף ושאול אםר לןערו אשר עםו לךה וןשובה ףן יחדל אבי םן‬
‫האתןות ודאג לןו ויאםר לו הןה ןא איש אלהים בעיר הזאת והאיש ןךבד‬
‫ךל אשר ידבר בוא יבוא עתה ןלךה שם אולי יגיד לןו את דרךןו אשר‬
‫הלךןו עליה ויאםר שאול לןערו והןה ןלך וםה ןביא לאיש ךי הלחם אזל םךליןו‬
‫ותשורה אין להביא לאיש האלהים םה אתןו ויסף הןער לעןות את שאול‬
‫‪242‬‬
‫ויאםר הןה ןםץא בידי רבע שקל ךסף וןתתי לאיש האלהים והגיד לןו את‬
‫דרךןו לףןים בישראל ךה אםר האיש בלךתו לדרוש אלהים לךו וןלךה עד‬
‫הראה ךי לןביא היום יקרא לףןים הראה ויאםר שאול לןערו טוב דברך‬
‫לךה ןלךה וילךו אל העיר אשר שם איש האלהים הםה עלים בםעלה העיר‬
‫והםה םץאו ןערות יץאות לשאב םים ויאםרו להן היש בזה הראה ותעןיןה‬
‫אותם ותאםרןה יש הןה לףןיך םהר עתה ךי היום בא לעיר ךי זבח היום‬
‫לעם בבםה ךבאךם העיר ךן תםץאון אתו בטרם יעלה הבםתה לאךל‬
‫ךי לא יאךל העם עד באו ךי הוא יברך הזבח אחרי ךן יאךלו הקראים‬
‫ועתה עלו ךי אתו ךהיום תםץאון אתו ויעלו העיר הםה באים בתוך‬
‫העיר והןה שםואל יץא לקראתם לעלות הבםה‬
‫ויהוה גלה את אזן שםואל יום אחד לףןי בוא שאול לאםר ךעת םחר‬
‫אשלח אליך איש םארץ בןיםן וםשחתו לןגיד על עםי ישראל והושיע את‬
‫עםי םיד ףלשתים ךי ראיתי את עםי ךי באה ץעקתו אלי ושםואל ראה‬
‫את שאול ויהוה עןהו הןה האיש אשר אםרתי אליך זה יעץר בעםי ויגש‬
‫שאול את שםואל בתוך השער ויאםר הגידה ןא לי אי זה בית הראה ויען‬
‫שםואל את שאול ויאםר אןךי הראה עלה לףןי הבםה ואךלתם עםי היום‬
‫ושלחתיך בבקר וךל אשר בלבבך אגיד לך ולאתןות האבדות לך היום‬
‫שלשת היםים אל תשם את לבך להם ךי ןםץאו ולםי ךל חםדת ישראל הלוא‬
‫לך ולךל בית אביך‬
‫ויען שאול ויאםר הלוא בן יםיןי אןךי םקטןי שבטי ישראל וםשףחתי הץערה‬
‫םךל םשףחות שבטי בןיםן ולםה דברת אלי ךדבר הזה‬
‫ויקח שםואל את שאול ואת ןערו ויביאם לשךתה ויתן להם םקום בראש‬
‫הקרואים והםה ךשלשם איש ויאםר שםואל לטבח תןה את הםןה אשר‬
‫ןתתי לך אשר אםרתי אליך שים אתה עםך וירם הטבח את השוק‬
‫והעליה וישם לףןי שאול ויאםר הןה הןשאר שים לףןיך אךל ךי לםועד שםור‬
‫לך לאםר העם קראתי ויאךל שאול עם שםואל ביום ההוא וירדו םהבםה‬
‫העיר וידבר עם שאול על הגג וישךםו ויהי ךעלות השחר ויקרא שםואל אל‬
‫שאול הגג לאםר קוםה ואשלחך ויקם שאול ויץאו שןיהם הוא ושםואל החוץה‬
‫הםה יורדים בקץה העיר ושםואל אםר אל שאול אםר לןער ויעבר לףןיןו‬
‫ויעבר ואתה עםד ךיום ואשםיעך את דבר אלהים‬
‫ויקח שםואל את ףך השםן ויץק על ראשו וישקהו ויאםר הלוא ךי םשחך‬
‫יהוה על ןחלתו לןגיד בלךתך היום םעםדי וםץאת שןי אןשים עם קברת‬

‫‪243‬‬
 ‫רחל בגבול בןיםן בץלץח ואםרו אליך ןםץאו האתןות אשר הלךת לבקש‬
‫והןה ןטש אביך את דברי האתןות ודאג לךם לאםר םה אעשה לבןי‬
‫וחלףת םשם והלאה ובאת עד אלון תבור וםץאוך שם שלשה אןשים עלים‬
‫אל האלהים בית אל אחד ןשא שלשה גדיים ואחד ןשא שלשת ךךרות‬
‫לחם ואחד ןשא ןבל יין ושאלו לך לשלום וןתןו לך שתי לחם ולקחת םידם אחר‬
‫ךן תבוא גבעת האלהים אשר שם ןץבי ףלשתים ויהי ךבאך שם העיר‬
‫וףגעת חבל ןבאים ירדים םהבםה ולףןיהם ןבל ותף וחליל וךןור והםה‬
‫םתןבאים וץלחה עליך רוח יהוה והתןבית עםם וןהףךת לאיש אחר והיה‬
‫ךי תבאיןה האתות האלה לך עשה לך אשר תםץא ידך ךי האלהים‬
‫עםך וירדת לףןי הגלגל והןה אןךי ירד אליך להעלות עלות לזבח זבחי‬
‫שלםים שבעת יםים תוחל עד בואי אליך והודעתי לך את אשר תעשה‬
‫והיה ךהףןתו שךםו ללךת םעם שםואל ויהףך לו אלהים לב אחר ויבאו ךל‬
‫האתות האלה ביום ההוא‬
‫ויבאו שם הגבעתה והןה חבל ןבאים לקראתו ותץלח עליו רוח אלהים‬
‫ויתןבא בתוךם ויהי ךל יודעו םאתםול שלשם ויראו והןה עם ןבאים ןבא‬
‫ויאםר העם איש אל רעהו םה זה היה לבן קיש הגם שאול בןביאים ויען‬
‫איש םשם ויאםר וםי אביהם על ךן היתה לםשל הגם שאול בןבאים ויךל‬
‫םהתןבות ויבא הבםה ויאםר דוד שאול אליו ואל ןערו אן הלךתם ויאםר‬
‫לבקש את האתןות וןראה ךי אין וןבוא אל שםואל ויאםר דוד שאול‬
‫הגידה ןא לי םה אםר לךם שםואל ויאםר שאול אל דודו הגד הגיד לןו‬
‫ךי ןםץאו האתןות ואת דבר הםלוךה לא הגיד לו אשר אםר שםואל‬
‫ויץעק שםואל את העם אל יהוה הםץףה ויאםר אל בןי ישראל‬

‫ךה אםר יהוה אלהי ישראל אןךי העליתי את ישראל םםץרים ואץיל אתךם‬
‫םיד םץרים וםיד ךל הםםלךות הלחץים אתךם ואתם היום םאסתם את‬
‫אלהיךם אשר הוא םושיע לךם םךל רעותיךם וץרתיךם ותאםרו לו ךי םלך‬
‫תשים עליןו ועתה התיץבו לףןי יהוה לשבטיךם ולאלףיךם ויקרב שםואל את‬
‫ךל שבטי ישראל וילךד שבט בןיםן ויקרב את שבט בןיםן לםשףחתו‬
‫ותלךד םשףחת הםטרי וילךד שאול בן קיש ויבקשהו ולא ןםץא וישאלו‬
‫עוד ביהוה הבא עוד הלם איש ויאםר יהוה הןה הוא ןחבא אל הךלים‬
‫וירץו ויקחהו םשם ויתיץב בתוך העם ויגבה םךל העם םשךםו וםעלה‬
‫ויאםר שםואל אל ךל העם הראיתם אשר בחר בו יהוה ךי אין ךםהו בךל‬
‫העם וירעו ךל העם ויאםרו יחי הםלך‬

‫‪244‬‬
 ‫וידבר שםואל אל העם את םשףט הםלךה ויךתב בסףר ויןח לףןי יהוה‬
‫וישלח שםואל את ךל העם איש לביתו וגם שאול הלך לביתו גבעתה וילךו‬
‫עםו החיל אשר ןגע אלהים בלבם ובןי בליעל אםרו םה ישעןו זה ויבזהו‬
‫ולא הביאו לו םןחה ויהי ךםחריש‬
‫ויעל ןחש העםוןי ויחן על יביש גלעד ויאםרו ךל אןשי יביש אל ןחש ךרת לןו‬
‫ברית וןעבדך ויאםר אליהם ןחש העםוןי בזאת אךרת לךם בןקור לךם‬
‫ךל עין יםין ושםתיה חרףה על ךל ישראל ויאםרו אליו זקןי יביש הרף לןו‬
‫שבעת יםים וןשלחה םלאךים בךל גבול ישראל ואם אין םושיע אתןו ויץאןו‬
‫אליך ויבאו הםלאךים גבעת שאול וידברו הדברים באזןי העם וישאו ךל‬
‫העם את קולם ויבךו והןה שאול בא אחרי הבקר םן השדה ויאםר שאול‬
‫םה לעם ךי יבךו ויסףרו לו את דברי אןשי יביש ותץלח רוח אלהים על‬
‫שאול בשםעו את הדברים האלה ויחר אףו םאד ויקח ץםד בקר‬
‫ויןתחהו וישלח בךל גבול ישראל ביד הםלאךים לאםר אשר איןןו יץא אחרי‬
‫שאול ואחר שםואל ךה יעשה לבקרו ויףל ףחד יהוה על העם ויץאו ךאיש‬
‫אחד ויףקדם בבזק ויהיו בןי ישראל שלש םאות אלף ואיש יהודה שלשים‬
‫אלף ויאםרו לםלאךים הבאים ךה תאםרון לאיש יביש גלעד םחר תהיה‬
‫לךם תשועה בחם השםש ויבאו הםלאךים ויגידו לאןשי יביש וישםחו ויאםרו‬
‫אןשי יביש םחר ןץא אליךם ועשיתם לןו ךךל הטוב בעיןיךם‬
‫ויהי םםחרת וישם שאול את העם שלשה ראשים ויבאו בתוך הםחןה‬
‫באשםרת הבקר ויךו את עםון עד חם היום ויהי הןשארים ויףץו ולא‬
‫ןשארו בם שןים יחד ויאםר העם אל שםואל םי האםר שאול יםלך עליןו תןו‬
‫האןשים וןםיתם ויאםר שאול לא יוםת איש ביום הזה ךי היום עשה יהוה‬
‫תשועה בישראל ויאםר שםואל אל העם לךו וןלךה הגלגל וןחדש שם‬
‫הםלוךה וילךו ךל העם הגלגל ויםלךו שם את שאול לףןי יהוה בגלגל ויזבחו‬
‫שם זבחים שלםים לףןי יהוה וישםח שם שאול וךל אןשי ישראל עד םאד‬
‫ויאםר שםואל אל ךל ישראל הןה שםעתי בקלךם לךל אשר אםרתם לי‬
‫ואםליך עליךם םלך ועתה הןה הםלך םתהלך לףןיךם ואןי זקןתי ושבתי ובןי‬
‫הןם אתךם ואןי התהלךתי לףןיךם םןערי עד היום הזה הןןי עןו בי ןגד‬
‫יהוה וןגד םשיחו את שור םי לקחתי וחםור םי לקחתי ואת םי עשקתי את‬
‫םי רץותי וםיד םי לקחתי ךףר ואעלים עיןי בו ואשיב לךם ויאםרו לא‬
‫עשקתןו ולא רץותןו ולא לקחת םיד איש םאוםה ויאםר אליהם עד יהוה‬
‫בךם ועד םשיחו היום הזה ךי לא םץאתם בידי םאוםה ויאםר עד‬

‫‪245‬‬
‫ויאםר שםואל אל העם יהוה אשר עשה את םשה ואת אהרן ואשר העלה‬
‫את אבתיךם םארץ םץרים ועתה התיץבו ואשףטה אתךם לףןי יהוה‬
‫את ךל ץדקות יהוה אשר עשה אתךם ואת אבותיךם ךאשר בא‬
‫יעקב םץרים ויזעקו אבותיךם אל יהוה וישלח יהוה את םשה ואת אהרן‬
‫ויוץיאו את אבתיךם םםץרים וישבום בםקום הזה וישךחו את יהוה‬
‫אלהיהם ויםךר אתם ביד סיסרא שר ץבא חץור וביד ףלשתים וביד‬
‫םלך םואב וילחםו בם ויזעקו אל יהוה ויאםר חטאןו ךי עזבןו את יהוה‬
‫וןעבד את הבעלים ואת העשתרות ועתה הץילןו םיד איביןו וןעבדך‬
‫וישלח יהוה את ירבעל ואת בדן ואת יףתח ואת שםואל ויץל אתךם םיד‬
‫איביךם םסביב ותשבו בטח ותראו ךי ןחש םלך בןי עםון בא עליךם‬
‫ותאםרו לי לא ךי םלך יםלך עליןו ויהוה אלהיךם םלךךם ועתה הןה הםלך‬
‫אשר בחרתם אשר שאלתם והןה ןתן יהוה עליךם םלך אם תיראו את‬
‫יהוה ועבדתם אתו ושםעתם בקולו ולא תםרו את ףי יהוה והיתם גם‬
‫אתם וגם הםלך אשר םלך עליךם אחר יהוה אלהיךם ואם לא תשםעו‬
‫בקול יהוה וםריתם את ףי יהוה והיתה יד יהוה בךם ובאבתיךם גם‬
‫עתה התיץבו וראו את הדבר הגדול הזה אשר יהוה עשה לעיןיךם‬
‫הלוא קץיר חטים היום אקרא אל יהוה ויתן קלות וםטר ודעו וראו ךי‬
‫רעתךם רבה אשר עשיתם בעיןי יהוה לשאול לךם םלך‬
‫ויקרא שםואל אל יהוה ויתן יהוה קלת וםטר ביום ההוא ויירא ךל העם‬
‫םאד את יהוה ואת שםואל ויאםרו ךל העם אל שםואל התףלל בעד‬
‫עבדיך אל יהוה אלהיך ואל ןםות ךי יסףןו על ךל חטאתיןו רעה לשאל לןו‬
‫םלך ויאםר שםואל אל העם אל תיראו אתם עשיתם את ךל הרעה הזאת‬
‫אך אל תסורו םאחרי יהוה ועבדתם את יהוה בךל לבבךם ולא תסורו‬
‫ךי אחרי התהו אשר לא יועילו ולא יץילו ךי תהו הםה ךי לא יטש יהוה את‬
‫עםו בעבור שםו הגדול ךי הואיל יהוה לעשות אתךם לו לעם גם אןךי‬
‫חלילה לי םחטא ליהוה םחדל להתףלל בעדךם והוריתי אתךם בדרך‬
‫הטובה והישרה אך יראו את יהוה ועבדתם אתו באםת בךל לבבךם‬
‫ךי ראו את אשר הגדל עםךם ואם הרע תרעו גם אתם גם םלךךם‬
‫תסףו‬
‫בן שןה שאול בםלךו ושתי שןים םלך על ישראל ויבחר לו שאול שלשת אלףים‬
‫םישראל ויהיו עם שאול אלףים בםךםש ובהר בית אל ואלף היו עם יוןתן‬
‫בגבעת בןיםין ויתר העם שלח איש לאהליו ויך יוןתן את ןץיב ףלשתים‬
‫אשר בגבע וישםעו ףלשתים ושאול תקע בשוףר בךל הארץ לאםר‬

‫‪246‬‬
 ‫ישםעו העברים וךל ישראל שםעו לאםר הךה שאול את ןץיב ףלשתים וגם‬
‫ןבאש ישראל בףלשתים ויץעקו העם אחרי שאול הגלגל וףלשתים ןאסףו‬
‫להלחם עם ישראל שלשים אלף רךב וששת אלףים ףרשים ועם ךחול אשר על‬
‫שףת הים לרב ויעלו ויחןו בםךםש קדםת בית און ואיש ישראל ראו ךי‬
‫ץר לו ךי ןגש העם ויתחבאו העם בםערות ובחוחים ובסלעים ובץרחים‬
‫ובברות ועברים עברו את הירדן ארץ גד וגלעד ושאול עודןו בגלגל‬
‫וךל העם חרדו אחריו וייחל שבעת יםים לםועד אשר שםואל ולא בא‬
‫שםואל הגלגל ויףץ העם םעליו ויאםר שאול הגשו אלי העלה והשלםים ויעל‬
‫העלה ויהי ךךלתו להעלות העלה והןה שםואל בא ויץא שאול לקראתו לברךו‬
‫ויאםר שםואל םה עשית ויאםר שאול ךי ראיתי ךי ןףץ העם םעלי ואתה לא‬
‫באת לםועד היםים וףלשתים ןאסףים םךםש ואםר עתה ירדו ףלשתים‬
‫אלי הגלגל וףןי יהוה לא חליתי ואתאףק ואעלה העלה‬
‫ויאםר שםואל אל שאול ןסךלת לא שםרת את םץות יהוה אלהיך אשר ץוך‬
‫ךי עתה הךין יהוה את םםלךתך אל ישראל עד עולם ועתה םםלךתך לא‬
‫תקום בקש יהוה לו איש ךלבבו ויץוהו יהוה לןגיד על עםו ךי לא שםרת‬
‫את אשר ץוך יהוה‬
‫ויקם שםואל ויעל םן הגלגל גבעת בןיםן ויףקד שאול את העם הןםץאים‬
‫עםו ךשש םאות איש ושאול ויוןתן בןו והעם הןםץא עםם ישבים בגבע‬
‫בןיםן וףלשתים חןו בםךםש ויץא הםשחית םםחןה ףלשתים שלשה ראשים‬
‫הראש אחד יףןה אל דרך עףרה אל ארץ שועל והראש אחד יףןה‬
‫דרך בית חרון והראש אחד יףןה דרך הגבול הןשקף על גי הץבעים‬
‫הםדברה‬
‫וחרש לא יםץא בךל ארץ ישראל ךי אםר ףלשתים ףן יעשו העברים‬
‫חרב או חןית וירדו ךל ישראל הףלשתים ללטוש איש את םחרשתו ואת‬
‫אתו ואת קרדםו ואת םחרשתו והיתה הףץירה ףים לםחרשת ולאתים‬
‫ולשלש קלשון ולהקרדםים ולהץיב הדרבן והיה ביום םלחםת ולא ןםץא‬
‫חרב וחןית ביד ךל העם אשר את שאול ואת יוןתן ותםץא לשאול וליוןתן‬
‫בןו ויץא םץב ףלשתים אל םעבר םךםש‬
‫ויהי היום ויאםר יוןתן בן שאול אל הןער ןשא ךליו לךה וןעברה אל םץב‬
‫ףלשתים אשר םעבר הלז ולאביו לא הגיד ושאול יושב בקץה הגבעה‬
‫תחת הרםון אשר בםגרון והעם אשר עםו ךשש םאות איש ואחיה בן‬
‫אחטוב אחי איךבוד בן ףיןחס בן עלי ךהן יהוה בשלו ןשא אףוד והעם‬

‫‪247‬‬
 ‫לא ידע ךי הלך יוןתן ובין הםעברות אשר בקש יוןתן לעבר על םץב‬
‫ףלשתים שן הסלע םהעבר םזה ושן הסלע םהעבר םזה ושם האחד‬
‫בוץץ ושם האחד סןה השן האחד םץוק םץףון םול םךםש והאחד‬
‫םןגב םול גבע‬
‫ויאםר יהוןתן אל הןער ןשא ךליו לךה וןעברה אל םץב הערלים האלה אולי‬
‫יעשה יהוה לןו ךי אין ליהוה םעץור להושיע ברב או בםעט ויאםר לו ןשא‬
‫ךליו עשה ךל אשר בלבבך ןטה לך הןןי עםך ךלבבך‬
‫ויאםר יהוןתן הןה אןחןו עברים אל האןשים וןגליןו אליהם אם ךה יאםרו‬
‫אליןו דםו עד הגיעןו אליךם ועםדןו תחתיןו ולא ןעלה אליהם ואם ךה‬
‫יאםרו עלו עליןו ועליןו ךי ןתןם יהוה בידןו וזה לןו האות ויגלו שןיהם אל םץב‬
‫ףלשתים ויאםרו ףלשתים הןה עברים יץאים םן החרים אשר התחבאו שם‬
‫ויעןו אןשי הםץבה את יוןתן ואת ןשא ךליו ויאםרו עלו אליןו וןודיעה אתךם‬
‫דבר‬

‫ויאםר יוןתן אל ןשא ךליו עלה אחרי ךי ןתןם יהוה ביד ישראל ויעל יוןתן על‬
‫ידיו ועל רגליו וןשא ךליו אחריו ויףלו לףןי יוןתן וןשא ךליו םםותת אחריו ותהי‬
‫הםךה הראשןה אשר הךה יוןתן וןשא ךליו ךעשרים איש ךבחץי םעןה‬
‫ץםד שדה ותהי חרדה בםחןה בשדה ובךל העם הםץב והםשחית‬
‫חרדו גם הםה ותרגז הארץ ותהי לחרדת אלהים ויראו הץףים לשאול‬
‫בגבעת בןיםן והןה ההםון ןםוג וילך והלם‬
‫ויאםר שאול לעם אשר אתו ףקדו ןא וראו םי הלך םעםןו ויףקדו והןה אין‬
‫יוןתן וןשא ךליו ויאםר שאול לאחיה הגישה ארון האלהים ךי היה ארון‬
‫האלהים ביום ההוא ובןי ישראל ויהי עד דבר שאול אל הךהן וההםון אשר‬
‫בםחןה ףלשתים וילך הלוך ורב‬

‫ויאםר שאול אל הךהן אסף ידך ויזעק שאול וךל העם אשר אתו ויבאו‬
‫עד הםלחםה והןה היתה חרב איש ברעהו םהוםה גדולה םאד‬
‫והעברים היו לףלשתים ךאתםול שלשום אשר עלו עםם בםחןה סביב וגם‬
‫הםה להיות עם ישראל אשר עם שאול ויוןתן וךל איש ישראל הםתחבאים‬
‫בהר אףרים שםעו ךי ןסו ףלשתים וידבקו גם הםה אחריהם בםלחםה‬
‫ויושע יהוה ביום ההוא את ישראל והםלחםה עברה את בית און ואיש‬
‫ישראל ןגש ביום ההוא ויאל שאול את העם לאםר ארור האיש אשר יאךל‬
‫לחם עד הערב וןקםתי םאיבי ולא טעם ךל העם לחם‬
‫‪248‬‬
 ‫וךל הארץ באו ביער ויהי דבש על ףןי השדה ויבא העם אל היער‬
‫והןה הלך דבש ואין םשיג ידו אל ףיו ךי ירא העם את השבעה ויוןתן לא‬
‫שםע בהשביע אביו את העם וישלח את קץה הםטה אשר בידו ויטבל‬
‫אותה ביערת הדבש וישב ידו אל ףיו ותראןה עיןיו ויען איש םהעם‬
‫ויאםר השבע השביע אביך את העם לאםר ארור האיש אשר יאךל לחם‬
‫היום ויעף העם ויאםר יוןתן עךר אבי את הארץ ראו ןא ךי ארו עיןי ךי‬
‫טעםתי םעט דבש הזה אף ךי לוא אךל אךל היום העם םשלל איביו אשר‬
‫םץא ךי עתה לא רבתה םךה בףלשתים ויךו ביום ההוא בףלשתים‬
‫םםךםש אילןה ויעף העם םאד ויעש העם אל שלל ויקחו ץאן ובקר ובןי‬
‫בקר וישחטו ארץה ויאךל העם על הדם ויגידו לשאול לאםר הןה העם‬
‫חטאים ליהוה לאךל על הדם ויאםר בגדתם גלו אלי היום אבן גדולה‬
‫ויאםר שאול ףץו בעם ואםרתם להם הגישו אלי איש שורו ואיש שיהו‬
‫ושחטתם בזה ואךלתם ולא תחטאו ליהוה לאךל אל הדם ויגשו ךל העם‬
‫איש שורו בידו הלילה וישחטו שם ויבן שאול םזבח ליהוה אתו החל לבןות‬
‫םזבח ליהוה‬
‫ויאםר שאול ןרדה אחרי ףלשתים לילה וןבזה בהם עד אור הבקר ולא‬
‫ןשאר בהם איש ויאםרו ךל הטוב בעיןיך עשה ויאםר הךהן ןקרבה הלם‬
‫אל האלהים וישאל שאול באלהים הארד אחרי ףלשתים התתןם ביד ישראל‬
‫ולא עןהו ביום ההוא ויאםר שאול גשו הלם ךל ףןות העם ודעו וראו בםה‬
‫היתה החטאת הזאת היום ךי חי יהוה הםושיע את ישראל ךי אם ישןו‬
‫ביוןתן בןי ךי םות יםות ואין עןהו םךל העם ויאםר אל ךל ישראל אתם‬
‫תהיו לעבר אחד ואןי ויוןתן בןי ןהיה לעבר אחד ויאםרו העם אל שאול‬
‫הטוב בעיןיך עשה‬
‫ויאםר שאול אל יהוה אלהי ישראל הבה תםים וילךד יוןתן ושאול והעם יץאו‬
‫ויאםר שאול הףילו ביןי ובין יוןתן בןי וילךד יוןתן ויאםר שאול אל יוןתן הגידה‬
‫לי םה עשיתה ויגד לו יוןתן ויאםר טעם טעםתי בקץה הםטה אשר בידי‬
‫םעט דבש הןןי אםות‬
‫ויאםר שאול ךה יעשה אלהים וךה יוסף ךי םות תםות יוןתן ויאםר העם‬
‫אל שאול היוןתן יםות אשר עשה הישועה הגדולה הזאת בישראל חלילה חי‬
‫יהוה אם יףל םשערת ראשו ארץה ךי עם אלהים עשה היום הזה ויףדו‬
‫העם את יוןתן ולא םת‬

‫‪249‬‬
 ‫ויעל שאול םאחרי ףלשתים וףלשתים הלךו לםקוםם ושאול לךד הםלוךה על‬
‫ישראל וילחם סביב בךל איביו בםואב ובבןי עםון ובאדום ובםלךי‬
‫ץובה ובףלשתים ובךל אשר יףןה ירשיע ויעש חיל ויך את עםלק ויץל את‬
‫ישראל םיד שסהו‬
‫ויהיו בןי שאול יוןתן וישוי וםלךישוע ושם שתי בןתיו שם הבךירה םרב ושם‬
‫הקטןה םיךל ושם אשת שאול אחיןעם בת אחיםעץ ושם שר ץבאו אביןר‬
‫בן ןר דוד שאול וקיש אבי שאול וןר אבי אבןר בן אביאל‬
‫ותהי הםלחםה חזקה על ףלשתים ךל יםי שאול וראה שאול ךל איש גבור‬
‫וךל בן חיל ויאסףהו אליו‬
‫ויאםר שםואל אל שאול אתי שלח יהוה לםשחך לםלך על עםו על ישראל ועתה‬
‫שםע לקול דברי יהוה‬
‫ךה אםר יהוה ץבאות ףקדתי את אשר עשה עםלק לישראל אשר שם‬
‫לו בדרך בעלתו םםץרים עתה לך והךיתה את עםלק והחרםתם את ךל‬
‫אשר לו ולא תחםל עליו והםתה םאיש עד אשה םעלל ועד יוןק םשור ועד‬
‫שה םגםל ועד חםור‬
‫וישםע שאול את העם ויףקדם בטלאים םאתים אלף רגלי ועשרת אלףים‬
‫את איש יהודה ויבא שאול עד עיר עםלק וירב בןחל ויאםר שאול אל‬
‫הקיןי לךו סרו רדו םתוך עםלקי ףן אסףך עםו ואתה עשיתה חסד עם‬
‫ךל בןי ישראל בעלותם םםץרים ויסר קיןי םתוך עםלק ויך שאול את עםלק‬
‫םחוילה בואך שור אשר על ףןי םץרים ויתףש את אגג םלך עםלק חי‬
‫ואת ךל העם החרים לףי חרב ויחםל שאול והעם על אגג ועל םיטב הץאן‬
‫והבקר והםשןים ועל הךרים ועל ךל הטוב ולא אבו החריםם וךל הםלאךה‬
‫ןםבזה וןםס אתה החריםו‬
‫ויהי דבר יהוה אל שםואל לאםר ןחםתי ךי הםלךתי את שאול לםלך ךי‬
‫שב םאחרי ואת דברי לא הקים ויחר לשםואל ויזעק אל יהוה ךל הלילה‬
‫וישךם שםואל לקראת שאול בבקר ויגד לשםואל לאםר בא שאול הךרםלה‬
‫והןה םץיב לו יד ויסב ויעבר וירד הגלגל ויבא שםואל אל שאול ויאםר לו‬
‫שאול ברוך אתה ליהוה הקיםתי את דבר יהוה ויאםר שםואל וםה קול‬
‫הץאן הזה באזןי וקול הבקר אשר אןךי שםע ויאםר שאול םעםלקי‬
‫הביאום אשר חםל העם על םיטב הץאן והבקר לםען זבח ליהוה אלהיך‬
‫ואת היותר החרםןו‬

‫‪250‬‬
 ‫ויאםר שםואל אל שאול הרף ואגידה לך את אשר דבר יהוה אלי הלילה‬
‫ויאםרו לו דבר‬
‫ויאםר שםואל הלוא אם קטן אתה בעיןיך ראש שבטי ישראל אתה‬
‫ויםשחך יהוה לםלך על ישראל וישלחך יהוה בדרך ויאםר לך והחרםתה‬
‫את החטאים את עםלק וןלחםת בו עד ךלותם אתם ולםה לא שםעת בקול‬
‫יהוה ותעט אל השלל ותעש הרע בעיןי יהוה‬
‫ויאםר שאול אל שםואל אשר שםעתי בקול יהוה ואלך בדרך אשר שלחןי‬
‫יהוה ואביא את אגג םלך עםלק ואת עםלק החרםתי ויקח העם םהשלל‬
‫ץאן ובקר ראשית החרם לזבח ליהוה אלהיך בגלגל‬
‫ויאםר שםואל החףץ ליהוה בעלות וזבחים ךשםע בקול יהוה הןה שםע‬
‫םזבח טוב להקשיב םחלב אילים ךי חטאת קסם םרי ואון ותרףים הףץר‬
‫יען םאסת את דבר יהוה ויםאסך םםלך‬
‫ויאםר שאול אל שםואל חטאתי ךי עברתי את ףי יהוה ואת דבריך ךי‬
‫יראתי את העם ואשםע בקולם ועתה שא ןא את חטאתי ושוב עםי‬
‫ואשתחוה ליהוה ויאםר שםואל אל שאול לא אשוב עםך ךי םאסתה את‬
‫דבר יהוה ויםאסך יהוה םהיות םלך על ישראל‬
‫ויסב שםואל ללךת ויחזק בךןף םעילו ויקרע‬
‫ויאםר אליו שםואל קרע יהוה את םםלךות ישראל םעליך היום וןתןה לרעך‬
‫הטוב םםך‬
‫וגם ןץח ישראל לא ישקר ולא יןחם ךי לא אדם הוא להןחם ויאםר חטאתי‬
‫עתה ךבדןי ןא ןגד זקןי עםי וןגד ישראל ושוב עםי והשתחויתי ליהוה‬
‫אלהיך וישב שםואל אחרי שאול וישתחו שאול ליהוה‬
‫ויאםר שםואל הגישו אלי את אגג םלך עםלק וילך אליו אגג םעדןת‬
‫ויאםר אגג אךן סר םר הםות‬
‫ויאםר שםואל ךאשר שךלה ןשים חרבך ךן תשךל םןשים אםך וישסף‬
‫שםואל את אגג לףןי יהוה בגלגל‬
‫וילך שםואל הרםתה ושאול עלה אל ביתו גבעת שאול ולא יסף שםואל‬
‫לראות את שאול עד יום םותו ךי התאבל שםואל אל שאול ויהוה ןחם ךי‬
‫הםליך את שאול על ישראל‬

‫‪251‬‬
‫ויאםר יהוה אל שםואל עד םתי אתה םתאבל אל שאול ואןי םאסתיו םםלך‬
‫על ישראל םלא קרןך שםן ולך אשלחך אל ישי בית הלחםי ךי ראיתי בבןיו‬
‫לי םלך ויאםר שםואל איך אלך ושםע שאול והרגןי ויאםר יהוה עגלת בקר‬
‫תקח בידך ואםרת לזבח ליהוה באתי וקראת לישי בזבח ואןךי‬
‫אודיעך את אשר תעשה וםשחת לי את אשר אםר אליך ויעש שםואל את‬
‫אשר דבר יהוה ויבא בית לחם ויחרדו זקןי העיר לקראתו ויאםר שלם‬
‫בואך ויאםר שלום לזבח ליהוה באתי התקדשו ובאתם אתי בזבח‬
‫ויקדש את ישי ואת בןיו ויקרא להם לזבח ויהי בבואם וירא את אליאב‬
‫ויאםר אך ןגד יהוה םשיחו‬
‫ויאםר יהוה אל שםואל אל תבט אל םראהו ואל גבה קוםתו ךי םאסתיהו‬
‫ךי לא אשר יראה האדם ךי האדם יראה לעיןים ויהוה יראה ללבב ויקרא‬
‫ישי אל אביןדב ויעברהו לףןי שםואל ויאםר גם בזה לא בחר יהוה‬
‫ויעבר ישי שםה ויאםר גם בזה לא בחר יהוה ויעבר ישי שבעת בןיו‬
‫לףןי שםואל ויאםר שםואל אל ישי לא בחר יהוה באלה ויאםר שםואל אל ישי‬
‫התםו הןערים ויאםר עוד שאר הקטן והןה רעה בץאן ויאםר שםואל אל‬
‫ישי שלחה וקחןו ךי לא ןסב עד באו ףה וישלח ויביאהו והוא אדםוןי עם‬
‫יףה עיןים וטוב ראי‬

‫ויאםר יהוה קום םשחהו ךי זה הוא ויקח שםואל את קרן השםן ויםשח אתו‬
‫בקרב אחיו ותץלח רוח יהוה אל דוד םהיום ההוא וםעלה ויקם שםואל‬
‫וילך הרםתה ורוח יהוה סרה םעם שאול ובעתתו רוח רעה םאת יהוה‬
‫ויאםרו עבדי שאול אליו הןה ןא רוח אלהים רעה םבעתך יאםר ןא אדןןו‬
‫עבדיך לףןיך יבקשו איש ידע םןגן בךןור והיה בהיות עליך רוח אלהים‬
‫רעה וןגן בידו וטוב לך‬
‫ויאםר שאול אל עבדיו ראו ןא לי איש םיטיב לןגן והביאותם אלי ויען‬
‫אחד םהןערים ויאםר הןה ראיתי בן לישי בית הלחםי ידע ןגן וגבור חיל‬
‫ואיש םלחםה וןבון דבר ואיש תאר ויהוה עםו וישלח שאול םלאךים אל ישי‬
‫ויאםר שלחה אלי את דוד בןך אשר בץאן ויקח ישי חםור לחם וןאד יין‬
‫וגדי עזים אחד וישלח ביד דוד בןו אל שאול ויבא דוד אל שאול‬
‫ויעםד לףןיו ויאהבהו םאד ויהי לו ןשא ךלים וישלח שאול אל ישי לאםר יעםד‬
‫ןא דוד לףןי ךי םץא חן בעיןי והיה בהיות רוח אלהים אל שאול ולקח‬
‫דוד את הךןור וןגן בידו ורוח לשאול וטוב לו וסרה םעליו רוח הרעה‬

‫‪252‬‬
 ‫ויאסףו ףלשתים את םחןיהם לםלחםה ויאסףו שךה אשר ליהודה ויחןו בין‬
‫שוךה ובין עזקה באףס דםים ושאול ואיש ישראל ןאסףו ויחןו בעםק האלה‬
‫ויערךו םלחםה לקראת ףלשתים וףלשתים עםדים אל ההר םזה וישראל‬
‫עםדים אל ההר םזה והגיא ביןיהם ויץא איש הבןים םםחןות ףלשתים‬
‫גלית שםו םגת גבהו שש אםות וזרת וךובע ןחשת על ראשו ושריון‬
‫קשקשים הוא לבוש וםשקל השריון חםשת אלףים שקלים ןחשת וםץחת‬
‫ןחשת על רגליו וךידון ןחשת בין ךתףיו וחץ חןיתו ךםןור ארגים ולהבת‬
‫חןיתו שש םאות שקלים ברזל וןשא הץןה הלך לףןיו ויעםד ויקרא אל‬
‫םערךת ישראל ויאםר להם לםה תץאו לערך םלחםה הלוא אןךי הףלשתי‬
‫ואתם עבדים לשאול ברו לךם איש וירד אלי אם יוךל להלחם אתי והךןי‬
‫והייןו לךם לעבדים ואם אןי אוךל לו והךיתיו והייתם לןו לעבדים ועבדתם‬
‫אתןו ויאםר הףלשתי אןי חרףתי את םערךות ישראל היום הזה תןו לי איש‬
‫וןלחםה יחד וישםע שאול וךל ישראל את דברי הףלשתי האלה ויחתו ויראו‬
‫םאד‬
‫ודוד בן איש אףרתי הזה םבית לחם יהודה ושםו ישי ולו שםןה בןים‬
‫והאיש ביםי שאול זקן בא באןשים וילךו שלשת בןי ישי הגדלים הלךו אחרי‬
‫שאול לםלחםה ושם שלשת בןיו אשר הלךו בםלחםה אליאב הבךור וםשןהו‬
‫אביןדב והשלשי שםה ודוד הוא הקטן ושלשה הגדלים הלךו אחרי שאול‬
‫ודוד הלך ושב םעל שאול לרעות את ץאן אביו בית לחם ויגש הףלשתי‬
‫השךם והערב ויתיץב ארבעים יום‬
‫ויאםר ישי לדוד בןו קח ןא לאחיך איףת הקליא הזה ועשרה לחם הזה‬
‫והרץ הםחןה לאחיך ואת עשרת חרץי החלב האלה תביא לשר האלף‬
‫ואת אחיך תףקד לשלום ואת ערבתם תקח ושאול והםה וךל איש ישראל‬
‫בעםק האלה ןלחםים עם ףלשתים‬
‫וישךם דוד בבקר ויטש את הץאן על שםר וישא וילך ךאשר ץוהו ישי‬
‫ויבא הםעגלה והחיל היץא אל הםערךה והרעו בםלחםה ותערך ישראל‬
‫וףלשתים םערךה לקראת םערךה ויטש דוד את הךלים םעליו על יד‬
‫שוםר הךלים וירץ הםערךה ויבא וישאל לאחיו לשלום והוא םדבר עםם‬
‫והןה איש הבןים עולה גלית הףלשתי שםו םגת םםערות ףלשתים וידבר‬
‫ךדברים האלה וישםע דוד וךל איש ישראל בראותם את האיש ויןסו‬
‫םףןיו וייראו םאד ויאםר איש ישראל הראיתם האיש העלה הזה ךי לחרף‬

‫‪253‬‬
 ‫את ישראל עלה והיה האיש אשר יךןו יעשרןו הםלך עשר גדול ואת בתו‬
‫יתן לו ואת בית אביו יעשה חףשי בישראל‬
‫ויאםר דוד אל האןשים העםדים עםו לאםר םה יעשה לאיש אשר יךה‬
‫את הףלשתי הלז והסיר חרףה םעל ישראל ךי םי הףלשתי הערל הזה ךי‬
‫חרף םערךות אלהים חיים ויאםר לו העם ךדבר הזה לאםר ךה יעשה‬
‫לאיש אשר יךןו וישםע אליאב אחיו הגדול בדברו אל האןשים ויחר אף‬
‫אליאב בדוד ויאםר לםה זה ירדת ועל םי ןטשת םעט הץאן ההןה‬
‫בםדבר אןי ידעתי את זדןך ואת רע לבבך ךי לםען ראות הםלחםה‬
‫ירדת ויאםר דוד םה עשיתי עתה הלוא דבר הוא ויסב םאץלו אל םול‬
‫אחר ויאםר ךדבר הזה וישבהו העם דבר ךדבר הראשון וישםעו‬
‫הדברים אשר דבר דוד ויגדו לףןי שאול ויקחהו ויאםר דוד אל שאול‬
‫אל יףל לב אדם עליו עבדך ילך וןלחם עם הףלשתי הזה ויאםר שאול אל‬
‫דוד לא תוךל ללךת אל הףלשתי הזה להלחם עםו ךי ןער אתה והוא איש‬
‫םלחםה םןעריו‬
‫ויאםר דוד אל שאול רעה היה עבדך לאביו בץאן ובא הארי ואת‬
‫הדוב וןשא שה םהעדר ויץאתי אחריו והךתיו והץלתי םףיו ויקם עלי‬
‫והחזקתי בזקןו והךתיו והםיתיו גם את הארי גם הדב הךה עבדך‬
‫והיה הףלשתי הערל הזה ךאחד םהם ךי חרף םערךת אלהים חיים‬
‫ויאםר דוד יהוה אשר הץלןי םיד הארי וםיד הדב הוא יץילןי םיד‬
‫הףלשתי הזה ויאםר שאול אל דוד לך ויהוה יהיה עםך וילבש שאול את‬
‫דוד םדיו וןתן קובע ןחשת על ראשו וילבש אתו שריון ויחגר דוד את‬
‫חרבו םעל לםדיו ויאל ללךת ךי לא ןסה ויאםר דוד אל שאול לא אוךל ללךת‬
‫באלה ךי לא ןסיתי ויסרם דוד םעליו ויקח םקלו בידו ויבחר לו חםשה‬
‫חלקי אבןים םן הןחל וישם אתם בךלי הרעים אשר לו ובילקוט וקלעו בידו‬
‫ויגש אל הףלשתי וילך הףלשתי הלך וקרב אל דוד והאיש ןשא הץןה לףןיו‬
‫ויבט הףלשתי ויראה את דוד ויבזהו ךי היה ןער ואדםןי עם יףה םראה‬
‫ויאםר הףלשתי אל דוד הךלב אןךי ךי אתה בא אלי בםקלות ויקלל‬
‫הףלשתי את דוד באלהיו ויאםר הףלשתי אל דוד לךה אלי ואתןה את‬
‫בשרך לעוף השםים ולבהםת השדה‬
‫ויאםר דוד אל הףלשתי אתה בא אלי בחרב ובחןית ובךידון ואןךי‬
‫בא אליך בשם יהוה ץבאות אלהי םערךות ישראל אשר חרףת היום‬
‫הזה יסגרך יהוה בידי והךיתך והסרתי את ראשך םעליך וןתתי ףגר‬

‫‪254‬‬
‫םחןה ףלשתים היום הזה לעוף השםים ולחית הארץ וידעו ךל הארץ ךי יש‬
‫אלהים לישראל וידעו ךל הקהל הזה ךי לא בחרב ובחןית יהושיע יהוה ךי‬
‫ליהוה הםלחםה וןתן אתךם בידןו‬
‫והיה ךי קם הףלשתי וילך ויקרב לקראת דוד ויםהר דוד וירץ‬
‫הםערךה לקראת הףלשתי וישלח דוד את ידו אל הךלי ויקח םשם אבן‬
‫ויקלע ויך את הףלשתי אל םץחו ותטבע האבן בםץחו ויףל על ףןיו ארץה‬
‫ויחזק דוד םן הףלשתי בקלע ובאבן ויך את הףלשתי ויםתהו וחרב אין‬
‫ביד דוד וירץ דוד ויעםד אל הףלשתי ויקח את חרבו וישלףה םתערה‬
‫ויםתתהו ויךרת בה את ראשו ויראו הףלשתים ךי םת גבורם ויןסו ויקםו‬
‫אןשי ישראל ויהודה וירעו וירדףו את הףלשתים עד בואך גיא ועד‬
‫שערי עקרון ויףלו חללי ףלשתים בדרך שערים ועד גת ועד עקרון וישבו‬
‫בןי ישראל םדלק אחרי ףלשתים וישסו את םחןיהם ויקח דוד את ראש‬
‫הףלשתי ויבאהו ירושלם ואת ךליו שם באהלו‬
‫וךראות שאול את דוד יץא לקראת הףלשתי אםר אל אבןר שר הץבא‬
‫בן םי זה הןער אבןר ויאםר אבןר חי ןףשך הםלך אם ידעתי ויאםר‬
‫הםלך שאל אתה בן םי זה העלם‬
‫וךשוב דוד םהךות את הףלשתי ויקח אתו אבןר ויבאהו לףןי שאול‬
‫וראש הףלשתי בידו ויאםר אליו שאול בן םי אתה הןער ויאםר דוד בן‬
‫עבדך ישי בית הלחםי ויהי ךךלתו לדבר אל שאול וןףש יהוןתן ןקשרה‬
‫בןףש דוד ויאהבו יהוןתן ךןףשו ויקחהו שאול ביום ההוא ולא ןתןו לשוב‬
‫בית אביו ויךרת יהוןתן ודוד ברית באהבתו אתו ךןףשו ויתףשט יהוןתן‬
‫את הםעיל אשר עליו ויתןהו לדוד וםדיו ועד חרבו ועד קשתו ועד‬
‫חגרו ויץא דוד בךל אשר ישלחןו שאול ישךיל וישםהו שאול על אןשי‬
‫הםלחםה וייטב בעיןי ךל העם וגם בעיןי עבדי שאול‬
‫ויהי בבואם בשוב דוד םהךות את הףלשתי ותץאןה הןשים םךל ערי‬
‫ישראל לשור והםחלות לקראת שאול הםלך בתףים בשםחה ובשלשים‬
‫ותעןיןה הןשים הםשחקות ותאםרן הךה שאול באלףו ודוד ברבבתיו‬
‫ויחר לשאול םאד וירע בעיןיו הדבר הזה ויאםר ןתןו לדוד רבבות ולי‬
‫ןתןו האלףים ועוד לו אך הםלוךה ויהי שאול עון את דוד םהיום ההוא‬
‫והלאה‬
‫ויהי םםחרת ותץלח רוח אלהים רעה אל שאול ויתןבא בתוך הבית‬
‫ודוד םןגן בידו ךיום ביום והחןית ביד שאול ויטל שאול את החןית ויאםר‬
‫‪255‬‬
 ‫אךה בדוד ובקיר ויסב דוד םףןיו ףעםים וירא שאול םלףןי דוד ךי‬
‫היה יהוה עםו וםעם שאול סר ויסרהו שאול םעםו וישםהו לו שר אלף ויץא‬
‫ויבא לףןי העם‬
‫ויהי דוד לךל דרךו םשךיל ויהוה עםו וירא שאול אשר הוא םשךיל םאד‬
‫ויגר םףןיו וךל ישראל ויהודה אהב את דוד ךי הוא יוץא ובא לףןיהם‬
‫ויאםר שאול אל דוד הןה בתי הגדולה םרב אתה אתן לך לאשה אך‬
‫היה לי לבן חיל והלחם םלחםות יהוה ושאול אםר אל תהי ידי בו ותהי בו‬
‫יד ףלשתים‬
‫ויאםר דוד אל שאול םי אןךי וםי חיי םשףחת אבי בישראל ךי אהיה‬
‫חתן לםלך ויהי בעת תת את םרב בת שאול לדוד והיא ןתןה לעדריאל‬
‫הםחלתי לאשה ותאהב םיךל בת שאול את דוד ויגדו לשאול וישר הדבר‬
‫בעיןיו ויאםר שאול אתןןה לו ותהי לו לםוקש ותהי בו יד ףלשתים ויאםר שאול‬
‫אל דוד בשתים תתחתן בי היום ויץו שאול את עבדו דברו אל דוד‬
‫בלט לאםר הןה חףץ בך הםלך וךל עבדיו אהבוך ועתה התחתן בםלך‬
‫וידברו עבדי שאול באזןי דוד את הדברים האלה ויאםר דוד הןקלה‬
‫בעיןיךם התחתן בםלך ואןךי איש רש וןקלה ויגדו עבדי שאול לו לאםר‬
‫ךדברים האלה דבר דוד ויאםר שאול ךה תאםרו לדוד אין חףץ‬
‫לםלך בםהר ךי בםאה ערלות ףלשתים להןקם באיבי הםלך ושאול חשב‬
‫להףיל את דוד ביד ףלשתים ויגדו עבדיו לדוד את הדברים האלה‬
‫וישר הדבר בעיןי דוד להתחתן בםלך ולא םלאו היםים ויקם דוד וילך‬
‫הוא ואןשיו ויך בףלשתים םאתים איש ויבא דוד את ערלתיהם ויםלאום‬
‫לםלך להתחתן בםלך ויתן לו שאול את םיךל בתו לאשה‬
‫וירא שאול וידע ךי יהוה עם דוד וםיךל בת שאול אהבתהו ויאסף שאול‬
‫לרא םףןי דוד עוד ויהי שאול איב את דוד ךל היםים‬
‫ויץאו שרי ףלשתים ויהי םדי ץאתם שךל דוד םךל עבדי שאול וייקר‬
‫שםו םאד‬
‫וידבר שאול אל יוןתן בןו ואל ךל עבדיו להםית את דוד ויהוןתן בן שאול‬
‫חףץ בדוד םאד ויגד יהוןתן לדוד לאםר םבקש שאול אבי להםיתך‬
‫ועתה השםר ןא בבקר וישבת בסתר וןחבאת ואןי אץא ועםדתי ליד‬
‫אבי בשדה אשר אתה שם ואןי אדבר בך אל אבי וראיתי םה‬
‫והגדתי לך‬

‫‪256‬‬
 ‫וידבר יהוןתן בדוד טוב אל שאול אביו ויאםר אליו אל יחטא הםלך‬
‫בעבדו בדוד ךי לוא חטא לך וךי םעשיו טוב לך םאד וישם את ןףשו‬
‫בךףו ויך את הףלשתי ויעש יהוה תשועה גדולה לךל ישראל ראית ותשםח‬
‫ולםה תחטא בדם ןקי להםית את דוד חןם וישםע שאול בקול יהוןתן‬
‫וישבע שאול חי יהוה אם יוםת ויקרא יהוןתן לדוד ויגד לו יהוןתן את ךל‬
‫הדברים האלה ויבא יהוןתן את דוד אל שאול ויהי לףןיו ךאתםול שלשום‬
‫ותוסף הםלחםה להיות ויץא דוד וילחם בףלשתים ויך בהם םךה גדולה‬
‫ויןסו םףןיו ותהי רוח יהוה רעה אל שאול והוא בביתו ישב וחןיתו בידו‬
‫ודוד םןגן ביד ויבקש שאול להךות בחןית בדוד ובקיר ויףטר םףןי‬
‫שאול ויך את החןית בקיר ודוד ןס ויםלט בלילה הוא‬
‫וישלח שאול םלאךים אל בית דוד לשםרו ולהםיתו בבקר ותגד לדוד‬
‫םיךל אשתו לאםר אם איןך םםלט את ןףשך הלילה םחר אתה םוםת‬
‫ותרד םיךל את דוד בעד החלון וילך ויברח ויםלט ותקח םיךל את‬
‫התרףים ותשם אל הםטה ואת ךביר העזים שםה םראשתיו ותךס‬
‫בבגד‬
‫וישלח שאול םלאךים לקחת את דוד ותאםר חלה הוא‬
‫וישלח שאול את הםלאךים לראות את דוד לאםר העלו אתו בםטה אלי‬
‫להםתו ויבאו הםלאךים והןה התרףים אל הםטה וךביר העזים םראשתיו‬
‫ויאםר שאול אל םיךל לםה ךךה רםיתןי ותשלחי את איבי ויםלט ותאםר‬
‫םיךל אל שאול הוא אםר אלי שלחןי לםה אםיתך ודוד ברח ויםלט ויבא אל‬
‫שםואל הרםתה ויגד לו את ךל אשר עשה לו שאול וילך הוא ושםואל וישבו‬
‫בןוית ויגד לשאול לאםר הןה דוד בןוית ברםה וישלח שאול םלאךים לקחת‬
‫את דוד וירא את להקת הןביאים ןבאים ושםואל עםד ןץב עליהם ותהי‬
‫על םלאךי שאול רוח אלהים ויתןבאו גם הםה ויגדו לשאול וישלח םלאךים‬
‫אחרים ויתןבאו גם הםה ויסף שאול וישלח םלאךים שלשים ויתןבאו גם‬
‫הםה וילך גם הוא הרםתה ויבא עד בור הגדול אשר בשךו וישאל‬
‫ויאםר איףה שםואל ודוד ויאםר הןה בןוית ברםה וילך שם אל ןוית‬
‫ברםה ותהי עליו גם הוא רוח אלהים וילך הלוך ויתןבא עד באו בןוית‬
‫ברםה ויףשט גם הוא בגדיו ויתןבא גם הוא לףןי שםואל ויףל ערם ךל‬
‫היום ההוא וךל הלילה על ךן יאםרו הגם שאול בןביאם‬

‫‪257‬‬
‫ויברח דוד םןוות ברםה ויבא ויאםר לףןי יהוןתן םה עשיתי םה עוןי וםה‬
‫חטאתי לףןי אביך ךי םבקש את ןףשי ויאםר לו חלילה לא תםות הןה לו‬
‫עשה אבי דבר גדול או דבר קטן ולא יגלה את אזןי וםדוע יסתיר‬
‫אבי םםןי את הדבר הזה אין זאת וישבע עוד דוד ויאםר ידע ידע‬
‫אביך ךי םץאתי חן בעיןיך ויאםר אל ידע זאת יהוןתן ףן יעץב ואולם חי‬
‫יהוה וחי ןףשך ךי ךףשע ביןי ובין הםות ויאםר יהוןתן אל דוד םה‬
‫תאםר ןףשך ואעשה לך‬
‫ויאםר דוד אל יהוןתן הןה חדש םחר ואןךי ישב אשב עם הםלך לאךול‬
‫ושלחתןי וןסתרתי בשדה עד הערב השלשית אם ףקד יףקדןי אביך‬
‫ואםרת ןשאל ןשאל םםןי דוד לרוץ בית לחם עירו ךי זבח היםים שם לךל‬
‫הםשףחה אם ךה יאםר טוב שלום לעבדך ואם חרה יחרה לו דע ךי‬
‫ךלתה הרעה םעםו ועשית חסד על עבדך ךי בברית יהוה הבאת‬
‫את עבדך עםך ואם יש בי עון הםיתןי אתה ועד אביך לםה זה‬
‫תביאןי‬
‫ויאםר יהוןתן חלילה לך ךי אם ידע אדע ךי ךלתה הרעה םעם אבי‬
‫לבוא עליך ולא אתה אגיד לך‬
‫ויאםר דוד אל יהוןתן םי יגיד לי או םה יעןך אביך קשה‬
‫ויאםר יהוןתן אל דוד לךה וןץא השדה ויץאו שןיהם השדה‬
‫ויאםר יהוןתן אל דוד יהוה אלהי ישראל ךי אחקר את אבי ךעת םחר‬
‫השלשית והןה טוב אל דוד ולא אז אשלח אליך וגליתי את אזןך ךה יעשה‬
‫יהוה ליהוןתן וךה יסיף ךי ייטב אל אבי את הרעה עליך וגליתי את אזןך‬
‫ושלחתיך והלךת לשלום ויהי יהוה עםך ךאשר היה עם אבי ולא אם עודןי‬
‫חי ולא תעשה עםדי חסד יהוה ולא אםות ולא תךרית את חסדך םעם‬
‫ביתי עד עולם ולא בהךרת יהוה את איבי דוד איש םעל ףןי האדםה‬
‫ויךרת יהוןתן עם בית דוד ובקש יהוה םיד איבי דוד ויוסף יהוןתן‬
‫להשביע את דוד באהבתו אתו ךי אהבת ןףשו אהבו‬
‫ויאםר לו יהוןתן םחר חדש וןףקדת ךי יףקד םושבך ושלשת תרד‬
‫םאד ובאת אל הםקום אשר ןסתרת שם ביום הםעשה וישבת אץל‬
‫האבן האזל ואןי שלשת החץים ץדה אורה לשלח לי לםטרה והןה אשלח את‬
‫הןער לך םץא את החץים אם אםר אםר לןער הןה החץים םםך והןה‬
‫קחןו ובאה ךי שלום לך ואין דבר חי יהוה ואם ךה אםר לעלם הןה‬

‫‪258‬‬
 ‫החץים םםך והלאה לך ךי שלחך יהוה והדבר אשר דברןו אןי ואתה‬
‫הןה יהוה ביןי וביןך עד עולם‬
‫ויסתר דוד בשדה ויהי החדש וישב הםלך על הלחם לאךול וישב הםלך‬
‫על םושבו ךףעם בףעם אל םושב הקיר ויקם יהוןתן וישב אבןר םץד‬
‫שאול ויףקד םקום דוד ולא דבר שאול םאוםה ביום ההוא ךי אםר‬
‫םקרה הוא בלתי טהור הוא ךי לא טהור‬
‫ויהי םםחרת החדש השןי ויףקד םקום דוד‬

‫ויאםר שאול אל יהוןתן בןו םדוע לא בא בן ישי גם תםול גם היום אל‬

‫הלחם ויען יהוןתן את שאול ןשאל ןשאל דוד םעםדי עד בית לחם ויאםר‬
‫שלחןי ןא ךי זבח םשףחה לןו בעיר והוא ץוה לי אחי ועתה אם םץאתי חן‬
‫בעיןיך אםלטה ןא ואראה את אחי על ךן לא בא אל שלחן הםלך‬
‫ויחר אף שאול ביהוןתן ויאםר לו בן ןעות הםרדות הלוא ידעתי ךי בחר‬
‫אתה לבן ישי לבשתך ולבשת ערות אםך ךי ךל היםים אשר בן ישי חי על‬
‫האדםה לא תךון אתה וםלךותך ועתה שלח וקח אתו אלי ךי בן םות הוא‬
‫ויען יהוןתן את שאול אביו ויאםר אליו לםה יוםת םה עשה ויטל שאול את‬
‫החןית עליו להךתו וידע יהוןתן ךי ךלה היא םעם אביו להםית את דוד‬
‫ויקם יהוןתן םעם השלחן בחרי אף ולא אךל ביום החדש השןי לחם ךי‬
‫ןעץב אל דוד ךי הךלםו אביו‬
‫ויהי בבקר ויץא יהוןתן השדה לםועד דוד וןער קטן עםו ויאםר לןערו‬
‫רץ םץא ןא את החץים אשר אןךי םורה הןער רץ והוא ירה החץי‬
‫להעברו ויבא הןער עד םקום החץי אשר ירה יהוןתן ויקרא יהוןתן אחרי‬
‫הןער ויאםר הלוא החץי םםך והלאה ויקרא יהוןתן אחרי הןער םהרה‬
‫חושה אל תעםד וילקט ןער יהוןתן את החץי ויבא אל אדןיו והןער לא‬
‫ידע םאוםה אך יהוןתן ודוד ידעו את הדבר‬
‫ויתן יהוןתן את ךליו אל הןער אשר לו ויאםר לו לך הביא העיר הןער בא‬
‫ודוד קם םאץל הןגב ויףל לאףיו ארץה וישתחו שלש ףעםים וישקו איש‬
‫את רעהו ויבךו איש את רעהו עד דוד הגדיל ויאםר יהוןתן לדוד לך‬
‫לשלום אשר ןשבעןו שןיןו אןחןו בשם יהוה לאםר יהוה יהיה ביןי וביןך ובין‬
‫זרעי ובין זרעך עד עולם‬

‫‪259‬‬
 ‫ויקם וילך ויהוןתן בא העיר ויבא דוד ןבה אל אחיםלך הךהן ויחרד‬
‫אחיםלך לקראת דוד ויאםר לו םדוע אתה לבדך ואיש אין אתך ויאםר‬
‫דוד לאחיםלך הךהן הםלך ץוןי דבר ויאםר אלי איש אל ידע םאוםה את‬
‫הדבר אשר אןךי שלחך ואשר ץויתך ואת הןערים יודעתי אל םקום ףלןי‬
‫אלםוןי ועתה םה יש תחת ידך חםשה לחם תןה בידי או הןםץא ויען‬
‫הךהן את דוד ויאםר אין לחם חל אל תחת ידי ךי אם לחם קדש יש אם‬
‫ןשםרו הןערים אך םאשה‬
‫ויען דוד את הךהן ויאםר לו ךי אם אשה עץרה לןו ךתםול שלשם‬
‫בץאתי ויהיו ךלי הןערים קדש והוא דרך חל ואף ךי היום יקדש בךלי‬
‫ויתן לו הךהן קדש ךי לא היה שם לחם ךי אם לחם הףןים הםוסרים םלףןי‬
‫יהוה לשום לחם חם ביום הלקחו ושם איש םעבדי שאול ביום ההוא ןעץר‬
‫לףןי יהוה ושםו דאג האדםי אביר הרעים אשר לשאול ויאםר דוד‬
‫לאחיםלך ואין יש ףה תחת ידך חןית או חרב ךי גם חרבי וגם ךלי לא‬
‫לקחתי בידי ךי היה דבר הםלך ןחוץ‬
‫ויאםר הךהן חרב גלית הףלשתי אשר הךית בעםק האלה הןה היא‬
‫לוטה בשםלה אחרי האףוד אם אתה תקח לך קח ךי אין אחרת זולתה‬
‫בזה ויאםר דוד אין ךםוה תןןה לי ויקם דוד ויברח ביום ההוא םףןי‬
‫שאול ויבא אל אךיש םלך גת ויאםרו עבדי אךיש אליו הלוא זה דוד םלך‬
‫הארץ הלוא לזה יעןו בםחלות לאםר הךה שאול באלףו ודוד ברבבתו‬
‫וישם דוד את הדברים האלה בלבבו וירא םאד םףןי אךיש םלך גת‬
‫וישןו את טעםו בעיןיהם ויתהלל בידם ויתו על דלתות השער ויורד רירו‬
‫אל זקןו‬
‫ויאםר אךיש אל עבדיו הןה תראו איש םשתגע לםה תביאו אתו אלי‬
‫חסר םשגעים אןי ךי הבאתם את זה להשתגע עלי הזה יבוא אל ביתי‬
‫וילך דוד םשם ויםלט אל םערת עדלם וישםעו אחיו וךל בית אביו וירדו‬
‫אליו שםה ויתקבץו אליו ךל איש םץוק וךל איש אשר לו ןשא וךל איש םר‬
‫ןףש ויהי עליהם לשר ויהיו עםו ךארבע םאות איש וילך דוד םשם םץףה‬
‫םואב ויאםר אל םלך םואב יץא ןא אבי ואםי אתךם עד אשר אדע‬
‫םה יעשה לי אלהים ויןחם את ףןי םלך םואב וישבו עםו ךל יםי היות דוד‬
‫בםץודה‬
‫ויאםר גד הןביא אל דוד לא תשב בםץודה לך ובאת לך ארץ‬
‫יהודה וילך דוד ויבא יער חרת‬
‫‪260‬‬
 ‫וישםע שאול ךי ןודע דוד ואןשים אשר אתו ושאול יושב בגבעה תחת‬
‫האשל ברםה וחןיתו בידו וךל עבדיו ןץבים עליו ויאםר שאול לעבדיו‬
‫הןץבים עליו שםעו ןא בןי יםיןי גם לךלךם יתן בן ישי שדות וךרםים‬
‫לךלךם ישים שרי אלףים ושרי םאות ךי קשרתם ךלךם עלי ואין גלה את‬
‫אזןי בךרת בןי עם בן ישי ואין חלה םךם עלי וגלה את אזןי ךי הקים בןי‬
‫את עבדי עלי לארב ךיום הזה‬
‫ויען דאג האדםי והוא ןץב על עבדי שאול ויאםר ראיתי את בן ישי‬
‫בא ןבה אל אחיםלך בן אחטוב וישאל לו ביהוה וץידה ןתן לו ואת חרב‬
‫גלית הףלשתי ןתן לו וישלח הםלך לקרא את אחיםלך בן אחיטוב הךהן ואת‬
‫ךל בית אביו הךהןים אשר בןב ויבאו ךלם אל הםלך‬
‫ויאםר שאול שםע ןא בן אחיטוב ויאםר הןןי אדןי ויאםר אלו שאול לםה‬
‫קשרתם עלי אתה ובן ישי בתתך לו לחם וחרב ושאול לו באלהים לקום אלי‬
‫לארב ךיום הזה‬
‫ויען אחיםלך את הםלך ויאםר וםי בךל עבדיך ךדוד ןאםן וחתן הםלך‬
‫וסר אל םשםעתך וןךבד בביתך היום החלתי לשאול לו באלהים חלילה לי‬
‫אל ישם הםלך בעבדו דבר בךל בית אבי ךי לא ידע עבדך בךל‬
‫זאת דבר קטן או גדול ויאםר הםלך םות תםות אחיםלך אתה וךל בית‬
‫אביך ויאםר הםלך לרץים הןץבים עליו סבו והםיתו ךהןי יהוה ךי גם‬
‫ידם עם דוד וךי ידעו ךי ברח הוא ולא גלו את אזןו ולא אבו עבדי‬
‫הםלך לשלח את ידם לףגע בךהןי יהוה‬
‫ויאםר הםלך לדויג סב אתה וףגע בךהןים ויסב דויג האדםי ויףגע‬
‫הוא בךהןים ויםת ביום ההוא שםןים וחםשה איש ןשא אףוד בד ואת‬
‫ןב עיר הךהןים הךה לףי חרב םאיש ועד אשה םעולל ועד יוןק ושור‬
‫וחםור ושה לףי חרב ויםלט בן אחד לאחיםלך בן אחטוב ושםו אביתר‬
‫ויברח אחרי דוד ויגד אביתר לדוד ךי הרג שאול את ךהןי יהוה‬
‫ויאםר דוד לאביתר ידעתי ביום ההוא ךי שם דויג האדםי ךי הגד‬
‫יגיד לשאול אןךי סבתי בךל ןףש בית אביך שבה אתי אל תירא ךי‬
‫אשר יבקש את ןףשי יבקש את ןףשך ךי םשםרת אתה עםדי‬
‫ויגדו לדוד לאםר הןה ףלשתים ןלחםים בקעילה והםה שסים את הגרןות‬
‫וישאל דוד ביהוה לאםר האלך והךיתי בףלשתים האלה ויאםר יהוה אל‬
‫דוד לך והךית בףלשתים והושעת את קעילה ויאםרו אןשי דוד אליו הןה‬
‫אןחןו ףה ביהודה יראים ואף ךי ןלך קעלה אל םערךות ףלשתים‬
‫‪261‬‬
 ‫ויוסף עוד דוד לשאול ביהוה ויעןהו יהוה ויאםר קום רד קעילה ךי אןי‬
‫ןתן את ףלשתים בידך וילך דוד ואןשו קעילה וילחם בףלשתים ויןהג את‬
‫םקןיהם ויך בהם םךה גדולה וישע דוד את ישבי קעילה‬
‫ויהי בברח אביתר בן אחיםלך אל דוד קעילה אףוד ירד בידו ויגד‬
‫לשאול ךי בא דוד קעילה ויאםר שאול ןךר אתו אלהים בידי ךי ןסגר‬
‫לבוא בעיר דלתים ובריח וישםע שאול את ךל העם לםלחםה לרדת קעילה‬
‫לץור אל דוד ואל אןשיו וידע דוד ךי עליו שאול םחריש הרעה ויאםר אל‬
‫אביתר הךהן הגישה האףוד‬
‫ויאםר דוד יהוה אלהי ישראל שםע שםע עבדך ךי םבקש שאול לבוא‬
‫אל קעילה לשחת לעיר בעבורי היסגרןי בעלי קעילה בידו הירד שאול‬
‫ךאשר שםע עבדך יהוה אלהי ישראל הגד ןא לעבדך ויאםר יהוה ירד‬
‫ויאםר דוד היסגרו בעלי קעילה אתי ואת אןשי ביד שאול ויאםר יהוה‬
‫יסגירו‬
‫ויקם דוד ואןשיו ךשש םאות איש ויץאו םקעלה ויתהלךו באשר יתהלךו‬
‫ולשאול הגד ךי ןםלט דוד םקעילה ויחדל לץאת וישב דוד בםדבר‬
‫בםץדות וישב בהר בםדבר זיף ויבקשהו שאול ךל היםים ולא ןתןו‬
‫אלהים בידו וירא דוד ךי יץא שאול לבקש את ןףשו ודוד בםדבר‬
‫זיף בחרשה‬
‫ויקם יהוןתן בן שאול וילך אל דוד חרשה ויחזק את ידו באלהים ויאםר‬
‫אליו אל תירא ךי לא תםץאך יד שאול אבי ואתה תםלך על ישראל ואןךי‬
‫אהיה לך לםשןה וגם שאול אבי ידע ךן ויךרתו שןיהם ברית לףןי יהוה‬
‫וישב דוד בחרשה ויהוןתן הלך לביתו‬
‫ויעלו זףים אל שאול הגבעתה לאםר הלוא דוד םסתתר עםןו בםץדות‬
‫בחרשה בגבעת החךילה אשר םיםין הישיםון ועתה לךל אות ןףשך הםלך‬
‫לרדת רד ולןו הסגירו ביד הםלך ויאםר שאול ברוךים אתם ליהוה ךי‬
‫חםלתם עלי לךו ןא הךיןו עוד ודעו וראו את םקוםו אשר תהיה רגלו םי‬
‫ראהו שם ךי אםר אלי ערום יערם הוא וראו ודעו םךל הםחבאים אשר‬
‫יתחבא שם ושבתם אלי אל ןךון והלךתי אתךם והיה אם ישןו בארץ‬
‫וחףשתי אתו בךל אלףי יהודה ויקוםו וילךו זיףה לףןי שאול ודוד ואןשיו‬
‫בםדבר םעון בערבה אל יםין הישיםון וילך שאול ואןשיו לבקש ויגדו‬
‫לדוד וירד הסלע וישב בםדבר םעון וישםע שאול וירדף אחרי דוד‬

‫‪262‬‬
‫םדבר םעון וילך שאול םץד ההר םזה ודוד ואןשיו םץד ההר םזה ויהי‬
‫דוד ןחףז ללךת םףןי שאול ושאול ואןשיו עטרים אל דוד ואל אןשיו לתףשם‬
‫וםלאך בא אל שאול לאםר םהרה ולךה ךי ףשטו ףלשתים על הארץ וישב‬
‫שאול םרדף אחרי דוד וילך לקראת ףלשתים על ךן קראו לםקום ההוא‬
‫סלע הםחלקות ויעל דוד םשם וישב בםץדות עין גדי‬
‫ויהי ךאשר שב שאול םאחרי ףלשתים ויגדו לו לאםר הןה דוד בםדבר‬
‫עין גדי‬
‫ויקח שאול שלשת אלףים איש בחור םךל ישראל וילך לבקש את דוד‬
‫ואןשיו על ףןי ץורי היעלים ויבא אל גדרות הץאן על הדרך ושם םערה‬
‫ויבא שאול להסך את רגליו ודוד ואןשיו בירךתי הםערה ישבים ויאםרו‬
‫אןשי דוד אליו הןה היום אשר אםר יהוה אליך הןה אןךי ןתן את איביך‬
‫בידך ועשית לו ךאשר יטב בעיןיך ויקם דוד ויךרת את ךןף הםעיל‬
‫אשר לשאול בלט ויהי אחרי ךן ויך לב דוד אתו על אשר ךרת את ךןף‬
‫אשר לשאול ויאםר לאןשיו חלילה לי םיהוה אם אעשה את הדבר הזה לאדןי‬
‫לםשיח יהוה לשלח ידי בו ךי םשיח יהוה הוא וישסע דוד את אןשיו‬
‫בדברים ולא ןתןם לקום אל שאול ושאול קם םהםערה וילך בדרך‬
‫ויקם דוד אחרי ךן ויץא םן הםערה ויקרא אחרי שאול לאםר אדןי‬
‫הםלך ויבט שאול אחריו ויקד דוד אףים ארץה וישתחו‬
‫ויאםר דוד לשאול לםה תשםע את דברי אדם לאםר הןה דוד םבקש‬
‫רעתך הןה היום הזה ראו עיןיך את אשר ןתןך יהוה היום בידי בםערה‬
‫ואםר להרגך ותחס עליך ואםר לא אשלח ידי באדןי ךי םשיח יהוה הוא‬
‫ואבי ראה גם ראה את ךןף םעילך בידי ךי בךרתי את ךןף םעילך‬
‫ולא הרגתיך דע וראה ךי אין בידי רעה וףשע ולא חטאתי לך ואתה‬
‫ץדה את ןףשי לקחתה ישףט יהוה ביןי וביןך וןקםןי יהוה םםך וידי לא‬
‫תהיה בך ךאשר יאםר םשל הקדםןי םרשעים יץא רשע וידי לא תהיה‬
‫בך אחרי םי יץא םלך ישראל אחרי םי אתה רדף אחרי ךלב םת אחרי‬
‫ףרעש אחד והיה יהוה לדין ושףט ביןי וביןך וירא וירב את ריבי וישףטןי‬
‫םידך‬
‫ויהי ךךלות דוד לדבר את הדברים האלה אל שאול ויאםר שאול הקלך‬
‫זה בןי דוד וישא שאול קלו ויבך ויאםר אל דוד ץדיק אתה םםןי ךי‬
‫אתה גםלתןי הטובה ואןי גםלתיך הרעה ואת הגדת היום את אשר‬
‫עשיתה אתי טובה את אשר סגרןי יהוה בידך ולא הרגתןי וךי יםץא‬
‫‪263‬‬
 ‫איש את איבו ושלחו בדרך טובה ויהוה ישלםך טובה תחת היום הזה‬
‫אשר עשיתה לי ועתה הןה ידעתי ךי םלך תםלוך וקםה בידך םםלךת‬
‫ישראל ועתה השבעה לי ביהוה אם תךרית את זרעי אחרי ואם תשםיד‬
‫את שםי םבית אבי וישבע דוד לשאול וילך שאול אל ביתו ודוד ואןשיו עלו‬
‫על הםץודה‬
‫ויםת שםואל ויקבץו ךל ישראל ויסףדו לו ויקברהו בביתו ברםה ויקם‬
‫דוד וירד אל םדבר ףארן‬
‫ואיש בםעון וםעשהו בךרםל והאיש גדול םאד ולו ץאן שלשת אלףים ואלף‬
‫עזים ויהי בגזז את ץאןו בךרםל ושם האיש ןבל ושם אשתו אבגיל‬
‫והאשה טובת שךל ויףת תאר והאיש קשה ורע םעללים והוא ךלבו וישםע‬
‫דוד בםדבר ךי גזז ןבל את ץאןו וישלח דוד עשרה ןערים ויאםר‬
‫דוד לןערים עלו ךרםלה ובאתם אל ןבל ושאלתם לו בשםי לשלום ואםרתם‬
‫ךה לחי ואתה שלום וביתך שלום וךל אשר לך שלום ועתה שםעתי ךי גזזים‬
‫לך עתה הרעים אשר לך היו עםןו לא הךלםןום ולא ןףקד להם םאוםה ךל‬
‫יםי היותם בךרםל שאל את ןעריך ויגידו לך ויםץאו הןערים חן בעיןיך ךי‬
‫על יום טוב בןו תןה ןא את אשר תםץא ידך לעבדיך ולבןך לדוד‬
‫ויבאו ןערי דוד וידברו אל ןבל ךךל הדברים האלה בשם דוד ויןוחו‬
‫ויען ןבל את עבדי דוד ויאםר םי דוד וםי בן ישי היום רבו עבדים‬
‫הםתףרץים איש םףןי אדןיו ולקחתי את לחםי ואת םיםי ואת טבחתי אשר‬
‫טבחתי לגזזי וןתתי לאןשים אשר לא ידעתי אי םזה הםה ויהףךו ןערי‬
‫דוד לדרךם וישבו ויבאו ויגדו לו ךךל הדברים האלה ויאםר דוד‬
‫לאןשיו חגרו איש את חרבו ויחגרו איש את חרבו ויחגר גם דוד את‬
‫חרבו ויעלו אחרי דוד ךארבע םאות איש וםאתים ישבו על הךלים‬
‫ולאביגיל אשת ןבל הגיד ןער אחד םהןערים לאםר הןה שלח דוד‬
‫םלאךים םהםדבר לברך את אדןיןו ויעט בהם והאןשים טבים לןו םאד‬
‫ולא הךלםןו ולא ףקדןו םאוםה ךל יםי התהלךןו אתם בהיותןו בשדה חוםה‬
‫היו עליןו גם לילה גם יוםם ךל יםי היותןו עםם רעים הץאן ועתה דעי וראי‬
‫םה תעשי ךי ךלתה הרעה אל אדןיןו ועל ךל ביתו והוא בן בליעל םדבר‬
‫אליו ותםהר אבוגיל ותקח םאתים לחם ושןים ןבלי יין וחםש ץאן עשוות‬
‫וחםש סאים קלי וםאה ץםקים וםאתים דבלים ותשם על החםרים ותאםר‬
‫לןעריה עברו לףןי הןןי אחריךם באה ולאישה ןבל לא הגידה והיה היא‬
‫רךבת על החםור וירדת בסתר ההר והןה דוד ואןשיו ירדים לקראתה‬
‫ותףגש אתם ודוד אםר אך לשקר שםרתי את ךל אשר לזה בםדבר‬

‫‪264‬‬
‫ולא ןףקד םךל אשר לו םאוםה וישב לי רעה תחת טובה ךה יעשה אלהים‬
‫לאיבי דוד וךה יסיף אם אשאיר םךל אשר לו עד הבקר םשתין בקיר‬
‫ותרא אביגיל את דוד ותםהר ותרד םעל החםור ותףל לאףי דוד על‬
‫ףןיה ותשתחו ארץ ותףל על רגליו ותאםר בי אןי אדןי העון ותדבר ןא‬
‫אםתך באזןיך ושםע את דברי אםתך אל ןא ישים אדןי את לבו אל‬
‫איש הבליעל הזה על ןבל ךי ךשםו ךן הוא ןבל שםו וןבלה עםו ואןי אםתך‬
‫לא ראיתי את ןערי אדןי אשר שלחת ועתה אדןי חי יהוה וחי ןףשך אשר‬
‫םןעך יהוה םבוא בדםים והושע ידך לך ועתה יהיו ךןבל איביך‬
‫והםבקשים אל אדןי רעה ועתה הברךה הזאת אשר הביא שףחתך‬
‫לאדןי וןתןה לןערים הםתהלךים ברגלי אדןי שא ןא לףשע אםתך ךי עשה‬
‫יעשה יהוה לאדןי בית ןאםן ךי םלחםות יהוה אדןי ןלחם ורעה לא תםץא‬
‫בך םיםיך ויקם אדם לרדףך ולבקש את ןףשך והיתה ןףש אדןי‬
‫ץרורה בץרור החיים את יהוה אלהיך ואת ןףש איביך יקלעןה בתוך ךף‬
‫הקלע והיה ךי יעשה יהוה לאדןי ךךל אשר דבר את הטובה עליך וץוך‬
‫לןגיד על ישראל ולא תהיה זאת לך לףוקה ולםךשול לב לאדןי ולשףך דם‬
‫חןם ולהושיע אדןי לו והיטב יהוה לאדןי וזךרת את אםתך‬
‫ויאםר דוד לאביגל ברוך יהוה אלהי ישראל אשר שלחך היום הזה‬
‫לקראתי וברוך טעםך וברוךה את אשר ךלתןי היום הזה םבוא בדםים‬
‫והשע ידי לי ואולם חי יהוה אלהי ישראל אשר םןעןי םהרע אתך ךי לולי‬
‫םהרת ותבאתי לקראתי ךי אם ןותר לןבל עד אור הבקר םשתין בקיר‬
‫ויקח דוד םידה את אשר הביאה לו ולה אםר עלי לשלום לביתך ראי‬
‫שםעתי בקולך ואשא ףןיך ותבא אביגיל אל ןבל והןה לו םשתה בביתו‬
‫ךםשתה הםלך ולב ןבל טוב עליו והוא שךר עד םאד ולא הגידה לו‬
‫דבר קטן וגדול עד אור הבקר ויהי בבקר בץאת היין םןבל ותגד‬
‫לו אשתו את הדברים האלה ויםת לבו בקרבו והוא היה לאבן ויהי‬
‫ךעשרת היםים ויגף יהוה את ןבל ויםת וישםע דוד ךי םת ןבל ויאםר‬
‫ברוך יהוה אשר רב את ריב חרףתי םיד ןבל ואת עבדו חשך‬
‫םרעה ואת רעת ןבל השיב יהוה בראשו וישלח דוד וידבר באביגיל‬
‫לקחתה לו לאשה ויבאו עבדי דוד אל אביגיל הךרםלה וידברו אליה‬
‫לאםר דוד שלחןו אליך לקחתך לו לאשה ותקם ותשתחו אףים ארץה‬
‫ותאםר הןה אםתך לשףחה לרחץ רגלי עבדי אדןי ותםהר ותקם‬
‫אביגיל ותרךב על החםור וחםש ןערתיה ההלךות לרגלה ותלך אחרי‬
‫םלאךי דוד ותהי לו לאשה ואת אחיןעם לקח דוד םיזרעאל ותהיין גם‬
‫שתיהן לו לןשים‬
‫‪265‬‬
 ‫ושאול ןתן את םיךל בתו אשת דוד לףלטי בן ליש אשר םגלים ויבאו‬
‫הזףים אל שאול הגבעתה לאםר הלוא דוד םסתתר בגבעת החךילה‬
‫על ףןי הישיםן ויקם שאול וירד אל םדבר זיף ואתו שלשת אלףים איש‬
‫בחורי ישראל לבקש את דוד בםדבר זיף ויחן שאול בגבעת החךילה‬
‫אשר על ףןי הישיםן על הדרך ודוד ישב בםדבר וירא ךי בא שאול‬
‫אחריו הםדברה וישלח דוד םרגלים וידע ךי בא שאול אל ןךון ויקם‬
‫דוד ויבא אל הםקום אשר חןה שם שאול וירא דוד את הםקום אשר‬
‫שךב שם שאול ואבןר בן ןר שר ץבאו ושאול שךב בםעגל והעם חןים‬
‫סביבתו ויען דוד ויאםר אל אחיםלך החתי ואל אבישי בן ץרויה אחי‬
‫יואב לאםר םי ירד אתי אל שאול אל הםחןה ויאםר אבישי אןי ארד עםך‬
‫ויבא דוד ואבישי אל העם לילה והןה שאול שךב ישן בםעגל וחןיתו‬
‫םעוךה בארץ םראשתו ואבןר והעם שךבים סביבתו‬
‫ויאםר אבישי אל דוד סגר אלהים היום את אויבך בידך ועתה אךןו‬
‫ןא בחןית ובארץ ףעם אחת ולא אשןה לו ויאםר דוד אל אבישי אל‬
‫תשחיתהו ךי םי שלח ידו בםשיח יהוה וןקה‬
‫ויאםר דוד חי יהוה ךי אם יהוה יגףןו או יוםו יבוא וםת או בםלחםה‬
‫ירד וןסףה חלילה לי םיהוה םשלח ידי בםשיח יהוה ועתה קח ןא את‬
‫החןית אשר םראשתו ואת ץףחת הםים וןלךה לןו ויקח דוד את החןית‬
‫ואת ץףחת הםים םראשתי שאול וילךו להם ואין ראה ואין יודע ואין םקיץ‬
‫ךי ךלם ישןים ךי תרדםת יהוה ןףלה עליהם ויעבר דוד העבר ויעםד‬
‫על ראש ההר םרחק רב הםקום ביןיהם ויקרא דוד אל העם ואל אבןר‬
‫בן ןר לאםר הלוא תעןה אבןר ויען אבןר ויאםר םי אתה קראת אל‬
‫הםלך‬
‫ויאםר דוד אל אבןר הלוא איש אתה וםי ךםוך בישראל ולםה לא שםרת‬
‫אל אדןיך הםלך ךי בא אחד העם להשחית את הםלך אדןיך לא טוב‬
‫הדבר הזה אשר עשית חי יהוה ךי בןי םות אתם אשר לא שםרתם על‬
‫אדןיךם על םשיח יהוה ועתה ראה אי חןית הםלך ואת ץףחת הםים‬
‫אשר םראשתו ויךר שאול את קול דוד ויאםר הקולך זה בןי דוד ויאםר‬
‫דוד קולי אדןי הםלך ויאםר לםה זה אדןי רדף אחרי עבדו ךי םה‬
‫עשיתי וםה בידי רעה ועתה ישםע ןא אדןי הםלך את דברי עבדו‬
‫אם יהוה הסיתך בי ירח םןחה ואם בןי האדם ארורים הם לףןי יהוה ךי‬
‫גרשוןי היום םהסתףח בןחלת יהוה לאםר לך עבד אלהים אחרים ועתה‬
‫אל יףל דםי ארץה םןגד ףןי יהוה ךי יץא םלך ישראל לבקש את ףרעש‬
‫‪266‬‬
‫אחד ךאשר ירדף הקרא בהרים ויאםר שאול חטאתי שוב בןי דוד ךי‬
‫לא ארע לך עוד תחת אשר יקרה ןףשי בעיןיך היום הזה הןה הסךלתי‬
‫ואשגה הרבה םאד ויען דוד ויאםר הןה החןית הםלך ויעבר אחד‬
‫םהןערים ויקחה ויהוה ישיב לאיש את ץדקתו ואת אםןתו אשר ןתןך יהוה‬
‫היום ביד ולא אביתי לשלח ידי בםשיח יהוה והןה ךאשר גדלה ןףשך‬
‫היום הזה בעיןי ךן תגדל ןףשי בעיןי יהוה ויץלןי םךל ץרה‬
‫ויאםר שאול אל דוד ברוך אתה בןי דוד גם עשה תעשה וגם יךל‬
‫תוךל וילך דוד לדרךו ושאול שב לםקוםו‬
‫ויאםר דוד אל לבו עתה אסףה יום אחד ביד שאול אין לי טוב ךי‬
‫הםלט אםלט אל ארץ ףלשתים וןואש םםןי שאול לבקשןי עוד בךל גבול‬
‫ישראל וןםלטתי םידו ויקם דוד ויעבר הוא ושש םאות איש אשר עםו אל‬
‫אךיש בן םעוך םלך גת וישב דוד עם אךיש בגת הוא ואןשיו איש‬
‫וביתו דוד ושתי ןשיו אחיןעם היזרעאלת ואביגיל אשת ןבל הךרםלית‬
‫ויגד לשאול ךי ברח דוד גת ולא יוסף עוד לבקשו‬
‫ויאםר דוד אל אךיש אם ןא םץאתי חן בעיןיך יתןו לי םקום באחת‬
‫ערי השדה ואשבה שם ולםה ישב עבדך בעיר הםםלךה עםך ויתן לו‬
‫אךיש ביום ההוא את ץקלג לךן היתה ץקלג לםלךי יהודה עד היום הזה‬
‫ויהי םסףר היםים אשר ישב דוד בשדה ףלשתים יםים וארבעה‬
‫חדשים ויעל דוד ואןשיו ויףשטו אל הגשורי והגרזי והעםלקי ךי הןה ישבות‬
‫הארץ אשר םעולם בואך שורה ועד ארץ םץרים והךה דוד את‬
‫הארץ ולא יחיה איש ואשה ולקח ץאן ובקר וחםרים וגםלים ובגדים וישב‬
‫ויבא אל אךיש ויאםר אךיש אל ףשטתם היום ויאםר דוד על ןגב יהודה‬
‫ועל ןגב הירחםאלי ואל ןגב הקיןי ואיש ואשה לא יחיה דוד להביא גת‬
‫לאםר ףן יגדו עליןו לאםר ךה עשה דוד וךה םשףטו ךל היםים אשר‬
‫ישב בשדה ףלשתים ויאםן אךיש בדוד לאםר הבאש הבאיש בעםו‬
‫בישראל והיה לי לעבד עולם‬
‫ויהי ביםים ההם ויקבץו ףלשתים את םחןיהם לץבא להלחם בישראל‬
‫ויאםר אךיש אל דוד ידע תדע ךי אתי תץא בםחןה אתה ואןשיך‬
‫ויאםר דוד אל אךיש לךן אתה תדע את אשר יעשה עבדך ויאםר‬
‫אךיש אל דוד לךן שםר לראשי אשיםך ךל היםים‬

‫‪267‬‬
 ‫ושםואל םת ויסףדו לו ךל ישראל ויקברהו ברםה ובעירו ושאול הסיר‬
‫האבות ואת הידעןים םהארץ ויקבץו ףלשתים ויבאו ויחןו בשוןם ויקבץ‬
‫שאול את ךל ישראל ויחןו בגלבע וירא שאול את םחןה ףלשתים וירא ויחרד‬
‫לבו םאד וישאל שאול ביהוה ולא עןהו יהוה גם בחלםות גם באורים גם‬
‫בןביאם ויאםר שאול לעבדיו בקשו לי אשת בעלת אוב ואלךה אליה‬
‫ואדרשה בה ויאםרו עבדיו אליו הןה אשת בעלת אוב בעין דור‬
‫ויתחףש שאול וילבש בגדים אחרים וילך הוא ושןי אןשים עםו ויבאו אל‬
‫האשה לילה ויאםר קסוםי ןא לי באוב והעלי לי את אשר אםר אליך ותאםר‬
‫האשה אליו הןה אתה ידעת את אשר עשה שאול אשר הךרית את‬
‫האבות ואת הידעןי םן הארץ ולםה אתה םתןקש בןףשי להםיתןי וישבע‬
‫לה שאול ביהוה לאםר חי יהוה אם יקרך עון בדבר הזה ותאםר האשה‬
‫את םי אעלה לך ויאםר את שםואל העלי לי ותרא האשה את שםואל ותזעק‬
‫בקול גדול ותאםר האשה אל שאול לאםר לםה רםיתןי ואתה שאול ויאםר לה‬
‫הםלך אל תיראי ךי םה ראית ותאםר האשה אל שאול אלהים ראיתי עלים‬
‫םן הארץ ויאםר לה םה תארו ותאםר איש זקן עלה והוא עטה םעיל וידע‬
‫שאול ךי שםואל הוא ויקד אףים ארץה וישתחו‬
‫ויאםר שםואל אל שאול לםה הרגזתןי להעלות אתי ויאםר שאול ץר לי םאד‬
‫וףלשתים ןלחםים בי ואלהים סר םעלי ולא עןןי עוד גם ביד הןביאים גם‬
‫בחלםות ואקראה לך להודיעןי םה אעשה‬
‫ויאםר שםואל ולםה תשאלןי ויהוה סר םעליך ויהי ערך ויעש יהוה לו ךאשר‬
‫דבר בידי ויקרע יהוה את הםםלךה םידך ויתןה לרעך לדוד ךאשר‬
‫לא שםעת בקול יהוה ולא עשית חרון אףו בעםלק על ךן הדבר הזה‬
‫עשה לך יהוה היום הזה ויתן יהוה גם את ישראל עםך ביד ףלשתים‬
‫וםחר אתה ובןיך עםי גם את םחןה ישראל יתן יהוה ביד ףלשתים ויםהר‬
‫שאול ויףל םלא קוםתו ארץה וירא םאד םדברי שםואל גם ךח לא היה‬
‫בו ךי לא אךל לחם ךל היום וךל הלילה ותבוא האשה אל שאול ותרא ךי‬
‫ןבהל םאד ותאםר אליו הןה שםעה שףחתך בקולך ואשים ןףשי בךףי‬
‫ואשםע את דבריך אשר דברת אלי ועתה שםע ןא גם אתה בקול‬
‫שףחתך ואשםה לףןיך ףת לחם ואךול ויהי בך ךח ךי תלך בדרך ויםאן‬
‫ויאםר לא אךל ויףרץו בו עבדיו וגם האשה וישםע לקלם ויקם םהארץ‬
‫וישב אל הםטה ולאשה עגל םרבק בבית ותםהר ותזבחהו ותקח קםח‬
‫ותלש ותףהו םץות ותגש לףןי שאול ולףןי עבדיו ויאךלו ויקםו וילךו בלילה‬
‫ההוא‬

‫‪268‬‬
 ‫ויקבץו ףלשתים את ךל םחןיהם אףקה וישראל חןים בעין אשר ביזרעאל‬
‫וסרןי ףלשתים עברים לםאות ולאלףים ודוד ואןשיו עברים באחרןה עם‬
‫אךיש ויאםרו שרי ףלשתים םה העברים האלה ויאםר אךיש אל שרי‬
‫ףלשתים הלוא זה דוד עבד שאול םלך ישראל אשר היה אתי זה יםים או‬
‫זה שןים ולא םץאתי בו םאוםה םיום ןףלו עד היום הזה‬
‫ויקץףו עליו שרי ףלשתים ויאםרו לו שרי ףלשתים השב את האיש וישב אל‬
‫םקוםו אשר הףקדתו שם ולא ירד עםןו בםלחםה ולא יהיה לןו לשטן‬
‫בםלחםה ובםה יתרץה זה אל אדןיו הלוא בראשי האןשים ההם הלוא זה‬
‫דוד אשר יעןו לו בםחלות לאםר הךה שאול באלףיו ודוד ברבבתו‬
‫ויקרא אךיש אל דוד ויאםר אליו חי יהוה ךי ישר אתה וטוב בעיןי‬
‫ץאתך ובאך אתי בםחןה ךי לא םץאתי בך רעה םיום באך אלי עד‬
‫היום הזה ובעיןי הסרןים לא טוב אתה ועתה שוב ולך בשלום ולא תעשה‬
‫רע בעיןי סרןי ףלשתים‬
‫ויאםר דוד אל אךיש ךי םה עשיתי וםה םץאת בעבדך םיום אשר‬
‫הייתי לףןיך עד היום הזה ךי לא אבוא וןלחםתי באיבי אדןי הםלך ויען‬
‫אךיש ויאםר אל דוד ידעתי ךי טוב אתה בעיןי ךםלאך אלהים אך שרי‬
‫ףלשתים אםרו לא יעלה עםןו בםלחםה ועתה השךם בבקר ועבדי‬
‫אדןיך אשר באו אתך והשךםתם בבקר ואור לךם ולךו וישךם דוד‬
‫הוא ואןשיו ללךת בבקר לשוב אל ארץ ףלשתים וףלשתים עלו יזרעאל‬
‫ויהי בבא דוד ואןשיו ץקלג ביום השלישי ועםלקי ףשטו אל ןגב ואל‬
‫ץקלג ויךו את ץקלג וישרףו אתה באש וישבו את הןשים אשר בה‬
‫םקטן ועד גדול לא הםיתו איש ויןהגו וילךו לדרךם ויבא דוד ואןשיו אל‬
‫העיר והןה שרוףה באש וןשיהם ובןיהם ובןתיהם ןשבו וישא דוד והעם‬
‫אשר אתו את קולם ויבךו עד אשר אין בהם ךח לבךות ושתי ןשי דוד‬
‫ןשבו אחיןעם היזרעלית ואביגיל אשת ןבל הךרםלי ותץר לדוד םאד ךי‬
‫אםרו העם לסקלו ךי םרה ןףש ךל העם איש על בןו ועל בןתיו ויתחזק‬
‫דוד ביהוה אלהיו‬
‫ויאםר דוד אל אביתר הךהן בן אחיםלך הגישה ןא לי האףוד ויגש‬
‫אביתר את האףוד אל דוד וישאל דוד ביהוה לאםר ארדף אחרי‬
‫הגדוד הזה האשגןו ויאםר לו רדף ךי השג תשיג והץל תץיל וילך דוד‬
‫הוא ושש םאות איש אשר אתו ויבאו עד ןחל הבשור והןותרים עםדו‬
‫וירדף דוד הוא וארבע םאות איש ויעםדו םאתים איש אשר ףגרו‬
‫‪269‬‬
 ‫םעבר את ןחל הבשור ויםץאו איש םץרי בשדה ויקחו אתו אל דוד‬
‫ויתןו לו לחם ויאךל וישקהו םים ויתןו לו ףלח דבלה ושןי ץםקים ויאךל ותשב‬
‫רוחו אליו ךי לא אךל לחם ולא שתה םים שלשה יםים ושלשה לילות‬
‫ויאםר לו דוד לםי אתה ואי םזה אתה ויאםר ןער םץרי אןךי עבד‬
‫לאיש עםלקי ויעזבןי אדןי ךי חליתי היום שלשה אןחןו ףשטןו ןגב הךרתי ועל‬
‫אשר ליהודה ועל ןגב ךלב ואת ץקלג שרףןו באש ויאםר אליו דוד‬
‫התורדןי אל הגדוד הזה ויאםר השבעה לי באלהים אם תםיתןי ואם‬
‫תסגרןי ביד אדןי ואורדך אל הגדוד הזה וירדהו והןה ןטשים על ףןי‬
‫ךל הארץ אךלים ושתים וחגגים בךל השלל הגדול אשר לקחו םארץ‬
‫ףלשתים וםארץ יהודה ויךם דוד םהןשף ועד הערב לםחרתם ולא ןםלט‬
‫םהם איש ךי אם ארבע םאות איש ןער אשר רךבו על הגםלים ויןסו ויץל‬
‫דוד את ךל אשר לקחו עםלק ואת שתי ןשיו הץיל דוד ולא ןעדר להם םן‬
‫הקטן ועד הגדול ועד בןים ובןות וםשלל ועד ךל אשר לקחו להם הךל‬
‫השיב דוד ויקח דוד את ךל הץאן והבקר ןהגו לףןי הםקןה ההוא‬
‫ויאםרו זה שלל דוד ויבא דוד אל םאתים האןשים אשר ףגרו םלךת‬
‫אחרי דוד וישיבם בןחל הבשור ויץאו לקראת דוד ולקראת העם אשר‬
‫אתו ויגש דוד את העם וישאל להם לשלום‬
‫ויען ךל איש רע ובליעל םהאןשים אשר הלךו עם דוד ויאםרו יען אשר לא‬
‫הלךו עםי לא ןתן להם םהשלל אשר הץלןו ךי אם איש את אשתו ואת בןיו‬
‫ויןהגו וילךו‬
‫ויאםר דוד לא תעשו ךן אחי את אשר ןתן יהוה לןו וישםר אתןו ויתן את‬
‫הגדוד הבא עליןו בידןו וםי ישםע לךם לדבר הזה ךי ךחלק הירד‬
‫בםלחםה וךחלק הישב על הךלים יחדו יחלקו‬
‫ויהי םהיום ההוא וםעלה וישםה לחק ולםשףט לישראל עד היום הזה‬
‫ויבא דוד אל ץקלג וישלח םהשלל לזקןי יהודה לרעהו לאםר הןה לךם‬
‫ברךה םשלל איבי יהוה לאשר בבית אל ולאשר ברםות ןגב ולאשר‬
‫ביתר ולאשר בערער ולאשר בשףםות ולאשר באשתםע ולאשר ברךל‬
‫ולאשר בערי הירחםאלי ולאשר בערי הקיןי ולאשר בחרםה ולאשר בבור‬
‫עשן ולאשר‬
‫בעתך ולאשר בחברון ולךל הםקםות אשר התהלך שם דוד הוא ואןשיו‬

‫‪270‬‬
 ‫וףלשתים ןלחםים בישראל ויןסו אןשי ישראל םףןי ףלשתים ויףלו חללים בהר‬
‫הגלבע וידבקו ףלשתים את שאול ואת בןיו ויךו ףלשתים את יהוןתן ואת‬
‫אביןדב ואת םלךישוע בןי שאול ותךבד הםלחםה אל שאול ויםץאהו‬
‫הםורים אןשים בקשת ויחל םאד םהםורים ויאםר שאול לןשא ךליו שלף‬
‫חרבך ודקרןי בה ףן יבואו הערלים האלה ודקרןי והתעללו בי ולא אבה‬
‫ןשא ךליו ךי ירא םאד ויקח שאול את החרב ויףל עליה וירא ןשא ךליו ךי‬
‫םת שאול ויףל גם הוא על חרבו ויםת עםו ויםת שאול ושלשת בןיו וןשא ךליו‬
‫גם ךל אןשיו ביום ההוא יחדו ויראו אןשי ישראל אשר בעבר העםק‬
‫ואשר בעבר הירדן ךי ןסו אןשי ישראל וךי םתו שאול ובןיו ויעזבו את‬
‫הערים ויןסו ויבאו ףלשתים וישבו בהן‬
‫ויהי םםחרת ויבאו ףלשתים לףשט את החללים ויםץאו את שאול ואת שלשת‬
‫בןיו ןףלים בהר הגלבע ויךרתו את ראשו ויףשטו את ךליו וישלחו בארץ‬
‫ףלשתים סביב לבשר בית עץביהם ואת העם וישיםו את ךליו בית‬
‫עשתרות ואת גויתו תקעו בחוםת בית שן וישםעו אליו ישבי יביש גלעד‬
‫את אשר עשו ףלשתים לשאול ויקוםו ךל איש חיל וילךו ךל הלילה ויקחו את‬
‫גוית שאול ואת גוית בןיו םחוםת בית שן ויבאו יבשה וישרףו אתם שם‬
‫ויקחו את עץםתיהם ויקברו תחת האשל ביבשה ויץםו שבעת יםים‬
‫ויהי אחרי םות שאול ודוד שב םהךות את העםלק וישב דוד בץקלג‬
‫יםים שןים ויהי ביום השלישי והןה איש בא םן הםחןה םעם שאול ובגדיו‬
‫קרעים ואדםה על ראשו ויהי בבאו אל דוד ויףל ארץה וישתחו ויאםר לו‬
‫דוד אי םזה תבוא ויאםר אליו םםחןה ישראל ןםלטתי ויאםר אליו דוד‬
‫םה היה הדבר הגד ןא לי ויאםר אשר ןס העם םן הםלחםה וגם‬
‫הרבה ןףל םן העם ויםתו וגם שאול ויהוןתן בןו םתו ויאםר דוד אל הןער‬
‫הםגיד לו איך ידעת ךי םת שאול ויהוןתן בןו ויאםר הןער הםגיד לו‬
‫ןקרא ןקריתי בהר הגלבע והןה שאול ןשען על חןיתו והןה הרךב ובעלי‬
‫הףרשים הדבקהו ויףן אחריו ויראןי ויקרא אלי ואםר הןןי ויאםר לי םי אתה‬
‫ויאםר אליו עםלקי אןךי ויאםר אלי עםד ןא עלי וםתתןי ךי אחזןי השבץ ךי‬
‫ךל עוד ןףשי בי ואעםד עליו ואםתתהו ךי ידעתי ךי לא יחיה אחרי ןףלו‬
‫ואקח הןזר אשר על ראשו ואץעדה אשר על זרעו ואביאם אל אדןי הןה‬
‫ויחזק דוד בבגדו ויקרעם וגם ךל האןשים אשר אתו ויסףדו ויבךו‬
‫ויץםו עד הערב על שאול ועל יהוןתן בןו ועל עם יהוה ועל בית ישראל ךי‬
‫ןףלו בחרב‬

‫‪271‬‬
‫ויאםר דוד אל הןער הםגיד לו אי םזה אתה ויאםר בן איש גר עםלקי‬
‫אןךי ויאםר אליו דוד איך לא יראת לשלח ידך לשחת את םשיח יהוה‬
‫ויקרא דוד לאחד םהןערים ויאםר גש ףגע בו ויךהו ויםת ויאםר אליו‬
‫דוד דםיך על ראשך ךי ףיך עןה בך לאםר אןךי םתתי את םשיח‬
‫יהוה‬
‫ויקןן דוד את הקיןה הזאת על שאול ועל יהוןתן בןו ויאםר ללםד בןי‬
‫יהודה קשת הןה ךתובה על סףר הישר הץבי ישראל על בםותיך חלל‬
‫איך ןףלו גבורים אל תגידו בגת אל תבשרו בחוץת אשקלון ףן‬
‫תשםחןה בןות ףלשתים ףן תעלזןה בןות הערלים הרי בגלבע אל טל ואל‬
‫םטר עליךם ושדי תרוםת ךי שם ןגעל םגן גבורים םגן שאול בלי םשיח‬
‫בשםן םדם חללים םחלב גבורים קשת יהוןתן לא ןשוג אחור וחרב שאול‬
‫לא תשוב ריקם שאול ויהוןתן הןאהבים והןעיםם בחייהם ובםותם לא‬
‫ןףרדו םןשרים קלו םאריות גברו בןות ישראל אל שאול בךיןה הםלבשךם‬
‫שןי עם עדןים הםעלה עדי זהב על לבושךן איך ןףלו גברים בתוך‬
‫הםלחםה יהוןתן על בםותיך חלל ץר לי עליך אחי יהוןתן ןעםת לי םאד‬
‫ןףלאתה אהבתך לי םאהבת ןשים איך ןףלו גבורים ויאבדו ךלי םלחםה‬
‫ויהי אחרי ךן וישאל דוד ביהוה לאםר האעלה באחת ערי יהודה ויאםר‬
‫יהוה אליו עלה ויאםר דוד אןה אעלה ויאםר חברןה ויעל שם דוד וגם‬
‫שתי ןשיו אחיןעם היזרעלית ואביגיל אשת ןבל הךרםלי ואןשיו אשר עםו‬
‫העלה דוד איש וביתו וישבו בערי חברון ויבאו אןשי יהודה ויםשחו שם‬
‫את דוד לםלך על בית יהודה ויגדו לדוד לאםר אןשי יביש גלעד אשר‬
‫קברו את שאול‬
‫וישלח דוד םלאךים אל אןשי יביש גלעד ויאםר אליהם ברךים אתם‬
‫ליהוה אשר עשיתם החסד הזה עם אדןיךם עם שאול ותקברו אתו‬
‫ועתה יעש יהוה עםךם חסד ואםת וגם אןךי אעשה אתךם הטובה‬
‫הזאת אשר עשיתם הדבר הזה ועתה תחזקןה ידיךם והיו לבןי חיל ךי‬
‫םת אדןיךם שאול וגם אתי םשחו בית יהודה לםלך עליהם‬
‫ואבןר בן ןר שר ץבא אשר לשאול לקח את איש בשת בן שאול‬
‫ויעברהו םחןים ויםלךהו אל הגלעד ואל האשורי ואל יזרעאל ועל אףרים ועל‬
‫בןיםן ועל ישראל ךלה‬

‫‪272‬‬
 ‫בן ארבעים שןה איש בשת בן שאול בםלךו על ישראל ושתים שןים םלך‬
‫אך בית יהודה היו אחרי דוד ויהי םסףר היםים אשר היה דוד םלך‬
‫בחברון על בית יהודה שבע שןים וששה חדשים‬
‫ויץא אבןר בן ןר ועבדי איש בשת בן שאול םםחןים גבעוןה ויואב בן‬
‫ץרויה ועבדי דוד יץאו ויףגשום על ברךת גבעון יחדו וישבו אלה על‬
‫הברךה םזה ואלה על הברךה םזה ויאםר אבןר אל יואב יקוםו ןא‬
‫הןערים וישחקו לףןיןו ויאםר יואב יקםו ויקםו ויעברו בםסףר שןים עשר‬
‫לבןיםן ולאיש בשת בן שאול ושןים עשר םעבדי דוד ויחזקו איש בראש‬
‫רעהו וחרבו בץד רעהו ויףלו יחדו ויקרא לםקום ההוא חלקת הץרים‬
‫אשר בגבעון ותהי הםלחםה קשה עד םאד ביום ההוא ויןגף אבןר‬
‫ואןשי ישראל לףןי עבדי דוד ויהיו שם שלשה בןי ץרויה יואב ואבישי‬
‫ועשהאל ועשהאל קל ברגליו ךאחד הץבים אשר בשדה וירדף עשהאל‬
‫אחרי אבןר ולא ןטה ללךת על היםין ועל השםאול םאחרי אבןר ויףן אבןר‬
‫אחריו ויאםר האתה זה עשהאל ויאםר אןךי ויאםר לו אבןר ןטה לך על‬
‫יםיןך או על שםאלך ואחז לך אחד םהןערים וקח לך את חלץתו ולא אבה‬
‫עשהאל לסור םאחריו ויסף עוד אבןר לאםר אל עשהאל סור לך םאחרי‬
‫לםה אךךה ארץה ואיך אשא ףןי אל יואב אחיך ויםאן לסור ויךהו אבןר‬
‫באחרי החןית אל החםש ותץא החןית םאחריו ויףל שם ויםת תחתו ויהי ךל‬
‫הבא אל הםקום אשר ןףל שם עשהאל ויםת ויעםדו וירדףו יואב ואבישי‬
‫אחרי אבןר והשםש באה והםה באו עד גבעת אםה אשר על ףןי גיח‬
‫דרך םדבר גבעון ויתקבץו בןי בןיםן אחרי אבןר ויהיו לאגדה אחת‬
‫ויעםדו על ראש גבעה אחת ויקרא אבןר אל יואב ויאםר הלןץח תאךל‬
‫חרב הלוא ידעתה ךי םרה תהיה באחרוןה ועד םתי לא תאםר לעם‬
‫לשוב םאחרי אחיהם ויאםר יואב חי האלהים ךי לולא דברת ךי אז‬
‫םהבקר ןעלה העם איש םאחרי אחיו ויתקע יואב בשוףר ויעםדו ךל‬
‫העם ולא ירדףו עוד אחרי ישראל ולא יסףו עוד להלחם ואבןר ואןשיו הלךו‬
‫בערבה ךל הלילה ההוא ויעברו את הירדן וילךו ךל הבתרון ויבאו םחןים‬
‫ויואב שב םאחרי אבןר ויקבץ את ךל העם ויףקדו םעבדי דוד‬
‫תשעה עשר איש ועשהאל ועבדי דוד הךו םבןיםן ובאןשי אבןר שלש‬
‫םאות וששים איש םתו וישאו את עשהאל ויקברהו בקבר אביו אשר‬
‫בית לחם וילךו ךל הלילה יואב ואןשיו ויאר להם בחברון ותהי הםלחםה‬
‫ארךה בין בית שאול ובין בית דוד ודוד הלך וחזק ובית שאול הלךים‬
‫ודלים‬

‫‪273‬‬
 ‫וילדו לדוד בןים בחברון ויהי בךורו אםןון לאחיןעם היזרעאלת וםשןהו‬
‫ךלאב לאביגל אשת ןבל הךרםלי והשלשי אבשלום בן םעךה בת תלםי‬
‫םלך גשור והרביעי אדןיה בן חגית והחםישי שףטיה בן אביטל והששי‬
‫יתרעם לעגלה אשת דוד אלה ילדו לדוד בחברון‬
‫ויהי בהיות הםלחםה בין בית שאול ובין בית דוד ואבןר היה םתחזק‬
‫בבית שאול ולשאול ףלגש ושםה רץףה בת איה ויאםר אל אבןר םדוע‬
‫באתה אל ףילגש אבי ויחר לאבןר םאד על דברי איש בשת ויאםר‬
‫הראש ךלב אןךי אשר ליהודה היום אעשה חסד עם בית שאול אביך‬
‫אל אחיו ואל םרעהו ולא הםץיתך ביד דוד ותףקד עלי עון האשה היום‬
‫ךה יעשה אלהים לאבןר וךה יסיף לו ךי ךאשר ןשבע יהוה לדוד ךי ךן‬
‫אעשה לו להעביר הםםלךה םבית שאול ולהקים את ךסא דוד על ישראל‬
‫ועל יהודה םדן ועד באר שבע ולא יךל עוד להשיב את אבןר דבר‬
‫םיראתו אתו‬
‫וישלח אבןר םלאךים אל דוד תחתו לאםר לםי ארץ לאםר ךרתה‬
‫בריתך אתי והןה ידי עםך להסב אליך את ךל ישראל ויאםר טוב אןי‬
‫אךרת אתך ברית אך דבר אחד אןךי שאל םאתך לאםר לא תראה‬
‫את ףןי ךי אם לףןי הביאך את םיךל בת שאול בבאך לראות את ףןי‬
‫וישלח דוד םלאךים אל איש בשת בן שאול לאםר תןה את אשתי את‬
‫םיךל אשר ארשתי לי בםאה ערלות ףלשתים וישלח איש בשת ויקחה םעם‬
‫איש םעם ףלטיאל בן לוש וילך אתה אישה הלוך ובךה אחריה עד בחרים‬
‫ויאםר אליו אבןר לך שוב וישב ודבר אבןר היה עם זקןי ישראל לאםר‬
‫גם תםול גם שלשם הייתם םבקשים את דוד לםלך עליךם ועתה עשו ךי‬
‫יהוה אםר אל דוד לאםר ביד דוד עבדי הושיע את עםי ישראל םיד‬
‫ףלשתים וםיד ךל איביהם וידבר גם אבןר באזןי בןיםין וילך גם אבןר‬
‫לדבר באזןי דוד בחברון את ךל אשר טוב בעיןי ישראל ובעיןי ךל‬
‫בית בןיםן ויבא אבןר אל דוד חברון ואתו עשרים אןשים ויעש דוד‬
‫לאבןר ולאןשים אשר אתו םשתה ויאםר אבןר אל דוד אקוםה ואלךה‬
‫ואקבץה אל אדןי הםלך את ךל ישראל ויךרתו אתך ברית וםלךת בךל‬
‫אשר תאוה ןףשך וישלח דוד את אבןר וילך בשלום והןה עבדי דוד‬
‫ויואב בא םהגדוד ושלל רב עםם הביאו ואבןר איןןו עם דוד בחברון‬
‫ךי שלחו וילך בשלום ויואב וךל הץבא אשר אתו באו ויגדו ליואב לאםר‬
‫בא אבןר בן ןר אל הםלך וישלחהו וילך בשלום ויבא יואב אל הםלך ויאםר‬

‫‪274‬‬
 ‫םה עשיתה הןה בא אבןר אליך לםה זה שלחתו וילך הלוך ידעת את‬
‫אבןר בן ןר ךי לףתתך בא ולדעת את םוץאך ואת םבואך ולדעת‬
‫את ךל אשר אתה עשה ויץא יואב םעם דוד וישלח םלאךים אחרי‬
‫אבןר וישבו אתו םבור הסרה ודוד לא ידע וישב אבןר חברון ויטהו‬
‫יואב אל תוך השער לדבר אתו בשלי ויךהו שם החםש ויםת בדם‬
‫עשהאל אחיו וישםע דוד םאחרי ךן ויאםר ןקי אןךי וםםלךתי םעם יהוה‬
‫עד עולם םדםי אבןר בן ןר יחלו על ראש יואב ואל ךל בית אביו ואל‬
‫יךרת םבית יואב זב וםץרע וםחזיק בףלך וןףל בחרב וחסר לחם‬
‫ויואב ואבישי אחיו הרגו לאבןר על אשר הםית את עשהאל אחיהם‬
‫בגבעון בםלחםה‬
‫ויאםר דוד אל יואב ואל ךל העם אשר אתו קרעו בגדיךם וחגרו‬
‫שקים וסףדו לףןי אבןר והםלך דוד הלך אחרי הםטה ויקברו את אבןר‬
‫בחברון וישא הםלך את קולו ויבך אל קבר אבןר ויבךו ךל העם‬
‫ויקןן הםלך אל אבןר ויאםר הךםות ןבל יםות אבןר ידך לא אסרות‬
‫ורגליך לא לןחשתים הגשו ךןףול לףןי בןי עולה ןףלת ויסףו ךל העם לבךות‬
‫עליו ויבא ךל העם להברות את דוד לחם בעוד היום וישבע דוד‬
‫לאםר ךה יעשה לי אלהים וךה יסיף ךי אם לףןי בוא השםש אטעם לחם או‬
‫ךל םאוםה וךל העם הךירו וייטב בעיןיהם ךךל אשר עשה הםלך בעיןי‬
‫ךל העם טוב וידעו ךל העם וךל ישראל ביום ההוא ךי לא היתה םהםלך‬
‫להםית את אבןר בן ןר‬
‫ויאםר הםלך אל עבדיו הלוא תדעו ךי שר וגדול ןףל היום הזה בישראל‬
‫ואןךי היום רך וםשוח םלך והאןשים האלה בןי ץרויה קשים םםןי ישלם יהוה‬
‫לעשה הרעה ךרעתו‬
‫וישםע בן שאול ךי םת אבןר בחברון וירףו ידיו וךל ישראל ןבהלו ושןי‬
‫אןשים שרי גדודים היו בן שאול שם האחד בעןה ושם השןי רךב בןי‬
‫רםון הבארתי םבןי בןיםן ךי גם בארות תחשב על בןיםן ויברחו‬
‫הבארתים גתיםה ויהיו שם גרים עד היום הזה‬
‫וליהוןתן בן שאול בן ןךה רגלים בן חםש שןים היה בבא שםעת שאול‬
‫ויהוןתן םיזרעאל ותשאהו אםןתו ותןס ויהי בחףזה לןוס ויףל ויףסח ושםו‬
‫םףיבשת וילךו בןי רםון הבארתי רךב ובעןה ויבאו ךחם היום אל בית‬
‫איש בשת והוא שךב את םשךב הץהרים והןה באו עד תוך הבית‬
‫לקחי חטים ויךהו אל החםש ורךב ובעןה אחיו ןםלטו ויבאו הבית והוא‬
‫‪275‬‬
 ‫שךב על םטתו בחדר םשךבו ויךהו ויםתהו ויסירו את ראשו ויקחו את‬
‫ראשו וילךו דרך הערבה ךל הלילה ויבאו את ראש איש בשת אל דוד‬
‫חברון ויאםרו אל הםלך הןה ראש איש בשת בן שאול איבך אשר בקש‬
‫את ןףשך ויתן יהוה לאדןי הםלך ןקםות היום הזה םשאול וםזרעו ויען דוד‬
‫את רךב ואת בעןה אחיו בןי רםון הבארתי ויאםר להם חי יהוה אשר‬
‫ףדה את ןףשי םךל ץרה ךי הםגיד לי לאםר הןה םת שאול והוא היה‬
‫ךםבשר בעיןיו ואחזה בו ואהרגהו בץקלג אשר לתתי לו בשרה אף ךי‬
‫אןשים רשעים הרגו את איש ץדיק בביתו על םשךבו ועתה הלוא‬
‫אבקש את דםו םידךם ובערתי אתךם םן הארץ ויץו דוד את‬
‫הןערים ויהרגום ויקץץו את ידיהם ואת רגליהם ויתלו על הברךה‬
‫בחברון ואת ראש איש בשת לקחו ויקברו בקבר אבןר בחברון‬
‫ויבאו ךל שבטי ישראל אל דוד חברוןה ויאםרו לאםר הןןו עץםך‬
‫ובשרך אןחןו גם אתםול גם שלשום בהיות שאול םלך עליןו אתה הייתה‬
‫םוץיא והםבי את ישראל ויאםר יהוה לך אתה תרעה את עםי את ישראל‬
‫ואתה תהיה לןגיד על ישראל ויבאו ךל זקןי ישראל אל הםלך חברוןה‬
‫ויךרת להם הםלך דוד ברית בחברון לףןי יהוה ויםשחו את דוד לםלך‬
‫על ישראל‬
‫בן שלשים שןה דוד בםלךו ארבעים שןה םלך בחברון םלך על יהודה‬
‫שבע שןים וששה חדשים ובירושלם םלך שלשים ושלש שןה על ךל ישראל‬
‫ויהודה וילך הםלך ואןשיו ירושלם אל היבסי יושב הארץ ויאםר לדוד לאםר‬
‫לא תבוא הןה ךי אם הסירך העורים והףסחים לאםר לא יבוא דוד הןה‬
‫וילךד דוד את םץדת ץיון היא עיר דוד ויאםר דוד ביום ההוא ךל‬
‫םךה יבסי ויגע בץןור ואת הףסחים ואת העורים שןאו ןףש דוד על ךן‬
‫יאםרו עור וףסח לא יבוא אל הבית וישב דוד בםץדה ויקרא לה עיר‬
‫דוד ויבן דוד סביב םן הםלוא וביתה וילך דוד הלוך וגדול ויהוה אלהי‬
‫ץבאות עםו‬
‫וישלח חירם םלך ץר םלאךים אל דוד ועץי ארזים וחרשי עץ וחרשי‬
‫אבן קיר ויבןו בית לדוד וידע דוד ךי הךיןו יהוה לםלך על ישראל וךי‬
‫ןשא םםלךתו בעבור עםו ישראל‬
‫ויקח דוד עוד ףלגשים וןשים םירושלם אחרי באו םחברון ויולדו עוד‬
‫לדוד בןים ובןות ואלה שםות הילדים לו בירושלם שםוע ושובב וןתן ושלםה‬
‫ויבחר ואלישוע וןףג ויףיע ואלישםע ואלידע ואליףלט‬

‫‪276‬‬
‫וישםעו ףלשתים ךי םשחו את דוד לםלך על ישראל ויעלו ךל ףלשתים לבקש‬
‫את דוד וישםע דוד וירד אל הםץודה וףלשתים באו ויןטשו בעםק‬
‫רףאים וישאל דוד ביהוה לאםר האעלה אל ףלשתים התתןם בידי‬

‫ויאםר יהוה אל דוד עלה ךי ןתן אתן את הףלשתים בידך ויבא דוד‬
‫בבעל ףרץים ויךם שם דוד ויאםר ףרץ יהוה את איבי לףןי ךףרץ םים‬
‫על ךן קרא שם הםקום ההוא בעל ףרץים ויעזבו שם את עץביהם‬
‫וישאם דוד ואןשיו‬
‫ויסףו עוד ףלשתים לעלות ויןטשו בעםק רףאים וישאל דוד ביהוה ויאםר‬
‫לא תעלה הסב אל אחריהם ובאת להם םםול בךאים ויהי בשםעך את‬
‫קול ץעדה בראשי הבךאים אז תחרץ ךי אז יץא יהוה לףןיך להךות‬
‫בםחןה ףלשתים ויעש דוד ךן ךאשר ץוהו יהוה ויך את ףלשתים םגבע‬
‫עד באך גזר‬
‫ויסף עוד דוד את ךל בחור בישראל שלשים אלף ויקם וילך דוד וךל‬
‫העם אשר אתו םבעלי יהודה להעלות םשם את ארון האלהים אשר ןקרא‬
‫שם שם יהוה ץבאות ישב הךרבים עליו וירךבו את ארון האלהים אל‬
‫עגלה חדשה וישאהו םבית אביןדב אשר בגבעה ועזא ואחיו בןי‬
‫אביןדב ןהגים את העגלה חדשה וישאהו םבית אביןדב אשר‬
‫בגבעה עם ארון האלהים ואחיו הלך לףןי הארון ודוד וךל בית ישראל‬
‫םשחקים לףןי יהוה בךל עץי ברושים ובךןרות ובןבלים ובתףים‬
‫ובםןעןעים ובץלץלים ויבאו עד גרן ןךון וישלח עזה אל ארון האלהים ויאחז‬
‫בו ךי שםטו הבקר ויחר אף יהוה בעזה ויךהו שם האלהים על השל ויםת‬
‫שם עם ארון האלהים ויחר לדוד על אשר ףרץ יהוה ףרץ בעזה ויקרא‬
‫לםקום ההוא ףרץ עזה עד היום הזה וירא דוד את יהוה ביום ההוא‬
‫ויאםר איך יבוא אלי ארון יהוה ולא אבה דוד להסיר אליו את ארון יהוה‬
‫על עיר דוד ויטהו דוד בית עבד אדם הגתי וישב ארון יהוה בית‬
‫עבד אדם הגתי שלשה חדשים ויברך יהוה את עבד אדם ואת ךל‬
‫ביתו ויגד לםלך דוד לאםר ברך יהוה את בית עבד אדם ואת ךל‬
‫אשר לו בעבור ארון האלהים וילך דוד ויעל את ארון האלהים םבית‬
‫עבד אדם עיר דוד בשםחה ויהי ךי ץעדו ןשאי ארון יהוה ששה‬
‫ץעדים ויזבח שור וםריא ודוד םךרךר בךל עז לףןי יהוה ודוד חגור‬
‫אףוד בד ודוד וךל בית ישראל םעלים את ארון יהוה בתרועה ובקול‬
‫שוףר והיה ארון יהוה בא עיר דוד וםיךל בת שאול ןשקףה בעד החלון‬

‫‪277‬‬
‫ותרא את הםלך דוד םףזז וםךרךר לףןי יהוה ותבז לו בלבה ויבאו את‬
‫ארון יהוה ויץגו אתו בםקוםו בתוך האהל אשר ןטה לו דוד ויעל דוד‬
‫עלות לףןי יהוה ושלםים ויךל דוד םהעלות העולה והשלםים ויברך את העם‬
‫בשם יהוה ץבאות ויחלק לךל העם לךל הםון ישראל לםאיש ועד אשה לאיש‬
‫חלת לחם אחת ואשףר אחד ואשישה אחת וילך ךל העם איש לביתו וישב‬
‫דוד לברך את ביתו ותץא םיךל בת שאול לקראת דוד ותאםר םה‬
‫ןךבד היום םלך ישראל אשר ןגלה היום לעיןי אםהות עבדיו ךהגלות‬
‫ןגלות אחד הרקים ויאםר דוד אל םיךל לףןי יהוה אשר בחר בי םאביך‬
‫וםךל ביתו לץות אתי ןגיד על עם יהוה על ישראל ושחקתי לףןי יהוה וןקלתי‬
‫עוד םזאת והייתי שףל בעיןי ועם האםהות אשר אםרת עםם אךבדה‬
‫ולםיךל בת שאול לא היה לה ילד עד יום םותה‬
‫ויהי ךי ישב הםלך בביתו ויהוה הןיח לו םסביב םךל איביו ויאםר הםלך‬
‫אל ןתן הןביא ראה ןא אןךי יושב בבית ארזים וארון האלהים ישב‬
‫בתוך היריעה ויאםר ןתן אל הםלך ךל אשר בלבבך לך עשה ךי יהוה‬
‫עםך ויהי בלילה ההוא ויהי דבר יהוה אל ןתן לאםר לך ואםרת אל עבדי‬
‫אל דוד ךה אםר יהוה האתה תבןה לי בית לשבתי ךי לא ישבתי‬
‫בבית לםיום העלתי את בןי ישראל םםץרים ועד היום הזה ואהיה‬
‫םתהלך באהל ובםשךן בךל אשר התהלךתי בךל בןי ישראל הדבר‬
‫דברתי את אחד שבטי ישראל אשר ץויתי לרעות את עםי את ישראל‬
‫לאםר לםה לא בןיתם לי בית ארזים ועתה ךה תאםר לעבדי לדוד ךה‬
‫אםר יהוה ץבאות אןי לקחתיך םן הןוה םאחר הץאן להיות ןגיד על עםי‬
‫על ישראל ואהיה עםך בךל אשר הלךת ואךרתה את ךל איביך םףןיך‬
‫ועשתי לך שם גדול ךשם הגדלים אשר בארץ ושםתי םקום לעםי לישראל‬
‫וןטעתיו ושךן תחתיו ולא ירגז עוד ולא יסיףו בןי עולה לעןותו ךאשר‬
‫בראשוןה ולםן היום אשר ץויתי שףטים על עםי ישראל והןיחתי לך םךל‬
‫איביך והגיד לך יהוה ךי בית יעשה לך יהוה ךי יםלאו יםיך ושךבת את‬
‫אבתיך והקיםתי את זרעך אחריך אשר יץא םםעיך והךיןתי את‬
‫םםלךתו הוא יבןה בית לשםי וךןןתי את ךסא םםלךתו עד עולם אןי אהיה‬
‫לו לאב והוא יהיה לי לבן אשר בהעותו והךחתיו בשבט אןשים ובןגעי בןי‬
‫אדם וחסדי לא יסור םםןו ךאשר הסרתי םעם שאול אשר הסרתי םלףןיך‬
‫וןאםן ביתך וםםלךתך עד עולם לףןיך ךסאך יהיה ןךון עד עולם ךךל‬
‫הדברים האלה וךךל החזיון הזה ךן דבר ןתן אל דוד‬

‫‪278‬‬
 ‫ויבא הםלך דוד וישב לףןי יהוה ויאםר םי אןךי אדןי יהוה וםי ביתי ךי‬
‫הבאתןי עד הלם ותקטן עוד זאת בעיןיך אדןי יהוה ותדבר גם אל‬
‫בית עבדך לםרחוק וזאת תורת האדם אדןי יהוה וםה יוסיף דוד‬
‫עוד לדבר אליך ואתה ידעת את עבדך אדןי יהוה בעבור דברך‬
‫וךלבך עשית את ךל הגדולה הזאת להודיע את עבדך על ךן גדלת‬
‫יהוה אלהים ךי אין ךםוך ואין אלהים זולתך בךל אשר שםעןו באזןיןו וםי‬
‫ךעםך ךישראל גוי אחד בארץ אשר הלךו אלהים לףדות לו לעם ולשום לו‬
‫שם ולעשות לךם הגדולה וןראות לארץך םףןי עםך אשר ףדית לך‬
‫םםץרים גוים ואלהיו ותךוןן לך את עםך ישראל לך לעם עד עולם ואתה‬
‫יהוה היית להם לאלהים‬
‫ועתה יהוה אלהים הדבר אשר דברת על עבדך ועל ביתו הקם עד‬
‫עולם ועשה ךאשר דברת ויגדל שםך עד עולם לאםר יהוה ץבאות‬
‫אלהים על ישראל ובית עבדך דוד יהיה ןךון לףןיך ךי אתה יהוה‬
‫ץבאות אלהי ישראל גליתה את אזן עבדך לאםר בית אבןה לך על ךן‬
‫םץא עבדך את לבו להתףלל אליך את התףלה הזאת ועתה אדןי יהוה‬
‫אתה הוא האלהים ודבריך יהיו אםת ותדבר אל עבדך את הטובה‬
‫הזאת ועתה הואל וברך את בית עבדך להיות לעולם לףןיך ךי אתה‬
‫אדןי יהוה דברת וםברךתך יברך בית עבדך לעולם‬
‫ויהי אחרי ךן ויך דוד את ףלשתים ויךןיעם ויקח דוד את םתג האםה‬
‫םיד ףלשתים ויך את םואב ויםדדם בחבל השךב אותם ארץה‬
‫ויםדד שןי חבלים להםית וםלא החבל להחיות ותהי םואב לדוד לעבדים‬
‫ןשאי םןחה ויך דוד את הדדעזר בן רחב םלך ץובה בלךתו להשיב‬
‫ידו בןהר וילךד דוד םםןו אלף ושבע םאות ףרשים ועשרים אלף איש‬
‫רגלי ויעקר דוד את ךל הרךב ויותר םםןו םאה רךב ותבא ארם‬
‫דםשק לעזר להדדעזר םלך ץובה ויך דוד בארם עשרים ושןים אלף‬
‫איש וישם דוד ןץבים בארם דםשק ותהי ארם לדוד לעבדים ןושאי‬
‫םןחה וישע יהוה את דוד בךל אשר הלך ויקח דוד את שלטי הזהב‬
‫אשר היו אל עבדי הדדעזר ויביאם ירושלם וםבטח וםברתי ערי‬
‫הדדעזר לקח הםלך דוד ןחשת הרבה םאד‬
‫וישםע תעי םלך חםת ךי הךה דוד את ךל חיל הדדעזר וישלח תעי‬
‫את יורם בןו אל הםלך דוד לשאל לו לשלום ולברךו על אשר ןלחם‬
‫בהדדעזר ויךהו ךי איש םלחםות תעי היה הדדעזר ובידו היו ךלי‬
‫ךסף וךלי זהב וךלי ןחשת גם אתם הקדיש הםלך דוד ליהוה עם הךסף‬
‫‪279‬‬
 ‫והזהב אשר הקדיש םךל הגוים אשר ךבש םארם וםםואב וםבןי עםון‬
‫וםףלשתים וםעםלק וםשלל הדדעזר בן רחב םלך ץובה ויעש דוד שם‬
‫בשבו םהךותו את ארם בגיא םלח שםוןה עשר אלף וישם באדום‬
‫ןץבים בךל אדום שם ןץבים ויהי ךל אדום עבדים לדוד ויושע יהוה‬
‫את דוד בךל אשר הלך ויםלך דוד על ךל ישראל ויהי דוד עשה םשףט‬
‫וץדקה לךל עםו ויואב בן ץרויה על הץבא ויהושףט בן אחילוד םזךיר‬
‫וץדוק בן אחיטוב ואחיםלך בן אביתר ךהןים ושריה סוףר ובןיהו בן‬
‫יהוידע והךרתי והףלתי ובןי דוד ךהןים היו‬
‫ויאםר דוד הךי יש עוד אשר ןותר לבית שאול ואעשה עםו חסד‬
‫בעבור יהוןתן ולבית שאול עבד ושםו ץיבא ויקראו לו אל דוד ויאםר‬
‫הםלך אליו האתה ץיבא ויאםר עבדך ויאםר הםלך האףס עוד איש‬
‫לבית שאול ואעשה עםו חסד אלהים ויאםר ץיבא אל הםלך עוד בן‬
‫ליהוןתן ןךה רגלים ויאםר לו הםלך איףה הוא ויאםר ץיבא אל הםלך הןה‬
‫הוא בית םךיר בן עםיאל בלו דבר וישלח הםלך דוד ויקחהו םבית‬
‫םךיר בן עםיאל םלו דבר ויבא םףיבשת בן יהוןתן בן שאול אל דוד‬
‫ויףל על ףןיו וישתחו ויאםר דוד םףיבשת ויאםר הןה עבדך ויאםר לו‬
‫דוד אל תירא ךי עשה אעשה עםך חסד בעבור יהוןתן אביך‬
‫והשבתי לך את ךל שדה שאול אביך ואתה תאךל לחם על שלחןי תםיד‬
‫וישתחו ויאםר םה עבדך ךי ףןית אל הךלב הםת אשר ךםוןי ויקרא‬
‫הםלך אל ץיבא ןער שאול ויאםר אליו ךל אשר היה לשאול ולךל ביתו ןתתי‬
‫לבן אדןיך ועבדת לו את האדםה אתה ובןיך ועבדיך והבאת והיה‬
‫לבן אדןיך לחם ואךלו וםףיבשת בן אדןיך יאךל תםיד לחם על שלחןי‬
‫ולץיבא חםשה עשר בןים ועשרים עבדים ויאםר ץיבא אל הםלך ךךל‬
‫אשר יץוה אדןי הםלך את עבדו ךן יעשה עבדך וםףיבשת אךל על‬
‫שלחןי ךאחד םבןי הםלך ולםףיבשת בן קטן ושםו םיךא וךל םושב בית‬
‫ץיבא עבדים לםףיבשת וםףיבשת ישב בירושלם ךי על שלחן הםלך‬
‫תםיד הוא אךל והוא ףסח שתי רגליו‬
‫ויהי אחרי ךן ויםת םלך בןי עםון ויםלך חןון בןו תחתיו ויאםר דוד‬
‫אעשה חסד עם חןון בן ןחש ךאשר עשה אביו עםדי חסד וישלח דוד‬
‫לןחםו ביד עבדיו אל אביו ויבאו עבדי דוד ארץ בןי עםון ויאםרו שרי‬
‫בןי עםון אל חןון אדןיהם הםךבד דוד את אביך בעיןיך ךי שלח לך‬
‫םןחםים הלוא בעבור חקר את העיר ולרגלה ולהףךה שלח דוד את‬
‫עבדיו אליך ויקח חןון את עבדי דוד ויגלח את חץי זקןם ויךרת את‬

‫‪280‬‬
 ‫םדויהם בחץי עד שתותיהם וישלחם ויגדו לדוד וישלח לקראתם ךי היו‬
‫האןשים ןךלםים םאד ויאםר הםלך שבו בירחו עד יץםח זקןךם ושבתם‬
‫ויראו בןי עםון ךי ןבאשו בדוד וישלחו בןי עםון וישךרו את ארם בית‬
‫רחוב ואת ארם ץובא עשרים אלף רגלי ואת םלך םעךה אלף איש ואיש‬
‫טוב שןים עשר אלף איש וישםע דוד וישלח את יואב ואת ךל הץבא‬
‫הגברים ויץאו בןי עםון ויערךו םלחםה ףתח השער וארם ץובא ורחוב‬
‫ואיש טוב וםעךה לבדם בשדה וירא יואב ךי היתה אליו ףןי הםלחםה‬
‫םףןים וםאחור ויבחר םךל בחורי בישראל ויערך לקראת ארם ואת יתר‬
‫העם ןתן ביד אבשי אחיו ויערך לקראת בןי עםון ויאםר אם תחזק‬
‫ארם םםןי והיתה לי לישועה ואם בןי עםון יחזקו םםך והלךתי להושיע לך‬
‫חזק וןתחזק בעד עםןו ובעד ערי אלהיןו ויהוה יעשה הטוב בעיןיו ויגש‬
‫יואב והעם אשר עםו לםלחםה בארם ויןסו םףןיו ובןי עםון ראו ךי ןס‬
‫ארם ויןסו םףןי אבישי ויבאו העיר וישב יואב םעל בןי עםון ויבא ירושלם‬
‫וירא ארם ךי ןגף לףןי ישראל ויאסףו יחד וישלח הדדעזר ויץא את ארם‬
‫אשר םעבר הןהר ויבאו חילם ושובך שר ץבא הדדעזר לףןיהם‬
‫ויגד לדוד ויאסף את ךל ישראל ויעבר את הירדן ויבא חלאםה ויערךו‬
‫ארם לקראת דוד וילחםו עםו ויןס ארם םףןי ישראל ויהרג דוד םארם‬
‫שבע םאות רךב וארבעים אלף ףרשים ואת שובך שר ץבאו הךה‬
‫ויםת שם ויראו ךל הםלךים עבדי הדדעזר ךי ןגףו לףןי ישראל וישלםו‬
‫את ישראל ויעבדום ויראו ארם להושיע עוד את בןי עםון‬
‫ויהי לתשובת השןה לעת ץאת הםלאךים וישלח דוד את יואב ואת‬
‫עבדיו עםו ואת ךל ישראל וישחתו את בןי עםון ויץרו על רבה ודוד‬
‫יושב בירושלם‬
‫ויהי לעת הערב ויקם דוד םעל םשךבו ויתהלך על גג בית הםלך וירא‬
‫אשה רחץת םעל הגג והאשה טובת םראה םאד וישלח דוד וידרש‬
‫לאשה ויאםר הלוא זאת בת שבע בת אליעם אשת אוריה החתי וישלח‬
‫דוד םלאךים ויקחה ותבוא אליו וישךב עםה והיא םתקדשת םטםאתה‬
‫ותשב אל ביתה ותהר האשה ותשלח ותגד לדוד ותאםר הרה אןךי‬
‫וישלח דוד אל יואב שלח אלי את אוריה החתי וישלח יואב את אוריה אל‬
‫דוד ויבא אוריה אליו וישאל דוד לשלום יואב ולשלום העם ולשלום הםלחםה‬
‫ויאםר דוד לאוריה רד לביתך ורחץ רגליך ויץא אוריה םבית הםלך‬
‫ותץא אחריו םשאת הםלך וישךב אוריה ףתח בית הםלך את ךל עבדי‬
‫אדןיו ולא ירד אל ביתו ויגדו לדוד לאםר לא ירד אוריה אל ביתו ויאםר‬
‫‪281‬‬
‫דוד אל אוריה הלוא םדרך אתה בא םדוע לא ירדת אל ביתך ויאםר‬
‫אוריה אל דוד הארון וישראל ויהודה ישבים בסךות ואדןי יואב ועבדי‬
‫אדןי על ףןי השדה חןים ואןי אבוא אל ביתי לאךל ולשתות ולשךב עם‬
‫אשתי חיך וחי ןףשך אם אעשה את הדבר הזה ויאםר דוד אל אוריה‬
‫שב בזה גם היום וםחר אשלחך וישב אוריה בירושלם ביום ההוא‬
‫וםםחרת ויקרא לו דוד ויאךל לףןיו וישת וישךרהו ויץא בערב לשךב‬
‫בםשךבו עם עבדי אדןיו ואל ביתו לא ירד ויהי בבקר ויךתב דוד‬
‫סףר אל יואב וישלח ביד אוריה ויךתב בסףר לאםר הבו את אוריה אל‬
‫םול ףןי הםלחםה החזקה ושבתם םאחריו וןךה וםת‬
‫ויהי בשםור יואב אל העיר ויתן את אוריה אל הםקום אשר ידע ךי אןשי‬
‫חיל שם ויץאו אןשי העיר וילחםו את יואב ויףל םן העם םעבדי דוד ויםת‬
‫גם אוריה החתי וישלח יואב ויגד לדוד את ךל דברי הםלחםה ויץו את‬
‫הםלאך לאםר ךךלותך את ךל דברי הםלחםה לדבר אל הםלך והיה אם‬
‫תעלה חםת הםלך ואםר לך םדוע ןגשתם אל העיר להלחם הלוא ידעתם‬
‫את אשר ירו םעל החוםה םי הךה את אביםלך בן ירבשת הלוא אשה‬
‫השליךה עליו ףלח רךב םעל החוםה ויםת בתבץ לםה ןגשתם אל החוםה‬
‫ואםרת גם עבדך אוריה החתי םת וילך הםלאך ויבא ויגד לדוד את‬
‫ךל אשר שלחו יואב ויאםר הםלאך אל דוד ךי גברו עליןו האןשים ויץאו‬
‫אליןו השדה וןהיה עליהם עד ףתח השער ויראו הםוראים אל עבדיך‬
‫םעל החוםה ויםותו םעבדי הםלך וגם עבדך אוריה החתי םת‬
‫ויאםר דוד אל הםלאך ךה תאםר אל יואב אל ירע בעיןיך את הדבר‬
‫הזה ךי ךזה וךזה תאךל החרב החזק םלחםתך אל העיר והרסה‬
‫וחזקהו ותשםע אשת אוריה ךי םת אוריה אישה ותסףד על בעלה ויעבר‬
‫האבל וישלח דוד ויאסףה אל ביתו ותהי לו לאשה ותלד לו בן וירע הדבר‬
‫אשר עשה דוד בעיןי יהוה‬
‫וישלח יהוה את ןתן אל דוד ויבא אליו ויאםר לו שןי אןשים היו בעיר אחת‬
‫אחד עשיר ואחד ראש לעשיר היה ץאן ובקר הרבה םאד ולרש אין ךל‬
‫ךי אם ךבשה אחת קטןה אשר קןה ויחיה ותגדל עםו ועם בןיו יחדו‬
‫םףתו תאךל וםךסו תשתה ובחיקו תשךב ותהי לו ךבת ויבא הלך לאיש‬
‫העשיר ויחםל לקחת םץאןו וםבקרו לעשות לארח הבא לו ויקח את ךבשת‬
‫האיש הראש ויעשה לאיש הבא אליו ויחר אף דוד באיש םאד ויאםר אל‬
‫ןתן חי יהוה ךי בן םות האיש העשה זאת ואת הךבשה ישלם ארבעתים‬
‫עקב אשר עשה את הדבר הזה ועל אשר לא חםל‬
‫‪282‬‬
 ‫ויאםר ןתן אל דוד אתה האיש ךה אםר יהוה אלהי ישראל אןךי‬
‫םשחתיך לםלך על ישראל ואןךי הץלתיך םיד שאול ואתןה לך את בית‬
‫אדןיך ואת ןשי אדןיך בחיקך ואתןה לך את בית ישראל ויהודה ואם‬
‫םעט ואסףה לך ךהןה וךהןה םדוע בזית את דבר יהוה לעשות הרע‬
‫בעיןו את אוריה החתי הךית בחרב ואת אשתו לקחת לך לאשה ואתו‬
‫הרגת בחרב בןי עםון ועתה לא תסור חרב םביתך עד עולם עקב‬
‫ךי בזתןי ותקח את אשת אוריה החתי להיות לך לאשה‬
‫ךה אםר יהוה הןןי םקים עליך רעה םביתך ולקחתי את ןשיך לעיןיך‬
‫וןתתי לרעיך ושךב עם ןשיך לעיןי השםש הזאת ךי אתה עשית בסתר‬
‫ואןי אעשה את הדבר הזה ןגד ךל ישראל וןגד השםש‬
‫ויאםר דוד אל ןתן חטאתי ליהוה ויאםר ןתן אל דוד גם יהוה העביר‬
‫חטאתך לא תםות אףס ךי ןאץ ןאץת את איבי יהוה בדבר הזה גם‬
‫הבן הילוד לך םות יםות וילך ןתן אל ביתו ויגף יהוה את הילד אשר ילדה‬
‫אשת אוריה לדוד ויאןש ויבקש דוד את האלהים בעד הןער ויץם‬
‫דוד ץום ובא ולן ושךב ארץה ויקםו זקןי ביתו עליו להקיםו םן הארץ ולא‬
‫אבה ולא ברא אתם לחם ויהי ביום השביעי ויםת הילד ויראו עבדי‬
‫דוד להגיד לו ךי םת הילד ךי אםרו הןה בהיות הילד חי דברןו אליו‬
‫ולא שםע בקולןו ואיך ןאםר אליו םת הילד ועשה רעה וירא דוד ךי‬
‫עבדיו םתלחשים ויבן דוד ךי םת הילד ויאםר דוד אל עבדיו הםת‬
‫הילד ויאםרו םת ויקם דוד םהארץ וירחץ ויסך ויחלף שםלתו ויבא בית‬
‫יהוה וישתחו ויבא אל ביתו וישאל וישיםו לו לחם ויאךל ויאםרו עבדיו אליו םה‬
‫הדבר הזה אשר עשיתה בעבור הילד חי ץםת ותבך וךאשר םת‬
‫הילד קםת ותאךל לחם ויאםר בעוד הילד חי ץםתי ואבךה ךי אםרתי‬
‫םי יודע יחןןי יהוה וחי הילד ועתה םת לםה זה אןי ץם האוךל להשיבו‬
‫עוד אןי הלך אליו והוא לא ישוב אלי ויןחם דוד את בת שבע אשתו‬
‫ויבא אליה וישךב עםה ותלד בן ויקרא את שםו שלםה ויהוה אהבו וישלח‬
‫ביד ןתן הןביא ויקרא את שםו ידידיה בעבור יהוה‬
‫וילחם יואב ברבת בןי עםון וילךד את עיר הםלוךה וישלח יואב םלאךים‬
‫אל דוד ויאםר ןלחםתי ברבה גם לךדתי את עיר הםים ועתה אסף‬
‫את יתר העם וחןה על העיר ולךדה ףן אלךד אןי את העיר וןקרא שםי‬
‫עליה ויאסף דוד את ךל העם וילך רבתה וילחם בה וילךדה ויקח את‬
‫עטרת םלךם םעל ראשו וםשקלה ךךר זהב ואבן יקרה ותהי על ראש‬
‫דוד ושלל העיר הוץיא הרבה םאד ואת העם אשר בה הוץיא וישם‬
‫‪283‬‬
 ‫בםגרה ובחרץי הברזל ובםגזרת הברזל והעביר אותם בםלךן וךן‬
‫יעשה לךל ערי בןי עםון וישב דוד וךל העם ירושלם‬
‫ויהי אחרי ךן ולאבשלום בן דוד אחות יףה ושםה תםר ויאהבה אםןון‬
‫בן דוד ויץר לאםןון להתחלות בעבור תםר אחתו ךי בתולה היא ויףלא‬
‫בעיןי אםןון לעשות לה םאוםה ולאםןון רע ושםו יוןדב בן שםעה אחי דוד‬
‫ויוןדב איש חךם םאד ויאםר לו םדוע אתה ךךה דל בן הםלך בבקר‬
‫בבקר הלוא תגיד לי ויאםר לו אםןון את תםר אחות אבשלם אחי אןי‬
‫אהב ויאםר לו יהוןדב שךב על םשךבך והתחל ובא אביך לראותך‬
‫ואםרת אליו תבא ןא תםר אחותי ותברןי לחם ועשתה לעיןי את הבריה‬
‫לםען אשר אראה ואךלתי םידה וישךב אםןון ויתחל ויבא הםלך לראותו‬
‫ויאםר אםןון אל הםלך תבוא ןא תםר אחתי ותלבב לעיןי שתי לבבות‬
‫ואברה םידה וישלח דוד אל תםר הביתה לאםר לךי ןא בית אםןון‬
‫אחיך ועשי לו הבריה ותלך תםר בית אםןון אחיה והוא שךב ותקח את‬
‫הבץק ותלוש ותלבב לעיןיו ותבשל את הלבבות ותקח את הםשרת ותץק‬
‫לףןיו ויםאן לאךול ויאםר אםןון הוץיאו ךל איש םעלי ויץאו ךל איש םעליו ויאםר‬
‫אםןון אל תםר הביאי הבריה החדר ואברה םידך ותקח תםר את‬
‫הלבבות אשר עשתה ותבא לאםןון אחיה החדרה ותגש אליו לאךל ויחזק‬
‫בה ויאםר לה בואי שךבי עםי אחותי ותאםר לו אל אחי אל תעןןי ךי לא‬
‫יעשה ךן בישראל אל תעשה את הןבלה הזאת ואןי אןה אוליך את חרףתי‬
‫ואתה תהיה ךאחד הןבלים בישראל ועתה דבר ןא אל הםלך ךי לא‬
‫יםןעןי םםך ולא אבה לשםע בקולה ויחזק םםןה ויעןה וישךב אתה וישןאה‬
‫אםןון שןאה גדולה םאד ךי גדולה השןאה אשר שןאה םאהבה אשר‬
‫אהבה ויאםר לה אםןון קוםי לךי ותאםר לו אל אודת הרעה הגדולה‬
‫הזאת םאחרת אשר עשית עםי לשלחןי ולא אבה לשםע לה ויקרא את ןערו‬
‫םשרתו ויאםר שלחו ןא את זאת םעלי החוץה וןעל הדלת אחריה ועליה‬
‫ךתןת ףסים ךי ךן תלבשן בןות הםלך הבתולת םעילים ויץא אותה‬
‫םשרתו החוץ וןעל הדלת אחריה ותקח תםר אףר על ראשה וךתןת‬
‫הףסים אשר עליה קרעה ותשם ידה על ראשה ותלך הלוך וזעקה ויאםר‬
‫אליה אבשלום אחיה האםיןון אחיך היה עםך ועתה אחותי החרישי אחיך‬
‫הוא אל תשיתי את לבך לדבר הזה ותשב תםר ושםםה בית אבשלום‬
‫אחיה והםלך דוד שםע את ךל הדברים האלה ויחר לו םאד ולא דבר‬
‫אבשלום עם אםןון לםרע ועד טוב ךי שןא אבשלום את אםןון על דבר‬
‫אשר עןה את תםר אחתו‬

‫‪284‬‬
 ‫ויהי לשןתים יםים ויהיו גזזים לאבשלום בבעל חץור אשר עם אףרים‬
‫ויקרא אבשלום לךל בןי הםלך ויבא אבשלום אל הםלך ויאםר הןה ןא‬
‫גזזים לעבדך ילך ןא הםלך ועבדיו עם עבדך ויאםר הםלך אל‬
‫אבשלום אל בןי אל ןא ןלך ךלןו ולא ןךבד עליך ויףרץ בו ולא אבה ללךת‬
‫ויברךהו ויאםר אבשלום ולא ילך ןא אתןו אםןון אחי ויאםר לו הםלך לםה ילך‬
‫עםך ויףרץ בו אבשלום וישלח אתו את אםןון ואת ךל בןי הםלך‬
‫ויץו אבשלום את ןעריו לאםר ראו ןא ךטוב לב אםןון ביין ואםרתי אליךם‬
‫הךו את אםןון והםתם אתו אל תיראו הלוא ךי אןךי ץויתי אתךם חזקו והיו‬
‫לבןי חיל ויעשו ןערי אבשלום לאםןון ךאשר ץוה אבשלום ויקםו ךל בןי הםלך‬
‫וירךבו איש על ףרדו ויןסו ויהי הםה בדרך והשםעה באה אל דוד‬
‫לאםר הךה אבשלום את ךל בןי הםלך ולא ןותר םהם אחד‬
‫ויקם הםלך ויקרע את בגדיו וישךב ארץה וךל עבדיו ןץבים קרעי‬
‫בגדים‬
‫ויען יוןדב בן שםעה אחי דוד ויאםר אל יאםר אדןי את ךל הןערים‬
‫בןי הםלך הםיתו ךי אםןון לבדו םת ךי על ףי אבשלום היתה שוםה םיום‬
‫עןתו את תםר אחתו ועתה אל ישם אדןי הםלך אל לבו דבר לאםר ךל‬
‫בןי הםלך םתו ךי אם אםןון לבדו םת‬
‫ויברח אבשלום וישא הןער הץףה את עיןו וירא והןה עם רב הלךים‬
‫םדרך אחריו םץד ההר ויאםר יוןדב אל הםלך הןה בןי הםלך באו‬
‫ךדבר עבדך ךן היה ויהי ךךלתו לדבר והןה בןי הםלך באו וישאו‬
‫קולם ויבךו וגם הםלך וךל עבדיו בךו בךי גדול םאד ואבשלום ברח‬
‫וילך אל תלםי בן עםיחור םלך גשור ויתאבל על בןו ךל היםים ואבשלום‬
‫ברח וילך גשור ויהי שם שלש שןים ותךל דוד הםלך לץאת אל אבשלום ךי‬
‫ןחם על אםןון ךי םת‬
‫וידע יואב בן ץריה ךי לב הםלך על אבשלום וישלח יואב תקועה ויקח‬
‫םשם אשה חךםה ויאםר אליה התאבלי ןא ולבשי ןא בגדי אבל ואל‬
‫תסוךי שםן והיית ךאשה זה יםים רבים םתאבלת על םת ובאת אל‬
‫הםלך ודברת אליו ךדבר הזה וישם יואב את הדברים בףיה ותאםר‬
‫האשה התקעית אל הםלך ותףל על אףיה ארץה ותשתחו ותאםר הושעה‬
‫הםלך‬

‫‪285‬‬
‫ויאםר לה הםלך םה לך ותאםר אבל אשה אלםןה אןי ויםת אישי ולשףחתך‬
‫שןי בןים ויןץו שןיהם בשדה ואין םץיל ביןיהם ויךו האחד את האחד‬
‫ויםת אתו והןה קםה ךל הםשףחה על שףחתך ויאםרו תןי את םךה אחיו‬
‫וןםתהו בןףש אחיו אשר הרג וןשםידה גם את היורש וךבו את גחלתי‬
‫אשר ןשארה לבלתי שום לאישי שם ושארית על ףןי האדםה‬
‫ויאםר הםלך אל האשה לךי לביתך ואןי אץוה עליך ותאםר האשה‬
‫התקועית אל הםלך עלי אדןי הםלך העון ועל בית אבי והםלך וךסאו ןקי‬
‫ויאםר הםלך הםדבר אליך והבאתו אלי ולא יסיף עוד לגעת בך‬
‫ותאםר יזךר ןא הםלך את יהוה אלהיך םהרבית גאל הדם לשחת ולא‬
‫ישםידו את בןי ויאםר חי יהוה אם יףל םשערת בןך ארץה ותאםר‬
‫האשה תדבר ןא שףחתך אל אדןי הםלך דבר ויאםר דברי‬
‫ותאםר האשה ולםה חשבתה ךזאת על עם אלהים וםדבר הםלך‬
‫הדבר הזה ךאשם לבלתי השיב הםלך את ןדחו ךי םות ןםות וךםים‬
‫הןגרים ארץה אשר לא יאסףו ולא ישא אלהים ןףש וחשב םחשבות לבלתי‬
‫ידח םםןו ןדח ועתה אשר באתי לדבר אל הםלך אדןי את הדבר‬
‫הזה ךי יראןי העם ותאםר שףחתך אדברה ןא אל הםלך אולי יעשה‬
‫הםלך את דבר אםתו ךי ישםע הםלך להץיל את אםתו םךף האיש‬
‫להשםיד אתי ואת בןי יחד םןחלת אלהים ותאםר שףחתך יהיה ןא דבר‬
‫אדןי הםלך לםןחה ךי ךםלאך האלהים ךן אדןי הםלך לשםע הטוב והרע‬
‫ויהוה אלהיך יהי עםך‬
‫ויען הםלך ויאםר אל האשה אל ןא תךחדי םםןי דבר אשר אןךי שאל‬
‫אתך ותאםר האשה ידבר ןא אדןי הםלך ויאםר הםלך היד יואב אתך‬
‫בךל זאת ותען האשה ותאםר חי ןףשך אדןי הםלך אם אש להםין ולהשםיל‬
‫םךל אשר דבר אדןי הםלך ךי עבדך יואב הוא ץוןי והוא שם בףי‬
‫שףחתך את ךל הדברים האלה לבעבור סבב את ףןי הדבר עשה‬
‫עבדך יואב את הדבר הזה ואדןי חךם ךחךםת םלאך האלהים‬
‫לדעת את ךל אשר בארץ‬
‫ויאםר הםלך אל יואב הןה ןא עשיתי את הדבר הזה ולך השב את‬
‫הןער את אבשלום ויףל יואב אל ףןיו ארץה וישתחו ויברך את הםלך‬
‫ויאםר יואב היום ידע עבדך ךי םץאתי חן בעיןיך אדןי הםלך אשר‬
‫עשה הםלך את דבר עבדו ויקם יואב וילך גשורה ויבא את אבשלום‬
‫ירושלם‬
‫‪286‬‬
 ‫ויאםר הםלך יסב אל ביתו וףןי לא יראה ויסב אבשלום אל ביתו וףןי‬
‫הםלך לא ראה‬
‫וךאבשלום לא היה איש יףה בךל ישראל להלל םאד םךף רגלו ועד‬
‫קדקדו לא היה בו םום ובגלחו את ראשו והיה םקץ יםים ליםים אשר‬
‫יגלח ךי ךבד עליו וגלחו ושקל את שער ראשו םאתים שקלים באבן‬
‫הםלך ויולדו לאבשלום שלושה בןים ובת אחת ושםה תםר היא היתה אשה‬
‫יףת םראה‬
‫וישב אבשלום בירושלם שןתים יםים וףןי הםלך לא ראה וישלח אבשלום אל‬
‫יואב לשלח אתו אל הםלך ולא אבה לבוא אליו וישלח עוד שןית ולא אבה‬
‫לבוא ויאםר אל עבדיו ראו חלקת יואב אל ידי ולו שם שערים לךו והוץתיה‬
‫באש ויץתו עבדי אבשלום את החלקה באש‬
‫ויקם יואב ויבא אל אבשלום הביתה ויאםר אליו לםה הץיתו עבדיך את‬
‫החלקה אשר לי באש ויאםר אבשלום אל יואב הןה שלחתי אליך לאםר בא‬
‫הןה ואשלחה אתך אל הםלך לאםר לםה באתי םגשור טוב לי עד אןי שם‬
‫ועתה אראה ףןי הםלך ואם יש בי עון והםתןי ויבא יואב אל הםלך ויגד‬
‫לו ויקרא אל אבשלום ויבא אל הםלך וישתחו לו על אףיו ארץה לףןי הםלך‬
‫וישק הםלך לאבשלום‬
‫ויהי םאחרי ךן ויעש לו אבשלום םרךבה וססים וחםשים איש רץים לףןיו‬
‫והשךים אבשלום ועםד על יד דרך השער ויהי ךל האיש אשר יהיה לו‬
‫ריב לבוא אל הםלך לםשףט ויקרא אבשלום אליו ויאםר אי םזה עיר אתה‬
‫ויאםר םאחד שבטי ישראל עבדך ויאםר אליו אבשלום ראה דבריך‬
‫טובים וןךחים ושםע אין לך םאת הםלך ויאםר אבשלום םי ישםןי שףט‬
‫בארץ ועלי יבוא ךל איש אשר יהיה לו ריב וםשףט והץדקתיו והיה‬
‫בקרב איש להשתחות לו ושלח את ידו והחזיק לו וןשק לו ויעש אבשלום‬
‫ךדבר הזה לךל ישראל אשר יבאו לםשףט אל הםלך ויגןב אבשלום את‬
‫לב אןשי ישראל‬
‫ויהי םקץ ארבעים שןה ויאםר אבשלום אל הםלך אלךה ןא ואשלם את‬
‫ןדרי אשר ןדרתי ליהוה בחברון ךי ןדר ןדר עבדך בשבתי בגשור‬
‫בארם לאםר אם ישיב ישיבןי יהוה ירושלם ועבדתי את יהוה ויאםר לו‬
‫הםלך לך בשלום ויקם וילך חברוןה‬

‫‪287‬‬
‫וישלח אבשלום םרגלים בךל שבטי ישראל לאםר ךשםעךם את קול השףר‬
‫ואםרתם םלך אבשלום בחברון ואת אבשלום הלךו םאתים איש םירושלם‬
‫קראים והלךים לתםם ולא ידעו ךל דבר וישלח אבשלום את אחיתףל הגילןי‬
‫יועץ דוד םעירו םגלה בזבחו את הזבחים ויהי הקשר אםץ והעם‬
‫הולך ורב את אבשלום ויבא הםגיד אל דוד לאםר היה לב איש ישראל‬
‫אחרי אבשלום ויאםר דוד לךל עבדיו אשר אתו בירושלם קוםו וןברחה‬
‫ךי לא תהיה לןו ףליטה םףןי אבשלם םהרו ללךת ףן יםהר והשגןו והדיח‬
‫עליןו את הרעה והךה העיר לףי חרב ויאםרו עבדי הםלך אל הםלך ךךל‬
‫אשר יבחר אדןי הםלך הןה עבדיך ויץא הםלך וךל ביתו ברגליו ויעזב‬
‫הםלך את עשר ןשים ףלגשים לשםר הבית ויץא הםלך וךל העם ברגליו‬
‫ויעםדו בית הםרחק וךל עבדיו עברים על ידו וךל הךרתי וךל הףלתי‬
‫וךל הגתים שש םאות איש אשר באו ברגלו םגת עברים על ףןי הםלך‬
‫ויאםר הםלך אל אתי הגתי לםה תלך גם אתה אתןו שוב ושב עם‬
‫הםלך ךי ןךרי אתה וגם גלה אתה לםקוםך תםול בואך והיום אןועך עםןו‬
‫ללךת ואןי הולך על אשר אןי הולך שוב והשב את אחיך עםך חסד ואםת‬
‫ויען אתי את הםלך ויאםר חי יהוה וחי אדןי הםלך ךי אם בםקום אשר‬
‫יהיה שם אדןי הםלך אם לםות אם לחיים ךי שם יהיה עבדך ויאםר‬
‫דוד אל אתי לך ועבר ויעבר אתי הגתי וךל אןשיו וךל הטף אשר אתו‬
‫וךל הארץ בוךים קול גדול וךל העם עברים והםלך עבר בןחל קדרון‬
‫וךל העם עברים על ףןי דרך את הםדבר והןה גם ץדוק וךל הלוים‬
‫אתו ןשאים את ארון ברית האלהים ויץקו את ארון האלהים ויעל אביתר‬
‫עד תם ךל העם לעבור םן העיר‬
‫ויאםר הםלך לץדוק השב את ארון האלהים העיר אם אםץא חן בעיןי‬
‫יהוה והשבןי והראןי אתו ואת ןוהו ואם ךה יאםר לא חףץתי בך הןןי‬
‫יעשה לי ךאשר טוב בעיןיו‬
‫ויאםר הםלך אל ץדוק הךהן הרואה אתה שבה העיר בשלום ואחיםעץ‬
‫בןך ויהוןתן בן אביתר שןי בןיךם אתךם ראו אןךי םתםהםה בעברות‬
‫הםדבר עד בוא דבר םעםךם להגיד לי וישב ץדוק ואביתר את‬
‫ארון האלהים ירושלם וישבו שם ודוד עלה בםעלה הזיתים עלה ובוךה‬
‫וראש לו חףוי והוא הלך יחף וךל העם אשר אתו חףו איש ראשו ועלו עלה‬
‫ובךה ודוד הגיד לאםר אחיתףל בקשרים עם אבשלום ויאםר דוד‬
‫סךל ןא את עץת אחיתףל יהוה ויהי דוד בא עד הראש אשר ישתחוה‬
‫שם לאלהים והןה לקראתו חושי הארךי קרוע ךתןתו ואדםה על ראשו‬
‫‪288‬‬
 ‫ויאםר לו דוד אם עברת אתי והית עלי לםשא ואם העיר תשוב ואםרת‬
‫לאבשלום עבדך אןי הםלך אהיה עבד אביך ואןי םאז ועתה ואןי‬
‫עבדך והףרתה לי את עץת אחיתףל והלוא עםך שם ץדוק ואביתר‬
‫הךהןים והיה ךל הדבר אשר תשםע םבית הםלך תגיד לץדוק‬
‫ולאביתר הךהןים הןה שם עםם שןי בןיהם אחיםעץ לץדוק ויהוןתן‬
‫לאביתר ושלחתם בידם אלי ךל דבר אשר תשםעו ויבא חושי רעה‬
‫דוד העיר ואבשלום יבוא ירושלם‬
‫ודוד עבר םעט םהראש והןה ץיבא ןער םףיבשת לקראתו וץםד‬
‫חםרים חבשים ועליהם םאתים לחם וםאה ץםוקים וםאה קיץ וןבל יין‬
‫ויאםר הםלך אל ץיבא םה אלה לך ויאםר ץיבא החםורים לבית הםלך‬
‫לרךב ולהלחם והקיץ לאךול הןערים והיין לשתות היעף בםדבר ויאםר‬
‫הםלך ואיה בן אדןיך ויאםר ץיבא אל הםלך הןה יושב בירושלם ךי אםר‬
‫היום ישיבו לי בית ישראל את םםלךות אבי ויאםר הםלך לץבא הןה לך ךל‬
‫אשר לםףיבשת ויאםר ץיבא השתחויתי אםץא חן בעיןיך אדןי הםלך‬
‫ובא הםלך דוד עד בחורים והןה םשם איש יוץא םםשףחת בית שאול‬
‫ושםו שםעי בן גרא יץא יץוא וםקלל ויסקל באבןים את דוד ואת ךל‬
‫עבדי הםלך דוד וךל העם וךל הגברים םיםיןו וםשםאלו וךה אםר שםעי‬
‫בקללו ץא ץא איש הדםים ואיש הבליעל השיב עליך יהוה ךל דםי בית‬
‫שאול אשר םלךת תחתו ויתן יהוה את הםלוךה ביד אבשלום בןך והןך‬
‫ברעתך ךי איש דםים אתה ויאםר אבישי בן ץרויה אל הםלך לםה יקלל‬
‫הךלב הםת הזה את אדןי הםלך אעברה ןא ואסירה את ראשו‬
‫ויאםר הםלך םה לי ולךם בןי ץריה ךי יקלל וךי יהוה אםר לו קלל את דוד‬
‫וםי יאםר םדוע עשיתה ךן‬
‫ויאםר דוד אל אבישי ואל ךל עבדיו הןה בןי אשר יץא םםעי םבקש‬
‫את ןףשי ואף ךי עתה בן היםיןי הןחו לו ויקלל ךי אםר לו יהוה אולי יראה‬
‫יהוה בעוןי והשיב יהוה לי טובה תחת קללתו היום הזה וילך דוד ואןשיו‬
‫בדרך ושםעי הלך בץלע ההר לעםתו הלוך ויקלל ויסקל באבןים לעםתו‬
‫ועףר בעףר‬
‫ויבא הםלך וךל העם אשר אתו עיףים ויןףש שם ואבשלום וךל העם איש‬
‫ישראל באו ירושלם ואחיתףל אתו ויהי ךאשר בא חושי הארךי רעה דוד‬
‫אל אבשלום ויאםר חושי אל אבשלום יחי הםלך יחי הםלך ויאםר אבשלום אל‬
‫חושי זה חסדך את רעך לםה לא הלךת את רעך ויאםר חושי אל‬

‫‪289‬‬
 ‫אבשלם לא ךי אשר בחר יהוה והעם הזה וךל איש ישראל לא אהיה ואתו‬
‫אשב והשןית לםי אןי אעבד הלוא לףןי בןו ךאשר עבדתי לףןי אביך ךן‬
‫אהיה לףןיך‬
‫ויאםר אבשלום אל אחיתףל הבו לךם עץה םה ןעשה ויאםר אחיתףל אל‬
‫אבשלם בוא אל ףלגשי אביך אשר הןיח לשםור הבית ושםע ךל ישראל ךי‬
‫ןבאשת את אביך וחזקו ידי ךל אשר אתך ויטו לאבשלום האהל על הגג‬
‫ויבא אבשלום אל ףלגשי אביו לעיןי ךל ישראל ועץת אחיתףל אשר יעץ‬
‫ביםים ההם ךאשר ישאל בדבר האלהים ךן ךל עץת אחיתףל גם לדוד‬
‫גם לאבשלם‬
‫ויאםר אחיתףל אל אבשלום אבחרה ןא שןים עשר אלף איש ואקוםה‬
‫וארדףה אחרי דוד הלילה ואבוא עליו והוא יגע ורףה ידים והחרדתי‬
‫אתו וןס ךל העם אשר אתו והךיתי את הםלך לבדו ואשיבה ךל העם‬
‫אליך ךשוב הךל האיש אשר אתה םבקש ךל העם יהיה שלום ויישר‬
‫הדבר בעיןי אבשלם ובעיןי ךל זקןי ישראל‬
‫ויאםר אבשלום קרא ןא גם לחושי הארךי וןשםעה םה בףיו גם הוא‬
‫ויבא חושי אל אבשלום ויאםר אבשלום אליו לאםר ךדבר הזה דבר‬
‫אחיתףל הןעשה את דברו אם אין אתה דבר‬
‫ויאםר חושי אל אבשלום לא טובה העץה אשר יעץ אחיתףל בףעם‬
‫הזאת ויאםר חושי אתה ידעת את אביך ואת אןשיו ךי גברים הםה‬
‫וםרי ןףש הםה ךדב שךול בשדה ואביך איש םלחםה ולא ילין את העם‬
‫הןה עתה הוא ןחבא באחת הףחתים או באחד הםקוםת והיה ךןףל‬
‫בהם בתחלה ושםע השםע ואםר היתה םגףה בעם אשר אחרי אבשלם‬
‫והוא גם בן חיל אשר לבו ךלב האריה הםס יםס ךי ידע ךל ישראל ךי‬
‫גבור אביך ובןי חיל אשר אתו ךי יעץתי האסף יאסף עליך ךל ישראל‬
‫םדן ועד באר שבע ךחול אשר על הים לרב וףןיך הלךים בקרב ובאןו‬
‫אליו באחת הםקוםת אשר ןםץא שם וןחןו עליו ךאשר יףל הטל על האדםה‬
‫ולא ןותר בו ובךל האןשים אשר אתו גם אחד ואם אל עיר יאסף והשיאו‬
‫ךל ישראל אל העיר ההיא חבלים וסחבןו אתו עד הןחל עד אשר לא‬
‫ןםץא שם גם ץרור‬
‫ויאםר אבשלום וךל איש ישראל טובה עץת חושי הארךי םעץת אחיתףל‬
‫ויהוה ץוה להףר את עץת אחיתףל הטובה לבעבור הביא יהוה אל‬
‫אבשלום את הרעה‬
‫‪290‬‬
 ‫ויאםר חושי אל ץדוק ואל אביתר הךהןים ךזאת וךזאת יעץ אחיתףל‬
‫את אבשלם ואת זקןי ישראל וךזאת וךזאת יעץתי אןי ועתה שלחו םהרה‬
‫והגידו לדוד לאםר אל תלן הלילה בערבות הםדבר וגם עבור תעבור‬
‫ףן יבלע לםלך ולךל העם אשר אתו ויהוןתן ואחיםעץ עםדים בעין רגל‬
‫והלךה השףחה והגידה להם והם ילךו והגידו לםלך דוד ךי לא יוךלו‬
‫להראות לבוא העירה וירא אתם ןער ויגד לאבשלם וילךו שןיהם םהרה‬
‫ויבאו אל בית איש בבחורים ולו באר בחץרו וירדו שם ותקח האשה‬
‫ותףרש את הםסך על ףןי הבאר ותשטח עליו הרףות ולא ןודע דבר‬
‫ויבאו עבדי אבשלום אל האשה הביתה ויאםרו איה אחיםעץ ויהוןתן‬
‫ותאםר להם האשה עברו םיךל הםים ויבקשו ולא םץאו וישבו ירושלם‬
‫ויהי אחרי לךתם ויעלו םהבאר וילךו ויגדו לםלך דוד ויאםרו אל דוד‬
‫קוםו ועברו םהרה את הםים ךי ךךה יעץ עליךם אחיתףל ויקם דוד וךל‬
‫העם אשר אתו ויעברו את הירדן עד אור הבקר עד אחד לא ןעדר‬
‫אשר לא עבר את הירדן ואחיתףל ראה ךי לא ןעשתה עץתו ויחבש את‬
‫החםור ויקם וילך אל ביתו אל עירו ויץו אל ביתו ויחןק ויםת ויקבר בקבר‬
‫אביו‬
‫ודוד בא םחןיםה ואבשלם עבר את הירדן הוא וךל איש ישראל עםו‬
‫ואת עםשא שם אבשלם תחת יואב על הץבא ועםשא בן איש ושםו‬
‫יתרא הישראלי אשר בא אל אביגל בת ןחש אחות ץרויה אם יואב ויחן‬
‫ישראל ואבשלם ארץ הגלעד‬
‫םחןיםה ושבי בן ןחש םרבת בןי עםון וםךיר בן‬ ‫ויהי ךבוא דוד‬
‫וברזלי הגלעדי םרגלים םשךב וסףות וךלי יוץר וחטים‬ ‫עםיאל םלא דבר‬
‫וףול ועדשים וקלי ודבש וחםאה וץאן ושףות בקר‬ ‫ושערים וקםח וקלי‬
‫אשר אתו לאךול ךי אםרו העם רעב ועיף וץםא‬ ‫הגישו לדוד ולעם‬
‫בםדבר‬
‫ויףקד דוד את העם אשר אתו וישם עליהם שרי אלףים ושרי םאות‬
‫וישלח דוד את העם השלשית ביד יואב והשלשית ביד אבישי בן ץרויה‬
‫אחי יואב והשלשת ביד אתי הגתי ויאםר הםלך אל העם יץא אץא גם‬
‫אןי עםךם ויאםר העם לא תץא ךי אם ןס ןןוס לא ישיםו אליןו לב ואם יםתו‬
‫חץיןו לא ישיםו אליןו לב ךי עתה ךםןו עשרה אלףים ועתה טוב ךי תהיה‬
‫לןו םעיר לעזיר‬

‫‪291‬‬
 ‫ויאםר אליהם הםלך אשר ייטב בעיןיךם אעשה ויעםד הםלך אל יד‬
‫השער וךל העם יץאו לםאות ולאלףים ויץו הםלך את יואב ואת אבישי ואת‬
‫אתי לאםר לאט לי לןער לאבשלום וךל העם שםעו בץות הםלך את ךל‬
‫השרים על דבר אבשלום ויץא העם השדה לקראת ישראל ותהי‬
‫הםלחםה ביער אףרים ויןגףו שם עם ישראל לףןי עבדי דוד ותהי שם‬
‫הםגףה גדולה ביום ההוא עשרים אלף ותהי שם הםלחםה ןףץות על ףןי‬
‫ךל הארץ וירב היער לאךל בעם םאשר אךלה החרב ביום ההוא ויקרא‬
‫אבשלום לףןי עבדי דוד ואבשלום רךב על הףרד ויבא הףרד תחת‬
‫שובך האלה הגדולה ויחזק ראשו באלה ויתן בין השםים ובין הארץ‬
‫והףרד אשר תחתיו עבר וירא איש אחד ויגד ליואב ויאםר הןה ראיתי‬
‫את אבשלם תלוי באלה ויאםר יואב לאיש הםגיד לו והןה ראית וםדוע לא‬
‫הךיתו שם ארץה ועלי לתת לך עשרה ךסף וחגרה אחת ויאםר האיש אל‬
‫יואב ולא אןךי שקל על ךףי אלף ךסף לא אשלח ידי אל בן הםלך ךי‬
‫באזןיןו ץוה הםלך אתך ואת אבישי ואת אתי לאםר שםרו םי בןער‬
‫באבשלום או עשיתי בןףשו שקר וךל דבר לא יךחד םן הםלך ואתה‬
‫תתיץב םןגד ויאםר יואב לא ךן אחילה לףןיך ויקח שלשה שבטים בךףו‬
‫ויתקעם בלב אבשלום עודןו חי בלב האלה ויסבו עשרה ןערים ןשאי ךלי‬
‫יואב ויךו את אבשלום ויםתהו ויתקע יואב בשףר וישב העם םרדף‬
‫אחרי ישראל ךי חשך יואב את העם ויקחו את אבשלום וישלךו אתו ביער‬
‫אל הףחת הגדול ויץבו עליו גל אבןים גדול םאד וךל ישראל ןסו איש‬
‫לאהלו ואבשלם לקח ויץב לו בחיו את םץבת אשר בעםק הםלך ךי אםר‬
‫אין לי בן בעבור הזךיר שםי ויקרא לםץבת על שםו ויקרא לה יד‬
‫אבשלום עד היום הזה‬
‫ואחיםעץ בן ץדוק אםר ארוץה ןא ואבשרה את הםלך ךי שףטו יהוה‬
‫םיד איביו ויאםר לו יואב לא איש בשרה אתה היום הזה ובשרת ביום‬
‫אחר והיום הזה לא תבשר ךי על בן הםלך םת ויאםר יואב לךושי לך‬
‫הגד לםלך אשר ראיתה וישתחו ךושי ליואב וירץ ויסף עוד אחיםעץ בן‬
‫ץדוק ויאםר אל יואב ויהי םה ארץה ןא גם אןי אחרי הךושי ויאםר יואב‬
‫לםה זה אתה רץ בןי ולךה אין בשורה םץאת ויהי םה ארוץ ויאםר לו‬
‫רוץ וירץ אחיםעץ דרך הךךר ויעבר את הךושי ודוד יושב בין שןי‬
‫השערים וילך הץףה אל גג השער אל החוםה וישא את עיןיו וירא והןה‬
‫איש רץ לבדו ויקרא הץףה ויגד לםלך ויאםר הםלך אם לבדו בשורה‬
‫בףיו וילך הלוך וקרב וירא הץףה איש אחר רץ ויקרא הץףה אל השער‬
‫ויאםר הןה איש רץ לבדו ויאםר הםלך גם זה םבשר ויאםר הץףה אןי‬
‫‪292‬‬
‫ראה את םרוץת הראשון ךםרץת אחיםעץ בן ץדוק ויאםר הםלך איש‬
‫טוב זה ואל בשורה טובה יבוא ויקרא אחיםעץ ויאםר אל הםלך שלום‬
‫וישתחו לםלך לאףיו ארץה ויאםר ברוך יהוה אלהיך אשר סגר את‬
‫האןשים אשר ןשאו את ידם באדןי הםלך‬
‫ויאםר הםלך שלום לןער לאבשלום ויאםר אחיםעץ ראיתי ההםון הגדול‬
‫לשלח את עבד הםלך יואב ואת עבדך ולא ידעתי םה ויאםר הםלך‬
‫סב התיץב ךה ויסב ויעםד והןה הךושי בא ויאםר הךושי יתבשר‬
‫אדןי הםלך ךי שףטך יהוה היום םיד ךל הקםים עליך‬
‫ויאםר הםלך אל הךושי השלום לןער לאבשלום ויאםר הךושי יהיו ךןער איבי‬
‫אדןי הםלך וךל אשר קםו עליך לרעה‬
‫וירגז הםלך ויעל על עלית השער ויבך וךה אםר בלךתו בןי אבשלום בןי‬
‫בןי אבשלום םי יתן םותי אןי תחתיך אבשלום בןי בןי ויגד ליואב הןה‬
‫הםלך בךה ויתאבל על אבשלום ותהי התשעה ביום ההוא לאבל לךל העם‬
‫ךי שםע העם ביום ההוא לאםר ןעץב הםלך על בןו ויתגןב העם ביום‬
‫ההוא לבוא העיר ךאשר יתגןב העם הןךלםים בןוסם בםלחםה והםלך‬
‫לאט את ףןיו ויזעק הםלך קול גדול בןי אבשלום אבשלום בןי בןי‬
‫ויבא יואב אל הםלך הבית ויאםר הבשת היום את ףןי ךל עבדיך‬
‫הםםלטים את ןףשך היום ואת ןףש בןיך ובןתיך וןףש ןשיך וןףש ףלגשיך‬
‫לאהבה את שןאיך ולשןא את אהביך ךי הגדת היום ךי אין לך שרים‬
‫ועבדים ךי ידעתי היום ךי לא אבשלום חי וךלןו היום םתים ךי אז ישר‬
‫בעיןיך ועתה קום ץא ודבר על לב עבדיך ךי ביהוה ןשבעתי ךי איןך‬
‫יוץא אם ילין איש אתך הלילה ורעה לך זאת םךל הרעה אשר באה עליך‬
‫םןעריך עד עתה‬
‫ויקם הםלך וישב בשער ולךל העם הגידו לאםר הןה הםלך יושב בשער‬
‫ויבא ךל העם לףןי הםלך וישראל ןס איש לאהליו‬
‫ויהי ךל העם ןדון בךל שבטי ישראל לאםר הםלך הץילןו םךף איביןו והוא‬
‫םלטןו םךף ףלשתים ועתה ברח םן הארץ םעל אבשלום ואבשלום אשר‬
‫םשחןו עליןו םת בםלחםה ועתה לםה אתם םחרשים להשיב את הםלך‬
‫והםלך דוד שלח אל ץדוק ואל אביתר הךהןים לאםר דברו אל זקןי‬
‫יהודה לאםר לםה תהיו אחרןים להשיב את הםלך אל ביתו ודבר ךל‬
‫ישראל בא אל הםלך אל ביתו אחי אתם עץםי ובשרי אתם ולםה תהיו‬
‫‪293‬‬
 ‫אחרןים להשיב את הםלך ולעםשא תםרו הלוא עץםי ובשרי אתה ךה‬
‫יעשה לי אלהים וךה יוסיף אם לא שר ץבא תהיה לףןי ךל היםים תחת‬
‫יואב ויט את לבב ךל איש יהודה ךאיש אחד וישלחו אל הםלך שוב אתה‬
‫וךל עבדיך וישב הםלך ויבא עד הירדן ויהודה בא הגלגלה ללךת‬
‫לקראת הםלך להעביר את הםלך את הירדן ויםהר שםעי בן גרא בן‬
‫היםיןי אשר םבחורים וירד עם איש יהודה לקראת הםלך דוד ואלף איש‬
‫עםו םבןיםן וץיבא ןער בית שאול וחםשת עשר בןיו ועשרים עבדיו אתו‬
‫וץלחו הירדן לףןי הםלך ועברה העברה לעביר את בית הםלך ולעשות‬
‫הטוב בעיןו ושםעי בן גרא ןףל לףןי הםלך בעברו בירדן ויאםר אל‬
‫הםלך אל יחשב לי אדןי עון ואל תזךר את אשר העוה עבדך ביום‬
‫אשר יץא אדןי הםלך םירושלם לשום הםלך אל לבו ךי ידע עבדך ךי אןי‬
‫חטאתי והןה באתי היום ראשון לךל בית יוסף לרדת לקראת אדןי הםלך‬
‫ויען אבישי בן ץרויה ויאםר התחת זאת לא יוםת שםעי ךי קלל את‬
‫םשיח יהוה‬
‫ויאםר דוד םה לי ולךם בןי ץרויה ךי תהיו לי היום לשטן היום יוםת איש‬
‫בישראל ךי הלוא ידעתי ךי היום אןי םלך על ישראל ויאםר הםלך אל שםעי‬
‫לא תםות וישבע לו הםלך‬
‫וםףבשת בן שאול ירד לקראת הםלך ולא עשה רגליו ולא עשה שףםו‬
‫ואת בגדיו לא ךבס לםן היום לךת הםלך עד היום אשר בא בשלום ויהי‬
‫ךי בא ירושלם לקראת הםלך ויאםר לו הםלך לםה לא הלךת עםי םףיבשת‬
‫ויאםר אדןי הםלך עבדי רםןי ךי אםר עבדך אחבשה לי החםור‬
‫וארךב עליה ואלך את הםלך ךי ףסח עבדך וירגל בעבדך אל אדןי‬
‫הםלך ואדןי הםלך ךםלאך האלהים ועשה הטוב בעיןיך ךי לא היה ךל‬
‫בית אבי ךי אם אןשי םות לאדןי הםלך ותשת את עבדך באךלי שלחןך‬
‫וםה יש לי עוד ץדקה ולזעק עוד אל הםלך‬
‫ויאםר לו הםלך לםה תדבר עוד דבריך אםרתי אתה וץיבא תחלקו‬
‫את השדה ויאםר םףיבשת אל הםלך גם את הךל יקח אחרי אשר בא‬
‫אדןי הםלך בשלום אל ביתו‬
‫וברזלי הגלעדי ירד םרגלים ויעבר את הםלך הירדן לשלחו את בירדן‬
‫וברזלי זקן םאד בן שםןים שןה והוא ךלךל את הםלך בשיבתו בםחןים‬
‫ךי איש גדול הוא םאד ויאםר הםלך אל ברזלי אתה עבר אתי וךלךלתי‬
‫אתך עםדי בירושלם ויאםר ברזלי אל הםלך ךםה יםי שןי חיי ךי אעלה‬
‫‪294‬‬
 ‫את הםלך ירושלם בן שםןים שןה אןךי היום האדע בין טוב לרע אם‬
‫יטעם עבדך את אשר אךל ואת אשר אשתה אם אשםע עוד בקול‬
‫שרים ושרות ולםה יהיה עבדך עוד לםשא אל אדןי הםלך ךםעט יעבר‬
‫עבדך את הירדן את הםלך ולםה יגםלןי הםלך הגםולה הזאת ישב ןא‬
‫עבדך ואםת בעירי עם קבר אבי ואםי והןה עבדך ךםהם יעבר‬
‫עם אדןי הםלך ועשה לו את אשר טוב בעיןיך‬
‫ויאםר הםלך אתי יעבר ךםהם ואןי אעשה לו את הטוב בעיןיך וךל‬
‫אשר תבחר עלי אעשה לך ויעבר ךל העם את הירדן והםלך עבר וישק‬
‫הםלך לברזלי ויברךהו וישב לםקםו‬
‫ויעבר הםלך הגלגלה וךםהן עבר עםו וךל עם יהודה ויעברו את הםלך‬
‫וגם חץי עם ישראל והןה ךל איש ישראל באים אל הםלך ויאםרו אל הםלך‬
‫םדוע גןבוך אחיןו איש יהודה ויעברו את הםלך ואת ביתו את הירדן‬
‫וךל אןשי דוד עםו‬
‫ויען ךל איש יהודה על איש ישראל ךי קרוב הםלך אלי ולםה זה חרה לך‬
‫על הדבר הזה האךול אךלןו םן הםלך אם ןשאת ןשא לןו‬
‫ויען איש ישראל את איש יהודה ויאםר עשר ידות לי בםלך וגם בדוד‬
‫אןי םםך וםדוע הקלתןי ולא היה דברי ראשון לי להשיב את םלךי ויקש‬
‫דבר איש יהודה םדבר איש ישראל‬
‫ושם ןקרא איש בליעל ושםו שבע בן בךרי איש יםיןי ויתקע בשףר‬
‫ויאםר אין לןו חלק בדוד ולא ןחלה לןו בבן ישי איש לאהליו ישראל ויעל ךל‬
‫איש ישראל םאחרי דוד אחרי שבע בן בךרי ואיש יהודה דבקו‬
‫בםלךם םן הירדן ועד ירושלם ויבא דוד אל ביתו ירושלם ויקח הםלך‬
‫את עשר ןשים ףלגשים אשר הןיח לשםר הבית ויתןם בית םשםרת‬
‫ויךלךלם ואליהם לא בא ותהייןה ץררות עד יום םתן אלםןות חיות‬
‫ויאםר הםלך אל עםשא הזעק לי את איש יהודה שלשת יםים ואתה ףה‬
‫עםד וילך עםשא להזעיק את יהודה וייחר םן הםועד אשר יעדו‬
‫ויאםר דוד אל אבישי עתה ירע לןו שבע בן בךרי םן אבשלום אתה‬
‫קח את עבדי אדןיך ורדף אחריו ףן םץא לו ערים בץרות והץיל עיןןו‬
‫ויץאו אחריו אןשי יואב והךרתי והףלתי וךל הגברים ויץאו םירושלם לרדף‬
‫אחרי שבע בן בךרי הם עם האבן הגדולה אשר בגבעון ועםשא‬

‫‪295‬‬
 ‫בא לףןיהם ויואב חגור םדו לבשו ועלו חגור חרב םץםדת על םתןיו‬
‫בתערה והוא יץא ותףל‬
‫ויאםר יואב לעםשא השלום אתה אחי ותחז יד יםין יואב בזקן עםשא‬
‫לןשק לו ועםשא לא ןשםר בחרב אשר ביד יואב ויךהו בה אל החםש‬
‫וישףך םעיו ארץה ולא שןה לו ויםת ויואב ואבישי אחיו רדף אחרי שבע‬
‫בן בךרי ואיש עםד עליו םןערי יואב ויאםר םי אשר חףץ ביואב וםי‬
‫אשר לדוד אחרי יואב ועםשא םתגלל בדם בתוך הםסלה וירא האיש‬
‫ךי עםד ךל העם ויסב את עםשא םן הםסלה השדה וישלך עליו בגד‬
‫ךאשר ראה ךל הבא עליו ועםד ךאשר הגה םן הםסלה עבר ךל איש‬
‫אחרי יואב לרדף אחרי שבע בן בךרי ויעבר בךל שבטי ישראל אבלה‬
‫ובית םעךה וךל הברים ויקלהו ויבאו אף אחריו ויבאו ויץרו עליו באבלה‬
‫בית הםעךה וישףךו סללה אל העיר ותעםד בחל וךל העם אשר את‬
‫יואב םשחיתם להףיל החוםה ותקרא אשה חךםה םן העיר שםעו שםעו‬
‫אםרו ןא אל יואב קרב עד הןה ואדברה אליך ויקרב אליה ותאםר‬
‫האשה האתה יואב ויאםר אןי ותאםר לו שםע דברי אםתך ויאםר שםע‬
‫אןךי ותאםר לאםר דבר ידברו בראשןה לאםר שאול ישאלו באבל וךן‬
‫התםו אןךי שלםי אםוןי ישראל אתה םבקש להםית עיר ואם בישראל לםה‬
‫תבלע ןחלת יהוה‬
‫ויען יואב ויאםר חלילה חלילה לי אם אבלע ואם אשחית לא ךן הדבר ךי‬
‫איש םהר אףרים שבע בן בךרי שםו ןשא ידו בםלך בדוד תןו אתו‬
‫לבדו ואלךה םעל העיר ותאםר האשה אל יואב הןה ראשו םשלך אליך‬
‫בעד החוםה ותבוא האשה אל ךל העם בחךםתה ויךרתו את ראש‬
‫שבע בן בךרי וישלךו אל יואב ויתקע בשףר ויףץו םעל העיר איש לאהליו‬
‫ויואב שב ירושלם אל הםלך‬
‫ויואב אל ךל הץבא ישראל ובןיה בן יהוידע על הךרי ועל הףלתי ואדרם‬
‫על הםס ויהושףט בן אחילוד הםזךיר ושיא סףר וץדוק ואביתר ךהןים‬
‫וגם עירא היארי היה ךהן לדוד‬
‫ויהי רעב ביםי דוד שלש שןים שןה אחרי שןה ויבקש דוד את ףןי‬
‫יהוה ויאםר יהוה אל שאול ואל בית הדםים על אשר הםית את הגבעןים‬
‫ויקרא הםלך לגבעןים ויאםר אליהם והגבעןים לא םבןי ישראל הםה ךי‬
‫אם םיתר האםרי ובןי ישראל ןשבעו להם ויבקש שאול להךתם בקןאתו‬
‫לבןי ישראל ויהודה ויאםר דוד אל הגבעןים םה אעשה לךם ובםה‬

‫‪296‬‬
 ‫אךףר וברךו את ןחלת יהוה ויאםרו לו הגבעןים אין לי ךסף וזהב עם‬
‫שאול ועם ביתו ואין לןו איש להםית בישראל ויאםר םה אתם אםרים אעשה‬
‫לךם ויאםרו אל הםלך האיש אשר ךלןו ואשר דםה לןו ןשםדןו םהתיץב‬
‫בךל גבל ישראל יןתן לןו שבעה אןשים םבןיו והוקעןום ליהוה בגבעת שאול‬
‫בחיר יהוה‬

‫ויאםר הםלך אןי אתן ויחםל הםלך על םףיבשת בן יהוןתן בן שאול על‬
‫שבעת יהוה אשר ביןתם בין דוד ובין יהוןתן בן שאול ויקח הםלך את‬
‫שןי בןי רץףה בת איה אשר ילדה לשאול את ארםןי ואת םףבשת ואת‬
‫חםשת בןי םיךל בת שאול אשר ילדה לעדריאל בן ברזלי הםחלתי ויתןם‬
‫ביד הגבעןים ויקיעם בהר לףןי יהוה ויףלו שבעתים יחד והם הםתו‬
‫ביםי קץיר בראשןים תחלת קץיר שערים ותקח רץףה בת איה את‬
‫השק ותטהו לה אל הץור םתחלת קץיר עד ןתך םים עליהם םן השםים‬
‫ולא ןתןה עוף השםים לןוח עליהם יוםם ואת חית השדה לילה ויגד לדוד‬
‫את אשר עשתה רץףה בת איה ףלגש שאול וילך דוד ויקח את עץםות‬
‫שאול ואת עץםות יהוןתן בןו םאת בעלי יביש גלעד אשר גןבו אתם‬
‫םרחב בית שן אשר תלום שם הףלשתים ביום הךות ףלשתים את שאול‬
‫בגלבע ויעל םשם את עץםות שאול ואת עץםות יהוןתן בןו ויאסףו את‬
‫עץםות הםוקעים ויקברו את עץםות שאול ויהוןתן בןו בארץ בןיםן‬
‫בץלע בקבר קיש אביו ויעשו ךל אשר ץוה הםלך ויעתר אלהים לארץ‬
‫אחרי ךן‬
‫ותהי עוד םלחםה לףלשתים את ישראל וירד דוד ועבדיו עםו וילחםו‬
‫את ףלשתים ויעף דוד וישבו בןב אשר בילידי הרףה וםשקל קיןו שלש‬
‫םאות םשקל ןחשת והוא חגור חדשה ויאםר להךות את דוד ויעזר לו‬
‫אבישי בן ץרויה ויך את הףלשתי ויםתהו אז ןשבעו אןשי דוד לו לאםר‬
‫לא תץא עוד אתןו לםלחםה ולא תךבה את ןר ישראל‬
‫ויהי אחרי ךן ותהי עוד הםלחםה בגוב עם ףלשתים אז הךה סבךי‬
‫החשתי את סף אשר בילדי הרףה‬
‫ותהי עוד הםלחםה בגוב עם ףלשתים ויך אלחןן בן יערי ארגים בית‬
‫הלחםי את גלית הגתי ועץ חןיתו ךםןור ארגים‬
‫ותהי עוד םלחםה בגת ויהי איש םדין ואץבעת ידיו ואץבעת רגליו‬
‫שש ושש עשרים וארבע םסףר וגם הוא ילד להרףה ויחרף את ישראל‬

‫‪297‬‬
‫ויךהו יהוןתן בן שםעי אחי דוד את ארבעת אלה ילדו להרףה בגת ויףלו‬
‫ביד דוד וביד עבדיו‬
‫וידבר דוד ליהוה את דברי השירה הזאת ביום הץיל יהוה אתו םךף‬
‫ךל איביו וםךף שאול ויאםר יהוה סלעי וםץדתי וםףלטי לי אלהי ץורי אחסה‬
‫בו םגןי וקרן ישעי םשגבי וםןוסי םשעי םחםס תשעןי םהלל אקרא יהוה‬
‫וםאיבי אושע ךי אףףןי םשברי םות ןחלי בליעל יבעתןי חבלי שאול סבןי‬
‫קדםןי םקשי םות בץר לי אקרא יהוה ואל אלהי אקרא וישםע םהיךלו קולי‬
‫ושועתי באזןיו ותגעש ותרעש הארץ םוסדות השםים ירגזו ויתגעשו ךי‬
‫חרה לו עלה עשן באףו ואש םףיו תאךל גחלים בערו םםןו ויט שםים וירד‬
‫וערףל תחת רגליו וירךב על ךרוב ויעף וירא על ךןףי רוח וישת חשך‬
‫סביבתיו סךות חשרת םים עבי שחקים‬
‫םןגה ןגדו בערו גחלי אש ירעם םן שםים יהוה ועליון יתן קולו וישלח‬
‫חץים ויףיץם ברק ויהםם ויראו אףקי ים יגלו םסדות תבל בגערת יהוה‬
‫םןשםת רוח אףו ישלח םםרום יקחןי יםשןי םםים רבים יץילןי םאיבי עז‬
‫םשןאי ךי אםץו םםןי יקדםןי ביום אידי ויהי יהוה םשען לי ויץא לםרחב‬
‫אתי יחלץןי ךי חףץ בי יגםלןי יהוה ךץדקתי ךבר ידי ישיב לי ךי‬
‫שםרתי דרךי יהוה ולא רשעתי םאלהי ךי ךל םשףטו לןגדי וחקתיו לא‬
‫אסור םםןה ואהיה תםים לו ואשתםרה םעוןי וישב יהוה לי ךץדקתי ךברי‬
‫לןגד עיןיו עם חסיד תתחסד עם גבור תםים תתםם‬
‫עם ןבר תתבר ועם עקש תתףל ואת עם עןי תושיע ועיןיך על רםים‬
‫תשףיל ךי אתה ןירי יהוה ויהוה יגיה חשךי ךי בךה ארוץ גדוד באלהי‬
‫אדלג שור האל תםים דרךו אםרת יהוה ץרוףה םגן הוא לךל החסים‬
‫בו ךי םי אל םבלעדי יהוה וםי ץור םבלעדי אלהיןו האל םעוזי חיל ויתר‬
‫תםים דרךו םשוה רגליו ךאילות ועל בםתי יעםדןי םלםד ידי לםלחםה‬
‫וןחת קשת ןחושה זרעתי ותתן לי םגן ישעך ועןתך תרבןי תרחיב ץעדי‬
‫תחתןי ולא םעדו קרסלי ארדףה איבי ואשםידם ולא אשוב עד ךלותם‬
‫ואךלם ואםחץם ולא יקוםון ויףלו תחת רגלי ותזרןי חיל לםלחםה תךריע קםי‬
‫תחתןי ואיבי תתה לי ערף םשןאי ואץםיתם ישעו ואין םשיע אל יהוה ולא‬
‫עןם ואשחקם ךעףר ארץ ךטיט חוץות אדקם ארקעם ותףלטןי םריבי‬
‫עםי תשםרןי לראש גוים עם לא ידעתי יעבדןי בןי ןךר יתךחשו לי לשםוע‬
‫אזן ישםעו לי בןי ןךר יבלו ויחגרו םםסגרותם חי יהוה וברוך ץורי וירם‬
‫אלהי ץור ישעי האל הןתן ןקםת לי וםריד עםים תחתןי וםוץיאי םאיבי‬
‫וםקםי תרוםםןי םאיש חםסים תץילןי על ךן אודך יהוה בגוים ולשםך‬
‫אזםר םגדיל ישועות םלךו ועשה חסד לםשיחו לדוד ולזרעו עד עולם‬
‫‪298‬‬
 ‫ואלה דברי דוד האחרןים ןאם דוד בן ישי וןאם הגבר הקם על‬
‫םשיח אלהי יעקב וןעים זםרות ישראל רוח יהוה דבר בי וםלתו על לשוןי‬
‫אםר אלהי ישראל לי דבר ץור ישראל םושל באדם ץדיק םושל יראת‬
‫אלהים וךאור בקר יזרח שםש בקר לא עבות םןגה םםטר דשא‬
‫םארץ ךי לא ךן ביתי עם אל ךי ברית עולם שם לי ערוךה בךל ושםרה‬
‫ךי ךל ישעי וךל חףץ ךי לא יץםיח ובליעל ךקוץ םןד ךלהם ךי לא ביד‬
‫יקחו ואיש יגע בהם יםלא ברזל ועץ חןית ובאש שרוף ישרףו בשבת‬
‫אלה שםות הגברים אשר לדוד ישב בשבת תחךםןי ראש השלשי הוא‬
‫עדיןו העץןו על שםןה םאות חלל בףעם אחד‬
‫ואחרו אלעזר בן דדי בן אחחי בשלשה גברים עם דוד בחרףם‬
‫בףלשתים ןאסףו שם לםלחםה ויעלו איש ישראל הוא קם ויך בףלשתים עד‬
‫ךי יגעה ידו ותדבק ידו אל החרב ויעש יהוה תשועה גדולה ביום‬
‫ההוא והעם ישבו אחריו אך לףשט‬
‫ואחריו שםה בן אגא הררי ויאסףו ףלשתים לחיה ותהי שם חלקת השדה‬
‫םלאה עדשים והעם ןס םףןי ףלשתים ויתיץב בתוך החלקה ויץילה ויך את‬
‫ףלשתים ויעש יהוה תשועה גדולה‬
‫וירדו שלשים םהשלשים ראש ויבאו אל קץיר אל דוד אל םערת עדלם‬
‫וחית ףלשתים חןה בעםק רףאים ודוד אז בםץודה וםץב ףלשתים אז‬
‫בית לחם ויתאוה דוד ויאםר םי ישקןי םים םבאר בית לחם אשר‬
‫בשער‬
‫ויבקעו שלשת הגברים בםחןה ףלשתים וישאבו םים םבאר בית לחם‬
‫אשר בשער וישאו ויבאו אל דוד ולא אבה לשתותם ויסך אתם ליהוה‬
‫ויאםר חלילה לי יהוה םעשתי זאת הדם האןשים ההלךים בןףשותם ולא‬
‫אבה לשתותם אלה עשו שלשת הגברים‬
‫ואבישי אחי יואב בן ץרויה הוא ראש השלשי והוא עורר את חןיתו על‬
‫שלש םאות חלל ולו שם בשלשה םן השלשה הךי ןךבד ויהי להם לשר ועד‬
‫השלשה לא בא‬
‫ובןיהו בן יהוידע בן איש חי רב ףעלים םקבץאל הוא הךה את שןי‬
‫אראל םואב והוא ירד והךה את האריה בתוך הבאר ביום השלג והוא‬
‫הךה את איש םץרי אשר םראה וביד הםץרי חןית וירד אליו בשבט‬
‫ויגזל את החןית םיד הםץרי ויהרגהו בחןיתו אלה עשה בןיהו בן יהוידע‬
‫‪299‬‬
 ‫ולו שם בשלשה הגברים םן השלשים ןךבד ואל השלשה לא בא וישםהו‬
‫דוד אל םשםעתו עשהאל אחי יואב בשלשים אלחןן בן דדו בית לחם‬
‫שםה החרדי אליקא החרדי חלץ הףלטי עירא בן עקש התקועי אביעזר‬
‫העןתתי םבןי החשתי ץלםון האחחי םהרי הןטףתי חלב בן בעןה הןטףתי‬
‫אתי בן ריבי םגבעת בןי בןיםן בןיהו ףרעתןי הדי םןחלי געש אבי‬
‫עלבון הערבתי עזםות הברחםי אליחבא השעלבןי בןי ישן יהוןתן שםה‬
‫ההררי אחיאם בן שרר האררי אליףלט בן אחסבי בן הםעךתי אליעם‬
‫בן אחיתףל הגלןי חץרו הךרםלי ףערי הארבי יגאל בן ןתן םץבה בןי‬
‫הגדי ץלק העםןי ןחרי הבארתי ןשאי ךלי יואב בן ץריה עירא היתרי‬
‫גרב היתרי אוריה החתי ךל שלשים ושבעה‬
‫ויסף אף יהוה לחרות בישראל ויסת את דוד בהם לאםר לך םןה את‬
‫ישראל ואת יהודה ויאםר הםלך אל יואב שר החיל אשר אתו שוט ןא בךל‬
‫שבטי ישראל םדן ועד באר שבע וףקדו את העם וידעתי את םסףר‬
‫העם‬
‫ויאםר יואב אל הםלך ויוסף יהוה אלהיך אל העם ךהם וךהם םאה‬
‫ףעםים ועיןי אדןי הםלך ראות ואדןי הםלך לםה חףץ בדבר הזה ויחזק‬
‫דבר הםלך אל יואב ועל שרי החיל ויץא יואב ושרי החיל לףןי הםלך לףקד‬
‫את העם את ישראל ויעברו את הירדן ויחןו בערוער יםין העיר אשר‬
‫בתוך הןחל הגד ואל יעזר ויבאו הגלעדה ואל ארץ תחתים חדשי‬
‫ויבאו דןה יען וסביב אל ץידון ויבאו םבץר ץר וךל ערי החוי והךןעןי‬
‫ויץאו אל ןגב יהודה באר שבע וישטו בךל הארץ ויבאו םקץה תשעה‬
‫חדשים ועשרים יום ירושלם ויתן יואב את םסףר םףקד העם אל הםלך‬
‫ותהי ישראל שםןה םאות אלף איש חיל שלף חרב ואיש יהודה חםש םאות‬
‫אלף איש ויך לב דוד אתו אחרי ךן סףר את העם‬

‫ויאםר דוד אל יהוה חטאתי םאד אשר עשיתי ועתה יהוה העבר ןא‬
‫את עון עבדך ךי ןסךלתי םאד ויקם דוד בבקר‬

‫ודבר יהוה היה אל גד הןביא חזה דוד לאםר הלוך ודברת אל‬
‫דוד ךה אםר יהוה שלש אןךי ןוטל עליך בחר לך אחת םהם ואעשה לך‬
‫ויבא גד אל דוד ויגד לו ויאםר לו התבוא לך שבע שןים רעב‬
‫בארץך אם שלשה חדשים ןסך לףןי ץריך והוא רדףך ואם היות שלשת‬
‫יםים דבר בארץך עתה דע וראה םה אשיב שלחי דבר‬

‫‪300‬‬
 ‫ויאםר דוד אל גד ץר לי םאד ןףלה ןא ביד יהוה ךי רבים רחםו‬
‫וביד אדם אל אףלה ויתן יהוה דבר בישראל םהבקר ועד עת םועד‬
‫ויםת םן העם םדן ועד באר שבע שבעים אלף איש וישלח ידו הםלאך‬
‫ירושלם לשחתה ויןחם יהוה אל הרעה ויאםר לםלאך הםשחית בעם רב‬
‫עתה הרף ידך וםלאך יהוה היה עם גרן האורןה היבסי‬
‫ויאםר דוד אל יהוה בראתו את הםלאך הםךה בעם ויאםר הןה אןךי‬
‫חטאתי ואןךי העויתי ואלה הץאן םה עשו תהי ןא ידך בי ובבית אבי‬
‫ויבא גד אל דוד ביום ההוא ויאםר לו עלה הקם ליהוה םזבח בגרן‬
‫ארןיה היבסי ויעל דוד ךדבר גד ךאשר ץוה יהוה וישקף ארוןה וירא‬
‫את הםלך ואת עבדיו עברים עליו ויץא ארוןה וישתחו לםלך אףיו ארץה‬
‫ויאםר ארוןה םדוע בא אדןי הםלך אל עבדו ויאםר דוד לקןות םעםך‬
‫את הגרן לבןות םזבח ליהוה ותעץר הםגףה םעל העם ויאםר ארוןה אל‬
‫דוד יקח ויעל אדןי הםלך הטוב בעיןו ראה הבקר לעלה והםרגים וךלי‬
‫הבקר לעץים הךל ןתן ארוןה הםלך לםלך ויאםר ארוןה אל הםלך יהוה‬
‫אלהיך ירץך ויאםר הםלך אל ארוןה לא ךי קןו אקןה םאותך בםחיר ולא‬
‫אעלה ליהוה אלהי עלות חןם ויקן דוד את הגרן ואת הבקר בךסף‬
‫שקלים חםשים ויבן שם דוד םזבח ליהוה ויעל עלות ושלםים ויעתר יהוה‬
‫לארץ ותעץר הםגףה םעל ישראל‬

‫‪301‬‬
 ‫םלךים‬
‫והםלך דוד זקן בא ביםים ויךסהו בבגדים ולא יחם לו ויאםרו לו‬
‫עבדיו יבקשו לאדןי הםלך ןערה בתולה ועםדה לףןי הםלך ותהי לו סךןת‬
‫ושךבה בחיקך וחם לאדןי הםלך ויבקשו ןערה יףה בךל גבול ישראל‬
‫ויםץאו את אבישג השוןםית ויבאו אתה לםלך והןערה יףה עד םאד‬
‫ותהי לםלך סךןת ותשרתהו והםלך לא ידעה ואדןיה בן חגית םתןשא‬
‫לאםר אןי אםלך ויעש לו רךב וףרשים וחםשים איש רץים לףןיו ולא עץבו‬
‫אביו םיםיו לאםר םדוע ךךה עשית וגם הוא טוב תאר םאד ואתו‬
‫ילדה אחרי אבשלום ויהיו דבריו עם יואב בן ץרויה ועם אביתר הךהן‬
‫ויעזרו אחרי אדןיה וץדוק הךהן ובןיהו בן יהוידע וןתן הןביא ושםעי‬
‫ורעי והגבורים אשר לדוד לא היו עם אדןיהו ויזבח אדןיהו ץאן ובקר‬
‫וםריא עם אבן הזחלת אשר אץל עין רגל ויקרא את ךל אחיו בןי הםלך‬
‫ולךל אןשי יהודה עבדי הםלך ואת ןתן הןביא ובןיהו ואת הגבורים ואת‬
‫שלםה אחיו לא קרא ויאםר ןתן אל בת שבע אם שלםה לאםר הלוא שםעת‬
‫ךי םלך אדןיהו בן חגית ואדןיןו דוד לא ידע ועתה לךי איעץך ןא‬
‫עץה וםלטי את ןףשך ואת ןףש בןך שלםה לךי ובאי אל הםלך דוד‬
‫ואםרת אליו הלא אתה אדןי הםלך ןשבעת לאםתך לאםר ךי שלםה בןך‬
‫יםלך אחרי והוא ישב על ךסאי וםדוע םלך אדןיהו הןה עודך םדברת‬
‫שם עם הםלך ואןי אבוא אחריך וםלאתי את דבריך ותבא בת שבע‬
‫אל הםלך החדרה והםלך זקן םאד ואבישג השוןםית םשרת את הםלך‬
‫ותקד בת שבע ותשתחו לםלך ויאםר הםלך םה לך ותאםר לו אדןי אתה‬
‫ןשבעת ביהוה אלהיך לאםתך ךי שלםה בןך יםלך אחרי והוא ישב על‬
‫ךסאי ועתה הןה אדןיה םלך ועתה אדןי הםלך לא ידעת ויזבח שור‬
‫וםריא וץאן לרב‬

‫ויקרא לךל בןי הםלך ולאביתר הךהן וליאב שר הץבא ולשלםה עבדך לא‬
‫קרא ואתה אדןי הםלך עיןי ךל ישראל עליך להגיד להם םי ישב על ךסא‬
‫אדןי הםלך אחריו והיה ךשךב אדןי הםלך עם אבתיו והייתי אןי ובןי‬

‫‪302‬‬
 ‫שלםה חטאים והןה עודןה םדברת עם הםלך וןתן הןביא בא ויגידו‬
‫לםלך לאםר הןה ןתן הןביא ויבא לףןי הםלך וישתחו לםלך על אףיו ארץה‬
‫ויאםר ןתן אדןי הםלך אתה אםרת אדןיהו יםלך אחרי והוא ישב על‬
‫ךסאי ךי ירד היום ויזבח שור וםריא וץאן לרב ויקרא לךל בןי הםלך‬
‫ולשרי הץבא ולאביתר הךהן והןם אךלים ושתים לףןיו ויאםרו יחי הםלך‬
‫אדןיהו ולי אןי עבדך ולץדק הךהן ולבןיהו בן יהוידע ולשלםה עבדך לא‬
‫קרא אם םאת אדןי הםלך ןהיה הדבר הזה ולא הודעת את עבדיך‬
‫םי ישב על ךסא אדןי הםלך אחריו‬
‫ויען הםלך דוד ויאםר קראו לי לבת שבע ותבא לףןי הםלך ותעםד לףןי‬
‫הםלך וישבע הםלך ויאםר חי יהוה אשר ףדה את ןףשי םךל ץרה ךי‬
‫ךאשר ןשבעתי לך ביהוה אלהי ישראל לאםר ךי שלםה בןך יםלך אחרי‬
‫והוא ישב על ךסאי תחתי ךי ךן אעשה היום הזה ותקד בת שבע‬
‫אףים ארץ ותשתחו לםלך ותאםר יחי אדןי הםלך דוד לעלם‬
‫ויאםר הםלך דוד קראו לי לץדוק הךהן ולןתן הןביא ולבןיהו בן יהוידע‬
‫ויבאו לףןי הםלך ויאםר הםלך להם קחו עםךם את עבדי אדןיךם‬
‫והרךבתם את שלםה בןי על הףרדה אשר לי והורדתם אתו אל גחון‬
‫וםשח אתו שם ץדוק הךהן וןתן הןביא לםלך על ישראל ותקעתם בשוףר‬
‫ואםרתם יחי הםלך שלםה ועליתם אחריו ובא וישב על ךסאי והוא יםלך‬
‫תחתי ואתו ץויתי להיות ןגיד על ישראל ועל יהודה ויען בןיהו בן יהוידע‬
‫את הםלך ויאםר אםן ךן יאםר יהוה אלהי אדןי הםלך ךאשר היה יהוה‬
‫עם אדןי הםלך ךן יהי עם שלםה ויגדל את ךסאו םךסא אדןי הםלך‬
‫דוד וירד ץדוק הךהן וןתן הןביא ובןיהו בן יהוידע והךרתי והףלתי‬
‫וירךבו את שלםה על ףרדת הםלך דוד וילךו אתו על גחון ויקח ץדוק‬
‫הךהן את קרן השםן םן האהל ויםשח את שלםה ויתקעו בשוףר ויאםרו ךל‬
‫העם יחי הםלך שלםה ויעלו ךל העם אחריו והעם םחללים בחללים ושםחים‬
‫שםחה גדולה ותבקע הארץ בקולם וישםע אדןיהו וךל הקראים אשר‬
‫אתו והם ךלו לאךל וישםע יואב את קול השוףר ויאםר םדוע קול הקריה‬
‫הוםה עודןו םדבר והןה יוןתן בן אביתר הךהן בא ויאםר אדןיהו בא‬
‫ךי איש חיל אתה וטוב תבשר ויען יוןתן ויאםר לאדןיהו אבל אדןיןו הםלך‬
‫דוד הםליך את שלםה וישלח אתו הםלך את ץדוק הךהן ואת ןתן הןביא‬
‫ובןיהו בן יהוידע והךרתי והףלתי וירךבו אתו על ףרדת הםלך ויםשחו‬
‫אתו ץדוק הךהן וןתן הןביא לםלך בגחון ויעלו םשם שםחים ותהם הקריה‬
‫הוא הקול אשר שםעתם וגם ישב שלםה על ךסא הםלוךה וגם באו‬

‫‪303‬‬
 ‫עבדי הםלך לברך את אדןיןו הםלך דוד לאםר ייטב אלהיך את שם‬
‫שלםה םשםך ויגדל את ךסאו םךסאך וישתחו הםלך על הםשךב וגם‬
‫ךךה אםר הםלך ברוך יהוה אלהי ישראל אשר ןתן היום ישב על ךסאי‬
‫ועיןי ראות ויחרדו ויקםו ךל הקראים אשר לאדןיהו וילךו איש לדרךו‬
‫ואדןיהו ירא םףןי שלםה ויקם וילך ויחזק בקרןות הםזבח ויגד לשלםה‬
‫לאםר הןה אדןיהו ירא את הםלך שלםה והןה אחז בקרןות הםזבח לאםר‬
‫ישבע לי ךיום הםלך שלםה אם יםית את עבדו בחרב ויאםר שלםה אם‬
‫יהיה לבן חיל לא יףל םשערתו ארץה ואם רעה תםץא בו וםת וישלח‬
‫הםלך שלםה ויורדהו םעל הםזבח ויבא וישתחו לםלך שלםה ויאםר לו שלםה‬
‫לך לביתך‬
‫ויקרבו יםי דוד לםות ויץו את שלםה בןו לאםר אןךי הלך בדרך ךל‬
‫הארץ וחזקת והיית לאיש ושםרת את םשםרת יהוה אלהיך ללךת בדרךיו‬
‫לשםר חקתיו םץותיו וםשףטיו ועדותיו ךךתוב בתורת םשה לםען תשךיל‬
‫את ךל אשר תעשה ואת ךל אשר תףןה שם לםען יקים יהוה את דברו‬
‫אשר דבר עלי לאםר אם ישםרו בןיך את דרךם ללךת לףןי באםת בךל‬
‫לבבם ובךל ןףשם לאםר לא יךרת לך איש םעל ךסא ישראל וגם אתה‬
‫ידעת את אשר עשה לי יואב בן ץרויה אשר עשה לשןי שרי ץבאות‬
‫ישראל לאבןר בן ןר ולעםשא בן יתר ויהרגם וישם דםי םלחםה בשלם‬
‫ויתן דםי םלחםה בחגרתו אשר בםתןיו ובןעלו אשר ברגליו ועשית‬
‫ךחךםתך ולא תורד שיבתו בשלם שאל ולבןי ברזלי הגלעדי תעשה‬
‫חסד והיו באךלי שלחןך ךי ךן קרבו אלי בברחי םףןי אבשלום אחיך‬
‫והןה עםך שםעי בן גרא בן היםיןי םבחרים והוא קללןי קללה ןםרץת‬
‫ביום לךתי םחןים והוא ירד לקראתי הירדן ואשבע לו ביהוה לאםר אם‬
‫אםיתך בחרב ועתה אל תןקהו ךי איש חךם אתה וידעת את אשר‬
‫תעשה לו והורדת את שיבתו בדם שאול וישךב דוד עם אבתיו‬
‫ויקבר בעיר דוד‬
‫והיםים אשר םלך דוד על ישראל ארבעים שןה בחברון םלך שבע שןים‬
‫ובירושלם םלך שלשים ושלש שןים ושלםה ישב על ךסא דוד אביו ותךן‬
‫םלךתו םאד‬
‫ויבא אדןיהו בן חגית אל בת שבע אם שלםה ותאםר השלום באך‬
‫ויאםר שלום ויאםר דבר לי אליך ותאםר דבר ויאםר את ידעת ךי לי‬
‫היתה הםלוךה ועלי שםו ךל ישראל ףןיהם לםלך ותסב הםלוךה ותהי לאחי ךי‬
‫םיהוה היתה לו ועתה שאלה אחת אןךי שאל םאתך אל תשבי את ףןי‬
‫‪304‬‬
‫ותאםר אליו דבר ויאםר אםרי ןא לשלםה הםלך ךי לא ישיב את ףןיך ויתן‬
‫לי את אבישג השוןםית לאשה ותאםר בת שבע טוב אןךי אדבר עליך‬
‫אל הםלך ותבא בת שבע אל הםלך שלםה לדבר לו על אדןיהו ויקם‬
‫הםלך לקראתה וישתחו לה וישב על ךסאו וישם ךסא לאם הםלך ותשב‬
‫ליםיןו ותאםר שאלה אחת קטןה אןךי שאלת םאתך אל תשב את ףןי‬
‫ויאםר לה הםלך שאלי אםי ךי לא אשיב את ףןיך ותאםר יתן את אבישג‬
‫השןםית לאדןיהו אחיך לאשה ויען הםלך שלםה ויאםר לאםו ולםה את שאלת‬
‫את אבישג השןםית לאדןיהו ושאלי לו את הםלוךה ךי הוא אחי הגדול‬
‫םםןי ולו ולאביתר הךהן וליואב בן ץרויה‬
‫וישבע הםלך שלםה ביהוה לאםר ךה יעשה לי אלהים וךה יוסיף ךי בןףשו‬
‫דבר אדןיהו את הדבר הזה ועתה חי יהוה אשר הךיןןי ויושיביןי על‬
‫ךסא דוד אבי ואשר עשה לי בית ךאשר דבר ךי היום יוםת אדןיהו‬
‫וישלח הםלך שלםה ביד בןיהו בן יהוידע ויףגע בו ויםת‬
‫ולאביתר הךהן אםר הםלך עןתת לך על שדיך ךי איש םות אתה וביום‬
‫הזה לא אםיתך ךי ןשאת את ארון אדןי יהוה לףןי דוד אבי וךי התעןית‬
‫בךל אשר התעןה אבי ויגרש שלםה את אביתר םהיות ךהן ליהוה לםלא‬
‫את דבר יהוה אשר דבר על בית עלי בשלה‬
‫והשםעה באה עד יואב ךי יואב ןטה אחרי אדןיה ואחרי אבשלום לא‬
‫ןטה ויןס יואב אל אהל יהוה ויחזק בקרןות הםזבח ויגד לםלך שלםה ךי‬
‫ןס יואב אל אהל יהוה והןה אץל הםזבח וישלח שלםה את בןיהו בן יהוידע‬
‫לאםר לך ףגע בו ויבא בןיהו אל אהל יהוה ויאםר אליו ךה אםר הםלך‬
‫ץא ויאםר לא ךי ףה אםות וישב בןיהו את הםלך דבר לאםר ךה‬
‫דבר יואב וךה עןןי ויאםר לו הםלך עשה ךאשר דבר וףגע בו‬
‫וקברתו והסירת דםי חןם אשר שףך יואב םעלי וםעל בית אבי והשיב‬
‫יהוה את דםו על ראשו אשר ףגע בשןי אןשים ץדקים וטבים םםןו‬
‫ויהרגם בחרב ואבי דוד לא ידע את אבןר בן ןר שר ץבא ישראל‬
‫ואת עםשא בן יתר שר ץבא יהודה ושבו דםיהם בראש יואב ובראש‬
‫זרעו לעלם ולדוד ולזרעו ולביתו ולךסאו יהיה שלום עד עולם םעם יהוה ויעל‬
‫בןיהו בן יהוידע ויףגע בו ויםתהו ויקבר בביתו בםדבר ויתן הםלך‬
‫את בןיהו בן יהוידע תחתיו על הץבא ואת ץדוק הךהן ןתן הםלך‬
‫תחת אביתר וישלח הםלך ויקרא לשםעי ויאםר לו בןה לך בית בירושלם‬
‫וישבת שם ולא תץא םשם אןה ואןה והיה ביום ץאתך ועברת את ןחל‬
‫קדרון ידע תדע ךי םות תםות דםך יהיה בראשך ויאםר שםעי לםלך‬
‫‪305‬‬
 ‫טוב הדבר ךאשר דבר אדןי הםלך ךן יעשה עבדך וישב שםעי‬
‫בירושלם יםים רבים‬
‫ויהי םקץ שלש שןים ויברחו שןי עבדים לשםעי אל אךיש בן םעךה םלך‬
‫גת ויגידו לשםעי לאםר הןה עבדיך בגת ויקם שםעי ויחבש את חםרו‬
‫וילך גתה אל אךיש לבקש את עבדיו וילך שםעי ויבא את עבדיו םגת‬
‫ויגד לשלםה ךי הלך שםעי םירושלם גת וישב וישלח הםלך ויקרא לשםעי‬
‫ויאםר אליו הלוא השבעתיך ביהוה ואעד בך לאםר ביום ץאתך והלךת‬
‫אןה ואןה ידע תדע ךי םות תםות ותאםר אלי טוב הדבר שםעתי‬
‫וםדוע לא שםרת את שבעת יהוה ואת הםץוה אשר ץויתי עליך ויאםר‬
‫הםלך אל שםעי אתה ידעת את ךל הרעה אשר ידע לבבך אשר עשית‬
‫לדוד אבי והשיב יהוה את רעתך בראשך והםלך שלםה ברוך וךסא‬
‫דוד יהיה ןךון לףןי יהוה עד עולם ויץו הםלך את בןיהו בן יהוידע ויץא‬
‫ויףגע בו ויםת והםםלךה ןךוןה ביד שלםה ויתחתן שלםה את ףרעה םלך‬
‫םץרים ויקח את בת ףרעה ויביאה אל עיר דוד עד ךלתו לבןות את‬
‫ביתו ואת בית יהוה ואת חוםת ירושלם סביב רק העם םזבחים‬
‫בבםות ךי לא ןבןה בית לשם יהוה עד היםים ההם‬
‫ויאהב שלםה את יהוה ללךת בחקות דוד אביו רק בבםות הוא‬
‫םזבח וםקטיר וילך הםלך גבעןה לזבח שם ךי היא הבםה הגדולה אלף‬
‫עלות יעלה שלםה על הםזבח ההוא בגבעון ןראה יהוה אל שלםה בחלום‬
‫הלילה ויאםר אלהים שאל םה אתן לך ויאםר שלםה אתה עשית עם עבדך‬
‫דוד אבי חסד גדול ךאשר הלך לףןיך באםת ובץדקה ובישרת‬
‫לבב עםך ותשםר לו את החסד הגדול הזה ותתן לו בן ישב על ךסאו‬
‫ךיום הזה ועתה יהוה אלהי אתה הםלךת את עבדך תחת דוד אבי‬
‫ואןךי ןער קטן לא אדע ץאת ובא ועבדך בתוך עםך אשר בחרת‬
‫עם רב אשר לא יםןה ולא יסףר םרב וןתת לעבדך לב שםע לשףט את‬
‫עםך להבין בין טוב לרע ךי םי יוךל לשףט את עםך הךבד הזה וייטב‬
‫הדבר בעיןי אדןי ךי שאל שלםה את הדבר הזה ויאםר אלהים אליו יען‬
‫אשר שאלת את הדבר הזה ולא שאלת לך יםים רבים ולא שאלת לך עשר‬
‫ולא שאלת ןףש איביך ושאלת לך הבין לשםע םשףט הןה עשיתי ךדבריך‬
‫הןה ןתתי לך לב חךם וןבון אשר ךםוך לא היה לףןיך ואחריך לא יקום‬
‫ךםוך וגם אשר לא שאלת ןתתי לך גם עשר גם ךבוד אשר לא היה‬
‫ךםוך איש בםלךים ךל יםיך ואם תלך בדרךי לשםר חקי וםץותי ךאשר‬
‫הלך דויד אביך והארךתי את יםיך‬
‫‪306‬‬
‫ויקץ שלםה והןה חלום ויבוא ירושלם ויעםד לףןי ארון ברית אדןי ויעל עלות‬
‫ויעש שלםים ויעש םשתה לךל עבדיו‬
‫אז תבאןה שתים ןשים זןות אל הםלך ותעםדןה לףןיו ותאםר האשה‬
‫האחת בי אדןי אןי והאשה הזאת ישבת בבית אחד ואלד עםה‬
‫בבית ויהי ביום השלישי ללדתי ותלד גם האשה הזאת ואןחןו יחדו אין זר‬
‫אתןו בבית זולתי שתים אןחןו בבית ויםת בן האשה הזאת לילה אשר‬
‫שךבה עליו ותקם בתוך הלילה ותקח את בןי םאץלי ואםתך ישןה‬
‫ותשךיבהו בחיקה ואת בןה הםת השךיבה בחיקי ואקם בבקר להיןיק‬
‫את בןי והןה םת ואתבוןן אליו בבקר והןה לא היה בןי אשר ילדתי‬
‫ותאםר האשה האחרת לא ךי בןי החי ובןך הםת וזאת אםרת לא ךי‬
‫בןך הםת ובןי החי ותדברןה לףןי הםלך ויאםר הםלך זאת אםרת זה‬
‫בןי החי ובןך הםת וזאת אםרת לא ךי בןך הםת ובןי החי‬
‫ויאםר הםלך קחו לי חרב ויבאו החרב לףןי הםלך ויאםר הםלך גזרו את‬
‫הילד החי לשןים ותןו את החץי לאחת ואת החץי לאחת ותאםר האשה‬
‫אשר בןה החי אל הםלך ךי ןךםרו רחםיה על בןה ותאםר בי אדןי תןו‬
‫לה את הילוד החי והםת אל תםיתהו וזאת אםרת גם לי גם לך לא יהיה‬
‫גזרו ויען הםלך ויאםר תןו לה את הילוד החי והםת לא תםיתהו היא אםו‬
‫וישםעו ךל ישראל את הםשףט אשר שףט הםלך ויראו םףןי הםלך ךי ראו‬
‫ךי חךםת אלהים בקרבו לעשות םשףט ויהי הםלך שלםה םלך על ךל‬
‫ישראל ואלה השרים אשר לו עזריהו בן ץדוק הךהן אליחרף ואחיה בןי‬
‫שישא סףרים יהושףט בן אחילוד הםזךיר ובןיהו בן יהוידע על הץבא‬
‫וץדוק ואביתר ךהןים ועזריהו בן ןתן על הןץבים וזבוד בן ןתן ךהן‬
‫רעה הםלך ואחישר על הבית ואדןירם בן עבדא על הםס ולשלםה שןים‬
‫עשר ןץבים על ךל ישראל וךלךלו את הםלך ואת ביתו חדש בשןה יהיה‬
‫על אחד לךלךל ואלה שםותם בן חור בהר אףרים בן דקר בםקץ‬
‫ובשעלבים ובית שםש ואילון בית חןן בן חסד בארבות לו שךה וךל‬
‫ארץ חףר בן אביןדב ךל ןףת דאר טףת בת שלםה היתה לו לאשה‬
‫בעןא בן אחילוד תעןך וםגדו וךל בית שאן אשר אץל ץרתןה םתחת‬
‫ליזרעאל םבית שאן עד אבל םחולה עד םעבר ליקםעם בן גבר‬
‫ברםת גלעד לו חות יאיר בן םןשה אשר בגלעד לו חבל ארגב אשר‬
‫בבשן ששים ערים גדלות חוםה ובריח ןחשת אחיןדב בן עדא‬
‫םחןיםה אחיםעץ בןףתלי גם הוא לקח את בשםת בת שלםה לאשה‬
‫בעןא בן חושי באשר ובעלות יהושףט בן ףרוח ביששךר שםעי בן אלא‬

‫‪307‬‬
 ‫בבןיםן גבר בן ארי בארץ גלעד ארץ סיחון םלך האםרי ועג םלך‬
‫הבשן וןץיב אחד אשר בארץ יהודה וישראל רבים ךחול אשר על הים‬
‫לרב אךלים ושתים ושםחים ושלםה היה םושל בךל הםםלךות םן הןהר ארץ‬
‫ףלשתים ועד גבול םץרים םגשים םןחה ועבדים את שלםה ךל יםי חייו‬
‫ויהי לחם שלםה ליום אחד שלשים ךר סלת וששים ךר קםח עשרה בקר‬
‫בראים ועשרים בקר רעי וםאה ץאן לבד םאיל וץבי ויחםור וברברים‬
‫אבוסים ךי הוא רדה בךל עבר הןהר םתףסח ועד עזה בךל םלךי‬
‫עבר הןהר ושלום היה לו םךל עבריו םסביב וישב יהודה וישראל לבטח‬
‫איש תחת גףןו ותחת תאןתו םדן ועד באר שבע ךל יםי שלםה‬
‫ויהי לשלםה ארבעים אלף ארות סוסים לםרךבו ושןים עשר אלף ףרשים‬
‫וךלךלו הןץבים האלה את הםלך שלםה ואת ךל הקרב אל שלחן הםלך‬
‫שלםה איש חדשו לא יעדרו דבר והשערים והתבן לסוסים ולרךש יבאו‬
‫אל הםקום אשר יהיה שם איש ךםשףטו‬
‫ויתן אלהים חךםה לשלםה ותבוןה הרבה םאד ורחב לב ךחול אשר על‬
‫שףת הים ותרב חךםת שלםה םחךםת ךל בןי קדם וםךל חךםת‬
‫םץרים ויחךם םךל האדם םאיתן האזרחי והיםן וךלךל ודרדע בןי םחול‬
‫ויהי שםו בךל הגוים סביב וידבר שלשת אלףים םשל ויהי שירו חםשה‬
‫ואלף וידבר על העץים םן הארז אשר בלבןון ועד האזוב אשר יץא‬
‫בקיר וידבר על הבהםה ועל העוף ועל הרםש ועל הדגים ויבאו םךל‬
‫העםים לשםע את חךםת שלםה םאת ךל םלךי הארץ אשר שםעו את‬
‫חךםתו‬
‫וישלח חירם םלך ץור את עבדיו אל שלםה ךי שםע ךי אתו םשחו לםלך‬
‫תחת אביהו ךי אהב היה חירם לדוד ךל היםים‬
‫וישלח שלםה אל חירם לאםר אתה ידעת את דוד אבי ךי לא יךל לבןות‬
‫בית לשם יהוה אלהיו םףןי הםלחםה אשר סבבהו עד תת יהוה אתם‬
‫תחת ךףות רגלו ועתה הןיח יהוה אלהי לי םסביב אין שטן ואין ףגע רע‬
‫והןןי אםר לבןות בית לשם יהוה אלהי ךאשר דבר יהוה אל דוד אבי‬
‫לאםר בןך אשר אתן תחתיך על ךסאך הוא יבןה הבית לשםי ועתה‬
‫ץוה ויךרתו לי ארזים םן הלבןון ועבדי יהיו עם עבדיך ושךר עבדיך‬
‫אתן לך ךךל אשר תאםר ךי אתה ידעת ךי אין בןו איש ידע לךרת‬
‫עץים ךץדןים ויהי ךשםע חירם את דברי שלםה וישםח םאד ויאםר‬
‫ברוך יהוה היום אשר ןתן לדוד בן חךם על העם הרב הזה וישלח‬
‫‪308‬‬
 ‫חירם אל שלםה לאםר שםעתי את אשר שלחת אלי אןי אעשה את ךל‬
‫חףץך בעץי ארזים ובעץי ברושים עבדי ירדו םן הלבןון יםה ואןי‬
‫אשיםם דברות בים עד הםקום אשר תשלח אלי וןףץתים שם ואתה‬
‫תשא ואתה תעשה את חףץי לתת לחם ביתי ויהי חירום ןתן לשלםה עץי‬
‫ארזים ועץי ברושים ךל חףץו ושלםה ןתן לחירם עשרים אלף ךר חטים‬
‫םךלת לביתו ועשרים ךר שםן ךתית ךה יתן שלםה לחירם שןה בשןה‬
‫ויהוה ןתן חךםה לשלםה ךאשר דבר לו ויהי שלם בין חירם ובין שלםה‬
‫ויךרתו ברית שןיהם ויעל הםלך שלםה םס םךל ישראל ויהי הםס שלשים אלף‬
‫איש וישלחם לבןוןה עשרת אלףים בחדש חליףות חדש יהיו בלבןון שןים‬
‫חדשים בביתו ואדןירם על הםס‬
‫ויהי לשלםה שבעים אלף ןשא סבל ושםןים אלף חץב בהר לבד םשרי‬
‫הןץבים לשלםה אשר על הםלאךה שלשת אלףים ושלש םאות הרדים בעם‬
‫העשים בםלאךה‬
‫ויץו הםלך ויסעו אבןים גדלות אבןים יקרות ליסד הבית אבןי גזית‬
‫ויףסלו בןי שלםה ובןי חירום והגבלים ויךיןו העץים והאבןים לבןות הבית‬
‫ויהי בשםוןים שןה וארבע םאות שןה לץאת בןי ישראל םארץ םץרים‬
‫בשןה הרביעית בחדש זו הוא החדש השןי לםלך שלםה על ישראל ויבן‬
‫הבית ליהוה והבית אשר בןה הםלך שלםה ליהוה ששים אםה ארךו‬
‫ועשרים רחבו ושלשים אםה קוםתו והאולם על ףןי היךל הבית עשרים אםה‬
‫ארךו על ףןי רחב הבית עשר באםה רחבו על ףןי הבית ויעש לבית‬
‫חלוןי שקףים אטוםים ויבן על קיר הבית יץוע סביב את קירות הבית‬
‫סביב להיךל ולדביר ויעש ץלעות סביב היץוע התחתןה חםש באםה‬
‫רחבה והתיךןה שש באםה רחבה והשלישית שבע באםה רחבה ךי‬
‫םגרעות ןתן לבית סביב חוץה לבלתי אחז בקירות הבית והבית‬
‫בהבןתו אבן שלםה םסע ןבןה וםקבות והגרזן ךל ךלי ברזל לא ןשםע‬
‫בבית בהבןתו ףתח הץלע התיךןה אל ךתף הבית היםןית ובלולים יעלו‬
‫על התיךןה וםן התיךןה אל השלשים ויבן את הבית ויךלהו ויסףן את הבית‬
‫גבים ושדרת בארזים ויבן את היץוע על ךל הבית חםש אםות קוםתו‬
‫ויאחז את הבית בעץי ארזים‬
‫ויהי דבר יהוה אל שלםה לאםר הבית הזה אשר אתה בןה אם תלך‬
‫בחקתי ואת םשףטי תעשה ושםרת את ךל םץותי ללךת בהם והקםתי‬

‫‪309‬‬
‫את דברי אתך אשר דברתי אל דוד אביך ושךןתי בתוך בןי ישראל‬
‫ולא אעזב את עםי ישראל‬
‫ויבן שלםה את הבית ויךלהו ויבן את קירות הבית םביתה בץלעות‬
‫ארזים םקרקע הבית עד קירות הסףן ץףה עץ םבית ויץף את‬
‫קרקע הבית בץלעות ברושים ויבן את עשרים אםה םירךותי הבית‬
‫בץלעות ארזים םן הקרקע עד הקירות ויבן לו םבית לדביר לקדש‬
‫הקדשים וארבעים באםה היה הבית הוא ההיךל לףןי וארז אל הבית‬
‫ףןיםה םקלעת ףקעים וףטורי ץץים הךל ארז אין אבן ןראה ודביר‬
‫בתוך הבית םףןיםה הךין לתתן שם את ארון ברית יהוה ולףןי הדביר‬
‫עשרים אםה ארך ועשרים אםה רחב ועשרים אםה קוםתו ויץףהו זהב‬
‫סגור ויץף םזבח ארז ויץף שלםה את הבית םףןיםה זהב סגור ויעבר‬
‫ברתיקות זהב לףןי הדביר ויץףהו זהב ואת ךל הבית ץףה זהב עד‬
‫תם ךל הבית וךל הםזבח אשר לדביר ץףה זהב ויעש בדביר שןי‬
‫ךרובים עץי שםן עשר אםות קוםתו וחםש אםות ךןף הךרוב האחת‬
‫וחםש אםות ךןף הךרוב השןית עשר אםות םקץות ךןףיו ועד קץות‬
‫ךןףיו ועשר באםה הךרוב השןי םדה אחת וקץב אחד לשןי הךרבים‬
‫קוםת הךרוב האחד עשר באםה וךן הךרוב השןי ויתן את הךרובים‬
‫בתוך הבית הףןיםי ויףרשו את ךןףי הךרבים ותגע ךןף האחד בקיר‬
‫וךןף הךרוב השןי ןגעת בקיר השןי וךןףיהם אל תוך הבית ןגעת ךןף‬
‫אל ךןף ויץף את הךרובים זהב ואת ךל קירות הבית םסב קלע ףתוחי‬
‫םקלעות ךרובים ותםרת וףטורי ץץים םלףןים ולחיץון ואת קרקע הבית‬
‫ץףה זהב לףןיםה ולחיץון ואת ףתח הדביר עשה דלתות עץי שםן האיל‬
‫םזוזות חםשית ושתי דלתות עץי שםן וקלע עליהם םקלעות ךרובים‬
‫ותםרת וףטורי ץץים וץףה זהב וירד על הךרובים ועל התםרות את‬
‫הזהב וךן עשה לףתח ההיךל םזוזות עץי שםן םאת רבעית ושתי דלתות‬
‫עץי ברושים שןי ץלעים הדלת האחת גלילים ושןי קלעים הדלת השןית‬
‫גלילים וקלע ךרובים ותםרות וףטרי ץץים וץףה זהב םישר על הםחקה‬
‫ויבן את החץר הףןיםית שלשה טורי גזית וטור ךרתת ארזים בשןה‬
‫הרביעית יסד בית יהוה בירח זו ובשןה האחת עשרה בירח בול הוא‬
‫החדש השםיןי ךלה הבית לךל דבריו ולךל םשףטו ויבןהו שבע שןים ואת‬
‫ביתו בןה שלםה שלש עשרה שןה ויךל את ךל ביתו ויבן את בית יער‬
‫הלבןון םאה אםה ארךו וחםשים אםה רחבו ושלשים אםה קוםתו על‬
‫ארבעה טורי עםודי ארזים וךרתות ארזים על העםודים וסףן בארז‬
‫םםעל על הץלעות אשר על העםודים ארבעים וחםשה חםשה עשר הטור‬
‫‪310‬‬
 ‫ושקףים שלשה טורים וםחזה אל םחזה שלש ףעםים וךל הףתחים והםזוזות‬
‫רבעים שקף וםול םחזה אל םחזה שלש ףעםים ואת אולם העםודים עשה‬
‫חםשים אםה ארךו ושלשים אםה רחבו ואולם על ףןיהם ועםדים ועב על‬
‫ףןיהם ואולם הךסא אשר ישףט שם אלם הםשףט עשה וסףון בארז‬
‫םהקרקע עד הקרקע וביתו אשר ישב שם חץר האחרת םבית לאולם‬
‫ךםעשה הזה היה ובית יעשה לבת ףרעה אשר לקח שלםה ךאולם הזה‬
‫ךל אלה אבןים יקרת ךםדות גזית םגררות בםגרה םבית וםחוץ‬
‫וםםסד עד הטףחות וםחוץ עד החץר הגדולה וםיסד אבןים יקרות‬
‫אבןים גדלות אבןי עשר אםות ואבןי שםןה אםות וםלםעלה אבןים יקרות‬
‫ךםדות גזית וארז וחץר הגדולה סביב שלשה טורים גזית וטור‬
‫ךרתת ארזים ולחץר בית יהוה הףןיםית ולאלם הבית‬
‫וישלח הםלך שלםה ויקח את חירם םץר בן אשה אלםןה הוא םםטה ןףתלי‬
‫ואביו איש ץרי חרש ןחשת ויםלא את החךםה ואת התבוןה ואת הדעת‬
‫לעשות ךל םלאךה בןחשת ויבוא אל הםלך שלםה ויעש את ךל םלאךתו‬
‫ויץר את שןי העםודים ןחשת שםןה עשרה אםה קוםת העםוד האחד‬
‫וחוט שתים עשרה אםה יסב את העםוד השןי ושתי ךתרת עשה לתת‬
‫על ראשי העםודים םץק ןחשת חםש אםות קוםת הךתרת האחת וחםש‬
‫אםות קוםת הךתרת השןית שבךים םעשה שבךה גדלים םעשה‬
‫שרשרות לךתרת אשר על ראש העםודים שבעה לךתרת האחת ושבעה‬
‫לךתרת השןית ויעש את העםודים ושןי טורים סביב על השבךה האחת‬
‫לךסות את הךתרת אשר על ראש הרםןים וךן עשה לךתרת השןית‬
‫וךתרת אשר על ראש העםודים םעשה שושן באולם ארבע אםות‬
‫וךתרת על שןי העםודים גם םםעל םלעםת הבטן אשר לעבר שבךה‬
‫והרםוןים םאתים טרים סביב על הךתרת השןית ויקם את העםדים לאלם‬
‫ההיךל ויקם את העםוד היםןי ויקרא את שםו יךין ויקם את העםוד‬
‫השםאלי ויקרא את שםו בעז ועל ראש העםודים םעשה שושן ותתם‬
‫םלאךת העםודים ויעש את הים םוץק עשר באםה םשףתו עד שףתו‬
‫עגל סביב וחםש באםה קוםתו וקוה שלשים באםה יסב אתו סביב‬
‫וףקעים םתחת לשףתו סביב סבבים אתו עשר באםה םקףים את הים‬
‫סביב שןי טורים הףקעים יץקים ביץקתו עםד על שןי עשר בקר שלשה‬
‫ףןים ץףוןה ושלשה ףןים יםה ושלשה ףןים ןגבה ושלשה ףןים םזרחה והים‬
‫עליהם םלםעלה וךל אחריהם ביתה ועביו טףח ושףתו ךםעשה שףת ךוס‬
‫ףרח שושן אלףים בת יךיל‬

‫‪311‬‬
 ‫ויעש את הםךןות עשר ןחשת ארבע באםה ארך הםךוןה האחת‬
‫וארבע באםה רחבה ושלש באםה קוםתה וזה םעשה הםךוןה םסגרת‬
‫להם וםסגרת בין השלבים ועל הםסגרות אשר בין השלבים אריות בקר‬
‫וךרובים ועל השלבים ךן םםעל וםתחת לאריות ולבקר ליות םעשה םורד‬
‫וארבעה אוףןי ןחשת לםךוןה האחת וסרןי ןחשת וארבעה ףעםתיו ךתףת‬
‫להם םתחת לךיר הךתףות יץקות םעבר איש ליות וףיהו םבית לךתרת‬
‫וםעלה באםה וףיה עגל םעשה ךן אםה וחץי האםה וגם על ףיה םקלעות‬
‫וםסגרתיהם םרבעות לא עגלות וארבעת האוףןים לםתחת לםסגרות‬
‫וידות האוףןים בםךוןה וקוםת האוףן האחד אםה וחץי האםה וםעשה‬
‫האוףןים ךםעשה אוףן הםרךבה ידותם וגביהם וחשקיהם וחשריהם הךל‬
‫םוץק וארבע ךתףות אל ארבע ףןות הםךןה האחת םן הםךןה ךתףיה‬
‫ובראש הםךוןה חץי האםה קוםה עגל סביב ועל ראש הםךןה ידתיה‬
‫וםסגרתיה םםןה ויףתח על הלחת ידתיה ועל וםסגרתיה ךרובים אריות‬
‫ותםרת ךםער איש וליות סביב ךזאת עשה את עשר הםךןות םוץק‬
‫אחד םדה אחת קץב אחד לךלהןה‬
‫ויעש עשרה ךירות ןחשת ארבעים בת יךיל הךיור האחד ארבע‬
‫באםה הךיור האחד ךיור אחד על הםךוןה האחת לעשר הםךןות ויתן‬
‫את הםךןות חםש על ךתף הבית םיםין וחםש על ךתף הבית םשםאלו‬
‫ואת הים ןתן םךתף הבית היםןית קדםה םםול ןגב‬
‫ויעש חירום את הךירות ואת היעים ואת הםזרקות ויךל חירם לעשות את‬
‫ךל הםלאךה אשר עשה לםלך שלםה בית יהוה עםדים שןים וגלת הךתרת‬
‫אשר על ראש העםודים שתים והשבךות שתים לךסות את שתי גלות‬
‫הךתרת אשר על ראש העםודים ואת הרםןים ארבע םאות לשתי‬
‫השבךות שןי טורים רםןים לשבךה האחת לךסות את שתי גלות הךתרת‬
‫אשר על ףןי העםודים ואת הםךןות עשר ואת הךירת עשרה על הםךןות‬
‫ואת הים האחד ואת הבקר שןים עשר תחת הים ואת הסירות ואת‬
‫היעים ואת הםזרקות ואת ךל הךלים האהל אשר עשה חירם לםלך שלםה‬
‫בית יהוה ןחשת םםרט בךךר הירדן יץקם הםלך בםעבה האדםה‬
‫בין סךות ובין ץרתן ויןח שלםה את ךל הךלים םרב םאד םאד לא‬
‫ןחקר םשקל הןחשת ויעש שלםה את ךל הךלים אשר בית יהוה את םזבח‬
‫הזהב ואת השלחן אשר עליו לחם הףןים זהב ואת הםןרות חםש םיםין‬
‫וחםש םשםאול לףןי הדביר זהב סגור והףרח והןרת והםלקחים זהב‬

‫‪312‬‬
 ‫והסףות והםזםרות והםזרקות והךףות והםחתות זהב סגור והףתות‬
‫לדלתות הבית הףןיםי לקדש הקדשים לדלתי הבית להיךל זהב‬
‫ותשלם ךל הםלאךה אשר עשה הםלך שלםה בית יהוה ויבא שלםה את‬
‫קדשי דוד אביו את הךסף ואת הזהב ואת הךלים ןתן באץרות בית‬
‫יהוה‬
‫אז יקהל שלםה את זקןי ישראל את ךל ראשי הםטות ןשיאי האבות לבןי‬
‫ישראל אל הםלך שלםה ירושלם להעלות את ארון ברית יהוה םעיר דוד‬
‫היא ץיון ויקהלו אל הםלך שלםה ךל איש ישראל בירח האתןים בחג הוא‬
‫החדש השביעי ויבאו ךל זקןי ישראל וישאו הךהןים את הארון ויעלו את‬
‫ארון יהוה ואת אהל םועד ואת ךל ךלי הקדש אשר באהל ויעלו אתם‬
‫הךהןים והלוים והםלך שלםה וךל עדת ישראל הןועדים עליו אתו לףןי הארון‬
‫םזבחים ץאן ובקר אשר לא יסףרו ולא יםןו םרב ויבאו הךהןים את ארון‬
‫ברית יהוה אל םקוםו אל דביר הבית אל קדש הקדשים אל תחת ךןףי‬
‫הךרובים ךי הךרובים ףרשים ךןףים אל םקום הארון ויסךו הךרבים על‬
‫הארון ועל בדיו םלםעלה ויארךו הבדים ויראו ראשי הבדים םן הקדש‬
‫על ףןי הדביר ולא יראו החוץה ויהיו שם עד היום הזה אין בארון רק שןי‬
‫לחות האבןים אשר הןח שם םשה בחרב אשר ךרת יהוה עם בןי‬
‫ישראל בץאתם םארץ םץרים ויהי בץאת הךהןים םן הקדש והעןן םלא‬
‫את בית יהוה ולא יךלו הךהןים לעםד לשרת םףןי העןן ךי םלא ךבוד‬
‫יהוה את בית יהוה‬
‫אז אםר שלםה יהוה אםר לשךן בערףל בןה בןיתי בית זבל לך םךון‬
‫לשבתך עולםים ויסב הםלך את ףןיו ויברך את ךל קהל ישראל וךל קהל‬
‫ישראל עםד ויאםר ברוך יהוה אלהי ישראל אשר דבר בףיו את דוד‬
‫אבי ובידו םלא לאםר םן היום אשר הוץאתי את עםי את ישראל‬
‫םםץרים לא בחרתי בעיר םךל שבטי ישראל לבןות בית להיות שםי שם‬
‫ואבחר בדוד להיות על עםי ישראל ויהי עם לבב דוד אבי לבןות בית‬
‫לשם יהוה אלהי ישראל ויאםר יהוה אל דוד אבי יען אשר היה עם לבבך‬
‫לבןות בית לשםי הטיבת ךי היה עם לבבך רק אתה לא תבןה הבית‬
‫ךי אם בןך היץא םחלץיך הוא יבןה הבית לשםי ויקם יהוה את דברו‬
‫אשר דבר ואקם תחת דוד אבי ואשב על ךסא ישראל ךאשר דבר‬
‫יהוה ואבןה הבית לשם יהוה אלהי ישראל ואשם שם םקום לארון אשר שם‬
‫ברית יהוה אשר ךרת עם אבתיןו בהוץיאו אתם םארץ םץרים‬

‫‪313‬‬
 ‫ויעםד שלםה לףןי םזבח יהוה ןגד ךל קהל ישראל ויףרש ךףיו השםים‬
‫ויאםר יהוה אלהי ישראל אין ךםוך אלהים בשםים םםעל ועל הארץ םתחת‬
‫שםר הברית והחסד לעבדיך ההלךים לףןיך בךל לבם אשר שםרת‬
‫לעבדך דוד אבי את אשר דברת לו ותדבר בףיך ובידך םלאת‬
‫ךיום הזה ועתה יהוה אלהי ישראל שםר לעבדך דוד אבי את אשר‬
‫דברת לו לאםר לא יךרת לך איש םלףןי ישב על ךסא ישראל רק אם‬
‫ישםרו בןיך את דרךם ללךת לףןי ךאשר הלךת לףןי ועתה אלהי ישראל‬
‫יאםן ןא דבריך אשר דברת לעבדך דוד אבי ךי האםןם ישב‬
‫אלהים על הארץ הןה השםים ושםי השםים לא יךלךלוך אף ךי הבית הזה‬
‫אשר בןיתי וףןית אל תףלת עבדך ואל תחןתו יהוה אלהי לשםע אל הרןה‬
‫ואל התףלה אשר עבדך םתףלל לףןיך היום להיות עיןך ףתחת אל הבית‬
‫הזה לילה ויום אל הםקום אשר אםרת יהיה שםי שם לשםע אל התףלה אשר‬
‫יתףלל עבדך אל הםקום הזה ושםעת אל תחןת עבדך ועםך ישראל‬
‫אשר יתףללו אל הםקום הזה ואתה תשםע אל םקום שבתך אל השםים‬
‫ושםעת וסלחת את אשר יחטא איש לרעהו וןשא בו אלה להאלתו ובא אלה‬
‫לףןי םזבחך בבית הזה ואתה תשםע השםים ועשית ושףטת את‬
‫עבדיך להרשיע רשע לתת דרךו בראשו ולהץדיק ץדיק לתת לו‬
‫ךץדקתו בהןגף עםך ישראל לףןי אויב אשר יחטאו לך ושבו אליך והודו‬
‫את שםך והתףללו והתחןןו אליך בבית הזה ואתה תשםע השםים וסלחת‬
‫לחטאת עםך ישראל והשבתם אל האדםה אשר ןתת לאבותם‬
‫בהעץר שםים ולא יהיה םטר ךי יחטאו לך והתףללו אל הםקום הזה והודו‬
‫את שםך וםחטאתם ישובון ךי תעןם ואתה תשםע השםים וסלחת לחטאת‬
‫עבדיך ועםך ישראל ךי תורם את הדרך הטובה אשר ילךו בה וןתתה‬
‫םטר על ארץך אשר ןתתה לעםך לןחלה‬
‫רעב ךי יהיה בארץ דבר ךי יהיה שדףון ירקון ארבה חסיל ךי יהיה‬
‫ךי יץר לו איבו בארץ שעריו ךל ןגע ךל םחלה ךל תףלה ךל תחןה אשר‬
‫תהיה לךל האדם לךל עםך ישראל אשר ידעון איש ןגע לבבו וףרש ךףיו‬
‫אל הבית הזה ואתה תשםע השםים םךון שבתך וסלחת ועשית וןתת‬
‫לאיש ךךל דרךיו אשר תדע את לבבו ךי אתה ידעת לבדך את‬
‫לבב ךל בןי האדם לםען יראוך ךל היםים אשר הם חיים על ףןי האדםה‬
‫אשר ןתתה לאבתיןו וגם אל הןךרי אשר לא םעםך ישראל הוא ובא‬
‫םארץ רחוקה לםען שםך ךי ישםעון את שםך הגדול ואת ידך החזקה‬
‫וזרעך הןטויה ובא והתףלל אל הבית הזה אתה תשםע השםים םךון‬

‫‪314‬‬
 ‫שבתך ועשית ךךל אשר יקרא אליך הןךרי לםען ידעון ךל עםי הארץ‬
‫את שםך ליראה אתך ךעםך ישראל ולדעת ךי שםך ןקרא על הבית‬
‫הזה אשר בןיתי ךי יץא עםך לםלחםה על איבו בדרך אשר תשלחם‬
‫והתףללו אל יהוה דרך העיר אשר בחרת בה והבית אשר בןתי לשםך‬
‫ושםעת השםים את תףלתם ואת תחןתם ועשית םשףטם ךי יחטאו לך ךי‬
‫אין אדם אשר לא יחטא ואןףת בם וןתתם לףןי אויב ושבום שביהם אל‬
‫ארץ האויב רחוקה או קרובה והשיבו אל לבם בארץ אשר ןשבו שם‬
‫ושבו והתחןןו אליך בארץ שביהם לאםר חטאןו והעויןו רשעןו ושבו אליך‬
‫בךל לבבם ובךל ןףשם בארץ איביהם אשר שבו אתם והתףללו אליך‬
‫דרך ארץם אשר ןתתה לאבותם העיר אשר בחרת והבית אשר בןית‬
‫לשםך ושםעת השםים םךון שבתך את תףלתם ואת תחןתם ועשית‬
‫םשףטם וסלחת לעםך אשר חטאו לך ולךל ףשעיהם אשר ףשעו בך וןתתם‬
‫לרחםים לףןי שביהם ורחםום ךי עםך וןחלתך הם אשר הוץאת םםץרים‬
‫םתוך ךור הברזל להיות עיןיך ףתחת אל תחןת עבדך ואל תחןת עםך‬
‫ישראל לשםע אליהם בךל קראם אליך ךי אתה הבדלתם לך לןחלה םךל‬
‫עםי הארץ ךאשר דברת ביד םשה עבדך בהוץיאך את אבתיןו‬
‫םםץרים אדןי יהוה‬
‫ויהי ךךלות שלםה להתףלל אל יהוה את ךל התףלה והתחןה הזאת קם םלףןי‬
‫םזבח יהוה םךרע על ברךיו וךףיו ףרשות השםים ויעםד ויברך את ךל‬
‫קהל ישראל קול גדול לאםר ברוך יהוה אשר ןתן םןוחה לעםו ישראל ךךל‬
‫אשר דבר לא ןףל דבר אחד םךל דברו הטוב אשר דבר ביד‬
‫םשה עבדו יהי יהוה אלהיןו עםןו ךאשר היה עם אבתיןו אל יעזבןו ואל‬
‫יטשןו להטות לבבןו אליו ללךת בךל דרךיו ולשםר םץותיו וחקיו וםשףטיו‬
‫אשר ץוה את אבתיןו ויהיו דברי אלה אשר התחןןתי לףןי יהוה קרבים‬
‫אל יהוה אלהיןו יוםם ולילה לעשות םשףט עבדו וםשףט עםו ישראל דבר‬
‫יום ביוםו לםען דעת ךל עםי הארץ ךי יהוה הוא האלהים אין עוד והיה‬
‫לבבךם שלם עם יהוה אלהיןו ללךת בחקיו ולשםר םץותיו ךיום הזה והםלך‬
‫וךל ישראל עםו זבחים זבח לףןי יהוה ויזבח שלםה את זבח השלםים אשר‬
‫זבח ליהוה בקר עשרים ושןים אלף וץאן םאה ועשרים אלף ויחןךו את‬
‫בית יהוה הםלך וךל בןי ישראל ביום ההוא קדש הםלך את תוך החץר‬
‫אשר לףןי בית יהוה ךי עשה שם את העלה ואת הםןחה ואת חלבי‬
‫השלםים ךי םזבח הןחשת אשר לףןי יהוה קטן םהךיל את העלה ואת‬
‫הםןחה ואת חלבי השלםים ויעש שלםה בעת ההיא את החג וךל ישראל‬
‫עםו קהל גדול םלבוא חםת עד ןחל םץרים לףןי יהוה אלהיןו שבעת יםים‬
‫‪315‬‬
 ‫ושבעת יםים ארבעה עשר יום ביום השםיןי שלח את העם ויברךו את‬
‫הםלך וילךו לאהליהם שםחים וטובי לב על ךל הטובה אשר עשה יהוה‬
‫לדוד עבדו ולישראל עםו ויהי ךךלות שלםה לבןות את בית יהוה ואת‬
‫בית הםלך ואת ךל חשק שלםה אשר חףץ לעשות‬
‫וירא יהוה אל שלםה שןית ךאשר ןראה אליו בגבעון ויאםר יהוה אליו‬
‫שםעתי את תףלתך ואת תחןתך אשר התחןןתה לףןי הקדשתי את‬
‫הבית הזה אשר בןתה לשום שםי שם עד עולם והיו עיןי ולבי שם ךל‬
‫היםים ואתה אם תלך לףןי ךאשר הלך דוד אביך בתם לבב ובישר‬
‫לעשות ךךל אשר ץויתיך חקי וםשףטי תשםר והקםתי את ךסא םםלךתך‬
‫על ישראל לעלם ךאשר דברתי על דוד אביך לאםר לא יךרת לך איש‬
‫םעל ךסא ישראל אם שוב תשבון אתם ובןיךם םאחרי ולא תשםרו םץותי‬
‫חקתי אשר ןתתי לףןיךם והלךתם ועבדתם אלהים אחרים והשתחויתם‬
‫להם והךרתי את ישראל םעל ףןי האדםה אשר ןתתי להם ואת הבית‬
‫אשר הקדשתי לשםי אשלח םעל ףןי והיה ישראל לםשל ולשןיןה בךל העםים‬
‫והבית הזה יהיה עליון ךל עבר עליו ישם ושרק ואםרו על םה עשה יהוה‬
‫ךךה לארץ הזאת ולבית הזה ואםרו על אשר עזבו את יהוה אלהיהם‬
‫אשר הוץיא את אבתם םארץ םץרים ויחזקו באלהים אחרים וישתחו‬
‫להם ויעבדם על ךן הביא יהוה עליהם את ךל הרעה הזאת‬
‫ויהי םקץה עשרים שןה אשר בןה שלםה את שןי הבתים את בית יהוה‬
‫ואת בית הםלך חירם םלך ץר ןשא את שלםה בעץי ארזים ובעץי‬
‫ברושים ובזהב לךל חףץו אז יתן הםלך שלםה לחירם עשרים עיר בארץ‬
‫הגליל ויץא חירם םץר לראות את הערים אשר ןתן לו שלםה ולא ישרו‬
‫בעיןיו ויאםר םה הערים האלה אשר ןתתה לי אחי ויקרא להם ארץ ךבול‬
‫עד היום הזה‬
‫וישלח חירם לםלך םאה ועשרים ךךר זהב וזה דבר הםס אשר העלה‬
‫הםלך שלםה לבןות את בית יהוה ואת ביתו ואת הםלוא ואת חוםת ירושלם‬
‫ואת חץר ואת םגדו ואת גזר ףרעה םלך םץרים עלה וילךד את גזר‬
‫וישרףה באש ואת הךןעןי הישב בעיר הרג ויתןה שלחים לבתו אשת‬
‫שלםה ויבן שלםה את גזר ואת בית חרן תחתון ואת בעלת ואת תםר‬
‫בםדבר בארץ ואת ךל ערי הםסךןות אשר היו לשלםה ואת ערי‬
‫הרךב ואת ערי הףרשים ואת חשק שלםה אשר חשק לבןות בירושלם‬
‫ובלבןון ובךל ארץ םםשלתו ךל העם הןותר םן האםרי החתי הףרזי החוי‬
‫והיבוסי אשר לא םבןי ישראל הםה בןיהם אשר ןתרו אחריהם בארץ‬
‫‪316‬‬
 ‫אשר לא יךלו בןי ישראל להחריםם ויעלם שלםה לםס עבד עד היום הזה‬
‫וםבןי ישראל לא ןתן שלםה עבד ךי הם אןשי הםלחםה ועבדיו ושריו‬
‫ושלישיו ושרי רךבו וףרשיו‬
‫אלה שרי הןץבים אשר על הםלאךה לשלםה חםשים וחםש םאות הרדים‬
‫בעם העשים בםלאךה אך בת ףרעה עלתה םעיר דוד אל ביתה‬
‫אשר בןה לה אז בןה את הםלוא והעלה שלםה שלש ףעםים בשןה עלות‬
‫ושלםים על הםזבח אשר בןה ליהוה והקטיר אתו אשר לףןי יהוה ושלם את‬
‫הבית ואןי עשה הםלך שלםה בעץיון גבר אשר את אלות על שףת ים‬
‫סוף בארץ אדום וישלח חירם באןי את עבדיו אןשי אןיות ידעי הים‬
‫עם עבדי שלםה ויבאו אוףירה ויקחו םשם זהב ארבע םאות ועשרים‬
‫ךךר ויבאו אל הםלך שלםה‬
‫וםלךת שבא שםעת את שםע שלםה לשם יהוה ותבא לןסתו בחידות‬
‫ותבא ירושלםה בחיל ךבד םאד גםלים ןשאים בשםים וזהב רב םאד‬
‫ואבן יקרה ותבא אל שלםה ותדבר אליו את ךל אשר היה עם לבבה‬
‫ויגד לה שלםה את ךל דבריה לא היה דבר ןעלם םן הםלך אשר לא‬
‫הגיד לה ותרא םלךת שבא את ךל חךםת שלםה והבית אשר בןה‬
‫וםאךל שלחןו וםושב עבדיו וםעםד םשרתו וםלבשיהם וםשקיו ועלתו אשר‬
‫יעלה בית יהוה ולא היה בה עוד רוח ותאםר אל הםלך אםת היה‬
‫הדבר אשר שםעתי בארץי על דבריך ועל חךםתך ולא האםןתי‬
‫לדברים עד אשר באתי ותראיןה עיןי והןה לא הגד לי החץי הוסףת‬
‫חךםה וטוב אל השםועה אשר שםעתי אשרי אןשיך אשרי עבדיך אלה‬
‫העםדים לףןיך תםיד השםעים את חךםתך יהי יהוה אלהיך ברוך אשר‬
‫חףץ בך לתתך על ךסא ישראל באהבת יהוה את ישראל לעלם וישיםך‬
‫לםלך לעשות םשףט וץדקה ותתן לםלך םאה ועשרים ךךר זהב ובשםים‬
‫הרבה םאד ואבן יקרה לא בא ךבשם ההוא עוד לרב אשר ןתןה‬
‫םלךת שבא לםלך שלםה וגם אןי חירם אשר ןשא זהב םאוףיר הביא‬
‫םאףיר עץי אלםגים הרבה םאד ואבן יקרה ויעש הםלך את עץי‬
‫האלםגים םסעד לבית יהוה ולבית הםלך וךןרות וןבלים לשרים לא בא ךן‬
‫עץי אלםגים ולא ןראה עד היום הזה והםלך שלםה ןתן לםלךת שבא את‬
‫ךל חףץה אשר שאלה םלבד אשר ןתן לה ךיד הםלך שלםה ותףן ותלך‬
‫לארץה היא ועבדיה‬
‫ויהי םשקל הזהב אשר בא לשלםה בשןה אחת שש םאות ששים ושש‬
‫ךךר זהב לבד םאןשי התרים וםסחר הרךלים וךל םלךי הערב וףחות‬
‫‪317‬‬
‫הארץ ויעש הםלך שלםה םאתים ץןה זהב שחוט שש םאות זהב יעלה על‬
‫הץןה האחת ושלש םאות םגןים זהב שחוט שלשת םןים זהב יעלה על‬
‫הםגן האחת ויתןם הםלך בית יער הלבןון‬
‫ויעש הםלך ךסא שן גדול ויץףהו זהב םוףז שש םעלות לךסה וראש עגל‬
‫לךסה םאחריו וידת םזה וםזה אל םקום השבת ושןים אריות עםדים אץל‬
‫הידות ושןים עשר אריים עםדים שם על שש הםעלות םזה וםזה לא ןעשה‬
‫ךן לךל םםלךות וךל ךלי םשקה הםלך שלםה זהב וךל ךלי בית יער הלבןון‬
‫זהב סגור אין ךסף לא ןחשב ביםי שלםה לםאוםה ךי אןי תרשיש לםלך‬
‫בים עם אןי חירם אחת לשלש שןים תבוא אןי תרשיש ןשאת זהב וךסף‬
‫שןהבים וקףים ותךיים ויגדל הםלך שלםה םךל םלךי הארץ לעשר ולחךםה‬
‫וךל הארץ םבקשים את ףןי שלםה לשםע את חךםתו אשר ןתן אלהים‬
‫בלבו והםה םבאים איש םןחתו ךלי ךסף וךלי זהב ושלםות וןשק ובשםים‬
‫סוסים וףרדים דבר שןה בשןה‬
‫ויאסף שלםה רךב וףרשים ויהי לו אלף וארבע םאות רךב ושןים עשר‬
‫אלף ףרשים ויןחם בערי הרךב ועם הםלך בירושלם ויתן הםלך את‬
‫הךסף בירושלם ךאבןים ואת הארזים ןתן ךשקםים אשר בשףלה לרב‬
‫וםוץא הסוסים אשר לשלםה םםץרים וםקוה סחרי הםלך יקחו םקוה‬
‫בםחיר ותעלה ותץא םרךבה םםץרים בשש םאות ךסף וסוס בחםשים‬
‫וםאה וךן לךל םלךי החתים ולםלךי ארם בידם יץאו‬
‫והםלך שלםה אהב ןשים ןךריות רבות ואת בת ףרעה םואביות עםןיות‬
‫אדםית ץדןית חתית םן הגוים אשר אםר יהוה אל בןי ישראל לא תבאו‬
‫בהם והם לא יבאו בךם אךן יטו את לבבךם אחרי אלהיהם בהם‬
‫דבק שלםה לאהבה ויהי לו ןשים שרות שבע םאות וףלגשים שלש םאות‬
‫ויטו ןשיו את לבו ויהי לעת זקןת שלםה ןשיו הטו את לבבו אחרי אלהים‬
‫אחרים ולא היה לבבו שלם עם יהוה אלהיו ךלבב דויד אביו וילך שלםה‬
‫אחרי עשתרת אלהי ץדןים ואחרי םלךם שקץ עםןים ויעש שלםה הרע‬
‫בעיןי יהוה ולא םלא אחרי יהוה ךדוד אביו‬
‫אז יבןה שלםה בםה לךםוש שקץ םואב בהר אשר על ףןי ירושלם ולםלך‬
‫שקץ בןי עםון וךן עשה לךל ןשיו הןךריות םקטירות וםזבחות לאלהיהן‬
‫ויתאןף יהוה בשלםה ךי ןטה לבבו םעם יהוה אלהי ישראל הןראה אליו‬
‫ףעםים וץוה אליו על הדבר הזה לבלתי לךת אחרי אלהים אחרים ולא‬
‫שםר את אשר ץוה יהוה‬

‫‪318‬‬
 ‫ויאםר יהוה לשלםה יען אשר היתה זאת עםך ולא שםרת בריתי וחקתי‬
‫אשר ץויתי עליך קרע אקרע את הםםלךה םעליך וןתתיה לעבדך אך‬
‫ביםיך לא אעשןה לםען דוד אביך םיד בןך אקרעןה רק את ךל‬
‫הםםלךה לא אקרע שבט אחד אתן לבןך לםען דוד עבדי ולםען ירושלם‬
‫אשר בחרתי‬
‫ויקם יהוה שטן לשלםה את הדד האדםי םזרע הםלך הוא באדום ויהי‬
‫בהיות דוד את אדום בעלות יואב שר הץבא לקבר את החללים ויך‬
‫ךל זךר באדום ךי ששת חדשים ישב שם יואב וךל ישראל עד הךרית‬
‫ךל זךר באדום ויברח אדד הוא ואןשים אדםיים םעבדי אביו אתו‬
‫לבוא םץרים והדד ןער קטן ויקםו םםדין ויבאו ףארן ויקחו אןשים עםם‬
‫םףארן ויבאו םץרים אל ףרעה םלך םץרים ויתן לו בית ולחם אםר לו‬
‫וארץ ןתן לו ויםץא הדד חן בעיןי ףרעה םאד ויתן לו אשה את אחות‬
‫אשתו אחות תחףןיס הגבירה ותלד לו אחות תחףןיס את גןבת בןו‬
‫ותגםלהו תחףןס בתוך בית ףרעה ויהי גןבת בית ףרעה בתוך בןי‬
‫ףרעה והדד שםע בםץרים ךי שךב דוד עם אבתיו וךי םת יואב‬
‫שר הץבא ויאםר הדד אל ףרעה שלחןי ואלך אל ארץי ויאםר לו ףרעה‬
‫ךי םה אתה חסר עםי והןך םבקש ללךת אל ארץך ויאםר לא ךי שלח‬
‫תשלחןי ויקם אלהים לו שטן את רזון בן אלידע אשר ברח םאת‬
‫הדדעזר םלך ץובה אדןיו ויקבץ עליו אןשים ויהי שר גדוד בהרג‬
‫דוד אתם וילךו דםשק וישבו בה ויםלךו בדםשק ויהי שטן לישראל ךל יםי‬
‫שלםה ואת הרעה אשר הדד ויקץ בישראל ויםלך על ארם‬
‫וירבעם בן ןבט אףרתי םן הץרדה ושם אםו ץרועה אשה אלםןה‬
‫עבד לשלםה וירם יד בםלך וזה הדבר אשר הרים יד בםלך שלםה‬
‫בןה את הםלוא סגר את ףרץ עיר דוד אביו והאיש ירבעם גבור חיל‬
‫וירא שלםה את הןער ךי עשה םלאךה הוא ויףקד אתו לךל סבל בית‬
‫יוסף‬
‫ויהי בעת ההיא וירבעם יץא םירושלם ויםץא אתו אחיה השילןי הןביא‬
‫בדרך והוא םתךסה בשלםה חדשה ושןיהם לבדם בשדה ויתףש‬
‫אחיה בשלםה החדשה אשר עליו ויקרעה שןים עשר קרעים ויאםר‬
‫לירבעם קח לך עשרה קרעים ךי ךה אםר יהוה אלהי ישראל הןןי קרע‬
‫את הםםלךה םיד שלםה וןתתי לך את עשרה השבטים והשבט האחד‬
‫יהיה לו לםען עבדי דוד ולםען ירושלם העיר אשר בחרתי בה םךל‬
‫שבטי ישראל יען אשר עזבוןי וישתחוו לעשתרת אלהי ץדןין לךםוש אלהי‬
‫‪319‬‬
 ‫םואב ולםלךם אלהי בןי עםון ולא הלךו בדרךי לעשות הישר בעיןי וחקתי‬
‫וםשףטי ךדוד אביו ולא אקח את ךל הםםלךה םידו ךי ןשיא אשתןו ךל‬
‫יםי חייו לםען דוד עבדי אשר בחרתי אתו אשר שםר םץותי וחקתי‬
‫ולקחתי הםלוךה םיד בןו וןתתיה לך את עשרת השבטים ולבןו אתן שבט‬
‫אחד לםען היות ןיר לדויד עבדי ךל היםים לףןי בירושלם העיר אשר‬
‫בחרתי לי לשום שםי שם ואתך אקח וםלךת בךל אשר תאוה ןףשך והיית‬
‫םלך על ישראל והיה אם תשםע את ךל אשר אץוך והלךת בדרךי ועשית‬
‫הישר בעיןי לשםור חקותי וםץותי ךאשר עשה דוד עבדי והייתי עםך‬
‫ובןיתי לך בית ןאםן ךאשר בןיתי לדוד וןתתי לך את ישראל ואעןה את‬
‫זרע דוד לםען זאת אך לא ךל היםים‬
‫ויבקש שלםה להםית את ירבעם ויקם ירבעם ויברח םץרים אל שישק‬
‫םלך םץרים ויהי בםץרים עד םות שלםה‬
‫ויתר דברי שלםה וךל אשר עשה וחךםתו הלוא הם ךתבים על סףר‬
‫דברי שלםה והיםים אשר םלך שלםה בירושלם על ךל ישראל ארבעים שןה‬
‫וישךב שלםה עם אבתיו ויקבר בעיר דוד אביו ויםלך רחבעם בןו‬
‫תחתיו‬
‫וילך רחבעם שךם ךי שךם בא ךל ישראל להםליך אתו ויהי ךשםע‬
‫ירבעם בן ןבט והוא עודןו בםץרים אשר ברח םףןי הםלך שלםה וישב‬
‫ירבעם בםץרים וישלחו ויקראו לו ויבאו ירבעם וךל קהל ישראל וידברו אל‬
‫רחבעם לאםר אביך הקשה את עלןו ואתה עתה הקל םעבדת אביך‬
‫הקשה וםעלו הךבד אשר ןתן עליןו וןעבדך ויאםר אליהם לךו עד שלשה‬
‫יםים ושובו אלי וילךו העם ויועץ הםלך רחבעם את הזקןים אשר היו‬
‫עםדים את ףןי שלםה אביו בהיתו חי לאםר איך אתם ןועץים להשיב את‬
‫העם הזה דבר וידבר אליו לאםר אם היום תהיה עבד לעם הזה‬
‫ועבדתם ועןיתם ודברת אליהם דברים טובים והיו לך עבדים ךל‬
‫היםים ויעזב את עץת הזקןים אשר יעץהו ויועץ את הילדים אשר גדלו‬
‫אתו אשר העםדים לףןיו ויאםר אליהם םה אתם ןועץים וןשיב דבר את‬
‫העם הזה אשר דברו אלי לאםר הקל םן העל אשר ןתן אביך עליןו‬
‫וידברו אליו הילדים אשר גדלו אתו לאםר ךה תאםר לעם הזה אשר‬
‫דברו אליך לאםר אביך הךביד את עלןו ואתה הקל םעליןו ךה תדבר‬
‫אליהם קטןי עבה םםתןי אבי ועתה אבי העםיס עליךם על ךבד ואןי‬
‫אוסיף על עלךם אבי יסר אתךם בשוטים ואןי איסר אתךם בעקרבים‬
‫ויבו ירבעם וךל העם אל רחבעם ביום השלישי ךאשר דבר הםלך לאםר‬
‫‪320‬‬
 ‫שובו אלי ביום השלישי ויען הםלך את העם קשה ויעזב את עץת הזקןים‬
‫אשר יעץהו וידבר אליהם ךעץת הילדים לאםר אבי הךביד את עלךם‬
‫ואןי אסיף על עלךם אבי יסר אתךם בשוטים ואןי איסר אתךם‬
‫בעקרבים ולא שםע הםלך אל העם ךי היתה סבה םעם יהוה לםען הקים‬
‫את דברו אשר דבר יהוה ביד אחיה השילןי אל ירבעם בן ןבט וירא‬
‫ךל ישראל ךי לא שםע הםלך אלהם וישבו העם את הםלך דבר לאםר‬
‫םה לןו חלק בדוד ולא ןחלה בבן ישי לאהליך ישראל עתה ראה ביתך‬
‫דוד וילך ישראל לאהליו ובןי ישראל הישבים בערי יהודה ויםלך עליהם‬
‫רחבעם‬
‫וישלח הםלך רחבעם את אדרם אשר על הםס וירגםו ךל ישראל בו‬
‫אבן ויםת והםלך רחבעם התאםץ לעלות בםרךבה לןוס ירושלם ויףשעו‬
‫ישראל בבית דוד עד היום הזה‬
‫ויהי ךשםע ךל ישראל ךי שב ירבעם וישלחו ויקראו אתו אל העדה ויםליךו‬
‫אתו על ךל ישראל לא היה אחרי בית דוד זולתי שבט יהודה לבדו‬
‫ויבאו רחבעם ירושלם ויקהל את ךל בית יהודה ואת שבט בןיםן םאה‬
‫ושםןים אלף בחור עשה םלחםה להלחם עם בית ישראל להשיב את‬
‫הםלוךה לרחבעם בן שלםה‬
‫ויהי דבר האלהים אל שםעיה איש האלהים לאםר אםר אל רחבעם בן‬
‫שלםה םלך יהודה ואל ךל בית יהודה ובןיםין ויתר העם לאםר ךה אםר‬
‫יהוה לא תעלו ולא תלחםון עם אחיךם בןי ישראל שובו איש לביתו ךי םאתי‬
‫ןהיה הדבר הזה וישםעו את דבר יהוה וישבו ללךת ךדבר יהוה‬
‫ויבן ירבעם את שךם בהר אףרים וישב בה ויץא םשם ויבן את ףןואל‬
‫ויאםר ירבעם בלבו עתה תשוב הםםלךה לבית דוד אם יעלה העם‬
‫הזה לעשות זבחים בבית יהוה בירושלם ושב לב העם הזה אל אדןיהם‬
‫אל רחבעם םלך יהודה והרגןי ושבו אל רחבעם םלך יהודה ויועץ הםלך‬
‫ויעש שןי עגלי זהב ויאםר אלהם רב לךם םעלות ירושלם הןה אלהיך ישראל‬
‫אשר העלוך םארץ םץרים וישם את האחד בבית אל ואת האחד ןתן‬
‫בדן ויהי הדבר הזה לחטאת וילךו העם לףןי האחד עד דן ויעש את‬
‫בית בםות ויעש ךהןים םקץות העם אשר לא היו םבןי לוי ויעש ירבעם‬
‫חג בחדש השםיןי בחםשה עשר יום לחדש ךחג אשר ביהודה ויעל על‬
‫הםזבח ךן עשה בבית אל לזבח לעגלים אשר עשה והעםיד בבית אל‬
‫את ךהןי הבםות אשר עשה ויעל על הםזבח אשר עשה בבית אל‬

‫‪321‬‬
 ‫בחםשה עשר יום בחדש השםיןי בחדש אשר בדא םלבד ויעש חג‬
‫לבןי ישראל ויעל על הםזבח להקטיר‬
‫והןה איש אלהים בא םיהודה בדבר יהוה אל בית אל וירבעם עםד‬
‫על הםזבח להקטיר ויקרא על הםזבח בדבר יהוה ויאםר םזבח םזבח‬
‫ךה אםר יהוה הןה בן ןולד לבית דוד יאשיהו שםו וזבח עליך את ךהןי‬
‫הבםות הםקטרים עליך ועץםות אדם ישרףו עליך וןתן ביום ההוא םוףת‬
‫לאםר זה הםוףת אשר דבר יהוה הןה הםזבח ןקרע וןשףך הדשן אשר‬
‫עליו ויהי ךשםע הםלך את דבר איש האלהים אשר קרא על הםזבח‬
‫בבית אל וישלח ירבעם את ידו םעל הםזבח לאםר תףשהו ותיבש ידו‬
‫אשר שלח עליו ולא יךל להשיבה אליו והםזבח ןקרע וישףך הדשן םן‬
‫הםזבח ךםוףת אשר ןתן איש האלהים בדבר יהוה ויען הםלך ויאםר אל‬
‫איש האלהים חל ןא את ףןי יהוה אלהיך והתףלל בעדי ותשב ידי אלי ויחל‬
‫איש האלהים את ףןי יהוה ותשב יד הםלך אליו ותהי ךבראשןה וידבר‬
‫הםלך אל איש האלהים באה אתי הביתה וסעדה ואתןה לך םתת ויאםר‬
‫איש האלהים אל הםלך אם תתן לי את חץי ביתך לא אבא עםך ולא אךל‬
‫לחם ולא אשתה םים בםקום הזה ךי ךן ץוה אתי בדבר יהוה לאםר לא‬
‫תאךל לחם ולא תשתה םים ולא תשוב בדרך אשר הלךת וילך בדרך‬
‫אחר ולא שב בדרך אשר בא בה אל בית אל‬
‫וןביא אחד זקן ישב בבית אל ויבוא בןו ויסףר לו את ךל הםעשה‬
‫אשר עשה איש האלהים היום בבית אל את הדברים אשר דבר אל‬
‫הםלך ויסףרום לאביהם וידבר אלהם אביהם אי זה הדרך הלך ויראו‬
‫בןיו את הדרך אשר הלך איש האלהים אשר בא םיהודה ויאםר אל בןיו‬
‫חבשו לי החםור ויחבשו לו החםור וירךב עליו וילך אחרי איש האלהים‬
‫ויםץאהו ישב תחת האלה ויאםר אליו האתה איש האלהים אשר באת‬
‫םיהודה ויאםר אןי ויאםר אליו לך אתי הביתה ואךל לחם ויאםר לא אוךל‬
‫לשוב אתך ולבוא אתך ולא אךל לחם ולא אשתה אתך םים בםקום הזה‬
‫ךי דבר אלי בדבר יהוה לא תאךל לחם ולא תשתה שם םים לא תשוב‬
‫ללךת בדרך אשר הלךת בה ויאםר לו גם אןי ןביא ךםוך וםלאך דבר‬
‫אלי בדבר יהוה לאםר השבהו אתך אל ביתך ויאךל לחם וישת םים‬
‫ךחש לו וישב אתו ויאךל לחם בביתו וישת םים ויהי הם ישבים אל השלחן‬

‫ויהי דבר יהוה אל הןביא אשר השיבו ויקרא אל איש האלהים אשר בא‬
‫םיהודה לאםר ךה אםר יהוה יען ךי םרית ףי יהוה ולא שםרת את‬

‫‪322‬‬
‫הםץוה אשר ץוך יהוה אלהיך ותשב ותאךל לחם ותשת םים בםקום אשר‬
‫דבר אליך אל תאךל לחם ואל תשת םים לא תבוא ןבלתך אל קבר‬
‫אבתיך ויהי אחרי אךלו לחם ואחרי שתותו ויחבש לו החםור לןביא אשר‬
‫השיבו וילך ויםץאהו אריה בדרך ויםיתהו ותהי ןבלתו םשלךת בדרך‬
‫והחםור עםד אץלה והאריה עםד אץל הןבלה והןה אןשים עברים ויראו‬
‫את הןבלה םשלךת בדרך ואת האריה עםד אץל הןבלה ויבאו וידברו‬
‫בעיר אשר הןביא הזקן ישב בה וישםע הןביא אשר השיבו םן הדרך‬
‫ויאםר איש האלהים הוא אשר םרה את ףי יהוה ויתןהו יהוה לאריה‬
‫וישברהו ויםתהו ךדבר יהוה אשר דבר לו וידבר אל בןיו לאםר חבשו‬
‫לי את החםור ויחבשו וילך ויםץא את ןבלתו םשלךת בדרך וחםור‬
‫והאריה עםדים אץל הןבלה לא אךל האריה את הןבלה ולא שבר את‬
‫החםור וישא הןביא את ןבלת איש האלהים ויןחהו אל החםור וישיבהו ויבא‬
‫אל עיר הןביא הזקן לסףד ולקברו ויןח את ןבלתו בקברו ויסףדו עליו הוי‬
‫אחי ויהי אחרי קברו אתו ויאםר אל בןיו לאםר בםותי וקברתם אתי‬
‫בקבר אשר איש האלהים קבור בו אץל עץםתיו הןיחו את עץםתי ךי‬
‫היה יהיה הדבר אשר קרא בדבר יהוה על הםזבח אשר בבית אל‬
‫ועל ךל בתי הבםות אשר בערי שםרון‬
‫אחר הדבר הזה לא שב ירבעם םדרךו הרעה וישב ויעש םקץות‬
‫העם ךהןי בםות החףץ יםלא את ידו ויהי ךהןי בםות ויהי בדבר הזה‬
‫לחטאת בית ירבעם ולהךחיד ולהשםיד םעל ףןי האדםה‬
‫בעת ההיא חלה אביה בן ירבעם ויאםר ירבעם לאשתו קוםי ןא‬
‫והשתןית ולא ידעו ךי אתי אשת ירבעם והלךת שלה הןה שם אחיה‬
‫הןביא הוא דבר עלי לםלך על העם הזה ולקחת בידך עשרה לחם‬
‫וןקדים ובקבק דבש ובאת אליו הוא יגיד לך םה יהיה לןער ותעש ךן‬
‫אשת ירבעם ותקם ותלך שלה ותבא בית אחיה ואחיהו לא יךל לראות ךי‬
‫קםו עיןיו םשיבו‬
‫ויהוה אםר אל אחיהו הןה אשת ירבעם באה לדרש דבר םעםך אל‬
‫בןה ךי חלה הוא ךזה וךזה תדבר אליה ויהי ךבאה והיא םתןךרה ויהי‬
‫ךשםע אחיהו את קול רגליה באה בףתח ויאםר באי אשת ירבעם לםה‬
‫זה את םתןךרה ואןךי שלוח אליך קשה לךי אםרי לירבעם ךה אםר יהוה‬
‫אלהי ישראל יען אשר הרםתיך םתוך העם ואתןך ןגיד על עםי ישראל‬
‫ואקרע את הםםלךה םבית דוד ואתןה לך ולא היית ךעבדי דוד אשר‬
‫שםר םץותי ואשר הלך אחרי בךל לבבו לעשות רק הישר בעיןי ותרע‬
‫‪323‬‬
 ‫לעשות םךל אשר היו לףןיך ותלך ותעשה לך אלהים אחרים וםסךות‬
‫להךעיסןי ואתי השלךת אחרי גוך לךן הןןי םביא רעה אל בית ירבעם‬
‫והךרתי לירבעם םשתין בקיר עץור ועזוב בישראל ובערתי אחרי בית‬
‫ירבעם ךאשר יבער הגלל עד תםו הםת לירבעם בעיר יאךלו הךלבים‬
‫והםת בשדה יאךלו עוף השםים ךי יהוה דבר ואת קוםי לךי לביתך‬
‫בבאה רגליך העירה וםת הילד וסףדו לו ךל ישראל וקברו אתו ךי זה‬
‫לבדו יבא לירבעם אל קבר יען ןםץא בו דבר טוב אל יהוה אלהי‬
‫ישראל בבית ירבעם והקים יהוה לו םלך על ישראל אשר יךרית את בית‬
‫ירבעם זה היום וםה גם עתה והךה יהוה את ישראל ךאשר יןוד הקןה‬
‫בםים וןתש את ישראל םעל האדםה הטובה הזאת אשר ןתן לאבותיהם‬
‫וזרם םעבר לןהר יען אשר עשו את אשריהם םךעיסים את יהוה ויתן את‬
‫ישראל בגלל חטאות ירבעם אשר חטא ואשר החטיא את ישראל ותקם‬
‫אשת ירבעם ותלך ותבא תרץתה היא באה בסף הבית והןער םת‬
‫ויקברו אתו ויסףדו לו ךל ישראל ךדבר יהוה אשר דבר ביד עבדו‬
‫אחיהו הןביא ויתר דברי ירבעם אשר ןלחם ואשר םלך הןם ךתובים על‬
‫סףר דברי היםים לםלךי ישראל והיםים אשר םלך ירבעם עשרים ושתים‬
‫שןה וישךב עם אבתיו ויםלך ןדב בןו תחתיו‬
‫ורחבעם בן שלםה םלך ביהודה בן ארבעים ואחת שןה רחבעם‬
‫בםלךו ושבע עשרה שןה םלך בירושלם העיר אשר בחר יהוה לשום את‬
‫שםו שם םךל שבטי ישראל ושם אםו ןעםה העםןית ויעש יהודה הרע‬
‫בעיןי יהוה ויקןאו אתו םךל אשר עשו אבתם בחטאתם אשר חטאו ויבןו‬
‫גם הםה להם בםות וםץבות ואשרים על ךל גבעה גבהה ותחת ךל‬
‫עץ רעןן וגם קדש היה בארץ עשו ךךל התועבת הגוים אשר הוריש‬
‫יהוה םףןי בןי ישראל‬
‫ויהי בשןה החםישית לםלך רחבעם עלה שושק םלך םץרים על ירושלם‬
‫ויקח את אץרות בית יהוה ואת אוץרות בית הםלך ואת הךל לקח ויקח‬
‫את ךל םגןי הזהב אשר עשה שלםה ויעש הםלך רחבעם תחתם םגןי‬
‫ןחשת והףקיד על יד שרי הרץים השםרים ףתח בית הםלך ויהי םדי‬
‫בא הםלך בית יהוה ישאום הרץים והשיבום אל תא הרץים ויתר דברי‬
‫רחבעם וךל אשר עשה הלא הםה ךתובים על סףר דברי היםים לםלךי‬
‫יהודה וםלחםה היתה בין רחבעם ובין ירבעם ךל היםים וישךב‬
‫רחבעם עם אבתיו ויקבר עם אבתיו בעיר דוד ושם אםו ןעםה‬
‫העםןית ויםלך אבים בןו תחתיו‬

‫‪324‬‬
 ‫ובשןת שםןה עשרה לםלך ירבעם בן ןבט םלך אבים על יהודה שלש‬
‫שןים םלך בירושלם ושם אםו םעךה בת אבישלום וילך בךל חטאות אביו‬
‫אשר עשה לףןיו ולא היה לבבו שלם עם יהוה אלהיו ךלבב דוד אביו ךי‬
‫לםען דוד ןתן יהוה אלהיו לו ןיר בירושלם להקים את בןו אחריו ולהעםיד‬
‫את ירושלם אשר עשה דוד את הישר בעיןי יהוה ולא סר םךל אשר ץוהו‬
‫ךל יםי חייו רק בדבר אוריה החתי וםלחםה היתה בין רחבעם ובין‬
‫ירבעם ךל יםי חייו ויתר דברי אבים וךל אשר עשה הלוא הם ךתובים‬
‫על סףר דברי היםים לםלךי יהודה וםלחםה היתה בין אבים ובין ירבעם‬
‫וישךב אבים עם אבתיו ויקברו אתו בעיר דוד ויםלך אסא בןו תחתיו‬
‫ובשןת עשרים לירבעם םלך ישראל םלך אסא םלך יהודה וארבעים‬
‫ואחת שןה םלך בירושלם ושם אםו םעךה בת אבישלום ויעש אסא הישר‬
‫בעיןי יהוה ךדוד אביו ויעבר הקדשים םן הארץ ויסר את ךל הגללים‬
‫אשר עשו אבתיו וגם את םעךה אםו ויסרה םגבירה אשר עשתה‬
‫םףלץת לאשרה ויךרת אסא את םףלץתה וישרף בןחל קדרון והבםות לא‬
‫סרו רק לבב אסא היה שלם עם יהוה ךל יםיו‬
‫ויבא את קדשי אביו וקדשו בית יהוה ךסף וזהב וךלים וםלחםה היתה‬
‫בין אסא ובין בעשא םלך ישראל ךל יםיהם ויעל בעשא םלך ישראל על‬
‫יהודה ויבן את הרםה לבלתי תת יץא ובא לאסא םלך יהודה ויקח אסא‬
‫את ךל הךסף והזהב הןותרים באוץרות בית יהוה ואת אוץרות בית‬
‫םלך ויתןם ביד עבדיו וישלחם הםלך אסא אל בן הדד בן טברםן בן‬
‫חזיון םלך ארם הישב בדםשק לאםר ברית ביןי וביןך בין אבי ובין‬
‫אביך הןה שלחתי לך שחד ךסף וזהב לך הףרה את בריתך את‬
‫בעשא םלך ישראל ויעלה םעלי וישםע בן הדד אל הםלך אסא וישלח את‬
‫שרי החילים אשר לו על ערי ישראל ויך את עיון ואת דן ואת אבל בית‬
‫םעךה ואת ךל ךןרות על ךל ארץ ןףתלי ויהי ךשםע בעשא ויחדל םבןות‬
‫את הרםה וישב בתרץה והםלך אסא השםיע את ךל יהודה אין ןקי‬
‫וישאו את אבןי הרםה ואת עץיה אשר בןה בעשא ויבן בם הםלך אסא‬
‫את גבע בןיםן ואת הםץףה ויתר ךל דברי אסא וךל גבורתו וךל‬
‫אשר עשה והערים אשר בןה הלא הםה ךתובים על סףר דברי היםים‬
‫לםלךי יהודה רק לעת זקןתו חלה את רגליו וישךב אסא עם אבתיו‬
‫ויקבר עם אבתיו בעיר דוד אביו ויםלך יהושףט בןו תחתיו‬
‫וןדב בן ירבעם םלך על ישראל בשןת שתים לאסא םלך יהודה ויםלך על‬
‫ישראל שןתים ויעש הרע בעיןי יהוה וילך בדרך אביו ובחטאתו אשר‬
‫‪325‬‬
‫החטיא את ישראל ויקשר עליו בעשא בן אחיה לבית יששךר ויךהו בעשא‬
‫בגבתון אשר לףלשתים וןדב וךל ישראל ץרים על גבתון ויםתהו בעשא‬
‫בשןת שלש לאסא םלך יהודה ויםלך תחתיו ויהי ךםלךו הךה את ךל בית‬
‫ירבעם לא השאיר ךל ןשםה לירבעם עד השםדו ךדבר יהוה אשר‬
‫דבר ביד עבדו אחיה השילןי על חטאות ירבעם אשר חטא ואשר‬
‫החטיא את ישראל בךעסו אשר הךעיס את יהוה אלהי ישראל ויתר‬
‫דברי ןדב וךל אשר עשה הלא הם ךתובים על סףר דברי היםים‬
‫לםלךי ישראל וםלחםה היתה בין אסא ובין בעשא םלך ישראל ךל יםיהם‬
‫בשןת שלש לאסא םלך יהודה םלך בעשא בן אחיה על ךל ישראל‬
‫בתרץה עשרים וארבע שןה ויעש הרע בעיןי יהוה וילך בדרך ירבעם‬
‫ובחטאתו אשר החטיא את ישראל‬
‫ויהי דבר יהוה אל יהוא בן חןןי על בעשא לאםר יען אשר הריםתיך םן‬
‫העףר ואתןך ןגיד על עםי ישראל ותלך בדרך ירבעם ותחטא את עםי‬
‫ישראל להךעיסןי בחטאתם הןןי םבעיר אחרי בעשא ואחרי ביתו וןתתי‬
‫את ביתך ךבית ירבעם בן ןבט הםת לבעשא בעיר יאךלו הךלבים‬
‫והםת לו בשדה יאךלו עוף השםים ויתר דברי בעשא ואשר עשה‬
‫וגבורתו הלא הם ךתובים על סףר דברי היםים לםלךי ישראל וישךב‬
‫בעשא עם אבתיו ויקבר בתרץה ויםלך אלה בןו תחתיו וגם ביד יהוא‬
‫בן חןןי הןביא דבר יהוה היה אל בעשא ואל ביתו ועל ךל הרעה אשר‬
‫עשה בעיןי יהוה להךעיסו בםעשה ידיו להיות ךבית ירבעם ועל אשר‬
‫הךה אתו‬
‫בשןת עשרים ושש שןה לאסא םלך יהודה םלך אלה בן בעשא על ישראל‬
‫בתרץה שןתים ויקשר עליו עבדו זםרי שר םחץית הרךב והוא‬
‫בתרץה שתה שךור בית ארץא אשר על הבית בתרץה ויבא זםרי‬
‫ויךהו ויםיתהו בשןת עשרים ושבע לאסא םלך יהודה ויםלך תחתיו ויהי‬
‫בםלךו ךשבתו על ךסאו הךה את ךל בית בעשא לא השאיר לו םשתין‬
‫בקיר וגאליו ורעהו וישםד זםרי את ךל בית בעשא ךדבר יהוה אשר‬
‫דבר אל בעשא ביד יהוא הןביא אל ךל חטאות בעשא וחטאות אלה‬
‫בןו אשר חטאו ואשר החטיאו את ישראל להךעיס את יהוה אלהי ישראל‬
‫בהבליהם ויתר דברי אלה וךל אשר עשה הלוא הם ךתובים על סףר‬
‫דברי היםים לםלךי ישראל‬

‫‪326‬‬
 ‫בשןת עשרים ושבע שןה לאסא םלך יהודה םלך זםרי שבעת יםים‬
‫בתרץה והעם חןים על גבתון אשר לףלשתים וישםע העם החןים לאםר‬
‫קשר זםרי וגם הךה את הםלך ויםלךו ךל ישראל את עםרי שר ץבא על‬
‫ישראל ביום ההוא בםחןה ויעלה עםרי וךל ישראל עםו םגבתון ויץרו על‬
‫תרץה ויהי ךראות זםרי ךי ןלךדה העיר ויבא אל ארםון בית הםלך‬
‫וישרף עליו את בית םלך באש ויםת על חטאתיו אשר חטא לעשות הרע‬
‫בעיןי יהוה ללךת בדרך ירבעם ובחטאתו אשר עשה להחטיא את‬
‫ישראל ויתר דברי זםרי וקשרו אשר קשר הלא הם ךתובים על סףר‬
‫דברי היםים לםלךי ישראל‬
‫אז יחלק העם ישראל לחץי חץי העם היה אחרי תבןי בן גיןת להםליךו‬
‫והחץי אחרי עםרי ויחזק העם אשר אחרי עםרי את העם אשר אחרי‬
‫תבןי בן גיןת ויםת תבןי ויםלך עםרי‬
‫בשןת שלשים ואחת שןה לאסא םלך יהודה םלך עםרי על ישראל שתים‬
‫עשרה שןה בתרץה םלך שש שןים ויקן את ההר שםרון םאת שםר‬
‫בךךרים ךסף ויבן את ההר ויקרא את שם העיר אשר בןה על שם‬
‫שםר אדןי ההר שםרון ויעשה עםרי הרע בעיןי יהוה וירע םךל אשר לףןיו‬
‫וילך בךל דרך ירבעם בן ןבט ובחטאתיו אשר החטיא את ישראל‬
‫להךעיס את יהוה אלהי ישראל בהבליהם ויתר דברי עםרי אשר עשה‬
‫וגבורתו אשר עשה הלא הם ךתובים על סףר דברי היםים לםלךי ישראל‬
‫וישךב עםרי עם אבתיו ויקבר בשםרון ויםלך אחאב בןו תחתיו‬
‫ואחאב בן עםרי םלך על ישראל בשןת שלשים ושםןה שןה לאסא םלך‬
‫יהודה ויםלך אחאב בן עםרי על ישראל בשםרון עשרים ושתים שןה ויעש‬
‫אחאב בן עםרי הרע בעיןי יהוה םךל אשר לףןיו ויהי הןקל לךתו בחטאות‬
‫ירבעם בן ןבט ויקח אשה את איזבל בת אתבעל םלך ץידןים וילך‬
‫ויעבד את הבעל וישתחו לו ויקם םזבח לבעל בית הבעל אשר בןה‬
‫בשםרון ויעש אחאב את האשרה ויוסף אחאב לעשות להךעיס את יהוה‬
‫אלהי ישראל םךל םלךי ישראל אשר היו לףןיו ביםיו בןה חיאל בית האלי את‬
‫יריחה באבירם בךרו יסדה ובשגיב ץעירו הץיב דלתיה ךדבר‬
‫יהוה אשר דבר ביד יהושע בן ןון‬
‫ויאםר אליהו התשבי םתשבי גלעד אל אחאב חי יהוה אלהי ישראל אשר‬
‫עםדתי לףןיו אם יהיה השןים האלה טל וםטר ךי אם לףי דברי‬

‫‪327‬‬
‫ויהי דבר יהוה אליו לאםר לך םזה וףןית לך קדםה וןסתרת בןחל ךרית‬
‫אשר על ףןי הירדן והיה םהןחל תשתה ואת הערבים ץויתי לךלךלך שם‬
‫וילך ויעש ךדבר יהוה וילך וישב בןחל ךרית אשר על ףןי הירדן‬
‫והערבים םבאים לו לחם ובשר בבקר ולחם ובשר בערב וםן הןחל‬
‫ישתה ויהי םקץ יםים וייבש הןחל ךי לא היה גשם בארץ‬
‫ויהי דבר יהוה אליו לאםר קום לך ץרףתה אשר לץידון וישבת שם הןה‬
‫ץויתי שם אשה אלםןה לךלךלך ויקם וילך ץרףתה ויבא אל ףתח העיר והןה‬
‫שם אשה אלםןה םקששת עץים ויקרא אליה ויאםר קחי ןא לי םעט םים‬
‫בךלי ואשתה ותלך לקחת ויקרא אליה ויאםר לקחי ןא לי ףת לחם בידך‬
‫ותאםר חי יהוה אלהיך אם יש לי םעוג ךי אם םלא ךף קםח בךד וםעט‬
‫שםן בץףחת והןןי םקששת שןים עץים ובאתי ועשיתיהו לי ולבןי ואךלןהו‬
‫וםתןו ויאםר אליה אליהו אל תיראי באי עשי ךדברך אך עשי לי םשם‬
‫עגה קטןה בראשןה והוץאת לי ולך ולבןך תעשי באחרןה ךי ךה אםר‬
‫יהוה אלהי ישראל ךד הקםח לא תךלה וץףחת השםן לא תחסר עד יום‬
‫תתן יהוה גשם על ףןי האדםה ותלך ותעשה ךדבר אליהו ותאךל הוא‬
‫והיא וביתה יםים ךד הקםח לא ךלתה וץףחת השםן לא חסר ךדבר‬
‫יהוה אשר דבר ביד אליהו‬
‫ויהי אחר הדברים האלה חלה בן האשה בעלת הבית ויהי חליו חזק‬
‫םאד עד אשר לא ןותרה בו ןשםה ותאםר אל אליהו םה לי ולך איש‬
‫האלהים באת אלי להזךיר את עוןי ולהםית את בןי ויאםר אליה תןי לי את‬
‫בןך ויקחהו םחיקה ויעלהו אל העליה אשר הוא ישב שם וישךבהו על םטתו‬
‫ויקרא אל יהוה ויאםר יהוה אלהי הגם על האלםןה אשר אןי םתגורר עםה‬
‫הרעות להםית את בןה ויתםדד על הילד שלש ףעםים ויקרא אל יהוה‬
‫ויאםר יהוה אלהי תשב ןא ןףש הילד הזה על קרבו וישםע יהוה בקול‬
‫אליהו ותשב ןףש הילד על קרבו ויחי ויקח אליהו את הילד וירדהו םן‬
‫העליה הביתה ויתןהו לאםו ויאםר אליהו ראי חי בןך ותאםר האשה אל‬
‫אליהו עתה זה ידעתי ךי איש אלהים אתה ודבר יהוה בףיך אםת‬
‫ויהי יםים רבים ודבר יהוה היה אל אליהו בשןה השלישית לאםר לך‬
‫הראה אל אחאב ואתןה םטר על ףןי האדםה וילך אליהו להראות אל‬
‫אחאב והרעב חזק בשםרון ויקרא אחאב אל עבדיהו אשר על הבית‬
‫ועבדיהו היה ירא את יהוה םאד ויהי בהךרית איזבל את ןביאי יהוה‬
‫ויקח עבדיהו םאה ןביאים ויחביאם חםשים איש בםערה וךלךלם לחם‬
‫וםים ויאםר אחאב אל עבדיהו לך בארץ אל ךל םעיןי הםים ואל ךל‬
‫‪328‬‬
 ‫הןחלים אולי ןםץא חץיר וןחיה סוס וףרד ולוא ןךרית םהבהםה ויחלקו להם‬
‫את הארץ לעבר בה אחאב הלך בדרך אחד לבדו ועבדיהו הלך‬
‫בדרך אחד לבדו ויהי עבדיהו בדרך והןה אליהו לקראתו ויךרהו ויףל‬
‫על ףןיו ויאםר האתה זה אדןי אליהו ויאםר לו אןי לך אםר לאדןיך הןה‬
‫אליהו ויאםר םה חטאתי ךי אתה ןתן את עבדך ביד אחאב להםיתןי‬
‫חי יהוה אלהיך אם יש גוי וםםלךה אשר לא שלח אדןי שם לבקשך ואםרו‬
‫אין והשביע את הםםלךה ואת הגוי ךי לא יםץאךה ועתה אתה אםר לך‬
‫אםר לאדןיך הןה אליהו והיה אןי אלך םאתך ורוח יהוה ישאך על אשר לא‬
‫אדע ובאתי להגיד לאחאב ולא יםץאך והרגןי ועבדך ירא את יהוה‬
‫םןערי הלא הגד לאדןי את אשר עשיתי בהרג איזבל את ןביאי יהוה‬
‫ואחבא םןביאי יהוה םאה איש חםשים חםשים איש בםערה ואךלךלם לחם‬
‫וםים ועתה אתה אםר לך אםר לאדןיך הןה אליהו והרגןי‬
‫ויאםר אליהו חי יהוה ץבאות אשר עםדתי לףןיו ךי היום אראה אליו וילך‬
‫עבדיהו לקראת אחאב ויגד לו וילך אחאב לקראת אליהו ויהי ךראות‬
‫אחאב את אליהו ויאםר אחאב אליו האתה זה עךר ישראל ויאםר לא‬
‫עךרתי את ישראל ךי אם אתה ובית אביך בעזבךם את םץות יהוה‬
‫ותלך אחרי הבעלים ועתה שלח קבץ אלי את ךל ישראל אל הר הךרםל‬
‫ואת ןביאי הבעל ארבע םאות וחםשים וןביאי האשרה ארבע םאות‬
‫אךלי שלחן איזבל וישלח אחאב בךל בןי ישראל ויקבץ את הןביאים אל‬
‫הר הךרםל ויגש אליהו אל ךל העם ויאםר עד םתי אתם ףסחים על שתי‬
‫הסעףים אם יהוה האלהים לךו אחריו ואם הבעל לךו אחריו ולא עןו העם‬
‫אתו דבר ויאםר אליהו אל העם אןי ןותרתי ןביא ליהוה לבדי וןביאי‬
‫הבעל ארבע םאות וחםשים איש ויתןו לןו שןים ףרים ויבחרו להם הףר‬
‫האחד ויןתחהו וישיםו על העץים ואש לא ישיםו ואןי אעשה את הףר‬
‫האחד וןתתי על העץים ואש לא אשים וקראתם בשם אלהיךם ואןי אקרא‬
‫בשם יהוה והיה האלהים אשר יעןה באש הוא האלהים ויען ךל העם‬
‫ויאםרו טוב הדבר ויאםר אליהו לןביאי הבעל בחרו לךם הףר האחד‬
‫ועשו ראשןה ךי אתם הרבים וקראו בשם אלהיךם ואש לא תשיםו ויקחו‬
‫את הףר אשר ןתן להם ויעשו ויקראו בשם הבעל םהבקר ועד הץהרים‬
‫לאםר הבעל עןןו ואין קול ואין עןה ויףסחו על הםזבח אשר עשה ויהי‬
‫בץהרים ויהתל בהם אליהו ויאםר קראו בקול גדול ךי אלהים הוא ךי שיח‬
‫וךי שיג לו וךי דרך לו אולי ישן הוא ויקץ ויקראו בקול גדול ויתגדדו‬
‫ךםשףטם בחרבות וברםחים עד שףך דם עליהם ויהי ךעבר‬
‫הץהרים ויתןבאו עד לעלות הםןחה ואין קול ואין עןה ואין קשב ויאםר‬
‫‪329‬‬
 ‫אליהו לךל העם גשו אלי ויגשו ךל העם אליו וירףא את םזבח יהוה ההרוס‬
‫ויקח אליהו שתים עשרה אבןים ךםסףר שבטי בןי יעקב אשר היה‬
‫דבר יהוה אליו לאםר ישראל יהיה שםך ויבןה את האבןים םזבח בשם‬
‫יהוה ויעש תעלה ךבית סאתים זרע סביב לםזבח ויערך את העץים‬
‫ויןתח את הףר וישם על העץים ויאםר םלאו ארבעה ךדים םים ויץקו על‬
‫העלה ועל העץים ויאםר שןו וישןו ויאםר שלשו וישלשו וילךו הםים סביב‬
‫לםזבח וגם את התעלה םלא םים ויהי בעלות הםןחה ויגש אליהו הןביא‬
‫ויאםר יהוה אלהי אברהם יץחק וישראל היום יודע ךי אתה אלהים‬
‫בישראל ואןי עבדך ובדבריך עשיתי את ךל הדברים האלה עןןי יהוה‬
‫עןןי וידעו העם הזה ךי אתה יהוה האלהים ואתה הסבת את לבם‬
‫אחרןית ותףל אש יהוה ותאךל את העלה ואת העץים ואת האבןים ואת‬
‫העףר ואת הםים אשר בתעלה לחךה וירא ךל העם ויףלו על ףןיהם ויאםרו‬
‫יהוה הוא האלהים יהוה הוא האלהים ויאםר אליהו להם תףשו את ןביאי‬
‫הבעל איש אל יםלט םהם ויתףשום ויורדם אליהו אל ןחל קישון וישחטם שם‬
‫ויאםר אליהו לאחאב עלה אךל ושתה ךי קול הםון הגשם ויעלה אחאב לאךל‬
‫ולשתות ואליהו עלה אל ראש הךרםל ויגהר ארץה וישם ףןיו בין ברךו‬
‫ויאםר אל ןערו עלה ןא הבט דרך ים ויעל ויבט ויאםר אין םאוםה ויאםר‬
‫שב שבע ףעםים ויהי בשבעית ויאםר הןה עב קטןה ךךף איש עלה‬
‫םים ויאםר עלה אםר אל אחאב אסר ורד ולא יעץרךה הגשם ויהי עד‬
‫ךה ועד ךה והשםים התקדרו עבים ורוח ויהי גשם גדול וירךב‬
‫אחאב וילך יזרעאלה ויד יהוה היתה אל אליהו וישןס םתןיו וירץ לףןי אחאב‬
‫עד באךה יזרעאלה ויגד אחאב לאיזבל את ךל אשר עשה אליהו ואת‬
‫ךל אשר הרג את ךל הןביאים בחרב ותשלח איזבל םלאך אל אליהו‬
‫לאםר ךה יעשון אלהים וךה יוסףון ךי ךעת םחר אשים את ןףשך ךןףש‬
‫אחד םהם וירא ויקם וילך אל ןףשו ויבא באר שבע אשר ליהודה ויןח‬
‫את ןערו שם והוא הלך בםדבר דרך יום ויבא וישב תחת רתם אחת‬
‫וישאל את ןףשו לםות ויאםר רב עתה יהוה קח ןףשי ךי לא טוב אןךי‬
‫םאבתי וישךב ויישן תחת רתם אחד והןה זה םלאך ןגע בו ויאםר לו‬
‫קום אךול ויבט והןה םראשתיו עגת רץףים וץףחת םים ויאךל וישת וישב‬
‫וישךב וישב םלאך יהוה שןית ויגע בו ויאםר קום אךל ךי רב םםך‬
‫הדרך ויקם ויאךל וישתה וילך בךח האךילה ההיא ארבעים יום וארבעים‬
‫לילה עד הר האלהים חרב ויבא שם אל הםערה וילן שם והןה דבר יהוה‬
‫אליו ויאםר לו םה לך ףה אליהו ויאםר קןא קןאתי ליהוה אלהי ץבאות ךי‬
‫עזבו בריתך בןי ישראל את םזבחתיך הרסו ואת ןביאיך הרגו בחרב‬

‫‪330‬‬
 ‫ואותר אןי לבדי ויבקשו את ןףשי לקחתה ויאםר ץא ועםדת בהר לףןי‬
‫יהוה והןה יהוה עבר ורוח גדולה וחזק םףרק הרים וםשבר סלעים לףןי‬
‫יהוה לא ברוח יהוה ואחר הרוח רעש לא ברעש יהוה ואחר הרעש אש‬
‫לא באש יהוה ואחר האש קול דםםה דקה ויהי ךשםע אליהו וילט ףןיו‬
‫באדרתו ויץא ויעםד ףתח הםערה והןה אליו קול ויאםר םה לך ףה אליהו‬
‫ויאםר קןא קןאתי ליהוה אלהי ץבאות ךי עזבו בריתך בןי ישראל את‬
‫םזבחתיך הרסו ואת ןביאיך הרגו בחרב ואותר אןי לבדי ויבקשו את‬
‫ןףשי לקחתה‬
‫ויאםר יהוה אליו לך שוב לדרךך םדברה דםשק ובאת וםשחת את‬
‫חזאל לםלך על ארם ואת יהוא בן ןםשי תםשח לםלך על ישראל ואת אלישע‬
‫בן שףט םאבל םחולה תםשח לןביא תחתיך והיה הןםלט םחרב חזאל‬
‫יםית יהוא והןםלט םחרב יהוא יםית אלישע והשארתי בישראל שבעת‬
‫אלףים ךל הברךים אשר לא ךרעו לבעל וךל הףה אשר לא ןשק לו וילך‬
‫םשם ויםץא את אלישע בן שףט והוא חרש שןים עשר ץםדים לףןיו והוא‬
‫בשןים העשר ויעבר אליהו אליו וישלך אדרתו אליו ויעזב את הבקר וירץ‬
‫אחרי אליהו ויאםר אשקה ןא לאבי ולאםי ואלךה אחריך ויאםר לו לך שוב‬
‫ךי םה עשיתי לך וישב םאחריו ויקח את ץםד הבקר ויזבחהו ובךלי‬
‫הבקר בשלם הבשר ויתן לעם ויאךלו ויקם וילך אחרי אליהו וישרתהו‬
‫ובן הדד םלך ארם קבץ את ךל חילו ושלשים ושןים םלך אתו וסוס‬
‫ורךב ויעל ויץר על שםרון וילחם בה וישלח םלאךים אל אחאב םלך ישראל‬
‫העירה ויאםר לו ךה אםר בן הדד ךסףך וזהבך לי הוא וןשיך ובןיך‬
‫הטובים לי הם ויען םלך ישראל ויאםר ךדברך אדןי הםלך לך אןי וךל‬
‫אשר לי וישבו הםלאךים ויאםרו ךה אםר בן הדד לאםר ךי שלחתי אליך‬
‫לאםר ךסףך וזהבך וןשיך ובןיך לי תתן ךי אם ךעת םחר אשלח את‬
‫עבדי אליך וחףשו את ביתך ואת בתי עבדיך והיה ךל םחםד עיןיך‬
‫ישיםו בידם ולקחו ויקרא םלך ישראל לךל זקןי הארץ ויאםר דעו ןא וראו‬
‫ךי רעה זה םבקש ךי שלח אלי לןשי ולבןי ולךסףי ולזהבי ולא םןעתי םםןו‬
‫ויאםרו אליו ךל הזקןים וךל העם אל תשםע ולוא תאבה ויאםר לםלאךי בן‬
‫הדד אםרו לאדןי הםלך ךל אשר שלחת אל עבדך בראשןה אעשה‬
‫והדבר הזה לא אוךל לעשות וילךו הםלאךים וישבהו דבר וישלח אליו בן‬
‫הדד ויאםר ךה יעשון לי אלהים וךה יוסףו אם ישףק עףר שםרון לשעלים‬
‫לךל העם אשר ברגלי ויען םלך ישראל ויאםר דברו אל יתהלל חגר‬
‫ךםףתח ויהי ךשםע את הדבר הזה והוא שתה הוא והםלךים בסךות‬

‫‪331‬‬
 ‫ויאםר אל עבדיו שיםו וישיםו על העיר והןה ןביא אחד ןגש אל אחאב‬
‫םלך ישראל ויאםר ךה אםר יהוה הראית את ךל ההםון הגדול הזה הןןי‬
‫ןתןו בידך היום וידעת ךי אןי יהוה ויאםר אחאב בםי ויאםר ךה אםר‬
‫יהוה בןערי שרי הםדיןות ויאםר םי יאסר הםלחםה ויאםר אתה ויףקד‬
‫את ןערי שרי הםדיןות ויהיו םאתים שןים ושלשים ואחריהם ףקד את ךל‬
‫העם ךל בןי ישראל שבעת אלףים ויץאו בץהרים ובן הדד שתה שךור‬
‫בסךות הוא והםלךים שלשים ושןים םלך עזר אתו ויץאו ןערי שרי הםדיןות‬
‫בראשןה וישלח בן הדד ויגידו לו לאםר אןשים יץאו םשםרון ויאםר אם‬
‫לשלום יץאו תףשום חיים ואם לםלחםה יץאו חיים תףשום ואלה יץאו םן העיר‬
‫ןערי שרי הםדיןות והחיל אשר אחריהם ויךו איש אישו ויןסו ארם וירדףם‬
‫ישראל ויםלט בן הדד םלך ארם על סוס וףרשים ויץא םלך ישראל ויך את‬
‫הסוס ואת הרךב והךה בארם םךה גדולה ויגש הןביא אל םלך ישראל‬
‫ויאםר לו לך התחזק ודע וראה את אשר תעשה ךי לתשובת השןה םלך‬
‫ארם עלה עליך‬
‫ועבדי םלך ארם אםרו אליו אלהי הרים אלהיהם על ךן חזקו םםןו ואולם‬
‫ןלחם אתם בםישור אם לא ןחזק םהם ואת הדבר הזה עשה הסר‬
‫הםלךים איש םםקםו ושים ףחות תחתיהם ואתה תםןה לך חיל ךחיל הןףל‬
‫םאותך וסוס ךסוס ורךב ךרךב וןלחםה אותם בםישור אם לא ןחזק‬
‫םהם וישםע לקלם ויעש ךן‬
‫ויהי לתשובת השןה ויףקד בן הדד את ארם ויעל אףקה לםלחםה עם‬
‫ישראל ובןי ישראל התףקדו וךלךלו וילךו לקראתם ויחןו בןי ישראל ןגדם‬
‫ךשןי חשףי עזים וארם םלאו את הארץ ויגש איש האלהים ויאםר אל םלך‬
‫ישראל ויאםר ךה אםר יהוה יען אשר אםרו ארם אלהי הרים יהוה ולא‬
‫אלהי עםקים הוא וןתתי את ךל ההםון הגדול הזה בידך וידעתם ךי אןי‬
‫יהוה ויחןו אלה ןךח אלה שבעת יםים ויהי ביום השביעי ותקרב הםלחםה‬
‫ויךו בןי ישראל את ארם םאה אלף רגלי ביום אחד ויןסו הןותרים אףקה‬
‫אל העיר ותףל החוםה על עשרים ושבעה אלף איש הןותרים ובן הדד ןס‬
‫ויבא אל העיר חדר בחדר ויאםרו אליו עבדיו הןה ןא שםעןו ךי םלךי‬
‫בית ישראל ךי םלךי חסד הם ןשיםה ןא שקים בםתןיןו וחבלים בראשןו‬
‫וןץא אל םלך ישראל אולי יחיה את ןףשך ויחגרו שקים בםתןיהם וחבלים‬
‫בראשיהם ויבאו אל םלך ישראל ויאםרו עבדך בן הדד אםר תחי ןא‬
‫ןףשי ויאםר העודןו חי אחי הוא והאןשים יןחשו ויםהרו ויחלטו הםםןו ויאםרו‬
‫אחיך בן הדד ויאםר באו קחהו ויץא אליו בן הדד ויעלהו על‬

‫‪332‬‬
 ‫הםרךבה ויאםר אליו הערים אשר לקח אבי םאת אביך אשיב וחץות‬
‫תשים לך בדםשק ךאשר שם אבי בשםרון ואןי בברית אשלחך ויךרת‬
‫לו ברית וישלחהו‬
‫ואיש אחד םבןי הןביאים אםר אל רעהו בדבר יהוה הךיןי ןא ויםאן‬
‫האיש להךתו ויאםר לו יען אשר לא שםעת בקול יהוה הןך הולך םאתי‬
‫והךך האריה וילך םאץלו ויםץאהו האריה ויךהו ויםץא איש אחר ויאםר‬
‫הךיןי ןא ויךהו האיש הךה וףץע וילך הןביא ויעםד לםלך על הדרך‬
‫ויתחףש באףר על עיןיו ויהי הםלך עבר והוא ץעק אל הםלך ויאםר‬
‫עבדך יץא בקרב הםלחםה והןה איש סר ויבא אלי איש ויאםר שםר‬
‫את האיש הזה אם הףקד יףקד והיתה ןףשך תחת ןףשו או ךךר ךסף‬
‫תשקול ויהי עבדך עשה הןה והןה והוא איןןו ויאםר אליו םלך ישראל ךן‬
‫םשףטך אתה חרץת ויםהר ויסר את האףר םעל עיןיו ויךר אתו םלך‬
‫ישראל ךי םהןביאים הוא ויאםר אליו ךה אםר יהוה יען שלחת את איש‬
‫חרםי םיד והיתה ןףשך תחת ןףשו ועםך תחת עםו וילך םלך ישראל על‬
‫ביתו סר וזעף ויבא שםרוןה‬
‫ויהי אחר הדברים האלה ךרם היה לןבות היזרעאלי אשר ביזרעאל אץל‬
‫היךל אחאב םלך שםרון וידבר אחאב אל ןבות לאםר תןה לי את ךרםך‬
‫ויהי לי לגן ירק ךי הוא קרוב אץל ביתי ואתןה לך תחתיו ךרם טוב םםןו‬
‫אם טוב בעיןיך אתןה לך ךסף םחיר זה ויאםר ןבות אל אחאב חלילה לי‬
‫םיהוה םתתי את ןחלת אבתי לך ויבא אחאב אל ביתו סר וזעף על‬
‫הדבר אשר דבר אליו ןבות היזרעאלי ויאםר לא אתן לך את ןחלת‬
‫אבותי וישךב על םטתו ויסב את ףןיו ולא אךל לחם ותבא אליו איזבל‬
‫אשתו ותדבר אליו םה זה רוחך סרה ואיןך אךל לחם וידבר אליה ךי‬
‫אדבר אל ןבות היזרעאלי ואםר לו תןה לי את ךרםך בךסף או אם‬
‫חףץ אתה אתןה לך ךרם תחתיו ויאםר לא אתן לך את ךרםי ותאםר‬
‫אליו איזבל אשתו אתה עתה תעשה םלוךה על ישראל קום אךל לחם ויטב‬
‫לבך אןי אתן לך את ךרם ןבות היזרעאלי ותךתב סףרים בשם אחאב‬
‫ותחתם בחתםו ותשלח הסףרים אל הזקןים ואל החרים אשר בעירו‬
‫הישבים את ןבות ותךתב בסףרים לאםר קראו ץום והשיבו את ןבות‬
‫בראש העם והושיבו שןים אןשים בןי בליעל ןגדו ויעדהו לאםר ברךת‬
‫אלהים וםלך והוץיאהו וסקלהו ויםת ויעשו אןשי עירו הזקןים והחרים אשר‬
‫הישבים בעירו ךאשר שלחה אליהם איזבל ךאשר ךתוב בסףרים אשר‬
‫שלחה אליהם קראו ץום והשיבו את ןבות בראש העם ויבאו שןי האןשים‬

‫‪333‬‬
 ‫בןי בליעל וישבו ןגדו ויעדהו אןשי הבליעל את ןבות ןגד העם לאםר‬
‫ברך ןבות אלהים וםלך ויץאהו םחוץ לעיר ויסקלהו באבןים ויםת וישלחו אל‬
‫איזבל לאםר סקל ןבות ויםת ויהי ךשםע איזבל ךי סקל ןבות ויםת ותאםר‬
‫איזבל אל אחאב קום רש את ךרם ןבות היזרעאלי אשר םאן לתת לך‬
‫בךסף ךי אין ןבות חי ךי םת ויהי ךשםע אחאב ךי םת ןבות ויקם‬
‫אחאב לרדת אל ךרם ןבות היזרעאלי לרשתו‬
‫ויהי דבר יהוה אל אליהו התשבי לאםר קום רד לקראת אחאב םלך‬
‫ישראל אשר בשםרון הןה בךרם ןבות אשר ירד שם לרשתו ודברת‬
‫אליו לאםר ךה אםר יהוה הרץחת וגם ירשת ודברת אליו לאםר ךה‬
‫אםר יהוה בםקום אשר לקקו הךלבים את דם ןבות ילקו הךלבים את‬
‫דםך גם אתה ויאםר אחאב אל אליהו הםץאתןי איבי ויאםר םץאתי יען‬
‫התםךרך לעשות הרע בעיןי יהוה הןןי םבי אליך רעה ובערתי אחריך‬
‫והךרתי לאחאב םשתין בקיר ועץור ועזוב בישראל וןתתי את ביתך‬
‫ךבית ירבעם בן ןבט וךבית בעשא בן אחיה אל הךעס אשר‬
‫הךעסת ותחטא את ישראל וגם לאיזבל דבר יהוה לאםר הךלבים יאךלו‬
‫את איזבל בחל יזרעאל הםת לאחאב בעיר יאךלו הךלבים והםת בשדה‬
‫יאךלו עוף השםים רק לא היה ךאחאב אשר התםךר לעשות הרע בעיןי‬
‫יהוה אשר הסתה אתו איזבל אשתו ויתעב םאד ללךת אחרי הגללים ךךל‬
‫אשר עשו האםרי אשר הוריש יהוה םףןי בןי ישראל‬
‫ויהי ךשםע אחאב את הדברים האלה ויקרע בגדיו וישם שק על‬
‫בשרו ויץום וישךב בשק ויהלך אט‬
‫ויהי דבר יהוה אל אליהו התשבי לאםר הראית ךי ןךןע אחאב םלףןי יען‬
‫ךי ןךןע םףןי לא אבי הרעה ביםיו ביםי בןו אביא הרעה על ביתו וישבו‬
‫שלש שןים אין םלחםה בין ארם ובין ישראל‬
‫ויהי בשןה השלישית וירד יהושףט םלך יהודה אל םלך ישראל ויאםר םלך‬
‫ישראל אל עבדיו הידעתם ךי לןו רםת גלעד ואןחןו םחשים םקחת אתה‬
‫םיד םלך ארם ויאםר אל יהושףט התלך אתי לםלחםה רםת גלעד ויאםר‬
‫יהושףט אל םלך ישראל ךםוןי ךםוך ךעםי ךעםך ךסוסי ךסוסיך ויאםר‬
‫יהושףט אל םלך ישראל דרש ןא ךיום את דבר יהוה ויקבץ םלך ישראל‬
‫את הןביאים ךארבע םאות איש ויאםר אלהם האלך על רםת גלעד‬
‫לםלחםה אם אחדל ויאםרו עלה ויתן אדןי ביד הםלך ויאםר יהושףט האין‬
‫ףה ןביא ליהוה עוד וןדרשה םאתו ויאםר םלך ישראל אל יהושףט עוד‬

‫‪334‬‬
 ‫איש אחד לדרש את יהוה םאתו ואןי שןאתיו ךי לא יתןבא עלי טוב ךי‬
‫אם רע םיךיהו בן יםלה ויאםר יהושףט אל יאםר הםלך ךן ויקרא םלך‬
‫ישראל אל סריס אחד ויאםר םהרה םיךיהו בן יםלה וםלך ישראל ויהושףט‬
‫םלך יהודה ישבים איש על ךסאו םלבשים בגדים בגרן ףתח שער‬
‫שםרון וךל הןביאים םתןבאים לףןיהם ויעש לו ץדקיה בן ךןעןה קרןי ברזל‬
‫ויאםר ךה אםר יהוה באלה תןגח את ארם עד ךלתם וךל הןבאים‬
‫ןבאים ךן לאםר עלה רםת גלעד והץלח וןתן יהוה ביד הםלך והםלאך‬
‫אשר הלך לקרא םיךיהו דבר אליו לאםר הןה ןא דברי הןביאים ףה‬
‫אחד טוב אל הםלך יהי ןא דבריך ךדבר אחד םהם ודברת טוב‬
‫ויאםר םיךיהו חי יהוה ךי את אשר יאםר יהוה אלי אתו אדבר ויבוא אל‬
‫הםלך ויאםר הםלך אליו םיךיהו הןלך אל רםת גלעד לםלחםה אם ןחדל‬
‫ויאםר אליו עלה והץלח וןתן יהוה ביד הםלך ויאםר אליו הםלך עד ךםה‬
‫ףעםים אןי םשביעך אשר לא תדבר אלי רק אםת בשם יהוה ויאםר‬
‫ראיתי את ךל ישראל ןףץים אל ההרים ךץאן אשר אין להם רעה ויאםר‬
‫יהוה לא אדןים לאלה ישובו איש לביתו בשלום ויאםר םלך ישראל אל יהושףט‬
‫הלוא אםרתי אליך לוא יתןבא עלי טוב ךי אם רע‬
‫ויאםר לךן שםע דבר יהוה ראיתי את יהוה ישב על ךסאו וךל ץבא‬
‫השםים עםד עליו םיםיןו וםשםאלו ויאםר יהוה םי יףתה את אחאב ויעל ויףל‬
‫ברםת גלעד ויאםר זה בךה וזה אםר בךה ויץא הרוח ויעםד לףןי‬
‫יהוה ויאםר אןי אףתןו ויאםר יהוה אליו בםה ויאםר אץא והייתי רוח שקר‬
‫בףי ךל ןביאיו ויאםר תףתה וגם תוךל ץא ועשה ךן ועתה הןה ןתן יהוה‬
‫רוח שקר בףי ךל ןביאיך אלה ויהוה דבר עליך רעה ויגש ץדקיהו בן‬
‫ךןעןה ויךה את םיךיהו על הלחי ויאםר אי זה עבר רוח יהוה םאתי‬
‫לדבר אותך ויאםר םיךיהו הןך ראה ביום ההוא אשר תבא חדר‬
‫בחדר להחבה ויאםר םלך ישראל קח את םיךיהו והשיבהו אל אםן שר‬
‫העיר ואל יואש בן הםלך ואםרת ךה אםר הםלך שיםו את זה בית הךלא‬
‫והאךלהו לחם לחץ וםים לחץ עד באי בשלום ויאםר םיךיהו אם שוב‬
‫תשוב בשלום לא דבר יהוה בי ויאםר שםעו עםים ךלם ויעל םלך ישראל‬
‫ויהושףט םלך יהודה רםת גלעד ויאםר םלך ישראל אל יהושףט התחףש‬
‫ובא בםלחםה ואתה לבש בגדיך ויתחףש םלך ישראל ויבוא בםלחםה‬
‫וםלך ארם ץוה את שרי הרךב אשר לו שלשים ושןים לאםר לא תלחםו את‬
‫קטן ואת גדול ךי אם את םלך ישראל לבדו ויהי ךראות שרי הרךב את‬
‫יהושףט והםה אםרו אך םלך ישראל הוא ויסרו עליו להלחם ויזעק יהושףט‬
‫ויהי ךראות שרי הרךב ךי לא םלך ישראל הוא וישובו םאחריו ואיש םשך‬
‫‪335‬‬
‫בקשת לתםו ויךה את םלך ישראל בין הדבקים ובין השרין ויאםר לרךבו‬
‫הףך ידך והוץיאןי םן הםחןה ךי החליתי ותעלה הםלחםה ביום ההוא‬
‫והםלך היה םעםד בםרךבה ןךח ארם ויםת בערב ויץק דם הםךה‬
‫אל חיק הרךב ויעבר הרןה בםחןה ךבא השםש לאםר איש אל עירו‬
‫ואיש אל ארץו ויםת הםלך ויבוא שםרון ויקברו את הםלך בשםרון וישטף‬
‫את הרךב על ברךת שםרון וילקו הךלבים את דםו והזןות רחץו‬
‫ךדבר יהוה אשר דבר ויתר דברי אחאב וךל אשר עשה ובית השן‬
‫אשר בןה וךל הערים אשר בןה הלוא הם ךתובים על סףר דברי היםים‬
‫לםלךי ישראל וישךב אחאב עם אבתיו ויםלך אחזיהו בןו תחתיו‬
‫ויהושףט בן אסא םלך על יהודה בשןת ארבע לאחאב םלך ישראל‬
‫יהושףט בן שלשים וחםש שןה בםלךו ועשרים וחםש שןה םלך בירושלם ושם‬
‫אםו עזובה בת שלחי וילך בךל דרך אסא אביו לא סר םםןו לעשות‬
‫הישר בעיןי יהוה אך הבםות לא סרו עוד העם םזבחים וםקטרים‬
‫בבםות וישלם יהושףט עם םלך ישראל ויתר דברי יהושףט וגבורתו אשר‬
‫עשה ואשר ןלחם הלא הם ךתובים על סףר דברי היםים לםלךי יהודה‬
‫ויתר הקדש אשר ןשאר ביםי אסא אביו בער םן הארץ וםלך אין‬
‫באדום ןץב םלך יהושףט עשר אןיות תרשיש ללךת אףירה לזהב ולא הלך‬
‫ךי ןשברה אןיות בעץיון גבר אז אםר אחזיהו בן אחאב אל יהושףט‬
‫ילךו עבדי עם עבדיך באןיות ולא אבה יהושףט וישךב יהושףט עם‬
‫אבתיו ויקבר עם אבתיו בעיר דוד אביו ויםלך יהורם בןו תחתיו‬
‫אחזיהו בן אחאב םלך על ישראל בשםרון בשןת שבע עשרה ליהושףט‬
‫םלך יהודה ויםלך על ישראל שןתים ויעש הרע בעיןי יהוה וילך בדרך‬
‫אביו ובדרך אםו ובדרך ירבעם בן ןבט אשר החטיא את ישראל‬
‫ויעבד את הבעל וישתחוה לו ויךעס את יהוה אלהי ישראל ךךל אשר עשה‬
‫אביו ויףשע םואב בישראל אחרי םות אחאב ויףל אחזיה בעד השבךה‬
‫בעליתו אשר בשםרון ויחל וישלח םלאךים ויאםר אלהם לךו דרשו בבעל‬
‫זבוב אלהי עקרון אם אחיה םחלי זה‬
‫וםלאך יהוה דבר אל אליה התשבי קום עלה לקראת םלאךי םלך שםרון‬
‫ודבר אלהם הםבלי אין אלהים בישראל אתם הלךים לדרש בבעל זבוב‬
‫אלהי עקרון ולךן ךה אםר יהוה הםטה אשר עלית שם לא תרד םםןה ךי‬
‫םות תםות וילך אליה וישובו הםלאךים אליו ויאםר אליהם םה זה שבתם‬
‫ויאםרו אליו איש עלה לקראתןו ויאםר אליןו לךו שובו אל הםלך אשר שלח‬
‫אתךם ודברתם אליו ךה אםר יהוה הםבלי אין אלהים בישראל אתה שלח‬
‫‪336‬‬
 ‫לדרש בבעל זבוב אלהי עקרון לךן הםטה אשר עלית שם לא תרד‬
‫םםןה ךי םות תםות וידבר אלהם םה םשףט האיש אשר עלה לקראתךם‬
‫וידבר אליךם את הדברים האלה ויאםרו אליו איש בעל שער ואזור עור‬
‫אזור בםתןיו ויאםר אליה התשבי הוא וישלח אליו שר חםשים וחםשיו ויעל‬
‫אליו והןה ישב על ראש ההר וידבר אליו איש האלהים הםלך דבר רדה‬
‫ויעןה אליהו וידבר אל שר החםשים ואם איש אלהים אןי תרד אש םן‬
‫השםים ותאךל אתך ואת חםשיך ותרד אש םן השםים ותאךל אתו ואת‬
‫חםשיו וישב וישלח אליו שר חםשים אחר וחםשיו ויען וידבר אליו איש‬
‫האלהים ךה אםר הםלך םהרה רדה ויען אליה וידבר אליהם אם איש‬
‫האלהים אןי תרד אש םן השםים ותאךל אתך ואת חםשיך ותרד אש‬
‫אלהים םן השםים ותאךל אתו ואת חםשיו וישב וישלח שר חםשים שלשים‬
‫וחםשיו ויעל ויבא שר החםשים השלישי ויךרע על ברךיו לןגד אליהו ויתחןן‬
‫אליו וידבר אליו איש האלהים תיקר ןא ןףשי וןףש עבדיך אלה חםשים‬
‫בעיןיך הןה ירדה אש םן השםים ותאךל את שןי שרי החםשים הראשןים‬
‫ואת חםשיהם ועתה תיקר ןףשי בעיןיך‬
‫וידבר םלאך יהוה אל אליהו רד אותו אל תירא םףןיו ויקם וירד אותו אל‬
‫הםלך וידבר אליו ךה אםר יהוה יען אשר שלחת םלאךים לדרש בבעל‬
‫זבוב אלהי עקרון הםבלי אין אלהים בישראל לדרש בדברו לךן הםטה‬
‫אשר עלית שם לא תרד םםןה ךי םות תםות ויםת ךדבר יהוה אשר‬
‫דבר אליהו ויםלך יהורם תחתיו‬

‫בשןת שתים ליהורם בן יהושףט םלך יהודה ךי לא היה לו בן‬

‫ויתר דברי אחזיהו אשר עשה הלוא הםה ךתובים על סףר דברי‬
‫היםים לםלךי ישראל‬
‫ויהי בהעלות יהוה את אליהו בסערה השםים וילך אליהו ואלישע םן הגלגל‬
‫ויאםר אליהו אל אלישע שב ןא ףה ךי יהוה שלחןי עד בית אל ויאםר‬
‫אלישע חי יהוה וחי ןףשך אם אעזבך וירדו בית אל ויץאו בןי הןביאים‬
‫אשר בית אל אל אלישע ויאםרו אליו הידעת ךי היום יהוה לקח את אדןיך‬
‫םעל ראשך ויאםר גם אןי ידעתי החשו ויאםר לו אליהו אלישע שב ןא ףה‬
‫ךי יהוה שלחןי יריחו ויאםר חי יהוה וחי ןףשך אם אעזבך ויבאו יריחו‬
‫ויגשו בןי הןביאים אשר ביריחו אל אלישע ויאםרו אליו הידעת ךי היום‬
‫יהוה לקח את אדןיך םעל ראשך ויאםר גם אןי ידעתי החשו ויאםר לו‬
‫אליהו שב ןא ףה ךי יהוה שלחןי הירדןה ויאםר חי יהוה וחי ןףשך אם‬
‫‪337‬‬
 ‫אעזבך וילךו שןיהם וחםשים איש םבןי הןביאים הלךו ויעםדו םןגד‬
‫םרחוק ושןיהם עםדו על הירדן ויקח אליהו את אדרתו ויגלם ויךה את‬
‫הםים ויחץו הןה והןה ויעברו שןיהם בחרבה ויהי ךעברם ואליהו אםר אל‬
‫אלישע שאל םה אעשה לך בטרם אלקח םעםך ויאםר אלישע ויהי ןא ףי‬
‫שןים ברוחך אלי ויאםר הקשית לשאול אם תראה אתי לקח םאתך יהי לך‬
‫ךן ואם אין לא יהיה ויהי הםה הלךים הלוך ודבר והןה רךב אש וסוסי אש‬
‫ויףרדו בין שןיהם ויעל אליהו בסערה השםים ואלישע ראה והוא םץעק‬
‫אבי אבי רךב ישראל וףרשיו ולא ראהו עוד ויחזק בבגדיו ויקרעם‬
‫לשןים קרעים וירם את אדרת אליהו אשר ןףלה םעליו וישב ויעםד על‬
‫שףת הירדן ויקח את אדרת אליהו אשר ןףלה םעליו ויךה את הםים‬
‫ויאםר איה יהוה אלהי אליהו אף הוא ויךה את הםים ויחץו הןה והןה ויעבר‬
‫אלישע ויראהו בןי הןביאים אשר ביריחו םןגד ויאםרו ןחה רוח אליהו על‬
‫אלישע ויבאו לקראתו וישתחוו לו ארץה ויאםרו אליו הןה ןא יש את עבדיך‬
‫חםשים אןשים בןי חיל ילךו ןא ויבקשו את אדןיך ףן ןשאו רוח יהוה וישלךהו‬
‫באחד ההרים או באחת הגיאות ויאםר לא תשלחו ויףץרו בו עד בש‬
‫ויאםר שלחו וישלחו חםשים איש ויבקשו שלשה יםים ולא םץאהו וישבו אליו‬
‫והוא ישב ביריחו ויאםר אלהם הלא אםרתי אליךם אל תלךו‬
‫ויאםרו אןשי העיר אל אלישע הןה ןא םושב העיר טוב ךאשר אדןי ראה‬
‫והםים רעים והארץ םשךלת ויאםר קחו לי ץלחית חדשה ושיםו שם םלח‬
‫ויקחו אליו ויץא אל םוץא הםים וישלך שם םלח ויאםר ךה אםר יהוה‬
‫רףאתי לםים האלה לא יהיה םשם עוד םות וםשךלת וירףו הםים עד היום‬
‫הזה ךדבר אלישע אשר דבר‬
‫ויעל םשם בית אל והוא עלה בדרך וןערים קטןים יץאו םן העיר ויתקלסו‬
‫בו ויאםרו לו עלה קרח עלה קרח ויףן אחריו ויראם ויקללם בשם יהוה‬
‫ותץאןה שתים דבים םן היער ותבקעןה םהם ארבעים ושןי ילדים וילך‬
‫םשם אל הר הךרםל וםשם שב שםרון‬
‫ויהורם בן אחאב םלך על ישראל בשםרון בשןת שםןה עשרה ליהושףט‬
‫םלך יהודה ויםלך שתים עשרה שןה ויעשה הרע בעיןי יהוה רק לא ךאביו‬
‫וךאםו ויסר את םץבת הבעל אשר עשה אביו רק בחטאות ירבעם בן‬
‫ןבט אשר החטיא את ישראל דבק לא סר םםןה‬
‫וםישע םלך םואב היה ןקד והשיב לםלך ישראל םאה אלף ךרים וםאה‬
‫אלף אילים ץםר ויהי ךםות אחאב ויףשע םלך םואב בםלך ישראל ויץא‬

‫‪338‬‬
 ‫הםלך יהורם ביום ההוא םשםרון ויףקד את ךל ישראל וילך וישלח אל‬
‫יהושףט םלך יהודה לאםר םלך םואב ףשע בי התלך אתי אל םואב‬
‫לםלחםה ויאםר אעלה ךםוןי ךםוך ךעםי ךעםך ךסוסי ךסוסיך ויאםר אי‬
‫זה הדרך ןעלה ויאםר דרך םדבר אדום וילך םלך ישראל וםלך יהודה‬
‫וםלך אדום ויסבו דרך שבעת יםים ולא היה םים לםחןה ולבהםה אשר‬
‫ברגליהם ויאםר םלך ישראל אהה ךי קרא יהוה לשלשת הםלךים האלה‬
‫לתת אותם ביד םואב‬
‫ויאםר יהושףט האין ףה ןביא ליהוה וןדרשה את יהוה םאותו ויען אחד‬
‫םעבדי םלך ישראל ויאםר ףה אלישע בן שףט אשר יץק םים על ידי‬
‫אליהו ויאםר יהושףט יש אותו דבר יהוה וירדו אליו םלך ישראל ויהושףט‬
‫וםלך אדום ויאםר אלישע אל םלך ישראל םה לי ולך לך אל ןביאי אביך ואל‬
‫ןביאי אםך ויאםר לו םלך ישראל אל ךי קרא יהוה לשלשת הםלךים האלה‬
‫לתת אותם ביד םואב ויאםר אלישע חי יהוה ץבאות אשר עםדתי לףןיו‬
‫ךי לולי ףןי יהושףט םלך יהודה אןי ןשא אם אביט אליך ואם אראך ועתה‬
‫קחו לי םןגן והיה ךןגן הםןגן ותהי עליו יד יהוה ויאםר ךה אםר יהוה‬
‫עשה הןחל הזה גבים גבים ךי ךה אםר יהוה לא תראו רוח ולא תראו‬
‫גשם והןחל ההוא יםלא םים ושתיתם אתם וםקןיךם ובהםתךם וןקל זאת‬
‫בעיןי יהוה וןתן את םואב בידךם והךיתם ךל עיר םבץר וךל עיר‬
‫םבחור וךל עץ טוב תףילו וךל םעיןי םים תסתםו וךל החלקה הטובה‬
‫תךאבו באבןים ויהי בבקר ךעלות הםןחה והןה םים באים םדרך‬
‫אדום ותםלא הארץ את הםים וךל םואב שםעו ךי עלו הםלךים להלחם‬
‫בם ויץעקו םךל חגר חגרה וםעלה ויעםדו על הגבול וישךיםו בבקר‬
‫והשםש זרחה על הםים ויראו םואב םןגד את הםים אדםים ךדם‬
‫ויאםרו דם זה החרב ןחרבו הםלךים ויךו איש את רעהו ועתה לשלל‬
‫םואב ויבאו אל םחןה ישראל ויקםו ישראל ויךו את םואב ויןסו םףןיהם ויבו‬
‫בה והךות את םואב והערים יהרסו וךל חלקה טובה ישליךו איש אבןו‬
‫וםלאוה וךל םעין םים יסתםו וךל עץ טוב יףילו עד השאיר אבןיה בקיר‬
‫חרשת ויסבו הקלעים ויךוה וירא םלך םואב ךי חזק םםןו הםלחםה ויקח‬
‫אותו שבע םאות איש שלף חרב להבקיע אל םלך אדום ולא יךלו ויקח את‬
‫בןו הבךור אשר יםלך תחתיו ויעלהו עלה על החםה ויהי קץף גדול על‬
‫ישראל ויסעו םעליו וישבו לארץ‬
‫ואשה אחת םןשי בןי הןביאים ץעקה אל אלישע לאםר עבדך אישי םת‬
‫ואתה ידעת ךי עבדך היה ירא את יהוה והןשה בא לקחת את שןי‬

‫‪339‬‬
 ‫ילדי לו לעבדים ויאםר אליה אלישע םה אעשה לך הגידי לי םה יש לךי‬
‫בבית ותאםר אין לשףחתך ךל בבית ךי אם אסוך שםן ויאםר לךי שאלי‬
‫לך ךלים םן החוץ םאת ךל שךןךי ךלים רקים אל תםעיטי ובאת וסגרת‬
‫הדלת בעדך ובעד בןיך ויץקת על ךל הךלים האלה והםלא תסיעי ותלך‬
‫םאתו ותסגר הדלת בעדה ובעד בןיה הם םגישים אליה והיא םיץקת‬
‫ויהי ךםלאת הךלים ותאםר אל בןה הגישה אלי עוד ךלי ויאםר אליה אין‬
‫עוד ךלי ויעםד השםן ותבא ותגד לאיש האלהים ויאםר לךי םךרי את‬
‫השםן ושלםי את ןשיךי ואת בןיךי תחיי בןותר‬
‫ויהי היום ויעבר אלישע אל שוןם ושם אשה גדולה ותחזק בו לאךל לחם‬
‫ויהי םדי עברו יסר שםה לאךל לחם ותאםר אל אישה הןה ןא ידעתי ךי‬
‫איש אלהים קדוש הוא עבר עליןו תםיד ןעשה ןא עלית קיר קטןה וןשים לו‬
‫שם םטה ושלחן וךסא וםןורה והיה בבאו אליןו יסור שםה ויהי היום ויבא‬
‫שםה ויסר אל העליה וישךב שםה ויאםר אל גיחזי ןערו קרא לשוןםית‬
‫הזאת ויקרא לה ותעםד לףןיו ויאםר לו אםר ןא אליה הןה חרדת אליןו את‬
‫ךל החרדה הזאת םה לעשות לך היש לדבר לך אל הםלך או אל שר‬
‫הץבא ותאםר בתוך עםי אןךי ישבת ויאםר וםה לעשות לה ויאםר גיחזי‬
‫אבל בן אין לה ואישה זקן ויאםר קרא לה ויקרא לה ותעםד בףתח‬
‫ויאםר לםועד הזה ךעת חיה אתי חבקת בן ותאםר אל אדןי איש‬
‫האלהים אל תךזב בשףחתך ותהר האשה ותלד בן לםועד הזה ךעת‬
‫חיה אשר דבר אליה אלישע ויגדל הילד ויהי היום ויץא אל אביו אל‬
‫הקץרים ויאםר אל אביו ראשי ראשי ויאםר אל הןער שאהו אל אםו וישאהו‬
‫ויביאהו אל אםו וישב על ברךיה עד הץהרים ויםת ותעל ותשךבהו על‬
‫םטת איש האלהים ותסגר בעדו ותץא ותקרא אל אישה ותאםר שלחה‬
‫ןא לי אחד םן הןערים ואחת האתןות וארוץה עד איש האלהים ואשובה‬
‫ויאםר םדוע אתי הלךתי אליו היום לא חדש ולא שבת ותאםר שלום‬
‫ותחבש האתון ותאםר אל ןערה ןהג ולך אל תעץר לי לרךב ךי אם‬
‫אםרתי לך ותלך ותבא אל איש האלהים אל הר הךרםל ויהי ךראות איש‬
‫האלהים אתה םןגד ויאםר אל גיחזי ןערו הןה השוןםית הלז עתה רוץ ןא‬
‫לקראתה ואםר לה השלום לך השלום לאישך השלום לילד ותאםר שלום ותבא‬
‫אל איש האלהים אל ההר ותחזק ברגליו ויגש גיחזי להדףה ויאםר איש‬
‫האלהים הרףה לה ךי ןףשה םרה לה ויהוה העלים םםןי ולא הגיד לי ותאםר‬
‫השאלתי בן םאת אדןי הלא אםרתי לא תשלה אתי ויאםר לגיחזי חגר‬
‫םתןיך וקח םשעןתי בידך ולך ךי תםץא איש לא תברךןו וךי יברךך‬
‫איש לא תעןןו ושםת םשעןתי על ףןי הןער ותאםר אם הןער חי יהוה וחי‬
‫‪340‬‬
 ‫ןףשך אם אעזבך ויקם וילך אחריה וגחזי עבר לףןיהם וישם את‬
‫הםשעןת על ףןי הןער ואין קול ואין קשב וישב לקראתו ויגד לו לאםר לא‬
‫הקיץ הןער ויבא אלישע הביתה והןה הןער םת םשךב על םטתו ויבא‬
‫ויסגר הדלת בעד שןיהם ויתףלל אל יהוה ויעל וישךב על הילד וישם ףיו על‬
‫ףיו ועיןיו על עיןיו וךףיו על ךףו ויגהר עליו ויחם בשר הילד וישב וילך‬
‫בבית אחת הןה ואחת הןה ויעל ויגהר עליו ויזורר הןער עד שבע‬
‫ףעםים ויףקח הןער את עיןיו ויקרא אל גיחזי ויאםר קרא אל השןםית‬
‫הזאת ויקראה ותבא אליו ויאםר שאי בןך ותבא ותףל על רגליו ותשתחו‬
‫ארץה ותשא את בןה ותץא‬
‫ואלישע שב הגלגלה והרעב בארץ ובןי הןביאים ישבים לףןיו ויאםר‬
‫לןערו שףת הסיר הגדולה ובשל ןזיד לבןי הןביאים ויץא אחד אל השדה‬
‫ללקט ארת ויםץא גףן שדה וילקט םםןו ףקעת שדה םלא בגדו ויבא‬
‫ויףלח אל סיר הןזיד ךי לא ידעו ויץקו לאןשים לאךול ויהי ךאךלם םהןזיד‬
‫והםה ץעקו ויאםרו םות בסיר איש האלהים ולא יךלו לאךל ויאםר וקחו קםח‬
‫וישלך אל הסיר ויאםר ץק לעם ויאךלו ולא היה דבר רע בסיר‬
‫ואיש בא םבעל שלשה ויבא לאיש האלהים לחם בךורים עשרים לחם‬
‫שערים וךרםל בץקלןו ויאםר תן לעם ויאךלו ויאםר םשרתו םה אתן זה לףןי‬
‫םאה איש ויאםר תן לעם ויאךלו ךי ךה אםר יהוה אךל והותר ויתן לףןיהם‬
‫ויאךלו ויותרו ךדבר יהוה‬
‫וןעםן שר ץבא םלך ארם היה איש גדול לףןי אדןיו וןשא ףןים ךי בו ןתן‬
‫יהוה תשועה לארם והאיש היה גבור חיל םץרע וארם יץאו גדודים‬
‫וישבו םארץ ישראל ןערה קטןה ותהי לףןי אשת ןעםן ותאםר אל גברתה‬
‫אחלי אדןי לףןי הןביא אשר בשםרון אז יאסף אתו םץרעתו ויבא ויגד‬
‫לאדןיו לאםר ךזאת וךזאת דברה הןערה אשר םארץ ישראל ויאםר‬
‫םלך ארם לך בא ואשלחה סףר אל םלך ישראל וילך ויקח בידו עשר‬
‫ךךרי ךסף וששת אלףים זהב ועשר חליףות בגדים ויבא הסףר אל םלך‬
‫ישראל לאםר ועתה ךבוא הסףר הזה אליך הןה שלחתי אליך את ןעםן‬
‫עבדי ואסףתו םץרעתו ויהי ךקרא םלך ישראל את הסףר ויקרע בגדיו‬
‫ויאםר האלהים אןי להםית ולהחיות ךי זה שלח אלי לאסף איש םץרעתו ךי‬
‫אך דעו ןא וראו ךי םתאןה הוא לי ויהי ךשםע אלישע איש האלהים ךי‬
‫קרע םלך ישראל את בגדיו וישלח אל הםלך לאםר לםה קרעת בגדיך‬
‫יבא ןא אלי וידע ךי יש ןביא בישראל ויבא ןעםן בסוסו וברךבו ויעםד‬
‫ףתח הבית לאלישע וישלח אליו אלישע םלאך לאםר הלוך ורחץת שבע‬
‫‪341‬‬
 ‫ףעםים בירדן וישב בשרך לך וטהר ויקץף ןעםן וילך ויאםר הןה אםרתי‬
‫אלי יץא יץוא ועםד וקרא בשם יהוה אלהיו והןיף ידו אל הםקום ואסף‬
‫הםץרע הלא טוב אבןה וףרףר ןהרות דםשק םךל םיםי ישראל הלא‬
‫ארחץ בהם וטהרתי ויףן וילך בחםה ויגשו עבדיו וידברו אליו ויאםרו‬
‫אבי דבר גדול הןביא דבר אליך הלוא תעשה ואף ךי אםר אליך‬
‫רחץ וטהר וירד ויטבל בירדן שבע ףעםים ךדבר איש האלהים וישב‬
‫בשרו ךבשר ןער קטן ויטהר וישב אל איש האלהים הוא וךל םחןהו ויבא‬
‫ויעםד לףןיו ויאםר הןה ןא ידעתי ךי אין אלהים בךל הארץ ךי אם‬
‫בישראל ועתה קח ןא ברךה םאת עבדך ויאםר חי יהוה אשר עםדתי‬
‫לףןיו אם אקח ויףץר בו לקחת ויםאן ויאםר ןעםן ולא יתן ןא לעבדך םשא‬
‫ץםד ףרדים אדםה ךי לוא יעשה עוד עבדך עלה וזבח לאלהים‬
‫אחרים ךי אם ליהוה לדבר הזה יסלח יהוה לעבדך בבוא אדןי בית‬
‫רםון להשתחות שםה והוא ןשען על ידי והשתחויתי בית רםן בהשתחויתי‬
‫בית רםן יסלח ןא יהוה לעבדך בדבר הזה ויאםר לו לך לשלום וילך‬
‫םאתו ךברת ארץ‬
‫ויאםר גיחזי ןער אלישע איש האלהים הןה חשך אדןי את ןעםן הארםי‬
‫הזה םקחת םידו את אשר הביא חי יהוה ךי אם רץתי אחריו ולקחתי‬
‫םאתו םאוםה וירדף גיחזי אחרי ןעםן ויראה ןעםן רץ אחריו ויףל םעל‬
‫הםרךבה לקראתו ויאםר השלום ויאםר שלום אדןי שלחןי לאםר הןה עתה‬
‫זה באו אלי שןי ןערים םהר אףרים םבןי הןביאים תןה ןא להם ךךר‬
‫ךסף ושתי חלףות בגדים ויאםר ןעםן הואל קח ךךרים ויףרץ בו ויץר‬
‫ךךרים ךסף בשןי חרטים ושתי חלףות בגדים ויתן אל שןי ןעריו וישאו‬
‫לףןיו ויבא אל העףל ויקח םידם ויףקד בבית וישלח את האןשים וילךו והוא‬
‫בא ויעםד אל אדןיו ויאםר אליו אלישע םאן גחזי ויאםר לא הלך עבדך‬
‫אןה ואןה ויאםר אליו לא לבי הלך ךאשר הףך איש םעל םרךבתו‬
‫לקראתך העת לקחת את הךסף ולקחת בגדים וזיתים וךרםים וץאן‬
‫ובקר ועבדים ושףחות וץרעת ןעםן תדבק בך ובזרעך לעולם ויץא‬
‫םלףןיו םץרע ךשלג ויאםרו בןי הןביאים אל אלישע הןה ןא הםקום אשר‬
‫אןחןו ישבים שם לףןיך ץר םםןו ןלךה ןא עד הירדן וןקחה םשם איש‬
‫קורה אחת וןעשה לןו שם םקום לשבת שם ויאםר לךו ויאםר האחד הואל‬
‫ןא ולך את עבדיך ויאםר אןי אלך וילך אתם ויבאו הירדןה ויגזרו‬
‫העץים ויהי האחד םףיל הקורה ואת הברזל ןףל אל הםים ויץעק ויאםר‬
‫אהה אדןי והוא שאול ויאםר איש האלהים אןה ןףל ויראהו את הםקום‬
‫ויקץב עץ וישלך שםה ויץף הברזל ויאםר הרם לך וישלח ידו ויקחהו‬
‫‪342‬‬
 ‫וםלך ארם היה ןלחם בישראל ויועץ אל עבדיו לאםר אל םקום ףלןי אלםןי‬
‫תחןתי וישלח איש האלהים אל םלך ישראל לאםר השםר םעבר הםקום הזה‬
‫ךי שם ארם ןחתים וישלח םלך ישראל אל הםקום אשר אםר לו איש האלהים‬
‫והזהירה וןשםר שם לא אחת ולא שתים ויסער לב םלך ארם על הדבר‬
‫הזה ויקרא אל עבדיו ויאםר אליהם הלוא תגידו לי םי םשלןו אל םלך ישראל‬
‫ויאםר אחד םעבדיו לוא אדןי הםלך ךי אלישע הןביא אשר בישראל‬
‫יגיד לםלך ישראל את הדברים אשר תדבר בחדר םשךבך ויאםר‬
‫לךו וראו איךה הוא ואשלח ואקחהו ויגד לו לאםר הןה בדתן וישלח שםה‬
‫סוסים ורךב וחיל ךבד ויבאו לילה ויקףו על העיר וישךם םשרת איש‬
‫האלהים לקום ויץא והןה חיל סובב את העיר וסוס ורךב ויאםר ןערו אליו‬
‫אהה אדןי איךה ןעשה ויאםר אל תירא ךי רבים אשר אתןו םאשר‬
‫אותם ויתףלל אלישע ויאםר יהוה ףקח ןא את עיןיו ויראה ויףקח יהוה את‬
‫עיןי הןער וירא והןה ההר םלא סוסים ורךב אש סביבת אלישע וירדו אליו‬
‫ויתףלל אלישע אל יהוה ויאםר הך ןא את הגוי הזה בסןורים ויךם בסןורים‬
‫ךדבר אלישע ויאםר אלהם אלישע לא זה הדרך ולא זה העיר לךו אחרי‬
‫ואוליךה אתךם אל האיש אשר תבקשון וילך אותם שםרוןה ויהי ךבאם‬
‫שםרון ויאםר אלישע יהוה ףקח את עיןי אלה ויראו ויףקח יהוה את עיןיהם‬
‫ויראו והןה בתוך שםרון ויאםר םלך ישראל אל אלישע ךראתו אותם האךה‬
‫אךה אבי ויאםר לא תךה האשר שבית בחרבך ובקשתך אתה םךה‬
‫שים לחם וםים לףןיהם ויאךלו וישתו וילךו אל אדןיהם ויךרה להם ךרה‬
‫גדולה ויאךלו וישתו וישלחם וילךו אל אדןיהם ולא יסףו עוד גדודי ארם‬
‫לבוא בארץ ישראל‬
‫ויהי אחרי ךן ויקבץ בן הדד םלך ארם את ךל םחןהו ויעל ויץר על‬
‫שםרון ויהי רעב גדול בשםרון והןה ץרים עליה עד היות ראש חםור‬
‫בשםןים ךסף ורבע הקב חרי יוןים בחםשה ךסף ויהי םלך ישראל עבר‬
‫על החםה ואשה ץעקה אליו לאםר הושיעה אדןי הםלך ויאםר אל יושעך‬
‫יהוה םאין אושיעך הםן הגרן או םן היקב ויאםר לה הםלך םה לך ותאםר‬
‫האשה הזאת אםרה אלי תןי את בןך וןאךלןו היום ואת בןי ןאךל םחר‬
‫וןבשל את בןי וןאךלהו ואםר אליה ביום האחר תןי את בןך וןאךלןו‬
‫ותחבא את בןה ויהי ךשםע הםלך את דברי האשה ויקרע את בגדיו‬
‫והוא עבר על החםה וירא העם והןה השק על בשרו םבית ויאםר ךה‬
‫יעשה לי אלהים וךה יוסף אם יעםד ראש אלישע בן שףט עליו היום ואלישע‬
‫ישב בביתו והזקןים ישבים אתו וישלח איש םלףןיו בטרם יבא הםלאך אליו‬
‫והוא אםר אל הזקןים הראיתם ךי שלח בן הםרץח הזה להסיר את ראשי‬
‫‪343‬‬
 ‫ראו ךבא הםלאך סגרו הדלת ולחץתם אתו בדלת הלוא קול רגלי אדןיו‬
‫אחריו עודןו םדבר עםם והןה הםלאך ירד אליו ויאםר הןה זאת הרעה‬
‫םאת יהוה םה אוחיל ליהוה עוד‬
‫ויאםר אלישע שםעו דבר יהוה ךה אםר יהוה ךעת םחר סאה סלת‬
‫בשקל וסאתים שערים בשקל בשער שםרון ויען השליש אשר לםלך ןשען על‬
‫ידו את איש האלהים ויאםר הןה יהוה עשה ארבות בשםים היהיה‬
‫הדבר הזה ויאםר הןךה ראה בעיןיך וםשם לא תאךל‬
‫וארבעה אןשים היו םץרעים ףתח השער ויאםרו איש אל רעהו םה אןחןו‬
‫ישבים ףה עד םתןו אם אםרןו ןבוא העיר והרעב בעיר וםתןו שם ואם‬
‫ישבןו ףה וםתןו ועתה לךו וןףלה אל םחןה ארם אם יחיןו ןחיה ואם יםיתןו‬
‫וםתןו ויקםו בןשף לבוא אל םחןה ארם ויבאו עד קץה םחןה ארם והןה‬
‫אין שם איש ואדןי השםיע את םחןה ארם קול רךב קול סוס קול חיל גדול‬
‫ויאםרו איש אל אחיו הןה שךר עליןו םלך ישראל את םלךי החתים ואת םלךי‬
‫םץרים לבוא עליןו ויקוםו ויןוסו בןשף ויעזבו את אהליהם ואת סוסיהם ואת‬
‫חםריהם הםחןה ךאשר היא ויןסו אל ןףשם ויבאו הםץרעים האלה עד‬
‫קץה הםחןה ויבאו אל אהל אחד ויאךלו וישתו וישאו םשם ךסף וזהב‬
‫ובגדים וילךו ויטםןו וישבו ויבאו אל אהל אחר וישאו םשם וילךו ויטםןו‬
‫ויאםרו איש אל רעהו לא ךן אןחןו עשים היום הזה יום בשרה הוא ואןחןו‬
‫םחשים וחךיןו עד אור הבקר וםץאןו עוון ועתה לךו וןבאה וןגידה בית‬
‫הםלך ויבאו ויקראו אל שער העיר ויגידו להם לאםר באןו אל םחןה ארם‬
‫והןה אין שם איש וקול אדם ךי אם הסוס אסור והחםור אסור ואהלים‬
‫ךאשר הםה ויקרא השערים ויגידו בית הםלך ףןיםה ויקם הםלך לילה‬
‫ויאםר אל עבדיו אגידה ןא לךם את אשר עשו לןו ארם ידעו ךי רעבים‬
‫אןחןו ויץאו םן הםחןה להחבה בהשדה לאםר ךי יץאו םן העיר וןתףשם‬
‫חיים ואל העיר ןבא ויען אחד םעבדיו ויאםר ויקחו ןא חםשה םן הסוסים‬
‫הןשארים אשר ןשארו בה הןם ךךל ההםון ישראל אשר ןשארו בה הןם‬
‫ךךל הםון ישראל אשר תםו וןשלחה וןראה ויקחו שןי רךב סוסים וישלח‬
‫הםלך אחרי םחןה ארם לאםר לךו וראו וילךו אחריהם עד הירדן והןה ךל‬
‫הדרך םלאה בגדים וךלים אשר השליךו ארם בהחףזם וישבו הםלאךים‬
‫ויגדו לםלך ויץא העם ויבזו את םחןה ארם ויהי סאה סלת בשקל וסאתים‬
‫שערים בשקל ךדבר יהוה והםלך הףקיד את השליש אשר ןשען על ידו‬
‫על השער וירםסהו העם בשער ויםת ךאשר דבר איש האלהים אשר‬
‫דבר ברדת הםלך אליו ויהי ךדבר איש האלהים אל הםלך לאםר‬

‫‪344‬‬
 ‫סאתים שערים בשקל וסאה סלת בשקל יהיה ךעת םחר בשער שםרון‬
‫ויען השליש את איש האלהים ויאםר והןה יהוה עשה ארבות בשםים היהיה‬
‫ךדבר הזה ויאםר הןך ראה בעיןיך וםשם לא תאךל ויהי לו ךן וירםסו‬
‫אתו העם בשער ויםת‬
‫ואלישע דבר אל האשה אשר החיה את בןה לאםר קוםי ולךי אתי‬
‫וביתך וגורי באשר תגורי ךי קרא יהוה לרעב וגם בא אל הארץ‬
‫שבע שןים ותקם האשה ותעש ךדבר איש האלהים ותלך היא וביתה‬
‫ותגר בארץ ףלשתים שבע שןים ויהי םקץה שבע שןים ותשב האשה‬
‫םארץ ףלשתים ותץא לץעק אל הםלך אל ביתה ואל שדה והםלך םדבר‬
‫אל גחזי ןער איש האלהים לאםר סףרה ןא לי את ךל הגדלות אשר עשה‬
‫אלישע‬
‫ויהי הוא םסףר לםלך את אשר החיה את הםת והןה האשה אשר החיה‬
‫את בןה ץעקת אל הםלך על ביתה ועל שדה ויאםר גחזי אדןי הםלך‬
‫זאת האשה וזה בןה אשר החיה אלישע וישאל הםלך לאשה ותסףר לו ויתן‬
‫לה הםלך סריס אחד לאםר השיב את ךל אשר לה ואת ךל תבואת‬
‫השדה םיום עזבה את הארץ ועד עתה‬
‫ויבא אלישע דםשק ובן הדד םלך ארם חלה ויגד לו לאםר בא איש‬
‫האלהים עד הןה ויאםר הםלך אל חזהאל קח בידך םןחה ולך לקראת‬
‫איש האלהים ודרשת את יהוה םאותו לאםר האחיה םחלי זה וילך חזאל‬
‫לקראתו ויקח םןחה בידו וךל טוב דםשק םשא ארבעים גםל ויבא‬
‫ויעםד לףןיו ויאםר בןך בן הדד םלך ארם שלחןי אליך לאםר האחיה‬
‫םחלי זה ויאםר אליו אלישע לך אםר לא חיה תחיה והראןי יהוה ךי םות‬
‫יםות ויעםד את ףןיו וישם עד בש ויבך איש האלהים ויאםר חזאל םדוע‬
‫אדןי בךה ויאםר ךי ידעתי את אשר תעשה לבןי ישראל רעה‬
‫םבץריהם תשלח באש ובחריהם בחרב תהרג ועלליהם תרטש‬
‫והרתיהם תבקע ויאםר חזהאל ךי םה עבדך הךלב ךי יעשה הדבר‬
‫הגדול הזה ויאםר אלישע הראןי יהוה אתך םלך על ארם וילך םאת אלישע‬
‫ויבא אל אדןיו ויאםר לו םה אםר לך אלישע ויאםר אםר לי חיה תחיה ויהי‬
‫םםחרת ויקח הםךבר ויטבל בםים ויףרש על ףןיו ויםת ויםלך חזהאל‬
‫תחתיו‬
‫ובשןת חםש ליורם בן אחאב םלך ישראל ויהושףט םלך יהודה םלך‬
‫יהורם בן יהושףט םלך יהודה בן שלשים ושתים שןה היה בםלךו ושםןה‬

‫‪345‬‬
 ‫שןה םלך בירושלם וילך בדרך םלךי ישראל ךאשר עשו בית אחאב ךי‬
‫בת אחאב היתה לו לאשה ויעש הרע בעיןי יהוה ולא אבה יהוה להשחית‬
‫את יהודה לםען דוד עבדו ךאשר אםר לו לתת לו ןיר לבןיו ךל היםים‬
‫ביםיו ףשע אדום םתחת יד יהודה ויםלךו עליהם םלך ויעבר יורם‬
‫ץעירה וךל הרךב עםו ויהי הוא קם לילה ויךה את אדום הסביב אליו‬
‫ואת שרי הרךב ויןס העם לאהליו ויףשע אדום םתחת יד יהודה עד‬
‫היום הזה אז תףשע לבןה בעת ההיא ויתר דברי יורם וךל אשר עשה‬
‫הלא הם ךתובים על סףר דברי היםים לםלךי יהודה וישךב יורם עם‬
‫אבתיו ויקבר עם אבתיו בעיר דוד ויםלך אחזיהו בןו תחתיו‬
‫בשןת שתים עשרה שןה ליורם בן אחאב םלך ישראל םלך אחזיהו בן‬
‫יהורם םלך יהודה בן עשרים ושתים שןה אחזיהו בםלךו ושןה אחת םלך‬
‫בירושלם ושם אםו עתליהו בת עםרי םלך ישראל וילך בדרך בית אחאב‬
‫ויעש הרע בעיןי יהוה ךבית אחאב ךי חתן בית אחאב הוא וילך את‬
‫יורם בן אחאב לםלחםה עם חזאל םלך ארם ברםת גלעד ויךו ארםים‬
‫את יורם וישב יורם הםלך להתרףא ביזרעאל םן הםךים אשר יךהו‬
‫ארםים ברםה בהלחםו את חזהאל םלך ארם ואחזיהו בן יהורם םלך‬
‫יהודה ירד לראות את יורם בן אחאב ביזרעאל ךי חלה הוא‬
‫ואלישע הןביא קרא לאחד םבןי הןביאים ויאםר לו חגר םתןיך וקח ףך‬
‫השםן הזה בידך ולך רםת גלעד ובאת שםה וראה שם יהוא בן‬
‫יהושףט בן ןםשי ובאת והקםתו םתוך אחיו והביאת אתו חדר בחדר‬
‫ולקחת ףך השםן ויץקת על ראשו ואםרת ךה אםר יהוה םשחתיך לםלך‬
‫אל ישראל וףתחת הדלת וןסתה ולא תחךה וילך הןער הןער הןביא רםת‬
‫גלעד ויבא והןה שרי החיל ישבים ויאםר דבר לי אליך השר ויאםר יהוא‬
‫אל םי םךלןו ויאםר אליך השר ויקם ויבא הביתה ויץק השםן אל ראשו‬
‫ויאםר לו ךה אםר יהוה אלהי ישראל םשחתיך לםלך אל עם יהוה אל ישראל‬
‫והךיתה את בית אחאב אדןיך וןקםתי דםי עבדי הןביאים ודםי ךל‬
‫עבדי יהוה םיד איזבל ואבד ךל בית אחאב והךרתי לאחאב םשתין‬
‫בקיר ועץור ועזוב בישראל וןתתי את בית אחאב ךבית ירבעם בן‬
‫ןבט וךבית בעשא בן אחיה ואת איזבל יאךלו הךלבים בחלק יזרעאל‬
‫ואין קבר ויףתח הדלת ויןס ויהוא יץא אל עבדי אדןיו ויאםר לו השלום‬
‫םדוע בא הםשגע הזה אליך ויאםר אליהם אתם ידעתם את האיש ואת‬
‫שיחו ויאםרו שקר הגד ןא לןו ויאםר ךזאת וךזאת אםר אלי לאםר ךה‬
‫אםר יהוה םשחתיך לםלך אל ישראל ויםהרו ויקחו איש בגדו וישיםו תחתיו‬

‫‪346‬‬
 ‫אל גרם הםעלות ויתקעו בשוףר ויאםרו םלך יהוא ויתקשר יהוא בן‬
‫יהושףט בן ןםשי אל יורם ויורם היה שםר ברםת גלעד הוא וךל ישראל‬
‫םףןי חזאל םלך ארם וישב יהורם הםלך להתרףא ביזרעאל םן הםךים‬
‫אשר יךהו ארםים בהלחםו את חזאל םלך ארם ויאםר יהוא אם יש‬
‫ןףשךם אל יץא ףליט םן העיר ללךת לגיד ביזרעאל וירךב יהוא וילך‬
‫יזרעאלה ךי יורם שךב שםה ואחזיה םלך יהודה ירד לראות את יורם‬
‫והץףה עםד על הםגדל ביזרעאל וירא את שףעת יהוא בבאו ויאםר‬
‫שףעת אןי ראה ויאםר יהורם קח רךב ושלח לקראתם ויאםר השלום וילך‬
‫רךב הסוס לקראתו ויאםר ךה אםר הםלך השלום ויאםר יהוא םה לך‬
‫ולשלום סב אל אחרי ויגד הץףה לאםר בא הםלאך עד הם ולא שב‬
‫וישלח רךב סוס שןי ויבא אלהם ויאםר ךה אםר הםלך שלום ויאםר יהוא‬
‫םה לך ולשלום סב אל אחרי ויגד הץףה לאםר בא עד אליהם ולא שב‬
‫והםןהג ךםןהג יהוא בן ןםשי ךי בשגעון יןהג ויאםר יהורם אסר ויאסר‬
‫רךבו ויץא יהורם םלך ישראל ואחזיהו םלך יהודה איש ברךבו ויץאו‬
‫לקראת יהוא ויםץאהו בחלקת ןבות היזרעאלי ויהי ךראות יהורם את יהוא‬
‫ויאםר השלום יהוא ויאםר םה השלום עד זןוןי איזבל אםך וךשףיה הרבים‬
‫ויהףך יהורם ידיו ויןס ויאםר אל אחזיהו םרםה אחזיה ויהוא םלא ידו‬
‫בקשת ויך את יהורם בין זרעיו ויץא החץי םלבו ויךרע ברךבו ויאםר‬
‫אל בדקר שלשה שא השלךהו בחלקת שדה ןבות היזרעאלי ךי זךר אןי‬
‫ואתה את רךבים ץםדים אחרי אחאב אביו ויהוה ןשא עליו את הםשא‬
‫הזה אם לא את דםי ןבות ואת דםי בןיו ראיתי אםש ןאם יהוה ושלםתי‬
‫לך בחלקה הזאת ןאם יהוה ועתה שא השלךהו בחלקה ךדבר יהוה‬
‫ואחזיה םלך יהודה ראה ויןס דרך בית הגן וירדף אחריו יהוא ויאםר‬
‫גם אתו הךהו אל הםרךבה בםעלה גור אשר את יבלעם ויןס םגדו‬
‫ויםת שם וירךבו אתו עבדיו ירושלםה ויקברו אתו בקברתו עם אבתיו‬
‫בעיר דוד‬
‫ובשןת אחת עשרה שןה ליורם בן אחאב םלך אחזיה על יהודה ויבוא‬
‫יהוא יזרעאלה ואיזבל שםעה ותשם בףוך עיןיה ותיטב את ראשה ותשקף‬
‫בעד החלון ויהוא בא בשער ותאםר השלום זםרי הרג אדןיו וישא ףןיו‬
‫אל החלון ויאםר םי אתי םי וישקיףו אליו שןים שלשה סריסים ויאםר שםטהו‬
‫וישםטוה ויז םדםה אל הקיר ואל הסוסים וירםסןה ויבא ויאךל וישת ויאםר‬
‫ףקדו ןא את הארורה הזאת וקברוה ךי בת םלך היא וילךו לקברה ולא‬
‫םץאו בה ךי אם הגלגלת והרגלים וךףות הידים וישבו ויגידו לו ויאםר‬
‫דבר יהוה הוא אשר דבר ביד עבדו אליהו התשבי לאםר בחלק‬
‫‪347‬‬
 ‫יזרעאל יאךלו הךלבים את בשר איזבל והית ןבלת איזבל ךדםן על ףןי‬
‫השדה בחלק יזרעאל אשר לא יאםרו זאת איזבל‬
‫ולאחאב שבעים בןים בשםרון ויךתב יהוא סףרים וישלח שםרון אל שרי‬
‫יזרעאל הזקןים ואל האםןים אחאב לאםר ועתה ךבא הסףר הזה אליךם‬
‫ואתךם בןי אדןיךם ואתךם הרךב והסוסים ועיר םבץר והןשק וראיתם‬
‫הטוב והישר םבןי אדןיךם ושםתם על ךסא אביו והלחםו על בית‬
‫אדןיךם ויראו םאד םאד ויאםרו הןה שןי הםלךים לא עםדו לףןיו ואיך‬
‫ןעםד אןחןו וישלח אשר על הבית ואשר על העיר והזקןים והאםןים אל יהוא‬
‫לאםר עבדיך אןחןו וךל אשר תאםר אליןו ןעשה לא ןםלך איש הטוב‬
‫בעיןיך עשה ויךתב אליהם סףר שןית לאםר אם לי אתם ולקלי אתם‬
‫שםעים קחו את ראשי אןשי בןי אדןיךם ובאו אלי ךעת םחר יזרעאלה‬
‫ובןי הםלך שבעים איש את גדלי העיר םגדלים אותם ויהי ךבא הסףר‬
‫אליהם ויקחו את בןי הםלך וישחטו שבעים איש וישיםו את ראשיהם‬
‫בדודים וישלחו אליו יזרעאלה ויבא הםלאך ויגד לו לאםר הביאו ראשי בןי‬
‫הםלך ויאםר שיםו אתם שןי ץברים ףתח השער עד הבקר ויהי בבקר‬
‫ויץא ויעםד ויאםר אל ךל העם ץדקים אתם הןה אןי קשרתי על אדןי‬
‫ואהרגהו וםי הךה את ךל אלה דעו אףוא ךי לא יףל םדבר יהוה ארץה‬
‫אשר דבר יהוה על בית אחאב ויהוה עשה את אשר דבר ביד‬
‫עבדו אליהו ויך יהוא את ךל הןשארים לבית אחאב ביזרעאל וךל גדליו‬
‫וםידעיו וךהןיו עד בלתי השאיר לו שריד ויקם ויבא וילך שםרון הוא בית‬
‫עקד הרעים בדרך ויהוא םץא את אחי אחזיהו םלך יהודה ויאםר םי‬
‫אתם ויאםרו אחי אחזיהו אןחןו וןרד לשלום בןי הםלך ובןי הגבירה ויאםר‬
‫תףשום חיים ויתףשום חיים וישחטום אל בור בית עקד ארבעים ושןים‬
‫איש ולא השאיר איש םהם‬
‫וילך םשם ויםץא את יהוןדב בן רךב לקראתו ויברךהו ויאםר אליו היש‬
‫את לבבך ישר ךאשר לבבי עם לבבך ויאםר יהוןדב יש ויש תןה את‬
‫ידך ויתן ידו ויעלהו אליו אל הםרךבה ויאםר לךה אתי וראה בקןאתי‬
‫ליהוה וירךבו אתו ברךבו ויבא שםרון ויך את ךל הןשארים לאחאב‬
‫בשםרון עד השםדו ךדבר יהוה אשר דבר אל אליהו‬
‫ויקבץ יהוא את ךל העם ויאםר אלהם אחאב עבד את הבעל םעט‬
‫יהוא יעבדןו הרבה ועתה ךל ןביאי הבעל ךל עבדיו וךל ךהןיו קראו אלי‬
‫איש אל יףקד ךי זבח גדול לי לבעל ךל אשר יףקד לא יחיה ויהוא עשה‬
‫בעקבה לםען האביד את עבדי הבעל ויאםר יהוא קדשו עץרה לבעל‬
‫‪348‬‬
 ‫ויקראו וישלח יהוא בךל ישראל ויבאו ךל עבדי הבעל ולא ןשאר איש אשר‬
‫לא בא ויבאו בית הבעל ויםלא בית הבעל ףה לףה ויאםר לאשר על‬
‫הםלתחה הוץא לבוש לךל עבדי הבעל ויץא להם הםלבוש ויבא יהוא‬
‫ויהוןדב בן רךב בית הבעל ויאםר לעבדי הבעל חףשו וראו ףן יש ףה‬
‫עםךם םעבדי יהוה ךי אם עבדי הבעל לבדם ויבאו לעשות זבחים‬
‫ועלות ויהוא שם לו בחוץ שםןים איש ויאםר האיש אשר יםלט םן האןשים‬
‫אשר אןי םביא על ידיךם ןףשו תחת ןףשו ויהי ךךלתו לעשות העלה ויאםר‬
‫יהוא לרץים ולשלשים באו הךום איש אל יץא ויךום לףי חרב וישלךו הרץים‬
‫והשלשים וילךו עד עיר בית הבעל ויץאו את םץבות בית הבעל וישרףוה‬
‫ויתץו את םץבת הבעל ויתץו את בית הבעל וישםהו לםחראות עד‬
‫היום וישםד יהוא את הבעל םישראל רק חטאי ירבעם בן ןבט אשר‬
‫החטיא את ישראל לא סר יהוא םאחריהם עגלי הזהב אשר בית אל‬
‫ואשר בדן‬
‫ויאםר יהוה אל יהוא יען אשר הטיבת לעשות הישר בעיןי ךךל אשר‬
‫בלבבי עשית לבית אחאב בןי רבעים ישבו לך על ךסא ישראל ויהוא לא‬
‫שםר ללךת בתורת יהוה אלהי ישראל בךל לבבו לא סר םעל חטאות‬
‫ירבעם אשר החטיא את ישראל ביםים ההם החל יהוה לקץות בישראל‬
‫ויךם חזאל בךל גבול ישראל םן הירדן םזרח השםש את ךל ארץ‬
‫הגלעד הגדי והראובןי והםןשי םערער אשר על ןחל ארןן והגלעד‬
‫והבשן ויתר דברי יהוא וךל אשר עשה וךל גבורתו הלוא הם ךתובים על‬
‫סףר דברי היםים לםלךי ישראל וישךב יהוא עם אבתיו ויקברו אתו‬
‫בשםרון ויםלך יהואחז בןו תחתיו והיםים אשר םלך יהוא על ישראל עשרים‬
‫ושםןה שןה בשםרון‬
‫ועתליה אם אחזיהו וראתה ךי םת בןה ותקם ותאבד את ךל זרע‬
‫הםםלךה ותקח יהושבע בת הםלך יורם אחות אחזיהו את יואש בן‬
‫אחזיה ותגןב אתו םתוך בןי הםלך הםםותתים אתו ואת םיןקתו בחדר‬
‫הםטות ויסתרו אתו םףןי עתליהו ולא הוםת ויהי אתה בית יהוה םתחבא‬
‫שש שןים ועתליה םלךת על הארץ‬
‫ובשןה השביעית שלח יהוידע ויקח את שרי הםאיות לךרי ולרץים ויבא‬
‫אתם אליו בית יהוה ויךרת להם ברית וישבע אתם בבית יהוה וירא‬
‫אתם את בן הםלך ויץום לאםר זה הדבר אשר תעשון השלשית םךם‬
‫באי השבת ושםרי םשםרת בית הםלך והשלשית בשער סור והשלשית‬
‫בשער אחר הרץים ושםרתם את םשםרת הבית םסח ושתי הידות‬
‫‪349‬‬
 ‫בךם ךל יץאי השבת ושםרו את םשםרת בית יהוה אל הםלך והקףתם‬
‫על הםלך סביב איש וךליו בידו והבא אל השדרות יוםת והיו את הםלך‬
‫בץאתו ובבאו ויעשו שרי הםאיות ךךל אשר ץוה יהוידע הךהן ויקחו‬
‫איש את אןשיו באי השבת עם יץאי השבת ויבאו אל יהוידע הךהן ויתן‬
‫הךהן לשרי הםאיות את החןית ואת השלטים אשר לםלך דוד אשר בבית‬
‫יהוה ויעםדו הרץים איש וךליו בידו םךתף הבית היםןית עד ךתף‬
‫הבית השםאלית לםזבח ולבית על הםלך סביב ויוץא את בן הםלך ויתן‬
‫עליו את הןזר ואת העדות ויםלךו אתו ויםשחהו ויךו ךף ויאםרו יחי הםלך‬
‫ותשםע עתליה את קול הרץין העם ותבא אל העם בית יהוה ותרא והןה‬
‫הםלך עםד על העםוד ךםשףט והשרים והחץץרות אל הםלך וךל עם‬
‫הארץ שםח ותקע בחץץרות ותקרע עתליה את בגדיה ותקרא קשר‬
‫קשר ויץו יהוידע הךהן את שרי הםאיות ףקדי החיל ויאםר אליהם הוץיאו‬
‫אתה אל םבית לשדרת והבא אחריה הםת בחרב ךי אםר הךהן אל‬
‫תוםת בית יהוה וישםו לה ידים ותבוא דרך םבוא הסוסים בית הםלך‬
‫ותוםת שם‬
‫ויךרת יהוידע את הברית בין יהוה ובין הםלך ובין העם להיות לעם‬
‫ליהוה ובין הםלך ובין העם ויבאו ךל עם הארץ בית הבעל ויתץהו את‬
‫םזבחתו ואת ץלםיו שברו היטב ואת םתן ךהן הבעל הרגו לףןי‬
‫הםזבחות וישם הךהן ףקדת על בית יהוה ויקח את שרי הםאות ואת‬
‫הךרי ואת הרץים ואת ךל עם הארץ וירידו את הםלך םבית יהוה‬
‫ויבואו דרך שער הרץים בית הםלך וישב על ךסא הםלךים וישםח ךל‬
‫עם הארץ והעיר שקטה ואת עתליהו הםיתו בחרב בית םלך‬
‫בן שבע שןים יהואש בםלךו בשןת שבע ליהוא םלך יהואש וארבעים‬
‫שןה םלך בירושלם ושם אםו ץביה םבאר שבע ויעש יהואש הישר בעיןי‬
‫יהוה ךל יםיו אשר הורהו יהוידע הךהן רק הבםות לא סרו עוד העם‬
‫םזבחים וםקטרים בבםות ויאםר יהואש אל הךהןים ךל ךסף הקדשים‬
‫אשר יובא בית יהוה ךסף עובר איש ךסף ןףשות ערךו ךל ךסף אשר‬
‫יעלה על לב איש להביא בית יהוה יקחו להם הךהןים איש םאת םךרו והם‬
‫יחזקו את בדק הבית לךל אשר יםץא שם בדק‬
‫ויהי בשןת עשרים ושלש שןה לםלך יהואש לא חזקו הךהןים את בדק‬
‫הבית ויקרא הםלך יהואש ליהוידע הךהן ולךהןים ויאםר אלהם םדוע‬
‫איןךם םחזקים את בדק הבית ועתה אל תקחו ךסף םאת םךריךם ךי‬

‫‪350‬‬
 ‫לבדק הבית תתןהו ויאתו הךהןים לבלתי קחת ךסף םאת העם ולבלתי‬
‫חזק את בדק הבית ויקח יהוידע הךהן ארון אחד ויקב חר בדלתו‬
‫ויתן אתו אץל הםזבח ביםין בבוא איש בית יהוה וןתןו שםה הךהןים‬
‫שםרי הסף את ךל הךסף הםובא בית יהוה ויהי ךראותם ךי רב‬
‫הךסף בארון ויעל סףר הםלך והךהן הגדול ויץרו ויםןו את הךסף הןםץא‬
‫בית יהוה וןתןו את הךסף הםתךן על יד עשי הםלאךה הףקדים בית‬
‫יהוה ויוץיאהו לחרשי העץ ולבןים העשים בית יהוה ולגדרים ולחץבי האבן‬
‫ולקןות עץים ואבןי םחץב לחזק את בדק בית יהוה ולךל אשר יץא על‬
‫הבית לחזקה אך לא יעשה בית יהוה סףות ךסף םזםרות םזרקות‬
‫חץץרות ךל ךלי זהב וךלי ךסף םן הךסף הםובא בית יהוה ךי לעשי‬
‫הםלאךה יתןהו וחזקו בו את בית יהוה ולא יחשבו את האןשים אשר יתןו‬
‫את הךסף על ידם לתת לעשי הםלאךה ךי באםןה הם עשים ךסף אשם‬
‫וךסף חטאות לא יובא בית יהוה לךהןים יהיו‬
‫אז יעלה חזאל םלך ארם וילחם על גת וילךדה וישם חזאל ףןיו לעלות על‬
‫ירושלם ויקח יהואש םלך יהודה את ךל הקדשים אשר הקדישו יהושףט‬
‫ויהורם ואחזיהו אבתיו םלךי יהודה ואת קדשיו ואת ךל הזהב הןםץא‬
‫באץרות בית יהוה ובית הםלך וישלח לחזאל םלך ארם ויעל םעל ירושלם‬
‫ויתר דברי יואש וךל אשר עשה הלוא הם ךתובים על סףר דברי היםים‬
‫לםלךי יהודה ויקםו עבדיו ויקשרו קשר ויךו את יואש בית םלא הירד‬
‫סלא ויוזךר בן שםעת ויהוזבד בן שםר עבדיו הךהו ויםת ויקברו אתו‬
‫עם אבתיו בעיר דוד ויםלך אםץיה בןו תחתיו‬
‫בשןת עשרים ושלש שןה ליואש בן אחזיהו םלך יהודה םלך יהואחז בן‬
‫יהוא על ישראל בשםרון שבע עשרה שןה ויעש הרע בעיןי יהוה וילך אחר‬
‫חטאת ירבעם בן ןבט אשר החטיא את ישראל לא סר םםןה ויחר אף‬
‫יהוה בישראל ויתןם ביד חזאל םלך ארם וביד בן הדד בן חזאל ךל‬
‫היםים ויחל יהואחז את ףןי יהוה וישםע אליו יהוה ךי ראה את לחץ ישראל‬
‫ךי לחץ אתם םלך ארם ויתן יהוה לישראל םושיע ויץאו םתחת יד ארם‬
‫וישבו בןי ישראל באהליהם ךתםול שלשום אך לא סרו םחטאת בית‬
‫ירבעם אשר החטי את ישראל בה הלך וגם האשרה עםדה בשםרון ךי‬
‫לא השאיר ליהואחז עם ךי אם חםשים ףרשים ועשרה רךב ועשרת‬
‫אלףים רגלי ךי אבדם םלך ארם וישםם ךעףר לדש ויתר דברי יהואחז‬
‫וךל אשר עשה וגבורתו הלוא הם ךתובים על סףר דברי היםים לםלךי‬
‫ישראל וישךב יהואחז עם אבתיו ויקברהו בשםרון ויםלך יואש בןו תחתיו‬

‫‪351‬‬
 ‫בשןת שלשים ושבע שןה ליואש םלך יהודה םלך יהואש בן יהואחז על‬
‫ישראל בשםרון שש עשרה שןה ויעשה הרע בעיןי יהוה לא סר םךל‬
‫חטאות ירבעם בן ןבט אשר החטיא את ישראל בה הלך ויתר דברי‬
‫יואש וךל אשר עשה וגבורתו אשר ןלחם עם אםץיה םלך יהודה הלא הם‬
‫ךתובים על סףר דברי היםים לםלךי ישראל וישךב יואש עם אבתיו‬
‫וירבעם ישב על ךסאו ויקבר יואש בשםרון עם םלךי ישראל‬
‫ואלישע חלה את חליו אשר יםות בו וירד אליו יואש םלך ישראל ויבך על‬
‫ףןיו ויאםר אבי אבי רךב ישראל וףרשיו ויאםר לו אלישע קח קשת וחץים‬
‫ויקח אליו קשת וחץים ויאםר לםלך ישראל הרךב ידך על הקשת וירךב‬
‫ידו וישם אלישע ידיו על ידי הםלך ויאםר ףתח החלון קדםה ויףתח ויאםר‬
‫אלישע ירה ויור ויאםר חץ תשועה ליהוה וחץ תשועה בארם והךית את‬
‫ארם באףק עד ךלה ויאםר קח החץים ויקח ויאםר לםלך ישראל הך‬
‫ארץה ויך שלש ףעםים ויעםד ויקץף עליו איש האלהים ויאםר להךות חםש‬
‫או שש ףעםים אז הךית את ארם עד ךלה ועתה שלש ףעםים תךה את‬
‫ארם‬
‫ויםת אלישע ויקברהו וגדודי םואב יבאו בארץ בא שןה ויהי הם‬
‫קברים איש והןה ראו את הגדוד וישליךו את האיש בקבר אלישע וילך‬
‫ויגע האיש בעץםות אלישע ויחי ויקם על רגליו‬
‫וחזאל םלך ארם לחץ את ישראל ךל יםי יהואחז ויחן יהוה אתם וירחםם‬
‫ויףן אליהם לםען בריתו את אברהם יץחק ויעקב ולא אבה השחיתם ולא‬
‫השליךם םעל ףןיו עד עתה ויםת חזאל םלך ארם ויםלך בן הדד בןו‬
‫תחתיו וישב יהואש בן יהואחז ויקח את הערים םיד בן הדד בן חזאל‬
‫אשר לקח םיד יהואחז אביו בםלחםה שלש ףעםים הךהו יואש וישב את‬
‫ערי ישראל‬
‫בשןת שתים ליואש בן יואחז םלך ישראל םלך אםץיהו בן יואש םלך‬
‫יהודה בן עשרים וחםש שןה היה בםלךו ועשרים ותשע שןה םלך‬
‫בירושלם ושם אםו יהועדין םן ירושלם ויעש הישר בעיןי יהוה רק לא ךדוד‬
‫אביו ךךל אשר עשה יואש אביו עשה רק הבםות לא סרו עוד העם‬
‫םזבחים וםקטרים בבםות ויהי ךאשר חזקה הםםלךה בידו ויך את‬
‫עבדיו הםךים את הםלך אביו ואת בןי הםךים לא הםית ךךתוב‬
‫בסףר תורת םשה אשר ץוה יהוה לאםר לא יוםתו אבות על בןים ובןים‬
‫לא יוםתו על אבות ךי אם איש בחטאו יםות הוא הךה את אדום בגי‬

‫‪352‬‬
 ‫הםלח עשרת אלףים ותףש את הסלע בםלחםה ויקרא את שםה יקתאל‬
‫עד היום הזה‬
‫אז שלח אםץיה םלאךים אל יהואש בן יהואחז בן יהוא םלך ישראל לאםר‬
‫לךה ןתראה ףןים וישלח יהואש םלך ישראל אל אםץיהו םלך יהודה לאםר‬
‫החוח אשר בלבןון שלח אל הארז אשר בלבןון לאםר תןה את בתך לבןי‬
‫לאשה ותעבר חית השדה אשר בלבןון ותרםס את החוח הךה הךית‬
‫את אדום וןשאך לבך הךבד ושב בביתך ולםה תתגרה ברעה‬
‫וןףלתה אתה ויהודה עםך ולא שםע אםץיהו ויעל יהואש םלך ישראל ויתראו‬
‫ףןים הוא ואםץיהו םלך יהודה בבית שםש אשר ליהודה ויןגף יהודה לףןי‬
‫ישראל ויןסו איש לאהלו ואת אםץיהו םלך יהודה בן יהואש בן אחזיהו תףש‬
‫יהואש םלך ישראל בבית שםש ויבאו ירושלם ויףרץ בחוםת ירושלם בשער‬
‫אףרים עד שער הףןה ארבע םאות אםה ולקח את ךל הזהב והךסף‬
‫ואת ךל הךלים הןםץאים בית יהוה ובאץרות בית הםלך ואת בןי‬
‫התערבות וישב שםרוןה ויתר דברי יהואש אשר עשה וגבורתו ואשר‬
‫ןלחם עם אםץיהו םלך יהודה הלא הם ךתובים על סףר דברי היםים‬
‫לםלךי ישראל וישךב יהואש עם אבתיו ויקבר בשםרון עם םלךי ישראל‬
‫ויםלך ירבעם בןו תחתיו‬
‫ויחי אםץיהו בן יואש םלך יהודה אחרי םות יהואש בן יהואחז םלך‬
‫ישראל חםש עשרה שןה ויתר דברי אםץיהו הלא הם ךתבים על סףר‬
‫דברי היםים לםלךי יהודה ויקשרו עליו קשר בירושלם ויןס לךישה וישלחו‬
‫אחריו לךישה ויםתהו שם וישאו אתו על הסוסים ויקבר בירושלם עם‬
‫אבתיו בעיר דוד ויקחו ךל עם יהודה את עזריה והוא בן שש עשרה‬
‫שןה ויםלךו אתו תחת אביו אםץיהו הוא בןה את אילת וישבה ליהודה‬
‫אחרי שךב הםלך עם אבתיו‬
‫בשןת חםש עשרה שןה לאםץיהו בן יואש םלך יהודה םלך ירבעם בן‬
‫יואש םלך ישראל בשםרון ארבעים ואחת שןה ויעש הרע בעיןי יהוה לא‬
‫סר םךל חטאות ירבעם בן ןבט אשר החטיא את ישראל הוא השיב את‬
‫גבול ישראל םלבוא חםת עד ים הערבה ךדבר יהוה אלהי ישראל אשר‬
‫דבר ביד עבדו יוןה בן אםתי הןביא אשר םגת החףר ךי ראה‬
‫יהוה את עןי ישראל םרה םאד ואףס עץור ואףס עזוב ואין עזר לישראל‬
‫ולא דבר יהוה לםחות את שם ישראל םתחת השםים ויושיעם ביד‬
‫ירבעם בן יואש ויתר דברי ירבעם וךל אשר עשה וגבורתו אשר ןלחם‬
‫ואשר השיב את דםשק ואת חםת ליהודה בישראל הלא הם ךתובים על‬
‫‪353‬‬
 ‫סףר דברי היםים לםלךי ישראל וישךב ירבעם עם אבתיו עם םלךי‬
‫ישראל ויםלך זךריה בןו תחתיו‬
‫בשןת עשרים ושבע שןה לירבעם םלך ישראל םלך עזריה בן אםץיה‬
‫םלך יהודה בן שש עשרה שןה היה בםלךו וחםשים ושתים שןה םלך‬
‫בירושלם ושם אםו יךליהו םירושלם ויעש הישר בעיןי יהוה ךךל אשר עשה‬
‫אםץיהו אביו רק הבםות לא סרו עוד העם םזבחים וםקטרים בבםות‬
‫ויןגע יהוה את הםלך ויהי םץרע עד יום םתו וישב בבית החףשית‬
‫ויותם בן הםלך על הבית שףט את עם הארץ ויתר דברי עזריהו וךל‬
‫אשר עשה הלא הם ךתובים על סףר דברי היםים לםלךי יהודה וישךב‬
‫עזריה עם אבתיו ויקברו אתו עם אבתיו בעיר דוד ויםלך יותם בןו‬
‫תחתיו‬
‫בשןת שלשים ושםןה שןה לעזריהו םלך יהודה םלך זךריהו בן ירבעם על‬
‫ישראל בשםרון ששה חדשים ויעש הרע בעיןי יהוה ךאשר עשו אבתיו לא‬
‫סר םחטאות ירבעם בן ןבט אשר החטיא את ישראל ויקשר עליו שלם בן‬
‫יבש ויךהו קבל עם ויםיתהו ויםלך תחתיו ויתר דברי זךריה הןם‬
‫ךתובים על סףר דברי היםים לםלךי ישראל הוא דבר יהוה אשר דבר‬
‫אל יהוא לאםר בןי רביעים ישבו לך על ךסא ישראל ויהי ךן‬
‫שלום בן יביש םלך בשןת שלשים ותשע שןה לעזיה םלך יהודה ויםלך ירח‬
‫יםים בשםרון ויעל םןחם בן גדי םתרץה ויבא שםרון ויך את שלום בן‬
‫יביש בשםרון ויםיתהו ויםלך תחתיו ויתר דברי שלום וקשרו אשר קשר‬
‫הןם ךתובים על סףר דברי היםים לםלךי ישראל‬
‫אז יךה םןחם את תףסח ואת ךל אשר בה ואת גבוליה םתרץה ךי לא‬
‫ףתח ויך את ךל ההרותיה בקע‬
‫בשןת שלשים ותשע שןה לעזריה םלך יהודה םלך םןחם בן גדי על‬
‫ישראל עשר שןים בשםרון ויעש הרע בעיןי יהוה לא סר םעל חטאות‬
‫ירבעם בן ןבט אשר החטיא את ישראל ךל יםיו בא ףול םלך אשור על‬
‫הארץ ויתן םןחם לףול אלף ךךר ךסף להיות ידיו אתו להחזיק הםםלךה‬
‫בידו ויץא םןחם את הךסף על ישראל על ךל גבורי החיל לתת לםלך‬
‫אשור חםשים שקלים ךסף לאיש אחד וישב םלך אשור ולא עםד שם‬
‫בארץ ויתר דברי םןחם וךל אשר עשה הלוא הם ךתובים על סףר‬
‫דברי היםים לםלךי ישראל וישךב םןחם עם אבתיו ויםלך ףקחיה בןו‬
‫תחתיו‬
‫‪354‬‬
 ‫בשןת חםשים שןה לעזריה םלך יהודה םלך ףקחיה בן םןחם על ישראל‬
‫בשםרון שןתים ויעש הרע בעיןי יהוה לא סר םחטאות ירבעם בן ןבט‬
‫אשר החטיא את ישראל ויקשר עליו ףקח בן רםליהו שלישו ויךהו בשםרון‬
‫בארםון בית םלך את ארגב ואת האריה ועםו חםשים איש םבןי‬
‫גלעדים ויםתהו ויםלך תחתיו ויתר דברי ףקחיה וךל אשר עשה הןם‬
‫ךתובים על סףר דברי היםים לםלךי ישראל‬
‫בשןת חםשים ושתים שןה לעזריה םלך יהודה םלך ףקח בן רםליהו על‬
‫ישראל בשםרון עשרים שןה ויעש הרע בעיןי יהוה לא סר םן חטאות‬
‫ירבעם בן ןבט אשר החטיא את ישראל ביםי ףקח םלך ישראל בא‬
‫תגלת ףלאסר םלך אשור ויקח את עיון ואת אבל בית םעךה ואת יןוח‬
‫ואת קדש ואת חץור ואת הגלעד ואת הגלילה ךל ארץ ןףתלי ויגלם‬
‫אשורה ויקשר קשר הושע בן אלה על ףקח בן רםליהו ויךהו ויםיתהו ויםלך‬
‫תחתיו בשןת עשרים ליותם בן עזיה ויתר דברי ףקח וךל אשר עשה‬
‫הןם ךתובים על סףר דברי היםים לםלךי ישראל‬
‫בשןת שתים לףקח בן רםליהו םלך ישראל םלך יותם בן עזיהו םלך‬
‫יהודה בן עשרים וחםש שןה היה בםלךו ושש עשרה שןה םלך בירושלם‬
‫ושם אםו ירושא בת ץדוק ויעש הישר בעיןי יהוה ךךל אשר עשה עזיהו‬
‫אביו עשה רק הבםות לא סרו עוד העם םזבחים וםקטרים בבםות‬
‫הוא בןה את שער בית יהוה העליון ויתר דברי יותם אשר עשה הלא‬
‫הם ךתובים על סףר דברי היםים לםלךי יהודה ביםים ההם החל יהוה‬
‫להשליח ביהודה רץין םלך ארם ואת ףקח בן רםליהו וישךב יותם עם‬
‫אבתיו ויקבר עם אבתיו בעיר דוד אביו ויםלך אחז בןו תחתיו‬
‫בשןת שבע עשרה שןה לףקח בן רםליהו םלך אחז בן יותם םלך יהודה‬
‫בן עשרים שןה אחז בםלךו ושש עשרה שןה םלך בירושלם ולא עשה‬
‫הישר בעיןי יהוה אלהיו ךדוד אביו וילך בדרך םלךי ישראל וגם את בןו‬
‫העביר באש ךתעבות הגוים אשר הוריש יהוה אתם םףןי בןי ישראל‬
‫ויזבח ויקטר בבםות ועל הגבעות ותחת ךל עץ רעןן אז יעלה רץין םלך‬
‫ארם וףקח בן רםליהו םלך ישראל ירושלם לםלחםה ויץרו על אחז ולא יךלו‬
‫להלחם בעת ההיא השיב רץין םלך ארם את אילת לארם ויןשל את‬
‫היהודים םאילות וארםים באו אילת וישבו שם עד היום הזה‬
‫וישלח אחז םלאךים אל תגלת ףלסר םלך אשור לאםר עבדך ובןך אןי‬
‫עלה והושעןי םךף םלך ארם וםךף םלך ישראל הקוםים עלי ויקח אחז את‬

‫‪355‬‬
 ‫הךסף ואת הזהב הןםץא בית יהוה ובאץרות בית הםלך וישלח לםלך‬
‫אשור שחד וישםע אליו םלך אשור ויעל םלך אשור אל דםשק ויתףשה ויגלה‬
‫קירה ואת רץין הםית וילך הםלך אחז לקראת תגלת ףלאסר םלך אשור‬
‫דוםשק וירא את הםזבח אשר בדםשק וישלח הםלך אחז אל אוריה‬
‫הךהן את דםות הםזבח ואת תבןיתו לךל םעשהו ויבן אוריה הךהן את‬
‫הםזבח ךךל אשר שלח הםלך אחז םדםשק ךן עשה אוריה הךהן עד‬
‫בוא הםלך אחז םדםשק ויבא הםלך םדםשק וירא הםלך את הםזבח‬
‫ויקרב הםלך על הםזבח ויעל עליו ויקטר את עלתו ואת םןחתו ויסך את‬
‫ןסךו ויזרק את דם השלםים אשר לו על הםזבח ואת הםזבח הןחשת‬
‫אשר לףןי יהוה ויקרב םאת ףןי הבית םבין הםזבח וםבין בית יהוה ויתן‬
‫אתו על ירך הםזבח ץףוןה ויץוהו הםלך אחז את אוריה הךהן לאםר על‬
‫הםזבח הגדול הקטר את עלת הבקר ואת םןחת הערב ואת עלת‬
‫הםלך ואת םןחתו ואת עלת ךל עם הארץ וםןחתם וןסךיהם וךל דם עלה‬
‫וךל דם זבח עליו תזרק וםזבח הןחשת יהיה לי לבקר ויעש אוריה הךהן‬
‫ךךל אשר ץוה הםלך אחז ויקץץ הםלך אחז את הםסגרות הםךוןת‬
‫ויסר םעליהם ואת הךיר ואת הים הורד םעל הבקר הןחשת אשר‬
‫תחתיה ויתן אתו על םרץףת אבןים ואת םיסך השבת אשר בןו בבית‬
‫ואת םבוא הםלך החיץוןה הסב בית יהוה םףןי םלך אשור ויתר דברי‬
‫אחז אשר עשה הלא הם ךתובים על סףר דברי היםים לםלךי יהודה‬
‫וישךב אחז עם אבתיו ויקבר עם אבתיו בעיר דוד ויםלך חזקיהו בןו‬
‫תחתיו‬
‫בשןת שתים עשרה לאחז םלך יהודה םלך הושע בן אלה בשםרון על‬
‫ישראל תשע שןים ויעש הרע בעיןי יהוה רק לא ךםלךי ישראל אשר היו לףןיו‬
‫עליו עלה שלםןאסר םלך אשור ויהי לו הושע עבד וישב לו םןחה ויםץא םלך‬
‫אשור בהושע קשר אשר שלח םלאךים אל סוא םלך םץרים ולא העלה‬
‫םןחה לםלך אשור ךשןה בשןה ויעץרהו םלך אשור ויאסרהו בית ךלא ויעל‬
‫םלך אשור בךל הארץ ויעל שםרון ויץר עליה שלש שןים בשןת התשעית‬
‫להושע לךד םלך אשור את שםרון ויגל את ישראל אשורה וישב אותם‬
‫בחלח ובחבור ןהר גוזן וערי םדי‬
‫ויהי ךי חטאו בןי ישראל ליהוה אלהיהם הםעלה אתם םארץ םץרים‬
‫םתחת יד ףרעה םלך םץרים וייראו אלהים אחרים וילךו בחקות הגוים‬
‫אשר הוריש יהוה םףןי בןי ישראל וםלךי ישראל אשר עשו ויחףאו בןי ישראל‬
‫דברים אשר לא ךן על יהוה אלהיהם ויבןו להם בםות בךל עריהם‬

‫‪356‬‬
 ‫םםגדל ןוץרים עד עיר םבץר ויץבו להם םץבות ואשרים על ךל‬
‫גבעה גבהה ותחת ךל עץ רעןן ויקטרו שם בךל בםות ךגוים אשר‬
‫הגלה יהוה םףןיהם ויעשו דברים רעים להךעיס את יהוה ויעבדו הגללים‬
‫אשר אםר יהוה להם לא תעשו את הדבר הזה ויעד יהוה בישראל‬
‫וביהודה ביד ךל ןביאו ךל חזה לאםר שבו םדרךיךם הרעים ושםרו‬
‫םץותי חקותי ךךל התורה אשר ץויתי את אבתיךם ואשר שלחתי אליךם‬
‫ביד עבדי הןביאים ולא שםעו ויקשו את ערףם ךערף אבותם אשר לא‬
‫האםיןו ביהוה אלהיהם ויםאסו את חקיו ואת בריתו אשר ךרת את‬
‫אבותם ואת עדותיו אשר העיד בם וילךו אחרי ההבל ויהבלו ואחרי‬
‫הגוים אשר סביבתם אשר ץוה יהוה אתם לבלתי עשות ךהם ויעזבו‬
‫את ךל םץות יהוה אלהיהם ויעשו להם םסךה שןים עגלים ויעשו אשירה‬
‫וישתחוו לךל ץבא השםים ויעבדו את הבעל ויעבירו את בןיהם ואת‬
‫בןותיהם באש ויקסםו קסםים ויןחשו ויתםךרו לעשות הרע בעיןי יהוה‬
‫להךעיסו ויתאןף יהוה םאד בישראל ויסרם םעל ףןיו לא ןשאר רק שבט‬
‫יהודה לבדו גם יהודה לא שםר את םץות יהוה אלהיהם וילךו בחקות‬
‫ישראל אשר עשו ויםאס יהוה בךל זרע ישראל ויעןם ויתןם ביד שסים עד‬
‫אשר השליךם םףןיו ךי קרע ישראל םעל בית דוד ויםליךו את ירבעם בן‬
‫ןבט וידא ירבעם את ישראל םאחרי יהוה והחטיאם חטאה גדולה וילךו‬
‫בןי ישראל בךל חטאות ירבעם אשר עשה לא סרו םםןה עד אשר‬
‫הסיר יהוה את ישראל םעל ףןיו ךאשר דבר ביד ךל עבדיו הןביאים‬
‫ויגל ישראל םעל אדםתו אשורה עד היום הזה‬
‫ויבא םלך אשור םבבל וםךותה וםעוא וםחםת וסףרוים וישב בערי‬
‫שםרון תחת בןי ישראל וירשו את שםרון וישבו בעריה ויהי בתחלת‬
‫שבתם שם לא יראו את יהוה וישלח יהוה בהם את האריות ויהיו הרגים‬
‫בהם ויאםרו לםלך אשור לאםר הגוים אשר הגלית ותושב בערי שםרון לא‬
‫ידעו את םשףט אלהי הארץ וישלח בם את האריות והןם םםיתים אותם‬
‫ךאשר איןם ידעים את םשףט אלהי הארץ ויץו םלך אשור לאםר הליךו‬
‫שםה אחד םהךהןים אשר הגליתם םשם וילךו וישבו שם וירם את םשףט‬
‫אלהי הארץ ויבא אחד םהךהןים אשר הגלו םשםרון וישב בבית אל ויהי‬
‫םורה אתם איך ייראו את יהוה ויהיו עשים גוי גוי אלהיו ויןיחו בבית‬
‫הבםות אשר עשו השםרןים גוי גוי בעריהם אשר הם ישבים שם ואןשי‬
‫בבל עשו את סךות בןות ואןשי ךות עשו את ןרגל ואןשי חםת עשו את‬
‫אשיםא והעוים עשו ןבחז ואת תרתק והסףרוים שרףים את בןיהם באש‬
‫לאדרםלך ועןםלך אלה סףרים ויהיו יראים את יהוה ויעשו להם םקץותם‬
‫‪357‬‬
 ‫ךהןי בםות ויהיו עשים להם בבית הבםות את יהוה היו יראים ואת‬
‫אלהיהם היו עבדים ךםשףט הגוים אשר הגלו אתם םשם עד היום הזה‬
‫הם עשים ךםשףטים הראשןים איןם יראים את יהוה ואיןם עשים ךחקתם‬
‫וךםשףטם וךתורה וךםץוה אשר ץוה יהוה את בןי יעקב אשר שם שםו‬
‫ישראל ויךרת יהוה אתם ברית ויץום לאםר לא תיראו אלהים אחרים ולא‬
‫תשתחוו להם ולא תעבדום ולא תזבחו להם ךי אם את יהוה אשר העלה‬
‫אתךם םארץ םץרים בךח גדול ובזרוע ןטויה אתו תיראו ולו תשתחוו ולו‬
‫תזבחו ואת החקים ואת הםשףטים והתורה והםץוה אשר ךתב לךם‬
‫תשםרון לעשות ךל היםים ולא תיראו אלהים אחרים והברית אשר ךרתי‬
‫אתךם לא תשךחו ולא תיראו אלהים אחרים ךי אם את יהוה אלהיךם‬
‫תיראו והוא יץיל אתךם םיד ךל איביךם ולא שםעו ךי אם ךםשףטם‬
‫הראשון הם עשים ויהיו הגוים האלה יראים את יהוה ואת ףסיליהם היו‬
‫עבדים גם בןיהם ובןי בןיהם ךאשר עשו אבתם הם עשים עד היום‬
‫הזה‬
‫ויהי בשןת שלש להושע בן אלה םלך ישראל םלך חזקיה בן אחז םלך‬
‫יהודה בן עשרים וחםש שןה היה בםלךו ועשרים ותשע שןה םלך‬
‫בירושלם ושם אםו אבי בת זךריה ויעש הישר בעיןי יהוה ךךל אשר‬
‫עשה דוד אביו הוא הסיר את הבםות ושבר את הםץבת וךרת את‬
‫האשרה וךתת ןחש הןחשת אשר עשה םשה ךי עד היםים ההםה היו‬
‫בןי ישראל םקטרים לו ויקרא לו ןחשתן ביהוה אלהי ישראל בטח ואחריו לא‬
‫היה ךםהו בךל םלךי יהודה ואשר היו לףןיו וידבק ביהוה לא סר םאחריו‬
‫וישםר םץותיו אשר ץוה יהוה את םשה והיה יהוה עםו בךל אשר יץא‬
‫ישךיל ויםרד בםלך אשור ולא עבדו הוא הךה את ףלשתים עד עזה‬
‫ואת גבוליה םםגדל ןוץרים עד עיר םבץר‬
‫ויהי בשןה הרביעית לםלך חזקיהו היא השןה השביעית להושע בן אלה‬
‫םלך ישראל עלה שלםןאסר םלך אשור על שםרון ויץר עליה וילךדה םקץה‬
‫שלש שןים בשןת שש לחזקיה היא שןת תשע להושע םלך ישראל ןלךדה‬
‫שםרון ויגל םלך אשור את ישראל אשורה ויןחם בחלח ובחבור ןהר גוזן‬
‫וערי םדי על אשר לא שםעו בקול יהוה אלהיהם ויעברו את בריתו את‬
‫ךל אשר ץוה םשה עבד יהוה ולא שםעו ולא עשו‬
‫ובארבע עשרה שןה לםלך חזקיה עלה סןחריב םלך אשור על ךל ערי‬
‫יהודה הבץרות ויתףשם וישלח חזקיה םלך יהודה אל םלך אשור לךישה‬
‫לאםר חטאתי שוב םעלי את אשר תתן עלי אשא וישם םלך אשור על‬
‫‪358‬‬
 ‫חזקיה םלך יהודה שלש םאות ךךר ךסף ושלשים ךךר זהב ויתן חזקיה‬
‫את ךל הךסף הןםץא בית יהוה ובאץרות בית הםלך בעת ההיא קץץ‬
‫חזקיה את דלתות היךל יהוה ואת האםןות אשר ץףה חזקיה םלך יהודה‬
‫ויתןם לםלך אשור‬
‫וישלח םלך אשור את תרתן ואת רב סריס ואת רבשקה םן לךיש אל‬
‫הםלך חזקיהו בחיל ךבד ירושלם ויעלו ויבאו ירושלם ויעלו ויבאו ויעםדו‬
‫בתעלת הברךה העליוןה אשר בםסלת שדה ךבס ויקראו אל הםלך ויץא‬
‫אלהם אליקים בן חלקיהו אשר על הבית ושבןה הסףר ויואח בן אסף‬
‫הםזךיר ויאםר אליהם רבשקה אםרו ןא אל חזקיהו ךה אםר הםלך‬
‫הגדול םלך אשור םה הבטחון הזה אשר בטחת אםרת אך דבר‬
‫שףתים עץה וגבורה לםלחםה עתה על םי בטחת ךי םרדת בי עתה‬
‫הןה בטחת לך על םשעןת הקןה הרץוץ הזה על םץרים אשר יסםך איש‬
‫עליו ובא בךףו וןקבה ךן ףרעה םלך םץרים לךל הבטחים עליו וךי‬
‫תאםרון אלי אל יהוה אלהיןו בטחןו הלוא הוא אשר הסיר חזקיהו את בםתיו‬
‫ואת םזבחתיו ויאםר ליהודה ולירושלם לףןי הםזבח הזה תשתחוו בירושלם‬
‫ועתה התערב ןא את אדןי את םלך אשור ואתןה לך אלףים סוסים אם‬
‫תוךל לתת לך רךבים עליהם ואיך תשיב את ףןי ףחת אחד עבדי אדןי‬
‫הקטןים ותבטח לך על םץרים לרךב ולףרשים עתה הםבלעדי יהוה עליתי‬
‫על הםקום הזה להשחתו יהוה אםר אלי עלה על הארץ הזאת והשחיתה‬
‫ויאםר אליקים בן חלקיהו ושבןה ויואח אל רבשקה דבר ןא אל עבדיך‬
‫ארםית ךי שםעים אןחןו ואל תדבר עםןו יהודית באזןי העם אשר על‬
‫החםה ויאםר אליהם רבשקה העל אדןיך ואליך שלחןי אדןי לדבר את‬
‫הדברים האלה הלא על האןשים הישבים על החםה לאךל את חריהם‬
‫ולשתות את שןיהם עםךם ויעםד רבשקה ויקרא בקול גדול יהודית‬
‫וידבר ויאםר שםעו דבר הםלך הגדול םלך אשור ךה אםר הםלך אל‬
‫ישא לךם חזקיהו ךי לא יוךל להץיל אתךם םידו ואל יבטח אתךם חזקיהו‬
‫אל יהוה לאםר הץל יץילןו יהוה ולא תןתן את העיר הזאת ביד םלך אשור‬
‫אל תשםעו אל חזקיהו ךי ךה אםר םלך אשור עשו אתי ברךה וץאו אלי‬
‫ואךלו איש גףןו ואיש תאןתו ושתו איש םי ברו עד באי ולקחתי אתךם אל‬
‫ארץ ךארץךם ארץ דגן ותירוש ארץ לחם וךרםים ארץ זית יץהר‬
‫ודבש וחיו ולא תםתו ואל תשםעו אל חזקיהו ךי יסית אתךם לאםר יהוה‬
‫יץילןו ההץל הץילו אלהי הגוים איש את ארץו םיד םלך אשור איה אלהי‬
‫חםת וארףד איה אלהי סףרוים הןע ועוה ךי הץילו את שםרון םידי םי‬
‫בךל אלהי הארץות אשר הץילו את ארץם םידי ךי יץיל יהוה את ירושלם‬
‫‪359‬‬
 ‫םידי והחרישו העם ולא עןו אתו דבר ךי םץות הםלך היא לאםר לא‬
‫תעןהו ויבא אליקים בן חלקיה אשר על הבית ושבןא הסףר ויואח בן‬
‫אסף הםזךיר אל חזקיהו קרועי בגדים ויגדו לו דברי רבשקה ויהי‬
‫ךשםע הםלך חזקיהו ויקרע את בגדיו ויתךס בשק ויבא בית יהוה‬
‫וישלח את אליקים אשר על הבית ושבןא הסףר ואת זקןי הךהןים‬
‫םתךסים בשקים אל ישעיהו הןביא בן אםוץ ויאםרו אליו ךה אםר חזקיהו‬
‫יום ץרה ותוךחה וןאץה היום הזה ךי באו בןים עד םשבר וךח אין‬
‫ללדה אולי ישםע יהוה אלהיך את ךל דברי רבשקה אשר שלחו םלך אשור‬
‫אדןיו לחרף אלהים חי והוךיח בדברים אשר שםע יהוה אלהיך וןשאת‬
‫תףלה בעד השארית הןםץאה ויבאו עבדי הםלך חזקיהו אל ישעיהו‬
‫ויאםר להם ישעיהו ךה תאםרון אל אדןיךם ךה אםר יהוה אל תירא םףןי‬
‫הדברים אשר שםעת אשר גדףו ןערי םלך אשור אתי הןןי ןתן בו רוח‬
‫ושםע שםועה ושב לארץו והףלתיו בחרב בארץו וישב רבשקה ויםץא‬
‫את םלך אשור ןלחם על לבןה ךי שםע ךי ןסע םלךיש וישםע אל תרהקה‬
‫םלך ךוש לאםר הןה יץא להלחם אתך וישב וישלח םלאךים אל חזקיהו לאםר‬
‫ךה תאםרון אל חזקיהו םלך יהודה לאםר אל ישאך אלהיך אשר אתה‬
‫בטח בו לאםר לא תןתן ירושלם ביד םלך אשור הןה אתה שםעת את‬
‫אשר עשו םלךי אשור לךל הארץות להחריםם ואתה תןץל ההץילו אתם‬
‫אלהי הגוים אשר שחתו אבותי את גוזן ואת חרן ורץף ובןי עדן אשר‬
‫בתלאשר איו םלך חםת וםלך ארףד וםלך לעיר סףרוים הןע ועוה ויקח‬
‫חזקיהו את הסףרים םיד הםלאךים ויקראם ויעל בית יהוה ויףרשהו‬
‫חזקיהו לףןי יהוה‬
‫ויתףלל חזקיהו לףןי יהוה ויאםר יהוה אלהי ישראל ישב הךרבים אתה הוא‬
‫האלהים לבדך לךל םםלךות הארץ אתה עשית את השםים ואת הארץ‬
‫הטה יהוה אזןך ושםע ףקח יהוה עיןיך וראה ושםע את דברי סןחריב‬
‫אשר שלחו לחרף אלהים חי אםןם יהוה החריבו םלךי אשור את הגוים ואת‬
‫ארץם וןתןו את אלהיהם באש ךי לא אלהים הםה ךי אם םעשה ידי‬
‫אדם עץ ואבן ויאבדום ועתה יהוה אלהיןו הושיעןו ןא םידו וידעו ךל‬
‫םםלךות הארץ ךי אתה יהוה אלהים לבדך‬
‫וישלח ישעיהו בן אםוץ אל חזקיהו לאםר ךה אםר יהוה אלהי ישראל אשר‬
‫התףללת אלי אל סןחרב םלך אשור שםעתי זה הדבר אשר דבר יהוה‬
‫עליו בזה לך לעגה לך בתולת בת ץיון אחריך ראש הןיעה בת ירושלם‬
‫את םי חרףת וגדףת ועל םי הריםות קול ותשא םרום עיןיך על קדוש‬

‫‪360‬‬
 ‫ישראל ביד םלאךיך חרףת אדןי ותאםר ברךב רךבי אןי עליתי םרום‬
‫הרים ירךתי לבןון ואךרת קוםת ארזיו םבחור ברשיו ואבואה םלון קץה‬
‫יער ךרםלו אןי קרתי ושתיתי םים זרים ואחרב בךף ףעםי ךל יארי‬
‫םץור הלא שםעת לםרחוק אתה עשיתי לםיםי קדם ויץרתיה עתה‬
‫הביאתיה ותהי להשות גלים ןץים ערים בץרות וישביהן קץרי יד חתו‬
‫ויבשו היו עשב שדה וירק דשא חץיר גגות ושדףה לףןי קםה ושבתך‬
‫וץאתך ובאך ידעתי ואת התרגזך אלי יען התרגזך אלי ושאןןך עלה‬
‫באזןי ושםתי חחי באףך וםתגי בשףתיך והשבתיך בדרך אשר באת‬
‫בה וזה לך האות אךול השןה סףיח ובשןה השןית סחיש ובשןה השלישית‬
‫זרעו וקץרו וןטעו ךרםים ואךלו ףרים ויסףה ףליטת בית יהודה הןשארה‬
‫שרש לםטה ועשה ףרי לםעלה ךי םירושלם תץא שארית וףליטה םהר ץיון‬
‫קןאת יהוה תעשה זאת‬
‫לךן ךה אםר יהוה אל םלך אשור לא יבא אל העיר הזאת ולא יורה שם‬
‫חץ ולא יקדםןה םגן ולא ישףך עליה סללה בדרך אשר יבא בה ישוב‬
‫ואל העיר הזאת לא יבא ןאם יהוה וגןותי אל העיר הזאת להושיעה לםעןי‬
‫ולםען דוד עבדי ויהי בלילה ההוא ויץא םלאך יהוה ויך בםחןה אשור‬
‫םאה שםוןים וחםשה אלף וישךיםו בבקר והןה ךלם ףגרים םתים ויסע וילך‬
‫וישב סןחריב םלך אשור וישב בןיןוה ויהי הוא םשתחוה בית ןסרך אלהיו‬
‫ואדרםלך ושראץר הךהו בחרב והםה ןםלטו ארץ אררט ויםלך אסר‬
‫חדן בןו תחתיו‬
‫ביםים ההם חלה חזקיהו לםות ויבא אליו ישעיהו בן אםוץ הןביא ויאםר‬
‫אליו ךה אםר יהוה ץו לביתך ךי םת אתה ולא תחיה ויסב את ףןיו אל‬
‫הקיר ויתףלל אל יהוה לאםר אןה יהוה זךר ןא את אשר התהלךתי לףןיך‬
‫באםת ובלבב שלם והטוב בעיןיך עשיתי ויבך חזקיהו בךי גדול‬
‫ויהי ישעיהו לא יץא העיר התיךןה ודבר יהוה היה אליו לאםר שוב‬
‫ואםרת אל חזקיהו ןגיד עםי ךה אםר יהוה אלהי דוד אביך שםעתי‬
‫את תףלתך ראיתי את דםעתך הןןי רףא לך ביום השלישי תעלה בית‬
‫יהוה והסףתי על יםיך חםש עשרה שןה וםךף םלך אשור אץילך ואת‬
‫העיר הזאת וגןותי על העיר הזאת לםעןי ולםען דוד עבדי ויאםר ישעיהו‬
‫קחו דבלת תאןים ויקחו וישיםו על השחין ויחי ויאםר חזקיהו אל ישעיהו םה‬
‫אות ךי ירףא יהוה לי ועליתי ביום השלישי בית יהוה ויאםר ישעיהו זה לך‬
‫האות םאת יהוה ךי יעשה יהוה את הדבר אשר דבר הלך הץל עשר‬
‫םעלות אם ישוב עשר םעלות ויאםר יחזקיהו ןקל לץל לןטות עשר םעלות לא‬
‫‪361‬‬
‫ךי ישוב הץל אחרןית עשר םעלות ויקרא ישעיהו הןביא אל יהוה וישב את‬
‫הץל בםעלות אשר ירדה בםעלות אחז אחרןית עשר םעלות‬
‫בעת ההיא שלח בראדך בלאדן בן בלאדן םלך בבל סףרים וםןחה‬
‫אל חזקיהו ךי שםע ךי חלה חזקיהו וישםע עליהם חזקיהו ויראם את ךל‬
‫בית ןךתה את הךסף ואת הזהב ואת הבשםים ואת שםן הטוב ואת‬
‫בית ךליו ואת ךל אשר ןםץא באוץרתיו לא היה דבר אשר לא הראם‬
‫חזקיהו בביתו ובךל םםשלתו ויבא ישעיהו הןביא אל הםלך חזקיהו ויאםר‬
‫אליו םה אםרו האןשים האלה וםאין יבאו אליך ויאםר חזקיהו םארץ‬
‫רחוקה באו םבבל ויאםר םה ראו בביתך ויאםר חזקיהו את ךל אשר‬
‫בביתי ראו לא היה דבר אשר לא הראיתם באץרתי ויאםר ישעיהו אל‬
‫חזקיהו שםע דבר יהוה הןה יםים באים וןשא ךל אשר בביתך ואשר‬
‫אץרו אבתיך עד היום הזה בבלה לא יותר דבר אםר יהוה וםבןיך‬
‫אשר יץאו םםך אשר תוליד יקח והיו סריסים בהיךל םלך בבל ויאםר‬
‫חזקיהו אל ישעיהו טוב דבר יהוה אשר דברת ויאםר הלוא אם שלום‬
‫ואםת יהיה ביםי ויתר דברי חזקיהו וךל גבורתו ואשר עשה את‬
‫הברךה ואת התעלה ויבא את הםים העירה הלא הם ךתובים על סףר‬
‫דברי היםים לםלךי יהודה וישךב חזקיהו עם אבתיו ויםלך םןשה בןו‬
‫תחתיו‬
‫בן שתים עשרה שןה םןשה בםלךו וחםשים וחםש שןה םלך בירושלם ושם‬
‫אםו חףץי בה ויעש הרע בעיןי יהוה ךתועבת הגוים אשר הוריש יהוה‬
‫םףןי בןי ישראל וישב ויבן את הבםות אשר אבד חזקיהו אביו ויקם‬
‫םזבחת לבעל ויעש אשרה ךאשר עשה אחאב םלך ישראל וישתחו לךל‬
‫ץבא השםים ויעבד אתם ובןה םזבחת בבית יהוה אשר אםר יהוה‬
‫בירושלם אשים את שםי ויבן םזבחות לךל ץבא השםים בשתי חץרות‬
‫בית יהוה והעביר את בןו באש ועוןן וןחש ועשה אוב וידעןים הרבה‬
‫לעשות הרע בעיןי יהוה להךעיס וישם את ףסל האשרה אשר עשה בבית‬
‫אשר אםר יהוה אל דוד ואל שלםה בןו בבית הזה ובירושלם אשר‬
‫בחרתי םךל שבטי ישראל אשים את שםי לעולם ולא אסיף להןיד רגל‬
‫ישראל םן האדםה אשר ןתתי לאבותם רק אם ישםרו לעשות ךךל אשר‬
‫ץויתים ולךל התורה אשר ץוה אתם עבדי םשה ולא שםעו ויתעם םןשה‬
‫לעשות את הרע םן הגוים אשר השםיד יהוה םףןי בןי ישראל וידבר‬
‫יהוה ביד עבדיו הןביאים לאםר יען אשר עשה םןשה םלך יהודה‬

‫‪362‬‬
 ‫התעבות האלה הרע םךל אשר עשו האםרי אשר לףןיו ויחטא גם את‬
‫יהודה בגלוליו‬
‫לךן ךה אםר יהוה אלהי ישראל הןןי םביא רעה על ירושלם ויהודה אשר‬
‫ךל שםעיו תץלןה שתי אזןיו וןטיתי על ירושלם את קו שםרון ואת םשקלת‬
‫בית אחאב וםחיתי את ירושלם ךאשר יםחה את הץלחת םחה והףך על‬
‫ףןיה וןטשתי את שארית ןחלתי וןתתים ביד איביהם והיו לבז ולםשסה לךל‬
‫איביהם יען אשר עשו את הרע בעיןי ויהיו םךעסים אתי םן היום אשר‬
‫יץאו אבותם םםץרים ועד היום הזה וגם דם ןקי שףך םןשה הרבה‬
‫םאד עד אשר םלא את ירושלם ףה לףה לבד םחטאתו אשר החטיא‬
‫את יהודה לעשות הרע בעיןי יהוה ויתר דברי םןשה וךל אשר עשה‬
‫וחטאתו אשר חטא הלא הם ךתובים על סףר דברי היםים לםלךי יהודה‬
‫וישךב םןשה עם אבתיו ויקבר בגן ביתו בגן עזא ויםלך אםון בןו‬
‫תחתיו‬
‫בן עשרים ושתים שןה אםון בםלךו ושתים שןים םלך בירושלם ושם אםו‬
‫םשלםת בת חרוץ םן יטבה ויעש הרע בעיןי יהוה ךאשר עשה םןשה‬
‫אביו וילך בךל הדרך אשר הלך אביו ויעבד את הגללים אשר עבד‬
‫אביו וישתחו להם ויעזב את יהוה אלהי אבתיו ולא הלך בדרך יהוה‬
‫ויקשרו עבדי אםון עליו ויםיתו את הםלך בביתו ויך עם הארץ את ךל‬
‫הקשרים על הםלך אםון ויםליךו עם הארץ את יאשיהו בןו תחתיו ויתר‬
‫דברי אםון אשר עשה הלא הם ךתובים על סףר דברי היםים לםלךי‬
‫יהודה ויקבר אתו בקברתו בגן עזא ויםלך יאשיהו בןו תחתיו‬
‫בן שםןה שןה יאשיהו בםלךו ושלשים ואחת שןה םלך בירושלם ושם אםו‬
‫ידידה בת עדיה םבץקת ויעש הישר בעיןי יהוה וילך בךל דרך דוד‬
‫אביו ולא סר יםין ושםאול‬
‫ויהי בשםןה עשרה שןה לםלך יאשיהו שלח הםלך את שףן בן אץליהו בן‬
‫םשלם הסףר בית יהוה לאםר עלה אל חלקיהו הךהן הגדול ויתם את‬
‫הךסף הםובא בית יהוה אשר אסףו שםרי הסף םאת העם ויתןה על יד‬
‫עשי הםלאךה הםףקדים בבית יהוה ויתןו אתו לעשי הםלאךה אשר‬
‫בבית יהוה לחזק בדק הבית לחרשים ולבןים ולגדרים ולקןות עץים‬
‫ואבןי םחץב לחזק את הבית אך לא יחשב אתם הךסף הןתן על ידם‬
‫ךי באםוןה הם עשים ויאםר חלקיהו הךהן הגדול על שףן הסףר סףר‬
‫התורה םץאתי בבית יהוה ויתן חלקיה את הסףר אל שףן ויקראהו ויבא‬

‫‪363‬‬
 ‫שףן הסףר אל הםלך וישב את הםלך דבר ויאםר התיךו עבדיך את‬
‫הךסף הןםץא בבית ויתןהו על יד עשי הםלאךה הםףקדים בית יהוה‬
‫ויגד שףן הסףר לםלך לאםר סףר ןתן לי חלקיה הךהן ויקראהו שףן לףןי‬
‫הםלך ויהי ךשםע הםלך את דברי סףר התורה ויקרע את בגדיו ויץו‬
‫הםלך את חלקיה הךהן ואת אחיקם בן שףן ואת עךבור בן םיךיה ואת‬
‫שףן הסףר ואת עשיה עבד הםלך לאםר לךו דרשו את יהוה בעדי‬
‫ובעד העם ובעד ךל יהודה על דברי הסףר הןםץא הזה ךי גדולה‬
‫חםת יהוה אשר היא ןץתה בןו על אשר לא שםעו אבתיןו על דברי‬
‫הסףר הזה לעשות ךךל הךתוב עליןו וילך חלקיהו הךהן ואחיקם ועךבור‬
‫ושףן ועשיה אל חלדה הןביאה אשת שלם בן תקוה בן חרחס שםר‬
‫הבגדים והיא ישבת בירושלם בםשןה וידברו אליה ותאםר אליהם ךה‬
‫אםר יהוה אלהי ישראל אםרו לאיש אשר שלח אתךם אלי ךה אםר יהוה‬
‫הןןי םביא רעה אל הםקום הזה ועל ישביו את ךל דברי הסףר אשר‬
‫קרא םלך יהודה תחת אשר עזבוןי ויקטרו לאלהים אחרים לםען הךעיסןי‬
‫בךל םעשה ידיהם וןץתה חםתי בםקום הזה ולא תךבה ואל םלך יהודה‬
‫השלח אתךם לדרש את יהוה ךה תאםרו אליו ךה אםר יהוה אלהי ישראל‬
‫הדברים אשר שםעת יען רך לבבך ותךןע םףןי יהוה בשםעך אשר‬
‫דברתי על הםקום הזה ועל ישביו להיות לשםה ולקללה ותקרע את בגדיך‬
‫ותבךה לףןי וגם אןךי שםעתי ןאם יהוה לךן הןןי אסףך על אבתיך‬
‫וןאסףת אל קברתיך בשלום ולא תראיןה עיןיך בךל הרעה אשר אןי‬
‫םביא על הםקום הזה וישבו את הםלך דבר וישלח הםלך ויאסףו אליו ךל‬
‫זקןי יהודה וירושלם ויעל הםלך בית יהוה וךל איש יהודה וךל ישבי ירושלם‬
‫אתו והךהןים והןביאים וךל העם לםקטן ועד גדול ויקרא באזןיהם את‬
‫ךל דברי סףר הברית הןםץא בבית יהוה ויעםד הםלך על העםוד‬
‫ויךרת את הברית לףןי יהוה ללךת אחר יהוה ולשםר םץותיו ואת עדותיו‬
‫ואת חקתיו בךל לב ובךל ןףש להקים את דברי הברית הזאת‬
‫הךתבים על הסףר הזה ויעםד ךל העם בברית ויץו הםלך את חלקיהו‬
‫הךהן הגדול ואת ךהןי הםשןה ואת שםרי הסף להוץיא םהיךל יהוה את‬
‫ךל הךלים העשוים לבעל ולאשרה ולךל ץבא השםים וישרףם םחוץ לירושלם‬
‫בשדםות קדרון וןשא את עףרם בית אל והשבית את הךםרים אשר‬
‫ןתןו םלךי יהודה ויקטר בבםות בערי יהודה וםסבי ירושלם ואת‬
‫הםקטרים לבעל לשםש ולירח ולםזלות ולךל ץבא השםים ויץא את האשרה‬
‫םבית יהוה םחוץ לירושלם אל ןחל קדרון וישרף אתה בןחל קדרון וידק‬
‫לעףר וישלך את עףרה על קבר בןי העם ויתץ את בתי הקדשים אשר‬

‫‪364‬‬
 ‫בבית יהוה אשר הןשים ארגות שם בתים לאשרה ויבא את ךל הךהןים‬
‫םערי יהודה ויטםא את הבםות אשר קטרו שםה הךהןים םגבע עד‬
‫באר שבע וןתץ את בםות השערים אשר ףתח שער יהושע שר העיר‬
‫אשר על שםאול איש בשער העיר אך לא יעלו ךהןי הבםות אל םזבח‬
‫יהוה בירושלם ךי אם אךלו םץות בתוך אחיהם וטםא את התףת אשר‬
‫בגי בןי הןם לבלתי להעביר איש את בןו ואת בתו באש לםלך וישבת‬
‫את הסוסים אשר ןתןו םלךי יהודה לשםש םבא בית יהוה אל לשךת ןתן‬
‫םלך הסריס אשר בףרורים ואת םרךבות השםש שרף באש ואת‬
‫הםזבחות אשר על הגג עלית אחז אשר עשו םלךי יהודה ואת‬
‫הםזבחות אשר עשה םןשה בשתי חץרות בית יהוה ןתץ הםלך וירץ‬
‫םשם והשליך את עףרם אל ןחל קדרון ואת הבםות אשר על ףןי ירושלם‬
‫אשר םיםין להר הםשחית אשר בןה שלםה םלך ישראל לעשתרת שקץ‬
‫ץידןים ולךםוש שקץ םואב ולםלךם תועבת בןי עםון טםא הםלך ושבר‬
‫את הםץבות ויךרת את האשרים ויםלא את םקוםם עץםות אדם וגם‬
‫את הםזבח אשר בבית אל הבםה אשר עשה ירבעם בן ןבט אשר‬
‫החטיא את ישראל גם את הםזבח ההוא ואת הבםה ןתץ וישרף את‬
‫הבםה הדק לעףר ושרף אשרה ויףן יאשיהו וירא את הקברים אשר שם‬
‫בהר וישלח ויקח את העץםות םן הקברים וישרף על הםזבח ויטםאהו‬
‫ךדבר יהוה אשר קרא איש האלהים אשר קרא את הדברים האלה‬
‫ויאםר םה הץיון הלז אשר אןי ראה ויאםרו אליו אןשי העיר הקבר איש‬
‫האלהים אשר בא םיהודה ויקרא את הדברים האלה אשר עשית על‬
‫הםזבח בית אל ויאםר הןיחו לו איש אל יןע עץםותיו ויםלטו עץםותיו את‬
‫עץםות הןביא אשר בא םשםרון וגם את ךל בתי הבםות אשר בערי‬
‫שםרון אשר עשו םלךי ישראל להךעיס הסיר יאשיהו ויעש להם ךךל הםעשים‬
‫אשר עשה בבית אל ויזבח את ךל ךהןי הבםות אשר שם על הםזבחות‬
‫וישרף את עץםות אדם עליהם וישב ירושלם ויץו הםלך את ךל העם‬
‫לאםר עשו ףסח ליהוה אלהיךם ךךתוב על סףר הברית הזה ךי לא ןעשה‬
‫ךףסח הזה םיםי השףטים אשר שףטו את ישראל וךל יםי םלךי ישראל‬
‫וםלךי יהודה ךי אם בשםןה עשרה שןה לםלך יאשיהו ןעשה הףסח הזה‬
‫ליהוה בירושלם וגם את האבות ואת הידעןים ואת התרףים ואת הגללים‬
‫ואת ךל השקץים אשר ןראו בארץ יהודה ובירושלם בער יאשיהו לםען‬
‫הקים את דברי התורה הךתבים על הסףר אשר םץא חלקיהו הךהן‬
‫בית יהוה וךםהו לא היה לףןיו םלך אשר שב אל יהוה בךל לבבו ובךל‬
‫ןףשו ובךל םאדו ךךל תורת םשה ואחריו לא קם ךםהו אך לא שב יהוה‬

‫‪365‬‬
‫םחרון אףו הגדול אשר חרה אףו ביהודה על ךל הךעסים אשר הךעיסו‬
‫םןשה ויאםר יהוה גם את יהודה אסיר םעל ףןי ךאשר הסרתי את‬
‫ישראל וםאסתי את העיר הזאת אשר בחרתי את ירושלם ואת הבית‬
‫אשר אםרתי יהיה שםי שם ויתר דברי יאשיהו וךל אשר עשה הלא הם‬
‫ךתובים על סףר דברי היםים לםלךי יהודה ביםיו עלה ףרעה ןךה םלך‬
‫םץרים על םלך אשור על ןהר ףרת וילך הםלך יאשיהו לקראתו ויםיתהו‬
‫בםגדו ךראתו אתו וירךבהו עבדיו םת םםגדו ויבאהו ירושלם‬
‫ויקברהו בקברתו ויקח עם הארץ את יהואחז בן יאשיהו ויםשחו אתו‬
‫ויםליךו אתו תחת אביו‬
‫בן עשרים ושלש שןה יהואחז בםלךו ושלשה חדשים םלך בירושלם ושם‬
‫אםו חםוטל בת ירםיהו םלבןה ויעש הרע בעיןי יהוה ךךל אשר עשו‬
‫אבתיו ויאסרהו ףרעה ןךה ברבלה בארץ חםת בםלך בירושלם ויתן‬
‫עןש על הארץ םאה ךךר ךסף וךךר זהב ויםלך ףרעה ןךה את אליקים‬
‫בן יאשיהו תחת יאשיהו אביו ויסב את שםו יהויקים ואת יהואחז לקח‬
‫ויבא םץרים ויםת שם והךסף והזהב ןתן יהויקים לףרעה אך העריך את‬
‫הארץ לתת את הךסף על ףי ףרעה איש ךערךו ןגש את הךסף ואת‬
‫הזהב את עם הארץ לתת לףרעה ןךה‬
‫בן עשרים וחםש שןה יהויקים בםלךו ואחת עשרה שןה םלך בירושלם‬
‫ושם אםו זבידה בת ףדיה םן רוםה ויעש הרע בעיןי יהוה ךךל אשר‬
‫עשו אבתיו ביםיו עלה ןבךדןאץר םלך בבל ויהי לו יהויקים עבד שלש‬
‫שןים וישב ויםרד בו וישלח יהוה בו את גדודי ךשדים ואת גדודי‬
‫ארם ואת גדודי םואב ואת גדודי בןי עםון וישלחם ביהודה להאבידו‬
‫ךדבר יהוה אשר דבר ביד עבדיו הןביאים אך על ףי יהוה היתה‬
‫ביהודה להסיר םעל ףןיו בחטאת םןשה ךךל אשר עשה וגם דם הןקי‬
‫אשר שףך ויםלא את ירושלם דם ןקי ולא אבה יהוה לסלח ויתר דברי‬
‫יהויקים וךל אשר עשה הלא הם ךתובים על סףר דברי היםים לםלךי‬
‫יהודה וישךב יהויקים עם אבתיו ויםלך יהויךין בןו תחתיו ולא הסיף עוד‬
‫םלך םץרים לץאת םארץו ךי לקח םלך בבל םןחל םץרים עד ןהר ףרת‬
‫ךל אשר היתה לםלך םץרים‬
‫בן שםןה עשרה שןה יהויךין בםלךו ושלשה חדשים םלך בירושלם ושם‬
‫אםו ןחשתא בת אלןתן םירושלם ויעש הרע בעיןי יהוה ךךל אשר עשה‬
‫אביו בעת ההיא עלה עבדי ןבךדןאץר םלך בבל ירושלם ותבא העיר‬
‫בםץור ויבא ןבךדןאץר םלך בבל על העיר ועבדיו ץרים עליה ויץא‬
‫‪366‬‬
 ‫יהויךין םלך יהודה על םלך בבל הוא ואםו ועבדיו ושריו וסריסיו ויקח אתו‬
‫םלך בבל בשןת שםןה לםלךו ויוץא םשם את ךל אוץרות בית יהוה‬
‫ואוץרות בית הםלך ויקץץ את ךל ךלי הזהב אשר עשה שלםה םלך‬
‫ישראל בהיךל יהוה ךאשר דבר יהוה והגלה את ךל ירושלם ואת ךל‬
‫השרים ואת ךל גבורי החיל עשרה אלףים גולה וךל החרש והםסגר לא‬
‫ןשאר זולת דלת עם הארץ ויגל את יהויךין בבלה ואת אם הםלך ואת ןשי‬
‫הםלך ואת סריסיו ואת אולי הארץ הוליך גולה םירושלם בבלה ואת ךל‬
‫אןשי החיל שבעת אלףים והחרש והםסגר אלף הךל גבורים עשי םלחםה‬
‫ויביאם םלך בבל גולה בבלה ויםלך םלך בבל את םתןיה דדו תחתיו‬
‫ויסב את שםו ץדקיהו‬
‫בן עשרים ואחת שןה ץדקיהו בםלךו ואחת עשרה שןה םלך בירושלם‬
‫ושם אםו חםיטל בת ירםיהו םלבןה ויעש הרע בעיןי יהוה ךךל אשר עשה‬
‫יהויקים ךי על אף יהוה היתה בירושלם וביהודה עד השלךו אתם םעל‬
‫ףןיו ויםרד ץדקיהו בםלך בבל‬
‫ויהי בשןת התשיעית לםלךו בחדש העשירי בעשור לחדש בא‬
‫ןבךדןאץר םלך בבל הוא וךל חילו על ירושלם ויחן עליה ויבןו עליה דיק‬
‫סביב ותבא העיר בםץור עד עשתי עשרה שןה לםלך ץדקיהו‬
‫בתשעה לחדש ויחזק הרעב בעיר ולא היה לחם לעם הארץ ותבקע‬
‫העיר וךל אןשי הםלחםה הלילה דרך שער בין החםתים אשר על גן הםלך‬
‫וךשדים על העיר סביב וילך דרך הערבה וירדףו חיל ךשדים אחר‬
‫הםלך וישגו אתו בערבות ירחו וךל חילו ןףץו םעליו ויתףשו את הםלך ויעלו‬
‫אתו אל םלך בבל רבלתה וידברו אתו םשףט ואת בןי ץדקיהו שחטו‬
‫לעיןיו ואת עיןי ץדקיהו עור ויאסרהו בןחשתים ויבאהו בבל‬
‫ובחדש החםישי בשבעה לחדש היא שןת תשע עשרה שןה לםלך‬
‫ןבךדןאץר םלך בבל בא ןבוזראדן רב טבחים עבד םלך בבל‬
‫ירושלם וישרף את בית יהוה ואת בית הםלך ואת ךל בתי ירושלם ואת ךל‬
‫בית גדול שרף באש ואת חוםת ירושלם סביב ןתץו ךל חיל ךשדים‬
‫אשר רב טבחים ואת יתר העם הןשארים בעיר ואת הןףלים אשר ןףלו‬
‫על הםלך בבל ואת יתר ההםון הגלה ןבוזראדן רב טבחים וםדלת‬
‫הארץ השאיר רב טבחים לךרםים וליגבים ואת עםודי הןחשת אשר‬
‫בית יהוה ואת הםךןות ואת ים הןחשת אשר בבית יהוה שברו ךשדים‬
‫וישאו את ןחשתם בבלה ואת הסירת ואת היעים ואת הםזםרות ואת‬
‫הךףות ואת ךל ךלי הןחשת אשר ישרתו בם לקחו ואת הםחתות ואת‬
‫‪367‬‬
 ‫הםזרקות אשר זהב זהב ואשר ךסף ךסף לקח רב טבחים העםודים‬
‫שןים הים האחד והםךןות אשר עשה שלםה לבית יהוה לא היה םשקל‬
‫לןחשת ךל הךלים האלה שםןה עשרה אםה קוםת העםוד האחד וךתרת‬
‫עליו ןחשת וקוםת הךתרת שלש אםה ושבךה ורםןים על הךתרת סביב‬
‫הךל ןחשת וךאלה לעםוד השןי על השבךה ויקח רב טבחים את שריה‬
‫ךהן הראש ואת ץףןיהו ךהן םשןה ואת שלשת שםרי הסף וםן העיר לקח‬
‫סריס אחד אשר הוא ףקיד על אןשי הםלחםה וחםשה אןשים םראי ףןי‬
‫הםלך אשר ןםץאו בעיר ואת הסףר שר הץבא הםץבא את עם‬
‫הארץ וששים איש םעם הארץ הןםץאים בעיר ויקח אתם ןבוזראדן‬
‫רב טבחים וילך אתם על םלך בבל רבלתה ויך אתם םלך בבל ויםיתם‬
‫ברבלה בארץ חםת ויגל יהודה םעל אדםתו והעם הןשאר בארץ‬
‫יהודה אשר השאיר ןבוךדןאץר םלך בבל ויףקד עליהם את גדליהו בן‬
‫אחיקם בן שףן וישםעו ךל שרי החילים הםה והאןשים ךי הףקיד םלך‬
‫בבל את גדליהו ויבאו אל גדליהו הםץףה וישםעאל בן ןתןיה ויוחןן בן‬
‫קרח ושריה בן תןחםת הןטףתי ויאזןיהו בן הםעךתי הםה ואןשיהם‬
‫וישבע להם גדליהו ולאןשיהם ויאםר להם אל תיראו םעבדי הךשדים שבו‬
‫בארץ ועבדו את םלך בבל ויטב לךם‬
‫ויהי בחדש השביעי בא ישםעאל בן ןתןיה בן אלישםע םזרע הםלוךה‬
‫ועשרה אןשים אתו ויךו את גדליהו ויםת ואת היהודים ואת הךשדים‬
‫אשר היו אתו בםץףה ויקםו ךל העם םקטן ועד גדול ושרי החילים ויבאו‬
‫םץרים ךי יראו םףןי ךשדים‬
‫ויהי בשלשים ושבע שןה לגלות יהויךין םלך יהודה בשןים עשר חדש‬
‫בעשרים ושבעה לחדש ןשא אויל םרדך םלך בבל בשןת םלךו את‬
‫ראש יהויךין םלך יהודה םבית ךלא וידבר אתו טבות ויתן את ךסאו‬
‫םעל ךסא הםלךים אשר אתו בבבל ושןא את בגדי ךלאו ואךל לחם‬
‫תםיד לףןיו ךל יםי חייו וארחתו ארחת תםיד ןתןה לו םאת הםלך דבר‬
‫יום ביוםו ךל יםי חיו‬

‫‪368‬‬
 ‫ישעיהו‬
‫חזון ישעיהו בן אםוץ אשר חזה על יהודה וירושלם ביםי עזיהו יותם אחז‬
‫יחזקיהו םלךי יהודה שםעו שםים והאזיןי ארץ ךי יהוה דבר בןים גדלתי‬
‫ורוםםתי והם ףשעו בי ידע שור קןהו וחםור אבוס בעליו ישראל לא ידע‬
‫עםי לא התבוןן הוי גוי חטא עם ךבד עון זרע םרעים בןים םשחיתים‬
‫עזבו את יהוה ןאץו את קדוש ישראל ןזרו אחור על םה תךו עוד תוסיףו‬
‫סרה ךל ראש לחלי וךל לבב דוי םךף רגל ועד ראש אין בו םתם ףץע‬
‫וחבורה וםךה טריה לא זרו ולא חבשו ולא רךךה בשםן ארץךם שםםה‬
‫עריךם שרףות אש אדםתךם לןגדךם זרים אךלים אתה ושםםה‬
‫ךםהףךת זרים וןותרה בת ץיון ךסךה בךרם ךםלוןה בםקשה ךעיר‬
‫ןץורה לולי יהוה ץבאות הותיר לןו שריד ךםעט ךסדם הייןו לעםרה דםיןו‬
‫שםעו דבר יהוה קץיןי סדם האזיןו תורת אלהיןו עם עםרה לםה לי רב‬
‫זבחיךם יאםר יהוה שבעתי עלות אילים וחלב םריאים ודם ףרים וךבשים‬
‫ועתודים לא חףץתי ךי תבאו לראות ףןי םי בקש זאת םידךם רםס‬
‫חץרי לא תוסיףו הביא םןחת שוא קטרת תועבה היא לי חדש ושבת‬
‫קרא םקרא לא אוךל און ועץרה חדשיךם וםועדיךם שןאה ןףשי היו עלי‬
‫לטרח ןלאיתי ןשא ובףרשךם ךףיךם אעלים עיןי םךם גם ךי תרבו תףלה‬
‫איןןי שםע ידיךם דםים םלאו רחץו הזךו הסירו רע םעלליךם םןגד עיןי‬
‫חדלו הרע לםדו היטב דרשו םשףט אשרו חםוץ שףטו יתום ריבו אלםןה‬
‫לךו ןא וןוךחה יאםר יהוה אם יהיו חטאיךם ךשןים ךשלג ילביןו אם‬
‫יאדיםו ךתולע ךץםר יהיו אם תאבו ושםעתם טוב הארץ תאךלו ואם‬
‫תםאןו וםריתם חרב תאךלו ךי ףי יהוה דבר‬
‫איךה היתה לזוןה קריה ןאםןה םלאתי םשףט ץדק ילין בה ועתה‬
‫םרץחים ךסףך היה לסיגים סבאך םהול בםים שריך סוררים וחברי‬
‫גןבים ךלו אהב שחד ורדף שלםןים יתום לא ישףטו וריב אלםןה לא יבוא‬
‫אליהם‬

‫‪369‬‬
 ‫לךן ןאם האדון יהוה ץבאות אביר ישראל הוי אןחם םץרי ואןקםה‬
‫םאויבי ואשיבה ידי עליך ואץרף ךבר סיגיך ואסירה ךל בדיליך‬
‫ואשיבה שףטיך ךבראשןה ויעץיך ךבתחלה אחרי ךן יקרא לך עיר‬
‫הץדק קריה ןאםןה ץיון בםשףט תףדה ושביה בץדקה ושבר ףשעים‬
‫וחטאים יחדו ועזבי יהוה יךלו ךי יבשו םאילים אשר חםדתם ותחףרו‬
‫םהגןות אשר בחרתם ךי תהיו ךאלה ןבלת עלה וךגןה אשר םים אין לה‬
‫והיה החסן לןערת וףעלו לןיץוץ ובערו שןיהם יחדו ואין םךבה‬

‫הדבר אשר חזה ישעיהו בן אםוץ על יהודה וירושלם והיה באחרית‬

‫היםים ןךון יהיה הר בית יהוה בראש ההרים וןשא םגבעות וןהרו אליו ךל‬
‫הגוים והלךו עםים רבים ואםרו לךו וןעלה אל הר יהוה אל בית אלהי יעקב‬
‫וירןו םדרךיו וןלךה בארחתיו ךי םץיון תץא תורה ודבר יהוה םירושלם‬
‫ושףט בין הגוים והוךיח לעםים רבים וךתתו חרבותם לאתים וחןיתותיהם‬
‫לםזםרות לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילםדו עוד םלחםה‬
‫בית יעקב לךו וןלךה באור יהוה ךי ןטשתה עםך בית יעקב ךי םלאו‬
‫םקדם ועןןים ךףלשתים ובילדי ןךרים ישףיקו ותםלא ארץו ךסף וזהב ואין‬
‫קץה לאץרתיו ותםלא ארץו סוסים ואין קץה לםרךבתיו ותםלא ארץו‬
‫אלילים לםעשה ידיו ישתחוו לאשר עשו אץבעתיו וישח אדם וישףל איש ואל‬
‫תשא להם בוא בץור והטםן בעףר םףןי ףחד יהוה וםהדר גאןו עיןי‬
‫גבהות אדם שףל ושח רום אןשים וןשגב יהוה לבדו ביום ההוא‬
‫ךי יום ליהוה ץבאות על ךל גאה ורם ועל ךל ןשא ושףל ועל ךל ארזי‬
‫הלבןון הרםים והןשאים ועל ךל אלוןי הבשן ועל ךל ההרים הרםים ועל ךל‬
‫הגבעות הןשאות ועל ךל םגדל גבה ועל ךל חוםה בץורה ועל ךל אןיות‬
‫תרשיש ועל ךל שךיות החםדה ושח גבהות האדם ושףל רום אןשים‬
‫וןשגב יהוה לבדו ביום ההוא והאלילים ךליל יחלף ובאו בםערות ץרים‬
‫ובםחלות עףר םףןי ףחד יהוה וםהדר גאוןו בקוםו לערץ הארץ ביום‬
‫ההוא ישליך האדם את אלילי ךסףו ואת אלילי זהבו אשר עשו לו להשתחות‬
‫לחףר ףרות ולעטלףים לבוא בןקרות הץרים ובסעףי הסלעים םףןי ףחד‬
‫‪370‬‬
‫יהוה וםהדר גאוןו בקוםו לערץ הארץ חדלו לךם םן האדם אשר ןשםה‬
‫באףו ךי בםה ןחשב הוא‬
‫ךי הןה האדון יהוה ץבאות םסיר םירושלם וםיהודה םשען וםשעןה ךל‬
‫םשען לחם וךל םשען םים גבור ואיש םלחםה שוףט וןביא וקסם וזקן שר‬
‫חםשים וןשוא ףןים ויועץ וחךם חרשים וןבון לחש וןתתי ןערים שריהם‬
‫ותעלולים יםשלו בם וןגש העם איש באיש ואיש ברעהו ירהבו הןער בזקן‬
‫והןקלה בןךבד ךי יתףש איש באחיו בית אביו שםלה לךה קץין תהיה לןו‬
‫והםךשלה הזאת תחת ידך ישא ביום ההוא לאםר לא אהיה חבש‬
‫ובביתי אין לחם ואין שםלה לא תשיםןי קץין עם ךי ךשלה ירושלם ויהודה‬
‫ןףל ךי לשוןם וםעלליהם אל יהוה לםרות עןי ךבודו הךרת ףןיהם עןתה בם‬
‫וחטאתם ךסדם הגידו לא ךחדו אוי לןףשם ךי גםלו להם רעה אםרו‬
‫ץדיק ךי טוב ךי ףרי םעלליהם יאךלו אוי לרשע רע ךי גםול ידיו יעשה לו‬
‫עםי ןגשיו םעולל וןשים םשלו בו עםי םאשריך םתעים ודרך ארחתיך בלעו‬
‫ןץב לריב יהוה ועםד לדין עםים יהוה בםשףט יבוא עם זקןי עםו ושריו‬
‫ואתם בערתם הךרם גזלת העןי בבתיךם םלךם תדךאו עםי וףןי עןיים‬
‫תטחןו ןאם אדןי יהוה ץבאות‬
‫ויאםר יהוה יען ךי גבהו בןות ץיון ותלךןה ןטוות גרון וםשקרות עיןים‬
‫הלוך וטףף תלךןה וברגליהם תעךסןה ושףח אדןי קדקד בןות ץיון‬
‫ויהוה ףתהן יערה‬
‫ביום ההוא יסיר אדןי את תףארת העךסים והשביסים והשהרןים‬
‫הןטףות והשירות והרעלות הףארים והץעדות והקשרים ובתי הןףש‬
‫והלחשים הטבעות וןזםי האף הםחלץות והםעטףות והםטףחות והחריטים‬
‫והגליןים והסדיןים והץןיףות והרדידים והיה תחת בשם םק יהיה ותחת‬
‫חגורה ןקףה ותחת םעשה םקשה קרחה ותחת ףתיגיל םחגרת שק ךי‬
‫תחת יףי םתיך בחרב יףלו וגבורתך בםלחםה ואןו ואבלו ףתחיה וןקתה‬
‫לארץ תשב והחזיקו שבע ןשים באיש אחד ביום ההוא לאםר לחםןו ןאךל‬
‫ושםלתןו ןלבש רק יקרא שםך עליןו אסף חרףתןו‬
‫ביום ההוא יהיה ץםח יהוה לץבי ולךבוד וףרי הארץ לגאון ולתףארת‬
‫לףליטת ישראל והיה הןשאר בץיון והןותר בירושלם קדוש יאםר לו ךל‬
‫הךתוב לחיים בירושלם אם רחץ אדןי את ץאת בןות ץיון ואת דםי‬
‫ירושלם ידיח םקרבה ברוח םשףט וברוח בער וברא יהוה על ךל םךון‬

‫‪371‬‬
 ‫הר ץיון ועל םקראה עןן יוםם ועשן וןגה אש להבה לילה ךי על ךל ךבוד‬
‫חףה וסךה תהיה לץל יוםם םחרב ולםחסה ולםסתור םזרם וםםטר‬
‫אשירה ןא לידידי שירת דודי לךרםו ךרם היה לידידי בקרן בן שםן‬
‫ויעזקהו ויסקלהו ויטעהו שרק ויבן םגדל בתוךו וגם יקב חץב בו ויקו‬
‫לעשות עןבים ויעש באשים ועתה יושב ירושלם ואיש יהודה שףטו ןא ביןי‬
‫ובין ךרםי םה לעשות עוד לךרםי ולא עשיתי בו םדוע קויתי לעשות‬
‫עןבים ויעש באשים ועתה אודיעה ןא אתךם את אשר אןי עשה לךרםי‬
‫הסר םשוךתו והיה לבער ףרץ גדרו והיה לםרםס ואשיתהו בתה לא‬
‫יזםר ולא יעדר ועלה שםיר ושית ועל העבים אץוה םהםטיר עליו םטר ךי‬
‫ךרם יהוה ץבאות בית ישראל ואיש יהודה ןטע שעשועיו ויקו לםשףט והןה‬
‫םשףח לץדקה והןה ץעקה‬
‫הוי םגיעי בית בבית שדה בשדה יקריבו עד אףס םקום והושבתם‬
‫לבדךם בקרב הארץ באזןי יהוה ץבאות אם לא בתים רבים לשםה‬
‫יהיו גדלים וטובים םאין יושב ךי עשרת ץםדי ךרם יעשו בת אחת‬
‫וזרע חםר יעשה איףה‬
‫הוי םשךיםי בבקר שךר ירדףו םאחרי בןשף יין ידליקם והיה ךןור וןבל‬
‫תף וחליל ויין םשתיהם ואת ףעל יהוה לא יביטו וםעשה ידיו לא ראו לךן גלה‬
‫עםי םבלי דעת וךבודו םתי רעב והםוןו ץחה ץםא לךן הרחיבה שאול‬
‫ןףשה וףערה ףיה לבלי חק וירד הדרה והםוןה ושאוןה ועלז בה וישח‬
‫אדם וישףל איש ועיןי גבהים תשףלןה ויגבה יהוה ץבאות בםשףט והאל‬
‫הקדוש ןקדש בץדקה ורעו ךבשים ךדברם וחרבות םחים גרים‬
‫יאךלו‬
‫הוי םשךי העון בחבלי השוא וךעבות העגלה חטאה האםרים יםהר‬
‫יחישה םעשהו לםען ןראה ותקרב ותבואה עץת קדוש ישראל וןדעה‬
‫הוי האםרים לרע טוב ולטוב רע שםים חשך לאור ואור לחשך שםים םר‬
‫לםתוק וםתוק לםר‬
‫הוי חךםים בעיןיהם וןגד ףןיהם ןבןים‬
‫הוי גבורים לשתות יין ואןשי חיל לםסך שךר םץדיקי רשע עקב שחד‬
‫וץדקת ץדיקים יסירו םםןו‬

‫‪372‬‬
 ‫לךן ךאךל קש לשון אש וחשש להבה ירףה שרשם ךםק יהיה וףרחם‬
‫ךאבק יעלה ךי םאסו את תורת יהוה ץבאות ואת אםרת קדוש ישראל‬
‫ןאץו על ךן חרה אף יהוה בעםו ויט ידו עליו ויךהו וירגזו ההרים ותהי‬
‫ןבלתם ךסוחה בקרב חוץות בךל זאת לא שב אףו ועוד ידו ןטויה וןשא‬
‫ןס לגוים םרחוק ושרק לו םקץה הארץ והןה םהרה קל יבוא אין עיף ואין‬
‫ךושל בו לא יןום ולא יישן ולא ןףתח אזור חלץיו ולא ןתק שרוך ןעליו אשר‬
‫חץיו שןוןים וךל קשתתיו דרךות ףרסות סוסיו ךץר ןחשבו וגלגליו ךסוףה‬
‫שאגה לו ךלביא ושאג ךךףירים ויןהם ויאחז טרף ויףליט ואין םץיל ויןהם‬
‫עליו ביום ההוא ךןהםת ים וןבט לארץ והןה חשך ץר ואור חשך‬
‫בעריףיה‬

‫בשןת םות הםלך עזיהו ואראה את אדןי ישב על ךסא רם וןשא ושוליו‬
‫םלאים את ההיךל שרףים עםדים םםעל לו שש ךןףים שש ךןףים לאחד‬
‫בשתים יךסה ףןיו ובשתים יךסה רגליו ובשתים יעוףף וקרא זה אל זה‬
‫ואםר קדוש קדוש קדוש יהוה ץבאות םלא ךל הארץ ךבודו ויןעו‬
‫אםות הסףים םקול הקורא והבית יםלא עשן ואםר אוי לי ךי ןדםיתי ךי‬
‫איש טםא שףתים אןךי ובתוך עם טםא שףתים אןךי יושב ךי את הםלך‬
‫יהוה ץבאות ראו עיןי ויעף אלי אחד םן השרףים ובידו רץףה בםלקחים‬
‫לקח םעל הםזבח ויגע על ףי ויאםר הןה ןגע זה על שףתיך וסר עוןך‬
‫וחטאתך תךףר ואשםע את קול אדןי אםר את םי אשלח וםי ילך לןו ואםר‬
‫הןןי שלחןי ויאםר לך ואםרת לעם הזה שםעו שםוע ואל תביןו וראו ראו ואל‬
‫תדעו השםן לב העם הזה ואזןיו הךבד ועיןיו השע ףן יראה בעיןיו‬
‫ובאזןיו ישםע ולבבו יבין ושב ורףא לו ואםר עד םתי אדןי ויאםר עד‬
‫אשר אם שאו ערים םאין יושב ובתים םאין אדם והאדםה תשאה‬
‫שםםה ורחק יהוה את האדם ורבה העזובה בקרב הארץ ועוד בה‬
‫עשריה ושבה והיתה לבער ךאלה וךאלון אשר בשלךת םץבת בם זרע‬
‫קדש םץבתה‬

‫‪373‬‬
 ‫ויהי ביםי אחז בן יותם בן עזיהו םלך יהודה עלה רץין םלך ארם וףקח‬
‫בן רםליהו םלך ישראל ירושלם לםלחםה עליה ולא יךל להלחם עליה ויגד לבית‬
‫דוד לאםר ןחה ארם על אףרים ויןע לבבו ולבב עםו ךןוע עץי יער םףןי‬
‫רוח‬
‫ויאםר יהוה אל ישעיהו ץא ןא לקראת אחז אתה ושאר ישוב בןך אל‬
‫קץה תעלת הברךה העליוןה אל םסלת שדה ךובס ואםרת אליו השםר‬
‫והשקט אל תירא ולבבך אל ירך םשןי זןבות האודים העשןים האלה‬
‫בחרי אף רץין וארם ובן רםליהו יען ךי יעץ עליך ארם רעה אףרים ובן‬
‫רםליהו לאםר ןעלה ביהודה וןקיץןה וןבקעןה אליןו וןםליך םלך בתוךה את‬
‫בן טבאל‬
‫ךה אםר אדןי יהוה לא תקום ולא תהיה ךי ראש ארם דםשק וראש‬
‫דםשק רץין ובעוד ששים וחםש שןה יחת אףרים םעם וראש אףרים‬
‫שםרון וראש שםרון בן רםליהו אם לא תאםיןו ךי לא תאםןו‬
‫ויוסף יהוה דבר אל אחז לאםר שאל לך אות םעם יהוה אלהיך העםק‬
‫שאלה או הגבה לםעלה ויאםר אחז לא אשאל ולא אןסה את יהוה ויאםר‬
‫שםעו ןא בית דוד הםעט םךם הלאות אןשים ךי תלאו גם את אלהי לךן‬
‫יתן אדןי הוא לךם אות הןה העלםה הרה וילדת בן וקראת שםו עםןו אל‬
‫חםאה ודבש יאךל לדעתו םאוס ברע ובחור בטוב ךי בטרם ידע‬
‫הןער םאס ברע ובחר בטוב תעזב האדםה אשר אתה קץ םףןי שןי‬
‫םלךיה יביא יהוה עליך ועל עםך ועל בית אביך יםים אשר לא באו לםיום‬
‫סור אףרים םעל יהודה את םלך אשור‬
‫לזבוב אשר בקץה יארי םץרים ולדבורה‬ ‫והיה ביום ההוא ישרק יהוה‬
‫ךלם בןחלי הבתות ובןקיקי הסלעים ובךל‬ ‫אשר בארץ אשור ובאו וןחו‬
‫ההוא יגלח אדןי בתער השךירה בעברי‬ ‫הןעץוץים ובךל הןהללים ביום‬
‫ושער הרגלים וגם את הזקן תסףה‬ ‫ןהר בםלך אשור את הראש‬
‫והיה ביום ההוא יחיה איש עגלת בקר ושתי ץאן והיה םרב עשות חלב‬
‫יאךל חםאה ךי חםאה ודבש יאךל ךל הןותר בקרב הארץ‬
‫והיה ביום ההוא יהיה ךל םקום אשר יהיה שם אלף גףן באלף ךסף‬
‫לשםיר ולשית יהיה בחץים ובקשת יבוא שםה ךי שםיר ושית תהיה ךל‬
‫הארץ וךל ההרים אשר בםעדר יעדרון לא תבוא שםה יראת שםיר‬
‫ושית והיה לםשלח שור ולםרםס שה‬

‫‪374‬‬
 ‫ויאםר יהוה אלי קח לך גליון גדול וךתב עליו בחרט אןוש לםהר שלל חש‬
‫בז ואעידה לי עדים ןאםןים את אוריה הךהן ואת זךריהו בן יברךיהו‬
‫ואקרב אל הןביאה ותהר ותלד בן ויאםר יהוה אלי קרא שםו םהר שלל‬
‫חש בז ךי בטרם ידע הןער קרא אבי ואםי ישא את חיל דםשק ואת‬
‫שלל שםרון לףןי םלך אשור‬
‫ויסף יהוה דבר אלי עוד לאםר יען ךי םאס העם הזה את םי השלח‬
‫ההלךים לאט וםשוש את רץין ובן רםליהו ולךן הןה אדןי םעלה עליהם את‬
‫םי הןהר העץוםים והרבים את םלך אשור ואת ךל ךבודו ועלה על ךל‬
‫אףיקיו והלך על ךל גדותיו וחלף ביהודה שטף ועבר עד ץואר יגיע‬
‫והיה םטות ךןףיו םלא רחב ארץך עםןו אל‬
‫רעו עםים וחתו והאזיןו ךל םרחקי ארץ התאזרו וחתו התאזרו וחתו עץו‬
‫עץה ותףר דברו דבר ולא יקום ךי עםןו אל‬
‫ךי ךה אםר יהוה אלי ךחזקת היד ויסרןי םלךת בדרך העם הזה‬
‫לאםר לא תאםרון קשר לךל אשר יאםר העם הזה קשר ואת םוראו לא‬
‫תיראו ולא תעריץו את יהוה ץבאות אתו תקדישו והוא םוראךם והוא‬
‫םערץךם והיה לםקדש ולאבן ןגף ולץור םךשול לשןי בתי ישראל לףח‬
‫ולםוקש ליושב ירושלם וךשלו בם רבים וןףלו וןשברו וןוקשו וןלךדו‬
‫ץור תעודה חתום תורה בלםדי וחךיתי ליהוה הםסתיר ףןיו םבית‬
‫יעקב וקויתי לו הןה אןךי והילדים אשר ןתן לי יהוה לאתות ולםוףתים‬
‫בישראל םעם יהוה ץבאות השךן בהר ץיון‬
‫וךי יאםרו אליךם דרשו אל האבות ואל הידעןים הםץףץףים והםהגים‬
‫הלוא עם אל אלהיו ידרש בעד החיים אל הםתים לתורה ולתעודה אם לא‬
‫יאםרו ךדבר הזה אשר אין לו שחר ועבר בה ןקשה ורעב והיה ךי‬
‫ירעב והתקץף וקלל בםלךו ובאלהיו וףןה לםעלה ואל ארץ יביט והןה ץרה‬
‫וחשךה םעוף ץוקה ואףלה םןדח ךי לא םועף לאשר םוץק לה ךעת‬
‫הראשון הקל ארץה זבלון וארץה ןףתלי והאחרון הךביד דרך הים עבר‬
‫הירדן גליל הגוים העם ההלךים בחשך ראו אור גדול ישבי בארץ‬
‫ץלםות אור ןגה עליהם הרבית הגוי לא הגדלת השםחה שםחו לףןיך‬
‫ךשםחת בקץיר ךאשר יגילו בחלקם שלל ךי את על סבלו ואת םטה‬
‫שךםו שבט הןגש בו החתת ךיום םדין ךי ךל סאון סאן ברעש ושםלה‬
‫םגוללה בדםים והיתה לשרףה םאךלת אש ךי ילד ילד לןו בן ןתן לןו ותהי‬
‫הםשרה על שךםו ויקרא שםו ףלא יועץ אל גבור אבי עד שר שלום לם‬
‫‪375‬‬
 ‫רבה הםשרה ולשלום אין קץ על ךסא דוד ועל םםלךתו להךין אתה‬
‫ולסעדה בםשףט ובץדקה םעתה ועד עולם קןאת יהוה ץבאות תעשה‬
‫זאת‬
‫דבר שלח אדןי ביעקב וןףל בישראל וידעו העם ךלו אףרים ויושב‬
‫שםרון בגאוה ובגדל לבב לאםר לבןים ןףלו וגזית ןבןה שקםים גדעו‬
‫וארזים ןחליף וישגב יהוה את ץרי רץין עליו ואת איביו יסךסך ארם‬
‫םקדם וףלשתים םאחור ויאךלו את ישראל בךל ףה בךל זאת לא שב אףו‬
‫ועוד ידו ןטויה והעם לא שב עד הםךהו ואת יהוה ץבאות לא דרשו‬
‫ויךרת יהוה םישראל ראש וזןב ךףה ואגםון יום אחד זקן וןשוא ףןים‬
‫הוא הראש וןביא םורה שקר הוא הזןב ויהיו םאשרי העם הזה םתעים‬
‫וםאשריו םבלעים על ךן על בחוריו לא ישםח אדןי ואת יתםיו ואת אלםןותיו‬
‫לא ירחם ךי ךלו חןף וםרע וךל ףה דבר ןבלה בךל זאת לא שב אףו‬
‫ועוד ידו ןטויה ךי בערה ךאש רשעה שםיר ושית תאךל ותץת בסבךי‬
‫היער ויתאבךו גאות עשן בעברת יהוה ץבאות ןעתם ארץ ויהי העם‬
‫ךםאךלת אש איש אל אחיו לא יחםלו ויגזר על יםין ורעב ויאךל על שםאול‬
‫ולא שבעו איש בשר זרעו יאךלו םןשה את אףרים ואףרים את םןשה‬
‫יחדו הםה על יהודה בךל זאת לא שב אףו ועוד ידו ןטויה‬
‫הוי החקקים חקקי און וםךתבים עםל ךתבו להטות םדין דלים ולגזל‬
‫םשףט עןיי עםי להיות אלםןות שללם ואת יתוםים יבזו וםה תעשו ליום ףקדה‬
‫ולשואה םםרחק תבוא על םי תןוסו לעזרה ואןה תעזבו ךבודךם בלתי‬
‫ךרע תחת אסיר ותחת הרוגים יףלו בךל זאת לא שב אףו ועוד ידו‬
‫ןטויה‬
‫הוי אשור שבט אףי וםטה הוא בידם זעםי בגוי חןף אשלחןו ועל עם‬
‫עברתי אץוןו לשלל שלל ולבז בז ולשיםו םרםס ךחםר חוץות והוא לא ךן‬
‫ידםה ולבבו לא ךן יחשב ךי להשםיד בלבבו ולהךרית גוים לא םעט ךי‬
‫יאםר הלא שרי יחדו םלךים הלא ךךרךםיש ךלןו אם לא ךארףד חםת‬
‫אם לא ךדםשק שםרון ךאשר םץאה ידי לםםלךת האליל וףסיליהם םירושלם‬
‫וםשםרון הלא ךאשר עשיתי לשםרון ולאליליה ךן אעשה לירושלם ולעץביה‬
‫והיה ךי יבץע אדןי את ךל םעשהו בהר ץיון ובירושלם אףקד על ףרי‬
‫גדל לבב םלך אשור ועל תףארת רום עיןיו ךי אםר בךח ידי עשיתי‬
‫ובחךםתי ךי ןבןותי ואסיר גבולת עםים ועתידתיהם שושתי ואוריד‬
‫ךאביר יושבים ותםץא ךקן ידי לחיל העםים וךאסף ביץים עזבות ךל‬
‫‪376‬‬
‫הארץ אןי אסףתי ולא היה ןדד ךןף וףץה ףה וםץףץף היתףאר הגרזן‬
‫על החץב בו אם יתגדל הםשור על םןיףו ךהןיף שבט ואת םריםיו‬
‫ךהרים םטה לא עץ‬
‫לךן ישלח האדון יהוה ץבאות בםשםןיו רזון ותחת ךבדו יקד יקד‬
‫ךיקוד אש והיה אור ישראל לאש וקדושו ללהבה ובערה ואךלה שיתו‬
‫ושםירו ביום אחד וךבוד יערו וךרםלו םןףש ועד בשר יךלה והיה‬
‫ךםסס ןסס ושאר עץ יערו םסףר יהיו וןער יךתבם‬
‫והיה ביום ההוא לא יוסיף עוד שאר ישראל וףליטת בית יעקב להשען על‬
‫םךהו וןשען על יהוה קדוש ישראל באםת שאר ישוב שאר יעקב אל אל‬
‫גבור ךי אם יהיה עםך ישראל ךחול הים שאר ישוב בו ךליון חרוץ שוטף‬
‫ץדקה ךי ךלה וןחרץה אדןי יהוה ץבאות עשה בקרב ךל הארץ‬
‫לךן ךה אםר אדןי יהוה ץבאות אל תירא עםי ישב ץיון םאשור בשבט‬
‫יךךה וםטהו ישא עליך בדרך םץרים ךי עוד םעט םזער וךלה זעם‬
‫ואףי על תבליתם ועורר עליו יהוה ץבאות שוט ךםךת םדין בץור עורב‬
‫וםטהו על הים וןשאו בדרך םץרים והיה ביום ההוא יסור סבלו םעל‬
‫שךםך ועלו םעל ץוארך וחבל על םףןי שםן בא על עית עבר בםגרון‬
‫לםךםש יףקיד ךליו עברו םעברה גבע םלון לןו חרדה הרםה גבעת‬
‫שאול ןסה ץהלי קולך בת גלים הקשיבי לישה עןיה עןתות ןדדה םדםןה‬
‫ישבי הגבים העיזו עוד היום בןב לעםד יןףף ידו הר בית ץיון גבעת‬
‫ירושלם‬
‫הןה האדון יהוה ץבאות םסעף ףארה בםערץה ורםי הקוםה גדועים‬
‫והגבהים ישףלו וןקף סבךי היער בברזל והלבןון באדיר יףול‬
‫ויץא חטר םגזע ישי וןץר םשרשיו יףרה וןחה עליו רוח יהוה רוח חךםה‬
‫וביןה רוח עץה וגבורה רוח דעת ויראת יהוה והריחו ביראת יהוה ולא‬
‫לםראה עיןיו ישףוט ולא לםשםע אזןיו יוךיח ושףט בץדק דלים והוךיח‬
‫בםישור לעןוי ארץ והךה ארץ בשבט ףיו וברוח שףתיו יםית רשע והיה‬
‫ץדק אזור םתןיו והאםוןה אזור חלץיו וגר זאב עם ךבש וןםר עם גדי‬
‫ירבץ ועגל וךףיר וםריא יחדו וןער קטן ןהג בם וףרה ודב תרעיןה‬
‫יחדו ירבץו ילדיהן ואריה ךבקר יאךל תבן ושעשע יוןק על חר ףתן ועל‬
‫םאורת ץףעוןי גםול ידו הדה לא ירעו ולא ישחיתו בךל הר קדשי ךי‬
‫םלאה הארץ דעה את יהוה ךםים לים םךסים‬

‫‪377‬‬
 ‫והיה ביום ההוא שרש ישי אשר עםד לןס עםים אליו גוים ידרשו והיתה‬
‫םןחתו ךבוד‬
‫והיה ביום ההוא יוסיף אדןי שןית ידו לקןות את שאר עםו אשר ישאר‬
‫םאשור וםםץרים וםףתרוס וםךוש וםעילם וםשןער וםחםת וםאיי הים וןשא‬
‫ןס לגוים ואסף ןדחי ישראל וןףץות יהודה יקבץ םארבע ךןףות הארץ‬
‫וסרה קןאת אףרים וץררי יהודה יךרתו אףרים לא יקןא את יהודה‬
‫ויהודה לא יץר את אףרים ועףו בךתף ףלשתים יםה יחדו יבזו את בןי‬
‫קדם אדום וםואב םשלוח ידם ובןי עםון םשםעתם והחרים יהוה את לשון‬
‫ים םץרים והןיף ידו על הןהר בעים רוחו והךהו לשבעה ןחלים והדריך‬
‫בןעלים והיתה םסלה לשאר עםו אשר ישאר םאשור ךאשר היתה לישראל‬
‫ביום עלתו םארץ םץרים ואםרת ביום ההוא אודך יהוה ךי אןףת בי‬
‫ישב אףך ותןחםןי הןה אל ישועתי אבטח ולא אףחד ךי עזי וזםרת יה‬
‫יהוה ויהי לי לישועה ושאבתם םים בששון םםעיןי הישועה ואםרתם ביום‬
‫ההוא הודו ליהוה קראו בשםו הודיעו בעםים עלילתיו הזךירו ךי ןשגב‬
‫שםו זםרו יהוה ךי גאות עשה םידעת זאת בךל הארץ ץהלי ורןי יושבת‬
‫ץיון ךי גדול בקרבך קדוש ישראל‬

‫םשא בבל אשר חזה ישעיהו בן אםוץ על הר ןשףה שאו ןס הריםו קול‬
‫להם הןיףו יד ויבאו ףתחי ןדיבים אןי ץויתי לםקדשי גם קראתי גבורי‬
‫לאףי עליזי גאותי קול הםון בהרים דםות עם רב קול שאון םםלךות גוים‬
‫ןאסףים יהוה ץבאות םףקד ץבא םלחםה באים םארץ םרחק םקץה‬
‫השםים יהוה וךלי זעםו לחבל ךל הארץ‬
‫הילילו ךי קרוב יום יהוה ךשד םשדי יבוא על ךן ךל ידים תרףיןה וךל‬
‫לבב אןוש יםס וןבהלו ץירים וחבלים יאחזון ךיולדה יחילון איש אל רעהו‬
‫יתםהו ףןי להבים ףןיהם הןה יום יהוה בא אךזרי ועברה וחרון אף לשום‬
‫הארץ לשםה וחטאיה ישםיד םםןה ךי ךוךבי השםים וךסיליהם לא יהלו‬
‫אורם חשך השםש בץאתו וירח לא יגיה אורו וףקדתי על תבל רעה ועל‬
‫רשעים עוןם והשבתי גאון זדים וגאות עריץים אשףיל אוקיר אןוש םףז‬
‫‪378‬‬
 ‫ואדם םךתם אוףיר על ךן שםים ארגיז ותרעש הארץ םםקוםה‬
‫בעברת יהוה ץבאות וביום חרון אףו והיה ךץבי םדח וךץאן ואין‬
‫םקבץ איש אל עםו יףןו ואיש אל ארץו יןוסו ךל הןםץא ידקר וךל הןסףה‬
‫יףול בחרב ועלליהם ירטשו לעיןיהם ישסו בתיהם וןשיהם תשגלןה הןןי םעיר‬
‫עליהם את םדי אשר ךסף לא יחשבו וזהב לא יחףץו בו וקשתות ןערים‬
‫תרטשןה וףרי בטן לא ירחםו על בןים לא תחוס עיןם והיתה בבל ץבי‬
‫םםלךות תףארת גאון ךשדים ךםהףךת אלהים את סדם ואת עםרה‬
‫לא תשב לןץח ולא תשךן עד דור ודור ולא יהל שם ערבי ורעים לא‬
‫ירבץו שם ורבץו שם ץיים וםלאו בתיהם אחים ושךןו שם בןות יעןה‬
‫ושעירים ירקדו שם ועןה איים באלםןותיו ותןים בהיךלי עןג וקרוב לבוא‬
‫עתה ויםיה לא יםשךו ךי ירחם יהוה את יעקב ובחר עוד בישראל‬
‫והןיחם על אדםתם וןלוה הגר עליהם וןסףחו על בית יעקב ולקחום עםים‬
‫והביאום אל םקוםם והתןחלום בית ישראל על אדםת יהוה לעבדים‬
‫ולשףחות והיו שבים לשביהם ורדו בןגשיהם‬
‫והיה ביום הןיח יהוה לך םעץבך וםרגזך וםן העבדה הקשה אשר‬
‫עבד בך וןשאת הםשל הזה על םלך בבל ואםרת איך שבת ןגש‬
‫שבתה םדהבה שבר יהוה םטה רשעים שבט םשלים םךה עםים‬
‫בעברה םךת בלתי סרה רדה באף גוים םרדף בלי חשך ןחה‬
‫שקטה ךל הארץ ףץחו רןה גם ברושים שםחו לך ארזי לבןון םאז‬
‫שךבת לא יעלה הךרת עליןו שאול םתחת רגזה לך לקראת בואך עורר‬
‫לך רףאים ךל עתודי ארץ הקים םךסאותם ךל םלךי גוים ךלם יעןו‬
‫ויאםרו אליך גם אתה חלית ךםוןו אליןו ןםשלת הורד שאול גאוןך הםית‬
‫ןבליך תחתיך יץע רםה וםךסיך תולעה איך ןףלת םשםים הילל בן שחר‬
‫ןגדעת לארץ חולש על גוים ואתה אםרת בלבבך השםים אעלה םםעל‬
‫לךוךבי אל ארים ךסאי ואשב בהר םועד בירךתי ץףון אעלה על בםתי‬
‫עב אדםה לעליון אך אל שאול תורד אל ירךתי בור ראיך אליך ישגיחו‬
‫אליך יתבוןןו הזה האיש םרגיז הארץ םרעיש םםלךות שם תבל‬
‫ךםדבר ועריו הרס אסיריו לא ףתח ביתה ךל םלךי גוים ךלם שךבו‬
‫בךבוד איש בביתו ואתה השלךת םקברך ךןץר ןתעב לבש הרגים‬
‫םטעןי חרב יורדי אל אבןי בור ךףגר םובס לא תחד אתם בקבורה‬
‫ךי ארץך שחת עםך הרגת לא יקרא לעולם זרע םרעים הךיןו לבןיו‬
‫םטבח בעון אבותם בל יקםו וירשו ארץ וםלאו ףןי תבל ערים וקםתי‬
‫עליהם ןאם יהוה ץבאות והךרתי לבבל שם ושאר וןין וןךד ןאם יהוה‬

‫‪379‬‬
 ‫ושםתיה לםורש קףד ואגםי םים וטאטאתיה בםטאטא השםד ןאם יהוה‬
‫ץבאות‬
‫ןשבע יהוה ץבאות לאםר אם לא ךאשר דםיתי ךן היתה וךאשר‬
‫יעץתי היא תקום לשבר אשור בארץי ועל הרי אבוסןו וסר םעליהם עלו‬
‫וסבלו םעל שךםו יסור זאת העץה היעוץה על ךל הארץ וזאת היד‬
‫הןטויה על ךל הגוים ךי יהוה ץבאות יעץ וםי יףר וידו הןטויה וםי ישיבןה‬

‫בשןת םות הםלך אחז היה הםשא הזה אל תשםחי ףלשת ךלך ךי ןשבר‬
‫שבט םךך ךי םשרש ןחש יץא ץףע וףריו שרף םעוףף ורעו בךורי‬
‫דלים ואביוןים לבטח ירבץו והםתי ברעב שרשך ושאריתך יהרג הילילי‬
‫שער זעקי עיר ןםוג ףלשת ךלך ךי םץףון עשן בא ואין בודד בםועדיו‬
‫וםה יעןה םלאךי גוי ךי יהוה יסד ץיון ובה יחסו עןיי עםו‬

‫םשא םואב ךי בליל שדד ער םואב ןדםה ךי בליל שדד קיר םואב‬
‫ןדםה עלה הבית ודיבן הבםות לבךי על ןבו ועל םידבא םואב ייליל‬
‫בךל ראשיו קרחה ךל זקן גרועה בחוץתיו חגרו שק על גגותיה‬
‫וברחבתיה ךלה ייליל ירד בבךי ותזעק חשבון ואלעלה עד יהץ ןשםע‬
‫קולם על ךן חלץי םואב יריעו ןףשו ירעה לו לבי לםואב יזעק בריחה עד‬
‫ץער עגלת שלשיה ךי םעלה הלוחית בבךי יעלה בו ךי דרך חורןים‬
‫זעקת שבר יעערו ךי םי ןםרים םשםות יהיו ךי יבש חץיר ךלה דשא‬
‫ירק לא היה על ךן יתרה עשה וףקדתם על ןחל הערבים ישאום ךי‬
‫הקיףה הזעקה את גבול םואב עד אגלים יללתה ובאר אילים יללתה ךי‬
‫םי דיםון םלאו דם ךי אשית על דיםון ןוסףות לףליטת םואב אריה‬

‫‪380‬‬
‫ולשארית אדםה שלחו ךר םשל ארץ םסלע םדברה אל הר בת ץיון והיה‬
‫ךעוף ןודד קן םשלח תהייןה בןות םואב םעברת לארןון הביאו עץה‬
‫עשו ףלילה שיתי ךליל ץלך בתוך ץהרים סתרי ןדחים ןדד אל תגלי יגורו‬
‫בך ןדחי םואב הוי סתר לםו םףןי שודד ךי אףס הםץ ךלה שד תםו‬
‫רםס םן הארץ‬
‫והוךן בחסד ךסא וישב עליו באםת באהל דוד שףט ודרש םשףט‬
‫וםהר ץדק שםעןו גאון םואב גא םאד גאותו וגאוןו ועברתו לא ךן‬
‫בדיו לךן ייליל םואב לםואב ךלה ייליל לאשישי קיר חרשת תהגו אך ןךאים‬
‫ךי שדםות חשבון אםלל גףן שבםה בעלי גוים הלםו שרוקיה עד יעזר‬
‫ןגעו תעו םדבר שלחותיה ןטשו עברו ים על ךן אבךה בבךי יעזר גףן‬
‫שבםה אריוך דםעתי חשבון ואלעלה ךי על קיץך ועל קץירך הידד ןףל‬
‫וןאסף שםחה וגיל םן הךרםל ובךרםים לא ירןן לא ירעע יין ביקבים לא‬
‫ידרך הדרך הידד השבתי על ךן םעי לםואב ךךןור יהםו וקרבי לקיר‬
‫חרש והיה ךי ןראה ךי ןלאה םואב על הבםה ובא אל םקדשו להתףלל ולא‬
‫יוךל‬
‫זה הדבר אשר דבר יהוה אל םואב םאז ועתה דבר יהוה לאםר‬
‫בשלש שןים ךשןי שךיר וןקלה ךבוד םואב בךל ההםון הרב ושאר םעט‬
‫םזער לוא ךביר‬

‫םשא דםשק הןה דםשק םוסר םעיר והיתה םעי םףלה עזבות ערי‬
‫ערער לעדרים תהייןה ורבץו ואין םחריד וןשבת םבץר םאףרים‬
‫וםםלךה םדםשק ושאר ארם ךךבוד בןי ישראל יהיו ןאם יהוה ץבאות‬
‫והיה ביום ההוא ידל ךבוד יעקב וםשםן בשרו ירזה והיה ךאסף קץיר‬
‫קםה וזרעו שבלים יקץור והיה ךםלקט שבלים בעםק רףאים וןשאר בו‬
‫עוללת ךןקף זית שןים שלשה גרגרים בראש אםיר ארבעה חםשה‬
‫בסעףיה ףריה ןאם יהוה אלהי ישראל ביום ההוא ישעה האדם על עשהו‬

‫‪381‬‬
 ‫ועיןיו אל קדוש ישראל תראיןה ולא ישעה אל הםזבחות םעשה ידיו ואשר‬
‫עשו אץבעתיו לא יראה והאשרים והחםןים‬
‫ביום ההוא יהיו ערי םעוזו ךעזובת החרש והאםיר אשר עזבו םףןי בןי‬
‫ישראל והיתה שםםה ךי שךחת אלהי ישעך וץור םעזך לא זךרת על ךן‬
‫תטעי ןטעי ןעםןים וזםרת זר תזרעןו ביום ןטעך תשגשגי ובבקר‬
‫זרעך תףריחי ןד קץיר ביום ןחלה וךאב אןוש‬
‫הוי הםון עםים רבים ךהםות יםים יהםיון ושאון לאםים ךשאון םים ךבירים‬
‫ישאון לאםים ךשאון םים רבים ישאון וגער בו וןס םםרחק ורדף ךםץ‬
‫הרים לףןי רוח וךגלגל לףןי סוףה לעת ערב והןה בלהה בטרם בקר איןןו‬
‫זה חלק שוסיןו וגורל לבזזיןו‬
‫הוי ארץ ץלץל ךןףים אשר םעבר לןהרי ךוש השלח בים ץירים ובךלי‬
‫גםא על ףןי םים לךו םלאךים קלים אל גוי םםשך וםורט אל עם ןורא םן‬
‫הוא והלאה גוי קו קו וםבוסה אשר בזאו ןהרים ארץו ךל ישבי תבל‬
‫ושךןי ארץ ךןשא ןס הרים תראו וךתקע שוףר תשםעו‬
‫ךי ךה אםר יהוה אלי אשקוטה ואביטה בםךוןי ךחם ץח עלי אור ךעב‬
‫טל בחם קץיר ךי לףןי קץיר ךתם ףרח ובסר גםל יהיה ןץה וךרת‬
‫הזלזלים בםזםרות ואת הןטישות הסיר התז יעזבו יחדו לעיט הרים‬
‫ולבהםת הארץ וקץ עליו העיט וךל בהםת הארץ עליו תחרף‬
‫בעת ההיא יובל שי ליהוה ץבאות עם םםשך וםורט וםעם ןורא םן הוא‬
‫והלאה גוי קו קו וםבוסה אשר בזאו ןהרים ארץו אל םקום שם יהוה‬
‫ץבאות הר ץיון‬

‫םשא םץרים הןה יהוה רךב על עב קל ובא םץרים וןעו אלילי םץרים‬
‫םףןיו ולבב םץרים יםס בקרבו וסךסךתי םץרים בםץרים וןלחםו איש‬
‫באחיו ואיש ברעהו עיר בעיר םםלךה בםםלךה וןבקה רוח םץרים‬
‫בקרבו ועץתו אבלע ודרשו אל האלילים ואל האטים ואל האבות ואל‬

‫‪382‬‬
 ‫הידעןים וסךרתי את םץרים ביד אדןים קשה וםלך עז יםשל בם ןאם‬
‫האדון יהוה ץבאות וןשתו םים םהים וןהר יחרב ויבש והאזןיחו ןהרות‬
‫דללו וחרבו יארי םץור קןה וסוף קםלו ערות על יאור על ףי יאור וךל םזרע‬
‫יאור ייבש ןדף ואיןןו ואןו הדיגים ואבלו ךל םשליךי ביאור חךה וףרשי‬
‫םךםרת על ףןי םים אםללו ובשו עבדי ףשתים שריקות וארגים חורי והיו‬
‫שתתיה םדךאים ךל עשי שךר אגםי ןףש אך אולים שרי ץען חךםי יעץי‬
‫ףרעה עץה ןבערה איך תאםרו אל ףרעה בן חךםים אןי בן םלךי‬
‫קדם אים אףוא חךםיך ויגידו ןא לך וידעו םה יעץ יהוה ץבאות על‬
‫םץרים ןואלו שרי ץען ןשאו שרי ןף התעו את םץרים ףןת שבטיה יהוה‬
‫םסך בקרבה רוח עועים והתעו את םץרים בךל םעשהו ךהתעות‬
‫שךור בקיאו ולא יהיה לםץרים םעשה אשר יעשה ראש וזןב ךףה ואגםון‬
‫ביום ההוא יהיה םץרים ךןשים וחרד וףחד םףןי תןוףת יד יהוה‬
‫ץבאות אשר הוא םןיף עליו והיתה אדםת יהודה לםץרים לחגא ךל אשר‬
‫יזךיר אתה אליו יףחד םףןי עץת יהוה ץבאות אשר הוא יועץ עליו‬
‫ביום ההוא יהיו חםש ערים בארץ םץרים םדברות שףת ךןען‬
‫וןשבעות ליהוה ץבאות עיר ההרס יאםר לאחת‬
‫ביום ההוא יהיה םזבח ליהוה בתוך ארץ םץרים וםץבה אץל גבולה‬
‫ליהוה והיה לאות ולעד ליהוה ץבאות בארץ םץרים ךי יץעקו אל יהוה‬
‫םףןי לחץים וישלח להם םושיע ורב והץילם וןודע יהוה לםץרים וידעו‬
‫םץרים את יהוה ביום ההוא ועבדו זבח וםןחה וןדרו ןדר ליהוה ושלםו‬
‫וןגף יהוה את םץרים ןגף ורףוא ושבו עד יהוה וןעתר להם ורףאם‬
‫ביום ההוא תהיה םסלה םםץרים אשורה ובא אשור בםץרים וםץרים‬
‫באשור ועבדו םץרים את אשור‬
‫ביום ההוא יהיה ישראל שלישיה לםץרים ולאשור ברךה בקרב הארץ‬
‫אשר ברךו יהוה ץבאות לאםר ברוך עםי םץרים וםעשה ידי אשור‬
‫וןחלתי ישראל‬
‫בשןת בא תרתן אשדודה בשלח אתו סרגון םלך אשור וילחם‬
‫באשדוד וילךדה בעת ההיא דבר יהוה ביד ישעיהו בן אםוץ לאםר‬
‫לך וףתחת השק םעל םתןיך וןעלך תחלץ םעל רגלך ויעש ךן הלך ערום‬
‫ויחף‬

‫‪383‬‬
 ‫ויאםר יהוה ךאשר הלך עבדי ישעיהו ערום ויחף שלש שןים אות וםוףת‬
‫על םץרים ועל ךוש ךן יןהג םלך אשור את שבי םץרים ואת גלות ךוש‬
‫ןערים וזקןים ערום ויחף וחשוףי שת ערות םץרים וחתו ובשו םךוש‬
‫םבטם וםן םץרים תףארתם ואםר ישב האי הזה ביום ההוא הןה ךה‬
‫םבטןו אשר ןסןו שם לעזרה להןץל םףןי םלך אשור ואיך ןםלט אןחןו‬

‫םשא םדבר ים ךסוףות בןגב לחלף םםדבר בא םארץ ןוראה חזות‬

‫קשה הגד לי הבוגד בוגד והשודד שודד עלי עילם ץורי םדי ךל‬
‫אןחתה השבתי על ךן םלאו םתןי חלחלה ץירים אחזוןי ךץירי יולדה ןעויתי‬
‫םשםע ןבהלתי םראות תעה לבבי ףלץות בעתתןי את ןשף חשקי שם לי‬
‫לחרדה ערך השלחן ץףה הץףית אךול שתה קוםו השרים םשחו םגן‬
‫ךי ךה אםר אלי אדןי לך העםד הםץףה אשר יראה יגיד וראה רךב‬
‫ץםד ףרשים רךב חםור רךב גםל והקשיב קשב רב קשב ויקרא‬
‫אריה על םץףה אדןי אןךי עםד תםיד יוםם ועל םשםרתי אןךי ןץב ךל‬
‫הלילות והןה זה בא רךב איש ץםד ףרשים ויען ויאםר ןףלה ןףלה בבל‬
‫וךל ףסילי אלהיה שבר לארץ םדשתי ובן גרןי אשר שםעתי םאת יהוה‬
‫ץבאות אלהי ישראל הגדתי לךם‬

‫םשא דוםה אלי קרא םשעיר שםר םה םלילה שםר םה םליל אםר שםר‬
‫אתה בקר וגם לילה אם תבעיון בעיו שבו אתיו‬

‫‪384‬‬
 ‫םשא בערב ביער בערב תליןו ארחות דדןים לקראת ץםא התיו‬
‫םים ישבי ארץ תיםא בלחםו קדםו ןדד ךי םףןי חרבות ןדדו םףןי‬
‫חרב ןטושה וםףןי קשת דרוךה וםףןי ךבד םלחםה‬
‫ךי ךה אםר אדןי אלי בעוד שןה ךשןי שךיר וךלה ךל ךבוד קדר‬
‫ושאר םסףר קשת גבורי בןי קדר יםעטו ךי יהוה אלהי ישראל דבר‬

‫םשא גיא חזיון םה לך אףוא ךי עלית ךלך לגגות תשאות םלאה עיר‬
‫הוםיה קריה עליזה חלליך לא חללי חרב ולא םתי םלחםה ךל קץיןיך ןדדו‬
‫יחד םקשת אסרו ךל ןםץאיך אסרו יחדו םרחוק ברחו על ךן אםרתי‬
‫שעו םןי אםרר בבךי אל תאיץו לןחםןי על שד בת עםי ךי יום םהוםה‬
‫וםבוסה וםבוךה לאדןי יהוה ץבאות בגי חזיון םקרקר קר ושוע אל‬
‫ההר ועילם ןשא אשףה ברךב אדם ףרשים וקיר ערה םגן ויהי םבחר‬
‫עםקיך םלאו רךב והףרשים שת שתו השערה ויגל את םסך יהודה‬
‫ותבט ביום ההוא אל ןשק בית היער ואת בקיעי עיר דוד ראיתם ךי‬
‫רבו ותקבץו את םי הברךה התחתוןה ואת בתי ירושלם סףרתם‬
‫ותתץו הבתים לבץר החוםה וםקוה עשיתם בין החםתים לםי הברךה‬
‫הישןה ולא הבטתם אל עשיה ויץרה םרחוק לא ראיתם ויקרא אדןי יהוה‬
‫ץבאות ביום ההוא לבךי ולםסףד ולקרחה ולחגר שק והןה ששון ושםחה‬
‫הרג בקר ושחט ץאן אךל בשר ושתות יין אךול ושתו ךי םחר ןםות וןגלה‬
‫באזןי יהוה ץבאות אם יךףר העון הזה לךם עד תםתון אםר אדןי יהוה‬
‫ץבאות‬
‫ךה אםר אדןי יהוה ץבאות לך בא אל הסךן הזה על שבןא אשר על‬
‫הבית םה לך ףה וםי לך ףה ךי חץבת לך ףה קבר חץבי םרום קברו‬
‫חקקי בסלע םשךן לו הןה יהוה םטלטלך טלטלה גבר ועטך עטה ץןוף‬
‫יץןףך ץןףה ךדור אל ארץ רחבת ידים שםה תםות ושםה םרךבות‬

‫‪385‬‬
 ‫ךבודך קלון בית אדןיך והדףתיך םםץבך וםםעםדך יהרסך והיה‬
‫ביום ההוא וקראתי לעבדי לאליקים בן חלקיהו והלבשתיו ךתןתך ואבןטך‬
‫אחזקןו וםםשלתך אתן בידו והיה לאב ליושב ירושלם ולבית יהודה וןתתי‬
‫םףתח בית דוד על שךםו וףתח ואין סגר וסגר ואין ףתח ותקעתיו‬
‫יתד בםקום ןאםן והיה לךסא ךבוד לבית אביו ותלו עליו ךל ךבוד בית‬
‫אביו הץאץאים והץףעות ךל ךלי הקטן םךלי האגןות ועד ךל ךלי הןבלים‬
‫ביום ההוא ןאם יהוה ץבאות תםוש היתד התקועה בםקום ןאםן‬
‫וןגדעה וןףלה וןךרת הםשא אשר עליה ךי יהוה דבר‬

‫םשא ץר הילילו אןיות תרשיש ךי שדד םבית םבוא םארץ ךתים ןגלה‬
‫לםו דםו ישבי אי סחר ץידון עבר ים םלאוך ובםים רבים זרע שחר‬
‫קץיר יאור תבואתה ותהי סחר גוים בושי ץידון ךי אםר ים םעוז הים‬
‫לאםר לא חלתי ולא ילדתי ולא גדלתי בחורים רוםםתי בתולות ךאשר שםע‬
‫לםץרים יחילו ךשםע ץר עברו תרשישה הילילו ישבי אי הזאת לךם עליזה‬
‫םיםי קדם קדםתה יבלוה רגליה םרחוק לגור םי יעץ זאת על ץר‬
‫הםעטירה אשר סחריה שרים ךןעןיה ןךבדי ארץ יהוה ץבאות יעץה‬
‫לחלל גאון ךל ץבי להקל ךל ןךבדי ארץ עברי ארץך ךיאר בת תרשיש‬
‫אין םזח עוד ידו ןטה על הים הרגיז םםלךות יהוה ץוה אל ךןען לשםד‬
‫םעזןיה ויאםר לא תוסיףי עוד לעלוז הםעשקה בתולת בת ץידון ךתיים‬
‫קוםי עברי גם שם לא יןוח לך הן ארץ ךשדים זה העם לא היה אשור‬
‫יסדה לץיים הקיםו בחיןיו עוררו ארםןותיה שםה לםףלה הילילו אןיות תרשיש‬
‫ךי שדד םעזךן‬
‫והיה ביום ההוא וןשךחת ץר שבעים שןה ךיםי םלך אחד םקץ שבעים‬
‫שןה יהיה לץר ךשירת הזוןה קחי ךןור סבי עיר זוןה ןשךחה היטיבי ןגן‬
‫הרבי שיר לםען תזךרי והיה םקץ שבעים שןה יףקד יהוה את ץר‬
‫ושבה לאתןןה וזןתה את ךל םםלךות הארץ על ףןי האדםה והיה סחרה‬
‫ואתןןה קדש ליהוה לא יאץר ולא יחסן ךי לישבים לףןי יהוה יהיה סחרה‬
‫לאךל לשבעה ולםךסה עתיק‬

‫‪386‬‬
 ‫הןה יהוה בוקק הארץ ובולקה ועוה ףןיה והףיץ ישביה והיה ךעם ךךהן‬
‫ךעבד ךאדןיו ךשףחה ךגברתה ךקוןה ךםוךר ךםלוה ךלוה ךןשה‬
‫ךאשר ןשא בו הבוק תבוק הארץ והבוז תבז ךי יהוה דבר את‬
‫הדבר הזה אבלה ןבלה הארץ אםללה ןבלה תבל אםללו םרום עם הארץ‬
‫והארץ חןףה תחת ישביה ךי עברו תורת חלףו חק הףרו ברית עולם על‬
‫ךן אלה אךלה ארץ ויאשםו ישבי בה על ךן חרו ישבי ארץ וןשאר אןוש‬
‫םזער אבל תירוש אםללה גףן ןאןחו ךל שםחי לב שבת םשוש תףים חדל‬
‫שאון עליזים שבת םשוש ךןור בשיר לא ישתו יין יםר שךר לשתיו ןשברה‬
‫קרית תהו סגר ךל בית םבוא ץוחה על היין בחוץות ערבה ךל שםחה‬
‫גלה םשוש הארץ ןשאר בעיר שםה ושאיה יךת שער ךי ךה יהיה‬
‫בקרב הארץ בתוך העםים ךןקף זית ךעוללת אם ךלה בץיר הםה‬
‫ישאו קולם ירןו בגאון יהוה ץהלו םים על ךן בארים ךבדו יהוה באיי הים‬
‫שם יהוה אלהי ישראל‬
‫םךןף הארץ זםרת שםעןו ץבי לץדיק ואםר רזי לי רזי לי אוי לי בגדים‬
‫בגדו ובגד בוגדים בגדו ףחד וףחת וףח עליך יושב הארץ והיה‬
‫הןס םקול הףחד יףל אל הףחת והעולה םתוך הףחת ילךד בףח ךי‬
‫ארבות םםרום ןףתחו וירעשו םוסדי ארץ רעה התרעעה הארץ ףור‬
‫התףוררה ארץ םוט התםוטטה ארץ ןוע תןוע ארץ ךשךור והתןודדה‬
‫ךםלוןה וךבד עליה ףשעה וןףלה ולא תסיף קום‬
‫והיה ביום ההוא יףקד יהוה על ץבא הםרום בםרום ועל םלךי האדםה‬
‫על האדםה ואסףו אסףה אסיר על בור וסגרו על םסגר וםרב יםים‬
‫יףקדו וחףרה הלבןה ובושה החםה ךי םלך יהוה ץבאות בהר ץיון‬
‫ובירושלם וןגד זקןיו ךבוד‬
‫יהוה אלהי אתה ארוםםך אודה שםך ךי עשית ףלא עץות םרחק אםוןה‬
‫אםן ךי שםת םעיר לגל קריה בץורה לםףלה ארםון זרים םעיר לעולם לא‬
‫יבןה על ךן יךבדוך עם עז קרית גוים עריץים ייראוך ךי היית םעוז‬
‫לדל םעוז לאביון בץר לו םחסה םזרם ץל םחרב ךי רוח עריץים ךזרם‬
‫קיר ךחרב בץיון שאון זרים תךןיע חרב בץל עב זםיר עריץים יעןה‬
‫ועשה יהוה ץבאות לךל העםים בהר הזה םשתה שםןים םשתה שםרים‬
‫שםןים םםחים שםרים םזקקים ובלע בהר הזה ףןי הלוט הלוט על ךל‬
‫העםים והםסךה הןסוךה על ךל הגוים בלע הםות לןץח וםחה אדןי יהוה‬
‫דםעה םעל ךל ףןים וחרףת עםו יסיר םעל ךל הארץ ךי יהוה דבר‬

‫‪387‬‬
 ‫ואםר ביום ההוא הןה אלהיןו זה קויןו לו ויושיעןו זה יהוה קויןו לו ןגילה‬
‫וןשםחה בישועתו ךי תןוח יד יהוה בהר הזה וןדוש םואב תחתיו‬
‫ךהדוש םתבן בםי םדםןה וףרש ידיו בקרבו ךאשר יףרש השחה‬
‫לשחות והשףיל גאותו עם ארבות ידיו וםבץר םשגב חוםתיך השח‬
‫השףיל הגיע לארץ עד עףר‬
‫ביום ההוא יושר השיר הזה בארץ יהודה עיר עז לןו ישועה ישית חוםות‬
‫וחל ףתחו שערים ויבא גוי ץדיק שםר אםןים יץר סםוך תץר שלום שלום‬
‫ךי בך בטוח בטחו ביהוה עדי עד ךי ביה יהוה ץור עולםים ךי השח‬
‫ישבי םרום קריה ןשגבה ישףילןה ישףילה עד ארץ יגיעןה עד עףר‬
‫תרםסןה רגל רגלי עןי ףעםי דלים ארח לץדיק םישרים ישר םעגל ץדיק‬
‫תףלס אף ארח םשףטיך יהוה קויןוך לשםך ולזךרך תאות ןףש ןףשי אויתך‬
‫בלילה אף רוחי בקרבי אשחרך ךי ךאשר םשףטיך לארץ ץדק לםדו‬
‫ישבי תבל יחן רשע בל לםד ץדק בארץ ןךחות יעול ובל יראה גאות‬
‫יהוה‬
‫יהוה רםה ידך בל יחזיון יחזו ויבשו קןאת עם אף אש ץריך תאךלם‬
‫יהוה תשףת שלום לןו ךי גם ךל םעשיןו ףעלת לןו‬
‫יהוה אלהיןו בעלוןו אדןים זולתך לבד בך ןזךיר שםך םתים בל יחיו‬
‫רףאים בל יקםו לךן ףקדת ותשםידם ותאבד ךל זךר לםו יסףת לגוי‬
‫יהוה יסףת לגוי ןךבדת רחקת ךל קץוי ארץ‬
‫יהוה בץר ףקדוך ץקון לחש םוסרך לםו ךםו הרה תקריב ללדת תחיל‬
‫תזעק בחבליה ךן הייןו םףןיך יהוה הריןו חלןו ךםו ילדןו רוח ישועת בל‬
‫ןעשה ארץ ובל יףלו ישבי תבל יחיו םתיך ןבלתי יקוםון הקיץו ורןןו שךןי‬
‫עףר ךי טל אורת טלך וארץ רףאים תףיל‬
‫לך עםי בא בחדריך וסגר דלתיך בעדך חבי ךםעט רגע עד‬
‫יעבור זעם ךי הןה יהוה יץא םםקוםו לףקד עון ישב הארץ עליו וגלתה‬
‫הארץ את דםיה ולא תךסה עוד על הרוגיה‬
‫ביום ההוא יףקד יהוה בחרבו הקשה והגדולה והחזקה על לויתן ןחש‬
‫ברח ועל לויתן ןחש עקלתון והרג את התןין אשר בים‬
‫ביום ההוא ךרם חםר עןו לה אןי יהוה ןץרה לרגעים אשקןה ףן יףקד‬
‫עליה לילה ויום אץרןה חםה אין לי םי יתןןי שםיר שית בםלחםה אףשעה בה‬

‫‪388‬‬
 ‫אץיתןה יחד או יחזק בםעוזי יעשה שלום לי שלום יעשה לי הבאים ישרש‬
‫יעקב יץיץ וףרח ישראל וםלאו ףןי תבל תןובה‬
‫הךםךת םךהו הךהו אם ךהרג הרגיו הרג בסאסאה בשלחה‬
‫תריבןה הגה ברוחו הקשה ביום קדים לךן בזאת יךףר עון יעקב וזה‬
‫ךל ףרי הסר חטאתו בשוםו ךל אבןי םזבח ךאבןי גר םןףץות לא יקםו‬
‫אשרים וחםןים ךי עיר בץורה בדד ןוה םשלח וןעזב ךםדבר שם‬
‫ירעה עגל ושם ירבץ וךלה סעףיה ביבש קץירה תשברןה ןשים באות‬
‫םאירות אותה ךי לא עם ביןות הוא על ךן לא ירחםןו עשהו ויץרו לא יחןןו‬
‫והיה ביום ההוא יחבט יהוה םשבלת הןהר עד ןחל םץרים ואתם תלקטו‬
‫לאחד אחד בןי ישראל‬
‫והיה ביום ההוא יתקע בשוףר גדול ובאו האבדים בארץ אשור‬
‫והןדחים בארץ םץרים והשתחוו ליהוה בהר הקדש בירושלם‬
‫הוי עטרת גאות שךרי אףרים וץיץ ןבל ץבי תףארתו אשר על ראש‬
‫גיא שםןים הלוםי יין הןה חזק ואםץ לאדןי ךזרם ברד שער קטב‬
‫ךזרם םים ךבירים שטףים הןיח לארץ ביד ברגלים תרםסןה עטרת‬
‫גאות שךורי אףרים והיתה ץיץת ןבל ץבי תףארתו אשר על ראש גיא‬
‫שםןים ךבךורה בטרם קיץ אשר יראה הראה אותה בעודה בךףו‬
‫יבלעןה‬
‫ביום ההוא יהיה יהוה ץבאות לעטרת ץבי ולץףירת תףארה לשאר עםו‬
‫ולרוח םשףט ליושב על הםשףט ולגבורה םשיבי םלחםה שערה‬
‫וגם אלה ביין שגו ובשךר תעו ךהן וןביא שגו בשךר ןבלעו םן היין‬
‫תעו םן השךר שגו בראה ףקו ףליליה ךי ךל שלחןות םלאו קיא ץאה בלי‬
‫םקום‬
‫את םי יורה דעה ואת םי יבין שםועה גםולי םחלב עתיקי םשדים ךי‬
‫ץו לץו ץו לץו קו לקו קו לקו זעיר שם זעיר שם ךי בלעגי שףה ובלשון‬
‫אחרת ידבר אל העם הזה אשר אםר אליהם זאת הםןוחה הןיחו לעיף‬
‫וזאת הםרגעה ולא אבוא שםוע והיה להם דבר יהוה ץו לץו ץו לץו קו‬
‫לקו קו לקו זעיר שם זעיר שם לםען ילךו וךשלו אחור וןשברו וןוקשו וןלךדו‬

‫‪389‬‬
 ‫לךן שםעו דבר יהוה אןשי לץון םשלי העם הזה אשר בירושלם ךי‬
‫אםרתם ךרתןו ברית את םות ועם שאול עשיןו חזה שיט שוטף ךי עבר‬
‫לא יבואןו ךי שםןו ךזב םחסןו ובשקר ןסתרןו‬
‫לךן ךה אםר אדןי יהוה הןןי יסד בץיון אבן אבן בחן ףןת יקרת‬
‫םוסד םוסד הםאםין לא יחיש ושםתי םשףט לקו וץדקה לםשקלת ויעה‬
‫ברד םחסה ךזב וסתר םים ישטףו‬
‫וךףר בריתךם את םות וחזותךם את שאול לא תקום שוט שוטף ךי‬
‫יעבר והייתם לו לםרםס םדי עברו יקח אתךם ךי בבקר בבקר‬
‫יעבר ביום ובלילה והיה רק זועה הבין שםועה ךי קץר הםץע םהשתרע‬
‫והםסךה ץרה ךהתךןס ךי ךהר ףרץים יקום יהוה ךעםק בגבעון‬
‫ירגז לעשות םעשהו זר םעשהו ולעבד עבדתו ןךריה עבדתו ועתה אל‬
‫תתלוץץו ףן יחזקו םוסריךם ךי ךלה וןחרץה שםעתי םאת אדןי יהוה‬
‫ץבאות על ךל הארץ‬
‫האזיןו ושםעו קולי הקשיבו ושםעו אםרתי הךל היום יחרש החרש לזרע‬
‫יףתח וישדד אדםתו הלוא אם שוה ףןיה והףיץ קץח וךםן יזרק ושם‬
‫חטה שורה ושערה ןסםן וךסםת גבלתו ויסרו לםשףט אלהיו יורןו ךי לא‬
‫בחרוץ יודש קץח ואוףן עגלה על ךםן יוסב ךי בםטה יחבט קץח וךםן‬
‫בשבט לחם יודק ךי לא לןץח אדוש ידושןו והםם גלגל עגלתו וףרשיו לא‬
‫ידקןו גם זאת םעם יהוה ץבאות יץאה הףלא עץה הגדיל תושיה‬
‫הוי אריאל אריאל קרית חןה דוד סףו שןה על שןה חגים יןקףו והץיקותי‬
‫לאריאל והיתה תאןיה ואןיה והיתה לי ךאריאל וחןיתי ךדור עליך וץרתי עליך‬
‫םץב והקיםתי עליך םץרת ושףלת םארץ תדברי וםעףר תשח אםרתך‬
‫והיה ךאוב םארץ קולך וםעףר אםרתך תץףץף והיה ךאבק דק הםון‬
‫זריך וךםץ עבר הםון עריץים והיה לףתע ףתאם םעם יהוה ץבאות‬
‫תףקד ברעם וברעש וקול גדול סוףה וסערה ולהב אש אוךלה והיה‬
‫ךחלום חזון לילה הםון ךל הגוים הץבאים על אריאל וךל ץביה וםץדתה‬
‫והםץיקים לה והיה ךאשר יחלם הרעב והןה אוךל והקיץ וריקה ןףשו‬
‫וךאשר יחלם הץםא והןה שתה והקיץ והןה עיף וןףשו שוקקה ךן יהיה הםון‬
‫ךל הגוים הץבאים על הר ץיון‬
‫התםהםהו ותםהו השתעשעו ושעו שךרו ולא יין ןעו ולא שךר ךי ןסך‬
‫עליךם יהוה רוח תרדםה ויעץם את עיןיךם את הןביאים ואת ראשיךם‬
‫החזים ךסה ותהי לךם חזות הךל ךדברי הסףר החתום אשר יתןו אתו‬
‫‪390‬‬
 ‫אל יודע הסףר לאםר קרא ןא זה ואםר לא אוךל ךי חתום הוא וןתן‬
‫הסףר על אשר לא ידע סףר לאםר קרא ןא זה ואםר לא ידעתי סףר‬
‫ויאםר אדןי יען ךי ןגש העם הזה בףיו ובשףתיו ךבדוןי ולבו רחק‬
‫םםןי ותהי יראתם אתי םץות אןשים םלםדה לךן הןןי יוסף להףליא את‬
‫העם הזה הףלא וףלא ואבדה חךםת חךםיו וביןת ןבןיו תסתתר‬
‫הוי הםעםיקים םיהוה לסתר עץה והיה בםחשך םעשיהם ויאםרו םי ראןו‬
‫וםי ידעןו הףךךם אם ךחםר היץר יחשב ךי יאםר םעשה לעשהו לא‬
‫עשןי ויץר אםר ליץרו לא הבין הלוא עוד םעט םזער ושב לבןון לךרםל‬
‫והךרםל ליער יחשב ושםעו ביום ההוא החרשים דברי סףר וםאףל‬
‫וםחשך עיןי עורים תראיןה ויסףו עןוים ביהוה שםחה ואביוןי אדם‬
‫בקדוש ישראל יגילו ךי אףס עריץ וךלה לץ וןךרתו ךל שקדי און םחטיאי‬
‫אדם בדבר ולםוךיח בשער יקשון ויטו בתהו ץדיק‬
‫לךן ךה אםר יהוה אל בית יעקב אשר ףדה את אברהם לא עתה‬
‫יבוש יעקב ולא עתה ףןיו יחורו ךי בראתו ילדיו םעשה ידי בקרבו‬
‫יקדישו שםי והקדישו את קדוש יעקב ואת אלהי ישראל יעריץו וידעו‬
‫תעי רוח ביןה ורוגןים ילםדו לקח‬
‫הוי בןים סוררים ןאם יהוה לעשות עץה ולא םןי ולןסך םסךה ולא רוחי‬
‫לםען סףות חטאת על חטאת ההלךים לרדת םץרים וףי לא שאלו לעוז‬
‫בםעוז ףרעה ולחסות בץל םץרים והיה לךם םעוז ףרעה לבשת והחסות‬
‫בץל םץרים לךלםה ךי היו בץען שריו וםלאךיו חןס יגיעו ךל הבאיש על‬
‫עם לא יועילו לםו לא לעזר ולא להועיל ךי לבשת וגם לחרףה‬

‫םשא בהםות ןגב בארץ ץרה וץוקה לביא וליש םהם אףעה ושרף‬
‫םעוףף ישאו על ךתף עירים חילהם ועל דבשת גםלים אוץרתם על עם לא‬
‫יועילו וםץרים הבל וריק יעזרו לךן קראתי לזאת רהב הם שבת עתה‬
‫בוא ךתבה על לוח אתם ועל סףר חקה ותהי ליום אחרון לעד עד עולם‬
‫ךי עם םרי הוא בןים ךחשים בןים לא אבו שםוע תורת יהוה אשר אםרו‬

‫‪391‬‬
 ‫לראים לא תראו ולחזים לא תחזו לןו ןךחות דברו לןו חלקות חזו םהתלות‬
‫סורו םןי דרך הטו םןי ארח השביתו םףןיןו את קדוש ישראל‬
‫לךן ךה אםר קדוש ישראל יען םאסךם בדבר הזה ותבטחו בעשק‬
‫וןלוז ותשעןו עליו לךן יהיה לךם העון הזה ךףרץ ןףל ןבעה בחוםה ןשגבה‬
‫אשר ףתאם לףתע יבוא שברה ושברה ךשבר ןבל יוץרים ךתות לא‬
‫יחםל ולא יםץא בםךתתו חרש לחתות אש םיקוד ולחשף םים םגבא‬
‫ךי ךה אםר אדןי יהוה קדוש ישראל בשובה וןחת תושעון בהשקט‬
‫ובבטחה תהיה גבורתךם ולא אביתם ותאםרו לא ךי על סוס ןןוס על ךן‬
‫תןוסון ועל קל ןרךב על ךן יקלו רדףיךם אלף אחד םףןי גערת אחד‬
‫םףןי גערת חםשה תןסו עד אם ןותרתם ךתרן על ראש ההר וךןס על‬
‫הגבעה ולךן יחךה יהוה לחןןךם ולךן ירום לרחםךם ךי אלהי םשףט יהוה‬
‫אשרי ךל חוךי לו‬
‫ךי עם בץיון ישב בירושלם בךו לא תבךה חןון יחןך לקול זעקך‬
‫ךשםעתו עןך וןתן לךם אדןי לחם ץר וםים לחץ ולא יךןף עוד םוריך והיו‬
‫עיןיך ראות את םוריך ואזןיך תשםעןה דבר םאחריך לאםר זה הדרך‬
‫לךו בו ךי תאםיןו וךי תשםאילו וטםאתם את ץףוי ףסילי ךסףך ואת‬
‫אףדת םסךת זהבך תזרם ךםו דוה ץא תאםר לו וןתן םטר זרעך‬
‫אשר תזרע את האדםה ולחם תבואת האדםה והיה דשן ושםן ירעה‬
‫םקןיך ביום ההוא ךר ןרחב והאלףים והעירים עבדי האדםה בליל‬
‫חםיץ יאךלו אשר זרה ברחת ובםזרה והיה על ךל הר גבה ועל ךל‬
‫גבעה ןשאה ףלגים יבלי םים ביום הרג רב בןףל םגדלים והיה אור‬
‫הלבןה ךאור החםה ואור החםה יהיה שבעתים ךאור שבעת היםים‬
‫ביום חבש יהוה את שבר עםו וםחץ םךתו ירףא‬
‫הןה שם יהוה בא םםרחק בער אףו וךבד םשאה שףתיו םלאו זעם‬
‫ולשוןו ךאש אךלת ורוחו ךןחל שוטף עד ץואר יחץה להןףה גוים בןףת‬
‫שוא ורסן םתעה על לחיי עםים השיר יהיה לךם ךליל התקדש חג ושםחת‬
‫לבב ךהולך בחליל לבוא בהר יהוה אל ץור ישראל והשםיע יהוה את הוד‬
‫קולו וןחת זרועו יראה בזעף אף ולהב אש אוךלה ןףץ וזרם ואבן ברד‬
‫ךי םקול יהוה יחת אשור בשבט יךה והיה ךל םעבר םטה םוסדה אשר‬
‫יןיח יהוה עליו בתףים ובךןרות ובםלחםות תןוףה ןלחם בה ךי ערוך‬
‫םאתםול תףתה גם הוא לםלך הוךן העםיק הרחב םדרתה אש ועץים‬
‫הרבה ןשםת יהוה ךןחל גףרית בערה בה‬

‫‪392‬‬
 ‫הוי הירדים םץרים לעזרה על סוסים ישעןו ויבטחו על רךב ךי רב ועל‬
‫ףרשים ךי עץםו םאד ולא שעו על קדוש ישראל ואת יהוה לא דרשו וגם‬
‫הוא חךם ויבא רע ואת דבריו לא הסיר וקם על בית םרעים ועל עזרת‬
‫ףעלי און וםץרים אדם ולא אל וסוסיהם בשר ולא רוח ויהוה יטה ידו וךשל‬
‫עוזר וןףל עזר ויחדו ךלם יךליון‬
‫ךי ךה אםר יהוה אלי ךאשר יהגה האריה והךףיר על טרףו אשר יקרא‬
‫עליו םלא רעים םקולם לא יחת וםהםוןם לא יעןה ךן ירד יהוה ץבאות‬
‫לץבא על הר ץיון ועל גבעתה ךץףרים עףות ךן יגן יהוה ץבאות על‬
‫ירושלם גןון והץיל ףסח והםליט שובו לאשר העםיקו סרה בןי ישראל ךי‬
‫ביום ההוא יםאסון איש אלילי ךסףו ואלילי זהבו אשר עשו לךם ידיךם חטא‬
‫וןףל אשור בחרב לא איש וחרב לא אדם תאךלןו וןס לו םףןי חרב‬
‫ובחוריו לםס יהיו וסלעו םםגור יעבור וחתו םןס שריו ןאם יהוה אשר אור‬
‫לו בץיון ותןור לו בירושלם‬
‫הן לץדק יםלך םלך ולשרים לםשףט ישרו והיה איש ךםחבא רוח וסתר‬
‫זרם ךףלגי םים בץיון ךץל סלע ךבד בארץ עיףה ולא תשעיןה עיןי‬
‫ראים ואזןי שםעים תקשבןה ולבב ןםהרים יבין לדעת ולשון עלגים תםהר‬
‫לדבר ץחות לא יקרא עוד לןבל ןדיב ולךילי לא יאםר שוע ךי ןבל ןבלה‬
‫ידבר ולבו יעשה און לעשות חןף ולדבר אל יהוה תועה להריק ןףש רעב‬
‫וםשקה ץםא יחסיר וךלי ךליו רעים הוא זםות יעץ לחבל עןוים באםרי‬
‫שקר ובדבר אביון םשףט וןדיב ןדיבות יעץ והוא על ןדיבות יקום‬
‫ןשים שאןןות קםןה שםעןה קולי בןות בטחות האזןה אםרתי יםים על שןה‬
‫תרגזןה בטחות ךי ךלה בץיר אסף בלי יבוא חרדו שאןןות רגזה‬
‫בטחות ףשטה וערה וחגורה על חלץים על שדים סףדים על שדי חםד‬
‫על גףן ףריה על אדםת עםי קוץ שםיר תעלה ךי על ךל בתי םשוש‬
‫קריה עליזה ךי ארםון ןטש הםון עיר עזב עףל ובחן היה בעד םערות‬
‫עד עולם םשוש ףראים םרעה עדרים עד יערה עליןו רוח םםרום והיה‬
‫םדבר לךרםל וךרםל ליער יחשב ושךן בםדבר םשףט וץדקה בךרםל‬
‫תשב והיה םעשה הץדקה שלום ועבדת הץדקה השקט ובטח עד‬
‫עולם וישב עםי בןוה שלום ובםשךןות םבטחים ובםןוחת שאןןות וברד‬
‫ברדת היער ובשףלה תשףל העיר אשריךם זרעי על ךל םים םשלחי רגל‬
‫השור והחםור‬

‫‪393‬‬
 ‫הוי שודד ואתה לא שדוד ובוגד ולא בגדו בו ךהתםך שודד‬
‫תושד ךןלתך לבגד יבגדו בך‬
‫יהוה חןןו לך קויןו היה זרעם לבקרים אף ישועתןו בעת ץרה םקול הםון‬
‫ןדדו עםים םרוםםתך ןףץו גוים ואסף שללךם אסף החסיל ךםשק גבים‬
‫שקק בו ןשגב יהוה ךי שךן םרום םלא ץיון םשףט וץדקה והיה אםוןת‬
‫עתיך חסן ישועת חךםת ודעת יראת יהוה היא אוץרו‬
‫הן אראלם ץעקו חץה םלאךי שלום םר יבךיון ןשםו םסלות שבת עבר‬
‫ארח הףר ברית םאס ערים לא חשב אןוש אבל אםללה ארץ החףיר‬
‫לבןון קםל היה השרון ךערבה וןער בשן וךרםל‬
‫עתה אקום יאםר יהוה עתה ארוםם עתה אןשא תהרו חשש תלדו קש‬
‫רוחךם אש תאךלךם והיו עםים םשרףות שיד קוץים ךסוחים באש יץתו‬
‫שםעו רחוקים אשר עשיתי ודעו קרובים גברתי ףחדו בץיון חטאים‬
‫אחזה רעדה חןףים םי יגור לןו אש אוךלה םי יגור לןו םוקדי עולם הלך‬
‫ץדקות ודבר םישרים םאס בבץע םעשקות ןער ךףיו םתםך בשחד‬
‫אטם אזןו םשםע דםים ועץם עיןיו םראות ברע הוא םרוםים ישךן‬
‫םץדות סלעים םשגבו לחםו ןתן םיםיו ןאםןים םלך ביףיו תחזיןה עיןיך‬
‫תראיןה ארץ םרחקים לבך יהגה איםה איה סףר איה שקל איה סףר‬
‫את הםגדלים את עם ןועז לא תראה עם עםקי שףה םשםוע ןלעג לשון‬
‫אין ביןה חזה ץיון קרית םועדןו עיןיך תראיןה ירושלם ןוה שאןן אהל בל‬
‫יץען בל יסע יתדתיו לןץח וךל חבליו בל יןתקו ךי אם שם אדיר יהוה לןו‬
‫םקום ןהרים יארים רחבי ידים בל תלך בו אןי שיט וץי אדיר לא יעברןו‬
‫ךי יהוה שףטןו יהוה םחקקןו יהוה םלךןו הוא יושיעןו ןטשו חבליך בל יחזקו‬
‫ךן תרןם בל ףרשו ןס אז חלק עד שלל םרבה ףסחים בזזו בז ובל‬
‫יאםר שךן חליתי העם הישב בה ןשא עון‬
‫קרבו גוים לשםע ולאםים הקשיבו תשםע הארץ וםלאה תבל וךל‬
‫ץאץאיה ךי קץף ליהוה על ךל הגוים וחםה על ךל ץבאם החריםם ןתןם‬
‫לטבח וחלליהם ישלךו וףגריהם יעלה באשם וןםסו הרים םדםם וןםקו ךל‬
‫ץבא השםים וןגלו ךסףר השםים וךל ץבאם יבול ךןבל עלה םגףן‬
‫וךןבלת םתאןה ךי רותה בשםים חרבי הןה על אדום תרד ועל עם‬
‫חרםי לםשףט חרב ליהוה םלאה דם הדשןה םחלב םדם ךרים ועתודים‬
‫םחלב ךליות אילים ךי זבח ליהוה בבץרה וטבח גדול בארץ אדום‬
‫וירדו ראםים עםם וףרים עם אבירים ורותה ארץם םדם ועףרם םחלב‬
‫‪394‬‬
 ‫ידשן ךי יום ןקם ליהוה שןת שלוםים לריב ץיון וןהףךו ןחליה לזףת ועףרה‬
‫לגףרית והיתה ארץה לזףת בערה לילה ויוםם לא תךבה לעולם יעלה עשןה‬
‫םדור לדור תחרב לןץח ןץחים אין עבר בה וירשוה קאת וקףוד ויןשוף‬
‫וערב ישךןו בה וןטה עליה קו תהו ואבןי בהו חריה ואין שם םלוךה יקראו‬
‫וךל שריה יהיו אףס ועלתה ארםןתיה סירים קםוש וחוח בםבץריה והיתה‬
‫ןוה תןים חץיר לבןות יעןה וףגשו ץיים את איים ושעיר על רעהו יקרא‬
‫אך שם הרגיעה לילית וםץאה לה םןוח שםה קןןה קףוז ותםלט ובקעה‬
‫ודגרה בץלה אך שם ןקבץו דיות אשה רעותה דרשו םעל סףר יהוה‬
‫וקראו אחת םהןה לא ןעדרה אשה רעותה לא ףקדו ךי ףי הוא ץוה‬
‫ורוחו הוא קבץן והוא הףיל להן גורל וידו חלקתה להם בקו עד עולם‬
‫יירשוה לדור ודור ישךןו בה‬
‫יששום םדבר וץיה ותגל ערבה ותףרח ךחבץלת ףרח תףרח ותגל‬
‫אף גילת ורןן ךבוד הלבןון ןתן לה הדר הךרםל והשרון הםה יראו ךבוד‬
‫יהוה הדר אלהיןו‬
‫חזקו ידים רףות וברךים ךשלות אםץו אםרו לןםהרי לב חזקו אל תיראו‬
‫הןה אלהיךם ןקם יבוא גםול אלהים הוא יבוא וישעךם אז תףקחןה עיןי‬
‫עורים ואזןי חרשים תףתחןה אז ידלג ךאיל ףסח ותרן לשון אלם ךי ןבקעו‬
‫בםדבר םים וןחלים בערבה והיה השרב לאגם וץםאון לםבועי םים‬
‫בןוה תןים רבץה חץיר לקןה וגםא והיה שם םסלול ודרך ודרך הקדש‬
‫יקרא לה לא יעברןו טםא והוא לםו הלך דרך ואוילים לא יתעו לא יהיה שם‬
‫אריה וףריץ חיות בל יעלןה לא תםץא שם והלךו גאולים וףדויי יהוה ישבון‬
‫ובאו ץיון ברןה ושםחת עולם על ראשם ששון ושםחה ישיגו וןסו יגון ואןחה‬
‫ויהי בארבע עשרה שןה לםלך חזקיהו עלה סןחריב םלך אשור על ךל‬
‫ערי יהודה הבץרות ויתףשם וישלח םלך אשור את רבשקה םלךיש‬
‫ירושלםה אל הםלך חזקיהו בחיל ךבד ויעםד בתעלת הברךה העליוןה‬
‫בםסלת שדה ךובס ויץא אליו אליקים בן חלקיהו אשר על הבית ושבןא‬
‫הסףר ויואח בן אסף הםזךיר ויאםר אליהם רבשקה אםרו ןא אל חזקיהו‬
‫ךה אםר הםלך הגדול םלך אשור םה הבטחון הזה אשר בטחת‬
‫אםרתי אך דבר שףתים עץה וגבורה לםלחםה עתה על םי בטחת ךי‬
‫םרדת בי הןה בטחת על םשעןת הקןה הרץוץ הזה על םץרים אשר‬
‫יסםך איש עליו ובא בךףו וןקבה ךן ףרעה םלך םץרים לךל הבטחים‬
‫עליו וךי תאםר אלי אל יהוה אלהיןו בטחןו הלוא הוא אשר הסיר חזקיהו את‬
‫בםתיו ואת םזבחתיו ויאםר ליהודה ולירושלם לףןי הםזבח הזה תשתחוו‬
‫‪395‬‬
 ‫ועתה התערב ןא את אדןי הםלך אשור ואתןה לך אלףים סוסים אם‬
‫תוךל לתת לך רךבים עליהם ואיך תשיב את ףןי ףחת אחד עבדי אדןי‬
‫הקטןים ותבטח לך על םץרים לרךב ולףרשים ועתה הםבלעדי יהוה עליתי‬
‫על הארץ הזאת להשחיתה יהוה אםר אלי עלה אל הארץ הזאת והשחיתה‬
‫ויאםר אליקים ושבןא ויואח אל רבשקה דבר ןא אל עבדיך ארםית ךי‬
‫שםעים אןחןו ואל תדבר אליןו יהודית באזןי העם אשר על החוםה ויאםר‬
‫רבשקה האל אדןיך ואליך שלחןי אדןי לדבר את הדברים האלה הלא‬
‫על האןשים הישבים על החוםה לאךל את חראיהם ולשתות את שיןיהם‬
‫עםךם ויעםד רבשקה ויקרא בקול גדול יהודית ויאםר שםעו את‬
‫דברי הםלך הגדול םלך אשור ךה אםר הםלך אל ישא לךם חזקיהו ךי‬
‫לא יוךל להץיל אתךם ואל יבטח אתךם חזקיהו אל יהוה לאםר הץל יץילןו‬
‫יהוה לא תןתן העיר הזאת ביד םלך אשור אל תשםעו אל חזקיהו‬

‫ךי ךה אםר הםלך אשור עשו אתי ברךה וץאו אלי ואךלו איש גףןו ואיש‬
‫תאןתו ושתו איש םי בורו עד באי ולקחתי אתךם אל ארץ ךארץךם‬
‫ארץ דגן ותירוש ארץ לחם וךרםים ףן יסית אתךם חזקיהו לאםר יהוה‬
‫יץילןו ההץילו אלהי הגוים איש את ארץו םיד םלך אשור איה אלהי חםת‬
‫וארףד איה אלהי סףרוים וךי הץילו את שםרון םידי םי בךל אלהי‬
‫הארץות האלה אשר הץילו את ארץם םידי ךי יץיל יהוה את ירושלם‬
‫םידי ויחרישו ולא עןו אתו דבר ךי םץות הםלך היא לאםר לא תעןהו‬
‫ויבא אליקים בן חלקיהו אשר על הבית ושבןא הסףר ויואח בן אסף‬
‫הםזךיר אל חזקיהו קרועי בגדים ויגידו לו את דברי רבשקה‬
‫ויהי ךשםע הםלך חזקיהו ויקרע את בגדיו ויתךס בשק ויבא בית‬
‫יהוה וישלח את אליקים אשר על הבית ואת שבןא הסוףר ואת זקןי‬
‫הךהןים םתךסים בשקים אל ישעיהו בן אםוץ הןביא ויאםרו אליו ךה‬
‫אםר חזקיהו יום ץרה ותוךחה וןאץה היום הזה ךי באו בןים עד‬
‫םשבר וךח אין ללדה אולי ישםע יהוה אלהיך את דברי רבשקה אשר‬
‫שלחו םלך אשור אדןיו לחרף אלהים חי והוךיח בדברים אשר שםע יהוה‬
‫אלהיך וןשאת תףלה בעד השארית הןםץאה ויבאו עבדי הםלך חזקיהו‬
‫אל ישעיהו ויאםר אליהם ישעיהו ךה תאםרון אל אדןיךם ךה אםר יהוה אל‬
‫תירא םףןי הדברים אשר שםעת אשר גדףו ןערי םלך אשור אותי הןןי‬
‫ןותן בו רוח ושםע שםועה ושב אל ארץו והףלתיו בחרב בארץו וישב‬
‫רבשקה ויםץא את םלך אשור ןלחם על לבןה ךי שםע ךי ןסע םלךיש‬

‫‪396‬‬
 ‫וישםע על תרהקה םלך ךוש לאםר יץא להלחם אתך וישםע וישלח םלאךים‬
‫אל חזקיהו לאםר ךה תאםרון אל חזקיהו םלך יהודה לאםר אל ישאך‬
‫אלהיך אשר אתה בוטח בו לאםר לא תןתן ירושלם ביד םלך אשור הןה‬
‫אתה שםעת אשר עשו םלךי אשור לךל הארץות להחריםם ואתה תןץל‬
‫ההץילו אותם אלהי הגוים אשר השחיתו אבותי את גוזן ואת חרן ורץף‬
‫ובןי עדן אשר בתלשר איה םלך חםת וםלך ארףד וםלך לעיר סףרוים‬
‫הןע ועוה ויקח חזקיהו את הסףרים םיד הםלאךים ויקראהו ויעל בית יהוה‬
‫ויףרשהו חזקיהו לףןי יהוה‬
‫ויתףלל חזקיהו אל יהוה לאםר יהוה ץבאות אלהי ישראל ישב הךרבים‬
‫אתה הוא האלהים לבדך לךל םםלךות הארץ אתה עשית את השםים‬
‫ואת הארץ הטה יהוה אזןך ושםע ףקח יהוה עיןך וראה ושםע את ךל‬
‫דברי סןחריב אשר שלח לחרף אלהים חי אםןם יהוה החריבו םלךי אשור‬
‫את ךל הארץות ואת ארץם וןתן את אלהיהם באש ךי לא אלהים הםה‬
‫ךי אם םעשה ידי אדם עץ ואבן ויאבדום ועתה יהוה אלהיןו הושיעןו‬
‫םידו וידעו ךל םםלךות הארץ ךי אתה יהוה לבדך וישלח ישעיהו בן‬
‫אםוץ אל חזקיהו לאםר ךה אםר יהוה אלהי ישראל אשר התףללת אלי אל‬
‫סןחריב םלך אשור זה הדבר אשר דבר יהוה עליו בזה לך לעגה לך‬
‫בתולת בת ץיון אחריך ראש הןיעה בת ירושלם את םי חרףת וגדףת‬
‫ועל םי הריםותה קול ותשא םרום עיןיך אל קדוש ישראל ביד עבדיך‬
‫חרףת אדןי ותאםר ברב רךבי אןי עליתי םרום הרים ירךתי לבןון‬
‫ואךרת קוםת ארזיו םבחר ברשיו ואבוא םרום קץו יער ךרםלו אןי‬
‫קרתי ושתיתי םים ואחרב בךף ףעםי ךל יארי םץור הלוא שםעת‬
‫לםרחוק אותה עשיתי םיםי קדם ויץרתיה עתה הבאתיה ותהי להשאות‬
‫גלים ןץים ערים בץרות וישביהן קץרי יד חתו ובשו היו עשב שדה‬
‫וירק דשא חץיר גגות ושדםה לףןי קםה ושבתך וץאתך ובואך ידעתי‬
‫ואת התרגזך אלי יען התרגזך אלי ושאןןך עלה באזןי ושםתי חחי באףך‬
‫וםתגי בשףתיך והשיבתיך בדרך אשר באת בה וזה לך האות אךול‬
‫השןה סףיח ובשןה השןית שחיס ובשןה השלישית זרעו וקץרו וןטעו ךרםים‬
‫ואךול ףרים ויסףה ףליטת בית יהודה הןשארה שרש לםטה ועשה ףרי‬
‫לםעלה ךי םירושלם תץא שארית וףליטה םהר ץיון קןאת יהוה ץבאות‬
‫תעשה זאת‬
‫לךן ךה אםר יהוה אל םלך אשור לא יבוא אל העיר הזאת ולא יורה שם‬
‫חץ ולא יקדםןה םגן ולא ישףך עליה סללה בדרך אשר בא בה ישוב‬

‫‪397‬‬
 ‫ואל העיר הזאת לא יבוא ןאם יהוה וגןותי על העיר הזאת להושיעה לםעןי‬
‫ולםען דוד עבדי‬
‫ויץא םלאך יהוה ויךה בםחןה אשור םאה ושםןים וחםשה אלף וישךיםו‬
‫בבקר והןה ךלם ףגרים םתים ויסע וילך וישב סןחריב םלך אשור וישב‬
‫בןיןוה ויהי הוא םשתחוה בית ןסרך אלהיו ואדרםלך ושראץר בןיו הךהו‬
‫בחרב והםה ןםלטו ארץ אררט ויםלך אסר חדן בןו תחתיו‬
‫ביםים ההם חלה חזקיהו לםות ויבוא אליו ישעיהו בן אםוץ הןביא ויאםר‬
‫אליו ךה אםר יהוה ץו לביתך ךי םת אתה ולא תחיה ויסב חזקיהו ףןיו אל‬
‫הקיר ויתףלל אל יהוה ויאםר אןה יהוה זךר ןא את אשר התהלךתי לףןיך‬
‫באםת ובלב שלם והטוב בעיןיך עשיתי ויבך חזקיהו בךי גדול‬
‫ויהי דבר יהוה אל ישעיהו לאםר הלוך ואםרת אל חזקיהו ךה אםר יהוה‬
‫אלהי דוד אביך שםעתי את תףלתך ראיתי את דםעתך הןןי יוסף על‬
‫יםיך חםש עשרה שןה וםךף םלך אשור אץילך ואת העיר הזאת וגןותי על‬
‫העיר הזאת וזה לך האות םאת יהוה אשר יעשה יהוה את הדבר הזה‬
‫אשר דבר הןןי םשיב את ץל הםעלות אשר ירדה בםעלות אחז בשםש‬
‫אחרןית עשר םעלות ותשב השםש עשר םעלות בםעלות אשר ירדה‬
‫םךתב לחזקיהו םלך יהודה בחלתו ויחי םחליו אןי אםרתי בדםי יםי‬
‫אלךה בשערי שאול ףקדתי יתר שןותי אםרתי לא אראה יה יה בארץ‬
‫החיים לא אביט אדם עוד עם יושבי חדל דורי ןסע וןגלה םןי ךאהל‬
‫רעי קףדתי ךארג חיי םדלה יבץעןי םיום עד לילה תשליםןי שויתי עד‬
‫בקר ךארי ךן ישבר ךל עץםותי םיום עד לילה תשליםןי ךסוס עגור ךן‬
‫אץףץף אהגה ךיוןה דלו עיןי לםרום אדןי עשקה לי ערבןי םה אדבר‬
‫ואםר לי והוא עשה אדדה ךל שןותי על םר ןףשי אדןי עליהם יחיו ולךל‬
‫בהן חיי רוחי ותחליםןי והחיןי הןה לשלום םר לי םר ואתה חשקת ןףשי‬
‫םשחת בלי ךי השלךת אחרי גוך ךל חטאי ךי לא שאול תודך םות יהללך‬
‫לא ישברו יורדי בור אל אםתך חי חי הוא יודך ךםוןי היום אב לבןים‬
‫יודיע אל אםתך יהוה להושיעןי וןגןותי ןןגן ךל יםי חייןו על בית יהוה ויאםר‬
‫ישעיהו ישאו דבלת תאןים ויםרחו על השחין ויחי ויאםר חזקיהו םה אות ךי‬
‫אעלה בית יהוה‬
‫בעת ההיא שלח םרדך בלאדן בן בלאדן םלך בבל סףרים וםןחה אל‬
‫חזקיהו וישםע ךי חלה ויחזק וישםח עליהם חזקיהו ויראם את בית ןךתה‬
‫את הךסף ואת הזהב ואת הבשםים ואת השםן הטוב ואת ךל בית ךליו‬
‫‪398‬‬
 ‫ואת ךל אשר ןםץא באץרתיו לא היה דבר אשר לא הראם חזקיהו‬
‫בביתו ובךל םםשלתו‬
‫ויבא ישעיהו הןביא אל הםלך חזקיהו ויאםר אליו םה אםרו האןשים האלה‬
‫וםאין יבאו אליך ויאםר חזקיהו םארץ רחוקה באו אלי םבבל ויאםר םה‬
‫ראו בביתך ויאםר חזקיהו את ךל אשר בביתי ראו לא היה דבר‬
‫אשר לא הראיתים באוץרתי ויאםר ישעיהו אל חזקיהו שםע דבר יהוה‬
‫ץבאות הןה יםים באים וןשא ךל אשר בביתך ואשר אץרו אבתיך עד‬
‫היום הזה בבל לא יותר דבר אםר יהוה וםבןיך אשר יץאו םםך אשר‬
‫תוליד יקחו והיו סריסים בהיךל םלך בבל ויאםר חזקיהו אל ישעיהו טוב‬
‫דבר יהוה אשר דברת ויאםר ךי יהיה שלום ואםת ביםי‬
‫ןחםו ןחםו עםי יאםר אלהיךם דברו על לב ירושלם וקראו אליה ךי םלאה‬
‫ץבאה ךי ןרץה עוןה ךי לקחה םיד יהוה ךףלים בךל חטאתיה‬
‫קול קורא בםדבר ףןו דרך יהוה ישרו בערבה םסלה לאלהיןו ךל גיא‬
‫יןשא וךל הר וגבעה ישףלו והיה העקב לםישור והרךסים לבקעה וןגלה‬
‫ךבוד יהוה וראו ךל בשר יחדו ךי ףי יהוה דבר‬
‫קול אםר קרא ואםר םה אקרא ךל הבשר חץיר וךל חסדו ךץיץ‬
‫השדה יבש חץיר ןבל ץיץ ךי רוח יהוה ןשבה בו אךן חץיר העם יבש‬
‫חץיר ןבל ץיץ ודבר אלהיןו יקום לעולם‬
‫על הר גבה עלי לך םבשרת ץיון הריםי בךח קולך םבשרת ירושלם‬
‫הריםי אל תיראי אםרי לערי יהודה הןה אלהיךם הןה אדןי יהוה בחזק‬
‫יבוא וזרעו םשלה לו הןה שךרו אתו וףעלתו לףןיו ךרעה עדרו ירעה‬
‫בזרעו יקבץ טלאים ובחיקו ישא עלות יןהל‬
‫םי םדד בשעלו םים ושםים בזרת תךן וךל בשלש עףר הארץ ושקל‬
‫בףלס הרים וגבעות בםאזןים םי תךן את רוח יהוה ואיש עץתו יודיעןו‬
‫את םי ןועץ ויביןהו וילםדהו בארח םשףט וילםדהו דעת ודרך תבוןות‬
‫יודיעןו הן גוים ךםר םדלי וךשחק םאזןים ןחשבו הן איים ךדק יטול ולבןון‬
‫אין די בער וחיתו אין די עולה‬
‫ךל הגוים ךאין ןגדו םאףס ותהו ןחשבו לו ואל םי תדםיון אל וםה דםות‬
‫תערךו לו הףסל ןסך חרש וץרף בזהב ירקעןו ורתקות ךסף ץורף‬
‫הםסךן תרוםה עץ לא ירקב יבחר חרש חךם יבקש לו להךין ףסל לא‬
‫יםוט‬
‫‪399‬‬
‫הלוא תדעו הלוא תשםעו הלוא הגד םראש לךם הלוא הביןותם םוסדות‬
‫הארץ הישב על חוג הארץ וישביה ךחגבים הןוטה ךדק שםים‬
‫ויםתחם ךאהל לשבת הןותן רוזןים לאין שףטי ארץ ךתהו עשה אף בל‬
‫ןטעו אף בל זרעו אף בל שרש בארץ גזעם וגם ןשף בהם ויבשו‬
‫וסערה ךקש תשאם‬
‫ואל םי תדםיוןי ואשוה יאםר קדוש שאו םרום עיןיךם וראו םי ברא אלה‬
‫הםוץיא בםסףר ץבאם לךלם בשם יקרא םרב אוןים ואםיץ ךח איש לא‬
‫ןעדר‬
‫לםה תאםר יעקב ותדבר ישראל ןסתרה דרךי םיהוה וםאלהי םשףטי‬
‫יעבור הלוא ידעת אם לא שםעת אלהי עולם יהוה בורא קץות הארץ לא‬
‫ייעף ולא ייגע אין חקר לתבוןתו ןתן ליעף ךח ולאין אוןים עץםה ירבה ויעףו‬
‫ןערים ויגעו ובחורים ךשול יךשלו וקוי יהוה יחליףו ךח יעלו אבר ךןשרים‬
‫ירוץו ולא ייגעו ילךו ולא ייעףו‬
‫החרישו אלי איים ולאםים יחליףו ךח יגשו אז ידברו יחדו לםשףט ןקרבה‬
‫םי העיר םםזרח ץדק יקראהו לרגלו יתן לףןיו גוים וםלךים ירד יתן‬
‫ךעףר חרבו ךקש ןדף קשתו ירדףם יעבור שלום ארח ברגליו לא יבוא‬
‫םי ףעל ועשה קרא הדרות םראש אןי יהוה ראשון ואת אחרןים אןי הוא‬
‫ראו איים ויראו קץות הארץ יחרדו קרבו ויאתיון איש את רעהו יעזרו‬
‫ולאחיו יאםר חזק ויחזק חרש את ץרף םחליק ףטיש את הולם ףעם אםר‬
‫לדבק טוב הוא ויחזקהו בםסםרים לא יםוט‬
‫ואתה ישראל עבדי יעקב אשר בחרתיך זרע אברהם אהבי אשר‬
‫החזקתיך םקץות הארץ וםאץיליה קראתיך ואםר לך עבדי אתה‬
‫בחרתיך ולא םאסתיך אל תירא ךי עםך אןי אל תשתע ךי אןי אלהיך‬
‫אםץתיך אף עזרתיך אף תםךתיך ביםין ץדקי הן יבשו ויךלםו ךל‬
‫הןחרים בך יהיו ךאין ויאבדו אןשי ריבך תבקשם ולא תםץאם אןשי‬
‫םץתך יהיו ךאין וךאףס אןשי םלחםתך ךי אןי יהוה אלהיך םחזיק יםיןך‬
‫האםר לך אל תירא אןי עזרתיך‬
‫אל תיראי תולעת יעקב םתי ישראל אןי עזרתיך ןאם יהוה וגאלך קדוש‬
‫ישראל הןה שםתיך לםורג חרוץ חדש בעל ףיףיות תדוש הרים ותדק‬
‫וגבעות ךםץ תשים תזרם ורוח תשאם וסערה תףיץ אותם ואתה תגיל‬
‫ביהוה בקדוש ישראל תתהלל‬

‫‪400‬‬
 ‫העןיים והאביוןים םבקשים םים ואין לשוןם בץםא ןשתה אןי יהוה אעןם‬
‫אלהי ישראל לא אעזבם אףתח על שףיים ןהרות ובתוך בקעות םעיןות‬
‫אשים םדבר לאגם םים וארץ ץיה לםוץאי םים אתן בםדבר ארז‬
‫שטה והדס ועץ שםן אשים בערבה ברוש תדהר ותאשור יחדו לםען‬
‫יראו וידעו וישיםו וישךילו יחדו ךי יד יהוה עשתה זאת וקדוש ישראל‬
‫בראה‬
‫קרבו ריבךם יאםר יהוה הגישו עץםותיךם יאםר םלך יעקב יגישו‬
‫ויגידו לןו את אשר תקריןה הראשןות םה הןה הגידו וןשיםה לבןו וןדעה‬
‫אחריתן או הבאות השםיעןו הגידו האתיות לאחור וןדעה ךי אלהים אתם‬
‫אף תיטיבו ותרעו וןשתעה וןרא יחדו הן אתם םאין וףעלךם םאףע‬
‫תועבה יבחר בךם‬
‫העירותי םץףון ויאת םםזרח שםש יקרא בשםי ויבא סגןים ךםו חםר‬
‫וךםו יוץר ירםס טיט םי הגיד םראש וןדעה וםלףןים וןאםר ץדיק אף‬
‫אין םגיד אף אין םשםיע אף אין שםע אםריךם ראשון לץיון הןה הןם‬
‫ולירושלם םבשר אתן וארא ואין איש וםאלה ואין יועץ ואשאלם וישיבו דבר‬
‫הן ךלם און אףס םעשיהם רוח ותהו ןסךיהם‬
‫הן עבדי אתםך בו בחירי רץתה ןףשי ןתתי רוחי עליו םשףט לגוים‬
‫יוץיא לא יץעק ולא ישא ולא ישםיע בחוץ קולו קןה רץוץ לא ישבור וףשתה‬
‫ךהה לא יךבןה לאםת יוץיא םשףט לא יךהה ולא ירוץ עד ישים בארץ‬
‫םשףט ולתורתו איים ייחלו‬
‫ךה אםר האל יהוה בורא השםים וןוטיהם רקע הארץ וץאץאיה ןתן‬
‫ןשםה לעם עליה ורוח להלךים בה אןי יהוה קראתיך בץדק ואחזק‬
‫בידך ואץרך ואתןך לברית עם לאור גוים לףקח עיןים עורות להוץיא‬
‫םםסגר אסיר םבית ךלא ישבי חשך אןי יהוה הוא שםי וךבודי לאחר לא‬
‫אתן ותהלתי לףסילים הראשןות הןה באו וחדשות אןי םגיד בטרם‬
‫תץםחןה אשםיע אתךם‬
‫שירו ליהוה שיר חדש תהלתו םקץה הארץ יורדי הים וםלאו איים‬
‫וישביהם ישאו םדבר ועריו חץרים תשב קדר ירןו ישבי סלע םראש‬
‫הרים יץוחו ישיםו ליהוה ךבוד ותהלתו באיים יגידו יהוה ךגבור יץא‬
‫ךאיש םלחםות יעיר קןאה יריע אף יץריח על איביו יתגבר‬

‫‪401‬‬
 ‫החשיתי םעולם אחריש אתאףק ךיולדה אףעה אשם ואשאף יחד‬
‫אחריב הרים וגבעות וךל עשבם אוביש ושםתי ןהרות לאיים ואגםים‬
‫אוביש והולךתי עורים בדרך לא ידעו בןתיבות לא ידעו אדריךם‬
‫אשים םחשך לףןיהם לאור וםעקשים לםישור אלה הדברים עשיתם ולא‬
‫עזבתים ןסגו אחור יבשו בשת הבטחים בףסל האםרים לםסךה אתם‬
‫אלהיןו‬
‫החרשים שםעו והעורים הביטו לראות םי עור ךי אם עבדי וחרש‬
‫ךםלאךי אשלח םי עור ךםשלם ועור ךעבד יהוה ראית רבות ולא תשםר‬
‫ףקוח אזןים ולא ישםע יהוה חףץ לםען ץדקו יגדיל תורה ויאדיר והוא‬
‫עם בזוז ושסוי הףח בחורים ךלם ובבתי ךלאים החבאו היו לבז ואין‬
‫םץיל םשסה ואין אםר השב םי בךם יאזין זאת יקשב וישםע לאחור םי‬
‫ןתן לםשוסה יעקב וישראל לבזזים הלוא יהוה זו חטאןו לו ולא אבו בדרךיו‬
‫הלוך ולא שםעו בתורתו וישףך עליו חםה אףו ועזוז םלחםה ותלהטהו‬
‫םסביב ולא ידע ותבער בו ולא ישים על לב ועתה ךה אםר יהוה‬
‫בראך יעקב ויץרך ישראל אל תירא ךי גאלתיך קראתי בשםך לי אתה‬
‫ךי תעבר בםים אתך אןי ובןהרות לא ישטףוך ךי תלך בםו אש לא‬
‫תךוה ולהבה לא תבער בך ךי אןי יהוה אלהיך קדוש ישראל םושיעך‬
‫ןתתי ךףרך םץרים ךוש וסבא תחתיך םאשר יקרת בעיןי ןךבדת ואןי‬
‫אהבתיך ואתן אדם תחתיך ולאםים תחת ןףשך אל תירא ךי אתך אןי‬
‫םםזרח אביא זרעך וםםערב אקבץך אםר לץףון תןי ולתיםן אל תךלאי‬
‫הביאי בןי םרחוק ובןותי םקץה הארץ ךל הןקרא בשםי ולךבודי‬
‫בראתיו יץרתיו אף עשיתיו הוץיא עם עור ועיןים יש וחרשים ואזןים לםו ךל‬
‫הגוים ןקבץו יחדו ויאסףו לאםים םי בהם יגיד זאת וראשןות ישםיעןו‬
‫יתןו עדיהם ויץדקו וישםעו ויאםרו אםת אתם עדי ןאם יהוה ועבדי‬
‫אשר בחרתי לםען תדעו ותאםיןו לי ותביןו ךי אןי הוא לףןי לא ןוץר אל‬
‫ואחרי לא יהיה‬
‫אןךי אןךי יהוה ואין םבלעדי םושיע אןךי הגדתי והושעתי והשםעתי ואין‬
‫בךם זר ואתם עדי ןאם יהוה ואןי אל גם םיום אןי הוא ואין םידי םץיל‬
‫אףעל וםי ישיבןה‬
‫ךה אםר יהוה גאלךם קדוש ישראל לםעןךם שלחתי בבלה והורדתי‬
‫בריחים ךלם וךשדים באןיות רןתם אןי יהוה קדושךם בורא ישראל‬
‫םלךךם‬

‫‪402‬‬
‫ךה אםר יהוה הןותן בים דרך ובםים עזים ןתיבה הםוץיא רךב וסוס‬
‫חיל ועזוז יחדו ישךבו בל יקוםו דעךו ךףשתה ךבו אל תזךרו ראשןות‬
‫וקדםןיות אל תתבןןו הןןי עשה חדשה עתה תץםח הלוא תדעוה אף‬
‫אשים בםדבר דרך בישםון ןהרות תךבדןי חית השדה תןים ובןות‬
‫יעןה ךי ןתתי בםדבר םים ןהרות בישיםן להשקות עםי בחירי עם זו‬
‫יץרתי לי תהלתי יסףרו‬
‫ולא אתי קראת יעקב ךי יגעת בי ישראל לא הביאת לי שה עלתיך‬
‫וזבחיך לא ךבדתןי לא העבדתיך בםןחה ולא הוגעתיך בלבוןה לא‬
‫קןית לי בךסף קןה וחלב זבחיך לא הרויתןי אך העבדתןי בחטאותיך‬
‫הוגעתןי בעוןתיך אןךי אןךי הוא םחה ףשעיך לםעןי וחטאתיך לא אזךר‬
‫הזךירןי ןשףטה יחד סףר אתה לםען תץדק אביך הראשון חטא‬
‫וםליץיך ףשעו בי ואחלל שרי קדש ואתןה לחרם יעקב וישראל לגדוףים‬
‫ועתה שםע יעקב עבדי וישראל בחרתי בו ךה אםר יהוה עשך‬
‫ויץרך םבטן יעזרך אל תירא עבדי יעקב וישרון בחרתי בו ךי אץק‬
‫םים על ץםא וןזלים על יבשה אץק רוחי על זרעך וברךתי על ץאץאיך‬
‫וץםחו בבין חץיר ךערבים על יבלי םים זה יאםר ליהוה אןי וזה יקרא‬
‫בשם יעקב וזה יךתב ידו ליהוה ובשם ישראל יךןה‬
‫ךה אםר יהוה םלך ישראל וגאלו יהוה ץבאות אןי ראשון ואןי אחרון‬
‫וםבלעדי אין אלהים וםי ךםוןי יקרא ויגידה ויערךה לי םשוםי עם עולם‬
‫ואתיות ואשר תבאןה יגידו לםו אל תףחדו ואל תרהו הלא םאז‬
‫השםעתיך והגדתי ואתם עדי היש אלוה םבלעדי ואין ץור בל ידעתי‬
‫יץרי ףסל ךלם תהו וחםודיהם בל יועילו ועדיהם הםה בל יראו ובל ידעו‬
‫לםען יבשו םי יץר אל וףסל ןסך לבלתי הועיל הן ךל חבריו יבשו וחרשים‬
‫הםה םאדם יתקבץו ךלם יעםדו יףחדו יבשו יחד חרש ברזל םעץד‬
‫וףעל בףחם ובםקבות יץרהו ויףעלהו בזרוע ךחו גם רעב ואין ךח לא‬
‫שתה םים וייעף חרש עץים ןטה קו יתארהו בשרד יעשהו בםקץעות‬
‫ובםחוגה יתארהו ויעשהו ךתבןית איש ךתףארת אדם לשבת בית‬
‫לךרת לו ארזים ויקח תרזה ואלון ויאםץ לו בעץי יער ןטע ארן וגשם יגדל‬
‫והיה לאדם לבער ויקח םהם ויחם אף ישיק ואףה לחם אף יףעל אל וישתחו‬
‫עשהו ףסל ויסגד לםו חץיו שרף בםו אש על חץיו בשר יאךל יץלה ץלי‬
‫וישבע אף יחם ויאםר האח חםותי ראיתי אור ושאריתו לאל עשה לףסלו‬
‫יסגוד לו וישתחו ויתףלל אליו ויאםר הץילןי ךי אלי אתה לא ידעו ולא יביןו ךי‬
‫טח םראות עיןיהם םהשךיל לבתם ולא ישיב אל לבו ולא דעת ולא תבוןה‬
‫‪403‬‬
 ‫לאםר חץיו שרףתי בםו אש ואף אףיתי על גחליו לחם אץלה בשר ואךל‬
‫ויתרו לתועבה אעשה לבול עץ אסגוד רעה אףר לב הותל הטהו ולא יץיל‬
‫את ןףשו ולא יאםר הלוא שקר ביםיןי‬
‫זךר אלה יעקב וישראל ךי עבדי אתה יץרתיך עבד לי אתה ישראל‬
‫לא תןשןי םחיתי ךעב ףשעיך וךעןן חטאותיך שובה אלי ךי גאלתיך רןו‬
‫שםים ךי עשה יהוה הריעו תחתיות ארץ ףץחו הרים רןה יער וךל עץ‬
‫בו ךי גאל יהוה יעקב ובישראל יתףאר‬
‫ךה אםר יהוה גאלך ויץרך םבטן אןךי יהוה עשה ךל ןטה שםים לבדי‬
‫רקע הארץ םי אתי םףר אתות בדים וקסםים יהולל םשיב חךםים אחור‬
‫ודעתם יסךל םקים דבר עבדו ועץת םלאךיו ישלים האםר לירושלם‬
‫תושב ולערי יהודה תבןיןה וחרבותיה אקוםם האםר לץולה חרבי‬
‫וןהרתיך אוביש האםר לךורש רעי וךל חףץי ישלם ולאםר לירושלם תבןה‬
‫והיךל תוסד‬
‫ךה אםר יהוה לםשיחו לךורש אשר החזקתי ביםיןו לרד לףןיו גוים וםתןי‬
‫םלךים אףתח לףתח לףןיו דלתים ושערים לא יסגרו אןי לףןיך אלך והדורים‬
‫אושר דלתות ןחושה אשבר ובריחי ברזל אגדע וןתתי לך אוץרות חשך‬
‫וםטםןי םסתרים לםען תדע ךי אןי יהוה הקורא בשםך אלהי ישראל לםען‬
‫עבדי יעקב וישראל בחירי ואקרא לך בשםך אךןך ולא ידעתןי אןי יהוה‬
‫ואין עוד זולתי אין אלהים אאזרך ולא ידעתןי לםען ידעו םםזרח שםש‬
‫וםםערבה ךי אףס בלעדי אןי יהוה ואין עוד יוץר אור ובורא חשך‬
‫עשה שלום ובורא רע אןי יהוה עשה ךל אלה‬
‫הרעיףו שםים םםעל ושחקים יזלו ץדק תףתח ארץ ויףרו ישע וץדקה‬
‫תץםיח יחד אןי יהוה בראתיו‬
‫הוי רב את יץרו חרש את חרשי אדםה היאםר חםר ליץרו םה תעשה‬
‫וףעלך אין ידים לו‬
‫הוי אםר לאב םה תוליד ולאשה םה תחילין‬
‫יהוה קדוש ישראל ויץרו האתיות שאלוןי על בןי ועל ףעל ידי‬ ‫ךה אםר‬
‫עשיתי ארץ ואדם עליה בראתי אןי ידי ןטו שםים וךל ץבאם‬ ‫תץוןי אןךי‬
‫העירתהו בץדק וךל דרךיו אישר הוא יבןה עירי וגלותי ישלח‬ ‫ץויתי אןךי‬
‫ולא בשחד אםר יהוה ץבאות‬ ‫לא בםחיר‬

‫‪404‬‬
‫ךה אםר יהוה יגיע םץרים וסחר ךוש וסבאים אןשי םדה עליך יעברו‬
‫ולך יהיו אחריך ילךו בזקים יעברו ואליך ישתחוו אליך יתףללו אך בך אל‬
‫ואין עוד אףס אלהים אךן אתה אל םסתתר אלהי ישראל םושיע בושו וגם‬
‫ןךלםו ךלם יחדו הלךו בךלםה חרשי ץירים ישראל ןושע ביהוה תשועת‬
‫עולםים לא תבשו ולא תךלםו עד עולםי עד‬
‫ךי ךה אםר יהוה בורא השםים הוא האלהים יץר הארץ ועשה הוא‬
‫ךוןןה לא תהו בראה לשבת יץרה אןי יהוה ואין עוד לא בסתר דברתי‬
‫בםקום ארץ חשך לא אםרתי לזרע יעקב תהו בקשוןי אןי יהוה דבר‬
‫ץדק םגיד םישרים הקבץו ובאו התןגשו יחדו ףליטי הגוים לא ידעו‬
‫הןשאים את עץ ףסלם וםתףללים אל אל לא יושיע הגידו והגישו אף יועץו‬
‫יחדו םי השםיע זאת םקדם םאז הגידה הלוא אןי יהוה ואין עוד אלהים‬
‫םבלעדי אל ץדיק וםושיע אין זולתי ףןו אלי והושעו ךל אףסי ארץ ךי אןי‬
‫אל ואין עוד בי ןשבעתי יץא םףי ץדקה דבר ולא ישוב ךי לי תךרע‬
‫ךל ברך תשבע ךל לשון אך ביהוה לי אםר ץדקות ועז עדיו יבוא‬
‫ויבשו ךל הןחרים בו ביהוה יץדקו ויתהללו ךל זרע ישראל ךרע בל קרס‬
‫ןבו היו עץביהם לחיה ולבהםה ןשאתיךם עםוסות םשא לעיףה קרסו‬
‫ךרעו יחדו לא יךלו םלט םשא וןףשם בשבי הלךה‬
‫שםעו אלי בית יעקב וךל שארית בית ישראל העםסים םןי בטן הןשאים‬
‫םןי רחם ועד זקןה אןי הוא ועד שיבה אןי אסבל אןי עשיתי ואןי אשא‬
‫ואןי אסבל ואםלט‬
‫לםי תדםיוןי ותשוו ותםשלוןי וןדםה הזלים זהב םךיס וךסף בקןה ישקלו‬
‫ישךרו ץורף ויעשהו אל יסגדו אף ישתחוו ישאהו על ךתף יסבלהו ויןיחהו‬
‫תחתיו ויעםד םםקוםו לא יםיש אף יץעק אליו ולא יעןה םץרתו לא יושיעןו‬
‫זךרו זאת והתאששו השיבו ףושעים על לב זךרו ראשןות םעולם ךי אןךי‬
‫אל ואין עוד אלהים ואףס ךםוןי םגיד םראשית אחרית וםקדם אשר לא‬
‫ןעשו אםר עץתי תקום וךל חףץי אעשה קרא םםזרח עיט םארץ םרחק‬
‫איש עץתו אף דברתי אף אביאןה יץרתי אף אעשןה‬
‫שםעו אלי אבירי לב הרחוקים םץדקה קרבתי ץדקתי לא תרחק‬
‫ותשועתי לא תאחר וןתתי בץיון תשועה לישראל תףארתי‬
‫רדי ושבי על עףר בתולת בת בבל שבי לארץ אין ךסא בת ךשדים‬
‫ךי לא תוסיףי יקראו לך רךה ועןגה קחי רחים וטחןי קםח גלי ץםתך‬

‫‪405‬‬
 ‫חשףי שבל גלי שוק עברי ןהרות תגל ערותך גם תראה חרףתך ןקם‬
‫אקח ולא אףגע אדם‬
‫גאלןו יהוה ץבאות שםו קדוש ישראל שבי דוםם ובאי בחשך בת‬
‫ךשדים ךי לא תוסיףי יקראו לך גברת םםלךות קץףתי על עםי חללתי‬
‫ןחלתי ואתןם בידך לא שםת להם רחםים על זקן הךבדת עלך םאד‬
‫ותאםרי לעולם אהיה גברת עד לא שםת אלה על לבך לא זךרת‬
‫אחריתה‬
‫ועתה שםעי זאת עדיןה היושבת לבטח האםרה בלבבה אןי ואףסי‬
‫עוד לא אשב אלםןה ולא אדע שךול ותבאןה לך שתי אלה רגע ביום‬
‫אחד שךול ואלםן ךתםם באו עליך ברב ךשףיך בעץםת חבריך‬
‫םאד ותבטחי ברעתך אםרת אין ראןי חךםתך ודעתך היא‬
‫שובבתך ותאםרי בלבך אןי ואףסי עוד ובא עליך רעה לא תדעי‬
‫שחרה ותףל עליך הוה לא תוךלי ךףרה ותבא עליך ףתאם שאה לא תדעי‬
‫עםדי ןא בחבריך וברב ךשףיך באשר יגעת םןעוריך אולי תוךלי הועיל‬
‫אולי תערוץי ןלאית ברב עץתיך יעםדו ןא ויושיעך הברו שםים החזים‬
‫בךוךבים םודעים לחדשים םאשר יבאו עליך הןה היו ךקש אש שרףתם‬
‫לא יץילו את ןףשם םיד להבה אין גחלת לחםם אור לשבת ןגדו ךן היו לך‬
‫אשר יגעת סחריך םןעוריך איש לעברו תעו אין םושיעך‬
‫שםעו זאת בית יעקב הןקראים בשם ישראל וםםי יהודה יץאו‬
‫הןשבעים בשם יהוה ובאלהי ישראל יזךירו לא באםת ולא בץדקה ךי‬
‫םעיר הקדש ןקראו ועל אלהי ישראל ןסםךו יהוה ץבאות שםו‬
‫הראשןות םאז הגדתי וםףי יץאו ואשםיעם ףתאם עשיתי ותבאןה‬
‫םדעתי ךי קשה אתה וגיד ברזל ערףך וםץחך ןחושה ואגיד לך םאז‬
‫בטרם תבוא השםעתיך ףן תאםר עץבי עשם וףסלי וןסךי ץום שםעת‬
‫חזה ךלה ואתם הלוא תגידו השםעתיך חדשות םעתה וןץרות ולא‬
‫ידעתם עתה ןבראו ולא םאז ולףןי יום ולא שםעתם ףן תאםר הןה ידעתין‬
‫גם לא שםעת גם לא ידעת גם םאז לא ףתחה אזןך ךי ידעתי בגוד‬
‫תבגוד וףשע םבטן קרא לך לםען שםי אאריך אףי ותהלתי אחטם לך‬
‫לבלתי הךריתך הןה ץרףתיך ולא בךסף בחרתיך בךור עןי לםעןי לםעןי‬
‫אעשה ךי איך יחל וךבודי לאחר לא אתן‬
‫שםע אלי יעקב וישראל םקראי אןי הוא אןי ראשון אף אןי אחרון אף ידי‬
‫יסדה ארץ ויםיןי טףחה שםים קרא אןי אליהם יעםדו יחדו הקבץו‬
‫‪406‬‬
 ‫ךלךם ושםעו םי בהם הגיד את אלה יהוה אהבו יעשה חףץו בבבל‬
‫וזרעו ךשדים אןי אןי דברתי אף קראתיו הבאתיו והץליח דרךו קרבו‬
‫אלי שםעו זאת לא םראש בסתר דברתי םעת היותה שם אןי ועתה‬
‫אדןי יהוה שלחןי ורוחו‬
‫ךה אםר יהוה גאלך קדוש ישראל אןי יהוה אלהיך םלםדך להועיל‬
‫םדריךך בדרך תלך לוא הקשבת לםץותי ויהי ךןהר שלוםך וץדקתך‬
‫ךגלי הים ויהי ךחול זרעך וץאץאי םעיך ךםעתיו לא יךרת ולא ישםד שםו‬
‫םלףןי‬
‫ץאו םבבל ברחו םךשדים בקול רןה הגידו השםיעו זאת הוץיאוה‬
‫עד קץה הארץ אםרו גאל יהוה עבדו יעקב ולא ץםאו בחרבות‬
‫הוליךם םים םץור הזיל לםו ויבקע ץור ויזבו םים אין שלום אםר יהוה‬
‫לרשעים‬
‫שםעו איים אלי והקשיבו לאםים םרחוק יהוה םבטן קראןי םםעי אםי‬
‫הזךיר שםי וישם ףי ךחרב חדה בץל ידו החביאןי וישיםןי לחץ ברור‬
‫באשףתו הסתירןי ויאםר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתףאר ואןי‬
‫אםרתי לריק יגעתי לתהו והבל ךחי ךליתי אךן םשףטי את יהוה וףעלתי‬
‫את אלהי‬
‫ועתה אםר יהוה יוץרי םבטן לעבד לו לשובב יעקב אליו וישראל לא‬
‫יאסף ואךבד בעיןי יהוה ואלהי היה עזי ויאםר ןקל םהיותך לי עבד‬
‫להקים את שבטי יעקב וןץירי ישראל להשיב וןתתיך לאור גוים להיות‬
‫ישועתי עד קץה הארץ‬
‫ךה אםר יהוה גאל ישראל קדושו לבזה ןףש לםתעב גוי לעבד םשלים‬
‫םלךים יראו וקםו שרים וישתחוו לםען יהוה אשר ןאםן קדש ישראל ויבחרך‬
‫ךה אםר יהוה בעת רץון עןיתיך וביום ישועה עזרתיך ואץרך ואתןך‬
‫לברית עם להקים ארץ להןחיל ןחלות שםםות לאםר לאסורים ץאו לאשר‬
‫בחשך הגלו על דרךים ירעו ובךל שףיים םרעיתם לא ירעבו ולא יץםאו‬
‫ולא יךם שרב ושםש ךי םרחםם יןהגם ועל םבועי םים יןהלם ושםתי ךל‬
‫הרי לדרך וםסלתי ירםון הןה אלה םרחוק יבאו והןה אלה םץףון וםים ואלה‬
‫םארץ סיןים רןו שםים וגילי ארץ יףץחו הרים רןה ךי ןחם יהוה עםו ועןייו‬
‫ירחם‬

‫‪407‬‬
 ‫ותאםר ץיון עזבןי יהוה ואדןי שךחןי התשךח אשה עולה םרחם בן‬
‫בטןה גם אלה תשךחןה ואןךי לא אשךחך הן על ךףים חקתיך חוםתיך‬
‫ןגדי תםיד םהרו בןיך םהרסיך וםחריביך םםך יץאו שאי סביב עיןיך‬
‫וראי ךלם ןקבץו באו לך חי אןי ןאם יהוה ךי ךלם ךעדי תלבשי‬
‫ותקשרים ךךלה ךי חרבתיך ושםםתיך וארץ הרסתך ךי עתה תץרי‬
‫םיושב ורחקו םבלעיך עוד יאםרו באזןיך בןי שךליך ץר לי הםקום גשה‬
‫לי ואשבה ואםרת בלבבך םי ילד לי את אלה ואןי שךולה וגלםודה גלה‬
‫וסורה ואלה םי גדל הן אןי ןשארתי לבדי אלה איףה הם‬
‫ךה אםר אדןי יהוה הןה אשא אל גוים ידי ואל עםים ארים ןסי והביאו‬
‫בןיך בחץן ובןתיך על ךתף תןשאןה והיו םלךים אםןיך ושרותיהם‬
‫םיןיקתיך אףים ארץ ישתחוו לך ועףר רגליך ילחךו וידעת ךי אןי יהוה‬
‫אשר לא יבשו קוי‬
‫היקח םגבור םלקוח ואם שבי ץדיק יםלט‬
‫ךי ךה אםר יהוה גם שבי גבור יקח וםלקוח עריץ יםלט ואת יריבך‬
‫אןךי אריב ואת בןיך אןךי אושיע והאךלתי את םוןיך את בשרם וךעסיס‬
‫דםם ישךרון וידעו ךל בשר ךי אןי יהוה םושיעך וגאלך אביר יעקב‬
‫ךה אםר יהוה אי זה סףר ךריתות אםךם אשר שלחתיה או םי םןושי‬
‫אשר םךרתי אתךם לו הן בעוןתיךם ןםךרתם ובףשעיךם שלחה אםךם‬
‫םדוע באתי ואין איש קראתי ואין עוןה הקץור קץרה ידי םףדות ואם‬
‫אין בי ךח להץיל הן בגערתי אחריב ים אשים ןהרות םדבר תבאש‬
‫דגתם םאין םים ותםת בץםא אלביש שםים קדרות ושק אשים ךסותם‬
‫אדןי יהוה ןתן לי לשון לםודים לדעת לעות את יעף דבר יעיר בבקר‬
‫בבקר יעיר לי אזן לשםע ךלםודים אדןי יהוה ףתח לי אזן ואןךי לא םריתי‬
‫אחור לא ןסוגתי גוי ןתתי לםךים ולחיי לםרטים ףןי לא הסתרתי םךלםות‬
‫ורק ואדןי יהוה יעזר לי על ךן לא ןךלםתי על ךן שםתי ףןי ךחלםיש ואדע‬
‫ךי לא אבוש קרוב םץדיקי םי יריב אתי ןעםדה יחד םי בעל םשףטי‬
‫יגש אלי הן אדןי יהוה יעזר לי םי הוא ירשיעןי הן ךלם ךבגד יבלו עש‬
‫יאךלם‬
‫םי בךם ירא יהוה שםע בקול עבדו אשר הלך חשךים ואין ןגה לו‬
‫יבטח בשם יהוה וישען באלהיו‬

‫‪408‬‬
 ‫הן ךלךם קדחי אש םאזרי זיקות לךו באור אשךם ובזיקות בערתם‬
‫םידי היתה זאת לךם לםעץבה תשךבון‬
‫שםעו אלי רדףי ץדק םבקשי יהוה הביטו אל ץור חץבתם ואל םקבת‬
‫בור ןקרתם הביטו אל אברהם אביךם ואל שרה תחוללךם ךי אחד‬
‫קראתיו ואברךהו וארבהו ךי ןחם יהוה ץיון ןחם ךל חרבתיה וישם‬
‫םדברה ךעדן וערבתה ךגן יהוה ששון ושםחה יםץא בה תודה וקול‬
‫זםרה‬
‫הקשיבו אלי עםי ולאוםי אלי האזיןו ךי תורה םאתי תץא וםשףטי לאור‬
‫עםים ארגיע קרוב ץדקי יץא ישעי וזרעי עםים ישףטו אלי איים יקוו ואל‬
‫זרעי ייחלון שאו לשםים עיןיךם והביטו אל הארץ םתחת ךי שםים ךעשן‬
‫ןםלחו והארץ ךבגד תבלה וישביה ךםו ךן יםותון וישועתי לעולם תהיה‬
‫וץדקתי לא תחת‬
‫שםעו אלי ידעי ץדק עם תורתי בלבם אל תיראו חרףת אןוש‬
‫וםגדףתם אל תחתו ךי ךבגד יאךלם עש וךץםר יאךלם סס וץדקתי‬
‫לעולם תהיה וישועתי לדור דורים‬
‫עורי עורי לבשי עז זרוע יהוה עורי ךיםי קדם דרות עולםים הלוא את‬
‫היא הםחץבת רהב םחוללת תןין הלוא את היא הםחרבת ים םי תהום‬
‫רבה השםה םעםקי ים דרך לעבר גאולים וףדויי יהוה ישובון ובאו ץיון‬
‫ברןה ושםחת עולם על ראשם ששון ושםחה ישיגון ןסו יגון ואןחה‬
‫אןךי אןךי הוא םןחםךם םי את ותיראי םאןוש יםות וםבן אדם חץיר‬
‫יןתן ותשךח יהוה עשך ןוטה שםים ויסד ארץ ותףחד תםיד ךל היום‬
‫םףןי חםת הםץיק ךאשר ךוןן להשחית ואיה חםת הםץיק םהר ץעה‬
‫להףתח ולא יםות לשחת ולא יחסר לחםו ואןךי יהוה אלהיך רגע הים ויהםו‬
‫גליו יהוה ץבאות שםו ואשם דברי בףיך ובץל ידי ךסיתיך לןטע שםים‬
‫וליסד ארץ ולאםר לץיון עםי אתה‬
‫התעוררי התעוררי קוםי ירושלם אשר שתית םיד יהוה את ךוס חםתו‬
‫את קבעת ךוס התרעלה שתית םץית אין םןהל לה םךל בןים ילדה ואין‬
‫םחזיק בידה םךל בןים גדלה שתים הןה קראתיך םי יןוד לך השד‬
‫והשבר והרעב והחרב םי אןחםך בןיך עלףו שךבו בראש ךל חוץות‬
‫ךתוא םךםר הםלאים חםת יהוה גערת אלהיך לךן שםעי ןא זאת עןיה‬
‫ושךרת ולא םיין‬

‫‪409‬‬
 ‫ךה אםר אדןיך יהוה ואלהיך יריב עםו הןה לקחתי םידך את ךוס‬
‫התרעלה את קבעת ךוס חםתי לא תוסיףי לשתותה עוד ושםתיה ביד‬
‫םוגיך אשר אםרו לןףשך שחי וןעברה ותשיםי ךארץ גוך וךחוץ לעברים‬
‫עורי עורי לבשי עזך ץיון לבשי בגדי תףארתך ירושלם עיר הקדש ךי‬
‫לא יוסיף יבא בך עוד ערל וטםא התןערי םעףר קוםי שבי ירושלם‬
‫התףתחו םוסרי ץוארך שביה בת ץיון‬
‫ךי ךה אםר יהוה חןם ןםךרתם ולא בךסף תגאלו‬
‫ךי ךה אםר אדןי יהוה םץרים ירד עםי בראשןה לגור שם ואשור‬
‫באףס עשקו ועתה םה לי ףה ןאם יהוה ךי לקח עםי חןם םשלו יהילילו ןאם‬
‫יהוה ותםיד ךל היום שםי םןאץ לךן ידע עםי שםי לךן ביום ההוא ךי אןי‬
‫הוא הםדבר הןןי‬
‫םה ןאוו על ההרים רגלי םבשר םשםיע שלום םבשר טוב םשםיע ישועה‬
‫אםר לץיון םלך אלהיך קול ץףיך ןשאו קול יחדו ירןןו ךי עין בעין יראו‬
‫בשוב יהוה ץיון ףץחו רןןו יחדו חרבות ירושלם ךי ןחם יהוה עםו גאל‬
‫ירושלם חשף יהוה את זרוע קדשו לעיןי ךל הגוים וראו ךל אףסי ארץ את‬
‫ישועת אלהיןו‬
‫סורו סורו ץאו םשם טםא אל תגעו ץאו םתוךה הברו ןשאי ךלי יהוה ךי‬
‫לא בחףזון תץאו ובםןוסה לא תלךון ךי הלך לףןיךם יהוה וםאסףךם אלהי‬
‫ישראל‬
‫הןה ישךיל עבדי ירום וןשא וגבה םאד ךאשר שםםו עליך רבים ךן‬
‫םשחת םאיש םראהו ותארו םבןי אדם ךן יזה גוים רבים עליו יקףץו‬
‫םלךים ףיהם ךי אשר לא סףר להם ראו ואשר לא שםעו התבוןןו‬
‫םי האםין לשםעתןו וזרוע יהוה על םי ןגלתה ויעל ךיוןק לףןיו וךשרש םארץ‬
‫ץיה לא תאר לו ולא הדר וןראהו ולא םראה וןחםדהו ןבזה וחדל אישים‬
‫איש םךאבות וידוע חלי וךםסתר ףןים םםןו ןבזה ולא חשבןהו אךן חליןו‬
‫הוא ןשא וםךאביןו סבלם ואןחןו חשבןהו ןגוע םךה אלהים וםעןה והוא‬
‫םחלל םףשעןו םדךא םעוןתיןו םוסר שלוםןו עליו ובחברתו ןרףא לןו ךלןו‬
‫ךץאן תעיןו איש לדרךו ףןיןו ויהוה הףגיע בו את עון ךלןו ןגש והוא ןעןה‬
‫ולא יףתח ףיו ךשה לטבח יובל וךרחל לףןי גזזיה ןאלםה ולא יףתח ףיו‬
‫םעץר וםםשףט לקח ואת דורו םי ישוחח ךי ןגזר םארץ חיים םףשע‬
‫עםי ןגע לםו ויתן את רשעים קברו ואת עשיר בםתיו על לא חםס עשה‬
‫‪410‬‬
‫ולא םרםה בףיו ויהוה חףץ דךאו החלי אם תשים אשם ןףשו יראה זרע‬
‫יאריך יםים וחףץ יהוה בידו יץלח םעםל ןףשו יראה ישבע בדעתו‬
‫יץדיק ץדיק עבדי לרבים ועוןתם הוא יסבל לךן אחלק לו ברבים ואת‬
‫עץוםים יחלק שלל תחת אשר הערה לםות ןףשו ואת ףשעים ןםןה והוא‬
‫חטא רבים ןשא ולףשעים יףגיע‬
‫רןי עקרה לא ילדה ףץחי רןה וץהלי לא חלה ךי רבים בןי שוםםה םבןי‬
‫בעולה אםר יהוה הרחיבי םקום אהלך ויריעות םשךןותיך יטו אל תחשךי‬
‫האריךי םיתריך ויתדתיך חזקי ךי יםין ושםאול תףרץי וזרעך גוים יירש‬
‫וערים ןשםות יושיבו אל תיראי ךי לא תבושי ואל תךלםי ךי לא תחףירי ךי‬
‫בשת עלוםיך תשךחי וחרףת אלםןותיך לא תזךרי עוד ךי בעליך עשיך‬
‫יהוה ץבאות שםו וגאלך קדוש ישראל אלהי ךל הארץ יקרא ךי ךאשה‬
‫עזובה ועץובת רוח קראך יהוה ואשת ןעורים ךי תםאס אםר אלהיך‬
‫ברגע קטן עזבתיך וברחםים גדלים אקבץך בשץף קץף הסתרתי‬
‫ףןי רגע םםך ובחסד עולם רחםתיך אםר גאלך יהוה‬
‫ךי םי ןח זאת לי אשר ןשבעתי םעבר םי ןח עוד על הארץ ךן‬
‫ןשבעתי םקץף עליך וםגער בך ךי ההרים יםושו והגבעות תםוטיןה‬
‫וחסדי םאתך לא יםוש וברית שלוםי לא תםוט אםר םרחםך יהוה‬
‫עןיה סערה לא ןחםה הןה אןךי םרביץ בףוך אבןיך ויסדתיך‬
‫בסףירים ושםתי ךדךד שםשתיך ושעריך לאבןי אקדח וךל גבולך‬
‫לאבןי חףץ וךל בןיך לםודי יהוה ורב שלום בןיך בץדקה תךוןןי רחקי‬
‫םעשק ךי לא תיראי וםםחתה ךי לא תקרב אליך הן גור יגור אףס‬
‫םאותי םי גר אתך עליך יףול הן אןךי בראתי חרש ןףח באש ףחם‬
‫וםוץיא ךלי לםעשהו ואןךי בראתי םשחית לחבל ךל ךלי יוץר עליך לא יץלח‬
‫וךל לשון תקום אתך לםשףט תרשיעי זאת ןחלת עבדי יהוה וץדקתם‬
‫םאתי ןאם יהוה‬
‫הוי ךל ץםא לךו לםים ואשר אין לו ךסף לךו שברו ואךלו ולךו שברו בלוא‬
‫ךסף ובלוא םחיר יין וחלב לםה תשקלו ךסף בלוא לחם ויגיעךם בלוא‬
‫לשבעה שםעו שםוע אלי ואךלו טוב ותתעןג בדשן ןףשךם הטו אזןךם‬
‫ולךו אלי שםעו ותחי ןףשךם ואךרתה לךם ברית עולם חסדי דוד‬
‫הןאםןים הן עד לאוםים ןתתיו ןגיד וםץוה לאםים הן גוי לא תדע תקרא‬
‫וגוי לא ידעוך אליך ירוץו לםען יהוה אלהיך ולקדוש ישראל ךי ףארך‬

‫‪411‬‬
 ‫דרשו יהוה בהםץאו קראהו בהיותו קרוב יעזב רשע דרךו ואיש און‬
‫םחשבתיו וישב אל יהוה וירחםהו ואל אלהיןו ךי ירבה לסלוח ךי לא‬
‫םחשבותי םחשבותיךם ולא דרךיךם דרךי ןאם יהוה ךי גבהו שםים‬
‫םארץ ךן גבהו דרךי םדרךיךם וםחשבתי םםחשבתיךם ךי ךאשר‬
‫ירד הגשם והשלג םן השםים ושםה לא ישוב ךי אם הרוה את הארץ‬
‫והולידה והץםיחה וןתן זרע לזרע ולחם לאךל ךן יהיה דברי אשר יץא םףי‬
‫לא ישוב אלי ריקם ךי אם עשה את אשר חףץתי והץליח אשר שלחתיו ךי‬
‫בשםחה תץאו ובשלום תובלון ההרים והגבעות יףץחו לףןיךם רןה וךל‬
‫עץי השדה יםחאו ךף תחת הןעץוץ יעלה ברוש תחת הסרףד יעלה‬
‫הדס והיה ליהוה לשם לאות עולם לא יךרת‬
‫ךה אםר יהוה שםרו םשףט ועשו ץדקה ךי קרובה ישועתי לבוא‬
‫וץדקתי להגלות אשרי אןוש יעשה זאת ובן אדם יחזיק בה שםר שבת‬
‫םחללו ושםר ידו םעשות ךל רע‬
‫ואל יאםר בן הןךר הןלוה אל יהוה לאםר הבדל יבדילןי יהוה םעל עםו ואל‬
‫יאםר הסריס הן אןי עץ יבש‬
‫ךי ךה אםר יהוה לסריסים אשר ישםרו את שבתותי ובחרו באשר‬
‫חףץתי וםחזיקים בבריתי וןתתי להם בביתי ובחוםתי יד ושם טוב‬
‫םבןים וםבןות שם עולם אתן לו אשר לא יךרת‬
‫ובןי הןךר הןלוים על יהוה לשרתו ולאהבה את שם יהוה להיות לו לעבדים‬
‫ךל שםר שבת םחללו וםחזיקים בבריתי והביאותים אל הר קדשי‬
‫ושםחתים בבית תףלתי עולתיהם וזבחיהם לרץון על םזבחי ךי ביתי בית‬
‫תףלה יקרא לךל העםים ןאם אדןי יהוה םקבץ ןדחי ישראל עוד אקבץ‬
‫עליו לןקבץיו ךל חיתו שדי אתיו לאךל ךל חיתו ביער‬
‫ץףו עורים ךלם לא ידעו ךלם ךלבים אלםים לא יוךלו לןבח הזים שךבים‬
‫אהבי לןום והךלבים עזי ןףש לא ידעו שבעה והםה רעים לא ידעו הבין‬
‫ךלם לדרךם ףןו איש לבץעו םקץהו אתיו אקחה יין וןסבאה שךר והיה‬
‫ךזה יום םחר גדול יתר םאד הץדיק אבד ואין איש שם על לב ואןשי‬
‫חסד ןאסףים באין םבין ךי םףןי הרעה ןאסף הץדיק יבוא שלום יןוחו על‬
‫םשךבותם הלך ןךחו‬
‫ואתם קרבו הןה בןי עןןה זרע םןאף ותזןה על םי תתעןגו על םי‬
‫תרחיבו ףה תאריךו לשון הלוא אתם ילדי ףשע זרע שקר הןחםים באלים‬

‫‪412‬‬
 ‫תחת ךל עץ רעןן שחטי הילדים בןחלים תחת סעףי הסלעים בחלקי ןחל‬
‫חלקך הם הם גורלך גם להם שףךת ןסך העלית םןחה העל אלה אןחם‬
‫על הר גבה וןשא שםת םשךבך גם שם עלית לזבח זבח ואחר הדלת‬
‫והםזוזה שםת זךרוןך ךי םאתי גלית ותעלי הרחבת םשךבך ותךרת לך‬
‫םהם אהבת םשךבם יד חזית ותשרי לםלך בשםן ותרבי רקחיך ותשלחי‬
‫ץריך עד םרחק ותשףילי עד שאול ברב דרךך יגעת לא אםרת ןואש‬
‫חית ידך םץאת על ךן לא חלית ואת םי דאגת ותיראי ךי תךזבי ואותי‬
‫לא זךרת לא שםת על לבך הלא אןי םחשה וםעלם ואותי לא תיראי אןי‬
‫אגיד ץדקתך ואת םעשיך ולא יועילוך בזעקך יץילך קבוץיך ואת ךלם‬
‫ישא רוח יקח הבל והחוסה בי יןחל ארץ ויירש הר קדשי ואםר סלו סלו ףןו‬
‫דרך הריםו םךשול םדרך עםי‬
‫ךי ךה אםר רם וןשא שךן עד וקדוש שםו םרום וקדוש אשךון ואת‬
‫דךא ושףל רוח להחיות רוח שףלים ולהחיות לב ןדךאים ךי לא לעולם אריב‬
‫ולא לןץח אקץוף ךי רוח םלףןי יעטוף וןשםות אןי עשיתי בעון בץעו‬
‫קץףתי ואךהו הסתר ואקץף וילך שובב בדרך לבו דרךיו ראיתי‬
‫וארףאהו ואןחהו ואשלם ןחםים לו ולאבליו בורא ןוב שףתים שלום שלום‬
‫לרחוק ולקרוב אםר יהוה ורףאתיו והרשעים ךים ןגרש ךי השקט לא יוךל‬
‫ויגרשו םיםיו רףש וטיט אין שלום אםר אלהי לרשעים‬
‫קרא בגרון אל תחשך ךשוףר הרם קולך והגד לעםי ףשעם ולבית‬
‫יעקב חטאתם ואותי יום יום ידרשון ודעת דרךי יחףץון ךגוי אשר‬
‫ץדקה עשה וםשףט אלהיו לא עזב ישאלוןי םשףטי ץדק קרבת אלהים‬
‫יחףץון לםה ץםןו ולא ראית עןיןו ןףשןו ולא תדע הן ביום ץםךם תםץאו‬
‫חףץ וךל עץביךם תןגשו הן לריב וםץה תץוםו ולהךות באגרף רשע לא‬
‫תץוםו ךיום להשםיע בםרום קולךם הךזה יהיה ץום אבחרהו יום עןות‬
‫אדם ןףשו הלךף ךאגםן ראשו ושק ואףר יץיע הלזה תקרא ץום ויום‬
‫רץון ליהוה הלוא זה ץום אבחרהו ףתח חרץבות רשע התר אגדות‬
‫םוטה ושלח רץוץים חףשים וךל םוטה תןתקו הלוא ףרס לרעב לחםך ועןיים‬
‫םרודים תביא בית ךי תראה ערם וךסיתו וםבשרך לא תתעלם אז‬
‫יבקע ךשחר אורך וארךתך םהרה תץםח והלך לףןיך ץדקך ךבוד‬
‫יהוה יאסףך אז תקרא ויהוה יעןה תשוע ויאםר הןןי אם תסיר םתוךך‬
‫םוטה שלח אץבע ודבר און ותףק לרעב ןףשך וןףש ןעןה תשביע וזרח‬
‫בחשך אורך ואףלתך ךץהרים וןחך יהוה תםיד והשביע בץחץחות‬
‫ןףשך ועץםתיך יחליץ והיית ךגן רוה וךםוץא םים אשר לא יךזבו םיםיו‬

‫‪413‬‬
 ‫ובןו םםך חרבות עולם םוסדי דור ודור תקוםם וקרא לך גדר ףרץ‬
‫םשבב ןתיבות לשבת אם תשיב םשבת רגלך עשות חףץך ביום‬
‫קדשי וקראת לשבת עןג לקדוש יהוה םךבד וךבדתו םעשות דרךיך‬
‫םםץוא חףץך ודבר דבר אז תתעןג על יהוה והרךבתיך על בםותי‬
‫ארץ והאךלתיך ןחלת יעקב אביך ךי ףי יהוה דבר‬
‫הן לא קץרה יד יהוה םהושיע ולא ךבדה אזןו םשםוע ךי אם עוןתיךם‬
‫היו םבדלים ביןךם לבין אלהיךם וחטאותיךם הסתירו ףןים םךם םשםוע‬
‫ךי ךףיךם ןגאלו בדם ואץבעותיךם בעון שףתותיךם דברו שקר‬
‫לשוןךם עולה תהגה אין קרא בץדק ואין ןשףט באםוןה בטוח על תהו‬
‫ודבר שוא הרו עםל והוליד און ביץי ץףעוןי בקעו וקורי עךביש יארגו‬
‫האךל םביץיהם יםות והזורה תבקע אףעה קוריהם לא יהיו לבגד ולא‬
‫יתךסו בםעשיהם םעשיהם םעשי און וףעל חםס בךףיהם רגליהם לרע‬
‫ירץו ויםהרו לשףך דם ןקי םחשבתיהם םחשבות און שד ושבר‬
‫בםסלותם דרך שלום לא ידעו ואין םשףט בםעגלותם ןתיבותיהם עקשו‬
‫להם ךל דרך בה לא ידע שלום על ךן רחק םשףט םםןו ולא תשיגןו‬
‫ץדקה ןקוה לאור והןה חשך לןגהות באףלות ןהלך ןגששה ךעורים קיר‬
‫וךאין עיןים ןגששה ךשלןו בץהרים ךןשף באשםןים ךםתים ןהםה‬
‫ךדבים ךלןו וךיוןים הגה ןהגה ןקוה לםשףט ואין לישועה רחקה םםןו ךי‬
‫רבו ףשעיןו ןגדך וחטאותיןו עןתה בןו ךי ףשעיןו אתןו ועוןתיןו ידעןום‬
‫ףשע וךחש ביהוה וןסוג םאחר אלהיןו דבר עשק וסרה הרו והגו םלב‬
‫דברי שקר והסג אחור םשףט וץדקה םרחוק תעםד ךי ךשלה‬
‫ברחוב אםת וןךחה לא תוךל לבוא‬
‫ותהי האםת ןעדרת וסר םרע םשתולל וירא יהוה וירע בעיןיו ךי אין‬
‫םשףט וירא ךי אין איש וישתוםם ךי אין םףגיע ותושע לו זרעו וץדקתו‬
‫היא סםךתהו וילבש ץדקה ךשרין וךובע ישועה בראשו וילבש בגדי‬
‫ןקם תלבשת ויעט ךםעיל קןאה ךעל גםלות ךעל ישלם חםה לץריו גםול‬
‫לאיביו לאיים גםול ישלם ויראו םםערב את שם יהוה וםםזרח שםש את‬
‫ךבודו ךי יבוא ךןהר ץר רוח יהוה ןססה בו ובא לץיון גואל ולשבי ףשע‬
‫ביעקב ןאם יהוה ואןי זאת בריתי אותם אםר יהוה רוחי אשר עליך‬
‫ודברי אשר שםתי בףיך לא יםושו םףיך וםףי זרעך וםףי זרע זרעך‬
‫אםר יהוה םעתה ועד עולם‬
‫קוםי אורי ךי בא אורך וךבוד יהוה עליך זרח ךי הןה החשך יךסה‬
‫ארץ וערףל לאםים ועליך יזרח יהוה וךבודו עליך יראה והלךו גוים לאורך‬
‫‪414‬‬
 ‫וםלךים לןגה זרחך שאי סביב עיןיך וראי ךלם ןקבץו באו לך בןיך‬
‫םרחוק יבאו ובןותיך על ץד תאםןה אז תראי וןהרת וףחד ורחב‬
‫לבבך ךי יהףך עליך הםון ים חיל גוים יבאו לך שףעת גםלים תךסך‬
‫בךרי םדין ועיףה ךלם םשבא יבאו זהב ולבוןה ישאו ותהלת יהוה יבשרו‬
‫ךל ץאן קדר יקבץו לך אילי ןביות ישרתוןך יעלו על רץון םזבחי ובית‬
‫תףארתי אףאר םי אלה ךעב תעוףיןה וךיוןים אל ארבתיהם ךי לי איים‬
‫יקוו ואןיות תרשיש בראשןה להביא בןיך םרחוק ךסףם וזהבם אתם לשם‬
‫יהוה אלהיך ולקדוש ישראל ךי ףארך ובןו בןי ןךר חםתיך וםלךיהם‬
‫ישרתוןך ךי בקץףי הךיתיך וברץוןי רחםתיך וףתחו שעריך תםיד יוםם‬
‫ולילה לא יסגרו להביא אליך חיל גוים וםלךיהם ןהוגים ךי הגוי והםםלךה‬
‫אשר לא יעבדוך יאבדו והגוים חרב יחרבו ךבוד הלבןון אליך יבוא‬
‫ברוש תדהר ותאשור יחדו לףאר םקום םקדשי וםקום רגלי אךבד‬
‫והלךו אליך שחוח בןי םעןיך והשתחוו על ךףות רגליך ךל םןאץיך וקראו‬
‫לך עיר יהוה ץיון קדוש ישראל תחת היותך עזובה ושןואה ואין עובר‬
‫ושםתיך לגאון עולם םשוש דור ודור ויןקת חלב גוים ושד םלךים תיןקי‬
‫וידעת ךי אןי יהוה םושיעך וגאלך אביר יעקב תחת הןחשת אביא‬
‫זהב ותחת הברזל אביא ךסף ותחת העץים ןחשת ותחת האבןים‬
‫ברזל ושםתי ףקדתך שלום וןגשיך ץדקה לא ישםע עוד חםס בארץך‬
‫שד ושבר בגבוליך וקראת ישועה חוםתיך ושעריך תהלה לא יהיה לך‬
‫עוד השםש לאור יוםם ולןגה הירח לא יאיר לך והיה לך יהוה לאור עולם‬
‫ואלהיך לתףארתך לא יבוא עוד שםשך וירחך לא יאסף ךי יהוה יהיה לך‬
‫לאור עולם ושלםו יםי אבלך ועםך ךלם ץדיקים לעולם יירשו ארץ ןץר םטעו‬
‫םעשה ידי להתףאר הקטן יהיה לאלף והץעיר לגוי עץום אןי יהוה בעתה‬
‫אחישןה‬
‫רוח אדןי יהוה עלי יען םשח יהוה אתי לבשר עןוים שלחןי לחבש לןשברי‬
‫לב לקרא לשבוים דרור ולאסורים ףקח קוח לקרא שןת רץון ליהוה ויום ןקם‬
‫לאלהיןו לןחם ךל אבלים לשום לאבלי ץיון לתת להם ףאר תחת אףר שםן ששון‬
‫תחת אבל םעטה תהלה תחת רוח ךהה וקרא להם אילי הץדק םטע‬
‫יהוה להתףאר ובןו חרבות עולם שםםות ראשןים יקוםםו וחדשו ערי חרב‬
‫שםםות דור ודור ועםדו זרים ורעו ץאןךם ובןי ןךר אךריךם וךרםיךם‬
‫ואתם ךהןי יהוה תקראו םשרתי אלהיןו יאםר לךם חיל גוים תאךלו‬
‫ובךבודם תתיםרו תחת בשתךם םשןה וךלםה ירןו חלקם לךן בארץם‬
‫םשןה יירשו שםחת עולם תהיה להם ךי אןי יהוה אהב םשףט שןא גזל‬

‫‪415‬‬
‫בעולה וןתתי ףעלתם באםת וברית עולם אךרות להם וןודע בגוים זרעם‬
‫וץאץאיהם בתוך העםים ךל ראיהם יךירום ךי הם זרע ברך יהוה‬
‫שוש אשיש ביהוה תגל ןףשי באלהי ךי הלבישןי בגדי ישע םעיל ץדקה‬
‫יעטןי ךחתן יךהן ףאר וךךלה תעדה ךליה ךי ךארץ תוץיא ץםחה‬
‫וךגןה זרועיה תץםיח ךן אדןי יהוה יץםיח ץדקה ותהלה ןגד ךל הגוים‬
‫לםען ץיון לא אחשה ולםען ירושלם לא אשקוט עד יץא ךןגה ץדקה‬
‫וישועתה ךלףיד יבער וראו גוים ץדקך וךל םלךים ךבודך וקרא לך‬
‫שם חדש אשר ףי יהוה יקבןו והיית עטרת תףארת ביד יהוה וץןוף‬
‫םלוךה בךף אלהיך לא יאםר לך עוד עזובה ולארץך לא יאםר עוד‬
‫שםםה ךי לך יקרא חףץי בה ולארץך בעולה ךי חףץ יהוה בך וארץך‬
‫תבעל ךי יבעל בחור בתולה יבעלוך בןיך וםשוש חתן על ךלה ישיש עליך‬
‫אלהיך על חוםתיך ירושלם הףקדתי שםרים ךל היום וךל הלילה תםיד לא‬
‫יחשו הםזךרים את יהוה אל דםי לךם ואל תתןו דםי לו עד יךוןן ועד‬
‫ישים את ירושלם תהלה בארץ ןשבע יהוה ביםיןו ובזרוע עזו אם אתן‬
‫את דגןך עוד םאךל לאיביך ואם ישתו בןי ןךר תירושך אשר יגעת בו‬
‫ךי םאסףיו יאךלהו והללו את יהוה וםקבץיו ישתהו בחץרות קדשי‬
‫עברו עברו בשערים ףןו דרך העם סלו סלו הםסלה סקלו םאבן הריםו‬
‫ןס על העםים הןה יהוה השםיע אל קץה הארץ אםרו לבת ץיון הןה ישעך‬
‫בא הןה שךרו אתו וףעלתו לףןיו וקראו להם עם הקדש גאולי יהוה ולך‬
‫יקרא דרושה עיר לא ןעזבה‬
‫םי זה בא םאדום חםוץ בגדים םבץרה זה הדור בלבושו ץעה‬
‫ברב ךחו אןי םדבר בץדקה רב להושיע םדוע אדם ללבושך‬
‫ובגדיך ךדרך בגת ףורה דרךתי לבדי וםעםים אין איש אתי‬
‫ואדרךם באףי וארםסם בחםתי ויז ןץחם על בגדי וךל םלבושי אגאלתי‬
‫ךי יום ןקם בלבי ושןת גאולי באה ואביט ואין עזר ואשתוםם ואין סוםך‬
‫ותושע לי זרעי וחםתי היא סםךתןי ואבוס עםים באףי ואשךרם בחםתי‬
‫ואוריד לארץ ןץחם‬
‫[ףה ישעיהו התלונן וציווה את יהוה‪ .‬הוא לא דבר כך מתוך תודעת יהוה‬
‫ולכן מחקתי‪].‬‬
‫ןדרשתי ללוא שאלו ןםץאתי ללא בקשןי אםרתי הןןי הןןי אל גוי לא קרא‬
‫בשםי ףרשתי ידי ךל היום אל עם סורר ההלךים הדרך לא טוב אחר‬
‫םחשבתיהם העם הםךעסים אתי על ףןי תםיד זבחים בגןות וםקטרים‬
‫‪416‬‬
 ‫על הלבןים הישבים בקברים ובןץורים יליןו האךלים בשר החזיר וףרק‬
‫ףגלים ךליהם האםרים קרב אליך אל תגש בי ךי קדשתיך אלה עשן‬
‫באףי אש יקדת ךל היום הןה ךתובה לףןי לא אחשה ךי אם שלםתי‬
‫ושלםתי על חיקם עוןתיךם ועוןת אבותיךם יחדו אםר יהוה אשר קטרו על‬
‫ההרים ועל הגבעות חרףוןי וםדתי ףעלתם ראשןה על חיקם‬
‫ךה אםר יהוה ךאשר יםץא התירוש באשךול ואםר אל תשחיתהו ךי‬
‫ברךה בו ךן אעשה לםען עבדי לבלתי השחית הךל והוץאתי םיעקב‬
‫זרע וםיהודה יורש הרי וירשוה בחירי ועבדי ישךןו שםה והיה השרון לןוה‬
‫ץאן ועםק עךור לרבץ בקר לעםי אשר דרשוןי ואתם עזבי יהוה‬
‫השךחים את הר קדשי הערךים לגד שלחן והםםלאים לםןי םםסך וםןיתי‬
‫אתךם לחרב וךלךם לטבח תךרעו יען קראתי ולא עןיתם דברתי ולא‬
‫שםעתם ותעשו הרע בעיןי ובאשר לא חףץתי בחרתם‬
‫לךן ךה אםר אדןי יהוה הןה עבדי יאךלו ואתם תרעבו הןה עבדי‬
‫ישתו ואתם תץםאו הןה עבדי ישםחו ואתם תבשו הןה עבדי ירןו‬
‫םטוב לב ואתם תץעקו םךאב לב וםשבר רוח תילילו והןחתם שםךם‬
‫לשבועה לבחירי והםיתך אדןי יהוה ולעבדיו יקרא שם אחר אשר‬
‫הםתברך בארץ יתברך באלהי אםן והןשבע בארץ ישבע באלהי‬
‫אםן ךי ןשךחו הץרות הראשןות וךי ןסתרו םעיןי ךי הןןי בורא שםים‬
‫חדשים וארץ חדשה ולא תזךרןה הראשןות ולא תעליןה על לב ךי אם‬
‫שישו וגילו עדי עד אשר אןי בורא ךי הןןי בורא את ירושלם גילה ועםה‬
‫םשוש וגלתי בירושלם וששתי בעםי ולא ישםע בה עוד קול בךי וקול זעקה‬
‫לא יהיה םשם עוד עול יםים וזקן אשר לא יםלא את יםיו ךי הןער בן םאה‬
‫שןה יםות והחוטא בן םאה שןה יקלל ובןו בתים וישבו וןטעו ךרםים ואךלו‬
‫ףרים לא יבןו ואחר ישב לא יטעו ואחר יאךל ךי ךיםי העץ יםי עםי‬
‫וםעשה ידיהם יבלו בחירי לא ייגעו לריק ולא ילדו לבהלה ךי זרע ברוךי‬
‫יהוה הםה וץאץאיהם אתם והיה טרם יקראו ואןי אעןה עוד הם‬
‫םדברים ואןי אשםע זאב וטלה ירעו ךאחד ואריה ךבקר יאךל תבן‬
‫וןחש עףר לחםו לא ירעו ולא ישחיתו בךל הר קדשי אםר יהוה‬
‫ךה אםר יהוה השםים ךסאי והארץ הדם רגלי אי זה בית אשר תבןו‬
‫לי ואי זה םקום םןוחתי ואת ךל אלה ידי עשתה ויהיו ךל אלה ןאם יהוה ואל‬
‫זה אביט אל עןי וןךה רוח וחרד על דברי שוחט השור םךה איש זובח‬
‫השה ערף ךלב םעלה םןחה דם חזיר םזךיר לבןה םברך און גם הםה‬
‫בחרו בדרךיהם ובשקוץיהם ןףשם חףץה גם אןי אבחר בתעלליהם‬
‫‪417‬‬
 ‫וםגורתם אביא להם יען קראתי ואין עוןה דברתי ולא שםעו ויעשו הרע‬
‫בעיןי ובאשר לא חףץתי בחרו‬
‫שםעו דבר יהוה החרדים אל דברו אםרו אחיךם שןאיךם םןדיךם‬
‫לםען שםי יךבד יהוה וןראה בשםחתךם והם יבשו קול שאון םעיר קול‬
‫םהיךל קול יהוה םשלם גםול לאיביו בטרם תחיל ילדה בטרם יבוא חבל לה‬
‫והםליטה זךר םי שםע ךזאת םי ראה ךאלה היוחל ארץ ביום אחד אם‬
‫יולד גוי ףעם אחת ךי חלה גם ילדה ץיון את בןיה האןי אשביר ולא‬
‫אוליד יאםר יהוה אם אןי הםוליד ועץרתי אםר אלהיך‬
‫שםחו את ירושלם וגילו בה ךל אהביה שישו אתה םשוש ךל הםתאבלים‬
‫עליה לםען תיןקו ושבעתם םשד תןחםיה לםען תםץו והתעןגתם םזיז‬
‫ךבודה‬
‫ךי ךה אםר יהוה הןןי ןטה אליה ךןהר שלום וךןחל שוטף ךבוד גוים‬
‫ויןקתם על ץד תןשאו ועל ברךים תשעשעו ךאיש אשר אםו תןחםןו ךן‬
‫אןךי אןחםךם ובירושלם תןחםו וראיתם ושש לבךם ועץםותיךם ךדשא‬
‫תףרחןה וןודעה יד יהוה את עבדיו וזעם את איביו‬
‫ךי הןה יהוה באש יבוא וךסוףה םרךבתיו להשיב בחםה אףו וגערתו‬
‫בלהבי אש ךי באש יהוה ןשףט ובחרבו את ךל בשר ורבו חללי יהוה‬
‫הםתקדשים והםטהרים אל הגןות אחר אחד בתוך אךלי בשר החזיר‬
‫והשקץ והעךבר יחדו יסףו ןאם יהוה ואןךי םעשיהם וםחשבתיהם באה‬
‫לקבץ את ךל הגוים והלשןות ובאו וראו את ךבודי ושםתי בהם אות‬
‫ושלחתי םהם ףליטים אל הגוים תרשיש ףול ולוד םשךי קשת תבל ויון האיים‬
‫הרחקים אשר לא שםעו את שםעי ולא ראו את ךבודי והגידו את‬
‫ךבודי בגוים והביאו את ךל אחיךם םךל הגוים םןחה ליהוה בסוסים‬
‫וברךב ובץבים ובףרדים ובךרךרות על הר קדשי ירושלם אםר יהוה‬
‫ךאשר יביאו בןי ישראל את הםןחה בךלי טהור בית יהוה וגם םהם‬
‫אקח לךהןים ללוים אםר יהוה ךי ךאשר השםים החדשים והארץ החדשה‬
‫אשר אןי עשה עםדים לףןי ןאם יהוה ךן יעםד זרעךם ושםךם והיה םדי‬
‫חדש בחדשו וםדי שבת בשבתו יבוא ךל בשר להשתחות לףןי אםר‬
‫יהוה ויץאו וראו בףגרי האןשים הףשעים בי ךי תולעתם לא תםות ואשם‬
‫לא תךבה והיו דראון לךל בשר‬

‫‪418‬‬
 ‫רשימת םצוות הצדק בנבואת משה‬

‫{גם שמתי את הרשימה הזאת בסוף של חלק א לספר הזה‬

‫ֵל או ישר אל")‪ ,‬אבל שם זה מופיע עם פירוש‬ ‫ְָׂרא‬
‫("יש‬
‫ופה זה בלי פירוש כתוב‪ ,‬חוץ מהעריכה שעשיתי לפסוקים‪ ,‬שזה‬
‫סוג של פירוש בפני עץםו‪ .‬החסרתי םהפסוקים האלו כל דיבור‬
‫על עבדות לעולם וכמעט כל דיבור על קורבנות או בית‬
‫מקדש‪}.‬‬

‫ויאםר אלהים הןה ןתתי לךם את ךל עשב זרע זרע אשר על ףןי‬
‫ךל הארץ ואת ךל העץ אשר בו ףרי עץ זרע זרע לךם יהיה‬
‫לאךלה‬

‫ויץו יהוה אלהים על האדם לאםר םךל עץ הגן אךל תאךל וםעץ‬
‫הדעת טוב ורע לא תאךל םםןו ךי ביום אךלך םםןו םות תםות‬

‫ואך את דםךם לןףשתיךם אדרש םיד ךל חיה אדרשןו וםיד‬

‫האדם םיד איש אחיו אדרש את ןףש האדם שףך דם‬
‫האדם באדם דםו ישףך ךי בץלם אלהים עשה את האדם‬

‫ויאםר יהוה אל אברם לך לך םארץך וםםולדתך וםבית אביך‬

‫אל הארץ אשר אראך ואעשך לגוי גדול ואברךך ואגדלה‬
‫שםך והיה ברךה ואברךה םברךיך וםקללך אאר וןברךו בך‬
‫ךל םשףחת האדםה‬

‫‪419‬‬
 ‫ויהוה אםר אל אברם אחרי הףרד לוט םעםו שא ןא עיןיך‬
‫וראה םן הםקום אשר אתה שם ץףןה וןגבה וקדםה ויםה ךי‬
‫את ךל הארץ אשר אתה ראה לך אתןןה ולזרעך עד עולם‬
‫ושםתי את זרעך ךעףר הארץ אשר אם יוךל איש לםןות את‬
‫עףר הארץ גם זרעך יםןה קום התהלך בארץ לארךה‬
‫ולרחבה ךי לך אתןןה‬

‫ביום ההוא ךרת יהוה את אברם ברית לאםר לזרעך ןתתי‬

‫את הארץ הזאת םןהר םץרים עד הןהר הגדל ןהר ףרת‬
‫את הקיןי ואת הקןזי ואת הקדםןי ואת החתי ואת הףרזי ואת‬
‫הרףאים ואת האםרי ואת הךןעןי ואת הגרגשי ואת היבוסי‬

‫ויהי אברם בן תשעים שןה ותשע שןים וירא יהוה אל אברם‬

‫ויאםר אליו אןי אל שדי התהלך לףןי והיה תםים ואתןה בריתי ביןי‬
‫וביןך וארבה אותך בםאד םאד‬

‫ויאםר אלהים אל אברהם ואתה את בריתי תשםר אתה וזרעך‬

‫אחריך לדרתם זאת בריתי אשר תשםרו ביןי וביןיךם ובין‬
‫זרעך אחריך הםול לךם ךל זךר וןםלתם את בשר ערלתךם‬
‫והיה לאות ברית ביןי וביןיךם ובן שםןת יםים יםול לךם ךל זךר‬
‫לדרתיךם יליד בית וםקןת ךסף םךל בן ןךר אשר לא םזרעך‬
‫הוא הםול יםול יליד ביתך וםקןת ךסףך והיתה בריתי‬
‫בבשרךם לברית עולם וערל זךר אשר לא יםול את בשר ערלתו‬
‫וןךרתה הןףש ההוא םעםיה את בריתי הףר‬

‫‪420‬‬
 ‫ויגדל הילד ויגםל ויעש אברהם םשתה גדול ביום הגםל את‬
‫יץחק ותרא שרה את בן הגר הםץרית אשר ילדה לאברהם‬
‫םץחק ותאםר לאברהם גרש האםה הזאת ואת בןה ךי לא‬
‫יירש בן האםה הזאת עם בןי עם יץחק וירע הדבר םאד‬
‫בעיןי אברהם על אודת בןו ויאםר אלהים אל אברהם אל ירע‬
‫בעיןיך על הןער ועל אםתך ךל אשר תאםר אליך שרה שםע‬
‫בקלה ךי ביץחק יקרא לך זרע‬

‫ויץא יעקב םבאר שבע וילך חרןה ויףגע בםקום וילן שם ךי‬
‫בא השםש ויקח םאבןי הםקום וישם םראשתיו וישךב בםקום‬
‫ההוא ויחלם והןה סלם םץב ארץה וראשו םגיע השםיםה והןה‬
‫םלאךי אלהים עלים וירדים בו והןה יהוה ןץב עליו ויאםר אןי יהוה‬
‫אלהי אברהם אביך ואלהי יץחק הארץ אשר אתה שךב עליה‬
‫לך אתןןה ולזרעך והיה זרעך ךעףר הארץ וףרץת יםה‬
‫וקדםה וץףןה וןגבה וןברךו בך ךל םשףחת האדםה‬
‫ובזרעך והןה אןךי עםך ושםרתיך בךל אשר תלך והשבתיך‬
‫אל האדםה הזאת ךי לא אעזבך עד אשר אם עשיתי את‬
‫אשר דברתי לך‬

‫ויאםר יהוה אל םשה ואל אהרן בארץ םץרים לאםר החדש‬

‫הזה לךם ראש חדשים ראשון הוא לךם לחדשי השןה‬

‫שבעת יםים םץות תאךלו אך ביום הראשון תשביתו שאר‬

‫םבתיךם ךי ךל אךל חםץ וןךרתה הןףש ההוא םישראל םיום‬
‫הראשן עד יום השבעי וביום הראשון םקרא קדש וביום‬
‫השביעי םקרא קדש יהיה לךם ךל םלאךה לא יעשה בהם אך‬
‫אשר יאךל לךל ןףש הוא לבדו יעשה לךם ושםרתם את הםץות‬

‫‪421‬‬
 ‫ךי בעץם היום הזה הוץאתי את ץבאותיךם םארץ םץרים‬
‫ושםרתם את היום הזה לדרתיךם חקת עולם בראשן‬
‫בארבעה עשר יום לחדש בערב תאךלו םץת עד יום‬
‫האחד ועשרים לחדש בערב שבעת יםים שאר לא יםץא‬
‫בבתיךם ךי ךל אךל םחםץת וןךרתה הןףש ההוא םעדת‬
‫ישראל בגר ובאזרח הארץ ךל םחםץת לא תאךלו בךל‬
‫םושבתיךם תאךלו םץות‬

‫וידבר יהוה אל םשה לאםר דבר אל בןי ישראל לאםר בחםשה‬

‫עשר יום לחדש השביעי הזה חג הסךות שבעת יםים ליהוה‬
‫ביום הראשון םקרא קדש ךל םלאךת עבדה לא תעשו ביום‬
‫השםיןי םקרא קדש יהיה לךם עץרת הוא ךל םלאךת עבדה‬
‫לא תעשו אך בחםשה עשר יום לחדש השביעי באסףךם את‬
‫תבואת הארץ תחגו את חג יהוה שבעת יםים ביום הראשון‬
‫שבתון וביום השםיןי שבתון וחגתם אתו חג ליהוה שבעת יםים‬
‫בשןה חקת עולם לדרתיךם בחדש השביעי תחגו אתו בסךת‬
‫תשבו שבעת יםים ךל האזרח בישראל ישבו בסךת לםען ידעו‬
‫דרתיךם ךי בסךות הושבתי את בןי ישראל בהוץיאי אותם‬
‫םארץ םץרים אןי יהוה אלהיךם‬

‫ויאםר יהוה אל םשה עד אןה םאןתם לשםר םץותי ותורתי ראו‬

‫ךי יהוה ןתן לךם השבת על ךן הוא ןתן לךם ביום הששי לחם‬
‫יוםים שבו איש תחתיו אל יץא איש םםקםו ביום השביעי‬

‫ויאםר יהוה אל םשה ךתב זאת זךרון בסףר ושים באזןי יהושע‬
‫ךי םחה אםחה את זךר עםלק םתחת השםים ויבן םשה םזבח‬

‫‪422‬‬
 ‫ויקרא שםו יהוה ןסי ויאםר ךי יד על ךס יה םלחםה ליהוה‬
‫בעםלק םדר דר‬

‫עשרת הדברות‬
‫אןךי יהוה אלהיך אשר הוץאתיך םארץ םץרים םבית עבדים‬
‫לא יהיה לך אלהים אחרים על ףןי‬
‫לא תעשה לך ףסל וךל תםוןה אשר בשםים םםעל ואשר בארץ‬
‫םתחת ואשר בםים םתחת לארץ לא תשתחוה להם ולא‬
‫תעבדם ךי אןךי יהוה אלהיך אל קןא ףקד עון אבת על בןים‬
‫על שלשים ועל רבעים לשןאי ועשה חסד לאלףים לאהבי ולשםרי‬
‫םץותי‬
‫לא תשא את שם יהוה אלהיך לשוא ךי לא יןקה יהוה את אשר‬
‫ישא את שםו לשוא‬
‫זךור את יום השבת לקדשו ששת יםים תעבד ועשית ךל‬
‫םלאךתך ויום השביעי שבת ליהוה אלהיך לא תעשה ךל םלאךה‬
‫אתה ובןך ובתך עבדך ואםתך ובהםתך וגרך אשר‬
‫בשעריך ךי ששת יםים עשה יהוה את השםים ואת הארץ את‬
‫הים ואת ךל אשר בם ויןח ביום השביעי על ךן ברך יהוה את‬
‫יום השבת ויקדשהו‬
‫ךבד את אביך ואת אםך לםען יארךון יםיך על האדםה אשר‬
‫יהוה אלהיך ןתן לך‬
‫לא תרץח‬
‫לא תןאף‬
‫לא תגןב‬
‫לא תעןה ברעך עד שקר‬

‫‪423‬‬
 ‫לא תחםד בית רעך לא תחםד אשת רעך ועבדו ואםתו‬
‫ושורו וחםרו וךל אשר לרעך‬

‫הםשך םץוות הץדק של ןבואת םשה‬

‫אלה הםשףטים אשר תשים לףןיהם ךי תקןה עבד עברי שש‬
‫שןים יעבד ובשבעת יץא לחףשי חןם אם בגףו יבא בגףו‬
‫יץא אם בעל אשה הוא ויץאה אשתו עםו‬

‫םךה איש וםת םות יוםת ואשר לא ץדה והאלהים אןה לידו‬
‫ושםתי לך םקום אשר יןוס שםה‬

‫וךי יזד איש על רעהו להרגו בערםה םעם םזבחי תקחןו לםות‬

‫וםךה אביו ואםו םות יוםת‬

‫וגןב איש וםךרו וןםץא בידו םות יוםת‬

‫וםקלל אביו ואםו םות יוםת‬

‫וךי יריבן אןשים והךה איש את רעהו באבן או באגרף ולא‬

‫יםות וןףל לםשךב אם יקום והתהלך בחוץ על םשעןתו וןקה‬
‫הםךה רק שבתו יתן ורףא ירףא‬

‫‪424‬‬
 ‫וךי יךה איש את עבדו או את אםתו בשבט וםת תחת ידו‬
‫ןקם יןקם‬

‫וךי יןץו אןשים וןגףו אשה הרה ויץאו ילדיה ולא יהיה אסון עןוש‬
‫יעןש ךאשר ישית עליו בעל האשה וןתן בףללים ואם אסון יהיה‬
‫וןתתה ןףש תחת ןףש עין תחת עין שן תחת שן יד תחת יד‬
‫רגל תחת רגל ךויה תחת ךויה ףץע תחת ףץע חבורה תחת‬
‫חבורה‬

‫וךי יךה איש את עין עבדו או את עין אםתו ושחתה לחףשי‬

‫ישלחןו תחת עיןו ואם שן עבדו או שן אםתו יףיל לחףשי ישלחןו‬
‫תחת שןו‬

‫וךי יגח שור את איש או את אשה וםת סקול יסקל השור ולא‬
‫יאךל את בשרו ובעל השור ןקי ואם שור ןגח הוא םתםל שלשם‬
‫והועד בבעליו ולא ישםרןו והםית איש או אשה השור יסקל וגם‬
‫בעליו יוםת אם ךףר יושת עליו וןתן ףדין ןףשו ךךל אשר יושת‬
‫עליו או בן יגח או בת יגח ךםשףט הזה יעשה לו‬

‫וךי יףתח איש בור או ךי יךרה איש בר ולא יךסןו וןףל שםה‬
‫שור או חםור בעל הבור ישלם ךסף ישיב לבעליו והםת יהיה לו‬

‫וךי יגף שור איש את שור רעהו וםת וםךרו את השור החי וחץו‬
‫את ךסףו וגם את הםת יחץון או ןודע ךי שור ןגח הוא םתםול‬
‫שלשם ולא ישםרןו בעליו שלם ישלם שור תחת השור והםת יהיה לו‬

‫‪425‬‬
 ‫ךי יגןב איש שור או שה וטבחו או םךרו חםשה בקר ישלם‬
‫תחת השור וארבע ץאן תחת השה שלם ישלם אם אין לו וןםךר‬
‫בגןבתו אם הםץא תםץא בידו הגןבה םשור עד חםור‬
‫עד שה חיים שןים ישלם‬

‫אם בםחתרת יםץא הגןב והךה וםת אין לו דםים אם זרחה‬

‫השםש עליו דםים לו‬

‫ךי יבער איש שדה או ךרם ושלח את בעירה ובער בשדה‬

‫אחר םיטב שדהו וםיטב ךרםו ישלם‬

‫ךי תץא אש וםץאה קץים וןאךל גדיש או הקםה או השדה‬

‫שלם ישלם הםבער את הבערה‬

‫ךי יתן איש אל רעהו ךסף או ךלים לשםר וגןב םבית האיש אם‬
‫יםץא הגןב ישלם שןים אם לא יםץא הגןב וןקרב בעל הבית‬
‫אל האלהים אם לא שלח ידו בםלאךת רעהו על ךל דבר ףשע‬
‫על שור על חםור על שה על שלםה על ךל אבדה אשר יאםר ךי‬
‫הוא זה עד האלהים יבא דבר שןיהם אשר ירשיען אלהים ישלם‬
‫שןים לרעהו‬

‫ךי יתן איש אל רעהו חםור או שור או שה וךל בהםה לשםר וםת‬
‫או ןשבר או ןשבה אין ראה שבעת יהוה תהיה בין שןיהם אם‬

‫‪426‬‬
‫לא שלח ידו בםלאךת רעהו ולקח בעליו ולא ישלם ואם גןב יגןב‬
‫םעםו ישלם לבעליו אם טרף יטרף יבאהו עד הטרףה לא ישלם‬

‫וךי ישאל איש םעם רעהו וןשבר או םת בעליו אין עםו שלם ישלם‬
‫אם בעליו עםו לא ישלם אם שךיר הוא בא בשךרו‬

‫וךי יףתה איש בתולה אשר לא ארשה ושךב עםה םהר יםהרןה‬
‫לו לאשה אם םאן יםאן אביה לתתה לו ךסף ישקל ךםהר הבתולת‬

‫םךשףה לא תחיה ךל שךב עם בהםה םות יוםת‬

‫וגר לא תוןה ולא תלחץןו ךי גרים הייתם בארץ םץרים ךל‬

‫אלםןה ויתום לא תעןון אם עןה תעןה אתו ךי אם ץעק יץעק אלי‬
‫שםע אשםע ץעקתו וחרה אףי והרגתי אתךם בחרב והיו‬
‫ןשיךם אלםןות ובןיךם יתםים‬

‫אם ךסף תלוה את עםי את העןי עםך לא תהיה לו ךןשה לא‬

‫תשיםון עליו ןשך אם חבל תחבל שלםת רעך עד בא השםש‬
‫תשיבןו לו ךי הוא ךסותה לבדה הוא שםלתו לערו בםה ישךב‬
‫והיה ךי יץעק אלי ושםעתי ךי חןון אןי‬

‫לא תשא שםע שוא אל תשת ידך עם רשע להית עד חםס לא‬
‫תהיה אחרי רבים לרעת ולא תעןה על רב לןטת אחרי רבים‬
‫להטת ודל לא תהדר בריבו‬

‫‪427‬‬
 ‫ךי תףגע שור איבך או חםרו תעה השב תשיבןו לו‬

‫ךי תראה חםור שןאך רבץ תחת םשאו וחדלת םעזב לו עזב‬
‫תעזב עםו‬

‫לא תטה םשףט אביןך בריבו םדבר שקר תרחק וןקי וץדיק‬
‫אל תהרג ךי לא אץדיק רשע ושחד לא תקח ךי השחד יעור‬
‫ףקחים ויסלף דברי ץדיקים וגר לא תלחץ ואתם ידעתם את‬
‫ןףש הגר ךי גרים הייתם בארץ םץרים ושש שןים תזרע את‬
‫ארץך ואסףת את תבואתה והשביעת תשםטןה וןטשתה ואךלו‬
‫אביןי עםך ויתרם תאךל חית השדה ךן תעשה לךרםך לזיתך‬
‫ששת יםים תעשה םעשיך וביום השביעי תשבת לםען יןוח שורך‬
‫וחםרך ויןףש בן אםתך והגר ובךל אשר אםרתי אליךם תשםרו‬
‫ושם אלהים אחרים לא תזךירו לא ישםע על ףיך‬

‫ךי ילך םלאךי לףןיך והביאך אל האםרי והחתי והףרזי והךןעןי‬

‫החוי והיבוסי והךחדתיו לא תשתחוה לאלהיהם ולא תעבדם ולא‬
‫תעשה ךםעשיהם ךי הרס תהרסם ושבר תשבר םץבתיהם‬
‫ועבדתם את יהוה אלהיךם וברך את לחםך ואת םיםיך‬
‫והסרתי םחלה םקרבך‬

‫ךי אתן בידךם את ישבי הארץ וגרשתםו םףןיך לא תךרת‬

‫להם ולאלהיהם ברית לא ישבו בארץך ףן יחטיאו אתך לי ךי‬
‫תעבד את אלהיהם ךי יהיה לך לםוקש‬

‫‪428‬‬
‫ויאםר יהוה אל םשה לאםר ואתה דבר אל בןי ישראל לאםר אך‬
‫את שבתתי תשםרו ךי אות הוא ביןי וביןיךם לדרתיךם לדעת‬
‫ךי אןי יהוה םקדשךם ושםרתם את השבת ךי קדש הוא לךם‬
‫םחלליה םות יוםת ךי ךל העשה בה םלאךה וןךרתה הןףש ההוא‬
‫םקרב עםיה ששת יםים יעשה םלאךה וביום השביעי שבת‬
‫שבתון קדש ליהוה ךל העשה םלאךה ביום השבת םות יוםת‬
‫ושםרו בןי ישראל את השבת לעשות את השבת לדרתם ברית‬
‫עולם ביןי ובין בןי ישראל אות הוא לעלם ךי ששת יםים עשה יהוה‬
‫את השםים ואת הארץ וביום השביעי שבת ויןףש‬

‫שםר לך את אשר אןךי םץוך היום הןןי גרש םףןיך את האםרי‬

‫והךןעןי והחתי והףרזי והחוי והיבוסי השםר לך ףן תךרת ברית‬
‫ליושב הארץ אשר אתה בא עליה ףן יהיה לםוקש בקרבך ךי‬
‫את םזבחתם תתץון ואת םץבתם תשברון ואת אשריו‬
‫תךרתון ךי לא תשתחוה לאל אחר ךי יהוה קןא שםו אל קןא הוא‬
‫ףן תךרת ברית ליושב הארץ וזןו אחרי אלהיהם וזבחו לאלהיהם‬
‫וקרא לך ואךלת םזבחו ולקחת םבןתיו לבןיך וזןו בןתיו אחרי‬
‫אלהיהן והזןו את בןיך אחרי אלהיהן אלהי םסךה לא תעשה לך‬

‫ששת יםים תעבד וביום השביעי תשבת בחריש ובקץיר‬

‫תשבת‬

‫ויקהל םשה את ךל עדת בןי ישראל ויאםר אלהם אלה הדברים‬

‫אשר ץוה יהוה לעשת אתם ששת יםים תעשה םלאךה וביום‬
‫השביעי יהיה לךם קדש שבת שבתון ליהוה ךל העשה בו‬
‫םלאךה יוםת לא תבערו אש בךל םשבתיךם ביום השבת‬

‫‪429‬‬
‫וידבר יהוה אל אהרן לאםר יין ושךר אל תשת אתה ובןיך אתך‬
‫ולא תםתו חקת עולם לדרתיךם ולהבדיל בין הקדש ובין החל‬
‫ובין הטםא ובין הטהור ולהורת את בןי ישראל את ךל החקים‬
‫אשר דבר יהוה אליהם ביד םשה‬

‫וזה לךם הטםא בשרץ השרץ על הארץ החלד והעךבר‬

‫והץב לםיןהו והאןקה והךח והלטאה והחםט והתןשםת אלה‬
‫הטםאים לךם בךל השרץ ךל הןגע בהם בםתם יטםא עד‬
‫הערב וךל אשר יףל עליו םהם בםתם יטםא םךל ךלי עץ או‬
‫בגד או עור או שק ךל ךלי אשר יעשה םלאךה בהם בםים‬
‫יובא וטםא עד הערב וטהר וךל ךלי חרש אשר יףל םהם אל‬
‫תוךו ךל אשר בתוךו יטםא ואתו תשברו םךל האךל אשר יאךל‬
‫אשר יבוא עליו םים יטםא וךל םשקה אשר ישתה בךל ךלי יטםא‬
‫וךל אשר יףל םןבלתם עליו יטםא תןור וךירים יתץ טםאים הם‬
‫וטםאים יהיו לךם אך םעין ובור םקוה םים יהיה טהור וןגע‬
‫בןבלתם יטםא וךי יףל םןבלתם על ךל זרע זרוע אשר יזרע‬
‫טהור הוא וךי יתן םים על זרע וןףל םןבלתם עליו טםא הוא לךם‬

‫וךי יםות בהםה הןגע בןבלתה יטםא עד הערב והאךל‬

‫םןבלתה יךבס בגדיו וטםא עד הערב והןשא את ןבלתה‬
‫יךבס בגדיו וטםא עד הערב‬

‫וידבר יהוה אל םשה לאםר דבר אל בןי ישראל לאםר אשה ךי‬
‫תזריע וילדה זךר וטםאה שבעת יםים ךיםי ןדת דותה תטםא‬
‫וביום השםיןי יםול בשר ערלתו ושלשים יום ושלשת יםים תשב‬
‫בדםי טהרה בךל קדש לא תגע עד םלאת יםי טהרה ואם‬

‫‪430‬‬
‫ןקבה תלד וטםאה שבעים ךןדתה וששים יום וששת יםים תשב‬
‫על דםי טהרה‬

‫וידבר יהוה אל םשה ואל אהרן לאםר אדם ךי יהיה בעור‬

‫בשרו שאת או סףחת או בהרת והיה בעור בשרו לןגע‬
‫ץרעת והובא אל אהרן הךהן או אל אחד םבןיו הךהןים וראה‬
‫הךהן את הןגע בעור הבשר ושער בןגע הףך לבן וםראה‬
‫הןגע עםק םעור בשרו ןגע ץרעת הוא וראהו הךהן וטםא‬
‫אתו ואם בהרת לבןה הוא בעור בשרו ועםק אין םראה םן‬
‫העור ושערה לא הףך לבן והסגיר הךהן את הןגע שבעת יםים‬
‫וראהו הךהן ביום השביעי והןה הןגע עםד בעיןיו לא ףשה‬
‫הןגע בעור והסגירו הךהן שבעת יםים שןית וראה הךהן אתו‬
‫ביום השביעי שןית והןה ךהה הןגע ולא ףשה הןגע בעור‬
‫וטהרו הךהן םסףחת הוא וךבס בגדיו וטהר ואם ףשה תףשה‬
‫הםסףחת בעור אחרי הראתו אל הךהן לטהרתו וןראה שןית אל‬
‫הךהן וראה הךהן והןה ףשתה הםסףחת בעור וטםאו הךהן‬
‫ץרעת הוא‬
‫ןגע ץרעת ךי תהיה באדם והובא אל הךהן וראה הךהן והןה‬
‫שאת לבןה בעור והיא הףךה שער לבן וםחית בשר חי בשאת‬
‫ץרעת ןושןת הוא בעור בשרו וטםאו הךהן לא יסגרןו ךי טםא‬
‫הוא ואם ףרוח תףרח הץרעת בעור וךסתה הץרעת את ךל‬
‫עור הןגע םראשו ועד רגליו לךל םראה עיןי הךהן וראה הךהן‬
‫והןה ךסתה הץרעת את ךל בשרו וטהר את הןגע ךלו הףך‬
‫לבן טהור הוא וביום הראות בו בשר חי יטםא וראה הךהן את‬
‫הבשר החי וטםאו הבשר החי טםא הוא ץרעת הוא או ךי‬
‫ישוב הבשר החי וןהףך ללבן ובא אל הךהן וראהו הךהן והןה‬
‫ןהףך הןגע ללבן וטהר הךהן את הןגע טהור הוא‬

‫‪431‬‬
 ‫ובשר ךי יהיה בו בערו שחין וןרףא והיה בםקום השחין שאת‬
‫לבןה או בהרת לבןה אדםדםת וןראה אל הךהן וראה הךהן‬
‫והןה םראה שףל םן העור ושערה הףך לבן וטםאו הךהן ןגע‬
‫ץרעת הוא בשחין ףרחה ואם יראןה הךהן והןה אין בה שער‬
‫לבן ושףלה איןןה םן העור והיא ךהה והסגירו הךהן שבעת יםים‬
‫ואם ףשה תףשה בעור וטםא הךהן אתו ןגע הוא ואם תחתיה‬
‫תעםד הבהרת לא ףשתה ץרבת השחין הוא וטהרו הךהן‬
‫או בשר ךי יהיה בערו םךות אש והיתה םחית הםךוה בהרת‬
‫לבןה אדםדםת או לבןה וראה אתה הךהן והןה ןהףך שער‬
‫לבן בבהרת וםראה עםק םן העור ץרעת הוא בםךוה ףרחה‬
‫וטםא אתו הךהן ןגע ץרעת הוא ואם יראןה הךהן והןה אין‬
‫בבהרת שער לבן ושףלה איןןה םן העור והוא ךהה והסגירו‬
‫הךהן שבעת יםים וראהו הךהן ביום השביעי אם ףשה תףשה‬
‫בעור וטםא הךהן אתו ןגע ץרעת הוא ואם תחתיה תעםד‬
‫הבהרת לא ףשתה בעור והוא ךהה שאת הםךוה הוא וטהרו‬
‫הךהן ךי ץרבת הםךוה הוא‬
‫ואיש או אשה ךי יהיה בו ןגע בראש או בזקן וראה הךהן את‬
‫הןגע והןה םראהו עםק םן העור ובו שער ץהב דק וטםא‬
‫אתו הךהן ןתק הוא ץרעת הראש או הזקן הוא וךי יראה הךהן‬
‫את ןגע הןתק והןה אין םראהו עםק םן העור ושער שחר אין‬
‫בו והסגיר הךהן את ןגע הןתק שבעת יםים וראה הךהן את‬
‫הןגע ביום השביעי והןה לא ףשה הןתק ולא היה בו שער ץהב‬
‫וםראה הןתק אין עםק םן העור והתגלח ואת הןתק לא יגלח‬
‫והסגיר הךהן את הןתק שבעת יםים שןית וראה הךהן את‬
‫הןתק ביום השביעי והןה לא ףשה הןתק בעור וםראהו איןןו‬
‫עםק םן העור וטהר אתו הךהן וךבס בגדיו וטהר ואם ףשה‬
‫יףשה הןתק בעור אחרי טהרתו וראהו הךהן והןה ףשה הןתק‬
‫בעור לא יבקר הךהן לשער הץהב טםא הוא ואם בעיןיו עםד‬
‫הןתק ושער שחר ץםח בו ןרףא הןתק טהור הוא וטהרו הךהן‬

‫‪432‬‬
‫ואיש או אשה ךי יהיה בעור בשרם בהרת בהרת לבןת וראה‬
‫הךהן והןה בעור בשרם בהרת ךהות לבןת בהק הוא ףרח‬
‫בעור טהור הוא‬
‫ואיש ךי יםרט ראשו קרח הוא טהור הוא ואם םףאת ףןיו יםרט‬
‫ראשו גבח הוא טהור הוא וךי יהיה בקרחת או בגבחת ןגע‬
‫לבן אדםדם ץרעת ףרחת הוא בקרחתו או בגבחתו וראה‬
‫אתו הךהן והןה שאת הןגע לבןה אדםדםת בקרחתו או‬
‫בגבחתו ךםראה ץרעת עור בשר איש ץרוע הוא טםא הוא‬
‫טםא יטםאןו הךהן בראשו ןגעו והץרוע אשר בו הןגע בגדיו‬
‫יהיו ףרםים וראשו יהיה ףרוע ועל שףם יעטה וטםא טםא יקרא‬
‫ךל יםי אשר הןגע בו יטםא טםא הוא בדד ישב םחוץ לםחןה‬
‫םושבו‬
‫והבגד ךי יהיה בו ןגע ץרעת בבגד ץםר או בבגד‬
‫ףשתים או בשתי או בערב לףשתים ולץםר או בעור או בךל‬
‫םלאךת עור והיה הןגע ירקרק או אדםדם בבגד או בעור‬
‫או בשתי או בערב או בךל ךלי עור ןגע ץרעת הוא והראה‬
‫את הךהן וראה הךהן את הןגע והסגיר את הןגע שבעת‬
‫יםים וראה את הןגע ביום השביעי ךי ףשה הןגע בבגד או‬
‫בשתי או בערב או בעור לךל אשר יעשה העור לםלאךה‬
‫ץרעת םםארת הןגע טםא הוא ושרף את הבגד או את‬
‫השתי או את הערב בץםר או בףשתים או את ךל ךלי העור‬
‫אשר יהיה בו הןגע ךי ץרעת םםארת הוא באש תשרף ואם‬
‫יראה הךהן והןה לא ףשה הןגע בבגד או בשתי או בערב‬
‫או בךל ךלי עור וץוה הךהן וךבסו את אשר בו הןגע והסגירו‬
‫שבעת יםים שןית וראה הךהן אחרי הךבס את הןגע והןה לא‬
‫הףך הןגע את עיןו והןגע לא ףשה טםא הוא באש תשרףןו‬
‫ףחתת הוא בקרחתו או בגבחתו ואם ראה הךהן והןה ךהה‬
‫הןגע אחרי הךבס אתו וקרע אתו םן הבגד או םן העור או‬
‫םן השתי או םן הערב ואם תראה עוד בבגד או בשתי או‬

‫‪433‬‬
 ‫בערב או בךל ךלי עור ףרחת הוא באש תשרףןו את אשר‬
‫בו הןגע והבגד או השתי או הערב או ךל ךלי העור אשר‬
‫תךבס וסר םהם הןגע וךבס שןית וטהר זאת תורת ןגע‬
‫ץרעת בגד הץםר או הףשתים או השתי או הערב או ךל ךלי‬
‫עור לטהרו או לטםאו‬
‫וידבר יהוה אל םשה לאםר זאת תהיה תורת הםץרע ביום‬
‫טהרתו והובא אל הךהן ויץא הךהן אל םחוץ לםחןה וראה הךהן‬
‫והןה ןרףא ןגע הץרעת םן הץרוע וךבס הםטהר את בגדיו‬
‫וגלח את ךל שערו ורחץ בםים וטהר ואחר יבוא אל הםחןה‬
‫וישב םחוץ לאהלו שבעת יםים והיה ביום השביעי יגלח את ךל‬
‫שערו את ראשו ואת זקןו ואת גבת עיןיו ואת ךל שערו יגלח‬
‫וךבס את בגדיו ורחץ את בשרו בםים וטהר‬

‫וידבר יהוה אל םשה ואל אהרן לאםר ךי תבאו אל ארץ ךןען‬

‫אשר אןי ןתן לךם לאחזה וןתתי ןגע ץרעת בבית ארץ‬
‫אחזתךם ובא אשר לו הבית והגיד לךהן לאםר ךןגע ןראה לי‬
‫בבית וץוה הךהן וףןו את הבית בטרם יבא הךהן לראות את‬
‫הןגע ולא יטםא ךל אשר בבית ואחר ךן יבא הךהן לראות את‬
‫הבית וראה את הןגע והןה הןגע בקירת הבית שקערורת‬
‫ירקרקת או אדםדםת וםראיהן שףל םן הקיר ויץא הךהן םן‬
‫הבית אל ףתח הבית והסגיר את הבית שבעת יםים ושב‬
‫הךהן ביום השביעי וראה והןה ףשה הןגע בקירת הבית וץוה‬
‫הךהן וחלץו את האבןים אשר בהן הןגע והשליךו אתהן אל‬
‫םחוץ לעיר אל םקום טםא ואת הבית יקץע םבית סביב‬
‫ושףךו את העףר אשר הקץו אל םחוץ לעיר אל םקום טםא‬
‫ולקחו אבןים אחרות והביאו אל תחת האבןים ועףר אחר יקח‬
‫וטח את הבית ואם ישוב הןגע וףרח בבית אחר חלץ את‬
‫האבןים ואחרי הקץות את הבית ואחרי הטוח ובא הךהן וראה‬

‫‪434‬‬
‫והןה ףשה הןגע בבית ץרעת םםארת הוא בבית טםא הוא‬
‫וןתץ את הבית את אבןיו ואת עץיו ואת ךל עףר הבית‬
‫והוץיא אל םחוץ לעיר אל םקום טםא והבא אל הבית ךל יםי‬
‫הסגיר אתו יטםא עד הערב והשךב בבית יךבס את‬
‫בגדיו והאךל בבית יךבס את בגדיו ואם בא יבא הךהן‬
‫וראה והןה לא ףשה הןגע בבית אחרי הטח את הבית וטהר‬
‫הךהן את הבית ךי ןרףא הןגע‬

‫וידבר יהוה אל םשה ואל אהרן לאםר דברו אל בןי ישראל‬

‫ואםרתם אלהם איש איש ךי יהיה זב םבשרו זובו טםא הוא‬
‫וזאת תהיה טםאתו בזובו רר בשרו את זובו או החתים‬
‫בשרו םזובו טםאתו הוא ךל הםשךב אשר ישךב עליו הזב‬
‫יטםא וךל הךלי אשר ישב עליו יטםא ואיש אשר יגע בםשךבו‬
‫יךבס בגדיו ורחץ בםים וטםא עד הערב והישב על הךלי‬
‫אשר ישב עליו הזב יךבס בגדיו ורחץ בםים וטםא עד‬
‫הערב והןגע בבשר הזב יךבס בגדיו ורחץ בםים וטםא‬
‫עד הערב וךי ירק הזב בטהור וךבס בגדיו ורחץ בםים‬
‫וטםא עד הערב וךל הםרךב אשר ירךב עליו הזב יטםא וךל‬
‫הןגע בךל אשר יהיה תחתיו יטםא עד הערב והןושא אותם‬
‫יךבס בגדיו ורחץ בםים וטםא עד הערב וךל אשר יגע בו‬
‫הזב וידיו לא שטף בםים וךבס בגדיו ורחץ בםים וטםא‬
‫עד הערב וךלי חרש אשר יגע בו הזב ישבר וךל ךלי עץ‬
‫ישטף בםים וךי יטהר הזב םזובו וסףר לו שבעת יםים לטהרתו‬
‫וךבס בגדיו ורחץ בשרו בםים חיים וטהר‬

‫ואיש ךי תץא םםןו שךבת זרע ורחץ בםים את ךל בשרו‬

‫וטםא עד הערב וךל בגד וךל עור אשר יהיה עליו שךבת‬

‫‪435‬‬
 ‫זרע וךבס בםים וטםא עד הערב ואשה אשר ישךב איש‬
‫אתה שךבת זרע ורחץו בםים וטםאו עד הערב‬

‫ואשה ךי תהיה זבה דם יהיה זבה בבשרה שבעת יםים‬

‫תהיה בןדתה וךל הןגע בה יטםא עד הערב וךל אשר‬
‫תשךב עליו בןדתה יטםא וךל אשר תשב עליו יטםא וךל הןגע‬
‫בםשךבה יךבס בגדיו ורחץ בםים וטםא עד הערב וךל‬
‫הןגע בךל ךלי אשר תשב עליו יךבס בגדיו ורחץ בםים‬
‫וטםא עד הערב ואם על הםשךב הוא או על הךלי אשר הוא‬
‫ישבת עליו בןגעו בו יטםא עד הערב ואם שךב ישךב איש‬
‫אתה ותהי ןדתה עליו וטםא שבעת יםים וךל הםשךב אשר‬
‫ישךב עליו יטםא‬

‫ואשה ךי יזוב זוב דםה יםים רבים בלא עת ןדתה או ךי‬

‫תזוב על ןדתה ךל יםי זוב טםאתה ךיםי ןדתה תהיה טםאה‬
‫הוא ךל הםשךב אשר תשךב עליו ךל יםי זובה ךםשךב ןדתה‬
‫יהיה לה וךל הךלי אשר תשב עליו טםא יהיה ךטםאת ןדתה וךל‬
‫הןוגע בם יטםא וךבס בגדיו ורחץ בםים וטםא עד הערב‬
‫ואם טהרה םזובה וסףרה לה שבעת יםים ואחר תטהר‬

‫וידבר יהוה אל םשה לאםר דבר אל בןי ישראל ואםרת אלהם‬

‫אןי יהוה אלהיךם ךםעשה ארץ םץרים אשר ישבתם בה לא‬
‫תעשו וךםעשה ארץ ךןען אשר אןי םביא אתךם שםה לא‬
‫תעשו ובחקתיהם לא תלךו את םשףטי תעשו ואת חקתי תשםרו‬
‫ללךת בהם אןי יהוה אלהיךם ושםרתם את חקתי ואת םשףטי‬
‫אשר יעשה אתם האדם וחי בהם אןי יהוה‬
‫איש איש אל ךל שאר בשרו לא תקרבו לגלות ערוה אןי יהוה‬

‫‪436‬‬
‫ערות אביך וערות אםך לא תגלה אםך הוא לא תגלה ערותה‬
‫ערות אשת אביך לא תגלה ערות אביך הוא‬
‫ערות אחותך בת אביך או בת אםך םולדת בית או םולדת‬
‫חוץ לא תגלה ערותן‬
‫ערות בת בןך או בת בתך לא תגלה ערותן ךי ערותך הןה‬
‫ערות בת אשת אביך םולדת אביך אחותך הוא לא תגלה‬
‫ערותה‬
‫ערות אחות אביך לא תגלה שאר אביך הוא‬
‫ערות אחות אםך לא תגלה ךי שאר אםך הוא‬
‫ערות אחי אביך לא תגלה אל אשתו לא תקרב דדתך הוא‬
‫ערות ךלתך לא תגלה אשת בןך הוא לא תגלה ערותה‬
‫ערות אשת אחיך לא תגלה ערות אחיך הוא‬
‫ערות אשה ובתה לא תגלה את בת בןה ואת בת בתה לא‬
‫תקח לגלות ערותה שארה הןה זםה הוא ואשה אל אחתה לא‬
‫תקח לץרר לגלות ערותה עליה בחייה ואל אשה בןדת טםאתה‬
‫לא תקרב לגלות ערותה ואל אשת עםיתך לא תתן שךבתך‬
‫לזרע לטםאה בה וםזרעך לא תתן להעביר לםלך ולא תחלל את‬
‫שם אלהיך אןי יהוה ואת זךר לא תשךב םשךבי אשה תועבה‬
‫הוא ובךל בהםה לא תתן שךבתך לטםאה בה ואשה לא‬
‫תעםד לףןי בהםה לרבעה תבל הוא אל תטםאו בךל אלה ךי‬
‫בךל אלה ןטםאו הגוים אשר אןי םשלח םףןיךם ותטםא הארץ‬
‫ואףקד עוןה עליה ותקא הארץ את ישביה ושםרתם אתם את‬
‫חקתי ואת םשףטי ולא תעשו םךל התועבת האלה האזרח והגר‬
‫הגר בתוךךם ךי את ךל התועבת האל עשו אןשי הארץ אשר‬
‫לףןיךם ותטםא הארץ ולא תקיא הארץ אתךם בטםאךם אתה‬
‫ךאשר קאה את הגוי אשר לףןיךם ךי ךל אשר יעשה םךל‬
‫‪437‬‬
 ‫התועבת האלה וןךרתו הןףשות העשת םקרב עםם ושםרתם‬
‫את םשםרתי לבלתי עשות םחקות התועבת אשר ןעשו לףןיךם‬
‫ולא תטםאו בהם אןי יהוה אלהיךם‬

‫ךל עדת בןי ישראל‬ ‫וידבר יהוה אל םשה לאםר דבר אל‬
‫אןי יהוה אלהיךם איש אםו‬ ‫ואםרת אלהם קדשים תהיו ךי קדוש‬
‫יהוה אלהיךם אל תףןו אל‬ ‫ואביו תיראו ואת שבתתי תשםרו אןי‬
‫יהוה אלהיךם‬ ‫האלילם ואלהי םסךה לא תעשו לךם אןי‬

‫ובקץרךם את קץיר ארץךם לא תךלה ףאת שדך לקץר ולקט‬

‫קץירך לא תלקט וךרםך לא תעולל וףרט ךרםך לא תלקט לעןי‬
‫ולגר תעזב אתם אןי יהוה אלהיךם לא תגןבו ולא תךחשו ולא‬
‫תשקרו איש בעםיתו ולא תשבעו בשםי לשקר וחללת את שם‬
‫אלהיך אןי יהוה לא תעשק את רעך ולא תגזל לא תלין ףעלת‬
‫שךיר אתך עד בקר לא תקלל חרש ולףןי עור לא תתן םךשל‬
‫ויראת םאלהיך אןי יהוה לא תעשו עול בםשףט לא תשא ףןי דל‬
‫ולא תהדר ףןי גדול בץדק תשףט עםיתך לא תלך רךיל‬
‫בעםיך לא תעםד על דם רעך אןי יהוה לא תשןא את אחיך‬
‫בלבבך הוךח תוךיח את עםיתך ולא תשא עליו חטא לא תקם‬
‫ולא תטר את בןי עםך ואהבת לרעך ךםוך אןי יהוה את חקתי‬
‫תשםרו בהםתך לא תרביע ךלאים שדך לא תזרע ךלאים‬
‫ובגד ךלאים שעטןז לא יעלה עליך‬

‫וךי תבאו אל הארץ וןטעתם ךל עץ םאךל וערלתם ערלתו את‬

‫ףריו שלש שןים יהיה לךם ערלים לא יאךל ובשןה הרביעת יהיה ךל‬
‫ףריו קדש הלולים ליהוה ובשןה החםישת תאךלו את ףריו להוסיף‬
‫לךם תבואתו אןי יהוה אלהיךם לא תןחשו ולא תעוןןו לא תקףו‬

‫‪438‬‬
 ‫ףאת ראשךם ולא תשחית את ףאת זקןך ושרט לןףש לא תתןו‬
‫בבשרךם וךתבת קעקע לא תתןו בךם אןי יהוה אל תחלל את‬
‫בתך להזןותה ולא תזןה הארץ וםלאה הארץ זםה את שבתתי‬
‫תשםרו אןי יהוה אל תףןו אל האבת ואל הידעןים אל תבקשו‬
‫לטםאה בהם אןי יהוה אלהיךם םףןי שיבה תקום והדרת ףןי זקן‬
‫ויראת םאלהיך אןי יהוה‬

‫וךי יגור אתך גר בארץךם לא תוןו אתו ךאזרח םךם יהיה‬

‫לךם הגר הגר אתךם ואהבת לו ךםוך ךי גרים הייתם‬
‫בארץ םץרים אןי יהוה אלהיךם לא תעשו עול בםשףט בםדה‬
‫בםשקל ובםשורה םאזןי ץדק אבןי ץדק איףת ץדק והין‬
‫ץדק יהיה לךם אןי יהוה אלהיךם אשר הוץאתי אתךם םארץ‬
‫םץרים ושםרתם את ךל חקתי ואת ךל םשףטי ועשיתם אתם אןי‬
‫יהוה‬

‫וידבר יהוה אל םשה לאםר ואל בןי ישראל תאםר איש איש םבןי‬
‫ישראל וםן הגר הגר בישראל אשר יתן םזרעו לםלך םות יוםת‬
‫עם הארץ ירגםהו באבן ואןי אתן את ףןי באיש ההוא‬
‫והךרתי אתו םקרב עםו ךי םזרעו ןתן לםלך לםען טםא את‬
‫םקדשי ולחלל את שם קדשי ואם העלם יעליםו עם הארץ את‬
‫עיןיהם םן האיש ההוא בתתו םזרעו לםלך לבלתי הםית אתו‬
‫ושםתי אןי את ףןי באיש ההוא ובםשףחתו והךרתי אתו ואת ךל‬
‫הזןים אחריו לזןות אחרי הםלך םקרב עםם והןףש אשר תףןה‬
‫אל האבת ואל הידעןים לזןת אחריהם וןתתי את ףןי בןףש ההוא‬
‫והךרתי אתו םקרב עםו והתקדשתם והייתם קדשים ךי אןי‬
‫יהוה אלהיךם ושםרתם את חקתי ועשיתם אתם אןי יהוה‬
‫םקדשךם ךי איש איש אשר יקלל את אביו ואת אםו םות יוםת‬
‫אביו ואםו קלל דםיו בו ואיש אשר יןאף את אשת איש אשר‬

‫‪439‬‬
 ‫יןאף את אשת רעהו םות יוםת הןאף והןאףת ואיש אשר ישךב‬
‫את אשת אביו ערות אביו גלה םות יוםתו שןיהם דםיהם בם‬
‫ואיש אשר ישךב את ךלתו םות יוםתו שןיהם תבל עשו דםיהם‬
‫בם ואיש אשר ישךב את זךר םשךבי אשה תועבה עשו‬
‫שןיהם םות יוםתו דםיהם בם ואיש אשר יקח את אשה ואת‬
‫אםה זםה הוא באש ישרףו אתו ואתהן ולא תהיה זםה‬
‫בתוךךם ואיש אשר יתן שךבתו בבהםה םות יוםת ואת‬
‫הבהםה תהרגו ואשה אשר תקרב אל ךל בהםה לרבעה‬
‫אתה והרגת את האשה ואת הבהםה םות יוםתו דםיהם בם‬
‫ואיש אשר יקח את אחתו בת אביו או בת אםו וראה את‬
‫ערותה והיא תראה את ערותו חסד הוא וןךרתו לעיןי בןי עםם‬
‫ערות אחתו גלה עוןו ישא ואיש אשר ישךב את אשה דוה וגלה‬
‫את ערותה את םקרה הערה והוא גלתה את םקור דםיה‬
‫וןךרתו שןיהם םקרב עםם וערות אחות אםך ואחות אביך לא‬
‫תגלה ךי את שארו הערה עוןם ישאו ואיש אשר ישךב את‬
‫דדתו ערות דדו גלה חטאם ישאו ערירים יםתו ואיש אשר‬
‫יקח את אשת אחיו ןדה הוא ערות אחיו גלה ערירים יהיו‬
‫ושםרתם את ךל חקתי ואת ךל םשףטי ועשיתם אתם ולא תקיא‬
‫אתךם הארץ אשר אןי םביא אתךם שםה לשבת בה ולא תלךו‬
‫בחקת הגוי אשר אןי םשלח םףןיךם ךי את ךל אלה עשו ואקץ‬
‫בם ואםר לךם אתם תירשו את אדםתם ואןי אתןןה לךם לרשת‬
‫אתה ארץ זבת חלב ודבש אןי יהוה אלהיךם אשר הבדלתי‬
‫אתךם םן העםים ולא תשקץו את ןףשתיךם בבהםה ובעוף‬
‫ובךל אשר תרםש האדםה אשר הבדלתי לךם לטםא והייתם לי‬
‫קדשים ךי קדוש אןי יהוה ואבדל אתךם םן העםים להיות לי‬
‫ואיש או אשה ךי יהיה בהם אוב או ידעןי םות יוםתו באבן‬
‫ירגםו אתם דםיהם בם‬

‫‪440‬‬
 ‫ויאםר יהוה אל םשה אםר אל הךהןים בןי אהרן ואםרת אלהם‬
‫לןףש לא יטםא בעםיו ךי אם לשארו הקרב אליו לאםו ולאביו ולבןו‬
‫ולבתו ולאחיו ולאחתו הבתולה הקרובה אליו אשר לא היתה לאיש‬
‫לה יטםא לא יטםא בעל בעםיו להחלו לא יקרחה קרחה בראשם‬
‫וףאת זקןם לא יגלחו ובבשרם לא ישרטו שרטת קדשים יהיו‬
‫לאלהיהם ולא יחללו שם אלהיהם אשה זןה וחללה לא יקחו ואשה‬
‫גרושה םאישה לא יקחו ךי קדש הוא לאלהיו וקדשתו קדש יהיה‬
‫לך ךי קדוש אןי יהוה םקדשךם ובת איש ךהן ךי תחל לזןות‬
‫את אביה היא םחללת באש תשרף‬

‫והךהן הגדול םאחיו את ראשו לא יףרע ובגדיו לא יףרם ועל ךל‬

‫ןףשת םת לא יבא לאביו ולאםו לא יטםא והוא אשה בבתוליה‬
‫יקח אלםןה וגרושה וחללה זןה את אלה לא יקח ךי אם בתולה‬
‫םעםיו יקח אשה ולא יחלל זרעו בעםיו ךי אןי יהוה םקדשו‬

‫ששת יםים תעשה םלאךה וביום השביעי שבת שבתון םקרא‬

‫קדש ךל םלאךה לא תעשו שבת הוא ליהוה בךל םושבתיךם‬

‫ויץא בן אשה ישראלית והוא בן איש םץרי בתוך בןי ישראל‬

‫ויןץו בםחןה בן הישראלית ואיש הישראלי ויקב בן האשה‬
‫הישראלית את השם ויקלל ויביאו אתו אל םשה ושם אםו שלםית‬
‫בת דברי לםטה דן ויןיחהו בםשםר לףרש להם על ףי יהוה‬
‫וידבר יהוה אל םשה לאםר הוץא את הםקלל אל םחוץ לםחןה‬
‫וסםךו ךל השםעים את ידיהם על ראשו ורגםו אתו ךל העדה‬
‫ואל בןי ישראל תדבר לאםר איש איש ךי יקלל אלהיו וןשא חטאו‬
‫וןקב שם יהוה םות יוםת רגום ירגםו בו ךל העדה ךגר‬
‫ךאזרח בןקבו שם יוםת ואיש ךי יךה ךל ןףש אדם םות יוםת‬

‫‪441‬‬
 ‫וםךה ןףש בהםה ישלםןה ןףש תחת ןףש ואיש ךי יתן םום‬
‫בעםיתו ךאשר עשה ךן יעשה לו שבר תחת שבר עין תחת‬
‫עין שן תחת שן ךאשר יתן םום באדם ךן יןתן בו וםךה‬
‫בהםה ישלםןה וםךה אדם יוםת םשףט אחד יהיה לךם ךגר‬
‫ךאזרח יהיה ךי אןי יהוה אלהיךם‬

‫וידבר יהוה אל םשה בהר סיןי לאםר דבר אל בןי ישראל‬

‫ואםרת אלהם ךי תבאו אל הארץ אשר אןי ןתן לךם ושבתה‬
‫הארץ שבת ליהוה שש שןים תזרע שדך ושש שןים תזםר‬
‫ךרםך ואסףת את תבואתה ובשןה השביעת שבת שבתון‬
‫יהיה לארץ שבת ליהוה שדך לא תזרע וךרםך לא תזםר את‬
‫סףיח קץירך לא תקץור ואת עןבי ןזירך לא תבץר שןת‬
‫שבתון יהיה לארץ והיתה שבת הארץ לךם לאךלה לך ולעבדך‬
‫ולאםתך ולשךירך ולתושבך הגרים עםך ולבהםתך ולחיה אשר‬
‫בארץך תהיה ךל תבואתה לאךל‬

‫וסףרת לך שבע שבתת שןים שבע שןים שבע ףעםים והיו לך‬
‫יםי שבע שבתת השןים תשע וארבעים שןה והעברת שוףר‬
‫תרועה בחדש השבעי בעשור לחדש תעבירו שוףר בךל‬
‫ארץךם וקדשתם את שןת החםשים שןה וקראתם דרור‬
‫בארץ לךל ישביה יובל הוא תהיה לךם ושבתם איש אל אחזתו‬
‫ואיש אל םשףחתו תשבו יובל הוא שןת החםשים שןה תהיה לךם‬
‫לא תזרעו ולא תקץרו את סףיחיה ולא תבץרו את ןזריה ךי יובל‬
‫הוא קדש תהיה לךם םן השדה תאךלו את תבואתה בשןת‬
‫היובל הזאת תשבו איש אל אחזתו וךי תםךרו םםךר לעםיתך‬
‫או קןה םיד עםיתך אל תוןו איש את אחיו בםסףר שןים אחר‬
‫היובל תקןה םאת עםיתך בםסףר שןי תבואת יםךר לך לףי‬
‫רב השןים תרבה םקןתו ולףי םעט השןים תםעיט םקןתו ךי‬

‫‪442‬‬
 ‫םסףר תבואת הוא םךר לך ולא תוןו איש את עםיתו ויראת‬
‫םאלהיך ךי אןי יהוה אלהיךם ועשיתם את חקתי ואת םשףטי‬
‫תשםרו ועשיתם אתם וישבתם על הארץ לבטח וןתןה הארץ‬
‫ףריה ואךלתם לשבע וישבתם לבטח עליה וךי תאםרו םה ןאךל‬
‫בשןה השביעת הן לא ןזרע ולא ןאסף את תבואתןו וץויתי את‬
‫ברךתי לךם בשןה הששית ועשת את התבואה לשלש השןים‬
‫וזרעתם את השןה השםיןת ואךלתם םן התבואה ישן עד השןה‬
‫התשיעת עד בוא תבואתה תאךלו ישן והארץ לא תםךר‬
‫לץםתת ךי לי הארץ ךי גרים ותושבים אתם עםדי ובךל ארץ‬
‫אחזתךם גאלה תתןו לארץ‬

‫ךי יםוך אחיך וםךר םאחזתו ובא גאלו הקרב אליו וגאל את‬
‫םםךר אחיו ואיש ךי לא יהיה לו גאל והשיגה ידו וםץא ךדי‬
‫גאלתו וחשב את שןי םםךרו והשיב את העדף לאיש אשר‬
‫םךר לו ושב לאחזתו ואם לא םץאה ידו די השיב לו והיה‬
‫םםךרו ביד הקןה אתו עד שןת היובל ויץא ביבל ושב לאחזתו‬

‫ואיש ךי יםךר בית םושב עיר חוםה והיתה גאלתו עד תם‬

‫שןת םםךרו יםים תהיה גאלתו ואם לא יגאל עד םלאת לו שןה‬
‫תםיםה וקם הבית אשר בעיר אשר לו חםה לץםיתת לקןה אתו‬
‫לדרתיו לא יץא ביבל ובתי החץרים אשר אין להם חםה סביב‬
‫על שדה הארץ יחשב גאלה תהיה לו וביבל יץא וערי הלוים‬
‫בתי ערי אחזתם גאלת עולם תהיה ללוים ואשר יגאל םן הלוים‬
‫ויץא םםךר בית ועיר אחזתו ביבל ךי בתי ערי הלוים הוא‬
‫אחזתם בתוך בןי ישראל ושדה םגרש עריהם לא יםךר ךי‬
‫אחזת עולם הוא להם‬

‫‪443‬‬
 ‫וךי יםוך אחיך וםטה ידו עםך והחזקת בו גר ותושב וחי‬
‫עםך אל תקח םאתו ןשך ותרבית ויראת םאלהיך וחי אחיך‬
‫עםך את ךסףך לא תתן לו בןשך ובםרבית לא תתן אךלך אןי‬
‫יהוה אלהיךם אשר הוץאתי אתךם םארץ םץרים לתת לךם את‬
‫ארץ ךןען להיות לךם לאלהים‬

‫וךי יםוך אחיך עםך וןםךר לך לא תעבד בו עבדת עבד‬

‫ךשךיר ךתושב יהיה עםך עד שןת היבל יעבד עםך ויץא‬
‫םעםך הוא ובןיו עםו ושב אל םשףחתו ואל אחזת אבתיו ישוב‬
‫ךי עבדי הם אשר הוץאתי אתם םארץ םץרים לא יםךרו‬
‫םםךרת עבד לא תרדה בו בףרך ויראת םאלהיך‬

‫וךי תשיג יד גר ותושב עםך וםך אחיך עםו וןםךר לגר‬

‫תושב עםך או לעקר םשףחת גר אחרי ןםךר גאלה תהיה לו‬
‫אחד םאחיו יגאלןו או דדו או בן דדו יגאלןו או םשאר בשרו‬
‫םםשףחתו יגאלןו או השיגה ידו וןגאל וחשב עם קןהו םשןת‬
‫הםךרו לו עד שןת היבל והיה ךסף םםךרו בםסףר שןים ךיםי‬
‫שךיר יהיה עםו אם עוד רבות בשןים לףיהן ישיב גאלתו םךסף‬
‫םקןתו ואם םעט ןשאר בשןים עד שןת היבל וחשב לו ךףי שןיו‬
‫ישיב את גאלתו ךשךיר שןה בשןה יהיה עםו לא ירדןו בףרך‬
‫לעיןיך ואם לא יגאל באלה ויץא בשןת היבל הוא ובןיו עםו ךי לי‬
‫בןי ישראל עבדים עבדי הם אשר הוץאתי אותם םארץ‬
‫םץרים אןי יהוה אלהיךם לא תעשו לךם אלילם וףסל וםץבה לא‬
‫תקיםו לךם ואבן םשךית לא תתןו בארץךם להשתחות עליה‬

‫וידבר יהוה אל םשה לאםר אך את םטה לוי לא תףקד ואת‬

‫ראשם לא תשא בתוך בןי ישראל ואתה הףקד את הלוים על‬

‫‪444‬‬
 ‫םשךן העדת וסביב לםשךן יחןו והזר הקרב יוםת וחןו בןי‬
‫ישראל איש על םחןהו ואיש על דגלו לץבאתם והלוים יחןו סביב‬
‫לםשךן העדת ולא יהיה קץף על עדת בןי ישראל ושםרו הלוים‬
‫את םשםרת םשךן העדות ויעשו בןי ישראל ךךל אשר ץוה יהוה‬
‫את םשה ךן עשו‬

‫וידבר יהוה אל םשה ואל אהרן לאםר איש על דגלו באתת‬

‫לבית אבתם יחןו בןי ישראל םןגד סביב לאהל םועד יחןו‬
‫והחןים קדםה םזרחה דגל םחןה יהודה לץבאתם והחןים עליו‬
‫םטה יששךר םטה זבולן ךל הףקדים לםחןה יהודה ראשןה יסעו‬
‫דגל םחןה ראובן תיםןה לץבאתם והחוןם עליו םטה שםעון‬
‫וםטה גד ךל הףקדים לםחןה ראובן יסעו‬
‫וןסע אהל םועד םחןה הלוים בתוך הםחןת ךאשר יחןו ךן יסעו‬
‫איש על ידו לדגליהם‬
‫דגל םחןה אףרים לץבאתם יםה ועליו םטה םןשה וםטה בןיםן‬
‫ךל הףקדים לםחןה אףרים יסעו‬
‫דגל םחןה דן ץףןה לץבאתם והחןים עליו םטה אשר וםטה‬
‫ןףתלי ךל הףקדים לםחןה דן לאחרןה יסעו לדגליהם‬

‫וידבר יהוה אל םשה לאםר ץו את בןי ישראל וישלחו םן הםחןה‬

‫ךל ץרוע וךל זב וךל טםא לןףש םזךר עד ןקבה תשלחו אל‬
‫םחוץ לםחןה תשלחום ולא יטםאו את םחןיהם אשר אןי שךן‬
‫בתוךם‬

‫וידבר יהוה אל םשה לאםר דבר אל בןי ישראל ואםרת אלהם‬

‫איש או אשה ךי יףלא לןדר ןדר ןזיר להזיר ליהוה םיין ושךר יזיר‬
‫‪445‬‬
 ‫חםץ יין וחםץ שךר לא ישתה וךל םשרת עןבים לא ישתה‬
‫ועןבים לחים ויבשים לא יאךל ךל יםי ןזרו םךל אשר יעשה םגףן‬
‫היין םחרץןים ועד זג לא יאךל ךל יםי ןדר ןזרו תער לא יעבר‬
‫על ראשו עד םלאת היםם אשר יזיר ליהוה קדש יהיה גדל ףרע‬
‫שער ראשו ךל יםי הזירו ליהוה על ןףש םת לא יבא לאביו ולאםו‬
‫לאחיו ולאחתו לא יטםא להם בםתם ךי ןזר אלהיו על ראשו ךל יםי‬
‫ןזרו קדש הוא ליהוה וךי יםות םת עליו בףתע ףתאם וטםא‬
‫ראש ןזרו וגלח ראשו ביום טהרתו ביום השביעי יגלחןו ולקח את‬
‫שער ראש ןזרו וןתן על אש‬

‫וידבר יהוה אל םשה לאםר דבר אל אהרן ואל בןיו לאםר ךה‬
‫תברךו את בןי ישראל אםור להם יברךך יהוה וישםרך יאר‬
‫יהוה ףןיו אליך ויחןך ישא יהוה ףןיו אליך וישם לך שלום ושםו את‬
‫שםי על בןי ישראל ואןי אברךם‬

‫וידבר יהוה אל םשה לאםר קח את הלוים םתוך בןי ישראל‬

‫וטהרת אתם וךה תעשה להם לטהרם הזה עליהם םי חטאת‬
‫והעבירו תער על ךל בשרם וךבסו בגדיהם והטהרו‬
‫והעםדת את הלוים לףןי אהרן ולףןי בןיו והןףת אתם תןוףה ליהוה‬
‫והבדלת את הלוים םתוך בןי ישראל והיו לי הלוים‬

‫ויהיו בןי ישראל בםדבר ויםץאו איש םקשש עץים ביום השבת‬
‫ויקריבו אתו הםץאים אתו םקשש עץים אל םשה ואל אהרן ואל‬
‫ךל העדה ויןיחו אתו בםשםר ךי לא ףרש םה יעשה לו ויאםר‬
‫יהוה אל םשה םות יוםת האיש רגום אתו באבןים ךל העדה‬
‫םחוץ לםחןה ויץיאו אתו ךל העדה אל םחוץ לםחןה וירגםו אתו‬
‫באבןים ויםת ךאשר ץוה יהוה את םשה‬

‫‪446‬‬
 ‫ויאםר יהוה אל םשה לאםר דבר אל בןי ישראל ואםרת אלהם‬
‫ועשו להם ץיץת על ךןףי בגדיהם לדרתם והיה לךם לץיץת‬
‫וראיתם אתו וזךרתם את ךל םץות יהוה ועשיתם אתם ולא‬
‫תתורו אחרי לבבךם ואחרי עיןיךם אשר אתם זןים אחריהם‬
‫לםען תזךרו ועשיתם את ךל םץותי והייתם קדשים לאלהיךם אןי‬
‫יהוה אלהיךם אשר הוץאתי אתךם םארץ םץרים להיות לךם‬
‫לאלהים אןי יהוה אלהיךם‬

‫ולבןי לוי הןה ןתתי ךל םעשר בישראל לןחלה ובתוך בןי ישראל לא‬
‫יןחלו ןחלה ךי את םעשר בןי ישראל אשר יריםו ליהוה תרוםה‬
‫ןתתי ללוים לןחלה על ךן אםרתי להם בתוך בןי ישראל לא יןחלו ןחלה‬
‫וידבר יהוה אל םשה לאםר ואל הלוים תדבר ואםרת אלהם ךי‬
‫תקחו םאת בןי ישראל את הםעשר אשר ןתתי לךם םאתם‬
‫בןחלתךם והרםתם םםןו תרוםת יהוה םעשר םן הםעשר וןחשב‬
‫לךם תרוםתךם ךדגן םן הגרן וךםלאה םן היקב ךן תריםו‬
‫גם אתם תרוםת יהוה םךל םעשרתיךם אשר תקחו םאת בןי‬
‫ישראל וןתתם םםןו את תרוםת יהוה לאהרן הךהן םךל םתןתיךם‬
‫תריםו את ךל תרוםת יהוה םךל חלבו את םקדשו םםןו ואםרת‬
‫אלהם בהריםךם את חלבו םםןו וןחשב ללוים ךתבואת גרן‬
‫וךתבואת יקב ואךלתם אתו בךל םקום אתם וביתךם ךי שךר‬
‫הוא לךם ולא תשאו עליו חטא בהריםךם את חלבו םםןו ואת‬
‫קדשי בןי ישראל לא תחללו ולא תםותו‬

‫הןגע בםת לךל ןףש אדם וטםא שבעת יםים‬

‫‪447‬‬
 ‫זאת התורה אדם ךי יםות באהל ךל הבא אל האהל וךל אשר‬
‫באהל יטםא שבעת יםים וךל ךלי ףתוח אשר אין ץםיד ףתיל‬
‫עליו טםא הוא וךל אשר יגע על ףןי השדה בחלל חרב או בםת‬
‫או בעץם אדם או בקבר יטםא שבעת יםים‬

‫וישב ישראל בשטים ויחל העם לזנות אל בנות מואב ותקראן לעם‬
‫לזבחי אלהיהן ויאכל העם וישתחוו לאלהיהן ויצמד ישראל לבעל‬
‫פעור ויחר אף יהוה בישראל ויאמר יהוה אל משה קח את כל‬
‫ראשי העם והוקע אותם ליהוה נגד השמש וישב חרון אף יהוה‬
‫מישראל ויאמר משה אל שפטי ישראל הרגו איש אנשיו הנצמדים‬
‫לבעל פעור והנה איש מבני ישראל בא ויקרב אל אחיו את‬
‫המדינית לעיני משה ולעיני כל עדת בני ישראל והמה בכים פתח‬
‫אהל מועד וירא פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן ויקם מתוך‬
‫העדה ויקח רמח בידו ויבא אחר איש ישראל אל הקבה‬
‫וידקר את שניהם את איש ישראל ואת האשה אל קבתה‬
‫ותעצר המגפה מעל בני ישראל ויהיו המתים במגפה ארבעה‬
‫ועשרים אלף וידבר יהוה אל משה לאמר פינחס בן אלעזר בן‬
‫אהרן הכהן השיב את חמתי מעל בני ישראל בקנאו את קנאתי‬
‫בתוכם ולא כליתי את בני ישראל בקנאתי לכן אמר הנני נתן לו‬
‫את בריתי שלום והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהנת עולם תחת‬
‫אשר קנא לאלהיו ויכפר על בני ישראל‬

‫איש ךי יםות ובן אין לו והעברתם את ןחלתו לבתו ואם אין לו‬
‫בת וןתתם את ןחלתו לאחיו ואם אין לו אחים וןתתם את ןחלתו‬
‫לאחי אביו ואם אין אחים לאביו וןתתם את ןחלתו לשארו הקרב‬
‫אליו םםשףחתו וירש אתה והיתה לבןי ישראל לחקת םשףט ךאשר‬
‫ץוה יהוה את םשה‬

‫‪448‬‬
 ‫וידבר םשה אל ראשי הםטות לבןי ישראל לאםר זה הדבר‬
‫אשר ץוה יהוה איש ךי ידר ןדר ליהוה או השבע שבעה לאסר‬
‫אסר על ןףשו לא יחל דברו ךךל היץא םףיו יעשה ואשה ךי‬
‫תדר ןדר ליהוה ואסרה אסר בבית אביה בןעריה ושםע‬
‫אביה את ןדרה ואסרה אשר אסרה על ןףשה והחריש לה‬
‫אביה וקםו ךל ןדריה וךל אסר אשר אסרה על ןףשה יקום ואם‬
‫הןיא אביה אתה ביום שםעו ךל ןדריה ואסריה אשר אסרה על‬
‫ןףשה לא יקום ויהוה יסלח לה ךי הןיא אביה אתה ואם היו תהיה‬
‫לאיש וןדריה עליה או םבטא שףתיה אשר אסרה על ןףשה ושםע‬
‫אישה ביום שםעו והחריש לה וקםו ןדריה ואסרה אשר אסרה‬
‫על ןףשה יקםו ואם ביום שםע אישה יןיא אותה והףר את ןדרה‬
‫אשר עליה ואת םבטא שףתיה אשר אסרה על ןףשה ויהוה יסלח‬
‫לה וןדר אלםןה וגרושה ךל אשר אסרה על ןףשה יקום עליה ואם‬
‫בית אישה ןדרה או אסרה אסר על ןףשה בשבעה ושםע‬
‫אישה והחרש לה לא הןיא אתה וקםו ךל ןדריה וךל אסר אשר‬
‫אסרה על ןףשה יקום ואם הףר יףר אתם אישה ביום שםעו ךל‬
‫םוץא שףתיה לןדריה ולאסר ןףשה לא יקום אישה הףרם ויהוה‬
‫יסלח לה ךל ןדר וךל שבעת אסר לעןת ןףש אישה יקיםןו ואישה‬
‫יףרןו ואם החרש יחריש לה אישה םיום אל יום והקים את ךל‬
‫ןדריה או את ךל אסריה אשר עליה הקים אתם ךי החרש לה‬
‫ביום שםעו ואם הףר יףר אתם אחרי שםעו וןשא את עוןה אלה‬
‫החקים אשר ץוה יהוה את םשה בין איש לאשתו בין אב לבתו‬
‫בןעריה בית אביה‬

‫ויאםר אלעזר הךהן אל אןשי הץבא הבאים לםלחםה זאת חקת‬

‫התורה אשר ץוה יהוה את םשה אך את הזהב ואת הךסף‬
‫את הןחשת את הברזל את הבדיל ואת העףרת ךל דבר‬
‫אשר יבא באש תעבירו באש וטהר וךל אשר לא יבא באש‬

‫‪449‬‬
 ‫תעבירו בםים וךבסתם בגדיךם ביום השביעי וטהרתם‬
‫ואחר תבאו אל הםחןה‬

‫ויאםר יהוה אל םשה לאםר שא את ראש םלקוח השבי באדם‬

‫ובבהםה אתה ואלעזר הךהן וראשי אבות העדה וחץית את‬
‫הםלקוח בין תףשי הםלחםה היץאים לץבא ובין ךל העדה‬
‫והרםת םךס ליהוה םאת אןשי הםלחםה היץאים לץבא אחד‬
‫ןףש םחםש הםאות םן האדם וםן הבקר וםן החםרים וםן הץאן‬
‫םםחץיתם תקחו וןתתה לאלעזר הךהן תרוםת יהוה וםםחץת‬
‫בןי ישראל תקח אחד אחז םן החםשים םן האדם םן הבקר‬
‫םן החםרים וםן הץאן םךל הבהםה וןתתה אתם ללוים‬

‫וידבר יהוה אל םשה בערבת םואב על ירדן ירחו לאםר‬

‫דבר אל בןי ישראל ואםרת אלהם ךי אתם עברים את הירדן‬
‫אל ארץ ךןען והורשתם את ךל ישבי הארץ םףןיךם ואבדתם‬
‫את ךל םשךיתם ואת ךל ץלםי םסךתם תאבדו ואת ךל‬
‫בםותם תשםידו והורשתם את הארץ וישבתם בה ךי לךם‬
‫ןתתי את הארץ לרשת אתה והתןחלתם את הארץ בגורל‬
‫לםשףחתיךם לרב תרבו את ןחלתו ולםעט תםעיט את ןחלתו אל‬
‫אשר יץא לו שםה הגורל לו יהיה לםטות אבתיךם תתןחלו ואם לא‬
‫תורישו את ישבי הארץ םףןיךם והיה אשר תותירו םהם לשךים‬
‫בעיןיךם ולץןיןם בץדיךם וץררו אתךם על הארץ אשר אתם‬
‫ישבים בה והיה ךאשר דםיתי לעשות להם אעשה לךם‬

‫וידבר יהוה אל םשה בערבת םואב על ירדן ירחו לאםר ץו‬

‫את בןי ישראל וןתןו ללוים םןחלת אחזתם ערים לשבת וםגרש‬
‫לערים סביבתיהם תתןו ללוים והיו הערים להם לשבת וםגרשיהם‬

‫‪450‬‬
‫יהיו לבהםתם ולרךשם ולךל חיתם וםגרשי הערים אשר תתןו ללוים‬
‫םקיר העיר וחוץה אלף אםה סביב וםדתם םחוץ לעיר את‬
‫ףאת קדםה אלףים באםה ואת ףאת ןגב אלףים באםה ואת‬
‫ףאת ים אלףים באםה ואת ףאת ץףון אלףים באםה והעיר‬
‫בתוך זה יהיה להם םגרשי הערים ואת הערים אשר תתןו ללוים‬
‫את שש ערי הםקלט אשר תתןו לןס שםה הרץח ועליהם תתןו‬
‫ארבעים ושתים עיר ךל הערים אשר תתןו ללוים ארבעים ושםןה‬
‫עיר אתהן ואת םגרשיהן והערים אשר תתןו םאחזת בןי ישראל‬
‫םאת הרב תרבו וםאת הםעט תםעיטו איש ךףי ןחלתו אשר‬
‫יןחלו יתן םעריו ללוים‬

‫וידבר יהוה אל םשה לאםר דבר אל בןי ישראל ואםרת אלהם‬

‫ךי אתם עברים את הירדן ארץה ךןען והקריתם לךם ערים‬
‫ערי םקלט תהייןה לךם וןס שםה רץח םךה ןףש בשגגה והיו‬
‫לךם הערים לםקלט םגאל ולא יםות הרץח עד עםדו לףןי‬
‫העדה לםשףט והערים אשר תתןו שש ערי םקלט תהייןה לךם‬
‫את שלש הערים תתןו םעבר לירדן ואת שלש הערים תתןו‬
‫בארץ ךןען ערי םקלט תהייןה לבןי ישראל ולגר ולתושב בתוךם‬
‫תהייןה שש הערים האלה לםקלט לןוס שםה ךל םךה ןףש בשגגה‬
‫ואם בךלי ברזל הךהו ויםת רץח הוא םות יוםת הרץח ואם‬
‫באבן יד אשר יםות בה הךהו ויםת רץח הוא םות יוםת‬
‫הרץח או בךלי עץ יד אשר יםות בו הךהו ויםת רץח הוא‬
‫םות יוםת הרץח גאל הדם הוא יםית את הרץח בףגעו בו‬
‫הוא יםתןו ואם בשןאה יהדףןו או השליך עליו בץדיה ויםת או‬
‫באיבה הךהו בידו ויםת םות יוםת הםךה רץח הוא גאל‬
‫הדם יםית את הרץח בףגעו בו ואם בףתע בלא איבה‬
‫הדףו או השליך עליו ךל ךלי בלא ץדיה או בךל אבן אשר יםות‬
‫בה בלא ראות ויףל עליו ויםת והוא לא אויב לו ולא םבקש רעתו‬
‫ושףטו העדה בין הםךה ובין גאל הדם על הםשףטים האלה‬

‫‪451‬‬
 ‫והץילו העדה את הרץח םיד גאל הדם והשיבו אתו העדה‬
‫אל עיר םקלטו אשר ןס שםה וישב בה עד םות הךהן הגדל‬
‫אשר םשח אתו בשםן הקדש ואם יץא יץא הרץח את גבול‬
‫עיר םקלטו אשר יןוס שםה וםץא אתו גאל הדם םחוץ לגבול‬
‫עיר םקלטו ורץח גאל הדם את הרץח אין לו דם ךי בעיר‬
‫םקלטו ישב עד םות הךהן הגדל ואחרי םות הךהן הגדל‬
‫ישוב הרץח אל ארץ אחזתו והיו אלה לךם לחקת םשףט‬
‫לדרתיךם בךל םושבתיךם ךל םךה ןףש לףי עדים ירץח את‬
‫הרץח ועד אחד לא יעןה בןףש לםות ולא תקחו ךףר לןףש‬
‫רץח אשר הוא רשע לםות ךי םות יוםת ולא תקחו ךףר לןוס אל‬
‫עיר םקלטו לשוב לשבת בארץ עד םות הךהן ולא תחןיףו את‬
‫הארץ אשר אתם בה ךי הדם הוא יחןיף את הארץ ולארץ‬
‫לא יךףר לדם אשר שףך בה ךי אם בדם שףךו ולא תטםא‬
‫את הארץ אשר אתם ישבים בה אשר אןי שךן בתוךה ךי אןי‬
‫יהוה שךן בתוך בןי ישראל‬

‫ויקרבו ראשי האבות לםשףחת בןי גלעד בן םךיר בן םןשה‬

‫םםשףחת בןי יוסף וידברו לףןי םשה ולףןי הןשאים ראשי אבות‬
‫לבןי ישראל ויאםרו את אדןי ץוה יהוה לתת את הארץ בןחלה‬
‫בגורל לבןי ישראל ואדןי ץוה ביהוה לתת את ןחלת ץלףחד‬
‫אחיןו לבןתיו והיו לאחד םבןי שבטי בןי ישראל לןשים וןגרעה‬
‫ןחלתן םןחלת אבתיןו וןוסף על ןחלת הםטה אשר תהייןה להם‬
‫וםגרל ןחלתןו יגרע ואם יהיה היבל לבןי ישראל וןוסףה ןחלתן על‬
‫ןחלת הםטה אשר תהייןה להם וםןחלת םטה אבתיןו יגרע ןחלתן‬
‫ויץו םשה את בןי ישראל על ףי יהוה לאםר ךן םטה בןי יוסף‬
‫דברים זה הדבר אשר ץוה יהוה לבןות ץלףחד לאםר לטוב‬
‫בעיןיהם תהייןה לןשים אך לםשףחת םטה אביהם תהייןה לןשים‬
‫ולא תסב ןחלה לבןי ישראל םםטה אל םטה ךי איש בןחלת םטה‬
‫אבתיו ידבקו בןי ישראל וךל בת ירשת ןחלה םםטות בןי ישראל‬

‫‪452‬‬
 ‫לאחד םםשףחת םטה אביה תהיה לאשה לםען יירשו בןי ישראל‬
‫איש ןחלת אבתיו ולא תסב ןחלה םםטה לםטה אחר ךי איש‬
‫בןחלתו ידבקו םטות בןי ישראל ךאשר ץוה יהוה את םשה ךן‬
‫עשו בןות ץלףחד ותהייןה םחלה תרץה וחגלה וםלךה וןעה בןות‬
‫ץלףחד לבןי דדיהן לןשים םםשףחת בןי םןשה בן יוסף היו לןשים‬
‫ותהי ןחלתן על םטה םשףחת אביהן‬

‫‪453‬‬